json/Mishnah/Acharonim on Mishnah/Ikar Tosafot Yom Tov/Seder Zeraim/Ikar Tosafot Yom Tov on Mishnah Demai/Hebrew/On Your Way.json

{
    "language": "he",
    "title": "Ikar Tosafot Yom Tov on Mishnah Demai",
    "versionSource": "http://mobile.tora.ws/",
    "versionTitle": "On Your Way",
    "status": "locked",
    "priority": 1.0,
    "license": "Public Domain",
    "versionTitleInHebrew": "ובלכתך בדרך",
    "actualLanguage": "he",
    "languageFamilyName": "hebrew",
    "isBaseText": true,
    "isSource": true,
    "isPrimary": true,
    "direction": "rtl",
    "heTitle": "עיקר תוספות יום טוב על משנה דמאי",
    "categories": [
        "Mishnah",
        "Acharonim on Mishnah",
        "Ikar Tosafot Yom Tov",
        "Seder Zeraim"
    ],
    "text": [
        [
            [
                "מסקנא דלכולי עלמא רוב עמי הארץ מעשרין הן הלכך לא גזרו באלו ואפילו הכי חשו למיעוט הכא דשכיחי טובא והיו הרבה נכשלים. תוספ'. ודמאי דא מאי:",
                "ולא פירש מה יעשה בה אם יתננה לכהן או ימכרנה לו. ודעת הרמב\"ם דנותנן לכהן ודעת הר\"ש כ' או מוכר לו היתר לפי חשבון:",
                "והכסבר. מדאפסיק שביהודה בין חומץ לכסבר ש\"מ דכסבר לאו ביהודה הוא אלא בכל מקום. וכ\"ה בר\"מ ובר\"ש בשם הירושלמי דגם כסבר ביהודה:"
            ],
            [
                "היינו הבעלים:",
                "אבל התוספ' קיימו הגירסא ופירשו דיש לומר כך מחללין כסף על כסף אפילו לחזור ולפדות אותו הכסף על דבר אחר וכן נחשת על הפירות דומיא כמו שפירש כסף על כסף ובלבד שיפדה פירוש בלבד שיהא דעתו מתחלה כשיחלל נחשת על הפירות לחזור לפדות הפירות אז מותר אבל אם היה אז דעתו להעלותן ונמלך לפדותן צריך להעלותן:"
            ],
            [
                "ובירושלמי פליגי רבי אושעיא ורבי יוחנן. דרבי יוחנן אומר בשעה שגזרו על הדמאי לא גזרו על דברים הללו ולרבי אושעיא אימת קדשים עליו ואינו נותן לכהן דבר שאינו מתוקן:",
                "והמדומע. התרומה שמה דמעה מלשון הפסוק מלאתך ודמעך:",
                "היינו אליבא דרבי אושעיא אבל לרבי יוחנן לא גזרו וא\"צ לטעם לא חיישינן וכו' וטעמא דרבי יוחנן דכל לכהן לא גזרו וכעין דאיתא ספ\"ה. תוי\"ט:",
                "שמן ערב. ולשון הר\"ש דעיקרו למשיחה ולא לאכילה דחמירא כלומר אע\"ג דסיכה נמי כשתיה כדלקמן מ\"מ לא חמור כמו אכילה ושתיה עצמה:"
            ],
            [
                "ומשתתפין בו. נקט שתוף לגלויי אמערבין דבין בחצירות ובין בתחומין. דהוה אמינא דוקא בחצרות שאינו אלא תקנת שלמה אבל תחומין דאף למ\"ד דרבנן סמכוהו אקראי חמיר קמ\"ל שתוף דגם כן תקנת שלמה הוא:",
                "דטעונה כוס (וכ\"ש ברכת הנהנין דמותר בדמאי ועיין ריש פרק ז' דברכות) תוי\"ט:"
            ]
        ],
        [
            [
                "לשון הר\"מ בין בארץ ישראל בין בחוצה לארץ וא\"כ פירות ארץ ישראל שיצאו לחו\"ל חייבין בתרומה ובמעשר:",
                "ואין רצונו באלו המינים כל המין אלא חלק ידוע מאותו המין שלא ימצא כמוהו אלא בא\"י בלבד וע\"כ יתחייב בו דמאי בכל מקום שהוא. הר\"מ:"
            ],
            [
                "שהוא כו'. וצריך שיקבל עליו דברים אלו וכשיבואו עדים שקיבל דברים אלה ברבים ושהוא רגיל בהם תמיד הרי זה נאמן. הר\"מ:",
                "שאינו נאמן שיאמר כי מה שאכלתי עמו הי' מעושר מפני שהוא נוגע בעדותו. הר\"מ:"
            ],
            [
                "חבר. נקרא ת\"ח וכן יקראו לת\"ח תברי' ונקראו בזה השם כי תברתם זה לזה תברה נאמנת כי היא חבורה לשם שמים. הר\"מ:",
                "לכאורה נראה דא\"ב דזקן ות\"ח, דת\"ח אע\"פ שא\"צ בפני ג' צריך להרגיל עצמו ל' יום. אבל הזקן אין צריך גם לזה, אלא שאי אפשר לומר כן. עיין בכורות דף ל: ועיין בתוי\"ט:",
                "דהא דאין עם הארץ נאמן לומר שלא נטמאו אע\"פ שהוא ישרא, ל וישנו בתורה ובמצות. לפי שאין בקיאין בדקדוקי טהרות וטומאות הלכך לענין שלא הוכשרו נאמן שאין זה צריך לשום בקיאות לדקדק. תוי\"ט:",
                "היינו אפילו עישר את פירותיו לפניו:"
            ],
            [
                "והא דתנן לעיל דאין תבר רשאי למכור לעם הארץ. אפשר לומר דחבר דהכא לאו דוקא אלא דנאמן למעשרות. ועוד י\"ל דאתיא אליבא דמאן דאמר דמותר לגרום טומאה כו': ולקמן בריש פרק ה' מפרש דהכא במוכרים במדה דקה עסקינן ומתרי טעמי דדזנונים הוא. תוי'ט:",
                "סיטון. בלשון יון חטין ומשום שקונה הרבה חטין ביחד קורא לו סיטון רשב\"ם ועל זה נקרא כל תגר גדול סיטון:"
            ],
            [
                "פירוש גירסא המהופך. כל הדברים שדרך בני אדם למכור בגסה מותר לו למכרן דמאי אף על פי שהוא מודד בדקה וזה שאמר טפלה דקה לגסה. ואם הדבר נמכר ממה שדרך למדוד במדה דקה אינו מותר למוכרו דמאי אפילו למדוד במדה גסה שרבי מאיר הולך אחר דבר הנמכר. הר\"מ:",
                "דרבי מאיר הולך אחרי המדידה היאך היא ולא אחר הדבר הנמכר מה שהוא:",
                "דינר. שיעורו ששה זוזים מכסף ומשקל כל זוז ששה עשר שעורים הר\"מ וזוז שכתב ר\"ל מעה:"
            ]
        ],
        [
            [
                "איכא מ\"ד בירושלמי. ועיין בסוף פ\"ק דעירובין:",
                "מימרא א\"ר הונא תנא בית שמאי אומרים אין מאכילין:",
                "ובחיבור הרמב\"ם נראה שחזר בו ואין לחלק בין אכילה אצל בעה\"ב לאכילה בביתו וכן בת\"ח מוכיח מהגמ' דכ\"ש דאמרינן מיגו דאי בעי מפקיר לנכסיה והרי בביתו אוכל אלא ע\"כ דאין לחלק:"
            ],
            [
                "מסיים הר\"ש דתנן בפרק קמא דמעשרות ירק הנאגד משיאגד. וקודם לכן כי משליך הרי מפקירו ופטור מן המעשרות:",
                "ונמלך. חזר בעצתו תרגום איעצך אמלכינך ולטעמיה אזיל שפסק כמ\"ד פ\"ק דקדושין שכל שדרכו בהגבהה אינו נקנה אלא בהגבהה ועיין בתוי\"ט:",
                "עד שיעשר. בירושלמי ולא נמצא עושה תקלה לבאין אחריו, פירוש שיסברו הכל דמאי ויפרישו מה שתקן זה שהוא פטור על השאר שהוא חייב והשני עושה אותן צבור לפניו ויקבעם לתוך פירותיו:"
            ],
            [
                "בדרך. ונקבעו למעשר:",
                "לשמור ולגנוז כמו והצנע לכת:",
                "עד שיעשר. וכ\"ש אם יאכלם בעצמו שלא יאכל עד שיעשר דהא בהוקבעו למעשר עסקינן כמ\"ש. אלא קמ\"ל דאף להוציא מתחת ידו דבר שאינו מתוקן אסור:",
                "שיודיענו. כי הוא מותר לו לשלוח טבל ולהודיע למי שישלחנו שהוא טבל ואינו חושש ר\"י שמא אם נתיר לו ישלח לו ולא יודיענו. הר\"מ. ומזה מובן הטעם שמודה ר\"י שבדמאי אסור דמשום דקיל יש לחוש שלא יודיענו:"
            ],
            [
                "מיירי במפקיד חולין מתוקנים:"
            ],
            [
                "וצריך עיון דלעיל בטוחן עובד גלולים שנתשד להחליף בשל ישראל נמי הוי לן למיחש כזה ואפשר כיון שיד העו\"ג באמצע והתבר אינו מוציא ליד ישראל לא הוי בכלל כו'. תוי\"ט:",
                "ובהא פליגי דרבנן סברי דלטובה נתכוונת אבל אי ידעינן לגזול מכוונת מודו רבנן:",
                "וגבי פונדקית לא תני המתקלקל לפי שאכסנאי תמיד סומך על הפונדקית לפיכך חוששת ביותר רש\"י:"
            ]
        ],
        [
            [
                "מוצאי שבת. ר\"ל ליל ראשון אחר צאת הככבים אבל בין השמשות אוכל. הר\"מ:",
                "לא יאכל כו'. על הכל על שאכל בשבת ועל הנשאר שלא הקילו והאמינוהו אלא לצורך אותו שבת. הר\"מ:",
                "עד שיעשר. ר\"ל תרומת מעשר ומעשר שני המחויבים לדמאי. הר\"מ:",
                "לא יאכל. כסתם מתני' פ\"ד דבכורות כל החשוד על הדבר לא דנו ולא סעידו:",
                "למקומה ירושלמי תרומת סעשר של דמאי שחזר. ה למקומה מדמעת:",
                "על פיו. פי' שהפרישה החבר אי העם האר. ן בפנינו לפי שיודע שלא נאמינהן. ונפלה למקוסה לצ\"ט שמהם הופרשה. שואלין את הע\"ה אם כבר תיקנה לעצמו שנמצא שלא היה צריך לתרומת מעשר זאת ואין כאן דימוע:"
            ],
            [
                "ר\"ל משלי:",
                "לא יאכל. אע\"פ שא\"ל מעושרין הן. דלא דמי ללוקח דלעיל. דכשכבר לקח והרי הן שלו התירו לו שיסמוך בשבת על פיו אבל הכא לא התירו לו שיאכל עם ע\"ה על פיו אלא בשבת הראשונה מפני דרכי שלום. תוי\"ט:"
            ],
            [
                "האריך להפליא דהרי בריש מכילתין מפרש דע\"ה חשודין על מעשר עני. עד דמסיק מפירוש הירושלמי דרבנן לדבריו דר\"א קאמרו דסברית דלא נחשדו ועיין בתוי\"ט:"
            ],
            [
                "שקרא שם. ר\"ל בע\"ש:",
                "לתרומת מעשר. הר\"ש ולתני תרומה גדולה של ודאי ומסיק משום דלאו אורחיה להשהותה ורגי. לין להפרישה לאלתר אפי' הביאה לבית. ודלא תני מעשר ראשון של ודאי לפי שאע\"פ שקרא שם אין בו תועלת ניתנו ללוי בשבת זה שאינו יכול להפריש בשבת תרו\"מ דהוה כמתקן סנא. תוי\"ט:",
                "ואין אסור אחרי שהפרישו מע\"ש אלא בהולכה לכהן. ואין כל הסתנות שוים בזה:"
            ],
            [
                "שהוא נאמן. לענין איסור כל ישראל בחזקת כשרות הם שאינם אוכלים דבר איסור. והכא במכילתין לענין מעשרות ותרוסה מיירי:",
                "אינו נאמן. ואין לומר נהמנוהו במגו דאי בעי אומר שמצאו ולקח סמנו. אין זה מגו טוב שמתיירא שימצא בדאי אם יבוא אותו פלוני וישא \"להו זה ששלחו. תוי\"ט:"
            ],
            [
                "בתוספ' כתובות כ\"ד האריכו להקשות והעלו כפרש\"י ז\"ל. שלי חדש ואינו יבש כל צורכו של תבירי יבש וישן דאע\"פ שמגרע שלו ומוסיף להשביח של חבירו אינו נאמן להחזיק את חבירו בחזקת מתוקן שאינן אלא מערימין:"
            ],
            [
                "וטעמייהו דרבנן מצויין הם להתפרנס מעיר אחרת. ירושלמי:"
            ]
        ],
        [
            [
                "הרי זה. פירוש זה האחד ממאה יהיה בצד זה מעשר והיינו קביעת מקום:",
                "תרומת מעשר. לפי שהפרשה הוא לתרומת מעשר בלבד אבל המעשר א\"צ להפריש דכיון שקרא שם ונטל תרומתו הרי הלוי המוציא מתבירו עליו הראיה הלכך מסיים לאחד ממאה שזה יפריש אח\"כ וא\"נ יותר. תוי\"ט:"
            ],
            [
                "ול\"ג ושליש שחולק המאה לג' חלקים ומכל חלק נוטל עשירית העשירית וג' העשירית הן אחד מל\"ג ושליש ועיין בתוי\"ט:",
                "כלומר דהשתא אין אנו צריכין לפרש חסר דבר מועט כיון דבלאו הכי מתני' כאבא אלעזר:",
                "והשאר חלה. בירושלמי הרוצה להפריש תרומה תרומת מעשר וחלה כאחת כמה הן א' מעשרים ופירוש הר\"ש א' מעשרים היינו ה' סאה ממאה. ב' מהן תרומה גדולה וא' תרומת מעשר וב' לחלה שהיא א' ממ\"ח אלא דכך אין החשבון מכוון:",
                "בצפונו. שכן דרך בני אדם בהושטת יד ימין נוטל מה שכנגד ימינו והיא שמאלו של אותו דבר לכך מקדים צפונו. תוי\"ט:"
            ],
            [
                "כי הנחתום בעצמו אפשר שיעשה מעיסה א' מינים הרבה מן הלחם בדפוסים משתנים זה מזה. הר\"מ:"
            ],
            [
                "וטפוס. כמו דפוס לפי שהיו עושין הלחם בדפוס. הר\"מ:"
            ],
            [
                "פלחי דבילה. כשנתייבשו ודרוסות בעיגול מתעגל לפלחים שיש בפלח כמה דבילות. הר\"ש. ופלח מל' פולח ובוקע:",
                "הרמב\"ם מפרש בד\"א. לפי שנאמר שזה שנתן מתנה גדולה איש נ, דיב הוא ועכ\"פ הוציא המעשרות וזה שנתן מתנה מועטת איש כילי הוא ולא עישר לכך לא יתערב הכל שמא יפריש מדמאי על הודאי:"
            ],
            [],
            [
                "ומגנות אחרת. אם לקח ממנו וחזר ולקח ממנו פעם שניה. הר\"מ:"
            ],
            [
                "אין אדם רשאי. שאין רשאי להוציא מידו בלתי מתוקן דשמא לא יודיע ללוקח.",
                "דאי אפכא טבל מועט בחולין מרובין נתבטל ברוב מדאורייתא ולא נתחייב אלא מדרבנן. ואם יתקן בטבל ודאי ממקום אחר יהיה מן החיוב על הפטור:",
                "ה\"ה לנאמן על המעשרות:"
            ],
            [
                "ולר\"מ קמ\"ל קרא שלא תוכל למכרה לחלוטין להפקיע מן המעשרות:",
                "דדרשינן ליה כפשטיה ומשום גזל הכהן נמי לא חיישי דהוי ממון שאין לו תובעים ועוד דלא הוברר חלקן. הר\"ש:",
                "כל שכן דמהאי טעמא פליג על משל ישראל על של כותים. תוי\"ט:"
            ],
            [
                "ואסור אף לכהנים כדתנן במ\"ב פ\"ח דתרומות ונדרש מפסוק כן תרימו גם אתם לרבות כהנים ולוים:"
            ],
            [
                "מן הדמאי. תרומת מעשר בדמאי ובודאי אף תרומה גדולה בכלל להכי תנן סתמא:",
                "ויחזור כו'. שהרי אפשר שא' מהן טבל אבל אם תרם מעציץ שאינו נקוב על שאינו נקוב תרומתו תרומה לפי ששניהם בערך אחד וחיובן מדרבנן. תוי\"ט:",
                "עד שיוציא. הבעל הבית ואח\"כ יתננה לכהן:"
            ]
        ],
        [
            [
                "אינו רוצה לומר אבל לתרום צריך דא\"כ אין בין מקבל לחוכר אלא הושאל שם מעשר לכל המתנות:",
                "לפניהם. והחלוקה יהיה בפני בעל השדה שיודע שמה שנתן לו הוא טבל. הר\"מ:",
                "דאדעתא דהכי יורדים החוכרים ומעיקרא בשל רשות המחכיר גדלים אין זה פורע ומהאי טעמא נמי לא הוי כמוכר טבל לעם הארץ:"
            ],
            [],
            [
                "ורבנן סתמו בהתנה שהמעשרות שלהם דהוה ליה כאומר לו תלוש מקרקע ותקנה לך. ובהכי קני:"
            ],
            [
                "הקרתני. מודה בכהן טמא שהוא שותף עם הטהור דאפילו הכי חולק עמו דהרי יובל למוכרו לטהור. אבל הכא אין רשאי למכור חוץ לירושלים:"
            ],
            [
                "וכל שכן איפכא וסתמא תנן:",
                "משמע דהוא הדין אם קיבל למסקן ומהרמב\"ם משמע דדוקא לשמן תנן:"
            ],
            [],
            [
                "ואף דלקמן בפ\"ה מ\"ד קי\"ל דבדרבנן היינו לר' אושעי' דס\"ל הכי אבל הר'מ מפרש דמיירי שחלקו הענבים והפריש מחלקו מעשרותיו ואח\"כ נתערבו הענבים ודרכו ביחד א\"כ אין זה ענין לדין ברירה:"
            ],
            [
                "ולפירוש הר\"מ אין צריכין לחלק בזה. אלא דלעיל מיירי שנתערב אחרי שכבר חלקו. והכא מיירי שעדיין לא ח. לקו ולא הפריש המעשר כלום:"
            ],
            [
                "טול אתה. ופירוש הר\"ב ה\"נ בקמותיה ובענבים המחוברים דוקא:",
                "טול כו'. היבש ואיפכא פשיטא שלא יאמר שכל שהוכשר לטומאה הוא בחזקת טמא ביד עם הארץ ועיין בתוספות יום טוב:"
            ],
            [],
            [
                "מעושרין הן נאמן. ולא אמרינן דכיון שיש לו שדה הוי מיגו גרוע לומר דמשל חוץ לארץ הן:"
            ],
            [
                "שנמצא מוציא מתחת ידו דבר שאינו מתוקן:"
            ]
        ],
        [
            [
                "ואין להקשות דבלא הדירו איך אוכל אצלו והתנן בפרק ג' שאינו מתארח אצל עם הארץ דיש לומר דהכא בעי תקנה למי שרוצה לאכול מתוקן ואע\"פ שלא קיבל עליו להיות נאמן. א\"נ מיירי ביחוד עדים. תוי\"ט:",
                "אומר מערב שבת כי בדמאי אדם מתנה על הדבר שאינו ברשותו. הר\"מ:",
                "משער באומד כמה שיעור אכילתו ומחשב בלבו להתנות עכשיו ושיפריש כזה למחר:"
            ],
            [
                "וה\"ה למה שיאכל שצריך שיחזור וירחוש בשפתיו בשבת בשעה שמפריש לו אחר זו. ירו':",
                "ומעשר שני בפיו בכוס לא שייך כולי האי בצפונו כו' והויא יותר קביעת מקום בפיו:"
            ],
            [
                "מלשון ולא חשכת את בנך:",
                "ולכך רשאי לאכול ואינו ר\"ל שנחייבהו לבעל הבית שיתן לו כו' דמכיון שהוא עם הארץ לא ישמע לנו לעשר פירותיו דמאי:"
            ],
            [
                "מבין הכותים. דאלו ישראל אינו רשאי למכור טבל אלא לצורך וכיון דלא שכיח לא בעי למתניה הכא:"
            ],
            [
                "להפריש. ל\"ג למחר לפי מ\"ש הר\"ב לעיל לחלק בין שאינו מתקן אלא מה שאוכל למתקן את כל הנאד. דאי גרס אין צריך לחלק בהכי אלא הוה ליה לחלק בין ודאי לדמאי ועיין בתוי\"ט:"
            ],
            [
                "מעשרות. הושאל שם מעשרות לכלל המתנות ובכללן גם התרומה:",
                "מעושרת. בהך קמייתא ליכא חידוש שהראשונה מעושרת ומשום סיפא נקטה. הר\"ש:",
                "רבי מאיר היא דאמר אינו תופס אלא לשון ראשון כדאיתא במסכת תמורה:",
                "ואין להקשות דהא במפריש מפטור על החיוב תרומתו תרומה אלא דיחזור ויתרום. ואם כן איך קאמר ולא אמר כלום. דשאני התם שהפריש והתרומה ניכרת לכך תרומתו תרומה כדי שלא לזלזולי בתרומה אבל הכא שלא נתרמה ולא ניכרת אין כאן בית מיחש כלל:"
            ],
            [
                "ואמתניתין דשתי כלכלות נמי קאי מדלא תני בהא אלא המעשרות:",
                "חולין כו'. הטבל כשיוציא ממנו תרוטה גדולה ותרומת סעשר ולא שאר מעשרות יקרא חולין מפני שהקדושה נטלה ממנו ומכל מקום היינו שהוציא ממנו כל התרומות ומעשרות. הר\"מ:",
                "וכולה מתניתין כשאין לו פרנסה ממקום אחר ועיין בפרק ג' דחלה משנה ו':",
                "ולהכי בעינן עשרה. דהא משום דדיינין ליה כאלו יש לו פרנסה ממקום אחר הוא וכל שיש לו עשרה חלקים יתרים. שיש לנו להפריש מהן אחד לתרומת מעשר עשירית מעשרה הלכך דיינינן ליה כפרנסה ממקום אחר ובפחות מזה לא נוכל לדיינו כך. תוי\"ט:"
            ],
            [
                "כל החרדה הזאת בשביל תרומת מעשר שיש בו. תוי\"ט:",
                "פתח בכד וסיים בחבית לומר לך היינו כד היינו תבית כדאיתא בב\"ק:",
                "חצי שורה אחת מעשר. לשון הר\"מ ואם אמר תבית אחת מחצי שורה אחת מעשר ולא ייחד איזו חצי שורה יקח עשרים דזביות עשר על אלכסון אחד ועשר על אלכסון אחר העובר עליו ונמצא לוקח חבית מכל חצי שורה מן השורות ואחר כך יוציא מכולם תבית אחת: והנני מצייר לך בהם צורה כדי שיהיה הדבר מבואר לעין הרואה כזה: ובענין ראשון מזו ההלכה הוא לוקח שתי חביות שכתוב על אחת א ועל השנית ב ובענין השני לוקח ד' תביות שכתוב על אחת א ועל שנית ב ועל שלישית ג ועל רביעית ד ובענין השלישי לוקח בעשר חביות אשר יעבור עליהם הקו העובר מא' עד ב'. ובענין הרביעי לקוח העשרים אשר יעברו עליהם שני הקוים העוברים מא' עד ב' ומג' עד ד' ע\"כ."
            ]
        ]
    ],
    "sectionNames": [
        "Chapter",
        "Mishnah",
        "Comment"
    ]
}