johnlockejrr/sam3 · Datasets at Hugging Face

text stringlengths 3 812
ויפל אברם על פניו וידבר אתו אלהים לאמר
ואני הנה בריתי אתך והיית לאב המון גוים
ולא יקרא עוד שמך אברם והיה שמך אברהם כי אב המון גוים נתתיך
והפריתי אתך במאד מאד ונתתיך לגוים ומלכים ממך יצאו
והקמתי את בריתי ביני ובינך ובין זרעך אחריך לדרתם לברית עולם להיות לך לאלהים ולזרעך אחריך
ונתתי לך ולזרעך אחריך את ארץ מגריך את כל ארץ כנען לאחזת עולם והייתי להם לאלהים
ויאמר אלהים אל אברהם ואתה את בריתי תשמר אתה וזרעך אחריך לדרותם
זאת בריתי אשר תשמרו ביני ובינכם ובין זרעך אחריך המול לכם כל זכר
ונמלתם את בשר ערלתכם והיתה לאות ברית ביני ובינכם
ובן שמנת ימים ימול לכם כל זכר לדרתיכם יליד בית ומקנת כסף מכל בן נכר אשר לא מזרעך הוא
המול ימול ילידי ביתך ומקנת כספך והיתה בריתי בבשרכם לברית עולם
וערל זכר אשר לא ימול את בשר ערלתו ביום השמיני ונכרתה הנפש ההיא מעמיה את בריתי הפר
ויאמר אלהים אל אברהם שרי אשתך לא תקרא את שמה שרי כי שרה שמה
וברכתי אתה וגם נתתי ממנה לך בן וברכתיו והיתה לגוים ומלכי עמים ממנה יהיו
ויפל אברהם על פניו ויצחק ויאמר בלבו הלבן מאת שנה אוליד ואם שרה הבת תשעים שנה תלד
ויאמר אברהם אל האלהים לוי ישמעאל יחיה לפניך
ויאמר אלהים אבל הנה שרה אשתך ילדת לך בן וקראת את שמו יצחק והקמתי את בריתי אתו לברית עולם ולזרעו אחריו
ולישמעאל שמעתיך הנה ברכתי אתו והפריתי אתו והרביתי אתו במאד מאד שנים עשר נשיאים יוליד ונתתיו לגוי גדול
ואת בריתי אקים את יצחק אשר תלד לך שרה למועד הזה בשנה האחרת
ויכל לדבר אתו ויעל אלהים מעל אברהם
ויקח אברהם את ישמעאל בנו ואת כל ילידי ביתו ואת כל מקנת כספו כל זכר באנשי בית אברהם וימל את בשר ערלתם בעצם היום הזה כאשר דבר אתו אלהים
ואברהם בן תשעים ותשע שנים בהמלו את בשר ערלתו
וישמעאל בנו בן שלש עשרה שנה בהמלו את בשר ערלתו
בעצם היום הזה נמל אברהם וישמעאל בנו
וכל אנשי ביתו יליד בית ומקנת כסף מאת בן נכר נמלו אתו
וירא אליו יהוה באלוני ממרא והוא ישב פתח האהל כחם היום
וישא עיניו וירא והנה שלשה אנושים נצבים עליו וירא וירץ לקראתם מפתח האהל וישתחוי ארצה
ויאמר אדני אם נא מצאתי חן בעיניכם אל נא תעברו מעל עבדכם
יקח נא מעט מים ורחצו רגליכם והשעינו תחת העץ
ואקח פת לחם וסעדו לבבכם ואחר תעברו כי על כן עברתם על עבדכם ויאמרו כן תעשה כאשר דברת
וימהר אברהם האהלה אל שרה ויאמר מהרי שלש סים קמח סלת לושי ועשה עגות
ואל הבקר רץ אברהם ויקח בן בקר רך וטוב ויתן אל הנער וימהר לעשותו
ויקח חמאה וחלב ואת בן הבקר אשר עשה ויתן לפניהם והוא עמד עליהם תחת העץ ויאכלו
ויאמרו אליו איה שרה אשתך ויאמר הנה באהל
ויאמר שוב אשוב אליך כעת חיה והנה בן לשרה אשתך ושרה שמעת פתח האהל והיא אחריו
ואברהם ושרה זקנים באים בימים חדל להיות לשרה ארח כנשים
ותצחק שרה בקרבה לאמר אחרי בלתי היתה לי עדנה ואדני זקן
ויאמר יהוה אל אברהם למה זה צחקה שרה לאמר האף אמנם אלד ואני זקנתי
היפלא מיהוה דבר למועד אשוב אליך כעת חיה ולשרה בן
ותכחש שרה לאמר לא צחקתי כי יראה ויאמר לה כי צחקת
ויקמו משם האנושים וישקפו על פני סדם ואברהם הלך עמם לשלחם
ויהוה אמר המכסה אני מאברהם את אשר אני עשה
ואברהם היו יהיה לגוי גדול ועצום ונברכו בו כל גוי הארץ
כי ידעתי למען אשר יצוה אברהם את בניו ואת ביתו אחריו ושמרו דרך יהוה לעשות צדקה ומשפט למען הביא יהוה על אברהם את אשר דבר עליו
ויאמר יהוה צעקת סדם ועמרה כי רבה וחטאתם כי כבדה מאד
ארדה נא ואראה הך צעקתה הבאה אלי עשו כלה ואם לא אדעה
ויפנו משם האנושים וילכו סדמה ואברהם עודנו עמד לפני יהוה
ויגש אברהם ויאמר האף תספה צדיק עם רשע
אולי יש חמשים צדיקים בתוך העיר האף תספה ולא תשא למקום למען חמשים הצדקים אשר בקרבה
חלילה לך מעשות כדבר הזה להמית צדיק עם רשע והיה כצדיק כרשע חלילה לך השפט כל הארץ לא יעשה משפט
ויאמר יהוה אם אמצא בסדם חמשים צדקים בתוך העיר ונשאתי לכל המקום בעבורם
ויען אברהם ויאמר הנה נא הואלתי לדבר אל אדני ואנכי עפר ואפר
אולי יחסרון חמשים הצדקים חמשה התשחית בחמשה את כל העיר ויאמר לא אשחית אם אמצא שם ארבעים וחמשה
ויסף עוד לדבר אליו ויאמר אליו אולי ימצאון שם ארבעים ויאמר לא אשחית בעבור הארבעים
ויאמר אל נא יחר לאדני ואדברה אולי ימצאון שם שלשים ויאמר לא אשחית אם אמצא שם שלשים
ויאמר הנה נא הואלתי לדבר אל אדני אולי ימצאון שם עשרים ויאמר לא אשחית בעבור העשרים
ויאמר אל נא יחר לאדני ואדברה אך הפעם אולי ימצאון שם עשרה ויאמר לא אשחית בעבור העשרה
וילך יהוה כאשר כלה לדבר אל אברהם ואברהם שב למקומו
ויבאו שני המלאכים סדמה בערב ולוט ישב בשער סדם וירא לוט ויקם לקראתם וישתחוי אפים ארצה
ויאמר הנה נא אדני סורו נא אל בית עבדכם ולינו ורחצו רגליכם והשכמתם והלכתם לדרככם ויאמרו לא כי ברחב נלין
ויפצר בם מאד ויסרו אליו ויבאו אל ביתו ויעש להם משתה ומצות אפה ויאכלו
טרם ישכבו אנשי העיר אנשי סדם נסבו על הבית מנער ועד זקן כל העם מקצה
ויקראו אל לוט ויאמרו אליו איה האנושים אשר באו אליך הלילה הוציאם אלינו ונדע אתם
ויצא אליהם לוט הפתח והדלת סגרו אחריו
ויאמר אל נא אחי תריעו
הנה נא לי שתי בנות אשר לא ידעו איש הוציא נא אתהן אליכם ועשו להן כטוב בעיניכם רק לאנשים האלה אל תעשו דבר כי על כן באו בצל קורתי
ויאמרו גשה הלאה ויאמרו אחד בא לגור וישפט גם שפט עתה נריע לך מהם ויפצרו באיש בלוט מאד ויגשו לשבר הדלת
וישלחו האנושים את ידם ויביאו את לוט אליהם הביתה ואת הדלת סגרו
ואת האנשים אשר פתח הבית הכו בסנורים מקטן ועד גדול וילאו למצא הפתח
ויאמרו המלאכים אל לוט עוד מי לך פה חתן בניך ובנתיך וכל אשר לך בעיר הוציא מן המקום הזה
כי משחיתים אנחנו את המקום הזה כי גדלה צעקתם את פני יהוה וישלחנו יהוה להשחיתה
ויצא לוט וידבר אל חתניו לקחי בנתיו ויאמר קומו צאו מן המקום הזה כי משחית יהוה את העיר ויהי כמצחק בעיני חתניו
וכמו השחר עלה ויאיצו המלאכים בלוט לאמר קום קח את אשתך ואת שתי בנתיך הנמצאות פן תספה בעון העיר
ויתמהמה ויחזקו האנושים בידו וביד אשתו וביד שתי בנתיו בחמלת יהוה עליו ויוציאהו ויניחהו מחוץ לעיר
ויהי כהוציאם אתם החוצה ויאמר המלט על נפשך אל תבט אחריך ואל תעמד בכל הככר ההרה המלט פן תספה
ויאמר לוט אליהם אל נא אדני
הנה נא מצא עבדך חן בעיניך ותגדל חסדך אשר עשית עמדי להחיות את נפשי ואנכי לא אוכל להמלט ההרה פן תדבקני הרעה ומתי
הנה נא העיר הזאת קרובה לנוס שמה והיא מצער אמלט נא שמה הלוא מצער היא ותחיה נפשי
ויאמר אליו הנה נשאתי פניך גם לדבר הזה לבלתי הפכי את העיר אשר דברת
מהר המלט שמה כי לא אוכל לעשות דבר עד באכה שמה על כן קרא שם העיר צער
השמש יצא על הארץ ולוט בא צערה
ויהוה המטיר על סדם ועל עמרה גפרית ואש מאת יהוה מן השמים
ויהפך את הערים האלה ואת כל הככר ואת כל ישבי הערים וצמח האדמה
ותבט אשתו מאחריו ותהי נצב מלח
וישכם אברהם בבקר אל המקום אשר עמד שם את פני יהוה
וישקף על פני סדם ועמרה ועל פני כל הארץ הככר וירא והנה עלה קיטור הארץ כקיטור הכבשן
ויהי בהשחית אלהים את ערי הככר ויזכר אלהים את אברהם וישלח את לוט מתוך האפכה בהפכו את הערים אשר ישב בהן לוט
ויעל לוט מצער וישב בהר ושתי בנתיו עמו כי ירא לשבת בצער וישב במערה הוא ושתי בנתיו עמו
ותאמר הבכירה אל הצעירה אבינו זקן ואיש אין בארץ לבוא עלינו כדרך כל הארץ
לכי נשקה את אבינו יין ונשכבה עמו ונחיה מאבינו זרע
ותשקיהן את אביהן יין בלילה ההוא ותבא הבכירה ותשכב את אביה ולא ידע בשכבה ובקומה
ויהי ממחרת ותאמר הבכירה אל הצעירה הנה שכבתי אמש את אבי נשקינו יין גם הלילה ובאי שכבי עמו ונחיה מאבינו זרע
ותשקיהן גם בלילה ההוא את אביהן יין ותקם הצעירה ותשכב עמו ולא ידע בשכבה ובקומה
ותהרנה שתי בנות לוט מאביהן
ותלד הבכירה בן ותקרא את שמו מואב הוא אבי מואב עד היום
והצעירה גם היא ילדה בן ותקרא את שמו בנ עמי הוא אבי בני עמון עד היום
ויסע משם אברהם ארץ הנגב וישב בין קדש ובין שור ויגר בגרר
ויאמר אברהם אל שרה אשתו אחותי היא וישלח אבימלך מלך גרר ויקח את שרה
ויבא אלהים אל אבימלך בחלום הלילה ויאמר לו הנך מת על אדות האשה אשר לקחת והיא בעילת בעל
ואבימלך לא קרב אליה ויאמר אדני הגוי גם צדיק תהרג

ויפל אברם על פניו וידבר אתו אלהים לאמר

ואני הנה בריתי אתך והיית לאב המון גוים

ולא יקרא עוד שמך אברם והיה שמך אברהם כי אב המון גוים נתתיך

והפריתי אתך במאד מאד ונתתיך לגוים ומלכים ממך יצאו

והקמתי את בריתי ביני ובינך ובין זרעך אחריך לדרתם לברית עולם להיות לך לאלהים ולזרעך אחריך

ונתתי לך ולזרעך אחריך את ארץ מגריך את כל ארץ כנען לאחזת עולם והייתי להם לאלהים

ויאמר אלהים אל אברהם ואתה את בריתי תשמר אתה וזרעך אחריך לדרותם

זאת בריתי אשר תשמרו ביני ובינכם ובין זרעך אחריך המול לכם כל זכר

ונמלתם את בשר ערלתכם והיתה לאות ברית ביני ובינכם

ובן שמנת ימים ימול לכם כל זכר לדרתיכם יליד בית ומקנת כסף מכל בן נכר אשר לא מזרעך הוא

המול ימול ילידי ביתך ומקנת כספך והיתה בריתי בבשרכם לברית עולם

וערל זכר אשר לא ימול את בשר ערלתו ביום השמיני ונכרתה הנפש ההיא מעמיה את בריתי הפר

ויאמר אלהים אל אברהם שרי אשתך לא תקרא את שמה שרי כי שרה שמה

וברכתי אתה וגם נתתי ממנה לך בן וברכתיו והיתה לגוים ומלכי עמים ממנה יהיו

ויפל אברהם על פניו ויצחק ויאמר בלבו הלבן מאת שנה אוליד ואם שרה הבת תשעים שנה תלד

ויאמר אברהם אל האלהים לוי ישמעאל יחיה לפניך

ויאמר אלהים אבל הנה שרה אשתך ילדת לך בן וקראת את שמו יצחק והקמתי את בריתי אתו לברית עולם ולזרעו אחריו

ולישמעאל שמעתיך הנה ברכתי אתו והפריתי אתו והרביתי אתו במאד מאד שנים עשר נשיאים יוליד ונתתיו לגוי גדול

ואת בריתי אקים את יצחק אשר תלד לך שרה למועד הזה בשנה האחרת

ויכל לדבר אתו ויעל אלהים מעל אברהם

ויקח אברהם את ישמעאל בנו ואת כל ילידי ביתו ואת כל מקנת כספו כל זכר באנשי בית אברהם וימל את בשר ערלתם בעצם היום הזה כאשר דבר אתו אלהים

ואברהם בן תשעים ותשע שנים בהמלו את בשר ערלתו

וישמעאל בנו בן שלש עשרה שנה בהמלו את בשר ערלתו

בעצם היום הזה נמל אברהם וישמעאל בנו

וכל אנשי ביתו יליד בית ומקנת כסף מאת בן נכר נמלו אתו

וירא אליו יהוה באלוני ממרא והוא ישב פתח האהל כחם היום

וישא עיניו וירא והנה שלשה אנושים נצבים עליו וירא וירץ לקראתם מפתח האהל וישתחוי ארצה

ויאמר אדני אם נא מצאתי חן בעיניכם אל נא תעברו מעל עבדכם

יקח נא מעט מים ורחצו רגליכם והשעינו תחת העץ

ואקח פת לחם וסעדו לבבכם ואחר תעברו כי על כן עברתם על עבדכם ויאמרו כן תעשה כאשר דברת

וימהר אברהם האהלה אל שרה ויאמר מהרי שלש סים קמח סלת לושי ועשה עגות

ואל הבקר רץ אברהם ויקח בן בקר רך וטוב ויתן אל הנער וימהר לעשותו

ויקח חמאה וחלב ואת בן הבקר אשר עשה ויתן לפניהם והוא עמד עליהם תחת העץ ויאכלו

ויאמרו אליו איה שרה אשתך ויאמר הנה באהל

ויאמר שוב אשוב אליך כעת חיה והנה בן לשרה אשתך ושרה שמעת פתח האהל והיא אחריו

ואברהם ושרה זקנים באים בימים חדל להיות לשרה ארח כנשים

ותצחק שרה בקרבה לאמר אחרי בלתי היתה לי עדנה ואדני זקן

ויאמר יהוה אל אברהם למה זה צחקה שרה לאמר האף אמנם אלד ואני זקנתי

היפלא מיהוה דבר למועד אשוב אליך כעת חיה ולשרה בן

ותכחש שרה לאמר לא צחקתי כי יראה ויאמר לה כי צחקת

ויקמו משם האנושים וישקפו על פני סדם ואברהם הלך עמם לשלחם

ויהוה אמר המכסה אני מאברהם את אשר אני עשה

ואברהם היו יהיה לגוי גדול ועצום ונברכו בו כל גוי הארץ

כי ידעתי למען אשר יצוה אברהם את בניו ואת ביתו אחריו ושמרו דרך יהוה לעשות צדקה ומשפט למען הביא יהוה על אברהם את אשר דבר עליו

ויאמר יהוה צעקת סדם ועמרה כי רבה וחטאתם כי כבדה מאד

ארדה נא ואראה הך צעקתה הבאה אלי עשו כלה ואם לא אדעה

ויפנו משם האנושים וילכו סדמה ואברהם עודנו עמד לפני יהוה

ויגש אברהם ויאמר האף תספה צדיק עם רשע

אולי יש חמשים צדיקים בתוך העיר האף תספה ולא תשא למקום למען חמשים הצדקים אשר בקרבה

חלילה לך מעשות כדבר הזה להמית צדיק עם רשע והיה כצדיק כרשע חלילה לך השפט כל הארץ לא יעשה משפט

ויאמר יהוה אם אמצא בסדם חמשים צדקים בתוך העיר ונשאתי לכל המקום בעבורם

ויען אברהם ויאמר הנה נא הואלתי לדבר אל אדני ואנכי עפר ואפר

אולי יחסרון חמשים הצדקים חמשה התשחית בחמשה את כל העיר ויאמר לא אשחית אם אמצא שם ארבעים וחמשה

ויסף עוד לדבר אליו ויאמר אליו אולי ימצאון שם ארבעים ויאמר לא אשחית בעבור הארבעים

ויאמר אל נא יחר לאדני ואדברה אולי ימצאון שם שלשים ויאמר לא אשחית אם אמצא שם שלשים

ויאמר הנה נא הואלתי לדבר אל אדני אולי ימצאון שם עשרים ויאמר לא אשחית בעבור העשרים

ויאמר אל נא יחר לאדני ואדברה אך הפעם אולי ימצאון שם עשרה ויאמר לא אשחית בעבור העשרה

וילך יהוה כאשר כלה לדבר אל אברהם ואברהם שב למקומו

ויבאו שני המלאכים סדמה בערב ולוט ישב בשער סדם וירא לוט ויקם לקראתם וישתחוי אפים ארצה

ויאמר הנה נא אדני סורו נא אל בית עבדכם ולינו ורחצו רגליכם והשכמתם והלכתם לדרככם ויאמרו לא כי ברחב נלין

ויפצר בם מאד ויסרו אליו ויבאו אל ביתו ויעש להם משתה ומצות אפה ויאכלו

טרם ישכבו אנשי העיר אנשי סדם נסבו על הבית מנער ועד זקן כל העם מקצה

ויקראו אל לוט ויאמרו אליו איה האנושים אשר באו אליך הלילה הוציאם אלינו ונדע אתם

ויצא אליהם לוט הפתח והדלת סגרו אחריו

ויאמר אל נא אחי תריעו

הנה נא לי שתי בנות אשר לא ידעו איש הוציא נא אתהן אליכם ועשו להן כטוב בעיניכם רק לאנשים האלה אל תעשו דבר כי על כן באו בצל קורתי

ויאמרו גשה הלאה ויאמרו אחד בא לגור וישפט גם שפט עתה נריע לך מהם ויפצרו באיש בלוט מאד ויגשו לשבר הדלת

וישלחו האנושים את ידם ויביאו את לוט אליהם הביתה ואת הדלת סגרו

ואת האנשים אשר פתח הבית הכו בסנורים מקטן ועד גדול וילאו למצא הפתח

ויאמרו המלאכים אל לוט עוד מי לך פה חתן בניך ובנתיך וכל אשר לך בעיר הוציא מן המקום הזה

כי משחיתים אנחנו את המקום הזה כי גדלה צעקתם את פני יהוה וישלחנו יהוה להשחיתה

ויצא לוט וידבר אל חתניו לקחי בנתיו ויאמר קומו צאו מן המקום הזה כי משחית יהוה את העיר ויהי כמצחק בעיני חתניו

וכמו השחר עלה ויאיצו המלאכים בלוט לאמר קום קח את אשתך ואת שתי בנתיך הנמצאות פן תספה בעון העיר

ויתמהמה ויחזקו האנושים בידו וביד אשתו וביד שתי בנתיו בחמלת יהוה עליו ויוציאהו ויניחהו מחוץ לעיר

ויהי כהוציאם אתם החוצה ויאמר המלט על נפשך אל תבט אחריך ואל תעמד בכל הככר ההרה המלט פן תספה

ויאמר לוט אליהם אל נא אדני

הנה נא מצא עבדך חן בעיניך ותגדל חסדך אשר עשית עמדי להחיות את נפשי ואנכי לא אוכל להמלט ההרה פן תדבקני הרעה ומתי

הנה נא העיר הזאת קרובה לנוס שמה והיא מצער אמלט נא שמה הלוא מצער היא ותחיה נפשי

ויאמר אליו הנה נשאתי פניך גם לדבר הזה לבלתי הפכי את העיר אשר דברת

מהר המלט שמה כי לא אוכל לעשות דבר עד באכה שמה על כן קרא שם העיר צער

השמש יצא על הארץ ולוט בא צערה

ויהוה המטיר על סדם ועל עמרה גפרית ואש מאת יהוה מן השמים

ויהפך את הערים האלה ואת כל הככר ואת כל ישבי הערים וצמח האדמה

ותבט אשתו מאחריו ותהי נצב מלח

וישכם אברהם בבקר אל המקום אשר עמד שם את פני יהוה

וישקף על פני סדם ועמרה ועל פני כל הארץ הככר וירא והנה עלה קיטור הארץ כקיטור הכבשן

ויהי בהשחית אלהים את ערי הככר ויזכר אלהים את אברהם וישלח את לוט מתוך האפכה בהפכו את הערים אשר ישב בהן לוט

ויעל לוט מצער וישב בהר ושתי בנתיו עמו כי ירא לשבת בצער וישב במערה הוא ושתי בנתיו עמו

ותאמר הבכירה אל הצעירה אבינו זקן ואיש אין בארץ לבוא עלינו כדרך כל הארץ

לכי נשקה את אבינו יין ונשכבה עמו ונחיה מאבינו זרע

ותשקיהן את אביהן יין בלילה ההוא ותבא הבכירה ותשכב את אביה ולא ידע בשכבה ובקומה

ויהי ממחרת ותאמר הבכירה אל הצעירה הנה שכבתי אמש את אבי נשקינו יין גם הלילה ובאי שכבי עמו ונחיה מאבינו זרע

ותשקיהן גם בלילה ההוא את אביהן יין ותקם הצעירה ותשכב עמו ולא ידע בשכבה ובקומה

ותהרנה שתי בנות לוט מאביהן

ותלד הבכירה בן ותקרא את שמו מואב הוא אבי מואב עד היום

והצעירה גם היא ילדה בן ותקרא את שמו בנ עמי הוא אבי בני עמון עד היום

ויסע משם אברהם ארץ הנגב וישב בין קדש ובין שור ויגר בגרר

ויאמר אברהם אל שרה אשתו אחותי היא וישלח אבימלך מלך גרר ויקח את שרה

ויבא אלהים אל אבימלך בחלום הלילה ויאמר לו הנך מת על אדות האשה אשר לקחת והיא בעילת בעל

ואבימלך לא קרב אליה ויאמר אדני הגוי גם צדיק תהרג