Unnamed: 0
int64 0
42.6k
| bookname
stringclasses 9
values | siman
stringlengths 1
4
| sek
stringlengths 1
1.63k
⌀ | text
stringlengths 2
18.1k
| seif
stringlengths 1
3
| topic
stringlengths 10
32
⌀ |
|---|---|---|---|---|---|---|
42,600 | אשל אברהם על שולחן ערוך אורח חיים | תרצ | ג | כאגרת ומטעם זה נהגו בהרבה מדינה לקרותה בלי טעמים ת' בית יהודה סי' כ"ג: | יז | null |
42,601 | אשל אברהם על שולחן ערוך אורח חיים | תרצד | א | לשני עניים. בן עיר ששלח מנות לבן כרך והגיע לידו בי"ד יצאו בו אם ידע שלא יאכלם כי אם בט"ו דבתר שמחת המקבל אזלינן וכ"פ ביד אהרן סי' תרצ"ד שכ' דמי ששלח מנות למדה"י והגיע לשם בפורים דיוצא בו אף בעת ששלחו מביתו עדיין לא הגיע זמנו וה"ה הכא וע' בד"מ מ"ש בשם מהר"י ברי"ן ומהרי"ל וס"ח סי' תשי"ג. וה"ה אם שלח מנות ונאנסו המשלח לא יצא דהכל תלוי בשמחת המקבל וכן העלה בתשובת משאת משה דלא כס' בני חיי' ע"ש: | א | null |
42,602 | אשל אברהם על שולחן ערוך אורח חיים | תרצה | א | לא יצא. אשה שאירע טבילתה בליל ט"ו אי מותרת לאכול בשר בסעוד' היום עיין ת' ד"מ דסיים ומ"מ אין לה לאכול כ"א תבשיל של בשר. ול"ד בשבת. ומסיק עוד דבי"ט אפשר להסתפק: | א | null |
42,603 | אשל אברהם על שולחן ערוך אורח חיים | תרצה | ב | מלשלם. עיין רא"ש סוכה דף מ"ה ות' בי"ד סי' תל"ד: | ב | null |
42,604 | אשל אברהם על שולחן ערוך אורח חיים | תרצו | א | שלא לעשות. וכשחל בע"ש מותר לגלח לכבוד שבת לכ"ע עיין ת' בי"ד סימן תצ"ד ובס' ד"מ סימן מ"ד חוכך להחמיר בישראל ודוקא ע"י עכו"ם שרי ע"ש ובת' מהר"מ מינץ סי' ד': | א | null |
42,605 | אשל אברהם על שולחן ערוך אורח חיים | תרצו | ב | ותענית. ות"ח שרי אלא דצריך למיתב תענית לתעניתו. כמבואר לעיל בסי' תקס"ח ס"ה ומ"א סי' תר"ד האריך למאוד ליישב מ"ש עי"כ מפורים ושבועות ומסיק וז"ל כיון דבי"ט מדאוריי' אסור להתענות ה"ל להחמיר מספק שלא להתענות בשבועות ת"ח ואי ס"ל דמר בריה דרבינא לא קאי את"ח א"כ גם בעיה"כ יש להתענות ע"ש. וכאשר נתייקרתי לקבל פני (הגאון המפורסם אב"ד ור"מ דק"ק אשכנזים באמשטרדם) נר"ו בפורים העבר והיה אך שמח לבו ונזרקה מפיו איזה דברים מענינא של יומא. וראשון לציון הנה הקשה על דברי המחבר הנ"ל דאי מדאורייתא אסור בי"ט להתענות א"כ גם בשארי י"ט האיך מתענין ומר בריה דרבינא האיך עביד הכי ואי ס"ל כר"א דאמר או כולו לה' אנן עכ"פ ל"ל למעבד כוותיה דהא קי"ל כר' יהושע הוא מותיב ומפרק כלאחר יד דהדבר מבואר במ"א עצמו סי' תקצ"ז בשם ד"מ וז"ל דהטעם דמותר להתענות ת"ח בי"ט משום דהתענית עונג ושמחה לו ולפי"ז פסקי הרמ"א ברורים ומכונים יפה דבעצרת ופורים איסור התענית היא משום מניעת עונג ושמחה ודאי דמותר בת"ח דהתענית עונג ושמחה לו. אבל בעיה"כ דרמא רחמנא עליה מצות אכילה כדילפי' מועניתם וכו'. וגם הטעם כדי שיתענה למחר בכח האכילה ההיא. ודאי לא מהני במה ש"ש לו עונג ונ"ר בתעניתו ואינו יוצא י"ח כ"א באכילה ממש הילכך לא ניתן מיצוה זו לדחות מצוה דאורייתא מפני ת"ח ושפיר פסק רמ"א דאסור והם מילי דמסתברא ומקום הניחו לו להתגדר וע"פ דברים האלה הוסיף ידו שנית לבאר דברי מקצת גאונים דס"ל מצוה להתענות בר"ה וע' בבר"י ואחרונים מה שהקשו על סברא זו מהרבה כתובים וש"ס דר"ה י"ט. ודעת לנבון נקל ואכמ"ל: | ג | null |
42,606 | אשל אברהם על שולחן ערוך אורח חיים | תרצו | ג | נוהגים. ע' באר היטב לי"ד סי' ת"א וכמ"ש שם: | ד | null |
42,607 | אשל אברהם על שולחן ערוך אורח חיים | תרצו | ד | במקרא מגילה. ע' ת' בי"ד סי' תצ"ו: | ז | null |