text
stringlengths
0
8.92k
ב-24 בספטמבר 2015 יצא השיר "Alive", הסינגל הראשון מאלבום האולפן השביעי של סיה, This Is Acting, אשר כולל ביצועים של שירים שכתבה עבור אמנים אחרים ונדחו, כגון ריהאנה, ביונסה, קייטי פרי, שאקירה, דמי לובאטו ואדל. ב-6 בינואר 2016, יצא לאור הסינגל השיווקי הראשון מתוך האלבום, "Reaper". ב-29 בינואר 2016 יצא האלבום, עם הסינגל הראשון "Alive" והסינגל השני "Cheap Thrills" (אשר נכתב במקור עבור ריהאנה), בביצוע משותף עם שון פול, אשר זכה בתואר שיר השנה של גלגלצ (הפעם השנייה שסיה זוכה בתואר זה), השיר "Broken Glass" ועוד רבים אחרים.
סיה שרה את שיר הנושא של הסרט "מוצאים את דורי", "Unforgettable" (שבוצע במקור על ידי נט קינג קול).
סיה הייתה גם לאחת מכותבות השיר "Try Everything", בביצועה של הזמרת הקולומביאנית שאקירה מתוך הסרט "זוטרופוליס".
ב-11 באוגוסט 2016 הופיעה סיה בישראל במסגרת סיבוב הופעות עולמי לעיני כ-44,000 צופים בפארק הירקון. ההופעה זכתה לביקורות שליליות ברשתות החברתיות ובתקשורת הישראלית, עקב המופע הקצר שארך כשעה, וחוסר התקשורת עם הקהל. נגד מפיקי המופע הוגשו שתי תובענות ייצוגיות. לאחר המאורעות ב-6 בספטמבר 2016, יצא לאור הסינגל "The Greatest", סינגל ראשון מתוך מהדורתו המחודשת של האלבום "This Is Acting", ולאחר מכן ב-21 באוקטובר 2016, יצאה מהדורתו המחודשת של האלבום This Is Acting, המהדורה כוללת 7 שירים חדשים, גרסת סולו (וגם רגילה, עם הראפר קנדריק לאמאר) לסינגל "The Greatest", ורמיקס לשיר "Move Your Body". את האלבום סיימה סיה עם הסינגל השיווקי הרביעי והאחרון, "Unstoppable".
2017–2019: שיתופי הפעולה, LSD ו-Everyday Is Christmas.
ב-1 באוגוסט 2017, עברה סיה מחברת תקליטי RCA, לחברת התקליטים אטלנטיק רקורדס. לאחר ההחלפה הוציאה סיה את "Never Give Up", שנכלל בפסקול הסרט "Lion".
ב-3 בפברואר 2017, יצא לאור שיתוף הפעולה הראשון של סיה עם ברוק קנדי, "Living Out Loud". השיר זכה להצלחה מתונה בעולם והגיע בשיאו למקום ה-4 במצעד שירי הדאנס שבארצות הברית. לאחר מכן ב-10 במרץ, הודיעה סיה ברשתות החברתיות כי עתיד לצאת שיתוף פעולה נוסף עם המפיק סטארגייט והזמרת האמריקאית פינק בשם, "Waterfall". לאחר ההצלחה שלה זכתה סיה עם שיריה הקודמים, הוציאה סיה שיר בשם "To Be Human", אשר נכלל בפסקול הסרט "וונדר וומן".
כשסגרה סיה את האלבום "This Is Acting", עם הסינגל הרביעי והאחרון מתוכו "Move Your Body", היא הוציאה סינגל חדש שלא נכלל באלבום בשם "Free Me". הסינגל לא זכה להצלחה רבה, ולבסוף הוחלט שלא לצלם לו גם וידאו קליפ. ב-7 בספטמבר 2017, הוציאה לאור בשיתוף עם זאין מאליק סינגל הנושא את השם "Dusk Till Dawn". באותו היום עלה הקליפ של השיר לערוצו של מאליק, שם סיה לא נכללה. ב-15 בספטמבר הוציאה סיה את "Rainbow", סינגל מתוך פסקול הסרט "הפוני הקטן שלי". ארבעה ימים לאחר מכן עלה הקליפ המלא בעמוד הפייסבוק של אנטרטיינמנט ויקלי, ובערוץ היוטיוב של סיה.
ב-30 באוקטובר 2017 הוציאה סיה את "Santa's Coming for Us" - הסינגל המוביל מתוך אלבום האולפן השמיני שלה ואלבום חג המולד הראשון שלה, Everyday Is Christmas, שיצא ב-17 בנובמבר.
האלבום מכיל שירי חג מולד, שאת כולם כתבה והלחינה סיה עם גרג קורסטין. מתוך האלבום בלט השיר "Everyday Is Christmas".
ב-2018 סיה התחברה לזמר לאברינת' ולדיג'יי דיפלו והשלושה הקימו את ההרכב LSD. הם הוציאו 5 סינגלים: "Genius", "Audio", "Thunderclouds" ,Mountains" ו-"No New Friends"' וב-12 באפריל 2019, הוציאו את האלבום המשותף שלהם "Labrinth, Sia & Diplo Present... LSD", שמכיל 10 רצועות.
2020–הווה: Music ו-Reasonable Woman.
ב-2 במאי 2020, הוציאה סיה את הסינגל "Saved My Life" הראשון מתוך אלבום האולפן התשיעי לסרט שכתבה וביימה "Music – Songs from and Inspired by the Motion Picture", שצפוי לצאת ב-12 בפברואר 2021. ב-20 במאי הוציאה סיה את הסינגל השני מתוך האלבום, "Together".
ב-1 ביולי, הכריזה כי תוציא אלבום אולפן תשיעי שייקרא "Reasonable Woman", האלבום צפוי לצאת בשנת 2021.
ב-24 בספטמבר, הוציאה את הסינגל השלישי "Courage to Change" מתוך אלבום הפסקול. ב-19 בנובמבר, הוציאה את הסינגל הרביעי "Hey Boy". באותו יום יצא טיזר טריילר ראשון לסרטה הראשון כבמאית "Music" בכיכובה של קייט הדסון.
חיים אישיים.
סיה התוודתה בתוכנית הרדיו של הווארד סטרן כי היא אלכוהוליסטית וכי אובחנה כסובלת מהפרעה דו-קוטבית, ובנוסף כי ניסתה להתאבד ב-2010. בחשבון הטוויטר שלה נמסר כי היא לקתה במחלת גרייבס. ב-2019 הצהירה סיה כי היא סובלת מתסמונת אהלרס דנלוס.
סיה תיארה עצמה כגמישה מבחינה מינית, ככזו שקיימה קשרים עם גברים ועם נשים ומזדהה בתור פאנסקסואלית מוצהרת. היא הייתה נשואה ליוצר הסרטים אריק אנדרס לאנג, ובדצמבר 2016, הם נפרדו.
סיה מנהלת אורח חיים טבעוני, ואף השתתפה בפרסומת של ארגון זכויות בעלי החיים, PETA.
בשנת 2020, סיפרה סיה בריאיון למגזין GQ שהיא "החליטה להיות רווקה עד סוף חייה." היא אם לשני בנים שאימצה. ב-1 ביולי, חשפה סיה שהפכה לסבתא, אחרי שלאחד מבניה נולדו זוג תאומים.
אמנת ורשה
אמנת ורשה (באנגלית: Warsaw Convention) היא הסכם בינלאומי המסדיר את האחריות של חברות המוכרות שירותי תעופה בינלאומיים לנוסעים, מטען וסחורות. האמנה נחתמה לראשונה בשנת 1929 בעיר ורשה ותוקנה בשנת 1955 בהאג, ובשנת 1975 במונטריאול.
ההוראות הבולטות באמנת ורשה קובעות כי:
סכומי הפיצוי המקוריים ננקבו במטבע פרנק בעל תכולת זהב מסוימת המפורטת בסעיף 22 לאמנה ותוקנו בפרוטוקול מונטריאול לסכומים הנקובים בזכויות משיכה מיוחדת.
ברק אובאמה
כליפא אבן מלכא
רכב"ם
הרכב"ם
All I Ever Wanted (אלבום)
All I Ever Wanted (בעברית: כל אשר רציתי) הוא אלבום האולפן הרביעי של הזמרת-יוצרת האמריקאית קלי קלרקסון. האלבום יצא בגרמניה ובאוסטרליה ב-6 במרץ 2009. ב-9 במרץ, הוא יצא בבריטניה ובניו זילנד. ב-10 במרץ, הוא יצא במקסיקו, קנדה וארצות הברית. ב-13 במרץ הוא יצא באיטליה.
זהו אלבומה השני שמגיע למקום ראשון במצעד הבילבורד 200 בארצות הברית אחרי אלבומה השני, Breakaway.
רקע והצלחה.
האלבום הפך במהרה לתקליט זהב באוסטרליה, בקנדה ובארצות הברית. הוא מכר עד כה כמיליון עותקים. שמו המקורי של האלבום היה אמור להיות "Masquerade" (בעברית: נשף מסכות), אך הוא שונה בעקבות הרגשתה של קלרקסון שיש יותר מדי אלבומים עם שמות דומים (Circus של הזמרת בריטני ספירס ו-Funhouse, של הזמרת פינק).
אריה לייב צינץ
הרב אריה לייב צינץ (~ה'תקכ"ח, 1768 - ג' באייר ה'תקצ"ג, ~22 באפריל 1833), הנודע בכינוי מהרא"ל, היה רב, דיין, פוסק, מקובל, ראש ישיבה ומחבר ספרים תורניים רבים. מגדולי הדור בפולין ומזרח אירופה במאה ה-19.
תולדותיו.
נולד בעיירה פינטשוב שבפולין לרבי משה אייבשיץ. בילדותו נתייתם מאביו, ועל פי המשוער גדל בבית דודו, ששם משפחתו היה "צינץ". על רבותיו ומקומות לימודיו לא ידוע דבר. בהיותו כבן 25 נסע לפראג, שם התיידד עם אחד מגדולי הדור של אותה התקופה - רבי יחזקאל לנדא מפראג בעל שו"ת "נודע ביהודה". ב-1792 כתב לו 'הנודע ביהודה' הסכמה לספרו "יעלת חן", ובין הדברים כתב בהסכמתו: "האמנם גדר גדרתי מסבה כמוסה עמדי שלא ליתן הסכמה על ספר חדש שעדיין לא היה לעולמים, אולם אדעתא דהאי גברא רבה לא נדרתי... עברתי על רצוני לעשות רצונו כי ראוי הוא". לאחר מספר שנים עזב הרב צינץ את פראג לטובת פרשבורג, שם שהה לפחות בין השנים ה'תקנ"ג - ה'תקנ"ד. לאחר מכן שב לפולין ארץ מולדתו, ובשנת ה'תקנ"ה נקרא על ידי בני העיר פלוצק (פלאָצק) שבפולין לשמש רב ואב בית דין בעירם. על שם עיר רבנותו זו נודע בכינויו ביידיש "דער פלאצקער גאון" (הגאון מפלאצק). בהמשך שנותיו כיהן כרב ואב"ד בערים נוספות: טשכנוב, מאקובי, נאשלאסק ופולטוסק. לא ידוע במדויק כמה שנים כיהן בכל קהילה ואימתי עבר ממקום למקום. בסביבות שנת ה'תקפ"ח עבר להתגורר בפראגה - פרבר של וורשה, ולאחר כמה שנים עבר להתגורר בוורשה עצמה. שם כבר לא הסכים לשמש בתפקיד ציבורי, ודחה את ההצעה לשמש במשרת אב בית דין. בוורשה התיידד עם רבי יעקב מליסא בעל "נתיבות המשפט" על שולחן ערוך חושן משפט, ושם הקים ישיבה ובה תלמידים רבים.
אישיותו ודרכו התורנית.
גדולי דורו העריכוהו, ביניהם רבי יחזקאל לנדא כמובא למעלה, ורבי מרדכי בנעט רבה של ניקלשבורג שכותב עליו: "אשר לבו כלב הארי... בדעתו יבקע תהומות הלכה הליכות עולם...". רבי עקיבא איגר כתב עליו: "אשר הוא אחד מגדולי הזמן". הופנו אליו שאלות ותשובות הלכתיות מכל העולם, ותשובותיו מפורסמות בספריו. גם בפי העם גדלה ההערכה אליו, ונפוץ היה כינויו ר' לייבוש חריף. את ספרו הראשון "איילת אהבים" על מסכת כתובות, חיבר בעודו בן 18 שנים בלבד, וגם חלק נכבד מספריו האחרים חיבר קודם שמלאו לו 30 שנה. עסק גם בקבלה וכתב בענייניה כמה חיבורים. אגדה עממית ממחישה את חריפותו: פעם אחת בשיעורו היה חסר דף אחד מהגמרא שבה למד, אך הוא לא הרגיש בכך, וברוב חריפותו שילב את העניינים למרות חסרון הדף.
הרב צינץ לא נרתע מלחלוק על גדולי הדורות שלפניו, הוא חלק על פסקיהם של הרמ"א, הש"ך, הגר"א, הט"ז, רבי יונתן אייבשיץ ועוד רבים אחרים.
דרכו בפסק הלכה הייתה דרך ההיתר, והקפיד מאוד על אלו שמספק פוסקים תמיד להחמיר. הוא מתנצל על כך בהקדמתו לספרו מגן האלף: "לפעמים נטיתי להקל נגד רבותינו האחרונים... שאין זה מדרכי הענווה להחמיר בכל מקום, כי בית הלל שזכו שתקבע הלכה כמותם... ואם לעולם יאחוז בכל החומרות הוא סיבה להשחית...". בפרט היה מקל בדיני עגונות.
הרב צינץ תיקן תקנות שונות לחיזוק היהדות, והם רשומות על פנקסי הקהילות שכיהן בהם ברבנות. גם הרבה להוכיח את העם להשיבם למוטב, וכמה פעמים נגרר עקב כך למריבות שבגללן היה צריך להעתיק את מקום מגוריו. מאידך, לא נגרר למחלוקות החסידים והמתנגדים שרווחו בזמנו, והיו לו קשרים ידידותיים עם גדולי ומנהיגי שני הפלגים היריבים.
מתלמידיו הבולטים.
תלמידים נוספים ורבים היו לו לאלפים, ורבים מהם התפרסמו כגדולי אותו הדור.
ספריו.
ספרים רבים חיבר בכל מקצועות התורה. דקות לפני פטירתו כתב: מי שישתדל בהדפסת ספריי אהיה לו למליץ אם יהיה לו זכות. במעמד פטירתו היו סביבו אנשים רבים ונאמנים, כך שאין לפקפק על מסורת זו. נוסח זה נחקק על מצבתו שבבית העלמין בוורשה, ומאז ועד עתה עוסקים אנשים רבים בהדפסת ספריו, כסגולה לעניינים שונים.
במשך שנים רבות עסק הרב חיים יעקב נפתלי זילברברג מוורשה בהוצאתם לאור של ספרי מהרא"ל צינץ. לאחר מותו המשיך בכך נכדו הרב אברהם בנימין זילברברג מפיטסבורג. כיום עוסק בכך נכדו של הרב אברהם בנימין, שמואל זילברברג. באשדוד הוקם "מכון מהרא"ל צינץ", בראשות הרב אריה לייב פפר, המרכז כיום את פעילות ההדרת והדפסת ספרי מהרא"ל צינץ והקדשתם לזכות אנשים המשתתפים בעלויות ההדפסה כדי ליהנות מן הסגולה המיוחסת למדפיסי ספרי מהרא"ל צינץ.
חלק מספריו: "קומץ המנחה" ו"מלא העומר" על התורה, "ברכת השיר" על הגדה של פסח, "שמחת יום טוב" על מסכת ביצה, "איילת אהבים" על מסכת כתובות, "גרש ירחים" על מסכת גיטין, "מעייני החכמה" על מסכת בבא מציעא, "גור אריה" על מסכת חולין, "פני אריה", "מגן האלף" על הלכות פסח, "יין המשמח" על הלכות יין נסך, "טיב קידושין" על שולחן ערוך הלכות קידושין, "טיב חליצה" על דיני חליצה, "גט מקושר" על הלכות גטין, שו"ת "משיבת נפש" בעניינים שונים, שו"ת "יעלת חן" על שולחן ערוך אבן העזר.
כריס טאקר
כריס טאקר (באנגלית: Christopher "Chris" Tucker, נולד ב-31 באוגוסט 1971) הוא קומיקאי ושחקן קולנוע אמריקאי. הוא מוכר בעיקר מתפקידו כבלש ג'יימס קארטר בטרילוגיית הסרטים "שעת שיא".
קורות חיים.
טאקר נולד באטלנטה, ג'ורג'יה, ארצות הברית בבית נוצרי-פנטקוסטליזם מאחר ששני הוריו היו חברים ב-Church Of God In Christ. הבן הקטן ביותר מתוך שישה ילדים של מארי לואיז ונוריס טאקר, איש עסקים עצמאי המספק שירותי גנרטורים. הוא גדל בעיירת דקטור, ג'ורג'יה. לאחר שסיים את לימודיו בתיכון קולומביה עבר לגור בלוס אנג'לס, קליפורניה, כדי להמשיך בקריירת משחק וסטנד-אפ.
ביוגרפיה.
ב-1992, עת הגעתו של טאקר ללוס אנג'לס, הוא השתתף בתוכנית הסטנד-אפ "דף קומדי ג'ם" ששודרה ברשת HBO. ושיחק בתפקיד אורח בסיטקום "Hangin' with Mr. Cooper" אשר שודרה ברשת ABC בכיכובה של נל קרטר. שנה לאחר מכן השתתף בקומדיה "איש המטאור" לצידם של רוברט גיום, ג'יימס ארל ג'ונס וביל קוסבי. שנה לאחר מכן, ב-1994, שיחק לצד קנדי אלכסנדר בסרט "מסיבת בית" בתפקיד: ג'וני בוזה.
הפריצה שלו הגיעה בשנת 1995 כאשר קיבל את תפקיד 'סמוקי' בסרט "שישי" שביים אייס קיוב. הסרט הצליח מאוד בעיקר בקרב האוכלוסייה האפרו-אמריקאית והפכה את טאקר לשחקן מוכר. בשנה זו גם שיחק בדרמה "פנתר שחור", אודות הארגון הרדיקלי הפנתרים השחורים.
בשנת 1997 הוא קיבל תפקיד ראשי בסרט "כסף מדבר" ובאותה שנה כיכב בסרטו של לוק בסון "האלמנט החמישי" לצד ברוס ויליס ומילה יובוביץ'. סרט נוסף שהוא השתתף בו באותה שנה היה "ג'קי בראון" של קוונטין טרנטינו.
שנה לאחר מכן, ב-1998 קיבל את התפקיד של הבלש ג'יימס קארטר בסרט 'שעת שיא' לצידו של ג'קי צ'אן. הוא המשיך והשתתף בשני סרטי ההמשך: "שעת שיא 2" (בשנת 2001) ו-"שעת שיא 3" (בשנת 2007).
טאקר היה חבר טוב של מייקל ג'קסון והשתתף בקליפ שלו לשיר "You Rock My World" בשנת 2001. בנוסף הוא חבר טוב של ביל קלינטון.
חיים אישיים.
כיום טאקר חי בטרזנה, קליפורניה.
ממלכת גרנדה
מַמְלֶכֶת גְרָנָדָה או אָמִירוּת גְרָנָדָה הייתה מונרכיה מוסלמית בדרום חצי האי האיברי. היא נוסדה בשנת 1228 לאחר ששושלת אל-מוואחידון הובסה בקרב לאס נאוואס דה טולוסה בידי הממלכות הנוצריות בצפון. כתוצאה מהתבוסה, עזב הנסיך אידריס את חצי האי האיברי כדי לרשת את ראשות האל-מוואחידון בצפון אפריקה, ובמקומו עלה המנהיג השאפתן אבן אל-אחמר, שייסד את שושלת בנו-נאסרי, השושלת המוסלמית ששרדה לזמן הארוך ביותר בחצי האי האיברי.
ממלכת גרנדה נוסדה כטאיפה על ידי זאווי בן זירי אשר הוא וצאצאיו שלטו בה עד לעליית אל-מוואחידון ב-1146. לאחר הקרב המכריע בלאס נאוואס דה טולוסה, התפרקה ממלכת המואחידון בספרד ובמקומה עלו מספר ממלכות מוסלמיות קטנות. אחת מהם, ממלכת גרנדה נוסדה על ידי שושלת בנו-נאסרי ב-1228. במהלך קיומה נודעה גרנדה כמרכז יהודי גדול, והמוניטין של גרנדה כמרכז יהודי היה גדול כל כך עד שהיא כונתה על ידי הערבים כ"גרנדת אל-יהוּד" (غرناطة لليهود = גרנדה של היהודים).
היסטוריה.
מקורות הממלכה.
בשנת 1013 הגיע מצפון זאווי בן זירי וכבש את גרנדה (שהייתה באותו הזמן שקועה במלחמות פנימיות ושהפרעות ביהודים בה הגיעו למס' קורבנות שבין 2,000 ל-3,000 בשנת 1066). בה הוא הקים ממלכה עצמאית אשר התקיימה עד שנת 1090 - עת השתלטות האל-מוראביטון על ספרד המוסלמית. תחת שלטון האל-מוראביטון אומנם המשיכו המלחמות הפנימיות; אך עם זאת עדיין הייתה התפתחות בנושאי התייפות העיר, בנייה, והשירותים העירוניים. בשל העובדה שכאמור המלחמות הפנימיות לא נפסקו, החליטו השליטים לבקש עזרה (ב-1146) מגורם חדש שמוצאו בצפון אפריקה: האל-מוואחידון שהצליחו להביא שקט לארץ לשמונים ושתיים השנים הבאות.
בית נסר.
בשנת 1228 נכנס לעיר גרנדה מוחמד אבן נסר אשר כונה אבן אל-אחמר, אשר כונה "האדום" בשל זקנו הג'ינג'י. הוא ייסד את השושלת הנסרית , שמתוכה יצאו כעשרים מאמירי גרנדה, ובכך הקים מחדש את ממלכת גרנדה.
הממלכה הנסרית של גרנדה נוסדה ב-1228 אחרי התבוסה בקרב לאס נאוואס דה טולוסה . הייתה זו המדינה המוסלמית האחרונה בחצי האי האיברי ואשר התקיימה עד 1492. יש מעט מאוד נתונים על הארגון המדיני שלה והמוסדות שבה, אך עם זאת אלו היו אלה שנוסדו בתקופת ח'ליפות קורדובה: ווזירים, קאדי, תובעים, ושבה המלך הוא מקור החוק ובעל השלטון האבסולוטי.
מוצאה של השושלת הנסרית ממוחמד אבן יוסוף אבן נסר אשר הכריז על עצמו סולטאן גרנדה ב-1232. אבן נסר הוכר כסולטאן על ידי האוליגרכיות של גאודיקס, באסה, חאאן, מאלגה, ואלמריה. ב-1234 הכריז על עצמו כווסאל של הטאיפה של קורדובה, אך בשנת 1236 כבש פרננדו השלישי את קורדובה ואבן נסר שינה את נאמנותו והפך לווסאל של הכתר של קסטיליה במקום קורדובה, ובכך שמר על עצמאות גרנדה. ב-1246 פרננדו השלישי החליט לחזק את אחיזתו בכיבושיו בעמק גואדלכביר, כבש את חאאן. בהסכם חאאן הסכים אבן נסר לשלם מס בתמורה לשלום במשך 20 שנה ולהכיר בפרננדו השלישי כאדונו הפאודלי, ובכך לשמר את קיום ממלכתו. הממלכה הצליחה לשרוד בקשיים, אך הפסידה שטח רב עד 1492. המונרכיה הצליחה לשרוד הודות לוויתורים למלכי קסטיליה, לצורך של הקסטיליאנים לבסס את שלטונם בשטחים החדשים שנכבשו, וכן בעזרת הסכמים שנעשו עם שושלת בנו-מארין מהמגרב.
מוחמד הראשון, אבן נסר הביא לגיטימיות לממלכתו בעזרת יצירת מבנה אדמיניסטרטיבי שהיה למעשה שכפול של המבנה השלטוני בח'ליפות קורדובה. בנוסף, ממלכתו הייתה ממוקמת גאוגרפית בצורה כזו שהיה ניתן להגן עליה בצורה קלה יחסית, וכן בצורה שאיפשרה יצירת יחסים דיפלומטיים הן עם הנוצרים והן עם המוסלמים משאר חלקי צפון אפריקה. אך למרות זאת, ממלכת גרנדה הייתה מאוכלסת יתר על המידה, מה שמחד הביא לבעיות קיום שנבעו מהצפיפות בה, ומאידך לכלכלה עשירה ומגוונת.
המצב הקשה שבו הייתה גרנדה נשמר הודות ליכולת הפוליטית של מלכיה, ממוחמד הראשון (1237–1273) ועד בואבדיל (1482–1483, 1486–1492). המלכים שהיו הכי מפוארים היו יוסוף הראשון (1333–1354) ומוחמד החמישי (1354–1359, 1361–1391) ואשר בתקופתם הגיעה התרבות לרמתה הגבוהה ביותר. מימי מלכותם של מלכים אלו והלאה מאבקים שושלתיים היו הטון השלט בממלכה. מאבקי ירושה אלו הביאו לכך שקיומה של גרנדה כממלכה עצמאית היה נתון לרצונם הטוב של מלכי קסטיליה, וכן למאזן היחסים בינם ובין מלכי אראגון.
בשנת 1305 גרנדה השתלטה על סאוטה. ארבע שנים לאחר מכן, ב-1309 השתלטה ממלכת פס על סאוטה בעזרת אראגון.
בשנת 1325 עלה לשלטון מוחמד הרביעי כשהוא בן 10, לאחר ההתנקשות באביו איסמעיל הראשון. בשנת 1333 (כשהוא בן 18), הוא תקף וכבש את אלחסירס וגיברלטר. אך הוא לא הצליח ליהנות מכיבושיו שנעשו על חשבון הקסטיליאנים, שכן באותה שנה הוא נרצח. במקומו עלה למלוכה אחיו הבכור יוסוף הראשון.
בשנת 1384 כבשה גרנדה את סאוטה בחזרה מממלכת פס, ובשנת 1387 ממלכת פס כבשה אותה בחזרה.
גרנדה הפסידה שטחים באופן הדרגתי. כיבוש גרנדה על ידי המלכים הקתולים התחיל בשנת 1482 ונגמר רק בכיבוש הסופי ב-1492 בשל התנאים הגאוגרפים הקשים. כיבוש ממלכת גרנדה הביא לסופה של אל-אנדלוס בחצי האי האיברי.
מתחילתה הייתה ממלכת גרנדה ממלכה ידידותית למלכי קסטיליה, אך עם חלוף השנים הפכה לממלכה המעלה מס עובד לקסטיליה כדי לשמר את עצמאותה. מלכה האחרון היה בואבדיל שהודח מכסאו על ידי המלכים הקתולים ב-1492.
ממלכת גרנדה הנוצרית.
לאחר הכיבוש הקסטיליאני ב-2 בינואר 1492, הפכה ממלכת גרנדה להיות חלק מכתר קסטיליה. משהפכה ממלכת גרנדה לחלק מכתר קסטיליה שינו המלכים הקתולים את סמלם ואת סמל הממלכה וקבעו במקום הסמל המוסלמי את סמל הרימון - כתרגום שמה של הממלכה בספרדית. סמל זה שולב בסמלם של המלכים הקתולים, והוא קיים כחלק מסמל ספרד עד היום.
העיר גרנדה, לאחר הכיבוש הנוצרי, נכנסה לשלב של התנוונות בשל אובדן המעמד הפוליטי לאחר הכיבוש, התנוונות שלוותה בירידת החשיבות הכלכלית של העיר. גילוי אמריקה הפך עוד יותר את גרנדה לאזור משני בחשיבותו, ואת מקומה לקחה העיר סביליה שהפכה לעיר החשובה לא רק באנדלוסיה אלא בכל ספרד. עם זאת, תפקידה המנהלתי של גרנדה היה מצוין כיוון שהיא קיבלה ייצוג בקורטס (פריבילגיה שלה זכו רק עוד 17 ערים), לקתדרלה שלה ניתן מעמד של מושב הארכיבישוף, ומיקומה בהיררכיה המשפטית במדינה היה ניתן להשוואה רק עם זה של ואיאדוליד עם הקמת הנציגות המלכותית של גרנדה (סוג של בית משפט עליון בכתר קסטיליה) עם סמכות שיפוטית על חצי מכל שטחה של כתר קסטיליה.
בעיות האינטגרציה הדתיות והאתניות של המוריסקוס עם האוכלוסייה הנוצרית הוותיקה (שהפכה להיות האוכלוסייה הדומיננטית) הביאו בשנת 1568 לפריצת מרד המוריסקוס. מרד זה דוכא באכזריות והביא לתפוצתם של המוריסקוס לשאר חלקי קסטיליה וכן למושבות מעבר לים. הסוף לנוכחותם של המוריסקוס בספרד הגיע בצורת גירוש המוריסקוס מספרד בשנת 1609.
היישוב העירוני.
עיר הבירה, גרנדה, הפכה במאות ה-14 וה-15 לאחת הערים המשגשגות ביותר באירופה לאור משבר ימי הביניים המאוחרים. היא הייתה מרכז מסחרי ותרבותי מהשורה הראשונה והגיעה למספר 165,000 תושבים. באזור אלבאיסין חיו האמנים ושאר האוכלוסייה שכנה בדרום העיר, שם היו תעשיות, בית המכס והמדראסה שנבנתה על ידי יוסוף הראשון בשנת 1349. כיום נשארו מספר שרידים כגון, האלקאיסריה, חצר הפחם, והדרכים הישנות אשר קיימות עד לשער העתיק של ביראמבולה.
ערים אחרות בעלות חשיבות היו אלמריה, אם כי תקופת הזוהר שלה הייתה במאות ה-11 וה-12, בתקופתם של הטאיפות מאלגה, גואדיקס ובאסה (Baza). מחוז אלפוחראס, אשר אומנם לא היה עיר בעלת חשיבות, היה אזור מאוד מאוכלס ובעל חשיבות כלכלית גבוהה לממלכה, חשיבות שנשארה עד לפרוץ מרד המוריסקוס ב-1568, ושלאחריו רוב האוכלוסייה המוסלמית באזור גורשה ממנו.
הנצחה לכבוד המילניום.
בשנת 2013 מלאו אלף שנים לייסוד ממלכת גרנדה, נשיא הקהילה האוטונומית של אנדלוסיה, מנואל צ'אבס, יזם את ציון התאריך כהפגנה של העושר התרבותי שגרנדה פיתחה במהלך השנים.
מטיס (טיל)
קורנט (טיל)
סטילובט
נוצרים מזרח-תיכוניים
מערכת הקורות
מערך הקורות
ברבריה
בֶּרְבֶּרִיָה היה ככינוי לחופה המערבי והתיכוני של צפון אפריקה בפיהם של האירופאים מן המאה השש עשרה עד המאה התשע עשרה. בימינו על טריטוריה זו שוכנות המדינות מרוקו, אלג'יריה, תוניסיה ולוב. שם זה נגזר מן הבֶּרְבֶּרִים, תושביה הקדומים של צפון אפריקה.
בארצות המערב כינוי זה היה קשור בשמם של הפיראטים ושל אלה שעסקו בסחר עבדים שבסיסם היה בחופי צפון אפריקה. הם תקפו ספינות ויישובים באזור הים התיכון ולחופי האוקיינוס האטלנטי, תפסו וסחרו בעבדים מאירופה ומאפריקה שמדרום לסהרה. מעריכים כי בברבריה היו כשלושה מיליון עבדים נוצריים. בעיני האירופאים בירת האזור הייתה טריפולי, אם כי מרקש שבמרוקו היוותה את המרכז הברברי הגדול והחשוב ביותר. גם הערים אלג'יר שבאלג'יריה וטנג'יר שבמרוקו נחשבו לפעמים כערי הבירה של ברבריה.
ברבריה לא היוותה תמיד יחידה מדינית. בימי הביניים שלטו באזור שליטי שושלת אל-מוואחידון ושושלת חפסיד, שאיחדו ארצות אלה לתקופות קצרות. למן המאה השש עשרה ברבריה חולקה ליחידות המדיניות של מרוקו, אלג'יריה, תוניסיה וטריפוליטניה. שליטיהן הבולטים של ארצות ברבריה היו הפאשה או הדיי של אלג'יריה, הביי של תוניסיה והביי של טריפולי. שליטים אלה היו כפופים להלכה לסולטאן האימפריה העות'מאנית, אך למעשה היו עצמאיים.
פעולתה הצבאית הראשונה של ארצות הברית בארצות חוץ היה קרב דרנה (דרנה, קירנאיקה) ב-1805 שבו לקחו חלק הצי האמריקני וחיל הנחתים האמריקני, במטרה להשמיד את הפיראטים ולשחרר עבדים אמריקנים.
ראו גם.
שודדי ים ברברים
Fear of the Dark