Datasets:

johnlockejrr

/

sofer_mahir

like 0

ושבעה מן הישן ˙˙ אך ביום הראשון מערב י'ט' אומ' מערב י'ט' או [או] אינו

ﭏא ביום טוב עצמו ת'ל' לא תשחט על חמץ דם זבחי ˙ לא תשחט את הפסח

וחמץ קיים דברי ר' ישמעﭏ ר' יונתן או' אינו צריך ˙ והלא כבר נאמ' כל מלאכה

מצה וחמץ אלא לידי סירחון ˙˙ שבעת ימים תאכל מצות ˙ שומע אף [מ']

לא יעשה בהן שריפה מעין מלאכה היא הא מה ת'ל' תשביתו שאר מערב י'ט'

˙˙ ר' יוסי הגלילי או' תשביתו שאר מבערב י'ט' ˙ אתה או' מערב י'ט' או אינו ﭏא

בי'ט' עצמו ˙ ת'ל' אך חלק ˙ ר' יוסי או' תשביתו שאר מבתיכם ˙ בשרפה אתה אומ'

או אינו אלא בכל דבר הרי את דן נותר אסור באכילה ˙ וחמץ אסור באכילה ˙ אם

למדתה על נותר שאינו אלא בשריפה אף חמץ לא יהיה אלא בשריפה הרי

נבילה תוכיח שהיא אסורה באכילה ואינה בשריפה היא תוכיח על חמץ א'ע'פ'

מעשה קדירה במשמע ˙ ת'ל' לחם שבעת ימים תאכ' מצו' עם י'ט' הראשון [/]

אתה או' עם י'ט' הראשון או אינו אלא חוץ לי'ט' ˙ ת'ל' עד יום האחד ועשרים

לחדש ˙ ואי עד יום האחד ועשרים אוציא סמוך לעשרים ת'ל' שבע' ימי' מצות

תאכל לעשות הראשון חובה ˙ ושאר הימים רשות ˙˙ אתה או' לעשות הראשון

חובה ˙ ושאר הימים רשות או לעשות הראשון רשות ושאר הימי' [רש] חובה ˙

ת'ל' בראשון בארבעה עשר יום לחדש קבעו הכת' חובה ˙ הא אין עליך לומ' כלשון

אחרון אלא כלשון ראשון לעשות הראשון חובה ושאר הימים רשות ˙˙

שהוא אסור באכילה לא יהיה בשריפה אמרת הפרש נותר אסור בהנאה

וחמץ אסור בהנאה ˙ אם למדתה על נותר שאינו אלא בשריפה ˙ אף [חמ']

מדבר אלמד דבר שהוא שוה בארבעה דרכים מדבר שהוא שווה בארבע'

דרכים ולא אלמד דבר שהוא שווה בארבעה דרכים מדבר שאינו שווה

לא בדרך אחד ולא בשנים ולא בשלשה ˙ אם למדתה על נותר שאינו ﭏא

בשריפה אף חמץ לא יהיה ﭏא בשריפה ˙ א' לו ר' יהודה בן בתירה

סבור את שאתה מחמיר עליו ואינך אלא מקל עליו ˙ הא אם לא מצא

אור ישב לו ולא ישרוף אלא בלשון הזה הוי אומר עד שלא תגיע שעת

הביעור כולו בשריפה ˙ משתגיע שעת הביעור מצות כילויו בכל דבר ˙

ר' אומר בדבר שהוא בל יראה ובל ימצא ואיזה הוא דבר שהוא בבל ירא'

ובל ימצא אין את מוצא אלא בשריפה ˙˙ כי כל אוכל חמץ ונכרתה

שומע אני כל חמץ במשמע ˙ ת'ל' לא תאכל עליו חמץ ˙ לא אמרתי ﭏא

חמץ לא יהיה אלא בשריפה ˙ והרי חלב שור הנסקל יוכיח שחייבי' עליו

דבר שהוא בא לידי מצה וחמץ ˙ ואיזהו דבר שהוא בא לידי מצה

וחמץ ˙ אילו חמשת מינין ˙ ואילו הן החטים והשעורים והכוסמין → [/]

ושבולת שועל והשיפון ˙ יצאו האורז והדוחן והפרגין והשומשמין [וה']

והקטניות שאין באין לידי מצה וחמץ אלא לידי סירחון ˙ ונכרתה אין [/]

הכרתה אלא הפסקה ˙ הנפש ההיא מזידה דברי ר' עקיבא מישרﭏ [ש']

שומע אני ונכרת מישראל ותלך לה אל עם אחר ˙ ת'ל' מלפני אני ייי בכל

אלה אינן באים לידי מצה וחימוץ

מקום

כרת ואינו בשריפה הוא יוכיח על חמץ א'ע'פ' שחייבי' עליו כרת לא יהיה

יפה בשריפה ˙˙ אמרת הפרש הדין ארבעה לשונות כאחת ˙ נותר

אסור באכילה ואסור בהנאה וחייבין עליו כרת והזמן גרם ˙ וחמץ אסור

באכילה ואסור בהנאה ˙ וחייבי' עליו כרת והזמן גרם ˙ ואל תאמר נבילה

תוכיח שא'ע'פ' שהיא אסורה בהנאה ˙˙ ולא שור הנסקל יוכיח שא'ע'פ'

שהוא אסור בהנאה אין חייבין עליו כרת ˙ ולא חלב שור הנסקל יוכיח [שאפ]

שא'ע'פ' שחייבין עליו כרת אין הזמן גרם ˙ אלמד דבר מדבר מדין דבר

מקום הוא רשותי מיום הראשון עד יום השביעי עונשו שבעה ואזהרתו

לעולם שהיה בית דין הואיל והחלב חייבין עליו כרת אם למדתה על החלב

מלאכה לא יעשה בהם ˙ אין לי אלא י'ט' האחרון שהוא אסור בעשיית [מל']

מלאכה ˙ י'ט' הראשון מניין ת'ל' ביום הראשון מקרא קדש ˙˙ אין לי אלא

י'ט' הראשון והאחרון שהן אסורי' בעשיית מלאכה חולו של מועד מניין ˙˙

ת'ל' את חג המצות תשמור מכל מקום דברי ר' יאשיה ˙ ר' יונתן או' אינו

את י'ט' הראשון והאחרון שאין קדושה לא לפניהם ולא לאחריהם הרי הן

אסורי' בעשיית מלאכה חולו של מועד שיש קדושה לפניו ולאחריו אינו

דין שיהא אסור בעשיית מלאכה ששת ימי בראשית יוכיח שיש קדושה

לפניהם ולאחריהם ומותרי' בעשיית מלאכה הם יוכיחו על חולו של מועד ˙

א'ע'פ' שיש קדושה לפניו ולאחריו שיהא מותר בעשיית מלאכה לא אם

אמרת בששת ימי בראשית שאין בהן קרבן מוסף לפיכך מותרי' בעשיית

שעשה עונשו באזהרתו יכול אף חמץ יעשה עונשו כאזהרתו ˙ ת'ל' מיום

מלאכה תאמר בחולו של מועד שיש בו קרבן לפיכך יהיה אסור בעשיית

מלאכה ˙ והרי ראשי חדשים יוכיחו שיש בהם קרבן מוסף מותרי' בעשי'

מלאכה הם יוכיחו על חולו של מועד א'ע'פ' שיש בו קרבן מוסף יהיה

מותר בעשיית מלאכה לא אם אמרת בראשי חדשי' שאין קרואי' מקרא

קדש לפיכך מותרי' בעשיית מלאכה ˙ תאמר בחולו של מועד שהן קרואי'

מקרא קדש לפיכך יהיה אסור בעשיית מלאכה ˙ הא למדנו על חולו של

מועד שיהא אסור בעשיית מלאכה ˙˙ כל מלאכה לא יעשה בהם [לא]

הראשון עד יום השביעי עונשו שבעה ואזהרתו לעולם עונש שמענו [ו/]

ואזהרה לא שמענו ת'ל' כל מחמצת לא תאכלו ˙˙

פרשה ט'

ביום הראשון מקרא קדש ˙ וביום השביעי מקרא

קדש ˙˙ ארעם במאכל ובמשתה ובכסות

נקייה ˙ אין לי אלא יום טוב הראשון והאחרון שהן קרואים מקרא קדש

חולו של מועד מניין ת'ל' אלה מועדי ייי אשר תקראו אותם מקראי קדש כל

לא תעשה אתה ולא יעשה חבירך ולא יעשה גוי מלאכתך ˙ ת'ל' ששת ימים

תעשה מלאכה וגו' ˙ הא לא תעשה אותה ולא יעשה חבירך ולא יעשה הגוי

את השבת מקום שכל אוכל נפש דוחה את יום טוב אינו דין שתהא כל

עבודה דוחה את י'ט' ˙ ת'ל' אך את אשר יאכל לכל נפש וגו' ˙ שכל אוכל נפש

דוחה את י'ט' ואין כל עבודה דוחה את י'ט' ויהי מקצת אוכל נפש דוחה

את השבת ˙ והדין נותן ומה אם במקום שאין כל עבודה דוחה את י'ט' כל

אוכל נפש דוחה את י'ט' מקום שמקצת עבודה דוחה את השבת אינו דין

שיהא מקצת אוכל נפש דוחה את השבת ˙ ת'ל' אך אשר יאכל לכל נפש וגו' ˙

מקצת עבודה דוחה את השבת ואין מקצת אוכל נפש דוחה את השבת ˙˙

ת'ל' אך אשר יאכל וגו' ˙ שומע אני אף נפש בהמה ונפשות אחרים במשמע ˙

ת'ל' לכם ולא לבהמה ˙ לכם ולא לאחרים דברי ר' ישמעﭏ ˙ ר' יוסי הגלילי או' אך

אשר יאכל לכל נפש ˙ אך נפשות בהמה במשמע ˙ משמע מביא נפשו' בהמ'

מלאכתך דברי ר' יאשיה ˙ ר' נתן או' אינו צריך והלא כבר נאמר זכור את יום

ונפשו' אחרים ˙ ת'ל' אך חלק ˙ ר' עקיבה או' אך אשר יאכל אף נפשות בהמה

במשמע ˙ משמע מביא נפשות בהמה ומביא נפשות אחרים ˙ ת'ל' לכם ולא

לאחרים ˙ מה ראית לחלוק שאת מוזהר על הבהמה ואין מוזהר על הגוי

˙˙ ושמרתם את המצו[ו]ת ˙ שומרהו שלא תביאו לידי פסול ˙ מכאן אמרו

תפח תכבה [בצונים] → שיאור ישרף אוכלו פטור סידוק ישרף ואוכלו חייב

מיתה ˙ ואיזהו שיאור כקרני חגבים סידוק שנתערבו סדקין זה בזה דברי ר'

צ'ל'

בצונן

השבת לקדשו ששת ימים תע' ˙ והרי דברים קל וחומ' ומה אם שבת חמורה

אין את מוזהר על מלאכת הגוי במלאכתך יום טוב הקל דין הוא שלא תהא [/]

מוזהר על מלאכת הגוי במלאכתך כל מלאכה לא יעשה בהם אין לי ﭏא י'ט'

הקל שאתה מוזהר על מלאכת חבירך במלאכתך ˙ שבת חמורה דין הוא

שתהא מוזהר על מלאכת חבירך במלאכתך ˙˙ אך אשר יאכל לכל

נפש ˙ כל אוכל נפש דוחה י'ט' ואין כל עבודה דוחה את יום טוב בדין מה

אם במקום שאין מקצת אוכל נפש דוחה את השבת מקצת עבודה דוח'