image
imagewidth (px) 51
2.98k
| labels
stringlengths 2
61
|
|---|---|
אליך ובשבעה דרכים ינוסו לפניך יצוה יהוה אתך את |
|
הברכה באסימך ובכל משלח ידיך וברכך בארץ אשר יהוה |
|
אלהיך נתן לך יקימך יהוה לו לעם קדש כאשר נשבע לך כי |
|
תשמר את מצות יהוה אלהיך והלכת בדרכיו וראו כל עמי |
|
הארץ כי שם יהוה נקרא עליך וייראו ממך והותירך יהוה |
|
לטוב בפרי בטנך ובפרי בהמתך ובפרי אדמתך על האדמה אשר |
|
נשבע יהוה לאבתיך לתת לך |
|
יפתח יהוה לך את אוצרו הטוב את השמים לתת |
|
את מטר ארצך בעתו ולברך את כל מעשה ידיך והלוית |
|
גוים רבים ואתה לא תלוה ונתנך יהוה לראש ולא לזנב |
|
משפט גר יתום ואלמנה ואמרו כל העם אמן ארור שכב עם |
|
והיית רק למ[ע]לה ולא תהיה למטה כי תשמע אל מצות |
|
יהוה אלהיך אשר אנכי מצוך היום לשמר ולעשות ולא |
|
תסור מכל הדברים אשר אנכי מצוך היום ימין ושמאל |
|
ללכת אחרי אלהים אחרם לעבדם |
|
(אלהיך) |
|
והיה אם לא תשמע בקול יהוה ↑ לשמר מצותיו וחקתיו |
|
אשר אנכי מצוך היום ובאו עליך כל הקללות האלה |
|
והשיגוך ארור אתה בעיר וארור אתה בשדה ארור |
|
טאנך ומשארתך ארור פרי בטנך ופרי אדמתך ופרי |
|
בהמתך שגר אלפיך ועש(ת)רות צאנך ארור אתה בבאך |
|
אשת אביו כי גלה כנף אביו ואמרו כל העם אמן ארור שכב עם |
|
וארור אתה בצאתך ישלח יהוה בך את המרה ואת |
|
המ{ה}מה ואת המגערת בכל משלח ידיך אשר תעשה עד |
|
השמידך ועד אבידך מהר מפני רע מעלליך אשר |
|
עזבתני ידבק יהוה בך את הדבר עד כלותו |
|
אתך מעל האדמה אשר אתה בא שמה לרשתה |
|
כל בהמה ואמרו כל העם אמן ארור שכב עם |
|
אחתו בת אביו (א)ו בת אמו ואמרו כל העם אמן ארור שכב עם |
|
חתנתו ואמרו כל העם אמן ארור מכה |
|
רעהו בסתר ואמרו כל העם אמן ארור לקח |
|
שחד להכות נפש דם נקיא ואמרו כל העם אמן ארור אשר לא |
|
והבאתי עליכם חרב נקמת נקם ברית ונאספתם אל |
|
עריכם ושלחתי דבר בתוככם ונתתם ביד אויב |
|
בריח ניחחיכם והשמתי אני את הארץ ושממו |
|
עליה איביכם היושבים בה ואתכם אזרה בגוים |
|
והרקתי אחריכם חרב והיתה ארצכם שממה |
|
ועריכם יהיו חרבה אז תרצה הארץ את שבתתיה כל |
|
ימי אשמה ואתם בארץ איביכם אז תשבת הארץ |
|
והרצתה את שבתתיה כל ימי אשמה תשבת את אשר |
|
לא שבתה בשבתתיכם בשבתכם עליה |
|
והנשארים בכם והבאתי מרך בלבבם בארצות איביהם |
|
ורדף אתם קול עלי נדף ונסו מנוסת חרב ונפלו |
|
ואין רדף וכשלו איש באחיו כמפני חרב ורדף אין |
|
בשברי לכם מטה לחם ואפו עשר נשים לחמכם בתנור |
|
ולא תהיה לכם תקומה לפני איביכם ואבדתם |
|
בגוים ואכלה אתכם ארץ איביכם |
|
והנשארים בכם ימקו בעונם בארצות איביהם ואף |
|
בעונות אבותם אתם ימקו והתודו את עונם ואת |
|
עון אבותם במעלם אשר מעלו בי ואף אשר הלכו |
|
עמי קרי אף אני הלך עמם בקרי והבאתי אתם |
|
בארץ איביהם או אז יכנע לבבם הערל |
|
ואז ירצו את עונם |
|
אחד והשיב לחמכם במשקול ואכלתם ולא תשבעו |
|
ואם בזאת לא תשמעו לי והלכתם עמי בקרי והלכתי |
|
עמכם בחמת קרי ויסרתי אתכם אף אני שבע על |
|
חטאתיכם ואכלתם בשר בניכם ובשר בנתיכם תאכלו |
|
והשמדתי את במתיכם והכרתי את חמניכם ונתתי את |
|
פגריכם על פגרי גלוליכם וגעלה נפשי אתכם ונתתי |
|
את עריכם חרבה והשמתי את מקדשכם ולא אריח |
|
ואחרי כן ישלח אתכם מזה כשלחו |
|
כלה גרש יגרש אתכם מזה דברו |
|
הרחים ועד בכור כל בהמה |
|
והיתה צעקה גדלה במצרים |
|
אשר כמוה לא נהיתה וכמוה לא |
|
תסף ולכל בני ישראל לא יחרץ |
|
כלב לשנו למאיש ועד בהמה למען |
|
תדע אשר יפלא יהוה בין מצרים |
|
ובין ישראל וגם האיש משה גדל |
|
מאד בארץ מצרים בעיני עבדי |
|
פרעה ובעיני העם |
|
ויאמר משה אל פרעה כה אמר יהוה |
|
נא באזני העם וישאלו איש מאת |
|
בני בכורי ישראל ואמר אליך |
|
שלח את בני ויעבדני ותמאן |
|
לשלחו הנה יהוה הרג את בנך |
|
בכורך ויאמר משה כה אמר יהוה |
|
כחצית הלילה אני יצא בתוך ארץ מצרים |
|
רעהו ואשה מאת רעותה כלי כסף |
|
וכלי זהב ושמלות ונתתי את חן |
|
העם הזה בעיני מצרים והשאילום |
|
וכחצית הלילה אני יצא בתוך |
|
ארץ מצרים ומת כל בכור בארץ |
|
מצרים מבכור פרעה הישב על כסאו |
|
ועד בכור השפחה אשר אחר |
|
ונתתי נגע צרעת בבית ארץ אחזתכם |
|
ובא אשר לו הבית והגיד לכהן |
|
ויצא הכהן מן הבית אל פתח הבית |
|
והסגיר את הבית שבעת ימים ושב |
|
הכהן ביום השביעי וראה והנה פשה |
|
הנגע בקירות הבית וצוה הכהן |
|
וחלצו את האבנים אשר בהן הנגע |
|
והשליכו אתהן אל מחוץ לעיר אל |
|
מקום טמא ואת הבית יקצעו |
|
מבית סביב ושפכו את העפר אשר |
|
הקיצו אל מחוץ לעיר אל מקום |
|
טמא ולקחו אבנים אחרות |
|
לאמר כנגע נראה לי בבית וצוה |
|
ויביאו אל תחת האבנים ועפר |
|
אחר יקחו וטחו את הבית |