text
stringlengths
0
8.92k
Fear of the Dark (בעברית: פחד מהחושך) הוא אלבומה התשיעי של להקת ההבי מטאל הבריטית איירון מיידן, שיצא ב-11 במאי 1992. אלבום זה הוא האחרון בו השתתף ברוס דיקינסון בטרם עזב את הלהקה לטובת קריירת הסולו שלו. האלבום הגיע לראש מצעדי האלבומים הבריטי. החליף אותו הסולן בלייז ביילי לשני האלבומים הבאים עד לחזרתו של דיקינסון באלבום Brave New World בשנת 2000.
הסגנון המוזיקלי של הלהקה באלבום זה היה נסיוני, עם סינגלים כ-"Be Quick or be Dead" (ספיד מטאל) ו-"Wasting Love" (בלדה). הסינגל "Afraid to Shoot Strangers" הוא שיר פוליטי, בדומה ל-"2 Minutes to Midnight" מהאלבום "Powerslave".
מלאכת כתיבת האלבום הייתה משותפת בין סטיב האריס, הבסיסט וכותב השירים הראשי של הלהקה, דיקינסון, הגיטריסט דייב מארי וכן הגיטריסט החדש יאניק גרס, שהצטרף ללהקה באלבום הקודם, "No Prayer for the Dying".
שעת שיא (סרט)
שעת שיא (באנגלית: Rush Hour) הוא סרט פעולה קומי אמריקאי משנת 1998 בבימויו של ברט ראטנר ובכיכובם של ג'קי צ'אן וכריס טאקר. הסרט הצליח בקופות והכניס כ 244 מיליון דולר.
בעקבות הצלחת הסרט יצא סרט המשך בשנת 2001, "שעת שיא 2", שהצליח מאוד גם הוא. בשנת 2007 יצא הסרט השלישי בסדרה, "שעת שיא 3".
עלילה.
עלילת הסרט נפתחת בקטע קצר שבו מפקח המשטרה לי (ג'קי צ'אן) מחסל את רוב כנופיית ז'ונטאו. ומחזיר לעם הסיני אוסף אומנות בן 5000 שנה, אך ראש הכנופיה סאנג (קן לונג) בורח. לאחר מכן רואים מסיבת פרידה מהקונסול האן (צ'י מא) שעוזב לאמריקה.
במקביל יש משימה של הבלש קרטר (כריס טאקר) שבה הוא נדרש לעצור סוחר נשק. קרטר מצליח לעצור את סוחר הנשק. אך המשימה מוגדרת ככישלון בגלל ששני שוטרים נפצעים במהלך המבצע ונהיה בלאגן גדול בגלל פיצוץ של רכב.
מיד אחר כך בתו בת ה-11 של הקונסול האן נחטפת על ידי אנשי המאפיה בדרכה לבית הספר. השגריר מזמין מפקח משטרה מהונג קונג, לי להגיע לארצות הברית ולחפש אותה. ה־FBI שלא מרוצה מהרעיון שמפקח סיני "יתרוצץ להם בין הרגליים" מחליטים לנסות ולהיפטר ממנו בעזרתה של משטרת לוס אנג'לס. התפקיד נופל על הבלש קרטר, בלש בעל אגו מנופח ופה גדול. המשימה של הבלש קרטר היא להעסיק את המפקח לי, ולעשות הכל על מנת שלא יגיע לקונסוליה הסינית בלוס אנג'לס. הבלש קרטר בעל כורחו מנסה להעסיק את המפקח לי. אך לי מבין שהבלש מבזבז את זמנו ומצליח לברוח ממנו ולהגיע לקונסוליה. הבלש קרטר מגיע לקונסוליה שם הוא מצטרף למפקח לי.
בינתיים סאנג שחטף את הבת של הקונסול מתקשר לקונסוליה ומוסר לקרטר את ההוראות של הכופר. ה־FBI מצליחים לאתר את המיקום של השיחה ומגיעים לשם אבל סאנג כבר חמק. אחר כך לי וקרטר הולכים לכלא ומדברים עם סוחר הנשק שקרטר עצר בהתחלה, והוא מגלה איפה סאנג נמצא. לי וקרטר מגיעים לסאנג אבל לא מצליחים לעצור אותו וכל המקום מתפוצץ, ה־FBI מגיעים ושולחים את לי חזרה להונג קונג, ואת קרטר חזרה למשטרה. קרטר מחליט שהוא רוצה בכל זאת להישאר במשימה. אז הוא הולך למטוס ומחזיר את לי הם מצרפים את הבלשית ג'ונסון (אליזבט פנה) וביחד הם הולכים לתערוכה שם הקונסול האן נואם בעת שצריך להעביר את הכופר. הם עוצרים את הנאום של הקונסול באמצע ומוציאים את כל הקהל מהאולם ואז המפקח לי רודף אחרי תומאס גריפין (מתגלה שהוא ז׳ונטאו האמיתי) ומפיל אותו מהקומה הכי גבוהה בבניין (טום וילקינסון). קרטר רודף אחרי סאנג והורג אותו, הבלשית ג'ונסון משחררת את הבת של הקונסול מחבילות חומר הנפץ שהיו קשורות אליה.
הסרט נגמר כשלי נופל וקרטר מציל אותו מנפילה למוות, ושניהם טסים לחופשה בהונג קונג.
פסקול הסרט.
אלבום פסקול הסרט שיצא דרך חברת התקליטים דאף ג'אם כלל את הסינגלים: 'Can I Get A' של ג'יי-זי ו'How Deep Is Your Love' של דרו היל. הקו המוזיקלי של האלבום התאפיין במוזיקה שחורה.
את המוזיקה המקורית לסרט הלחין וכתב לאלו שיפרין .
קן הנשרים
קן הנשרים (בגרמנית: Kehlsteinhaus - "בית קלשטיין") הוא כינוי שניתן על ידי האמריקנים לבית נופש במתחם האירוח והשליטה ההררי של אדולף היטלר באוברזלצברג, השוכן בסמוך לעיירה ברכטסגאדן שבמדינת בוואריה בדרום-מזרח גרמניה.
היסטוריה.
משנת 1934 החלה המפלגה הנאצית בקנייה ובהלאמה של שטחים באוברזלצברג. בסופו של דבר הקיף השטח שבעה קילומטרים רבועים והוקמו בו בתי נופש לבכירי המפלגה הנאצית ומערכת מנהרות ובונקרים.
כל השטח נקרא "האזור הסגור של הפיהרר" (Führersperrgebiet), והוא לא היה נגיש לציבור אלא בהיתר מיוחד.
בניגוד למה שסוברים, המבנה לא הוקם עבור היטלר כמתנה ליום הולדתו ה-50 שחל בשנת 1939. המבנה יועד לשמש מקום ארוח ומפגש לאליטה הנאצית. הבנייה החלה ב-1938 בתכנון האדריכל רודריך פיק ובפיקוחו של מרטין בורמן, ונמשכה 13 חודשים. עלות הבנייה הייתה גבוהה ביותר (כ-150 מיליון אירו במונחים כספיים של שנת 2009).
למרות מיקומו האטרקטיבי והנוף המרהיב הנשקף ממנו, היטלר ביקר במבנה לעיתים נדירות בלבד, וגם בהן שהה בו לזמן קצר ביותר. בתקופת מלחמת העולם השנייה היה המתחם באוברזלצברג כולו מטרה מועדפת להפצצות אוויר של בעלות הברית, אך למרות זאת קן הנשרים כמעט ולא ניזוק. מעריכים כי בעלות הברית ידעו על חשיבותו המעטה להיטלר, ומיקומו הייחודי הקשה על כיוון הפצצות ומנע את חורבנו. במאי 1945 המקום נכבש ללא קרב על ידי פלוגה ה', רגימנט 506, הדיוויזיה המוטסת ה-101. החיילים מצאו שם בעיקר אלבומים עם תמונות פרטיות של היטלר בתקופת שלטונו. המבנה שימש אותם כעמדת פיקוד עד שנת 1960, מועד בו הוא הועבר לידי ממשלת בוואריה.
המבנה.
קן הנשרים ממוקם על קצה הרכס, בקרבת הפסגה של ההר קלשטיין בגובה 1,834 מטר. ניתן להגיע אליו ברגל או באוטובוס, אך לא ברכב פרטי. אל המבנה מובילה דרך באורך 6.5 ק"מ המטפסת 700 מטרים מאוברזלצברג ועד החניון העליון, ועוברת בדרכה חמש מנהרות חצובות בהר. הכביש צר במיוחד ומשקיף על נוף הררי אלפיני מרהיב. בסופה של הדרך, לרגלי המצוק עליו בנוי המבנה, נחצבה מנהרה מחופה באבן גרניט אל תוך ההר, וממנה מובילה מעלית מצופה פליז, מראות, ועור, לגובה של 124 מטרים נוספים, עד המבנה.
במבנה חמישה חדרים - לעבודה, שינה ואירוח, וכן מטבח, חדרי שירותים ומרתף גדול. חדר האורחים המרכזי רוהט בריהוט איטלקי מתנת מנהיג איטליה הפשיסטית, בניטו מוסוליני והותקנה בו אח גדולה מצופה שיש אדום. מרבית ריהוט המבנה נתרם על ידי משפחת המלחין ריכרד וגנר. חלק מהקירות חופו באבן טבעית. מסביב למבנה הוקמו מספר עמדות של הגנה אווירית.
כיום מוחזק קן הנשרים בידי קרן צדקה ומשמש בחודשי הקיץ כמסעדה וכאתר תיירות ממנו מובילים שבילי הליכה הררים.
רמי קוביות
ויקטור אלכסנדר
ויקטור ג'ו אלכסנדר (באנגלית: Victor Joe Alexander; נולד ב-31 באוגוסט 1969 בדטרויט, מישיגן) הוא כדורסלן עבר ומאמן כושר אמריקאי ששיחק בעבר במספר קבוצות מה-NBA ובמכבי תל אביב הישראלית. גובהו 2.08 מטר. שיחק בעמדות הפאוור פורוורד, סנטר.
קריירה.
אלכסנדר שיחק במשך שלוש שנים באוניברסיטת המדינה של אייווה, בין השנים 1991-1989. אלכסנדר עזב בתום שלוש שנים כחוסם הטוב ביותר (102 חסימות), כקלע הרביעי בכל הזמנים (1,892 נקודות) בהיסטוריית המכללה. בנוסף לכך, אלכסנדר סיים כמוביל בכל הזמנים את הביג 8 באחוזי קליעה (65.9%). בעקבות זאת, נבחר ל של המכללה.
אלכסנדר נרשם לדראפט ה-NBA ונבחר בו במקום ה-17 הכללי על ידי הגולדן סטייט ווריורס. במדי הווריורס שיחק אלכסנדר במשך ארבע עונות, מ-1991 ועד 1995. בשנת 1995, הווריורס העבירו אותו בעסקה לטורונטו ראפטורס עם שחקנים אחרים תמורת בי. ג'יי. ארמסטרונג. אך, עם הראפטורס לא שיחק באף משחק רשמי במשך כשלושה חודשים. לאחר מכן, הראפטורס העבירו את אלכסנדר אל הקליבלנד קאבלירס, אבל, העסקה נכשלה בעקבות הבדיקות הפיזיות שנערכו לאלכסנדר ובסופו של דבר הועבר לניו יורק ניקס. הניקס שיחררו את אלכסנדר עוד לפני ששיחק עבורם משחק רשמי אחד. ובכך סיים עונה וחצי בהן לא שיחק כלל. למרות זאת, הוא שמר על כושר גופני.
אלכסנדר עזב את ארצות הברית ופתח בקריירה אירופית ושיחק עבור אא"ק אתונה עונה אחת, בה הוביל את אא"ק לגמר היורוליג ולגמר הגביע היווני. לאחר מכן, שיחק במדי הקבוצה הישראלית, מכבי תל אביב, ועימה זכה בדאבל (אליפות וגביע). אלכסנדר לא המשיך עונה נוספת במכבי, ושיחק בפאוק סלוניקי ובטאו ויטוריה במשך שנתיים.
אלכסנדר עזב את אירופה בקיץ 2002 וחתם במדי הדטרויט פיסטונס לעונה אחת. אלכסנדר לא קיבל הזדמנויות רבות להשתלב במשחק ועזב את הפיסטונס בתום העונה. אלכסנדר שקל פרישה ממשחק פעיל, אך בעקבות הצעה מצסק"א מוסקבה, דחה את האפשרות וסיכם במדי הקבוצה הרוסית. בצסק"א שיחק שנתיים וזכה בשתי אליפויות ושותף בהעפלת הקבוצה פעמיים ברצף לפיינל פור היורוליג. בנוסף לכך, נבחר בעונת 2002/03, לחמישיית העונה ביורוליג.
לאחר שנתיים ששיחק עבור צסק"א מוסקבה, אלכסנדר פרש ממשחק פעיל.
לאחר הפרישה, אלכסנדר עבד בצוות המקצועי של צסק"א מוסקבה, אך לאחר שנה וחצי עזב אותה וחזר למדינת הולדתו, ארצות הברית. בארצות הברית אלכסנדר בעל רשת מכוני כושר בעיר הולדתו דטרויט. בנוסף לכך, מאמן ספורטאים צעירים ומדריך אותם.
סטטיסטיקה וממוצעים ב-NBA.
עונה סדירה:
פלייאוף:
רותנית
כתר ממלכת ספרד
כתר ממלכת ספרד (בספרדית: la Corona Real de España) הידוע גם ככתר אלפונסו מספרד הוא סמלה של המלוכה הספרדית ושימש בטקסי ההכתרה של מלכי ספרד מאז המאה ה-18 ככתר ההכתרה.
הכתר עשוי זהב, כולל 8 חצאי קשתות המקושטות בפנינים אשר מחוברות לנזר בשמונה פרחים. בראש של הכתר גלובוס כחול הנושא צלב מוזהב ועליו סימון מוזהב של קו המשווה וחצי קו אורך. בסיס הכתר מקושט בפנינים, אבני אודם וברקת.
המלך האחרון אשר הוכתר בכתר זה היה המלך חואן הראשון בשנת 1379 כאשר כל מלכי קסטיליה ולאון, ולאחר מכן מלכי ספרד עלו לשלטון באמצעות הכרזה מלכותית, למרות שכתר זה הוצג בטקס ההכתרה שלהם. כך הוכרז חואן קרלוס הראשון כמלך ספרד בשנת 1975 כאשר לצידו הוצגו כתר הממלכה ושרביטה.
הצגתו הפומבית האחרונה של הכתר הייתה במהלך השבעתו של פליפה השישי, מלך ספרד, במהלך טקס הכתרתו ביולי 2014.
אמיל
אמיל וויטהד (באנגלית: Amil Whitehead; נולדה ב-19 בספטמבר 1978), הידועה שם הבמה שלה, אמיל, היא ראפרית אמריקאית מניו יורק.
היא מוכרת בעיקר מהשיר 'Can I Get', שיתוף פעולה בינה לראפרים ג'יי-זי וג'ה רול מתוך פסקול הסרט 'שעת שיא'.
חייה.
אמיל נולדה ניו יורק להורים אפרו אמריקאים ואינדיאנים.
בשנות ה-90 הייתה חברה בהרכב בנות 'Major Coinz'. בשנת 1997 הרכב הבנות פגש את ג'יי-זי שחיפש קול נשי לאלבום שלו 'Vol. 2... Hard Knock Life'. התפקיד יועד בהתחלה לחברתה להרכב אך לאחר שג'יי-זי שמע את אמיל בפריסטייל החליט שהוא רוצה דווקא אותה. אמיל, שהרגישה מחויבות לחברתה ולהרכב סירבה להשתתף בשיר ולחתום בחברת התקליטים שלו רוק א פלה. בסופו של דבר, ג'יי-זי הסכים להקליט שתי גרסאות לשיר. האחת עם אמיל והשנייה עם חברתה. לאחר מכן השתתפה במספר שירים וסינגלים שלו וראפרים נוספים.
לאחר ש'Major Coinz' התפרקה, אמיל החלה את הקריירה הסולו שלה בחברת התקליטים 'רוק א פלה'. אלבום הבכורה שלה 'All Money Is Legal' שוחרר בשנת 2000. הסינגל המצליח ביותר ממנו היה 'I Got That', דואט שלה עם ביונסה. זה אלבום היחיד שלה עד כה והאחרון שלה בחברת התקליטים 'רוק א פלה' לאחר שעזבה אותה בפתאומיות. השמועות אומרות שהיא החליטה לעלות במשקל מכיוון שרצתה להיכנס להריון וזה לא מצא חן בעיני המפיק שלה, ג'יי-זי.
לאחר שעזבה את 'רוק א פלה' היא הקימה שוב את ההרכב 'Major Coinz' וההרכב הוציא מספר שירים במיקסטייפים שונים. אלבום סולו חדש של אמיל אמור לצאת בשנת 2009.
קונטרה
פבל יירשוב
רייכסקאנצלר
אקירה יושימורה
אקירה יושימורה (ביפנית: 吉村昭; 1 במאי 1927 - 31 ביולי 2006) היה סופר יפני.
יושימורה היה נשיא אגודת הסופרים היפניים. חיבר כ-20 ספרים, כשמבין הידועים בהם ניתן למנות את "ספינות טרופות" ו"על תנאי" שתורגמו לשפות רבות וגם לעברית. בשנת 1985 זכה בפרס היפני היוקרתי לספרות - "פרס יומיורי".
אלישע קמרון
שמואל הכהן אבידור
טריפוליטאית יהודית
טריפוליטאית יהודית היא ניב יהודי של אשר דובר בקרב יהודי לוב, בחיי היום יום בינם לבין עצמם.
הטריפוליטאית היהודית שונה מהשפה שדיברו תושבי לוב הלא יהודים, ובה מגוון ביטויים ייחודי השאול מהעברית ומן התרבות היהודית, וכן מילים מהשפות האיטלקית והאנגלית מהתקופה בה איטליה ובריטניה שלטו על לוב.
כיום ניתן למצוא דוברי שפה זו בישראל ובאיטליה. השפה מכונה על ידי היהודים יוצאי טריפולי "טרבלסיה" וחלק קטן גם מכנים אותה "ערָאבּי".
הגיית השפה.
בטריפוליטאית ישנן חמש תנועות a e i o ו-u. האותיות נהגות כמו האותיות הערביות כפי שנהגו במקורן, למעט ت שנהגית ch, ث שנהגית t. אין הבחנה בין د לذ ושתיהן נהגות d. בטריפוליטאית לעומת ניבים אחרים של ערבית יש הבחנה ברורה מאוד בין הצלילים ג, ג' וז' משום שמשתמשים בשלושת הצלילים האלה כצלילים נפרדים, והחלפה ביניהם תביא לשינוי משמעות.
הקהילה הטריפוליטאית שגרה כיום בדלתון היא היחידה שהוגה את האות ت כמו ת רגילה ואינם מבחינים בין ت לאות ث.
נעל הזהב
מגף הזהב
אפקעינהו רבנן לקידושין מיניה
אפקעינהו רבנן לקידושין מיניה (בארמית: הפקיעו חכמים את קידושיו) הוא כלל הלכתי הקובע כי בידי חכמים עומדת הזכות להפקיע (לבטל) קידושין, ובכך לבטל את תוקפם של נישואים בין בני זוג.
המקרים שבהם הפקיעו קידושין.
המקור הראשוני לדין הפקעת קידושין הוא בסיפור המובא בתלמוד במסכת יבמות שהתרחש בעיר נרש שבבבל. אדם קידש אישה בעודה ילדה קטנה, באופן כזה שהקידושין תקפים רק מדרבנן ולא מדאורייתא. כשגדלה הילדה, ערך הבעל טקס נישואין מחודש כדי לאשרר את נישואיהם, אך בלי פעולת קידושין פורמלית. תוך כדי הטקס בעודה יושבת באפריון, בא אדם אחר בחטף וקידש אותה לעצמו לאישה. האמוראים רב ברונא ורב חננאל פסקו שהקידושין של השני אינם תקפים, והאישה ממשיכה להיות נשואה לבעלה הראשון. אמוראים מאוחרים יותר שדנו במקרה הזה התקשו להבין את פסקם של רב ברונא ורב חננאל, שעל פניו היה מצופה שהיא תחשב מקודשת לשני. לפיכך הסביר רב אשי שבאופן עקרוני אכן קידושי השני תקפים, אך חכמים הפקיעו את קידושיו מכיוון שהוא התנהג בצורה לא הוגנת בכך שחטף אותה מהראשון: "הוא עשה שלא כהוגן, לפיכך עשו בו שלא כהוגן, ואפקעינהו רבנן לקידושי מיניה".
בעקבות חידושו של רב אשי, חידש בנו מר בר רב אשי דין נוסף: אדם שכפה באלימות על אישה להסכים להתקדש לו אף במקרה שעל פי דיני הקנינים אמור לחול הקניין, (כגון, שהכריח אותה עד שאמרה שהיא רוצה, שקיימא לן תליוהו וזבין זביניה זביני) - הקידושין אינם תקפים בגלל אותו עיקרון: "הוא עשה שלא כהוגן, לפיכך עשו עמו שלא כהוגן ואפקעינהו רבנן לקידושיה מיניה".
בעקבות קביעות אלו, משתמש התלמוד בעיקרון זה של האפשרות להפקעת קידושין כהסבר לשלושה דינים נוספים, שאינם נוגעים ישירות לקידושין, אלא לגיטין. בכל שלושת הדינים מדובר על בעל שנתן לאשתו גט שמסיבות שונות הוא לא תקף מדאורייתא, אך חכמים קבעו שבמקרים אלו הגט יהיה תקף מדרבנן והאישה לא תחשב יותר לנשואה. התלמוד מבאר שלמרות שעל פניו נראה שבזאת חכמים התירו לאשת איש להתחתן, באמת חכמים הפעילו במקרים אלו את העיקרון של "אפקעינהו רבנן לקידושין מיניה" ובכך הפקיעו את קידושי האישה לבעלה:
בשלושת המקרים הללו התלמוד משתמש בעקרון של "אפקעינהו רבנן לקידושין מיניה" כדי להצדיק את האפשרות לתת תוקף לגט שמדאורייתא הוא בטל.
כוחם של חז"ל.
ישנן כמה דרכים שונות להבין כיצד מופקעים הקידושין, רוב הראשונים סוברים שהקידושין מופקעים "למפרע", ומבחינה הלכתית מעולם לא היו. לדעתם של הריטב"א והרא"ה מדובר בתנאי של ממש, כלומר כל קידושין קיימים על תנאי שחכמים לא יפקיעו אותם. לדעתו של הרשב"א חכמים מבצעים הפקעת קידושין מתוך סדק בקידושין, כמו גט שבוטל, עדות פגומה על מות הבעל או קידושין שנעשו שלא כדעת משה וישראל. לדעתו של רש"י "כל המקדש אדעתא דרבנן מקדש" - כאשר אדם מקדש אישה, האפקעינהו מובנה כחלק מקידושיו מכיוון שהקידושין קיימים ומוחזקים על ידי חכמים אשר קבעו מה הם הפרמטרים של קידושין, והרי שהקידושין מופקעים למפרע ברגע שחרגו מפרמטרים אלו. בכמה מקומות מביא רש"י את דעת "רבותיו", לדעת רבותיו של רש"י, לחכמים יש כוח להפקיע קידושין, וקידושי כסף שהם מדרבנן פשוטים להפקעה שכן מפקיעים את הקידושין, וכסף הקידושין מופקר מכוח הפקר בית דין הפקר, וכן לגבי קידושין בשטר, מפקיעין את הקידושין, והשטר בטל. אך אין ביד חכמים כוח לבטל מעשים שהיו בעבר, כך שאם הקידושין נעשו בבעילה, הרי שאין בידם כוח להפקיע מעשה בעילה וממילא אין להם כוח להפקיע את הקידושין, על כן הם פסקו שאסור לקדש בביאה. התוספות מחלקים בין קידושין שנעשו "כהוגן", ובין קידושין שנעשו "שלא כהוגן". על מנת שיוכלו חכמים להפקיע קידושין שנעשו כהוגן הם צריכים שהקידושין יעשו על דעת חכמים, ורק אז יש להם את הכוח להפקיע את הקידושין. קידושין שלא נעשו על דעת חכמים, אמנם קידושי דאורייתא, אך הם אינם קידושין שלא ניתנים להפקעה, שכן כוח לחכמים לעקור דבר מן התורה במקרים מסוימים, והרי שקידושין שאינם על דעת חכמים נמנה בין המקרים שביד חכמים לעקור דבר מן התורה. גישה ייחודית בראשונים היא גישתו של ר"י הלבן הסובר שהקידושין אינם מופקעים למפרע, אלא מהנקודה שבה הפקיעו את הקידושין ולהבא, והקידושין חלו עד זמן ההפקעה.
מתי משתמשים בכלל ההלכתי ולאיזה צורך.
פתרון למסורבות גט.
האם ניתן להשתמש בכלל של הפקעת הקידושין מלכתחילה, כפתרון לעגינות?
גם באקדמיה וגם בממסד הרבני היו שביקשו להציע כי במקרים שבהם יש קושי לסדר גט, יכריז בית הדין כי הקידושין בטלים מלכתחילה, ובכך תיפתר הבעיה. פרופ' ברכיהו ליפשיץ הכין הצעת חוק בעניין שהוגשה על ידי חברת הכנסת אורית נוקד. הצעתו נסמכה על תקנות הקהל, המוכרות על ידי ההלכה, בתנאי שאינן סותרות את ההלכה. על פי הצעתו, הכנסת היא הגוף המייצג את הקהל, ובתור שכזאת, תחוקק חוק שלפיו כסף הקידושין (אמצעי הקידושין), יופקע מבעל, שבית הדין קבע שעליו לגרש את אשתו, והוא לא עשה כן בתוך שנה. בצורה כזאת מבוטלים הקידושין מלכתחילה. גם הרב שלמה ריסקין, רבהּ של אפרת, הציע הצעה דומה: על פי הצעתו, הפקעת הקידושין תהיה באמצעות תקנה שתתקן הרבנות הראשית לישראל.
תקדימים.
בסוף המאה התשע-עשרה במצרים, פשטה תופעה של בחורים יהודים צרפתים מודרניים שהיו מתחתנים עם נערות יהודיות ממשפחות מסורתיות עשירות בנות מצרים, ונעלמים או דורשים כופר כספי גבוה על מנת לשחררן בגט. הקהילה במצרים לא יכלה להסתפק בהפעלת חרם דרבנו תם מחשש שלא ישפיע על הצרפתים החילונים, וגם לא יכלה לאסור אותם או להעניש אותם בדרך אחרת כמקובל באימפריה העות'מאנית כי הצרפתים נהנו מהגנת הסכם הקפיטולציות. על-כן רבני קהיר ואלכסנדריה ובראשם הרב רפאל אהרן בן שמעון תקנו בהסכמה רבנית וציבורית רחבה תקנות לפיהן לקידושין יהיה תוקף רק אם יבוצעו בהסכמת הרב, בנוכחות מנין יהודים כולל נציג הרב, ובצירוף כתובה. גישתם של רבני מצרים לנושא הייתה חריגה לעומת רבני ארצות אחרות, שדנו בבעיות דומות אך נותרו מחויבים לגישה ההלכתית המקובלת לפיה הציבור אינו יכול לתקן תקנות להפקעת קידושין. תחת זאת, השתדלו למצוא פגם ספציפי בכל מקרה של קידושין שהוביל לעגינות.
בראשית שנות התשעים, ייסד הרב עמנואל רקמן בניו יורק את "בית דין צדק לבעיות עגונות", בית הדין הפקיע את קידושיהן של מאות נשים. רבנים רבים לא הסכימו לחתן את הנשים שהופקעו קידושיהן, ובית הדין קיבל ביקורת ממובילי ציבור רבים, ביניהם אגודת ישראל באמריקה, והרב יונתן זקס, שאמר שבית הדין מעצים את הבעיה שהוא מנסה לפתור.
התנגדויות.
גם באקדמיה וגם בממסד הרבני רבו המתנגדים לגישה זאת. פרופ' אליאב שוחטמן, מומחה למשפט עברי, דוחה דרך זאת של הפקעת הקידושין כפתרון לבעיית מעוכבות הגט.
למתנגדים להפקעת הקידושין מספר נימוקים:
ראשית, היות שלפי גישה זאת התרת האישה באה מתוך הפקעה גמורה של הקידושין מעיקרם, נוצר מצב אבסורדי, שבו – למפרע – לא הייתה אישה זו להלכה נשואה מעולם, גם אם חייתה בשלום עם בעלה שנים רבות ואף נולדו להם ילדים. אמנם אין בכך פגם לילדים, אבל טעם לפגם בנישואין אלו יש.
שנית, לא בכל מקרה חכמים יכולים להפעיל את כוחם להפקיע, אלא רק בנושאים שהותרו במפורש בתלמוד; ועל כן אין רבנים או אנשי אקדמיה יכולים היום לבוא ולחדש הפקעת קידושין במסורבות גט. ראשונים ואחרונים חוזרים על כך בתשובותיהם, ואף מביאים דוגמאות, למקרים שניתן היה לחשוב שיש מקום להפקיע הקידושין, אך היות שמקרים אלו לא הותרו במפורש, לא הופקעו הקידושין.
טענה נוספת היא כי בהצעה להשתמש בכוח הפקעת הקידושין אין משום חידוש: כלל זה היה ידוע גם בימי הרשב"א וגם בימי הגאון מווילנה – ואם גדולים שכמותם לא הורו לעשות כך, הרי שבהצעה יש גם משום יוהרה.
אפקעינהו רבנן
תאי מרקל
תאי מרקל הם תאים נוירואנדוקריניים המכילים גרנולות הפרשה. תאים אלו ממוקמים בשכבה הבזאלית של האפידרמיס, ספציפית בעור האצבעות, השפתיים, חלל הפה וזקיקי השערות. הם סוג של מכנו-רצפטורים.
תאי מרקל הם ככל הנראה מודיפיקציות של קרטינוציטים, אשר מתחברים לתאים אחרים באמצעות דזמוזומים, ונצבעים לציטוקרטין (ספציפית, הצביעה היא ל-CK20 אשר לא צובע קרטינוציטים רגילים). תא מרקל נראה מבחינה היסטולוגית כמעין "כובע ליצן" עם שלוחות, אשר מחובר לקריטנוציטים מסביבו.
תאים אלו קשורים לעצב סנסורי, ומפרישים נוירוטרנסמיטר המעוררים את העצב בתגובה להפעלתם. היחידה של תא מרקל והדיסק של העצב הסנסורי מכונים יחדיו Merkel's corpuscule.
תאים אלו משתתפים ב"חישה" של מגע ומרקם.
הטענה הרווחת היא שתאי מרקל נמצאים בשכבה הבזלית אך ממצאים אחרונים הראו כי תאי מרקל נמצאים למעשה בדרמיס הפפילרי והרטיקולרי- שם נמצאים הרצפורים העוריים של בני האדם.
גופיף פצ'יני