1.14.txt

 
ל הקשר והתקשובהעמותה להנצחת חללי חי  
רח' אלפרט 3 ,ת"ד 7289  , מיקוד ־מונוסוןיהוד 56214 01 .  ' פקס3470 536 03; טל4622 536  03 
 
1 
 
ניסן   תשע"ט ה  
מאי 2019 
 
 
ברור  וקצר :  ות התפתח   נַדבָּ ה " ר   ל )נוה   ברדיו דיבור  (  "ל בצה  
מאת: אל"ם )בדימוס(  דניאל   רוזן 1 
 
רקע 
מן העברגרסאות    של מילון המונחים הצבאיים בצה"ל מגדירות את המונח  נַדבָּ "ר   כ"יוֹ דְ ר־רַ וּבּל דִּ הַ נֹ   
radio telephone procedure)  :בקשר  –נוהל קבוע שמשתמשים בו בשעת דיבור ברדיו כדי לחסוך זמן, למנוע   
ר."טעויות ולקיים ביטחון־קש2  בגרסאות עדכניות יותר מוגדרנַדבָּ "ר  בפשטות כ"נוהל דיבור ברדיו" 3 
ברשת".מונח כ"נוהל דיבור  לנוגע  עכשווי בצה"ל  הכה  הדרה חומר  המונח הרשמי לא השתנה, אך 4 
מאפשרותת  שתות רדיו טקטי צבאיורִ   קשר  מְגַמִּי לְמֶחֱצָה־דּוּ   half duplex)תחנה ברשת יכולה
לקלוט ולשדר, אך לא באותה עת. כאשר תחנה אחת משדרת, כל יתר התחנות צריכות להיות  
ןדרו יחד, ה תחנות יששתי  אם  היה  ובקליטה.    , והקליטה תשובש.זו לזויפריעו    רדיוכדי שרשת    , 
בהש  מספר רב של תחנות  אותו תדרב   ,ות  תפעל ביעיל   –ורה  כל תחנה חייבת להבין בכל עת מה ק 
וכל תחנה צריכה להזדהות בכל שדר, ברשת,    מכאן הצורך בנהלים ברורים לניהול התעבורה  ו 
ברשת וחשיבות משמעת המפעילים.  
ןבהשת של צה"ל,  בשנותיו הראשונו   השתמשו בעיקר במכשירי קשר מעודפי מלחמת העולם  
השנייה,5  "ן  תָ קשר הדיבור בטכנולוגיה של אפנון תנופה )אָ היה   – amplitude modulation( בתחום
"ג  התדר הגבוה )תָ   – high frequency, תלויה מאוד בטווח  (, איכות ערוץ התקשורת הייתה נמוכה 
ובתנאים האטמוספריים,  היה קשה להבין את הדובר, ותפעול מכשירי הקשר נעשה בעיקר בידי  
בעלי מקצוע מיומנים, שכונו  אלחוטנים  .אותן  מסרו  ו ברקים(  מפקדים הכינו הודעות בכתב )מ  
לאלחוטן בתחנת היעד.וזה העבירן  לאלחוטן,    בהמשך עבר צה"ל להשתמש במכשירי קשר  
"ד  תָ מתקדמים יותר, קשר הדיבור היה בטכנולוגיה של אפנון תדר )אָ   – frequency modulation (  
"ם גָ בתחום התדר הגבוה מאוד )תָ  –very high frequencyשתפרה מאוד(, איכות ערוץ התקשורת ה ,  
 
1  תודת המחבר נתונה וותיקיון הופמן ולשמר שמל  חיל הקשר  והתקשוב על עזרתם בהתקנת  מאמר זה  ,רוביקולד"ר    
רוזנטל על הסכמתו לצרף את הנספח פרי עטו.  
2  המטה הכללי, עקד כללי300-1  ,מילון מונחים צבאיים, אג"מ -מה"ד, תש"מ 1980  )להלןמילון   מונחים  צבאיים 
1980 .( 
3  אגף המבצעים  – "לתו' מח ,הדרכהמפקדות,     ובטיחות, מילון הקיצורים וראשי התיבות"עהתש , אוגוסט  2010 . 
4  "י )מפקדת זרוע היבשה(, מָזִ חוברת לימוד  לקראת מבחן  הכניסה "ד לבה1  , 2013 ,' עמ 185 . 
5  במכשירים  אחת אלה נדרש להמתין כשנייה    מעת  הלחיצה  על   מערכת  היד   עד  שניתן   היה   לדבר,  כדי  שהשפופרות   
יתחממו שדר  במַ  והמשדר ישדר. <next_page> 
2 
 והטווח )כל עוד היה בטווח הכיסוי של הציוד( והתנאים האטמוספריים השפיעו אך במעט על 
איכות הקשר   .עבר מידי האלחוטניםתפעול מכשירי הקשר     מפקדיםהלוחמים והידי  ל ,  
הםזנייה המחוברים למערכת קשר  ווהמיקרופון והא   חלק מהציוד התקני של כל מפקד  היום  
כה ביותר ושל חלק גדול מהלוחמים. הדיבור ברדיו הפך לחלק משגרת החיים  הנמומהרמה  בשדה  
עם , שהשתנה ר"נַדבָּ הדבר השפיע כמובן על ה של חיילים ומפקדים.  השנים, ונעשה פשוט וקצר   .
שתות רדיו צבאיות מצומצמת להודעות קצרות וענייניות. הדוברים הם בעיקר  תעבורה ברִ 
מהתחנות מאזינות, ומשדרות לעיתים רחוקותהמפקדים. חלק גדול    .משמעת מפעילים היא תנאי   
לפעולה סדירה של הרשת.  ר"נַדבָּ הקפדה על    נכון, שהופך לשגרת דיבור ברשת  הרדיו, הכרחית  
ר"נַדבָּ , שכן שימוש נכון בלתפקוד נכון של רשת הרדיו בקרב, בתנאי לחץ פיזי ונפשי   מאפשר  
יקת, ומצמצם אי תקשורת מהירה, תמציתית ומדו -הבנות.  
תשפ  הצבא חייבת להיות קצרה וברורה, ואין בה מקום לעמימות  .ר"נַדבָּ הדבר השפיע כמובן על ה ,  
שהלך והשתכלל במהלך השנים זו הפך לחלק בלתי נפרד מהעגה הצבאית, וו  –ר"נַדבָּ לחלק מה    .
. מפקדי חיל הקשר ראו בדבר  ר"נַדבָּ השנים, חדרה גם לעם  העגה הצבאית, שהתפתחה והשתנתה 
ר"נַדבָּ , ועד היום מערך שיעור  תופעההר  וגילמ ללא הצלחה  בזמנם  תופעה שלילית ונלחמו    בבית  
"ד  הַ הספר הארצי לקשר )בַּ 7( מתעלם מעגה זאת  בסופו של דבר  ,"תורה"העגה התגבשה ל  .  מאמרו  
ףשל ד"ר רוביק רוזנטל, המצור  ר "נַדבָּ עגה הצבאית על הבנספח, מציג את השלכות ה   ועל השפה  
העברית.  
 
 
כינויים נפוצים ברשת הקשר2013 
חוברת"י, מז:  מקור  לימוד  לקראת מבחן הכניסה "ד לבה1  , 2013 ,' עמ186 
 
תהליכים וביטויים  
ת קשר רדיו, העברת המידע והפסקת הקשר חייבים להיות אחידיםתהליכי הקמ ,  סדורים, ברורים  
ונהירים לכל מפעילי התחנות ברשת. 
<next_page> 
3 
 מקור  ר"נַדבָּ ה   ר"נַדבָּ הישראלי הוא ה   הינ ובוגרי צבא בריטהבריטי,    ר" נַדבָּ תרגמו את ה   לעברית.6  
םהביטויים הראשוני  "  היו "הלו Hello)   ,כביטוי  בושהתראה,    This Is) ;
Roger)  ,דור התקבל"י: "הש שמשמעו 7  בפרק)המשמעות שונתה -זמן קצר   
ל:"שידורך נקלט והובן"  8;(9  "סוףOut), שמשמעו: סוף הקשר. בניסוח של אז"במלה זו נגמר כל   
שידור שאינו מחכה למענה"10  
ר"נַדבָּ ה תהליכי   םהשתכללו במהלך השניו"הסתבכו" בשנותיו הראשונות של צה"ל, אך  הלכו  ,  
ממה שהיה . התהליך של היום קצר ומהיר פי כמה  ונהיו קצרים ופשוטים   בימי צה"ל הראשונים.  
ר"נַדבָּ ל   ביטוייםהצטרפו    :  כמו היישר  )קיבלתי, הבנתי, מבצע(,  משנה  )סגן או עוזר בעל תפקיד,  
לדוגמה: משנה קודקוד(,  חיובי  )כן, נכון  (  – Affirmative  ,שלילי  )לא נכון, אין זה כך    –Negative ,
אשר )אמת שהמסר התקבל והובן  –Acknowledge(,11 פקודות )התראה לפני מתן פקודות(.  
 
 
דוגמה להקמת קשר 1951 
תהליך :  מקור  אלחוט דיבור 1951 
 
 
 
 
 
ניצן ראשון של תהליך קשר מקוצר 1951 
תהליך :  מקור  אלחוט דיבור 1951 
 
  
 
6  חוברת  ההדרכה הראשונה העוסקת באלחוט דיבור שאותרה בארכיונים היא שרות הקשר,  חוברת   אמונים  מס1  ,
הדיבור  באל־חוט, אפריל   1948  )להלן  ירות הקשר, הדיבור באלחוטש (,  ארכיון  תולדות  "הגנה",  ה 34/234. חוברות
ו עוסקות רק בקשר באלחוט מורס. רהדרכה קודמות שאות  
7  שירות  הקשר, הדיבור באלחוט.  
8  אג"מ/מה"ד  – ראשיקצין קשר  ,  תהליך אלחוט דיבור1951  )להלןתהליך אלחוט דיבור   1951(, ארכיון העמותה
להנצחת חללי חיל הקשר והתקשוב. 
9  מקור השימוש בביטוי "רות" הוא האותR  במורס )קיצור שלReceivedבאנגלית הוא  (, שהאלף־בית הפונטי שלה 
Roger, ובעברית –"רות".   
10  מקור: שרות הקשר, הדיבור באלחוט.  
11  של המילים "כן" ו"לא", מילים   תאחהברה    , ן דומות למילים רבות אחרות, ושימוש בה  הבנות רבות, לכן  ־ יוצר אי 
"ר שימוש במילים "חיובי" ו"שלילי". דבָּ דורש הנַ  
<next_page> 
4 
 השימוש ב"הלו" הופסק עוד בשנות ה־50  .ר" נַדבָּ תהליך ה   של היום הוא תהליך פשוט  ומהיר   של  
היפני  – הזדהות  – מסר  –סיום. לדוגמה:    
קריאה:   ורד כאן  1  ]מפקד מסגרת 1  פונה למפקדו בשם הרשת, ורד [טנקים נעים 
שלושת אלפיםממערב למזרח כ   רמצפון לי, עבו . 
תשובה:   כאן ורד. רות. נצור והמתן לפקודה. סוף .
 
 
 ביטויי תהליך1948 
רות יש: מקור  הקשר, הדיבור באלחוט, באדיבות  רכיון א  תולדות "הגנה"ה  
<next_page> 
5 
   
  
ביטויי תהליך1951 
תהליך :  מקור  אלחוט ור דיב 1951 
<next_page> 
6 
  
ייביטו תהליך2013 
חוברת"י, מז:  מקור  לימוד  לקראת מבחן הכניסה "ד לבה1 , 2013 ,' עמ185 
כיצד "גמעָ קַ לדבר?   )קצב, מהירות, עוצמה, גובה( 
"ג: דיבור  מעָ הבסיס לקשר דיבור בשדה הקרב הוא דיבור נכון וברור, ובזמנו הקפידו בצה"ל על קַ 
בקצב אחיד  , בגובה  , באיטיות, בהקפדה על מבטא נכון, בעוצמת דיבור אחידה)במשפטים קצרים( 
קול אחיד – חייליםה כדי להקל על  ת הנאמר.ין אהב לט ווקלל   
רדיו טקטיות מלמדת עד כמה הקפידו מפקדי העבר לדבר נכון  שתות  להקלטות של רִ הקשבה  
וברור ברדיו, ועד כמה נשחק הדבר במהלך השנים. 
 
 
 קמע"ג1948 
רכיון תולדות ה"הגנה" רות הקשר, הדיבור באלחוט, באדיבות איש: מקור  
<next_page> 
7 
  
"ג מעָ קַ 2018 
ר"נַדבָּ : מערך שיעור  מקור , "ד  בה 7 , 2018 
 
 
טחון במפקדי המשנה  יומדוד של מפקדים )וקציני קשר( ברשת הקשר נוסך ביבור שקול  ד 
ובלוחמים, ונודעת לו חשיבות מיוחדת.  
אלף־בית פונטי  
את המהלך של מעבר מקשר מורס לקשר  בתחילת מלחמת העצמאות  יוצאי הצבא הבריטי הובילו  
קודים מוסכמים  שימוש בהסבת תהליך הקמת הקשר,  דיבור, המתאים יותר לשימוש טקטי, תוך 
הוראות קשר. הם הנהיגו שימוש במטוס קל לתיווך, יצרו אפשרות לשיחות  שיטה אחידה ל ו 
ישירות בין מפקדים והקפידו על האזנה של מפקדות בכירות לנעשה ברשת של כוחות תחת  
פיקודם.   צבאיתרדיו  בתקשורת  של שירות הקשר  השימוש הראשון    בדיבור   בהיקף רחב היה בליווי  
במרץ שיירות לירושלים,  1948, עם ציוד קשר צבאי מעודפי צבא ארה"ב, שנרכש בחשאי בארה"ב
והוברח ארצה.12 
א כלי חשוב בתקשורת דיבור, לאיות ברור של שמות ומונחים, וחלק חשוב  והאלף־בית הפונטי ה 
ר"נַדבָּ הסבת ה מ   לעברית  רית, המלווה אותנו, בשינויים  היה יצירת אלף־בית פונטי בשפה העב 
קלים, עד היום.13 
אלף־בית הפונטי העברי התבסס על עקרונות האלף־בית הפונטי האנגלי, שהם מילה קצרה וקלת  ה 
שימוש־ואימילים בעלות צליל פונטי דומה  מנעות מקביעת  יהיגוי לכל אות, תוך ה   מילים  ב 
הנמצאות בשימוש צבאי שוטף. 
 
12  דניאל  רוזן, מיכאל נגל ,  שבעים שנות חיל הקשר והתקשוב:   מערכות שיטות ואמצעים, העמותה להנצחת חללי   
חיל הקשר והתקשוב, התשע"ט2018 )להלןרוזן ונגל,  שבעים שנות חיל הקשר והתקשוב(, ' עמ55-54. 
13  על  פי כתבי ההיסטוריון גבי שריג, האלף־בית הפונטי העברי פותח בידי נפתלי רז )רייזר(, שנודע בכינוי "נפתא"   
)1999- 1921 (. יליד חיפה. בגיל15  אַתתהתגייס ל"הגנה", לשירות הקשר   ואלחוטן  בעלייה  לחניתה  בשנת1938  .
מדריך  האיתות  ימים מייג'ור גנרל( אורד וינגייט. התגייס לצבא  פְלַגוֹת הלילה המיוחדות שהוקמו בידי קפטן )לב 
בריטניה   במלחמת העולם, הוכשר כטכנאי רדיו ושירת בחיל האוויר המלכותי. השתחרר בשנת  1946, חזר לשירות
הקשר, עסק בהפעלת שידורי "קול ישראל" במחתרת והקים רשת תחנות אלחוט בדרך לירושלים. שירת בחיל הקשר  
במגוון תפקידים, כולל  "בבממפקד    , מפקד בה"ד  )בית מלאכה בסיסי( 7  ומג"ד קשר ארצי, עד שחרורו בשנת1961  
מועצתבדרגת סא"ל. היה מהנדס מחוז המרכז במשרד הדואר, חבר   מנהליםה   של  רשות  השידור ומנהל החממה  
הטכנולוגית באריאל.  
<next_page> 
8 
  האלף־בית הפונטי העברי הראשון 
רות יש: מקור  הקשר, הדיבור באלחוט, באדיבות  "ה את  
התוספות ילפ  תהליך  אלחוט דבור1951 
כינויי תחנות ומפקדים  
ומשתבשנותיו הראשונות של צה"ל הש  למשל;  בשלוש אותיות לציון אות הקריאה של תחנה ,  אות  
"תלםקריאה "קשת", שבאלחוט דיבור נשמע: "קיבוץ שמיר  .
בשנותיו הראשונות של צה"ל התמסד השימוש בכינויי מפקדים   לקציני המטה ולקצינים  
המקצועיים, שהזדהו בכינוי ובשם הרשת )לדוגמה:  כספית מלך, כאשר   מלך  הוא שם רשת המבצעים  
של היחידה(.  
מפקד קודקוד  
קצין אג"ם  אולר 
קצין מבצעים  מברג 
קצין אפסנאות עסיס 
קצין שלישות  אשנב 
קצין מודיעין  פרפר  
קצין הנדסה תלתן 
קצין קשר כספית 
קצין חי"ר  שעון  
קצין שריון אבוס  
קצין תותחנים מעיל  
קצין קישור )שיתוף(  קרקע-אוויר אגרוף 
קצין רפואה תורן 
קצין הספקה דקל 
קצין משטרה צבאית  שמש 
כינויי מפקדים 1960 
: אג"מ/מה"ד מ מקור 7-42 ,המלקוד, באדיבות ארכיון צה"ל ומערכת הביטחון,  98/565/1961 
 
כינויי מפקדים ובעלי תפקידים נפוצים2013 
חוברת:  מקור  לימוד  לקראת  מבחן הכניסה  "ד לבה1  , 2013 ,' עמ 186 
<next_page> 
9 
 אותות קריאה קבועים בדרג  הלוחם 
בשנת  1961  מעברהובילו אנשי הקשר בחיל השריון   מדרג  "אותות קריאה קבועים בשריון"  ל 
כדי להתמודד עם  המחלקה ועד לדרג החטיבה,  "רבוי  רשתות ותחנות אלחוט בעוצבות שריון, הצורך  
בכניסת מפקדים לרשתות כפופות וביצוע שינויי צוות במהירות"14  
שם רשתהתבססו על קריאה  האותות  , כאשר המפקד הזדהה בשם הרשת,  המבצעים של היחידה 
התחנות השתמשו בשם הרשת ובמספרי תחנות קבועותושאר  .  כן  נהגו לצרף אות )א', ב' וכו'(  
לכינוי (;מספר קבוע, כדי לציין מאיזה כלי מדובר )טנק, נגמ"ש, זחל"ם, ג'יפ וכו'או ל  למשל, טנק  
בה הוא פועל )לדוגמה  שמזדהה באות הקריאה של הרשת של המסגרת    –אביב(, בתוספת מספרו   
ברשת )לדוגמה    –אביב   1  א  "םקֶ רֶ   )רכב-קרב משוריין(   יחידה אחת לאחרת המשיך  שעבר מ 
מספרו מיחידת האם שממנה עבר.ב ות הקריאה ואלהשתמש ב  
צוות כוחות  ב שינויים מתמידים באיגוד והכינויים הקבועים מאפשרים תקשורת רדיו יעילה גם ב 
ב של משתמשיםר שתות רדיו עם מספר  רִ וב   ומעניקים   גמישות בהפעלת רשתות רדיו   .כוחות,   
כל התחנות  ו ות בצורה יעילה,  אחדיכולים להקים קשר ברשתות רדיו  המטה  מפקדים וקציני  
אותם בפשטות.מזהות ברשת   
מחלקות 1 עד4 
סיור 5 
חה"ן  6 
סיוע 7 
חר"פ 8 
טכני 9 
מג"ד  10 
סמג"ד 11 
קמב"ץ 12 
קמ"ן 13 
קצין קשר 14 
מח"ט 20 
סמח"ט 21 
קצין אג"ם 22 
קמ"ן 23 
קצין קשר 24 
קצין אפסנאות 25 
קצין חה"ן 26 
מפקד סיוע 27 
קר"פ 28 
קצין חימוש 29 
אותות קריאה קבועים  –מלחמת ששת הימים    
הוראות: מקור  הקשר של ' חט200 
 
לעבמהלך השנים נוספו  בתחילה היו אותות קריאה קבועים רק בדרג הגדוד והחטיבה   ת רשימ  
אותות הקריאה הקבועים  ברמת האוגדהספרים לגורמים  מִ   .לע  נוספו  כינויי המפקדים  רשימת  
לפי אותוקצינים מקצועיים נוספים  כינויים ל רשימת    העיקרון   התפתחות צה"ל והשתתפות  ולפי  
בקרב היבשה.גורמים נוספים   
 
14  מפקדת גייסות השריון/קשראותות קריאה קבועים בשריון , אוקטובר 1961. <next_page> 
10 
 הוראות הקשר של  כשמשווים את  כינויים ניתן לראות  באת התפתחות השימוש באותות קריאה ו 
מלחמת ששת הימים להוראות הקשר של מלחמת יום הכיפורים. 
 
הוראות קשר, חטיבה200  ,מלחמת ששת הימים  
באדיבות  ארכיון  ומערכת "ל צה  הביטחון  
 
 
 
 
הוראות קשר, חטיבה217, מלחמת יום הכיפורים 
אוסף :  מקור  העמותה  להנצחת  חללי חיל  הקשר  והתקשוב  
<next_page> 
11 
 צלילים ועוצמת אותות  
פרה הראשונה  ס בשנותיו הראשונות של צה"ל השתמשו בזוג ספרות לתיאור איכות הקליטה, ה 
, הספרה השנייה הציינה את צלילות הקליט  –את עוצמת הקליטה.    
 
חוזק הקליטה וצלילות הקול 1948 
שרות: מקור  הקשר, הדיבור  באלחוט, באדיבות  רכיות א  תולדות "הגנה"ה  
 
 
 צלילות ועוצמת אותות1951 
תהליך :  מקור  אלחוט דיבור 1951 
 
איכותאור פשוט וברור של  יבהמשך עבר צה"ל לת   " )אני שומע אותך היטב(,  היטב":  הקליטה 
אותך באיכות בינונית(, "גרוע" )אני שומע אותך בקושי רב(. כאשר התחנה  "בינוני" )אני שומע  
תהקולטת לא מבינה את התוכן הנקלט, היא משדר "אמור שנית" )או, בקיצור   –"שנית"(  .    
<next_page> 
12 
 יםקוד ומלקוד 
בקשר רדיו   טקטי,  מוסכמות  מהן  מילות קוד )תחליף־מילים(,  בגלוי לאויב, מסתירים מילים  ה 
לת הפעלה, אות להפעלת גייסות או פקודת  י אום מהלכים בקרב, או מיוח, לת ילת דוימראש )מ 
ן, כדי שלא יגלה אות ת זמן קצרה )מספר שעות עד יממה(כל תקופמשתנות (; ומהן אש  האויב . 
משדרים בדרך כלל פעמיים, והתחנה הקולטת  שבדיווחים מבצעיים נהוג להשתמש במילות קוד,  
ןאומרת אות שוב. לדוגמה:  
קריאה:  "קודקוד כאן משנה, קורא בדאלי  ]15[, , קבל חלב ודבש, אומר שנית, חלב ודבש  
עבור. 
תשובה: משנה כאן קודקוד, קיבלתי חלב ודבש. סוף. 
מִלְקוֹד   א  הו וצירופי"שיטת הסתרה בקוד על־ידי התקן מיוחד לכך, שבו מוחלפים מילים    בצמדי אותיות  מילים  
וספרות"16  ההתקן הראשון בשימוש צה"ל היה "מכשיר קוד קשר מס1שאִפשר  ", גלגל קודים 
של, לפי קוד מוסכם  ששונו כל יממהקודים  ם לדיבור ברדיו,  למיניהע קודים  וקבל   שלוש ספרות.17 
 
מכשיר קוד קשר1 
מקור: אוסף העמותה להנצחת חללי חיל הקשר והתקשוב 
 
 
15  כמהבה מפעילים  שבסביבה   זמנית  ־תות בו רש כיוון שבעת האזנה למספר  מרשתות אומרים באיזה רשת קוראים  
קשה לזהות באיזו רשת קוראים.  
16  מילון מונחים צבאיים, התש"ם1980 . 
17  רוזן ונגלשבעים  שנות חיל הקשר והתקשוב, עמ'  90-91. 
<next_page> 
13 
 במלחמת סיני  ם ידניים ינעשה שימוש רב בקוד   נחמו לקשר דיבור בין מפקדים. כל    הומר לשתי  
ורה האנכית, ובכל יום לחימה היו מחליפים את  הש אותיות, אחת מהשורה האופקית ואחת מ 
טבלת הקוד. 
 
קוד אריה ליום הלחימה השלישי, חטיבת הצנחנים, מלחמת סיני  
באדיבות  ד"ר אריה גילאי, הצנחניםאתר 202, http://www.202.org.il / 
 
בשנת1960  , שהוחלף בשנת שרוול קשיחעבר צה"ל למלקוד עשוי מ 1966 למלקוד על בסיס שרוול
קפלסטי  טחון הקשר בתקשורת רדיו.י, שיוצר בכמויות גדולות והיה אמצעי פשוט לשיפור ב ישמ ג 18 
זהמלקוד  ים המונחיםעליה רשומ והיה בצורת טבלה,    מילות האמת) .  ק במלקוד עם שרוול פלסטי  
היו  152  מונח  ומול כל  מונחים   –חלון. כאשר היו מכניסים למלקוד דף מפתח, היו מילות הקוד   
ףמופיעות בחלון. את ד  המפתח  ליום או כהיו מחליפים כל    שבוע19  תלחילו  היו מלקודים  שונים  
מונחים)ירוק, שחור וכך הלאה(, עם   אחדים .
משנת  1970  טבלה פשוטה של מילות קוד  קוד יומי למפקדים,  התפתח השימוש בקוד "גזית 
קענדו בנרתיק פלסטישמתחלפות,    אמת על    , כתחליף למלקוד, שהשימוש בו היה  היד, כמו שעון 
מסורבל .יפוריםמיד לאחר מלחמת יום הכהשימוש בקוד זה הופסק      . 
 
 
18  רוזן ונגלשבעים  שנות חיל הקשר והתקשוב ,עמ' 233 . 
19  הינ במלחמת העולם השנייה, המלקוד בצבא בריט ובצבא ארה"ב כונה בשם Slidex . 
<next_page> 
14 
  מלקוד חי"ר )ירוק 
מקור: אג"מ/מה"ד  מ7-42 ,המלקוד, באדיבות ארכיון צה"ל ומערכת הביטחון 98/565/1961, עמ57 
 
:הודעהההשימוש במלקוד היה מסורבל. לדוגמה   זנו בנ"צ  ג הופ 17432671. אבדותינו 11  פצועים , 
שודרה:  מלקוד ירוק  ]אב בועזאותיות ז ]זב  – בארבע חמשספרות     ]45  –  ג, הופגזנו בנ"צ   ספרות אחד,  
שבע, ארבע, שלוש, שניים, שש, שבע, אחד  ] 17432671[, הגר וו]1  –  הו, כרמל יונה   ]–  2[, כרמל יונה
אלף יונה  ]– 3[, עבור. 
 
אות הזמן 
שכן שעוניאום שעונים" היה נושא מבצעי חשוב,  י בשנותיו הראשונות של צה"ל, נושא "ת    יד  של  
חיילים ומפקדים  לא היו מדויקים    ר"נַדבָּ דקות. תהליך חשוב בכמה  הראו את הזמן בהפרש של  ו   
"אום שעוניםית" ל "אות הזמן", ה של אז הי  . 
<next_page> 
15 
  
הנחיות לשידור הזמן"אות  "
תהליך :  מקור  אלחוט דיבור 1951 
 
הערות 
לצרכים טקטיים, התעורראשונה בתקשורת דיבור  משו לר, עת השתבמלחמת העצמאות   לראשונה  
כינוי, ואומץ הפקדיםהצורך בכינויי מ   ־אור" ן "קר   )תרגום הכינוי הבריטי  Sunrayך מאוחר  (, שהפ 
בשמות מן התנ"ךיותר ל"קודקוד". הצעה לכינויי מפקדים    תיהו" למפקד, "יהושע" לקצין  )"מת 
( לא אומצה. נהלהין מ " לקצרו תדיעין, "ימו  
אשונות של צה"ל השתמשו במונח  בשנותיו הר טאלחו.  תבי ההיסטוריוןמכּ   ,גבי שריג   , אנו למדים  
כי בשנת  1965  , בהתייעצות עם האקדמיה ללשון העברית,  ראשיהקשר  הצין  החליטו במפקדת ק 
להשתמש במונח "רדיו" ולא להשתמש  במונח "אלחוט"  Wireless)הרצון להגדיר אמצעי  ־אי , עקב 
קשר באופן שלילי )אל־חוט(.20  עם  זאת, בחרו להמשיך ולהשתמש במונח  ממתדִ   אלחוט  ולא  דממת   
רדיו .
ר"נַדבָּ ה   של שנת  1948  בביטויהשתמש   ביטוי זה"חזור", אך    ביטוי "אמור  בהבנות, והוחלף  ־ אייצר  
שנית" )בדומה לביטוי באנגלית  –Say again(. 
. 
נספח 
מאמרהלוט    "הקודקוד יגיע עוד חמש קטנות"  שנכתב בידי הבלשן ד"ר רוביק רוזנטל, שפורסם  
בבלוג "רב־מילים".  
 
 
 
20  , שםבארצות דוברות אנגליתבדומה לנעשה   עברו להשתמש במונח  Radio  במקוםWireless  בשנות  ה־20, עם התפתחות
שידורי הרדיו לציבור הרחב. 
<next_page> 
16 
 נספח: הקודקוד יגיע עוד חמש קטנות 
מאמר  רוביקמאת ד"ר   רוזנטל. פורסם יולי", רב־מיליםבבלוג " 2015 
 
 
לשפת הקשר הצבאית הישראלית אפשר להעניק את התואר "השפה החשאית הגלויה ביותר 
בעולם". היא אמורה לשמש כשפת קוד מוצפנת בשיחות קשר בעת קרב, כדי שהאויב לא יבין את  
השיחה. בפועל השפה הזו גלויה לכל, מוכרת על ידי כל מי שקרוב לשפת הצבא, מתוארת בספרים  
וצצה בשירים, ופרושה  בחלקים שונים שלה באינטרנט באתרים שונים כולל בוויקיפדיה ובאתר  
צה"ל. בצה"ל אין להשיג מילון של השפה הזו, אבל כל טירון יכול לדקלם אותה. שמה הרשמי הוא  
: נוהל דיבור ברשת, והיא אכן משמשת ברשת, אך תפקידה העיקרי הוא אחידות בדיווח  נַדבָּ"ר 
יעילות. ואפשרות לנהל שיחות קצרות ו  
השיטה הנהוגה בקשר היא מילות קוד המייצגות אובייקט לשוני כלשהו, כגון 'עגולה' במשמעות  
שעה או 'קודקוד' במשמעות מפקד. בשיטה אחרת, ששימשה במקביל, יוצגו אותיות באמצעות  
מילים. המילה, שהיא בדרך כלל שם פרטי, ייצגה את האות העברית בה היא נפתחת: 'הגר' היא  
ה', למשל. בדרך כלל שימשה שיטה זו לצורכי איות, כדי למנוע קליטה לקויה של מילה או  האות  
שם, אך היו לה גם שימושי הצפנה. השיטה נלמדה מן הצבא הבריטי, והייתה נהוגה בהגנה. כך 
נפתחו שידורי הרשת המחתרתית של ההגנה במילים 'תלם שמיר בועז', שהצפינו את שם התחנה:  
חתרת". "תחנת שידור במ  
בסלנג הצבאי נוצרו בעקבות שיטה זו כמה ביטויים. כשרצית להקטין ציפיות אצל מישהו היית  
אומר 'הגר משה' שפירושו "היית מת', וברגע של ייאוש זעק החייל השבוז 'נשבר הזאב' שפירושו  
נזק, אין  'נשבר הזין'. שריד לשיטה ניתן לראות בביטוי הקשר 'אלף נון אלף נון' במהלך מבצעי: אין  
נפגעים. שריד נוסף הוא הקריאה לשלבים במבצע על פי ארצות לפי סדר האלף בית, כגון אנגליה  
לראשית מבצע, בלגיה לשלב ב' ועוד. וכך שמענו בסרט "מבצע סבתא" את המשפט "שירלי, קבלי  
אנגליה". המבצע היה כזכור הבאתה של סבתא לקבורה מהירה בקיבוץ.  
שר הקיימת? שפת הקשר נחלקת לשתי קבוצות: מילות תפקיד ומילות  אז מה יש לנו בשיטת הק 
תוכן. מילות התפקיד משמשות ליצירת מבנה קבוע של העברת הודעה בקשר. המתקשר מודיע,  
למשל, 'כאן קודקוד לוף', והתשובה היא 'היישר', מילת אישור שהוראתה 'קיבלתי, הבנתי ואני  
ך השיח. לעיתים קרובות מצורפת להודעה בקשה  מבצע את ההודעה'. 'עבור' מסמנת את המש 
לאישור שההודעה נקלטה והובנה במילה המפורסמת 'רות': "כאן מברגיית הקטור רות עבור"  
)מתוך ספרו של יורם יובל "הלנה על הגג"(. השימוש במילה רות הוא שריד מהשימוש בשיטת  
פקידה בתהליך העברת המסרים  האותיות. רות מייצגת בלוח הצפנים את האות ר'. היא משמשת בת 
בעקבות המילה המקבילה בשיטה זו באנגלית: roger, המצפינה אתreceive, קַבֵּל  
במהלך השיחה ייאמר לעיתים 'עד כאן', או 'האם עד כאן?' כלומר, האם הכול הובן עד לנקודה זו.  
רזל של השיח  מילות קשר אחרות הן 'חיובי' לאישור ו'שלילי' לדחייה. אלה הפכו נכס צאן ב 
הישראלי, וזלגו לשפה האזרחית. להעצמה ניתן לומר גם 'חיובי בזנ"ט' או 'שלילי בזנ"ט', וכן 'שלילי  
חזק'. 'מוקי' פירושו בלשון הקשר מוכן: "מוקי ליֶרי"; "מוקי בעמדה".  
ביטוי קשר פופולרי בימים עברו היה 'חמש!' או 'חמש חמש!' אישור שהתנאים לביצוע משימה  
טובים.  הוא שימש בעבר בהרחבה ביטוי של שביעות רצון, שם למחזה וסרט על ההווי הצבאי, ונזכר  <next_page> 
17 
 בשיר הצ'יזבטים של יחיאל מוהר: "כשנגמר מבצע קדש/ ישבו הי"דטים/ מעגל סביב לאש/ צ'יזבטו
חמש חמש/ עד שחקים אדמו מרוב צ'יזבטים".  
לפעילות מבצעית, מפקדים, כלי רכב,  רובו של מילון הקשר מכיל מילות תוכן, מילים המתייחסות  
כלי נשק, ענייני מרחב וזמן ועוד. לעיתים בחירת המילים זהה או קרובה מאוד למשמעות המילה  
המוצפנת. 'מיוערת' היא סביבה טבעית, 'מיושבת': סביבה עירונית. 'קודקוד' הוא מפקד בכיר,  
ית לכל דבר, וכל מנהל בכיר או זוטר  'משנה' או 'משנה קודקוד' הוא סגנו. קודקוד הפכה מילה אזרח 
הוא כבר 'קודקוד'. בצבא יש פיתוחים: 'קודקוד עולם' הוא הרמטכ"ל, 'קודקוד אלוהים': הרב  
הצבאי הראשי. 
שלישייה מסורבלת משהו בשפת הקשר היא 'נוזלים אדומים' )דלק בגירסה קדומה(, 'נוזלים  
א פשוט תרגום מאנגלית: רכב מטיפוס האמר.שקופים' )מים( ו'נוזלים שחורים' )קפה(. 'פטיש' הו  
לעיתים המילה בקשר נבחרת כמעין דימוי. בראשית הצבא נקראו חיילים חדשים בצבא 'אפרוחים',  
היום נקראים קצינים צעירים בחיל השריון 'גורים'. במקרים אחרים מושמטת מילה בתהליך  
ש קלה, אש מירי נשק קל.סמנטי הקרוי אליפסה. 'עגולה' היא שעה עגולה, 'קלה' היא א  
לא תמיד יש הסבר לקביעת מונח קשר, והוא נראה שרירותי. 'פרח' הוא פצוע ו'דרדר' הוא מסוק,  
כמו בסרט בופור: "יש כאן פרח רציני, צריך דרדר במיידי". הרוג הוא 'הרדוף', אולי בעקבות שתי  
ים. 'זרזיר' הוא רב סמל  האותיות הראשונות של המילה. כך גם בשמות כמה בעלי תפקידים צבאי 
פלוגתי, 'כספית' הוא קצין קשר ו'כספיתון' הוא הקַשָר. רופא הוא תורֶן. למה? ככה. הכרתי כמה  
רופאים צבאיים נמוכים למדי. 
הדרך הרווחת ביותר לקביעת מונחי הקוד בקשר היא מטונימיה. מטונימיה היא הרחבת משמעות  
קורית. כך 'כבד' הוא טנק, כי הטנק הוא כלי כבד,  של מונח בעקבות מרכיב מסוים במשמעות המ 
נגמ"ש הוא 'חצי כבד', 'קטנה' היא דקה ו'קטנטנה' היא שנייה. יש כאן הקבלה למקורה של המילה  
בלטינית: מינוטה, קטנה. 'ארוך' הוא קילומטר ו'קצר': מטר. כלי רכב קרוי 'גלגלים', וחיילת    –
כתוב בספרו של יורם יובל: "לקח לאסרף פחות מעשר  'חצאית', למגינת לבן של הפמיניסטיות, כ 
דקות להתיידד עם כל חמש החצאיות שבבניין". 
גם הצבעים לוקחים חלק במשחק המטונימיות. הים הוא 'כחול', הכביש 'שחור', ודרך העפר 'לבנה'.  
מטונימיות נוספות דורשות הסבר מורכב יותר. חייל פשוט הוא 'גפרור', ברמז לגפרורים רבים  בתוך  
קופסה. 'מברג' הוא קצין מבצעים, אולי מפני שהוא אחראי להרכבת מבצעים יחדיו. סמל המבצעים  
תור נאמר בקשר: "קבל שלא השגתי לכם  ־ הוא מברגון, ומשרד הקמב"ץ: מברגייה. בספרו של נדב בן 
אישור הרטבה". 'הרטבה' היא ירי חי, בעקבות 'תרגיל רטוב', בהנגדה ל'תרגיל יבש'.  
ה חביבה היא המטונימיות האירוניות, שבהן נוספת לקשר בין הצופן למוצפן עקיצה קלה. כך  קבוצ 
קרויים מגורי החייל 'מכלאות', המזון הצבאי 'חמים וטעים' )ובגִרסה חתרנית: קריר ומגעיל(.  
החובש, על פי ספרו של סשה זיידמן הוא 'וטרינר', המטווח הוא 'חגיגה', מטען הוא 'מתנה',  
ת" הן תחמושת, כנאמר בסרטו של רוני דניאל על בה"ד 'סוכריו 1: "קבל, סוכריות נופלות במסגרת
שלך איפה שאתה ממוקם עבור". הנהג אינו אלא 'עגלון', והרב הצבאי 'עוקץ'. האויב זוכה לשמות  
ישירים יותר: 'מלוכלך', 'מנוול', מכונית אויב היא 'לכלוכית', ונערי הארפיג'י נקראו בעת מלחמת  
בנון בעקבות סדרה מצוירת 'קטקטים'. ל  <next_page> 
18 
 שפת הקשר החדירה לשפה הצבאית תופעה מרתקת של הגבהה משלבית. בצבא לא מחכים, אלא
'ממתינים', לא זזים, הולכים או נוסעים אלא 'נעים', לא מפסיקים אלא 'חודלים', כנאמר 'חדל  
קשקשת ברשת'. רמז לאופייה הייחודי והיצירתי של השפה הצבאית באשר היא.  
 
עוד רשימות, טורים, מאמרים ושאלות של ד"ר רוביק רוזנטל באתר הזירה הלשונית,  
http://www.ruvik.co.il 
 
 
 
 <next_page>