title
stringlengths
1
53
singer
stringlengths
2
1.69k
lyrics
stringlengths
2
7.49k
קומדיה רומנטית
שיר דויטש
לפתע, ; כל הקלישאות הכי מוכרות ; זורמות בטבעיות במשאבת הדם. ; שאיפות של נצח ; לא עוד נחסמות ; על ידי גלים של הגיון. ; וגם- ; נהיה עצוב מחוסר הקרבה ; הרגל האהבה כבר, ; שקוע בתור העור ; וכדי לחלץ אותו החוצה, כעת, ; יידרש ניתוח ; לפחות. ; וכדי לחלצו החוצה, כעת, ; יידרש ניתוח לפחות. ; ההרגל שוקע ואינו מאט ; וכל היום בועט בועט ; וכדי לחלצו החוצה, כעת, ; יידרש ניתוח לפחות. ; ההרגל שוקע ואינו מאט ; וכל היום בועט בועט ; וכל היום בועט בועט ; וכל היום בועט בועט;
חסר צורה
שיר דויטש
מבט חוטף, משפט זריז ; ללא בדיקת עובדות ; מבט עקום, ביטול מהיר ; ואין לך זכויות ; חסר צורה, פינות גדולות ; אתה שווה פחות ; חסרה לך אנושיות ; ואין לך שום זכות ; לבכות ; רואה אותך, חסר צורה ; האם אתה חושב ; שזאת זכותך, לרצות אישה ; כיצד אתה מעז? ; חסר צורה, האם אתה ; בכלל מרגיש כאב? ; הכל עניין של נכונות ; כנראה שאתה לא ; נכון ; ולפעמים אתה חושב ; שמגיע לך יותר ; לפעמים אתה חושב ; שעוד תוכל להסתדר ; ולפעמים אתה חושב ; שהעולם צריך להשתנות ; ולא אתה ; האם תוכל, חסר צורה ; לגבור על עצמך? ; האם תבחר, האם תקריב, ; תשוקה תמורת תשוקה? ; אומרים לך, זה לא אתה ; אומרים שאין בחירה ; הגוף שלך הוא לא אתה ; ולפעמים אתה חושב ; שמגיע לך יותר ; לפעמים אתה חושב ; שעוד תוכל להסתדר ; ולפעמים אתה חושב ; שהעולם צריך להשתנות ; ולא אתה;
היי נעליים
להקת זמר
היי, היי, היי נעליים; בלי סוליות נעליים; והאבן צורבת את הרגליים; צורבת, צורבת, צורבת; איך דבר; אין דבר, אין דבר,; אין דבר, אין דבר; חלוץ יבנה, בנה ירושלים!; בנה, בנה,; בנה, בנה, בנה;
אווזי הבר
עידית צין
אֵינֵךְ צְרִיכָה לִהְיוֹת טוֹבָה.; אֵינֵךְ צְרִיכָה לָלֶכֶת עַל בִּרְכַּיִךְ; מֵאָה מִילִין בַּמִּדְבָּר, מִתְחָרֶטֶת.; אַתְּ רַק צְרִיכָה לָתֵת לַחַיָּה הָרַכָּה שֶׁל גּוּפֵךְ; לֶאֱהֹב מַה שֶּׁהִיא אוֹהֶבֶת.; סַפְּרִי לִי עַל יֵאוּשֵׁךְ, וַאֲנִי אֲסַפֵּר לָךְ עַל שֶלִי; בֵּינְתַיִם הַחַיִּים מַמְשִׁיכִים.; בֵּינְתַיִם הַשֶּׁמֶשׁ וַחֲלוּקֵי הַגֶּשֶׁם הַצַחִים; נָעִים לְאֹרֶךְ הַנּוֹפִים,; מֵעַל הַמִּישׁוֹרִים וְהָעֵצִים הָעֲמֻקִּים,; הֶהָרִים וְהַנְּהָרוֹת.; בֵּינְתַיִם אַוְזֵי הַבָּר, גָּבוֹהָ בָּאֲוִיר הַכָּחֹל הַנָּקִי; חוֹזְרִים שׁוּב הַבַּיְתָה.; מִי שֶׁלֹּא תִּהְיִי, לֹא חָשׁוּב כַּמָּה בּוֹדֵדָה; הָעוֹלָם מַצִּיעַ עַצְמוֹ לְדִמְיוֹנֵךְ,; קוֹרֵא לָךְ כְּמוֹ אַוְזֵי הַבָּר, צוֹרְמָנִי וְנִלְהָב -; מוֹדִיעַ עַל מְקוֹמֵךְ שׁוּב וָשוּב,; בְּמִשְפַּחַת הַדְּבָרִים.;
את האחת
שי אברהם
הרגש מתוך ליבי פתאום נולד; איתך אני מרגיש כבר לא לבד; לך מקדיש עוד שיר את אוחזת את ידי; כל לילה מחדש עולה את בחלומותי; הגורל בי שוב נגע הביא אותך אלי; מבט משתי עינייך שינה לי את חי; רוצה אותך קרוב אלי; רוצה אותך בזרועותי; ניחוח הריח של גופל היפנט אותי; אותך רוצה גם מבקש את נשמתי; כל בוקר מתעורר עם חיוך על פני; כי את האושר היחיד שרוצות לראות עיני; שעינייך מביטות בי לי אומרות הן הכל; רק רוצה שתאהבי לך נשבע אתן הכל; רוצה אותך קרוב אלי רוצה אותך בין זרועותי; רק בואי תתני סיכוי קטן לרגשותי, לרגשותי.; את האחת היחידה אותך אוהב אני נשבע; את האמת בתוך חיי את האחת ברגשותיי; ליבי נמשך נפעם כל-כך אני רוצה להיות איתך; לצידך מרגיש מושלם ממש כמו מלך העולם;
אותך אהבתי
מושיק ביבי
הימים שעברנו, הקשים ; הימים שאהבנו כמו זוג יונים ; הימים שבילינו, אהובה ; האם שוב תנגן לי התקווה ; אותך תמיד אהבתי, אהובה ; נשבעתי באהבתינו שנאהב ; שכחת כמה אהבתי, חום הענקת לי ; ברגשות פגעת בי, בך האמנתי. ; את הכל זוכר כמו היום ; כאילו נפכשנו, נפרדנו לשלום ; לך אני זקוק גם לחיבוק ; כמו תינוק שמחפש את הבקבוק ; אותך תמיד אהבתי...; כישפת אותי ילדה, לך נשבע ; האהבה כמו אש ללב פרצה ; איתך תמיד הייתי בטוב, ברע ; איך פתאום הלכת ומה קרה;
המחר
חנן 3
מתנדנד בין גלים; בים של החיים; בין השפל וגאות; כל אדם עושה טעות; לא יכול להיות אדיש ; מי יבין מה שארגיש; הכול מוזר כסערה; מחפש חוף לחזור חזרה; בימים הטובים היו לי אלף חברים; ועכשיו בזמן אמת; למי איכפת אם אני חי או מת; החיים הם בית ספר; וחיי הם דף בספר; ממרומים אפול עד אפר; המחר ישן והוא נסתר; קצת עייף ונירגש; אין דבר כאן לצידי; את היית את אינך; כמו כולם עזבת אותי; בתוכי אני נחנק; כאב קטן הפך ענק; אני חי אך אין חיים; כמו סופה שבסופה אין דבר לנחמה; בימים הטובים גם בשמים מחייכים; ועכשיו בזמן אמת; למי איכפת אם אני חי או מת; החיים הם בית ספר...;
אותם הלילות
חנן 3
לך שהאמנתי ויחלתי ; באהבת עיניו; שאותך חבקתי ולחשתי; לך לא מתאימה ; למה לא הבנתי שנשבעתי ; ליבי לך שמור; אילו רק ידעתי איך כשלתי ; הותרת אותי שבור; זוכר אותם הלילות; בהם בילינו; חולם אני על המחר; לא שוכח ת'עבר; כזוג יונים ; חשבתי שהינו ; כמה לך שרתי ופיזמנתי; את לא חלום; בעיני חיבקתי ושאלתי ; איך ניפצת חלום; כמה שהענקתי ופינקתי; רציתי עוד ועוד; מדוע לא הבנתי?; נאבקתי,; את ליבך לשדוד; זוכר אותם הלילות...;
לא תשבור אותי
חנן 3
היא חשבה לא אעזבנה; היא תמיד שיחקה באש; ריגשותי אבדו נדמו; מיופיה כבר לא נמס; סובבה אותי בשאנטי; לא ידעתי את נפשי; אך סוף סוף הבנתי; שאני כבר לא אני; נשבעתי לא תשבור אותי; אין איתה חיים; נדרתי לא תשבור אותי; לא רוצה בה עוד; הבטחתי לא תשבור אותי; החיים יפים; זורחים לי לא תשבור אותי; מלאכים טובים; שרים לי; והיום אני פורח; ומצאתי לי מלכה; היא בוהה ומבולבלת; איך אני כבר לא שלה; הדמעות לי לא יזיזו; אכזבה היא ויגון; שאהבתי לא השכילה; בחרה בשיגעון; נשבעתי לא תשבור אותי...; היא חשבה לא אעזבנה; היא תמיד שיחקה באש; ריגשותי אבדו נדמו; מיופיה לא מתרגש; סובבה אותי בשאנטי; לא ידעתי את נפשי; אך סוף סוף הבנתי; שאני כבר לא אני; נשבעתי לא תשבור אותי...;
גרוב כנעני
גרוב כנעני
אתה וההוא וההם ואני ; יש ערבוב בזהות ובכל ; זאת דומים משחור עד ; לבן דרך כל הצבעים ; והכל כבר שקוף וכולם ; משתקפים והגרוב שנהיה ; פה הוא מכל הצלילים ; שנגנו לפנינו עוד מזמן ; המקדש מהתוף של מרים ; נבל דוד וזה גם השיר הוא ; שיר חדש העלים ינשרו ; והחול בנדידה אך חשוב שבכל ; זאת כל רגע נדע שאתה ; וההם וההוא ואני יש בינינו ; זהות ורואים בפנים שהצליל ; את כולנו ביחד מזיז ומקפיץ ; ומרקיד בגרוב כנעני גרוב ; כנעני גרוב כנעני גרוב...; הים בחולות נוגע תמיד ; אך נשאר במקומו כמו עבר ; כמו עתיד העכשיו הוא שזז ; ומקפיץ ומרקיד ; את כולנו ביחד מהכפר אל ; הכרך מהשפר אל העיר צריך ; לבנות ולכתוב על זה שיר ; לסלול כבישים לטעת שדרות ; להקים תיאטרון ושיהיה מה ; לראות במיוחד לאחד את ; אותו המוצל, המוצל מההד ; שנשמע פה שאון וההמון פה ; יסאן ונראה ערב רב הופך ; גל איתן הים בחולות...;
צבע החיים
גרוב כנעני
מהו צבע החיים; שצבע אותי בכחול ממעמקים ; מהו צבע הזריחה; שמדיר שינה מעיני האנשים ; איפה היא השמחה; איפה הוא האושר ; איפה היא האהבה; שהשאירה בי רק עצב ותוגה ; מהו צבע הנשמה; שצבע אותי כמו אש הלהבה ; מהו צבע השקיעה; שמציף אותי בשקט וכמיהה ; איפה היא השירה; איפה הוא האושר ; איפה היא התפילה; שנותנת לי שקט ותקווה ; איפה היא השירה; איפה הוא האושר ; איפה היא התפילה; שנותנת לי שקט ותקווה ; מהו צבע הפרידה; שצבע אותי בחושך והאפלה ; מהו צבע הדמעה; ששטפה אותי בעצב וקינה ; איפה היא השמחה; איפה הוא האושר ; איפה היא אהבה; שהשאירה בי רק עצב ותוגה ; נה נה נה נה נה נה נה נה נה נה נה אה ; שמציף אותי בשקט וכמיהה ; שנותנת לי שקט ותקווה;
כל הציפורים
הראל סקעת
רוח בהרים אבל בחדרי דממה; רק יד שתלטף בתוך השממה; צמרות עצים שמוטות על הרצפה; ובתמונה הישנה אהבתי הראשונה; מצעים דקים נשברים אלי לאט; מגע שהתלכלך וחצי מבט; עושה אותי אחר; עצוב ומתמסר אל ההרים; שקרים ועוד שקרים ועוד שקרים; כל הציפורים ששלחתי לדרכן; שבות אל חלוני והזיכרון איתן; אותה צעקה שרעדה משתיקתי; שבה אל אזני האם תציל אותי; רוח בהרים אבל הצל שלך עלי; קורא לי לחזור אלייך, אלי; משגע אותי בלחישות מרוחקות; נוכל להתקרב אך לא נוכל לבכות; כל הציפורים...;
מובן לי עכשיו
הראל סקעת
עכשיו יחפשו בכל הפינות; הלוואי יהיה אם יעזבו אותי; ורק השעות יתנו את השקט; שיבוא על גופי שלי; מובן לי עכשיו, טעיתי, שגיתי; מובן לי עכשיו כבר הכל; רוצה לחזור למקום שאהבתי; אבל אני לא יכול; עכשיו יתרוקנו חדרים שבלב; יתומים יוותרו מאדם; מאחורי שתי עיני את חבלי הדמעות; ימשכו ליצנים ולתשואות סוערות ; כשאצליח לבכות למולם; מובן לי עכשיו...; מובן לי עכשיו, טעיתי, שגיתי; מובן לי עכשיו כבר הכל; רוצה לחזור למקום שאהבתי; שהיה לי בו טוב; כשהעזתי לחשוב ; ליפול;
האהבה שלי היא לא האהבה שלו
הראל סקעת
אמרת שהחיוך שלו מביא לך את האביב; ואם את בצרה אז הוא תמיד מקשיב; ולמה רק איתי יוצא לריב; כי הוא אחד כזה שזבוב לא יעליב; והוא אוהב אותך, אמרתי: "למה לא?"; אבל האהבה שלי היא לא האהבה שלו.; זוכרת בית קפה קטן ברחוב ההוא הריק; שתינו יין אדום, אדום אבל זורק; סגרתי אצבעות על ירכך; ואת נתת מבט כזה גבוה ומחנך; אמרת לי: "אפלטון", אמרתי: "למה לא?"; אבל האהבה שלי היא לא האהבה שלו.; ביום הדין על הכסא אני עומד ושר; והם כבר מהדקים לי את החבל לצוואר; והם אומרים: "אל תאבד תקווה; גם כשהכל נראה אבוד, למעלה התשובה; ובטח באלוהים", אמרתי: "למה לא?"; אבל האהבה שלי היא לא האהבה שלו.;
משמרת לילה
הראל סקעת
גשר צר, סע ישר בדרך העולה; שביל עפר לא מוכר, פונה אל עיר גדולה; אוחז בהגה בכל הכוח רוצה כל כך לברוח; אני בעצם לא יודע לאן, אבל אני נוסע בתוך הערפל; עיר קטנה עיר סגורה הלכה לישון מוקדם; אפילו אם יהיה לי רע לא חוזר לשם; עובר בצומת, ממשיך לנוע ליעד לא ידוע; מאחורי נעלתי דלת, מלפני אספלט ומלט, חושך מסביב; אבי מתחיל משמרת לילה, ואמא בטח ישנה מזמן; לא יודעים אבל הלילה; אני נוסע, אני נוסע, אני נוסע רחוק מכאן; רוח צד, סע לאט בכביש המסתעף; לא רחוק, עוד מעט הנוף פה מתחלף; אם אמצא לי דירה או חדר, הכל יהיה בסדר; אני לבד בכביש פתוח נוסע בכיוון הרוח, לאורך כביש החוף; אבי סוגר משמרת לילה, ואמא בטח ישנה מזמן; לא יודעים אבל הלילה; אני נוסע, אני נוסע, אני נוסע רחוק מכאן; נוצר הקשר, אני בפתח נפלנו בלי פרוטה; מרגיש לפתע תינוק בשטח, תלמיד חדש בכיתה; ישן ביום עובד בלילה, זמני לעת עתה;
להתקרב
הראל סקעת
סוף של יום ; שוב מתחיל הלילה ; בחלון מקום מוכר ; עולה למעלה חום הגוף ; ישוב לשבור לבד ביחד ; בשעון מחוג אחד סופר איתי עוד כמה ; כמה עוד מרחקים להתקרב ; אל כל מה שאז עטף אותי חיבק ; וריק לי בלעדיו זה היה ועכשיו ; בעצמי מחפש להתקרב ; תום החום ; קור נכנס לחדר ; על הקיר השיר ; מילים כתובות על אבן ; אור כבה רפה מגע לוטף שפתיים ; כל העיר דומם ורק אני שואל עוד כמה ; כמה עוד מרחקים להתקרב ; אל כל מה שאז עטף אותי חיבק ; וריק לי בלעדיו זה היה ; ועכשיו בעצמי מחפש להתקרב ; כמה עוד מרחקים להתקרב ; אל כל מה שאז עטף אותי חיבק ; וריק לי בלעדיו זה היה ועכשיו ; בעצמי מחפש להתקרב;
אלף
הראל סקעת
ככה, ככה התבלבלת, ככה ; ככה לא הבנת, ככה ; וזמן שוב לקחת; ושוב לקחת ; ועל הסף פרידה מונחת ; תמה עוד תקופה ; הפחד שיחד לא ככה; באלף קולות, ואלף שירים; באלף מראות, ואלף צלילים; באלף צורות, אגיד את המילים; עדיין אוהב.; הבוקר, שבתי אל ביתי ; וחושך, נפל אל תוך חדרי; האושר, לא בא לי כמו אמש ; ושוב כמו אמש; כל מה שהיה; הנפש שומרת לעצמה ; בשקט, בשקט, לוחשת; באלף קולות, ואלף שירים...;
אל תלכי מכאן
הראל סקעת
אל תלכי מכאן, אל תקחי מכאן ; את עקבות הזמן האבוד שלך; האמיני לי, את הכל אשכח ; תאונות קטנות של הכאב וברח ; ומילה רעה שאמרתי לך; אושר בן שעה, הוא שביר כל כך; אל תלכי מכאן, אל תלכי מכאן ; אל תלכי מכאן, אל תלכי מכאן ; לך אני אביא שלג באביב; ופניני מטר ממחוזות ניכר; ארץ אעבור ומפני הקור; אעטפך זהב, אציפך באור; אל האהבה ממלכה אקים; ואמציא חוקים ואכתיר אותך; אל תלכי מכאן, אל תלכי מכאן ; אל תלכי מכאן, אל תלכי מכאן; אל תלכי מכאן; לך אמציא שפה, כה מטורפה; אבל כה יפה; אדבר איתך על אוהב נשכח; שליבו נוצח בראותו אותך; אגלה לך איך, רק למענך; מלך מאוהב את כסאו עזב; אל תלכי מכאן, אל תלכי מכאן; אל תלכי מכאן, אל תלכי מכאן; כבר ראינו איך התחדשה האש ; והר געש מת שב והתלהט; כבר ראינו איך ארץ חרוכה; התכסתה שדות, התמלאה פריחה; וראינו גם אופק שנדם; איך הוא שוב בוער, בשחור ודם; אל תלכי מכאן, אל תלכי מכאן; אל תלכי מכאן, אל תלכי מכאן; אל תלכי מכאן; לא אבכה יותר; לא, לא אומר מילה; אסתכל מכאן, אסתכל היטב; איך רחוק רחוק; את תלכי מכאן בריקוד וצחוק; ככה אהפך לך לצל צילך; או לצל ידך או לצל כלבך; אל תלכי מכאן, אל תלכי מכאן; אל תלכי מכאן, אל תלכי מכאן;
הנני כאן
הראל סקעת
אני הולך אלייך כל ימי; אני הולך אלייך מסונוור; האבנים פוצעות את כפותי; אבל אני איני מרגיש דבר.; אני חוזר מארץ לא זרועה; מושיט ידי ללטוף את שיערך; הנני כאן, אך כמו יונה פצועה; אני נופל תמיד מול שערך.; הנני כאן, כמו ציפורים חגות; הנני כאן, מביט מן הגגות; הנני כאן, כמו אבן בגדר,; כמו סלע, כמו באר; אני האיש אשר תמיד חוזר, חוזר.; אני חוזר מאלף גילגולים; אני נזיר, בן מלך וקבצן; ובלילות בבכות השועלים; אני חולם וער בך בו בזמן.; אני רואה אותך הרחוקה; כמו נסיכה שבויה במגדלים; בין סורגים יושבת ומחכה; אלוהים, האלוהים גדולים.; הנני כאן...; ואת חיכית, כמו האבנים; וכמו הבור, להלך במדבר; זריחות רכות נשקו אותך פנים; שקיעות כבדות נשקו אותך צוואר.; כך ראיתיך יושבת ומצפה; ובעינייך אור ועצב רב; כך לקחתיך איתי אל החופה; את היחפה עם כתר של זהב.; הנני כאן...;
להשתטות לפעמים
הראל סקעת
בואי לרכב איתי על גב הקשת בענן; זה דבר אשר רציתי לעשות מזמן; אך אם לא נצליח את עצמנו שם לשים; לפחות נרכב על גב סוסים; בואי ונקנה אופנוע ואיתו נדהר; נחרוש את הדרכים בעמק ובהר; אך אם לא יספיק לכך כספנו השנה; אז נקנה מאתיים גרם גבינה; כי לא חשוב לאן נלך ולא חשוב מה נעשה; העיקר שנעשה זאת רק ביחד זו עם זה; לא חשוב לאן נלך ולא חשוב מה נעשה; רק שנהיה ביחד זו עם זה; אני פשוט אוהב אותך, פשוט מאוד אוהב אותך; חושב עלייך בלילות ובימים; אני פשוט אוהב אותך, פשוט מאוד אוהב אותך; ולא איכפת לי להשתטות קצת לפעמים; בואי וניסע לג'ונגל שבאפריקה; לא נאמר לאף אחד ואיש גם לא ניקח; אך אם לא יצא לנו לשמה להגיע; לפחות ניסע להרצליה; כן היה נחמד כאן ואפילו קצת נעים; טוב נורא כשעושים דברים משוגעים; עוד דבר אחד נותר רק אם תגידי כן; בואי נשתטה ונתחתן; כי לא חשוב לאן נלך...;
אם הוא ילך
הראל סקעת
נתת לזמן לקרות; כי לא הכרת משהו אחר; בכית בכרית בהסתר; ורק האמנת שאוהב הוא.; וכל אותה תקופה; הבאת על עצמך הסברים; חשבת זה דבר שעוברים; ואחר כך יהיה לנו טוב; אם הוא ילך, אז תתני לו; וכשילך את תדעי; אם הוא ילך תחייכי לו; אם הוא ילך, אל תבכי.; זה שלך יקשיב; לא תמיד הוא גם יחבק; את כל תשוקותיו ינתק; ברגע אחד שתגעי בו.; חיים עוברים לאט פתאום; זה קצת עצוב לחיות; תקוות שאינן הבטחות; המחר יקדם את בואך.; אם הוא ילך, אז תתני לו; וכשילך את תדעי; אם הוא ילך תחייכי לו; אם הוא ילך, אל תבכי.; אולי הכל היה משחק; בדרך למצוא את האמת; והוא שתק ואת שתקת ; בבטן יש משהו בועט.; אם הוא ילך תחייכי לו; אם הוא ילך אל תבכי.; אם הוא ילך אז תתני לו; ואת תדעי כשילך; אל תשכחי ותביני; שזאת לא הייתה אשמתך!;
עכשיו
הראל סקעת
עכשיו, על קו החוף מול אלוהים; כבר לא מעמידים פנים; רוצים הכל מהתחלה; כן עכשיו, השקט כבר נשמע קרוב; כל מי שבא לי בא לי טוב; כשאין תשובה לשאלה; להשתולל כמו שיכור, הרי בסוף זה יעבור; זה הלב שמתעורר ; מתחיל ללכת צעד צעד; זה בא מבפנים אתה אומר; לעשות לא לדבר; זה לא כואב כשמשתנים; איו חרטות על הרגלים ישנים; ואם למשהו מגיע קצת יותר; זה לך אל תוותר; כמו עכשיו, עולה לראש וחם בפה; אומרים בשלישיות תרגיש יפה; זה לא יקרה אם לא נלך; כן עכשיו מהר גבוה ורחוק; תבין הכי פשוט הוא גם הכי עמוק; ולא צריך להסתבך; אז תשתולל כמו שיכור, הרי בסוף זה יעבור; זה הלב שמתעורר ; מתחיל ללכת צעד צעד; זה בא מבפנים אתה אומר; לעשות לא לדבר; זה לא כואב כשמשתנים; איו חרטות על הרגלים ישנים; ואם למשהו מגיע קצת יותר; זה לך אל תוותר;
המאה העשרים ואחת
הראל סקעת
העייפות הזאת; והצפיפות הזאת; לסחוב את עצמך כל בוקר מחדש; וכשנמאס לך לרדוף סביב עצמך; אתה נדרש לעמוד זקוף; וכל העיר הזאת; המהומה הזאת; לחשוף את עצמך כל לילה מחדש; ומתחשק לך פשוט למחוק אותך; להרגיש טיפה מציאות; ואיך רציתי שתהיי אמיתית; ושתבואי לדבר איתי; ואיך רציתי שתהיי אמיתית; ושתבואי לחבק אותי; אולי הייתי פחות לבד; איתך ולא בתוך מרדף; אולי נגיע לסוף הקרב; ניגע, ננוח ונאהב; הריטואל הזה; הוירטואל הזה; שכולם אוהבים לזרום; אל החלום הזה; הגהנום הזה; הוא לא מוביל לשום מקום; ואיך רציתי שתהיי אמיתית...; השתגענו מבדידות; והלכנו לאיבוד; בעולם דוהר מהר; שכחנו לדבר;
בדידות
הראל סקעת
בליבי יש סתיו,; אני עכשיו; מחכה לשווא -; אולי -; ביתי נופל,; שוב בערפל; אפור הוא ואפל.; ובעיני...; אלוהים גדול -; הוא צריך למחול,; אם ליבי כולו עפר.; חיי קלים - כגשם עלים; גם זכר לא נשאר.; ואת הלכת, בחוץ שלכת,; והבדידות נמשכת.; השמש בצבעי ענבר,; עם משהו שכבר עבר.; אבל בחוץ יש רק שלכת,; ושלהבתי דועכת.; זכרך הוא נוף כל כך יקר,; עכשיו רחוק, עכשיו אכזר.; מעל ראשי העצב שט -; ולך לא איכפת...; דמותך היא צל -; שושן קמל -; אך בשם האל, כה זך.; אני שונא, אוהב עד תום,; בטירוף הזה היום,; הן לא אשכח אותך...; והלילות,; המשקאות שלי,; שיכור כלוט.; כל ספינותי הולכות טובעות,; אבל אמשיך לשתות.; כי את הלכת, בחוץ שלכת...; את ראשי הנם -; הקור חותך -; אך זכרך לא נרדם,; וחזר עם המטר; הנמהר ותם.; ואת הלכת...; אבל בחוץ יש רק שלכת,; והבדידות נמשכת.; השמש בצבעי ענבר,; עם משהו שכבר עבר.; אבל בחוץ יש רק שלכת,; היא לא, היא לא דועכת.; זכרך הוא נוף כל כך יקר,; עכשיו רחוק, עכשיו אכזר.; מעל ראשי העצב שט,; שלכת...; נפשי דועכת...; בחוץ שלכת.;
הרעות
הראל סקעת
על הנגב יורד ליל הסתיו; ומצית כוכבים חרש חרש; עת הרוח עובר על הסף; עננים מהלכים על הדרך.; כבר שנה לא הרגשנו כמעט; איך עברו הזמנים בשדותינו; כבר שנה ונותרנו מעט; מה רבים שאינם כבר בינינו.; אך נזכור את כולם; את יפי הבלורית והתואר; כי רעות שכזאת לעולם; לא תיתן את ליבנו לשכוח; אהבה מקודשת בדם; את תשובי בינינו לפרוח.; הרעות נשאנוך בלי מילים; אפורה עקשנית ושותקת; מלילות האימה הגדולים; את נותרת בהירה ודולקת.; הרעות כנערייך כולם; שוב בשמך נחייך ונלכה; כי רעים שנפלו על חרבם; את חייך הותירו לזכר.; ונזכור את כולם...;
צמרמורת
הראל סקעת
לא רוצה לדבר ברור שאני אוהב; כי לא רוצה לריב,לא עכשיו; שניה לפני שאתה נרדם לא מוכן להיות הרע ; בחלום שלך לא שוב בבקשה; מי האמין שזה יכול לקרות ; צמרמורת; קץ הלחימה בכל הצינורות; צמרמורת; קיר לקיר ללא חומות; סוף ליקוי המאורות; שלוש בבוקר; יושבים במיטה; מפחדים לישון בלי לעשות שלום; עייפים מדי להגיון; אחד כועס כמעט שכח על מה; שני זוכר בדיוק; בלי נחמה בלי נחמה; לא רוצה לדבר ברור שגם לי כואב; פנים קשוחות נורא סומקות עכשיו; מי האמין שזה יכול לקרות ; צמרמורת; קץ הלחימה בכל הצינורות; צמרמורת; קיר לקיר ללא חומות; סוף ליקוי המאורות; שלוש בבוקר; יושבים במיטה; מפחדים לישון בלי לעשות שלום; עייפים מדי להגיון; אחד כועס כמעט שכח על מה; שני זוכר בדיוק; בלי נחמה בלי נחמה;
משהו טוב
הראל סקעת
יש לי הרגשה שמשהו טוב עומד לקרות; בבתים, בחצרות; יש צבעים קווים , צורות; יש אוויר חדש לנשום; גם בלב שלי פתאום; נפתחים החדרים ; וכמעט מיליון שירים; מחכים שם מושחזים; בלי קרבות או פגזים; מונחים בארגזים; רק לצאת, להשתחרר; והילד בי, שֶׁעֵר; כבר חוזר שוב לתמונה; אַחֲרֵי עשרים שנה; שעמד לו, מפוחד; בשקט בפינה; (פזמון); יש לי הרגשה שמשהו טוב עומד לקרות, ינפץ את הקירות; כשהפחד ייתלש, תותחים כבדים של אש; ושמיים של צבעים, יקרעו את הגבהים; וכולם יוכלו לראות; משהו טוב עומד לקרות; יש לי הרגשה שמשהו טוב עומד לקרות; אנשים, שורות שורות; יפתחו אז מגירות; לרוקן את הבִּפְנִים; והקצב לפנים; יתופף על השגרה ; לא ישאיר לנו ברירה; בגינות העמוסות; יתמלאו להן כוסות; ואורות במרפסות; פזמון..; כל מה שרק כמעט; יתעגל להיות שלם; יחייך ויצטלם; ברחוב המכוסה; משהו טוב עומד לקרות; תפסו לכם כסא;
בית אבי
הראל סקעת
מקצווי אותה שכונה דרומית; בית אבי חוזר אל חלומי; עם שעות יפות של חסד; והקיץ במרפסת; בית אבי חוזר אל חלומי; שם עומד הוא בין הדוכנים; בענן ענוג של תבלינים; בין שקים על המדרכת; שמהם הביא פת לחם; שם עומד הוא בין הדוכנים; בית אבי יושב אל השולחן; בין ימים של חול ויום של חג; בתפילות של בין ערביים; על הלחם על הבית; בית אבי יושב אל השולחן; כן, הנה בית אבי יושב אל השולחן; הנה הוא בית אבי עומד עדיין שם; ואבי עומד עדיין שם; אך ללא בניו ובלי יורשיו; ואני זוכר עדיין ריח תבלינים וקיץ; בית אבי עומד עדיין שם;
בתוך
הראל סקעת
על נשמות שלי אתה שולט,; על דקויות שבי פורט; עת במבט אותן תמצא; או בלחישה אחת רפה.; אם בתנועה שהיא מוצנעת,; מילה שנאמרה בלי דעת,; חיוך חטוף או מסויים; אתה באלה, בכולם.; אני שקעים לכל קמריך; אני ימים זורמים אליך; אני ציפור אומרת שירה; ובלעדיך אין בי מה...; אני גשרים לכל מיליך; כוכב נופל בלילותך; בי יש נתיב כל ישותך; אני טובעת בדמותך; על אכזבות מהן כוחי ניטל; וחלומות שלי קשים, אבל; כשתדרים עצמו מאד; אותך פיללתי לי בסוד.; היו שרפות בי ויותר; הפכתי מישהו אחר; אני חומקת בשתיקה; אתה הייה לי מצבה.; אני שקעים לכל קמריך...;
לאן
הראל סקעת
טיפות של חורף קר כבר שוטפות את כל העיר ; צבעים של התחלה בסופו של יום בהיר ; אני חולם אולי הוזה אותך ; לבד, מתוך השקט שוב בורח… ; לאן, הזמן, לקח אותך רחוק מכאן ; צולל בחלומות מוצא סימן, רגע קטן ; זוכר אותך לוחשת סוד ; לאט, צל לדמותך אני נשאר בך לא נוגע ונשבר ; בעולמך אבודה ; עכשיו כשאת לא כאן כבר שכחתי להרגיש ; את כל מה שהשארת אני לא חולק עם איש ; אני חולם אולי הוזה אותך לבד ; מתוך השקט שוב בורח... ; לאן, הזמן, לקח אותך רחוק מכאן ; צולל בחלומות מוצא סימן, רגע קטן ; זוכר אותך לוחשת סוד ; לאט, צל לדמותך אני נשאר בך לא נוגע ונשבר ; בעולמך אבודה ; אני שוב בורח ; לאן ; בך לא נוגע ונשבר ; בעולמך ; מתוך השקט, שוב בורח;
באב אל וואד
הראל סקעת
פה אני עובר, ניצב ליד האבן.; כביש אספלט שחור, סלעים ורכסים.; ערב אט יורד, רוח ים נושבת; אור כוכב ראשון מעבר בית מחסיר.; באב אל וואד,; לנצח זכור נא את שמותינו,; שיירות פרצו בדרך אל העיר.; בצידי הדרך מוטלים מתינו.; שלד הברזל שותק כמו רעי.; פה רתחו בשמש זפת ועופרת.; פה עברו לילות באש וסכינים.; פה שוכנים ביחד עצב ותפארת,; משוריין חרוך ושם של אלמוני.; באב אל וואד...; ואני הולך, עובר כאן חרש חרש; ואני זוכר אותם אחד אחד.; כאן לחמנו יחד על צוקים וטרש; כאן היינו יחד משפחה אחת.; באב אל וואד...; יום אביב יבוא ורקפות תפרחנה,; אודם כלנית בהר ובמורד.; זה אשר ילך בדרך שהלכנו; אל ישכח אותנו, אותנו באב אל וואד.; באב אל וואד...;
אלייך שר
הראל סקעת
לא מבטיח כלום, ; רק מבט שקט, רגע מנוחה; היו הרבה מאושרים; שלא הצליחו לעשות אותך שמחה.; בואי כמו שאת,; צוחקת לעברי בפנים רכות; אני אוהב את המילים; אך בעיקר אני שומר את השתיקות; וכשיכאב מהעולם ומבפנים ; אני אוהב גם את הפצעים הישנים; ומבטך; גשם מלטף, עצב מטפטף; תמיד הכל עד הסוף; וכשהסתיו ישיר שלכת דאגה; אני כוכב; כל הלילה חושך לא יגע; אלייך שר; כמו בהתחלה, בלי לומר מילה; אלייך שר, לך; ואני שר; לא מבטיח כלום,; רק כתף רכה, משענת ללבך; היו הרבה מאוד ידיים מלטפות; שלא מחו, גם לא דמעה מכאבך; רק הישארי, בלי לומר סליחה; מי זוכר מילים; אני נפצע מכל משפט ; אך בעיקר אני נשבר מהצלילים; וכשיכאב... ;
אין עוד סיכוי
הראל סקעת
אין עוד סיכוי; למצוא לי אהבה יפה כזאת עוד פעם; אין עוד סיכוי; שהשמיים ירעדו אלי כמו רעם; אין עוד סיכוי; למצוא כמוך מבין כולן; זו אהבה הכי גדולה שבעולם; זה בטוח שאיתך יהיה לי טוב; כאן השכל לא קובע כלום; במקרה שלך הוא לא צריך לחשוב; ולתת ללב רק לאהוב; את כבשת אותי ברגע הראשון; לא השארת סיכוי לאחרות; זה נעים כל כך איתך עכשיו לישון; זה עושה לי כיף לחיות; אין עוד סיכוי...; כמו הרוח את נשבת אלי פתאום; ושינית ברגע את חיי; כי יפות כמוך ישנם רק בחלום; ובוודאי לא בין ידי; לא הקשבתי לקולות של הסביבה; האזנתי רק ללב; את שייכת לי כל רגע כל דקה; כי רק אותך אני אוהב; אין עוד סיכוי...;
בום
הראל סקעת
מדברים; איך אומר זאת בלי לומר זאת; בום,אין מכה רכה; מעצורים השתחררו מהרגליים; בום, דרך ארוכה; וגם אם דומע; אשמר אומר בחיוך; שאני בלב שלם יודע; כמה שרציתי; המציאות רצתה לי הפוך; איך עכשיו מוצאים את התשובה; אני הולך; נפקחות לי העיניים בום; רואה בחשיכה; אני הולך; יודע שלאט אחרי הבום; תאיר לי הזריחה; מספרים שמעכשיו; בחיי אין שום סיבה לדאגה; הם לא אומרים; שיהיה כל כך קשה לקום; בסוף ההצגה; וגם אם דומע; אשמר אומר בחיוך; שאני בלב שלם יודע; כמה שרציתי המציאות רצתה לי הפוך; ואיך עכשיו מוצאים את התשובה; אני הולך; נפקחות לי העיניים בום ; רואה בחשיכה; אני הולך; יודע שלאט אחרי הבום; תאיר לי הזריחה; לא מדברים; מפחד שרק יבוא הבום; מהמבוכה; בסבלנות מחכה שרק יבוא הכלום; יתן לי מנוחה;
סוף
הראל סקעת
ובלילות הקולות הרועשים כבר מתכסים בחדר הגדול ; טרוד השקט הפוצע ; הקירות החלונות המצעים הלבנים ; תובעים ממני לספר ; את מה שאני יודע ; וככל שהם סוגרים ומתקרבים אלי לאט ; חוקרים מבררים לא מתביישים לחשוף ; אני מתחיל לדבר ; מספר הכל כמעט ; צוחק ואז בוכה ; אני מבין שזה הסוף ; הוא כבר כאן ; הוא מחכה ; לא מפחד כ"כ טהור ; אותי כבר לא צריך לשאול ; אני אשבור את החומות ; אותן בניתי בידי ; הסוף כבר כאן ; אני אקח אותו אלי ; יהיה לי טוב ; יהיה לי טוב בסוף ; אולי ; וזה מפחיד אותי לחשוב ; על מצוקות לא מוצדקות שלא עזבו אף לדקה ; שלא נתנו להפרד ; אמנם הרשו לי לאהוב רק לדקות ספורות ; ואז חזרו אלי קרוב ולא נתנו להתקרב ; בחדרים ובדממה אני מצאתי לי מקלט ; כדי לברוח ; אני לא מוצא מקום אחר ; והם הקשיבו לקולי הם היו לי למפלט ; היום אני יודע שם למדתי לדבר ; הוא כבר כאן...;
הרוח תשנה את כיוונה
הראל סקעת
לפעמים כשתל אביב אינה נסגרת; אני יורד אל הקפה שבפינה; מביט אל התנועה שלא עוצרת; גם כשמשהו קורה במדינה; אני כמו עלה נידף מכל אירוע; אבל מזמין עוד כוס קפה לשולחן; על מה אני עומד אם כל שבוע; כל אחד יכול לטרוף את העולם.; אני יודע שבסוף, יימוג הצער אולי; אולי מחר, אולי בעוד שנה; הרוח ההודפת את השחר; בסוף עוד תשנה את כיוונה.; ולפעמים כשתל-אביב אינה נרדמת; אני צועד עם הקצב של העיר; מתחת לרגלי היא מהמהמת; צלילים שירקמו בסוף בשיר; ניחוח של קפה בא מכל עבר; כולם אומרים דברים רעים על העתיד; ואיכשהו הכל יהיה בסדר; מעט יותר, פחות מדי, כמו תמיד.; אני יודע שבסוף...; הרוח הנושבת על בתינו; מערבלת עננים של סערה; רחמי מעט, רחמי מעט עלינו; הביאי לנו יום של רגיעה.; אני יודע שבסוף...;
לחלום
הראל סקעת
לחלום, חלומות אבודים ; ללחום, קרב אבוד שנגמר ; לרוץ, למקום שממנו, אף איש, אף אביר לא חזר ; לשאת את הצער, הבכי ; לצאת וברע להלום ; לחבוק אהבות נעורינו ; לנשוק לכוכב במרום ; זה גורלי, ואלה חיי, ; בלי דעת מדוע, בלי דעת מתי ; ללחום לאמת, אם בליל או ביום, ; וללכת קדימה, גם אם זהו שביל גהינום ; ואדע אם אהיה נאמן לגורל במרומים, ; אז לבי, בשלווה לו ינום מנוחת עולמים. ; העולם אז יהיה טוב יותר, ; לו בזכות איש עייף ותמים ; ללחום עד טיפת דם ורוח. ; לנשוק לכוכב במרום ; לנשוק לכוכב במרום ; לכוכב במרום ; לכוכב, במרום ; זה גורלי...;
אפילו ששריפות
הראל סקעת
אני אשיר לעולמים; אותי זכרי,; שמרי כל רגע,; אל תשמטי אותי ממך; אפילו לשנייה.; חיי אותי,; חיי אלי; אל תחדלי,; אל תעלמי לפתע,; אני שומע גם כשאת; עוצרת נשימה.; אני אהיה שלך, ואת,; גם אם יכלו זריחות; תהיי שלי, אהובתי; אפילו ששריפות.; אני אהיה שם ברגעים; של חסד רב,; של יופי ושל צער; ולא אניח שתמחי אותי; מבדל של מחשבה,; במקומות; כל כך פרועים; את שמם, סודם; הרי אינך יודעת; אני חולם לי; רק אותך; לתוך החשיכה.; אני אהיה שלך...; אני אדליק לך כוכבים; כשתיגמר השמש; אני אקח אותך אלי; אל חוף של מבטחים,; שמרי פני; וצעדי; אל תכרעי מדרך; אני שלם ורק איתך; מכל האנשים.; אני אהיה שלך...;
את ואני
הראל סקעת
את עולה כמו השמש היושבת מעלי; ורושמת בקרניה את יומי; את קרובה כמו הגשם על ראשי ועל פני; והמים שבפי לטעמי; את ואני, את ואני, כן; כמו ברק ורעם עד קצווי הים; את ואני, את ואני, כן; זה נשמע חזק יותר מהעולם; שנינו יום ולילה סובבים ללא לאות; זה מזה באים וזה אל זה שבים; כמו צבעי הקשת עוד נקשור ענן בחוט; ונאמר לו שמע באים ימים טובים; את ואני...; את ואני...; את ואני, את ואני, כן; את ואני, את ואני, את ואני, כן;
למה לי לקחת ללב
הראל סקעת
למה לי לקחת ללב -; יש לי דברים חדשים בראש,; יש לי דמיון שעוזר לפעמים לשכוח.; למה לי לקחת ללב -; יש לי הרבה לאהוב מראש,; יש לי תמיד חברים שעוזרים לשמוח.; תן לצעוק, תן ללמוד,; תן לצחוק ותן לשמוע.; תן לחיות ותן לטעות; תן לעצמך לסלוח.; פשוט לאהוב.; זה מה שרציתי לכתוב -; לך עם זה לאט,; ואז תוכל פשוט לרוץ מהתחלה.; למה לי לקחת ללב -; יש לי דברים חדשים בראש,; יש לי דמיון שעוזר לפעמים לשכוח.;
תמימותי
הראל סקעת
חוזר אל הבית הריק ; אחרי הופעה בצפון ; גופי הרוטט ; באוזני עוד קולות ההמון ; תמונות ילדותי מחייכות ; על קיר שאיננו לבן ; השקט עכשיו ; שמזכיר את עצמי הישן ; אז אולי ; יבוא היום ותחזרי אלי; אם יש סיכוי קטן תאמרי מתי ; ואבוא אלייך ; מוריד את בגדי הפאר ; בלילה אני מסתתר ; וקצת מדמיין ; שאני רק עוד מישהו אחר ; ואיך שכולם מסביבי ; אני מרגיש כל כך לבדי ; האיש האחר, ; עומד שם עכשיו במקומי ; אז אולי ; יבוא היום ותחזרי אלי; אם יש סיכוי קטן תאמרי מתי ; ואבוא אלייך ; בואי אלי; ואחבק אותך בשתי ידי; כשאתעורר אז אגלה ודאי ; שאת לא איתי ; תמימותי;
דמויות
הראל סקעת
אלף מחשבות עולות בי מול כל המראות; לרגליי נפתח עוד שער; עיני העייפות; בפני זורח אושר בגבי דמעות ; שתשוב נא על הלילה; צורבות ומלטפות; עוד מעט אני אברח; שלא תוכלו לראות; את כל השברים אספתי; בידי המכסות; את כל הפנים שרק ביקשתי לנקות; מכל השקרים אלחוש כמה מילים טובות; מנסה לחיות,אבל בלי דמויות; שמעלות בי את השאלות; על מי אני בכלל, האם יש לי מזל; שנשארתי לענות ; שקצת קשה אני פשוט הולך; שלא יראו אותי אני שוב מתרחק; מצעי הרטובים מלילה של סליחות; על כל מי שלא רציתי כמוהו להיות; על עצמי שייקחני בחלקי לחיות; כמו חלום; שייסעני אל הנסתרות; אני מנסה לחיות אבל בלי דמויות; שמעלות בי את השאלות,; על מי אני בכלל האם יש לי מזל; שנשארתי לענות; שקצת קשה אני פשוט הולך; שלא יראו אותי אני שוב מתרחק; יש ימים,אני יודע לחפש,להתגעגע; ולשוב אל מה שלא נגמר; נכבה אבל נשאר,; אני יודע שישוב מחר; מנסה לחיות אבל בלי דמויות; שמעלות בי את השאלות; על מי אני בכלל,האם יש לי מזל; שנשארתי לענות; שקצת קשה אני פשוט הולך; שלא יראו אותי אני שוב מתרחק; אלף מחשבות עולות בי;
עוד יאיר עלי
הראל סקעת
כבר שמעתי וראיתי ; את הכל מזמן ניסיתי ; להתרגל היום רציתי; אבל הכל היה לשווא ; את המחר שכבר בפתח ; עוד לא הכרתי אך הנצח ; יקח אותו ואז לבטח; לאתמול ידמה או שהיום הזה ; עוד יאיר עלי, עוד יקרא אלי; עוד יקח בשתי ידיו ; אל מקום חדש שעוד לא היה ; שלא באתי עד אליו ; שם יהיה לי טוב, זה וודאי קרוב ; גם אם לא רואים עכשיו ; רק לאדמה יש כוח ; להצמיח ולשכוח ; אני כל כך רוצה לברוח; אבל לא ממש ברור לאן ; אל מקום רחוק של אילו ; בלי כמעט ובלי כאילו ; שם אולי אותי יצילו; ואראה לרגע איך היום הזה ; עוד יאיר עלי...; עוד יאיר עלי ; עוד ייקרא אלי; עוד יקח אותי אליו;
הזמנו אורחים
הראל סקעת
הזמנו אורחים ; מה היה לנו רע ; שנינו לבד ; לבד בדירה ; הזמנו אורחים ; עכשיו מהומה ; תעביר לי את זה ; מי שותה מה ; הזמנו אורחים ; אלוהים, את יפה ; לא מבין מה אומרים ; לא מכיר את השפה ; מביא מתוקים ; מציץ בשעה ; עובר לידך ; אוסף לטיפה ; יכולנו לקחת סרט הביתה ; יכולנו לשכב קצת בתוך השבלול ; יכולנו לצאת לנשימה במרפסת ; להמציא תוכניות לטיול ; להגיד משפטים שמדי שוכחים ; הזמנו אורחים ; הזמנו אורחים ; עכשיו מהומה ; תעביר לי את זה ; מי שותה מה ; הזמנו אורחים ; מה היה לנו רע ; שנינו לבד ; לבד בדירה ; מה היה לנו רע ; יכולנו לקחת סרט הביתה...; הזמנו אורחים ; עכשיו זה נגמר ; תבואו יותר ; למה כל כך קצר ; מרטיב ת'פנים ; לוחץ מנגינה ; נושק לכתפך ; ואת ישנה ; יכולנו לקחת סרט הביתה...;
תהיה לי אהבה
הראל סקעת
עוד תהיה לי אהבה ; כזאת שלא הכרתי; סלחתי לכאב התפייסתי עם הזמן; התקווה האבודה עליה התעקשתי; גמרה אותי לאט; עמדתי בצד; בלי לדעת לאן; עוד תהיה לי אהבה; שאלך רק אחריה; שלם ומטורף; מחיים של המתנה; היא תפשיט אותי לאט כשאגיע עד אליה; מכל החרטה; לחוד אך לא לבד; והיא תבוא אלי; אחרי שכבר חשבתי לוותר; כן יום אחד אולי; עוד תהיה לי, אהבה כזאת שתישאר; אהבה כזאת שאין לה פחד; עוד תהיה לי אהבה; שנים אני חיכיתי; בין כל הנשמות; וכל האלוהים; עוד תהיה לי אהבה שנים שלא ראיתי; איך אני ממתין; בין כל האנשים; ששורפים חיים שלמים; והיא תבוא אלי...;
כמה עוד אפשר
הראל סקעת
זה אני וזו את; עכשיו זה שנינו כאן עם אותו המבט; יודעים מעט רוצים מהר; ורציתי כל כך לרוץ ולספר; אני לא מחזיק את זה בפנים; רוצה לעמוד לצעוק מכל הבניינים; כמה עוד אפשר לקרוא למה שיש בינינו אהבה; כמה עוד אפשר צריך פה מילה יותר גדולה; כמה עוד אפשר לקרוא למה שיש בינינו אהבה; את פה מולי ואת יפה; בחיים לא הייתה לי כזאת הרגשה; אם יד ביד אז לא ניפול; זה אני וזו את מכאן נוכל רק לגדול; זה רק נהיה יותר סוער; ואם זה חלום אני לא רוצה להתעורר; כמה עוד אפשר לקרוא...; ולא הרגשתי כך שנים; זה כמו תמימות של ילדים; כשאני איתך; את כמו השמש מעלי; אני אפרח בשלל צבעי; באור שלך; כמה עוד אפשר לקרוא...;
שיר ארץ
הראל סקעת
ארץ שיושביה היא אוכלת; וזבת חלב ודבש ותכלת; לפעמים גם היא עצמה גוזלת; את כבשת הרש.; ארץ שמתקו לה רגביה; ומלוחים כבכי כל חופיה; שנתנו לה אוהביה; כל אשר יכלו לתת.; שב החצב לבן לפרוח; שם בדרך יחידי; והיסמין ישיב ניחוח; שדות הזמן שלה האבודים.; ארץ שמתקו לה רגביה; ומלוחים כבכי כל חופיה; שנתנו לה אוהביה; כל אשר יכלו לתת.; כל אביב שבים לה סביוניה; לכסות את כל קמטי פניה; רוח קיץ עצב אבניה; ילטף באור.; שב הסתיו עם כובד ענניה; לעטוף אפור את כל גניה; והחורף את שמורות עיניה; הבוכות יסגור.; שב החצב לבן לפרוח; שם בדרך יחידי; והיסמין ישיב ניחוח; שדות הזמן שלה האבודים; שב הסתיו עם כובד ענניה...;
הדרך אל הכפר
הראל סקעת
על הדרך היורדת מן הכפר; בין עצי האלונים והאלה; נשארו עוד בוודאי צעדי ועקבותי; ואימי עוד קוראת לי בקולה.; אך איני יודעת מה קרה; אי אבדה הדרך הברוכה; אי אבדה הדרך אל הכפר; הדרך בה רציתי לשוב בחזרה.; אל הדרך הקסומה של ילדותי; אני שבה בחסות הערפל; ונוגעת בכולם בפניהם ובקולם; כמו נוגעת בארץ ישראל.; ואני עוברת ואני זוכרת; כל מה שהשארתי שם; עוד ניצב הבית בין עצי הזית; רוח באה מן הים.; עוד ניצב הבית בין עצי הזית; רוח באה מן הים; ואני עוברת ואני זוכרת; וליבי עודנו שם.; בלילות הארוכים הלבנים; עת הנפש לא תמצא מנוחתה; אני קמה מעפר אני שבה אל הכפר; כמו ילדה שחוזרת אל ביתה.; אך איני יודעת מה קרה...;
כמה עוד דרכים
הראל סקעת
כמה עוד דרכים יש להשבר ; ליפול על הברכיים ממש כמו ילדים; ואיך בכלל מוצאים כוחות להתגבר; למרות כל המרחק למרות כל הפחדים; כמה עוד דרכים יש להתמודד ; לא להימלט מציפורני השיגעון; וכמה עוד דרכים יש בכלל לשיר לך; לגעת בפנייך כמו עיוור לא לעזוב; וכמה עוד דרכים יש להתמכר לך; וכמה עוד דרכים יש לאהוב; היו לנו לילות של פחד והרגל; בלי תשובה אחת טובה לשאלה; ועם הזמן לומדים עם כח מברזל; לגעת ולסלוח כמו בהתחלה; כמה עוד דרכים יש להתמודד ; לא להימלט מצפורני השגעון ; וכמה עוד דרכים יש בכלל לשיר לך; לגעת בפנייך כמו עיוור לא לעזוב; וכמה עוד דרכים יש להתמכר לך; וכמה עוד דרכים יש לאהוב; כמה עוד דרכים יש להתמודד לא להימלט מצפורני השגעון; וכמה עוד דרכים יש בכלל לשיר לך; לגעת בפנייך כמו עיוור לא לעזוב; וכמה עוד דרכים יש להתמכר לך; וכמה עוד דרכים יש לאהוב; וכמה עוד דרכים יש להתמכר לך; וכמה עוד דרכים יש לאהוב;
משהו ממני
הראל סקעת
משהו ממני ילך איתך; לכל מקום אליו תלכי; וכמו ענן כבד הוא יבכה איתך; גם כשאת כבר תחייכי.; בלילות שחורים, קרים הוא יזכיר אותי; כשאת תהיי כבר רחוקה; וגם אם תסרבי, הוא ישלח בשמי; חיוך, סליחה ונשיקה.; אם את מרגישה,; אהבה היא לא חולשה.; למה שתקחי רק משהו ממני?; אני בך אשאר, עקשן לא מוותר.; קחי כבר את כולי.; משהו ממני ישכיח בך; את כל הרע שמאחור; ובחושך מר הוא ישאל אותך; אולי הגיע הזמן לחזור?; אם את מרגישה...; משהו ממני עכשיו שלך; אני יכול רק לקוות; שלא תתני אותו לגבר שיאהב אותך; כי הוא שלי והוא בסוד.;
תני לי יד
הראל סקעת
שם בבית הקטן; שושנים פורחות בגן; ובשובך הלבן -; היונה.; ואני חולם עכשיו; על כנפים של זהב,; איך בשמיים אני עף; ורק אלייך שב.; תני לי יד,; מחבקת וטובה,; תני לי יד; מחזקת ושלוה,; תני לי יד ; וחכי לי אהובה,; כשאני כאן לבד -; תני לי יד.; שם בצל אלון כבד; חי לו זכרון אובד; ואתי הוא כל העת; כמו תמונה -; ואני חולם עליו; בסופה ובשרב,; איני יכול עוד בלעדיו -; רוצה אותך עכשיו.; תני לי יד...;
אני שייך
הראל סקעת
ברגלי עברתי את הגשר,; בידי בשער אתדפק,; כי בעומק נישמתי הקשר; שלעד לא ינתק.; אור וחום רק הם נותנים לי כח; לקראתם הלב ניפתח.; לא אוכל, גם אם ארצה לשכוח -; עד עולם אני שייך.; את עיני אפקח ושוב ארימה,; אחכה לקשת בענן.; נפש יהודי הומה בי פנימה; לכחול וללבן.; אור וחום רק הם נותנים לי כח...; עוד חוזר ומתחולל הפלא; בחברת אחי ואחיותי,; בזכותם של רגעים כאלה,; שאשא עד סוף ימי.; אור וחום רק הם נותנים לי כח...;
ואת
הראל סקעת
היום שהתנפץ עלי,; עשה אותי קשה מדי; שכחתי מעצמי ודי; הייתי, לא הייתי אני; אסגור מאחורי גבי,; שוב לא יוכל לגעת בי,; בתהומות לבי; טעיתי, לא הייתי אני; שבפני הריקנות שוב לא תכה; המציאות שתחכה; שוב לא אבכה; שאתנחם; מעט; ואת,; אל מי את צוחקת כשאת,; שוב לא מחבקת; כמעט עלית בי לרגע ; הייתי אחר אם הייתי יודע; שאת,; אל מי את מקרבת מרחק; במי את מתאהבת; את מי לא עוזבת; אם רק היית נשארת,; הייתי עושה אותך מאושרת.; ושוב הולך, אותה העיר, אותם פנים; אני מכיר את הריחות שבאוויר; טעיתי, לא ראיתי אותך; כולן דומות פתאום יותר,; כל שיר עושה להיזכר; מכל צלצול הלב עוצר; נגעתי, לא הרגשתי אותך; ולעולם שוב לא רוצה להתאהב; האהבה שתרקב; הרגישות; שתישרף; לאט; ואת,; אל מי את צוחקת כשאת,; שוב לא מחבקת; כמעט עלית בי לרגע ; הייתי אחר אם הייתי יודע; שאת,; אל מי את מקרבת מרחק; במי את מתאהבת; את מי לא עוזבת; אם רק היית נשארת,; הייתי עושה אותך מאושרת.; ואת, במי את נוגעת לאט,; במי את פוגעת; כמעט כמו אז כשפצעת בי; את כל העולם את גילית; ולקחת לי; איתך; ומי זה שעכשיו נוגע בך; אני מקווה שהוא מאושר שיש לו אותך; לא מכאיב לך; בך לא פוגע; הייתי כזה אם הייתי יודע.;
לעוף
הראל סקעת
כשאני מביט למעלה; משתלט עלי כישוף; והרוח מספרת; שאני יכול לעוף.; להרים את הידיים; לעצור את השעון; להלביש את הכנפיים בדמיון.; אז אני יכול לעוף; בלי לדעת לעוף; זה עושה לי בגוף; הרגשה של קסמים; נעימים כמו ציפור בשמיים; אני יכול לעוף; כמו עלה על המים; לצוף אל ארץ שומקום; גם לכם מותר לחלום.; אני עף מעל המים; ורואה אותי שקוף; אני ילד של שמיים; ולמדתי לעוף.; אני לא רוצה לחדול; וגם לא רוצה לגדול; אני ילד שרוצה; לדעת ולטעום מהכל.; רק אני יכול לעוף; בלי לדעת לעוף; זה עושה לי בגוף; הרגשה של קסמים; נעימים, נעימים; כמו ציפור בשמיים; אני יכול לעוף; כמו עלה על המים; לצוף אל ארץ שומקום; גם לכם מותר לחלום.; העולם הוא אגדה; אם תפקח את העיניים; תנסה ואז תדע; גם לך יש זוג כנפיים.; וגם אתה יכול לעוף; בלי לדעת לעוף; זה עושה לי בגוף; הרגשה של קסמים; נעימים, נעימים; כמו ציפור בשמיים; אתה יכול לעוף; כמו עלה על המים; לצוף אל ארץ שומקום; גם לכם מותר לחלום.;
כדורי המואר
הראל סקעת
שוב אתה מביט בי מלמעלה ; מחייך בחום כמו אבא אדמה ; עננים אפורים, הגשם פסק, ; בליבי נרגעה, נרגעה מהומה ; זוכר כשהייתי ילד אבוד, ; אוסף צמרמורות בימים גשומים ; פורש ידיים אל מול הטיפות... ; ביקשתי למצוא, למצוא ניחומים ; כשהרמתי ראש, כדורי המואר ; אתה סימנת... ; "יהיה לך טוב, יהיה נהדר!" ; כשהרמתי ראש, כדורי המואר... ; בלילה כיסיתי פניי בשמיכה, ; פורט בחושך בדידות למילים ; בבוקר שרקתי בקול ברחובות, ; את זמר חיי, חיי הכפולים ; כשהרמתי ראש, כדורי המואר ; אתה סימנת... ; "יהיה לך טוב, יהיה נהדר!" ; כשהרמתי ראש, כדורי המואר... ; היום יצאתי לדרך אחרת ; מנגינה חדשה מלווה את יומי ; מתירה את פחדיי ואני כבר זורם ; בשביל המוביל, מוביל את עצמי;
הכאב הזה
הראל סקעת
יש כאב שמתיישב בתוך הלב,; שעה, שעה, אותי לרגע לא עוזב.; רואה היטב, את כל מה שאתה חושב; אתה עכשיו כבר לא מוכן להתחייב.; וזה פוגע וזה פוצע,; כשאתה לא מביט בעיני.; כן, זה ידוע, אבל מדוע?; הכאב הוא בעצם חיי.; אני עוד זוכרת שנשבעת לעד,; כשהיית מתקרב ומתחבר ישר ללב.; אני עוד בוחרת רק בך, באחד; כשהלב כל כך רעב,; לומדים לחיות עם הכאב.; יש כאב, כשאתה לא מתלהב,; כשאין ברירה נעים לי גם להתעצב,; כבר לא אוהב וכל הלילה מסתובב,; את דמעותיי אתה מזמן לא מנגב.; וזה פוגע, וזה פוצע...; אני עוד זוכרת שנשבעת לעד...;
אלוהים
הראל סקעת
לפעמים מלחמה ואש ותופת; גופות חרוכות מסכות על תינוקת; לפעמים אלוהים אתה גורם לנו לבכות; אלוהים אני קורא אתה שומע?; אלוהים אתה איתי?אנל'א יודע; אלוהים תענה; לפמים זה הים לפעמים שלכת ; תינוק שנולד, נכה יכול ללכת; העצים שוב פורחים וחיוך של ילדים; לפעמים אלוהים לך אנו מודים; אלוהים אני קורא אתה שומע?; אלוהים אתה איתי?אנל'א יודע; אלוהים תענה; אלוהים אני קורא לך אתה שומע; אלוהים אתה תמיד איתי אני יודע; אלוהים אני קורא לך אתה שומע!; אלוהים אתה תמיד איתי אני יודע; אלוהים...; לפעמים מלחמה ואש ותופת ; גופות חרוכות מסכות על תינוקת; לפעמים אלוהים אתה גורם לנו לבכות; אלוהים אני קורא אתה שומע?; אלוהים אתה איתי? אנ'לא יודע; אלוהים אני קורא לך אתה שומע; אלוהים אתה תמיד איתי אני יודע; אלוהים אני קורא לך אתה שומע; אלוהים אתה תמיד איתי אני יודע; אלוהים...;
דלת סיגרו עלי
הראל סקעת
דלת סיגרו עלי אל תחזרו אלי; קחו את השמש כבו את האור; שימו אותי לצחוק שימו מחוץ לחוק; יום וגם לילה כסוני בשחור; לו בכלל נחשבו חיי הייתי שואל אולי; אך כל התשובות הן ביד אלוהי; דלת סיגרו עלי התאכזרו אלי; הן לעולם לא בודד ישראל; הן אדע בליבי יום יצמח מלילי; כי ארץ פורחת הבטיח הוא לי; דלת סיגרו עלי אל תחזרו אלי; קחו את השמש כבו את האור; את שמי קחו ממני ותנו לי מספר; עיזבוני לי למות ולשוב לעפר; לי אין שום ערך רק רגע מנצח; קחו כל שתרצו אל תותירו דבר; לו בכלל נחשבו חיי הייתי שואל אולי; אך כל התשובות הן ביד אלוהי; דלת סיגרו עלי...;
קבלי אותי
הראל סקעת
קבלי אותי בנשיקות; קבלי את מה שמבפנים; קבליני במילים רכות; קבלי אותי כמו שאני; קבלי אותי גם כששותק; כשמכסה אותי הסתיו; קבלי אותי כשמצטדק; קבלי אותי כמו שעכשיו; אם את בכל זאת יכולה; ואם תתני לי עוד סיכוי; אולי נתחיל מהתחלה; אני מבטיח לך שאהיה ראוי; לאהבה; תתני לי פתח לליבך; אני מבטיח שהפעם זה ילך; קבלי אותי גם בלילות; כשהאמת אינה גלויה; קבליני בדרכים קלות; סלחי על כל מה שהיה; במלחמות של מי צודק; אני מפסיד בלי כוונה; קבליני כשאני בודד; קבלי אותי בהבנה; אם את בכל זאת יכולה...; אז אם הכל פשוט; אני חייב לפחות; למצוא בי את הרכות ולנסות; להתקרב אלייך; להתעמק במגע; גם אם בסוף אפגע; אם את בכל זאת יכולה...; אולי נתחיל מהתחלה; אני מבטיח לך שאהיה ראוי לאהבה; תתני לי פתח לליבך; אני מבטיח שהפעם זה ילך; קבלי את מה שמבפנים; במילים רכות; קבלי אותי כמו שאני;
ימים אחרים
הראל סקעת
מסתכלת עלי במבט שאומר:; ראיתי דברים, וניסיתי לא פעם.; חושבת שאין לך סיבה לחייך; כי הכל מייאש וחסר לך הטעם.; אני את השקט שלך מכבד; ואותו לא אפר בשל שטות או איוולת; אבל רק רציתי אותך לעודד; וללחוש לך דבר שיש בו גם תכלת.; יבואו ימים אחרים,; עם שמש ועם אלוהים; ובוקר בסדר; וערב בלי נדר; וריח של משהו מתוק.; יבואו ימים אחרים; עם שמש ועם אלוהים; ובוקר בסדר; וערב בלי נדר; וריח של משהו מתוק; משכר באוויר; מסתכלת עלי והעצב גובר; דברים נשברים, זה קורה מדי פעם; רוצה שאניח אותך לנפשך; כי הכל מייאש וחסר לך הטעם.; אני אותך לא מוכן לאבד; ותמיד רק ארצה שתהיי מאושרת; לכן, רק רציתי אותך לעודד; וללחוש לך דבר שיש בו גם תכלת.; יבואו ימים אחרים...; הנה לילה חולף לו עכשיו; ותיכף תזרח החמה; בואי איתי ובחרי לך משפע קרניים; את האחת שתביא לך ברכה.; יבואו ימים אחרים...;
בלדה לשוטר
הראל סקעת
כל הרחובות כבר ריקים הסמטאות כולן שלו; שוב הוא לבדו שוב רק עם צילו; כל הרחובות כבר ריקים הסמטאות כולן שלו; אין מה למהר או לאחר; לו להשיב ניתן את מחוגי הזמן; איזה עולם נפלא הוא היה בונה לו; רק להשיב ניתן את שחלף מזמן; איך העולם אז היה משתנה; עשר שנים לפחות הוא מהלך בין הצללים; שוב ושוב סובב בין הגלגלים; עשר שנים לפחות הוא מהלך בין הצללים; אין מי לאהוב או לעזוב; לו להשיב ניתן...; בוקר אפור באוויר הסמטאות כבר לא שלו; שוב אומרים לו לך, שוב אומרים לו בוא; בוקר אפור באוויר שוב משנה את התמונה; שמש אט יוצאת מנדנה.;
מילים
הראל סקעת
שוב העצב כאן ; שוב הפחד קם ; והסוף נרקם ; בחלוני ; זגוגית סדוקה ; ושוב שתיקה ; מותשת וזרוקה ; בדמיוני ; האור נרדם ; דמעות של דם ; שורפות לי בגרון ; ידית שרוטה ; תקרה שמוטה ; כשאני שר לך את השיר האחרון ; השארת לי רק מילים ; מקלט בין הצללים ; ספרים מסודרים ; ובין החדרים ; השארת לי רק מילים ; זר של מנעולים ; אלוהים, ; השארת לי רק מילים ; קירות שותקים עכשיו ; ומה לקחת ; כשברחת ; כן, מה לקחת ; במלחמה הזאת אולי ניצחת ; ומה נשאר לי כשהלכת? ; השארת לי רק מילים ; מקלט בין הצללים ; ספרים מסודרים ; ובין החדרים ; השארת לי רק מילים ; זר של מנעולים ; אלוהים, ; השארת לי רק מילים ; וגם לקרח קר ; כשאני נזכר ; איך את היום מולו ; מוארת בצילו ; נשברת בשבילו ; את המילים שהשארת לי ; את עכשיו אומרת לו;
בואי היום
הראל סקעת
במכונית ההיא הישנה; נשרפו שעות בנסיעה; כל הלילה בגשם; אבל העיר הזאת נגמרה בשבילה; מהר כמו ממתק; אני לא מתכוון ש...; יכולתי באמת להיות; יותר טוב מכל הגברים; שנפלו כבר ברשת; אבל עם יד על הלב; אני חושב - זו לא אהבה; מה שאת מבקשת; לא חשוב אם היית; מלאכית או לילית; אם כמוך יש עוד אלף; בואי היום; אם שיחקתי באש; אם הייתי טיפש; אם כמוני יש אלף; בואי היום, בואי היום; ובדירה ההיא השכורה; בפינה ליד השדרה; ציירת לי על הגיטרה; תראי איך זה כל מה שנשאר; מאותו הסתיו הקצר; שחלף לו לנצח ; לא חשוב אם היית; מלאכית או לילית; אם כמוך יש עוד אלף; בואי היום; אם שיחקתי באש; אם הייתי טיפש; אם כמוני יש אלף; בואי היום, בואי היום; טודודודו ...;
שוב
הראל סקעת
שוב מבטך העצוב מתארך ; אל גבי המופנה לתמיד והולך ; שוב הדמעות מלטפות שערך ; ושוב לא אשוב הפעם ; עוד רגשות נשארו באוויר ; בין גבי לעיני ; עומדים להזכיר ; את כל מה שהלב ; לא יוכל להסתיר ; ושוב לא אשוב הפעם ; ואני לא מצטער ; על שום מגע על שום כאב ; ולא הייתי מוותר ; על זיכרון אחד צורב ; כל אחד אחר היה חוזר ; אבל אני שוב לא אשוב יותר ; ויש אנשים שיגידו אולי ; מה שווה בלעדיך ; מי את בלעדי ; תלחם ובסוף את תשובי אלי ; אבל שוב לא נלחם כמו פעם ; ורק שתדעי ; שהיית בשבילי ; כל חלום ; כל האושר הגשמת למולי ; התנפצת על כתפי ; ומלאת את כולי ; אבל שוב ; לא נשוב כמו פעם ; ואני לא מצטער...; שוב מבטך העצוב מתארך ; אל גבי הרועד כתמיד והולך ; את מבטי שוב אפנה לחייך ; ושוב לא אשוב הפעם.;
גיבור
הראל סקעת
זה הזמן לגעת בלי פחד בחיים ; להביט קדימה לאופק הבהיר ; לטפס גבוה לרדת בסולם ; להרגיש לשמוע לנשום את העולם ; לא אל תפחד גם אם יהיה קשה ; חלומות עומדים להתגשם ; תקשיב בשקט לפעימות הלב ; ואל תשכח שגם אתה חולף ; גיבור ; שמור על עצמך תשמור ; תמריא גבוה אל האור ; לא יוכלו אותך לשבור ; גיבור ; שמור על עצמך תשמור ; עוף חופשי כמו ציפור ; בין האש ובין הכפור ; צא עכשיו לדרך קבל את הברכה ; ארץ חדשה תתגלה בעצמך ; פקח את העיניים ותשאר תמים ; תן לאהבה לעשות בך קסמים ; אתה הרי יודע יהיו גם מכשולים ; ומדי פעם תשבור את הכללים ; ואם תטעה פתאום בלי כוונה ; קח את הלקח ממש כמו מתנה. ; גיבור ; שמור על עצמך תשמור ; תמריא גבוה אל האור ; לא יוכלו אותך לשבור ; גיבור ; שמור על עצמך תשמור ; עוף חופשי כמו ציפור ; בין האש ובין הכפור;
שוב מאושר
הראל סקעת
אולי אם תשלוף עליי את החושך שלך ; יהיה פה קצת אור; ורק אז תנשום לרווחה, כבר לא תעבור; ליד העבר שלך על קצות האצבעות; תהיה חייב לתת לו תשובות; תראה לי את כל מה שעובר,; את כל מה שגומר; את מה ששובר אותך בלילה; גם אם מאוחר; תראה כדי שאדע; איך לעשות אותך שוב מאושר; אולי אם תכיר לי את מה שקר אצלך; יהיה פה קצת חם; הסודות המדברים בפיך השותק; הקמטים ליד העין כשאתה צוחק; שמזכירים לי מה עברת כדי לחייך; תראה לי את כל מה שעובר,; את כל מה שגומר; את מה ששובר אותך בלילה; גם אם מאוחר; תראה כדי שאדע; איך לעשות אותך שוב מאושר; איך לעשות אותך שוב מאושר; אולי אם תיקח אותי לגשם שלך; תהיה פה קצת שמש; כמו טיפות שזולגות על חלון ביום חורף; אתגנב ללבך; ותראה לי את כל הרע מקורב; שיהיה לנו טוב; תראה לי את כל מה שעובר,; את כל מה שגומר; את מה ששובר אותך בלילה; גם אם מאוחר; תראה כדי שאדע; איך לעשות אותך שוב מאושר; תראה כדי שאדע; איך לעשות אותך שוב מאושר; איך לעשות אותך שוב מאושר;
מסביב יהום הסער
הראל סקעת
מסביב יהום הסער,; אך ראשינו לא ישח; לפקודה תמיד אנחנו,; תמיד אנו, אנו הפלמ"ח.; ממטולה עד הנגב,; מן הים עד המדבר -; כל בחור וטוב - לנשק; כל בחור על המישמר!; נתיב לנשר בשמיים,; שביל לפרא בין הרים, -; מול אויב דרכנו יעל,; בין ניקרות ובין צורים.; ראשונים תמיד אנחנו,; לאור היום ובמחשך; לפקודה תמיד אנחנו,; תמיד אנו, אנו הפלמ"ח.;
בן יפה נולד
הראל סקעת
בן יפה נולד; על כתף הכרמל; ומברכים הגיעו מכל עבר.; גשם טוב ירד; כי נעתר האל; והחיטה נבטה בשדות השבר.; שמש חם זרח; ורוח קר נשב; הילד כבר לומד לקרוא בספר.; עץ שקד פרח; סיון, תמוז ואב; והתינוק הרך היה לגבר.; בוקר יום ראשון; ליד התחנה,; חיכתה איתו עד שתבוא רכבת.; בשוכבה לישון; לפני שנרדמה; שורות כחולות היתה אליו כותבת.; ציפורים עוזבות,; בערב כבר קריר,; יפה בליל שבת חיכתה בשער.; סתיו ברחובות; מחר היא בת עשרים,; אך למה לא מלאו עשרים לנער?; בן יפה נולד...;
ציפור
הראל סקעת
ראיתי פעם איך אני נשבר ; מכאן חשבתי שאברח ; ומה שלא ארגיש כאן מקרוב ; אולי אבין רק ממרחק ; המשכתי הלאה אל מקום אחר ; ממריא לחופש כמו ציפור ; חולם לעוף גם אם יודע ש...; את שתי כנפי שוב ינסו לשבור ; הו ילד ילד ; אין בך מנוח ; לא תמצא מרגוע ; גם בעיר זרה ; רחובות של שקט ; ארץ מרוחקת ; אלף קילומטרים ; עם כנף שבורה ; בחוף חיכה עולם כל כך דומה ; אותם שמיים ואותו אפור ; ואיך דמיינתי כאן עוד אשתנה ; איך השתניתי פעמים אינספור ; הו ילד ילד ; אין בך מנוח ; לא תמצא מרגוע ; גם בעיר זרה ; רחובות של שקט ; ארץ מרוחקת ; אלף קילומטרים ; עם כנף שבורה ; הו ילד ילד ; רוץ אחר הרוח ; אין מקום לנוח ; אין כבר בשביל מי ; כל מה שראיתי ; כל מי שהייתי ; עכשיו כבר לא יודע ; מי מהם ; אני.;
אצלי הכל בסדר
הראל סקעת
אותך אני אוהב ודאי לאורך כל הדרך; למרות שאת נסערת כבר ממישהו אחר; אותך אני אכאב ודאי יותר עם בוא הערב; ואם אשכח - הלב תמיד זוכר.; איתך היו ימי דולקים כאש תמיד בוערת; איך לובן צווארך צונח על כתף זרה.; איתך יקדו שוב עלומי בלהבה אחרת -; איך השריפה ההיא רק בי נותרה.; אצלי הכל בסדר; ולא חשוב אם לא אמצא תשובה,; אצלי הכל בסדר,; היום כבר לא מתים מאהבה.; אותך אני אחלום בלילה עם אישה אחרת; והכאב ילהיב אותי כמו לפיד בוער,; אותך אני אנשום ודאי בכל דקה עוברת,; ואם אשכח, הלב תמיד זוכר.; אצלי הכל בסדר...;
אמרת שהשמש
הראל סקעת
אמרת שהשמש תמיד היא זורחת ; והלילה שלנו הוא צל שעובר ; אפילו שכאן החושך מזמן ירד ; אבל היום רק מתחיל אצל מישהו אחר. ; אמרת שתמיד יש מקום לתקוה ; מספיק נר אחד ש... שעוד לא כבה ; והוא שיאיר את החושך כולו ; אני האמנתי אז איך זה שאת כבר לא? ; איך את רואה רק שמיים שחורים? ; הן ודאי במרום יש מליון כוכבים ; וירח אחד ליבך עוד זוכר ; השמש זורחת אבל תמיד במקום אחר. ; עכשיו את שותקת, ניסיתי בצחוק ; מהעץ הנדיב את נפלת די רחוק ; כל הזמן ישנה, כבר לא מספרת כלום ; ואין אף מילה שתגרום לך לקום. ; לחזור ; איך את רואה רק שמיים שחורים... ; ואני לך כל כך הקשבתי ; ושתקתי כל הזמן ; בשבילי השמש זורחת ; רק מתי שאת כאן.;
עודני ילד
הראל סקעת
בשמיים יפה התכלת,; ואני מצייר עננים; אז אומרים ההורים: "נו, ילד,; גם אנחנו היינו קטנים".; הגדולים שואלים: "נו, ילד,; מה תרצה לעשות כשתגדל?"; שאלה שכזאת מבלבלת; ואני לא יודע בכלל.; פזמון X2; איך אדע?; ועודני ילד; זו חידה; ותשובה לי אין; כשאדע,; לא אהיה כבר ילד; בינתיים לי שיר מתנגן,; כן כן.; במילים, בצלילים האלה,; אשחק מאושר בשירים.; ואומרים ההורים: " נו, ילד"; ואומרים וחוזרים ואומרים; אז אני מתבייש כאילו,; וחושב לעצמי מחשבות; ואני לא עונה אפילו,; כשאגדל אז יהיו לי תשובות.; פזמון X2; בשמיים יפה התכלת,; ואני מצייר עננים; אז אומרים ההורים: "נו, ילד,; גם אנחנו היינו קטנים".; הגדולים שואלים: "נו, ילד,; מה תרצה לעשות כשתגדל?"; שאלה שכזאת מבלבלת; ואני לא יודע בכלל.; פזמון X2;
Il Restera Ses Mots
הראל סקעת
Elle s’est tue ce soir ; Elle n’est plus dès lors ; La voix que j'aimais ; Et jamais plus ; Je n'marcherai ; A ses côtés ; dans la rue, comme j'aimais ; Non jamais plus ; je ne pourrai ; Je ne saurai ; Ressentir la chaleur ; et la douceur ; de son regard ; Quand vient le soir ; Je me perds, je vis sans elle ; Il restera ses mots ; Pour vivre et pour grandir ; Il restera ses mots ; Pour aimer, pour vieillir ; Il restera ses mots ; Ceux qu’elle a su me dire ; Oh mon Dieu ; Il restera ses mots ; Et dans ce grand silence ; Quand vient le soir je suis perdu ; Je doute de moi ; J’aurais tellement besoin de sa présence ; Qu'elle me rassure avec sa voix ; Il restera ses mots ; Pour vivre et pour grandir ; Il restera ses mots ; Pour aimer, pour vieillir ; Il restera ses mots ; Ceux qu’elle a su me dire ; Oh mon D.ieu ; Il restera ses mots ; Il restera ses mots ; Mais c’est si peu de choses ; Quand celle qui les dit ; N’est pas là quand il faut ; Il restera ses mots ; Qu’il me faudra choisir ; Oh mon D.ieu ; Il restera ses mots ; Elle m'a laissé seul ; Si désemparé ; J'ai tout oublié ; Des rêves que j’avais ; Oui mais elle m’a donné ; Ces mots qu'elle emportait ; Avec elle, et je m'en vais ; Il restera ses mots ; Pour vivre et pour grandir ; Il restera ses mots ; Pour aimer, pour vieillir ; Il restera ses mots ; Ceux qu’elle a su me dire ; Oh mon Dieu ; Il restera ses mots ; Il restera ses mots ; Qu’il me faudra choisir ; Oh mon Dieu ; Il restera ses mots;
ילד ואבא ואמא
הראל סקעת
בכל פעם כששמש שוקעת; וכשמטוס בשמיים עובר; אתה שם בכל אלה, שמור מלמעלה; שכלום לא יהיה כאן חסר; וכשגשם ראשון מגיע; והלילה אפל ומנוכר; אתה שם בכל אלה, דואג מלמעלה; שלא יהיה לנו קר; ובינינו נמצא הים; והשמיים ואולי העולם; וגם הם לא יפרידו בינינו, ילדי הקטן; ואפשר לנסות ולחייך, לאהוב וללכת קדימה; ובסוף ניפגש ונשוב להיות; ילד ואבא ואמא; בכל פעם שיש יום הולדת; ולבית באים חברים; אתה שם בכל אלה, משגיע מלמעלה; שרק יהיה פה טעים; וכשבכי תינוק מפציע; זה דוקר ושורף את הלב; אתה שם בכל אלה, שומר מלמעלה; שלא יהיה לי כואב; ובינינו נמצא הים..;
אני
הראל סקעת
אני. אני.; לעמוד מול המראה, ולהגיד הנה אני.; להסתכל לאני המוזר הזה ישר בתוך העיניים.; מי זה שם?; שהופיע מולנו ונעלם? מי הוא באמת? מי הוא באמת?; אני רוצה לרחף בכוחי ולראות הכול מלמעלה; להבין את מה שמבני האדם והלאה.; הו הו הו הו....; אני. אני.; חבל שנולדתי בן אדם. ; אני יכול (לראות) לחשוב, למשש, להריח; אבל זה לא מספיק לי...; אני רוצה ; לרחף מעל האנשים ; בשקט מופלא. בשקט מופלא.; אני רוצה לרחף בכוחי ולראות הכול מלמעלה; להבין את מה שמבני האדם והלאה; הו הו הו הו....; כל חיי אלך לסרטים, ; אזיין, אעבוד, אוכל ואישן; ואבכה ואצחק,; אתעצבן, אתחתן ואוליד ילדים (שיעשו אותו דבר).; אני רוצה לרחף בכוחי ולראות הכול מלמעלה; להבין את מה שמבני האדם והלאה.; הו הו הו הו....;
לא ממהר
הראל סקעת
לא ממהר לישון אבל איתך רודף שינה; אני עוקף שתיקות אבל איתך אוסף שתיקה; לא מתמסר מהר לסיפורים קטנים; אבל איתך כל שום דבר נפתח למניפת צבעים.; איתך כל צל של עץ זו הזמנה לפרוש מחצלת; מחכה עד שירח צף והחמה צוללת; תמיד רוצה יותר וכשמוצא רוצה אחר; אבל אצלנו רק שככה, שככה נשאר; וכשאומרים לי לעצום עיניים ולחפש; בפנים עמוק, כדי להביע משאלה אפשר הכי רחוק; אני מביט בך, מביט בך וחוזר; שככה נשאר; איתך כל צל של עץ...;
אלייך
הראל סקעת
וביום ההוא, כשאיבדתי ערך ; מצאתי את כל העולם בעינייך ; כשכולם אז ברחו לבית ודרך ; אני רציתי לחזור רק אלייך ; ובלילה ההוא, כשנשברתי אז חרש ; ליטפת את ראשי בחום מבורך ; כשכולם האמינו באור ובשמש ; אני תמיד האמנתי רק בך ; והייתי קרוב לוותר וליפול ; את ניגנת בשבילי עד אחרון מיתרייך ; כשכולם ביקשו לעולם הגדול ; אז אני ביקשתי אלייך ; ובסתיו ההוא, שהפריע לקצב ; הפסקתי לרעוד רק בין ידייך ; כשכולם אז ברחו לתהום ולעצב ; אני בחרתי לברוח אלייך ; והייתי קרוב לוותר וליפול ; את ניגנת בשבילי עד אחרון מיתרייך ; כשכולם ביקשו לעולם הגדול ; אז אני ביקשתי אלייך ; בחיים האלה, כשכלום לא מובטח ; אני נשבע להאיר את צללייך ; ואיזה מזל שיש לי אותך ; מה הייתי עושה בלעדייך ; והייתי קרוב לוותר וליפול ; את ניגנת בשבילי עד אחרון מיתרייך ; כשכולם ביקשו לעולם הגדול ; אז אני ביקשתי אלייך ; כשכולם ביקשו לעולם הגדול ; אז אני ביקשתי אלייך;
שולחנות ריקים
הראל סקעת
התוגה הזאת אילמת; הכאב זורם בדם; שולחנות ריקים יעידו,; חברי מתים כולם; כאן דיברו הם על המרד.; כאן הוצתה הלהבה; כאן זימרו על אור השחר,; אור השחר שכבה; כאן פקחו את העיניים; וראו עולם נולד; באוזני קולם כמו זמר; הוא מתנגן לעד..; והמילים אשר זימרו; כצוואה הותירו; ממתרס בודד אשר אבד; חברים טובים סלחו לי; שאני עדיין חי; התוגה הזו אילמת; הכאב בתוך עורקי; רוח רפאים בדלת; פני המתים בחלונות; שולחנות ריקים ירעידו; את זוכרי הזיכרונות; חברים אימרו הגידו,; מה הצמיח חורבנכם; שולחנות ריקים יעידו; שלעד אבד קולכם.;
חזרתי אלייך
הסנדלרים היחפים
חזרתי שוב אלייך כשבוי אחרייך; מלא תשוקות מרובות; מלא תחושות טעונות; ישבתי רחוק היה שם מתוק ; ועם כל הצחוק לא הפסקתי לחשוב. לא לא; ראיתי עולם לעולם לא מושלם; שפתך בשפתי ארץ ילדותי; שבתי אלייך; כבן טיפוחייך לא ראשון; כבן טיפוחייך ולא אחרון; חזרתי אלייך כשבוי אחרייך; למרות הקשיים וסכנת החיים; חזרתי אלייך כשבוי אחרייך; רגשותיי באזיקים קשורים אלייך; קשורים אלייך; ישבתי רחוק היה שם מתוק; ועם כל הצחוק לא הפסקתי לחשוב; ראיתי עולם לעולם לא מושלם; שפתך בשפתי ארץ ילדותי; שבתי אלייך בן טיפוחייך; לא ראשון ולא אחרון; למרות הקשיים וסכנת החיים; רגשותיי באזיקים אלייך הם קשורים; חזרתי אלייך, חזרתי אלייך; הייתי רחוק היה שם מתוק; ועם כל הצחוק לא הפסקתי לחשוב; ראיתי עולם לעולם לא מושלם; שפתך בשפתי ארץ ילדותי; שבתי אלייך בן טיפוחייך; חזרתי אלייך; למרות הקשיים סכנת החיים; רגשותיי באזיקים אלייך הם קשורים; חזרתי אלייך שבוי אחרייך; תשוקות מרובות תחושות טעונות;
לקום בבוקר חי
מקהלת הזקנים
לקום בבוקר חי זה כל כך נעים ; הולכים לעבודה, עובדים עובדים עובדים ; עובדים עד שגומרים, זה נקרא חיים ; לקום בבוקר חי זה כל כך נעים ; לישון בלילה חי זה כל כך נעים ; שוכבים על המיטה, חולמים חולמים חולמים ; חולמים עד שגומרים, זה נקרא חיים ; לישון בלילה חי זה כל כך נעים;
את הכסף
מיכה שטרית
את הכסף ואת השנים הטובות; את הטעם לחיות הכי טוב שיש; את הכסף ואת החלומות; ואת כל הלילות שיכולתי להיות איתך.; המדינה של מי המדינה; והמנגינה של מי המנגינה.; את הדיל והחשבון, את התלוש האחרון; את הניצוץ את החשמל את הנמל והמפעל; את הכבוד את המילה את התרופה למחלה; את הלחם הרעוע את המחר והאתמול.;
ציפור השחיתות
מיכה שטרית
טומן ידי בצלחת לא מתבייש לקחת; כל מה שבא לי, כל מה שבא לי; העולם יפה לי וזה עושה לי; דגדודים, דגדוגים, דגדוגים.; כמו מלח על הפצע; התאווה לבצע מוציאה ממני; חשמלים, חשמלים, חשמלים.; מה את מתלוננת אם את נותנת; לחתול לשמור על השמנת; מה את מוטרדת מינית ; זאת הת וכנית המדינית; שתהיי לדוגמנית; כי זה עושה לי; בלבולים, בלבולים, בלבולים.; כוכב נולד כוכב נופל; המשחקים באור וצל; זה רק נדמה לי, זה רק נדמה לי; חצי מלאך חצי זונה; אני קורא היא לא עונה; אולי ניתקו לי, אולי ניתקו לי.; בבוא העת בבוא הזמן; אולי אפגוש את התליין; לא אל תבכו לי, לא אל תבכו לי; בלבולים, חשמלים, דגדוגים.;
אל ניניו
מיכה שטרית
אֶל נִינְיוֹ יָבוֹא וְיִסְגֹּר אֶת כָּל מַה שֶּׁפָּתוּחַ ; חַד וּבָרוּר בְּלִי שׁוּם וִיכּוּחַ ; אֳנִיּוֹת יַפְלִיגוּ עַל עָנָן בַּשָּׁמַיִם ; מְכוֹנִיּוֹת יִסְעוּ מִתַּחַת לַמַּיִם ; יוֹם טוֹב, דָּגִי דָּג ; יוֹם טוֹב, זֶבְּרָה עָפָה ; יוֹם טוֹב גַּם לָךְ, אֲהוּבָתִי הַצָּפָה ; לַיְלָה לַיְלָה לַיְלָה טוֹב ; לַיְלָה לַיְלָה טוֹב;
שיר לכת
מיכה שטרית
קח את התוף ילד, קח את התוף; תופף וצעד, צעד ותופף במורד הרחוב; ושיר את השיר, ילד, בקול צלול, טהור; שיר את השיר, תופף וצעד, אל האור.; חלילי הרוח, המרחב הפתוח; התקוות, התהילה וחוסר המנוח; ושיר את השיר, ילד, תופף וצעד קדימה; שיר את השיר, תופף וצעד, מלאך קטן של אמא.;
נמנע ממך
מיכה שטרית
אֲנִי נִמְנָע מִמֵּךְ וְהוֹלֵךְ אֶל הַיָּם ; בַּשֶׁפֶל גַּאֲוָתִי, רֵיק כְּמוֹ צֶדֶף ; לֹא נִשְׁבָּר עַל סֶלַע, לֹא נִתָּז כְּמוֹ מַיִם ; הוֹלֵךְ כָּבֵד, לוֹחֵץ עַל הַחוֹל. ; יוֹרֵק מוּל הָרוּחַ וְחוֹטֵף בַּפָּנִים ; כְּמוֹ בְּכָל פַּעַם שֶׁאֲנִי מוֹצִיא מִבִּפְנִים ; אֲנִי נִמְנָע מִמֵּךְ, אֲנִי נִמְנָע מִמּךְ; הוֹלֵךְ כָּבֵד, עוֹזֵב אֶת הַכֹּל. ; אֲנִי נִמְנָע מִמֵּךְ וְהוֹלֵךְ אֶל הַיָּם ; בַּשֶׁפֶל גַּאֲוָתִי, רֵיק כְּמוֹ צֶדֶף ; לֹא נִשְׁבָּר עַל סֶלַע, לֹא נִתָּז כְּמוֹ מַיִם ; הוֹלֵךְ כָּבֵד, עוֹזֵב אֶת הַכֹּל. ; הוֹלֵךְ כָּבֵד, עוֹזֵב אֶת הַכֹּל.;
לב של פרא
מיכה שטרית
בחזרה להתחלה - תומר בורנשטיין; לב של פרא לא יודע מה זה יופי ; רוצה לקחת וזהו. ; לב של פרא לא מבין איך זה בא לו ; יש בו רעב וצימאון, רוצה לאכול אותך. ; לב של כלב רוצה לשחק לך בתחתונים ; עיניו נוצצות, הוא לומד את דרכו הביתה. ; לב של מלך זה לב בלי פחד ; הורג דרקון ולוקח מלכה. ; חבל, קחי את זה קל ; כי אין מקום לרגישות באדם בכלל ; מלבד האפשרות למות, לאט, לשוט, לשוב... ; לאפר ואבק, לא בלי מאבק ; עם ציפורניים ושיניים, עם הזין , עם זרע ויין ; שובר את הבדידות, מקבל בידידות ; את עול שדייך ; את הסיבוב על אחורייך ; ניסיון לאהבה, בלב, במחשבה ; בעיר החרבה, הגנובה, שטופה בתאווה ; בדמעות בטעם תות ; עם כל התום והשחיתות;
אסקימו
מיכה שטרית
פתיתים מתגבשים נאספים כמרבד קטיפתי ; אז הנה השלג כמו דף חלק ; והנה הכלבים רתומים למזחלת ; אסקימו, אסקימו, ; והנה אתה בחופי התכלת אוכל ארטיק ; כי ככה זה מתחת לאפס. ; השושן מלבלב, היא יפה באופן אלים עם רצון לעוצמה ; היא תאכל לך את הלב ואת תולדות חייך ; והנה הדב הנצחי עם הילתו הלבנה ; אסקימו, אסקימו, ; והנה אתה אל מול ים ; אסקימו, אסקימו, ; כי ככה זה מתחת לאפס.;
מקצב של שחורים בקובה
מיכה שטרית
כשיפציע ירח מלא אסע לסנטיאגו דה קובה ; אסע לסנטיאגו ; במרכבת מים שחורים ; אסע לסנטיאגו ; תקרות הדקלים ישירו ; אסע לסנטיאגו ; כשיחפץ הלולב להיות חסידה ; אסע לסנטיאגו; וכשתחפץ הבננה להיות מדוזה ; אסע לסנטיאגו ; אסע לסנטיאגו; עם ראשו הבהיר של פונסקה ; ועם שושנת רומאו ויוליה ; אסע לסנטיאגו.; ים ניר וכסף מטבעות.; אסע לסנטיאגו.; הו קובה! הו קצב זרעים יבשים!; אסע לסנטיאגו.; הו מתן חם וטיפת עץ!; אסע לסנטיאגו.; אסע לסנטיאגו.; תמיד אמרתי שאסע לסנטיאגו; במרכבת מים שחורים.; אסע לסנטיאגו.; רוח ואלכוהול בגלגלים,; אלמוגי בעלטה,; הים טבוע בחול,; חום לבן, פרי שמת, ; אסע לסנטיאגו.; הו רעננות בוקר של גומא!; הו קובה! הו פיתול אנחה ורפש!; אסע לסנטיאגו.; הו קובה! הו קצב...;
שמרי קולך
מיכה שטרית
שמרי קולך ורגש אשמה; שמרי אישה; שמרי עמוק עמוק בתוך הנשמה.; גלים גבוהים גואים בך; ומעבר מסתתרת לה ילדה קטנה; מבט כהה בוהה חוקר; בתוך נבכי הזמן; קוויים דקיקים הומים עולים; מגלים סיפור ישן; גלים גבוהים גואים בך; ומעבר מסתתרת לה ילדה קטנה; עיני התכול שבך דומעות; אומרות אישה; שמרי עמוק עמוק בתוך הנשמה.;
הכל בשר
מיכה שטרית
הכל בשר כלום לא נשאר; משהו מתחיל משהו נגמר; והעניינים גדולים כקטנים; לא מעידים שהיית פה בכלל.; עולם של עיניים בדיה מול מציאות; ואיפה אלוהים בפנים או בחוץ; פעם ידעת לבכות ולא חשת מובס; מה זה משנה מי נגד מי, מי נגד מי.; אז בואי, בואי לראות; את האור הרך בין הערביים; יש באוויר ריח של חג; אתה מרגיש מיוחד אתה מרגיש אחד.; הכל בשר כלום לא נשאר; ולא הספקת הכל הרבה מזה מיותר; ויכולת לאהוב להותיר בה סימן; אבל אזל הזמן תמיד זה הזמן.; עולם של עיניים בדיה מול מציאות; מאיפה את מוכרת לי? מהארץ או מחוץ; מה זה משנה אם את הולכת עכשיו; ולא נשארת איתי לעבור את הסתיו.; אז בואי...;
לאט לאט
מיכה שטרית
חושב על הריק; על האפשרות למלא; ליצוק איזשהו תוכן; לתפוס מעט; חושב על הזמן; על האפשרות להאט; ליצור מרכז כובד; לתפוס מרחק; לאט, לאט יבואו המבקשים את המחשבה; לאט, לאט תבואי גם את; לאט, לאט יבואו המבקשים את המחשבה; לאט, לאט תבואי גם את; חושב על האיך; ולמה אם בכלל; על כל בדל של אפשרות; להתאמץ כדאי; ממילא זה מפתיע; ואתה אף פעם לא מוכן; אז קח את זה ככה; קח את זה קל; לאט, לאט יבואו...;
אבק שוקע
מיכה שטרית
אבק שוקע, אולי עכשיו אפשר; לבקש את האור הרגוע; בין שברי הענן נשפך הזוהר; המבקש את הים שעזבתי מזמן; שובי אלי בספינה לא נראית; השיקי את הלב המבקש להפליג; שובי אלי, שובי אלי; לומד לגעת, לחולל סערה; לעמוד מול חרבו של האור; ייפתחו שערים בהיכלי תהילה; ותשובי לנשוב, רוח גדולה;
טבריה
מיכה שטרית
נִדְּפֹק בַּמֶּלֶךְ, נִדְּפֹק לוֹ בָּרֹאשׁ, אַחַת שְׁתַּיִם שָׁלוֹשׁ. ; כְּמוֹ בְּרוֹמָא, כְּמוֹ בְּפָּרִיז, כְּמוֹ בַּאֲמֶרִיקָה. ; נִדְּפֹק אֶת הַכֵּהֶה, נִדְּפֹק אֶת הַבָּהִיר, ; נִדְּפֹק אֶת הָרֹאשׁ חָזָק בַּקִּיר. ; נִקַּח כַּדּוּר, נִקַּח מַשְׁקֶה, נִקַּח זְרִיקָה, כְּמוֹ בַּאֲמֶרִיקָה. ; נִדְּפֹק אֶת הַנְּסִיכָה, זֶה עוֹלֶה מָאתַיִם שֶׁקֶל, ; וְנִבְכֶּה עִם הַהִמְנוֹן וַהֲנָפַת הַדֶּגֶל. ; נִתֵּן לַיֶּלֶד שֶׁיּוֹשֵׁב מוּל הַמָּסָךְ, ; נִתֵּן לוֹ קְצָת כֶּסֶף, נַגִּיד שֶׁזֶּה כָּךְ; כְּמוֹ בַּאֲמֶרִיקָה. ; אֲבָל אַתְּ רוֹצָה לִנְסֹעַ לִטְבֶרְיָה בִּלְעָדַי ; רוֹצָה לִנְסֹעַ לִטְבֶרְיָה בְּשַׁבָּת ; רוֹצָה לִנְסֹעַ לִטְבֶרְיָה.;
אב מ
מיכה שטרית
אלף שנות אור ביני ובין האיש מהכוכב שממול; שעה וארבעים דקות אל מישהו מעבר לגבול; אני אפילו לא מכיר את השכן שגר קומה אחת מעלי...; שזה עשרים מדרגות בדיוק. מן בדידות שכזאת.; גם בלי אינטילגנציה מכוכב אחר; אני יודע שאני חי כמו אידיוט.; וגם אם אלף חלליות ירחפו מעלי; תמיד אהיה איש בודד מאוד.; אלף שנות אור ביני ובין הקוסם מארץ חוץ; ורק דקה ועשרים שניות לפני הפיצוץ; אני אפילו לא מכיר את עצמי גם אחרי ארבעים דקות של טיפול...; פעם פרויד, פעם יונג, פעם פרויד, פעם יונג. מן בדידות שכזאת.; גם בלי אינטילגנציה...;
שיר מאסף
מיכה שטרית
ועכשיו במבט לאחור נספור; נקודה כואבת, נקודת מפנה, נקודה של אור; ואת, רגע מתוק נקודת אהבה, את יותר מחלום; הרבה יותר מחלום.; זה יותר מחלום, יותר מחלום; רחוק יותר מחלום.; זה יותר מחלום, יותר מחלום; הרבה יותר מחלום.;
צלהבים
מיכה שטרית
אני אברהם קוסטיצקי. נשוי עם שלושה. סוף הקיץ. אחרי הגורן. שדה ושמש ובן אדם.; עומד פה בעולם. קטן כזה, כלום כזה. אובד בין השדה ובין השמש. שום צל. שום מסתור.; מן ההר ולמטה חלקות שדה ביוֹבש שונה שהאפור השדוף כבר כילה ממנו את כל השונה.; ובין השמש והשדה כל מה שהיה חי או צומח וכבר הוא שרוף. לא יותר מקוץ שרוף או סִדְרִיָּה שְׁדוּפָה.; אדם אחד קוץ אחד שרוף, ואין כלום בין השדה לשמש שאינו שרוף. ושום שרוף אינו כלום אלה רק נמצא. זה הסדר מאז ימות עולם. לא חושב, לא יודע, לא רוצה, רק נמצא. ; גלמוד ללא סִתְרָה. סוף כוח ההשתנות. מה שיכלה השמש לכלות כבר כילתה. נשארו השרופים ושמש אחת גדולה. קיסרות שרופה של השמש. אין עוד מה שישרף. ריקות מלאה ושלמה בִּמְלוא הריקות שתיתכן.; רק לבנת השרוף כאן, וּצחיחות השמים הריקים, וּבָאמצע הכול, זו היא, תמיד, השמש. שלא אִכפת לה כלום. ושגם לא יכול להיות אִכפת לה ולא כלום. כולה צילהוּב אחד אין סופי. והכול כבר צולהב עד כלות. מה נשאר, נשאר כלום אחד אדיר מצולהב כולו סביב סביב, סביב וסביב כל הארץ. ורק זה עוד ישנו. הפשוט לגמרי הזה, האין כלום לגמרי האדיר הזה, המצולהב הזה עד תום. זה הכול. כל ההכול. ואיש אחד עומד. לבוש כולו. בנעלים כבדות. במגבעת עליו. בידיים כבדות. בשדה בשמש. תראה איך זה.;
יונתן
מיכה שטרית
יונתן טיפס על עץ ושכח לרדת; בינתיים אמא הזדקנה ואבא מת; אין מי שיגיד לילד; יונתן, יונתן רד; העץ הנדיב פורש ענפיו מחבק את הילד; שניהם מביטים איך הנוף הופך לנדל"ן; אהיי! - צועק יונתן; אהיי! - מחזיר לו ההד; יונתן יונתן רד; תבוא הביתה תראה ערבים ערבים; תבוא הביתה תראה יהודים יהודים; ומה שבינהם זה אתה שתקוע פה באמצע; יונתן יונתן רד; יונתן טיפס...;
שיר ההד
מיכה שטרית
בוקר עלה בהרים הכחולים; טיפסתי נושם בשבילים עתיקים; נולד בי שיר זמר נושן:; "הו, מה כחול!"; והד לי ענה מהרי הבשן:; "הו, מה כחול, כחול, כחול, כחול!"; שמש מכה על ראשי הגבעות; קרוע בגדי ופני לוהטות; שירי אז עלה בצמא:; "הו מה עייף!"; והד לי ענה מאבני החומה:; "הו מה עייף, עייף, עייף, עייף!"; ערב יורד ובגיא דמדומים; פסעתי בודד בשבילים אדומים; שירי מתגלגל במדרון:; "הו מה בודד!"; והד לי ענה מהרי גוש עציון; "הו מה בודד, בודד, בודד, בודד!"; ליל ירד בין צוקי הר נבו; צבוע בוכה אל מדבר וחולו; קולי מחפש את רעי; "הו מה רחוק!"; והד לי ענה מפסגת הר סיני:; "הו מה רחוק, רחוק, רחוק, רחוק!";
בדרך הגדולה
מיכה שטרית
ענבלים במרעה ושריקות ; ושדה בזהב עד ערב. ; דומיית בארות ירוקות, ; מרחבים שלי ודרך. ; העצים שעלו מן הטל, ; נוצצים כזכוכית ומתכת. ; להביט לא אחדל ולנשום לא אחדל ; ואמות ואוסיף ללכת.;
בחיפה מול הים
מיכה שטרית
בחיפה מול הים ריחות המלח; עולים מתוך האדמה ושמש; התולה על עץ, פורמת רוח.; בתוך שורת עצים טובלת אבן; נטעו גברים נשים ואלם דירים; בבית דירות, ושמו מולדת.; יהודים שלא שמעתי את קולם; ערבים שלא ידעתי את פשרם; ועוד כאלה מנגינות שלא ידעתי; לזהות בתוך הרגע שדמם.; שם בחיפה מול הים; כולם היו לו משורר גולה; ברוח מחפש את העבר; בשאלה ברוכת תשובות; שולה מילים מתוך הים; ושוב משליך אל הגלים אשר; ישובו כמו משיח, לעולם.; משורר חוזר לשיר שלא כתב; בליל השבי וטרם שב אל; המקום אותו ציר כילד בענן.; שם בחיפה מול הים בקצה; הקיץ שנשבר על ראש העץ; לבלב ירח, אני חוזר אל; השתיקה אשר פצעתי בשפתי; אני חוזר אל המילים, הישנות בתוך ניר. ; רגבי עפר לחים; ושביל מלוח לפתו לעד את; חכתו של הדייג; מילים קטנות שתקו לנוח ושיר; נדם שם בחיפה מול הים.; מילים קטנות שתקו לנוח ושיר; נדם שם בחיפה מול הים.;