image
imagewidth (px) 550
5.36k
| labels
stringlengths 15
53
|
|---|---|
רש״י על ברכות __/..//: : - _=&=?.///_/...//:- |
|
רש״י על ברכות 1 1 2 מאימתי |
|
חובתו. אם כן למה קורין אותה בבית |
|
לפני צאת הכוכבים ודרבי יוסי כהרף עין |
|
נזכר שהוא יין ואמר פרי הגפן פשיטא |
|
הנביאים: הבנת דבר מתוך דבר - היינו |
|
דעת: קב חומטין - ארץ מלחה ומשמרת |
|
את הפירות מהתליע: ואינו חושש - למוכרה |
|
בדמי חטין דלאו אונאה היא שהרי שמירתן |
|
בכך: 13 יראת שמים דומה - לפתחים |
|
חיצונים שדרך להם נכנסים לפנימיים כך אם |
|
ירא שמים הוא נעשה חרד לשמור ולעשות |
|
ואם לאו אינו חש לתורתו: בהי עייל |
|
- באיזה פתח נכנס לפתוח את הפנימים: |
|
)ואנא( אמינא לך - כלומר אתה מיעטת |
|
לן דיצא דהא אפילו סיים כל הברכה |
|
בשבחו: הן יראת ה׳ - יחידה היא |
|
היראה בעולם: מי שאכל שום וריחו נודף |
|
כו׳ - פירוקא הוא כלומר הכי קאמר |
|
קרא אם רשעת מעט אל תוסף על |
|
רשעך דמי שאכל שום וריחו נודף כבר |
|
לחבריו כלום יחזור ויאכל עוד אחר ויהיה |
|
נודף יותר לזמן ארוך: חרדין ועצבין - |
|
נוטריקון דחרצובות: כאולם - שפתחו פתוח ורחב: |
|
זה דרכם - לעיל מיניה כתיב קרבם |
|
בתימו לעולם דהיינו קבורה והדר כתיב זה |
|
כדעת פתיחתה ואמר שהכל יצא על היין |
|
דרכם כסל למו כלומר יודעין הם שזו |
|
דרכם אבל כסל למו כליותיהם מחופין בחלבם |
|
מהשיב כליותיהם מחשבת סופם ושמא תאמר מחמת |
|
החלב שכחו והרי הם שוגגין ת״ל ואחריהם |
|
את העתיד לבא לנפשם אחרי אובדם בפיהם |
|
ירצו ויספרו תמיד ואעפ״כ אינן חוזרין: אפי׳ |
|
בפתילה נמי ליפטר - דחס על הפתילה |
|
נמי אינה צריכה המלאכה לגופה דמלאכה היינו |
|
כיבוי וכיבוי עצמו אינו צריך לו דאם |
|
לא הובערה מעולם הוה ניחא ליה אם |
|
דתנן וכו׳: אלא – קא מבעיא לן |
|
מתחלה הובהבה הואיל וחס עליה כי אית |
|
בה טפי הוה ניחא ליה בה: לעולם |
|
כר׳ יהודה סבירא ליה - דמשום אין |
|
צריכה לגופה לא מיפטר הואיל וצריכה לדבר |
|
אחר מלאכת מחשבת הוא וכי מכבה לה |
|
משום חייסא דשמן ונר היינו טעמא דפטור |
|
קסבר דסותר ע״מ לבנות במקומו הוי סותר |
|
כל מקלקל דשבת הוי פטור דלאו היינו |
|
מלאכת מחשבת וסותר דתנן באבות מלאכות דמיחייב |
|
סותר ע״מ לבנות הוא ואינו יכול לבנות |
|
פתח אדעתא דחמרא כדי לסיים בפה״ג וכשהגיע |
|
אלא אם כן סותרו והשתא לאו קלקול |
|
הוא ור״י סבר דאם במקומו חוזר ובונה |
|
הוא דמחייב אסתירה ואי לא לא ומכבה |
|
דומיא דסותר הוא וכן קורע דומיא דסותר |
|
ולהכי תנן הקורע ע״מ לתפור וכן מוחק |
|
תנן ע״מ לכתוב דכולם סותר נינהו הלכך |
|
על הפתילה חייסה דידיה אינה אלא להדליק |
|
הלכך מכבה על מנת להדליק היינו במקומו |
|
אבל כי חס על הנר או על |
|
השמן ועל הפתילה אינו חס ואינו חושש |
|
למלך העולם נזכר שהוא שכר וסיים שהכל |
|
אם משליכה אפי׳ צריך לשמן להדליק בו |
|
פתילה אחרת לאחר זמן בתוך נר זה |
|
אין זה סותר ע״מ לבנות במקומו שאין |
|
הכיבוי וההבערה לא בשמן ולא בנר אלא |
|
בפתילה הלכך לא שייכא סתירה ובנין אלא |
|
בפתילה וכיון דאין מחשבת סופו לחזור ולהדליק |
|
פתילה זו אין כאן עוד בנין במקום |
|
סתירה ודקתני שהוא עושה פחם כלומר מפני |
|
שהם עושין פחם מתחלתה ועומדת לחזור ולהאחיז |
|
בה אור ואיכא בנין במקום סתירה ורבותינו |
|
מהו: בתר עיקר ברכה אזלינן – ועיקר |
|
מפרשין נר ושמן איכא למימר מיבעי ליה |
|
למידי אחריני ולא להדליק ולי נראה שאין |
|
צריכין אנו לדוחק זה דמשום דאיכא למימר |
|
לית לן למיפטריה שהרי הוא יודע למה |
|
חס עליהן וסתם נר אינו אלא להדליק |
|
בו פתילה: ומשכן סותר על מנת לבנות |
|
שלא במקומו הוא - שהיו סותרין אותו |
|
בחנייה זו ונוסעים למקום אחר וחונים וחוזרים |
|
ומקימין אותו: כר׳ שמעון - דפטר ליה |
|
משום דאין צריכין לגופה וכחס על הפתילה |
|
ברכה אדעתא דיין נאמרה והוי כמו שסיים |
|
היינו טעמא דמחייב כגון שצריך להבהבה שלא |
|
הובהבה מבעוד יום דכיבוי זה צריך לגופו |
|
שיהא הלהב נוח לאחוז בה כשיבא להדליקה: |
|
שהוא עושה פחם - שהוא מתכוין ממש |
|
לעשותה כמין פחם עכשיו אלמא בכבוי הצריך |
|
לגופו מיירי ולא קתני שנעשית פחם מתחלתו |
|
שהובהבה דנמצי למימר טעמא משום דבת בנין |
|
היא דאיכא בנין במקום סתירה מה שאין |
|
כן בשמן ונר דלא שייך בהו בנין |
|
וסתירה: מתני׳ בשעת לידתן - בגמרא מפרש |
|
ביין ואין ברכת היין מוציאה ידי ברכת |
|
מאי שנא שעת לידתן: גמ׳ הכי גרסינן |
|
בנדה מאי טעמא: בחדרי בטנה - מקור |
|
דמה: קלקלה - מרדה: רביעית דם - |
|
חיי אדם תלויין בה: 23 ראשית קראתי |
|
אתכם - ראשית תבואתה )ירמיהו ב(: עסקי |
|
ראשית - ראשית עריסותיכם )במדבר טו(: הריני |
|
נוטל נשמתכם - ותאבד רביעית דמכם ויכבה |
End of preview. Expand
in Dataset Viewer.
- Downloads last month
- 37