Datasets:

LevMuchnik

/

SupremeCourtOfIsrael

like 4

HebrewVerdicts\02\170\065\S01\02065170_S01.txt

רע"פ 6517/02

HebrewVerdicts\02\170\065\S01

מאיר שממה נ. עיריית ת"א-יפו

02065170_S01.txt

02065170.S01.doc

החלטה

355e650372ce42493752768aee1b7a7e6d176d6d52f64019db9261002d2a32ff

ב בית המשפט העליון רע"פ 6517/02 - א' בפני: כבוד השופט א' גרוניס המבקשים : 1. מאיר שממה 2. המקום של שמחה נגד המשיב ה : עיריית ת"א-יפו בקשה לעיכוב ביצוע בשם המבקשים: עו"ד כץ אייל החלטה 1. איני רואה לנכון להיעתר לבקשה על פי צד אחד. 2. המשיבה תגיב לבקשה תוך שלושה ימים. ניתנה היום, י"ז באב תשס"ב (26.7.02). ש ו פ ט _________________ העתק מתאים למקור COURT.DOT נוסח זה כפוף לשינויי עריכה וניסוח. רשם בבית המשפט העליון פועל מרכז מידע, טל' 02-6750444 בית המשפט פתוח להערות והצעות: pniot@supreme.court.gov.il לבתי המשפט אתר באינטרנט: www.court.gov.il

מאיר שממה נ. עיריית ת"א-יפו

02065170.S01

פלילי

2002-07-26

2002-07-26

true

רע"פ 6517/02

החלטה

רע"פ

בית המשפט העליון

HebrewVerdicts\01\160\072\L02\01072160.L02

בג"ץ 7216/01

HebrewVerdicts\01\160\072\L02

כאמל פארוק כאלותי נ. שירות הביטחון הכללי

01072160.L02

01072160.L02

פסק-דין

4bf58829ce460ea1c7b6c79a6bb098cc7514bed377b291de779d7f0c9ff64fca

α αιϊ δξωτθ δςμιεο αωαϊε λαιϊ ξωτθ βαεδ μφγχ αβ"υ 7216/01 ατπι: λαεγ δωετθϊ γ' γεψπψ λαεγ δωετθ ι' ΰπβμψγ λαεγ δωετθϊ ΰ' τψεχφ'ιδ δςεϊψιν : 1. λΰξμ τΰψεχ λΰμεϊι 2. ιερσ τΰψεχ λΰμεϊι 3. ηξζδ ρςιγ λΰμεϊι 4. δεεςγ δφιαεψι πβγ ςιπειιν αιωψΰμ πβγ δξωια : ωιψεϊ δαιθηεο δλμμι ςϊιψδ μξϊο φε ςμ-ϊπΰι εφε αιπιιν ϊΰψικ διωιαδ: λ"η αΰμεμ ϊωρ"ΰ ( 16.9.01 ) αων δςεϊψιν : ςε"γ πΰισ ζηΰμχδ αων δξωια : ςε"γ γιπδ ζιμαψ δημθδ ΰπε ξημιθιν μωξες αξςξγ φγ ΰηγ εαγμϊιιν ρβεψεϊ ψΰιεϊ ηρειεϊ ωςμιδν ξαερρϊ ξπιςϊ δτβιωδ. πιϊπδ διεν, λ"η αΰμεμ ϊωρ"ΰ (16.9.01). ω ε τ θ ϊ ω ε τ θ ω ε τ θ ϊ τρχ-γιο μαχωϊ δρπιβεψ ςιιπε αψΰιεϊ ηρειεϊ εωξςπε δραψιν ξπφιβι δξωια. ΰιππε ψεΰιν μΰτωψι μβμεϊ ημχ λμωδε ξηεξψ δηχιψδ μςεψκ-δγιο. λμ ωπιϊο μεξψ δεΰ, ωπηδ γςϊπε λι ξπιςϊ δτβιωδ γψεωδ ξθςξι αιθηεο εμφεψλι δηχιψδ. ςεγ ψωξπε ατπιπε λι ηεξψ δψΰιεϊ ξωλπς ΰεϊπε αφεψκ αδΰψλδ ΰηϊ ωμ ϊχετϊ δξςφψ. πιϊο διεν, λ"η αΰμεμ ϊωρ"ΰ (16.9.01). ω ε τ θ ϊ ω ε τ θ ω ε τ θ ϊ _________________ δςϊχ ξϊΰιν μξχεψ 01072160. L02 περη ζδ λτεσ μωιπειι ςψιλδ θψν τψρεξε αχεαυ τρχι δγιο ωμ αιϊ δξωτθ δςμιεο αιωψΰμ. ωξψιδε λδο - ξζλιψ ψΰωι ααιϊ δξωτθ δςμιεο τεςμ ξψλζ ξιγς, θμ' 02-6750444

Word.Document

HebrewVerdicts\01\160\072\R01\01072160_R01.txt

בג"ץ 7216/01

HebrewVerdicts\01\160\072\R01

כאמל פארוק כאלותי נ. שירות הביטחון הכללי

01072160_R01.txt

01072160.R01.doc

החלטה

dfa6c5d4f8b35ae1b5aca9d2377d1a5a5bb10fc90c9fddd8c600df7f8e36d14e

ב בית המשפט העליון בירושלים בג"ץ 7216/01 בפני: כבוד השופטת א' פרוקצ'יה העותרים : 1. כאמל פארוק כאלותי 2. יוסף פארוק כאלותי 3. חמזה סעיד כאלותי 4. הוועד הציבורי נגד עינויים בישראל נגד המשיב : שירות הביטחון הכללי עתירה למתן צו על תנאי וצו ביניים החלטה העתירה תועבר לדיון בפני הרכב ותיקבע לדיון לא יאוחר מיום 16.9.01. ניתנה היום, כ"ה באלול תשס"א (13.9.01). ש ו פ ט ת _________________ העתק מתאים למקור 01072160. R01 נוסח זה כפוף לשינויי עריכה טרם פרסומו בקובץ פסקי הדין של בית המשפט העליון בישראל. שמריהו כהן - מזכיר ראשי בבית המשפט העליון פועל מרכז מידע, טל' 02-6750444

כאמל פארוק כאלותי נ. שירות הביטחון הכללי

01072160.R01

בג"ץ

2001-09-13

2001-09-13

false

בג"ץ 7216/01

החלטה

בג"ץ

בית המשפט העליון

HebrewVerdicts\01\710\051\E05\01051710.E05

ע"פ 5171/01

HebrewVerdicts\01\710\051\E05

עופר לוי נ. מדינת ישראל

01051710.E05

01051710.E05.doc

החלטה

403ac5099bb0354af29c676fb8d98fe3d1c2f90f482319ae9e24e4ac85306d3c

בבית המשפט העליון ע"פ 5171/01 בפני: כבוד המשנה לנשיא ת' אור המערער: עופר לוי נ ג ד המשיבה: מדינת ישראל בקשה מיום 7.9.03 מטעם המשיבה ובהסכמת המערער לדחיית מועד הדיון הקבוע ליום 8.9.03 בשם המערער: עו"ד אילן קיסרי בשם המשיבה: עו"ד יאיר חמודות החלטה לדחות הדיון, כמבוקש. ניתנה היום, י' באלול תשס"ג (7.9.2003). המשנה לנשיא _________________________ / עכב העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 01051710_E05.doc מרכז מידע, טל' 02-6750444 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il

החלטה בתיק ע"פ 5171/01

Word.Document

HebrewVerdicts\01\710\051\D01\01051710_D01.txt

ע"פ 5171/01

HebrewVerdicts\01\710\051\D01

עופר לוי נ. מדינת ישראל

01051710_D01.txt

01051710.D01.doc

החלטה

a125e7d3ad8d61ef03747798609d44da0183930d6ae41590009836d4e4ada5f5

ב בית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים פליליים ע"פ 5171/01 המערער : עופר לוי נגד המשיב ה : מדינת ישראל ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בת"א-יפו מיום 15.5.01 שניתן על ידי כבוד השופטים בר-אופיר, אחיטוב-הרטמן, לידסקי בשם המערער: עו"ד מיכל אופיר, הסנגוריה הציבורית ה ח ל ט ה 1. הערעור נקבע לשמיעה ליום 30.5.02, שעה 9:00. 2. במטרה לייעל את הליכי השמיעה ולחסוך בזמן שיפוטי מתבקשים באי-כוח הצדדים להגיש לבית המשפט, ולמסור זה לזה, עיקרי טיעון בכתב שיכללו פרוט הטענות, הפניות לאסמכתאות משפטיות וכן מובאות מן הפרוטוקול ומן המוצגים שבדעתם לסמוך עליהן. 3. באת כוח המערער תגיש את עיקרי טיעוניו לא יאוחר מאשר 20 ימים לפני מועד השמיעה. נציג פרקליטות המדינה יגיש את עיקרי טיעוניו לא יאוחר מאשר 10 ימים לפני מועד השמיעה. 4. באי-כח הצדדים ימסרו זה לזה במישרין העתקים מעיקרי הטיעון המוגשים, לא יאוחר ממועד הגשתם לבית המשפט. ניתנה היום כ"ז תשרי תשס"ב, 14 אוקטובר 2001. בעז אוקון, רשם שופט _________________ העתק מתאים למקור 01051710. D01 נוסח זה כפוף לשינויי עריכה טרם פרסומו בקובץ פסקי הדין של בית המשפט העליון בישראל. שמריהו כהן - מזכיר ראשי בבית המשפט העליון פועל מרכז מידע, טל' 02-6750444

עופר לוי נ. מדינת ישראל

01051710.D01

פלילי

2001-10-14

2001-06-29

false

ע"פ 5171/01

החלטה

ע"פ

בית המשפט העליון

HebrewVerdicts\01\710\051\G03\01051710_G03.txt

ע"פ 5171/01

HebrewVerdicts\01\710\051\G03

עופר לוי נ. מדינת ישראל

01051710_G03.txt

01051710.G03.doc

החלטה

f4cfb52b1de04890b67f7876b622beae2027678357e9159aa202d8d8a7c97eba

ב בית המשפט העליון ע"פ 5171/01 - ב' בפני: כבוד השופט מ' חשין המערער : עופר לוי נגד המשיב ה: מדינת ישראל בקשת המערער מיום 11.9.02 לדחיית מועד דיון החלטה השמיעה תידחה כמבוקש. היום, ו' בתשרי תשס"ב (12.9.2002). ש ו פ ט _________________ העתק מתאים למקור 01051710. G03 נוסח זה כפוף לשינויי עריכה וניסוח. רשם בבית המשפט העליון פועל מרכז מידע, טל' 02-6750444 בית המשפט פתוח להערות והצעות: pniot@supreme.court.gov.il לבתי המשפט אתר באינטרנט: www.court.gov.il

עופר לוי נ. מדינת ישראל

01051710.G03

פלילי

2002-09-12

2001-06-29

true

ע"פ 5171/01

החלטה

ע"פ

בית המשפט העליון

HebrewVerdicts\01\710\051\G02\01051710_G02.txt

ע"פ 5171/01

HebrewVerdicts\01\710\051\G02

עופר לוי נ. מדינת ישראל

01051710_G02.txt

01051710.G02.doc

החלטה

c836b4c4ec40321fb63410bd998358f9e92cd20c9daa95e70c8c521687f41a59

ב בית המשפט העליון ע"פ 5171/01 - א' בפני: כבוד השופט מ' חשין המערער : עופר לוי נגד המשיב ה: מדינת ישראל בקשת הצדדים מיום 12.8.02 לפטור מעיקרי טיעון החלטה כמבוקש. היום, י"ג באלול תשס"ב (21.8.2002). ש ו פ ט _________________ העתק מתאים למקור 01051710. G02 נוסח זה כפוף לשינויי עריכה וניסוח. רשם בבית המשפט העליון פועל מרכז מידע, טל' 02-6750444 בית המשפט פתוח להערות והצעות: pniot@supreme.court.gov.il לבתי המשפט אתר באינטרנט: www.court.gov.il

עופר לוי נ. מדינת ישראל

01051710.G02

פלילי

2002-08-21

2001-06-29

true

ע"פ 5171/01

החלטה

ע"פ

בית המשפט העליון

HebrewVerdicts\01\710\051\O07\01051710_O07.txt

ע"פ 5171/01

HebrewVerdicts\01\710\051\O07

עופר לוי נ. מדינת ישראל

01051710_O07.txt

01051710.O07.doc

החלטה

c9eb9d25f0b148612188a8d321909520558d85dddb7876834150c9e6841dabd3

בבית המשפט העליון ע"פ 5171/01 - ב' בפני: כבוד השופט א' א' לוי המבקש: עופר לוי נ ג ד המשיבה: מדינת ישראל בקשה מוסכמת לדחיית מועד דיון החלטה לדחות את שימוע פסק-הדין ליום 18.12.03. ניתנה היום, י"ג בכסלו תשס"ד (8.12.03). ש ו פ ט _________________________ העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 01051710_O07.doc הג מרכז מידע, טל' 02-6750444 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il

החלטה בתיק ע"פ 5171/01

עופר לוי נ. מדינת ישראל

01051710_O07.doc

פלילי

2003-12-08

2001-06-29

true

ע"פ 5171/01

החלטה

ע"פ

בית המשפט העליון

HebrewVerdicts\01\710\051\O06\01051710_O06.txt

ע"פ 5171/01

HebrewVerdicts\01\710\051\O06

עופר לוי נ. מדינת ישראל

01051710_O06.txt

01051710.O06.doc

פסק-דין

1a703697ec6f38ae826778e477e2764bb194a37c2dd3f93296e508407a5b870a

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים פליליים ע"פ 5171/01 בפני: כבוד השופט י' טירקל כבוד השופט א' א' לוי כבוד השופט ס' ג'ובראן המערער: עופר לוי נ ג ד המשיבה: מדינת ישראל ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו, מיום 15.5.2002, בתיק פ' 1038/00, שניתן על ידי כבוד השופטים: ד' בר-אופיר, א' טל, נ' לידסקי תאריך הישיבה: א' בכסלו תשס"ד (26.11.2003) בשם המערער: עו"ד אילן קיסרי בשם המשיבה: עו"ד יאיר חמודות פסק-דין השופט א' א' לוי: 1. המערער, עופר לוי, הורשע בבית המשפט המחוזי בתל-אביב בביצוע עבירות של חבלה בכוונה מחמירה, אינוס תוך התעללות ואיומים, עבירות לפי סעיפים 329(1), 345(ב)(3) ו-345(ב)(4), וסעיף 192 לחוק העונשין. על פי הנטען, קורבנן של העבירות היתה אשתו (להלן – המתלוננת), ילידת שנת 1979, אותה נשא בחודש פברואר 1998. על פי גרסת המשיבה, תקף המערער את המתלוננת מספר פעמים במהלך נישואיהם, ולשיאו הגיע בחודשים פברואר ומרץ 2000. אקדים ואומר, כי למיטב ידיעתי, מסכת האירועים המתוארים בכתב האישום בה שלובות אלימות גופנית קשה והתעללות מינית, היא מן החמורות שהובאו בפני בתי-המשפט. כדי להמחיש את הדברים, די להפנות לאותו מקרה בו קשר המערער את המתלוננת לכסא, חימם מכשיר מתכת וצרב אותה בחלקי גוף שונים, כולל במפשעתה. במקרה אחר הורה המערער למתלוננת לשכב ערומה על הרצפה, ואחר כך הכה אותה בקרשים על גבה ובטנה. בחודש מרץ 2000 הגה המערער מעשה מזעזע נוסף, כאשר החדיר לאיבר מינה של המתלוננת אקדח להזרקת סיליקון, ואחר כך הצמיד אליו כפית מחוממת. בכל אותם מקרים מנע המערער מהמתלוננת לפנות ולקבל טיפול רפואי עקב החבלות שגרם לה, אולם נראה כי במהלך חודש מרץ 2000 קצה נפשה של המתלוננת בהתעללות שהיתה מנת חלקה, והיא נמלטה לבית הוריה. אולם המערער לא הרפה ממנה, הגיע לאותו בית, ומשהמתלוננת סירבה ללכת עמו, הוא תקף אותה פעם נוספת, בעט בה ברגליו, הטיח את ראשה בקיר, וגרר אותה במדרגות הבניין. 2. בעקבות כל אלה פנתה המתלוננת למשטרת ישראל, ושם גוללה את סיפור חייה עם המערער. התמונה שהצטיירה היא, שהמתלוננת, שגם חייה במשפחת-המוצא היו קשים, חיפשה מקלט וסברה כי מצאה אותו במערער, אך עד מהרה התברר לה כי תקוותה לחיים חדשים נכזבה. אך היא לא מיהרה להתנתק מבן-זוגה, ונראה כי אישיותה החלשה בשילוב עם פחדה מהמערער, גרמו לה להוסיף ולחיות במחיצתו עד לאותו יום בחודש מרץ 2000. מתלונתה עלה כי המערער לא בחל באמצעים כדי להפיל את חיתתו עליה, וכך לדוגמה טענה בהודעה ת/22: "אחרי שעופר הכה אותי אסר עלי לשתות אפילו ומנע ממני טיפולים רפואיים. מעולם לא פניתי לטיפולים רפואיים לאור כל ההתעללויות האלה כי עופר איים עלי שגם שישתחרר מבית סוהר אפילו 80 שנה הוא ימצא אותי". יש בתשובה זו כדי להבהיר מדוע נמנעה המתלוננת במשך חודשים רבים מלחשוף את סוד האלימות שהיתה מנת חלקה, אך כדי להבין עד כמה צייתנותה לשיגיונותיו של המערער היתה מוחלטת, נדמה כי אין כמו הדברים הבאים כדי להבהיר זאת. כוונתי לכך, שבאחד הימים לאחר שהיא שכבה על הרצפה ערומה על פי מצוותו של המערער ולאחר שהוא הלם בה בקרש על כל חלקי גופה, היא לא העזה לקום על רגליה גם כאשר המערער עלה על יצועו, ובלשונה (ראו עמוד 2 להודעה): "אחר כך הלך לישון צעקתי לו אם אני יכולה לקום ללכת לישון, ואז עופר אמר לי כן זונה". אותה תופעה חזרה על עצמה פעם נוספת, כאשר באחד מימי החורף, נדרשה המתלוננת להתקלח במים קרים במשך שעה ארוכה. המערער עצמו הלך לישון, והיא נותרה במקלחת, חסרת אונים ודוממת, הואיל והמערער איים כי ירצח אותה או שיעסיקה בזנות. על המשך האירועים היא סיפרה כך: "אחרי שעתיים נוספות ביקשתי מעופר להתלבש כי קר לי. אז עופר ענה לי שכן שאני יכולה לבוא למיטה. אז נכנסתי למיטה ישנתי בפחד שיקרה לי משהו בשינה". על "חיי השגרה" של המתלוננת ניתן ללמוד מהקטע הבא בו היא סיפרה תחילה על תקיפתה על ידי המערער, כאשר דרש ממנה לעזוב את בית אמה בו שהתה ולהצטרף אליו. את הימים שחלפו מאז אותו אירוע ועד לתלונתה, תארה המתלוננת כך (ראו עמ' 4 של פסק-הדין): "מאז לא היה כלום עד היום ואני מתכוונת למשהו חריג. סטירות וסתם מכות ונשיכות יש כל הזמן, אבל זה דבר רגיל ". (ההדגשות לא במקור). 3. כאמור, גרסת המשיבה היתה כי המערער גרם למתלוננת חבלות באיבר מינה, ואם נותר ספק בלב הקורא כי חבלות מסוג זה יכול לעולל יצור אנוש, די לעיין בתצלומים שנערכו על ידי אנשי המעבדה לזיהוי פלילי (ת/17), והמכון לרפואה משפטית (ת/20ב'), כדי להבין כי הדבר אפשרי גם אפשרי. חומרתן של הפגיעות במתלוננת מצאה ביטוי גם במכתבו של ד"ר זיגו רוטמנש, מנהל היחידה לרפואת אם ועובר במרכז הרפואי ע"ש וולפסון. עד זה שיגר למשטרה את המכתב ת/39 בעקבות בדיקתה של המתלוננת, וכך נאמר בו: "מצבה הנפשי קשה ביותר. בבדיקה גופנית סימני כוויות על הגב, השדיים, ובמיוחד באזור הפות. הכוויות הן מדרגה שנייה וטריים (עד יומיים שלושה). כמו כן סימני חבלה מרובים בפנים, על פני הבטן, כוויות עמוקות בחלקן. כמו כן סימני חבלה ברגליים, עור פתוח עם דם שנקרש. בגב סימני נשיכה, שריטות, דמומים תת-עוריים". בעדותו בבית המשפט הוסיף ד"ר רוטמנש (עמוד 187): "אני 17 שנים רופא ומקרה מן הסוג הזה לא זכור לי בדרגת חומרתו, מבחינת הממצאים שראינו... היא היתה במצב קשה למדי, היו גם סימני התייבשות אני זוכר, ומה שהכי בלט היו סימני הכוויות על כל חלקי גופה". גב' נורית בלומנטל, עובדת סוציאלית בבית חולים וולפסון, תארה אף היא את התרשמותה ממפגשה עם המתלוננת (עמוד 186): "ראיתי אותה רק למחרת הבדיקה הגניקולוגית וזה פשוט היה מזעזע. ביקשו מאיתנו להחזיק לה את היד כי היא פחדה מהבדיקות של הרופאים, היתה קופצת מכל דבר, ביקשו שנהיה לידה, שדמות נשית תהיה לידה. אני 9 שנים עובדת בבית החולים ולא ראיתי ציפור פצועה כזו". 4. לנוכח הראיות הברורות שהיו בידי המשיבה על החבלות שנגרמו למתלוננת, הצטמצמה יריעת המחלוקת בדיון שהתקיים בבית משפט קמא, לשאלת זהותו של האדם שעל שכמו רובצת האחריות הפלילית למעשי זוועה אלה. אותה מחלוקת מקורה בכך, שבתחילת חקירתה במשטרה הצביעה המתלוננת על המערער כמי שתקף אותה, אולם בהמשך נסוגה מגרסה זו, וטענה כי אחיה היה מבצעם של המעשים. ניצניה של אותה גרסה חדשה נשמעו בשיחה שקיימה המתלוננת עם ד"ר רוטמנש (ראו עמוד 189), ומשהובאו הדברים לידיעת החוקרים, הם זימנו את המתלוננת לשיחה, וזו טענה כי את חלקן של החבלות היא גרמה לעצמה כאשר לגמה וודקה, השתכרה, והחלה לחבוט את ראשה בקירות הדירה. מאידך, היא נותרה נאמנה לגרסתה כי את יתר החבלות גרם המערער ולא אחר. התפנית הנוספת, החשובה, בגרסת המתלוננת התרחשה בבית המשפט, כאשר במהלך עדותה חזרה בה כליל הטענה כי המערער תקף אותה, ואת האצבע המאשימה הפנתה כלפי אחיה בלבד. בית המשפט המחוזי דחה את גרסתה המאוחרת של המתלוננת, ומכוח סעיף 10א' לפקודת הראיות [נוסח חדש], התשל"א-1971, העדיף את דבריה באמרות שנרשמו מפיה במשטרה, וכך ביטאה הערכאה את התרשמותה מהעדה (עמוד 277): "קיים קו אופייני לעדותה של המתלוננת בבית המשפט: לאמיתו של דבר אין היא מתכחשת לעצם קיומן של החבלות והפגיעות שנגרמו לה, והרי ברור שאין לה כל אפשרות להתכחש להן. היא מתארת שנפגעה, כפי שנטען בכתב האישום, אולם היא מסיטה לכיוונים אחרים את התלונות המקוריות שהפנתה נגד בעלה ... אינני נותן אמון בניסיונות כושלים אלה של המתלוננת, נראה לי שבמסגרת זו של הסטת התלונות, היא, אלתרה תשובות שקריות תוך כדי החקירה הנגדית, כמו לעניין הכוויות שגרמה לעצמה בכפית חמה, כאשר סבתה נפטרה ... כל הדברים אלה נועדו לחלץ את בעלה מתיק זה, על אישומיו החמורים, מבלי שניתן לכך הסבר הגיוני." בית המשפט המחוזי היה ער לאישיותה הבעייתית של המתלוננת, אולם החליט לתת אמון בגרסתה במשטרה, הואיל ולזו נמצא חיזוק אשר כלל את אלה: המערער נקשר למעשים הפליליים באופן עקבי; מצבה הנפשי הקשה של המתלוננת (היתה נסערת ובכתה בעת שנרשמה תלונתה); אשה הגרה בשכנות לבית סבה של המתלוננת, העידה כי באחד הימים ראתה את המערער מושך את המתלוננת בחדר המדרגות. עדה זו הוסיפה כי המתלוננת טענה באוזניה כי המערער נוהג בה באלימות ואף הציגה בפניה סימני חבלה בגבה וסימני כוויות שהיו על ירכיה; לבסוף, בדירה נמצא סרגל מתכת עליו התגלה כתם דם, וכתמי-דם נוספים התגלו על קירות בדירה וכן על סיבים שונים. כתמי הדם נבדקו על ידי אנשי המעבדה לזיהוי פלילי במשטרה, ונמצא כי הפרופיל הגנטי שלהם זהה לזה של המתלוננת. 5. החלטתו של בית המשפט המחוזי להעדיף את גרסת המתלוננת באמרותיה במשטרה על פני עדותה בבית המשפט, היא מסוג ההחלטות שבית משפט שלערעור אינו נוטה להתערב בהן, הואיל והיא מתבססת גם על התרשמותה של הערכאה הראשונה מהעדים שהעידו בפניה. מקל וחומר שהתערבות כזו אינה דרושה, מקום שהמשיבה מציגה לבית המשפט ראיות חיזוק בעלות משקל מכריע, המבהירות, ובמידה הנדרשת בפלילים, כי המערער הוא זה שחבל במתלוננת. באשר להחלטתה של המתלוננת לחזור בה מגרסתה הראשונית, מקובלת עלי במלואה מסקנתו של בית המשפט המחוזי, כי המניע לכך הוא אותו מניע שגרם למתלוננת לנצור את סוד התנהגותו האלימה של המערער כלפיה במשך תקופה ארוכה – פחדה ממנו שלא ידע גבולות, וידיעתה כי פגיעתו של המערער עלולה להיות אף רעה יותר. כנגד כל אלה ניצבת עדותו של המערער, אשר לא קנתה אחיזה בלבו של בית משפט קמא, ותהיתי כיצד ניתן היה לנהוג אחרת לנוכח טענת המערער כי על החבלות שנגרמו לאשתו ידע לראשונה רק מתוך עיון בתצלומים שהוגשו לבית המשפט! להשקפתי, חבלות רחבות ומפושטות אלו לא יכלו להעלם מעיניו של המערער, והעובדה שהוא לא נזעק להגן על המתלוננת, ולא הביא את העניין לידיעת המשטרה, היא המלמדת יותר מכל שהמערער עצמו גרם את כל אלה. 6. בא-כוחו המלומד של המערער, עו"ד א' קיסרי, שככל הנראה היה ער לקשייו של שולחו להתמודד עם ראיות המשיבה וממצאיו של בית משפט קמא, בחר למקד טיעונו בערעור בסוגיה אחת בלבד - ביצועו של מעשה האינוס המיוחס למערער. כאמור, טענה המתלוננת שהמערער החדיר מכשיר להתזת סיליקון לאבר מינה, ואף התיז לשם כמות ניכרת של החומר. דא עקא, בבדיקה רפואית לא נמצאו סימנים לקיומו של סיליקון בנרתיק. חרף זאת, לא שלל ד"ר רוטמנש את גרסת המתלוננת, הואיל (ובלשונו): "סיליקון הוא חומר שומני שמטבע הדברים בגלל חום הגוף הופך להיות נזיל... יכול להיות שהוא פשוט נזל החוצה" (עמוד 108). מעשה אחרון זה המיוחס למערער, מעורר פלצות, ואתה מתקשה להאמין שאדם, כל אדם, יכול לעולל אותו. אולם גם מעשים אחרים אשר יוחסו למערער - גרימתן של כוויות במפשעתה של המתלוננת ובאברי מינה – נמנים על אותו סוג, והרי לכל אלה היו ראיות כי המערער ביצען. מכאן דעתי, שחרף העדרו של ממצא רפואי החלטי בסוגיית הזרקת הסיליקון לאבר המין, מותר היה לערכאה הראשונה לאמץ את גרסתה של המתלוננת גם בעניין זה, ולאור העובדה כי גרסה זו לא נסתרה בעדותו של ד"ר רוטמנש. 7. לסיכום הדיון בערעור על הכרעת הדין, אני סבור כי ההרשעה ניצבת על בסיס איתן, ועל כן אין מקום כי נתערב בה. כך היא דעתי גם בסוגיית העונש. אכן, העונש שנגזר למערער הינו קשה ואינו שגרתי, אולם כך היו גם מעשיו ומידת חומרתם. המערער שבפנינו, שכבר הורשע בעבר בגין אלימות שהפגין כלפי אשתו הראשונה, לא זו בלבד שלא למד את הלקח הנדרש, אלא חזר לחטוא בעבירות שאת חומרתן מתקשה הדעת לעכל. מעשיו אלה של המערער מלמדים על הסכנה הגלומה בו, ועל כך היה מצווה בית המשפט להגיב בדרך קשה, על ידי כליאתו לתקופה ממושכת. כך נהג בית המשפט המחוזי, כאשר בגזר-דין מנומק היטב גזר למערער 22 שנות מאסר. אינני סבור כי העונש מחמיר עם המערער, ומכאן הצעתי לחברי לדחות את הערעור על שני חלקיו. ש ו פ ט השופט י' טירקל : אני מסכים. ש ו פ ט השופט ס' ג'ובראן : אני מסכים. ש ו פ ט הוחלט כאמור בפסק-דינו של השופט לוי. ניתן היום, כ"ג בכסלו תשס"ד (18.12.2003). ש ו פ ט ש ו פ ט ש ו פ ט _________________________ העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 01051710_O06.doc /שב מרכז מידע, טל' 02-6750444 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il

פסק-דין בתיק ע"פ 5171/01

עופר לוי נ. מדינת ישראל

01051710_O06.doc

פלילי

2003-12-18

2001-06-29

false

ע"פ 5171/01

פסק-דין

ע"פ

בית המשפט העליון

HebrewVerdicts\01\710\051\F04\01051710_F04.txt

ע"פ 5171/01

HebrewVerdicts\01\710\051\F04

עופר לוי נ. מדינת ישראל

01051710_F04.txt

01051710.F04.doc

החלטה

988697f83e86f159e28c11b61611a63eeaef06725a48a136ad15ca875bcaa51d

בבית המשפט העליון ע"פ 5171/01 - ג' בפני: כבוד השופט א' מצא המערער: עופר לוי נ ג ד המשיבה: מדינת ישראל בקשה לדחיית מועד הדיון בשם המערער: עו"ד א' קיסרי בשם המשיבה: עו"ד י' חמודות החלטה לדחות את מועד הדיון כמבוקש. מועד חדש ייקבע לאחר יום 1.6.03. ניתנה היום, כ"ה באדר א' תשס"ג (27.2.03). ש ו פ ט _________________________ העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 01051710_F04.doc מרכז מידע, טל' 02-6750444 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il /עכ.

החלטה בתיק ע"פ 5171/01 - ג'

עופר לוי נ. מדינת ישראל

01051710_F04.doc

פלילי

2003-02-27

2001-06-29

true

ע"פ 5171/01

החלטה

ע"פ

בית המשפט העליון

HebrewVerdicts\98\330\012\F01\98012330.F01

ע"פ 1233/98

HebrewVerdicts\98\330\012\F01

האני עבדל חי נ. מדינת ישראל

98012330.F01

98012330.F01

החלטה

2254ce45a2a5566a9f16f107803f590e83dd93ed20042304ee9a594a75387030

ב בית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים פליליים ע"פ 1233/98 בפני: כבוד השופט א' מצא כבוד השופטת ד' ביניש כבוד השופט י' אנגלרד המערער : האני עבדל חי נגד המשיב ה : מדינת ישראל ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו בת.פ . 3017/97 מיום 3.2.98 שניתן על ידי כבוד השופט: א' סטרשנוב , ז' המר, ש' טימן בשם המערער: עו"ד דרור מקרין ה ח ל ט ה 1. הערעור נקבע לשמיעה בפנינו ליום 23.11.2000 2. במטרה לייעל את הליכי השמיעה ולחסוך בזמן שיפוטי מתבקשים באי-כוח הצדדים להגיש לבית המשפט, ולמסור זה לזה, עיקרי טיעון בכתב שיכללו פירוט הטענות, הפניות לאסמכתאות משפטיות וכן מובאות מן הפרוטוקול ומן המוצגים שבדעתם להסתמך עליהן. 3. בא כוח המערער יגיש את עיקרי טיעוניו לא יאוחר מאשר 20 ימים לפני מועד השמיעה. נציג פרקליטות המדינה יגיש את עיקרי טיעוניו לא יאוחר מאשר 10 ימים לפני מועד השמיעה. 4. באי-כוח הצדדים ימסרו זה לזה במישרין העתקים מעיקרי הטיעון המוגשים, לא יאוחר ממועד הגשתם לבית המשפט. ניתנה היום, כ' באב תש"ס (21.8.2000). ש ו פ ט ש ו פ ט ת ש ו פ ט העתק מתאים למקור שמריהו כהן - מזכיר ראשי 98012330. F01

Word.Document

HebrewVerdicts\98\330\012\L03\98012330_L03.txt

ע"פ 1233/98

HebrewVerdicts\98\330\012\L03

האני עבדל חי נ. מדינת ישראל

98012330_L03.txt

98012330.L03.doc

פסק-דין

c24f10aa8604a3484db845aa91e0b6d9256cbcb19adb4dc023fd7347fcf67d72

ב בית-המשפט העליון בשבתו כבית-משפט לערעורים פליליים ע"פ 1233/98 בפני: כבוד השופטת ד' דורנר כבוד השופט י' אנגלרד כבוד השופט א' א' לוי המערער : האני עבד-אל-חי נגד המשיב ה: מדינת ישראל ערעור על פסק-דין בית-המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו מיום 3.2.98 בת"פ 3017/97 שניתן על-ידי כבוד השופטים א' סטרשנוב, ז' המר וש' טימן תאריך הישיבה: כ"ה בחשוון תשס"א ( 23.11.00 ) בשם המערער : עו"ד דרור מקרין ועו"ד איילת דואן בשם המשיב ה: עו"ד אפרת ברזילי פסק-דין השופטת ד' דורנר : לאחר ששמענו את באי-כוח הצדדים, ואף את הסכמתו של המערער להסדר-הטיעון, הגענו לכלל-דעה כי הסדר הטיעון הוא ראוי ואנו מאשרים אותו. אנו מקבלים איפוא את הערעור, מבטלים את הרשעת המערער בעבירת רצח, ומרשיעים אותו, חלף עבירה זו, בביצוע עבירת הריגה, וגוזרים עליו 12 שנות מאסר לריצוי בפועל. עונש המאסר ירוצה במצטבר לעונש שנגזר על המערער בת"פ 376/95 (בית-המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו), כך שהמערער ירצה החל מיום 8.2.97 בסך-הכל 15 שנות-מאסר ושני חודשי מאסר בפועל. ניתן היום, כ"ה בחשוון תשס"א (23.11.00). ש ו פ ט ת ש ו פ ט ש ו פ ט העתק מתאים למקור שמריהו כהן - מזכיר ראשי 98012330. L03

האני עבדל חי נ. מדינת ישראל

98012330.L03

פלילי

2000-11-23

1998-02-22

false

ע"פ 1233/98

פסק-דין

ע"פ

בית המשפט העליון

HebrewVerdicts\98\330\012\L02\98012330_L02.txt

ע"פ 1233/98

HebrewVerdicts\98\330\012\L02

האני עבדל חי נ. מדינת ישראל

98012330_L02.txt

98012330.L02.doc

החלטה

e6a3bbf91a957df5b6538307376a7f1bb53267db68990350917adc01c23ea501

ב בית המשפט העליון ע"פ 1233/98 - א' בפני: כבוד השופטת ד' דורנר המערער : האני עבדל חי נגד המשיב ה: מדינת ישראל בקשה להארכת מועד להגשת עיקרי-טיעון החלטה כמבוקש. ניתנה היום, ח' בחשוון תשס"א (6.11.00). ש ו פ ט ת העתק מתאים למקור שמריהו כהן - מזכיר ראשי 98012330. L02

האני עבדל חי נ. מדינת ישראל

98012330.L02

פלילי

2000-11-06

1998-02-22

false

ע"פ 1233/98

החלטה

ע"פ

בית המשפט העליון

HebrewVerdicts\01\010\052\K03\01052010.K03

ע"א 5201/01

HebrewVerdicts\01\010\052\K03

הועדה המקומית לתכנון ובניה נ. עופר הלגוע

01052010.K03

01052010.K03

החלטה

81d2ff9e99b46f0c831810ddde5571b3d4aa85d61e476b8b129bc181c28329cc

ב בית המשפט העליון ע"א 5201/01 - א' בפני: כבוד הרשם עודד שחם המערער ת : הועדה המקומית לתכנון ובניה נגד המשיבים : 1. עופר הלגוע 2. רחל הלגוע בקשה לפטור מערבון בשם המשיבים: עו"ד גדי שילדן החלטה בקשה לפטור מהפקדת ערבון בערעור. הבקשה מבוססת על כך שהמערערת הינה רשות מקומית בעלת יכולת פרעון יציבה. מעבר לכך שהמערערת אינה רשות מקומית (כי אם גוף תכנוני), הרי שאין הנחה בדבר איתנותן הכלכלית של רשויות מקומיות, בשונה - למשל - מבנקים או חברות ביטוח. משכך, ובהעדר נתונים ברורים לעניין זה, אינני רואה מקום להעתר לבקשה. הערבון יופקד בתוך עשרה ימים מקבלת החלטה זו. ניתנה היום, כ"א באלול, תשס"א (9.9.01). עודד שחם ר ש ם _________________ העתק מתאים למקור 01052010. K03 נוסח זה כפוף לשינויי עריכה טרם פרסומו בקובץ פסקי הדין של בית המשפט העליון בישראל. שמריהו כהן - מזכיר ראשי בבית המשפט העליון פועל מרכז מידע, טל' 02-6750444

Word.Document

HebrewVerdicts\01\010\052\D04\01052010_D04.txt

ע"א 5201/01

HebrewVerdicts\01\010\052\D04

הועדה המקומית לתכנון ובניה נ. עופר הלגוע

01052010_D04.txt

01052010.D04.doc

החלטה

2bf16d7904fdf74cf94fe22d82c316ce5c63fd0c13e5c386793078087f75cc38

ב בית המשפט העליון ע"א 5201/01 - ב' בפני: כבוד הרשם בעז אוקון המערער ת : הועדה המקומית לתכנון ובניה נגד המשיבים : 1. עופר הלגוע 2. רחל הלגוע דיון מקדמי החלטה בערעור זה עולה שאלת חיובה של המערערת בהוצאות המשיבים. הוחלט לקיים ישיבה מוקדמת במעמד בעלי הדין ביום 27.02.2002 בשעה 12:30. בישיבה זו ייקבעו סדרי שמיעתו של הערעור ויוכרעו השאלות המקדמיות. ניתנה היום, א' בטבת תשס"ב, 16 בדצמבר 2001. בעז אוקון, רשם ש ו פ ט _________________ העתק מתאים למקור 01052010. D04 נוסח זה כפוף לשינויי עריכה וניסוח. שמריהו כהן - מזכיר ראשי בבית המשפט העליון פועל מרכז מידע, טל' 02-6750444

הועדה המקומית לתכנון ובניה נ. עופר הלגוע

01052010.D04

אזרחי

2001-12-16

2001-07-01

false

ע"א 5201/01

החלטה

ע"א

בית המשפט העליון

HebrewVerdicts\01\010\052\V01\01052010_V01.txt

ע"א 5201/01

HebrewVerdicts\01\010\052\V01

הועדה המקומית לתכנון ובניה נ. עופר הלגוע

01052010_V01.txt

01052010.V01.doc

החלטה

1fbb578b762469da19a7e72da0bf18caedf13d397ad079b8fdba789e4b18f942

ב בית המשפט העליון ע"א 5201/01 - א' בפני: כבוד הרשמת ח' מאק-קלמנוביץ המערער ת : הועדה המקומית לתכנון ובניה נגד המשיבים : 1. עופר הלגוע 2. רחל הלגוע בקשה לפטור מערבון החלטה לתגובת המשיבים תוך חמישה עשר יום. ניתנה היום, י"א בתמוז, תשס"א (2.7.01). חגית מאק-קלמנוביץ ר ש מ ת _________________ העתק מתאים למקור 01052010. V01 נוסח זה כפוף לשינויי עריכה טרם פרסומו בקובץ פסקי הדין של בית המשפט העליון בישראל. שמריהו כהן - מזכיר ראשי בבית המשפט העליון פועל מרכז מידע, טל' 02-6750444

הועדה המקומית לתכנון ובניה נ. עופר הלגוע

01052010.V01

אזרחי

2001-07-02

2001-07-01

false

ע"א 5201/01

החלטה

ע"א

בית המשפט העליון

HebrewVerdicts\01\010\052\K02\01052010_K02.txt

ע"א 5201/01

HebrewVerdicts\01\010\052\K02

הועדה המקומית לתכנון ובניה נ. עופר הלגוע

01052010_K02.txt

01052010.K02.doc

החלטה

e7a9377adaee5fbce04692ee73150f4572e38dd740e1b06182991ad25b8ccff7

ב בית המשפט העליון ע"א 5201/01 - א' בפני: כבוד הרשם עודד שחם המערער ת : הועדה המקומית לתכנון ובניה נגד המשיבים : 1. עופר הלגוע 2. רחל הלגוע בקשה לפטור מערבון בשם המבקשת: עו"ד אולגה גורדון בשם המשיבים: עו"ד גדי שילדן החלטה באת כוחה של המערערת בע"א 5201/01, עו"ד אולגה גורדון, תדאג לכך שהערעור, ובקשת הפטור מהפקדת ערבון, יומצאו ליד המשיבים בתוך 3 ימים מהמצאת החלטה זו. המזכירות תמציא לידי ב"כ המשיבים את פרטי ב"כ המערערת. המשיבים יגיבו על הבקשה לפטור מהפקדת ערבון בתוך 15 ימים מיום המצאתה לידיהם. ניתנה היום, ט' באב תשס"א; 29 ביולי 2001. עודד שחם רשם _________________ העתק מתאים למקור 01052010 נוסח זה כפוף לשינויי עריכה טרם פרסומו בקובץ פסקי הדין של בית המשפט העליון בישראל. שמריהו כהן - מזכיר ראשי בבית המשפט העליון פועל מרכז מידע, טל' 02-6750444

הועדה המקומית לתכנון ובניה נ. עופר הלגוע

01052010.K02

אזרחי

2001-08-02

2001-07-01

false

ע"א 5201/01

החלטה

ע"א

בית המשפט העליון

HebrewVerdicts\01\010\052\D05\01052010_D05.txt

ע"א 5201/01

HebrewVerdicts\01\010\052\D05

הועדה המקומית לתכנון ובניה נ. עופר הלגוע

01052010_D05.txt

01052010.D05.doc

החלטה

711c950e2c79e8ec049f2cdfa71b92018547a58267e742b2a8ac388e7e7ef1e7

ב בית המשפט העליון ע"א 5201/01 - ב' בפני: כבוד הרשם בעז אוקון המערער ת : הועדה המקומית לתכנון ובניה נגד המשיבים : 1. עופר הלגוע 2. רחל הלגוע קדם ערעור תאריך הישיבה: ט"ו באדר התשס"ב (27.02.02) בשם המערערת : עו"ד גורדון אולגה בשם המשיבים 1-2: עו"ד שילדן גדי החלטה על יסוד הודעת באת-כוח המערערת, אני מורה על מחיקת הערעור. אני פוסק למשיבים סכום של 1,250 ש"ח, אשר המשיבים יוכלו להיפרע ממנו מתוך העירבון. המערערת זכאי להשבת מלוא האגרה. ניתנה היום ט"ו אדר התשס"ב, 27 בפברואר 2002. בעז אוקון, שופט רשם _________________ העתק מתאים למקור 01052010. D05 נוסח זה כפוף לשינויי עריכה וניסוח. שמריהו כהן - מזכיר ראשי בבית המשפט העליון פועל מרכז מידע, טל' 02-6750444 בית המשפט פתוח להערות והצעות: pniot@supreme.court.gov.il לבתי המשפט אתר באינטרנט: www.court.gov.il

הועדה המקומית לתכנון ובניה נ. עופר הלגוע

01052010.D05

אזרחי

2002-02-27

2001-07-01

true

ע"א 5201/01

החלטה

ע"א

בית המשפט העליון

HebrewVerdicts\01\010\052\D06\01052010_D06.txt

ע"א 5201/01

HebrewVerdicts\01\010\052\D06

הועדה המקומית לתכנון ובניה נ. עופר הלגוע

01052010_D06.txt

01052010.D06.doc

החלטה

41675b724c65963b9eb2ebba886018db3285556336888b1883188bda2055969b

ב בית המשפט העליון ע"א 5201/01 - ד' בפני: כבוד הרשם בעז אוקון המ ערער: הועדה המקומית לתכנון ובניה נגד המשיבים : 1. עופר הלגוע 2. רחל הלגוע בקשה לתיקון טעות סופר בשם המשיבים: עו"ד גדי שילדן החלטה בפרוטוקול בית המשפט אכן מצויין כי בסכום של 1,250 ₪ יתווסף מע"מ. יש להוסיף לפרוטוקול את שמה של עו"ד בלאו-בהרב על פי המבוקש. ניתנה היום, א' ניסן, תשס"ב (‏14/03/2002). בעז אוקון רשם _________________ העתק מתאים למקור 01052010. D06 נוסח זה כפוף לשינויי עריכה וניסוח. רשם בבית המשפט העליון פועל מרכז מידע, טל' 02-6750444 בית המשפט פתוח להערות והצעות: pniot@supreme.court.gov.il לבתי המשפט אתר באינטרנט: www.court.gov.il

הועדה המקומית לתכנון ובניה נ. עופר הלגוע

01052010.D06

אזרחי

2002-03-14

2001-07-01

true

ע"א 5201/01

החלטה

ע"א

בית המשפט העליון

HebrewVerdicts\02\290\091\D02\02091290.D02

ע"א 9129/02

HebrewVerdicts\02\290\091\D02

יורם קראוס (בפשיטת רגל) נ. כונס הנכסים הרשמי

02091290.D02

02091290.D02.doc

החלטה

eb45520e7a7d786d86e019c8a5c62dfbb3248d2f8e45ea1a3ed40bdd1712a27b

בבית המשפט העליון ע"א 9129/02 - א' בפני: כבוד הרשם בעז אוקון המערער: יורם קראוס (בפשיטת רגל) נ ג ד המשיבים: 1. כונס הנכסים הרשמי 2. עו"ד גד שילר , הנאמן על נכסי יורם קראוס 3. ח.ג.י. י . שיווק מוצרי בניה בע"מ בקשה לפטור מערבון החלטה המערער הגיש בקשה לפטור אותו מתשלום אגרה וערבון . המערער טוען כי אין בבעלותו נכסים כלשהם והוא מתגורר בשכירות. לדבריו הוא משתכר כמפקח בניה ושכרו החודשי נטו הינו כ-4,000 ₪. מתוך סכום זה משלם המערער סכום של 2,000 ₪ לקופת הנאמן. המשיב 2 הסכים לבקשה למתן פטור, אך המשיב 1 מתנגד לה, מטעמים של סיכויים קלושים לערעור. כן מסביר המשיב 2 כי יכולתו הכלכלית של המערער איננה מצדיקה מתן פטור. אכן בקשתו של המערער איננה מפורטת דיה, והמערער לא התייחס באופן מספק לשאלת ההכנסות של רעייתו. בנסיבות אלה, לא ניתן לקבל את בקשת הפטור במלואה, אך ניתן להפחית את גובה הערבון כפי שנקבע ולהעמידו על סכום של 10,000 ₪. הסכום ישולם בתוך 30 יום, שאם לא כן יידחה ההליך. ניתן פטור מתשלום אגרה. ניתנה היום, י"א בטבת תשס"ג (16/12/02). בעז אוקון ר ש ם _________________ העתק מתאים למקור 02091290_D02.doc נוסח זה כפוף לשינויי עריכה וניסוח. שרה ליפשיץ – מזכירה ראשית בבית המשפט העליון פועל מרכז מידע, טל' 02-6750444 בית המשפט פתוח להערות והצעות: pniot@supreme.court.gov.il לבתי המשפט אתר באינטרנט : www.court.gov.il

החלטה בתיק ע"א 9129/02 - א'

Word.Document

HebrewVerdicts\02\290\091\D01\02091290_D01.txt

ע"א 9129/02

HebrewVerdicts\02\290\091\D01

יורם קראוס (בפשיטת רגל) נ. כונס הנכסים הרשמי

02091290_D01.txt

02091290.D01.doc

החלטה

b1964b146896236f10b4b9c7338748c31b447c94a77c0021f5ed6ff947126739

בבית המשפט העליון ע"א 9129/02 - א' בפני: כבוד הרשם בעז אוקון המערער: יורם קראוס (בפשיטת רגל) נ ג ד המשיבים: 1. כונס הנכסים הרשמי 2. עו"ד גד שילר , הנאמן על נכסי יורם קראוס 3. ח.ג.י.י. שיווק מוצרי בניה בע"מ בקשה לפטור מערבון החלטה לתגובת המשיבים בתוך 10 ימים. ניתנה היום, ז' בכסלו תשס"ג (12/11/02). בעז אוקון ר ש ם _________________ העתק מתאים למקור 02091290_D01.doc נוסח זה כפוף לשינויי עריכה וניסוח. שרה ליפשיץ – מזכירה ראשית בבית המשפט העליון פועל מרכז מידע, טל' 02-6750444 בית המשפט פתוח להערות והצעות: pniot@supreme.court.gov.il לבתי המשפט אתר באינטרנט : www.court.gov.il

החלטה בתיק ע"א 9129/02 - א'

יורם קראוס (בפשיטת רגל) נ. כונס הנכסים הרשמי

02091290_D01.doc

אזרחי

2002-11-12

2002-10-27

true

ע"א 9129/02

החלטה

ע"א

בית המשפט העליון

HebrewVerdicts\02\290\091\K03\02091290_K03.txt

ע"א 9129/02

HebrewVerdicts\02\290\091\K03

יורם קראוס (בפשיטת רגל) נ. כונס הנכסים הרשמי

02091290_K03.txt

02091290.K03.doc

החלטה

a80b6f01dbc0e3e5ca126afa0524fa2f38392e560ec5af8eb52dbce7fefd4147

בבית המשפט העליון ע"א 9129/02 - ב' בפני: כבוד הרשם עודד שחם המערער: יורם קראוס (בפשיטת רגל) נ ג ד המשיבים: 1. כונס הנכסים הרשמי 2. עו"ד גד שילר , הנאמן על נכסי יורם קראוס 3. ח.ג.י.י. שיווק מוצרי בניה בע"מ בקשה להחזרת אגרה החלטה בהמשך להחלטת כב' הרשם אוקון מיום 16.12.02, סכום האגרה ששולם בתיק זה יושב למערער ללא דיחוי. ניתנה היום, כ"א בטבת תשס"ג (26/12/02). עודד שחם ר ש ם _________________________ העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 02091290_K03.doc מרכז מידע, טל' 02-6750444 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il

החלטה בתיק ע"א 9129/02 - ב'

יורם קראוס (בפשיטת רגל) נ. כונס הנכסים הרשמי

02091290_K03.doc

אזרחי

2002-12-26

2002-10-27

true

ע"א 9129/02

החלטה

ע"א

בית המשפט העליון

HebrewVerdicts\02\290\091\D05\02091290_D05.txt

ע"א 9129/02

HebrewVerdicts\02\290\091\D05

יורם קראוס (בפשיטת רגל) נ. כונס הנכסים הרשמי

02091290_D05.txt

02091290.D05.doc

החלטה

67ca9ab20daefc38bb51aa7dadfedcdad88863cdc78abc9b71f1942f83d78d02

בבית המשפט העליון ע"א 9129/02 בפני: כבוד הרשם בעז אוקון המערער: יורם קראוס (בפשיטת רגל) נ ג ד המשיבים: 1. כונס הנכסים הרשמי 2. עו"ד גד שילר , הנאמן על נכסי יורם קראוס 3. ח.ג.י.י. שיווק מוצרי בניה בע"מ הוגשה תגובה והודעה מטעם הנאמן מיום 9.3.03 החלטה כמבוקש. המדור האזרחי יכניס את הודעת הנאמן לתיקי השופטים. ניתנה היום, ו' באדר ב' תשס"ג (‏10/3/2003). בעז אוקון רשם _________________________ העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 02091290_D05.doc מרכז מידע, טל' 02-6750444 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il

החלטה בתיק ע"א 9129/02

יורם קראוס (בפשיטת רגל) נ. כונס הנכסים הרשמי

02091290_D05.doc

אזרחי

2003-03-10

2002-10-27

true

ע"א 9129/02

החלטה

ע"א

בית המשפט העליון

HebrewVerdicts\02\290\091\K04\02091290_K04.txt

ע"א 9129/02

HebrewVerdicts\02\290\091\K04

יורם קראוס (בפשיטת רגל) נ. כונס הנכסים הרשמי

02091290_K04.txt

02091290.K04.doc

החלטה

fad546b31e18d6b6b9408bcda54b9e4b75ec13552cb3f350c2b3e91f3881875a

בבית המשפט העליון ע"א 9129/02 בפני: כבוד הרשם עודד שחם המערער: יורם קראוס (בפשיטת רגל) נ ג ד המשיבים: 1. כונס הנכסים הרשמי 2. עו"ד גד שילר , הנאמן על נכסי יורם קראוס 3. ח.ג.י.י. שיווק מוצרי בניה בע"מ צו סיכומי טענות מכוח תקנה 448 של תקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, נקבע בזאת הסדר ביחס לדרכי שמיעת הערעור, כמפורט להלן: סיכום טענות 1. הצדדים יגישו את סיכומיהם על הפרשה כולה בכתב. מתכונת הסיכומים 2. היקף הסיכומים של המערער והמשיבים יוגבל ל-7 עמודים, וסיכומי התשובה של המערער ל-2 עמודים. לעניין זה, "עמוד" הוא מסמך בגודל המכונה A4 . ההדפסה תהיה ברווח כפול לפחות, בגודל גופן 12, תוך השארת שוליים ברוחב של שני סנטימטרים לפחות מכל צד. מידות אלה מתייחסות לגופן David . אם בעלי הדין משתמשים בגופן אחר עליהם להתאים את מידותיו לדרישות אלה. 3. סיכומי הטענות של הצדדים לא יוגשו כשהם כרוכים יחד עם תיק המוצגים וכרך האסמכתאות . סדרי הגשת הטענות 4. המערער יגיש את סיכום טענותיו עד יום 12.5.03. 5. המשיבים יגישו את סיכום טענותיהם עד יום 9.7.03. 6. סיכומי תשובה יוגשו, אם חפץ המערער בכך, עד יום 6.8.03. 7. חיובי בעלי הדין לפעול על-פי החלטה זו אינם מותלים זה בזה, ומחדל של בעל דין אינו פוטר את בעלי הדין האחרים מהגשת סיכומיהם במועד, אלא אם שינה בית המשפט את המועד שנקבע, על-פי בקשה שהוגשה. המצאה 8. בעלי הדין ימציאו שלושה עותקים מסיכום טענותיהם לבית המשפט, וכן ימציאו עותק לכל יתר בעלי הדין, בד בבד עם ההמצאה לבית המשפט או קודם לכן. בעלי הדין יציינו את דבר ההמצאה, בסיכומיהם. שינוי 9. חפצו בעלי הדין או מי מהם לשנות הסדר זה, עליהם להגיש בקשה הכוללת את תגובות יתר בעלי הדין, או הסבר להעדר תגובות אלה. הבקשה תציין את המועדים המקוריים שנקבעו וכן תנקוב במועדים המוצעים על דרך של ציון המועד, ולא על דרך של קביעת תקופה. השלמת טיעון בעל פה 10. הצדדים ישלימו את סיכומיהם בכתב על ידי טיעון בעל פה ביום 24.11.03 בשעה 11:30. משך הטיעון בעל פה ייקבע על ידי בית המשפט בעת הדיון, ועל הצדדים להיערך לטיעון על דרך ההשלמה בלבד. הגשת הסיכומים בכתב תקדם לדיון בעל פה, וכל בקשה לשינוי במועדי הגשת הסיכומים בכתב, חייבת לציין את המועד שנקבע לשמיעת הטיעונים בעל פה. ניתנה היום, כ"ח באדר א' תשס"ג (‏2/3/2003). עודד שחם רשם _________________________ העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 02091290_K04.doc מרכז מידע, טל' 02-6750444 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il

החלטה בתיק ע"א 9129/02

יורם קראוס (בפשיטת רגל) נ. כונס הנכסים הרשמי

02091290_K04.doc

אזרחי

2003-03-02

2002-10-27

true

ע"א 9129/02

החלטה

ע"א

בית המשפט העליון

HebrewVerdicts\02\730\032\O02\02032730.O02

בג"ץ 3273/02

HebrewVerdicts\02\730\032\O02

מקסים ניקולסקי נ. שר הביטחון

02032730.O02

02032730.O02

צו ביניים

75dea8a33d7a8553aa95df297883b7e9dd0d0551e7b3115a3651a38834fecd14

ב בית המשפט העליון בג"ץ 3273/02 - א' בפני: כבוד השופט א' א' לוי העותר : מקסים ניקולסקי נגד המשיבים : 1. שר הביטחון 2. ראש מינהל הגיוס 3. מפקד בסיס קליטה ומיון צו ביניים על יסוד עתירה זו שהובאה היום לפני בית משפט זה, מצווה בית המשפט כי ייצא מלפניו צו-ביניים המכוון אל המשיבים והמורה להם להימנע מגיוסו של העותר. צו-ביניים זה יעמוד בתוקפו עד למתן החלטה אחרת בעתירה. ניתן היום, ז' באייר תשס"ב (19.4.02). ש ו פ ט _________________ העתק מתאים למקור 02032730. O02 /אז נוסח זה כפוף לשינויי עריכה וניסוח. רשם בבית המשפט העליון פועל מרכז מידע, טל' 02-6750444 בית המשפט פתוח להערות והצעות: pniot@supreme.court.gov.il לבתי המשפט אתר באינטרנט: www.court.gov.il

Word.Document

HebrewVerdicts\02\730\032\O01\02032730_O01.txt

בג"ץ 3273/02

HebrewVerdicts\02\730\032\O01

מקסים ניקולסקי נ. שר הביטחון

02032730_O01.txt

02032730.O01.doc

החלטה

d6c0278eb6a8c5af8c5cb32c5f3d64fea5b54773501d4f42720efb07a3104d07

ב בית המשפט העליון בג"ץ 3273/02 בפני: כבוד השופט א' א' לוי העותר : מקסים ניקולסקי נגד המשיבים : 1. שר הביטחון 2. ראש מינהל הגיוס 3. מפקד בסיס קליטה ומיון עתירה למתן צו-על-תנאי וצו-ביניים החלטה 1. התיק ייקבע לדיון בפני הרכב, במהלך חודש מאי 2002. 2. ניתן בזה צו-ביניים המורה למשיבים להימנע מגיוסו של העותר. ניתנה היום, ז' באייר תשס"ב (19.4.02). ש ו פ ט _________________ העתק מתאים למקור 02032730. O01 /אז נוסח זה כפוף לשינויי עריכה וניסוח. רשם בבית המשפט העליון פועל מרכז מידע, טל' 02-6750444 בית המשפט פתוח להערות והצעות: pniot@supreme.court.gov.il לבתי המשפט אתר באינטרנט: www.court.gov.il

מקסים ניקולסקי נ. שר הביטחון

02032730.O01

בג"ץ

2002-04-10

2002-04-18

true

בג"ץ 3273/02

החלטה

בג"ץ

בית המשפט העליון

HebrewVerdicts\02\730\032\L07\02032730_L07.txt

בג"ץ 3273/02

HebrewVerdicts\02\730\032\L07

מקסים ניקולסקי נ. שר הביטחון

02032730_L07.txt

02032730.L07.doc

החלטה

760c409aaba8c0a5835118578d9b61a72250f10f64847f1937a09c638af536c0

ב בית המשפט העליון בג"ץ 3273/02 בפני: כבוד השופטת ד' דורנר העותר : מקסים ניקולסקי נגד המשיבים : 1. שר הביטחון 2. ראש מינהל הגיוס 3. מפקד בסיס קליטה ומיון בקשה מטעם המשיבים להארכת מועד להגשת תצהיר תשובה בשם העותר: עו"ד דוד אלדור בשם המשיבים: עו"ד חני אופק החלטה כמבוקש. מייד עם קבלת התשובה, ייקבע המשך הדיון בפני אותו הרכב. ניתנה היום, י"ג באב תשס"ב (22.7.02). ש ו פ ט ת _________________ העתק מתאים למקור 02032730. L07 נוסח זה כפוף לשינויי עריכה וניסוח. רשם בבית המשפט העליון פועל מרכז מידע, טל' 02-6750444 בית המשפט פתוח להערות והצעות: pniot@supreme.court.gov.il לבתי המשפט אתר באינטרנט: www.court.gov.il

מקסים ניקולסקי נ. שר הביטחון

02032730.L07

בג"ץ

2002-07-22

2002-04-18

true

בג"ץ 3273/02

החלטה

בג"ץ

בית המשפט העליון

HebrewVerdicts\02\730\032\L05\02032730_L05.txt

בג"ץ 3273/02

HebrewVerdicts\02\730\032\L05

מקסים ניקולסקי נ. שר הביטחון

02032730_L05.txt

02032730.L05.doc

החלטה

9397a99e3bfed5a9a6ce3d41ba2264971d8bed92a4029e18cd5ae2f845ffae40

ב בית-המשפט העליון בשבתו כבית-משפט גבוה לצדק בג"ץ 3273/02 בפני: כבוד השופטת ד' דורנר כבוד השופט י' טירקל כבוד השופט י' אנגלרד העותר : מקסים ניקולסקי נגד המשיבים : 1. שר הביטחון 2. ראש מנהל הגיוס 3. מפקד בסיס קליטה ומיון עתירה למתן צו על-תנאי וצו ביניים תאריך הישיבה: כ"ד בתמוז תשס"ב ( 4.7.02 ) בשם העותר : עו"ד דוד אלדור בשם המשיבים : עו"ד יובל רויטמן החלטה צו על-תנאי כמבוקש. 15 ימים לתשובה וימי הפגרה יבואו במניין הימים. מייד לאחר קבלת התשובה, ייקבע המשך הדיון בפנינו. ניתנה היום, כ"ד בתמוז תשס"ב (4.7.02). ש ו פ ט ת ש ו פ ט ש ו פ ט _________________ העתק מתאים למקור 02032730. L05 נוסח זה כפוף לשינויי עריכה וניסוח. רשם בבית המשפט העליון פועל מרכז מידע, טל' 02-6750444 בית המשפט פתוח להערות והצעות: pniot@supreme.court.gov.il לבתי המשפט אתר באינטרנט: www.court.gov.il

מקסים ניקולסקי נ. שר הביטחון

02032730.L05

בג"ץ

2002-07-04

2002-04-18

true

בג"ץ 3273/02

החלטה

בג"ץ

בית המשפט העליון

HebrewVerdicts\02\730\032\B03\02032730_B03.txt

בג"ץ 3273/02

HebrewVerdicts\02\730\032\B03

מקסים ניקולסקי נ. שר הביטחון

02032730_B03.txt

02032730.B03.doc

החלטה

f30ff51fe08787388b0f67f9a07b2814fb9f2caf20c56695814ca0e56f780b74

ב בית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 3273/02 בפני: כבוד המשנה לנשיא ש' לוין כבוד השופטת ט' שטרסברג-כהן כבוד השופט י' אנגלרד העותר : מקסים ניקולסקי נגד המשיבים : 1. שר הביטחון 2. ראש מינהל הגיוס 3. מפקד בסיס קליטה ומיון עתירה למתן צו על תנאי וצו ביניים תאריך הישיבה: י' תמוז תשס"ב (20.6.2002) בשם העותר : עו"ד דוד אלדור בשם המשיבים : עו"ד יובל רויטמן החלטה העותר רשאי להגיש תגובה לתגובה תוך 7 ימים. לקבוע את הדיון בעתירה תוך שבועיים מהיום לפני כל הרכב. בעלי הדין ינסו לנצל את תקופת הביניים להידברות ביניהם. ניתנה היום, י' תמוז תשס"ב (20.6.2002). המשנה לנשיא ש ו פ ט ת ש ו פ ט _________________ העתק מתאים למקור 02032730. B03 נוסח זה כפוף לשינויי עריכה וניסוח - רשם. בבית המשפט העליון פועל מרכז מידע, טל' 02-6750444 בית המשפט פתוח להערות והצעות: pniot@supreme.court.gov.il לבתי המשפט אתר באינטרנט: www.court.gov.il

מקסים ניקולסקי נ. שר הביטחון

02032730.B03

בג"ץ

2002-06-20

2002-04-18

true

בג"ץ 3273/02

החלטה

בג"ץ

בית המשפט העליון

HebrewVerdicts\02\730\032\K08\02032730_K08.txt

בג"ץ 3273/02

HebrewVerdicts\02\730\032\K08

מקסים ניקולסקי נ. שר הביטחון

02032730_K08.txt

02032730.K08.doc

החלטה

427d28a9cc123a452efa577d7814863300998e6e88b2a473621f437d9b78b5ee

ב בית המשפט העליון בג"ץ 3273/02 - ד' בפני: כבוד הרשם עודד שחם העותר : מקסים ניקולסקי נגד המשיבים : 1. שר הביטחון 2. ראש מינהל הגיוס 3. מפקד בסיס קליטה ומיון בקשה למחיקת עתירה החלטה לבקשת העותר, ובהסכמת המשיב, אני מורה בזה על מחיקת העתירה שבכותרת. ניתנה היום, כ"ה באלול תשס"ב (2/9/02). עודד שחם ר ש ם _________________ העתק מתאים למקור 02032730. K08 נוסח זה כפוף לשינויי עריכה וניסוח. רשם בבית המשפט העליון פועל מרכז מידע, טל' 02-6750444 בית המשפט פתוח להערות והצעות: pniot@supreme.court.gov.il לבתי המשפט אתר באינטרנט: www.court.gov.il

מקסים ניקולסקי נ. שר הביטחון

02032730.K08

בג"ץ

2002-09-02

2002-04-18

true

בג"ץ 3273/02

החלטה

בג"ץ

בית המשפט העליון

HebrewVerdicts\02\980\094\K01\02094980.K01

ע"א 9498/02

HebrewVerdicts\02\980\094\K01

אלפלג צבי נ. עיריית הרצליה

02094980.K01

02094980.K01.doc

החלטה

0b58d85457df635e06560bb7dbbae6c54daca1dd97e13f27a3fd6cca7546f0db

<!-- /* Font Definitions */ @font-face {font-family:"Cambria Math"; panose-1:2 4 5 3 5 4 6 3 2 4; mso-font-charset:1; mso-generic-font-family:roman; mso-font-format:other; mso-font-pitch:variable; mso-font-signature:0 0 0 0 0 0;} @font-face {font-family:Miriam; panose-1:2 11 5 2 5 1 1 1 1 1; mso-font-charset:0; mso-generic-font-family:swiss; mso-font-pitch:variable; mso-font-signature:2051 0 0 0 33 0;} @font-face {font-family:FrankRuehl; panose-1:2 14 5 3 6 1 1 1 1 1; mso-font-charset:0; mso-generic-font-family:swiss; mso-font-pitch:variable; mso-font-signature:2051 0 0 0 33 0;} @font-face {font-family:David; panose-1:2 14 5 2 6 4 1 1 1 1; mso-font-charset:0; mso-generic-font-family:swiss; mso-font-pitch:variable; mso-font-signature:2051 0 0 0 33 0;} @font-face {font-family:"Arial TUR"; mso-font-charset:0; mso-generic-font-family:swiss; mso-font-pitch:variable; mso-font-signature:-536859905 -1073711037 9 0 511 0;} @font-face {font-family:DavidFix; mso-font-charset:177; mso-generic-font-family:auto; mso-font-pitch:variable; mso-font-signature:6145 0 0 0 32 0;} @font-face {font-family:"Guttman Yad"; panose-1:2 1 4 1 1 1 1 1 1 1; mso-font-charset:177; mso-generic-font-family:auto; mso-font-pitch:variable; mso-font-signature:2049 1073741824 0 0 32 0;} /* Style Definitions */ p.MsoNormal, li.MsoNormal, div.MsoNormal {mso-style-unhide:no; mso-style-qformat:yes; mso-style-parent:""; margin:0in; margin-bottom:.0001pt; text-align:right; mso-pagination:widow-orphan; mso-layout-grid-align:none; punctuation-wrap:simple; text-autospace:none; direction:rtl; unicode-bidi:embed; font-size:10.0pt; mso-bidi-font-size:12.0pt; font-family:"Times New Roman","serif"; mso-fareast-font-family:"Times New Roman"; mso-bidi-font-family:David;} p.MsoHeader, li.MsoHeader, div.MsoHeader {mso-style-unhide:no; margin:0in; margin-bottom:.0001pt; text-align:right; mso-pagination:widow-orphan; tab-stops:center 207.65pt right 415.3pt; mso-layout-grid-align:none; punctuation-wrap:simple; text-autospace:none; direction:rtl; unicode-bidi:embed; font-size:10.0pt; mso-bidi-font-size:12.0pt; font-family:"Times New Roman","serif"; mso-fareast-font-family:"Times New Roman"; mso-bidi-font-family:David;} p.MsoFooter, li.MsoFooter, div.MsoFooter {mso-style-unhide:no; margin:0in; margin-bottom:.0001pt; text-align:right; mso-pagination:widow-orphan; tab-stops:center 207.65pt right 415.3pt; mso-layout-grid-align:none; punctuation-wrap:simple; text-autospace:none; direction:rtl; unicode-bidi:embed; font-size:10.0pt; mso-bidi-font-size:12.0pt; font-family:"Times New Roman","serif"; mso-fareast-font-family:"Times New Roman"; mso-bidi-font-family:David;} p.Ruller3, li.Ruller3, div.Ruller3 {mso-style-name:"Ruller 3"; mso-style-unhide:no; margin:0in; margin-bottom:.0001pt; text-align:right; line-height:150%; mso-pagination:widow-orphan; tab-stops:160.5pt 337.65pt; mso-layout-grid-align:none; punctuation-wrap:simple; text-autospace:none; direction:rtl; unicode-bidi:embed; font-size:11.0pt; mso-bidi-font-size:14.0pt; font-family:"Times New Roman","serif"; mso-fareast-font-family:"Times New Roman"; mso-bidi-font-family:FrankRuehl; letter-spacing:.5pt;} p.Pskdinhead, li.Pskdinhead, div.Pskdinhead {mso-style-name:"Pskdin head"; mso-style-unhide:no; margin:0in; margin-bottom:.0001pt; text-align:right; line-height:150%; mso-pagination:widow-orphan; mso-layout-grid-align:none; punctuation-wrap:simple; text-autospace:none; direction:rtl; unicode-bidi:embed; font-size:10.0pt; mso-bidi-font-size:12.0pt; font-family:"Times New Roman","serif"; mso-fareast-font-family:"Times New Roman"; mso-bidi-font-family:David; font-weight:bold; text-decoration:underline; text-underline:single;} p.FileNumber, li.FileNumber, div.FileNumber {mso-style-name:"File Number"; mso-style-unhide:no; margin:0in; margin-bottom:.0001pt; text-align:left; line-height:150%; mso-pagination:widow-orphan; mso-layout-grid-align:none; punctuation-wrap:simple; text-autospace:none; direction:rtl; unicode-bidi:embed; font-size:10.0pt; mso-bidi-font-size:12.0pt; font-family:"Times New Roman","serif"; mso-fareast-font-family:"Times New Roman"; mso-bidi-font-family:David; mso-bidi-font-weight:bold;} p.FirstpagestylePsakdin, li.FirstpagestylePsakdin, div.FirstpagestylePsakdin {mso-style-name:"First page style Psak din"; mso-style-unhide:no; mso-style-parent:"Ruller 3"; margin:0in; margin-bottom:.0001pt; text-align:right; line-height:150%; mso-pagination:widow-orphan; tab-stops:160.45pt 337.65pt; mso-layout-grid-align:none; punctuation-wrap:simple; text-autospace:none; direction:rtl; unicode-bidi:embed; font-size:11.0pt; mso-bidi-font-size:14.0pt; font-family:"Times New Roman","serif"; mso-fareast-font-family:"Times New Roman"; mso-bidi-font-family:FrankRuehl; letter-spacing:.5pt; mso-bidi-font-weight:bold;} p.TyutaDate, li.TyutaDate, div.TyutaDate {mso-style-name:"Tyuta Date"; mso-style-unhide:no; margin:0in; margin-bottom:.0001pt; text-align:center; mso-pagination:widow-orphan; mso-layout-grid-align:none; punctuation-wrap:simple; text-autospace:none; direction:rtl; unicode-bidi:embed; font-size:14.0pt; font-family:"Times New Roman","serif"; mso-fareast-font-family:"Times New Roman"; mso-bidi-font-family:David; font-weight:bold; font-style:italic;} p.DocumentHead, li.DocumentHead, div.DocumentHead {mso-style-name:"Document Head"; mso-style-unhide:no; margin:0in; margin-bottom:.0001pt; text-align:center; line-height:150%; mso-pagination:widow-orphan; mso-layout-grid-align:none; punctuation-wrap:simple; text-autospace:none; direction:rtl; unicode-bidi:embed; font-size:10.0pt; mso-bidi-font-size:14.0pt; font-family:"Times New Roman","serif"; mso-fareast-font-family:"Times New Roman"; mso-bidi-font-family:David; letter-spacing:1.5pt; mso-bidi-font-weight:bold; text-decoration:underline; text-underline:single;} p.TfutzaList, li.TfutzaList, div.TfutzaList {mso-style-name:"Tfutza List"; mso-style-unhide:no; margin:0in; margin-bottom:.0001pt; text-align:right; mso-pagination:widow-orphan; mso-layout-grid-align:none; punctuation-wrap:simple; text-autospace:none; direction:rtl; unicode-bidi:embed; font-size:10.0pt; mso-bidi-font-size:12.0pt; font-family:"Times New Roman","serif"; mso-fareast-font-family:"Times New Roman"; mso-bidi-font-family:David; font-style:italic;} p.Ruller4, li.Ruller4, div.Ruller4 {mso-style-name:Ruller4; mso-style-unhide:no; margin:0in; margin-bottom:.0001pt; text-align:justify; line-height:150%; mso-pagination:widow-orphan; tab-stops:40.0pt; mso-layout-grid-align:none; punctuation-wrap:simple; text-autospace:none; direction:rtl; unicode-bidi:embed; font-size:11.0pt; mso-bidi-font-size:14.0pt; font-family:"Arial TUR","sans-serif"; mso-fareast-font-family:"Times New Roman"; mso-bidi-font-family:FrankRuehl; letter-spacing:.5pt;} p.Ruller5, li.Ruller5, div.Ruller5 {mso-style-name:Ruller5; mso-style-unhide:no; margin-top:0in; margin-right:82.1pt; margin-bottom:0in; margin-left:64.1pt; margin-bottom:.0001pt; text-align:justify; mso-pagination:widow-orphan; mso-layout-grid-align:none; punctuation-wrap:simple; text-autospace:none; direction:rtl; unicode-bidi:embed; font-size:11.0pt; mso-bidi-font-size:14.0pt; font-family:"Arial TUR","sans-serif"; mso-fareast-font-family:"Times New Roman"; mso-bidi-font-family:FrankRuehl; letter-spacing:.5pt;} p.Ruller6, li.Ruller6, div.Ruller6 {mso-style-name:Ruller6; mso-style-unhide:no; margin:0in; margin-bottom:.0001pt; text-align:right; mso-pagination:widow-orphan; tab-stops:39.7pt 113.4pt 289.15pt 368.55pt; mso-layout-grid-align:none; punctuation-wrap:simple; text-autospace:none; direction:rtl; unicode-bidi:embed; font-size:11.0pt; mso-bidi-font-size:10.0pt; font-family:"Arial TUR","sans-serif"; mso-fareast-font-family:"Times New Roman"; mso-bidi-font-family:DavidFix; letter-spacing:.5pt;} span.Delete {mso-style-name:Delete; mso-style-unhide:no; text-decoration:line-through;} p.WriterName, li.WriterName, div.WriterName {mso-style-name:"Writer Name"; mso-style-unhide:no; mso-style-parent:Ruller4; mso-style-next:Ruller4; margin:0in; margin-bottom:.0001pt; text-align:justify; line-height:150%; mso-pagination:widow-orphan; tab-stops:40.0pt; mso-layout-grid-align:none; punctuation-wrap:simple; text-autospace:none; direction:rtl; unicode-bidi:embed; font-size:11.0pt; mso-bidi-font-size:14.0pt; font-family:"Arial TUR","sans-serif"; mso-fareast-font-family:"Times New Roman"; mso-bidi-font-family:David; letter-spacing:.5pt; font-weight:bold; text-decoration:underline; text-underline:single;} span.Hand {mso-style-name:Hand; mso-style-unhide:no; font-family:"Guttman Yad"; mso-bidi-font-family:"Guttman Yad";} p.2, li.2, div.2 {mso-style-name:\00F1\00E2\00F0\00E5\00EF2; mso-style-unhide:no; margin:0in; margin-bottom:.0001pt; text-align:right; mso-pagination:widow-orphan; mso-layout-grid-align:none; text-autospace:none; direction:rtl; unicode-bidi:embed; font-size:10.0pt; mso-bidi-font-size:12.0pt; font-family:"Times New Roman","serif"; mso-fareast-font-family:"Times New Roman";} p.Casenameintextbody, li.Casenameintextbody, div.Casenameintextbody {mso-style-name:"Case name in text body"; mso-style-unhide:no; margin:0in; margin-bottom:.0001pt; text-align:left; mso-pagination:widow-orphan; mso-layout-grid-align:none; text-autospace:none; direction:rtl; unicode-bidi:embed; font-size:10.0pt; mso-bidi-font-size:12.0pt; font-family:"Times New Roman","serif"; mso-fareast-font-family:"Times New Roman"; font-weight:bold; text-decoration:underline; text-underline:single;} p.precasestyle, li.precasestyle, div.precasestyle {mso-style-name:"pre_case style"; mso-style-unhide:no; margin-top:0in; margin-right:0in; margin-bottom:0in; margin-left:127.45pt; margin-bottom:.0001pt; text-align:right; mso-pagination:widow-orphan; tab-stops:127.6pt; mso-layout-grid-align:none; text-autospace:none; direction:rtl; unicode-bidi:embed; font-size:10.0pt; mso-bidi-font-size:12.0pt; font-family:"Times New Roman","serif"; mso-fareast-font-family:"Times New Roman";} p.BodyRuller, li.BodyRuller, div.BodyRuller {mso-style-name:"Body Ruller"; mso-style-unhide:no; margin:0in; margin-bottom:.0001pt; text-align:right; mso-pagination:widow-orphan; mso-layout-grid-align:none; punctuation-wrap:simple; text-autospace:none; direction:rtl; unicode-bidi:embed; font-size:11.0pt; mso-bidi-font-size:14.0pt; font-family:"Times New Roman","serif"; mso-fareast-font-family:"Times New Roman"; mso-bidi-font-family:David;} p.Ruller38, li.Ruller38, div.Ruller38 {mso-style-name:"ñâğåï Ruller 3 + \(îåøëá\) ş8 ğ÷"; mso-style-unhide:no; mso-style-parent:"Body Ruller"; margin:0in; margin-bottom:.0001pt; text-align:right; mso-pagination:widow-orphan; mso-layout-grid-align:none; punctuation-wrap:simple; text-autospace:none; direction:rtl; unicode-bidi:embed; font-size:11.0pt; mso-bidi-font-size:8.0pt; font-family:"Times New Roman","serif"; mso-fareast-font-family:"Times New Roman"; mso-bidi-font-family:David;} span.Ruller30 {mso-style-name:"Ruller 3 úå"; mso-style-unhide:no; mso-ansi-font-size:11.0pt; mso-bidi-font-size:14.0pt; font-family:"FrankRuehl","sans-serif"; mso-bidi-font-family:FrankRuehl; mso-ansi-language:EN-US; mso-fareast-language:EN-US; mso-bidi-language:HE;} span.BodyRuller0 {mso-style-name:"Body Ruller úå"; mso-style-unhide:no; mso-style-parent:"Ruller 3 úå"; mso-ansi-font-size:11.0pt; mso-bidi-font-size:14.0pt; font-family:"David","sans-serif"; mso-bidi-font-family:David; mso-ansi-language:EN-US; mso-fareast-language:EN-US; mso-bidi-language:HE;} span.Ruller380 {mso-style-name:"ñâğåï Ruller 3 + \(îåøëá\) ş8 ğ÷ úå"; mso-style-unhide:no; mso-style-parent:"Body Ruller úå"; mso-ansi-font-size:11.0pt; mso-bidi-font-size:8.0pt; font-family:"David","sans-serif"; mso-bidi-font-family:David; mso-ansi-language:EN-US; mso-fareast-language:EN-US; mso-bidi-language:HE;} p.FileNumber0, li.FileNumber0, div.FileNumber0 {mso-style-name:"ñâğåï File Number + éîéï"; mso-style-unhide:no; mso-style-parent:"File Number"; margin:0in; margin-bottom:.0001pt; text-align:right; line-height:150%; mso-pagination:widow-orphan; mso-layout-grid-align:none; punctuation-wrap:simple; text-autospace:none; direction:rtl; unicode-bidi:embed; font-size:10.0pt; mso-bidi-font-size:14.0pt; font-family:"Times New Roman","serif"; mso-fareast-font-family:"Times New Roman"; mso-bidi-font-family:David; mso-bidi-font-weight:bold;} p.BODYVERDICT, li.BODYVERDICT, div.BODYVERDICT {mso-style-name:"BODY VERDICT"; mso-style-unhide:no; margin:0in; margin-bottom:.0001pt; text-align:right; mso-pagination:widow-orphan; mso-layout-grid-align:none; punctuation-wrap:simple; text-autospace:none; direction:rtl; unicode-bidi:embed; font-size:11.0pt; mso-bidi-font-size:14.0pt; font-family:"Times New Roman","serif"; mso-fareast-font-family:"Times New Roman"; mso-bidi-font-family:FrankRuehl; letter-spacing:.5pt;} p.4, li.4, div.4 {mso-style-name:"ñøâì 4"; mso-style-unhide:no; margin:0in; margin-bottom:.0001pt; text-align:justify; line-height:200%; mso-pagination:widow-orphan; mso-layout-grid-align:none; punctuation-wrap:simple; text-autospace:none; direction:rtl; unicode-bidi:embed; font-size:10.0pt; font-family:"Times New Roman","serif"; mso-fareast-font-family:"Times New Roman"; mso-bidi-font-family:DavidFix; mso-fareast-language:HE;} /* Page Definitions */ @page {mso-footnote-separator:url("02094980.k01.files/header.html") fs; mso-footnote-continuation-separator:url("02094980.k01.files/header.html") fcs; mso-endnote-separator:url("02094980.k01.files/header.html") es; mso-endnote-continuation-separator:url("02094980.k01.files/header.html") ecs; mso-endnote-numbering-style:alpha-lower;} @page WordSection1 {size:595.3pt 841.9pt; margin:56.7pt 89.85pt 1.0in 89.85pt; mso-header-margin:28.35pt; mso-footer-margin:19.85pt; mso-title-page:yes; mso-even-header:url("02094980.k01.files/header.html") eh1; mso-header:url("02094980.k01.files/header.html") h1; mso-even-footer:url("02094980.k01.files/header.html") ef1; mso-footer:url("02094980.k01.files/header.html") f1; mso-first-header:url("02094980.k01.files/header.html") fh1; mso-first-footer:url("02094980.k01.files/header.html") ff1; mso-paper-source:0; mso-gutter-direction:rtl;} div.WordSection1 {page:WordSection1; mso-endnote-numbering-style:alpha-lower;} /* List Definitions */ @list l0 {mso-list-id:-132; mso-list-type:simple; mso-list-template-ids:-948285642;} @list l0:level1 {mso-level-tab-stop:74.6pt; mso-level-number-position:left; margin-left:74.6pt; text-indent:-.25in;} @list l1 {mso-list-id:-131; mso-list-type:simple; mso-list-template-ids:515436190;} @list l1:level1 {mso-level-tab-stop:60.45pt; mso-level-number-position:left; margin-left:60.45pt; text-indent:-.25in;} @list l2 {mso-list-id:-130; mso-list-type:simple; mso-list-template-ids:-968335612;} @list l2:level1 {mso-level-tab-stop:46.3pt; mso-level-number-position:left; margin-left:46.3pt; text-indent:-.25in;} @list l3 {mso-list-id:-129; mso-list-type:simple; mso-list-template-ids:-131071188;} @list l3:level1 {mso-level-tab-stop:32.15pt; mso-level-number-position:left; margin-left:32.15pt; text-indent:-.25in;} @list l4 {mso-list-id:-128; mso-list-type:simple; mso-list-template-ids:-2113641168;} @list l4:level1 {mso-level-number-format:bullet; mso-level-text:\F0B7; mso-level-tab-stop:74.6pt; mso-level-number-position:left; margin-left:74.6pt; text-indent:-.25in; font-family:Symbol;} @list l5 {mso-list-id:-127; mso-list-type:simple; mso-list-template-ids:-2117278024;} @list l5:level1 {mso-level-number-format:bullet; mso-level-text:\F0B7; mso-level-tab-stop:60.45pt; mso-level-number-position:left; margin-left:60.45pt; text-indent:-.25in; font-family:Symbol;} @list l6 {mso-list-id:-126; mso-list-type:simple; mso-list-template-ids:822240408;} @list l6:level1 {mso-level-number-format:bullet; mso-level-text:\F0B7; mso-level-tab-stop:46.3pt; mso-level-number-position:left; margin-left:46.3pt; text-indent:-.25in; font-family:Symbol;} @list l7 {mso-list-id:-125; mso-list-type:simple; mso-list-template-ids:-1038481136;} @list l7:level1 {mso-level-number-format:bullet; mso-level-text:\F0B7; mso-level-tab-stop:32.15pt; mso-level-number-position:left; margin-left:32.15pt; text-indent:-.25in; font-family:Symbol;} @list l8 {mso-list-id:-120; mso-list-type:simple; mso-list-template-ids:1996778542;} @list l8:level1 {mso-level-tab-stop:.25in; mso-level-number-position:left; margin-left:.25in; text-indent:-.25in;} @list l9 {mso-list-id:-119; mso-list-type:simple; mso-list-template-ids:998247300;} @list l9:level1 {mso-level-number-format:bullet; mso-level-text:\F0B7; mso-level-tab-stop:.25in; mso-level-number-position:left; margin-left:.25in; text-indent:-.25in; font-family:Symbol;} ol {margin-bottom:0in;} ul {margin-bottom:0in;} --> ááéú äîùôè äòìéåï ò"à 9498/02 - á' áôğé: ëáåã äøùí òåãã ùçí äîòøòø: àìôìâ öáé ğ â ã äîùéáä: òéøééú äøöìéä á÷ùä ìäàøëú îåòã ìäô÷ãú òøáåï äçìèä áäñëîú äîùéáä ğéúğú áæä àøëä ëîáå÷ù ìäô÷ãú òøáåï. äòøáåï éåô÷ã úåê 15 éîéí î÷áìú äçìèä æå, åìà – ééãçä äòøòåø áìà öåøê áëì äåãòä ğåñôú. ğéúğä äéåí, ë"à áèáú, úùñ"â (ş26/12/2002). òåãã ùçí øùí _________________________ äòåú÷ ëôåó ìùéğåéé òøéëä åğéñåç. 02094980_K01.doc îøëæ îéãò, èì' 02-6750444 ; àúø àéğèøğè, www.court.gov.il

äçìèä áúé÷ ò"à 9498/02 - á'

Word.Document

HebrewVerdicts\02\980\094\K02\02094980_K02.txt

ע"א 9498/02

HebrewVerdicts\02\980\094\K02

אלפלג צבי נ. עיריית הרצליה

02094980_K02.txt

02094980.K02.doc

החלטה

6069c8652ef122ba2238c0fcb0276da579731d81af74938f5306bb0a464b19b6

בבית המשפט העליון ע"א 9498/02 בפני: כבוד הרשם עודד שחם המערער: אלפלג צבי נ ג ד המשיבה: עיריית הרצליה צו סיכומי טענות מכוח תקנה 448 של תקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, נקבע בזאת הסדר ביחס לדרכי שמיעת הערעור, כמפורט להלן: סיכום טענות 1. הצדדים יגישו את סיכומיהם על הפרשה כולה בכתב. מתכונת הסיכומים 2. היקף הסיכומים של המערער והמשיבה יוגבל ל-14 עמודים, וסיכומי התשובה של המערער ל-4 עמודים. לעניין זה, "עמוד" הוא מסמך בגודל המכונה A4 . ההדפסה תהיה ברווח כפול לפחות, בגודל גופן 12, תוך השארת שוליים ברוחב של שני סנטימטרים לפחות מכל צד. מידות אלה מתייחסות לגופן David . אם בעלי הדין משתמשים בגופן אחר עליהם להתאים את מידותיו לדרישות אלה. 3. סיכומי הטענות של הצדדים לא יוגשו כשהם כרוכים יחד עם תיק המוצגים וכרך האסמכתאות . סדרי הגשת הטענות 4. המערער יגיש את סיכום טענותיו עד יום 27.4.03. 5. המשיבה תגיש את סיכום טענותיה עד יום 26.6.03. 6. סיכומי תשובה יוגשו, אם חפץ המערער בכך, עד יום 16.7.03. 7. חיובי בעלי הדין לפעול על-פי החלטה זו אינם מותלים זה בזה, ומחדל של בעל דין אינו פוטר את בעלי הדין האחרים מהגשת סיכומיהם במועד, אלא אם שינה בית המשפט את המועד שנקבע, על-פי בקשה שהוגשה. המצאה 8. בעלי הדין ימציאו שלושה עותקים מסיכום טענותיהם לבית המשפט, וכן ימציאו עותק לכל יתר בעלי הדין, בד בבד עם ההמצאה לבית המשפט או קודם לכן. בעלי הדין יציינו את דבר ההמצאה, בסיכומיהם. שינוי 9. חפצו בעלי הדין או מי מהם לשנות הסדר זה, עליהם להגיש בקשה הכוללת את תגובות יתר בעלי הדין, או הסבר להעדר תגובות אלה. הבקשה תציין את המועדים המקוריים שנקבעו וכן תנקוב במועדים המוצעים על דרך של ציון המועד, ולא על דרך של קביעת תקופה. השלמת טיעון בעל פה 10. הצדדים ישלימו את סיכומיהם בכתב על ידי טיעון בעל פה ביום 5.11.03 בשעה 09:00. משך הטיעון בעל פה ייקבע על ידי בית המשפט בעת הדיון, ועל הצדדים להיערך לטיעון על דרך ההשלמה בלבד. הגשת הסיכומים בכתב תקדם לדיון בעל פה, וכל בקשה לשינוי במועדי הגשת הסיכומים בכתב, חייבת לציין את המועד שנקבע לשמיעת הטיעונים בעל פה. ניתנה היום, ט"ו באדר א' תשס"ג (‏17/2/2003). עודד שחם רשם _________________________ העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 02094980_K02.doc מרכז מידע, טל' 02-6750444 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il

החלטה בתיק ע"א 9498/02

אלפלג צבי נ. עיריית הרצליה

02094980_K02.doc

אזרחי

2003-02-17

2002-11-10

true

ע"א 9498/02

החלטה

ע"א

בית המשפט העליון

HebrewVerdicts\02\980\094\F04\02094980_F04.txt

ע"א 9498/02

HebrewVerdicts\02\980\094\F04

אלפלג צבי נ. עיריית הרצליה

02094980_F04.txt

02094980.F04.doc

החלטה

ea3471b919c1549762dcbe72b4c5fedb87e81ed31e800bf514c39e69dd703ff3

בבית המשפט העליון ע"א 9498/02 בפני: כבוד השופט א' מצא המערער: צבי אלפלג נ ג ד המשיב: עיריית הרצליה בקשת המשיבה להוצאתם מן התיק של עיקרי הטיעון שהוגשו מטעם המערער. בשם המערער: עו"ד ע' שטייף בשם המשיבה: עו"ד ג' ממן החלטה ההרכב שלפניו קבוע הדיון בערעור יידרש, לפי הצורך, גם לבקשה זו. בא-כוח המערער רשאי להגיב על הבקשה בכתב עד ליום 6.1.04 שעה 12:00. ניתנה היום, י' בטבת תשס"ד (4.1.04). ש ו פ ט _________________________ העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 02094980_F04.doc מרכז מידע, טל' 02-6750444 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il /עכ.

החלטה בתיק ע"א 9498/02

אלפלג צבי נ. עיריית הרצליה

02094980_F04.doc

אזרחי

2004-01-04

2002-11-10

true

ע"א 9498/02

החלטה

ע"א

בית המשפט העליון

HebrewVerdicts\02\980\094\F06\02094980_F06.txt

ע"א 9498/02

HebrewVerdicts\02\980\094\F06

אלפלג צבי נ. עיריית הרצליה

02094980_F06.txt

02094980.F06.doc

פסק-דין

0d625091563f88817a9268d574ddbae8610edc2bf9f047392bc5dd17e602011f

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים אזרחיים ע"א 9498/02 בפני: כבוד השופט א' מצא כבוד השופטת ד' דורנר כבוד השופט י' טירקל המערער: צבי אלפלג נ ג ד המשיבה: עיריית הרצליה ערעור על פסק-דינו של בית-המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו מיום 30.9.02 בת"א 1278/00 שניתן על-ידי כבוד השופטת א' חיות תאריך הישיבה: י"ג בטבת תשס"ד (7.1.04) בשם המערער: עו"ד ע' שטייף בשם המשיבה: עו"ד א' בראף-שניר, עו" ג' ממן פסק-דין בעצת בית-המשפט חזר בו המערער מן הערעור. באי-כוח המשיבה לא עמדו על פסיקת הוצאות. הערעור נדחה. אין צו להוצאות. ניתן היום, י"ג בטבת תשס"ד (7.1.04). ש ו פ ט ש ו פ ט ת ש ו פ ט _________________________ העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 02094980_F06.doc מרכז מידע, טל' 02-6750444 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il /עכ.

פסק-דין בתיק ע"א 9498/02

אלפלג צבי נ. עיריית הרצליה

02094980_F06.doc

אזרחי

2004-01-07

2002-11-10

true

ע"א 9498/02

פסק-דין

ע"א

בית המשפט העליון

HebrewVerdicts\02\480\104\D02\02104480.D02

בש"פ 10448/02

HebrewVerdicts\02\480\104\D02

גית אסמעיל נ. מדינת ישראל

02104480.D02

02104480.D02.doc

החלטה

e4212ae79896f160aa556a6a0e091d9f4f2b67c08d4516768794d3b5f589f47f

בבית המשפט העליון בש"פ 10448/02 בפני: כבוד הרשם בעז אוקון המבקש גית אסמעיל נ ג ד המשיבה מדינת ישראל בקשה להעברת מקום הדיון בתיק מספר 50-22-07525-2 של בית משפט השלום לתעבורה בירושלים פסיקתא בתוקף סמכותו לפי סעיף 78 לחוק בתי המשפט (נוסח משולב), התשמ"ד -1984 הורה כב ' המשנה לנשיא בית המשפט העליון על העברת תיק מס' 50-22-07525-2 בבית משפט השלום לתעבורה בירושלים, המתייחס לנ"ל לבית משפט השלום בבאר שבע, כדי שיידון שם. פסיקתא זו תועבר לשני בתי המשפט ולמבקש. ניתנה היום, ה' בטבת תשס"ג (10/12/02). בעז אוקון ר ש ם _________________ העתק מתאים למקור 02104480_D02.doc נוסח זה כפוף לשינויי עריכה וניסוח. שרה ליפשיץ – מזכירה ראשית בבית המשפט העליון פועל מרכז מידע, טל' 02-6750444 בית המשפט פתוח להערות והצעות: pniot@supreme.court.gov.il לבתי המשפט אתר באינטרנט : www.court.gov.il

החלטה בתיק בש"פ 10448/02

Word.Document

HebrewVerdicts\02\480\104\B01\02104480_B01.txt

בש"פ 10448/02

HebrewVerdicts\02\480\104\B01

גית אסמעיל נ. מדינת ישראל

02104480_B01.txt

02104480.B01.doc

החלטה

ea484efb1aade09cd0714b667c3e927f2a130a865dc4e0428033c958c593fe83

בבית המשפט העליון בש"פ 10448/02 בפני: כבוד המשנה לנשיא ש' לוין המבקש: גית אסמעיל נ ג ד המשיבה: מדינת ישראל בקשה להעברת מקום דיון בשם המבקש: עו"ד י. חודורוב החלטה 1. כמבוקש. 2. הרשם יוציא פסיקתה. ניתנה היום, ה' טבת תשס"ג (10.12.2002). המשנה לנשיא _________________ העתק מתאים למקור 02104480_B01.doc נוסח זה כפוף לשינויי עריכה וניסוח. שרה ליפשיץ – מזכירה ראשית בבית המשפט העליון פועל מרכז מידע, טל' 02-6750444 בית המשפט פתוח להערות והצעות: pniot@supreme.court.gov.il לבתי המשפט אתר באינטרנט : www.court.gov.il

החלטה בתיק בש"פ 10448/02

גית אסמעיל נ. מדינת ישראל

02104480_B01.doc

פלילי

2002-12-10

2002-12-09

true

בש"פ 10448/02

החלטה

בש"פ

בית המשפט העליון

HebrewVerdicts\02\940\044\B04\02044940.B04

רע"א 4494/02

HebrewVerdicts\02\940\044\B04

נורית בן עטיה נ. קצין התגמולים-משרד הביטחון

02044940.B04

02044940.B04.doc

החלטה

f90c10e6aa5a097f827300c552582ee91b64c8f20fb9a83d4379865acdc6f835

בבית המשפט העליון רע"א 4494/02 בפני: כבוד המשנה לנשיא ש' לוין כבוד השופט י' טירקל כבוד השופט א' ריבלין המבקשת: נורית בן עטיה נ ג ד המשיב: קצין התגמולים - משרד הביטחון בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו מיום 29.4.02 בע"א 1652/01 שניתן על ידי כבוד השופטת י' שטופמן תאריך הישיבה: י"ג טבת תשס"ג (18.12.2002) בשם המערערת: עו"ד אבינו ביבר, עו"ד מורן שוחט בשם המשיב: עו"ד חיה זנדברג החלטה 1. בשלב זה מסכימים בעלי הדין שיראו את הבקשה כאילו ניתנה עליה רשות לערער והוגש ערעור על פי הרשות שניתנה. עוד הוסכם בין בעלי הדין שיותר למערערת לתקן את בקשתה-ערעורה על ידי הוספת הטענה שהועדות הרפואיות אינן מאפשרות לנכה להיות נוכח בעת הטיעונים של הפרקליטים. 2. הערעור יתברר על דרך של סכומי טענות בכתב. המערערת תסכם בכתב תוך 45 ימים; 45 ימים לתשובה; 15 ימים לתשובת המערערים. לאחר הגשת הסכומים שבכתב תהיה השלמה קצרה של טיעונים על פה. ניתנה היום, י"ג טבת תשס"ג (18.12.2002). המשנה לנשיא ש ו פ ט ש ו פ ט _________________________ העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 02044940_B04.doc מרכז מידע, טל' 02-6750444 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il

החלטה בתיק רע"א 4494/02

Word.Document

HebrewVerdicts\02\940\044\B01\02044940_B01.txt

רע"א 4494/02

HebrewVerdicts\02\940\044\B01

נורית בן עטיה נ. קצין התגמולים-משרד הביטחון

02044940_B01.txt

02044940.B01.doc

החלטה

1a19ecb40a83954e7deaf8cc14256e21612d8ab4a14e38a60eabc475a0565f04

ב בית המשפט העליון רע"א 4494/02 בפני: כבוד המשנה לנשיא ש' לוין המ בקשת : נורית בן עטיה נגד המשיב : קצין התגמולים - משרד הביטחון בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו מיום 29.4.02 בע"א 1652/01 שניתן על ידי כבוד השופטת י' שטופמן בשם המבקשת: עו"ד אבינו ביבר החלטה לתשובת המשיב תוך 15 ימים. ניתנה היום, ט"ו תמוז תשס"ב (25.6.2002). המשנה לנשיא העתק מתאים למקור 02044940. B01 נוסח זה כפוף לשינויי עריכה וניסוח - רשם. בבית המשפט העליון פועל מרכז מידע, טל' 02-6750444 בית המשפט פתוח להערות והצעות: pniot@supreme.court.gov.il לבתי המשפט אתר באינטרנט: www.court.gov.il

נורית בן עטיה נ. קצין התגמולים-משרד הביטחון

02044940.B01

אזרחי

2002-06-25

2002-05-27

true

רע"א 4494/02

החלטה

רע"א

בית המשפט העליון

HebrewVerdicts\02\940\044\B03\02044940_B03.txt

רע"א 4494/02

HebrewVerdicts\02\940\044\B03

נורית בן עטיה נ. קצין התגמולים-משרד הביטחון

02044940_B03.txt

02044940.B03.doc

החלטה

fd2fd366ffec412e25c6ea066f25bbe3fc2d7c09d93195a21ca4ace7e401850e

ב בית המשפט העליון רע"א 4494/02 בפני: כבוד המשנה לנשיא ש' לוין המ בקשת : נורית בן עטיה נגד המשיב : קצין התגמולים - משרד הביטחון בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו מיום 29.4.02 בע"א 1652/01 שניתן על ידי כבוד השופטת י' שטופמן בשם המבקשת: עו"ד אבינו ביבר בשם המשיב: עו"ד חיה זנדברג החלטה להרכב של שלושה. להקציב לדיון 20 דקות מחולקות בשווה בין הפרקליטים. ניתנה היום, י"ב אב תשס"ב (21.7.2002). המשנה לנשיא העתק מתאים למקור 02044940. B03 נוסח זה כפוף לשינויי עריכה וניסוח -רשם. בבית המשפט העליון פועל מרכז מידע, טל' 02-6750444 בית המשפט פתוח להערות והצעות: pniot@supreme.court.gov.il לבתי המשפט אתר באינטרנט: www.court.gov.il

נורית בן עטיה נ. קצין התגמולים-משרד הביטחון

02044940.B03

אזרחי

2002-07-21

2002-05-27

true

רע"א 4494/02

החלטה

רע"א

בית המשפט העליון

HebrewVerdicts\02\940\044\B02\02044940_B02.txt

רע"א 4494/02

HebrewVerdicts\02\940\044\B02

נורית בן עטיה נ. קצין התגמולים-משרד הביטחון

02044940_B02.txt

02044940.B02.doc

החלטה

17ac41d257dcbe38a13d12a8cbd7588afbd66e615b4fbff1826cc8023dc7a6d8

ב בית המשפט העליון רע"א 4494/02 - א' בפני: כבוד המשנה לנשיא ש' לוין המ בקשת : נורית בן עטיה נגד המשיב : קצין התגמולים-משרד הביטחון בקשה בהסכמה להארכת מועד להגשת תגוב ת המשיב בשם המבקשת: עו"ד מורן שוחט בשם המשיב: עו"ד חיה זנדברג החלטה להאריך את המועד עד 25.7.2002 ועד בכלל. ניתנה היום, כ"ח תמוז תשס"ב (8.7.2002). המשנה לנשיא _________________ העתק מתאים למקור 02044940. B02 נוסח זה כפוף לשינויי עריכה וניסוח - רשם. בבית המשפט העליון פועל מרכז מידע, טל' 02-6750444 בית המשפט פתוח להערות והצעות: pniot@supreme.court.gov.il לבתי המשפט אתר באינטרנט: www.court.gov.il

נורית בן עטיה נ. קצין התגמולים-משרד הביטחון

02044940.B02

אזרחי

2002-07-08

2002-05-27

true

רע"א 4494/02

החלטה

רע"א

בית המשפט העליון

HebrewVerdicts\02\940\044\M05\02044940_M05.txt

רע"א 4494/02

HebrewVerdicts\02\940\044\M05

נורית בן עטיה נ. קצין התגמולים-משרד הביטחון

02044940_M05.txt

02044940.M05.doc

החלטה

3585a21fdf6002fbf9dc7eec3c26fb13513bdd97109819da39cfb18d85c608cc

בבית המשפט העליון רע"א 4494/02 בפני: כבוד השופט י' טירקל העותרת: נורית בן עטיה נ ג ד המשיב: קצין התגמולים - משרד הביטחון הודעת המשיב מיום 6.2.03 בשם העותרת: עו"ד א' ביבר בשם המשיב: עו"ד חיה זנדברג החלטה העותרת תגיב תוך 7 ימים על הודעת הפרקליטות מיום 6.2.03. ניתנה היום, ט"ו באדר א' תשס"ג (17.2.03). ש ו פ ט _________________________ העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 02044940_M05.doc הג מרכז מידע, טל' 02-6750444 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il

החלטה בתיק רע"א 4494/02

נורית בן עטיה נ. קצין התגמולים-משרד הביטחון

02044940_M05.doc

אזרחי

2003-02-20

2002-05-27

true

רע"א 4494/02

החלטה

רע"א

בית המשפט העליון

HebrewVerdicts\02\940\044\M06\02044940_M06.txt

רע"א 4494/02

HebrewVerdicts\02\940\044\M06

נורית בן עטיה נ. קצין התגמולים-משרד הביטחון

02044940_M06.txt

02044940.M06.doc

פסק-דין

e7da8bfb44c87e9da8df4c029d727ffcbd56626a06922c0918c7555d8b943797

בבית המשפט העליון רע"א 4494/02 בפני: כבוד השופט י' טירקל כבוד השופט א' ריבלין כבוד השופטת א' חיות המבקשת: נורית בן עטיה נ ג ד המשיב: קצין התגמולים-משרד הביטחון בקשת רשות ערעור על פסק דין בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו בתיק ע"א 1652/01 שניתן ביום 29.4.02 על ידי כבוד השופטת י' שטופמן תאריך הישיבה: ח' בניסן תשס" ג 10/4/03 בשם המבקשת: עו"ד ביבר אבינו; עו"ד מורן שוחט בשם המשיב: עו"ד חיה זנדברג פסק-דין 1. בעקבות האמור בהחלטתנו מיום 18.12.02, ניתנת בזה רשות לערער והבקשה להרשות ערעור נדונה כאילו הוגש ערעור על פי הרשות שניתנה. 2. לפי המלצתנו הסכים בא כוח המבקשת כי הדיון יוחזר לוועדה הרפואית העליונה, שתדון מחדש בסוגיות שהועלו בו, וכי בא כוח המבקשת יהיה רשאי להעלות את כל טענותיו לפני הוועדה, במעמד המבקשת עצמה; כפי שהציעה באת כוח המדינה. אנו מניחים כי הוועדה תדון בהשגותיו של בא כוח המבקשת, למרות הדיונים שהיו, בלב פתוח ובנפש חפצה, כבדיון מקורי. 3. הדיונים בנושאים שבמחלוקת נמשכים עת רבה, ולפיכך אנו מביעים את תקוותנו כי בהמשך הדרך יעשו הערכאות שידונו בענין ככל אשר לאל ידן על מנת להחיש את הדיונים ולסיימם בהקדם האפשרי. ניתן היום, ח' בניסן תשס"ג (10.4.03). ש ו פ ט ש ו פ ט ש ו פ ט ת _________________________ העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 02044940_M06.doc - /מפ מרכז מידע, טל' 02-6750444 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il

פסק-דין בתיק רע"א 4494/02

נורית בן עטיה נ. קצין התגמולים-משרד הביטחון

02044940_M06.doc

אזרחי

2003-04-10

2002-05-27

false

רע"א 4494/02

פסק-דין

רע"א

בית המשפט העליון

HebrewVerdicts\93\120\025\L01\93025120_L01.txt

HebrewVerdicts\93\120\025\L01

איתורית שרותי תקשורת נ. מדינת ישראל

93025120_L01.txt

93025120.L01.doc

פסק-דין

cd87ffc042c305d1020ce309d974fd2eb9bd043502ff10ed3d2e1eda93de16d3

ע"א 2512/93 בפני: כבוד המשנה לנשיא ש. לוין כבוד השופט י' קדמי כבוד השופטת ד' דורנר המערערת: איתורית שירותי תקשורת בע"מ נ ג ד המשיבה: מדינת ישראל ערעור על פסק-דין בית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו מיום 18.3.93 בתיק ה"פ 652/90 שניתן על ידי כבוד השופט א' גורן תאריך הישיבה: כט' בטבת התשנ"ז (8.1.97) בשם המערערת: עו"ד א' דורות בשם המשיבה: עו"ד א' אלף פסק-דין השופט י' קדמי : 1. זהו ערעור על החלטתו של בית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו בה"פ 652/96, לפיה נדחתה בקשתה של המערערת להצהיר, כי זימונית דיגיטלית ("ביפר" בלשון העם), שכינויה Pocsag Radio Paper Dataline דגם 500 (להלן: הזימונית), פטורה ממס קניה. אין מחלוקת על כך, כי הזימונית משמשת לאיתור המחזיקים בה ולהעברת הודעות אליהם, ממוקד שמפעילה המערערת; כאשר יחודה ביחס למכשירי איתור אחרים בכך, שאותות הרדיו הנשלחים מן המוקד מתורגמים על ידי הזימונית למלים וספרות המוצגים על גבי צג הקבוע בה. טענת המערערת היא, שזימונית כזו פטורה ממס קניה, בהיותה "מכשיר המיוחד למלאכה", כמשמעותו בסעיף 11 לתוספת לחוק מס קניה (סחורות ושירותים), התשי"ב1952- (להלן: התוספת). 2. סעיף 11 לתוספת פוטר מתשלום מס קניה: "מכונות ומכשירים המיוחדים לחקלאות, לתעשיה ולמלאכה, ליצור מאור וכוח, וחלקיהם המיוחדים להם"; והשאלה הדורשת הכרעה היא, אם הזימונית באה בגדר "מכשירים המיוחדים למלאכה", כפי שטוענת המערערת. המערערת היתה ערה לכך, כי מכשירי איתור באמצעות אותות רדיו חייבים במס קניה. ברם, טענתה היא, כי הזימונית שבה מדובר כאן שונה, על פי טיבה, ממכשירי האיתור האחרים בכך שהיא מתרגמת את אותות הרדיו למלים ולספרות הניתנות לקריאה מעל גבי צג; וכתוצאה מכך, אין היא משמשת לאיתור בלבד ובכוחה להעביר הודעות. בית המשפט המחוזי קבע כי "הפונקציה העקרית אותה נועד לשמש המכשיר דנא (קרי: הזימונית - י.ק.) היא איתור מקבלי שירותיה של המבקשת" (ההדגשה שלי - י.ק.); ועל כן, דינה, לענין מס קניה, כדין מכשירי האיתור האחרים ואין להתיחס אליה כאל "מכשיר" הבא בגדר הפטור שבסעיף 11 לתוספת. 3. על מנת להינות מן הפטור הקבוע בסעיף 11 לתוספת צריך שה"מכשיר" שבו מדובר יהיה "מיוחד למלאכה". נקודת המוצא של בית המשפט המחוזי היתה, כי יש ליתן למונח "מלאכה" משמעות רחבה, הכוללת כל "עיסוק" ולאו דוקא עיסוק מקצועי - טכני. במצב דברים זה, התמקד הדיון בדרישה שהמכשיר יהיה "מיוחד" למלאכה; ובית המשפט המחוזי קבע כי דרישה זו לא באה על סיפוקה בהתחשב בכך שהמערערת עצמה מודה שהזימונית מתאימה לשימוש רחב יותר מאשר לצרכי "מלאכה". 4. לשיטתי, בדין קבע בית המשפט המחוזי כי לא נתקיימה במקרה דנן הדרישה שהמכשיר יהיה "מיוחד" למלאכה. דרישת ה"יחוד", באה לצמצם את היקף הפטור ל"כלי מלאכה", קרי: לכלים שיעודם הדומיננטי הינו למלאכה ולא לצרכים ולמטרות אחרות. הזימונית, מטבע בריאתה, הינה רב-תכליתית, לאמור: ניתן לעשות בה שימוש בכל מקום שבו נזקקים לאיתורו של המחזיק בה ולהעברת מסר קצר לידיעתו; וזאת - בין שנזקקים לכך במסגרת או בזיקה ל"מלאכה" ובין שנזקקים לכך, בהקשר אחר. בתור שכזו, אין הזימונית מהווה "מכשיר מיוחד למלאכה" כאמור בסעיף 11 לתוספת. 5. בשולי הדברים רואה אנכי להעיר, כי אילו נדרשתי למשמעותה של "מלאכה" בהקשר הנדון כאן, הייתי מהסס לקבוע שמשמעותה זהה לזו של "עיסוק" כלשהו. החלפת המונח "מלאכה" במונח "עיסוק" - השקול כנגד "עבודה" - אינה עולה בקנה אחד עם הפירוט "לחקלאות, לתעשיה ולמלאכה", שבסעיף 11 לתוספת. "חקלאות" ו"תעשיה" מבטאים גזרות משנה של "עיסוק" או "עבודה". אשר על כן, מן הראוי ליתן גם למונח "מלאכה" משמעות זהה, לאמור: לראותו כמבטא גזרת משנה של "עיסוק"; באופן שלא כל עיסוק בא בגדרה של "מלאכה", אלא רק עיסוק שהמונח "מלאכה" יאה לו. 6. לאור כל האמור לעיל, הנני מציע לדחות את הערעור. ש ו פ ט השופטת ד' דורנר : 1. חולקת אני על פסק-דינו של חברי, השופט קדמי, הסובר כי דין הערעור להידחות. לדעתי שלי, יש לקבל את הערעור, ולקבוע כי הזימונית פטורה ממס-קנייה. להלן נימוקיי: העובדות, פסק-הדין של בית-המשפט המחוזי והשאלות המשפטיות 2. סעיף 3 לחוק מס-קנייה (סחורות ושירותים), תשי"ב1952-, מסמיך את שר האוצר להטיל מס-קנייה רק על מוצרים שאינם כלולים בתוספת לחוק. בין סוגי המוצרים שהשר לא הוסמך להטיל עליהם מס נמנים על-פי סעיף (11) לתוספת "מכונות ומכשירים המיוחדים לחקלאות, לתעשיה ולמלאכה... , למעט מכונות ומכשירים מהסוגים ששר האוצר קבע אותם בצו". בשנת 1989 הוציא שר האוצר מגדר הפטור שורה של מכשירים הדרושים לעבודה בעיסוקים שונים, כגון במספרה, במסעדה, במכבסה ובמשרד, לרבות מחשבים ומכונות-חישוב (סעיף 9 לצו תעריף המכס והפטורים ומס-קנייה על טובין, התש"ן1989-) (להלן: הצו)). באותה שנה הוציאה רשות המכס הממונה על גביית מס-קנייה הנחיה שברישא שלה נכתב כי "משמעות הביטוי 'מלאכה' המופיע בסעיף (11) לתוספת לחוק מס-קנייה היא: " ביצוע עבודה כלשהי (שאינה תעשיה או חקלאות) במסגרת עיסוקו של אדם או חברה" (ההדגשות הוספו). בסיפא של ההנחיה נקבע, כי הפטור חל על כל המכשירים המיועדים למלאכה, כמוגדר ברישא, למעט המכשירים שהוצאו מגדר הפטור בסעיף 9 לצו. 3. המערערת, בהסתמכה על סעיף (11) לתוספת וכן על ההנחיה הנ"ל, ביקשה מרשות המכס לפטור ממס-קנייה מכשיר המעביר בקשר אלחוטי הודעות הכתובות על-גבי צג (להלן: זימונית), שאותו חפצה לייבא. בתחילה הייתה דעתה של רשות המכס כי היא אינה מוסמכת לסווג מוצר כל עוד לא יובא לישראל, ועל-כן סירבה לבקשת המערער. המערערת הגישה איפוא תובענה לבית-המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו כנגד המדינה למתן-פסק דין המצהיר כי יש לסווג את הזימונית בסיווג הפוטר ממס-קנייה. משדחה בית-המשפט המחוזי את עמדתה של רשות המכס כי יש לדחות את התובענה על הסף בשל כך שהזימונית טרם יובאה, החליטה הרשות לסווג את הזימונית בסיווג המחייב מס-קנייה. במשפט הגנה המדינה על סיווג זה בטענה כי הזימונית אינה מיוחדת ל"מלאכה", שאותה ביקשה לפרש כעבודת-כפיים, שכן, ניתן להשתמש בה לעיסוקים רבים. לחלופין נטען, כי גם בהנחה שהמונח "מלאכה" בסעיף (11) לתוספת משמעותו כל עיסוק, הרי שאין בכך לפטור את הזימונית ממס-קנייה, הואיל וניתן לעשות בה שימוש גם לצרכים אישיים שאינם בגדר עיסוק. לביסוס טענותיה השמיעה המדינה שני עדים: האחד - מהנדס מומחה, והאחר - מנהל תחום הסיווג בהנהלת המכס (להלן: המנהל), שהחליט על סיווגה של הזימונית. עמדתם של שני העדים הייתה כי הזימונית משמשת עובדים בתחומי עיסוק שונים, לרבות עיתונאים, מוכרי פרחים, ושליחים, ואין היא, על-כן, מכשיר המיוחד ל"מלאכה", שמשמעותה עבודת-כפיים, כדוגמת סנדלרות, נגרות ואפייה. המנהל עומת עם ההנחיה הפרשנית-מינהלית הקובעת אחרת, והסביר כי ההנחיה אינה "קו סופי", אלא שמור לו שיקול-דעת. המדינה גם הגישה פרסומים של המערערת, שבהם נכתב כי הזימונית יכולה לשמש אף חרשים וכן להוות פיתרון זמני זול לאנשים שבביתם טרם הותקן טלפון. 4. בית-המשפט המחוזי קיבל את פירושה של המערערת למונח "מלאכה" בסעיף (11) לתוספת, וקבע כי משמעות ביטוי זה הוא כל עיסוק. ואולם, בשל עמדתו כי המונח "מיוחד" - משמעו - בלעדי, ולנוכח פרסומי המערערת כי הזימונית יכולה לשמש גם לצרכים אישיים שאינם בגדר עיסוק, מצא בית-המשפט כי השימוש בה אינו בלעדי למלאכה. מסקנתו הייתה כי הוראת הפטור אינה חלה על מכשיר זה. תביעת המערערת נדחתה איפוא. בערעור על פסק-דין זה חזרו בעלי-הדין על טענותיהם בבית-המשפט המחוזי. 5. מחומר הראיות שבא בפני בית-המשפט המחוזי עולה כי לזימונית שימושים בתחומי עיסוק רבים, וכי ניתן להשתמש בה גם לצרכים אישיים שאינם בגדר עיסוק. על רקע עובדתי זה מתעוררות שתי שאלות פרשניות: ראשית, האם הזימונית "מיוחדת" למלאכה כנדרש בסעיף (11) לתוספת; ושנית, האם פירוש המונח "מלאכה" בסעיף הנ"ל הוא כל עיסוק, או שמא הכוונה היא לעבודות- כפיים בלבד. אדון בשאלות אלה על-פי סידרן. משמעות "מיוחד" למלאכה 6. סיווג מכשירים לצורכי מס הממלאים פונקציות שונות נעשה על-פי הפונקציה המובהקת של הפריט. עמד על כך הנשיא שמגר: "יכול שמיתקן מסוים... ישמש למספר מטרות - מהן עיקריות ומהן שוליות או משניות... במקרה כאמור, נכון יהיה אם ייבחר הסיווג הדומינאנטי, היינו אותו סיווג המשקף בצורה הקרובה ביותר את אופיו העיקרי של המתקן". [ר"ע 483/85 מדינת ישראל נ' החברה המרכזית לייצור משקאות בע"מ, פ"ד לט(3) 765, 768]. ראו גם ע"א 4661/91 תדיראן בע"מ נ' מנהל המכס ומע"מ, פ"ד מז(5) 828, 831. ודוקו: אין נדרש כי למוצר יהיה שימוש מובהק יחיד. למוצר עשויים להיות שימושים מובהקים אחרים, להבדילם משימושים שוליים או חריגים. 7. מבחן זה מגשים גם את תכליתו של חוק מס-קנייה, כפי שהיא משתקפת מן ההסטוריה החקיקתית שלו. ראשיתו של חוק מס-קנייה, תשי"ב1952-, היא בפקודת מס מותרות, תש"ט1949-, אשר חוקקה עוד בתקופת כהונתה של מועצת המדינה הזמנית, ובה נקבע בסעיף 1: "מס שייקרא 'מס מותרות' יוטל על יבוא ומכירה של מותרות בהתאם לפקודה זו". בסעיף 2 הוסמך שר האוצר לקבוע את תחולתו של המס על "סוגי הסחורות שיהיו מותרות" ואת שיעורו. פקודה זו הוחלפה בחוק מס מסויג ומס מותרות, תשי"ב1952-. גם בסעיף 3 לחוק זה ניתנה סמכות לשר האוצר לקבוע כי סחורות מסוימות חייבות במס מותרות או במס מסויג, ששיעורו לרוב היה נמוך יותר. עם זאת, סוייגה סמכותו של השר, ונשללה ממנו האפשרות להטיל מס על סחורות המנויות בתוספת לחוק, שביניהן נכללו "מכשירים המיועדים לצרכי התעשיה והמלאכה". בעת הקריאה השנייה והשלישית של החוק, הסביר יושב-ראש ועדת הכספים של הכנסת, חבר הכנסת ישראל גורי, כי החוק נועד ל"ספיגת עודף כוח הקנייה של מצרכי מותרות ומצרכים בלתי חיוניים", וכי "מס מסוייג איננו מס מחזור כללי... המס לא יחול על מוצרים חיוניים", שכן, תכליתו הינה "התחשבות מאכסימאלית עם הצרכן... הכוונה היא להטיל את המס על מצרכי מותרות מובהקים... יש גם כוונה להפחית את שיעור המס על מותרות שאין לראותן בגדר מותרות מובהקים" (ד"כ תשי"ב 3112-3111). בשנת 1954 תוקן גם חוק זה על-ידי חוק מס מסויג ומס מותרות (תיקון), תשי"ד1954-. סעיף 1 לחוק המתקן שינה את שמו של החוק משנת 1952, לחוק מס-קנייה, תשי"ב1952-. מטרתו של החוק המתקן, כפי שצוינה בדברי ההסבר, הייתה "לתקן את חוק מס מסויג ומס מותרות... על מנת להגביר את יעילותו ולמנוע התחמקות מתשלום מס" (ה"ח תשי"ד 124). בקריאה הראשונה הדגיש שר האוצר כי "שינוי זה אינו מהותי ואינו בא לשנות מאומה", (ד"כ תשי"ד 1511), ובקריאה השנייה והשלישית הסביר חבר הכנסת גורי, כי "מבחינה טכנית יש לאחד את שני המסים הללו בלי לשנות עקרונות המס" (שם, 1769). גם בחוק המתקן סויגה סמכות השר להטיל מס על "מכונות ומכשירים המיוחדים לחקלאות, לתעשיה ולמלאכה". בחוק מס-קנייה (תיקון מס 3), תשכ"ב1962-, הוחלף שם החוק לשמו הנוכחי, אך בענייננו לא הוכנס בו שינוי כלשהו. מן המקובץ עולה כי המחוקק ביקש למסות מוצרי צריכה - בתחילה מוצרי מותרות בלבד, ולאחר מכן מוצרים מן השורה - אך תמיד נמנע מלהטיל מס על מוצרים הדרושים לעיסוק. כידוע, למכשירים המשמשים לעיסוק עשויים להיות גם שימושים אחרים, בעלי אופי אישי. פירוש הביטוי "מיוחד" כבלעדי אינו מתיישב עם תכלית החוק לפטור ממס מוצרים הדרושים לעיסוקו של אדם. שכן, פירוש כזה מחייב להוציא מגדר הפטור מכשירים המיועדים לשמש לעיסוק אך בשל כך שיש להם גם שימושים אחרים, לצרכים אישיים, כגון מברגים, פטישים וכיוצא באלה, שנהוג גם להחזיקם ולהשתמש בהם לצרכים ביתיים, שלא במסגרת עיסוק. יש לסווג איפוא פריטים לצורך הפטור על-פי סעיף (11) לתוספת בהתחשב בתשובה לשאלה אם שימוש מובהק בהם הוא לצרכי חקלאות, תעשיה או מלאכה. בענייננו, זימונית מעצם טיבה אינה מיועדת רק לצרכים אישיים שאינם בגדר עיסוק, אף שניתן להשתמש בה גם לצרכים כאלה. בדרך-כלל, בני-אדם אינם נדרשים "לזמן" זה את זה לצורך שיח פרטי. על-כן, מכשירים המאפשרים זימון בלבד משמשים, בדרך-כלל, עובדים הנדרשים להיות "זמינים" לצרכי עבודתם. כך גם עולה מן הדוגמות שהביאו העדים שהעידו מטעם המדינה. בכך שזימונית מתאימה לשימושים אישיים במקרים חריגים, לצרכיהם של חרשים או כתחליף זמני לטלפון פרטי שטרם הותקן, אין כדי לשלול את יעודה המובהק ואף העיקרי, לשמש לצורכי עיסוק. אין זה מתקבל על הדעת כי ייצור זימונית היה כדאי כלכלית עבור שימושים שאינם בגדר עיסוק. משמעות "מלאכה" 8. אכן, הזימונית אינה מיוחדת לעבודות כפיים. אלא שפירושו של בית-המשפט המחוזי למונח "מלאכה", שעל-פיו נכללים בגדר "מלאכה" גם עיסוקים שאינם עבודות-כפיים, מקובל עלי. התכלית המסתברת של אי-חיובם במס-קנייה של "מכונות ומכשירים המיוחדים לחקלאות, לתעשיה ולמלאכה", כאמור בסעיף (11) האמור לתוספת, היא שלא לחייב במס מוצרים המשמשים לעיסוק, להבדילם ממוצרים לשימוש אישי. אין כל טעם להבחנה לעניין זה בין סוגים שונים של עיסוקים, ובתולדות החקיקה אף אין עדות לכוונה להבחנה מסוג זה. זאת ועוד: התיחום החד שעליו רומז חברי, השופט קדמי, בין שלושת סוגי העיסוקים המוזכרים בסעיף - חקלאות, תעשיה ומלאכה - שעל-פיו אין כל חפיפה ביניהם, אינו אפשרי, ואין להניח כי תכלית החוק היא לקיימו. הלוא בימינו חקלאות, במקרים רבים, היא תעשייה. והוא הדין, למשל, בתקשורת על ענפיה השונים, וזאת בין אם נראה בה "מלאכה" ובין אם לאו. לעניין זה יש אף מקום לציין את צו שר האוצר, שהוסמך בחוק להוציא מגדר הפטור מכשירים המיוחדים למלאכה. שכן, כאמור, בצו הוצאו מגדר הפטור מכשירים משרדיים למיניהם, מכונות-חישוב ומחשבים. אף שתחיקת-משנה אינה מקור פרשני מכריע, היא נתון שעל בית-משפט לקחתו בחשבון בפרשו את החוק, ובמיוחד כאשר מדובר במונח טכני וכן בחוק שבו הוסמך מתקין התקנות לאסור את אשר התיר החוק או להתיר את אשר אסר החוק. ראו עש"מ 3/66 לויט נ' סופר, פ"ד כ(3) 331, 334; ע"פ 390,873/83 מדינת ישראל נ' יהודאי, פ"ד לט(4) 197, 209. 9. בעניין זה יש אף משקל להנחיה פרשנית של הרשות המוסמכת. זאת משום מיומנותה ונסיונה המעשי בהפעלת החוק, ובעיקר בשל חובתה לפעול על-פי הנחיותיה, הנגזרת מחובתן של רשויות מנהליות לפעול בשוויוניות. אכן, בית-המשפט הוא המופקד על פרשנותו המחייבת של החוק. עם זאת, הפירוש שניתן לחוק על-ידי הרשות המופקדת על ביצועו עשוי להיות שיקול רלוואנטי בעת שבית-המשפט קובע את פירושו של החוק. ראו והשוו בג"צ 637/89 חוקה למדינת ישראל נ' שר האוצר, פ"ד מו(1) 188, 197; בג"צ 1186/93 מדינת ישראל נ' בנק-דיסקונט בע"מ, פ"ד מח(5) 353, 369. משקלה של פרשנות הרשות עולה כאשר מדובר בפירוש מונח טכני בחוק, שהרשות, כמופקדת על ביצועו התמחתה בו. זאת, במיוחד בנסיבות שבהן פירוש הרשות מעוגן בהנחיה מינהלית, הקיימת מזה שנים, שסטייה ממנה תפגע בציפיות הציבור שהסתמך עליה. יש לזכור, כי הנחיה מינהלית מחייבת את הרשות עצמה. עליה לנהוג בשיוויוניות ולא לסטות מן הפרשנות שאימצה ללא סיבה כבדת-משקל. כדבריו של השופט זוסמן, בבג"צ 246/71 פ"ד מגרש מסודר בע"מ ואח' נ' שר האוצר ואח', פ"ד כו(1) 449, 452: "ואף אם אין להנחיות האמורות כוח של דין, הלכה פסוקה היא, שרשות מינהלית אינה חפשיה לסטות ללא נימוק סביר מן העקרונות שהיא קבעה לפעולתה. הרשות חייבת לנהוג יחס שוה בשווים, שאם לא תעשה כן, תהא בזאת משום אפליה פסולה, המשמשת עילה להתערבותו של בית-משפט זה". בעניין זה כתבתי בבג"צ 4422/92 עפרן נ' מינהל מקרקעי ישראל ואח' , פ"ד מז(3) 853, 858: "... ההנחיה המינהלית היא גמישה. שמור שיקול הדעת לסטות ממנה במקרים המתאימים. ואולם לנוכח הפגיעה בוודאות ובשוויוניות שיש בסטיה מן ההנחיות ולנוכח ציפיית האזרח כי הרשות תפעל על-פי הנחיותיה, דרושה הצדקה עניינית וסבירה לסטייה". ראו גם יצחק זמיר, הסמכות המינהלית (תשנ"ו) 784, 788. בעניין שלפנינו, עדות המנהל כי רשאי הוא לסטות מן ההנחיה במקרים מסוימים על-פי שיקול-דעתו, מבלי לבסס סטייה זו על סיבה עניינית, אינה יכולה להתקבל. כדברי הנשיא שמגר: "רשות ציבורית, המתווה לעצמה קווי פעולה או כללים בענין אופן הפעלת סמכויותיה, איננה יכולה לסטות מן הקווים והכללים שגיבשה וקבעה לעצמה, אלא אם כן קיימים טעמים סבירים לכך העומדים במבחן הביקורת האובייקטיבית, שהרי גם בכך אחד הביטויים של השוויון בפני החוק". [בג"צ 47/91 ניימן נ' פרקליטת המדינה, פ"ד מה(2) 872, 876]. המנהל, בהחליטו כי אין לפטור זימונית ממס-קנייה משום שניתן להשתמש בה בתחומי עבודה רבים, סטה ללא הצדקה מן ההנחיה המינהלית, ממנה מתבקש כי הפטור חל על מכשירים המיוחדים לכל סוגי העבודה. סטייה זו מהנחיה, שהוצאה עוד בשנת 1989, פגעה בעקרון השויון ובציפיות הציבור, ואין לה מקום. סביר איפוא להניח כי תכליתו של סעיף (11) הייתה שלא להטיל מס-קנייה על מוצרים הדרושים לעיסוק מכל סוג שהוא, ובהתאם לכך יש לפרשו. על-יסוד האמור לעיל אני מציעה לקבל את הערעור ולקבוע כי הזימונית פטורה ממס קנייה. כן אני מציעה לחייב את המשיבה בתשלום הוצאות משפט למערערת בסך 20,000 ש"ח. ש ו פ ט ת המשנה לנשיא ש' לוין : 1. סברתי תחילה שהדין עם חברי הנכבד השופט קדמי, אך השופטת דורנר שכנעה אותי שדין הערעור להתקבל. בערעור שלפנינו כבר לא התעוררה שאלת הסיווג ולפיכך אין לדעתי מקום להתייחס להשוואה אפשרית בין המכשיר הנדון לבין מכשיר איתור המופעל באמצעות אותות רדיו גרידא; ונחה דעתי מטעמיה של חברתי הנכבדה השופטת דורנר שהדין עמה הן לענין פירוש הדיבור "מיוחדת" והן לענין פירוש הדיבור "מלאכה". המשנה לנשיא הוחלט כאמור בפסק-דינה של השופטת דורנר. ניתן היום ו' באייר תשנ"ז (13.5.1997). המשנה לנשיא ש ו פ ט ש ו פ ט ת

איתורית שרותי תקשורת נ. מדינת ישראל

93025120.L01

אזרחי

1993-05-13

1993-05-06

false

ע"א 2512/93

פסק-דין

ע"א

בית המשפט העליון

HebrewVerdicts\13\960\029\t09\13029960_t09.txt

רע"פ 2996/13

HebrewVerdicts\13\960\029\t09

טטיאנה נייאזוב נ. מדינת ישראל

13029960_t09.txt

13029960.T09.doc

פסק-דין

1573067e6db1508a15cb1d7a0a0d9d4977f94a4800242708dcf578e3735b2195

<!-- /* Font Definitions */ @font-face {font-family:Century; panose-1:2 4 6 4 5 5 5 2 3 4; mso-font-charset:0; mso-generic-font-family:roman; mso-font-pitch:variable; mso-font-signature:647 0 0 0 159 0;} @font-face {font-family:"Cambria Math"; panose-1:2 4 5 3 5 4 6 3 2 4; mso-font-charset:1; mso-generic-font-family:roman; mso-font-format:other; mso-font-pitch:variable; mso-font-signature:0 0 0 0 0 0;} @font-face {font-family:Miriam; panose-1:0 0 0 0 0 0 0 0 0 0; mso-font-charset:177; mso-generic-font-family:auto; mso-font-pitch:variable; mso-font-signature:2049 0 0 0 32 0;} @font-face {font-family:David; panose-1:0 0 0 0 0 0 0 0 0 0; mso-font-charset:177; mso-generic-font-family:auto; mso-font-pitch:variable; mso-font-signature:2049 0 0 0 32 0;} @font-face {font-family:FrankRuehl; panose-1:0 0 0 0 0 0 0 0 0 0; mso-font-charset:177; mso-generic-font-family:auto; mso-font-pitch:variable; mso-font-signature:2049 0 0 0 32 0;} @font-face {font-family:"Arial TUR"; mso-font-charset:0; mso-generic-font-family:swiss; mso-font-pitch:variable; mso-font-signature:536881799 -2147483648 8 0 511 0;} @font-face {font-family:DavidFix; mso-font-charset:177; mso-generic-font-family:auto; mso-font-pitch:variable; mso-font-signature:6145 0 0 0 32 0;} @font-face {font-family:"Guttman Yad"; panose-1:2 1 4 1 1 1 1 1 1 1; mso-font-charset:177; mso-generic-font-family:auto; mso-font-pitch:variable; mso-font-signature:2049 1073741824 0 0 32 0;} @font-face {font-family:Garamond; panose-1:2 2 4 4 3 3 1 1 8 3; mso-font-charset:0; mso-generic-font-family:roman; mso-font-pitch:variable; mso-font-signature:647 0 0 0 159 0;} /* Style Definitions */ p.MsoNormal, li.MsoNormal, div.MsoNormal {mso-style-unhide:no; mso-style-qformat:yes; mso-style-parent:""; margin:0cm; margin-bottom:.0001pt; text-align:right; mso-pagination:widow-orphan; mso-layout-grid-align:none; punctuation-wrap:simple; text-autospace:none; direction:rtl; unicode-bidi:embed; font-size:10.0pt; mso-bidi-font-size:12.0pt; font-family:"Times New Roman","serif"; mso-fareast-font-family:"Times New Roman"; mso-bidi-font-family:David;} p.MsoHeader, li.MsoHeader, div.MsoHeader {mso-style-unhide:no; margin:0cm; margin-bottom:.0001pt; text-align:right; mso-pagination:widow-orphan; tab-stops:center 207.65pt right 415.3pt; mso-layout-grid-align:none; punctuation-wrap:simple; text-autospace:none; direction:rtl; unicode-bidi:embed; font-size:10.0pt; mso-bidi-font-size:12.0pt; font-family:"Times New Roman","serif"; mso-fareast-font-family:"Times New Roman"; mso-bidi-font-family:David;} p.MsoFooter, li.MsoFooter, div.MsoFooter {mso-style-unhide:no; margin:0cm; margin-bottom:.0001pt; text-align:right; mso-pagination:widow-orphan; tab-stops:center 207.65pt right 415.3pt; mso-layout-grid-align:none; punctuation-wrap:simple; text-autospace:none; direction:rtl; unicode-bidi:embed; font-size:10.0pt; mso-bidi-font-size:12.0pt; font-family:"Times New Roman","serif"; mso-fareast-font-family:"Times New Roman"; mso-bidi-font-family:David;} a:link, span.MsoHyperlink {mso-style-unhide:no; color:blue; text-decoration:underline; text-underline:single;} a:visited, span.MsoHyperlinkFollowed {mso-style-unhide:no; color:purple; mso-themecolor:followedhyperlink; text-decoration:underline; text-underline:single;} p.Ruller3, li.Ruller3, div.Ruller3 {mso-style-name:"Ruller 3"; mso-style-unhide:no; margin:0cm; margin-bottom:.0001pt; text-align:right; line-height:150%; mso-pagination:widow-orphan; tab-stops:160.5pt 337.65pt; mso-layout-grid-align:none; punctuation-wrap:simple; text-autospace:none; direction:rtl; unicode-bidi:embed; font-size:11.0pt; mso-bidi-font-size:14.0pt; font-family:"Times New Roman","serif"; mso-fareast-font-family:"Times New Roman"; mso-bidi-font-family:FrankRuehl; letter-spacing:.5pt;} p.Pskdinhead, li.Pskdinhead, div.Pskdinhead {mso-style-name:"Pskdin head"; mso-style-unhide:no; margin:0cm; margin-bottom:.0001pt; text-align:right; line-height:150%; mso-pagination:widow-orphan; mso-layout-grid-align:none; punctuation-wrap:simple; text-autospace:none; direction:rtl; unicode-bidi:embed; font-size:10.0pt; mso-bidi-font-size:12.0pt; font-family:"Times New Roman","serif"; mso-fareast-font-family:"Times New Roman"; mso-bidi-font-family:David; font-weight:bold; text-decoration:underline; text-underline:single;} p.FileNumber, li.FileNumber, div.FileNumber {mso-style-name:"File Number"; mso-style-unhide:no; margin:0cm; margin-bottom:.0001pt; text-align:left; line-height:150%; mso-pagination:widow-orphan; mso-layout-grid-align:none; punctuation-wrap:simple; text-autospace:none; direction:rtl; unicode-bidi:embed; font-size:10.0pt; mso-bidi-font-size:12.0pt; font-family:"Times New Roman","serif"; mso-fareast-font-family:"Times New Roman"; mso-bidi-font-family:David; mso-bidi-font-weight:bold;} p.FirstpagestylePsakdin, li.FirstpagestylePsakdin, div.FirstpagestylePsakdin {mso-style-name:"First page style Psak din"; mso-style-unhide:no; mso-style-parent:"Ruller 3"; margin:0cm; margin-bottom:.0001pt; text-align:right; line-height:150%; mso-pagination:widow-orphan; tab-stops:160.45pt 337.65pt; mso-layout-grid-align:none; punctuation-wrap:simple; text-autospace:none; direction:rtl; unicode-bidi:embed; font-size:11.0pt; mso-bidi-font-size:14.0pt; font-family:"Times New Roman","serif"; mso-fareast-font-family:"Times New Roman"; mso-bidi-font-family:FrankRuehl; letter-spacing:.5pt; mso-bidi-font-weight:bold;} p.TyutaDate, li.TyutaDate, div.TyutaDate {mso-style-name:"Tyuta Date"; mso-style-unhide:no; margin:0cm; margin-bottom:.0001pt; text-align:center; mso-pagination:widow-orphan; mso-layout-grid-align:none; punctuation-wrap:simple; text-autospace:none; direction:rtl; unicode-bidi:embed; font-size:14.0pt; font-family:"Times New Roman","serif"; mso-fareast-font-family:"Times New Roman"; mso-bidi-font-family:David; font-weight:bold; font-style:italic;} p.DocumentHead, li.DocumentHead, div.DocumentHead {mso-style-name:"Document Head"; mso-style-unhide:no; margin:0cm; margin-bottom:.0001pt; text-align:center; line-height:150%; mso-pagination:widow-orphan; mso-layout-grid-align:none; punctuation-wrap:simple; text-autospace:none; direction:rtl; unicode-bidi:embed; font-size:10.0pt; mso-bidi-font-size:14.0pt; font-family:"Times New Roman","serif"; mso-fareast-font-family:"Times New Roman"; mso-bidi-font-family:David; letter-spacing:1.5pt; mso-bidi-font-weight:bold; text-decoration:underline; text-underline:single;} p.TfutzaList, li.TfutzaList, div.TfutzaList {mso-style-name:"Tfutza List"; mso-style-unhide:no; margin:0cm; margin-bottom:.0001pt; text-align:right; mso-pagination:widow-orphan; mso-layout-grid-align:none; punctuation-wrap:simple; text-autospace:none; direction:rtl; unicode-bidi:embed; font-size:10.0pt; mso-bidi-font-size:12.0pt; font-family:"Times New Roman","serif"; mso-fareast-font-family:"Times New Roman"; mso-bidi-font-family:David; font-style:italic;} p.Ruller4, li.Ruller4, div.Ruller4 {mso-style-name:Ruller4; mso-style-unhide:no; mso-style-link:"Ruller4 תו"; margin:0cm; margin-bottom:.0001pt; text-align:justify; line-height:150%; mso-pagination:widow-orphan; tab-stops:40.0pt; mso-layout-grid-align:none; punctuation-wrap:simple; text-autospace:none; direction:rtl; unicode-bidi:embed; font-size:11.0pt; mso-bidi-font-size:14.0pt; font-family:"Arial TUR","sans-serif"; mso-fareast-font-family:"Times New Roman"; mso-bidi-font-family:FrankRuehl; letter-spacing:.5pt;} p.Ruller5, li.Ruller5, div.Ruller5 {mso-style-name:Ruller5; mso-style-unhide:no; mso-style-link:"Ruller5 תו"; margin-top:0cm; margin-right:82.1pt; margin-bottom:0cm; margin-left:64.1pt; margin-bottom:.0001pt; text-align:justify; mso-pagination:widow-orphan; mso-layout-grid-align:none; punctuation-wrap:simple; text-autospace:none; direction:rtl; unicode-bidi:embed; font-size:11.0pt; mso-bidi-font-size:14.0pt; font-family:"Arial TUR","sans-serif"; mso-fareast-font-family:"Times New Roman"; mso-bidi-font-family:FrankRuehl; letter-spacing:.5pt;} p.Ruller6, li.Ruller6, div.Ruller6 {mso-style-name:Ruller6; mso-style-unhide:no; margin:0cm; margin-bottom:.0001pt; text-align:right; mso-pagination:widow-orphan; tab-stops:39.7pt 4.0cm 289.15pt 13.0cm; mso-layout-grid-align:none; punctuation-wrap:simple; text-autospace:none; direction:rtl; unicode-bidi:embed; font-size:11.0pt; mso-bidi-font-size:10.0pt; font-family:"Arial TUR","sans-serif"; mso-fareast-font-family:"Times New Roman"; mso-bidi-font-family:DavidFix; letter-spacing:.5pt;} span.Delete {mso-style-name:Delete; mso-style-unhide:no; text-decoration:line-through;} p.WriterName, li.WriterName, div.WriterName {mso-style-name:"Writer Name"; mso-style-unhide:no; mso-style-parent:Ruller4; mso-style-next:Ruller4; margin:0cm; margin-bottom:.0001pt; text-align:justify; line-height:150%; mso-pagination:widow-orphan; tab-stops:40.0pt; mso-layout-grid-align:none; punctuation-wrap:simple; text-autospace:none; direction:rtl; unicode-bidi:embed; font-size:11.0pt; mso-bidi-font-size:14.0pt; font-family:"Arial TUR","sans-serif"; mso-fareast-font-family:"Times New Roman"; mso-bidi-font-family:David; letter-spacing:.5pt; font-weight:bold; text-decoration:underline; text-underline:single;} span.Hand {mso-style-name:Hand; mso-style-unhide:no; font-family:"Guttman Yad"; mso-bidi-font-family:"Guttman Yad";} p.2, li.2, div.2 {mso-style-name:\00F1\00E2\00F0\00E5\00EF2; mso-style-unhide:no; margin:0cm; margin-bottom:.0001pt; text-align:right; mso-pagination:widow-orphan; mso-layout-grid-align:none; text-autospace:none; direction:rtl; unicode-bidi:embed; font-size:10.0pt; mso-bidi-font-size:12.0pt; font-family:"Times New Roman","serif"; mso-fareast-font-family:"Times New Roman";} p.Casenameintextbody, li.Casenameintextbody, div.Casenameintextbody {mso-style-name:"Case name in text body"; mso-style-unhide:no; margin:0cm; margin-bottom:.0001pt; text-align:left; mso-pagination:widow-orphan; mso-layout-grid-align:none; text-autospace:none; direction:rtl; unicode-bidi:embed; font-size:10.0pt; mso-bidi-font-size:12.0pt; font-family:"Times New Roman","serif"; mso-fareast-font-family:"Times New Roman"; font-weight:bold; text-decoration:underline; text-underline:single;} p.precasestyle, li.precasestyle, div.precasestyle {mso-style-name:"pre_case style"; mso-style-unhide:no; margin-top:0cm; margin-right:0cm; margin-bottom:0cm; margin-left:127.45pt; margin-bottom:.0001pt; text-align:right; mso-pagination:widow-orphan; tab-stops:127.6pt; mso-layout-grid-align:none; text-autospace:none; direction:rtl; unicode-bidi:embed; font-size:10.0pt; mso-bidi-font-size:12.0pt; font-family:"Times New Roman","serif"; mso-fareast-font-family:"Times New Roman";} p.BodyRuller, li.BodyRuller, div.BodyRuller {mso-style-name:"Body Ruller"; mso-style-unhide:no; margin:0cm; margin-bottom:.0001pt; text-align:right; mso-pagination:widow-orphan; mso-layout-grid-align:none; punctuation-wrap:simple; text-autospace:none; direction:rtl; unicode-bidi:embed; font-size:11.0pt; mso-bidi-font-size:14.0pt; font-family:"Times New Roman","serif"; mso-fareast-font-family:"Times New Roman"; mso-bidi-font-family:David;} p.Ruller38, li.Ruller38, div.Ruller38 {mso-style-name:"סגנון Ruller 3 + \(מורכב\) ‏8 נק"; mso-style-unhide:no; mso-style-parent:"Body Ruller"; margin:0cm; margin-bottom:.0001pt; text-align:right; mso-pagination:widow-orphan; mso-layout-grid-align:none; punctuation-wrap:simple; text-autospace:none; direction:rtl; unicode-bidi:embed; font-size:11.0pt; mso-bidi-font-size:8.0pt; font-family:"Times New Roman","serif"; mso-fareast-font-family:"Times New Roman"; mso-bidi-font-family:David;} span.Ruller30 {mso-style-name:"Ruller 3 תו"; mso-style-unhide:no; mso-ansi-font-size:11.0pt; mso-bidi-font-size:14.0pt; font-family:FrankRuehl; mso-bidi-font-family:FrankRuehl; mso-ansi-language:EN-US; mso-fareast-language:EN-US; mso-bidi-language:HE;} span.BodyRuller0 {mso-style-name:"Body Ruller תו"; mso-style-unhide:no; mso-style-parent:"Ruller 3 תו"; mso-ansi-font-size:11.0pt; mso-bidi-font-size:14.0pt; font-family:David; mso-bidi-font-family:David; mso-ansi-language:EN-US; mso-fareast-language:EN-US; mso-bidi-language:HE;} span.Ruller380 {mso-style-name:"סגנון Ruller 3 + \(מורכב\) ‏8 נק תו"; mso-style-unhide:no; mso-style-parent:"Body Ruller תו"; mso-ansi-font-size:11.0pt; mso-bidi-font-size:8.0pt; font-family:David; mso-bidi-font-family:David; mso-ansi-language:EN-US; mso-fareast-language:EN-US; mso-bidi-language:HE;} p.FileNumber0, li.FileNumber0, div.FileNumber0 {mso-style-name:"סגנון File Number + ימין"; mso-style-unhide:no; mso-style-parent:"File Number"; margin:0cm; margin-bottom:.0001pt; text-align:right; line-height:150%; mso-pagination:widow-orphan; mso-layout-grid-align:none; punctuation-wrap:simple; text-autospace:none; direction:rtl; unicode-bidi:embed; font-size:10.0pt; mso-bidi-font-size:14.0pt; font-family:"Times New Roman","serif"; mso-fareast-font-family:"Times New Roman"; mso-bidi-font-family:David; mso-bidi-font-weight:bold;} p.BODYVERDICT, li.BODYVERDICT, div.BODYVERDICT {mso-style-name:"BODY VERDICT"; mso-style-unhide:no; margin:0cm; margin-bottom:.0001pt; text-align:right; mso-pagination:widow-orphan; mso-layout-grid-align:none; punctuation-wrap:simple; text-autospace:none; direction:rtl; unicode-bidi:embed; font-size:11.0pt; mso-bidi-font-size:14.0pt; font-family:"Times New Roman","serif"; mso-fareast-font-family:"Times New Roman"; mso-bidi-font-family:FrankRuehl; letter-spacing:.5pt;} span.Ruller40 {mso-style-name:"Ruller4 תו"; mso-style-unhide:no; mso-style-locked:yes; mso-style-link:Ruller4; mso-ansi-font-size:11.0pt; mso-bidi-font-size:14.0pt; font-family:"Arial TUR","sans-serif"; mso-ascii-font-family:"Arial TUR"; mso-hansi-font-family:"Arial TUR"; mso-bidi-font-family:FrankRuehl; letter-spacing:.5pt; mso-ansi-language:EN-US; mso-fareast-language:EN-US; mso-bidi-language:HE;} p.Ruller41, li.Ruller41, div.Ruller41 {mso-style-name:"Ruller 4 ממוספר"; mso-style-unhide:no; mso-style-next:רגיל; margin:0cm; margin-bottom:.0001pt; text-align:justify; text-indent:0cm; line-height:150%; mso-pagination:widow-orphan; mso-list:l10 level1 lfo12; tab-stops:40.0pt list 45.35pt; mso-layout-grid-align:none; punctuation-wrap:simple; text-autospace:none; direction:rtl; unicode-bidi:embed; font-size:12.0pt; mso-bidi-font-size:14.0pt; font-family:"Garamond","serif"; mso-fareast-font-family:"Times New Roman"; mso-bidi-font-family:FrankRuehl; letter-spacing:.5pt;} span.Ruller50 {mso-style-name:"Ruller5 תו"; mso-style-unhide:no; mso-style-locked:yes; mso-style-link:Ruller5; mso-ansi-font-size:11.0pt; mso-bidi-font-size:14.0pt; font-family:"Arial TUR","sans-serif"; mso-ascii-font-family:"Arial TUR"; mso-hansi-font-family:"Arial TUR"; mso-bidi-font-family:FrankRuehl; letter-spacing:.5pt; mso-ansi-language:EN-US; mso-fareast-language:EN-US; mso-bidi-language:HE;} /* Page Definitions */ @page {mso-footnote-separator:url("13029960.t09.files/header.htm") fs; mso-footnote-continuation-separator:url("13029960.t09.files/header.htm") fcs; mso-endnote-separator:url("13029960.t09.files/header.htm") es; mso-endnote-continuation-separator:url("13029960.t09.files/header.htm") ecs; mso-endnote-numbering-style:alpha-lower;} @page Section1 {size:595.3pt 841.9pt; margin:2.0cm 89.85pt 72.0pt 89.85pt; mso-header-margin:1.0cm; mso-footer-margin:19.85pt; mso-title-page:yes; mso-even-header:url("13029960.t09.files/header.htm") eh1; mso-header:url("13029960.t09.files/header.htm") h1; mso-even-footer:url("13029960.t09.files/header.htm") ef1; mso-footer:url("13029960.t09.files/header.htm") f1; mso-first-header:url("13029960.t09.files/header.htm") fh1; mso-first-footer:url("13029960.t09.files/header.htm") ff1; mso-paper-source:0; mso-gutter-direction:rtl;} div.Section1 {page:Section1; mso-endnote-numbering-style:alpha-lower;} /* List Definitions */ @list l0 {mso-list-id:-132; mso-list-type:simple; mso-list-template-ids:-948285642;} @list l0:level1 {mso-level-tab-stop:74.6pt; mso-level-number-position:left; margin-left:74.6pt; text-indent:-18.0pt;} @list l1 {mso-list-id:-131; mso-list-type:simple; mso-list-template-ids:515436190;} @list l1:level1 {mso-level-tab-stop:60.45pt; mso-level-number-position:left; margin-left:60.45pt; text-indent:-18.0pt;} @list l2 {mso-list-id:-130; mso-list-type:simple; mso-list-template-ids:-968335612;} @list l2:level1 {mso-level-tab-stop:46.3pt; mso-level-number-position:left; margin-left:46.3pt; text-indent:-18.0pt;} @list l3 {mso-list-id:-129; mso-list-type:simple; mso-list-template-ids:-131071188;} @list l3:level1 {mso-level-tab-stop:32.15pt; mso-level-number-position:left; margin-left:32.15pt; text-indent:-18.0pt;} @list l4 {mso-list-id:-128; mso-list-type:simple; mso-list-template-ids:-2113641168;} @list l4:level1 {mso-level-number-format:bullet; mso-level-text:\F0B7; mso-level-tab-stop:74.6pt; mso-level-number-position:left; margin-left:74.6pt; text-indent:-18.0pt; font-family:Symbol;} @list l5 {mso-list-id:-127; mso-list-type:simple; mso-list-template-ids:-2117278024;} @list l5:level1 {mso-level-number-format:bullet; mso-level-text:\F0B7; mso-level-tab-stop:60.45pt; mso-level-number-position:left; margin-left:60.45pt; text-indent:-18.0pt; font-family:Symbol;} @list l6 {mso-list-id:-126; mso-list-type:simple; mso-list-template-ids:822240408;} @list l6:level1 {mso-level-number-format:bullet; mso-level-text:\F0B7; mso-level-tab-stop:46.3pt; mso-level-number-position:left; margin-left:46.3pt; text-indent:-18.0pt; font-family:Symbol;} @list l7 {mso-list-id:-125; mso-list-type:simple; mso-list-template-ids:-1038481136;} @list l7:level1 {mso-level-number-format:bullet; mso-level-text:\F0B7; mso-level-tab-stop:32.15pt; mso-level-number-position:left; margin-left:32.15pt; text-indent:-18.0pt; font-family:Symbol;} @list l8 {mso-list-id:-120; mso-list-type:simple; mso-list-template-ids:1996778542;} @list l8:level1 {mso-level-tab-stop:18.0pt; mso-level-number-position:left; margin-left:18.0pt; text-indent:-18.0pt;} @list l9 {mso-list-id:-119; mso-list-type:simple; mso-list-template-ids:998247300;} @list l9:level1 {mso-level-number-format:bullet; mso-level-text:\F0B7; mso-level-tab-stop:18.0pt; mso-level-number-position:left; margin-left:18.0pt; text-indent:-18.0pt; font-family:Symbol;} @list l10 {mso-list-id:145096731; mso-list-type:hybrid; mso-list-template-ids:-1295731228 1604089642 67698713 67698715 67698703 67698713 67698715 67698703 67698713 67698715;} @list l10:level1 {mso-level-style-link:"Ruller 4 ממוספר"; mso-level-tab-stop:45.35pt; mso-level-number-position:left; margin-left:0cm; text-indent:0cm;} @list l11 {mso-list-id:374744576; mso-list-type:hybrid; mso-list-template-ids:-328286200 1614568266 67698713 67698715 67698703 67698713 67698715 67698703 67698713 67698715;} @list l11:level1 {mso-level-number-format:hebrew-1; mso-level-tab-stop:39.7pt; mso-level-number-position:left; margin-left:0cm; text-indent:0cm; color:windowtext; mso-ansi-language:EN-US;} ol {margin-bottom:0cm;} ul {margin-bottom:0cm;} --> בבית המשפט העליון רע"פ 2996/13 רע"פ 4845/13 רע"פ 6926/13 לפני: כבוד השופט א' רובינשטיין כבוד השופט ס' ג'ובראן כבוד השופטת ד' ברק-ארז המבקשת ברע"פ 2996/13: טטיאנה נייאזוב המבקש ברע"א 4845/13: ראובן אוזן המבקשת ברע"א 6926/13: מי טל מלול נריאן נ ג ד המשיבה: מדינת ישראל בקשות רשות ערעור על פסקי דינו של בית המשפט המחוזי בבאר שבע מיום 17.4.13 בע"פ 12888-12-12 ומיום 26.6.13 בע"פ 48075-04-13 שניתנו על ידי השופטים ר' אבידע, י' צלקובניק וי' רז-לוי; ועל פסק דינו של בית המשפט המחוזי מרכז-לוד מיום 10.9.13 בעפ"ת 34012-03-13 שניתן על ידי השופטים א' טל – סגן נשיא (כתארו אז), צ' דותן וש' בן שלמה תאריך הישיבה: כ"ה בס יון התשע"ד (23.6.2014) בשם המבקשת ברע"פ 2996/13: עו"ד רונן רבי; עו"ד אבישג הלאלי-אלגריסי בשם המבקש ברע"פ 4845/13: עו"ד בני נהרי; עו"ד שוש חיון בשם המבקשת ברע"פ 6926/13: עו"ד אלעד שור בשם המשיבה: עו"ד עדי שגב בשם שירות המבחן: עו"ס ברכה וייס פסק-דין השופט א' רובינשטיין : א. שלוש בקשות רשות ערעור שנדונו בחדא מחתא: הראשונה – רע"פ 2996/13 – בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בבאר שבע בע"פ (ב"ש) 12888-12-12 מיום 17.4.13 (השופטים ר' אבידע , י' צלקובניק ו י' רז-לוי ); השניה – רע"פ 4845/13 – בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בבאר שבע בת"פ (ב"ש) 48075-04-13 מיום 12.6.13, שניתן בהרכב זהה; השלישית – רע"פ 6926/13 – בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי מרכז-לוד בעפ"ת 34012-03-13 (מרכז) מיום 10.9.13 (סגן הנשיא (כתארו אז) א' טל , והשופטים צ' דותן ו ש' בן שלמה ). עניינן של הבקשות חומרת העונש במקרי גרימת מוות ברשלנות. ב. המשותף לשלוש הבקשות – כל אחד מן המבקשים הורשע בבית משפט השלום בגרימת מוות ברשלנות, ונדון למאסר בפועל. הערעורים על חומרת העונש לבית המשפט המחוזי לעניין המאסר בפועל נדחה (ערעורה של המבקשת ברע"פ 2996/13 התקבל במידת מה והעונש קוצר כפי שיפורט). בקשות רשות הערעור לבית משפט זה הועברו לדיון בפני הרכב תלתא (בהחלטה מיום 14.8.13 לגבי הבקשה הראשונה ו השניה , ובהחלטה מיום 27.11.13 לגבי הבקשה השלישית , שתיהן מפי השופט ח' מלצר ), וביצוע עונשי המאסר של המבקשים עוכב עד להחלטה בבקשות. במוקד הבקשות, המתח בין חומרת התוצאה של מעשה העבירה בכל המקרים, והיא קיפוח חיי אדם, המצדיקה בהתאם למדיניות הענישה הנוהגת ענישה מאחורי סורג ובריח, לבין נסיבותיהם האישיות של המבקשים – אנשים נורמטיביים עד למקרה הטראגי, בעלי משפחות, כל אחד ואחת וסיפורם. רע"פ 2996/13 רקע ג. כנגד המבקשת ברע"פ 2996/13 (להלן נייאזוב ) הוגש כתב אישום לבית משפט השלום לתעבורה בקרית גת (גמ"ר 11446-08-10), המייחס לה עבירות של גרימת מוות ברשלנות לפי סעיף 64 לפקודת התעבורה (נוסח חדש), תשכ"א – 1961, ואי ציות לתמרור ב-37 (תמרור עצור, שעל פי לוח התמרורים העדכני מספרו 302) לפי תקנות 64(ד) ו-38(2) לתקנות התעבורה, תשכ"א – 1961. על פי כתב האישום, ביום 14.5.10, בסמוך לשעה 13:45, נהגה נייאזוב ברכבה הפרטי בכביש 6 מכיוון צפון לדרום, כאשר עמה ברכב היו ציאלה סדיקוב ע"ה ואשה נוספת. במהלך הנסיעה, ירדה נייאזוב במחלף קריית גת המצטלב עם כביש 35 בכוונה לפנות שמאלה, לכיוון מזרח. באותה עת, נהג סרגיי אירקליס (להלן הנהג המעורב ) ברכב מסחרי מכיוון מזרח למערב בכביש 35. בהגיעה לצומת, לא צייתה נייאזוב לתמרור עצור שניצב בדרכה, נכנסה לצומת וחסמה את דרכו של הרכב המסחרי. הנהג המעורב לא הצליח לבלום, והתנגש בחזית רכבו בדופן השמאלי ברכבה של נייאזוב. בעקבות התאונה נהרגה סדיקוב ע"ה; הנוסעת הנוספת והנהג המעורב נחבלו חבלות של ממש. ד. בהכרעת דינו מיום 29.3.12 קבע בית משפט השלום לתעבורה (השופטת ר' בן יששכר שוורץ ), בעיקר על בסיס דו"ח הבוחן המשטרתי ועדותו של הנהג המעורב, את אלה: משהגיעה נייאזוב לצומת, נכנסה אליו בנסיעה שוטפת, מבלי ליתן דעתה לרכב המסחרי המתקרב משמאל, והבחינה בו לראשונה אך כאשר כבר היתה בתוך הצומת; שדה הראיה בטרם נכנסה אל הצומת איפשר לה להבחין בהתקדמותו של הרכב, ורשלנותה נעוצה בכך שלא עשתה כן; לא ניתן לייחס לנהג המעורב רשלנות תורמת, ואף אם כן, אין לכך השלכה לעניין אחריותה של נייאזוב; נייאזוב לא צייתה להוראות תמרור "עצור" והפרה את חובתה ליתן זכות קדימה לרכב המסחרי; אף אם ניתן היה לומר כי עצרה לפני התמרור, לא יצאה ידי חובתה ליתן זכות קדימה, שכן לא בחנה את מצב התנועה לפני שהשתלבה בכביש. בית המשפט הוסיף, כי חוות הדעת מטעם ההגנה, במסגרתה ביקש המומחה להטיל את האחריות לתאונה על הנהג המעורב, אינה מנומקת ואין בה כדי להפריך את גרסת התביעה. ה. בטרם גזר הדין, התקבל תסקיר (משלים) של שירות המבחן מיום 20.9.12. שירות המבחן התרשם, כי נייאזוב היא אישה נורמטיבית ואחראית שהביעה חרטה כנה וחווה רגשות אשם ודיכאון בשל אירוע התאונה. עוד התרשם השירות, כי שליחתה למאסר עלולה להביא לפגיעה ברווחתן של שתי בנותיה (כיום בנות 16 ו-17, שאחת מהן סובלת מקשיים רפואיים), נוכח היעדר יכולתו או רצונו של האב לטפל בהן לבדו. על כן המליץ השירות להעמיד את נייאזוב תחח פיקוחו למשך שנה, ולהטיל עליה עונש מאסר שירוצה בעבודות שירות. בגזר הדין מיום 11.4.12 מנה בית המשפט מספר שיקולים, וביניהם עקרון קדושת החיים, אינטרס ההרתעה, מדיניות הענישה, רף הרשלנות ונסיבותיה האישיות של נייאזוב. נקבע, כי רף הרשלנות בנסיבות גבוה במיוחד, וזאת אף אם ניתן להניח כי נייאזוב עצרה לפני תמרור "עצור". כן ציין בית המשפט, כי אמנם נייאזוב היא אדם נורמטיבי ומעשיה מהוים מעידה חד-פעמית, אך אין בכך כדי להימנע מהטלת מאסר בפועל; זאת, בהתאם למדיניות הענישה הנוהגת במקרים אלה, לפיה יש להטיל עונש מאסר בפועל בהיעדר נסיבות חריגות המצדיקות סטיה מכך. נוכח האמור הוטלו על נייאזוב 8 חודשי מאסר בפועל, 6 חודשי מאסר על תנאי למשך שלוש שנים, פיצוי למשפחת הקרבן ופסילת רשיון נהיגה לתקופה של 10 שנים. ו. על תוצאות גזר הדין ערערה נייאזוב לבית המשפט המחוזי (בע"פ (ב"ש) 12888-12-12). ערעורה נסב בעיקר על הטענה, שבית משפט השלום לא ייחס משקל מספיק לנסיבותיה האישיות ולהמלצת שירות המבחן, ובייחוד להשלכות מאסרה על בנותיה. הוסיפה נייאזוב וטענה, כי רמת רשלנותה אינה גבוהה משום שעצרה את רכבה בטרם הכניסה לצומת, כהוראת תמרור "עצור". בתגובתה לערעור טענה המשיבה, כי בית המשפט לתעבורה מצא שלא ניתן לבסס את טענתה של נייאזוב כי הנהג המעורב תרם ברשלנותו לתאונה, וכי רמת רשלנותה גבוהה במיוחד בנסיבות. כן הוסיפה, כי בית המשפט שקל בכובד ראש את נסיבותיה האישיות של נייאזוב, ובכל זאת קבע כי הן אינן מצדיקות סטיה מהטלת מאסר בפועל, נוכח מגמת בתי המשפט להחמיר בענישה בכגון דא כחלק מן המלחמה בתאונות דרכים. בפסק דינו מיום 17.4.13 קבע בית המשפט המחוזי, ברוב דעות, כי נוכח מדיניות הענישה, נסיבותיה האישיות של נייאזוב אכן אינן מצדיקות להימנע מהשתת מאסר בפועל, ועם זאת מאפשרות הפחתה קלה בעונש – בחינת "אור בקצה המנהרה", כלשונו (עמ' 12 לפסק הדין) – כך שיעמוד על 7 חודשי מאסר בפועל, במקום 8 חודשים. אב"ד השופטת ר' אבידע סברה בדעת מיעוט, כי נסיבותיה האישיות של נייאזוב – ובייחוד הדאגה לרווחת בנותיה – יחד עם העובדה שהמדובר בנסיבות העניין ברשלנות רגעית, שכן נייאזוב עצרה בפני התמרור אך לא נתנה זכות קדימה לנהג המעורב, מצדיקות המרת עונשה ל-6 חודשי מאסר שירוצו בעבודות שירות. בקשת רשות הערעור ז. בבקשה נטען, כי שגה בית המשפט המחוזי כאשר לא אימץ את דעת המיעוט, לפיה ניתן להפחית את העונש ל-6 חודשי מאסר בדרך של עבודות שירות, וזאת ביחוד כדי לספק יציבות לבנותיה של נייאזוב. בתגובתה לבקשה טענה המשיבה, כי אין מקרה זה נכנס בגדרי הנסיבות החריגות בהן תישקל רשות ערעור בגלגול שלישי ביחס לחומרת העונש. לגופם של דברים הוסיפה, כי רף הרשלנות בנסיבות גבוה במיוחד, וטענותיה של נייאזוב בדבר רשלנותו של הנהג המעורב – שלא הוכחו – אינן גורעות מכך שלא צייתה לתמרור "עצור" בכניסה לצומת. המשיבה התייחסה לקושי הכרוך בשליחתם של המורשעים בגרם מוות ברשלנות למאסר בפועל, אך הדגישה כי נוכח תאונות הדרכים הרבות בכבישי המדינה, אין מנוס מכך. ח. לקראת הדיון התקבל בבית המשפט תסקיר משלים בעניינה של נייאזוב, מיום 16.6.13. בתסקיר נאמר, כי אבי הבנות לא נענה להזמנת שירות המבחן להעריך את יכולתו ההורית במצב בו תישלח נייאזוב למאסר בפועל. שירות המבחן התרשם, כי נייאזוב הצליחה לאחרונה להתייצב מבחינה נפשית, ושליחתה למאסר בפועל תפגע בהתקדמות זו. שירות המבחן חזר על המלצתו להעמיד את עונשה על 6 חודשים שירוצו בעבודות שירות, לצד צו מבחן שיאפשר ללוותה ולסייע לה בביצוע העונש ובהתמודדות עם מצבה. רע"פ 4845/13 רקע ט. המבקש ברע"פ 4845/13 (להלן אוזן ) הורשע על פי הודאתו בכתב אישום מיום 18.6.11 שהוגש לבית משפט השלום לתעבורה באשקלון (גמ"ר 3677-06-11), המייחס לו עבירה של גרם מוות ברשלנות לפי סעיף 64 לפקודת התעבורה. לפי הנטען בכתב האישום, ביום 14.3.11, בסביבות השעה 10:30, נהג אוזן ברכב מסחרי בחניה של מרכז מסחרי בקרית גת. באותו יום התקיים בסמוך למרכז המסחרי "יום שוק", ובו נוכחות ותנועה מוגברת של אנשים. לאחר שנכנס אוזן לחניה, החל לנסוע לאחור בלא נקיטת אמצעי זהירות כדי למנוע סיכון. באותה עת הלכה אילנה לנקרי ז"ל מאחורי רכבו של אוזן, לצידו של כביש החניה, בכיוון נסיעתו. אוזן, שנסע במהירות גבוהה במיוחד שאינה מתאימה לנסיעה לאחור, לא הבחין בה, פגע בה, הפילה על הכביש ועלה על גופה בגלגלי מכוניתו. כתוצאה מהתאונה נהרגה לנקרי ע"ה. על פי כתב האישום, לא נקט אוזן אמצעי זהירות כנדרש, נסע לאחור כ- 37.8 מטרים במהירות מסוכנת ובלתי סבירה ולא הבחין במנוחה, למרות שיכול היה לעשות כן על פי שדה הראיה ואמצעי הבטיחות שעמדו לרשותו. י. בטרם גזר הדין, הוגש לבית המשפט תסקיר שירות המבחן מיום 21.5.12. משיחה עם אוזן, התרשם שירות המבחן כי מדובר באדם נורמטיבי, בעל תפקוד תקין, ואשר אירוע התאונה מהוה חריג לדפוסי התנהגותו ולעברו התעבורתי. עוד צוין בתסקיר, כי – למרבה הצער – אוזן איבד את אמו בתאונת דרכים בשנת 1968 ואף שכל את בנו בתאונת דרכים שאירעה ב-2007. באשר לאירוע התאונה התרשם שירות המבחן, כי אוזן חש ייסורי מצפון, כאב וצער על מעשיו ומקבל עליו אחריות מלאה. כן צוין, כי הוא מתקשה לשוב לתפקוד תקין לאחר האירוע. נוכח האמור המליץ שירות המבחן להעמידו בצו מבחן למשך שנה, ולהטיל עליו עונש מאסר שירוצה בדרך של עבודות שירות. אוזן נשלח על ידי בית המשפט לממונה על עבודות שירות (תוך שצוין כי אין בכך כדי ללמד על גיבוש עמדה לעניין גזר הדין), אך לא הומלץ בשל מצב בריאותו (הודעת הממונה מ-6.2.13). יא. במסגרת הטיעונים לעונש טען בא כוח אוזן, כי נסיבות האירוע ונסיבותיו האישיות של אוזן אינן מצדיקות הטלת מאסר בפועל. באשר לנסיבות האישיות, הפנה בא כוחו של אוזן לעברו התעבורתי הנקי, לנסיבות חייו הטראגיות, למצבו הבריאותי הלקוי, לתרומתו לקהילה ולהבעת חרטה ולקיחת אחריות מצדו כלפי התאונה. בגזר הדין מיום 6.3.13 הטעים בית המשפט לתעבורה (השופטת ר' בן יששכר שוורץ ), כי בהיעדר נסיבות חריגות, כאשר קופחו חיי אדם בנהיגה רשלנית, מדיניות הענישה הנהוגה היא הטלת מאסר בפועל. הודגש, כי מלאכת גזר הדין קשה במיוחד מקום שמרבית המורשעים הם אנשים נורמטיביים הנושאים גם הם בתוצאות הטרגיות של התאונה, אך על בית המשפט להירתם למאבק כנגד המצב השורר בכבישי הארץ. באשר לנסיבות האירוע נקבע, כי אוזן התרשל ופעל בניגוד למצופה מנהג מן היישוב בנסיבות העניין. עוד צוין, כי רף הרשלנות אינו מן הנמוכים נוכח הנסיבות, ובין היתר המקום והשעה, בהם צפויה היתה תנועה ערה של הולכי רגל; מרחק הנסיעה לאחור; היעדר הסתייעות באמצעי בטיחות, וביחוד במראות הצד שבמכונית. בית המשפט שקל את נסיבות חייו הטראגיות של המבקש, אולם קבע, כי יש להעדיף בנסיבות את עקרון קדושת החיים, חיי הקרבן שנגדעו. הושתו איפוא על אוזן 6 חודשי מאסר בפועל, 6 חודשי מאסר על תנאי למשך שלוש שנים, פסילת רישיון נהיגה למשך 10 שנים, ופיצוי למשפחת המנוחה. יב. אוזן ערער על גזר הדין (עפ"ג 48075-04-13), בטענה כי בית המשפט לתעבורה סטה לחומרה ממסגרת הענישה המקובלת במקרים מעין אלה, וזאת ביחוד נוכח נסיבותיו האישיות והמלצתו החיובית של שירות המבחן. נטען כי לא ניתן משקל ראוי לנסיבות אלה במסגרת פסק הדין, וביחוד להיותו כיום בבחינת "שבר כלי" בשל האירועים הטראגיים שחוה בחייו, החל מתאונות הדרכים בהן שכל את אמו ואת בנו, וכלה באירוע הנידון. נוכח האמור שב ועתר המערער כי יומר עונשו לעבודות שירות. בפסק הדין מיום 26.6.13 סקר בית המשפט המחוזי את השתלשלות האירועים ומכלול הטענות, וקבע כי אין בנסיבות הצדקה להתערב בעונש שהוטל על אוזן. בקשת רשות הערעור יג. בקשתו של אוזן נסבה בעיקר על הטענה, כי נסיבותיו האישיות חריגות ביותר, באופן המצדיק המרת עונשו לעבודות שירות. בהקשר זה נטען, כי הפנייתו אל הממונה יצרה ציפייה שיוכל לרצות את עונשו בדרך של עבודות שירות, ביחוד לאחר התסקיר שהמליץ על כך. בתגובתה לבקשה טענה המשיבה, כי אין מקום למתן רשות ערעור, כאשר לרוב אין בית המשפט נוהג ליתן רשות כזאת בהשגה על חומרת העונש. כן הוסיפה המשיבה, כי היא מודעת לנסיבות חייו הטראגיות של אוזן, אך למול נסיבות אלה עומדת רשלנותו שאינה מצויה ברף הנמוך, כקביעת בתי המשפט הקודמים. אשר לציפייה שנוצרה בעקבות הפנייתו לממונה על עבודות שירות, טוענת המשיבה כי בית המשפט לתעבורה ציין מפורשות שאין בכך כל הבטחה, וכי ממילא אין בהזמנת חוות דעת הממונה כדי לחייב את בית המשפט בגזירת הדין. רע"פ 6926/13 רקע יד. המבקשת ברע"פ 6926/13 (להלן נריאן ) הורשעה על פי הודאתה בכתב אישום מיום 22.2.11 (גמ"ר 8751-02-11, בית משפט השלום לתעבורה בפתח תקוה), המייחס לה עבירה של גרימת מוות ברשלנות לפי סעיף 64 לפקודת התעבורה. על פי כתב האישום, ביום 22.11.10, בסביבות השעה 9:55, נהגה נריאן בקטנוע בדרך הים ברחובות, מכיוון מזרח למערב, בנתיב הימני מבין שני הנתיבים בכיוון נסיעתה. תנאי הדרך בעת התאונה מתוארים בכתב האישום כך: כביש אספלט תקין ויבש, דו מסלולי, בעל שני נתיבי נסיעה לכל כיוון; בין המסלולים מפריד אי-תנועה מצויר; מדרכה לצד הכביש בכיוון נסיעתה של נריאן, ושול אספלט לצד הכביש בכיוון הנגדי; שדה ראיה פתוח של 200 מטרים לפחות בכיוון הנסיעה; קטע דרך במעבר בין דרך עירונית לדרך בינעירונית. על פי המתואר, נסעה נריאן בעת התאונה במהירות שאינה פחותה מ- 80 קמ"ש . באותה עת הלך וונדה גמבר ע"ה (להלן המנוח ) על שול האספלט שלצד הכביש בכיוון הנגדי לנסיעתה של נריאן. המנוח ירד אל הכביש והחל לחצותו בהליכה רגילה, שלא במעבר חציה. המנוח חצה את שני מסלולי התנועה בכיוון הנגדי לנסיעתה של נריאן, חצה את אי-התנועה המצויר והחל לחצות את שני הנתיבים בכיוון הנגדי. הוא הספיק לחצות את הנתיב השמאלי בכיוון נסיעתה של נריאן והגיע אל הנתיב הימני. נריאן המשיכה בנסיעתה מבלי שהאטה או בלמה, ופגעה במנוח. כתוצאה מהפגיעה ספג המנוח פציעות קשות, פונה לבית החולים ונפטר מפציעותיו כעבור ארבעה ימים, ביום 26.11.10. כתוצאה מהתאונה נגרמו לנריאן שבר ביד שמאל, שיניים שבורות ושפשוף בבטן. כתב האישום ייחס לנריאן רשלנות בשל כך שלא שתה ליבה לדרך ונהגה בקלות ראש, לא הבחינה במנוח או הבחינה בו באיחור רב למרות שדה הראיה הפתוח, ולא האטה או בלמה. טו. בתסקיר שירות המבחן בעניינה של נריאן מיום 27.3.12, התרשם השירות כי מדובר באשה נורמטיבית, וכי אירוע התאונה הוא לגביה טראומטי ומצטרף לשורת משברים עמה התמודדה בשנים שקדמו לתאונה, ובהם מות אמה, והליכי הפירוד מבעלה. השירות התייחס בהרחבה למצבה של בתה בת ה-2 (כיום בת 4) ולהשלכות האפשריות של הטלת מאסר בפועל על חייה. נוכח האמור המליץ שירות המבחן להעמיד את נריאן בפיקוחו למשך שנה, ולהטיל עליה עונש מאסר בעבודות שירות. במסגרת הטיעונים לעונש התייחסה המשיבה לנסיבותיה האישיות הקשות של נריאן ולנסיבות ביצוע העבירה – וביחוד למהירות נסיעתה ולעובדה שהמנוח לא קפץ לכביש אלא חצה בהליכה – ועתרה להטלת מאסר בפועל. נטען, כי מדיניות הענישה הנהוגה בכגון דא היא הטלת מאסר כזה, ואין הנסיבות מצדיקות סטיה מכך. נריאן טענה, כי מדובר במקרה חריג המצדיק סטיה ממדיניות זו, נוכח רשלנותו התורמת של המנוח ומחדלים שונים בכביש, וכן בשל נסיבותיה האישיות החריגות. באשר לרף הרשלנות, צירפה נריאן חוות דעת משטרתית, לפיה בנתיב הנגדי ניצב תמרור המורה על מהירות של 50 קמ"ש – שכן מדובר בדרך עירונית – ואילו בנתיב נסיעתה מוצב תמרור המעיד על סיומה של דרך עירונית אשר קובע מהירות מותרת של 80 קמ"ש , מהירות שבה לא יכלה, כך לדבריה, לבלום או להאט. כן צוין בחוות הדעת, כי בסמוך למקום התאונה ניצב עץ המסתיר את שדה הראיה במקום. עוד טענה נריאן, כי המנוח חצה את הכביש שלא במעבר חציה, וכל נהג סביר היה פועל כפי שפעלה בנסיבות. לבסוף טענה, כי נסיבותיה האישיות, וביחוד הדאגה לרווחת בתה, מצדיקות הטלת מאסר בדרך של עבודות שירות. טז. בגזר הדין מיום 10.2.13 קבע בית המשפט (השופטת מגי כהן ), כי מדיניות הענישה הנוהגת אינה מאפשרת – חרף הנסיבות החריגות – להימנע מהטלת עונש מאסר בפועל. באשר לנסיבות התאונה נאמר, כי העץ הניצב בצד הדרך מצוי מצד ימין לנתיב הימני ואשר על כן לא הפריע לנריאן להבחין במנוח, וכן שאף כי המנוח תרם ברשלנותו לקרות התאונה, הנה במהירות בו נסעה נריאן ניתן היה למנוע את התאונה. הוטלו על נריאן 8 חודשי מאסר בפועל בצירוף מאסר על תנאי של 12 חודשים למשך 3 שנים ופסילת רישיון למשך 12 שנה. יז. כנגד גזר הדין הגישה נריאן ערעור (ת"פ 34012-03-13) שהופנה כנגד חומרת העונש ותקופת הפסילה. הערעור נסב על הטענה, כי נסיבות התאונה מלמדות על רף רשלנות נמוך נוכח רשלנותו התורמת של המנוח. כן נטען, כי לא הובאו בחשבון נסיבותיה האישיות וביחוד ההשפעה הצפויה של עונש מאסר בפועל על בתה הפעוטה. בפסק דינו מיום 10.9.13 קבע בית המשפט המחוזי, כי אין עילה להתערבות בגזר דינו של בית המשפט לתעבורה. לא נתקבלה טענת הרשלנות הנמוכה ונקבע כי חרף נסיבותיה האישיות של נריאן, צדק בית המשפט לתעבורה בקביעתו כי אין הצדקה לסטות ממדיניות הענישה המקובלת. בקשת רשות הערעור יח. בבקשת רשות הערעור נטען, כי נסיבותיה האישיות של נריאן, וכן נסיבות התאונה, מצדיקות המרת עונשה לעבודות שירות. אשר לנסיבות התאונה, הודגשו כשלים הנדסיים במקום התאונה יחד עם רשלנותו התורמת של המנוח. אשר לנסיבותיה האישיות, הפנתה נריאן למקרים אחרים של גרימת מוות בנהיגה רשלנית, בהם הוטלו עונשי מאסר בעבודות שירות. כן חזרה והדגישה, כי בתה זקוקה לה, שכן אין אביה מסוגל או מעוניין לטפל בה לבדו. בתגובה לבקשה טענה המשיבה, כן אין זו מעוררת שאלה כללית החורגת מנסיבות המקרה, והמצדיקה מתן רשות ערעור בגלגול שלישי. לגופו של עניין נטען, כי נסיבות המקרה מלמדות שרף הרשלנות בנסיבות אינו רגעי, אלא כי מדובר ברשלנות גבוהה. עוד נטען, כי בתי המשפט הקודמים שקלו בכובד ראש את נסיבותיה האישיות של נריאן. דיון מיום 23.6.14 יט. בדיון בפנינו חזרו באי כוח המבקשים על עיקרי טענותיהם. בא כוחה של נייאזוב הדגיש את החשש לפגיעה ברווחת בנותיה אם תישלח אמן למאסר בפועל, גם נוכח חוסר נוכחותו של האב בחייהן. מטעם שירות המבחן, ציינה עו"ס וייס, כי יש לבדוק מול רשויות הרווחה את יכולותיו של האב כנושא תפקיד הורי כלפי הבנות, וכי לעת עתה נראה כי אין גורמים משפחתיים אחרים העשויים לקחת על עצמם את נטל הטיפול בבנות. כן הדגישה, כי דווקא כאשר מצויות הבנות בגיל ההתבגרות, לניתוק מאמן עלולות להיות השלכות משמעותיות. בא כוחו של אוזן ציין את נסיבותיו הייחודיות שפורטו מעלה, ובפרט התייחס למצבו הרפואי ולנטילת אחריות מצדו לאירוע התאונה. כן הוסיף, כי הזמנת חוות דעת של הממונה על עבודות שירות – אף כי אין הדבר מחייב את בית המשפט בהטלת גזר דין – יצרה אצל אוזן ציפיה. בא כוחה של נריאן הביא בפנינו מספר מקרים של גרימת מוות ברשלנות, בהם הוטל על הנאשם עונש מאסר בעבודות שירות. כן הביא מחוות הדעת מטעם הבוחן המשטרתי לעניין הכשלים ההנדסיים בכביש, והתייחס לרשלנותו התורמת של המנוח. כ. באת כוח המשיבה טענה, כי אין שלושת המקרים מצדיקים מתן רשות ערעור בגלגול שלישי, וכי הנסיבות אינן מצדיקות סטיה ממדיניות הענישה הנוהגת, חרף הקושי הטמון בהטלת עונשי מאסר בפועל על המבקשים, אנשים נורמטיביים ונעדרי עבר פלילי. תוך כך ציינה את משפחות המנוחים שחרב עליהם עולמם, את עקרון קדושת החיים ואת הצורך להיאבק בתופעת תאונות הדרכים הקטלניות בכבישים. אשר ל נייאזוב , הדגישה באת כוח המשיבה, כי חרף הקושי, נראה כי בנותיה לא יישארו ללא מסגרת תומכת. אשר ל אוזן , הודגשה מידת רשלנותו בהתחשב בנסיבות ובמרחק נסיעתו לאחור, ונטען כי בעקבות כך, לא ניתן להסתפק בעונש מאסר בדרך של עבודות שירות, חרף נסיבותיו האישיות הטראגיות. אשר ל נריאן נטען, כי בעוד אין חולק כי למנוח רשלנות תורמת בנסיבות, מידת רשלנותה של נריאן גבוהה במיוחד שכן לא ניסתה לעצור או לבלום. ביחס לנסיבותיה האישיות של נריאן, ובפרט רווחת בתה, טענה בא כוח המשיבה כי קיים גורם שיוכל לטפל בדמות אביה של נריאן, סב בתה, וכי בנסיבות אלה אין הצדקה להמרת עונש מאסרה לעבודות שירות. הכרעה לאחר העיון החלטנו שלא להיעתר לבקשות. הן תחומות במובהק לעניינם של הצדדים, ואינן מעוררות שאלה משפטית כללית או בעלת חשיבות ציבורית, ומשכך אין הן מצדיקות מתן רשות ערעור בגלגול שלישי. אכן, הן הועברו להרכב מתוך מצוקותיהם האישיות המשפחתיות של שלושת המבקשים, וניתן להם יום נוסף בבתי המשפט, אך לא שוכנענו כי יש מקום לשנות ממדיניות הענישה הנוהגת. ההשגה על חומרת העונש אינה מהוה עילה למתן רשות ערעור בגלגול שלישי למעט מקרים חריגים, בהם העונש שהושת על המבקש סוטה באופן ניכר ממדיניות הענישה הראויה והמקובלת (ראו, לאחרונה, רע"פ 4491/14 סורן נ' מדינת ישראל (29.6.14) בפסקה 7 והאסמכתאות שם). העונשים שהוטלו על המבקשים אינם בכלל אלה. בשל רף הרשלנות המשתקף מנסיבות התאונות וחרף הנסיבות האישיות; הם משקפים את הצורך במאבק בקיפוח חיי אדם בדרכים, המהוה, למרבה הצער, תופעה שכיחה במחוזותינו, ומדיניות הענישה משקפת את היחס לקדושת חיי אדם. האמת תורה דרכה, כי הענישה במקרי גרימת מוות ברשלנות בגדרי תאונות דרכים או תאונות אחרות היא אתגר קשה, שכן עסקינן ככלל בנאשמים נורמטיביים שמעדו והתרשלו בהיסח הדעת של רגע, וחרב עולמן של שתי משפחות; בראש וראשונה, וברמה עילאית, של משפחת הקרבן שקופדו חייו בשל רשלנות; אליה נכמר הלב. אך במרבית המקרים ישנה גם טראומה לפוגע ולמשפחתו, לא רק בשל הענישה אלא בשל המעשה, ומאמינים אנו איפוא כי הנאשמים מתייסרים אף הם, בכלל וגם בפרשה שלפנינו. כפי שאמרו זאת בתי המשפט הקודמים בתיקים אלה שלפנינו, מלאכת גזירת הדין בכגון דא קשה היא מן הרגיל, וכדברי הנשיא שמגר בר"ע 530/84 שפר נ' מדינת ישראל , פ"ד לח (4) 162, 163 "...שאנו דנים בעבירה שאינה כרוכה בפגמים מוסריים או בשחיתות, אלא ביטויה כידוע לכולנו, באופן התנהגותו של האדם הנוהג ברכב". מכל מקום, בנסיבות אלה של אבדן חיים, לעובדת מותם של הקרבנות ולקדושת חייהם נודעת חשיבות רבה בענישה; עוד משכבר הימים כתב מ"מ הנשיא זילברג (ע"פ 211/66 שפירא נ' היועץ המשפטי לממשלה , פ"ד כ(3) 375, 382, (1966)) דברים אלה שלא פג טעמם: "לי נראה כי הוראת המינימום האמורה בסעיף 64 של פקודת התעבורה (נוסח חדש) באה לטעת בלב האזרח יחס של הכרת כבוד מיוחדת בפני קדושת החיים, ולכן משהוכחה רשלנותו של הפוגע הממית שומה עלינו להטיל עליו עונש מאסר, חוץ אם אשמתו היא כקליפת השום ממש – דבר שלא אירע במקרה שלפנינו". על כן ההתחשבות בנסיבות האישיות לפטור ממאסר בפועל תהא במקרים חריגים, וכמובן תוך הבאה בחשבון של מידת הרשלנות בכל מקרה ספציפי). לא למותר להזכיר כאן, כי בהצעת חוק העונשין (תיקון מס' 119) (עבירות המתה), תשע"ד – 2014, הצעות חוק – הממשלה תשע"ד 862 (9.7.14), הוצע (עמ' 875) להוסיף לחוק את סעיף 304 א' שעניינו "גרימת מוות ברשלנות בנסיבות מחמירות" למקרי סטיה ניכרת מהתנהגות סבירה ותוך מודעות - ב"תג ענישה" של חמש שנים, וראו דברי ההסבר שם. כב. גם בנידון דידן המבקשים כולם אנשים נורמטיביים, אנשי משפחה, ובעלי נסיבות אישיות לא פשוטות, אם בשל המצב המשפחתי הכרוך בילדי נייאזוב ונריאן ואם בשל העבר המשפחתי הקשה של אוזן. חרף זאת לא ראינו להיעתר לבקשות לגופן. החובה לשמור על חוקי התנועה היא בחינת "ונשמרתם מאד לנפשותיכם" ( דברים ד', ט"ו), שמירה לא רק על חייו של אדם עצמו אלא גם על חיי הזולת. בית משפט זה חזר ושנה את המדיניות השיפוטית בכגון דא; אכן, ברע"פ 548/05 מאירה לוין נ' מדינת ישראל (2006), המובא תדיר על-ידי סנגורים בתאונות דרכים, הוחלט ברוב דעות, אליו השתייכתי עם השופט ג'ובראן כנגד דעתה החולקת של השופטת פרוקצ'יה , שלא להטיל מאסר בפועל. אמנם ציינתי את המדיניות בכגון דא, לפיה "דינם של המורשעים בגין (גרימת מוות ברשלנות – א"ר) תקופת מאסר מאחורי סורג ובריח, והחריגים לכך נדירים", ובהמשך נאמר: "אכן, מרבית המורשעים בעבירות אלה – מן הסתם – הם אנשים מן היישוב, מה שקרוי נורמטיביים, אלא שנמצא לבתי המשפט לנסות להרתיע את הנוהגים בכביש מעבירות על-ידי המודעות כי אם יתרשלו ויפגעו בזולת, דינם מאסר. נוכח ההפקרות המרובה בכבישים, קיפודם של חיי אדם, השבר הנורא שאין לו מרפא ואיחוי הפוקד את משפחות הקרבנות, ותחושת אין האונים החברתית אל מול המס שגובות תאונות הדרכים מחברה שאינה חסרה קרבנות בטרור ובקרב, מבקשים גם בתי המשפט לתרום תרומה צנועה בדמות גזרי הדין המחמירים. האם יש בכך תועלת של ממש? האם ההרתעה פועלת? האם יש תרומה למאבק בתאונות הדרכים בגזרי דין שעניינם מאסר אנשים נורמטיביים בקרב חברה עבריינית שאינה מקומם? התשובה לכך אינה ברורה. אבל היש עצה אחרת להרתיע את מופקרי הכביש, אם צעירים שלגמו לגימה יתרה, אם אחרים? גם לכך אין תשובה מניחה את הדעת, וכל עוד לא עלה רעיון מועיל יותר, חובת בתי המשפט להמשיך במדיניות בחינת בית שמאי". באותו עניין ספציפי הטתה את הכף מבחינתי במידה רבה נכות פסיכיאטרית של 75% שהוכרה למבקשת שם. ואולם, ברע"פ 8576/11 מזרחי נ' מדינת ישראל (2012) (וראו גם דנ"פ 1391/12 מזרחי נ' מדינת ישראל (2012)) (להלן עניין מזרחי ) , שבנו ושיננו את המדיניות השיפוטית . יצויין כי בע"פ 6755/09 אלמוג נ' מדינת ישראל (2009) נאמר מפי השופט הנדל: "נדמה שקיימים שלושה כללים מנחים בסוגיית הענישה הראויה בעבירה של גרימת תאונת דרכים קטלנית ברשלנות. האחד , ראוי לגזור על נאשם עונש מאסר בפועל ופסילה מלנהוג לתקופה הולמת, הן בשל עקרון קדושת החיים והן משיקולי הרתעה. השני , בדרך-כלל הנסיבות האישיות של הנאשם בעבירה זו אינן בעלות משקל כבעבירות אחרות המלוות בכוונה פלילית, הן בשל אופייה המיוחד של העבירה הנדונה והן בשל ביצועה השכיח גם ע"י אנשים נורמטיביים. השלישי , אמת המידה הקובעת בעבירה זו היא דרגת הרשלנות". דברים אלה צוטטו מפי המשנָה לנשיא נאור ברע"פ 2955/12 הרמוס נ' מדינת ישראל (2012) (להלן עניין הרמוס ), שם הובאו גם מדברי השופט לוי בע"פ 4300/09 בן רובי נ' מדינת ישראל (2009), על "המצב הבלתי נסבל בכבישי ישראל, שאת מחירו משלמים רבים בחייהם, כמעשה של יום יום. מצב זה אינו נובע מגזירת שמים, הואיל ובחלקו הארי נגרם עקב התנהגות רשלנית של נהגים אשר אינם מקפידים לקיים כללי בטיחות בסיסיים". כג. ומדוע "ייענשו" בנות נייאזוב ונריאן על מעשי אמותיהן? האתוס היהודי שולל ענישה בין דורית; "בן לא ישא בעון האב והאב לא ישא בעון הבן" ( יחזקאל יח, כ). במקום אחר ובהקשר אחר עמדתי על המתח האמור בין המקורות ודרכי יישובו (בבג"ץ 9353/08 אבו דהים נ' אלוף פיקוד העורף (2009), בפסקאות ד-ה לחוות דעתי; לסקירה נוספת ברוח זו ראו ע"מ (ירושלים) 464/03 פלמוני נ' אלמוני (2004), בפסקאות 70-62 לפסק דינו של השופט – כתארו אז – מ' דרורי ) . אך לא בכך עסקינן כאן; ענייננו בסיטואציה עצובה, שבה עלול להיגרם סבל לבנות בשל מאסר האם, אך אין מטילים חלילה "עונש" על הבנות, והדבר דומה, למרבה הצער למצבים אחרים, לא מעטים, שבהם משנאסר אדם סובלת משפחתו. אולם לא בזאת ענייננו. כד. אבקש בנקודה זו להדגיש את אחריותן וחשיבות תפקידן של רשויות הרווחה במעקב נמשך והדוק אחר הטיפול בבנותיהן של נייאזוב ושל נריאן (ראו לעניין זה חוות דעתה של השופטת ד' ברק ארז בעניין הרמוס . כאמור, הקושי העיקרי שניצב בפנינו הוא ניתוק הבנות מאמותיהן, במצב של חסר בתמיכה המשפחתית האחרת, בדמות האב. הנה דברים שנאמרו בחוות דעתי בעניין הרמוס הנזכר: "לא אכחד ... ראיתי לנגד עיניי את ילדי המבקשת ואת אשר ייגרם להם במאסר אמם, והתלבטתי; אך הכף הוכרעה אל נכון כדעת חברתי המשנה לנשיאה. כל שאוכל להטעים הוא, כי מעבר לחובתן של רשויות הרווחה, יש חובה בדין ובמוסר לאבי הקטינים, לעשות כל שלאל ידו כדי לטפל בילדיו בעת היעדרה של אמם בשל מאסרה ". כה. סוף דבר - אין ספק, וכמתואר מעלה, כי האירועים הקשים הטביעו חותמם בחיי המבקשים, החווים את תוצאות התאונה. ואולם ממול לנגד עינינו חיי המנוחים שנקטעו באבם ועקרון קדושת החיים, עקרון יסוד במורשתנו המשפטית, העברית והישראלית, ומן המפורסמות שאינן צריכות ראיה, וסבל משפחת הקרבנות. סוף דבר: משקופחו חיי אדם ברשלנותו של נהג, המדיניות השיפוטית היא מאסר בפועל, בהיעדר נסיבות אישיות חריגות מאוד המצדיקות זאת. קשיים אישיים ומשפחתיים הכרוכים בכניסה למאסר הם אינתרנטיים למצב, ועל כן ככלל לא ייראו אלה כנסיבות להקלה (עניין אלמוג; עניין מזרחי; עניין הרמוס ). בשלושת המקרים שבפנינו נראה כי רף הרשלנות היה גבוה, ואין בנסיבות האישיות – מצערות ככל שיהיו – כדי להימנע מהטלת עונש מאסר בפועל. אדרש כעת בקצרה לכל מקרה בנפרד. מן הכלל אל הפרט רע"פ 2996/13 כו. נציין כי על שלושת המקרים שבפנינו אין תיקון 113 לחוק העונשין חל, על פי מועדי הכרעת הדין אל מול כניסתו לתוקף. במקרה של המבקשת נייאזוב , אף אם ניתן להניח, עצרה בסמוך לתמרור עצור, נעוצה רשלנותה, כפי שנקבע בבתי המשפט הקודמים, בכך שלא נתנה זכות קדימה לרכב המעורב שנע משמאלה, אף כי שדה הראיה שברשותה איפשר לה לראותו ולעצור בטרם חצתה את הצומת. חוות הדעת שהוגשה מטעמה של נייאזוב, ובה הוטלה האחריות לתאונה על הרכב המעורב, לא נומקה דיה. אשר לנסיבותיה האישיות, הן אינן מצדיקות סטיה ממדיניות הענישה הנוהגת. מקריאת תסקירי שירות המבחן, ניכר כי אכן מדובר באשה נורמטיבית, החווה סבל רב בעקבות התאונה, בה נהרגה חברתה. לכך יש להוסיף כמובן את הדאגה לרווחת בנותיה, המצויות בגיל ההתבגרות, גיל משמעותי מבחינה התפתחותית, כדבריה של עו"ס וייס, ללא שהאב מגלה נכונות להירתם למשימת הטיפול בהן. ואולם, עם כל הצער שבדבר, אין בכוחן של נסיבות אלה לשנות מן התוצאה אליה הגיעו בתי המשפט הקודמים, כפי שפורט מעלה. כאמור, יש לבקש מאוד כי רשויות הרווחה ילוו את בנותיה של נייאזוב בתקופת מאסרה. רע"פ 4845/13 כז. אשר למבקש אוזן , מצטיירת ניגודיות הבולטת לעין בין נסיבות חייו הטראגיות מזה, לבין מידת רשלנותו הבולטת בחומרתה בפרשה מזה. למקרא התסקירים אין חולק, כי אוזן הוא איש משפחה ובעל זכויות רבות, כמתואר מעלה, לרבות התנדבות בקהילה; ואולם נסיבות התאונה אינן מאפשרות לסטות ממדיניות הענישה הנהוגה. כמתואר, נסע המבקש לאחור למרחק משמעותי ( 37 מטר ), במהירות בלתי סבירה לנסיעה מסוג זה, בחניה של מרכז מסחרי הומה אדם ומבלי להיעזר באמצעי זהירות המותקנים ברכבו. כח. אשר לטענתו של אוזן, כי הזמנת חוות דעת של הממונה יצרה אצלו ציפיה: אזכיר תחילה, כי הממונה לא אישר התאמתו לעבודות שירות בנסיבותיו. במישור הכללי יש להדגיש, כי אמנם הזמנת חוות דעת מטעם הממונה על עבודות שירות יוצרת ציפיה מסוימת, וכשלעצמי מפציר אני בבתי המשפט שלא להזמין חוות דעת ממונה, אלא אם כן נטייתם הברורה היא לכיוון זה. עם זאת, במובן המשפטי, אין בעצם הזמנת חוות הדעת כדי לכבול את ידיו של בית המשפט הגוזר את דין הנאשם, לא כל שכן כאשר בית המשפט מציין זאת מפורשות בהחלטתו. נזדמן לי לומר, כי "מטבע הדברים, כשמזמין בית המשפט חוות דעת לגבי נאשם מאת הממונה על עבודות שירות, יש בכך אינדיקציה לכיוון מסוים, וציפיה אנושית (גם אם לא – מכל וכל – אינטרס הסתמכות במובן המשפטי)" (ע"פ 6294/05 חובב נ' מדינת ישראל (2006), בפסקה ב' לחוות דעתי); אך נאמר שם בהמשך, כי "אין בכך כדי לומר כי אין בית משפט יכול לשנות דעתו משעיין, או נפרשה לפניו תמונה מלאה יותר, כל עוד לא הכריע" (וראו גם דברי השופט דנציגר בע"פ 8704/08 הייב נ' מדינת ישראל (2009) בפסקה 10 לחוות דעתו; וכן ראו, לאחרונה, רע"פ 3026/14 רימן נ' מדינת ישראל (4.5.2014), בפסקה 12). ואחר כל אלה – לטעמי ככלל כל הזהיר במשלוח לממונה הרי זה משובח בראש וראשונה, במישור האנושי כלפי הנאשם, וגם טרחת הממונה ראויה להתחשבות. רע"פ 6926/13 כט. ההכרעה בבקשה זו לוותה בהתלבטות רבה, שנבעה הן מן העבודה, כי המנוח תרם באופן מסוים לתוצאה, והן בשל הדאגה לרווחת בתה הפעוטה של המבקשת נריאן . אשר לנסיבות התאונה, חרף רשלנותו של המנוח, לא נוכל להתערב בקביעה כי מידת רשלנותה של נריאן מצויה ברף הגבוה, היא לא ניסתה לבלום או להאט, ונדמה כי לא הבחינה במנוח, אף ששדה הראיה שברשותה איפשר לה לעשות כן. בהקשר זה אוסיף, כי הכשלים הקיימים בכביש, שצוינו בחוות דעתו של הבוחן המשטרתי, אינם משנים ממסקנה זו: אשר לעץ הניצב בצד הדרך נקבע, כי זה לא הסתיר את שדה הראיה של המבקשת. וביחס לתמרורי המהירות; אכן, היא נסעה במהירות שאינה חורגת מן המותר "פורמלית", ואולם נסיעה במהירות המותרת אינה חזות הכל; על כל נהג לפעול בהיגיון, בדריכות ובהתאם למצב הקיים בכביש . חוששני, כי נריאן לא פעלה כך. אשר לנסיבותיה האישיות, אין ספק כי ניתוק ילדה בת 4 מאמה לתקופת חודשים נעשה בלב כבד. בהקשר זה יש לקוות כי אביה של נריאן, יוכל למלא – כטענת המשיבה – את תפקיד המטפל העיקרי, וכאמור מעלה קיימת חשיבות מיוחדת אף כאן לתפקידן של רשויות הרווחה במעקב אחר שלומה ורווחתה של הפעוטה. כללם של דברים ל. סופו של דבר, שאין בידינו להיעתר לבקשות רשות הערעור. עונשי המאסר שהוטלו על המבקשים יעמדו בעינם. המבקשות נייאזוב ונריאן יתייצבו לתחילת ריצוי המאסר בפועל, ביום 19.10.14 לא יאוחר מהשעה 10:00 בבית הסוהר "נוה תרצה" במתחם איילון, והמבקש אוזן יתייצב באותו יום עד השעה 10:00 בבית הסוהר "דקל" בבאר שבע, או על פי החלטת שירות בתי הסוהר. על המבקשים להצטייד בתעודת זהות, ובידיהם לתאם את הכניסה למאסר, כולל האפשרות למיון מוקדם, עם ענף אבחון ומיון של שירות בתי הסוהר. ש ו פ ט השופט ס' ג'ובראן : אני מסכים. ש ו פ ט השופטת ד' ברק ארז : אני מסכימה. ש ו פ ט ת הוחלט כאמור בפסק דינו של השופט א' רובינשטיין. ניתן היום, י"ז באב תשע"ד (13.8.2014). ש ו פ ט ש ו פ ט ש ו פ ט ת _________________________ העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 13029960_T09.doc מש / + חכ/ מרכז מידע, טל' 077-2703333 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il

פסק-דין בתיק רע"פ 2996/13

Word.Document

HebrewVerdicts\13\960\029\k05\13029960_k05.txt

רע"פ 2996/13

HebrewVerdicts\13\960\029\k05

טטיאנה נייאזוב נ. מדינת ישראל

13029960_k05.txt

13029960.K05.doc

החלטה

a661c0c097b2983989ecbded1039aee8adb47accfd65c8751bb63f7bb2f46ed9

בבית המשפט העליון רע"פ 2996/13 לפני: כבוד השופט ח' מלצר המבקשת: טטיאנה נייאזוב נ ג ד המשיבה: מדינת ישראל בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בבאר שבע מיום 17.04.2013 ב-ע"פ 12888-12-12, שניתן בהרכב: כב' השופטת ר' אבידע, כב' השופט י' צלקובניק, וכב' השופטת י' רז-לוי בשם המבקשת: עו"ד רונן רבי בשם המשיבה: עו"ד עידית פרג'ון החלטה 1. בקשת רשות הערעור תובא לדיון בפני הרכב תלתא, ותשמע בפני אותו מותב אשר ידון ב-רע"פ 4845/13. 2. עונש המאסר בפועל, אשר הושת על המבקשת – יעוכב עד להכרעה בבקשת רשות הערעור. ניתנה היום, ‏ח' באלול התשע"ג (‏14.08.2013). ש ו פ ט _________________________ העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 13029960_K05.doc עכ מרכז מידע, טל' 077-2703333 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il

החלטה בתיק רע"פ 2996/13

Word.Document

HebrewVerdicts\13\960\029\k04\13029960_k04.txt

רע"פ 2996/13

HebrewVerdicts\13\960\029\k04

טטיאנה נייאזוב נ. מדינת ישראל

13029960_k04.txt

13029960.K04.doc

החלטה

7dbadbce93f3ffbe6a4448f350631c6b8c0fe6c25ddc2b029c0461532412b768

בבית המשפט העליון רע"פ 2996/13 - ב' לפני: כבוד השופט ח' מלצר המבקשת: טטיאנה נייאזוב נ ג ד המשיבה: מדינת ישראל הודעת המשיבה מתאריך 14.05.2013 בשם המבקשת: עו"ד רונן רבי בשם המשיבה: עו"ד עידית פרג'ון החלטה 1. נוכח הודעת המשיבה, שירות המבחן מתבקש להכין תסקיר משלים ביחס למבקשת, אשר יוגש עד לתאריך 19.06.2013. המשיבה תגיש את תגובתה לבקשת רשות הערעור בתוך 14 ימים מיום הגשת התסקיר המשלים הנ"ל. 2. עונש המאסר בפועל שהושת על המבקשת יעוכב עד להחלטה אחרת. מובהר בזאת, כי יתר חלקי גזר הדין אינם מעוכבים. ניתנה היום, ‏י' בסיון התשע"ג (‏19.05.2013). ש ו פ ט _________________________ העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 13029960_K04.doc עכ מרכז מידע, טל' 077-2703333 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il

החלטה בתיק רע"פ 2996/13

Word.Document