Datasets:

imvladikon

/

he_denosent_data

like 1

In 1888, Scotsman William McGregor a director of Aston Villa, was the main force between meetings held in London and Manchester involving 12 football clubs, with an eye to a league competition.

In 1888, Aston Villa was the main force between London and Manchester, where 12 football clubs took part.

ב-1888, הסקוטי וויליאם מקגרגור, מנהל אסטון וילה, היה הכוח העיקרי בין מפגשים שהתקיימו בלונדון ומנצ'סטר, בהם היו מעורבים 12 מועדוני כדורגל, מתוך עין לתחרות ליגה.

בשנת 1888, אסטון וילה הייתה הכוח העיקרי בין לונדון למנצ'סטר, שם השתתפו 12 מועדוני כדורגל.

These 12 clubs would later become the Football League's 12 founder members.

The 12 clubs will later become the 12 founders of the football league.

12 המועדונים הללו יהפכו מאוחר יותר ל-12 החברים המייסדים של ליגת הכדורגל.

12 המועדונים יהפכו בהמשך ל-12 המייסדים של ליגת הכדורגל.

The meetings were held in London on 22 March 1888.

These meetings were held in London on 22 March 1888.

הפגישות נערכו בלונדון ב-22 במרץ 1888.

פגישות אלו נערכו בלונדון ב-22 במרץ 1888.

The main concern was that an early exit in the knockout format of the FA Cup could leave clubs with no matches for almost a year; not only could they suffer heavy financial losses, but fans did not wait long without a game, when other teams were playing.

The main concern is that if the FA Cup phase-out pattern were to be withdrawn early,

החשש העיקרי היה שיציאה מוקדמת במתכונת הנוקאאוט של הגביע האנגלי עלולה להשאיר למועדונים ללא משחקים במשך כמעט שנה; לא רק שהם יכלו לספוג הפסדים כספיים כבדים, אלא שהאוהדים לא חיכו זמן רב ללא משחק, כאשר קבוצות אחרות שיחקו.

החשש העיקרי הוא שאם דפוס הפסקת הגביע האנגלי היה נסגר מוקדם,

Matters were finalised on 17 April in Manchester.

The matter was finalized in Manchester on 17 April.

העניינים הסתיימו ב-17 באפריל במנצ'סטר.

הנושא הסתיים במנצ'סטר ב-17 באפריל.

McGregor had voted against the name The Football League, as he was concerned that it would be associated with the Irish Land League.

McGregor voted against the Football League.

מקגרגור הצביע נגד השם ליגת הפוטבול, מכיוון שהוא חשש שהוא ישויך לליגת האדמה האירית.

מקגרגור הצביע נגד ליגת הפוטבול.

But this name still won by a majority vote and was selected.

But the name is still won by a majority vote.

אבל השם הזה עדיין זכה ברוב קולות ונבחר.

אבל השם עדיין זוכה ברוב קולות.

The competition guaranteed fixtures for all of its member clubs.

(c) Competition security fixtures in all its member clubs.

התחרות הבטיחה תווים לכל המועדונים החברים בה.

(ג) מתקני אבטחה לתחרות בכל המועדונים החברים בה.

Geographically, these were split equally between the North and the Midlands.

Geographically, the land is divided equally between the north and Midrand.

מבחינה גיאוגרפית, אלה חולקו שווה בשווה בין הצפון והמידלנדס.

מבחינה גיאוגרפית, הקרקע מחולקת שווה בשווה בין הצפון למידרנד.

A rival English league called the Football Alliance operated from 1889 to 1892.

From 1889 to 1892,

ליגה אנגלית יריבה בשם Football Alliance פעלה בין השנים 1889 ל-1892.

מ-1889 עד 1892,

In 1892 it was decided to formally merge the two leagues, and so the "Football League Second Division" was formed, consisting mostly of Football Alliance clubs.

In 1892, the decision was taken to formally merge the two unions, which led to the creation of the “Soccer Second Division”, composed mainly of football clubs.

ב-1892 הוחלט למזג רשמית את שתי הליגות, וכך הוקמה "ליגה השנייה של ליגת הכדורגל", המורכבת ברובה ממועדוני Football Alliance.

בשנת 1892 התקבלה ההחלטה למזג רשמית את שני האיגודים, מה שהוביל להקמת "הליגה השנייה לכדורגל", המורכבת בעיקר ממועדוני כדורגל.

The existing League clubs, plus three of the strongest Alliance clubs, comprised the Football League First Division.

The existing Alliance Clubs, together with the three most powerful Alliance Clubs, are made up of the first branch of the Football Alliance.

מועדוני הליגה הקיימים, בתוספת שלושה ממועדוני אליאנס החזקים ביותר, היוו את ליגת הכדורגל הראשונה.

מועדוני אליאנס הקיימים, יחד עם שלושת מועדוני אליאנס החזקים ביותר, מורכבים מהענף הראשון של ברית הכדורגל.

The Second Division was formed in 1892 with 12 clubs, most of which had previously played in the Football Alliance.

Division II was founded in 1892 and has 12 clubs, most of which used to play a role in football leagues.

הליגה השנייה הוקמה ב-1892 עם 12 מועדונים, שרובם שיחקו בעבר בברית הפוטבול.

דיוויזיה II נוסדה בשנת 1892 ויש בה 12 מועדונים, שרובם שיחקו בעבר תפקיד בליגות כדורגל.

The original members were: Ardwick (now Manchester City), Bootle, Burton Swifts, Crewe Alexandra, Darwen, Grimsby Town, Lincoln City, Northwich Victoria, Port Vale, Sheffield United, Small Heath (now Birmingham City), and Walsall.

The original members were Ardwick (now Manchester), Bootle, Burton Swifts, Crewe Alexandra, Darwen, Grimsby Town, Lincoln City, Northwich Victoria, Port Vale, Sheffield United, Small Head (now Birmingham City) and Walsall.

החברים המקוריים היו: ארדוויק (כיום מנצ'סטר סיטי), בוטל, ברטון סוויפטס, קרו אלכסנדרה, דארון, גרימסבי טאון, לינקולן סיטי, נורת'וויץ' ויקטוריה, פורט וייל, שפילד יונייטד, סמול הית' (כיום ברמינגהאם סיטי) ו-וולסאל.

החברים המקוריים היו ארדוויק (כיום מנצ'סטר), בוטל, ברטון סוויפטס, קרו אלכסנדרה, דארון, גרימסבי טאון, לינקולן סיטי, נורת'וויץ' ויקטוריה, פורט וייל, שפילד יונייטד, סמול הד (כיום ברמינגהאם סיטי) ו-וולסל.

Manchester City and Leicester City jointly hold the record for most second tier championships (7).

The city of Manchester and the city of Lester jointly have the records of most of the second-tier championships (seven).

מנצ'סטר סיטי ולסטר סיטי מחזיקות ביחד בשיא של רוב אליפויות הדרג השני (7).

לעיר מנצ'סטר והעיר לסטר יש במשותף את השיאים של רוב האליפויות מהדרג השני (שבע).

It expanded over the years to its final total of 24 clubs, as follows:

Over the years, it has expanded to include the following final total of 24 clubs:

זה התרחב במהלך השנים לסך הסופי של 24 מועדונים, כדלקמן:

במהלך השנים, הוא התרחב לכלול את הסכום הסופי הבא של 24 מועדונים:

For the first few years, there was no automatic promotion to the First Division.

In the early years, there was no automatic promotion to Division I.

בשנים הראשונות לא הייתה עלייה אוטומטית לליגה א'.

בשנים הראשונות לא הייתה עלייה אוטומטית לליגה א'.

Instead, the top few teams in Division Two, including the winners, contested a series of test matches against the bottom teams in Division One.

The fewest teams in the 2nd division, including the winners, competed for a series of games with the bottom team in the 1st.

במקום זאת, הקבוצות המובילות בליגה השנייה, כולל המנצחות, התמודדו בסדרת משחקי מבחן מול הקבוצות התחתונות בליגה א'.

הקבוצות הכי מעטות בליגה ב', כולל המנצחות, התמודדו על סדרת משחקים עם קבוצת התחתית ב-1.

Small Heath, Second Division champions in 1892–93, were denied promotion after losing in test matches to Newton Heath.

The winner of the second division in 1892-93, Little Heath, was denied promotion for losing the game with Newton Heath.

סמול הית', אלופת הליגה השנייה בשנים 1892–93, נדחתה עלייה לאחר שהפסידה במשחקי מבחן לניוטון הית'.

המנצחת בליגה השנייה בשנים 1892-93, ליטל הית', נדחתה עלייה בגלל הפסד במשחק עם ניוטון הית'.

However, runners-up Sheffield United beat Accrington to become the first team to win promotion to the First Division.

However, the runner Sheffield United defeated Accrington and became the first team to win the first division promotion.

עם זאת, סגנית האלופה שפילד יונייטד ניצחה את אקרינגטון והפכה לקבוצה הראשונה שזוכה לעליה לליגה הראשונה.

עם זאת, האצנית שפילד יונייטד ניצחה את אקרינגטון והפכה לקבוצה הראשונה שזוכה בליגה הראשונה.

Test matches were abolished in 1898 after Burnley and Stoke conspired to deliberately draw their test match 0–0, which resulted in Burnley being promoted and Stoke being saved from relegation.

In 1898, Bernley and Stoker conspired to draw zero to zero, which led to Bernley being promoted and Stoker being exempted from authorization.

משחקי המבחן בוטלו ב-1898 לאחר שברנלי וסטוק קשרו קשר כדי להשוות בכוונה את משחק המבחן שלהם ל-0–0, מה שהביא לעלייה של ברנלי וסטוק ניצל מירידה.

ב-1898, ברנלי וסטוקר קשרו קשר כדי לצייר אפס לאפס, מה שהוביל לקידום ברנלי ולסטוקר לפטור מהרשאה.

Relegation to the Football League Third Division was in place in the season before the latter even started, as Grimsby Town (last place in 1919–20) made way for Cardiff City and formed the new Third Division with southern clubs.

During the season prior to the establishment of the third branch of the Football Union, the town of Grimsby (the last in 1919-20) opened the way for the city of Kadif and established a new third branch, with a club from the South.

הירידה לליגה השלישית של ליגת הפוטבול הייתה במקום בעונה לפני שהאחרונה התחילה, כאשר גרימסבי טאון (מקום אחרון ב-1919–20) פינה את מקומו לקרדיף סיטי והקימה את הליגה השלישית החדשה עם מועדונים דרומיים.

במהלך העונה שקדמה להקמת הסניף השלישי של איגוד הכדורגל, פתחה העיירה גרימסבי (האחרונה בשנים 1919-20) את הדרך לעיר קדיף והקימה סניף שלישי חדש, עם מועדון מהדרום.

For subsequent seasons, two clubs were relegated into either the Third Division North or Third Division South depending on their geographical location.

During the subsequent season, depending on geographical location, two clubs were classified as North or South Divisions.

בעונות שלאחר מכן, שני מועדונים ירדו לליגה השלישית צפון או לליגה השלישית דרום בהתאם למיקומם הגיאוגרפי.

במהלך העונה שלאחר מכן, בהתאם למיקום הגיאוגרפי, שני מועדונים סווגו כדיוויזיות צפון או דרום.

When the Third Division was reunified in 1958–59, the relegation arrangement was kept; a third club began being relegated in 1974.

• When Division III was reunited in 1958-59, the authorization arrangement was retained; the third club was downgraded in 1974.

כשהדיוויזיה השלישית אוחדה מחדש בשנים 1958–59, נשמר הסדר ההדחה; מועדון שלישי החל לרדת ליגה ב-1974.

• כשאוחדה חטיבה III בשנים 1958-59, נשמר הסדר ההרשאה; המועדון השלישי הורד ב-1974.

See List of teams promoted from the English Football League Championship and predecessors for winners from 1893 to 1992 and List of winners of English Football League One and predecessors for winners from 1993 to 2004.

See the list of winners and winners of the British Football League championships from 1893 to 1992, and the list of winners of the British Football League I and the winners from 1993 to 2004.

ראה רשימת הקבוצות שקודמו מאליפות ליגת הכדורגל האנגלית וקודמות למנצחים בין השנים 1893 ל-1992 ורשימת הזוכים של ליגת הכדורגל האנגלית 1 וקודמים למנצחים מ-1993 עד 2004.

ראה את רשימת הזוכים והמנצחים באליפויות ליגת הכדורגל הבריטית מ-1893 עד 1992, ואת רשימת הזוכים בליגת הכדורגל הבריטית I והמנצחים מ-1993 עד 2004.

Michael Scammell

Michael Scammel.

מייקל סקמל

מייקל סקמל.

Michael Scammell (born 1935) is an English author, biographer and translator of Slavic literature.

Michael Scammel (born in 1935) is an English author, biographer and translator of Slavic literature.

מייקל סקמל (נולד ב-1935) הוא סופר, ביוגרף ומתרגם של ספרות סלבית אנגלי.

מייקל סקמל (נולד ב-1935) הוא סופר, ביוגרף ומתרגם ספרות סלאבית אנגלי.

Michael Scammell was born in Lyndhurst, Hampshire, England, attended Brockenhurst Grammar School, and after two years working as a copy boy for the "Southern Daily Echo" in Southampton, was drafted into the British army, spending most of his time at the Joint Services School for Linguists in Cambridge and Bodmin, where he was trained as a Russian interpreter.

Michael Scammell was born in Lyndhurst, Hampshire, United Kingdom of Great Britain and Northern Ireland, two years after he worked at Southampton 'South Day Response'.

מייקל סקמל נולד בלינדהרסט, המפשייר, אנגליה, למד בבית הספר הלימודי ברוקנהורסט, ואחרי שנתיים שעבד כנער עותק עבור "הד היומי הדרומי" בסאות'המפטון, גויס לצבא הבריטי, ובילה את רוב זמנו בג'וינט. בית ספר שירותים לבלשנים בקיימברידג' ובבודמין, שם הוכשר כמתורגמן רוסי.

מייקל סקמל נולד בלינדהרסט, המפשייר, הממלכה המאוחדת של בריטניה הגדולה וצפון אירלנד, שנתיים לאחר שעבד בסאות'המפטון "South Day Response".

In 1958 he earned a B.A.

He received a Bachelor of Arts degree in 1958.

בשנת 1958 סיים תואר B.A.

הוא קיבל תואר ראשון באמנויות ב-1958.

degree with first class honors in Slavic Studies from the University of Nottingham, and edited the prize-winning student newspaper, "The Gongster".

Received a First Honorary Degree in Slav Studies from the University of Nottingham and edited the award-winning student newspaper Goust.

תואר בהצטיינות יתרה בלימודים סלאביים מאוניברסיטת נוטינגהאם, וערך את עיתון הסטודנטים עטור הפרסים, "The Gongster".

קיבל תואר ראשון של כבוד בלימודי סלאב מאוניברסיטת נוטינגהאם וערך את עיתון הסטודנטים עטור הפרסים Goust.

Having spent a year teaching English at the University of Ljubljana in the former Yugoslavia, he attended graduate school at Columbia University and later obtained his doctorate in Slavic Studies.

He taught English for one year at the University of Ljubljana in the former Yugoslavia, attended a postgraduate school at Columbia University and later obtained a doctorate in Slavic studies.

לאחר שבילה שנה בהוראת אנגלית באוניברסיטת לובליאנה ביוגוסלביה לשעבר, הוא למד בבית ספר לתארים מתקדמים באוניברסיטת קולומביה ולאחר מכן השיג את הדוקטורט שלו בלימודים סלאביים.

הוא לימד אנגלית במשך שנה אחת באוניברסיטת לובליאנה ביוגוסלביה לשעבר, למד בבית ספר לתארים מתקדמים באוניברסיטת קולומביה ולאחר מכן השיג דוקטורט בלימודים סלאביים.

While in graduate school, Scammell taught Russian Literature at Hunter College and began translating books from Russian.

Scammell, teaching Russian literature at Hunter College, started translating Russian books.

בזמן לימודי התואר השני, סקמל לימד ספרות רוסית בהאנטר קולג' והחל לתרגם ספרים מרוסית.

סקמל, לימד ספרות רוסית בהאנטר קולג', התחיל לתרגם ספרים ברוסית.

His first translation was a novel, "Cities and Years", by the Soviet author, Konstantin Fedin.

His first translation was the novel by Russian author Konstantin Fedin, "Cities and Ages," which was written by the Russians.

תרגומו הראשון היה רומן, "ערים ושנים", מאת הסופר הסובייטי, קונסטנטין פדין.

התרגום הראשון שלו היה הרומן של הסופר הרוסי קונסטנטין פדין, "ערים ותקופות", שנכתב על ידי הרוסים.

Having been introduced to Vladimir Nabokov, he translated two of Nabokov's Russian novels into English, "The Gift" and "The Defense," followed by a translation of "Crime and Punishment" by Fyodor Dostoyevsky.

He translated Nabokov's two Russian novels into English, "The Gifet" and "The Defense".

לאחר שהכיר את ולדימיר נבוקוב, הוא תרגם שניים מהרומנים הרוסיים של נבוקוב לאנגלית, "המתנה" ו"ההגנה", ואחריו תרגום של "פשע ועונש" מאת פיודור דוסטוייבסקי.

הוא תרגם לאנגלית את שני הרומנים הרוסיים של נבוקוב, "המתנה" ו"ההגנה".

After moving back to England in 1965, Scammell translated "Childhood, Boyhood and Youth" by Lev Tolstoy and a detective novel, "Petrovka 38", by the Soviet author, Yulian Semyonov.

Scammell translates "Childhood, Childhood and Youth", written by Levetolstoy.

לאחר החזרה לאנגליה ב-1965, תרגם סקמל את "ילדות, ילדות ונוער" מאת לב טולסטוי ורומן בלשי, "פטרובקה 38", מאת הסופר הסובייטי, יוליאן סמיונוב.

סקמל מתרגם את "ילדות, ילדות ונוער", שנכתב על ידי Levetolstoy.

Two years later he joined the External Services division of the BBC as a Language Supervisor for East European Languages, and after becoming interested in the plight of Russian dissidents, translated a memoir about the post-Stalin gulag, "My Testimony", by a former prisoner, Anatoly Marchenko.

Two years later, he joined the BBC Department of External Services, became a language supervisor for the Eastern European language, and became interested in the plight of Russian dissidents.

שנתיים לאחר מכן הצטרף לחטיבת השירותים החיצוניים של ה-BBC כמפקח שפה לשפות מזרח אירופה, ולאחר שהתעניין במצבם של מתנגדים רוסים, תרגם ספר זיכרונות על הגולאג שלאחר סטלין, "העדות שלי", מאת לשעבר אסיר, אנטולי מרצ'נקו.

שנתיים לאחר מכן, הוא הצטרף למחלקת השירותים החיצוניים של ה-BBC, הפך למפקח על השפה של השפה המזרח-אירופית, והתעניין במצבם של מתנגדים רוסים.

Together with the Slovenian poet, Veno Taufer, whom he met at the BBC, he also translated a selection of modern Slovenian poetry for a special issue of "Modern Poetry in Translation".

He was with the Slovene poet Veno Taufer, who met at BBC.

יחד עם המשורר הסלובני, Veno Taufer, אותו הכיר ב-BBC, הוא גם תרגם מבחר שירה סלובנית מודרנית לגיליון מיוחד של "שירה מודרנית בתרגום".

הוא היה עם המשורר הסלובני וונו טאופר, שנפגש ב-BBC.

Many years later, he and Taufer translated a selection of poems by Slovenia's premier modern poet, Edvard Kocbek, under the title, “Nothing Is Lost.”

Many years later, he and Taufer translated a number of poems written by the first modern poet in Slovenia, Edvard Kocbek.

שנים רבות לאחר מכן, הוא וטאופר תרגמו מבחר שירים של המשורר המודרני המוביל בסלובניה, אדוארד קוצק, תחת הכותרת "שום דבר לא אבוד".

שנים רבות לאחר מכן, הוא וטאופר תרגמו מספר שירים שכתב המשורר המודרני הראשון בסלובניה, אדוארד קוצק.

In 1971, Scammell became the first director of the nonprofit Writers and Scholars International (later the Writers and Scholars Educational Trust) in London, and started the quarterly magazine, "Index on Censorship", devoted to documenting censorship worldwide and promoting freedom of expression.

In 1971, Scammel became the first Director of the London Non-Profit Writers and Scholars International (later the Writers and Scholars Education Trust) and created the quarterly Review System, which specializes in documenting censorship worldwide and promoting freedom of expression.

בשנת 1971, הפך סקמל למנהל הראשון של ארגון Writers and Scholars International ללא מטרות רווח (לימים ה-Writers and Scholars Educational Trust) בלונדון, והקים את המגזין הרבעוני, "Index on Censorship", המוקדש לתיעוד צנזורה ברחבי העולם ולקידום חופש הביטוי.

בשנת 1971, הפך סקמל למנהל הראשון של ה-London Non-Profit Writers and Scholars International (לימים ה-Writers and Scholars Education Trust) ויצר את מערכת הביקורת הרבעונית, המתמחה בתיעוד צנזורה ברחבי העולם וקידום חופש הביטוי.

In 1976 he was asked to revive the International PEN Club's moribund Writers in Prison Committee and remained Chair for the next ten years.

In 1976, he was asked to revitalize incompetent writers in the Prison Committee of the International PEN and to chair the Committee for the next 10 years.

ב-1976 הוא התבקש להחיות את ועדת הסופרים הגוססים בכלא של מועדון ה-PEN הבינלאומי ונשאר יושב ראש במשך עשר השנים הבאות.

ב-1976 הוא התבקש להחיות סופרים חסרי יכולת בוועדת הכלא של ה-PEN הבינלאומי ולעמוד בראש הוועדה במשך 10 השנים הבאות.

For the next few years, he edited and partly translated an anthology of censored writing, "Russia's Other Writers"; edited an illustrated catalog, "Unofficial Art from the Soviet Union" to accompany an exhibition of paintings and sculpture he helped to organize under the same name; translated "To Build a Castle" by Vladimir Bukovsky; edited and supervised the translation of a set of cultural and political essays selected by Aleksandr Solzhenitsyn, "From Under the Rubble"; vetted the American translation of the first two volumes of "The Gulag Archipelago" by Solzhenitsyn; and arranged for the translation and publication of Solzhenitsyn's pamphlet, "Letter to the Soviet Leaders", written shortly before the latter's expulsion from the Soviet Union.

He edited and partially translated a digest of works under review, called "Other Russian Writers" ; and he edited an illustrated collection, "Unficio Art of the United Nations United Nations Art."

במשך השנים הבאות הוא ערך ותירגם בחלקו אנתולוגיה של כתיבה מצונזרת, "הסופרים האחרים של רוסיה"; ערך קטלוג מאויר, "אמנות לא רשמית מברית המועצות", כדי ללוות תערוכת ציורים ופיסול שעזר לארגן באותו שם; תרגם את "לבנות טירה" מאת ולדימיר בוקובסקי; ערך ופיקח על תרגום מערך חיבורים תרבותיים ופוליטיים שנבחר על ידי אלכסנדר סולז'ניצין, "מתחת להריסות"; בדק את התרגום האמריקאי של שני הכרכים הראשונים של "ארכיפלג הגולאג" מאת סולז'ניצין; ודאגה לתרגום והוצאה לאור של החוברת של סולז'ניצין, "מכתב למנהיגי ברית המועצות", שנכתבה זמן קצר לפני גירושם של האחרון מברית המועצות.

הוא ערך ותירגם חלקית תקציר של יצירות שנבדקו, שנקרא "סופרים רוסים אחרים"; והוא ערך אוסף מאויר, "Unficio Art of the United Nations Nations Art".

After meeting Solzhenitsyn in Zurich and Frankfurt, Scammell undertook to write Solzhenitsyn's biography (with the author's consent and cooperation, but without his authorization) and resigned from "Index on Censorship" to work on it full-time.

After Scammell met with Solzhenitsyn in Zurich and Frankfurt, he wrote:

לאחר שפגש את סולז'ניצין בציריך ובפרנקפורט, התחייב סקמל לכתוב את הביוגרפיה של סולז'ניצין (בהסכמתו ובשיתוף הפעולה של המחבר, אך ללא אישורו) והתפטר מ"אינדקס על צנזורה" כדי לעבוד עליה במשרה מלאה.

לאחר שסקמל נפגש עם סולז'ניצין בציריך ובפרנקפורט, הוא כתב:

Between 1981 and 1983 he lived in New York, chaired a seminar on censorship at New York University, ran an exchange program with Eastern Europe funded by George Soros, and attended weekly meetings of the New York Institute for the Humanities.

From 1981 to 1983, he lived in New York, hosted a seminar on the review system at New York University, implemented an exchange programme with Eastern Europe, funded by George Soros, and attended weekly meetings of the New York Humanities Institute.

בין השנים 1981-1983 הוא התגורר בניו יורק, עמד בראש סמינר על צנזורה באוניברסיטת ניו יורק, ניהל תוכנית חילופי חילופים עם מזרח אירופה במימון ג'ורג' סורוס, והשתתף במפגשים שבועיים של המכון למדעי הרוח בניו יורק.

בין השנים 1981-1983 הוא התגורר בניו יורק, אירח סמינר על מערכת הביקורת באוניברסיטת ניו יורק, יישם תוכנית חילופי חילופים עם מזרח אירופה, במימון ג'ורג' סורוס, והשתתף במפגשים שבועיים של המכון למדעי הרוח בניו יורק.

Returning to England, he completed and published "Solzhenitsyn, A Biography" (1984).

Upon his return to England, he completed and published Solzhenitsyn, a biography (1984).

בשובו לאנגליה השלים ופרסם את "סולז'ניצין, ביוגרפיה" (1984).

עם שובו לאנגליה השלים ופרסם את סולז'ניצין, ביוגרפיה (1984).

Scammell was commissioned to write the authorized biography of Arthur Koestler, which after fifteen years of research and writing was published in the United States in 2009 as "Koestler: The Literary and Political Odyssey of a Twentieth Century Skeptic," and in the UK in 2010 as "Koestler, The Indispensable Intellectual."

After 15 years of research and writing, Scammell, commissioned to write a biography authorized by Arthur Koestler, was known in the United States in 2009 as “Koestler: skepticism in the 20th century, literature and politics in Odyssey.”

סקמל הוזמן לכתוב את הביוגרפיה המוסמכת של ארתור קסטלר, שאחרי חמש עשרה שנות מחקר וכתיבה פורסמה בארצות הברית ב-2009 בשם "Koestler: The Literary and Political Odyssey of a Twentieth Century Skeptic", ובבריטניה ב-2010. בתור "קסטלר, האינטלקטואל ההכרחי".

לאחר 15 שנות מחקר וכתיבה, סקמל, שהוזמן לכתוב ביוגרפיה שאושר על ידי ארתור קסטלר, נודע בארצות הברית ב-2009 כ"קסטלר: ספקנות במאה ה-20, ספרות ופוליטיקה באודיסיאה".

The book won the PEN/Jacqueline Bograd Weld Award for the best biography of 2009 in the United States and the Spears Magazine Award for best biography of 2010 in the UK.

• The book was awarded the PEN/Jacqueline Bograd Weld Award for Best Biography in the United States in 2009 and the United Kingdom Best Biographical Award in Spears magazine in 2010.

הספר זכה בפרס PEN/Jacqueline Bograd Weld עבור הביוגרפיה הטובה ביותר של 2009 בארצות הברית ובפרס מגזין Spears עבור הביוגרפיה הטובה ביותר של 2010 בבריטניה.

• הספר זכה בפרס PEN/Jacqueline Bograd Weld לביוגרפיה הטובה ביותר בארצות הברית בשנת 2009 ובפרס הביוגרפי הטוב ביותר של בריטניה במגזין Spears בשנת 2010.

It was also shortlisted for the 2010 Los Angeles Times Book Prize for biography.

Also included in the short list of the 2010 L.A. Times Biographical Book Awards.

הוא גם נבחר לפרס הספרים של לוס אנג'לס טיימס לביוגרפיה לשנת 2010.

נכלל גם ברשימה הקצרה של פרסי הספרים הביוגרפיים של L.A. Times לשנת 2010.

The New York Times Book Review listed it as one of the “100 Best Books of 2010.”

New York Times Book Review lists it as one of the "100 2010 Best Books".

ה-New York Times Book Review רשום אותו כאחד מ"100 הספרים הטובים ביותר של 2010".

New York Times Book Review מפרט אותו כאחד מ-100 הספרים הטובים ביותר לשנת 2010.

In 2016, Scammell reported the discovery by German doctoral candidate Matthias Weßel of the original German version of Koestler's "Darkness at Noon".

In 2016, Scammel reported that the German Dr. Matthias Weel had discovered the original German version of Nordaknis of Koestler.

בשנת 2016 דיווח סקמל על גילויו של המועמד לדוקטורט הגרמני מתיאס וסל על הגרסה הגרמנית המקורית של "חשיכה בצהריים" של קסטלר.

בשנת 2016 דיווח סקמל כי ד"ר מתיאס וייל הגרמני גילה את הגרסה הגרמנית המקורית של נורדאקניס מקוסטלר.

A Swiss university had archived it under the title "Koestler, Arthur.

"Koestler, Arthur.

אוניברסיטה שוויצרית גנזנה אותו תחת הכותרת "Koestler, Arthur.

"קוסלר, ארתור.

Rubaschow: Roman.

Rubaschow: Roman.

רובשוב: רומן.

רובשוב: רומן.

Typoskript, März 1940, 326 pages."

Typoskript, März 1940, 326 pages.

טיפוסקריפט, מרץ 1940, 326 עמודים."

טיפוסקריפט, מרץ 1940, 326 עמודים.

He deemed the discovery important because ""Darkness at Noon" is that rare specimen, a book known to the world only in translation."

He thinks the discovery is important because "Darkness of Noon" is a rare sample, but it's a very important one.

הוא ראה בתגלית חשובה כי ""חושך בצהריים" הוא הדגימה הנדירה ההיא, ספר המוכר לעולם רק בתרגום".

הוא חושב שהתגלית חשובה מכיוון ש"חושך של צהריים" הוא מדגם נדיר, אבל הוא חשוב מאוד.

In 2018, he reported that Elsinor Verlag (publisher of the 1946 German translation) had published the German original, as "Sonnenfinsternis" ("Solar Eclipse") in May 2018, with an introduction by Scammell and an afterword by Weßel.

Elsinor Verlag, a 1946 German translator, published the original German text in May 2018 under the title "Sonnnfinsternis" (Solar Eclipse).

ב-2018 הוא דיווח כי אלסינור ורלאג (מוציאה לאור של התרגום הגרמני משנת 1946) פרסמה את המקור הגרמני, בשם "Sonnenfinsternis" ("ליקוי חמה") במאי 2018, עם הקדמה מאת סקמל ואחרי דבר מאת וסל.

Elsinor Verlag, מתרגמת גרמנית משנת 1946, פרסמה את הטקסט הגרמני המקורי במאי 2018 תחת הכותרת "Sonnnfinsternis" (ליקוי חמה).

He also reported a new English translation to appear in 2019, with a different introduction and appendices.

He also reported that a new English translation, with different introductions and appendices, would appear in 2019.

הוא גם דיווח על תרגום חדש לאנגלית שיופיע ב-2019, עם הקדמה ונספחים שונים.

הוא גם דיווח כי תרגום לאנגלית חדש, עם מבואות ונספחים שונים, יופיע ב-2019.