Datasets:

yiyic

/

yid_heb_hebr_train

like 0

פרויקט בר המצווה של צהר יצא לדרך ונמצא כבר בשלבי גיוס מדריכים. את הפרוייקט מובילה חני גנוד, מנהלת הפרויקט, יחד עם הרב יאיר בינשטוק ,שהצטרף לאחרונה לטובת הפרויקט וישמש בו מנחה ואחראי תוכן. הרב בינשטוק ,רב מחתן של צהר משמש גם כרכז במדרשת להב להוראת יהדות בתיכונים ממלכתיים, רב אולפנה ב"אור תורה" ,ורב חטיבה עליונה באולפנה אמי"ת גבעת שמואל. יחד עם חני הוא יהיה אחראי על התוכן של הקורס והפרויקט. השניים התחילו לאחרונה בגיוס מדריכים (בגילאי 24-34) ממוסדות להשכלה גבוהה. ומחפשים בימים אלה מדריכים מתאימים בעלי מחויבות להלכה, מעורבות בחברה הישראלית, יכולת הקשבה ותקשורת בין אישית, שרואים שליחות במשימה חשובה זו . הקורס שיתחיל בעז"ה לאחר פורים , יתקיים במרכז הארץ ,יהיה בן שמונה מפגשים ויכשיר את המדריכים המתאימים ללוות את נערי בר המצווה ובני משפחתם לקראת העלייה לתורה. "אני חושב שהפרויקט הזה הוא הדבר הבא בחיבור שבין הציבורים השונים בעם ישראל" אומר הרב בינשטוק "אני רואה בו חשיבות עצומה, כי אני מאמין שמי שיחווה אתנו את הבר מצווה שלו זה ישפיע על עיצוב תפיסת עולמו היהודית. בחברה הישראלית לא מעט משפחות לא יודעות איך להכניס תוכן יהודי בטקס בר המצווה, ולא פעם זה הופך לאירוע מאוד מוחצן. המטרה שלנו היא לעזור להם להפוך את טקס המעבר מילדות לבגרות לטקס משמעותי. ולכן אני מאמין שהפרויקט הזה יהיה בעתיד אחד מהדגלים של צהר" חני: "אנחנו שואפים לכך שהנער ובני משפחתו יחוו במסגרת פרויקט בר המצווה חוויה מכוננת ומשמעותית שתחבר אותם לעולם היהודי, ובעקבותיה הם ירצו להמשיך ולקחת חלק בעולם זה"

heb_Hebr

יער מאכל הוא מערכת אקולוגית מעשה ידי אדם, המחקה מבנה של יער טבעי. הוא מכיל מגוון גדול של צמחי מאכל, תבלין ומרפא. הצמחים בו נשתלים במספר רב של שכבות, כך שיתמכו אחד בשני וישגשגו שנים רבות. הקמת יער מאכל דורשת ידע מקצועי רחב באקולוגיה, אגרונומיה, עיצוב נוף ובוסתנאות. זאת על מנת לענות על 3 מטרות מרכזיות: 1. שיקום אקולוגי יער המאכל בונה קרקע פורייה, תורם לשיקום מחזור המים הטבעי ומונע סחף קרקע. הוא גם יוצר מרחבי מחייה למגוון חיות בר, מאחסן כמויות גדולות של פחמן, משמר מיני צמחים מקומיים ומאזן טמפרטורות קצה. לכן הוא אחד הפתרונות הישימים הזמינים לנו כדי להתמודד עם משבר האקלים. 2. גידול מזון ביער המאכל משולב מגוון גדול של צמחי מאכל – עצי פרי, אגוזים, שיחי תבלין, ירקות, עלים ושורשים לכל עונות השנה. הוא יכול להוות מרכיב משמעותי בתזונה של המשפחה או הקהילה שמטפלת ביער. 3. יצירת מרחב אנושי מיטיב לצד בעלי החיים והצמחים, יער המאכל הוא מרחב נוח ויפה עבור האנשים שמשתמשים בו. בין אם זאת משפחה, קהילה או בית ספר. אפשר לשלב בו שבילי הליכה, פינות ישיבה, מתקני משחק טבעיים ובעצם כל דבר שנבחר. המונח "יער מאכל" נטבע בשנות ה-80 ע"י רוברט הארט שהקים יער מאכל קטן בחצר ביתו באנגליה. במהלך העשורים הבאים קמו מאות יערות מאכל בכל רחבי העולם המערבי – באירופה, ארצות הברית, אוסטרליה וניו-זילנד. הנושא קודם בעיקר ע"י אנשי מקצוע מתחום הפרמקלצ'ר, והפופולאריות שלו בעולם החקלאות המקיימת הלך והתעצם. יער המאכל הראשון בישראל הוקם בקדרון ב-2011, על ידי מייסדי ריפורסט. חושבים להקים יער מאכל? רוצה להתייעץ? יש לך שאלה? כתבו לנו עלינו ReForest היא חברה בע"מ המאגדת אנשי מקצוע בתחומי יערות מאכל, אקולוגיה מעשית, חקלאות בת קיימא, חינוך וקהילה, ומקדמת את תחום יערות המאכל במגזר הציבורי והפרטי. בחזוננו אנו רואים עולם שבו שיקום אקולוגי, גידול מזון וסביבת החיים האנושית משתלבות בהרמוניה זו עם זו. אנו מאמינים כי בעידן בו השטחים הפתוחים והטבעיים הולכים ומצטמצמים, יש למצוא פתרונות חכמים הנותנים מענה לצרכי האדם ומיטיבים עם הסביבה. אנו נמצאים כיום בעיצומו של משבר סביבתי הולך ומעמיק. הזיהום גובר, משאבי הטבע מדלדלים, האקלים משתנה במהירות ואירועי קיצון הולכים ומתרבים. לאור המצב עולה הצורך הדוחק לבחון גישות חדשות לממשקים של האדם וסביבתו. יש לשוב ולבחון את אופן השימוש שלנו במשאבי הטבע עבור הזנת האדם ורווחתו הפיזית והנפשית. בשנים האחרונות מתרחשת התעוררות של גישות תכנוניות אלטרנטיביות השמות דגש על קיימות. אחת מהן היא 'יער מאכל'. המושג 'יער מאכל' מתאר גישה תכנונית הוליסטית, השואבת את השראתה מדפוסים ותבניות הקיימים במערכות אקולוגיות בוגרות, ומטרתה להיטיב עם החיים באשר הם. ב-ReForest אנו פועלים בגישה הוליסטית ומיטיבה לתכנון ופיתוח שטחים פתוחים. הגישה משלבת שיקום אקולוגי, גידול מזון ועיצוב נוף ומהווה חלק ממערך הפתרונות הדרושים בעידן של משבר סביבתי, כלכלי וחברתי.

heb_Hebr

דלתות קמיליון מעניקה את האפשרות לעצב ולחפות את מראה דלת הפנים במגוון מרשים של חומרים דוגמת עור, עץ, קרמיקה, זכוכית ועוד. אין ספור של אפשרויות עיצוב עם מגוון רחב של חומרים, אצלנו הגבול הוא השמים. עיצובים ייחודיים של דלתות פנים שלא תמצאו בשום בית אחר והכל בהתאמה אישית. הודות לפטנט הייחודי והשימוש באלומיניום, אנו מאפשרים למציאות להשיג את הדמיון. אנו מאמינים כי עיצוב הוא דינמי ומשתנה, בהתאם לכך טכנולוגיית דלתות הפנים שלנו מאפשרת את החלפת עיצוב הדלת בצורה קלה, פשוטה ויעילה, אם אתם מחפשים דלת פנים מעוצבת הגעתם למקום בשבילכם. אצלנו תמצאו מגוון רחב של עיצובים המשתנים ומתחלפים כל הזמן. שירות מקצועי ועיצוב דלתות פנים ייחודיות הפיתוח החדשני באמצעותו מיוצרות דלתות קמיליון מאפשר לראשונה בתחום דלתות הפנים, לעצב את חזיתות הדלת כפי שתמיד דמיינתם, דלת פנים מעוצבת זו משימה למומחים. צוותינו האדיב יעזור לכם לבחור דלתות פנים מעוצבות אשר יתאימו לביתכם וישתלבו עם מראה החלל האופן מושלם. דלתות הפנים שלנו מיוצרות מחומרי גלם איכותיים העמידים מפני רטיבות ושומרים על מצבם לאורך שנים ארוכות. אם אתם מחפשים דלת ייחודית, אנו כאן בשביל לעצב לכם כל דלת שרק תרצו. תכנון מראה החדר בימינו הוא אומנות לכל דבר: צבעי הקיר, גוון האור ואפילו התמונה שפשוט עושה את המשרד. אז מדוע להתפשר על עיצוב דלת פנים? דלתות פנים מעוצבות הינה הסיבה שאנו קיימים, העיצובים שלנו ישברו את השגרה בכל בית!

heb_Hebr

הצג אשכולות מ: יום אחרון יומיים אחרונים שבוע אחרון 10 ימים אחרונים שבועיים אחרונים חודש אחרון 45 ימים אחרונים חודשיים אחרונים 75 ימים אחרונים 100 ימים אחרונים שנה אחרונה התחלה השתמש בפקד זה על מנת להגביל את תצוגת האשכולות לאלה שחדשים יותר ממסגרת הזמן שצוינה. מיין אשכולות לפי: כותרת אשכול זמן תגובה אחרונה זמן פרסום האשכול מספר תגובות מספר צפיות מפרסם אשכול דירוג אשכול מאפשר לך לבחור את הנתונים שעל פיהם רשימת האשכולות תמויין. תחילית (כל אשכול) (תחילית כלשהי) (ללא תחילית) #C++CASPASP.NETCCSSHTMLJavaJSPHPSQLVBVB.NETVBScriptאיוראייקוןאילוסטרציהאנימהאנימה – סיקוראנימציהאפליקציהאתגר חשיבהאתראתר מידעבאטלבדיחהבעיהבקשהבקשת ניהולביקורתבלוג עונהגלריהגאדג'טדיווחדיוןהודעההופעההורדההמלצההצגת סגלהצעההשוואההתייעצותחידהחתימהטופסטורנירטיפטיולטלאיידיעהיעוץכתבהכתוביותלהקהמאמרמבחן IQמדריךמוכרמחליףמחפשמנגהמנגה-סיקורמסיבהמסיבת עיתונאיםמידעמסלולמכרזמפרטמשחקמתכוןנחלסודוקוסיכום משחקסיפורסיסמאסיריאלסיקורספויילרסקופסקיןסקריפטסקרסרטסרטוןעבודהעזרהעידכוןעיצובעירעורציורצפייה ישירהקאקורוקוד מקורקונהקראקריבוע קסםרייטינגרקעשאלהשאלוןשומר מסךשוקסשיןשירשמורהשרתתוכנהתוצאותתיק עבודותתלונהתמונהתקצירתשבץתשחץתמיכה טכניתהורדת תוכנותמשחקים להורדהצילום

heb_Hebr

אנשים השייכים כי כולם אומללים, שנקרא מינית מיעוטים, במילים אחרות, הומוסקסואלים עברו לאחרונה ביקורת, וכל כי עכשיו הם נדונים בכל צעד, ואילו מוקדם יותר בנוכחות נטיות הומוסקסואליות כאלה הבינו לא מספיק אנשים. הוא עשוי להיות גם כך שנקרא "ביסקסואלי", במילים אחרות, לישון עם נשים וגברים.מהות ההומוסקסואליות בצמד, אדם אדם הוא שהשותף הפסיבי מתנהג יותר נָשִׁי. לפעמים, כמה חושבים, חלקם נראה כי הצעירים נראים אפילו שדיים. כמובן, כולנו יודעים היטב מה חוקרים הם חוקרים, לרפא אדם ישירות באופן פסיבי אדם הומוסקסואלי, מ רדיו לא אמיתי. 1 מה קורה הומוסקסואליות 2 הומוסקסואליות זכרית מדענים ארכיאולוגים מצאו עדויות לקיומו של יחסים הומוסקסואלים אף על ציורי רוק. קדימה על הומוסקסואלים שהוזכרו בהיסטוריה המצרית. זה אומר כי אלים כאלה כפי שהוא הפך, FET והורוס, היו מחוברים על ידי יחסים הומוסקסואלים. אבל קודם לכן, הדברים היו מקובלים על זוגות כאלה, וזה היה באמת כל כך (ביוון הישן, הוא האמין כי גברים המורכבים ביחסים הומוסקסואלים מראים יותר כוח ואומץ על שדה הקרב), אז בימים שלנו לזוגות כאלה הם ספקנים מאוד . בקרב הצעירים, בסופו של דבר, מה שמכונה "פדרדסטין" מופץ או בדרכים שונות. זוהי אחת הצורות של היחסים ההומוסקסואלים בין איכרים שיש להם יחסי מין דרך הכניסה האחורית. אבל ביחסים הומוסקסואלים, התברר לא רק גברים, טוב, גבירותיי. אבל נראה כי הסטטיסטיקה מראה כי גברים צעירים עדיין מעל 4%, והואיל והגברות הן רק 3%. הסיבה לגבר ולגברת, לשים את זה בעדינות, להיות על כך שנקרא נתיב הומוסקסואלי, יכול להיות שונה. חלק ממנו מחובר חינוך לא תקין, באחרים עם פציעה של ילדים ושלישית הומוסקסואליות התפתחה על רקע הכפייה איך אנשים היו רגילים להביע אנשי קשר מיניים. מה קורה הומוסקסואליות יש רק שני סוגים של הומוסקסואליות - זכר וגברות. ו עבור כל סוג של gomosexuality, שונה. הראשון של הנשי. נשים הומוסקסואליות (לסביות) מחולקים פעילים פסיביים. לסביות פעילים בחיים מראות גישה קרה כלפי גברים, וגם מתרחשת בשל העובדה כי יש יותר הורמונים גברים בגוף שלהם. באשר לסוג פסיבי, זה מקובל לקיים יחסי מין, הן עם גברים וגברות, עם כל זה ועם אחרים, ועם אחרים הם יקבלו הנאה פיזית. מדענים, לשים את זה בעדינות, מאמינים כי לסביות להיות נשים שאינן מקבלות אקסטזה במהלך יחסי מין עם גברים. בגלל זה, הרפואה מבטיחה כי ריפוי נטיות הומוסקסואלים מן הגברות מאה אחוז הוא אמיתי. https://israelnightclub.com/apartments/%d7%93%d7%99%d7%a8%d7%95%d7%aa-%d7%93%d7%99%d7%a1%d7%a7%d7%a8%d7%98%d7%99%d7%95%d7%aa-%d7%91%d7%aa%d7%9c-%d7%90%d7%91%d7%99%d7%91/ הומוסקסואל פעיל, בדרך כלל, נראה כמו קרוב יותר לגבר. תמיכה של גברים עשירים - המשימה היא מורכבת מבחינה פסיכולוגית. מיליונרים של ישראל אינם רגילים לציבור להפגין נשים וילדים. פשוט לבחור אסקמנטל, אשר יהיה להדגיש את המותג ויאסוף חברה נעימה. הכל ידוע זמן רב כי היא מנסה לגרום לגוף שלהם, ללמוד זכר הליכה, "הקים" באס זכר ואפילו לגדול זקן או, למשל, לא להרים. למעשה, כל לסביות מעדיפות תספורות של גברים ובגדים, לא אהבה נראית כל הנוף המועדפים על ידי נשים רגילות. לסביות, כפי שכולם יודעים, מינים פסיביים, באופן כללי, מעדיפים להסתכל כרגיל, במילים אחרות, נקבה, והתנהגו גם. תארו לעצמכם עובדה אחת, כי במילים אחרות, למעשה הם רואים את עצמם גבירותיי, וכמעט כולם נשואים ואפילו יש ילדים. אֵיך מראה סטטיסטיקה, גבירות כאלה כללה כמה לחשוב על יחסים הומוסקסואלים לפני נישואין, או במקרה זה, ולא מקרים הטרוסקסואלים לא סיפקו התחושה המינית שלהם. לעתים קרובות מאוד, לסביות פעיל נראה ספציפי להיות מפתה נשים הטרוסקסואליות רגילות, ולכן הם פסיביים לסביות. זכר הומוסקסוליזם 2 כרגע על הומוסקסואליות של גברים. במקום להשוות כמה חושבים, אותו מין מקרים של גברים, עם אותן יחסים בגברות, אז במקרה של גברים קורה עם הדיוק ההפוך. במילים אחרות, אדם הומוסקסואלי פעיל מוביל בעצמך כאדם בר מזל, ומתלבשות בהתאמה. אין ספק, ראוי להזכיר מה המהות של הומוסקסואליות?התוכן של מושב אחד הוא רצון מיני לנציגי המין שלנו. עם כל זה הוא ידוע מאז הזמנים העתיקים ביותר. ישירות פסברסטים פסיביים כל הזמן, זה הפך לחפש קורבנות ופתה גברים רגילים שהפכו מאוחר יותר שנקראו "הומוסקסואלים". איך, בסופו של דבר, להיות הומו? מתברר כי אדם בריא מפחיד רק יכול לעשות מקרים הומוסקסואלים על סיבה זו או אחרת - זה יכול להיות מאולץ, או שהוא עשוי בסופו של דבר להתחיל לחקות אחרת. מדענים התנהגות כזו בשם - pseudogomosexxualism. מה הוא אפילו יותר מעניין, אז זו העובדה כי לסביות נראה לקבל אורגזמה ב 90% מהמקרים, ועם גברים מקבלים הסיפון מיני בקושי 40% נשים. מדענים, לשים את זה בעדינות, הרחיבו נכסים כאלה בסביות קשורות יותר זה לזה במיטה. ובכן, נראה כי לגברים יש משהו לחשוב ונראה כי מתחיל לחשוב על נהנה מהגברות במיטה, לא מתנהגים כמו אנג'ים, ואז אולי לסבית תהפוך פחות. בימים המודרניים, המקרים הומוסקסואלים הם מאוד פופולריים, בשל התעמולה של הומוסקסואליות. לא עבור כל אחד לא סוד כי, יתר על כן, מדענים להבטיח כי דברים כאלה הם מקשיבים ישירות יותר ממושך מאשר הטרו רגיל. מדענים הקימו כי זוג לסביות בממוצע נמצא במשך יותר מארבע שנים! וזה למרות העובדה כי גברים רגילים ובנות מתחילים לבוא לידי ביטוי וחצי שנה לא, בסופו של דבר, יכול לעמוד ביחסים ההטרוסקסואלים שלהם. רוב האנשים רואים במקרים הומוסקסואלים לא נורמליים ולא טבעי. וזה נורמלי, כי כדי להמשיך את סוג, אנשים צריכים להתחיל להעלות דברים, על אוכלוסייה אחרת של כדור הארץ רק ברגע מסוים. אבל, כפי שאתה יודע, מדענים מתפללים כי עסק חד מין, כמו גם שמנוני, מאה אחוז הוא טבעי ואישור של המילים שלהם, דוגמה של מדד בעלי חיים. לדוגמה, החוויה הועלתה כי הוקמו קופים של 2 חדרים והכניסו אותם לכלוב, ואחרי תקופה מסוימת, נראה שהנשימות השנייה נזרעות לתאים אל הזכרים. בתהליך של תצפיות, התברר כי בעוד בתא אחד, שתי נקבות הראו אינטרנשיונים מיניים זה בזה, אבל כפי שהם התברר להיות ליד הזכר, אז התחלתי התחיל ליפול איתו. במילים אחרות, בסופו של דבר, מתברר כי בעלי חיים מטופלים נטיות הומוסקסואליות, אבל זה לא מונע מהם ליפול, להזדווג ולהמשיך שלהם. אולי גם אנשים מתנהגים, וכפי שהודפסו העניינים הומוסקסואליים, עניינים הומוסקסואליים מאוימים גם בהכחדת אוכלוסיית כדור הארץ? התשובה לשאלה זו תיתן רק זמן. ויקטוריה פומין מוּמחֶה דוקטור סקסולוג של הקטגוריה הגבוהה ביותר, פסיכיאטר, פסיכותרפיסטית. Naturals לעולם לא יהיה כך לדבר, כפי שאתה יכול גם לחוות רצון מיני לנציגים של המין שלנו. וזה נורמלי לחלוטין - בדיוק כמו שאדם לעולם לא יהיה כל כך לדבר עם הגברת, אבל גבר - חתול או כלב. חלום אסקרטטים מוסמכים לשתף פעולה עם מיליונרים של ישראל. כולם חסרי עניין ונכונים. רק זה לא צד אחד בלבד כאשר עובד. לא לנסות לשים את עצמך במקום אחד או אחר - אתה עדיין לא יכול להיות מסוגל לחוות את כל הספקטרום של הרגשות שהוא מרגיש. אני עובד עבור סקסולוג במשך יותר מ -10 שנים. מסייע בזוגות לבסוף לפתור קשיים בחיי המין. אדם עם קלאסי, כמו רבים חושבים, הנטייה המינית לא תוכל, בסופו של דבר, להבין את המהות של הומוסקסואל. גברים וגברות של הומוסקסואליות היו ניכרות, ויש לו זכות מלוא לחיים. הכל כבר מזמן ידוע לעובדה שאנשים יכולים לבחור מי להיכנס לעסקים וכיצד אנו מביעים יחסי מין. וזה נהדר!

heb_Hebr

במשפט קצר ובמילים ברורות, העביר רב אלוף גדי איזנקוט מסר מכונן לצה"ל ולחברה הישראלית: חייל בצה"ל הוא קודם כל חייל ולא הילד של כולנו. רצוי לברך על דבריו, שיחקקו בדברי ימי צה"ל לדורות, בצדם של נאומים קאנוניים כהספד הרמטכ"ל משה דיין על קברו של רועי רוטברג בנח"ל עוז. דווקא בחוגי ימין לאומיים בחרו למצוא פגם בדבריו. מעבר לביקורת על העיתוי, יממה לפני הכרעת הדין במשפט אלאור עזריה, שאלו בהתחשבנות מגזרית, מדוע הדברים מתקבלים באהדה בין מובילי השיח הישראלי, דווקא בהקשר הזה, "במשמרת של עזריה" ולא בהקשרים קודמים, כמו במחאת ארבע אמהות. לעומתם, מצאתי בדברי הרמטכ"ל הזדמנות להעצמה מחודשת של מרכזיות צה"ל בתודעה הישראלית, כמרחב משותף להזדהות ממלכתית חוצת מגזרים. אכן כל חייל וחיילת הם בן ובת לאביהם ולאמם. הרמטכ"ל בוודאי לא בא לבטל משמעותה של זיקה בסיסית זו. נכון שגם צה"ל עבר תפנית חשובה בפתיחותו למעורבות ההורים. לפעמים פתיחות זו מעיקה על המפקדים, אבל במקרים רבים השותפות תורמת ומסייעת. ביום חורף אחד ברמת הגולן בהיותי סגן מפקד אוגדה 36, הגיע למפקדת האוגדה אב מודאג. סיפר שזה עתה החזיר לגדוד הצנחנים את בנו ואת חברו לפלוגה שהגיעו הביתה כנפקדים. בנו, שהיה בן יחיד, שרת בגדוד צנחנים שהתאמן בגולן. האב ביקש ממני לבחון בעצמי האם נכונות טענות בנו על מפקד הפלוגה, או שמא הבן פשוט חלש ואולי לא מתאים לעומס השרות הקרבי. נסעתי לגדוד, מצאתי את בנו באחד האהלים נוטפי הגשם בסערה החורפית, שוחחתי עמו והתרשמתי. חזרתי אל האב בהבעת הערכה שבנו ממש בסדר וטענותיו כלפי המ"פ משותפות גם לאחרים. הנושא היה ראוי בעיני לבדיקה עניינית. רב אלוף בני גנץ שהיה אז מפקד החטיבה, קיבל את המסר ערך את בדיקתו והחליט לסיים את תפקידו של המ"פ. לא למען רגישות "הילדים של כולנו" התקבלה ההחלטה, אלא למען תפקודה הנכון של היחידה ויכולתה לעמוד במשימותיה. זו היתה וממשיכה להיות רוח צה"ל. אפשר גם לעשות חסד עם הביטוי "הילד של כולנו", מהמקום בו הביטוי מבטא אהדה לחיילינו, בחרדה לאומית משותפת לגורלם, בציפייה לשובם בשלום מכל משימותיהם. לא את זה ביקש הרמטכ"ל לקחת מן הציבור. הוא בא להדגיש את גודל ציפייתו מן החייל, את משמעות דרישתו הנוקבת כי ברגע של מבחן, יעשה החייל כל שביכולתו ואף מעבר לכך, למען עמו ומולדתו. את זה אין דרך לדרוש מאדם שממשיכים לתפוס אותו כילד. עם כניסת הנער והנערה הצעירים לשורות צה"ל, הם מחויבים לרגע בו ימצאו במבחן העליון שבו, כפי שהדגיש בן גוריון, על כתפיהם ממש יהיה מונח גורל האומה. ברגעי מבחן אלה., להיות חייל זה עניין טוטאלי. ברגעים כאלה, המתפרצים לעיתים ללא הכנה מוקדמת, החייל הוא נציג ממלכתי במבחן לאומי הרה גורל. זרובבל הורוביץ, שיירת נבי דניאל. מתוך ויקי שיתוף ברגע המבחן הזה עמדו בהצלחה רבבות חיילי צה"ל לדורותיו. זו היתה לדוגמה גבורת זרובבל הורוביץ, מפקד משוריין פורץ מחסומים בשיירת נבי דניאל בתש"ח. בשובה של השיירה מגוש עציון לירושלים, נקלעה למארב ולקרב ממושך. כשהבין זרובבל שרכבו לכוד לבדו בין התוקפים הערבים , חיפה על חייליו הבריאים בנסיגתם אל יתר הכוח, נותר להגן על הפצועים וכשאפסה תקווה לחילוץ, פוצץ את המשוריין על עצמו וחייליו. על כך עוטר בעיטור הגבורה. אלו פני המלחמה ברגעיה הקשים והיא באמת לא מקום נעים ומוגן ל"ילדים של כולנו". כיצד וממתי נהיו חיילי צה"ל ל"ילדינו"? זו אינה שאלה היסטורית. זו שאלה של השקפת עולם חברתית. זו אחת התוצאות של השקפת עולם ניאו ליברלית הסוחפת מזה כמה עשורים את העולם המערבי. לענייננו השאלה מתמצה בסיפור שאנו מספרים על השאלה מדוע מתגייסים בגיוס חובה. בהשקפת עולם אזרחית ליברלית, המעמידה את בסיס הקיום החברתי על הפרט וחרותו, גיוס החובה אכן מהווה סוג של נטל, כמו תשלום מיסים. הנטל מוצדק במסגרת משוואת עלות תועלת המבהירה שכדאי למען מימוש האינטרס הפרטי של כל יחיד ויחיד, שכל אחד יתגייס בתורו, במשמרת שלו, למען הבטחת יכולתו בהמשך, למצות את חייו בדרכו. לאורך הדרך, האינטרס הפרטי ממשיך לעמוד במרכז מערכת השיקולים. בחברה המגויסת, לעומת זאת, כפי שהכרנו אותה בטרם הקמת המדינה ובשני העשורים הראשונים לאחר הקמתה, האינטרס המוביל הוא האינטרס הלאומי. נקודת המבט של צרכי הכלל לא רק קודמת בהשקפת עולם זו, לנקודת המבט האישית פרטית, אלא אף מעניקה משמעות ותוכן לחיי הפרט. במקום הזה הגיוס אינו רק כורח מתוקף החוק, הוא קודם כל זכות והזדמנות לשותפות באחריות הלאומית הכוללת. כשנער ונערה מתגייסים בתודעת הזכות לשותפות באחריות כוללת, הם ממש לא יכולים להסכים שמישהו ימשיך להתייחס אליהם כ"ילדים". האלוף במיל' עמוס חורב מספר כיצד בתום הקרב על הר ציון בתש"ח, הגיע עם עוד שני מפי"ם בפלמ"ח, למשרדי הסוכנות היהודית בירושלים. נכנסו לחדרה של גולדה מאיר שהייתה במעמד שרת החוץ, התיישבו הדליקו סיגריה והמתינו. כשנכנסה גולדה מאיר שאלה: "בחורים מה אתם עושים כאן?" ענו לה: "אם לא ברור לכם בהנהגה שאנחנו הולכים לנצח, באנו לספר שאנחנו מנצחים." זה בעיני הביטוי לתודעת אחריות משותפת ושם צריך להימצא גם החייל הצעיר ברגעי המבחן. דברי הרמטכ"ל הם הזדמנות לברור חברתי עמוק חוצה מגזרים על גישתנו כהורים לדור הצעיר, גם לאחר תום השרות הצבאי. עד מתי נמשיך לראות בהם "ילדינו"?

heb_Hebr

הפעם ספוטלייט עם המוזיקאי יריב פלד, בוגר לימודי מוזיקולוגיה באוניברסיטת בר-אילן. כותב, מלחין ומבצע עצמאי, המעורב בכמה פרויקטים עכשוויים ומשלב סגנונות כתיבה והפקה מגוונים. בימים אלו עובד יריב פלד עם המפיק גיל סמטנה על אלבום שירים נוסף, שאמור לצאת בראש השנה. בין מגוון הפרויקטים שלך אתה גם חבר בלהקת הרוק "תשע נשמות" המורכבת מלוחמים שנפצעו בגוף ובנפש. החומר שונה למדי מהמוזיקה האינסטרומנטלית שלך, שהיא יותר צ'יל אאוט. שאלתי היא: האם גם המוזיקה האינסטרומנטלית המרגיעה נובעת מהטראומה של המלחמה? אולי מזווית אחרת? מוזיקה היא שפה. שפה ללא מילים. היא הרבה יותר מופשטת ונתונה לפרשנות אישית מאשר מילים. מוזיקה פונה לצד הרגשי אצל האנשים, היא חודרת פנימה ומשנה רגשות, לעומת שיר שהוא שילוב בין מוזיקה למילים. השיר ברור יותר ומשקף את כוונת היוצר בצורה מדויקת יותר. המילים מעבירות מסר ונתמכות על ידי מוזיקה בעלת אופי רגשי מסוים. באלבום "Back Home" שהוא כולו אינסטרומנטלי, ללא מילים, אני מעביר רגשות. אף על פי שאני כותב גם שירים וגם מוזיקה אינסטרומנטלית, אני חושב שהמוזיקה מדברת אליי לפני המילים. ישנם רגשות שמילים יצמצמו אותם למקום מוגדר וספציפי, ולפעמים זה טוב כדי להיות תכליתי וענייני. אבל במוזיקה ללא מילים אני מעביר באופן מופשט את תחושותיי, ונותן למאזין לפרש את היצירה בעצמו. הפרשנות היא אינסטינקטיבית ומיידית, לא דורשת מחשבה, ולכן אינה דורשת הגדרה במילים. המלחמה הטראומטית יצרה המון תחושות שנדרשו להן שנים רבות כדי לפרוץ החוצה ולהשתחרר בצורות שונות. אצלי זה קורה גם דרך המוזיקה, מאחר שמוזיקה היא השפה שלי, היא אופן ביטוי. חלק מהשחרור נעשה על ידי מילים וחלק על ידי מוזיקה בלבד. לעתים אפילו באותה תקופה אני כותב שירים לצד מנגינות ללא מילים. אין ספק שהטראומה מהמלחמה השפיעה רבות על אישיותי ויצירותיי, אך אני מעדיף להתייחס לאמנות שלי כמכלול ולא כתוצאה ממשהו. המכלול של האישיות שלי, בתוספת כל מיני ״תבלינים״ כגון טראומה, ניכר ביצירה שלי באופנים שונים ומגוונים. ניתן לשים לב שגם באלבום Back Home, אף על פי שכולו רגוע יחסית, לא לכל הקטעים הייתי קורא ״צ'יל אאוט״ כי הם יותר טעונים רגשית. ספר קצת על תהליך ההלחנה וההקלטה של החומרים האינסטרומנטליים. תהליך היצירה האינסטרומנטלי אצלי הוא חווייתי לחלוטין. בכל פעם יש טריגר אחר שגורם לי ללכת ולהקליט קטע חדש. אם זו ציפור שאני שומע, ואם זה קצב התרחשויות או אפילו אם זו רק מוזה מסוימת שבה אני נמצא. אני לא מגביל את עצמי לסגנון מסוים ולכן בכל פעם יוצא ממני משהו אחר. לפעמים זה יתרון מאחר שהגיוון במוזיקה עצום, ולפעמים זה חיסרון מפני שקשה לתקשר עם קהל בצורה כזאת. חוסר עקביות מקשה על המאזין לתייג אותי תחת סוג מסוים של מוזיקה ולהבין במדויק איזו מוזיקה אני יוצר. יש לי אולפן ביתי שבו אני מקליט ומפיק את המוזיקה שלי. אני משלב בין הקלטות של צלילים מהסביבה לבין הקלטות של כלי נגינה שונים, מערביים ואתניים כאחד. אני אוהב מאוד לשלב חברים ביצירות שלי. זה מרחיב ומעשיר. ישנם נגנים שבאים ומנגנים איתי, וישנם כלים רבים שבהם אני מנגן, הן דרך סינתסייזרים שונים והן בכלים רגילים, אקוסטיים. ההפקה האינסטרומנטלית שלי פורצת כל מבנה מוגדר ולא משתדלת להיכנס תחת הגדרה אחת. הייתי מגדיר את ההפקה האינסטרומנטלית שלי כאקספרימנטלית ורגועה ברובה. שם מפוצץ, אבל הוא קיים כז׳אנר בתעשיית המוזיקה. זה סגנון שבו מנסים כל דבר שנמצא מסביב ונותן השראה. על סמך ניסיוני אני מניח שעיקר העשייה המוכרת שלי תתבטא בשירים, כפי שהיה עד עתה עם השירים הקודמים שיצאו לרדיו, כמו ״תתעורר״, ״הרוח״ או ״צלול״ (במסגרת הלהקה). בימים אלה, בד בבד עם העשייה האינסטרומנטלית, אני עובד על אלבום שירים חדש. המפיק הוא גיל סמטנה הענק והאהוב, והאלבום יושק בראש השנה. לאלבום קראת Back Home. איך השם הזה מתכתב (אם בכלל) עם המוזיקה המרגיעה שיש בו? אני מרגיש שהחיים שלי שואפים להגיע למקום מאוזן כלשהו שאני קורא לו בית. שם האלבום ניתן בשפה האנגלית מאחר שהרבה מהמאזינים למוזיקה שלי הם מחו״ל ואינם דוברים עברית. בעברית הייתי קורא לו ״בחזרה הביתה״. הטיית הזמן מרמזת על כך שהתהליך בעיצומו. תמיד. במובן הרגשי יצאתי ונזרקתי ממסלול החיים המאוזן למקום מטלטל וחסר יציבות, וישנה שאיפה תמידית להגיע לאיזון, לחזור הביתה למקום הרגוע, היציב. לכן כל קטע מוזיקלי שהלחנתי מגיע מתוך מקום מסוים על הציר של ״בחזרה הביתה״. הרבה פעמים חזרתי הביתה, והרבה יצירות נוצרו כך. חלק מהן קיבצתי למערך אחד (אלבום, אם אפשר לקרוא לזה ככה) וקראתי לו Back Home.

heb_Hebr

משלמי המסים יכולים לעתים לקבל החזר מס כולל ריבית והצמדה כחוק בתנאים מסוימים. כדי לקבל החזר מס חייב להגיש בקשה ומומלץ לקבל ייעוץ ושירות של רואה חשבון. על פי הסטטיסטיקה של מס ההכנסה, בכל שנה, כ-70- 77% ממבקשי החזרי המס מקבלים החזרים. כל אחד ואחת מאיתנו היה שמח לקבל סכום נכבד וחד פעמי של מאות או אלפי שקלים, וכל זאת מבלי להידרש לבצע עבודה כזו או אחרת. נשמע לכם קצת דמיוני? זה הזמן שתכירו לעומק את המושג: החזרי מס. [Total: 6 Average: 4.7] החזר מס – מה זה בכלל? בהתאם לפקודת המיסים המונהגת במדינת ישראל, כל אדם עובד, בין אם מדובר בעובד עצמאי ובין אם מדובר בעובד שכיר, מחויב בתשלום מיסים בהתאם לגובה הכנסותיו. תשלום זה מכונה: מס הכנסה והוא מחושב אחת לשנה על בסיס הערכות מקדימות בנוגע להיקף ההכנסות של אותו אדם עובד במהלך השנה הקרובה. בקרב עובדים שכירים, תשלום המס מנוכה ישירות מתלוש המשכורת, כאשר השכר מורכב מתשלום ברוטו (תשלום עבור שכר העבודה כולל מיסים) ותשלום נטו (הסכום העומד לרשות העובד לאחר ניכוי תשלומי המיסים השונים). בהתאם לכך, רשויות המס בישראל מעניקים תשלום לציבור העובדים במסגרת החזרי מס לשכירים או לעצמאיים. תשלום החזר המס מוענק לעובדים שכירים או עצמאיים במידה וחיוב תשלומי המס לאורך השנה היו גבוהים מהצורך. מכיוון שגובה התשלום נקבע בראשית השנה, רק עם סיומה יכולים העובדים לבחון האם תשלומי המס אותם הם שילמו לאורך השנה היו גבוהים ביחס להכנסתם השנתית. זה הזמן! אולי מגיע לך כסף חזרה ממס ההכנסה מי זכאי להחזר מס בדיקה בנוגע לזכאותכם להחזרי מס מתבצעת באמצעות לשכות מס ההכנסה הפועלות באזור מגוריכם. הפנייה לבדיקת הזכאות מיושמת באמצעות צירוף טפסים ואישורים הנלווים לטופס הבקשה. בטופס זה תוכלו למצוא את רשימת הטפסים והאישורים הנדרשים לצורך בדיקת זכאותכם לתשלום החזר מס. בין יתר המקרים הנפוצים ביותר בגינם תהיו זכאים לקבלת החזרי מס תמצאו: החלפת מקום העבודה תוך כדי שנת המס וביצוע עבודה באופן לא סדיר לאורך שנת המס. חשוב שתדעו- הינכם רשאים לבדוק את זכאותכם לקבלת החזרי מס באופן רטרואקטיבי עד שש שנות עבודה, כאשר הגשת הבקשה לתשלום החזר המס מתבצע באופן נפרד עבור כל שנת מס (שנת עבודה). לרשותכם, מחשבון מס המופיע באתר האינטרנט של רשות מיסים. באמצעות מחשבון זה תוכלו לבחון את זכאותם לתשלום. במידה והינכם זכאים לתשלום, סכום הכסף יועבר ישירות לחשבון העו”ש של שם הזכאי. במידה וגם אתם מעוניינים לקבל סכום כסף נכבד וחד פעמי שיסייע לכם להתמודד עם עניין כלכלי כזה או אחר, זה הזמן לבחון את זכאותכם לקבלת החזרי המס.

heb_Hebr

יצירותיה הנודעות ביותר: "לבית הכנסת", "טיול טבת", "פלירט במושב זקנים", "80 הוא - 70 היא", "משלוח מנות", "מלוה מלכה" (ברוך אגדתי בריקוד), "הממונה על החלוקה", "העני", "אסתר לפני אחשורוש", "אידיליה בכרם התימנים", "ג'נטלמן בן המזרח", "אידיליה בליל חורף" (בגולה), "המחותנת", "חתן וכלה מתימן", "אשת-חיל ליריד", "השוק השחור", "צבר", "בן המדבר" וכו'. יצירותיה החשובות נמכרו ברובן לאספנים פרטיים ולמוזיאונים ולחובבי אמנות אמידים בחו"ל. ורק מעט מהן נשאר להנאת עיני הצבור ב"בית-שלום" שברשות קרן היסוד בירושלים (שנרכשו בזמנו ע"י העו''ד שלום (סלומון) הורביץ (ראה כרך ח', עמוד 3109) תורם הבית הנ"ל - הנקרא על שמו). עסקה גם בכתיבה ופרסמה בקורת על אמנות בעתון "רזויט" בפריז (בעריכתו של זאב ז'בוטינסקי) , רשימות בעברית בעתוני ושבועוני הארץ - תחת פסוידונימים שונים. את פרי-עטה הראשון, וודויל בשם "רזי-ליל" מחיי המושבה והשומרים בזמן הבציר כתבה עבור התיאטרון המריונטים שהתקינה פעם, בהיותה בימי חופשתה באחת המושבות. כשפנתה לכמה סופרים (ביניהם המשורר היהודי האמריקאי וינפר ) שבקרו במושבה שיתקנו את יצירתה... סרבו ועודדו אותה להמשיך בכתיבה. גם הסופר והמורה לעברית ב"בצלאל" ק. י. סילמן יעץ לה לעבור לספרות. והיה מוכן לתרגם את יצירותיה לעברית ולהוציאן לאור. המשיכה לעסוק באמנות. רק בעבור שנים חזרה לכתיבה. כתבה שני רומנים: אחד מחיי הגולה בשם: "א מארגען אין גרויען" ("בקר-עבות"), והשני מחיי מושבה בארץ: "שטיללעבן" ("דומם"). תרגמה אותם לפני זמן לעברית ועומדת להוציאם לאור. כמו כן היא ממשיכה להשלים את הגלריה של "נשיישראל" ממערב וממזרח, שהסדרה הראשונה ממנה נמצאת ב"ברית שלום" כנ"ל. בנה : עמיאל אביבי (ביאולוג). יעקב (יאנקו) גרינברג-טסקאני נולד בשנת תרל"ט (1879) בכפר טסקאני שליד מוינשט במולדבה שברומניה (היא העיר שמשם עלו ב-1882 מיסדי ראש פנה בהנהגת דוד שוב וממיסדי זכרון יעקב). לאביו דוד (משכיל , חבר "בני ברית", שהוא ואביו דב היו בזה אחר זה בתפקיד מנהל טכני בבית-חרושת גדול לספירט של משפחת בעלי-האחוזה רוזטי) ולאמו באבי-לאה בת ישראל . בגיל 10 שלח אותו אביו ללמוד בגימנסיה בצ'רוביץ, שהשכלתו תהיה גרמנית, ובסתיו 1899 נתקבל ללמוד כימיה בטכניון שבברלין-שארלוטנבורג. שם היה פעיל בארגון הותיק של הסטודנטים הציונים, ששימש גרעין ראשון לברית האגודות הציוניות של הסטודנטים היהודים בגרמניה (ק. י. פ.) והעמיד אישים פעילים ומנהיגים לתנועה הציונית. בעקב מות אביו ב-1904 הוזמן לרשת את מקומו כמנהל טכני של בית-החרושת, דור שלישי של המשפחה, שמילאה תפקיד זה למעלה מ-53 שנים רצופות עד לסגירת המפעל. במשך הזמן השלים את לימודיו, וב-1910 היה הראשון שהוסמך בשארלוטנבורג למהנדס כימאי לתעשית כוהל, אחרי שמקצוע זה הונהג שם בטכניון. נשא לאשה את רבקה לבית רוזנפלד . השתמש במעמדו החברתי המכובד למשיכת האינטליגנציה היהודית מדרך ההתבוללות וההתיאשות הלאומית, ובעקבותיה גם המונים בעם, להכרה עצמית יהודית ולציונות ורב חלקו ביצירתה ובהרחבתה של התנועה הציונית בערי מולדבה. נבחר מטעם הציונים בעיר באקאו ציר לקונגרסים ב-1907 וב-1911, בו היה גם חבר הועדה המתמדת, ובאותה שנה נרשם על ידי אגודת "תקות ציון" בבאקאו בספר הזהב של הקהק"ל. משנסגר בית-החרושת בטסקאני הוזמן למנהל טכני בבית-חרושת לספירט של חברת "ריפיצ'ני" במחוז בוטושאני, שהחזיקה שם גם בית-חרושת לסוכר, וביזמתו יסדו שם גם בית-חרושת גדול לחומצה פחמנית, וגם מפעל זה נמסר לניהולו הטכני, ואחרי זמן מועט נתמנה גם לאחד ממנהלי החברה. ב-20 שנות פעולתו שם הרחיב גם את פעילותו הציונית במחוז, ובקראו לחמשת ילדיו שמות עבריים בלבד היה למופת גם כלפי חוץ בנאמנותו לצביון הלאומי היהודי. לאות הכרה לפעולותיו לטובת המשק הלאומי של רומניה אישר לו הפרלמנט בחוק מיוחד זכות אזרח (עד סוף מלחמת העולם הראשונה נחשבו היהודים ברומניה כ"נתינים" בעלי זכויות מוגבלות ולא אזרחים, וכשיהודי נמצא ראוי לאזרחות, היה הפרלמנט צריך לאשר זאת בחוק מיוחד). מיד אחר-כך עבר את הקורס הצבאי לקציני מילואים, וב-1913 גמר אותו בהצטיינות במקום הראשון. וכשהצטרפה רומניה למעצמות ה"הסכמה" (צרפת, אנ APA citation Tidhar, D. (1959). Entsiklopedyah le-halutse ha-yishuv u-vonav (Vol. 10, p. 3535). Retrieved from http://www.tidhar.tourolib.org/tidhar/view/10/3535

heb_Hebr

מנחם ואני גדלנו על אותה קרקע ובאותה סביבה. הכרנו בשומר הצעיר, בכיתה ד', והוא היה פעלתן כבר אז. גרנו לא רחוק אחד מהשני. הבית של מנחם מאוד הזכיר לי את הבית שלי: דור ההורים מפולניה, דיברו ביניהם ביידיש ועם החברים בפולנית. אני זוכר את אמו העמלנית, שמאוד דאגה לילדים, משגיחה עליו עם האוכל, ומדי פעם הוא "גונב" מתוק. אחרי הצבא, במשך תקופה ארוכה, "תקופת הפריחה" שלו, לא כל כך היינו בקשר. חידשנו את הקשר רק בשנים האחרונות לחייו. הגעתי לארוחות שעשה בשבתות, ועשינו ביחד מנוי למשחקים של הפועל תל-אביב באוסישקין. כשהפועל קיבלו עונש רדיוס ונאלצו לשחק ביטבתה, נסענו למשחק בערבה. הם הפסידו. אחרי קטיעת רגליו, הוא ישב על הפרקט, על המגרש עצמו. ממש נתנו לו כבוד. מה שהיה הכי חשוב למנחם בהפועל תל-אביב זו השנאה שלו למכבי, שנאה שהתחברה לנושא החברתי-פוליטי. רדיפת הצדק של מנחם באה לידי ביטוי בעיקר ביחסי יהודים-ערבים, הכיבוש וצדק כלכלי-חברתי. הוא ראה את הציבור הערבי כמקופח וניסה לסייע לו בדרכים שלו. בעיניי זה היה נורא יפה. הוא היה יו"ר ארגון הסטודנטים של מפ"ם, והראשון שארגן את קהילת הלהט"ב. הוא עשה זאת תוך ניצול היכולות שלו לעבוד עם הממסד, בתקופה בה עשה לובינג לנשיא עזר ויצמן. נושא הזהות המינית שלו לא עלה בינינו כל השנים, אבל אני זוכר שבאחת השיחות שלנו, כשדיברנו על משפחה וילדים, הוא אמר בצער רב, "לי כבר לא יהיו ילדים". הסוף שלו היה נורא עצוב. מנחם הקיף את עצמו בחבורה של ארחי-פרחי שחיו על חשבונו. יום אחד התקשר אליי וסיפר שניתקו לו את הטלפון. נתתי לו כסף והקו חובר. הוא חי בעליבות וניסיתי לעזור לו לשנות את זה, ללא הצלחה. אמרתי לו, "בוא נשב על ההוצאות וההכנסות, תכתוב במשך חודש אחד על מה הולך הכסף שלך". פעמיים ישבנו על זה, שום דבר לא השתנה. יום לפני שהוא נפטר, ביקרתי אותו. הוא היה שליש מנחם. אני לא יכול לשכוח את המראה שלו, הוא נעשה כל כך קטן. אבל בהלוויה שלו היו גם רובי ריבלין וסילבן שלום, מהצד הימני של המפה. כשפוליטיקאים לוקחים סיכונים פוליטיים ומגיעים להלוויה, זה רק מראה עד כמה המנוח היה בעל השפעה. מנחם בהחלט השאיר את רישומו.

heb_Hebr

בית המשפט הרשיע היום (ג') את קצין משטרת ירושלים עידו קציר בתקיפה. קציר הואשם לפני מספר חודשים כי תקף מפגינים חרדים במספר הזדמנויות במהלך הפגנות. עו"ד בן גביר: ידע כל שוטר שאסור לפגוע בחרדים באשר הם חרדים. תקיפה אלימה. כ"ז תמוז התשע"ח|שלמה רייכמן ארכיון די לאלימות בית המשפט השלום בירושלים הרשיע היום (ג’) את קצין משטרת ירושלים עידו קציר בתקיפת מפגין חרדי בהפגנה בירושלים. קציר הואשם לפני מספר חודשים כי תקף מפגינים חרדים במספר הזדמנויות במהלך הפגנות. הסיפור החל לפני כשנה, אז תועד הקצין כשהוא הולם בחוזקה בפניו של קטין חרדי. הקטין פנה באמצעות פרקליטו למח”ש ובנוסף הגיש תביעה אזרחית נגד הקצין. בעקבות התלונה הוגש כתב אישום נגד הקצין והיום הורשע הקצין בתקיפה. עו”ד איתמר בן גביר מסר כי: “אני מביע סיפוק מכך שכתוצאה מתלונתנו המחלקה לחקירת שוטרים החלה בחקירת האירוע והגישה כתב אישום נגד הקצין. מרשי כמובן לא מסתפק בהרשעתו של הקצין ואנו דורשים פיצוי כספי. ידע כל שוטר שאסור לפגוע בחרדים באשר הם חרדים וכל פגיעה כזאת תתקל בתלונות, תביעות וכיוצא באלו. דמם של החרדים לא יהיה הפקר”.

heb_Hebr

אם אתם נמצאים בארה"ב ומחפשים עבודה לא בעגלות ועם שכר גבוה – אתם במקום הנכון! לחברה ‏ותיקה, משפחתית ומקצועית בתחום המנעולנות, דרושים עובדים צעירים ורציניים. שכר גבוה ותנאים ‏מעולים למתאימים.‏ אזור עבודה בארה"ב: כל האיזורים.‏ סוג משרה: מנעולנות, לא מכירות, לא עגלות.‏ קצת על החברה אנו חברה אמריקאית עם ניסיון עשיר בתחום המנעולנות בארה"ב, ויש לנו איזורי שירות רבים. אנו ‏מעניקים שירות למגוון לקוחות, עסקיים ופרטיים, 24/7. אם אתם מחפשים עבודה בארה"ב לא ‏במכירות, בחברה בה תוכלו להתפתח ולרכוש מקצוע – מקומכם איתנו. אנו מעניקים ליווי צמוד, חפיפה ‏מקצועית לעובדים חדשים וכמות רבה של עבודה שתגדיל לכם את הרווחים.‏ קצת על העבודה העבודה כוללת פריצת מנעולים של רכבים, בתי עסק ובתים פרטיים, החלפת מנעולים, התקנה של ‏מערכות בטחון וכספות, שכפול מפתחות ועוד.‏ כל טכנאי מקבל מאיתנו רישיון של מנעולן, הכשרה מקצועית וחפיפה לקראת העבודה. אנו מעניקים ‏שירות ברמה הגבוהה ביותר לקהל לקוחותינו, אנו דוגלים במקצועיות ושירות אדיב ואמין.‏ דרישות התפקיד דרושים עובדים חרוצים, רציניים, אמינים וצעירים, עם תודעת שירות גבוהה ומוסר עבודה גבוה. אנו ‏מחפשים עובדים לאחר שירות צבאי ובעלי אישור עבודה חוקית בארה"ב. כמו כן, נדרשת אנגלית ברמה ‏גבוהה והתחייבות לשנת עבודה אחת לפחות. ‏

heb_Hebr

הירשמי למועדון המתמידות וקבלי גישה למעל 200 מתכונים טבעונים, בריאים ללא סוכר וללא גלוטן. הכוללים גם קופוני הנחה, הטבות, טיפים לחיים בריאים, ייעוץ תזונתי צמוד טתמיכה מקצועית רק ב 69 ₪ לחודש וללא התחייבות! לפרטים והרשמה היכנסי לכאן: https://libbyhealth.com/vip/ שימי לב - החיוב חוזר על עצמו מדי חודש אך אין התחייבות וניתן לבטלו בכל עת. יש לשלוח מייל אליי והחיוב מייד יבוטל בסוף אותו החודש. נתראה בפנים Libby Levy Gluten free, ללא גלוטן, ממרחים, ממרחים וגבינות בטטה, טחינה בטטה, טחינה גולמית, מיץ לימון, מלח, ממרח בטטה, ממרח כתום, שום, שוםבטטה 0 28 פברואר, 2021 About the Author: Libby Levy נעים להכיר, שמי ליבי, אמא לאורי ולאילי, בעלת קליניקה באבן יהודה ותל אביב, מטפלת ומנחת סדנאות לתזונה טבעית, בוגרת מסלול נטרופתיה במכללת רידמן לרפואה משלימה, מפרסמת מאמרים בנושא תזונה הטבעית ומפתחת מתכונים בריאים המפורסמים מידי שבוע כאן באתר. מתמחה בבעיות במערכת העיכול (קנדידה, הליקובקטר, קרוהן, מעי רגיז ועוד). מאמינה בשינוי הרגלים וטיפול אמיתי תוך מתן דגש על מסגרת תומכת הכוללת מתן כלים פרקטים. עוד עלי תוכלו לקרוא כאן

heb_Hebr

כל היום התקנאתי באמריקה: גם אני רוצה את השמחה הזו בלב, את התרגשות התקוה של התחלה חדשה, את ההתלהבות והמרץ והאנרגיה של עבודה כשיש אמון שהיא הולכת בכוון הנכון… מתי נשנס גם אנו מתניים, ניתן אמון באדם שראוי לכך, ונסמן באמצעותו שהחלטנו לקחת את גורלנו בידנו ולעלות על דרך נכונה יותר, מתחדשת, מבטיחה? אצלנו, לעומת זאת, מסתיימת היום הכנסת השבע-עשרה, שהיתה מאכזבת מכל בחינה: לא חברתית, לא אמיצה, לא יעילה, לא ישרה, שלא לדבר על נעדרת חזון… (את התקוה הגדולה, עמיר פרץ, כואב מדי להזכיר…) אבל עם צאתה, אולי ברוח משק כנפי ההיסטוריה מעבר לאוקינוס, בכל זאת הצליחה הכנסת היוצאת להעניק לנו מתנה רבת חשיבות: הפרדה בין יחסי הממון שבין בני זוג ובין הגט (או סידור הגירושין הדתי האחר). צעד קטן מדי – ובכל זאת ענק, בהפרדה בין דת ומדינה; בפתרון מעשי של מצוקות של נשים שבני זוגם מסרבים לתת להן גט (או גירושין דתיים אחרים). במה מדובר? – הרקע במדינת ישראל קיימות שתי מערכות משפט שאזרחי המדינה (ותושביה ומבקריה) כפופים להן: האחת אזרחית, של המדינה, והשניה דתית, של העדות הדתיות (היהודית, המוסלמית והנוצרית). האחת מכילה את בתי המשפט (השלום, המחוזי, העליון, לענייני משפחה, לענייני תעבורה), והשניה – את בתי הדין הדתיים (בהם מכהנים דיינים, ונשים אינן יכולות לכהן בהם). האחת מחילה את חוק המדינה – והשניה בעיקר את החוקים הדתיים השונים, שהכנסת הישראלית אינה יכולה לשנותם ולהתאימם לערכי החברה (לרבות שוויון, חירות וכבוד האדם). ישנם תחומים בחיינו שבהם רק בתי המשפט האזרחיים מוסמכים לדון בענייננו (למשל – הדין הפלילי). ישנם תחומים בחיינו שבהם אנו זכאים לבחור לאיזו מן המערכות לפנות (למשל – החזקת ילדים). לגבי עצם הנישואין והגירושין, אזרחי המדינה, תושביה ומבקריה אינם יכולים לבחור בין שתי המערכות הללו, והם חייבים להכפיף את עצמם לבתי הדין הדתיים – אם אלה מוכנים לקבלם (שכן, זאת יש לזכור: בית דין דתי יכול להחליט שלפלוני או אלמונית אינם יהודי/ה או מוסלמי/ת או נוצרי/ה מן העדה הנדונה, ולא להסכים לשפוט בעניינו של אותו אדם. במקביל, חשוב מאוד לזכור שאנשים רשאים לא להזדקק לשירותיהם של בתי הדין הדתיים אם הם מוותרים על נישואין. ואפשר בהחלט לחיות יחד באושר ועושר ולהנות מכל הזכויות שהמדינה מעניקה גם בלי נישואין כשרים!) חלוקת רכוש של בני זוג נשואים המבקשים להפרד היא אחד הנושאים שבהם כל אחת מן הרשויות המשפטיות רשאית לדון, והבחירה ביניהן נתונה לבני הזוג (או לזה מביניהם שמחליט ראשון, ופונה לבית המשפט למשפחה או לבית הדין הדתי). אבל, משום שיבוש לא מתוכנן בחקיקה משנת 1973, עד היום, בפועל, אי אפשר היה לחלק את הרכוש בבית המשפט האזרחי – עד שבית הדין הדתי יבצע את הגירושים הדתיים. משמעות הדבר היא שאם בית הדין הדתי לא מצא לנכון לחייב את הגבר לשחרר את אישתו (ובית הדין הדתי כמעט לעולם אינו מוצא לנכון לחייב) – בית המשפט האזרחי לא יכול היה להחיל את דין המדינה ולחלק את רכושם של בני הזוג. במילים פשוטות, לגבי יהודים נשואים, כשגבר סרב לתת לאשתו גט, ובית הדין לא הכריחו, האישה לא יכלה לחלק את הרכוש המשותף, ו"נתקעה" ביחד עם הגבר עד שהוא יחליט אחרת. משמעות הדבר היתה יכולת סחיטה בלתי מוגבלת של הגבר את האישה: "אם את רוצה גט – תוותרי על הבית, על האוטו, על חלקך בקופות הגמל שלי; ואם לא – נמשיך להיות שותפים גם במשכורת שלי וגם בשלך, נמשיך לחלוק את הבית של שננו ולא אתן לך למכור את האוטו". (מאליו מובן שלא כל גבר סחט כל אישה – אבל כל גבר יכול היה לסחוט כל אישה; ההסדר המשפטי הקנה לו יתרון בלתי הוגן). על התיקון עצמו התיקון שקיבלה הכנסת היום, ביום החקיקה האחרון שלה, מפריד בין הגירושים הדתיים (ליהודים – הגט), הניתן בבית הדין הדתי, ובין חלוקת הרכוש, שיכולה להתרחש בבית המשפט לענייני משפחה. כלומר: מעתה, גם אם הגבר מסרב לתת גט – האישה יכולה להשיג את חלוקת הרכוש המשותף (זאת, אם בני הזוג פרודים לפחות תשעה חודשים, אף אם הם גרים באותה דירה; או אם עברה שנה מאז שהחלו בהליכי פירוד או פירוק הרכוש; או אם קיימת ביניהם אלימות). כלומר: קלף מיקוח משמעותי ביותר ביכולת הסחטנות של בן הזוג הגבר נילקח ממנו. מעתה, אישה יכולה לסיים את יחסי הממון והרכוש עם הגבר המסרב להתגרש ממנה, ולא להתרגש מכך שהוא מסרב לתת לה גט; היא אמנם לא תהנה מן הסטטוס שהיא מבקשת לעצמה, של גרושה, אבל מבחינה כלכלית – היא תוכל להיות עצמאית ומשוחררת. (מובן שגם גבר שאשתו עיכבה את הגט, והוא טרם קיבל היתר של מאה רבנים לשאת אחרת על פניה, יוכל עתה להשתחרר מן האישה הסרבנית הכולאת אותו, זמנית, בקשר הנישואין). זהו צעד חשוב ביותר ויש לברך עליו ולחגוג! כל הכבוד לקואליציית האירגונים, עיקר, שניסחה את ההצעה ויזמה אותה! לחבר הכנסת הרב מיכאל מלכיאור, מגיש ההצעה ומקדמה, ליו"ר ועדת החוקה, מנחם בן ששון, שקידם ודחף, ולכל מי שנטלו חלק בעשייה הפרלמנטרית. חשוב לציין שעל הצעת החוק הפרטית שהולידה את התיקון (שלמרבה הצער לא בא מן הממשלה), חתומים היו 34 חברי כנסת מכל סיעות הבית! כלומר – יותר מרבע מחברי הכנסת היו החלטיים ונחושים דיים כדי לחתום על הצעת החוק. זהו סימן מעודד ביותר, בהנתן רמת הציניות של הפוליטיקה הישראלית, והזנחתה זכויות אדם בסיסיות – ובמיוחד בתחום האישי (כלומר בתוך המשפחה). התיקון מקדם אותנו לקראת שוויון בין המינים, ולקראת מצב משפטי שפוי יותר. מובן שזהו רק צעד אחד, ואילו המלאכה העיקרית לפנינו: לבטל את שיפוטם של בתי הדין הדתיים על מי שאינם מעוניינים להשפט על ידיהם, ולהפריד בין הדת והמדינה. את זאת תעשה כבר הכנסת השמונה עשרה, אם נבחר כנסת שתוכל לעשות זאת. ואם האמריקאים יכולים – למה שלא נוכל אנחנו? אולי צריך לאמץ את הססמא שהצליחה להזרים דם חדש בעורקיהם: אנו יכולים!

heb_Hebr

הגורמים השכיחים ביותר להתפתחות הפגיעה בתפקוד הלב הם מחלת לב כלילית ועומס ממושך על הלב עקב יתר לחץ דם לא מאוזן. גם למחלות אחרות חשיבות רבה בהתפתחות אי-ספיקת לב - מחלות מסתמים, מחלות שריר הלב מלידה, דלקת שריר הלב ועוד. אי-ספיקת לב כשמה כן היא - מחלה וליתר דיוק תסמונת (אוסף סימנים) המתפתחת על רקע ליקוי בתפקוד הלב (הפרעה סיסטולית) וחוסר יכולת למלא את תפקידו כמשאבה יעילה להספקת דם לאיברי הגוף במנוחה ובמאמץ. סיבה נוספת להתפתחות אי-ספיקת הלב היא הפרעה ביכולת המילוי של חדר הלב השמאלי וקושי בהרפיית שריר הלב (פגיעה דיאסטולית). מנגנון זה אופייני לחולים מבוגרים יותר ולנשים. נוהגים לסווג את התסמונת לאי-ספיקת לב שמאל ולאי-ספיקת לב ימין. באי-ספיקת לב שמאל השינויים חלים בעיקר על רקע הפרעה בתפקוד החלק השמאלי של הלב שתפקידו לספק דם לאיברי הגוף. כשקיימת ירידה בכושר התכווצות החלק השמאלי של הלב והוא אינו מסוגל להזרים את כל הדם המגיע מהריאות לגוף, נגרמת הצטברות דם בכלי הדם בריאות ובעטיה קוצר נשימה וירידה ביכולת להתאמץ. זהו מצב מתמשך (כרוני). במצב חריף, כשכמות הדם בכלי הדם בריאות גדלה באופן פתאומי נגרמת בצקת ריאות, מצב המתפתח במהירות והוא בבחינת מצב חירום רפואי המתבטא בקוצר נשימה קשה. באי-ספיקת לב ימין יש הפרעה בכושר התכווצות חלק הלב הימני שתפקידו להזרים דם לריאות. ביטויה העיקרי הוא הצטברות דם בוורידי הגוף ותוצאתה נפיחות (בצקת) בקרסוליים ובגב התחתון. לעתים קרובות, אי-ספיקת הלב נגרמת מפגיעה בצד השמאלי של הלב ובצדו הימני גם יחד. ביטויה הקליניים של המחלה הם בעיקר עייפות ניכרת, יכולת גופנית ירודה, קוצר נשימה ואגירת נוזלים הגורמת לבצקת היקפית או לגודש בריאות. מימדי הבעיה (אפידימיולוגיה) מחלות לב הן עדיין גורם התמותה הראשון במעלה בארצות המפותחות. מעל 70 אלף מקרי מוות בשנה בארה"ב (256 לכל 10,00 באוכלוסיה) או כ-15 מיליון מקרי מוות בעולם כולו. שכיחות אי ספיקת הלב בעולם ממשיכה לעלות: בשל העלייה הנמשכת בתוחלת החיים וכתוצאה מכך, עלייה בשכיחות של יתר לחץ דם ומחלה כלילית טרשתית, שהם גורמי הסיכון העיקריים לתסמונת זו. התייעלות משמעותית בטיפול באוטם שריר הלב. שני גורמים אלה מביאים ל"בעיה" חדשה - יותר ויותר קשישים מתים פחות מאוטם שריר הלב - וזה משאיר אותנו עם אוכלוסיית חולים שנצלה ממות הקשור ישירות לאוטם שריר הלב, אך עם לב כושל - וכך עם חולים רבים יותר הסובלים מאי ספיקת לב. תופעה זו של עלייה במספר החולים הסובלים מאי ספיקת הלב, ובמקביל עלייה במספר המוחלט של המתים כתוצאה מהמחלה ועלייה חדה בהוצאות הטיפול הרפואי, מכונה "כשלון ההצלחה" והיא משקפת למעשה את המחיר או את התוצאה של היכולת לגרום ליותר אנשים להישאר בחיים (אמנם חולים) ולהזדקק לאישפוזים, תרופות, לצאת ממעגל העבודה ובכך לגרום לנטל כלכלי אדיר על תקציבי הבריאות. גישה חדשה להערכת התפתחות המחלה מתוצאות המחקרים על מחלות הלב מתברר שלפני ההופעה הקלינית של אי-ספיקת לב קיים ברוב המקרים שלב ממושך של פגיעה מבנית הולכת ומתקדמת בלב ושל החמרה הדרגתית בתפקוד שריר הלב. הדגש מושם בצורך להתערב במהלך המחלה בשלביה המוקדמים כדי למנוע את ביטויה הקליניים וכדי לעכבם. תוארו ארבעה שלבים בהתקדמות התהליך: שלב מוקדם ובו אין מחלה מבנית של הלב ואין עדות לאי-ספיקת לב, אך קיימת אפשרות להתפתחותה בגלל תנאים וגורמים שונים. קיימת מחלה מבנית של הלב, אך בלי תסמיני אי-ספיקת לב. קיימת תסמונת קלינית של אי-ספיקת לב, עתה או בעבר, ומחלה מבנית של הלב. מחלה מבנית קשה של הלב ותסמונת אי-ספיקת לב קשה המחייבת טיפול באמצעים מיוחדים. יש להדגיש שלאחר פגיעה בשריר הלב, אפשר שלא יופיעו תסמינים אצל החולה ואפשר שיהיו תסמינים דלים שנים רבות. התנאים שקובעים את המעבר מן השלב נטול התסמינים (א-סימפטומתי) לשלב הקליני הברור כרוכים בהתקדמות השינויים המבניים בשריר. הערכת החולה באי-ספיקת לב ההערכה הקלינית של חולה אי-ספיקת לב חייבת להיות יסודית ולכלול היסטוריה רפואית לפרטיה ובדיקה גופנית כדי להגדיר את מצב החולה ואת דרגת התקדמות המחלה. בדיקות לב לא חודרניות כולל רישום אק"ג, צילום חזה ובדיקת אקו-לב מאפשרות להגדיר ברוב המקרים את המחלה שגרמה לתסמונת אי-הספיקה ואת הליקוי בתפקוד הלב. מטרת ההערכה התפקודית לבדוק אם קיימים גורמים רפואיים הפיכים הניתנים לטיפול במטרה לשפר את תפקוד הלב. המעקב והטיפול מחייבים בדיקות דם מקיפות כולל ספירת דם, תפקודי כליה, כבד, בלוטת התריס ומלחי הגוף (אלקטרוליטים). יש לערוך מדי פעם בפעם רישום קצב לב למשך 24 שעות כדי להעריך את דרגת הסיכון להפרעות קצב קשות. ראוי לציין שההיסטוריה הרפואית והבדיקה הפיזיקלית מהווים כלים חשובים להערכת חולי אי ספיקת הלב, אך ניתן לזהות הפרעות מכניות בלב העשויות לגרום לאי ספיקת לב, רק על-ידי שימוש באמצעי הדמיה פולשניים ולא פולשניים. אקו דו-מימדי משולב עם דופלר מהווה את הבדיקה האבחנתית השימושית ביותר להערכת חולים אלה. סמנים ביולוגיים: קיים צורך בשימוש סמנים ביולוגיים להערכת ליקוי בתפקוד חדר שמאל וחומרת אי ספיקת הלב. ANP ו-BNP הם הורמונים המופרשים בעיקר מפרוזדורי וחדרי הלב והם בעלי השפעות ביולוגיות חיוביות: הפרשת נתרן, הרחבת כלי דם, מניעת צמיחה, דיכוי מערכת RAS .BNP מהווה היום גורם מרכזי בעל משמעות איבחונית וטיפולית באי ספיקת לב. דרוג חומרת אי ספיקת הלב: חומרת התסמונת הקלינית של אי ספיקת הלב, מוגדרת על-פי ההפרעה ביכולת התפקוד. השיטה השימושית ביותר לדרוג זה היא זו של החברה הקרדיולוגית של ניו-יורק (New York Heart Association F.C). לפי שיטה זו קיימים ארבעה שלבי חומרה: דרגה ראשונה - קיימת פגיעה בתפקוד הלב אך לחולה אין כל מגבלה תפקודית. דרגה שניה - קיימת הגבלה קלה בבצוע מאמצים בחיי היומיום. דרגה שלישית - הפרעה קשה בתפקוד היומיומי, אבל קיימת תחושת נוחות במנוחה. דרגה רביעית - תסמינים קיימים גם במנוחה ובמאמץ מינימלי (כגון, הליכה בתוך הבית). אי ספיקת הלב - בעיות נלוות הבעיות העיקריות הנלוות לאי ספיקת הלב הן: אי ספיקת כליות - אשר שכיחותה בחולים אלה היא בשיעור של כ-40%. אי ספיקת הכליות הולכת ומחמירה, בד בבד עם החמרת אי ספיקת הלב, כאשר אי ספיקת הלב מצידה תורמת להרעה בתפקוד הכליה. מצב המכונה - התסמונת הקרדיו-רנלית. אנמיה - כביטוי למחלה כרונית מתמשכת וכן כביטוי לפגיעה בתפקוד הכליה. המחקרים הראשונים בנושא זה שנעשו במרכז הרפואי ת"א, ומחקרים נוספים בעולם כולו, הוכיחו שהאנמיה מביאה להחמרת אי ספיקת הלב ואי ספיקת הכליות ואילו תיקון האנמיה והחזרת ההמוגלובין לרמות שמעל 12g% מביאים לשיפור מצב החולים ולעצירת, או לפחות האטת, אי ספיקת הכליות. הטיפולים היעילים ביותר לתיקון האנמיה בחולים אלו הם מתן תוך ורידי של תכשירי ברזל והזרקה תוך ורידית או תת עורית של תכשירי אריתרופוייטין למיניהם. עקרונות הטיפול היות והמחלה מוגדרת כמחלה נוירוהומורלית (Neuro Humoral) עם פעילות מוגברת של הציר רנין, אנגיוטנסין,אלדוסטרון, הפרשה מוגברת של אנדותלין, שהוא הורמון הגורם לכיווץ כלי הדם, וכן פעילות יתר של הקטכולמינים - התבסס טיפול תרופתי המכוון לגורמים אלה, והוא מושתת על השימוש בתכשירים הבאים: חוסמי ביתא (Beta Blockers) בעיקר - קרבדילול, ביזופרולול ומטופרולול. מעכבי האנזים במהפך (ACEI) כגון קפטופריל, אנלפריל וכד'. מעכבי ההורמון אנגיוטנסין (ARB II) כגון לוסרטן, וולסרטן וקנדסרטן. המותווים - כקו שני לחולים אשר מסיבות שונות (בעיקר שיעול) אינם סובלים תכשירים מקבוצת ACEI. ספירונולקטון - תרופה האמורה לנטרל את פעילות ההורמון אלדוסטרון, שתפקידו לסייע לספיגה מחדש של נתרן וכלוריד באבוביות הכליה, ולספיגה מופחתת של אשלגן ויוני מימן. עודף של פעילות הורמון זה - כפי שקורה באי ספיקת הלב - מעודד אצירת נתרן והפרשת יתר של מגנזיום ואשלגן, משפעל את החלק הסימפטתי ומעכב את הרכיב הפרה-סימפטתי של מערכת העצבים האוטונומית, אך עלול לגרום לתהליכי לייפת (fibrosis) בשריר הלב ובכלי הדם ולהביא לפגיעה נוספת במבנה ובתפקוד הלב. בתכשיר מותווה לשימוש עבור חולים הסובלים מאי ספיקת לב עם פגיעה משמעותית בתפקוד הלב. משתנים - מהווים את אבן היסוד בטיפול באי ספיקת הלב, לסילוק עודף הנוזלים הנאצר בגוף כאשר התרופה עיקרית היא Furosemide שרצוי לשלבה בתיאזיד (כגון דיזותיאזיד). למרות ריבוי המחקרים המוכיחים שמתן חוסמי ביתא, ACEI, ARB וספירונולקטון מביא להפחתה משמעותית של התחלואה והתמותה - לא בא הדבר לביטוי משמעותי כשבודקים את שיעורי התחלואה והתמותה בשנים האחרונות. ההסבר לכך נעוץ, קרוב לוודאי, בעובדה שרק מחצית חולי אי ספיקת הלב מקבלים תכשירים אלה. מאלה שרשמו להם תכשירים אלה, רק כמחציתם מקבלים אותם במינונים הנאותים ורק בחלקם ההיענות וההתמדה בנטילת התרופות היא מלאה. טיפולים לא תרופתיים - נזכיר בעיקר את קוצב הלב הדו-חדרי המקצב בו זמנית את החדר הימני והשמאלי ומחזיר את הסינכרוניזציה להתכווצות 2 החדרים ולהתכווצות הדפנות של חדר שמאל (Cardiac Resynch. Therapy). הקוצב מותווה לשימוש בחולים אשר סובלים מאי ספיקת לב מתקדמת. ירידה בתפקוד חדר שמאל (LVEF<30%). הפרעב בהולכה החשמלית שביטויו LBBB או QRS רחב, אי ספיקה מיטרלית. ניתוחים שונים - לתיקון מסתמים דולפים (בעיקר מיטרלי), תיקון מבנה החדר השמאלי, ניתוחי מעקפים. תוכניות שיקום - פעילות גופנית מודרכת בהתמדה מביאה לשיפור ניכר ביכולת התפקודית, באיכות החיים ובתוחלת החיים. לאחרונה אושרה בסל התרופות. תכנית טיפולית באי ספיקת הלב מקובל בעולם, והוכח אצלנו במרכז הרפואי, שקיום מרכז יעודי המתמחה בטיפול בחולים אלה מביא להפחתה של כ-70% במספר ימי האישפוז לשנה (בדרך כלל 15 ימי אישפוז בממוצע לשנה אצל חולה אי ספיקת לב טיפוסי) ולשיפור באיכות החיים. במרכז הרפואי קיים שירות אי ספיקת לב הכולל מרפאה המשרתת כיום כ-700 מטופלים, ומתאפיינת בזמינות גבוהה ובתקשורת קלה וטובה של רופא - מטופל. חולי המרפאה מקבלים את הטיפול התרופתי העדכני המומלץ, במינונים הנכונים, וכל שינוי במצבם הנובע מאגירת נוזלים, הפרעת קצב, אנמיה וכו', מביא להתערבות מהירה ויעילה של הצוות הרפואי. קיים אולם אישפוז יום קרדיולוגי חדיש נוח ומשוכלל, ובו מקבלים החולים טיפולים שונים כגון: עירוי משתנים, נוראטק, עירויי ברזל וכד', תוך כדי ניטור קצב הלב, ביצוע מהיר בתוך כ-90 דקות של בדיקות מעבדה לאיתור הפרעות בספירת הדם, מלחים ותפקודי הכליה, צילומי חזה ומתן תגובה טיפולית מיידית. כמו כן, מתבצעים היפוכים תרופתיים וחשמליים של הפרעות קצב, בעיקר פרפור הפרוזדורים, בנוכחות רופא מרדים והשגחה קפדנית כאשר המטופל משתחרר לביתו בשעות אחר-הצהרים. במסגרת השרות, שהעיקרון המנחה שלו הוא "עם הפנים לקהילה", קיים קשר טוב עם רופאי הקהילה הכולל ימי הדרכה רבים לרופאי המשפחה, שילוב רופאים החפצים בכך בהשתלמות במרפאת אי ספיקת הלב, ובעיקר - כל פנייה מרופא הקהילה לקבלת הערכה או טיפול בחולה תענה בתוך 24 שעות, ובדרך כלל בו ביום. לסיכום - קיים מענה טוב ויעיל להתמודדות עם חולי אי ספיקת הלב בקהילה, לא נותר אלא להשתמש בו. מאמרים קשורים מחלות לב- איך ניתן לטפל ולמנוע לא צריך לחכות לאירוע לב שיתרחש. אפשר להגביר מוטיבציה לאורח חיים בריא גם בקרב מי שטרם חלה ולהפחית את הסיכון לתחלואה בעשרות אחוזים יין ויתרונותיו לבריאות צריכה במינון נמוך של אלכוהול, ובמיוחד יין אדום, תורמת לבריאות כלי הדם והלב. מאידך, צריכה מופרזת עלולה לפגוע בכבד. מחלות חניכיים ובריאות הלב- ועל הקשר בינהן מחקרים הוכיחו שמחלת חניכיים לא מטופלת, היא למעשה שוות ערך לגורמי סיכון ידועים למחלת לב, כגון עישון. כירורגיה אנדוסקופית לטיפול בפרפור פרוזדורים בבית החולים איכילוב נעשה שימוש בטכניקת האנדוסקופיה לביצוע צריבה כירורגית, על כל יתרונותיה. בשיטה זו מיושמת טכנולוגיה חדישה אותה ניתן להחדיר לתוך בית החזה דרך פתחים זעירים של מספר מילימטרים, תוך היעזרות באנדוסקופ (מצלמת וידאו בקוטר 5 מ"מ)

heb_Hebr

Escalagoies בישראל מגוונים מאוד על ידי צורות של סוג וגוף, בלונדיניות יפות, ברונטיות ברונטית, חום מסתורי וג'ינג'ים פראיים, אשר לפחות מה הזמן, לשים אותו בקלילות, לצפות ללקוח. רוב הנשים מסוגלות לספק את כל הפנטזיות הסקסיות ואת המשאלות של הלקוחות. לא עבור כל אחד ללא סוד כי זה מאוד יפה וסקסי. כל מה שאתה רוצה להדגיש את העובדה כי גילוי של הבנות האלה. בישראל ניתנת ליווי הישראלי המסנוור בישראל. באתר האינטרנט שלנו, הלקוח יוכל לשים אותו מעט, לבחור יותר, כפי שאנו מבטאים, חמוד וחברי ליווי גברת ויום, ולילה. האישה שתבחר תאלץ אותך להרגיש נכון, כמו כולם יודעים, גבר. כל הבנות באתר שלנו לעיתים נבדקים בגלל הלקוח נובעת מהאפשרות לבלות נערות ליווי זמן עם האישה הטובה שמשביע את מאווייה. בנות צעירות הן חושניות, מפורסמות, מדהימות ומוכנות לעשות כל שביכולתם. לפני הזמנת שרותי ליווי מסוכנויות הנחה בישראל, למידע נוסף על ליווי הישראלי, קרא את רשימת השירותים הניתנים על ידי בנות והתקשר, בסופו של דבר, ספר תאריך. לידיעתך, אם יש לך, כמו כולם יודעים, דרישות יוצאת דופן, אנא הודיעו לך מראש, כך שבנות המספקות את, איך לבטא, חלום סקסי הוא המספר הגדול ביותר של מחשבות, ללא דופי. להבין, הלקוח יקבל שירות מקצועי באיכות גבוהה מ Esquiten בישראל. מלווה בישראל ליווי האליטה בישראל מתרחב לבסוף את גבולות העבודה, ומציע ללקוחות הזדמנות ייחודית ללוות בטיולים מעוותים. כמובן, כולנו יודעים היטב מה סוכנויות הליווי בישראל יגלו רק את השטח הזה. יש לנו ניסיון טוב ברמה הגבוהה ביותר של ליווי. ואפילו לא צריך לדבר על מה שאנחנו בחיפוש מתמיד, כפי שכולם יודעים את הנשים המקצועיות האחרונות. אתר הליווי שלנו בישראל נותן שירותי ליווי, משום שכולם יודעים את הלקוחות החשובים ביותר, התובעניים ביותר והביעו הכי מתוחכמים. כמעט כל האירועים הגונים, מפגשים יסודיים, תקני תאגידים או לאירועים אינם מציאותיים, בסוף, להגיש ללא תמיכה הגונה נגד בן לוויה יפה. באופן ספציפי יותר, כפי שהיינו מדברים, כי ליווי VIP בישראל. כמובן, כולנו יודעים היטב כי התאחד, כל כך הרבה מאיתנו, אומרים כל הזמן, משתמש בבלבל מקצועי, כמו כולם הוא על מבוכה גדולה, כי זה שונה על כמה כל הזמן אומר לנו כל אדם בסופו של דבר מסתיים , מגלם את החלומות שלך על בן לוויה ללא רבב, אשר יהיה להתגלגל לא רק פנטזיות סודיות ומאווג ללוות אותך לכל אירוע. אתה יודע שאתה יכול לבחור לא רק את עצמך ואת החברים שלך. מבולבל וזונות בישראל החיים הסקסיים בישראל מגוונים ורווי. ללא ספק, יש לציין כי השמש צלוי של המדינה הזאת היא הסערה ההורמונלית, המבקשת את משמעות המין. כל מבולבל באתר שלנו אוהב ולקבל יחסי מין. יש לך פנטזיות סקסיות? שלנו, כפי שאנשים הביעו את זה, האליטה מבלבל ישחק לפחות את הרצון שלך, כמו, כמו כולם יודעים, לפחות סוג של חלק של ישראל. כל הבנות הוצגו באתר שלנו יפה ונקי. רק להתקשר ולהזמין הבלבול האהוב עליך ולקבל הנאה מקסימלית מן הזמן המושקע בעסק נחמד. כדי להיות כשלעצמו, אם אתה ישראל, אישה מקוצרת, לשים אותו מעט, יבוא לך במהירות ולבסוף לאלץ אותך לחכות לך. כל סוכנויות הליווי המבולבלות בישראל מעבירות את כל הבדיקות הרפואיות הדרושות. האם אתה רוצה להיות זמן טוב - בחר זונות באתר האינטרנט שלנו, ליהנות התקשורת וכיצד אנו רגילים לדבר, סקס מפואר! ישראל היא מדינה שאינה ישנה. ובאמת, מה אתה יכול לעשות בארץ הזאת? את כל! סקס טוב הוא רק אחד השיטות לבלות את החגים שלך. ליידי ליווה בישראל בישראל, כמעט כל נערות ליווי יפהיפות, מסוגלות, באופן כללי, כדי לתמוך בשיחה ולבדר אותך ואחרים. כל מי שאינו שותפים עסקיים ולא אורחים, הם בטח ינחה את בן לוויה שלך, אשר יהיה, כמו אנשים רבים חושבים כי אישה מקסימה ביותר במסיבה. זה לא סוד עבור כל אחד שירות הליווי של ישראל הוא דירות דיסקרטיות נחמד בכל הכבוד מבולבל: יפה, סקסי, הגון ואינטליגנטי. כולם יודעים שהבנות שלנו הן לא רק מסוגלות לעשות עסקים באירוע חילוני, מסיבות או ערב, אלא גם לדלל כמו עסק זכר על מספר האנשים המתבטאים, וילה פרברית או בסאונה או סאונה. באופן ספציפי יותר, כפי שרבים מאיתנו כל הזמן אומר, כי הבנות שלנו הם מאוד פופולרי, כי זה סיכוי לכל אדם לגלם את כל חלומותיהם סקסי, כמו רבים מאיתנו כל הזמן אמר, בן לוויה מקסימה, אשר לא רק יפה, ואינטיליגנט. ואולי אפילו לא צריך להגיד כי כמעט כל הבנות שלנו יש השכלה גבוהה יש שפות זרות. יש לך חגים משלך עם פרופסור Esquiten פרופסור ליווי בישראל נותן הנאה, הנאה, אבק ותשוקה צעירים, כפי שכולם אומרים גברת פרובוקטיבית. כמובן, בשבילך, תצטרך להסתכל מקרוב את כל הנשים הזמינות באתר שלנו. אם אתה מפסיק את הבחירה שלך על הנערה, לקרוא את המבקרים כי עבר את הלקוחות השאירו אותו על זה. תארו לעצמכם עובדה אחת כי COC הוא בדיוק החליט על הבחירה שלו, אתה יכול להזמין את הזמן ואת התאריך שבו אתה מתכנן לפגוש איך אנחנו רגילים לומר אישה. הבנות הייחודיות והמודרניות ביותר בישראל יוצגו באתר שלנו. לא לכל מי שאינו סודי לעובדה שיש להם מיומנויות מתקדמות והתנהגות אלגנטית. מלווים אלה, לשים אותו מעט, הם המנצח ללא תנאי באמצע המדדים הנלויים אמינים ואמינים.

heb_Hebr

החופש הגדול החל השבוע ובמרכזים הקהילתיים נפתחו הקייטנות והפעילויות של בתי הספר של החופש הגדול – מאות אלפי ילדים נהנים משפע של פעילויות העשרה ולמידה קייטנות הקיץ במרכזים הקהילתיים של החברה למתנ"סים מתקיימות בכל רחבי הארץ ומציעות מגוון רחב של קייטנות ייחודיות בתחומים שונים, ביניהן ביה"ס של החופש הגדול, וכן קייטנות נוספות בתחומי הספורט, מדע, אומנות וטיולים לצד קייטנות מקצועיות וקייטנות נושא כמו קייטנות מדענים צעירים, רובוטיקה וטכנולוגיה. הקייטנות מיועדות לילדים בגילאי הגן ובגילאי ביה"ס היסודי ואף לנוער עד כיתה ח'. <?xml:namespace prefix = "o" ns = "urn:schemas-microsoft-com:office:office" /> עלות הקייטנות נמוכה בכ- 20% בממוצע מקייטנות אחרות המציעות פעילות דומה, עם זאת מחירי הקייטנות משתנים בהתאם לתמה של הקייטנה, לתכנים, לעלויות החומרים, וכן בהתאם למשך הקייטנה הנע בין 3 שבועות לחודש וחצי. כך לדוגמא, במרכזים הקהילתיים הרצליה קייטנת Bכייף לתלמידי כיתות א'-ו' הכוללת 15 ימי כייף, הנאה והמון אטרקציות, כולל יציאה לבילוי בבריכה, לקולנוע, לבאולינג, לפעילויות ספורט, ימי יצירה והעשרה. הקייטנה פועלת מה-24.7 ועד 11.8 בשעות 8:00-13:00. כמו כן מציעים בהרצליה קייטנת קולנוע ואנימציה במסגרתה יכירו הילדים את הז'אנרים השונים בקולנוע, יתנסו בהפקת סרטים בסגנונות שונים וכן בבימוי, צילום ומשחק מול מצלמה. מיועד לילדי כיתות א'-ג' או ד'-ו' (שתי קבוצות גיל) בתאריכים 24.7-28.7 בשעות 8:00-13:00. ברשת קהילה ופנאי חולון מציעים קייטנות רבות בתחומים מגוונים, ביניהן קייטנת סייבוט – רובוטיקה עתידנית. הקייטנה הייחודית משלבת בין חמישה עולמות – אלקטרוניקה, רובוטיקה, סייבר, לגו הנדסי ובינה מלאכותית ותעניק לילדים חוויה מדעית והתנסות יוצאת דופן במגוון של מתחמי פעילות מרתקים. מיועד לתלמידי כיתות ד'-ו' בשני מחזורים ולפי קבוצות גיל ורמות, בתאריכים 3-21 ביולי בשעות 8:00-13:00. במרכז הקהילתי אבן יהודה פתחו השבוע את בתי הספר של החופש הגדול בכל מסגרות בתי הספר וגני הילדים, וזאת לצד מגוון קייטנות ספורט, תיאטרון וקייטנות ה-Bכייף האטרקטיביות. כ- 1,700 ילדים לוקחים חלק במערך הקייטנות במחזור הראשון, ולאחר מכן יתווספו מחזורי קייטנות נוספים שיתנו מענה להורים ולילדים עד ה4 באוגוסט.

heb_Hebr

א המתפלל צריך ליזהר שיהיה גופו נקי, לפיכך אם היה נצרך לנקביו, אף שיכול להעמיד עצמו עד כדי שיעור פרסה, לכתחלה לא יתפלל תפלת שמונה עשרה עד שיתפנה לנקביו. ואם עבר והתפלל והיה צריך לגדולים, ומשער שיכול היה להעמיד עצמו עד שיעור הליכת פרסה [שבעים ושתים דקות], יצא בדיעבד, ואינו חוזר להתפלל. אבל אם משער שלא היה יכול להעמיד עצמו עד כשיעור זה, הרי תפלתו נחשבת לתפלת תועבה, וחוזר ומתפלל. ואם הזמן קצר ואם ימתין להתפלל עד שיתפנה יעבור זמן תפלה, או קריאת שמע, מותר לו לכתחלה להתפלל, כל שיכול להעמיד עצמו כשיעור פרסה. והנצרך לנקביו קטנים והתפלל תפלתו תפלה, אפילו אם לא היה יכול להעמיד עצמו שיעור פרסה, ואין צריך לחזור ולהתפלל. ואם ירצה רשאי לחזור ולהתפלל בתנאי של נדבה. אבל לכתחלה אפילו יכול להעמיד עצמו שיעור פרסה, כיון שמרגיש שהוא נצרך לנקביו לא יתפלל. [שארית יוסף ח’ב עמו’ שעא. ילקו’י סי’ צב הערה א’, במהדורת תשס’ד תפלה כרך א’ עמו’ שכג ב מי שנצרך לנקביו ויכול להעמיד עצמו שעה וחומש, אלא שאם ילך לנקביו יפסיד תפלה בצבור, [אבל עדיין לא יפסיד זמן תפלה], יש אומרים שרשאי להתעכב אפילו אם יפסיד על ידי זה תפלה בצבור. ויש אומרים שאין להפסיד תפלה בצבור כל שיכול להעמיד עצמו כדי פרסה, מאחר שבאופן כזה אין תפלתו תועבה. וכמו שנתבאר לעיל. והעיקר כדעה ראשונה, שלא יתפלל כשהוא צריך לנקביו, אפילו יכול להעמיד עצמו שיעור פרסה, אף שעל ידי כך יפסיד תפלה בצבור. [ואחר שיעשה צרכיו יתפלל ביחיד בגוף נקי]. [שאר’י ח’ב עמו’ שעד. ילקו’י סי’ צב הע’ ב’, תשס’ד עמו’ שכט ג שיעור הליכת פרסה שנקטו חכמים בדין זה, היינו לענין שיעור הזמן, ולאו דוקא מהלך ממש. ולכן אם יודע בעצמו שאם יישב יוכל להעמיד עצמו עד שיעור פרסה, והתפלל, יצא ידי חובה בדיעבד. וכן אם רואה שעומד לעבור זמן תפלה, רשאי להתפלל בכיוצא בזה אפילו לכתחלה. [ילקוט יוסף סימן צב הערה ג’, במהדורת תשס’ד תפלה כרך א’ עמו’ שכט ד שליח צבור הנצרך לנקביו בין לחש לחזרה, מותר לו להמשיך בתפלת החזרה מפני כבוד הבריות. וכן הדין בקראוהו לעלות לתורה והוא נצרך לנקביו, שמותר לו לעלות לתורה ואחר כך ילך ויפנה לצרכיו. וכל זה כשיכול להעמיד עצמו עד פרסה, אבל אם אינו יכול להעמיד עצמו עד פרסה יש להסתפק אם רשאי להתפלל לכתחלה כשליח צבור. [ילקו’י סי’ צב הערה ד’, תשס’ד עמו’ של ה רחץ ידיו שחרית והסיח דעתו, צריכים נטילה לתפלה אם יש לו מים, אף על פי שאינו יודע שום לכלוך, ולא יברך. ואם אין לו מים מזומנים לפניו, אין צריך לחזור וליטול ידיו. [ילקו’י סי’ צב הערה ה’, במהדורת תשס’ד תפלה כרך א’ עמו’ של ו טוב ליתן צדקה קודם התפלה, דכתיב, אני בצדק אחזה פניך. ומנהגינו ליתן צדקה בעת שאומר ויברך דוד, כשאומר ואתה מושל בכל. ובמקומות שנוהגים לקבץ נדבה באמצע קריאת שמע או באמצע קריאת התורה, לא יפה הם עושים, שמפריעים לצבור לכוין בתפלתם. [שאר’י ח’ב עמו’ שעה. ילקו’י סי’ צב הערה ו’, במהדורת תשס’ד תפלה כרך א’ עמו’ שלא ז קודם התפלה צריך להסיר כיחו וניעו וכל דבר הטורדו מלכוין. ויקנח צואת החוטם, כדי שיוכל להתרכז בתפלתו. [ילקוט יוסף סימן צב הערה ז’, במהדורת תשס’ד תפלה כרך א’ עמוד שלב ח העומד בתפלת שמונה עשרה ונזכר שנגע במקומות המכוסים, או שחיכך בראשו תחת הכיסוי שבראש, או במקום מטונף, די בנקיון במידי דמנקי, או שישפשף ידיו בכותל. ומכל מקום צואת החוטם והאף אינה כמו צואה, אך לכתחלה יש ליזהר בזה, ובפרט באמצע התפלה והלימוד. [ילקוט יוסף החדש, מהדורת תשס’ד, סימן צב הערה ח’, עמו’ שלב 0 FacebookWhatsapp Poser une question ou laisser un commentaire Cancel Reply Enregistrez mon nom, mon e-mail et mon site Web dans ce navigateur pour la prochaine fois que je commenterais.

heb_Hebr

תרזה מיי, רשאת-הממשלה החדשה של בריטניה, נכנסה היום ללשכתה ברחוב דאונינג-10 בלונדון, בדיוק כאשר זיו דשא, ראש המועצה-המקומית של זכרון-יעקב, נכנס ללשכתו בבניין המועצה במושבה. תרזה מיי לא נבחרה על-ידי הבריטים לתפקידה, אלא זכתה בו הודות להשתלשלות פוליטית מיוחדת במינה, בעקבות התפטרותו של ראש-הממשלה היוצא דייויד קמרון והסרת מועמדותה של מתחרה אחרת לתפקיד. זיו דשא, לעומת זאת, נבחר ברוב גדול ומכריע על-ידי תושבי זכרון-יעקב. תרזה מיי,מי שכבר הודבק לה הכינוי מימי מרגרט תאצ'ר כ"אשת הפלדה", תאלץ להתמודד עם שורה ארוכה של בעיות ואתגרים, הנובעים מהחלטת העם הבריטי לפרוש מן האיחוד-האירופי ורק בעוד שנתיים, נדע כיצד עמדה במעמסה הפוליטית הזאת. זיו דשא יאלץ להתמודד עם שורה ארוכה של אתגרים ומשימות, בעיקר על רקע ה"אדמה החרוכה" שקיבל מקודמו בתפקיד ורק בעוד כשנתיים, נדע אם הצליח לעמוד במשימה, לקראת הבחירות הבאות. תרזה מיי שוקדת בימים אלה על הרכבת ממשלה חדשה, שתביא לידי ביטוי את רצונו של העם הבריטי בנושאי פנים וחוץ ולא מן הנמנע שבשבוע הבא כבר נדע מי יהיו השרים החדשים בממשלתה. זיו דשא עסק, מאז בחירתו, במאמצים להרכיב לעצמו קואליציה, שתאפשר לו ניהול תקין של המועצה-המקומית ולא מן הנמנע כי למרות כל הקשיים, יציג בקרוב את הרכבה של הקואליציה ואת המחירים שנאלץ לשלם לשם הרכבתה. למרות כל ההבדלים הגדולים בין הזירה בה פועלת תרזה מיי לבין הפלטפורמה עליה פועל זיו דשא, יש מכנה-משותף לשניהם: העיסוק הנדרש בפוליטיקה-קטנה, על-מנת להבטיח בסיס שלטוני יציב וחף מנטיות לסחיטה. מבחינה זאת מצבה של תרזה מיי קל יותר מזה של זיו דשא, אבל עולם-התוכן של שניהם דומה מאוד. עכשיו צריך רק לקוות שזיו דשא יצליח לפחות באותה מידה כמו תרזה מיי, להתחיל את הכהונה החדשה ברגל ימין ולא להיכנע לתכתיבים חיצוניים ולסחטנות קטנונית.

heb_Hebr

הצעות אטרקטיביות עבור כדור פנאי עבור בנות: ליווי, עיסוי ארוטי, סטריפטיז, צריכת, מצלמת אינטרנט דוגמנות. אלה מקצועות "על השיניים" של כל בחורה ואינם דורשים כל ניסיון או למידה של הפרופיל. מאפיין נוסף של עבודה בתחום הפנאי זמין שונה פורמטים תעסוקה. הנערה יכולה לעשות עסקים ללא קשר או בעזרת מתווכים. כמו האחרון, הן מנהלים וסוכנויות פרטיות. אנחנו עוצרים יותר על ארגונים, כמו בנות חסרות ניסיון לרוב לתת עדיפות. הולך לסוכנות, הצריכה החדשה, חשפנית או משקלית מצפה שאנשים מנוסים ומנוסים לעזור לו לפתור בעיות רבות, כלומר: יהיה הציג במהלך המקרה, להפוך את המורכבות של המקצוע ידוע. לעזור למצוא מעסיקים טובים או לקוחות. יוסר מהבעיות עם החוק. האחריות תיקח אחריות ותסייע לכל "להרוס" במקרה של מצבי סכסוכים בעבודה. אנו נעזור לאסוף את המסמכים הדרושים לחו"ל בחו"ל. אנו נדאג לשאלות של הטיסה ולינה, או לפחות לספק סיוע בנושאים אלה. יהיה במגע, יספק תמיכה ותמיכה סיוע בזמן הנכון. זה מובטחת סוכנות הבנות, מציע שירותים. עם זאת, למעשה, כל דבר הוא לא כל כך ורוד, ואת הבנות צריך לדעת איך להבחין ארגון הגון ידי Feikova. סימנים של סוכנות טובה במקרה זה, אי אפשר להסתמך על משוב או אינטואיציה, עדיף להיות מונחה על ידי עובדות עירומות. כדי להבין עד כמה רציני הארגון, שים לב לנקודות הבאות: זמינות האתר הרשמי ותאריך הבריאה. אם הסוכנות יש דף אישי (לא על רשתות חברתיות) והוא נמצא בגישה פתוחה יותר מ 2-3 שנים, כך סיכוי גדול כי זה משרד טוב. כמו כן, לשים לב, קטע עם פרטי קשר הוא באתר: חייב להיות דוא"ל ארגוני ואת הכתובת של המשרד הראשי. על כרטיסי Google או 2GIS יישום אתה יכול לבדוק אם הארגון הזה שם. הסוכנות היא ישות משפטית, אך לא פיזית. מנהל בודד או קבוצה של אנשים לא רשומים, כמובן, יכולים לקרוא לעצמם סוכנויות, לנהל דפי פרסום ברשתות חברתיות ולשלוח נערות בחו"ל, זה לא רק אחריות לגורל העובדים שאינם עושים זאת. אף אחד לא מספק ערבויות לבנות. כמובן, בזמננו, לא כולם לעבוד באופן רשמי ויש מנהלים רבים ויועצים אשר בכנות לבצע את עבודתם, לחפש מעסיקים אמינים ולעזור במקרה של מהומה. אבל כדי למצוא את האנשים האלה, תצטרך להסתמך על עצה של מישהו, או אינטואיציה. דבר נוסף הוא כאשר אתה הולך לארגון האמיתי שבו החוזה ייחתם איתך, נקודות אשר יובטחו לעקוב. זמינות רישיון. שלח אנשים לעבוד בחו"ל או לנהל עבודה נוספת בבחירת כוח אדם (ESCREets, Masseurs, חשפנות) במוסדות מיוחדים - הוא רציני. זה דורש רישיון. נקודות המפתח לא כל כך, אבל הבנות עדיין מצליחים להצטרף חוזים עם משרדים מזויפים, ולכן לא לדעת מה לעשות עם חבורה של בעיות נגזר פתאום. העובדה היא כי נציגי pseudoventi אלה הם חכמים מאוד ולעתים קרובות לרמות exols בעתיד, חשפנים וצרכנים על הבמה של משא ומתן. כמו סוכנויות שווא "pudryat" בנות המוח ונראה כי האתר של הארגון הוא והמשרד, ולהבטיח את התמיכה המלאה שלך במשך כל תקופת המסקנה של החוזה. אבל אתה לא צריך להיות כל כך שטחי. כל עוד אתם מציעים לך מסמכים אישור להכיר ורישיונות, אתה לא צריך לחתום על שום דבר. עם זאת, מנהלים נבונים יש טריקים שלהם. שיטה מספר 1 הסוכנות מצביעה על כך שלא נדרשת רשיון, שכן הם עוסקים רק בפעילויות ייעוץ ומספקים סיוע לתעסוקה. ומי תטפל בבעיית בעיות הנערה? להיות אחראי על החיים שלך בריאות? מי יטפל שיש חיים טובים ולעבוד על החוזה? התשובה היא פשוטה - על הבחורה הזאת תצטרך לחשוב יותר. אז השאלה היא הייצור ועבורו הארגון לוקח כסף רב? להתייעצות ולשביעות רצון? אבל אחרי הכל, ההודעה הבטיחה שונה לחלוטין: תמיכה מלאה ואת הפתרון של מצבים בעייתיים. למעשה, שום דבר לא יקרה, כי אם אין רישיון, אז אין באחריות. שיטה מספר 2 נציג של הסוכנות בכל מקרה כדי להגיב על מסמכים ורשיונות, מבטיח להם מאוחר יותר. אז, הוא מנסה "לזוז" מן הנושא ו מרתק אותך עם שיחות על קסם של עבודה תחת החוזה, שם הקבלן הוא יסבול באופן בלתי מורגש ואבוט. מה עם מסמכים? והשאלה שוב השיקה תירוץ, הם אומרים כי לצפות במעסיק עם ההגעה. בסופו של דבר, בנות להתחיל לעבוד, לצייר במקצוע ולשכוח את פיסות נייר הידוע לשמצה. כמה אנשים הולכים טוב ולא בעיה עולה, ויש עוד תרחישים עצובים. אם הילדה תתחיל את הקשיים, אז אף אחד לא יעזור לו במדינה לא ידועה, כי במציאות מתברר כי לחברה אין זכויות או רשויות, ולכן האחריות היא רק על הנערה עצמה. לכן חשוב להכיר את כל היכרות עם כל המסמכים החשובים, לבדוק את הרישיון של הסוכנות ורק לאחר מכן לחתום על כמה חוזים ולהסכים לשתף פעולה. שיטה מספר 3 במקום לשאול את הנערה, הוא ישלח מסמכים של שותפים זרים - מוסדות (מועדונים, ברים, סלונים) עם אשר הם משתפים פעולה. הנערה רואה זר נייר מוצק על לשון מוזרה, הדפסה יפה ורגוע. למעשה, כל המסמכים האלה אין מערכת יחסים עם תעסוקה. כן, הם מאשרים כי אתה הולך לעבודה במועדון אמיתי, ולא ספק מקום. אבל איפה במסמכים אלה כתוב, אשר מפצה על המשולם, אם המעסיק מסרב לעשות זאת או איך לפעול במקרה של מצב עליון כוח? אין לאפשר מנהלים מטעים לעשות אבקה בעין. אתה צריך לתת לך את הכרטיס כדי להכיר את עצמך, שבו הוא כתוב, אילו פעילות יש את הזכות לממש את הסוכנות, ומה בדיוק כלול ברשימת תפקידיו. קצת רישיון זמן חשוב: רישיון לסוכנות צריך לתת למדינה שאזרחיה אתה. במקביל, החברה עצמה יכולה להיות במדינה אחרת. משמעות הדבר היא כי משרד יכול להיות רישיונות שונים, כלומר זה יכול לעבוד עם אנשים מחלקים שונים של הפלנטה. תארו לעצמכם את המצב: אתה רוסו והחלטנו ליצור קשר עם המשרד האוקראיני, אשר שלח אותך לטורקיה, שיש רק רישיון טורקית. ובאיזה שגרירות הולכת במקרה של בעיות? ברוסית, אוקראינית או טורקית? זה הגיוני כי שני האחרונים לא עוזרים לחכות, כי בשבילם אתה רק אזרח זר. זה אומר שאתה צריך לעבוד עם שגרירות רוסית. עכשיו אני זוכר כאשר אתה חתום על חוזה בסוכנות, הבטחת תמיכה מלאה ולפתור את כל הבעיות! הנה גם מכשול, כי אם לארגון אין רישיון למדינה שאזרחיה אתה, אז לא תוכל להגן על האינטרסים שלך. משמעות הדבר היא כי כל הבעיות תצטרך לפתור באופן עצמאי. ובכן, כי מתווכים נדרשים? אם אתה רוצה את המשרד במדינה אחרת לגמרי לשאת אחריות בשבילך ולספק ערבויות, הם צריכים להיות רישיון מארץ המוצא שלך, ולא סוג של אורוגוואי. יתר על כן, המסמכים יכולים להיות שקר, ניתן לשלוט בהם באתר הרשמי של "המחלקה העיקרית להגירה נודדת של רוסיה". בקטע מיוחד, תוכל להיכנס לארגון הפונדק ולוודא שהסוכנות מורשית באמת. אל תאמינו מילים ריקות והבטחות "100% ערבות", לא להסתמך על משוב וחוות דעת של בנות אחרות. במקרה של מצב בעייתי, לא ילדה אחרת או פרשנים מהאינטרנט יבואו לעזור לך. אתה צריך למחוק את עצמך. כדי להגן על עצמך מכל זה הוא הטוב ביותר כדי להתאים לבחור מתווך או לבחור פורמט עבודה אחר. היתרון של סילוק זמן חינם מאפשר לך לעבוד בדרכים שונות.

heb_Hebr

בג”צ 1712/2000 אורבנביץ’ נ’ משרד הפנים, פ”ד נח(2) (2004) 951 בג”צ 1712/2000 בג”צ 4717/2000 בג”צ 1712/2000: 1. יורי אורבנביץ’ 2. מרינה אורבנביץ’ 3. דריה אורבנביץ’ נגד משרד הפנים, מינהל האוכלוסין בג”צ 4717/2000: 1. אוקסנה ארזמסצב 2. פלוני להמשך קריאה … בית משפט עליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדקאליעזר ריבלין Eliezer RIVLIN, דורית בייניש Dorit BEINISCH, סלים ג'ובראן Salim JOUBRANLeave a comment רע”פ 9159/07 סלימאן אלטורי נ’ מדינת ישראל (20/11/2008) 9 בנובמבר 2022 David רע”פ 9159/07 אלטורי נ’ מדינת ישראל (20/11/2008) בית משפט עליון בשבתו כבית משפט לערעור פלילי רע”פ 9159/07 בפני: כבוד השופט ס’ ג’ובראן המבקש: סלימאן אלטורי נ ג ד המשיבה: מדינת ישראל בקשת רשות ערעור על פסק להמשך קריאה … בית משפט עליון בשבתו כבית משפט לערעור פליליסלים ג'ובראן Salim JOUBRANLeave a comment בג”צ 7348/08 המלט גריגוריאן נ’ משרד הפנים (05/01/2010) 26 באוגוסט 2022 29 באוגוסט 2022 David בג”צ 7348/08 גריגוריאן נ’ משרד הפנים (05/01/2010) בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג”צ 7348/08 בפני: כבוד השופט ס’ ג’ובראן כבוד השופט י’ דנציגר כבוד השופט נ’ הנדל העותר: המלט גריגוריאן נ ג ד המשיב: להמשך קריאה … בית משפט עליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדקיורם דנציגר Yoram DANZIGER, ניל הנדל Neal HENDEL, סלים ג'ובראן Salim JOUBRANLeave a comment בג”צ 5067/02 תומר-נמוק גולייב נ’ משרד הפנים (08/09/2003) 26 באוגוסט 2022 26 באוגוסט 2022 David בג”צ 5067/02 גולייב נ’ משרד הפנים (08/09/2003) בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג”צ 5067/02 בפני: כבוד הנשיא א’ ברק כבוד השופט א’ גרוניס כבוד השופט ס’ ג’ובראן העותר: תומר-נמוק גולייב נ ג ד המשיב: להמשך קריאה … בית משפט עליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדקאהרן ברק Aharon BARAK, אשר-דן גרוניס Asher-Dan GRUNIS, סלים ג'ובראן Salim JOUBRANLeave a comment בג”צ 4852/09 יהודה גליק נ’ משטרת ישראל (22/12/2009) 29 ביולי 2022 12 באוגוסט 2022 David בג”צ 4852/09 גליק נ’ משטרת ישראל (22/12/2009) בית משפט עליון, בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג”צ 4852/09 בפני: כבוד השופט א’ רובינשטיין כבוד השופט ס’ ג’ובראן כבוד השופט ח’ מלצר העותר: יהודה גליק נ ג ד המשיבה: להמשך קריאה … בית משפט עליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדקאלייקים רובינשטיין Elyakim RUBINSTEIN, חנן מלצר Hanan MELCER, סלים ג'ובראן Salim JOUBRANLeave a comment בג”צ 4784/08 פלונית נ’ בית הדין הרבני באיזור חיפה ואח’ (11/06/2008) 2 במאי 2022 2 במאי 2022 David בג”צ 4784/08 פלונית נ’ בית הדין הרבני באיזור חיפה (11/06/2008) בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג”צ 4784/08 בפני: כבוד השופטת א’ פרוקצ’יה כבוד השופט א’ רובינשטיין כבוד השופט ס’ ג’ובראן העותרת: פלונית נ ג ד להמשך קריאה … בית משפט עליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדקאיילה פרוקצ'יה Ayala PROCACCIA, אלייקים רובינשטיין Elyakim RUBINSTEIN, סלים ג'ובראן Salim JOUBRANLeave a comment בג”צ 552/04 אירנה גוזמן נ’ מדינת ישראל (03/07/2005) 2 במאי 2022 3 במאי 2022 David בג”צ 552/04 גוזמן נ’ מדינת ישראל (03/07/2005) בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג”צ 552/04 בפני: כבוד הנשיא א’ ברק כבוד השופטת א’ פרוקצ’יה כבוד השופט ס’ ג’ובראן העותרת: אירנה גוזמן נ ג ד המשיבה: להמשך קריאה … בית משפט עליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדקאהרן ברק Aharon BARAK, איילה פרוקצ'יה Ayala PROCACCIA, סלים ג'ובראן Salim JOUBRANLeave a comment בג”צ 566/11 דורון ממט-מגד ואח’ נ’ משרד הפנים ואח’ (28/01/2014) 8 בפברואר 2022 1 במרץ 2022 David בג”צ 566/11 ממט-מגד נ’ משרד הפנים, פ”ד סו(3) (2014) 493 בג”צ 566/11 בג”צ 6569/11 בג”צ 566/11: 1. דורון ממט-מגד 2. דורון גדעוני-מגד 3. פלוני נגד 1. משרד הפנים 2. משרד החוץ בג”צ 6569/11: 1. ד”ר אילן טבק להמשך קריאה … בית משפט עליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדקאלייקים רובינשטיין Elyakim RUBINSTEIN, אסתר חיות Esther HAYUT, חנן מלצר Hanan MELCER, יורם דנציגר Yoram DANZIGER, מרים נאור Miriam NAOR, סלים ג'ובראן Salim JOUBRAN, עדנה ארבל Edna ARBEL בג”צ 3533/08 מיסון סוויטי ואח’ נ’ שר הביטחון ואח’ (09/09/2009) 10 בינואר 2022 David בג”צ 3533/08 סוויטי נ’ שר הביטחון (09/09/2009) בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג”צ 3533/08 בפני: כבוד הנשיאה ד’ ביניש כבוד השופטת ע’ ארבל כבוד השופט ס’ ג’ובראן העותרים: 1. מיסון סוויטי 2. עבדאלעזיז סוויטי להמשך קריאה … בית משפט עליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדקדורית בייניש Dorit BEINISCH, סלים ג'ובראן Salim JOUBRAN, עדנה ארבל Edna ARBELLeave a comment בג”צ 2123/08 פלוני נ’ פלונית ואח’ (06/07/2008) 5 בינואר 2022 2 במאי 2022 David בג”צ 2123/08 פלוני נ’ פלונית, פ”ד סב(4) (2008) 678 בג”צ 2123/08 פלוני נגד 1. פלונית 2. הנהלת בתי הדין הרבניים 3. בית הדין הרבני הגדול 4. בית הדין הרבני האזורי תל אביב-יפו בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט להמשך קריאה … בית משפט עליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדקחנן מלצר Hanan MELCER, סלים ג'ובראן Salim JOUBRAN, עדנה ארבל Edna ARBELLeave a comment בג”צ 5100/94 הוועד הציבורי נגד עינויים בישראל נ’ ממשלת ישראל (20/06/2011) 16 בנובמבר 2021 16 בנובמבר 2021 David בג”צ 5100/94 הוועד הציבורי נגד עינויים בישראל נ’ ממשלת ישראל (20/06/2011) בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג”צ 5100/94 בג”צ 4054/95 בג”צ 5188/96 בפני: כבוד הנשיאה ד’ ביניש כבוד השופטת מ’ נאור כבוד השופט ס’ ג’ובראן להמשך קריאה … בית משפט עליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדקדורית בייניש Dorit BEINISCH, מרים נאור Miriam NAOR, סלים ג'ובראן Salim JOUBRANLeave a comment בג”צ 9125/03 גרשון סולומון ואח’ נ’ מפקד מחוז ירושלים – משטרת ישראל ואח’ (12/10/2003) 10 בנובמבר 2021 10 בנובמבר 2021 David בג”צ 9125/03 סולומון נ’ מפקד מחוז ירושלים – משטרת ישראל (12/10/2003) בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג”צ 9125/03 בפני: כבוד השופטת ד’ דורנר כבוד השופטת מ’ נאור כבוד השופט ס’ ג’ובראן העותרים: 1. גרשון להמשך קריאה … בית משפט עליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדקדליה דורנר Dalya DORNER, מרים נאור Miriam NAOR, סלים ג'ובראן Salim JOUBRANLeave a comment בג”צ 9673/05 ‘נאמני הר הבית’ נ’ מפקד מחוז ירושלים – משטרת ישראל (21/10/2005) 26 באוקטובר 2021 28 ביולי 2022 David בג”צ 9673/05 ‘נאמני הר הבית’ נ’ מפקד מחוז ירושלים – משטרת ישראל (21/10/2005) בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג”צ 9673/05 בפני: כבוד המישנה לנשיא מ’ חשין כבוד השופטת ד’ ביניש כבוד השופט ס’ ג’ובראן העותרת: להמשך קריאה … בית משפט עליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדקדורית בייניש Dorit BEINISCH, מישאל חשין Mishael CHESHIN, סלים ג'ובראן Salim JOUBRANLeave a comment בג”צ 9673/05 תנועת נאמני הר הבית נ’ מפקד מחוז ירושלים – משטרת ישראל (16/10/2005) 26 באוקטובר 2021 28 ביולי 2022 David בג”צ 9673/05 תנועת נאמני הר הבית נ’ מפקד מחוז ירושלים – משטרת ישראל (16/10/2005, תוקן ב-21/10/2005) בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג”צ 9673/05 בפני: כבוד המישנה לנשיא מ’ חשין כבוד השופטת ד’ ביניש כבוד השופט ס’ להמשך קריאה … בית משפט עליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדקדורית בייניש Dorit BEINISCH, מישאל חשין Mishael CHESHIN, סלים ג'ובראן Salim JOUBRANLeave a comment בג”צ 9074/03 הרב יהודה עציון נ’ מפקד מחוז ירושלים – משטרת ישראל (12/10/2003) 20 באוקטובר 2021 20 באוקטובר 2021 David בג”צ 9074/03 הרב עציון נ’ מפקד מחוז ירושלים – משטרת ישראל (12/10/2003) בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג”צ 9074/03 בפני: כבוד השופטת ד’ דורנר כבוד השופטת מ’ נאור כבוד השופט ס’ ג’ובראן העותר: יהודה עציון להמשך קריאה … בית משפט עליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדקדליה דורנר Dalya DORNER, מרים נאור Miriam NAOR, סלים ג'ובראן Salim JOUBRAN בג”צ 11020/05 פנים – להתחדשות יהודית בישראל ואח’ נ’ שרת החינוך, התרבות והספורט ואח’ (16/07/2006) 16 במאי 2021 16 במאי 2021 David בג”צ 11020/05 פנים – להתחדשות יהודית בישראל נ’ שרת החינוך, התרבות והספורט (16/07/2006) בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג”צ 11020/05 בפני: כבוד הנשיא א’ ברק כבוד השופטת ע’ ארבל כבוד השופט ס’ ג’ובראן העותרים: להמשך קריאה … בית משפט עליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדקאהרן ברק Aharon BARAK, סלים ג'ובראן Salim JOUBRAN, עדנה ארבל Edna ARBEL בג”צ 10907/04 ישראל סולודוך ואח’ נ’ עירית רחובות (01/08/2010) 12 במאי 2021 12 במאי 2021 David בג”צ 10907/04 סולודוך נ’ עירית רחובות, פ”ד סד(1) (2010) 331. בג”צ 10907/04 ישראל סולודוך ו- 70 אח’ נגד 1. עיריית רחובות 2. ראש עיריית רחובות 3. עמותת הליכות חיים 4. שר הפנים בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט להמשך קריאה … בית משפט עליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדקאדמונד-אליהו לוי Edmond-Eliyahu LEVY, איילה פרוקצ'יה Ayala PROCACCIA, סלים ג'ובראן Salim JOUBRANLeave a comment בג”צ 8133/05 עירית “ביתר עלית” נ’ שרת החינוך והתרבות (16/10/2005) 11 באפריל 2021 David בג”צ 8133/05 עירית “ביתר עלית” נ’ שרת החינוך והתרבות (16/10/2005) בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג”צ 8133/05 בפני: כבוד המישנה לנשיא מ’ חשין כבוד השופטת מ’ נאור כבוד השופט ס’ ג’ובראן העותרת: עיריית ביתר להמשך קריאה … בית משפט עליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדקמישאל חשין Mishael CHESHIN, מרים נאור Miriam NAOR, סלים ג'ובראן Salim JOUBRAN בג”צ 10808/04 התנועה למען איכות השלטון בישראל נ’ שרת החינוך והתרבות (11/07/2006) 4 באפריל 2021 4 באפריל 2021 David בג”צ 10808/04 התנועה למען איכות השלטון בישראל נ’ שרת החינוך והתרבות (11/07/2006) בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג”צ 10808/04 בפני: כבוד השופטת ד’ ביניש כבוד השופט ס’ ג’ובראן כבוד השופטת ד’ ברלינר העותרת: התנועה להמשך קריאה … בית משפט עליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדקדבורה ברלינר, דורית בייניש Dorit BEINISCH, סלים ג'ובראן Salim JOUBRAN בג”צ 3870/03 רו”ח יעקב-ישראל ורקר נ’ היועץ המשפטי לממשלה ואח’ (04/06/2003) 24 בינואר 2021 24 בינואר 2021 David בג”צ 3870/03 רו”ח ורקר נ’ היועץ המשפטי לממשלה (04/06/2003) בבית המשפט העליון בשבתו כבית-משפט גבוה לצדק בג”ץ 3870/03 בפני: כבוד השופט א’ מצא כבוד השופט י’ טירקל כבוד השופט ס’ ג’ובראן העותר: רו”ח יעקב-ישראל ורקר נ ג להמשך קריאה … בית משפט עליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדקאליהו מצא Eliahu MAZZA, יעקב טירקל Yaakov TURKEL, סלים ג'ובראן Salim JOUBRAN

heb_Hebr

השנה, המעצבים כולם, הכינו קולקציות בתנאים סופר קשים, למעשה בוואקום, כשהם משרתים קהל המצוי בסגר, שהחיים שלו השתנו מן הקצה אל הקצה. למרות זאת, ניכרת יצירתיות עצומה. המעצבים חשפו את הקולקציות שלהם בהדרגה, לעיתים באופן מקוון, ולעיתים אל מול קהל אינטימי וקטן. אציין לפני כן, שאנחנו, כמובן, נקנה את הטרנדים הללו ברשתות שיש להן סניפים בארץ ואצל המעצבות המקומיות, ולא אצל מעצבי העל (מטעמי תקציב). בדקתי עבורכן מה יהיו הטרנדים לסתיו 2021 לפי טרנדולוגים ומעצבי -על בעולם, ואלה הם: 1. ילדה עשירה / rich girl – מה תקבלו כאשר תניחו פאייטים על גבי פאייטים על גבי פאייטים? מראה עשיר מנצנץ, שעושה לנו מצב רוח טוב. שנת 1920 פוגשת את שנת 1980. המראה אמנם מנצנץ, אך עם זאת, הוא מכוסה: מכנסיים ארוכים, צווארונים גבוהים, ג'קטים ושמלות בעלות נפח. דריס ואן נוטן, פאקו רבן, ולנטינו, לואו ועוד בתי אופנה זנחו את המינימליזם לטובת משהו מהודר ואופטימי יותר. המסר ברור- תרשו לעצמכן לזרוח, העתיד נראה ורוד ! 2. צבעים שנמהלים ונמזגים זה בזה/ a little off color - צבעים שנמהלים זה בזה, שאינם צבעי יסוד מובחנים אלא צבעים שכאילו נספגים נמהלים האחד בשני ויוצרים שילובים מעניינים. חרדל פגש לימון אצל ג'יל סנדר, ורוד בזוקה עם ורוד פוקסיה אצל מיו מיו, לבנדר וחלודה אצל פאטאו. צבעים שהם מאותה משפחה, נמזגים יחדיו ויוצרים קומבינציה מעניינת, שבהחלט יוצרת סקרנות וגורמת לנו להסתכל פעמיים. 3. מחויט על מחויט / tailored on tailored - המראה המחויט הוא מאוד מתוחכם והמעצבים "הלכו עד הסוף" עם הטרנד הזה. חולצות מכופתרות נלבשות בשכבות – מתחת לווסטים, מעל גולפים, מתחת לג'קטים ארוכים או מתחת למעילי טרנץ', ואת כל התלבושת הזאת, משדכים לא עם נעלי בלרינה או סניקרס, אלא עם נעליים גבריות כמו נעלי אוקספורד או ד"ר מרטינס. העניין בטרנד הזה אינו, כמו בעבר, לעשות טוויסט על פריטים קלאסיים אלא ממש ללכת עם המחויט עד הסוף, וכאמור, המאפיין הבולט הינו של הרבה שכבות. דוגמאות לטרנד הזה ראיתי אצל טורי ברץ', פראדה, פיטר דו, the row. 4. שנות ה-20 – חזרה של שמלות בסגנון שנות ה-20. שמלות ממשי, לעיתים בשילוב עם תחרה. לעיתים השמלות נלבשות מתחת למעילים ארוכים – אצל מיו מיו – ולעיתים יש בהן אדג'יות מסויימת. השמלות חלקן בגזרת צ'רלסטון וחלקן מזכירות הלבשה תחתונה (לנג'רי) ולכן הן מתאימות לערב. 5. אורך מידי – תיאוריה של האופנה הינה, שאורך קצר של שמלה או חצאית - מיני - מאפיין תקופות של שגשוג כלכלי, בעוד ששמלות וחצאיות ארוכות – מידי ומקסי - מאפיינות תקופה של שפל כלכלי. בעונה הקרובה, באופן חד משמעי, מככבות חצאיות המידי שמגיעות בין הברך לקרסול, וזה מובן בהחלט, אחרי שנת המגיפה שעברנו. בתי האופנה שהובילו את המגמה הינם מקס מארה, כריסטיאן דיור, the row. 6. הדפסים צבעוניים ועזים – העתיד בהיר, צבעוני ונועד כדי למשוך תשומת לב. הרבה מעצבים הציגו קולקציות עם הדפסים צבעוניים, פראיים ועזים. היו למשל, הדפסים של ציורים מה"לובר" שקיבלו חיים על גבי פריטי לבוש. היו גם הדפסי פרחים רומנטיים. כשיגיע הסתיו נשתחרר מהצבעים האפורים והבז'ים ונכניס מעט צבע אל תוך חיינו. 7. חזרה לשמלה השחורה הקטנה / LBD – השמלה השחורה הקטנה הינה קלאסית ועל זמנית. היא אף פעם לא תצא מן האופנה והצבע השחור תמיד אהוב על נשים ומקנה מראה קלאסי ללובשת. מה שכן משתנה מעונה לעונה, הינה הצללית של השמלה, לעיתים ארוכה, לעיתים קצרה, לעיתים מלאת קישוטים ולעיתים נקייה. הצללית של הסתיו הקרוב היא קרובה לגוף ובאורך מידי. חלק מהשמלות נראות כמו ג'קט טוקסידו, וחלקן נראות כמו לנג'רי. שמלות שחורות קטנות, נצפו אצל כריסטיאן דיור, טום פורד, ורסאצ'ה, דולצ'ה & גבאנה. 8. הדפסים חייתיים- בעולם שלנו, של אובר סטימולציה, הדפסים מנומרים ומנוחשים הפכו ל"בון טון". בסתיו הקרוב, נראה גם הדפסים ממשיים של חיות, למשל- פילים, צבאים, דובים, ארנבות. יהיו גם הדפסים של המנומר והמנוחש הרגיל, אך בנוסף, יהיו גם הדפסים סוריאליסטיים ומלאי הומור, שימשיכו איתנו גם לחורף. מכיוון שפריטים מסוג זה הם דומיננטיים, אני ממליצה לשלב אותם עם פריט נוסף שהוא חלק ושקט.

heb_Hebr

הביקור כבר מתקרב. לוח הזמנים עוד לא סגור סופית, אבל מתחיל להתקרב לזה. כלי התקשורת – זה כולל גם אותי – מזייפים התרגשות. אין סיבה מיוחדת להתרגש, אבל בכל זאת ביקור של נשיא, ויהיו גם כמה התפתחויות חיוביות, גם אם לא דרמטיות. לקראת הביקור פורסמו אתמול שני סקרים על יחסם של הישראלים לביידן. אחד של המכון הישראלי לדמוקרטיה, השני של מכון הסקרים פיו. אם תקראו רק את הכותרות שלהם, תקבלו תמונה שמצטיירת כמו סתירה. המכון לדמוקרטיה: רוב הישראלים לא סומכים על ממשל ביידן. פיו: רוב הישראלים סומכים על ממשל ביידן. ברצינות – כך כתוב. זו לא טעות. וגם לא בדיוק סתירה. השאלה איננה האם ישראלים סומכים על ביידן אלא מה משמעות המילה סומכים, ובאיזה עניין הם סומכים או לא סומכים על ביידן. מעניין לראות כיצד מכון ישראלי ומכון אמריקאי ניגשים לשאלה הזאת. ונאמר מראש: המכון הישראלי עושה את זה יותר טוב. כלומר, שואל שאלה יותר רלבנטית. מצד שני, המכון האמריקאי מצייר תמונה שיש לה משמעות ארוכת טווח, תמונה של מגמה. בואו לסקר המתגלגל של המדד: אם הבחירות היו נערכות היום, למי הייתם מצביעים? עכשיו נסביר: המכון לדמוקרטיה שאל לא אם ״סומכים״ על ביידן באופן כללי, אלא אם סומכים עליו במה שהכי חשוב. מה הכי חשוב? או, הנה הבדל ברור בין המכון הישראלי למכון האמריקאי. הישראלי קצת יותר מחובר למציאות, ומה שחשוב לישראלים עכשיו בהקשר האמריקאי זה איראן. השאלה בהתאם: ״במשא ומתן עם איראן על הסכם הגרעין, באיזו מידה אתה סומך או לא סומך על ממשל ביידן שיקפיד לקחת בחשבון את האינטרסים של ישראל״. לא האם סומכים על ביידן, אלא האם סומכים על ביידן בהקשר של איראן, והאם סומכים עליו שיקפיד להתחשב באינטרסים של ישראל. על זה הציבור הישראלי אומר לא. בהחלט לא סומכים עליו. מכון פיו שאל האם סומכים על ביידן שיעשה ״את הדבר הנכון בענייני העולם״. זו שאלה סטנדרטית, שעוברת מדור לדור ומנשיא לנשיא. שאלה כללית שבוחנת כמה הישראלים רואים במנהיג האמריקאי כוח חיובי בעולם. והתשובה: הם רואים. באופן כללי, נשיא אמריקאי זוכה בישראל לציונים גבוהים, כיאה למי שעומד בראש מעצמה ידידותית. על הנשיא בוש הישראלים סמכו רוב הזמן ברמה גבוהה, על הנשיא אובמה הרבה פחות, על הנשיא טראמפ שוב הרבה יותר, על ביידן פחות – יותר מאובמה פחות מטראמפ. השאלה הסטנדרטית השנייה שהאמריקאים שואלים על ישראלים והנשיא האמריקאי היא שאלת ישראלים מול פלשתינים. במי הנשיא תומך יותר. האם זו שאלה מעניינת? מעיון קצר בנתוני המכון לדמוקרטיה ברור שלא כל כך. רק 2% מהישראלים ״מאוד מאמינים״ שביידן יביא לפריצת דרך ישראלית-פלשתינית. יותר מתשעים אחוז מהיהודים בישראל לא סבורים שצפוי הסכם ישראלי עם הפלשתינים בחמש השנים הקרובות. כלומר, הנושא לא בדיוק על הפרק. לכן, הוא גם פחות חשוב בהקשר לנשיא האמריקאי. אם אין התקדמות בזירה הפלשתינית, אבל יש בהחלט התפתחויות בזירה האיראנית, מה שחשוב הוא האם הנשיא ישמור על האינטרסים של ישראל בהקשר של איראן – לא האם הוא יתמוך באינטרסים של ישראל בהקשר של הפלשתינים. והתשובה היא לא. כלומר, ישראלים סבורים שביידן לא ישמור על האינטרסים של ישראל בנושא הכי חשוב להם. זו גם הסיבה שבגללה האמון הכללי בביידן נמוך יותר מהאמון שהיה בטראמפ. זו – וכמובן גם העובדה שביידן הוא נשיא דמוקרטי. בוחרי ימין בישראל איבדו את האמון שלהם במנהיגים של המפלגה הדמוקרטית, והחלו לראות את המפלגה ומנהיגיה כלעומתיים לישראל. זה החל כמובן בגלל ההקשר הישראלי-פלשתיני, ונגרר גם לתוך זירת איראן. נשיאים רפובליקנים, כמו בוש וטראמפ, נראו להם קשוחים ותומכים. נשיאים דמוקרטים, כמו אובמה וביידן, נראים להם פחות קשוחים, ולכן גם פחות מועילים במה שחשוב: עימות מול מדינה גדולה, חזקה וסוררת שאומרת שיש לה עניין בחיסולה של מדינת ישראל.

heb_Hebr

נאס"א מתחילה לעבד תוכניות להגברת הסיכויים שחברי הצוות של המעבורות יוכלו להינצל במקרה חרום.אבל אף אחת מההצעות לא מבטיחה במאה אחוזים שהאסטרונאוטים יהיו בטוחים, כעת או בעתיד. יפה שיר-רז עד שהמעבורות יחזרו לטוס, המטרה העיקרית של נאס"א תהיה בשיפור בטיחות המעבורות ותתמקד בתיקון הבעיות שגרמו לאסון הקולומביה. הדגש הבא יהיה על המשך שיפור המעבורות כך שאם תתעוררנה בעיות, עדיין יהיה אפשר להנחית את המעבורת בצורה בטוחה. "אם כל הגורמים האחרים זהים, הנחתת המעבורת "בריאה ושלמה" היא ככל הנראה פיתרון טוב יותר מאשר להימלט ממנה", אומר בראיין אוקונור, אסטרונאוט ותיק שמשמש כיום כמנהל שותף בנאס"א בנושא בטיחות ואבטחת משימות. טכנולוגיה חדשה לשיפור תצוגת תא הטייס, ניטור מצב מערכת המנועים והחלפת המערכות ההידראוליות במנועים חשמליים הם חלק מן הדוגמאות לשיפורים שנאס"א תכננה בעבר כדי להאריך את חיי המעבורות בעשור נוסף. מסכי המחשבים המודרניים שבהם צופים האסטרונאוטים במהלך מרבית השלבים הקריטיים של המשימה, שכבר כיום מצוידים במה שנקרא "מראת תא הטייס", ישוכללו בעתיד כך שיוכלו להציג יותר מידע לגבי מצב המעבורת, מה שמכונה על ידי טייסים "מודעות למצב". יוזמת בטיחות אחרת, שכבר נמצאת בשלבי תכנון, מערבת שדרוג מערכת המחשבים שמנטרת ושולטת בכל אחד משלושת מנועי הדלק הראשיים שמרימים את המעבורת לחלל. בשיטה החדשה, המערכת תהיה מצוידת טוב יותר כדי להתמודד עם מצבי חירום בעזרת מנועים חשמליים והיא גם תעביר מידע יותר מעמיק לצוות המשימה. אחד השינויים הגדולים הנשקלים הוא הסרת המערכת ההידראולית שמספקת דלק נוזלי דחוס כדי להזיז חלקים בחללית כמו שפות הכנף והחלפתה במנועים חשמליים שמסוגלים לעשות את אותה עבודה. רבים מאמינים שטכנולוגיה כזו כבר בשלה לנקודה שבה מנועים חשמליים כבר מוכנים לטיסת חלל, צעד שיביא לביטול יחידות הכוח המסייעות של המעבורת. אלו הן יחידות בעלות מהירות גבוהה, המופעלות בכוח החומר הרעיל הידרזין, שמספק את האנרגיה המכנית הנחוצה כדי לספק לחץ נוזלי למערכת ההידראולית. אפשרויות הצלה מאוחר יותר, ב-2012, נאס"א מקווה להפעיל את תוכנית הדור הבא של המעבורות OSP) – orbiter space plane) שכמה גרסאות שלהן נמצאות כעת על שולחן התכנון. הם ישמשו כאמצעי להעברת ארבעה אסטרונאוטים בין הארץ לתחנת החלל הבינלאומית. לפני כן, ב-2010, נאס"א רוצה להציב מעבורת בתחנת החלל כספינה קבועה שתחליף את הסויוז הרוסית ואשר תשמש כסירת הצלה לאסטרונאוטים בתחנת החלל. אז גם ניתן יהיה להעלות את מספר השוהים בתחנה דרך קבע לשבעה. המעבורת תשוגר מקייפ קנווראל על גבי טיל חד פעמי, כגון הדלתא 4 או אטלס 5, ותשוב לכדור הארץ על ידי גלישה לנתיב נחיתה או צניחה אל פני השטח, בכפוף להחלטה האם המעבורת תהיה עם כנפיים או מעוצבת בצורת קפסולה. כאשר הרכב החדש יהיה מוכן לשמש ככלי להעברת צוות, ניתן יהיה להפחית את מספר האסטרונאוטים הטסים במעבורות הקיימות לחלל משבעה אנשי צוות לשניים. בדרך זו, נאסא תוכל להמשיך להסתמך על יכולתו של תא המטען הגדול של המעבורת לשרת את תחנת החלל הבינלאומית עד 2020, ובו בזמן להציג דרכי חילוץ משופרות לצוות, כגון כיסאות מילוט, לצוות הקטן יותר. "אחת הבעיות הגדולות ביותר שהיו לנו בעבר בנושא מילוט הצוות הייתה גודל הצוות", אמר אוקונור. היסטוריית המילוט כשהמעבורת קולומביה המריאה לראשונה, ב-12 באפריל 1981, המפקד ג'ון יאנג והטייס רוברט קריפן היו חברי הצוות היחידים על סיפונה. הם לבשו חליפות לחץ וישבו בכיסאות מילוט המבוססים על מטוס הריגול העל קולי 71-SR. אם משהו היה משתבש במהלך הדקות הראשונות לטיסה, הצוות יכול היה למלט את עצמו. לאחר שהמאיצים המכילים את הדלק המוצק נפרדים מן המעבורת, הפיתרון לכל מצב חירום היה הנחתת המעבורת בחזרה במרכז החלל קנדי, או לחילופין בבסיסי החלל באירופה, בקליפורניה או בניו מקסיקו, לאחר הקפה כמעט מלאה של כדור הארץ. שלוש המשימות הבאות של המעבורת אופיינו גם הן בצוות בן שני אנשים ובזמינות כיסאות המילוט. אבל במשימה 5-STS גדל הצוות לארבעה אנשים. כך, למרות שהמפקד, ואנס בראנד והטייס רוברט אוברמייר ישבו בכיסאות המילוט של הקולומביה, הכיסאות שונו כך שלא יוכלו לשמש ככיסאות מילוט, כדי לא לגרום למצב שבו המפקד והטייס יינצלו אך ישאירו מאחור את מומחי המשימה ג'ו אלן וביל לנוואר. כיסאות המילוט של הקולומביה הוסרו במהלך השיפוץ הכללי במפעל פלמדייל בקליפורניה, שבו הם הורכבו. הצ'לנג'ר, הדיסקברי, האטלנטיס והאנדבר מעולם לא צוידו בכיסאות מילוט. במשימה 5-STS, הפסיקו האסטרונאוטים במעבורת ללבוש את חליפות הלחץ שלהם. ההנחה הייתה שאם יתרחש איזשהו מקרה חירום, המעבורת "תברח" ממנו על ידי נחיתה. אסון הצ'לנג'ר הניב שינוי בהוראות המבצע. הצוות חזר ללבוש את חליפות הלחץ שוב, ולתא הצוות של המעבורת נוסף מוט מילוט, במקרה שהאסטרונאוטים יהיו חייבים להימלט. המוט הנטוי נועד למנוע מן האסטרונאוטים להתנגש בכנף בדרכם למטה. "אלה היו שינויים משמעותיים לעומת מה שהיה לנו קודם, שהיה בעצם כלום", אמר אוקונור, שהיה מעורב ישירות בשדרוגים ובשיפורים שבוצעו במעבורות לאחר אסון הצ'לנג'ר. דאגה לבטיחות הפאנלים מאז 1988, כשהמעבורת דיסקברי שבה לטוס, נאס"א לא הקדישה הרבה תשומת לב לשיפור אפשרויות המילוט של הצוות, והתמקדה במקום זאת בהפיכת המעבורת לאמינה יותר, כך שפתרונות למצבי חירום לא יהיו נחוצים. כשהתברר שנאס"א תיאלץ להמשיך להסתמך על המעבורת לתקופה של עשרים שנה נוספות, הרעיון של הוספת אפשרויות מילוט זכו לתשומת לב (במיוחד לתשומת ליבם של הפנאל המייעץ לבטיחות חלל – ASAP. ה-ASAP, שהוקם על ידי הקונגרס לאחר השריפה באפולו 1, מורכב ממומחי בטיחות עצמאיים, הכותבים דו"ח שנתי המפרט את הפעולות של נאס"א, ואת הפעולות הנכונות והלא נכונות שהיא מנהלת. במשך שלוש השנים האחרונות, קראו חברי ASAP לנאס"א בשפה בוטה יותר ויותר, להחליט האם להוסיף למעבורת יכולת מילוט לצוות, או לקבל את המשך הסיכון כפי שהוא. אסון הקולומביה ב-1 בפברואר הדגיש באופן דרמטי ומוחשי עד אימה את הצורך של נאס"א להתייחס לנושא הצלת הצוות בעיצוב המעבורות אחת ולתמיד. "אבל אין זאת אומרת שנאס"א חייבת להתקין מערכת מילוט שתבטיח אפשרות להינצל בכל תרחיש שאפשר להעלות על הדעת", אמר חבר ה-ASAP, בוב סייק. לדוגמה, אפשר לבנות תא מילוט שיכיל את הצוות במקום תא הצוות הנוכחי. אבל עלות תא כזה תהיה כה גבוהה, עיצובו והתקנתו יימשכו כל כך הרבה זמן, ויצריכו להפחית את מטען המעבורת עד כדי כך, שמערכת כזו כבר לא תהיה הגיונית. "המהות של הממצאים וההמלצות שלנו היו לגרום לנאס"א להצהיר על המדיניות שלה בנושא תא מילוט, וכל מה שנאס"א תבחר לעשות, כך יהיה", אמר סייק, ששימש בעבר כמנהל שיגור מעבורות במרכז החלל קנדי. "אם אתם מתכוונים להמשיך עם המערכת הנוכחית, הצהירו על כך בהתאם והסבירו את הרציונל של ההחלטה שלכם, ואחר כך המשיכו בתוכנית", אמר סייק. "אבל אם אתם מתכוונים לשפר את מה שיש לכם, יש לכם אלטרנטיבות לעשות זאת". להפחית את הסיכון שיטות לשיפור הסיכויים של הצוות להישאר בחיים במשך המשימה נדונו בעדויות בפני ועדת החקירה של הקולומביה, שבדו"ח הסופי שלה שיתפרסם בסוף חודש יולי, תציין המלצות ספציפיות לגבי מה שצריך לתקן לפני שהמעבורות ישובו לטוס. תיקונים אלה לא יימשכו ככל הנראה זמן רב, כך שניתן יהיה לחדש את המשימות בתוך שישה עד תשעה חודשים, אמר יו"ר הוועדה, הרולד גהמן. בנושא אפשרויות המילוט וההינצלות של הצוות, לעומת זאת, גהמן אמר שהצוות ישאיר לנאס"א להתמודד עם הנושא. בינתיים, בכירים בנאס"א כבר שוקלים מספר אופציות להינצלות הצוות, כדי ליישם אותן במעבורות. בין האופציות: • להטיס את כל המשימות לתחנת החלל כך שהמעבורת תוכל לעגוון במוצב החללי ואנשי הצוות יוכלו להשאר שם עד שיבואו לחלצם. משימה שכבר תוכננה לשפץ את טלסקופ האבל היא המשימה יוצאת הדופן היחידה עד כה החזויה לטווח הנראה לעין. • לצייד ולאמן את הצוות לגלות ולתקן אריחים בחלל. צוות במרכז המשימה כבר עובד על החומרה, הפרוצדורה ואימון הצוות. • שיגור משימה רק כאשר מעבורת נוספת כבר מוכנה או כמעט מוכנה לשיגור. רעיון זה "מרגיש טוב", אבל הרבה בכירים בתוכנית המעבורות, כולל אוקונור, סבורים שהוא בלתי ישים בהתחשב בעובדה שיש רק שלוש מעבורות בצי. • להפחית את מספר אנשי הצוות. למרות שאופציה זו אינה מגדילה את סיכויי ההינצלות, היא מפחיתה את מספר האנשים שנחשפים לסכנה. אולם עד שה-OSP תהיה מוכנה, גם אופציה זו נחשבת לבלתי ניתנת ליישום. בכל מקרה, אין שום דבר שאפשר לעשות מיידית, כדי להגן על הצוות במשך כל שלבי השיגור, המשימה והנחיתה. אף אחד מן הרעיונות שנדונו לא יכול היה לעבוד או למנוע את אובדן צוות הקולומביה בעת החזרה לכדור הארץ, אמרו הבכירים. כמו תמיד, הרבה יהיה תלוי ברצון הטוב של הקונגרס לשלם בעבור השיפורים הנחוצים בצי המעבורות, בו בזמן שהם מתבקשים גם לממן את הפיתוח והבנייה של רכב החלל החדש. "זהו אתגר קשה למצוא כיצד לשפר את אפשרויות המילוט של הצוות לעומת מה שיש לנו עכשיו", אמר אוקונור. הרבה יהיה תלוי גם בדעת הקהל האמריקנית, ובשאלה האם יסכים הציבור לקבל את המשך הסיכון כחלק מטיסות החלל – כפי שאסונות הצ'לנג'ר והקולומביה הזכירו לכולנו. "הסיכון יכול להיות אפס אם נפסיק לטוס", אמר אוקונור. "כששואלים אנשים מהן הקדימויות בתוכנית המעבורות, הם אינם אומרים 'בטיחות היא הקדימות הראשונה'. הרבה אנשים סבורים שאנו אומרים זאת, אבל זה לא נכון. מה שאנו אומרים, הוא 'בטיחות הטיסה היא הקדימות הראשונה שלנו', כך שטיסה היא שותף שווה לסיכון במשוואה".

heb_Hebr

קרן מנדל ישראל > יחידת בוגרות ובוגרי מנדל > על היחידה > חדשות ואירועים > השלם גדול מסכום חלקיו: גיוון ושונות בצוות כמשאב – היבטים ערכיים וניהוליים חדשות ואירועים השלם גדול מסכום חלקיו: גיוון ושונות בצוות כמשאב – היבטים ערכיים וניהוליים סמינר החורף לבוגרי מחזורים כ"ד וכ"ה של בית ספר מנדל למנהיגות חינוכית עסק בהיבטים ערכיים וניהוליים של הבניה והובלה של צוותי עבודה הטרוגניים, והתמקד בשילוב קבוצות מיעוט, בשוויון מגדרי ובשילוב עובדים בעלי מוגבלויות בעולם העבודה 30/01/2020 תוכן דף ​גיוון ושילוב של עובדים מרקעים תרבותיים וחברתיים שונים הוא עניין מורכב, ועל כן ארגונים רבים ממשיכים לדבוק בקיים ובמוכר. הסמינר ביקש להעלות את המודעות לכך שגיוון תעסוקתי הוא משימה מנהיגותית וניהולית הדורשת מודעות, רצון והחלטה – לא רק לראות את השונה אלא גם לבחור בו. במהלך הסמינר, שנמשך יומיים, הוצגו מודלים שונים של צוותים מגוונים ונדונו היתרונות בבחינת "השלם גדול מסכום חלקיו", לצד אתגרים הנובעים משונות ומגיוון פנים-ארגוני. הסמינר החל במפגש בבית הלוחם בירושלים. משה ויגדור מנכ"ל קרן מנדל-ישראל ודני בר גיורא מנהל בית ספר מנדל למנהיגות חינוכית בירכו את הבוגרים בפתיחת המפגש. שרונה בר-נס, חברת צוות בכירה ביחידת בוגרי מנדל ויוזמת הסמינר, פתחה את האירוע בדברים על פרשת השבוע בהקשר של נושא הסמינר: "רובנו נוהגים לבחור את הדומים לנו והמושלמים בעינינו, ולרוב בחירה זו נעשית באופן בלתי מודע. מפגשי הסמינר נועדו לעורר שאלות ולהעלות מודעות לכך". אחר כך נפגשו הבוגרים עם רועי בן טולילה, אשר נפצע קשה במהלך שירותו הצבאי כקצין ביחידת מגלן. בעקבות הפציעה וההתמודדות עם מצבו החדש עבר רועי תהליך עמוק ודרמטי של שינוי. הוא סיפר שהחשש הגדול ביותר שלו היה "להפסיק להיות משמעותי עבור אחרים". כיום הוא עומד בראש חברה שהקים, העוסקת בפיתוח מנהיגות עסקית וחברתית, ומשחק כדורסל בכיסאות גלגלים בבית הלוחם בירושלים. בשש השנים האחרונות הוא חבר בנבחרת ישראל בכדורסל בכיסאות גלגלים ומתחרה בארץ ובעולם. הבוגרים שמעו מרועי על תהליך השיקום שלו ועל פועלו לפיתוח מנהיגות וצוותים, בדגש על יכולותיו האישיות הטבעיות של האדם. לאחר מכן גיבשו הבוגרים נבחרת ושיחקו כדורסל בכיסאות גלגלים נגד רועי ונדב, חברו לנבחרת בית הלוחם. מיותר לציין שרועי ונדב ניצחו את נבחרת בוגרי מנדל. אחר כך ביקרו הבוגרים במרכז הרפואי שערי צדק ושמעו מפיו של המנכ"ל, פרופ' עופר מרין, על הערך שמייחס בית החולים לגיוון הפנים-ארגוני ועל האופן שבו ההטרוגניות תורמת לארגון. הוא שיתף גם בדילמות אתיות ומוסריות שעמן התמודד כאשר יצא בראש משלחת סיוע לנפאל לאחר רעידת האדמה, וסיפר כיצד פערים תרבותיים הציבו אותו בפני דילמות מקצועיות. ד"ר אלון שוורץ, מנהל חדר הטראומה, הדגיש את החשיבות של הטרוגניות כערך והדגים כיצד הדבר בא לידי ביטוי בעבודת הצוותים המגוונים במחלקה שהוא עומד בראשה. בערב שמעו הבוגרים מפיה של עו"ד מור ברזני, ראש האגף לגיוון תעסוקתי בנציבות שירות המדינה, על הניסיון של הממשלה לעשות רגולציה ולקדם גיוון תעסוקתי. היא הצביעה על ההשפעה שיש לכך על החוסן הלאומי ועל האמון שהציבור רוחש לממסד. לאחר מכן קיימו הבוגרים פעילות בקבוצות, כדי לעבד את החוויות ולזקק תובנות שעלו מהמפגשים. כמו כן דנו בשאלה כיצד אפשר ליישם העסקה מגוונת באופן מיטבי. ביום שישי בבוקר נסעו הבוגרים לחברת החדשות, שם צפו בפאנל שבו השתתפו העיתונאים דפנה ליאל, כתבת לענייני הכנסת, ברהנו טגניה, כתב לענייני פלילים, ויאיר שרקי, כתב לענייני דתות. את הפאנל הנחו בוגרי מחזור כ"ד ד"ר דיאנה דעבול ועשהאל שריר שראיינו את העיתונאים על חדשות ופרשנות, ודנו בשאלה כיצד שונות הופכת למשאב במרחב המקצועי שלהם, ומה השפעתו של הגיוון על השיח החדשותי ועל הרייטינג. לאחר מכן ערכו הבוגרים סיור בחברת החדשות וראו כיצד נרקם שיתוף הפעולה בין חברי הצוות ובעלי התפקידים השונים מראשית התהליך העיתונאי ועד לתוצר הסופי שבו אנו צופים בשידור. בוגרת מחזור כ"ה, אילנה שריג היוז, מנהלת תוכנית "מובילי לכידות חברתית" של מכון מרחבים – עמותה הפועלת ליצירת קהלים וארגונים הטרוגניים המשלבים מגוון אוכלוסיות בחברה הישראלית, הביאה שאלות ותובנות מהשטח בנושא של רבגוניות ולכידות חברתית. את הסמינר נעל בוגר מחזור ג', ד"ר יהודה מימרן, יועץ ביחידת הבוגרים, שהנחה תהליך של משוב וזיקוק תובנות. את הסמינר גיבשו והובילו שרונה בר-נס, חברת צוות בכירה ביחידת בוגרי מנדל, ד"ר יהודה מימרן ובוגרי מחזור כ"ה חנה ימין שרקי וחיים שמילה.

heb_Hebr

Elite Escort סוכנויות לדבוק במתקנים כי החברה של הנערה מחויבת לספק לאדם לא רק על הנאה חזותית. כל פגישה חדשה מחויבת להיות הדרך בה נהגנו לדבר, לזרוק, מרגש ולהשיק! באופן ספציפי, כפי שכולם יודעים, ולכן, לענות על שאלה על איך מודל ליווי העילית מחויב, אנו מדגישים: מקסים, בלתי מועסק, משכיל, מצוין, כפי שדיברנו, עם נערות ליווי טבעי טבעי ואת היכולת להדגיש את היתרונות שלך לווין עצמו. 90-60-90? הבנה, מאפיינים של צורה, צמיחה, עור ללא רבב - כל זה הוא מחדש ביסודו. אבל יקר יותר, הזמינות של ניסיון וידע, לא נימוסים רעים ואת היכולת להתנהג בחברה שבה זה יהיה כך לדבר. המטבע של הסוכנות שלנו: "כבר מצאנו נערות ליווי בגבעתיים את מה שאתה מחפש!-. מודלים ליווי מלווה את השותפים שלנו באירועים, מפגשים עסקיים ובתוך מנוחה, וכל הזמן כפי שהוא צריך להיות מקסים, אפילו עצלן, וגם יש תחושה של הומור טקטיקות לאופן שבו אנו רגילים לומר שכולם יודעים את זה, זה או מוחלק כי זה הפך לידי ביטוי, אשר הפך למצב מביך. כל הנערה ללא יוצא מן הכלל - אישים קלוריט שיש להם ניסיון אישי מרתק. כך אנחנו רגילים לדבר, שחקניות צעירות, וכפי שרבים מאיתנו, אמרו כל הזמן, רקדנים המפורסמים שיש להם את התקשורת הנודע של דיווה, כפי שאנו מביעים, מתרגמים מקצועיים שנוסעים בכמה שפות. חגים על פנינסולה דה פרדיס, לנוח קיצוני, משא ומתן בסיסי - זה לא משנה אם זה במיוחד בשבילך להיות מלווה מקסים, כמו כולם יודעים, גברת צעירה, אנחנו יכולים לארגן את זה! אנחנו יודעים מה אתה רוצה! בהתבסס על חוויה ארוכת טווח עם גברים הגונים ומכובדים, הצלחנו לסיים את זה, כפי שכולם אומרים, לוויה ללא דופי כמעט לכל, זה מודל של מודל חוצות, שיש לו רוח חיה ויכולת להתנהג בחברה. זה במיוחד ברמה כי הסוכנות של ליווי עלית מבקשת לפגוש את העיקרון שאנחנו עושים על ידי בחירת נשים. זה רחוק מלהיות הקים, הכל יוכל להיות מודל ליווי עילית באמת, אבל הבנות האלה הנתונים שלהם הם בבסיס הסגור שלנו, זה, ללא ספק, כבר היה אפשר להגיד את זה.

heb_Hebr

מי של הבנות לא חולמת להתחיל לעבוד בחו"ל, שבו אתה יכול לקבל עמלות גדולות עבור אותה רשימה של חובות כמו ברוסיה. במיוחד כאשר נראה סיכוי לארגן את חייהם במדינה עם כלכלה מפותחת. אז הבנות הרוסיות ביותר לעבוד באירופה ובמדינות אסיה. אבל לא כולם התחילו עם התחלה מוצלחת, כמו חלם. אם אתה מפנה את עצמך לאנשים חכמים, אז לא לעשות חסר התגעגע, אבל ללמוד מן הטעויות של אחרים. חפש עבודה בחו"ל דרך פורומים ורשתות חברתיות אם המטרה שלך היא להתחיל חיים חדשים איפשהו באירופה או אסיה, זה לא מפתיע כי תתחיל לחפש דרכים ליישם שלך חלומות. ופנה תחילה לחוויה של אלה שכבר הצליחו לעבוד בחו"ל. על הפורומים של esquitals, אתה יכול לעתים קרובות לקרוא סיפורים סיפורי הנשמה, כמו כל ויקטוריה מילאנו מ קטן פרובינציאלי עיר רוסית יש עבודה באיטליה. ועכשיו מקבל הכנסות ענקיות, קנה דירה, מצאה איטלקית עשירה וחיה כמו בגן עדן. ואדם אחד או סוכנות סייע לעבודה, שטלפון לא ייתן לאף אחד. באמצעות כמה הודעות, תתחיל נוטים זה ויקטוריה לספר את מספר הסוכן, כל כך נערות טורפות לאירופה. ולקבל מספרים לחלוטין בחשאי, אשר יונפקו רק לך. אבל לחשוב על עצמה, למה eSquiten מוצלח היה מחולק על ידי טלפונים מוכחים של סוכנים? כדי להיות תחרות יותר? זה ספק. סביר להניח כי אין מזל ויקטוריה, ויש סקאוט, שהוא אשם הבנות לבית המחתרת באסיה. המלצות Girlfriends כאן נראה שזה לא טריק. מי עוד יהיה עו"ד הטוב ביותר במקרה זה, כמו לא חברה מועדפת, אשר כבר עשה בחו"ל טוב קורא לך להצטרף. הכל יכול להיות נכון אז אם לא אחד "אבל". ידידות לעתים נדירות קורה במידה כזאת למישהו שרצה לשנות את גורלך לטובה. לרוב קורה ההפך. החבר שלך נכנס לגיהינום ורוצה לצייר אותך לתוך אותו סיפור מן הקנאה שאתה חי בשקט בזמן שהיא צריכה לשרת גברים בבושת זולה לפרוטות החיים. כמובן, אתה יכול לקבל חבר שונה לחלוטין אשר דואג לך ורוצה בכנות לעזור לשנות את החיים לטובה. אבל תאמין לי, רוב הבנות, לאחר שקיבלו עבודה טובה בחו"ל, לשכוח את החברות שלהם. ואינם מבקשים לארגן את גורלם. כמובן, אתה יכול לבדוק את זה על הניסיון שלי, אבל עדיף ללמוד איך טעויות קטלניות של בנות אחרות לא ניתן לענות על הזמנת החברה לעבוד בחו"ל. מבחר סוכנות לתעסוקה לבדיקה זה יכול להיות מסודר כי הדרך המוכחת ביותר להגיע לעבודה בחו"ל היא שיתוף פעולה עם הסוכנות. נראה שזה צריך להיות השותף הכי אמין. הסוכן עוזר עם עיצוב של מסמכי ויזה, קונה לך כרטיסים עבור המטוס, לוקח את הדיור בשבילך, זה עובד ומקבל את אחוז שלי. למעשה, הכל צריך להיות. אבל אתה לא יכול לדעת מה העבודה מחכה לך במציאות, מה שאתה צריך לעשות, כמה אתה מרוויח. ואתה תקבל עבודה במציאות, או אלה הם הרמאים אשר לוקחים מראש את האפשרות של תעסוקה להיעלם. https://empress-escort.com/ הדבר האחרון הוא להתמקד ביקורות של החברה של החברה. אתה תקרא תריסר ביקורות מ Esquitenz מרוצה, צרכנים, מעסים, חשפניות, אשר לכאורה יש עבודה שילם מאוד ולחיות מותרות. אבל אין משוב יביא אותך למציאות. בנות שצברו עבודה מרוצה, לא להתפורר בהכרת תודה על הסוכנות. למה הם מעלים את מעמדו של החברה ליצור את עצמך תחרות. סקירה של נטשה עובד בסין, עם הסתברות גדולה - מזויף, אשר לא צריך לשלם כל תשומת לב. הסכם ישירות עם המעסיק יש הסבורים כי זה הכי קל לעבוד ישירות בחו"ל ישירות. כלומר, אתה בא לאירופה או בדרום מזרח אסיה, אתה מסיר את הדירה לבוא למועדון המקומי בחיפוש אחר משרות פנויות. זה נראה סיבה בכך - אתה לא צריך לשלם מתווך, פחות סביר להיתקל הרמאים. מצא את העבודה הטעם שלך כאשר אתה רואה מקום שבו אתה צריך לעבוד הרבה יותר קל. אבל לעולם לא לעשות טעות דומה. ראשית, אתה צריך לקחת הרבה כסף על העיצוב של ויזה, טיסה, הסדר במקום חדש. ואם לא ניתן לעבוד את זה מיד, אשר סביר להניח שיקרה, אז אנחנו צריכים כסף ועל החיים. אשרה נדרשת כדי לקבל תייר, אבל עובד עובד כי הוא לא כל כך פשוט. במקביל, לפחות הידע המינימלי של השפה המקומית, אחרת, איך אתה משא ומתן עם המעסיק ולחתום על חוזה. בנוסף, יש צורך ללמוד איכשהו איפה יש מקומות חינם לבנות שהגיעו מרוסיה. מראה מעניין ויכולות אם אתה מונפק דרך הסוכנות, לא לשלוח תמונות מטופלים Photoshop ולא לבוא עם עצמך כשרונות כי אין לך. חוסר ניסיון, מראה, הכשרה היא לא כל כך חשוב עבור סוכנים. הם יבחרו לעבוד בשבילך בכל מקרה. אבל זה יהיה קל יותר למצוא פנוי מתאים לך אם המנהל מקבל מידע אמיתי על היכולות שלך נתונים חיצוניים. קבל חוזה בחו"ל הוא שלב חשוב של תחילתו של חיים חדשים. ואתה לא צריך להתחיל אותו בהונאה, אשר, חוץ מזה, אתה לא תעזור בכלל.

heb_Hebr

חלמתם במשך שנים להיות חוקרים בהיסטוריה, פילוסופיה, ספרות, יחסים בינלאומיים או חוג אחר במדעי החברה והרוח. כל אותם קורסים, סמינרים, ימים מאומצים ולילות לבנים, הסתכמו בכתיבת טקסט החובה שנקרא "דוקטורט". עכשיו, אתם עומדים מול הגוף האימתני שנקרא "ועדת מינויים" שיחרוץ את גורלכם. כיצד תתמודדו איתו? "מדריך הינשוף לקריירה אקדמית" בפוסט מסכם Credit: Andrey Popov, depositphotos.com חלמתם במשך שנים להיות חוקרים בהיסטוריה, פילוסופיה, ספרות, יחסים בינלאומיים או חוג אחר במדעי החברה והרוח. כל אותם קורסים, סמינרים, ימים מאומצים ולילות לבנים, הסתכמו בכתיבת טקסט החובה שנקרא "דוקטורט". ברכות! עכשיו, באופן רשמי, הפכתם לחלק ממירוץ העכברים של התקנים האקדמיים. מלאי תקווה אתם פונים לשוק העבודה, בודקים היכן יש משרות פנויות, ומגישים אפליקציות לפוסטים ולמסלולי תקן. ואז – כלום. אחרי שסיימתי את הדוקטורט שלי בהרווארד, הגשתי מועמדות לעשרים משרות ופוסטים, וקיבלתי תשובה חיובית משלושה בלבד. חלק לא טרחו בכלל לענות לי, וזה עוד אחוז טוב. יש כאלו שמגישים לעשרות רבות של מקומות עבודה, ומקבלים תשובות שליליות מכולם עד אחד. המטרה של הפוסט הזה, האחרון בסדרה של "מדריך הינשוף לקריירה אקדמית" הוא להציג לפניכם את התהליך של ועדת המינויים כפי שהוא נראה מבפנים, לחברי הועדה, כדי שתוכלו להבין את המסלול ולהגביר את סיכוייכם לצלוח אותו. עוד בטרם נתאר את המסלול לפרטיו, אתם חייבים להכיר אמיתת יסוד הידועה גם בשם "עיקרון סל הניירות". כל התיק הנפלא שלכם, כל המאמצים האדירים שהשקעתם במשך שנים רבות, כל האישיות, התקוות והחלומות שלכם, יסתכמו בשם אחד, לרוב לא מוכר, ברשימה ארוכה מאד של תיקים שיקבלו חברי ועדה עייפים ומטורטרים. אורך כל תיק הוא לרוב כשבעים עמודים, ועם כל הרצון הטוב שבעולם, אין לאף חבר ועדה (שחייב גם ללמד, לחקור ולמלא חובות מנהליות אחרות) זמן לעבור לעומק על שלושים תיקים כאלה. לכן, חברי הועדה יפעלו לרוב בדרך האלימינציה. כלומר, ראשית הם יבדקו אלו תיקים לא מתאימים, ויזרקו אותם לסל הניירות, כדי שיוכלו להקדיש את זמנם לתיקים החשובים והמעניינים באמת. המטרה הראשונה שלכם היא לא להיזרק מיד, אלא להגיע לאותה רשימה מצומצמת של אלו שעוברים לדיון מעמיק בועדה. הדברים נכונים, דרך אגב, גם לועדות המעניקות מלגות, מקבלות תלמידים לדוקטורט, או כל תהליך תחרותי אחר – גם מחוץ לאקדמיה. אם האפליקציה שלכם תכיל פגמים בולטים, היא תיזרק לשם באופן מיידי. סל הניירות. איך תצילו את התיק שלכם מהשלכה מיידית לסל? ראשית כל, הגישו מועמדות אך ורק למכרז המתאים לפרופיל האקדמי שלכם. אם, למשל, אתם רואים שאוניברסיטה מסויימת מחפשת היסטוריונים, ואתם בכלל פילוסופים – אל תטרחו לגשת למכרז. יזרקו את התיק שלכם לסל מיניה וביה. לפעמים מדובר בניואנסים: היסטוריון של העת העתיקה שמתעניין בטקסטים יותר מאשר באירועים, עלול להיפסל כי "הוא יותר מתאים ללימודים קלאסיים". מישהו שמגיש למכרז בלימודי סין המודרנית, אבל הצהרת המחקר שלו מלאה יותר מדי בציטוטים של פוקו ודרידה, ונראה שהוא מתעניין בתיאוריה צרפתית יותר מאשר בסין, עלול להימחק מיד על ידי מחלקות מסויימות ללימודי מזרח אסיה. מחלוקות אזוריות נוטות להעריך מאד ידע בשפה. אם התיק שלכם משדר שהידע שלכם בשפה הרלוונטית אינו מספיק, סל הניירות הוא נחלתכם היעודה. אותו הכלל תקף גם לתת תחומים: ייתכן ומוסד מסויים יחפש, למשל, פילוסוף של השפה, או היסטוריון של המאה ה-19. אם אתם פילוסופים של המוסר והיסטוריונים של המאה ה-18, עדיף שלא תבזבזו את הזמן שלכם. אם כתוב במכרז שהוא פונה לכל ההיסטוריונים, עם עדיפות לאלו של המאה ה-19, ואתם עוסקים במאה ה-18, יש לכם סיכוי אך המצב מורכב. אם אתם מחוץ לתחום ה"עדיפות", יקבלו אתכם רק אם לא ימצאו אף אחד אחר. כלומר, אתם נמצאים בחיסרון אינהרנטי במירוץ קשה ואכזרי בין כך ובין כך. שנית, גשו עם פרופיל אקדמי חזק ככל הניתן, הן מבחינה תשתיתית והן מבחינה מחקרית. אם קראתם את הפרקים הקודמים של המדריך לקריירה אקדמית, אתם כבר יודעים שהמלצתי לפתח פרופיל כזה עוד משלב מוקדם. אם אתם עומדים מול ועדת המינויים עם פרופיל אקדמי חלש, הסיכוי שלכם לעמוד בתחרות קלוש מלכתחילה. שלישית, הימנעו מטעויות שמצביעות על חוסר רצינות. יש חברי ועדה שיפסלו אתכם מיד על שגיאות דקדוק, שפה וסגנון, או על כל מה שמדיף ריח של רשלנות. אל תחסכו במשאבים, ושלחו את התיק שלכם לעורך לשוני מקצועי בכדי ללטש ולהקצע אותו. אם אוניברסיטה ישראלית ביקשה לכתוב את האפליקציה באנגלית, אל תכתבו בעברית. אם ביקשו שלושה מכתבי המלצה, אל תיתנו שניים בלבד. שימו לב שוב לעיקרון סל הניירות: חברי הועדה לעולם יחפשו סיבות לפסול את התיק שלכם בכדי לצמצם את הרשימה הארוכה העומדת בפניהם. אל תיתנו להם סיבות כאלו. לאחר שנמנעתם מהשלכה מיידית לסל, אתם חייבים לבלוט. הועדה הרי מקבלת רשימה ארוכה של תיקים. גם מועמדים שלא ייפסלו מיד, עלולים לסבול מקללת האנונימיות. אם חברי הועדה יתפסו את התיק שלכם כבינוני, לא רע מדי אבל גם לא מלהיב, תזכו שיאמרו עליכם כמה מילים טובות בישיבת הועדה לפני שישליכו את התיק שלכם – ניחשתם נכון – לסל הניירות. כדי שיהיה לכם סיכוי לקבל משרה, אתם חייבים להתבלט מעל ומעבר למועמד הממוצע, להבריק ולהלהיב את אלו הקוראים את התיק שלכם. בשלב הזה, כדאי לשים לב להרכבו של תיק האפליקציה. הדברים כמובן שונים ממוסד למוסד, אבל באופן עקרוני תצטרכו לשלוח את המסמכים הבאים: מכתב פתיחה (cover letter), קורות חיים מקצועיים, הצהרה על תוכניותיכם המחקריות, הצהרה על תוכניות ההוראה שלכם, מכתבי המלצה ודוגמאות כתיבה. יש אוניברסיטאות שיבקשו מסמכים נוספים. מוסדות מסויימים בארצות הברית, למשל, גם מבקשים "הצהרת גיוון" (diversity statement), שתסביר כיצד תתרום לחיים המשותפים והרב-תרבותיים בקמפוס, ומה הקשר שלך לקבוצות מקופחות למיניהן. למרבה המזל, המנהג הנלוז הזה טרם פשה בישראל. חברי הועדה יסתכלו ראשית כל במכתב הפתיחה ובקורות החיים שלכם. שימו לב שקורות החיים נכונות מבחינה טכנית: הן חייבות לסכם את הפרופיל האקדמי שלכם בקצרה. השתמשו במבנה מקובל, כדי להקל על חברי הועדה את הקריאה. חולשות בקורות החיים עלולות לעורר סימני שאלה. מדוע, למשל, עברתם כבר בין מוסדות אקדמיים רבים? למה לקח לכם 15 שנה לסיים את הדוקטורט? למה לא הספקתם לפרסם כמעט כלום במהלך פוסט של שנתיים? אם כבר עבדתם במוסד אקדמי ולא הדרכתם סטודנטים לתארים מתקדמים, חברי הועדה עלולים לשאול מדוע. בקורות החיים, ובכלל בתיק, אתם מוכרים את עצמיכם. אם יש לכם חולשות, שימו לב שאתם מבליטים חוזקות שיאזנו אותן. מכתב הפתיחה – וזו נקודה קריטית – צריך להיות מותאם באופן ספציפי למוסד שאתם פונים אליו. אפליקציות עבודה למוסדות אקדמיים דומות, במידת מה, לפניות לאתרי דייטינג. כמו שבן או בת זוג פוטנציאליים באתר שידוכים אונליין לא אוהבים שאתם שולחים אליהם מכתב קופי-פייסט ג'נרי שכבר שיגרתם לשלושים אחרים (Hey babe), גם מוסדות אקדמיים לא אוהבים אפליקציות משוכפלות. במכתב הפתיחה (או בגרסה המורחבת שלו, שלפעמים נקראת הצהרת הכוונות, Statement of Purpose) אתם חייבים להסביר מדוע אתם רוצים לעבוד דווקא במוסד האקדמי הספציפי הזה. מה מעניין אתכם, ספציפית, באוניברסיטה העברית? מדוע אתם רוצים לעבוד בחוג להיסטוריה דווקא באוניברסיטה ע"ש הסולטן קאבוס בעומאן? הנימוקים חייבים להיות שונים מאלו שתשטחו, למשל, בבקשה למשרה באוניברסיטת בוקרשט. אם אתם רוצים לעבוד שם, שלחו אפליקציה מותאמת. האוניברסיטה ע"ש הסולטן קאבוס במוסקט, עומאן אם אפשר, רצוי שתאספו מודיעין על החוג הרלוונטי, כמו מל"מ לפני מבצע צבאי. מה בדיוק חסר שם? את מי הם מחפשים, מעבר ללשון הכללית של המכרז? אם תחום המחקר שלכם קרוב מדי לאלו של חברי סגל קיימים, סיכוייכם נמוכים יותר. לכן, אתם חייבים לברר מה בדיוק רוצה החוג (חברים ומכרים יכולים לעזור מאד!) ומה האוריינטציה שלו. נניח, למשל, שאתם היסטוריונים צבאיים העוסקים בתולדות המודיעין. לחוג עם דגש צבאי, פוליטי ובטחוני, הבליטו את ההיבטים הללו. אבל אם אתם פונים לחוג עם אוריינטציה יותר פילוסופית ותיאורטית, נסחו את תחום המחקר שלכם באופן שונה. כתבו, למשל, שאתם מתעניינים בסטרוקטורות של ידע. עשו זאת רק אם במחקר שלכם עסקתם הן בביטחון והן בסטורקטורות של ידע! אני לא ממליץ לכם בשום פנים ואופן לשקר (שקר כזה גם יתגלה מיד כשיקראו את דוגמאות הכתיבה שלכם), אלא רק להתאים את הדגש לתחומי העניין של הועדה הרלוונטית. מכתבי המלצה טובים אינם נופלים מן השמיים, אלא נובעים לרוב משנים ארוכות של יצירת קשרים עם חוקרים מובילים בתחום, שאכן התרשמו מכם ומהמחקר שלכם. הפוסט הקודם בסדרה לימד אתכם כיצד לפתח קשרים כאלו בזמן. כאן נכנס לתמונה חוק שאני מכנה "חוק ההמעטה". ממליצים בדרך כלל לא רוצים לפגוע בכם, ולכם הם ייטו לנסח ביקורת (אם יש להם כזו) בשפה מאופקת. חברי הועדה מודעים לכך, והאנטנות שלהם יהיו מכווננות לקלוט ביקורת סמויה מצד הממליצים. לכן, מכתבי המלצה פושרים עלולים לפגוע בתיק שלכם פגיעה קשה. ביטויים כמו "הוא עובד קשה", "הוא נחמד", "הוא טוב בצוות", וכיוצא בזה, הם לרוב שמות קוד ל"הוא מועמד בינוני ומשעמם". אם ממליץ כתב שאתם "קצת אקצנטריים", או "עם מצבי רוח" הועדה תסיק ככל הנראה שמקומכם במוסד הסגור. כדי לקדם את התיק שלכם לראש הרשימה, מכתבי ההמלצה חייבים להיות נלהבים במיוחד, ועליכם לבחור מראש אך ורק ממליצים שיספקו לכם מכתבי אהבה סוערים. אחד מהם חייב להיות המנחה שלכם, אחרת חברי הועדה יתהו מדוע לא קיבלתם ממנו מכתב. האחרים, רצוי שיהיו ממדינות שונות ומוסדות שונים. מנסיוני, חברי ועדה נוטים לחשוד במועמדים שיש באמתחתם אך ורק מכתבי המלצה מחוקרים ישראליים. אלו יוצרים רושם פרובינציאלי ומקומי, דבר מזיק מאד באקלים האקדמי התחרותי והגלובלי של ימינו. אם סיימתם דוקטורט באוניברסיטה ישראלית, אני ממליץ לנסות ולהשיג פוסט טוב בחו"ל וליצור שם קשרים חזקים לפני שאתם מגישים מועמדות לאוניברסיטה בארץ. מכתבי ההמלצה חייבים להיות נלהבים. Credit: Joanna Kosinska אולם החלק החשוב ביותר באפליקציה שלכם הוא רשימת הפרסומים ודוגמת הכתיבה. באופן עקרוני, אוניברסיטאות מוכנות לקבל היום גם מועמדים ללא פרסומים, בתנאי שסיימו את הדוקטורט ממש עכשיו. בפועל, מועמדים כאלו יעמדו בחיסרון כביר מול אחרים שדווקא כן פרסמו. זכרו תמיד שישפטו אתכם לפי מספר הפרסומים שלכם ביחס לזמן שעבר מסוף הדוקטורט. ככל שעברו יותר שנים, יצפו מכם ליותר פרסומים שיפוטיים. איך להשיג פרסומים כאלו, תוכלו לקרוא בפוסט השלישי בסדרה, שעסק בהרחבה בסוגיה זו. ברגע שקוראים את התיק שלכם ברצינות, הוא עשוי לקום או ליפול על דוגמת הכתיבה שבחרתם. עדיף, אם אפשר, לבחור מאמר שפרסמתם בכתב עת שיפוטי, ולא פרק מהדוקטורט או מספר מאמרים. בחרו את המאמר הטוב ביותר שאתם יכולים למצוא. רוב חברי הועדה אינם מומחים בתחום הספציפי שלכם, ועלולים להשתעמם מהר מאד ממאמר טכני, צר או בנאלי (למשל: אם המאמר עוסק במניפולציה תקשורתית בזמן מלחמה, והמסקנה שלו היא שכל צד מנסה להטות את התקשורת לטובתו, מדובר במסקנה בנאלית). בחרו משהו מלהיב, עם עומק מחקרי, טיעון ברור ומרגש וחידוש שגם קוראים שאינם מומחים יכולים להבחין בו. דוגמת כתיבה מפוהקת תדחק אתכם החוצה מהרשימה. כדי להצליח, הדוגמא שלכם חייבת לרגש ולהסעיר. היזהרו שלא לבחור בשום פנים ואופן מאמר שאינו קשור לתחום המחקר העיקרי שלכם. חברי הועדה עלולים לראות בכך התחמקות המצביעה על חוסר יושר. אולי המחקר העיקרי שלכם לא טוב מספיק, ולכן אתם לא רוצים להציג אותו? אם חברי הועדה (לרוב – חברי החוג ששוקל לקבל אתכם) אהבו את התיק שלכם מספיק יחסית ליתר התיקים, אתם יכולים לעלות ל"רשימה הקצרה", רשימה מצומצמת של שניים או שלושה פיינליסטים. משמעות הדבר היא שידונו בכל תו ופסיק בתיק שלכם ברצינות רבה, וגם שיזמינו אתכם לקמפוס ל"שיחת ראיון" (Job Talk). הג'וב-טוק במהותו הוא הרצאה בתחום המחקר שלכם. אל תזלזלו בו בשום פנים ואופן! ראיתי כבר מועמדים חזקים מאד שנפלו לתהומות תחתית בגלל ג'וב-טוק חלש או רשלני. ההרצאה צריכה להיות מרתקת, רהוטה, מסודרת ועם עומק מחקרי (בשום פנים ואופן לא סקירה שטחית), אבל כזו שתהיה מובנת ומעניינת גם לעמיתים שלא מומחים בתת התחום שלכם. עוד בשלב מוקדם בקריירה שלכם רצוי שתתאמנו באומנות ההרצאה, תקחו סדנאות ייעודיות (כמו זו שמעבירה האקדמיה הצעירה) ותרבו להתאמן בכנסים וסדנאות למיניהן. הן בהרצאה והן בשאלות ובתשובות שלאחריה, אתם חייבים להסביר ולהדגיש עד כמה תחום המחקר שלכם רלוונטי מעבר לשאלות הספציפיות שבהן אתם עוסקים. אם ישאלו אתכם משהו שנמצא קצת מחוץ להתמחות שלכם, אף פעם אל תענו ב"אני לא יודע" או "אני לא יכול לדבר על זה" אלא נסו להתמודד כמיטב יכולתכם. נניח שתחום המחקר שלכם הוא היסטוריה מצרית מודרנית. אל תגמגו אם ישאלו אתכם על סוריה או לוב. התכוננו היטב לשאלת "אז מה"? אם אתם מתמחים בתולדות גידול החסה בגדה המערבית, האם המחקר שלכם חשוב גם לחוקרי מזון, כלכלה וחקלאות במקומות אחרים? האם הוא מלמד אותנו משהו כללי? אם התשובה לשאלות הללו שלילית, צמצמתם את סיכוייכם להתקבל. גלו סקרנות, פתיחות והרפתקנות אינטלקטואלית, כל זאת לצד התמחות מוכחת בתחום הספציפי שלכם. בשאלות ובתשובות, עליכם לגלות גם רצינות ומחוייבות למוסד. אל תשכחו את יחסי האנוש הפשוטים: אם במהלך ההרצאה תתגלו כאנשים יהירים, בלתי נסבלים, חסרי סבלנות או גזענים ומיזוגנים, הועדה עלולה לדחות אתכם אפילו אם הפרופיל המחקרי שלכם מצויין. ראיתי פעם מועמד חזק מאד שנדחה ממוסד כלשהו בגלל שגילה חוסר כבוד מופגן כלפי הנשים בועדה. האם המחקר שלכם על גידול חסה מלמד משהו כללי? בתמונה: שדה חסה. Credit: Peng Wang, Unsplash אם נדחיתם – אתם צריכים בהחלט להיות מודאגים, אך לא מיואשים. החדשות הטובות היא שאפשר תמיד לנסות בפעם הבאה. החדשות הרעות הם, שככל שעובר יותר זמן מאז סוף הדוקטורט שלכם, יצפו מכם לפרסומים רבים יותר, למעורבות אקדמית מתמידה ולתשוקה בוערת לפלס לעצמכם דרך. אם תיראו כבויים ומיואשים, סיכוייכם ידעכו בהתאם. נסו להשתמש בזמן שיש לכם בכדי לקבל פוסט דוקטורט, לפרסם ולהשתתף בכנסים. אם אתם נמצאים במוסד שאתם רוצים להתקבל אליו (למשל בפוסט) השתתפו ללא הפסק באירועים וסמינרים מחלקתיים, שאלו שאלות וגלו מעורבות. אתם צריכים לגרום לכך שיכירו ויעריכו אתכם טוב יותר לקראת ההגשה הבאה. כשאתם מנסים שוב, התיק שלכם חייב להיות מרשים יותר באופן משמעותי מאשר בפעם הראשונה, אחרת – אתם מבזבזים את זמנכם. אם התיק שלכם התקבל על ידי הועדה, זה לא סוף הסיפור. באוניברסיטה העברית, למשל, המלצה של חוג חייבת לעבור אישור של שתי ועדות לא תלויות, וכן של הדיקן והרקטור, בכדי למנוע פרוטקציות וקבלת מקורבים. אם הרקטור מקבל אתכם על תנאי (למשל – הוא דורש שתשלימו פרסום מסויים בשנה הקרובה) התייחסו לתנאי הזה ברצינות תהומית. היו כבר תיקים שהתקבלו בידי הועדה, אך נפסלו בידי רשויות האוניברסיטה כי המועמד לא מילא את התנאים שהוצבו לו. זכרו: עד שזה לא נגמר, זה לא נגמר. לעצות נוספות וטכניות יותר, אני ממליץ לכם לקרוא את שרשור הטוויטר החשוב של עמיתי, ד"ר ניק קאפור, או לפנות אלי באופן אישי. זהו סופו של מדריך הינשוף לקריירה אקדמית. בהצלחה – And may the odds be ever in your favor. מדריך הינשוף לקריירה אקדמית, הפרקים המלאים: במשעול הצר: מדריך הינשוף לקריירה אקדמית, חלק ראשון (על תנאי הסף) במשעול הצר: מדריך הינשוף לקריירה אקדמית – אז מה אתם צריכים לדעת? (על רכישת ידע תשתיתי) מדריך הינשוף לקריירה אקדמית: אז איך תהיו חוקרים מצטיינים? (על פרסומים ומחקר) על קשרים, פוליטיקה וקריירה אקדמית מול ועדת המינויים: איך תשיגו משרה אקדמית? Share this: שתף טוויטר הדפס דואר אלקטרוני LinkedIn Reddit פייסבוק אהבתי אהבתי טוען... פורסם בינשופי מגדל השן: סיפורים מתוך האקדמיה 8 תגובות תגים: אקדמיה, המדריך לקריירה אקדמית, ועדת מינויים, מדריך הינשוף לקריירה אקדמית, קריירה אקדמית במשעול הצר: מדריך הינשוף לקריירה אקדמית, חלק ראשון 21 בדצמ פורסם ע"י דני אורבך אתה סטודנט נלהב למדעי הרוח, או אולי את תלמידת תיכון שמתעניינת בהיסטוריה, לימודי מזרח אסיה, ספרות או פילוסופיה. תמיד חלמתם להפוך את תחום העניין שלכם לקריירה. שמעתם מרצים, התלהבתם, ורציתם למצוא את עצמכם שם – בצד השני של הפודיום. אבל רק מיעוט נבחר יצליח. אלו תכונות צריך, איך תבדקו אם אתם מתאימים, וכיצד תעלו את הסיכויים שלכם? הינשוף בא לעזרתכם עם מדריך מיוחד לקריירה אקדמית בחמישה פרקים. חלק ראשון בסדרה. Credit: Milan Markovic, depositphotos.com אתה סטודנט נלהב למדעי הרוח, או אולי את תלמידת תיכון שמתעניינת בהיסטוריה, לימודי מזרח אסיה, ספרות או פילוסופיה. תמיד חלמתם להפוך את תחום העניין שלכם לקריירה. שמעתם מרצים, התלהבתם, ורציתם למצוא את עצמכם שם – בצד השני של הפודיום. אבל אז, בצדק גמור, אחרים שפכו מים קרים על החלום שלכם. השכר באקדמיה, אמרו לכם, נמוך יחסית לזה שמשלמים בחברות הייטק, וגרוע מכך – המשרות מועטות מאד והסיכון גבוה. באמ;לק של הממשי, דף פייסבוק ששם ללעג כמה מהתופעות הביזאריות יותר במדעי הרוח, כתבו פעם פוסט טיפוסי בנושא: לא תצליחו להמיר את ההון הסימבולי שלכם בהון כלכלי. כל הקורסים שלקחתם בגילמן ביוונית קלאסית ולטינית לא יתורגמו להצלחה בשוק העבודה, ואפילו הסמינריון שכתבתם על פרשנות בארתיאנית ל"טענת אנטיגונה" של באטלר לא יביא לכם משרה. אז במקום לצאת מהאקדמיה, אתם תעלו את ההימור ותיכנסו לתואר שני ותכתבו תזה על מצגים של דילמת אותיפרון ביהדות ובנצרות המוקדמת, ומשם הדרך סלולה לדוקטורט באירופה ואז לחזור הנה לעבוד בחצי משרה זמנית בהוראה במכללה. אם קראתם ואתם עדיין רוצים קריירה אקדמית, יש לי חדשות רעות אבל גם חדשות טובות עבורכם, או לפחות עבור חלקכם. כמי שהצליח לעלות על המסלול (בטוקיו, הרווארד ואז בחוגים להיסטוריה ולימודי אסיה באוניברסיטה העברית) אני יכול להבטיח לכם שהוא קשה מאד, טומן בחובו סיכון גדול לכישלון ודורש, לצד עבודה קשה, גם כמות הגונה של מזל. החדשות הטובות הן שהוא אפשרי, בסבירות גבוהה, אם מתקיימים שני תנאים עיקריים. ראשית כל, שיש לכם מראש, קרי, עוד כשאתם תלמידי תיכון או סטודנטים מתחילים, לפחות את רוב התכונות הדרושות בכדי להתחיל במסלול אקדמי. שנית, שאתם יודעים מה אתם עושים, עובדים קשה בכיוון הנכון ומכלכלים את צעדיכם מראש בתבונה. אם אתם מצליחים, מובטחת לכם קריירה מרתקת, ובניגוד למה שרבים יאמרו לכם, עם שכר ותנאים לא רעים בכלל. אבל המסלול האקדמי דומה למסלול מכשולים שמצריך הרבה מאד פניות חדות, טיפוסים בעלייה תלולה וזינוקים. פעם המשלתי אותו לסופר מריו, הדמות ממשחק המחשב הקלאסי, שחייב לקפוץ מעל תהום, ועוד תהום, ועוד תהום. המדריך הזה, שיתפרסם כאן בינשוף בחמישה חלקים, נועד לסייע לכם במירוץ. המאמר הראשון עוסק בתנאי הסף. השני, השלישי והרביעי יסייעו לכם להתכונן ולעבוד נכון זמן רב מראש, וכך לצבור יתרון על המתחרים. החלק החמישי נועד לסייע לאלו שנמצאים כבר לקראת סוף המסלול, קרי, תהליך חיפוש העבודה בסוף הדוקטורט. נתחיל בהערת הבהרה. המדריך שלהלן נכתב עבור אלו המתעניינים בקריירה אקדמית מחקרית במדעי הרוח והחברה. אולם חלקים גדולים ממנו עשויים להיות תקפים גם לקריירה אקדמית בתחומים אחרים, או לקריירות מאתגרות מכל סוג שהוא. כמו בסופר מריו, הקריירה האקדמית היא, במהותה, קפיצה חוזרת ונשנית מעל תהומות תנאי הסף מי שמעוניין בקריירה אקדמית במדעי הרוח, חייב להפנים עובדה בסיסית עוד בשלב הראשון: המשרות במדעי הרוח מועטות, ומחפשי העבודה רבים. לא מעטים מהסטודנטים נשמטים בשלב כזה או אחר של הדרך, לאחר שהשקיעו מאמצים לחינם, ואחרים לא מוצאים עבודה בסופה. לכן, לפני שאתם מתחילים במירוץ, אתם צריכים לוודא שיש לכם כמה שיותר מתכונות הסף הדרושות. ניתן לפתח כמעט את כל התכונות הללו בעבודה קשה ומפרכת, אבל אם אין לכם את רובן בתחילת הדרך, תסבלו מחיסרון קריטי לעומת אלו שעבדו ופיתחו את הכשרונות הללו לפניכם. אז הנה הן, בסדר יורד של חשיבות: סקרנות: אם את מוצאת את עצמך, עוד בתור ילדה, בודקת ומחפשת ערכים בויקיפדיה, מקשיבה לסיפורים מסיפורים שונים ורוצה ללמוד ולדעת עוד על כל דבר – כנראה שיש לך תנאי סף חשוב לקריירה במדעי הרוח. לעומת זאת, אם "אין לך זמן לשטויות", אתה משתעמם מכל דבר שאינו "מעשי", או נראה לך שכל מה שאינו רלוונטי לחיים המיידיים תפל ומשעמם – חפש לך קריירה אחרת. מי שהגיע לתיכון או לאוניברסיטה בלי סקרנות עזה, ככל הנראה לא יוכל לפתח אותה בעתיד. מכל התנאים, סקרנות היא התנאי החשוב והבסיסי ביותר. התלהבות: בגלל התחרות העזה, מי שמצליח לפתח קריירה במדעי הרוח חייב להשתוקק לקריירה כזאת יותר מכל דבר אחר בעולם. אם אתה לא בטוח מה אתה רוצה לעשות בחיים, הולך לכיוון האקדמי רק בגלל שהדודה המליצה, או מפני שאין לך משהו טוב יותר לעשות – פשוט וותר מראש. תעוזה והישגיות: המסלול לקריירה אקדמית ארוך ומורכב: תואר ראשון, תואר שני ודוקטורט שיש לכתוב לרוב בחוץ לארץ. התהליך כולו לוקח כעשר שנים, במקרה הטוב מאד, ומצריך תעוזה, יוזמה, הישגיות ויצר הרפתקנות בלתי מבוטל. אם אין לכם אותו, אם אתם לא מוכנים, למשל, לעזוב לחו"ל מסיבה כלשהי, תפגרו במירוץ אחרי אחרים שיש להם פחות עכבות ומכשולים מכם. שימו לב: יתכן שתאלצו להתפשר בסוף על עבודה בחו״ל. מספר התקנים האקדמיים בארץ מועט. יציבות והתמדה: המסלול לקריירה אקדמית מצריך אנרגיה, יצירתיות, יוזמה ועבודה קשה לאורך כל הדרך. לפעמים, העבודה הזאת אפורה ומשעממת (יש בה גם רגעים רבים של עניין, התלהבות והתרוממות רוח) ובכל מקרה חובה להתמיד ולעבוד שעות ארוכות כל יום במשך שנים. אם אתם סובלים מנסיבות אישיות, משפחתיות, רפואיות או נפשיות (דכאונות, טלטלות רגשיות) שמשתקות אתכם למשך זמנים ארוכים, המירוץ הזה יהיה קשה מאד עבורכם. במקרה כזה, תהיו כמו אצן שנוקע את הרגל מדי מספר חודשים. שימו לב: אני בשום אופן לא מנסה לרפות את ידיהם של אנשים שסובלים מבעיות משפחתיות, רפואיות, רגשיות או אחרות. כולנו בני אדם. יש כאלו שאיתרע מזלם לסבול מבעיות כאלו, אך בכל זאת הפכו לאנשי אקדמיה מזהירים. הן עלולות לבלום אתכם, רק במידה והן משביתות אתכם מעבודה לזמן ממושך. קריאה: במדעי הרוח, קריאה היא אחד הכלים החשובים ביותר. סטודנט למדעי הרוח צריך לקרוא כמות גדולה מאד של חומר, להפנים אותו ולנתח אותו. אם את לא אוהבת לקרוא, את בבעיה. לעומת זאת, אם אתה "תולעת ספרים" שבולעת ספרי היסטוריה, רומנים וכתובים מסוגים אחרים, תוכל להשתלט בקלות רבה על כמות גדולה של חומר. בדומה לסקרנות, אהבת הקריאה היא תנאי סף קריטי. אם אתה לא מגיע איתה לשנה הראשונה בתואר הראשון, יהיה לך קשה להמשיך הלאה. מכיוון שבמדעי הרוח יש צורך לקרוא באנגלית, חשוב שתתרגלו לקרוא ספרות ועיון בשפה זו עוד בשלב מוקדם. השקיעו באנגלית שלכם. ידע כללי: קריאה מרובה תאפשר לכם לצבור, בהדרגה, ידע כללי, וגם ידע ספציפי בנושאים שמעניינים אתכם. כמובן שתמשיכו לצבור ידע במהלך התארים שתעשו, אבל ככל שתגיעו אליהם עם יותר ידע כללי ורקע, כן ייטב. בעיקרון, רוב האנשים יכולים לקטלג רק אחוז מסויים מכל ספר שהם קוראים בזיכרון לטווח ארוך. ככל שאתם באים לספר עם יותר ידע רלוונטי, כך תוכלו לשים לב לפרטים נוספים ולהישאר עם יותר ידע אחרי הקריאה. ידע כללי גם יאפשר לכם לתייג מידע שאתם מקבלים לתוך הקשרים, ולהפיק ממנו תועלת רבה יותר. קריאה ביקורתית ויכולת ניתוח: ככל שאתם קוראים יותר, צוברים יותר ידע כללי ומתחילים לפענח הקשרים רחבים יותר, כך אתם יכולים לפנות כוח מנטלי רב יותר לקריאה ביקורתית. קריאה ביקורתית פירושה, ראשית כל, להבחין במבנים שמאחורי הטקסט. מה הטיעון של הכותב? מאיזה כיוון הוא מגיע? מה הן הנחות היסוד הגלויות והסמויות שלו? האם יש לו הטיות ודעות קדומות? האם הוא בוחר עובדות שנוחות לו, ומתעלם מעובדות אחרות? האם הוא מסתיר מאיתנו משהו, ואולי, רחמנא לצלן, משקר? באקדמיה תלמדו קריאה ביקורתית לעומק, אבל כמו ביתר המיומנויות, ככל שתגיעו עם רקע קודם, המנחים שלכם יוכלו להעלות אתכם לרמה גבוהה יותר. בהמשך תלמדו כיצד להצליב ראיות, להשוות טקסטים שונים זה לזה ולנסות לבנות לעצמכם תמונת מציאות מסבך של גרסאות סותרות. המיומנות הזאת דרושה הן לקריאה והן לכתיבה אקדמית. כתיבה: המדיום המדעי הוא, בראש ובראשונה, מדיום כתוב – גם במדעי הרוח. כל התובנות, השיחות המרתקות, השאלות והתשובות המבריקות, כל אלו לחינם יהיו, אם לא תוכלו להעלות אותן על הכתב. כתיבה היא מיומנות, וכתיבה אקדמית היא מיומנות ספציפית. כמובן שהמנחים האקדמיים שלכם יאמנו אתכם בכתיבה, אם הם עושים את מלאכתם נאמנה. אבל ככל שתגיעו אליהם עם רמת כתיבה טובה יותר, כך תוכלו להעפיל לגבהים ולצבור נקודות במירוץ. כתיבה טובה בנויה ממספר מרכיבים, ויהיה עליכם לפתח את כולם. מי שמוכשר ומנוסה בכתיבה (לרוב מי שקורא הרבה) יכול לכתוב חיבורים מעניינים וקולחים בשפה ברורה מחד ומרתקת מאידך. גם כתיבה אקדמית, לא רק ספרותית, צריכה להיות מעניינת ולתפוס את תשומת ליבו של הקורא. הדבר חשוב במיוחד כשאתם נבחנים, מפני שחיבור טוב תופס מיד את עינו של הבוחן (או הבוס הפוטנציאלי) שצריך לקרוא עשרות או מאות חיבורים אחרים. אולם כדי להיות כותב אקדמי טוב, אין די בכתיבה מעניינת. מאמר אקדמי צריך להיות סדור, בעל מבנה ברור ולוגי, ובמיוחד – להכיל טיעון ברור שאפשר להבין אותו בסוף הקריאה. אם אני קורא את המאמר שלכם, אפילו בשתיים בלילה, ולא מבין מה אתם מנסים לטעון, הכתיבה שלכם אינה טובה מספיק. במאמר הזה של סטיבן פינקר תקבלו כמה טיפים מעולים לכתיבה אקדמית, ובעיקר אזהרות מפני כשלים נפוצים אך הרסניים. דיבור: מיומנות שנוטים להזניח במקרים רבים. קריאה וכתיבה חשובות יותר, אולם בעולם האקדמי, מצפים מכם להתבטא היטב גם בעל פה. כדי למצות את הידע מהמרצים והמורים שלכם ולמצוא מישהו או מישהי שיסכימו לחנוך אתכם, אתם צריכים לשאול את השאלות הנכונות ולהתבטא באופן שימשוך אליכם תשומת לב חיובית. ישנו יתרון לסטודנטים שיודעים לדבר באופן מעניין אך סדור, עם אינטליגנציה רגשית ועניין אמיתי במי שעומד מולם. לעומת זאת, מי שמדבר באריכות יתר ושלא לעניין, משתמש בשפה עילגת או, להבדיל, גבוהה וסבוכה מדי, עלול לאבד נקודות. בהמשך גם תלמדו את אומנות המצגת האקדמית. יהיה עליכם להציג טיעון ברור, מורכב ונתמך בראיות בזמן מוגבל, תוך שימור תשומת הלב של המאזינים. אומנות הדיבור כוללת אינטונציה משתנה ודגשים במקומות הנכונים. שימו לב שאתם מדברים בקול רם מספיק ולא בולעים מילים. כל המרכיבים הללו בונים את התכונה החמקמקה אך החיונית שנקראת "כריזמה". את אומנות הדיבור לומדים, כמו כל דבר אחר, אבל ככל שתגיעו "מבושלים" יותר, כך יהיה לכם יתרון גדול יותר בחזית החשובה הזאת. יש מעט מאד אנשים שמצטיינים בכל תשעת התחומים הללו עוד לפני שכף רגלם דורכת באקדמיה. מתוך אינטואיציה, הייתי אומר שלפני שאתם מתחילים בדרך, אתם חייבים סקרנות, התלהבות, תעוזה, השגיות, התמדה, וכמה שיותר מהתכונות האחרות. את השאר תוכלו ללמוד תוך כדי תנועה. החלטתם שאתם מתאימים? מנקודה זו ואילך, אתם צריכים לתכנן את הקריירה האקדמית שלכם ולכלכל את צעדיכם בהקדם, רצוי מהשנה הראשונה של התואר הראשון. בכך יעסוק המאמר הבא בסדרה.

heb_Hebr

יש הצטברות של תלונות רבות וחריפות על רכבת ישראל. באופן כללי אפשר היה לשבח את השיפור במצב הנגישות ברכבת, אך יש עוד הרבה מה לעשות. פרט למובן מאליו (הנגשת רכבות ותחנות), צריך להדריך את עובדי התחנות לוודא שנוסעים נכים יכולים להגיע ולצאת בביטחה. הבעיה העיקרית היא יחס העובדים בתחנות לנוסעים נכים והיעדר מוחלט של סיוע כאשר התחנות לא מאוישות (בלילה). להלן הבעיות העיקריות שיפורטו בהמשך: הצורך בהודעה מוקדמת על נסיעת משתמש בכיסא גלגלים. תקלות בשירות הפעלת המעלון המיוחד לקרון נגיש. נגישות ותחזוקה בתחנות (למשל מעליות מושבתות לזמן ארוך), נגישות שירות לקויה. תחנות ללא חניית נכים ואפילו ללא מקום להורדה והעלאה של נוסעים. חיבור לא טוב של תחנות רכבת לאוטובוסים נגישים. שילוט וסימון לקויים (בכלל ועבור בעלי לקויות שונות בפרט). גישת מלווים לרציף. מחסומים אוטומטיים לא נגישים ולא מאויישים. שמירת מקומות ישיבה לנוסעים עם מוגבלויות שלא משתמשים בכיסא גלגלים. נסיעה עם כיסא ממונע או קלנועיות (קטנות), כולל הגבלות חד-צדדיות. סוגיות בטיחות ספציפיות לנוסעים עם מוגבלויות. עמידה בלו"ז (נוסעים עם מוגבלויות רגישים יותר לנושא). צפיפות גדולה בשעות השיא (נוסעים עם מוגבלויות רגישים יותר לנושא). חסימת הקרונות הנגישים על ידי אופניים וקורקינטים ממונעים. יש הנחיות שלא נאכפות. תגובות סתמיות (אם בכלל) של "פניות הציבור" ברכבת ישראל. תחנות לא מאויישות בחלק משעות הפעילות. במצב הזה משתמש בכיסא גלגלים לא יכול לעלות לרכבת. בעיות הנגישות ברכבת ישראל טופלו חלקית במישורים הציבוריים הבאים: פיקוח וצווי נגישות של נציבות השוויון. מבקר המדינה. וועדות של הכנסת. כתבות בתקשורת. רשויות מקומיות (בקטע של תחנות). תביעות ייצוגיות / אזרחיות של נוסעים שנפגעו ממצב הנגישות והשירות ברכבת. אירועים עיקריים בדצמבר 2005 נהרג מר שמואל כץ, לקוי שמיעה, כאשר ניסה לרדת מרכבת נוסעת (אחרי שהתברר לו שעלה על רכבת לא נכונה). טרם מצאנו את תוצאות חקירת האירוע, אך הוא חושף מחדלי בטיחות ונגישות. בתחילת ינואר 2006 התקיימה עצרת לזכרו בתחנת "ההגנה" בת"א. תלונה ספציפית אחרת (שמזכירה את המקרה הטראגי של שמואל כץ ז"ל) היא על השילוט. דוגמא (ינואר 2006): "אני חירשת... אין שלטים בדלתות הנפתחות לכניסה לקרונות לאן נוסעת הרכבת.. דוגמא: בתחנת רכבת השלום, כתוב בהודעה שהרכבת נוסעת לחיפה בשעה 8:29 והרכבת הגיעה לתחנה ב- 8:26. עליתי לרכבת והתברר שהרכבת נוסעת לראש העין, כי אמרו ברמקול ואני לא שומעת. זה קרה לי הרבה פעמים גם חברים טעו... הרבה פעמים יש שינוי בזמני השעות, לרוב מדברים ברמקול". גם אנשים שלא סובלים ממגבלה אומרים שהשילוט והמידע לנוסע חסרים. זה חשוב מאד בתקופה של עליה בפעילות הרכבת וריבוי האיחורים. הפתרון הטכנולוגי פשוט (שילוט אלקטרוני בתחנה ועל הקרונות) והעלות לא בשמים. בתשובה על נושא השילוט לטובת לקויי שמיעה ענה לנו מנהל חטיבת הנוסעים ברכבת ישראל: "לנושא העקרוני של התקנת שילוט אלקטרוני בקרונות ישנים - אנו בתהליך בדיקה של הנושא. הנושא כלל אינו פשוט וגם אם ימצא הפתרון המייטבי - הוא לא יהיה, לדעתי, ישים במיידי.... יחד עם זאת אעלה את הנושא לפורום מתאים ל"עבודת סיעור". ביחס לתלונה הספציפית לצערי משתמע שגם אם היה שילוט בקרון - טעות הנוסעת הייתה נמנעת רק כשהינה בקרון וממילא הטעות כבר נעשתה. יתכן והדרך הפשוטה ביותר- לשאול - הייתה מונעת את הטעות המצערת". איך הכותב רצה שלקוית השמיעה תשאל ותשמע את התשובה? תלונה על השילוט לטובת לקויי שמיעה הגיעה גם במרץ 2011. תשובת הנציבות: "אין באפשרותנו לכפות התקנת שילוט אלקטרוני בתחנות הרכבת וברכבות עצמן, מאחר ואין דרישה לכך בתקנות. עם זאת, ידוע לנו כי רכבת ישראל מבצעת פרוייקט של התקנת שילוט אלקטרוני...". לדעתנו התקנות מ- 2003 מכילות את נושא השילוט, כתוב שם (על קרון נגיש): " (8) הותקנו בו אמצעים קוליים כמפורט 1 בתוספת השמינית, למתן מידע על התחנות שבקו הנסיעה ולהודעות חירום בזמן אמת;<?xml:namespace prefix = "o" ns = "urn:schemas-microsoft-com:office:office" /> (9) הותקנו בו אמצעים חזותיים כמפורט בפרט 2 בתוספת השמינית, למתן מידע על התחנות שבקו הנסיעה. ". על שילוט וכריזה ב"מיתקן מרכזי" (תחנת רכבת במקרה זה) כתוב: "... ג. שילוט הכולל מידע על מועדי היציאה וההגעה של כלי התחבורה, ויעדיהם, ימוקם במקומות המתנה מרכזיים בתחנה. גון האותיות והספרות יעמוד בניגוד של 70% לפחות לגון הרקע. ד. עיצוב האותיות והספרות יהיה כמפורט בסעיף 2.2.4.3 בת"י 1918 חלק 4. ה. רמת התאורה באזור השילוט תהיה אחידה ותצמצם במידת האפשר את החזר האור. לוחות מידע אלקטרוניים: 13. לוחות מידע אלקטרוניים המציגים לוחות, זמנים ויעדים, יציגו את המידע בתווים שאינם נעים על פני הלוח, בצבע צהוב על רקע כהה. עיצוב האותיות והספרות יהיה כמפורט בסעיף 2.2.4.3 בת"י 1918 חלק 4. כריזה: 14. מערכת הכריזה תפיק שמע בעוצמה הגבוהה מרמת הרעש הסביבתי ב15- דציבלים לפחות. " אך הוגדר פטור מסוים ביחס לתחנות קיימות / בבנייה (ב- 2003). בנובמבר 2005 נשלח מכתב עו"ד בשם גב' קליין להנהלת הרכבת עם העתקים לגורמים רבים נוספים. גב' קליין משתמשת בקביים ומוגדרת כ"נכה 100%". היא נוסעת ברכבת מרחובות לת"א. כל מה שהיא מבקשת זה להבטיח לה מקום ישיבה, אך הסדרנים מסרבים לסייע לה וגם הנוסעים לא מפנים לה מקום. בהקשר של הנוסעים זו סוגיה חינוכית, אך אפשר לפתור את הבעייה הספציפית ע"י שילוט ברור ואסרטיביות של הסדרנים. ממפעיל אתר "על הרציף" (שנסגר בינתיים) קיבלתי בפברואר 2007 את הסיפור הבא: "היום, 19.2.07 החלפתי רכבת בתחנת בנימינה בשעה 16:55. ברציף 2+3 השילוט האלקטרוני כבר לא עובד. איך למשל אדם עם קשיי שמיעה אמור לדעת לאן הרכבת נוסעת (הרי יש רק שילוט בקרונות הדו-קומתיות)? ואז מצאתי שלט ליד המדרגות: לידיעת ציבור הנוסעים המעליות בתחנה ברציפים מושבתות זמנית עקב הגשמים הכבדיםשירדו באזור לאחרונה. אנו פועלים לתיקון בהקדם האפשרי...". חשוב לדאוג לתחזוקת המעליות בתחנות כי נכה שמגיע למעלית מקולקלת עלול להזדקק ל"סחיבה" במדרגות, על כל המשתמע מכך (והיו דברים מעולם, לפי התלונות). כאשר יש מעלית מקולקלת, העובדים צריכים לוודא שכל הנוסעים עברו לפני שהם נעלמים (וגם זה קרה, לפי אחת התלונות, בתחנת בית שמש). בינואר 2007 נכה עם קביים נאלץ להשתמש במדרגות כאשר המעלית בתחנת אשקלון לא פעלה וכל העובדים נטשו את המקום. התוצאה שהוא דיווח עליה - נפילה כואבת שהייתה יכולה להסתיים באסון. מאוחר יותר (באמצע פברואר 2007) התפרסם ב- YNET שהמעלית מושבתת לזמן ממושך עקב בעיית בינוי. השבתת המעלית באשקלון הכבידה מאד על נכים שצריכים להגיע לעבודתם ולסידורים אחרים. לטובת נכים, רוכבי אופנים והורים עם תינוקות בעגלה אנחנו ממליצים שבכל רכבת יהיה לפחות קרון אחד ללא מושבים (או עם מושבים מתקפלים אל הדופן). קרונות כאלה מקובלים בחו"ל והם מאפשרים תנועה נוחה וקשירה (אם נחוץ) של מספר עגלות ואופנים בקרון אחד. ראו תמונה מצורפת מגרמניה. התקדמות מעניינת מדווחת בפברואר 2006 עם הגעתם של קרונות נגישים. במאי 2006 צילם נוסע חרוץ את אחד הקרונות החדשים והעלה לפורום "תחבורה ציבורית" ב"תפוז". מהדיון שם אפשר להבין שהגישה לקרון לא נגישה לנכים כי יש תחנות עם רציפים בגובה שונה (כידוע גם מדיונים בוועדות בכנסת). בתוך הקרון הנגישות טובה ויש שירותי נכים. הגיעה אלינו תלונה על שירותי הנכים באחת התחנות. בתחנה הזאת יש שירותי נכים, אך הם מוסתרים ונעולים. נכה שמגיע למקום צריך לבצע חיפוש ועבודת שתדלנות כדי לזכות להשתמש בהם. במקרה הזה ניסינו להפעיל את הרשות המקומית שהתחנה מצוייה בשטח השיפוט שלה. יועץ הנגישות של הרשות כתב, בין השאר: "הסתבר שמנהל התחנה ... אינו מיחס חשיבות רבה לענין פתיחת השירותים הנגישים לציבור הנכים ולענין השילוט המכוון אליהם, ופטר אותנו בלא כלום...". פקיד אחר באותה רשות כתב: "שנגישות ישראל תשקיע קצת מאמץ ותוכיח את יכולתה"(!!) וסירב להפעיל את סמכותו (לכאורה) לדרוש מהרכבת להפעיל את השירותים. במרץ 2006, סמוך לבחירות, התקיימה הפגנה באחת התחנות בת"א. ראו במדור "נגישות בתקשורת". במאי 2006 החליט שר התחבורה לתת הנחה של 10%, שהייתה עד אז בתוקף לנכי צה"ל ופעולות איבה בלבד, לכלל ציבור הנכים. כמו-כן יש פטור לעיוורים והנחה של 50% למלווה של עיוור. לדעת הכותב ואחרים (כפי שמשתקפת בפורומים), הנחה של 10% איננה משמעותית ועדיף היה להשקיע את הסכום בשיפור השירות והנגישות. לא ברורה גם סוגית הוכחת הנכות (כאשר לא ברורה לעין), כי לרוב הנכים אין עדיין תעודה רשמית. בפברואר 2007 התפרסמה כתבה ב"הארץ" ובמדור הצרכנות של TheMarker. הנגישות לא הייתה הנושא העיקרי שם, אך עלה אספקט רלוונטי חדש: "בשעות הלילה, כאשר כבר אין כרטיסנים, יש רק מכונה אוטומטית שמתקלקלת לעתים קרובות ואין עם מי לדבר, ואז אין ברירה אלא לקפוץ מעל המחסום ולהפוך למעשה לגנב. כמובן שאנשים עם מוגבלויות או נשים בהריון לא יכולים לעשות אפילו את זה". כמו-כן הוצגה התמונה הבאה בקשר לטיפול בתלונות (בלי קשר לנגישות): "מתוך יותר מ-250 תלונות שנשלחו, התקבלו תשובות לגבי 10% ... בכל המקרים היה מדובר בתשובה סטנדרטית בנוסח "תודה על פנייתך לרכבת ישראל. הפנייה התקבלה והועברה לגורמים המקצועיים...".... אותו גורם מקצועי עלום אף פעם לא עונה". בתחילת 2007 נחסמה האפשרות להגיע ישירות לדואר האלקטרוני של בעלי תפקידים ברכבת (בניגוד למצב לפני-כן). זהו סימפטום נוסף להרעת היחס לציבור מצד רכבת ישראל. תשובות שקיבלנו (אחרי הרבה תזכורות) אינן מספקות. בתשובה שקיבלנו במרץ 2007 נטען שהם פועלים לפי התקנות בנושא ההודעה מראש ושהיעוד העיקרי של הרכבת הוא הסעת המונים. התשובה האחרונה מרגיזה במיוחד כי היא רומזת על סתירה (לכאורה) בין נגישות לנוסעים עם מוגבלויות לבין שירות יעיל להמונים. בסוף מרץ 2007 התפרסם סיפור של עיוור שהושפל בתחנת רכבת. הוא קיבל כרטיס עובד רכבת כדי להקל עליו, אך ההסדר הלא רשמי הזה לא מוכר ע"י מאבטחי התחנות והם השפילו אותו כמתואר בכתבה. המקרה הזה אופייני לרמת ההתנהלות של רכבת ישראל בכל הנוגע לנוסעים עם מוגבלויות. אין תיאום ביחס למימוש תקנות והסדרים בין המנהלים לבין העובדים בשטח. ראו גם כאן. בנובמבר 2007 התפרסמה ב"ידיעות אחרונות" כתבה על תלאותיו של אלעד סגל, משתמש בכיסא גלגלים, שנתקע ברכבת כי לא היה מי שיפעיל את מתקן ההורדה בתחנת היעד. בידיעה נמסר שבעקבות התלונה הוחלט בנציבות השוויון לאכוף את חוק השוויון עד כדי הטלת קנס על רכבת ישראל. מוזכר שם שנכים יוכלו להגיש תביעות נזיקין נגד רכבת ישראל. ואכן, בדצמבר 2007 התפרסם ב"מעריב" ואחר-כך ב- MSN שאיגור גונופולסקי ואפרת וקנין הגישו תביעה ייצוגית בסכום גדול נגד הרכבת בבית המשפט המחוזי בבאר שבע (ראו דיווח בהמשך). איגור אמר שבעשרות מקרים סרבו לקבל את הודעתו על נסיעה ברכבת בטענה שמנהל התחנה לא יהיה במקום בשעה היעודה. במרץ 2008 יצא מסמך מטעם נציב השוויון שכותרתו: "ביצוע תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (הסדרת נגישות לשירותי התחבורה הציבורית), התשס"ג-2003, על ידי רכבת ישראל". המסמך יצא בעקבות שימוע לחברת רכבת ישראל בגין ביצוע לקוי של התקנות. בין היתר כתוב שם (המסמך מצורף בשלמותו בתחתית הדף): "...על מנת לבחון ולצמצם תקלות במתן שירות נגיש בתקופה הקרובה, מעמידה הרכבת לרשות נוסעים עם מוגבלות קו טלפון ישיר לתלונות בדבר הפרת הוראות התקנות... מספר הטלפון של רכבת ישראל לצורך תלונות הוא 03-6117020. נוסע עם מוגבלות יפנה למספר החירום בזמן אמת במקרה בו הוזמנו סידורי נגישות ולא סופקו. אנו מבקשים מהציבור הרחב ליידע גם את הנציבות בדבר כל תלונה על תקלה במתן שירות נגיש... מס' הטלפון למסירת המידע לנציבות השוויון הוא - 026549561, פקס – 02<?xml:namespace prefix = "st1" ns = "urn:schemas-microsoft-com:office:smarttags" />6467591. ... המתקן יופעל על ידי עובד הרכבת בכל המשמרות... לא תתקבל טענה כי לא ניתן לספק את השירות בשעות או בימים בהם כמות הנוסעים הכללית או כמות הנוסעים עם מוגבלות המבקשים לנסוע, רבה...". במכתב נילווה למסמך נאמר: "במידה ועדיין יהיו תקלות בשירות מול החובות בחוק, ... תשקול הנציבות מחדש הוצאת "צו נגישות"". במאי 2008 הגיעה תלונה על איסור הכנסת קלנועית לרכבת. המתלונן קיבל תשובה מהנהלת רכבת ישראל, שכמובן לא מקובלת עלינו. פנינו לנציבות והפנו את תשומת ליבנו לנייר עמדה בנושא כניסה למקומות ציבוריים (כולל תחבורה ציבורית) עם קלנועית. צריך לשים לב למגבלות המשקל והממדים, אך חשוב גם לאכוף / לשכנע את רכבת ישראל לפעול לפי נייר העמדה. באפריל 2009 הגיע אלינו הסיפור המרגש הבא כתלונה: "אני חונכת פר"ח לילדה מקסימה ומיוחדת שחולה במחלה נוראית ALS... רוב הפעילות שאני יכולה לעשות עם הילדה היא בבית, הילדה יושבת בכיסא אורטופדי מיוחד .... בחופשת פסח שרוב הילדים מטיילים ברחבי הארץ ונהנים מחופשת אביב, גם אני רציתי שהילדה תצא מהבית ותבקר בגן חיות במוצקין שעליו שמעה וחלמה להגיע. ...היא צריכה להיות בכיסא מיוחד ששוקל קרוב ל30ק"ג. הכיסא אינו מתקפל ... וגם הילדה לא יכולה לשבת נורמאלי ולהיות חגורה, היא חייבת רכב גדול... לנו (אמא שלה ואני) אין אפשרות לרכב כזה ולהזמין שירות מיוחד עולה 200 ש"ח. החלטנו לנסוע ברכבת ישראל לגן חיות במוצקין, ... אנחנו נכנסנו לתחנת רכבת בת גלים .... אף אחד מהצוות לא עזר לנו והרכבת הייתה מהרכבות הענתיקות שהדלתות שלה נפתחות באופן ידני ושלוש מדרגות לעלות לרכבת עצמה. אבל תודה לאל שיש אנשים נחמדים בארץ שעזרו לנו לעלות את העגלה. הסיפור מתחיל בכך שנאלצנו לחזור לאותה תחנת בת גלים חיפה כי הילדה גרה שתי דקות הליכה משם. לאחר בילוי מדהים ומלא אושר על פניה של הילדה, כשירדנו מהרכבת נאלצנו להוריד את הילדה עם העגלה במדרגות!!! אני פחדתי שאפיל את הילדה ולכן אמא שלה לקחה אותה לידיים ובעזרת אישה נחמדה שהייתה באיזור הורדנו את ה 30 ק"ג האלה. ופה זה לא נגמר, לאחר כמה מטרים יש גם עלייה במדרגות. כמובן שיש גם דרגנוע, אך עליו יש איסור לעלות עם עגלות...אז מה נשאר לנו לעשות?! עוד הפעם מרימים את הילדה, עוד הפעם את העגלה וככה נגמר יום הכיף שלנו בטירטור ילדה עם נכות ואף אחד מהצוות של הרכבת אפילו לא מצמץ לעברינו. ניגשתי למנהל התחנה וביררתי טלפון של פניות תלונות הציבור כדי להיתלונן, תשובתו הייתה לא מקצועית כמו "זאת תחנה ישנה", "אין, זאת בעיה ידועה" וכו'... המנהל הרים עלי את הקול ופשוט גילגל עיניים...". ב- 8.8.2009 הציגו בערוץ 2 (חדשות סוף השבוע) אנשים עם מוגבלויות שצויידו במצלמות וידיאו לתיעוד קשיי נגישות. בין השאר, הדגימו את הקושי של לקויי שמיעה לקבל שירות במודיעין התחנה ולדעת על איזה רכבת לעלות (בהיעדר שילוט אלקטרוני). בכתבה הוצג גם הצורך בהודעה מראש למשתמש בכיסא גלגלים והקשיים שנובעים מזה. ב- 6.9.2009 התפרסמה ידיעה על המשך ה"רומן" של אפרת וקנין עם רכבת ישראל. הפעם היא מנעה בגופה את סגירת הדלת עד שיביאו לה את המעלון המובטח (לפי הודעה מראש). למחרת אפרת הופיעה בתוכנית הבוקר של ערוץ 2. באוקטובר 2009 היה הדיון הראשון בתביעה שלה ושל איגור נגד רכבת ישראל בבית המשפט המחוזי בבאר-שבע [תא 1300/07 איגור גונופולסקי נ' רכבת ישראל בע"מ (מחוזי - באר שבע, יעקב שפסר)]. באוגוסט 2010 אישר בית המשפט את התביעה הייצוגית. השופט אמר: "המשיבה הפרה את הוראות החוק והתקנות... מדובר בהתנהלות פסולה וקלוקלת מצד המשיבה". מתגובת הרכבת אפשר להבין שהתלונה מתייחסת לאירועים ב- 2007 ולכן איננה רלוונטית. קוראי דף זה יודעים שהתלונות ממשיכות לזרום... בדצמבר 2010 התפרסמה מודעה מטעם עורכי הדין של אפרת ואיגור. הם מציעים ל"מוגבלים" שנפגעו מסירוב לאשר נסיעה או מהיעדר סיוע בתחנת היעד להצטרף לתביעה. סכום התביעה הוא 5000 ש"ח. בנובמבר 2009 ניסתה פעילת נגישות לנסוע בפעם הראשונה ברכבת מתחנה בקריות לתל-אביב ובחזרה. להלן עיקרי רשמיה: *. התיאום היה יומיים קודם (יום שישי לפני נסיעה ביום א' בבוקר) דרך מרכז התיאום טל. *5770. *. הומלצה רכבת חדישה ונגישה יותר ועמוסה פחות בשעה 06:40 במקום 06:53. *. כבר בחנייה בא לקראתי דייל ... שפנה אליי בשמי וכיוון אותי במהירות אל המתקן = מעלון ידני ... וממנו לקרון הנגיש המרווח והכולל תא שירותים נגיש. *. בתחנת היעד (ההגנה) חיכו לי עם כבש נייד ליד פתח הקרון. *. בשתי התחנות - מעליות מסודרות (לא כולן עם הנגשת שמע). החנייה לרכבי נכים ליד התחנה בצפון - אינה מספקת. *. חלק מהשילוט האלקטרוני (החשוב ללקויי שמיעה) לא פעל. *. ליד "ההגנה" אין כלל מגרש חנייה ואין הנמכת מדרכה לרדת לתחבורה הציבורית/רכב הסעה. בנוסף - תלונה חריפה: מוניות חוסמות את האוטובוסים להתקרב למדרכה בתחנת האוטובוס כל שעות היום ליד תחנת ההגנה. בפברואר 2010 הפעילים נסעו שוב באותו קו ותלונותיהם הקשות הועברו לנציבות השוויון. עיקרי הדברים: " יחס משפיל של הקופאית, דיבור מעל לראש; מפעילי המעלון לא היו מוכנים במקום בתחנת ההגנה, למרות תיאום מראש ... ירדנו מהקרון בעזרת חיילים כי היינו עלולים להגיע עד בית שמש... נתקענו בפקק בת"א וניסינו להזיז את הנסיעה למועד מאוחר יותר: עברנו גיהינום ויחס נורא. מה שלא ברור: יש בקרונות החדשים מתקנים [שיפועים] שמתוכם - מדוע לא מפעילים אותם במקום המעלון ה"טרנטה" מהרציפים? עדיין יש בלגן מוניות נורא במקום העצירה ליד תחנת ההגנה; אין גישה לאוטובוסים ורכבים. " בנסיעה נוספת של הפעילים באוקטובר 2010 המעלון לא חיכה להם באחת התחנות למרות התיאום מראש. הם נאלצו להיעזר בארבעה נוסעים אדיבים כדי לרדת 2 מדרגות מהקרון לרציף. אנחנו נדרוש לסמן חניות נכים תקניות נוספות ליד התחנות. צריך גם למנוע חניית מוניות בתחנות האוטובוס בצורה המתוארת למעלה. זה באחריות המשטרה והפיקוח העירוני (שבתל-אביב הם חרוצים מאד דווקא נגד נהגים עם תג נכה)... בדצמבר 2009 התפרסם ב"כלכליסט" שהוחלט על "פיילוט" (ניסוי) להתרת הסעת אופניים ברכבת. לפי הידיעה, "נוסעים שברשותם אופניים יוכלו להציבם בקרונות הנכים, על בסיס מקום פנוי בלבד ורק בשעות השפל. ברכבת מסבירים שבכל מקרה הצבת אופניים לא תבוא על חשבון מקומות פנויים לנוסעים". אנחנו נעקוב אחרי ההתפתחויות ובמיוחד אחרי ההבטחה שהאופניים לא יבואו על חשבון משתמשים בכיסאות גלגלים. צריך גם לוודא שדחיסת אופניים לא תפגע באפשרות התנועה של משתמשים בכיסאות גלגלים (למשל אל הדלתות או לשירותים). ב- 2016 מגיעות תלונות בסגנון "קרון לנכים ברכבת הפך למחסן אופניים". ביוני 2016 מגיעה אלינו תלונה מפורטת בנושא ומסתבר שרוכבי האופניים מפריעים למוגבלי ניידות גם במעליות. חלקם מתנהגים בזלזול ואפילו באלימות ואין מנוס מאכיפה נמרצת. התופעה מתגברת עם עליית השימוש באופניים חשמליים. באמצע 2010 התפרסם דו"ח הפעילות השנתי של נציבות השוויון ל- 2009. בדו"ח הזה מסופר (בין השאר) על 2 "צווי נגישות" שהוצאו לרכבת ישראל בנושא מצב תחנות רכבת. "צווי נגישות" אלה לא זכו לפרסום תקשורתי (בניגוד לצו שהוצא נגד חברות אוטובוסים, למשל, שהפך לכתב אישום), וחבל. בדו"ח נרשם: "...הבקרות ברכבות התמקדו בנגישות התחנות ובהתנהגות הצוות. כל תחנות הרכבת שנבדקו נמצאו לא נגישות, בעיקר מבחינת חנייה, שילוט, פסים מובילים, פסי אזהרה וחיווי קולי במעליות. יחד עם זאת, ברובן, למעט אחת שבה נאלצנו להוציא צו נגישות, אשר רק לאחריו תוקנו הליקויים, החלו עבודות לתיקון הליקויים מיד לאחר קבלת מכתבי ההתראה". ב- 9.3.2010 התפרסם בידיעות אחרונות שבעקבות פניה של ח"כ אילן גילאון, ח"כ משה מטלון ויובל וגנר (יו"ר "נגישות ישראל") התירו נסיעת קלנועיות ברכבת. בידיעה הודגש הצורך בתיאום מראש. באמצע מרץ 2010 התפרסם ב"כלכליסט" שהוגשה תביעה ייצוגית של לקויי ראייה נגד רכבת ישראל. התובע הוא ראובן ברון וסכום התביעה עומד על 25000000 ש"ח. במרץ 2014 ראובן ברון מגיש תביעה ייצוגית חדשה נגד רכבת ישראל. הדגש בתביעה הוא על היעדר נגישות ללקויי ראייה מספיקים בכל תחנות הרכבת בישראל. לפי כתב התביעה, הליך גישור בתביעה מ- 2010 נכשל. התובע שכר מורשי נגישות שסקרו את כל תחנות הרכבת ומצאו ליקויי נגישות חמורים ללקויי ראייה. באוגוסט 2010 הגיעה תלונה מפורטת על קשיי נגישות במעבר בין תחנת "עזריאלי" בתל אביב למגדלים. חסר שילוט והמעלית לא מגיעה ליעד בדרך הרגילה (צריך "להזמין" אותה מבחוץ). המתלוננים לא קיבלו תשובה עניינית מ"פניות הציבור" של רכבת ישראל. בדצמבר 2010 אירעה שריפה בקרונות רכבת בין חיפה לתל-אביב. הנוסעים התקשו לפרוץ את דרכם החוצה ובנס נמנע אסון גדול. האירוע הזה מעלה שוב את שאלת אמצעי הפינוי מהקרונות של אנשים עם מוגבלויות במקרי חירום. בנובמבר 2011 נמסר לנו על הוצאת "צו נגישות" לרכבת ישראל בנושא עמדה לא נגישה בתחנת "סבידור". בעת כתיבת שורות אלה לא מצאנו פרסום רשמי (למשל באתר הנציבות). בינואר 2012 היה קצת גשם (קורה לפעמים) ודווקא חניות הנכים בתחנת נתניה היו מוצפות: המתלונן מספר שהעירייה ורכבת ישראל מגלגלים אחריות מהאחד לשני, אנחנו מנסים לברר ולדרוש ניקוז טוב יותר. באוקטובר 2012 הגיעה תלונה בשם קשיש (שמתקשה בהליכה) שהגיע בערב ברכבת ממודיעין לתחנת הרכבת בקרית מוצקין והיא הייתה לא מאויישת (פרט לאבטחה). המעליות לא פעלו והקשיש נאלץ לנוע במדרגות. המשפחה כתבה להנהלת הרכבת ואנחנו ממתינים לתשובה. החיסכון שמושג ע"י השבתת המעליות ואי-העסקת עובדים בתחנות בערב ובלילה (כאשר הרכבת פועלת) עלול להתבטל עקב תאונות (כמו המקרה באשקלון ב- 2007). בפברואר 2013 מתפרסמת עתירתו של גיא גרשטיין לבג"ץ בנושא השירות ברכבת וההודעה מראש. התפרסמו גם כתבות בנושא וב- 13.2.2013 התפרסם שמשרד התחבורה החליט לבטל את הצורך בהודעה מראש. ב- 14.2.2012 הופיעו גיא גרשטיין ושר התחבורה בתוכנית הבוקר של "ערוץ 2" והציגו את ביטול הנוהל של ההודעה מראש. זו החלטה מבורכת ביותר (שהייתה צריכה להתקבל מזמן), אך אנחנו ממתינים לדיווחים על אופן היישום שלה. לפי עורך הדין של גיא גרשטיין, נחוץ אישור של משרד האוצר וועדה בכנסת. שר התחבורה הכריז שההנחייה מיידית ושהוא יעקוב אחרי הביצוע. המשמעות היא שבכל התחנות הנגישות צריך להיות עובד מתאים (להפעלת המעלון הנייד) בכל שעות הפעילות. כעבור זמן קצר ביותר התברר שאין כוונה ליישם את ההחלטה מיד כמובטח. בהתחלת מרץ 2013 התפרסמו תלונות על המשך הדרישה להודעה מראש. בקישור אפשר לשמוע הקלטה של מוקדנית רכבת ישראל שמתעקשת על הדרישה ולא מכירה בהחלטת השר. לקראת סוף אפריל 2013 הנושא מגיע לפתחם של חברי כנסת וסגנית שר התחבורה, ח"כ חוטובלי, מצוטטת כך: "תקנה זו נועדה לעזור ולאזן בין שמירת הזכויות והבטיחות של אנשים עם מוגבלות לבין שמירת הזכויות והבטיחות של נוסעים שאינם עם מוגבלות... לאור הנחיות שר התחבורה לאפשר לכל נכה להגיע לתחנות הרכבת בארץ גם ללא הודעה מוקדמת, ... הגעתו תהיה ללא כל התחייבות לשמירת מקום מושב מתאים... הוחלט להתחיל בפיילוט לבחינת אפשרות צמצום טווח ההודעה הרשמי לפני הנסיעה המתוכננת, אשר יעמוד מעתה, ולמשך שלושת החודשים הקרובים, על פרק זמן של שש שעות בלבד." באפריל 2013 מגיעה תלונה על השבתה ממושכת של המדרגות הנעות בתחנת ראש העין (שמוגדרת כנגישה). המצב מכביד במיוחד על קשישים ואחרים שמתקשים במדרגות ומגדיל את העומס על המעלית. פנינו ל"פניות הציבור" של "רכבת ישראל" בבקשה לתחזק ולהפעיל שוב את המדרגות הנעות. במאי 2013 מגיעה תלונה על חוסר נגישות בתחנת "בת גלים" בחיפה. גם באתר האינטרנט של הרכבת התחנה לא מסומנת כנגישה (פרט לקיומן של 3 חניות נכים). יש נטייה להזניח אותה לטובת ה"מרכזיות" החדשות (יחסית), אך המיקום של תחנת בת-גלים חשוב מאד: בסיס חיל הים, בית חולים רמב"ם, מרפאת "לין" וחוף ים. פנינו ל"פניות הציבור" של "רכבת ישראל" בבקשה להתקין סידורי נגישות בתחנה הזאת. בספטמבר 2013 מגיעה תלונה על סירוב להסיע אישה עם מוגבלות המשתמשת בקלנועית קטנה ברכבת. התירוץ הפעם - לקלנועית יש 4 גלגלים. וכך, למרות שהממדים של הקלנועית בסדר לפי אתר הרכבת ונייר העמדה של הנציבות, הגלגל הרביעי יגרום לכך שהאישה תזדקק להסעה ברכב מיוחד בעלות של מאות שקלים. חיפשנו באתר הרכבת ומצאנו דף שכתוב בו כך (ההדגשה שלנו): "לצורך כללים אלו, "קלנועית" משמעה רכב מנועי חשמלי בעל שלושה גלגלים, בעל היגוי, באמצעות כידון או מוט היגוי, שמהירות נסיעתו המקסימאלית לא תעלה על 12 קמ"ש והמיועד לנהיגת אדם אחד בלבד.". אנחנו מנסים לברר את ההיגיון מאחורי הכלל הזה ואם הוא מקובל על הנציבות ועל חברי הכנסת שטיפלו בהתרת נסיעה עם קלנועית ברכבת. בנציבות ובמשרד התחבורה לא מכירים את ההגבלה הזאת ונראה שהיא נקבעה באופן חד-צדדי על ידי מישהו ברכבת ישראל. בינתיים הושגה הסכמה של "רכבת ישראל" (בהתערבות יועץ הנגישות של משרד התחבורה) לנסיעת האישה עם הקלנועית מהצפון לשדה התעופה בתחילת אוקטובר 2013. אנחנו פועלים להסרת המגבלה באופן כללי. בפברואר 2014 מגיעה תלונה על נגישות לקויה אל תחנת הרכבת בנהריה. פרטים בדף נפרד. ב- 21.6.2015 עלתה לשידור בתוכנית "יהיה בסדר" בגלי צה"ל תלונה קשה על מעלית מושבתת בתחנת "רכבת מרכז (סבידור)" בתל אביב. מעלית זאת היא הדרך הנגישה היחידה למעבר אל רציפים מסוימים וקרה כבר שנוסעים עם מוגבלות עלו וירדו מדרגות על הישבן, כמתואר בתוכנית. לא סביר שתיקון מעלית יימשך חודשים ארוכים, גם אם צריך להביא חלק מחו"ל. בתוכנית הופיע גם יובל וגנר, יו"ר "נגישות ישראל". אפשר לשמוע את הקלטת התוכנית באתר לפי תאריך השידור. העמותה ממשיכה ללחוץ בנושא ובסוף יוני הגיעה תגובה טלפונית (לא בכתב או במייל כפי שציפינו) והיא תועדה ע"י המזכירה של העמותה כך: "המעלית ישנה ולהחליף אותה לגמרי ייקח מעל שנה. להחליף חלק במעלית יקח כמה חודשים וההזמנה שלו היא מחו"ל ולכן הם מעדיפים את זה ומחכים שהחלק יגיע. לידע כללי במידה ויש לקוח עם מוגבלות וצריך להגיע לייעד מסויים והתחנה אינה נגישה בתיאום מראש ניתן לקבוע עם רכבת ישראל מונית שתיקח אותו מתחנה מסויימת לדוגמא ת"א מרכז לת"א האוניברסיטה על חשבון רכבת ישראל. במידה ואת רוצה לחזור אליהם בתשובה היא אומרת שאפשר לפנות דרך האתר שלהם בפניות הציבור במילוי טופס "צור קשר".". למותר לציין שהתשובה לא מספקת ואפילו מרגיזה ומדאיגה. אף אחד לא יודע על סידור המונית והוא גם לא מתאים למשתמשים בכיסאות ממונעים (למשל), אלא אם רכבת ישראל תממן הסעה ברכב עם מעלון. ביוני 2015 התפרסמה החלטת פשרה בתובענה ייצוגית לפיה משתמשים בכיסא גלגלים יכולים לנסוע ברכבת בחינם מ- 2.8.2015 עד 1.11.2016. פרטים ותנאים באתר נציבות השוויון. במהלך 2015 מגיעות תלונות על נגישות תחנת הרכבת בנתניה. התחנה מסומנת כנגישה באתר "רכבת ישראל", אך בפועל חסרה מעלית למעבר בין הרציפים. כתבנו ל"רכבת ישראל" אך טרם הגיעו תשובות ענייניות. ----------------------------------------------------- בנובמבר 2016 התרחשו השריפות הגדולות שאחת מהן הייתה סמוך למסילה באזור זכרון יעקב - בנימינה. תנועת הרכבות בין המרכז לצפון הופסקה והוקצו אוטובוסים להסעת הנוסעים ליעדם. נוסע בכיסא גלגלים שנתקע בתחנת בנימינה לא קיבל הסעה ברכב מתאים, הציעו לו "להסתדר" באוטובוס רגיל. בנוסף, המעלית בתחנת בנימינה לא עבדה ונוסעים בכיסא גלגלים נתקעו על הרציף האמצעי ללא יכולת לצאת מהתחנה. לפי התלונה, עובד רכבת ישראל סיים את משמרתו שם ונטש אותם לבד! המקרה הזה וההשבתות הפראיות ב- 2019 ממחישים שוב את הצורך לקבוע בתקנות את אופן הטיפול בנוסעים עם מוגבלויות כשמתרחשות תקלות ובחירום ולקבוע אחריות אישית על כיבודן. במאי 2017 בית משפט מחוזי מאשר הגשת תביעה ייצוגית של לקויי ראייה נגד רכבת ישראל בנושא נגישות תחנות. ב- 18.9.2017 מקדישים בגלי צה"ל תוכנית מיוחדת בת שעתיים ("יהיה בסדר") לתלונות על רכבת ישראל, בין השאר על סוגיות נגישות. בפברואר 2018 מגיעה תלונה על מעבר מסוכן בין חניות הנכים לתחנת נתניה. בטיפול. ביוני 2018 מתפרסם "קול קורא" למתנדבים שיסייעו לנוסעים עם מוגבלויות בתחנות. אנחנו תוהים למה דווקא במשימה הזאת מעסיקים מתנדבים ובמשימות אחרות עובדים בשכר... מערך המתנדבים מוזכר גם בדף מסרים שרכבת ישראל פרסמה במגזין הפרסומי IT-PORTAL ביולי 2018. בנובמבר 2018 נקטעה רגלו של נוסע עיוור שלא קיבל את הליווי שמגיע לו ונפל ברווח שבין דלת הקרון והרציף. נהג הקטר לא היה מודע לאירוע ודרס את הנוסע ששכב בין הרציף למסילה. ב- 4.8.2019 הקדישו בחדשות ערוץ 12 כתבה ארוכה לנושא נגישות תחבורה ציבורית, כולל רכבת ישראל. הזכירו את הקושי לצאת מהקרון הנגיש כשהוא מלא באופניים, את ההודעה מראש ואת היעדרם של עובדים מתאימים בתחנות בלילה. באוקטובר 2019 יוצאת הודעה לפיה בדצמבר 2019 יגבילו הכנסת אופניים לקרונות הרכבת בשעות השיא. בהודעה נכתב (בניסוח אחר) שההנחיה נועדה לסייע לנוסעים עם מוגבלויות. כעבור חודש ניסו "לשחק בדמוקרטיה" ולהעמיד ל"שיתוף ציבור" את התקנה הבאה: "אישור העלאה לרכבת של אופניים מתקפלים בלבד בשעות השיא כשהם בתיק נשיאה ייעודי". בידיעות שהתפרסמו אז בנושא תואר הקושי של משתמשים בכיסאות גלגלים וכו' לתמרן בקרון מלא באופניים ולכן המשאל הוא על השאלה מה עדיף בשעות השיא - אופניים או נוסעים עם מוגבלויות? בעידן חוק השוויון לא אמורים לשאול שאלות כאלה! לא מצאנו את תוצאת "שיתוף הציבור" (אולי בגלל הקורונה), אך יש הנחיות מפורטות בנושא אופניים וקורקינטים ברכבת באתר "רכבת ישראל". בקמפיין החזק של עמותת "ישראל בשביל האופניים" אין התייחסות להפרעה של האופניים ברכבת לנוסעים עם מוגבלויות. במהלך מגפת הקורונה באפריל 2020 הופסקה תנועת הרכבות עד להודעה חדשה. התחבורה הציבורית באוטובוסים נמשכה במגבלות מסוימות. כך יצא שהנפגעים העיקריים מהמהלך הם נוסעים עם מוגבלויות. בהמשך החזירו את הרכבת לפעולה. באוגוסט 2021 מגיעה תלונה על השבתה ממושכת של המעליות בתחנת האוניברסיטה בתל אביב. פנינו להנהלת הרכבת ולמשרד התחבורה. עיקרי התגובה של רכז הנגישות ב"רכבת ישראל": " הנושא מוכר ומטופל ברמת מנהל האגף והגורמים הרלוונטיים. מכרסמים פגעו במערכת התקשורת של המעלית ולכן היא הושבתה. מדובר במעליות ישנות עם כרטיסי ביקורת ישנים ולכן אין להם חלקי חילוף, מערכות חדשות הוזמנו ע"י חברת המעליות והן בדרך לארץ. צוותיים טכניים כבר עובדים על המעלית... (הטיפול תואם ללא קשר לפנייתך). חברת המעליות התחייבה לסיים את הטיפול עד ה 20.9.21. ... במסגרת תהליך זה, הרכבת כבר תיכנס לטיפול מעמיק ותחזיר להשמיש את המעלית השנייה, דבר שייקח מעט יותר זמן ... בנוסף, יפורסם היום באתר הרכבת עדכון בנושא. כמובן שכל מי שמבצע תיאום לפני הנסיעה (כנדרש בחוק) במוקד התיאום של הרכבת, מקבל מידע על כך שהמעלית לא נגישה ושומע את האופציות החליפיות שיש לו. ". באמצע ספטמבר 2021 נמסר לנו שהמעלית פועלת. בתחילת נובמבר 2021 אסתי ריבקין, משתמשת בכיסא ממונע ונוסעת ברכבת, תובעת את "רכבת ישראל". בכתבה מוזכרות בעיקר תקלות שונות עם מעליות. בראיון אצל קרן נויבך ברשת ב' היא מוסיפה שהקרון שמיועד למשתמשים בכיסא גלגלים מוצף לפעמים באופניים וקורקינטים שמסכנים אותה. כיוון שהקרון מרווח, משתלטים עליו לפעמים חרדים שהופכים אותו לבית כנסת ולא מאפשרים לנוסעות עם מוגבלות להיכנס לקרון. היה גם דיון על בעיות סביב הדרישה לתיאום מראש. ב- 22.6.2022 שודר ב"יהיה בסדר" קטע על השבתת מעליות, הפעם בתחנת קרית גת. ההשבתה ממושכת (חודשים ארוכים) ואין לכך הצדקה (למרות התירוצים שנשמעו). אין מידע מספיק בולט על ההשבתה ואין שירות טוב בקטע של חלופות. דו"ח מבקר המדינה לשנת 2009 במאי 2010 התפרסם הדו"ח השנתי (60ב') של מבקר המדינה ל- 2009. הדו"ח מאשר (באופן כללי) את הטענות שעולות בתלונות. בעמוד 1023 אפשר למצוא ביקורת על השירות לנוסע באופן כללי ועל נושא הנגישות באופן ספציפי: "משרד התחבורה לא פיקח על תפעול הרכבת, על רמת השירות בה, זמינות השירות וטיבו, ולא ביצע בקרה תפעולית על פעילות הרכבת כפי שהוא עושה בנוגע לתחבורה הציבורית (להלן - תח"צ) באוטובוסים... משרד התחבורה לא גיבש אמות מידה לרמת השירות, לטיב השירות ולזמינות השירות לנוסע ולא קבע סנקציות בגין אי-עמידת הרכבת בכללים מזעריים של השירות לנוסע, כפי שמקובל ביחסים בין המשרד לחברות תח"צ באוטובוסים. גם הרכבת לא קבעה כללים לרמת השירות ... אמנם הרכבת הציגה שיפור בנושא נגישות והתאמה לתקנות השוויון, אולם הרכבת לא הגדירה בנוהל פנימי את נושא הנגישות לנכים אל תחנת הרכבת ובתוך התחנה... הרכבת לא הכינה נוהל טיפול בתלונות הציבור... בתחנת "ההגנה" בתל אביב אין מגרש חניה. הביקוש הוא לכ-300 מקומות חניה.". דו"ח מבקר המדינה לשנת 2018 במרץ 2019 מתפרסם דו"ח מבקר המדינה על מצב התחבורה הציבורית בישראל. גם הפעם יש פרק נרחב על הבעיות ב"רכבת ישראל", כולל בעיות נגישות. חלק מהבעיות זהות לאלו שנרשמו בדו"ח ל- 2009, למשל מחסור במקומות חניה בתחנות. נקודות עיקריות בנושאי נגישות: *. היעדר חניה בחלק מהתחנות, מחסור באחרות. *. מעבר במדרגות בלבד בין תחנת הרכבת לתחנות אוטובוס בבני ברק (גשר "מבצע קדש"). *. מעבר במדרגות בלבד בין תחנת הרכבת לאוניברסיטה בתל אביב. יש הבטחות... *. אופניים ברכבת כמכשול לנוסעים עם מוגבלויות. דיונים בכנסת בסוף מאי 2007 התקיים בועדה לפניות הציבור של הכנסת דיון על הנגשת התחבורה הציבורית לנכים. הפרוטוקול בקישור כולל פרק נרחב על רכבת ישראל. תודה ליו"ר הועדה, ח"כ סופה לנדבר, על הניהול התקיף של הדיון. ציטוטים נבחרים: "איגור גונופולסקי (מתלונן): רציתי, למשל, לנסוע ברכבת של ‎12, רכבת מאוחרת ב-‎12 בלילה. התקשרתי יותר מיום מראש. גם אז לא אישרו את הנסיעה, אמרו 'מנהל התחנה לא נמצא, אין אפשרות לנסוע'. בחלק מהמקרים אני פשוט נאלץ להגיע ואז אני מבקש עזרה מאנשים. כלומר, מעלים אותי פיזית עם הכיסא, שזה מסוכן... בחלק מהמקרים, כשכן נקבעת נסיעה, הכול בסדר, מסודר, ‎12 שעות בראש, אני בא לתחנת יעד, אף אחד לא ניגש להוריד אותי מהרכבת ואז אני פשוט מפספס תחנה. המשכתי לנסוע. אני בכיסא רגיל, אני יכול לבקש מאנשים להוריד אותי פיזית. יש אנשים שמשתמשים בכיסא ממונע, כבד והם פשוט נתקעים על הרכבת... קורה שבתחנה מסוימת מעלית לא עובדת והם מתקנים אותה רק אחרי שבוע-שבועיים. זה לא מופיע בשום לוח מודעות". "יעקב כהן (מתלונן): ... ברוב הדר ופאר חנכו תחנת רכבת חדשה בבאר שבע צפון באוניברסיטה, והזמינו את כל המכובדים לטקס והפעילו תחנה נהדרת, רק בערך חודש וחצי אחרי שהתחנה התחילה לעבוד, עוד לא התקינו שם את המעלון שמעלה את הנכים מהתחנה עצמה לרציף. זאת אומרת, היתה תחנה נהדרת, אבלה נכים לא יכלו להשתמש בה. פניתי, ... ושאלתי איך נתנו רישיון הפעלה לתחנה? ". דיון המשך התקיים בדצמבר 2007. ציטוטים נבחרים: "שמואל חיימוביץ (ממונה נגישות ארצי): נציבות השויון פנתה לרכבת ישראל בקשר לתלונות שקיבלנו ביחידה לפניות הציבור, והתריעה על כך שבכוונתה להוציא צו נגישות לרכבת ישראל... הבעיה המרכזית היא פרשנות לא נכונה של רכבת ישראל בקשר להודעה מראש .... אנו רואים הרבה פעמים בהרבה הקשרים, וגם בהקשר של תחבורת אוטובוסים, שהגורם האנושי מהווה מכשול להשגת היעד של הנגשת התחבורה הציבורית... אני חושב שהעובדה שבונים עכשיו קו רכבת לירושלים ולא עושים אותו גובה קרון שווה גובה רציף זה לא בסדר. " "גרשון רודמן (אזרח): עם כל הכבוד, אין לנכה אפשרות לבדוק, אם הוא אומר לו שזה לא עובד. אם זו התחנה בבנימינה או עובד התחנה שהלך לישון או שהמעלון מקולקל, עם כל הכבוד זה לא מעניין אותי. .... אתם מחפשים את התקנות: 2013, 50% או 20%? אפילו בשביל 1% יהיה לכם תירוץ להגיד "לא". צריכים חד-משמעית לחתוך את זה ולעשות חוק שבכל מקום שנכה לא מקבל שירות אתם תיקנסו במחיר שיעלה לאותו נכה לקחת הסעה הלוך וחזור במכונית של "יד שרה" למשל או במונית מותאמת. " "יצחק לביא (משרד התחבורה): השורה התחתונה - הבעיה מוכרת והעניין כואב. הפתרון, שמוצע בתקנות של הודעה מראש, הפילוג על פני הזמן ו-50%, זה הכל תרופות של ברירות מחדל מכיון שאיש לא אמר: אני מסוגל להניח על השולחן, ואני מדבר בתקציבים של מיליארדים, או שמחליפים את כל הקרונות לאותו גובה ובהתאמה בונים את כל הרציפים. האמיני לי שאלה סיפורים של מאות מליונים... למדינת ישראל אין את היכולת לבצע את הפעולה הזאת ... יש פה סוגיה שמשום מה מתעלמים ממנה - הבטיחות של אותו אדם בכסא גלגלים. ברגע שאני מחייב את עובד הרכבת לטפל בו, אני מטיל עליו גם אחריות לשלומו של אותו אדם: "תעלה אותו ..., ותוריד אותו". ברגע בו עולה הדרישה לבצע את הפעולה הזאת באופן עצמאי לחלוטין, יש כאלה שמסוגלים ויש כאלה שלא מסוגלים. האם מתוך השולחן הזה תצא התחייבות שפוטרת את הרכבת מלהיות מחוייבת כלפי שלומו של האדם?" "היו"ר סופה לנדבר: .... אני רוצה לציין את מספר הטלפון של שי אייזנברג, סמנכ"ל רכבת ישראל; אם קורים מקרים או חלילה וחס יכולים לקרות מקרים שנכים יצטרכו, ברצון הוא נתן את הטלפון שלו. מספר הטלפון שלו הוא: 036117000. אני מבקשת מהרכבת לבטל את ההודעה מראש תוך שבוע ימים בגלל שעשינו ישיבה נוספת אחרי חצי שנה של המתנה. שוב, אני אומרת שאם אתם לא תשנו זאת ברצון, ואתם יודעים לעשות את הדברים אם אתם רוצים, אנו נצטרך להביא חקיקה עם סנקציות חמורות." בנובמבר 2010 (במסגרת "יום הנכה הבינלאומי") הנושא נדון שוב בוועדה לפניות הציבור. לצערנו הייתה תחושה של "שידור חוזר" ללא התקדמות ממשית מאז הדיון ב- 2007. במאי 2016 מאשרת ועדת העבודה, הרווחה והבריאות של הכנסת תקנות בנושא נגישות רכבת ישראל והרכבת הקלה. בהודעה לציבור נאמר: "על פי התקנות, רכבת ישראל תסייע לאדם המתנייד בכיסא גלגלים באמצעות הפעלת מתקן הרמה, בעלייה ובירידה מהרכבת. על המבקש להיעזר בשירותים אלה להתריע לרכבת 7 שעות מראש לפחות, ואם מסיבה כלשהי לא יוכלו למלא בקשתו בתחנה זו, יוצע לו פתרון חלופי. בנוסף נקבע כי עובד מטעם רכבת ישראל ילווה אדם עיוור בעליה לקרון ובירידה ממנו, אם ביקש זאת. גם זאת בהתרעה של 7 שעות לפחות. עוד אישרה הוועדה את תקנות הרכבת הקלה, שהתקבלו בשבוע שעבר בוועדת המשנה, לפיהן: תתאפשר כניסה לחיית שירות (כמו כלב נחיה) לתחומי הרכבת, יופעלו אותות לכבדי ראייה ולכבדי שמיעה בזמן פתיחת וסגירת דלתות, יותקנו מאחזי יד בגבהים שונים, המדרכות המובילות מרציף הרכבת אל התחנה יותאמו לגישת כיסאות גלגלים, שני מקומות בסככת ההמתנה יותאמו לגישה ושהות של אנשים עם מוגבלות ומסלול ההליכה עד דלת הקרון יסומן ב"פס מוביל" עבור מוגבלים בראייה ועיוורים". מי שקורא את ההודעה עלול לחשוב שאלו התקנות הראשונות בנושא, אך מדובר בתיקון והשלמה של תקנות קיימות (בעיקר תקנה מ- 2003). בעת כתיבת שורות אלה טרם העלו את הנוסח המלא של התקנות לאתרים הרשמיים, יש "חומר רקע לדיון" שאין בו איזכור של נושא "ההודעה מראש". קישורים והערות האתר של רכבת ישראל כולל פירוט של הרכבות והתחנות הנגישות. בשלב מסוים עדכנו בו לבקשתנו את נושא ההודעה מראש ונגישות רכבות ותחנות, אך בעת כתיבת שורות אלה אתר האינטרנט שוב לא כל-כך נגיש ועדכני... כתובת לתלונות על רכבת ישראל באתר הממשלה. יש גם פקס: 036849876. אפשר להתלונן ישירות לרכבת ישראל. הם מצפים לפרטים מלאים (מקום, תאריך ושעה, פרטי עובדים שהמתלונן דיבר איתם וכו'). אחרת התלונה חוזרת ללא טיפול. יש טענה (שהגיעה גם לתקשורת) שברוב המקרים המתלונן לא זוכה להתייחסות עניינית גם כאשר התלונה נשלחת כנדרש. הנחיות לנוסעים עם אופניים ברכבת, כולל אי-הפרעה לנוסעים בכיסא גלגלים. (אתר רכבת ישראל). רכבת: קוצר זמן ההודעה מראש עבור נכים ל-12 שעות (YNET 2004). קשיים ברציף (YNET 2004). רכבת ישראל - מבט מהרציף (YNET 2005). רכבת ישראל: מקצרים את זמן ההמתנה לנכים (YNET 2005). "בולדוזר", ערוץ 2, 9.2.2005. הובטח שם שתבוטל הדרישה להודעה מראש על הגעת נכה לרכבת נגישה. בדצמבר 2005 התפרסמה כתבה מפורטת בנושא נגישות הרכבת ב- YNET. הכתבה כוללת גם סרטון שמתעד את תלאותיו של נכה שמנסה להשתמש ברכבת ישראל. ראו שם גם את תגובות "נגישות ישראל" והנהלת הרכבת. תגובות חלק מהגולשים שם ממחישות גם את הצורך בחינוך והסברה... הפגנת נכים נגד רכבת ישראל (2006). ראיון ברשת א' בנושא נגישות תחבורה ציבורית (2007). יניב רונן - נגישות נכים לתחבורה ציבורית (מרכז המחקר של הכנסת, 2007). "מסע בין תחנות" - "הארץ", אוגוסט 2008. בין השאר, מסופר על ביטול גישה קרובה לתחנת "לב המפרץ" כדי להכריח נוסעים לעבור דרך הקניון. חדשות סוף השבוע בערוץ 2, 8.8.2009 (הקישור נעלם). תביעה יצוגית של לקויי ראייה, מרץ 2010. התביעה מתחדשת במרץ 2014 וכוללת סקר נגישות מקצועי (ללקויי ראייה) בכל תחנות הרכבת בישראל. יש לנו עדות ממקור ראשון על נגישות ברכבות ביפן (10.2009). אפשר גם אחרת! דו"ח מבקר המדינה ל-2009. אישור תביעה ייצוגית של אפרת וקנין ואיגור גוגופולסקי נגד הרכבת בבימ"ש מחוזי ב"ש. (NRG, אוג' 2010). אישור תביעה ייצוגית של אפרת וקנין ואיגור גוגופולסקי נגד הרכבת בבימ"ש מחוזי ב"ש. (אתר ההוצאה לאור של לשכת עורכי הדין, אוג' 2010). גבי גזית מראיין את אפרת וקנין בעקבות אישור התביעה הייצוגית, אוג' 2010. סירוב להסיע ספורטאי נכה בגלל התיאום מראש. NRG, ספטמבר 2010. נייר עמדה של "נגישות ישראל" לוועדה לפניות הציבור. חסימת מעבר נגיש יחיד לתחנת רכבת בקרית חיים ("חדר החדשות" של "הוט", 2011). מדוע נכים נמנעים מנסיעה בתחבורה ציבורית? תחנות רכבת זעירות. הן מתוכננות מראש ללא חניית נכים וללא מקום סביר להעלאה והורדה של נוסעים מרכב (למשל "יוספטל"). רענון אתר האינטרנט של רכבת ישראל במידע נגישות (מרץ 2012). גיא גרשטיין נגד משרד התחבורה, משרד האוצר ונציבות השוויון. בג"ץ 611/13, ינואר 2013. משרד התחבורה מבטל את הצורך בהודעה מראש בעקבות העתירה של גיא גרשטיין והכתבות עליו. "רוטר", פברואר 2013. ראיון ב"ערוץ 2". המשך הדרישה להודעה מראש, תחילת מרץ 2013. סוף אפריל 2013 - החלטה לקבוע 6 שעות הודעה מראש. אתר רכבת ישראל: "הסעת קלנועית בקרון רכבת". בעבר הייתה מגבלה על מספר הגלגלים של הקלנועית שהוסרה במקרה ספציפי. דף מעודכן (2018) ללא הגבלה על מספר הגלגלים. אחרי מאבק - יוקמו סככות צל בעמדות ההמתנה למשתמשים בכיסאות גלגלים (על רציפי הרכבת). MYNET, נובמבר 2013. "דוגרינט" - תלונה על חסימת המעבר הנגיש לתחנת הרכבת בנהריה. פברואר 2014. "צפון 1" - על נגישות תחנת הרכבת בנהריה (מרץ 2014). תחנת הרכבת בנהריה. אישור התאמות נגישות ברכבת. The-post, יוני 2014. בעת הפרסום הידיעה יש עדיין צורך באישור וועדות בכנסת. 18.8.2014 - הסכם פשרה בתביעה ייצוגית של אפרת וקנין ואיגור גונופולסקי נגד רכבת ישראל. התוצאה המעשית - פטור לנוסעים בעלי תעודת נכה מתשלום עבור נסיעות למשך שנה. כפוף לאישור בית המשפט. יולי 2014 - חברת "ריבה" זכתה במכרז לבקרה על איכות השירות ברכבת. מאי 2015 - הקרון הנגיש הופך לבית כנסת ונשים עם מוגבלות נדרשות לצאת ממנו. התפרסם ב- MAKO וב"כיפה". בעל-פה נמסר לנו שבזמן תפילה לא ניתן להגיע לשירותי הנכים! השבתת מעלית חיונית בתחנת רכבת מרכז בתל אביב. "יהיה בסדר", גלי צה"ל, 21.6.2015. אפשר לשמוע את התוכנ ית באתר לפי תאריך השידור. נסיעה בחינם למשתמשים בכיסא גלגלים מאוגוסט 2015 עד נובמבר 2016 כחלק מהסדר פשרה בתובענה ייצוגית. נציבות השוויון, יוני 2015. שימו לב לתנאים הרשומים שם... "קרון לנכים ברכבת הפך למחסן אופניים". חסימת המעבר לכיסאות גלגלים ע"י אופניים שהוצבו בניגוד להוראות. YNET, מרץ 2016. תקנות נגישות חדשות / מתוקנות אושרו בכנסת במאי 2016. להלן פרסומים מ- "מעריב", "ספונסר", "INN", אתר הכנסת. "במקום פתרון נהדר למאות אלפי ישראלים, תראו מה עשו". על החיבור הלקוי של תחנת הרכבת בני-ברק לגשר "מבצע קדש" ולמרכזי התעסוקה והעסקים מסביב. "גלובס", אוגוסט 2016. היעדר נגישות לתחנת וולפסון, חולון. "גלובס", אוגוסט 2016. "רכבת ישראל תקצה מושבים ייעודיים לנכים, קשישים ונשים בהריון בפתח כל קרון". "ספונסר", ספטמבר 2016. תביעה ייצוגית של לקויי ראייה נגד רכבת ישראל בנושא נגישות בתחנות. "תקדין", מאי 2017. "הקרב על הקרון" - נעמי מורבייה, ראשת מטה מאבק הנכים, בראיון מיוחד על הצפיפות בקרון המשותף לאופניים ולכיסאות גלגלים. YNET, יוני 2017. אופניים שחוסמים דרכם של כיסאות גלגלים ברכבת. "MYNET הרצליה", מרץ 2018. "ארוחת שף ברכבת ישראל? לא עבור נכה בכיסא גלגלים". השפלת לקוחה עם מוגבלות, YNET, מרץ 2018. אופניים בקרון המיועד לכיסאות גלגלים. תלונה שטופלה על ידי נציב תלונות הציבור (מבקר המדינה) בדו"ח לשנת 2017 (עמוד 90). קול קורא למתנדבים שיסייעו לנוסעים עם מוגבלויות בתחנות הרכבת. "מקומונט מודיעין", יוני 2018. "רכבת ישראל גאה לשפר את השירות לנוסעים עם מוגבלות ומשלבת קרונות ייעודיים חדשים". מגזין פרסומי IT-PORTAL, יולי 2018. מחדל ברכבת ישראל: נוסע עיוור לא קיבל ליווי, נפל מהרכבת ונדרס. MAKO, נובמבר 2018. המלצת המרכז לעיוור (בשם רכבת ישראל) לתאם נסיעות מראש. האם יש קשר לאירוע מנובמבר 2018? פרק "רכבת ישראל" בדו"ח מבקר המדינה ל- 2018. נוי כרמל ותמר אלמוג - "פרקור גרסת הקביים". בסוף הכתבה מתואר סירוב של עובדי רכבת ישראל להעלות משתמשת בקביים לרכבת באמצעות המעלון כי היא לא משתמשת בכיסא גלגלים. MAKO, ינואר 2019. עמותת "ישראל בשביל האופניים" בקמפיין חזק (כולל איום בפנייה לבג"ץ) למיעת הגבלת הכנסת אופניים לרכבת. יש להם פתרונות שונים למצוקת המקום בקרונות, לא נמצאה התייחסות לחסימת משתמשים בכיסאות גלגלים. נובמבר 2019 - "שיתוף ציבור" בנושא אופניים ברכבת בשעות השיא. "הד הקריות", "כלבו חיפה והקריות", "כרמיאלי". קטטה בין נוסעת בכיסא גלגלים לבעלי קורקינטים ממונעים ב"קרון הנכים". מבזק YNET, ינואר 2020. פשרה בתובענה ייצוגית נגד רכבת ישראל בנושא האיחורים. "YNET", מרץ 2020. במסגרת ההסכם "רכבת ישראל" מתחייבת להנגיש תחנות ללקויי שמיעה וראייה ולהוסיף עמדות מידע. כתבה על מנהל תחנת כרמיאל, אמיר אמסלם, כולל התייחסות לשירות לנוסעים עם מוגבלויות. "זהר.נט", ינואר 2020. הנחיות בנושא אופניים וקורקינטים ברכבת. הקישור נבדק בסוף אפריל 2020, כאשר הרכבת הייתה מושבתת עקב מגפת הקורונה... "מונית ספיישל במקום רכבת". הסעה חלופית לנוסעים עם מוגבלויות כאשר קו רכבת מושבת. "דבר", ינואר 2021. "רכבת ישראל תפעיל שירות רכבות מוגבר בחגי תשרי" ("חדשות הבמה הפתוחה", ספטמבר 2021). מוזכר גם שירות מוניות נגישות במקביל להסעים שישמשו לתיגבור / גיבוי. בערב ראש השנה ובמוצאי החג קווים חשובים מושבתים לצורך "חישמול". תקציר דו"ח מבקר המדינה על נגישות תחבורה ציבורית, כולל רכבת ישראל. אוקטובר 2021. "מתניידת בכיסא גלגלים, והגישה תביעה ייצוגית נגד הרכבת בגלל בעיות הנגשה". YNET ו"לאשה", נובמבר 2021. אסתי ריבקין באמצעות עו"ד האני טאנוס.

heb_Hebr

חברותיי וחבריי היקרים, אני שמח לעדכן כי חברנו ראש המוסד לשעבר האלוף (במיל׳) דני יתום, התפקד מחדש למפלגת העבודה ובמטרה לסייע לחיזוקה והשבתה להיות מפלגה מובילה במדינת ישראל. קיימתי עם דני פגישה חברית בה שוחחנו על האתגרים השונים של מפלגת העבודה ומחנה המרכז-שמאל ועל האתגרים שניצבים בפני מדינת ישראל. בסיומה של הפגישה פקדתי מחדש את יתום למפלגת העבודה. דני אמר לי במהלך הפגישה כי הוא היה חבר מפלגה במשך כ-20 שנה, וכי לפני כשנה הקים את מפלגת ותיקי ישראל וביטל את חברותו בעבודה. היום החליט לחזור לביתו הפוליטי הטבעי כדי לסייע למפלגת העבודה בקידום ערכיה ושובה להיות מפלגת שלטון. אני מודה לדני על האמון ועל נכונותו להתגייס ולסייע. דני תרם בעבר רבות למפלגת העבודה כח"כ מטעמה ואין לי ספק כי יתרום רבות גם בעתיד להצלחת המפלגה. בנוסף, אני מאמין כי הצטרפותו המחודשת של יתום הנה סנונית ראשונה שתביא להצטרפות דמויות ביטחוניות וחברתיות בולטות נוספות שיחזקו את המפלגה ומעמדה. ברוכים השבים דני, ושהיה לכולנו בהצלחה! ** המסיכות הורדו לצורך התמונה קודם הבא "התורה ניתנה לישראל, ולא ישראל — לתורה; בלי ישראל אין תורה, בלי ישראל אין מדינה, ואהבת ישראל קודמת לכל"

heb_Hebr

סקסופון לעומת כלי נשיפה אחרים הומצא יחסית מאוחר. הוא הומצא במאה התשע עשרה עי אדולף סקס.הכלי אמנם עשוי ממתכת אך הוא שייך לכלי הנשיפה מעץ וזאת בגלל שהפיה שלו מורכבת מעלה או לשונית מעץ שבלעדיה איננו יכולים להפיק את הצליל.ככלל כלי הנשיפה מעץ הם ברובם בעלי לשונית מעץ בודדת או כפולה ויצירת הצליל היא בהרעדת העלה עי נשיפה.סקסופון בנוי משלושה חלקים גוף שבסופו פעמון,צוואר מעוקל ופיה.על הסקסופון התחלנו לשמוע עוד בתקופת התזמורות הצבאיות במאה הקודמת בארצות הברית. מבחינת גוון הצליל שלו סקסופון דומה ביותר לקולו של האדם ולכן הוא הכלי הפופולרי ביותר בשילובים עם שירה. אתן כמה דוגמאות ידועות השיר baker street של גרי רפרטי ,השיר dont go changing של בילי גויל בו מנגן סקסופוניסט דגול בשם פיל וודס והשירcareless whisper של ג'ורג מייקל ועוד . נגני סקסופון ידועים הם ברובם נגני הג"אז אמנה כמה מהם: צארלי פארקר וסוני סטיט אומני סגנון הביבופ,פול דזמונד אומן הגאז הקלאסי ביצירתו הידועהtake five,קולטריין,סטן גץ בסגנון הגאז עם הנגיעות הלטיניות,גרובר וושינגטון עם שלוב הפאנקי מיוזיק ומייקל ברייקר בסגנון הפיוזן ועוד רבים. חלוצי נגני סקסופון בישראל: מל קלר,פיאמנטה,מורטון קם,רומן קונצמן,מאמלו,פטר ורטהיימר ועוד שבנו דור המשך עם נגנים כמו מארק רוזן,ניצן עין הבר,אמיר גבירצמן,ועוד רבים וטובים. הסמל של פסטיבל הגאז שנערך מידי שנה באילת הוא תמונה של סקסופון ואין זה פלא כי לדעתי מכל כלי הנשיפה הסקסופון בצלילו ובנגיעות הנכונות של המנגן בו הוא כלי הנגינה החושני ביותר שקיים.שימו לב שאפילו בסרטים שיש בהם סצינה רומנטית מופיע ברקע ליווי סולו סקסופון. טרנד לא חדש בארץ ובעולם לשלב סקסופוניסט לאירועים המנגן מוסיקת רקע בליווי פלייבקים סגנונות מוסיקליים שונים מגאז ועד למוסיקה ישראלית. אשמח לייעץ ולקחת חלק בנגינה לכל המעונין. נדב מלכיאלי,מוסיקאי,בוגר תזמורת צהל - 052-2540189 נגן כלי נשיפה,קלרינט,סקסופון וחלילית ומומחה במגוון סגנונות ממוסיקת כליזמר ועד לגאז ומוסיקה קלה.מופיע בהרכבים מוסיקליים מגוונים לפי בחירה

heb_Hebr

אם אתה רוצה להמשיך להופיע ב לרמות שיא, לעודד אחרים ולהיות מוביל מחשבה בתחומך, אתה צריך להיות לומד גמור. ברגע שאתה חושב שאתה יודע הכל, זה הרגע המדויק שאתה נמצא בו דפוק. אבל בואו לא נחטוף את עצמנו. בין אם אתה מנהל שני עסקים ובין אם אתה מנסה להקים את הראשון שלך, מציאת זמן לרכישת הידע והמיומנויות הדרושים כדי להישאר בחוד החנית בענף שלך יכולה להיות מאתגרת להפליא. אבל זה לא חייב להיות ככה. לאמיתו של דבר, אחד הכובשים המפוארים ביותר בהיסטוריה עשוי להיות בעל טריק בשרוולו שיכול לעזור לך להגדיל באופן דרמטי את התפוקה, היעילות והיעילות שלך. קוראים לו ג'ינגיס חאן, והוא המייסד האגדי של האימפריה המונגולית - האימפריה הגדולה ביותר לפי המסה היבשתית בהיסטוריה המתועדת. בעוד שמעמדו המיתולוגי ככובש ברברי צמא דם פשט בנפש המערבית במשך דורות, חאן היה למעשה אחד המנהיגים הצבאיים הנבונים והממומחים ביותר שראתה אי פעם. מאחורי הצלחתו הבלתי צפויה מסתתרות שלוש טכניקות פשוטות בהן תוכלו להשתמש כדי ליצור השפעה מיידית על העסק שלכם. אז יחד, בואו נבדוק מה הפך את האיש הזה לאחד התלמידים המושלמים ביותר באסטרטגיה שראתה העולם. 1. שליטה ולמידה זה אולי נראה ברור מאליו, אבל כדי להפוך למנהיג אינטליגנטי, עליך להיות בעל גישה פתוחה ללמידה. פירוש הדבר להניח את האגו שלך בצד, לתרגל ענווה ולהישאר פתוח לרעיונות, נקודות מבט ודעות חדשות. הרעיון הזה הוא המפתח מאחורי ההצלחה העצומה של חאן. הוא לא נולד ילד פלא. אלא, כפי שציין ביוגרף אחד, חאן היה בעל 'מעגל מתמשך של למידה פרגמטית, התאמה ניסיונית ותיקון מתמיד המונע על ידי רצונו הממושמע והממוקד הייחודי.' למי נשוי ג'וש גייטס אז הצעד הראשון להיות אדון לנושא הוא לשלוט באגו שלך ולהבין שידע נובע מלהיות ראש פתוח. מי שפועל ממקום של יהירות או אגו מנופח מסתגר מצמיחה. כשאתה מנהל עסק, אתה צריך לזכור שלא משנה כמה אתה מנוסה, תמיד יש עוד מה ללמוד. 2. גיוון וגמישות האימפריה המונגולית התפרסמה בזכות היותה כור היתוך של תרבות. למעשה, חאן ביקש באופן פעיל ללמוד ממדינות אחרות שכבש, תוך שהוא לוקח את המיטב מכל אחד מהם כדי לשלב בעקרונות השלטון שלו. הוא למד ושלט בטכניקות, בכלים ובאסטרטגיות שלהם, שאיפשרו לו לכבוש ערים בצורה יעילה יותר מכל מנהיג מונגולי אחר לפניו. חשבו על זה כך: ככל שתצרכו יותר ידע ורעיונות, כך תוכלו להתמודד ולהתגבר על אתגרים וחוויות חדשים. זכרו, המנהיגים הטובים ביותר מצליחים ביותר בגלל יכולתם ללמוד, לצמוח ולהסתגל. ככל שאנו מתקדמים בקריירה שלנו, אנו ניצבים בפני אתגרים ומצבים חדשים. כמו ריאן הולידיי, מחבר הספר אגו הוא האויב אומר, 'על המייסד ללמוד כיצד להאציל. הכותב, איך לערוך אחרים. הקומיקאי, איך להתנהג. איש המכירות, איך מסתדרים. ' הוצא עלה מהספר של חאן והיה מאסטר לאמנויות רבות. זכרו, הטכנולוגיה הסירה לחלוטין את מחסום המידע. קרא ספרים מעוררי השראה, האזן לפודקאסטים חדשים, השתתף בכנסים בתעשיות שונות במקצת, נסע למדינות חדשות, הכיר אנשים חדשים, סיעור מוחות עם עמיתיך, או אפילו ללמוד שפה אחרת. עשו כל מה שנדרש כדי להסתגל ולהפוך לאדם מגוון יותר (ובהמשך למנהיג יעיל יותר). 3. פוקוס חד בלייזר מערביים רבים רואים בחאן לא יותר מכובש ברברי חסר רחמים, אך הראיות העיקריות וחומר המקור מצביעים על כך אחרת. למעשה, רוב ההיסטוריונים מסכימים כי מידה רבה של הצלחתו של ג'ינגיס חאן נבעה מחזונו ומיקודו החדים בלייזר. אז מה נוכל לקחת מחתיכת הפאזל האחרונה? ובכן, ראשית, עלינו להיות זהירים במה אנו מתמקדים. כמו שאומר טוני רובינס, 'לאן שמתמקד, האנרגיה זורמת'. זו גם אמת חזקה להפליא וגם עלולה להרוס. זכור, אם אתה ממקד את כל תשומת לבך למחסור בכסף, משאבים או רעיונות, אתה תמשוך עוד מאותו דבר. השתמש באנרגיה שלך ביעילות והתמקד במה שאתה רוצה שהתוצאה שלך תהיה. לאחר מכן, יש ליישם מיקוד דמוי לייזר על החזון שלך וללכת לכל האורכים הדרושים להשגת מטרותיך. כשם שחאן הפך לשליט האימפריה הגדולה ביותר שראתה העולם, כך תוכל לנפץ את היעדים העסקיים שלך ולהפוך למנהיג שתמיד רצית להיות.

heb_Hebr

א שְׁמוֹנָה שְׁרָצִים הָאֲמוּרִים בַּתּוֹרָה--וְהֶן הַחֹלֶד, וְהָעַכְבָּר, וְהַצָּב, וְהָאֲנָקָה, וְהַכּוֹחַ, וְהַלְּטָאָה, וְהַחֹמֶט, וְהַתִּנְשֶׁמֶת--טֻמְאַת כֻּלָּן שׁוֹוָה, וְהֶן הַנִּקְרָאִין שֶׁרֶץ לְעִנְיַן טֻמְאָה. ב הַשֶּׁרֶץ--אָב מֵאֲבוֹת הַטֻּמְאוֹת, מְטַמֵּא אָדָם וְכֵלִים בַּמַּגָּע, וּכְלֵי חֶרֶס בָּאַוֵּיר, וְאֵינוּ מְטַמֵּא בַּמַּשָּׂא; וְהַנּוֹגֵעַ בּוֹ, אֵינוּ מְטַמֵּא בְּגָדִים בְּשָׁעַת מַגָּעוֹ. וְשֵׁעוּר טֻמְאָתוֹ בְּכַעֲדָשָׁה, וְכָל הַשְּׁרָצִים מִצְטָרְפִין לְכַעֲדָשָׁה. ג הָאֵבָרִים, אֵין לָהֶן שֵׁעוּר: אֵבֶר מִן הַשֶּׁרֶץ כִּבְרִיָּתוֹ [ד] בָּשָׂר וְגִידִים וְעֶצֶם, שְׁהוּא פָּחוּת מִכַּעֲדָשָׁה--בֵּין שֶׁפֵּרַשׁ מִן הַחַי, בֵּין שֶׁפֵּרַשׁ מִן הַמֵּת--מְטַמֵּא טֻמְאָתוֹ: וְהוּא שֶׁיִּהְיֶה בַּבָּשָׂר שֶׁעָלָיו, אוֹ בַּמּוֹחַ שֶׁבָּעֶצֶם--כְּדֵי לְהַעֲלוֹת אֲרוּכָה. ד [ה] בָּשָׂר מִן הַחַי הַפּוֹרֵשׁ מִן הַשֶּׁרֶץ--טָהוֹר, שְׁאֵין מְטַמֵּא אֵלָא אֵבֶר הַדּוֹמֶה לְשֶׁרֶץ כֻּלּוֹ: מַה שֶׁרֶץ בָּשָׂר וְגִידִים וַעֲצָמוֹת, אַף אֵבֶר הַפּוֹרֵשׁ מִמֶּנּוּ בָּשָׂר וְגִידִים וַעֲצָמוֹת. [ו] הַכִּלְיָה וְהַכָּבֵד וְהַלָּשׁוֹן וְכַיּוֹצֶא בָּהֶן--אַף עַל פִּי שְׁהֶן אֵבֶר, וְאֵין עוֹשִׂין חֲלִיפִין--הֲרֵי הֶן כְּבָשָׂר; וְאִם פֵּרְשׁוּ מִן הַחַי, טְהוֹרִין. ה [ז] דַּם הַשֶּׁרֶץ כִּבְשָׂרוֹ, וּמִצְטָרֵף לְכַעֲדָשָׁה כָּל זְמָן שְׁהוּא מְחֻבָּר בַּבָּשָׂר. [ח] עַצְמוֹת הַשֶּׁרֶץ וְגִידָיו וְצִפָּרְנָיו, טְהוֹרִין. וְעוֹר הַחֹלֶד וְהָעַכְבָּר וְהַצָּב וְהַתִּנְשֶׁמֶת--טָהוֹר, אַף עַל פִּי שְׁהוּא לַח וַעֲדַיִן לֹא עִבְּדוֹ וְלֹא הִלַּךְ בּוֹ כְּדֵי עַבְדָה. ו אֲבָל עוֹר הָאֲנָקָה וְהַכּוֹחַ וְהַלְּטָאָה וְהַחֹמֶט--כִּבְשָׂרָן, וּמְטַמֵּא בְּכַעֲדָשָׁה; וְאִם עִבְּדָן, אוֹ שֶׁהִלַּךְ בָּהֶן כְּדֵי עַבְדָה--טְהוֹרִין. וְכַמָּה כְּדֵי עַבְדָה, כְּדֵי הִלּוּךְ אַרְבַּעַת מִילִין. ז [ט] קֻלִּית הַשֶּׁרֶץ--הַנּוֹגֵעַ בָּהּ טָהוֹר, אַף עַל פִּי שְׁהִיא מְלֵאָה מוֹחַ: וְהוּא שֶׁיִּהְיֶה הַמּוֹחַ מִתְקַשְׁקֵשׁ, שְׁאֵינוּ מַעֲלֶה אֲרוּכָה; אֲבָל אִם הָיָה עוֹמֵד בִּמְקוֹמוֹ, וְיֵשׁ בּוֹ כְּדֵי לְהַעֲלוֹת אֲרוּכָה בַּחַי מִבַּחוּץ--הֲרֵי הַנּוֹגֵעַ בָּהּ טָמֵא כְּכָל הָאֵבָרִים שֶׁיֵּשׁ בָּהֶן לְהַעֲלוֹת אֲרוּכָה, כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ. נִקְּבָה הַקֻּלְיָה בְּכָל שְׁהוּא--הַנּוֹגֵעַ בָּהּ מִכָּל מָקוֹם, טָמֵא. ח [י] בֵּיצַת הַשֶּׁרֶץ הַמְּרֻקֶּמֶת--אַף עַל פִּי שֶׁהַשֶּׁרֶץ נִרְאָה מִתּוֹכָהּ, טְהוֹרָה; נִקְּבָה כָּל שְׁהוּא, הַנּוֹגֵעַ בָּהּ טָמֵא. [יא] שֶׁרֶץ שֶׁחֶצְיוֹ בָּשָׂר וְחֶצְיוֹ אֲדָמָה--הַנּוֹגֵעַ בַּבָּשָׂר, טָמֵא; וּבָאֲדָמָה, טָהוֹר: וְאִם הִשְׁרִיץ עַל פְּנֵי כֻּלּוֹ--הַנּוֹגֵעַ בָּאֲדָמָה שֶׁעֲדַיִן לֹא נִגְמְרָה צוּרָתוֹ, טָמֵא. ט [יב] בְּשַׂר הַשֶּׁרֶץ שֶׁנִּפְסַד וְהִבְאִישׁ, וְנִפְסַל מִלֶּאֱכֹל הַכֶּלֶב--טָהוֹר. יָבַשׁ עַד שֶׁנַּעֲשָׂה כַּחֶרֶס--אִם יָכוֹל לְהִשָּׁרוֹת בְּפוֹשְׁרִין מֵעֵת לְעֵת וְלַחְזֹר לִכְשֶׁהָיָה, מְטַמֵּא; וְאִם לָאו, טָהוֹר--וְאַפִלּוּ כְּאֹכָלִין טְמֵאִים, אֵינוּ מְטַמֵּא. י בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים, בְּמִקְצַת הַשֶּׁרֶץ. אֲבָל שֶׁרֶץ שֶׁיָּבַשׁ וְשִׁלְדּוֹ קַיָּם, אוֹ שֶׁנִּשְׂרַף וְשִׁלְדּוֹ קַיָּם--הוֹאִיל וְתַבְנִית כֻּלּוֹ קַיָּם, הֲרֵי זֶה מְטַמֵּא; וְקָרוֹב בְּעֵינַי, שֶׁטֻּמְאָה זוֹ מִדִּבְרֵיהֶם. יא [יג] כַּזַּיִת מִן הַנְּבֵלָה אוֹ כַּעֲדָשָׁה מִן הַשֶּׁרֶץ, שֶׁצָּמְקוּ וְחָסְרוּ--טְהוֹרִין; פָּחוּת מִכַּעֲדָשָׁה מִן הַשֶּׁרֶץ וּפָחוּת מִכַּזַּיִת מִן הַנְּבֵלָה, שֶׁנִּתְפְּחוּ וְעָמְדוּ עַל כַּשֵּׁעוּר--מְטַמְּאִין מִדִּבְרֵי סוֹפְרִים. הָיוּ כַּשֵּׁעוּר בַּתְּחִלָּה, וְצָמְקוּ וְחָזְרוּ וְתָפְחוּ עַד שֶׁהִגִּיעוּ לְשֵׁעוּרָן--הֲרֵי אֵלּוּ מְטַמְּאִין כְּשֶׁהָיוּ, דִּין תּוֹרָה; וְכֵן אַתָּה אוֹמֵר, בְּכַזַּיִת מִן הַמֵּת. יב [יד] הַשֶּׁרֶץ אֵינוּ מְטַמֵּא, עַד שֶׁיָּמוּת; הֻתְּזוּ רָאשֵׁיהֶן--אַף עַל פִּי שֶׁעֲדַיִן הָרֹאשׁ מְעֻרֶּה בְּעוֹר הַגּוּף, וְאַף עַל פִּי שְׁהֶן מְפַרְכְּסִין כִּזְנַב הַלְּטָאָה--הֲרֵי אֵלּוּ טְמֵאִין. יג שְׁאָר שְׁקָצִים וּרְמָשִׂים כֻּלָּן, כְּגוֹן צְפַרְדֵּעַ וְהַנָּחָשׁ וְהָעַקְרָב וְכַיּוֹצֶא בָּהֶן--אַף עַל פִּי שְׁהֶן אֲסוּרִין בַּאֲכִילָה--הֲרֵי הֶן טְהוֹרִין מִכְּלוּם, וְאַפִלּוּ כְּאֹכָלִין טְמֵאִין אֵינָן; וְאֵין לָךְ בְּכָל הַשְּׁרָצִים כֻּלָּן מַה שֶׁמְּטַמֵּא בְּמוֹתוֹ, חוּץ מִשְּׁמוֹנַת מִינִין הַמְּפֹרָשִׁין בַּתּוֹרָה.

heb_Hebr

# באמצעות תיבת החיפוש המופיעה בסרגל הכלים מצד ימין מתחת לתפריט הניווט. ניתן לחפש שם מאמר, מושג או נושא. מאחר ורבים מהמונחים המופיעים באסטרופדיה הם מילים שתורגמו מאנגלית, אזי ניתן לחפש גם "שיבושים" (בכתיב חסר או מלא) של המילה המבוקשת. האסטרופדיה מכילה גם מילים באנגלית ועל כן, לחילופין, ניתן לחפש גם את המונח בכתיב אנגלי. # באמצעות תיבת החיפוש המופיעה בסרגל הכלים מצד ימין מתחת לתפריט הניווט. ניתן לחפש שם מאמר, מושג או נושא. מאחר ורבים מהמונחים המופיעים באסטרופדיה הם מילים שתורגמו מאנגלית, אזי ניתן לחפש גם "שיבושים" (בכתיב חסר או מלא) של המילה המבוקשת. האסטרופדיה מכילה גם מילים באנגלית ועל כן, לחילופין, ניתן לחפש גם את המונח בכתיב אנגלי. − # באמצעות [[מפתח המאמרים]] בתפריט הניווט. מפתח המאמרים כולל שמות של מאמרים ולעיתים מונחים נבחרים. בדף מפתח המאמרים ניתן לבחור במאמרים המתחילים באות מסוימת או בכל המאמרים. לעיתים מונחים מסוימים מופיעים במאמר כללי יותר. לדוגמא, המונחים אופק, זניט, נדיר, מצהר מופיעים במאמר על [[כיפת השמיים]] ואילו המונחים פרסק, שנת אור ויחידה אסטרונומית מופיעים במאמר על [[יחידות מרחק באסטרונומיה]]. + # באמצעות [[מפתח מאמרים|מפתח המאמרים]] בתפריט הניווט. מפתח המאמרים כולל שמות של מאמרים ולעיתים מונחים נבחרים. בדף מפתח המאמרים ניתן לבחור במאמרים המתחילים באות מסוימת או בכל המאמרים. לעיתים מונחים מסוימים מופיעים במאמר כללי יותר. לדוגמא, המונחים אופק, זניט, נדיר, ומצהר מופיעים במאמר על [[כיפת השמיים]] ואילו המונחים פרסק, שנת אור ויחידה אסטרונומית מופיעים במאמר על [[יחידות מרחק באסטרונומיה]]. # לסירוגין, ניתן גם לחפש באסטרופדיה באמצעות מנועי חיפוש חיצוניים כגון [http://www.google.com/ google גוגל]. במנוע החיפוש גוגל ניתן להגביל את החיפוש לאתר האסטרופדיה באמצעות הקלדת מילות החיפוש (בעברית או באנגלית) ואחריהם: site:astroclub.tau.ac.il/astropedia. לדוגמא במידה ואתם מעונינים לחפש מאמרים המזכירים את המילה "שמש" כיתבו בחלון החיפוש של גוגל: "שמש site:astroclub.tau.ac.il/astropedia". חיפוש זה יחזיר מספר מאמרים וביניהם [[השמש]], [[כללי בטיחות בתצפית שמש]], [[מערכת השמש]], [[כוכב ניוטרונים]], [[קרניים קוסמיות]] ועוד. # לסירוגין, ניתן גם לחפש באסטרופדיה באמצעות מנועי חיפוש חיצוניים כגון [http://www.google.com/ google גוגל]. במנוע החיפוש גוגל ניתן להגביל את החיפוש לאתר האסטרופדיה באמצעות הקלדת מילות החיפוש (בעברית או באנגלית) ואחריהם: site:astroclub.tau.ac.il/astropedia. לדוגמא במידה ואתם מעונינים לחפש מאמרים המזכירים את המילה "שמש" כיתבו בחלון החיפוש של גוגל: "שמש site:astroclub.tau.ac.il/astropedia". חיפוש זה יחזיר מספר מאמרים וביניהם [[השמש]], [[כללי בטיחות בתצפית שמש]], [[מערכת השמש]], [[כוכב ניוטרונים]], [[קרניים קוסמיות]] ועוד. # המאמרים באסטרופדיה מחולקים לקטגוריות. ניתן לראות את כל הקטגוריות באסטרופדיה ע"י הקלקה על כפתור הקטגוריות בתפריט הניווט. קטגוריות נבחרות כגון "בנה זאת בעצמך", ו"שאלות ותשובות" מופיעות אף הן בתפריט הניווט. # המאמרים באסטרופדיה מחולקים לקטגוריות. ניתן לראות את כל הקטגוריות באסטרופדיה ע"י הקלקה על כפתור הקטגוריות בתפריט הניווט. קטגוריות נבחרות כגון "בנה זאת בעצמך", ו"שאלות ותשובות" מופיעות אף הן בתפריט הניווט. גרסה אחרונה מ־23:18, 1 בדצמבר 2009 עזרה לשימוש באסטרופדיה תוכן האסטרופדיה מכילה מאמרים במגוון נושאים בנושאי אסטרופיסיקה, אסטרונומיה, חקר החלל, מתמטיקה שימושית ופיסיקה. תכני האסטרופדיה מתפתחים כל העת, ניתן להתעדכן אודות מאמרים חדשים שנוספו לאסטרופדיה בעמוד הראשי של האסטרופדיה. חיפוש והתמצאות ניתן לחפש מאמרים, נושאים והגדרות באסטרופדיה במספר דרכים. באמצעות תיבת החיפוש המופיעה בסרגל הכלים מצד ימין מתחת לתפריט הניווט. ניתן לחפש שם מאמר, מושג או נושא. מאחר ורבים מהמונחים המופיעים באסטרופדיה הם מילים שתורגמו מאנגלית, אזי ניתן לחפש גם "שיבושים" (בכתיב חסר או מלא) של המילה המבוקשת. האסטרופדיה מכילה גם מילים באנגלית ועל כן, לחילופין, ניתן לחפש גם את המונח בכתיב אנגלי. באמצעות מפתח המאמרים בתפריט הניווט. מפתח המאמרים כולל שמות של מאמרים ולעיתים מונחים נבחרים. בדף מפתח המאמרים ניתן לבחור במאמרים המתחילים באות מסוימת או בכל המאמרים. לעיתים מונחים מסוימים מופיעים במאמר כללי יותר. לדוגמא, המונחים אופק, זניט, נדיר, ומצהר מופיעים במאמר על כיפת השמיים ואילו המונחים פרסק, שנת אור ויחידה אסטרונומית מופיעים במאמר על יחידות מרחק באסטרונומיה. לסירוגין, ניתן גם לחפש באסטרופדיה באמצעות מנועי חיפוש חיצוניים כגון google גוגל. במנוע החיפוש גוגל ניתן להגביל את החיפוש לאתר האסטרופדיה באמצעות הקלדת מילות החיפוש (בעברית או באנגלית) ואחריהם: site:astroclub.tau.ac.il/astropedia. לדוגמא במידה ואתם מעונינים לחפש מאמרים המזכירים את המילה "שמש" כיתבו בחלון החיפוש של גוגל: "שמש site:astroclub.tau.ac.il/astropedia". חיפוש זה יחזיר מספר מאמרים וביניהם השמש, כללי בטיחות בתצפית שמש, מערכת השמש, כוכב ניוטרונים, קרניים קוסמיות ועוד. המאמרים באסטרופדיה מחולקים לקטגוריות. ניתן לראות את כל הקטגוריות באסטרופדיה ע"י הקלקה על כפתור הקטגוריות בתפריט הניווט. קטגוריות נבחרות כגון "בנה זאת בעצמך", ו"שאלות ותשובות" מופיעות אף הן בתפריט הניווט.

heb_Hebr

היא לא דומה לשום דבר שהכרנו. מאתגרת, קשה, מפחידה. מרסקת. שנה של לבד. השנה ששינתה את העולם. אבל אולי גם השנה שגרמה לנו להתעורר? השנה בה גילינו דברים עלינו? על האנשים שסביבנו? השנה בה פתחנו את העיניים? המחיר הכלכלי ששילמנו היה כבד. גם המחיר החברתי. ובטח ובטח שגם המחיר הבריאותי. ואנחנו עדיין משלמים... אי אפשר להתעלם מזה שקיבלנו הרבה זמן. זמן לעצור, להתבונן, זמן לחשוב, לקרוא, זמן לארגן ולתכנן, זמן ללמוד, להתחזק, להשתפר. כן, ואפילו אני התאהבתי בטרנינג. וכבר שכחתי מה זה עקבים. והתרגלתי לנוחות הזאת. ולזום. ולשופינג באונליין... והנה יש כבר אור בקצה המנהרה. הוא קטן, הוא לא הכי ברור. אבל הוא כבר כאן. ממש מעבר לפינה. ואני אדם אופטימי מטבעי ולגמרי יכולה כבר לראות את היום שאחרי. היום שאחרי מחר. ממש עוד מעט שוב תצא השמש החוצה ונוכל להיפגש עם חברים. להתחבק. לטייל באיטליה, לרקוד בהופעה או להתרגש ממשחק כדורגל. היום שהקורונה תחזור להיות סתם עוד בירה... אולי עדיין עם מסיכות, אולי לא בדיוק באותה דרך אליה הורגלנו. אבל כן. זה יקרה. ממש ממש עוד מעט. זה יחלוף. כל משבר בסוף חולף. וההסטוריה מוכיחה שאחרי כל משבר יש תקופה של צמיחה משוגעת. של פריצת גבולות, של לטרוף את העולם. אז אני כבר שם. מתכננת מה יקרה אחרי. איפה אני רוצה להיות. כן. לטרוף את העולם!

heb_Hebr

כן, ממש לפני שנה עמדתי כאן עם תעודה וסיפור שלם על תוכנית האימונים העדינה בה אני לוקחת בסטודיו של דליה, תוכנית שמשלבת שמונה ימים בשבוע, פעילות מתונה והדרגתית של רכיבה, ריצה, שחייה, פילאטיס, ספינינג, אגרוף וקצת עיצוב. ופה ממש בקהל עמד גידי בעלי שיחייה, וצחק: צחק עלי אתכם, צחק איתי עליכם, צחק על חטיפי האנרגיה, הג´ל, האיזוטון והגרנולות ולא הבין ש"מגה" זו לא רק רשת מזון. בקיצור היה אאוט – אתם מבינים? אלא שהיתה לו בעיה קטנה, איזה סוגיה לא פתורה: לא נראו לו כל השוקים והיואחים והאבנרים וכל השאר, והוא הודיע חגיגית ורשמית שהוא רוצה קצת להצטרף לרכיבות. כמי שנשואה 25 שנים לאותו אחד, באמת שלא דאגתי: הרי מתמיד גדול הוא לא, משכים קום – אף פעם לא היה, שומר על המשקל – בהחלט – כבר שנים שהוא לא נתן למשקל שלו לרדת אפילו גרם, הקפיד ושמר עליו בכל הכוח. בקיצור, ממש ממש לא חששתי, אפילו כשדליה דיברה איתו על הטבלה, עשיתי לשניהם פרצוף מבין ואוהד של: כן, בטח, גידי ימלא וישמור וירשום ויקפיד. והוא, בינתיים, עם הפרצוף התמים שלו, בשקט בשקט הוריד 10 קילו, הפסיק לאכול בערב, את הג´ל הדוחה של האנרגיה הוא לוקח לעבודה בתור ארוחת צהריים, את הגביע של הגלידה הוא לא זכר בכלל שאוכלים, וזה עוד כלום – גרר אותי ליום כיף בכפר המכביה... להירשם לאיגוד הטריאתלון. הוא רשם אותנו לכל מרוץ אופניים אפשרי בנחשון, בדרום, בצמח ובכינרת. בקיצור, הבן-אדם מרוב קנאה עוד יגיע למרתון ניו-יורק. הלו, דליה, תחזירי לי את בעלי! תביני, דליה- זה לא אישי, פשוט, יש כאן איזו אי-הבנה – בעלי, גידי, הוא כזה שקם רק אחרי 8:30 כשהבית כבר ממש שקט והגלובס נשאר רק לו. גידי,בעלי, זה מישהו שאוכל רק בשר, ביצים וקינוחים ובעיקר בשעות הערב. תביני, דליה, גידי בעלי, תמיד חשב שללכת עד הרמזור זה נורא משמין- כי רק שמנים היו צועדים. היום הוא רץ ל-443 לראות מה קורה עם הפקקים. אז מה קורה פה? הבחור מחליף מרשמים של סלרי, יצר קשר חם עם קתרין דרך כרטיס האשראי שלנו, יש לו מכנס ספורט לכל יום בימי השבוע, ונעל לכל סוג של אימון. הלו? מה איתי? ובכלל - אני רק נרשמתי כאן לחוג, רציתי להכיר קצת אנשים חדשים ולחטב בגופי איזה חלק או שניים. לא התכוונתי להיות בתוכנית קשר משפחתי – הבן-אדם צמוד אלי 23 שעות ביממה – אני נחנקת מרוב זוגיות! הוא מעיר אותי ב-5:00 בוקר עם מיץ אשכוליות – כי זה טוב לפני השחייה, ב-7:00 בבוקר אנחנו כבר על אספרסו שני בקפה של שרה´לה, בצהריים אנחנו נפגשים בקניון – לראות מבצעים חדשים בסייקוני, בערב הוא רוצה שנהייה קצת ביחד – אצל קוסטה ופעם בחודש עושים איזו ארגומטריה, בדיקת דם או אחוזי שומן רק בשביל השקט הנפשי. תבינו, בחיים לא ביליתי איתו כל כך הרבה, ובכלל, אני צריכה קצת זמן לעצמי! שלא נדבר על האימונים לטריאתלון, מי בכלל ידע או הכיר את המושג טריאתלון? חיי הפכו סובבים סביב המילים נקודת החלפה, זמני ריצה ושיפור סגנונות רכיבה. אני הרי לא בן אדם תחרותי בכלל, פשוט, לא אוהבת שמשיגים אותי. אז נרשמנו לטריאתלון – וזו באמת חוויה, אין על מה לדבר, ללא ספק כיף אמיתי. כל ההתארגנות הזו לנסיעה, חודש וחצי של הצטיידות, מסע קניות שלא נגמר, שלושה ימים באילת, היה פשוט מ-ד-ה-י-ם – רק הטריאתלון לא משהו, נורא פגם באווירה. כל המסביב מקסים: הנסיעה, הדרך, האוכל, האווירה והחופש מהעבודה ככה באמצע החיים, אבל באמת שהטריאתלון עצמו, איך לומר, קצת מיותר. וגידי דליה וקרלוס בחגיגה: דליה מלכת הכיתה במסיבת מחזור – פוגשת, מכירה, עם כולם היא רצה, עם כולם היא רכבה, עם זה היא היתה בבית-שאן, עם ההוא היא רצה בגולן, נראית כמו מליון דולר, מתנשקת ומנופפת לשלום. וגידי בעננים, בנופש, מסתובב בדוכנים ורוכש קצת פריטים ספורטיביים, לא מבין ממה אני לחוצה בכלל. מסביר לי שה-10 ק"מ הראשונים של הרכיבה הם לכיוון כביש הערבה ובגלל הרוחות ייתכן ש... לא שמעתי את הסוף, כבר הייתי בלי הכרה. קרלוס בהיי – מדבר בטלפון, מסתובב מחויך מכל האירוע – שמח וטוב לב. ורק אני אין לי אוויר, רק מלראות את כל הטריאתלטים האלו קיבלתי חלוש´ס. כבר בתדריך הרגשתי לחצים בחזה, לא שאת השאלות הבנתי אבל מהתשובות אי אפשר היה שלא להבין שמדובר בחבר´ה רציניים (לא סתם לא פגשתי אף מכר). חוקים, הוראות, מילים לא מובנות, מה מותר ומה אסור ושופטים – מה אני עושה פה, אני בכלל לא מכאן, אני רק נרשמתי לחוג ביישוב, זה ממש לא בשבילי – כל הסיפור הזה! טוב, אתם לא רוצים להישאר כאן כל הלילה, ואתם לא באמת מאמינים לכל מה שאני כותבת כאן, ועם הרבה הרבה הומור ואהבה – רק רציתי שתבינו שהחוג הזה , הסטודיו הזה, הוא באמת משהו מיוחד. הוא תרופת פלא והוא אהבה אמיתית. ושוב, כמו בשנה שעברה, אני מרשה לעצמי להגיד בשם עצמי , בשם גידי בעלי (מכירים אותו?) ובשם כל העומדים כאן – דליה קולדהם היקרה שהפכת עבורי יותר מחברה, אני אומרת לך כאן בשם כולנו תודה גדולה: על מה שאת עושה, על מה שאת בונה, על מה שאת נותנת ועל מה שאת יוצרת. ואם כבר בתודות אנו עוסקים, אז אי אפשר שלא להזכיר את הצוות הכי מיומן שקיים, החל מקלאודיה דרך כל המדריכים, A-TEAM של ממש אחד אחד, וכמו כל דבר שדליה עושה אתם הטוב שבטוב.

heb_Hebr

Geerdink, Gerda; Boei, Fer; Willemse, Martijn; Kools, Quinta; Van Vlokhoven, Haske. "Fostering teacher educators’ professional development in research and in supervising student teachers’ research", Teachers & Teaching. Nov2016, Vol. 22 Issue 8, p965-982. מרבית מורי המורים העובדים במוסדות של השכלה מקצועית גבוהה ניצבים בפני תפקיד חדש מאז שהקהילה האירופאית כיוונה לשיפור האיכות הכללית של החינוך. למוסדות שנהגו להתמקד בעיקר בחינוך נוספו מטלות מחקר כעניין מרכזי חדש וחשוב. על מורי המורים, עקב כך, לרכוש ידע ומיומנויות מחקריים, וכן מיומנויות להנחיית סטודנטים להוראה בכתיבת עבודות מחקר. על מנת להכין אותם לכך, תוכננו פעילויות של פיתוח מקצועי. במחקר גישוש זה, המחברים חקרו את המידה שבה ארבע פעילויות שונות של פיתוח מקצועי בשלושה מוסדות הולנדיים להכשרת מורים תרמו לידע ולמיומנויות הנדרשים עבור מטלות חדשות אלה. המחברים ערכו ראיונות עם 12 מורי מורים. בנוסף למספר הבדלים בולטים, הם מצאו התנסויות חיוביות תואמות בכל ארבע הפעילויות. החלפת התנסויות ודיון בסוגיות עם עמיתים נתפסו כחלק המשובח ביותר של כל פעילות. מחקר זה הניב תובנות הכרחיות בנוגע להבניית פעילויות של פיתוח מקצועי. ברור שעל כל פעילות של פיתוח מקצועי לגבי מחקר להיות עקבית עם הפרקטיקות ועם הדאגות היומיומיות של מורי המורים.

heb_Hebr

אם הם לא היו בטוחים שהם עוברים את אחוז החסימה לא הייתי כותב שורות אלו מפני שהם לא יסתמו על עצמם את הגולל הפוליטי, אבל הם טוענים ומשוכנעים כי הם יכולים לעבור את אחוז החסימה, אז הנה זה הזמן הנכון לעשות זאת מהרבה בחינות, ראשית מבחינתם להוכיח מה כוחם, ויחד עם זאת ואולי הרבה יותר חשוב, זה יעשה סדר ברחוב החרדי אחת ולתמיד, יציל את העושק. ‘דגל התורה’ הוא הגורם ליכולת לעשוק יותר ממאה אלף יהודים חרדים, ביום שהם לא יהיה שותפים להתמודדות במפלגה אחת, והאחרים ייאלצו להתמודד לבד ולהוכיח כמה הם באמת, יתחולל מהפך של ממש ברחוב החרדי, הציבור ישוב לשלוט במפלגתו ולא עוד כמה גזלנים יחזיקו במפלגה של הכלל החסידי כשהם מנצלים את המציאות הזו ש’דגל התורה’ לא תתמודד לבד בימים כתיקונם טוב ועדיף שכל החרדים יתמודדו ברשימה אחת, זה בריא מהרבה בחינות. אבל כשנקלעים למצב שבו קבוצת גזלנים מחזיקים את כח הציבור בידיהם ומונעים את היכולת מן הציבור להשפיע על הכרעות הציבור, הדרך האחת היא ניתוח כמו שעושים לכל חולה במצב כזה, וזה יכול להיעשות רק כאשר יתמודדו לבד בכל מצב אחר, אנו עלולים להפסיד עשרות אלפי קולות של מי שלא ירצו עוד להצביע למפלגה שגזלנים תופסים בה עמדות מרכזיות, זה לא טוב ל’דגל התורה’ מפני שהם יהיו אלו שישלמו כאן את המחיר, וזה לא טוב לאגודת ישראל שיפסידו עשרות אלפי קולות קבועים מפני שלא יתנו עוד יד לגזלנים פונה אני כאן ל’דגל התורה’, עשו חסד, תודיעו כי אתם מתמודדים לבד, אתם תהיו אלו שתרוויחו מן הענין, וכמובן שהציבור יודה לכם על שעצרתם את המצב הזה שיחידים משתלטים על כח הציבור כולו ומונעים מן הציבור הכלל חסידי שמונה פי כמה מגור וויזניץ יחד להיות חלק מן המובילים והמכריעים בעולם הציבורי חרדי המחלוקת אינה אצלכם, המחלוקת באגודת ישראל, אתם תכינו הרבה פפקורן לתקופה הזו, תהנו ממה שקורה שם, כאשר יחד עם זאת תהיו חלק חשוב מאוד בתיקון עוול משווע הזועק לשמים ולבסוף הערה. אם הייתם באמת מאמינים שאתם יכולים לעבור את אחוז החסימה לבד הייתם עושים זאת. ואם אינכם עושים זאת זה מפני שאינכם משוכנעים שאתם יכולים

heb_Hebr

לפני כמה עשורים התנהל בארץ פולמוס רעיוני בין שתי אסכולות: האחת טענה שהעם היהודי תמיד היה רחוק מן הים, שוכן יבשה שאניות היו עבורו לא יותר מאשר אמצעי להגירה מגולה לגולה, ובסופו של דבר בחזרה אל החוף המקווה של הארץ המובטחת. השנייה טענה שיהודים היו יורדי ים ומגלי עולם, ובארץ ישראל של הציונות צריך היה רק להקים לתחייה את המסורת המפוארת הזאת ולבנות ״ספנות עברית״ איתנה על היסודות שהניחו כבר אבותינו הרחוקים. לא שהדיון הזה עמד בראש סדר היום של ההוגים והאידיאולוגים הגדולים שכאן, רחוק מאוד מכך: זה היה ויכוח אזוטרי, ולא במפתיע משני צדי המתרס נצבו ברי-פלוגתא שהסתדרו בהתאם למפתח מפלגתי מוכר. במבט מרחוק, הוויכוח נדמה עקר למדי, שלא לומר משעשע. ״העם היהודי״ הוא הגדרה רחבה ומעורפלת כל כך עד שכל אחד יכול היה לבנות טיעון שמתאים לצרכיו – ברור שיהודי השטייטל של מזרח אירופה לא התמקצעו על פי רוב בענפי הספנות המעשית, אבל יהודי חצי האיברי הם סיפור אחר לגמרי. כך או אחרת, בעוד הפולמוס הזה נזנח ונשכח בין דפים מצהיבים, הנה יצא כעת לאור ספר שעשוי להחזירו לתודעה, למרות שזאת בהחלט אינה כוונת המחבר. ״מבעד לקרקעית השקופה״ (עם עובד, ספריה לעם, 2021) הוא הרומן החדש של יובל שמעוני, וזהו רומן היסטורי מאז׳ורי המתרחש מיד לאחר מסעותיו של קולומבוס, המכונה כאן ״האדמירל״, רובו באיים הקריביים שאליהם הגיעו הספרדים ראשונה. כמו כל יצירה ספרותית ההולכת בגדולות, העיקר כאן טמון בבניית עולם, בטוויית העלילה ובעיקר בעולמן הפנימי של הדמויות. אבל הרקע ההיסטורי המתואר בספר בצבעים חיים ועזים, על כל הברוטליות והאכזריות הבלתי נתפסת לעתים של ראשית הקולוניאליזם האירופי, ממחיש היטב, כבדרך אגב, שה״יהודים״ אינם עשויים מקשה אחת וקשה לקבוע מסמרות לגביהם, או לגבי היותם ״עם ימי״, תהא משמעות הביטוי אשר תהא. בכל זאת, יהודים ומומרים לקחו חלק בהרפתקה הימית הגדולה ביותר אי פעם. אבל נתמקד בספר, שהוא כאמור יצירה ספרותית רבת היקף, מרשימה ושאפתנית, העושה שימוש בכל כליו של סופר מיומן ומעמיק. יובל שמעוני קנה לו שם כבר עם צאת ספריו הראשונים, מעוף היונה וחדר, וביסס את מקומו עם צאת הרומן רחב-ההיקף שלו, קו המלח, ב-2014. ביצירה הנוכחית, המורכבת משני חלקים, שתי דמויות מרכזיות: טוביאס קאסארס, נער יהודי שנמלט מביתו ויצא כנער סיפון להפלגתו הראשונה של קולומבוס, בחלק הראשון; והאדמירל קולומבוס עצמו, בסדרת מכתבים שאבדו, לכאורה, המגוללים את פרשת חייו ומסעותיו, במטרה לצאת למסע אחד נוסף – לירושלים. צריך לומר שקולומבוס של שמעוני הוא נוצרי מאמין, לא יהודי או יהודי-אנוס, כפי שניסו לטעון כמה וכמה חובבי היסטוריה יהודים נלהבים. הללו שאפו לגייר את קולומבוס על מנת לנכס את תהילתו והישגיו לעם היהודי. אחד הנודעים שבהם היה שמואל טולקובסקי, שבספרו ״יהודים יורדי ים״ – מתנת בר-מצווה נפוצה בשנות השישים – תמצת את התאוריה הזאת בכל הדרה, כולל ניתוח חתימתו המסתורית של קולומבוס, שלפי אחת הפרשנויות הייתה ראשי תיבות של המילים העבריות ״קדוש קדוש קדוש אדוני צבאות״, וכיוצא בזה. לכך נוספה סוללה שלמה של טיעונים וראיות היסטוריות המתבססות על מכתביו של קולומבוס, של אחרים שכתבו עליו ועוד ראיות היסטוריות-לכאורה רבות מספור. אפילו תערוכה נודדת, שהתארחה במוזיאון הימי בחיפה, ריכזה ממצאים ועדויות באותו עניין, משכנעת את המשוכנעים. הנה מאמר המסכם את התפישה הזאת, מתוך כתב העת ״זמנים״. אלא מה? שינויי האקלים הדרמטיים בכל האמור באופן בו נתפסים היום קולומבוס עצמו, והקולוניאליזם האירופי בכלל, יגרום לכל מי שעיניו בראשו להצניע ולהעלים את התיאוריה היפה והמפוקפקת הזאת ולנער את חוצנו ממנה: קולומבוס נחשב היום פחות למגלה ארצות ויותר למחריב ארצות. די ברור שגילוי העולם החדש לא היה איזה שיא של רעיונות הנאורות, הקדמה וההומניזם שמקורם ברנסנס, אלא מסע של ג׳נוסייד וביזה שהונע על ידי תאווה לזהב, שהוסוותה בקושי על ידי פנאטיות דתית רצחנית. לשינוי הגדול הזה יש ביטוי נרחב בספרו של שמעוני, ומתוך כך אין ספק שזהו רומן עכשווי במידה רבה, שכן, כמו שאמר ההיסטוריון והפילוסוף האיטלקי קרוצ׳ה (Croce) ״כל היסטוריה היא היסטוריה בת-זמננו״, כלומר נכתבת מנקודת ההשקפה של ההווה – ומה שנכון למחקר היסטורי נכון גם ליצירה ספרותית. קולומבוס של שמעוני הוא דמות מורכבת, אדם שיודע להבחין היטב בין טוב לרע, אבל בוחר לא אחת ברע מתוך אנוכיות, פחד, חמדנות, או אמונה דתית. הנה למשל סיוט שחוזר וטורף את שנתו: אירוע בו ניצל מטביעה כשנאחז במשוט כשספינתו טבעה במהלך קרב ימי, כשהיה ימאי פשוט. בן חסותו, טוביאס היהודי, ״כבר כמה וכמה פעמים שמע את הסיפור, ובכל פעם השתנו כמה מפרטיו״ – האם ניסה להציל ימאי נוסף, או להפך – הדף אותו מן המשוט על מנת שיוכל להינצל בעצמו? האם האמין באמת שהאל בחר להציל אותו ממוות כדי שיגשים את רצון האל? אפילו ההגעה הדרמטית אל העולם החדש, בגרסתו של שמעוני, מוכתמת בקטנוניות כמעט ילדותית: כידוע עמדו אנשי צוותו של קולומבוס על סף מרד, ותבעו לחזור לאחור הביתה. האדמירל מצליח להרגיע את הרוחות ואחר כך בודה, כנראה, מראה רחוק של להבה בוערת על יבשה באופק. איש מהאחרים לא מצליח לראות אותה. אבל זמן קצר לאחר מכן מבחין מלח המשמרת מראש התורן ביבשה האמיתית. האדמירל מסרב להעניק לו את הפרס המובטח בטענה הכוזבת שהוא עצמו ראה את היבשה ראשון. החלק הראשון פורש כאמור את סיפורו של טוביאס, נער יהודי שנטש את אמונתו ומשפחתו עם ההכרזה על גירוש יהודי ספרד, הצטרף למסע ההיסטורי של קולומבוס והפך לאיש סודו, העריץ אותו וגם התפכח מהערצתו, ואחר כך בילה את שארית חייו באיים עם אישה אינדיאנית מקומית, שניצלה בנס מסאגת התעללות סיוטית על סיפון אנייה ספרדית. העלילה של החלק זה ברומן מרתקת אבל אינה קלה לקריאה – הזוועות והאכזריות הבלתי נתפסים של הפולשים הספרדים הופכים את הקריאה לחוויה מטלטלת. החלק השני של הספר מורכב מאגרות של כריסטופר קולון עצמו, באחרית ימיו ובאחת משעותיו הקשות. האגרות נכתבות למלך ספרד, ויש בהן, לצד תיאור מפורט של מסעותיו בים וקורותיו ביבשה, ונקודת מבטו על האירועים שעמד במרכזם, ואשר שינו את פני העולם, גם דיוקן פסיכולוגי דק המתבהר מתוך הדברים. יש באגרות הללו יהירות ומגלומניה לצד תחושת שליחות, והרבה אפולוגטיקה, חרטה והכאה על חטא, ומעל הכל מרחפת אמונה דתית עמוקה המצדיקה את התועבות האיומות ביותר. המונולוג הכתוב הזה נשען מן הסתם על עובדות היסטוריות אבל הוא בעיקר מעשה מחשבת ספרותי – ניסיון לרדת לחקר מעמקי הנפש של אחת הדמויות המשפיעות והמרכזיות בהיסטוריה של העולם. בו בזמן הוא מתאר בציוריות חיה את התלאות והטלטלות של אחד המסעות הימיים המפרכים והקשים בהיסטוריה. קולומבוס של של שמעוני עסוק, כמעט באובססיביות, במענה למקטרגיו, אויביו ומשמיציו, ובהאדרת ההישגים שהשיג. דבר אחד מוסכם בכל זאת על כולם, כולל השונאים והקנאים: לא היה נווט מוכשר ממנו בעולם כולו. הוציאו דיבתו רעה ולעגו לו, ״ג׳נובזי מטורף״ שהכריז על איי הודו באמצע האוקיינוס וגילה את גן העדן הרחק מכל נהרותיו הידועים מכתבי הקודש, אבל ״במפותיי לא היססו להשתמש, ובנתיביי הפליגו, וברגל קלה עלו חופים אשר לולא אני לא היה איש יודע על קיומם;״ בספר מבקש קולומבוס מהמלך תמיכה בעוד מסע, אחרון, צנוע – מסע מזרחה, לירושלים, אליה הוא עורג ממש כמו יהודה הלוי, להבדיל, שלבו במזרח אבל הוא בסוף מערב. קולומבוס האמיתי היה ידוע חולי ואכן עמל קשות, כנגד יריבים רבים, לנסות לשמור את מורשתו, תאריו ורכושו עבור ילדיו, לא תמיד בהצלחה. כאמור, העולם עובר היום מהפך בהתיחסותו לקולומבוס. זה איננו המהפך הראשון. רק במאה ה-19 החלה להתפשט בארה״ב ההערצה לקולומבוס כמגלה עולם והפיכתו לאייקון המבשר על עלייתה של אמריקה. במאה ה-21, לעומת זאת, אף שיש לו סנגורים, מחזיקים רבים בדעה לפיה היה אחראי ראשי למעגל דמים של רצח, אלימות ושעבוד. בעת המחאות בעקבות רצח ג׳ורג פלויד ב-2020, הוסרו עשרות פסלים ואתרים הנצחה לקולומבוס רחבי ארה״ב. בכל אלה, אי אפשר שלא להתפעם לנוכח הלשון המרהיבה של שמעוני, המתאר את הנחיתה הראשונה בחופי העולם החדש: ״את הצלילים שבהם מתגלה עולם חדש לא ישכח לעולם…לא תרועת חצוצרות הכריזה על כך, לא רעם מתגלגל מאופק עד אופק, לא שירת מלאכים במרומים; רק קול המשוטים המוטבלים במים וחותרים מימין ומשמאל לסירה, צלילי השכשוך והתנשפויות החותרים, הנפנוף העז של הדגל הרוקע את הצלב באווירו של האי, התחככות הגחון בקרקעית החולית עד לעצירתו; ואחר כך הדממה הגדולה המקבלת את פניהם מן היבשה וכולם נדרכים לקראתה, וכמה לאט עובר הזמן עד שמסתמנים ועולים מתוכה קולות ציפורים וחרקים וחיות שהם לא שמעו מימיהם״. מאת dannyzimrin • פורסם ב-הסטוריה ימית • מתויג יובל שמעוני, מבעד לקרקעית השקופה, קולומבוס 0 דצמ 1 2021 לא גילו את אמריקה: עידן התגליות והעת׳מנים לפעמים שינוי קל של זווית הראייה מעניק פרספקטיבה שונה ומרעננת על נושאים מוכרים וידועים. כך עושה פרופסור מרק דיוויד בר (Professor Marc David Baer), מומחה לתולדות האימפריה העות׳מאנית ובעיקר היהודים ומיעוטים אחרים שלה, בספר חדש שעוסק בין השאר במה שהוא מכנה ״עידן התגליות העות׳מאני״. צריך לומר שהקדים אותו לפחות חוקר אחד בשם Giancarlo Casale שפרסם ספר באותו שם בדיוק כבר ב-2010. הטיעון של בר, המובא בספר Khans, Caesars, and Caliphs The Ottomans – – פשוט: עידן התגליות של קולומבוס, מגלן, וסקו דה-גמה ואחרים מתואר ע״י כותבי ההיסטוריה – כלומר, המנצחים נכון לעכשיו – כעניין מערבי אירופי טהור, ולא כך הדבר: לאימפריה העות׳מאנית, שהייתה אז בשיא השפעתה וכוחה, היה תפקיד חשוב, אפילו מרכזי, בעידן התגליות. ספרד ופורטוגל, וכך גם עוד ישויות פוליטיות באירופה, מציין בר, התאפיינו בשלטון דתי קנאי ונעדר סובלנות למיעוטים. גירוש היהודים מספרד ופורטוגל היה מאורע קטקליזמי והרה משמעויות – אולם לא היה אירוע בודד. לעומת זאת האימפריה העות׳מאנית הייתה ממלכה סובלנית – במונחי אותם ימים – שהעניקה מקום מוגדר ובטוח למיעוטים שחיו בתוכה, ואפשרה להם במידה רבה לחיות את חייהם על פי אמונתם, אמנם במגבלות ותוך אפליה מעוגנת בחוק לטובת המוסלמים, ובכל זאת. גירוש ספרד הביא כידוע לשתי תוצאות חשובות: האחת, צאצאיהם המשוערים של המגורשים זכאים היום לאזרחות פורטוגלית; השנייה, היהודים המגורשים מצאו מקלט באימפריה שבירתה קונסטנטינופול והפכו לחלק חשוב ותורם לעוצמתה של אותה האימפריה. גירוש ספרד וגילוי אמריקה הם שני מאורעות שרבים ניסו לקשור ביניהם. התיאוריה החביבה מכל היא אולי זאת הטוענת שקולומבוס היה יהודי שחיפש ארץ חדשה עבור בני עמו הנרדפים. למרות הניסיונות הנלהבים לבסס את התיאוריה הנחמדה הזאת, אין לה כנראה רגליים. הסיבה המרכזית שדחפה למסעות הגילויים מערבה הייתה – הפתעה – האימפריה העות׳מאנית. והפרופסור מסביר. העוצמה הימית של העו׳תמאנים (כתבנו עליה ב׳המטען׳ – ״מלטה יוק״, אפריל[?] 2016) התמקדה בים התיכון – בעיקר מאבק מול המעצמות הימיות של ערי-המדינה האיטלקיות. אבל לא פחות מכך הופעלה בים האדום ובאוקיינוס ההודי, בנתיבי הסחר הימי אל הודו, סין ומזרח אסיה. האירופים בהחלט ידעו איך להגיע אל העושר האגדי של המזרח – אבל משהו עמד בדרכם. כבר ניחשתם: העות׳מאנים. זהו היבט כמעט לא ידוע של הפעילות הימית העות׳מאנית, אבל חשוב מאין כמותו. הצי העות׳מאני שלט בים האדום, במיצרי הורמוז ובאוקיינוס ההודי, ומנע מאוניות פורטוגליות להפליג בחופשיות אל עבר התבלינים, המשי ושאר מוצרי המותרות שהיוו את מקור העושר של התקופה. זאת הסיבה האמתית לכך שכאשר צץ הרעיון המוזר של קולומבוס – להפליג מערבה כדי להגיע למזרח – הוא התקבל בעניין רב בקרב אנשי החצר של חצי האי האיברי, בפורטוגל ואחר כך בספרד, שאליהם הגיע קולומבוס עם היוזמה המבריקה שלו. הפורטוגלים סירבו לבסוף, כי חשבו שהנתיב ״שלהם״ סביב אפריקה עדיף, אבל הספרדים השתכנעו. את אלה ואת אלה כאחת אמריקה לא עניינה כלל, כי לא היה להם כל מושג על קיומה. אבל נתיב חדש להודו וסין – את זה היה להם אינטרס מובהק לממן. מסעות וקרבות במזרח בין 1538 ו-1554, לאחר מסעותיו של וסקו דה-גמה והתפשטות האימפריה הימית של פורטוגל, שלח הסולטן סולימן המפואר סידרה של משלחות ימיות לאוקיינוס ההודי. הן נודעו בשם ״הינט דניז ספרלרי״ (Hint Deniz seferleri,) ונועדו להתמודד עם האיום של המעצמה הפורטוגלית העולה, שהקימה מאחז בעיר גואה במערב הודו ובנתה מצודה בהורמוז על מנת לשלוט בנתיב הימי הסמוך. באותה עת כבר שלטו העות׳מאנים בחצי האי ערב ובנתיבי הים סביבו. ב-1525 מונה סלמן ראיס – פיראט מורשה לשעבר – לאדמירל הצי העות׳מאני בים האדום, שיעודו להגן על הטריטוריות של חצי האי ערב ובעיקר הערים הקדושות לאסלאם מפני האיום הפורטוגלי. הפורטוגלים השתלטו על כמה ערי חוף ועל מנת להתמודד עמם – כזכור, תעלת סואץ עוד לא נבנתה – בנו העות׳מאנים צי מלחמתי יעודי בעיר סואץ וכינו אותו ״הצי ההודי.״ במאמר מוסגר נציין שהוזיר הגדול סוקולו מחמט פאשא הציע באמצע המאה ה-16 לבנות תעלה בין הים התיכון לים האדום כדי לשפר את השליטה הימית של האימפריה. הרעיון חיכה עוד שלוש מאות שנה. איור עות'מאני המתאר את המתקפה הפורטוגלית על העיר ג'דה ב-1517, המוגנת ע"י האדמירל סלמן ראיס ב-1538 פנה השליט ההודי של מדינת גוג׳אראת לסולטאן העות׳מאני וביקש את עזרתו במאבקו לגרש את הפורטוגלים מהודו. האדמירל חדים סולימן פאשה, בראש 90 גליאונים, נענה לקריאה, אבל השליט ההודי נהרג בינתיים בקרב ויורשו כרת ברית עם הפורטוגלים. בדרכו חזרה לבסיס בסואץ עצר האדמירל לרגע כדי לכבוש את תימן, ובעיקר את עיר הנמל החשובה עָדֶּן. גליאון עות'מאני, המאה ה-16 הפורטוגלים לא ויתרו, חזרו להשתלט על עדן ואיימו על גֶ׳דָה, וכעת נשלח האדמירל המהולל פִּירי ראיס כדי להחזיר את השליטה לאימפריה. ב-1548 השיג את מטרתו וסילק את הפורטוגלים מעדן. שלוש שנים אחר כך הפליג בראש צי לעבר המפרץ הפרסי וכבש את העיר מוסקט והרחיב את שליטתה של האימפריה עד אזור האמירויות של ימינו, אחרי שכבר שלטה בעיראק של ימינו בועצם בכל המרחב המכונה היום המזרח התיכון. אבל הסוף היה רע – אחרי כיבוש קטאר שמע פירי ראיס על צי פורטוגלי גדול העושה דרכו לאזור, נרתע מעימות והחליט להחזיר את הצי לבצרה. הוא עצמו חזר באנייה בבעלותו לסואץ. על ההתנהלות המפוקפקת הזאת דן אותו הסולטן למוות ב-1553. (למרות זאת, הוא עוד יוזכר בהמשך.) באותה שנה יצאה משלחת שלישית בראשות מוראט ראיס לאזור, וניהלה קרב ימי גדול מימדים עם צי פורטוגלי בפיקודו של האדמירל דום נורונה. למרות שמוראט טיבע את אניית הדגל של הפורטוגלים, ידם של האחרונים הייתה על העליונה. בעקבות הכשלון מונה האדמירל סיידי עלי ראיס, אבל גם הוא נכשל במשימה של סילוק הפורטוגלים מהודו. ההערכה הכללית של מבצעים אלה תלויה בנקודת המבט של הכותב, אבל מכל מקום, Uלמרות הכשלונות, הבטיחו המסעות הללו שליטה אימפריאלית בחצי האי ערב, בים האדום ובחופי מזרח אפריקה – סודן, אריתראה, קניה ואתיופיה של ימינו. עוד משלחת חשובה נועדה לחזק את הקשר עם בת הברית האינדונזית של העות׳מאנים, ממלכת אַצֶ׳ה, שהחל להתפתח ב-1530. אצ׳ה הייתה ממלכה מוסלמית, ששליטה חשש מחדירת הפורטוגלים לאזור מיצרי מלאקה. ב-1564 הגיע שליח מממלכת אצ׳ה לקונסטנטינופול, לבקש סיוע צבאי. הסולטן סלים אכן ארגן ומימן משלחת שכללה לצד צי האניות תותחים ותחמושת וכן מהנדסים ומומחים לנשק. בתמורה קיבלו העות׳מאנים פנינים, יהלומים ואבני אודם. הידע והמומחים העות׳מאניים הביאו להקמתה של תעשיית נשק מקומית, וממלכות מקומיות החלו לצקת תותחים בכל המרחב – מאסאקר, ג׳אווה, מלאקה וברוניי. בתקופה מאוחרת יותר נלקחו התותחים העתיקים שלל ע״י המעצמות הקולוניאליות – ופעמוני כנסיות הולנדיות שיוצרו מהם באצ׳ה, נשאו סמלים עות׳מניים. האדמירל הפורטוגלי פרנאו מנדז פינטו תיאר את הצי העות׳מאני שהגיע לאצ׳ה: לדבריו, כמה מאות אנשי הצוות כללו אפריקאים מסומליה, מוגדישו, סוואהילי (קניה, טנזניה וזנזיבר של ימינו), ומלחים מאזורים שונים בהודו. הקשרים בין אצ׳ה והאימפריה התפתחו והפכו לא רק מסחריים אלא גם תרבותיים ודתיים. אניות מאצ׳ה הורשו להניף דגל עות׳מאני. כוחה של אצ׳ה עלה, והיא הפכה למכשול המרכזי בפני הפיכתה של פורטוגל לבעלת מונופול על סחר התבלינים מהאזור. הניסיונות הפורטוגליים להשיג שליטה בסחר כשלו לחלוטין. סטראוטיפים ומציאות פרופסור בר ממשיך ומפתח את הטיעון שלו בניגוח הסטראוטיפ המובנה של הסיפור המערבי על עידן התגליות. הסיפור הזה טוען, לפחות במשתמע, שהאימפריה העות׳מאנית הייתה ישות קפואה ומנוונת וחסרת סקרנות אינטלקטואלית, ומשום כך נותרו ״מסעות הגילויים״ עניין אירופי הקשור לרנסנס וההתפתחויות החשובות של המדע והידע האנושי. אלה הן כמובן שטויות בריבוע, ראשית כל מפני שהתדמית הזאת התפתחה רק בשלהי העידן העות׳מאני, עם הכינוי ״האיש החולה של אירופה״ שהדביק לה הצאר הרוסי. בזמן אמת, כלומר במאות ה-15 וה-16, וגם קודם לכן ולאחר מכן, הביטו רוב האירופים בהערצה וביראה בסולטנים העות׳מאניים. המעצמות הימיות של הים התיכון – בראשן ונציה וגנואה – לא היוו אתגר של ממש לעות׳מאנים, שהכו אותם יותר מפעם בקרבות ימיים. כתוצאה מכך נוצרו גם בריתות אד-הוק בין העות׳מאנים לממלכות האירופיות. הפורטוגזים היו חלוצים בגילוי נתיבי סחר חדשים סביב אפריקה לעבר הודו ואינדונזיה, אבל כשהגיעו לשם גילו את שכניהם המוכרים ממזרח, העות׳מאנים, עומדים בדרכם. אנדרטה לזכר האדמירל פירי ראיס (Ahmet Muhiddin Piri) על השאלה הקנטרנית ״מדוע לא גילו העות׳מאנים את אמריקה״ עונה בר שבניגוד לאירופים, לא הייתה להם שום סיבה לצאת למסעות מערבה ולגלות אותה בדרך מקרה. הרי קולומבוס לא ידע שגילה יבשת חדשה, ואת ילידי המקום כינה אינדיאנים, כלומר הודים, בהנחה שלשם הגיע. העות׳מאנים כבר בנו קשר ימי ומסחרי איתן עם מדינות אסיה הרחוקות ועם העושר האגדי שלהן. אשר לסטראוטיפ לפיו נעדרו את אותה חקרנות וסקרנות שהניעה את המערב לגילויים והישגים – זאת המצאה מערבית שאין לה קשר למציאות. אחת הראיות לכך היא המפות של האדמירל פירי ראיס, זה שראשו הותז בסופו של דבר: הוא הגיש לסולטן סלים ב-1513 מפת עולם מופלאה בדיוקה, ריכוז של מיטב הידע הגיאוגרפי והקרטוגרפי העולמי. לצד המפה כתב חיבור גדול בשם "כיתאב אי-בח'ריה" (ספר הימאות) שסיכם את הידע האסטרונומי, הקרטוגרפי והימי של תקופתו. כבר כתבנו בעבר על כך שגילויה מחדש של המפה, או חלקים שנותרו ממנה, ב-1929, בארכיונים של האימפריה, עוררה התרגשות גדולה בקרב חוקרים בכל העולם. בין השאר משום שאחת מהערות השוליים שלה אומרת שפירי ראיס עשה בה שימוש במפותיו של קולומבוס – מפות שנחשבו אבודות. פירי ראיס נותן לו קרדיט מלא ומציין שאותו כופר ״היה אסטרונום גדול״. עוד אסטרונומים גדולים, כזכור, גורשו מחצי האי האיברי – ומצאו דרכם לאימפריה העות׳מאנית, בריחת מוחות רצינית שחיזקה את המשך פריחתה של האימפריה במשך כמה מאות שנים. ואולי התשובה הטובה יותר לשאלה שלעיל היא שחלק מהתגליות המלהיבות ביותר בעיני האירופים – היו חדשות ישנות בעולם האסלאם. וסקו דה-גמה אולי לא היה משלים את מסעו מאפריקה להודו ללא עזרה מנווטים ערביים מנוסים; וכשהגיע לראשונה לגואה – מצא שם להפתעתו שני צפון אפריקאים שידעו לפטפט בפורטוגלית. איור מהמאה ה-16 המתאר אוניות צי עות׳מניות סמוך לעדן. מפת האימפריה העות'מאנית עפ"י קרטוגרף אירופי ב-1570. לא כולל המזרח הרחוק מאת dannyzimrin • פורסם ב-הסטוריה ימית 0 אוק 6 2021 המבוקש מספר אחת כולם אוהבים פיראטים. בימינו אלה הם יכולים לשמש מפלט משעשע מהמציאות המבאסת, לפחות עבור מי שאינו ימאי על אנייה מאוימת בנתיבי סחר מסוימים. אם נסתמך על הגרסאות מבית מדרשם של אולפני דיסני והוליווד בכלל, הם לא יותר מאשר טיפוסים קומיים ואקסצנטריים, קצת מפחידים אבל חביבים בסופו של דבר; הנבלים האמתיים הם אותם קצינים של הצי הבריטי הרודפים אותם ברחבי הים הקריבי. לכך מצטרפת הרוויזיה של דמות הפיראט באקדמיה – מחקרים המוכיחים כי על פי רוב היו הפיראטים בני המעמד הנמוך שנדחקו למשלח היד שלהם בעיקר בגלל דיכוי, התעמרות ופחד מוות שהשיתו עליהם בני המעמד הגבוה, שהוו את שדרת הפיקוד של הצי המלחמתי והמסחרי כאחת. זאת כמובן הכללה המתייחסת בעיקר לתור הזהב של הפיראטים שמוצאם מהאיים הבריטיים, ואולי עוד כמה מדינות אירופיות, באזור הקריבי במאה ה-18. אבל אין ספק שיש מודלים אחרים, והבולט בהם – אם כי הרבה פחות ידוע וזכור היום – היה הפיראט הנרי אברי, (Henry Every) שבזמן אמת כמעט שינה את מהלך ההיסטוריה והיה בלי ספק הנודע לשמצה מכל הפיראטים בימיו. אברי – שמו מאוית בכמה וריאציות, והיו לו גם כינויים, כמו ״בן הארוך״ – נולד ב-1659 סמוך לעיר פלימות׳ ופעל בעיקר בעשור האחרון של המאה ה-17. הוא זכה לתואר ״מלך הפיראטים״ למרות שפעל כפיראט במשך שלוש שנים בסך הכל, אבל במהלכן ביצע את השוד הרווחי ביותר בהיסטוריה והפך לפושע המבוקש ביותר בעולם, וגם המפורסם שבהם. הוא הווה השראה לפיראטים אחרים, כמו גם ליצירות ספרותיות, בין השאר מאת דניאל דפו, מחברו של רובינזון קרוזו. למרות זאת נותר ברבות הימים בצלם של פיראטים מפורסמים יותר, מ״שחור הזקן״ עד ״קאליקו ג׳ק״, שלא לומר ג׳ק ספרואו, גיבור ׳הפיראטים של הקריביים׳, פרי רוחם של תסריטאי חברת דיסני. להבדיל מרבים מבני זמנו, קורות חייו מתועדים למדי ומגובים במסמכים בני הזמן. כמו עוד פיראטים, הוא החל דרכו כקצין בצי המלכותי והשתתף בקרבות ימיים, ולאחר שסיים את שירותו החל להפליג על אניות שפעלו בסחר העבדים האטלנטי. לאחר מכן הצטרף לאנייה אנגלית שהייתה חלק מיוזמה מסחרית, ספק-פיראטית ברישיון, אולם האנייה נתקעה בנמל ספרדי, הצוות לא קיבל שכר במשך חודשים, ולבסוף מרד. אברי נבחר ע״י הצוות המורד לקפטן, שילח את הקפטן המקורי לחוף עם כמה מנאמניו, ונמלט הימה. די בקלות שכנע את אנשי צוותו לפתוח בקריירה של פיראטים הרחק באוקיינוס ההודי. שמה של הספינה, שנקראה ״צ׳רלס השני״, שונה ל״פנסי״ – שמובנו אולי חלום או תשוקה – והיא שמה פעמיה לעבר מערב אפריקה. לאחר כמה מעשי שוד קטנים שבמהלכם הצטרפו לצוות עוד מלחים מהספינות שנשבו, הועלתה הספינה לחוף בנין שבאפריקה ועברה שינוי מבני – חלק מהמבנה העילי הוסר, על מנת להפוך אותה מהירה יותר. מסע השוד המשיך: אברי לכד אניות דניות עמוסות זהב ושנהב באוקטובר 1694, ובראשית 1695 חצה את כף התקווה הטובה, ועצר במדגסקר על מנת להעמיס צידה בדרכו ליעד הבא – הודו. בעת השהות שם כתב מכתב המיועד למפקדי אניות אנגליות באוקיינוס ההודי, והצהיר שלא יתקוף אניות אנגליות. הוא דרש מרבי-החובלים האנגליים להניף דגל קוד על מנת לוודא שלא יותקפו. לא ברור אם המכתב אמתי או שמא היה מעין תרגיל שנועד להרגיע את חברת הודו המזרחית – הכוח הימי המשמעותי באזור, עם אניות רבות וחמושות שהיו ניצנים ראשונים של הנוכחות הבריטית בהודו. ב-1695 הגיעה האנייה למצרי באב-אל-מנדב, ושם חבר אברי לקואליציה אד-הוק של עוד חמש אניות פיראטים. המטרה: לארוב לצי של המוגול הגדול אוראנגזאב, השליט הבלתי מעורער של האימפריה המוגולית ששלטה בתת היבשת ההודית לפני השלטון הבריטי. שיירת אניות קיסריות, בהן אניית אוצר, שהפליגו בין חצי האי ערב לנמל ההודי העיקרי באותו זמן, סוראט, היו המטרה המיועדת. האוצר של המוגול כמה מלים על האימפריה המוגולית. היא נוסדה ע״י מוסלמים ממוצא מונגולי ושלטה ברוב תת-היבשת ההודית מתחילת המאה ה-16 כמעט עד למאה ה-19. היא נוסדה על ידי הסולטן באבור, מצאצאי ג'ינגיס חאן. בתקופה הנדונה, תחת שלטונו של הסולטן אוראנגזאב, עדיין הייתה האימפריה בשיא כוחה ועושרה. הדפוס הקולוניאלי האירופי, שאפיין את המאות הבאות, עדיין לא נראה באופק: הפורטוגזים, ההולנדים והאנגלים שהגיעו לאזור רצו רק לנסות ולקבל נתח מן העושר המוגולי האדיר (יש המעריכים שזאת הייתה הממלכה העשירה ביותר בעולם באותה עת) באמצעות הקמת תחנות סחר ושיתוף פעולה מסחרי. האירופים התחרו בעצם על חסדיו של השליט המוגולי והיו כפופים למרותו. האימפריה המוגולית הייתה אימפריה יבשתית ושם היה עיקר כוחה הצבאי. נקודת התורפה שלה הייתה צי המלחמה הימי: בניגוד לאירופים, המוגולים לא פיתחו זרוע ימית ארוכה וניסיונם הימי היה מצומצם לאזורים הקרובים לחופי הודו ופקיסטן של היום. הם לא ראו בעוצמה הימית גורם חיוני להישרדות האימפריה, ובכל זאת, כדי לנסות ולשפר את המצב, גייסו השליטים המוגולים מומחים אירופיים, בני לאומים שונים, כדי לבנות ספינות צי מתקדמות יותר, בעלות כוח אש משמעותי ולהטמיע טקטיקות חדשות של לוחמה ימית. אניות האימפריה היו מהטיפוס הידוע בשם הגנרי ״דאו״ (dhow), הכולל כלי שיט מסוגים וגדלים שונים. אחד מנתיבי הים האזוריים המפותחים קישר בין הודו לחצי האי הערב ושירת את התנועה הקבועה של עולי רגל מוסלמים לערים הקדושות מכה ומדינה. בנתיב הזה נעו גם אניות סוחר עמוסות סחורות יקרות ערך ולעתים אוצרות של ממש – פיתוי רב עוצמה לפיראטים, מקומיים ואירופיים כאחת. כאמור, יש תיעוד רב יחסית למעלליו של אברי, ובמקרה זה לא רק ממקורות אירופיים אלא גם מדיווחים של היסטוריונים הודיים. החוקר סטיבן ג׳ונסון עשה שימוש רב במקורות אלה בספר שיצא לאחרונה, ״אויב המין האנושי״ (Enemy Of All Mankind) שכותרת המשנה הטיפה-מוגזמת שלו היא ״עשר דקות בלתי סבירות ששינו את מהלך ההיסטוריה״. חסרה בכותרת המילה ״כמעט״. הספר מאגד כמעט את כל המקורות הידועים על הנרי אברי והשוד שהקנה לו תהילת נצח מפוקפקת. אימה על ה״גאנג׳-אי-סוואי״ אברי והספינות הנלוות לו שמו להם למטרה לשדוד את אניית האוצר של המוגול הגדול, אנייה אימתנית מטיפוס גאנג׳ה דאו (dhowGhanjah ) ושמה גאנג׳-אי-סוואי – Ganj-i-sawai, שם שפירושו בערך ״אוצר עצום״, כך שלא יהיה מקום לטעות. היא נשאה שמונים תותחים, כ-400 רובאים, מטען ענק של מטבעות כסף וזהב ואבנים יקרות, כ-600 נוסעים ובהם חבורה של בני אצולה, נשים וגברים, בדרכם חזרה מהעלייה לרגל למכה – בתוכם, כנראה, נשים מחצרו של הסולטן. נלוו אליה עוד כ-25 ספינות חמושות. ג׳ונסון מתאר את האירוע מנקודת המבט של האונייה המותקפת: במרחק יום הפלגה מנמל הבית בסוראט זיהה הצופה על התורן אנייה מהירה מאוד – מהירה בהרבה מהגאנג׳-אי-סוואי – במרחק כחמישה מייל. רב החובל, מוחמד איברהים, לא היה מוטרד במיוחד. הכוח שעמד לרשותו היה עדיף בהרבה. הצוות שלו נערך בעמדות קרב – אבל אז התרחש הראשון בסדרת אירועים שהסתברותם כמעט אפסית: ראשית, אחד התותחים הטעונים על אנייתו התפוצץ – תאונה נדירה וקשה שגרמה להרוגים ופצועים ונזק לאנייה. בזמן שצוות האנייה המוגולית מתאושש מן ההלם התקרבה אנייתו של אברי, נערכה להתקפה – וירתה. כעת התרחש האירוע הבלתי סביר השני: פגיעה מקרית (לתותחים בני הזמן לא הייתה יכולת לכוונון מדויק) בנקודה רגישה במיוחד מוטטה את התורן הראשי של אניית האוצר, מותירה אותה כמעט ללא יכולת תנועה, ואת אנשיה המומים. שריפות פרצו על הסיפון. צוותו של אברי מיהר לנצל את עשן הקרב, לעלות על האנייה ולפתוח בקרב פנים אל פנים עקוב מדם. בתום כמה שעות של לוחמה אכזרית ועשרות הרוגים ופצועים משני הצדדים, נכנעה האנייה האימפריאלית. היסטוריון מוגולי בשם ח׳אפי ח׳אן כתב בפירוט על האירועים, והאשים את רב-החובל של גאנג-אי-סוואי בתבוסה, שניתן היה למנוע אותה לאור הנחיתות הברורה של הפיראטים. איור מהמאה ה-19 המתאר את הנרי אברי על הגאנג׳-אי-סוואי כעת נפנה הצוות של אברי לחפש את האוצר – ולבצע את אחד ממעשי הזוועה האכזריים ביותר בתולדות הפיראטיות. במהלך כמה ימים אנסו ורצחו את הנשים שעל הסיפון, ועינו את הגברים כדי שיגלו היכן הסתירו את האוצר, לפני שרצחו גם אותם. לפי חלק מהדיווחים, היו נשים שהתאבדו על מנת לא ליפול קורבן לאונס. אחרות נלקחו אל סיפון אניית הפיראטים לגורל מר ממות. התיאור קשה מאוד לעיכול מנקודת מבט עכשווית – אבל גם בזמן אמת עורר פלצות ואימה אצל כל מי ששמע אודותיו. יותר מכך, הפושעים עצמם הביעו לאחר מעשה זעזוע וחרטה: בווידוי האחרון של אחד ממלחיו של אברי, ג׳והן ספרקס, שנלכד כעבור שנים, אמר: ״היחס הבלתי אנושי והעינויים חסרי הרחמים כלפי ההודים האומללים ונשותיהם עדיין רודפים את נשמתי.״ על היותו פיראט ועל הרכוש ששדד לא התחרט כלל. השלל הוערך בחצי מיליון סטרלינג ועוד 500,000 מטבעות זהב וכסף (ההערכות משתנות, אבל בסופו של דבר הוגשה תביעת ביטוח על סך 600,000 סטרלינג) שהם, בערכים של ימינו, משהו שבין 100 ל-400 מיליון דולר. ללא תחרות, השוד הגדול ביותר בתולדות הפיראטיות. האנייה הקיסרית – כעת קליפה ריקה, שרופה למחצה, עם מעט ניצולים – חזרה אל נמל הבית שלה לספר את הסיפור. הפיראטים נמלטו אל עבר צור מחצבתם, האיים הקריביים. כך תם סיפור השוד והרצח, אבל סיפור גדול לא פחות רק התחיל. איור מהמאה ה-20 המתאר את אייברי ונכדתו של המוגול. רומנטיקה בדויה. חברת הודו המזרחית כתבנו כאן בעבר על חברת הודו המזרחית, חברת הסחר הבריטית שבשיאה הייתה אימפריה בעלת כוח כה אדיר, שתאגידי הענק הכל-יכולים של ימינו יכולים רק לחלום עליו: לחברה המסחרית הזאת היה צבא משלה, צי אניות מלחמה, רשות להדפיס כסף ולחוקק חוקים, ובקצרה – חופש בלתי מוגבל לעשות ככל העולה על רוחה בתת היבשת ההודית – כמובן, בשם הכתר האנגלי ולכאורה למענו. אבל בשנה שבה תקף אברי את האנייה של המוגול הגדול, כל זה היה עדיין רחוק מאוד. החברה עשתה רווחים נאים מהסחר עם הודו, אבל השתדלה מאוד לרצות את הסולטן, שהכל נעשה בדברו. האירוע המרעיש של השוד, הרצח והאונס של נשות החצר החוזרות מעלייה לרגל למכה – לא יכול היה לעבור ללא תגובה ממלכתית, וזאת אכן ללא אחרה לבוא. בסוראט עצר המושל ההודי המקומי, איתמאד חאן, את כל האזרחים והסוחרים האנגליים, שהיו בסכנת לינץ׳ מצד ההמון המקומי עם התפשטות הסיפור. המוגול הגדול, אוראנגזאב, הורה על סגירת ארבע נציגויות של חברת הודו המזרחית, כלא את אנשיה ואיים להוציא אותם להורג. הוא עמד ככל הנראה לצאת למתקפה על העיר בומביי, המעוז הבריטי המרכזי, במטרה לגרש סופית את האנגלים מהודו. זוהי אותה נקודה שבאה ״כמעט״ השתנה מהלך ההיסטוריה. אין ספק שגורל האימפריה הבריטית שלעתיד-לבוא עמד כאן על כף המאזניים, והאפשרות של חיסול הנוכחות האנגלית בהודו הייתה ממשית מאוד. חברת הודו המזרחית נקטה מהלכי חירום נואשים כמעט על מנת להציל את מה שניתן. ראשית, הציעו לשלם לסולטן אוראנגזאב את מלוא הסכום שנשדד – שאיש לא ידע בדיוק מהו, אבל הוגדר בסופו של דבר כ-600 אלף סטרלינג. החברה ניצלה את מלוא השפעתה הפוליטית כדי שהפרלמנט והכתר יכריזו רשמית על מצוד אחרי הפיראטים ופרס על ראשם. ואכן, הפרלמנט הבריטי הכריז רשמית, בהצהרה פומפוזית אבל משכנעת, כי אברי והפיראטים שלו הם "אויבי המין האנושי״ וקבעו פרס של 500 ליש"ט על ראשו של אברי, פרס שאותו הכפילה חברת הודו המזרחית. כך נפתח המצוד הפלילי הגלובלי הנרחב ביותר של התקופה. בין אם הייתה זאת הלהיטות הבריטית להוכיח בפומבי את מאמציהם ללכוד ולהעניש את אברי והפיראטים שלו, או החרטה והזעזוע הכנים שהביעו ראשי חברת הודו המזרחית בפני הסולטן, ואולי מאמצים דיפלומטיים ובעיקר הרבה מאוד כסף – המאמץ נשא פרי, בסופו של דבר, והסולטן התיר לאנגלים להישאר בהודו. לא רק זאת, חברת הודו המזרחית קיבלה ממנו זיכיון להפעיל כוח ימי שיגן על אניות הממלכה מפני פיראטים. זאת כבר הייתה ראשיתו של תהליך שבסופו הפכה החברה להיות השליטה האמתית של הודו. אוראנגזאב עמד בראש אימפריה אדירה, חזקה ועשירה, אבל כאן ניבעו בה סדקים ראשונים. מותו ב-1707 סימן את קצה של האימפריה ואת עלייתו של השלטון הבריטי בהודו, שעיצב את האימפריה ואת הגיאופוליטיקה של העולם כולו במהלך שתי מאות לפחות. אברי עצמו, עשיר כקורח וחסר מעצורים, נראה לאחרונה בג’מייקה, שם שיחד את המושל, ואחר כך ביצע תרגיל העלמות. חלק מאנשיו נתפסו והוצאו להורג. התיאוריות על קורותיו של אברי מפרנסות ספרים ובדיות לרוב. יש סבירות מסוימת לכך שחזר לאיים הבריטיים וסיים בהם את חייו בזהות בדויה, אבל אין שום ראייה חד משמעית לכך. דבר אחד ברור: מעשי הזוועה המבעיתים שנעשו תחת פיקודו נותרו במשך שנים רבות לא יותר מהערת שוליים בסיפור שלו. הוא הפך לדמות פופולרית ואהודה, חלק מהמיתולוגיה העממית של הפיראטים, השראה לרבים שבאו בעקבותיו וניסו, לרוב ללא הצלחה, לשחזר את עלילותיו. אחת האגדות שנפוצו אודותיו – אולי על מנת להרגיע מעט את המצפון הקולקטיבי – גרסה שעל סיפון הג׳אנג-אי-סוואי, שהפכה בפי הבריטים ל״גאנסווי״, פגש אברי את נכדתו של המוגול, השניים התאהבו ונישאו בטקס שערך כהן דת מוסלמי. הם נמלטו לאי בודד, בו הקימו אוטופיה פיראטית שלווה. לסיפור הזה אין שום בסיס במציאות, והוא מצייר את דמותו של אברי בצבעים בהירים וחיוביים. אולי ראוי – כחלק מאותה רוויזיה היסטורית שנזכרה בראשית הדברים – לתת את המשקל הראוי לפשעיו על מנת לקבל תמונה מציאותית יותר של תולדות הפיראטיות, או אולי, כפי שכינה זאת הסופר חורחה לואיס בורחס, ״דברי ימי תועבת עולם״. מאת dannyzimrin • פורסם ב-הסטוריה ימית 2 אפר 3 2021 בקרוב יגיע הוולרמן ניחוש מושכל: קוראי "המטען", ברובם המכריע, אינם מכירים מקרוב את אפליקציית ״טיקטוק״, אף שזכתה לכותרות כשהסתכסכה עם הנשיא לשעבר טראמפ. רשת טיקטוק פונה בעיקר לצעירים ולמטה מזה, הצורכים בלהיטות טרנדים שבאים והולכים בקצב גבוה. ולכן מפתיע מאוד שבאמצע מגפת הקורונה העולמית הגיח משום מקום גל ענק ששטף את הרשת וסחף את משתתפיה, ועניינו שירי ימאים מהמאה ה-19, הקרויים שנטי (shanty) – לא לבלבל עם השנטי במובנו הניו-אייג׳י-בודהיסטי. לתופעה ניתן שם: ShantyTok, והיא זכתה לכתבות רבות בעיתונות המודפסת והמשודרת, אולי בשל חוסר הסבירות הקיצוני שלה. נחזור אליה בהמשך, ואף נדגים. אבל ראשית, מעט רקע. השנטי׳ס – המילה צצה באמצע המאה ה-19 ומקורה האטימולוגי אינו ידוע – היו שירי עבודה שליוו את המטלות המפרכות של ימאי אניות המפרש, בעיקר באיים הבריטיים אבל גם במדינות אירופיות אחרות. המקצב הריתמי של השיר ליווה את מקצב משיכת החבלים, הרמת המפרשים, החתירה, הפעלת המשאבות ושאר עבודות הים. שירי הים הושפעו משירים עממיים, והיו להם מאפיינים מוזיקליים ברורים ופונקציה מוגדרת: סינכרון עבודת הצוות ושיפור מורל הימאים. השירים העניקו אפשרות נרחבת לאלתור – למשל להאט או להאיץ את הקצב בהתאם לנסיבות – ועל פי רוב התאפיינו בדפוס של קריאה ומענה – זמר מוביל, ״שאנטימן״, שר פראזה, ומקהלת הצוות עונה לו בשירת יחד. עד כאן פינת המוזיקולוגיה. שירי השנטי נעלמו יחד עם אניות המפרש ושינוי אופי עבודת המלחים עם המעבר לאניות קיטור. כמה מהפופולריים שבהם חלחלו לתרבות העממית הכללית – כולם מכירים את ״מה נעשה במלח השיכור״ – אבל על הגחלת של שירי הים שמרו רק מתי מעט, חוקרים וחובבים שליקטו ושימרו שירים עממיים, לרוב באוספים הנעולים בספריות ואינם מוכרים לקהל רחב. ובכל זאת, פה ושם, פזורים ברחבי העולם, היו תמיד כאלה שהמשיכו לשיר, להאזין, לבצע וגם להקליט ביצועים עכשוויים של שירי ים עתיקים, עבור קהל נישה קטן אך נלהב. אחד מאותם שירי ים שנאספו ותועדו טרם היעלמותם מגיע מניו-זילנד, מן התקופה שבה פרח בה ציד הלווייתנים, שהיה אחת התעשיות הגלובליות החשובות במאה ה-19. שמו ״Soon May the Wellerman Come״- בקרוב (אולי) יגיע הוולרמן – והוא הפך, בפיתול עלילתי בלתי הגיוני, ללהיט ענק של תקופת הקורונה. האחים לבית וולר מבין שבטי הימאים השונים נטלו ימאי אניות ציד-הלווייתנים תשעה קבין של סיכון ופרך. אם לא די בכך, רובנו, אני מניח, מביטים מנקודת המבט של ימינו, ומתוך תחושת עליונות מוסרית, בתיעוב מסוים על הפרקטיקה הזוועתית של ציד הלוויתנים. אבל זאת רק הערת אגב, שאין בה להקטין מסבלם או גבורתם של מלחי האניות הללו. השיר שבו אנו עוסקים נכתב, כמשוער, באמצע המאה ה-19. ניו-זילנד הפכה אז למרכז חשוב של ציד לווייתנים, וב-1831 יסדו שלושה אחים – אדוארד, ג׳ורג׳ וג׳וזף וולר – תחנת לווייתנים סמוך לעיר דנדין Dunedin בדרום ניו זילנד של ימינו. האחים הקימו עסק מצליח שסיפק ציוד ומזון לאניות ציד הלווייתנים. לעובדים שהעסיקו קראו אנשי וולר – ״הוולרמן״. תעשיית הלווייתנים בניו זילנד התייחדה בכך שהמסעות של האניות היו קצרים יחסית, והלווייתנים הניצודים עובדו על החוף ולא על סיפון האנייה. לשם כך הוקמו אותן ״תחנות לווייתנים.״ על אניות הלווייתנים שירתו ימאים מרחבי האימפריה הבריטית לצד ילידים אמריקאיים, פולינזים, אבוריג׳נים וגם מאורים מקומיים, שהשתלבו בתעשייה כיוון שהיא נשענה רבות על כישוריהם; במפתיע, היא גם הביאה לאינטגרציה חברתית משמעותית – אדוארד וולר נישא פעמיים לנשים מאוריות וקשרי המשפחה של צאצאיו מגשרים עד ימינו בין הקהילות. בשנות השיא הפיקו בתחנה של הוולרים יותר מ-300 טון של שמן לוויתן בשנה, והוקמה רשת של שבע תחנות נוספות. הוולרים הפכו לאימפריה עסקית שהסתעפה לעוד תחומים – כולל ראשים מאורים מקועקעים ומשומרים (מוקומוקאי) שהיו מבוקשים מאוד באוסטרליה. על פי ההשערה, היה זה נער צעיר על סיפון אנייה לציד לווייתנים בשם ״בילי או׳טי״ שכתב את השיר Soon May the Wellerman Come, אשר הפזמון הקליט שלו מתאר את כמיהתם של אנשי הצוות לבואו של איש האספקה של חברת וולר, שיביא עמו סוכר, רום ותה. בתי השיר הם מעין בלדה על רב-חובל ומאבקו העיקש בלווייתן, שמזכיר אולי את קפטן אחאב ומאבקו בלווייתן הלבן מובי דיק. יתכן שהשיר ליווה את העבודה של ביתור הלווייתן, מלאכה קשה ודוחה למדי. בשנת 1966 פירסם מורה למוזיקה בשם ניל קולקוהון לקט של שירי עם מניו-זילנד, ובהם השיר שבו אנו עוסקים, אותו קיבל מאדם בשם וודס, שהיה אז בשנות השמונים שלו, ולמד את השיר שנים רבות קודם לכן מדודו. יש הסבורים שהדוד הוא-הוא מחברו המקורי של השיר שלנו, והיה ימאי צעיר באמצע המאה ה-19. חוקרים של מוזיקה עממית התלהבו מהאותנטיות של השיר, המתבטאת בלשון הציורית, בתיאורים של ציד הלוויתן ושל הסכנות האורבות לציידים. השיר התחבב על זמרי-פולק ואוהדי הז׳אנר, והוקלט מספר פעמים בארצות דוברות אנגלית לאורך השנים. הדוור המזמר וחבריו ואז נכנס לתמונה נתן אוונס. אוונס הוא צעיר סקוטי חביב – המבטא שלו כל כך סקוטי שבראיונות אתו צריך כתוביות – שעבד כדוור והשתעשע ברשת טיק-טוק בשירת שנטי כהלכתה. אי-אז, בלב מגפת הקורונה, העלה לרשת סרטון ובו ביצוע קצרצר של Soon May the Wellerman come בלווי תיפוף באגרופים ותו-לא. הביצוע המקורי של אוונס: הסרטון הפך ויראלי, וזכה, כנהוג בטיקטוק, לעיבודים על גבי עיבודים, שבהם זמרים ומוזיקאים חובבים מקליטים על גבי הסרטון המקורי את עצמם מלווים את אוונס בקולם ובכליהם – צורה חדשה ועכשווית לחלוטין של שירה בציבור, בזמן שכל אחד מן המשתתפים, דרי כל קצוות תבל, כלואים בביתם בימי הקורונה. אולי להוציא המשתתפים מניו זילנד. ההתארגנויות הספונטניות הללו יוצרות קהילות של ממש, ויש משהו מלבב בצפייה במקהלת זום ענקית שרה, בהרמוניה מושלמת, בשמחה ובהתלהבות, שיר ימאים עתיק, בימים של סגר וסגריר. בצוע קולקטיבי – אחד מני רבים – של הוולרמן: ולא רק חובבים: גם מוזיקאים כמו אנדרו לויד וובר, בריאן מיי, הגיסטריסט האגדי של להקת קווין, וזמרי אופרה נודעים נתנו קולם בשירת ה״וולרמן״ יחד עם אוונס. בריאן מיי: ביצוע אופראי: חיש קל הופיעו גם ביקורות מהללות: הביצוע של אוונס, כתב מי שכתב, מביע יכולת עמידה סטואית בפני זמנים קשים, וצעירי הטיקטוק, ממש כמו מלחי המאה ה-19, מחכים בערגה לכך שהימים הקשים יחלפו. העניין הפך לשיגעון של ממש ברחבי הרשתות החברתיות. בראיון לבי.בי.סי. בינואר השנה אמר אוונס: ״ביום שישי הייתי דוור. כרגע חתמתי עם חברת התקליטים הגדולה בעולם.״ ואכן חברת המוסיקה הענקית פולידור החליטה לשים עליו – ועל שירי הים הישנים – את יהבה. ״הוא הצית טרנד גלובלי של התעניינות בשירים מהז׳אנר הזה,״ הסביר נציג החברה. ״שירי הים נועדו לגבש אנשים, לשיר יחד, לרקוע יחד ברגליים לפי הקצב, למחוא כפיים ולשמור על המורל״, אמר אוונס. ״זה בדיוק מה שאנשים צריכים היום.״ הבשר רקוב והלחם מתולע מעניין שהשפה הארכאית, התכנים הקשים והמציאות הרחוקה כל כך מחיי היום-יום של ימינו לא רק שאינם מרתיעים את ילדי הטיקטוק, ההיפסטרים והמצטרפים האחרים לטרנד שירי הים. להפך: הם חוקרים את מקור השירים ומתחקים אחרי חיי הימאים באניות המפרש שהולידו את השירים הללו. מתוך כורסת הסלון החמים שלהם, ואולי אחרי ארוחה נחמדה שהגיעה בשירות משלוחים, הם שרים בכוונה רבה: ״הבשר רקוב והלחם מתולע/ עזוב אותה ג׳וני, עזוב אותה/הזקן אמר, תשאב או תטבע/ עזוב אותה ג׳וני, עזוב אותה״. זוהי מובאה מתוך שיר המלחים ״עזוב אותה ג׳וני״, שבו מפצירה המקהלה במלח ג׳וני לעזוב את האנייה, שבה החיים קשים והשכר ירוד, הבעלים נוכלים וסכנת הטביעה תמיד קרובה. הנה ביצוע בהשתתפות מאות חובבים של שיר המלחים leave her Johny על פי עדויות שונות, את השיר ״עזוב אותה ג׳וני״, שמקורו בתקופת הרעב האירי הגדול, שרו המלחים רק קרוב מאוד לנמל היעד, זמן מתאים לשחרור קיטור של הצוות, במובן של לקטר, ןלבטא את הטרוניות הרבות שלהם כלפי האנייה והקצונה. מקור אחד מציין ש״לשיר את השיר לפני היום האחרון למסע היה מעשה שווה ערך למרד.״ הגירסאות המושרות ברשת הן מרוככות מאוד ומיועדות לכל המשפחה, אולי כדי לחוס המילניאלז הרגישים. לשיר היו הרבה בתים ש״הנייר אינו סובל״, כמו למשל: “It's pump or drown,” the old man said, “It's pump ye whores or we'll all be dead.” Oh the rats are gone and we the crew, It's damned high time we left 'er too. עוד עשרות שירים של ימאי העולם הישן יוצאים מחדש לאור, מאחורי רבים מהם סיפורי ים מרתקים ועדות לתקופה היסטורית שחלפה. האם מדובר בטרנד חולף שיעלם כלעומת שבא? סביר להניח. בכל זאת, מי ששומר בלבו פינה חמה למסורת הימית הארוכה והמרתקת, יכול לשבוע קצת נחת מכל המהומה המוזיקלית הכובשת הזאת. מאת dannyzimrin • פורסם ב-הסטוריה ימית 0 מרץ 6 2021 אימה בצפון: תעלומת המשלחת של פרנקלין ב-2014, לאחר שנים של חיפושים, אותרה הרחק בצפון הארקטי של קנדה אניית הצי המלכותי ״ארבוס״, בעומק 11 מטר. ב-2016 נמצאה האנייה-האחות, ״טרור״, בעומק 24 מטר, שמורה היטב בזכות הטמפרטורות הנמוכות, במרחק כ-75 ק״מ משם. מזג האוויר הארקטי מאפשר למשלחות החוקרות חלון זמן צר למדי, ובמהלכו חושפים ארכיאולוגיים תת ימיים את מה שניתן לחשוף, ומעלים מן הקרקעית ממצאים – מסט צלחות חרסינה של שולחן הקפטן ועד מברשות שיניים וכותפות מצועצעות של קצין ים. משלחות המחקר האלה ממשיכות מסורת בת כמאה ושבעים שנה, שבמהלכן ניסו עשרות אנשים לפתור את תעלומת היעלמותה של משלחת המחקר של ג׳ון פרנקלין, שיצאה לדרכה מבריטניה ב-1849. צריך לומר שגם ההישג המרשים של גילוי האניות לא פותר את התעלומה: מה בדיוק קרה לאנשי המשלחת האבודה. האמת נותרת חמקמקה ושנויה במחלוקת, גם אם אין ספק בדבר אחד: איש מ-130 חברי המשלחת לא נותר לספר את הסיפור. https://www.pc.gc.ca/en/lhn-nhs/nu/epaveswrecks/culture/archeologie-archeology/explore/2019/ete-summer-2019 גם אם האירוע אינו מוכר מאוד במקומותינו, ההדים שעורר בזמן אמת היו עצומים ובעצם לא דעכו מעולם. כמעט בכל עשור, ועד לימינו אלה, יש המנסים לפתור את התעלומה, ומוצאים עוד פיסה של התצרף, אבל לא משלימים את התמונה כולה. לא פלא שכותבים בעלי דמיון יצירתי אינם מתאפקים ומציעים נרטיב משלהם, מבוסס בחלקו על עובדות וממצאים ובחלקו על דמיון פורה. כך למשל סדרת הטלוויזיה החדשה-יחסית, ״טרור״, שאולי תגיע בקרוב לספק המדיה הסמוך למקום מגוריכם (אם לא, בקשו מהנכד של השכנים שיוריד לכם) מציעה גרסה דרמטית ואפלה של ההתרחשויות, על פי ספר מאת דן סימונס. בעוד שעלילת הסיפור דמיונית ברובה, השחזור הקפדני של החיים על אניות הצי המלכותי נשען על מיטב המומחים, והדמויות המרכזיות המוצגות בסדרה כולן של אנשים אמיתיים, תולדה של תחקיר היסטורי מעמיק. זוהי חוליה אחרונה בשרשרת ארוכה של יצירות – ספרותיות, מז׳ול ורן (״קפטן הטרס״) ועד מרק טווין, מוזיקליות – מבלדות ענוגות ועד רוק כבד – וכן ציורים ופסלים, וכמובן תוכניות תעודה לאין מספר. בעקבות הקוטב המגנטי אז מה בדיוק קרה שם? התקופה שלאחר הניצחון הבריטי על נפוליאון בווטרלו הביאה פריחה במסעות מחקר ותגלית שנועדו לבסס את מעמדה של בריטניה כמעצמה גלובלית. המשלחת של פרנקלין הייתה נדבך חשוב במהלך הזה. כבר כתבנו בקצרה על המשלחת ב״המטען״ לפני כמה שנים, בהקשר של מציאת ״המעבר הצפון המערבי״, אותו נתיב ים צפוני משוער ונכסף, המקשר בין האטלנטי והפסיפי, שנועד לקצר דרמטית את מסעות הסחר הימיים. בפועל קיימים כמה נתיבים, והמעבר בהם מוגבל מאוד בהתאם לעונות השנה. (אגב, הקרדיט על גילוי המעבר עדיין שנוי במחלוקת.) שינויי האקלים של המאה הנוכחית הופכים את השימוש במעבר הצפון מערבי לריאלי יותר, אבל לעת עתה ממשיכים רוב המובילים להפליג בנתיבים מסורתיים. אולי חסימת הסואץ תהווה זרז לחלופות מעניינות כאלה? המשלחת של פרנקלין נחשבת לניסיון הממוסד הרציני ביותר לגלות נתיב ים צפוני וקצר. אלא שמסתבר שהחיפוש הויקטוריאני אחרי המעבר הצפון מערבי, שהפך למשאת נפש עטויה נופך רומנטי ודרמטי, היה במידה רבה רק כותרת למטרות יח״צ, אשר ברבות הימים התקבעה כאמת עובדתית כמעט בכל המקורות העוסקים בנושא. כך לפחות לפי החוקר אנדרו למברט, שכתב ספר על המשלחת: בפועל, הייתה המשלחת של פרנקלין מיזם מדעי ומחקרי חשוב, במימון הצי והכתר, שווה ערך לפרויקטים כמו הקמת המערך שאיפשר את ה-GPS של ימינו. המטרה הייתה להגיע לקוטב המגנטי של כדור הארץ ולערוך סדרת ניסויים מדעיים להבנה מעמיקה של השינויים בשדה המגנטי של כדור הארץ ושיפור מערכי הניווט של הצי. מציאת המעבר המשוער למזרח הייתה רק תוצאת לוואי רצויה. הצוות המיומן כלל משום כך קצינים רבים מן הנהוג במשלחות כאלה, שנבחרו על שום היותם נווטים מעולים ומומחים בתחום המדידות המגנטיות. האניות נבחרו גם הן בקפידה. השמות המאיימים שלהן – ״טרור״ ו״ארבוס״ (מיוונית, ׳אפלה׳ או שערי השאול) נבעו מתפקידן המקורי, אניות-הפצצה נושאות מרגמות, שנועדו להפגיז מן הים אתרים על החוף. ב-1840 הפליגו שתי האוניות לקוטב הדרומי, לאחד ממסעות הגילוי החשובים של התקופה, בפיקודו של ג׳יימס רוס. בשובן לאנגליה חוזקו ושופרו האוניות החסונות לקראת המסע לקוטב הצפוני. בשתיהן הותקן מנוע קיטור שנבנה עבור קטרי קו הרכבת לונדון-גריניץ׳, מנוע של 25 כוחות סוס שיכול היה להניע את האנייה במהירות של 4 קשר, עם אספקת פחם ל-12 יום. נשמע קצת מגוחך, אבל זה היה ניסיון טכנולוגי נועז בשיא עידן המפרשים, ויכול היה לתת יתרון משמעותי לאניות בעת צרה. בראש המשלחת עמד כאמור סר ג׳ון פרנקלין, שהפליג על ה״ארבוס״, ואילו על ה״טרור״ פיקד פרנסיס קרוזיר. סדרת הטלוויזיה ״טרור״ מפליאה לשרטט את דמויותיהם ואת יחסי הגומלין המורכבים בין השניים, בנאמנות רבה למקורות היסטוריים: פרנקלין, בן אצולה שמנמן בן 59, שלאחרונה הפליג לקוטב 27 שנה קודם לכן, היה אדם דתי מאוד, ומפקד אהוד על אנשיו, ולא היה הבחירה הראשונה של האדמירליות לפקד על המשלחת; קרוזיר לעומתו היה אירי קשוח, איש ים משכמו ומעלה, שהישגיו במסעות הגילויים הקודמים שלו זכו להערצתם של אנשי מדע כמו האסטרונום ג׳והן הרשל, והוא נבחר לחבר האקדמיה המלכותית למדעים רבת המוניטין. אם לא די בכך, קרוזיר היה מאוהב עד כלות באחייניתו של פרנקלין, סופי קרקרופט. הוא הציע לה נישואין – אבל פרנקלין התנגד לכך בתוקף ואסר על הקשר ביניהם, כי קרוזיר לא היה שידוך הולם בשל מעמדו החברתי הנמוך. ממש סיפור החברה המעמדית הבריטית בקליפת אגוז. אין ראיות שהיה בכך להשפיע על תפקודם בקוטב, אבל קל לדמיין – ואת זאת בדיוק עשו יוצרי הסדרה. קרוזיר ופרנקלין באוגוסט 1845 נראו האניות בבאפין ביי שבסמוך לגרינלנד על ידי ציידי לוויתנים. זאת הייתה הפעם האחרונה שבה נראו או נוצר עמן קשר. האניות צוידו באספקה לשלוש שנים, כך שכעבור שנתיים, כאשר רעייתו הנמרצת והאנרגטית של פרנקלין, ליידי ג׳יין, החלה להידפק על דלתות האדמירליות בדרישה למשלחת חיפוש וחילוץ, ניסו להרגיע אותה שטרם חלף די זמן ויש להם אמון במשלחת ובראשיה שיחזרו בכוחות עצמם. זאת לא הייתה בהכרח תולדה של שאננות וחוסר אכפתיות. מסתבר שבניגוד למסעות השגרתיים של אניות סוחר בים, שגבו מחיר עצום בחיי אדם, היו אלה דווקא המשלחות האתגריות לקצווי הארץ שנהנו משיעור נפגעים נמוך. ההכנות הקפדניותֿ, המקצוענות והמשמעת של הצי הביאו לרמת בטיחות גבוהה להפתיע ביחס לתקופה. שמירה על חיי הצוות ורווחתו הפכה באותה עת לסטנדרט מחייב של הפיקוד. אבל בסופו של דבר הבינו גם באדמירליות שלא הכל כשורה, ומשלחות החיפוש והחילוץ החלו להתארגן. האנרגיה הבלתי נלאית של ליידי ג׳יין, שהפכה לידוענית בזכות עצמה, הייתה כוח דוחף רב עוצמה. בשלב מאוחר יותר פעלה באותה מידה של שאפתנות להנציח את זכר בעלה כגיבור האומה. המסמך בתל האבנים תלי אבנים מעשה ידי אדם, המכונים בגאלית cairns, מוכרים בתרבויות רבות לאורך ההיסטוריה, ויש להם מטרות שונות. המשלחות הארקטיות נהגו להותיר מסרים כתובים בתילי אבנים כאלה, כדי לתעד את מסעם ולהותיר מידע חיוני למחלצים. הפרקטיקה הזאת הוכחה יותר מפעם כמוצלחת. ב-1859 מצא לפטננט ויליאם הובסון, חבר באחת ממשלחות החיפוש הרבות (36 בסך הכל!), מסמך טמון בתל אבנים בחוף אי המלך ויליאם, באתר בשם ׳ויקטורי פוינט׳. באותה עת כבר הניחו שלא נותרו ניצולים, אבל חיפשו עדויות שיסבירו מה התרחש. זה היה טופס סטנדרטי של האדמירליות, המבקש, בכמה שפות, מהמוצא את המסמך להעביר אותו לאדמירליות או לקונסול הבריטי הקרוב. המסר המקורי נכתב במאי 1847, ציין את מיקומן של האניות התקועות בקרח וסיכם במילים "הכל כשורה". בשולי אותו מסמך, כשנה מאוחר יותר, נכתב טקסט נוסף, כמשוער באפריל 1848. הפעם, שום דבר לא היה כשורה. הדיווח הלקוני סיפר שהאניות ננטשו, שפרנקלין, מפקד המשלחת, מת ביוני 1847, ועוד 24 איש איבדו את חייהם. על המסר חתום קפטן קרוזיר, והקפטן השני, פיצ׳גיימס. הוא מציין שהמשלחת תצא למחרת ברגל לעבר בלק פיש ריבר – הנקודה הקרובה ביותר שהייתה ידועה כמיושבת. זהו התיעוד הכתוב האחרון של המשלחת. הפרטים של כל מה שקרה עד אז – ולאחר מכן – הם במידה רבה ספקולטיביים, אם כי בהדרגה נוסף עוד ועוד מידע, כתוצאה של מחקרים מתחומים רבים ושונים: ארכיאולוגיה, אתנולוגיה והיסטוריה שבעל-פה, רפואה פורנזית ועוד. ניגע בהם בקצרה. מה אמרו האינואיטים ילידי האזור, שבטים שכונו אז בפי הבריטים ״אסקימואים״, ביטוי שסר חינו, עקבו מרחוק, בסקרנות מסוימת, אחרי האוניות התקועות בקרח. יש הטוענים כי הבריטים, בהתנשאות מערבית אופיינית, ראו בהם פראים נחותים ולכן לא ביקשו מהם עזרה גם כשהגיע הרע מכל. ככל הנראה, התמונה מורכבת בהרבה. בין חברי המשלחת – בהם קפטן קרוזיר – היו כאלה שגילו עניין באורחות החיים של המקומיים, למדו את שפתם וניסו ליצור עמם קשרי ידידות. כיום, בקרב צאצאי האינואיטים תושבי המקום, המשלחת של פרנקלין נחשבת לאירוע מכונן בתולדותיהם. כבר בשנת 1854, כאשר הגיע לאזור החוקר הסקוטי ג'ון ריי, ניסה לגבות עדויות מציידים אינואיטים באזור, והם אכן העידו. על המפגש האחרון עם המשלחת סיפרו האינואיטים שפגשו בקבוצה של כ-40 לבנים, רובם רזים וחלשים, גוררים מזחלת וסירה. בראשם עמד אדם שתיאורו הולם את קרוזיר, שהילידים כינו ׳אגלוקה׳. הוא קנה מהם מעט בשר כלב ים, אבל לנוכח קשיי התקשורת המשיך כל צד בדרכו. מדברי האינואיטים עולה שכאשר ראו את אנשי המשלחת, מצבם היה כלאחר יאוש, על סף מוות, חולים ותשושים. וידם קצרה מלעזור. כעבור תקופת זמן, כשחזרו דרומה, גילו את גופותיהם של הלבנים, מונחים באהלים. הם מצאו גם סירי בישול ובתוכם עצמות אדם, והסיקו את המתבקש. ריי, שמצא גם פריטים רבים ששרדו מהמשלחת וקנה את חלקם מהאינואיטים, מסר את הדו״ח המטלטל שלו על סופה העגום של המשלחת לאדמירליות, ולהוותו הוא הודלף לעתונות. הזעזוע היה עצום. ג׳יין פרנקלין סירבה לקבל את הדו"ח, וגייסה ידידים רבי עוצמה – בראשם צ׳רלס דיקנס, באחת משעותיו הפחות יפות – שיצא נגד הדו״ח בשצף קצף והכפיש את ריי, על כך שהאמין לדברי הבלע של פראים נחותים. אולי מיותר לציין שבדיקות פורנזיות במאה העשרים מאשרות את פרשת הקניבליזם. גם שאר העדויות התבררו לא רק כמהימנות אלא נתמכות בממצאים פיזיים. עוד חוקרים דובבו ורשמו עדויות מפי האינואיטים, וידידנו מייקל פאלין – איש חבורת מונטי פייתון, שכתב ספר בשם ״ארבוס״ בעקבות המשלחת – מסכם לנוחותנו את מה שעולה מהעדויות הללו: אחרי שלוש שנים על הקרח נראה שבריאותם של אנשי הצוות הלכה והידרדרה, וחלקם מתו. באפריל 1848, עשרה חודשים לאחר מותו של סר ג׳ון פרנקלין, הובילו קרוזיר ופיצ׳ג׳יימס את האנשים שנותרו בחיים על שלוש מזחלות ועם סירה אחת אל ויקטורי פוינט, מרחק 15 מייל מהאניות. שם הותירו מסמך בתל האבנים. כדי להקל על המסע, הותירו במקום מטען רב. הם התקדמו כ-50 מייל דרומה, והתפצלו: הכשירים יותר המשיכו דרומה, החולים (בצפדינה, שחפת ועוד מחלות) נותרו במקום. חלק מהם כנראה חזרו לאוניות. שובל של שלדים מפוזר לאורך המסלול דרומה. חלקם זוהו. הנקודה הדרומית שאליה הגיעו כונתה ע״י אחד המחפשים בשם מעורר השראה, starvation cove. אלה ששבו לאוניות נותרו בחיים עוד זמן מה. אינואיטים שיצאו לציד כלבי ים במקום הקרוי אוטג׳וליק ראו אנשים על אחת האוניות, אבל כששבו אליה מאוחר יותר מצאו אותה נטושה. הם עלו אליה ומצאו עליה את גופתו של אדם לבן יחיד, ״גדול מאוד״. הם לקחו מה שיכלו מן האניה. מאוחר יותר העידו שהאוניות שקעו, בגלל נזקי הקרח – אחת מהן במים כה רדודים עד שתרניה בלטו מעל המים. העדויות של האינואיטים תועדו בקפדנות במאה ה-19 על ידי כמה חוקרים ומחפשים, אבל פערי התרבות והשפה מקשים ליצור מהם סיפור דפיניטיבי. יחד עם זאת הם עמוסים פרטים קונקרטיים רבים מאוד. האינואיטים כינו את קרוזייר ״אנגלוק״, שפירושו ארוך-צעד, אלא שזה היה כינוי גנרי ללבנים רבים, כולל חברי משלחות ארקטיות אחרות. קיימים תיאורים רבים של ילידים שהתארחו על האניות, וגם תיאור של טביעתה של ״טרור״, שהקרח ריסק בשלב כלשהו. הבעיה המרכזית היא התיארוך. ריי כתב שהמקומיים ראו את אחרוני המשלחת ״לפני ארבעה חורפים״, כלומר ב-1850. זה לא מסתדר עם ההנחה שצעדת המוות של שרידי המשלחת נערכה ב-1848. חוקר אחר, דיוויד וודמן, חזר לנתח את עדויות האינואיטים המקוריות, וטוען שעולה מהן בברור שחלק מהשורדים אכן החזיקו מעמד עד 1850 – 5 שנים (!) לאחר שיצאו מאנגליה. בין בריטניה לקנדה העניין בקורות המשלחת של פרנקלין לא דעך. עבור קנדים רבים, בני אומה צעירה שלא הייתה קיימת בזמן האירועים, המשלחת הפכה למיתוס מכונן הקשור לזהות לאומית. עוד ועוד קנדים יצאו צפונה, בחיפוש אחר שרידים ועדויות. אחד מהם היה פרופסור לאנתרופולוגיה בשם אוון ביטי. ב-1984 חשף באי המלך ויליאם שלושה קברים של ימאים מהמשלחת. אלה היו השלושה שמתו בין הראשונים, ועל כן זכו לקבורה הולמת ומסודרת, בארונות קבורה, שלא כמו חבריהם ששרדו זמן רב יותר. הגוויות נשתמרו להפליא בקרח-העד: התמונות המבעיתות של המלחים, שנראו כאילו מתו לפני זמן קצר עד כדי כך עד שתווי הפנים שלהן נותרו קלים לזיהוי, הפכו לסנסציה. ביטי לקח דגימות לפני שהחזיר המתים לקברם המקורי. הוא לא הראשון שערך בהם בדיקות פתולוגיות: אחד הימאים נותח מיד לאחר מותו, ככל הנראה בניסיון להבין את סיבת המוות. מחקרו של ביטי מצא רמות עופרת גבוהות שהעלו את החשד שהשימורים שמהם ניזונו באוניה, ואולי גם המים ששתו, הביאו למותם. זה היה הניסיון הראשון לפענח את מה שאירע בכלים מדעיים מודרניים. ספרו של ביטי על הממצאים היה לרב מכר, ואת ההקדמה לספר של כתבה הסופרת הקנדית הנערצת מרגרט אטווד. מאוחר יותר היו שחלקו על מסקנותיו של ביטי, אבל ברור שאנשי הצוות סבלו ממגוון מחלות שהחלישו וקטלו אותם, והפכו את ההתמודדות עם תנאי הסביבה הקיצוניים לחסרת סיכוי. ממשלת קנדה, באמצעות גוף בשם parks canada, פרשה את חסותה על החיפושים המודרניים. השיקולים היו בין השאר פוליטיים – הדגשת הריבונות הקנדית על המרחב הארקטי שבתחומה. קנדה ובריטניה חתמו על הסכם המסדיר את הבעלות הממצאים העתידיים, שרובם ישארו בידי קנדה. כאמור בפתיחה, בשנים האחרונות נמצא האוצר העיקרי עם איתורן של שתי האוניות, בשיתוף פעולה הדוק ומודגש עם קהילות האינואיטים המקומיות. ללא המסורות שבעל פה, מצהירים שם, לא היה סיכוי להגיע להישג המרשים הזה. צילומי וידאו מבטן הארבוס מגלים מגרות חתומות וארגזים נעולים בחדריהם של קציני האנייה. המחפשים מאמינים שיש סיכוי טוב למצוא בהם מסמכים חדשים, שישפכו אור על קורות המשלחת. שנת הקורונה עצרה את המחקר, והוא יתחדש בקרוב. יש למה לצפות. בינתיים, תוכלו להנות משירו של זמר העם הקנדי סטן רוג׳רס, ״המעבר הצפון מערבי״, הפותח במלים: ״רק עוד פעם אבחר בנתיב הצפון מערבי, למצוא את ידיו של פרנקלין מושטות אל ים בופור״. מאת dannyzimrin • פורסם ב-הסטוריה ימית 2 פבר 6 2021 אניית הרפאים, מרי סלסט עם בוא הסתיו מבשילות הדלעות, ובעולם המערבי חוגגים פורים קטן, או שמא גדול – הלואין. מה שהיה פעם מין ערב הווי אמריקאי משעשע התפשט לכל העולם, וחיסון אין. ילדים ברומניה ובשוודיה, שלא לומר ישראל ויפן, חובשים מסיכות מבעיתות ושואבים סיפוק והנאה מהפחדה הדדית ומעיסוק מרנין בשדים ורוחות. אלה, יש לומר, מלווים את האנושות מראשית דרכה (כבר התרבות השומרית, הראשונה שהמציאה כתב, עסקה רבות בענייני רוחות רפאים) אבל אחת מתקופות הזוהר של העיסוק ברוחות ובעל-הטבעי הייתה דווקא המאה ה-19, ובמיוחד באנגליה הויקטוריאנית. ולכן נקדיש הפעם את המדור לסיפורה של מרי סלסט – אוניית הרפאים המפורסמת ביותר. ״האניה נסחפה ללא מנוחה בין כיפות הקצף של הגלים, כמו נשמה אבודה בין מצבות״ – כך נפתח אחד מעשרות הספרים שנכתבו אודות מרי סלסט (Mary Celeste), אניית מפרש מטיפוס בריגנטין שהילכה בקביעות בסחר האטלנטי והייתה מוכרת למדי בקרב הברנז׳ה המקצועית של אנשי צי הסוחר של התקופה. מוכרת עד כדי כך שכאשר זיהה אותה מרחוק רב החובל של האניה "דאי גרציה״ (Dei Gratia) דיוויד מורהאוס, התפלא מאוד, כי הכיר את רב החובל של המרי סלסט, בנג'מין בריגס, כימאי מקצועי ואף קפדן, שלא יאפשר לאנייתו להיסחף בצורה חסרת שליטה ולהתעלם מאיתותים שנשלחו אליו, אלמלא קרה משהו יוצא דופן. קפטן בנג׳מין בריגס מרי סלסט יצאה בשביעי בנובמבר 1872 מניו-יורק בדרכה לגנואה. על סיפונה היו רב החובל בריגס, רעייתו שרה ובתם סופיה בת השנתיים, ועוד שמונה אנשי צוות. המטען כלל 1700 חביות אלכוהול גולמי. כשגילתה אותה ה"דאי גרציה" ברביעי בדצמבר, כ-400 מייל ימי מזרחית לאיים האזוריים, שלחה אליה סירה וצוות מלחים. מה שגילו בעלותם לסיפון המרי סלסט די היה בו לעורר צמרמורת של אימה שהדיה נמשכים והולכים עד ימינו: אונייה ללא נפש חיה על סיפונה, מפרשיה מדולדלים וגלגל ההגה נע על צירו באין הגאי; ללא סימנים מובהקים של נטישה חפוזה, תקלה או אסון שהתרגש על הצוות והנוסעים; במחסניה הייתה אספקה לחודשים אחדים. על מזרון לח באחד התאים ראו בבירור שקע שהוטבעה בו תבנית גופו של ילד ישן. הפסנתר של אשת הקפטן נותר יבש ותקין. המטען במחסנים נותר ללא פגע. חסרו רק סירת הצלה, הכרונומטר והסקסטנט של הקפטן ומסמכי האנייה. אנשי הצוות הותירו מאחור את חפציהם האישיים, כולל מעילי הסערה ואפילו המקטרות שלהם. הרישום האחרון ביומן האונייה היה רישום שגרתי מסוף נובמבר, עשרה ימים קודם לכן. האנייה נסחפה, לכאורה, מאות מיילים ימיים כשהיא ריקה מאדם. לא היה שום הסבר מתקבל על הדעת להעדרם של נוסעי האונייה, ותעלומות כאלה, מטבע ברייתן, מעוררות פחד מפני הלא נודע ומזמינות הסברים, פרשנויות ותיאוריות מכל קצווי הקשת של הדמיון האנושי. מרי סלסט לא הייתה האירוע הראשון – וגם לא האחרון – של כלי שיט שנמצאו ריקים מאדם ונסחפים על פני הים, אבל על פי רוב נמצא מיד הסבר הגיוני וסביר לאירוע: התקפת פיראטים, נטישה מוקדמת מדי של אנייה שחישבה לטבוע, וכדומה. הפעם נוספו עוד ועוד פרטים שלא היה בהם להסביר דבר. קפטן מורהאוס שלח כמה אנשים מן הצוות שלו לאייש את המרי סלסט ושתי האוניות הגיעו בתום מסע מפרך לגיברלטר. המטרה הייתה לקבל את דמי ההנצלה עבור האנייה הנטושה. לשם כך צריך היה להיערך שימוע בבית הדין שיוחד לעניינים כאלה. את השימוע ערך התובע הכללי של גיברלטר, אחד פרדריק סולי-פלאד, אדם ש״יהירותו ונפיחותו עמדו ביחס הפוך למנת המשכל שלו,״ לפי עדותו של אחד ממתעדי הפרשה. פלאד דבק מן ההתחלה בהנחה שמדובר בפשע, וחשדו נפל על רב החובל מורהאוס, שעמד לקבל חלק נאה בשלל. אבל הוא נאלץ לנטוש את ההנחה הזאת בהעדר ראיות. במפתיע, פלאד המשך לעסוק בפרשה, וניירותיו, שלא פורסמו בזמן אמת, סיפקו בהמשך ראיות חדשות לניסיון מודרני לפתור את התעלומה. מרי סלסט בגיברלטר לאחר הנצלתה – צילום מתוך סרט התעודה ״הסיפור האמתי של מרי סלסט״ אחד ההסברים המקצועיים והמתקבלים ביותר על הדעת הוצעו ע״י הקצין הראשון של ה״דאי גרציה״, אוליבר דבו. בין השאר מצא דבו על הסיפון מוט שנועד לבדיקת גובה המים בשיפולי האנייה, מנותק ממקומו. הוא הציע את האפשרות שקריאה מוטעית של גובה מי השיפוליים גרמה לקפטן לחשוב שהאונייה מתמלאת מים במהירות – ולהורות על נטישה. אבל כמי שעמד לזכות בתביעת רכוש משמעותית, ההסבר שלו התקבל בחשד. בסופו של דבר הורה בית המשפט לשלם למנצילים סכום קטן בהרבה ממה שציפו לו, ויש הטוענים שהסיבה לכך היא החשד שלא התפוגג שמדובר במעשה פשע, ואולי אפילו תרמית ביטוח, שבה עשו יד אחת רב-החובל הנעדר של מרי סלסט ורב החובל של הדאי גרציה. לחשדות הללו לא היה כל בסיס, כמובן. בינתיים החלה הפרשה להתפרסם ולעשות לה כנפיים, פורטת על נימים סמויים בלבם של מיליוני קוראי עיתונים. כל מי שיכול היה נידב הסבר לפרשה. עיתון ״החבצלת״, למשל, בגיליונו מחודש מאי 1873, כתב ש״השערה היא כי המלחים ומשרתי האנייה התפרצו מפני אדוניהם ויפשעו ברב החובל, ואותו ואת אשתו ובנו הרגו או הוליכו שבי, והפושעים עזבו את האניה כאשר היא להמלט על נפשם אל מקום שאין מכירים אותם, חרב אחת מגואלה בדם נמצאה על ספון האניה״. (אכן נמצאה חרב,אבל הכתמים עליה היו חלודה, לא דם) ואילו העיתון העברי ״היום״ דיווח, באיחור אופנתי של יותר מעשור, על התיאוריה לפיה טבח האנייה רצה להתנקם ברב החובל, ״וישם מות בסיר האוכל ובכן מתו כל האנשים אשר היו באניה והוא השליך את פגריהם הימה, אחרי כן החל הנוחם לענותו וכליותיו יסרוהו מוסר אכזרי על עשותו המזמתה ויטל נפשו המימה.״ באותה נשימה הוא מציין כי השערה זו, כמו אחרות, הופרכה. רוב הפירסומים בעיתונות האמריקאית והבריטית היו בלתי מדויקים, בלשון המעטה, אבל הצליחו לעורר סקרנות ואימה. אולם מה שהפך את המרי סלסט ל״אונייה המפורסמת ביותר מאז המייפלאואר״, כדברי ההיסטוריון ג׳ורג׳ בריאן, היה ככל הנראה סיפור קצר מאת רופא אנייה צעיר, שהיה עדיין בראשית דרכו הספרותית: ארתור קונאן דויל, אביו הרוחני של שרלוק הולמס. לא פלא שתעלומה כזאת משכה את תשומת לבו. במפתיע או לא, קונאן-דויל היה, כמו הרבה ויקטוריאנים אקסצנטריים, מאמין גדול בתופעות על-טבעיות, מספיריטואליזם ועד פיות, למרות שברוב סיפוריו מנצחים השכל וההיגיון הישר את הפחד הקמאי מפני עולם הרוחות. הסיפור שלו – ״הצהרתו של ג׳יי. חבקוק ג׳פסון״ – התבסס על אירועי המרי סלסט, וסיפק עלילה בדויה המסבירה את השתלשלות האירועים. לאנייה בסיפור היה אותו שם, בשינוי קל של האיות. מעבר לכך, כמעט הכל היה בדוי – אבל הסיפור, שראה אור ב-1884 הגיע לקהל עצום בגודלו, שהיה משוכנע שהסיפור אמתי. העיתון המכובד בוסטון הראלד אף פרסם את הסיפור כדיווח אותנטי, לתדהמתו של קונאן דויל. הסברים טבעיים ועל-טבעיים הוסיפו לצוץ בקצב מהיר כדי להסביר את היעלמותם של אנשי המרי סלסט: מדיונון ענק שתקף את סירת ההצלה עד קשר עקיף למשולש ברמודה ויבשת אטלנטיס, וגם חוצנים שחטפו את הצוות, כמובן – לצד הסברים רציונליים ומדעיים. אלה כבר לא שינו הרבה: מרי סלסט הפכה להיות בתודעה הקולקטיבית ל״אניית רפאים״, מוכרת לפחות כמו אנייתו של ההולנדי המעופף, והיא היוותה השראה לספרים ומחזות שנים לאחר האירוע, הרחק אל תוך המאה העשרים. בשנות השלושים שודרו שני תסכית רדיו שעסקו בה וזכו להצלחה רבה. ב-1935 הופק סרט בריטי בשם ״תעלומת המרי סלסט״ בכיכובו של בלה לוגוזי, מגדולי הכוכבים של סרטי אימה נודעים, מפרנקשטיין עד דרקולה. הוא שיחק מלח מטורף שגורם לאובדנם של נוסעי האנייה. העלילה מתבססת על אחת משלל התיאוריות, לפיהן שני מלחים-אחים, ילידי גרמניה, אחרים לאירועים על האנייה. צאצאיהם מוחים היום על הוצאת הדיבה הזאת על שני ימאים פשוטים הגונים. עוד סרט קצר הופק ב-1938, עם דגש על אירועים על טבעיים. הפרשה המסתורית המשיכה ועדיין ממשיכה להטריד את מחשבתם של רבים וטובים, המנסים למצוא עדויות וראיות חדשות ולהציע הסברים מקוריים לפרשה. אולי ראוי לסיים בניסיון העדכני ביותר – ואולי המבוסס ביותר – למצוא הסבר למסתורין המפחיד של מרי סלסט. הערוץ התעודי של מוזיאון הסמית׳סוניאן הפיק סרט שבו גייס את מיטב המומחים והשתמש בראיות חדשות בניסיון להציג פתרון אולטימטיבי לפרשה. בין השאר מסתמך הסרט על רישומים של התובע הכללי של גיברלטר, פרדריק סולי-פלאד, שהושמץ למעלה על ידי אחד ההיסטוריונים של הפרשה. מסתבר שבכתביו שנתגלו לאחרונה יש פרטים רבים מתוך העדויות שלא נותרו בפרוטוקולים הרשמיים, ועולה מהם בין השאר שמרי סלסט פגשה בדרכה סדרה של סערות קשות, ויתכן שטעתה בניווט. הסרט מעלה את התיאוריה לפיה הכרונומטר היחיד על הסיפון היה מקולקל – והובילו לטעות מצטברת בניווט. קפטן בריגס גילה זאת במאוחר, ואז שינה את מסלול האנייה כדי להגיע ליבשה הקרובה. מסתבר גם שאחת המשאבות של האנייה לא פעלה. לפי התיאוריה הזאת, בריגס נטש את האנייה, שהוא היה משוכנע שעומדת לטבוע, מתוך כוונה להגיע בסירת הצלה לאי קרוב, סנטה מריה שבאיים האזוריים. הסירה הוכרעה על ידי הים הסוער וטבעה, אבל האנייה הייתה רחוקה מלטבוע, והיא נסחפה ברוחות ובזרמים עוד מאות מיילים, עד פגישתה הגורלית עם ה״דאי גרציה.״ דגם וירטואלי של המרי סלסט ומטענה – מתוך הסרט ״הסיפור האמתי של מרי סלסט״ האם ההסבר הזה סותם את הגולל אחת ולתמיד על פרשת המרי סלסט? כמובן שלא. מרי סלסט ואוניות רפאים אחרות ימשיכו לרדוף את עולמנו, כי אין כנראה דבר מושך ומלהיב יותר מאשר הפחד מפני הלא נודע והעל טבעי. המוזיאון הימי של סן דייגו מז מין ילדים לחגוג הלואין על סיפון המרי סלסט מאת dannyzimrin • פורסם ב-הסטוריה ימית 0 אוג 30 2020 לוסיטניה פורסם ב״המטען״ יולי 2020 במהלך משבר הקורונה עלו לכותרות לזמן קצר הנוסעים חסרי המזל של אניות הקרוזים, המכונות לעיתים ״אניות תענוגות״ – שהפכו באחת מגן עדן לגיהנום קטן ומבודד. הכל כמובן יחסי: בגיהנום הזה מיזוג האוויר פעל היטב, אבל בכל זאת זה היה לא נעים. הרי מדובר על אוכלוסייה בסיכון, בגלל הגיל, אמנם בדרך כלל אמידה ועתירת משאבים. אם נחזור לרגע 105 שנים לאחור, לתור הזהב של אמות-אמותיהן של האניות הללו, נמצא שם דמוגרפיה שונה למדי וטרגדיות מסוג אחר. טיטאניק מוכרת לכל, אבל נעסוק הפעם בלוסיטניה, אניית הדואר המלכותי שירדה למצולות בחודש מאי של שנת 1915, עם 1198 קורבנות, בהם תינוקות וילדים. אפשר לטעון במידה רבה של צדק שהסיפור האמיתי של לוסיטניה התחיל רק אחרי שטבעה, נמשך לאורך יותר ממאה שנה, עם פיתולי עלילה רבים ומפתיעים – וטרם נחתם. בעת התרחשותו, ושנים רבות לאחר מכן, היה אסון הלוסיטניה אירוע בעל ממדים מיתולוגיים, צרוב בתודעה הקולקטיבית לא פחות, ואולי יותר, מאסון הטיטאניק, שהתרחש כמה שנים קודם, ב-1912. בחלוף העשורים אולי נדחקה הלוסיטניה לשוליים ונשכחה קצת, אבל רבים הם המשוגעים לדבר הממשיכים והופכים בסיפור, מגלים נסתרות וחושפים פרשיות נעלמות הקשורות לטביעה. ב-7 במאי ציינו, כמו בכל שנה, את תאריך הטביעה. הפרטים העיקריים גלויים ומוכרים – לוסיטניה הייתה אניית קו גדולה ומפוארת של חברת הספנות קונרד, שפעלה לצד דומות לה בקווים שחצו את האטלנטי והובילו נוסעים ומהגרים בין אירופה לאמריקה. לוסיטניה הייתה בין המהירות שבהן – מחזיקת ״הסרט הכחול (״Blue Riband״), כלומר שיאנית חציית האטלנטי. זמני החצייה מפתיעים גם במונחי ימינו: לוסיטניה הייתה הראשונה שחצתה את האוקיינוס בפחות מחמישה ימים והשיגה שיא מהירות של כ-24 קשר. לצד אחותה מאוריטניה הייתה לוסיטניה הראשונה שעברה את סף ה-30,000 טון קיבולת, ומכיוון שאניות הנוסעים הגדולות היו פאר הטכנולוגיה דאז, היה להן פרופיל תקשורתי גבוה והן עמדו במרכז תשומת הלב הציבורית. כדי להמחיש לאורחים שבאו לטקס ההשקה את גודלה, הניחו להם לנסוע במכוניות דרך ארובות האוניה, שהיו מונחות על הרציף טרם הרכבתן על הגוף. הלוסיטניה הייתה האונייה המהירה והגדולה ביותר בעת השקתה, והראשונה בעלת ארבעה מדחפים שהופעלו ע"י טורבינות. 200 אלף איש זרמו לרציף בו עגנה כדי להתבונן בעליית הנוסעים ובהכנות להפלגת הבכורה. קצת אחר כך הושקה האוניה האחות, מאוריטניה, ובשמונה השנים הבאות התחרו שתי האוניות ביניהן וגברו מדי פעם האחת על רעותה; שתיהן היו מוקד להערצה, וזכו לשמות חיבה: לוסי ומאורי. אנשים קראו לילדים שנולדו על שמן. לוסיטניה מגיעה לראשונה לניו-יורק. מקור כאן האנייה הלכה מחיל אל חיל, שברה שיאי מהירות ופופולריות, ואז פרצה מלחמת העולם הראשונה. צריך לומר שמראשיתו של דבר היו האניות הללו חלק מהסכסוך המתפתח בין גרמניה לבריטניה. הממשלה הבריטית הייתה מעורבת בבנייתן, כתגובה להתעצמות הכוח הימי של גרמניה והצלחתן של אניות הנוסעים המתקדמות שלה. לא פלא אם כן שכאשר פרצה המלחמה בפועל הפכה לוסיטניה למטרה איכותית. האסון הכה ב-7 במאי 1915 אחר הצהרים, סמוך לחופי אירלנד. הצוללת הגרמנית U-20 שיגרה אליה טורפדו יחיד, ולוסיטניה שקעה תוך 18 דקות, לוקחת עמה למצולות 1198 קורבנות. דווקא לאחר טביעתה הפכה לוסיטניה לנשק אדיר, שהכריע במידה רבה את גורל המלחמה: את ההלם הציבורי בבריטניה ובארה״ב אפשר להשוות בלי הצטנעות לפרל-הרבור (הוא דחף את ארה״ב להיכנס למלחמה – אמנם התהליך ארך כשנתיים) והאפקט התעמולתי והפסיכולוגי של האירוע היה עצום. הפולמוס על מה קרה בדיוק נמשך יותר ממאה שנה. פשע מלחמה או à la guerre comme à la guerre ? הטביעה, שתיאורים מפורטים שלה אפשר למצוא בעשרות מקורות באינטרנט, הייתה מחרידה במיוחד. המהירות העצומה שבה ירדה לוסיטניה למצולות לא הותירה סיכוי לנטישה מסודרת. סיפורים קורעי לב של ניצולים הציפו את העיתונות, והעובדה שאילי-הון וסלבריטאים נודעים, כמו המיליונר אלפרד ונדרבילט, נספו באסון, לצד פעוטות ותינוקות, רק הוסיפה אש לבערה. הזעקה שהקימו הבריטים והאמריקאים – יותר מ-120 מהנספים היו אמריקאים – והאפקט התודעתי של הטביעה היו כה דרמטיים, עד שהגרמנים חשו מחויבים לתרץ את הפגיעה: הם טענו שהאנייה נשאה מטען סודי של תחמושת ולכן הייתה מטרה לגיטימית. יותר מכך, השגרירות הגרמנית בארה״ב הזהירה מראש את הנוסעים שהם נכנסים לאזור מלחמה ונמצאים בסכנה. בצד השני של המתרס הכחישו בתוקף את הטענות והציגו את הגרמנים כמפלצות שפגעו באנייה אזרחית תמימה וחסרת מגן. הויכוח בעצם לא הסתיים עד שנת 2012, אז הכריזו חוקרים מהמעבדה הלאומית ״לורנס ליברמור״ שקול נפץ שני, שעל פי עדים נשמע לאחר פגיעת הטורפדו, לא נבע, כפי שטענו הגרמנים, מפיצוץ מטען תחמושת, אלא מפיצוץ דוד קיטור. הטורפדו הבודד שירתה הצוללת הגרמנית הספיק לחסל את לוסיטניה ולהדגים את כוח ההרס העצום של ״עדת הזאבים״, צי הצוללות הגרמני. בפועל, האנייה אכן נשאה מטען תחמושת, אבל בעיקר כדורים לנשק קל. הוא לא תרם לטביעה וככל הנראה לא היווה עילה להתקפה. בזמן אמת, הפכה הלוסיטניה למקדמת גיוס ראשונה במעלה. כל בחור וטוב נקרא לנשק כדי לנקום את נקמת הלוסיטניה. משרדי התעמולה תבעו ״לזכור את הלוסיטניה״ ולעולם לא לשכוח. התעמולה פנתה אל הרגשות הנעלים ביותר של קהל היעד – הצער על מותם של עוללים חסרי ישע – וגם אל הרגשות הגסים ביותר, עם קריאות גזעניות במופגן לחסל כל ״הוני״ באשר הוא שם. למלחמת התעמולה הזאת יש אפילו פן מקומי, אם כי אין בידינו ראיות חד משמעיות לכך. רב החובל אריך הירשפלד, איש צי יהודי-גרמני ולימים מחלוצי הספנות בארץ, פעל ככל הנראה כסוכן גרמני בימי מלחמת העולם הראשונה. לטענת חוקר אחד, הירשפלד היה הסוכן שסיפק לפיקוד הגרמני ולממשלה הגרמנית ראיות לכך שהלוסיטניה אכן נשאה נשק, כך שיוכלו להשתמש באמתלה הזאת להצדקת הפעולה, כפי שאכן עשו שוב ושוב. האם היה הירשפלד מעורב? מכיוון שהוא הכחיש בפומבי שהיה אי פעם סוכן גרמני, נותרנו ללא ראיות חותכות – אבל האמריקאים היו כנראה משוכנעים בכך: הוא עבד בניו יורק עם הנספח הימי הגרמני בוושינגטון, והמודיעין האמריקאי עקב אחריו, בגלל היותו מומחה בתחום המיקוש הימי; על פי מסמכי מודיעין שנחשפו – האמריקאים סברו (בצדק או לא) שהוא במידה רבה היה אחראי ישיר לטביעתה של לוזיטניה – לא פחות! ואולם, כפי שכתבנו כבר במאמר שהוקדש לו (״ימיו הסוערים של קפטן הירשפלד״) לא נרשיע את האיש ללא ראיות. הדי האירוע הגיעו לכל מקום, גם לעיתונות העברית שהייתה אז בחיתוליה. אולי מפתיע שהעיתון ״חירות״ נתן ביטוי נרחב בעיקר לצד הגרמני, וציטט בהרחבה את העיתונות גרמנית התוקפת את הצד הבריטי-אמריקאי: ״כשהגיעה האניה לאירלנדיה אחזו מלחיה ומפקדה בכל האמצעים הדרושים להגן עליה מפני כל סכנה. אבל פתאם הופיעה צוללת גרמנית ותשלח את מוקשיה באניה, שנפגעה ונתפוצצה כהרף עין. מפקד האניה פקד תומ"י להוריד את הנוסעים. ההורדה נעשתה באי סדר נורא ובבהלה גדולה מאד. המחזה היה מחריד ומזעזע את הלב, יען כי האניה נשברה והתנדנדה הנה והנה וקשה היה להציל את הנוסעים. האניה עמדה על המים רק כעשרים רגע ואחרי כן צללה בתהומות ים יחד עם רוב הנוסעים שאי-אפשר היה להצילם. ה„ברלינר טגבלאט“: „בצער עמק נודע לנו דבר הריסת ה„לוזיטניה“. אנו מצטערים באמת על מות כמה וכמה נפשות, אך מצד אחר יודעים אנו ברור שלא בנו האשם. האנגלים ירימו בודי קול רעש והמולה מסביב למארע הזה וישפכו את זעמם על גרמניה. ואולם צריך לחכות לעוד זמן מה, כשיוכחו כלם, שהאחריות נופלת אך ורק על ראש האמיריה הבריטית. כל אלה שיתאבלו לרגלי האסון הזה צריכים להגיש את תעצומותיהם אך ורק למיסטר טשורטשל, וזיר הימיה האנגלית, שגרם ע"י פקודותיו המבוהלות לאסון הזה.“ תיאוריות הקונספירציה כמו כל אירוע מכונן, גם טביעת הלוסיטניה אפופה תיאוריות קונספירציה, משכנעות יותר או פחות. סדרה שלמה של תיאוריות כאלה טוענת שהבריטים רצו בהטבעתה ואפילו פעלו לקדם את האסון, כדי להשיג בדיוק מה שאכן הושג, כניסת ארה״ב למלחמת העולם הראשונה. הראיות לכאורה רבות ומגוונות. אחת התיאוריות הוצגה בספר שתורגם לא מכבר לעברית, ״שובל המוות״ של אריק לארסון, הטוען ש״חדר 40״, אגף מודיעין בריטי סודי, פענח את התשדורות הגרמניות (כפי שנעשה בפועל במלחמת העולם השנייה) וידע על המתקפה הצפויה, אבל נמנע מלהזהיר את לוסיטניה. מסתבר שעד עצם היום הזה יש מסמכים הקשורים לאירוע – תשדורות של האדמירליות עם האנייה – שנותרו חסויים. תיאוריות אחרות טוענות שהאנייה נשאה כמות לא מוצהרת וגדולה מאוד של תחמושת. יש טענות שבמהלך מלחמת העולם השנייה, שנים רבות לאחר האירוע, טרח הצי הבריטי להטיל כמות אדירה של פצצות עומק על גוויית הלוסיטניה שבמעמקים, מן הסתם על מנת להסתיר ראיות כלשהן. לשברי האנייה המונחים בעומק 93 מטר יש בעלים: גרג במיס, שרכש אותה לפני שנים מבעליה הקודמים תמורת מחיר סימלי, אבל הוציא מיליונים על מאבקים משפטיים כדי לממש את זכותו עליה. אגב, בניגוד לטיטאניק שנשמרה היטב בעומק כ-3700 מטר, לוסיטניה הטרופה במצב גרוע ועל סף התפוררות. יש הרוצים להפוך אותה לאתר מורשת עולמית, והממשלה האירית הכריזה על שברי האנייה כעל אתר מורשת לאומי, ורצתה לאסור על במיס לצלול אליה. בסופו של הליך משפטי ארוך ניתנה הרשאה לצלול אל האונייה ולהוציא ממנה חפצים. השלל עד כה היה מועט ולא מרשים. עם זאת יש טענות לפיהן ציורים קלאסיים רבי ערך של רמברנדט ואחרים, בבעלותו של אספן בשם יו ליין, נשמרו בעומק הים בתוך ארגזי עופרת. במיס ממשיך לדווח מדי פעם על תכניותיו לעתיד הלוסיטניה ולקדם תיאוריות קונספירציה נוספות. נראה שהסיפור שלה טרם נחתם. מאת dannyzimrin • פורסם ב-הסטוריה ימית 0 אוג 30 2020 המסע האחרון של פונג סו פורסם ב״המטען״, יוני 2020 נרחיק הפעם את עדותנו לסיפור שאינו מכאן (אירופה ואמריקה) ואינו מעכשיו (התרחש לפני כמעט עשרים שנה; לפני הקורונה). פודקסט, ובעברית הֶסְכֵּת, מאוסטרליה, שלכד את תשומת לבו של האיש המכונה ״המטען״, החזיר לתשומת הלב הציבורית פרשייה ותיקה ומורכבת שהגיעה לזמן קצר לכותרות ונעלמה – פרשת האנייה פונג סו. חברת ספנות צפון קוריאנית? בלב הפרשה עומדת אוניית משא ישנה שנבנתה במקור ביפן ותוכננה להובלת בולי עץ, מן הסתם מאפריקה ליפן, סחר פורח באותם ימים. אורכה היה כ-100 מטר והמעמס שלה 3,743 טון. האנייה נרשמה, אם אפשר לקרוא לזה כך, כשייכת לחברת ספנות פרטית שמושבה בפיונגיאנג, בירת צפון קוריאה. ההגדרה הזאת לבדה די בה להדליק נורות אדומות, כי אין חיה כזאת, חברה פרטית בצפון קוריאה. כל הפעילות הכלכלית שייכת למפלגה ולשושלת של משפחת קים. אי אז ב-2003 הגיעה האנייה המסתורית הזאת לחופי אוסטרליה, הרחק הרחק מנתיבי הסחר הרגילים. מדוע, ומה עלה בגורלה, על כך בתקציר שלפניכם, שהוא ניסיון לבור את הבר מתוך אינספור עובדות ופרשיות נלוות ופיתולי עלילה רבים. ראשית הפרשה במבצע משטרתי, יבשתי לגמרי, של מעקב אחר חשודים בסחר בסמים. מידע שהגיע למשטרה האוסטרלית הביא למבצע של האזנה ומעקב אחר שלושה גברים מאסיה. המשטרה קיוותה לסכל הברחת סמים גדולה, אולם לא היה להם מושג מנין יגיעו הסמים ולאן יגיעו. הגברים עשו דרכם במכונית לעיירה נידחת בשם בוגלי קריק (Boggaley Creek). קשה להדגיש ולבאר עד כמה המילה ״נידחת״ לא מתקרבת אפילו לתיאור הולם של העיירונת הזאת. קשה למצוא אותה בגוגל. היא נמצאת כ-150 ק״מ דרומית למלבורן, מעל מיצר באס, המפריד בין אוסטרליה לטסמניה. מול העיירה המנומנמת שאליה הגיעו שלושת הנעקבים, הופיעה אניית המשא הישנה, קרובה מאוד לחוף, ואז הפליגה לאיטה הלוך ושוב במשך כמה ימים, מטלטלת בים סוער, לעיני כמה תושבים אדישים למדי. המעקב המשטרתי בעקבות החשודים נמשך ימים, ובראשיתו של דבר השוטרים כלל לא קישרו בין האונייה לחשודים שבחוף. באחד הלילות – עדיין בסערה קשה – הורידה האנייה סירת גומי עם שני אנשים ומטען של כ-125 קילוגרם הרואין, שה-״street value״ שלו, כלומר ערכו לסוחרי הסמים, הוערך ב-160 מיליון דולר. במאמר מוסגר נזכיר סרט אירי חביב, ״שומר חוק״ (The Guard) העוסק בפרשה דומה של הברחת סמים, ובה הגיבור, השחקן האירי ברנדן גליסון, המשחק שוטר פרובינציאלי, מטיל ספק בסכומים האדירים הנזרקים לאוויר כדי רק להאדיר את המשטרה. המבצע בבוגלי קריק נתקל בקשיים בשל הסערה הקיצונית: הסירה התהפכה, אחד מנוסעיה טבע והשני הגיע בקושי לחוף, עם חלק מההרואין. 50 ק״ג נאספו על ידי השלושה שבחוף, ואלה נתפסו כמעט מיד על ידי השוטרים. האדם השני שהיה בסירה הסתתר על החוף עם ציוד הישרדות וחלק מההרואין, שאותו הסתיר. לחזור לא לאנייה לא יכול היה. כעבור יומיים נלכד על ידי השוטרים, וברשותו חפיץ נדיר לשנת 2003, GPS. בעזרתו הגיעו השוטרים להרואין שהחביא, לצד דרכונים וציוד נוסף. המשטרה האוסטרלית, ולצורך העניין גם חיל הים האוסטרלי והכוחות מיוחדים שלו, מצטיירים כאן ממש בהתאם לסטראוטיפים שיש לכולנו על האוסטרלים: אנשים נינוחים עד אדישים, שקשה להוציאם משלוותם, לא מאוד חדים וזריזים ולא מורגלים במצבי חירום. אפשר בכלל לדמיין מצב שבו אנייה אלמונית תסתובב לה ימים מול חוף נחשולים או פלמ״חים מבלי שיוזנקו אליה השייטת, הסיירת, המשטרה, זק״א והרבנות הצבאית בליווי כל ערוצי התקשורת, ומבלי שיוקמו חמ״ל עם מל״ל ועוד ראשי-תיבות מסתוריים כדי לרכז את המאמץ ולהשתלט עליה? מצד שני, אורך החוף האוסטרלי הוא 25,760 ק״מ בהשוואה לפחות מ-300 אצלנו. האוסטרלים עשו הכל בקצב אוסטרלי. כאשר, בשלב מאוחר יחסית, החלה הפונג-סו לנוע בהחלטיות לכיוון ניו זילנד ולהתרחק מנקודת האירוע – כלומר נואשו מהסיכוי שהאנשים שירדו לחוף יחזרו – יצאה בעקבותיה סירת משטרה מטסמניה. בים קשה מאוד המשיכו אנשי השיטור הימי במרדף, שכן החוק הבינלאומי קובע כי ניתן לעצור כלי שייט גם מחוץ למים הטריטוריאליים, בתנאי שהדבר נעשה תוך כדי מרדף רצוף. האוסטרלים בהחלט מקפידים על קלה כחמורה בעניין נהלים וחוקים, כפי שנראה גם בהמשך. הוזנקה פריגטה של הצי המלכותי האוסטרלי (הם עדיין איכשהו בחבר העמים הבריטי, מסתבר, ואוהבים את המלכה) ומסוק ובו כוח קומנדו אוסטרלי השתלט על האוניה הצפון קוריאנית. כאן התרחשה ההתנגשות הבין תרבותית במלוא עוזה, והאוסטרלים התחילו להבין עם מי יש להם עסק. המנהיג האהוב רב-החובל הצפון קוריאני, מאסטר סאן, שבהמשך זכה לשבחים על היותו איש מקצוע מצויין, מתון וטוב מזג ובעל השפעה טובה על אנשיו, קיבל ככל הנראה התקף לב קל בעת הפשיטה. האוסטרלים לקחו אותו לגשר כדי לקבל טיפול ראשוני מידי החובש הצבאי. מתברר שאנשי הצוות, שהופרדו ממנו ולא ידעו מילה אנגלית, הניחו, באופן טבעי לחלוטין, שהאוסטרלים לקחו אותו על מנת לחסל אותו בירייה, פשוט כי אלה הנהלים במקום שממנו באו. קצת אחר כך, כשערכו חיפוש בתאים ועל אנשי הצוות במטרה למצוא סמים או עדויות להברחה – כל ראייה כמובן הושמדה בקפדנות רבה בשלושת ימי המרדף האיטי – התרחש עוד מחזה מוזר. לכל איש צוות הייתה סיכת-דש עם דיוקנו של ״המנהיג האהוב״ של צפון-קוריאה, קים ג׳ונג איל (אביו של הקים הנוכחי.) הסיכות נלקחו מהם והונחו כלאחר יד על השולחן. אנשי הצוות הנרעשים כמעט יצאו מדעתם: הסיכות הונחו עם הפנים כלפי מטה, השפלה איומה וכמובן מסכנת חיים בצפון קוריאה. לקח לאוסטרלים זמן להבין את הרגישות המיוחדת של הצוות, תוצר של האינדוקטרינציה הקטלנית של המשטר. מחיצות של שפה ותרבות הוסיפו לחצוץ בין האוסטרלים לקוריאנים לאורך כל חקירת הפרשה. בעמדת האלחוט המיושנת של הפונג סו ניצב מכשיר שפלט אותות מורס ללא הרף. איש צי אוסטרלי ותיק, שעדיין זכר משהו מימיו כאלחוטאי עשרות שנים קודם לכן, התבקש לנסות לפענח מה שודר: לשווא. פתק אחד מחדר האלחוט פוענח: ״האויב תוקף את האונייה״, מסר אחרון המעיד על האופן בו תפסו את עצמם הקוריאנים – חיילים בקרב. לצוות עצמו היו שלושה ימים לשנן את סיפור הכיסוי שלהם, בהנחייתו של הפוליטרוק, אותו פטנט סובייטי ישן – איש מפלגה הנמצא בכל מקום שבו מקובצים יותר משלושה או ארבעה צפון קוריאנים. הפוליטרוק, או הקצין הפוליטי, משליט משמעת מפלגתית ומאיים בעצם נוכחותו על חייו של כל איש צוות שיחרוג מההוראות. כתוצאה מכך, אנשי הצוות לא ידעו, לא שמעו ולא ראו דבר שקשור להברחת סמים או לסירת גומי עמוסה שהורדה לחוף, או אפילו על שני אנשי צוות נעדרים, שאחד מהם כזכור טבע. לאנייה היה דגל נוחות של איי טובאלו, שאליו הועברה במהלך המסע דרומה. הסיפור שלהם היה: תקלה במנוע ומזג אוויר סוער אילצו את האנייה להישאר כמה ימים באזור. הם לא יודעים דבר וחצי דבר מעבר לכך. הסיפור הזה החזיק מעמד לאורך חודשים ושנים. האנייה נגררה לנמל סידני ואנשי צוותה נכלאו בבתי מעצר אוסטרליים והועמדו למשפט. זה היה הליך משפטי מוזר, בלשון המעטה. למערכת החקירה והמשפט האוסטרלית חסרו כלים להתמודד עם השתיקה, ההכחשה המוחלטת, העדר תיעוד והעדר תגובות מהרשויות של צפון קוריאה או השגרירות שלה. כל אלה היו חומה שקשה היה לעבור. הסנגורים הפרובינציאליים שמונו להתמודד מול התובעים האוסטרלים מהבירה עשו את עבודתם היטב: אי אפשר היה להוכיח מעבר לכל ספק סביר שאנשי הצוות של האנייה, כולל הקצין הפוליטי, היו מעורבים בהברחת ההרואין. האוסטרלים הגיעו למבוי סתום בניסיונות לברר את זהותם האמתית של שלושת האנשים בחוף, ושל אלה שהגיעו בסירה – עד היום אין לאיש מושג מה שמו של האיש שטבע. כולם טענו שהם חפים מפשע ולא קשורים להרואין. בשלב ראשון זוכו 27 אנשי הצוות, הועברו למתקן גירוש ונשלחו מאוסטרליה ב-2004. הקפטן סאן, שני מכונאים והקצין הפוליטי עמדו למשפט – וזוכו בסופו של דבר, ב-2006. רק אלה שנתפסו על חם עם ההרואין בחוף נשלחו למאסר ממושך. כולם הכחישו כל קשר לאנייה עצמה. מה לגבי אנשי הצוות שהוחזרו לארצם? כמה מומחים שנשאלו על כך אמרו שלדעתם יש סבירות גבוהה שהשלטונות יראו את הפרשה ככישלון – גם באובדן הכנסה וגם בחשיפה שלילית – ולאנשי צוות שנכשלו במשימה שאליה נשלחו יש רק עונש אחד, מוות. אבל במפתיע, כמה שנים מאוחר יותר, הצליח אחד האוסטרלים שהיו מעורבים בהליך המשפטי להשיג ביקור נדיר בצפון קוריאה, ולפגוש את קפטן סאן החביב, שאמר לו שהוא בגמלאות ומבלה בחיק המשפחה ונכדיו הרבים. שנים רבות לאחר מעשה, לקראת שחרורם מהכלא של המעורבים האחרים – שזהותם לא נחשפה מעולם, ואיש אינו יודע מה שמם האמתי או ארץ מוצאם – הנפיקה להם צפון קוריאה כמעט בחשאי דרכונים, לאפשר את חזרתם למולדת. השמות שהופיעו בהם לא היו דומים לשמות שבהם הציגו את עצמם עד אז. סביר שגם השמות החדשים היו מפוברקים. הפלגה לממלכת הרשע פרשת פונג סו, שהחלה כאירוע פלילי מקומי, תפשה חיש מהר תאוצה והפכה למוקד של סערה פוליטית גלובלית. הממשלה האוסטרלית התערבה ודרשה הסברים מצפון קוריאה, שמשכה כתפיים והכחישה כל קשר לפרשה. זמן קצר לאחר האירוע הצהיר מזכיר המדינה האמריקאי קולין פאואל כי תקרית הפונג-סו היא עוד עדות לכך שהמשטר בצפון קוריאה עוסק בהברחת סמים ופעילות פלילית אחרת, על מנת לעקוף את הסנקציות הבינלאומיות ולהבטיח תזרים מזומנים שוטף ונדיב למשפחת קים ולמעגל התומכים והמקורבים. על פי כל העדויות, פרשת הפונג סו הייתה טבילת אצבע במים – ניסיון לפתח אפיק הכנסה נוסף לצד עוד רבים כמותו. בעקבת הפרשה התחזק המאמץ הבינלאומי להדק את הסנקציות על המשטר. נראה שההצלחה עד כה מועטה. רשת הפשע הבינלאומית של משפחת קים ומפלגת השלטון, משתפת דרך שגרה פעולה עם ה״טריאדות״, הקרטלים האסיאתיים מטילי האימה העוסקים בכל תחומי הפשע. וכמובן גם עם משטרים אפלים אחרים, כמו איראן. מדור המכונה בפי מומחים במערב ״חדר 39״ מרכז את מבצעי הפשע מניבי-המזומנים של צפון קוריאה. אלה כוללים כל תועבה שאפשר להעלות על הדעת, כולל סחר בבני אדם – לתעשיית המין וכפועלי כפייה, לצד סחר בנשק, תרופות מזוייפות, ואפילו הברחת בעלי חיים נדירים וקרני קרנף על ידי דיפלומטים מצפון קוריאה. הפעילות הזאת נסמכת לא מעט על ספנות ״שחורה״ שחומקת מאכיפה בינלאומית. פאנל מומחים של האו״ם שחקר את הנושא גילה עשרות טכניקות של זיוף וגניבה: למשל, העברת מטענים של נפט ופחם בלב ים, מאנייה לאנייה, תוך שימוש במסמכים מזויפים. במאי 2019 עצרה ארה״ב אונית משא צפון קוריאנית עמוסה פחם, בטענה להפרת הסנקציות. זהו כמובן רק קצה הקרחון. התחקירן האוסטרלי ריצ׳רד בייקר שערך את התחקיר המקיף – שזכה בפרס – לא מסתיר את רגשות החמלה שלו כלפי אנשי צוות הפונג סו ורב החובל שלהם: הוא רואה בהם קורבנות של משטר רשע אפל שמעטים דוגמתו. הם היו ימאים פשוטים שנקלעו לסיטואציה בלתי אפשרית, וכל ניסיון מצדם לפעול בניגוד לפקודות, או להתוודות, היה גורר עונשים חמורים להם ולמשפחותיהם שבבית. כדאי להתגבר על המבטא האוסטרלי הכבד של המרואיינים ולהאזין לפודקסט המרתק הזה. קטעי וידאו של המשטרה האוסטרלית: https://www.watoday.com.au/national/watch-the-pong-su-tapes-20191126-p53e86.html Pong Su Stock Pictures, Royalty-free Photos & Images – Getty … https://www.gettyimages.com/photos/pong-su?family=editorial&phrase=pong%20su&sort=mostpopular מאת dannyzimrin • פורסם ב-הסטוריה ימית 0 אוג 30 2020 בודד על אי פורסם ב״המטען״ באפריל 2020 כבר היה מי שהשווה את המצב האנושי בימי סגר הקורונה למצבו של רובינזון קרוזו באי הבודד שלו, לבדו, מנותק מחברת אדם. אמנם לרובינזון לא היו משלוחים, מרשתת ומרפסת להקל על ימי הבדידות הקשים מנשוא, והניתוק שנכפה עליו היה קצת חמור יותר מזה שנכפה על אזרחי חלק ממדינות העולם . רומן המופת של דניאל דפו, שהפך שם נרדף לריחוק חברתי, נכתב כידוע בהשראת סיפורו האמתי של הימאי הסקוטי אלכסנדר סלקירק, שבילה לבדו יותר מארבע שנים על אי בודד (היום קוראים לו ״אי רובינזון קרוזו״) 450 מייל ימי מערבית לחופי צ׳ילה של ימינו, אחד מקבוצת איים זעירה בשם חואן פרננדז. נדמה שהכל מכירים את עיקרי הסיפור – של רובינזון קרוזו, לא של סלקירק. דפו קיבל השראה מסלקירק ואולי גם הכיר אותו, אבל לקח לעצמו חירות יצירה. הסיפור המקורי מרשים לכשעצמו, וניתן לומר שגם הוא מעלה, ללא המעטפת הספרותית הגאונית, את שאלות היסוד הפילוסופיות, הפסיכולוגיות והסוציולוגיות העולות מסיפורו של אדם שנגזרה עליו באחת בדידות גמורה. נצנוץ רחוק בלילה סלקירק נולד ב-1676, ירד הימה, וכמו רבים מבני דורו היה לחילופין ׳פרייבטיר׳, כלומר שודד ים עם רישיון מהכתר, וימאי בצי המלכותי. ב-1704, במהלך מלחמת הירושה הספרדית, שירת על אוניה בשם ״סינק פורטס״ (Cinque Ports) שהפליגה אל דרום הפסיפי, כחלק ממשלחת בת שתי אוניות בפיקודו של ויליאם דמפייר, אחד ממגלי העולם החשובים של התקופה ואדם רב-כשרונות, כולל כשרון ספרותי מרשים. הקברניטים נשאו רישיון מלכותי לתקוף ולקחת שלל כל אוניה ספרדית או צרפתית שיתקלו בה. ״סינק פורטס״, שנפרדה מאנייתו של דמפייר, עגנה סמוך לאי חואן פרננדז על מנת להצטייד במים, פירות, או ציד אם יימצא. האי חואן פרננדז, תמונה עדכנית סלקירק – שמאוחר יותר תיאר את עצמו כקברניט האונייה – לא היה כנראה אפילו קצין, אלא שירת בתפקיד Foremastaman, שהוא מלח מן השורה. הוא היה בשיאו של סכסוך עם רב החובל תומאס סטרדלינג, קצין צעיר, בן 21 בלבד, שזכה בתפקיד לאחר שרב-החובל המקורי מת מצפדינה. הסכסוך נסב בעיקר על חלוקת השלל, אבל בנוסף לכך סלקירק טען – בצדק רב, מסתבר בדיעבד – שהאונייה במצב ירוד ואינה כשירה לשיט. והוסיף ואמר, בכעסו, שהוא מסרב להפליג עליה, ומעדיף להישאר על האי. כשהתחרט על כך, כבר היה מאוחר מדי: הוא ננטש על האי לבדו, עם ציוד ומזון שיספיקו אולי לפיקניק אביבי בכפר ולא הרבה יותר מכך. השאירו לו גם כמה עזים. ארבע שנים וארבעה חודשים מאוחר, המצב הגיאופוליטי נותר בעינו. שתי אוניות אנגליות, הדוכס והדוכסית, (Duke and Dutches), הגיעו בתום מסע ארוך אל האי חואן פרננדז. התוכנית הייתה לעגון באי, לאפשר לצוות לנפוש מעט ולהצטייד במזון טרי, לפני שימשיכו לפשוט על מושבות ספרדיות לחופי צ׳ילה. הרוח הייתה נגדית והזמן לנקודת העגינה התארך. הורידו סירה, לבקשת הנוסע חסר הסבלנות תומס דובר, שהיה אחד מבעלי ההון שמימנו את המסע. אבל הלילה ירד לפני שהסירה הגיעה לחוף. בעודם טרודים באשר לגורלה של הסירה ומנסים לאותת לה בפנסים על מנת שלא תאבד את דרכה חזרה, הבחינו אנשי הצוות בנצנוץ רפה על אחת הפסגות באי. הם היו מוטרדים מאוד: האי אמור להיות ריק מאדם, ואם יש עליו יחידה צבאית ספרדית, הסכנה רבה: אם יפלו האנגלים שבי, הספרדים ידרשו עבורם כופר נפש עצום, או במקרה הנפוץ יותר יהפכו לאסירים בתנאי עבדות, או יוצאו להורג. חיל-מצב ספרדי, אם אכן הוצב על האי והבחין בהם, אולי כבר שלח מסר למושבות הספרדיות בחוף, והפושטים יאבדו כך את אלמנט ההפתעה. גם חיל מצב צרפתי היה אפשרות. מצד שני, חלק מאנשי הצוות כבר חלה בצפדינה, והירידה לחוף הייתה חיונית לחידוש מלאי מזון טרי והחלמה. הקפטן החליט לרדת לחוף, אבל להיערך לקרב. על אחת האוניות נכח ויליאם דמפייר עצמו, בתפקיד נווט. הוא היה באי בעבר והכיר את הנקודות הנוחות לעגינה ונחיתה. בעלות השחר הפליגו האניות באיטיות סביב האי לעבר המעגן הצפוני, וכולם חיפשו בדאגה סימני חיים; הם לא ראו דבר. שום סימן לסירות, מגורים, עשן – האי נראה כאילו לא דרך בו אדם מימי בראשית. אותו תומס דובר, איש חסר סבלנות, יצא בסירה הראשונה, וכאשר התקרבו אל קו החוף נגלה לעיניהם יצור שעיר, בודד, מנופף להם בהתלהבות חסרת שליטה, מצביע על נקודה נוחה לנחיתה בחוף. ככל שהתקרבו ראו אותו ברור יותר – רגליו חשופות, חלק גופו העליון מכוסה עורות ומעין מקטורן תפור בגסות מעור. על ראשו חבש מעין כובע גס מעור. החותרים, שגבם לחוף, הציצו מעבר לכתפיהם במחזה המוזר. ברגע שהסירה התקרבה דיה לחוף פרץ היצור בריצה, הגיע אליהם וחיבק אותם בעוז, חנוק מהתרגשות. הם עצמם חשו חנוקים מהתרגשות, וגם מהסירחון העז שעלה ממנו, שכן סלקירק – זה היה האיש, כמובן – לא ידע לעבד את עורות העיזים שלו כראוי. מסתבר שסלקירק נערך לרגע הזה משך זמן רב: הוא הכין עצי בערה כדי לאותת לאוניות שיגיעו לאי, ולא עלה על דעתו שהאש עלולה להרתיע אותם. הוא צלה עבורם בשר עז, והיה בטוח שימאים יגעים אחרי מסע ארוך יעריכו את קבלת הפנים הזאת. אבל הדרך אל המחבוא שלו, בערך מייל מן החוף, הייתה כה סבוכה וצפופת-צמחיה עד שרק הקצין השני רוברט פריי נלווה אליו. המחבוא שלו היה מעין בור מכוסה עורות עם גג של ענפים ועשב. ארגז הימאים שלו היה מונח שם לצד סיר בישול, סכין מאולתר, רובה מוסקט בלי אבק שריפה, כמה ספרי ניווט ותנ״ך. במחסה נפרד היה המטבח. הם חזרו לחוף. בינתיים נשלחה סירה נוספת לבדוק מה קרה, ועליה הוחזר הניצול אל האנייה. הקפטן רוג׳רס הציע לו משקה, והוא סירב. קשה היה להבין את דבריו, כי לא דיבר עם אדם במשך שנים. הוא הציג את עצמו: אלכסנדר סלקירק, ימאי סקוטי, בן שלושים ושלוש. בפעם האחרונה שראה פנים ידידותיות היה בן עשרים ותשע. איור של סלקירק עם חילוצו מהאי ע״י האנייה הבריטית ״דיוק״. הוא המשיך וסיפר שאוניות כבר הפליגו בעבר סמוך לאי. לרוב רק חלפו והמשיכו לדרכן, והוא נמנע מלאותת להן כי היו ספרדיות, והוא חשש לחייו. באחת הפעמים הבחינו בו, הורידו צוות לחוף וניסו ללכוד אותו. הוא נמלט לסבך וטיפס על עץ. רודפיו עמדו ליד העץ שעליו טיפס, אחד מהם אפילו השתין על הגזע, אבל הם לא גילו אותו, וויתרו. בינתיים הגיע ויליאם דמפייר, שהכיר אותו מהמסע המקורי ואישר את זהותו. הוא גם החמיא לו על כך שהיה הימאי הטוב ביותר על ה״סינק פורטס״ המנוחה. סלקירק, לימים, לא גמל לו באותו מטבע. הקברניט רוג׳רס התרשם, וראה גם הזדמנות: הוא הבין שהניצול הפלאי מכיר היטב את חופי דרום אמריקה ויוכל להיות להם לעזר רב בהמשך מסע. כמעט מיד הציע לסלקירק תפקיד כקצין ניווט על האנייה. אבל ראשית חוכמה שלח אותו לעזור לצוותים שעל החוף, להראות להם היכן לאסוף לפת-בר ועשבי מאכל כדי להילחם בצפדינה: החולים שוכנו באוהל בין העצים על החוף עד שיחלימו. יחד יצאו לצוד את עיזי הבר שפרו ורבו ורעו ברחבי האי – להערכתו של סלקירק מנה העדר כ-400 עיזים, שהיו רכיב מרכזי בהישרדותו. האנשים התפלאו לגלות שבשנותיו על האי הפך סלקירק חזק, גמיש ומהיר כל כך, עד שצד את העיזים בריצה ובידיים חשופות, והשיג את הכלב שהביאו אותם. בתוך כעשרה ימים החלימו אנשי הצוות שהצפדינה כמעט חיסלה אותם, מלבד שני קורבנות – הישג מרשים בעיני הקפטן רוג׳רס. את התיאורים שלעיל כתב רוג׳רס בקפדנות ביומן האנייה. בהמשך ציין שלא קל היה לסלקירק לחזור ולהסתגל לחברת אדם ולחיים על הסיפון. רגליו התנפחו כשנעל נעליים ושה היה לו לאכול את מזון הימאים. הוא לא היה מסוגל להתמודד עם בשר מומלח. לדבריו, בראשית ימיו באי אכל כמויות גדולות של סרטנים, שקל מאוד לאסוף אותם לאורך החוף, עד שנמאסו עליו לחלוטין. האוניות האנגליות המשיכו כעת במסען, עם סלקירק על הסיפון. בניגוד למסעו הקודם, זה היה מסע רצוף הצלחות – ערי חוף וספינות ספרדיות נבזזו והשלל היה רב. פסל של תומס לואי ברנט מ-1885 המתאר את אלכסנר סלקירק על האי. הפסל ניצב בעיירת הולדתו של סלקירק בסקוטלנד. רב-המכר עם חזרתן של שתי הספינות, הדוכס והדוכסית, ללונדון באוקטובר 1711, לאחר מסע מסביב לעולם, קיבל סלקירק את חלקו בשלל – לפי הערכות, כ-800 פאונד, סכום עצום. הוא נעדר מהבית יותר משמונה שנים, כולל הזמן על האי הבודד. חזרתן של הספינות עוררה סנסציה ועניין עצום – אבל בתחילה לא בגלל סלקירק, אלא בשל סיפורי הקרבות, השלל הרב, וגם תיאורים מרתקים של ארצות לא נודעות ושבטים רחוקים. חיש מהר פירסמו שני רבי-החובלים ספרים על עלילותיהם – ושניהם תיארו בפירוט את הצלתו של סלקירק. הוא הפך לסנסציה וסלבריטי. כבר ב-1713 פורסם ראיון אתו, מאת כותב בשם סטיל. לא ברור אם אכן פגש בו, אבל תיאוריו היו משכנעים מאוד. ״מבטו רציני אך רגוע, ויש בו מעין אדישות כלפי הדברים השגרתיים שסביבו, כמי ששרוי במחשבות עמוקות.״ סטיל טען גם שסלקירק בכלל לא רצה להינצל, אלא רק לעזור לימאים בני ארצו בצרה, ולא היה מאושר לחזור לאנגליה. פייק ניוז, אולי. אבל סלקריק לא באמת מצא את מקומו. הוא חזר לעיירתו בסקוטלנד, בילה שם שנתיים עד שרוב כספו אזל. ב-1717 חזר ללונדון, שם נשא אשה בשם סופיה ברוס. שם שהה, ככל הידוע, כאשר התפרסם ב-1719 רומן חדש, שעל כריכתו ציור של דמות דומה להפליא לתיאור של סלקירק על האי. שמו של דניאל דפו, המחבר, נעדר מהמדורה הראשונה. דפו היה אדם חשאי למדי, ומעולם לא הכחיש ולא אישר שסלקירק היווה השראה לספר. ״רובינזון קרוזו״ היה לתופעה חסרת תקדים בעולם ההוצאה לאור: אנשים עמדו בתור לקנות את הספר, ומהדורה שנייה הודפסה בתוך שבועיים, ושלישית כעבור חודש. המוציא לאור לא עמד בביקוש ושכר קבלני משנה שידפיסו עבורו עותקים. מיד אחר כך הגיעו העותקים הלא חוקיים. דניאל דפו נחשף כמעט מיד כמחבר, וגם פרסם ספר המשך, שבו חוזר רובינזון קרוזו לאי, שהפך למושבה משגשגת, וממשיך במסעות סביב העולם. רק הספר הראשון נותר פופולרי במידה עצומה וזכה לחיי נצח. רובינזון קרוזו גם פירנס צבא של פרשנים והוגים שניתחו כל תג בספר, ומצאו בו עומק אוקייאני, סמליות, רמזים תיאולוגיים, ניתוח דק של נפש האדם, ועוד ועוד. יש לרובינזון קרוזו פרשנויות קולוניאליסטיות (ששת, כמובן, היליד המצטרף לקרוזו, מסמל את ראשית הקולוניאליזם), מרכסיסטיות, פרוטסטנטיות, שפע עצום. הפרשנים לא הצליחו לפגוע בפופולריות של הספר – אם כי, כמו יצירות מופת קלאסיות אחרות, ברבות הימים זכה לאינספור עיבודים רדודים לילדים. לצד יומני האונייה של רוג׳רס וכמה וכמה ספרים שנכתבו על סלקירק, נשמר בארכיונים מסמך משפטי מ- 1713, כחלק מתביעה משפטית נגד ויליאם דמפייר. סלקירק נחקר על ידי עורכי דין ודבריו הובאו כלשונם, עם חתימתו על כל עמוד. יש לשער שהמבטא הסקוטי שלו הקשה על התמלול, נראה שבקונטקסט של התשאול, דיבר בזהירות ואיפוק. השאלות היו טכניות (בקשר לתחזוקת האוניות) נועדו להפליל את דמפייר, שכזכור ערב לסלקירק כאשר חולץ מן האי שלו. מאחורי העדות הזאת וההליך המשפטי מסתתר סיפור הון-שלטון מורכב ופתלתל, שסלקירק נגרר אליו, אולי על כורחו. מאמר ספקולטיבי מעניין טוען שמאחורי העדות כולה עמד לא אחר מאשר דניאל דפו עצמו, שראה בדמפייר יריב ספרותי, לא פחות – זכרונותיו של דמפייר היו גם כן הצלחה מסחררת בעולם ההוצאה לאור. לצד גורמים פוליטיים ופיננסיים גם הוא רצה להכפיש את שמו של דמפייר, אלא שזה הלך לעולמו בטרם מוצה ההליך. הוא הותיר בעיקר חובות. סלקירק מת ב-1721, בגיל 47. המהדורה החמישית של רובינזון קרוזו יצאה אז לאור, ועל הכריכה אותה דמות מוכרת ואיקונית של גבר מגודל שיער וזקן, מכוסה עורות עיזים וכובע מאולתר על ראשו. קרוזו – זה נרמז גם משמו – הוא דמות של אדם ירא שמים, צנוע ועניו, מלא כוונות טובות. הוא מייצג את המיטב של תרבות אירופה. סלקירק, על פי הביוגרפיות שלו, היה טיפוס די בלתי נסבל – רמאי, בריון שאהב תגרות ידיים ומחפש צרות באופן כללי. הוא נטש את אשתו ונשא אחרת מבלי להתגרש. כאשר מת, הגיעו שתי נשים לדרוש את מה שהותיר – טבעות זהב, קופסת טבק מכסף, מקל הליכה עם ראש מוזהב, פמוטות מזהב – וחרב. לשתיהן היו צוואות שבהן הותיר את כל רכושו לאשתו היחידה. מאת dannyzimrin • פורסם ב-הסטוריה ימית • מתויג דמפייר, רובינזון קרוזו 1 אפר 13 2020 מ/ר חיים צוקר האנרכיסט המושלם חיים צוקר אט-אט הם נפרדים מאתנו, יוצאים להפלגתם האחרונה: הימאים הראשונים, אלה שבמו ידיהם הקימו את הספנות הישראלית, התנסו בחבלי הלידה שלה וזכו גם לראות אותה בימי הזוהר היפים שלה. בפברואר 2020 הלך לעולמו מכונאי ראשי חיים צוקר, איש רב-עלילות ודמות חד-פעמית, שמעטים הכירו היטב, אף שהחזיק בתפקידים בכירים והותיר את חותמו על הענף במהלך עשרות שנים של פעילות. צוקר נולד ב-1925 בגרמניה אך גדל על הגבול הפולני ותיאר את עצמו כ"פולני" בהמשך חייו. הוא עלה ארצה ב-1935, וכבר בגיל 16 התגייס לצבא הבריטי. במהלך המלחמה שירת על בין השאר כנער סיפון על מיכלית בריטית בשם "ריפסט", ושם כנראה דבק בו החיידק הימי. בשובו ארצה שמע, עם רבים וטובים, על הקמת צים ורכישת האנייה הראשונה, "קדמה", וכך הגיע לתור הארוך במסדרונות החברה כדי להתמודד על תפקיד באונייה. לאחר תלאות ביורוקרטיות שעליהן סיפר בהומור בזיכרונותיו, התקבל לעבודה כאיש צוות זוטר. "את הקריירה הימית שלי התחלתי במחלקת הסיפון", כתב בזיכרונותיו, אבל אז "התמוטט עלי עולמי" – התברר לו שהוא קצר רואי ולא יוכל להתקדם לתפקיד מלח כשיר. זה קרה כאשר ההגאי הקשיש מסלוניקי ביקש ממנו להחזיק בהגה הקדמה, והתברר שאינו רואה בבירור את הספרות על לוח המצפן. מכאן קצרה הייתה הדרך אל חדר המכונה ואל טיפוס בסולם הדרגות, מלמטה – כלומר, העבודה המפרכת והמסוכנת של מסיק באוניות קיטור עתיקות – ועד לדרגת מכונאי ראשי, השני לקפטן בהיררכיה הימית המסורתית. מכונאים ראשיים אולי לא זכו לעמוד באור הזרקורים וליהנות מן ההילה שאפפה רבי חובלים, אבל לשום איש ים לא היה מעולם ספק בחשיבות התואר הזה. הקריירה של צוקר לא התנהלה על מי מנוחות מקצועיים. רחוק מכך. הוא עבר הרפתקאות ימיות בתנאים קשים על הגרוטאות שהרכיבו את צי הסוחר הישראלי בראשית ימיו (ולמרות זאת, שמר להן חיבה רבה) ועליהן סיפר בנוסטלגיה הומוריסטית בספר זיכרונותיו ״כל האמת ורק האמת״. בסוף הרשימה נביא כמה דפים מתוך הספר המלמדים התקופה ועל האיש. ״חריג מטבע ברייתו״ להרפתקאות הימיות נוספה ההרפתקה הגדולה של שביתת הימאים של 1951. חיים צוקר היה ממנהיגי אותה שביתה. אבל אפילו בקבוצה נחשונית ויוצאת דופן זאת, שיצאה למאבק נגד הממסד וההסתדרות הכל יכולים, צוקר היה יוצא דופן. הנה דוגמה, מתוך ספרו של נמרוד אשל, ״שביתת הימאים״ (עם עובד/ אופקים, 1994): ״ביום א׳ 4.5.51 נפתח הכינוס. שלושים ושלושה נציגים מתוך השלושים וארבעה שנבחרו נכחו בפתיחה. הציר השלושים וארבעה, חיים צוקר, לא הגיע. אונייתו התעכבה בנמל טרייאסט. הוא ביקש לשוב ארצה באונייה אחרת, אבל הנהלת ״שהם״ סירבה להעניק לו נסיעה חופשית. בהעדר דמי נסיעה, הגיע חיים לחיפה כנוסע-סמוי, נעצר, נחקר, שוחרר בערבות והופיע באולם בית יורדי-ים באיחור של יום, לקול תשואות הצירים.״ ככל שהסלים העימות בין אנשי מפא״י וההסתדרות, בראשם יוסף אלמוגי, לבין הימאים שסירבו לקבל את מרותה של ההסתדרות, נדחקו השובתים לצעדים קשים יותר. השיא כידוע היה גיוס בכפייה של השובתים, כולם לוחמי עבר במחתרות ובמלחמת העצמאות, לצה״ל, כאמצעי נואש לדיכוי ההתארגנות של הימאים. כאשר נודע על גיוס ההנהגה היה זה צוקר – לפי נמרוד אשל – שהציע להרחיב את השביתה, מישראל בלבד, לכל האוניות הישראליות, בכל הנמלים. וכך היה. אשל ממשיך וכותב, בהומור מסוים, על הגיוס: ״אחרי שנחטפנו לעבודת הצבא, החלטנו לא לשתף פעולה…משהו כמו החייל האמיץ שווייק. רק חיים צוקר, חריג מטבע ברייתו, ניצל קשרים מתקופת שירותו בצבא הבריטי, עזב אותנו ו״ערק״ לצנחנים.״ לאחר השביתה, שרבות נכתב אודותיה ואשר הותירה חותמה על ישראל הצעירה, המשיך צוקר להפליג שנים ארוכות על אוניות צים, אבל לא זנח את פעילותו הציבורית והפוליטית. דבריו, שנותרו בפרוטוקולים של דיוני האיגוד ובגליונות "הימאי הישראלי", הם חלק מעולם נשכח של מאבקים לוהטים שמעטים מכירים וזוכרים. אפשר להתרשם שהאנרגיה והלהט, האומץ לומר תמיד את האמת שלו גם כשאינה פופולרית, לא התרככו עם השנים. ב-1959, כמזכיר חטיבת הקצינים באיגוד, אמר: "לא נכנסתי לתפקידי עם אשליות. ידוע לי שמאז השביתה הגדולה שלנו לא נשתנו פני הדברים באופן עקרוני. אך אמרתי לעצמי שעלי להכנס לעבי הקורה ולנסות לעשות את אשר ניתן להעשות." צוקר המשיך להיות אופוזיציונר נצחי ומיליטנטי גם כאשר התהדר איגוד הימאים בהישגים רבים, ומאידך ניסה להטיל משמעת על חבריו; בהגיבו על מקרים כאלה אמר צוקר: "נראה מה מתרחש כאן: כלפי מטה – עם השוט ביד, כלפי מעלה – תרשו לי לומר – עם הלשון". ועוד מפניני לשונו, לאחר שנחתם חוזה משופר עם הימאים בראשית שנות השישים: "אוי לנו מידידינו והלוואי והיו לנו קצת יותר שונאים…אמש עמדו כאן כל הידידים שלנו, וידרא, יחיאלי, (מנהלי צים) משרד התחבורה…אנו לא סתם איגוד מקצועי כמו בכל ארץ העוסק בענייני משכורת. הרי משכורת זה עניין גועלי, אנו איגוד הרואה את התמונה הכללית…לפני עשר שנים התנהל איגוד זה בחסות "ממשל צבאי". מינו לו מושל צבאי וה"נייטיבס" במידה והיו קוויזלינגים, שיתפו פעולה…עתה אין פוחדים יותר. כי איגוד זה, שהיה מהראשונים שלחמו למען עצמאותו וזכותו לנהל את ענייניו ולקבוע את גורלו…עתה… מעניקים לו משהו כדי שחבריו יהיו ילדים טובים." תמונה מתוך "הימאי הישראלי", 1962. צוקר משמאל למרות היותו המצליף חד הלשון של עמיתיו, מונה למזכיר איגוד הימאים (לצעירים שאינם בקיאים במינוחים של פעם: "מזכיר" הוא התפקיד הבכיר ורב העוצמה ביותר בארגון) באחת מתקופות השיא שלו, כארגון מייצג של אלפי ימאים ישראליים. בהמשך מונה למנהל אגף כוח אדם ימי בחברת צים, עוד תפקיד בכיר ורב השפעה. בכל תפקידיו בלטה היושרה העמוקה שלו, והתנגדותו הנחרצת לכל סוג של משוא פנים, פרוטקציה ויחסים מיוחדים. היושרה שלו לא בהכרח קנתה לו אוהדים כאמור, אבל עמוד השדרה המוסרי של צוקר היה בבחינת "מן הידועות" בענף התוסס והפעלתני של ימי הזוהר של הצי. הוא עמד בקשר עם ארגונים בינלאומיים מקבילים כמו ה-ITF – ארגון עובדי התחבורה הבינלאומי – והפך למומחה בתחום יחסי העבודה בענף. תמונה מתוך "הימאי הישראלי", 1962. צוקר משמאל. הכיתוב המקורי: ח. צוקר – "הקצין לא קובע, אותו יזרקו לכלבים." לאחר הפוגה קצרה מענף הספנות שבה שימש כמנהל אתר הקידוח באבו רודס חזר לתפקידי מפתח, וליווה בדאגה ובהשלמה את התמורות בענף. ב-1987, כמנכ"ל איגוד חברות הספנות, הציג תמונה פסימית בדיון בועדת הכנסת: "נושא הספנות לא נמצאת על סדר היום הלאומי. אין לו שום עדיפות. צריך לטפל בנושא מבעוד מועד, להגיע לקונסנסוס של עובדים, מעסיקים והגופים הממלכתיים שעוסקים בנושא. בהעדר קונסנסוס, תהיה הדרדרות. הספנות הישראלית היא חלק מהספנות המערבית הנתונה במשבר. אם לא תהיה תשובה לבעית הספנות המערבית, אני צופה שחורות." צוקר (שלישי מימין) עם אנשי הנהלת צים בפרידה מיהודה רתם, 1983 לאחר פרישתו לגימלאות חי צוקר בצניעות בביתו בחיפה, ונותר חד וחריף כתמיד, ולעתים ביטא את דעותיו במכתבים לעיתונות. עם לכתו של צוקר נעלם מהנוף עוד אחד מענקי הדור של הספנות הישראלית. מסגרת: יוחנן כהאן על חיים צוקר: "אנרכיסט מושלם, והאיש הכי ישר" יוחנן כַּהַן בשנות הארבעים. תמונה מתוך ספרו של נמרוד אשל "שביתת הימאים" רב-חובל ועו"ד יוחנן כַּהַן היה חבר קרוב של חיים צוקר ז"ל מאז שנות הארבעים של המאה הקודמת, או "כמעט מאה שנה", כפי שהוא אומר בחיוך. המטען פנה אליו על מנת שיאיר פינות פחות מוכרות בדמותו של צוקר ז"ל, והוא נענה ברצון. ידידותם החלה לפני קום המדינה, התחשלה בעת שביתת הימאים בה היו שניהם נציגים של ציבור בימאים, והמשיכה לאורך עשרות שנים שבהם מילאו שניהם תפקידים בכירים הענף הספנות: כהאן היה, בין השאר, מזכיר חברת צים וראש רספ״ן. צוקר היה מזכיר איגוד הימאים, ראש אגף כוח אדם ימי בצים ומנכ״ל איגוד חברות הספנות. "חיים היה לדעתי האנרכיסט מושלם. לא הכרתי ולא מכיר אדם ישר ממנו. אדם שהולך אחרי המצפון שלו," אומר כהאן. הוא מתאר אדם בעל דעות מוצקות, שבהן החזיק בלי פשרות ומתוך דבקות מוחלטת. אבל יחד עם זאת, "הגינות הייתה אצלו לפני הכל. אדם בעל יושרה בלתי רגילה." צוקר החזיק באידיאולוגיות נחרצות – הוא היה סוציאליסט נלהב ותמך בזכויות עובדים כל ימיו, ובכל תפקידיו. כמזכיר איגוד הימאים, אומר כהאן, לא היה צוקר אהוד במיוחד – "כי תמיד אמר להם את האמת." היושרה שלו הייתה טוטאלית. לא הייתה אצלו פרוטקציה. היושרה שלו הייתה הכוח שלו״. כשהיה מנכ״ל איגוד חברות הספנות, היו שראו בכך מעבר לצד השני של המתרס – אולם צוקר לא ראה זאת כך, כי גם בתפקיד זה המשיך לדאוג לרווחתם וזכויותיהם של אנשי הים. כַּהַן מתאר אדם שהרבה לקרוא, בעיקר ספרי הגות פוליטית ועל ההיסטוריה של המזרח התיכון. הוא העריץ במיוחד את הפילוסופית חנה ארדנט. " על פוליטיקה הסכמנו לא להתווכח. הוא היה חבר טוב. לשבת אתו היה תמיד מעניין. אדם מדהים!" מסכם כַּהַן. מאת dannyzimrin • פורסם ב-הסטוריה ימית 0 ניווט ברשומות → רשומות ישנות יותר היה היה ימאי עברי ניווט חיפוש לוג בוק מבעד לקרקעית השקופה או: קולומבוס לא היה יהודי לא גילו את אמריקה: עידן התגליות והעת׳מנים המבוקש מספר אחת בקרוב יגיע הוולרמן אימה בצפון: תעלומת המשלחת של פרנקלין קשרים ״תורן״, בטאון צים גליונות סרוקים של בטאון צים מהשנים 1953-1966 שפת הים מילון מונחים ימיים וידיעות בנושאי ספנות מתקופת ההשכלה ותחיית הלשון העברית – שִׂמְחָה בִּינוֹת אתר הספנות העברית – כל האניות בדגל ישראל ספרו של רב-חובל הלל ירקוני. מידע על כל האניות הישראליות, ועוד. גאולת הים: ים וספנות בעיתונות העברית, 1918-1948. כולל את חוברות ״ים״ בהוצאת החבל הימי. חומר נדיר. תיירות הנוסעים של צים: אוסף תמונות באתר "אנשים ישראל" לקט עשיר של תמונות נוסטלגיות מעידן אוניות הנוסעים של צים, שנות ה-50 וה-60 מילון למונחי ימאות של האקדמיה ללשון עברית: שעשועי לשון האתר של אלכס בלוכין האתר של בונה המודלים החיפאי אלכס בלוכין, לקט מלבב של ספנות ישראלית ועולמית, לוחמת אוויר ושיריון ועוד

heb_Hebr

הידוע בדרך כלל הוא העובדה כי אזור decolte אצל נשים, בסוף, מושך עבור כל הנציגים, כפי שהיינו לדבר, הרצפה הגברית, שבו הם סוף סוף לשים את תשומת הלב שלהם. לכן, על כך, כאשר אנשים נהגו להביע, האזור צריך גם לצפות, לאורך אחרים, גברים יישארו סוף סוף פלגמנטיקה. ישנן מספר טכניקות, בזכות אשר ניתן להפוך את החזה רק את הנוף היפה ביותר. https://israel-lady.co.il/%D7%A0%D7%A2%D7%A8%D7%95%D7%AA-%D7%9C%D7%99%D7%95%D7%95%D7%99-%D7%91%D7%97%D7%99%D7%A4%D7%94/ אחת השיטות האפקטיביות, האימונים המתמידים מתחילים להתבטא. אם כל יום מקבל קצת זמן לשיעורים, כמו אנשים רבים חושבים, תרבות פיזית, אתה יכול להשיג, כפי שכולם יודעים כי השד הוא כל הזמן יהיה בטון. פעם ביום, ניתן להקצות תרגיל רק 15 דקות, לאחר מכן, תוצאה מוחשית תתברר לאחר חודש בצורה של חזה הידוק. די dumbbells מראש ולהפוך את הרגליים על רוחב הכתפיים, לאחר מכן, זה צריך להיות, לעשות תנועות עם הידיים על הצדדים על 10-15 פעמים. אז אתה צריך להגיד כדי לחבר את כפות הידיים מול השד ופשוט לעשות מאמץ לכל היותר לבצע לחיצה, לשינוי לסירוגין את הידיים. התרגיל הרגיל הזה חייב להיעשות גם יותר מ 10-15 פעמים. השפעה יוצאת דופן אפילו בבעלותה מקלחת מנוגדת. למרות הפחד, כפי שיותר מאיתנו אומר כל הזמן, כמה אנשים ביחס לנוהל זה, בילוי היומיום אחר הצהריים תחת מטוסי מים, כפי שהתחילו, של טמפרטורות שונות מביא כיצד להתבטא, הרבה תועלת. מקלחת חמה, לשים את זה בעדינות, מקדם את הרחבת כלי, ומים קרים, בסופו של דבר, מוביל לצמצום שלהם. מה שזה לא יהיה מוזר, אבל בדרך כזאת, תוצאה מוחשית בצורה של כלי אלסטי וגמיש יבוא לאחר זוג נהלים כאלה. זה יהיה רע אם לא הבחין בעובדה כי גם בזכות הנשמה המנוגדת, בסופו של דבר, יש חיזוק של השרירים והעור, על החזה הזה הופך להיות הכי חזק. אחת הסיבות החשובות, באופן כללי, היא תחתונים נוחים. בראס קטנים מונע כמה מאיתנו כל הזמן מדבר, זרימת הדם הרגילה, אשר כרוך בסרטן. לובש את זה סוג נמוך של פשתן של גודל ענק גם יוביל עם הזמן לתוצאות רעות בצורה של סימני מתיחה, כי שדיים נתמכים היטב יישמרו. אז החזה הוא כל הזמן יפה וחזק, בסופו של דבר, אתה צריך לעתים קרובות להשתמש קרם עם קולגן, אלסטין וריכוך שמנים. ואולי אפילו לא צריך להגיד כי בשל המשך הטיפול, כיסוי העור יהיה הכי הרבה, כפי שכולם אומרים, צפוף, כדי לשים את זה בעדינות, יקבלו את כל הרכיבים הדרושים. יש לומר כי הקרם על העור באזור החזה צריך תנועות עגולות בבוקר ועם הערב, בעוד האפקט הטוב ביותר יהיה הנשמה. זה גם שווה להקצות איך רובנו רגילים לדבר, כמה מעשים אסורים אשר יפגעו השדיים שלהם: עלייה חדה במשקל וירידה במשקל, כפי שאמריקנו כל הזמן, באמת משפיע על השד הנשי. עם איך אנחנו לא סוד לומר, ההפסד המהיר של ק"ג מיותר של עור באזור לא יהיה זמן, סוף סוף, כדי להפחית כי יוביל חזה סניף. משהו כשלעצמו, המבצע בחו"ל הוא כרוך בהיווצרות הצמיחה. כל גברת היא בזמן חייב לחפש את הנכון, כמו רבים באים לידי ביטוי, יציבה. אם לא ידוע מעט, כמה אנשים חושבים, שרירי השד יהיו, להיות במצב הנכון, והחזה יייעץ עם גידול.

heb_Hebr

ברומניה, מספר מקרי ההידבקויות בנגיף הקורונה החדש נמצא בעלייה מדאיגה ונרשם שיא לאחר שיא בעניין זה. הרשויות מודיעות מדי יום כי אלפי אנשים מאובחנים כחיוביים, ועשרות מאבדים את חייהם לנגיף. במקביל, מאות אזרחים רומנים מאושפזים בטיפול נמרץ, מחלקות שלטענת הרופאים מתחילות לקרוס. מספר מקרי התחלואה הגבוה ביותר נרשם בבוקרשט, עיר שנכנסה לתרחיש אדום, לאחר ששיעור ההיארעות המצטבר בשבועיים האחרונים עבר את רף ה־3 מקרים לאלף תושבים. כך, החל מיום שלישי, לתקופה של שבועיים, מסיכת ההגנה היא בגדר חובה בכל השטחים הציבוריים הסגורים והפתוחים. הושעו פעילויות בתוך מסעדות, בתי קפה, בתי קולנוע, אולמות מופעים או משחקי מזל. כמו כן, חל איסור על עריכת אירועים פרטיים כגון חתונות, טבילות, מופעים או קונצרטים. גני הילדים, בתי הספר היסודיים ובתי הספר התיכוניים עברו ללימודים מקוונים בלבד. גם יישובים אחרים ברומניה, שבהם שיעור ההידבקות עבר 3 מקרים לאלף תושבים, עברו לתרחיש אדום. הממשלה אימצה ביום חמישי הצעת פקודת חירום הקובעת מתן תשלום על ימי חופש המוענקים להורים הנשארים בבית עם ילדים שבתי ספרם נסגרו עקב המגפה העולמית. בנוסף, הממשלה דנה בצעדים לשיפור יכולת הטיפול בחולים שנדבקו בקוביד־19. ייקלטו לעבודה 200 רופאים שסיימו את שלב ההתמחות. תחומי ההתמחות שבהם יוצבו הם טיפול נמרץ, רפואת חירום, פולמונולוגיה, מחלות זיהומיות, אפידמיולוגיה ורדיולוגיה. מספר המיטות במחלקות לטיפול נמרץ שבבתי החולים בבוקרשט המיועדים לחולי קוביד־19 יתוגבר. גם מחוזות אחרים הודיעו על הוספת מיטות במחלקות לטיפול נמרץ. תמיכה עבור המשק ברומניה, שנפגע כתוצאה מהמגפה העולמית הממשלה בבוקרשט אימצה הצעת פקודת חירום המאפשרת פריסה מחדש של תשלום החובות שנצברו על ידי חברות מתחילת מצב החירום שהוטל ב־16 במרץ, לתקופה של חודשיים, ועד ל־25 באוקטובר. לחברות יש זמן עד ל־15 בדצמבר להגיש את הבקשות לפריסה מחדש עבור שנה הבאה. שר האוצר, פלורין קצו (Florin Cîțu), הודיע כי לא יתבצעו הוצאות לפועל עד ל־25 בדצמבר. הוא ציין כי בעקבות שיחותיו עם נציגי חברות, יוארך המועד להחזר מע"מ, עם בדיקה פיננסית לאחר מכן, עד ל־25 בינואר. במקביל, מאות חברות ברומניה יהנו ממימון חדש, בסך 190 מיליון אירו, המוענק על ידי הבנק האירופי להשקעות על מנת לתמוך במגזרים שנפגעו בחומרה על ידי המגפה העולמית, על פי הודעת המוסד הפיננסי. הבטחת הגישה למימון היא חיונית עבור הגנה על מקומות העבודה, על מנת להקל על הצמיחה הכלכלית או על מנת לתמרץ השקעות. יום חמישי, היום האחרון להגשת המועמדויות לבחירות הפרלמנטריות ברומניה יום חמישי היה היום האחרון להגשת המועמדויות לבחירות הפרלמנטריות ברומניה, המתוכננות ל־6 בדצמבר. יושב ראש המפלגה הלאומית ליברלית (PNL) שבשלטון, ראש הממשלה לודוביק אורבן (Ludovic Orban), פותח את רשימת המועמדים בבקורשט עבור בית הנבחרים, ובסנאט הראשון ברשימה הוא שר האוצר, פלורין קצו (Florin Cîțu). בנוסף, מרבית השרים הגישו את מועמדותם למקום בפרלמנט. במחנה האופוזיציה, הסוציאל דמוקרטים, שמחזיקים במספר המקומות הרב ביותר בפרלמנט, מציעים, בין היתר, שני רופאים מוכרים המעורבים במאבק נגד נגיף הקורונה החדש: אלכסנדרו רפילה (Alexandru Rafila), המייצג את רומניה בארגון הבריאות העולמי ואת אדריאן סטראינו-צ'רצ'ל (Adrian Streinu-Cercel), מנהל המכון הלאומי למחלות מדבקות מתיי באלש (Matei Balș). בנוסף ביום חמישי, היה המועד האחרון שבו אזרחי רומניה בחו"ל יכלו להירשם כמצביעים בדואר בבחירות לסנאט ולבית הנבחרים, ומספרם עלה על 39,000. שר החוץ הרומני בארצות הברית שר החוץ הרומני בבוקרשט, בוגדן אאורסקו (Bogdan Aurescu), ערך בוושינגטון התייעצויות מדיניות עם מזכיר המדינה של ארצות הברית, מייק פומפאו. בהזדמנות זו הוא בירך על כוונתה של וושינגטון להגדיל את מספר אנשי הצבא המוצבים בשטחה של רומניה. הבכיר האמריקאי, בתורו, בירך על השותפות בין וושינגטון לבוקרשט, שהודגמה לאחרונה באמצעות ההסכם הבין־ממשלתי שנחתם ב־9 באוקטובר לשיפוץ והקמת כורים בתחנת הכוח הגרעינית בצ'רנבודה (Cernavodă) שבדרום־מזרח רומניה. שני הבכירים שוחחו על גיבוש היחסים בתחום הביטחון ושיפור הביטחון האנרגטי באירופה באמצעות הפקת גז מן הים השחור. בוגדן אאורסקו ומייק פומפאו התייחסו גם למעורבותה הגוברת של ארצות הברית, כולל פיננסית, בפרויקטים לקישור הצפון עם דרום האזור שבו רומניה נמצאת, עם יתרונות כלכליים, אך גם עם השפעה אסטרטגית על הניידות הצבאית. בנוסף, וושינגטון ובוקרשט יחלקו צוות עבודה משותף לשילוב רומניה בתוכנית ויתור ויזה. הגישה לתוכנית ויתור ויזה של מחלקת המדינה מאפשרת לאזרחי המדינות המשתתפות לנסוע לארצות הברית למטרות תיירות או עסקים עד לתקופה של 90 יום ללא צורך בויזה. אלופת רומניה בכדורגל, צ'.פ.ר. קלוז' (צפון־מערב), ניצחה במגרש חוץ, בסופיה, את הקבוצה הבולגרית צסק"א סופיה, בתוצאה 2-0, בערב יום חמישי, במשחקה הראשון בבית A של ליגת אירופה. צ'.פ.ר. תשחק בפעם הבאה במגרש ביתי, נגד יאנג בויז ברן, שווייץ. צ'.פ.ר. היא נציגתה האחרונה של רומניה במהדורת גביעי אירופה בכדורגל השנה.

heb_Hebr

דף לא,א פרק ה הלכה א משנה במה בהמה יוצאה ובמה אינה יוצאה יוצא הגמל באיפסר והנקה בחטם והלובדקים בפרומביא והסוס בשיר וכל בעלי השיר יוצאין בשיר ונמשכין בשיר ומזין עליהן וטובלן במקומן: דף לא,א פרק ה הלכה א גמרא תני רבי ישמעאל בי רבי יוסי משום אביו. ארבע בהמות נמשכות באיפסר ואילו הן הסוס והפרד הגמל והחמור. א"ר חזקיה וסימנא (זכריה יד) וכן תהיה מגפת הסוס הפרד הגמל והחמור. רב אמר הלכה כר' ישמעאל בי רבי יוסי: לובדקם. אית תניי תני לנדקס. מאן דמר לובדקם על שם (דנייאל יא) ולובים וכושים במצעדיו. מאן דמר לנדקס אבמטוס. מהו אבמטוס. חמר סלק. ר' יונה אמר רב הושעיה בעי גרים הבאים מלובים מהו להמתין להן ג' דורות. א"ר יונה בן צרויה מן מה דנן חמיי ההן פולא מיצרייא כדון רטיב אינון צווחין ליה לובי. כדו נגיב אינון צווחין ליה פול מצרייא. הדא אמרה גר מלובי צריך להמתין ג' דורות. הדא אמרה הוא לובי הוא מצרי. ר' יצחק בר נחמן בשם ר' אושעיא הלכה כדברי התלמיד דברי חכמים כל מין פרדות אחד. ר' שמואל בשם רבי זעירא כמה דתימר לעניין איסור וכן כל שאר הבהמה לעניין היתר: וכן הסוס בשיר. ולא כן תני כל תכשיטי אדם טמאין ותכשיטי בהמה טהורין תיפתר בעשויין להנותן. ואינו עושה חריץ אלא כרבי שמעון. דתני לא יגרר אדם את המטה ואת הכסא ואת הספסל ואת הקתידרה מפני שהוא עושה חריץ. ורבי שמעון מתיר. א"ר חיננא כהדא. דתני דלת גוררת מחצלת גוררת קנקילון גורר פותח ונועל בשבת ואצ"ל בי"ט. ותני כן מחצלת שהיא קשורה ותלויה בעמוד פותח ונועל בשבת ואין צ"ל ביום טוב: ומזין עליהן וטובלין במקומן. דף לא,ב פרק ה הלכה א גמרא תמן תנינן לא תטבול בהן עד שתרפס, וכאן הוא אמר הכין. אמר רבי מנא כאן ברפים. כאן באפוצים: דף לא,ב פרק ה הלכה ב משנה חמור יוצא במרדעת בזמן שהיא קשורה לו הזכרים יוצאין לביבין רחילות יוצאות שחוזות כבולות וכבונות והעזים צרורות ר"י אוסר בכולן חוץ מן הרחלים הכבונות ר' יהודא אומר עזים יוצאין צרורות ליבש אבל לא לחלב: דף לא,ב פרק ה הלכה ב גמרא שמואל אמר בקשורה לו מערב שבת. חנין מגופתייה אמר קומי שמואל רב חייא בר אשי לא נהיג כן. א"ל נהיג בקלסטירין. דתני זכרים יוצאין בקלסטירין. התיר רבי אחא בר פפא קומי ר' זעירא. והא תני חבל שהוא קשור בפרה קושרין אותו באבוס. באבוס קושרין אותו בפרה. ניחא בפרה קושרין אותו באבוס. באבוס קושרין אותו בפרה ולא נמצא משתמש בצדדי בהמה בשבת. אמר רבה תיפתר בקשרין שאינן של קיימא. א"ר יוסי שנייא הוא צדדי בהמה בין קשר שהוא של קיימא בין קשר שאינו של קיימא. א"ר שמי תיפתר כרשב"א. דתני רבי שמעון בן אלעזר אומר מותר להשתמש על צדדי בהמה בשבת. היא צדדי בהמה היא צדדי אילן. א"ר מנא קיימתיה במספק חבל על חבל: זכרים יוצאין לבובין. שהוא נותן עור מכורסינון כנגד לבו והוא מתריס כנגד חיה: רחלים יוצאות שחוזות. אית תניי תני שחוזות ואית תניי תני שוזות. מאן דאמר שוזות מעתדן כמה דתימר (משלי ז) שית זונה ונצורת לב. מאין דאן דמר שחוזות. כמה דתימר אין משחיזין את הסכין. כבונות למילת. כבולות שלא יעלה עליהן הזכר. רבי אבון בשם קרבי חייא (מלכים א ט) ויקרא להם ארץ כבול. ארץ שאינה עושה פירות: רבי יהודה אומר עזים יוצאות צרורות ליבש אבל לא לחלב. תני ר' יהודא ב"ב אומר בין ליבש בין לחלב אסור. יאות א"ר יהודא ב"ב דף לב,א פרק ה הלכה ב גמרא ומה טעמון דרבנן. רבי יוסי בי רבי בא בשם רב יהודא ר' יוחנן מטי בה בשם רב הלכה כדברי מי שהוא אומר בין ליבש בין לחלב אסור משום מי מיפוס: דף לב,א פרק ה הלכה ג משנה ובמה אינה יוצאה לא יצא הגמל במטוטלת לא עקוד ולא רגול וכן שאר כל הבהמה לא יקשור גמלים זה בזה וימשוך אבל מכניס חבלים לתוך ידו וימשוך ובלבד שלא יכרוך: דף לב,א פרק ה הלכה ג גמרא כהדא כיפה דהיא משויא גבינתה. עקוד בידו אחת רגול בשתי רגליו: לא יקשור גמלים זה בזה וימשוך. א"ר בא מפני החשד שלא יהו אומרים איש פלוני יצא לעשות מלאכתו בשבת. אסי אומר לכלאים נצרכה. רב יהודה בשם שמואל אמר מידו אסור ומצואר בהמה מותר. שאין לבהמה כרוך אל צואר בהמה אסור משולשל מצואר בהמה מותר. רב הונא ורב יהודה תריהון בשם שמואל חד אמר מידו אסור ומצואר בהמה מותר. וחורנה מחלף. מאן דמר מידו אסור משום משוי בשבת. ומצואר בהמה מותר שאין לבהמה משוי בשבת. ומאן דמר מידו מותר מפני שאיפשר. ומצואר בהמה אסור הוא מצוה על שביתת בהמתו כמוהו. שנאמר (שמות כג) למען ינוח שורך וחמורך כמוך. תני טפח מידו לצואר בהמה אסור. א"ר זעירא מידו אסור ומצואר בהמה אסור. טפח מידו לצואר בהמה אסור. ואי זו היא שהוא מותר. אמר רבי יוחנן בר מרייא מאן דעביד טבאות נגיד לה כהדין סוסיא סרקייא: דף לב,א פרק ה הלכה ד משנה אין חמור יוצא במרדעת בזמן שאינה קשורה לו ולא בזוג אע"פ הוא פקוק ולא בסולם שבצוארו ולא ברצועה שברגלו אין התרנגולים יוצאין בחוטין ולא ברצועה שברגליהן ואין הזכרים יוצאין בעגלה שתחת האליה שלהן ואין הרחלים יוצאות חנונות ואין העגל יוצא בגימון ולא פרה בעור הקופר ולא ברצועה שבין קרניה פרתו של רבי לעזר בן עזריה היתה יוצאה ברצועה שבין קרניה שלא ברצון חכמים: דף לב,א פרק ה הלכה ד גמרא תני אבל מטייל הוא בה בחצר. רבי שמואל בשם רבי זעירא דף לב,ב פרק ה הלכה ד גמרא אף לענין איכוף כן. תני יוצא הוא החמור באוכף שלו בשביל לחממו. אבל לא יקשור את המסרוכי ולא יפשיל את הרצועה שתחת זנבו. ר' ירמיה בעא קומי רבי זעירא מנן אילין מולייא דתנינן הלכות שבת כהררים תלויין בסערה. ואת אמר הכן ויתיביניה מה בין סולם לקישושות. סולם יש בו ממש. קישושות אין בהן ממש. אר"ח ויתיביניה מה בין קישושות לקמיע מומחה. דתני אסור לבהמה לצאת בקמיע מומחה א"ר אבדימי ויתיביניה מה בין קישושות לאגד שעל גבי המכה. אית תניי תני אין יוצאין בקישושות. אית תניי תני יוצאין. א"ר חייא בר אדא תניין אינון. מה דמר יוצאין בקישושות יוצאין באגד שעל גבי המכה. ומאן דמר אין יוצאין בקישושות אין יוצאין באגד שעל גבי המכה: אין הזכרים יוצאין בעגלה שתחת האליה שלהן. מפני שהוא עושה חריץ: אין הרחלים יוצאות חנונות. רב יהודה אמר כיפה של צמר. רבי יסא בשם רבי חמא בר חנינא עיקר הוא ושמיה יחנונה. ר' זעירא בעא קומי ר' יוסי לית הדא אמרה שאסור לבהמה לצאת בקמיע מומחה. א"ל אין בבלייה דקמתה עליה: אין העגל יוצא בגימון. רב הונא אמר בר נירא. רב חסדא אמר פינקסה. אבא בר רב הונא אמר שרתיעה. אית תניי תני גימון. אית תניי תני גימול. מאן דמר גימון (ישעיהו נח) הלכוף כאגמון ראשו. מאן דמר גימול (שמואל א א) ותעלהו עמה כאשר גמלתו. מאן דמר גימון מסייע לרב חסדא. מאן דמר גימול מסייע לאבא בר רב הונא ולרב הונא: ולא פרה בעור הקופד. שהוא נותן עור קופד בין דדיה בשביל שלא תינק את בנה: פרתו של רבי אלעזר בן עזריה היתה יוצאה ברצועה שבין קרניה שלא ברצון חכמים. רבי בא ורבי שמואל תריהון אמרין דברי חכמים אפילו להימשך בה אסור. ר' בא בשם שמואל אם היתה קרניה קדוחה מותר. א"ר יוסי קשייתה קומי ר' בא ומר לא תנינן אלא הנקה בחטם. רבי זעירא בשם שמואל שור שעיסוקו רע יוצא בפרומביא שלו. ורבותינו שבגולה נהגו כן. רבי לייא רב יהודה בשם שמעון בר חייא כלב יוצא בסוגר שלו. אם להכות בו אסור. אם בשביל שלא לאכול אפסרו מותר. גניבה אמר הלכה היא היה מלמד ובא. כדא דתנן שלא ברצון חכמים. תני רבי יודה בר פזי רב דלייה אמרו לו או עמוד מבינותינו או העבר רצועה מבין קרניה. אמר רבי יוסי בי רבי בון דף לג,א פרק ה הלכה ד גמרא שהיה מתריס כנגדן. א"ר חנניה פעם אחת יצאת והשחירו שיניו מן הצומות. א"ר אידי דחוטריה אשתו הייתה. ומנין שאשתו קרוי עגלה. (שופטים יד) לולא חרשתם בעגלתי לא מצאתם חידתי. תמן אמרין שכינתו היתה. ויש אדם נענש על שכינתו. אמר רבי קיריס דידמא ללמדך שכל מי שהוא ספיקא בידו למחות ואינו ממחה קלקלתו תלויה בו:

heb_Hebr

שנת 2021 סוף סוף הגיעה, ואיתה גם החיסונים שכולנו ציפינו להם. עם זאת, העולם עדיין מתמודד עם מגפת הקורונה, וישראל נכנסת שוב לסגר. בעודנו לומדים על הנגיף ועל הדרכים להילחם בו, ארגונים רבים כבר מכינים את הקרקע לעידן שאחרי. יש כל מיני דרכים להכין את המשרד לאחר הקורונה, אבל כבר עכשיו די ברור שהמציאות שלנו השתנתה, ושום דבר לא יחזור להיות מה שהיה. הטכנולוגיה מתגייסת לטובת המשרד לאחר הקורונה המשרד לאחר הקורונה מחייב אסטרטגיה חדשה, משאבים ובעיקר אמצעים טכנולוגיים. ב-2020, רבים מאיתנו נחשפו לראשונה לנפלאות ה-Zoom ולשיחות הווידאו. עכשיו, כשארגונים עסוקים בהכנת המשרד לעידן שאחרי הקורונה, טכנולוגיית המשרד עולה מדרגה. כצפוי, Zoom היא ממובילות המהפכה הטכנולוגית החדשה. בתקופה האחרונה, החברה פיתחה פיצ'רים, פלטפורמות ומוצרים חדשים רבים, שיסייעו למשרדים לצמוח מחדש, ותמשיך לעשות זאת גם ב-2021. הווידאו הבא ייתן לכם טעימה קטנה ממה שעתיד להגיע: המשרד לאחר הקורונה: על מה כדאי לשים דגש? בתחילת 2020, ארגונים רבים עברו במהירות הבזק למודל של סביבת עבודה בטוחה. זה גם מה שאנחנו עשינו. אנחנו בנאוטק בחרנו להיות סופר-זהירים. לשם כך התחלנו להשתמש בקפסולות ונתנו לעובדים שלנו את האפשרות לבחור אם לבוא למשרד או לעבוד מהבית. כמו כן, הקפדנו על ריחוק חברתי בכל רגע נתון. באופן טבעי, השתמשנו ב-Zoom כפלטפורמת וידאו קונפרס, הן אחד עם השני והן עם הלקוחות שלנו. בנוסף, נעזרנו ב-Zoom ליצירת אירועי חברה ולגיבוש. עכשיו כולנו חייבים לתכנן את העתיד. ההתמודדות עם ההווה היא מאד חשובה, אבל הגיע הזמן להסתכל קדימה ולדמיין את המשרד לאחר הקורונה. בתקופה הקרובה, ארגונים ועובדים יצטרכו להסתגל לחיי המשרד לאחר הקורונה המשרד ההיברידי המשרד לאחר הקורונה הולך להיראות אחרת לגמרי. כשאנחנו אומרים אחרת לגמרי, אנחנו מתכוונים למשרד ההיברידי, כלומר משרד שבו רק חלק מהעובדים נמצאים פיזית, וחלק מבצעים את המשימות שלהם מרחוק. אם המגפה לימדה אותנו משהו, זה שעבודה מהבית יכולה להיות אפקטיבית ואפילו למנוע סטרס. בעתיד הקרוב, תובנה זו תסייע לארגונים לאמץ מודלים קבועים שיאפשרו לעובדים לעבוד גם במשרד וגם מהבית. המודל ההיברידי אמור לחזק את האיזון העדין בין הבית לעבודה. הוא יאפשר לעובדים להמשיך ליהנות מהתרבות המשרדית, תוך הורדת מפלס הפקקים והגדלת הזמן בחיק המשפחה. היתרונות הנוספים של המודל ההיברידי בנוסף להגדלת רמת שביעות הרצון של העובדים, המשרד ההיברידי יספק יתרונות רבים למעסיקים. עסקים יתפעלו אופרציה עסקית "רזה" יותר, עם פחות הוצאות ופחות תלות במשאבים כמו חשמל, אינטרנט, ציוד משרדי, מקומות חניה ועוד. היברידיות אמורה לתמוך במודל הקפסולות ולייצר סביבת עבודה בריאה יותר. זה משהו שכולנו צריכים – אפילו אלו מאיתנו שכבר מחוסנים. אחת הטכנולוגיות המרכזיות שמיועדות לתמוך במודל ההיברידי היא וידאו קונפרנס. עם Zoom, עובדים יכולים להצטרף לפגישות מחדר העבודה הביתי ולזקק מהן את המיטב, להשתתף בסיעורי מוחות עם קולגות במשרד, ולחלוק זמן מסך עם לקוחות חשובים. ברגע שהארגון רוכש רישיונות Zoom, כל עובד ועובדת יכולים לעשות שימוש בפלטפורמה על מנת לממש יעדים עסקיים חשובים. דינמיקה חדשה במשרד העתיד הקרוב עומד לשנות את כל מה שחשבנו שאנחנו יודעים על דינמיקה משרדית. מבחינת התרבות הארגונית, השינוי הגדול הוא בלתי נמנע. הנכס הגדול ביותר של כל ארגון מצליח היא התרבות שלו. אנחנו רגילים לייצר תרבות ארגונית בתוך המשרד הפיזי (או לכל הפחות, להיות חלק ממנה), אבל ניתן גם לייצר ולטפח אותה באופן היברידי. משרדים לא חייבים לוותר על אירועי חברה, הרצאות ומפגשים נוספים. ל-Zoom יש הרבה פיצ'רים אינטראקטיביים שיכולים לסייע לעובדים לבלות יחד במסיבות וירטואליות ובפעילויות מהנות נוספות. בכל מה שקשור למוטיבציה, ארגונים צריכים לזכור שעובדים חושבים אחרת בעידן הפוסט-קורונה. עובדים רבים מחפשים סביבה עסקית גמישה, ומעוניינים בתפקידים עם רמות סטרס נמוכות יותר. רבים מהם טעמו את טעמה המתוק של העבודה מהבית, אבל עדיין רוצים להרגיש שיש להם משרד שמחכה להם מתי שהם צריכים. מעבר לכל דבר אחר, בזמנים לא יציבים אלו, עובדים רוצים לתרום את חלקם ולהרגיש שמעריכים אותם. גם לאחר תום מבצע החיסונים, המשרד לאחר הקורונה יהיה שונה מכפי שהכרנו התוצאות המפתיעות של מגפת הקורונה בעתיד הקרוב, דרכי החשיבה של כל מי שמהווה חלק בשוק העבודה הולכות להשתנות באופן דרמטי. פעם, במהלך ראיון העבודה או משא ומתן על תנאי ההעסקה, אף אחד לא דיבר על עבודה מהבית. בקרוב, נושא זה עתיד לעלות כבר בשלבי המיונים הראשוניים. ארגונים שרוצים לגייס כישרונות בולטים, יהיו חייבים לעדכן את המדיניות ההיברידית שלהם. יתרה מכך, מומלץ לשאול מועמדים בראיון העבודה על מידת הרצון שלהם לעבוד מהבית, על מנת שהארגונים יוכלו לספק מענה מתאים מבעוד מועד, ובכך להצליח לגייס מועמדים מוצלחים, שגם יהיו שבעי רצון מהתפקיד. הודות למהפכת ה-Zoom, עובדים נוספים עתידים להצטרף לשוק העבודה ולעבוד מהבית, כגון הורים טריים ואנשים עם מוגבלויות. בנוסף, אפשר כבר לומר שמיקום גיאוגרפי לא נושא את אותו המשקל כמו בעבר. ארגונים מוזמנים להתחיל לשקול להרחיב את מאגר הכישרונות הפוטנציאליים ולנסות לגייס עובדים איכותיים שגרים רחוק מהמשרד. בעתיד הקרוב, עובדים רבים שגרים רחוק יוכלו להגיע לארגון רק פעם או פעמיים בשבוע, ולכן יהיה להם יותר קל לעשות את הנסיעה. הודות ל-Zoom, הם יוכלו גם לשפר ביצועים ולהשיג תוצאות מעולות מהבית. הופכים את לימוני הקורונה ללימונדה מגפת הקורונה השפיעה קשות על השוק הפיננסי ועל עסקים רבים ברחבי העולם. אבל למרות הכל, הקלישאה החבוטה עדיין נכונה: היכן שיש אתגר, יש גם הזדמנות. לארגונים של היום יש הזדמנות יוצאת דופן לעצב מחדש את התרבות הארגונית, לנסח מחדש את היעדים העסקיים, לשרטט מחדש את האסטרטגיה העסקית ולחשוב מחדש על השימוש במשאבים. הודות לחיסון, סופה של המחלה נראה באופק (או לפחות, כך אנחנו רוצים לקוות). אין ספק שנגיף הקורונה יישאר, אבל כולנו מקווים שהוא יהפוך משהו הרבה פחות דרמטי. ארגונים חייבים לתכנן ולהיערך בהתאם. מנקודת המבט שלנו בנאוטק, ברור לנו שהיערכות זו רלוונטית לכל נדבך בארגון. יחד עם זאת, תקשורת משחקת תפקיד גדול במעבר של ארגונים מעידן הקורונה לעידן הפוסט-קורונה. ברגע שמשתמשים בהם כמו שצריך, Zoom ופתרונות חומרה לווידאו קונפרנס יכולים לעודד הצלחה עסקית באופן עקבי ויומיומי. window.onload = function() { var allLinks = document.querySelectorAll(".posttext a"); for(var i=0;i<allLinks.length;i++) { var currentLink = allLinks[i]; currentLink.setAttribute("target","_blank"); } }

heb_Hebr

אז המודל יצא לדרך. ישבנו פרטנית עם כל העובדים וטיפלנו בכל ההתנגדויות לשינוי. ווידאנו שאף עובד לא יופתע לראשונה בתלוש השכר, אבל טרם סיימנו. חובה להכיר המלצות השבוע המלצות השבוע חובה להכיר נבחרת המומחים שלנו ריכזה עבורכם את רשימת החובה לראות!!! חובה לקרוא!!! וחובה להכיר!!! לכל מי שרוצה להיות טוב יותר ב... ניהול תזרים מזומנים כפעילות עסקית שוטפת תרבות התשלומים והמינוס, שמאפיינים את משקי הבית הפרטיים בישראל, אינם פוסחים על המגזר העסקי בארץ, המלווה במוסר תשלומים ירוד ובדחיית תקבולים ... התמריץ שממריץ – "מה אנחנו רוצים"? (פרק1 ) הגענו למסקנה שאנחנו צריכים לשנות את שיטת התמרוץ של העובדים ביחידה/ארגון שלנו. בין אם קיים מודל פעיל ובין אם לאו, בניית מודל תמריץ אינו דב... תוויות 434343 (2) אבחון ארגוני (1) אבחון עסקי (1) אוראל הרשקוביץ (1) אחריות (1) אסטרטגיה (1) ארגון (2) בקרה (2) בקרת שכר (1) גיבוש מדיניות (1) גמישות (1) דאגה לפרט (1) דירקטוריון (1) דירקטוריון ניהולי (1) הגדלת מכירות (1) הטמעה (1) חזון (1) חל"ת (1) חניכה (1) יעוץ ארגוני (2) כ"א (1) ליעד הר-לב (1) מאמרים (16) מגמות בעסקים 2022 (1) מכירות (2) מנכ"ל (1) מצבי משבר (1) משאבי אנוש (1) משרה (1) ניהול זמן (1) ניצול הזדמנויות (1) ניצול ימי חופשה (1) סקרים (1) עבודה מהבית (1) עסקים (1) פורום המנכ"לים (1) צמחיה ארגונית (1) קורונה (4) שינוי תפקיד (1) שיפור רווחיות (1) שרון גילרן נוריאל (1) שרון סברייגו (1) תמריצים (4) תרבות אירגונית (1)

heb_Hebr

הטלויזיה של היום היא כבר מזמן הרבה מעבר למוקד בידור לשעות הפנאי, היא מכילה בתוכה כל כך הרבה ערך מוסף שהיא הפכה לחיונית בהחלט בהמון מובנים. אחת הביקורות הגדולות שספגה הטלויזיה בעבר הייתה מופנת מהבחינה של ילדים. היו טענות שונות שעלו בדבר האפשרות שהיא לא חינוכית ולא תורמת לילדים, אבל אם נבחן את התוכניות השונות לעומק, במיוחד את התוכניות של היום, אז שנראה כי הטלויזיה מהווה גורם חינוכי רב עצמה וחשיבות ולמעשה כיום היא מהווה מלווה חשוב ולגיטימי בתהליך ההתפתחות והלמידה של כל ילד. מעבר לערך החינוכי לטלויזיה יש ערך ריגשי, אישי וחברתי חשוב בחייו והיא מביאה עימה הרבה דברים טובים. כיום קיים מגוון ערוצים לילדים ופעוטות שמעניק להם לא רק פתרון בידור ופנאי אלא תוכניות שנושאות עימן ערך חינוכי משמעותי למדי, ערוצים המהווים תומכי למידה, מסייעים לילדים לשפר כישורים ומיומנויות שונות ותורמים רבות לתהליך ההתפתחות הכולל. ערוצי ילדים מעבר לתוכניות הילדים שמשודרות בערוצים השונים קיים כיום מגוון ערוצים לילדים ופעוטות אשר מיועד כולו רק לילדים. הערוצים מפולחים בהתאם לגילאים השונים ובהתאם לכך גם התכנים שמשודרים בהם. התוכניות נחלקות לסוגים שונים ביניהן ניתן למצוא סרטים, סרטים מצויירים, הצגות, הפעלות, תוכניות חינוכיות והרשימה עוד ארוכה. ערוצי הפעוטות מלווים את התינוק כבר מהשלבים הראשונים של חייו, כאשר במסגרת התוכניות השונות הוא מתחיל להחשף לצלילים, תמונות, צבעים ומראות שונים שמגרים את מוחו. כל האלמנטים השונים בתוכניות נבחרים באופן מוקפד בליווי אנשי מקצוע כך שאלה מסייעים בהתפתחות התינוק ותורמים לה. התינוקות צופים בתוכניות השונות באדיקות, מרותקים לרשמים החדשים אליהם הם נחשפים, מקבלים הנאה עצומה ולמדים המון דברים חדשים. בכל אשר נוגע לערוצי ילדים בגילאים בוגרים יותר, גם הם מקבלים תמיכה חינוכית במסגרת התוכניות. ישנה קשת רחבה של תוכניות שונות המהוות תוכניות תמיכה למסלול הלימוד כך שלמעשה הילדים זוכים לקבל הרחבה והעמקה של החומר הלימודי אותו הם למדים בכיתה באמצעות צפייה בטלויזיה. כמובן שהטלויזיה היא לא רק עבודה ויש גם תכנים בידוריים שונים, בכל זאת, גם לילדים מגיע להנות כך שבמקביל ישנו גם מבחר עשיר של תוכניות שהן רק כייף. עולם הילדים ב VOD מעבר למגוון ערוצים לילדים ופעוטות ישנו גם עולם שלם של תוכן המיועד לילדים ב VOD כך שלהורה יכולה להיות שליטה מוחלטת על התכנים שבהם הילד צופה. כאשר מדובר על פעוטות התכנים המומלצים יהיו תכנים שקשורים בטבע ובבעלי חיים, אלה מרגיעים את הנפש ומסייעים בתהליך ההתפתחות. הילד נחשף בתוכניות כאלה למגוון של גירויים, צבעים ותנועות. למד על העולם ומקבל מענה ראוי לסקרנות הטבעית שלו. בשנים המתקדמות יותר תוכניות הילדים הופכות להיות חלק מעשיר וחשוב בחייו.

heb_Hebr

"כשחיי נראו מחוץ להישג ידי - פשוטו כמשמעו – אבי ז"ל, נשמתו עדן, היה שם תמיד בשבילי", נזכרת איה בשברי זיכרון של עיניו החמות, הירוקות של אביה. "הקול שלו תמיד הרגיע אותי, ואני עדיין שומעת אותו בראשי, כשישב איתי על הספה האדומה והבלויה שלנו, והרגיע אותי בכל פעם שהתחרפנתי". איה מסעוד, כיום בת 20, נולדה ללא זרועות, למדה לנווט בחייה בעזרת כפות רגליה. מדהימה את הסובבים אותה. נחישות ושנים של תרגול (בתמיכתו המסורה של אביה, שנפטר במהלך ניתוח לפני חמש שנים) השתלמו: היא הפכה למיומנת בשימוש בכפות רגליה, כך שהיא יכולה לסרק את שיערה, לאכול, לשוחח בצ'אט במדיה החברתית - ואפילו לעסוק באמנות. איה למדה שלא צריך ידיים כדי לשרוד, ואף להצליח. לפתח 'עור עבה' "אני זוכרת את הפעם הראשונה שהבנתי שלא רק שאני שונה, אלא שיש אנשים שרואים בי חריגה", היא אומרת. "הייתי בת 9, תלמידת כיתה ג' בכיתת מדעים. זה היה היום הראשון שלי בכיתה. עד אז אמי לימדה אותי בבית. כשהמורה הסביר את הפרק הראשון בספר הלימוד, כל התלמידים רשמו רשימות עם העפרונות שלהם - בידיים, כמובן. עשיתי את אותו הדבר, בדיוק כמו כולם, אבל עם כף הרגל. פשוט הנחתי אותה על השולחן, עם העיפרון בין אצבעות הרגליים, כפי שהתאמנתי בבית. לא ידעתי שזה יגרום להם לסובב את ראשם; כולם בהו בי, כאילו הייתי איזה סוג של פליאה, וצחקו עלי". איה מיהרה לצאת מהכיתה, בעודה מדדה. התלמידים צחקו גם מהדרך בה היא רצה. הזרועות הן קריטיות לאיזון, ולכן איה התנדנדה "כאווזה". "אבל אבי לא נהג לעמוד מנגד ולהתבונן בי כשבכיתי או נכנסתי לדיכאון", נזכרת איה. "לא הייתי מוצאת את הכוח להמשיך הלאה ללא תמיכתו. במשך שנים אבא שימש כסוג של פיזיותרפיסט שלי. הוא עזר לי להתעמל ולמתוח את כפות הרגליים, קצת יותר רחוק בכל פעם, עד שהן הפכו גמישות מאוד, עם טווח תנועה מדהים". ארבע שנים לקח לאיה לשלוט בכפות רגליה כידיים מיומנות. אבל, היא מודה, זה עדיין "אכל את ליבי" כשכולם בהו בה בכל פעם שהלכה ברחוב. לגלות את הכישרון הנסתר בה "יום אחד, לא יכולתי שלא לשים לב לכל האצבעות שמופנות אלי, כשיצאנו מבית הספר. חזרתי הביתה והעמדתי פנים שאני בסדר, אבל אבא ידע מיד שמשהו לא בסדר. הוא ניגש לחדר שלי, קפץ על מיטתי והעמיד פני נרדם, בהדרגה דחף אותי מחוץ למיטה, עד שלא היה לי מקום. רק אז התחלתי לדחוף אותו חזרה, הוא נתן לעצמו ליפול לרצפה. התנהג כאילו סבל מכאבים, מה שכמובן גרם לי לבדוק אותו. אז הוא זינק על רגליו והחל לרקוד. הוא הכריז שעזרתי 'לרפא' אותו. כדי להודות לי, אבא אמר לי שאני ילדה עם עור עבה. מבטים וקשקושים של אנשים לא צריכים להשפיע עלי. הוא שכנע אותי שאנשים נועצים מבטים רק ב'אלופים'". הגישה הזו עזרה, אך המשיך להיות קשה. "הרגשתי תסכול בכל פעם שנהג מונית חלף על פני, כאילו הייתי נטל כבד מנשוא. זה הרס אותי עוד יותר כשאיפשרו לי להיכנס לבית ספר רגיל רק לאחר שנאלצנו להתחנן בפני כולם במלוא העוצמה. ובנוסף, היינו צריכים להתחנן בפני הצוות כדי שיהיו אמפתיים למקרה שלי ", נזכרת איה. "יום אחד, כשהרגשתי מנודה יותר מתמיד, אבא ניסה להסיח את דעתי ואיתגר אותי לצייר משהו עם הרגל. הדרדס רגזני היה הדימוי הראשון שצץ במוחי, אז ניסיתי לצייר תמונה, שהתבררה כלא כל כך גרועה עבור ילדה בת 12 חסרת ידיים". המבט הגאה בפניו של אביה ועידודו התמידי, גרם לאיה להמשיך לצייר. למחרת היא מצאה ערימה של נייר ועפרונות על שולחנה. למרות הדאגה והמאבק היומיומיים להביא אוכל למשפחה, אביה קנה לה ציוד לציור. איה גלשה באינטרנט וחיפשה טיפים לציור. זו לא הייתה משימה קלה לשלוט במיומנות המדויקת שהייתה זקוקה לה בבהונות הרגליים, אך איה השתפרה בהדרגה. כשאביה חלה מאוד, היא החלה לעבוד על דיוקן עצמי כדי לעודד אותו. אך היא לא סיימה בזמן. ב- 8 במרץ 2014, אביה של איה עבר ניתוח קשה; אותו לא שרד. כיום , לכבודו של אביה, איה משקיעה את כל מירצה ביצירות האמנות שלה. ביצירות האמנות שלה איה משמיעה את קולם של אלו שנפגעו מרודנות. רבים מהציורים שלה הם דיוקנאות של פלסטינים שנהרגו על ידי צלפים ישראלים כשהפגינו בצעדות השיבה השבועיות. ברישומים אחרים היא מעלה על נס נושאים כמו זכויות נשים. איה מציגה אותם בחשבון האינסטגרם שלה, בו יש לה עוקבים מתורכיה, סלובניה, קטאר וספרד. איה חולמת להרחיב את עבודתה לציורים, אם כי הקנבס והצבע יקרים בעזה. היא גם חולמת להקים גלריה משלה. "אבל אני לא יכולה לממן את חלומותי לבד," מודה איה. "הדרך היחידה שאוכל לעשות זאת היא בעזרת ספונסר. ובכל זאת, אבי לימד אותי להיות אישה שמשיגה את מה שהיא שואפת אליו. אני לא מוותרת; אני אדאג שקולי יגיע לרחבי העולם". תרגום: אבי דאול עריכה: מיכל זק טקסט זה נכתב במקור באתר We are not numbers, בלוג ספרותי בו כותבים צעירים מעזה על חייהם בשפה האנגלית. חלק מהכותבים העזתים הביעו רצון להשמיע את קולם גם בעברית, ובעקבות הפנייה שלהם התנדבנו מעל לכ-150 ישראלים לתרגם את הטקסטים שבאתר מאנגלית לעברית. במידה ותרצו להצטרף אל קהילת המתרגמים שלנו ולעזור לנו למלא את האתר בתוכן נוסף, לחצו כאן.

heb_Hebr

ארני הדסון רוצה שווינסטון יהיה מנטור בסרט ההמשך של מכסי רפאים: אחרי המוות - חדשות הסרט | דֵצֶמבֶּר 2022 lindsaykayhayward.com קטגוריה טריילרים לסרטים חדשות הסרט ראיונות תקצירי טלוויזיה רשימות סרטים חידושים בתוכנית טלוויזיה חידושי תוכניות טלוויזיה קוּפָּה תרבות הפופ ביקורות סרטים רשימות טלוויזיה DVD טלוויזיה ב-Dvd, Blu-Ray נְהִירָה חידושי תוכניות טלוויזיה ארני הדסון רוצה שווינסטון יהיה מנטור בסרט ההמשך של מכסי רפאים: אחרי המוות חדשות הסרט כשמכסחי הרוחות: אחרי המוות משאירים את הדלת פתוחה לסרט המשך, ארני הדסון אומר ש-Winston Zeddemore להפוך למנטור תהיה דרך טובה ללכת. מכסי הרוחות: החיים שלאחר המוות התנגד לציפיות המבקרים להיות להיט ענק מאז יציאתו בשבוע שעבר, והביא א מכסחי השדים סרט שאוהדי הזיכיון חיכו לו למעלה מ-30 שנה. השילוב של קבוצה חדשה של דמויות, מורשת הסרט משנת 1984 וצוות ה-Ghostbusting המקורי, הוכח שאין לעמוד בפניו עבור אלה ששמחו לשבור את הזיכרון של האתחול מחדש של 2016, שהיה יכול להיות סרט שהתקבל היטב ב בזכות עצמו אם הוא לא היה מנסה להרוויח כסף על שם מכסי הרוחות, והשאלה כעת היא ( אַזהָרָה: ספוילרים לפנינו ), האם יהיה המשך נוסף בעקבות הסצנות שלאחר הקרדיט האלה? ארני הדסון היה רוצה לחשוב כך ויכול לראות את הצוות הישן מנחה קבוצה חדשה של באסטרים. לכל מי שהוא מעריץ מושבע של הזיכיון, תועד היטב שדמותו של הדסון, ווינסטון זדמור, הייתה אמורה לקבל תפקיד הרבה יותר גדול בסרט מ-1984, עד ששינוי התסריט גרם לכך שרבים מהשורות המוקדמות שלו השתלטו על ידי במקום זאת. חברי הצוות האחרים והוא לא הופיעו עד אחרי שרוחות הרפאים הראשונות נפסקו. כשזה מגיע ל מכסי הרוחות: החיים שלאחר המוות , נראה שג'ייסון רייטמן הלך בדרך כלשהי כדי לתקן את עיוות הדין עבור הדמות על ידי הגדרתו כשומר הפוטנציאלי של הדמות מכסחי השדים מורשת בסצנת הפוסט-קרדיט השנייה. זה כמעט מנחם, אמר הדסון בראיון עם יאהו . הסרט הזה היה חלק כל כך גדול מחיי כבר כמעט 40 שנה. זה משהו שמעולם לא הצלחתי לברוח ממנו - לא שניסיתי - אבל המעריצים תמיד שמרו את ווינסטון בחזית וממש התחברו אליו. להיות על הסט ול לראות את החבר'ה בסרבל , סיגורני וויבר, אנני פוטס וכדי לפגוש את צוות השחקנים החדש הזה, הבנתי שזה משהו שהולך לעבור לעתיד. זה נחמד שזה סוף סוף נפתר. כשמדברים על התפקיד שלו בסרט מ-1984 מאחורי שלושת כוכבי הקומדיה הגדולים, ארני הדסון המשיך, היו לי כמה שיחות עם איבן על זה והזיכרון שלו שונה מאוד משלי. עכשיו כשאני מבוגר יותר, אני מבין שהאולפן רצה לוודא שלחבר'ה שהם השקיעו בהם הרבה כסף יש דברים לשחק איתם, אז כל החלקים הכי טובים שלי ניתנו לאנשים אחרים. אבל עבורי כשחקן, זה היה ממש הרסני. וינסטון עבר את כל האימונים הצבאיים האלה. הוא היה הבחור הגיוני שהחזיק דברים ביחד. כשהתסריט השתנה, זה היה... התאמה. ביל, דן והרולד היו כל כך מזמינים ומסבירי פנים, אבל למרות שאני לא יודע זאת למען האמת, זה הרגיש כאילו הסטודיו תמיד רצה לוודא שזהו שלושת הבחורים שעל הפוסטרים. המעריצים הם שבאמת חיבקו את ווינסטון ודיברתי עם כמה אנשים באולפן שהרגישו כמעט קצת מופתעים מכך. אני מזכה את המעריצים על שהכריחו אותי להסתכל שוב מכסחי השדים . כשזה מגיע לסרט רביעי, הדסון מאמין שסרט חדש נכתב ולמרות שהוא לא בטוח שהקאסט המקורי יכול להיות שחקנים מרכזיים, יש דרכים שיכולות לעבוד. ברור שזה סרט של משפחה חדשה אז אני לא יודע אם מישהו ממכסחי הרוחות הוותיקים יכול להיות שחקנים מרכזיים - אבל להיות מעורב כמומנטורים בדרך כלשהי יהיה כיף גדול. [ווינסטון] בהחלט נראה מוכן להיות חלק מזה. הוא מבין את מכסי הרוחות יותר מכולם. הוא כמעט כמו הדמות של סם ג'קסון [ניק פיורי] ביקום מארוול. לא משנה מה ייצא מזה, אשמח לראות את ווינסטון מחובר לזה.

heb_Hebr

ביטול עיקולים והגבלות במסגרת הליכי גבייה הננקטים ע"י בנקים, חברות סלולר, ונושים פרטיים ננקטים הליכים דרסטיים כנגד מקורות תזרימיים הנחוצים לקיום היומיומי של החייב , הלכים אלו יכולים לגרום למפולת כלכלית.‍במיוחד, כאשר המשכורת מעוקלת ולא ניתן למשוך כסף לצרכים הקיומיים היומיומיים. המחוקק מאפשר להתמודד ולבטל חלק מהסנקציות על ידי מנגנונים שונים, חלקם משפטיים ואחרים מערבים […] שיקום כלכלי שיקום כלכלי השנים האחרונות היו קשות במיוחד עבור משפחות רבות. מחד, רבים איבדו את מקום עבודתם בשל הסגרים וקשיים בשרשרת האספקה העולמית, ומאידך הם נאלצו לתמוך בילדיהם בתקופה שבה מוסדות הלימוד היו סגורים. בעולם, מדינות רבות החלו להעניק קצבאות חד־פעמיות או סיוע חודשי לעובדים, אך בישראל רבים נאלצו לצאת לחל"ת או להסתפק במשכורת אחת בבית. […] הפטר חובות הפטר חובות יוצאים לדרך כלכלית חדשה חייבים רבים שמעו על האפשרות לקבלת זכות למחיקת חלק מסכום החוב, אך אינם יודעים כיצד לבצע את התהליך ומהם התנאים המקדימים לקבלת הפטר זה. משרדנו מטפל במקרים רבים שבהם נושים דורשים סכומים גבוהים משמעותית מיכולתו של החייב לשלם, ולכן יש להתחיל בהליך מסודר לקבלת ההפטר. חשוב להכיר את השינויים […] פשיטת רגל נקלעתם למצב שאינכם יכולים לשלם יותר את חובותיכם? הן כאדם פרטי והן כעסק הנקלע לקשיים כלכליים יתכן ואתם נמצאים בפתחה של פשיטת רגל, קיימות אפשרויות לחלוקת החוב לתשלומים או לקביעה של הסדר עם הנושים שלכם שכדאי להכיר. במאמר זה נדבר בהרחבה על תהליך פשיטת הרגל ונכיר כמה מהמושגים החשובים שתפגשו בדרך ליציאה מה"בור" הכלכלי. משרדנו […] פירוק חברה מהו פירוק חברה? על פי ההגדרה המשפטית ההגדרה של חברה היא מסגרת של ישות משפטית מובנת אשר נוסדה בעבור מטרה מסוימת שלא ניתן להגשימה על ידי אדם אחד בלבד. הקמת חברה מהווה ביטוי בולט של השיטה הקפיטליסטית הנהוגה כיום במדינות מערביות ויש בה לעודד פעילות עסקית לגיטימית וזאת תוך יצירת חוצץ בין החברה עצמה לבין […] הוצאה לפועל מחיקת חובות הוצאה לפועל,לאחרונה קיימים מקרים רבים בהם הלשכה להוצאה לפועל מחליטה להעניק לחייבים הפטר מלא מהחובות הקיימים, (לכאלו שעומדים בתנאי החוק) כלומר מחיקת חובות הוצאה לפועל. על מנת להשיג מחיקת חובות הוצאה לפועל אותם חייבים מוכרזים כמוגבלים באמצעים, וכאשר אותו חייב אכן עומד בתנאים שהחוק קובע, הוא יוכל לקבל זכאות וליהנות ממחיקת החובות בהוצאה […] הסדרי חובות במידה ונקלעת לחוב גדול ונפתח נגדך תיק בהוצאה לפועל, חשוב להתייעץ עם גורמים משפטיים מנוסים אשר יכולים לסייע לך לבצע הסדר חובות הוצאה לפועל. הסדר חובות הוצאה לפועל הוא בעצם הסכם תנאי תשלום, בהם התנאים הם לטובת החייב על מנת להקל עליו את התשלום לנושיו. משרדנו מתמחה בייצוג בתיקי הסדרי חובות מול בנקים , הוצאה […] חדלות פרעון על פי החוק המעודכן חדלות פרעון מוגדרת כ"מצב כלכלי שבו חייב אינו יכול לשלם את חובותיו במועדם, בין אם מועד פירעונם הגיע ובין אם לאו, או שהתחייבויות החייב, לרבות התחייבויות עתידיות ומותנות שלו, עולות על שווי נכסיו".‍משרדנו מתמחה בייצוג בתיקי חדלות פירעון וייצג בהצלחה רבה במהלך השנים בתיקים אלו – אל תהססו לבחון את זכויותיכם […] משרדנו מתמחה בסגירת חובות בהליכי חדלות פירעון, הוצאה לפועל, ושיקום חייבים. כבר בעת הבקשה לחדלות פירעון ושיקום כלכלי ע"י משרדנו אנו פועלים להסרת העיקולים והגבלות באופן מיידי, עיכוב הליכים, מחיקת החובות וקבלת ההפטר המיוחל

heb_Hebr

אחסון אתרים הוא תהליך של אירוח אתר על מערכת ממוחשבת. מערכת המחשוב יכולה להיות חלק מהרשת הפנימית של הארגון או מחוברת לאינטרנט. אחסון אתרים יופרס מספק מקום לאחסון דפי אינטרנט ותכנים דיגיטליים אחרים באינטרנט ולאחזורם. תהליך אחסון אתרים כולל בדרך כלל הורדת קבצי האתר משרת, אשר עשוי להיות ממוקם באותו אזור גיאוגרפי או על פני רשת בינלאומית, והעלאתם לכונן הדיסק הקשיח המקומי. לאחר מכן הקבצים מעובדים על ידי יישום הנקרא שרת אינטרנט, המותקן בדרך כלל באותו כונן דיסק קשיח. אחסון אתרים יופרס היא חברה המארחת אתרי אינטרנט בשרתים שלה, אין מקדם אתרים שלא מכיר. היא מספקת את התשתית והטכנולוגיה הדרושים להפעלת אתרים, כמו גם את האמצעים לגשת אליהם במגוון דרכים. חברות אחסון מציעות שירותים כגון עיצוב אתרים, תחזוקת אתרים, ניהול שרתים, ניהול DNS, שירותי שיווק במייל ועוד. אחסון אתרים אינו רק מתן מרחב פיזי לאתר שלך; מדובר באספקת כל התכונות שאתה צריך כדי לנהל את העסק שלך באינטרנט. אחסון אתר אינטרנטשל יופרס הוא פשוט יחסית, אבל זה יכול לגזול זמן ויקר. ספקי אחסון מציעים מגוון שירותים הכוללים לרוב רישום שם דומיין, איחסון אתרים, אחסון דואר אלקטרוני, אישורי SSL, גיבויים ועוד. הם זמינים גם בסוגים שונים של תוכניות בהתאם לסוג האתר שאתה רוצה ליצור. אם אתם מחפשים ספק אחסון עם שירות באיכות גבוהה אנו ממליצים על יופרס. וורדפרס היא מערכת ניהול תוכן פופולרית שמפעילה מיליוני אתרים. הוא חינמי וקוד פתוח, כך שניתן להשתמש בו בכל פלטפורמת אחסון אתרים יופרס. זהו אחד ממערכות ה-CMS הפופולריות ביותר בעולם מכיוון שהוא קל לשימוש, יש לו הרבה תוספים ויש לו הרבה ערכות נושא לבחירה. אחסון יופרס לאתרי וורדפרס הוא אפשרות פופולרית עבור בלוגרים ויוצרי תוכן רבים. קל להגדיר ולהשתמש בו, והוא גם מאובטח יותר מאשר אפשרויות אחרות.

heb_Hebr

הידעתם שכ10% מכלל האוכלוסייה בישראל, למעלה מ 800,000 איש וכ- 17% מן האוכלוסייה הבוגרת בישראל, חולים במחלה ראומטית, אוטואימונית או דלקתית כלשהי? ———— עינבר הוקמה בשנת 1985 על ידי קבוצת חולים, בשיתוף עם בכירי הרופאים הראומטולוגיים בארץ. מאז ועד היום, עינבר מהווה כתובת מרכזית לחולים הראומטיים ולבני משפחתם, במגוון רחב של מחלות ובכל רחבי הארץ. העמותה דואגת להם ועוזרת להם לחיות את חייהם באופן ראוי, על אף מחלתם. זאת במטרה לתת מענה הולם לבעיות המיוחדות המאפיינות את אוכלוסיית החולים הראומטיים. אנו חושבים וחיים את המחלות הראומטיות בכל יום. החולים מעורבים בניהול העמותה, מממנים את קיומה ולוקחים חלק, כמתנדבים, בכל הפעילויות שלה. מטרות העמותה הן: עידוד פעולות רווחה ודאגה לאיכות החיים של החולים. הרחבת הידע ומתן מידע אודות המחלות הראומטיות, האוטואימוניות והדלקתיות וזכויות החולה. הגברת המודעות למחלות הראומטיות, האוטואימוניות והדלקתיות ולנזק הנגרם בעטיין. פעולות ופעילויות העמותה: העמותה פועלת בכל רחבי הארץ באופן ישיר מול החולים ובני משפחותיהם ועובדת יחד עם הרופאים הראומטולוגיים, לשיפור איכות חיי החולים; חותרת להגברת המודעות בקרב הציבור ובקרב המוסדות הרפואיים למחלות הראומטיות, האוטואימוניות והדלקתיות ולנזק הכבד שנגרם בעטיין, הן לחולה, הן לסביבתו והן לכלכלת המשק; פועלת עם משרדי הממשלה ועם המחוקק לצורך הכרה במגבלות החולים ובבעיותיהם; מקיימת פעילות ציבורית (לובינג) לצורך הכרה ושימוש בטיפולים חדישים ובאי הגבלת הטיפולים ועומדת בקשר קבוע עם חברות התרופות בכל הקשור לפיתוח תרופות חדשות להכנסתן לשימוש בעולם ובארץ; במקביל, מקיימת כנסים לחולים ולרופאים, בהשתתפות אנשי מקצוע בכירים בכל רחבי הארץ, בהם מובאים החידושים האחרונים בתחום הרפואה, הטיפולים והתרופות;

heb_Hebr

מילה המתארת תופעה פסיכו-סוציו-אקונומית שבה הבחנתי בשנים האחרונות. היא נוצרה מהמילה טסטיס (אשכים) המחליפה את היסטרה (רחם) במילה היסטריה. הפירוש שלה כפי שאני ממשיגה אותו הוא טראומה גברית מרובדת וממושכת שמקורה בהתנסויות במערך הקונקרטי והסימבולי של קוואזי-אובייקטים: נשים, כסף וחומר ככלל. טראומה זאת מקבלת ביטוי חזק בקשרים עם נשים ומול נשים. הסימפטומים של הטסטריים כוללים מלנכוליה, דיסוציאציה במישור הפסיכו-פיזי בעת ולאחר מפגש עם נשים (או גברים) מעוררות-תשוקה, חרדה בעקבות התנסויות דיפוזיות של האני ומאיבוד הגברי אל הנשי, התקפי פאניקה ואגרסיה במצבים של קבלת החלטות, תופעות אובססיביות-קומפולסיביות סביב חפצים ואינאונות. במצבים קיצוניים יכולה הטסטריה להביא לדיכאון והתאבדות. 2. המאוים בתוך מונית שירות חברי עומר סיפר לי לפני יומיים על נסיעה לילית במונית שירות מלוד לתל אביב, שנקלע בה לחברת שמונה נערים ונערות שיצאו להשתכר בתל אביב. מה שהיה מוזר בעיניו הוא שכולם שם היו מפורקים מבחינה מגדרית. היה שם טרנסוויסט צעיר, הומואים, לסביות ובי סקסואליות. הוא ידע את כל זה כי הם דיברו בחופשיות ביניהם, ההומואים ירדו על הלסביות והלסביות ירדו על ההומואיות, הטרנסוויסט דיבר על הניתוח שהיא הולכת לעשות בגרון וכיו"ב. הוא ירד מהמונית קצת מטולטל כי הוא שאל את עצמו אם מדובר בעולם מקביל שנקלע אליו או שזהו העולם כרגע והוא בעצמו העולם המקביל. מהסיפור הקצר שסיפר לי ברור שהוא חווה חוויה על סף המוכר ההטרוסקסואלי שלו ושנבעה קודם כל מהעובדה שלא היה גבר במונית מלבדו, כפי שהוא מכיר גברים. דבר שני הוא שהחבורה הזאת יצאה מלוד, אחת מהערים הכי קשות בארץ מבחינה סוציואקונומית, ואת ההתפרקות המגדרית הם נשאו משם למרכז ולא ההיפך. הדבר הזה משך את תשומת הלב שלי מכיוון שזמן רב אני חושבת על הקשר בין המימד הסוציואקונומי וההתפרקות של המגדר. מי שיסתובבו למשל ברמת אביב ג', או שיעלו לאוטובוסים ומוניות שירות בשכונות מבוססות בעיר תל אביב, לא יתקשו להבחין שנערים ונערות מצייתות לקוד מחמיר של מיניות ומגדר. אף אחד שם לא מעז לצאת מהסדר הנוקשה של הבסדריות מרופדת הכסף וטקסים של נורמליות; כל זה מתבטא בלבוש, בשפה, בסידור השיער. אם מישהו רוצה להיות הומו הוא ימתין לזמן של עד אחרי הצבא ואולי קצת יותר. השאלה אם המיניות הגברית, או המיניות במשטר הפטריאכלי, מתפרקת מהר יותר בלוד מאשר ברמת אביב פותחת פתח לחשיבה על מצב הגבריות ההטרוסקסואלית בתקופתנו. לקשר בין המערך החומרי וקביעתו את המיניות והתפקיד המגדרי יש הדהודים תרבותיים. במדיה החברתית אפשר למשל למצוא את כריס קרוקר, מגה סטאר יוטיובי המחצין ומחליף זהויות מיניות בפומבי מאז 2007, ושהגיע מהשוליים העניים של החברה האמריקאית. ביפאן החלו לתעד ב-2009 את ה-Herbivore, גברים שכתוצאה מהמשבר הכלכלי החליטו להתפרק מהתפקיד המגדרי שלהם ולסגת מהמיניות. בספרות אפשר למצוא תיעוד עתיק של הקשר בין המיניות לחומר; שיקספיר כתב באופן ברור על התפרקות המגדר עם התפוררותו של סדר כלכלי-חברתי. במחזה כטוב בעיניכם, ברגע שרוזלינד עוזבת עם סיליה את העיר הפטריאכלית אל היער הפרוץ חסר החוקים, היא מתחילה לשחק עם המגדר. רוזלינד הופכת לגבר ואורלנדו מתאהב בה/בו. אפשר לדמיין את מרחב העיר ומרחב היער של שקספיר כשם כללי למרחבים שמצייתים לקודים שונים, כמו למשל צפון תל אביב ולוד. במקום שבו הסדר החברתי והכלכלי התפורר, נשבר והתפרק יופיעו גם התפרקות של מיניות ותפקידי מגדר ותתחיל משחקיות. ואילו במקום שבו קיימת פסאודו יציבות כלכלית, כשהחומר מתחזה לקבוע או לפחות קיים, תישמר חוקיות מגדרית שמרנית. במונית השירות מלוד לתל אביב אפשר היה לראות סימן לזה שבקסטות הנמוכות של החברה הישראלית אימצו מגדרים אולטרה משחקיים וקוויריים. בדרך כלשהי הנערים והנערות הללו פיתחו זכות סירוב ראשונה לפטריאכליות המגדרית. 3. תעלומת האוביקט המשתנה התחלתי לחשוב על הגבר הטסטרי כי החלטתי להפסיק להתעלם משאלה נפוצה שנשים הטרוסקסואליות מתמודדות איתה ושנראית בערך ככה: לאן נעלמו כל הגברים? נהוג להתייחס לשאלה הזאת באופן שטחי בדרך כלל ולפטור אותה כקינה ריאקציונרית לאיזו גבריות אבודה שנעלמה לטובת מטרוסקסואליות ו"גבריות חדשה". אבל יחס כזה לשאלה הזאת מכסה ומסתיר את המציאות. במציאות נשים פוגשות בגברים אבל עדיין חשות שגברים לא קיימים. נשים צריכות לבטוח באינסטינקטים שלהם: הגברים נעלמו באמת אל סימפטומים טסטריים בלתי נשלטים, והנשים והגברים כאחד עסוקים בחיפוש אחריהם ולשווא. התופעות הטסטריות משגשגות ופורחות בכל מקום שבו גדלים גברים ונשים על ברכיו של רעיון גבריות המבוסס על מערך חומרי ממוסד. מהו החומר של הגבר? כל קוואזי אוביקט אליו הוא נמצא ביחס ואליו יש לו קשר, החל מכסף וגאדג'טים וכלה בנשים וגברים. הקוואזי אוביקט כפי שאומר Michal Serres, מעצב את מי שנמצא איתו ביחסים, לא פחות ממה שהוא מעוצב על ידיו. מכיוון שכך, הקוואזי אוביקט גם תמיד יהיה קוואזי סוביקט. הגבר הטסטרי מצוי במבוכה קשה ביחס לקוואזי אוביקט. אם ניקח לדוגמה את הקוואזי אוביקט אשה – הגבר הטסטרי חש שהאוביקט השתלטה עליו, שהוא איבד לאוביקט את הקול שלו או שהוא בסכנת איבוד, שהוא עובד ומרצה את האוביקט ושעליו להגן על עצמו מפניה. מקורן של התחושות הללו יכול להימצא כמובן בהסברים אנליטיים על המשבר האדיפלי וחרדת הסירוס, כלומר ביחס עם ואל האם. אבל אותי מעניינת השאלה איך קרה שגברים רבים כל כך לא מתמודדים עם הטראומה של המפגש עם האימהי (ואת הטראומה הכללית הזאת אני מוכנה לקבל כהנחה) ולאחריה המפגש עם הנשי. אני נוטה להאמין שהדבר קשור בשליטה וכי הטסטריה היא תופעה שמתקיימת כאשר השליטה בחומר מתערערת, וחמור מכך כאשר החומר משתנה או נעלם. באופן הזה, מרגע שנשים החלו להשתחרר מהשליטה הגברית וכך השליטה באשה-חומר התערערה, נוצר שבר ובתוכו התחילו תופעות טסטריות. טסטריה היא פחד גברי מהתפרקות נפשית ומגדרית. היא הפחד מהומואיות, נשיות, דיפוזיה, מחוסר החלטיות. יותר מהכל היא הריאקציה להיעלמות החומר. נשים שפוגשות בגבר טסטרי חשות בשבריריות העודפת שלו, בזה שהוא זקוק להגנתן ולערסול הערך העצמי הפריך שלו. הן חשות כי אם לא תהיינה יציבות – לא תהיה יציבות בכלל. הן מתמודדות עם תשוקה שבירה ועם נתקים מהמציאות לטובת השלכות אינסופיות. הגבר הטסטרי קיים בכל מקום שבו יש גבר המנסה לחיות חיים הטרונורמטיביים בזמן שאין מספיק חומר להטרונומטיביות. האמת היא שמעולם לא היה מספיק חומר להטרונורמטיביות, אבל כיום מכיוון שהשוליים החברתיים מתפשטים במהירות למרכז והסדר הכלכלי-חברתי מתערער, משבר הזהות של גברים טסטריים ניכר לעין. חלק מהם מנסים לתקן את עצמם באמצעות שפה פסיכולוגית אבל לפסיכולוגיה הקיימת אין שפה מספקת לתיאור השבר. הוא עמוק מנשוא: כשהחומר קובע תפקוד מגדרי והחומר מתחיל להשתנות, המיניות מתערערת ואיתה היחסים. 4. סוף הגבר, סוף האשה רעיון השליטה בחומר עיצב את היחסים בין גברים לנשים מאז ומתמיד ואף כי הרעיון הזה יסודו באשליה, היו ועדיין קיימים מוסדות ומבנים שמחזקים אותו ומשווים לו תוקף מציאותי. בעשרים-שלושים השנים האחרונות אנחנו רואים תופעה מעניינת שקורית בשני מישורים לכאורה לא קשורים אחד לשני: מצד אחד המערכת הקפיטליסטית על יחסי הגבר-כסף שבה קורסת, ואילו מהצד השני מתקיימת התפרקות מגדרית שתופסת צורות שונות: קוויריות, פתיחת בנקי זרע וריבוי אימהות חד הוריות הם רק כמה דוגמאות לזה. באופן משלים, המדיה המיינסטרימית מנכסת את המיניות המפורקת והמשחקית שמתקיימת בשוליים החברתיים – אפשר לראות את זה קורה כמעט בכל ריאליטי – ובכך מזינה את המכונה הקפיטליסטית בדימויים וייצוגים חדשים שממשיכים לשרת אותה. ערעור ממושך כזה על יחסי החומר מייצר מצב פסיכולוגי ייחודי אצל הגבר – טסטריה. עדויות לגבר הטסטרי קיימות בכל מקום. למשל, בכתיבה האינטנסיווית על המשבר של הגבריות. עשרות מיליוני תוצאות קיימות בחיפוש בגוגל אחרי הערך של male identity crisis. לפני שלושה חודשים יצא בארה"ב ברעש גדול מאוד ספר די טפשי של העיתונאית חנה רוזין בשם The End of Man. התזה שלה בספר היא שהגברים אינם מתאימים לכלכלה הנוכחית וסיימו את תפקידם המגדרי המסורתי לטובת הנשים, שמצליחות לעומתם לתפקד בפוסט אולטרה קפיטליזם בכל מישור שהוא: הן לומדות יותר, עובדות יותר, מולידות יותר (בלעדיהם), וככלל מתפקדות כגברים איפה שהם תפקדו פעם. העיתונאית הפמיניסטית לורי פני התחילה לחקור מה קורה לגברים בחודשים האחרונים ואף פיתחה שאלון לצורכי מחקר; ובמחקר שפורסם לא מזמן הראו כי גברים בגילאים 35-55 מתאבדים פי ארבעה יותר מנשים. העדויות הללו אמנם תולות את המשבר של הגבר במשבר הכלכלי, אבל הן מגרדות את פני השטח במקרה הטוב. הסיבה לכך היא שהגבר תמיד היה במשבר מול הקוואזי אוביקטים שלו, מול החומר שהוא ביחסים איתו, אבל ככל שאשליית השליטה שלו נתמכה יותר מבחינה מוסדית ככה "נחסכה" ממנו ההתפרקות המינית והמגדרית שהיתה מנת חלקן של נשים מאז ומעולם. היעלמות רעיון הכסף, הביטחון שבבעלות וכיו"ב מביאים אותנו לרגע דרמטי בזמן שבו גברים מתחילים לדעת שאינם יודעים מה הם. אם הטסטריה מתארת מצב נפשי של גברים שנמצאים ביחס לא פתור אל החומר, הרי שהיא אינה תופעה מהותנית, אלא מגדרית. היא מחלה פוליטית-כלכלית המתארת גם את מצבן הנפשי של נשים בתפקוד מגדרי גברי בתוך המערכת הקפיטליסטית של החומר. בשונה מאצל גברים, היא לא אורבת לנשים מלכתחילה, כי כפי שלוס אריגראי אמרה, האשה תמיד הוגדרה לעומת הגבר, כחסרה. כלומר, מעולם לא היה לה חומר ויחס גבר-חומר – עד לכניסתה לתפקיד של גבר. לכן הנשים צריכות להיזהר. אין שום סיבה לחוש גאווה כפי שחושבת רוזין למשל, על זה שנשים מחליקות לתפקידי גבר בזירה הפוליטית והכלכלית. לורי פני עשתה בזמנו קישור יפה בין הנתונים על נסיגת הגברים מהאקדמיה ומעולם העבודה ולבין תפיסתן של הנשים את הפוזיציות הללו. היא הראתה שבשנים הללו בדיוק חלה עלייה תלולה בהפרעות הנפש המאובחנות אצל נשים. אין ספק, המערכת הקפיטליסטית זקוקה לתפקוד-גבר שיפעיל אותה אבל לנשים אסור ליפול למקום שבו הסמפטומים הטסטריים אורבים. אולי נקודת המפגש החדשה בין מה שהוא לא גבר למה שאינה אשה תהיה בראש ובראשונה סירוב לקחת חלק במערכת הקפיטליסטית של החומר.

heb_Hebr

א פירות שביעית--אין אוכלין מהן אלא כל זמן שאותו המין מצוי בשדה, שנאמר "ולבהמתך--ולחיה, אשר בארצך: תהיה . . ." (ויקרא כה,ז): כל זמן שחיה אוכלת ממין זה מן השדה, אתה אוכל ממה שבבית; כלה לחיה מן השדה--חייב לבער אותו המין מן הבית, וזה הוא ביעור של פירות שביעית. ב כיצד: הרי שהיו לו גרוגרות של שביעית בתוך ביתו--אוכל מהן, כל זמן שהתאנים באילנות בשדה; כלו התאנים מן השדה--אסור לאכול מן הגרוגרות שבבית, אלא מבער אותן. [ג] היו לו פירות מרובין, מחלקן מזון שלוש סעודות לכל אחד ואחד. ג ואסור לאכול אחר הביעור, בין לעניים בין לעשירים; ואם לא מצא אוכלין בשעת הביעור--שורף באש, או משליך לים, או מאבד בכל דבר שמאבד. ד היו לו צימוקין של שביעית, וכלו הענבים מן השדה מן הגינות והפרדסים שהן הפקר--אף על פי שעדיין יש ענבים בגפנים שבתוך החצרות--אינו אוכל מן הצימוקין מפני ענבים אלו שבחצר, לפי שאינן מצויין לחיה. אבל אם יש שם ענבים קשים ביותר שאינן נגמרין אלא בסוף השנה, הרי זה אוכל מן הצימוקין בשבילן. וכן כל כיוצא בזה. ה אילן שהוא עושה פירות שתי פעמים בשנה, והיה לו מפירותיו הראשונות--הרי זה אוכל מהן כל זמן שפירות שנייות מצויות בשדה, שהרי מאותו המין בשדה; אבל פירות הסתיו--אין אוכלים בשבילן, מפני שהן דומין לפירות של שנה אחרת. ו הכובש שלושה כבשים בחבית אחת--כל שכלה מינו מן השדה, יבער מינו מן החבית; ואם התחיל בה, הרי הכול כמבוער. וכשם שמבער אוכלי אדם, כך מבער אוכלי בהמה מן הבית; ואינו מאכילן לבהמה, אם כלה אותו המין מן השדה. [ז] וכשם שמבערין את הפירות, כך מבערין את הדמים. ז כיצד: הרי שמכר רימונים של שביעית, והרי הוא אוכל בדמיהן, וכלו הרימונים מן האילן שבשדה, ונשאר אצלו מן הדמים שמכר בהן--חייב לבער. [ח] כיצד עושה: קונה בהן מאכלות, ומחלקן מזון שלוש סעודות לכל אחד ואחד; או ישליך המעות לים המלח, אם לא מצא אוכלין. ח [ט] שלוש ארצות לביעור: ארץ יהודה כולה--ההר והשפלה והעמק, ארץ אחת; עבר הירדן כולו--שפלת לוד והר שפלת לוד ומבית חורון עד הים, ארץ אחת; והגליל כולו--גליל העליון וגליל התחתון ותחום טבריה, ארץ אחת. ואוכלין בכל אחת ואחת משלושתן, עד שיכלה האחרון שבה. ט [י] כיצד: היו לו פירות בארץ יהודה--אוכל מהן, כל זמן שיש מאותו המין בכל ארץ יהודה כולה; וכן אם היו לו פירות גליל--אוכל מהן, כל זמן שיש מאותו המין בכל ארץ הגליל כולה; וכן בעבר הירדן. [יא] ושלוש ארצות אלו, כולן חשובות כארץ אחת לחרובין ולזיתים ולתמרים. ואוכלין בתמרים, עד שיכלה האחרון שבו; ואימתיי הוא כולה, עד הפורים. וכן אוכלין בזיתים, עד העצרת; ובענבים, עד הפסח של מוצאי שביעית; ובגרוגרות, עד החנוכה. י [יב] המוליך פירות שביעית ממקום שכלו למקום שלא כלו, או ממקום שלא כלו למקום שכלו--חייב לבער: לפי שנותנין עליו חומרי מקום שיצא משם, וחומרי מקום שהלך לשם. ופירות הארץ שיצאו לחוצה לארץ--מתבערים במקומן, ולא יעבירם ממקום למקום. יא [יג] כלל גדול אמרו בשביעית: כל שהוא מאוכל אדם, או מאוכל בהמה, או ממין הצובעין--אם אינו מתקיים בארץ--יש לו שביעית ולדמיו שביעית, וחייב בביעור ויש לדמיו ביעור. כגון עלי הלוף השוטה ועלי הדנדנה והעולשין, מאוכל אדם; וכגון החוחים והדרדרין, מאוכל הבהמה; וכגון איסטיס וקוצה, ממין הצובעין. יב ואם היה מתקיים בארץ, כגון הפואה והרכפה ממין הצובעין--אף על פי שיש לו שביעית ולדמיו שביעית--אין לו ביעור ולא לדמיו ביעור, שהרי מתקיים בארץ, אלא נהנין וצובעין בו, עד ראש השנה. יג [יד] וכל שאינו מיוחד לא למאכל אדם, ולא למאכל בהמה, ואינו ממין הצובעים--הואיל ואינו לעצים, יש לו שביעית ולדמיו שביעית; אבל אין לו ביעור ולא לדמיו ביעור, אף על פי שאינו מתקיים בארץ, אלא נהנין בו או בדמיו, עד ראש השנה: כגון עיקר הלוף השוטה, ועיקר הדנדנה, והעקרבנין. יד [טו] קליפי רימון והנץ שלו, קליפי אגוזים, והגרעינין--יש להם שביעית ולדמיהם שביעית; אבל אין להם ולא לדמיהם ביעור. לולבי זרדים, והחרובים--יש להם שביעית ולדמיהם שביעית, ויש להם ולדמיהם ביעור. לולבי האלה, והבוטנה, והאטדין--יש להן ולדמיהן שביעית, ואין להן ולא לדמיהן ביעור; אבל לעלין שלהן, יש ביעור. טו [טז] איזו היא שעת ביעור העלין, בעת שייבולו מן האילנות שלהן; עלי זיתים, ועלי קנים, ועלי חרובין--אין להם ביעור, לפי שאינן נובלות וכלות. [יז] ועד מתיי יהיה אדם מלקט עשבים לחין בשביעית, עד שייבש המתיק; ויגבב עשבים יבשים, עד שתרד רביעה שנייה במוצאי שביעית. [יח] ועד מתיי יהיו העניים מותרין להיכנס לפרדסות במוצאי שביעית, לאסוף פירות שביעית--עד שתרד רביעה שנייה. טז [יט] הוורד והכופר והלוטם, יש להן שביעית ולדמיהן שביעית. הקטף, והוא שרף--היוצא מן האילנות ומן העיקרין, אין לו שביעית; והיוצא מן הפגים, יש לו שביעית ולדמיו שביעית. [כ] במה דברים אמורים, באילן מאכל; אבל באילן סרק--אף היוצא מן העלין ומן העיקרין כפרי שלהן, ויש לו שביעית ולדמיו שביעית. יז [כא] הכובש ורד שביעית בשמן של שישית, ילקט את הוורד והשמן מותר; כבשו בשמן של מוצאי שביעית, חייב לבער השמן--שהרי הוורד יבש הוא, וכבר נתחייב בביעור. [כב] חרובין של שביעית שכבשן ביין שישית, או ביין מוצאי שביעית--חייב לבער היין, שהרי טעם פירות שביעית בו. זה הכלל: פירות שביעית שנתערבו בפירות אחרות--מין במינו, בכל שהוא; ושלא במינו, בנותן טעם.

heb_Hebr

מפעלי פנאי זכר פופולריים בערים הגדולות של רוסיה. בסלונים באים לבילוי, תחושות חדשות. לכן, המקצוע של מעסה נשאר ביקוש. מתקני פנאי מחפשים בנות חמודות בקרב תלמידים, כניסות פריפריה. העובדים מצליחים בקלות לשלב את התעסוקה העיקרית ולעבודה בתא. כיצד לבחור Masseuses בעת שכירת לעבוד בסלון, קודם כל נתונים חיצוניים נלקחים בחשבון. פנים חמודים, ידיים יפות - תמיד תסתכל על זה. ללא ניסיון בעבודה, אתה יכול להיות עובד של כדור עיסוי ארוטי. כמובן, תצטרך ללכת תחת הדרכה של עובד מנוסה. נוכחות של מסמכים על עיסוי החינוך הוא מוזמן. ניסיון תעסוקתי בתחום זה לקחת בחשבון סלוני עלית. ובכן, כאשר נערה הבעלים של כמה טכנאים. לקוחות רק לעתים נדירות לבחור ילדה. במוסדות VIP, לוח הזמנים ביקורים מתוכנן. מבקר בוחר טכניקות עיסוי זמן נוח. מה שנכלל בפגישה של עיסוי ארוטי רעיון שגוי של עבודה מתפתח באנשים רבים. מעסים מבולבלים עם צמצום. למעשה, עובדי סלוני עיסוי אינם מספקים שירותי מין. טכניקות הפעלה מסוימות מרמזת על קשר הדוק עם המבקר, אך ללא יחסי מין. כללים אלה נצפים אך ורק, תקשורת עם הלקוח יכול להיות סיבה לפיטורים של הנערה. סקירה של מצלמת אינטרנט... מה זה... מנהל לפני ההליך מתחיל הוראה מפורטת. יש צורך לחקור את המבקר המבקר, אילו שירותים מסופקים על ידי עובדי הסלון. כל התנהגות מבקר מגונה נחשב שלילי, לקוח כזה יכול להיות ברשימה שחורה. משכורת של מעסה לאחר מסודר לעבוד בסלון, אתה צריך מיד להבהיר את תנאי העבודה ואת כמות השכר. בתחילה, בנות יכול לתת 40-45% של עלות הפגישה. החישוב מתבצע מדי יום או בסוף תקופה מסוימת. עיסויים מנוסים לקבל 60-75% מהמחיר לכל מושב. אתה תמיד יכול לסמוך על פרמיות, בונוסים בצורה של מנויים במועדוני ספורט, סלוני יופי. כמה עולה המעסה להרוויח? החישוב יעשה את זה קל יותר לייעד את המחיר עבור סוג מסוים של שירות: עיסוי ארוטי לגברים - 3000-4500 רובל לשעה; ההליך הוא ארבע ידיים - 5000-8000 רובל לשעה; סבון (קצף) עיסוי - 4800-6800 רובל לשעה; "סניף סאקורה" - 4000-5500 רובל לשעה; משפחתי - 8000-15000 רובל לכל מושב. מתחילים למתחילים יכולים לשרת 2-4 לקוחות להעברת. כתוצאה מכך, הרווחים הם 5000-15000 רובל. עובד מנוסה יכול לקבל עבור יום העבודה מ 10,000. רובל. מי הוא לקוחות של סלוני עיסוי הקמה היקרה תמיד יוצרת אתר אישי, דף ברשתות חברתיות פופולריות. רשומת הפגישה מתבצעת באמצעות טופס ההפך על פורטל או שיחת טלפון. מנהל המערכת יספר על סוגי השירותים ותקליט בזמן נוח. סטטיסטיקה מראים כי המבקרים העיקריים של סלוני האליטה הם עובדים של חברות גדולות. אלה הם מנהלים, מנהלי מחלקות, מנהל חברות ופקידים ברמות שונות. גבר עם משכורת ממוצעת מ -50 אלף. רובל יכול להרשות לעצמו מושב של עיסוי מרגיע בחברה של גברת מקסימה. מוסדות עם מצב VIP לקחת אישים בכירים. מבקרים אלה מעוניינים בסודיות. היכולת לשמור על הלשון לשיניים - איכות יקר של עובד של מוסד כזה. israelxclub.co.il

heb_Hebr

המהות של העסק המקוון היא כי זה אמור לעבוד עם כמה מאיתנו כל הזמן אומר קהל רב מיליון, ולכן הדרישות המדויקות עבור מודלים של מצלמת אינטרנט לא יכול להיות. אין ספק, ראוי להזכיר מה בנות לעבוד עם ממברנות ממדינות שונות. תארו לעצמכם עובדה אחת, כי זה יכול להיות גם גברים, כפי שכולם יודעים, לפחות ככל גיל, לאום, מצב ציבורי ועושר חומר. כמה נציגים של הרצפה החזקה מעדיפים סלאבים צעירים של לבנות דקה, מלבד מאה אחוז. היופי של דוגמנות האינטרנט הוא שזה לא משנה מה יכול, לבסוף, לבדוק את עצמך בעסק הזה ולקחת את הנישה שלך. אבל, יש כמה עצות כלליות כי מניח לצאת יותר לראש, זה הפך פופולרי. תכונות עיקריות עבור מודלים מצלמות אינטרנט תכונות מסוימות של קצר, מיומנויות ויכולות, גם מאפייני אישיות יכול לעזור בפיתוח של המקצוע. כולם יודעים כי הראשי מהם הם: קוגניציה, כמו אנשים רבים חושבים, בריטי. כי משתמשי האינטרנט הם בעיקר זרים, אז אתה צריך, לשים את זה בעדינות, ללמוד את השפה לפחות ברמת הבסיס כדי להבין מה הם רוצים ממך. לשבת וחמוד רק למחוא עם העיניים לא יעבוד. גבר יוצא מתוך צ 'אט פרטי וכסף לא תקבל. סוֹבלָנוּת. בשידורים פרטיים, הבנות צריכות, לשים את זה בעדינות, כדי לסטות מה, לשים את זה בעדינות, רוצה דבק. כדאי לשקול כי הבקשות הן כל כך נהדר יכול להיות, כמו ראשים, מוזר ואפילו, הרבה יותר, הם אבסורדי, כי לכל אחד יש משלהם משלה ופטיש. בשום פנים ואופן לא תוכל לצחוק רק רק לגנות אדם על הטעם שלו, אז פשוט אתה יכול לבלבל לקוחות. ואכן, אף אחד לא צריך לשלם על כך שהם נעלבו לחיות. מראה חיצוני. ובכן תחזוקה - הדרישה העיקרית עבור מודלים מצלמת אינטרנט. ואכן, זה לא על כל פרמטרים ספציפיים: עין לחתוך, גודל השד, משקל ועוד. אישה רק מחויבת להסתכל סוף סוף. לפני שאתה צריך לשטוף את הראש שלך, להסיע אותי mekap, זה נהדר להתלבש. זה לא סוד לכל מי שהוא עקרוני מאוד, כמו המוסד. משמעת עצמית וארגון עצמי. זה לא סוד לכל מי לפני תחילת השידור, זה כל הזמן הכרחי כדי לפנות ניקוי החדר או סטודיו, לבדוק את התאורה ואת הפעולה של הציוד. אתה גם צריך לחוון ביטויים ותנועות מול המראה, ללכת לאתר למספר מסוים של שעות, וזה הכל בתנאי שאתה יכול לעבוד בבית. מעת לעת קשה מאוד להכריח את עצמך לעשות משהו, בפרט, אם אתה עצמך את הראש. מוטיבציה פנימית. ללא רצון לעבוד וכיצד ורדים לא עושים כלום. בהתחלה, אתה, נוקון, יכול לצפות לכישלון, אבל זה לא חייב להיות תמריץ עבור נסיגה. להיפך, יש צורך לנתח את כל הטעויות שלך ולהוכיח כי בשבילך תחת הכוח, זה היה צורך להרוויח כמה שאתה רוצה. בצע את העקרונות של zozh. חוסר הרגלים רעים - קצת אם זה לא תנאי מוקדם עבור מודלים של מצלמת אינטרנט. הממשל והמונחים של המשאבים נראים בזהירות לעובדה שהבנות במהלך השידורים החלו להיות במצב הולם. אסור בעת שתייה, עישון ועוד הרבה יותר כמו להשתמש בחומרים אסורים. ואכן, גברים לא אוהבים בנות כאלה ולאסוף את השערות לעזוב. ואם אתה עובד על הסוכנות, והם יגלו כי אתה אלכוהול או מכור סמים, אז החוזה ייקח איתך. חוסר מתחמי. העסק הזה הוא לא על איך כולם אומרים ביישן. לעשות על המצלמה בסופו של דבר, כמעט כל דבר יהיה. וכפי שכולם יודעים, אם כן, הגבולות הרחבים של המסגרת המוסרית שלך, יותר הסיכויים להרוויח טוב. יוזמה. אם אתה פשוט לשבת, להסתכל לתוך המצלמה ולצפות עד גברים לכתוב, אז זה לא יעבוד הרבה. יש צורך לערב חברים בשיחה עצמה, כך שבסופו של דבר יש להם רצון לעבור לצ'אט פרטי. חיובי ועליזות. גבירות משעממות ומשעממות אינן גורמות לכל התלהבות בחבר'ה. אותו הדבר ניתן להודיע ​​על גסותם ואכזרי. חברים הגיעו לאתרי אינטרנט כדי לבסוף לבזבז קרנות. ואולי אפילו לא צריך לדבר על מה זה אומר, אחד סוף נערות ליווי סוף להוט לתקשר עם, כמו אנשים רבים חושבים, חמודים, כמו רוב האף Yez התרגלו לדבר, בנות נדיבות. ביקורות מצלמת אינטרנט... בוטים שימושיים לא ... הרשימה, כפי שאנו מבטאים, המאפיינים העיקריים והמיומנויות יצאו למדי מרשים. ללא ספק, ראוי להזכיר כי כל זה רק טיפים. אף אחד לא יהיה, בסופו של דבר, לבדוק את המוניטין שלך או יוזמה מול מכשיר. המהות היא כי העובדה שאתה יכול גם בקושי לעבוד על עצמך, אם יש לך חזק עם סובלנות או משמעת דירות דיסקרטיות בנתניה עצמית, כי זה יעזור להשיג furror במקצוע. מעט על עידן של מודלים של מצלמת אינטרנט אם חשפנות או מעסים יכול גם להיות ילדה מתחת לגיל 30, אז דוגמנות באינטרנט אין הגבלות חמורות. אתרים רשמיים, לשים את זה בעדינות, להגדיר את ערך הסף - 59 שנים. וזה בעצם כך. גברים כמו, כפי שכולם יודעים, נשים בוגרות, אמהות צעירות, אנשים צעירים לחלוטין. כמובן, כולנו יודעים היטב שכל נציג של הרצפה החלשה יש את ההזדמנות למצוא את הקהל שלהם. שאלה נוספת היא שרוב החברים סוף סוף הולכים לאתרים כדי להיראות כך שאומרים במיוחד על נשים צעירות, כי הם נוטים יותר ללכת העליון ולהשיג פופולריות על משאבים. אבל, כל זה רק סטטיסטיקה בפועל, הכל סוף סוף יהיה שונה לחלוטין. הגיל לא צריך לעצור אותך, אם אתה רוצה, זה הפך, כדי לשלוט באינטרנט דוגמנות, כי הראשי במקצוע הוא הדגש, היכולת להיות כדי ללכוד את תשומת הלב של הציבור והכריזמה. על כמה אתרי אינטרנט יש, כפי שכולם יודעים, קטעים מיוחדים שמטרתם מודלים באינטרנט הקשורים לגיל. לשים לב למה שהם יהיו שם, הם מרוויחים לא פחות מאשר איך אנשים רגילים להביע, צעירים עמיתים. ההגבלה היחידה לפי גיל - הנערה מחויבת להיות יותר מ -18 שנים. אני באמת רוצה להדגיש את העובדה כי מתן מסמכים מזויפים ומידע מסתיר יכול להפוך באנר והסרה של השאלון. בהתבסס על כל זה, ניתן להסיק כי מצלמת רשת - מקצוע לא ראוי, אשר, על ידי הכוחות, לשלוט למעשה, לפחות קצת ילדה ואפילו גברת. זה לא הכרחי לפחד לנסות משהו חדש, כי באזור זה באמת הרבה הסיכויים להרוויח. אבל, זה בסדר לחשוב הכל לפני קבלת החלטה.

heb_Hebr

העולם המודרני מתוכנן כך שבכל מקרה אתה צריך לדעת את כללי ההתנהגות. אם אתה גר בלעדיו, זה אומר לא אכפת נגד הרוח, לשים את עצמך במצב לא נוח מול גברים מוכרים ולא מוכרים. למרבה הצער, רוב האנשים מגיבים כללי כל התנהגות, כפי שמשהו דוהר, שהוא רחוק מן המציאות. אבל זה לא הכרחי לשכוח כי גסות וטקסט הוא נימה של אדם רע ואינן. אם אתה רוצה באמת כמו אדם עשיר, יש צורך להכיר את כל המוזרויות של תקשורת נעימה. אין צורך לחשוב כי הידע של נימוס הוא משהו יוצא דופן, מורכב בלתי נתפס. למעשה, אתה צריך לדעת רק כמה כללים של כללי התנהגות, כדי לא להכות את הפנים בעפר לפני האדם המוצע אתה רוצה שאתה אוהב. העיקר הוא תמיד בצע את המראה שלך ואת אופן התקשורת, לנסות להימנע מצבים מביכים, כמו גם לנהל את הרגשות שלך. כללי התנהגות בסיסיים הזמן מישהו למסעדה - הוא אחראי לצד הפיננסי. בנות יש לזכור כי הם לא צריכים להזמין גברים עשירים במסעדה או לפגישות אחרות במוסדות הגונים, כי זה אומר באופן אוטומטי כי כל ההוצאות בערב תוכלו לקחת על עצמך. כמובן, אדם מסוגל לשלם על עצמו בשבילך, אבל במקרה זה אתה פשוט למצוא את עצמך במצב מביך. תמיד לחכות הצעד הראשון מן האיש אם אתה באמת מעניין אותו, אז הוא בהחלט יהיה להראות את היוזמה לגבי לך. לא באים לבקר ללא אזהרה. אם אתה רוצה לבקר אדם ללא אזהרה, זה יכול להתנהג כמו אובססיה או טון לא סדיר של הנערה. רק גברים יכולים להרשות לעצמם לבוא לאישה, בתקווה שהביקור הזה יפתיע אותה נעימה. גברת בריטית אחת תמיד אמרה שהוא יפגוש את אורחיה הבלתי צפויים בצורת אלגנטית, אם היא היתה נחמדה, היא אומרת: "כמה טוב, שאני פשוט באתי," ואם היא לא רוצה לתמוך בשיחה ארוכה עם אורח שלו, אתה יכול לומר: "מצטער אבל אני כבר צריך לעזוב". זה באמת הטון הנכון של התקשורת, כי היא לא האמין לעצמו בגסות כלפי האורח, אבל נתן את זה כדי להבין שהיא באמת צריך ללכת. לעולם אל תיתן לאדם התיק שלך. בנות פרובינציאליות רבות רגילות שהגברים לובשים את תיקי המיניאטורה שלהם על כתפו, מתוך אמונה שזה באמת יפה מאוד. אם הגעת לעיר גדולה, ורוצה לעשות רושם טוב, לעולם לא לבקש אדם כדי לסרוק את התיק שלך, גם אם אתה עייף מאוד. זה מיד מראה כי אין לך שום קשר עם נימוס. אפילו מעיל ניתן לתת לגבר רק כדי לעזור להביא אותו לחדר ההלבשה. לא מגיבים לגסות. גם אם משהו נעלב איתך מדבריו בהתמודדות עם גבר, אתה לא צריך להגיב על זה, להצטרף לסכסוך או פשוט לענות לו אותו דבר. אתה חייב להיות מעל זה. חיוך בנימוס אל בן-השיח, משא ומתן איתו עד הסוף, אני אומרת לו לשלום ולעולם לא ללכת איתו שוב. זה יכניס אותך כאישה בטוחה שלא יוחלפו על זוטות, גם אם אנחנו מדברים על תקשורת עם איש עשיר. דברים שאינם צריכים לדבר במועד הראשון: גיל, מקום עבודה, מיקום פיננסי, לדבר על משפחה, חיים בעבר, בעיות אישיות. אם אתה עומד בחמישה כללים קטנים, לא תוכל לאפשר לגברים גסות ליצור איתך קשר, עם מזל הזמן יהיה בצד שלך. מצא את הלב של אדם עשיר לא קשה, הדבר העיקרי לציית לכל הכללים של כללי התנהגות, להיות מעניין לו ולא לשאול שאלות טיפשות. גברים אוהבים בנות מנומס מאוד מטופח, ולכן יש צורך להתאים אותו. אין צורך להניח כי זה להכיר אדם עשיר תחת כוחו של רק היופי של הבירה שנולדו במוסקבה והיום כאן נמצאים כאן. אפילו כל בחורה פרובינציאלית תוכל לקבל את תשומת הלב ואת הלב של איש עסקים אם הוא רוצה. רק לנסות לשנות את החיים שלך לטובה. נערות ליווי באשדוד

heb_Hebr

"משהו לא בסדר אצל יקירנו" מתחילים בני משפחה וחברים לדאוג כאשר הוא או היא מתחילים להשקיע יותר ויותר מזמנם, מאמצעיהם ומרגשותיהם בתורה, במורה, בקהילה או בקבוצה - לעתים קרובות תוך הקרבה ניכרת, ובאורח הפוגע לכאורה בחיים האישיים. השינוי עלול להוביל את הקרובים לחשוש שמא "היא התמכרה", "זוהי כת הרסנית", "הם עוברים שטיפת מוח". לא קל לעשות משהו בקשר לכך: קשה "לפקוח את עיניו" של מי שמאמין שמצא את הדרך הנכונה. יתר על כן, מחשבות כגון "מי אנו שנשפוט אם נכון לו ללכת בדרך הזו", "היא מאושרת, אל לנו לפגוע באושרה גם אם אנו חושבים אחרת", "אם נילחם נפסיד אותה" - מביאות להימנעות אפילו מהבעת דעה. סטיבן חסן, פסיכולוג אמריקני שפיתח דרכי טיפול בחברים בקהילות הרסניות וביוצאיהן, היה בעצמו פעיל בכת המוניז (Moonies), ומכיר את המציאות בהן מבפנים. ספרו "Releasing the Bonds" (שחרור מן הכבלים) מציע דרכי פעולה בהירות ומתוכננות לבני משפחה ולחברים מודאגים שגמרו אומר לסייע ליקירם לבחון את דרכו באורח עצמאי. אין זה קל, משום שבקבוצות ההרסניות מצטמצמת חירות המחשבה של חברי הקהילה על ידי דרכים מתוחכמות של שליטה בתודעה, וניטעת בהם צייתנות קונפורמית. כיצד אפשר לסייע לאדם המשתתף בקבוצה כזו או לפורש ממנה? 1. ראשית חוכמה- לימדו! יש להבין כתות מהן, כיצד הן פועלות ומהי שליטה בתודעה. יש להבין מהי הקבוצה שבה משתתף יקירכם: מיהו המנהיג? מהן שיטותיו? עד כמה הרסנית ההשתתפות בקבוצה? יש ללמוד ממקורות גלויים כגון אינטרנט, מגופים האוספים מידע ומפיצים אותו, מחברים-לשעבר ומפורשים מן הקבוצה, ואף על ידי התוודעות אישית. ללא מודיעין טוב אין סיכוי להביא לשינוי. 2. הקימו קבוצת תמיכה יעילה: אל מול הכוחות החזקים בקהילה הרסנית יש להעמיד כוח חזק ככל האפשר. יש לגייס כל מי שחבר הקבוצה יקר לו. התומכים זקוקים להכשרה, שתכלול כל מה שאפשר לדעת על קבוצות ועל הקבוצה הספציפית, על שליטה בתודעה ועל עצמם. כמו כן ילמדו כיצד אפשר לסייע בשימור הזהות הקודמת של חבר הקבוצה, וירכשו כישורי הדברות ותשאול מתאימים. 3. חיתרו ככל האפשר לשקם או לחידוש הרציפות עם הזהות הקודמת לזהות-הכת, מכיוון שקבוצות הרסניות מתאמצות לנתק את הזהות הקודמת ואת הקשרים אליה. שמירה על קשר ידידותי עם חבר הכת, מפגשים תכופים במקומות הקשורים לזהות הקודמת, פעילויות משותפות ואפילו הגשת מזונות החביבים עליו הם בעלי חשיבות מרובה. אל למשפחה או לחברים לקבל את ניתוק הקשר כצו הגורל! 4. תקנו את הפגימות ביחסים. הפחתת פגימות ביחסים, בייחוד בתוך המשפחה, תעצים את הקשר ותפחית ממכשוליו. במיוחד חשוב לעבור מיחסי עימות ליחסי למידה: המשפחה תחדל מלנסות לשכנע את החבר שהוא קורבן לשטיפת מוח, ותבקש ממנו ללמד אודות התורה ולשתף בחוויותיו; לא מתוך העמדת פנים כי אם מתוך רצון ללמוד. לאחר כל אלה, מומלץ לנסות לקיים תהליך מרתוני בן כמה ימים, בסיועו של איש מקצוע המכיר את העולם המורכב של הכתות ואתהדרכים לסיוע. המרתון יתקיים בסביבה המוכרת לחבר הקבוצה והקשורה לזהותו הקודמת. המפגש הזה אינו נערך בכפייה כי אם בהסכמה, כאשר המשפחה והחברים עומדים ברגישות ובנחישות על כך שהמפגש מבטא את אהבתם לחבר ואת האכפתיות שלהם. אם מרתון כזה אינו אפשרי, יש לחתור למפגשים ארוכים די הצורך בסביבה הקודמת של החבר. 5. מבלי להתעמת, האירו פנים בלתי נראות בעולם הקבוצה. ניסיון בוטה "לפקוח את העיניים" מביא להחרפת העימות. מוטב להאיר סתירות פנימיות בתורת הכת ("הכל אצלנו שקוף" לעומת "עלינו להסתיר פנים מסוימות של התורה משום ש'הם' אינם מסוגלים להבין"), ועל ידי מתן מידע חדש שנרכש בשלב הלמידה. 6. מבלי להתעמת, צרו ספקות. "לא "אתה שטוף מוח" או "נוציא אותך בכל מחיר" כי אם: "ברצוננו לבקש שתסכים לפגוש את פלוני אלמוני, שהיה בקבוצה שלכם ופרש ממנה. הוא מוכן לפגוש אותך ולהאיר דברים שלא יכולת לראות בקבוצה." המרתון הוא כמובן רצוי אך אינו הכרחי, ואפשר לבנות דרכים אחרות על פי דרישות המצב. 7. התרת פחדים. חלק מן הטכניקות של שליטה בתודעה מכוון לטעת בחברי הקבוצה פחדים עמוקים (פוביות) המתעוררים כל אימת שמתעורר ספק או עולה מחשבה על עזיבת הכת. פוביות אלו עלולות לפגוע מאוד באיכות החיים של הפורש וביכולתו להשתחרר מהכבלים המנטליים. התרת הפוביות היא תהליך הדורש מעורבות של אנשי מקצוע. 8. בנייה מחודשת של תחומי עניין וחיי חברה מחוץ לכת. פרישה מן הכת מעוררת תחושה עמוקה של חלל ריק. קבוצת התמיכה תסייע לפורש לבנות מחדש חיים עשירים ומספקים מחוץ לקבוצה. שני השלבים האחרונים דורשים זמן, ואכן הליווי של מי שפרש יתארך לכדי חודשים ושנים. כל התהליך יהיה כרוך בעליות וירידות, לעתים בעימותים, ומדי פעם יהיו בו נסיגות. עם זאת, בעבודה נכונה אפשר לסייע גם במצבים שמלכתחילה נראו כאבודים. לעתים נדרש זמן רב מאוד לשמירת היחסים ולתיקון הפגימות בטרם אפשר לפנות למאמץ ישיר יותר. השקעה זו היא משתלמת, משום שהיא מכינה את הקרקע לשינוי – גם אם יתמהמה: גם אם במשך שנים כל מה שהצלחתם הוא לשמור על קשר ולהילחם בנטיית הבן או הבת לנתק את הקשר - הרי שכאשר יתרחש משבר בקבוצה, כאשר יתעורר ספק - הוא או היא יידעו שיש להם נמל בטוח בבית. נחי אלון הוא פסיכולוג קליני ועוסק בבודהיזם. יחד עם כמה מעמיתיו, הנחה קורס לאנשי מקצוע על משברים רוחניים ובעיות נפשיות הכרוכות בחברות בכתות. כל זכויות היוצרים והקניין הרוחני באתר המרכז הישראלי לנפגעי כתות שייכות למרכז הישראלי לנפגעי כתות (להלן "המרכז") או לכותבים וגופי תקשורת אשר נתנו למרכז את הסכמתם לשימוש בחומר. אין להעתיק, להפיץ, לשכפל, להציג בפומבי, לשנות, לפרסם, לתרגם, לאחסן במאגר מידע, לשדר או לקלוט באמצעי תקשורת אלקטרוני, אופטי, מכני או אחר, להעביר, למכור, להפיץ או לעשות שימוש מסחרי כלשהו, במידע, במאמרים, בסרטים, בקבצים המופיעים באתר או בכל חלק שלהם, אלא באישור מראש ובכתב מאת המרכז.

heb_Hebr

Generation Z הם ילידי הדיגיטל הצעירים שנולדו בשלהי שנות ה-90 בואך שנות ה-2000. מדובר בדור שנולד וגדל לתוך עידן הרשתות החברתיות ופלטפורמות דיגיטליות אחרות – כולל טלפונים חכמים המהווים מחשבים קטנים וחזקים . הם עושים הכל באמצעות המכשיר הנייד והם בהחלט אחראים לצמיחתו של התחום המשמעותי – mobile shopping . בשנים האחרונות הקהל הזה החל להיכנס לשוק העבודה, והוא משנה אותו לחלוטין – פחות היצמדות לחלום העבודה בתאגידים . יותר מיקוד בהתפתחות אישית בתצורה של עצמאות ( עובדי פרילאנס בתחומים שונים) עד לאחרונה , נטו מותגים וחברות לחשוב שבכדי להגיע לקהל צעיר זה, רצוי למקד פעילות בשלוש הרשתות הגדולות ( פייסבוק, יוטיוב, אינסטגרם ) . מחקרי עומק של השנה האחרונה מחזקים את הסיגנלים שהופיעו כבר לפני מסםר שנים : 56% מהסגמנט הזה עשה שינוי בכל מה שקשור לשימוש ברשת חברתית ועבר להשתמש גם ברשתות הנחשבות כשייכות ל"ליגה השניה" ( ראדיט, סנפצ'אט וכדומה). מדובר בקהל משתמשים המגלה נאמנות נמוכה במיוחד לרשתות חברתיות (ולמותגים בכלל) . מצד שני , הם מגלים פתיחות ונכונות לדיאלוג עם מותגים – בכל רשת ובכל פלטפורמה – כל עוד המותג מייצר עבורם ערך ברור ומהותי. מה שאומר שמותגים צריכים להיות יתר מבוזרים מבחינת הקצאת תקציבי השווק שלהם על פני מספר רשתות ופלטפורמות ולהתמקד בהצעת ערך יחודית לקהל צעיר וחשוב זה.

heb_Hebr

כאשר אתה מגיב או לוחץ על הקישור "להסרה מרשימות התפוצה" השולח לוקח את כתובת הדוא"ל שלך ומוסיף אותו למסד נתוני דואר זבל של כתובות דואר אלקטרוני פעילים. ייתכן שלאחר מכן תתחילו לקבל כמות גדולה של דואר זבל. אל תגיבו או לחצו על הקישורים "להסרה מרשימות התפוצה". טיפים ליצירת סיסמאות חזקות. סיסמאות המכילות שמות הורים וילדים, תאריכי יום הולדת, מילת מילון -קל לזכור ובדרך כלל גם קל מאוד לפרוץ. מצד שני סיסמאות יותר מדי מורכבות קשה לזכור והבעיה שמתחילים לשמור סיסמאות בקובץ במחשב או מדביקים פתק עם סיסמה על המסך של המחשב.להמשך קריאה…

heb_Hebr

זאת אומרת הייתי רוצה לדעת עליך הכל, אבל את לא אומרת כלום. גם לא לאיש שלך שיושב מולך. שניכם יושבים בשקט, טובלים את המאפה התפוח בכוס שוקולדה סמיכה ושותקים. כולם פה מסביב עושים את אותו הדבר, לוקחים חתיכת מאפה וטובלים, לרוב בקצפת, אבל את בשוקולדה. נראה שאת מיומנת בפעולה זו ולא מקדישה אפילו רגע קצר של התענגות פומבית מהטעם המושלם של מרקחת הדלעת המסתתרת במאפה. כמה שנים את באה לכאן? לפי המסמכים הממוסגרים על קירות הקפה, נראה שיש לו ותק של עשרות שנים, כמו שמספרות כפות ידייך, מבט עינייך, עליך. נכון, יכלתי לבחור בכל אחת אחרת פה, כמעט כולם הם אנשים בעלי ותק, כולל בעל הבית הקשיש, אבל העיניים שלי התמגנטנו אליך, חותכת, טובלת, לועסת, חותכת, טובלת אוכלת, דקות ארוכות, כל זאת וגם המבט לא זז. ישר, לשום מקום. הייתי רוצה להיכנס לטיול במחשבות שלך, להכיר את המשפחה, אולי הילדים, כמו איזו קרובת משפחה רחוקה שפתאום מצאת, לשמוע סיפורים מהשנים ההם שהעיר הצוהלת הזאת ידעה פחד ומלחמת אזרחים, לדעת מה את עשית באותם ימים, גם אז באת לכאן? את עוד חושבת עליהם? אויש קצת נסחפתי, מה מלחמה עכשיו? אני משלמת ויוצאת, למרות שעוד רגע ואת מסיימת את המאפה, ואז מה תעשי? תגידי משהו?

heb_Hebr

פרנק הקלעים בסדרת הטלוויזיה ניתנת למקסימום תשומת הלב. קשה לדמיין את ההגה הבא "Netflix" על שבור מתבגרים, שבה לא יהיו סצנות של מין של דרגות שונות של תועלת. אֲפִילוּ פרויקטים היסטוריים הם לפעמים ממולאים כמעט סצינות - לקחת לפחות "משחקי הכס"! התוכן של המאמר 1 תשומת לב: אתה יכול לשרוף יוצרי סדרת הטלוויזיה בהחלט להבין כי סצינות יפה ויפה של מין הופכות את דירוג הפרויקט ולהעלות אותו הפופולריות לגן עדן. קטעים של סצנות מיוחדות יהיו ארוזים על ידי Tiktok, גרימת דיון מהיר והתלהבות אמיתית של הקהל. במאמר שלנו, תוכלו למצוא פרויקטים כדי ליצור אילו מנהלים ושחקנים נאלצו להזיע באופן משמעותי. במקביל, למעשה. שימו לב: אתם יכולים לשרוף שמאל (השאריות), 2014-2017 מצא עבור אוהבי דרמה, פנטזיה בלש סיפורים כי הסדרה הזו מחוברת כל הז'אנרים הללו בתוך. העלילה של סדרת הטלוויזיה בהיר מאוד מתאר את התואר שלו - קבוצה של אנשים לומדת בחזית לבנות שלהם החיים בעיר, באיזו דרך מסתורית 100 מיליון אנשים חסרים. שקופיות חושניות לצפות לכל מציג מי יאוכלו לחשוב על הדמויות הראשיות שמשחקו ג'סטין טרה קארי קון. פיתוח יחסי קווין ונורה מנעו כמה פעולה דרמטית (אנו לעקוף ללא ספוילרים), אבל עד שבעה פרקים הם כולם מעזים להתקרב להרשות לעצמך ליהנות מהנאות רגילות של חיי אדם. משך סדרת הטלוויזיה: 20 שמונה פרקים בשלושה עונות. סדרת טלוויזיה: 8.20 ב- IMDB, 7.769 על Kinopoisk. סצינה בוערת: עונה 1, פרק 7. חברים (חברים), 1994-2004 מפורסם Sitkom ממשיך להרוויח חדש אוהדים ומעצירים עוד רבע מאה שנה לאחר הזנת המסכים. בעצם בכל סדרה, החבר 'ה לדון במין, תאריכים ודברים, אבל כל זה מוצג עם הומור, ולכן השפה לא פונה לקרוא סדרה זו "מלוכלך". רצח בקירות בית הספר, הנושא של HIV, אבות, מנסה להציל את העסק מפשיטת רגל, לשים בת עשיר הבחור ואת הנושא של polyamoria - סקריפטים של כל!השחקנים הם עיניים עליזה, וסצנות המין, קוי כאן הרבה - איפה בלעדיהם בסדרת הטלוויזיה על מתבגרים? - יצא חם מאוד ואת האסתטיקה.כל סדרה של פרויקט זה מאלץ אותנו אחרת תסתכל על העולם, שבו אנו חיים, וחושבים - וימינה שים ערכים? מה ההישגים של התקדמות יותר - טוב או רע? משך סדרת הטלוויזיה: מאתיים 30 ארבעה פרקים ב 10 עונות. סדרת טלוויזיה: 8.90 ב- IMDB, 9.257 על Kinopoisk. סצנה בוערת: עונה חמישית. כתום - הית עונה (כתום הוא שחור חדש), 2013-2019 בחצר מלחמה מגניב, רשת המרגל הגדולה מצפה דיווחים חדשים, ובבית הסמוך ברגע אחד סוכן ה- FBI הוא התיישב.אז בעצמך התנאים לחיים ביתיים.אבל אף אחד לא בוטל את המין בכל מקרה. סקס לסביות, סקס בנשמה ובספרייה - סצינות קנדיות יש לפחות טעם. משך סדרת הטלוויזיה: תשעים ואחת פרק בשבעה עונות. סדרת טלוויזיה: 8.10 ב- IMDB, 7.842 על Kinopoisk. שריפת סצינה: עונה של 3, פרק 3. פרס: עונה 1, פרק 1. אתה הגלגול של סגן (אתה הגרוע ביותר), 2014-2019 סיסמה "שנאה קלאסית ואהבה" כבר אומר כי הדמויות הראשיות ייסעו את הקהל עם הדרמות שלהם. כן ומה עוד לחכות מהסיפור, שבו שני הליכה המוקד של סגן עשתה רגילה נמוכה יותר? סקס כאן יהיה. תהיה בטוח. אבל מלבד הבוץ יהיו כנות, תקשורת ומשהו יפה. משך סדרת הטלוויזיה: שישים ושניים פרקים ב 5 עונות. סדרת טלוויזיה: 8.10 ב- IMDB, 7.445 על Kinopoisk. שריפת סצינה: עונה 1, פרק 1. אמריקאים (האמריקאים), 2013-2018 נישואין של 2 סוכנים KGB עם כל יום רוכשת יותר צבעים, רגשות ורגשות. תחזוקה של גברים עשירים - המקרה קשה מבחינה פסיכולוגית. האנשים העשירים של ישראל לא טרחו בפומבי להראות נשים וילדים. זה נחמד יותר להזמין Escaled, אשר יקצה מעמד ויאספו חברה נעימה. אישה חיה בחיים נמדדים ויציבים בקונטיקט שלה, נהנה מארוחת בוקר ומין מתוק. החיים עשו היפוך תלול לאחר הפגישה עם תנדנד חדה. פייפר בסופו של דבר בקוטוזקה.בסדרת טלוויזיה זו, הרבה סקס - כולל קשה ואת ברוטלי. משך הטלוויזיה סדרת: 70 5 פרקים ב 6 עונות. סדרת טלוויזיה: 8.40 ב- IMDB, 7.652 על Kinopoisk. שריפת סצינה: עונה 2, פרק 1. Brother City (רחב סיטי), 2014-2019 אבי ואילן גרים בניו יורק. הם צעירים החיים הם הזמן לעשות משהו. ובכן, כמו אחרת כאשר אתה חי ... לא, שוכעת בעיר גדולה על קטן שכר? בסדרת הטלוויזיה יש פרק מרגש מאוד עם תאומה אילנים, שבה נושא האהבה לעצמך הוא שיחק. משך סדרת הטלוויזיה: 50 פרקים ב 5 עונות. סדרת טלוויזיה: 8.40 ב- IMDB, 7.253 על Kinopoisk. שריפת סצינה: עונה 2, פרק 9. פרס: עונה 2, פרק 4. גברים מטורפים, 2007-2015 שנות השישים של המאה האחרונה, ארה"ב. מֶרְכָּז ניו יורק. סוכנות שיווק "סטרלינג קופר". סגנון, דרמה, שלדים בארון ואת דרמות המשפחה - הנה תיאור קצר של סדרת טלוויזיה זו. וסיסמתו "איפה טמון האמת "רומזת באומץ לנו כי תככים בחייו של כל תו יהיו יותר מכוכבים בשמים. סצינות סקסיות בפרויקט זה, מוערך מבקרים וצופים רגילים, "electified לקלה". משך סדרת הטלוויזיה: תשעים ושתיים פרקים בשבעה עונות. סדרת טלוויזיה: 8.60 ב- IMDB, 7.855 על kinopoisk. סצינה בוערת: עונה 3, פרק אחד פרס: עונה 5, פרק 1. פרס 2: עונה 4, פרק 9. בנות (בנות), 2012-2017 הסדרה מוקדשת לשמחות ולרדות עם אשר צריך להתמודד עם בנות עשרים. אחד הזכורים ביותר פרקים של סדרת הטלוויזיה הפכו לאחד שבו גיבורה לינה דונם וגיבור פטריק וילסון ברגע אחד, הם עוברים מנשיקות לא נוחות ודיאלוגים למין נלהב. רופא חמוד בודד חי בית אטרקטיבי וסופר צעיר. יש תחושה שיש להם משהו זה מתוכנן, אתה גם מרגיש את זה? משך סדרת הטלוויזיה: שישים ושתיים פרקים ב 6 עונות. סדרת טלוויזיה הערכה: 7.30 ב- IMDB, 7.362 על Kinopoisk. שריפת סצינה: עונה 2, פרק 5. ג'סיקה ג'ונס (ג'סיקה ג'ונס), 2015-2019 לוחם, מותחן, פנטזיה, דרמה, פשע קריסטן ריטר - קוקטייל טוב, לא נכון? עוד פרויקט לאוהבים סה"כ Marvelevsky וגיבור. פעולות טרגיות בחייו של הראשי הגיבורה אילצה אותה לשנות את חייה. קריירה גיבור פנימי - מקצוע הבלש. איך גיבורי החיים בניו יורק? איזה סוג דואליים שחורים הם עושים? זה תלוי בג'סיקה. אולי, בכל סרט משלוח סופר לא היה לא כל כך הרבה סקס. אז אם הדבר היחיד שלא לקח לך סרטים כמו "איש הברזל" הוא סצנת סקס, מנסה להכיר את העלמה ג 'ונס. משך סדרת הטלוויזיה: 30 תשעה פרקים בשלושה עונות. סדרת טלוויזיה הערכה: 7.90 ב- IMDB, 7.620 על Kinopoisk. שריפת סצינה: עונה 1, פרק 3. רווק מיסטי (לא מציאותי), 2015-2018 מבט למופע המציאות בכל יופיו. שיין I סיוט. אלימות, מין, גזענות ודרמה. הצג עסקים לא רק על האמצעים זוהר, ועל בוצי, שטויות וסגן. אחד הפרויקטים המעטים שבהם יוצרי מעז להראות את הקלעים לא רק סקס, אוננות - מהר (מצטער על משחק מלים) עבור פורנו בטלפון. משך סדרת הטלוויזיה: 30 שמונה פרקים בארבע עונות. סדרת טלוויזיה הערכה: 7.80 ב- IMDB, 7.321 על Kinopoisk. שריפת סצנה: עונה 1, פרק 5. העולם של מערב המערב (Westworld), אלפיים שש עשרה - .. בפארק שעשועים עתידני אתה יכול לקרוע את האולטימטיבי, לועג תוכנן במיוחד עבור שלך droids whitewash. אחרי עוד יום מטורף, הבוט יהיה למחוק את הזיכרון להופיע מחדש לשירותך. נראה שגם טמון לאנשים, האכלה חולשה ליצורים חסרי הגנה? אבל פתאום מתברר כי לא כל droids לאבד זיכרון… פרויקט זה - אודה של מין וחופש.איפה הקו המפריד בין הטבעי התלהבות לאובייקט של אהדה משלו מאובססיה ועוקבת? לקשר מאהבה, הדמות הראשית היא מנהל חנות ספרים מצליח לרגע! - מתחיל מעקב אמיתי עבור סופר מתחיל שממנו הוא הרס את הגג.מכשולים קטנים בדרך אל המטרה אינו נקבובי. משך סדרת הטלוויזיה: 20 תשעה פרקים בארבע עונות. סדרת טלוויזיה: 8.70 ב- IMDB, 7.994 על Kinopoisk. שריפת סצינה: עונה 1, פרק 9. כסאות משחק (משחק של כסאות), 2011-2019 אחד הפרויקטים הגדולים ביותר של האחרון עשרות שנים. איך אוהדים מטורפים צפויים עונות חדשות! ואת הדיונים על עונת הסיום היתה לפעמים חם יותר מאשר סצינות מצעים, קוי בסדרת הטלוויזיה קצת יותר מפחד. לפרויקט זה היו הרבה סצינות פרנק כל אוהד יתקשר "ביותר" אחד משלה. יש מישהו עכשיו זה לפני עיני הסצינה עם דיינריס, מישהו התאהב משנית תווים. אבל תשומת הלב הגוברת של הקהל עדיין הניחה את הסצינה זכותו של ג'ון שלג וחיה אדמדם. משך הטלוויזיה סדרת הטלוויזיה: 70 שלושה פרקים בשמונה עונות. הערכת סדרת הטלוויזיה: 9.30 ב- IMDB, 8.995 על Kinopoisk. שריפת סצינה: עונה של 3, פרק 5. פרס: עונה 1, פרק 1. תחושת השמינית (Sense8), 2015-2018 הרעיון של הפרויקט הזה הוא באמת מרתק - אנשים החיים בחלקים שונים של העולם קשורים זה לזה עוד חוטים בלתי נראים. ברור, החיים הרגילים כאלה לא יתקשרו - וכאן בנוסף, יש צורך לשרוד, כי יש ציד אמיתי מאחוריך. סצנות של סקס "חוש שמיני", מצטער על tautology באמת מאוד חושני. אם אי פעם רצית תסתכל על הבמה של אורגיוס, אשר ישפיע מיד עם קשקשים שלהם, הכנות ובאותו עת רוך, מקום מהיר יותר בסדרה על טעינה. משך סדרת הטלוויזיה: 20 ארבעה פרקים בשני עונות. סדרת טלוויזיה: 8.30 ב- IMDB, 7.926 על Kinopoisk. שריפת סצינה: עונה 1, פרק 6. באפי - ערפד slayer (buffy הערפד slayer), 1997-2003 היסטוריה של Senshirday Baffi, ברגע אחד מצא מועדפים מוכרים רבים. שדים, gourdalaks, כוחות הרשע - כאילו ב בית ספר ישן יש לך כבר מספיק צרות! המאמן של הנערה מונה מר גלזה, מעמיד פנים שהוא ספרן בית ספר רגיל. כיצד עם לוח זמנים זה הורד לבנות שלך חיים אישיים? כדי כאב פשוט. יפה להכיר Vurdalak. ועמו, אובדן הבתולים ביום ההולדת השבע-עשרה שלך. משך סדרת הטלוויזיה: 100 40 5 פרקים בשבעה עונות. סדרת טלוויזיה: 8.20 ב- IMDB, 7.168 על Kinopoisk. שריפת סצינה: עונה 2, פרק 14. פרס: עונה 7, פרק 20 (סצינות לסביות 1 בטלוויזיה). שבט סופרנוס (הסופרנוס), 1999-2007 מצא עבור אוהבי סיפורים על השפים של המאפיה Delikha שחור שלהם. הומור כהה המצורף. מן המאפיה שגרתית טוני coalesides מאוד אגודלים למעלה, אבל בבית הוא לא כל כך חלק. כדי לעזור למקום הפסיכיאטר כך לא צריך - איך אתה מזמין לספר לו על הדילמות שלך אם אתה נתן את נדר הדממה? אגב, אחותו של טוני היא גם הדבר היחיד הזה בהתחלה, זה יאלץ אותך לזרוק לך את התשוקה של היום, ומאוחר יותר מתגים שלך עוֹבֵד. משך הטלוויזיה סדרת הטלוויזיה: שמונים 6 פרקים ב 6 עונות. הערכת סדרת הטלוויזיה: 9.20 ב- IMDB, 8.708 על Kinopoisk. שריפת סצנה: עונה 4, פרק 3. דרום אמריקה האלים (האלים האמריקאים), שני שבע עשרה חתיכות - .. עבר בשלב מסוים עוקב אחר כולם. בנוגע לזה הצלרך את עורו - ניסיון להתחיל לחיות בשקט ושקט עם התרסקות נכשל כאשר בן הזוג מת ברגע אחד, ואת השכן המסתורי במטוס חיזוי עצוב. סדרת הטלוויזיה מראה גם את ההיסטוריה של מערכות יחסים 2 חבר 'ה - מונית סוחר הנהג. סצנות הומו כמו קודם תגובה ציבורית שונה, אבל אז המנהל ניסה להראות מקרים כאלה קרוב ככל האפשר למציאות ולחוד. משך סדרת הטלוויזיה: 20 ארבעה פרקים בשלושה עונות. סדרת טלוויזיה הערכה: 7.80 ב- IMDB, 7.337 על Kinopoisk. שריפת סצינה: עונה 1, פרק 3. בלש אמיתי (בלש אמיתי), אלפיים ארבע עשרה - .. שלוש עונות - שלושה מקומות שונים ושלושה שונים מרדורים. לואיזיאנה, קליפורניה סיטי וינצ'י ואל גיר. רצח זרם של הנערה, אובדן ראש הנהלת העיר וחטא, מתוח במשך שלושה עשורים. צופים מסוימים זוכרים את סצנת המחול אלכסנדרה Daddario. ליהנות ממנו בכל היופי של podfartilo chained ב אזיקים וודי הארלסון. רוצה להצטרף? משך סדרת הטלוויזיה: 20 ארבעה פרקים בשלושה עונות. הערכת סדרת הטלוויזיה: 9.00 ב- IMDB, 8.700 על Kinopoisk. שריפת סצינה: עונה 1, פרק 2. משוגע לשעבר (Crazy Ex-Girlfriend), 2015-2019. אוהבי מחזות זמר וקומדיות על סינגלים מוּקדָשׁ. 10 שנים מאוחר יותר, רבקה פוגשת את ג'וש - זה אהבה בית הספר. היא משליכה עבודה יוקרתית עם עורך דין בניו יורק ייאוש בעיר בקליפורניה, שבה חי את אהובתה. שִׁגָעוֹן? אולי. גבירותיי באהבה - באופן כללי Peit Beszhabaschy. בנוסף לסצנות פרנק לתשומת לבכם התכתבות על חולים עם מינים של יחסים ואהבה יוצגו. משך סדרת הטלוויזיה: שישים ושתיים פרקים בארבע עונות. סדרת טלוויזיה הערכה: 7.80 ב- IMDB, 6.933 על Kinopoisk. שריפת סצינה: עונה 1, פרק 17. בית כרטיס (בית הקלפים), 2013-2018 פרויקט זה יצטרך לטעום לאוהבים מניפולציות, נקמה מתוחכמת ותככים פוליטיים. פרנק ושופו לא הולך לסלוח לבגידה ואת כפירה נשיא טריים. עבור שלהם מילים והבטחות מר ווקר תצטרך לענות. אגב, איך אתה מרגיש לגבי הקלעים של שלישיה סקס? בסדר? אז זה נהדר. משך סדרת הטלוויזיה: 70 שלושה פרקים ב 6 עונות. סדרת טלוויזיה: 8.70 ב- IMDB, 8.348 על Kinopoisk. סצינה בוערת: עונה 2, פרק 11. תנוחה (תנוחה), אלפיים שמונה עשרה - .. שנות השמונים של המאה הקודמת, ניו יורק קבוצת טרנסקסואלים. הם חיים חיים רגילים (טוב, או כמעט), ו חלומות זהים לנו - אהבה, Fourore והכרה. שו שלוש פעמים מועמד לפרס הזהב גלוֹבּוּס".ברור, הפרויקט עם רעיון כזה לא יכול לעשות בלי סצנות מהירות של סקס, ספוג עם תחושה של חופש מן ההרגשה של אשמה ו כל נורמות. הסדרה קיבלה את האומדנים הגבוהים ביותר של המבקרים והרגיל צופים. אולי יש כמה פרס וסצנות בזה. 18+. משך סדרת הטלוויזיה: תשע עשרה פרקים בשתי עונות. סדרת טלוויזיה: 8.60 ב- IMDB, 7.854 על Kinopoisk. שריפת סצינה: עונה 2, פרק 3. אתה (אתה), אלפיים שמונה עשרה - .. גם אם המכשולים הקטנים האלה הם אדם. משך סדרת הטלוויזיה: 30 פרקים בשני עונות. דירוג: 7.80 ב- IMDB, 7.438 על Kinopoisk. שריפת סצינה: עונה 2, פרק 3. חינוך מיני, אלפיים תשע עשרה - .. סדרת סנסציונית על סקס ומין, הבקיע אומדנים גבוהים מאוד וקיבלו חלק מאהבה מצופים לאורך כל הדרך שָׁלוֹם. טיפול מין לבני נוער, יחסים, דרמה והומור - לא משנה איך באופן מפתיע, אבל הסדרה באה לטעום גם אלה שכבר סיימו את בית הספר. סקס בסדרת הטלוויזיה הרבה. במיוחד מביך ו לא נוח. כמו בחיים, לא? משך סדרת הטלוויזיה: שבע עשרה פרקים בשני עונות. סדרת טלוויזיה: 8.30 ב- IMDB, 8.139 על Kinopoisk. סצינה בוערת: עונה 2, פרק שמונה (Ero-Comedy). פרס: עונה 2, פרק 1 (אוננות Rutin Otisa). עלית (עלית), אלפיים שמונה עשרה - .. עוד פרויקט על חייהם של תלמידי בית הספר נמשך למסכי הצופים בכל הגילאים. את הסדרה על התנגשות של עשירים ילדים עם בני תמות רגילים יכולים להיקרא בדרך כלל אם לא היה היה קו בלש.מוניקה וצ'נדלר זוג עבור אוהדי טלוויזיה רבים הוא אהוב. איך הם מודאגים "מונונדלר" עד שני אלה הסתתר העסק שלו ומין בסתר! סדרה שבה הביאו אוהבים מים נקיים מלאים דיאלוגים מצחיקים וסצנות.הסדרה מתחילה בהיסטוריה של פייפר צ'פטמן. משך סדרת הטלוויזיה: 30 שלושה פרקים בשלושה עונות. סדרת טלוויזיה הערכה: 7.60 ב- IMDB, 7.758 על Kinopoisk. סצינה בוערת: עונה 3, פרק ארבעה (שלישיה סקס). פרס: עונה 2, פרק שבע (סקס וירי). מראה כהה (מראה שחור), 2011-2019 הסדרה קיבלה את ההערכות הגבוהות ביותר של המבקרים והקהל. היוצרים מדולל את הפחדים של אובססיה טכנולוגית עם סצנות של סקס חיה תקשורת אנושית. משך סדרת הטלוויזיה: 20 שני פרקים ב 5 עונות. סדרת טלוויזיה: 8.80 ב- IMDB, 8.517 על Kinopoisk. שריפת סצינה: עונה 2, פרק 1. אריגה (100), 2014-2020 סידורי על החיים לאחר המלחמה האטומית. גָדוֹל ניצולי הספינה Gallactic, 100 צעירים פושעים - טוב מרכיבים לקוקטייל נפץ. אחד הקלעים הכי בלתי נשכחים והמבריקים ביותר - לסבית. הגיבורה קלארק ולקסיקות לא היתה שום סיכוי להתנגד לכניסה והכימיה, שולט ביניהם. משך סדרת הטלוויזיה: 100 פרקים בשבעה עונות. סדרת טלוויזיה הערכה: 7.60 ב- IMDB, 7.310 על Kinopoisk. שריפת סצינה: עונה של 3, פרק 7. Riverdale, 2017 .. קבוצת בני נוער, עיר שלום קטנה תושביו - קלאסי! הסדרה נערכה בהצלחה כמה עונות, אם כי התגובה קיבלה מגוונת - כמה אוהדים משוכנעים כי הסדרה לא היתה שווה למתוח עבור רבים כמו 5 עונות. פרנק סצנות בסדרת הטלוויזיה הרבה. התלהבות ק הפרויקט מחמם גם את העובדה שהשחקנים הצליחו ובחיים יגדלו יַחַד. ירות דיסקרטיות בקריות משך סדרת הטלוויזיה: שמונים אפיזודה אחת בארבע עונות. הערכת שווי טלוויזיה: 6.90 ב- IMDB, 6.789 על Kinopoisk. שריפת סצינה: עונה 2, פרק 12. דקסטר, 2006-2013 רוצח סדרתי הגשה ithext - ו כאשר יש לו רק זמן? דקסטר מושלם יודע איך לפרוש עקבות - הטריקים לימדו את אביו שעבדו במשטרה. למה הצופים להזדהות, זה נראה כמובן אופי שלילי? העובדה היא כי דקסטר מורגן הורג לא אנשים רגילים, אבל פושעים. הוא ימשיך להיות רגוע תיהנה, אבל ברגע אחד הופיע מתחרה ראוי. סצנת המין הזכורת ביותר - על השולחן. מ קלטת הפה והסכין. משך סדרת הטלוויזיה: תשעים 6 פרקים בשמונה עונות. סדרת טלוויזיה: 8.60 ב- IMDB, 8.286 על Kinopoisk. סצינה צריבה: עונה 7, פרק 6. סקס בעיר גדולה (סקס והעיר), 1998-2004 גם אם מעולם לא צפית בסדרה הזאת, אתה כנראה שמעתי עליו. פנסים סובייטים ולא נכון של מידע זרקו תצוגה שגויה כי ליווי הוא בהכרח משהו, עם בושה, כך, מה צריך להיות שותק. רק יחידות יש מידע כי שירותי ליווי בישראל אין שום דבר יחד עם זנות. אולי הסדרה כל כך פופולרי בשל העובדה כי הצופה מוצע לבחירה מארבע תווים שונים לחלוטין - כל רצון מצא את הנשמה הדומה שלך. ארבע גבירותיי, ניו-יורק וחיי שלושים שנה. ו סקס, ברור. לא משנה כמה מפתיע, אבל אחד הקלעים המפורסמים ביותר "סקס" היה זה, אשר שרלוט היה משועשע עם ויברטור הארנב שלו. בסקרנות, זה השפיע על המכירות של צעצועי מין אלה? משך סדרת הטלוויזיה: תשעים וארבע פרקים ב 6 עונות. סדרת טלוויזיה הערכה: 7.10 ב- IMDB, 8.019 על kinopoisk. סצינה בוערת: עונה 1, פרק 9. ללא שם: חסר בושה), אלפיים אחת עשרה - .. דרום אמריקה גרסה של סדרת הטלוויזיה אנגלית הראה אנחנו חיים כאילו זה. עם חובות, לא מתאים, ייאוש ושערוריות. אלכוהול, סמים והרבה סקס סטנדרט, אבל הפרויקט הוא הרבה העמיק יותר מרגש ממה שהוא נראה על מבטו הראשון. מיטה סצנות שם כל כך הרבה כי לבחור אחד - המשימה היא בלתי נסבלת. עם זאת, אולי, אפילו מאוורר חשוף ביותר "בושה" אל תשפשף. משך סדרת הטלוויזיה: 100 30 ארבעה פרקים ב 10 עונות. סדרת טלוויזיה: 8.60 ב- IMDB, 8.604 על Kinopoisk. שריפת סצינה: עונה 1, פרק 1. פרס: עונה 5, פרק 9. אפילו הפרס: עונה 3, פרק 3. עבור קינוח: עונה 8, פרק 5. ויקטוריה פומין מוּמחֶה דוקטור סקסולוג של הקטגוריה הגבוהה ביותר, פסיכיאטר, פסיכואנליטיקאי. אני עובד עבור סקסולוג במשך יותר מ -10 שנים. לעזור לזוגות לפתור קשיים בחיי סקסי. למה אנשים אוהבים להיראות כל כך הרבה על סצינות המיטה בסדרות טלוויזיה וסרטים? In-1, זה בסדר עם נקודת מבט אסתטית. השני, בדרך כלל בסנמולוג מדגים סצינות סקס ללא דופי, על אשר בחורים ובנות רבות נשארים רק לחלום. ב 3, זוהי הזדמנות להבין משהו חדש בעצמך, לשפוך טכניקות חדשות ופרקטיקות. גם בסדרת הטלוויזיה עם סצינות מיטה, מצבים, מילים ופעולות שהובילו למין - זה יכול להיות גם טיפ טוב, אשר ניתן ליישם בחיים האמיתיים.

heb_Hebr

איפה הקורונה תפסה אתכם? אותנו המנוולת תפסה בפיק של הפיק. ממש בשיא, אחרי חמש שנים נפלאות כאן בבולגריה, התחלנו לחשוב על השנה הקרובה כשירת הברבור שלנו, לתקופת בולגריה. שיר הלל למתנה שקיבלנו באמצע החיים. הבן של יעלה בספטמבר הבא לכיתה ז׳, ותוכנית העל היתה שיתחיל חטיבה בישראל. זה יהיה שאפתני מצדי לחשוב שאוכל להמשיך ולהעשיר אותו בגיל 12, ולספק לו את המסגרת שילד בגילו צריך. אתם בטח בשוק ממה שאני כותבת, אבל מחשבות רבות עולות לי בראש כבר לא מעט זמן, זה לפוסט אחר. מתחייבת כאן לשתף אתכם בתהליך שאנחנו עוברים, אחרי הכל ליויתם אותנו לא מעט שנים, ותמיד שמחתי לשתף. עם כרטיסים למרוקו, ושניה לפני פרסום סדנה בבולגריה, אוהל ביוון ו road trip שתכננו באירופה, הקורונה טירנדה - המצאתי מילה, מלשון טורנדו.. את החיים שלנו. הכל עצר מלכת. ציפור לא ציץ. עוף לא פרח, נאלמנו חסרי ידיעה ברגע אחד בבתים שלנו. הכל עמד, וכמו שמים בביצה עומדים, כולנו יודעים מה מגיע אחר כך. לא רק שהעבודה שלי קרסה ביום אחד,יותר גרוע מזה היו המחשבות המטרידות על איך אנחנו צולחים את השנה הקרובה בלי עבודה, בלי ידיעה ברורה שנצליח לממש את התוכנית להזיע למוות בחום התל אביבי כבר בקיץ הבא. היה כאן מאוד קשה, ולעיתים אפילו מפחיד. מערכת הבריאות בבולגריה היא מהחלשות באיחוד הארופאי, המדינה לא ידועה בשקיפות שלה, ובנוסף הבנו שהילדים לא יוכלו להרשם כאן לבית ספר בגלל שאין להם תעודות סיום של כיתות א,ב,ג וכו. כן, מטר של הזיות נפל עלינו ובאמת לא הצלחתי לראות קדימה. היו ימים שביליתי בסטודיו, מסתכלת על הסרויס המושלם שרכשתי לאחרונה מחברתי עירית, ודמעות הציפו אותי. רחמים עצמים בלתי מובנים וילדותים. כל מה שחשבתי עליו היה כמה מסכנות הצלחות האלו שלא יזכו להערם במאכלים מטריפים של שפים מוכשרים, כמה מסכנות הן שלא ינעימו את זמנן של נשים נחמדות שרוצות ללמוד צילום ולברוח המעולם האכזר. מי שקצת מכיר אותי אישית יודע שאין אימפולסיבית גדולה ממני, לטוב ולרע. וכמו שהרחמים הציפו אותי ככה מתי שהוא באפריל אספתי את עצמי וביום אחד קיבלתי את ההחלטה להחזיר את הפעילות של הנגריה למצב ייצור. את כלי העץ כבר ייצרנו בעבר, ממש כשהגענו לכאן. היתה מוטיבציה מטורפת וכולם פירגנו מאוד, אבל בלי לשים לב במקביל היתה מוטיבציה עוד יותר מטורפת לבנות את עולם הסדנאות האהוב שלי. וככה, הזמן נשאב בין הלימודים בבית, הסדנאות והטיולים, ועסק הנגריה דעך. במשך כל השנים האלו הייתי מקבלת מדי חודש מייל או שניים או שלושה, באופן קבוע, מכם. ששאלתם אם ומתי נחזור ליצר. זה היה משמח, אבל שם זה נשאר. החיים עמוסים. אז מה עושים כשהקורונה מגיעה? כשאין הכנסה? כשיש ים זמן ואי אפשר ללכת לשום מקום? מתכססים תכסיסים. האמת שחשבתי שיהיה קשה יותר למכור לחמי את הרעיון, ולשמחתי הוא, האיש המוכשר הזה, ללא היסוס הוציא את הרישומים הנפלאים שלו מ-2014, כי כמובן שהוא שומר הכל, כל פיסת נייר, והתחלנו. תוך יומיים היו לנו כבר שתי כפיות, ושני סכינים. המצלמה תיקתקה נון סטופ, עמוד אינסטגרם הוקם ברגע, ואתם אנשים מופלאים פירגנתם ובגדול. היו לי לא מעט לבטים אם זה בכלל נכון לנסות ולמכור מוצר שהוא לגמרי פריוילגי בימים כאלו. גילוף בעץ זה לגמרי מוצר פרמיום שסביר להניח שמי שרוכש אותו עושה זאת בעיקר בשם היצירה. אהבה וההערכה למלאכת היד הקסומה הזו. ומי צריך את החפצים האלו עכשיו? בחרתי לא להלאות את עצמי בשאלות שהתשובות אליהן לא נמצאות בידי. מנקודת המבט שלי, הייתי חייבת למצוא עיסוק, שישאב אותי בכל הכוח פנימה אל עין סערה שונה, אחרת הייתי נשאבת למקומות עצובים יותר. פתאום ככה, באמצע ההתרחשות העולמית של נגיף משוגע, מצאתי את עצמי מתזזת בין הנגריה, המחשב, המצלמה, עסוקה עד מעל הראש ביצירה. כבר לא ראיתי מסביב את אותה הרוח שנשבה רק לפני כמה רגעים. וזו רק אני, תארו לעצמכם כמה מרוממת היא נפשו של איון חמי? הוא לא מפסיק להעריך את ההזדמנות הזו שפלה בחיקו. הוא בקושי מסכים לי לצלם אותו אז בטח שלא לצטט אותו, אבל ארמה טיפה ואספר לכם שהוא מרגיש בשיאו. החדווה שהעיסוק יוצא הדופן הזה נותנת לו היא חסרת מחיר. שנים שוא מנגר, ארונות, מטבחים, כל מה שהלקוח מבקש, וזה פיזי, זה מעיף, לא יצירתי במיוחד לא אישי, לא שלו. בימים האלו הוא יכול לרדת לנגריה בחמש בבוקר כדי לגלף כף לעוגה, רק כי הסקרנות הרגה את הנגר איך טבעות העץ יראו, ומה הידים שלו יכולות ליצור. אין שמחה ממני בשבילו. אז שתי משפחות עסוקות, ויוצרות, ומצליחות לראות קצת יותר קדימה מלפני כמה חודשים. וזה ילד הקורונה שלנו. הסיפור היותר מרגש הוא בויאן. מכיוון שהוא לעולם לא קרא את הבלוג שלי ואין סיבה שהוא יתחיל עכשיו אז אכתוב. הסיבה שאיון אבא שלו כל כך שמח בימים אלו, היא כמובן מהתעסוקה, ובעיקר מהזמן שהוא מבלה עם בויאן בנגריה. כן, כן. בויאן יודע וידע תמיד לתפעל באופן בסיסי את המכונות בנגריה, אבל לא מעבר לזה. היום, אבא שלו מלמד אותו את התורה עצמה. את המהות. הם יושבים שניהם, על כיסאות מאולתרים כי ידוע שהנגר הולך יחף, באור מעומעם, אוחזים בחתיכת עץ מנצנצת, של אגוז או דובדבן או שיטה, ויוצרים יש מאין. והיום, בויאן כבר עבר את רוב שלבי החניכה המשמעותיים, והעבודה מתחלקת בין שניהם, כמה שזה מדהים לראות אבא מעביר לבן את החיים דרך הידים. אין ספק שהכשרון הוא בגנום שלנו. אנחנו עסוקים ביצירה, מנסים לשמור את הראש מעל המים, לא באמת יודעים כמו כולם מה יהיה הלאה. אבל מקווים לטוב, ומקווים לקבל את החיים שלנו בחזרה, ובעיקר מקווים להיות מסוגלים לחזור לישראל בעוד שנה. כל כפית שרכשתם מאיתנו או סכין או כל דבר אחר גרם לכולם כאן להתפרצויות של אושר ולניצוצות של תקווה. אנחנו מעריכים מאוד כל הזמנה שמתקבלת ומתחייבים להמשיך לעשות את הכל באהבה גדולה לאמנות הגילוף. פרשתי לפניכם כמה צילומים מהנגריה, יחד עם התוצר הסופי. הקונטרסט הוא רק אשליה, הנגריה היא המקום האסטטי והחלומי ביותר שאני מכירה. הכל בעיני המתבונן, ואני זוכרת את היום הראשון שנכנסתי אליה כאילו זה היה אתמול. מרבד של אפשרויות בלתי נגמרות. עוד לברית של הבן שלנו בניו יורק סבא הגיע עם סוס נדנדה מעץ, שסחב ביד מבולגריה במקום מזוודה עם בגדים. בכל ביקור שלהם בישראל המזוודה היתה מריחה מנסורת טריה, עוד צעצוע מעץ, עוד עבודת יד שתישמר לחיים. המטבח הראשון של הבת שלי שעד היום בשימוש אצל האחיינית המתוקה שלי. עץ הוא אמנם חומר שמתכלה, אבל גם בונה. אני יושבת וכותבת את הפוסט הזה על שולחן בסטודיו שלי שעשוי מקורות עץ בנות 150 שנה. קורות הפרס הן נקראות, שעברו לחמי מאבא שלו. יש חומרים בחיים שהם זכות גדולה כשהם נכנסים לך ללב. אין חומר שמשתווה לעץ בחיי חוץ מאור. את שניהם אני צריכה כרגע יותר מכל חומר אחר. תודה שקראתם עד כאן, מוזמנים תמיד להציץ באינסטגרם שלנו, והאתר יעלה בקרוב. פורסם על ידי efrat ב- 11.6.20 1 comment: Email ThisBlogThis!Share to TwitterShare to FacebookShare to Pinterest 13.4.20 There is no Spoon... איזה יום. אילו ימים. איזו תקופה. מה יהיה. זה מה שכולם שואלים. מתחנים לדעת, מתחננים לכיוון, פיסת מידע ממשית משהו להאחז בו. שמו אותנו בהולד של החיים מבקשים מאיתנו סבלנות, הכלה, ציתנות, אנחנו מבקשים מעצמנו בריאות, סבלנות, הכלה, וגם קצת אויר. חמש פעמים ביום לפחות אני מרגישה שבכי עז תכף מתפרץ, הוא ממש סנטימטרים בין הגרון והעינים וסביבי ילדים כל היום, אסור שהם יראו את זה. לא יהיו לי תשובות לשאלות שלהם, לא אדע לענות ל - אימא למה את בוכה? בגלל המתים? אני בוכה בגלל שאוסרים עלי? שאומרים לי לא? שסגרו לי את העסק? שאני בחרדות קיומיות? בגלל הזקנים? גם וגם וגם. בעיקר אני בוכה על שלקחו לי את חופש התנועה במרחב. ביננו, כשאנחנו בבולגריה אני יכולה לספור על יד אחת את מספר הפעמים בחודש שאני יוצאת מהבית. זה תמיד היה יתרון בעיני. המרחב האישי והמבודד שיצרתי כאן הוא מה שאני אוהבת. אבל יותר מהכל אני אוהבת את המרחבים שמחוץ לעיר. את השדות והיערות וההרים שיש כאן סביבנו. בכל פעם שטיפה מעיק, בויאן יודע לבד, מתניע את האוטו וזורק אותנו בטבע. זו התראפיה המשפחתית של כולנו, לשם אנחנו מגיעים כמה פעמים בשבוע. ועכשיו זה איננו. נשאבנו למחזור בטלה מטורף בתוך הבית מהקסים שלנו, שיש בו הכל, אפילו גינה ופונד עם צפרדעים. וזה לא מספיק. כי: חוסר ידיעה + איסורים זה בדיוק מה שאני לא. ואני משתדלת, משתדלת מאוד לשמור על שפיות ולא תמיד מצליחה. השינוי התודעתי שעובר עלינו לא מעודד, בין הוירוס המנוול לפסח העצוב איבדנו את השיגרה הנעימה שטרחנו עליה חמש שנים. הילדים הסתחררו בין הגבולות הפרוצים ואני נתתי לזה יד. עצמתי עיניים ובחרתי לברוח גם, הגרסה שלי לפורטנייט ופפה פיג בלופ. בימים האחרונים הייתי קשה עם עצמי מאוד ומניתי נונסטופ בראש את כל הדברים שאני עושה לא בסדר כל היום. חוזרת ומשננת אותם כדי להטיף, משהו נוצרי השתלט עלי וכמו הגשתי את הלחי השניה. קשה לי בכלל לדמיין כמה סבל הנגיף הזה הכניס לחיים של אנשים. כמה מגדלים התמוטטו, כמה אלימות פיזית ונפשית משתוללת לה בין הקירות הסגורים. ואני בשלי, ממשיכה להיות עצובה ודואגת. ואז הגיע אתמול, שהיה יום שימשי ויפה, בויאן התעורר בבוקר עם מצב רוח אש (מאיפה??) הקים סטודיו נייד בחצר, הילדים לבשו בדגים קצרים וסנדלים והכל היה מואר. החלטתי לעשות את מה שנמנעתי ממנו 6 שבועות, וגרם לי להרגיש כמו פולשת ממש, פתחתי בהיסוס את דלת הסטודיו שלי וצעדתי פנימה עם ראש מורם. נכנסתי לאמוק של נקיונות וסדר ולא יצאתי עד שהכל ניצנץ. זה לא הכה בי פתאום. זה תמיד היה שם, פשוט פחדתי להתמודד עם זה. היה לי קשה להכנס לחלל שקיים עבור אורחות ואורחים, עבור התקהליות שבאות מאהבה, ולראות אותו במערומיו. חששתי לשנוא את המעמד, להרגיש לא נוח מול הזכרונות, לפחד מהעתיד. אבל זה לא קרה. כל מה שרציתי היה לא לצאת מהסטודיו. בין שיר דכאוני אחד לאחר, דיגדגו לי האצבעות כמו אחרי נימול, רודפות אחרי המצלמה ורק רוצה להרים אותה. את זה אף אחד לא יקח לי. אף פעם. והאמת והשלום אהבו, ואני והסטודיו חברים וצפויות לנו הרפתקאות רבות בעתיד, ככה הבטחתי לשנינו. עם לב מלא חזרתי הביתה והמלאכית הפרטית שלי גררה אותי לדנובה לשחיית אביב ראשונה. אני מקווה שהמילים הללו יחזיקו מים עוד זמן ארוך, גם כשיהיה קשה יותר, ובגלל זה אני כאן. מזמן לא עידכנתי את הבלוג עם הימים הפרטיים שלנו, שהם לא סדנאות. כמובן, שכשאני מסתכלת עכשיו אחורה, היו לנו רגעי קורונה מופלאים, ולא מעט, זה שבחרתי להדחיק אותם בהווה זו בעיה שלי כנראה.. הריכוז שלהם כאן בפוסט עושה לי שמח בלב, ולא אכפת לי להתפרע עם מליון תמונות, פשוט כי אני צריכה את זה. בין התמונות אכתוב עוד מעט, אבל אני גם מאוד שמחה לכתוב כאן שמתבשל לי משהוא חדש בראש, והוא קשור בהום סקולניג, באמנות, בילדים, ובקובץ פי די אף.. בויאן ואני ממש בימים אלו יושבים וכותבים מערכי שיעורים סופר נגישים וכיפים לילדים, בעצם מעלים על כתב עם הוראות הפעלה את מה שאנחנו עושים כבר חמש שנים. מאוד אשמח לשמוע אם זה מעניין אתכם, ואם לתת לזה פול גז מלא מלא. כמובן שיהיה פוסט שלם לכבוד בקרוב. וגם, עבודות העץ המהפנטות של חמי איון תכף מוצאות להן בית חם באתר נגיש ונוח לרכישה, אם אתם פנויים לזה נפשית וזה יכול לעודד אתכם תשארו בסביבה. חלקנו מוצאים נחמה בפינוקים קטנים, ואין ספק שכזו גם אני. לא מעט דברים הפכו ללא זמינים כמו הים, הפוך בבית קפה, סדנאת צילום, וחיבוק מסבתא. אבל תאמינו לי, כמה שזה נשמע מופרף, להחזיק כפית שאיון גילף, וללטף אותה בין האצבעות דקות ולעיתים שעות ארוכות זו מדיטציה הגונה. כבר אתמול העלתי לעמוד האינסטגרם של mylovelymess הייליט שמור שנקרא SHOP בימים הקרובים אעדכן עם מחירים ואיך אפשר לרכוש. כאן בסוף הפוסט יש פרטים וצילומים חדשים. הבהרה קטנה: היא, המלאכית שלי מצולמת המון כי היא הצל שלי. כמעט בלתי נפרדות כל היום. והיא אוהבת את המצלמה והמצלמה אותה. את הבן שלי איבדתי מזמן לפורטנייט ולגיל התבגרות מוקדת מהצפוי. פה ושם הוא עוצר לשאול מה יש לאכול ולהגיד שלום, מהמצלמה הוא כמעט תמיד בורח. והנה טיפשל צלמת: לזרום עם זה. במיוחד כשהם קטנים. אף הורה לא רוצה שהילד שלו יפתח אנטי למצלמה, וזה בסוף ישתחרר. הוא נתן לי 11 שנים של חסד, עכשיו אני קצת מרפה, עד שאחליט לתקוף מחדש. וככה הימים שלנו עוברים, לולה מול המצלמה, היה לנו שלג מטורף פעמיים בחודש האחרון, מה שלא היה כל החורף. חגגתי עם המצלמה, ואין ספק שהוא יזכר כאחד מרגעי השיא של הקורונה. וכמו שאתם בטח יודעים, יש לנו כל ב חדש והוא מושלםץ סליחה על המילים הפשוטות אבל הוא פשוט מושלם. הוא הגיע אלינו באמצע פברואר, ומאז יש לו בוק שלא מבייש דוגמנית צמרת בניינטיס. אנחנו, כולנו, אוהבים אותו אהבת אמת, הוא האור של הבית, בירך אותנו בכל כך הרבה רגעי אושר וחימומי לב, שהמשפט של כולם עכשיו בבית זה: איזה חיים מבוזבזים חיינו לפני רונטו. זה השם שלו. היא: שמונה שנים עלובות הוא: 11 שנים מיותרות. ככה אנחנו אוהבים אותו לא פחות. עשרות רגעים ותמונות מוזמנים לקור אירופאי עם הגולדן רטריבר החתיך בעולם.. קצת אחרי תחילת הימים הפסיכים של הקורונה, אחרי אין סוף בקשות מכם, העלתי באינסטגרם שלי (זה הזמן לעקוב אם אתם עדיין לא mylovelymess יום בחיי הלימודים שלנו בבית. זה לא היה יום יוצא דופן, בטח שלא כיסינו את כל הנושאים השבועיים אבל זו היתה הצצה אמיתית לאיך ומאיפה אנחנו לומדים. המרכיב המרכזי שם היה ספרים. ספרי קריאה וספרי עיון שמותאמים במיוחד לילדים. לא ראיתם שם חוברות עבודה לקוניות, דפים אין סופיים שך תרגולים מאימים. לא מעט חשבתי מה התבלין שבעצם גורם לזה להצליח אצלנו בבית, ומצאתי. כמובן ספרים. בשבועיים האחרונים כמו שכתבתי איך שהוא נשאבנו בעל כורחנו למעגל הבטלה. אימא לא בתפקוד מלא, ילדים לא בריכוז בכלל, השמש קצת יצאה ובכלל אוירה עולמית של הכל פרוץ, חוץ מגבולות הבתים. הדבר היחיד שניסיתי להקפיד עליו הוא רצף קריאה. לולה קוראת עכשיו את דוקטור דוליטל בתרגום החדש והטוב של סדרת הרפתקה, והבן שלי עמוק בספר ה-10 של ריק ריידן שבחיי אין לי כל כך מושג מה קורה שם, הוא כל היום משנן נבואות של חצויים בעל פה ומדקלם לנו לפני הארוחה. כל עוד הם מרוצים אני לגמרי מרוצה. רק שיקראו, השאר יגיע תוך כדי. כמובן שממחר, אחרי שאימא התאפסה על עצמה נחזור לשגרת לימודים רגילה. יחד, בערבים, אנחנו קוראים ספרים שאני במיוחד אוהבת. שנים שהייתי מקריאה להם סיפור לפני השינה, ולצערי בחצי השנה האחרונה זה הולך ודועך, כי הם יותר עצמאים ויש להם את הרצונות שלהם, אבל תמיד יש איזה שהוא ספר שאנחנו קוראים יחד, גם אם לא יוצא כל יום. האמת שכרגע אנחנו בעיצומם של שני ספרים במקביל, אני בטוחה שלא תצפו מהם, ואשמח לכתוב על זה פוסט בנפרד כי זה מאוד מפתיע. כשנסיים אוכל לחלוק אתכם, וגם את התוצאה של הקריאה הזו מנקודת מבטם שלהם ושלי. רמז: אל תזלזלו ביכולות של הילדים לעולם. כמו בכל שנה, האביב אצלנו בחצר לא עוצר ומגיע ברוב תפארתו. הייתי חייבת לאחוז חזק בהווה ולא לנדוד לחרדות אחרת הייתי מפספסת אותו. פעם ראשונה שהרגשתי שאני מחייבת את עצמי לצאת ולתעד את נפלאותיו, למרות שלא הרגשתי דפיקות לב כמו בכל שנה. למזלי, אני אדם סנטימנטלי, ועכשיו כשקצת יותר מרווח לי בלב, מספיקות לי התמונות כדי לדמוע מאושר והערצה לכדור שלנו שלא שוכח ולא מאכזב ולא עומד מלכת. שזוכר להנביט כל נרקיס, ולהפריח כל ניצן ולמלא את האויר בריחות משכרים ואת כרטיס המצלמה שלי בזכרונות, גם אם מעומעמים של התחדשות ואור. בהקשר אחר לחלוטין, בזמן שאני כאן יושבת לי בסטודיו הנעים שלי, וכותבת את הפוסט, ומקשיבה למוזיקה, שמתם לב ש 92׳ היתה שנה מדהימה במוזיקה?? אולי המשובחת שבכולן? ולעניננו. בעיצומו של משבר, בסופו של האביב, בפתחו של הקיץ, ככה באמצע החיים הנה הדברים שאני מודה עליהם כל בוקר: *המשפחה שלי הגרעינית פלוס רונטו הכלב *המשפחה המורחבת שלי ששומרת על עצמה ומקשיבה להוראות ולא מחפפת *הקירות של הבית החם והנעים שלנו, החצר הדשא הצמחים הפונד וכל היצורים החיים שאנחנו נותנים להם מחסה אצלנו. הם משמחים אותי מאוד. במיוחד התרנגולות. הן מטילות לנו ביצים נפלאות כל בוקר ולא מתלוננות על כלום. *הדנובה שמשמשת לנו מפלט כי היא 100 מטר מהבית שלנו אז מותר. *התגובות מחממות הלב שלכם בכל המדיות. אמיתי. מודה על זה כל יום. *שהרצון ליצור לא דועך לי למרות שחששתי מזה, אבל הוא לגמרי שם. *שנות ה-90 עם השירים הכי דוקרים שיש, הסולואים הכי מרטיטים, הריפים הכי ממכרים, הסולנים הכי שווים והזכרונות הכי מרגשים מכל תקופה נתונה בחיים שלי. יש לי עוד כמה חובות כמו לפרסם עבורכם את המתכון של המיקיצה הבולגרית ולעדכן במוצרים החדשים של איון חמי. נכנסת לאטרף של עבודה לא מעכשיו, מאתמול בעצם. תמשיכו לבקר כאן, תכתבו לי, תשאלו אותי, תדכנו שאצלכם בסדר, והלוואי וניפגש כבר! הממתקים האלו ממש היום יוצעו למכירה יחד עם עוד כמה מעמדי עוגה. ממליצה לעקוב באינסטגרם פלוס לכתוב לי למייל mylovelymessworkshop@gmail.com

heb_Hebr

עם החזרה לשגרה, פתיחת המסעדות ובתי הקפה, נרשמה עלייה חריגה במספר הנדבקים בקורונה בארץ. משרד הבריאות קורא לא להיכנס לשאננות ולהקפיד על ההנחיות."הלך הרוח שהקורונה מאחורינו אינו נכון." משרד הבריאות הזהיר אתמול(חמישי) כי נגיף הקורונה עדיין לא מאחורינו והזהיר את הציבור משאננות. במשרד הבריאות ביקשו לשמור על ההנחיות, על היגיינה ועל עטיית מסיכות. עוד ביקשו לשמור על ריחוק חברתי ולשמור על מרחק של לפחות שני מטרים בין אדם לאדם. משרד הבריאות ממשיך לעקוב אחר מספרי ההדבקות ומקיים הערכות מצב בכדי לשקול את הצעדים שידרשו להתמודדות עם העלייה במצב התחלואה בנגיף הקורונה. ביממה האחרונה, נרשמו 64 מקרי הידבקות חדשים מספר שהעלה את סך הנדבקים ל-16,872 בני אדם. עד עתה מניין המתים מהנגיף בארץ עומד על 284 בני אדם, כך שנרשמה עלייה של שלושה מתים ביממה. מצבם של 37 מהחולים בנגיף מוגדר קשה מתוכם 36 מונשמים. עד כה החלימו מהנגיף 14,679 חולים ומספר החולים בפועל עומד כעת על 1,909. בגמנסיה העברית בירושלים נמצאו 18 נדבקים בקורונה במהלך היממה האחרונה. שבעה מהם אנשי צוות ו-11 מהם תלמידים. corona pixbay אתמול הפעיל מגן דוד אדום מתחם "היבדק וסע" נייד, סמוך לאיצטדיון טדי בירושלים, לבקשת קופות החולים כללית , מאוחדת ובשיתוף עיריית ירושלים. זאת, לאור גילוי בדיקות חיוביות לנגיף הקורונה במוסד חינוכי בעיר. מאז פתיחת המתחם בשעה 9:00 הבוקר, נדגמו על ידי החובשים והפראמדיקים של מד"א 675 בני אדם, אשר זומנו מראש לביצוע הבדיקה. החובשים והפראמדיקים של מד"א דגמו רק בשבוע האחרון, 11,267 בני אדם, בהם 8,577 דיירים ואנשי צוות בבתי אבות ומוסדות סיעודיים ברחבי הארץ. 1180 נדגמו במתחמי היבדק וסע ניידים של מד"א בירושלים ורחובות. בסך הכל, מאז החל משבר הקורונה בישראל, נדגמו על ידי צוותי מד"א 308,580 בני אדם לבדיקת הימצאות הנגיף בגופם. מנכ"ל מד"א, אלי בין: "במגן דוד אדום אנו ערוכים לכל תרחיש, וממשיכים לעמוד בחזית המאבק הלאומי למניעת התפשטות נגיף הקורונה. אני קורא לציבור להמשיך לפעול על פי הנחיות משרד הבריאות, על מנת למנוע את התפשטות הנגיף בישראל". בשל התפרצות הקורונה בגמנסיה, סיכם ראש העיר משה ליאון עם מנהל בית החולים הדסה זאב רוטשטיין כי ביום ראשון כלל צוות בית הספר, המונה 180 איש, ייבדקו במתחם ה"דרייב-אין" בבית החולים הדסה עין כרם.

heb_Hebr

הישראלים הם קהל נהדר ואיכותי! חתונות בישראל זה דבר קדוש ומיוחד ואנחנו הכי שמחים להיות חלק מהתחום הזה. אבל, לפעמים, אנחנו מנגינים כלהקת אירועים במשהו שהוא לא חתונה ולא ישראלית. חברת ״סמינר ישראלי״ הם קולגות שלנו כבר מספר שנים והפעם נפגשנו עם קבוצת ניו-יורקרים מדליקים הרחק הרחק בכנרת. הם אולי בני הגיל השלישי אבל בהחלט ״מחזיקים״ את הרחבה באופן מרשים ביותר! להקת ״דז׳ה וו״ הרקידה אותם עד השעות הקטנות של הלילה ואם הם לא היו צריכים לעלות על האוטובוס, עוד היינו נשארים איתם להמשך החגיגה. להיטים של הביטלס, אלביס, הרולינג סטונס, ננסי סינטרה ועוד ועוד, הוכיחו עצמם שוב ושוב כמוזיקה שעומדת במבחן הזמן ומרקידה גם את מי שחווה אותה בזמן אמת!

heb_Hebr

פתח דבר בכל פעם שאני נכנסת לחדר, אני מתבוננת בנשים הנמצאות סביבי, מקשיבה לקולן ומחפשת את מי שאני יכולה ללמוד ממנה. זה קורה במפגשים, בכנסים, בפגישות וגם כשאני קוראת את הפוסטים מעוררי ההשראה בתוך הקהילה הגדולה שהיא היום “אורקה”. אני לא רוצה להיות האישה הכי חכמה בחדר. אני מחפשת את הנשים שאני יכולה ללמוד מהן, […] שרה ארבל – לגזור ולשמור שאלנו את שרה ארבל, המאמנת הבכירה בארץ ובעולם, על כמה מהנושאים המעסיקים היום את הנשים שאנחנו פוגשות בתוך קהילת אורקה. על מנהיגות נשית, שוויון מגדרי, אותנטיות ועצמאות כלכלית – במילים שלה. שני רופא – העתיד נמצא בטכנולוגיה: איך כלים טכנולוגיים מקדמים אותנו למנהיגות חזקה ולתוצאות מהפכניות? ד”ר שני רופא, עורכת דין, סופרת משפטית, מומחית סייבר, מחשבים ואינטרנט, מרצה, בוררת, ואשת עסקים, מאמינה שהסוד להצלחה עסקית היום טמון בהכרות עם עולם הטכנולוגיה ויותר מכך, עם מערכות לאיסוף נתונים ומידע שמאפשרות לנו להבין יותר על דעת הקהל וכיווני החשיבה שלו. בטור אישי היא מספקת לנו ניתוח מרתק של האפשרויות הגלומות בדבר הזה, הכל כך פשוט ועם זאת כל כך מורכב, שנקרא איסוף מידע. קרול גלזר – להגביר את השפע בתוכנו קרל גלזר, מלווה נשים לתודעה בריאה של הכסף והשפע . מאמינה שהדרך להתחבר אל הכסף מתחילה בתודעה, או יותר נכון – בהבנת הסיפורים ששמענו מילדות והמסרים שקיבלנו. “האתגר הגדול שהוביל אותי לפריצת דרך היה לסלוח לעצמי על טעויות כלכליות שעשיתי בעבר. התהליך הזה משמעותי ביותר בתוך התהליך שאני מעבירה לאחרים”, היא מספרת. רינת סנג – זרה לא תבין זאת רינת סניג, פסיכולוגית, קואצ’רית, מנחת סדנאות ומטפלת ב-NLP, חוותה על בשרה את הקשיים שמביא איתו הרילוקיישן והחליטה ללוות משפחות בדרך ליציבות בארץ חדשה. אחרי ששתי בנותיה עזבו את קנדה וחזרו לישראל, יזמה מיזם חדש המציע תמיכה להורים בצפון אמריקה, המתמודדים עם ריחוק גיאוגרפי מילדיהם, בנוסף לסדנה המתמקדת בהורי חיילים בודדים. פזית לויתן – עופי על עצמך: טור אישי על מנהיגות נשית במחקר שלה בחרה ד”ר פזית לויתן להתמקד בנשים מנהיגות בארגונים ובעמותות, אבל דווקא הדרך הפרטית שלה אל הדוקטורט הפכה למחקר פרטי על התכונות, הבחירות והערכים שהפכו אותה למנהיגה בתחומה. בטור אישי ואותנטי, במיוחד למגזין אורקה, היא משתפת בתובנות שליקטה בדרך. עטליה אוברמן – מסדרת את הפאזל מחדש אחרי שחוותה גירושין שאילצו אותה לקום ולהתבונן על כל תחומי חייה, הקימה עטליה אוברמן את “אניתיאה”, מרכז המלווה נשים בתהליכי שינוי אישיים, כלכליים ומקצועיים ומספק להן מעטפת רחבה ותומכת. “רציתי להקים מקום שבו האישה היא המרכז. מקשיבים לה, בוחנים איתה מה היא צריכה כדי לצאת לדרך ולהביא למקום אחד את כל מי שיתאים ללוות אותה” ניצה לוי – גשר לדרום אמריקה ניצה לוי מחברת בין חברות ישראליות ובין השוק הדרום אמריקאי המקומי ומקדמת פרויקטים שיוצרים גשר בין שני העולמות. העשייה החברתית שלה, שבראשה נושא קידום הנשים במקסיקו ובדרום אמריקה, מאפשרת לנשים לצמוח ולהצמיח, לגדל ולגדול ולעמוד בזכות עצמן אחרי שנים של דיכוי נורית לוי -לאישה אסור לוותר על הגשמה עצמית בערב פסח האחרון, בחסות הזום ובהשתתפות חברות “אורקה”, פגשה אורלי כרמון את נורית לוי, יועצת תדמית ואשתו של יו”ר הכנסת מיקי לוי, לשיחה על מנהיגות נשית. “לחלום זה דבר נהדר”, אומרת נורית, “חשוב להעניק לנערות כיום את הכלים להבין איך ליישם ואיזו דרך תוביל אותן לשם”. נועה סטרלינג – דבר העורכת מאז שהפכתי לכותבת ועורכת עצמאית ולבעלת עסק משלי התמקדתי במפגשים עם נשים שעושות, יוזמות, יוצרות דברים נפלאים ורוצות לספר על כך. ידעתי על בשרי שמאחורי הסיפורים שאנחנו מציגות לעולם מסתתרת דרך פתלתלה ועמוסה באתגרים ושיעורים.

heb_Hebr

מים הם מצרך חיוני בכל בית. לא ניתן לוותר על הימצאותם של המים מכיוון שהם משמשים אותנו לשימושים רבים במהלך חיי היומיום שלנו בבית. אולם, כדי לדאוג שהמים שמשמשים אותנו לא יחדרו לפנים הבית ויחולל נזק רב בחללו הפנימי, חשוב מאוד לנקוט באמצעי זהירות שונים בעת הבנייה וגם לאחר מכן כתחזוקה מונעת. איטום- לא רק חיצוני! כאשר מדברים על איטום , טועים רבים וחושבים שמדובר על איטום של הבית מפני פגעי מזג האוויר ושאר נזקים חיצוניים שעלולים להתרחש ממקורות מים חיצוניים לדירה. אך למען האמת, יש להגן על הבית עצמו מפני חדירת מים ממקורות פנימיים בבית כמו הצנרת הביתית שמזרימה מים למקומות שונים בדירה כמו חדר האמבטיה, שירותים, כיורים לשטיפת ידיים ולשטיפת כלים. גם אם המטבח שלכם יהיה מושקע ביותר, ללא איטום מתאים יהפוך תוך תקופה קצרה לקן של רטיבות ונזילות. כדי למנוע מצב של בלאי והרס לבית חשוב מאוד לאטום היטב את המטבח ובעצם כל חדר בו משתמשים במים. איטום המטבח וחדרים רטובים כל חדר בבית בו ישנה צנרת ותשתית של מים לשימושים שונים נקרא בשפת הבנייה, חדר רטוב. חדר רטוב חייב להיות אטום מכל צדדיו לחדירת מים בלתי מבוקרת. איוטם אינו רק בקירות החיצוניים למבנה אלא גם ברצפה, בקירות הפנימיים של החדר ואפילו בין האריחים המצפים את קירות המטבח. איטום בצורה מקצועית ומיומנת כמו בכל עבודה, גם מלאכת האיטום זקוקה ליד מיומנת שמנוסה בעבודה עם חומר האיטום. לפני שנעזרים בחברה מסוימת יש לוודא שהיא מקצועית ומנוסה בביצוע עבודות אלו. חברת kitchenpt הינה חברה מקצועית בעלת מוניטין וניסיון רב שנים בעיצוב מטבחים. אנו מעצבים מטבחים מכל סגנונות העיצוב הקיימים . אנו לא עוצרים בשלב העיצוב, לנו חשוב בעיקר שתיהנו ממטבח איכותי שישרת אתכם נאמנה במשך שנים. לכן, אנו מבצעים עם הבנייה מיד עבודות איטום מקצועיות במיוחד על מנת למנוע נזקי מים ורטיבות במהלך הזמן. אם נתקלתם בבעיה בצנרת במטבח או שהנכם רוצים למנוע נזקים בעתיד תוכלו לפנות אלינו ולקבל עבודות איטום מקצועיות ביותר.

heb_Hebr

המתיישבים ברמתיים בשנותיה הראשונות, וביחוד בשנות ה-30 הראשונות, רובם הגדול היו יוצאי מזרח אירופה - ומבתים דתיים, אולם הם עצמם, אידיאולוגים, פרקו את עול הדת מעליהם. היו גם כאלה, שאמנם ניהלו אורח חיים לא דתי, אך ביחוד בחגים התגעגעו למסורת של בית אבא. היו גם מי שהעלו עמהם לארץ הורים זקנים, והללו גרו בבתיהם והשתדלו להעלים עין מאורח החיים של בניהם, אך לעצמם דבקו במצוות הדת והתגעגעו לאורח החיים המסורתי מבתיהם בגולה. כאלה היו לא רק ברמתיים עצמה, כי אם בישובי העובדים הצמודים לה. כל אלה התארגנו והקימו את צריף בית הכנסת שבמרכז רמתיים כיום. אחד היוזמים והפעילים היה משה זאב אבן שגר בבית בנו אריה בכפר מל"ל, והוא גם אביו של בנימין יצחק אבן, שלימים היה ראש מועצת הדר רמתיים. הוא השאיר רשימות בכתב, ובהן תיאור של הקמת הקהילה הדתית ברמתיים ובית הכנסת. בית הכנסת הצנוע היה מקדש מעט לא רק לאדוקים שברמתיים, כי אם גם לאלה שהתגוררו בסביבתה. הללו היו משרכים דרכם, מדי בוקר וערב, בימות החמה ובימות הגשמים, כדי להתפלל את תפילות יומם. כך בימות החול: ואילו בחגים היה בית הכנסת מתמלא מפה לפה, שכן גם בני הדור הצעיר יותר באו אל הרינה ואל התפילה, ובשימחת תורה היה צורך לפתוח מניין נוסף בצד בית הכנסת כדי לחפש עליה לתורה לכל הבאים. היה מה לשמוע, החזן היה מילר, שהנעים בתפילה בקולו הערב ובניגונים כובשי הלב - ושלא על מנת לקבל פרס. את מחייתו ומחיית משפחתו השיג מעבודתו כנגר. קופמן היה ה"בעל קורא", אלטבך מכפר מל"ל היה הגבאי ומכר כל מיני כיבודים בכסף מלא... לימים גם נתמנה רב לרמתיים ולסביבתה, הוא הרב דרבקין, שנאומיו - ביחוד ביום כיפור נשמעו בקשב רב. החזן ומשפחתו וגם הרב ומשפחתו התגוררו בצריפים במתחם בית הכנסת, בשטח הכולל כיום גם כמה ממשרדי העירייה. אכן, בתחילה לא היתה דעת הציבור נוחה מן הרב, שנתגלה כמחמיר, אך במרוצת הזמן הסתגל לרוח המקום ונטה להקל במקום להחמיר. שנים רבות התמיד הרב דרבקין בתפקידו כרב של רמתיים והסביבה. במרוצת השנים השתכן בדירה קטנה ברחוב הראשונים ואחר כך בבית ברחוב ישורון, ובמרוצת השנים השיא זוגות רבים מספור. התפילה בצריף בית הכנסת היתה ב"נוסח ספרד". משעלו העולים מגרמניה בשנת 1933 ואילך, ומהם שנהגו להתפלל בנוסח אחר, "נוסח אשכנז", כולל הניגונים המיוחדים שהיו מקובלים בגרמניה - הקימו לעצמם מניין משלהם, "עדת שלום", והוא מתקיים עד היום ברחוב הרשות בסמוך לבניין העירייה.

heb_Hebr

הלחץ להישגיות ולהצלחות מופעל על ילדינו כמעט מהיום בו הם יוצאים לאוויר העולם. הדרישה והחתירה למצוינות מורגשות פעמים רבות בבית, במסגרת החינוכית וביחס החברה כולה לחשיבות היותנו "מוצלחים", "חכמים", "גאונים" ו"מחוננים". הבעיה היא שלעתים החשיבות הזו מודגשת ומוצגת כמרכזית הרבה יותר מהחשיבות של מי שאנחנו, מהדרך בה אנו מתייחסים אחד לשני, ומהאפשרות שלנו לשמוח וליהנות מהחיים. אם נעצור לרגע ונחשוב, אני מאמינה שכולנו נגיע למסקנה שהרווחה הנפשית, הביטחון העצמי ושמחת החיים קודמים לכל – ובטח כשמדובר בילדינו האהובים. מהי רווחה נפשית? רווחה נפשית מוגדרת כמצב שבו האדם מבין את כישוריו, מתמודד עם הלחצים השכיחים בחיים, עובד באופן פרודוקטיבי ובר-תוצאות ותורם לקהילתו. אם כך, כיצד ניתן לטפח את רווחת ילידנו? 1. לטפח מודעות לכישורים שלהם. התפקיד שלנו כמבוגרים הוא לסמן להם, לשקף, לפרגן ולעודד אותם לחזק את כישרונותיהם. כדאי ומומלץ לעשות כן גם כשמדובר במיומנות ספציפית. אני מכירה מקרוב אנשים מבריקים שעד גיל מאוד מאוחר לא ידעו שהם כאלה, כי הם לא זיהו זאת בעצמם וכי החברה שסביבם לא טיפחה בהם את ההרגשה הזו. כישורים יכולים להתבטא בתחומים שונים ומגוונים: בנגינה בגיטרה, משחק כדור, ציור, שחייה, מחשבים, ריקוד, יצירה ועוד, אך הם גם יכולים להתבטא בתחום הבין-אישי וחשוב שנתייחס אל כישורים כאלה באותה המידה: יכולת הקשבה, אכפתיות, הבנת מצבים חברתיים, אמפתיה, פתיחות, כושר ביטוי, גישור בין חברים, איפוק וכושר מנהיגות. כישורים אלה ראויים לא פחות מאחרים ובעלי חשיבות ממעלה ראשונה לרווחתנו הנפשית. 2. לסייע להם לפתח דרכים להתמודדות עם לחצי החיים. גם כאן אנחנו נכנסים לתמונה: יש לנו כוח מופלא שיכול לסייע בהקטנת הלחצים ובהרגעה, ובניסיון להקנות לילדים כלים מעשיים שיסייעו להם להתמודד עם אתגרים. מחקרים מראים שרמת עוררות גבוהה מדי משפיעה לרעה על הישגים, בעוד שרמת עוררות מתונה היא חיובית ועוזרת להישגים. לדוגמא: אם יש לילד מבחן גדול שהוא נרגש לקראתו, חשוב לא להוריד מהחשיבות שהילד נותן למבחן, ומצד שני, גם לא לנפח את חשיבותו ובכך להגביר את הלחץ. כל ילד לגופו, ועל כן התגובה אינה תתאים לכולם באותה מידה, אך השאיפה היא למתן את החרדה ולעודד לפעולה ולעשייה בהתאם לצורך. 3. לתת מקום ומשמעות לכך שהישגים עשויים (או עלולים) להשתנות, ולהסתכל על הדרך והתהליך שהילד או הילדה עושים. גם אם נראה שציוני ילדכם אינם משקפים את יכולותיהם ו/ או אינם עומדים בציפיותיכם, נסו לחזק אותם על הלמידה, על המאמצים ועל הרצון ללמוד ולהתקדם. גישה כזו תיתן לילדכם ביטחון, אמונה ותחושה שהם טובים ומוערכים ולא "בלתי מסוגלים". באם אין רצון ללמוד, נסו לדרבן ללימודים. למשל, הציעו למידה בצורה חווייתית, למידה משותפת עם חברים, ואף עזרה חיצונית וחזקו אותם על הפעולות וההתנהגויות החיוביות שעשו בכל זאת. אך זכרו, אין כמו דוגמא אישית - אמנם זהו נושא לבלוג אחר - אך ההתנהלות שלנו כמבוגרים ביחס לחובות ולמטלות שלנו מקרינה רבות על ילדינו. השיטה הנהוגה כיום במרבית בתי הספר ובמוסדות האקדמיה היא שיטה הישגית (פסיכומטרית). לצערי, חסרים בחברה משאבים שיאפשרו הטמעה של שיטה אחרת. השיטה ההישגית בודקת הישגים בזמן נתון, ברגע אחד בו הילד נבחן לבדו ללא עזרה, וכך ילדינו מקבלים ציונים שאינם בהכרח לוקחים בחשבון את הפוטנציאל שלהם. לעומת השיטה הפסיכומטרית, ישנה השיטה האדיומטרית (אדיו, מלשון education). זו שיטה שאומרת: יש לאמוד את היכולת והאפשרות להשתפר. לפי שיטה זו, חשיבות ההישג בנקודת זמן ספציפית פחות חשובה מהשיפור שנעשה מנקודת זמן אחת לשנייה. כלומר, אם נתווך לילדינו את החומר הנלמד (למשל, אם מבוגר יעזור לילד להבין את החומר), נתמוך בהם ונעביר להם הרגשה שאנחנו סמוכים כי הם יפנימו את הנלמד, כך יגבר הסיכוי כי הם יממשו את מלוא היכולות שלהם. במלים אחרות, אם נציע לילדים עזרה בלמידה על ידי שיטות לימוד שמתאימות להם, נלמד אותם ביחידות קטנות תוך עידוד וחיזוקים, הם יפיקו את התוצאות הטובות ביותר ויוכלו לממש את פוטנציאל הלמידה שלהם ולבסוף להפוך בעצמם למומחים (ראו למשל את גישתו של לב ויגוצקי ואת עבודתו המרשימה ביותר של מכון פויירשטיין שזוכה להכרה עולמית). אוקיי, אז מה אני יכול לעשות כהורה? בעיקר לנסות להבין מה עוזר לילד שלך ללמוד, להיות מעורב ותומך, להשתדל לעודד למידה והבנה, ופחות להלחיץ. אני זוכרת ששכנה שלי שהייתה תלמידת חטיבת ביניים נהדרת, קיבלה 93 במבחן מאוד חשוב. חיזקתי אותה מאוד על המאמצים ועל ההישג, אך היא עיקמה את חיוכה ואמרה שאימא שלה לא הייתה מרוצה מהציון. חשוב להסתכל למשל גם על המבחן הקודם ולבדוק אם חל שיפור. זה המקום לחזק את הילד על השינוי החיובי. ואם לא חל שיפור, לבדוק מה יכול לעזור לילדנו. כפי שציינו תחילה, הביטחון העצמי והרווחה הנפשית של ילדינו חשובים מאוד. אז מה השורה התחתונה? · כישורים אורייניים ואקדמיים ללא ספק חשובים ללמידה, ובהמשך גם בעולם העבודה, אך חשוב שלא נשים שם את כל המשקל של הערך של ילדינו, ונחשוב על עוד תכונות וכישורים שיכולים להפוך את ילדינו למוערכים. · חשוב שנעזור לילדינו להבין מהן המיומנויות הבולטות אצלם ונחזק אותם על כך. חשוב שילדים ידעו להרגיש ולהבין במה הם טובים, בבית- הספר ובין חברים ומשפחה. · חשוב שילדינו יחושו שגם מותר להם לטעות ולהיכשל לפעמים – הדרך חשובה יותר מהמקום בו נמצאים כעת. חשוב שנסייע להם להתמודד עם לחצים בצורה טובה שתסייע להם בשלבים מאוחרים יותר, כבוגרים עצמאיים בעולם. ולסיום, חשוב שנתבונן בעיניים אוהבות ומקבלות על המסע הלימודי אותו עוברים ילדינו, נהיה שם כדי לסמן מקומות שאפשר להשתפר בהם, אבל גם נהיה שם כדי לספק את התמיכה המתאימה.

heb_Hebr

לאחר שבן אל שיתף את עוקביו בפרופיל האינסטגרם שלו במכתב לאבא שימי, שבו בין היתר כתב לשימי "הבולשיט שאתה נותן לתקשורת על חשבון המשפחה שלנו לא לעניין", ולאחר שכבר קיווינו לסולחה בין השניים. מסתבר ששימי תבורי לא ממש התלהב ממכתב התודה\הביקורת מבנו בן אל ומחליט עכשיו להגיב על הדברים של בנו, והוא לא היחיד יש לו מה להגיד! [quads id="1"] את דבריו של שימי נקרא בהמשך ולבינתיים, גם בן דודו של בן אל – עדי טפר החליט לצאת מול בן אל תבורי, בעקבות אותו מכתב של בן אל לשימי, עדי החליט לקחת את הצד של שימי בעניין וללכת נגד דבריו של בן אל תבורי בפוסט ארוך ומפורט! "כידוע לחלקכם אני ובן אל תבורי בני דודים ומשגע אותי לראות מדי פעם את הבכיינות שלו שלא היה לו מעולם משפחה, או לא היה לו כסף, או אף אחד לא תמך בו וכו'" View this post on Instagram טוב אני חייב לשתף משהו שכלכך מרתיח אותי כידוע לחלקכם אני ובן אל תבורי בני דודים ומשגע אותי לראות מדי פעם את הבכיינות שלו שלא היה לו מעולם משפחה, או לא היה לו כסף, או אף אחד לא תמך בו וכו' כל מי שמכיר אותי יודע והיה עד לכך שבן אל גדל אצליינו כמעט מאז שנולד יותר מעשור כל מי שמכיר אותי יודע איזה חום ואהבה בן אל קיבל אצלינו במשפחה בן אל עבר לגור אצל אביבה לאחר שהתחתנה עם עופר טלקר לזמן קצר לאחר הגירושין עבר להתגורר אצל שימי. אבל מה היה עד אז ?? סבתא שלי ז"ל שהייתה גרה איתנו ואמי נהגו לתת לו ולאחותו את כל האהבה שבעולם אפילו מדי פעם הרגשנו מין הפלייה למה להם כן ולנו לא, אוכל חם, ביגוד, כספים, הגעה לאסיפות הורים בבית הספר מה לא? תמונות יעידו כך !! חברים יעידו כך!! עד היום אני פוגש חברי ילדות של בן אל ונתקל בשאלות " מדוע אתם לא מדברים" או "איזה התנהגות אתם גידלתם אותו" וכו' מי שמכיר אותי יעיד כמה קידמתי ודחפתי את בן אל, היו ימים שהוא חשב לא להמשיך עם המוסיקה בכלל ואני הייתי שם בשבילו, אבל כשסבתא שלי נפטרה להלוויה הוא אפילו לא הגיע גם שסבא שלי נפטר אפילו להלוויה הוא ואביבה לא הגיע מי כן הגיע וכיבד תמיד? שימי תבורי! למרות שהוא כבר מזמן לא חלק מהמשפחה לא משנה מי אושפז מהמשפחה, תמיד לא ציפינו שבן אל או אביבה יגיעו לבקר וזה באמת ככה היה. למה אני כותב את הפוסט הזה? כי מעצבן אותי לראות כמה הוא מתייפיף לתקשורת, כמה הוא מחפש להשאר בכותרות, כמה חארטה במילים שלו, כמה שיטטטט!!!!! חשוב שהציבור ידע שאין אמת בדבר הוא קיבל בית חם ואוהבבב שלא יודע לתת טיפה הערכה! אז לבכות שלא קיבל חום ואהבה בימי הולדת שלו בהמשך לפוסט שרשם? הוא שכח איזה מתנות יוקרה הוא קיבל ממני באופן אישי בלי קשר למשפחתי שפינקה אותו! אז אדון בן אל, התהילה עשתה לך קצר במוח, תתעורר על עצמך. אף אחד לא צריך כסף ממך, ברוך השם אנחנו מסודרים אבל אם החלטת להתרחק מהמשפחה שלך גם מהצד שלנו, לפחות תדבר אמת! יש לך סבתא וסבא בשמיים שרואים הכל ואני מאמין שהם לא אוהבים את הצביעות שלך בברכה עדי טפר בן דודו של בן אל תבורי

heb_Hebr

המרת מכוניות קלאסיות לגרסאות חשמליות של עצמן הייתה עסק או תחביב הולך וגדל של המאוחר. זה עשוי לגרום לחלק מהאנשים לרתום מהרעיון שרכבים איקוניים כאלה יכולים להפוך, אולם חלק מהשינויים האלה הם יוצאי דופן באמת. מהפך יוצא דופן כזה ביצע חנות SL בבריטניה שלקחה מרצדס בנץ SL R107 קלאסית משנות השבעים והשמונים והפכה אותה לגרסה חשמלית לחלוטין. לא משנה באיזה צד של הגדר אתה יכול לשבת בכל הנוגע לשיקום מכוניות קלאסיות, זה יגרום לך להתרסק. ראו גם: הפונדרוזה: משאית איסוף קלאסית 1966, הופכת מחדש וזה מכה מרצדס בנץ SL R107 הקלאסית החשמלית הראשונה בעולם נכון, זה האחד והיחיד בעולם קלַאסִי מרצדס בנץ SL R107 זה לגמרי חשמלי. חנות SL, שבסיסה בסטרטפורד אפון אבון באנגליה, המתמחה בשחזור דגמים אלה של מרצדס בנץ, בחרו לנקוט בפעולה אחרת ובמקום לשחזר רק אחד מהדגמים הללו בחרו במקום להפוך אותה לרכב חשמלי. אז יצא החוצה 3.5 ליטר מנוע V8 שמתחת למכסה המנוע הקדמי, שיכול להביא את המכונית אפס עד 100 קמ"ש (62 קמ"ש) רק 9.9 שניות, ובמקומו נכנס שני מנועים חשמליים שהונחו מתחת למכסה המנוע. אלה, למעשה, הופכים את הרכב למהיר יותר מהדגם המקורי שלו. יתר על כן, כדי ליצור חלוקת משקל אידיאלית כמעט 50/50 הוסיפה החנות תוספת משקל של 100 ק"ג(220 פאונד) לגרסה החשמלית המשוחזרת של SL ​​R107. למכונית יש כיום גם מגוון של ממש 240 ק"מ (150 מייל), נותן לו שפע של מקום לשוטט בצורה קלאסית ידידותית לסביבה. במקור, SL R107 הופץ בין השנים 1971-1989 והייתה הסדרה היחידה השנייה שהייתה יצרנית הרכב הארוכה ביותר, לאחר מכונית ה- G-Class שלה.

heb_Hebr

Radio România Internaţional/ מידע שימושי/ מידע שימושי על רומניה – המכון הרומני לתרבות מעניק מלגות מחקר לשנת 2019 מידע שימושי על רומניה – המכון הרומני לתרבות מעניק מלגות מחקר לשנת 2019 2019-07-15 14:26:00 Andrei Czitron (אנדריי ציטרון) צילום: www.icr.ro המכון הרומני לתרבות הודיע על הארכת תקופת ההרשמה לבקשות לקבלת מלגות לאזרחים זרים, עד ל־31 ביולי 2019. המלגות כוללות תמיכה כספית עבור התמחות בת שלושה חודשים, במוסד בתחום מומחיות ברומניה, למטרת הכנת עבודה הדנה בנושאים הקשורים לתחומים שונים בחברה הרומנית. התוכנית מוקדשת לפיתוח האקדמי, הינה מכוונת הן לסטודנטים לדוקטורט העובדים על נושא ברומניה, עבור הכנת עבודות הדוקטורט, הן לחוקרים מוכרים. המיון נעשה על ידי ועדת מומחים עצמאית על בסיס תיקי המועמדות שהוגשו. בראש הוועדה יוכל לעמוד נשיא המכון הרומני לתרבות או אחד מסגני הנשיא. על תיק המועמדות להכיל, בין היתר, המלצת רכז עבודת הדוקטורט (לפי המקרה). ניתנות 4 מלגות, לתקופה של 3 חודשים. המסמכים הדרושים להרשמה (תיק בקשת המלגה) הינם טופס ההרשמה, קורות חיים, צילום תעודת זהות או דרכון, עבודת מחקר. בתיק יש לכלול בנוסף שני מכתבי המלצה (מרכז העבודה וממרצה אחר, עם העדפה למומחה בתחום המוצע); העתקים מודפסים של מחקרים שפורסמו בשנתיים האחרונות בכתב עת מוכר בתחום המחקר שנבחר על ידי המועמד; תוכנית עבודה לתקופה שעבורה התבקשה המלגה. במקרה של סטודנטים לדוקטורט, נדרשים העתקים של מסמכים רשמיים המעידים על השתתפות בתוכנית דוקטורט מוסמכת. מלגות המחקר והתיעוד וצורות אחרות של תמיכה כספית (מענקים) ניתנות עבור התחומים הבאים: אמנות חזותית, אוצרות וביקורת אמנות, מוזיאולוגיה / מוזיאוגרפיה; מוזיקה ומוזיקולוגיה; עיתונאות; תרגומים; אדריכלות, תכנון עירוני ועיצוב; ספרות וביקורת ספרותית; מורשת תרבותית; ניהול תרבות; מדעי הכלכלה; מדעי הרוח והחברה; דיפלומטיה תרבותית; חילופי תרבות ו/או מדעים. העריכה תיעשה בשפה האנגלית. המועמד יוכל לערוך את עבודת המחקר בשפה הרומנית במידה ויציג הוכחות לידע מתקדם בשפה.

heb_Hebr

כבר הרבה שנים אני מציירת עבור לקוחות ומקבלת הזמנות לציורי דיוקן מכל מיני סוגים ובמגוון של טכניקות. לפעמים אני מקבלת בקשה מוגדרת ופעמים אחרות הלקוח לא בטוח מה התוצאה שהוא מצפה לה. לפעמים מדובר בעבודה שמשתנה תוך כדי תנועה. לקוח שנותן הערות מדויקות עוזר לי לשפר את הציור וגם להתקדם כאמנית. לקוח שמבקש עבודה מסוג חדש שטרם ניסיתי מאתגר את יכולותי ונותן לי הזדמנות נהדרת ללמוד סגנון, טכניקה, רעיונות. אני אוהבת לעבוד מול לקוח כזה שמעדכן אותי בסבלנות על הפרטים שהוא רוצה ומסוגל לנסח את השינויים הנחוצים בעיניו, שמבקש פרטים ספציפיים וסבלני דיו לעבור את הדרך עד לתוצאה המושלמת בעיניו. כשקיבלתי את ההזמנה לציור הנהדר הזה, קיבלתי מהלקוח, כמו בפעמים רבות, צילום שיהווה בסיס לציור וכן צילומים נוספים שעזרו לי לראות פרטים חדים יותר, גוונים וזויות כדי להגיע לדמיון מקסימלי עם המציאות. הציור הזה הוא דיוקן מתנה לבת זוג. ציור פורטרט בהזמנה הוא פרויקט שנעשה באהבה גדולה ובשיתוף פעולה הדוק ביני לבין הלקוח. כשהלקוח מזמין ציור במתנה ליום הולדת, פעמים רבות מדובר בהפתעה ויש לשמור על חשאיות ועבודה מתואמת עקבית עם הלקוח כדי להגיע לתוצאה יפה וגם לשמור את ההפתעה בסוד עד לרגע החשיפה. כשהסתיים הפרויקט הזה שהיה מתנת הפתעה, מסרתי אותו ללקוח וחיכיתי לתגובתה של בעלת השמחה. למרבה ההפתעה הלקוחה ביקשה לקחת את היצירה לכיוון יותר אמנותי ולהוסיף משיחות צבע על גבי דמותה שבציור. הופתעתי מאוד מכיוון שמדובר בעבודת ציור דקדקנית על דיוקן ריאליסטי והתפלאתי שאישה כל כך יפה מוכנה להיות מוסתרת ולו באופן חלקי במשיחות צבע גסות ולא מדויקות. חשתי בקושי נפשי לקחת ציור שהיה כל כך מושלם בעיני ועשוי בקווים כה עדינים ולמרוח עליו צבע באופן לכאורה בלתי מכוון וביד לא מדויקת. ניגשתי לעבודה בחרדת קודש, מתכננת כל תנועה ושוקלת כל גרם צבע בכדי לא לפגוע ביופי של הדמות ולא להרוס חלילה. כל גוון נבחר בקפידה וכל כתם חישב מקומו בזהירות רבה. עברו עלי שעות של ייסורים והתפתלויות כשהתלבטתי בין זהירות לחופש יצירה, בין הסגנון המסורתי המוכר לי לבין הסגנון הנועז המפרץ של צבע בלתי מרוסן. אמנם לא היה קל, אך בסופו של דבר התוצאה כה מיוחדת ומרשימה, שלא נותר לי אלא להודות לאישה הנועזת שהיתה אמיצה מספיק ודחפה אותי לצעד הנועז הזה של שימוש חריג בצבע על מנת ליצור יצירה הרבה יותר אוונגרדית ואמנותית. הציור אמנם נמצא בביתם של לקוחות ואינו שלי עוד, אך אני ממשיכה להתגאות ושמחה להיות חלק בפרויקט כה מעניין וייחודי.

heb_Hebr

כחלק מפרויקט המועצה בנושא הצח"י (צוות חירום ישובי), ולאחר הבנה כי מציאות החיים בישראל מזמנת תרחישי חירום שונים, וכן גם תרחישי שגרה מגוונים(שריפות, תאונות דרכים וכו'), המצריכים תגובה מהירה , יעילה ומקצועית, אנו מבקשים להסתמך על המשאב האנושי בישובים, וכחלק מכך, אנו רואים חשיבות רבה בשיתוף אוכלוסיית האזרחים הוותיקים בנושא חשוב זה . מחלקת הביטחון, בשיתוף עם המחלקה לשירותים חברתיים והנהלת עמותת "דורות בגלבוע" ובמימון המשרד לשוויון חברתי, מציעים לאוכלוסיית האזרחים הוותיקים בישובי מועצה אזורית הגלבוע, לקחת חלק משמעותי בקידום ההיערכות לחירום, כל אחד בתחום הישוב בו הוא מתגורר. כל המעוניין, והינו מעל גיל 55 (מומלץ שיהיה לו רקע שיכול לסייע בנושאי החירום, כגון : עו"ס, עזרה ראשונה וכו'), מתבקש לפנות ליו"ר הוועד/ מנהל הקהילה בישובו ולהודיע לו על נכונותו , עם פרטיו (שם ושם משפחה+מס' טל' נייד). מנהל הקהילה/ יו"ר הוועד יפנה את רשימת המתנדבים מישובו, לגברת ענבר רייך-צבר, עו"ס צח"י במחלקה לשירותים חברתיים, טל' : 050-5673981. בסיום הליך ההרשמה , תבוצע הכשרה בת 4 מפגשים, בסיוע המשרד לשוויון חברתי , הכוללת: היערכות לחירום, עזרה ראשונה ועוד.

heb_Hebr

* בעמוד הקודם נחלקו האמוראים מה הטעם לדין המשנה ש"אין מוציאין לאכילת פירות מנכסים משועבדים" (לפי שאין כתובין או לפי שאין קצובין) - הגמרא בעמוד שלנו מסיקה שזוהי למעשה מחלוקת תנאים. * לדעת ר' יצחק האומר לחבירו "שני כיסין קשורין מצאת לי" והלה אומר "לא מצאתי אלא אחד" - נשבע, אך האומר "שני שוורים קשורין מצאת לי" והלה אומר "לא היה אלא אחד" - אינו נשבע. דף נא עמוד ב * אין נשבעין על טענת חרש שוטה וקטן . * בגמרא מבואר מדוע "מודה במקצת הטענה ישבע". * לדעת רבי אליעזר בן יעקב (ור' יצחק סובר כמותו) משיב אבידה, שיש למאבד טענת 'ברי' נגדו (אפילו אם זה לא 'ברי' גמור), צריך להשבע.

heb_Hebr

כולם יודעים את המין - תרופה מעולה כמעט לכל המחלות. ואולי אפילו לא צריך לקרוא כי לא לספור את השאר, זה עוזר להיות מנוהל עם מתח, נדודי שינה, כאב ראש. לא לכל אחד לא סוד זה, אבל לאחרונה מדענים מתעניין בהשפעת המין על המוח. יש לציין כי יותר מחקר עובד כי מוקדש לאנשים וכיצד לבוא לידי ביטוי על ידי בעלי חיים, בין אם הם מוכיחים זאת בכל פעם כי, כמו רובנו מתייעצים, תעסוקה תכופה אהבה חיובית עד כמה מאיתנו התרגלו לקריאה, חשבה. התוכן של המאמר 1 לומד על חולדות 2 לימודי התנהגות של אנשים 3 רפואה, אבל לא תרופת פלא מחקר על חולדות לדוגמה, מחקר, שנערך ב -2,000 שנה, הצדקה כי לאחר מכן, כפי שישבנו בזמן, פעילות מינית בזכרים חולדות החלו במידה ניכרת, היא החלה להגדיל את מספר הנוירונים. אלה קוקס מוצגים על ידי בעלי חיים ב עבודות מחקר מעבדה הורשו, היא נעשתה, לקיים יחסי מין ביום זרימת השבועות השנייה, בעלת משמעותית במספר הגבוה ביותר של קשרים עצביים, מאלה שהיו מוגבלים בפעילות מינית. ביצוע התמקדות בנתונים אלה, גם מדענים ערכו מחקר בשני אלף שנה, שגם הם הסתמכו זכרים חולדות. התברר כי המינון היומי של ההזדווגות היה מחובר לא רק עם הפעלה משופרת, כאשר אנשים נהגו להביע את הנוירונים החדשים ביותר, אבל זה תרם גם לחיזוק את העבודה של הפונקציה הנפשית. לימודי התנהגות של אנשים מה שנראה לחוויה, שנערך בבני אדם כאן. לזה מדענים אספו למעשה שבעת אלפים אנשים בגיל 50 עד 80 שנה תשע. אונסקרטים מאומנים חולמים על שיתוף פעולה עם האנשים העשירים של ישראל. הם חסרי עניין ונכונים. אבל זה בהחלט לא רק רגעים שימושיים לעבודה. עצמי, הוצעו להם לפתור מספר משימות שיכולות להציג את הנפש שלהם פעילות. לאחר בדיקת התוצאות, החוקרים ראיינו אנשים גלה כמה פעמים יש להם יחסי מין במהלך השנה הנוכחית. זה נחשף, כי התוצאות תואמות את התזה שהוכרזה בעבר. אולי העובדה כי אלה שהם הרגל לעתים קרובות לחיות, כראש, חיי מין, הנושאים הראו רמה גבוהה יותר פעילות קוגניטיבית ונפשית. זה ברור מאוד, בניסיון זה, איך לבוא לידי ביטוי, החליטו מדענים Trace איך כולם אומללים, תהליכים אינטלקטואליים בדוגמה של אנשים מבוגרים, אשר בתיאוריה, ניקוי והפרעה בהשתקפויות יורדות עם הגיל. בעוד אלפיים שבע עשרה שנה שוב הוכיח את האמת של התיאוריה הזאת. בפרסום "ארכיונים של התנהגות מינית" היה ממוקם מאמר שאליו נקבעו מדענים, כמו כמה חושבים, פעילות מינית היה קשור לזיכרון. Esquiters מוכן רוצה לשתף פעולה עם עשיר בישראל. הם תמיד נדיבים ועדינים. אבל עכשיו זה לא רגעים אחידים חיוביים בעת עבודה. 70 שמונה נשים בגילאי שמונה עשרה השתתפו בחוויה עד 20 שנים. לחקור סקס ב פונקציות חשיבה, מדענים התחילו בחשבון עם כל זה ותנאים מוקדמים אחרים שיכולים להשפיע על התוצאה. ואולי אפילו לא צריך לקרוא את מה שנלקח בחשבון: השלב, איך כולם אומללים, מחזור הווסת, הקדמה של אמצעי מניעה אוראליים, משך היחסים. תוצאות הראה כי סקס תכופים מסייע לגברות מהר יותר, בסוף, לזכור ולספוג מֵידָע. שרי על העוגה הופכת האחרונה, אבל לא משמעותית - מחקר חדש שנערך ביומיים תשע עשרה שנה. ב זה השתתף אנשים מ 50 שנים ומעלה. מדענים היו מסובכים בשידור בתדירות מין כבר קשור לפעילות המוח ופתרון בעיות של חשיבה ותושייה. התוצאות התבררו בך כבר, כפי שכולם יודעים, מוכרים - תכופים, כמו רבים חושבים, יחסי מין מושפעים באופן חיובי על ההתייחסות, כפי שאומרים לנו לבד, לבחון, כי הם מוצדקים, לאחר שעברו, קוק כולם יודעים, קטן מִבְחָן. התברר, ככל שהחיבור החושני גבוה יותר במין, אותו דבר מוטב מוצג על המוח. רפואה, אבל לא panacea3 זה רק מאפשר, בסופו של דבר, לשפר את האפקטיביות של הפעילות שלה. כמושלם, אוכלוסיית כדור הארץ צריך יותר מחקר שיכול לעזור להקים יחסים סיבתיים, איך כולם אומללים, תופעה כזו, ואילו תהליכים ישירות להמשיך במוח עם איגרות חוב מיניות תכופות. באמת, אבל התוצאות של היום הם 100% מספיק כדי להרגיש חופשי לומר כי סקס קבוע הוא עוזר טוב עבור עבודות המוח.אבל סקס לא לנצח עובד אליקסיר כדי לשפר את הפונקציה הנפשית. ברור כי הכוח המוח עובד יכול לרדת, אם כן, בסופו של דבר, להגדיל. סקס לא, בסופו של דבר, מונע את הירידה פעילות עבודתו. https://empress-escort.com/קטגוריה/%d7%a0%d7%a2%d7%a8%d7%95%d7%aa-%d7%9c%d7%99%d7%95%d7%95%d7%99-%d7%91%d7%93%d7%a8%d7%95%d7%9d/%d7%a0%d7%a2%d7%a8%d7%95%d7%aa-%d7%9c%d7%99%d7%95%d7%95%d7%99-%d7%90%d7%a9%d7%93%d7%95%d7%93/

heb_Hebr

ממלכת פרס, האימפריה הרב תרבותית הראשונה, מלקקת את פצעיה אחרי התבוסה ליוונים. קומץ יהודים עושה את דרכו לירושלים, לבנות את בית המקדש החדש ולהקים מדינה. במקביל עורך המלך אחשוורוש תחרות לבחירת מלכה חדשה. מרדכי בן יאיר, היושב ונשאר בשושן, מזהה הזדמנות להתקרב למלכות, ופועל להפיכת בת דודו, אסתר, למלכה. זהו הסיפור שלא סופר על מרדכי. יהודי מתבולל, דור רביעי למהגרים, הנמשך אל החיים בממלכת ההזדמנויות החומריות הבלתי מוגבלות, ומבקש להשתמש ביופיה של אסתר, בעמו ובאינטריגות פוליטיות כדי להפוך למשנה למלך פרס. מגילת אסתר היא סיפור של ניצחון ואסון. ניצחון שהציל את היהודים מצרה אחת, ודן אותם להתמוססות ולהתבוללות מתמשכת. יהודי פרס ושושן בחרו בגלות על פני המהות, זכו בכבוד וביקר, אך שילמו על כך ביהדותם, בזהותם ובעצם קיומם. מייקל אייזנברג מאיר באור חדש את מגילת אסתר בספר מקורי, סוחף ומנומק, הכולל תובנות חשובות לגבי הזהות הישראלית ולגבי עתידה של יהדות הגולה. עברית הוסף לסל הוסף לרשימת הספרים שלי הוסף להשוואה Twitter Facebook Google+ ביקורות ממלכת פרס, האימפריה הרב תרבותית הראשונה, מלקקת את פצעיה אחרי התבוסה ליוונים. קומץ יהודים עושה את דרכו לירושלים, לבנות את בית המקדש החדש ולהקים מדינה. במקביל עורך המלך אחשוורוש תחרות לבחירת מלכה חדשה. מרדכי בן יאיר, היושב ונשאר בשושן, מזהה הזדמנות להתקרב למלכות, ופועל להפיכת בת דודו, אסתר, למלכה. זהו הסיפור שלא סופר על מרדכי. יהודי מתבולל, דור רביעי למהגרים, הנמשך אל החיים בממלכת ההזדמנויות החומריות הבלתי מוגבלות, ומבקש להשתמש ביופיה של אסתר, בעמו ובאינטריגות פוליטיות כדי להפוך למשנה למלך פרס. מגילת אסתר היא סיפור של ניצחון ואסון. ניצחון שהציל את היהודים מצרה אחת, ודן אותם להתמוססות ולהתבוללות מתמשכת. יהודי פרס ושושן בחרו בגלות על פני המהות, זכו בכבוד וביקר, אך שילמו על כך ביהדותם, בזהותם ובעצם קיומם. מייקל אייזנברג מאיר באור חדש את מגילת אסתר בספר מקורי, סוחף ומנומק, הכולל תובנות חשובות לגבי הזהות הישראלית ולגבי עתידה של יהדות הגולה.

heb_Hebr

אתם מוכנים לסדנה שתעניק לכם תובנה על העולם הלאפי ? סדנת יצירה מקרני איילים שתאפשר לכם ללכת הביתה עם מזכרת ייחודית מביקורכם בלפלנד. החוויה הזו תיקח אתכם עמוק אל ליבת התרבות הלאפית ותפתח את הדלתות לעולם מרתק של מסורות שורשיות, עתיקות. ​ חומר הגלם העיקרי בו נעשה שימוש בסדנה הוא קרני איילים. מידי שנה, קרני האיילים נושרות באופן טבעי וצומחות מחדש. חומר זה שימש להכנת פריטים שימושיים ודקורטיביים לעם הלאפי במשך מאות שנים, בעזרתם הם יוצרים פריטים יוצאי דופן. המשימה של האומנים היא לשמור ולשמר את מסורות עבודת היד עם קרני איילים ולהעביר את הידע הנרחב הלאה לאחרים. ​ בפעילות זו תגיעו לביתם של זוג אמנים מקומיים שמתמחים בעבודת יד באמצאות קרני האיילים. במהלך הסדנה תלמדו על איילי הצפון ותראו בעצמכם כיצד קרניי האיילים מעובדות בצורה יפה, ייחודית ועדינה על ידי אנשי מקצוע. נוסף על כך תודרכו כיצד להכין יצירה משלכם מהקרניים המיוחדות - ואולי תגלו כישרון חבוי חדש. אם תרצו, תוכלו לבחור להכין גם נרתיק מעור אייל. לסיום, תוזמנו גם לביתם הלאפי האותנטי של בני הזוג, תזכו לשמוע סיפורים על החיים בלפלנד בזמן שאתם לוגמים כוס קפה, תה או מיץ פירות יער מקטיף מקומי. ביקור קצר שממלא חלל גדול אם תשאלו אותנו.

heb_Hebr

Yuval2021-04-24T19:14:28+03:00אפריל 10, 1975|קטגוריות: גיליון-73: מרץ-אפריל 1975, מאמרים|תגיות: אדם זרטל| ב"חותם", השבועון המצורף ליומון מפ"ם, "על המשמר", הופיעה ב-28 בפברואר כתבה קצרה מפרי עטו של אחד בשם אדם זרטל, תחת הכותרת "בטחון מול מוסר אמיתי". הכותב, בן קיבוץ עין-שמר, הוא ציוני שחדל כנראה מלגמגם ולהתלבט. בשבילו "בטחון אמיתי" קודם ל"מוסר אמיתי". למה אנו מביאים את כתבתו במלואה, ללא השמטות וללא קיצורים? מן הטעם הפשוט: יש בה כדי להטיל אור על צביעותה של מפ"ם, על מוסרם המפוקפק של הציונים הסוציאליסטיים. להלן דבריו: פרשת נישול הבדואים בפיתחת-רפיח אינה חדשה; החל ב-1969 מהווה נישול זה חלק ממדיניות שלמה ומכוונת, שמטרתה ליצור התיישבות יהודית באחת מן הנקודות הרגישות ביותר מבחינה ביטחונית והיסטורית. פיתחת-רפיח היא רצועת-המעבר היחידה בין הגוש העצום של חולות חלוצה לבין הים; היא רצועת-המעבר הנוחה בין מצרים לארץ-ישראל; ובה עברו כל הכובשים לאורך כל תולדותיהם הארוכות של יחסי שתי הארצות. השולט בפיתחת-רפיח שולט על היחסים הצבאיים בין מצרים לארץ-ישראל. במאה העשרים נוסף לכך גורם חדש, והוא קיומה של רצועת-עזה, גוש גדול של אוכלוסיה ערבית עוינת, שנשארה במקומה ולא עברה תהליך של חילופי-אוכלוסין בעקבות מלחמת השחרור. בכל הסדר בעתיד בין ישראל לעולם הערבי – תישאר פיתחת-רפיח צוואר בקבוק רגיש מבחינה ביטחונית ודמוגרפית. אפשר להתנגד למשה דיין, אבל חובה להודות, שהיה מרחיק-ראות בקבעו את הצורך להקים בימית מרכז אזורי והתיישבותי. על כל פנים לא שמענו מעולם על התנגדות עקרונית של מפ"ם או הקיבוץ הארצי ליישוב בפיתחת-רפיח; לא ידוע על שום הצעה שלא ליישב את פיתחת-רפיח ולהשאירה במצבה הקיים. מי שמציע כך – ואיני יודע על מציע כזה בינינו – מציע למעשה להשאיר קשר מהותי ומתמיד בין מצרים לבין רצועת-עזה (או, כפי שאפשר לחזות בנקל, לבין מדינת פלשתין לכשתקום בגדה וברצועה), קשר אשר עלול לכלול חופש תנועה צבאי לתקוף את ישראל דרך הפיתחה. * * * הבעיה הטראגית שניצבה לפני הציונות למן התחלת ההתיישבות היהודית בארץ, היתה הבעיה של מה שקרוי נישול הערבים. וייצמן ואחרים ניסו לרבע את המעגל: ליצור התיישבות יהודית, בלי לפגוע בערבים. העניין הצליח כל זמן שהיה מדובר בביצות או מדבריות, או באפנדים מושחתים שהיו מוכנים למכור את ארצם בעד בצע-כסף; אולם ככלל הארץ לא היתה ריקה – כפי שלא פעם ניסו לתאר אותה בשירי הילדים – ובמוקדם או במאוחר חייבת היתה לבוא – ובאה – התנגשות אינטרסים על הקרקע. הבעלות על הקרקע היא תמצית ההתיישבות ותמצית המאבק; וידוע היה היטב למי שלא ניסה להשלות את עצמו, שכאשר יעמדו האינטרסים של הערבים מול האינטרסים של ההתיישבות היהודית – יהיו חייבים לגבור אלה האחרונים. קשה לשער מה היתה עושה המדינה היהודית וההתיישבות היהודית, אילו לא היתה פורצת מלחמת השחרור ואילו לא היו הערבים בורחים ומפקירים את מיטב אדמותיה של ארץ-ישראל. נוח לנו להתגנדר בנוצות של אנשי-מוסר כל זמן שלא מעמידים אותנו במבחן, אבל המבחן בא כאשר צריך להתייחס לבעיה מוסרית אמיתית: ביטחון אמיתי מול מוסר אמיתי. * * * מפ"ם פיתחה לעצמה קודקס מוסרי שאין כמוהו: ‏אפשר להיות מלא-הערצה לתחכום הפסיכולוגי-פילוסופי הזה, אילולא היה כל-כך עצוב. במשך ההיסטוריה הציונית היו מפ"ם והקיבוץ הארצי מחלוצי ההתיישבות בארץ. הקיבוץ הארצי תקע יתד בכל מקום שומם ומרוחק שהחלוציות היתה דרושה בה, אולם תמיד היה זה מסודר באופן שגם המצפון יהיה שלם. כלומר: ‏את העבודה המלוכלכת של גירוש הערבים הנחנו לאחרים – תוך כדי דברי גערה מתאימים, שבאו לשכך את מצפוננו – ואילו לאחר מעשה יכולנו להתיישב באותו מקום, על אדמות שנלקחו בצורה זו או אחרת מידי הערבים, אך לא בידינו. כלום אין רוב קיבוצינו נמצאים על אדמה שערבים ישבו עליה, ואשר עברה לידינו כתוצאה ממלחמה? אם אין צידוק מוסרי לשום גירוש של אוכלוסיה חפה מפשע, מה הצידוק לנו-עצמנו לשבת על אדמה כזאת? אך אם, מאידך, זהו אחד האין-ברירה האכזריים של הציונות ­שיש למנעו עד כמה שאפשר – מה ההצדקה לקרקר כעורבים על הגדר: אנחנו טהורים! אבל אנחנו טהורים! * * * ‏‏‏ההחלטה האחרונה של הקיבוץ הארצי בעניין פיתחת-רפיח – להושיב קיבוץ שלנו בלי לנשל את הבדואים – מביאה לשיא חדש את סיפור העושה מעשה זמרי ודורש שכר כפנחס. אפשר להחליט שידנו לא תהיה במעל – ולא לעלות לפיתחה. אפשר להחליט לעלות – תוך כדי הבנת ההכרח שבדבר; אולם גם לרצוח, גם לרשת, ולבסוף גם לשחות בשביעות-רצון-עצמית – זה, דומני, אפילו לנו אינו מותר. FacebookTwitterWhatsAppTumblrPinterestכתובת דואר אלקטרוני ייתכן שתתעניינו בזה… ארכיון חודשי ארכיון חודשי בחירת חודש ספטמבר 2022 (1) מרץ 2022 (1) ינואר 2022 (1) אוקטובר 2021 (1) יולי 2021 (1) יוני 2021 (1) ינואר 2021 (1) מאי 2020 (2) ינואר 2020 (1) מרץ 2018 (1) יוני 2017 (2) מאי 2017 (1) מרץ 2017 (1) ינואר 2017 (1) דצמבר 2016 (1) דצמבר 2015 (1) מאי 2015 (1) אפריל 2012 (1) אפריל 2011 (1) ספטמבר 2010 (2) ספטמבר 2008 (2) יולי 2008 (3) יוני 2008 (1) ספטמבר 2007 (1) אוקטובר 2006 (1) מאי 2006 (1) יולי 2005 (1) אפריל 2004 (1) יוני 2002 (1) ספטמבר 2001 (1) אפריל 2000 (2) ינואר 1999 (2) אוגוסט 1998 (1) יוני 1997 (1) יוני 1995 (1) ספטמבר 1993 (1) יוני 1993 (1) פברואר 1993 (1) ינואר 1993 (1) נובמבר 1992 (1) ינואר 1991 (1) דצמבר 1990 (1) ספטמבר 1990 (1) אפריל 1990 (1) פברואר 1989 (1) דצמבר 1988 (1) אוקטובר 1988 (1) מאי 1988 (1) מרץ 1988 (1) פברואר 1988 (1) דצמבר 1987 (1) ספטמבר 1986 (1) אפריל 1986 (2) מאי 1985 (1) פברואר 1984 (1) יולי 1983 (23) פברואר 1983 (1) דצמבר 1982 (1) נובמבר 1982 (1) אוקטובר 1982 (1) ספטמבר 1982 (1) יולי 1982 (1) יוני 1982 (2) מאי 1982 (2) אפריל 1982 (1) מרץ 1982 (1) פברואר 1982 (1) ינואר 1982 (1) דצמבר 1981 (2) נובמבר 1981 (3) יולי 1981 (1) יוני 1981 (32) מאי 1981 (2) אפריל 1981 (2) פברואר 1981 (1) ינואר 1981 (15) דצמבר 1980 (1) נובמבר 1980 (1) אוגוסט 1980 (4) יוני 1980 (2) מאי 1980 (2) אפריל 1980 (25) מרץ 1980 (5) פברואר 1980 (1) ינואר 1980 (1) דצמבר 1979 (1) נובמבר 1979 (2) אוקטובר 1979 (1) ספטמבר 1979 (21) אוגוסט 1979 (3) יולי 1979 (12) יוני 1979 (2) מאי 1979 (4) אפריל 1979 (1) מרץ 1979 (23) פברואר 1979 (1) ינואר 1979 (1) דצמבר 1978 (1) נובמבר 1978 (1) אוקטובר 1978 (2) ספטמבר 1978 (1) מאי 1978 (2) אפריל 1978 (19) מרץ 1978 (3) פברואר 1978 (1) ינואר 1978 (2) דצמבר 1977 (2) נובמבר 1977 (19) אוקטובר 1977 (2) ספטמבר 1977 (2) אוגוסט 1977 (1) יולי 1977 (1) יוני 1977 (12) מאי 1977 (17) אפריל 1977 (2) מרץ 1977 (1) פברואר 1977 (19) ינואר 1977 (2) דצמבר 1976 (5) אוקטובר 1976 (3) ספטמבר 1976 (13) יוני 1976 (3) מאי 1976 (34) מרץ 1976 (18) פברואר 1976 (1) דצמבר 1975 (21) נובמבר 1975 (4) אוקטובר 1975 (1) ספטמבר 1975 (1) אוגוסט 1975 (2) יולי 1975 (18) יוני 1975 (1) מאי 1975 (1) אפריל 1975 (16) מרץ 1975 (1) פברואר 1975 (6) דצמבר 1974 (18) נובמבר 1974 (1) אוקטובר 1974 (1) ספטמבר 1974 (1) יולי 1974 (1) יוני 1974 (1) מאי 1974 (1) אפריל 1974 (21) פברואר 1974 (1) דצמבר 1973 (2) נובמבר 1973 (4) אוקטובר 1973 (1) ספטמבר 1973 (16) יוני 1973 (1) מאי 1973 (17) מרץ 1973 (2) ינואר 1973 (14) אוקטובר 1972 (19) יולי 1972 (1) יוני 1972 (17) אפריל 1972 (3) מרץ 1972 (15) פברואר 1972 (9) ינואר 1972 (2) דצמבר 1971 (16) נובמבר 1971 (1) ספטמבר 1971 (3) אוגוסט 1971 (2) יוני 1971 (15) מאי 1971 (2) אפריל 1971 (17) ינואר 1971 (16) נובמבר 1970 (15) אוקטובר 1970 (1) ספטמבר 1970 (16) אוגוסט 1970 (1) יולי 1970 (12) יוני 1970 (3) מאי 1970 (1) אפריל 1970 (15) מרץ 1970 (16) ינואר 1970 (4) דצמבר 1969 (14) נובמבר 1969 (2) אוקטובר 1969 (7) אוגוסט 1969 (15) יולי 1969 (2) יוני 1969 (2) מאי 1969 (22) מרץ 1969 (13) פברואר 1969 (1) ינואר 1969 (12) דצמבר 1968 (1) נובמבר 1968 (9) אוקטובר 1968 (8) אוגוסט 1968 (12) יולי 1968 (6) יוני 1968 (10) מאי 1968 (10) מרץ 1968 (2) ינואר 1968 (8) נובמבר 1967 (4) אוקטובר 1967 (5) ספטמבר 1967 (9) יולי 1967 (3) יוני 1967 (1) מאי 1967 (13) אפריל 1967 (8) פברואר 1967 (11) ינואר 1967 (6) דצמבר 1966 (9) נובמבר 1966 (8) אוקטובר 1966 (10) יוני 1966 (9) מרץ 1966 (12) פברואר 1966 (2) נובמבר 1965 (16) ספטמבר 1965 (1) אפריל 1965 (9) פברואר 1965 (10) דצמבר 1964 (13) אוקטובר 1964 (6) ספטמבר 1964 (9) יולי 1964 (11) יוני 1964 (11) מאי 1964 (8) אפריל 1964 (9) מרץ 1964 (14) פברואר 1964 (15) ינואר 1964 (15) דצמבר 1963 (14) נובמבר 1963 (8) אוקטובר 1963 (11) ספטמבר 1963 (11) אוגוסט 1963 (11) יולי 1963 (17) יוני 1963 (17) אפריל 1963 (17) מרץ 1963 (36) ינואר 1963 (21) דצמבר 1962 (13) נובמבר 1962 (16) אפריל 1961 (1) אנשים אבי גלזרמן (6) אביבה עין-גיל (8) אביגדור שפירא (1) אביר מר (1) אבישי ארליך (1) אברהם זלצ'ובר (2) אברהם מרדכי (מוטל) מייזל (1) אברהם פריד (1) אברהם צרפתי (2) אדגארדו דאמומיו (1) אדוארד סעיד (1) אדם זרטל (1) אהוד אדיב (1) אהוד עין-גיל (63) אהרון בכר (7) אודי סיבוש (2) אורי דייוויס (1) אורי ליפשיץ (1) אחמד אבו שחאדה (1) אחמד מסארווה (5) איבן יאחימוביץ' (1) איבן עוליס (1) איברהים תורכי (1) איזי כהן (5) אייזיק דויטשר (3) אילן הלוי (5) אילן יצחקי (1) אילן שליף (5) איתן חייעם (1) איתן ניר-גרוספלד (2) אלה פולני (1) אלי אמינוב (2) אלי לבל (4) אליהו קומאי (1) אליזה רקלי (1) אמירה גלבלום (4) אמנון רובינשטיין (1) אנרי דומולן (1) אריה בובר (5) אריה ביבר (1) אריה בן-חורין (4) אריה ליכט (1) אריה פינקלשטיין (13) אריך פריד (2) ארנולד טוינבי (1) ארנסט מאנדל (3) בארי שפרד (1) בוטרוס תורכי (1) בוריס קריצ'בסקי (1) ברטולט ברכט (2) ברטרנד ראסל (2) ג'ברא ניקולא (11) ג'ון ריד (1) ג'יימס בוגס (1) ג'ני אבני (1) גבריאל א. דויד (1) גבריאל לחמן (15) גיורא אופנהיימר (1) גיורא נוימן (10) גילה פלינט (3) דאוד תורכי (1) דב גל (1) דב ש"ס (14) דוד ארנפלד (1) דוד מוזס (2) דינה הכט (1) דן ורד (1) דן עומר (2) דניאל כהן-בנדיט (2) הרצל שוברט (4) וויליאם פ. ווארד (1) ויטוריו וולטרה (9) ויקטוריה האנוני (1) ולדימיר איליץ' לנין (1) ולדימיר גולדקורן (5) ז'אן-פול סארטר (1) זביניק פישר (1) חיים הנגבי (30) חיים סקוטרו (1) חליל טועמה (5) חנא אל-מור (1) טאטיאנה מונומובה (1) י. יהלום (5) יאסר ערפאת (1) יאצק קורון (12) יגאל לביב (1) יהודה ארנון (1) יהודה קופפרמן (8) יהודה רוזנשטראוך (1) יהושע בר-יוסף (1) יואב ציתרי (1) יובל גולן (1) יוליה ווזנסנסקאיה (1) יוסי ארנון (1) יוסי שכטר (1) יוסף הנסן (1) ילנה גלפאנד (1) יעל קאן (1) יעקב אלדר (1) יעקב חן (1) יעקב טאוט (9) ירוחם הופמן (1) ירמיהו קפלן (7) ישעיהו תומא שי"ק (1) ישראל מנדלצוויג (2) ישראל שחק (12) כוכבי שמש (3) לאה צמל (1) לוטפי אל-חולי (1) ליליאן קצ'רגינסקי-קורדובה (1) לשק קולאקובסקי (1) מאזן עארף (1) מאיר סמורודינסקי (31) מושין אבו-מישאל (1) מחמוד חוסיין (1) מיכאל ורשבסקי (6) מיכאל רובין (1) מנחם כרמי (3) מקסים גילן (2) מרדכי אבי-שאול (1) מריו אופנברג (4) משה מחובר (98) נאיף חוואתמה (3) נביל סעד (2) נועם חומסקי (1) נועם קמינר (1) נלסון מאנדלה (1) נתן זהבי (1) סובחי נעראני (1) סולימאן בשיר (1) סופיה סוקולובה (1) סילביה רב (1) סיני פתר (1) סמיח אל-קאסם (1) סעדיה מרציאנו (1) סעיד חמאמי (2) עאסם אל-ח'טיב (2) עבד אל-רחמן האנוני (1) עבוד יוסף (1) עדנאן ח'לילי (1) עודד פילבסקי (116) עוזי בורשטיין (1) עופר וייס (1) עותמאן בראנסי (1) עז (2) עזריאל קרליבך (1) עירית יעקבי (1) עלי אל-אזהרי (4) עליזה ניקולה (1) עמיחי ישראלי (1) עמירה בן-שחר (1) עמנואל פרג'ון (11) עמנואל קלי (1) עקיבא אור (63) ערן טורבינר (12) פ'רד האלידיי (2) פאוזי אל-אסמר (3) פאוזי דאוד (1) פאניה לוין-רזניק (1) פטריק טריינור (1) פראנץ ליי (1) פרד הלסטד (1) פריד פרח (4) צ'ה גווארה (1) קארול מודזלבסקי (11) קארל מארכס (1) ר. בירנבוים (2) ראובן גרשובסקי (1) ראיף אליאס (2) ראלף שיינמן (1) רדא כרמי (1) רודי דוצ'קה (1) רוזה לוכסמבורג (2) רולי רוזן (1) רושדי חאסקיה (1) רמי היילברון (4) רמי ליבנה (14) רן כיסלו (1) רעיה בן אברהם (1) רפאל שפירא (1) רפי זכרוני (1) רפיק שאמי (1) שולמית אלוני (1) שלום צדיק (1) שלמה זנד (1) שלמה חזן (2) שמעון צבר (6) שמעון רוזנברג (1) שמשון ויגודר (1) שניאור שרמן (1) שרה ליבוביץ-דר (1) תמימה טש (1) תמר סלבי (2) תקוה הוניג-פרנס (1)

heb_Hebr

כלבים מופיעים בחיינו מסיבות שונות. יחד עם זאת יש לנו חזון דומה, מה צריך להיות הכלב שלנו. כולנו רוצים לקיים את היחסים המיוחדים המלאים בידידות והבנה הדדית עם הכלבים שלנו. הסיפורים בקומיקס הללו מספרים לנו כיצד לבנות מערכת יחסים כזו עם חברנו ארבע הרגליים. כללים וטכניקות פשוטות יעזרו לגיבורי הקומיקס לעבור את הדרך המרתקת מחינוך עצמם ואת חברם ועד ... תוכלו לראות הכל בעצמכם. עיקבו אחר סדרת הקומיקס החדשה בדף זה. PULLER Standard and Midi אז יש לנו בידיים פולר. איפה להתחיל? למה שתי טבעות? מה לעשות עם הטבעת השנייה: לשים אותה על המדף כטבעת חילוף או להשתמש בה לאימון מלא? התשובה בקומיקס זה. הורד קומיקס PULLER Mini and Micro נראה שכלבים קטנים נבראו רק בשביל משחקים והנאה. עם זאת, אפילו חיות המחמד הקטנות ביותר זקוקות לתרגילים קבועים כדי להיות בריאים. בואו לארגן אימונים יעילים ומהנים עם PULLER! הורד קומיקס זה לא סוד שכלבים מגזעים גדולים זקוקים לפעילויות שונות. כיצד להפוך את האימונים למגוונים ומעניינים יותר? קומיקס זה עוסק באימונים כאלה.

heb_Hebr

eingil2021-05-25T15:39:03+03:00פברואר 10, 1964|קטגוריות: גיליון-15: פברואר 1964, מאמרים|תגיות: משה מחובר, עקיבא אור| המאורעות האחרונים בקפריסין וועידת הפיסגה האחרונה נדונו בשורת מאמרים ב"אתגר" וב"העולם הזה". "אי האהבה" (א. אבנרי, "העולם הזה", 1.1.64) מוביליזאציה" (א.אבנרי, "העולם הזה", 15.1.64) "התיתכן מדינה אחת לשתי אומות?" (ב. עמרי, ג. שמש, "אתגר", 9.1.64). במאמרים אלה מתגלה מחדש השקפת היסוד של "הפעולה השמית" על בעיית ישראל-ערב; דהיינו, הרעיון בדבר השתלבות "אוגדת הירדן" (איחוד של יהודי ישראל וערביי הגדה המערבית של הירדן) ב"מרחב השמי". למרות החיוב המסוים שישנו ברעיונות "הפעולה השמית" (שנעמוד עליו בהמשך הדברים), יש להעבירם תחת שבט הביקורת. זה יועיל גם להוגי הרעיונות וגם לאלה הקולטים או עתידים לקלוט אותם. הוויכוח העשוי להתעורר בעקבות מאמר זה בוודאי שיסייע לליבון בעיות ישראל-ערב אצל כל אלה המחפשים פתרון של ממש לבעיה. אידיאל על-לאומי "לאומים שונים מסוגלים בהחלט לשכון יחד, בצוותא, במסגרת מדינית אחת. הדבר מוכח לעינינו בכמה מדינות, אך אף באחת מהן אין משטר דו-לאומי פורמאלי, אלא משטר השונה במהותו לגמרי. "המשותף לכל המדינות האלה הוא זה: "קיומו של אידיאל העומד מעל ללאומים, אידיאל מאחד ומלכד, שבני כל הלאומים במדינה דוגלים בו, והמוצא את ביטויו בכוח מדיני ממשי. "לדעתי, הדוגמה המוצלחת ביותר לכך היא המדינה היוגוסלבית, בה גרים יחד שבעה לאומים. לפני מלחמת העולם השנייה היתה זו מדינה של שנאה הדדית, בה שיעבדו הסרבים את שאר הלאומים, עד שבא טיטו, בן האומה הקרואטית המשועבדת, אחד המדינאים הגדולים של דורנו, ויצר יצירה מדינית הראויה להערכה. "יוגוסלביה המודרנית היא פדרציה, בה יש לכל אחד מן הלאומים מסגרת מדינית משלו. אך מעל לכל המסגרות האלה עומד הרעיון המאחד את הקומוניזם היוגוסלבי המיוחד, העל-לאומי והרב-לאומי. הכוח השולט במדינה אינו נחלת עם אחד, אלא המפלגה הקומוניסטית הכל-לאומית. "פתרון כזה נמצא גם בברית המועצות – והוא נראה יציב ובר קיימא. "פתרון דומה נמצא בשווייץ הדמוקרטית, שם איחדה שותפות השבועה ההלווטית שלושה עמים ללאום אחד. "לקראת פתרון דומה חותר הרעיון השמי, המבקש לשלב את הלאומיות העברית והלאומיות הערבית במסגרת אידיאל שמי עליון, אשר יאפשר קיום בצוותא של ישראל ומדינות ערב במסגרת של איחוד מרחבי כולל" (א. אבנרי, "אי האהבה", "העולם הזה", 1.1.64). הניסוח – בהיר. השיקולים – משכנעים. הדוגמאות של יוגוסלביה וברית המועצות – משכנעות (עניין השבועה ההלווטית בשווייצריה – קצת פחות). אבל המסקנות! איזה מסקנות! במקום הפרימאט הלאומי, דהיינו הלאומנות, הנציונליזם, השוביניזם, מנסה אבנרי להעמיד את האידיאל השמי, דהיינו את עניין מוצאם הגזעי המשותף (אולי!) של היהודים והערבים. אם לדבר ברורות, עניין המוצא הגזעי-היסטורי המשותף הוא, במהות, עניין גזעני. נניח לרגע, לצורך הוויכוח, שהוכח כי ליהודים בישראל – ל"עברים", כלשון אבנרי – יש מוצא גזעי משותף עם הערבים; ראשית – מה בדבר שאר היהודים בארצות הברית? שנית – וזה העיקר, האם מוצא גזעי משותף יכול לשמש בסיס לאיחוד מדיני כיום? התמורות הפוליטיות המתחוללות כיום נובעות מסיבות כלכליות, מדיניות וחברתיות הנעוצות במציאות הנוכחית, אולי בעבר הקרוב (של כמה עשרות שנים), אך בוודאי לא מסיבות שמקורן בהיסטוריה הרחוקה. נגד הגיאו-פוליטיות אפשר לומר כי כל רעיון המוצא הגזעי המשותף של ה"עברים" והערבים נועד רק לשמש לבוש חיצוני, אידיאולוגי, לשותפות האינטרסים בין היהודים והערבים בפלשתינה. שותפות זו נובעת, לדעת אנשי "הפעולה השמית", מכך שהשטח של פלשתינה (מהירדן עד הים התיכון ומהרי הלבנון עד מדבר סיני) מהווה חטיבה כלכלית וגיאוגרפית אחת שלמה. ידוע כי כאשר אנשים באים לעשות היסטוריה, הם אוהבים להתחפש לדמויות מן העבר ולכנות מוסדות חדשים בשמות ישנים. תחפושת זו נועדה בעיקר לקרב את החדש לא רק להיגיון, אלא גם אל הרגש. והנה, התחפושת של "הפעולה השמית" (באם כך היא מבינה את "האידיאל השמי") היא דוחה ולא מקרבת. האידיאלים החברתיים במאה העשרים הם מעטים למדי. ישנו האידיאל הלאומי – הרואה את האומה מעל לכל. ישנו האידיאל המעמדי – הרואה את המעמד מעל לכל. ישנו האידיאל הגזעי – הרואה את הגזע מעל לכל. ישנו אידיאל האיחוד – "איחוד ערב", "איחוד אפריקה", "איחוד אירופה" וכו' – הרואה באיחוד, על רקע לאומי, כלכלי, חברתי, או גזעי, את העיקר. מתוך ארבעת אלה, האידיאל הגזעי – שהיטלר השתמש בו ל"ביסוס מדעי" של הנאציזם – הוא הנודע ביותר לגנאי. והנה, דווקא בתחפושת זו בחרו אנשי "הפעולה השמית". נניח ל"ביסוס" הגזעי וניגש לעיקר. "המינשר העברי", מצע היסוד של "הפעולה השמית", רואה את שורש הבעיה הישראלית-ערבית ב"ביתור ארץ ישראל". "ביתור ארץ ישראל לשלושה חלקים – מדינת ישראל, ממלכת הירדן ורצועת עזה – נוגד את צורכי הארץ, גורם בה מתיחות מתמדת ומסכן את עצמאות כל חלקיה" ("המינשר העברי", מהדורה שנייה, עמוד 10). כלומר, לפי טענת "המינשר" הבעיה היא גיאו-פוליטית ביסודה. לדעת "הפעולה השמית", תבוא הבעיה על פתרונה כאשר יקום איחוד כל חלקי הארץ. אך לא ברור אם איחוד כזה חייב לכלול גם את עבר הירדן המזרחי, או רק את הגדה המערבית. בעוד ש"המינשר" קורא להושטת "עזרה מדינית וחומרית לתנועת השחרור של בני האומה הפלשתינאית – בממלכת הירדן וברצועת עזה – השואפים להקים מדינה פלשתינאית חופשית, שתהיה שותפת למדינת ישראל", מובעת במינשר התנגדות מפורשת לכך שערביי פלשתינה ישתמשו בזכות ההגדרה העצמית שלהם כדי להצטרף למדינה אחרת: "סיפוח חלק אחד של ארץ ישראל למדינה אחרת, דינו כביתור הארץ ומהווה מעשה תוקפנות נגד שאר חלקיה" (שם, עמוד 10). אולם המצב כיום הוא כזה, שערביי פלשתינה, הרואים עצמם כחלק מאומה ערבית כוללת, אינם שואפים לממש את זכות ההגדרה העצמית שלהם באמצעות הקמת מדינה ערבית נוספת, "פלסטין", אלא שואפים להצטרף לאיחוד ערבי כולל. אנשי "הפעולה השמית"! כדאי לכם לברר נקודה זו אצל ערביי פלשתין; לכו נא ושאלו את ידידיכם מערביי המשולש והגליל, ותראו מה תשובתם. רק תועלת תפיקו אם תדברו עם ערבי על נושא זה. כדאי לכם לתקן את המצע בנקודה זו, ואל לכם להימנע מכך מתוך שיקולי פרסטיז'ה. מה מבותר? עצם הגישה הגיאופוליטית – מוטעית ביסודה. אילו נתממשה תוכנית החלוקה של האו"ם מכ"ט בנובמבר 1947, ולמרות זאת היה פורץ סכסוך ישראלי-ערבי, כי אז אפשר היה לטעון ששורש הרע הוא בביתור הטריטוריה שבין הירדן לים. אולם הסכסוך הישראלי-ערבי נובע בחלקו דווקא מהעובדה שב-1947 לא חולקה פלשתינה בין היהודים דכאן לבין הערבים דכאן, אלא, במקום זה, חולקה המדינה שנועדה לערביי פלשתינה בין עבדאללה, שליט עבר הירדן בחסד בריטניה, לבין בן גוריון. כך, ששורש הסכסוך הישראלי-ערבי נעוץ לא בעובדות גיאוגרפיות, כי אם בעובדות פוליטיות. העיקר – איחוד! "הפעולה השמית" מהלכת כאן על שטח חלקלק. מי שרואה את שורש הרע בביתורה של פלשתינה, ואת הפתרון לכל – באיחודה מחדש, הרי אפילו הוא מאמין ומצהיר שאיחוד זה חייב להתבצע בדרכי שלום – אינו מסוגל להתנגד בעקביות ל"איחוד הארץ" כשהוא מבוצע בדרך אלימה, בדרך כיבוש צבאי. הנה, למשל, לאחר הפלישה למצרים ב-1956 (שאבנרי מגנה אותה במאמריו כיום), כשצה"ל התכונן לסגת מרצועת עזה, כתב אבנרי: "מבחינה פוליטית – קליטת עזה תחזק את המדינה עד אין שיעור. המדינה תהיה גדולה יותר [!], היא תפתור חלק מהבעיה הממאירה של הפליטים, שהיא הקלף העיקרי להשנאת המדינה בעולם. היא תהיה מדינה בעלת בשורה [!] לערביי פלשתין במשולש, בחברון, בלבנון ובסוריה… "אין זה עניין כלכלי, אין זה עניין פוליטי, אין זה אפילו עניין ביטחוני. מכל הבחינות האלה. עזה ישראלית עדיפה על עזה של האו"ם. ערביי עזה הם חלק מעם ערביי פלשתין. כל אשר ייעשה להם ישמש אות ומופת לשאר בני עמם. "זו הפעם הראשונה [!] ניתנת הזדמנות לישראל לעשות שלום עם חלק מן העם הערבי – לא שלום על גבי הנייר, אלא שלום חי עם אנשים חיים, במעשים חיים. זו הפעם הראשונה מאז חלוקת ארץ ישראל ניתנת הזדמנות מעשית לעשות משהו לאיחודה מחדש של הארץ" (א. אבנרי, "העולם הזה", מס' 1092, 26.12.56. הדגשות וסימני קריאה – שלנו). הנה כיצד אפשר לפרש את סיסמת "איחודה מחדש של הארץ". המרחק בין סיסמה זו לבין השלמה, לאחר מעשה, עם כיבושים, סיפוחים ותוקפנות, הוא קטן מאוד, או שמא סבור אבנרי גם כיום כי "שחרור" עזה לא היה מעשה תוקפנות? נניח לרגע שבירדן פורצת מחר מהפכה. חוסיין נרצח, השליטים החדשים מכריזים על צירוף ירדן – כולל הגדה המערבית – לרע"ם או לאיחוד ערבי כולל יותר. מה יש ל"הפעולה השמית" להגיד על אפשרות כזאת? נניח לרגע, שלמחרת חילופי השלטון בירדן מכריזה ממשלת ישראל כי הדבר מהווה הפרת הסטטוס קוו, וצה"ל פולש ומגיע עד נהר הירדן; הממשלה מכריזה על סיפוח הגדה המערבית לישראל. מי כאבנרי יודע כי אפשרות כזאת נדונה לא פעם בחוגים מסוימים בישראל – מה יש ל"הפעולה השמית" לומר בעניין זה? מחברי "המינשר העברי" – האם ממשיכים אתם להתנגד לשאיפת ערביי פלשתינה להצטרף לאיחוד ערבי כולל יותר? האם ממשיכים אתם לדגול ב"איחודה מחדש של הארץ"? האם עדיין מחזיקים אתם בדעה כי "איחודה מחדש של הארץ" הוא תנאי מוקדם להצטרפות ערביי פלשתינה לאיחוד ערבי כולל? מעזה (1956) עד המוביל (1963) מאז פלישת הנפל למצרים (מבצע גי מולה-אידן-בן גוריון) זרמו מים רבים בירדן. כיום מגנה אבנרי את מלחמת הסואץ, דבר שהיסס מלעשות בשעתו; כיום הוא גם מגנה את פשיטות "התגמול" על צה"ל (שהיוו מבוא למלחמת סואץ) בהן תמך, לפחות בחצי פה, בשעתו. אין מוכיחים אדם על ששינה את דעותיו, בייחוד כאשר אבנרי ו"הפעולה השמית" נוקטים כיום בשורה שלמה של בעיות בעמדות חיוביות, לדעתנו. אולם מי שסבור כי כל הביקורת שלנו אינה אלא חיטוט מיותר בעבר – טועה. הנה עלה על הפרק עניין המוביל הארצי של מי הכינרת לנגב. כותב על כך אבנרי: "אם כי מתחו רבים מאיתנו ביקורת קטלנית על תכנון המפעל וביצועו מבחינה כלכלית וטכנית – הרי אין איש מאיתנו חולק על זכותנו לפתח את מולדתנו כרצוננו. "אנו, הרוצים בשלום עם האומה הערבית, המאמינים כי אפשר לכבוש שלום זה וכי הדבר תלוי במידה לא מעטה במדינת ישראל – אנו לא נסכים לעיקרון כי פיתוח ישראל יהיה תלוי בהסכמת משטרים ערביים המסרבים להכיר בקיומה. "העניין צודק. בעד עניין צודק כדאי ללחום. השאלה היא – האם יהיה צורך ללחום?" (א. אבנרי, "העולם הזה", 15.1.64). לנו יש עוד כמה שאלות: מה בדבר הקשר בין "המוביל" לתוכנית ג'ונסטון? האם "מדיניות הפיתוח" אינה נובעת ממדיניות החוץ והביטחון הישראלית? האפשר להפריד את שאלת המוביל ממכלול בעיות ישראל-ערב? מה פירוש "מולדתנו"? הרי אבנרי נולד בגרמניה, האם שאל פעם לדעתו של ערבי יליד פלשתינה על "פיתוח מולדתנו"? כלום לא ידוע לאבנרי כי המדיניות המונחת ביסוד כל עניין המוביל היא אותה מדיניות שהיתה מונחת ביסוד "כיבוש העבודה", "גאולת הקרקע" (ממי כבשנו וממי גאלנו?) המו"מ הסודי עבדאללה-גולדה (1948), מבצע "קדש" וכו'? הלא היא המדיניות הציונית של יצירת עובדות על חשבון הערבים, ללא התחשבות בערבים, מתוך הסתמכות על גיבוי מצד האימפריאליזם. סוף סוף הירדן עובר גם בתחומי סוריה וירדן; חיים פה עוד כמה אנשים – ערבים, אבל גם להם יש מה לומר על הזרמת מיליוני קובים מהכינרת. האין אתה סבור כך, מר אבנרי? שימו לב, אנשי "הפעולה השמית" – ניסיתם לגרש את הלאומנות היהודית דרך הדלת והיא חזרה אליכם מבעד לחלון. גירשתם מקרבכם את הציונות, אך לא את הלאומנות הישראלית, ה"עברית". האם לא ברור לכם כי תנועה פוליטית ישראלית, המתבססת על לאומנות ולו גם "עברית" בלבד, לא תצליח להגיע להסדר יציב עם הערבים? עברים – לא ציונים אבנרי אוהב לצטט את דבריהם של הורגי הלורד מוין, מיניסטר הקולוניות הבריטי שנורה בקהיר ב-1945 על ידי אליהו בית צורי ואליהו חכים, חברי הלח"י: "טעות היא לחשוב שאנו מייצגים פה את הציונות, או כאן מתנהל משפט על הציונות. אנו, בני ארץ ישראל העברים, החלטנו לרכוש את עצמאות ארצנו מידי השלטון הזר השורר בתוכה. לא לקיום הצהרת בלפור אנו נלחמים, לא למען 'בית לאומי' בהתאם למנדט או שלא בהתאם למנדט, לא אלה מעניינים אותנו. אנו נלחמים לעיקר העיקרים: לחרות. אנו רוצים שארץ ישראל שלנו תהיה חופשית ועצמאית. התעמולה הבריטית הרגילה את העולם לראות את שאלת ארץ ישראל כקונפליקט בין יהודים לערבים ואת הבריטים – בתורת שופטים ומסדירים. אין זה נכון לראות את העניין כך, בהחלט לא נכון! השאלה הארצישראלית היא פשוט קונפליקט בין בני הארץ העברים, שהם בעלי הארץ, לבין ממשלה זרה לארץ לחלוטין, השלטון הבריטי" (לח"י, כתבים, כרך א', עמוד 928). כאשר אמר בית צורי את הדברים הללו בבית המשפט המצרי, ציווה השופט לאסוף מהעיתונאים שבאולם את כלי הכתיבה – ובצדק. כי הדברים זכו במצרים להד רב, בייחוד בקרב הלוחמים נגד האימפריאליזם הבריטי. אולם הקביעה הפסקנית כי העברים הם "בעלי הארץ" לא יכלה למצוא שום הד חיובי בקרב ערביי פלשתין. אם ב-1945 כך, כשתנועת השחרור הלאומי בקרב הערבים היתה עדיין חלשה, הרי כיום, כשהיא מגיעה אל נקודת השיא שלה – על אחת כמה וכמה. אנשי הפעולה השמית, שבחלקם, כ[נתן] ילין-מור, היו ממנהיגי הלח"י, נטלו עמם בירושה לא רק את האנטי אימפריאליזם של הלח"י, אלא גם את "הלאומנות העברית" שלו. גם העובדה שהם רואים עצמם כבלתי ציונים ואפילו אנטי ציונים, מקורה באותם ימים עברו, כאשר ההנהגה הציונית הרשמית התנגדה לכל מאבק מזוין נגד כל אימפריאליזם. הגיע כבר הזמן להפסיק להתפרנס משיירי העבר; יש לנטוש לא רק את הציונות, אלא בכלל את הלאומנות (שלא לדבר כבר על הגזענות!). סוף סוף אין זה מקרה שמנהיגי יוגוסלביה ורוסיה, אשר הצליחו לפתור את בעיותיהן הלאומית, המורכבות והסבוכות, הציבו מעל לאידיאל הלאומי את האידיאל המעמדי, הסוציאליסטי. הם לא עשו זאת כתכסיס, הם לא בחרו אידיאל מסוים מתוך מבחר. ההיסטוריה היא שהתוותה את דרכם. גם במזרח התיכון יכולים חדי עין להבחין כבר כי ההיסטוריה מתווה אף פה את הדרך הסוציאליסטית (ראה למשל תוכנית הדיונים בוועידת ה-פ.ל.ן המופיעה בגיליון זה). המצב החדש המצב בעולם הערבי נשתנה בשנים האחרונות במידה רבה. כל החושב ברצינות על פתרון הסכסוך הישראלי-ערבי חייב לתת דעתו על שינויים אלה. ראשית – סיסמת איחוד העולם הערבי הפכה ממשאת נפש רגשית, הבאה לידי ביטוי בשירה ובספרות, לגורם ממשי ומרכזי במדיניות היומיומית. כל שלטון ערבי חייב להעלות לה לפחות מס שפתיים. יתר על כן, השאיפות הלאומיות ההיסטוריות תואמות במקרה זה את אינטרס הפיתוח, התיעוש והקידמה – אינטרס, שסופו להתגבר על כל המכשולים העתידים עוד לעמוד בדרכו. שנית – הגל העיקרי של המאבק נגד האימפריאליזם חלף; חוסיין, סעוד, עארף ודומיהם מהווים עדיין שרידים של השלטון האימפריאליסטי והמאבק נגדם יימשך. אולם, בהדרגה, מתפתח המאבק הפנימי בין המעמדות בתוך כל מדינה ערבית. המונח "סוציאליזם" מקבל עדיין פירושים שונים ומשונים. אולם עצם העובדה שה"סוציאליזם" הוא מונח חיובי בעולם הערבי, שלא כ"קפיטליזם" הידוע לגנאי – אומרת דרשני. אם אלג'יריה תתפתח ותתבסס בדרך הסוציאליסטית שלה, הרי שמנהיגים כנאצר יצטרכו לשנות את מדיניותם או לפנות את מקומם למנהיגים שמאליים. המציאות בעולם הערבי משתנה במהירות. חובה לעקוב אחריה ולגלות נכונות לשנות עקרונות שנתיישנו. מי שימשיך להתנכר לשאיפת ערביי פלשתין לממש את זכותם להגדרה עצמית באמצעות הצטרפות לאיחוד ערבי כולל יותר, מי שיתנכר למאבק הפנימי בעולם הערבי – בעד ונגד הסוציאליזם – יאבד כל אפשרות לסייע לפתרון הסכסוך הישראלי-ערבי. הערכת "הפעולה השמית" אמרנו בתחילת המאמר כי יש הרבה חיוב בתעמולה של "אתגר", ו"העולם הזה". כוונתנו למגמות האנטי-אימפריאליזם, האנטי-ציונות, וההשתלבות באיחוד ערבי, הבאים לידי ביטוי בביטאונים הללו. אבנרי הוא ללא ספק עיתונאי מוכשר וילין-מור הוא מנהיג ישר ואמיץ שמאבקו הממושך עד היום ראוי להערכה אישית. כן יש ל"העולם הזה" השפעה מרסנת וממתנת על השלטון, השפעה בכיוון לדמוקרטיזציה של החיים בישראל. לא פעם ניסו מנגנון החושך ובן גוריון לפגוע ב"העולם הזה", וזו בלבד מחמאה רבתי לעורכיו. אולם עיתונאות אין פירושה מדיניות. מאמר ראשי מוצלח – לא תמיד הוא פתרון מוצלח לבעיה פוליטית. שיקולי פרסטיז'ה – לא תמיד הם מתאימים לאדם החושב ברצינות על פתרון בעיות מדיניות. אנשי "הפעולה השמית" עשו צעד חשוב כאשר נטשו את הציונות. חשוב – לא רק להם, אלא לכל האנשים בישראל, שכן כל נבט של כוח אנטי אימפריאליסטי כאן עשוי להשפיע על חייהם של אנשים רבים באזור. אנשי "הפעולה השמית" יעשו צעד חשוב הרבה יותר אם ינטשו את הלאומנות ה"עברית" ויציבו לעצמם כאידיאל על-לאומי את האידיאל המרכזי בתקופתנו – אידיאל הסוציאליזם. FacebookTwitterWhatsAppTumblrPinterestכתובת דואר אלקטרוני ייתכן שתתעניינו בזה… ארכיון חודשי ארכיון חודשי בחירת חודש ספטמבר 2022 (1) ינואר 2022 (1) אוקטובר 2021 (1) יולי 2021 (1) יוני 2021 (1) ינואר 2021 (1) מאי 2020 (2) ינואר 2020 (1) מרץ 2018 (1) יוני 2017 (2) מאי 2017 (1) מרץ 2017 (1) ינואר 2017 (1) דצמבר 2016 (1) דצמבר 2015 (1) מאי 2015 (1) אפריל 2012 (1) אפריל 2011 (1) ספטמבר 2010 (2) ספטמבר 2008 (2) יולי 2008 (3) יוני 2008 (1) ספטמבר 2007 (1) אוקטובר 2006 (1) מאי 2006 (1) יולי 2005 (1) אפריל 2004 (1) יוני 2002 (1) ספטמבר 2001 (1) אפריל 2000 (2) ינואר 1999 (2) אוגוסט 1998 (1) יוני 1997 (1) יוני 1995 (1) ספטמבר 1993 (1) יוני 1993 (1) פברואר 1993 (1) ינואר 1993 (1) נובמבר 1992 (1) ינואר 1991 (1) דצמבר 1990 (1) ספטמבר 1990 (1) אפריל 1990 (1) פברואר 1989 (1) דצמבר 1988 (1) אוקטובר 1988 (1) מאי 1988 (1) מרץ 1988 (1) פברואר 1988 (1) דצמבר 1987 (1) ספטמבר 1986 (1) אפריל 1986 (2) מאי 1985 (1) פברואר 1984 (1) יולי 1983 (23) פברואר 1983 (1) דצמבר 1982 (1) נובמבר 1982 (1) אוקטובר 1982 (1) ספטמבר 1982 (1) יולי 1982 (1) יוני 1982 (2) מאי 1982 (2) אפריל 1982 (1) מרץ 1982 (1) פברואר 1982 (1) ינואר 1982 (1) דצמבר 1981 (2) נובמבר 1981 (3) יולי 1981 (1) יוני 1981 (32) מאי 1981 (2) אפריל 1981 (2) פברואר 1981 (1) ינואר 1981 (15) דצמבר 1980 (1) נובמבר 1980 (1) אוגוסט 1980 (4) יוני 1980 (2) מאי 1980 (2) אפריל 1980 (25) מרץ 1980 (5) פברואר 1980 (1) ינואר 1980 (1) דצמבר 1979 (1) נובמבר 1979 (2) אוקטובר 1979 (1) ספטמבר 1979 (21) אוגוסט 1979 (3) יולי 1979 (12) יוני 1979 (2) מאי 1979 (4) אפריל 1979 (1) מרץ 1979 (23) פברואר 1979 (1) ינואר 1979 (1) דצמבר 1978 (1) נובמבר 1978 (1) אוקטובר 1978 (2) ספטמבר 1978 (1) מאי 1978 (2) אפריל 1978 (19) מרץ 1978 (3) פברואר 1978 (1) ינואר 1978 (2) דצמבר 1977 (2) נובמבר 1977 (19) אוקטובר 1977 (2) ספטמבר 1977 (2) אוגוסט 1977 (1) יולי 1977 (1) יוני 1977 (12) מאי 1977 (17) אפריל 1977 (2) מרץ 1977 (1) פברואר 1977 (19) ינואר 1977 (2) דצמבר 1976 (5) אוקטובר 1976 (3) ספטמבר 1976 (13) יוני 1976 (3) מאי 1976 (34) מרץ 1976 (18) פברואר 1976 (1) דצמבר 1975 (21) נובמבר 1975 (4) אוקטובר 1975 (1) ספטמבר 1975 (1) אוגוסט 1975 (2) יולי 1975 (18) יוני 1975 (1) מאי 1975 (1) אפריל 1975 (16) מרץ 1975 (1) פברואר 1975 (6) דצמבר 1974 (18) נובמבר 1974 (1) אוקטובר 1974 (1) ספטמבר 1974 (1) יולי 1974 (1) יוני 1974 (1) מאי 1974 (1) אפריל 1974 (21) פברואר 1974 (1) דצמבר 1973 (2) נובמבר 1973 (4) אוקטובר 1973 (1) ספטמבר 1973 (16) יוני 1973 (1) מאי 1973 (17) מרץ 1973 (2) ינואר 1973 (14) אוקטובר 1972 (19) יולי 1972 (1) יוני 1972 (17) אפריל 1972 (3) מרץ 1972 (15) פברואר 1972 (9) ינואר 1972 (2) דצמבר 1971 (16) נובמבר 1971 (1) ספטמבר 1971 (3) אוגוסט 1971 (2) יוני 1971 (15) מאי 1971 (2) אפריל 1971 (17) ינואר 1971 (16) נובמבר 1970 (15) אוקטובר 1970 (1) ספטמבר 1970 (16) אוגוסט 1970 (1) יולי 1970 (12) יוני 1970 (3) מאי 1970 (1) אפריל 1970 (15) מרץ 1970 (16) ינואר 1970 (4) דצמבר 1969 (14) נובמבר 1969 (2) אוקטובר 1969 (7) אוגוסט 1969 (15) יולי 1969 (2) יוני 1969 (2) מאי 1969 (22) מרץ 1969 (13) פברואר 1969 (1) ינואר 1969 (12) דצמבר 1968 (1) נובמבר 1968 (9) אוקטובר 1968 (8) אוגוסט 1968 (12) יולי 1968 (6) יוני 1968 (10) מאי 1968 (10) מרץ 1968 (2) ינואר 1968 (8) נובמבר 1967 (4) אוקטובר 1967 (5) ספטמבר 1967 (9) יולי 1967 (3) יוני 1967 (1) מאי 1967 (13) אפריל 1967 (8) פברואר 1967 (11) ינואר 1967 (6) דצמבר 1966 (9) נובמבר 1966 (8) אוקטובר 1966 (10) יוני 1966 (9) מרץ 1966 (12) פברואר 1966 (2) נובמבר 1965 (16) ספטמבר 1965 (1) אפריל 1965 (9) פברואר 1965 (10) דצמבר 1964 (13) אוקטובר 1964 (6) ספטמבר 1964 (9) יולי 1964 (11) יוני 1964 (11) מאי 1964 (8) אפריל 1964 (9) מרץ 1964 (14) פברואר 1964 (15) ינואר 1964 (15) דצמבר 1963 (14) נובמבר 1963 (8) אוקטובר 1963 (11) ספטמבר 1963 (11) אוגוסט 1963 (11) יולי 1963 (17) יוני 1963 (17) אפריל 1963 (17) מרץ 1963 (36) ינואר 1963 (21) דצמבר 1962 (13) נובמבר 1962 (16) אפריל 1961 (1) אנשים אבי גלזרמן (6) אביבה עין-גיל (8) אביגדור שפירא (1) אביר מר (1) אבישי ארליך (1) אברהם זלצ'ובר (2) אברהם מרדכי (מוטל) מייזל (1) אברהם פריד (1) אברהם צרפתי (2) אדגארדו דאמומיו (1) אדוארד סעיד (1) אדם זרטל (1) אהוד אדיב (1) אהוד עין-גיל (63) אהרון בכר (7) אודי סיבוש (2) אורי דייוויס (1) אורי ליפשיץ (1) אחמד אבו שחאדה (1) אחמד מסארווה (5) איבן יאחימוביץ' (1) איבן עוליס (1) איברהים תורכי (1) איזי כהן (5) אייזיק דויטשר (3) אילן הלוי (5) אילן יצחקי (1) אילן שליף (5) איתן חייעם (1) איתן ניר-גרוספלד (2) אלה פולני (1) אלי אמינוב (2) אלי לבל (4) אליהו קומאי (1) אליזה רקלי (1) אמירה גלבלום (4) אמנון רובינשטיין (1) אנרי דומולן (1) אריה בובר (5) אריה ביבר (1) אריה בן-חורין (4) אריה ליכט (1) אריה פינקלשטיין (13) אריך פריד (2) ארנולד טוינבי (1) ארנסט מאנדל (3) בארי שפרד (1) בוטרוס תורכי (1) בוריס קריצ'בסקי (1) ברטולט ברכט (2) ברטרנד ראסל (2) ג'ברא ניקולא (11) ג'ון ריד (1) ג'יימס בוגס (1) ג'ני אבני (1) גבריאל א. דויד (1) גבריאל לחמן (15) גיורא אופנהיימר (1) גיורא נוימן (10) גילה פלינט (3) דאוד תורכי (1) דב גל (1) דב ש"ס (14) דוד ארנפלד (1) דוד מוזס (2) דינה הכט (1) דן ורד (1) דן עומר (2) דניאל כהן-בנדיט (2) הרצל שוברט (4) וויליאם פ. ווארד (1) ויטוריו וולטרה (9) ויקטוריה האנוני (1) ולדימיר איליץ' לנין (1) ולדימיר גולדקורן (5) ז'אן-פול סארטר (1) זביניק פישר (1) חיים הנגבי (30) חיים סקוטרו (1) חליל טועמה (5) חנא אל-מור (1) טאטיאנה מונומובה (1) י. יהלום (5) יאסר ערפאת (1) יאצק קורון (12) יגאל לביב (1) יהודה ארנון (1) יהודה קופפרמן (8) יהודה רוזנשטראוך (1) יהושע בר-יוסף (1) יואב ציתרי (1) יובל גולן (1) יוליה ווזנסנסקאיה (1) יוסי ארנון (1) יוסי שכטר (1) יוסף הנסן (1) ילנה גלפאנד (1) יעל קאן (1) יעקב אלדר (1) יעקב חן (1) יעקב טאוט (9) ירוחם הופמן (1) ירמיהו קפלן (7) ישעיהו תומא שי"ק (1) ישראל מנדלצוויג (2) ישראל שחק (12) כוכבי שמש (3) לאה צמל (1) לוטפי אל-חולי (1) ליליאן קצ'רגינסקי-קורדובה (1) לשק קולאקובסקי (1) מאזן עארף (1) מאיר סמורודינסקי (31) מושין אבו-מישאל (1) מחמוד חוסיין (1) מיכאל ורשבסקי (6) מיכאל רובין (1) מנחם כרמי (3) מקסים גילן (2) מרדכי אבי-שאול (1) מריו אופנברג (4) משה מחובר (98) נאיף חוואתמה (3) נביל סעד (2) נועם חומסקי (1) נועם קמינר (1) נלסון מאנדלה (1) נתן זהבי (1) סובחי נעראני (1) סולימאן בשיר (1) סופיה סוקולובה (1) סילביה רב (1) סיני פתר (1) סמיח אל-קאסם (1) סעדיה מרציאנו (1) סעיד חמאמי (2) עאסם אל-ח'טיב (2) עבד אל-רחמן האנוני (1) עבוד יוסף (1) עדנאן ח'לילי (1) עודד פילבסקי (116) עוזי בורשטיין (1) עופר וייס (1) עותמאן בראנסי (1) עז (2) עזריאל קרליבך (1) עירית יעקבי (1) עלי אל-אזהרי (4) עליזה ניקולה (1) עמיחי ישראלי (1) עמירה בן-שחר (1) עמנואל פרג'ון (11) עמנואל קלי (1) עקיבא אור (63) ערן טורבינר (12) פ'רד האלידיי (2) פאוזי אל-אסמר (3) פאוזי דאוד (1) פאניה לוין-רזניק (1) פטריק טריינור (1) פראנץ ליי (1) פרד הלסטד (1) פריד פרח (4) צ'ה גווארה (1) קארול מודזלבסקי (11) קארל מארכס (1) ר. בירנבוים (2) ראובן גרשובסקי (1) ראיף אליאס (2) ראלף שיינמן (1) רדא כרמי (1) רודי דוצ'קה (1) רוזה לוכסמבורג (2) רולי רוזן (1) רושדי חאסקיה (1) רמי היילברון (4) רמי ליבנה (14) רן כיסלו (1) רעיה בן אברהם (1) רפאל שפירא (1) רפי זכרוני (1) רפיק שאמי (1) שולמית אלוני (1) שלום צדיק (1) שלמה זנד (1) שלמה חזן (2) שמעון צבר (6) שמעון רוזנברג (1) שמשון ויגודר (1) שניאור שרמן (1) שרה ליבוביץ-דר (1) תמימה טש (1) תמר סלבי (2) תקוה הוניג-פרנס (1)

heb_Hebr

העלייה השלישית שהתרחשה בין השנים 1919 - 1923 הביאה לארץ יותר מ 30 אלף עולים. מרביתם היו צעירים יהודים מרוסיה ופולין, שביקשו ב- 1917 לעלות לא"י (ארץ ישראל), אחרי המהפכה הרוסית. בעקבות זאת קמה תנועת "החלוץ", שהתפשטה בכל מזרח אירופה עד לגרמניה אוסטריה וצ`כוסלובקיה. בינואר 1919 התכנסה הועידה הראשונה של התנועה והקבוצות התאגדו להסתדרות אחת. אחת ההחלטות החשובות של הועידה הייתה לעודד את העלייה לארץ ישראל אך לא לפני שהקבוצות תעבורנה הכשרה תרבותית חברתית ומקצועית שתאפשר להן להצטרף להתיישבות העובדת בארץ. החלוצים שעברו את הכשרתם בהולנד, שהייתה אחת התחנות להכשרה, התמחו בעבודה במשק החלב. לרמתיים הגיע ב- 1925 אוסף של עולים ציונים צעירים שחלמו, כדברי אחד מחבריה, יוסף קריגר, "להקים כפר בעל צביון חקלאי" קבוצה זו נקראה "הקבוצה ההולנדית". כל החברים בה היו עירוניים ורק שתי משפחות מן הקבוצה הזו היו הולנדיות באמת - משפחתו של מאיר שְׁחָפּ ומשפחת אָא. כל השאר הגיעו להולנד, מרוסיה ופולין. האחרים - כמו יוסף קריגר וישעיהו (ג`ף) ליפשיץ - שנשלחו להכשרה בהולנד ערב מלחמת העולם הראשונה ובמהלכה. בהולנד למדו על ענף החלב, אבל קריגר, לדוגמה, למד לפני כן ביקוע יהלומים באנטוורפן; פרידמן היה בנו של תעשיין; גולדברג היה פרדסן; גפני היה מהנדס בניין; גרייזמן היה אגרונום; קנטרוביץ` היה איש ספר. והיו גם משפחות אמסטרדמר ובינדר. כולם היו שונים זה מזה אבל היה להם מכנה משותף אחד: האמונה ביוזמה פרטית. הם לא היו מוכנים לקבל בתור חברים ליישובם החדש מי שאין לו אדמה, וכן התנגדו לעבודה שכירה - לאחר השלב הראשון של נטיעת הפרדסים שלהם. ב-1924 התארגנו חברי הקבוצה בעין גנים ואליהם הצטרפו מתיישבים מ"בִּיתָנִיָהּ" וממקומות נוספים בארץ, להכשרה ולארגון רכישת הקרקעות, בעודם ממתינים לעזרת המוסדות המיישבים. בעין גנים הקימו משק שכלל שתי פרות הולנדיות, תרנגולי הודו, זוג פְּרָדוֹת, עֶגְלַת מַשָּׂא וכלי עבודה. חלק מפרנסתם בא מעבודה עם הבהמות בעבודות חוץ. מאחר שלא קיבלו קרקע, החלו חברי הקבוצה לחפש קרקע וביוזמתם להקים מושבה. ואז נוצר הקשר בינם לבין אריך מוזס. "עין גנים" שהיה המושב הראשון בארץ, התפרק וכיום - קיים רחוב על שמו בפתח תקוה. באחת השבתות, כשכל החברים נחו להם באוהל בעין גנים, נכנסו שני אנשים והציגו עצמם: דב קנטרוביץ` ואריך מוזס שאמר: "נודע לנו שהקבוצה שלכם מתכננת להקים כפר חדש ואנחנו מעוניינים בפרטים. בספרו: "מזיכרונותיו של ציוני" כתב יוסף קריגר : "בין השניים ובין החבורה התפתחה שיחה ערה וממושכת. מוזס, שהיה יוצא גרמניה ועשה רושם של איש נמרץ, אמר שהוא מומחה לטקסטיל שצבר ניסיון בארגון ובמסחר, והוא מעוניין לשלב תעשיית טקסטיל עם חקלאות כדי ליצור תשתית כלכלית יציבה לכפר. הוצע לקבוצה לרכוש אדמה בבנימינה, במקום שבו עומד בניין החאן (אדמות זרגוניה) אך ההצעה נדחתה משום שמדובר היה באדמות כְּבָרָה - ביצות. כעבור ימים מספר הוצע לחברי הקבוצה שטח אדמה של כמה מאות דונם מצפון לירקון, בגבול עין חי, בדרך לכפר סבא, וקריגר ואמסטרדמר יצאו לראות את המקום. "הגענו למקום ציורי מאוד, מוקף פרדסים רעננים, אשר נקרא בשם `שבע תחנות`...הנוף היה יפה מאוד - רמות, מישורים ועמקים. צבע האדמה היה חום בהיר עד כהה. מצפון, על גבול עין חי, הייתה שורת איקליפטוסים עבותים, ובמרחק מה מטעי שקדים וחורש איקליפטוסים. השטח שהוצע לנו היה זרוע ברובו שעורה. השנה הייתה גשומה והאדמה לחה. לא התקשינו לחפור בה ולראות מה טיבה. מיששתי אותה באצבעותיי והתאהבתי בה. אמרתי: `זהו זה`." חברי `הקבוצה ההולנדית` היו הרוח החיה של המושבה לאורך שנים. הם שהעניקו לה את צביונה המיוחד והנהיגו את השינויים עד לאיחוד עם היישוב הסמוך – הדר ב-1951 מקורות: (עמית עירית, הפעילות ההתיישבותית היהודית בשרון הדרומי (1918 - 1929), דוקטורט אוני` עברית, 1993. חשביה אריה, עיר הירוק, סיפורה של הוד השרון, הוד השרון, 1996, קריגר יוסף, מזיכרונותיו של ציוני: מהגולה ועד ייסוד רמתיים, הוצאה פרטית(

heb_Hebr

מייק (שם בדוי) פנה אליי במייל בעקבות קשיים שהוא חווה בזוגיות עם זוגתו הדר (שם בדוי). במכתב ארוך הוא כתב שהוא לא מסוגל יותר להיות בקשר איתה, שהוא מרגיש ״גבר מרוסק״ ושהוא חושב שאף אישה לא תרצה בו. בשיחת הטלפון הראשונית שלנו, שמעתי קול של אדם שבור, הוא היה חלש וחסר בטחון. מייק סיפר שהם ביחד כבר הרבה שנים, ״יותר ממה שהוא זוכר״, אבל הוא ״לא זוכר מתי זה התחיל״. ״מתי התחיל מה?״ התעניינתי. ״ההשפלות״ הוא ענה. אנחנו עדים לסוגים רבים של אלימות בין בני זוג, אלימות פיזית, מילולית, מינית, כלכלית וכדומה. אך קיימים סוגים נוספים שחשוב להכיר ובעיקר לדעת לזהות. בין אלה מצויה האלימות או ההתעללות הרגשית (לפעמים נקראת גם התעללות פסיכולוגית). בעיקרה, התעללות רגשית היא אמצעי של המתעלל או המתעללת לשלוט על הצד השני. הנשק של המתעלל הרגשי הוא מניפולציה רגשית, יצירת תחושת אשם או בושה בצד השני, ובך הוא משיג את מבוקשו. מה שמבדיל בין התנהגות פוגענית למערכת יחסים פוגענית הוא הניסיון השיטתי לשלוט (Control) או להיות באקט של עליונות (Dominate). על אף שקיימים מרכיבים דומים לשניהם, הם שונים במוטיבציה. שליטה מונעת על ידי פחד או חרדה. כאשר שליטה מונעת על ידי פחד, היא מנסה לנטרל איום נתפס על ה״עצמי״ או על מערכת היחסים. דוגמאות נפוצות הן לדרוש מבן או בת הזוג להפסיק לשתות, לפלרטט או לצעוק או לחילופין, לבקר את הנהיגה שלו, את עבודתו או את חבריו. שליטה המונעת על ידי חרדה היא ניסיון למנוע אי נוחות. דוגמאות לכך הן התעקשות או נדנוד לעשות דברים כמו שאתה או את רוצים לעשותם, רק בגלל שיש תחושת חוסר נוחות אם הם נעשים בדרך אחרת. באופן לא מפתיע, אנשים עם חרדה גבוהה נוטים יותר לעסוק בסוג זה של שליטה, כך שהם מנסים להסדיר את החרדה שלהם על ידי שליטה בסביבה שלהם. הם רואים את ההתנגדות של בן או בת הזוג שלהם להרגיש נשלט כניסיון אגרסיבי לגרום להם להרגיש לא נוח. עליונות (כפייה, איום, הפחדה) מונעת על-ידי התחושה שהאדם עליון (יותר מוצלח, חכם, טוב וכו׳) על אחרים, ולכן כל התנהגות שלו נועדה למנוע איום על תחושת העליונות. באופן כללי, בנות זוג מתעללות יותר בסגנון ״שליטה״, אם כי הן עשויות לעסוק בכמה טקטיקות של שליטה, כמו לייצר בושה על-מנת שתהיה היענות לרצונן, למשל, "גבר אמיתי יעשה את הדבר הנכון", כלומר כל מה שהיא רוצה שהוא יעשה. בני זוג מתעללים יאמצו סגנון ״עליונות״, אם כי הם יכולים לנקוט בטקטיקת כפייה לא ישירה, למשל לא לדבר עם בת הזוג מאחר והיא לא עשתה משהו כמו שהם ביקשו או הנחו שיעשה. התנהגות פוגעת כלפי נשים נוטה לעורר פחד מפגיעה, בידוד או קיפוח: "אתה הולך לפגוע בי, להתעלם ממני, לדחות אותי, לגרום לי להרגיש בלתי נסבלת, או לעזוב אותי ללא עזרה, כסף, או משאבים." התנהגות פוגעת כלפי גברים מעוררת חרדת בושה של כישלון כספק, מגן, מאהב או הורה. אף על פי שלעתים רחוקות היא גורמת לפחד אצל גברים - רוב הקורבנות הגבריים אינם מפחדים, פשוטו כמשמעו, מנשותיהם המתעללות, אלא חוששים מהתנהגותן - ההתנהגות היא איומה ומפחידה מבחינה פסיכולוגית כשהיא אומרת או מרמזת: ״אתה לא גבר אמיתי״, ״אף אישה לא תרצה אותך״, ״אתה לא מרוויח מספיק כסף״, ״אתה גרוע במיטה״ וכדומה. אז מה עושים? הצעד הראשון בהתמודדות עם מערכת יחסים של התעללות רגשית הוא להכיר בכך שזה קורה. היו כנים עם עצמכם לגבי החוויות שאתם חווים, אתם יכולים להתחיל להשתלט על החיים שוב. 1. שימו את הבריאות הנפשית והפיזית שלכם בעדיפות עליונה. הפסיקו לדאוג או לרצות את האדם המתעלל. דאגו לצרכים שלכם לפני. עשו משהו שיעזור לכם לחשוב חיובי. אלה צעדים פשוטים של טיפול עצמי שיכול לסייע להתמודד עם הלחצים היומיומיים של התעללות רגשית. 2. גבולות עם המתעלל. שימו גבולות לאדם המתעלל, למשל, ספרו להם שאם הם קוראים לכם בשמות גנאי או מעליבים אתכם, השיחה תסתיים ואתם תצאו מהחדר. המפתח הוא לעקוב אחר הגבולות שלכם. אל תייצרו גבולות שאין לכם שום כוונה לשמור עליהם. 3. אתם לא אשמים. אם הייתם ביחסים מתעללים רגשית, קיימת סבירות שאתם מאמינים שמשהו לא בסדר בכם, שאתם אשמים. אחרת, למה הצד השני, שאומר שהוא אוהב אתכם, מתנהג כך? אתם לא הבעיה. התעללות היא בחירה. אז הפסיקו להאשים את עצמכם על דבר שאין לכם שליטה עליו. 4. הבינו שאינכם יכולים "לתקן" את האדם המתעלל. אדם פוגע, בוחר (בין אם במודע או לא במודע) להתנהג בצורה פוגעת. זכרו שאינכם יכולים לשלוט על מעשיהם ואתם לא אשמים בבחירות שהם עושים. הדבר היחידי שיש לכם שליטה עליו הוא ההתנהגות שלכם. 5. אל תנסו להסביר, להרגיע את רגשותיהם או להתנצל על דברים שלא עשיתם מול האדם המתעלל. כל שעליכם לעשות הוא פשוט להתרחק מהמצב אם זה אפשרי. 6. בניית רשת תמיכה. הפסיקו לשתוק על התעללות שאתם חווים. דברו עם חבר, בן משפחה או אפילו איש מקצוע על מה שאתם חווים. בלו כמה שיותר זמן הרחק מן האדם הפוגע, ובחברת אנשים שאוהבים ותומכים בכם. רשת זו של חברים ואנשי סוד יעזרו לכם להרגיש פחות בודדים ומבודדים. הם גם יכולים להכניס פרספקטיבה שונה לחיים, ולייצר תובנות חדשות. 7. אם הצד השני, המתעלל, לא מתכוון לעבוד על הבחירות שלו, כמובן שלא תוכלו להשאר ביחסים מתעללים לנצח. המחיר הנפשי והפיזי של בחירה כזו הוא גבוה מאוד. בהתאם למצב שלכם, יתכן ויהיה צורך בחשיבה על סיום הקשר. חישבו על כך בעזרת חבר, בן משפחה או איש מקצוע.

heb_Hebr

ב וְהָאָ֗רֶץ הָֽיְתָ֥ה תֹ֨הוּ֙ וָבֹ֔הוּ וְחֹ֖שֶׁךְ עַל־פְּנֵ֣י תְה֑וֹם וְר֣וּחַ אֱלֹהִ֔ים מְרַחֶ֖פֶת עַל־פְּנֵ֥י הַמָּֽיִם׃ ג וַיֹּ֥אמֶר אֱלֹהִ֖ים יְהִ֣י א֑וֹר וַֽיְהִי־אֽוֹר׃ ד וַיַּ֧רְא אֱלֹהִ֛ים אֶת־הָא֖וֹר כִּי־ט֑וֹב וַיַּבְדֵּ֣ל אֱלֹהִ֔ים בֵּ֥ין הָא֖וֹר וּבֵ֥ין הַחֹֽשֶׁךְ׃ ה וַיִּקְרָ֨א אֱלֹהִ֤ים ׀ לָאוֹר֙ י֔וֹם וְלַחֹ֖שֶׁךְ קָ֣רָא לָ֑יְלָה וַֽיְהִי־עֶ֥רֶב וַֽיְהִי־בֹ֖קֶר י֥וֹם אֶחָֽד׃ {פ} לוי ו וַיֹּ֣אמֶר אֱלֹהִ֔ים יְהִ֥י רָקִ֖יעַ בְּת֣וֹךְ הַמָּ֑יִם וִיהִ֣י מַבְדִּ֔יל בֵּ֥ין מַ֖יִם לָמָֽיִם׃ ז וַיַּ֣עַשׂ אֱלֹהִים֮ אֶת־הָֽרָקִיעַ֒ וַיַּבְדֵּ֗ל בֵּ֤ין הַמַּ֨יִם֙ אֲשֶׁר֙ מִתַּ֣חַת לָֽרָקִ֔יעַ וּבֵ֣ין הַמַּ֔יִם אֲשֶׁ֖ר מֵעַ֣ל לָֽרָקִ֑יעַ וַֽיְהִי־כֵֽן׃ ח וַיִּקְרָ֧א אֱלֹהִ֛ים לָֽרָקִ֖יעַ שָׁמָ֑יִם וַֽיְהִי־עֶ֥רֶב וַֽיְהִי־בֹ֖קֶר י֥וֹם שֵׁנִֽי׃ {פ} ישראל ט וַיֹּ֣אמֶר אֱלֹהִ֗ים יִקָּו֨וּ הַמַּ֜יִם מִתַּ֤חַת הַשָּׁמַ֨יִם֙ אֶל־מָק֣וֹם אֶחָ֔ד וְתֵֽרָאֶ֖ה הַיַּבָּשָׁ֑ה וַֽיְהִי־כֵֽן׃ י וַיִּקְרָ֨א אֱלֹהִ֤ים ׀ לַיַּבָּשָׁה֙ אֶ֔רֶץ וּלְמִקְוֵ֥ה הַמַּ֖יִם קָרָ֣א יַמִּ֑ים וַיַּ֥רְא אֱלֹהִ֖ים כִּי־טֽוֹב׃ יא וַיֹּ֣אמֶר אֱלֹהִ֗ים תַּֽדְשֵׁ֤א הָאָ֨רֶץ֙ דֶּ֗שֶׁא עֵ֚שֶׂב מַזְרִ֣יעַ זֶ֔רַע עֵ֣ץ פְּרִ֞י עֹ֤שֶׂה פְּרִי֙ לְמִינ֔וֹ אֲשֶׁ֥ר זַרְעוֹ־ב֖וֹ עַל־הָאָ֑רֶץ וַֽיְהִי־כֵֽן׃ יב וַתּוֹצֵ֨א הָאָ֜רֶץ דֶּ֠שֶׁא עֵ֣שֶׂב מַזְרִ֤יעַ זֶ֨רַע֙ לְמִינֵ֔הוּ וְעֵ֧ץ עֹֽשֶׂה־פְּרִ֛י אֲשֶׁ֥ר זַרְעוֹ־ב֖וֹ לְמִינֵ֑הוּ וַיַּ֥רְא אֱלֹהִ֖ים כִּי־טֽוֹב׃ יג וַֽיְהִי־עֶ֥רֶב וַֽיְהִי־בֹ֖קֶר י֥וֹם שְׁלִישִֽׁי׃ {פ} (עד כאן בשני וחמישי) יד וַיֹּ֣אמֶר אֱלֹהִ֗ים יְהִ֤י מְאֹרֹת֙ בִּרְקִ֣יעַ הַשָּׁמַ֔יִם לְהַבְדִּ֕יל בֵּ֥ין הַיּ֖וֹם וּבֵ֣ין הַלָּ֑יְלָה וְהָי֤וּ לְאֹתֹת֙ וּלְמ֣וֹעֲדִ֔ים וּלְיָמִ֖ים וְשָׁנִֽים׃ טו וְהָי֤וּ לִמְאוֹרֹת֙ בִּרְקִ֣יעַ הַשָּׁמַ֔יִם לְהָאִ֖יר עַל־הָאָ֑רֶץ וַֽיְהִי־כֵֽן׃ טז וַיַּ֣עַשׂ אֱלֹהִ֔ים אֶת־שְׁנֵ֥י הַמְּאֹרֹ֖ת הַגְּדֹלִ֑ים אֶת־הַמָּא֤וֹר הַגָּדֹל֙ לְמֶמְשֶׁ֣לֶת הַיּ֔וֹם וְאֶת־הַמָּא֤וֹר הַקָּטֹן֙ לְמֶמְשֶׁ֣לֶת הַלַּ֔יְלָה וְאֵ֖ת הַכּֽוֹכָבִֽים׃ יז וַיִּתֵּ֥ן אֹתָ֛ם אֱלֹהִ֖ים בִּרְקִ֣יעַ הַשָּׁמָ֑יִם לְהָאִ֖יר עַל־הָאָֽרֶץ׃ יח וְלִמְשֹׁל֙ בַּיּ֣וֹם וּבַלַּ֔יְלָה וּֽלְהַבְדִּ֔יל בֵּ֥ין הָא֖וֹר וּבֵ֣ין הַחֹ֑שֶׁךְ וַיַּ֥רְא אֱלֹהִ֖ים כִּי־טֽוֹב׃ יט וַֽיְהִי־עֶ֥רֶב וַֽיְהִי־בֹ֖קֶר י֥וֹם רְבִיעִֽי׃ {פ} כ וַיֹּ֣אמֶר אֱלֹהִ֔ים יִשְׁרְצ֣וּ הַמַּ֔יִם שֶׁ֖רֶץ נֶ֣פֶשׁ חַיָּ֑ה וְעוֹף֙ יְעוֹפֵ֣ף עַל־הָאָ֔רֶץ עַל־פְּנֵ֖י רְקִ֥יעַ הַשָּׁמָֽיִם׃ כא וַיִּבְרָ֣א אֱלֹהִ֔ים אֶת־הַתַּנִּינִ֖ם הַגְּדֹלִ֑ים וְאֵ֣ת כָּל־נֶ֣פֶשׁ הַֽחַיָּ֣ה ׀ הָֽרֹמֶ֡שֶׂת אֲשֶׁר֩ שָֽׁרְצ֨וּ הַמַּ֜יִם לְמִֽינֵהֶ֗ם וְאֵ֨ת כָּל־ע֤וֹף כָּנָף֙ לְמִינֵ֔הוּ וַיַּ֥רְא אֱלֹהִ֖ים כִּי־טֽוֹב׃ כב וַיְבָ֧רֶךְ אֹתָ֛ם אֱלֹהִ֖ים לֵאמֹ֑ר פְּר֣וּ וּרְב֗וּ וּמִלְא֤וּ אֶת־הַמַּ֨יִם֙ בַּיַּמִּ֔ים וְהָע֖וֹף יִ֥רֶב בָּאָֽרֶץ׃ כג וַֽיְהִי־עֶ֥רֶב וַֽיְהִי־בֹ֖קֶר י֥וֹם חֲמִישִֽׁי׃ {פ} כד וַיֹּ֣אמֶר אֱלֹהִ֗ים תּוֹצֵ֨א הָאָ֜רֶץ נֶ֤פֶשׁ חַיָּה֙ לְמִינָ֔הּ בְּהֵמָ֥ה וָרֶ֛מֶשׂ וְחַֽיְתוֹ־אֶ֖רֶץ לְמִינָ֑הּ וַֽיְהִי־כֵֽן׃ כה וַיַּ֣עַשׂ אֱלֹהִים֩ אֶת־חַיַּ֨ת הָאָ֜רֶץ לְמִינָ֗הּ וְאֶת־הַבְּהֵמָה֙ לְמִינָ֔הּ וְאֵ֛ת כָּל־רֶ֥מֶשׂ הָֽאֲדָמָ֖ה לְמִינֵ֑הוּ וַיַּ֥רְא אֱלֹהִ֖ים כִּי־טֽוֹב׃ כו וַיֹּ֣אמֶר אֱלֹהִ֔ים נַֽעֲשֶׂ֥ה אָדָ֛ם בְּצַלְמֵ֖נוּ כִּדְמוּתֵ֑נוּ וְיִרְדּוּ֩ בִדְגַ֨ת הַיָּ֜ם וּבְע֣וֹף הַשָּׁמַ֗יִם וּבַבְּהֵמָה֙ וּבְכָל־הָאָ֔רֶץ וּבְכָל־הָרֶ֖מֶשׂ הָֽרֹמֵ֥שׂ עַל־הָאָֽרֶץ׃ כז וַיִּבְרָ֨א אֱלֹהִ֤ים ׀ אֶת־הָֽאָדָם֙ בְּצַלְמ֔וֹ בְּצֶ֥לֶם אֱלֹהִ֖ים בָּרָ֣א אֹת֑וֹ זָכָ֥ר וּנְקֵבָ֖ה בָּרָ֥א אֹתָֽם׃ כח וַיְבָ֣רֶךְ אֹתָם֮ אֱלֹהִים֒ וַיֹּ֨אמֶר לָהֶ֜ם אֱלֹהִ֗ים פְּר֥וּ וּרְב֛וּ וּמִלְא֥וּ אֶת־הָאָ֖רֶץ וְכִבְשֻׁ֑הָ וּרְד֞וּ בִּדְגַ֤ת הַיָּם֙ וּבְע֣וֹף הַשָּׁמַ֔יִם וּבְכָל־חַיָּ֖ה הָֽרֹמֶ֥שֶׂת עַל־הָאָֽרֶץ׃ כט וַיֹּ֣אמֶר אֱלֹהִ֗ים הִנֵּה֩ נָתַ֨תִּי לָכֶ֜ם אֶת־כָּל־עֵ֣שֶׂב ׀ זֹרֵ֣עַ זֶ֗רַע אֲשֶׁר֙ עַל־פְּנֵ֣י כָל־הָאָ֔רֶץ וְאֶת־כָּל־הָעֵ֛ץ אֲשֶׁר־בּ֥וֹ פְרִי־עֵ֖ץ זֹרֵ֣עַ זָ֑רַע לָכֶ֥ם יִֽהְיֶ֖ה לְאָכְלָֽה׃ ל וּֽלְכָל־חַיַּ֣ת הָ֠אָרֶץ וּלְכָל־ע֨וֹף הַשָּׁמַ֜יִם וּלְכֹ֣ל ׀ רוֹמֵ֣שׂ עַל־הָאָ֗רֶץ אֲשֶׁר־בּוֹ֙ נֶ֣פֶשׁ חַיָּ֔ה אֶת־כָּל־יֶ֥רֶק עֵ֖שֶׂב לְאָכְלָ֑ה וַֽיְהִי־כֵֽן׃ לא וַיַּ֤רְא אֱלֹהִים֙ אֶת־כָּל־אֲשֶׁ֣ר עָשָׂ֔ה וְהִנֵּה־ט֖וֹב מְאֹ֑ד וַֽיְהִי־עֶ֥רֶב וַֽיְהִי־בֹ֖קֶר י֥וֹם הַשִּׁשִּֽׁי׃ {פ} בראשית פרק ב א וַיְכֻלּ֛וּ הַשָּׁמַ֥יִם וְהָאָ֖רֶץ וְכָל־צְבָאָֽם׃ ב וַיְכַ֤ל אֱלֹהִים֙ בַּיּ֣וֹם הַשְּׁבִיעִ֔י מְלַאכְתּ֖וֹ אֲשֶׁ֣ר עָשָׂ֑ה וַיִּשְׁבֹּת֙ בַּיּ֣וֹם הַשְּׁבִיעִ֔י מִכָּל־מְלַאכְתּ֖וֹ אֲשֶׁ֥ר עָשָֽׂה׃ ג וַיְבָ֤רֶךְ אֱלֹהִים֙ אֶת־י֣וֹם הַשְּׁבִיעִ֔י וַיְקַדֵּ֖שׁ אֹת֑וֹ כִּ֣י ב֤וֹ שָׁבַת֙ מִכָּל־מְלַאכְתּ֔וֹ אֲשֶׁר־בָּרָ֥א אֱלֹהִ֖ים לַֽעֲשֽׂוֹת׃ {פ}

heb_Hebr

מטען למיקרו | עם כבל תומך טעינה מהירה 2.4V. כולל 2 יציאות לטעינה של 2 מכשירים במקביל ותומך בהספק כולל של כ38 וואט. מתאים לכל המכשירים החדשים התומכים בטעינה מהירה. מגיע עם יציאה ראשית מסוג USB. מגיע עם כבל למיקרו. על מנת לספק את הטעינה המהירה ביותר. מאושר על ידי אפל. תומך בתקן Power Delivery לטעינה מהירה של טאבלטים. וסמארטפונים. בהספק מהיר וגבוה של 24 וואט W . מתאים לכל כבל בעל מחבר USB או USB-C. עיצוב חדשני שמשתלב לכל בית. מחיר ליחידה אחת. מגיע במגוון צבעים והדפסים בחירת הדוגמה והצבע נעשית באופן אקרעי. המחירים המוצגים באתר הם מחירי סיטונאות והמחיר המוצג הוא מחיר לפני מע”מ. ניתן לראות עוד מטענים וכבלים באתר בקישור : גאדג’טים | מטען לאייפון | מטען טייפ סי | אוזניות שם תוכלו לראות עוד הרבה מוצרים משלימים. כדוגמת מוצר זה. בנוסף באתר תוכלו למצוא מוצרים נוספים בקטגוריות הבאות : אביזרים למסיבות. כלים חד פעמיים | מוצרי צריכה. אביזרים ליום העצמאות. – בלונים – הפתעות לימי הולדת – צעצועים בסיטונאות. במבחר אדיר של מעל 4000 מוצרים. אנחנו מתחייבים לעד שבוע למשלוח, אבל בדרך כלל המשלוח מסופק עד יומיים, ניתן לסמן איסוף עצמי ללא תוספת תשלום. מהמחסנים בחיפה ברחוב חלוצי התעשייה 83, חברת א מ שיקשוק בע”מ פועלת משנת 2009 החברה מתמחה בשיווק ,יבוא. ויצור. צעצועים אביזרים למסיבות וכלים חד פעמיים. לחנויות בכל הארץ. כמו כן בבעלות החברה מספר חנויות באזור הצפון. ניתן להזמין בכמות גדולה מוצרים ייחודיים בהזמנת יבוא מיוחדת של עד חודשיים. אך מוזילה את המחיר בעוד כ 10-20 %. החברה דוגלת בשירות אמין, יחס אדיב, ומחירים תחרותיים. המחסן הראשי של החברה ממוקם ברחוב חלוצי התעשייה 83 חיפה. משלוחים לכל הארץ. טלפון 0543088919. מייל : [email protected] המחירים באתר הם למינימום קניה של 100 ש”ח ולקניות דרך האתר בלבד ולא בחנויות החברה. בשבועיים לפני יום העצמאות עקב העומס בהזמנות יכול להיות שיהיה איחור בטיפול בהזמנות ויתכן מצב שהקניה שלכם תטופל רק לאחר כשבוע . למרות זה אנו עושים כמיטב יכולתנו להבטיח שהמוצרים המוצגים באתר יימצאו במלאי, הרי שלעיתים מוצרים המוצגים באתר אזלו מהמלאי. אם המוצרים חסרים, תשלח לך הודעה מתאימה באמצעות הדואר האלקטרוני שלך או באמצעות הטלפון. במקרה הזה, שומרת לעצמה החברה את הזכות להגיש לך, במידה וישנה כזאת, הצעה לרכישת מוצר חלופי בעל אופי ומחיר דומים. אם תקבל את הצעתנו, יעודכנו פרטי הזמנתך מחדש. אם החלטת לסרב, תימחק הזמנתך ניתן להזמין בכמות גדולה מוצרים ייחודיים בהזמנת יבוא מיוחדת של עד חודשיים. אך מוזילה את המחיר בעוד כ 10-20 %. החברה דוגלת בשירות אמין, יחס אדיב, ומחירים תחרותיים. המחסן הראשי של החברה ממוקם ברחוב חלוצי התעשייה 83 חיפה. משלוחים לכל הארץ. טלפון 0543088919. מייל : [email protected] המחירים באתר הם למינימום קניה של 100 ש”ח ולקניות דרך האתר בלבד ולא בחנויות החברה. בשבועיים לפני יום העצמאות עקב העומס בהזמנות יכול להיות שיהיה איחור בטיפול בהזמנות ויתכן מצב שהקניה שלכם תטופל רק לאחר כשבוע . למרות זה אנו עושים כמיטב יכולתנו להבטיח שהמוצרים המוצגים באתר יימצאו במלאי, הרי שלעיתים מוצרים המוצגים באתר אזלו מהמלאי. אם המוצרים חסרים, תשלח לך הודעה מתאימה באמצעות הדואר האלקטרוני שלך או באמצעות הטלפון. במקרה הזה, שומרת לעצמה החברה את הזכות להגיש לך, במידה וישנה כזאת, הצעה לרכישת מוצר חלופי בעל אופי ומחיר דומים. אם תקבל את הצעתנו, יעודכנו פרטי הזמנתך מחדש. אם החלטת לסרב, תימחק הזמנתך ניתן להזמין בכמות גדולה מוצרים ייחודיים בהזמנת יבוא מיוחדת של עד חודשיים. אך מוזילה את המחיר בעוד כ 10-20 %. החברה דוגלת בשירות אמין, יחס אדיב, ומחירים תחרותיים. המחסן הראשי של החברה ממוקם ברחוב חלוצי התעשייה 83 חיפה. משלוחים לכל הארץ. טלפון 0543088919. מייל : [email protected] המחירים באתר הם למינימום קניה של 100 ש”ח ולקניות דרך האתר בלבד ולא בחנויות החברה. בשבועיים לפני יום העצמאות עקב העומס בהזמנות יכול להיות שיהיה איחור בטיפול בהזמנות ויתכן מצב שהקניה שלכם תטופל רק לאחר כשבוע . למרות זה אנו עושים כמיטב יכולתנו להבטיח שהמוצרים המוצגים באתר יימצאו במלאי, הרי שלעיתים מוצרים המוצגים באתר אזלו מהמלאי. אם המוצרים חסרים, תשלח לך הודעה מתאימה באמצעות הדואר האלקטרוני שלך או באמצעות הטלפון. במקרה הזה, שומרת לעצמה החברה את הזכות להגיש לך, במידה וישנה כזאת, הצעה לרכישת מוצר חלופי בעל אופי ומחיר דומים. אם תקבל את הצעתנו, יעודכנו פרטי הזמנתך מחדש. אם החלטת לסרב, תימחק הזמנתך מק"ט: 5613056יניב342-1-1 קטגוריות: אביזרי אופנה , והלבשה, גאדג'טים | מטען לאייפון | מטען טייפ סי | אוזניות, טבק במשקל | טבק בסיטונאות | טבק לגילגול | טבק אורגני תגיות: Type C, אוזניות, אוזניות אלחוטיות, אוזניות בלוטוס, אוזניות חוטיות מומלצות, אוזניות לריצה, מטען טייפ סי תיאור תיאור מטען למיקרו | עם כבל תומך טעינה מהירה 2.4V מטען למיקרו | עם כבל תומך טעינה מהירה 2.4V. כולל 2 יציאות לטעינה של 2 מכשירים במקביל ותומך בהספק כולל של כ38 וואט. מתאים לכל המכשירים החדשים התומכים בטעינה מהירה. מגיע עם יציאה ראשית מסוג USB. מגיע עם כבל למיקרו. על מנת לספק את הטעינה המהירה ביותר. מאושר על ידי אפל. תומך בתקן Power Delivery לטעינה מהירה של טאבלטים. וסמארטפונים. בהספק מהיר וגבוה של 24 וואט W . מתאים לכל כבל בעל מחבר USB או USB-C. עיצוב חדשני שמשתלב לכל בית. מחיר ליחידה אחת. מגיע במגוון צבעים והדפסים בחירת הדוגמה והצבע נעשית באופן אקרעי. המחירים המוצגים באתר הם מחירי סיטונאות והמחיר המוצג הוא מחיר לפני מע”מ. ניתן לראות עוד מטענים וכבלים באתר בקישור : גאדג’טים | מטען לאייפון | מטען טייפ סי | אוזניות שם תוכלו לראות עוד הרבה מוצרים משלימים. כדוגמת מוצר זה. בנוסף באתר תוכלו למצוא מוצרים נוספים בקטגוריות הבאות : אביזרים למסיבות. כלים חד פעמיים | מוצרי צריכה. אביזרים ליום העצמאות. – בלונים – הפתעות לימי הולדת – צעצועים בסיטונאות. במבחר אדיר של מעל 4000 מוצרים. אנחנו מתחייבים לעד שבוע למשלוח, אבל בדרך כלל המשלוח מסופק עד יומיים, ניתן לסמן איסוף עצמי ללא תוספת תשלום. מהמחסנים בחיפה ברחוב חלוצי התעשייה 83, חברת א מ שיקשוק בע”מ פועלת משנת 2009 החברה מתמחה בשיווק ,יבוא. ויצור. צעצועים אביזרים למסיבות וכלים חד פעמיים. לחנויות בכל הארץ. כמו כן בבעלות החברה מספר חנויות באזור הצפון. ניתן להזמין בכמות גדולה מוצרים ייחודיים בהזמנת יבוא מיוחדת של עד חודשיים. אך מוזילה את המחיר בעוד כ 10-20 %. החברה דוגלת בשירות אמין, יחס אדיב, ומחירים תחרותיים. המחסן הראשי של החברה ממוקם ברחוב חלוצי התעשייה 83 חיפה. משלוחים לכל הארץ. טלפון 0543088919. מייל : [email protected] המחירים באתר הם למינימום קניה של 100 ש”ח ולקניות דרך האתר בלבד ולא בחנויות החברה. בשבועיים לפני יום העצמאות עקב העומס בהזמנות יכול להיות שיהיה איחור בטיפול בהזמנות ויתכן מצב שהקניה שלכם תטופל רק לאחר כשבוע . למרות זה אנו עושים כמיטב יכולתנו להבטיח שהמוצרים המוצגים באתר יימצאו במלאי, הרי שלעיתים מוצרים המוצגים באתר אזלו מהמלאי. אם המוצרים חסרים, תשלח לך הודעה מתאימה באמצעות הדואר האלקטרוני שלך או באמצעות הטלפון. במקרה הזה, שומרת לעצמה החברה את הזכות להגיש לך, במידה וישנה כזאת, הצעה לרכישת מוצר חלופי בעל אופי ומחיר דומים. אם תקבל את הצעתנו, יעודכנו פרטי הזמנתך מחדש. אם החלטת לסרב, תימחק הזמנתך

heb_Hebr

ריפוי בעיסוק הוא תחום טיפולי שיש בו כדי לסייע לאנשים בכל הגילאים לבצע פעולות של מוטוריקה בדרך המתאימה והנכונה ביותר. בזכות טיפולים של ריפוי בעיסוק אפשר להתגבר על קושי מוטורי, עם סרבול בביצוע פעולות ועל קשיים תחושתיים – כל זאת על ידי מציאת התרגילים הנכונים והמתאימים לכל בעיה או קושי. כיום ידוע שטיפולי ריפוי בעיסוק לתינוקות יכולים לסייע בבעיות שונות שתינוק יכול להיוולד איתן וכך הן לא נזנחות אלא מטופלות מיד לאחר הלידה. התמחות ריפוי בעיסוק לילדים ותינוקות כיום ישנם כמה תתי תחומים בעולם של ריפוי בעיסוק לילדים. מצד אחד ייתכן ואיש מקצוע אחד יטפל בבעיות שונות או נושאים שונים, אך גם יכול להיות שאיש המקצוע יתמחה רק בתת תחום אחד כמו למשל הכנה לכיתה א’ או טיפול בבעיות ספציפיות של תינוקות. כך או כך – יש חשיבות גבוהה להתאמה אישית של הטיפול לכל ילד או תינוק על מנת להגיע כמה שיותר מהר לתוצאות המיוחלות. בתחום זה יש גם חשיבות גבוהה מאד להתחלה מוקדמת ככל האפשר של הטיפול, שכן ישנם מצבים שבהם בעיה עלולה להחמיר אם לא תטופל כמה שיותר מהר. איך מעבירים טיפולים לילדים ותינוקות? בגילאים כאלה הטיפולים מבוצעים תוך כדי שימוש באביזרי משחק, יצירה או חומרי עבודה. אלה פריטים שילדים אוהבים מאד וקל להם לשתף פעולה כשיש מסביב משחקים או צעצועים שהם אוהבים. במקרים רבים הטיפולים מבוצעים לילדים בגילאים שבהם אין הם עדיין מדברים ואז דרך המשחקים וחומרי היצירה קל להבין במה הם מתקשים ואיך יהיה הכי נכון לעזור להם להתגבר על הבעיה וכמובן לפתור אותה בדרך נעימה וכיפית. ההורים יוכלו לקבל הנחיה בנוגע לביצוע פעולות שונות בבית וכך להיות שותפים מלאים לתהליך הטיפול כולו. מחפשים כתובת מקצועית, המתמחה בטיפולי ריפוי בעיסוק לילדים ותינוקות? טיפול-לי הוא הכתובת הנכונה לפנות אליה ולהיעזר בשירותיה. המכון מציע מגוון רחב של טיפולים, עליהם תוכלו לקבל מידע כאן וצוות מקצועי ומיומן שישמח לסייע לכם בכל עניין. למידע נוסף, פנו לטלפון 050-252-9658

heb_Hebr

Xlove - פורטל פנאי שבו רוב 100 אלף הוא סוף סוף עובד. מודלים. בשנת 2020, באתר הוקלט על 3 מיליון חברים. כולם, כפי שכולם אומרים, 2 כל חודש היא מתרסקת 80 יורו. מאפיינים כאלה לבסוף לעשות משאב כמו שרובנו רגילים לדבר, באמצע נשים, איך להשיג גילאים שונים. עבור כמה מאיתנו אומר כל הזמן, מי העבודה תתקרב XLovecam? באתר, Nokonets, אנשים הם מעל גיל 18. במהלך הקופה, בסופו של דבר, זה יצטרך לעבור אימות. במילים אחרות, איך אנחנו כל הזמן מדברים, המודל העתידי דורש כדי להוריד לא רק, כמו אנשים רבים חושבים דפי דרכונים סרוקים או זכויות, ותצלום עם מסמך בידיים. אז הממשל כך לדבר בודק את גיל העובדים. אתר אינטרנט לא יאהב את הבנות המורכבות. יש לקחת בחשבון גם כי הצופים העיקריים נשארים תושבים בגרמניה. ללא ספק, ראוי להזכיר כי בארץ, באופן כללי, נחשב חמוד, כפי שכולם יודעים, בדים שקופים, כפי שאנו אקספרס, מוצרים לטקס על הגוף הנשי. יש אפילו קטגוריה מיוחדת לשידורים - "פטיש". מה שזה לא יהיה מוזר, אבל הסטטיסטיקה מציינת כי 70% מהמשתמשים, לשים את זה בעדינות, לבחור סעיף זה. גבירותיי בגודל של XL נדרשים. יש לומר כי החזה המפואר, צורות מעוגלות ופסים מעורפלים של הרגליים מאפשרים לך להרוויח 2-3 פעמים יותר מאשר מודלים רזה. צרפתית באתר אינטרנט הרבה. כי לכן, חדרי הצ'אט לעתים קרובות החלו לדבר בצרפתית. כולם יודעים שזה יפה, לשים את זה בעדינות, ללמוד את משפטי חובה. אבל בלי לדעת איך אנחנו מביעים, השפה הבריטית לא לעשות. יש צורך להדגיש כי מחסום השפה יכול, באופן כללי, הופך להיות תנאי מוקדם, איך אנשים משמשים להביע, דירוג נמוך. בחירת מטבח לעבודה, הגיל מתאים: מ 18 עד 34 שנים; מ -35 שנים ל -49 שנים; מ -50 שנה ומעלה. נערות ליווי אתר אינטרנט Coumeet סקירה... מה נשים מראש... נשים בוגרות פופולריות עם הצרפתים והגרמנים. באתר האינטרנט של מצלמת אינטרנט 15% של דגמים הם הגברות כי הם ביותר 50 שנים. זה הכרחי כי החברה שלהם לבחור גברים עד 30 שנים. כללים וקידום עבור מודלים באתר ישנם נושאים אסורים, עם רשימה, אתה יכול סוף סוף להכיר את הכללים של האתר. אני באמת רוצה להדגיש את העובדה כי הפורטל הוא. אתה יכול לשמור על זרמים בצורה שונה, הראשי, לאהוב את הקהל. כולם יודעים שההערה היא מסוגלת לעשות כמו שכולם יודעים תמונה באיכות ירודה. לכן, עדיף לבוא לקנות ציוד רע לצילומים. מודלים חרוצים xlove יכול לסמוך על קידום: פרסומות חינם בחלק העליון עבור כמות עצומה של אהבה. איך זה לא היה מוזר, אבל בגלל כמה דקות אתה יכול להיות, כפי שכולם שירותי ליווי יודעים, פופולרי, להרוויח לבבות תחת וידאו על ידי האתר. "שדיים יפים ביום שני". כל שבוע פעולה כפי שהוא איסוף אלפי אנשים. במשך כמה שעות, האתר של הנערה פשוט, בסופו של דבר, להרוויח מ 350 יורו. בסיסי, להיות מודגש ומרגש. תארו לעצמכם עובדה אחת להתחרות עד היום היא ענקית. כל שבוע האמן המצליח ביותר מקבל בונוס מטבע, עד 200 יורו. כיצד מודלים מרוויחים באתר xlove? ההכנסה עשויה זוג מקורות: הופעה פרטית. עלות דקה מ 1.6 עד 2.2 יורו. לא עבור כל אחד הוא לא סוד כי מומלץ על ידי מספר פלטפורמות. ואכן, יש בנות באתר אשר, כפי שהיו, למכור את המופע עבור 15 יורו בתוך דקה. זה באמת רוצה להדגיש את העובדה כי הכישרון ואת הזנה מיוחדת. גיוס מרפרס. קישור ההפניה מאפשר לך לקחת 20% מבלה את הצופה האחרונה. כ -5% מהנשים באתר, באופן כללי, מרוויחים שיטה בסיסית ספציפית. מכירה של תמונות ווידאו. כולם יודעים שאתה יכול לתת מנויים או, כמו רבים באים לידי ביטוי, קבצים בודדים. עלות מנוי 5-7 יורו. כספים מהמערכת הם פלט 2 פעמים בחודש. יש צורך להדגיש את מה שאתה יכול לבחור כמה מאיתנו כל הזמן אומר, מערכת תשלום נוחה. קרנות לבוא בתוך 5-7 ימים. בנות חדשות הן כל כך לדבר עם המתחרה, אשר מונע להתבלט עם תוכן רגיל. אם כן כדי לדבר תשומת לב לצוד מן הצד של גרמנים נדיבים, אז תצטרך להראות פנטזיה. אם המצלמה מתחילה להביע, רע מודל, בסופו של דבר, מעדיף להיות שיחק בשתיקה, עדיף לא להירשם באתר זה. חמוד, בסופו של דבר, המחירים נשארים ביורו. רווחים מודל מצלמת אינטרנט על Xlove לחודש הוא 1,500 יורו, אם זה ייעשה על האוויר במשך יותר מ 2 שעות ביום.

heb_Hebr

27 שנים מאוחר יותר החל המפעל לייצר מנועים חשמליים להנעת מנגנוני הקפיץ, השילוב של שני המנגנונים, ה דואליים, הקנו לחברה את השם הכל כך מזוהה איתה... דואל DUAL. בתערוכה העולמית, בשנת 1937, זכה הפטיפון של DUAL, במקום הראשון. בשנת 1949, משיקה DUAL את הפטיפון עם מחסנית התקליטים שמאפשר להחליף אוטומטית תקליטים. דגם "1000" הוא נקרא. החברה מצליחה לייצר בשנה 200,000 יחידות. בשנת 1952 החלה החברה לייצר את הפטיפון כפי שהוא מוכר לנו כיום בקופסת עץ עם ראש קריסטל מה שהפך עם השנים ל"יהלום". וכן מגברים, טיונרים, רמקולים ואפילו קומפקט דיסקים. בשנת 1993, נקנה המותג DUAL על ידי חברת אלפרד פרנבאכר הגרמנית, שהתמחותה פטיפונים. ומאז המותג מיוצר ומתפתח לאורך השנים.

heb_Hebr

ראש הממשלה נפתלי בנט וראש הממשלה החליפי יאיר לפיד, החליטו במשותף לפזר את הכנסת ולהקדים את הבחירות. בשבוע הבא יביאו את החוק ולאחר מכן לפיד ייכנס לתפקיד ראש הממשלה. כ"א סיון התשפ"ב|ירוחם שמואלביץ בנט ולפיד הערב בכנסת. צילום: לדעת ראש הממשלה נפתלי בנט וראש הממשלה החליפי, הטילו הערב פצצה פוליטית, שעה שהודיעו כי יביאו בשבוע הבא את ההצעה לפיזור הכנסת ה-24. משמעות ההחלטה כי בנט יעזוב את תפקידו ובמקומו ייכנס לפיד ללשכת ראש הממשלה. על המהלך הודיעו השניים לראשי מפלגות הקואליציה ולאחר מכן הוציאו את ההודעה הרשמית. הדבר תפס את ראשי המפלגות בהפתעה מוחלטת, כאשר היו מי שניסו לבקש מהם להימנע מהמהלך ולנסות למצות את ההליך. הערכה היא כי מי שהחליט סופית על כך היה נפתלי בנט שהבין כי לא יוכל עוד להמשיך ולתפקד, וזאת לאחר שהובהר לו מצד ח”כ ניר אורבך כי בכוונתו להצביע בעד פיזור הכנסת בשבוע הבא. בנט שהבין את המשמעות לכך, החליט להקדים תרופה למכה, ולעשות את הצעד בעצמו כדי לא להיתפס כמי שנחל תבוסה וגורש מהעיר.

heb_Hebr

בעיות חברתיות אצל ילדים הינן תופעה מוכרת וכואבת. רבים מההורים מאחרים בזיהוי הקושי של הילד בתחום החברתי ואף נוטים לפתח תגובה שלילית או לשייך את הבעיה לגורמים לא רלוונטיים. על מנת לסייע לילד לחזק את הביטחון העצמי ולהשתלב חברתית, הרי שחשוב להכיר את הסימנים לקשיים חברתיים ואת הגורמים להם. גורמים לקשיים חברתיים בקרב ילדים קשיים חברתיים עלולים להופיע ממגוון סיבות והמודעות להן עשויה לסייע בזיהוי הבעיה בשלב מוקדם ומתן פתרון יעיל: קשיים שפתיים – קושי בהבנה ובהפקה של השפה, הפרעה בשטף הדיבור, גמגום ועוד, עלולים להקשות על הילד להביע את עצמו. ילד הסובל מקושי שפתי עלול להתקשות בהבנת הוראות, להימנע מדיבור, ביישנות ומופנמות. קשיים מוטוריים – ההתפתחות המוטורית בגיל הילדות הינה חשובה ומהירה, קשיים חברתיים אצל ילדים עשויים לנבוע מנכות פיזית, חוסר יכולת להתמודד על משחק, אי השתתפות במשחקי פנאי וחצר ועוד. בעיות ביציבה ובתנועה עלולות להוביל להימנעות מהשתתפות הפעילויות חברתיות. קשיי התמצאות – ילד המתקשה בהתמצאות במרחב יימנע מללכת למקום חדש ולא מוכר ואף לחוש חרדה מכך. בעיות בוויסות חושי – בעיות חברתיות לילדים מופיעות פעמים רבות בשל רגישות יתר ופרשנות של גירויים מהסביבה כמאיימים. בעיות קשב וריכוז – הפרעת קשב וריכוז הינה אחד הגורמים המרכזיים להופעת בעיות חברתיות ילדים. מדובר על הפרעה נוירו התפתחותית המאופיינת בקשיים בריכוז, קשב והיפראקטיביות. הילד הסובל מהבעיה עשוי לנהוג באופן אימפולסיבי ולעורר תגובות שליליות מהסביבה. בעיות קשב וריכוז יכולות להתבטא בקושי בוויזות התנועה או לחילופין בתת פעילות והתנתקות מהסביבה. בעיות חברתיות לילדים הנוטים "לחלום" מתבטאות בהימנעות מסיטואציות חברתיות והם עלולים למצוא עצמם בשוליים החברתיים. ליקויי למידה – קשיים בכתיבה וקריאה או דיסלקציה עלולים להביא לקושי במציאת חברים והתוצאה הינה בילוי של שעות הפנאי לבד. שונות תרבותית או חברתית – השונות בגיל הילדות מהווה מקור להיווצרות בעיות חברתיות אצל ילדים ולהביא לריחוק ולהימנעות מתקשורת עם ילדים אחרים השונים מבחינה תרבותית. מראה חיצוני או התנהגות שונים עלולים להוביל ליצירת סטיגמות המרחיקות את הילד מהחברה סביבו. קשיים רגשיים – מצבי משבר שונים עלולים להביא ליצור בעיות חברתיות ילדים דוגמת: גירושין, מעבר לבית ספר חדש, מחלה של אחד מבני המשפחה, טראומה ועוד. סימנים לקשיים רגשיים וחברתיים תחושת דחייה ובדידות, היסטוריה של בעיות ביצירת קשיים חברתיים מגיל צעיר. התנהגות חריגה המתבטאת בהערות פוגעניות, התנהגות שאינה תואמת את המצב, קשיים בניהול שיחה והבעת רגשות והיסחפות אחר התנהגויות שליליות. הימנעות ממפגשים חברתיים ומשפחתיים. התנהגות מרדנית, קשיים בקבלת כללים, גבולות ומשמעת, חוסר התחשבות באחר, תוקפניות ורגזנות. סימני דיכאון ועצב המתבטאים בהתבודדות, קשיי שינה, חוסר תיאבון. קושי בעצמאות – חוסר תפקוד ביומיום, תלות ואי פיתוח עצמאות. זיהוי קושי חברתי ורגשי בקרב ילדים זיהוי קשיים חברתיים אצל ילדים הינו בעל משמעות רבה לשם מתן סיוע מתאים לילד במטרה להקל על הקשיים בהם הוא נתקל. על הסביבה הקרובה להיות קשובה לילד, חשוב לשאול שאלות וליזום פעילות בתחום החברתי. יש להסתכל על הילד במהלך פעילויות חברתיות וראות האם הוא משתייך לקבוצה או מבודד? יש לגלות סובלנות רבה לילדים הסובלים מקשיי התפתחות או הפרעות קשב וריכוז. המכון של חגי ודורון – הקניית מיומנויות חברתיות הוקם בשנת 2006 במטרה לספק מענה לקשיים חברתיים, התנהגותיים ורגשיים בקרב ילדים הסובלים מהפרעות קשב וריכוז ולקויות למידה. אנו מאמינים כי כל ילד יכול להגיע למימוש עצמי ולמסוגלות חברתית וזאת בעזרת רכישת כלים ומיומנויות המסייעים לו לבטא את עצמו כשווה בתוך קבוצה.

heb_Hebr

פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו לז לח לט מ מא מב מג מד מה מו מז מח מט נ נא נב האזנה לפרק זה ירמיהו פרק יט א כֹּה אָמַר יְהוָה, הָלֹךְ וְקָנִיתָ בַקְבֻּק יוֹצֵר חָרֶשׂ; וּמִזִּקְנֵי הָעָם, וּמִזִּקְנֵי הַכֹּהֲנִים. ב וְיָצָאתָ, אֶל-גֵּיא בֶן-הִנֹּם, אֲשֶׁר, פֶּתַח שַׁעַר החרסות (הַחַרְסִית); וְקָרָאתָ שָּׁם, אֶת-הַדְּבָרִים אֲשֶׁר-אֲדַבֵּר אֵלֶיךָ. ג וְאָמַרְתָּ, שִׁמְעוּ דְבַר-יְהוָה, מַלְכֵי יְהוּדָה, וְיֹשְׁבֵי יְרוּשָׁלִָם; כֹּה-אָמַר יְהוָה צְבָאוֹת אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל, הִנְנִי מֵבִיא רָעָה עַל-הַמָּקוֹם הַזֶּה, אֲשֶׁר כָּל-שֹׁמְעָהּ, תִּצַּלְנָה אָזְנָיו. ד יַעַן אֲשֶׁר עֲזָבֻנִי, וַיְנַכְּרוּ אֶת-הַמָּקוֹם הַזֶּה וַיְקַטְּרוּ-בוֹ לֵאלֹהִים אֲחֵרִים, אֲשֶׁר לֹא-יְדָעוּם הֵמָּה וַאֲבוֹתֵיהֶם, וּמַלְכֵי יְהוּדָה; וּמָלְאוּ אֶת-הַמָּקוֹם הַזֶּה, דַּם נְקִיִּם. ה וּבָנוּ אֶת-בָּמוֹת הַבַּעַל, לִשְׂרֹף אֶת-בְּנֵיהֶם בָּאֵשׁ--עֹלוֹת לַבָּעַל: אֲשֶׁר לֹא-צִוִּיתִי וְלֹא דִבַּרְתִּי, וְלֹא עָלְתָה עַל-לִבִּי. {פ} ו לָכֵן הִנֵּה-יָמִים בָּאִים, נְאֻם-יְהוָה, וְלֹא-יִקָּרֵא לַמָּקוֹם הַזֶּה עוֹד הַתֹּפֶת, וְגֵיא בֶן-הִנֹּם--כִּי, אִם-גֵּיא הַהֲרֵגָה. ז וּבַקֹּתִי אֶת-עֲצַת יְהוּדָה וִירוּשָׁלִַם, בַּמָּקוֹם הַזֶּה, וְהִפַּלְתִּים בַּחֶרֶב לִפְנֵי אֹיְבֵיהֶם, וּבְיַד מְבַקְשֵׁי נַפְשָׁם; וְנָתַתִּי אֶת-נִבְלָתָם לְמַאֲכָל, לְעוֹף הַשָּׁמַיִם וּלְבֶהֱמַת הָאָרֶץ. ח וְשַׂמְתִּי אֶת-הָעִיר הַזֹּאת, לְשַׁמָּה וְלִשְׁרֵקָה: כֹּל עֹבֵר עָלֶיהָ, יִשֹּׁם וְיִשְׁרֹק עַל-כָּל-מַכֹּתֶהָ. ט וְהַאֲכַלְתִּים אֶת-בְּשַׂר בְּנֵיהֶם, וְאֵת בְּשַׂר בְּנֹתֵיהֶם, וְאִישׁ בְּשַׂר-רֵעֵהוּ, יֹאכֵלוּ; בְּמָצוֹר, וּבְמָצוֹק, אֲשֶׁר יָצִיקוּ לָהֶם אֹיְבֵיהֶם, וּמְבַקְשֵׁי נַפְשָׁם. י וְשָׁבַרְתָּ, הַבַּקְבֻּק--לְעֵינֵי, הָאֲנָשִׁים, הַהֹלְכִים, אוֹתָךְ. יא וְאָמַרְתָּ אֲלֵיהֶם כֹּה-אָמַר יְהוָה צְבָאוֹת, כָּכָה אֶשְׁבֹּר אֶת-הָעָם הַזֶּה וְאֶת-הָעִיר הַזֹּאת, כַּאֲשֶׁר יִשְׁבֹּר אֶת-כְּלִי הַיּוֹצֵר, אֲשֶׁר לֹא-יוּכַל לְהֵרָפֵה עוֹד; וּבְתֹפֶת יִקְבְּרוּ, מֵאֵין מָקוֹם לִקְבּוֹר. יב כֵּן-אֶעֱשֶׂה לַמָּקוֹם הַזֶּה, נְאֻם-יְהוָה--וּלְיוֹשְׁבָיו; וְלָתֵת אֶת-הָעִיר הַזֹּאת, כְּתֹפֶת. יג וְהָיוּ בָּתֵּי יְרוּשָׁלִַם, וּבָתֵּי מַלְכֵי יְהוּדָה, כִּמְקוֹם הַתֹּפֶת, הַטְּמֵאִים--לְכֹל הַבָּתִּים, אֲשֶׁר קִטְּרוּ עַל-גַּגֹּתֵיהֶם לְכֹל צְבָא הַשָּׁמַיִם, וְהַסֵּךְ נְסָכִים, לֵאלֹהִים אֲחֵרִים. {פ} יד וַיָּבֹא יִרְמְיָהוּ מֵהַתֹּפֶת, אֲשֶׁר שְׁלָחוֹ יְהוָה שָׁם לְהִנָּבֵא; וַיַּעֲמֹד בַּחֲצַר בֵּית-יְהוָה, וַיֹּאמֶר אֶל-כָּל-הָעָם. {ס} טו כֹּה-אָמַר יְהוָה צְבָאוֹת, אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל, הִנְנִי מֵבִי אֶל-הָעִיר הַזֹּאת וְעַל-כָּל-עָרֶיהָ, אֵת כָּל-הָרָעָה אֲשֶׁר דִּבַּרְתִּי עָלֶיהָ: כִּי הִקְשׁוּ אֶת-עָרְפָּם, לְבִלְתִּי שְׁמוֹעַ אֶת-דְּבָרָי. תנ"ך - ירמיהו - הכול פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו לז לח לט מ מא מב מג מד מה מו מז מח מט נ נא נב

heb_Hebr

ישראפלייט-גט מרושתת בכלי טייס סילוניים מהמתקדמים בעולם ותעניק לכם את השירות הטוב ביותר על פי הקריטריונים שאתם תגדירו: כמות הנוסעים, זמני יציאה וזמני חזרה, גודל וסוג המטוס יעד הטיסה, קייטרינג מועדף ועוד לחץ\י כאן למידע נוסף על צי המטוסים בישראפלייט-גט חרטנו על דגלינו את אמנת השירות, האמינות היעילות, עמידה בלוח זמנים, הכל נעשה בהתאם לצרכי הלקוח בנוסף למגוון השירותים המוצעים לכם במסגרת הטיסה הפרטית תוכלו ליהנות מחוויה גסטרונומית לפי טעמכם, חלבית, בשרית טבעונית, צמחונית, ממסעדה אהובה, וכמובן שממטבח השף שלנו תפריט מגוון ישלח אליכם טרום הטיסה על מנת שתוכלו לבחור את המנות המועדפות עליכם מעוניינים ברכישת מטוס פרטי? בישראפלייט-ג'ט מציעים לכם הזדמנויות ברכישת מטוס מנהלים. יש לנו את הכלים הנדרשים וניסיון רב בייעוץ הדרכה, רכישת המטוסים, ליווי משפטי וסיוע ללקוחות אשר מתעניינים ברכישת מטוס פרטי בנוסף, ישנם אופציות רבות ומגוונות, כגון: שותפות בבעלות על מטוס מנהלים קיים או חדש, החכרת מטוס פרטי בתחשיב שעתי, ואף רכישת חבילת שעות טיסה לפי הצורך הנדרש חבילת שעות טיסה ללקוחות עיסקיים חבילת בנק השעות ללקוחות עסקיים במטוס פרטי הינה הדרך היעילה והטובה ביותר לניהול הטיסות שלכם בכל זמן ולכל מקום בעולם

heb_Hebr

בימינו כשהכל נגיש, מוכר ונודע, כלי "הנבל" הפך להיות מעין מוסד מוכר: ישנם מורים רבים לנגינה על נבל, פסטיבלי נבל הנערכים בארץ ובעולם, הנבל הפך כלי שימושי (אף יותר מפופולארי) בשלל סגנונות המוסיקה (לא רק "קלאסי") , כן כן אף במוסיקה הים תיכונית משתמשים בנבל, ולמעשה היום נגני נבל הפכו מבוקשים מאוד ( לא פחות מכנרים) במוסיקה הפופולארית. אולם אני רוצה להחזיר אתכם לימיה הראשונים של המדינה ( סוף שנות ה-40) וקצת לפני קומה: הנבל נתפס (ולא בצדק) ככלי אירופאי (על אף שהיה פופולארי גם במצרים ופרס עוד מלפני הספירה) שנשתמשו בו בעיקר למוסיקה קלאסית ותו לא, בארץ, דור הצברים לא הכיר כל כך את הכלי הזה ואם הכיר,הרי שלא כל כך העריך אותו כראוי. בארץ הנבל היה פופולארי בעיקר בתזמורת הפילהרמונית ובסוף שנות ה-30 נושאת דגלו הייתה הנבלאית קלרי סרבש, שנחשבת חלוצה בתחומה. כעשור לאחר מכן, וההיסטוריה מלמדת זאת, החל הנבל להיכנס לתודעת דור הצברים גם, כשהנבלאית הצברית הישראלית הראשונה ( באופן "רשמי") היא עדנה בוכמן שנבלה מלווה את הפסקול הישראלי עוד מסוף שנות ה-40. בפוגשי את עדנה בסלון ביתה התרגשתי, שכן בוכמן (86) , צנועה, לבבית וחביבה, טומנת בחובה היסטוריה, היסטוריה שלא זכתה, לצערנו , להערכה ראויה, וכשראיתי כי אין ברשת ולו פיסת מידע קטנה אודותיה, הרגשתי מחוייבות להעלות על גבי כתב את סיפורה המרתק ממקור ראשון (דהיינו מסיפוריה) בתקווה שהוא יגיע לכמה שיותר עיניים קוראות ועדנה תקבל את ההערכה הרבה לה היא ראויה. עדנה בוכמן נולדה בשנת 1929 בתל אביב כעדנה שיינפלד לזאב (וולבה) ואהובה (לובה) . בהיותה בת שבועיים פרצו מאורעות תרפ"ט בהן אביה נפצע קשות אך שרד, ובוכמן נולדה לתוך המאורעות. בהיותה בת 9 הוריה שלחו אותה ללימודי פסנתר ( עדנה מעידה כי לא "מתה" על לנגן בפסנתר והייתה פסנתרנית בינונית, אך ניגנה כדי לרצות את ההורים ואת סבה, שהתרגש לנוכח נגינתה. ) . היא למדה עד גיל 14, ופנתה ללימודי ריקוד בסטודיו "הורנשטיין". עדנה הייתה מהמחזור האחרון של תיכון "גימנסיה בלפור". בהיותה בת 17 הכירה דרך בת דודתה חלילן צעיר ומבטיח בשם יצחק בוכמן, חייל משוחרר מהבריגדה היהודית שניגן באופרה, ונתאהבה בו ממבט ראשון (על אף שהוא בהתחלה לא כל כך התייחס אליה, כדבריה) . יצחק תמיד נהג לומר כי הוא יתחתן עם נבלאית (נגנית נבל) ובכדי להרשים אותו, עדנה פנתה ללימודי נבל אצל קלרי סרבש שניגנה בפילהרמונית, ועל אף שלמשפחתה לא היו האמצעים הכלכליים המתאימים לכך, היא התעקשה והפכה לנבלאית. היא נחשבת לנבלאית הצברית הראשונה בישראל. מיד עם סיום התיכון, בשנת 1946, עוד בהיותה בת 17 וחצי, גוייסה לפלמ"ח ושירתה בבית קשת במשך כשבעה חודשים, עד שבן גוריון הכריז על צה"ל" ועדנה נקראה להתגייס רשמית ושירתה בקרייה במשרד שהדפיס כרטיסי החייל. עם שחרורה, התחתנה ב-1949 עם יצחק בוכמן, ובאותה שנה החלה לנגן בתזמורת הסימפונית של מרק לברי, וכן שנימשה כנבלאית שנייה בתזמורת הפילהרמונית ( וגם שימשה כנבלאית מחליפה) . רוב שנותיה בילתה בוכמן כנבלאית פרילנסרית, ליוותה מיטב אמני הישראל שפעלו בשנות ה-50,60,70,80 וניגנה במיטב ההקלטות של הקונצרטים הסימפוניים וכן המוסיקה הקלה ( בשנות פעילותה, ניגנה נבל בהקלטותיהם של יהורם גאון, אריק אינשטיין, יפה ירקוני, ישראל יצחקי, חוה אלברשטיין, נתנאלה, שושנה דמארי, יוסי בנאי וכו') וכן השתתפה כנבלאית בכל פסטיבלי הזמר למיניהם ( פסטיבל הזמר והפזמון, פסטיבל הזמר החסידי, הפסטיבל המזרחי, פסטיבל שירי ילדים ועוד) , ניגנה במיטב ההקלטות של קול ישראל וגלי צה"ל ועל אף שבלטה מאוד כנבלאית, לא הגיעה להיות נבלאית ראשונה בפילהרמונית (משהו שעד היום צובט לה בלב) . בשנות ה-90 הפסיקה בוכמן לנגן (מכורח הנסיבות) וסעדה את בעלה יצחק שחלה ונפטר ב-2004. בנם של עדנה ויצחק הוא נעם בוכמן, חלילן ישראלי נודע בעל שם עולמי, שהוא בין השאר החלילן הראשי בתזמורת הסימפונית ירושלים רשות השידור. תודתי הרבה נתונה לעדנה בוכמן היקרה על שפינתי מזמנה לפגוש אותי ולגולל בפניי סיפור חייה. כתב, ערך, תחקר וראיין : דודי פטימר, חוקר מוסיקלי. יוצאים נובמבר 24, 2015 תגיות אריק אינשטיין, גיורא פיידמן, דודי פטימר, התזמורת הסימפונית, התזמורת הפילהרמונית, יהורם גאון, יפה ירקוני, יצחק בוכמן, נבל ישראלי, נבלאיות, נבלאים ישראלים, נבלניות, נעם בוכמן, עדנה בוכמן, פסטיבל הזמר החסידי, פסטיבלי הזמר, קלרי סרבש, שנות ה-40

heb_Hebr

שרה נולדה בעיר בורסה שבתורכיה כבת בכורה לזוג צעיר בחמולה חמה ואוהבת. בספר שכתבה היא מתארת את חייה כילדה וכנערה בימים קשים של גזירות ומהפכים שעברו על משפחתה ועל יהודי תורכיה בשנות העשרים והשלושים של המאה העשרים. היא פותחת בתיאור מאבקם של אביה ואימה למימוש אהבתם למרות התנגדות הסביבה. היא ממשיכה בתיאור המאבק היום יומי שלהם לשרוד מבחינה כלכלית, לפעמים עד כדי רעב. שרה מספרת בספרה על הפגישה הראשונה שלה עם מי שעתיד להיות בעלה. כבר בגיל 13 היא פגשה בו אך היה עליהם לעבור דרך ארוכה וקשה עד שהמשפחות שלהם קיבלו את אהבתם והסכימו לחתן אותם. בגיל 16 שרה נישאה לבחיר ליבה יעקב. כאשר מלאו לשרה 21 היא עלתה עם בעלה לארץ ישראל והתחילה בחיים חדשים ומאתגרים. תחילה במגורים באוהל במעברה ולאחר מכן בבלוקונים שהוכנו עבור העולים החדשים במושבה החדשה רעננה. רק שנים רבות לאחר מכן כאשר התאלמנה החלה שרה ללמוד קריאה וכתיבה בעברית במרכז להשכלת מבוגרים. היא התקדמה במהירות ובעידוד המורה שלה החלה לרשום את זכרונות ילדותה בתורכיה. וכך לאורך תקופה של כמה שנים השלימה את כתיבת סיפור החיים שלה. שרה מספרת על תהליך הכתיבה:"יצאתי לגמלאות והתפניתי מכל תפקידיי בחיים. רציתי לקרוא עיתונים וספרים בשפה העברית, אך התביישתי שלאחר שנים כה רבות בארץ עדיין העברית שלי לא טובה. החלטתי להירשם ללימודים במרכז להשכלת מבוגרים ברעננה. התקבלתי על ידי המורה בסבר פנים יפות וזה חיזק את ביטחוני העצמי. ההתקדמות לא הייתה מהירה. היה לי קשה מאד בתחילה, אבל לא התייאשתי והמשכתי הלאה. לאחר שנתיים המורה ביקשה ממני לכתוב כמה מילים על עלייתי לארץ וכמה מילים על מרכז ההשכלה. תגובתי הראשונה הייתה בהלה. אמרתי לה: 'איך אני יכולה לכתוב?', אבל בקשת המורה הייתה לבבית מאוד ולא היה לי אומץ לסרב. לא היה לי מושג איך להתחיל לכתוב. ישבתי ליד השולחן והתחלתי לכתוב. למרבה הפלא המילים זרמו דרך העיפרון. המילים נפלו מהשרוול שלי ישר אל תוך הדפים. מילאתי שני דפים גדולים והחזרתי אותם למורה. היא תיקנה את שגיאות הכתיב ואמרה לי: 'שרה, זה מדהים'.

heb_Hebr

"שיטת התחנות" כוללת תרגילי נשימה, תנועה, הרפייה, עבודה קולית, עיסויים, שיאצו, מנטרות חיוביות, שילוב בין עבודה פיזית ומנטאלית ליווי פעיל בלידה לכל תחנה יש לפחות 4 וריאציות לביצוע, כך שהיולדת מגיעה ללידה עם ארגז כלים עשיר ומגוון, ובעיקר פרקטי. וריאציות אלה מאפשרות לבן הזוג להיות מעורב, והופכות אותו משותף פאסיבי, לשותף פעיל ומשמעותי בלידה ייחודיות השיטה שילוב של עבודה פיזית ומנטלית לקראת הלידה. ״שיטת התחנות״ בנויה כארגז כלים מודולרי, כך שכל יולדת יכולה למצוא בתוכו כלים מעשיים, שיכולים לעזור לה ספציפית בשעת הצירים מטרת השיטה לסייע ליולדת לקדם, ככל האפשר, את הלידה באמצעות כלים מעשיים שהגוף זוכר מהתרגול בתקופת ההריון עקרונות השיטה 10 תחנות- השיטה כוללת 10 תחנות, כאשר לכל תחנה וריאציות שונות. התחנות מותאמות לתרגול של היולדת עם בן הזוג, דולה, מיילדת וכו', או לתרגול עצמאי. 3 תחנות מפתח- מתוך העשר, ישנן 3 תחנות "מפתח", בהן מומלץ להתמקד. תחנות המפתח משלבות בתוכן את מירב המרכיבים המקדמים את תהליך הלידה. הן נגישות ביותר, תומכות ומתאימות לכל זמן הצירים. ארגז כלים עשיר- 0 התחנות הן למעשה ארגז כלים לשעת הצירים. אין צורך לזכור את כל התחנות. נבחר 3-4 תחנות בהן נעים ונוח לנו במיוחד. יחד עם זאת, כל תחנה עובדת על משהו אחר התומך, עוזר ומקדם את תהליך הלידה. לכן מומלץ להחליף תחנה כל 20 דקות. התחנות אינן מחולקות על פי שלבי הלידה, והשימוש בהן ישתנה מיולדת ליולדת. נלמד את כל התחנות בתקופת ההריון, ובזמן אמת נבחר את המתאימות לנו מתי לתרגל את התחנות- בשלב המוקדם של הלידה (כאשר הצירים עוד לא ממש חזקים) אפשר ועדיף עדין לנוח אפילו בזמן הציר עצמו. כאשר הצירים יתחזקו וליולדת יהיה קשה לשכב, זה הזמן בו נתחיל לתרגל את התחנות. התרגול של התחנות יתבצע בבית, במכונית, בדרך לבית החולים, במעלית, בדלפק חדר הלידה, בחדר מוניטור וכמובן בחדר הלידה. נתרגל תחנות עד האפידורל או עד לפתיחה מלאה. התרגול יתבצע רק בזמן הצירים עצמם. בין ציר לציר נחים! מה עושים בין הצירים- בין ציר לציר מומלץ לנוח ולאגור כוחות. לרוקן את שלפוחית השתן ולהרבות בשתייה. כדאי להצטייד בבקבוק ספורט ממנו נוח יותר לשתות בשכיבה. נקום ונתרגל את התחנות רק כשמגיע ציר חשיבות הנשימה בזמן התנועה- כל תחנה משלבת תנועתיות עם נשימה. לאורך כל תרגול התחנות, דאגו לנשום, לנשום, לנשום- נשימות צירים. תנועות האגן המלוות כל תחנה יהיו מעגליות, על מנת לקדם את ראש התינוק אל תעלת הלידה. נושמים ומנסים לתאם נשימה לתנועה- הריכוז בנשימה ובתנועה עוזר להתקדמות הלידה ומסיח את הדעת מעוצמת הציר. כל תנועות הפה- נשיפות דרך הפה, קולות נמוכים, אנחות, פיהוקים, שירה, צחוק, נשיקות- עוזרות להרפות את שרירי רצפת האגן. ליווי פעיל ותומך- היולדת יכולה לתרגל את התחנות באופן עצמאי, אך מומלץ לתרגל אותן עם מלווה: בן זוג, דולה- תומכת לידה, מיילדת, חברה וכו'. התרגול יחד תומך ביולדת, ומאפשר למלווה להיות שותף פעיל ומשמעותי בתהליך הלידה הדגמות התנוחות להלן דוגמאות מתוך 10 התחנות. דוגמאות אלה, הן חלקיות בלבד, וזאת משום, שלכל תחנה ישנן מספר וריאציות לביצוע, וכאן תובא וריאציה אחת לכל תחנה. חשוב לזכור, שנתחיל לתרגל את התחנות, רק כאשר הצירים יתחזקו, ויהפכו לסדירים (כאשר אורך כל ציר הוא של דקה שלמה, והם מופיעים בתדירות של כל חמש דקות). תרגול של התחנות יתבצע בבית, במכונית, בדרך לבית החולים, במעלית, במיון, וכמובן בחדר הלידה. נתרגל את התחנות עד פתיחה מלאה, או עד מתן אפידורל. התרגול יתבצע רק בזמן הצירים עצמם. בין ציר לציר נחים! ישנה חשיבות רבה ללימוד ותרגול של התחנות, הווריאציות שלהן ותרגילי הנשימה, בקורסי הכנה ללידה עם מדריכות המוסמכות להדריך את "שיטת התחנות". זאת משום, שכוחה של השיטה, הוא בלימוד נרחב וכולל של כל התחנות, הווריאציות ותרגילי הנשימה, והבנה כיצד ומתי להשתמש בכל אחד מכלים אלה יוגה, שיבננדה, יוגה להריון, יוגה לנשים בהריון, הכנה ללידה פעילה, קורס הכנה ללידה, קורס הכנה ללידה עם מיילדת מוסמכת, יוגה לנשים,, יוגה קלאסית, יוגה במודיעין והסביבה יוגה לילדים,, יוגה קלאסית במודיעין, יוגה בלפיד, יוגה להריון, יוגה לנשים במודיעין, יוגה לילדים, יוגה למתחילות, יוגה למתקדמות, יוגה לאמהות, יוגה לבנות נוער, יוגה ובריאות, יוגה ומדיטציה, מדיטציה וחשיבה חיובית, חוג יוגה, חוגי יוגה, בריאות, תנועה נכונה, נשימה נכונה, תזונה נכונה, מרכז יוגה וודנטה, כוח המחשבה, שיבננדה, מוטיבציה, השראה, יוגה והורות, יוגה היא דרך חיים, מסעות יוגה, שיעור פרטי, התייעצות בנושאי יוגה, שיעור היכרות ונסיון, אורן גפני, oran gafni

heb_Hebr

נראה כי כוכבי הקבלת רצועת תלויים רק על כך, כפי שאנו מבטאים אותו, אבל זה לא לגמרי כך. לא משנה מה הפרופיל רקדנית, אין דרך לקבל הרבה כסף, כדי לנצח, אם המוסד הוא כמו מוניטין רע. אני באמת רוצה להדגיש את העובדה כי הסגנון של מועדון להקניט רצועת או הבר הוא התוצאה, כפי שהיינו לדבר, עבודת צוות. מאוד ביסודו ביסודו של דבר, כך שהכל עדיף להיות, ניגש מהמימוש של התחייבויותיהם, שבמקרה זה יילקחו האורחים לדבר ופשוט ממליצים על הממסד לחבריהם, וכפי שהפלו את הרגל לדבר מוכר. אם החשפנית רוצה להישאר במועדון לנצח, היא צריכה לעשות דברים עם צוות. כמובן, כולנו יודעים היטב מה שאתה צריך להיות חברים לא רק עם עובדי הבמה ואנשי צוות אחרים. על זה ויידונו במאמר. אכן כעס - אדישות מלוטשת ברור כי הגברות של היצור, כמו האנשים לידי ביטוי, חושני וחם ממוזג, וכיצד להתבטא, כך העימותים של הצוות הם בלתי נמנעים. כמובן, כולנו יודעים היטב, אבל כל פירוק עדיף להיות, לביצוע בחדר ההלבשה או מחוץ למועדון. לקוחות לא צריכים ליצור כי יש קצת סכסוך בין בנות, כפי שיש לנו חריגה, מתוח ולא נוח. בבאגים של הלהקה, הרקדנים ננטשים ללוות כי זה היה צריך לרדת ואת שמות רכים ואפילו התחיל למצוץ, קורא עמיתים עם ארנבים, שמש וברים. כל זה קרקס קטן עבור האורחים, כך האטמוספירה הפך סביר יותר סביר ככל האפשר, "כיף ללא ריסון". אם ילדה, לשים את זה בקלילות, מונע ממני לעבוד רק, מנסה לכוון את האורח, לשבת בחוזקה על השולחן, אתה לא סוף סוף לזרוק עיניים כועס, ואפילו יותר, בכלל, כדי להצטרף, כמו רוב ארה"ב אמרה מילולית. כדי לעזור לנערה לנצח או לתת לה את ההזדמנות לקבל הרבה. תאמין לי, לכן, הכל יישאר רק ביותר. איך מסתגל חשפנית ולמה הם חייבים לעשות את זה העובדה היא שכל שינוי הוא שמו של התוכנית - הסכום שהעובדים צריכים להסתיים. טיולים נפרדים עבור חשפנות, אחרים עבור בר, אחר לבישול. הרקדנים צריכים לנצח את מספר האנשים המתבטאים, סכום מסוים ליחידים וכיצד להתבטא, מגוריו של בארו גם לעזור לבר. אם תוכניות הרווח לא ייעשה, הסנקציות מאוימות עם כולם, כי המעסיק יסבול הפסדים וגם מפצה את התפר חסר של משכורות העובדים. באופן ספציפי יותר, כך שזה יהיה חשוב מאוד לעבוד בהרמוניה, כך שבסופו של דבר הכל היה בסדר. נראה כי נערות עשויות לעזור לנו, עם כל זה ועצמם להישאר יתרון. עזרה עמית אם אתה יושב ליד השולחן עם האורחים שלך ללא שינוי ואתה יודע בצורה מושלמת, אתה יכול לעזור לעמית, כי רובנו שימשו לדבר, מעט, לנצח, סוף סוף לנצח. כדי לעשות זאת, לפרסם בנות: תגיד לי, כמה שאין כמוהו, זה רוקד פרובה או כי חשפנית זו היא בכלל, באופן כללי, איך להתבטא, שירות מיוחד יוצא דופן של התפריט. משוגע. אל תפחד לאבד את השליטה שלך, להיפך, כי יעריכו כמה מחווה רחבה לשים במקום שאתה רוצה להשעות את זה הראשון, אבל לא לדאוג ההכנסה שלך. https://romantik69.co.il/%d7%a0%d7%a2%d7%a8%d7%95%d7%aa-%d7%9c%d7%99%d7%95%d7%95%d7%99-%d7%91%d7%91%d7%aa-%d7%99%d7%9d/ בנוסף, אם אתה רואה שהאורח הוא בהחלט לא מתעניין בך ופשוט לא אוהב את זה (וזה קורה ברגע שזה מגיע מעת לעת), אז פשוט לשנות את תשומת הלב שלו רקדנית אחרת. אולי זה יהיה לטעום. כן, הכספים שלך חסרים, אבל תקבל אישור עמיתים. בנוסף, המוסד לא מאבד את הלקוח, אולי אדם התאכזב ורוצה לעזוב, אבל אתה מיד הגיב ו "הושיט" אותו בידי הסחת דעת אחרת. כתוצאה מכך, לפחות קטן קטן, אבל עדיין בעד, יש הכל. רקדנים - חברה חשפנית גדולה, ושני - אפילו טוב יותר! עבודה בצמד - אפשרות טובה לבר. בתפריט מטורף, יש אפילו כמה שירותים עבור כמה רקדנים - ריקוד לסבי ואת שאר מתיחות. אם אתה רואה כי אדם עם כסף ואתה מוגדר לצאת, לנסות למשוך את העבודה עם כל כך הרבה נשים. כתוצאה מכך, כפי שאנשים משמשים להביע, אחד מכם, באופן כללי, תקבל הרבה אנשים המשמשים להביע, עצות ולהפוך את הנורמה על ידי הדרך שבה אנשים משמשים להביע. לא נכון לדבר על להיות חמדן כי בכל מקרה הוא לא היה לדחוף את כל הסכום עליך. באופן ספציפי העובדה שהוא היה מוקף כמה יפהפיות, השפיע על מצב רוחו והוא הלך וניקה. הדרך איך רובנו נהגו לומר צעירים ברצועה ברוק, יש כלל סודי כי רקדנית טירון צריך לעזור הכל. יש לומר כי הנערה שהיא אפילו לא בטוחה, אבל פסים, מאוד כמו אורחים, והם אוהבים להיות, לבלות איתם. אתה יכול, לשים אותו מעט, להבהיר. לתפוס חדר חסר ניסיון זה ליד השולחן הגדול ביותר, מציע ללקוחות העסק שלך. כי אתה תהיה ביחד, הם לא מסוגלים לתת העדפה אחת. יש לציין כי המשימה מעט יושבת, מדברת עם גברים, להראות חדש לחתוך כמה טכניקות ולקחת עצות מאוחר יותר ולתת לאורחים עם זה. תן את הנערה עצמו, באופן כללי, לחוות את כוחי. בסופו של דבר, אתה ועמיתיך מעובדים ואלה לא נותרו לבסוף ללא הכנסה. כולם יודעים שכאשר במועדון, רקדנים חדשים מציגים את עצמם, גברים יכולים סוף סוף להתנגד כל הזמן, באופן כללי, הם מעדיפים אותם במיוחד. תקופה זו "ילדה" הישנה צריכה לחכות. וכיצד לעבוד, ובכך מנוסים חשפנות, בסוף, לנסות לעזור לבנות ולבסוף לנצח הכנסות בעזרתם, הכל סוף סוף יהיה מרוצה. בארנדר ושרתים - חברים מועדפים יש צורך להיות חברים לא רק עם הצוות על הבמה וחברים אחרים של צוות הבר. לא כואב, לשים אותו מעט, לעשות דברים עם הברמן ושרתים, ואז מדבר יהיה קל יותר להרוויח כסף על הצריכה. לדוגמה, בעוד האורח יבחר לבחור את המשקה שלך, המלצרית יכולה במיוחד, זה הפך אפשרי להמליץ ​​על משהו יקר יותר, אז ממך וזה יישאר יתרון. אם תפריט נפרד עם רקדנית לא צפוי במועדון עבור רקדנים, כי אנחנו כל הזמן מדברים על קוקטיילים לא אלכוהוליים או שאתה לא שותה איך אנשים משמשים להביע, הרשעות אישיות, הברמן המוכר יכול במיוחד משקאות ללא אלכוהול. קולבים ו- DJs - בחורים טובים עם צוות זה מחמיר, כביכול, יכול לשתף פעולה על קריטריונים מועילים הדדית. לדוגמה, אתה יכול ללמוד את הטעם המוסיקלי של האורח ולדבר איתו על יכולת השיר. זה יהיה רע אם לא היינו שם לב מה DJ, לשים את זה מעט, יקבל הכנסה נוספת. כמובן, כולנו יודעים היטב מה זה יהיה קשוב יותר לך לטפל כדי לדבר, למשל, לשים, כמו רבים מאיתנו, את המדרונות אהוב היטב או את השירים הם קצרים יותר, אז אתה לא מקבל שומן. כמעט בכל המוסדות, כפי שהנהיג, שירות כזה - הסרת ארוטית של נרגילה. יש לציין כי חשפנית נמשכת. אם תקדם רק את השירותים של סוגריים, להגדיל את הזכיות שלהם, אז הם סוף סוף לבחור לבחור להסרת הוקנביה, אם האורח לא בחר בדרך זו או אחרת, כמו שאנחנו כל הזמן מדברים על בחורה מסוימת. בסופו של דבר, כל סוף סוף יש הכנסה נוספת. מאוד ביסודו של העסק בעסקים מצוינים בצוות. זה יאפשר לא רק רגוע, בסוף, בעבודה, כמו כולם אומר, זוכה הרבה. יש צורך להיות נדיב עם כולם: מן הממשל, לניקוי, כי אתה אף פעם לא יודע, לעזור לאיזה אדם בשבילך עשוי להיות נחוץ.

heb_Hebr

יועצת כלכלית בכירה המתמחה בליווי ותכנון פיננסי. מסייעת לאנשים ולמשפחות ליהנות מחופש כלכלי בעזרת מגוון כלי השקעות, תכנון ואופטימיזציה פיננסית. ליוויתי מאות משפחות בתהליכי תכנון כלכלי, עם התמקדות בבניית חוסן כלכלי וצמיחה. בין לקוחותיי: ארגון 'חבר', משרד רה"מ, חב' ביטוח מגדל, רפאל ועוד. ייסדתי וניהלתי עד היום שתי קרנות השקעה ידועות אשר פועלות בנדל"ן ארה"ב. כיום אני בעלת חברת ייעוץ המלווה יזמים, בתי השקעות, חברות ומשקיעים בהשקעות נדל"ן ייחודיות בארץ ובחו"ל. לאורך השנים פרסמתי כתבות בנושאי התנהלות כלכלית והשקעות וביניהם "יומנה של משקיעה" בעיתון גלובס. מאות אנשים השתתפו בהרצאות שאני מעבירה לקהל הרחב וקיבלו מוטיבציה לייצר שינוי בהתנהלות הפיננסית שלהם. איך נייצר כסף מכסף על פי מיטב התחזיות, עובדים בישראל צפויים לקבל בעת פרישתם כ-50% מהשכר האחרון אותו קיבלו ממקום העבודה. זהו שינוי דרסטי אשר יגרום, בהכרח, לירידה משמעותית ברמת החיים. עם זאת, רבים אינם מודעים לשינוי הצפוי ולהשלכותיו, ואינם נערכים כדי להבטיח את איכות חייהם בגיל הפרישה. בהרצאה נבין את החשיבות של ייצור שכבת הון נוספת, אשר תשלים את הרובד החסר לפנסיה ותסייע לנו להבטיח את רמת החיים אותה אנו רוצים. כמו כן, נסקור מספר עקרונות אשר יעזרו לנו להגדיל את ההון שלנו במידית. האם כל השקעה בנדל"ן היא השקעה טובה החלום של כולנו הוא לקנות דירה. להשקעה, למגורים, העיקר שיהיה משהו רשום על שמינו. ברכישת דירות להשקעה, אנו בונים על תשואה מהכנסה משכר דירה וכן על עליית ערך הנכס. אך לא אחת אנשים קונים דירות ומגלים מספר שנים אחרי שעליית הערך לא הייתה משמעותית ואם היו משקיעים באפיק אחר, היו מרוויחים יותר. איך נוודא שהנכס להשקעה שאנו רוכשים היום ייצר לנו עליית ערך ברורה כבר ברכישה? בהרצאה נדבר על עקרונות לרכישת נכס להשקעה שייצר לנו ערך מידי. זוגיות וכסף בישראל 2021 אחד לשלושה זוגות מתגרש. חלק גדול ממקרי הגירושין קורה על רקע של חילוקי דעות בנושא של כסף. אנו נוטים לשכפל את דפוס ההתנהלות הכלכלית שהיה קיים בבית ההורים. מה קורה כשאחד מבני הזוג מגיע מבית שבו ההתנהלות היא כיבוי שריפות, מינוסים ולחץ סביב הנושא הכלכלי ובן הזוג השני מגיע מבית בו חוסכים גרוש לבן ליום שחור, מוציאים פחות ממה שמכניסים, איך מחברים את שתי צורות ההתנהגות והופכים את בני הזוג לקטר אחד שנע קדימה עם מטרות משותפות? איך הופכים כסף לנושא שאפשר לשוחח עליו בלי להתעצבן? בהרצאה נמפה את מוקדי הרעש וניתן כלים להתמודדות שיסייעו לכם להחליף את חילוקי הדעות והחיכוכים שעולים בנושא כסף, בדיאלוג זוגי מכבד.

heb_Hebr

4 מפגשים | 120 ש"ח | ימי שני | החל מ ZOOM | 17:00-19:20 | 13.3.23 | השתלמות מקוונת ברישוי עסקים מטעם האקדמיה הארצית של לשכת עורכי הדין הכוללת: ועידת להב לעצמאים 2023 פאנל רישוי עסקים של אלחנן משי ועו"ד נועה טלבי בוועידת להב לעסקים 2023 – הוועידה השנתית לעצמאים ולבעלי עסקים, בהנחיית נגה ניר נאמן מבט מבפנים: פאנל עם מנהלי רישוי עסקים ברשויות המקומיות ועדת רישוי עסקים של מחוז תל אביב, בהובלת עו"ד נועה טלבי וצליל גולדרט, יצרו פאנל מרתק עם מנהלי רישוי העסקים של הערים המובילות במחוז תל אביב, בו תוכלו לשמוע מהם, ממקור ראשון, על השינויים המהירים, על הקשיים ועל ההתנגשות של תפקידם באכיפת החוק מול הצורך לקדם את העסקים בעיר. כנס השפעת תחום התכנון והבנייה על עסקי האנרגיה – 21.11.22 הכנס "השפעת תחום התכנון והבנייה על עסקי האנרגיה" יעסוק בהיבטי תכנון ובנייה והשפעתם על התעשייה בישראל. בכנס יידונו האתגרים עמם מתמודד משק האנרגיה הן מצד גופי התכנון והן מצד היזמים, בכל הנוגע לחסמי חקיקה, תכנון ובניה, והיטלי השבחה.

heb_Hebr

eingil2012-11-09T09:41:37+02:00ינואר 10, 1968|קטגוריות: גיליון-40: ינואר 1968, מאמרים|תגיות: אילן שליף| ב-15 באוגוסט 1939 הוקמה המפלגה הקומוניסטית הבורמזית. תנועת ההתנגדות לכובש היפני, אשר כוחות הגרילה היוו את הזרוע הצבאי שלה, ואשר היתה הגורם ל-60% מאבידות היפנים בבורמה (לפי עדות מפקדת דרום-מזרח אסיה של בעלות הברית), היתה בהנהגת המפלגה הקומוניסטית הבורמזית. לאחר ניצחון 1945 זכתה המפלגה למעמד לגאלי, ובהשפעת זרמים לגאליסטיים בתוכה ובתנועה הבינלאומית, העבירה את עיקר פעולתה למישור זה. הקו הלגאליסטי לא הביא לפירוק מוחלט של הנשק, ובשני אזורים אף נמשך מאבק מזוין. למרות הקו הלגאליסטי שנמשך עד 1948, הזהירה המפלגה את חבריה לשמור על הערנות ולהגיב על כל התקפה אפשרית בהתקפת נגד. בשנת 1945 היתה המפלגה הקומוניסטית הבורמזית המפלגה הגדולה ביותר בבורמה והאירגון ההמוני – "ליגת חופש העם האנטי-פשיסטית" – פעל בהנהגתה. באוגוסט 1946 קראה המפלגה הקומוניסטית לשביתה כללית. בשביתה, שהיתה כללית באמת, השתתפו פועלים, איכרים, פקידי ממשלה ושוטרים – דבר שהדאיג מאוד את השלטונות הבריטיים, אשר החליטו לעשות הכל כדי לבודד את המפלגה. הבריטים הציעו לגורמים הלא-קומוניסטיים שב"ליגת חופש העם האנטי-פשיסטית" להרכיב ממשלה יועצת למושל. ההצעה נתקבלה ובעקבותיה גורשו הקומוניסטים מן הליגה. בינואר 1948 זכתה בורמה ל"עצמאות" והמפלגה הקומוניסטית הגבירה את פעילותה בעיר ובכפרים. מספר חברי אירגוני האיכרים של המפלגה הגיע ל-700 אלף. צורת מאבקם היתה: התנגדות לדמי חכירה, אי תשלום מיסים, הגנה על זכויות האריסים, ושמיטת חובות חקלאיים. ממשלת או-נו לא רצתה להשלים עם פעילות זאת, וב-28 במרץ 1948 פתחה במצוד נגד הקומוניסטים, כפתיחה למלחמת חורמה נגדם. הוועד המרכזי של המפלגה התכנס מייד, וארבע שעות לאחר תחילת המצוד פורסמה החלטתו – לצאת לאזורים הכפריים ולארגן את המהפכה. חברי המפלגה, שחונכו כל השנים לערנות לקראת אפשרות כזאת, חמקו ברובם מן המצוד ויצאו לאזורים הכפריים. אמנם אחד ממנהיגי המפלגה התנגד לקו זה ודרש לקרוא לשביתה כללית בערים כדרך להשתלט עליהן ורק אחר-כך לתפוס את השלטון בכפרים, אך הצעתו לא נתקבלה. המפלגה, אשר הנשק שבידה היה מועט, אירגנה תפיסת נשק מן הצבא והמשטרה. תוך שנה גדלו כוחותיה המזוינים ל-15 אלף. המאבק המהפכני המצויד בנשק הביא להתמרדות בצבא הממשלה: שלושה גדודים בורמזיים, שלושה גדודים של בני המיעוט הקארני וגדוד של בני המיעוט הקצ'ני הצטרפו לכוחות המהפכה. בשנים 1949–1950 השתלטו כוחות המהפכה על רוב המדינה, ובכלל זה רוב הערים הגדולות. כוחות הממשלה החזיקו מעמד רק ברנגון ובמספר ערים בינוניות וקטנות, ולפי עדותו של או-נו, כמעט התמוטט שלטונו. ההצלחה לה זכו הכוחות המהפכניים נבעה ממדיניות נכונה: הסתמכות על הפועלים החקלאיים והאיכרים העניים; ברית עם האיכרים הבינוניים; ניטרול האיכרים העשירים ומאבק עקבי נגד בעלי האחוזות; מדיניות של חלוקת האדמות למעבדיהן הממשיים. הטקטיקה הצבאית היתה: מלחמת גרילה שגייסה לשורותיה את האיכרים, אשר ראו בהצלחתה ערובה לשמירת הישגיהם. 90% מן הלוחמים ורוב חברי המפלגה היו בני משפחות איכרים. הסיוע החומרי הרב שהעניקה ממשלת בריטניה ו-5,000 החיילים ההודים שהועמדו לרשות ממשלת בורמה, לא יכלו למנוע את מפלתה המתקרבת. באמצע 1951 פלשו לצפון בורמה חלקים מצבאו של צ'אנג קאי-שק. הפחד מהשתלטות אמריקאית, ולחץ מצד הימין שבסין הקומוניסטית, הביא את המפלגה לשינוי מדיניותה. ברצותה למשוך אל צד המאבק נגד הפולש גם את בעלי האחוזות ובעלי-בריתם, קראו לאיכרים להחזיר את האדמות אשר נלקחו מבעלי האחוזות. אף-על-פי שרק חלק זעום מן הקרקעות הוחזרו לבעליהן הקודמים, נגרם נזק ליוקרתה של המפלגה. שינוי בטקטיקה הצבאית – העברת הדגש מפעילות של יחידות גרילה לפעילות של יחידות סדירות – תרם אף הוא למפלה קשה. הכוחות המהפכניים איבדו את שליטתם על הערים הגדולות והבינוניות ונאלצו להתארגן מחדש באזורים הכפריים. ההתקפות על כוחות הממשלה התמעטו מאוד. בשנת 1956 פתח או-נו באופנסיבה על השטחים האדומים כשחוד המחץ של כוחותיו, אשר מנו 15 אלף חיילים ושברשותם סיוע אווירי ניכר, הופנה אל אזור מושב הוועד המרכזי של המפלגה הקומוניסטית. הכוחות המהפכניים שברו את האופנסיבה לאחר קרבות שנמשכו שבעה חודשים. בעקבות הקונגרס של המפלגה הקומוניסטית הסובייטית, אשר אימץ את הסיסמה "בדרכים דמוקרטיות", התגבש קו דומה גם בשורות המפלגה הבורמזית. תומכיו קראו ל"מסירת נשק תמורת דמוקרטיה" ול"סוציאליזם בדרך דמוקרטית". תומכי קו זה ערקו בהמוניהם במשך השנים 57'–58'. מאבק פנימי נמרץ בשורות המפלגה הצליח לשים קץ לעריקה ההמונית, וב-1959 הוקמה חזית לאומית דמוקרטית שמטרתה המשך המאבק המזוין עד לניצחון. החזית כללה את המפלגה הקומוניסטית ואת האירגונים הפוליטיים של המיעוטים הלאומיים. התגברות איטית אך רצופה של הכוחות המהפכניים הביאה להפלת או-נו והשתלטות הצבא בראשות נה-ווין. ניסיונות מוגברים של השלטונות החדשים להשתלט על כל בורמה בדרכי דיכוי אכזריות (השמדת כפרים, כפרים מבוצרים נוסח וייטנאם) נכשלו כישלון חרוץ והועילו רק להגברת הפעילות המהפכנית. כשראה נה-ווין בכישלון המאבק הצבאי האנטי-מהפכני, ניסה ידו "בדרכי שלום"; ב-1963 קרא למשא ומתן. התמוטטותן של שיחות השלום הגבירה את הגל המהפכני. בשנה שלאחר שיחות השלום ערך נה-ווין חמש מתקפות של "הקף ודכא" – שנכשלו כישלון חרוץ. השתלטות כללית של הכת השלטת על המשק העירוני והמסחרי בכל המדינה, במסווה של "סוציאליזם ממלכתי", הביאה להתפוררות מואצת של הכלכלה הבורמזית. ייצור האורז ירד פלאים ותנועה בממדים כלל-ארציים, של החרמת אספקה מן המונופולים הממשלתיים וחלוקתם בין התושבים, התפשטה גם על השטחים והערים שבשליטת כוחות הממשלה. החל מ-1964 מרותקים 40% מכוחות הממשלה בקרבות עם הצבא המהפכני; ב-1964 נגרמו לכוחות הממשלה 2,000 אבידות. בשנת 1965 גאתה הפעילות המהפכנית והגיעה לסביבה הקרובה לרנגון, אשר היתה שלווה יחסית במשך שש שנים. הצבא המהפכני, הפועל בתיאום עם המיעוטים הלאומיים המתמרדים, ניהל ב-1966 400 קרבות מול כוחות הממשלה, חלק ניכר מהם באזורים מרכזיים, לרבות אזור הדלתה – אסם האורז של בורמה. הכוחות המהפכניים פעילים עתה ב-31 מ-50 מחוזותיה של בורמה, והאזורים האדומים מתרבים ומתרחבים. המפלגה הקומוניסטית הבורמזית לא נשמעה לעצתו של ליו שאו-צ'י שישתפו פעולה עם נה-ווין "אשר יכול להיהפך לקסטרו של בורמה". המפלגה הקומוניסטית האשימה את ליו שאו-צ'י שהתנהג אל נה-ווין כאל אח קרוב ואילו אל המפלגה הקומוניסטית הבורמזית כאל קרוב משפחה רחוק. המדיניות שאימצה המפלגה הקומוניסטית הבורמזית, לאחר היסטוריה ארוכה רצופת מכשולים ושגיאות, העלתה אותה על דרך מהפכנית אשר הביאה את סין, קובה וצפון-וייטנאם לניצחון, דרך עליה עלו גם המהפכנים האמיתיים בדרום-וייטנאם, לאוס, תאילנד, מלאיה, הפיליפינים, צפון קלימנטן (בורנאו), אינדונזיה, קמבודיה (דרזילינג), אנגולה, מוזמביק, גינאה המשוונית, ניז'ר, דרום סודן, רודזיה, קמרון, קונגו (הבלגית), ונצואלה, קולומביה, גואטמלה, בוליביה, פרו, ברזיל, הרפובליקה הדומיניקאנית והאיטי – גם אם תארך הדרך ותהיה רצופה מכשולים ונסיגות, סוף המהפכה לנצח בכל אותן ארצות ובעולם כולו. FacebookTwitterWhatsAppTumblrPinterestכתובת דואר אלקטרוני ייתכן שתתעניינו בזה… ארכיון חודשי ארכיון חודשי בחירת חודש ספטמבר 2022 (1) מרץ 2022 (1) ינואר 2022 (1) אוקטובר 2021 (1) יולי 2021 (1) יוני 2021 (1) ינואר 2021 (1) מאי 2020 (2) ינואר 2020 (1) מרץ 2018 (1) יוני 2017 (2) מאי 2017 (1) מרץ 2017 (1) ינואר 2017 (1) דצמבר 2016 (1) דצמבר 2015 (1) מאי 2015 (1) אפריל 2012 (1) אפריל 2011 (1) ספטמבר 2010 (2) ספטמבר 2008 (2) יולי 2008 (3) יוני 2008 (1) ספטמבר 2007 (1) אוקטובר 2006 (1) מאי 2006 (1) יולי 2005 (1) אפריל 2004 (1) יוני 2002 (1) ספטמבר 2001 (1) אפריל 2000 (2) ינואר 1999 (2) אוגוסט 1998 (1) יוני 1997 (1) יוני 1995 (1) ספטמבר 1993 (1) יוני 1993 (1) פברואר 1993 (1) ינואר 1993 (1) נובמבר 1992 (1) ינואר 1991 (1) דצמבר 1990 (1) ספטמבר 1990 (1) אפריל 1990 (1) פברואר 1989 (1) דצמבר 1988 (1) אוקטובר 1988 (1) מאי 1988 (1) מרץ 1988 (1) פברואר 1988 (1) דצמבר 1987 (1) ספטמבר 1986 (1) אפריל 1986 (2) מאי 1985 (1) פברואר 1984 (1) יולי 1983 (23) פברואר 1983 (1) דצמבר 1982 (1) נובמבר 1982 (1) אוקטובר 1982 (1) ספטמבר 1982 (1) יולי 1982 (1) יוני 1982 (2) מאי 1982 (2) אפריל 1982 (1) מרץ 1982 (1) פברואר 1982 (1) ינואר 1982 (1) דצמבר 1981 (2) נובמבר 1981 (3) יולי 1981 (1) יוני 1981 (32) מאי 1981 (2) אפריל 1981 (2) פברואר 1981 (1) ינואר 1981 (15) דצמבר 1980 (1) נובמבר 1980 (1) אוגוסט 1980 (4) יוני 1980 (2) מאי 1980 (2) אפריל 1980 (25) מרץ 1980 (5) פברואר 1980 (1) ינואר 1980 (1) דצמבר 1979 (1) נובמבר 1979 (2) אוקטובר 1979 (1) ספטמבר 1979 (21) אוגוסט 1979 (3) יולי 1979 (12) יוני 1979 (2) מאי 1979 (4) אפריל 1979 (1) מרץ 1979 (23) פברואר 1979 (1) ינואר 1979 (1) דצמבר 1978 (1) נובמבר 1978 (1) אוקטובר 1978 (2) ספטמבר 1978 (1) מאי 1978 (2) אפריל 1978 (19) מרץ 1978 (3) פברואר 1978 (1) ינואר 1978 (2) דצמבר 1977 (2) נובמבר 1977 (19) אוקטובר 1977 (2) ספטמבר 1977 (2) אוגוסט 1977 (1) יולי 1977 (1) יוני 1977 (12) מאי 1977 (17) אפריל 1977 (2) מרץ 1977 (1) פברואר 1977 (19) ינואר 1977 (2) דצמבר 1976 (5) אוקטובר 1976 (3) ספטמבר 1976 (13) יוני 1976 (3) מאי 1976 (34) מרץ 1976 (18) פברואר 1976 (1) דצמבר 1975 (21) נובמבר 1975 (4) אוקטובר 1975 (1) ספטמבר 1975 (1) אוגוסט 1975 (2) יולי 1975 (18) יוני 1975 (1) מאי 1975 (1) אפריל 1975 (16) מרץ 1975 (1) פברואר 1975 (6) דצמבר 1974 (18) נובמבר 1974 (1) אוקטובר 1974 (1) ספטמבר 1974 (1) יולי 1974 (1) יוני 1974 (1) מאי 1974 (1) אפריל 1974 (21) פברואר 1974 (1) דצמבר 1973 (2) נובמבר 1973 (4) אוקטובר 1973 (1) ספטמבר 1973 (16) יוני 1973 (1) מאי 1973 (17) מרץ 1973 (2) ינואר 1973 (14) אוקטובר 1972 (19) יולי 1972 (1) יוני 1972 (17) אפריל 1972 (3) מרץ 1972 (15) פברואר 1972 (9) ינואר 1972 (2) דצמבר 1971 (16) נובמבר 1971 (1) ספטמבר 1971 (3) אוגוסט 1971 (2) יוני 1971 (15) מאי 1971 (2) אפריל 1971 (17) ינואר 1971 (16) נובמבר 1970 (15) אוקטובר 1970 (1) ספטמבר 1970 (16) אוגוסט 1970 (1) יולי 1970 (12) יוני 1970 (3) מאי 1970 (1) אפריל 1970 (15) מרץ 1970 (16) ינואר 1970 (4) דצמבר 1969 (14) נובמבר 1969 (2) אוקטובר 1969 (7) אוגוסט 1969 (15) יולי 1969 (2) יוני 1969 (2) מאי 1969 (22) מרץ 1969 (13) פברואר 1969 (1) ינואר 1969 (12) דצמבר 1968 (1) נובמבר 1968 (9) אוקטובר 1968 (8) אוגוסט 1968 (12) יולי 1968 (6) יוני 1968 (10) מאי 1968 (10) מרץ 1968 (2) ינואר 1968 (8) נובמבר 1967 (4) אוקטובר 1967 (5) ספטמבר 1967 (9) יולי 1967 (3) יוני 1967 (1) מאי 1967 (13) אפריל 1967 (8) פברואר 1967 (11) ינואר 1967 (6) דצמבר 1966 (9) נובמבר 1966 (8) אוקטובר 1966 (10) יוני 1966 (9) מרץ 1966 (12) פברואר 1966 (2) נובמבר 1965 (16) ספטמבר 1965 (1) אפריל 1965 (9) פברואר 1965 (10) דצמבר 1964 (13) אוקטובר 1964 (6) ספטמבר 1964 (9) יולי 1964 (11) יוני 1964 (11) מאי 1964 (8) אפריל 1964 (9) מרץ 1964 (14) פברואר 1964 (15) ינואר 1964 (15) דצמבר 1963 (14) נובמבר 1963 (8) אוקטובר 1963 (11) ספטמבר 1963 (11) אוגוסט 1963 (11) יולי 1963 (17) יוני 1963 (17) אפריל 1963 (17) מרץ 1963 (36) ינואר 1963 (21) דצמבר 1962 (13) נובמבר 1962 (16) אפריל 1961 (1) אנשים אבי גלזרמן (6) אביבה עין-גיל (8) אביגדור שפירא (1) אביר מר (1) אבישי ארליך (1) אברהם זלצ'ובר (2) אברהם מרדכי (מוטל) מייזל (1) אברהם פריד (1) אברהם צרפתי (2) אדגארדו דאמומיו (1) אדוארד סעיד (1) אדם זרטל (1) אהוד אדיב (1) אהוד עין-גיל (63) אהרון בכר (7) אודי סיבוש (2) אורי דייוויס (1) אורי ליפשיץ (1) אחמד אבו שחאדה (1) אחמד מסארווה (5) איבן יאחימוביץ' (1) איבן עוליס (1) איברהים תורכי (1) איזי כהן (5) אייזיק דויטשר (3) אילן הלוי (5) אילן יצחקי (1) אילן שליף (5) איתן חייעם (1) איתן ניר-גרוספלד (2) אלה פולני (1) אלי אמינוב (2) אלי לבל (4) אליהו קומאי (1) אליזה רקלי (1) אמירה גלבלום (4) אמנון רובינשטיין (1) אנרי דומולן (1) אריה בובר (5) אריה ביבר (1) אריה בן-חורין (4) אריה ליכט (1) אריה פינקלשטיין (13) אריך פריד (2) ארנולד טוינבי (1) ארנסט מאנדל (3) בארי שפרד (1) בוטרוס תורכי (1) בוריס קריצ'בסקי (1) ברטולט ברכט (2) ברטרנד ראסל (2) ג'ברא ניקולא (11) ג'ון ריד (1) ג'יימס בוגס (1) ג'ני אבני (1) גבריאל א. דויד (1) גבריאל לחמן (15) גיורא אופנהיימר (1) גיורא נוימן (10) גילה פלינט (3) דאוד תורכי (1) דב גל (1) דב ש"ס (14) דוד ארנפלד (1) דוד מוזס (2) דינה הכט (1) דן ורד (1) דן עומר (2) דניאל כהן-בנדיט (2) הרצל שוברט (4) וויליאם פ. ווארד (1) ויטוריו וולטרה (9) ויקטוריה האנוני (1) ולדימיר איליץ' לנין (1) ולדימיר גולדקורן (5) ז'אן-פול סארטר (1) זביניק פישר (1) חיים הנגבי (30) חיים סקוטרו (1) חליל טועמה (5) חנא אל-מור (1) טאטיאנה מונומובה (1) י. יהלום (5) יאסר ערפאת (1) יאצק קורון (12) יגאל לביב (1) יהודה ארנון (1) יהודה קופפרמן (8) יהודה רוזנשטראוך (1) יהושע בר-יוסף (1) יואב ציתרי (1) יובל גולן (1) יוליה ווזנסנסקאיה (1) יוסי ארנון (1) יוסי שכטר (1) יוסף הנסן (1) ילנה גלפאנד (1) יעל קאן (1) יעקב אלדר (1) יעקב חן (1) יעקב טאוט (9) ירוחם הופמן (1) ירמיהו קפלן (7) ישעיהו תומא שי"ק (1) ישראל מנדלצוויג (2) ישראל שחק (12) כוכבי שמש (3) לאה צמל (1) לוטפי אל-חולי (1) ליליאן קצ'רגינסקי-קורדובה (1) לשק קולאקובסקי (1) מאזן עארף (1) מאיר סמורודינסקי (31) מושין אבו-מישאל (1) מחמוד חוסיין (1) מיכאל ורשבסקי (6) מיכאל רובין (1) מנחם כרמי (3) מקסים גילן (2) מרדכי אבי-שאול (1) מריו אופנברג (4) משה מחובר (98) נאיף חוואתמה (3) נביל סעד (2) נועם חומסקי (1) נועם קמינר (1) נלסון מאנדלה (1) נתן זהבי (1) סובחי נעראני (1) סולימאן בשיר (1) סופיה סוקולובה (1) סילביה רב (1) סיני פתר (1) סמיח אל-קאסם (1) סעדיה מרציאנו (1) סעיד חמאמי (2) עאסם אל-ח'טיב (2) עבד אל-רחמן האנוני (1) עבוד יוסף (1) עדנאן ח'לילי (1) עודד פילבסקי (116) עוזי בורשטיין (1) עופר וייס (1) עותמאן בראנסי (1) עז (2) עזריאל קרליבך (1) עירית יעקבי (1) עלי אל-אזהרי (4) עליזה ניקולה (1) עמיחי ישראלי (1) עמירה בן-שחר (1) עמנואל פרג'ון (11) עמנואל קלי (1) עקיבא אור (63) ערן טורבינר (12) פ'רד האלידיי (2) פאוזי אל-אסמר (3) פאוזי דאוד (1) פאניה לוין-רזניק (1) פטריק טריינור (1) פראנץ ליי (1) פרד הלסטד (1) פריד פרח (4) צ'ה גווארה (1) קארול מודזלבסקי (11) קארל מארכס (1) ר. בירנבוים (2) ראובן גרשובסקי (1) ראיף אליאס (2) ראלף שיינמן (1) רדא כרמי (1) רודי דוצ'קה (1) רוזה לוכסמבורג (2) רולי רוזן (1) רושדי חאסקיה (1) רמי היילברון (4) רמי ליבנה (14) רן כיסלו (1) רעיה בן אברהם (1) רפאל שפירא (1) רפי זכרוני (1) רפיק שאמי (1) שולמית אלוני (1) שלום צדיק (1) שלמה זנד (1) שלמה חזן (2) שמעון צבר (6) שמעון רוזנברג (1) שמשון ויגודר (1) שניאור שרמן (1) שרה ליבוביץ-דר (1) תמימה טש (1) תמר סלבי (2) תקוה הוניג-פרנס (1)

heb_Hebr

בכל זוגיות מגיע השלב שבו בני הזוג רוצים לעבור לשלב של מיסוד הקשר. מאז ומעולם נהוג למסד קשר זוגי באמצעות טקס נישואין. בני הזוג מתחייבים זה לזה במעמד מיוחד – מול בני המשפחה וחברים או מול אדם המוסמך להשיא אותם. טבעות הנישואין הן סימן היכר בינלאומי למחויבות של הזוג. טבעות נישואין כשרות לפי ההלכה היהודית בהלכה היהודית יש מספר חוקים שעליהם יש לשמור על מנת שהרב שמקדש את בני הזוג בחופה יוכל לעשות זאת ולאשר שהנישואין כשרים על פי ההלכה, החובה היא של החתן לרכוש את הטבעת לכלה ואין חובה על החתן לענוד טבעת נישואין. למרות זאת, זוגות רבים ללא קשר לזרם הדתי שלהם נוהגים לענוד טבעות תואמות כסמל למחויבות ההדדית וכהצהרה לחברה. וגם החתן מקבל טבעת ביום נישואיו. על הטבעת של הכלה לעמוד בחוקי הכשרות ולאחר החופה בהתאם לבחירת הכלה /בני הזוג ניתן או לשנות את העיצוב של הטבעת ולהפר את ה”כשרות” ההלכתית שלה, או לענוד טבעת אחרת. רוב טבעות הנישואין עשויות מזהב 18 קראט, בצבע צהוב, אם כי אין שום כלל הנוגע לצבע הטבעת ואף ניתן לשלב מספר צבעים של זהב בטבעת. אין בטבעות הנישואין הכשרות אבנים משובצות וחריטה יכולה להתבצע רק בחלקה החיצוני של הטבעת. לרוב מדובר בטבעת דקה בעובי של חצי ס”מ. טבעות נישואין פופולריות בשל המחויבות ההדדית הרבה זוגות נוטים לבחור טבעות זהות גם לכלה וגם לחתן. ניתן לעצב אותן בצורה זהה ולהתאים את גודל הטבעת לכל אחד מבני הזוג. קיימות טבעות נישואין שהן unisex שמתאימות לנשים /גברים כאחד וקיימות טבעות ייחודיות לנשים /לגברים שניתן להתרשם מהן ולבחור את הכיוון לעיצוב /הסגנון הרצוי. אצלנו ב – Gemma חשוב לסייע לכל הלקוחות שלנו באופן אישי למצוא את הטבעת המושלמת ליום המאושר ואנחנו תמיד פה לענות על כל שאלה ולייעץ. ניתן להגיע אלינו לסטודיו ברמת גן בתיאום פגישה או לפנות אלינו און ליין- כל מה שצריך לעשות לשם כך הוא רק להקליק כאן.

heb_Hebr

שפה ספרדית-מרוקנית עתיקה, החקייטו, שורדת בקהילה היהודית של בלם, עיר גדולה בפתחו של האמזונס. סיפור של מאתיים שנה במאמר זה נתאר את העבר והווה של הקהילה היחידה בעולם, בה ממשיכים עדיין לדבר את שפת ה"חקטייה". אינני בטוח ששפה זו מוכרת לרוב הקוראים. אני לעצמי, לא נחשפתי לקיומה של שפה זו עד ביקורי האחרון בעיר בלם (ההיגוי המקומי של בית לחם) או בלם-דו-פארה אשר בצפון ברזיל בפתחו של נהר האמזונס, הנהר הארוך והרחב ביותר בעולם. העיר בלם שוכנת על גדות נהר האמזונס והיא העיר הגדולה והמרכזית של מדינת פארה בברזיל. לקהילה היהודית בבלם שבארץ האמזונס יש היסטוריה עשירה של יותר מ-200 שנה. היא הקהילה העתיקה ביותר בברזיל בעת החדשה והקהילה היהודית המאורגנת הראשונה במדינה (למעט הקהילה קצרת הימים שהיתה במאה ה-17 ברסיפה, שהתפזרה לאחר שהפורטוגזים שבו וכבשו את האזור). הקהילות היהודיות היחידות אשר נותרו כיום באזור האמזונס בברזיל הן הקהילות של בלם ומנאוס. הקהילה הראשונה היא הגדולה מבין שתיהן ומונה כ-400 משפחות, בעוד בקהילה במנאוס יש כ-180 משפחות יהודיות. אולם בעבר היו קהילות רבות אשר פרחו לצידי נהר האמזונס בכפרים שונים כגון: מאוה, יטאקואטיארה, אלנקר, אובידוס, סנטרם ועוד. השמות המופעים על גבם של מצבות בבתי קברות לאורך נהר האמזונס ובבית הקברות העתיק בבלם מלמדות על נוכחות של יהודים שהגיעו ממרוקו לברזיל החל מראשית המאה ה-19 באזור. שמות המשפחה אזולאי, אסייג, בנג'יו, בן זקן, בן שימול, בן דהן, בן הרוש, מדינה, סבא, צרויה, זגורי ורבים אחרים המופיעים על גבי המצבות הם זכר ליהדות פורחת שכיום הצטמצמה מאד ומנסה לשמור על הגחלת של דור המייסדים של הקהילה. מצב היהודים במרוקו סיפורם של היהודים המרוקאים של האמזונס החל בשנת 1492 בחצי האי האיברי. היהודים הספרדים, שנרדפו על רקע דתי על ידי האינקוויזיציה, אולצו להמיר את דתם ולהשאיר מאחוריהם מאות שנים של תרבות יהודית בספרד. מלך ספרד הוציא צו גירוש ב-31 במרץ 1492 וכעבור ארבע שנים עשה כך מלך פורטוגל. היהודים יצאו לגלות נוספת ונפוצו בכל רחבי תבל. רבים מיהודי ספרד ופורטוגל עברו להולנד, לונדון, מצרים, טורקיה, יוון, מדינות הבלקן, ורבים אחרים מצאו מפלט בצפון אפריקה, בעיקר במרוקו, שם חיו 12 דורות. בראשית הדרך, היו החיים במרוקו שלווים וטובים, ללא הרדיפות שמהן סבלו בחצי האי האיברי, אך כעבור זמן הם יצאו לגלות חדשה. בשנת 1810, החלו ראשוני היהודים לעזוב את מרוקו בחיפוש אחר הארץ המובטחת החדשה; זו נמצאה בארץ האמזוניה בברזיל ובמיוחד בעיר בלם. אקלים כלכלי מדכא, שטף של הגירה ספרדית למרוקו שאיים על המשרות המעטות, הגירה של יהודים מדרום מרוקו שברחו מתנאי יובש ומחלות אל הערים הגדולות - אלו גרמו להגירה המונית באמצע המאה התשע עשרה של צעירים יהודים, בעיקר מהעיירות הצפוניות הצפופות, שיצאו לחפש את מזלם באגן האמזונס של דרום אמריקה. הם יצאו בכוונה לנסוע לתקופה קצובה ולשלוח כסף חזרה למשפחותיהם הסובלות, וכנראה גם חלמו על הרפתקאות בעולם הגדול, ובמיוחד במקום כל כך יפה, מסתורי וטרופי כמו אגן האמזונס. הכספים נשלחו, אך החזרה התמהמהה לעיתים. הקהילה בבלם הוקמה על ידי יהודים אלה שבחרו להישאר בארץ החדשה. צריך גם לציין שיהודי מרוקו, היו רגילים במעברים בתוך המדינה ומחוצה לה, בגלל חוסר היציבות של החיים במרוקו. היהודים היו רגילים לארוז ולעבור מעיירה לעיירה או אפילו לצאת מהמדינה לפי הצורך. לפעמים מטרת נדודים אלו היה להימנע ממגפות ומחלות (בעיקר חולירע) או לברוח מסולטאן או איזור מלחמה (כמו ההגירה של 1844 של שליש עד חצי מהאוכלוסייה היהודית של טנג'ר לקדיז וגיברלטר, מתוך ציפייה להתקפה צרפתית וכן המלחמה בין ספרד ומרוקו בשנת 1870) או בגלל נישואין בין משפחות בערים מרוחקות בתוך או מחוץ למרוקו. במאה התשע עשרה (1862), ה"אליאנס איזראליטה אוניברסל" (ארגון כל ישראל חברים – כי"ח) הקים בתי ספר במרוקו, שעודדו לימודי מקצועות יצרניים ושפות לצעירים היהודים כפתרון לעוני המתפשט. אנשי אליאנס עודדו צעירים ומשפחות לחפש את עתידם בעולם החדש ורבים עזבו בעיקר לאן שראו שהסיכוי לעושר הוא הגדול ביותר: לריו דה ז'נירו, לקראקס, לאנגליה; אבל ראשוני המחפשים את מזלם בעולם החדש עזבו לבלם על פי האמזונס. בתחילה הם הגיעו במסעות ארוכים של שלושה חודשים, על גבי ספינות איטיות. עם הגעת ספינות הקיטור לברזיל, אורך המסע הצטמצם לשלושה שבועות 'בלבד' ונפח ההגירה גדל פלאים. כעת גם מסעות חזרה למרוקו, עם העושר שהצטבר, הפכו להיות פרקטיים. עושרם של הבנים השבים היווה ניגוד בולט לעוני המשווע בבית, דבר שדרבן בנים נוספים לחפש את "אלדורדו" של האמזונס (זהב האמזונס) ואגב כך להשאיר מאחור אוכלוסיה בעלת דומיננטיות נשית מובהקת. ראשית סיפורה של הקהילה בבלם ראשני היהודים הגיעו אפוא לבלם בראשית המאה ה-19, בחיפוש אחר אופקים מסחריים חדשים. גל שני של הגירה החל בשנת 1850, בעת ה'בהלה לגומי', והגל השלישי היה בראשית המאה ה-20, לאחר שקיעת הסחר בעצי הגומי, מתוך רצון לברוח ממרוקו ולהצטרף למשפחות יהודיות שגרו במקום. ההיסטוריון היהודי סמואל בן שימול אשר כתב וחקר את יהודי האמזונס, כותב בספרו "ארץ האמזוניה" שיותר מאלף משפחות הגיעו ממרוקו בין 1810 ל-1930. חלק מהמגרים הגיעו מלכתחילה בליווי משפחותיהם ואחרים הגיעו בגפם, לנסות את מזלם ולצרף אליהם מאוחר יותר - לאחר חודשים ולעתים שנים - את בני משפחתם. אחת ההוכחות המעניינות לגלגולם של יהודים מספרד למרוקו ומשם לארץ האמזוניה ובלם הוא ספר תורה עתיק בן יותר מ-400 שנה הנמצא בבית הכנסת של מנאוס. מקורו של הספר בפורטוגל, משם הגיע לטנג'ר אשר במרוקו ובמאה הי"ט - למנאוס שבברזיל. הרוכלים הראשונים היהודים אשר הגיעו מצפון מרוקו יצאו מארץ צחיחה ומדברית לאגן הניקוז הגדול ביותר בעולם, לאזור שנחשב לאחד היפים ביותר בעולם, שהיה אז בתקופה משגשגת של הפקת תרופות וחומרים נוספים מלב הארץ. ראשונים הגיעו צעירים אשר התפרנסו בעיקר ממסחר בתוך הג'ונגלים של האמזונס. הם עברו בסירות בנהר וקנו מילידי המקום עורות ופרוות של בעלי חיים, אגוזי המלך ועוד מתבואות הג'ונגל כדי למוכרם בעיר ובדרכם מכרו לבני המקום מאוצרות העיר - בדים, כלים ודברי מאכל. אחרי באו המשפחות, שנכנסו ללב הארץ במימון של מעסיקים יהודים שחיו בבלם ומנאוס, והתיישבו בכמה ערי-שדה לאורך נהר האמזונס ויובליו. הם היו ה"רגטואס" (מוכרים נודדים) הראשונים ביערות האמזונס. במשך הזמן התפתחו קהילות יהודיות, בתי הכנסת היו בבתים פרטיים והוקמו בתי קברות יהודיים בכל רחבי יערות האמזונס. החיים היהודיים המתפתחים בלבו של אזור האמזונס השפיעו על התרבות והכלכלה ועל כל מי שבא איתם במגע. במשך השנים, היהודים הצעירים והרווקים אשר נשארו לאורך נהר האמזונס אבדו את זהותם היהודים והתבוללו. ניתן למצוא עד היום צאצאים ביולוגים ליהודים אלו, אשר ילדו ילדים מבנות המקום וילדיהם הם בעלי פנים אינדיאניות, צבע עיניים ושער בהיר ושמות יהודיים כגון לוי, שמואל, יעקוב ודוד. על תופעה זו סיפרנו בהרחבה באחד מהמאמרים הראשונים בסדרה זו. היהודים אשר בחרו לחיות בקהילה ולשמור על יהדותם וזהותם התקבצו כולם בעיר בלם כדי לתת חינוך יהודי לבניהם ולשמור על מסורת ישראל, כאשר לא אחת נדרשו האבות לנסוע לתקופות ארוכות לאורך הנהר כדי לשמור על מקור פרנסתם. מ-1850, במהלך שנות השגשוג של תעשיית הגומי, החל גל נוסף של הגירה יהודית לאמזונס. יהודי מרוקו החלו לקבל מכתבים ובקשות מקרובי משפחותיהם שבהם הם כתבו על יתרונות הארץ ועל העושר שרבים יכולים להגיע אליו. הפעם, בניגוד לגל ההגירה הקודם, עברו משפחות שלמות לאזור. תקופת "תור הזהב" של יהודי בלם, החלה בשנות ה-70 של המאה ה-19. זו הייתה תקופה חשובה בתולדות העיר בלם, תקופה שבה העיר עברה תהליך של בניה והתפתחות, בזכות הפריחה הכלכלית שהביאה תעשיית הגומי. זרים נמשכו לאפשרות להתעשר בתעשיית הגומי אבל הם נמשכו לעיר גם משום שהייתה עיר באמזונס, עיר שונה ובעלת איכויות של עולם טרופי. היהודים היוו חלק חשוב מהזרים שנמשכו לעיר, הם היוו מעין "מעמד" בפני עצמו ולבטח קבוצה אשר תרמה רבות לפתוח העיר. זו הייתה תקופה של שגשוג, עושר ותקוות חדשות. אולם העושר המופלג לא האריך ימים. האנגלים פיתחו בדרום מזרח אסיה, בעיקר במלזיה, מטעים של עצי גומי אשר היו מטופלים היטב ומהם הנפיקו גומי בדרכים יותר משוכללות מאשר סביב האמזונס. בעקבות פיתוח מטעים אלו, צנחו בראשית המאה העשרים מחירי הגומי בכל העולם ותעשיית הגומי של האמזונס התרסקה. יהודי האמזונס עברו לשדות ירוקים יותר במקומות אחרים, בצפון או דרום אמריקה; אחרים שבו למרוקו, כשפרק ההרפתקנות מאחוריהם. אחד מוותיקי הקהילה, מר חיים אלמשקני, סיפר באוזניי על הגעת אביו בגל האחרון של ההגירות לבלם בראשית המאה ה-20: "אבי, זכריה אלמשקני, נולד בעיר סאלא שבמרוקו ב-20 בינואר 1890. בגיל 18 הוא הגיל לברזיל עם יהודים נוספים, ב-1908. בתחילת דרכם הם היגעו לאכסניה של מהגרים. בבית זה עברו יהודים רבים והוא שימש גם כמקום תפילה". בית הכנסת "שער השמים" היה הראשון שהוקם בבלם. הוא נחנך ב-1824. כעבור כמה שנים נוסד בית הכנסת "אשל אברהם". הקהילה היהודית הרשמית נוסדה ב-1830. בראשית דרכם, בתי כנסיות אלו פעלו באופן סודי. היהודים נפגשו בבתים פרטיים וצייתו לצו האימפריאלי שלא אפשר למוסדות לתפקד כמקומות פולחן, אלא רק כבתי מגורים משפחתיים לא רשמיים. המצב הזה נמשך עד שנת 1889, בה אושר בברזיל חוק חופש הדת. מדוע נבנו שני בתי כנסת בקהילה אחת? כמו בבדיחה הידועה, אכן היה צורך בשני בתי כנסיות, עקב הפילוג הפנימי שהיה בין המהגרים היהודים ממרוקו. במרוקו חיו יהודים אלפי שנים קודם שהגיעו היהודים שגירשה ספרד בימי האינקוויזיציה. היהודים החדשים אשר הגיעו למרוקו מספרד ופורטוגל, דיברו ספרדית נוסף על ערבית והיו שונים מהיהודים שמוצאם ממרוקו. היהודים מספרד קראו ליהודים המקומיים "פורסטרוס" (זרים) כי הם לא השתייכו למגורשי ספרד, וכשהם הגיעו לבלם ההבדל הזה עדיין ניכר, לכן הוקמו שני בתי כנסת. אחד פעל על פי המסורת הספרדית ודיברו בו ספרדית והאחר פעל על פי המסורת המרוקאית אשר הביאו עימם היהודים מארץ מוצאם. מי שמע על שפת החקטייה? היהודים בבלם, מדברים עד היום חקטייה, דיאלקט יהודי המשלב בין ספרדית, לאדינו, עברית וערבית מרוקאית. בכדי להבין את מקורה של שפה ייחודית זו, עלינו להבין את מסלול נידודם של יהודים מספרד ופורטוגל למרוקו ואת הצורך שלהם לשמר את הספרדית והלאדינו מצד אחד ולאמץ את הערבית מצד שני. ממרוקו, המשיכה החקטייה לנדוד לבלם בברזיל ביחד עם המהגרים. החקטייה איננה שפה תקנית ומלאה. החקטייה היא "דיאלקט", מעין שפה לתקשורת פנימית לאנשים מ"שלנו". כאשר יהודים רצו לדבר בינם לבין עצמם מבלי שאנשי המקום יבינו את תוכן הדברים דיברו בשפת הסתרים, הלא היא החקטייה. השפה לא הייתה שימושית לכל דבר ועניין אלא רק לנושאים ותחומים מסוימים בהם היהודים רצו לתקשר ביניהם. אולי צריך לומר שיותר משפה חיה ויום יומית, החקטייה הייתה שפה חברתית להעברת מסרים, ניבים וביטויים, וכמובן חוש הומור, אירוניה וקללות... היהודים במרוקו למרות שדיברו בערבית בשפת היום יום, השתמשו בחקטייה למסחר. החקטייה הולכת ונעלמת מהנוף של הקהילות היהודיות בעולם. כיום משתמשים בניב זה רק בארץ האמזוניה ובמספר מצומצם של ערים קטנות במרוקו, הסמוכות לחצי האי האיברי. כשפות אחרות, גם החקטייה לא משמשת רק לתקשורת בין אישית, אלא מהווה מקור לגאווה והשתייכות. עבור היהודים מצפון מרוקו החקטייה מהווה מקור נוסף שקושר אותם לעברם במרוקו ואפילו לספרד שלפני הגירוש, במרחק של יותר מחמש מאות שנה. קשה לתאר עד כמה בני הקהילה בבלם גאים בדברם שפה זו ועד כמה הם שמחים בכך שהם מצליחים לשמר את השפה. ביושבי עם זקני העדה בבלם ראיתי את השמחה בעיניהם כל פעם שהזכירו ביטוי בחקטייה. מרוקו זה כאן בקהילה היהודית בבלם יש כיום כ-450 משפחות יהודיות. שני בתי הכנסת קיימים ופעילים בשבתות ובימי החול. זהותם של היהודים בבלם היא לדעתי חידה מעניינת. מצד אחד ניתן לומר ללא כחל וסרק שהתרבות המרוקאית בבלם עדיין חיה ונושמת ומהווה חלק משמעותי של זהותם היהודית של מבוגרים וצעירים כאחד. המנהגים, המאכלים המנגינות המרוקאיות נשמרות בקפידה ומהוות מקור לגאווה קהילתית. אולם גם היותם בני האמזונס מקבל מקום: גם זהות זו תורמת מנהגים, תרבות ומאכלים ייחודיים שגם בה גאים בני הקהילה. אפילו המאכלים המקובלים על העדה המרוקאית מימים ימימה כגון החמין (הדפינה) והקוסקוס מקבלים תיבול מקומי. בחמין לכבוד שבת, הם משתמשים בסוגי קטניות ותפוחי אדמה של הג'ונגל. גם בהכנת הקוסקוס הנקרא בפיהם "קוסקוסו" משתמשות הנשים לא בקמח רגיל, אלא בקמח שורש הגדל בג'ונגל בשם מנדיאוקה המשמש כמאכל המרכזי של האינדיאנים במקום. אולם למרות הניסיונות העקשיים של היהודים לשמור על מסורתם ודתם, תופעת ההתבוללות לא פוסחת על בני הקהילה. בביקורי ישבתי ארוכות עם מנהיגי הקהילה ושמעתי את דאגתם העיקרית: "כיצד לשמור על עתידה של הקהילה"? הקהילה מבינה היטב שעליה לחדש את פניה ולא להישאר בהיסטוריה הייחודית שלה בלבד. לא שפת החקטייה ולא המאכלים המרוקאים הם הערובה להמשך קיומה של הקהילה. למרות שאין בקהילה בית ספר יהודי כלל וכלל, לא בית ספר יומי ולא בית ספר משלים (בבית חב"ד המקומי יש רק גן ילדים יהודי), היהודים רואים צורך להשקיע בבני הדור הצעיר ולפני שנים רבות הוקמה תנועת נוער מקומית "קדימה" אשר לאחרונה אף הצטרפה לשורותיה של בני עקיבא העולמית והפכה ל"קדימה – בני עקיבא". בתנועה זו משתתפים כ-200 צעירים אשר כל שבת נפגשים ולומדים על זהותם היהודית והציונית. יהודי או שניים? אחת הדילמות הקיימות בבלם ובעולם היהודי בכלל, היא שאלת היחס למשפחות אשר אחד מבני הזוג איננו יהודי. בכדי להבין את הרקע הנפשי לזוגות כאלה חשוב לדעתי להבין את ההבדל הבסיסי בין התבוללות לנישואי תערובת. התבוללות היא איבוד הזהות העצמית ואימוץ תרבות או דת אחרת. נישואי תערובת הם נישואין שלא על פי ההלכה היהודית עם נשים או גברים שאינם יהודים ובדרך כלל גם אינם בעלי זהות יהודית. בעולם המודרני ובעיקר בעולם הפוסט מודרני, אנו עדים לתופעה מעניינת ומפתיעה. יהודים המתחתנים בנישואי תערובת, לא מתבוללים. במילים אחרות, לא פעם כאשר יהודי מתחתן עם אישה שאינה יהודיה (או להיפך) הוא מחליט שלא לעזוב את יהדותו וזהותו. וכך נוצר מצב בבלם, כמו במקומות רבים אחרים, שבן למשפחה יהודית מתחתן עם בת זוג שאינה יהודית אבל ממשיך לבוא בכל יום שישי לקבלת שבת ולעיתים אף במשך כל ימות השבוע לבית הכנסת. הקהילה בבלם מתלבטת בדבר יחסה ליהודים אלו. עד כמה לקבל אותם? האם לקרב אותם - ואת בנות זוגם וילדיהם? האם צירופם לקהילה יחליש או יחזק את הקהילה? או בשפתם של בני הקהילה: "האם לאבד יהודי אחד או להרוויח שניים"? כמובן שבמידה ומשפחות אלו יצורפו לקהילה, יצטרכו בני הזוג הלא יהודיים לעבור בשלב מסוים גיור כהלכה. נשיאת הקהילה בבלם, הגברת יאנה פינטו, עורכת דין חשובה בעיר, אמרה לי בנושא זה: "אנו יכולים בקלות לעבור לתנועה הליברלית, אבל אנו רוצים להמשיך את דרך האבות שלנו, גם אם דרך זו היא הקשה יותר, אנו מאמינים בה". אין ספק שהקהילה היהודית בבלם עומדת בפני אתגר חשוב וקשה. האתגר איננו כיצד להיות יהודי טוב בירושלים או בבני ברק אלא כיצד להמשיך להיות יהודים בג'ונגל של האמזונס. בטוחני שהרצון הכן ואמיתי של בני הקהילה ביחד עם סייעתא דשמיא בבחינת "לא אלמן ישראל" יביאו למציאת הדרך הטובה והיצירתית להמשך הקיום היהודי עוד 200 שנה ויותר על אדמת ברזיל והאמזונס. rabanim@ots.org.il תודתי נתונה למר דוד סלגדו (אלמליח) מאגודת "שבי ישראל" על עזרתו במידע חשוב להכנת מאמר זה. סלגדו, יליד אזור האמזונס, גר במשך שנים בבלם והכין סרט דוקומנטרי על יהודי האמזונס.

heb_Hebr

"אנחנו אוהבים אותך, רמדאן! אנו צמים בזמן שלך, רמדאן!" מזמרים הילדים הקטנים כל שנה כמה ימים לפני שהחודש הקדוש מתחיל. הזמרה מציינת את תחילתו הרשמית של הרמדאן, שכולם מצפים לו בשקיקה, לא משנה עד כמה החיים הקשים. רוב אלו שאינם מוסלמים מכירים את חג הרמדאן האסלאמי כחודש של צום. אז כמה כיף זה יכול להיות? אבל הרמדאן וחגיגות שבירת הצום שאחריו הם הרבה הרבה יותר מזה. במהלך הרמדאן אנשים נפגשים יותר מאשר בכל תקופה אחרת בשנה. (למעשה, במהלך החג אנחנו ממש מבקרים כל קרוב משפחה שיש לנו. לעיתים זה מתיש!) לילדים, זה חודש בו הם קונים זיקוקים ועורכים מסיבה קטנה משל עצמם כמעט בכל ערב אחרי האיפטר (הארוחה היומית בה מוסלמים שוברים את הצום, עם שקיעת החמה). מעמול שאני ואמא שלי הכנו עבור הנשים, הרמדאן הוא החודש בו הן מתכנסות להכין קינוחים מסורתיים, כמו קטאיף, לביבה מטוגנת במילוי גבינה, אגוזים וסוכר; קאעק - עוגיה בצורת סופגנייה; ומעמול, מאפה עם מילוי. את הקינוחים האלה קשה להכין לבד, אבל כשהנשים מייצרות אותם יחד, הן נהנות. הן מדברות, צוחקות ונשארות ערות כל הלילה כדי שיוכלו להכין כמויות גדולות בבת אחת. זה כמו ספורט עבורן, כמו כדורגל. הן משחקות כקבוצה! הממתקים האלה הם טעם הרמדאן. מצד שני, הרמדאן יכול להיות מעט מלחיץ עבור הגברים, האחראים בעיקר לתמיכה הכלכלית במשפחותיהם. במהלך החג, מצופה שאבות ובעלים יפנקו את הילדים והנשים עם דמי כיס "אלעידיה",(العيدية). בכל זאת, גם הגברים נהנים מרמדאן. הם יושבים יחד בחוץ לפני התפילה האחרונה של היום, משוחחים ושותים תה וקפה. המארח מציע את קינוחי הרמדאן לאורחיו וצחוקם מצטלצל ברחובות. ובנוסף ישנם הצלילים - כמו תכביר (تكبير- פזמון קסום ומהפנט ,האומר "אללהו אכבר") ומבוצע לפני התפילה הראשונה של היום במהלך החג, ותראוויח (تراويح - תפילות לילה שנאמרות במהלך הרמדאן). רגע לפני עלות השחר מתופף הרמדאן, המכונה המוסחראתי (المسحراتي) מתהלך ברחובות ומעיר את כולם כדי שיוכלו לאכול לפני ששוב צמים. ובל נשכח את המראות: דגלים וסהרונים בגוונים בהירים נמתחים עם שרשראות של אורות זעירים על הקירות ואנשים נושאים פנסים זוהרים. דוכני המוכרים מצוידים בצעצועים קטנים הניתנים לילדים יחד עם דמי החג במהלך החודש. ילדה מקבלת את מתנות הרמדאן במהלך הימים האחרונים של הרמדאן השווקים עמוסים באנשים הקונים בגדים חדשים כדי לחגוג את עיד אל-פיטר (חג סיום הצום המכונה "החג הקטן"; לעומת החג "הגדול" חג הקורבן שנחגג בסתיו). הכבישים במרכז העיר נחסמים למכוניות. כך יש יותר מקום לקנות ולמכור סחורות. בינתיים גברים ונשים מתחדשים בתספורות מסוגננות. לכל אחד יש מראה חדש. זהו סמל להתחלה חדשה בחיים. חלק מהמשפחות כה עניות עד שאינן יכולות לחגוג את הרמדאן כמו שצריך. הן לא יכולות להכין קינוחים או לקנות בגדים חדשים. זה כמו חג מולד בלי עצים ומתנות. לפעמים אנשים כל כך חסרי כל שהם אפילו לא מבקרים את קרוביהם מרוב מבוכה. למרבה המזל, הרמדאן הוא חודש האל, ואלוהים שולח אנשים טובים לעזור לעניים. מי שיש לו כסף עוזר בדרכים שונות לאלה שאין להם. הללו, מזמינים את העניים לארוחות איפטר, תורמים כסף או נותנים להם בגדים חדשים. בנוסף, ישנם ארגונים לא- ממשלתיים שעובדים קשה כדי להאכיל ולהלביש את העניים, למרות שגם קופתם דלה. בין התורמים ניתן למנות את העמותה האמריקאית Rebuilding Alliance ושותפותיה בעזה, החברה לשיקום אל-עמל (El-Amal Rehabilitation Society) והמרכז לתוכניות נשים (The Women’s Programs Center). "הצלחנו לסייע ליותר מ 200 משפחות בעיר רפיח, שבה מתגוררים מרבית מהתושבים הנזקקים ביותר", אומר כארם נסראללה, רכז רפיח בעמותה לשיקום. Rebuilding Alliance "הילדים שמחו כל כך. הם קיבלו סוף סוף, בגדים חדשים לחג, אחרי שאיבדו לחלוטין את התקווה." שותפה נוספת, עמותת חזון הנוער (Youth Vision) חילקה 20 סלי מזון למשפחות העניות ביותר במחנה שאטי ועזרה ל 60 משפחות לקנות בגדי חג עבור 134 ילדיהם. "חימם את ליבי לראות משפחות מקבלות אוכל וילדים בוחרים בעצמם בגדים ונעליים לחג", אומרת ניבין נאסר, מתאמת עיריית עזה של ארגון Rebuilding Alliance. "לעולם לא אשכח את חיוכיהם הנוגעים ללב של הילדים כשהם מוכנים לחג, עם תלבושות נחמדות. " רמדאן ועיד אל-פיטר הם הפסקה מהחיים. מתגעגעים אליהם ברגע שהם מסתיימים. למעשה, אנשים מתחילים להתגעגע לרמדאן כבר ביום הראשון שלו. כמה אירוני! הם מדקלמים את האימרה העממית: "יום רמדאן אחד חלף עבר, יום אחד הסתיים, נותרו עוד עשרים ותשעה ימים". מילים לא יכולות לתאר כראוי כמה המוסלמים אוהבים את החודש הקדוש. בזכות ברכותיו מוסלמים מתפללים שיגיעו לרמדאן בשנה הבאה. יהי רצון שאלוהים יברך את המוסלמים בכל מקום ויסלח על חטאם בסוף הרמדאן. אמן. תרגום: אבי דאול עריכה: מיכל זק טקסט זה נכתב במקור באתר We are not numbers, בלוג ספרותי בו כותבים צעירים מעזה על חייהם בשפה האנגלית. חלק מהכותבים העזתים הביעו רצון להשמיע את קולם גם בעברית, ובעקבות הפנייה שלהם התנדבנו מעל לכ-150 ישראלים לתרגם את הטקסטים שבאתר מאנגלית לעברית. במידה ותרצו להצטרף אל קהילת המתרגמים שלנו ולעזור לנו למלא את האתר בתוכן נוסף, לחצו כאן.

heb_Hebr