| ל הקשר והתקשובהעמותה להנצחת חללי חי | |
| רח' אלפרט 3 ,ת"ד 7289 , מיקוד ־מונוסוןיהוד 56214 01 . ' פקס3470 536 03; טל4622 536 03 | |
| 1 | |
| ניסן תשע"ט ה | |
| מאי 2019 | |
| ברור וקצר : ות התפתח נַדבָּ ה " ר ל )נוה ברדיו דיבור ( "ל בצה | |
| מאת: אל"ם )בדימוס( דניאל רוזן 1 | |
| רקע | |
| מן העברגרסאות של מילון המונחים הצבאיים בצה"ל מגדירות את המונח נַדבָּ "ר כ"יוֹ דְ ר־רַ וּבּל דִּ הַ נֹ | |
| radio telephone procedure) :בקשר –נוהל קבוע שמשתמשים בו בשעת דיבור ברדיו כדי לחסוך זמן, למנוע | |
| ר."טעויות ולקיים ביטחון־קש2 בגרסאות עדכניות יותר מוגדרנַדבָּ "ר בפשטות כ"נוהל דיבור ברדיו" 3 | |
| ברשת".מונח כ"נוהל דיבור לנוגע עכשווי בצה"ל הכה הדרה חומר המונח הרשמי לא השתנה, אך 4 | |
| מאפשרותת שתות רדיו טקטי צבאיורִ קשר מְגַמִּי לְמֶחֱצָה־דּוּ half duplex)תחנה ברשת יכולה | |
| לקלוט ולשדר, אך לא באותה עת. כאשר תחנה אחת משדרת, כל יתר התחנות צריכות להיות | |
| ןדרו יחד, ה תחנות יששתי אם היה ובקליטה. , והקליטה תשובש.זו לזויפריעו רדיוכדי שרשת , | |
| בהש מספר רב של תחנות אותו תדרב ,ות תפעל ביעיל –ורה כל תחנה חייבת להבין בכל עת מה ק | |
| וכל תחנה צריכה להזדהות בכל שדר, ברשת, מכאן הצורך בנהלים ברורים לניהול התעבורה ו | |
| ברשת וחשיבות משמעת המפעילים. | |
| ןבהשת של צה"ל, בשנותיו הראשונו השתמשו בעיקר במכשירי קשר מעודפי מלחמת העולם | |
| השנייה,5 "ן תָ קשר הדיבור בטכנולוגיה של אפנון תנופה )אָ היה – amplitude modulation( בתחום | |
| "ג התדר הגבוה )תָ – high frequency, תלויה מאוד בטווח (, איכות ערוץ התקשורת הייתה נמוכה | |
| ובתנאים האטמוספריים, היה קשה להבין את הדובר, ותפעול מכשירי הקשר נעשה בעיקר בידי | |
| בעלי מקצוע מיומנים, שכונו אלחוטנים .אותן מסרו ו ברקים( מפקדים הכינו הודעות בכתב )מ | |
| לאלחוטן בתחנת היעד.וזה העבירן לאלחוטן, בהמשך עבר צה"ל להשתמש במכשירי קשר | |
| "ד תָ מתקדמים יותר, קשר הדיבור היה בטכנולוגיה של אפנון תדר )אָ – frequency modulation ( | |
| "ם גָ בתחום התדר הגבוה מאוד )תָ –very high frequencyשתפרה מאוד(, איכות ערוץ התקשורת ה , | |
| 1 תודת המחבר נתונה וותיקיון הופמן ולשמר שמל חיל הקשר והתקשוב על עזרתם בהתקנת מאמר זה ,רוביקולד"ר | |
| רוזנטל על הסכמתו לצרף את הנספח פרי עטו. | |
| 2 המטה הכללי, עקד כללי300-1 ,מילון מונחים צבאיים, אג"מ -מה"ד, תש"מ 1980 )להלןמילון מונחים צבאיים | |
| 1980 .( | |
| 3 אגף המבצעים – "לתו' מח ,הדרכהמפקדות, ובטיחות, מילון הקיצורים וראשי התיבות"עהתש , אוגוסט 2010 . | |
| 4 "י )מפקדת זרוע היבשה(, מָזִ חוברת לימוד לקראת מבחן הכניסה "ד לבה1 , 2013 ,' עמ 185 . | |
| 5 במכשירים אחת אלה נדרש להמתין כשנייה מעת הלחיצה על מערכת היד עד שניתן היה לדבר, כדי שהשפופרות | |
| יתחממו שדר במַ והמשדר ישדר. <next_page> | |
| 2 | |
| והטווח )כל עוד היה בטווח הכיסוי של הציוד( והתנאים האטמוספריים השפיעו אך במעט על | |
| איכות הקשר .עבר מידי האלחוטניםתפעול מכשירי הקשר מפקדיםהלוחמים והידי ל , | |
| הםזנייה המחוברים למערכת קשר ווהמיקרופון והא חלק מהציוד התקני של כל מפקד היום | |
| כה ביותר ושל חלק גדול מהלוחמים. הדיבור ברדיו הפך לחלק משגרת החיים הנמומהרמה בשדה | |
| עם , שהשתנה ר"נַדבָּ הדבר השפיע כמובן על ה של חיילים ומפקדים. השנים, ונעשה פשוט וקצר . | |
| שתות רדיו צבאיות מצומצמת להודעות קצרות וענייניות. הדוברים הם בעיקר תעבורה ברִ | |
| מהתחנות מאזינות, ומשדרות לעיתים רחוקותהמפקדים. חלק גדול .משמעת מפעילים היא תנאי | |
| לפעולה סדירה של הרשת. ר"נַדבָּ הקפדה על נכון, שהופך לשגרת דיבור ברשת הרדיו, הכרחית | |
| ר"נַדבָּ , שכן שימוש נכון בלתפקוד נכון של רשת הרדיו בקרב, בתנאי לחץ פיזי ונפשי מאפשר | |
| יקת, ומצמצם אי תקשורת מהירה, תמציתית ומדו -הבנות. | |
| תשפ הצבא חייבת להיות קצרה וברורה, ואין בה מקום לעמימות .ר"נַדבָּ הדבר השפיע כמובן על ה , | |
| שהלך והשתכלל במהלך השנים זו הפך לחלק בלתי נפרד מהעגה הצבאית, וו –ר"נַדבָּ לחלק מה . | |
| . מפקדי חיל הקשר ראו בדבר ר"נַדבָּ השנים, חדרה גם לעם העגה הצבאית, שהתפתחה והשתנתה | |
| ר"נַדבָּ , ועד היום מערך שיעור תופעההר וגילמ ללא הצלחה בזמנם תופעה שלילית ונלחמו בבית | |
| "ד הַ הספר הארצי לקשר )בַּ 7( מתעלם מעגה זאת בסופו של דבר ,"תורה"העגה התגבשה ל . מאמרו | |
| ףשל ד"ר רוביק רוזנטל, המצור ר "נַדבָּ עגה הצבאית על הבנספח, מציג את השלכות ה ועל השפה | |
| העברית. | |
| כינויים נפוצים ברשת הקשר2013 | |
| חוברת"י, מז: מקור לימוד לקראת מבחן הכניסה "ד לבה1 , 2013 ,' עמ186 | |
| תהליכים וביטויים | |
| ת קשר רדיו, העברת המידע והפסקת הקשר חייבים להיות אחידיםתהליכי הקמ , סדורים, ברורים | |
| ונהירים לכל מפעילי התחנות ברשת. | |
| <next_page> | |
| 3 | |
| מקור ר"נַדבָּ ה ר"נַדבָּ הישראלי הוא ה הינ ובוגרי צבא בריטהבריטי, ר" נַדבָּ תרגמו את ה לעברית.6 | |
| םהביטויים הראשוני " היו "הלו Hello) ,כביטוי בושהתראה, This Is) ; | |
| Roger) ,דור התקבל"י: "הש שמשמעו 7 בפרק)המשמעות שונתה -זמן קצר | |
| ל:"שידורך נקלט והובן" 8;(9 "סוףOut), שמשמעו: סוף הקשר. בניסוח של אז"במלה זו נגמר כל | |
| שידור שאינו מחכה למענה"10 | |
| ר"נַדבָּ ה תהליכי םהשתכללו במהלך השניו"הסתבכו" בשנותיו הראשונות של צה"ל, אך הלכו , | |
| ממה שהיה . התהליך של היום קצר ומהיר פי כמה ונהיו קצרים ופשוטים בימי צה"ל הראשונים. | |
| ר"נַדבָּ ל ביטוייםהצטרפו : כמו היישר )קיבלתי, הבנתי, מבצע(, משנה )סגן או עוזר בעל תפקיד, | |
| לדוגמה: משנה קודקוד(, חיובי )כן, נכון ( – Affirmative ,שלילי )לא נכון, אין זה כך –Negative , | |
| אשר )אמת שהמסר התקבל והובן –Acknowledge(,11 פקודות )התראה לפני מתן פקודות(. | |
| דוגמה להקמת קשר 1951 | |
| תהליך : מקור אלחוט דיבור 1951 | |
| ניצן ראשון של תהליך קשר מקוצר 1951 | |
| תהליך : מקור אלחוט דיבור 1951 | |
| 6 חוברת ההדרכה הראשונה העוסקת באלחוט דיבור שאותרה בארכיונים היא שרות הקשר, חוברת אמונים מס1 , | |
| הדיבור באל־חוט, אפריל 1948 )להלן ירות הקשר, הדיבור באלחוטש (, ארכיון תולדות "הגנה", ה 34/234. חוברות | |
| ו עוסקות רק בקשר באלחוט מורס. רהדרכה קודמות שאות | |
| 7 שירות הקשר, הדיבור באלחוט. | |
| 8 אג"מ/מה"ד – ראשיקצין קשר , תהליך אלחוט דיבור1951 )להלןתהליך אלחוט דיבור 1951(, ארכיון העמותה | |
| להנצחת חללי חיל הקשר והתקשוב. | |
| 9 מקור השימוש בביטוי "רות" הוא האותR במורס )קיצור שלReceivedבאנגלית הוא (, שהאלף־בית הפונטי שלה | |
| Roger, ובעברית –"רות". | |
| 10 מקור: שרות הקשר, הדיבור באלחוט. | |
| 11 של המילים "כן" ו"לא", מילים תאחהברה , ן דומות למילים רבות אחרות, ושימוש בה הבנות רבות, לכן ־ יוצר אי | |
| "ר שימוש במילים "חיובי" ו"שלילי". דבָּ דורש הנַ | |
| <next_page> | |
| 4 | |
| השימוש ב"הלו" הופסק עוד בשנות ה־50 .ר" נַדבָּ תהליך ה של היום הוא תהליך פשוט ומהיר של | |
| היפני – הזדהות – מסר –סיום. לדוגמה: | |
| קריאה: ורד כאן 1 ]מפקד מסגרת 1 פונה למפקדו בשם הרשת, ורד [טנקים נעים | |
| שלושת אלפיםממערב למזרח כ רמצפון לי, עבו . | |
| תשובה: כאן ורד. רות. נצור והמתן לפקודה. סוף . | |
| ביטויי תהליך1948 | |
| רות יש: מקור הקשר, הדיבור באלחוט, באדיבות רכיון א תולדות "הגנה"ה | |
| <next_page> | |
| 5 | |
| ביטויי תהליך1951 | |
| תהליך : מקור אלחוט ור דיב 1951 | |
| <next_page> | |
| 6 | |
| ייביטו תהליך2013 | |
| חוברת"י, מז: מקור לימוד לקראת מבחן הכניסה "ד לבה1 , 2013 ,' עמ185 | |
| כיצד "גמעָ קַ לדבר? )קצב, מהירות, עוצמה, גובה( | |
| "ג: דיבור מעָ הבסיס לקשר דיבור בשדה הקרב הוא דיבור נכון וברור, ובזמנו הקפידו בצה"ל על קַ | |
| בקצב אחיד , בגובה , באיטיות, בהקפדה על מבטא נכון, בעוצמת דיבור אחידה)במשפטים קצרים( | |
| קול אחיד – חייליםה כדי להקל על ת הנאמר.ין אהב לט ווקלל | |
| רדיו טקטיות מלמדת עד כמה הקפידו מפקדי העבר לדבר נכון שתות להקלטות של רִ הקשבה | |
| וברור ברדיו, ועד כמה נשחק הדבר במהלך השנים. | |
| קמע"ג1948 | |
| רכיון תולדות ה"הגנה" רות הקשר, הדיבור באלחוט, באדיבות איש: מקור | |
| <next_page> | |
| 7 | |
| "ג מעָ קַ 2018 | |
| ר"נַדבָּ : מערך שיעור מקור , "ד בה 7 , 2018 | |
| טחון במפקדי המשנה יומדוד של מפקדים )וקציני קשר( ברשת הקשר נוסך ביבור שקול ד | |
| ובלוחמים, ונודעת לו חשיבות מיוחדת. | |
| אלף־בית פונטי | |
| את המהלך של מעבר מקשר מורס לקשר בתחילת מלחמת העצמאות יוצאי הצבא הבריטי הובילו | |
| קודים מוסכמים שימוש בהסבת תהליך הקמת הקשר, דיבור, המתאים יותר לשימוש טקטי, תוך | |
| הוראות קשר. הם הנהיגו שימוש במטוס קל לתיווך, יצרו אפשרות לשיחות שיטה אחידה ל ו | |
| ישירות בין מפקדים והקפידו על האזנה של מפקדות בכירות לנעשה ברשת של כוחות תחת | |
| פיקודם. צבאיתרדיו בתקשורת של שירות הקשר השימוש הראשון בדיבור בהיקף רחב היה בליווי | |
| במרץ שיירות לירושלים, 1948, עם ציוד קשר צבאי מעודפי צבא ארה"ב, שנרכש בחשאי בארה"ב | |
| והוברח ארצה.12 | |
| א כלי חשוב בתקשורת דיבור, לאיות ברור של שמות ומונחים, וחלק חשוב והאלף־בית הפונטי ה | |
| ר"נַדבָּ הסבת ה מ לעברית רית, המלווה אותנו, בשינויים היה יצירת אלף־בית פונטי בשפה העב | |
| קלים, עד היום.13 | |
| אלף־בית הפונטי העברי התבסס על עקרונות האלף־בית הפונטי האנגלי, שהם מילה קצרה וקלת ה | |
| שימוש־ואימילים בעלות צליל פונטי דומה מנעות מקביעת יהיגוי לכל אות, תוך ה מילים ב | |
| הנמצאות בשימוש צבאי שוטף. | |
| 12 דניאל רוזן, מיכאל נגל , שבעים שנות חיל הקשר והתקשוב: מערכות שיטות ואמצעים, העמותה להנצחת חללי | |
| חיל הקשר והתקשוב, התשע"ט2018 )להלןרוזן ונגל, שבעים שנות חיל הקשר והתקשוב(, ' עמ55-54. | |
| 13 על פי כתבי ההיסטוריון גבי שריג, האלף־בית הפונטי העברי פותח בידי נפתלי רז )רייזר(, שנודע בכינוי "נפתא" | |
| )1999- 1921 (. יליד חיפה. בגיל15 אַתתהתגייס ל"הגנה", לשירות הקשר ואלחוטן בעלייה לחניתה בשנת1938 . | |
| מדריך האיתות ימים מייג'ור גנרל( אורד וינגייט. התגייס לצבא פְלַגוֹת הלילה המיוחדות שהוקמו בידי קפטן )לב | |
| בריטניה במלחמת העולם, הוכשר כטכנאי רדיו ושירת בחיל האוויר המלכותי. השתחרר בשנת 1946, חזר לשירות | |
| הקשר, עסק בהפעלת שידורי "קול ישראל" במחתרת והקים רשת תחנות אלחוט בדרך לירושלים. שירת בחיל הקשר | |
| במגוון תפקידים, כולל "בבממפקד , מפקד בה"ד )בית מלאכה בסיסי( 7 ומג"ד קשר ארצי, עד שחרורו בשנת1961 | |
| מועצתבדרגת סא"ל. היה מהנדס מחוז המרכז במשרד הדואר, חבר מנהליםה של רשות השידור ומנהל החממה | |
| הטכנולוגית באריאל. | |
| <next_page> | |
| 8 | |
| האלף־בית הפונטי העברי הראשון | |
| רות יש: מקור הקשר, הדיבור באלחוט, באדיבות "ה את | |
| התוספות ילפ תהליך אלחוט דבור1951 | |
| כינויי תחנות ומפקדים | |
| ומשתבשנותיו הראשונות של צה"ל הש למשל; בשלוש אותיות לציון אות הקריאה של תחנה , אות | |
| "תלםקריאה "קשת", שבאלחוט דיבור נשמע: "קיבוץ שמיר . | |
| בשנותיו הראשונות של צה"ל התמסד השימוש בכינויי מפקדים לקציני המטה ולקצינים | |
| המקצועיים, שהזדהו בכינוי ובשם הרשת )לדוגמה: כספית מלך, כאשר מלך הוא שם רשת המבצעים | |
| של היחידה(. | |
| מפקד קודקוד | |
| קצין אג"ם אולר | |
| קצין מבצעים מברג | |
| קצין אפסנאות עסיס | |
| קצין שלישות אשנב | |
| קצין מודיעין פרפר | |
| קצין הנדסה תלתן | |
| קצין קשר כספית | |
| קצין חי"ר שעון | |
| קצין שריון אבוס | |
| קצין תותחנים מעיל | |
| קצין קישור )שיתוף( קרקע-אוויר אגרוף | |
| קצין רפואה תורן | |
| קצין הספקה דקל | |
| קצין משטרה צבאית שמש | |
| כינויי מפקדים 1960 | |
| : אג"מ/מה"ד מ מקור 7-42 ,המלקוד, באדיבות ארכיון צה"ל ומערכת הביטחון, 98/565/1961 | |
| כינויי מפקדים ובעלי תפקידים נפוצים2013 | |
| חוברת: מקור לימוד לקראת מבחן הכניסה "ד לבה1 , 2013 ,' עמ 186 | |
| <next_page> | |
| 9 | |
| אותות קריאה קבועים בדרג הלוחם | |
| בשנת 1961 מעברהובילו אנשי הקשר בחיל השריון מדרג "אותות קריאה קבועים בשריון" ל | |
| כדי להתמודד עם המחלקה ועד לדרג החטיבה, "רבוי רשתות ותחנות אלחוט בעוצבות שריון, הצורך | |
| בכניסת מפקדים לרשתות כפופות וביצוע שינויי צוות במהירות"14 | |
| שם רשתהתבססו על קריאה האותות , כאשר המפקד הזדהה בשם הרשת, המבצעים של היחידה | |
| התחנות השתמשו בשם הרשת ובמספרי תחנות קבועותושאר . כן נהגו לצרף אות )א', ב' וכו'( | |
| לכינוי (;מספר קבוע, כדי לציין מאיזה כלי מדובר )טנק, נגמ"ש, זחל"ם, ג'יפ וכו'או ל למשל, טנק | |
| בה הוא פועל )לדוגמה שמזדהה באות הקריאה של הרשת של המסגרת –אביב(, בתוספת מספרו | |
| ברשת )לדוגמה –אביב 1 א "םקֶ רֶ )רכב-קרב משוריין( יחידה אחת לאחרת המשיך שעבר מ | |
| מספרו מיחידת האם שממנה עבר.ב ות הקריאה ואלהשתמש ב | |
| צוות כוחות ב שינויים מתמידים באיגוד והכינויים הקבועים מאפשרים תקשורת רדיו יעילה גם ב | |
| ב של משתמשיםר שתות רדיו עם מספר רִ וב ומעניקים גמישות בהפעלת רשתות רדיו .כוחות, | |
| כל התחנות ו ות בצורה יעילה, אחדיכולים להקים קשר ברשתות רדיו המטה מפקדים וקציני | |
| אותם בפשטות.מזהות ברשת | |
| מחלקות 1 עד4 | |
| סיור 5 | |
| חה"ן 6 | |
| סיוע 7 | |
| חר"פ 8 | |
| טכני 9 | |
| מג"ד 10 | |
| סמג"ד 11 | |
| קמב"ץ 12 | |
| קמ"ן 13 | |
| קצין קשר 14 | |
| מח"ט 20 | |
| סמח"ט 21 | |
| קצין אג"ם 22 | |
| קמ"ן 23 | |
| קצין קשר 24 | |
| קצין אפסנאות 25 | |
| קצין חה"ן 26 | |
| מפקד סיוע 27 | |
| קר"פ 28 | |
| קצין חימוש 29 | |
| אותות קריאה קבועים –מלחמת ששת הימים | |
| הוראות: מקור הקשר של ' חט200 | |
| לעבמהלך השנים נוספו בתחילה היו אותות קריאה קבועים רק בדרג הגדוד והחטיבה ת רשימ | |
| אותות הקריאה הקבועים ברמת האוגדהספרים לגורמים מִ .לע נוספו כינויי המפקדים רשימת | |
| לפי אותוקצינים מקצועיים נוספים כינויים ל רשימת העיקרון התפתחות צה"ל והשתתפות ולפי | |
| בקרב היבשה.גורמים נוספים | |
| 14 מפקדת גייסות השריון/קשראותות קריאה קבועים בשריון , אוקטובר 1961. <next_page> | |
| 10 | |
| הוראות הקשר של כשמשווים את כינויים ניתן לראות באת התפתחות השימוש באותות קריאה ו | |
| מלחמת ששת הימים להוראות הקשר של מלחמת יום הכיפורים. | |
| הוראות קשר, חטיבה200 ,מלחמת ששת הימים | |
| באדיבות ארכיון ומערכת "ל צה הביטחון | |
| הוראות קשר, חטיבה217, מלחמת יום הכיפורים | |
| אוסף : מקור העמותה להנצחת חללי חיל הקשר והתקשוב | |
| <next_page> | |
| 11 | |
| צלילים ועוצמת אותות | |
| פרה הראשונה ס בשנותיו הראשונות של צה"ל השתמשו בזוג ספרות לתיאור איכות הקליטה, ה | |
| , הספרה השנייה הציינה את צלילות הקליט –את עוצמת הקליטה. | |
| חוזק הקליטה וצלילות הקול 1948 | |
| שרות: מקור הקשר, הדיבור באלחוט, באדיבות רכיות א תולדות "הגנה"ה | |
| צלילות ועוצמת אותות1951 | |
| תהליך : מקור אלחוט דיבור 1951 | |
| איכותאור פשוט וברור של יבהמשך עבר צה"ל לת " )אני שומע אותך היטב(, היטב": הקליטה | |
| אותך באיכות בינונית(, "גרוע" )אני שומע אותך בקושי רב(. כאשר התחנה "בינוני" )אני שומע | |
| תהקולטת לא מבינה את התוכן הנקלט, היא משדר "אמור שנית" )או, בקיצור –"שנית"( . | |
| <next_page> | |
| 12 | |
| יםקוד ומלקוד | |
| בקשר רדיו טקטי, מוסכמות מהן מילות קוד )תחליף־מילים(, בגלוי לאויב, מסתירים מילים ה | |
| לת הפעלה, אות להפעלת גייסות או פקודת י אום מהלכים בקרב, או מיוח, לת ילת דוימראש )מ | |
| ן, כדי שלא יגלה אות ת זמן קצרה )מספר שעות עד יממה(כל תקופמשתנות (; ומהן אש האויב . | |
| משדרים בדרך כלל פעמיים, והתחנה הקולטת שבדיווחים מבצעיים נהוג להשתמש במילות קוד, | |
| ןאומרת אות שוב. לדוגמה: | |
| קריאה: "קודקוד כאן משנה, קורא בדאלי ]15[, , קבל חלב ודבש, אומר שנית, חלב ודבש | |
| עבור. | |
| תשובה: משנה כאן קודקוד, קיבלתי חלב ודבש. סוף. | |
| מִלְקוֹד א הו וצירופי"שיטת הסתרה בקוד על־ידי התקן מיוחד לכך, שבו מוחלפים מילים בצמדי אותיות מילים | |
| וספרות"16 ההתקן הראשון בשימוש צה"ל היה "מכשיר קוד קשר מס1שאִפשר ", גלגל קודים | |
| של, לפי קוד מוסכם ששונו כל יממהקודים ם לדיבור ברדיו, למיניהע קודים וקבל שלוש ספרות.17 | |
| מכשיר קוד קשר1 | |
| מקור: אוסף העמותה להנצחת חללי חיל הקשר והתקשוב | |
| 15 כמהבה מפעילים שבסביבה זמנית ־תות בו רש כיוון שבעת האזנה למספר מרשתות אומרים באיזה רשת קוראים | |
| קשה לזהות באיזו רשת קוראים. | |
| 16 מילון מונחים צבאיים, התש"ם1980 . | |
| 17 רוזן ונגלשבעים שנות חיל הקשר והתקשוב, עמ' 90-91. | |
| <next_page> | |
| 13 | |
| במלחמת סיני ם ידניים ינעשה שימוש רב בקוד נחמו לקשר דיבור בין מפקדים. כל הומר לשתי | |
| ורה האנכית, ובכל יום לחימה היו מחליפים את הש אותיות, אחת מהשורה האופקית ואחת מ | |
| טבלת הקוד. | |
| קוד אריה ליום הלחימה השלישי, חטיבת הצנחנים, מלחמת סיני | |
| באדיבות ד"ר אריה גילאי, הצנחניםאתר 202, http://www.202.org.il / | |
| בשנת1960 , שהוחלף בשנת שרוול קשיחעבר צה"ל למלקוד עשוי מ 1966 למלקוד על בסיס שרוול | |
| קפלסטי טחון הקשר בתקשורת רדיו.י, שיוצר בכמויות גדולות והיה אמצעי פשוט לשיפור ב ישמ ג 18 | |
| זהמלקוד ים המונחיםעליה רשומ והיה בצורת טבלה, מילות האמת) . ק במלקוד עם שרוול פלסטי | |
| היו 152 מונח ומול כל מונחים –חלון. כאשר היו מכניסים למלקוד דף מפתח, היו מילות הקוד | |
| ףמופיעות בחלון. את ד המפתח ליום או כהיו מחליפים כל שבוע19 תלחילו היו מלקודים שונים | |
| מונחים)ירוק, שחור וכך הלאה(, עם אחדים . | |
| משנת 1970 טבלה פשוטה של מילות קוד קוד יומי למפקדים, התפתח השימוש בקוד "גזית | |
| קענדו בנרתיק פלסטישמתחלפות, אמת על , כתחליף למלקוד, שהשימוש בו היה היד, כמו שעון | |
| מסורבל .יפוריםמיד לאחר מלחמת יום הכהשימוש בקוד זה הופסק . | |
| 18 רוזן ונגלשבעים שנות חיל הקשר והתקשוב ,עמ' 233 . | |
| 19 הינ במלחמת העולם השנייה, המלקוד בצבא בריט ובצבא ארה"ב כונה בשם Slidex . | |
| <next_page> | |
| 14 | |
| מלקוד חי"ר )ירוק | |
| מקור: אג"מ/מה"ד מ7-42 ,המלקוד, באדיבות ארכיון צה"ל ומערכת הביטחון 98/565/1961, עמ57 | |
| :הודעהההשימוש במלקוד היה מסורבל. לדוגמה זנו בנ"צ ג הופ 17432671. אבדותינו 11 פצועים , | |
| שודרה: מלקוד ירוק ]אב בועזאותיות ז ]זב – בארבע חמשספרות ]45 – ג, הופגזנו בנ"צ ספרות אחד, | |
| שבע, ארבע, שלוש, שניים, שש, שבע, אחד ] 17432671[, הגר וו]1 – הו, כרמל יונה ]– 2[, כרמל יונה | |
| אלף יונה ]– 3[, עבור. | |
| אות הזמן | |
| שכן שעוניאום שעונים" היה נושא מבצעי חשוב, י בשנותיו הראשונות של צה"ל, נושא "ת יד של | |
| חיילים ומפקדים לא היו מדויקים ר"נַדבָּ דקות. תהליך חשוב בכמה הראו את הזמן בהפרש של ו | |
| "אום שעוניםית" ל "אות הזמן", ה של אז הי . | |
| <next_page> | |
| 15 | |
| הנחיות לשידור הזמן"אות " | |
| תהליך : מקור אלחוט דיבור 1951 | |
| הערות | |
| לצרכים טקטיים, התעורראשונה בתקשורת דיבור משו לר, עת השתבמלחמת העצמאות לראשונה | |
| כינוי, ואומץ הפקדיםהצורך בכינויי מ ־אור" ן "קר )תרגום הכינוי הבריטי Sunrayך מאוחר (, שהפ | |
| בשמות מן התנ"ךיותר ל"קודקוד". הצעה לכינויי מפקדים תיהו" למפקד, "יהושע" לקצין )"מת | |
| ( לא אומצה. נהלהין מ " לקצרו תדיעין, "ימו | |
| אשונות של צה"ל השתמשו במונח בשנותיו הר טאלחו. תבי ההיסטוריוןמכּ ,גבי שריג , אנו למדים | |
| כי בשנת 1965 , בהתייעצות עם האקדמיה ללשון העברית, ראשיהקשר הצין החליטו במפקדת ק | |
| להשתמש במונח "רדיו" ולא להשתמש במונח "אלחוט" Wireless)הרצון להגדיר אמצעי ־אי , עקב | |
| קשר באופן שלילי )אל־חוט(.20 עם זאת, בחרו להמשיך ולהשתמש במונח ממתדִ אלחוט ולא דממת | |
| רדיו . | |
| ר"נַדבָּ ה של שנת 1948 בביטויהשתמש ביטוי זה"חזור", אך ביטוי "אמור בהבנות, והוחלף ־ אייצר | |
| שנית" )בדומה לביטוי באנגלית –Say again(. | |
| . | |
| נספח | |
| מאמרהלוט "הקודקוד יגיע עוד חמש קטנות" שנכתב בידי הבלשן ד"ר רוביק רוזנטל, שפורסם | |
| בבלוג "רב־מילים". | |
| 20 , שםבארצות דוברות אנגליתבדומה לנעשה עברו להשתמש במונח Radio במקוםWireless בשנות ה־20, עם התפתחות | |
| שידורי הרדיו לציבור הרחב. | |
| <next_page> | |
| 16 | |
| נספח: הקודקוד יגיע עוד חמש קטנות | |
| מאמר רוביקמאת ד"ר רוזנטל. פורסם יולי", רב־מיליםבבלוג " 2015 | |
| לשפת הקשר הצבאית הישראלית אפשר להעניק את התואר "השפה החשאית הגלויה ביותר | |
| בעולם". היא אמורה לשמש כשפת קוד מוצפנת בשיחות קשר בעת קרב, כדי שהאויב לא יבין את | |
| השיחה. בפועל השפה הזו גלויה לכל, מוכרת על ידי כל מי שקרוב לשפת הצבא, מתוארת בספרים | |
| וצצה בשירים, ופרושה בחלקים שונים שלה באינטרנט באתרים שונים כולל בוויקיפדיה ובאתר | |
| צה"ל. בצה"ל אין להשיג מילון של השפה הזו, אבל כל טירון יכול לדקלם אותה. שמה הרשמי הוא | |
| : נוהל דיבור ברשת, והיא אכן משמשת ברשת, אך תפקידה העיקרי הוא אחידות בדיווח נַדבָּ"ר | |
| יעילות. ואפשרות לנהל שיחות קצרות ו | |
| השיטה הנהוגה בקשר היא מילות קוד המייצגות אובייקט לשוני כלשהו, כגון 'עגולה' במשמעות | |
| שעה או 'קודקוד' במשמעות מפקד. בשיטה אחרת, ששימשה במקביל, יוצגו אותיות באמצעות | |
| מילים. המילה, שהיא בדרך כלל שם פרטי, ייצגה את האות העברית בה היא נפתחת: 'הגר' היא | |
| ה', למשל. בדרך כלל שימשה שיטה זו לצורכי איות, כדי למנוע קליטה לקויה של מילה או האות | |
| שם, אך היו לה גם שימושי הצפנה. השיטה נלמדה מן הצבא הבריטי, והייתה נהוגה בהגנה. כך | |
| נפתחו שידורי הרשת המחתרתית של ההגנה במילים 'תלם שמיר בועז', שהצפינו את שם התחנה: | |
| חתרת". "תחנת שידור במ | |
| בסלנג הצבאי נוצרו בעקבות שיטה זו כמה ביטויים. כשרצית להקטין ציפיות אצל מישהו היית | |
| אומר 'הגר משה' שפירושו "היית מת', וברגע של ייאוש זעק החייל השבוז 'נשבר הזאב' שפירושו | |
| נזק, אין 'נשבר הזין'. שריד לשיטה ניתן לראות בביטוי הקשר 'אלף נון אלף נון' במהלך מבצעי: אין | |
| נפגעים. שריד נוסף הוא הקריאה לשלבים במבצע על פי ארצות לפי סדר האלף בית, כגון אנגליה | |
| לראשית מבצע, בלגיה לשלב ב' ועוד. וכך שמענו בסרט "מבצע סבתא" את המשפט "שירלי, קבלי | |
| אנגליה". המבצע היה כזכור הבאתה של סבתא לקבורה מהירה בקיבוץ. | |
| שר הקיימת? שפת הקשר נחלקת לשתי קבוצות: מילות תפקיד ומילות אז מה יש לנו בשיטת הק | |
| תוכן. מילות התפקיד משמשות ליצירת מבנה קבוע של העברת הודעה בקשר. המתקשר מודיע, | |
| למשל, 'כאן קודקוד לוף', והתשובה היא 'היישר', מילת אישור שהוראתה 'קיבלתי, הבנתי ואני | |
| ך השיח. לעיתים קרובות מצורפת להודעה בקשה מבצע את ההודעה'. 'עבור' מסמנת את המש | |
| לאישור שההודעה נקלטה והובנה במילה המפורסמת 'רות': "כאן מברגיית הקטור רות עבור" | |
| )מתוך ספרו של יורם יובל "הלנה על הגג"(. השימוש במילה רות הוא שריד מהשימוש בשיטת | |
| פקידה בתהליך העברת המסרים האותיות. רות מייצגת בלוח הצפנים את האות ר'. היא משמשת בת | |
| בעקבות המילה המקבילה בשיטה זו באנגלית: roger, המצפינה אתreceive, קַבֵּל | |
| במהלך השיחה ייאמר לעיתים 'עד כאן', או 'האם עד כאן?' כלומר, האם הכול הובן עד לנקודה זו. | |
| רזל של השיח מילות קשר אחרות הן 'חיובי' לאישור ו'שלילי' לדחייה. אלה הפכו נכס צאן ב | |
| הישראלי, וזלגו לשפה האזרחית. להעצמה ניתן לומר גם 'חיובי בזנ"ט' או 'שלילי בזנ"ט', וכן 'שלילי | |
| חזק'. 'מוקי' פירושו בלשון הקשר מוכן: "מוקי ליֶרי"; "מוקי בעמדה". | |
| ביטוי קשר פופולרי בימים עברו היה 'חמש!' או 'חמש חמש!' אישור שהתנאים לביצוע משימה | |
| טובים. הוא שימש בעבר בהרחבה ביטוי של שביעות רצון, שם למחזה וסרט על ההווי הצבאי, ונזכר <next_page> | |
| 17 | |
| בשיר הצ'יזבטים של יחיאל מוהר: "כשנגמר מבצע קדש/ ישבו הי"דטים/ מעגל סביב לאש/ צ'יזבטו | |
| חמש חמש/ עד שחקים אדמו מרוב צ'יזבטים". | |
| לפעילות מבצעית, מפקדים, כלי רכב, רובו של מילון הקשר מכיל מילות תוכן, מילים המתייחסות | |
| כלי נשק, ענייני מרחב וזמן ועוד. לעיתים בחירת המילים זהה או קרובה מאוד למשמעות המילה | |
| המוצפנת. 'מיוערת' היא סביבה טבעית, 'מיושבת': סביבה עירונית. 'קודקוד' הוא מפקד בכיר, | |
| ית לכל דבר, וכל מנהל בכיר או זוטר 'משנה' או 'משנה קודקוד' הוא סגנו. קודקוד הפכה מילה אזרח | |
| הוא כבר 'קודקוד'. בצבא יש פיתוחים: 'קודקוד עולם' הוא הרמטכ"ל, 'קודקוד אלוהים': הרב | |
| הצבאי הראשי. | |
| שלישייה מסורבלת משהו בשפת הקשר היא 'נוזלים אדומים' )דלק בגירסה קדומה(, 'נוזלים | |
| א פשוט תרגום מאנגלית: רכב מטיפוס האמר.שקופים' )מים( ו'נוזלים שחורים' )קפה(. 'פטיש' הו | |
| לעיתים המילה בקשר נבחרת כמעין דימוי. בראשית הצבא נקראו חיילים חדשים בצבא 'אפרוחים', | |
| היום נקראים קצינים צעירים בחיל השריון 'גורים'. במקרים אחרים מושמטת מילה בתהליך | |
| ש קלה, אש מירי נשק קל.סמנטי הקרוי אליפסה. 'עגולה' היא שעה עגולה, 'קלה' היא א | |
| לא תמיד יש הסבר לקביעת מונח קשר, והוא נראה שרירותי. 'פרח' הוא פצוע ו'דרדר' הוא מסוק, | |
| כמו בסרט בופור: "יש כאן פרח רציני, צריך דרדר במיידי". הרוג הוא 'הרדוף', אולי בעקבות שתי | |
| ים. 'זרזיר' הוא רב סמל האותיות הראשונות של המילה. כך גם בשמות כמה בעלי תפקידים צבאי | |
| פלוגתי, 'כספית' הוא קצין קשר ו'כספיתון' הוא הקַשָר. רופא הוא תורֶן. למה? ככה. הכרתי כמה | |
| רופאים צבאיים נמוכים למדי. | |
| הדרך הרווחת ביותר לקביעת מונחי הקוד בקשר היא מטונימיה. מטונימיה היא הרחבת משמעות | |
| קורית. כך 'כבד' הוא טנק, כי הטנק הוא כלי כבד, של מונח בעקבות מרכיב מסוים במשמעות המ | |
| נגמ"ש הוא 'חצי כבד', 'קטנה' היא דקה ו'קטנטנה' היא שנייה. יש כאן הקבלה למקורה של המילה | |
| בלטינית: מינוטה, קטנה. 'ארוך' הוא קילומטר ו'קצר': מטר. כלי רכב קרוי 'גלגלים', וחיילת – | |
| כתוב בספרו של יורם יובל: "לקח לאסרף פחות מעשר 'חצאית', למגינת לבן של הפמיניסטיות, כ | |
| דקות להתיידד עם כל חמש החצאיות שבבניין". | |
| גם הצבעים לוקחים חלק במשחק המטונימיות. הים הוא 'כחול', הכביש 'שחור', ודרך העפר 'לבנה'. | |
| מטונימיות נוספות דורשות הסבר מורכב יותר. חייל פשוט הוא 'גפרור', ברמז לגפרורים רבים בתוך | |
| קופסה. 'מברג' הוא קצין מבצעים, אולי מפני שהוא אחראי להרכבת מבצעים יחדיו. סמל המבצעים | |
| תור נאמר בקשר: "קבל שלא השגתי לכם ־ הוא מברגון, ומשרד הקמב"ץ: מברגייה. בספרו של נדב בן | |
| אישור הרטבה". 'הרטבה' היא ירי חי, בעקבות 'תרגיל רטוב', בהנגדה ל'תרגיל יבש'. | |
| ה חביבה היא המטונימיות האירוניות, שבהן נוספת לקשר בין הצופן למוצפן עקיצה קלה. כך קבוצ | |
| קרויים מגורי החייל 'מכלאות', המזון הצבאי 'חמים וטעים' )ובגִרסה חתרנית: קריר ומגעיל(. | |
| החובש, על פי ספרו של סשה זיידמן הוא 'וטרינר', המטווח הוא 'חגיגה', מטען הוא 'מתנה', | |
| ת" הן תחמושת, כנאמר בסרטו של רוני דניאל על בה"ד 'סוכריו 1: "קבל, סוכריות נופלות במסגרת | |
| שלך איפה שאתה ממוקם עבור". הנהג אינו אלא 'עגלון', והרב הצבאי 'עוקץ'. האויב זוכה לשמות | |
| ישירים יותר: 'מלוכלך', 'מנוול', מכונית אויב היא 'לכלוכית', ונערי הארפיג'י נקראו בעת מלחמת | |
| בנון בעקבות סדרה מצוירת 'קטקטים'. ל <next_page> | |
| 18 | |
| שפת הקשר החדירה לשפה הצבאית תופעה מרתקת של הגבהה משלבית. בצבא לא מחכים, אלא | |
| 'ממתינים', לא זזים, הולכים או נוסעים אלא 'נעים', לא מפסיקים אלא 'חודלים', כנאמר 'חדל | |
| קשקשת ברשת'. רמז לאופייה הייחודי והיצירתי של השפה הצבאית באשר היא. | |
| עוד רשימות, טורים, מאמרים ושאלות של ד"ר רוביק רוזנטל באתר הזירה הלשונית, | |
| http://www.ruvik.co.il | |
| <next_page> |