language
stringclasses
1 value
title
stringlengths
3
110
versionSource
stringclasses
882 values
versionTitle
stringlengths
1
124
status
stringclasses
1 value
license
stringclasses
7 values
versionTitleInHebrew
stringclasses
509 values
actualLanguage
stringclasses
1 value
isBaseText
bool
1 class
level_1_index
float64
0
2.34k
level_2_index
float64
0
2.73k
level_3_index
float64
0
170
level_4_index
float64
0
137
level_5_index
float64
text
stringlengths
0
1.28M
versionNotes
stringclasses
26 values
versionNotesInHebrew
stringclasses
22 values
method
stringclasses
1 value
digitizedBySefaria
float64
0
1
heversionSource
stringclasses
2 values
priority
float64
0.5
7
shortVersionTitle
stringclasses
7 values
purchaseInformationImage
stringclasses
151 values
purchaseInformationURL
stringclasses
106 values
he
Sefer HaMakhria
https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001919747/NLI
Livorno, 1779
locked
Public Domain
null
he
true
81
5
null
null
null
אבל אם אנסוהו על ממון חבירו אע"פ שנטל ונתן ביד פטור הוא כדפרישית. ואילו היה ממון חבירו אצלו בהלואה או בגזילה או בשאלה כיון שהוא חיי' באונסין אבל שאנסוהו על אותו ממון בפי' בין נטל ונתן ביד בין הם נטלוהו מאליהן חייב ולא איפטר מיניה עד שישיב אותן לידי הבעלים.
null
null
null
null
null
null
null
null
he
Sefer HaMakhria
https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001919747/NLI
Livorno, 1779
locked
Public Domain
null
he
true
82
0
null
null
null
גרסינן בפרק המפקיד אמר רבא רישא נעשה [כמי] שהפקידו אצלו בשתי כריכות דהוה ליה למידק סיפא נעשה כמי שהפקידו אצלו בכרך אחד דלא הוה למידק.
null
null
null
null
null
null
null
null
he
Sefer HaMakhria
https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001919747/NLI
Livorno, 1779
locked
Public Domain
null
he
true
82
1
null
null
null
פסק רבינו יצחק זצוק"ל הלכתא כרבא דמשום דפשע ולא כתב שמא דגברא דאפקיד גביה כי היכי דלא ליחליף ליה משלם לזה מזה ולזה מזה.
null
null
null
null
null
null
null
null
he
Sefer HaMakhria
https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001919747/NLI
Livorno, 1779
locked
Public Domain
null
he
true
82
2
null
null
null
ונראה לי דמתוך סוגיית ההלכה דדברי רבא דחויין הן מדאמרינן ורמי גזל אגזל וכו' עד בבא לצאת ידי שמים והכי אוקימנא בין לר' עקיבא בין לר' טרפון אלמא טעמא בבא לצאת ידי שמים בזו דינא דמניח מנה ביניהון ומסתלק ואם איתא לדרבא השתא גבי פקדון דלא עביד איסורא קנסו ליה משום דפשע הכא דעבד איסורא ואיכא נמי פשיעותא דאיבעי ליה למידק ממאן גזל דהא חד הוא לא כל שכן שישלם מנה לכל אחד ואחד אלא ודאי ליתא לדרבא דמשום האי פשיעותא לא מחייבינן ליה. ותו ממאי דתנן ביבמות בפרק האשה שהלכה גזל אחד מחמשה בני אדם ואינו יודע אי זה גזל וכו'.
null
null
null
null
null
null
null
null
he
Sefer HaMakhria
https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001919747/NLI
Livorno, 1779
locked
Public Domain
null
he
true
82
3
null
null
null
ואמרינן התם דוקא גזל דעבד איסורא קניס רבי עקיבא אבל לקח מקח מחמשה בני אדם ואינו יודע מאיזה מהן לקח וכל אחד ואחד אומר ממני לקח מודה רבי עקיבא שמניח מקח ביניהם ומסתלק ואם איתא לדרבא ישלם לכל אחד ואחד דהא פשע דאיבעי ליה למידק ממאן זבין ולמה נרצה לחלק בין פקדון למקח וגזל ומתניתין דתני בבא לצאת ידי שמים דהיינו מפני שהודה מפי עצמו תני בין בפקדון בין בגזל.
null
null
null
null
null
null
null
null
he
Sefer HaMakhria
https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001919747/NLI
Livorno, 1779
locked
Public Domain
null
he
true
82
4
null
null
null
ואי הוו קיימי דברי רבא היינו מקשין לו ממתניתין טעמא מפני שהודה מפי עצמו הא לאו הכי לא אלא רואה התלמוד כי סברתו לא עמדה ומשום הכי לא הקשה לו אלא מדידיה לדידיה היאך עלה בלבו לתרץ כן שדבריו סותרין זה את זה.
null
null
null
null
null
null
null
null
he
Sefer HaMakhria
https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001919747/NLI
Livorno, 1779
locked
Public Domain
null
he
true
82
5
null
null
null
וראיתי שרבינו יצחק וכל רבותי פוסקין הלכה כר' עקיבא ודוקא בבע"ח נגזל דעבד איסורא אבל לקח מקח מחמשה בני אדם ואינו יודע מאיזה מהן לקח דלא קא עביד איסורא בין לרבי עקיבא בין לרבי טרפון נותן דמי מקח ביניהן ומסתלק ולגבי פקדון פסקי הלכה כרבא משום דהו"ל למידק ולא רק משלם לכל אחד ואחד.
null
null
null
null
null
null
null
null
he
Sefer HaMakhria
https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001919747/NLI
Livorno, 1779
locked
Public Domain
null
he
true
82
6
null
null
null
וזה הפסק אינו נראה לי כלל דאי בפקדון מחייבינן ליה משום דלא דק בלקח נמי ניחייביה משום דלא דק דאיבעי ליה לאסוקי אדעתיה ממי קבל המקח שיתחייב לו המעות אלא ודאי כיון דבלקח לא פליג רבי עקיבא דברי רבא הן דחויין (על שהן) [כ"ש] דבהלכתין מוקי למתניתין בבא לצאת ידי שמים ואמרינן דיקא נמי דקתני שהודה מפי עצמו.
null
null
null
null
null
null
null
null
he
Sefer HaMakhria
https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001919747/NLI
Livorno, 1779
locked
Public Domain
null
he
true
83
0
null
null
null
גרסינן בפרק הקומץ בתרא הא דעפיצן והא דלא עפיצן מכאן מוכח דאע"ג דלא עפיצן כשרים לספר תורה וכן לתפילין ולמזוזה וכן הקלפין שלנו העשוין בסיד שכך הוא יפה תיקון הסיד שלנו כמו תיקון העפצים שלהם והם נקראים קלפים והמעופצין נקראים גוילים וכמו שהגוי' אינו יכול להזדייף כך הקלף אינו יכול להזדייף ויקרא הקלף ספר כמו בגויל ומאי דאמרינן בפרק השותפין שאלו את רבי שיעור ספר תורה בכמה אמר להם בגויל ששה טפחים בקלף אינו יודע.
null
null
null
null
null
null
null
null
he
Sefer HaMakhria
https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001919747/NLI
Livorno, 1779
locked
Public Domain
null
he
true
83
1
null
null
null
הגוילים פירושו מעופץ והקלף פירושו העשוי בסיד כשלנו ולמה נקרא שמו קלף מפני שמסירין קליפה מעליו מצד השיער והוא הנקרא דוכסוסטוס כמו שאני עתיד לבאר ואותו הנשאר על המיתוח יקרא קלף בעבור שנקלף אבל הגויל אין דרכו להקלף מצד הבשר אינו מועיל לכתיבה כי אם צד השיער אבל הקלף הצד הנאה שלו הוא צד הבשר ובגויל שהיא עב שיעורו ששה טפחים ובקלף שהוא דק מפני שהוסרה קליפתו אמר אינו יודע.
null
null
null
null
null
null
null
null
he
Sefer HaMakhria
https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001919747/NLI
Livorno, 1779
locked
Public Domain
null
he
true
83
2
null
null
null
ואין לפרש מאי דאמרינן הא דלא עפיצן שאינו מדבר על הקלפים שלנו העשוים בסיד אלא על הגוילים מעופצים מדבר שהם משימים אותם בקמח ואחרי כן מעבדין אותם בעפצים ובא לומר לך שבין המעופצי' בין שאינם מעופצין אלא עשויין בקמח בלבד הם כשרים.
null
null
null
null
null
null
null
null
he
Sefer HaMakhria
https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001919747/NLI
Livorno, 1779
locked
Public Domain
null
he
true
83
3
null
null
null
זה לא יתכן כי אותם העשויים בקמח ואינם מעובדים בעפצים יקראו דיפתרא והם פסולין לספר תורה דתנן בפרק הקורא את המגילה למפרע היתה כתובה בסם ובסיקרא בקומוס ובקנקנתום על הנייר ועל הדיפתרא לא יצא עד שתהא כתובה אשורית ובספר ובדיו ומפרש בגמרא דיפתרא דמליח וקמיח ולא עפיץ נייר מחקא עד שתהא כתובה אשורית על הספר ובדיו אשורי' שנ' ככתבם וכלשונם על הספר בדיו אמר רבא אתיא כתיבה כתיבה כתיב הכא ותכתוב אסתר המלכה וכתיב התם ויאמר להם ברוך מפיו יקרא אלי את כל הדברים האלה ואני כותב על הספר בדיו.
null
null
null
null
null
null
null
null
he
Sefer HaMakhria
https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001919747/NLI
Livorno, 1779
locked
Public Domain
null
he
true
83
4
null
null
null
פירוש והדיפתרא שהוא מליח וקמיח ולא עפיץ ולא תקרא ספר הלכך פסולה למגילה וכיון שהיא פסולה למגילה כל שכן לספר תורה דכתיב ביה ספר.
null
null
null
null
null
null
null
null
he
Sefer HaMakhria
https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001919747/NLI
Livorno, 1779
locked
Public Domain
null
he
true
83
5
null
null
null
ובפרק המביא גט תניין תנן רבי יהודה בן בתירה אומר אין כותבין לא על הנייר מחוק ולא על הדיפתרא מפני שיכול להזדייף וחכמים מכשירין פי' נייר מחוק יוכל להזדייף וכן הדיפתרא מפני שאינה מעופצת והלכך פסילי תנא קמא וחכמים דהיינו רבי אלעזר דמצריך עידי מסירה וליכא למיחש לזייופא מכשר.
null
null
null
null
null
null
null
null
he
Sefer HaMakhria
https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001919747/NLI
Livorno, 1779
locked
Public Domain
null
he
true
83
6
null
null
null
ואמרינן בגמרא אמר רבי חייא בר אמי משמיה דעולא שלשה עורות הן מצה חיפה ודיפתרא מצה כמשמעו דלא מליח ולא קמיח ולא עפיץ למאי הלכתא להוצאת שבת וכמה שיעורו כתני רב שמואל בר יהודה מצה כדי לצרור בה משקולת קטנה וכמה אמר אביי ריבעא דריבעא דפומבדיתא. חיפה מליח ולא קמיח ולא עפיץ למאי הלכת' להוצא' שבת וכמה שיעורו כדתנן עור כדי לעשות קמיע. דיפתרא דמליח וקמיח ולא עפיץ למאי הלכתא להוצאת שבת וכמה שיעורו לכתו' עליו גיטי נשים.
null
null
null
null
null
null
null
null
he
Sefer HaMakhria
https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001919747/NLI
Livorno, 1779
locked
Public Domain
null
he
true
83
7
null
null
null
פירוש אליבא דרבי אלעזר דמכשר אע"פ שיכולה להזדייף אבל אי עפיץ הוה ליה ספר גמור ולא יקרא עור ושיעורו כדי לכתוב עליו פרשה קטנה שבתפילין כדתנן קלף כדי לכתוב עליו פרשה קטנה שבתפילין וכך הוא הקלף העשוי בסיד ספר חשוב כמו הגויל מעופץ ואיתא להאי שיטה בשבת בפרק המוציא מכל זה למדנו שהדיפתרא שהוא מליח וקמיח ולא עפיץ שאינה נקראת ספר והיא יכולה להזדייף ואינה כשרה אלא לגט ואליבא דר' מאיר אם כן הא דאמרינן הא דלא עפיצן בעל כרחנו אינו מדבר אלא באלה הקלפים שלנו העשוים בסיד שהן כשרין לספר תורה כמו הגוילין המעופצים.
null
null
null
null
null
null
null
null
he
Sefer HaMakhria
https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001919747/NLI
Livorno, 1779
locked
Public Domain
null
he
true
83
8
null
null
null
והכי גרסינן בירושלמי בפרקא קמא דמגילה אין עושים יריעה פחות משלשה דפים ולא יתר על שמונה הדא דתימר בתחלה אבל בסוף אפילו כל שהוא ובקלפים לא נתנו בו חכמים שיעור וצריך שיהא כותב על הגויל במקום שיער ועל הקלף במקום נחושתו.
null
null
null
null
null
null
null
null
he
Sefer HaMakhria
https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001919747/NLI
Livorno, 1779
locked
Public Domain
null
he
true
83
9
null
null
null
פירוש הצד התחתון הסמוך לבשר קורא נחושתו ואם שינה פסול לא יהא אלא כותבו חציו על העור.
null
null
null
null
null
null
null
null
he
Sefer HaMakhria
https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001919747/NLI
Livorno, 1779
locked
Public Domain
null
he
true
83
10
null
null
null
פירוש הגויל קורא עור וחציו על הקלף אבל כותב הוא חציו על עור חיה טהורה וחציו על עור בהמה טהורה אלמא כותבין ספר בין על הגויל בין על הקלף.
null
null
null
null
null
null
null
null
he
Sefer HaMakhria
https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001919747/NLI
Livorno, 1779
locked
Public Domain
null
he
true
83
11
null
null
null
וכך כתב גם רבינו אליעזר זצוק"ל בספר יראים שמעתי מפי רבי דלא מצריך תלמודא עפיץ אלא לעיבוד שלהם שהוא במליח וקמיח אבל עיבוד שלנו שהוא בסיד וחזק עיבודו לא מצרכי' עפיץ ומקרי ספר בלא עפיץ.
null
null
null
null
null
null
null
null
he
Sefer HaMakhria
https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001919747/NLI
Livorno, 1779
locked
Public Domain
null
he
true
83
12
null
null
null
וראיה לדבריו מביא ממאי דאמרינן הכא הא דעפיצן הא דלא עפיצן וכולה שמעתא מיירי במזוזה וס"ת אלמא יש עיבוד כשר בלא עפיצן וכך מצאתי כתו' בתשובת הגאונים נקרא בלשון ערבי דק והוא עשוי בסיד הוא הנקרא קלף בתלמוד ועושין ממנו ספר תורה וראיתי שהשיבו לאותן שאין להם מי שיודע לעשות גוילים או דק ומצאו דק שבא ממקום רחוק אם יש להם רשות לכתוב באותו דק ספר תורה דלא מיעבד לשם ספר תורה אי לא.
null
null
null
null
null
null
null
null
he
Sefer HaMakhria
https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001919747/NLI
Livorno, 1779
locked
Public Domain
null
he
true
83
13
null
null
null
ואמרו כי זה הדק קורא רב משה גאון דמתא מחסיא קלף והוא מליח ולא קמיח ולא עפיץ ואם יש לכם יכולת להחזיר את יריעות הדק לבית המיתוח ולהעבי' עליהם מעט סיד לשמה הרי יצאתם ידי עיבוד לשמה מכאן מתברר כי זה הדק הוא עשוי בסיד ורבינו מנשה גאון קורא לו קלף והן הן קלפים שלנו העשויים בסיד.
null
null
null
null
null
null
null
null
he
Sefer HaMakhria
https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001919747/NLI
Livorno, 1779
locked
Public Domain
null
he
true
83
14
null
null
null
ובכמה מקומות מצינו כתוב שספר תורה כשר לכותבו על הקלף כמו שכשר לכותבו על הגויל חדא ההיא דרבי דכתבינן לעיל שאמר בגויל ו' טפחים ובקלף אינו יודע אלמא כתבי ספר תורה על הקלף. ועוד מן הירושלמי שכתבנו. ועוד דאמרינן בשבת בפרק המוציא יין תנא ר' מנשה כתבה על הנייר ועל המטלת פסולה על הקלף ועל הגויל ועל דוכסוסטוס כשרה. ומוקמינן לה התם כי תניא ההיא בספר תורה.
null
null
null
null
null
null
null
null
he
Sefer HaMakhria
https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001919747/NLI
Livorno, 1779
locked
Public Domain
null
he
true
83
15
null
null
null
מכל הני מוכיח שכותבין ספר תורה בין על הגויל בין על הקלף ובלא ספק הקלף יקרא העשוי בסיד ומי שמפרש שהקלף הוא מעובד אינו אומר כלום.
null
null
null
null
null
null
null
null
he
Sefer HaMakhria
https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001919747/NLI
Livorno, 1779
locked
Public Domain
null
he
true
83
16
null
null
null
ופירש המורה נייר של עשבים גויל מעובד בעפצים. וכך פירש גם במגילה דאמרי נייר מחקא ואמר מן העשבים והוא עשוי על ידי דבק. אבל רבינו נתן זצוק"ל פירש בערוך שהנייר הוא חיפה והוא מחקא. ופתרון המורה נראה לי עיקר שהחיפה הוא דמליח ולא קמיח ולא עפיץ והיאך מועיל לכתיבה כלל.
null
null
null
null
null
null
null
null
he
Sefer HaMakhria
https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001919747/NLI
Livorno, 1779
locked
Public Domain
null
he
true
83
17
null
null
null
ובפרק המוציא יין תנן נייר כדי לכתוב עליו קשר מוכסין נייר מחוק כדי לכרוך על פי צלוחית קטנה של פלייטון אלמא שמועיל לכתיבה.
null
null
null
null
null
null
null
null
he
Sefer HaMakhria
https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001919747/NLI
Livorno, 1779
locked
Public Domain
null
he
true
83
18
null
null
null
ובפרק המביא תניין תנן רבי יהודה בן בתירה אומר אין כותבים לא על הנייר מחוק ועל הדיפתרא מפני שיכול להזדיי' דמשמע דוקא נייר מחוק יכול להזדייף אבל נייר שאינו מחוק אינו יכול להזדייף וכותבים עליו את הגט והחיפה הוא עור גמור והיאך יועיל לכתיבה ולגבי שבת כל דבר שיערו חכמים אותו בדבר שהוא עשוי לכך והיאך היו משערין החיפה לכתוב עליו וקשר של מוכסין דלאו לכתיבה קאי אלא ודאי הדבר ברור שנייר הוא זה הבא מארץ ישמעאל אבל אינו נעשה מעשבים כדפירש המורה אלא מבלאי בגדים וחבלים עושין אותו והוא חלק ונאה לכתיבה ואינו יכול להזדיי' שלא יהא המחק ניכר בו אך אם הי' כתוב ונמחק כדתנן בגיטין לא על הנייר מחוק מפני שיכול להזדייף והגיטין והשטרות דלא בעי ספר אלא כתב שאינו יכול להזדייף בלחוד כותבים על הנייר שאינו מחוק אבל ספר תורה ומגילה הצריכים ספר אין כותבים אותם על הנייר אע"פ שאינו מחוק דנהי שאינו יכול להזדייף ספר מיהא לא מיקרי מפני שאינו בר קיימא ואינו חזק והוא נימס כמים ולא יקרא ספר אלא העשוי מעור בהמה.
null
null
null
null
null
null
null
null
he
Sefer HaMakhria
https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001919747/NLI
Livorno, 1779
locked
Public Domain
null
he
true
84
0
null
null
null
גרסינן בפרק הקומץ בתרא הא מורידין עושין והא בעיא שירטוט דאמר רב מנימין בר חלקיה אמר רב חמא בר גוריא אמר רב כל מזוזה שאינה משורטטת פסולה ורב מנימין בר חלקיה דידיה אמר שירטוט מזוזה הלכה למשה מסיני תנאי היא דתניא רבי ירמיה אמר משום רבינו תפילין ומזוזות נכתבים שלא מן הכתב ואין צריכות שירטוט והלכתא תפילין לא בעו שירטוט ומזוזה בעיא שירטוט ואידי ואידי נכתבות שלא מן הכתב מאי טעמא מיגרס גריסן פירוש מתפילין מקשה ולא מספר תורה דאילו ספר תורה בעי שירטוט כדאמרי' בפרק החולץ ובפרק מצות חליצה מר זוטרא הוה משרטט וכתב כל הפרשה כולה.
null
null
null
null
null
null
null
null
he
Sefer HaMakhria
https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001919747/NLI
Livorno, 1779
locked
Public Domain
null
he
true
84
1
null
null
null
ובהלכתא קמייתא דגיטין אמרינן אמר רבי יצחק שתים כותבים שלש אין כותבים במתניתא תנא שלש כותבים ארבע אין כותבין ואמרינן התם ר' אלעזר שירטט וכתב לה ומר עוקבא נמי שירטט וכתב לה.
null
null
null
null
null
null
null
null
he
Sefer HaMakhria
https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001919747/NLI
Livorno, 1779
locked
Public Domain
null
he
true
84
2
null
null
null
ובשילהי פרקא דמגילה אמרינן דברי שלום ואמת אמר רבי תנחום אמר רב אסי ואמרי לה אמר רבי חייא בר אבא אמר רב אסי מלמד שצריכה שירטוט כאמיתה של תורה.
null
null
null
null
null
null
null
null
he
Sefer HaMakhria
https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001919747/NLI
Livorno, 1779
locked
Public Domain
null
he
true
84
3
null
null
null
ושמעתי אומרים משם רבינו תם זצוק"ל דספר תורה נמי לא בעי שירטוט כתפילין אבל מיהו צריך לסרגל מארבע רוחות ולא יותר בין בספר תורה בין בתפילין אבל לשרטט בין השיטין אינם צריכין חוץ ממזוזה שצריכה שירטוט אף בין השיטין ומאי דאמר רבי יצחק שתים כותבים שלש אין כותבים זהו בלא שירטוט מד' רוחות ומאי דאמרינן מגילה צריכה שירטוט באמיתה של תורה אמיתה של תורה היא המזוזה אבל כל התורה אינה צריכה שירטוט כי אם מארבע רוחות.
null
null
null
null
null
null
null
null
he
Sefer HaMakhria
https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001919747/NLI
Livorno, 1779
locked
Public Domain
null
he
true
84
4
null
null
null
וכך מצאתי שפירש רבי' נתן זצוק"ל בערך אמת באמיתה של תורה פירש במזוזה שהיא אמיתה כדגרסינן בפ' הקומץ רבה בגמרא דשתי פרשיות שבמזוזה אמר רב כל מזוזה שאינה משורטטת פסולה. ועוד אמרו שירטוט של מזוזה הלכה למשה מסיני.
null
null
null
null
null
null
null
null
he
Sefer HaMakhria
https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001919747/NLI
Livorno, 1779
locked
Public Domain
null
he
true
84
5
null
null
null
ובתשובות רב עמרם גאון זצוק"ל ראיתי כתוב כאמיתה של תורה בעיקר של תורה כאמת שלה כגון חוקים מצות ומשפטים שבה.
null
null
null
null
null
null
null
null
he
Sefer HaMakhria
https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001919747/NLI
Livorno, 1779
locked
Public Domain
null
he
true
84
6
null
null
null
ושמעתי שמסתייעין מכאן מדקא מקשה הא מורידין עושין ומשמע להו דבין מתפילין בין מספר תורה מקשה דאלמא ספר תורה נמי לא בעי שירטוט.
null
null
null
null
null
null
null
null
he
Sefer HaMakhria
https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001919747/NLI
Livorno, 1779
locked
Public Domain
null
he
true
84
7
null
null
null
ואינו נראה לי כל זה הדוחק שנדחקין לפרש הא דאמרינן שלש אין כותבים בשירטוט דמארבע רוחות קאמר ואמתה של תורה לפרש על מזוזה דוקא דאי משום האי דאמרינן הא מורידין עושין לאו אספר תורה נמי קאי אלא אתפילין קאי בלחוד דלא בעי שירטוט אבל ספר תורה הכי נמי דבעי שירטוט כדמוכח בכמה דוכת'.
null
null
null
null
null
null
null
null
he
Sefer HaMakhria
https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001919747/NLI
Livorno, 1779
locked
Public Domain
null
he
true
84
8
null
null
null
וגם פירש המורה הא מורידין עושין והא מזוזה בעיא שירטוט כדמפרש לקמן ובתפילין לא אשכחן דבעי שירטוט אלמא מתפילין בלחוד מקשה ואין אנו צריכין לכל זה הדוחק ועוד שנוכל להביא ראיה בפירוש דספר תורה בעי שירטוט דגרסינן בירושלמי בהלכתא קמייתא דמגילה רבי חלבו בשם רבי אלעזר נאמר כאן דברי שלום ואמת ונאמר להלן אמת קנה ואל תמכור הרי היא כאמיתה של תורה מה היא צריכה שירטוט אף זו צריכה שירטוט אלמא לא על מזוזה בלחוד קאמר אלא על כל התורה שנקראת אמת ובעבור זה אמר כאמיתה של תורה שדומה אמיתה של מגילה לאמיתה של תורה.
null
null
null
null
null
null
null
null
he
Sefer HaMakhria
https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001919747/NLI
Livorno, 1779
locked
Public Domain
null
he
true
84
9
null
null
null
ובריש פרק כל כתבי אמרינן דכתבי הקדש שהיו כתובים בסם ובסיקרא בקומוס ובקנקנתום יש להם קדושה ומצילי' אותם מפני הדליקה דתניא אין בין ספרים למגילה אלא שהספרים נכתבים בכל לשון ומגילה עד שתהא כתובה אשורית על הספר ובדיו פירוש מדקא מדכר דיו גבי מגילה שמע מינה דספרים לא בעו דיו אלא נכתבים אפילו בסם ובסיקרא בקומוס ובקנקנתו' ואם איתא דספר תורה לא בעי שירטוט אמאי לא קתני לה בהך מתנית' עם הנך דאיכא בין ספרים למגילה אלא שמע מינה שוין הם בדבר הזה שכולם צריכים שירטוט.
null
null
null
null
null
null
null
null
he
Sefer HaMakhria
https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001919747/NLI
Livorno, 1779
locked
Public Domain
null
he
true
84
10
null
null
null
ומצאתי כתוב בתשובות רבינו פלטואי גאון זצוק"ל כך ראינו דכל דבר שהוא קדושה צריך שירטוט בין מדרבי יצחק בין ממתניתא בין מדמר זוטרא בין מדמר עוקבא ורבי אלעזר ואפילו לכתוב פסוק אחד בלא שירטוט אלא תפילין מה טעם אין צריכים שירטוט מפני שמצווין לקובען ואין צריך לקרות בהם בספרים אלא מצוה לכורכן ולקומען לכורכן בשערן לתופרן בגידין ונעשין כקמיע ואין רגילין לפותחן ולקרות בהן לפיכך אין צריכים שרטוט שהשרטוט לא נאמר אלא משום קריאה ולפי דברי הגאון יש לומר דקאי דפליגי במזוזה משום האי טעמא דמאן דסבר דלא בעי שירטוט משום דלאו לקריאה עבידא ודמיא לתפילין ומאן דאמר בעיא שירטוט מפני שאינ' נקמע' כתפילין ואע"ג דאמרינן דתפלין לא בעי שירטוט הני מילי בין השיטין אבל מארבעה רוחותיהן בעי שירטוט דגרסינן בירושלמי בפ' א' דמגילה בהלכה אין בין ספרים הלכה למשה מסיני שיהו כותבין בעורות וכותבי' בדיו ומסרגלין בקנה וכורכין בשיער וטולין במטלית ודובקין בדבק ותופרין בגידין.
null
null
null
null
null
null
null
null
he
Sefer HaMakhria
https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001919747/NLI
Livorno, 1779
locked
Public Domain
null
he
true
84
11
null
null
null
מסרגלי' בקנה הוא השירטוט של ארבע רוחותיהן וטולין במטלי' הוא מה שכתב רבינו האי גאון זצוק"ל שאחר שכתב התפילין על הקלף כורכן בדוכסוסטוס ומכניסן בבתי'.
null
null
null
null
null
null
null
null
he
Sefer HaMakhria
https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001919747/NLI
Livorno, 1779
locked
Public Domain
null
he
true
85
0
null
null
null
גרסינן בפרק הקומץ בתרא תנו רבנן כיצד סודרן קדש לי והיה כי יביאך מימין שמע והיה אם שמוע משמאל והא תניא איפכא אמר אביי לא קשיא כאן מימין של קורא כאן מימין המניח והקורא קורא כסדרן.
null
null
null
null
null
null
null
null
he
Sefer HaMakhria
https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001919747/NLI
Livorno, 1779
locked
Public Domain
null
he
true
85
1
null
null
null
אמר רב חננאל אמר רב אם החליף פרשיותי' פסולה אמר אביי לא אמרן אלא גוויותא לברייתא וברייתא לגווייתא אבל גוויותא לגווייתא וברייתא לברייתא לית לן בה.
null
null
null
null
null
null
null
null
he
Sefer HaMakhria
https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001919747/NLI
Livorno, 1779
locked
Public Domain
null
he
true
85
2
null
null
null
אמר ליה רבא מאי שנא גווייתא לברייתא וברייתא לגווייתא דלא דהנך דבעיא למיחזי אוירא לא חזיאן והנך דלא בעיין למיחזי אוירא קא חזיאן. גווייתא לגווייתא וברייתא לברייתא נמי הך דבעיא למיחזי אוירא דימין קא חזייא דשמאל ודשמאל חזייא אוירא דימין אלא לא שנא.
null
null
null
null
null
null
null
null
he
Sefer HaMakhria
https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001919747/NLI
Livorno, 1779
locked
Public Domain
null
he
true
85
3
null
null
null
ופירש המורה כשהקורא עומד כנגד המניח הויא ימינו של זה לשמאלו של זה והקורא קורא כסדרן כסדר שהן כתובין בתורה המוקדם מוקדם והמאוחר מאוחר.
null
null
null
null
null
null
null
null
he
Sefer HaMakhria
https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001919747/NLI
Livorno, 1779
locked
Public Domain
null
he
true
85
4
null
null
null
וגווייתא לברייתא פירוש שכתב והיה כי יביאך קודם לקדש דנעשת פנימית זו חיצונ' אי נמי הקדי' והי' אם שמוע לשמע דנעשת פנימית חיצונה וחיצונה פנימית אבל גווייתא לגווייתא כגון והיה אם שמוע משמאל קדש מימין של מניח. וכך פירש גם רבינו גרשום זצוק"ל.
null
null
null
null
null
null
null
null
he
Sefer HaMakhria
https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001919747/NLI
Livorno, 1779
locked
Public Domain
null
he
true
85
5
null
null
null
אבל רבינו אליעזר זצוק"ל כתב בספר יראים שחיבר נותן קדש משמאל המניח בבית החיצון ואח"כ נותן בבית השני והי' כי יביאך וחוזר לצד אחר ונותן שמע בבית החיצון לימינו של מניח ובבית שני והיה אם שמוע.
null
null
null
null
null
null
null
null
he
Sefer HaMakhria
https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001919747/NLI
Livorno, 1779
locked
Public Domain
null
he
true
85
6
null
null
null
וכן שמעתי מפי רבינו יעקב ז"ל שקבלה היתה ביד רב האי גאון הווייות באמצע פירוש והיה כי יביאך והיה אם שמוע באמצע שמע חיצון לצד ימין קדש חיצון לצד שמאל.
null
null
null
null
null
null
null
null
he
Sefer HaMakhria
https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001919747/NLI
Livorno, 1779
locked
Public Domain
null
he
true
85
7
null
null
null
ולא כדברי רבותי שמפרשים קדש והיה כי יביאך שמע והיה אם שמוע נמצאו והיה כי יביאך ושמע באמצע והלשון מוכיח כדברי רב האי גאון דאי כפירוש רבותי הכי איבעי ליה למיתני כיצד הדרך קדש והי' כי יביאך שמע והיה אם שמוע ומתחיל לימין וכמו שכתב רבי' אליעזר משום רבינו האי כך ראיתי כתוב משום רב שרירא גאון זצוק"ל דליהוו ההוויות באמצע וכך מצאתי כתוב בשימוש תפילין אחד.
null
null
null
null
null
null
null
null
he
Sefer HaMakhria
https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001919747/NLI
Livorno, 1779
locked
Public Domain
null
he
true
85
8
null
null
null
ובשימוש תפילין אחר מצאתי כתוב יביא עוד קלף מן צבי וחותך ארבע חתיכות כחשבון הבתים וכותב על כל חתיכה וחתיכה פרשה א' בחתיכה אחת יכתוב קדש ובחתיכה שניה יכתוב והיה כי יביאך ובחתיכה שלישית שמע ישראל ובחתיכה רביעית והיה אם שמוע.
null
null
null
null
null
null
null
null
he
Sefer HaMakhria
https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001919747/NLI
Livorno, 1779
locked
Public Domain
null
he
true
85
9
null
null
null
וזהו סידורן בבתים קדש לי לצד ימין בבית ראשון ובבית שני הסמוך ליה והיה כי יביאך ובבית שלישי סמוך לו שמע ישראל ובבית רביעי שהוא לצד שמאל והיה אם שמוע.
null
null
null
null
null
null
null
null
he
Sefer HaMakhria
https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001919747/NLI
Livorno, 1779
locked
Public Domain
null
he
true
85
10
null
null
null
וזה הסדר נראה לי עיקר שהוא כסדר שהן כתובות בתורה ומאן דאמר הוויות באמצע הוא סדר כתיבתן לא יצא בהן ידי חובה כדאמר רב חננאל אמר רב אם החליף פרשיותיה פסולה שאילו היה משמע לשון הברייתא בפירוש שצריך לכתוב הוויות באמצע היה מקשה בעל התלמוד מה ראה התנא להפך סדר כתיבתן בתורה מה טעם יש בזה לכתוב הוויות באמצע כל שכן של' הברייתא אינו מוכיח אלא כסדר הכתובים בתורה דאמר קדש והיה כי יביאך מימין שמע והיה אם שמוע משמאל. ומאי דאמר רבי אליעזר דהכי איבעי ליה למיתני כיצד סדרן קדש והיה כי יביאך שמע והיה אם שמוע ומתחיל לימין.
null
null
null
null
null
null
null
null
he
Sefer HaMakhria
https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001919747/NLI
Livorno, 1779
locked
Public Domain
null
he
true
85
11
null
null
null
תשובה דהתנא בא להודיע שלא תכתוב הפרשיות של תפילין כדרך שאתה כותב הפרשיות של מזוזה שהן נכתבו בדף א' ולמטה מזו והם כתבם בשתי דפים פסולה אבל הפרשיות של תפילין אין נכתבות כך אלא כותב ארבע פרשיות בד' דפים זו בצד זו שיבאו קדש והיה כי יביאך מימין שמע והיה אם שמוע משמאל ויעמדו בארבעה בתים זו בצד זו לפיכך תפש זה הלשון מימין ומשמאל כדי למונעך שלא תכתבם זו תחת זו כולן בדף אחד בקלף אחד ויניחו בארבעה בתים כדתניא לעיל ואם כתבו על עור אחד והניחם בארבעה בתים בעור אחד יצא אלא זו בצד זו ולא זו תחת זו שדין אחד לתפיל' של יד ולתפילה של ראש אבל רבינו אליעזר כתב בס' יראי' שתפלה של יד כותב כל ארבע פרשיות בשש שורות זו למטה מזו.
null
null
null
null
null
null
null
null
he
Sefer HaMakhria
https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001919747/NLI
Livorno, 1779
locked
Public Domain
null
he
true
85
12
null
null
null
ואינו נראה לי מדתניא לעיל אמר רבי יוסי ומודה רבי יהודה שאם אין לו תפילה של יד ויש לו שתי תפילין של ראש שטולה עור על אחת מהן ומניחה ומדמכשר תפילה של ראש לעשות של יד שמע מינה סדר אחד יש לשתיהן שכמו שארבע פרשיות של ראש נכתבות זו בצד זו כך ארבע פרשיו' של יד נכתבו' זו בצד זו ולא תחת זו והכי תני' במכילתא בפרשת והיה כי יביאך והיה לך לאות על ידכה ולטוטפות בין עיניך בארבעה מקומות פרשת תפילין קדש לי והיה כי יביאך שמע והיה אם שמוע מכאן אמרו מצות תפילין ארבע פרשיות של יד שהן בדף אחד ארבע פרשיות של ראש שהן ארבע טוטפות אלו הן קדש לי והיה כי יביאך שמע ישראל והיה אם שמוע כותבם כסדר ואם כתבם שלא כסדרן הרי אלו יגנזו.
null
null
null
null
null
null
null
null
he
Sefer HaMakhria
https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001919747/NLI
Livorno, 1779
locked
Public Domain
null
he
true
85
13
null
null
null
הרי לך בפירוש כסדר האמור בתורה שהרי לא הוזכר כאן לא מימין ולא משמאל אלא סדר הכתוב בתורה. וכך כתב גם רבינו יצחק בר מלכי צדק זצוק"ל בפרק י"ח דכלים בית ראשון קדש לי בית ב' והיה כי יביאך בית שלישי שמע בית ד' והיה אם שמוע.
null
null
null
null
null
null
null
null
he
Sefer HaMakhria
https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001919747/NLI
Livorno, 1779
locked
Public Domain
null
he
true
85
14
null
null
null
(תולעת יעקב. זה הפסק הזכירו ריא"ז נכדו והביאו בשלטי הגבורים בהלכות תפילין שכתב וז"ל וכן הסכים מז"ה בספר המכריע ערך פ"ז יע"ש).
null
null
null
null
null
null
null
null
he
Sefer HaMakhria
https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001919747/NLI
Livorno, 1779
locked
Public Domain
null
he
true
86
0
null
null
null
גרסינן בפרק הקומץ בתרא אמר רבא בר רב שילא אמר רב חסדא סח בין תפילה לתפילה חוזר ומברך וכו'.
null
null
null
null
null
null
null
null
he
Sefer HaMakhria
https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001919747/NLI
Livorno, 1779
locked
Public Domain
null
he
true
86
1
null
null
null
על ענין תפילין שכתבת אלי פירש רבי יהודה חסיד מברך שתים אע"פ שלא סח ורצית לדעת מה דעתי נוטה בזה.
null
null
null
null
null
null
null
null
he
Sefer HaMakhria
https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001919747/NLI
Livorno, 1779
locked
Public Domain
null
he
true
86
2
null
null
null
אודיעך כי בעל הלכות גדולות כתב כשהוא מניח מניח של יד ואחר כך מניח של ראש וכשהוא חולץ חולץ של ראש ואחר כך חולץ של יד. על תפילה של יד מברך להניח תפילין ועל תפילה של ראש מברך על מצות תפילין אמר רבא בר רב שילא אמר רב חסדא סח בין תפילה של יד לתפילה של ראש חוזר ומברך שתים.
null
null
null
null
null
null
null
null
he
Sefer HaMakhria
https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001919747/NLI
Livorno, 1779
locked
Public Domain
null
he
true
86
3
null
null
null
הנה בעל הלכות גדולות מצריך לברך על של יד בפני עצמה ועל של ראש בפני עצמה אע"ג דלא סח ואם סח בנתי' חוזר ומברך על של ראש לבד שתים.
null
null
null
null
null
null
null
null
he
Sefer HaMakhria
https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001919747/NLI
Livorno, 1779
locked
Public Domain
null
he
true
86
4
null
null
null
ורבינו יצחק כתב אמר רבא בר רב שילא אמר רב חסדא סח בין תפילה לתפילה חוזר ומברך סח אין לא סח לא והא אמר רב חייא משמיה דרבי יוחנן על תפילה של יד הוא מברך להניח תפילין ועל של ראש הוא אומר על מצות תפילין. אביי ורבא דאמרי תרוייהו לא סח מברך אחת סח מברך שתים וכן הלכתא.
null
null
null
null
null
null
null
null
he
Sefer HaMakhria
https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001919747/NLI
Livorno, 1779
locked
Public Domain
null
he
true
86
5
null
null
null
וחזינא בהלכות גדולות בהא מילתא טעותא והלכתא כדכתבינן דלא מברך שתים אלא היכא דסח אבל לא סח אינו מברך אלא אחת והכי נמי אשכחן בירושל' כשהוא לובשן מברך להניח תפילין ושמעי' מינה דאינו מברך אלא אחת על שתיהן.
null
null
null
null
null
null
null
null
he
Sefer HaMakhria
https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001919747/NLI
Livorno, 1779
locked
Public Domain
null
he
true
86
6
null
null
null
והכי כתב רבינו האי גאון זצוק"ל כדכתבינן גם המורה כך פירש מילתא דאביי ורבא כרבינו יצחק סח מברך שתים כדשלח רב חייא לא סח אין מברך אלא על של יד בלבד.
null
null
null
null
null
null
null
null
he
Sefer HaMakhria
https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001919747/NLI
Livorno, 1779
locked
Public Domain
null
he
true
86
7
null
null
null
וזה הפתרון אינו נראה לי שאם אביי ורבא דאמרי סח מברך שתים אמילתא דרבי יוחנן קיימי ולפרושי מילתא קא אתי דמאי דקא אמר רבי יוחנן דמברך על של יד ועל של ראש היכא דסח בנתים הוא ולא כדקא סלקא דעתיה דאע"פ שלא סח נמי חוזר ומברך על של ראש.
null
null
null
null
null
null
null
null
he
Sefer HaMakhria
https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001919747/NLI
Livorno, 1779
locked
Public Domain
null
he
true
86
8
null
null
null
אי הכי כלומר הכי הוה ליה למימר אביי ורבא דאמרי תרווייהו הכא נמי היכא דסח כלומר לאו כדסברת דרבי יוחנן בלא סח נמי קאמר אלא היכא דסח ולעולם לא תיקשי מינה לרב חסדא ומה להם לומר לא סח מברך אחת סח מברך שתים אלא ודאי הכי משמע מילתייהו דלא אתו לפרושי אלא מילתא דרב חסדא אבל מילתיה דרבי יוחנן לא מיפרשא אלא אע"ג דלא סח כדקא סלקא דעתיה ומשום דניקשי מינה לרב חסדא פרישו מילתא דרב חסדא הכי דהאי דאמר רב חסדא סח בין תפילה לתפילה חוזר ומברך שתים קאמר שחוזר ומברך על של ראש להניח ועל מצות דכיון דסח הפסיד הברכה שבירך להניח וחייב עוד לחזור ולשנותה אבל אם לא סח מברך על של ראש אחת על מצות תפילין ולא קשיא דרב חסדא ודרבי יוחנן דרב חסדא איירי היכא דסח ואמר שחוזר ומברך עוד הברכה שבירך ונמצא אינו מברך על של ראש אלא א'.
null
null
null
null
null
null
null
null
he
Sefer HaMakhria
https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001919747/NLI
Livorno, 1779
locked
Public Domain
null
he
true
86
9
null
null
null
ותו אם כפתרון המורה היאך ראוי לומר לא סח אין מברך אלא על של יד והרי לא סח אינו משמע אלא אחר שבירך על של יד כבר והיאך יתכן לפרש האי דאמר מברך אחת דאינו מברך אלא על של יד בלבד והרי כבר בירך והכי הוה ליה למימר לא סח אינו מברך עוד אלא על מה שבירך מדקאמר לא סח מברך אחת שמע מינה על של ראש קאמר.
null
null
null
null
null
null
null
null
he
Sefer HaMakhria
https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001919747/NLI
Livorno, 1779
locked
Public Domain
null
he
true
86
10
null
null
null
ומה שכתב בהלכות גדולות הוא הנראה לי עיקר. ורבינו יצחק תפס את דבריו בלי שום ראיה.
null
null
null
null
null
null
null
null
he
Sefer HaMakhria
https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001919747/NLI
Livorno, 1779
locked
Public Domain
null
he
true
86
11
null
null
null
ומה שנסתייע מן הירושלמי אדרבא הירושלמי מוכיח בהלכות גדולות דהכי גרסינן בפרק היה קורא כיצד הוא מברך עליהם רבי זריקן בשם רבי יעקב בר אידי כשהוא נותן של יד מהו אומר אקב"ו להניח תפילין וכשהוא נותן של ראש מהו אומר אקב"ו על הנחת תפילין ופשט הירושלמי בשלא סח משמע שלא חילק דבריו ודקית ואשכחית שגם רבינו שלמה בן היתום משום רבינו גרשום זצ"ל פירש בדבריו וכך כתב אביי ורבא דאמרי תרווייהו לא סח מברך אע"פ שהן שתים הרי הן כאחת לפי שמה שהוא מברך על של ראש במצות תפילין היינו במצות הינוח ודמיין כחדא ברכה כשלא סח אבל סח בנתים חוזר ומברך פעם שניה להניח תפילין והא מברך שתים.
null
null
null
null
null
null
null
null
he
Sefer HaMakhria
https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001919747/NLI
Livorno, 1779
locked
Public Domain
null
he
true
86
12
null
null
null
וגם רבינו אליעזר זצוק"ל כתב בספר יראים אמר רבא בר רב שילא אמר רב חסדא סח בין תפילה לתפילה חוזר ומברך ומסקי אביי ורבא לא סח מברך אחת על של ראש על מצות תפילין ולהניח תפילין אינו מברך שכבר בירך על של יד סח מברך שתים על של ראש להניח ועל מצות שאינה עולה ברכת להניח שבירך על של יד לתפילין של ראש שכבר סח.
null
null
null
null
null
null
null
null
he
Sefer HaMakhria
https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001919747/NLI
Livorno, 1779
locked
Public Domain
null
he
true
86
13
null
null
null
וכך מצאתי כתוב בתשובות רב עמרם גאון זצוק"ל שמי שאין לו אלא תפילה אחת או של יד או של ראש מברך עליה שתי ברכות להניח תפילין ועל מצות תפילין.
null
null
null
null
null
null
null
null
he
Sefer HaMakhria
https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001919747/NLI
Livorno, 1779
locked
Public Domain
null
he
true
86
14
null
null
null
על הדברים הללו אני סומך וכך נראה לי עיקר שהרי של יד ושל ראש שתי מצות הן והיאך יתכן לפוטרו בברכה אחת אלא ודאי על של יד מברך בפני עצמה ועל של ראש בפני עצמה אע"פ שלא סח בנתים.
null
null
null
null
null
null
null
null
he
Sefer HaMakhria
https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001919747/NLI
Livorno, 1779
locked
Public Domain
null
he
true
87
0
null
null
null
גרסינן בפרק התכלת אמר רחבה אמר רב יהודא חוטי צמר פוטרין בשל פשתן וכו'.
null
null
null
null
null
null
null
null
he
Sefer HaMakhria
https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001919747/NLI
Livorno, 1779
locked
Public Domain
null
he
true
87
1
null
null
null
מה שכתבת אלי על טלית של שני מינין כגון צמר גפן ופשתים אי נמי שאר מינין אם היא כשרה אם היא פסולה.
null
null
null
null
null
null
null
null
he
Sefer HaMakhria
https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001919747/NLI
Livorno, 1779
locked
Public Domain
null
he
true
87
2
null
null
null
אודיעך שדבר זה הויא פלוגתא דאמוראי אם שאר מינין שאינן מצמר או מפשתים אם חייבין מדאוריית' או מדרבנן דהכי אמרינן במנחות בפרק התכלת אמר רחבה אמר רב יהודא חוטי צמר פוטרים בשל פשתן וחוטי פשתן פוטרין בשל צמר וחוטי צמר ופשתן פוטרין בכל מקום ואפילו בשיראין פירוש חוטי צמר ופשתן ביחד דהוי כלאים ואפילו הכי שפיר דמי מפני שהשיראין חייבין בציצית מן התורה וכל היכא דאיכא מצות ציצית אישתראי בה כלאים ופליגא דרב נחמן דאמר רב נחמן שיראין פטורים מן הציצית פירוש דלא חייבה התורה בציצית אלא בגדי צמר ופשתים כדלקמן ולא שאר מינין וכיון שהשיראין פטורין מן התורה אי שרי בהו כלאי' הוו כלאים שלא במקום מצוה.
null
null
null
null
null
null
null
null
he
Sefer HaMakhria
https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001919747/NLI
Livorno, 1779
locked
Public Domain
null
he
true
87
3
null
null
null
איתיביה רבא לרב נחמן השיראין והכלך הסיריגון חייבין בציצית ומהדר מדרבנן פירוש אין חייבים מן התורה אלא מדרבנן אי הכי אימא סיפא ובכולן צמר ופשתים פוטרין בהם אי אמרת בשלמא דאורייתא היינו דמשתרי בהו כלאים אלא אי אמרת דרבנן היכי מישתרי בהו כלאי' פירוש קא סלקא דעתיה דהאי דתנא צמר ופשתים פוטרין בהם שניהם ביחד קאמר כדאמר רב יהודא ומהדר אימא או צמר או פשתים. הכי נמי מסתברא מדקתני סיפא והן עצמן במינם פוטרין שלא במינם אין פוטרים. אי אמרת בשלמא דרבנן היינו דפטרי במינם אלא אי אמרת דאורייתא צמר ופשתים הוא דפטרי בהו.
null
null
null
null
null
null
null
null
he
Sefer HaMakhria
https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001919747/NLI
Livorno, 1779
locked
Public Domain
null
he
true
87
4
null
null
null
פירוש דמדקדק מדקא תני הן בעצמן דהיינו ציצית דשיראין במינן דהיינו טלית דשיראין פוטרין ואי סלקא דעתך דחיוב טלית דשיראין דאורייתא היכי מיפטרא בציצית דשיראין שאין קרוי ציצית מן התורה אלא מצמר ופשתים דכתיב צמר ופשתים יחדיו וסמיך ליה גדילים תעשה לך דמשמע שאין גדילים אלא מצמר ופשתים.
null
null
null
null
null
null
null
null
he
Sefer HaMakhria
https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001919747/NLI
Livorno, 1779
locked
Public Domain
null
he
true
87
5
null
null
null
ומהדר אי משום הא לא קשיא כדרבא דרבא רמי כתיב הכנף מין כנף וכתיב לא תלבש שעטנז צמר ופשתים יחדיו גדילים תעשה לך הא כיצד צמר ופשתים פוטרין בין במינם בין שלא במינם שאר מינין במינן פוטרין שלא במינן אין פוטרין.
null
null
null
null
null
null
null
null
he
Sefer HaMakhria
https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001919747/NLI
Livorno, 1779
locked
Public Domain
null
he
true
87
6
null
null
null
פירוש רבא דייק מדכתיב על ציצית הכנף דדרשינן מיניה שתהא הציצית מין כנף ומשמע מכל מין שיהא הכנף תטיל בה ציצית ואפילו אינו מצמר ופשתים אלא משאר מינין וכתיב צמר ופשתי' יחדיו דמשמע אין ציצית כשרה אלא מצמר ופשתים אלא הא כיצד צמר ופשתים פוטרין בין במינן בין שלא במינן שאר מינין במינן פוטרין שלא במינן אין פוטרין ואשתכח רבא דמרבה שאר מינין לציצית ורב נחמן אמר לך כדתנא דבי ר' ישמעאל דאמר הואיל ונאמרו בגדים בתורה סתם ופרט לך הכתוב באחד מהן צמר ופשתים אף כל צמר ופשתים פירוש גבי נגעים כתיב בבגד צמר או בבגד פשתים.
null
null
null
null
null
null
null
null
he
Sefer HaMakhria
https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001919747/NLI
Livorno, 1779
locked
Public Domain
null
he
true
87
7
null
null
null
אמר אביי והאי תנא מפיק מאידך תנא דבי רבי ישמעאל דתנא רבי ישמעאל בגד צמר אין לי אלא בגד צמר מנין לרבות צמר גמלים צמר ארנבים ונוצה של עזים והשיראין והכלך והסריקון תלמוד לומר או בגד למדנו מכאן דהויא פלוגתא דרב יהודא ורב נחמן ורבא דהוא בתרא סבירא ליה כרב יהודא וקיימא לן בכל דוכתא דהלכתא כבתראי כל שכן דהוה ליה רב נחמן אחד במקום שנים ואי משום תנא דבי רבי ישמעאל הא אידך תנא מפיק מיניה.
null
null
null
null
null
null
null
null
he
Sefer HaMakhria
https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001919747/NLI
Livorno, 1779
locked
Public Domain
null
he
true
87
8
null
null
null
וראיתי מי שאמר וקיימא לן כתנא דבי רבי ישמעאל דאמר אין בגד אלא מצמר ופשתים. ואינו נראה לי דהא אידך תנא מפיק מיניה ויש לנו לחזור לפלוגתא דאמוראי ולמיפסק הלכה כרבא דהוא בתרא כל שכן דרבי יהודה קאי כותיה.
null
null
null
null
null
null
null
null
he
Sefer HaMakhria
https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001919747/NLI
Livorno, 1779
locked
Public Domain
null
he
true
87
9
null
null
null
ומאי דאמרינן בפרק במה מדליקין רב נחמן בר יצחק אמר אף כל לאתויי ציצית ציצית בהדיא כתיב בה לא תלבש שעטנז צמר ופשתים יחדיו גדילים תעשה לך סלקא דעתך אמינא כדרבא דרבא רמי כתיב הכנף מין כנף וכתיב צמר ופשתים יחדיו הא כיצד צמר ופשתים פוטרין בין במינם בין שלא במינם שאר מינין במינן פוטרין שלא במינן אין פוטרין סלקא דעתך אמינא כדרבא קא משמע לן ומשמע מהכא דליתה לדרבא והכי נמי אמרינן בהלכתא קמייתא דיבמות הא לאו מילתא היא דהא סלקא דעתיה כדרבא תנא דבי רבי ישמעאל הוא דקאמר הכי משום דמקשינן ליה מצמר ופשתי' הכתיב גבי ציצית ופשיטא ודאי דתנא דבי רבי ישמעאל לא סבירא ליה כוותי' ומש"ה לא מידחיי' מילתא דרבא בהכי והלכתא כוותיה.
null
null
null
null
null
null
null
null
he
Sefer HaMakhria
https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001919747/NLI
Livorno, 1779
locked
Public Domain
null
he
true
87
10
null
null
null
נמצא עכשיו דלדברי רבא כל המינין חייבין בציצית מן התורה ואפילו שיראין וכלך והסריקין ולדברי רב נחמן פטורים הן מן התורה וחייבין מדרבנן.
null
null
null
null
null
null
null
null
he
Sefer HaMakhria
https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001919747/NLI
Livorno, 1779
locked
Public Domain
null
he
true
87
11
null
null
null
ולי נראה שהלכה כרבא אבל רבותי הקדמונים זכרונם לברכה פסקו כרב נחמן וכתנא דבי ר' ישמעאל והרוצה לצאת ידי שמים ולאפוקי נפשיה מפלוגתא יעשה טלית של צמר והיא מצוה מן המובחר.
null
null
null
null
null
null
null
null
he
Sefer HaMakhria
https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001919747/NLI
Livorno, 1779
locked
Public Domain
null
he
true
87
12
null
null
null
וטלית של פשתן שנהגו העולם להטיל בה ציצית של פשתן אינו נראה לי כלל משום דהויא פלוגתא דבית שמאי ובית הלל דאמרינן בפרק התכלת תנו רבנן סדין בציצית בית שמאי פוטרין ובית הלל מחייבין והלכה כבית הלל.
null
null
null
null
null
null
null
null
he
Sefer HaMakhria
https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001919747/NLI
Livorno, 1779
locked
Public Domain
null
he
true
87
13
null
null
null
אמר רבי אלעזר בר צדוק והלא כל המטיל תכלת בסדינו בירושלים אינו אלא מן המתמיהין אמר רבי אם כן למה אסרוה מפני שאינן בקיאין פירוש בית שמאי לא דרשי סמוכין למשרי כלאים בציצית ודין הציצית הוא להיות חציו תכלת וחציו לבן ממין הטלית דנפקא לן מעל ציצית הכנף מין כנף דהיינו לבן ופתיל תכלת היינו דליעביד שני חוטין לבן ושני חוטין תכלת ואם יטיל תכלת בסדין של פשתן הוו להו כלאים שלא במקום מצוה שלא חייבה התורה תכלת אלא בטלית של צמר ואף על גב דמצי למעבד כולו לבן שהרי אין התכלת מעכבת את הלבן ונמצא שאין בו כלאים מכל מקום עיקר ציצית הכתוב בתורה תכלת היא והלכך ממילא שמעינן דלא דברה תורה אלא בטלית של צמר אבל הסדין פטור היא מדין ציצית שכשאמרה תורה על כנפי בגדיהם לא דברה אלא בבגד צמר ולא בבגד פשתים.
null
null
null
null
null
null
null
null
he
Sefer HaMakhria
https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001919747/NLI
Livorno, 1779
locked
Public Domain
null
he
true
87
14
null
null
null
ובית הלל מחייבין דדרשי סמוכין דאתי עשה ודחי לא תעשה ודין אחד יש לסדין ולטלית של צמר והלכה כבית הלל אע"פ שבכל מקום הלכה כבית הלל איצטריך התנא הכא למיפסק הלכה כבית הלל מפני שהעולם עושין כבית שמאי ובא לומר לך אע"פ שאינן מטילין ציצית בסדין לא מפני שהלכה כבית שמאי אלא הלכה כבית הלל דדרשינן סמוכין ואתי עשה ודחי לא תעשה.
null
null
null
null
null
null
null
null
he
Sefer HaMakhria
https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001919747/NLI
Livorno, 1779
locked
Public Domain
null
he
true
87
15
null
null
null
אמר רבי אלעזר בר צדוק היאך היא הלכה כבית הלל שכל המטיל תכלת בסדינו בירושלים מתמיה העולם עליו שאומרים ראו היאך זה לובש כלאים ורבי נמי אמר אם כן שהלכה כבית הלל למה אסרוה העולם שלא יטילו תכלת בסדין ואמר מפני שהעולם אין בקיאין למידרש סמוכין ואתי למישרי כלאים שלא במקום מצוה ושקלי' וטרי' ומוקמינן טעמא משום כסות לילה וכיון דגזרו עליו חכמים ואסרוהו מכל וכל אסרוהו ואפילו להטיל בו לבן שאם יחייבוהו חכמים בלבן יבאו עמי הארץ להטיל בו תכלת שבמקום שהיתה התכלת מצויה בכל ציציותיהם היו מטילין תכלת ואי אמרת להו להטיל לבן בלא תכלת לא צייתי ולעולם אתו למילבש כלאים שלא במקום מצוה הלכך אסרו חכמים הסדין בציצית ואפילו לבן ואע"ג דעקרו למצות עשה שב ואל תעשה הוא וכח יש בחכמים לעקור מצות עשה בשב ואל תעשה והיא מתבטלת מאליה מפני גזירתם כדאמרינן ביבמות בפרק האשה רבה ומשום דסדין אסור בציצית אפילו בלבן כעס המלאך על רב קטינא ואמר ציצית מה תהא עליה שאילו לא נאסר הסדין אלא בתכלת לבדה אבל בלבן מחויב הוה ליה למימר תכלת מה תהא עליה מדקאמרו ציצית מה תהא עליה שמע מינה שום ציצית לא היה בו ואפילו לבן וגם בחלוקת בית שמאי ובית הלל מדקאמרו סדין בציצית ולא אמרי בתכלת שמע מינה דכל ציצית קאמר ואפילו לבן דקסברי בית שמאי כל היכא דמצינן לקיומי ביה מצות תכלת מיתכשר לבן לחודיה ותכלת לא מעכב ליה וכל היכא דלא מצי לקיומי מצות תכלת לא מיתכשר ביה לבן ודיקא נמי מדקתני פוטרין דמשמע פטור לגמרי מכל מצות ציצית ואפילו מלבן דאי סלקא דעתך מתכלת דוקא קא אמרי' אבל בלבן דליכא כלאים מחייבי הכי הוה ליה למיתני תכלת בסדין בית שמאי אוסרים ובית הלל מתירין השתא דקתני סדין בציצית בית שמאי פוטרין וב"ה מחייבין משמע דפטרי ליה בית שמאי מכל דין ציצית ואפילו מלבן וכמו שהיו פוטרי' אותו בית שמאי לגמרי מדין תורה כך גזרו חכמים משום כסות לילה ואסרו שלא יטיל בה שום ציצית ואפילו לבן שלא יבא להטיל בה תכלת ויתכסה בו בלילה ויעבור ביה בלאו.
null
null
null
null
null
null
null
null
he
Sefer HaMakhria
https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001919747/NLI
Livorno, 1779
locked
Public Domain
null
he
true
87
16
null
null
null
זו היא סברתי אבל רבים מפרשים דסדין דוקא בתכלת נאסר אבל בלבן מחייבי וכך מצאתי שהשיב רב נטרונאי גאון זצוק"ל בתשובותיו ואמר מעולם לא ראינו ולא שמענו למירמי חוטי דכיתנא ומאן דרמי חוטי דכיתנא ומברך עליהן עובר משום לא תשא את שם ה' אלהיך לשוא וחייב מלקות עוד השיב ושפירשתם מצינו בתשובות שאלות דעבדו רבנן תקנתא לאחותי חוטי דכיתנא משם אבא מרי גאון ומר בר רב יעקב אחריו ומר רב אבימי אחריו ומר רב צדוק אחריו וכל גאונים שאחריהם זכר קדושי' לברכה ובהא עמידתן בקרוב שלא היה אחד מהם שהורה להטיל חוטי דכיתנא ואף אתם אל תעשו כן הלכך בעל נפש יתעטף בטלית של צמר ויצא מכל ספק.
null
null
null
null
null
null
null
null
he
Sefer HaMakhria
https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001919747/NLI
Livorno, 1779
locked
Public Domain
null
he
true
88
0
null
null
null
גרסינן בפרק שבועות בתרא דאיתמר מתפיס בשבועה אביי אמר כמוציא שבועה מפיו דמי.
null
null
null
null
null
null
null
null
he
Sefer HaMakhria
https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001919747/NLI
Livorno, 1779
locked
Public Domain
null
he
true
88
1
null
null
null
אמר רבינו יצחק זצוק"ל וקיימא לן כרבא והיכי דמי מתפיס בשבועה כגון דשמע חברי' דאישתבע דלא ליכול הדין בשרא ואמר איהו אנא נמי דכותך לאו כמוצי' שבועה מפיו דמי אבל מתפיס בנדרים חיל נדרה עליה דתנן הריני נזיר ושמע חבירו ואמר ואני ושמע חבירו ואמר ואני כולם נזירים ותניא נמי איזהו איסר נדר האמור בתורה אמר הרי עלי שלא אוכל בשר ושלא אשתה יין כיום שמת בו אביו כיום שנהרג בו גדליה בן אחיקם כיום שראה ירושלים בחרבנה אסור ואמר שמואל והיא שנדור ובא מאותו היום דכתיב איש כי ידור נדר לה' עד שידור בדבר הנאה וכן אמר גם רבינו משה בן מיימון זצוק"ל בספר ההפלאה שחיבר בפרק שני דהלכות שבועות שמע חבירו נשבע ואמר הריני כמותך הואיל ולא הוצי' שבועה מפיו ולא השביעו חבירו הרי זה פטור וזהו מתפיס בשבוע' שהוא פטור.
null
null
null
null
null
null
null
null
he
Sefer HaMakhria
https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001919747/NLI
Livorno, 1779
locked
Public Domain
null
he
true
88
2
null
null
null
וכן אם נשבע שלא אוכל בשר זה וחזר ואמר והרי הפת ההיא כבשר הזה הרי זה פטור על הפת והרי לא הוציא שבועה עליה אלא התפישה ובפרק שלישי דהלכות נדרים אמר ד' דברים יש בין נדרים לשבועת ביטוי ששבועת ביטוי אין שבועה חלה על שבועה ובנדרים יחול נדר על נדר המתפי' בשבועה הוא פטור ובנדרים חייב אין שבועת ביטוי חלה על דבר שיש בו ממש ועל דבר שאין בו ממש ונדרים אינן חלין אלא על דבר שיש בו ממש כיצד המתפיש בנדרים חייב שמע חבירו שנדר ואמר ואני כמותך בתוך כדי דיבור הרי זה אסור במה דברים אמורים במה שנאסר בו חברו שמע השלישי זה שאמר ואני ואמר ואני אפילו היו מאה וכל אחד ואחד אומר ואני בתוך כדי דיבור של חבירו כולן אסורין וכן האומר הרי הבשר הזה עלי אסור וחזר ואמר לאחר כמה ימים והפת הזה עלי כבשר הזה הרי הפת נתפשה ואסורה חזר ואמר ודבש זה כפת הזאת ואין זה כדבש זה אפילו מאה כולם אסורין. הרי שמת אביו או רבו היום ונדר שיצום אותו היום ולאחר שנים אמר הרי זה עלי כיום שמת בו אביו או רבו הרי זה אסור לאכול בו כלום שהרי התפיש יום זה ואסרו כיום האסור לו וכן כל כיוצא באלו.
null
null
null
null
null
null
null
null
he
Sefer HaMakhria
https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001919747/NLI
Livorno, 1779
locked
Public Domain
null
he
true
88
3
null
null
null
ואינם נראי' לי דבריה' שיש חילוק בהתפשה בין נדר לשבועה שבנדר אדם יכול להתפיש דמאי שנא נדר משבועה אי התפשה כמוציא נדר מפיו דמי גם השבועה כן ואי התפשה לאו כמוציא שבועה מפיו דמי גם בנדרים נמי כן ומה ראית לומר בנדרים דכמוציא נדר מפיו דמי ובשבועות לאו כמוציא שבועה מפיו דמי.
null
null
null
null
null
null
null
null
he
Sefer HaMakhria
https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001919747/NLI
Livorno, 1779
locked
Public Domain
null
he
true
88
4
null
null
null
ובפרק ב' דנדרים שמונה החומרות והדינים שיש בין שבועות לנדרים השלשה דברים שפירש רבינו משה מונה וההתפשה אינו מונה דתנן שבועה שאיני ישן שאיני מדבר שאיני מהלך אסור וכו' עד זה חומר בשבועות מנדרים וחומר בנדרי' משבועות כיצד אמר קונם סוכה שאני עושה קונם לולב שאני נוטל תפילין שאני מניח בנדרים אסור בשבועות מותר שאין נשבעין לעבור על המצות יש נדר בתוך נדר ואין שבועה בתוך שבועה כיצד הריני נדר אם אוכל הריני נזיר אם אוכל ואכל חייב על כל אחת ואחת שבועה שלא אוכל שבועה שלא אוכל ואכל אינו חייב אלא אחת. כל הני תנן ואילו ההתפשה דמועלת בנדרים ובשבועות לא תנן שמע מינה שניהם שוין.
null
null
null
null
null
null
null
null
he
Sefer HaMakhria
https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001919747/NLI
Livorno, 1779
locked
Public Domain
null
he
true
88
5
null
null
null
ובהלכתין אמרינן בפי' בשלמא לאביי מתפיש בנדר נדר ומתפי' בשבועה שבועה אלא לרבא קשיא וכו' ואם איתא דיש חילוק בין נדר לשבועה בהתפשה אמאי לא אהדר ליה רבא הכי אלא אהדר לתרוצי דהכי קאמר איזהו איסר נדר וכו' ולאוקומי ברייתא דלאו בהתפשה מיירי אלא בנדר גמור כגון דאמר הרי עלי שלא לאכול בשר ושלא לשתות יין ביום זה ומיהו בעינן שיתפוש את נדרו כנדר הנדור כדנפקא לן מכי ידור נדר ואביי גופיה היכי מסתייע מינה והא ברייתא לא מיירי אלא בלבד כדאמרינן ואמר שמואל והוא שנדור ובא מאותו היום אלא לאו שמע מינה לא שנא בין נדר לשבועה לענין התפשה דלאביי בתרווייהו מהניא ולרבא בתרווייהו לא מהניא ומאי דתנן ואני ושמע חבירו ואמר ואני הרי כולן נזירים ואין זו התפשה אלא כמוציא נדר מפיו הוי דכיון דחבירו אמר הריני נזיר והוא ענה ואמר ואני כאילו אמר ואני נזיר דמי ומשום הכי בעינן שיאמר ואני תוך כדי דיבור של ראשון כדאמר בנזיר ולא תיקרא התפשה אלא כשמתפיש חפץ בחפץ ואמר חפץ זה יהא כחפץ זה אבל על גופו אינה נופלת לשון התפשה שיאמר גופי אסור כגופו הלכך כשאמר חבירו ואני כאילו אמר ואני נזיר דמי שזהו נודר בנזיר גמור ולא מתפיש ואשמי' תנא דאע"ג דלא אמר נזיר כיון דסמך דבורו בתוך דיבור חבירו כאילו אמר הריני נזיר דמי והוא הדין בשבועות (אלא) [אם] אמר שבועה שלא אוכל היום בשר ושמע חבירו ואמר ואני אסור דכמוציא שבועה מפיו דמי ואין זו התפשה ומודה רבא בזה.
null
null
null
null
null
null
null
null
he
Sefer HaMakhria
https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001919747/NLI
Livorno, 1779
locked
Public Domain
null
he
true
88
6
null
null
null
תדע דלא יקרא ואני התפשה דאי התפשה הוי ומשום דמתפיש בנדר כי נדר הוא הוי טעמא אמאי בעינן בהא שיאמר בתוך כדי דיבור.
null
null
null
null
null
null
null
null
he
Sefer HaMakhria
https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001919747/NLI
Livorno, 1779
locked
Public Domain
null
he
true
88
7
null
null
null
ובמתפיש חפץ בחפץ אמר רבי' משה דאפילו לאחר כמה זמן הוי התפשה ויליף לה מהרי עלי שלא לאכול בשר ביום זה כיום שמת בו אביו דהוי אפילו לאחר זמן כי היכי דהתם מהני התפשה אפילו לאחר זמן כי הכי תיהוי אפי' לאחר כדי דיבור אלא בודאי שמעת מינה דטעמ' דואני אינו משום התפשה דתילף מינה דמתפי' כנדר הוי אלא משום דכיון דאמר ואני בתוך כדי דיבורו של ראשון כאילו אמר ואני נזיר דמי אבל מתפיס שלא הוציא נדר מפיו לא ומשום הכי לא אותבינן מינה לרבא כדמותבינן ליה מהרי עלי שלא לאכול בשר וכו' משום דמוכחא מתניתין בנזיר דלא הויא התפשה אלא נדר גמור משום הכי מותבינן ליה מתני' שאמר יום זה הוא עלי כיום זה דמשמע התפשה ממש וקא סלקא דעתיה דטעמא משום דאמר יום זה יהא עלי כיום זה ולא הוציא נדר מפיו על יום זה ובפרקא קמא דנדרים אמרינן בעי רב פפא יש יד לקדושין או אין [יד] לקדושין היכי דמי אילימ' דאמר לה לאשה הרי את מקודשת לי ואמר לה לחבירתה ואת מי אמרינן ואת נמי אמר לה לחבירתה ותפסי בה קדושין או דילמא ואת חזאי קאמר לה ולא הויא חבירתה מקודש' ופשי' דהיא מקודשת והא גבי קדושין אין התפשה מועלת שהאומר לאשה הרי את כזאת שנתקדשה לא אמר כלום וטעמא משום דכיון דאמר חזית כאילו אמר ואת מקודשת דמי כל שכן אם אמר ואת נמי ואין זו התפשה דפליגי בה אביי ורבא ולעולם קסבר רבא האומר חפץ פלוני יהא עלי כחפץ פלוני שנדר עליו כבר אינו כלום עד שיתפיס בדבר הנדור לכל העולם כולו דהיינו הקדש אבל בדבר הנדור עליו לבד אינו יכול להתפיש בו דבר אחר עד שיפרש על אותו דבר נדר דהוי לשון יד ואחרי כן התפישו בזה כדפרישי בריש פירק' ואין חילוק לענין התפיש' בין נדר לשבועה כלל.
null
null
null
null
null
null
null
null
he
Sefer HaMakhria
https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001919747/NLI
Livorno, 1779
locked
Public Domain
null
he
true
88
8
null
null
null
והלכך הסיוע שנסתייע רבינו יצחק ממתני' דנזיר בטל דאין זו התפשה דפליג עליה רבא והוא הדין בשבועות דאילו שמע חבריה דאשתבע דלא ליכול הדין בישרא ואמר איהו ואנא נמי דכותך שבועה גמורה הויא ואסיר למיכלי ואפילו לא אמר אלא ואנא בלחוד אסור כל שכן אם אמר ואנא נמי דכותך והסיוע שנסתייע מהרי עלי שלא לאכול בשר כיום שמת בו אביו בטל דהא תירצה רבא דאין זו התפשה וסלקא דעתיין דאפי' דלא אפיק על האי יומא נדרא מפומיה אלא כגון דאפיק נדרא מפומיה ודכותה בשבועות חייב שאם נשבע על יום ראשון שלא לאכול בשר וחזר ואמר על יום שני הריני נשבע על יום זה שלא לאכול בשר כיום ראשון אסור והכא לא צריך כיום ראשון כלל כי אם בנדרים בדבר הנדור אבל אם נדר על הככר וחזר ואמר בשר זה יהא עלי כפת זאת לא אמר כלום אליבא דרבא בין בשבועות בין בנדרים ובכל התלמוד לא ימצא שהמתפיש חפץ החפץ הנדור עליו לבד שיהא אסור אך אם התפיש בדבר הנדור ואסור לכל העולם דהיינו הקדש וכיוצא בו.
null
null
null
null
null
null
null
null
he
Sefer HaMakhria
https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001919747/NLI
Livorno, 1779
locked
Public Domain
null
he
true
88
9
null
null
null
ודברי רבי' משה שאמר שהנודר מן הבשר וחזר להתפיש הפת כבשר הרי הפת אסור' אינם נמצאי' בתלמו' אלא סברא דנפשיה קאמר והלך אחר סברת רבינו יצחק ודימה דבר זה למתניתין דנזיר דתני ואני ולא דמו אהדדי כדפרישית דואני לא הוי התפשה אלא נדר גמור.
null
null
null
null
null
null
null
null
he
Sefer HaMakhria
https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001919747/NLI
Livorno, 1779
locked
Public Domain
null
he
true
89
0
null
null
null
גרסינן בפרק שבועת העדות משביע אני עליכם מצוה אני עליכם ואוסרכם אני הרי אלו חייבים בשמים ובארץ הרי אלו פטורים בשי"ן דל"ת ביו"ד ה"א בשדי בצבאות וכו'.
null
null
null
null
null
null
null
null
he
Sefer HaMakhria
https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001919747/NLI
Livorno, 1779
locked
Public Domain
null
he
true
89
1
null
null
null
מזו ההלכה מוכיח שכל השבועות אינו חייב עליהם עד שיזכיר את השם או אחד מן הכינויים וכן בשבועת ביטוי בין להתחייב קרבן בין לעבור בבל יחל ואם לא הזכיר השם ואמר שבוע' שלא אוכל ככר זו אינה כלום עד שיאמר שבוע' בשם דהא כל שבועה ילפינן משבועת ה' תהיה בין שניהם ושבועה האמורה גבי נדרים העובר עליה בבל יחל לא משניא משאר שבועות והשתא בשבועת העדות דלא כתיבה [דלאו בת] שבועה בעינן שם הכא דכתיבה שבועה לא כל שכן והתנא שלא הזכיר בכל מקום שם אלא שבועה סתם לאו למימרא דשבועה סתם בלא שם הויא שבועה אלא מפני שלא רצה להזכיר את השם דהא גבי שבועת העדות לא תני אלא שבועה שאיני יודע לך עדות בלא שם ולא מתחייב עד שיזכיר את השם וכן בכל הברכות האמורות בתלמוד לא תמצא בהם שם אלא ברוך הטוב והמטיב ברוך דיין האמת ברוך שהחיינו ובכולם צריך להזכיר שם שכל ברכה שאין בה הזכרת השם ומלכות לאו שמה ברכה.
null
null
null
null
null
null
null
null
he
Sefer HaMakhria
https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001919747/NLI
Livorno, 1779
locked
Public Domain
null
he
true
89
2
null
null
null
וכך אמר רבינו משה בר מיימון זצוק"ל בספר הפלאה שחיבר בפרק שני בהלכות שבועות אחד הנשבע או שהשביעו א' בשם המיוחד או באחד מן הכנויים כגון שנשבע במי שהוא חנון ובמי ששמו רחום ובמי ששמו ארך אפים וכיוצא בהם בכל לשון הרי זו שבועה גמורה וכן אלה וארור הרי הן שבועה והוא שיזכיר שם מן השמות או כינוי מן הכנויין כיצד כגון שאמר באלה או בארור לה' או למי ששמו חנון מי שיאכל דבר פלוני ואכלו הרי זה נשבע לשקר וכן בשאר מיני שבועות וכן האומר שבועה בשם או במי ששמו חנון שלא אוכל ואכל שזו אשה והוא איש שאין לך בידי כלום ויש לו שאיני יודע לך עדות והוא שיודע הרי זה חייב.
null
null
null
null
null
null
null
null
he
Sefer HaMakhria
https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001919747/NLI
Livorno, 1779
locked
Public Domain
null
he
true
89
3
null
null
null
אמר אלה או ארור או שבועה ולא הזכיר שם או כינוי הרי זה אסור (כדבר) [בדבר] שנשבע עליו אבל אינו לוקה ולא מביא קרבן אם עבר על שבועתו עד שיהיה שם מן השמות המיוחדין או כינוי מן הכינויין כמו שביארנו ולא בשבועה בלבד אלא כל כינוי שבועה כשבועה כגון שהיו אנשי אותו המקום עלגין והיו קורין לשבועה שביתה או שבוקה או שהיו ארמים שלשון שבועה בלשונן מומתא והיו העלגין מכנין אותה ואמרי' מוהא כיון שאמר לשון שמשמעו ועניינו שבועה הרי זה חייב כמי שהוציא שבועה וכן האומר לאו לאו שני פעמים דרך שבועה או הין הין והזכיר שם או ביטוי הרי זה נשבע וכן ימין שבועה ושמאל שבועה שנאמר נשבע ה' בימינו ובזרוע עוזו וכן האומר שלא אעשה כך וכך והזכיר שם או כינוי הרי זו שבועה. אמר אשר לה' או למי ששמו חנון שלא אעשה או שאעשה הואיל והוציאו בלשון שבועה הרי זו בשבועה.
null
null
null
null
null
null
null
null