json/Mishnah/Seder Moed/Mishnah Moed Katan/Hebrew/Mishnah, ed. Romm, Vilna 1913.json

{
    "language": "he",
    "title": "Mishnah Moed Katan",
    "versionSource": "https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001741739",
    "versionTitle": "Mishnah, ed. Romm, Vilna 1913",
    "status": "locked",
    "priority": 2.0,
    "license": "Public Domain",
    "digitizedBySefaria": true,
    "heversionSource": "http://primo.nli.org.il/primo_library/libweb/action/dlDisplay.do?vid=NLI&docId=NNL_ALEPH00174173",
    "versionTitleInHebrew": "משנה, מהדורת בית דפוס ראם, וילנא 1913",
    "actualLanguage": "he",
    "languageFamilyName": "hebrew",
    "isBaseText": true,
    "isSource": true,
    "isPrimary": true,
    "direction": "rtl",
    "heTitle": "משנה מועד קטן",
    "categories": [
        "Mishnah",
        "Seder Moed"
    ],
    "text": [
        [
            "משקין בית השלחין. במועד. ובשביעית בין ממעיין שיצא בתחלה בין ממעיין שלא יצא בתחלה. אבל אין משקין. לא ממי הגשמים. ולא ממי הקילון. ואין עושין עוגיות לגפנים:  ",
            "רבי אלעזר בן עזריה אומר. אין עושין את האמה בתחלה במועד. ובשביעית. וחכמים אומרים עושין את האמה בתחלה בשביעית. ומתקנין את המקולקלות במועד. ומתקנין את קלקולי המים שברשות הרבים וחוטטין אותן. ומתקנין את הדרכים. ואת הרחובות. ואת מקוות המים. ועושין כל צורכי הרבים. ומציינין את הקברות ויוצאין אף על הכלאים:  ",
            "רבי אליעזר בן יעקב אומר מושכים את המים מאילן לאילן. ובלבד שלא ישקה את כל השדה. זרעים שלא שתו לפני המועד. לא ישקם במועד. וחכמים מתירין בזה ובזה:  ",
            "צדין את האישות. ואת העכברים. משדה האילן. ומשדה הלבן שלא כדרכו במועד. ובשביעית. וחכמים אומרים משדה האילן כדרכו. ומשדה הלבן שלא כדרכו. ומקרין את הפירצה במועד ובשביעית בונה כדרכו:  ",
            "רבי מאיר אומר רואין את הנגעים בתחלה. להקל אבל לא להחמיר וחכמים אומרים לא להקל ולא להחמיר. ועוד אמר רבי מאיר מלקט אדם עצמות אביו ואמו מפני ששמחה היא לו. רבי יוסי אומר אבל הוא לו. לא יעורר אדם על מתו. ולא יספידנו. קודם לרגל שלשים יום:  ",
            "אין חופרין כוכין וקברות במועד אבל מחנכים את הכוכין במועד ועושין נברכת במועד. וארון עם המת בחצר. רבי יהודה אוסר. אלא אם כן יש עמו נסרים:  ",
            "אין נושאין נשים במועד לא בתולות. ולא אלמנות. ולא מיבמין. מפני ששמחה היא לו. אבל מחזיר הוא את גרושתו. ועושה אשה תכשיטיה במועד. ר' יהודה אומר לא תסוד מפני שניוול הוא לה:  ",
            "ההדיוט תופר כדרכו והאומן מכליב ומסרגין את המטות. רבי יוסי אומר אף ממתחין:  ",
            "מעמידין תנור וכירים ורחים במועד. רבי יהודה אומר אין מכבשין את הרחים בתחלה:  ",
            "עושין מעקה לגג ולמרפסת. מעשה הדיוט. אבל לא מעשה אומן. שפין את הסדקין. ומעגילין אותן במעגילה ביד וברגל. אבל לא במחלצים. הציר. והצינור. והקורה. והמנעול. והמפתח. שנשברו. מתקנן במועד. ובלבד שלא יכוין מלאכתו במועד. וכל כבשין שהוא יכול לאכול מהן במועד כובשן:  "
        ],
        [
            "מי שהפך את זיתיו. ואירעו אבל. או אונס. או שהטעוהו פועלים. טוען קורה ראשונה. ומניחה לאחר המועד. דברי רבי יהודה. ר' יוסי אומר. זולף. וגומר. וגף כדרכו: \n",
            "וכן מי שהיה יינו בתוך הבור. ואירעו אבל או אונס או שהטעוהו פועלים. זולף. וגומר. וגף כדרכו. דברי רבי יוסי. רבי יהודה אומר עושה לו לימודים. בשביל שלא יחמיץ: \n",
            "מכניס אדם פירותיו. מפני הגנבים. ושולה פשתנו מן המשרה. בשביל שלא תאבד. ובלבד שלא יכוין את מלאכתו במועד. וכולן אם כיונו מלאכתן במועד יאבדו: \n",
            "אין לוקחין בתים. עבדים ובהמה. אלא לצורך המועד. או לצורך המוכר. שאין לו מה יאכל. אין מפנין מבית לבית. אבל מפנה הוא לחצרו. אין מביאין כלים מבית האומן. אם חושש להם. מפנן לחצר אחרת: \n",
            "מחפין את הקציעות בקש. רבי יהודה אומר אף מעבין. מוכרי פירות כסות וכלים. מוכרים בצינעה לצורך המועד הציידין והדשושות והגרוסות. עושין בצנעה לצורך המועד. רבי יוסי אומר הם החמירו על עצמן: \n"
        ],
        [
            "ואלו מגלחין במועד. הבא ממדינת הים. ומבית השביה. והיוצא מבית האסורין. והמנודה שהתירו לו חכמים. וכן מי שנשאל לחכם והותר והנזיר והמצורע העולה מטומאתו לטהרתו:  ",
            "ואלו מכבסין במועד. הבא ממדינת הים. ומבית השביה. והיוצא מבית האסורים. והמנודה שהתירו לו חכמים. וכן מי שנשאל לחכם והותר. מטפחות הידים. ומטפחות הספרים. ומטפחות הספג. הזבין. והזבות. והנדות. והיולדות. וכל העולין מטומאה לטהרה הרי אלו מותרין. ושאר כל אדם אסורין:  ",
            "ואלו כותבין במועד. קידושי נשים. גיטין. ושוברין דייתיקי. מתנה. ופרוזבולין. אגרות שום. ואגרות מזון. שטרי חליצה. ומיאונים. ושטרי בירורין. וגזירות בית דין. ואגרות של רשות:  ",
            "אין כותבין שטרי חוב במועד. ואם אינו מאמינו. או שאין לו מה יאכל. הרי זה יכתוב. אין כותבין ספרים. תפילין ומזוזות במועד. ואין מגיהין אות אחת אפילו בספר עזרא (ספרים אחרים העזרה). ר' יהודה אומר. כותב אדם תפילין ומזוזות לעצמו. וטווה על יריכו תכלת לציציתו:  ",
            "הקובר את מתו שלשה ימים קודם לרגל. בטלה הימנו גזרת שבעה. שמנה. בטלה הימנו גזרת שלשים. מפני שאמרו שבת עולה ואינה מפסקת. רגלים מפסיקין ואינן עולין:  ",
            "רבי אליעזר אומר משחרב בית המקדש. עצרת כשבת. רבן גמליאל אומר ראש השנה ויום הכפורים כרגלים. וחכמים אומרים לא כדברי זה ולא כדברי זה. אלא עצרת כרגלים. ראש השנה ויום הכפורים כשבת:  ",
            "אין קורעין. ולא חולצין. ואין מברין. אלא קרוביו של מת. ואין מברין אלא על מטה זקופה. אין מוליכין לבית האבל. לא בטבלא. ולא באסקוטלא. ולא בקנון. אלא בסלים. ואין אומרים ברכת אבלים במועד. אבל עומדין בשורה. ומנחמין ופוטרין את הרבים:  ",
            "אין מניחין את המטה ברחוב. שלא להרגיל את ההספד. ולא של נשים לעולם. מפני הכבוד. נשים במועד מענות אבל לא מטפחות. רבי ישמעאל אומר הסמוכות למטה מטפחות:  ",
            "בראשי חדשים. בחנוכה. ובפורים. מענות ומטפחות. בזה ובזה אבל לא מקוננות. נקבר המת. לא מענות ולא מטפחות. איזהו עינוי. שכולן עונות כאחת. קינה שאחת מדברת. וכולן עונות אחריה. שנאמר (ירמיה ט, יט) ולמדנה בנותיכם נהי ואשה רעותה קינה. אבל לעתיד לבא הוא אומר (ישעיה כה, ח) בלע המות לנצח ומחה ה' אלהים דמעה מעל כל פנים וגו'.   "
        ]
    ],
    "sectionNames": [
        "Chapter",
        "Mishnah"
    ]
}