Datasets:

Sefaria
/

hebrew_library

Dataset card Viewer Files Files and versions Community

Split (1)

train · 3.55M rows

text stringlengths 0 141k	metadata dict
(1771) רש"י [בראשית מט, י] "ומדרש אגדה, 'שילו' שי לו, שנאמר [תהלים עו, יב] 'יובילו שי למורא'". ובמדרש [ילקו"ש ח"א רמז קס] אמרו "'עד כי יבוא שילה', שעתידין כל האומות להביא דורון לישראל ולמלך המשיח, שנאמר [ישעיה יח, ז] 'יובל שי למורא'". ובמדרש [ילקו"ש ח"ב רמז תכ] אמרו "'בעת ההיא יובל שי לה' צבאות' [ישעיה יח, ז], שעתידין אומות העולם להביא דורון למלך המשיח, וכן הוא אומר 'עד כי יבא שילה', קרי ביה 'עד כי יובל שי לו'". ובגו"א שמות פ"ד אות יד [עח.] כתב: "מלך המשיח... כל האומות נותנים שי לו". ובנצח ישראל פמ"א [תשכא:] כתב: "גם נראה לומר כי שם 'שילה' בא על שהשם יתברך יתן הכל תחתיו, והכל יובילו שי לו, ולכך אמר 'שילה' שמו". ובח"א לסנהדרין צח: [ג, רכ.] כתב: "כי שילה שמו, כי שם זה למשיח מפני שהכל הוא שלו, וכל האומות יהיו שלו. ולפיכך נקרא בשם 'שילה', וזהו מדת יעקב, כי הכל מצטרף אל יעקב, והכל שלו, ודבר זה עמוק מאוד. ורמזו חכמים דבר זה במדרש בפרשת בחקותי [ויק"ר לו, ד] על [ויקרא כו, מב] 'וזכרתי בריתי יעקב', אפילו בהמות לא נבראו אלא בזכות יעקב. ורצה לומר כי הכל מצטרף אל יעקב, כמו שמצטרף הכל אל גוף האילן, שכל הענפים נמשכים אחר גוף האילן, והבן הדברים האלו. ולפיכך המלך המשיח שנקרא שמו 'שילה', מורה שהכל הוא שלו, והכל נמשך אחריו. ובזה יש לו מדת יעקב, כאשר ידוע לחכמים".	{ "url": "https://www.sefaria.org/Notes_by_Rabbi_Yehoshua_Hartman_on_Derush_al_HaTorah.31.19", "ref": "Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Derush al HaTorah 31:19", "versionTitle": "Derush al HaTorah, with footnotes and annotations by Rabbi Yehoshua D. Hartman, Machon Yerushalyim, 2023", "lang": "he", "docCategory": "Commentary", "dataQuality": "professional", "pagerank": 0.19468405438165884 }
(1772) לשונו בדרשת שבת הגדול [תקי:]: "פירוש 'שילה' שי לו, כי שאר המלכים היו מושלים על בני אדם בכח וביד חזקה, אבל המלך המשיח אינו כך, שלא יהיה מלכותו ביד חזקה ובכח, רק הכל שי אליו, שהכל יהיו נמשכים אליו, כמו שמביאים מנחה אל אחד, כך כל העולם יכניעו עצמם תחת מלך המשיח. ולפיכך נקרא 'שילה' שי לו, ומפני כך יהיה השלום בעולם, כי הכל תחת רשותו". ומעין כן כתב בנתיב העבודה פי"ח [א, קלט:] על אברהם אבינו: "כי אברהם היה נחמד בעיני הכל, כי עשה טוב עם הכל, כמו שהיתה מדתו של אברהם לעשות חסד וטוב עם הבריות... ולכך אמרו לו [בראשית כג, ו] 'נשיא אלהים אתה בתוכנו וגו''. ואמרו [ב"ר מב, ה] 'עמק שוה הוא עמק המלך' [בראשית יד, יז], שהשוו כל העולם והמליכו אברהם למלך. ולא בכח ובחזקה מלך עליהם, רק שהיה נחמד ומקובל על הבריות מצד הנהגתו". ובעוד שכאן מבאר שהמשיח הוא כמו עני מפאת שאינו בר כח, הרי בנצח ישראל פכ"ח [תקעב.] כתב שזהו מחמת שאין לו חלק בעולם הזה, וכלשונו: "לפי שעולם הזה הוא טבעי גשמי, אבל מעלת המשיח נבדל מן העולם הזה הטבעי הגשמי... ולכך אמר [סנהדרין צח.] שהמשיח יושב בין עניים, כי אין למשיח חלק מן עולם הזה כלל, והוא כמו העני שאין לו עולם הזה... וראוי שיהיה יושב המשיח ביניהם, רוצה לומר מצטרף להם, כי גם המשיח אין לו חלק בעולם הזה כלל, לפי שאין מעלת המשיח מן עולם הטבע, ולכך הוא מתיחס לעני, שאין לו חלק בעולם הזה... כי עניים הם חסרים מן עולם הזה". וראה למעלה הערה 1286.	{ "url": "https://www.sefaria.org/Notes_by_Rabbi_Yehoshua_Hartman_on_Derush_al_HaTorah.31.20", "ref": "Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Derush al HaTorah 31:20", "versionTitle": "Derush al HaTorah, with footnotes and annotations by Rabbi Yehoshua D. Hartman, Machon Yerushalyim, 2023", "lang": "he", "docCategory": "Commentary", "dataQuality": "professional", "pagerank": 0.2021014029191713 }
(1773) ראב"ע [בראשית מט, י], רמב"ן בספר הגאולה, רד"ק [בראשית מט, י], רלב"ג [שם], ועוד. וראה הערה הבאה.	{ "url": "https://www.sefaria.org/Notes_by_Rabbi_Yehoshua_Hartman_on_Derush_al_HaTorah.31.21", "ref": "Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Derush al HaTorah 31:21", "versionTitle": "Derush al HaTorah, with footnotes and annotations by Rabbi Yehoshua D. Hartman, Machon Yerushalyim, 2023", "lang": "he", "docCategory": "Commentary", "dataQuality": "professional", "pagerank": 0.19775523136401402 }
(1774) פירוש - פשטות משמעות הפסוק ["לא יסור שבט מיהודה ומחוקק מבין רגליו עד כי יבא שילה"] היא שעד ביאת המשיח לא יסור שבט מיהודה, אך בביאת המשיח יסור שבט מיהודה. וזה קשה, שהרי המשיח הוא משבט יהודה גם כן [רש"י בראשית מט, י], וכיצד יתכן שבביאת המשיח יסור שבט מיהודה. והראב"ע [בראשית מט, י] כתב: "אין טעם 'עד כי יבא שילה' שיסור השבט ממנו בבוא שילה. רק טעמו כמו לא יחסר לפלוני לחם עד שיגיע עת שיהיו לו שדות וכרמים רבות". וכן הרמב"ן בספר הגאולה שער השני [כתבי הרמב"ן כרך א, עמוד רעו (הוצאת מוה"ק)] כתב כראב"ע. וכן הרלב"ג [שם] עמד על קושי זה, וכתב: "והנה אין הרצון בזה שיסור השבט מיהודה בבא שילה. אך רוצה לומר שלא תסור ממנו ממשלה מה עד שיבא העת שתהיה לו ממשלה שלמה, באופן שיהיה מזרעו מי שיהיה מולך". והרד"ק [שם] כתב: "וענין זה כאדם האומר לאחד קח זה עתה עד שאתן לך יותר". וכן הוא בדרשות הר"ן הדרוש החמישי, שכתב: "'לא יסור שבט מיהודה ומחוקק מבין רגליו עד כי יבא שילה', שפירושו כי גם בהיות המלכות משוטטת בין השבטים, ושיתחייב יהודה שלא תהיה כל המלכות לשבטו, עם כל זה כל עוד שיהיה מלך בישראל לא יהיה ענשו כל כך שיסור ממנו שבט המלוכה לגמרי, 'עד כי יבא שילה', שהוא מלך המשיח, שאז יתחייב יותר שלא תסור המלוכה ממנו". וכן רמז למהלך זה בגו"א בראשית פמ"ט תחילת אות י [תי:]. אמנם כאן מיישב שאלה זו באופן אחר, וכמו שיבאר.	{ "url": "https://www.sefaria.org/Notes_by_Rabbi_Yehoshua_Hartman_on_Derush_al_HaTorah.31.22", "ref": "Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Derush al HaTorah 31:22", "versionTitle": "Derush al HaTorah, with footnotes and annotations by Rabbi Yehoshua D. Hartman, Machon Yerushalyim, 2023", "lang": "he", "docCategory": "Commentary", "dataQuality": "professional", "pagerank": 0.19775523136401402 }
(1775) כוונתו לנוצרים, שהקשו כן, וכפי ששאלה זו הובאה בויכוח הרמב"ן עם הנוצרי שם [כתבי הרמב"ן כרך א' עמ' ש"ד אותיות י"א וי"ג]. וכן הובא ברמיזה ברשב"ם [בראשית מט, י]. ובגו"א בראשית פמ"ט אות י [תיב.] כתב: "והחולקים מקשים, שכבר אין נשיאות בארץ ישראל, ואין שבט בבבל, ואיך יקויים נבואות יעקב". וכן בנצח ישראל פל"ה [תרנט.], ובח"א לסנהדרין ה. [ג, קלא.] עמד על שאלה זו.	{ "url": "https://www.sefaria.org/Notes_by_Rabbi_Yehoshua_Hartman_on_Derush_al_HaTorah.31.23", "ref": "Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Derush al HaTorah 31:23", "versionTitle": "Derush al HaTorah, with footnotes and annotations by Rabbi Yehoshua D. Hartman, Machon Yerushalyim, 2023", "lang": "he", "docCategory": "Commentary", "dataQuality": "professional", "pagerank": 0.22179735653395424 }
(1776) כי "שבט" הוא המקל שבאמצעותו המלך רודה בעם, וכמו שכתב הרד"ק [בראשית מט, י] "לא יסור שבט. המושל יקרא 'שבט' לפי שרודה על העם ומיסרם, כמו שמיסר אדם בשבטו. וכן דרך המושלים להיות שבט בידם לדמיון זה, כמו שנאמר [אסתר ה, ה] 'את שרביט הזהב אשר בידו'". ובאור חדש פ"ה [תתסד:] כתב: "השרביט הוא כח מלכות, דכתיב 'לא יסור שבט מיהודה'... ובשרביט נראה כחו של מלך, לפי שמכה בו". לכך השבט מורה על ההכנה למשול, ולא על הממשלה בפעל. וכן יבאר בהמשך.	{ "url": "https://www.sefaria.org/Notes_by_Rabbi_Yehoshua_Hartman_on_Derush_al_HaTorah.31.24", "ref": "Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Derush al HaTorah 31:24", "versionTitle": "Derush al HaTorah, with footnotes and annotations by Rabbi Yehoshua D. Hartman, Machon Yerushalyim, 2023", "lang": "he", "docCategory": "Commentary", "dataQuality": "professional", "pagerank": 0.19775523136401402 }
(1777) מרחיב בזה כדי להורות שאין השבט מורה על ממשלה בפעל, שהרי השבט מצד עצמו אינו גומר את הדבר, אלא הוא תלוי בכח האדם שבידו השבט. לכך בהכרח שהשבט אינו מורה על ממשלה בפועל, אלא על ההכנה והאפשרות למשול.	{ "url": "https://www.sefaria.org/Notes_by_Rabbi_Yehoshua_Hartman_on_Derush_al_HaTorah.31.25", "ref": "Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Derush al HaTorah 31:25", "versionTitle": "Derush al HaTorah, with footnotes and annotations by Rabbi Yehoshua D. Hartman, Machon Yerushalyim, 2023", "lang": "he", "docCategory": "Commentary", "dataQuality": "professional", "pagerank": 0.20741666187935476 }
(1778) בגו"א בראשית פמ"ט אות י [תיב.] כתב שני תירוצים אחרים, וכלשונו: "ואין זה קשיא, כי בודאי אילו אמר 'לא יסור שבט מישראל' הוי קשיא, הרי מישראל הוסר השבט. אבל כתיב 'לא יסור שבט מיהודה', ומיהודה לא הוסר, רק שכל ישראל אינם ראוים למלכות או לשאר נשיאות, ולפיכך כאשר יש שום שררה או דבר מה תחזור השבט ליהודה. ומי שאמר 'יתברכו זרעך שלא יוסר מהם שיהיו הכל בעלי אומנות צורפי זהב וחורשי נחושת', וכאשר אין איש שנותן לעשות בזהב ובנחושת וכי לא נתקיימה בשביל זה הברכה, כך בדבר זה, הרי ברכת יעקב קיימא לעולם, כי לא יסיר השבט מיהודה, ואילו היה השררה ליהודה בלבד, ואמר הכתוב 'לא יסור שבט מיהודה', היה קשיא איך הוסר השבט מיהודה. אבל אין השררה רק לישראל, ומישראל הוסר השבט, לא מיהודה, וכאשר אפשר שום שררה לישראל אף אחר החורבן, היא ליהודה, כמו ראשי גלויות שבבבל [סנהדרין ה.], אבל כאשר אין ישראל ראוים מצד עצמם, אין כאן בטול לברכת יהודה, שברכתו תמיד. ועוד אני תמה על השואלים דבר זה, וכי מוכרח הוא שיהיה דבר זה לעולם בתמידות, וכי לא הוסר השבט מיהודה בימי שאול, וכי כל השופטים שהיו שופטים קודם מלוך מלך לישראל היו מיהודה, או כל מלכי בית חשמונאי היו מיהודה. שאילו כתיב 'שבט יהיה מיהודה לעולם' היה משמע שיהיה השבט לעולם להם, ויהיה מלך מיהודה. אבל פירוש הכתוב שלא יוסר השבט מיהודה, שיהיו כמו שאר השבטים נחשבים, וזה לא יוסר ממנו, שאם הוסר לפי שעה וחזר אליו, אין זה הסרה כלל נקרא, רק דבר החוזר ובא למקומו הראשון. שאף על גב שלא נמצא שבט ביהודה בדורות האלו, מכל מקום לא נקרא גם כן שהוסר השבט ממנו, כי דבר שהוסר אינו חוזר, שכבר הוסר, ולפיכך כאשר הוא חוזר, נקרא זה שלא הוסר. ומה שהוסר לפי שעה, מפני שאין הברכה רק שלא יוסר השבט מיהודה, פירוש שלא יסור מכל וכל". וההבדל בין תירוצי הגו"א הוא, שהתירוץ הראשון מדגיש שכיום הוסרה המלכות מישראל, ולא משבט יהודה. והתירוץ השני מדגיש שהסרה פירושה הסרה מכל וכל, אך מה שחסרה מלכות ליהודה בפועל כיום אין זה בגדר הסרה, שהרי עתידה לחזור אליו. וכאן מתרץ שהשבט מורה על הבכח, ולא על הבפעל. ונמצא שכאן מדגיש את מילת "לא יסור שבט מיהודה". ופירושו ראשון בגו"א מדגיש את מילת "לא יסור שבט מיהודה ". ופירוש שני בגו"א מדגיש את מילת "לא יסור שבט מיהודה".	{ "url": "https://www.sefaria.org/Notes_by_Rabbi_Yehoshua_Hartman_on_Derush_al_HaTorah.31.26", "ref": "Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Derush al HaTorah 31:26", "versionTitle": "Derush al HaTorah, with footnotes and annotations by Rabbi Yehoshua D. Hartman, Machon Yerushalyim, 2023", "lang": "he", "docCategory": "Commentary", "dataQuality": "professional", "pagerank": 0.19775523136401402 }
(1779) פירוש - במה הבטחה זו מתקיימת בימי הגלות, ובמה היא חלה, כאשר סוף סוף אינה מתקיימת בפעל. ויש להעיר על זה, שמדבריו כאן משמע שכל עוד שאין ההבטחה בפעל אין בזה חשיבות. אך בגבורות ה' פע"ב [תצב.] כתב לכאורה לא כן, וכלשונו: "כי ההכנה שהיה לישראל לקבל המעלה העליונה, לא הוסרה. כמו באדם שקנה השכל, ונעשה שובב, עד ששכח תלמודו כולו, מכל מקום ההכנה הזאת שהוא מוכן לקבל החכמה לא נתבטל הימנו, ומוכן לקבל כשחוזר מדרכו. כך כאשר ראינו בעם ישראל הכנתם לקבל מעלה עליונה. כי לא היה דבר זה מקרי בישראל מה שקבלו המעלה העליונה אשר זכרנו... רק כי יש לישראל הכנה בעצמם לקבל המעלה העליונה, מה שאין בשאר אומות. כמו שיש באדם מצד עצמו לקבל הכנה לקבל השכל והחכמה... ואם בשביל שהלכו שובב וחטאו, ונסתלקה השכינה מישראל בשביל חטאם, כמו שיסולק השכל מן האדם כאשר הוא הולך שובב, הכנתו לקבל המושכלת אינה בטילה. כן אף שנסתלקה השכינה מישראל, ונתבטלו המעלות שהיו לישראל, הכנתם על זה לא נתבטל. כי מה שנתבטל, זה היה בשביל שהדברים האלקיים הם קלי ההסרה, כמו שהבאנו ראיה מן שכל האדם. אבל ההכנה על זה לא נתבטל כלל". הרי שההכנה היא לאו מילתא זוטרא היא. וכיצד דברים אלו עולים בקנה אחד עם דבריו כאן, שכתב: "אם כן מה בהבטחה זאת, בשאין להם ממשלה בפעל". ויש לומר, שכאן דבריו מוסבים על קיום ההבטחה של "לא יסור שבט מיהודה", לכך כאן התקשה שאף על פי שההכנה למלכות לא נתבטלה, מ"מ אין בזה די לקיום ההבטחה של "לא יסור שבט מיהודה", כי הבטחה זו מחייבת תמידיות [כמבואר בסמוך הערה 1781], ואין הכנה שהיא בסתר ובהבלעה נחשבת לקיום תמידי של "לא יסור". מה שאין כן דבריו בגבורות ה', ששם בא לומר שההכנה של ישראל לדברים אלוקיים לא נתבטלה, והיא תחזור ותתגלה בעתיד, אך לא שבינתיים היא מתקיימת בתמידיות.	{ "url": "https://www.sefaria.org/Notes_by_Rabbi_Yehoshua_Hartman_on_Derush_al_HaTorah.31.27", "ref": "Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Derush al HaTorah 31:27", "versionTitle": "Derush al HaTorah, with footnotes and annotations by Rabbi Yehoshua D. Hartman, Machon Yerushalyim, 2023", "lang": "he", "docCategory": "Commentary", "dataQuality": "professional", "pagerank": 0.18728110602815437 }
(1780) פירוש - היה אז ודאי קשה היכן נמצא קיום ההבטחה בימי הגלות.	{ "url": "https://www.sefaria.org/Notes_by_Rabbi_Yehoshua_Hartman_on_Derush_al_HaTorah.31.28", "ref": "Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Derush al HaTorah 31:28", "versionTitle": "Derush al HaTorah, with footnotes and annotations by Rabbi Yehoshua D. Hartman, Machon Yerushalyim, 2023", "lang": "he", "docCategory": "Commentary", "dataQuality": "professional", "pagerank": 0.18728110602815437 }
(1781) פירוש - גם בימי הגלות הבטחת "לא יסור שבט מיהודה" מתקיימת, בכך שאין שבט אחר שיש בידו הממשלה. ומעין כן כתב הרמב"ן [בראשית מט, י]: "לא יסור שבט מיהודה. אין ענינו שלא יסור לעולם, כי כתוב [דברים כח, לו] 'יולך ה' אותך ואת מלכך אשר תקים עליך אל גוי אשר לא ידעת אתה ואבותיך', והנה הם ומלכם בגולה, אין להם עוד מלך ושרים, וימים רבים אין מלך בישראל. והנביא לא יבטיח את ישראל שלא ילכו בשבי בשום ענין בעבור שימלוך עליהם יהודה. אבל ענינו שלא יסור שבט מיהודה אל אחד מאחיו, כי מלכות ישראל המושל עליהם ממנו יהיה, ולא ימשול אחד מאחיו עליו". אך בביאור "לא יסור" המהר"ל חולק על הרמב"ן; לפי הרמב"ן הבטחת "לא יסור" אינה מחייבת תמידיות [כי הרמב"ן סובר ש"שבט" מורה על מלכות בפעל, וכיום אין מלכות לישראל]. אך לפי המהר"ל הבטחת "לא יסור" מחייבת תמידיות, ותמידיות זו מתקיימת במה שלא סר כח ההכנה מיהודה [כי "שבט" מורה על הבכח, ולא על הבפעל].	{ "url": "https://www.sefaria.org/Notes_by_Rabbi_Yehoshua_Hartman_on_Derush_al_HaTorah.31.29", "ref": "Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Derush al HaTorah 31:29", "versionTitle": "Derush al HaTorah, with footnotes and annotations by Rabbi Yehoshua D. Hartman, Machon Yerushalyim, 2023", "lang": "he", "docCategory": "Commentary", "dataQuality": "professional", "pagerank": 0.23524372436280164 }
(1782) לכך לא קשה יותר מה שהקשה למעלה [לאחר ציון 1773] "וכי בביאת בן דוד יסור שבט מיהודה עד שיאמר [בראשית מט, י] לא יסור וגו' עד כי יבא', והלא הוא יהיה מיהודה". ומתרץ שהשבט אכן יוסר, כי כשיבוא מלך המשיח הוא ימלוך על הכל לא בכח, אלא מרצונם. ויש להבין , כי שאל שתי שאלות [(א) איך יתכן שכאשר יבוא שילה יוסר השבט מיהודה, הרי שילה הוא מיהודה. (ב) כיום אין ליהודה ממשלה, וכיצד תתקיים נבואת יעקב "לא יסור שבט מיהודה"]. וענה על שתי השאלות הללו [(א) כשיבוא שילה לא יהיה צורך בשבט. (ב) "שבט" מורה על הבכח, ולא על הבפועל]. ולכאורה אין קשר בין שתי השאלות הללו ובין שתי התשובות הללו, אלא שאלה ראשונה ותשובתה לחוד, ושאלה שניה ותשובתה לחוד. אך רצף דבריו מורה שיש קשר ביניהן, שהרי שאל את שתי השאלות ביחד, והשיב את שתי התשובות ביחד. ויש לומר, שהתשובה על השאלה השניה מחדשת שאין הדגשת הפסוק על תיבת "מיהודה", אלא על תיבת "שבט" [כמבואר בהערה הקודמת]. ולאחר שנתבאר חידוש זה, מעתה אפשר ליישב ברווחה גם שאלה ראשונה, שמה שלא יהיה לאחר שיבוא שילה אינו שלא יבוא מיהודה [כי בודאי יבוא מיהודה], אלא מה שלא יהיה לאחר שיבוא שילה הוא השבט, "כי אז יוסר השבט, שאין צריך לשבט כלל, שהרי יבא שילה, ויובילו הכל שי לו מעצמם" [לשונו כאן].	{ "url": "https://www.sefaria.org/Notes_by_Rabbi_Yehoshua_Hartman_on_Derush_al_HaTorah.31.30", "ref": "Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Derush al HaTorah 31:30", "versionTitle": "Derush al HaTorah, with footnotes and annotations by Rabbi Yehoshua D. Hartman, Machon Yerushalyim, 2023", "lang": "he", "docCategory": "Commentary", "dataQuality": "professional", "pagerank": 0.18728110602815437 }
(1783) פירוש - אף על גב שביאר עד כה שהבטחת "לא יסור שבט מיהודה" היא הבטחה ליהודה שתהיה לו ממשלה בכח, מ"מ יש בזה גם הבטחה לישראל, וכמו שמבאר.	{ "url": "https://www.sefaria.org/Notes_by_Rabbi_Yehoshua_Hartman_on_Derush_al_HaTorah.31.31", "ref": "Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Derush al HaTorah 31:31", "versionTitle": "Derush al HaTorah, with footnotes and annotations by Rabbi Yehoshua D. Hartman, Machon Yerushalyim, 2023", "lang": "he", "docCategory": "Commentary", "dataQuality": "professional", "pagerank": 0.04000000000000001 }
(1784) כן כתב כמה פעמים. כגון, בגו"א במדבר פכ"א אות לג [שנד:] כתב: "כי כל כח הוא ראוי שיצא לפעל, וזה ענין הכח". ובבאר הגולה באר השביעי [שעו:] כתב: "עם הארץ אינו דבק בחיים... שאילו היה לו הכנה אל החיים, היה בא לכלל תורה, שהיא החיים". ובנצח ישראל פ"נ [תתיג:] כתב: "אין ספק כי מצד הצורה יותר מוכן לברכה מאשר הוא מצד החומר. ולפעמים הוא מוכן מצד הצורה אל דבר מה, ומונע אליו החומר, עד שלא נמצא בו מה שראוי אליו מצד הצורה. מכל מקום כאשר הוא מוכן מצד הצורה אל ברכה, ואף אם יש מעכב ובטול מצד החומר, מכל מקום אי אפשר שלא יהיה מועיל הכנתו מצד הצורה מה שאפשר להועיל, עד שיוציא לפעל מה שראוי". ובדר"ח פ"ב מ"ט [תשו.] כתב: "מן ההכנה אשר בנפש האדם מתחייבים המדות, כי כאשר יש באדם אחד הכנה מה לטובה, מן ההכנה הטובה ההיא יצא דבר טוב ומדה טובה".	{ "url": "https://www.sefaria.org/Notes_by_Rabbi_Yehoshua_Hartman_on_Derush_al_HaTorah.31.32", "ref": "Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Derush al HaTorah 31:32", "versionTitle": "Derush al HaTorah, with footnotes and annotations by Rabbi Yehoshua D. Hartman, Machon Yerushalyim, 2023", "lang": "he", "docCategory": "Commentary", "dataQuality": "professional", "pagerank": 0.2174121307314472 }
(1785) "כי העני אין לו כח" [לשונו למעלה לאחר ציון 1768]	{ "url": "https://www.sefaria.org/Notes_by_Rabbi_Yehoshua_Hartman_on_Derush_al_HaTorah.31.33", "ref": "Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Derush al HaTorah 31:33", "versionTitle": "Derush al HaTorah, with footnotes and annotations by Rabbi Yehoshua D. Hartman, Machon Yerushalyim, 2023", "lang": "he", "docCategory": "Commentary", "dataQuality": "professional", "pagerank": 0.19055483779829127 }
(1786) כפי שביאר למעלה [לאחר ציון 1763]: "כתוב אצלו 'עני ורוכב על החמור'... הרכיבה על החמור היא הנהגת העולם שיהיה באותו זמן, חסר דעת וחכמה לגמרי כחמור".	{ "url": "https://www.sefaria.org/Notes_by_Rabbi_Yehoshua_Hartman_on_Derush_al_HaTorah.31.34", "ref": "Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Derush al HaTorah 31:34", "versionTitle": "Derush al HaTorah, with footnotes and annotations by Rabbi Yehoshua D. Hartman, Machon Yerushalyim, 2023", "lang": "he", "docCategory": "Commentary", "dataQuality": "professional", "pagerank": 0.1977628579814434 }
(1787) כמו שאומרים בברכות אחר ההפטרה "שמחנו ה' אלקינו באליהו הנביא עבדך ובמלכות בית דוד משיחך, במהרה יבוא ויגל לבנו".	{ "url": "https://www.sefaria.org/Notes_by_Rabbi_Yehoshua_Hartman_on_Derush_al_HaTorah.31.35", "ref": "Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Derush al HaTorah 31:35", "versionTitle": "Derush al HaTorah, with footnotes and annotations by Rabbi Yehoshua D. Hartman, Machon Yerushalyim, 2023", "lang": "he", "docCategory": "Commentary", "dataQuality": "professional", "pagerank": 0.19055483779829127 }
(1788) לחסרון - מחמת חסרון.	{ "url": "https://www.sefaria.org/Notes_by_Rabbi_Yehoshua_Hartman_on_Derush_al_HaTorah.31.36", "ref": "Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Derush al HaTorah 31:36", "versionTitle": "Derush al HaTorah, with footnotes and annotations by Rabbi Yehoshua D. Hartman, Machon Yerushalyim, 2023", "lang": "he", "docCategory": "Commentary", "dataQuality": "professional", "pagerank": 0.19055483779829127 }
(1789) מעין מה שכתב למעלה [לאחר ציון 1719]: "ואין לי נחמה יותר מאשר אחשוב כי דבר זה [קלקול סדר הלימוד] סימן לקץ גלותינו, כי ידוע שכל העדר הקודם בנושא מביא ההויה". וראה למעלה הערה 1722.	{ "url": "https://www.sefaria.org/Notes_by_Rabbi_Yehoshua_Hartman_on_Derush_al_HaTorah.31.37", "ref": "Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Derush al HaTorah 31:37", "versionTitle": "Derush al HaTorah, with footnotes and annotations by Rabbi Yehoshua D. Hartman, Machon Yerushalyim, 2023", "lang": "he", "docCategory": "Commentary", "dataQuality": "professional", "pagerank": 0.19055483779829127 }
(1790) כן חתם דבריו בכמה מקומות. כגון, באור חדש פ"י [תתתפא:] כתב: "ומי שהושיע את עמו ישראל בגלותם מיד אויביהם, והיה אתם שלא ישלטו בהם שונאיהם, יושיע את עמו בגלותם הזה, ויציל אותם מן מבקשי רעתם, וברחמיו ובחסדיו הגדולים יגאל אותם, אמן, וכן יהי רצון במהרה בימינו אמן". ובנר מצוה [קלו.] כתב: "לכן יסיר השם יתברך לב האבן מקרבינו, ויתן תורתו ויראתו בלבנו, וישלח לנו משיח צדקנו, אמן. וכן יהי רצון במהרה בימינו". ובנתיב התורה ס"פ טו [תרמד:], כשסיים לעסוק בקלקול סדר הלימוד, כתב: "עד כי יבא מורה צדקנו, ויסיר טפשות לבנו, ונפלאות מתורתו יראנו, אמן, וכן יהי רצון במהרה בימינו, אמן" [הובא למעלה הערה 1722]. וכן כתב בנצח ישראל ס"פ נב [תתלד:], ושם ס"פ סא [תתקלג:]. ועושה כן, כי יש ענין לסיים בדבר טוב, וכמו שכתב בח"א לקידושין פב: [ב, קנד:]: "רוצה לסיים המסכתא בדבר טוב, שכן מצינו בכל מקום שמסיים דבריו בטובה". ובפירושי המהר"ל הוצאת כשר [כרך א עמוד ט] העירו ששם סיים המהר"ל את הפרק הרביעי שלא כסדר, וכתבו לבאר ש"מסתבר שהמחבר הקדים המאוחר, כדי לסיים בדבר טוב", והביאו דוגמה לכך מח"א לסוטה מט. [ב, פו:]. וכן נתבאר בגו"א שמות פי"ב הערה 41. וכן כתב התויו"ט [אבות פ"ג מי"ז], והביא על כך את הפסוק [קהלת ח, ג] "אל תעמוד בדבר רע", וציין לדברי הרע"ב בסוף מסכת מו"ק [פ"ג מ"ט], וסוף מסכת ידים [פ"ד מ"ח].	{ "url": "https://www.sefaria.org/Notes_by_Rabbi_Yehoshua_Hartman_on_Derush_al_HaTorah.31.38", "ref": "Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Derush al HaTorah 31:38", "versionTitle": "Derush al HaTorah, with footnotes and annotations by Rabbi Yehoshua D. Hartman, Machon Yerushalyim, 2023", "lang": "he", "docCategory": "Commentary", "dataQuality": "professional", "pagerank": 0.19055483779829127 }