json/Mishnah/Acharonim on Mishnah/Rashash/Seder Nashim/Rashash on Mishnah Kiddushin/Hebrew/merged.json

{
    "title": "Rashash on Mishnah Kiddushin",
    "language": "he",
    "versionTitle": "merged",
    "versionSource": "https://www.sefaria.org/Rashash_on_Mishnah_Kiddushin",
    "text": [
        [
            [
                "<b>במשנה וקונה א\"ע בחליצה כו'. </b>היינו מהזיקה לבדה קודם שנקנית לו בביאה. ולא הוה כקונה א\"ע דאשה דהוא אחר שנקנית לו בא' מהג\"ד:",
                "<b>שם בתוי\"ט ד\"ה בביאה כו'. </b>ועי' בפי' הרע\"ב כו' דדריש יבא עליה מ\"מ ולא מויבמה. ול\"נ דתרוייהו צריכי (וכ\"מ מהתניא אידך דשם דנקיט לתרוייהו דרשי) דהרי חזינן דיש חילוק בינו לבינה בישן הוא דלא קנה ובהיא ישנה קנה (אף דלענין שוגג ומזיד כו' דילפינן מיבא עליה כהדדי נינהו) וע\"כ משום דרשה דויבמה הוא:"
            ],
            [
                "<b>במשנה וקונה עצמו בשנים. </b>עתוי\"ט בד\"ה וקונה שכ' דאפילו מוכר עצמו הואיל ויוצא בשנים שקצב כו'. וזהו דוחק. ולפמש\"כ המל\"מ בפ\"ב הל\"ג מפרש\"י והרמב\"ם דבנמכר סתם יוצא בשש א\"ש בפשיטות. ואולי דמכאן גופא הוא דדייקי להו. ובזה מיושב קצת קושית הרש\"א לקמן (טו ב) בתד\"ה אמאי:"
            ],
            [],
            [
                "<b>במשנה דר\"מ ור' אלעזר. </b>כצ\"ל בל\"י והוא ר\"א בן שמוע חבירו דר\"מ אבל ר' אליעזר היה רבי' דרבי' וב\"מ מוגה בגליון הרי\"ף בשם ד\"ת. אך לפ\"ז לא א\"ש מש\"כ התוס' בד\"ה בהמה הב' אבל אכתי קשה כו' והתם קתני ר' אליעזר כו'. וראיתי בר\"ן שהעתיק בההיא דב\"מ ג\"כ אלעזר בל\"י והשתא גם דברי התוס' מיושבין. והסה\"ד ל\"ד בהביאו משנתינו בדר' אליעזר:"
            ],
            [
                "<b>במשנה שיש להם אחריות וכו'. </b>מה שהקשה בתור\"ע אות ט\"ו מזה לר\"נ בב\"ק (יב) לפי' הרע\"ב ע\"ש. לדידי לק\"מ כיון דכבר תני לעיל קנין עבדים בפ\"ע שנקנין בכסף כו'. ואדרבה לדידי' ניחא טפי דנכללו גם בכאן לענין קנין משיכה דמהני בהו כדאמר שמואל לעיל (כב ב):",
                "<b>שם בתוי\"ט ד\"ה בשטר כו' במוכר שדהו מפני רעתה כו'. </b>עי' בזה לשון התו\"ח. ול\"ד דאדרבה שמואל סתמא קאמר במכר לא קנה. ולרב המנונא צ\"ל דשמואל מודה בה ולר\"א איכא לאוקמי מילתא דשמואל דאף מפני רעתה לא קנה:"
            ],
            [],
            [
                "<b>במשנה ובל תטמא למתים. </b>ופרש\"י דכהנים וכ\"מ להדיא בגמרא. והא דלא מפרשי לענין טומאה ברגל דישראל מוזהרין עליה כדאיתא בר\"ה (טז ב) משום דההיא אף בטומאת נבלות ומאי איריא דנקיט למתים ועי' בתשו' ש\"א סי' ס\"ו:"
            ],
            [
                "<b>ברע\"ב ד\"ה חוץ מסוטה ונזירה שהן מניפות מנחתן כו' שמנחתן כו' כ\"כ רש\"י. </b>לכאורה אינו מדוייק דבנזיר אין תנופה במנחה. (ר\"ל במנחת נסכיו של עולתו ושלמיו) רק בהזרוע וכו' כדכתיב בקרא. אולם לשון המשנה משמע ג\"כ דמנחת קאי נמי אנזירה. ונ\"ל דקורא התנא לחלה ולרקיק דטעונין תנופה בשם מנחה כמו דהתורה קוראה לשתי הלחם בשם מנחה (בפ' פנחס) וכדאיתא במנחות (מו ב). וע\"ש בתוס' ר\"פ כל המנחות:"
            ],
            [
                "<b>בתוי\"ט ד\"ה חוץ מן הערלה כו'. </b>אבל תו\"מ אינן מוטלות אלא על מי שיש לו קרקע כו'. ול\"נ שכוונו להא דדרשינן בב\"מ (פח) תבואת זרעך ולא לקוח וע\"ש בתוס'. ולע\"ד ה\"נ לחלק משום דתנן ברפ\"ב דחלה דפירות חו\"ל שנכנסו לארץ חייבים בחלה ומשמע דהוא מה\"ת ולכן גזרו בה טפי אטו דנכנסו לארץ ועמש\"כ בחדושי להרמב\"ם בפ\"א מהל' תרומות הל' כ\"ב:"
            ],
            [
                "<b>במשנה כל שישנו כו' לא במהרה הוא חוטא. </b>לכאורה זה מתאים עם האמור בפ\"ב דאבות מ\"ב יפה ת\"ת עם דרך ארץ שיגיעת שניהם משכחת עון:"
            ]
        ],
        [
            [
                "<b>ברע\"ב ד\"ה האיש מקדש כו' שמצוה בו יותר מבשלוחו כו'. </b>בגמ' א\"ד בהא איסורא נמי אית בה כדר\"י א\"ר כו'. לכאורה כיון דקי\"ל הכי כדר\"י א\"כ טעמא דמתניתין דקתני בו הוא משום איסורא וכ\"ה בפי' הרמב\"ם. ואולי דר\"ל אע\"פ שמכירה מ\"מ מצוה איכא וכדמוכח מבבא דהאשה מתקדשת כו' ועי' בתד\"ה אי איתמר. אבל מ\"מ לא ה\"ל להשמיט דינא דר\"י א\"ר. ופי' הרמב\"ם בכאן מגומגם ע\"ש:",
                "<b>שם בתוי\"ט ד\"ה התקדשי לי כו' אבל בפ\"ד מהל\"נ כתב כו'. </b>אמרי' ראה רבי דבריו של ר\"ש בקידושין כו'. ואנכי תמה דא\"כ דיש סברא לחלק מנ\"ל לרבה לומר דמתניתין ר\"ש דוקא דלמא אתיא ככ\"ע דבקידושין מודו. ואין לדחוק ולומר דבאמת אין כוונת רבה דאתיא כוותיה דוקא אלא דר\"ל דאתיא כסברת ר\"ש שם. דהא לעיל מפקינן מתניתין מדר\"י מדפליג עליה דר\"ש שם בשבועה:"
            ],
            [
                "<b>במשנה בדינר זה של כסף ונמצא של זהב כו' א\"מ. </b>ופי' הרע\"ב דאיכא דניחא כו'. לכאורה ע\"כ לא הוצרך הש\"ס להאי טעמא לקמן אלא למיפרך לר\"ש. אבל לרבנן בלא ה\"ט נמי ניחא דס\"ל דאפי' הטעה לשבח א\"מ וכ\"מ מפרש\"י לקמן (מט ב) במשנה ובפי' הרמב\"ם ועי' בב\"ש סי' ל\"ח ס\"ק מ\"ד ומ\"ה:"
            ],
            [
                "<b>במשנה בן עיר ונמצא בן כרך כו'. </b>נ\"ל מדהתחיל בבבא שאח\"ז בעל מנת ולא סמך על הע\"מ שהזכיר בתחלת המשנה. דבן עיר וב\"כ אין המכוון בהם שדר עתה בעיר או בכרך כדמשמע מפרש\"י. אלא שהרצון בהם שנתגדל בעיר או בכרך וידוע בנסיון ההפרש שביניהם בטבעם ובד\"א. ולפי שהוא שינוי שבגופו לכן כללו בסדר אחד עם הקודמים שכולן הם בגופן. ובבבא דלאחריו ששונה בה דברים שחוץ לגופו התחילה בע\"מ בפ\"ע:"
            ],
            [
                "<b>בתוי\"ט ד\"ה אינה מקודשת כו' ותנן נמי גבי גיטין כו' וצריכא כו' והשתא א\"ש כו' ולא תני כו' האשה כו'. </b>ול\"נ דבלא\"ה נמי א\"ש דל\"ת לה דמ\"ל לכפול לתנא לאשמעינן בדידי' ובדידה והתם איצטריך משום דפליג ר\"א. אך מצינו לעיל דכפל תנא לאשמעינן וכן היא שהטעתו:"
            ],
            [
                "<b>במשנה שכל המומין הפוסלין כו'. </b>מהרש\"ל הגיה כל ועי' הגרי\"פ. ואפשר לומר שהשי\"ן כאן במקום ו' כמו שאפר כירה כו' בריש ביצה:"
            ],
            [],
            [
                "<b>בתוי\"ט ד\"ה אינן מקודשות כו' וכתבו התוס' כו' ואחות אשה נ\"ל כו' דחייבי כריתות היא. </b>הלשון תמוה דשם מסקינן דאחות אשה ממעטינן מן והיתה לאיש אחר ושאר ח\"כ ילפינן מינה בהיקשא דר' יונה. ואולי כוונתם ליישב מדוע לא נמעט מאיש אחר חייבי לאוין דכתיב בהו ג\"כ לא יקחו על לכתחלה לזה אמרו דח\"כ היא לכן מסתבר יותר למעט אותה. ודברי התוי\"ט בזה מגומגמין. גם מה שהביא מפרש\"י דשם דכולהו ח\"כ מאחות אשה ילפינן דכתיבא בה לא תקח לא תקדשנה. שגה ברואה במחכ\"ת דרש\"י קאי שם על לכתחלה. ודיעבד נ\"ל מאיש אחר כמש\"כ. ודברי התו\"ח בזה תמוהים:"
            ],
            [
                "<b>ברע\"ב ד\"ה המקדש בחלקו. </b>שחלק עם אחיו הכהנים. וכ\"כ רש\"י. אף דמשמע מפירושו בגמרא (נב ב') ד\"ה כי קא זכו דגם הבעלים אם קדשו בחלקם א\"מ. מ\"מ לשון בחלקו משמעו טפי דקאי על הכהן כמש\"כ התוס' בב\"ק (יב ב) ד\"ה ומחיים. ועוד קדשי קדשים אינן אלא בכהן:",
                "<b>שם בתוי\"ט ד\"ה רי\"א כו' ופליגי אמוראי כו' ורי\"א איפכא כו'. </b>עי' פרש\"י ד\"ה רי\"א ור\"ל דלהכי מספקא ליה. וא\"כ לענין פירושא דמתניתין לא שבקינן מאי דפסיקא ליה לר' ירמיה משום ספיקא דר' יעקב כמש\"כ הפוסקים בכ\"ד:"
            ]
        ],
        [
            [],
            [],
            [],
            [
                "<b>במשנה רחבג\"א כו' שאפי' באכ\"נ לא ינחלו. </b>עפרש\"י ותוס' ובסוגית הגמרא ובתוס'. ולכאורה קשה דהכא משמע דאי לא כפלי' ה\"א דיוקנסו ולא יטלו כלל ואף שילכו ויסייעו בכיבוש אכ\"נ כשאר שבטים ובגלעד כבר סייעו כאחד מהם. ולקמן בגמרא אמרינן אליביה סד\"א כו' לא תיטיב לא אגרא ולא דינא וכן גבי אם בחוקותי כו' וגבי אם תאבו ושמעתם. וי\"ל דהכא ודהתם ר\"ל דלא הוה ידעינן המכוון איך הוא אם ר\"ל לא אגרא ולא דינא. או אפי' דינא:"
            ],
            [],
            [
                "<b>במשנה דבר עליה לשלטון כו' מקודשת. </b>וכ' התוי\"ט ד\"ה דבר מסיים הרמב\"ם והניחה השלטון ולא תבעה והיינו כהתוספתא כו' דתני אם דבר כו' כדרך המדברים כו'. ותימה דאדרבה מהתוספתא משמע דאם רק דבר כדרך המדברים אע\"פ שלא נעתר לדבריו ולא מלא בקשתו מקודשת. ועיינתי ברמב\"ם שם וראיתי שלא כתב כן אלא במקדש בשכר שידבר כו' דאינה מקודשת. ושם שפיר נקט כן לרבותא:"
            ],
            [
                "<b>בתור\"ע אות ל\"ו הקשה על הרשב\"א שמביא הר\"ן דתיפוק ליה דהוה ע\"א בהכחשה. </b>ול\"נ דאתי לאפוקי מדעת הרמב\"ם הובאה בשו\"ע סי' י\"ז סל\"ז בעד אומר מת וע\"א אומר לא מת ובאו בב\"א דאם נשאת לאותו עד שאמר מת ל\"ת. אך שם התנה שהיא אומרת ברי לי שמת והכא היא א\"י למי קדשה אביה. ועי\"ל דכוונת הרשב\"א דאם אותו שאמר אני קדשתיה כנסה בעצמו בלא התרת ב\"ד אפי' קודם שבא השני תצא ולאפוקי מדעת הר\"ן בתשו' הובאה שם סל\"ט:"
            ],
            [
                "<b>ברע\"ב ד\"ה אין הבוגרות כו' אמרינן לא שביק אינש כו'. </b>נראה דלפ\"ז כש\"כ קטנות דאינן בכלל דהא בהו איסורא נמי איכא (לעיל רפ\"ב) ודנקיט לעיל קטנה לאו דוקא אלא הכוונה על נערה וכלפי אחותה הבוגרת ק\"ל קטנה וכה\"ג מצינו טובא. ולפ\"ז ל\"ד הרע\"ב במש\"כ אח\"כ אבל הקטנות והנערות כולן צריכות גט. הוסיף נערות על לשון הגמרא וגרע. אמנם לפ\"ז יש לדקדק טובא בדינא דב' כתי בנות אם נאמר דגם שם אין הבוגרות והקטנות בכלל הספק עי' בתוי\"ט מ\"ט ד\"ה משתי נשים וכו' בהעתקת לשון הב\"י לא משכחת לה ב' בנות מאשה אחת שתיהן נערות דהרי משך ימי נערות אינן אלא ו' חדשים ואינן כדי עיבור. אם לא בתאומים או דהגדולה איחרה בהבאת סימניה. או דגם לנערה לא הודיע מהקדושין שתתרצה וא\"כ ממ\"נ עביד איסורא וא\"ש גם דברי הרע\"ב:"
            ],
            [
                "<b>בתוי\"ט ד\"ה ואמר. </b>ולשון הרמב\"ם כו' ובשעת הקדושין כו' וא\"נ שנתכוון כו'. הרמב\"ם ודאי לא נתכוון למידק אבל אם פירש כו' כיון שפסק כר\"י דאין אסורה אלא גדולה שבגדולות ואין כאן ספק. ופשוט דגם הר\"ן לא נתכוון רק כיון דפסקינן כאביי בקדושין שא\"מ לביאה דהוו קדושין לכן פי' דאפי' בכה\"ג ר\"מ ס\"ל דכולן אסורות ול\"ת דוקא כשהוכרו ולבסוף נתערבו כדמוקמינן לעיל אליבא דרבא:"
            ],
            [],
            [],
            [
                "<b>במשנה הולד הולך אחר הפגום ואיזה זו זו אלמנה לכ\"ג כו'. </b>לכאורה קשה הלא גרושה וחלוצה מותרות בתרומה ואלמנה מותרת אף להנשא לכה\"ד. והולד הוא חלל ואסור בתרומה ואם היא בת פסולה לכה\"ד וא\"כ הוא פגום יותר מהן. וי\"ל הרי גם הן נעשות חללות עכשיו כדלקמן (עז):"
            ]
        ],
        [
            [
                "<b>במשנה נתיני. </b>וכ' התוי\"ט ד\"ה נתיני לא אמר בגמ' מנלן כו'. ול\"נ דהגמרא סמיך על הא דמייתי על כהני כו' קרא דוישבו הכהנים כו' והנתינים כו':",
                "<b>[שם בתוי\"ט ד\"ה לויי כו' אין תירוצם עולה כו' </b>נ\"ב כבר העירו ע\"ז התוס' ביבמות (פו סע\"ב) ד\"ה ומבני לוי לא מצאתי שם וז\"ל ואפילו למ\"ד עיקר שירה בפה מ\"מ הקפיד משום דאיכא נמי מצוה בכלים עכ\"ל וזהו כדמסיק התוי\"ט ומיהו אפשר כו'. מהגרמ\"ש]:"
            ],
            [],
            [],
            [],
            [],
            [],
            [],
            [
                "<b>ברע\"ב ד\"ה האומר כו' דקרוב הוא אצלו כ\"כ רש\"י. </b>עי' בר\"ן. ובגמרא ד\"ה לא מהימנא פי' בעצמו דלא מיפסל אלא בעדות גמורה. והא דלא פי' שם משום קורבה. דהלא אומר שאינו בנו. אבל מ\"מ ה\"ה חורגו דנחשב בקרובים בפ' ז\"ב:",
                "<b>שם בתוי\"ט רי\"א נאמנים כו' ומ\"ש הר\"ב ואין האם נאמנת כו'. </b>וכ' התו\"ח דאם נאמין לה א\"כ תהא נפסלת משום זונה ואין אדם נפסל ע\"י עצמו ע\"ש. ואין זה מספיק דאם היתה זונה כבר מא\"ל. ועוד דגם על עצמה נאמנת דשויתה אנפשה חתיכה דאיסורא עי' יבמות (מז) תד\"ה נאמן. ועי' שלהי נדרים גבי האומרת טמאה אני לך ובר\"ן שם:"
            ]
        ]
    ],
    "versions": [
        [
            "Vilna Edition",
            "https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001300957/NLI"
        ]
    ],
    "heTitle": "רש״ש על משנה קידושין",
    "categories": [
        "Mishnah",
        "Acharonim on Mishnah",
        "Rashash",
        "Seder Nashim"
    ],
    "sectionNames": [
        "Chapter",
        "Mishnah",
        "Comment"
    ]
}