title
stringlengths 1
53
| singer
stringlengths 2
1.69k
| lyrics
stringlengths 2
7.49k
⌀ |
|---|---|---|
שירה לי מיתר | נאוה גפן | שירה לי מיתר על אביב שעבר; ועל סתו כה נוגה שאלי שוב חזר; כי מן הפריחה רק עלה עוד נותר; המלבין במורד הנהר; שירה על זריחה שעולה מן ההר; ועל שחר מוזר שחרמש בו מואר; שירה לי מיתר על חלום שנגמר; המקיץ אל השירים של המחר; שירה לי מיתר על פרחים שבהר; ועל עמק קסום מעיין בו נסתר; כי שוב במדרון בו היער בער; מלבלב האילן שנותר; שירה על זריחה....; |
הטוב הרע והבחירה | נאוה גפן | נתת לנו את הרעש ואת ההמולה; שנדע ליהנות מן השקט הנפלא; ואת הנדודים שלחת מתנה; שנאהב את הגפן ואת התאנה; ואת הקור והברד והסופות; להנעים קרני שמש מלטפות; את הרעב, את הצמא במדבר; לבל נבוז לפת קיבר; וגם את הלכלוך נתת ואת הזוהמה; שנדע כמה טוב ניקיון, גם לנשמה; כאב נתת, גם חולי ונכות; שנודה על רגלינו המהלכות; את הרשע והפשע והחטא; כדי להכיר מהו טוב באמת; את הצביעות ואחותה - הבוגדנות; כדי שנדע לבחור ביושר, בכנות; שנאה וגם טינה נתת, קנאה וגם איבה; שנמצא כבר תשובה ל: מה זאת אהבה?; מנות גדולות חילקת מן הבדידות; שנצא לחפש וגם נדבק בידידות; גם טלביזיה נתת בעיתה; כדי שנוכל להעריך... שביתה; ואת אסון חדשות הבוקר הזה; שנסובב כפתור ב fmאל ביזה; ואת ששת ימים נתת של זיעת אפיים; למען מנוחת השביעי בצהריים; ולמה לנו שנות גלות כמעט אלפיים ?; שאל הר המזרח נשתחווה אפיים; את סן-פרנציסקו כמובן, לנסיון; כדי לשוב בלב שקט אל הירקון; ומציאות שטופחת יום יום; שנאחז עוד לרגע.. בחלום; ואת המלחמה נתת, נתת לבנינו...; סליחה, לא נתת...; כי את המלחמה לקחנו... בעצמנו; |
לילה בדרום לבנון | נאוה גפן | ערב צונח אל ההר שממול; חרב אוכלת בלי חוק, בלי גבול; אנשים במיל' חוזרים למוצב; טוב שאין חדש במארב; לילה יורד אפל; כוכב רחוק נופל; אי שם לא רק תן מיילל; הלב לבוקר מתפלל; שחר מחייך מבין הגבעות; שמש מייבשת אץ הדמעות; שיירה עולה בשביל אל ההר; פתע רועם הצליל המוכר; דרך, דרך ההפקר; איפה הוא מחכה; לו רק הפעם יוותר; אולי נלך בשביל אחר..; חודש, שבוע או שעה קלה; ושוב כאילו מההתחלה; יום אל יום נמתח כמו נצח חדש; מתי נפנה את המגרש ?; ערב שוב יורד; ארז נותר בודד; לילה די שקט; ושוב לבוקר נחכה...; |
ילדה מלאך | נאוה גפן | ילדה, איפה את שרה עכשיו; למי את מחייכת; על נדנדת זהב; ושני מלאכים צחורים לצידך; ילדה מלאך; ילדה מלאך, כל כך... אותך; ילדה מלאך איפה את?; תני לי סימן; סימן קטן; ילדה, מה את לומדת עכשיו; עם מי את מתלחשת; על ספסלי ענן; ולוח של אור ותכלת אין סוף; ילדה מלאך....; |
תמיד צעיר | נאוה גפן | לי היה נדמה כאילו בחלון; פניך אלי מחייכים; רגע לא זכרתי כי מן המקום; בו נשארת – לא באים אורחים; כמו ביום ההוא, עם שחר; כשאתך הלכו התרמיל והשיר; זוהר בעיניך, פז בשערך; ומאז כך תחייך אלי מן הקיר; לי היה נדמה – אולי מן החלום; שוב כאן, רענן וצעיר; כך אותך אזכור : חייכן ואדמוני; לו נשארת - שערך כבר האפיר; |
בואי תמה | תזמורת סי בי אס | בואי תמה אל אהלי; בואי נא, יפתי.; בואי תמה אל אהלי,; בואי נא, יפתי.; טובו דודיך, אלופי,; טובו מיין ענב.; יחד האהבה נעיר; זכה מכל רבב.; יחד האהבה נעיר; זכה מכל רבב.; בואה דודי, מחמל עיני,; בואה נא אל גני.; בואה דודי, מחמל עיני,; בואה נא אל גני.; ליבי שלך ואת שלי,; אביא לך אושר - רב.; יחד שיר אהבה נשיר,; יען לו כל לבב.; יחד שיר אהבה נשיר,; יען לו כל לבב.; |
אמרי נא מלכה לה היפה | משתתפי שירים למלכהל ה | התזכרי עוד את הזמר; הו, מלכה'לה שלי, יפה?; מוטב להיות דרדר וחוח מפרח בפריחה.; פיזמתי לך אותו בטרם; צאת הרכבת לדרכה; ורוח סתיו את פני הדרך בנהמה עטפה.; נסעה, נסעה לה הרכבת; האונייה - עם השחפים; עכשיו צורבים געגועיי לך בשיר ומכתבים; ובפונדק לו פה סימלו פה; אשב, כוס יין על ידי; ובשמשה רומז, קורץ לי; קורץ כוכב דתי; אילו כוכב רחוק הייתי; ללא היסוס ללא מילה; על גג ביתך שלך צנחתי ברעדה קלה; ולו חייט, חייט הייתי; הייתי אז אלייך עף; ועל דלתך שלך נקשתי באצבעות זהב; היית יוצאת אז בכותונת הארוכה הרקומה; וריח הניכר בן רגע היה כלא היה; "ברוך הבא", היית אומרת; אותי לבית אז מיהרת; וריח אגוזים ויין חדרך היה נמלא; אבל כוכב הרי אינני; ולא חייט, אה הא; מוטב אהיה דרדר וחוח מפרח בפריחה; |
חג לי | דורית ראובני | איזה חג לי איזה חג לי; חג יחיד ומיוחד לי; גם השמש מאירה; לי היום פי עשרה; איזה חג לי איזה חג; אור נרות ברכת אורח; חג שמח חג שמח; השמחה פה עד הגג; איזה איזה איזה חג; איזה חג לי איזה חג; הפרחים האור היין; הדמעה בקצה העין; החולצה הלבנה; חג היום בכל פינה; איזה חג לי איזה חג; יום של חג כמו יום הולדת; שיר בלב ואור בחדר; מי שבא ברוך הבא; חג נפלא תודה רבה; איזה חג לי איזה חג; |
בגני נטעתיך | דורית ראובני | בגני נטעתיך; בגני המוצנע - בליבי.; השתרגו פארותיך; ועמקו שורשיך בי.; ומשחר עד לילה; לא ישקוט, לא ירגיע הגן -; זה אתה בו, אתה בו; באלפי ציפוריך רן.; |
דורמה דורמה | דורית ראובני | נומי, עלמה, אשר אייחל לה; נומי, נומי יעל התמה.; את אלילה אשר אתפלל לה; הנסתרת הנעלמה.; לה כל חיי, רק היא לי נותרה; עבד לה אהיה נאמן.; מי מפתה בצליל הגיטרה; מי דופק פה על שער הגן.; |
הללויה | דורית ראובני | אדם חוזר וקציר יומו; צנוע הוא ודל,; ועל גבו צרות החול; עומסות לו כמגדל.; ולפניו רואה פתאום; את שתי עיניה של ביתו; והוא אז שר, והן איתו; שרות הללויה.; הללויה, וזה השיר; עולה מכל פינות העיר; כשהאדם ושתי עיני ביתו; שרים הללויה.; בונה אדם את בנייניו; מהבל וקלפים,; יום יום טורח ועמל; יום יום הם נטרפים.; אבל אל מול חורבן קלפיו; עולה השמש מעליו; והוא אוסף אותם אליו; ושר הללויה.; הללויה וזה השיר; עולה מכל פינות העיר; כשהאדם אוסף את כל קלפיו; ושר הללויה.; פרושים ימי בפני האל; יודע הוא דרכי; וכל שירי כמו תפילות; שולחו למרחקים.; וכשיגיע סוף התוואי; אנעל בשקט את חיי; ושיר חדש צעיר וחי; יושר הללויה.; הללויה וזה השיר; עוד יעלה בכל העיר; והוא חדש והוא צעיר וחי; ושר הללויה.; |
היום האחרון לבצורת | דורית ראובני | לא אכלתי לחם, לא שתיתי מים - כל השנה; לא עצמתי עין, אני ער עדיין - ער בלי שינה.; אמא תני לי כוח, אמא תני מנוח - אמא אדמה; לא אכלתי לחם, לא שתיתי מים - כל השנה.; זה היום האחרון לבצורת; אז נגני לי, נגני לי תזמורת; נגני לי שיר ערש, נגני שיר נפלא; כי זה היום האחרון השנה; זה היום האחרון לבצורת.; דלת נפתחה לי, לא ידעתי מה היא - ונסגרה; בחצי הלילה קול אחי שמעתי - קול נעלם; אמא תני לי כוח, אמא תני מנוח - תני אהבה; לא אכלתי לחם, לא שתיתי מים - כל השנה.; זה היום האחרון לבצורת...; הו ימי הזוהר שידענו טוהר - כל הנשמה; ילדים היינו וירד הגשם, גשם ברכה.; זה היום האחרון לבצורת...; |
ירושלים של זהב | דורית ראובני | אויר הרים צלול כיין; וריח אורנים; נישא ברוח הערביים; עם קול פעמונים.; ובתרדמת אילן ואבן; שבויה בחלומה; העיר אשר בדד יושבת; ובליבה חומה; ירושלים של זהב; ושל נחושת ושל אור; הלא לכל שירייך; אני כינור; ירושלים של זהב; ושל נחושת ושל אור; הלא לכל שירייך; אני כינור; איכה יבשו בורות המים; כיכר השוק ריקה; ואין פוקד את הר הבית; בעיר העתיקה.; ובמערות אשר בסלע; מייללות רוחות; ואין יורד אל ים המלח; בדרך יריחו.; ירושלים של זהב...; אך בבואי היום לשיר לך; ולך לקשור כתרים; קטונתי מצעיר בנייך; ומאחרון המשוררים.; כי שמך צורב את השפתיים; כנשיקת שרף; אם אשכחך ירושלים; אשר כולה זהב; ירושלים של זהב...; חזרנו אל בורות המים; לשוק ולכיכר; שופר קורא בהר הבית; בעיר העתיקה.; ובמערות אשר בסלע; אלפי שמשות זורחות; נשוב נרד אל ים המלח; בדרך יריחו.; ירושלים של זהב...; |
ביד רמה | דורית ראובני | יצאנו ממצריים; נרימה נס הדרור!; נחפוז נישא רגליים; חיש עד הבוקר אור.; שאו, שאו עיניים:; מצריים שם ירדוף...; ניבקע הים לשניים -; עמוד, הים, משטוף.; נרימה נס,; נריעה נא!; יוצאים אנחנו; ביד רמה!; נרימה נס,; נריעה נא!; עוברים אנחנו; ביד רמה!; הדרך עוד נמשכת -; אך אל נא ניבהל!; בשיר מה קל ללכת; לארץ ישראל!; נרימה נס,; נריעה נא!; עולים אנחנו; ביד רמה!; |
אני אוהב אותך | דורית ראובני | אני אוהב אותך בלי כל הסתיגויות,; ולא רק בהזדמנויות חגיגיות; אני אוהב אותך מבעד לעשן; מעבר לשולחן בבית קפה קטן.; אני אוהב אותך יושבת לידי; שותקת ופתאום אוחזת בידי,; אני אוהב אותך רועדת כציפור; על גזע האלון בליל סופה וקור.; אני אוהב אותך לוחשת על אזני; בצחוק החרישי, בצחוק הביישני,; אני אוהב אותך כועסת ובוכה; ותיכף אחר כך אומרת: רק אותך.; אני אוהב אותך כשאת אומרת: לא; ואחרי דקה, כשאת צוחקת: בוא,; אני אוהב אותך זוהרת ויפה; ועוד הרבה יותר פרועה וחצופה.; אני אוהב אותך בלי כל הסתיגויות,; ולא רק בהזדמנויות חגיגיות,; אני אוהב אותך ולא פחות מכך; אני אוהב לומר: אני אוהב אותך.; |
בלילה בא המבשר | דורית ראובני | בלילה בא המבשר; על מישכבי ישב,; בלטו עצמות גוו אין-שאר,; עמקו חורי עיניו.; אזי ידעתי כי נשבר; הגשר הישן,; שבין אתמול לבין מחר; תלו ידי הזמן.; איים עלי אגרוף רזה,; נשמע לי צחוק זדון:; אכן יהא השיר הזה; שירך האחרון!; |
אורחים לחג | דורית ראובני | יום טוב לנו, חג שמח; ילדים, נגילה נא; לסוכתנו בא אורח:; אתרוג זהוב - ברוך הבא!; יחד את החג נחוג; בלולב, הדס אתרוג; הו, האח, נשמח מאוד; ובמעגל נרקוד.; יום טוב לנו, חג שמח; ילדים, נגילה נא; לסוכתנו בא אורח:; לולב ירוק - ברוך הבא!; יחד את החג נחוג ...; יום טוב לנו, חג שמח; ילדים, נגילה נא; לסוכתנו בא אורח:; הדס ריחן - ברוך הבא!; יחד את החג נחוג ...; ועתה, כולנו יחד; ילדים, נגילה נא; נקבל פני אורחת:; בת הנחל - ערבה!; |
בחופשתו | דורית ראובני | בחופשתו, הלכו אל הגבעות,; שם השתהו מעט לנוכח פני הים.; והיא חשבה שזהו רמז לבאות,; והיא חיבקה אותו בעצב מסויים.; יופייך, אמר, נגלה לי לאיטו,; את מנחשת מה עולה בדעתי.; יופייך, אמר, נגלה לי לאיטו,; וכבר הערב מסתיימת חופשתי,; וכבר הערב מסתיימת חופשתי.; שלדג נחרד ונעלם אי שם,; במעיל החיילים החביאה את ראשה.; על קו האופק הצטיירו ספינות בים,; כמו בתמונה שהתיישנה ונתלשה.; יופייך, אמר, נגלה לי לאיטו...; ואחר כך פרעה את תלתליו,; וכף ידו היתה חמה ואנושית,; בדרך חזרה נשא את נעליו,; עד שהגיעו אל הדרך הראשית.; יופייך, אמר, נגלה לי לאיטו...; |
כשתבוא היונה | דורית ראובני | כשתבוא היונה, ; ישברו החומות, ; מול עיניים חולמות, ; תיבנה אמונה. ; יישברו החומות, ; בין אדם לאדם, ; והשיר שנדם, ; יחבר עולמות. ; וענפי הזיתים, בשתיקה נושנה, ; יחייכו אל האור, כשתבוא היונה. ; והשיר שנדם, ; בשדות כואבים, ; את הדי הרובים, ; לא ישאיר לבדם. ; בשדות כואבים, ; שעייפו מלבכות, ; הבטחות ירוקות, ; ישמחו אוהבים. ; כשתבוא מנגינה, ; יפסק המבול, ; ובקצה המסלול, ; תעמוד היונה. ; וענפי הזיתים, בשתיקה נושנה, ; יחייכו אל האור, כשתבוא היונה.; |
לא הבטיחו לי גן ורדים | דורית ראובני | לא הבטיחו לי גן ורדים וגם לא נתנו.; בצער נלד ילדים, בצער יגדלו; עולם כמנהגו נוהג וכך גם הרובים; דמעות גדולות למלחמות פרחים לאוהבים.; לא הבטיחו לי גן ורדים גם לא לאמי.; אני קוראת לה בלילות שתאמץ אותי; עולם כמנהגו נוהג, ילדי עשני אמא; ואין יותר שלום בחוץ ממה שיש בי פנימה.; לא הבטיחו לי גן ורדים וגם לא נתנו...; לא הבטיחו לי גן ורדים ולא נתנו סיכוי; תמיד הקרב בלתי נמנע ויש שלום צפוי; עולם כמנהגו נוהג לשאלות של בני; אני עונה תשובות שלא קיבלתי גם אני; לא הבטיחו לי גן ורדים וגם לא נתנו...; |
יש לי חלום | דורית ראובני | יש לי חלום; והוא ממש יותר מכל ממש.; יש לי חלום; והוא עתיק מאד וגם חדש.; יבוא היום,; בהיר משמש ומתוק מדבש,; יש לי חלום.; ישאו שלום; הרים כחולים אל עמק ואל ים,; ושיר פתאום; ישירו ילדים מעם אל עם,; ולא בחלום; יגע שירם בלב כל העולם.; יש לי חלום.; יש לי חלום; אשר קיבלתי בירושה מאת אבי.; מכל תהום; ידע לפרוש כנפיו ולהמריא.; מגיא איום; עלה צחור ממוות ומשבי.; יש לי חלום.; יש לי חלום; עצור כמעין בלב ההר.; זה המקום,; מכאן יפרוץ ויעלה ואף יגבר; ושיר שלום; ייפח מסלע זה אל כל אתר.; יש לי חלום.; |
כנטות היום | דורית ראובני | כנטות היום בערב; נמשכת דרך פז,; על פני המים לעבר; מרחק חלום ורז.; אז קטע שיר וזמר; צנוע ומתון,; אלי מגיע חרש; מארץ אוולון.; נפשי כולה עורגת; לארץ תקוות שווא,; עת נפתחים לרגע; שערי המערב; ודרך פז נמשכת,; רחוק על פני הים; וגז ניגון השקט; בשחק הנרדם.; הארץ היא נחמדת; יומה כולו שבת,; לכל לבב ‟ מולדת,; מכל צרה ‟ מפלט.; נפשי כולה עורגת,; לארץ תקוות שווא,; עת נפתחים לרגע; שערי המערב.; נפשי כולה עורגתƔ; |
פונאר | דורית ראובני | שקט, שקט, בני נחרישה!; כאן צומחים קברים,; השונאים אותם נטעו; פה מעברים.; אל פונאר דרכים יובילו,; דרך אין לחזור,; לבלי שוב הלך לו אבא; ועמו האור.; שקט, בני לי, מטמוני לי,; אל נבכה בכאב!; כי בין כה וכה בכיינו; לא יבין אויב,; גם הים גבולות וחוף לו,; גם הכלא סייג וסוף לו -; ענותנו זאת; היא בלי גבולות,; היא בלי גבולות.; תור אביב בא אל ארצך,; לנו סתיו אבל; אור גדול בכל זרוע,; וסביבנו ליל.; כבר הסתיו יזהיב צמרת,; המכאוב יגבר,; שכולה האם נשארת:; בנה הוא בפונאר.; מי הוויליה הנכבלת; כבר ישאו דכיים,; זועפים קרעי הקרח; נישאים לים; תמוגר חשכת ימינו,; אור גדול יזרח עלינו,; בוא, פרש, עלה!; בנך קורא,; בנך קורא.; שקט, שקט, אל בסער,; מבועי הלב!; עד אשר חומות תפולנה,; נאלם בכאב.; אל נא, בני לי, אל תצחק נא!; לא עת צחוק עכשיו:; צר הפך את אביבנו; לעלה בסתיו; אט ייפך נא המבוע:; שקט, בן רחום!; עם הדרור ישוב גם אבא; נומה, נומה, נום.; וכמו ויליה המשוחררת,; כאילן עוטה צמרת,; עוד תזכה לאור; בבוא הדרור,; בבוא הדרור.; |
שיר קטן לערש | דורית ראובני | שיר קשן לערש: ; עוד לא היה נשבר אדם לחרש, ; לא שמע הזה, אדם? ; ילד נם (נומה נום). ; אדם בלי ילד שר שיר קטן לערש, ; אומר לי ילד: לא כחרש תכלת לי מותר. ; שקט גדול יקונן על שנתך. ; (טיק טיק טוק, שעון מתקתק בליבך מנגינה). ; לא זר ונוכרי העולם, לא שפנים. ; אחרים הם דודים יקרים. ; עכשיו חושך אבל אפשר להעלות עוד, ; ואז לא יהיה לנו קר. ; שיר קטן לערש: ; (נומה נום ואל תירא), ; הן מה שיגביך עוד לא תירא (כן מה?). ; עוד מעט שמש, עכשיו ירח של שיר קטן: ; לא נורא, לא בורח. ; אדם בלי ילד מותר, מצטרף. ; לא בקול רם. אל תיקח ללב, ; רק לאדם. ; הוא זוכר שיר קטן של ערש ; כשאבנים גדולות מאוד. ; ילד, תהיינה כחרש. ; הוא זוכר שיר קטן של ערש ; כשאבנים גדולות מאוד. ; (טם טם טם טם טם טם טם) ; ילד (טם טם), תהיינה כחרש. ; שיר קטן לערש.; |
יש פרחים | דורית ראובני | הראית איזה יופי; שרעד ברוח סתיו,; שדה זהב דעך באופל; והדליק נרות חצב.; הראית איזה אודם; שצעק למרחקים,; שדה דמים היה שם קודם; ועכשיו הוא שדה פרגים.; אל תקטוף, נערי,; יש פרחים שבני חלוף; יש פרחים שעד אינסוף; נשארים במנגינה.; אל תקטוף נערי,; יש פרחים שבני חלוף; יש פרחים שעד אינסוף; עם המנגינה.; הראית מה השחיר שם?; שדה קוצים הוא, נערי,; שהיה עזוב בקיץ; ועכשיו הוא שדה חריש.; הראית מה הלובן?; נערי, זה שדה בוכים,; דמעותיו הפכו לאבן; אבניו בכו פרחים.; אל תקטוף, נערי...; |
אשרי הגפרור | דורית ראובני | אשרי הגפרור שנשרף והצית להבות.; אשרי הלהבה שבערה בסיתרי לבבות.; אשרי הלבבות שידעו לחדול בכבוד.; אשרי הגפרור שנשרף והצית לבבות.; |
בסוף הדרך | דורית ראובני | בכל מקום; יש תהום לאמיצים; וצל לעייפים; ומעיין שקרירותו ניגרת.; בכל שחרית; יש טל לרועדים; ואור לאוהבים; ואבנים קרות ועשב פרא; בכל ערבית; יש קץ לסוערים; ועץ לערירים; וסלע לשוכבים בסוף הדרך.; בכל ערבית; יש קץ לסוערים; ועץ לערירים; וסלע לשוכבים בסוף הדרך.; |
לילו של אליהו הנביא | דורית ראובני | הוא יגיע הסב כעברו מתמיד; על בתי ישראל באזור ואדרת; הוא יבוא אל שולחן היחידה העברית; הלובשת עשן ועפר ועופרת; את היד הוא יושיט אל כוסו כמנהג; דום תקום לפניו הפלוגה ובפתח; כדמעה אדירה של זהב ושל חג; הירח יבער ברקיע של פסח; יברך את שולחן הסעודה התמה; יברך כל פלוגה אם חונה או ניידת; יברך את הכוח הקם לאומה; שעם חג ראשיתה בשנית היא נולדת; ברקיע גבוה של ליל מלחמה; הירח יבער ואדמה עין היין; והסב שהזקין עם זקנת האומה; יימצא כעומד על ערשה זה הליל; וילחש אז הסב: בין מם-מם ומם-כף; לא אבחינה, שאו לקדמון שכמוני; אבל צור ישראל, המם-אב לבניו; יברך את חגכם עלי לחם העוני; יברך את שולחן הסעודה החמה...; |
אייל | דורית ראובני | אייל אוהב את רוני ; אייל אוהב את טלי ; אייל אוהב את נילי ; אייל אוהב את גלי ; אייל אוהב מיץ פטל ; אייל אוהב גם טחינה ; אייל אוהב גם תרד טבול במרגרינה; אייל אוהב הכל את המחר והאתמול; אייל הוא ילד משונה כי שום דבר אינו שונא; אייל אוהב הכל את המחר והאתמול; ויש אצלו מקום בלב לכל דבר שהוא אוהב; אייל אוהב ללכת; אייל אוהב לשבת; אייל אוהב לנסוע באוטו או רכבת; אייל אוהב את אבא וגם את דודה לאה; ובמיוחד את אמא אוהב הוא לשגע; אייל אוהב הכל את המחר והאתמול; אייל הוא ילד משונה כי שום דבר אינו שונא; אייל אוהב הכל את המחר והאתמול; ויש אצלו מקום בלב לכל דבר שהוא אוהב; אייל אוהב את רוני ; אייל אוהב את טלי ; אייל אוהב את נילי ; אייל אוהב את גלי ; איך הוא יכול תגידו; אין איש אשר יודע; אייל פשוט הוא ילד עם אהבה פי מאה; אייל אוהב הכל את המחר והאתמול; אייל הוא ילד משונה כי שום דבר אינו שונא; אייל אוהב הכל את המחר והאתמול; ויש אצלו מקום בלב לכל דבר שהוא אוהב; אייל אוהב הכל...; |
ציפור בגשם | דורית ראובני | פעם ראיתי ציפור בגשם, ; כולה רועדת בקור, ; לא היה בה כח לעוף, ; ולא נמצא לה מסתור. ; לו היה הדבר בידי, ; הייתי עושה מעשה, ; היתי לוקחת אותה אל ביתי, ; ונותנת לה מחסה. ; פעם ראיתי ציפור בגשם, ; אני זוכרת היטב, ; איך נותרה בלי כוח לעוף, ; מרוב חולשה וכאב. ; לו היה... ; פעם הייתי ציפור בגשם, ; כמותה, כמו הציפור, ; לא היה בי כח לשיר, ; ולא נמצא לי מסתור. ; לו היה הדבר בידך, ; היית עושה מעשה, ; היית לוקח אותי אל ביתך, ; ונותן אף לי מחסה?; |
אתה שהיית איתי | דורית ראובני | אתה שהיית איתי, בטוב וברע; שהיית איתי בטוב; שהלכנו יחד דרך ארוכה; ולא הפסקנו לאהוב.; אתה שהיית איתי בטוב וברע; עד שנקטע החוט ופתאום; ברור שמה שקרה; מכביד על הראות.; משהו משתנה עם השנים; או אולי השנים משתנות,; יש לך צל על הפנים; פתאום אתה לא יכול לראות; פתאום אתה לא שומע; פתאום אתה לא מבין -; אנחנו שווים, אבל לא דומים.; אתה שהיית איתי בטוב וברע; שהיית איתי בכל; היית החבר הכי קרוב; לפרוח ולסבול.; אתה שהיית איתי בטוב וברע; שהיית איתי ברע ; עומד מולי כמו רוח זרה,; אני לא אומרת מילה .; משהו משתנה עם השנים; או אולי השנים משתנות,; יש לך צל על הפנים; פתאום אתה לא יכול לראות; פתאום אתה לא שומע; פתאום אתה לא מבין -; אנחנו שווים, אבל לא דומים.; |
שיר מתוק | דורית ראובני | אני פתאום; רוצה את מה שאי אפשר,; את כל הדבש והסוכר.; להיות יפה ואיומה,; רוצה אנ'לא יודעת מה,; אנ'לא יודעת מה,; ביום כזה, כמו נשיקה,; כשהרוח היא רכה, כשהרוח היא רכה,; כל כך רכה; ומתוקה ומתוקה.; בתוך מראה -; מה שאני פיתאום רואה; בתוך מראה, בתוך מראה,; לא יאומן כי יסופר,; את כל הדבש והסוכר; ומה שאי אפשר.; ביום כזה...; מתי זה בא; אם טוב או רע, קשה או קל,; ואיך ולמה ובכלל,; אני אף פעם לא אשאל,; כי כשהיום נולד כחול; אז לא צריך לשאול.; ביום כזה...; |
רוח דרומית קלה | דורית ראובני | דומני כי זה-לי ימים על ימים; שאני מחכה-לה, לרוח דרומית,; ממחוזות תפוחי-הזהב.; שתבוא לאטה חמימה וקלה:; רוח-ערב דרומית מרוחות-השפלה,; עם רשרוש גבעולי-החצב.; שתביא את ריחות-הדרום הכמוסים:; חרולים ואבק, אפלולית-פרדסים; וניחוח פרות-השיזף...; אל חלון הפייטן הכפרי שתבוא,; וזכר כל אותן השנים הטובות,; לספרן במחברת שיריו.; |
עשר אצבעות לי יש | דורית ראובני | עשר אצבעות לי יש; כל דבר בונות הן; שובך ויונים בו שש; גור גור גור הומות הן.; הנה בית לי קטן; בו כסא וגם שולחן; משקפיים עגולים; לי בקצה החוטם.; עשר אצבעות לי יש; והכל יודעות הן; לצייר ולקשקש; גם בתוף מכות הן.; אבל אוי לילד רע; אצבע נו נו נו עושה; בוהן ברוגז אצבעות; זרת מתפייסות הן.; |
ארץ מבוא השמש | דורית ראובני | הוגד לי כי יש דרך; אל ארץ מבוא השמש,; ואל נכון לא הוגד לי; אם שמה אוכל לבוא.; לא נמצא לי חבר לדרך,; אז פניתי שמה ללכת,; אל ארץ מבוא השמש; עשו לו זהב ריכבו.; אל ארץ מבוא השמש; אל ארץ מבוא השמש; אל ארץ מבוא השמש; עשו לו זהב ריכבו.; ועוד הוגד לי מקדם; בארץ מבוא השמש; היו מלכי ארץ; אשר אין שווה בגאונם.; ואומר בליבי אם אגע,; אל ארץ מבוא השמש; יותן לי כיסא מלך; וגם שלמת ארגמן.; ואל נכון לא הוגד לי; אכן מליבי בדיתי; כי בארץ מבוא השמש; יהיה לי שלום עד עולם.; כי בארץ מבוא השמש; כי בארץ מבוא השמש; כי בארץ מבוא השמש; יהיה לי שלום עולם.; |
כזאת אנוכי | דורית ראובני | כָּזֹאת אָנֹכִי: שְׁקֵטָה ; כְּמֵימֵי אֲגַם, ; אוֹהֶבֶת שַׁלְוַת חֻלִּין, עֵינֵי תִינוֹקוֹת ; וְשִׁירָיו שֶׁל פְרַנְסִיס זַ'ם. ; בְּשֶׁכְּבָר הַיָּמִים עָטְתָה נַפְשִׁי אַרְגָּמָן. ; וְעַל רָאשֵׁי הֶהָרִים ; לְאֶחָד הָיִיתִי עִם הָרוּחוֹת הַגְּדוֹלוֹת ; עִם צְרִיחַת נְשָׁרִים. ; בְּשֶׁכְּבָר הַיָּמִים... זֶה הָיָה בְּשֶׁכְּבָר הַיָּמִים. ; הָעִתִּים מִשְׁתַּנּוֹת ; וְעַכְשָׁו – ; הִנֵה אָנֹכִי כָּזֹאת; |
כיצד שוברים חמסין | דורית ראובני | היה היתה גבעת עפר; עם שמש וקוצים; ויום אחד עלו עליה; חבר חלוצים; היכה בהם שרב אכזר; וכל בחור וטוב אמר; הגידו לנו ; איך שוברים חמסין; הגידו מה עושים; כיצד שוברים חמסין; כיצד שוברים חמסין; הבחורים חיפשו חיפשו; ולא מצאו עצה; ובינתיים מה עשו?; יבשו את הביצה!; וכשראו שאין ברירה; מתחו צינור עם ממטרה; ומסביב סביב ; נטעו שדרה -; הגידו מה עושים...; ושוב היכה שרב אכזר; בראש האנשים; והם חשבו - אולי ההר; עושה את החמסין; ומכיוון שאי אפשר; מכאן לקחת את ההר -; אולי נשתול בו ; דשא ופרחים?; הגידו מה עושים...; עברו שנים כחמישים; ויום בהיר אחד; פתאום ראו האנשים; שבעצם פה נחמד:; קולחים המים בצינור; וממטרה שרה מיזמור; ולעצים יש צל קריר; וציפורים פוצחות בשיר; ועל הדשא עוללים; את אמא אבא שואלים -; הגידו לנו, ; איך שוברים חמסין?; הגידו מה עושים...; אם יש לכם גבעת עפר; עם שמש וקוצים; אז אל תמציאו שום דבר; כנגד החמסין; פשוט מאוד - הקימו כפר; ותוך יובל אחד קצר; תראו שהחמסין מעצמו; נשבר!; לא פלא לא ניסים; ככה באמת עושים; ככה שוברים חמסין; הגידו מה עושים?; ככה שוברים חמסין; ככה שוברים חמסין; |
אלף לילה ולילה | דורית ראובני | תסתכל לי עכשיו בעיניים; ותראה בן את כל הלילות; הירח ההוא ליל קיץ; עץ הזית וליל הכלולות; זהו זמן התקוות שמודיע:; "הביטי עכשיו בחלון; השעון מתקתק ומרגיע; שהזמן שוב עושה את שלו"; תסתכל לי עכשיו בידיים; שנינו שם עם עבר ועתיד; כמו עצים שניטעו על המים; פירותינו יפים מתמיד.; זהו זמן התקוות שמודיע:; "הביטי עכשיו בחלון; השעון מתקתק ומרגיע; שהזמן שוב עושה את שלו"; אלף לילה ולילה ולילה; ים סוער שוב נוגע בחוף; אלף לילה ולילה ולילה; הספינה מפלסת דרכה בשלווה; לנמל שקרוי - אבהב; נושמת -; נושמת את הערב; שיתחבר ללילה; בעוד כמה דקות; ערב -; כל יום אתך בלי הרף; בכל צבעי הדרך -; קוראת לזה לחיות.; |
נתתי לך ללכת | דורית ראובני | כשיצאנו אל הבוקר; אתה כבר היית מישהו אחר; אמרת שאתה מאבד אותי; "תראי איזה ים סוער"; ובאמת הגלים עלו ועלו; כי היתה בי סופה קשה; ונתתי לך ללכת -; הייתי כל כך טיפשה.; מחפשת אותך ליד החוף; הגלים מפייסים את הים שנרגע; אני מאמינה שיהיה לנו טוב,; שוב מאמינה.; כשיצאנו אל הבוקר; ידעתי כי היה ביננו קסם; היה מעלינו גשר של ממש; למרות המטר והגשם.; מחפשת אותך ליד החוף; הגלים מפייסים את הים שנרגע; אני מאמינה שיהיה לנו טוב; שוב מאמינה.; נתתי לך ללכת, הייתי כל כך טיפשה.; מחפשת אותך ליד החוף,; הגלים מפייסים את הים שנרגע; אני מאמינה שיהיה לנו טוב; שוב מאמינה.; |
כפר שבעמק | דורית ראובני | כפר שבעמק, ; ירק שדות, ; הר כתר שלג, ; נהר לו וגדות, ; שם השמיים, ; תכולים ובלי ענן, ; שם שפת המים, ; כמו שיר ישן נושן. ; שיר שאהבנו מזמן ; לא נשכח. ; כפר שבעמק, ; נוף אגדות, ; הר כתר שלג, ; נהר לו וגדות, ; יש והרוח, ; עם ערב תזמר, ; שיר געגוע. ; האם אתה זוכר? ; שיר שהכרנו, ; מזמן לא נשכח. ; עץ וצילו, על דרך העפר ; כל רוחות הקיץ, העמק והכפר ; אך לא נדע, מתי נשוב לשם ; רוח שר עם ערב שיר ישן, נושן. ; (על) כפר שבעמק, ; ירק שדות, ; הר כתר שלג, ; נהר לו וגדות, ; שם השמיים, ; תכולים ובלי ענן, ; שם שפת המים, ; כמו שיר ישן נושן. ; שיר שאהבנו מזמן ; לא נשכח.; |
באה מאהבה | דורית ראובני | קצב הליכתה; קמט בשמלתה; הם שיעידו הם שיגידו; שדבק בה טעם האהבה; עשב בשערה; ושתי עיניה גם מספרות עליה; שהיא באה מאהבה; שמץ של מבוכה; קסם בחיוכה; הם שיסבירו הם את סודה יסגירו; שהיא באה מאהבה; כמה שהיא יפה; אור על פניה נח; ורואים עליה; שהיא באה מאהבה; ריח; שדה פורח; ומשפתיה עולה ובא; טעם; רוצה עוד פעם; לטעום את טעם האהבה.; |
כזאת אני | דורית ראובני | על כל אחד, כמעט, אומרים היתר ; דברים רבים גלויים, אך גם בסתר, ; אומרים ומבקרים, עצות נותנים הם, ; קוטלים ולפעמים לאיד שמחים הם. ; לכל הנ"ל בזה השיר העזתי ; לשלוח ד"ש בחץ בצבע פלסטיק! ; אומרים עלי: "היא כלל אינה בוהמית, ; כשהיא נרגשת, היא נראית אנמית. ; גם אין לה מרפקים לדחוף עדיין, ; היא לא יודעת לעשות עיניים, ; ולא מספיק לה רק ליווי גיטרה, ; גם שלאגרים היא כלל איננה שרה!". ; אז מה? ; אני כזאת, ; לי טוב ככה. ; אין מה לעשות. ; הייתי ואהיה ככה, ; כי אני כזאת! ; אומרים עלי: "שירים שהיא אוהבת, ; גדושים ערגה, נוסטלגיה או עצבת, ; עם טעם הקהל לא מתפשרת, ; רק אלתרמן וזך לשיר בוחרת, ; למחוק מיד אותו השיר כדאי לה, ; על זה שממטוס נופל בלילה". ; אז מה... ; אומרים: "הרפרטואר שלה פטאלי, ; אשר היום כבר לא כל כך אקטואלי". ; אומרים ש"היא קלילה וקצת זוהרת", ; אך אין זו בעיה להיות אחרת. ; ובטוחה אני שלא טעיתי, ; כולי שלמה עם כל מה שעשיתי! ; אז מה...; |
רכבת העמק | דורית ראובני | באת לפתע כמו מעולם אחר שנשכח.; ריח כפיך, ריח העשב,; לשערותיך צבע הכסף,; אך בעיניך אותו המבט הרך.; עוד הרכבת שטה בעמק,; בחצות הלילה, והלילה,; והלילה, והלילה כאז.; זו הרכבת, בה כבר נסענו,; היא תיקח אותנו אל הלילה,; אל הלילה, אל הלילה של אז.; באת לקרוא לי כמו באותו היום העצוב.; נער היית, מן הכנרת,; הלכתי אחריך, יפה ועיוורת,; וגם הערב אליך אחריך שוב.; עוד הרכבת, שטה בעמק...; בוא ונצאה אל המסע אשר לא יחדל.; רק זאת אשאלה, טרם אבואה,; אם יש כוכבים עוד על הגלבוע,; ואם בעמק, כמו אז עוד נוצץ הטל.; עוד הרכבת, שטה בעמק...; |
יש לי סימן | דורית ראובני | כשמסלקים את קור החורף מן הבית והלב,; כשפורח השקד, והתפוח מלבלב,; וכשקונים לי סנדלים (תיתחדש) תודה רבה,; אז זה סימן שהאביב כבר בא.; יש לי סימן ועוד סימן; שהוא כבר בא, והוא כבר כאן,; יש לי סימן שהאביב כבר בא; יש לי סימן שהאביב כבר בא.; כשאגוזים מקשקשים בכובעים ובכיסים; זוג או פרט, זוג או פרט, לא יודעת מה עושים,; וכשמורחים את המצה במרגרינה וריבה; אז זה סימן שהאביב כבר בא.; יש לי סימן...; כשמפשירים את הלבבות, ומכשירים את הכלים.; וכשיוצאים אל החצר בשרוולים מקופלים,; כשמתחילים פתאום לרקוד וגם לשיר ללא סיבה; אז זה סימן שהאביב כבר בא.; יש לי סימן...; |
אדמה | דורית ראובני | אדמה, אדמה.; יש מילים קרובות ממש עד עומק הנשמה,; יש מילים טובות הכואבות הרבה עוצמה; דם וגם אדם ואדמה, שהן אותה מילה עצמה.; אדמה, אדמה,; אמא מלטפת ועוטפת ושלמה,; אבן לראשי כשהרוח נעימה; שקט לנפשי - ולו לרגע מאושר ללא אימה.; גשר, גשר,; על פני מים רבים אצעד,; קשר, קשר,; הן לא טוב להיות כאן לבד,; בוא, תן לי יד; גם אם הלב ירעד.; אדמה, אדמה,; אהבה סוערת בי עד כלות הנשימה,; אהבה שוזרת בי חלום ומשימה,; אי אפשר אחרת, כבר עייפתי מתופי המלחמה.; יורדת למים -; המיה קלה אשמע,; עוצמת עיניים -; מתוך הדממה; עולה קול האדמה.; אדמה, אדמה,; יש מילים קרובות ממש עד עומק הנשמה; יש מילים טובות ואוהבות מתוך עוצמה; דם וגם אדם ואדמה שהן מקשה אחת שלמה -; אדמה.; |
מסביב למדורה | דורית ראובני | אומתם לא היתה להם אם; לא ידעה בצאתם לדרך; היה לילה עמוק ונושם; כתמיד בניסן, הירח.; וישבה שם עדת נערים בני בלי שם; חשופי מרפקים וברך,; הם הקשיבו הקשב והחרש; או שילבו בשיחה דבר ויכוח.; לפניהם עלי רגל של אש; מדורה חגה נעה ברוח; לא יותר אך בכתב האומה העיקש,; אותו לילה נחרט עלי לוח; את העול הפשוט כעפר; הם נשאו בלי הבט אחורה; לא תקע לפניהם השופר; לא לוטף קדקודם בליל חורף; בשני שרוולים הקשורים לצוואר; רק הסוודר חיבקם מעורף; נעליים נוקשות ילקוטים; סעודה של זיתים ופרי תומר; וספלי אלומיניום קמוטים; ורעות וקורבן לאין אומר; מה נוסיף ונמנה מדברים פעוטים; נוצרות אגדות זה החומר; מה נשיר עליהם מה נשיר; הם עושים זאת יפה מאיתנו; בעצמם הם כותבים להם שיר; ואפילו ספרים כבר נתנו; זהו טיב הפלמ"ח הוא איננו משאיר; כל מלאכה לשלא משלנו; אבל ככה יוגד נא לאמור; נערים להוי נא ידוע; בין חגיו הגדולים של הדור; אין יפה מחגכם הצנוע; למולכם האומה על סיפו של הדרור; משתחווה ובוכה הבינוה; |
אורו של יום חדש | דורית ראובני | השיר שבקשתי לשיר כאן לכם; הוא על אדם תמהוני עד מאד; מוכיח בשער, הוזה וחולם; שזמר נהג לזמר ברחובות; עם שחר שוב פורש כנף; אורו של יום חדש; והוא נושק ראשי כולם; ומברך את העולם; ברכת שלום; עם שחר שוב פורש כנף; אורו של יום חדש; והוא נושק ומברך; פה את כולם; היו שעברו ואמרו משוגע הוא; היו שבקשו שילך לו מפה; באם יום אחד בדרכים תפגשוהו; עצרו רק לרגע, זמרו נא איתו; עם שחר שוב פורש כנף...; |
האיש מן הבקעה | דורית ראובני | כבחלום תמיד אזכורה -; האיש עובר כעובר אורח,; נוגס תפוח, בין אבק ורוח,; נוסע; על גב המשאית אל הבקעה.; האגדות יפות הן,; עד שפתאום עפות הן; רק אלוהים ידע לאן.; אני מגדל הקמתי,; בו לבדי חלמתי,; נסיך שלי על סוס לבן.; חמה הדרך, ארוכה היא,; ושם הוא בין קוצי הקיץ,; רץ כמו פרא לחפש לי פרח.; חוזר הוא -; נושא קנה סוף אלי מן הבקעה.; האגדות יפות הן...; הציפורים פרחו ועפו,; על שפת ירדן קני סוף הוצפו,; בצחוק פתוח, בלי לומר מדוע,; הולך הוא,; הולך רחוק האיש מן הבקעה.; בעננים תלויה הקשת; אך עוד לוחש מכשיר הקשר; מילה או שתיים כמו משק כנפיים; ענה לי,; רות סוף אומר האיש מן הבקעה; האגדות יפות הן...; |
שבחי החושך | דורית ראובני | עת חגרו כלי צרים כלי חרושת; גויים באורה של חמה,; עשו היהודים את החושך; לחזק בכל כלי מלחמה.; כי בחושך קם איש וניגש; עד אויבו - אין רואהו - וגח.; ובחושך סכין הרש; ארוכה מני קני תותח.; עת אמרו יודעי דין כי חוסן; וישועות לרבים פי שמונים,; סיכלו היהודים ביד חושך; עצתם של סופרים ומונים.; כי החושך ניצב בצד -; כל חשבון ורישתו מזורה.; עשרה אנשים בו יחסו כאחד; והאחד פניו כעשרה.; את עיניו של מחנה בראש גבע; חושך קם לסמא בנטות יום.; אך עיניים בורא הוא שבע; לכל איש הזוחל במדרון.; בו יגיעו מתי מעט; עד אל קו חפירות אויב; וזינקו בצווחה ובקת; כנופלים על צווארי אוהב.; בקורות העיתים הללו; לא הושבה תקוות עם אל עפר; כי נקרע לה ביד קרבות לילה; גזר הכח וגזר המספר.; כסימן להכר וכאות -; מלידה גם ברבות הגדודים,; אש ידי העני הריקות; תלהט בלחימת היהודים.; מתעופף הזיקוק ובדל שיח; וגדר הוא חושף ברומו; וזונק החיל המגיח; ובקולו צעקת אמו.; עיוור וחשך הקרב; ועד בו תיאורי המליצים; הוא כלה ומשאיר אחריו; דומיית לבבות אמיצים.; |
שיר לדרום אמריקה | דורית ראובני | דרך ארוכה, העין שיכורה מן המראות; דרך ירוקה, יפה כמו תפאורה בשלל אורות; דרך עתיקה, אני הוא דרום אמריקה אי שם; קולי וגם דמי זורמים להם כנחל אל הים; שמש על פרו, בוליביה מצטעפת בודדה; ירק מברזיל נושק לצ'ילה על שפתי פלדה; באתי מדרום אל תוך ליבך, אמריקה, אצלול; אל לב הזעקה העתידה לבקוע ולגדול; כל הקולות ביחד; שיר מעלות ביחד; כל בן אנוש הוא זמר; עף ונישא לו ברוח; שירו אחים ביחד; שירו אחים ביחד; תנו לתקווה כנפיים; יחד בקול גדול; |
אחרי שכולם הולכים | דורית ראובני | אחרי שכולם הולכים; אני נשארת לבד עם השירים; חלקם שירים שלי; וחלקם של אחרים.; שירים שכתבו אחרים אני אוהבת יותר.; אני נשארת בשקט; ומחנק הגרון משתחרר.; אני נשארת.; לפעמים אני רוצה שכולם ילכו.; אחרי שכולם הולכים; לכתוב שירים זה אולי דבר נעים.; אתה יושב בחדר וכל הקירות מתגבהים.; אחרי שכולם הולכים; הצבעים נעשים יותר עזים.; חמה או לבנה – אוצרות אין סופיים.; שירים שכתבו אחרים אני אוהבת יותר.; אני נשארת בשקט; ומחנק הגרון משתחרר.; אני נשארת.; לפעמים אני רוצה שכולם ילכו.; אחרי שכולם הולכים; אחרי שכולם הולכים; אחרי שכולם הולכים; אני נשארת לבד עם השירים.; |
כל הארץ דגלים | דורית ראובני | כל הארץ דגלים דגלים,; עם רוקד גלים גלים; עם שמח, טף צוהל -; חג היום לישראל.; |
בשער הקדוש | דורית ראובני | בשער הקדוש עומד שומר הראש; ואיש מן ההיכל לא בא אותי לפגוש; כי בהיכל יושבים רעיך הטובים; ואין בו עוד מקום לשאר האוהבים; כי גם ביום מותך אחר היה איתך; שומי אינו רשום על ספר מלכותך.; |
היום היום | דורית ראובני | היום, ביום הזה ממש; אני כבר לא עצוב כל כך; אני כבר לא עצוב כל כך; אני יודע היום; היום אני אולי נרגש; אני אוהב פתאום לחיות; היום אולי אני נרגש; אתה שומע היום.; תן לנו לחיות היום מהתחלה; תן לנו מהתחלה ועד הסוף; ואז תראה איך שאני הולך; יפה בתלם והולך; והולך והולך והולך.; היום, ביום הזה ממש; הדליקי פמוטים שלושה; אמרי הכל בלחישה; היי שותקת היום; היום אני אולי נרגש; אני אומר תפילת תודה; אמרי שאין זו אגדה; אמרי בשקט היום.; תן לנו לחיות היום מהתחלה...; היום, ביום הזה ממש; אני שואל את אלוהים; אני שואל את אלוהים; אני כורע היום; תן לנו לחיות היום מהתחלה...; |
פורשת כנף | דורית ראובני | מותחת את החבל ורוקדת מעליו,; מותחת את הזמן שעוד נותר לי עד הסתיו,; שומרת על שיווי - משקל, נוגעת ברוחות,; שומרת על חיוך שלו, אוספת עוד כוחות.; פורשת שוב ידיים, מחבקת את הגוף.; בתוך עלי הסתיו, עכשיו הקיץ שוב עטוף,; החבל נע כמו מעצמו בצעדי - ריקוד,; זה לא פשוט אבל אפשר למתוח את החוט.; האופק רך, היום בהיר, ובינהם החבל נע,; מעל גגות העיר פורשת עוד כנף רכה.; אני יודעת, העונות נוטות להתחלף,; זה לא פשוט לרקוד תמיד מבלי להתעייף.; החבל דק והוא פרוש מעל תהום וים,; אבל מעל מונח רקיע תכלת לעולם.; האופק רך, היום בהיר, ובינהם החבל נע,; מעל גגות העיר פורשת עוד כנף רכה.; |
יותר קשה זה לא יותר גרוע | דורית ראובני | אמר האדם שבנה לו בית קורות: ; קהה חוד הגרזן ועור ידי קרוע ; העץ הזה קשה מכוח זרועותי ; אבל יותר קשה זה לא יותר גרוע. ; אמר החוצב במקבת בהרים: ; ההר הזה איתן, לנצח לא ינוע ; השיש הוא קשה מכוח הפלדה ; אבל יותר קשה זה לא יותר גרוע. ; אמרה האהובה ועיניה אודמות: ; אישי רוחו תועה ומבטו פרוע ; האיש הזה קשה לשאת אותו לבד ; אבל יותר קשה זה לא יותר גרוע. ; אמרתי אני כשהשקפתי אחור: ; הנה חיי שלי חולפים כמו הרוח ; חיי רבי תלאות, יומי שלי קשה, ; אבל יותר קשה זה לא יותר גרוע.; |
ירושלים | דורית ראובני | לאורך השנים, ; תקופות של שינויים, ; תמיד יש אור בתוך הצל, ; ויש תקוה גדולה, ; בתוך ההמולה. ; כל אחד כאן מתפלל. ; שנזכה לראות ; את הנפלאות, ; את הרוח הטובה. ; שיגיע יום ; ונגיד פתאום: ; זה הכל מאהבה! ; ירושלים, הלב של העולם, ; ירושלים, הקשר אל כולם, ; מוארת באור יקרות, ; לך אנעים זמירות. ; ומדורי דורות, ; עינינו בוערות, ; געגועים וכיסופים. ; בנפש הומיה, ; שירים של הודיה, ; גלים גלים אותך שוטפים. ; הקודש והחול, ; ואלוהים גדול, ; הכי זוהרת ויפה. ; מכל העולמות ; קושרים לך חלומות, ; באור שכינה את עטופה. ; ירושלים, הלב של העולם...; |
אדם צובר זכרונות | דורית ראובני | אדם צובר זכרונות כמו נמלים; בחדשי הקיץ.; בחדשי הקיץ כמו חגב; בעת הקיץ - ויש שאדם שר.; ובחורף הנמלים מתכנסות; מתנועעות ברכושן ומכלות לאט; את הרכוש ואת החורף מכלות; לאט, לאט.; נה, נה, נה, נה; אדם צובר זכרונות כמו נמלים...; והחגב בחורף שר לפתחים; לטעום מזכרונות העונה; העונה האהובה שבשירו; ממנו חמקה.; אדם צובר זכרונות כמו נמלים...; |
סוף הנפילה | דורית ראובני | אם אדם נופל ממטוס באמצע הלילה,; רק אלוהים לבדו יכול להרים אותו.; אלוהים מופיע אצלו באמצע הלילה,; ונוגע באיש ומפיג את ייסוריו.; אלוהים אינו מוחה את דמו,; כי הדם אינו הנפש.; אלוהים אינו מפנק את איבריו,; כי האיש איננו בשר.; אלוהים גוחן מעליו,; מרים את ראשו ומביט בו.; בעיני אלוהים האיש הוא ילד קטן, ילד קטן.; הוא קם בכבדות על ארבע ורוצה ללכת,; ואז הוא מרגיש שיש לו כנפיים, כנפיים לעוף, כנפיים לעוף.; אם אדם נופל ממטוס באמצע הלילה,; רק אלוהים לבדו יכול להרים אותו,; אלוהים מופיע אצלו באמצע הלילה,; ונוגע באיש ומפיג את ייסוריו.; עדיין האיש מבולבל ואינו יודע,; שנעים יותר לרחף מאשר לזחול.; אלוהים מבקש ללטף את ראשי,; אבל הוא מתמהמה,; הוא אינו רוצה להבהיל את האיש; באותות של אהבה.; אם אדם נופל ממטוס באמצע הלילה,; רק אלוהים מכיר את סוף הנפילה.; |
בובה ימימה | דורית ראובני | אני בובה ושמי ימימה-מה; פרועה אני שנה תמימה-מה; כולם אומרים לי כי אני יפה,; רק רגלי הן עקומות נורא.; וכשיצאנו לטיול יול יול; לפרדס וגם ללול לול לול; כולם אמרו: ימימה כה יפה; רק רגליה עקומות נורא.; איני רוצה שילעגו גו גו; לכשאגדל כולם יאמרו רו רו; ימימה היא בובה כה יפה,; רק רגליה עקומות נורא.; |
פנה הגשם | דורית ראובני | פנה הגשם,; הלך, הלך לו.; ענן רקיע; חלף, הלך לו.; פני אדמה; באור חמה; שיבולים זקפו; ראשיהן בקמה.; בני הרים זה אל זה; ברמה ישוררו; שלום, שלום,; הידד! הידד!; אביב היום.; ערוץ הנחל; גלים בוקע,; הומה החורש,; חדוה שופע,; מוריק הנוף:; שדות לרוב,; צבעונים עלו; באודם-חן בנקיקים.; בעמקים פרחי-נוי ; זה אל זה ישוררו: ; שלום, שלום, ; הידד! הידד! ; אביב היום.; |
הוי ארצי הורתי | דורית ראובני | הוי ארצי, הורתי, מדוע; כה שדוף נופך ועצב?; זיכרונה של ארץ חורגת; בלי משים עולה על הלב.; על גבעה - פירחחי אשוח,; במישור - ישישי אלון,; במורד, על חופי הפלג,; בנות ליבנה בכסות שבתון.; יד השמש תיקצר מתקוע; בלב היער רומח אדום,; יום תמים במישכן בני אורן; אפלה ריחנית וחלום.; הוי, אימי! הן נחלה עליך,; הן נתבע עלבונך מאל -; על מוכי צהרייך כקדם; עוד תרעיפי ניחוח וצל.; |
נערי בים ביתו | דורית ראובני | נערי ירד לים,; בשמחה ירד.; הבטיח להביא משם; אלמוגים בצבע דם,; אך ליבי חרד.; נערי כתב מים,; בשמחה כתב,; "עוד תראי, אביא לך גם; חוט פנינים מקצף ים"; אך לבי נקף.; נערי בים ביתו,; רק שחפים לוו אותו,; רק שחפים על פני הים; מבינים שפתו.; השחפים קולם נדם,; נערי ירד לים.; נערי אהב הים,; בשמחה אהב,; "עוד תראי, לשנינו שם; בית יהיה וגן"; רק ליבי כאב.; נערי לא שב מים,; נערי לא שב,; אלמוגים בצבע דם,; חוט פנינים מקצף ים,; איפה הוא עכשיו.; נערי בים ביתו...; |
נוסטלגיה | דורית ראובני | סובב גלגל המזלות: "ימים רודפים לילות ; והזמנים קשים", ; אומרים האנשים ; וקצת מאוישים. ; הם מבקשים מעט מרגוע ומקלט. ; והם ריקים בניגונים, ; תמימים וחכמים. ; רוצים להיות יפים ; כמו באלבומים. ; אחד חולם על הבנות העטורות צמות, ; החל על הדגנים ; בשדות השיבולים. ; ניחוח של פרחים, ; וריח ממלחים בערבים קודחים. ; אומרים: מה טוב ומה נעים. ; וזכרונות באים ; לשקום בי לבבות, ; שטופי געגועים. ; ימינו הטובים: מה טוב ומה נעים. ; על כן שבים הניגונים שנשכחו שנים: ; חוגלים על הפנים, ; עוטפים שיער כסוף. ; ציפור הנעורים, ; מנחת כל כך לעוף.; |
זמר נוגה | דורית ראובני | הֲתִשְׁמַע קוֹלִי, רְחוֹקִי שֶׁלִּי, ; הֲתִשְׁמַע קוֹלִי, בַּאֲשֶׁר הִנְּךָ – ; קוֹל קוֹרֵא בְּעֹז, קוֹל בּוֹכֶה בִּדְמִי ; וּמֵעַל לַזְּמַן מְצַוֶּה בְּרָכָה? ; תֵּבֵל זוֹ רַבָּה וּדְרָכִים בָּה רָב. ; נִפְגָּשׁוֹת לְדַק, נִפְרָדוֹת לָעַד. ; מְבַקֵּשׁ אָדָם, אַךְ כּוֹשְׁלוֹת רַגְלָיו, ; לֹא יוּכַל לִמְצֹא אֶת אֲשֶׁר אָבַד. ; אַחֲרוֹן יָמַי כְּבָר קָרוֹב אוּלַי, ; כְּבָר קָרוֹב הַיּוֹם שֶׁל דִּמְעוֹת פְּרִידָה, ; אֲחַכֶּה לְךָ עַד יִכְבּוּ חַיַּי, ; כְּחַכּוֹת רָחֵל לְדוֹדָהּ.; |
איך לעבור את החיים | דורית ראובני | כמו שעוברים את החג, בנחת, בסבלנות; בין הסליחה והברכה, בין יום אביב ויום אביך; נוף הרחובות מהגג, דוגמא לאמנות; תינוקת בת שנה שמחה זה כל מה שצריך; ולזכור; שלפעמים; לעצור; זאת הדרך להמשיך; כמו שעוברים את החג; בלי לחץ, בעדינות; בין ארוחה לארוחה; או בין חטיף וכריך,; גם מנוחה היא מנהג; רק תנו לה הזדמנות; למצוא פינה אחת נוחה; זה כל מה שצריך; ולזכור; שלפעמים; לעצור; זאת הדרך להמשיך; כמו שעוברים את החג; בין משפחה למשפחה; בלי להגזים בשמחה; רק כמה שצריך; ורק לזכור; שלפעמים ; לעצור; זאת הדרך להמשיך; |
יום הילדים | דורית ראובני | איזה יום של כיף, איזה יום נפלא; כמו באגדות, כמו מילוי של משאלה; כשחלום יפה פתע מתממש; אז תגידו איך נוכל שלא להתרגש; כל כך הרבה דברים יפים אלוהים ברא; רק עלינו לא חושבים וזאת כל הצרה; לימודים ושיעורים וכל מיני חובות; שומעים מוסר מההורים וגם מהמורות; גם האחים הקטנטנים יודעים רק להציק; ההורים אז צוחקים , אותי זה לא מצחיק; רק, יום אחד של כיף, יום אחד נפלא...; לו גמד היה יורד לפתע ממרומים; ומביא איתו אלינו מין מטה קסמים; מסביב נשב כולנו רגלינו נשלב; נעצום את העיניים נבקש בלב; יום שהוא כולו שלנו - יום הילדים; שכולם כולם יהיו אלינו נחמדים; כי, זהו יום של כיף, איזה יום נפלא...; הגמד יהיה נחמד כמו בסיפורים; יחיך אל תוך זקנו את המטה ירים; ויאמר כמה מילים לא מובנות; ופתאום, פתאום יתחיל הכל להשתנות; אז נפקח את העינים ונביט סביב; העולם צוחק כולו הכל כל כך חביב; איזה יום של כיף, איזה יום נפלא...; אמא תחייך אלינו בחיוך אחר; לא תאיץ ולא תאמר: תקום פן תאחר; אבא לא יקרא עיתון אלינו יסתכל; ויציע שאולי נלך קצת לטייל; אבא ואני נלך רק שנינו יד ביד; ומלמעלה אז יקרוץ אלינו הגמד; איזה יום של כיף, איזה יום נפלא...; |
החופש הגדול | דורית ראובני | הכל אני יכול בחופש הגדול; לצמוח ולגדול בחופש הגדול; ללבוש סינור כחול בחופש הגדול; וככה לעמול בחופש הגדול; הכל הכל אני יכול; כי זה החופש הגדול; כמעט הכל אפשר בחופש הגדול:; אולי ניסע לכפר בחופש הגדול; לעזור שם בקציר בחופש הגדול; וקצת לקצור חציר בחופש הגדול; הכל הכל אני יכול; כי זה החופש הגדול; אבל הכי נחמד בחופש הגדול; פשוט להיות לבד בחופש הגדול; ועל חולות זהב בחופש הגדול; לשכב לי על הגב בחופש הגדול; הכל הכל אני יכול; כי זה החופש הגדול; |
אל ארצי | דורית ראובני | לא שרתי לך ארצי,; ולא פארתי שמך; בעלילות גבורה; בשלל קרבות.; רק עץ ידי נטעו; חופי ירדן שוקטים,; רק שביל כבשו רגלי; על פני שדות.; אכן דלה מאוד,; ידעתי זאת, האם,; אכן דלה מאוד; מנחת בתך; רק קול תרועת הגיל; ביום יגה האור,; רק בכי במסתרים; עלי עניך.; |
קרעי חלום | דורית ראובני | על מה גועש ההר; על מה אש תבער; שני לבבות קרועים הגיעו; תשוקות אין סוף - הלילה; פה לקטוף לשרוף; קרעי חלום; ישן שבעשן עלה; סיפרו על נערה; סיפרו איך בערה; מן ההרים פרצה ללקוט לה; קרעי חלום על אושר לא נתפס; היו לילות של אור בהיר כמו יום; היו לנו ימים כחולים כמו לילה וחלום; ורק הרוח השקופה ידעה מה לילה ויום; לילה או יום; אמרו היא לבדה; אמרו היא אבודה; במשעולים היא תשוטט לה; קרעי חלום פרוע היא תרקום פתאום; חלום שבהרים הבוערים פרח; שני לבבות קרועים הגיעו; תשוקות אין סוף הלילה; פה לקטוף לשרוף; קרעי חלום; ישן שבעשן עלה; |
נשבע | דורית ראובני | עכשיו זה בא; ולטובה; ליום הבא אני נשבע,; במחשבות, בהרגשות,; בכוונות אני נשבע.; היו ימים,; קולי נדם; סירה טרופה בלב הים; אין חוף מקלט, הכל אבד; אני חוזר ושוב נשבע.; נשבע,; כמו היום הזה שבא; כמו מילה אחת פשוטה; בחיי אני נשבע.; נשבע,; כמו פרפר לאש; כמו גופי המתרגש; באהבה נשבע.; וכשאור היום יכבה,; יישאר לי עוד הרבה. ; ואת יפה כמו כאב; באת ולקחת פינה בלב; אני חופשי, אליך בא,; כמו שאני, אני נשבע.; נשבע,; כמו היום הזה שבא; כמו מילה אחת פשוטה; בחיי אני נשבע.; נשבע,; כמו פרפר לאש; כמו גופי המתרגש; באהבה נשבע.; וכשאור היום יכבה,; יישאר לי עוד הרבה.; |
מרוב אהבתי | דורית ראובני | ומרוב אהבתי, לא יכול להראות אהבה; ומרוב אהבתך את עצובה עצובה; ומרוב שמחתי החיוך נעלם; ומרוב שמחתך את בוכה בוכה; ומרוב הרגלי לחושך לא רואה אור; ומרוב הרגלך לאשליה קשה לך לעצור; אז בואי נתחזק יחד; את עם עצמך ואני איתך; וכמו שכבר אמרתי פעם; שילך הפחד, שילכו הדמעות; תהיי שלי, אהיה שלך; הכי חשוב שכל אחד יאמין בעצמו; כי מרוב אהבתי לא יכול להראות אהבה; מרוב אהבתך את עצובה עצובה; מרוב שמחתי החיוך נעלם; מרוב שמחתך את בוכה בוכה; מרוב הרגלי לחושך לא רואה אור; מרוב הרגלך לאשלייה קשה לך לעצור; אז בואי נתחזק יחד...; מרוב הרגלי לחושך לא רואה אור; מרוב הרגלך לאשליה קשה לך לעצור; אז בואי נתחזק יחד...; |
אל גינת אגוז | דורית ראובני | אל גינת אגוז ירדתי; לראות באיבי הנחל; לראות הפרחה הגפן; הנצו הרימונים.; לכה דודי נצא השדה; נלינה בכפרים; נשכימה לכרמים; נראה אם פרחה הגפן; פיתח הסמדר הנצו רימונים; שם אתן את דודי לך; |
עקרה | דורית ראובני | בֵּן לוּ הָיָה לִי! יֶלֶד קָטָן, ; שְׁחֹר תַּלְתַּלִים וְנָבוֹן. ; לֶאֱחֹז בְּיָדוֹ וְלִפְסֹעַ לְאַט ; בִּשְׁבִילֵי הַגָּן. ; יֶלֶד. ; קָטָן. ; אוּרִי אֶקְרָא לוֹ, אוּרִי שֶׁלִּי! ; רַךְ וְצָלוּל הוּא הַשֵּׁם הַקָּצָר. ; רְסִיס נְהָרָה. ; לְיַלְדִּי הַשְּׁחַרְחַר ; "אוּרִי!" – ; אֶקְרָא! ; עוֹד אֶתְמַרְמֵר כְּרָחֵל הָאֵם. ; עוֹד אֶתְפַּלֵּל כְּחַנָּה בְּשִׁילֹה. ; עוֹד אֲחַכֶּה ; לוֹ.; |
אגיל ואשמח | דורית ראובני | לה לה לה לה אגיל ואשמח; לה לה לה לה בשמחת תורה; בוא יבוא צדק בשמחת תורה; בוא יבוא צדק בשמחת תורה; |
אם אשכחך ירושלים | דורית ראובני | אם אשכחך ירושלים; תשכח ימיני,; תידבק לשוני לחיכי; אם לא אזכרכי.; אם אשכחך ירושלים.; אם לא אעלה ירושלים; על ראש שימחתי; זכור אדוני לבני אדום; את יום ירושלים; אם אשכחך ירושלים.; האומרים ערו ערו,; עד היסוד בה; אם לא אעלה ירושלים; על ראש שימחתי.; |
אנה הלך דודך | דורית ראובני | אנה הלך דודך, היפה בנשים,; היפה בנשים, אנה פנה דודך?; אנה פנה דודך ונבקשנו עמך?; דודי ירד לגנו, דודי ירד לגנו; לערוגות הבושם.; |
העיירה בוערת | דורית ראובני | שְׂרֵפָה, אַחִים, שְׂרֵפָה!; עֲיָרָתֵנוּ בּוֹעֲרָה כֻּלָּהּ,; בָּה רוּחוֹת שְׁחֹרוֹת יִסְעָרוּ,; לַהֲבוֹת חֻרְבָּן יִבְעָרוּ,; עִקְּבוֹתֶיהָ לֹא נִשְׁאָרוּ,; הִיא עוֹלָה בָּאֵשׁ.; וְאַתֶּם חוֹבְקִים יָדַיִם; בְּלִי הוֹשִׁיט עֶזְרָה,; בְּלִי כַּבּוֹת אֶת אֵשׁ הַלַּהַב,; אֵשׁ הָעֲיָרָה.; שְׂרֵפָה, אַחִים, שְׂרֵפָה!; קְרוֹבָה, חַס וְחָלִילָה, הַשָּׁעָה,; כִּי הַלְּהָבוֹת יַתְמִידוּ,; אֶת כֻּלָּנוּ פֹּה יַשְׁמִידוּ,; רַק שְׂרִידֵי קִירוֹת יָעִידוּ; מַה שֶּׁפֹּה הָיָה.; וְאַתֶּם חוֹבְקִים יָדַיִם; בְּלִי הוֹשִׁיט עֶזְרָה,; בְּלִי כַּבּוֹת אֶת אֵשׁ הַלַּהַב,; אֵשׁ הָעֲיָרָה.; שְׂרֵפָה, אַחִים, שְׂרֵפָה!; רַק בְּיַדְכֶם בִּלְבַד הִיא הָעֶזְרָה.; חִישׁ הוֹשִׁיטוּ יָד אוֹהֶבֶת; וְהַצִּילוּ מֵהַמָּוֶת,; בְּדַמְכֶם כַּבּוּ שַׁלְהֶבֶת,; חִישׁ כַּבּוּ בְּדָם.; מֵרָחוֹק אַל תַּעֲמֹדוּ,; כִּי הָאֵשׁ עוֹלָה.; אַל נָא תְּחַבְּקוּ יָדַיִם,; הַשְּׂרֵפָה גְּדוֹלָה!; |
אישתו | דורית ראובני | היא פונה וקוראת לו בשמו,; וקולה כתדיר,; ואני בקולי לא אבטח,; פן יסגיר.; היא עוברת ברחוב לצידו; קבל עם, קבל אור,; ואני בחשכת ערבים; במיסתור.; לה טבעת זהב על היד,; מברקת. שלווה,; אך כבלי ברזלי - מוצקים; פי שבעה!; |
במו ידי | דורית ראובני | את דלתות לבבי אנעל, ; המפתח הימה אזרוק - ; פן חרוד יחרד הלב ; לקראתך, לקולך מרחוק. ; והיו הבקרים אפלים, ; והיו ערבי אנחות, ; ומכל תנחומי רק אחד: ; כי ידי עוללה לי זאת...; |
ברית עולם | דורית ראובני | עוד מעט כמעט; אנו גוף אחד -; שמתי לב ויד; בידך שלך לעד; אתה לי עד; שלבי פוחד; ועל כן רועד; כל גופי הלילה.; יום יום וליל כל הזמן; בנתיב אחד -; לא מסומן; יום יום וליל כל הזמן; יחד ולבד; לב לי לך נאמן.; אוהב אותך הלילה ואיתך אתלהב; אוהב אותך הלילה ואיתך אתעצב; עד כאב עד כאב - אקווה אתקרב; עוד מעט נגלה מעט; עוד פנים עוד צד; ואולי אולי נלמד; לוותר; ולתת יותר; עד שתיוותר; רק אהבתנו.; יום יום וליל כל הזמן; בנתיב אחד -; לא מסומן; יום יום וליל - כל הזמן; יחד ולבד; לב לי לך נאמן.; אוהב אותך הלילה...; עוד מעט; יעלה האור; וליבי שיכור; ורוצה אותך לזכור; ולשמור; עד ימי הסוף; עד שנחלוף; ותגווע הלמות התוף.; |
ימים טובים | דורית ראובני | ידענו שנים צעירות ויפות, ; טיילנו הרבה ודיברנו שפות. ; נשקנו לכל השעות החולפות. ; פתאום נגמרה השעה הגדולה: ; הראש מתרוקן אך הבטן מלאה, ; עכשיו הקמטים מטפסים אל עיניי. ; איפה היופי, איפה הפנאי? ; אז בוא ונשכח את שיער השיבה, ; ידענו דרך מלאת אהבה. ; כן, בוא ונשכח את שיער השיבה, ; ידענו דרך מלאת אהבה. ; טיילנו על גדת נהרות גועשים, ; רקדנו, אהבנו לגלוע חושים. ; עכשיו התעייפת, אני בת שישים. ; אך זה לא אומר שצריך לוותר, ; זה דור הזהב פחות או יותר. ; אתה תסתרק ואני אתלבש ; שוב אנשק לך, שוב נתרגש. ; אז בוא ונשכח... ; אתה מתנשף משובך מן הרחוב, ; אני חגורות מהדקת בלי סוף. ; שכחנו כיצד מסתכלים על הנוף: ; ירח עולה ואנחנו עיוורים ; כמו פרח נופל, כמו שניים זרים. ; אבל אם תתן לי ידך הקשובה, ; שוב נתחבק כמו אז במיטה. ; אז בוא ונשכח...; |
בית בקצה הקשת | דורית ראובני | מאתמול אל המחר אני עוברת ; בשבילים שעליהם הלכו הורי, ; מחלום שהם חלמו ביד נסתרת, ; נשתלים ניגונים בתוך שירי. ; איך לשיר היום ארצי שירי מולדת? ; הדרכים אינן הולכות בחזרה. ; איך לומר אהבה שלא נמדדת? ; מנישמת אדמה עד לב שמיים. ; בית בקצה הקשת, ; ושתי יונים משחקות על קו האור. ; (אל זה) הבית בקצה הקשת, ; גם אם אלך לקצה עולם, ; תמיד אחזור. ; לו יכולתי הן הייתי מבקשת: ; "אל תלך אל נדודיך בלעדי". ; "אל תלכי כל כך רחוק" אני לוחשת, ; "תני לי רק לאחוז בשתי ידי". ; "את חיוך הרקפות בתוך הסלע, ; את שמחת הרגבים בצעדי, ; כשהטל המתוק נמהל במלח, ; ונשאר טעמו על השפתיים". ; בית בקצה הקשת...; |
קח כל מה שאלוהים נותן | דורית ראובני | הרים לנצח, אבן וחול,; אדם רואה ומאמין, עכשיו הכל יכול.; להיות אחרת, זו רק התחלה,; זו משוואה שאין לה סוף,; שיש בה נשמה.; כן כן, קח כל מה שאלוהים נותן.; כן כן, קח כל מה שאלוהים נותן.; באש במים, השחר עלה; ובדלתות של השמיים עוד אמת נגלתה.; לא יש מאין, זה פרי שניטע,; אדם אכל מעץ הדעת,; טוב ורע.; כן כן...; אלוהים נותן גאווה,; אלוהים נותן אהבה,; אלוהים נותן לך אשה,; אלוהים נותן לך אותה.; כן כן...; הרים לנצח, אבן וחול,; אדם רואה ומאמין, עכשיו הכל יכול.; להיות אחרת, זו רק התחלה,; זו משוואה שאין לה סוף,; שיש לה נשמה.; כן כן...; |
משירי ארץ אהבתי | דורית ראובני | מכורה שלי, ארץ נוי אביונה -; למלכה אין בית, למלך אין כתר.; ושבעה ימים אביב בשנה; וסגריר וגשמים כל היתר.; אך שבעה ימים הורדים פורחים,; ושבעה ימים הטללים זורחים,; ושבעה ימים חלונות פתוחים,; וכל קבצנייך עומדים ברחוב; ונושאים חיוורונם אל האור הטוב,; וכל קבצנייך שמחים.; מכורה שלי, ארץ נוי אביונה,; למלכה אין בית למלך אין כתר.; רק שבעה ימים חגים בשנה; ועמל ורעב כל היתר.; אך שבעה ימים הנרות ברוכים; ושבעה ימים שולחנות ערוכים,; ושבעה ימים הלבבות פתוחים,; וכל קבצנייך עומדים בתפילה,; ובנייך בנותייך חתן כלה,; וכל קבצנייך אחים.; עלובה שלי, אביונה ומרה,; למלך אין בית, למלכה אין כתר -; רק אחת בעולם את שבחך אמרה; וגנותך חרפתך כל היתר.; ועל כן אלך לכל רחוב ופינה,; לכל שוק וחצר וסמטה וגינה,; מחורבן חומתייך כל אבן קטנה -; אלקט ואשמור למזכרת.; ומעיר לעיר, ממדינה למדינה; אנודה עם שיר ותיבת נגינה; לתנות דלותך הזוהרת.; |
לכל אחד ירושלים | דורית ראובני | לכל אחד יש עיר ושמה ירושלים; שהוא אולם, אולם לה חלומות; עד שתעלה בהר, פריחת הליל; ותאיר לו בערוב יומו.; עד שתעלה בהר, פריחת הליל; ותאיר לו בערוב יומו.; מעפרך ירושלים; יאירו לו פרחי הליל.; הו הו הו...; לכל אחד ישנו מקום בירושלים; שהוא קורא, קורא לו אהבה,; כשיבוא בסוף יחף וקר אלייך,; ימתקו האור והאבק.; כשיבוא בסוף יחף וקר אלייך,; ימתקו האור והאבק.; מעפרך ירושלים...; ישנה עצבות ושמה דומה לירושלים; ובנגינת צלילי פעמונים,; שיר אחרון ירד מגובה מגדלייך; לנגן את שמו באבנים.; שיר אחרון ירד מגובה מגדלייך; לנגן את שמו באבנים.; מעפרך ירושלים...; |
ביתי אל מול גולן | דורית ראובני | איני יודע איך הומים היערות; איך מתכסים גגות בשלג המרהיב; לי צאלון ניגן, ניגן על סערות; וכליל החורש מספר לי על אביב.; כאן ביתי, אל מול גולן; עטור מטע וכרם,; כי אני נולדתי כאן; עם עץ הצאלון,; על דשא הגנון; השקנו יחד הירמוך עכור הזרם.; כפרי הדומים שניערתי משיזף; כממטרות תחתן סובבתי בשרב; כציפורים שהעירוני בקולן -; כאן ביתי, אל מול גולן; כשהתגייסתי כך אמרתי לצבא; תנו לי רק הגה ואטוס עד קצה עולם; די לי לגדול, כפרח חממה; אך העיניים שוב ביקשו את הגולן; כאן ביתי...; |
בשביל אל הבריכות | דורית ראובני | רוחות חמות נשבו בינות עצי האורן; ורחש ממטרות עלה מן השדות; בתוך שער ראשה הלבינה הציפורן; וכף ידה קטנה הלבינה בידו.; בשביל אל הבריכות פסעו שלובי ידים; וכוכבים נשרו למים עם הטל; ותן בודד צחק הרחק בתוך הליל; והיא אמרה: אתה כל כך יפה, חייל.; והיא אמרה לו: הן מחר תצא לדרך; את תרמילך ארזתי שאותו תיקח; לא שמתי בו מכתב, לא פרח למזכרת; הן אם תזכור - תזכור, ואם תשכח - תשכח.; ועת חזרו בשביל מן הבריכות עם שחר; דמעות הטל נתלו גדולות על קני הסוף; והוא את כף ידה אחז ביד בוטחת; והיא הביטה בו מתוך מסך שקוף.; והוא אמר לה: ילדתי אני אחזור עוד; גם אם רחוק אלך, ליבי נשאר איתך; והיא החזירה לו בלאט את הציפורן; הן אם יזכור - יזכור, ואם ישכח - ישכח.; והוא הלך לקרב עת החמה הנצה; ולא חזר משם ימים רבים כל כך.; והיא יודעת שהוא לא יחזור לנצח; והיא עוד מתפללת שהוא רק שכח.; |
אני אשתגע | דורית ראובני | אני אשתגע כשתאמר שלום; אני לא מבינה איך הגעתי עד הלום.; כי אם תרצה ללכת, זה יהיה גיהנום מושלם,; קשה יותר ממוות, זה יהיה סוף העולם.; סיוט כזה עולה על כל דמיון,; בוא ויחד נעצור את השעון.; זוהי אהבה שאין בה הגיון,; זוהי אהבה שתיגמר בבזיון.; אני לא יכולה לנשום,; הרי זה שגעון, מחניק לי בגרון,; אתה ראשון היית ותהיה האחרון.; |
והיא תשוב | מאור בוזנח | יום יבוא אתה תראה, ; היא תשוב עד אלייך, תשתנה ,; השמיים יאירו עליכם , אתה תרגיש את זה.; אל תבכה בראשה ,יש לבטח זכרונות על זמנים ,; רק איתך שם בלילות געגוע גובר על מלחמות. ; והיא תשוב ותחבק ואז תאמר בקול עצוב ,; איך עברו להם ימים כל כך קשים,; היא יודעת שהבטיחה לאהוב לעולמים.; יום יבוא הדמעות אז יפסקו בעצמן, ; היא תבוא עד אלייך עד לכאן, ; אל תבכה בראשה יש לבטח זכרונות על זמנים ,; רק איתך שם בלילות געגוע גובר על מלחמות.; והיא תשוב ותחבק ואז תאמר בקול עצוב, ; איך עברו להם ימים כל כך קשים,; היא יודעת שהבטיחה לאהוב לעולמים.; |
שיר המטאטא | תיאטרון המטאטא | אוי מה רב הוא פה הרפש ; גם בבית גם ברחוב, ; באמת זה גועל נפש ; באמת שזה לא טוב. ; גם השמש, הירח ; הלכלוך בהם דבק. ; לא נוכל להיות שמח ; ולרקוד פה באבק. ; מה נחוץ? - מטאטא! ; מה דרוש? - מטאטא! ; מטאטא! מטאטא! ; את הכל יטאטא; את הרפש יטאטא, ; גועל נפש יטאטא, ; מטאטא! מטאטא! ; את הכל יטאטא; |
דקות של אור | אסתי גינזבורג | מאחורי הפנסים האור ניראה אחר; ובחדר המדרגות לבד הוא מתגבר; קשה לתפוס בשתי ידיים; וקשה לתפוס; מוזר לראות רק זוג עיניים; מול מראה רצות; אחרי האהבה צריך להעלם; ובמושב האחורי לבד להירדם; קשה לקום על הרגליים; וקשה לקום; מוזר לראות רק זוג עיניים; במבט עצום; דקות של אור, ימים להסתנוור; דקות של חום, ימים להתקרר; לחלום מבלי לישון ואז להתעורר; למצוא את התשובות ואין מי ששואל; מאחורי כל הצבעים הקצב משתנה; ומתחת לבגדים הגוף שובר, בונה; פינה שמכילה הכל; ועוד פינה אותי; מוזר לפקוח זוג עיניים; פנימה לתוכי; דקות של אור...; |
מתוך אמונה | גלעד צארום | אתה האמת אתה האחד,; שעלי תמיד שומר ומגונן.; רחום וחנון כן אתה האחד,; בורא עולם אבי האהוב; מתוך הנשמה אליך תפילה,; מתוכי עולה בכוונה גדולה.; ממך אבקש, כן אתה האחד.; בורא עולם שמור על מה שיש.; מתוך הנשמה באהבה ותפילה,; לך אקרא; מתוך אמונה בך האחד בורא; עולם.; |
כי לעולם | גלעד צארום | כי לעולם בשבילך אני מוכן; אני תמיד אגן עלייך כל הזמן; זה משמיים מכוון; כי לעולם בשבילך אני מוכן; אני תמיד אגן עלייך כל הזמן; האל יעיד איתי גם כאן.; רוצה לומר לך רק מילה שמלאה ברגש חם; רוצה לתת לך אהבה שתיסחף כמו הים; את ליבי ואת ליבך אל מקום שבו נלך; ונאהב לעולם.; ואת תבואי ותאמרי שאני הכי אוהב; כמו חיבור של נשמות את נמצאת; אצלי בלב לא אתן לך אף פעם; להילחם על אהבה שלא שווה את הכאב.; כי לעולם בשבילך...; ביום בו ראיתי את דמותך ליבי חדל לפעום; וכשאחזתי בידיך העולם עצר פיתאום; ועכשיו את כאן איתי אוהבת רק אותי; איך התגשם לי החלום.; כי לעולם בשבילך...; |
כל הסימנים מראים | לואי מרשל | כל הסימנים מראים; החתול שנושך את היד המלטפת; מחסל את השמנת ויורד על הקצפת; מנגב את השפם וחובש את המצנפת; כל הסימנים מראים; האלבום החדש שנשכח על המדף; הלהקה שהתפרקה וקיבלה את המגף; הציפורים הבודדות מנסרות את הענף; כל הסימנים מראים; שזהו שיר ללא פזמון; שאלכסון מביא אסון; אני אומר את זה מניסיון; והולך לישון באלכסון; כל הסימנים מראים; מעשה בנבלה וזה שלא ידע לשאול; הפצוע האנגלי שנתנו לו אקמול; והנסיך שמיילל על הגשם הסגול; כל הסימנים מראים; שכחו אותי בואדי; בין תנים מייללים; ולמדתי את שפתם; ואת תורת הנימוסים; יש לי חור שחור בבטן; וסטיתי מהשביל; וילדה צוענייה; מנגנת בחליל; חפירה ארכאולוגית; מחפשים בישבני; את הכתר של המלך; את הקלף של הנביא; |
הארנבת והצב | לואי מרשל | העסק הסתבך ; היא לא טרחה לומר לי איך ; מתי ולמה היא החליטה לעזוב; העיקרון פשוט נורא; צריך לפגוע בול פגיעה; לפני שמחלקים את עור הדוב; מה ששלי עכשיו שלה; מה ששלה נשאר שלה; אני מודה שלא תכננתי תוכניות; בהצגת הצהריים; האורות דולקים בינתיים; נשאר לשבת ; כשעולות הכותרות; יש הרבה דגים בים; אך מספיקה טיפה אחת של דם; להעיר את הכרישים כולם; ואין יותר דגים בים; שמש קיץ במרום; שנינו מתייבשים בחום; ואם אין עוד מה לומר נאמר שלום; אוזניות על האוזניים; אין חורים בנעליים; וללכת ברחוב זה בחינם; הפאנקיסטים שם עדיין; אין כבר אש בתוך המים; במזרקה הזאת של יעקב אגם; אני ממשיך מכאן לצ'ילה; רק אם לא יהיה לי קילה; הסיפור הזה כבד לי על הגב; זה מתרחק כשמתקרבים; ואז יורד מהפסים; המשל על הארנבת והצב; |
משחק לי המזל | שי כהן | מהרגע הראשון שבאת אהבה וחום לי הענקת ; ואני מאושר רוצה אותך לעד ; כול עוד הנר דולק בנינו לא תהיי לבד ; בואי נעוף לשמים נגע כוכב מעל ; כמה טוב להיות בשניים איתך זה הגורל ; בואי נעוף לשמיים נגע בכוכב מעל ; כמה טוב להיות בשניים משחק לי המזל ; את החלום שהתגשם ; את החמצן שאני נושם ; בלעדייך יפתי מהם חיי ; אוהב אותך אוהב לנצח עד אחרון ימיי ; בואי נעוף לשמים נגע כוכב מעל ; כמה טוב להיות בשניים איתך זה הגורל ; בואי נעוף לשמיים נגע בכוכב מעל ; כמה טוב להיות בשניים משחק לי המזל; |
הרגע הראשון | שי כהן | בית: את האושר , את הכוח , את האור את הכול..; ואיתך רוצה לפרוח כי איתך אני יכול..; מהרגע הראשון כבר ידעתי שחיי לא שווים אם אין לי אותך..; פזמון: אומר לך לפני כולם מקודשת את לי לעולם יחד נבנה את חיינו ; ונשלים זה את זו עד סוף ימנו; בית: לצידך אני נרגש כול דקה ושניה מחדש; רוצה לחבק אותך בחום בלעדייך לא יכול לנשום...; פזמון : אומר לך לפני כולם מקודשת את לי לעולם יחד נבנה את חיינו ; ונשלים זה את זו עד סוף ימנו; |
חצוי | שי כהן | יכול להיות שטעיתי לגביך ; יכול להיות גם ששגיתי בלעדייך ; ויכול להיות שתמיד אני טועה; אך מה איתך איפה את בכול זה? ; שנשארתי זה הציק לך ; שהלכתי זה העיק לך; מהעוד מימני את רוצה; אם תגידי לא זה לא יהיה נורא.. ; מרגיש חצוי ואת לא מקשיבה; אז מה אם כתבתי לך מילים ; אז מה אם פיזרתי חיוכים; לב חצוי זאת לא הכוונה; את החצי השני חיזרי בחזרה; הולך בין הטיפות עוד חושב מה לעשות; אולי את עצמי אני רוצה לשנות; אולי בעצם זה לא יכול להיות; אני עוד איכשהו מחפש את התשובות; אולי זה הכול שם בדימיון; |
גבעתיים | שי כהן | בגבעתיים בונים ארונות זכוכית; חוצבים אותם עמוק בחציבה עצמית; חולות של ים נישאים עם רוח השנים; גרים בתוך דירה קטנה כזאתי של זקנים; בגבעתיים אומרים דרך צלחה; מכוניות נוסעות באור כתום קרוב למדרכה; אבנים מזהב ועלים מבדיל; הוא רוקם לך שרשרת אושר בין עצי השביל; אל תשאל איך גרמתי לה לברוח; אל תשאל אולי איתך היא תוכל לשכוח; כבר; לבנות עוד הר; על גבעתיים תקופות זרות השאירו סיפורים; טובים כמו צבע בירה זרה כהה בבקבוקים; בתוך קיוסקים אפשר לשמוע אינסוף דיבורים; של נערים צוחקים חיים את החיים; אל תשאל איך גרמתי לה לברוח; אל תשאל אולי איתך היא תוכל לשכוח; כבר; לבנות עוד הר; בגבעתיים בונים ארמונות זכוכית; קונים אותם זוגות עם הקרבה עצמית; |