image
imagewidth (px) 51
2.98k
| text
stringlengths 2
61
|
|---|---|
את הארון ואת בדיו ואת הכפרת ואת פרכת המסך |
|
את השלחן ואת בדיו ואת כל כליו ואת לחם הפנים |
|
לבו וכל איש אשר נדבה רוחו אתו הביאו את תרומת יהוה |
|
למלאכת אהל מועד ולכל עבדתו ולבגדי הקדש ויביאו האנשים |
|
על הנשים כל נדב לב הביא חח ונזם טבעת עגיל וכומז כל |
|
כלי זהב וכל אשר הניף תנופת זהב ליהוה וכל איש אשר |
|
נמצא אתו תכלת וארגמן ותולעת שני ושש ועזים ועורות |
|
אילים מאדמים ועורת תחשים הביאו ↑ את תרומת יהוה וכל |
|
(וכל מרים תרומת כסף ונחשת הביאו) |
|
אשר נמצא אתו עצי שטים למל(א)כת העבדה הביאו כל |
|
אשה חכמת לב בידה טוה ויביאו מטוה את התכלת ואת |
|
הארגמן ואת התולעת השני ואת השש וכל הנשים אשר נשא |
|
את מנורת המאור ואת כל כליה ואת שמן המאור את מזבח הקטרת |
|
לבהן אתהן בחכמה טוו את העזים והנשיאים הביאו |
|
את אבני השהם ואת ↑ המלאים לאפוד ולחשן ואת |
|
אבני |
|
הבשמים ואת שמן המאור ולשמן המשחה ולק(ט)רת הסמים |
|
וכל איש ואשה אשר נדב אתם לבם להביא לכל המלאכה |
|
אשר צוה יהוה לעשות ביד משה הביאו בני ישראל נדבה |
|
ליהוה |
|
ויאמר משה לבני ישראל ראו קרא יהוה בשם בצלאל בן אורי |
|
בן חור למטה יהודה וימלא אתו רוח אלהים בחכמה ובתבונה |
|
ובדעת ובכל מלאכה ולחשב מחשבות לעשות בזהב ובכסף |
|
ואת בדיו ואת שמן המשחה ואת קטרת הסמים ואת מסך הפתח לפתח המשכן |
|
ובנחשת ובחרשת אבן למלאת ובחרשת עץ לעשות בכל מלאכת |
|
מחשבות ולהורות נתן בלבו הוא אהליאב בן אחי סמך למטה |
|
דן מלא אתם חכמת לב לעשות בכל מלאכת חרש וחשב ורקם |
|
בתכלת ובארגמן ובתולעת השני ובשש וארג עשו כל המלאכה |
|
וחשבי מחשבות ועשה בצלאל ואהליאב וכל איש חכם לב אשר |
|
נתן יהוה ↑ חכמה ותובנה לדעת לעשות את כל מלאכת עבדת הקדש לכל |
|
(בהם) |
|
אשר צוה יהוה |
|
ויקרא משה אל בצלאל ואל אהליאב ואל כל איש חכם לב אשר |
|
(לבו) |
|
ואת מזבח העלה ואת מכבר הנחשת אשר לו ואת בדיו ואת כל כליו |
|
נתן יהוה חכמה בלבו וכל אשר נשאו ↑ לקרב אל המלאכה לעשות |
|
אתה ויקחו מלפני משה את כל התרומה אשר הביאו בני |
|
ישראל למלכת עבדת הקדש לעשות אתה והם הביאו |
|
אליו עוד נדבה בבקר בבקר והביאו כל החכמים העשים את |
|
כל מלאכת הקדש איש איש ממלאכתו אשר הם עשים וידברו אל |
|
משה לאמר מרבים העם להביא מדי העבדה למל(א)כה אשר צוה |
|
יהוה לעשות אתה ויצו משה ויעברו קול במחנה לאמר |
|
איש ואשה אל יעשה עוד מלאכה לתרומת הקדש ויכל העם |
|
מהביא והמלאכה היתה דם לכל המלאכה לעשות אתה והותירו |
|
ויעשו כל חכמי לב בעשאי המלאכה את המשכן עשו עשר יריעות |
|
את הכיור ואת כנו את קלעי החצר ואת עמודיה ואת אדניה |
|
שש משזר תכלת וארגמן ותולעת שני כרובים מעשה חשב |
|
עשה אתם ארך הירי(ע)ה האחת שמנה ועשרים באמה ורחב ארבע |
|
באמה היריעה האחת מדה אחת לכל היריעות |
|
ואת מסך שער החציר את יתדות המשכן ואת יתדות החציר |
|
ואת מיתריהם את בגדי השרד לשרת בקדש ואת בגדי הקדש |
|
לאהרן הכהן ואת בגדי בניו לכהן |
|
ויצאו כל עדת בני ישראל מלפני משה ויביאו כל איש אשר נשאו |
|
לאשר הוא לו יתננו ביום אשמתו ואת אשמו יביא |
|
ליהוה איל תמים מן הצאן בערכך לאשם וכפר עליו |
|
הדשן אל מחוץ למחנה אל מקום טהור והאש על |
|
המזבח תוקד בו לא תכבה ובער עליה הכהן עצים |
|
בבקר בבקר וערך עליה העלה והקטיר עליה חלבי |
|
שלמים אש תמיד תוקד על המזבח לא תכבה |
|
וזאת תורת המנחה הקריבו אתה בני אהרן לפני יהוה |
|
אל פני המזבח והרים ממנה בקמצו מסלת המנחה |
|
ומשמנה ואת כל הלבונה אשר על המנחה והקטיר |
|
המזבחה אשה ריח ניחח אזכרתה ליהוה והנותרת |
|
ממנה יאכל אהרן ובניו מצות תאכל במקום קדוש |
|
בחצר אהל מועד יאכלוה לא תאפה חמץ חלקם נתתי |
|
הכהן לפני יהוה ונסלח לו על אחת מכל אשר יעשה לאשמה |
|
אתה מאשי יהוה קדש קדשים היא כחטאת וכאשם |
|
כל זכר בבני אהרן יאכלנה חק עולם לדרתיכם |
|
מאשי יהוה כל אשר יגע בהם יקדש |
|
וידבר יהוה אל משה לאמר זה קרבן אהרן ובניו |
|
אשר יקריבו ליהוה ביום המש(י)ח אתו עשירת האיפה |
|
סלת למנחה תמיד מחציתה בבקר ומחציתה בין |
|
הערבים על המאחבת בשמן תעשה מרבכת תביאנה |
|
תופני מנחת פתים תקריב ריח ניחח ליהוה הכהן |
|
המשיח תחתיו מבניו יעשה אתה חק עולם ליהוה |
|
כליל תקטיר וכל מנחת כהן כליל תהיה לא תאכל |
|
בה |
|
וידבר יהוה אל משה לאמר צוי את אהרן ואת בניו לאמר |
|
זאת תורת העלה היא העלה על המוקדה על המזבח כל |
|
הלילה עד בקר ואש המזבח תוקד בו ולבש הכהן |
|
מדי בד ומכנסי בד ילבש על בשרו והרים את הדשן |
|
אשר תאכל האש את העלה על המזבח ושמו אצל המזבח |
|
ופשט את בגדיו ולבש בגדים אחרים והוציא את |
|
על אשר יצא לו שם הגורל לו יהיה |
|
למטות אבתיכם תתנחלו ואם |
|
ואמרת אליהם כי אתם באים |
|
אל ארץ כנען זאת הארץ אשר |
|
תפל לכם בנחלה ארץ כנען |
|
לגבולתיה והיה לכם פאת נגבה |
|
ממדבר צן על ידי אדום והיה |
|
לכם גבול נגבה מקצה ים המלח |
|
קדמה ונסב לכם הגבול מנגב |
|
למעלה עקרבים ועבר צנה והיה |
|
תוצאיתו מנגב לקדש ברנע |
|
ויצא חצר אדר ועבר עצמונה |
|
לא תורישו את ישבי הארץ מפניכם |
|
ונסב הגבול מעצמונה נחל |
|
מצרים והיה תוצאיתו |
|
הים וגבול ימה יהיה לכם הים |
|
הגדול יגבל זה יהיה לכם גבול |