text בראשית ברא אלהים את השמים ואת הארץ והארץ היתה תהו ובהו וחשך על פני תהום ורוח אלהים מרחפת על פני המים ויאמר אלהים יהי אור ויהי אור וירא אלהים את האור כי טוב ויבדל אלהים בין האור ובין החשך ויקרא אלהים לאור יום ולחשך קרא לילה ויהי ערב ויהי בקר יום אחד ויאמר אלהים יהי רקיע בתוך המים ויהי מבדיל בין מים למים ויעש אלהים את הרקיע ויבדל בין המים אשר מתחת לרקיע ובין המים אשר מעל לרקיע ויהי כן ויקרא אלהים לרקיע שמים ויהי ערב ויהי בקר יום שני ויאמר אלהים יקוו המים מתחת השמים אל מקום אחד ותראה היבשה ויהי כן ויקרא אלהים ליבשה ארץ ולמקוה המים קרא ימים וירא אלהים כי טוב ויאמר אלהים תדשא הארץ דשא עשב מזריע זרע ועץ פרי עשה פרי למינו אשר זרעו בו על הארץ ויהי כן ותוצא הארץ דשא עשב מזריע זרע למינהו ועץ עשה פרי אשר זרעו בו למינהו וירא אלהים כי טוב ויהי ערב ויהי בקר יום שלישי ויאמר אלהים יהי מאורות ברקיע השמים להאיר על הארץ ולהבדיל בין היום ובין הלילה והיו לאתות ולמועדים ולימים ושנים והיו למאורות ברקיע השמים להאיר על הארץ ויהי כן ויעש אלהים את שני המאורות הגדלים את המאור הגדול לממשלת היום ואת המאור הקטן לממשלת הלילה ואת הכוכבים ויתן אתם אלהים ברקיע השמים להאיר על הארץ ולמשל ביום ובלילה ולהבדיל בין האור ובין החשך וירא אלהים כי טוב ויהי ערב ויהי בקר יום רביעי ויאמר אלהים ישרצו המים שרץ נפש חיה ועוף יעפף על הארץ על פני רקיע השמים ויברא אלהים את התנינים הגדלים ואת כל נפש החיה הרמשת אשר שרצו המים למיניהם ואת כל עוף כנף למינהו וירא אלהים כי טוב ויברך אתם אלהים לאמר פרו ורבו ומלאו את המים בימים והעוף ירבה בארץ ויהי ערב ויהי בקר יום חמישי ויאמר אלהים תוצא הארץ נפש חיה למינה בהמה ורמש וחית הארץ למינה ויהי כן ויעש אלהים את חית הארץ למינה ואת הבהמה למינה ואת כל רמש האדמה למינהו וירא אלהים כי טוב ויאמר אלהים נעשה אדם בצלמנו וכדמותנו וירדו בדגת הים ובעוף השמים ובבהמה ובכל הארץ ובכל הרמש הרמש על הארץ ויברא אלהים את האדם בצלמו בצלם אלהים ברא אתו זכר ונקבה ברא אתם ויברך אתם אלהים ויאמר להם אלהים פרו ורבו ומלאו את הארץ וכבשוה ורדו בדגת הים ובעוף השמים ובכל החיה הרמשת על הארץ ויאמר אלהים הנה נתתי לכם את כל עשב זרע זרע אשר על פני כל הארץ ואת כל עץ אשר בו פרי עץ זרע זרע לכם יהיה לאכלה ולכל חית הארץ ולכל עוף השמים ולכל הרמש על הארץ אשר בו נפש חיה את כל ירק עשב לאכלה ויהי כן וירא אלהים את כל אשר עשה והנה טוב מאד ויהי ערב ויהי בקר יום הששי ויכלו השמים והארץ וכל צבאם ויכל אלהים ביום הששי מלאכתו אשר עשה וישבת ביום השביעי מכל מלאכתו אשר עשה ויברך אלהים את יום השביעי ויקדש אתו כי בו שבת מכל מלאכתו אשר ברא אלהים לעשות אלה תולדת השמים והארץ בהבראם ביום עשות יהוה אלהים שמים וארץ וכל שיח השדה טרם יהיה בארץ וכל עשב השדה טרם יצמח כי לא המטיר יהוה אלהים על הארץ ואדם אין לעבד את האדמה ואד יעלה מן הארץ והשקה את כל פני האדמה ויצר יהוה אלהים את האדם עפר מן האדמה ויפח באפיו נשמת חיים ויהי אדם לנפש חיה ויטע יהוה אלהים גן בעדן מקדם וישם שם את האדם אשר יצר ויצמח יהוה אלהים מן האדמה את כל עץ נחמד למראה וטוב למאכל ועץ החיים בתוך הגן ועץ הדעת טוב ורע ונהר יצא מעדן להשקות את הגן ומשם יפרד והיה לארבעה ראשים שם האחד פישון הוא הסובב את כל ארץ החוילה אשר שם הזהב וזהב הארץ ההיא טוב מאד שם הבדלח ואבן השהם ושם הנהר השני גיחון הוא הסובב את כל ארץ כוש ושם הנהר השלישי הדקל הוא ההלך קדמת אשור והנהר הרביעי הוא פרת ויקח יהוה אלהים את האדם ויניחהו בגן עדן לעבדה ולשמרה ויצו יהוה אלהים על האדם לאמר מכל עץ הגן אכל תאכל ומעץ הדעת טוב ורע לא תאכל ממנו כי ביום אכלך ממנו מות תמות ויאמר יהוה אלהים לא טוב היות האדם לבדו אעשה לו עזר כנגדו ויצר יהוה אלהים עוד מן האדמה את כל חית השדה ואת כל עוף השמים ויבא אל האדם לראות מה יקרא לו וכל אשר יקרא לו האדם נפש חיה הוא שמו ויקרא האדם שמות לכל הבהמה ולעוף השמים ולכל חית השדה ולאדם לא מצא עזר כנגדו ויפל יהוה אלהים תרדמה על האדם ויישן ויקח אחת מצלעתיו ויסגר בשר תחתיה ויבן יהוה אלהים את הצלע אשר לקח מן האדם לאשה ויביאה אל האדם ויאמר האדם זאת הפעם עצם מעצמי ובשר מבשרי לזאת יקרא אשה כי מאישה לקחה זאת על כן יעזב איש את אביו ואת אמו ודבק באשתו והיה משניהם לבשר אחד ויהיו שניהם ערמים אדם ואשתו ולא יתבששו והנחש היה ערום מכל חית השדה אשר עשה יהוה אלהים ויאמר אל האשה אף כי אמר אלהים לא תאכלו מכל עץ הגן ותאמר האשה אל הנחש מפרי עץ הגן נאכל ומפרי העץ הזה אשר בתוך הגן אמר אלהים לא תאכלו ממנו ולא תגעו בו פן תמותון ויאמר הנחש אל האשה לא מות תמותון כי ידע אלהים כי ביום אכלכם ממנו ונפקחו עיניכם והייתם כאלהים ידעי טוב ורע ותרא האשה כי טוב העץ למאכל וכי תאוה הוא לעינים ונחמד העץ להשכיל ותקח מפריו ותאכל ותתן גם לאישה עמה ויאכלו ותפקחנה עיני שניהם וידעו כי ערמים הם ויתפארו עלי תאנה ויעשו להם חגרות וישמעו את קול יהוה אלהים מתהלך בגן לרוח היום ויתחבא אדם ואשתו מפני יהוה אלהים בתוך עץ הגן ויקרא יהוה אלהים אל האדם ויאמר לו איכה ויאמר את קולך שמעתי בגן ואירא כי ערום אנכי ואחבא ויאמר מי הגיד לך כי ערום אתה המן העץ אשר צויתיך לבלתי אכל ממנו אכלת ויאמר האדם האשה אשר נתתה עמדי היא נתנה לי מן העץ ואכל ויאמר יהוה אלהים לאשה מה זאת עשיתי ותאמר האשה הנחש השיני ואכל ויאמר יהוה אלהים אל הנחש כי עשית זאת ארור אתה מכל הבהמה ומכל חית השדה על גחנך תלך ועפר תאכל כל ימי חייך ואיבה אשית בינך ובין האשה ובין זרעך ובין זרעה הוא ישופך ראש ואתה תשופנו עקב ואל האשה אמר הרבה ארבה עצבוניך והריוניך בעצבון תלדי בנים ואל אישיך תשוקתיך והוא ימשל ביך ולאדם אמר כי שמעת לקול אשתך ותאכל מן העץ אשר צויתיך לאמר לא תאכל ממנו ארורה האדמה בעבורך בעצבון תאכלנה כל ימי חייך וקוץ ודרדר תצמיח לך ואכלת את עשב השדה בזעת אפיך תאכל לחם עד שובך אל האדמה כי ממנה לקחת כי עפר אתה ואל עפרך תשוב ויקרא האדם שם אשתו חוה כי היא היתה אם כל חי ויעש יהוה אלהים לאדם ולאשתו כיתנות עור וילבשם ויאמר יהוה אלהים הן האדם היה כאחד ממנו לדעת טוב ורע ועתה פן ישלח ידו ולקח גם מעץ החיים ואכל וחי לעולם וישלחהו יהוה אלהים מגן עדן לעבד את האדמה אשר לקח משם ויגרש את האדם וישכן מקדם לגן עדן את הכרובים ואת לחט החרב המתהפכת לשמר את דרך עץ החיים והאדם ידע את חוה אשתו ותהר ותלד את קין ותאמר קניתי איש את יהוה ותסף ללדת את אחיו את הבל ויהי הבל רעי צאן וקין היה עבד אדמה ויהי מקץ ימים ויבא קין מפרי האדמה מנחה ליהוה והבל הביא גם הוא מבכורות צאנו ומחלביהן וישע יהוה אל הבל ואל מנחתו ואל קין ואל מנחתו לא שעה ויחר לקין מאד ויפלו פניו ויאמר יהוה אל קין למה חרה לך ולמה נפלו פניך הלוא אם תטיב שאת ואם לא תטיב לפתח חטאת רבץ ואליך תשוקתו ואתה תמשל בו ויאמר קין אל הבל אחיו נלכה השדה ויהי בהיותם בשדה ויקם קין אל הבל אחיו ויהרגהו ויאמר יהוה אל קין איה הבל אחיך ויאמר לא ידעתי השמר אחי אנכי ויאמר מה עשית קול דם אחיך צעק אלי מן האדמה ועתה ארור אתה מן האדמה אשר פצתה את פיה לקחת את דם אחיך מידך כי תעבד את האדמה לא תוסיף תת כחה לך נע ונד תהיה בארץ ויאמר קין אל יהוה גדול עוני מנשא הן גרשת אתי היום מעל פני האדמה ומפניך אסתיר והייתי נע ונד בארץ והיה כל מצאי יהרגני ויאמר לו יהוה לכן כל הרג קין שבעתים יקם וישם יהוה לקין אות לבלתי הכות אתו כל מצאו ויצא קין מלפני יהוה וישב בארץ נד קדמת עדן וידע קין את אשתו ותהר ותלד את חנוך ויהי בנה עיר ויקרא את שם העיר כשם בנו חנוך ויולד לחנוך את עירד ועירד ילד את מיהאל ומיהאל ילד את מתושאל ומתושאל ילד את למך ויקח לו למך שתי נשים שם האחת עדה ושם השנית צלה ותלד עדה את יבל הוא היה אבי ישב אהל ומקנה ושם אחיו יובל הוא היה אבי כל תפש כנר ועגב וצלה גם היא ילדה את תובל קין לטש כל חרש נחשת וברזל ואחות תובל קין נעמה ויאמר למך לנשיו עדה וצלה שמען קולי נשי למך האזינה אמירתי כי איש הרגתי לפצעי וילד לחברתי כי שבעתים יקם קין ולמך שבעים ושבעה וידע אדם עוד את אשתו ותלד בן ויקרא את שמו שת כי שת לי אלהים זרע אחר תחת הבל כי הרגו קין ולשת גם הוא ילד בן ויקרא את שמו אנוש אז החל לקרא בשם יהוה זה ספר תולדת אדם ביום ברא אלהים אדם בדמות אלהים עשה אתו זכר ונקבה בראם ויברך אתם ויקרא את שמם אדם ביום הבראם ויחי אדם שלשים ומאת שנה ויוליד בדמותו כצלמו ויקרא את שמו שת ויהיו ימי אדם אחרי הולידו את שת שמנה מאות שנה ויוליד בנים ובנות ויהיו כל ימי אדם אשר חי תשע מאות שנה ושלשים שנה וימת ויחי שת חמש שנים ומאת שנה ויוליד את אנוש ויחי שת אחרי הולידו את אנוש שבע שנים ושמנה מאות שנה ויוליד בנים ובנות ויהיו כל ימי שת שתים עשרה שנה ותשע מאות שנה וימת ויחי אנוש תשעים שנה ויוליד את קינן ויחי אנוש אחרי הולידו את קינן חמש עשרה שנה ושמנה מאות שנה ויוליד בנים ובנות ויהיו כל ימי אנוש חמש שנים ותשע מאות שנה וימת ויחי קינן שבעים שנה ויוליד את מהללאל ויחי קינן אחרי הולידו את מהללאל ארבעים שנה ושמנה מאות שנה ויוליד בנים ובנות ויהיו כל ימי קינן עשר שנים ותשע מאות שנה וימת ויחי מהללאל חמש שנים וששים שנה ויוליד את ירד ויחי מהללאל אחרי הולידו את ירד שלשים שנה ושמנה מאות שנה ויוליד בנים ובנות ויהיו כל ימי מהללאל חמש ותשעים שנה ושמנה מאות שנה וימת ויחי ירד שתים וששים שנה ויוליד את חנוך ויחי ירד אחרי הולידו את חנוך חמש ושמנים שנה ושבע מאות שנה ויוליד בנים ובנות ויהיו כל ימי ירד שבע וארבעים שנה ושמנה מאות שנה וימת ויחי חנוך חמש וששים שנה ויוליד את מתושלח ויתהלך חנוך את האלהים אחרי הולידו את מתושלח שלש מאות שנה ויוליד בנים ובנות ויהיו כל ימי חנוך חמש וששים שנה ושלש מאות שנה ויתהלך חנוך את האלהים ואיננו כי לקח אתו אלהים ויחי מתושלח שבע וששים שנה ויוליד את למך ויחי מתושלח אחרי הולידו את למך שלש וחמשים שנה ושש מאות שנה ויוליד בנים ובנות ויהיו כל ימי מתושלח עשרים שנה ושבע מאות שנה וימת ויחי למך שלש וחמשים שנה ויוליד בן ויקרא את שמו נח לאמר זה ינחמנו ממעשינו ומעצבון ידינו מן האדמה אשר אררה יהוה ויחי למך אחרי הולידו את נח שש מאות שנה ויוליד בנים ובנות ויהיו כל ימי למך שלש וחמשים שנה ושש מאות שנה וימת ויהי נח בן חמש מאות שנה ויוליד את שם ואת חם ואת יפת ויהי כי החל האדם לרב על פני האדמה ובנות ילדו להם ויראו בני האלהים את בנות האדם כי טובות הנה ויקחו להם נשים מכל אשר בחרו ויאמר יהוה לא ידון רוחי באדם לעולם בשגם הוא בשר והיו ימיו מאה ועשרים שנה והנפלים היו בארץ בימים ההם וגם אחרי כן אשר יבאו בני האלהים אל בנות האדם ויולידו להם הם הגבורים אשר מעולם אנשי השם וירא יהוה כי רבה רעת האדם בארץ וכל יצר מחשבות לבו רק רע כל היום וינחם יהוה כי עשה את האדם בארץ ויתעצב אל לבו ויאמר יהוה אמחה את האדם אשר בראתי מעל פני האדמה מאדם עד בהמה עד רמש עד עוף השמים כי נחמתי כי עשיתים ונח מצא חן בעיני יהוה אלה תולדת נח נח איש צדיק ותמים היה בדרתיו את האלהים התהלך נח ויוליד נח שלשה בנים את שם ואת חם ואת יפת ותשחת הארץ לפני האלהים ותמלא הארץ חמס וירא אלהים את הארץ והנה נשחתה כי השחית כל בשר את דרכו על הארץ ויאמר אלהים לנח קץ כל בשר בא לפני כי מלאה הארץ חמס מפניהם והנני משחיתים את הארץ עשה לך תבת עצי גפר קנים תעשה את התבה וכפרת אתה מבית ומחוץ בכפר וזה אשר תעשה אתה שלש מאות אמה ארך התבה וחמשים אמה רחבה ושלשים אמה קומתה צהר תעשה לתבה ועל אמה תכלנה מלמעלה ופתח התבה בצדה תשים תחתים שנים ושלישים תעשה ואני הנני מביא את המבול מים על הארץ להשחית כל בשר אשר בו רוח חיים מתחת השמים כל אשר בארץ יגוע והקמתי את בריתי אתך ובאת אל התבה אתה ובניך ואשתך ונשי בניך אתך ומכל החיה ומכל הבשר שנים מכל תביא אל התבה להחיות אתך זכר ונקבה והיה מן העוף למינהו ומן הבהמה למינה ומכל אשר רמש על האדמה למיניהם שנים מכל יבאו אליך להחיות ואתה קח לך מכל מאכל אשר יאכל ואספת אליך והיה לך ולהם לאכלה ויעש נח ככל אשר צוה אתו אלהים כן עשה ויאמר אלהים אל נח בא אתה וכל ביתך אל התבה כי אתך ראיתי צדיק לפני בדור הזה מכל הבהמה הטהרה תקח לך שבעה שבעה זכר ונקבה ומן הבהמה אשר לא טהרה היא שנים שנים זכר ונקבה וגם מעוף השמים הטהור שבעה שבעה זכר ונקבה להחיות זרע על פני כל הארץ כי לימים עוד שבעה אנכי ממטיר על הארץ ארבעים יום וארבעים לילה ומחיתי את כל היקום אשר עשיתי מעל פני האדמה ויעש נח ככל אשר צוהו יהוה ונח בן שש מאות שנה והמבול היה מים על הארץ ויבא נח ובניו ואשתו ונשי בניו אתו אל התבה מפני מי המבול מן הבהמה הטהרה ומן הבהמה אשר איננה טהרה ומן העוף ומכל אשר רמש על האדמה שנים שנים באו אל נח אל התבה זכר ונקבה כאשר צוה יהוה את נח ויהי לשבעת הימים ומי המבול היו על הארץ בשנת השש מאות שנה לחיי נח בחדש השני בשבעה עשר יום לחדש ביום הזה נבקעו כל מעינות תהום רבה וארבות השמים נפתחו ויהי הגשם על הארץ ארבעים יום וארבעים לילה בעצם היום הזה בא נח שם חם ויפת בני נח ואשת נח ושלשת נשי בניו אתם אל התבה הם וכל החיה למינה וכל הבהמה למינה וכל הרמש הרמש על הארץ למינהו וכל העוף למינהו כל צפור כל כנף ויבאו אל נח אל התבה שנים שנים מכל בשר אשר בו רוח חיים והבאים זכר ונקבה זכר ונקבה מכל בשר באו כאשר צוה אתו אלהים ויסגר יהוה בעדו ויהי המבול ארבעים יום על הארץ וירבו המים וישאו את התבה ותרם מעל הארץ ויגברו המים וירבו מאד על הארץ ותלך התבה על פני המים והמים גברו מאד מאד על הארץ ויכסו כל ההרים הגבחים אשר תחת כל השמים חמש עשרה אמה מלמעלה גברו המים ויכסו ההרים ויגוע כל בשר הרמש על הארץ בעוף ובבהמה ובחיה ובכל השרץ השרץ על הארץ וכל האדם כל אשר נשמת רוח חיים באפיו מכל אשר בחרבה מתו וימח את כל היקום אשר על פני האדמה מאדם עד בהמה עד רמש עד עוף השמים וימחו מן הארץ וישאר אך נח ואשר אתו בתבה ויגברו המים על הארץ חמשים ומאת יום ויזכר אלהים את נח ואת כל החיה ואת כל הבהמה אשר אתו בתבה ויעבר אלהים רוח על הארץ וישכו המים ויסכרו מעינות תהום וארבות השמים ויכל הגשם מן השמים וישבו המים מעל הארץ הלכו ושבו ויחסרו המים מקץ חמשים ומאת יום ותנח התבה בחדש השביעי בשבעה עשר יום לחדש על הרי הררט והמים היו הלכו וחסרו עד חדש העשירי בעשירי באחד לחדש נראו ראשי ההרים ויהי מקץ ארבעים יום ויפתח נח את חלון התבה אשר עשה וישלח את הערב ויצא יצא ושב עד יבשת המים מעל הארץ וישלח את היונה מאתו לראות הקלו המים מעל פני האדמה ולא מצא היונה מנוח לכף רגלה ותשב אליו אל התבה כי מים על פני כל הארץ וישלח את ידו ויקחה ויבא אתה אליו אל התבה ויחל עוד שבעת ימים אחרים ויסף שלח את היונה מן התבה ותבא אליו היונה לעת ערב והנה עלי זית טרף בפיה וידע נח כי קלו המים מעל הארץ ויחל עוד שבעת ימים אחרים וישלח את היונה ולא יספה שובה אליו עוד ויהי באחת ושש מאות שנה בראישון באחד לחדש חרבו המים מעל הארץ ויסר נח את מכסה התבה וירא והנה חרבו פני האדמה ובחדש השני בשבעה ועשרים יום לחדש יבשה הארץ וידבר אלהים אל נח לאמר צא מן התבה אתה ואשתך ובניך ונשי בניך אתך וכל החיה אשר אתך מכל בשר בעוף ובבהמה ובכל הרמש הרמש על הארץ הוציא אתך ושרצו בארץ ופרו ורבו על הארץ ויצא נח ובניו ואשתו ונשי בניו אתו וכל החיה וכל העוף וכל הרמש הרמש על הארץ למשפחותיהם יצאו מן התבה ויבן נח מזבח ליהוה ויקח מכל הבהמה הטהרה ומכל העוף הטהור ויעל עלות במזבח וירח יהוה את ריח הניחח ויאמר יהוה אל לבו לא אוסיף עוד לקלל את האדמה בעבור האדם כי יצר לב האדם רע מנעריו ולא אוסיף עוד להכות את כל חי כאשר עשיתי עד כל ימי הארץ זרע וקציר קור וחם קיץ וחרף יומם ולילה לא ישבתו ויברך אלהים את נח ואת בניו ויאמר להם פרו ורבו ומלאו את הארץ ומראכם וחתתכם יהיה על כל חית הארץ ועל כל עוף השמים ובכל אשר תרמש האדמה ובכל דגי הים בידכם נתתיו כל רמש אשר הוא חי לכם יהיה לאכלה כירק עשב נתתי לכם את הכל אך בשר בנפשו דמו לא תאכלו ואת דמכם לנפשתיכם אדרש מיד כל חי אדרשנו מיד האדם מיד איש ואחיו אדרש את נפש האדם שפך דם האדם באדם דמו ישפך כי בצלם אלהים עשה את האדם ואתם פרו ורבו ושרצו בארץ ורבו בה ויאמר אלהים אל נח ואל בניו אתו לאמר ואני הנני מקים את בריתי אתכם ואת זרעכם אחריכם ואת כל נפש החיה אשר אתכם בעוף ובבהמה ובכל חית הארץ אתכם מכל יצאי התבה לכל חית הארץ והקמתי את בריתי אתכם ולא יכרת עוד כל בשר ממי המבול ולא יהיה עוד המבול להשחית הארץ ויאמר אלהים זאת אות הברית אשר אני נתן ביני ובינכם ובין כל נפש החיה אשר אתכם לדרות עולם את קשתי נתתי בענן והיתה לאות ברית ביני ובין הארץ והיה בענני ענן על הארץ ונראתה הקשת בענן וזכרתי את בריתי אשר ביני ובינכם ובין כל נפש החיה אשר אתכם בכל בשר ולא יהיה עוד המים למבול להשחית כל בשר והיתה הקשת בענן וראיתה לאזכרה ברית עולם בין אלהים ובין כל נפש החיה בכל בשר אשר על הארץ ויאמר אלהים אל נח זאת אות הברית אשר הקמתי ביני ובין כל בשר אשר על הארץ ויהיו בני נח היוצאים מן התבה שם חם ויפת וחם הוא אבי כנען שלשה אלה בני נח מאלה נפצה כל הארץ ויחל נח איש האדמה ויטע כרם וישת מן היין וישכר ויתגל בתוך אהלו וירא חם אבי כנען את ערות אביו ויגד לשני אחיו בחוץ ויקח שם ויפת את השמלה וישמו על שכם שניהם וילכו אחרנית ויכסו את ערות אביהם ופניהם אחרנית וערות אביהם לא ראו ויקץ נח מיינו וידע את אשר עשה לו בנו הקטן ויאמר ארור כנען עבד עבדים יהיה לאחיו ויאמר ברוך יהוה אלהי שם ויהי כנען עבד למו יפת אלהים ליפת וישכן באהלי שם ויהי כנען עבד למו ויחי נח אחרי המבול שלש מאות שנה וחמשים שנה ויהיו כל ימי נח תשע מאות שנה וחמשים שנה וימת ואלה תולדת בני נח שם חם ויפת ויולידו להם בנים אחרי המבול בני יפת גמר ומגוג מדי ויון תובל מושך ותירס ובני גמר אשכנז ריפת ותגרמה ובני יון אליש תרשיש כתים ורודנים מאלה נפרדו איי הגוים בארצותם איש ללשנו למשפחותם בגויהם ובני חם כוש ומצרים פוט וכנען ובני כוש סבה וחוילה סבתה ורעמה וסבתכה ובני רעמה שבא ודדן וכוש הוליד את נמרוד הוא החל להיות גבור בארץ הוא היה גבור ציד לפני יהוה על כן יאמר כנמרוד גבור ציד לפני יהוה ותהי ראשית ממלכתו בבל וארך ואכד וכלנה בארץ שנער מן הארץ ההיא יצא אשור ויבן את נינוה ואת רחבות עיר ואת כלח ואת רסן בין נינוה ובין כלח היא העיר הגדלה ומצרים ילד את לדים ואת עינמים ואת להבים ואת נפתחים ואת פתרסים ואת כסלחים אשר יצאו משם פלשתים ואת כפתרים וכנען ילד את צידון בכורו ואת החת ואת היבוסי ואת האמרי ואת הגרגשי ואת החוי ואת הערוקי ואת הסיני ואת הארודי ואת הצמרי ואת החמתי ואחר נפצה משפחת הכנעני ויהי גבול הכנעני מנהר מצרים עד הנהר הגדול נהר פרת ועד הים האחרון אלה בני חם למשפחותם ללשנותם בארצותם לגויהם ולשם ילד גם הוא אבי כל בני עבר אחי יפת הגדול בני שם עילם ואשור וארפכשד ולד וארם ובני ארם עוץ וחויל גתר ומשא וארפכשד ילד את שלח ושלח ילד את עבר ולעבר ילדו שני בנים שם האחד פלג כי בימיו נפלגה הארץ ושם אחיו יקטן ויקטן ילד את אלמודד ואת שלף ואת חצרמות ואת ירח ואת אדורם ואת עיזל ואת דקלה ואת עיבל ואת אבימאל ואת שבא ואת אפר ואת חוילה ואת יובב כל אלה בני יקטן ויהי מושבם ממשא באכה ספרה הר הקדם אלה בני שם למשפחותם ללשנותם בארצותם לגויהם אלה משפחות בני נח לתולדתם בגויהם מאלה נפרדו איי הגוים בארץ אחרי המבול ויהי כל הארץ שפה אחת ודברים אחדים ויהי בנסעם מקדם וימצאו בקעה בארץ שנער וישבו שם ויאמרו איש אל רעהו הבה נלבנה לבנים ונשרפה לשרפה ותהי להם הלבנה לאבן והחימר היה להם לחימר ויאמרו הבה נבנה לנו עיר ומגדל וראשו בשמים ונעשה לנו שם פן נפוץ על פני כל הארץ וירד יהוה לראות את העיר ואת המגדל אשר בנו בני האדם ויאמר יהוה הן עם אחד ושפה אחת לכלם וזה החלם לעשות ועתה לא יבצר מהם כל אשר יזמנו לעשות הבה נרדה ונבלה שם שפתים אשר לא ישמע איש את שפת רעהו ויפץ יהוה אתם משם על פני כל הארץ ויחדלו לבנות את העיר ואת המגדל על כן קרא שמה בבל כי שם בלל יהוה את שפת כל הארץ ומשם הפיצם יהוה על פני כל הארץ אלה תולדת שם שם בן מאת שנה ויוליד את ארפכשד שנתים אחרי המבול ויחי שם אחרי הולידו את ארפכשד חמש מאות שנה ויוליד בנים ובנות ויהיו כל ימי שם שש מאות שנה וימת וארפכשד חי חמש ושלשים ומאת שנה ויוליד את שלח ויחי ארפכשד אחרי הולידו את שלח שלש שנים ושלש מאות שנה ויוליד בנים ובנות ויהיו כל ימי ארפכשד שמנה ושלשים שנה וארבע מאות שנה וימת ויחי שלח שלשים שנה ומאת שנה ויוליד את עבר ויחי שלח אחרי הולידו את עבר שלש שנים ושלש מאות שנה ויוליד בנים ובנות ויהיו כל ימי שלח שלש ושלשים שנה וארבע מאות שנה וימת ויחי עבר ארבע ושלשים ומאת שנה ויוליד את פלג ויחי עבר אחרי הולידו את פלג שבעים שנה ומאתים שנה ויוליד בנים ובנות ויהיו כל ימי עבר ארבע שנים וארבע מאות שנה וימת ויחי פלג שלשים שנה ומאת שנה ויוליד את רעו ויחי פלג אחרי הולידו את רעו תשע שנים ומאת שנה ויוליד בנים ובנות ויהיו כל ימי פלג תשע ושלשים ומאתים שנה וימת ויחי רעו שתים ושלשים ומאת שנה ויוליד את שרוג ויחי רעו אחרי הולידו את שרוג שבע שנים ומאת שנה ויוליד בנים ובנות ויהיו כל ימי רעו תשע ושלשים ומאתים שנה וימת ויחי שרוג שלשים שנה ומאת שנה ויוליד את נחור ויחי שרוג אחרי הולידו את נחור מאת שנה ויוליד בנים ובנות ויהיו כל ימי שרוג שלשים שנה ומאתים שנה וימת ויחי נחור תשע ושבעים שנה ויוליד את תרח ויחי נחור אחרי הולידו את תרח תשע שנים וששים שנה ויוליד בנים ובנות ויהיו כל ימי נחור שמנה וארבעים שנה ומאת שנה וימת ויחי תרח שבעים שנה ויוליד את אברם ואת נחור ואת הרן אלה תולדת תרח תרח הוליד את אברם ואת נחור ואת הרן והרן הוליד את לוט וימת הרן על פני תרח אביו בארץ מולדתו באור כשדים ויקח אברם ונחור להם נשים שם אשת אברם שרי ושם אשת נחור מלכה בת הרן אבי מלכה ואבי יסכה ותהי שרי עקרה אין לה ילד ויקח תרח את אברם בנו ואת לוט בן הרן בן בנו ואת שרי ואת מלכה כלותו אשת אברם ונחור בניו ויוצא אתם מאור כשדים ללכת ארצה כנען ויבאו עד חרן וישבו שם ויהיו ימי תרח חמש שנים וארבעים ומאת שנה וימת תרח בחרן ויאמר יהוה אל אברם לך לך מארצך וממולדתך ומבית אביך אל הארץ אשר אראך ואעשך לגוי גדול ואברכך ואגדלה שמך והוי ברכה ואברך מברכיך ומקלליך אאר ונברכו בך כל משפחות האדמה וילך אברם כאשר דבר אליו יהוה וילך אתו לוט ואברם בן חמש שנים ושבעים שנה בצאתו מחרן ויקח אברם את שרי אשתו ואת לוט בן אחיו ואת כל רכושם אשר רכשו ואת הנפש אשר עשו בחרן ויצאו ללכת ארצה כנען ויבאו ארצה כנען ויעבר אברם בארץ עד מקום שכם עד אלון מורא והכנעני אז בארץ וירא יהוה אל אברם ויאמר לו לזרעך אתן את הארץ הזאת ויבן שם מזבח ליהוה הנראה אליו ויעתק משם ההרה מקדם לבית אל ויט אהלו בית אל מים והעי מקדם ויבן שם מזבח ליהוה ויקרא בשם יהוה ויסע אברם הלוך ונסע הנגבה ויהי רעב בארץ וירד אברם מצרימה לגור שם כי כבד הרעב בארץ ויהי כאשר הקריב לבוא מצרימה ויאמר אל שרי אשתו הנה נא ידעתי כי אשה יפת מראה אתי והיה כי יראו אתיך המצרים ואמרו אשתו זאת והרגו אתי ואתיך יחיו אמרי נא אחותי אתי למען ייטב לי בעבוריך וחיתה נפשי בגלליך ויהי כבוא אברם מצרימה ויראו המצרים את האשה כי יפה היא מאד ויראו אתה שרי פרעה ויהללו אתה אל פרעה ותקח האשה ביתה פרעה ולאברם הייטב בעבורה ויהי לו צאן ובקר מקנה כבד מאד עבדים ושפחות וחמרים ואתנות וגמלים וינגע יהוה את פרעה נגעים גדלים ואת ביתו על דבר שרי אשת אברם ויקרא פרעה לאברם ויאמר מה זאת עשית לי למה לא הגדת לי כי אשתך היא ולמה אמרת אחותי היא ואקח אתה לי לאשה ועתה הנה אשתך קח ולך ויצו עליו פרעה אנשים וישלחו אתו ואת אשתו ואת כל אשר לו ולוט עמו ויעל אברם ממצרים הוא ואשתו וכל אשר לו ולוט עמו הנגבה ואברם כבד מאד במקנה בכסף ובזהב וילך למסעיו מנגב ועד בית אל עד המקום אשר היה שם אהלו בתחלה בין בית אל ובין העי אל מקום המזבח אשר עשה שם בראישונה ויקרא שם אברם בשם יהוה וגם ללוט ההלך את אברם היה צאן ובקר ואהלים ולא נשאה אתם הארץ לשבת יחדו כי היה רכושם רב ולא יכלו לשבת יחדו ויהי ריב בין רעי מקנה אברם ובין רעי מקנה לוט והכנעני והפרזי אז ישבים בארץ ויאמר אברם אל לוט אל נא תהיה מריבה ביני ובינך ובין רעי ובין רעיך כי אנשים אחים אנחנו הלוא כל הארץ לפניך הפרד נא מעלי אם השמאלה והימינה ואם הימינה והשמאלה וישא לוט את עיניו וירא את כל ככר הירדן כי כלו משקה לפני שחת יהוה את סדם ואת עמרה כגן יהוה כארץ מצרים באכה צערה ויבחר לו לוט את כל ככר הירדן ויסע לוט מקדם ויפרדו איש מעל אחיו אברם ישב בארץ כנען ולוט ישב בערי הככר ויאהל עד סדם ואנשי סדם רעים וחטאים ליהוה מאד ויהוה אמר אל אברם אחרי הפרד לוט מעמו שא נא עיניך וראה מן המקום אשר אתה שם צפונה ונגבה וקדמה וימה כי את כל הארץ אשר אתה ראה לך אתננה ולזרעך עד עולם ושמתי את זרעך כעפר הארץ אשר אם יוכל איש למנות את עפר הארץ גם זרעך ימנה קום התהלך בארץ לארכה ולרחבה כי לך אתננה ויאל אברם ויבא וישב באלוני ממרא אשר בחברון ויבן שם מזבח ליהוה ויהי בימי אמרפל מלך שנער ואריוך מלך אלסר כדר לעמר מלך עילם ותדעל מלך גוים עשו מלחמה את ברע מלך סדם ואת ברשע מלך עמרה ושנאב מלך אדמה ושמ אבד מלך צבואים ומלך בלע היא צער כל אלה חברו אל עמק השדים הוא ים המלח שתים עשרה שנה עבדו את כדר לעמר ובשלש עשרה שנה מרדו ובארבע עשרה שנה בא כדר לעמר והמלכים אשר אתו ויכו את הרפאים בעשתרות קרנים ואת הזוזים בחם ואת האימים בשבי קריתים ואת החרי בהררי שעיר עד איל פראן אשר על המדבר וישבו ויבאו אל עינ משפט היא קדש ויכו את כל שדה העמלקי וגם את האמרי הישב בחצצונ תמר ויצא מלך סדם ומלך עמרה ומלך אדמה ומלך צבואים ומלך בלע הוא צער ויערכו אתם מלחמה בעמק השדים את כדר לעמר מלך עילם ותדעל מלך גוים אמרפל מלך שנער ואריוך מלך אלסר ארבעה מלכים את החמשה ועמק השדים בארות בארות חימר וינסו מלך סדם ומלך עמרה ויפלו שם והנשארים ההרה נסו ויקחו את כל רכוש סדם ועמרה ואת כל אכלם וילכו ויקחו את לוט ואת כל רכושו בן אחי אברם וילך והוא ישב בסדם ויבא הפליט ויגד לאברם העברי והוא שכן באלוני ממרא האמרי אחי אשכול ואחי ענרם והם בעלי ברית אברם וישמע אברם כי נשבא אחיו וידק את חניכיו ילידי ביתו שמנה עשר ושלש מאות וירדף עד דן ויחלק עליהם לילה הוא ועבדיו ויכם וירדפם עד חובה אשר משמאל לדמשק וישב את כל הרכוש וגם את לוט אחיו ורכושו השיב וגם את הנשים ואת העם ויצא מלך סדם לקראתו אחרי שובו מהכות את כדר לעמר ואת המלכים אשר אתו אל עמק השוי הוא עמק המלך ומלכי צדק מלך שלם הוציא לחם ויין והוא כהן לאל עליון ויברך את אברם ויאמר ברוך אברם לאל עליון קנה שמים וארץ וברוך אל עליון אשר מגן צריך בידך ויתן לו מעשר מכל ויאמר מלך סדם אל אברם תנה לי הנפש והרכוש קח לך ויאמר אברם אל מלך סדם הרמתי את ידי אל האלהים אל עליון קנה שמים וארץ אם מחוט ועד שרוג נעל אם אקח מכל אשר לך ולא תאמר אנכי אעשרתי את אברם בלעדי רק אשר אכלו הנערים וחלק האנשים אשר הלכו אתי ענרם ואשכול וממרא הם יקחו חלקם אחר הדברים האלה היה דבר יהוה אל אברם במחזה לאמר אל תירא אברם אנכי מגן לך ושכרך ארבה מאד ויאמר אברם אדני יהוה מה תתן לי ואנכי הלך עררי ובן משק ביתי הוא דמשק אליעזר ויאמר אברם הן לי לא נתתה זרע והנה בן ביתי יירש אתי והנה דבר יהוה אליו לאמר לא יירשך זה כי אם אשר יצא ממעיך הוא יירשך ויוצא אתו החוצה ויאמר הבט נא השמים וספר הכוכבים אם תוכל לספר אתם ויאמר לו כה יהיה זרעך והאמן ביהוה ויחשבה לו צדקה ויאמר אליו אני יהוה אשר הוצאתיך מאור כשדים לתת לך את הארץ הזאת לרשתה ויאמר אדני יהוה במה אדע כי איירשנה ויאמר אליו קח לי עגלה משלשת ועז משלשת ואיל משלש ותר וגוזל ויקח לו את כל אלה ויבתר אתם בתור ויתן איש את בתרו לקראת רעהו ואת הצפורים לא בתר וירד העיט על הפגרים וישב אתם אברם ויהי השמש לבוא ותרדמה נפלה על אברם והנה אימה חשכה גדלה נפלת עליו ויאמר לאברם ידע תדע כי גר יהיה זרעך בארץ לא להם ועבדום וענו אתם ארבע מאות שנה וגם את הגוי אשר יעבדו דן אנכי ואחרי כן יצאו ברכוש גדול ואתה תבוא אל אבתיך בשלום תקבר בשיבה טובה ודור הרביעי ישוב הנה כי לא שלם עון האמרי עד הנה ויהי השמש באה ועלטה היה והנה תנור עשן ולפיד אש אשר עבר בין הגזרים האלה ביום ההוא כרת יהוה את אברם ברית לאמר לזרעך נתתי את הארץ הזאת מנהר מצרים עד הנהר הגדול נהר פרת את הקיני ואת הקנזי ואת הקדמוני ואת החתי ואת הפרזי ואת הרפאים ואת האמרי ואת הכנעני ואת הגרגשי ואת החוי ואת היבוסי ושרי אשת אברם לא ילדה לו ולה שפחה מצרית ושמה הגר ותאמר שרי אל אברם הנה נא עצרני יהוה מלדת בא נא אל שפחתי אולי אבנה ממנה וישמע אברם לקול שרי ותקח שרי אשת אברם את הגר המצרית שפחתה מקץ עשר שנים לשבת אברם בארץ כנען ותתן אתה לאברם אישה לו לאשה ויבא אל הגר ותהר ותרא כי הרתה ותקל גברתה בעיניה ותאמר שרי אל אברם חמסי עליך אנכי נתתי שפחתי בחיקך ותרא כי הרתה ואקל בעיניה ישפט יהוה ביני ובינך ויאמר אברם אל שרי הנה שפחתיך בידיך עשה לה הטוב בעיניך ותענה שרי ותברח מפניה וימצאה מלאך יהוה על עין המים במדבר על העין בדרך שור ויאמר הגר שפחת שרי אוי מזה באתי ואנה תלכי ותאמר מפני שרי גברתי אנכי ברחת ויאמר לה מלאך יהוה שובי אל גברתיך והתעני תחת ידה ויאמר לה מלאך יהוה הרבה ארבה את זרעיך ולא יספר מרב ויאמר לה מלאך יהוה הנך הרה וילדת בן וקראת את שמו ישמעאל כי שמע יהוה אל עניך והוא יהיה פרה אדם ידו בכל ויד כל בו ועל פני כל אחיו ישכן ותקרא שם יהוה הדבר אליה אתה אל ראה כי אמרה הגם הלם ראיתי אחרי ראה על כן קראה לבאר באר לחי ראה הנה בין קדש ובין ברד ותלד הגר לאברם בן ויקרא אברם את שם בנו אשר ילדה הגר ישמעאל ואברם בן שמנים שנה ושש שנים בלדת הגר את ישמעאל לאברם ויהי אברם בן תשעים ותשע שנים וירא יהוה אל אברם ויאמר אליו אני אל שדי התהלך לפני והוי תמים ואתנה בריתי ביני ובינך וארבה אתך במאד מאד ויפל אברם על פניו וידבר אתו אלהים לאמר ואני הנה בריתי אתך והיית לאב המון גוים ולא יקרא עוד שמך אברם והיה שמך אברהם כי אב המון גוים נתתיך והפריתי אתך במאד מאד ונתתיך לגוים ומלכים ממך יצאו והקמתי את בריתי ביני ובינך ובין זרעך אחריך לדרתם לברית עולם להיות לך לאלהים ולזרעך אחריך ונתתי לך ולזרעך אחריך את ארץ מגריך את כל ארץ כנען לאחזת עולם והייתי להם לאלהים ויאמר אלהים אל אברהם ואתה את בריתי תשמר אתה וזרעך אחריך לדרותם זאת בריתי אשר תשמרו ביני ובינכם ובין זרעך אחריך המול לכם כל זכר ונמלתם את בשר ערלתכם והיתה לאות ברית ביני ובינכם ובן שמנת ימים ימול לכם כל זכר לדרתיכם יליד בית ומקנת כסף מכל בן נכר אשר לא מזרעך הוא המול ימול ילידי ביתך ומקנת כספך והיתה בריתי בבשרכם לברית עולם וערל זכר אשר לא ימול את בשר ערלתו ביום השמיני ונכרתה הנפש ההיא מעמיה את בריתי הפר ויאמר אלהים אל אברהם שרי אשתך לא תקרא את שמה שרי כי שרה שמה וברכתי אתה וגם נתתי ממנה לך בן וברכתיו והיתה לגוים ומלכי עמים ממנה יהיו ויפל אברהם על פניו ויצחק ויאמר בלבו הלבן מאת שנה אוליד ואם שרה הבת תשעים שנה תלד ויאמר אברהם אל האלהים לוי ישמעאל יחיה לפניך ויאמר אלהים אבל הנה שרה אשתך ילדת לך בן וקראת את שמו יצחק והקמתי את בריתי אתו לברית עולם ולזרעו אחריו ולישמעאל שמעתיך הנה ברכתי אתו והפריתי אתו והרביתי אתו במאד מאד שנים עשר נשיאים יוליד ונתתיו לגוי גדול ואת בריתי אקים את יצחק אשר תלד לך שרה למועד הזה בשנה האחרת ויכל לדבר אתו ויעל אלהים מעל אברהם ויקח אברהם את ישמעאל בנו ואת כל ילידי ביתו ואת כל מקנת כספו כל זכר באנשי בית אברהם וימל את בשר ערלתם בעצם היום הזה כאשר דבר אתו אלהים ואברהם בן תשעים ותשע שנים בהמלו את בשר ערלתו וישמעאל בנו בן שלש עשרה שנה בהמלו את בשר ערלתו בעצם היום הזה נמל אברהם וישמעאל בנו וכל אנשי ביתו יליד בית ומקנת כסף מאת בן נכר נמלו אתו וירא אליו יהוה באלוני ממרא והוא ישב פתח האהל כחם היום וישא עיניו וירא והנה שלשה אנושים נצבים עליו וירא וירץ לקראתם מפתח האהל וישתחוי ארצה ויאמר אדני אם נא מצאתי חן בעיניכם אל נא תעברו מעל עבדכם יקח נא מעט מים ורחצו רגליכם והשעינו תחת העץ ואקח פת לחם וסעדו לבבכם ואחר תעברו כי על כן עברתם על עבדכם ויאמרו כן תעשה כאשר דברת וימהר אברהם האהלה אל שרה ויאמר מהרי שלש סים קמח סלת לושי ועשה עגות ואל הבקר רץ אברהם ויקח בן בקר רך וטוב ויתן אל הנער וימהר לעשותו ויקח חמאה וחלב ואת בן הבקר אשר עשה ויתן לפניהם והוא עמד עליהם תחת העץ ויאכלו ויאמרו אליו איה שרה אשתך ויאמר הנה באהל ויאמר שוב אשוב אליך כעת חיה והנה בן לשרה אשתך ושרה שמעת פתח האהל והיא אחריו ואברהם ושרה זקנים באים בימים חדל להיות לשרה ארח כנשים ותצחק שרה בקרבה לאמר אחרי בלתי היתה לי עדנה ואדני זקן ויאמר יהוה אל אברהם למה זה צחקה שרה לאמר האף אמנם אלד ואני זקנתי היפלא מיהוה דבר למועד אשוב אליך כעת חיה ולשרה בן ותכחש שרה לאמר לא צחקתי כי יראה ויאמר לה כי צחקת ויקמו משם האנושים וישקפו על פני סדם ואברהם הלך עמם לשלחם ויהוה אמר המכסה אני מאברהם את אשר אני עשה ואברהם היו יהיה לגוי גדול ועצום ונברכו בו כל גוי הארץ כי ידעתי למען אשר יצוה אברהם את בניו ואת ביתו אחריו ושמרו דרך יהוה לעשות צדקה ומשפט למען הביא יהוה על אברהם את אשר דבר עליו ויאמר יהוה צעקת סדם ועמרה כי רבה וחטאתם כי כבדה מאד ארדה נא ואראה הך צעקתה הבאה אלי עשו כלה ואם לא אדעה ויפנו משם האנושים וילכו סדמה ואברהם עודנו עמד לפני יהוה ויגש אברהם ויאמר האף תספה צדיק עם רשע אולי יש חמשים צדיקים בתוך העיר האף תספה ולא תשא למקום למען חמשים הצדקים אשר בקרבה חלילה לך מעשות כדבר הזה להמית צדיק עם רשע והיה כצדיק כרשע חלילה לך השפט כל הארץ לא יעשה משפט ויאמר יהוה אם אמצא בסדם חמשים צדקים בתוך העיר ונשאתי לכל המקום בעבורם ויען אברהם ויאמר הנה נא הואלתי לדבר אל אדני ואנכי עפר ואפר אולי יחסרון חמשים הצדקים חמשה התשחית בחמשה את כל העיר ויאמר לא אשחית אם אמצא שם ארבעים וחמשה ויסף עוד לדבר אליו ויאמר אליו אולי ימצאון שם ארבעים ויאמר לא אשחית בעבור הארבעים ויאמר אל נא יחר לאדני ואדברה אולי ימצאון שם שלשים ויאמר לא אשחית אם אמצא שם שלשים ויאמר הנה נא הואלתי לדבר אל אדני אולי ימצאון שם עשרים ויאמר לא אשחית בעבור העשרים ויאמר אל נא יחר לאדני ואדברה אך הפעם אולי ימצאון שם עשרה ויאמר לא אשחית בעבור העשרה וילך יהוה כאשר כלה לדבר אל אברהם ואברהם שב למקומו ויבאו שני המלאכים סדמה בערב ולוט ישב בשער סדם וירא לוט ויקם לקראתם וישתחוי אפים ארצה ויאמר הנה נא אדני סורו נא אל בית עבדכם ולינו ורחצו רגליכם והשכמתם והלכתם לדרככם ויאמרו לא כי ברחב נלין ויפצר בם מאד ויסרו אליו ויבאו אל ביתו ויעש להם משתה ומצות אפה ויאכלו טרם ישכבו אנשי העיר אנשי סדם נסבו על הבית מנער ועד זקן כל העם מקצה ויקראו אל לוט ויאמרו אליו איה האנושים אשר באו אליך הלילה הוציאם אלינו ונדע אתם ויצא אליהם לוט הפתח והדלת סגרו אחריו ויאמר אל נא אחי תריעו הנה נא לי שתי בנות אשר לא ידעו איש הוציא נא אתהן אליכם ועשו להן כטוב בעיניכם רק לאנשים האלה אל תעשו דבר כי על כן באו בצל קורתי ויאמרו גשה הלאה ויאמרו אחד בא לגור וישפט גם שפט עתה נריע לך מהם ויפצרו באיש בלוט מאד ויגשו לשבר הדלת וישלחו האנושים את ידם ויביאו את לוט אליהם הביתה ואת הדלת סגרו ואת האנשים אשר פתח הבית הכו בסנורים מקטן ועד גדול וילאו למצא הפתח ויאמרו המלאכים אל לוט עוד מי לך פה חתן בניך ובנתיך וכל אשר לך בעיר הוציא מן המקום הזה כי משחיתים אנחנו את המקום הזה כי גדלה צעקתם את פני יהוה וישלחנו יהוה להשחיתה ויצא לוט וידבר אל חתניו לקחי בנתיו ויאמר קומו צאו מן המקום הזה כי משחית יהוה את העיר ויהי כמצחק בעיני חתניו וכמו השחר עלה ויאיצו המלאכים בלוט לאמר קום קח את אשתך ואת שתי בנתיך הנמצאות פן תספה בעון העיר ויתמהמה ויחזקו האנושים בידו וביד אשתו וביד שתי בנתיו בחמלת יהוה עליו ויוציאהו ויניחהו מחוץ לעיר ויהי כהוציאם אתם החוצה ויאמר המלט על נפשך אל תבט אחריך ואל תעמד בכל הככר ההרה המלט פן תספה ויאמר לוט אליהם אל נא אדני הנה נא מצא עבדך חן בעיניך ותגדל חסדך אשר עשית עמדי להחיות את נפשי ואנכי לא אוכל להמלט ההרה פן תדבקני הרעה ומתי הנה נא העיר הזאת קרובה לנוס שמה והיא מצער אמלט נא שמה הלוא מצער היא ותחיה נפשי ויאמר אליו הנה נשאתי פניך גם לדבר הזה לבלתי הפכי את העיר אשר דברת מהר המלט שמה כי לא אוכל לעשות דבר עד באכה שמה על כן קרא שם העיר צער השמש יצא על הארץ ולוט בא צערה ויהוה המטיר על סדם ועל עמרה גפרית ואש מאת יהוה מן השמים ויהפך את הערים האלה ואת כל הככר ואת כל ישבי הערים וצמח האדמה ותבט אשתו מאחריו ותהי נצב מלח וישכם אברהם בבקר אל המקום אשר עמד שם את פני יהוה וישקף על פני סדם ועמרה ועל פני כל הארץ הככר וירא והנה עלה קיטור הארץ כקיטור הכבשן ויהי בהשחית אלהים את ערי הככר ויזכר אלהים את אברהם וישלח את לוט מתוך האפכה בהפכו את הערים אשר ישב בהן לוט ויעל לוט מצער וישב בהר ושתי בנתיו עמו כי ירא לשבת בצער וישב במערה הוא ושתי בנתיו עמו ותאמר הבכירה אל הצעירה אבינו זקן ואיש אין בארץ לבוא עלינו כדרך כל הארץ לכי נשקה את אבינו יין ונשכבה עמו ונחיה מאבינו זרע ותשקיהן את אביהן יין בלילה ההוא ותבא הבכירה ותשכב את אביה ולא ידע בשכבה ובקומה ויהי ממחרת ותאמר הבכירה אל הצעירה הנה שכבתי אמש את אבי נשקינו יין גם הלילה ובאי שכבי עמו ונחיה מאבינו זרע ותשקיהן גם בלילה ההוא את אביהן יין ותקם הצעירה ותשכב עמו ולא ידע בשכבה ובקומה ותהרנה שתי בנות לוט מאביהן ותלד הבכירה בן ותקרא את שמו מואב הוא אבי מואב עד היום והצעירה גם היא ילדה בן ותקרא את שמו בנ עמי הוא אבי בני עמון עד היום ויסע משם אברהם ארץ הנגב וישב בין קדש ובין שור ויגר בגרר ויאמר אברהם אל שרה אשתו אחותי היא וישלח אבימלך מלך גרר ויקח את שרה ויבא אלהים אל אבימלך בחלום הלילה ויאמר לו הנך מת על אדות האשה אשר לקחת והיא בעילת בעל ואבימלך לא קרב אליה ויאמר אדני הגוי גם צדיק תהרג הלוא הוא אמר לי אחותי היא והיא גם אמרה אחי הוא בתם לבבי ובנקיון כפי עשיתי זאת ויאמר אליו האלהים בחלום גם אנכי ידעתי כי בתם לבבך עשית זאת ואחשך גם אנכי אתך מחטאה לי על כן לא נתתיך לנגע אליה ועתה השב את אשת האיש כי נביא הוא ויתפלל בעדך וחיה ואם אינך משיב דע כי מות תמות אתה וכל אשר לך וישכם אבימלך בבקר ויקרא לכל עבדיו וידבר את כל הדברים האלה באזניהם וייראו כל האנשים מאד ויקרא אבימלך לאברהם ויאמר לו מה עשית לנו ומה חטאתי לך כי הבאת עלי ועל ממלכתי חטאה גדלה מעשים אשר לא יעשון עשית עמדי ויאמר אבימלך אל אברהם מה ראית כי עשית את הדבר הזה ויאמר אברהם כי יראתי כי אמרתי רק אין יראת אלהים במקום הזה והרגוני על דבר אשתי וגם האמנם אחותי היא בת אבי אך לא בת אמי ותהי לי לאשה ויהי כאשר התעה אתי אלהים מבית אבי ומארץ מולדתי ואמר לה זה חסדיך אשר תעשין עמדי אל כל המקום אשר נבוא שמה אמרי לי אחי הוא ויקח אבימלך אלף כסף וצאן ובקר ועבדים ושפחות ויתן לאברהם וישב לו את שרה אשתו ויאמר אבימלך הנה ארצי לפניך בטוב בעיניך שב ולשרה אמר הנה נתתי אלף כסף לאחיך הנה הוא ליך כסות עינים ולכל אשר אתיך ואת הכל ונוכחת ויתפלל אברהם אל האלהים וירפא אלהים את אבימלך ואת אשתו ואמתיו וילדו כי עצר עצר אלהים בעד כל רחם לבית אבימלך על דבר שרה אשת אברהם ויהוה פקד את שרה כאשר אמר ויעש יהוה לשרה כאשר דבר ותהר ותלד שרה לאברהם בן לזקניו למועד אשר דבר אתו אלהים ויקרא אברהם את שם בנו הנולד לו אשר ילדה לו שרה יצחק וימל אברהם את יצחק בנו בן שמנת ימים כאשר צוה אתו אלהים ואברהם בן מאת שנה בהולד לו את יצחק בנו ותאמר שרה צחק עשה לי אלהים כל השמע יצחק לי ותאמר מי מלל לאברהם היניקה בנים שרה כי ילדתי לו בן לזקניו ויגדל הילד ויגמל ויעש אברהם משתה גדול ביום הגמל את יצחק בנו ותרא שרה את בן הגר המצרית אשר ילדה לאברהם מצחק ותאמר לאברהם גרש את האמה הזאת ואת בנה כי לא יירש בן האמה הזאת עם בני עם יצחק וירע הדבר מאד בעיני אברהם על אדות בנו ויאמר אלהים אל אברהם אל ירע בעיניך על הנער ועל אמתך כל אשר תאמר אליך שרה שמע בקולה כי ביצחק יקרא לך זרע וגם את בן האמה הזאת לגוי גדול אשימנו כי זרעך הוא וישכם אברהם בבקר ויקח לחם וחמת מים ויתן אל הגר שם על שכמה ואת הילד וישלחה ותלך ותתע במדבר באר שבע ויכלו המים מן החמת ותשליך את הילד תחת אחד השחים ותלך ותשב לה מנגד הרחקה כמטוי קשת כי אמרה אל אראה במות הילד ותשב מנגד ותשא את קולה ותבך וישמע אלהים את קול הנער ויקרא מלאך אלהים אל הגר מן השמים ויאמר לה מלכי הגר אל תיראי כי שמע אלהים את קול הנער באשר הוא שם קומי שאי את הנער וחזקי את ידך בו כי לגוי גדול אשימנו ויפקח אלהים את עיניה ותרא באר מים ותלך ותמלא את החמת מים ותשק את הנער ויהי אלהים את הנער ויגדל וישב במדבר ויהי רבי קשת וישב במדבר פראן ותקח לו אמו אשה מארץ מצרים ויהי בעת ההיא ויאמר אבימלך ופי כל שר צבאו אל אברהם לאמר אלהים עמך בכל אשר אתה עשה ועתה השבע לי באלהים הנה אם תשקר לי ולניני ולנגדי וכחסד אשר עשיתי עמך תעשה עמדי ועם הארץ אשר גרת בה ויאמר אברהם אנכי השבע והוכיח אברהם את אבימלך על אדות באר המים אשר גזלו עבדי אבימלך ויאמר אבימלך לא ידעתי מי עשה את הדבר הזה וגם אתה לא הגדת לי וגם אנכי לא שמעתי בלתי היום ויקח אברהם צאן ובקר ויתן לאבימלך ויכרתו שניהם ברית ויצב אברהם שבע כבשות צאן לבדהן ויאמר אבימלך אל אברהם מה הנה שבע הכבשות האלה אשר הצבת לבדהן ויאמר אברהם כי את שבע הכבשות תקח מידי בעבור תהיה לי לעדה כי חפרתי את הבאר הזאת על כן קרא למקום ההוא באר שבע כי שם נשבעו שניהם ויכרתו ברית בבאר שבע ויקם אבימלך ופי כל שר צבאו וישבו אל ארץ פלשתים ויטע אברהם אשל בבאר שבע ויקרא שם בשם יהוה אל עולם ויגר אברהם בארץ פלשתים ימים רבים ויהי אחר הדברים האלה והאלהים נסה את אברהם ויאמר אליו אברהם ויאמר הנני ויאמר קח נא את בנך את יחידך אשר אהבת את יצחק ולך לך אל ארץ המוראה והעלהו שם עלה על אחד ההרים אשר אמר אליך וישכם אברהם בבקר ויחבש את חמורו ויקח את שני נעריו אתו ואת יצחק בנו ויבקע עצי העלה ויקם וילך אל המקום אשר אמר לו האלהים ביום השלישי וישא אברהם את עיניו וירא את המקום מרחק ויאמר אברהם אל נעריו שבו לכם פה עם החמור ואני והנער נלכה עד כה ונשתחוי ונשוב אליכם ויקח אברהם את עצי העלה וישם על יצחק בנו ויקח בידו את האש ואת המאכלת וילכו שניהם יחדו ויאמר יצחק אל אברהם אביו ויאמר אבי ויאמר הנני בני ויאמר הנה האש והעצים ואיה השה לעלה ויאמר אברהם אלהים יראה לו שה לעלה בני וילכו שניהם יחדו ויבאו אל המקום אשר אמר לו האלהים ויבן שם אברהם את המזבח ויערך את העצים ויעקד את יצחק בנו וישם אתו על המזבח ממעל לעצים וישלח אברהם את ידו ויקח את המאכלת לשחט את בנו ויקרא אליו מלאך יהוה מן השמים ויאמר אברהם אברהם ויאמר הנני ויאמר אל תשלח ידך על הנער ואל תעשה לו מאומה כי עתה ידעתי כי ירא אלהים אתה ולא חשכת את בנך את יחידך ממני וישא אברהם את עיניו וירא והנה איל אחד נאחז בסבך בקרניו וילך אברהם ויקח את האיל ויעלהו עלה תחת בנו ויקרא אברהם את שם המקום ההוא יהוה יראה אשר יאמר היום בהר יהוה יראה ויקרא מלאך יהוה אל אברהם שנית מן השמים ויאמר בי נשבעתי נאם יהוה כי יען אשר עשית את הדבר הזה ולא חשכת את בנך את יחידך ממני כי ברוך אברכך והרבה ארבה את זרעך ככוכבי השמים וכחול אשר על שפת הים ויירש זרעך את שער איביו והתברכו בזרעך כל גוי הארץ עקב אשר שמעת בקולי וישב אברהם אל נעריו ויקמו וילכו יחדו אל באר שבע וישב אברהם בבאר שבע ויהי אחר הדברים האלה ויגד לאברהם לאמר הנה ילדה מלכה גם היא בנים לנחור אחיך את עוץ בכורו ואת בוז אחיו ואת קמואל אבי ארם ואת כשד ואת חזו ואת פילדש ואת ידלף ואת בתואל ובתואל הוליד את רבקה שמנה אלה ילדה מלכה לנחור אחי אברהם ופילגשו ושמה רומה ותלד גם היא את טבח ואת גחם ואת תחש ואת מעכה ויהיו חיי שרה מאת שנה ועשרים שנה ושבע שנים שני חיי שרה ותמת שרה בקרית הארבע אל עמק היא חברון בארץ כנען ויבא אברהם לספד לשרה ולבכותה ויקם אברהם מעל פני מיתו וידבר אל בני חת לאמר גר ותושב אנכי עמכם תנו לי אחזת קבר עמכם ואקברה את מיתי מלפני ויענו בני חת את אברהם לאמר לא שמענו אדני נשיא אלהים אתה בתוכנו במבחר קברינו קבר את מיתך איש ממנו את קברו לא יכלה ממך מקבר מיתך ויקם אברהם וישתחוי לעם הארץ לבני חת וידבר אתם לאמר אם ישת נפשכם לקבר את מיתי מלפני שמעוני ופגעו לי בעפרון בן צהר החתי ויתן לי את מערת המכפלה אשר לו אשר בקצה שדהו בכסף מלא יתננה לי בתוככם לאחזת קבר ועפרון ישב בתוך בני חת ויען עפרון החתי את אברהם באזני בני חת לכל באי שער עירו לאמר לא אדני שמעני השדה נתתי לך והמערה אשר בו לך נתתיה לעיני בני עמי נתתיה לך קבר מיתך וישתחוי אברהם לפני עם הארץ וידבר אל עפרון באזני עם הארץ לאמר אך אם אתה לי שמעני נתתי כסף השדה קח ממני ואקברה את מיתי שם ויען עפרון את אברהם לאמר לא אדני שמעני ארץ ארבע מאות שקל כסף ביני ובינך מה הוא ואת מיתך קבר וישמע אברהם אל עפרון וישקל אברהם לעפרון את הכסף אשר דבר באזני בני חת ארבע מאות שקל כסף עבר לסחר ויקם שדה עפרון אשר במכפלה אשר על פני ממרא השדה והמערה אשר בו וכל העץ אשר בשדה אשר בכל גבולו סביב לאברהם למקנה לעיני בני חת בכל באי שער עירו ואחרי כן קבר אברהם את שרה אשתו אל מערת שדה המכפלה על פני ממרא היא חברון בארץ כנען ויקם השדה והמערה אשר בו לאברהם לאחזת קבר מאת בני חת ואברהם זקן בא בימים ויהוה ברך את אברהם בכל ויאמר אברהם אל עבדו זקן ביתו המשל בכל אשר לו שים נא ידך תחת ירכי ואשביעך ביהוה אלהי השמים ואלהי הארץ אשר לא תקח אשה לבני מבנות הכנעני אשר אנכי ישב בקרבו כי אם אל ארצי ואל מולדתי תלך ולקחת אשה לבני ליצחק ויאמר אליו העבד אולי לא תאבה האשה ללכת אחרי אל הארץ הזאת ההשב אשיב את בנך אל הארץ אשר יצאת משם ויאמר אליו אברהם השמר לך פן תשיב את בני שמה יהוה אלהי השמים אשר לקחני מבית אבי ומארץ מולדתי ואשר דבר לי ואשר נשבע לי לאמר לזרעך אתן את הארץ הזאת הוא ישלח מלאכו לפניך ולקחת אשה לבני משם ואם לא תאבה האשה ללכת אחריך ונקית משבועתי זאת רק את בני לא תשיב שמה וישם העבד את ידו תחת ירך אברהם אדניו וישבע לו על הדבר הזה ויקח העבד עשרה גמלים מגמלי אדניו וילך וכל טוב אדניו בידו ויקם וילך אל ארם נהרים אל עיר נחור ויברך הגמלים מחוץ לעיר על באר המים לעת ערב לעת צאת השאבות ויאמר יהוה אלהי אדני אברהם הקרא נא לפני היום ועשה חסד עם אדני אברהם הנה אנכי נצב על עין המים ובנות אנשי העיר יצאת לשאב מים והיה הנערה אשר אמר אליה הטני כדך ואשתה ואמרה שתה וגם גמליך אשקה אתה הוכחת לעבדך ליצחק ובה אדע כי עשית חסד עם אדני אברהם ויהי הוא טרם כלה לדבר אל לבו והנה רבקה יצאת אשר ילדה לבתואל בן מלכה אשת נחור אחי אברהם וכדה על שכמה והנערה טובת מראה מאד בתולה ואיש לא ידעה ותרד העין ותמלא כדה ותעל וירץ העבד לקראתה ויאמר הגמיני נא מעט מים מכדך ותאמר שתה אדני ותמהר ותורד כדה על ידה ותשקהו ותכל להשקותו ותאמר גם לגמליך אשאב עד אם כלו לשתות ותמהר ותורד כדה על השקות ותרץ עוד אל הבאר לשאב ותשאב לכל גמליו והאיש משתה לה ומחריש לדעת הצליח יהוה דרכו אם לא ויהי כאשר כלו הגמלים לשתות ויקח האיש נזם זהב בקע משקלו וישם על אפה ושני צמידים על ידיה עשרה זהב משקלם ויאמר בת מי אתי הגידי נא לי היש בבית אביך מקום לנו ללין ותאמר אליו בת בתואל אנכי בן מלכה אשר ילדה לנחור ותאמר אליו גם תבן גם מספה רב עמנו וגם מקום ללין ויקד האיש וישתחוי ליהוה ויאמר ברוך יהוה אלהי אדני אברהם אשר לא עזב חסדו ואמתו מעם אדני אברהם אנכי בדרך נחני יהוה בית אחי אדני ותרץ הנערה ותגד לבית אמה כדברים האלה ולרבקה אח ושמו לבן וירץ לבן אל האיש החוצה אל העין ויהי כראותו את הנזם ואת הצמידים על ידי אחותו וכשמעו את דברי רבקה אחותו לאמר כה דבר אלי האיש ויבא אל האיש והנה עמד על הגמלים על העין ויאמר בא ברוך יהוה למה תעמד בחוץ ואנכי פניתי הבית ומקום לגמלים ויבא האיש הביתה ויפתח הגמלים ויתן תבן ומספה לגמלים ומים לרחץ רגליו ורגלי האנשים אשר אתו ויושם לפניו לאכל ויאמר לא אכל עד אם דברתי דברי ויאמרו דבר ויאמר עבד אברהם אנכי ויהוה ברך את אדני מאד ויגדל ויתן לו צאן ובקר כסף וזהב עבדים ושפחות וגמלים וחמרים ותלד שרה אשת אדני בן לאדני אחרי זקנתו ויתן לו את כל אשר לו וישבעני אדני לאמר לא תקח אשה לבני מבנות הכנעני אשר אנכי ישב בארצו כי אם אל בית אבי תלך ואל משפחתי ולקחת אשה לבני ואמר אל אדני אולי לא תלך האשה אחרי ויאמר אלי יהוה אשר התהלכתי לפניו ישלח מלאכו אתך והצליח דרכך ולקחת אשה לבני ממשפחתי ומבית אבי אז תנקיא מאלתי כי תבוא אל משפחתי ואם לא יתנו לך והיית נקיא מאלתי ואבוא היום אל העין ואמר יהוה אלהי אדני אברהם אם ישך נא מצליח דרכי אשר אני הלך עליה הנה אנכי נצב על עין המים והיה העלמה היצאת לשאב ואמרתי אליה השקיני נא מעט מים מכדך ואמרה אלי גם אתה שתה וגם לגמליך אשאב היא האשה אשר הוכיח יהוה לבן אדני אני טרם אכלה לדבר אל לבי והנה רבקה יצאת וכדה על שכמה ותרד העין ותשאב ואמר אליה השקיני נא מעט מים מכדך ותמהר ותורד כדה מעליה ותאמר שתה וגם גמליך אשקה ואשתה וגם הגמלים השקתה ואשאל אתה ואמר בת מי אתי ותאמר בת בתואל בן נחור אשר ילדה לו מלכה ואשים הנזם על אפה והצמידים על ידיה ואקד ואשתחוי ליהוה ואברך את יהוה אלהי אדני אברהם אשר הנחני בדרך אמת לקחת את בת אחי אדני לבנו ועתה אם ישכם עשים חסד ואמת את אדני הגידו לי ואם לא הגידו לי ואפנה על הימין או על השמאל ויען לבן ובתואל ויאמרו מיהוה יצא הדבר לא נוכל דבר אליך רע וטוב הנה רבקה לפניך קח ולך ותהי אשה לבן אדניך כאשר דבר יהוה ויהי כאשר שמע עבד אברהם את דבריהם וישתחוי ארצה ליהוה ויוצא העבד כלי כסף וכלי זהב ובגדים ויתן לרבקה ומגדנות נתן לאחיה ולאמה ויאכלו וישתו הוא והאנשים אשר עמו וילינו ויקמו בבקר ויאמר שלחוני לאדני ויאמרו אחיה ואמה תשב הנערה אתנו ימים או חדש ואחר תלך ויאמר אליהם אל תאחרו אתי ויהוה הצליח את דרכי שלחוני ואלכה אל אדני ויאמרו נקרא לנערה ונשאל את פיה ויקראו לרבקה ויאמרו לה התלכי עם האיש הזה ותאמר אלך וישלחו את רבקה אחותם ואת מינקתה ואת עבד אברהם ואת אנשיו ויברכו את רבקה ויאמרו לה אחותנו אתי הוי לאלפי רבבה ויירש זרעיך את שער איביו ותקם רבקה ונערתיה ותרכבנה על הגמלים ותלכנה אחרי האיש ויקח העבד את רבקה וילך ויצחק בא במדבר באר לחי ראה והוא ישב בארץ הנגב ויצא יצחק לשוח בשדה לפנות ערב וישא עיניו וירא והנה הגמלים באים ותשא רבקה את עיניה ותרא את יצחק ותפל מעל הגמל ותאמר אל העבד מי האיש הלז ההלך בשדה לקראתנו ויאמר העבד הוא אדני ותקח הצעיף ותתכס ויספר העבד ליצחק את כל הדברים אשר עשה ויביאה יצחק האהלה שרה אמו ויקח את רבקה ותהי לו לאשה ויאהבה וינחם יצחק אחרי אמו ויסף אברהם ויקח אשה ושמה קטורה ותלד לו את זמרון ואת יקשן ואת מדן ואת מדין ואת ישבק ואת שוח ויקשן ילד את שבא ואת דדן ובני דדן היו אשורים ולטשים ולאמים ובני מדין עיפה ואפר חנוך ואבידע ואלדעה כל אלה בני קטורה ויתן אברהם את כל אשר לו ליצחק בנו ולבני הפילגשים אשר לאברהם נתן אברהם מתנות וישלחם מעל יצחק בנו בעודנו חי קדמה אל ארץ קדמה ואלה ימי שני חיי אברהם אשר חי מאת שנה ושבעים שנה וחמש שנים ויגוע וימת אברהם בשיבה טובה זקן ושבע ימים ויאסף אל עמו ויקברו אתו יצחק וישמעאל בניו אל מערת המכפלה אל שדה עפרון בן צהר החתי אשר על פני ממרא השדה אשר קנה אברהם מאת בני חת שם קבור אברהם ושרה אשתו ויהי אחרי מות אברהם ויברך אלהים את יצחק בנו וישב יצחק עם באר לחי ראי ואלה תולדת ישמעאל בן אברהם אשר ילדה הגר המצרית שפחת שרה לאברהם ואלה שמות בני ישמעאל בשמותם לתולדתם בכור ישמעאל נבאות וקדד ואדבל ומבשם ומשמע ודומה ומשא הדד ותימה יטור נפיש וקדמה אלה הם בני ישמעאל ואלה שמותם בחצרותם ובטירתם שנים עשר נשיאים לאמתם ואלה שני חיי ישמעאל מאת שנה ושלשים שנה ושבע שנים ויגוע וימת ויאסף אל עמו וישכנו מחוילה עד שור אשר על פני מצרים באכה אשורה על פני כל אחיו נפל ואלה תולדת יצחק בן אברהם אברהם הוליד את יצחק ויהי יצחק בן ארבעים שנה בקחתו את רבקה בת בתואל הארמי מפדן ארם אחות לבן הארמי לו לאשה ויעתר יצחק אל יהוה לנכח אשתו כי עקרה היא ויעתר לו יהוה ותהר רבקה אשתו ויתרצצו הבנים בקרבה ותאמר אם כן למה זה אנכי ותלך לדרש את יהוה ויאמר יהוה לה שני גוים בבטנך ושני לאמים ממעיך יפרדו ולאם מלאם יאמץ ורב יעבד צעיר וימלאו ימיה ללדת והנה תאמים בבטנה ויצא הראישון אדמוני כלו כאדרת שער ויקראו שמו עשו ואחרי כן יצא אחיו וידו אחזת בעקב עשו ויקראו שמו יעקב ויצחק בן ששים שנה בלדת אתם ויגדלו הנערים ויהי עשו איש ידע ציד איש שדה ויעקב איש תם ישב אהלים ויאהב יצחק את עשו כי צידו בפיו ורבקה אהבת את יעקב ויזד יעקב נזיד ויבא עשו מן השדה והוא עיף ויאמר עשו אל יעקב הלעטני נא מן האדום האדם הזה כי עיף אנכי על כן קרא שמו אדום ויאמר יעקב מכרה כיום את בכרתך לי ויאמר עשו הנה אנכי הלך למות ולמה זה לי בכורה ויאמר יעקב השבע לי כיום וישבע לו וימכר את בכורתו ליעקב ויעקב נתן לעשו לחם ונזיד עד שים ויאכל וישת ויקם וילך ויבז עשו את הבכורה ויהי רעב בארץ מלבד הרעב הראישון אשר היה בימי אברהם וילך יצחק אל אבימלך מלך פלשתים גררה וירא אליו יהוה ויאמר אל תרד מצרימה שכן בארץ אשר אמר אליך גר בארץ הזאת ואהיה עמך ואברכך כי לך ולזרעך אתן את כל הארצות האלה והקמתי את השבועה אשר נשבעתי לאברהם אביך והרביתי את זרעך ככוכבי השמים ונתתי לזרעך את כל הארצות האלה והתברכו בזרעך כל גוי הארץ עקב אשר שמע אברהם אביך בקולי וישמר משמרתי מצותי חקותי ותורותי וישב יצחק בגרר וישאלו אנשי המקום על אשתו ויאמר אחותי היא כי ירא לאמר אשתי היא פן יהרגוני אנשי המקום על רבקה כי טובת מראה היא ויהי כאשר הרכו לו שם הימים וישקף אבימלך מלך פלשתים בעד החלון וירא והנה יצחק מצחק את רבקה אשתו ויקרא אבימלך ליצחק ויאמר אך הנה אשתך היא ואיך אמרת אחותי היא ויאמר אליו יצחק כי אמרתי פן אמות עליה ויאמר אבימלך מה זאת עשית לנו כמעט שכב אחד העם את אשתך והבאת עלינו אשם ויצו אבימלך את כל עמו לאמר הנגע באיש הזה ובאשתו מות יומת ויזרע יצחק בארץ ההיא וימצא בשנה ההיא מאה שערים ויברכהו יהוה ויגדל האיש וילך הלך וגדל עד כי גדל מאד ויהי לו מקנה צאן ומקנה בקר ועבדה רבה ויקנאו אתו פלשתים וכל הבארות אשר חפרו עבדי אביו בימי אברהם אביו סתמום פלשתים וימלאום עפר ויאמר אבימלך אל יצחק לך מעמנו כי עצמת ממנו מאד וילך משם יצחק ויחן בנחל גרר וישב שם וישב יצחק ויחפר את בארות המים אשר חפרו עבדי אברהם אביו ויסתמום פלשתים אחרי מות אברהם ויקרא להן שמות כשמות אשר קרא להן אביו ויחפרו עבדי יצחק בנחל וימצאו שם באר מים חיים ויריבו רעי גרר עם רעי יצחק לאמר לנו המים ויקרא שם הבאר עשק כי התעשקו עמו ויחפרו באר אחרת ויריבו גם עליה ויקרא שמה שטנה ויעתק משם ויחפרו באר אחרת ולא רבו עליה ויקרא שמה רחבות ויאמר כי עתה הרחיב יהוה לנו ופרינו בארץ ויעל משם באר שבע וירא אליו יהוה בלילה ההוא ויאמר אנכי אלהי אברהם אביך אל תירא כי אתך אנכי וברכתיך והרביתי את זרעך בעבור אברהם עבדי ויבן שם מזבח ויקרא בשם יהוה ויט שם אהלו ויכרו שם עבדי יצחק באר ואבימלך הלך אליו מגרר ואחזת מרעהו ופיכל שר צבאו ויאמר אליהם יצחק מדוע באתם אלי ואתם שנאתם אתי ותשלחוני מאתכם ויאמרו ראו ראינו כי היה יהוה עמך ונאמר תהיה נא אלה בינתנו ביננו ובינך ונכרתה ברית עמך אם תעשה עמנו רע כאשר לא נגענוך וכאשר עשינו עמך רק טוב ונשלחך בשלום עתה אתה ברוך יהוה ויעש להם משתה ויאכלו וישתו וישכמו בבקר וישבעו איש לרעהו וישלחם יצחק וילכו מאתו בשלום ויהי ביום ההוא ויבאו עבדי יצחק ויגדו לו על אדות הבאר אשר חפרו ויאמרו לו מצאנו מים ויקרא אתה שבעה על כן שם העיר באר שבע עד היום הזה ויהי עשו בן ארבעים שנה ויקח אשה את יהודית בת בארי החתי ואת בשמת בת אילון החוי ותהיינה מרת רוח ליצחק ולרבקה ויהי כי זקן יצחק ותכהנה עיניו מראות ויקרא את עשו בנו הגדול ויאמר אליו בני ויאמר אליו הנני ויאמר הנה נא זקנתי לא ידעתי יום מותי ועתה שא נא כליך תליתך וקשתך וצא השדה וצוד לי ציד ועשה לי מטעמים כאשר אהבתי והבאת לי ואכל בעבור תברכך נפשי בטרם אמות ורבקה שמעת בדבר יצחק אל עשו בנו וילך עשו השדה לצוד ציד להביא ורבקה אמרה אל יעקב בנה לאמר הנה שמעתי את אביך מדבר אל עשו אחיך לאמר הבא לי ציד ועשה לי מטעמים ואכלה ואברכך לפני יהוה לפני מותי ועתה בני שמע בקולי לאשר אני מצויה אתך לך נא אל הצאן וקח לי משם שני גדיי עזים טובים ואעשה אתם מטעמים לאביך כאשר אהב והבאת לאביך ואכל בעבור אשר יברכך לפני מותו ויאמר יעקב אל רבקה אמו הנה עשו אחי איש שעיר ואנכי איש חלק אולי ימשני אבי והייתי בעיניו כמתעתע והבאת עלי קללה ולא ברכה ותאמר לו אמו עלי קללתך בני אך שמע בקולי ולך קח לי וילך ויקח ויבא לאמו ותעש אמו מטעמים כאשר אהב אביו ותקח רבקה את בגדי עשו בנה הגדול החמדות אשר אתה בבית ותלביש את יעקב בנה הקטן ואת עורות גדיי העזים הלבישה על ידו ועל חלקת צוארו ותתן את המטעמים ואת הלחם אשר עשתה ביד יעקב בנה ויבא אל אביו ויאמר אבי ויאמר הנני מי אתה בני ויאמר יעקב אל אביו אנכי עשו בכרך עשיתי כאשר דברת אלי קום נא שבה ואכלה מצידי בעבור תברכני נפשך ויאמר יצחק אל בנו מה זה מהרת למצא בני ויאמר כי הקרא יהוה אלהיך לפני ויאמר יצחק אל יעקב גשה נא ואמושך בני האתה זה בני עשו אם לא ויגש יעקב אל יצחק אביו וימשהו ויאמר הקול קול יעקב והידים ידי עשו ולא הכירו כי היו ידיו כידי עשו אחיו שעירות ויברכהו ויאמר האתה זה בני עשו ויאמר אני ויאמר הגישה לי ואכל מציד בני למען תברכך נפשי ויגש לו ויאכל ויבא לו יין וישת ויאמר אליו יצחק אביו גשה נא ושקה לי בני ויגש וישק לו וירח את ריח בגדיו ויברכהו ויאמר ראו ריח בני כריח השדה מלא אשר ברכהו יהוה יתן לך האלהים מטל השמים ומשמני הארץ ורב דגן ותירש יעבדוך עמים וישתחוו לך לאמים הוי גביר לאחיך וישתחוו לך בני אמך ארריך ארור ומברכיך ברוך ויהי כאשר כלה יצחק לברך את יעקב ויהי אך יצא יצא יעקב מאת פני יצחק אביו ועשו אחיו בא מצידו ויעש גם הוא מטעמים ויבא לאביו ויאמר לאביו יקום אבי ויאכל מציד בנו בעבור תברכני נפשך ויאמר אליו יצחק אביו מי אתה ויאמר אני בנך בכרך עשו ויחרד יצחק חרדה גדלה עד מאד ויאמר מי אפו הצד ציד ויבא לי ואכל מכל בטרם תבוא ואברכהו וגם ברוך יהיה ויהי כשמע עשו את דברי אביו ויצעק צעקה גדלה ומרה עד מאד ויאמר לאביו ברכני גם אני אבי ויאמר בא אחיך במרמה ויקח את ברכתך ויאמר הכו קרא שמו יעקב ויעקבני זה פעמים את בכרתי לקח והנה עתה לקח ברכתי ויאמר הלא הצלת לי ברכה ויען יצחק ויאמר לעשו הן גביר שמתיו לך ואת כל אחיו נתתי לו לעבדים ודגן ותירש סמכתיו ולך אפוא מה אעשה בני ויאמר עשו אל אביו הברכה אחת היא לך אבי ברכני גם אני אבי וישא עשו קולו ויבך ויען יצחק אביו ויאמר אליו הן משמני הארץ יהיה מושבך מטל השמים ממעל ועל חרבך תחיה ואת אחיך תעבד והיה כאשר תהדר ופרקת עולו מעל צוארך וישטם עשו את יעקב על הברכה אשר ברכו אביו ויאמר עשו בלבו יקרבו ימי אבל אבי ואהרגה את יעקב אחי ויגד לרבקה את דברי עשו בנה הגדול ותשלח ותקרא ליעקב בנה הקטן ותאמר אליו הנה עשו אחיך מתנחם לך להרגך ועתה בני שמע בקולי וקום ברח לך אל לבן אחי חרנה וישבת עמו ימים אחדים עד אשר תשוב חמת אחיך עד שוב אף אחיך ממך ושכח את אשר עשית לו ושלחתי ולקחתיך משם למה אשכל גם שניכם יום אחד ותאמר רבקה אל יצחק קצתי בחיי מפני בנות חת אם לקח יעקב אשה מבנות חת כאלה מבנות הארץ למה לי חיים ויקרא יצחק אל יעקב ויברך אתו ויצוהו ויאמר לו לא תקח אשה מבנות כנען קום לך פדנה ארם בית בתואל אבי אמך וקח לך משם אשה מבנות לבן אחי אמך ואל שדי יברך אתך ויפרך וירבך והיית לקהל עמים ויתן לך את ברכת אברהם אביך לך ולזרעך אתך לרשת את ארץ מגריך אשר נתן יהוה לאברהם וישלח יצחק את יעקב וילך פדנה ארם אל לבן בן בתואל הארמי אחי רבקה אם יעקב ועשו וירא עשו כי ברך יצחק את יעקב ושלח אתו פדנה ארם לקחת לו משם אשה בברכו אתו ויצוו עליו לאמר לא תקח אשה מבנות כנען וישמע יעקב אל אביו ואל אמו וילך פדנה ארם וירא עשו כי רעות בנות כנען בעיני יצחק אביו וילך עשו ויקח את מחלת בת ישמעאל בן אברהם אחות נבאות על נשיו לו לאשה ויצא יעקב מבאר שבע ללכת חרנה ויפגע במקום וילן שם כי בא השמש ויקח מאבני המקום וישם מראשיתו וישכב במקום ההוא ויחלם והנה סלם מצב ארצה וראשו מגיע השמים והנה מלאכי אלהים עלים וירדים בו והנה יהוה נצב עליו ויאמר אני יהוה אלהי אברהם אביך ואלהי יצחק הארץ אשר אתה שכב עליה לך אתננה ולזרעך והיה זרעך כעפר הארץ ופרצת ימה וקדמה וצפונה ונגבה ונברכו בך כל משפחות האדמה ובזרעך והנה אנכי עמך ושמרתיך בכל אשר תלך והשבתיך אל האדמה הזאת כי לא אעזבך עד אשר אם עשיתי את אשר דברתי לך ויקץ יעקב משנתו ויאמר אכן יש יהוה במקום הזה ואנכי לא ידעתי ויירא ויאמר מה נורא המקום הזה אין זה כי אם בית אלהים וזה שער השמים וישכם יעקב בבקר ויקח את האבן אשר שם מראשיתו וישם אתה מצבה ויצק שמן על ראשה ויקרא את שם המקום ההוא בית אל ואולם לוזה שם העיר לראישונה וידר יעקב נדר לאמר אם יהיה אלהים עמדי ושמרני בדרך הזה אשר אני הלך ונתן לי לחם לאכל ובגד ללבש ושבתי בשלום אל בית אבי והיה יהוה לי לאלהים והאבן הזאת אשר שמתי מצבה יהיה בית אלהים וכל אשר תתן לי אעשר אעשרנו לך וישא יעקב רגליו וילך ארץ בני קדם וירא והנה באר בשדה והנה שם שלשה עדרי צאן רבצים עליה כי מן הבאר ההיא ישקו העדרים ואבן גדלה על פי הבאר ונאספו שם כל הרעים וגללו את האבן מעל פי הבאר והשקו את הצאן והשיבו את האבן על פי הבאר למקומה ויאמר להם יעקב אחי מאין אתם ויאמרו מחרן אנחנו ויאמר להם הידעתם את לבן בן נחור ויאמרו ידענו ויאמר להם השלום לו ויאמרו שלום והנה רחל בתו באה עם הצאן ויאמר להם הן עוד היום גדול לא עת האסף המקנה השקו הצאן ולכו רעו ויאמרו לא נוכל עד אשר יאספו כל הרעים וגללו את האבן מעל פי הבאר והשקינו הצאן עודנו מדבר עמם ורחל באה עם הצאן אשר לאביה כי רעה היא ויהי כאשר ראה יעקב את רחל בת לבן אחי אמו ואת צאן לבן אחי אמו ויגש יעקב ויגל את האבן מעל פי הבאר וישק את צאן לבן אחי אמו וישק יעקב לרחל וישא את קולו ויבך ויגד יעקב לרחל כי אחי אביה הוא וכי בן רבקה הוא ותרץ ותגד לאביה ויהי כשמע לבן את שמע יעקב בן אחותו וירץ לקראתו ויחבק לו וינשק לו ויביאהו אל ביתו ויספר ללבן את כל הדברים האלה ויאמר לו לבן אך עצמי ובשרי אתה וישב עמו חדש ימים ויאמר לבן ליעקב הכי אחי אתה ועבדתני חנם הגידה לי מה משכרתך וללבן שתי בנות שם הגדלה לאה ושם הקטנה רחל ועיני לאה רכות ורחל היתה יפת תאר ויפת מראה ויאהב יעקב את רחל ויאמר אעבדך שבע שנים ברחל בתך הקטנה ויאמר לבן טוב תתי אתה לך מתתי אתה לאיש אחר שב עמדי ויעבד יעקב ברחל שבע שנים ויהיו בעיניו כימים אחדים באהבתו אתה ויאמר יעקב אל לבן הבה את אשתי כי מלאו ימי ואבוא אליה ויאסף לבן את כל אנשי המקום ויעש משתה ויהי בערב ויקח את לאה בתו ויבא אתה אליו ויבא אליה יעקב ויתן לבן את זלפה שפחתו ללאה בתו לשפחה ויהי בבקר והנה היא לאה ויאמר אל לבן מה זאת עשית לי הלוא ברחל עבדתי עמך ולמה רמיתני ויאמר לבן לא יעשה כן במקומינו לתת הצעירה לפני הבכירה מלא שבע זאת ואתן לך גם את זאת בעבדה אשר תעבד עמדי עוד שבע שנים אחרות ויעש יעקב כן וימלא שבע זאת ויתן לו את רחל בתו לו לאשה ויתן לבן לרחל בתו את בלהה שפחתו לה לשפחה ויבא גם אל רחל ויאהב גם את רחל מלאה ויעבד עמו עוד שבע שנים אחרות וירא יהוה כי שנואה לאה ויפתח את רחמה ורחל עקרה ותהר לאה ותלד בן ותקרא את שמו ראובן כי אמרה כי ראה יהוה בעניי כי עתה יאהבני אישי ותהר עוד ותלד בן ותאמר כי שמע יהוה כי שנואה אנכי ויתן לי גם את זה ותקרא את שמו שמעון ותהר עוד ותלד בן ותאמר עתה הפעם ילוה אישי אלי כי ילדתי לו שלשה בנים על כן קראה שמו לוי ותהר עוד ותלד בן ותאמר הפעם אודה את יהוה על כן קראה שמו יהודה ותעמד מלדת ותרא רחל כי לא ילדה ליעקב ותקנא רחל באחותה ותאמר אל יעקב הבה לי בנים ואם אין מתה אנכי ויחר אף יעקב ברחל ויאמר התחת אלהים אנכי אשר מנע ממעיך פרי בטן ותאמר הנה אמתי בלהה בא אליה ותלד על ברכי ואבנה גם אנכי ממנה ותתן לו את בלהה שפחתה לאשה ויבא אליה יעקב ותהר בלהה ותלד ליעקב בן ותאמר רחל דנני אלהים וגם שמע בקולי ויתן לי בן על כן קראה שמו דן ותהר עוד ותלד בלהה שפחת רחל בן שני ליעקב ותאמר רחל נפתלי אלהים נפתלתי עם אחותי וגם יכלתי ותקרא את שמו נפתלי ותרא לאה כי עמדה מלדת ותקח את זלפה שפחתה ותתן אתה ליעקב לאשה ותלד זלפה שפחת לאה ליעקב בן ותאמר לאה בגד ותקרא את שמו גד ותלד זלפה שפחת לאה בן שני ליעקב ותאמר לאה באשרי כי אשרוני בנות ותקרא את שמו אשר וילך ראובן בימי קציר חטים וימצא דודים בשדה ויבא אתם אל לאה אמו ותאמר רחל אל לאה תני נא לי מדודי בניך ותאמר לה המעט קחתיך את אישי ולקחתי גם את דודי בני ותאמר רחל לכן ישכב עמיך הלילה תחת דודי בניך ויבא יעקב מן השדה בערב ותצא לאה לקראתו ותאמר אלי תבוא הלילה כי שכר שכרתיך בדודי בני וישכב עמה בלילה ההוא וישמע אלהים אל לאה ותהר ותלד ליעקב בן חמישי ותאמר לאה נתן אלהים שכרי אשר נתתי שפחתי לאישי ותקרא את שמו יששכר ותהר עוד לאה ותלד בן ששי ליעקב ותאמר לאה זבדני אלהים אתי זבד טוב הפעם יזבלני אישי כי ילדתי לו ששה בנים ותקרא את שמו זבולן ואחר ילדה בת ותקרא את שמה דינה ויזכר אלהים את רחל וישמע אליה אלהים ויפתח את רחמה ותהר ותלד בן ותאמר אסף אלהים את חרפתי ותקרא את שמו יוסף לאמר יסף יהוה לי בן אחר ויהי כאשר ילדה רחל את יוסף ויאמר יעקב אל לבן שלחני ואלכה אל מקומי ואל ארצי תנה את נשי ואת ילדי אשר עבדתי אתך בהן ואלכה כי אתה ידעת את עבדתי אשר עבדתיך ויאמר אליו לבן אם נא מצאתי חן בעיניך נחשתי ויברכני יהוה בגללך ויאמר נקבה שכרך עלי ואתנה ויאמר אליו אתה ידעת את אשר עבדתיך ואת אשר היה מקניך אתי כי מעט אשר היה לך לפני ויפרץ לרב ויברך יהוה אתך לרגלי ועתה מתי אעשה גם אנכי לביתי ויאמר מה אתן לך ויאמר יעקב לא תתן לי מאומה אם תעשה לי את הדבר הזה אשובה ארעה צאנך אשמר אעבר בכל צאנך היום הסיר משם כל שה נקוד וטלוא וכל שה חום בכשבים וטלוא ונקוד בעזים והיה שכרי וענתה בי צדקתי ביום מחר כי יבוא על שכרי לפניך כל אשר איננו נקוד וטלוא בעזים וחום בכשבים גנוב הוא אתי ויאמר לבן והן לא יהיה כדבריך ויסר ביום ההוא את התישים העקודים והטלואים ואת כל העזים הנקודות והטלואת כל אשר לבן בו וכל חום בכשבים ויתן ביד בניו וישם דרך שלשת ימים בינם ובין יעקב ויעקב רעה את צאן לבן הנותרת ויאמר מלאך אלהים אל יעקב בחלום ויאמר יעקב ויאמר הנני ויאמר שא נא עיניך וראה את כל העתודים העלים על הצאן עקודים נקודים וברודים כי ראיתי את כל אשר לבן עשה לך אנכי האל בית אל אשר משחת שם מצבה ואשר נדרת לי שם נדר ועתה קום צא מן הארץ הזאת ושוב אל ארץ אביך ואטיב עמך ויקח לו יעקב מקל לבנה לח ולוז וערמון ויפצל בהם פצלות לבנות מחשף הלבן אשר על המקלות ויצג את המקלות אשר פצל ברחטים בהשקות המים אשר תבאנה הצאן לשתות לנכח הצאן ויחמנה בבאנה לשתות ויחמנה הצאן על המקלות ותלדנה הצאן עקודים נקודים וטלאים והכשבים הפריד יעקב ויתן פני הצאן איל עקוד וכל חום בצאן לבן וישת לו עדרים לבדו ולא שתם על צאן לבן ויהי בכל יחם הצאן המקשרות ישים יעקב את המקלות לעיני הצאן ברחטים ליחמנה במקלות ובהעטיף הצאן לא ישים והיו העטופים ללבן והקשורים ליעקב ויפרץ האיש מאד מאד ויהי לו צאן רבות ושפחות עבדים וגמלים וחמרים וישמע את דברי בני לבן לאמר לקח יעקב את כל אשר לאבינו ומאשר לאבינו עשה את כל הכבוד הזה וירא יעקב את פני לבן והנה אינם עמו כתמול שלשום ויאמר יהוה אל יעקב שוב אל ארץ אבתיך ואל מולדתך ואהיה עמך וישלח יעקב ויקרא לרחל וללאה השדה אל צאנו ויאמר להן ראה אנכי את פני אביכן כי אינם אלי כתמול שלשום ואלהי אבי היה עמדי ואתין ידעתן כי בכל כחי עבדתי את אביכן ואביכן התל בי ויחלף את משכרתי עשרת מנים ולא נתנו יהוה להריע עמדי אם כה יאמר נקודים יהיה שכרך וילדו כל הצאן נקודים ואם כה יאמר עקודים יהיה שכרך וילדו כל הצאן עקודים ויצל יהוה את מקנה אביכן ויתן לי ויהי בעת יחם הצאן ואשא עיני ואראה בחלום והנה העתודים העלים על הצאן עקודים נקודים וברודים ויאמר אלי מלאך האלהים בחלום יעקב ואמר הנני ויאמר שא נא עיניך וראה את כל העתודים העלים על הצאן עקודים נקודים וברודים כי ראיתי את כל אשר לבן עשה לך אנכי האל בית אל אשר משחת שם מצבה ואשר נדרת לי שם נדר ועתה קום צא מן הארץ הזאת ושוב אל ארץ מולדתך ותען רחל ולאה ותאמרנה לו העוד לנו חלק ונחלה בבית אבינו הלוא כנכריות נחשבנו לו כי מכרנו ויאכל גם אכל את כספנו כי כל העשר אשר הציל יהוה מאבינו לנו הוא ולבנינו ועתה כל אשר אמר אליך אלהים עשה ויקם יעקב וישא את נשיו ואת בניו על הגמלים וינהג את כל מקנהו ואת כל רכושו אשר רכש מקנה קנינו אשר רכש בפדן ארם לבוא אל יצחק אביו ארצה כנען ולבן הלך לגוז את צאנו ותגנב רחל את התרפים אשר לאביה ויגנב יעקב את לב לבן הארמי עד בלתי הגיד לו כי ברח הוא ויברח הוא וכל אשר לו ויקם ויעבר את הנהר וישם את פניו הר הגלעד ויגד ללבן ביום השלישי כי ברח יעקב ויקח את אחיו עמו וירדף אחריו דרך שבעת ימים וידבק אתו בהר הגלעד ויבא אלהים אל לבן הארמי בחלום הלילה ויאמר לו השמר לך פן תדבר עם יעקב מטוב עד רע וישג לבן את יעקב ויעקב תקע את אהלו בהר ולבן תקע את אחיו בהר הגלעד ויאמר לבן ליעקב מה עשית ותגנב את לבבי ותנהג את בנותי כשביות חרב למה נחבת לברח ותגנב אתי ולא הגדת לי ואשלחך בשמחה בשרים בתף ובכנר ולא נטשתני לנשק לבני ולבנותי עתה הסכלת עשות יש לאל ידי לעשות עמך רע ואלהי אביך אמש אמר אלי לאמר השמר לך מדבר עם יעקב מטוב עד רע ועתה הלך הלכת כי נכסף נכספת לבית אביך למה גנבת את אלהי ויען יעקב ויאמר ללבן כי יראתי כי אמרתי פן תגזל את בנותך מעמי עם אשר תמצא את אלהיך לא יחיה נגד אחינו הכר לך מה עמדי וקח לך ולא ידע יעקב כי רחל גנבתם ויבא לבן ויחפש באהל יעקב ובאהל לאה ובאהל שתי השפחות ולא מצא ויצא מאהל לאה ויבא באהל רחל ורחל לקחה את התרפים ותשימם בכר הגמל ותשב עליהם וימשש לבן את כל האהל ולא מצא ותאמר אל אביה אל יחר בעיני אדני כי לא אוכל לקום מפניך כי דרך הנשים לי ויחפש ולא מצא את התרפים ויחר ליעקב וירב בלבן ויען יעקב ויאמר ללבן מה פשעי ומה חטאתי כי דלקת אחרי וכי מששת את כל כלי מה מצאת מכל כלי ביתך שים כה נגד אחי ואחיך ויוכיחו בין שנינו זה עשרים שנה אנכי עמך רחליך ועזיך לא שכלו אילי צאנך לא אכלתי טרפה לא הבאתי אליך אנכי אחטנה מידי גנובת יום וגנובת לילה הייתי ביום אכלני חרף וקרח בלילה ותדד שנתי מעיני זה לי עשרים שנה בביתך עבדתיך ארבע עשרה שנה בשתי בנותך ושש שנים בצאנך ותחלף את משכרתי עשרת מנים לו לא אלהי אבי אלהי אברהם ופחד יצחק היה לי כי עתה ריקם שלחתני את עניי ואת יגע כפי ראה אלהים והוכיח אמש ויען לבן ויאמר אל יעקב הבנות בנותי והבנים בני והצאן צאני וכל אשר אתה ראה לי הוא ולבנותי מה אעשה לאלה היום או לבניהם אשר ילדו ועתה לכה נכרתה ברית אני ואתה והיה לעד ביני ובינך ויקח יעקב אבן וירמה מצבה ויאמר יעקב לאחיו לקטו אבנים ויקחו אבנים ויעשו גל ויאכלו שם על הגל ויקרא לו לבן יגר שהדותה ויעקב קרא לו גל עד ויאמר לבן הגל הזה עד ביני ובינך היום על כן קרא שמו גל עד והמצבה אשר אמר יצף יהוה ביני ובינך כי נסתר איש מרעהו אם תענה את בנותי ואם תקח נשים על בנותי אין איש עמנו ראה אלהים עד ביני ובינך ויאמר לבן ליעקב הנה הגל הזה והנה המצבה אשר יראת ביני ובינך עד הגל הזה ועדה המצבה אם אני לא אעבר אליך את הגל הזה ואם אתה לא תעבר אלי את הגל הזה ואת המצבה הזאת לרעה אלהי אברהם ואלהי נחור ישפט ביננו אלהי אברהם וישבע יעקב בפחד אביו יצחק ויזבח יעקב זבח בהר ויקרא לאחיו לאכל לחם ויאכלו לחם וילינו בהר וישכם לבן בבקר וינשק לבניו ולבנתיו ויברך אתם וילך וישב לבן למקומו ויעקב הלך לדרכו ויפגעו בו מלאכי אלהים ויאמר יעקב כאשר ראם מחנה אלהים זה ויקרא שם המקום ההוא מחנים וישלח יעקב מלאכים לפניו אל עשו אחיו ארץ שעיר שדה אדום ויצו אתם לאמר כה תאמרון לאדני לעשו כה אמר עבדך יעקב עם לבן גרתי ואחר עד עתה ויהי לי שור וחמור וצאן ועבד ושפחה ואשלחה להגיד לאדני למצא חן בעיניך וישבו המלאכים אל יעקב לאמר באנו אל אחיך אל עשו וגם הלך לקראתך וארבע מאות איש עמו ויירא יעקב מאד ויצר לו ויחץ את העם אשר אתו ואת הצאן ואת הבקר והגמלים לשני מחנות ויאמר אם יבוא עשו אל המחנה האחד והכהו והיה המחנה הנשאר לפלטה ויאמר יעקב אלהי אבי אברהם ואלהי אבי יצחק יהוה אמר אלי שוב אל ארצך ואל מולדתך ואטיב עמך קטנתי מכל החסדים ומכל האמת אשר עשית את עבדך כי במקלי עברתי את הירדן הזה ועתה הייתי לשני מחנות הצלני נא מיד אחי מיד עשו כי ירא אנכי אתו פן יבוא והכני האם על הבנים ואתה אמרת הטיב אטיב עמך ושמתי את זרעך כחול הים אשר לא יספר מרב וילן שם בלילה ההוא ויקח מן הבא בידו מנחה לעשו אחיו עזים מאתים ותישים עשרים רחלים מאתים ואילים עשרים גמלים מינקות ובניהם שלשים פרות ארבעים ופרים עשרה אתנות עשרים ועירים עשרה ויתן ביד עבדיו עדר עדר לבדו ויאמר אל עבדיו עברו לפני ורוח תשימו בין עדר ובין עדר ויצו את הראישון לאמר כי יפגשך עשו אחי ושאלך לאמר למי אתה ואנה תלך ולמי אלה לפניך ואמרת לעבדך ליעקב מנחה היא שלוחה לאדני לעשו והנה גם הוא אחרינו ויצו גם את השני וגם את השלישי וגם את כל ההלכים אחרי העדרים לאמר כדבר הזה תדברון אל עשו במצאכם אתו ואמרתם גם הנה עבדך יעקב בא אחרינו כי אמר אכפרה פניו במנחה ההלכת לפני ואחרי כן אראה פניו אולי ישא פני ותעבר המנחה על פניו והוא לן בלילה ההוא במחנה ויקם בלילה ההוא ויקח את שתי נשיו ואת שתי שפחתיו ואת אחד עשר ילידיו ויעבר את מעבר היבק ויקחם ויעברם את הנחל ויעבר את כל אשר לו ויותר יעקב לבדו ויאבק איש עמו עד עלות השחר וירא כי לא יכל לו ויגע בכף ירכו ותקע כף ירך יעקב בהאבקו עמו ויאמר שלחני כי עלה השחר ויאמר לא אשלחך כי אם ברכתני ויאמר אליו מה שמך ויאמר יעקב ויאמר לא יעקב יאמר עוד שמך כי אם ישראל כי שרית עם אלהים ועם אנשים ותוכל וישאל יעקב ויאמר הגידה נא שמך ויאמר למה זה תשאל לשמי ויברך אתו שם ויקרא יעקב שם המקום פנואל כי ראיתי אלהים פנים אל פנים ותנצל נפשי ויזרח לו השמש כאשר עבר את פנואל והוא צלוע על ירכו על כן לא יאכלו בני ישראל את גיד הנשא אשר על כף הירך עד היום הזה כי נגע בכף ירך יעקב בגיד הנשא וישא יעקב עיניו וירא והנה עשו בא ועמו ארבע מאות איש ויחץ את הילדים על לאה ועל רחל ועל שתי השפחות וישם את השפחות ואת ילדיהן ראישונה ואת לאה וילדיה אחרנים ואת רחל ואת יוסף אחרנים והוא עבר לפניהם וישתחוי ארצה שבע פעמים עד גשתו עד אחיו וירץ עשו לקראתו ויחבקהו ויפל על צוארו וישקהו ויבכו וישא עיניו וירא את הנשים ואת הילדים ויאמר מי אלה לך ויאמר הילדים אשר חנן אלהים את עבדך ותגשנה השפחות הנה וילדיהן ותשתחוינה ותגש גם לאה וילדיה וישתחוו ואחר נגש יוסף ורחל וישתחוו ויאמר מי לך כל המחנה הזה אשר פגשתי ויאמר למצא חן בעיני אדני ויאמר עשו יש לי רב אחי ויהי לך אשר לך ויאמר יעקב אל נא אם נא מצאתי חן בעיניך ולקחת מנחתי מידי כי על כן ראיתי פניך כראות פני אלהים ותרצני קח נא את ברכתי אשר הבאתי לך כי חנני אלהים וכי יש לי כל ויפצר בו ויקח ויאמר נסעה ונלכה ואלכה לנגדך ויאמר אליו אדני ידע כי הילדים רכים והצאן והבקר אעלת עלי ודפקתים יום אחד ומתו כל הצאן יעבר נא אדני לפני עבדו ואני אתנהלה לאטי לרגל המלאכה אשר לפני ולרגל הילדים עד אשר אבוא אל אדני שעירה ויאמר עשו אציגה נא עמך מן העם אשר אתי ויאמר למה זה אמצא חן בעיני אדני וישב ביום ההוא עשו לדרכו שעירה ויעקב נסע סכותה ויבן לו בית ולמקנהו עשה סכות על כן קרא שם המקום סכות ויבא יעקב שלום עיר שכם אשר בארץ כנען בבאו מפדן ארם ויחן את פני העיר ויקן את חלקת השדה אשר נטה שם אהלו מיד בני חמור אבי שכם במאה קשיטה ויצב שם מזבח ויקרא לו אל אלהי ישראל ותצא דינה בת לאה אשר ילדה ליעקב להראות בבנות הארץ וירא אתה שכם בן חמור החוי נשיא הארץ ויקח אתה וישכב אתה ויענה ותדבק נפשו בדינה בת יעקב ויאהב את הנערה וידבר אל לב הנערה ויאמר שכם אל אביו לאמר קח לי את הילדה הזאת לאשה ויעקב שמע כי טמא את דינה בתו ובניו היו את מקנהו בשדה וחריש יעקב עד באם ויצא חמור אבי שכם אל יעקב לדבר אתו ובני יעקב באו מן השדה כשמעם ויתעצבו האנשים ויחר להם מאד כי נבלה עשה בישראל לשכב את בת יעקב וכן לא יעשה וידבר חמור אתם לאמר שכם בני חשקה נפשו בבתכם תנו נא אתה לו לאשה והתחתנו אתנו בנתיכם תתנו לנו ואת בנתינו תקחו לכם ואתנו תשבו והארץ תהיה לפניכם שבו סחרו ואחזו בה ויאמר שכם אל אביה ואל אחיה אמצא חן בעיניכם ואשר תאמרו אלי אתן הרבו עלי מהר מאד ומתנה ואתן כאשר תאמרו אלי ותנו לי את הנערה לאשה ויענו בני יעקב את שכם ואת חמור אביו במרמה וידברו אשר טמאו את דינה אחותם ויאמרו אליהם לא נוכל לעשות את הדבר הזה לתת את אחותנו לאיש אשר לו ערלה כי חרפה היא לנו אך בזאת נאות לכם אם תהיו כמונו להמול לכם כל זכר ונתנו את בנתינו לכם ואת בנתיכם נקח לנו וישבנו אתכם והיינו כעם אחד ואם לא תשמעו אלינו להמול ולקחנו את בתנו והלכנו וייטבו דבריהם בעיני חמור ובעיני שכם בנו ולא אחר הנער לעשות הדבר כי חפץ בבת יעקב והוא נכבד מכל בית אביו ויבא חמור ושכם בנו אל שער עירם וידברו אל אנשי עירם לאמר האנשים האלה שלמים הם אתנו ישבו בארץ ויסחרו אתה והארץ הנה רחבות ידים לפניהם את בנותם נקח לנו לנשים ואת בנתינו נתן להם אך בזאת יאותו לנו האנשים לשבת אתנו להיות לעם אחד בהמול לנו כל זכר כאשר הם נמלים מקניהם וקנינם וכל בהמתם הלוא לנו הם אך נאות להם וישבו אתנו וישמעו אל חמור ואל שכם בנו כל יצאי שער עירו וימלו כל זכר כל יצאי שער עירו ויהי ביום השלישי בהיותם כאבים ויקחו שני בני יעקב שמעון ולוי אחי דינה איש חרבו ויבאו על העיר בטח ויהרגו כל זכר ואת חמור ואת שכם בנו הרגו לפי חרב ויקחו את דינה מבית שכם ויצאו ובני יעקב באו על החללים ויבזו העיר אשר טמאו אחותם את צאנם ואת בקרם ואת חמריהם ואת אשר בעיר ואת אשר בשדה לקחו ואת כל חילם ואת טפם ואת נשיהם שבו ויבזו את כל אשר בבית ויאמר יעקב אל שמעון ואל לוי עכרתם אתי להבאשני ביושב הארץ בכנעני ובפרזי ואני מתי מספר ונאספו עלי והכוני ונשמדתי אני וביתי ויאמרו הך זונה יעשו את אחותנו ויאמר אלהים אל יעקב קום עלה בית אל ושב שם ועשה שם מזבח לאל הנראה אליך בברחך מפני עשו אחיך ויאמר יעקב אל ביתו ואל כל אשר עמו הסירו את אלהי הנכר אשר בתוככם והטהרו והחליפו שמלתיכם ונקומה ונעלה בית אל ואעשה שם מזבח לאל הענה אתי ביום צרתי ויהי עמדי בדרך אשר הלכתי ויתנו אל יעקב את כל אלהי הנכר אשר בידם ואת הנזמים אשר באזניהם ויטמן אתם יעקב תחת האילה אשר עם שכם ויסעו ויהי חתת אלהים על הערים אשר סביבתיהם ולא רדפו אחרי בני יעקב ויבא יעקב לוזה אשר בארץ כנען הוא בית אל הוא וכל העם אשר עמו ויבן שם מזבח ויקרא למקום אל בית אל כי שם נגלה אליו האלהים בברחו מפני אחיו ותמת דבורה מינקת רבקה ותקבר מתחת לבית אל תחת האלון ויקרא שמו אלון בכית וירא אלהים אל יעקב עוד בבאו מפדן ארם ויברך אתו אלהים ויאמר לו אלהים שמך יעקב לא יקרא עוד שמך יעקב כי אם ישראל יהיה שמך ויקרא את שמו ישראל ויאמר לו אלהים אני אל שדי פרה ורבה גוי וקהל גוים יהיה ממך ומלכים מחלציך יצאו ואת הארץ אשר נתתי לאברהם וליצחק לך אתננה ולזרעך אחריך אתן את הארץ ויעל מעליו אלהים במקום אשר דבר אתו ויצב יעקב מצבה במקום אשר דבר אתו מצבת אבן ויסך עליה נסך ויצק עליה שמן ויקרא יעקב את שם המקום אשר דבר אתו שם אלהים בית אל ויסעו מבית אל ויהי עוד כברת הארץ לבוא אפרתה ותלד רחל ותקש בלדתה ויהי בהקשותה בלדתה ותאמר לה המילדת אל תיראי כי גם זה ליך בן ויהי בצאת נפשה כי מתה ותקרא את שמו בנ אוני ואביו קרא לו בנימים ותמת רחל ותקבר בדרך אפרתה היא בית לחם ויצב יעקב מצבה על קברתה היא מצבת קברת רחל עד היום ויסע ישראל ויט אהלו מהלאה למגדל עדר ויהי בשכן ישראל בארץ ההיא וילך ראובן וישכב את בלהה פילגש אביו וישמע ישראל ויהיו בני יעקב שנים עשר בני לאה בכור יעקב ראובן ושמעון ולוי ויהודה ויששכר וזבולן ובני רחל יוסף ובנימים ובני בלהה שפחת רחל דן ונפתלי ובני זלפה שפחת לאה גד ואשר אלה בני יעקב אשר ילדו לו בפדן ארם ויבא יעקב אל יצחק אביו ממרא קרית הארבע היא חברון אשר גר שם אברהם ויצחק ויהיו ימי יצחק מאת שנה ושמנים שנה ויגוע יצחק וימת ויאסף אל עמו זקן ושבע ימים ויקברו אתו עשו ויעקב בניו ואלה תולדת עשו הוא אדום עשו לקח את נשיו מבנות כנען את עדה בת אילון החתי ואת אהליבמה בת ענה בן צבעון החוי ואת מחלת בת ישמעאל אחות נבאות ותלד עדה לעשו את אליפז ומחלת ילדה את רעואל ואהליבמה ילדה את יעוש ואת יעלם ואת קרח אלה בני עשו אשר ילדו לו בארץ כנען ויקח עשו את נשיו ואת בניו ואת בנתיו ואת כל נפשות ביתו ואת מקנהו ואת כל בהמתו ואת כל קנינו אשר רכש בארץ כנען וילך מארץ כנען מפני יעקב אחיו כי היה רכושם רב משבת יחדו ולא יכלה ארץ מגריהם לשאת אתם מפני מקניהם וישב עשו בהר שעיר עשו הוא אדום ואלה תולדת עשו אבי אדום בהר שעיר ואלה שמות בני עשו אליפז בן עדה אשת עשו רעואל בן מחלת אשת עשו ויהיו בני אליפז תימן ואמר וצפו וגעתם וקנז ותמנע היתה פילגש לאליפז בן עשו ותלד לאליפז את עמלק אלה בני עדה אשת עשו ואלה בני רעואל נחת וזרח שמח ומזה אלה היו בני מחלת אשת עשו ואלה היו בני אהליבמה בת ענה בן צבעון אשת עשו ותלד לעשו את יעוש ואת יעלם ואת קרח אלה אלופי בני עשו בני אליפז בכור עשו אלוף תימן אלוף אמר אלוף צפו אלוף קנז אלוף געתם אלוף עמלק אלה אלופי אליפז בארץ אדום אלה בני עדה ואלה בני רעואל בן עשו אלוף נחת אלוף זרח אלוף שמח אלוף מזה אלה אלופי רעואל בארץ אדום אלה בני מחלת אשת עשו ואלה בני אהליבמה אשת עשו אלוף יעוש אלוף יעלם אלוף קרח אלה אלופי אהליבמה בת ענה אשת עשו אלה בני עשו ואלה אלופיהם עשו הוא אדום ואלה בני שעיר החרי ישבי הארץ לוטן ושובל וצבעון וענה ודישון ואצר ודישן אלה אלופי החרי בני שעיר בארץ אדום ויהיו בני לוטן חרי ואימם ואחות לוטן תמנע ואלה בני שובל עלון ומנחת ועיבל שפו ואונם ואלה בני צבעון איה וענה הוא ענה אשר מצא את האימים במדבר ברעתו את החמרים לצבעון אביו ואלה בני ענה דישון ואהליבמה בת ענה ואלה בני דישון חמדן ואשבן יתרן וכרן ואלה בני אצר בלהן וזוען ועקן ואלה בני דישן עוץ ואדן אלה אלופי החרי אלוף לוטן אלוף שובל אלוף צבעון אלוף ענה אלוף דישון אלוף אצר אלוף דישן אלה אלופי החרי לאלופיהם בארץ שעיר ואלה המלכים אשר מלכו בארץ אדום לפני מלך מלך לבני ישראל וימלך באדום בלע בן בעור ושם עירו דנהבה וימת בלע וימלך תחתיו יובב בן זרח מבצרה וימת יובב וימלך תחתיו חשם מארץ התימני וימת חשם וימלך תחתיו הדד בן בדד המכה את המדיני בשדה מואב ושם עירו עוית וימת הדד וימלך תחתיו שמלה ממשרקה וימת שמלה וימלך תחתיו שאול מרחבות הנהר וימת שאול וימלך תחתיו בעל חנן בן עכבור וימת בעל חנן וימלך תחתיו הדד ושם עירו פעו ושם אשתו מהטבאל בת מטרד בת מי זהב ואלה שמות אלופי עשו למשפחותם למקומותם בשמותם אלוף תמנע אלוף עלוה אלוף יתת אלוף אהליבמה אלוף אלה אלוף פינן אלוף קנז אלוף תימן אלוף מבצר אלוף מגדאל אלוף עירם אלה אלופי אדום למשפחותם בארץ אחזתם הוא עשו אבי אדום וישב יעקב בארץ מגרי אביו בארץ כנען אלה תולדת יעקב יוסף בן שבע עשרה שנה היה רעה את אחיו בצאן והוא נער את בני בלהה ואת בני זלפה נשי אביו ויבא יוסף את דבתם רעה אל אביהם וישראל אהב את יוסף מכל בניו כי בן זקנים הוא לו ויעש לו כיתנת פסים ויראו אחיו כי אתו אהב אביהם מכל בניו וישנאו אתו ולא יכלו דבריו לשלום ויחלם יוסף חלום ויגד לאחיו ויוסיפו עוד שנא אתו ויאמר אליהם שמעו נא החלום הזה אשר חלמתי והנה אנחנו מאלמים אלמים בתוך השדה והנה קמה אלמתי וגם נצבה והנה תסבנה אלמתיכם ותשתחוינה לאלמתי ויאמרו לו אחיו המלוך תמלך עלינו אם משל תמשל בנו ויוסיפו עוד שנא אתו על חלמיו ועל דבריו ויחלם עוד חלום אחר ויספר אתו לאחיו ויאמר הנה חלמתי חלום עוד והנה השמש והירח ואחד עשר כוכבים משתחוים לי ויספר לאביו ולאחיו ויגער בו אביו ויאמר לו מה החלום הזה אשר חלמת הבא נבוא אני ואמך ואחיך להשתחות לך ארצה ויקנאו בו אחיו ואביו שמר את הדבר וילכו אחיו לרעות את צאן אביהם בשכם ויאמר ישראל אל יוסף הלוא אחיך רעים בשכם לך ואשלחך אליהם ויאמר לו הנני ויאמר לו לך נא וראה את שלום אחיך ואת שלום הצאן והשבני דבר וישלחהו מעמק חברון ויבא שכמה וימצאהו האיש והנה תעה בשדה וישאלהו האיש לאמר מה תבקש ויאמר את אחי אני מבקש הגידה נא לי איפה הם רעים ויאמר האיש נסעו מזה כי שמעתים אמרים נלכה דותינה וילך יוסף אחרי אחיו וימצאם בדותין ויראו אתו מרחק בטרם יקרב אליהם ויתנכלו אתו להמיתו ויאמרו איש אל אחיו הנה בעל החלמות הלז בא ועתה לכו ונהרגהו ונשליכהו באחד הבורות ואמרנו חיה רעה אכלתו ונראה מה יהיה חלמתיו וישמע ראובן ויצלו מידם ויאמר לא נכנו נפש ויאמר אליהם ראובן אל תשפכו דם השליכו אתו אל הבור הזה אשר במדבר ויד אל תשלחו בו למען הציל אתו מידם להשיבו אל אביו ויהי כאשר בא יוסף אל אחיו ויפשטו את יוסף את כיתנתו את כיתנת הפסים אשר עליו ויקחו וישלכו אתו הבור והבור ריק אין בו מים וישבו לאכל לחם וישאו עיניהם ויראו והנה ארחת ישמעאלים באה מגלעד וגמליהם נשאים נכאת וצרי ולוט הלכים להוריד מצרימה ויאמר יהודה אל אחיו מה בצע כי נהרג את אחינו וכסינו את דמו לכו נמכרנו לישמעאלים וידנו אל תהיה בו כי אחינו ובשרנו הוא וישמעו אחיו ויעברו אנשים מדינים סחרים וימשכו ויעלו את יוסף מן הבור וימכרו את יוסף לישמעאלים בעשרים כסף ויביאו את יוסף מצרימה וישב ראובן אל הבור והנה אין יוסף בבור ויקרע את בגדיו וישב אל אחיו ויאמר הילד איננו ואני הנה אני בא ויקחו את כיתנת יוסף וישחטו שעיר עזים ויטבלו את הכיתנת בדם וישלחו את כיתנת הפסים ויביאו אל אביהם ויאמרו זאת מצאנו הכר נא הכיתנת בנך היא אם לא ויכרה ויאמר כיתנת בני היא חיה רעה אכלתו טרף טרף יוסף ויקרע יעקב שמלתיו וישם שק במתניו ויתאבל על בנו ימים רבים ויקמו כל בניו וכל בנתיו לנחמו וימאן להתנחם ויאמר כי ארד על בני אבל שאלה ויבך אתו אביו והמדינים מכרו את יוסף מצרימה לפוטיפר סריס פרעה שר הטבחים ויהי בעת ההיא וירד יהודה מאת אחיו ויט עד איש עדלמי ושמו חירה וירא שם יהודה בת איש כנעני ושמו שוע ויקחה ויבא אליה ותהר ותלד בן ותקרא את שמו ער ותהר עוד ותלד בן ותקרא את שמו אונן ותסף עוד ותלד בן ותקרא את שמו שלה ויהי בכזבה בלדתה אתו ויקח יהודה אשה לער בכורו ושמה תמר ויהי ער בכור יהודה רע בעיני יהוה וימתהו יהוה ויאמר יהודה לאונן בא אל אשת אחיך ויבם אתה והקם זרע לאחיך וידע אונן כי לא לו יהיה הזרע והיה אם בא אל אשת אחיו ושחת ארצה לבלתי נתן זרע לאחיו וירע בעיני יהוה את אשר עשה וימת גם אתו ויאמר יהודה לתמר כלתו שבי אלמנה בית אביך עד יגדל שלה בני כי אמר פן ימות גם הוא כאחיו ותלך תמר ותשב בית אביה וירבו הימים ותמת בת שוע אשת יהודה וינחם יהודה ויעל אל גזזי צאנו הוא וחירה רעהו העדלמי תמנתה ויגד לתמר כלתו לאמר הנה חמיך עלה תמנתה לגוז צאנו ותסר בגדי אלמנותה מעליה ותתכס בצעיף ותתעלף ותשב בפתע עינים אשר על דרך תמנתה כי ראתה כי גדל שלה והיא לא נתנה לו לאשה ויראה יהודה ויחשבה לזונה כי כסתה פניה ויט אליה אל הדרך ויאמר הבא נא אבוא אליך כי לא ידע כי כלתו היא ותאמר מה תתן לי כי תבוא אלי ויאמר אנכי אשלח גדי עזים מן הצאן ותאמר אם תתן ערבון עד שלחך ויאמר מה הערבון אשר אתן ליך ותאמר חתימך ופתילך ומטך אשר בידך ויתן לה ויבא אליה ותהר לו ותקם ותלך ותסר צעיפה מעליה ותלבש בגדי אלמנותה וישלח יהודה את גדי העזים ביד רעהו העדלמי לקחת הערבון מיד האשה ולא מצאה וישאל את אנשי המקום לאמר איה הקדשה ההיא בעינים על הדרך ויאמרו לא היתה בזה קדשה וישב אל יהודה ויאמר לא מצאתיה וגם אנשי המקום אמרו לא היתה בזה קדשה ויאמר יהודה תקח לה פן נהיה לבוז הנה שלחתי את הגדי הזה ואתה לא מצאתה ויהי כמשלשת חדשים ויגד ליהודה לאמר זנתה תמר כלתך וגם הנה הרה לזנים ויאמר יהודה הוציאה ותשרף היא מוצאת והיא שלחה אל חמיה לאמר לאיש אשר אלה לו אנכי הרה ותאמר הכר נא למי החתים והפתיל והמטה האלה ויכר יהודה ויאמר צדקה ממני כי על כן לא נתתיה לשלה בני ולא יסף עוד לדעתה ויהי בעת לדתה והנה תאמים בבטנה ויהי בלדתה ויתן יד ותקח המילדת ותקשר על ידו שני לאמר זה יצא ראישון ויהי כמשיב ידו והנה יצא אחיו ותאמר מה פרצת עלינו פרץ ותקרא את שמו פרץ ואחרי כן יצא אחיו אשר על ידו השני ותקרא שמו זרח ויוסף הורד מצרימה ויקנהו פוטיפר סריס פרעה שר הטבחים איש מצרי מיד הישמעאלים אשר הורידהו שמה ויהי יהוה את יוסף ויהי איש מצליח ויהי בית אדניו המצרי וירא אדניו כי יהוה אתו וכל אשר הוא עשה יהוה מצליח בידו וימצא יוסף חן בעיני אדניו וישרת אתו ויפקדהו על ביתו וכל אשר יש לו נתן בידו ויהי מאז הפקיד אתו בביתו ועל כל אשר יש לו ויברך יהוה את בית המצרי בגלל יוסף ויהי ברכת יהוה בכל אשר יש לו בבית ובשדה ויעזב כל אשר לו ביד יוסף ולא ידע אתו מאומה כי אם הלחם אשר הוא אכל ויהי יוסף יפה תאר ויפה מראה ויהי אחר הדברים האלה ותשא אשת אדניו את עיניה אל יוסף ותאמר שכבה עמי וימאן ויאמר אל אשת אדניו הן אדני לא ידע אתי מאומה בביתו וכל אשר יש לו נתן בידי איננו גדול בבית הזה ממני ולא חשך ממני מאומה כי אם אתיך באשר אתי אשתו ואיך אעשה הרעה הגדלה הזאת וחטאתי לאלהים ויהי כדברה אל יוסף יום ויום ולא שמע אליה לשכב אצלה להיות עמה ויהי כיום הזה ויבא יוסף הביתה לעשות מלאכתו בבית ואין איש מאנשי הבית שם בבית ותתפשהו בבגדיו לאמר שכבה עמי ויעזב בגדיו בידה וינס ויצא החוצה ויהי כראותה כי עזב בגדיו בידה וינס ויצא החוצה ותקרא לאנשי ביתה ותאמר להם לאמר ראו הביא לנו איש עברי לצחק בנו בא אלי לשכב עמי ואקרא בקול גדול ויהי כשמעו כי הרמי קולי ואקרא ויעזב בגדיו בידי וינס ויצא החוצה ותנח בגדיו אצלה עד בא אדניו אל ביתו ותדבר אליו כדברים האלה לאמר בא אלי העבד העברי אשר הבאת לנו לצחק בי ויהי כהרמי קולי ואקרא ויעזב בגדיו אצלי וינס החוצה ויהי כשמע אדניו את דברי אשתו אשר דברה אליו לאמר כדברים האלה עשה לי עבדך ויחר אפו ויקח אדני יוסף אתו ויתנהו אל בית הסחר מקום אשר אסורי המלך אסורים ויהי שם בבית הסחר ויהי יהוה את יוסף ויט אליו חסד ויתן חנו בעיני שר בית הסחר ויתן שר בית הסחר ביד יוסף את כל האסורים אשר בבית הסחר ואת כל אשר עשים שם הוא היה עשה אין שר בית הסחר ראה את כל מאומה בידו באשר יהוה אתו וכל אשר הוא עשה יהוה מצליח ויהי אחר הדברים האלה חטאו משקה מלך מצרים והאפה לאדניהם למלך מצרים ויקצף פרעה על שני סריסיו על שר המשקים ועל שר האפים ויתן אתם במשמר בית שר הטבחים אל בית הסחר מקום אשר יוסף אסור שם ויפקד שר הטבחים את יוסף אתם וישרת אתם ויהיו ימים במשמר ויחלמו חלום שניהם איש חלמו בלילה אחד איש כפתרון חלמו המשקה והאפה אשר למלך מצרים אשר אסורים בבית הסחר ויבא אליהם יוסף בבקר וירא אתם והנם זעפים וישאל את סריסי פרעה אשר אתו במשמר בית אדניו לאמר מדוע פניכם רעים היום ויאמרו אליו חלום חלמנו ופתר אין אתו ויאמר אליהם יוסף הלוא לאלהים פתרנים ספרו נא לי ויספר שר המשקים את חלמו ליוסף ויאמר לו בחלמי והנה גפן לפני ובגפן שלשה שרוגים והיא כאפרחת עלתה נצה הבשילו אשכלתיה ענבים וכוס פרעה בידי ואקח את הענבים ואשחט אתם על כוס פרעה ואתן את הכוס על כף פרעה ויאמר לו יוסף זה פתרנו שלשת השרוגים שלשת ימים הם בעוד שלשת ימים ישא פרעה את ראשך והשיבך על כנך ונתתה כוס פרעה בידו כמשפט הראישון אשר היית משקהו כי אם זכרתני אתך כאשר ייטב לך ועשית נא עמדי חסד והזכרתני לפרעה והוצאתני מן הבית הזה כי גנוב נגנבתי מארץ העברים וגם פה לא עשיתי מאומה כי שמו אתי בבור וירא שר האפים כי טוב פתר ויאמר אל יוסף אף אני בחלמי והנה שלשה סלי חרי על ראשי ובסל העליון מכל מאכל פרעה מעשה אפה והעוף אכל אתם מעל הסל מעל ראשי ויען יוסף ויאמר זה פתרנו שלשת הסלים שלשת ימים הם בעוד שלשת ימים ישא פרעה את ראשך מעליך ותלא אתך על העץ ואכל העוף את בשרך מעליך ויהי ביום השלישי יום הולדת את פרעה ויעש משתה לכל עבדיו וישא את ראש שר המשקים ואת ראש שר האפים בתוך עבדיו וישב את שר המשקים על משקהו ויתן את הכוס על כף פרעה ואת שר האפים תלא כאשר פתר להם יוסף ולא זכר שר המשקים את יוסף וישכחהו ויהי מקץ שנתים ימים ופרעה חלם והנה עמד על היאר והנה מן היאר עלות שבע פרות יפות מראה ובריות בשר ותריענה באחו והנה שבע פרות אחרות עלות אחריהן מן היאר רעות מראה ורקות בשר ותעמדנה אצל הפרות על שפת היאר ותאכלנה הפרות רעות המראה ורקות הבשר את שבע הפרות יפות המראה והבריות ויקץ פרעה ויישן ויחלם שנית והנה שבע שבלים עלות בקנה אחד בריות וטובות והנה שבע שבלים דקות ושדיפת קדים צמחות אחריהן ותבלענה השבלים הדקות את שבע השבלים הבריות והמליות ויקץ פרעה והנה חלום ויהי בבקר ותפעם רוחו וישלח ויקרא את כל חרטמי מצרים ואת כל חכמיה ויספר פרעה להם את חלמיו ואין פתר אתם לפרעה וידבר שר המשקים אל פרעה לאמר את חטאי אני מזכיר היום פרעה קצף על עבדיו ויתן אתי במשמר בית שר הטבחים אתי ואת שר האפים ונחלם חלום בלילה אחד אני והוא איש כפתרון חלמו חלמנו ושם אתנו נער עברי עבד לשר הטבחים ונספר לו ויפתר לנו את חלמתינו איש כחלמו פתר ויהי כאשר פתר לנו כן היה אתי השיב על כני ואתו תלא וישלח פרעה ויקרא את יוסף ויריצהו מן הבור ויגלח ויחלף שמלתיו ויבא אל פרעה ויאמר פרעה אל יוסף חלום חלמתי ופתר אין אתו ואני שמעתי עליך לאמר התשמע חלום לפתר אתו ויען יוסף את פרעה לאמר בלעדי אלהים לא יענה את שלום פרעה וידבר פרעה את יוסף בחלמי והנני עמד על שפת היאר והנה מן היאר עלות שבע פרות בריות בשר ויפות תאר ותריענה באחו והנה שבע פרות אחרות עלות אחריהן דלות ורעות תאר מאד ורקות בשר לא ראיתי כהן בכל ארץ מצרים לרע ותאכלנה הפרות הרקות והרעות את שבע הפרות הראישונות והבריות ותבאנה אל קרבהן ולא נודע כי באו אל קרבהן ומראהן רע כאשר בתחלה ואקץ ואראה בחלמי והנה שבע שבלים עלות בקנה אחד מליות וטובות והנה שבע שבלים צנמות דקות ושדיפות קדים צמחות אחריהן ותבלענה השבלים הדקות את שבע השבלים הטובות ואמר אל החרטמים ואין מגיד לי ויאמר יוסף אל פרעה חלום פרעה אחד הוא את אשר האלהים עשה אגיד לפרעה שבע הפרות הטובות שבע שנים הנה ושבע השבלים הטובות שבע שנים הנה חלום אחד הוא ושבע הפרות הרקות והרעות העלות אחריהן שבע שנים הנה ושבע השבלים הדקות ושדיפת הקדים יהיו שבע שני רעב הוא הדבר אשר דברתי אל פרעה את אשר האלהים עשה הראה את פרעה הנה שבע שנים באות שבע גדול בכל ארץ מצרים וקמו שבע שני רעב אחריהן ונשכח כל השבע בארץ מצרים וכלה הרעב את הארץ ולא יודע השבע בארץ מפני הרעב ההוא ואחרי כן כי כבד הוא מאד ועלה שנית החלום אל פרעה פעמים כי נכון הדבר מעם האלהים וממהר האלהים לעשותו ועתה יראה לו פרעה איש נבון וחכום וישתהו על ארץ מצרים ויעש פרעה ויפקד פקדים על הארץ ויחמש את ארץ מצרים בשבע שני השבע ויקבץ את כל האכל שבע השנים הטובות הבאות האלה ויצברו בר תחת יד פרעה אכל בערים וישמרו והיה האכל לפקדון לארץ לשבע שני הרעב אשר תהינה בארץ מצרים ולא תכרת הארץ ברעב וייטב הדבר בעיני פרעה ובעיני כל עבדיו ויאמר פרעה אל עבדיו הנמצא כזה איש אשר רוח אלהים בו ויאמר פרעה אל יוסף אחרי הודיע אלהים אתך את כל זאת אין נבון וחכום כמוך אתה תהיה על ביתי ועל פיך ישק כל עמי רק הכסא אגדל ממך ויאמר פרעה אל יוסף ראה נתתי אתך על כל ארץ מצרים ויסר פרעה את טבעתו מעל ידו ויתן אתה על יד יוסף וילבש אתו בגדי שש וישם רביד זהב על צוארו וירכב אתו במרכבת המשנה אשר לו ויקרא לפניו אברך ונתן אתו על כל ארץ מצרים ויאמר פרעה אל יוסף אני פרעה ובלעדיך לא ירים איש את ידו ואת רגלו בכל ארץ מצרים ויקרא פרעה שם יוסף צפינתי פענה ויתן לו את אסנת בת פוטיפרע כהן אן לאשה ויצא יוסף על ארץ מצרים ויוסף בן שלשים שנה בעמדו לפני פרעה מלך מצרים ויצא יוסף מלפני פרעה ויעבר בכל ארץ מצרים ותעש הארץ בשבע שני השבע לקמצים ויקבץ את כל האכל שבע השנים אשר היה השבע בארץ מצרים ויתן אכל בערים אכל שדה העיר אשר סביבתיה נתן בתוכה ויצבר יוסף בר כחול הים הרבה מאד עד כי חדל לספר כי אין מספר וליוסף ילדו שני בנים בטרם תבוא שנת הרעב אשר ילדה לו אסנת בת פוטיפרע כהנאן ויקרא יוסף שם הבכור מנשה כי נשני אלהים את עמלי ואת כל בית אבי ואת שם השני קרא אפרים כי הפרני אלהים בארץ עניי ותכלנה שבע שני השבע אשר היו בארץ מצרים ותחלנה שבע שני הרעב לבוא כאשר אמר יוסף ויהי הרעב בכל הארצות ובכל ארץ מצרים היה לחם ותרעב כל ארץ מצרים ויצעק העם אל פרעה ללחם ויאמר פרעה לכל מצרים לכו אל יוסף ואשר יאמר לכם תעשון והרעב היה על פני כל הארץ ויפתח יוסף את כל אשר בהם בר וישבר למצרים ויחזק הרעב בארץ מצרים וכל הארצות באו מצרימה לשבר אל יוסף כי חזק הרעב בכל הארץ וירא יעקב כי יש שבר במצרים ויאמר יעקב אל בניו למה תתיראו ויאמר הנה שמעתי כי יש שבר במצרים רדו שם ושברו לנו משם ונחיה ולא נמות וירדו אחי יוסף עשרה לשבר בר ממצרים ואת בנימים אחי יוסף לא שלח יעקב את אחיו כי אמר פן יקראנו אסון ויבאו בני ישראל לשבר בתוך הבאים כי היה הרעב בארץ כנען ויוסף הוא השליט על הארץ והוא המשביר לכל עם הארץ ויבאו אחי יוסף וישתחוו לו אפים ארצה וירא יוסף את אחיו ויכרם ויתנכר אליהם וידבר אתם קשות ויאמר אליהם מאין באתם ויאמרו מארץ כנען לשבר אכל ויכר יוסף את אחיו והם לא הכרהו ויזכר יוסף את החלמות אשר חלם להם ויאמר אליהם מרגלים אתם לראות את ערות הארץ באתם ויאמרו אליו לא אדני ועבדיך באו לשבר אכל כלנו בני איש אחד אנחנו כנים אנחנו לא היו עבדיך מרגלים ויאמר אליהם לא כי ערות הארץ באתם לראות ויאמרו שנים עשר עבדיך אחים אנחנו בני איש אחד בארץ כנען והנה הקטן את אבינו היום והאחד איננו ויאמר אליהם יוסף הוא אשר דברתי אליכם לאמר מרגלים אתם בזאת תבחנו חי פרעה אם תצאו מזה כי אם בבוא אחיכם הקטן הנה שלחו מכם אחד ויקח את אחיכם ואתם האסרו ויבחנו דבריכם האמת אתכם ואם לא חי פרעה כי מרגלים אתם ויאמרו לא יוכל הנער לעזב את אביו ועזב את אביו ומת ויאסף אתם אל משמר שלשת ימים ויאמר אליהם יוסף ביום השלישי זאת עשו וחיו את האלהים אני ירא אם כנים אתם אחיכם האחד יאסר בבית משמרכם ואתם לכו והביאו את שבר רעבון בתיכם ואת אחיכם הקטן תביאון אלי ויאמנו דבריכם ולא תמותון ויעשו כן ויאמרו איש אל אחיו אבל אשמים אנחנו על אחינו אשר ראינו בצרת נפשו בהתחננו אלינו ולא שמענו על כן באה עלינו כל הצרה הזאת ויען ראובן אתם לאמר הלוא דברתי אליכם לאמר אל תחטאו בילד ולא שמעתים וגם דמו הנה נדרש והם לא ידעו כי שמע יוסף כי המליץ בינתם ויסב מעליהם ויבך וישב אליהם וידבר אליהם ויקח מאתם את שמעון ויאסר אתו לעיניהם ויצו יוסף וימלאו את כליהם בר ולהשיב את כספיהם איש על שקו ולתת להם צדה לדרך ויעש להם כן וישאו את שברם על חמריהם וילכו משם ויפתח אחד את שקו לתת מספה לחמרו במלון וירא את כספו והנה הוא בפי אמתחתו ויאמר אל אחיו הושב כספי וגם הנה הוא באמתחתי ויצא לבם ויחרדו איש על אחיו לאמר מה זאת עשה אלהים לנו ויבאו אל יעקב אביהם ארצה כנען ויגדו לו את כל הקרות אתם לאמר דבר האיש אדני הארץ אתנו קשות ויתן אתנו כמרגלים את הארץ ונאמר אליו כנים אנחנו לא היינו מרגלים שנים עשר אחים אנחנו בני אבינו והאחד איננו והקטן היום את אבינו בארץ כנען ויאמר אלינו האיש אדני הארץ בזאת אדע כי כנים אתם אחיכם האחד הניחו אתי ואת רעבון בתיכם קחו ולכו והביאו את אחיכם הקטן אלי ואדעה כי לא מרגלים אתם כי כנים אתם את אחיכם אתן לכם ואת הארץ תסחרו ויהיו הם מריקים שקיהם והנה איש צרור כספו בשקו ויראו את צררות כספיהם הם ואביהם וייראו ויאמר אליהם יעקב אביהם אתי שכלתם יוסף איננו ושמעון איננו ואת בנימים תקחו עלי היו כלנה ויאמר ראובן אל אביו לאמר את שני בני תמית אם לא אביאנו אליך תנה אתו על ידי ואני אשיבנו אליך ויאמר לא ירד בני עמכם כי אחיו מת והוא לבדו נשאר וקראהו אסון בדרך אשר תלכו בה והורדתם את שיבתי ביגון שאלה והרעב כבד בארץ ויהי כאשר כלו לאכל את השבר אשר הביאו ממצרים ויאמר אליהם אביהם שובו ושברו לנו מעט אכל ויאמר אליו יהודה לאמר העד העד בנו האיש לאמר לא תראו פני בלתי אחיכם אתכם אם ישך משלח את אחינו אתנו נרדה ונשברה לך אכל ואם אינך משלח לא נרד כי האיש אמר אלינו לא תראו פני בלתי אחיכם אתכם ויאמר ישראל למה הרעתם לי להגיד לאיש העוד לכם אח ויאמרו שאל שאל האיש לנו ולמולדתנו לאמר העוד אביכם חי היש לכם אח ונגיד לו על פי הדברים האלה היודע נדע כי יאמר הורידו את אחיכם ויאמר יהודה אל ישראל אביו שלח הנער אתי ונקומה ונלכה ונחיה ולא נמות גם אנחנו גם אתה גם טפנו אנכי אערבנו מידי תבקשנו אם לא הבאתיו אליך והצגתיו לפניך וחטאתי לך כל הימים כי לו לא התמהמנו כי עתה שבנו זה פעמים ויאמר אליהם ישראל אביהם אם כן אפוא זאת עשו קחו מזמרת הארץ בכליכם והורידו לאיש מנחה מעט צרי ומעט דבש נכאת ולוט בטנים ושקידים וכסף משנה קחו בידכם ואת הכסף המושב בפי אמתחתיכם תשיבו בידיכם אולי משגה היא ואת אחיכם קחו וקומו ושובו אל האיש ואל שדי יתן לכם רחמים לפני האיש ושלח לכם את אחיכם האחד ואת בנימים ואני כאשר שכלתי שכלתי ויקחו האנשים את המנחה הזאת ומשנה כסף לקחו בידם ואת בנימים ויקמו וירדו מצרימה ויעמדו לפני יוסף וירא יוסף אתם ואת בנימים ויאמר לאשר על ביתו הבא את האנשים הביתה וטבח טבח והכן כי אתי יאכלו האנשים בצהרים ויעש האיש כאשר אמר יוסף ויבא האיש את האנשים ביתה יוסף וייראו האנשים כי הובאו ביתה יוסף ויאמרו על דבר הכסף המושב באמתחתינו בתחלה אנחנו מובאים להתגלל עלינו ולהתנפל עלינו לקחת אתנו לעבדים ואת חמרינו ויגשו אל האיש אשר על בית יוסף וידברו אליו פתח הבית ויאמרו בי אדני ירד ירדנו בתחלה לשבר אכל ויהי כי באנו אל המלון ונפתח את אמתחתינו והנה כסף איש בפי אמתחתו כספנו במשקלו ונשיב אתו בידנו וכסף אחר לקחנו בידנו לשבר אכל לא ידענו מי שם כספנו באמתחתינו ויאמר שלום לכם אל תיראו אלהיכם ואלהי אבתיכם נתן לכם מטמון באמתחתיכם כספכם בא אלי ויוצא אליהם את שמעון ויבא האיש את האנשים ביתה יוסף ויתן מים וירחצו רגליהם ויתן מספה לחמריהם ויכינו את המנחה עד בא יוסף בצהרים כי שמעו כי שם יאכלו לחם ויבא יוסף הביתה ויביאו לו את המנחה אשר בידם הביתה וישתחוו לו ארצה וישאל להם לשלום ויאמר השלום אביכם הזקן אשר אמרתם עודנו חי ויאמרו שלום לעבדך לאבינו עודנו חי ויאמר ברוך האיש ההוא לאלהים ויקדו וישתחוו וישא עיניו וירא את בנימים אחיו בן אמו ויאמר הזה אחיכם הקטן אשר אמרתם אלי ויאמר אלהים יחנך בני וימהר יוסף כי נכמרו רחמיו על אחיו ויבקש לבכות ויבא החדרה ויבך שם וירחץ פניו ויצא ויתאפק ויאמר שימו לחם וישמו לו לבדו ולהם לבדם ולמצרים האכלים אתו לבדם כי לא יוכלון המצרים לאכל את העברים לחם כי תועבה היא למצרים וישבו לפניו הבכור כבכירתו והצעיר כצעירתו ויתמהו האנשים איש על רעהו וישא משאת מאת פניו אליהם ותרב משאת בנימים ממשאת כלם חמש ידות וישתו וישכרו עמו ויצו את אשר על ביתו לאמר מלא את אמתחת האנשים אכל כאשר יוכלון שאת ושים כסף איש בפי אמתחתו ואת גביע גביע הכסף תשים בפי אמתחת הקטן ואת כסף שברו ויעש כדבר יוסף אשר דבר הבקר אור והאנשים שלחו הם וחמריהם הם יצאו את העיר לא הרחיקו ויוסף אמר לאשר על ביתו קום רדף אחרי האנשים והשגתם ואמרת אליהם למה שלמתם רעה תחת טובה הלוא זה אשר ישתה אדני בו והוא נחש ינחש בו הרעתם אשר עשיתם וישגם וידבר אליהם את הדברים האלה ויאמרו למה ידבר אדני כדברים האלה חלילה לעבדיך מעשות כדבר הזה הן הכסף אשר מצאנו בפי אמתחתינו הושבנו אליך מארץ כנען ואיך נגנב מבית אדניך כסף או זהב אשר ימצא אתו מעבדיך יומת וגם אנחנו נהיה לאדני לעבדים ויאמר גם עתה כדבריכם כן הוא אשר ימצא אתו יהיה לי עבד ואתם תהיו נקואים וימהרו ויורידו איש אמתחתו ארצה ויפתחו איש אמתחתו ויחפש בגדול החל ובקטן כלה וימצא הגביע באמתחת בנימים ויקרעו שמלותם ויעמסו איש על חמורו וישבו העירה ויבא יהודה ואחיו ביתה יוסף והוא עודנו שם ויפלו לפניו ארצה ויאמר להם יוסף מה המעשה הזה אשר עשיתם הלוא ידעתם כי נחש ינחש איש אשר כמוני ויאמר יהודה מה נאמר לאדני ומה נדבר ומה נצטדק והאלהים מצא את עון עבדיך הננו עבדים לאדני גם אנחנו גם אשר נמצא הגביע בידו ויאמר חלילה לי מעשות זאת האיש אשר נמצא הגביע בידו הוא יהיה לי עבד ואתם עלו לשלום אל אביכם ויגש אליו יהודה ויאמר בי אדני ידבר נא עבדך דבר באזני אדני ואל יחר אפך בעבדך כי כמוך כפרעה אדני שאל את עבדיו לאמר היש לכם אב או אח ונאמר אל אדני יש לנו אב זקן ויולד זקנים קטן אחיו מת ויותר הוא לבדו לאמו ואביו אהבו ותאמר אל עבדיך הורידהו אלי ואשימה עיני עליו ונאמר אל אדני לא יוכל הנער לעזב את אביו ועזב את אביו ומת ותאמר אל עבדיך אם לא ירד אחיכם הקטן אתכם לא תוסיפון לראות פני ויהי כי עלינו אל עבדך אבינו ונגיד לו את דברי אדני ויאמר אבינו שובו ושברו לנו מעט אכל ונאמר לא נוכל לרדת אם יש אחינו הקטן אתנו וירדנו כי לא נוכל לראות את פני האיש ואחינו הקטן איננו אתנו ויאמר עבדך אבי אלינו אתם ידעתם כי שנים ילדה לי אשתי ויצא האחד מאתי ואמר הך טרף טרף ולא ראיתיו עד הנה ולקחתם גם את זה מעם פני וקראהו אסון והורדתם את שיבתי ברעה שאלה ועתה כבאי אל עבדך אבי והנער איננו אתי ונפשו קשורה בנפשו והיה כראותו כי אין הנער אתנו ומת והורידו עבדיך את שיבת עבדך אבינו ביגון שאלה כי עבדך ערב את הנער מעם אביו לאמר אם לא אביאנו אליך וחטאתי לאבי כל הימים ועתה ישב נא עבדך תחת הנער עבד לאדני והנער יעלה עם אחיו כי איך אעלה אל אבי והנער איננו אתי פן אראה ברעה אשר ימצא את אבי ולא יכל יוסף להתאפק לכל הנצבים עליו ויקרא והוציאו כל איש מעליו ולא עמד איש אתו בהתודע יוסף אל אחיו ויתן את קולו בבכי וישמעו מצרים וישמעו בית פרעה ויאמר יוסף אל אחיו אני יוסף העוד אבי חי ולא יכלו אחיו לענות אתו כי נבהלו מפניו ויאמר יוסף אל אחיו גשו נא אלי ויגשו ויאמר אני יוסף אחיכם אשר מכרתם אתי מצרימה ועתה אל תעצבו ואל יחר בעיניכם כי מכרתם אתי הנה כי למחיה שלחני אלהים לפניכם כי זה שנתים רעב בקרב הארץ ועוד חמש שנים אשר אין חריש וקציר וישלחני אלהים לפניכם לשים לכם שארות בארץ ולהחיות לכם פלטה גדלה ועתה לא אתם שלחתם אתי הנה כי האלהים וישמני לאב לפרעה ולאדון לכל ביתו ומשל בכל ארץ מצרים מהרו ועלו אל אבי ואמרתם אליו כה אמר בנך יוסף שמני אלהים לאדון לכל מצרים רדה אלי אל תעמד וישבת בארץ גשן והיית קרוב אלי אתה ובניך ובני בניך צאנך ובקרך וכל אשר לך וכלכלתי אתך שם כי עוד חמש שנים רעב פן תורש אתה וביתך וכל אשר לך והנה עיניכם ראות ועיני אחי בנימים כי פיי המדבר אליכם והגדתם לאבי את כל כבודי במצרים ואת כל אשר ראיתם ומהרתם והורדתם את אבי הנה ויפל על צואר בנימים אחיו ויבך ובנימים בכה על צוארו וינשק לכל אחיו ויבך עליהם ואחרי כן דברו אחיו אתו והקול נשמע בית פרעה לאמר באו אחי יוסף וייטב בעיני פרעה ובעיני עבדיו ויאמר פרעה אל יוסף אמר אל אחיך זאת עשו טענו את בעירכם ולכו ובאו ארצה כנען וקחו את אביכם ואת בתיכם ובאו אלי ואתן לכם את טוב ארץ מצרים ואכלו את חלב הארץ ואתה צויתי זאת עשו קחו לכם מארץ מצרים עגלות לטפכם ולנשיכם ונשאתם את אביכם ובאתם ועיניכם אל תחוס על כליכם כי טוב כל ארץ מצרים לכם הוא ויעשו כן בני ישראל ויתן להם יוסף עגלות על פי פרעה ויתן להם צדה לדרך לכלם נתן לאיש חליפות שמלות ולבנימים נתן שלש מאות כסף וחמש חליפות שמלות ולאביו שלח כזאת עשרה חמרים נשאים מטוב ארץ מצרים ועשר אתנות נשאות בר ולחם ומזון לאביו לדרך וישלח את אחיו וילכו ויאמר אליהם אל תתרגזו בדרך ויעלו ממצרים ויבאו ארצה כנען אל יעקב אביהם ויגדו לו לאמר עוד יוסף חי וכי הוא משל בכל ארץ מצרים ויפג לבו כי לא האמן להם וידברו אליו את כל דברי יוסף אשר דבר אליהם וירא את העגלות אשר שלח יוסף לשאת אתו ותחי רוח יעקב אביהם ויאמר ישראל רב עוד יוסף בני חי אלכה ואראנו בטרם אמות ויסע ישראל וכל אשר לו ויבא באר שבע ויזבח זבחים לאלהי אביו יצחק ויאמר אלהים לישראל במראות הלילה ויאמר יעקב יעקב ויאמר הנני ויאמר אנכי האל אלהי אביך אל תירא מרדת מצרימה כי לגוי גדול אשימך שם אנכי ארד עמך מצרימה ואנכי אעלך גם עלה ויוסף ישית ידיו על עיניך ויקם יעקב מבאר שבע וישאו בני ישראל את יעקב אביהם ואת טפם ואת נשיהם בעגלות אשר שלח פרעה לשאת אתו ויקחו את מקניהם ואת רכושם אשר רכשו בארץ כנען ויבאו מצרימה יעקב וכל זרעו אתו בניו ובני בניו אתו בנתיו ובנות בניו וכל זרעו הביא אתו מצרימה ואלה שמות בני ישראל הבאים מצרימה יעקב ובניו בכור יעקב ראובן ובני ראובן חנוך ופלוא חצרון וכרמי ובני שמעון ימואל וימין ואחד ויכין וצהר ושאול בן הכנענית ובני לוי גרשון קהת ומררי ובני יהודה ער ואונן שלה פרץ וזרח וימת ער ואונן בארץ כנען ויהיו בני פרץ חצרון וחמואל ובני יששכר תולע ופואה ישוב ושמרון ובני זבולן סרד ואלון ויחלאל אלה בני לאה אשר ילדה ליעקב בפדן ארם ואת דינה בתו כל נפש בניו ובנתיו שלשים ושלש ובני גד צפון וחגי ושוני ואצבעון עדי וארודי וארולי ובני אשר ימנה וישוה וישוי ובריעה ושרח אחותם ובני בריעה חבר ומלכיאל אלה בני זלפה אשר נתן לבן ללאה בתו ותלד את אלה ליעקב שש עשרה נפש בני רחל אשת יעקב יוסף ובנימים ויולד ליוסף בארץ מצרים אשר ילדה לו אסנת בת פוטיפרע כהנאן את מנשה ואת אפרים ובני בנימים בלע ובכר ואשבאל גרה ונעמן אחים וראש מאפים ואפים וארד אלה בני רחל אשר ילדה ליעקב כל נפש ארבע עשרה ובני דן חשים ובני נפתלי יחצאל וגוני יצר ושלום אלה בני בלהה אשר נתן לבן לרחל בתו ותלד את אלה ליעקב כל נפש שבע כל הנפש הבאה ליעקב מצרימה יצאי ירכו מלבד נשי בני יעקב כל נפש ששים ושש ובני יוסף אשר ילדו לו במצרים נפש שנים כל הנפש לבית יעקב הבאה מצרימה שבעים ואת יהודה שלח לפניו אל יוסף להראות לפניו גשנה ויבא ארץ גשן ויאסר יוסף מרכבתו ויעל לקראת ישראל אביו גשנה וירא אליו ויפל על צוארו ויבך על צוארו עוד ויאמר ישראל אל יוסף אמותה הפעם אחרי ראיתי פניך כי עודך חי ויאמר יוסף אל אחיו ואל בית אביו אעלה ואגידה לפרעה ואמר אליו אחי ובית אבי אשר בארץ כנען באו אלי והאנשים רעי צאן כי אנשי מקנה היו וצאנם ובקרם וכל אשר להם הביאו והיה כי יקרא לכם פרעה ואמר מה מעשיכם ואמרתם אנשי מקנה היו עבדיך מנערינו ועד עתה גם אנחנו גם אבתינו בעבור תשבו בארץ גשן כי תועבת מצרים כל רעי צאן ויבא יוסף ויגד לפרעה ויאמר אליו אבי ואחי וצאנם ובקרם וכל אשר להם באו מארץ כנען והנם בארץ גשן ומקצה אחיו לקח עמו חמשה אנשים ויצגם לפני פרעה ויאמר פרעה אל אחי יוסף מה מעשיכם ויאמרו אל פרעה רעי צאן עבדיך גם אנחנו גם אבתינו ויאמרו אל פרעה לגור בארץ באנו כי אין מרעה לצאן אשר לעבדיך כי כבד הרעב בארץ כנען ועתה ישבו נא עבדיך בארץ גשן ויאמר פרעה אל יוסף לאמר אביך ואחיך באו אליך ארץ מצרים לפניך היא במיטב הארץ הושב את אביך ואת אחיך ישבו בארץ גשן ואם ידעת היש בם אנשי חיל ושמתם שרי מקנה על אשר לי ויבא יוסף את יעקב אביו ויעמדהו לפני פרעה ויברך יעקב את פרעה ויאמר פרעה אל יעקב כמה ימי שני חייך ויאמר יעקב אל פרעה ימי שני מגרי שלשים ומאת שנה מעט ורעים היו ימי שני חיי ולא השיגו את ימי שני חיי אבותי בימי מגריהם ויברך יעקב את פרעה ויצא מלפני פרעה ויושב יוסף את אביו ואת אחיו ויתן להם אחזה בארץ מצרים במיטב הארץ בארץ רעמסס כאשר צוה פרעה ויכלכל יוסף את אביו ואת אחיו ואת כל בית אביו לחם לפי הטף ולחם אין בכל הארץ כי כבד הרעב מאד ותלא ארץ מצרים וארץ כנען מפני הרעב וילקט יוסף את כל הכסף הנמצא בארץ מצרים ובארץ כנען בשבר אשר הם שברים ויבא יוסף את הכסף ביתה פרעה ויתם הכסף מארץ מצרים ומארץ כנען ויבאו כל מצרים אל יוסף לאמר הבה לנו לחם ולמה נמות נגדך כי אפס הכסף ויאמר יוסף הבו מקניכם ואתן לכם לחם במקניכם אם אפס הכסף ויביאו את מקניהם אל יוסף ויתן להם יוסף לחם בסוסים ובמקנה הצאן ובמקנה הבקר ובחמרים וינחלם בלחם בכל מקניהם בשנה ההיא ותתם השנה ההיא ויבאו אליו בשנה השנית ויאמרו לו לא נכחד מאדני כי אם תם הכסף ומקנה הבהמה אל אדני לא נשאר לפני אדני בלתי אם גויתינו ואדמתנו למה נמות לעיניך גם אנחנו גם אדמתנו קנה אתנו ואת אדמתנו בלחם ונהיה אנחנו ואדמתנו עבדים לפרעה ותן זרע ונחיה ולא נמות והאדמה לא תשם ויקן יוסף את כל אדמת מצרים לפרעה כי מכרו מצרים איש שדהו כי חזק עליהם הרעב ותהי הארץ לפרעה ואת העם העביד אתו לעבדים מקצה גבול מצרים עד קצהו רק אדמת הכהנים לא קנה כי חק לכהנים מאת פרעה ואכלו את חקם אשר נתן להם פרעה על כן לא מכרו את אדמתם ויאמר יוסף אל העם הן קניתי אתכם היום ואת אדמתיכם לפרעה הא לכם זרע וזרעתם את האדמה והיה בתבואתה ונתתם חמישת לפרעה וארבע הידות יהיה לכם לזרע השדה ולאכלכם ולאשר בבתיכם ולאכל לטפכם ויאמרו החיתנו נמצא חן בעיני אדני והיינו עבדים לפרעה וישם אתה יוסף לחק עד היום הזה על אדמת מצרים לפרעה לחמוש רק אדמת הכהנים לבדה לא היתה לפרעה וישב ישראל בארץ מצרים בארץ גשן ויאחזו בה ויפרו וירבו מאד ויחי יעקב בארץ מצרים שבע עשרה שנה ויהיו ימי יעקב שני חייו שבע שנים וארבעים ומאת שנה ויקרבו ימי ישראל למות ויקרא לבנו ליוסף ויאמר לו אם נא מצאתי חן בעיניך שים נא ידך תחת ירכי ועשית נא עמדי חסד ואמת אל נא תקברני במצרים ושכבתי עם אבתי ונשאתני ממצרים וקברתני בקברתם ויאמר אנכי אעשה כדבריך ויאמר השבע לי וישבע לו וישתחוי ישראל על ראש המטה ויהי אחר הדברים האלה ויאמר ליוסף הנה אביך חלה ויקח את שני בניו עמו את מנשה ואת אפרים ויגד ליעקב ויאמר הנה בנך יוסף בא אליך ויתחזק ישראל וישב על המטה ויאמר יעקב אל יוסף אל שדי נראה אלי בלוזה בארץ כנען ויברך אתי ויאמר אלי הנני מפריך והרביתיך ונתתיך לקהל עמים ונתתי את הארץ הזאת לזרעך אחריך אחזת עולם ועתה שני בניך הנולדים לך בארץ מצרים עד באי אליך מצרימה לי הם אפרים ומנשה כראובן וכשמעון יהיו לי ומולדתך אשר הולדת אחריהם לך יהיו על שם אחיהם יקראו בנחלתם ואני בבאי מפדן ארם מתה עלי רחל אמך בארץ כנען בדרך בעוד כברת הארץ לבוא אפרתה ואקברה שם בדרך אפרתה היא בית לחם וירא ישראל את בני יוסף ויאמר מי אלה לך ויאמר יוסף אל אביו בני הם אשר נתן לי אלהים בזה ויאמר קחם נא אלי ואברכם ועיני ישראל כבדה מזקנה לא יכל לראות ויגש אתם אליו וישק להם ויחבק להם ויאמר ישראל אל יוסף ראה פניך לא פללתי והנה הראה אתי אלהים גם את זרעך ויוצא יוסף אתם מעם ברכיו וישתחוו לאפיו ארצה ויקח יוסף את שניהם את אפרים בימינו משמאל ישראל ואת מנשה בשמאלו מימין ישראל ויגש אליו וישלח ישראל את יד ימינו וישתה על ראש אפרים והוא הצעיר ואת שמאלו על ראש מנשה שכל את ידיו כי מנשה הבכור ויברך את יוסף ויאמר האלהים אשר התהלכו אבותי לפניו אברהם ויצחק האלהים הרעה אתי מעודני עד היום הזה המלך הגאל אתי מכל רע יברך את הנערים האלה ויקרא בהם שמי ושם אבותי אברהם ויצחק וידגו לרב בקרב הארץ וירא יוסף כי ישית אביו את יד ימינו על ראש אפרים וירע בעיניו ויתמך יד אביו להסיר אתה מעל ראש אפרים על ראש מנשה ויאמר יוסף אל אביו לא כן אבי כי זה הבכור שים ימינך על ראשו וימאן אביו ויאמר ידעתי בני ידעתי גם הוא יהיה לעם וגם הוא יגדל ואולם אחיו הקטן יגדל ממנו וזרעו יהיה מלא הגוים ויברכם ביום ההוא לאמר בך יברך ישראל לאמר ישימך אלהים כאפרים וכמנשה וישם את אפרים לפני מנשה ויאמר ישראל אל יוסף הנה אנכי מת והיה אלהים עמכם והשיב אתכם אל ארץ אבתיכם ואני נתתי לך שכם אחת על אחיך אשר לקחתי מיד האמרי בחרבי ובקשתי ויקרא יעקב אל בניו ויאמר האספו ואגידה לכם את אשר יקרא אתכם באחרית הימים הקבצו ושמעו בני יעקב ושמעו אל ישראל אביכם ראובן בכורי אתה כחי וראשית אוני יתר שאת ויתר עז פחזת כמים אל תותיר כי עלית משכבי אביך אז חללת יצועי עלה שמעון ולוי אחים כלו חמס מכרתיהם בסודם אל תבוא נפשי ובקהלם אל יחר כבודי כי באפם הרגו איש וברצונם עקרו שור אדיר אפם כי עז וחברתם כי קשתה אחלקם ביעקב ואפיצם בישראל יהודה אתה יודך אחיך ידיך בערף איביך ישתחוו לך בני אביך גור אריה יהודה מטרף בני עלית כרע רבץ כאריה וכלביה מי יקימנו לא יסור שבט מיהודה ומחקק מבין דגליו עד כי יבוא שלה ולו יקחתו עמים אסורי לגפן עירו ולשרקה בני איתנו כבס ביין לבושו ובדם ענבים כסותו חכלילו עינים מיין ולבן שנים מחלב זבולן לחוף ימים ישכן והוא לחוף אניות וירכתו עד צידן יששכר חמור גרים רבץ בין המשפתים וירא מנוחה כי טובה ואת הארץ כי נעמה ויט שכמו לסבל ויהי למוס עבד דן ידין עמו כאחד שבטי ישראל יהיה דן נחש עלה דרך שפפון עלי ארח הנשך עקבי סוס ויפל רכבו אחור לישועתך קויתי יהוה גד גדוד יגידנו והוא יגיד עקב מאשר שמן לחמו והוא יתן מעדני מלך נפתלי אילה שלוחה הנתן אמרי שפר בן פרת יוסף בן פרת עלי עין בני צעירי עלי שור וימררהו ויריבהו וישטמהו בעלי חצים ותשב באיתן קשתו ויפזו זרועי ידיו מידי אביר יעקב משם רעי אבן ישראל מאל אביך ויעזרך אל שדי ויברכך ברכת שמים ממעל ברכת תהום רבצת תחת ברכת שדים ורחם ברכת אביך ואמך גברו על ברכת הרי עד תאות גבעת עולם תהינה לראש יוסף ולקדקד נזיר אחיו בנימים זאב יטרף בבקר יאכל עדי ולערב יחלק שלל כל אלה שבטי ישראל שנים עשר וזאת אשר דבר להם אביהם ויברך אתם איש כברכתו ברך אתם ויצו אתם ויאמר אליהם אני נאסף אל עמי קברו אתי אל אבותי אל המערה אשר בשדה עפרון החתי במערה אשר בשדה המכפלה אשר על פני ממרא בארץ כנען אשר קנה אברהם את השדה מאת עפרון החתי לאחזת קבר שם קברו את אברהם ואת שרה אשתו ושם קברו את יצחק ואת רבקה אשתו ושם קברתי את לאה מקנה השדה והמערה אשר בו מאת בני חת ויכל יעקב לצות את בניו ויאסף רגליו אל המטה ויגוע ויאסף אל עמו ויפל יוסף על פני אביו ויבך עליו וישק לו ויצו יוסף את עבדיו את הרפאים לחנט את אביו ויחנטו הרפאים את ישראל וימלאו לו ארבעים יום כי כן ימלאו ימי החנטים ויבכו אתו מצרימה שבעים יום ויעברו ימי בכיתו וידבר יוסף אל בית פרעה לאמר אם נא מצאתי חן בעיניכם דברו נא באזני פרעה לאמר אבי השביעני לפני מותו לאמר הנה אנכי מת בקברי אשר כרתי לי בארץ כנען שם תקברני ועתה אעלה נא ואקברה את אבי כאשר השביעני ואשובה ויאמר פרעה עלה וקבר את אביך כאשר השביעך ויעל יוסף לקבר את אביו ויעלו אתו כל עבדי פרעה זקני ביתו וכל זקני ארץ מצרים וכל בית יוסף אחיו ובית אביו רק טפם וצאנם ובקרם עזבו בארץ גשן ויעל עמו גם רכב גם פרשים ויהי המחנה כבד מאד ויבאו עד גרן האטד אשר בעבר הירדן ויספדו שם מספד גדול וכבד מאד ויעש לאביו אבל שבעת ימים וירא יושב הארץ הכנעני את האבל בגרן האטד ויאמרו אבל כבד זה למצרים על כן קרא שמו אבל מצרים אשר בעבר הירדן ויעשו לו בניו כן כאשר צום וישאו אתו בניו ארצה כנען ויקברו אתו במערת שדה המכפלה אשר קנה אברהם את השדה לאחזת קבר מאת עפרון החתי על פני ממרא וישב יוסף מצרימה הוא ואחיו וכל העלים אתו לקבר את אביו אחרי קברו את אביו ויראו אחי יוסף כי מת אביהם ויאמרו לא ישטמנו יוסף השב ישיב לנו את כל הרעה אשר גמלנו אתו ויצוו על יוסף לאמר אביך צוה לפני מותו לאמר כה תאמרון ליוסף אנה שא נא פשע אחיך וחטאתם כי רעה גמלוך ועתה שא נא לפשע עבדי אלהי אביך ויבך יוסף בדברם אליו וילכו גם אחיו ויפלו לפניו ויאמרו הננו לך לעבדים ויאמר אליהם יוסף אל תיראו התחת אלהים אני אתם חשבתם עלי רעה והאלהים חשבה לטובה למען עשות כיום הזה להחיות עם רב ועתה אל תיראו אנכי אכלכל אתכם ואת טפכם וינחם אתם וידבר אל לבם וישב יוסף במצרים הוא ובית אביו ויחי יוסף מאה ועשר שנים וירא יוסף לאפרים בנים שלישים גם בני מכיר בן מנשה ילדו בימי יוסף ויאמר יוסף אל אחיו אנכי מת והאלהים פקד יפקד אתכם והעלה אתכם מן הארץ הזאת אל הארץ אשר נשבע לאברהם ליצחק וליעקב וישביע יוסף את בני ישראל לאמר פקד יפקד אלהים אתכם והעליתם את עצמתי מזה אתכם וימת יוסף בן מאה ועשר שנים ויחנטו אתו ויושם בארן במצרים ואלה שמות בני ישראל הבאים מצרימה את יעקב איש וביתו באו ראובן ושמעון ולוי ויהודה ויששכר וזבולן ובנימים דן ונפתלי גד ואשר ויהיו כל נפש יצאי ירך יעקב שבעים נפש ויוסף היה במצרים וימת יוסף וכל אחיו וכל הדור ההוא ובני ישראל פרו וישרצו וירבו ויעצמו במאד מאד ותמלא הארץ אתם ויקם מלך חדש על מצרים אשר לא ידע את יוסף ויאמר אל עמו הן עם בני ישראל רב ועצום ממנו הבה נתחכם לו פן ירבה והיה כי תקראנו מלחמה ונוסף גם הוא על שנאינו ונלחם בנו ועלה מן הארץ וישמו עליו שרי מסים למען ענותם בסבלותם ויבנו ערי מסכנת לפרעה את פיתון ואת רעמסס וכאשר יענו אתו כן יפרה וכן יפרץ ויקצו מפני בני ישראל ויעבדו מצרים את בני ישראל בפרך וימררו את חייהם בעבדה קשה בחימר ובלבנים ובכל עבדה בשדה את כל עבדתם אשר עבדו בהם בפרך ויאמר מלך מצרים למילדות העבריות אשר שם האחת שפרה ושם השנית פועה ויאמר בילדכן את העבריות וראיתן על האבנים אם בן הוא והמתן אתו ואם בת היא וחיתה ותיראנה המילדות את האלהים ולא עשו כאשר דבר אליהן מלך מצרים ותחינה את הילדים ויקרא פרעה למילדות ויאמר להן מדוע עשיתן את הדבר הזה ותחינה את הילדים ותאמרנה המילדות אל פרעה כי לא כנשים המצריות העבריות כי חיות הנה בטרם תבוא אליהן המילדות וילדו וייטב אלהים למילדות וירבו העם ויעצמו מאד ויהי כי יראו המילדות את האלהים ויעש להם בתים ויצו פרעה לכל עמו לאמר כל הבן הילד לעברים היאר תשליכון וכל הבת תחיון וילך איש מבית לוי ויקח את בת לוי ותהר האשה ותלד בן ותרא אתו כי טוב הוא ותצפנהו שלשה ירחים ולא יכלה עוד הצפנהו ותקח לו אמו תבת גמא ותחמרה בחימר ובזפת ותשם בה את הילד ותשם בסף על שפת היאר ותתיצב אחותו מרחק לדעת מה יעשה לו ותרד בת פרעה לרחץ על היאר ונערתיה הלכת על יד היאר ותרא את התבה בתוך הסף ותשלח את אמתה ותקחה ותפתחה ותרא את הילד והנה נער בכה ותחמל עליו בת פרעה ותאמר מילדי העברים זה ותאמר אחותו אל בת פרעה האלך וקראתי ליך אשה מינקות מן העבריות ותינק ליך את הילד ותאמר לה בת פרעה לכי ותלך העלמה ותקרא את אם הילד ותאמר לה בת פרעה הלכי את הילד הזה והנקהו לי ואני אתן את שכריך ותקח האשה את הילד ותינקהו ויגדל הנער ותבאהו אל בת פרעה ויהי לה לבן ותקרא את שמו משה ותאמר כי מן המים משיתיו ויהי בימים ההם ויגדל משה ויצא אל אחיו וירא בסבלותם וירא איש מצרי מכה איש עברי מאחיו ויפן כה וכה וירא כי אין איש ויך את המצרי ויטמנהו בחול ויצא ביום השני והנה שני אנשים עברים נצים ויאמר לרשע למה תכה רעך ויאמר מי שמך לאיש שר ולשופט עלינו הלהרגני אתה אמר כאשר הרגת את המצרי ויירא משה ויאמר אכן נודע הדבר וישמע פרעה את הדבר הזה ויבקש להרג את משה ויברח משה מפני פרעה וישב בארץ מדין וישב על הבאר ולכהן מדין שבע בנות ותבאנה ותדלאנה ותמלאנה את הרחטים להשקות את צאן אביהן ויבאו הרעים ויגרשום ויקם משה ויושיענה וישק את צאנם ותבאנה אל רעואל אביהן ויאמר מדוע מהרתן בא היום ותאמרנה איש מצרי הצילנו מיד הרעים וגם דלא דלא לנו וישק את הצאן ויאמר אל בנתיו ואיה למה זה עזבתן את האיש קראן לו ויאכל לחם ויאל משה לשבת את האיש ויתן את צפורה בתו למשה לאשה ותלד בן ויקרא את שמו גרשם כי אמר גר הייתי בארץ נכריה ויהי בימים הרבים ההם וימת מלך מצרים וינחו בני ישראל מן העבדה ויצעקו ותעל שועתם אל האלהים מן העבדה וישמע אלהים את נקאתם ויזכר אלהים את בריתו את אברהם ואת יצחק ואת יעקב וירא אלהים את בני ישראל וידע אלהים ומשה היה רעה את צאן יתרו חתנו כהן מדין וינהג את הצאן אחר המדבר ויבא אל הר האלהים חורבה וירא אליו מלאך יהוה בלהבת אש מתוך הסנה וירא והנה הסנה בער באש והסנה איננו אכל ויאמר משה אסור נא ואראה את המראה הגדול הזה מדוע לא יבער הסנה וירא אלהים כי סר לראות ויקרא אליו אלהים מתוך הסנה ויאמר משה משה ויאמר הנני ויאמר אל תקרב הלם של נעליך מעל רגליך כי המקום אשר אתה עמד עליו אדמת קדש היא ויאמר אנכי אלהי אבתיך אלהי אברהם ואלהי יצחק ואלהי יעקב ויסתר משה פניו כי ירא מהביט אל האלהים ויאמר יהוה ראו ראיתי את עני עמי אשר במצרים ואת צעקתם שמעתי מפני נגשיו כי ידעתי את מכאבו וארדה להצילו מיד מצרים ולהעלותו מן הארץ ההיא אל ארץ טובה ורחבה אל ארץ זבת חלב ודבש אל מקום הכנעני החתי והאמרי והפרזי והגרגשי והחוי והיבוסי ועתה הנה צעקת בני ישראל באה אלי וגם ראיתי את הלחץ אשר מצרים לחצים אתם ועתה לך ואשלחך אל פרעה והוצאת את עמי בני ישראל ממצרים ויאמר משה אל האלהים מי אנכי כי אלך אל פרעה וכי אוציא את בני ישראל ממצרים ויאמר כי אהיה עמך וזה לך האות כי אנכי שלחתיך בהוציאך את העם ממצרים תעבדון את האלהים על ההר הזה ויאמר משה אל האלהים הנה אנכי בא אל בני ישראל ואמרתי להם אלהי אבתיכם שלחני אליכם ואמרו לי מה שמו מה אמר אליהם ויאמר אלהים אל משה אהיה אשר אהיה ויאמר כה תאמר אל בני ישראל אהיה שלחני אליכם ויאמר עוד אלהים אל משה כה תאמר אל בני ישראל יהוה אלהי אבתיכם אלהי אברהם ואלהי יצחק ואלהי יעקב שלחני אליכם זה שמי לעולם וזה זכרי לדר ודר לך ואספת את זקני בני ישראל ואמרת אליהם יהוה אלהי אבתיכם נראה אלי אלהי אברהם ויצחק ויעקב לאמר פקד פקדתי אתכם ואת העשוי לכם במצרים ואמרה אעלה אתכם מעני מצרים אל ארץ הכנעני החתי והאמרי והפרזי והגרגשי והחוי והיבוסי אל ארץ זבת חלב ודבש ושמעו לקולך ובאת אתה וזקני ישראל אל מלך מצרים ואמרתם אליו יהוה אלהי העברים נקרא עלינו נלכה נא דרך שלשת ימים במדבר ונזבחה ליהוה אלהינו ואני ידעתי כי לא יתן אתכם מלך מצרים להלך הלוא ביד חזקה ושלחתי את ידי והכיתי את מצרים בכל נפלאותי אשר אעשה בקרבו ואחרי כן ישלח אתכם ונתתי את חן העם הזה בעיני מצרים והיה כי תלכון לא תלכון רקים ושאל איש מאת רעהו ואשה מאת רעותה משכינתה ומגירת ביתה כלי כסף וכלי זהב ושמלות ושמתם על בניכם ועל בנתיכם ונצלתם את מצרים ויען משה ויאמר והן לא יאמנו לי ולא ישמעו לקולי כי יאמרו לא נראה אליך יהוה ויאמר אליו יהוה מה זה בידך ויאמר מטה ויאמר השליכהו ארצה וישלכהו ארצה ויהי לנחש וינס משה מפניו ויאמר יהוה אל משה שלח ידך ואחז בזנבו וישלח ידו ויחזק בו ויהי למטה בכפו למען יאמנו כי נראה אליך יהוה אלהי אבותם אלהי אברהם ואלהי יצחק ואלהי יעקב ויאמר יהוה לו עוד הבא נא ידך בחיקך ויבא ידו בחיקו ויוציאה מחיקו והנה ידו מצרעת כשלג ויאמר השב ידך אל חיקך וישב ידו אל חיקו ויוציאה מחיקו והנה שבה כבשרו והיה אם לא יאמנו לך ולא ישמעו לקול האות הראישון והאמנו לקול האות האחרון והיה אם לא יאמנו גם לשני האתות האלה ולא ישמעו לקולך ולקחת ממימי היאר ושפכת היבשה והיו המים אשר תקח מן היאר יהיו לדם ביבשת ויאמר משה אל יהוה בי אדני לא איש דברים אנכי גם מתמול גם משלשום גם מאז דברך אל עבדך כי כבד פה וכבד לשון אנכי ויאמר יהוה אליו מי שם פה לאדם או מי ישים אלם או חרש או פקח או עור הלוא אנכי יהוה ועתה לך ואנכי אהיה עם פיך והוריתיך אשר תדבר ויאמר בי אדני שלח נא ביד תשלח ויחר אף יהוה במשה ויאמר הלוא אהרן אחיך הלוי ידעתי כי דבר ידבר הוא וגם הנה הוא יצא לקראתך וראך ושמח בלבבו ודברת אליו ושמת את הדברים בפיו ואנכי אהיה עם פיך ועם פיו והוריתי אתכם את אשר תעשון ודבר הוא לך אל העם והיה הוא יהיה לך לפה ואתה תהיה לו לאלהים ואת המטה הזה תקח בידך אשר תעשה בו את האתות וילך משה וישב אל יתרו חתנו ויאמר לו אלכה נא ואשובה אל אחי אשר במצרים ואראה העודם חיים ויאמר יתרו למשה לך לשלום ויאמר יהוה אל משה במדין לך שוב מצרימה כי מתו כל האנשים המבקשים את נפשך ויקח משה את אשתו ואת בניו וירכבם על החמור וישב ארץ מצרים ויקח משה את מטה האלהים בידו ויאמר יהוה אל משה בלכתך לשוב מצרימה ראה את כל המופתים אשר שמתי בידך ועשיתם לפני פרעה ואני אחזיק את לבו ולא ישלח את העם ואמרת אל פרעה כה אמר יהוה בני בכורי ישראל ואמר אליך שלח את בני ויעבדני ותמאן לשלחו הנה אנכי הרג את בנך בכורך ויהי בדרך במלון ויפגשהו יהוה ויבקש המיתו ותקח צפורה צר ותכרת את ערלת בנה ותגיע לרגליו ותאמר כי חתן דמים אתה לי וירף ממנה אז אמרה חתן דמים למלות ויאמר יהוה אל אהרן לך לקראת משה המדברה וילך ויפגשהו בהר האלהים וישק לו ויגד משה לאהרן את כל דברי יהוה אשר שלחו ואת כל האתות אשר צוהו וילכו משה ואהרן ויאספו את כל זקני בני ישראל וידבר אהרן את כל הדברים אשר דבר יהוה אל משה ויעש האתות לעיני העם ויאמנו העם וישמעו כי פקד יהוה את בני ישראל וכי ראה את ענים ויקדו וישתחוו ואחר באו משה ואהרן ויאמרו אל פרעה כה אמר יהוה אלהי ישראל שלח את עמי ויחגו לי במדבר ויאמר פרעה מי יהוה אשר אשמע בקולו לשלח את ישראל לא ידעתי את יהוה וגם את ישראל לא אשלח ויאמרו אלהי העברים נקרא עלינו נלכה נא המדברה דרך שלשת ימים ונזבחה ליהוה אלהינו פן יפגענו בדבר או בחרב ויאמר אליהם מלך מצרים למה משה ואהרן תפרידו את העם ממעשיו לכו לסבלתיכם ויאמר פרעה הן רבים עתה מעם הארץ והשבתם אתם מסבלותם ויצו פרעה ביום ההוא את הנגשים בעם ואת שוטריו לאמר לא תוסיפון לתת תבן לעם ללבן לבנים כתמול שלשום הם ילכו יקששו להם תבן ואת מתכנת הלבנים אשר הם עשים תמול שלשום תשימו עליהם לא תגרעו ממנו כי נרפים הם על כן הם צעקים לאמר נלכה נזבחה לאלהינו תכבד העבדה על האנשים וישעו בה ולא ישעו בדברי שקר ויצאו נגשי העם ושוטריו וידברו אל העם לאמר כה אמר פרעה אינני נתן לכם תבן אתם לכו קחו לכם תבן מאשר תמצאו כי אין נגרע מעבדתכם דבר ויפץ העם בכל ארץ מצרים לקשש קש לתבן והנגשים אצוים בעם לאמר כלו מעשיכם דבר יום ביומו כאשר בהיות התבן נתן לכם ויכו שוטרי בני ישראל אשר שמו עליהם נגשי פרעה לאמר מדוע לא כליתם חקכם ללבן כתמול שלשום גם תמול גם היום ויבאו שוטרי בני ישראל ויצעקו אל פרעה לאמר למה תעשה כה לעבדיך תבן אין נתן לעבדיך ולבנים אמרים לנו עשו והנה עבדיך מכים וחטאת עמך ויאמר נרפים אתם נרפים על כן אתם אמרים נלכה נזבחה ליהוה ועתה לכו עבדו ותבן לא ינתן לכם ותכן הלבנים תתנו ויראו שוטרי בני ישראל אתם ברע לאמר לא יגרע מלבניכם דבר יום ביומו ויפגעו את משה ואת אהרן נצבים לקראתם בצאתם מאת פני פרעה ויאמרו אליהם יראה יהוה עליכם וישפט אשר הבאשתם את ריחנו בעיני פרעה ובעיני עבדיו לתת חרב בידו להרגנו וישב משה אל יהוה ויאמר אדני למה הרעת לעם הזה ולמה זה שלחתני ומאז באתי אל פרעה לדבר בשמך הרע לעם הזה והצל לא הצלת את עמך ויאמר יהוה אל משה אתה תראה את אשר אעשה לפרעה כי ביד חזקה ישלחם וביד חזקה יגרשם מארצו וידבר יהוה אל משה ויאמר אליו אני יהוה ואראה אל אברהם ואל יצחק ואל יעקב באל שדי ושמי יהוה לא נודעתי להם וגם הקמתי את בריתי אתם לתת להם את ארץ כנען את ארץ מגריהם אשר גרו בה וגם אני שמעתי את נקאת בני ישראל אשר מצרים מעבדים אתם ואזכרה את בריתי לכן אמר לבני ישראל אני יהוה והוצאתי אתכם מתחת סבלות מצרים והצלתי אתכם מעבדתם וגאלתי אתכם בזרוע נטויה ובמשפטים גדלים ולקחתי אתכם לי לעם והייתי לכם לאלהים וידעתם כי אני יהוה אלהיכם המוצא אתכם מתחת סבלות מצרים והבאתי אתכם אל הארץ אשר נשאתי את ידי לתת אתה לאברהם ליצחק וליעקב ונתתי אתה לכם מורשה אני יהוה וידבר משה כן לבני ישראל ולא שמעו אל משה מקצר רוח ומעבדה קשה ויאמרו אל משה חדל נא ממנו ונעבדה את מצרים כי טוב לנו עבד את מצרים ממותנו במדבר וידבר יהוה אל משה לאמר בא דבר אל פרעה מלך מצרים וישלח את בני ישראל מארצו וידבר משה לפני יהוה לאמר הן בני ישראל לא שמעו אלי ואיך ישמעני פרעה ואני ערל שפתים וידבר יהוה אל משה ואל אהרן ויצום אל בני ישראל ואל פרעה מלך מצרים להוציא את בני ישראל מארץ מצרים ואלה ראשי בית אבותם בני ראובן בכור ישראל חנוך ופלוא חצרון וכרמי אלה משפחות ראובן ובני שמעון ימואל וימין ואחד ויכין וצהר ושאול בן הכנענית אלה משפחות שמעון ואלה שמות בני לוי לתולדתם גרשון קהת ומררי ושני חיי לוי שבע ושלשים ומאת שנה ובני גרשון לבני ושמעי למשפחותם ובני קהת עמרם ויצהר חברון ועזיאל ושני חיי קהת שלש ושלשים ומאת שנה ובני מררי מחלי ומושי אלה משפחות הלוי לתולדתם ויקח עמרם את יוכבד דדתו לו לאשה ותלד לו את אהרן ואת משה ואת מרים אחותם ושני חיי עמרם שש ושלשים ומאת שנה ובני יצהר קרח ונפג וזכרי ובני עזיאל מישאל ואליצפן וסתרי ויקח אהרן את אלישבע בת עמינדב אחות נחשון לו לאשה ותלד לו את נדב ואת אביהוא את אלעזר ואת איתמר ובני קרח אסור ואלקנה ואביסף אלה משפחות הקרחי ואלעזר בן אהרן לקח לו מבנות פוטאל לו לאשה ותלד לו את פינחס אלה ראשי אבות הלוי למשפחותם הוא אהרן ומשה אשר אמר יהוה להם הוציאו את בני ישראל מארץ מצרים על צבאתם הם המדברים אל פרעה מלך מצרים להוציא את בני ישראל מארץ מצרים הוא משה ואהרן ויהי ביום דבר יהוה אל משה בארץ מצרים וידבר יהוה אל משה לאמר אני יהוה דבר אל פרעה מלך מצרים את כל אשר אני דבר אליך ויאמר משה לפני יהוה הן אני ערל שפתים ואיך ישמעני פרעה ויאמר יהוה אל משה ראה נתתיך אלהים לפרעה ואהרן אחיך יהיה נביאך אתה תדבר את כל אשר אצוך ואהרן אחיך ידבר אל פרעה ושלח את בני ישראל מארצו ואני אקשה את לב פרעה והרביתי את אתותי ואת מופתי בארץ מצרים ולא ישמע אליכם פרעה ונתתי את ידי במצרים והוצאתי את צבאתי את עמי בני ישראל מארץ מצרים במשפטים גדלים וידעו כל מצרים כי אני יהוה בנטתי את ידי על מצרים והוצאתי את עמי בני ישראל מתוכם ויעש משה ואהרן כאשר צוה יהוה אתם כן עשו ומשה בן שמנים שנה ואהרן בן שלש ושמנים שנה בדברם אל פרעה וידבר יהוה אל משה ואל אהרן לאמר כי ידבר אליכם פרעה לאמר תנו לכם אות או מופת ואמרת אל אהרן קח את מטך והשליך לפני פרעה ויהי לתנין ויבא משה ואהרן לפני פרעה ויעשו כן כאשר צוה יהוה וישליך אהרן את מטהו לפני פרעה ולפני עבדיו ויהי לתנין ויקרא גם פרעה לחכמים ולמכשפים ויעשו גם הם חרטמי מצרים בלחטיהם כן וישלכו איש מטהו ויהיו לתנינים ויבלע מטה אהרן את מטותם ויחזק לב פרעה ולא שמע אליהם כאשר דבר יהוה וידבר יהוה אל משה כבד לב פרעה מאן לשלח את העם לך אל פרעה בבקר הנה הוא יצא המים ונצבת לקראתו על שפת היאר והמטה אשר נהפך לנחש תקח בידך ואמרת אליו יהוה אלהי העברים שלחני אליך לאמר שלח את עמי ויעבדני במדבר והנה לא שמעת עד כה כה אמר יהוה בזאת תדע כי אני יהוה הנה אנכי מכה במטה אשר בידי על המים אשר ביאר ונהפכו לדם והדגה אשר ביאר תמות ובאש היאר ונלאו מצרים לשתות מים מן היאר וילך משה ואהרן אל פרעה ויאמרו אליו יהוה אלהי העברים שלחנו אליך לאמר שלח את עמי ויעבדני במדבר והנה לא שמעת עד כה כה אמר יהוה בזאת תדע כי אני יהוה הנה אנכי מכה במטה אשר בידי על המים אשר ביאר ונהפכו לדם והדגה אשר ביאר תמות ובאש היאר ונלאו מצרים לשתות מים מן היאר ויאמר יהוה אל משה אמר אל אהרן קח את מטך ונטה את ידך על מימי מצרים על נהרותם ועל יאריהם ועל אגמיהם ועל כל מקוה מימיהם ויהיו דם ויהי הדם בכל ארץ מצרים ובעצים ובאבנים ויעשו כן משה ואהרן כאשר צוה יהוה וירם במטהו ויך את המים אשר ביאר לעיני פרעה ולעיני עבדיו ויהפכו כל המים אשר ביאר לדם והדגה אשר ביאר מתה ויבאש היאר ולא יכלו מצרים לשתות מים מן היאר ויהי הדם בכל ארץ מצרים ויעשו כן חרטמי מצרים בלחטיהם ויחזק לב פרעה ולא שמע אליהם כאשר דבר יהוה ויפן פרעה ויבא אל ביתו ולא שת לבו גם לזאת ויחפרו כל מצרים סביבת היאר מים לשתות כי לא יכלו לשתות ממימי היאר וימלאו שבעת ימים אחרי הכות יהוה את היאר ויאמר יהוה אל משה בא אל פרעה ודברת אליו כה אמר יהוה שלח את עמי ויעבדני ואם מאן אתה לשלח הנה אנכי נגף את כל גבולך בצפרדעים ושרץ היאר צפרדעים ועלו ובאו בבתיך ובחדרי משכביך ועל מטתיך ובבתי עבדיך ובעמך ובתנוריך ובמשארתיך ובך ובעמך ובכל עבדיך יעלו הצפרדעים ויבא משה ואהרן אל פרעה וידברו אליו כה אמר יהוה שלח את עמי ויעבדני ואם מאן אתה לשלח הנה אנכי נגף את כל גבולך בצפרדעים ושרץ היאר צפרדעים ועלו ובאו בבתיך ובחדרי משכביך ועל מטתיך ובבתי עבדיך ובעמך ובתנוריך ובמשארתיך ובך ובעמך ובכל עבדיך יעלו הצפרדעים ויאמר יהוה אל משה אמר אל אהרן נטה את ידך במטך על הנהרות ועל היארים ועל האגמים והעל את הצפרדעים על ארץ מצרים ויאמר משה אל אהרן נטה את ידך במטך ותעל הצפרדע על ארץ מצרים ויט אהרן את ידו על מימי מצרים ותעל הצפרדע ותכס את ארץ מצרים ויעשו כן חרטמי מצרים בלחטיהם ויעלו הצפרדעים על ארץ מצרים ויקרא פרעה למשה ולאהרן ויאמר העתירו אל יהוה ויסר הצפרדעים ממני ומעמי ואשלח את העם ויזבחו ליהוה ויאמר משה אל פרעה התפאר עלי למתי אעתיר לך ולעבדיך ולעמך להכרית הצפרדעים ממך ומבתיך ומעבדיך ומעמך רק ביאר תשארנה ויאמר למחר ויאמר כדבריך למען תדע כי אין כיהוה אלהינו וסרו הצפרדעים ממך ומבתיך ומעבדיך ומעמך רק ביאר תשארנה ויצא משה ואהרן מעם פרעה ויצעק משה אל יהוה על דבר הצפרדעים אשר שם לפרעה ויעש יהוה כדבר משה וימתו הצפרדעים מן הבתים ומן החצרות ומן השדות ויצברו אתם חמרים חמרים ותבאש הארץ וירא פרעה כי היתה הרוחה ויכבד את לבו ולא שמע אליהם כאשר דבר יהוה ויאמר יהוה אל משה אמר אל אהרן נטה את ידך במטך והך את עפר הארץ ויהי לכנים בכל ארץ מצרים ויעשו כן ויט אהרן את ידו במטהו ויך את עפר הארץ ותהי הכנים באדם ובבהמה כל עפר הארץ היה כנים בכל ארץ מצרים ויעשו כן החרטמים בלחטיהם להוציא את הכנים ולא יכלו ותהי הכנים באדם ובבהמה ויאמרו החרטמים אל פרעה אצבע אלהים היא ויחזק לב פרעה ולא שמע אליהם כאשר דבר יהוה ויאמר יהוה אל משה השכם בבקר והתיצב לפני פרעה הנה הוא יצא המים ואמרת אליו כה אמר יהוה שלח את עמי ויעבדני כי אם אינך משלח את עמי הנני משלח בך ובעבדיך ובעמך ובבתיך את הערב ומלאו בתי מצרים את הערב וגם האדמה אשר הם עליה והפליתי ביום ההוא את ארץ גשן אשר עמי עמד עליה לבלתי היות שם ערב למען תדע כי אני יהוה בקרב הארץ ושמתי פדות בין עמי ובין עמך למחר יהיה האות הזה ויבא משה ואהרן אל פרעה ויאמרו אליו כה אמר יהוה שלח את עמי ויעבדני כי אם אינך משלח את עמי הנני משלח בך ובעבדיך ובעמך ובבתיך את הערב ומלאו בתי מצרים את הערב וגם האדמה אשר הם עליה והפליתי ביום ההוא את ארץ גשן אשר עמי עמד עליה לבלתי היות שם ערב למען תדע כי אני יהוה בקרב הארץ ושמתי פדות בין עמי ובין עמך למחר יהיה האות הזה ויעש יהוה כן ויבא ערב כבד מאד ביתה פרעה ובית עבדיו בכל ארץ מצרים ותשחת הארץ מפני הערב ויקרא פרעה למשה ולאהרן ויאמר לכו זבחו לאלהיכם בארץ ויאמר משה לא נכון לעשות כן כי תועבת מצרים נזבח ליהוה אלהינו הן נזבח את תועבת מצרים לעיניהם ולא יסקלנו דרך שלשת ימים נלכה במדבר ונזבחה ליהוה אלהינו כאשר יאמר אלינו ויאמר פרעה אנכי אשלח אתכם וזבחתם ליהוה אלהיכם במדבר רק הרחיק לא תרחיקו ללכת העתירו בעדי ויאמר משה הנה אנכי יצא מעמך והעתרתי אל יהוה וסר הערב מפרעה ומעבדיו ומעמו מחר רק אל יסף פרעה התל לבלתי שלח את העם לזבח ליהוה ויצא משה מעם פרעה ויעתר אל יהוה ויעש יהוה כדבר משה ויסר הערב מפרעה ומעבדיו ומעמו לא נשאר אחד ויכבד פרעה את לבו גם בפעם הזאת ולא שלח את העם ויאמר יהוה אל משה בא אל פרעה ואמרת אליו כה אמר יהוה אלהי העברים שלח את עמי ויעבדני כי אם מאן אתה לשלח ועודך מחזק בם הנה יד יהוה היה במקניך אשר בשדה בסוסים ובחמרים ובגמלים בבקר ובצאן דבר כבד מאד והפלא יהוה בין מקנה ישראל ובין מקנה מצרים ולא ימות מכל לבני ישראל דבר וישם יהוה מועד לאמר מחר יעשה יהוה את הדבר הזה בארץ ויבא משה ואהרן אל פרעה ויאמרו אליו כה אמר יהוה אלהי העברים שלח את עמי ויעבדני כי אם מאן אתה לשלח ועודך מחזק בם הנה יד יהוה היה במקניך אשר בשדה בסוסים ובחמרים ובגמלים בבקר ובצאן דבר כבד מאד והפלא יהוה בין מקנה ישראל ובין מקנה מצרים ולא ימות מכל לבני ישראל דבר מחר יעשה יהוה את הדבר הזה בארץ ויעש יהוה את הדבר הזה ממחרת וימת כל מקנה מצרים וממקנה בני ישראל לא מת אחד וישלח פרעה והנה לא מת ממקנה בני ישראל עד אחד ויכבד לב פרעה ולא שלח את העם ויאמר יהוה אל משה ואל אהרן קחו לכם מלוא חפניכם פיח כבשן וזרקו משה השמים לעיני פרעה והיה לאבק על כל ארץ מצרים והיה על האדם ועל הבהמה לשחין פרח אבעבעות בכל ארץ מצרים ויקחו את פיח הכבשן ויעמדו לפני פרעה ויזרק אתו משה השמים ויהי שחין אבעבעות פרח באדם ובבהמה ולא יכלו החרטמים לעמד לפני משה מפני השחין כי היה השחין בחרטמים ובכל מצרים ויחזק יהוה את לב פרעה ולא שמע אליהם כאשר דבר יהוה אל משה ויאמר יהוה אל משה השכם בבקר והתיצב לפני פרעה ואמרת אליו כה אמר יהוה אלהי העברים שלח את עמי ויעבדני כי בפעם הזאת אני שלח את כל מגפתי על לבך ובעבדיך ובעמך בעבור תדע כי אין כמוני בכל הארץ כי עתה שלחתי את ידי ואכה אתך ואת עמך בדבר ותכחד מן הארץ ואולם בעבור זאת העמדתיך בעבור הראתיך את כחי ולמען ספר שמי בכל הארץ עודך מסתולל בעמי לבלתי שלחם הנני ממטיר כעת מחר ברד כבד מאד אשר לא היה כמהו במצרים למיום היסדה ועד עתה ועתה שלח העז את מקניך ואת כל אשר לך בשדה כל האדם והבהמה אשר ימצא בשדה ולא יאסף הביתה וירד עליהם הברד ומתו ויבא משה ואהרן אל פרעה ויאמרו אליו כה אמר יהוה אלהי העברים שלח את עמי ויעבדני כי בפעם הזאת אני שלח את כל מגפתי על לבך ובעבדיך ובעמך בעבור תדע כי אין כמוני בכל הארץ כי עתה שלחתי את ידי ואכה אתך ואת עמך בדבר ותכחד מן הארץ ואולם בעבור זאת העמדתיך בעבור הראתיך את כחי ולמען ספר שמי בכל הארץ עודך מסתולל בעמי לבלתי שלחם הנני ממטיר כעת מחר ברד כבד מאד אשר לא היה כמהו במצרים למיום היסדה ועד עתה ועתה שלח העז את מקניך ואת כל אשר לך בשדה כל האדם והבהמה אשר ימצא בשדה ולא יאסף הביתה וירד עליהם הברד ומתו הירא את דבר יהוה מעבדי פרעה הניס את עבדיו ואת מקנהו אל הבתים ואשר לא שם לבו על דבר יהוה ויעזב את עבדיו ואת מקנהו בשדה ויאמר יהוה אל משה נטה את ידך על השמים ויהי ברד בכל ארץ מצרים על האדם ועל הבהמה ועל כל עשב השדה בארץ מצרים ויט משה את מטהו על השמים ויהוה נתן קולות וברד ותהלך אש ארצה וימטיר יהוה ברד על ארץ מצרים ויהי הברד ואש מתלקחת בתוך הברד כבד מאד אשר לא היה כמהו במצרים מאז היתה לגוי ויך הברד בארץ מצרים את כל אשר בשדה מאדם עד בהמה ואת כל עשב השדה הכה הברד ואת כל עץ השדה שבר רק בארץ גשן אשר שם בני ישראל לא היה ברד וישלח פרעה ויקרא למשה ולאהרן ויאמר אליהם חטאתי הפעם יהוה הצדיק ואני ועמי הרשעים העתירו אל יהוה ורב מהיות קולות אלהים וברד ואשלח אתכם ולא תוסיפון לעמד ויאמר אליו משה כצאתי את העיר אפרש כפי אל יהוה והקולות יחדלון והברד לא יהיה עוד למען תדע כי ליהוה הארץ ואתה ועבדיך ידעתי כי טרם תיראון מפני אדני יהוה והפשתה והשערה נכו כי השערה אביב והפשתה גבעל והחטה והכסמת לא נכו כי אפלות הנה ויצא משה מעם פרעה את העיר ויפרש כפיו אל יהוה ויחדלו הקולות והברד והמטר לא נתך ארצה וירא פרעה כי חדל הברד והמטר והקולות ויסף לחטא ויכבד לבו הוא ועבדיו ויחזק לב פרעה ולא שלח את בני ישראל כאשר דבר יהוה ביד משה ויאמר יהוה אל משה בא אל פרעה כי אני הכבדתי את לבו ואת לב עבדיו למען שתי אתותי אלה בקרבו ולמען תספר באזני בנך ובן בנך את אשר התעללתי במצרים ואת אתותי אשר שמתי בם וידעתם כי אני יהוה אלהיכם ואמרת אל פרעה כה אמר יהוה אלהי העברים עד מתי מאנת לענות מפני שלח את עמי ויעבדני כי אם מאן אתה לשלח את עמי הנני מביא מחר ארבה בגבולך וכסה את עין הארץ ולא יכל לראות את הארץ ואכל את יתר הפלטה הנשארת לכם מן הברד ואכל את כל עשב הארץ ואת כל פרי העץ הצמח לכם מן השדה ומלאו בתיך ובתי כל עבדיך ובתי כל מצרים אשר לא ראו אבתיך ואבות אבתיך מיום היותם על האדמה עד היום הזה ויבא משה ואהרן אל פרעה ויאמרו אליו כה אמר יהוה אלהי העברים עד מתי מאנת לענות מפני שלח את עמי ויעבדני כי אם מאן אתה לשלח את עמי הנני מביא מחר ארבה בגבולך וכסה את עין הארץ ולא יכל לראות את הארץ ואכל את יתר הפלטה הנשארת לכם מן הברד ואכל את כל עשב הארץ ואת כל פרי העץ הצמח לכם מן השדה ומלאו בתיך ובתי כל עבדיך ובתי כל מצרים אשר לא ראו אבתיך ואבות אבתיך מיום היותם על האדמה עד היום הזה ויפן ויצא מעם פרעה ויאמרו עבדי פרעה אליו עד מתי יהיה זה לנו למוקש שלח את האנשים ויעבדו את יהוה אלהיהם הטרם תדע כי אבדה מצרים וישב את משה ואת אהרן אל פרעה ויאמר אליהם לכו עבדו את יהוה אלהיכם מי ומי ההלכים ויאמר משה בנערינו ובזקנינו נלך בבנינו ובבנתינו בצאננו ובבקרנו נלך כי חג יהוה לנו ויאמר אליהם יהיה כן יהוה עמכם כאשר אשלח אתכם ואת טפכם ראו כי רעה נגד פניכם לכן לכו נא הגברים ועבדו את יהוה כי אתה אתם מבקשים ויגרשו אתם מאת פני פרעה ויאמר יהוה אל משה נטה את ידך על ארץ מצרים בארבה ויעל על ארץ מצרים ויאכל את כל עשב הארץ ואת כל פרי העץ אשר השאיר הברד ויט משה את ידו על ארץ מצרים ויהוה נהג רוח קדים בארץ כל היום ההוא וכל הלילה הבקר היה ורוח הקדים נשא את הארבה ויעל הארבה על כל ארץ מצרים וינח בכל גבול מצרים כבד מאד לפניו לא היה כן ארבה כמהו ואחריו לא יהיה כן ויכס את עין כל הארץ ותחשך הארץ ויאכל את כל עשב הארץ ואת כל פרי העץ אשר הותיר הברד ולא נותר כל ירק בעץ ובעשב השדה בכל ארץ מצרים וימהר פרעה לקרא למשה ולאהרן ויאמר חטאתי ליהוה אלהיכם ולכם ועתה שאו נא חטאתי אך הפעם העתירו אל יהוה אלהיכם ויסר מעלי רק את המות הזה ויצא מעם פרעה ויעתר אל יהוה ויהפך יהוה רוח ים חזק מאד וישא את הארבה ויתקעהו ים סוף לא נשאר ארבה אחד בכל גבול מצרים ויחזק יהוה את לב פרעה ולא שלח את בני ישראל ויאמר יהוה אל משה נטה את ידך על השמים ויהי חשך על ארץ מצרים וימש החשך ויט משה את ידו על השמים ויהי חשך אפלה בכל ארץ מצרים שלשת ימים לא ראו איש את אחיו ולא קמו איש מתחתיו שלשת ימים ולכל בני ישראל היה אור במושבתם ויקרא פרעה למשה ולאהרן ויאמר לכו עבדו את יהוה רק צאנכם ובקרכם יצג גם טפכם ילך עמכם ויאמר משה גם אתה תתן בידנו זבחים ועלות ועשינו ליהוה אלהינו וגם מקנינו ילך עמנו לא תשאר פרסה כי ממנו נקח לעבד את יהוה אלהינו ואנחנו לא נדע מה נעבד את יהוה עד באנו שמה ויחזק יהוה את לב פרעה ולא אבה לשלחם ויאמר לו פרעה לך לך מעלי השמר לך אל תוסיף ראות פני כי ביום ראותך פני תמות ויאמר משה כן דברת לא אוסיף עוד ראות פניך ויאמר יהוה אל משה עוד נגע אחד אביא על פרעה ועל מצרים ואחרי כן ישלח אתכם מזה כשלחו כלה גרש יגרש אתכם מזה דברו נא באזני העם וישאלו איש מאת רעהו ואשה מאת רעותה כלי כסף וכלי זהב ושמלות ונתתי את חן העם הזה בעיני מצרים והשאלום וכחצית הלילה אני יצא בתוך ארץ מצרים ומת כל בכור בארץ מצרים מבכור פרעה הישב על כסאו ועד בכור השפחה אשר אחר הרחים ועד בכור כל בהמה והיתה צעקה גדלה במצרים אשר כמוה לא נהיתה וכמוה לא תוסיף ולכל בני ישראל לא יחרץ כלב לשנו למאיש ועד בהמה למען תדע אשר יפלא יהוה בין מצרים ובין ישראל וגם האיש משה גדל מאד בארץ מצרים בעיני עבדי פרעה ובעיני העם ויאמר משה אל פרעה כה אמר יהוה בני בכורי ישראל ואמר אליך שלח את בני ויעבדני ותמאן לשלחו הנה יהוה הרג את בנך בכורך ויאמר משה כה אמר יהוה כחצית הלילה אני יצא בתוך ארץ מצרים ומת כל בכור בארץ מצרים מבכור פרעה הישב על כסאו ועד בכור השפחה אשר אחר הרחים ועד בכור כל בהמה והיתה צעקה גדלה במצרים אשר כמוה לא נהיתה וכמוה לא תוסיף ולכל בני ישראל לא יחרץ כלב לשנו למאיש ועד בהמה למען תדע אשר יפלא יהוה בין מצרים ובין ישראל וירדו כל עבדיך אלה אלי וישתחוו לי לאמר צא אתה וכל העם אשר ברגליך ואחרי כן אצא ויצא מעם פרעה בחרי אף ויאמר יהוה אל משה לא ישמע אליכם פרעה למען רבות מופתי בארץ מצרים ומשה ואהרן עשו את כל המופתים האלה לפני פרעה ויחזק יהוה את לב פרעה ולא שלח את בני ישראל מארצו ויאמר יהוה אל משה ואל אהרן בארץ מצרים לאמר החדש הזה לכם ראש החדשים ראישון הוא לכם לחדשי השנה דברו נא אל כל עדת בני ישראל לאמר בעשור לחדש הזה ויקחו להם איש שה לבית אבות שה לבית ואם ימעט הבית מהיות משה ולקח הוא ושכינו הקרוב אל ביתו במכסות נפשות איש לפי אכלו תכסו על השה שה תמים זכר בן שנה יהיה לכם מן הכשבים ומן העזים תקחו והיה לכם למשמרת עד ארבעה עשר יום לחדש הזה ושחטו אתו כל קהל עדת בני ישראל בין הערבים ולקחו מן הדם ונתנו על שתי המזזות ועל המשקוף על הבתים אשר יאכלו אתו בהם ואכלו את הבשר בלילה הזה צלי אש ומצות על מררים יאכלהו אל תאכלו ממנו נא ובשל מבשל במים כי אם צלי אש ראשו על כרעיו ועל קרבו ולא תותירו ממנו עד בקר והנותר ממנו עד בקר באש תשרפו וככה תאכלו אתו מתניכם חגרים נעליכם ברגליכם ומקליכם בידיכם ואכלתם אתו בחפזון פסח הוא ליהוה ועברתי בארץ מצרים בלילה הזה והכיתי כל בכור בארץ מצרים מאדם עד בהמה ובכל אלהי מצרים אעשה שפטים אני יהוה והיה הדם לכם לאות על הבתים אשר אתם שם וראיתי את הדם ופסחתי עליכם ולא יהיה בכם נגף למשחית בהכותי בארץ מצרים והיה היום הזה לכם לזכרון וחגתם אתו חג ליהוה לדרתיכם חקת עולם תחגהו שבעת ימים מצות תאכלו אך ביום הראישון תשביתו שאר מבתיכם כי כל אכל חמץ ונכרתה הנפש ההיא מישראל מיום הראישון ועד יום השביעי וביום הראישון מקרא קדש וביום השביעי מקרא קדש יהיה לכם כל מלאכה לא יעשה בהם אך אשר יאכל לכל נפש הוא לבדו יעשה לכם ושמרתם את המצוה כי בעצם היום הזה הוצאתי את צבאתיכם מארץ מצרים ושמרתם ועשיתם את היום הזה לדרתיכם חקת עולם בראישון בארבעה עשר יום לחדש בערב תאכלו מצות עד יום אחד ועשרים לחדש בערב שבעת ימים שאר לא ימצא בבתיכם כי כל אכל מחמצת ונכרתה הנפש ההיא מעדת ישראל בגר ובאזרח הארץ כל מחמצת לא תאכלו בכל מושבתיכם תאכלו מצות ויקרא משה לכל זקני ישראל ויאמר אליהם משכו קחו לכם צאן למשפחותיכם ושחטו הפסח ולקחתם אגדת אזוב וטבלתם בדם אשר בסף והגעתם על המשקף ועל שתי המזזות מן הדם אשר בסף ואתם אל תצאו איש מפתח ביתו עד בקר ועבר יהוה לנגף את מצרים וראה את הדם על המשקף ועל שתי המזזות ופסח יהוה על הפתח ולא יתן המשחית לבוא אל בתיכם לנגף ושמרתם את הדבר הזה לחק לך ולבניך עד עולם והיה כי תבאו אל הארץ אשר יתן יהוה לכם כאשר דבר ושמרתם את העבדה הזאת בחדש הזה והיה כי יאמרו אליכם בניכם מה העבדה הזאת לכם ואמרתם זבח פסח הוא ליהוה אשר פסח על בתי בני ישראל במצרים בנגפו את מצרים ואת בתינו הציל ויקדו העם וישתחוו וילכו ויעשו בני ישראל כאשר צוה יהוה את משה ואת אהרן כן עשו ויהי בחצי הלילה ויהוה הכה כל בכור בארץ מצרים מבכור פרעה הישב על כסאו ועד בכור השבי אשר בבית הבור וכל בכור בהמה ויקם פרעה לילה הוא וכל עבדיו וכל מצרים ותהי צעקה גדלה במצרים כי אין בית אשר אין שם מת ויקרא למשה ולאהרן לילה ויאמר קומו צאו מתוך עמי גם אתם גם בני ישראל ולכו עבדו את יהוה כדבריכם גם צאנכם גם בקרכם קחו כאשר דברתם ולכו וברכתם גם אתי ותחזק מצרים על העם למהר לשלחם מן הארץ כי אמרו כלנו מיתים וישא העם את בצקו טרם יחמץ משארתם צררות בשמלותם על שכמם ובני ישראל עשו כדבר משה וישאלו ממצרים כלי כסף וכלי זהב ושמלות ויהוה נתן את חן העם בעיני מצרים וישאילום וינצלו את מצרים ויסעו בני ישראל מרעמסס סכותה כשש מאות אלף רגלאי הגברים לבד מטף וגם ערב רב עלה אתם וצאן ובקר מקנה כבד מאד ויאפו את הבצק אשר הוציאו ממצרים עגות מצות כי לא חמץ כי גרשום מצרים ולא יכלו להתמהמה וגם צדה לא עשו להם ומושב בני ישראל ואבותם אשר ישבו בארץ כנען ובארץ מצרים שלשים שנה וארבע מאות שנה ויהי מקץ שלשים שנה וארבע מאות שנה ויהי בעצם היום הזה יצאו כל צבאות יהוה מארץ מצרים לילה שמרים הוא ליהוה להוציאם מארץ מצרים הוא הלילה הזה ליהוה שמרים לכל בני ישראל לדרותם ויאמר יהוה אל משה ואל אהרן זאת חקת הפסח כל בן נכר לא יאכל בו וכל עבד איש מקנת כספו ומלת אתו אז יאכל בו תושב ושכיר לא יאכל בו בבית אחד יאכל לא תוציאו מן הבית מן הבשר החוצה ועצם לא תשברו בו כל עדת ישראל יעשו אתו וכי יגור אתכם גר ועשה פסח ליהוה המול לו כל זכר ואז יקרב לעשותו והיה כאזרח הארץ וכל ערל לא יאכל בו תורה אחת יהיה לאזרח ולגר הגר בתוככם ויעשו כל בני ישראל כאשר צוה יהוה את משה ואת אהרן כן עשו ויהי בעצם היום הזה הוציא יהוה את בני ישראל מארץ מצרים על צבאתם וידבר יהוה אל משה לאמר קדש לי כל בכור פטר כל רחם בבני ישראל באדם ובבהמה לי הוא ויאמר משה אל העם זכרו את היום הזה אשר יצאתם בו מארץ מצרים מבית עבדים כי בחזק יד הוציא יהוה אתכם מזה ולא יאכל חמץ היום ואתם יוצאים בחדש האביב והיה כי יביאך יהוה אלהיך אל ארץ הכנעני החתי והאמרי והפרזי והגרגשי והחוי והיבוסי אשר נשבע לאבתיך לתת לך ארץ זבת חלב ודבש ועבדת את העבדה הזאת בחדש הזה ששת ימים תאכל מצות וביום השביעי חג ליהוה מצות יאכל את שבעת הימים לא יראה לך חמץ ולא יראה לך שאר בכל גבולך והגדת לבנך ביום ההוא לאמר בעבור זה עשה יהוה לי בצאתי ממצרים והיו לך לאות על ידיך ולזכרון בין עיניך למען תהיה תורת יהוה בפיך כי ביד חזקה הוציאך יהוה ממצרים ושמרת את החקה הזאת למועדה מימים ימימה והיה כי יביאך יהוה אלהיך אל ארץ הכנעני כאשר נשבע לך ולאבתיך ונתנה לך והעברת כל פטר רחם ליהוה וכל פטר שגר בהמה אשר יהיו לך הזכרים ליהוה וכל פטר חמור תפדה בשה ואם לא תפדנו וערפתו וכל בכור אדם בבניך תפדה והיה כי ישאלך בנך מחר לאמר מה זאת ואמרת אליו בחזק יד הוציאנו יהוה ממצרים מבית עבדים ויהי כי הקשה פרעה לשלחנו ויהרג יהוה כל בכור בארץ מצרים מבכור אדם עד בכור בהמה על כן אני זבח ליהוה כל פטר רחם הזכרים וכל בכור אדם בבני אפדה והיו לך לאות על ידיך ולטטפות בין עיניך כי בחזק יד הוציאך יהוה ממצרים ויהי בשלח פרעה את העם ולא נחם אלהים דרך ארץ פלשתים כי קרוב הוא כי אמר אלהים פן ינחם העם בראותם מלחמה ושבו מצרימה ויסב אלהים את העם דרך מדבר ים סוף וחמישים עלו בני ישראל מארץ מצרים ויקח משה את עצמות יוסף עמו כי השבע השביע יוסף את בני ישראל לאמר פקד יפקד אלהים אתכם והעליתם את עצמתי מזה אתכם ויסעו מסכות ויחנו באתם אשר בקצה המדבר ויהוה הלך לפניהם יומם בעמוד ענן נחתם דרך ולילה בעמוד אש להאיר להם ללכת יומם ולילה לא ימוש עמוד הענן יומם ועמוד אש לילה לפני העם וידבר יהוה אל משה לאמר דבר אל בני ישראל וישובו ויחנו לפני פי החירת בין מגדל ובין הים לפני בעל צפון נכחו תחנו על הים ואמר פרעה לבני ישראל נבכים הם בארץ סגר עליהם המדבר והחזקתי את לב פרעה ורדף אחריהם ואכבדה בפרעה ובכל חילו וידעו מצרים כי אני יהוה ויעשו כן ויגד למלך מצרים כי ברח העם ויהפך לב פרעה ועבדיו על העם ויאמרו מה זאת עשינו כי שלחנו את ישראל מעבדנו ויאסר את רכבו ואת עמו לקח עמו ויקח שש מאות רכב בחור וכל רכב מצרים ושלישים על כלו ויחזק יהוה את לב פרעה מלך מצרים וירדף אחרי בני ישראל ובני ישראל יוצאים ביד רמה וירדפו מצרים אחריהם וישגו אתם חנים על הים כל סוס רכב פרעה ופרשיו וחילו על פי החירת לפני בעל צפון ופרעה הקריב וישאו בני ישראל את עיניהם ויראו והנה מצרים נסעים אחריהם וייראו מאד ויצעקו בני ישראל אל יהוה ויאמרו אל משה המבלי אין קברים במצרים לקחתנו למות במדבר מה זאת עשית לנו להוציאנו ממצרים הלוא זה הדבר אשר דברנו אליך במצרים לאמר חדל נא ממנו ונעבדה את מצרים כי טוב לנו עבד את מצרים ממותנו במדבר ויאמר משה אל העם אל תיראו התיצבו וראו את ישועת יהוה אשר יעשה לכם היום כי כאשר ראיתם את מצרים היום לא תוסיפון לראותם עוד עד עולם יהוה ילחם לכם ואתם תחרישון ויאמר יהוה אל משה מה תצעק אלי דבר אל בני ישראל ויסעו ואתה הרם את מטך ונטה את ידך על הים ובקעהו ויבאו בני ישראל בתוך הים ביבשה ואני הנני מחזיק את לב מצרים ויבאו אחריהם ואכבדה בפרעה ובכל חילו ברכבו ובפרשיו וידעו כל מצרים כי אני יהוה בהכבדי בפרעה ובכל חילו ברכבו ובפרשיו ויסע מלאך האלהים ההלך לפני מחנה ישראל וילך מאחריהם ויסע עמוד הענן מפניהם ויעמד מאחריהם ויבא בין מחנה מצרים ובין מחנה ישראל ויהי הענן החשך ויאר את הלילה ולא קרב זה אל זה כל הלילה ויט משה את ידו על הים ויולך יהוה את הים ברוח קדים עזה כל הלילה וישם את הים לחרבה ויבקעו המים ויבאו בני ישראל בתוך הים ביבשה והמים להם חומה מימינם ומשמאלם וירדפו מצרים ויבאו אחריהם כל סוס פרעה רכבו ופרשיו אל תוך הים ויהי באשמרת הבקר וישקף יהוה על מחנה מצרים בעמוד אש וענן ויהם את מחנה מצרים ויאסר את אפן מרכבתיו וינהגהו בכבודות ויאמרו מצרים אנוסה מפני ישראל כי יהוה הנלחם להם במצרים ויאמר יהוה אל משה נטה את ידך על הים וישובו המים על מצרים על רכבו ועל פרשיו ויט משה את ידו על הים וישב הים לפנות הבקר לאיתנו ומצרים נסעים לקראתו וינער יהוה את מצרים תוך הים וישובו המים ויכסו את הרכב ואת הפרשים לכל חיל פרעה הבאים אחריהם בים לא נשאר בהם עד אחד ובני ישראל הלכו ביבשה בתוך הים והמים להם חומה מימינם ומשמאלם ויושיע יהוה ביום ההוא את ישראל מיד מצרים וירא ישראל את מצרים מת על שפת הים וירא ישראל את היד הגדלה אשר עשה יהוה במצרים וייראו העם את יהוה ויאמנו ביהוה ובמשה עבדו אז ישר משה ובני ישראל את השירה הזאת ליהוה ויאמרו לאמר אשירו ליהוה כי גוי גאה סוס ורכבו רמה בים עזי וזמרתי ויהי לי לישועה זה אלי ואנוהו אלהי אבי וארממנהו יהוה גיבור במלחמה יהוה שמו מרכבת פרעה וחיליו ירא בים ומבחר שלישיו טבעו בים סוף תהומות יכסמו ירדו במצלות כמו אבן ימינך יהוה נדארי בכח ימינך יהוה תרעץ אויב וברב גאניך תהרס קמיך תשלח חרונך יאכלמו כקש וברוח אפך נערמו מים נצבו כמו נד נזלים קפאו תהומות בלב ים אמר אויב ארדף אשיג אחלק שלל תמלאמו נפשי אריק חרבי תורישמו ידי נשבת ברוחך כסמו ים צללו כעופרת במים אדירים מי כמוך באלים יהוה מי כמוך נדארי בקדש נורא תהלת עשה פלאה נטית ימינך תבלעמו הארץ נחית בחסדך עם זה גאלת נחלת בעזך אל נוה קדשך שמעו עמים וירגזו חיל אחז ישבי פלשת אז נבהלו אלופי אדום אילי מואב יאחזמו רעד נמגו כל ישבי כנען תפל עליהם אימה ופחד ובגדול זרועך ידמאו כאבן עד יעבר עמך יהוה עד יעבר עם זה קנית תביאמו ותטעמו בהר נחלתך מכון לשבתך פעלת יהוה מקדש יהוה כוננו ידך יהוה ימלך עולם ועוד כי בא סוס פרעה ברכבו ובפרשיו בים וישב יהוה עליהם את מי הים ובני ישראל הלכו ביבשה בתוך הים ותקח מרים הנביאה אחות אהרן את התף בידה ותצאנה כל הנשים אחריה בתפים ובמחלות ותען להם מרים שירו ליהוה כי גוי גאה סוס ורכבו רמה בים ויסע משה את ישראל מים סוף ויוציאהו אל מדבר שור וילכו דרך שלשת ימים במדבר ולא מצאו מים ויבאו מרתה ולא יכלו לשתות מים ממרה כי מרים הם על כן קרא שמה מרה וילן העם על משה לאמר מה נשתה ויצעק משה אל יהוה ויראהו יהוה עץ וישלך אל המים וימתקו המים שם שם לו חק ומשפט ושם נסהו ויאמר אם שמע תשמע לקול יהוה אלהיך והישר בעיניו תעשה והאזנת למצותיו ושמרת כל חקיו כל המחלה אשר שמתי במצרים לא אשים עליך כי אני יהוה רפאך ויבאו אילים ובאילים שתים עשרה עינות מים ושבעים תמרים ויחנו שם על המים ויסעו מאילים ויבאו כל עדת בני ישראל אל מדבר סין אשר בין אילים ובין סיני בחמשה עשר יום לחדש השני לצאתם מארץ מצרים וילנו כל עדת בני ישראל על משה ועל אהרן במדבר ויאמרו אליהם בני ישראל מי יתן מותנו ביד יהוה בארץ מצרים בשבתנו על סיר הבשר באכלנו לחם לשבע כי הוצאתם אתנו אל המדבר הזה להמית את כל הקהל הזה ברעב ויאמר יהוה אל משה הנני ממטיר לכם לחם מן השמים ויצא העם ולקטו דבר יום ביומו למען אנסנו הילכו בתורותי אם לא והיה ביום הששי והכינו את אשר יביאו והיה משנה על אשר ילקטו יום ויום ויאמר משה ואהרן אל כל בני ישראל ערב וידעתם כי יהוה הוציא אתכם מארץ מצרים ובקר וראיתם את כבוד יהוה בשמעו את תלנתיכם על יהוה ואנחנו מה כי תלנו עלינו ויאמר משה בתת יהוה לכם בערב בשר לאכל ולחם בבקר לשבע בשמע יהוה את תלנתיכם אשר אתם מלנים עליו ואנחנו מה לא עלינו תלנתיכם כי על יהוה ויאמר משה אל אהרן אמר אל כל עדת בני ישראל קרבו לפני יהוה כי שמע את תלנתיכם ויהי כדבר אהרן אל כל עדת בני ישראל ויפנו אל המדבר והנה כבוד יהוה נראה בענן וידבר יהוה אל משה לאמר שמעתי את תלנות בני ישראל דבר אליהם לאמר בין הערבים תאכלו בשר ובבקר תשבעו לחם וידעתם כי אני יהוה אלהיכם ויהי בערב ותעל השלוי ותכס את המחנה ובבקר היתה שכבת הטל סביב למחנה ותעל שכבת הטל והנה על פני המדבר דק מחספס דק ככופר על הארץ ויראו בני ישראל ויאמרו איש אל אחיו מן הוא כי לא ידעו מה הוא ויאמר משה אליהם הוא הלחם אשר נתן יהוה לכם לאכלה זה הדבר אשר צוה יהוה לקטו ממנו איש לפי אכלו עמר לגלגלת מספר נפשתיכם איש לאשר באהלו תקחו ויעשו כן בני ישראל וילקטו המרבה והממעיט וימדו בעמר ולא העדיף המרבה והממעיט לא החסיר איש לפי אכלו לקטו ויאמר משה אליהם איש אל יותיר ממנו עד בקר ולא שמעו אל משה ויותירו אנשים ממנו עד בקר וירם תולעים ויבאש ויקצף עליהם משה וילקטו אתו בבקר בבקר איש לפי אכלו וחמה השמש ונמס ויהי ביום הששי לקטו לחם משנה שני העמר לאחד ויבאו כל נשיאי העדה ויגדו למשה ויאמר אליהם הוא אשר דבר יהוה שבתון שבת קדש ליהוה מחר את אשר תאפו אפו ואת אשר תבשלו בשלו ואת כל העדף הניחו לכם למשמרת עד בקר ויניחו אתו עד הבקר כאשר צוה משה ולא הבאיש ורמה לא היתה בו ויאמר משה אכלהו היום כי שבת היום ליהוה היום לא תמצאו בשדה ששת ימים תלקטהו וביום השביעי שבת לא יהיה בו ויהי ביום השביעי יצאו מן העם ללקט ולא מצאו ויאמר יהוה אל משה עד הנה מאנתם לשמר מצותי ותורותי ראו כי יהוה נתן לכם את השבת על כן הוא נתן לכם ביום הששי לחם יומים שבו איש תחתיו אל יצא איש ממקומו ביום השבת וישבת העם ביום השביעי ויקראו בית ישראל את שמו מן והוא כזרע גד לבן וטעמו כצפחית בדבש ויאמר משה זה הדבר אשר צוה יהוה מלאו העמר ממנו למשמרת לדרתיכם למען יראו את הלחם אשר האכלתי אתכם במדבר בהוצאי אתכם מארץ מצרים ויאמר משה אל אהרן קח צנצנת אחת ותן שם מלוא העמר מן והניח אתו לפני יהוה למשמרת לדרתיכם כאשר צוה יהוה את משה ויניחהו אהרן לפני העדות למשמרת ובני ישראל אכלו את המן ארבעים שנה עד באם אל ארץ נושבת את המן אכלו עד באם אל קצה ארץ כנען והעמר עשירת האיפה הוא ויסעו כל עדת בני ישראל ממדבר סין למסעיהם על פי יהוה ויחנו ברפידים ואין מים לשתות העם וירב העם עם משה ויאמר תנה לנו מים ונשתה ויאמר להם משה מה תריבון עמדי ומה תנסו את יהוה ויצמא שם העם למים וילן העם על משה ויאמרו למה העליתנו ממצרים להמית אתי ואת בני ואת מקני בצמא ויצעק משה אל יהוה לאמר מה אעשה לעם הזה עוד מעט וסקלוני ויאמר יהוה אל משה עבר לפני העם וקח אתך מזקני ישראל ומטך אשר הכית בו את היאר תקח בידך והלכת הנני עמד לפניך שם על הצור בחורב והכית בצור ויצא ממנו מים ושתה העם ויעש כן משה לעיני זקני ישראל ויקרא שם המקום מסה ומריבה על ריב בני ישראל ועל נסותם את יהוה לאמר היש יהוה בקרבנו אם אין ויבא עמלק וילחם עם ישראל ברפידים ויאמר משה ליהושע בחר לנו אנשים וצא הלחם בעמלק מחר אנכי נצב על ראש הגבעה ומטה האלהים בידי ויעש יהושע כאשר אמר לו משה להלחם בעמלק ומשה ואהרן וחור עלו אל ראש הגבעה והיה כאשר ירים משה ידיו וגבר ישראל וכאשר יניח ידיו וגבר עמלק וידי משה כבדים ויקחו אבן וישמו תחתיו וישב עליה ואהרן וחור תמכו בידיו מזה אחד ומזה אחד ויהיו ידיו אמונה עד בא השמש ויחלש יהושע את עמלק ואת עמו ויכם לפי חרב ויאמר יהוה אל משה כתב זאת זכרון בספר ושים באזני יהושע כי מחה אמחה את זכר עמלק מתחת השמים ויבן משה מזבח ויקרא שמו יהוה נסי ויאמר כי יד על כסא מלחמה ליהוה בעמלק מדר ודר וישמע יתרו כהן מדין חתן משה את כל אשר עשה אלהים למשה ולישראל עמו כי הוציא יהוה את ישראל ממצרים ויקח יתרו חתן משה את צפורה אשת משה אחר שלחיה ואת שני בניה אשר שם האחד גרשם כי אמר גר הייתי בארץ נכריה ושם האחד אליעזר כי אלהי אבי בעזרי ויצלני מחרב פרעה ויבא יתרו חתן משה ובניו ואשתו אל משה אל המדבר אשר הוא חנה שם הר האלהים ויאמר למשה הנה חתנך יתרו בא אליך ואשתך ושני בניה עמה ויצא משה לקראת חתנו וישתחוי למשה וישק לו וישאלו איש לרעהו לשלום ויבאהו האהלה ויספר משה לחתנו את כל אשר עשה יהוה לפרעה ולמצרים על אדות ישראל את כל התלאה אשר מצאתם בדרך ויצלם יהוה ויחד יתרו על כל הטובה אשר עשה יהוה לישראל אשר הצילו מיד מצרים ויאמר יתרו ברוך יהוה אשר הציל אתכם מיד מצרים ומיד פרעה אשר הציל את העם מתחת יד מצרים עתה ידעתי כי גדול יהוה מכל האלהים כי בדבר אשר זדו עליהם ויקח יתרו חתן משה עלה וזבחים לאלהים ויבא אהרן ומזקני ישראל לאכל לחם עם חתן משה לפני האלהים ויהי ממחרת וישב משה לשפט את העם ויעמד העם על משה מן הבקר ועד הערב וירא חתן משה את כל אשר הוא עשה לעם ויאמר מה הדבר הזה אשר אתה עשה לעם מדוע אתה ישב לבדך וכל העם נצב עליך מן הבקר ועד הערב ויאמר משה לחתנו כי יבוא אלי העם לדרש אלהים כי יהיה להם דבר בא אלי ושפטתי בין איש ובין רעהו והודעתיו את חקי האלהים ואת תורותיו ויאמר חתן משה אליו לא טוב הדבר אשר אתה עשה נבל תבל גם אתה גם העם הזה אשר עמך כי כבד ממך הדבר לא תוכל עשותו לבדך עתה שמע בקולי אעיצך ויהי אלהים עמך הוי אתה לעם מול האלהים והבאת אתה את הדברים אל האלהים והזהרת אתם את החקים ואת התורה והודעת להם את הדרך אשר ילכו בה ואת המעשה אשר יעשון ואתה תחזה לך מכל העם אנשי חיל יראי אלהים אנשי אמת שנאי בצע ושמת עליהם שרי אלפים ושרי מאות שרי חמשים ושרי עשרות ושפטו את העם בכל עת והיה כל הדבר הגדול יביאון אליך וכל הדבר הקטן ישפטו הם והקל מעליך ונשאו אתך אם את הדבר הזה תעשה וצוך אלהים ויכלת עמד וגם כל העם הזה אל מקומו יבוא בשלום וישמע משה לקול חתנו ויעש כל אשר אמר ויאמר משה אל העם לא אוכל אנכי לבדי שאת אתכם יהוה אלהיכם הרבה אתכם והנכם היום ככוכבי השמים לרב יהוה אלהי אבתיכם יסף עליכם ככם אלף פעמים ויברך אתכם כאשר דבר לכם איך אשא לבדי טרחכם משאכם וריבכם הבו לכם אנשים חכמים ונבונים וידעים לשבטיכם ואשימם בראשיכם ויענו ויאמרו טוב הדבר אשר דברת לעשות ויקח את ראשי שבטיהם אנשים חכמים וידעים ויתן אתם ראשים עליהם שרי אלפים ושרי מאות שרי חמשים ושרי עשרות ושטרים לשבטיהם ויצו את שפטיהם לאמר שמעו בין אחיכם ושפטתם צדק בין איש ובין אחיו ובין גרו לא תכירו פנים במשפט כקטן כגדול תשמעון לא תגורו מפני איש כי המשפט לאלהים הוא והדבר אשר יקשה מכם תקריבון אלי ושמעתיו ויצו אתם את כל הדברים אשר יעשון וישפטו את העם בכל עת את הדבר הגדול יביאון אל משה וכל הדבר הקטן ישפטו הם וישלח משה את חתנו וילך לו אל ארצו בחדש השלישי לצאת בני ישראל מארץ מצרים ביום הזה באו מדבר סיני ויסעו מרפידים ויבאו מדבר סיני ויחנו במדבר ויחן שם ישראל נגד ההר ומשה עלה אל האלהים ויקרא אליו יהוה מן ההר לאמר כה תאמר לבית יעקב ותגיד לבני ישראל אתם ראיתם את אשר עשיתי למצרים ואשא אתכם על כנפי נשרים ואביא אתכם אלי ועתה אם שמע תשמעו בקולי ושמרתם את בריתי והייתם לי סגלה מכל העמים כי לי כל הארץ ואתם תהיו לי ממלכת כהנים וגוי קדש אלה הדברים אשר תדבר אל בני ישראל ויבא משה ויקרא לזקני העם וישם לפניהם את כל הדברים האלה אשר צוהו יהוה ויענו כל העם יחדו ויאמרו כל אשר דבר יהוה נעשה וישב משה את דברי העם אל יהוה ויאמר יהוה אל משה הנה אנכי בא אליך בעבי הענן בעבור ישמע העם בדברי עמך וגם בך יאמנו לעולם ויגד משה את דברי העם אל יהוה ויאמר יהוה אל משה לך אל העם וקדשתם היום ומחר וכבסו שמלותם והיו נכונים ליום השלישי כי ביום השלישי ירד יהוה לעיני כל העם אל הר סיני והגבלת את ההר סביב ואל העם תאמר השמרו לכם עלות בהר ונגע בקצהו כל הנגע בהר מות יומת לא תגע בו יד כי סקל יסקל או ירא יראה אם בהמה אם איש לא יחיה במושך היובל הם יעלו בהר וירד משה מן ההר אל העם ויקדש את העם ויכבסו שמלותם ויאמר אל העם היו נכונים לשלשת הימים אל תגשו אל אשה ויהי ביום השלישי בהיות הבקר ויהי קולות וברקים וענן כבד על ההר וקול השופר חזק מאד ויחרד כל העם אשר במחנה ויוצא משה את העם לקראת האלהים מן המחנה ויתיצבו בתחתית ההר והר סיני עשן כלו מפני אשר ירד יהוה עליו באש ויעל עשנו כעשן הכבשן ויחרד כל ההר מאד ויהי קול השופר הלך וחזק מאד משה ידבר והאלהים יעננו בקול וירד יהוה על הר סיני אל ראש ההר ויקרא יהוה אל משה אל ראש ההר ויעל משה ויאמר יהוה אל משה רד העד בעם פן יחרסו אל יהוה לראות ונפל ממנו רב וגם הכהנים הנגשים אל יהוה יתקדשו פן יפרץ בם יהוה ויאמר משה אל יהוה לא יוכל העם לעלות אל הר סיני כי אתה העדת בנו לאמר הגבל את ההר וקדשתו ויאמר אליו יהוה ך רד ועלית אתה ואהרן עמך והכהנים והעם אל יחרסו לעלות אל יהוה פן יפרץ בם וירד משה מן ההר אל העם ויאמר אליהם וידבר אלהים את כל הדברים האלה לאמר אנכי יהוה אלהיך אשר הוצאתיך מארץ מצרים מבית עבדים לא יהיה לך אלהים אחרים על פני לא תעשה לך פסל וכל תמונה אשר בשמים ממעל ואשר בארץ מתחת ואשר במים מתחת לארץ לא תשתחוה להם ולא תעבדם כי אנכי יהוה אלהיך אל קנא פקד עון אבות על בנים על שלישים ועל רביעים לשנאי ועשה חסד לאלפים לאהבי ולשמרי מצותי לא תשא את שם יהוה אלהיך לשוא כי לא ינקה יהוה את אשר ישא את שמו לשוא שמור את יום השבת לקדשהו ששת ימים תעבד ועשית כל מלאכתך ויום השביעי שבת ליהוה אלהיך לא תעשה בו כל מלאכה אתה ובנך ובתך עבדך ואמתך בהמתך וגרך אשר בשעריך כי ששת ימים עשה יהוה את השמים ואת הארץ את הים ואת כל אשר בם וינח ביום השביעי על כן ברך יהוה את יום השבת ויקדשהו כבד את אביך ואת אמך למען יארכון ימיך על האדמה אשר יהוה אלהיך נתן לך לא תרצח לא תנאף לא תגנב לא תענה ברעך עד שקר לא תחמד בית רעך ולא תחמד אשת רעך שדהו עבדו ואמתו שורו וחמורו וכל אשר לרעך והיה כי יביאך יהוה אלהיך אל ארץ הכנעני אשר אתה בא שמה לרשתה והקמת לך אבנים גדלות ושדת אתם בשיד וכתבת על האבנים את כל דברי התורה הזאת והיה בעברכם את הירדן תקימו את האבנים האלה אשר אנכי מצוה אתכם היום בהרגריזים ובנית שם מזבח ליהוה אלהיך מזבח אבנים לא תניף עליהם ברזל אבנים שלמות תבנה את מזבח יהוה אלהיך והעלית עליו עלות ליהוה אלהיך וזבחת שלמים ואכלת שם ושמחת לפני יהוה אלהיך ההר ההוא בעבר הירדן אחרי דרך מבוא השמש בארץ הכנעני הישב בערבה מול הגלגל אצל אלון מורא מול שכם וכל העם שמע את הקולות ואת קול השופר וראים את הלפידים ואת ההר עשן ויראו כל העם וינעו ויעמדו מרחק ויאמרו אל משה הן הראנו יהוה אלהינו את כבודו ואת גדלו ואת קולו שמענו מתוך האש היום הזה ראינו כי ידבר אלהים את האדם וחי ועתה למה נמות כי תאכלנו האש הגדלה הזאת אם יספים אנחנו לשמע את קול יהוה אלהינו עוד ומתנו כי מי כל בשר אשר שמע קול אלהים חיים מדבר מתוך האש כמונו וחי קרב אתה ושמע את כל אשר יאמר יהוה אלהינו ואתה תדבר אלינו את כל אשר ידבר יהוה אלהינו אליך ושמענו ועשינו ואל ידבר עמנו האלהים פן נמות ויאמר משה אל העם אל תיראו כי לבעבור נסות אתכם בא האלהים ובעבור תהיה יראתו על פניכם לבלתי תחטאו ויעמד העם מרחק ומשה נגש אל הערפל אשר שם האלהים וידבר יהוה אל משה לאמר שמעתי את קול דברי העם הזה אשר דברו אליך הטיבו כל אשר דברו מי יתן והיה לבבם זה להם ליראה אתי ולשמר את מצותי כל הימים למען ייטב להם ולבניהם לעולם נביא אקים להם מקרב אחיהם כמוך ונתתי דברי בפיו ודבר אליהם את כל אשר אצונו והיה האיש אשר לא ישמע אל דבריו אשר ידבר בשמי אנכי אדרש מעמו אך הנביא אשר יזיד לדבר דבר בשמי את אשר לא צויתיו לדבר ואשר ידבר בשם אלהים אחרים ומת הנביא ההוא וכי תאמר בלבבך איך נודע את הדבר אשר לא דברו יהוה אשר ידבר הנביא בשם יהוה לא יהיה הדבר ולא יבוא הוא הדבר אשר לא דברו יהוה בזדון דברו הנביא לא תגור ממנו לך אמר להם שובו לכם לאהליכם ואתה פה עמד עמדי ואדברה אליך את כל המצוה החקים והמשפטים אשר תלמדם ועשו בארץ אשר אנכי נתן להם לרשתה וידבר יהוה אל משה לאמר דבר אל בני ישראל אתם ראיתם כי מן השמים דברתי עמכם לא תעשו אתי אלהי כסף ואלהי זהב לא תעשו לכם מזבח אדמה תעשה לי וזבחת עליו את עלתיך ואת שלמיך מצאנך ומבקרך ובמקום אשר אזכרתי את שמי שמה אבוא אליך וברכתיך ואם מזבח אבנים תעשה לי לא תבנה אתהן גזית כי חרבך הנפת עליו ותחללהו ולא תעלה במעלות על מזבחי אשר לא תגלה ערותך אליו אלה המשפטים אשר תשים לפניהם כי תקנה עבד עברי שש שנים יעבדך ובשבעית יצא לחפשי חנם אם בגפיו יבוא בגפיו יצא אם בעל אשה הוא ויצאה אשתו עמו אם אדניו יתן לו אשה וילדה לו בנים או בנות האשה וילידיה תהיה לאדניו והוא יצא בגפיו אם אמר יאמר העבד אהבתי את אדני את אשתי ואת בני לא אצא חפשי והגישו אדניו אל האלהים והגישו אל הדלת או אל המזוזה ורצע אדניו את אזנו במרצע ועבדו לעולם וכי ימכר איש את בתו לאמה לא תצא כצאת העבדים אם רעה היא בעיני אדניה אשר לא העידה והפדה לעם נכרי לא ימשל למכרה בבגדו בה ואם לבנו יעידנה כמשפט הבנות יעשה לה ואם אחרת יקח לו שארה כסותה וענתה לא יגרע ואם שלש אלה לא יעשה לה ויצאה חנם אין כסף מכה איש ומת מות יומת ואשר לא צדה והאלהים אנה לידו ושמתי לך מקום אשר ינוס שמה וכי יזיד איש על רעהו להרגו בערמה מעם מזבחי תקחנו למות ומכה אביו ואמו מות יומת וגנב איש ומכרו ונמצא בידו מות יומת ומקלל אביו ואמו מות יומת וכי יריבון אנשים והכו איש את רעהו ולא ימות ונפל למשכב אם יקום והתהלך בחוץ על משענתו ונקה המכה רק שבתו יתן ורפא ירפא וכי יכה איש את עבדו או את אמתו ומת תחת ידו מות יומת אך אם יום או יומים יעמד לא יומת כי כספו הוא וכי ינצו אנשים ונגפו אשה הרה ויצא ולדה ולא יהיה אסון ענש יענש כאשר ישית עליו בעל האשה ונתן בפללים ואם אסון יהיה ונתתה נפש תחת נפש עין תחת עין שן תחת שן יד תחת יד רגל תחת רגל מכוה תחת מכוה פצע תחת פצע חבורה תחת חבורה וכי יכה איש את עין עבדו או את עין אמתו ושחתה לחפשי ישלחנו תחת עינו ואם שן עבדו או שן אמתו יפל לחפשי ישלחנו תחת שנו וכי יכה שור וכל בהמה את איש או את אשה ומת סקל יסקל הבהמה ולא יאכל את בשרו ובעל הבהמה נקיא ואם בהמה מכה היא מתמול שלשום והועד בבעליו ולא ישמרנו והמית איש או אשה הבהמה תסקל וגם בעליו יומת אם כופר יושת עליו ונתן פדיון נפשו ככל אשר יושת עליו או בן יכה או בת כמשפט הזה יעשה לו אם עבד תכה הבהמה או אמה כסף שלשים שקלים יתן לאדניו והבהמה תסקל וכי יפתח איש בור או כי יכרה איש בור ולא יכסנו ונפל שם שור או חמור או כל בהמה בעל הבור ישלם כסף ישיב לבעליו והמת יהיה לו וכי יגף שור איש או כל בהמתו את שור רעהו או את כל בהמתו ומת ומכרו את החי וחצו את כספו וגם את המת יחצון או נודע כי בהמה מכה היא מתמול שלשום ולא ישמרנו בעליו שלם ישלם בהמה תחת בהמה והמת יהיה לו וכי יגנב איש שור או שה וטבחו או מכרו חמשה בקר ישלם תחת השור וארבע צאן תחת השה אם במחתרת ימצא הגנב והכהו ומת אין לו דם אם זרחה השמש עליו דם לו שלם ישלם אם אין לו ונמכר בגנבתו אם המצא תמצא בידו הגנבה משור עד חמור עד שה עד כל בהמה חיים אחד שנים ישלם וכי יבעיר איש שדה או כרם ושלח את בעירו ובער בשדה אחר שלם ישלם משדהו כתבואתה ואם כל השדה יבעה מיטב שדהו ומיטב כרמו ישלם כי תצא אש ומצאה קוצים ונאכל גדיש או הקמה או שדה שלם ישלם המבעיר את הבעירה וכי יתן איש אל רעהו כסף או כלים לשמר ונגנב מבית האיש אם ימצא הגנב ושלם אחד שנים ואם לא ימצא הגנב ונקרב בעל הבית אל האלהים אם לא שלח ידו במלאכת רעהו על כל דבר פשע על שור על חמור על שה על שמלה על כל האבדה אשר יאמר כי הוא זה עד יהוה יבוא דבר שניהם אשר ירשיענו האלהים ישלם אחד שנים לרעהו וכי יתן איש אל רעהו חמור או שור או שה או כל בהמה לשמר ומת או נשבר או נשבה אין ראה שבועת יהוה תהיה בין שניהם אם לא שלח ידו במלאכת רעהו ולקח בעליו ולא ישלם אם גנב יגנב מעמו ושלם לבעליו אם טרף יטרף יביא עד הטרפה ולא ישלם וכי ישאל איש מעם רעהו ונשבר או מת בעליו אין עמו שלם ישלם אם בעליו עמו לא ישלם אם שכיר הוא ובא בשכרו וכי יפתה איש בתולה אשר לא ארשה ושכב עמה מהר ימהרנה לו לאשה ואם מאן ימאן אביה לתתה לו כסף ישקל כמהר הבתולות מכשפה לא תחיה כל שכב עם בהמה מות יומת זבח לאלהים אחרים יחרם וגר לא תונו ולא תלחצו כי גרים הייתם בארץ מצרים כל אלמנה ויתום לא תענו כי אם ענה תענו אתו כי אם צעק יצעק אלי שמע אשמע צעקתו וחרה אפי והרגתי אתכם בחרב והיו נשיכם אלמנות ובניכם יתומים אם כסף תלוה את עמי את עני עמך לא תהיה לו כנשא לא תשימנו עליו נשך אם חבל תחבל את שמלת רעך עד בא השמש תשיבנה לו כי היא כסותו לבדה היא שמלתו לעורו במה ישכב והיה כי יצעק אלי ושמעתי כי חנון אנכי אלהים לא תקלל ונשיא בעמך לא תאר מליתך ודמעך לא תאחר בכור בניך תתן לי כן תעשה לשורך ולצאנך שבעת ימים יהיה עם אמו וביום השמיני תתננו לי ואנשי קדש תהיו לי ובשר בשדה טרפה לא תאכלו השליך תשליכו אתו לא תשא שמע שוא אל תשית ידך עם רשע להיות עד חמס לא תהיה אחרי רבים לרעות ולא תענה על ריב לנטות אחרי רבים להטות ודל לא תהדר בריבו כי תפגע שור איבך או חמורו או כל בהמתו תעה השב תשיבנו לו כי תראה חמור שנאך רבץ תחת משאו וחדלת מעזב לו עזב תעזב עמו לא תטה משפט אביונך בריבו מדבר שקר תרחק ונקיא וצדיק אל תהרג כי לא הצדיק רשע ושחד אל תקח כי השחד יעור עיני פקחים ויסלף דברי צדקים וגר לא תלחצו ואתם ידעתם את נפש הגר כי גרים הייתם בארץ מצרים ושש שנים תזרע את ארצך ואספת את תבואתה והשביעית תשמטנה ונטשתה ואכלו אביוני עמך ויתרם תאכל חית השדה כן תעשה לכרמך ולזיתיך ששת ימים תעשה מעשיך וביום השביעי תשבת למען ינוח עבדך ואמתך כמוך וכל בהמתך והגר וכל אשר אמרתי אליכם תשמרו ושם אלהים אחרים לא תזכר ולא ישמעו על פיך שלש רגלים תחג לי בשנה את חג המצות תשמר שבעת ימים תאכל מצות כאשר צויתיך למועד חדש האביב כי בו יצאת ממצרים ולא יראו פני רקים וחג הקציר בכורי מעשיך אשר תזרע בשדה וחג האסף בצאת השנה באספך את מעשיך מן השדה שלש פעמים בשנה יראה כל זכורך את פני הארון יהוה לא תזבח על חמץ דם זבחי ולא ילין חלב חגי עד בקר ראשית בכורי אדמתך תביא ביתה יהוה אלהיך לא תבשל גדי בחלב אמו כי עשה זאת כזבח שכח ועברה היא לאלהי יעקב הנה אנכי שלח מלאכי לפניך לשמרך בדרך ולהביאך אל המקום אשר הכנתי השמר מפניו ושמע בקולו אל תמרי בו כי לא ישא לפשעכם כי שמי בקרבו כי אם שמע תשמעו בקולי ועשיתם את כל אשר אדבר ואיבתי את איביך וצרתי את צרריך כי ילך מלאכי לפניך והביאך אל הכנעני והאמרי והחתי והגרגשי והפרזי והחוי והיבוסי והכחדתיו לא תשתחוי לאלהיהם ולא תעבדם ולא תעשה כמעשיהם כי הרס תהרסם ושבר תשבר מצבתיהם ועבדתם את יהוה אלהיכם וברך את לחמך ואת מימיך והסרתי מחלה מקרבך ולא תהיה משכלה ועקרה בארצך את מספר ימיך אמלא את אימתי אשלח לפניך והמתי את כל העם אשר תבוא בהן ונתתי את כל איביך אליך ערף ושלחתי את הצרעה לפניך וגרשה את הכנעני ואת האמרי ואת החתי ואת הגרגשי ואת הפרזי ואת החוי ואת היבוסי מלפניך לא אגרשנו מפניך בשנה אחת פן תהיה הארץ שממה ורבה עליך חית השדה מעט מעט אגרשנו מפניך עד אשר תפרה ונחלת את הארץ ושתי את גבולך מים סוף ועד ים פלשתים וממדבר עד הנהר כי אתן בידכם את ישבי הארץ וגרשתים מפניך לא תכרת להם ולאלהיהם ברית לא ישבו בארצך פן יחטיאו אתך לי כי תעבד את אלהיהם כי יהיו לך למוקש ואל משה אמר עלה אל יהוה אתה ואהרן נדב ואביהוא אלעזר ואיתמר ושבעים מזקני ישראל והשתחויתם מרחק ונגש משה לבדו אל יהוה והם לא יגשו והעם לא יעלה עמו ויבא משה ויספר לעם את כל דברי יהוה ואת כל המשפטים ויענו כל העם קול אחד ויאמרו כל הדברים אשר דבר יהוה נעשה ויכתב משה את כל דברי יהוה וישכם בבקר ויבן מזבח תחת ההר ושתים עשרה אבנים לשנים עשר שבטי ישראל וישלח את נערי בני ישראל ויעלו עלות ויזבחו זבחים שלמים ליהוה פרים בני בקר ויקח משה חצי הדם וישם באגנות וחצי הדם זרק על המזבח ויקח ספר הברית ויקרא באזני העם ויאמרו כל אשר דבר יהוה נשמע ונעשה ויקח משה את הדם ויזרקהו על העם ויאמר הנה דם הברית אשר כרת יהוה עמכם על כל הדברים האלה ויעל משה ואהרן נדב ואביהוא אלעזר ואיתמר ושבעים מזקני ישראל ויראו את אלהי ישראל ותחת רגליו כמעשה לבנת הספיר וכעצם השמים לטהור ואל אצלי בני ישראל לא שלח ידו ויאחזו את האלהים ויאכלו וישתו ויאמר יהוה אל משה עלה אלי ההרה והוי שם ואתן לך את לוחת האבנים התורה והמצוה אשר כתבתי להורתם ויקם משה ויהושע משרתו ויעל משה אל הר האלהים ואל הזקנים אמר שבו לנו בזה עד אשר נשוב אליכם הנה אהרן וחור עמכם מי בעל דברים יגש אליהם ויעל משה אל ההר ויכס הענן את ההר וישכן כבוד יהוה על הר סיני ויכסהו הענן ששת ימים ויקרא אל משה ביום השביעי מתוך הענן ומראה כבוד יהוה כאש אכלת בראש ההר לעיני בני ישראל ויבא משה בתוך הענן ויעל אל ההר ויהי משה בהר ארבעים יום וארבעים לילה וידבר יהוה אל משה לאמר דבר אל בני ישראל ויקחו לי תרומה מאת כל איש אשר ידבנו לבו תקחו את תרומתי וזאת התרומה אשר תקחו מאתם זהב כסף ונחשת תכלת וארגמן ותולעת שני ושש ועזים ועורות אילים מאדמים ועורות תחשים ועצי שטים ושמן למאור ובשמים לשמן המשחה ולקטרת הסמים ואבני שהם ואבני מלאים לאפוד ולחשן ועשו לי מקדש ושכנתי בתוככם ככל אשר אני מראה אתך בהר את תבנית המשכן ואת תבנית כל כליו וכן תעשה ועשית ארון עצי שטים אמתים וחצי ארכו ואמה וחצי רחבו ואמה וחצי קומתו וצפית אתו זהב טהור מבית ומחוץ תצפנו ועשית לו זר זהב סביב ויצקת לו ארבע טבעות זהב ונתתה על ארבע פעמתיו ושתי טבעות על צלעו האחד ושתי טבעות על צלעו השני ועשית בדי עצי שטים וצפית אתם זהב והבאת את הבדים בטבעות על צלעות הארון לשאת את הארון בהם בטבעות הארון יהיו הבדים לא יסורו ממנו ונתתה אל הארון את העדות אשר אתן אליך ועשית כפרת זהב טהור אמתים וחצי ארכו ואמה וחצי רחבו ועשית שני כרובים זהב מקשה תעשה אתם משני קצות הכפרת יעשו כרוב אחד מקצה מזה וכרוב אחד מקצה מזה מן הכפרת תעשה את הכרובים על שני קצתיו והיו הכרובים פרשי כנפים למעלה סככים בכנפיהם על הכפרת ופניהם אחד אל אחד אל הכפרת יהיו פני הכרובים ונתתה את הכפרת על הארון מלמעלה ואל הארון תתן את העדות ונועדתי לך שם ודברתי אתך מעל הכפרת מבין שני הכרובים אשר על ארון העדות את כל אשר אצוה אתך אל בני ישראל ועשית שלחן עצי שטים אמתים ארכו ואמה רחבו ואמה וחצי קומתו וצפית אתו זהב טהור ועשית לו זר זהב סביב ועשית לו מסגרת טפח סביב ועשית זר זהב למסגרתו סביב ועשית לו ארבע טבעות זהב ונתתה את הטבעות על ארבע הפאות אשר לארבע רגליו לעמת המסגרת תהינה הטבעות בתים לבדים לשאת את השלחן ועשית את הבדים עצי שטים וצפית אתם זהב ונשאו בהם את השלחן ועשית את קערתיו וכפתיו ומנקיתיו וקשתיו אשר יסכו בהם זהב טהור תעשה אתם ונתתה על השלחן לחם פנים לפני תמיד ועשית מנורת זהב טהור מקשה תעשה את המנורה ירכיה קניה גביעיה כפתריה ופרחיה ממנה יהיו וששה קנים יוצאים מצדיה שלשה קני מנורה מצדה האחד ושלשה קני מנורה מצדה השני שלשה גבעים משקדים בקנה אחד כפתר ופרח ושלשה גבעים משקדים בקנה אחד כפתר ופרח כן תעשה לששת הקנים היצאים מן המנורה ובמנורה ארבעה גבעים משקדים כפתריה ופרחיה וכפתר תחת שני הקנים ממנה וכפתר תחת שני הקנים ממנה וכפתר תחת שני הקנים ממנה לששת הקנים היוצאים מן המנורה כפתריהם וקנותם ממנה יהיו כלה מקשה אחד זהב טהור ועשית את נרתיה שבעה והעלית את נרתיה והאירו אל עבר פניה ומלקחיה ומחתיתיה זהב טהור ככר זהב טהור תעשה אתה ואת כל הכלים האלה וראה ועשה בתבניתם אשר אתה מראה בהר ואת המשכן תעשה עשר יריעות שש משזר תכלת וארגמן ותולעת שני כרובים מעשה חשב תעשה אתם ארך היריעה האחת שמנה ועשרים באמה ורחב ארבע באמה היריעה האחת מדה אחת לכל היריעות וחמש היריעות תהינה חברות אחת אל אחת וחמש היריעות תהינה חברות אחת אל אחת ועשית ללאות תכלת על שפת היריעה האחת בקצה במחברת וכן תעשה בשפת היריעה הקצונה במחברת השנית חמשים ללאות תעשה ביריעה האחת וחמשים ללאות תעשה בקצה היריעה אשר במחברת השנית מקבלות הללאות אחת אל אחת ועשית חמשים קרסי זהב וחברת את היריעות אחת אל אחת בקרסים והיה המשכן אחד ועשית יריעות עזים לאהל על המשכן עשתה עשרה יריעות תעשה אתם ארך היריעה האחת שלשים באמה וארבע אמות רחב היריעה האחת מדה אחת לעשתה עשרה היריעות וחברת את חמש היריעות לבד ואת שש היריעות לבד וכפלת את היריעה הששית אל מול פני האהל ועשית ללאות חמשים על שפת היריעה האחת הקצונה במחברת וחמשים ללאות תעשה על שפת היריעה החברת השנית ועשית קרסי נחשת חמשים והבאת את הקרסים בללאות וחברת את האהל והיה אחד וסרח העדף ביריעות האהל חצי היריעה העדפת תסרח אל אחרי המשכן והאמה מזה והאמה מזה בעדף בארך יריעות האהל יהיה סרוח אל צדי המשכן מזה ומזה לכסותו ועשית מכסה לאהל עורות אילים מאדמים ומכסה עורות תחשים מלמעלה ועשית את הקרשים למשכן עצי שטים עמדים עשר אמות ארך הקרש האחד אמה וחצי האמה רחב הקרש האחד שתי ידות לקרש האחד משלבות אחת אל אחת כן תעשה לכל קרשי המשכן ועשית את הקרשים למשכן עשרים קרשים לפאת נגבה תימנה וארבעים אדני כסף תעשה תחת עשרים הקרשים שני אדנים תחת הקרש האחד לשתי יתדתיו ושני אדנים תחת הקרש האחד לשתי יתדתיו ולצלע המשכן השנית לפאת צפונה תעשה עשרים קרשים וארבעים אדניהם כסף שני אדנים תחת הקרש האחד ושני אדנים תחת הקרש האחד ולירכתי המשכן ימה תעשה ששה קרשים ושני קרשים תעשה למקצעות המשכן בירכתים והיו תאמים מלמטה יחדו יהיו תאמים אל ראשו אל הטבעת האחת כן יהיה לשניהם לשני המקצעות יהיו והיו שמנה קרשים ואדניהם כסף ששה עשר אדנים שני אדנים שני אדנים לקרש האחד ועשית בריחי עצי שטים חמשה לקרשי צלע המשכן האחד וחמשה בריחים לקרשי צלע המשכן השנית וחמשה בריחים לקרשי צלע המשכן לירכתים ימה והבריח התיכון בתוך הקרשים מבריח מן הקצה אל הקצה ואת הקרשים תצפה זהב ואת טבעתיהם תעשה זהב בתים לבריחים וצפית את הבריחים זהב והקמת את המשכן כמשפטו אשר הראת בהר ועשית פרכת תכלת וארגמן ותולעת שני ושש משזר מעשה חשב יעשו אתה כרובים ונתתה אתה על ארבעה עמודי שטים מצפים זהב וויהם זהב על ארבע אדני כסף ונתתה את הפרכת תחת הקרסים והבאת שם מבית לפרכת את ארון העדות והבדילה הפרכת לכם בין הקדש ובין קדש הקדשים ונתתה את הכפרת על ארון העדות בקדש הקדשים ושמת את השלחן מחוץ לפרכת ואת המנורה נכח השלחן על ירך המשכן תימנה ואת השלחן תתן על צלע צפונה ועשית מזבח מקטיר קטרת עצי שטים תעשה אתו אמה ארכו ואמה רחבו רבוע יהיה ואמתים קומתו ממנו קרנתיו וצפית אתו זהב טהור את גגו ואת קירתיו סביב ואת קרנתיו ועשית לו זר זהב סביב ושתי טבעות זהב תעשה לו מתחת לזרו על שתי צלעתיו תעשה על שני צדיו והיו לבתים לבדים לשאת אתו בהם ועשית את הבדים עצי שטים וצפית אתם זהב ונתתה אתו לפני הפרכת אשר על ארון העדות אשר אועד לך שמה והקטיר עליו אהרן קטרת סמים בבקר בבקר בהטיבו את הנרות יקטירנו ובהעלות אהרן את הנרות בין הערבים יקטירנה קטרת תמיד לפני יהוה לדרתיכם לא תעלו עליו קטרת זרה ועלה ומנחה ונסך לא תסכו עליו וכפר אהרן על קרנתיו אחת בשנה מדם חטאת הכפורים אחת בשנה יכפר עליו לדרתיכם קדש קדשים הוא ליהוה ועשית מסך לפתח האהל תכלת וארגמן ותולעת שני ושש משזר מעשה רקם ועשית למסך חמשה עמודי שטים וצפית אתם זהב טהור וויהם זהב ויצקת להם חמשה אדני נחשת ועשית מזבח עצי שטים חמש אמות ארך וחמש אמות רחב רבוע יהיה המזבח ושלש אמות קומתו ועשית קרנתיו על ארבע פנתיו ממנו תהינה קרנתיו וצפית אתו נחשת ועשית סירתיו לדשנו ויעיו ומזרקתיו ומזלגתיו ומחתיתיו לכל כליו תעשה נחשת ועשית לו מכבר מעשה רשת נחשת ועשית על הרשת ארבע טבעות נחשת על ארבע קצתיו ונתתה אתו תחת כרכב המזבח מלמטה והיתה הרשת עד חצי המזבח ועשית בדים למזבח בדי עצי שטים וצפית אתם נחשת והבאת את הבדים בטבעות והיו הבדים על שתי צלעות המזבח בשאת אתו נבוב לוחות תעשה אתו כאשר הראה אתך בהר וכן יעשו ועשית את חצר המשכן לפאת נגבה תימנה קלעים לחצר שש משזר מאה באמה ארך לפאה האחת ועמודיו עשרים ואדניהם עשרים נחשת וויהם וחשקיהם כסף וכן לפאת צפונה בארך קלעים מאה באמה עמודיהם עשרים ואדניהם עשרים נחשת וויהם וחשקיהם כסף ורחב החצר לפאת ימה קלעים חמשים אמה עמודיהם עשרה ואדניהם עשרה נחשת ורחב החצר לפאת קדמה מזרחה חמשים אמה חמש עשרה אמה קלעים לכתף עמודיהם שלשה ואדניהם שלשה נחשת ולפאת השנית חמש עשרה אמה קלעים עמודיהם שלשה ואדניהם שלשה נחשת ולשער החצר מסך עשרים אמה תכלת וארגמן ותולעת שני ושש משזר מעשה רקם ועמודיהם ארבעה ואדניהם ארבעה נחשת כל עמודי החצר סביב מחשקים כסף וויהם כסף ואדניהם נחשת ארך החצר מאה באמה ורחב חמשים באמה וקומה חמש אמות שש משזר ואדניהם נחשת ועשית את כל כלי המשכן בכל עבדתו ובכל יתדתיו וכל יתדות החצר נחשת ועשית בגדי תכלת וארגמן ותולעת שני לשרת בהם בקדש ואתה תצוה את בני ישראל ויקחו אליך שמן זית זך כתית למאור לעלות נר תמיד באהל מועד מחוץ לפרכת אשר על העדות יעריך אתו אהרן ובניו מערב עד בקר לפני יהוה חקות עולם לדרתיכם מאת בני ישראל ואתה הקריב אליך את אהרן אחיך ואת בניו אתו מתוך בני ישראל לכהן לי אהרן נדב ואביהוא אלעזר ואיתמר בני אהרן ועשית בגדי קדש לאהרן אחיך לכבוד ולתפארת ואתה תדבר אל כל חכם לב אשר מלאתיו רוח חכמה ועשו את בגדי אהרן לקדשו לכהן לי ואלה הבגדים אשר יעשון חשן ואפוד ומעיל כיתנת תשבץ מצנפת ואבניט ועשו בגדי קדש לאהרן אחיך ולבניו לכהן לי והם יקחו את הזהב ואת התכלת ואת הארגמן ואת התולעת השני ואת השש ועשו את האפוד זהב תכלת וארגמן ותולעת שני ושש משזר מעשה חשב שתי כתפות חברות יהיה לו על שני קצתיו יחבר וחשב אפדתו אשר עליו כמעשהו ממנו יהיה זהב תכלת וארגמן ותולעת שני ושש משזר ולקחת את שתי אבני השהם ופתחת עליהן את שמות בני ישראל ששה משמותם על האבן האחת ואת שמות הששה הנותרים על האבן השנית כתולדתם מעשה חרש אבן פתוחי חותם תפתח את שתי האבנים על שמות בני ישראל מוסבות משבצות זהב תעשה אתם ושמת את שתי האבנים על כתפות האפוד אבני זכרון הנה לבני ישראל ונשא אהרן את שמותם לפני יהוה על שתי כתפתיו לזכרון ועשית משבצות זהב ושתי שרשרות זהב טהור מגבלות תעשה אתם מעשה עבות ונתתה את שרשרות העבתות על המשבצות ועשית חשן משפט מעשה חשב כמעשה האפוד תעשנו זהב תכלת וארגמן ותולעת שני ושש משזר תעשה אתו רבוע יהיה כפול זרת ארכו וזרת רחבו ומלאת בו מלאת אבן ארבעה טורים טור אדם פטדה וברקת הטור האחד והטור השני נפך ספיר ויחלם והטור השלישי לשם שבו ואחלמה והטור הרביעי תרשיש שהם וישפה מוסבות משבצות זהב יהיו במלאותם והאבנים תהיינה על שמות בני ישראל שתים עשרה על שמותם פתוחי חותם איש על שמו תהינה לשנים עשר שבט ועשית על החשן שרשרות גבלות מעשה עבות זהב טהור ועשית על החשן שתי משבצות זהב ושתי טבעות זהב ונתתה את הטבעות על קצות החשן ונתתה את שתי העבתות הזהב על שתי הטבעות על קצות החשן ואת שתי הקצות שתי העבתות תתן על שתי המשבצות ונתתה על כתפות האפוד אל מול פניו ועשית שתי טבעות זהב ושמת אתם על שני קצות החשן על שפתו אשר על חבר האפוד ביתה ועשית שתי טבעות זהב ונתתה אתם על שתי כתפות האפוד מלמטה ממול פניו לעמת מחברתו ממעל לחשב האפוד וירכסו את החשן מטבעתו אל טבעת האפוד בפתיל תכלת להיות על חשב האפוד ולא יזה החשן מעל האפוד ונשא אהרן את שמות בני ישראל בחשן המשפט על לבו בבאו אל הקדש לזכרון לפני יהוה תמידה ועשית את הארים ואת התמים ונתתה על חשן המשפט את הארים ואת התמים והיו על לב אהרן בבאו לפני יהוה ונשא אהרן את משפט בני ישראל על לבו לפני יהוה תמידה ועשית את מעיל האפוד כליל תכלת והיה פי ראשו בתוכו שפה יהיה לפיו סביב מעשה ארג כפי תחרא יהיה לו לא יקרע ועשית על שוליו רמוני תכלת וארגמן ותולעת שני ושש משזר על שוליו סביב ופעמוני זהב בתוכם סביב פעמון זהב ורמון פעמון זהב ורמון על שולי המעיל סביב והיה על אהרן לשרת ונשמע קולו בבאו אל הקדש לפני יהוה ובצאתו ולא ימות ועשית ציץ זהב טהור ופתחת עליו פתוחי חותם קדש ליהוה ושמת אתו על פתיל תכלת והיה על המצנפת אל מול פני המצנפת יהיה והיה על מצח אהרן ונשא אהרן את עון הקדשים אשר יקדישו בני ישראל לכל מתנות קדשיהם והיה על מצחו תמיד לרצון להם לפני יהוה ושבצת את הכיתנת שש ועשית מצנפת שש ואבניט תעשה מעשה רקם ולבני אהרן תעשה כיתנות ועשית להם אבניטים ומגבעות תעשה להם לכבוד ולתפארת והלבשת אתם את אהרן אחיך ואת בניו אתו ומשחת אתם ומלאת את ידם וקדשת אתם וכהנו לי ועשה להם מכנסי בד לכסות בשר ערוה ממתנים ועד ירכים יהיו והיו על אהרן ועל בניו בבאם אל אהל מועד או בגשתם אל המזבח לשרת בקדש ולא ישאו עון ומתו חקות עולם לו ולזרעו אחריו וזה הדבר אשר תעשה להם לקדש אתם לכהן לי לקח פר אחד בן בקר ואילים שנים תמימם ולחם מצות וחלות מצות בללות בשמן ורקיקי מצות סלת חטים תעשה אתם ונתתה אתם על סל אחד והקרבת אתם בסל ואת הפר ואת שני האילים ואת אהרן ואת בניו תקריב אל פתח אהל מועד ורחצת אתם במים ולקחת את הבגדים והלבשת את אהרן את הכיתנת וחגרת אתו אבניט והלבשת אתו את המעיל ונתתה עליו את האפוד ואת החשן ואפדת לו בחשב האפוד ושמת המצנפת על ראשו ונתתה את נזר הקדש על המצנפת ולקחת את שמן המשחה ויצקת על ראשו ומשחת אתו ואת בניו תקריב והלבשתם כיתנות וחגרת אתם אבניטים אהרן ובניו וחבשת להם מגבעות והיתה להם כהנה לחקת עולם ומלאת יד אהרן ויד בניו והקרבת את הפר לפני יהוה פתח אהל מועד וסמך אהרן ובניו את ידיהם על ראש הפר ושחטת את הפר לפני יהוה פתח אהל מועד ולקחת מדם הפר ונתתה על קרנות המזבח באצבעך ואת כל הדם תשפך אל יסוד המזבח ולקחת את כל החלב המכסה את הקרב ואת יותרת הכבד ואת שתי הכליות ואת החלב אשר עליהן והקטרת המזבחה ואת בשר הפר ואת עורו ואת פרשו תשרף באש מחוץ למחנה חטאת היא ואת האיל האחד תקח וסמך אהרן ובניו את ידיהם על ראש האיל ושחטת את האיל ולקחת את דמו וזרקת על המזבח סביב ואת האיל תנתח לנתחיו ורחצת קרבו וכרעיו ונתתה על נתחיו ועל ראשו והקטרת את כל האיל המזבחה עלה הוא ליהוה ריח ניחח אשה הוא ליהוה ולקחת את האיל השני וסמך אהרן ובניו את ידיהם על ראש האיל ושחטת את האיל ולקחת מדמו ונתתה על תנך אזן אהרן ועל תנך אזן בניו הימנית ועל בהון ידם הימנית ועל בהון רגלם הימנית וזרקת את הדם על המזבח סביב ולקחת מן האיל החלב את האליה ואת החלב המכסה את הקרב ואת יותרת הכבד ואת שתי הכליות ואת החלב אשר עליהן ואת שוק הימין כי איל מלאים הוא וככר לחם אחת וחלת לחם שמן אחת ורקיק אחד מסל המצות אשר לפני יהוה ושמת הכל על כפי אהרן ועל כפי בניו והנפת אתם תנופה לפני יהוה ולקחת אתם מידם והקטרת אתם המזבחה על העלה לריח ניחח אשה הוא ליהוה ולקחת את החזה מאיל המלאים מאשר לאהרן והנפת אתו תנופה לפני יהוה והיה לך למנה וקדשת את חזה התנופה ואת שוק התרומה אשר הונף ואשר הורם מאיל המלאים מאשר לאהרן ומאשר לבניו והיה לאהרן ולבניו לחק עולם מאת בני ישראל כי תרומה הוא ותרומה יהיה מאת בני ישראל מזבחי שלמיהם תרומתם ליהוה ולקחת משמן המשחה ומן הדם אשר על המזבח והזית על אהרן ועל בגדיו ועל בניו ועל בגדי בניו אתו וקדשתו ואת בגדיו ואת בניו ואת בגדי בניו אתו ובגדי הקדש אשר לאהרן יהיו לבניו אחריו למשחה בם ולמלא בם את ידם שבעת ימים ילבשם הכהן תחתיו מבניו אשר יבוא אל אהל מועד לשרת בקדש ואת איל המלאים תקח ובשלת את בשרו במקום קדוש ואכל אהרן ובניו את בשר האיל ואת הלחם אשר בסל פתח אהל מועד יאכלו אתם אשר כפר בם למלא בם את ידם לקדש אתם וזר לא יאכל כי קדש הם ואם יותר מבשר המלאים ומן הלחם עד בקר ושרפת את הנותר באש לא יאכל כי קדש הוא ועשית לאהרן ולבניו ככה ככל אשר צויתי אתך שבעת ימים תמלא את ידם ופר חטאת תעשה ליום על הכפורים וחטאת על המזבח בכפרך עליו ומשחת אתו לקדשו שבעת ימים תכפר על המזבח וקדשת אתו והיה המזבח קדש קדשים כל הנגע במזבח יקדש וזה אשר תעשה על המזבח כבשים בני שנה שנים ליום תמיד עלת תמיד את הכבש האחד תעשה בבקר ואת הכבש השני תעשה בין הערבים ועשרון סלת בלול בשמן כתית רבעית ההין ונסך רבעית ההין יין לכבש האחד ואת הכבש השני תעשה בין הערבים כמנחת הבקר וכנסכו תעשה לו ריח ניחח אשה ליהוה עלת תמיד לדרתיכם פתח אהל מועד לפני יהוה אשר אועד לך שמה לדבר אליך שם ונדרשתי שם לבני ישראל ונקדשו בכבודי וקדשתי את אהל מועד ואת המזבח ואת אהרן ואת בניו אקדש לכהן לי ושכנתי בתוך בני ישראל והייתי להם לאלהים וידעו כי אני יהוה אלהיהם אשר הוצאתי אתם מארץ מצרים לשכני בתוכם אני יהוה אלהיהם וידבר יהוה אל משה לאמר כי תשא את ראש בני ישראל לפקדיהם ונתנו איש כפר נפשו ליהוה בפקד אתם ולא יהיה בהם נגף בפקד אתם זה יתנו כל העבר על הפקדים מחצית השקל בשקל הקדש ושקל הקדש עשרים גרה הוא השקל תרומה ליהוה כל העבר על הפקדים מבן עשרים שנה ומעלה יתנו את תרומת יהוה העשיר לא ירבה והדל לא ימעיט ממחצית השקל לתת את תרומת יהוה לכפר על נפשתיכם ולקחת את כסף הכפורים מאת בני ישראל ונתתה אתו אל עבדת אהל מועד והיה לבני ישראל לזכרון לפני יהוה לכפר על נפשתיכם וידבר יהוה אל משה לאמר ועשית כיור נחשת וכנו נחשת לרחצה ונתתה אתו בין אהל מועד ובין המזבח ונתתה שם מים ורחץ ממנו אהרן ובניו את ידיהם ואת רגליהם בבאם אל אהל מועד ירחצו מים ולא ימותו או בגשתם אל המזבח לשרת להקטיר אשה ליהוה ירחצו ידיהם ורגליהם ולא ימותו והיתה להם חקות עולם לו ולזרעו לדרותם וידבר יהוה אל משה לאמר ואתה קח לך בשמים ראש מרדרור חמש מאות וקנמון בשם מחציתו חמשים ומאתים וקנה בשם חמשים ומאתים וקדה חמש מאות בשקל הקדש ושמן זית הין ועשית אתו שמן משחת קדש רקח מרקחת מעשה רקח שמן משחת קדש יהיה ומשחת בו את אהל מועד ואת ארון העדות את השלחן ואת כל כליו את המנורה ואת כל כליה את מזבח הקטרת ואת מזבח העלה ואת כל כליו את הכיור ואת כנו וקדשת אתם והיו קדש קדשים כל הנגע בהם יקדש ואת אהרן ואת בניו תמשח וקדשת אתם לכהן לי ואל בני ישראל תדבר לאמר שמן משחת קדש יהיה זה לי לדרתיכם על בשר אדם לא יוסך ובתכנתו לא תעשו כמהו קדש הוא וקדש יהיה לכם איש אשר ירקח כמהו ואשר יתן ממנו על זר ונכרת מעמיו וידבר יהוה אל משה לאמר קח לך סמים נטף ושחלת וחלבניה סמים ולבונה זכה בד בבד יהיה ועשית אתו קטרת רקח מעשה רקח ממלחת טהור קדש ושחקת ממנו הדק ונתתה ממנו לפני העדות באהל מועד אשר אועד לך שמה קדש קדשים תהיה לכם והקטרת אשר תעשה במתכנתה לא תעשו לכם קדש תהיה לכם ליהוה איש אשר יעשה כמוה להריח בה ונכרת מעמיו וידבר יהוה אל משה לאמר ראה קראתי בשם בצלאל בן חורי בן חור למטה יהודה ואמלא אתו רוח אלהים בחכמה ובתבונה ובדעת ובכל מלאכה ולחשב מחשבות לעשות בזהב ובכסף ובנחשת ובחרשת אבן למלאת ובחרשת עץ לעשות בכל מלאכה ואני הנה נתתי אתו את אהליאב בן אחיסמך למטה דן ובלב כל חכם לב נתתי חכמה ועשו את כל אשר צויתיך את אהל מועד ואת הארון לעדות ואת הכפרת אשר עליו ואת כל כלי האהל את השלחן ואת כל כליו את המנורה הטהרה ואת כל כליה את מזבח הקטרת ואת מזבח העלה ואת כל כליו את הכיור ואת כנו את בגדי השרד ואת בגדי הקדש לאהרן הכהן ואת בגדי בניו לכהן את שמן המשחה ואת קטרת הסמים לקדש ככל אשר צויתיך יעשו וידבר יהוה אל משה לאמר ואתה דבר אל בני ישראל לאמר אך את שבתתי תשמרו כי אות היא ביני ובינכם לדרתיכם לדעת כי אני יהוה מקדשכם ושמרתם את השבת כי קדש היא לכם מחלליה מות יומת כי כל העשה בה מלאכה ונכרתה הנפש ההיא מקרב עמיה ששת ימים יעשה מלאכה וביום השביעי שבת שבתון קדש ליהוה כל העשה מלאכה ביום השבת מות יומת ושמרו בני ישראל את השבת לעשות את השבת לדרתם ברית עולם ביני ובין בני ישראל אות היא לעולם כי ששת ימים עשה יהוה את השמים ואת הארץ וביום השביעי שבת וינפש ויתן אל משה ככלותו לדבר אתו בהר סיני את שני לוחת העדות לוחת אבנים כתובים באצבע אלהים וירא העם כי בשש משה לרדת מן ההר ויקהל העם על אהרן ויאמרו אליו קום עשה לנו אלהים אשר ילכו לפנינו כי זה משה האיש אשר העלנו מארץ מצרים לא ידענו מה היה לו ויאמר אליהם אהרן פרקו את נזמי הזהב אשר באזני נשיכם בניכם ובנתיכם והביאו אלי ויתפרקו כל העם את נזמי הזהב אשר באזניהם ויביאו אל אהרן ויקח מידם ויצר אתו בחרט ויעשהו עגל מסכה ויאמרו אלה אלהיך ישראל אשר העלוך מארץ מצרים וירא אהרן ויבן מזבח לפניו ויקרא אהרן ויאמר חג ליהוה מחר וישכמו ממחרת ויעלו עלות ויגישו שלמים וישב העם לאכל ושתו ויקמו לצחק וידבר יהוה אל משה לאמר לך רד כי שחת עמך אשר העלית מארץ מצרים סרו מהר מן הדרך אשר צויתם עשו להם עגל מסכה וישתחוו לו ויזבחו לו ויאמרו אלה אלהיך ישראל אשר העלוך מארץ מצרים ויאמר יהוה אל משה ראיתי את העם הזה והנה עם קשה ערף הוא ועתה הניחה לי ויחר אפי בם ואכלם ואעשה אתך לגוי גדול ובאהרן התאנף יהוה מאד להשמידו ויתפלל משה בעד אהרן ויחל משה את פני יהוה אלהיו ויאמר למה יהוה יחר אפך בעמך אשר הוצאת ממצרים בכח גדול ובזרוע נטויה למה יאמרו מצרים לאמר ברעה הוציאם להרג אתם בהרים ולכלותם מעל פני האדמה שוב מחרון אפך והנחם על הרעה לעמך זכור לאברהם ליצחק וליעקב עבדיך אשר נשבעת להם בך ותדבר אליהם הרבה ארבה את זרעכם ככוכבי השמים וכל הארץ הזאת אשר אמרתי אתן לזרעכם ונחלוה לעולם וינחם יהוה על הרעה אשר דבר לעשות לעמו ויפן וירד משה מן ההר ושני לוחת העדות בידו לוחת כתובים משני עבריהם מזה ומזה הם כתובים והלוחות מעשה אלהים הם והמכתב מכתב אלהים הוא חרות על הלוחות וישמע יהושע את קול העם ברעה ויאמר אל משה קול מלחמה במחנה ויאמר אין קול ענות גברה ואין קול ענות חלושה קול עונות אנכי שמע ויהי כאשר קרב אל המחנה וירא את העגל ואת המחלות ויחר אף משה וישליך מידיו את הלוחות וישבר אתם בתחתית ההר ויקח את העגל אשר עשו וישרפהו באש ויטנחהו עד אשר דק ויזר על פני המים וישק את בני ישראל ויאמר משה אל אהרן מה עשה לך העם הזה כי הבאת עליו חטאה גדלה ויאמר אהרן אל יחר אף אדני אתה ידעת את העם כי פרוע הוא ויאמרו לי עשה לנו אלהים אשר ילכו לפנינו כי זה משה האיש אשר העלנו מארץ מצרים לא ידענו מה היה לו ואמר להם למי זהב התפרקו ויתנו לי ואשליכהו באש ויצא העגל הזה וירא משה את העם כי פרוע הוא כי פרעו אהרן לשמצו בקומיהם ויעמד משה בשער המחנה ויאמר מי ליהוה אלי ויאספו אליו כל בני לוי ויאמר להם כה אמר יהוה אלהי ישראל שימו איש חרבו על ירכו ועברו ושובו משער לשער במחנה והרגו איש את אחיו ואיש את רעהו ואיש את קריבו ויעשו בני לוי כדבר משה ויפל מן העם ביום ההוא כשלשת אלפים איש ויאמר משה מלאו ידיכם היום ליהוה כי איש בבנו ובאחיו ולתת עליכם היום ברכה ויהי ממחרת ויאמר משה אל העם אתם חטאתם חטאה גדלה ועתה אעלה אל יהוה אולי אכפר בעד חטאתיכם וישב משה אל יהוה ויאמר הנה חטא העם הזה חטאה גדלה ויעשו להם אלהי זהב ועתה אם תשא חטאתם שא ואם אין מחני מספרך אשר כתבת ויאמר יהוה אל משה מי אשר חטא לי אמחנו מספרי ועתה לך נחה את העם על אשר דברתי לך והנה מלאכי ילך לפניך וביום פקודי ופקדתי עליהם חטאתם ויגף יהוה את העם על אשר עשו את העגל אשר עשה אהרן וידבר יהוה אל משה לאמר לך עלה מזה אתה והעם אשר העלית מארץ מצרים אל הארץ אשר נשבעתי לאברהם ליצחק וליעקב לאמר לזרעך אתננה ושלחתי לפניך מלאך וגרשתי את הכנעני והאמרי והחתי והגרגשי והפרזי והחוי והיבוסי אל ארץ זבת חלב ודבש כי לא אעלה בקרבך כי עם קשה ערף אתה פן אכלך בדרך וישמע העם את הדבר הרע הזה ויתאבלו ולא שתו איש עדיו עליו ויאמר יהוה אל משה אמר אל בני ישראל אתם עם קשה ערף רגע אחד אעלה בקרבך וכליתיך ועתה הוריד עדיך מעליך ואדעה מה אעשה לך ויתנצלו בני ישראל את עדים מהר חורב ומשה יקח את האהל ונטה לו מחוץ למחנה הרחיק מן המחנה וקרא לו אהל מועד והיו כל מבקשי יהוה יצאו אל אהל מועד אשר מחוץ למחנה והיה כצאת משה אל האהל יקומו כל העם ונצבו איש פתח אהלו והביטו אחרי משה עד באו האהלה והיה כבוא משה האהל ירד עמוד הענן ועמד פתח האהל ודבר עם משה וראו כל העם את עמוד הענן עמד פתח האהל וקמו כל העם והשתחוו איש פתח אהלו ודבר יהוה אל משה פנים אל פנים כאשר ידבר איש אל רעהו ושב אל המחנה ומשרתו יהושע בן נון נער לא ימוש מתוך האהל ויאמר משה אל יהוה ראה אתה אמר אלי העל את העם הזה ואתה לא הודעתני את אשר תשלח עמי ואתה אמרת ידעתיך בשם וגם מצאת חן בעיני ועתה אם נא מצאתי חן בעיניך הודעני נא את דרכיך ואדעך למען אמצא חן בעיניך וראה כי עמך הגוי הזה ויאמר פני ילכו והנחתי לך ויאמר אליו אם אין פניך הלכים אל תעלני מזה ובמה יודע אפוא כי מצאתי חן בעיניך אני ועמך הלוא בלכתך עמנו ונפלאנו אני ועמך מכל העם אשר על פני האדמה ויאמר יהוה אל משה גם את הדבר הזה אשר דברת אעשה כי מצאת חן בעיני ואדעך בשם ויאמר הראני נא את כבודך ויאמר אני אעביר כל טובי על פניך וקראתי בשם יהוה לפניך וחנתי את אשר אחן ורחמתי את אשר ארחם ויאמר לא תוכל לראות פני כי לא יראני האדם וחי ויאמר יהוה הנה מקום אתי ונצבת על הצור והיה בעבר כבודי ושמתיך בנקירות הצור ושכתי כפי עליך עד עברי והסרתי כפי וראית את אחרי ופני לא יראו ויאמר יהוה אל משה פסל לך שני לוחת אבנים כראישונים וכתבתי על הלוחות את הדברים אשר היו על הלוחות הראישונים אשר שברת והוי נכון לבקר ועלית בבקר אל הר סיני ונצבת לי שם על ראש ההר ואיש לא יעלה עמך וגם איש אל יראה בכל ההר וגם צאן ובקר אל ירעו אל מול ההר ההוא ויפסל משה שני לוחת אבנים כראישונים וישכם בבקר ויעל אל הר סיני כאשר צוה יהוה אתו ויקח בידו שני לוחת אבנים וירד יהוה בענן ויתיצב עמו שם ויקרא בשם יהוה ויעבר יהוה על פניו ויקרא יהוה יהוה אל רחום וחנון ארך אפים ורב חסד ואמת נצר חסד לאלפים נשא עון ופשע וחטאה ונקה לו ינקה פקד עון אבות על בנים ועל בני בנים על שלישים ועל רביעים וימהר משה ויקד ארצה וישתחוי ויאמר אם נא מצאתי חן בעיניך אדני ילך נא אדני בקרבנו כי עם קשה ערף הוא וסלחת לעוננו ולחטאתינו ונחלתנו ויאמר הנה אנכי כרת ברית נגד כל עמך אעשה נפלאות אשר לא נבראו בכל הארץ ובכל הגוים וראה כל העם אשר אתה בקרבו את מעשה יהוה כי נורא הוא אשר אני עשה עמך שמור לך את אשר אנכי מצוך היום הנני גרש מפניך את הכנעני והאמרי והחתי והגרגשי והפרזי והחוי והיבוסי השמר לך פן תכרת ברית ליושב הארץ אשר אתה בא עליו פן יהיה למוקש בקרבך כי את מזבחתיהם תתצון ומצבתיהם תשברון ואשריהם תכרתון כי לא תשתחוי לאל אחר כי יהוה קנא שמו אל קנא הוא פן תכרת ברית ליושב הארץ וזנו אחרי אלהיהם וזבחו לאלהיהם וקרא לך ואכלת מזבחו ולקחת מבנתיו לבניך וזנו בנתיו אחרי אלהיהן והזנו את בניך אחרי אלהיהן אלהי מסכה לא תעשה לך את חג המצות תשמר שבעת ימים תאכל מצות כאשר צויתיך למועד חדש האביב כי בו יצאת ממצרים כל פטר רחם לי וכל מקניך תזכיר פטר שור ושה ופטר חמור תפדה בשה ואם לא תפדנו וערפתו וכל בכור אדם בבניך תפדה ולא יראו פני רקים ששת ימים תעבד וביום השביעי תשבת בחריש ובקציר תשבת וחג שבעות תעשה לך בכורי קציר חטים וחג האסף תקופת השנה שלש פעמים בשנה יראה כל זכורך את פני הארון יהוה אלהי ישראל כי אוריש גוים רבים מפניך והרחבתי את גבולך ולא יחמד איש את ארצך בהעלותך להראות את פני יהוה אלהיך שלש פעמים בשנה לא תשחט על חמץ דם זבחי ולא ילין לבקר זבח חג הפסח ראשית בכורי אדמתך תביא בית יהוה אלהיך לא תבשל גדי בחלב אמו ויאמר יהוה אל משה כתב לך את הדברים האלה כי על פי הדברים האלה כרתי אתך ברית ואת ישראל ויהי שם לפני יהוה ארבעים יום וארבעים לילה לחם לא אכל ומים לא שתה ויכתב על הלוחות את דברי הברית עשרת הדברים ויהי ברדת משה מהר סיני ושני לוחת העדות בידו ברדתו מן ההר ומשה לא ידע כי קרן עור פניו בדברו אתו וירא אהרן וכל בני ישראל את משה והנה קרן עור פניו וייראו מגשת אליו ויקרא אליהם משה וישבו אליו אהרן וכל הנשיאים בעדה וידבר משה אליהם ואחרי כן נגשו אליו כל בני ישראל ויצום את כל אשר דבר יהוה אתו בהר סיני ויכל משה מדבר אתם ויתן על פניו מסוה ובבא משה לפני יהוה לדבר אתו יסיר את המסוה עד צאתו ויצא ודבר אל בני ישראל את כל אשר יצוהו וראו בני ישראל את פני משה כי קרן עור פני משה והשיב את המסוה על פניו עד באו לדבר אתו ויקהל משה את כל עדת בני ישראל ויאמר אליהם אלה הדברים אשר צוה יהוה לעשות אתם ששת ימים יעשה מלאכה וביום השביעי יהיה לכם קדש שבת שבתון ליהוה כל העשה בו מלאכה יומת לא תבעירו אש בכל מושבתיכם ביום השבת ויאמר משה אל כל עדת בני ישראל לאמר זה הדבר אשר צוה יהוה לאמר קחו מאתכם תרומה ליהוה כל נדיב לבו יביא את תרומת יהוה זהב כסף ונחשת תכלת וארגמן ותולעת שני ושש ועזים ועורת אילים מאדמים ועורת תחשים ועצי שטים ושמן למאור ובשמים לשמן המשחה ולקטרת הסמים ואבני שהם ואבני מלאים לאפוד ולחשן וכל חכם לב בכם יבוא ועשה את כל אשר צוה יהוה את המשכן ואת אהלו ואת מכסהו ואת קרסיו ואת קרשיו ואת בריחיו ואת עמודיו ואת אדניו את הארון ואת בדיו ואת הכפרת ואת פרכת המסך את השלחן ואת בדיו ואת כל כליו ואת לחם הפנים את מנורת המאור ואת כל כליה ואת שמן המאור את מזבח הקטרת ואת בדיו ואת שמן המשחה ואת קטרת הסמים ואת מסך הפתח לפתח המשכן ואת מזבח העלה ואת מכבר הנחשת אשר לו ואת בדיו ואת כל כליו את הכיור ואת כנו את קלעי החצר ואת עמודיה ואת אדניה ואת מסך שער החצר את יתדות המשכן ואת יתדות החצר ואת מיתריהם את בגדי השרד לשרת בקדש ואת בגדי הקדש לאהרן הכהן ואת בגדי בניו לכהן ויצאו כל עדת בני ישראל מלפני משה ויביאו כל איש אשר נשאו לבו וכל איש אשר נדבה רוחו אתו הביאו את תרומת יהוה למלאכת אהל מועד ולכל עבדתו ולבגדי הקדש ויביאו האנשים על הנשים כל נדיב לב הביא חח ונזם טבעת עגיל וכומז כל כלי זהב וכל אשר הניף תנופת זהב ליהוה וכל איש אשר נמצא אתו תכלת וארגמן ותולעת שני ושש ועזים ועורת אילים מאדמים ועורת תחשים הביאו וכל מרים תרומת כסף ונחשת הביאו את תרומת יהוה וכל אשר נמצא אתו עצי שטים למלאכת העבדה הביאו וכל אשה חכמת לב בידה טוה ויביאו מטוה את התכלת ואת הארגמן ואת התולעת השני ואת השש וכל הנשים אשר נשא לבהן אתהן בחכמה טוו את העזים והנשיאים הביאו את אבני השהם ואת אבני המלאים לאפוד ולחשן ואת הבשמים ואת שמן המאור לשמן המשחה ולקטרת הסמים וכל איש ואשה אשר נדב אתם לבם להביא לכל המלאכה אשר צוה יהוה לעשות ביד משה הביאו בני ישראל נדבה ליהוה ויאמר משה לבני ישראל ראו קרא יהוה בשם בצלאל בן אורי בן חור למטה יהודה וימלא אתו רוח אלהים בחכמה ובתבונה ובדעת ובכל מלאכה ולחשב מחשבות לעשות בזהב ובכסף ובנחשת ובחרשת אבן למלאת ובחרשת עץ לעשות בכל מלאכת מחשבות ולהורות נתן בלבו הוא ואהליאב בן אחיסמך למטה דן מלא אתם חכמת לב לעשות בכל מלאכת חרש וחשב ורקם בתכלת ובארגמן ובתולעת השני ובשש וארג עשו כל המלאכה וחשבי מחשבות ועשה בצלאל ואהליאב וכל איש חכם לב אשר נתן יהוה בהם חכמה ותבונה לדעת לעשות את כל מלאכת עבדת הקדש לכל אשר צוה יהוה ויקרא משה אל בצלאל ואל אהליאב ואל כל איש חכם לב אשר נתן יהוה חכמה בלבו כל אשר נשאו לבו לקרב אל המלאכה לעשות אתה ויקחו מלפני משה את כל התרומה אשר הביאו בני ישראל למלאכת עבדת הקדש לעשות אתה והם הביאו אליו עוד נדבה בבקר בבקר ויביאו כל החכמים העשים את כל מלאכת הקדש איש איש ממלאכתו אשר הם עשים וידברו אל משה לאמר מרבים העם להביא מדי העבדה למלאכה אשר צוה יהוה לעשות אתה ויצו משה ויעברו קול במחנה לאמר איש ואשה אל יעשה עוד מלאכה לתרומת הקדש ויכל העם מהביא והמלאכה היתה דים לכל המלאכה לעשות אתה והותירו ויעשו כל חכמי לב בעשאי המלאכה את המשכן עשו עשר יריעות שש משזר תכלת וארגמן ותולעת שני כרובים מעשה חשב עשה אתם ארך היריעה האחת שמנה ועשרים באמה ורחב ארבע באמה היריעה האחת מדה אחת לכל היריעות ויחבר את חמש היריעות אחת אל אחת וחמש היריעות חבר אחת אל אחת ויעש ללאות תכלת על שפת היריעה האחת בקצה במחברת וכן עשה בשפת היריעה הקצונה במחברת השנית חמשים ללאות עשה ביריעה האחת וחמשים ללאות עשה בקצה היריעה אשר במחברת השנית מקבלות הללאות אחת אל אחת ויעש חמשים קרסי זהב ויחבר את היריעות אחת אל אחת בקרסים ויהי המשכן אחד ויעש יריעות עזים לאהל על המשכן עשתה עשרה יריעות עשה אתם ארך היריעה האחת שלשים באמה וארבע אמות רחב היריעה האחת מדה אחת לעשתה עשרה היריעות ויחבר את חמש היריעות לבד ואת שש היריעות לבד ויעש ללאות חמשים על שפת היריעה האחת הקצונה במחברת וחמשים ללאות עשה על שפת היריעה החברת השנית ויעש קרסי נחשת חמשים לחבר את האהל להיות אחד ויעש מכסה לאהל עורת אילים מאדמים ומכסה עורת תחשים מלמעלה ויעש את הקרשים למשכן עצי שטים עמדים עשר אמות ארך הקרש האחד אמה וחצי האמה רחב הקרש האחד שתי ידות לקרש האחד משלבות אחת אל אחת כן עשה לכל קרשי המשכן ויעש את הקרשים למשכן עשרים קרשים לפאת נגבה תימנה וארבעים אדני כסף עשה תחת עשרים הקרשים שני אדנים תחת הקרש האחד לשתי יתדתיו ושני אדנים תחת הקרש האחד לשתי יתדתיו ולצלע המשכן השנית לפאת צפונה עשה עשרים קרשים וארבעים אדניהם כסף שני אדנים תחת הקרש האחד ושני אדנים תחת הקרש האחד ולירכתי המשכן ימה עשה ששה קרשים ושני קרשים עשה למקצעות המשכן בירכתים והיו תאמים מלמטה יחדו היו תאמים אל ראשו אל הטבעת האחת כן עשה לשניהם לשני המקצעות והיו שמנה קרשים ואדניהם כסף ששה עשר אדנים שני אדנים שני אדנים תחת הקרש האחד ויעשו בריחי עצי שטים חמשה לקרשי צלע המשכן האחד וחמשה בריחים לקרשי צלע המשכן השנית וחמשה בריחים לקרשי צלע המשכן לירכתים ימה ויעש את הבריח התיכון לברח בתוך הקרשים מן הקצה אל הקצה ואת הקרשים צפה זהב ואת טבעתיהם עשה זהב בתים לבריחים ויצף את הבריחים זהב ויעש פרכת תכלת וארגמן ותולעת שני ושש משזר מעשה חשב עשה אתה כרובים ויעש לה ארבעה עמודי שטים ויצפם זהב וויהם זהב ויצק להם ארבעה אדני כסף ויעש מסך לפתח האהל תכלת וארגמן ותולעת שני ושש משזר מעשה רקם את עמודיו חמשה ואת וויהם וצפה ראשיהם וחשקיהם זהב ואדניהם חמשה נחשת ויעש בצלאל את הארון עצי שטים אמתים וחצי ארכו ואמה וחצי רחבו ואמה וחצי קומתו ויצפהו זהב טהור מבית ומחוץ ויעש לו זר זהב סביב ויצק לו ארבע טבעות זהב על ארבע פעמתיו ושתי טבעות על צלעו האחד ושתי טבעות על צלעו השני ויעש בדי עצי שטים ויצף אתם זהב ויבא את הבדים בטבעות על צלעות הארון לשאת את הארון בהם ויעש כפרת זהב טהור אמתים וחצי ארכו ואמה וחצי רחבו ויעש שני כרובים זהב מקשה עשה אתם משני קצות הכפרת כרוב אחד מקצה מזה וכרוב אחד מקצה מזה מן הכפרת עשה את הכרובים משני קצתיו והיו הכרובים פרשי כנפים למעלה סככים בכנפיהם על הכפרת ופניהם אחד אל אחד אל הכפרת היו פני הכרובים ויעש את השלחן עצי שטים אמתים ארכו ואמה רחבו ואמה וחצי קומתו ויצף אתו זהב טהור ויעש לו זר זהב סביב ויעש לו מסגרת טפח סביב ויעש זר זהב למסגרתו סביב ויצק ארבע טבעות זהב ויתן את הטבעות על ארבע הפאות אשר לארבע רגליו לעמת המסגרת היו הטבעות בתים לבדים לשאת את השלחן ויעש את הבדים עצי שטים ויצף אתם זהב לשאת את השלחן ויעש את הכלים אשר על השלחן את קערתיו ואת כפתיו ואת מנקיתיו ואת הקשות אשר יוסך בהם זהב טהור ויעש את המנורה זהב טהור מקשה עשה את המנורה ירכיה קניה גבעיה כפתריה ופרחיה ממנה היו וששה קנים יוצאים מצדיה שלשה קני מנורה מצדה האחד ושלשה קני מנורה מצדה השני שלשה גבעים משקדים בקנה אחד כפתר ופרח ושלשה גבעים משקדים בקנה אחד כפתר ופרח כן לששת הקנים היוצאים מן המנורה ובמנורה ארבעה גבעים משקדים כפתריה ופרחיה וכפתר תחת שני הקנים ממנה וכפתר תחת שני הקנים ממנה וכפתר תחת שני הקנים ממנה לששת הקנים היצאים ממנה כפתריהם וקנותם ממנה היו כלה מקשה אחד זהב טהור ויעש את נרתיה שבעה ומלקחיה ומחתיתיה זהב טהור ככר זהב טהור עשה אתה ואת כל כליה ויעש את מזבח הקטרת עצי שטים אמה ארכו ואמה רחבו רבוע ואמתים קומתו ממנו היו קרנתיו ויצף אתו זהב טהור את גגו ואת קירתיו סביב ואת קרנתיו ויעש לו זר זהב סביב ושתי טבעות זהב עשה לו מתחת לזרו על שתי צלעתיו על שני צדיו לבתים לבדים לשאת אתו בהם ויעש את הבדים עצי שטים ויצף אתם זהב ויעש את שמן המשחה קדש ואת קטרת הסמים טהור מעשה רקח ויעש את מזבח העלה עצי שטים חמש אמות ארך וחמש אמות רחב ושלש אמות קומתו ויעש קרנתיו על ארבע פנתיו ממנו היו קרנתיו ויצף אתו נחשת ויעש את כל כלי המזבח את הסירות ואת היעים ואת המזרקות ואת המזלגות ואת המחתות כל כליו עשה נחשת ויעש למזבח מכבר מעשה רשת נחשת תחת כרכבו מלמטה עד חציו ויצק ארבע טבעות בארבע הקצות למכבר הנחשת בתים לבדים ויעש את הבדים עצי שטים ויצף אתם נחשת ויבא את הבדים בטבעות על צלעות המזבח לשאת אתו בהם נבוב לוחת עשה אתו ויעש את הכיור נחשת ואת כנו נחשת במראות הצבאות אשר צבאו פתח אהל מועד ויעש את החצר לפאת נגבה תימנה קלעי החצר שש משזר מאה באמה ועמודיו עשרים ואדניהם עשרים ווי העמודים וחשקיהם כסף ולפאת צפונה מאה באמה עמודיהם עשרים ואדניהם עשרים נחשת ווי העמודים וחשקיהם כסף ולפאת ימה קלעים חמשים אמה עמודיהם עשרה ואדניהם עשרה ווי העמודים וחשקיהם כסף ולפאת קדמה מזרחה חמשים אמה קלעים חמש עשרה אמה אל הכתף עמודיהם שלשה ואדניהם שלשה ולכתף השנית מזה ומזה לשער החצר קלעים חמש עשרה אמה עמודיהם שלשה ואדניהם שלשה כל קלעי החצר סביב שש משזר והאדנים לעמודים נחשת וויהם כסף וצפוי ראשיהם כסף והם מחשקים כסף לכל עמודי החצר ומסך שער החצר מעשה רקם תכלת וארגמן ותולעת שני ושש משזר ועשרים אמה ארך וקומה ברחב חמש אמות לעמת קלעי החצר עמודיהם ארבעה ואדניהם ארבעה נחשת וויהם כסף וצפוי ראשיהם וחשקיהם כסף וכל יתדות למשכן ולחצר סביב נחשת אלה פקדי המשכן משכן העדות אשר פקד על פי משה עבדת הלוים ביד איתמר בן אהרן הכהן ובצלאל בן אורי בן חור למטה יהודה עשה את כל אשר צוה יהוה את משה ואתו אהליאב בן אחיסמך למטה דן חרש וחשב ורקם בתכלת ובארגמן ובתולעת השני ובשש כל זהב העשוי למלאכה בכל מלאכת הקדש ויהי זהב התנופה תשע ועשרים ככר ושבע מאות ושלשים שקל בשקל הקדש וכסף פקדי העדה מאת ככר ואלף ושבע מאות חמשה ושבעים שקל בקע לגלגלת מחצית השקל בשקל הקדש לכל העבר על הפקדים מבן עשרים שנה ומעלה לשש מאות אלף ושלשת אלפים וחמש מאות וחמשים ויהי מאת ככר הכסף לקצת את אדני הקדש ואת אדני הפרכת מאת האדנים למאת הככר ככר לאדן ואת האלף ושבע המאות חמשה ושבעים עשה ווים לעמודים וצפה ראשיהם וחשק אתם ונחשת התנופה שבעים ככר ואלפים וארבע מאות שקל ויעש בה את אדני פתח אהל מועד ואת מזבח הנחשת ואת מכבר הנחשת אשר למזבח ואת כל כלי המזבח ואת אדני החצר סביב ואת אדני שער החצר ואת כל יתדות המשכן ואת כל יתדות החצר סביב ומן התכלת והארגמן ותולעת השני עשו בגדי שרד לשרת בקדש ויעשו את בגדי הקדש אשר לאהרן כאשר צוה יהוה את משה ויעשו את האפוד זהב תכלת וארגמן ותולעת שני ושש משזר וירקעו את פחי הזהב וקצצו פתילים לעשות בתוך התכלת ובתוך הארגמן ובתוך התולעת השני ובתוך השש מעשה חשב כתפות עשה לו חברות על שני קצתיו חבר וחשב אפדתו אשר עליו ממנו הוא כמעשהו זהב תכלת וארגמן ותולעת שני ושש משזר כאשר צוה יהוה את משה ויעשו את אבני השהם מוסבות משבצות זהב מפתחות פתוחי חותם על שמות בני ישראל וישמו אתם על כתפות האפוד אבני זכרון לבני ישראל כאשר צוה יהוה את משה ויעשו את החשן מעשה חשב כמעשה האפוד זהב תכלת וארגמן ותולעת שני ושש משזר רבוע היה כפול עשה את החשן זרת ארכו וזרת רחבו וימלאו בו ארבעה טורי אבן טור אדם פטדה וברקת הטור האחד והטור השני נפך ספיר ויהלם והטור השלישי לשם שבו ואחלמה והטור הרביעי תרשיש שהם וישפה מוסבות משבצות זהב במלאותם והאבנים על שמות בני ישראל הנה שתים עשרה על שמותם פתוחי חותם איש על שמו לשנים עשר שבט ויעשו על החשן שרשרות גבלות מעשה עבות זהב טהור ויעשו שתי משבצות זהב ושתי טבעות זהב ויתנו את שתי הטבעות על שני קצות החשן ויתנו את שתי העבתות הזהב על שתי הטבעות על קצות החשן ואת שתי הקצות שתי העבתות נתנו על שתי המשבצות ויתנום על כתפות האפוד אל מול פניו ויעשו שתי טבעות זהב וישמו על שני קצות החשן על שפתו אשר על חבר האפוד ביתה ויעשו שתי טבעות זהב ויתנום על שתי כתפות האפוד מלמטה ממול פניו לעמת מחברתו ממעל לחשב האפוד וירכסו את החשן מטבעתו אל טבעת האפוד בפתיל תכלת להיות על חשב האפוד ולא יזה החשן מעל האפוד כאשר צוה יהוה את משה ויעשו את הארים ואת התמים כאשר צוה יהוה את משה ויעשו את המעיל מעשה ארג כליל תכלת ופי המעיל בתוכו כפי תחרה שפה לפיו סביב לא יקרע ויעשו על שולי המעיל רמוני תכלת וארגמן ותולעת שני ושש משזר ויעשו פעמוני זהב טהור ויתנו את הפעמונים על שולי המעיל סביב בתוך הרמונים פעמון זהב ורמון פעמון זהב ורמון על שולי המעיל סביב לשרת כאשר צוה יהוה את משה ויעשו את הכיתנת שש מעשה ארג לאהרן ולבניו ואת המצנפת שש ואת פארי המגבעות שש ואת מכנסי הבד שש משזר ואת האבניט שש משזר תכלת וארגמן ותולעת שני מעשה רקם כאשר צוה יהוה את משה ויעשו את ציץ נזר הקדש זהב טהור ויכתבו עליו מכתב פתוחי חותם קדש ליהוה ויתנו עליו פתיל תכלת לתת על המצנפת מלמעלה כאשר צוה יהוה את משה ותכל כל עבדת המשכן אהל מועד ויעשו בני ישראל כאשר צוה יהוה את משה כן עשו ויביאו את המשכן אל משה את האהל ואת כל כליו קרסיו קרשיו בריחיו עמודיו ואדניהם ואת מכסה עורת האילים המאדמים ואת מכסה עורת התחשים ואת פרכת המסך את ארון העדות ואת בדיו ואת הכפרת את השלחן ואת כל כליו ואת לחם הפנים את המנורה הטהרה ואת נרתיה נרות המערכה ואת כל כליה ואת שמן המאור את מזבח הזהב ואת שמן המשחה ואת קטרת הסמים ואת מסך פתח האהל ואת מזבח הנחשת ואת מכבר הנחשת אשר לו ואת בדיו ואת כל כליו את הכיור ואת כנו את קלעי החצר ואת עמודיה ואת אדניה ואת המסך לשער החצר את מיתריה ואת יתדתיה ואת כל כלי עבדת המשכן לאהל מועד את בגדי השרד לשרת בקדש ואת בגדי הקדש לאהרן הכהן ואת בגדי בניו לכהן ככל אשר צוה יהוה את משה כן עשו בני ישראל את כל העבדה וירא משה את כל המלאכה והנה עשו אתה כאשר צוה יהוה כן עשו ויברך אתם משה וידבר יהוה אל משה לאמר ביום החדש הראישון באחד לחדש תקים את המשכן אהל מועד ושמת שם את ארון העדות וסכת על הארון את הכפרת והבאת את השלחן וערכת את ערכו והבאת את המנורה והעלית את נרתיה ונתתה את מזבח הזהב לקטרת לפני ארון העדות ושמת את מסך הפתח למשכן ונתתה את מזבח העלה לפני פתח המשכן אהל מועד ונתתה את הכיור בין אהל מועד ובין המזבח ונתתה שם מים ושמת את החצר סביב ונתתה את מסך שער החצר ולקחת את שמן המשחה ומשחת את המשכן ואת כל אשר בו וקדשת אתו ואת כל כליו והיה קדש ומשחת את מזבח העלה ואת כל כליו וקדשת את המזבח והיה המזבח קדש קדשים ומשחת את הכיור ואת כנו וקדשת אתו והקרבת את אהרן ואת בניו אל פתח אהל מועד ורחצת אתם במים והלבשת את אהרן את בגדי הקדש ומשחת אתו וקדשת אתו וכהן לי ואת בניו תקריב והלבשתם כיתנות ומשחת אתם כאשר משחת את אביהם וכהנו לי והיתה להיות להם משחתם לכהנת עולם לדרותם ויעש משה ככל אשר צוה יהוה אתו כן עשה ויהי בחדש הראישון בשנה השנית לצאתם ממצרים באחד לחדש הוקם המשכן ויקם משה את המשכן ויתן את אדניו וישם את קרשיו ויתן את בריחיו ויקם את עמודיו ויפרש את האהל על המשכן וישם את מכסה האהל עליו מלמעלה כאשר צוה יהוה את משה ויקח ויתן את העדות אל הארון וישם את הבדים על הארון ויתן את הכפרת על הארון מלמעלה ויבא את הארון אל המשכן וישם את פרכת המסך ויסך על ארון העדות כאשר צוה יהוה את משה וישם את השלחן באהל מועד על ירך המשכן צפונה מחוץ לפרכת ויערך עליו ערך לחם לפני יהוה כאשר צוה יהוה את משה וישם את המנורה באהל מועד נכח השלחן על ירך המשכן נגבה ויעל את הנרות לפני יהוה כאשר צוה יהוה את משה וישם את מזבח הזהב באהל מועד לפני הפרכת ויקטר עליו קטרת סמים לפני יהוה כאשר צוה יהוה את משה וישם את מסך הפתח למשכן ואת מזבח העלה שם לפני פתח המשכן אהל מועד ויעל עליו את העלה ואת המנחה כאשר צוה יהוה את משה וישם את הכיור בין אהל מועד ובין המזבח ויתן שם מים לרחצה וירחץ ממנו משה אהרן ובניו את ידיהם ואת רגליהם בבאם אל אהל מועד ובקרבתם אל המזבח ירחצו כאשר צוה יהוה את משה ויקם את החצר סביב למשכן ולמזבח ויתן את מסך שער החצר ויכל משה את כל המלאכה ויכס הענן את אהל מועד וכבוד יהוה מלא את המשכן ולא יכל משה לבוא אל אהל מועד כי שכן עליו הענן וכבוד יהוה מלא את המשכן ובהעלות הענן מעל המשכן יסעו בני ישראל בכל מסעיהם ואם לא יעלה הענן לא יסעו עד יום העלותו כי ענן יהוה על המשכן יומם ואש תהיה בו לילה לעיני כל בית ישראל בכל מסעיהם ויקרא אל משה וידבר יהוה אליו מאהל מועד לאמר דבר אל בני ישראל ואמרת אליהם אדם כי יקריב מכם קרבן ליהוה מן הבהמה מן הבקר או מן הצאן תקריבו את קרבניכם אם עלה קרבנו מן הבקר זכר תמים יקריבנו אל פתח אהל מועד יקריב אתו לרצונו לפני יהוה וסמך את ידו על ראש העלה ונרצה לו לכפר עליו ושחט את בן הבקר לפני יהוה והקריבו בני אהרן הכהנים את הדם וזרקו את הדם על המזבח סביב אשר פתח אהל מועד והפשיטו את העלה ונתחו אתה לנתחיה ונתנו בני אהרן הכהנים אש על המזבח וערכו עצים על האש וערכו בני אהרן הכהנים את הנתחים ואת הראש ואת הפדר על העצים אשר על האש אשר על המזבח וקרבו וכרעיו ירחצו במים והקטיר הכהן הכל המזבחה עלה הוא אשה ריח ניחח ליהוה ואם מן הצאן עלה קרבנו ליהוה מן הכשבים או מן העזים זכר תמים יקריבנו אל פתח אהל מועד יקריב אתו ושחט אתו על ירך המזבח צפונה לפני יהוה וזרקו בני אהרן הכהנים את דמו על המזבח סביב ונתחו אתו לנתחיו ואת ראשו ואת פדרו יעריך הכהן אתם על העצים אשר על האש אשר על המזבח והקרב והכרעים ירחץ במים והקריב הכהן את הכל והקטיר המזבחה עלה הוא אשה ריח ניחח ליהוה ואם מן העוף עלה קרבנו ליהוה והקריב מן התרים או מבני היונה את קרבנו והקריבו הכהן אל המזבח ומלק את ראשו והקטיר המזבחה ונמצא דמו אל קיר המזבח והסיר את מרתו בנצתו והשליך אתו אצל המזבח קדמה אל מקום הדשן ושסע אתו בכנפיו ולא יבדל והקטיר אתו הכהן המזבחה על העצים אשר על האש עלה הוא אשה ריח ניחח ליהוה ונפש כי תקריב קרבן מנחה ליהוה סלת יהיה קרבנו ויצק עליה שמן ונתן עליה לבונה מנחה היא והביאה אל בני אהרן הכהנים וקמץ ממנה מלוא קמצו מסלתה ומשמנה על כל לבונתה והקטיר הכהן את אזכרתה המזבחה אשה ריח ניחח ליהוה והנותרת מן המנחה לאהרן ולבניו קדש קדשים מאשי יהוה וכי תקריב קרבן מנחה מאפה תנור סלת חלות מצות בללות בשמן ורקיקי מצות משחים בשמן ואם מנחה על מחבת קרבנך סלת בלולה בשמן מצה תהיה פתת אתה פתים ויצקת עליה שמן מנחה היא ואם מנחה מרחשת קרבנך סלת בשמן תעשה והבאת את המנחה אשר יעשה מאלה ליהוה והקריבה אל הכהן והגישה אל המזבח והרים הכהן מן המנחה את אזכרתה והקטיר המזבחה אשה ריח ניחח ליהוה והנותרת מן המנחה לאהרן ולבניו קדש קדשים מאשי יהוה כל המנחה אשר תקריבו ליהוה לא תעשה חמץ כי כל שאר וכל דבש לא תקריבו ממנו אשה ליהוה קרבן ראשית תקריבו אתם ליהוה ואל המזבח לא יעלו לריח ניחח וכל קרבן מנחתך במלח תמלח ולא תשבית מלח ברית אלהיך מעל מנחתך על כל קרבניך תקריב מלח ואם תקריב מנחת בכורים ליהוה אביב קלי באש גרש כרמל תקריב את מנחת בכוריך ונתתה עליה שמן ושמת עליה לבונה מנחה היא והקטיר הכהן את אזכרתה מגרשה ומשמנה על כל לבונתה אשה ליהוה ואם זבח שלמים קרבנו אם מן הבקר הוא מקריב אם זכר אם נקבה תמים יקריבנו לפני יהוה וסמך את ידו על ראש קרבנו ושחטו פתח אהל מועד וזרקו בני אהרן הכהנים את הדם על המזבח סביב והקריב מזבח השלמים אשה ליהוה את החלב המכסה את הקרב ואת כל החלב אשר על הקרב ואת שתי הכליות ואת החלב אשר עליהן אשר על הכסלים ואת היותרת על הכבד על הכליות יסירנה והקטירו אתו בני אהרן המזבחה על העלה אשר על העצים אשר על האש אשר על המזבח אשה ריח ניחח ליהוה ואם מן הצאן קרבנו לזבח השלמים ליהוה זכר או נקבה תמים יקריבנו אם כשב הוא מקריב את קרבנו והקריב אתו לפני יהוה וסמך את ידו על ראש קרבנו ושחט אתו לפני אהל מועד וזרקו בני אהרן את הדם על המזבח סביב והקריב מזבח השלמים אשה ליהוה חלבו האליה תמימה לעמת העצה יסירנה את החלב המכסה את הקרב ואת כל החלב אשר על הקרב ואת שתי הכליות ואת החלב אשר עליהן אשר על הכסלים ואת היותרת על הכבד על הכליות יסירנה והקטיר הכהן המזבחה לחם אשה ליהוה ואם עז קרבנו והקריבו לפני יהוה וסמך את ידו על ראשו ושחט אתו לפני אהל מועד וזרקו בני אהרן הכהנים את דמו על המזבח סביב והקריב ממנו קרבנו אשה ליהוה את החלב המכסה את הקרב ואת כל החלב אשר על הקרב ואת שתי הכליות ואת החלב אשר עליהן אשר על הכסלים ואת היותרת על הכבד על הכליות יסירנה והקטירם הכהן המזבחה לחם אשה לריח ניחח ליהוה כל חלב ליהוה חקת עולם לדרתיכם בכל מושבתיכם כל חלב וכל דם לא תאכלו וידבר יהוה אל משה לאמר דבר אל בני ישראל לאמר נפש כי תחטא בשגגה מכל מצות יהוה אשר לא תעשיהן ועשה מאחת מהן אם הכהן המשיח יחטא לאשמת העם והקריב על חטאתו אשר חטא פר בן בקר תמים ליהוה לחטאת והביא את הפר אל פתח אהל מועד לפני יהוה וסמך את ידו על ראש הפר ושחט את הפר לפני יהוה ולקח הכהן המשיח אשר מלא את ידו מדם הפר והביא אתו אל אהל מועד וטבל הכהן את אצבעו בדם והזה מן הדם שבע פעמים באצבעו לפני יהוה את פני פרכת הקדש ונתן הכהן מן הדם על קרנות המזבח קטרת הסמים לפני יהוה אשר באהל מועד ואת כל הדם ישפך אל יסוד מזבח העלה אשר פתח אהל מועד ואת כל חלב פר החטאת ירים ממנו את החלב המכסה את הקרב ואת כל החלב אשר על הקרב ואת שתי הכליות ואת החלב אשר עליהן אשר על הכסלים ואת היותרת על הכבד על הכליות יסירנה כאשר יורם משור זבח השלמים והקטירם הכהן על מזבח העלה ואת עור הפר ואת כל בשרו על ראשו ועל כרעיו וקרבו ופרשו והוציאו את כל הפר אל מחוץ למחנה אל מקום טהור על שפך הדשן ושרפו אתו על העצים באש על שפך הדשן ישרף ואם כל עדת ישראל ישגו ונעלם דבר מעיני הקהל ועשו אחת מכל מצות יהוה אשר לא תעשיהן ואשמו ונודע החטאת אשר חטאו עליה והקריבו הקהל פר בן בקר תמים לחטאת והביאו אתו לפני אהל מועד וסמכו זקני העדה את ידיהם על ראש הפר לפני יהוה ושחט את הפר לפני יהוה והביא הכהן המשיח מדם הפר אל אהל מועד וטבל הכהן את אצבעו מן הדם והזה מן הדם שבע פעמים לפני יהוה את פני פרכת הקדש ומן הדם יתן הכהן על קרנות המזבח קטרת הסמים אשר לפני יהוה אשר באהל מועד ואת כל הדם ישפך אל יסוד מזבח העלה אשר פתח אהל מועד ואת כל חלבו ירים ממנו והקטיר המזבחה ועשה לפר כאשר עשה לפר החטאת כן יעשה לו וכפר עליהם הכהן ונסלח להם והוציא את הפר אל מחוץ למחנה ושרף אתו כאשר שרף את הפר הראישון חטאת הקהל היא אשר נשיא יחטא ועשה אחת מכל מצות יהוה אלהיו אשר לא תעשיהן בשגגה ואשם או הודע אליו חטאתו אשר חטא בה והביא את קרבנו שעיר עזים זכר תמים וסמך את ידו על ראש השעיר ושחט אתו במקום אשר ישחטו את העלה לפני יהוה חטאת היא ולקח הכהן מדם החטאת באצבעו ונתן על קרנות מזבח העלה ואת דמו ישפך אל יסוד מזבח העלה ואת כל חלבו יקטיר המזבחה כחלב זבח השלמים וכפר עליו הכהן מחטאתו ונסלח לו ואם נפש אחת תחטא בשגגה מעם הארץ בעשותה אחת מכל מצות יהוה אשר לא תעשיהן ואשם או הודע אליו חטאתו אשר חטא עליה והביא את קרבנו שעירת עזים נקבה תמימה על חטאתו אשר חטא וסמך את ידו על ראש החטאת ושחט את החטאת במקום אשר ישחטו את העלה ולקח הכהן מדמה באצבעו ונתן על קרנות מזבח העלה ואת כל דמה ישפך אל יסוד מזבח העלה ואת כל חלבה יסיר כאשר יסיר החלב מעל זבח השלמים והקטיר הכהן המזבחה לריח ניחח ליהוה וכפר עליו הכהן ונסלח לו ואם כשבה יביא קרבנו לחטאת נקבה תמימה יביאנה וסמך את ידו על ראש החטאת ושחט אתה לחטאת במקום אשר ישחטו את העלה ולקח הכהן מדם החטאת באצבעו ונתן על קרנות מזבח העלה ואת כל דמה ישפך אל יסוד מזבח העלה ואת כל חלבה יסיר כאשר יסיר חלב הכשב מזבח השלמים והקטיר הכהן המזבחה על אשי יהוה וכפר עליו הכהן על חטאתו אשר חטא ונסלח לו ונפש כי תחטא ושמעה קול אלה והוא עד או ראה או ידע אם לא יגיד ונשא עונו או נפש כי תגע בכל דבר טמא או בנבלת חיה טמאה או בנבלת בהמה טמאה או בנבלת שרץ טמא ונעלם ממנו והוא טמא ואשם או כי יגע בטמאת אדם לכל טמאתו אשר יטמא בה ונעלם ממנו והוא ידע ואשם ונפש כי תשבע לבטא בשפתים להריע או להטיב לכל אשר יבטא האדם בשבועה ונעלם ממנו והוא ידע ואשם לאחת מאלה והיה כי יחטא לאחת מאלה והתודה את אשר חטא עליה והביא את אשמו ליהוה על חטאתו אשר חטא נקבה מן הצאן כשבה או שעירת עזים לחטאת וכפר עליו הכהן על חטאתו אשר חטא ונסלח לו ואם לא תשיג ידו די שה והביא על אשמו אשר חטא שתי תרים או שני בני יונה ליהוה אחד לחטאת ואחד לעלה והביא אתם אל הכהן והקריב את אשר לחטאת ראישון ומלק הכהן את ראשו ממול ערפו ולא יבדל והזה מדם החטאת אל קיר המזבח והנשאר בדם ימצא אל יסוד המזבח חטאת היא ואת השני יעשה עלה כמשפט וכפר עליו הכהן מחטאתו אשר חטא ונסלח לו ואם לא תשיג ידו לשתי תרים או לשני בני יונה והביא את קרבנו אשר חטא עשירת האיפה סלת לחטאת לא יצק עליה שמן ולא יתן עליה לבונה כי חטאת היא והביאה אל הכהן וקמץ ממנה מלוא קמצו את אזכרתה והקטיר המזבחה על אשי יהוה חטאת היא וכפר עליו הכהן על חטאתו אשר חטא מאחת מאלה ונסלח לו והיתה לכהן כמנחה וידבר יהוה אל משה לאמר נפש כי תמעל מעל וחטאה בשגגה מקדשי יהוה והביא את אשמו ליהוה איל תמים מן הצאן בערכך כסף שקלים בשקל הקדש לאשם ואת אשר חטא מן הקדש ישלם ואת חמישתו יסף עליו ונתן אתו לכהן והכהן יכפר עליו באיל האשם ונסלח לו ואם נפש אחת תחטא ועשתה אחת מכל מצות יהוה אשר לא תעשיהן ולא ידע ואשם ונשא עונו והביא איל תמים מן הצאן בערכך לאשם אל הכהן וכפר עליו הכהן על שגגתו אשר שגג והוא לא ידע ונסלח לו אשם הוא אשם אשם ליהוה וידבר יהוה אל משה לאמר נפש כי תחטא ומעלה מעל ביהוה וכחש בעמיתו בפקדון או בתשומת יד או בגזל או עשק את עמיתו או מצא אבדה וכחש בה ונשבע על שקר על אחת מכל אשר יעשה האדם לחטא בהן והיה כי יחטא ואשם והשיב את הגזל אשר גזל או את העשוק אשר עשק או את הפקדון אשר הפקד אתו או את האבדה אשר מצא או מכל דבר אשר ישבע עליו לשקר ושלם אתו בראשו וחמישתו יסף עליו לאשר הוא לו יתננו ביום אשמתו ואת אשמו יביא ליהוה איל תמים מן הצאן בערכך לאשם וכפר עליו הכהן לפני יהוה ונסלח לו על אחת מכל אשר יעשה לאשמה בה וידבר יהוה אל משה לאמר צוי את אהרן ואת בניו לאמר זאת תורת העלה היא העלה על המוקדה על המזבח כל הלילה עד בקר ואש המזבח תוקד בו ולבש הכהן מדי בד ומכנסי בד ילבש על בשרו והרים את הדשן אשר תאכל האש את העלה על המזבח ושמו אצל המזבח ופשט את בגדיו ולבש בגדים אחרים והוציא את הדשן אל מחוץ למחנה אל מקום טהור והאש על המזבח תוקד בו לא תכבה ובער עליה הכהן עצים בבקר בבקר וערך עליה העלה והקטיר עליה חלבי שלמים אש תמיד תוקד על המזבח לא תכבה וזאת תורת המנחה הקריבו אתה בני אהרן לפני יהוה אל פני המזבח והרים ממנה בקמצו מסלת המנחה ומשמנה ואת כל הלבונה אשר על המנחה והקטיר המזבחה אשה ריח ניחח אזכרתה ליהוה והנותרת ממנה יאכל אהרן ובניו מצות תאכל במקום קדוש בחצר אהל מועד יאכלוה לא תאפה חמץ חלקם נתתי אתה מאשי יהוה קדש קדשים היא כחטאת כאשם כל זכר בבני אהרן יאכלנה חק עולם לדרתיכם מאשי יהוה כל אשר יגע בהם יקדש וידבר יהוה אל משה לאמר זה קרבן אהרן ובניו אשר יקריבו ליהוה ביום המשיח אתו עשירת האיפה סלת למנחה תמיד מחציתה בבקר ומחציתה בין הערבים על המחבת בשמן תעשה מרבכת תביאנה תופני מנחת פתים תקריב ריח ניחח ליהוה הכהן המשיח תחתיו מבניו יעשה אתה חק עולם ליהוה כליל תקטיר וכל מנחת כהן כליל תהיה לא תאכל וידבר יהוה אל משה לאמר דבר אל אהרן ואל בניו לאמר זאת תורת החטאת במקום אשר תשחט העלה תשחט החטאת לפני יהוה קדש קדשים היא הכהן המחטא אתה יאכלנה במקום קדוש תאכל בחצר אהל מועד כל אשר יגע בבשרה יקדש ואשר יזה מדמה על הבגד אשר תזה עליו יכבס במקום קדוש וכלי חרש אשר תבשל בו ישבר ואם בכלי נחשת בשלה ומרק ושטף במים כל זכר בכהנים יאכל אתה קדש קדשים היא וכל חטאת אשר יבוא מדמה אל אהל מועד לכפר בקדש לא תאכל באש תשרף וזאת תורת האשם קדש קדשים הוא במקום אשר ישחטו את העלה ישחטו את האשם ואת דמו יזרקו על המזבח סביב ואת כל חלבו יקריב ממנו את האליה ואת החלב המכסה את הקרב ואת כל החלב אשר על הקרב ואת שתי הכליות ואת החלב אשר עליהן אשר על הכסלים ואת היותרת על הכבד על הכליות יסירנה והקטיר אתם הכהן המזבחה אשה ליהוה אשם הוא כל זכר בכהנים יאכלנו במקום קדוש יאכל קדש קדשים הוא כחטאת כאשם תורה אחת להם הכהן אשר יכפר בו לו יהיה והכהן המקריב את עלת איש עור העלה אשר יקריבו לכהן לו יהיה וכל מנחה אשר תאפה בתנור וכל נעשה במרחשת ועל המחבת לכהן המקריב אתה לו תהיה וכל מנחה בלולה בשמן וחרבה לכל בני אהרן תהיה איש כאחיו וזאת תורת זבח השלמים אשר יקריבו ליהוה אם על תודה יקריבנו והקריב על זבח התודה חלות מצות בללות בשמן ורקיקי מצות משחים בשמן וסלת מרבכת חלות בללות בשמן על חלת לחם חמץ יקריב קרבנו על זבח תודת שלמיו והקריב ממנו אחד מכל קרבן תרומה ליהוה לכהן הזרק את דם השלמים לו יהיה ובשר זבח תודת שלמיו ביום קרבנו יאכל לא יניח ממנו עד בקר ואם נדר או נדבה זבח קרבנו ביום הקריבו את זבחו יאכל וממחרת והנותר ממנו יאכל והנותר מבשר הזבח ביום השלישי באש ישרף ואם אכל יאכל מבשר זבח שלמיו ביום השלישי לא ירצה המקריב אתו לא יחשב לו פגול יהיה והנפש האכלת ממנו עונה תשא והבשר אשר יגע בכל טמא לא יאכל באש ישרף הבשר כל טהור יאכל בשר והנפש אשר תאכל בשר מזבח השלמים אשר ליהוה וטמאתו עליו ונכרתה הנפש ההיא מעמיה ונפש כי תגע בכל טמא בטמאת אדם או בבהמה טמאה או בכל שרץ טמא ואכל מבשר זבח השלמים אשר ליהוה ונכרתה הנפש ההיא מעמיה וידבר יהוה אל משה לאמר דבר אל בני ישראל לאמר כל חלב שור וכשב ועז לא תאכלו וחלב נבלה וחלב טרפה יעשה לכל המלאכה ואכל לא תאכלהו כי כל אכל חלב מן הבהמה אשר יקריבו ממנה אשה ליהוה ונכרתה הנפש האכלת מעמיה וכל דם לא תאכלו בכל מושבתיכם לעוף ולבהמה וכל הנפש אשר תאכל כל דם ונכרתה הנפש ההיא מעמיה וידבר יהוה אל משה לאמר ואל בני ישראל תדבר לאמר המקריב את זבח שלמיו ליהוה יביא את קרבנו ליהוה מזבח שלמיו ידיו תביאנה את אשי יהוה את החלב על החזה יביאנו את החזה להניף אתו תנופה לפני יהוה והקטיר הכהן את החלב המזבחה והיה החזה לאהרן ולבניו ואת שוק הימין תתנו תרומה לכהן מזבחי שלמיכם המקריב את דם השלמים ואת החלב מבני אהרן לו תהיה שוק הימין למנה כי את חזה התנופה ואת שוק התרומה לקחתי מאת בני ישראל מזבחי שלמיהם ואתן אתם לאהרן הכהן ולבניו לחק עולם מאת בני ישראל זאת משחת אהרן ומשחת בניו מאשי יהוה ביום הקריבו אתם לכהן ליהוה אשר צוה יהוה לתת להם ביום משחו אתם מאת בני ישראל חק עולם לדרותם זאת התורה לעלה ולמנחה ולחטאת ולאשם ולמלאים ולזבח השלמים אשר צוה יהוה את משה בהר סיני ביום צותו את בני ישראל להקריב את קרבניהם ליהוה במדבר סיני וידבר יהוה אל משה לאמר קח את אהרן ואת בניו אתו ואת הבגדים ואת שמן המשחה ואת פר החטאת ואת שני האילים ואת סל המצות ואת כל העדה הקהל אל פתח אהל מועד ויעש משה כאשר צוה יהוה אתו ותקהל העדה אל פתח אהל מועד ויאמר משה אל העדה זה הדבר אשר צוה יהוה לעשות ויקריב משה את אהרן ואת בניו וירחץ אתם במים ויתן עליו את הכיתנת ויחגר אתו באבניט וילבש אתו את המעיל ויתן עליו את האפוד ויחגר אתו בחשב האפוד ויאפד לו בו וישם עליו את החשן ויתן על החשן את הארים ואת התמים וישם את המצנפת על ראשו ויתן על המצנפת אל מול פניו את ציץ הזהב נזר הקדש כאשר צוה יהוה את משה ויקח משה את שמן המשחה וימשח את המשכן ואת כל אשר בו ויקדש אתם ויז ממנו על המזבח שבע פעמים וימשח את המזבח ואת כל כליו ואת הכיור ואת כנו לקדשם ויצק משמן המשחה על ראש אהרן וימשח אתו לקדשו ויקריב משה את בני אהרן וילבשם כיתנות ויחגר אתם אבניטים ויחבש להם מגבעות כאשר צוה יהוה את משה ויגש את פר החטאת ויסמך אהרן ובניו את ידיהם על ראש פר החטאת וישחט ויקח משה את הדם ויתן על קרנות המזבח סביב באצבעו ויחטא את המזבח ואת הדם יצק אל יסוד המזבח ויקדשהו לכפר עליו ויקח את כל החלב אשר על הקרב ואת יותרת הכבד ואת שתי הכליות ואת חלביהן ויקטר משה המזבחה ואת הפר ואת עורו ואת בשרו ואת פרשו שרף באש מחוץ למחנה כאשר צוה יהוה את משה ויגש את איל העלה ויסמכו אהרן ובניו את ידיהם על ראש האיל וישחט ויזרק משה את הדם על המזבח סביב ואת האיל נתח לנתחיו ויקטר משה את הראש ואת הנתחים ואת הפדר ואת הקרב והכרעים רחץ במים ויקטר משה את כל האיל המזבחה עלה הוא לריח ניחח אשה הוא ליהוה כאשר צוה יהוה את משה ויקריב את איל השני איל המלאים ויסמכו אהרן ובניו את ידיהם על ראש האיל וישחט ויקח משה מדמו ויתן על תנך אזן אהרן הימנית ועל בהון ידו הימנית ועל בהון רגלו הימנית ויקריב את בני אהרן ויתן משה מן הדם על תנך אזנם הימנית ועל בהון ידם הימנית ועל בהון רגלם הימנית ויזרק משה את הדם על המזבח סביב ויקח את החלב את האליה ואת כל החלב אשר על הקרב ואת יותרת הכבד ואת שתי הכליות ואת חלביהן ואת שוק הימין ומסל המצות אשר לפני יהוה לקח חלת מצה אחת וחלת לחם שמן אחת ורקיק אחד וישם על החלבים ועל שוק הימין ויתן את הכל על כפי אהרן ועל כפי בניו וינף אתם תנופה לפני יהוה ויקח משה אתם מעל כפיהם ויקטר המזבחה על העלה מלאים הם לריח ניחח אשה ליהוה ויקח משה את החזה וינפהו תנופה לפני יהוה מאיל המלאים למשה היה למנה כאשר צוה יהוה את משה ויקח משה משמן המשחה ומן הדם אשר על המזבח ויז על אהרן ועל בגדיו ועל בניו ועל בגדי בניו אתו ויקדש את אהרן ואת בגדיו ואת בניו ואת בגדי בניו אתו ויאמר משה אל אהרן ואל בניו בשלו את הבשר פתח אהל מועד במקום הקדש ושם תאכלו אתו ואת הלחם אשר בסל המלאים כאשר צויתי לאמר אהרן ובניו יאכלהו והנותר בבשר ובלחם באש תשרפו ומפתח אהל מועד לא תצאו שבעת ימים עד יום מלאת ימי מלאיכם כי שבעת ימים ימלא את ידיכם כאשר עשה ביום הזה צוה יהוה לעשות לכפר עליכם ופתח אהל מועד תשבו יומם ולילה שבעת ימים ושמרתם את משמרת יהוה ולא תמותו כי כן צויתי ויעש אהרן ובניו את כל הדברים אשר צוה יהוה ביד משה ויהי ביום השמיני קרא משה לאהרן ולבניו ולזקני ישראל ויאמר אל אהרן קח לך עגל בן בקר לחטאת ואיל לעלה תמימם והקריב לפני יהוה ואל זקני ישראל תדבר לאמר קחו שעיר עזים לחטאת ועגל וכבש בני שנה תמימם לעלה ושור ואיל לשלמים לזבח לפני יהוה ומנחה בלולה בשמן כי היום יהוה נראה אליכם ויקחו את אשר צוה משה אל פני אהל מועד ויקרבו כל העדה ויעמדו לפני יהוה ויאמר משה זה הדבר אשר צוה יהוה תעשון ויראה אליכם כבוד יהוה ויאמר משה אל אהרן קרב אל המזבח ועשה את חטאתך ואת עלתך וכפר בעדך ובעד העם ועשה את קרבן העם וכפר בעדם כאשר צוה יהוה ויקרב אהרן אל המזבח וישחט את עגל החטאת אשר לו ויקריבו בני אהרן את הדם אליו ויטבל אצבעו בדם ויתן על קרנות המזבח ואת הדם יצק אל יסוד המזבח ואת החלב ואת הכליות ואת היותרת מן הכבד מן החטאת הקטיר המזבחה כאשר צוה יהוה את משה ואת הבשר ואת העור שרף באש מחוץ למחנה וישחט את העלה וימציאו בני אהרן אליו את הדם ויזרקהו על המזבח סביב ואת העלה המציאו אליו לנתחיה ואת הראש ויקטר המזבחה וירחץ את הקרב ואת הכרעים ויקטר על העלה המזבחה ויקריב את קרבן העם ויקח את שעיר החטאת אשר לעם וישחטהו ויחטאהו כראישון ויקרב את העלה ויעשה כמשפט ויקרב את המנחה וימלא כפיו ממנה ויקטר על המזבח מלבד עלת הבקר וישחט את השור ואת האיל זבח השלמים אשר לעם וימציאו בני אהרן את הדם אליו ויזרקהו על המזבח סביב ואת החלבים מן השור ומן האיל האליה והמכסה והכליות ויותרת הכבד וישם את החלבים על החזות ויקטר החלבים המזבחה ואת החזות ואת שוק הימין הניף אהרן תנופה לפני יהוה כאשר צוה יהוה את משה וישא אהרן את ידו על העם ויברכם וירד מעשות החטאת והעלה והשלמים ויבא משה ואהרן אל אהל מועד ויצאו ויברכו את העם וירא כבוד יהוה אל כל העם ותצא אש מלפני יהוה ותאכל על המזבח את העלה ואת החלבים ויראו כל העם וירנו ויפלו על פניהם ויקחו בני אהרן נדב ואביהוא איש מחתתו ויתנו בהן אש וישמו עליהן קטרת ויקריבו לפני יהוה אש זרה אשר לא צוה אתם ותצא אש מלפני יהוה ותאכל אתם וימתו לפני יהוה ויאמר משה אל אהרן הוא אשר דבר יהוה לאמר בקריבי אקדש ועל פני כל העם אכבד וידם אהרן ויקרא משה אל מישאל ואל אליצפן בני עזיאל דד אהרן ויאמר אליהם קרבו שאו את אחיכם מאת פני הקדש אל מחוץ למחנה ויקרבו וישאו אתם בכיתנותם אל מחוץ למחנה כאשר דבר משה ויאמר משה אל אהרן ואל אלעזר ואל איתמר בניו ראשיכם לא תפרעו ובגדיכם לא תפרמו ולא תמותו ועל כל העדה יקצף ואחיכם כל בית ישראל יבכו את השרפה אשר שרף יהוה ומפתח אהל מועד לא תצאו פן תמותו כי שמן משחת יהוה עליכם ויעשו כדבר משה וידבר יהוה אל אהרן לאמר יין ושכר אל תשתה אתה ובניך אתך בבאכם אל אהל מועד ולא תמותו חקת עולם לדרתיכם ולהבדיל בין הקדש ובין החל ובין הטמא ובין הטהור ולהורות את בני ישראל את כל החקים אשר דבר יהוה אליהם ביד משה וידבר משה אל אהרן ואל אלעזר ואל איתמר בניו הנותרים קחו את המנחה הנותרת מאשי יהוה ואכלוה מצות אצל המזבח כי קדש קדשים היא ואכלתם אתה במקום קדוש כי חקך וחק בניך היא מאשי יהוה כי כן צויתי ואת חזה התנופה ואת שוק התרומה תאכלו במקום טהור אתה ובניך ובנתיך אתך כי חקך וחק בניך נתנו מזבחי שלמי בני ישראל שוק התרומה וחזה התנופה על אשי החלבים יביאו להניף תנופה לפני יהוה והיה לך ולבניך ולבנתיך אתך לחק עולם כאשר צוה יהוה ואת שעיר החטאת דרש דרש משה והנה שרוף ויקצף על אלעזר ועל איתמר בני אהרן הנותרים לאמר מדוע לא אכלתם את החטאת במקום הקדש כי קדש קדשים היא ואתה נתן לכם לשאת את עון העדה לכפר עליהם לפני יהוה הן לא הובא את דמה אל הקדש פנימה אכל תאכלו אתה בקדש כאשר צויתי וידבר אהרן אל משה הן היום הקריבו את חטאתם ואת עלתם לפני יהוה ותקראנה אתי כאלה ואכלתי חטאת היום הייטב בעיני יהוה וישמע משה וייטב בעיניו וידבר יהוה אל משה ואל אהרן לאמר אליהם דברו אל בני ישראל לאמר זאת החיה אשר תאכלו מכל הבהמה אשר על הארץ כל מפריסת פרסה ושסעת שסע שתי פרסות מעלות גרה בבהמה אתה תאכלו אך את זה לא תאכלו ממעלי הגרה וממפריסי הפרסה את הגמל כי מעלי גרה הוא ופרסה איננו מפריס טמא הוא לכם ואת השפן כי מעלי גרה הוא ופרסה לא הפריס טמא הוא לכם ואת הארנבת כי מעלת גרה היא ופרסה לא הפריסה טמאה היא לכם ואת החזיר כי מפריס פרסה הוא ושסע שסע פרסה והוא גרה לא יגור טמא הוא לכם מבשרם לא תאכלו ובנבלתם לא תגעו טמאים הם לכם ואת זה תאכלו מכל אשר במים כל אשר לו סנפיר וקשקשת במים בימים ובנחלים אתם תאכלו וכל אשר אין לו סנפיר וקשקשת במים בימים ובנחלים מכל שרץ המים ומכל נפש החיה אשר במים שקץ הם לכם ושקץ יהיו לכם מבשרם לא תאכלו ואת נבלתם תשקצו וכל אשר אין לו סנפיר וקשקשת במים שקץ הוא לכם ואת אלה תשקצו מן העוף לא תאכלו שקץ הם את הנשר ואת הפרס ואת העזניה ואת הדאה ואת האיה למינה ואת כל ערב למינו ואת בת היענה ואת התחמוס ואת השחף למינו ואת הנץ ואת הכוס ואת השלך ואת הינשוף ואת התנשמת ואת הקאת ואת הרחמה ואת החסידה והאנפה למינה ואת הדגיפת ואת העטלף כל שרץ העוף ההלך על ארבע שקץ הוא לכם אך את זה תאכלו מכל שרץ העוף ההלך על ארבע אשר לו כרעים ממעל לרגליו לנתר בהם על הארץ את אלה מהם תאכלו את הארבה למינהו ואת הסלעם למינהו ואת החרגל למינה ואת החגב למינהו וכל שרץ העוף אשר לו ארבע רגלים שקץ הוא לכם ולאלה תטמאו כל הנגע בנבלתם יטמא עד הערב וכל הנשא מנבלתם יכבס בגדיו ורחץ במים וטמא עד הערב לכל הבהמה אשר היא מפריסת פרסה ושסעה איננה שסע וגרה איננה מעלה טמאים הם לכם כל הנגע בהם יטמא וכל ההלך על כפיו בכל החיה ההלכת על ארבע טמאים הם לכם כל הנגע בנבלתם יטמא עד הערב והנשא מנבלתם יכבס בגדיו וטמא עד הערב טמאים הם לכם וזה לכם הטמא בשרץ השרץ על הארץ החלד והעכבור והצב למינו והאנקה והכח והלאטה והמט והתנשמת אלה הטמאים לכם מכל השרץ כל הנגע בהם במותם יטמא עד הערב וכל אשר יפל עליו מהם במותם יטמא מכל כלי עץ או בגד או עור או שק כל כלי אשר יעשה מלאכה בהם במים יבוא וטמא עד הערב וטהר וכל כלי חרש אשר יפל מהם אל תוכו כל אשר בתוכו יטמא ואתו תשברו מכל האכל אשר יאכל אשר יבוא עליו מים יטמא וכל משקה אשר ישתה בכל כלי יטמא וכל אשר יפל מנבלתם עליו יטמא תנור וכרים יתצו טמאים הם וטמאים יהיו לכם אך מעין מים ובור מקוה מים יהיה טהור ונגע בנבלתם יטמא וכי יפל מנבלתם על זרע זרע אשר יזרע טהור הוא וכי יתן מים על הזרע ונפל מנבלתם עליו טמא הוא לכם וכי ימות מן הבהמה אשר היא לכם לאכלה הנגע בנבלתה יטמא עד הערב והאכל מנבלתה יכבס בגדיו וטמא עד הערב והנשא את נבלתה יכבס בגדיו וטמא עד הערב וכל השרץ השרץ על הארץ שקץ הוא לא יאכל כל ההלך על גחון וכל ההלך על ארבע עד כל מרבה רגלים לכל השרץ השרץ על הארץ לא תאכלום כי שקץ הם אל תשקצו את נפשתיכם בכל השרץ השרץ ולא תטמאו בהם ונטמאתם בם כי אני יהוה אלהיכם והתקדשתם והייתם קדישים כי קדוש אני ולא תטמאו את נפשתיכם בכל השרץ הרמש על הארץ כי אני יהוה אלהיכם המעלה אתכם מארץ מצרים להיות לכם לאלהים והייתם קדישים כי קדוש אני זאת תורת הבהמה והעוף וכל הנפש החיה הרמשת במים לכל הנפש השרצת על הארץ להבדיל בין הטמא ובין הטהור ובין החיה הנאכלת ובין החיה אשר לא תאכל וידבר יהוה אל משה לאמר דבר אל בני ישראל לאמר אשה כי תזרע וילדה זכר וטמאה שבעת ימים כימי נדת דותה תטמא וביום השמיני ימול את בשר ערלתו ושלשים יום ושלשת ימים תשב בדם טהרה בכל קדש לא תגע ואל המקדש לא תבוא עד מלאת ימי טהרה ואם נקבה תלד וטמאה שבועים כנדתה וששים יום וששת ימים תשב על דמי טהרה ובמלאת ימי טהרה לבן או לבת תביא כבש בן שנתו לעלה או בן יונה או תר לחטאת אל פתח אהל מועד אל הכהן והקריבו לפני יהוה וכפר עליה הכהן וטהרה ממקור דמיה זאת תורת הילדת לזכר ולנקבה ואם לא תמצא ידה די שה ולקחה שתי תרים או שני בני יונה אחד לחטאת ואחד לעלה וכפר עליה הכהן וטהרה וידבר יהוה אל משה ואל אהרן לאמר אדם כי יהיה בעור בשרו שאת או ספחת או בהרת והיה בעור בשרו לנגע צרעת והובא אל אהרן הכהן או אל אחד מבניו הכהנים וראה הכהן את הנגע בעור הבשר ושער בנגע הפך לבן ומראה הנגע עמק מעור בשרו נגע צרעת הוא וראה הכהן וטמא אתו ואם בהרת לבנה היא בעור בשרו ועמק אין מראה מן העור ושערה לא הפך לבן והסגיר הכהן את הנגע שבעת ימים וראה הכהן ביום השביעי והנה הנגע עמד בעיניו לא פשה הנגע בעור והסגירו הכהן שבעת ימים שנית וראה הכהן ביום השביעי שנית והנה כהה הנגע לא פשה הנגע בעור וטהרו הכהן המספחת היא וכבס בגדיו וטהר ואם פשה תפשה המספחת בעור אחרי הראתו אל הכהן לטהרתו ונראה שנית אל הכהן וראה הכהן והנה פשתה המספחת בעור וטמאו הכהן צרעת היא ונגע צרעת כי תהיה באדם והובא אל הכהן וראה הכהן והנה שאת לבנה בעור והיא הפך שער לבן ומחית בשר חי בשאת צרעת נושנת היא בעור בשרו וטמאו הכהן לא יסגירנו כי טמא הוא ואם פרח תפרח הצרעת בעור וכסתה הצרעת את כל עור הנגע מראשו עד רגליו לכל מראה עיני הכהן וראה הכהן והנה כסתה הצרעת את כל בשרו וטהר את הנגע כלו הפך לבן טהור הוא וביום הראות בו בשר חי יטמא וראה הכהן את הבשר החי וטמאו הבשר החי טמא הוא צרעת היא או כי ישוב הבשר החי ונהפך ללבן ובא אל הכהן וראה הכהן והנה נהפך הנגע ללבן וטהר הכהן את הנגע טהור הוא ובשר כי יהיה בו שחין ונרפא והיה במקום השחין שאת לבנה או בהרת לבנה אדמדמת ונראה אל הכהן וראה הכהן והנה מראהו שפל מן העור ושערו הפך לבן וטמאו הכהן נגע צרעת היא בשחין פרחה ואם יראה הכהן והנה אין בה שער לבן ושפלה איננה מן העור והיא כהה והסגירו הכהן שבעת ימים אם פשה תפשה בעור וטמא הכהן אתו נגע הוא ואם תחתיה תעמד הבהרת לא פשתה צרבת השחין היא וטהרו הכהן או בשר כי יהיה בעורו מכות אש והיתה מחית המכוה בהרת לבנה אדמדמת או לבנה וראה אתה הכהן והנה הפך שער לבן בבהרת ומראה עמק מן העור צרעת היא במכוה פרחה וטמא אתו הכהן נגע צרעת היא ואם יראה הכהן והנה אין בבהרת שער לבן ושפלה איננה מן העור והיא כהה והסגירו הכהן שבעת ימים וראה הכהן ביום השביעי אם פשה תפשה בעור וטמא אתו הכהן נגע צרעת היא ואם תחתיה תעמד הבהרת לא פשתה בעור והיא כהה שאת המכוה היא וטהרו הכהן כי צרבת המכוה היא ואיש או אשה כי יהיה בו נגע בראש או בזקן וראה הכהן את הנגע והנה מראהו עמק מן העור ובו שער צהב דק וטמא הכהן אתו נתק הוא צרעת הראש או הזקן היא או כי יראה הכהן את נגע הנתק והנה אין מראהו עמק מן העור ושער שחר אין בו והסגיר הכהן את נגע הנתק שבעת ימים וראה הכהן את הנתק ביום השביעי והנה לא פשה הנתק ולא היה בו שער צהב ומראה הנתק אין עמק מן העור והתגלח ואת הנתק לא יגלח והסגיר הכהן את הנתק שבעת ימים שנית וראה הכהן את הנתק ביום השביעי והנה לא פשה הנתק בעור ומראהו איננו עמק מן העור וטהרו הכהן וכבס בגדיו וטהר ואם פשה יפשה הנתק בעור אחרי טהרתו וראה הכהן והנה פשה הנתק בעור לא יבקר הכהן לשער הצהב טמא הוא ואם בעיניו עמד הנתק ושער שחר צמח בו נרפא הנתק טהור הוא וטהרו הכהן ואיש או אשה כי יהיה בעור בשרם בהרות בהרות לבנות וראה הכהן והנה בעור בשרם בהרות כהות לבנות בחק הוא פרח בעור טהור הוא ואיש כי ימרט ראשו קרח הוא טהור הוא ואם מפאת פניו ימרט ראשו גבח הוא טהור הוא או כי יהיה בקרחתו או בגבחתו נגע לבן אדמדם צרעת פרחת היא בקרחתו או בגבחתו וראה אתה הכהן והנה שאת הנגע לבנה אדמדמת בקרחתו או בגבחתו כמראה צרעת עור בשר איש צרוע הוא טמא הוא טמא יטמאנו הכהן בראשו נגעו והצרוע אשר בו הנגע בגדיו יהיו פרומים וראשו יהיה פרוע ועל שפם יעטא וטמא טמא יקרא כל ימי אשר הנגע בו יטמא טמא הוא בדד ישב מחוץ למחנה מושבו והבגד כי יהיה בו נגע צרעת בבגד צמר או בבגד פשתים או בשתי או בערב לפשתים ולצמר או בעור או בכל מלאכת עור והיה הנגע ירקרק או אדמדם בבגד או בעור או בשתי או בערב או בכל כלי עור נגע צרעת הוא והראה את הכהן וראה הכהן את הנגע והסגיר את הנגע שבעת ימים וראה את הנגע ביום השביעי כי פשה הנגע בבגד או בשתי או בערב או בעור לכל אשר יעשה העור למלאכה צרעת ממראת הנגע טמא הוא ושרף את הבגד או את השתי או את הערב בצמר או בפשתים או את כל כלי העור אשר יהיה בו הנגע כי צרעת ממראת היא באש תשרף ואם יראה הכהן והנה לא פשה הנגע בבגד או בשתי או בערב או בכל כלי עור וצוה הכהן וכבסו את אשר בו הנגע והסגירו שבעת ימים שנית וראה הכהן אחרי הכבס את הנגע והנה לא הפך הנגע את עיניו והנגע לא פשה טמא הוא באש תשרפנו פחתת היא בקרחתו או בגבחתו ואם ראה הכהן והנה כהה הנגע אחרי הכבסו אתו וקרעו אתו מן הבגד או מן העור או מן השתי או מן הערב ואם תראה עוד בבגד או בשתי או בערב או בכל כלי עור פרחת היא באש תשרפנו את אשר בו הנגע והבגד או השתי או הערב או כל כלי העור אשר תכבס וסר מהם הנגע וכבס שנית וטהר זאת תורת נגע הצרעת בגד הצמר או הפשתים או השתי או הערב או כל כלי העור לטהרו או לטמאו וידבר יהוה אל משה לאמר זאת תהיה תורת המצרע ביום טהרתו והובא אל הכהן ויצא הכהן אל מחוץ למחנה וראה הכהן והנה נרפא נגע הצרעת מן הצרוע וצוה הכהן ולקחו למטהר שתי צפורים חיות טהרות ועץ ארז ושני תולעת ואזוב וצוה הכהן ושחטו את הצפור האחת אל כלי חרש על מים חיים ואת הצפור החיה יקח אתה ואת עץ הארז ואת שני התולעת ואת האזוב וטבל אתם ואת הצפור החיה בדם הצפור השחוטה על מים החיים והזה על המטהר מן הצרעת שבע פעמים וטהרו ושלח את הצפור החיה על פני השדה וכבס המטהר את בגדיו וגלח את כל שערו ורחץ במים וטהר ואחר יבוא אל המחנה וישב מחוץ לאהלו שבעת ימים והיה ביום השביעי יגלח את כל שערו את ראשו ואת זקנו ואת גבות עיניו ואת כל שערו יגלח וכבס את בגדיו ורחץ את בשרו במים וטהר וביום השמיני יקח שני כבשים תמימם בני שנה וכבשה אחת בת שנתה תמימה ושלשה עשרנים סלת מנחה בלולה בשמן ולג שמן אחד והעמיד הכהן המטהר את האיש המטהר ואתם לפני יהוה פתח אהל מועד ולקח הכהן את הכבש האחד והקריב אתו לאשם ואת לג השמן והניף אתם תנופה לפני יהוה ושחט את הכבש במקום אשר ישחטו את החטאת ואת העלה במקום הקדש כי כחטאת כאשם הוא לכהן קדש קדשים הוא ולקח הכהן מדם האשם ונתן על תנך אזן המטהר הימנית ועל בהון ידו הימנית ועל בהון רגלו הימנית ולקח הכהן מלג השמן ויצק על כף הכהן השמאלית וטבל הכהן את אצבעו הימנית מן השמן אשר על כפו השמאלית והזה מן השמן שבע פעמים לפני יהוה ומיתר השמן אשר על כפו יתן הכהן על תנך אזן המטהר הימנית ועל בהון ידו הימנית ועל בהון רגלו הימנית על דם האשם והנותר בשמן אשר על כף הכהן יתן על ראש המטהר וכפר עליו הכהן לפני יהוה ועשה הכהן את החטאת וכפר על המטהר מטמאתו ואחר ישחט את העלה והעלה הכהן את העלה ואת המנחה המזבחה לפני יהוה וכפר עליו הכהן וטהר ואם דל הוא ואין ידו משגת ולקח כבש אחד אשם לתנופה לכפר עליו ועשרון סלת אחד בלול בשמן למנחה ולג שמן ושתי תרים או שני בני יונה אשר תשיג ידו והיה אחד חטאת ואחד עלה והביא אתם ביום השמיני לטהרתו אל הכהן אל פתח אהל מועד לפני יהוה ולקח הכהן את כבש האשם ואת לג השמן והניף אתם תנופה לפני יהוה ושחט את כבש האשם ולקח הכהן מדם האשם ונתן על תנך אזן המטהר הימנית ועל בהון ידו הימנית ועל בהון רגלו הימנית ומן השמן יצק הכהן על כף הכהן השמאלית והזה הכהן באצבעו הימנית מן השמן אשר על כפו השמאלית שבע פעמים לפני יהוה ונתן הכהן מן השמן אשר על כפו על תנך אזן המטהר הימנית ועל בהון ידו הימנית ועל בהון רגלו הימנית על מקום דם האשם והנותר בשמן אשר על כף הכהן יתן על ראש המטהר לכפר עליו לפני יהוה ועשה את האחד מן התרים או מבני היונה מאשר תשיג ידו את אשר תשיג ידו את האחד חטאת ואת האחד עלה על המנחה וכפר על המטהר לפני יהוה זאת תורת אשר בו נגע צרעת אשר לא תשיג ידו בטהרתו וידבר יהוה אל משה ואל אהרן לאמר כי תבאו אל ארץ כנען אשר אני נתן לכם לאחזה ונתתי נגע צרעת בבית ארץ אחזתכם ובא אשר לו הבית והגיד לכהן לאמר כנגע נראה לי בבית וצוה הכהן ופנו את הבית בטרם יבוא הכהן לראות את הנגע ולא יטמא כל אשר בבית ואחרי כן יבוא הכהן לראות את הבית וראה הכהן את הנגע והנה הנגע בקירות הבית שקעררות ירקרקות או אדמדמות ומראהן שפל מן הקיר ויצא הכהן מן הבית אל פתח הבית והסגיר את הבית שבעת ימים ושב הכהן ביום השביעי וראה והנה פשה הנגע בקירות הבית וצוה הכהן וחלצו את האבנים אשר בהן הנגע והשליכו אתהן אל מחוץ לעיר אל מקום טמא ואת הבית יקצעו מבית סביב ושפכו את העפר אשר הקיצו אל מחוץ לעיר אל מקום טמא ולקחו אבנים אחרות והביאו אל תחת האבנים ועפר אחר יקחו וטחו את הבית ואם ישוב הנגע ופרח בבית אחרי חלצו את האבנים ואחרי הקצות את הבית ואחרי הטח ובא הכהן וראה והנה פרח הנגע בבית צרעת ממראת בבית טמא הוא ונתצו את הבית את אבניו ואת עציו ואת כל עפר הבית והוציאו אל מחוץ לעיר אל מקום טמא והבא אל הבית כל ימי הסגיר אתו יטמא עד הערב והשכב בבית יכבס בגדיו והאכל בבית יכבס בגדיו ואם בא יבוא הכהן וראה והנה לא פרח הנגע בבית אחרי הטח את הבית וטהר הכהן את הבית כי נרפא הנגע ולקחו לחטא את הבית שתי צפורים ועץ ארז ושני תולעת ואזוב ושחט את הצפור האחת אל כלי חרש על מים חיים ולקח את עץ הארז ואת שני התולעת ואת האזוב ואת הצפור החיה וטבל אתם בדם הצפור השחוטה ובמים החיים והזה על הבית שבע פעמים וחטא את הבית בדם הצפור ובמים החיים ובצפור החיה ובעץ הארז ובשני התולעת ובאזוב ושלח את הצפור החיה אל מחוץ לעיר על פני השדה וכפר על הבית וטהר זאת התורה לכל נגע הצרעת ולנתק ולצרעת הבגד ולבית ולשאת ולספחת ולבהרת להורות ביום הטמא וביום הטהור זאת תורת הצרעת וידבר יהוה אל משה ואל אהרן לאמר דברו אל בני ישראל ואמרתם אליהם איש איש כי יהיה זב מבשרו זובו טמא הוא וזאת תהיה טמאתו בזובו רר בשרו את זובו או חתום בשרו מזובו טמא הוא כל ימי זב בשרו או החתים בשרו מזובו טמאתו היא כל המשכב אשר ישכב עליו הזב יטמא וכל הכלי אשר ישב עליו יטמא ואיש אשר יגע במשכבו יכבס בגדיו ורחץ במים וטמא עד הערב והישב על הכלי אשר ישב עליו הזב יכבס בגדיו ורחץ במים וטמא עד הערב והנגע בבשר הזב יכבס בגדיו ורחץ במים וטמא עד הערב וכי ירק הזב בטהור יכבס בגדיו ורחץ במים וטמא עד הערב וכל המרכב אשר ירכב עליו הזב יטמא וכל הנגע בכל אשר יהיה תחתיו יטמא עד הערב והנושא אתם יכבס בגדיו ורחץ במים וטמא עד הערב וכל אשר יגע בו הזב וידו לא שטף במים יכבס בגדיו ורחץ במים וטמא עד הערב וכלי חרש אשר יגע בו הזב ישבר וכל כלי עץ ישטף במים וכי יטהר הזב מזובו וספר לו שבעת ימים לטהרתו וכבס בגדיו ורחץ את בשרו במים חיים וטהר וביום השמיני יקח לו שתי תרים או שני בני יונה ובא לפני יהוה אל פתח אהל מועד ונתנם אל הכהן ועשה אתם הכהן אחד חטאת ואחד עלה וכפר עליו הכהן לפני יהוה מזובו ואיש כי תצא ממנו שכבת זרע ורחץ במים את כל בשרו וטמא עד הערב וכל בגד וכל עור אשר יהיה עליו שכבת זרע וכבס במים וטמא עד הערב ואשה אשר ישכב אישה אתה שכבת זרע ורחצו במים וטמאו עד הערב ואשה כי תהיה זבה דם יהיה זובה בבשרה שבעת ימים תהיה בנדתה כל הנגע בה יטמא עד הערב וכל אשר תשכב עליו בנדתה יטמא וכל אשר תשב עליו יטמא וכל הנגע במשכבה יכבס בגדיו ורחץ במים וטמא עד הערב וכל הנגע בכל הכלי אשר תשב עליו יכבס בגדיו ורחץ במים וטמא עד הערב ואם על המשכבה היא או על הכלי אשר היא ישבת עליו בנגעו בו יטמא עד הערב ואם שכב ישכב אישה אתה ותהי נדתה עליו יטמא שבעת ימים וכל המשכב אשר ישכב עליו יטמא ואשה כי יזוב זוב דמה ימים רבים בלא עת נדתה או כי תזוב על נדתה כל ימי זוב טמאתה כימי נדתה תהיה טמאה היא כל המשכב אשר תשכב עליו כל ימי זובה כמשכב נדתה יהיה לה וכל הכלי אשר תשב עליו טמא יהיה כטמאת נדתה כל הנגע בם יטמא וכבס בגדיו ורחץ במים וטמא עד הערב ואם טהרה מזובה וספרה לה שבעת ימים ואחר תטהר וביום השמיני תקח לה שתי תרים או שני בני יונה והביאה אתם אל הכהן אל פתח אהל מועד ועשה הכהן את האחד חטאת ואת האחד עלה וכפר עליה הכהן לפני יהוה מזוב טמאתה והזהרתם את בני ישראל מטמאתם ולא ימותו בטמאתם בטמאם את משכני אשר בתוכם זאת תורת הזב ואשר תצא ממנו שכבת זרע לטמאה בה והדוה בנדתה והזב את זובו לזכר ולנקבה ולאיש אשר ישכב עם טמאה וידבר יהוה אל משה אחרי מות שני בני אהרן בקרבתם לפני יהוה וימתו ויאמר יהוה אל משה דבר אל אהרן אחיך ואל יבוא בכל עת אל הקדש מבית לפרכת אל פני הכפרת אשר על הארון ולא ימות כי בענן אראה אל הכפרת בזאת יבוא אהרן אל הקדש בפר בן בקר לחטאת ואיל לעלה וכיתנת בד קדש ילבש ומכנסי בד יהיו על בשרו ובאבניט בד יחגר ובמצנפת בד יצנף בגדי קדש הם ורחץ במים את כל בשרו ולבשם ומאת עדת בני ישראל יקח שני שעירי עזים לחטאת ואיל אחד לעלה והקריב אהרן את פר החטאת אשר לו וכפר בעדו ובעד ביתו ולקח את שני השעירים והעמיד אתם לפני יהוה פתח אהל מועד ונתן אהרן על שני השעירים גורלות גורל אחד ליהוה וגורל אחד לעזזאל והקריב אהרן את השעיר אשר עלה עליו הגורל ליהוה ועשהו חטאת והשעיר אשר עלה עליו הגורל לעזזאל יעמיד חי לפני יהוה לכפר עליו לשלח אתו לעזזאל המדברה והקריב אהרן את פר החטאת אשר לו וכפר בעדו ובעד ביתו ושחט את פר החטאת אשר לו ולקח מלוא המחתה גחלי אש מעל המזבח מלפני יהוה ומלוא חפניו קטרת סמים דקה והביא מבית לפרכת ונתן את הקטרת על האש לפני יהוה וכסה ענן הקטרת את הכפרת אשר על העדות ולא ימות ולקח מדם הפר והזה באצבעו אל פני הכפרת קדמה ולפני הכפרת יזה שבע פעמים מן הדם באצבעו ושחט את שעיר החטאת אשר לעם והביא את דמו אל מבית לפרכת ועשה את דמו כאשר עשה לדם הפר והזה אתו על הכפרת ולפני הכפרת וכפר על הקדש מטמאת בני ישראל ומפשעיהם לכל חטאתם וכן יעשה לאהל מועד השכן אתם בתוך טמאתם וכל אדם לא יהיה באהל מועד בבאו לכפר בקדש עד צאתו וכפר בעדו ובעד ביתו ובעד כל קהל ישראל ויצא אל המזבח אשר לפני יהוה וכפר עליו ולקח מדם הפר ומדם השעיר ונתן על קרנות המזבח סביב והזה עליו מן הדם באצבעו שבע פעמים וטהרו וקדשו מטמאת בני ישראל וכלה מכפר את הקדש ואת אהל מועד ואת המזבח והקריב את השעיר החי וסמך אהרן את שתי ידיו על ראש השעיר החי והתודה עליו את כל עונות בני ישראל ואת כל פשעיהם לכל חטאתם ונתן אתם על ראש השעיר ושלח ביד איש עתי המדברה ונשא השעיר עליו את כל עונתם אל ארץ גזרה ושלח את השעיר במדבר ובא אהרן אל אהל מועד ופשט את בגדי הבד אשר לבש בבאו אל הקדש והניחם שם ורחץ את בשרו במים במקום קדוש ולבש בגדיו ויצא ועשה את עלתו ואת עלת העם וכפר בעדו ובעד העם ואת חלב החטאת יקטיר המזבחה והמשלח את השעיר לעזזאל יכבס בגדיו ורחץ את בשרו במים ואחרי כן יבוא אל המחנה ואת פר החטאת ואת שעיר החטאת אשר הובא את דמם לכפר בקדש יוצא אל מחוץ למחנה ושרף באש את עורתם ואת בשרם ואת פרשם והשרף אתם יכבס בגדיו ורחץ את בשרו במים ואחרי כן יבוא אל המחנה והיתה לכם לחקות עולם בחדש השביעי בעשור לחדש תענו את נפשתיכם וכל מלאכה לא תעשו האזרח והגר הגר בתוככם כי ביום הזה יכפר עליכם לטהר אתכם מכל חטאתיכם לפני יהוה תטהרו שבת שבתון הוא לכם ועניתם את נפשתיכם חקות עולם יכפר הכהן אשר ימשח אתו ואשר ימלא את ידו לכהן תחת אביו ולבש את בגדי הבד בגדי הקדש וכפר את מקדש הקדש ואת אהל מועד ואת המזבח יכפר על הכהנים ועל כל עם הקהל יכפר והיתה זאת לכם לחקות עולם לכפר על בני ישראל מכל חטאתם אחת בשנה ויעש כאשר צוה יהוה את משה וידבר יהוה אל משה לאמר דבר אל אהרן ואל בניו ואל כל בני ישראל ואמרת אליהם זה הדבר אשר צוה יהוה לאמר איש איש מבית ישראל אשר ישחט שור או כשב או עז במחנה או אשר ישחט מחוץ למחנה ואל פתח אהל מועד לא הביאו לעשות אתו עלה או שלמים ליהוה לרצונכם לריח ניחח וישחטהו בחוץ ואל פתח אהל מועד לא הביאו להקריבו קרבן ליהוה לפני משכן יהוה דם יחשב לאיש ההוא דם שפך ונכרת האיש ההוא מקרב עמיו למען אשר יביאו בני ישראל את זבחיהם אשר הם זבחים על פני השדה והבאום ליהוה אל פתח אהל מועד אל הכהן וזבחו זבחי שלמים ליהוה אתם וזרק הכהן את הדם על מזבח יהוה אשר פתח אהל מועד והקטיר החלב לריח ניחח ליהוה ולא יזבחו עוד את זבחיהם לשערים אשר הם זנים אחריהם חקות עולם תהיה זאת להם לדרותם ואליהם תאמר איש איש מבית ישראל ומן הגר אשר יגור בתוכם אשר יעשה עלה או זבח ואל פתח אהל מועד לא יביאנו לעשות אתו ליהוה ונכרת האיש ההוא מעמיו ואיש איש מבית ישראל ומן הגר אשר יגור בתוכם אשר יאכל כל דם ונתתי את פני בנפש האכלת את הדם והכרתי אתה מקרב עמה כי נפש הבשר בדם הוא ואני נתתיו לכם על המזבח לכפר על נפשתיכם כי הדם הוא בנפש יכפר על כן אמרתי לבני ישראל כל נפש מכם לא תאכל דם והגר הגר בתוככם לא יאכל דם ואיש איש מבית ישראל ומן הגר הגר בתוככם אשר יצוד ציד חיה או עוף אשר יאכל ושפך את דמו וכסהו בעפר כי נפש כל בשר דמו בנפשו הוא ואמר לבני ישראל דם כל בשר לא תאכלו כי נפש כל בשר דמו הוא כל אכלו יכרת וכל הנפש אשר תאכל נבלה וטרפה באזרח ובגר וכבס בגדיו ורחץ במים וטמא עד הערב ואם לא יכבס ובשרו לא ירחץ ונשא עונו וידבר יהוה אל משה לאמר דבר אל בני ישראל ואמרת אליהם אני יהוה אלהיכם כמעשה ארץ מצרים אשר ישבתם בה לא תעשו וכמעשה ארץ כנען אשר אני מביא אתכם שמה לא תעשו ובחקתיהם לא תלכו את משפטי תעשו ואת חקותי תשמרו ללכת בהם אני יהוה אלהיכם ושמרתם את חקותי ואת משפטי אשר יעשה אתם האדם וחיה בהם אני יהוה איש איש אל כל שאר בשרו לא תקרבו לגלות ערוה אני יהוה ערות אביך וערות אמך לא תגלה אמך היא לא תגלה ערותה ערות אשת אביך לא תגלה ערות אביך היא ערות אחותך בת אביך או בת אמך מולדת בית או מולדת חוץ לא תגלה ערותה ערות בת בנך או בת בתך לא תגלה ערותן כי ערותך הנה ערות בת אשת אביך מולדת אביך אחותך היא לא תגלה ערותה ערות אחות אביך לא תגלה שאר אביך היא ערות אחות אמך לא תגלה שאר אמך היא ערות אחי אביך לא תגלה ואל אשתו לא תקרב דדתך היא ערות כלתך לא תגלה אשת בנך היא לא תגלה ערותה ערות אשת אחיך לא תגלה ערות אחיך היא ערות אשה ובתה לא תגלה את בת בנה ואת בת בתה לא תקח לגלות ערותה שארה הנה זמה היא ואשה על אחותה לא תקח לצרר לגלות ערותה עליה בחייה ואל אשה בנדת טמאתה לא תקרב לגלות ערותה ואל אשת עמיתך לא תתן שכבתך לזרע לטמאה בה ומזרעך לא תתן להעביד למלך ולא תחלל את שם אלהיך אני יהוה ואת זכר לא תשכב משכבי אשה תועבה היא ובכל בהמה לא תתן שכבתך לטמאה בה ואשה לא תעמד לפני בהמה לרבעה תבל הוא אל תטמאו בכל אלה כי בכל אלה נטמאו הגוים אשר אני משלח מפניכם ותטמא הארץ ואפקד עונה עליה ותקיא הארץ את ישביה ושמרתם את חקותי ואת משפטי ולא תעשו מכל התועבות האלה האזרח והגר הגר בתוככם כי את כל התועבות האלה עשו אנשי הארץ אשר לפניכם ותטמא הארץ ולא תקיא הארץ אתכם בטמאכם אתה כאשר קאה את הגוי אשר לפניכם כי כל אשר יעשה מכל התועבות האלה ונכרתו הנפשות העשות מקרב עמם ושמרתם את משמרתי לבלתי עשות מחקות התועבות אשר נעשו לפניכם ולא תטמאו בהן כי אני יהוה אלהיכם וידבר יהוה אל משה לאמר דבר אל כל עדת בני ישראל ואמרת אליהם קדישים תהיו כי קדוש אני יהוה אלהיכם איש אמו ואביו תיראו ואת שבתתי תשמרו אני יהוה אלהיכם אל תפנו אל האלילים ואלהי מסכה לא תעשו לכם אני יהוה אלהיכם וכי תזבחו זבח שלמים ליהוה לרצונכם תזבחהו ביום זבחכם יאכל וממחרת והנותר עד יום השלישי באש ישרף ואם אכל יאכל ביום השלישי פגול הוא לא ירצה ואכלו עונו ישא כי את קדש יהוה חלל ונכרתה הנפש ההיא מעמיה ובקצירכם את קציר ארצכם לא תכלה פאת שדך לקצר ולקט קצירך לא תלקט וכרמך לא תעולל ופרט כרמך לא תלקט לעני ולגר תעזב אתם אני יהוה אלהיכם לא תגנבו ולא תכחשו ולא תשקרו איש בעמיתו ולא תשבעו בשמי לשקר וחללת את שם אלהיך אני יהוה לא תעשק את רעך ולא תגזל לא תלין פעלת שכיר אתך עד בקר לא תקלל חרש ולפני עור לא תתן מכשול ויראת מאלהיך אני יהוה לא תעשה עול במשפט לא תשא פני דל ולא תהדר פני גדול בצדק תשפט את עמיתך לא תלך רכיל בעמך ולא תעמד על דם רעך אני יהוה לא תשנא את אחיך בלבבך הוכיח תוכיח את עמיתך ולא תשא עליו חטא לא תקום ולא תהטר את בני עמך ואהבת לרעך כמוך אני יהוה את חקותי תשמרו בהמתך לא תרביע כלאים ושדך לא תזרע כלאים ובגד כלאים שעטניז לא יעלה עליך ואיש כי ישכב את אשה שכבת זרע והיא שפחה נחרפת לאיש והפדה לא נפדתה או חפשי לא נתן לה בקרת תהיה לו לא יומת כי לא חפשה והביא את אשמו ליהוה אל פתח אהל מועד איל אשם וכפר עליו הכהן באיל האשם לפני יהוה על חטאתו אשר חטא ונסלח לו מחטאתו אשר חטא וכי תבאו אל הארץ ונטעתם כל עץ מאכל וערלתם את ערלתו את פריו שלש שנים יהיה לכם ערלים לא יאכל ובשנה הרביעית יהיו כל פריו קדש חללים ליהוה ובשנה החמישית תאכלו את פריו להסיף לכם תבואתו אני יהוה אלהיכם לא תאכלו על הדם ולא תנחשו ולא תעננו ולא תקיפו את פאת ראשכם ולא תשחיתו את פאת זקנכם ושרטה לנפש לא תתנו בבשרכם וכתבת קעקע לא תתנו בכם אני יהוה אל תחלל את בתך להזנותה ולא תזנה הארץ ומלאה הארץ זמה את שבתתי תשמרו ומקדשי תיראו אני יהוה אל תפנו אל האובות ואל הידעונים אל תבקשו לטמאה בהם אני יהוה אלהיכם מפני שיבה תקום והדרת פני זקן ויראת מאלהיך אני יהוה וכי יגור אתכם גר בארצכם לא תונו אתו כאזרח מכם יהיה לכם הגר הגר אתכם ואהבת לו כמוך כי גרים הייתם בארץ מצרים אני יהוה אלהיכם לא תעשו עול במשפט במדה במשקול ובמשורה מאזני צדק אבני צדק איפת צדק והין צדק יהיה לכם אני יהוה אלהיכם אשר הוצאתי אתכם מארץ מצרים ושמרתם את כל חקותי ואת כל משפטי ועשיתם אתם אני יהוה וידבר יהוה אל משה לאמר ואל בני ישראל תדבר איש איש מבית ישראל ומן הגר הגר בישראל אשר יתן מזרעו למלך מות יומת עם הארץ ירגמהו באבן ואני אתן את פני באיש ההוא והכרתי אתו מקרב עמו כי מזרעו נתן למלך למען טמא את מקדשי וחלל את שם קדשי ואם העלם יעלמו עם הארץ את עיניהם מן האיש ההוא בתתו מזרעו למלך לבלתי המית אתו ושמתי אני את פני באיש ההוא ובמשפחתו והכרתי אתו ואת כל הזנים אחריו לזנות אחרי המלך מקרב עמם והנפש אשר תפנה אל האובות ואל הידעונים לזנות אחריהם ונתתי את פני בנפש ההיא והכרתי אתה מקרב עמה והייתם קדישים כי קדוש אני יהוה אלהיכם ושמרתם את כל חקותי ועשיתם אתם אני יהוה מקדשכם כי איש איש אשר יקלל את אביו ואת אמו מות יומת אביו ואמו קלל דמו בו ואיש אשר ינאף את אשת איש אשר ינאף את אשת רעהו מות יומת הנאף והנאפת ואיש אשר ישכב את אשת אביו ערות אביו גלה מות יומתו שניהם דמיהם בם ואיש אשר ישכב את כלתו מות יומתו שניהם תבל עשו דמיהם בם ואיש אשר ישכב את זכר משכבי אשה תועבה עשו מות יומתו שניהם דמיהם בם ואיש אשר יקח את אשה ואת אמה זמה היא באש ישרפו אתו ואתהן ולא תהיה זמה בתוככם ואיש אשר יתן שכבתו בבהמה מות יומת ואת הבהמה תהרגו ואשה אשר תקרב אל כל בהמה לרבעה אתה והרגת את האשה ואת הבהמה מות יומתו דמיהם בם ואיש אשר יקח את אחותו בת אביו או בת אמו וראה את ערותה והיא תראה את ערותו חסד הוא ונכרתו לעיני בני עמם ערות אחותו גלה עונו ישא ואיש אשר ישכב את אשה דוה וגלה את ערותה את מקור הערוה והיא גלתה את מקור דמיה ונכרתו שניהם מקרב עמם ערות אחות אביך ואחות אמך לא תגלה כי את שאר הערוה עונם ישאו ואיש אשר ישכב את דדתו את ערות דדו גלה חטאם ישאו עררים יומתו ואיש אשר יקח את אשת אחיו נדה היא ערות אחיו גלה עררים יהיו ושמרתם את כל חקותי ואת כל משפטי ועשיתם אתם ולא תקיא הארץ אתכם אשר אני מביא אתכם שמה לשבת בה ולא תלכו בחקות הגוים אשר אני משלח מפניכם כי את כל אלה עשו ואקץ בם ואמר לכם אתם תירשו את אדמתם ואני אתננה לכם לרשת אתה ארץ זבת חלב ודבש אני יהוה אלהיכם אשר הבדלתי אתכם מן העמים והבדלתם בין הבהמה הטהרה לטמאה ובין העוף הטמא לטהור ולא תשקצו את נפשתיכם בבהמה ובעוף ובכל אשר תרמש האדמה אשר הבדלתי לכם לטמאה והייתם לי קדישים כי אני יהוה ואבדיל אתכם מן העמים להיות לי ואיש או אשה אשר יהיה בהם אוב או ידעוני מות יומתו באבנים תרגמום דמיהם בם ויאמר יהוה אל משה אמר אל הכהנים בני אהרן ואמרת אליהם לנפש לא יטמא בעמו כי אם לשארו הקרוב אליו לאביו ולאמו לבנו ולבתו לאחיו ולאחותו הבתולה הקרובה אליו אשר לא היתה לאיש לה יטמא לא יטמא בעל בעמו להחלו ולא יקרחו קרחה בראשם ופאת זקנם לא יגלחו ובבשרם לא ישרטו שרטה קדישים יהיו לאלהיהם ולא יחללו את שם אלהיהם כי את אשי יהוה לחם אלהיהם הם מקרבים והיו קדישים אשה זונה וחללה לא יקחו ואשה גרושה מאישה לא יקחו כי קדוש הוא לאלהיו וקדשתו כי את לחם אלהיך הוא מקריב קדוש יהיה לך כי קדוש אני יהוה מקדשם ובת איש כהן כי תחל לזנות את אביה היא מחללת באש תשרף והכהן הגדול מאחיו אשר יוצק על ראשו שמן המשחה ומלא ידו ללבש את הבגדים את ראשו לא יפרע ובגדיו לא יפרם ועל כל נפשות מת לא יבוא לאביו ולאמו לא יטמא ומן המקדש לא יצא ולא יחלל את מקדש אלהיו כי נזר שמן משחת אלהיו עליו אני יהוה והוא אשה בבתוליה יקח אלמנה וגרושה וחללה וזונה את אלה לא יקח כי אם בתולה מעמו יקח אשה ולא יחלל זרעו בעמו כי אני יהוה מקדשו וידבר יהוה אל משה לאמר דבר אל אהרן לאמר איש מזרעך לדרותם אשר יהיה בו מום לא יקרב להגיש לחם אלהיו כי כל איש אשר יהיה בו מום לא יקרב איש עור או פסח או חרום או שרוע או איש אשר יהיה בו שבר רגל או שבר יד או גבן או דק או תבלל בעיניו או גרב או ילפת או מרוח אשך כל איש אשר בו מום מזרע אהרן הכהן לא יגיש את אשי יהוה מום בו לא יגש להקריב לחם אלהיו מקדשי הקדשים ומן הקדשים יאכל אך אל הפרכת לא יבוא ואל המזבח לא יגש כי מום בו ולא יחלל את מקדשי כי אני יהוה מקדשם וידבר משה אל אהרן ואל בניו ואל כל בני ישראל וידבר יהוה אל משה לאמר דבר אל אהרן ואל בניו וינזרו מקדשי בני ישראל ולא יחללו את שם קדשי אשר הם מקדישים לי אני יהוה אמר אליהם לדרתיכם כל איש אשר יקרב מכל זרעכם אל הקדשים אשר יקדישו בני ישראל ליהוה וטמאתו עליו ונכרתה הנפש ההיא מלפני אני יהוה איש איש מזרע אהרן והוא צרוע או זב בקדשים לא יאכל עד אשר יטהר והנגע בכל טמא נפש או איש אשר תצא ממנו שכבת זרע או איש אשר יגע בכל שרץ טמא אשר יטמא לו או באדם אשר יטמא לו לכל טמאתו נפש אשר תגע בו וטמא עד הערב ולא יאכל מן הקדשים כי אם רחץ בשרו במים ובא השמש וטהר ואחר יאכל מן הקדשים כי לחמו הוא נבלה וטרפה לא יאכלו לטמאה בה אני יהוה ושמרו את משמרתי ולא ישאו עליו חטא ומתו בו כי יחללהו אני יהוה מקדשם וכל זר לא יאכל קדש תושב כהן ושכיר לא יאכל קדש וכהן כי יקנה נפש קנין כספו הוא יאכל בו וילידי ביתו הם יאכלו בלחמו ובת כהן כי תהיה לאיש זר היא בתרומת הקדשים לא תאכל ובת כהן כי תהיה אלמנה וגרושה וזרע אין לה ושבה אל בית אביה כנעריה מלחם אביה תאכל וכל זר לא יאכל בו ואיש כי יאכל קדש בשגגה ויסף חמישתו עליו ונתן לכהן את הקדש ולא יחללו את קדשי בני ישראל אשר ירימו ליהוה והשיאו אתם עון אשמה באכלם את קדשיהם כי אני יהוה מקדשם וידבר יהוה אל משה לאמר דבר אל אהרן ואל בניו ואל כל בני ישראל ואמרת אליהם איש איש מבית ישראל ומן הגר הגר בישראל אשר יקריב קרבנו לכל נדריהם ולכל נדבתם אשר יקריבו ליהוה לעלה לרצונכם תמים זכר בבקר או בכשבים או בעזים כל אשר בו מום לא תקריבו כי לא לרצון יהיה לכם ואיש כי יקריב זבח שלמים ליהוה לפלא נדר או נדבה בבקר או בצאן תמים יהיה לרצון וכל מום לא יהיה בו עורת או שבור או חרוץ או יבלת או גרב או ילפת לא תקריבו אלה ליהוה ואשה לא תתנו מהם על המזבח ליהוה ושור ושה שרוע וקלוט נדבה תעשו אתו ולנדר לא ירצה ומעוך וכתות ונתוק וכרות לא תקריבו ליהוה ובארצכם לא תעשו ומיד בן נכר לא תקריבו את לחם אלהיכם מכל אלה כי משחיתים בהם מום בם לא ירצו לכם וידבר יהוה אל משה לאמר שור או כשב או עז כי יולד והיה שבעת ימים תחת אמו ומיום השמיני והלאה ירצה לקרבן אשה ליהוה ושור ושה אתו ואת בנו לא תשחטו ביום אחד וכי תזבחו זבח תודה ליהוה לרצונכם תזבחהו ביום ההוא יאכל לא תותירו ממנו עד בקר אני יהוה ושמרתם את מצותי ועשיתם אתם ולא תחללו את שם קדשי ונקדשתי בתוך בני ישראל אני יהוה מקדשם המוצא אתכם מארץ מצרים להיות לכם לאלהים אני יהוה וידבר יהוה אל משה לאמר דבר אל בני ישראל ואמרת אליהם מועדי יהוה אשר תקראו אתם מקראי קדש אלה הם מועדי ששת ימים יעשה מלאכה וביום השביעי שבת שבתון מקרא קדש כל מלאכה לא תעשו שבת היא ליהוה בכל מושבתיכם ואלה מועדי יהוה מקראי קדש אשר תקראו אתם במועדם בחדש הראישון בארבעה עשר יום לחדש בין הערבים פסח ליהוה ובחמשה עשר יום לחדש הזה חג המצות ליהוה שבעת ימים מצות תאכלו ביום הראישון מקרא קדש יהיה לכם כל מלאכת עבדה לא תעשו והקרבתם אשה ליהוה שבעת ימים וביום השביעי מקרא קדש כל מלאכת עבדה לא תעשו וידבר יהוה אל משה לאמר דבר אל בני ישראל ואמרת אליהם כי תבאו אל הארץ אשר אני נתן לכם וקצרתם את קצירה והבאתם את העמר ראשית קצירכם אל הכהן והניף את העמר לפני יהוה לרצונכם ממחרת השבת יניפנו הכהן ועשיתם ביום הנפכם את העמר כבש תמים בן שנתו לעלה ליהוה ומנחתו שני עשרנים סלת בלולה בשמן אשה ליהוה ריח ניחח ונסכו יין רביעית ההין ולחם וקלי וכרמל לא תאכלו עד עצם היום הזה עד הבאכם את קרבן אלהיכם חקת עולם לדרתיכם בכל מושבתיכם וספרתם לכם ממחרת השבת מיום הבאכם את עמר התנופה שבע שבתות תמימות תהיינה עד ממחרת השבת השביעית תספרו חמשים יום והקרבתם מנחה חדשה ליהוה ממושבתיכם תביאו לחם תנופה שתים חלות שני עשרנים סלת תהינה חמץ תאפינה בכורים ליהוה והקרבתם על הלחם שבעה כבשים תמימם בני שנה ופר בן בקר אחד ואילים שנים תמימם יהיו עלה ליהוה ומנחתם ונסכיהם אשה ריח ניחח ליהוה ועשיתם שעיר עזים אחד לחטאת ושני כבשים בני שנה לזבח השלמים והניף הכהן אתם על לחם הבכורים תנופה לפני יהוה על שני הכבשים קדש יהיו ליהוה לכהן וקראתם בעצם היום הזה מקרא קדש יהיה לכם כל מלאכת עבדה לא תעשו חקות עולם בכל מושבתיכם לדרתיכם ובקצירכם את קציר ארצכם לא תכלה פאת שדך לקצר ולקט קצירך לא תלקט לעני ולגר תעזב אתם אני יהוה אלהיכם וידבר יהוה אל משה לאמר דבר אל בני ישראל לאמר בחדש השביעי באחד לחדש יהיה לכם שבתון זכרון תרועה מקרא קדש כל מלאכת עבדה לא תעשו והקרבתם אשה ליהוה וידבר יהוה אל משה לאמר אך בעשור לחדש השביעי הזה יום כפורים הוא מקרא קדש יהיה לכם ועניתם את נפשתיכם והקרבתם אשה ליהוה וכל מלאכה לא תעשו בעצם היום הזה כי יום כפורים הוא לכפר עליכם לפני יהוה אלהיכם כי כל הנפש אשר לא תענה בעצם היום הזה ונכרתה מעמיה וכל הנפש אשר תעשה כל מלאכה בעצם היום הזה ואבדתי את הנפש ההיא מקרב עמיה וכל מלאכה לא תעשו חקות עולם לדרתיכם בכל מושבתיכם שבת שבתון הוא לכם ועניתם את נפשתיכם בתשעה לחדש בערב מערב עד ערב תשביתו שבתכם וידבר יהוה אל משה לאמר דבר אל בני ישראל לאמר בחמשה עשר יום לחדש השביעי הזה חג הסכות שבעת ימים ליהוה ביום הראישון מקרא קדש כל מלאכת עבדה לא תעשו שבעת ימים תקריבו אשה ליהוה וביום השמיני מקרא קדש יהיה לכם והקרבתם אשה ליהוה עצרת היא וכל מלאכת עבדה לא תעשו אלה מועדי יהוה אשר תקראו אתם מקראי קדש להקריב אשה ליהוה עלה ומנחה זבח ונסכים דבר יום ביומו מלבד שבתות יהוה ומלבד כל מתנתיכם ומלבד כל נדריכם ומלבד כל נדבתיכם אשר תתנו ליהוה אך בחמשה עשר יום לחדש השביעי באספכם את תבואת הארץ תחגו את חג יהוה שבעת ימים ביום הראישון שבתון וביום השמיני שבתון ולקחתם לכם ביום הראישון פרי עץ הדר כפות תמרים וענפי עץ עבות וערבי נחל ושמחתם לפני יהוה אלהיכם שבעת ימים וחגתם אתו חג ליהוה שבעת ימים בשנה חקות עולם לדרתיכם בחדש השביעי תחגו אתו בסכות תשבו שבעת ימים כל האזרח בישראל ישב בסכות למען ידעו דרתיכם כי בסכות הושבתי את בני ישראל בהוצאי אתם מארץ מצרים אני יהוה אלהיכם וידבר משה את מועדי יהוה אל בני ישראל וידבר יהוה אל משה לאמר צוי את בני ישראל ויקחו אליך שמן זית זך כתית למאור להעלות נר תמיד מחוץ לפרכת העדות באהל מועד יערך אתו אהרן ובניו מערב עד בקר לפני יהוה תמיד חקות עולם לדרתיכם על המנורה הטהרה יעריך את הנרות לפני יהוה עד בקר ולקחת סלת ואפית אתה שתים עשרה חלות שני עשרנים יהיה החלה האחת ושמת אתם שתי מערכות שש המערכת על השלחן הטהור לפני יהוה ונתתה על המערכת לבונה זכה והיתה ללחם לאזכרה אשה ליהוה ביום השבת ביום השבת יערכנו לפני יהוה תמיד מאת בני ישראל ברית עולם והיתה לאהרן ולבניו ואכלוה במקום קדוש כי קדש קדשים היא לו מאשי יהוה חק עולם ויצא בן אשה ישראלית והוא בן איש מצרי בתוך בני ישראל וינצו במחנה בן הישראלית ואיש ישראלי ויקב בן האשה הישראלית את השם ויקלל ויביאו אתו אל משה ושם אמו שלומית בת דברי למטה דן ויניחהו במשמר לפרש להם על פי יהוה וידבר יהוה אל משה לאמר הוציא את המקלל אל מחוץ למחנה וסמכו כל השמעים את ידיהם על ראשו ורגמו אתו כל העדה ואל בני ישראל תדבר לאמר איש איש כי יקלל אלהיו ונשא חטאו ונקב שם יהוה מות יומת רגם ירגמו בו כל העדה כגר כאזרח בנקבו השם יומת ואיש כי יכה כל נפש אדם מות יומת ומכה נפש בהמה ישלמנה נפש תחת נפש ואיש כי יתן מום בעמיתו כאשר עשה כן יעשה לו שבר תחת שבר עין תחת עין שן תחת שן כאשר יתן מום באדם כן ינתן בו ומכה בהמה ישלמנה ומכה אדם יומת משפט אחד יהיה לכם כגר כאזרח יהיה כי אני יהוה אלהיכם וידבר משה אל בני ישראל ויוציאו את המקלל אל מחוץ למחנה וירגמו אתו אבן ובני ישראל עשו כאשר צוה יהוה את משה וידבר יהוה אל משה בהר סיני לאמר דבר אל בני ישראל ואמרת אליהם כי תבאו אל הארץ אשר אני נתן לכם ושבתה הארץ שבת ליהוה שש שנים תזרע שדך ושש שנים תזמר כרמך ואספת את תבואתה ובשנה השביעית שבת שבתון יהיה לארץ שבת ליהוה שדך לא תזרע וכרמך לא תזמר ואת ספחי קציריך לא תקצר ואת ענבי נזיריך לא תבצר שנת שבתון יהיה לארץ והיתה שבת הארץ לכם לאכלה לך ולעבדיך ולאמתיך ולשכיריך ולתושביך הגרים עמך ולבהמתך ולחיה אשר בארצך תהיה כל תבואתה לאכל וספרת לך שבע שבתות שנים שבע שנים שבע פעמים והיו לך ימי שבע שבתות השנים תשע וארבעים שנה והעברת שופר תרועה בחדש השביעי בעשור לחדש ביום הכפורים תעבירו שופר בכל ארצכם וקדשתם את שנת החמשים שנה וקראתם דרור בארץ לכל ישביה יובל הוא תהיה לכם ושבתם איש אל אחזתו ואיש אל משפחתו תשובו יובל הוא שנת החמשים שנה תהיה לכם לא תזרעו ולא תקצרו את ספחיה ולא תבצרו את נזיריה כי יובל הוא קדש תהיה לכם מן השדה תאכלו את תבואתה בשנת היובל הזאת תשובו איש אל אחזתו וכי תמכר ממכר לעמיתך או קנה מיד עמיתך אל תונו איש את אחיו במספר שנים אחר היובל תקנה מאת עמיתך במספר שני תבואת ימכר לך לפי רב השנים תרבה מקנתו ולפי מעט השנים תמעיט מקנתו כי מספר תבואת הוא מכר לך ולא תונו איש את עמיתו ויראת מאלהיך כי אני יהוה אלהיכם ועשיתם את חקותי ואת משפטי תשמרו ועשיתם אתם וישבתם על הארץ לבטח ונתנה הארץ פריה ואכלתם לשבע וישבתם לבטח עליה וכי תאמרו מה נאכל בשנה השביעית הן לא נזרע ולא נאסף את תבואתינו וצויתי את ברכתי לכם בשנה הששית ועשתה את תבואתה לשלש השנים וזרעתם את השנה השמינית ואכלתם מן התבואתה ישן עד השנה התשעית עד בא תבואתה תאכלו ישן והארץ לא תמכר לצמיתת כי לי הארץ כי גרים ותושבים אתם עמדי ובכל ארץ אחזתכם גאלה תתנו לארץ וכי ימך אחיך ומכר מאחזתו ובא גאלו הקרוב אליו וגאל את ממכר אחיו ואיש כי לא יהיה לו גאל והשיגה ידו ומצא כדי גאלתו וחשב את שני ממכרו והשיב את העדף לאיש אשר מכר לו ושב לאחזתו ואם לא מצא ידו די השיב לו והיה ממכרו ביד הקנה אתו עד שנת היובל ויצא ביובל ושב לאחזתו ואיש כי ימכר בית מושב עיר חומה והיתה גאלתו עד תם שנת ממכרו ימים תהיה גאלתו ואם לא יגאל עד מלאת לו שנה תמימה וקם הבית אשר בעיר אשר לו חומה לצמיתת לקנה אתו לדרתיו לא יצא ביובל ובתי החצרים אשר אין להם חומה סביב על שדה הארץ יחשבו גאלה תהיה לו וביובל יצא וערי הלוים בתי ערי אחזתם גאלת עולם תהיה ללוים ואשר יגאל מן הלוים ויצא ממכר בית ועיר אחזתו ביובל כי בתי ערי הלוים היא אחזתם בתוך בני ישראל ושדה מגרש עריהם לא ימכרו כי אחזת עולם היא להם וכי ימך אחיך ומטה ידו עמך וחזקת בו גר ותושב וחי אחיך עמך אל תקח מאתו נשך ותרבית ויראת מאלהיך וחי אחיך עמך את כספך לא תתן לו בנשך ובתרבית לא תתן אכלך אני יהוה אלהיכם אשר הוצאתי אתכם מארץ מצרים לתת לכם את ארץ כנען להיות לכם לאלהים וכי ימך אחיך עמך ונמכר לך לא תעבד בו עבדת עבד כשכיר כתושב יהיה עמך עד שנת היובל יעבד עמך ויצא מעמך הוא ובניו עמו ושב אל משפחתו ואל אחזת אבתיו ישוב כי עבדיהם אשר הוצאתי אתם מארץ מצרים לא ימכרו ממכרת עבד לא תרדה בו בפרך ויראת מאלהיך ועבדיך ואמתיך אשר יהיו לך מאת הגוים אשר סביבתיכם מהם תקנהו עבד ואמה וגם מבני התושבים הגרים עמכם מהם תקנהו וממשפחתם אשר עמכם אשר הולדו בארצכם והיו לכם לאחזה והתנחלתם אתם לבניכם אחריכם לרשת אחזה לעולם בהם תעבידו ובאחיכם בני ישראל איש באחיו לא תרדה בו בפרך וכי תשיג יד גר ותושב עמך ומך אחיך עמו ונמכר לגר ותושב עמך או לעקר משפחת גר אחרי נמכר גאלה תהיה לו אחד מאחיו יגאלנו או דדו או בן דדו יגאלנו או משאר בשרו ממשפחתו יגאלנו או השיגה ידו ונגאל וחשב עם קנהו משנת המכר לו עד שנת היובל והיה כסף ממכרו במספר שנים כימי שכיר יהיה עמו אם עוד רבות בשנים לפיהן ישיב גאלתו מכסף מקנתו ואם מעט נשאר בשנים עד שנת היובל וחשב לו כפי שניו ישיב את גאלתו כשכיר שנה בשנה יהיה עמו לא ירדנו בפרך לעיניך ואם לא יגאל באלה ויצא בשנת היובל הוא ובניו עמו כי לי בני ישראל עבדים עבדי הם אשר הוצאתי אתם מארץ מצרים אני יהוה אלהיכם לא תעשו לכם אלילים ופסל ומצבה לא תקימו לכם ואבן משכית לא תתנו בארצכם להשתחות עליה כי אני יהוה אלהיכם את שבתתי תשמרו ומקדשי תיראו אני יהוה אם בחקותי תלכו ואת מצותי תשמרו ועשיתם אתם ונתתי גשמיכם בעתם ונתנה הארץ יבולה ועץ השדה יתן פריו והשיג לכם דיש את בצר ובציר ישיג את הזרע ואכלתם לחמכם לשבע וישבתם לבטח בארצכם ונתתי שלום בארץ ושכבתם ואין מחריד והשבתי חיה רעה מן הארץ וחרב לא תעבר בארצכם ורדפתם את איביכם ונפלו לפניכם לחרב ורדפו מכם חמשה מאה ומאה מכם רבבה ירדפו ונפלו איביכם לפניכם לחרב ופניתי אליכם והפריתי אתכם והרביתי אתכם והקמתי את בריתי אתכם ואכלתם ישן נושן וישן מפני חדש תוציאו ונתתי משכני בתוככם ולא תגעל נפשי אתכם והתהלכתי בתוככם והייתי לכם לאלהים ואתם תהיו לי לעם אני יהוה אלהיכם אשר הוצאתי אתכם מארץ מצרים מהיות להם עבדים ואשברה מטות עולכם ואוליך אתכם קוממית ואם לא תשמעו לי ולא תעשו את כל המצות האלה אם בחקותי תמאסו ואם את משפטי תגעל נפשכם לבלתי עשות את כל מצותי להפרכם את בריתי אף אני אעשה זאת לכם והפקדתי עליכם בחלה את השחפת ואת הקדחת מכלות עינים ומדיבת נפש וזרעתם לריק זרעכם ואכלהו איביכם ונתתי פני בכם ונגפתם לפני איביכם ורדו בכם שנאיכם ונסתם ואין רדף אתכם ואם עד אלה לא תשמעו לי ויספתי ליסרה אתכם שבע על חטאתיכם ושברתי את גאון עזכם ונתתי את שמיכם כברזל ואת ארצכם כנחשה ותם לריק כחכם ולא תתן ארצכם את יבולה ועץ השדה לא יתן פריו ואם תלכו עמי קרי ולא תבאו לשמע לי ויספתי עליכם מכה שבע כחטאתיכם ושלחתי בכם את חית השדה ושכלה אתכם והכריתה את בהמתכם והמעיטה אתכם ונשמו דרככם ואם באלה לא תוסרו לי והלכתם עמי קרי והלכתי גם אני עמכם בקרי והכיתי אתכם גם אני שבע על חטאתיכם והבאתי עליכם חרב נקמת נקם ברית ונאספתם אל עריכם ושלחתי דבר בתוככם ונתתם ביד אויב בשברי לכם מטה לחם ואפו עשר נשים לחמכם בתנור אחד והשיב לחמכם במשקול ואכלתם ולא תשבעו ואם בזאת לא תשמעו לי והלכתם עמי קרי והלכתי עמכם בחמת קרי ויסרתי אתכם אף אני שבע על חטאתיכם ואכלתם בשר בניכם ובשר בנתיכם תאכלו והשמדתי את במתיכם והכרתי את חמניכם ונתתי את פגריכם על פגרי גלוליכם וגעלה נפשי אתכם ונתתי את עריכם חרבה והשמתי את מקדשכם ולא אריח בריח ניחחכם והשמתי אני את הארץ ושממו עליה איביכם הישבים בה ואתכם אזרה בגוים והרקתי אחריכם חרב והיתה ארצכם שממה ועריכם יהיו חרבה אז תרצה הארץ את שבתתיה כל ימי אשמה ואתם בארץ איביכם אז תשבת הארץ והרצתה את שבתתיה כל ימי אשמה תשבת את אשר לא שבתה בשבתתיכם בשבתכם עליה והנשארים בכם והבאתי מרך בלבבם בארצות איביהם ורדף אתם קול עלי נדף ונסו מנוסת חרב ונפלו ואין רדף וכשלו איש באחיו כמפני חרב ורדף אין ולא תהיה לכם תקומה לפני איביכם ואבדתם בגוים ואכלה אתכם ארץ איביכם והנשארים בכם ימקו בעונם בארצות איביהם ואף בעונות אבותם אתם ימקו והתודו את עונם ואת עון אבותם במעלם אשר מעלו בי ואף אשר הלכו עמי בקרי אף אני הלך עמם בקרי והבאתי אתם בארץ איביהם או אז יכנע לבבם הערל ואז ירצו את עונם וזכרתי את בריתי יעקב ואף את בריתי יצחק ואף את בריתי אברהם אזכר והארץ אזכר והארץ תעזב מהם והרצתה את שבתתיה באשמה מהם והם ירצו את עונם יען ביען במשפטי מאסו ואת חקותי געלה נפשם ואף גם זאת בהיותם בארצות איביהם לא מאסתים ולא געלתים לכלותם להפר בריתי אתם כי אני יהוה אלהיהם וזכרתי להם ברית ראישונים אשר הוצאתי אתם מארץ מצרים לעיני הגוים להיות להם לאלהים אני יהוה אלה החקים והמשפטים והתורות אשר נתן יהוה בינו ובין בני ישראל בהר סיני ביד משה וידבר יהוה אל משה לאמר דבר אל בני ישראל ואמרת אליהם איש כי יפלא נדר בערכך נפשות ליהוה והיה ערכך הזכר מבן עשרים שנה ועד בן ששים שנה והיה ערכך חמשים שקל כסף בשקל הקדש ואם נקבה היא והיה ערכך שלשים שקל ואם מבן חמש שנים ועד בן עשרים שנה והיה ערכך הזכר עשרים שקלים ולנקבה עשרת שקלים ואם מבן חדש ועד בן חמש שנים והיה ערכך הזכר חמשה שקלים כסף ולנקבה ערכך שלשת שקלים כסף ואם מבן ששים שנה ומעלה אם זכר והיה ערכך חמשה עשר שקל ולנקבה עשרת שקלים ואם מך הוא מערכך והעמידו לפני הכהן והעריך אתו הכהן על פי אשר תשיג יד הנדר יעריכנו הכהן ואם בהמה אשר יקריב ממנה קרבן ליהוה כל אשר יתן ממנו ליהוה יהיה קדש לא יחלפנו ולא ימיר אתו טוב ברע או רע בטוב ואם המר ימיר בהמה בבהמה והיה הוא ותמירתו יהיה קדש ואם כל בהמה טמאה אשר לא יקריב ממנה קרבן ליהוה והעמיד את הבהמה לפני הכהן והעריך הכהן אתו בין טוב ובין רע כערכך הכהן כן יהיה ואם גאל יגאלנו ויסף חמישתו על ערכך ואיש כי יקדיש את ביתו קדש ליהוה והעריכו הכהן בין טוב ובין רע כאשר יעריך אתו הכהן כן יקום ואם המקדיש יגאל את ביתו ויסף חמישת כסף ערכך עליו והיה לו ואם משדה אחזתו יקדיש איש ליהוה והיה ערכך לפי זרעו זרע חמר שערים בחמשים שקל כסף ואם משנת היובל יקדיש שדהו כערכך יקום ואם אחר היובל יקדיש שדהו וחשב לו הכהן את הכסף על פי השנים הנותרת עד שנת היובל ונגרע מערכך ואם גאל יגאל את השדה המקדיש אתו ויסף חמישת כסף ערכך עליו וקם לו ואם לא יגאל את השדה ואם מכר את השדה לאיש אחר לא יגאל עוד והיה השדה בצאתו ביובל קדש ליהוה כשדה החרם לכהן תהיה אחזתו ואם את שדה מקנתו אשר לא משדה אחזתו יקדיש איש ליהוה וחשב לו הכהן את מכסות הערכך עד שנת היובל ונתן את הערכך ביום ההוא קדש ליהוה בשנת היובל ישוב השדה לאשר קנהו מאתו לאשר לו אחזת הארץ וכל ערכך יהיה בשקל הקדש עשרים גרה השקל אך כל בכור אשר יבכר ליהוה בבהמה לא יקדיש איש אתו אם שור אם שה ליהוה הוא ואם בבהמה הטמאה ופדה בערכך ויסף חמישתו עליו ואם לא יגאל ונמכר בערכך אך כל חרם אשר יחרם איש ליהוה מכל אשר לו מאדם ובהמה ומשדה אחזתו לא ימכר ולא יגאל כל חרם קדש קדשים הוא ליהוה כל חרם אשר יחרם מן האדם לא יפדה מות יומת וכל מעשר הארץ מזרע הארץ ומפרי העץ ליהוה הוא קדש ליהוה ואם גאל יגאל איש ממעשרו חמישתו יסף עליו וכל מעשר בקר וצאן כל אשר יעבר תחת השבט העשירי יהיה קדש ליהוה לא יבקר בין טוב לרע ולא ימירנו ואם המר ימירנו והיה הוא ותמירתו יהיה קדש לא יגאל אלה המצות אשר צוה יהוה את משה אל בני ישראל בהר סיני וידבר יהוה אל משה במדבר סיני באהל מועד באחד לחדש השני בשנה השנית לצאתם מארץ מצרים לאמר שאו את ראש עדת בני ישראל למשפחותם לבית אבותם במספר שמות כל זכר לגלגלותם מבן עשרים שנה ומעלה כל יצא צבא בישראל תפקד אתם לצבאתם אתה ואהרן ואתכם יהיו איש איש למטה איש ראש לבית אבתיו הוא ואלה שמות האנשים אשר יעמדו אתכם לראובן אליצור בן שדיאור לשמעון שלמיאל בן צורישדה ליהודה נחשון בן עמינדב ליששכר נתנאל בן צוער לזבולן אליאב בן חילן לבני יוסף לאפרים אלישמע בן עמיהוד למנשה גמלאל בן פדהצור לבנימים אבידן בן גדעוני לדן אחיעזר בן עמישדי לאשר פגעאל בן עכרן לגד אליסף בן דעואל לנפתלי אחירע בן עינן אלה קריאי העדה נשיאי מטות אבותם ראשי אלפי ישראל הם ויקח משה ואהרן את האנשים האלה אשר נקבו בשמות ואת כל העדה הקהלו באחד לחדש השני ויתילדו על משפחותם לבית אבותם במספר שמות מבן עשרים שנה ומעלה לגלגלותם כאשר צוה יהוה את משה ויפקדם במדבר סיני ויהיו בני ראובן בכור ישראל תולדתם למשפחותם לבית אבותם במספר שמות כל זכר לגלגלתם מבן עשרים שנה ומעלה כל יצא צבא פקדיהם למטה ראובן ששה וארבעים אלף וחמש מאות לבני שמעון תולדתם למשפחותם לבית אבותם פקדיהם במספר שמות לגלגלתם כל זכר מבן עשרים שנה ומעלה כל יצא צבא פקדיהם למטה שמעון תשעה וחמשים אלף ושלש מאות לבני גד תולדתם למשפחותם לבית אבותם במספר שמות מבן עשרים שנה ומעלה כל יצא צבא פקדיהם למטה גד חמשה וארבעים אלף ושש מאות וחמשים לבני יהודה תולדתם למשפחותם לבית אבותם במספר שמות מבן עשרים שנה ומעלה כל יצא צבא פקדיהם למטה יהודה ארבעה ושבעים אלף ושש מאות לבני יששכר תולדתם למשפחותם לבית אבותם במספר שמות מבן עשרים שנה ומעלה כל יצא צבא פקדיהם למטה יששכר ארבעה וחמשים אלף וארבע מאות לבני זבולן תולדתם למשפחותם לבית אבותם במספר שמות מבן עשרים שנה ומעלה כל יצא צבא פקדיהם למטה זבולן שבעה וחמשים אלף וארבע מאות לבני יוסף לבני אפרים תולדתם למשפחותם לבית אבותם במספר שמות מבן עשרים שנה ומעלה כל יצא צבא פקדיהם למטה אפרים ארבעים אלף וחמש מאות לבני מנשה תולדתם למשפחותם לבית אבותם במספר שמות מבן עשרים שנה ומעלה כל יצא צבא פקדיהם למטה מנשה שנים ושלשים אלף ומאתים לבני בנימים תולדתם למשפחותם לבית אבותם במספר שמות מבן עשרים שנה ומעלה כל יצא צבא פקדיהם למטה בנימים חמשה ושלשים אלף וארבע מאות לבני דן תולדתם למשפחותם לבית אבותם במספר שמות מבן עשרים שנה ומעלה כל יצא צבא פקדיהם למטה דן שנים וששים אלף ושבע מאות לבני אשר תולדתם למשפחותם לבית אבותם במספר שמות מבן עשרים שנה ומעלה כל יצא צבא פקדיהם למטה אשר אחד וארבעים אלף וחמש מאות לבני נפתלי תולדתם למשפחותם לבית אבותם במספר שמות מבן עשרים שנה ומעלה כל יצא צבא פקדיהם למטה נפתלי שלשה וחמשים אלף וארבע מאות אלה הפקדים אשר פקד משה ואהרן ונשיאי ישראל שנים עשר איש איש אחד למטה אחד למטה בית אבותם היו ויהיו כל פקדי בני ישראל לצבאתם מבן עשרים שנה ומעלה כל יצא צבא בישראל ויהיו כל הפקדים שש מאות אלף ושלשת אלפים וחמש מאות וחמשים והלוים למטה אבותם לא התפקדו בתוכם וידבר יהוה אל משה לאמר אך את מטה הלוי לא תפקד ואת ראשם לא תשא בתוך בני ישראל ואתה הפקד את הלוים על משכן העדות ועל כל כליו ועל כל אשר לו הם ישאו את המשכן ואת כל כליו והם ישרתהו וסביב למשכן יחנו ובנסע המשכן יורידו אתו הלוים ובהחנות המשכן יקימו אתו הלוים והזר הקרב יומת וחנו בני ישראל איש על מחנהו ואיש על ידו לצבאתם והלוים יחנו סביב למשכן העדות ולא יהיה קצף על עדת בני ישראל ושמרו הלוים את משמרת משכן העדות ויעשו בני ישראל ככל אשר צוה יהוה את משה כן עשו וידבר יהוה אל משה ואל אהרן לאמר איש על דגליו באתות לבית אבותם יחנו בני ישראל מנגד סביב לאהל מועד יחנו והחנים קדמה מזרחה דגל מחנה יהודה לצבאתם ונשיא לבני יהודה נחשון בן עמינדב וצבאו ופקדיו ארבעה ושבעים אלף ושש מאות והחנים עליו מטה יששכר ונשיא לבני יששכר נתנאל בן צוער וצבאו ופקדיו ארבעה וחמשים אלף וארבע מאות ומטה זבולן ונשיא לבני זבולן אליאב בן חילן וצבאו ופקדיו שבעה וחמשים אלף וארבע מאות כל הפקדים למחנה יהודה מאת אלף ושמנים אלף וששת אלפים וארבע מאות לצבאתם ראישונה יסעו דגל מחנה ראובן תימנה לצבאתם ונשיא לבני ראובן אליצור בן שדיאור וצבאו ופקדיו ששה וארבעים אלף וחמש מאות והחנים עליו מטה שמעון ונשיא לבני שמעון שלמיאל בן צורישדי וצבאו ופקדיו תשעה וחמשים אלף ושלש מאות ומטה גד ונשיא לבני גד אליסף בן דעואל וצבאו ופקדיו חמשה וארבעים אלף ושש מאות וחמשים כל הפקדים למחנה ראובן מאת אלף ואחד וחמשים אלף וארבע מאות וחמשים לצבאתם ושנים יסעו ונסע אהל מועד מחנה הלוים בתוך המחנות כאשר יחנו כן יסעו איש על ידו לדגליהם דגל מחנה אפרים לצבאתם ימה ונשיא לבני אפרים אלישמע בן עמיהוד וצבאו ופקדיו ארבעים אלף וחמש מאות ועליו מטה מנשה ונשיא לבני מנשה גמליאל בן פדהצור וצבאו ופקדיו שנים ושלשים אלף ומאתים ומטה בנימים ונשיא לבני בנימים אבידן בן גדעוני וצבאו ופקדיו חמשה ושלשים אלף וארבע מאות כל הפקדים למחנה אפרים מאת אלף ושמנת אלפים ומאה לצבאתם ושלישים יסעו דגל מחנה דן צפונה לצבאתם ונשיא לבני דן אחיעזר בן עמישדי וצבאו ופקדיו שנים וששים אלף ושבע מאות והחנים עליו מטה אשר ונשיא לבני אשר פגעאל בן עכרן וצבאו ופקדיו אחד וארבעים אלף וחמש מאות ומטה נפתלי ונשיא לבני נפתלי אחירע בן עינן וצבאו ופקדיו שלשה וחמשים אלף וארבע מאות כל הפקדים למחנה דן מאת אלף ושבעה וחמשים אלף ושש מאות לאחרנה יסעו לדגליהם אלה פקדי בני ישראל לבית אבותם כל פקדי המחנות לצבאתם שש מאות אלף ושלשת אלפים וחמש מאות וחמשים והלוים לא התפקדו בתוך בני ישראל כאשר צוה יהוה את משה ויעשו בני ישראל ככל אשר צוה יהוה את משה כן חנו לדגליהם וכן נסעו איש למשפחותיו על בית אבותיו ואלה תולדת אהרן ומשה ביום דבר יהוה את משה בהר סיני ואלה שמות בני אהרן הבכור נדב ואביהוא אלעזר ואיתמר אלה שמות בני אהרן הכהנים המשחים אשר מלא ידם לכהן וימת נדב ואביהוא בהקריבם אש זרה לפני יהוה במדבר סיני ובנים לא היו להם ויכהן אלעזר ואיתמר על פני אהרן אביהם וידבר יהוה אל משה לאמר הקרב את מטה לוי והעמדת אתו לפני אהרן הכהן ושרתו אתו ושמרו את משמרתו ואת משמרת כל העדה לפני אהל מועד לעבד את עבדת המשכן ושמרו את כל כלי אהל מועד ואת משמרת בני ישראל לעבד את עבדת המשכן ונתתה את הלוים לאהרן ולבניו נתנים נתנים הם לי מתוך בני ישראל ואת אהרן ואת בניו תפקד ושמרו את כהנתם והזר הקרב יומת וידבר יהוה אל משה לאמר ואני הנה לקחתי את הלוים מתוך בני ישראל תחת כל בכור פטר רחם בבני ישראל פדויהם יהיו והיו לי הלוים כי לי כל בכור ביום הכיתי כל בכור בארץ מצרים הקדשתי לי כל בכור בישראל מאדם עד בהמה לי יהיו אני יהוה וידבר יהוה אל משה במדבר סיני לאמר פקד את בני לוי לבית אבותם למשפחותם כל זכר מבן חדש ומעלה תפקדם ויפקד אתם משה על פי יהוה כאשר צוהו ויהיו אלה בני לוי בשמותם גרשון קהת ומררי ואלה שמות בני גרשון למשפחותם לבני ושמעי ובני קהת למשפחותם עמרם ויצהר חברון ועזיאל ובני מררי למשפחותם מחלי ומושי אלה הם משפחות הלוי לבית אבותם לגרשון משפחת הלבני ומשפחת השמעי אלה הם משפחות הגרשוני ופקדיהם במספר כל זכר מבן חדש ומעלה פקדיהם שבעת אלפים וחמש מאות משפחת הגרשוני אחרי המשכן יחנו ימה ונשיא בית אב לגרשוני אליסף בן לאל ומשמרת בני גרשון באהל מועד המשכן והאהל ומכסהו ומסך פתח אהל מועד וקלעי החצר ואת מסך פתח החצר אשר על המשכן ועל המזבח סביב ואת מיתריו לכל עבדתו ולקהת משפחת העמרמי ומשפחת היצהרי ומשפחת החברוני ומשפחת העזאלי אלה הם משפחות הקהתי במספר כל זכר מבן חדש ומעלה שמנת אלפים ושש מאות שמרי משמרת הקדש משפחת בני קהת יחנו על ירך המשכן תימנה ונשיא בית אב למשפחות הקהתי אליצפן בן עזיאל ומשמרתם הארון והשלחן והמנורה והמזבחות וכלי הקדש אשר ישרתו בהם והמסך והכיור וכנו וכל עבדתם ונשיא נשיאי הלוים אלעזר בן אהרן הכהן פקדת שמרי משמרת הקדש למררי משפחת המחלי ומשפחת המושי אלה הם משפחות מררי ופקדיהם במספר כל זכר מבן חדש ומעלה ששת אלפים ומאתים ונשיא בית אב למשפחות מררי צוראל בן אבחהל על ירך המשכן יחנו צפונה ופקדת משמרת בני מררי קרשי המשכן ובריחיו ועמודיו ואדניו וכל כליו וכל עבדתו ועמודי החצר סביב ואדניהם ויתדתם ומיתריהם והחנים את פני המשכן קדמה לפני אהל מועד מזרחה משה אהרן ובניו שמרי משמרת הקדש למשמרת בני ישראל והזר הקרב יומת כל פקדי הלוים אשר פקד משה על פי יהוה למשפחותם כל זכר מבן חדש ומעלה שנים ועשרים אלף ויאמר יהוה אל משה פקד כל בכור זכר לבני ישראל מבן חדש ומעלה ושא את מספר שמותם ולקחת את הלוים לי אני יהוה תחת כל בכור בבני ישראל ואת בהמת הלוים תחת כל בכור בבהמת בני ישראל ויפקד משה כאשר צוה יהוה אתו את כל בכור בבני ישראל ויהיו כל בכור זכר במספר שמות מבן חדש ומעלה לפקדיהם שנים ועשרים אלף שלשה ושבעים ומאתים וידבר יהוה אל משה לאמר קח את הלוים תחת כל בכור בבני ישראל ואת בהמת הלוים תחת בהמתם והיו לי הלוים אני יהוה ואת פדוי השלשה והשבעים והמאתים העדפים על הלוים מבכורי בני ישראל ולקחת חמשת חמשת שקלים לגלגלת בשקל הקדש תקח עשרים גרה השקל ונתתה הכסף לאהרן ולבניו פדוי העדפים בהם ויקח משה את כסף הפדוים מאת העדפים על פדוי הלוים מאת בכורי בני ישראל לקח את הכסף חמשה וששים ושלש מאות ואלף בשקל הקדש ויתן משה את כסף הפדוים לאהרן ולבניו על פי יהוה כאשר צוה יהוה את משה וידבר יהוה אל משה ואל אהרן לאמר נשא את ראש בני קהת מתוך בני לוי למשפחותם לבית אבותם מבן שלשים שנה ומעלה ועד בן חמשים שנה כל הבא לצבא לעשות מלאכה באהל מועד זאת עבדת בני קהת באהל מועד קדש הקדשים ובא אהרן ובניו בנסע המחנה והורידו את פרכת המסך וכסו בה את ארון העדות ונתנו עליו כסוי עור תחש ופרשו עליו בגד כליל תכלת מלמעלה ושמו בדיו ועל שלחן הפנים יפרשו בגד תכלת ונתנו עליו את הקערות ואת הכפות ואת המנקיות ואת קשות הנסך ולחם התמיד עליו יהיה ופרשו עליהם כסוי בגד תולעת שני וכסו אתו במכסה עור תחש ושמו בדיו ולקחו בגד תכלת וכסו את מנורת המאור ואת נרתיה ואת מלקחיה ואת מחתיתיה ואת כל כלי שמנה אשר ישרתו לה בהם ונתנו אתה ואת כל כליה אל מכסה עור תחש ונתנו על המוט ועל מזבח הזהב יפרשו בגד תכלת וכסו אתו במכסה עור תחש ושמו את בדיו ולקחו את כל כלי השרת אשר ישרתו בהם בקדש ונתנו אל בגד תכלת וכסו אתם במכסה עור תחש ונתנו על המוט ודשנו את המזבח ופרשו עליו בגד ארגמן ונתנו עליו את כל כליו אשר ישרתו עליו בהם את המחתות ואת המזלגות ואת היעים ואת המזרקות כל כלי המזבח ופרשו עליו כסוי עור תחש ושמו בדיו ולקחו בגד ארגמן וכסו את הכיור ואת כנו ונתנו אתם אל מכסה עור תחש ונתנו על המוט וכלה אהרן ובניו לכסות את הקדש ואת כל כלי הקדש בנסע המחנה ואחרי כן יבאו בני קהת לשאת ולא יגעו אל הקדש ומתו אלה משאי בני קהת באהל מועד ופקדת אלעזר בן אהרן הכהן שמן המאור וקטרת הסמים ומנחת התמיד ושמן המשחה פקדת כל המשכן וכל אשר בו בקדש ובכליו וידבר יהוה אל משה ואל אהרן לאמר אל תכריתו את שבט משפחת הקהתי מתוך הלוים זאת עשו להם וחיו ולא ימותו בגשתם אל קדש הקדשים אהרן ובניו יבאו ושמו אתם איש על עבדתו ועל משאו ולא יבאו לראות כבלע את הקדש ומתו וידבר יהוה אל משה לאמר נשא את ראש בני גרשון גם הם לבית אבותם למשפחותם מבן שלשים שנה ומעלה ועד בן חמשים שנה תפקד אתם כל הבא לצבא צבא לעבד עבדה באהל מועד זאת עבדת משפחת הגרשוני לעבד ולמשא ונשאו את יריעות המשכן ואת אהל מועד מכסהו ומכסה התחש אשר עליו מלמעלה ואת מסך פתח אהל מועד ואת קלעי החצר ואת מסך פתח שער החצר אשר על המשכן ועל המזבח סביב ואת מיתריהם ואת כל כלי עבדתם ואת כל אשר יעשה להם ועבדו על פי אהרן ובניו תהיה כל עבדת בני הגרשוני לכל משאם ולכל עבדתם ופקדתם עליהם במשמרת את כל משאם זאת עבדת משפחת בני הגרשוני באהל מועד ומשמרתם ביד איתמר בן אהרן הכהן בני מררי למשפחותם לבית אבותם תפקד אתם מבן שלשים שנה ומעלה ועד בן חמשים שנה תפקדם כל הבא לצבא לעבד את עבדת אהל מועד וזאת משמרת משאם לכל עבדתם באהל מועד קרשי המשכן ובריחיו ועמודיו ואדניו ועמודי החצר סביב ואדניהם ויתדתם ומיתריהם לכל כליהם ולכל עבדתם ובשמות תפקדו את כל כלי משמרת משאם זאת עבדת משפחת בני מררי לכל עבדתם באהל מועד ביד איתמר בן אהרן הכהן ויפקד משה ואהרן ונשיאי העדה את בני הקהתי למשפחותם לבית אבותם מבן שלשים שנה ומעלה ועד בן חמשים שנה כל הבא לצבא לעבדה באהל מועד ויהיו פקדיהם למשפחותם אלפים ושבע מאות וחמשים אלה פקדי משפחת הקהתי כל העבד באהל מועד אשר פקד משה ואהרן על פי יהוה ביד משה ופקדי בני גרשון למשפחותם לבית אבותם מבן שלשים שנה ומעלה ועד בן חמשים שנה כל הבא לצבא לעבדה באהל מועד ויהיו פקדיהם למשפחותם לבית אבותם אלפים ושש מאות ושלשים אלה פקדי משפחת בני גרשון כל העבד באהל מועד אשר פקד משה ואהרן על פי יהוה ופקדי משפחת בני מררי למשפחותם לבית אבותם מבן שלשים שנה ומעלה ועד בן חמשים שנה כל הבא לצבא לעבדה באהל מועד ויהיו פקדיהם למשפחותם שלשת אלפים ומאתים אלה פקדי משפחת בני מררי אשר פקד משה ואהרן על פי יהוה ביד משה כל הפקדים אשר פקד משה ואהרן ונשיאי ישראל את הלוים למשפחותם לבית אבותם מבן שלשים שנה ומעלה ועד בן חמשים שנה כל הבא לעבד עבדת עבדה ועבדת משא באהל מועד ויהיו פקדיהם שמנת אלפים וחמש מאות ושמנים על פי יהוה פקד אתם ביד משה איש איש על עבדתו ועל משאו ופקדיו כאשר צוה יהוה את משה וידבר יהוה אל משה לאמר צוי את בני ישראל וישלחו מן המחנה כל צרוע וכל זב וכל טמא לנפש מזכר ועד נקבה תשלחו אל מחוץ למחנה תשלחום ולא יטמאו את מחניהם אשר אני שכן בתוכם ויעשו כן בני ישראל וישלחו אתם אל מחוץ למחנה כאשר דבר יהוה אל משה כן עשו בני ישראל וידבר יהוה אל משה לאמר דבר אל בני ישראל לאמר איש או אשה כי יעשו מכל חטאת האדם למעל מעל ביהוה ואשמה הנפש ההיא והתודו את חטאתם אשר עשו והשיב את אשמו בראשו וחמישתו יסף עליו ונתן לאשר אשם לו ואם אין לאיש גאל להשיב האשם אליו האשם המושב ליהוה לכהן מלבד איל הכפורים אשר יכפר בו עליו וכל תרומה לכל קדשי בני ישראל אשר יקריבו לכהן לו יהיה ואיש את קדשיו לו יהיה ואיש אשר יתן לכהן לו יהיה וידבר יהוה אל משה לאמר דבר אל בני ישראל ואמרת אליהם איש איש כי תשטה אשתו ומעלה בו מעל ושכב איש אתה שכבת זרע ונעלם מעיני אישה ונסתרה והיא נטמאה ועד אין בה והיא לא נתפשה ועבר עליו רוח קנאה וקנא את אשתו והיא נטמאה או עבר עליו רוח קנאה וקנא את אשתו והיא לא נטמאה והביא האיש את אשתו אל הכהן והביא את קרבנה עליה עשירת האיפה קמח שערים לא יצק עליה שמן ולא יתן עליה לבונה כי מנחת קנאת היא מנחת זכרון מזכרת עון והקריב אתה הכהן והעמידה לפני יהוה ולקח הכהן מים קדישים בכלי חרש ומן העפר אשר יהיה בקרקע המשכן יקח הכהן ונתן אל המים והעמיד הכהן את האשה לפני יהוה ופרע את ראש האשה ונתן על כפיה את מנחת הזכרון מנחת קנאת היא וביד הכהן יהיו מי המרים המאררים והשביע אתה הכהן ואמר אל האשה אם לא שכב איש אתיך ואם לא שטית טמאה תחת אישיך הנקי ממי המרים המאררים האלה ואת כי שטית תחת אישיך וכי נטמאת ויתן איש ביך את שכבתו מבלעדי אישיך והשביע הכהן את האשה בשבועת האלה ואמר הכהן לאשה יתן יהוה אתיך לאלה ולשבועה בתוך עמיך בתת יהוה את ירכיך נפלת ואת בטניך צבא ובאו המים המאררים האלה במעיך לצבת בטן ולנפל ירך ואמרה האשה אמן אמן וכתב את האלות האלה הכהן בספר ומחה אל מי המרים והשקה את האשה את מי המרים המאררים ובאו בה המים המאררים למרים ולקח הכהן מיד האשה את מנחת הקנאת והניף את המנחה לפני יהוה והקריב אתה אל המזבח והרים הכהן מן המנחה את אזכרתה והקטיר המזבחה ואחר ישקה את האשה את המים והשקה את המים והיה אם נטמאה ותמעל מעל באישה ובאו בה המים המאררים למרים וצבתה בטנה ונפלה ירכה והיתה האשה לאלה בקרב עמה ואם לא נטמאה האשה וטהרה היא ונקתה ונזרעה זרע זאת תורת הקנאת אשר תשטה אשה תחת אישה ונטמאה או איש אשר תעבר עליו רוח קנאה וקנא את אשתו והעמיד את האשה לפני יהוה ועשה לה הכהן את כל התורה הזאת ונקה האיש מעון והאשה ההיא תשא את עונה וידבר יהוה אל משה לאמר דבר אל בני ישראל ואמרת אליהם איש או אשה כי יפלא לנדר נדר נזיר להזיר ליהוה מיין ושכר יזיר חמץ יין וחמץ שכר לא ישתה וכל משארת ענבים לא ישתה וענבים לחים ויבישים לא יאכל כל ימי נזרו מכל אשר יעשה מגפן היין מחרצנים ועד זג לא יאכל כל ימי נדר נזרו תער לא יעבר על ראשו עד מלאת הימים אשר יזיר ליהוה קדוש יהיה גדל פרע שער ראשו כל ימי הזירו ליהוה על נפש מת לא יבוא לאביו ולאמו לאחיו ולאחותו לא יטמא להם במותם כי נזר אלהיו על ראשו כל ימי נזרו קדוש הוא ליהוה וכי ימות מת עליו בפתע פתאם וטמא ראש נזרו וגלח ראשו ביום טהרתו ביום השביעי יגלחנו וביום השמיני יביא שתי תרים או שני בני יונה אל הכהן אל פתח אהל מועד ועשה הכהן אחד לחטאת ואחד לעלה וכפר עליו מאשר חטא על הנפש וקדש את ראשו ביום ההוא והזיר ליהוה את ימי נזרו והביא כבש בן שנתו לאשם והימים הראישונים יפלו כי טמא נזרו וזאת תורת הנזיר ביום מלאת ימי נזרו יביא אתו אל פתח אהל מועד והקריב את קרבנו ליהוה כבש בן שנתו תמים אחד לעלה וכבשה אחת בת שנתה תמימה לחטאת ואיל אחד תמים לשלמים וסל מצות סלת חלות בללות בשמן ורקיקי מצות משחים בשמן ומנחתם ונסכיהם והקריב הכהן לפני יהוה ועשה את חטאתו ואת עלתו ואת האיל יעשה זבח שלמים ליהוה על סל המצות ועשה הכהן את מנחתו ואת נסכו וגלח הנזיר פתח אהל מועד את ראש נזרו ולקח את שער ראש נזרו ונתן על האש אשר תחת זבח השלמים ולקח הכהן את הזרוע בשלה מן האיל וחלת מצה אחת מן הסל ורקיק מצה אחד ונתן על כפי הנזיר אחרי התגלח את נזרו והניף אתם הכהן תנופה לפני יהוה קדש הוא לכהן יהיה על חזה התנופה ועל שוק התרומה ואחר ישתה הנזיר יין זאת תורת הנזיר אשר ידר קרבנו ליהוה על נזרו מלבד אשר תשיג ידו כפי נדרו אשר ידר כן יעשה על תורת נזרו וידבר יהוה אל משה לאמר דבר אל אהרן ואל בניו לאמר כה תברכו את בני ישראל אמר להם יברכך יהוה וישמרך יאיר יהוה פניו אליך ויחנך ישא יהוה פניו אליך וישם לך שלום ושימו את שמי על בני ישראל ואני אברכם ויהי ביום כלות משה להקים את המשכן וימשח אתו ויקדש אתו ואת כל כליו ואת המזבח ואת כל כליו וימשחם ויקדש אתם ויקריבו נשיאי ישראל ראשי בית אבותם הם נשיאי המטות הם העמדים על הפקדים ויביאו את קרבנם לפני יהוה שש עגלות צב ושנים עשר בקר עגלה על שני הנשיאים ושור לאחד ויקריבו אתם לפני המשכן ויאמר יהוה אל משה לאמר קח מאתם והיו לעבד את עבדת אהל מועד ונתתה אתם אל הלוים איש כפי עבדתו ויקח משה את העגלות ואת הבקר ויתן אתם אל הלוים את שתי העגלות ואת ארבעת הבקר נתן לבני גרשון כפי עבדתם ואת ארבעת העגלות ואת שמנת הבקר נתן לבני מררי כפי עבדתם ביד איתמר בן אהרן הכהן ולבני קהת לא נתן כי עבדת הקדש עליהם בכתף ישאו ויקריבו הנשיאים את חנכת המזבח ביום המשיח אתו ויקריבו הנשיאים את קרבנם לפני המזבח ויאמר יהוה אל משה נשיא אחד ליום נשיא אחד ליום יקריבו את קרבנם לחנכת המזבח ויהי המקריב ביום הראישון את קרבנו נחשון בן עמינדב למטה יהודה וקרבנו קערת כסף אחת שלשים ומאה משקלה מזרק אחד כסף שבעים שקל בשקל הקדש שניהם מלאים סלת בלולה בשמן למנחה כף אחת עשרה זהב מלאה קטרת פר אחד בן בקר איל אחד כבש אחד בן שנתו לעלה ושעיר עזים אחד לחטאת ולזבח השלמים בקר שנים אילים חמשה עתודים חמשה כבשים בני שנה חמשה זה קרבן נחשון בן עמינדב ביום השני הקריב נתנאל בן צוער נשיא יששכר הקריב את קרבנו קערת כסף אחת שלשים ומאה משקלה מזרק אחד כסף שבעים שקל בשקל הקדש שניהם מלאים סלת בלולה בשמן למנחה כף אחת עשרה זהב מלאה קטרת פר אחד בן בקר איל אחד כבש אחד בן שנתו לעלה ושעיר עזים אחד לחטאת ולזבח השלמים בקר שנים אילים חמשה עתודים חמשה כבשים בני שנה חמשה זה קרבן נתנאל בן צוער ביום השלישי נשיא לבני זבולן אליאב בן חילן וקרבנו קערת כסף אחת שלשים ומאה משקלה מזרק אחד כסף שבעים שקל בשקל הקדש שניהם מלאים סלת בלולה בשמן למנחה כף אחת עשרה זהב מלאה קטרת פר אחד בן בקר איל אחד כבש אחד בן שנתו לעלה ושעיר עזים אחד לחטאת ולזבח השלמים בקר שנים אילים חמשה עתודים חמשה כבשים בני שנה חמשה זה קרבן אליאב בן חילן ביום הרביעי נשיא לבני ראובן אליצור בן שדיאור וקרבנו קערת כסף אחת שלשים ומאה משקלה מזרק אחד כסף שבעים שקל בשקל הקדש שניהם מלאים סלת בלולה בשמן למנחה כף אחת עשרה זהב מלאה קטרת פר אחד בן בקר איל אחד כבש אחד בן שנתו לעלה ושעיר עזים אחד לחטאת ולזבח השלמים בקר שנים אילים חמשה עתודים חמשה כבשים בני שנה חמשה זה קרבן אליצור בן שדיאור ביום החמישי נשיא לבני שמעון שלמיאל בן צורישדי וקרבנו קערת כסף אחת שלשים ומאה משקלה מזרק אחד כסף שבעים שקל בשקל הקדש שניהם מלאים סלת בלולה בשמן למנחה כף אחת עשרה זהב מלאה קטרת פר אחד בן בקר איל אחד כבש אחד בן שנתו לעלה ושעיר עזים אחד לחטאת ולזבח השלמים בקר שנים אילים חמשה עתודים חמשה כבשים בני שנה חמשה זה קרבן שלמיאל בן צורישדי ביום הששי נשיא לבני גד אליסף בן דעואל וקרבנו קערת כסף אחת שלשים ומאה משקלה מזרק אחד כסף שבעים שקל בשקל הקדש שניהם מלאים סלת בלולה בשמן למנחה כף אחת עשרה זהב מלאה קטרת פר אחד בן בקר איל אחד כבש אחד בן שנתו לעלה ושעיר עזים אחד לחטאת ולזבח השלמים בקר שנים אילים חמשה עתודים חמשה כבשים בני שנה חמשה זה קרבן אליסף בן דעואל ביום השביעי נשיא לבני אפרים אלישמע בן עמיהוד וקרבנו קערת כסף אחת שלשים ומאה משקלה מזרק אחד כסף שבעים שקל בשקל הקדש שניהם מלאים סלת בלולה בשמן למנחה כף אחת עשרה זהב מלאה קטרת פר אחד בן בקר איל אחד כבש אחד בן שנתו לעלה ושעיר עזים אחד לחטאת ולזבח השלמים בקר שנים אילים חמשה עתודים חמשה כבשים בני שנה חמשה זה קרבן אלישמע בן עמיהוד ביום השמיני נשיא לבני מנשה גמלאל בן פדהצור וקרבנו קערת כסף אחת שלשים ומאה משקלה מזרק אחד כסף שבעים שקל בשקל הקדש שניהם מלאים סלת בלולה בשמן למנחה כף אחת עשרה זהב מלאה קטרת פר אחד בן בקר איל אחד כבש אחד בן שנתו לעלה ושעיר עזים אחד לחטאת ולזבח השלמים בקר שנים אילים חמשה עתודים חמשה כבשים בני שנה חמשה זה קרבן גמלאל בן פדהצור ביום התשעי נשיא לבני בנימים אבידן בן גדעוני וקרבנו קערת כסף אחת שלשים ומאה משקלה מזרק אחד כסף שבעים שקל בשקל הקדש שניהם מלאים סלת בלולה בשמן למנחה כף אחת עשרה זהב מלאה קטרת פר אחד בן בקר איל אחד כבש אחד בן שנתו לעלה ושעיר עזים אחד לחטאת ולזבח השלמים בקר שנים אילים חמשה עתודים חמשה כבשים בני שנה חמשה זה קרבן אבידן בן גדעוני ביום העשירי נשיא לבני דן אחיעזר בן עמישדי וקרבנו קערת כסף אחת שלשים ומאה משקלה מזרק אחד כסף שבעים שקל בשקל הקדש שניהם מלאים סלת בלולה בשמן למנחה כף אחת עשרה זהב מלאה קטרת פר אחד בן בקר איל אחד כבש אחד בן שנתו לעלה ושעיר עזים אחד לחטאת ולזבח השלמים בקר שנים אילים חמשה עתודים חמשה כבשים בני שנה חמשה זה קרבן אחיעזר בן עמישדי ביום עשתי עשר יום נשיא לבני אשר פגעאל בן עכרן וקרבנו קערת כסף אחת שלשים ומאה משקלה מזרק אחד כסף שבעים שקל בשקל הקדש שניהם מלאים סלת בלולה בשמן למנחה כף אחת עשרה זהב מלאה קטרת פר אחד בן בקר איל אחד כבש אחד בן שנתו לעלה ושעיר עזים אחד לחטאת ולזבח השלמים בקר שנים אילים חמשה עתודים חמשה כבשים בני שנה חמשה זה קרבן פגעאל בן עכרן ביום שנים עשר יום נשיא לבני נפתלי אחירע בן עינן וקרבנו קערת כסף אחת שלשים ומאה משקלה מזרק אחד כסף שבעים שקל בשקל הקדש שניהם מלאים סלת בלולה בשמן למנחה כף אחת עשרה זהב מלאה קטרת פר אחד בן בקר איל אחד כבש אחד בן שנתו לעלה ושעיר עזים אחד לחטאת ולזבח השלמים בקר שנים אילים חמשה עתודים חמשה כבשים בני שנה חמשה זה קרבן אחירע בן עינן זאת חנכת המזבח ביום המשיח אתו מאת נשיאי ישראל קערות כסף שתים עשרה מזרקי כסף שנים עשר כפות זהב שתים עשרה שלשים ומאה הקערה האחת הכסף ושבעים המזרק האחד כל כסף הכלים אלפים וארבע מאות בשקל הקדש כפות זהב שתים עשרה מלאות קטרת עשרה עשרה הכף בשקל הקדש כל זהב הכפות עשרים ומאה כל הבקר לעלה שנים עשר פרים אילים שנים עשר כבשים בני שנה שנים עשר ומנחתם ושעירי עזים שנים עשר לחטאת וכל בקר זבח השלמים עשרים וארבעה פרים אילים ששים עתודים ששים כבשים בני שנה ששים זאת חנכת המזבח אחרי המשח אתו ובבא משה אל אהל מועד לדבר אתו וישמע את הקול מדבר אליו מעל הכפרת אשר על ארון העדות מבין שני הכרובים וידבר אליו וידבר יהוה אל משה לאמר דבר אל אהרן ואמרת אליו בהעלותך את הנרות אל מול פני המנורה יאירו שבעת הנרות ויעש כן אהרן אל מול פני המנורה העלה נרתיה כאשר צוה יהוה את משה וזה מעשה המנורה מקשה זהב עד ירכיה ועד פרחיה מקשה היא כמראה אשר הראה יהוה את משה כן עשה את המנורה וידבר יהוה אל משה לאמר קח את הלוים מתוך בני ישראל וטהרת אתם וכה תעשה להם לטהרם הזי עליהם מי חטאת והעבירו תער על כל בשרם וכבסו בגדיהם והטהרו ולקחו פר בן בקר ומנחתו סלת בלולה בשמן ופר שני בן בקר תקח לחטאת והקרבת את הלוים לפני אהל מועד והקהלת את כל עדת בני ישראל והקרבת את הלוים לפני יהוה וסמכו בני ישראל את ידיהם על הלוים והניף אהרן את הלוים תנופה לפני יהוה מאת בני ישראל והיו לעבד את עבדת יהוה והלוים יסמכו את ידיהם על ראש הפרים ועשה את האחד חטאת ואת האחד עלה ליהוה לכפר על הלוים והעמדת את הלוים לפני אהרן ולפני בניו והנפת אתם תנופה ליהוה והבדלת את הלוים מתוך בני ישראל והיו לי הלוים ואחרי כן יבאו הלוים לעבד את עבדת אהל מועד וטהרת אתם והנפת אתם תנופה כי נתנים נתנים הם לי מתוך בני ישראל תחת כל בכור פטר רחם בבני ישראל לקחתי אתם לי כי לי כל בכור בבני ישראל באדם ובבהמה ביום הכיתי כל בכור בארץ מצרים הקדשתי אתם לי ואקח את הלוים תחת כל בכור בבני ישראל ואתנה את הלוים נתנים לאהרן ולבניו מתוך בני ישראל לעבד את עבדת בני ישראל באהל מועד ולכפר על בני ישראל ולא יהיה בבני ישראל נגף בגשת בני ישראל אל הקדש ויעש משה ואהרן וכל עדת בני ישראל ללוים ככל אשר צוה יהוה את משה ללוים כן עשו להם בני ישראל ויתחטאו הלוים ויכבסו בגדיהם וינף אהרן אתם תנופה לפני יהוה ויכפר עליהם אהרן לטהרם ואחרי כן באו הלוים לעבד את עבדתם באהל מועד לפני אהרן ולפני בניו כאשר צוה יהוה את משה על הלוים כן עשו להם וידבר יהוה אל משה לאמר זאת אשר ללוים מבן חמש ועשרים שנה ומעלה יבוא לצבא צבא בעבדת אהל מועד ומבן חמשים שנה ישוב מצבא העבדה ולא יעבד עוד ושרת את אחיו באהל מועד לשמר משמרת ועבדה לא יעבד ככה תעשו ללוים במשמרתם וידבר יהוה אל משה במדבר סיני בשנה השנית לצאתם מארץ מצרים בחדש הראישון לאמר ויעשו בני ישראל את הפסח במועדיו בארבעה עשר יום בחדש הזה בין הערבים יעשו אתו במועדיו ככל חקתיו וככל משפטיו תעשו אתו וידבר משה אל בני ישראל לעשות הפסח ויעשו את הפסח בראישון בארבעה עשר יום לחדש בין הערבים במדבר סיני ככל אשר צוה יהוה את משה כן עשו בני ישראל ויהיו אנשים אשר היו טמאים לנפש אדם ולא יכלו לעשות הפסח ביום ההוא ויקרבו לפני משה ולפני אהרן ביום ההוא ויאמרו האנשים ההם אליו אנחנו טמאים לנפש אדם למה נגרע לבלתי הקריב את קרבן יהוה במועדיו בתוך בני ישראל ויאמר אליהם משה עמדו ואשמעה מה יצוה יהוה לכם וידבר יהוה אל משה לאמר דבר אל בני ישראל לאמר איש איש כי יהיה טמא לנפש או בדרך רחוקה לכם או לדרתיכם ועשה פסח ליהוה בחדש השני בארבעה עשר יום בין הערבים יעשו אתו על מצות ומררים יאכלהו לא ישאירו ממנו עד בקר ועצם לא ישברו בו ככל חקות הפסח יעשו אתו והאיש אשר הוא טהור ובדרך לא היה וחדל לעשות הפסח ונכרתה הנפש ההיא מעמיה כי קרבן יהוה לא הקריב במועדיו חטאו ישא האיש ההוא וכי יגור אתכם גר ועשה פסח ליהוה כחקות הפסח וכמשפטיו כן יעשה חקה אחת יהיה לכם ולגר ולאזרח הארץ וביום הוקם את המשכן כסה הענן את המשכן לאהל העדות ובערב יהיה על המשכן כמראה אש עד בקר כן יהיה תמיד הענן יכסנו ומראה אש לילה ולפי העלות הענן מעל האהל ואחרי כן יסעו בני ישראל ובמקום אשר ישכן שם הענן שם יחנו בני ישראל על פי יהוה יסעו בני ישראל ועל פי יהוה יחנו כל ימי אשר ישכן הענן על המשכן יחנו ובהאריך הענן על המשכן ימים רבים ושמרו בני ישראל את משמרת יהוה ולא יסעו ויש אשר יהיה הענן ימים במספר על המשכן על פי יהוה יחנו ועל פי יהוה יסעו ויש אשר יהיה הענן מערב עד בקר ונעלה הענן בבקר ונסעו או יומם ולילה ונעלה הענן ונסעו או יומים או חדש או ימים בהאריך הענן על המשכן לשכן עליו יחנו בני ישראל ולא יסעו ובהעלותו יסעו על פי יהוה יחנו ועל פי יהוה יסעו את משמרת יהוה שמרו על פי יהוה ביד משה וידבר יהוה אל משה לאמר עשה לך שתי חצצרות כסף מקשה תעשה אתם והיו לך למקרא העדה ולמסע את המחנות ותקעו בהן ונועדו אליך כל העדה אל פתח אהל מועד ואם באחת יתקעו ונועדו אליך הנשיאים ראשי אלפי ישראל ותקעתם תרועה ונסעו המחנות החנים קדמה ותקעתם תרועה שנית ונסעו המחנות החנים צפונה תרועה יתקעו למסעיהם ובהקהל את הקהל תתקעו ולא תריעו ובני אהרן הכהנים יתקעו בחצצרות והיו לכם לחקות עולם לדרתיכם וכי תבאו מלחמה בארצכם על הצר הצרר אתכם והרעתם בחצצרות ונזכרתם לפני יהוה אלהיכם ונושעתם מאיביכם וביום שמחתיכם ובמועדיכם ובראשי חדשיכם ותקעתם בחצצרות על עלתיכם ועל זבחי שלמיכם והיו לכם לזכרון לפני יהוה אלהיכם אני יהוה אלהיכם וידבר יהוה אל משה לאמר רב לכם שבת בהר הזה פנו וסעו לכם ובאו הר האמרי ואל כל שכינו בערבה בהר ובשפלה בנגב ובחוף הים ארץ הכנעני והלבנון עד הנהר הגדול נהר פרת ראו נתתי לפניכם את הארץ באו ורשו את הארץ אשר נשבעתי לאבתיכם לאברהם ליצחק וליעקב לתת לזרעם אחריהם ויהי בשנה השנית בחדש השני בעשרים בחדש נעלה הענן מעל משכן העדות ויסעו בני ישראל למסעיהם ממדבר סיני וישכן הענן במדבר פראן ויסעו בראישונה על פי יהוה ביד משה ויסע דגל מחנה בני יהודה בראישונה לצבאתם ועל צבאו נחשון בן עמינדב ועל צבא מטה בני יששכר נתנאל בן צוער ועל צבא מטה בני זבולן אליאב בן חילן והורד המשכן ונסעו בני גרשון ובני מררי נשאי המשכן ונסע דגל מחנה בני ראובן לצבאתם ועל צבאו אליצור בן שדיאור ועל צבא מטה בני שמעון שלמיאל בן צורישדי ועל צבא מטה בני גד אליסף בן דעואל ונסעו הקהתים נשאי המקדש והקימו את המשכן עד באם ונסע דגל מחנה בני אפרים לצבאתם ועל צבאו אלישמע בן עמיהוד ועל צבא מטה בני מנשה גמלאל בן פדהצור ועל צבא מטה בני בנימים אבידן בן גדעוני ונסע דגל מחנה בני דן מאסף לכל המחנות לצבאתם ועל צבאו אחיעזר בן עמישדי ועל צבא מטה בני אשר פגעאל בן עכרן ועל צבא מטה בני נפתלי אחירע בן עינן אלה מסעי בני ישראל לצבאתם ויסעו ויאמר משה לחובב בן רעואל המדיני חתן משה נסעים אנחנו אל המקום אשר אמר יהוה אתו אתן לכם לך אתנו והטיבנו לך כי יהוה דבר טוב על ישראל ויאמר אליו לא אלך כי אם אל ארצי ואל מולדתי אלך ויאמר אל נא תעזב אתנו כי על כן ידעת חנתינו במדבר והיית לנו לעינים והיה כי תלך עמנו והיה הטוב ההוא אשר ייטב יהוה עמנו והטיבנו לך ויסעו מהר יהוה דרך שלשת ימים וארון ברית יהוה נסע לפניהם דרך שלשת ימים לתור להם מנוחה וענן יהוה עליהם יומם בנסעם מן המחנה ויהי בנסע הארון ויאמר משה קומה יהוה ויפוצו איביך וינסו משנאיך מפניך ובמנוחה יאמר שובה יהוה רבבות אלפי ישראל ויהי העם כמתאננים רע באזני יהוה וישמע יהוה ויחר אפו ותבער בם אש יהוה ותאכל בקצה המחנה ויצעק העם אל משה ויתפלל משה אל יהוה ותשקע האש ויקרא שם המקום ההוא תבערה כי בערה בם אש יהוה והספסף אשר בקרבו התאוו תאוה וישבו ויבכו גם בני ישראל ויאמרו מי יאכילנו בשר זכרנו את הדגה אשר נאכל במצרים חנם את הקשואים ואת הבטחים ואת החציר ואת הבצלים ואת השומים ועתה נפשנו יבשה אין כל בלתי אל המן עיננו והמן כזרע גד הוא ועינו כעין הבדלח שטו העם ולקטו וטחנו ברחים ודכו במדוכה ובשלו בפרור ועשו אתו עגות והיה טעמו כטעם לשד השמן וברדת הטל על המחנה לילה ירד המן עליו וישמע משה את העם בכה למשפחתיו איש לפתח אהלו ויחר אף יהוה מאד ובעיני משה רע ויאמר משה אל יהוה למה הרעת לעבדך ולמה לא מצאתי חן בעיניך לשים את משא כל העם הזה עלי האנכי הרתי את כל העם הזה אם אנכי ילדתיו כי תאמר אלי שאהו בחיקך כאשר ישא האמן את הינק אל האדמה אשר נשבעת לאבתיו מאין לי בשר לתת לכל העם הזה כי יבכו עלי לאמר תנה לנו בשר ונאכל לא אוכל אנכי לבדי לשאת את כל העם הזה כי כבד ממני ואם ככה אתה עשה לי הרגני נא הרג ואם מצאתי חן בעיניך ואל אראה ברעתי ויאמר יהוה אל משה אספה לי שבעים איש מזקני ישראל אשר ידעת כי הם זקני העם ושוטריו ולקחת אתם אל אהל מועד והתיצבו שם עמך וירדתי ודברתי עמך שם והצלתי מן הרוח אשר עליך ושמתי עליהם ונשאו אתך במשא העם ולא תשא אתה לבדך ואל העם תאמר התקדשו למחר ואכלתם בשר כי בכיתם באזני יהוה לאמר מי יאכילנו בשר כי טוב לנו במצרים ונתן יהוה לכם בשר ואכלתם לא יום אחד תאכלון ולא יומים ולא חמשה ימים ולא עשרה ימים ולא עשרים יום עד חדש ימים עד אשר יצא מאפכם והיה לכם לזרה יען כי מאסתם את יהוה אשר בקרבכם ותבכו לפניו לאמר למה זה יצאנו ממצרים ויאמר משה שש מאות אלף רגלאי העם אשר אנכי בקרבו ואתה אמרת בשר אתן להם ואכלו חדש ימים הצאן והבקר ישחט להם ומצא להם אם את כל דגי הים יאסף להם ומצא להם ויאמר יהוה אל משה היד יהוה תקצר אתה תראה היקרך דברי אם לא ויצא משה וידבר אל העם את דברי יהוה ויאסף שבעים איש מזקני העם ויעמד אתם סביבת האהל וירד יהוה בענן וידבר אליו ויצל מן הרוח אשר עליו ויתן על שבעים איש הזקנים ויהי כנוח עליהם הרוח ויתנאבו ולא יאספו וישארו שני אנשים במחנה שם האחד אלדד ושם השני מודד ותנח עליהם הרוח והם בכתובים ולא יצאו האהלה ויתנאבו במחנה וירץ הנער ויגד למשה ויאמר אלדד ומודד מתנאבים במחנה ויען יהושע בן נון משרת משה מבחיריו ויאמר אדני משה כלאם ויאמר לו משה המקנא אתה לי ומי יתן כל עם יהוה נביאים כי יתן יהוה את רוחו עליהם ויאסף משה אל המחנה הוא וזקני ישראל ורוח נסע מאת יהוה ויגז שלוי מן הים ויטש אל המחנה כדרך יום כה וכדרך יום כה סביבת המחנה וכאמתים על פני הארץ ויקם העם כל היום ההוא וכל הלילה וכל היום המחרת ויאספו את השלוי הממעיט אסף עשרה חמרים וישחטו להם שחוט סביבת המחנה הבשר עודנו בין שניהם טרם יכרת ואף יהוה חרה בעם ויך יהוה בעם מכה רבה מאד ויקרא שם המקום ההוא קברות התאוה כי שם קברו את העם המתאוים מקברות התאוה נסעו העם החצרות ויהיו בחצרות ותדבר מרים ואהרן במשה על אדות האשה הכשית אשר לקח כי אשה כשית לקח ויאמרו הרק אך במשה דבר יהוה הלוא גם בנו דבר וישמע יהוה והאיש משה ענו מאד מכל האדם אשר על פני האדמה ויאמר יהוה פתאם אל משה ואל אהרן ואל מרים צאו שלשתכם אל אהל מועד ויצאו שלשתם וירד יהוה בעמוד הענן ויעמד פתח האהל ויקרא אהרן ומרים ויצאו שניהם ויאמר שמעו נא דברי אם יהיה נביאכם יהוה במראה אליו התודע ובחלום אדבר בו לא כן עבדי משה בכל ביתי נאמן הוא פה אל פה אדבר בו במראה ולא בחידת ותמונת יהוה יביט ומדוע לא יראתם לדבר בעבדי במשה ויחר אף יהוה בם וילך והענן סר מעל האהל והנה מרים מצרעת כשלג ויפן אהרן אל מרים והנה מצרעת ויאמר אהרן אל משה בי אדני אל נא תשית עלינו חטאת אשר נואלנו ואשר חטאנו אל נא תהיה כמת אשר בצאתו מרחם אמו ויאכל חצי בשרו ויצעק משה אל יהוה לאמר אל נא רפא נא לה ויאמר יהוה אל משה ואביה ירק ירק בפניה הלוא תכלם שבעת ימים תסגר שבעת ימים מחוץ למחנה ואחר תאסף ותסגר מרים מחוץ למחנה שבעת ימים והעם לא נסעו עד האספה מרים ואחר נסעו העם מחצרות ויחנו במדבר פראן ויאמר משה לבני ישראל באתם עד הר האמרי אשר יהוה אלהינו נתן לנו ראה נתן יהוה אלהיך לפניך את הארץ עלה רש כאשר דבר יהוה אלהי אבתיך לך אל תירא ואל תחת ויקרבו אל משה ויאמרו נשלחה אנשים לפנינו ויחפדו לנו את הארץ וישיבו אתנו דבר את הדרך אשר נעלה בה ואת הערים אשר נבוא עליהן וייטב הדבר בעיני משה וידבר יהוה אל משה לאמר שלח לך אנשים ויתורו את ארץ כנען אשר אני נתן לבני ישראל איש אחד איש אחד למטה אבתיו תשלח כל נשיא בהם וישלח אתם משה ממדבר פראן על פי יהוה כלם אנשים ראשי בני ישראל הם ואלה שמותם למטה ראובן שמוע בן זכור למטה שמעון שפט בן חורי למטה יהודה כלב בן יפנה למטה יששכר יגאל בן יוסף למטה אפרים יהושע בן נון למטה בנימים פלטי בן רפוא למטה זבולן גדיאל בן סודי למטה יוסף למטה מנשה גדי בן סוסי למטה דן עמיאל בן גמלי למטה אשר סתור בן מיכאל למטה נפתלי נחבי בן ופסי למטה גד גואל בן מיכי אלה שמות האנשים אשר שלח משה לתור את הארץ ויקרא משה ליהושע בן נון יהושע וישלח אתם לתור את ארץ כנען ויאמר אליהם עלו זה בנגב ועליתם את ההר וראיתם את הארץ מה היא ואת העם הישב עליה החזק או הרפא המעט הוא אם רב ומה הארץ אשר הוא ישב בה הטובה היא אם רעה ומה הערים אשר הוא ישב בהן המבחנים או מבצרים ומה הארץ השמנה היא אם רזה היש בה עץ אם אין והתחזקתם ולקחתם מפרי הארץ והימים ימי בכורת ענבים וילכו ויבאו ויתורו את הארץ ממדבר צן עד רחב לבוא חמתה ויעלו בנגב ויבאו עד חברון ושם אחימן ששי ותלמי ילידי ענק וחברון שבע שנים נבנתה לפני צען מצרים ויבאו עד נחל אשכול ויכרתו משם זמרה ואשכול ענבים אחד וישאו במוט בשנים ומן הרמונים ומן התאנים למקום ההוא קראו נחל אשכול על אדות האשכול אשר כרתו משם בני ישראל וישבו מתור את הארץ מקץ ארבעים יום וילכו ויבאו אל משה ואל אהרן ואל כל עדת בני ישראל אל מדבר פראן קדשה וישיבו אתם דבר ואת כל העדה ויראום את פרי הארץ ויספרו לו ויאמרו באנו אל הארץ אשר שלחתנו וגם זבת חלב ודבש היא וזה פריה אפס כי עז העם הישב בארץ והערים בצרות וגדלות מאד וגם ילידי ענק ראינו שם עמלק ישב בארץ הנגב והחתי והחוי והיבוסי והאמרי ישב בהר והכנעני ישב על הים ועל יד הירדן ויחס כלב את העם על משה ויאמר לו עלה נעלה וירשנו אתה כי יכל נכל לה והאנשים אשר עלו עמו אמרו לא נוכל לעלות אל העם כי חזק הוא ממנו ויוציאו דבת הארץ אשר תרו אתה אל בני ישראל לאמר הארץ אשר עברנו בה לתור אתה ארץ אכלת ישביה היא וכל העם אשר ראינו בתוכה אנשי מדות ושם ראינו את הנפלים בני ענק מן הנפלים ונהיה בעינינו כחגבים וכן היינו בעיניהם וירגנו בני ישראל באהליהם ויאמרו בשנאת יהוה אתנו הוציאנו מארץ מצרים לתת אתנו ביד האמרי להשמידנו אנה אנחנו עלים ואחינו המיסו את לבבנו לאמר עם גדול ורב ממנו ערים גדלות ובצרות בשמים וגם בני ענקים ראינו שם ויאמר משה לבני ישראל לא תערצון ולא תיראון מהם יהוה אלהיכם ההלך לפניכם הוא ילחם לכם ככל אשר עשה אתכם במצרים לעיניכם ובמדבר אשר ראית אשר נשאך יהוה אלהיך כאשר ישא איש את בנו בכל הדרך אשר הלכתם עד באכם עד המקום הזה ובדבר הזה אינכם מאמנים ביהוה אלהיכם ההלך לפניכם בדרך לתור לכם מקום להחנותכם באש לילה להראותכם בדרך אשר תלכו בה ובענן יומם ותשא כל העדה ויתנו את קולם ויבך העם בלילה ההוא וילנו על משה ועל אהרן כל בני ישראל ויאמרו אליהם כל העדה לו מתנו בארץ מצרים או במדבר הזה לו מתנו ולמה יהוה מביא אתנו אל הארץ הזאת לנפל בחרב נשינו וטפנו יהיו לבוז הלוא טוב לנו שובה מצרימה ויאמרו איש אל אחיו נתן ראש ונשוב מצרימה ויפל משה ואהרן על פניהם לפני כל קהל עדת בני ישראל ויהושע בן נון וכלב בן יפנה מן האתורים את הארץ קרעו בגדיהם ויאמרו אל כל עדת בני ישראל לאמר הארץ אשר עברנו בה לתור אתה טובה הארץ מאד מאד אם חפץ בנו יהוה והביא אתנו אל הארץ הזאת ונתנה לנו ארץ אשר היא זבת חלב ודבש אך ביהוה אל תמרדו ואתם אל תיראו את עם הארץ כי לחמנו הם סר צלם מעליהם ויהוה אתנו אל תיראום ויאמרו כל העדה לרגם אתם באבנים וכבוד יהוה נראה באהל מועד אל כל בני ישראל ויאמר יהוה אל משה עד אנה ינאצני העם הזה ועד הנה לא יאמנו בי בכל האתות אשר עשיתי בקרבו אכנו בדבר ואורישנו ואעשה אתך ואת בית אביך לגוי גדול ועצום ממנו ויאמר משה אל יהוה ושמעו מצרים כי העלית בכחך את העם הזה מקרבו ואמרו אל יושב הארץ הזאת שמעו כי אתה יהוה בקרב העם הזה אשר עין בעין נראה אתה יהוה ועננך עמד עליהם ובעמוד ענן אתה הלך לפניהם יומם ובעמוד אש לילה והמת את העם הזה כאיש אחד ואמרו הגוים אשר שמעו את שמעך לאמר מבלתי יכלת יהוה להביא את העם הזה אל הארץ אשר נשבע להם וישחטם במדבר ועתה יגדל נא כח אדני כאשר דברת לאמר יהוה ארך אפים ורב חסד ואמת נשא עון ופשע וחטאה ונקה לו ינקה פקד עון אבות על בנים על שלישים ועל רביעים סלח נא לעון העם הזה כגדל חסדך וכאשר נשאת לעם הזה ממצרים ועד הנה ויאמר יהוה סלחתי כדבריך ואולם חי אני וימלא כבוד יהוה את כל הארץ כי כל האנשים הראים את כבודי ואת אתותי אשר עשיתי במצרים ובמדבר וינסו אתי זה עשר פעמים ולא שמעו בקולי אם יראו את הארץ אשר נשבעתי לאבותם לתת להם וכל מנאצי לא יראוה ועבדי כלב עקב היתה רוח אחרת עמו וימלא אחרי והבאתיו אל הארץ אשר בא שמה וזרעו יירשנה והעמלקי והכנעני ישב בעמק מחר פנו וסעו לכם המדברה דרך ים סוף וידבר יהוה אל משה ואל אהרן לאמר עד מתי לעדה הרעה הזאת אשר הם מלנים עלי את תלנות בני ישראל אשר הם מלנים עלי שמעתי אמר אליהם חי אני נאם יהוה אם לא כאשר דברתם באזני כן אעשה לכם במדבר הזה יפלו פגריכם וכל פקדיכם לכל מספרכם מבן עשרים שנה ומעלה אשר הלנתם עלי אם אתם תבאו אל הארץ אשר נשאתי את ידי לשכן אתכם בה כי אם כלב בן יפנה ויהושע בן נון וטפכם אשר אמרתם לבוז יהיה והבאתי אתם וידעו את הארץ אשר מאסתם בה ופגריכם אתם יפלו במדבר הזה ובניכם יהיו רעים במדבר ארבעים שנה ונשאו את זונתיכם עד תם פגריכם במדבר במספר הימים אשר תרתם את הארץ ארבעים יום יום לשנה יום לשנה תשאו את עונתיכם ארבעים שנה וידעתם את תנואתי אני יהוה דברתי אם לא זאת אעשה לכל העדה הרעה הזאת הנועדים עלי במדבר הזה יתמו ושם ימותו והאנשים אשר שלח משה לתור את הארץ וישבו וילנו עליו את כל העדה להוציא דבה על הארץ וימתו האנשים מוצאי דבת הארץ רעה במגפה לפני יהוה ויהושע בן נון וכלב בן יפנה חיו מן האנשים ההם ההלכים לתור את הארץ וידבר משה את הדברים האלה אל כל בני ישראל ויתאבלו העם מאד וישכמו בבקר ויעלו אל ראש ההר לאמר הננו ועלינו אל המקום אשר אמר יהוה כי חטאנו ויאמר יהוה אל משה אמר להם לא תעלו ולא תלחמו כי אינני בקרבכם ולא תנגפו לפני איביכם ויאמר משה למה זה אתם עברים את פי יהוה והיא לא תצליח אל תעלו כי אין יהוה בקרבכם ולא תנגפו לפני איביכם כי העמלקי והכנעני שם לפניכם ונפלתם בחרב כי על כן שבתם מאחרי יהוה ולא יהיה יהוה עמכם ויעפלו לעלות אל ראש ההר וארון ברית יהוה ומשה לא משו מקרב המחנה וירד העמלקי והכנעני הישב בהר ההוא לקראתם וירדפו אתם כאשר תעשינה הדברים ויכום ויכתום עד חרמה וישבו אל המחנה וידבר יהוה אל משה לאמר דבר אל בני ישראל ואמרת אליהם כי תבאו אל ארץ מושבתיכם אשר אני נתן לכם ועשיתם אשה ליהוה עלה או זבח לפלא נדר או נדבה או במועדיכם לעשות ריח ניחח ליהוה מן הבקר או מן הצאן והקריב המקריב את קרבנו ליהוה מנחה סלת עשרון בלול ברבעית ההין שמן ויין לנסך רבעית ההין תעשה על העלה או לזבח לכבש האחד או לאיל תעשה מנחה סלת שני עשרנים בלול בשמן שלשית ההין ויין לנסך שלשית ההין תקריב ריח ניחח ליהוה וכי תעשה בן בקר עלה או זבח לפלא נדר או שלמים ליהוה והקריב על בן הבקר מנחה סלת שלשה עשרנים בלול בשמן חצי ההין ויין תקריב לנסך חצי ההין אשה ריח ניחח ליהוה ככה יעשה לשור האחד או לאיל האחד או לשה בכשבים או בעזים כמספרם אשר תעשו ככה תעשו לאחד במספרם כל האזרח יעשה ככה את אלה להקריב אשה ריח ניחח ליהוה וכי יגור אתכם גר או אשר בתוככם לדרתיכם ועשה אשה ריח ניחח ליהוה כאשר תעשו כן יעשה הקהל חקה אחת לכם ולגר הגר חקת עולם לדרתיכם ככם כגר יהיה לפני יהוה תורה אחת ומשפט אחד יהיה לכם ולגר הגר אתכם וידבר יהוה אל משה לאמר דבר אל בני ישראל ואמרת אליהם בבאכם אל הארץ אשר אני מביא אתכם שמה והיה באכלכם מלחם הארץ תרימו תרומה ליהוה ראשית עריסתיכם חלה תרימו תרומה כתרומת גרן כן תרימו אתה מראשית עריסתיכם תתנו ליהוה תרומה לדרתיכם וכי תשגו ולא תעשו את כל המצות האלה אשר דבר יהוה אל משה את כל אשר צוה יהוה אליכם ביד משה למן היום אשר צוה יהוה והלאה לדרתיכם והיה אם מעיני העדה נעשתה לשגגה ועשו כל העדה פר בן בקר אחד לעלה לריח ניחח ליהוה ומנחתו ונסכו כמשפט ושעיר עזים אחד לחטאת וכפר הכהן על כל עדת בני ישראל ונסלח להם כי שגגה היא והם הביאו את קרבנם אשה ליהוה וחטאתם לפני יהוה על שגגתם ונסלח לכל עדת בני ישראל ולגר הגר בתוכם כי לכל העם בשגגה ואם נפש אחת תחטא בשגגה והקריבה עז בת שנתה לחטאת וכפר הכהן על הנפש השגגת בחטאה בשגגה לפני יהוה לכפר עליו ונסלח לו האזרח בבני ישראל ולגר הגר בתוכם תורה אחת יהיה לכם לעשה בשגגה והנפש אשר תעשה ביד רמה מן האזרח ומן הגר את יהוה הוא מגדף ונכרתה הנפש ההיא מקרב עמיה כי את דבר יהוה בזה ואת מצותיו הפר הכרת תכרת הנפש ההיא עונה בה ויהיו בני ישראל במדבר וימצאו איש מקשש עצים ביום השבת ויקריבו אתו המצאים אתו מקשש עצים אל משה ואל אהרן ואל כל העדה ויניחו אתו במשמר כי לא פרש מה יעשה לו ויאמר יהוה אל משה מות יומת האיש רגמו אתו באבנים כל העדה מחוץ למחנה ויוציאו אתו כל העדה אל מחוץ למחנה וירגמו אתו באבנים וימת כאשר צוה יהוה את משה ויאמר יהוה אל משה לאמר דבר אל בני ישראל ואמרת אליהם ועשו להם ציצות על כנפי בגדיהם לדרתם ונתנו על ציצית הכנף פתיל תכלת והיו לכם לציצות וראיתם אתם וזכרתם את כל מצות יהוה ועשיתם אתם ולא תתורו אחרי לבבכם ואחרי עיניכם אשר אתם זנים אחריהם למען תזכרו ועשיתם את כל מצותי והייתם קדישים לאלהיכם אני יהוה אלהיכם אשר הוצאתי אתכם מארץ מצרים להיות לכם לאלהים אני יהוה אלהיכם ויקח קרח בן יצהר בן קהת בן לוי ודתן ואבירם בני אליאב ואון בן פלת בן ראובן ויקמו לפני משה ואנשים מבני ישראל חמשים ומאתים נשיאי עדה קריאי מועד אנשי שם ויקהלו על משה ועל אהרן ויאמרו אליהם רב לכם כי כל העדה כלם קדישים ובתוכם יהוה ומדוע תתנשאו על קהל יהוה וישמע משה ויפל על פניו וידבר אל קרח ואל כל עדתו לאמר בקר ויודע יהוה את אשר לו ואת הקדוש יקריב אליו ואת אשר יבחר בו יקריב אליו זאת עשו קחו לכם מחתות קרח וכל עדתו ותנו בהן אש ושימו עליהן קטרת לפני יהוה מחר והיה האיש אשר יבחר יהוה הוא הקדוש רב לכם בני לוי ויאמר משה אל קרח שמעו נא בני לוי המעט מכם כי הבדיל אלהי ישראל אתכם מעדת ישראל להקריב אתכם אליו לעבד את עבדת משכן יהוה לעמד לפני העדה לשרתם ויקריב אתך ואת כל אחיך בני לוי אתך ובקשתם גם כהנה לכן אתה וכל עדתך הנועדים על יהוה ואהרן מה הוא כי תלנו עליו וישלח משה לקרא לדתן ולאבירם בני אליאב ויאמרו לא נעלה המעט כי העליתנו מארץ זבת חלב ודבש להמיתנו במדבר כי תשתרר עלינו גם השתרר אף לא אל ארץ זבת חלב ודבש הבאתנו ותתן לנו נחלת שדה או כרם העיני האנשים ההם תנקר לא נעלה ויחר למשה מאד ויאמר אל יהוה אל תפן אל מנחתם לא חמוד אחד מהם נשאתי ולא הרעתי את אחד מהם ויאמר משה אל קרח אתה וכל עדתך היו לפני יהוה אתה והם ואהרן מחר וקחו איש מחתתו ונתתם עליהן קטרת והקרבתם לפני יהוה איש מחתתו חמשים ומאתים מחתות ואתה ואהרן איש מחתתו ויקחו איש מחתתו ויתנו בהן אש וישמו עליהן קטרת ויעמדו פתח אהל מועד ומשה ואהרן ויקהל עליהם קרח את כל העדה אל פתח אהל מועד וירא כבוד יהוה אל כל העדה וידבר יהוה אל משה ואל אהרן לאמר הבדלו מתוך העדה הזאת ואכלה אתם כרגע ויפלו על פניהם ויאמרו אל אלהי הרוחות לכל הבשר האיש האחד יחטא ועל כל העדה תקצף וידבר יהוה אל משה לאמר דבר אל העדה לאמר העלו מסביב למשכן קרח דתן ואבירם ויקם משה וילך אל דתן ואבירם וילכו אחריו זקני ישראל וידבר אל העדה לאמר סורו נא מעל אהלי האנשים הרשעים האלה ואל תגעו בכל אשר להם פן תספו בכל חטאתם ויעלו מעל משכן קרח דתן ואבירם מסביב ודתן ואבירם יצאו נצבים פתח אהליהם ונשיהם ובניהם וטפם ויאמר משה בזאת תדעון כי יהוה שלחני לעשות את כל המעשים האלה כי לא מלבי אם כמות כל האדם ימותון אלה ופקדת כל האדם יפקד עליהם לא יהוה שלחני ואם בריה יברא יהוה ופצתה האדמה את פיה ובלעה אתם ואת כל אשר להם וירדו חיים שאלה וידעתם כי נאצו האנשים האלה את יהוה ויהי ככלותו לדבר את כל הדברים האלה ותבקע האדמה אשר תחתיהם ותפתח הארץ את פיה ותבלע אתם ואת בתיהם ואת כל האדם אשר לקרח ואת כל הרכוש וירדו הם וכל אשר להם חיים שאלה ותכס עליהם הארץ ויאבדו מתוך הקהל וכל ישראל אשר סביבתיהם נסו לקולם כי אמרו פן תבלענו הארץ ואש יצאה מאת יהוה ותאכל את חמשים ומאתים איש מקרבי הקטרת וידבר יהוה אל משה לאמר אמר אל אלעזר בן אהרן הכהן וירם את המחתות מבין השרפה ואת האש זרה הלאה כי קדשו את מחתות החטאים האלה בנפשותם ועשו אתם רקועי פחים צפואי למזבח כי הקריבום לפני יהוה ויקדשו והיו לאות לבני ישראל ויקח אלעזר בן אהרן הכהן את מחתות הנחשת אשר הקריבו השרופים וירקעום צפואי למזבח זכרון לבני ישראל למען אשר לא יקרב איש זר אשר לא מזרע אהרן הוא להקטיר קטרת לפני יהוה ולא יהיה כקרח וכעדתו כאשר דבר יהוה ביד משה לו וילנו כל עדת בני ישראל ממחרת על משה ועל אהרן לאמר אתם המתם את עם יהוה ויהי בהקהל העדה על משה ועל אהרן ויפנו אל אהל מועד והנה כסהו הענן ויראה כבוד יהוה ויבא משה ואהרן אל פני אהל מועד וידבר יהוה אל משה לאמר הרמו מתוך העדה הזאת ואכלה אתם כרגע ויפלו על פניהם ויאמר משה אל אהרן קח את המחתה ותן עליה אש מעל המזבח ושים קטרת והלך מהר אל העדה וכפר עליהם כי יצא הקצף מלפני יהוה החל הנגף ויקח אהרן כאשר דבר משה וירץ אל תוך הקהל והנה החל הנגף בעם ויתן את הקטרת ויכפר על העם ויעמד בין המיתים ובין החיים ותעצר המגפה ויהיו המיתים במגפה ארבעה עשר אלף ושבע מאות מלבד המיתים על דבר קרח וישב אהרן אל משה אל פתח אהל מועד והמגפה נעצרה וידבר יהוה אל משה לאמר דבר אל בני ישראל וקח מאתם מטה מטה לבית אב מאת כל נשיאיהם לבית אבותם שנים עשר מטות איש את שמו תכתב על מטהו ואת שם אהרן תכתב על מטה לוי כי מטה אחד לראש בית אבותם והנחתם באהל מועד לפני העדות אשר אועד לך שמה והיה האיש אשר אבחר בו מטהו יפרח והשכתי מעלי את תלנות בני ישראל אשר הם מלנים עליכם וידבר משה אל בני ישראל ויתנו אליו כל נשיאיהם מטה לנשיא אחד מטה לנשיא אחד לבית אבותם שנים עשר מטות ומטה אהרן בתוך מטותם וינח משה את המטות לפני יהוה באהל העדות ויהי ממחרת ויבא משה אל אהל העדות והנה פרח מטה אהרן לבית לוי ויוצא פרח ויצץ ציץ ויגמל שקידים ויוצא משה את כל המטות מלפני יהוה אל כל בני ישראל ויראו ויקחו איש מטהו ויאמר יהוה אל משה השיב את מטה אהרן לפני העדות למשמרת לאות לבני מרי ותכל תלנותם מעלי ולא ימותו ויעש משה כאשר צוה יהוה אתו כן עשה ויאמרו בני ישראל אל משה לאמר הן גוענו אבדנו כלנו אבדנו כל הקרוב הקרב אל משכן יהוה יומת האם תמנו לגוע ויאמר יהוה אל אהרן אתה ובניך ובית אביך אתך תשאו את עון המקדש ואתה ובניך אתך תשאו את עון כהנתכם וגם את אחיך מטה לוי שבט אביך הקריב אתך וילוו עליך וישרתוך ואתה ובניך אתך לפני אהל העדות ושמרו משמרתך ומשמרת כל האהל אך אל כלי הקדש ואל המזבח לא יקרבו ולא ימותו גם הם גם אתם ונלוו עליך ושמרו את משמרת אהל מועד לכל עבדת האהל וזר לא יקרב אליכם ושמרתם את משמרת הקדש ואת משמרת המזבח ולא יהיה עוד קצף על בני ישראל ואני הנה לקחתי את אחיכם הלוים מתוך בני ישראל לכם מתנה נתנים ליהוה לעבד את עבדת אהל מועד ואתה ובניך אתך תשמרו את כהנתכם לכל דבר המזבח ולמבית לפרכת ועבדתם עבדת מתנה אתן את כהנתכם והזר הקרב יומת וידבר יהוה אל אהרן ואני הנה נתתי לך את משמרת תרומתי לכל קדשי בני ישראל לך נתתים למשחה ולבניך לחק עולם זה יהיה לך מקדשי הקדשים מן האש כל קרבנם לכל מנחתם ולכל חטאתם ולכל אשמם אשר יאשמו לי קדש קדשים לך הוא ולבניך בקדש הקדשים תאכלנו כל זכר יאכל אתו קדש יהיה לך וזה לך תרומת מתנם לכל תנופת בני ישראל לך נתתים ולבניך ולבנתיך אתך לחק עולם כל טהור בביתך יאכל אתו כל חלב יצהר וכל חלב תירש ודגן ראשיתם אשר יתנו ליהוה לך נתתים בכורי כל אשר בארצם אשר יביאו ליהוה לך יהיה כל טהור בביתך יאכלנו כל חרם בישראל לך יהיה כל פטר רחם לכל בשר אשר יקריבו ליהוה באדם ובבהמה יהיה לך אך פדה תפדה את בכור האדם ואת בכור הבהמה הטמאה תפדה ופדיו מבן חדש תפדה בערכך כסף חמשת שקלים בשקל הקדש עשרים גרה הוא אך בכור שור או בכור כשב או בכור עז לא תפדה קדש הם את דמם תזרק על המזבח ואת חלבם תקטיר אשה ריח ניחח ליהוה ובשרם יהיה לך כחזה התנופה וכשוק הימין לך יהיה כל תרומת הקדשים אשר ירימו בני ישראל ליהוה נתתי לך ולבניך ולבנתיך אתך לחק עולם ברית מלח עולם הוא לפני יהוה לך ולזרעך אתך ויאמר יהוה אל אהרן בארצם לא תנחל וחלק לא יהיה לך בתוכם אני חלקך ונחלתך בתוך בני ישראל ולבני לוי הנה נתתי כל מעשר בישראל לנחלה חלף עבדתם אשר הם עבדים את עבדת אהל מועד ולא יקרבו עוד בני ישראל אל אהל מועד לשאת חטא למות ועבד הלוי הוא את עבדת אהל מועד והם ישאו עונם חקות עולם לדרתיכם ובתוך בני ישראל לא ינחלו נחלה כי את מעשר בני ישראל אשר ירימו ליהוה תרומה נתתיו ללוים לנחלה על כן אמרתי להם בתוך בני ישראל לא ינחלו נחלה וידבר יהוה אל משה לאמר ואל הלוים תדבר ואמרת אליהם כי תקחו מאת בני ישראל את המעשר אשר נתתי לכם מאתם בנחלתיכם והרמתם ממנו את תרומת יהוה מעשר מן המעשר ונחשב לכם תרומתיכם כדגן מן הגרן וכמלאה מן היקב כן תרימו גם אתם את תרומת יהוה מכל מעשרתיכם אשר תקחו מאת בני ישראל ונתתם ממנו את תרומת יהוה לאהרן הכהן מכל מתנתיכם תרימו את כל תרומת יהוה מכל חלבו את מקדשו ממנו ואמרת אליהם בהרמכם את חלבו ממנו ונחשב ללוים כתבואת גרן וכתבואת יקב ואכלתם אתו בכל מקום אתם ובתיכם כי שכר הוא לכם חלף עבדתכם באהל מועד ולא תשאו עליו חטא בהרמכם את חלבו ממנו ואת קדשי בני ישראל לא תחללו ולא תמותו וידבר יהוה אל משה ואל אהרן לאמר זאת חקות התורה אשר צוה יהוה לאמר דבר אל בני ישראל ויקחו אליך פרה אדמה תמימה אשר אין בה מום ואשר לא עלה עליה עול ונתתם אתה אל אלעזר הכהן והוציא אתה אל מחוץ למחנה ושחט אתה לפניו ולקח אלעזר הכהן מדמה באצבעו והזה אל נכח פני אהל מועד מדמה שבע פעמים ושרף את הפרה לעיניו את עורה ואת בשרה ואת דמה על פרשה ישרף ולקח הכהן עץ ארז ואזוב ושני תולעת והשליך אל תוך שרפת הפרה וכבס בגדיו הכהן ורחץ את בשרו במים ואחר יבוא אל המחנה וטמא הכהן עד הערב והשרף אתה יכבס בגדיו במים ורחץ את בשרו במים וטמא עד הערב ואסף איש טהור את אפר הפרה והניח מחוץ למחנה במקום טהור והיתה לעדת בני ישראל למשמרת למי נדה חטאת היא וכבס האסף את אפר הפרה את בגדיו וטמא עד הערב והיתה לבני ישראל ולגר הגר בתוכם לחקות עולם הנגע במת לכל נפש אדם יטמא שבעת ימים והוא יתחטא בו ביום השלישי וביום השביעי וטהר ואם לא יתחטא ביום השלישי וביום השביעי לא יטהר כל הנגע במת בנפש אדם אשר ימות ולא יתחטא את משכן יהוה טמא ונכרתה הנפש ההיא מישראל כי מי נדה לא זרק עליו טמא יהיה עוד טמאתו בו וזאת התורה אדם כי ימות באהל כל הבא אל האהל וכל אשר באהל יטמא שבעת ימים וכל כלי פתוח אשר אין צמיד ופתיל עליו טמא הוא וכל אשר יגע על פני השדה בחלל חרב או במת או בעצם אדם או בקבר יטמא שבעת ימים ולקחו לטמא מעפר שרפת החטאת ונתנו עליו מים חיים אל כלי ולקח אזוב וטבל במים איש טהור והזה על האהל ועל הכלים ועל הנפשות אשר היו שם ועל הנגע בעצם או בחלל או במת או בקבר והזה הטהור על הטמא ביום השלישי וביום השביעי וחטאו ביום השביעי וכבס בגדיו ורחץ במים וטהר בערב והאיש אשר יטמא ולא יתחטא ונכרתה הנפש ההיא מתוך הקהל כי את מקדש יהוה טמא מי נדה לא זרק עליו טמא הוא והיתה לכם לחקות עולם ומזה מי הנדה יכבס בגדיו והנגע במי הנדה יטמא עד הערב וכל אשר יגע בו הטמא יטמא והנפש הנגעת תטמא עד הערב ויבאו בני ישראל כל העדה מדבר צן בחדש הראישון וישב העם בקדש ותמת שם מרים ותקבר שם ולא היה מים לעדה ויקהלו על משה ועל אהרן וירב העם עם משה ויאמרו לאמר ולוי גוענו בגוע אחינו לפני יהוה ולמה הבאתם את קהל יהוה אל המדבר הזה למות שם אנחנו ובעירנו ולמה העליתנו ממצרים להביא אתנו אל המקום הרע הזה לא מקום זרע תאנה גפן ורמון ומים אין לשתות ויבא משה ואהרן מפני הקהל אל פתח אהל מועד ויפלו על פניהם וירא כבוד יהוה אליהם וידבר יהוה אל משה לאמר קח את המטה והקהל את העדה אתה ואהרן אחיך ודברתם אל הסלע לעיניהם ונתן מימיו והוצאת להם מים מן הסלע והשקית את העדה ואת בעירם ויקח משה את המטה מלפני יהוה כאשר צוהו ויקהלו משה ואהרן את הקהל אל פני הסלע ויאמר להם שמעו נא המרים המן הסלע הזה נוציא לכם מים וירם משה את ידו ויך את הסלע במטהו פעמים ויצאו מים רבים ותשת העדה ובעירם ויאמר יהוה אל משה ואל אהרן יען לא האמנתם בי להקדישני לעיני בני ישראל לכן לא תביאו את הקהל הזה אל הארץ אשר נתתי להם הם מי מריבה אשר רבו בני ישראל את יהוה ויקדש בם ויאמר משה אדני יהוה אתה החלת להראות את עבדך את גדלך ואת ידך החזקה אשר מי אל בשמים ובארץ אשר יעשה כמעשיך וכגבורתיך אעברה נא ואראה את הארץ הטובה אשר בעבר הירדן ההר הטוב הזה והלבנון ויאמר יהוה אל משה רב לך אל תוסף דבר אלי עוד בדבר הזה עלה אל ראש הפסגה ושא עיניך ימה וצפונה ותימנה ומזרחה וראה בעיניך כי לא תעבר את הירדן הזה וצוי את יהושע בן נון וחזקהו ואמצהו כי הוא יעבר לפני העם הזה והוא ינחל אתם את הארץ אשר תראה וידבר יהוה אל משה לאמר רב לכם סוב את ההר הזה פנו לכם צפונה ואת העם צוי לאמר אתם עברים בגבול אחיכם בני עשו הישבים בשעיר וייראו מכם ונשמרתם מאד אל תתגרו בם כי לא אתן לכם מארצם ירשה עד מדרך כף רגל כי ירשה לעשו נתתי את הר שעיר אכל תשברו מאתם בכסף ואכלתם וגם מים תכירו מאתם בכסף ושתיתם וישלח משה מלאכים מקדש אל מלך אדום כה אמר אחיך ישראל אתה ידעת את כל התלאה אשר מצאתנו וירדו אבתינו מצרימה ונשב במצרים ימים רבים ויריעו לנו המצרים ולאבתינו ונצעק אל יהוה וישמע קולנו וישלח מלאך ויוציאנו ממצרים והנה אנחנו בקדש עיר קצה גבולך נעבר נא בארצך לא נעבר בשדה ובכרם ולא נשתה מי בור דרך המלך נלך לא נסור ימין ושמאל עד אשר נעבר גבולך ויאמר אליו אדום לא תעבר בי פן בחרב אצא לקראתך ויאמרו אליו בני ישראל במסלה נעלה ואם ממימיך נשתה אני ומקני ונתתי מכרם רק אין דבר ברגלי אעבר ויאמר לא תעבר ויצא אדום לקראתו בעם כבד וביד חזקה וימאן אדום נתון את ישראל עבר בגבולו ויט ישראל מעליו ויסעו מקדש ויבאו בני ישראל כל העדה הר ההר ויאמר יהוה אל משה ואל אהרן בהר ההר על גבול ארץ אדום לאמר יאסף אהרן אל עמו כי לא יבוא אל הארץ אשר נתתי לבני ישראל על אשר מריתם את פיי למי מריבה קח את אהרן ואת אלעזר בנו והעל אתם הר ההר והפשטת את אהרן את בגדיו והלבשתם את אלעזר בנו ואהרן יאסף וימת שם ויעש משה כאשר צוה יהוה ויעלהו אל הר ההר לעיני כל העדה ויפשט משה את אהרן את בגדיו וילבש אתם את אלעזר בנו וימת אהרן שם בראש ההר וירד משה ואלעזר מן ההר ויראו כל העדה כי גוע אהרן ויבכו את אהרן שלשים יום כל בית ישראל וישמע הכנעני מלך ערד ישב הנגב כי בא ישראל דרך האתורים וילחם בישראל וישב ממנו שבי וידר ישראל נדר ליהוה ויאמר אם נתון תתן את העם הזה בידי וחרמתי את עריהם וישמע יהוה בקול ישראל ויתן את הכנעני בידו ויחרם אתם ואת עריהם ויקרא שם המקום חרמה ויסעו מהר ההר דרך ים סוף לסבב את ארץ אדום ותקצר נפש העם בדרך וידבר העם באלהים ובמשה למה הוצאתנו ממצרים למות במדבר כי אין לחם ואין מים ונפשנו קצה בלחם הקלקל וישלח יהוה בעם את הנחשים השרופים וינשכו את העם וימת עם רב מישראל ויבא העם אל משה ויאמרו חטאנו כי דברנו ביהוה ובך התפלל אל יהוה ויסר מעלינו את הנחש ויתפלל משה בעד העם ויאמר יהוה אל משה עשה לך שרוף ושים אתו על הנס והיה כל הנשך וראה אתו וחי ויעש משה נחש נחשת וישמהו על הנס והיה אם נשך הנחש את האיש והביט אל נחש הנחשת וחי ויסעו בני ישראל ויחנו באבות ויסעו מאבות ויחנו בעיי העברים במדבר אשר על פני מואב מזרח השמש ויאמר יהוה אל משה אל תצור את מואב ואל תתגר בם כי לא אתן לך מארצו ירשה כי לבני לוט נתתי את ער ירשה משם נסעו ויחנו בנחל זרד וידבר יהוה אל משה לאמר אתה עבר היום את גבול מואב את ער וקרבת מול בני עמון אל תצורם ואל תתגר בם כי לא אתן מארץ בני עמון לך ירשה כי לבני לוט נתתיה ירשה ויסעו מנחל זרד ויחנו בעבר ארנן אשר על המדבר היוצא מגבול האמרי כי ארנן גבול מואב בין מואב ובין האמרי על כן יאמר בספר מלחמות יהוה את והב בסופה ואת הנחלים ארנן אשר הנחילם ואשר נטה לשבת עיר ונשען לגבול מואב ומשם בארה היא הבאר אשר אמר יהוה אל משה אספה לי את העם ואתן להם מים אז ישיר ישראל את השירה הזאת עלה באר ענו לה באר חפרוה שרים כרואה נדיבי העם במחקק ובמשענתם ממדבר מתנה וממתנה נחליאל ומנחליאל במות ומבמות הגיא אשר בשדה מואב ראש הפסגה הנשקף על פני הישמון ויאמר יהוה אל משה קומו סעו ועברו את נחל ארנן ראה נתתי בידך את סיחון מלך חשבון האמרי ואת ארצו החל רש והתגר בו מלחמה היום הזה החל תת פחדך ויראתך על פני העמים תחת כל השמים אשר ישמעו את שמעך ורגזו וחלו מפניך וישלח ישראל מלאכים אל סיחון מלך האמרי דברי שלום לאמר אעברה בארצך בדרך המלך אלך לא אסור ימין ושמאל לא אטה בשדה ובכרם אכל בכסף תשבירני ואכלתי ומים בכסף תתן לי ושתיתי רק אעברה ברגלי כאשר עשו לי בני עשו הישבים בשעיר והמואבים הישבים בער ולא נתן סיחון את ישראל עבר בגבולו ויאמר יהוה אל משה ראה החלתי תת לפניך את סיחון ואת ארצו החל רש לרשת את ארצו ויאסף סיחון את כל עמו ויצא לקראת ישראל המדברה ויבא יחצה וילחם בישראל ויכהו ישראל ואת בניו ואת כל עמו לפי חרב ויירשו את ארצו מארנן עד יבק עד בני עמון כי עז גבול בני עמון ויקח ישראל את כל הערים האלה וישב ישראל בכל ערי האמרי בחשבון ובכל בנתיה כי חשבון עיר סיחון מלך האמרי היא והוא הנלחם במלך מואב הראישון ויקח את כל ארצו מידו עד ארנן על כן יאמרו המשלים באי חשבון תבנה ותתכונן עיר סיחון כי אש יצאה מחשבון להבה מקרית סיחון אכלה עד מואב בעלי במות ארנן אוי לך מואב אבדת עם כמוש נתן בניו פלטים ובנתיו בשבי למלך האמרי סיחון ונירם אבדה חשבון עד דיבון ונשים עד הנפח אש על מידבא וישב ישראל בערי האמרי וישלח משה לרגל את יעזיר וילכדו בנתיה ויורישו את האמרי אשר שם ויפנו ויעלו דרך הבשן ויצא עוג מלך הבשן לקראתם הוא וכל עמו למלחמה אדרעי ויאמר יהוה אל משה אל תירא אתו כי בידך נתתי אתו ואת כל עמו ואת ארצו ועשית לו כאשר עשית לסיחון מלך האמרי אשר ישב בחשבון ויכו אתו ואת כל עמו עד בלתי השאיר לו שריד ויירשו את ארצו ויסעו בני ישראל ויחנו בערבת מואב מעבר לירדן יריחו וירא בלק בן צפור את כל אשר עשה ישראל לאמרי ויגר מואב מפני העם מאד כי רב הוא ויקץ מואב מפני בני ישראל ויאמר מואב אל זקני מדין עתה ילחך הקהל הזה את כל סביבתינו כלחך השור את ירק השדה ובלק בן צפור מלך למואב בעת ההיא וישלח מלאכים אל בלעם בן בעור פתרה אשר על הנהר ארץ בני עמון לקרא לו לאמר הן עם יצא ממצרים והנה כסה את עין הארץ והוא ישב ממולי ועתה לכה נא ארה לי את העם הזה כי עצום הוא ממני אולי אוכל נכה בו ואגרשנו מן הארץ כי ידעתי את אשר תברך מברך ואת אשר תאר ויאר וילכו זקני מואב וזקני מדין וקסמיהם בידם ויבאו אל בלעם וידברו אליו דברי בלק ויאמר אליהם לינו פה הלילה והשבתי אתכם דבר כאשר ידבר יהוה אלי וישבו שרי מואב עם בלעם ויבא אלהים אל בלעם ויאמר מה האנשים האלה עמך ויאמר בלעם אל האלהים בלק בן צפור מלך מואב שלח אלי הן עם יצא ממצרים ויכס את עין הארץ ועתה לכה קבה לי אתו אולי אוכל להלחם בו וגרשתיו ויאמר אלהים אל בלעם לא תלך עמהם ולא תאר את העם כי ברוך הוא ויקם בלעם בבקר ויאמר אל שרי בלק לכו אל ארצכם כי מאן יהוה לתתי להלך עמכם ויקמו שרי מואב ויבאו אל בלק ויאמרו מאן בלעם הלך עמנו ויסף עוד בלק שלח שרים רבים ונכבדים מאלה ויבאו אל בלעם ויאמרו לו כה אמר בלק בן צפור אל נא תמנע מהלך אלי כי כבד אכבדך מאד וכל אשר תאמר אלי אעשה ולכה נא קבה לי את העם הזה ויען בלעם ויאמר אל עבדי בלק אם יתן לי בלק מלוא ביתו כסף או זהב לא אוכל אעבר את פי יהוה אלהי לעשות קטנה או גדלה ועתה שבו נא בזה גם אתם הלילה ואדעה מה יסף יהוה דבר עמי ויבא מלאך אלהים אל בלעם לילה ויאמר לו אם לקרא לך באו האנשים קום לך אתם ואך את הדבר אשר אדבר אליך אתו תעשה ויקם בלעם בבקר ויחבש את אתנו וילך עם שרי מואב ויחר אף יהוה כי הלך הוא ויתיצב מלאך יהוה בדרך לשטן לו והוא רכב על אתנו ושני נעריו עמו ותרא האתון את מלאך יהוה נצב בדרך וחרבו שלופה בידו ותט האתון מן הדרך ותלך בשדה ויך בלעם את האתון להטותה הדרך ויעמד מלאך יהוה במשעל הכרמים גדר מזה וגדר מזה ותרא האתון את מלאך יהוה ותלחץ אל הקיר ותלחץ את רגל בלעם אל הקיר ויסף להכותה ויסף מלאך יהוה עבר ויעמד במקום צר אשר אין דרך לנטות ימין ושמאל ותרא האתון את מלאך יהוה ותרבץ תחת בלעם ויחר אף בלעם ויך את האתון במקל ויפתח יהוה את פי האתון ותאמר אל בלעם מה עשיתי לך כי הכיתני זה שלש רגלים ויאמר בלעם לאתון כי התעללתי בי לו יש חרב בידי כי עתה הרגתיך ותאמר האתון אל בלעם הלוא אנכי אתנך אשר רכבת עלי מהודך עד היום הזה הסכן הסכנתי לעשות לך כה ויאמר לא ויגל יהוה את עיני בלעם וירא את מלאך יהוה נצב בדרך וחרבו שלופה בידו ויקד וישתחוי לאפיו ויאמר אליו מלאך יהוה על מה הכית את אתנך זה שלש רגלים הנה אנכי יצאתי לשטנך כי הרע דרכך לנגדי ותראני האתון ותט מלפני זה שלש רגלים אולי נטתה מפני כי עתה גם אתך הכיתי ואתה החייתי ויאמר בלעם אל מלאך יהוה חטאתי כי לא ידעתי כי אתה נצב לקראתי בדרך ועתה אם רעה בעיניך אשובה לי ויאמר מלאך יהוה אל בלעם לך עם האנשים ואפס את הדבר אשר אדבר אליך אתו תשמר לדבר וילך בלעם עם שרי בלק וישמע בלק כי בא בלעם ויצא לקראתו אל עיר מואב אשר על גבול ארנן אשר בקצה הגבול ויאמר בלק אל בלעם הלוא שלח שלחתי אליך לקרא לך למה לא הלכת אלי האמנם לא אוכל כבדך ויאמר בלעם אל בלק הנה באתי אליך עתה היוכל אוכל דבר מאומה הדבר אשר ישים אלהים בפיי אתו אשמר לדבר וילך בלעם עם בלק ויבאהו קרית חיצות ויזבח בלק בקר וצאן וישלח לבלעם ולשרים אשר אתו ויהי בבקר ויקח בלק את בלעם ויעלהו במות בעל וירא משם את קצה העם ויאמר בלעם אל בלק עשה לי בזה שבעה מזבחות והכן לי בזה שבעה פרים ושבעה אילים ויעש בלק כאשר דבר בלעם ויעל בלק ובלעם פר ואיל במזבח ויאמר בלעם אל בלק התיצב על עלתיך ואלכה אולי יקרא אלהים לקראתי ודבר מה יראני והגדתי לך וילך שפי וימצא מלאך אלהים את בלעם ויאמר אליו את שבעת המזבחות ערכתי ואעלה פר ואיל במזבח וישם מלאך יהוה דבר בפי בלעם ויאמר שוב אל בלק וכה תדבר וישב אליו והנה נצב על עלתיו הוא וכל שרי מואב וישא משלו ויאמר מארם ינחני בלק מלך מואב מהררי קדם לכה ארה לי יעקב ולכה זעמה ישראל מה אקב לא קבו אל ומה אזעם לא זעם יהוה כי מראש צורים אראנו ומגבעות אשורנו הן עם לבדד ישכן ובגוים לא יתחשב מי מנה עפר יעקב ומי ספר מרבע ישראל תמות נפשי מות ישירים ותהי אחריתי כמהו ויאמר בלק אל בלעם מה עשית לי לקב איבי לקחתיך והנה ברכת ברוך ויען ויאמר הלוא את אשר ישים יהוה בפיי אתו אשמר לדבר ויאמר אליו בלק לך נא אתי אל מקום אחר תראנו משם אפס קצהו תראה וכלו לא תראה וקבנו לי משם ויקחהו שדה צפים אל ראש הפסגה ויבן שבעה מזבחות ויעל פר ואיל במזבח ויאמר אל בלק התיצב על עלתיך ואנכי אקרא כה ויקרא מלאך יהוה אל בלעם וישם דבר בפיו ויאמר שוב אל בלק וכה תדבר ויבא אליו והנה נצב על עלתיו ושרי מואב אתו ויאמר אליו בלק מה דבר יהוה וישא משלו ויאמר קום בלק ושמעה האזינה עדי בנו צפור לא איש אל ויכזב ובן אדם ויתנחם ההוא אמר ולא יעשה דבר ולא יקימנה הן לברך לקחתי אברך ולא אשיבנה לא אביט און ביעקב ולא ראה עמל בישראל יהוה אלהיו עמו ותרועת מלך בו אל מוציאם ממצרים כתועפת ראם לו כי לא נחש ביעקב ולא קסם בישראל כעת יאמר ליעקב ולישראל מה פעל אל הן עם כלביה יקום וכאריה יתנשא לא ישכב עד יאכל טרף ודם חללים ישתה ויאמר בלק אל בלעם גם קב לא תקבנו וגם ברוך לא תברכנו ויען בלעם ויאמר אל בלק הלוא דברתי אליך לאמר כל הדבר אשר ידבר האלהים אתו אעשה ויאמר בלק אל בלעם לך נא אקחך אל מקום אחר אולי יישר בעיני האלהים וקבתו לי משם ויקח בלק את בלעם ראש הפעור הנשקף על פני הישמון ויאמר בלעם אל בלק בנה לי בזה שבעה מזבחות והכן לי בזה שבעה פרים ושבעה אילים ויעש בלק כאשר דבר בלעם ויעל פר ואיל על המזבח וירא בלעם כי טוב בעיני יהוה לברך את ישראל ולא הלך כפעם בפעם לקראת הנחשים וישת אל המדבר פניו וישא בלעם את עיניו וירא את ישראל שכן לשבטיו ותהי עליו רוח אלהים וישא משלו ויאמר נאם בלעם בנו בעור ונאם הגבר שתם העין אשר מחזה שדה יחזה נפל וגלוי עין מה טבו אהליך יעקב ומשכנתיך ישראל כנחלים נטוי כגנות עלי נהר כאהלים נטה יהוה כארזים עלי מים יזל מים מדליו וזרעו במים רבים וירם מגוג מלכו ותתנשא מלכותו אל נחהו ממצרים כתועפת ראם לו יאכל גוים צריו ועצמתיהם יגרם וחציו ימחץ כרע שכב כאריה וכלביה מי יקימנו מברכיך ברוך וארריך ארור ויחר אף בלק אל בלעם ויספק את כפיו ויאמר בלק אל בלעם לקב איבי קראתי לך והנה ברכת ברוך זה שלש רגלים ועתה ברח לך אל מקומך אמרתי כבד אכבדך והנה מנעך יהוה מכבוד ויאמר בלעם אל בלק הלוא גם אל מלאכיך אשר שלחת אלי דברתי לאמר אם יתן לי בלק מלוא ביתו כסף או זהב לא אוכל לעבר את פי יהוה לעשות טובה או רעה מלבי אשר ידבר יהוה אלי אתו אדברה ועתה הנני הלך לעמי לך ואעיצך את אשר יעשה העם הזה לעמך באחרית הימים וישא משלו ויאמר נאם בלעם בנו בעור ונאם הגבר שתם העין נאם שמע אמרי אל וידע דעת עליון מחזה שדה יחזה נפל וגלוי עינים אראנו ולא עתה אשורנו ולא קרוב דרך כוכב מיעקב וקם שבט מישראל מחץ פתי מואב וקדקד כל בני שת והיה אדום ירשה והיה ירשה עשו איביו וישראל עשה חיל וירד מיעקב והאביד שריד מעיר וירא את עמלק וישא משלו ויאמר ראשית גוים עמלק ואחריתו עד יאבד וירא את הקיני וישא משלו ויאמר איתן מושבך ושים בסלע קנך כי אם יהיה לבער קין עד מאשור תושבך וישא משלו ויאמר אוי מי יהיה משמו אל יוציאם מיד כתים יענו אשור ויענו עבר וגם הוא עד יאבד ויקם בלעם וילך וישב למקומו וגם בלק הלך לדרכו וישב ישראל בשטים ויחל העם לזנות אל בנות מואב ותקראנה לעם לזבחי אלהיהן ויאכל העם וישתחוי לאלהיהן ויצמד מבני ישראל לבעל פעור ויחר אף יהוה בישראל ויאמר יהוה אל משה אמר ויהרגו את האנשים הנצמדים לבעל פעור וישוב חרון אף יהוה מישראל ויאמר משה אל שפטי ישראל הרגו איש את אנשיו הנצמדים לבעל פעור והנה איש מבני ישראל בא ויקרב אל אחיו את המדינית לעיני משה ולעיני כל עדת בני ישראל והם בכים פתח אהל מועד וירא פינחס בן אלעזר בן אהרן הכהן ויקם מתוך העדה ויקח רמח בידו ויבא אחרי איש ישראל אל הקבה וידקר את שניהם את איש ישראל ואת האשה על קבתה ותעצר המגפה מעל בני ישראל ויהיו המיתים במגפה ארבעה ועשרים אלף וידבר יהוה אל משה לאמר פינחס בן אלעזר בן אהרן הכהן השיב את חמתי מעל בני ישראל בקנאו את קנאתי בתוכם ולא כליתי את בני ישראל בקנאתי לכן אמר הנני נתן לו את בריתי שלום והיתה לו ולזרעו אחריו ברית כהנת עולם תחת אשר קנא לאלהיו ויכפר על בני ישראל ושם האיש ישראל המכה אשר הכה את המדינית זמרי בן סלוא נשיא בית אב לשמעוני ושם האשה המכה המדינית כזבית בת צור ראש אמת בית אב במדין הוא וידבר יהוה אל משה לאמר צררו את המדינים והכיתם אתם כי צררים הם לכם בנכליהם אשר נכלו לכם על דבר פעור ועל דבר כזבי בת נשיא מדין אחותם המכה ביום המגפה על דבר פעור ויהי אחר המגפה וידבר יהוה אל משה ואל אלעזר בן אהרן הכהן לאמר שאו את ראש כל עדת בני ישראל מבן עשרים שנה ומעלה לבית אבותם כל יצא צבא בישראל וידבר משה ואלעזר הכהן אתם בערבת מואב על ירדן יריחו לאמר מבן עשרים שנה ומעלה כאשר צוה יהוה את משה ובני ישראל היוצאים מארץ מצרים ראובן בכור ישראל ובני ראובן חנוך משפחת החנוכי לפלוא משפחת הפלואי לחצרון משפחת החצרוני לכרמי משפחת הכרמי אלה משפחות הראובני ויהיו פקדיהם שלשה וארבעים אלף ושבע מאות ושלשים בני פלוא אליאב ובני אליאב נמואל דתן ואבירם הוא דתן ואבירם קריאי העדה אשר הועדו על משה ועל אהרן בעדת קרח בהועדתם על יהוה ותפתח הארץ את פיה ותבלע אתם הארץ במות העדה באכל האש את קרח ואת חמשים ומאתים איש ויהיו לנוס ובני קרח לא מתו בני שמעון למשפחות השמעוני לנמואל משפחת הנמואלי לימין משפחת הימיני ליכין משפחת היכיני לזרח משפחת הזרחי לשאול משפחת השאולי אלה משפחות השמעוני שנים ועשרים אלף ומאתים בני גד למשפחותם לצפון משפחת הצפוני לחגי משפחת החגי לשוני משפחת השוני לאזני משפחת האזני לעדי משפחת העדי לארודי משפחת הארודי לארולי משפחת הארולי אלה משפחות גד לפקדיהם ארבעים אלף וחמש מאות בני יהודה ער ואונן וימת ער ואונן בארץ כנען ויהיו בני יהודה למשפחותם לשלה משפחת השלני לפרץ משפחת הפריצי לזרח משפחת הזרחי ויהיו בני פרץ לחצרון משפחת החצרוני לחמואל משפחת החמואלי אלה משפחות יהודה לפקדיהם ששה ושבעים אלף וחמש מאות בני יששכר למשפחותם לתולע משפחת התולעי לפואה משפחת הפואי לישוב משפחת הישובי לשמרון משפחת השמרוני אלה משפחות יששכר לפקדיהם ארבעה וששים אלף ושלש מאות בני זבולן למשפחותם לסרד משפחת הסרדי לאלון משפחת האלוני ליחלאל משפחת היחלאלי אלה משפחות זבולן לפקדיהם ששים אלף וחמש מאות בני יוסף למשפחותם מנשה ואפרים בני מנשה למכיר משפחת המכירי ומכיר הוליד את גלעד משפחת הגלעדי אלה בני גלעד איעזר משפחת האיעזרי וחלק משפחת החלקי ואשרואל משפחת האשרואלי ושכם משפחת השכמי ושמידע משפחת השמידעי וחפר משפחת החפרי וצלפחד בן חפר לא היה לו בנים כי אם בנות ושם בנות צלפחד מחלה ונעה חגלה מלכה ותרצה אלה משפחות מנשה לפקדיהם שנים וחמשים אלף ושבע מאות ואלה בני אפרים למשפחותם לשותלח משפחת השותלחי לבכר משפחת הבכרי לתחם משפחת התחמי אלה בני שותלח לעדן משפחת העדני אלה משפחות בני אפרים לפקדיהם שנים ושלשים אלף וחמש מאות אלה בני יוסף למשפחותם בני בנימים למשפחותם לבלע משפחת הבלעי לאשבל משפחת האשבלי לאחירם משפחת האחירמי לשופם משפחת השופמי לחופם משפחת החופמי לארד משפחת הארדי לנעמן משפחת הנעמני אלה בני בנימים למשפחותם ופקדיהם חמשה וארבעים אלף ושש מאות ואלה בני דן למשפחותם לשוחם משפחת השוחמי אלה משפחות דן למשפחותם כל משפחות השוחמי ופקדיהם ארבעה וששים אלף וארבע מאות בני אשר למשפחותם לימנה משפחת הימני לישוה משפחת הישוי לבריעה משפחת הבריעי לחבר משפחת החברי למלכיאל משפחת המלכיאלי ושם בת אשר שרח אלה משפחות בני אשר לפקדיהם שלשה וחמשים אלף וארבע מאות בני נפתלי למשפחותם ליחצאל משפחת היחצאלי לגוני משפחת הגוני ליצר משפחת היצרי לשלום משפחת השלומי אלה משפחות נפתלי למשפחותם ופקדיהם חמשה וארבעים אלף וארבע מאות אלה פקדי בני ישראל שש מאות אלף ואלף ושבע מאות ושלשים וידבר יהוה אל משה לאמר לאלה תחלק הארץ בנחלה במספר שמות לרב תרבה נחלתו ולמעט תמעיט נחלתו איש לפי פקדיו יתן נחלתו אך בגורל יחלק את הארץ לשמות מטות אבתיכם יתנחלו על פי הגורל יחלק נחלתו בין רב למעט ואלה פקדי הלוים למשפחותם לגרשון משפחת הגרשוני לקהת משפחת הקהתי למררי משפחת המררי אלה משפחות בני לוי משפחת הלבני ומשפחת החברוני ומשפחת המחלי ומשפחת הקרחי ומשפחת המושי וקהת הוליד את עמרם ושם אשת עמרם יוכבד בת לוי אשר ילדה אתה ללוי במצרים ותלד לעמרם את אהרן ואת משה ואת מרים אחתם ויולד לאהרן את נדב ואת אביהוא את אלעזר ואת איתמר וימת נדב ואביהוא בהקריבם אש זרה לפני יהוה ויהיו פקדיהם שלשה ועשרים אלף כל זכר מבן חדש ומעלה כי לא התפקדו בתוך בני ישראל כי לא נתן להם נחלה בתוך בני ישראל אלה פקדי משה ואלעזר הכהן אשר פקדו את בני ישראל בערבת מואב על ירדן יריחו ובאלה לא היה איש מפקדי משה ואהרן הכהן אשר פקדו את בני ישראל במדבר סיני כי אמר יהוה להם מות ימותו במדבר ולא נותר מהם איש כי אם כלב בן יפנה ויהושע בן נון ותקרבנה בנות צלפחד בן חפר בן גלעד בן מכיר בן מנשה למשפחות מנשה בן יוסף ואלה שמות בנתיו מחלה ונעה חגלה מלכה ותרצה ותעמדנה לפני משה ולפני אלעזר הכהן ולפני הנשיאים וכל העדה פתח אהל מועד לאמר אבינו מת במדבר והוא לא היה בתוך העדה הנועדים על יהוה בעדת קרח כי בחטאו מת אבינו ובנים לא היה לו למה יגרע שם אבינו מתוך משפחתו כי אין לו בן תנו לנו אחזת נחלה בתוך אחי אבינו ויקרב משה את משפטן לפני יהוה וידבר יהוה אל משה לאמר כן בנות צלפחד דברות נתן תתן להן אחזת נחלה בתוך אחי אביהן והעברת את נחלת אביהן להן ואל בני ישראל תדבר לאמר איש כי ימות ובן אין לו ונתתם את נחלתו לבתו ואם אין לו בת ונתתם את נחלתו לאחיו ואם אין לו אחים ונתתם את נחלתו לאחי אביו ואם אין אחים לאביו ונתתם את נחלתו לשארו הקרוב אליו ממשפחתו ויירש אתו והיתה לבני ישראל לחקת משפט כאשר צוה יהוה את משה וידבר יהוה אל משה לאמר עלה אל הר העברים הזה וראה את הארץ אשר נתתי לבני ישראל וראית אתה ונאספת אל עמך גם אתה כאשר נאסף אהרן אחיך אשר מריתם את פיי במדבר צן במריבת העדה להקדישני במים לעיניהם הם מי מריבת קדש מדבר צן וידבר משה אל יהוה לאמר יפקד יהוה אלהי הרוחות לכל הבשר איש על העדה אשר יצא לפניהם ואשר יבוא לפניהם ואשר יוציאם ואשר יביאם ולא תהיה עדת יהוה כצאן אשר אין להם רעה ויאמר יהוה אל משה קח לך את יהושע בן נון האיש אשר רוחו בו וסמכת את ידך עליו והעמדת אתו לפני אלעזר הכהן ולפני כל העדה וצוית אתו לעיניהם ונתתה מהודך עליו ולמען ישמעון כל עדת בני ישראל ולפני אלעזר הכהן יעמד ושאל לו במשפט הארים לפני יהוה על פיהו יצא ועל פיהו יבוא הוא וכל בני ישראל אתו וכל העדה ויעש משה כאשר צוה יהוה אתו ויקח את יהושע ויעמדהו לפני אלעזר הכהן ולפני כל העדה ויסמך את ידו עליו ויצוהו כאשר דבר יהוה ביד משה ויאמר אליו עיניך הראות את אשר עשה יהוה לשני המלכים האלה כן יעשה יהוה לכל הממלכות אשר אתה עבר שמה לא תיראם כי יהוה אלהיכם הוא הנלחם לכם וידבר יהוה אל משה לאמר צוי את בני ישראל ואמרת אליהם את קרבני לחמי לאשי ריח ניחחי תשמרו להקריב לי במועדיו ואמרת להם זה האש אשר תקריבו ליהוה כבשים בני שנה תמימם שנים ליום עלת תמיד את הכבש האחד תעשה בבקר ואת הכבש השני תעשה בין הערבים ועשירת האיפה סלת למנחה בלולה בשמן רבעית ההין עלת תמיד העשויה בהר סיני לריח ניחח אשה ליהוה ונסכו רבעית ההין לכבש האחד בקדש הסך נסך שכר ליהוה ואת הכבש השני תעשה בין הערבים כמנחת הבקר וכנסכו תעשה אשה ריח ניחח ליהוה וביום השבת שני כבשים בני שנה תמימם ושני עשרנים סלת מנחה בלולה בשמן ונסכו עלת שבת בשבת על עלת התמיד ונסכיהם ובראשי חדשיכם תקריבו עלה ליהוה פרים בני בקר שנים ואיל אחד כבשים בני שנה שבעה תמימם ושלשה עשרנים סלת מנחה בלולה בשמן לפר האחד ושני עשרנים סלת מנחה בלולה בשמן לאיל האחד ועשרון עשרון סלת מנחה בלולה בשמן לכבש האחד עלה ריח ניחח אשה ליהוה ונסכיהם חצי ההין יין לפר האחד ושלשית ההין לאיל ורביעית ההין לכבש האחד יין זאת עלת החדש בחדשו לחדשי השנה ושעיר עזים אחד לחטאת ליהוה על עלת התמיד יעשו ונסכיהם בחדש הראישון בארבעה עשר יום לחדש פסח ליהוה ובחמשה עשר יום לחדש הזה חג שבעת ימים מצות תאכלו ביום הראישון מקרא קדש כל מלאכת עבדה לא תעשו והקרבתם אשה עלה ליהוה פרים בני בקר שנים ואיל אחד ושבעה כבשים בני שנה תמימם יהיו לכם ומנחתם סלת בלולה בשמן שלשה עשרנים לפר ושני עשרנים לאיל תעשו ועשרון עשרון לכבש האחד לשבעת הכבשים ושעיר עזים אחד לחטאת לכפר עליכם מלבד עלת הבקר אשר לעלת התמיד תעשו את אלה כאלה ליום תעשו שבעת הימים לחם אשה לריח ניחח ליהוה על עלת התמיד יעשו ונסכיהם וביום השביעי מקרא קדש יהיה לכם כל מלאכת עבדה לא תעשו ביום הבכרים בהקריבכם מנחה חדשה ליהוה בשבעתיכם מקרא קדש יהיה לכם כל מלאכת עבדה לא תעשו והקרבתם עלה אשה ריח ניחח ליהוה פרים בני בקר שנים ואיל אחד כבשים בני שנה שבעה תמימם יהיו לכם ומנחתם סלת בלולה בשמן שלשה עשרנים לפר האחד ושני עשרנים לאיל האחד ועשרון עשרון לכבש האחד לשבעת הכבשים ושעיר עזים אחד לחטאת לכפר עליכם מלבד עלת התמיד ומנחתה תעשו תמימם יהיו לכם ונסכיהם ובחדש השביעי באחד לחדש מקרא קדש יהיה לכם כל מלאכת עבדה לא תעשו יום תרועה יהיה לכם ועשיתם עלה לריח ניחח ליהוה פר בן בקר אחד איל אחד כבשים בני שנה שבעה תמימם ומנחתם סלת בלולה בשמן שלשה עשרנים לפר ושני עשרנים לאיל ועשרון עשרון לכבש האחד לשבעת הכבשים ושעיר עזים אחד לחטאת לכפר עליכם מלבד עלת החדש ומנחתה ועלת התמיד ומנחתה ונסכיה כמשפטם לריח ניחח אשה ליהוה ובעשור לחדש השביעי הזה מקרא קדש יהיה לכם ועניתם את נפשתיכם וכל מלאכה לא תעשו והקרבתם עלה ליהוה ריח ניחח פר בן בקר אחד איל אחד כבשים בני שנה שבעה תמימם יהיו לכם ומנחתם סלת בלולה בשמן שלשה עשרנים לפר ושני עשרנים לאיל האחד ועשרון עשרון לכבש האחד לשבעת הכבשים ושעיר עזים אחד לחטאת מלבד חטאת הכפורים ועלת התמיד ומנחתה ונסכיה ובחמשה עשר יום לחדש השביעי הזה מקרא קדש יהיה לכם כל מלאכת עבדה לא תעשו וחגתם חג ליהוה שבעת ימים והקרבתם עלה אשה ריח ניחח ליהוה פרים בני בקר שלשה עשר אילים שנים כבשים בני שנה ארבעה עשר תמימם יהיו לכם ומנחתם סלת בלולה בשמן שלשה עשרנים לפר האחד לשלשה עשר הפרים ושני עשרנים לאיל האחד לשני האילים ועשרון עשרון לכבש האחד לארבעה עשר הכבשים ונסכיהם ושעיר עזים אחד לחטאת מלבד עלת התמיד ומנחתה ונסכיה וביום השני פרים בני בקר שנים עשר אילים שנים כבשים בני שנה ארבעה עשר תמימם ומנחתם ונסכיהם לפרים לאילים ולכבשים במספרם כמשפט ושעיר עזים אחד לחטאת מלבד עלת התמיד ומנחתה ונסכיה וביום השלישי פרים עשתה עשר אילים שנים כבשים בני שנה ארבעה עשר תמימם ומנחתם ונסכיהם לפרים לאילים ולכבשים במספרם כמשפט ושעיר עזים אחד לחטאת מלבד עלת התמיד ומנחתה ונסכיה וביום הרביעי פרים עשרה אילים שנים כבשים בני שנה ארבעה עשר תמימם ומנחתם ונסכיהם לפרים לאילים ולכבשים במספרם כמשפט ושעיר עזים אחד לחטאת מלבד עלת התמיד ומנחתה ונסכיה וביום החמישי פרים תשעה אילים שנים כבשים בני שנה ארבעה עשר תמימם ומנחתם ונסכיהם לפרים לאילים ולכבשים במספרם כמשפט ושעיר עזים אחד לחטאת מלבד עלת התמיד ומנחתה ונסכיה וביום הששי פרים שמנה אילים שנים כבשים בני שנה ארבעה עשר תמימם ומנחתם ונסכיהם לפרים לאילים ולכבשים במספרם כמשפט ושעיר עזים אחד לחטאת מלבד עלת התמיד ומנחתה ונסכיה וביום השביעי פרים שבעה אילים שנים כבשים בני שנה ארבעה עשר תמימם ומנחתם ונסכיהם לפרים לאילים ולכבשים במספרם כמשפט ושעיר עזים אחד לחטאת מלבד עלת התמיד ומנחתה ונסכיה וביום השמיני עצרת תהיה לכם כל מלאכת עבדה לא תעשו והקרבתם עלה אשה ריח ניחח ליהוה פר אחד איל אחד כבשים בני שנה שבעה תמימם ומנחתם ונסכיהם לפר לאיל ולכבשים במספרם כמשפט ושעיר עזים אחד לחטאת מלבד עלת התמיד ומנחתה ונסכיה אלה תעשו ליהוה במועדיכם לבד מנדריכם ונדבתיכם לעלתיכם ולמנחתיכם ולנסכיכם ולשלמיכם ויאמר משה אל בני ישראל ככל אשר צוה יהוה את משה וידבר משה אל ראשי המטות לבני ישראל לאמר זה הדבר אשר צוה יהוה איש כי ידר נדר ליהוה או השבע שבועה לאסר אסר על נפשו לא יחל דבריו ככל היוצא מפיו יעשה ואשה כי תדר נדר ליהוה ואסרה אסר בבית אביה בנעריה ושמע אביה את נדריה ואסריה אשר אסרה על נפשה והחריש לה אביה וקמו כל נדריה ואסריה אשר אסרה על נפשה יקומו ואם הנא יניא אביה אתה ביום שמעו כל נדריה ואסריה אשר אסרה על נפשה לא יקומו ויהוה יסלח לה כי הניא אביה אתה ואם היו תהיה לאיש ונדריה עליה או מבטא שפתיה אשר אסרה על נפשה ושמע אישה ביום שמעו וחריש לה וקמו כל נדריה ואסריה אשר אסרה על נפשה יקומו ואם ביום שמע אישה יניא אתה והפר את נדריה אשר עליה או מבטא שפתיה אשר אסרה על נפשה ויהוה יסלח לה ונדר אלמנה וגרושה כל אשר אסרה על נפשה יקום עליה ואם בית אישה נדרה או אסרה אסר על נפשה בשבועה ושמע אישה וחריש לה לא הניא אתה וקמו כל נדריה וכל אסריה אשר אסרה על נפשה יקומו ואם הפר יפיר אתם אישה ביום שמעו כל מוצא שפתיה לנדריה ולאסר נפשה לא יקומו אישה הפירם ויהוה יסלח לה כל נדר וכל שבועת אסר לענות נפש אישה יקימנו ואישה יפירנו ואם החריש יחריש לה אישה מיום אל יום והקם את כל נדריה או את כל אסריה אשר עליה הקים אתם כי חריש לה ביום שמעו ואם הפר יפיר אתם אחרי שמעו ונשא את עונו אלה החקים אשר צוה יהוה את משה בין איש לאשתו ובין אב לבתו בנעריה בבית אביה וידבר יהוה אל משה לאמר נקם נקמת בני ישראל מאת המדינים ואחר תאסף אל עמך וידבר משה אל העם לאמר החליצו מאתכם אנשים לצבא ויהיו על מדין לתת נקמת יהוה במדין אלף למטה אלף למטה לכל מטות ישראל תשלחו לצבא וימסרו מאלפי ישראל אלף למטה שנים עשר אלף חלוצי צבא וישלח אתם משה אלף למטה לצבא אתם ואת פינחס בן אלעזר הכהן לצבא וכלי הקדש וחצצרות התרועה בידו ויצבאו על מדין כאשר צוה יהוה את משה ויהרגו כל זכר ואת מלכי מדין הרגו על חלליהם את אוי ואת רקם ואת צור ואת חור ואת רבע חמשת מלכי מדין ואת בלעם בן בעור הרגו בחרב וישבו בני ישראל את נשי מדין ואת טפם ואת כל בהמתם ואת כל מקניהם ואת כל חילם בזזו ואת כל עריהם במושבתם ואת כל טירתם שרפו באש ויקחו את כל השלל ואת כל המלקח באדם ובבהמה ויביאו אל משה ואל אלעזר הכהן ואל כל עדת בני ישראל את השבי ואת המלקח ואת השלל אל המחנה אל ערבת מואב אשר על ירדן יריחו ויצא משה ואלעזר הכהן וכל נשיאי העדה לקראתם אל מחוץ למחנה ויקצף משה על פקדי החיל שרי האלפים ושרי המאות הבאים מצבא המלחמה ויאמר אליהם משה למה החיתם כל נקבה הנה הנה היו לבני ישראל בדבר בלעם למסר מעל ביהוה על דבר פעור ותהי המגפה בעדת יהוה ועתה הרגו כל זכר בטף וכל אשה ידעת איש למשכב זכר הרגו וכל הטף בנשים אשר לא ידעו משכב זכר חיו לכם ואתם חנו לכם מחוץ למחנה שבעת ימים כל הרג נפש וכל הנגע בחלל תתחטאו ביום השלישי וביום השביעי אתם ושביתכם וכל בגד וכל כלי עור וכל מעשה עזים וכל כלי עץ תתחטאו ויאמר משה אל אלעזר הכהן אמר אל אנשי הצבא הבאים למלחמה זאת חקת התורה אשר צוה יהוה אך את הזהב ואת הכסף ואת הנחשת ואת הברזל ואת הבדיל ואת העופרת כל דבר אשר יבוא באש תעבירו באש וטהר אך במי נדה יתחטא וכל אשר לא יבוא באש תעבירו במים וכבסתם בגדיכם ביום השביעי וטהרתם ואחר תבאו אל המחנה ויאמר אלעזר הכהן אל אנשי הצבא הבאים למלחמה זאת חקת התורה אשר צוה יהוה את משה אך את הזהב ואת הכסף ואת הנחשת ואת הברזל ואת הבדיל ואת העופרת כל דבר אשר יבוא באש תעבירו באש וטהר אך במי נדה יתחטא וכל אשר לא יבוא באש תעבירו במים וכבסתם בגדיכם ביום השביעי וטהרתם ואחר תבאו אל המחנה ויאמר יהוה אל משה לאמר שא את ראש המלקח השבי באדם ובבהמה אתה ואלעזר הכהן וראשי אבות העדה וחצית את המלקח בין תפשי המלחמה היוצאים לצבא ובין כל העדה והרמת מכס ליהוה מאת אנשי המלחמה היוצאים לצבא אחת נפש מחמש מאות מן האדם ומן הבקר ומן החמרים ומן הצאן מכל הבהמה ממחציתם תקח ונתתה לאלעזר הכהן את תרומת יהוה וממחצית בני ישראל תקח אחד אחז מן החמשים מן האדם ומן הבקר ומן החמרים ומן הצאן מכל הבהמה ונתתה אתם ללוים שמרי משמרת משכן יהוה ויעש משה ואלעזר הכהן כאשר צוה יהוה את משה ויהי המלקח יתר הבז אשר בזזו עם הצבא צאן שש מאות אלף ושבעים אלף וחמשת אלפים ובקר שנים ושבעים אלף וחמרים אחד וששים אלף ונפש אדם מן הנשים אשר לא ידעו משכב זכר כל נפש שנים ושלשים אלף ותהי המחצה חלק היוצאים בצבא מספר צאן שלש מאות אלף ושלשים אלף ושבעת אלפים וחמש מאות ויהי המכס ליהוה מן הצאן שש מאות חמשה ושבעים ובקר ששה ושלשים אלף ומכסם ליהוה שנים ושבעים וחמרים שלשים אלף וחמש מאות ומכסם ליהוה אחד וששים ונפש אדם ששה עשר אלף ומכסם ליהוה שנים ושלשים נפש ויתן משה את מכס תרומת יהוה לאלעזר הכהן כאשר צוה יהוה את משה וממחצית בני ישראל אשר חצה משה מן האנשים הצבאים ותהי מחצית העדה מן הצאן שלש מאות אלף ושלשים אלף ושבעת אלפים וחמש מאות ובקר ששה ושלשים אלף וחמרים שלשים אלף וחמש מאות ונפש אדם ששה עשר אלף ויקח משה ממחצית בני ישראל את האחז אחד מן החמשים מן האדם ומן הבהמה ויתן אתם אל הלוים שמרי משמרת משכן יהוה כאשר צוה יהוה את משה ויקרבו אל משה הפקדים אשר לאלפי הצבא שרי האלפים ושרי המאות ויאמרו אל משה עבדיך נשאו את ראש אנשי המלחמה אשר בידנו ולא נפקד ממנו איש ונקריב את קרבן יהוה איש אשר מצא כלי זהב אצעדה וצמיד טבעת עגיל וכומז לכפר על נפשתינו לפני יהוה ויקח משה ואלעזר הכהן את הזהב מאתם כל כלי מעשה ויהי זהב התרומה אשר הרימו ליהוה ששה עשר אלף ושבע מאות וחמשים שקל מאת שרי האלפים ומאת שרי המאות אנשי הצבא בזזו איש לו ויקח משה ואלעזר הכהן את הזהב מאת שרי האלפים והמאות ויביאו אתו אל אהל מועד זכרון לבני ישראל לפני יהוה ומקנה רב היה לבני ראובן ולבני גד ולחצי שבט המנשה עצום מאד ויראו את ארץ יעזיר ואת ארץ גלעד והנה המקום מקום מקנה ויבאו בני גד ובני ראובן וחצי שבט המנשה ויאמרו אל משה ואל אלעזר הכהן ואל נשיאי העדה לאמר עטרות ודיבון ויעזיר ונמרה וחשבון ואלעלה ושבם ונבו ובעון הארץ אשר הכה יהוה לפני עדת ישראל ארץ מקנה היא ולעבדיך מקנה ויאמרו אם מצאנו חן בעיניך יתן את הארץ הזאת לעבדיך לאחזה ואל תעבירנו את הירדן ויאמר משה לבני ראובן ולבני גד ולחצי שבט המנשה האחיכם יבאו למלחמה ואתם תשבו פה ולמה תניאו את לב בני ישראל מעבר אל הארץ אשר נתן להם יהוה כה עשו אבתיכם בשלחי אתם מקדש ברנע לראות את הארץ ויעלו עד נחל אשכול ויראו את הארץ ויניאו את לב בני ישראל לבלתי בא אל הארץ אשר נתן להם יהוה ויחר אף יהוה ביום ההוא וישבע לאמר אם יראו האנשים העלים ממצרים מבן עשרים שנה ומעלה את האדמה אשר נשבעתי לאברהם ליצחק וליעקב כי לא מלאו אחרי בלתי כלב בן יפנה הקנזי ויהושע בן נון כי מלאו אחרי יהוה ויחר אף יהוה בישראל וינעם במדבר ארבעים שנה עד תם כל הדור העשה הרע בעיני יהוה והנה קמתם תחת אבתיכם תרבות אנשים חטאים לספות עוד על חרון אף יהוה על ישראל כי תשובון מאחריו ויסף עוד להניחו במדבר ושחתם לכל העם הזה ויגשו אליו ויאמרו גדרות צאן נבנה למקנינו פה וערים לטפנו ואנחנו נחלץ חשים לפני בני ישראל עד אשר אם הבאנום אל מקומם וישב טפנו בערי המבצר מפני ישבי הארץ לא נשוב אל בתינו עד התנחלו בני ישראל איש את נחלתו כי לא ננחל אתם מעבר לירדן והלאה כי באה נחלתנו אלינו מעבר לירדן מזרחה ויאמר אליהם משה אם תעשון את הדבר הזה ואם תחלצו לפני יהוה למלחמה ועבר לכם כל חלוץ את הירדן לפני יהוה עד אורישו את איביו מפניו ונכבשה הארץ לפני יהוה ואחר תשובון והייתם נקואים מיהוה ומישראל והיתה הארץ הזאת לכם לאחזה לפני יהוה ואם לא תעשון כן הנה חטאתם ליהוה ודעו חטאתיכם אשר תמצא אתכם בנו לכם ערים לטפכם וגדרות לצאנכם והיוצא מפיכם תעשון ויאמרו בני ראובן ובני גד וחצי שבט המנשה אל משה לאמר עבדיך יעשו כאשר אדני מצוה טפנו ונשינו ומקנינו וכל בהמתנו יהיו שם בערי הגלעד ועבדיך יעברו כל חלוץ צבא לפני יהוה למלחמה כאשר אדני דבר ויצו להם משה את אלעזר הכהן ואת יהושע בן נון ואת ראשי אבות המטות לבני ישראל ויאמר משה אליהם אם יעברו בני ראובן ובני גד וחצי שבט המנשה אתכם את הירדן כל חלוץ למלחמה לפני יהוה ונכבשה הארץ לפניכם ונתתם להם את ארץ הגלעד לאחזה ואם לא יעברו חלוצים אתכם ונאחזו בתוככם בארץ כנען ויענו בני ראובן ובני גד וחצי שבט המנשה לאמר את אשר דבר יהוה אל עבדיך כן נעשה אנחנו נעבר חלוצים לפני יהוה ארץ כנען ואתנו אחזת נחלתנו מעבר לירדן ויתן להם משה לבני ראובן ולבני גד ולחצי שבט המנשה בן יוסף את ממלכת סיחון מלך האמרי ואת ממלכת עוג מלך הבשן ארץ לעריה בגבולות ערי הארץ סביב ויבנו בני גד את דיבון ואת עטרות ואת ערער ואת עטרות שפים ואת יעזיר ויגבהה ואת בית נמרה ואת בית הרן ערי מבצר וגדרות צאן ובני ראובן בנו את חשבון ואת אלעלה ואת קריתים ואת נבו ואת בעל מעון מוסבות שם ואת שבמה ויקראו בשמות את שמות הערים אשר בנו וילכו בני מכיר בן מנשה גלעדה וילכדוה ויורישו את האמרי אשר בה ויתן משה את הגלעד למכיר בן מנשה וישב בה ויאיר בן מנשה הלך וילכד את חותים ויקרא אתהן חות יאיר ונבח הלך וילכד את קנת ואת בנתיה ויקרא לה נבח בשמו אלה מסעי בני ישראל אשר יצאו מארץ מצרים לצבאתם ביד משה ואהרן ויכתב משה את מוצאיהם למסעיהם על פי יהוה ואלה מסעיהם למוצאיהם ויסעו מרעמסס בחדש הראישון בחמשה עשר יום לחדש הראישון ממחרת הפסח יצאו בני ישראל ביד רמה לעיני כל מצרים ומצרים מקברים את אשר הכה יהוה בהם כל בכור ובאלהיהם עשה יהוה שפטים ויסעו בני ישראל מרעמסס ויחנו בסכות ויסעו מסכות ויחנו באתם אשר בקצה המדבר ויסעו מאתם וישבו על פי החירת אשר לפני בעל צפון ויחנו לפני מגדול ויסעו מפי החירת ויעברו בתוך הים המדברה וילכו דרך שלשת ימים במדבר אתם ויחנו במרה ויסעו ממרה ויבאו אילים ובאילים שתים עשרה עינות מים ושבעים תמרים ויחנו שם ויסעו מאילים ויחנו על ים סוף ויסעו מים סוף ויחנו במדבר סין ויסעו ממדבר סין ויחנו בדפקה ויסעו מדפקה ויחנו באליש ויסעו מאליש ויחנו ברפידים ולא היה שם מים לעם לשתות ויסעו מרפידים ויחנו במדבר סיני ויסעו ממדבר סיני ויחנו בקברות התאוה ויסעו מקברות התאוה ויחנו בחצרות ויסעו מחצרות ויחנו ברתמה ויסעו מרתמה ויחנו ברמונ פרץ ויסעו מרמונ פרץ ויחנו בלבונה ויסעו מלבונה ויחנו ברסה ויסעו מרסה ויחנו בקהלתה ויסעו מקהלתה ויחנו בהר שפר ויסעו מהר שפר ויחנו בחרדה ויסעו מחרדה ויחנו במקהלת ויסעו ממקהלת ויחנו בתחת ויסעו מתחת ויחנו בתרח ויסעו מתרח ויחנו במתקה ויסעו ממתקה ויחנו בחשמונה ויסעו מחשמונה ויחנו במסרות ויסעו ממסרות ויחנו בבני יעקן ויסעו מבני יעקן ויחנו בהר הגדגדה ויסעו מהר הגדגדה ויחנו ביטבתה ויסעו מיטבתה ויחנו בעברנה ויסעו מעברנה ויחנו בעציונ גבר ויסעו מעציונ גבר ויחנו במדבר צן היא קדש ויסעו מקדש ויחנו בהר ההר בקצה ארץ אדום ויעל אהרן הכהן אל הר ההר על פי יהוה וימת שם בשנת הארבעים לצאת בני ישראל מארץ מצרים בחדש החמישי באחד לחדש ואהרן בן שלש ועשרים ומאת שנה במותו בהר ההר וישמע הכנעני מלך ערד והוא ישב בנגב בארץ כנען בבוא בני ישראל ויסעו מהר ההר ויחנו בצלמונה ויסעו מצלמונה ויחנו בפינן ויסעו מפינן ויחנו באבות ויסעו מאבות ויחנו בעיי העברים בגבול מואב ויסעו מעיים ויחנו בדיבון גד ויסעו מדיבון גד ויחנו בעלמונ דבלתימה ויסעו מעלמונ דבלתימה ויחנו בהרי העברים לפני נבו ויסעו מהרי העברים ויחנו בערבת מואב על ירדן יריחו ויחנו על הירדן מבית הישמות עד אבל שטים בערבת מואב וידבר יהוה אל משה בערבת מואב על ירדן יריחו לאמר דבר אל בני ישראל ואמרת אליהם כי אתם עברים את הירדן אל ארץ כנען והורשתם את כל ישבי הארץ מפניכם ואבדתם את כל משכיותם ואת כל צלמי מסכותם תאבידו ואת כל במתם תשמידו והורשתם את הארץ וישבתם בה כי לכם נתתי את הארץ לרשת אתה והתנחלתם את הארץ בגורל למשפחותיכם לרב תרבה את נחלתו ולמעט תמעיט את נחלתו על אשר יצא לו שם הגורל לו יהיה למטות אבתיכם תתנחלו ואם לא תורישו את ישבי הארץ מפניכם והיה אשר תותירו מהם לשכים בעיניכם ולצנים בצדיכם וצררו אתכם על הארץ אשר אתם ישבים בה והיה כאשר דמיתי לעשות להם כן אעשה לכם וידבר יהוה אל משה לאמר צוי את בני ישראל ואמרת אליהם כי אתם באים אל ארץ כנען זאת הארץ אשר תפל לכם בנחלה ארץ כנען לגבולתיה והיה לכם פאת נגבה ממדבר צן על ידי אדום והיה לכם גבול נגבה מקצה ים המלח קדמה ונסב לכם הגבול מנגב למעלה עקרבים ועבר צנה והיה תוצאיתו מנגב לקדש ברנע ויצא חצר אדר ועבר עצמונה ונסב הגבול מעצמונה נחל מצרים והיה תוצאיתו הים וגבול ימה יהיה לכם הים הגדול יגבל זה יהיה לכם גבול ימה וזה יהיה לכם גבול צפונה מן הים הגדול תתאו לכם הר ההר ומהר ההר תתאו לבוא חמתה והיה תוצאיתו הגבול צרדה ויצא הגבול זפרנה והיה תוצאיתו חצר עינן זה יהיה לכם גבול צפונה והתאויתם לכם לגבול קדמה מחצר עינן שפמה וירד הגבול משפמה הארבלה מקדם לעין וירד הגבול ומחה אל כתף ים כנרת קדמה וירד הגבול הירדנה והיה תוצאיתו ים המלח זאת תהיה לכם הארץ לגבולתיה סביב ויצו משה את בני ישראל לאמר זאת הארץ אשר תתנחלו אתה בגורל אשר צוה יהוה לתת לתשעת המטות וחצי המטה כי לקחו מטה בני הראובני לבית אבותם ומטה בני הגדי לבית אבותם וחצי מטה מנשה לקחו נחלתם שני המטות וחצי המטה לקחו נחלתם מעבר לירדן יריחו קדמה מזרחה וידבר יהוה אל משה לאמר אלה שמות האנשים אשר ינחלו לכם את הארץ אלעזר הכהן ויהושע בן נון ונשיא אחד נשיא אחד ממטה תקחו לנחל את הארץ ואלה שמות האנשים למטה יהודה כלב בן יפנה למטה בני שמעון שמואל בן עמיהוד למטה בנימים אלדד בן כסלן למטה בני דן נשיא בקי בן יגלי לבני יוסף למטה בני מנשה נשיא חנאל בן אפוד ולמטה בני אפרים נשיא קמואל בן שפטן ולמטה בני זבולן נשיא אליצפן בן פרנך ולמטה בני יששכר נשיא פלטאל בן עזן ולמטה בני אשר נשיא אחיוד בן שלמי ולמטה בני נפתלי נשיא פדהאל בן עמיהוד אלה אשר צוה יהוה לנחל את בני ישראל בארץ כנען וידבר יהוה אל משה בערבת מואב על ירדן יריחו לאמר צוי את בני ישראל ונתנו ללוים מנחלת אחזתם ערים לשבת ומגרש לערים סביבתיהם תתנו ללוים והיו הערים להם לשבת ומגרשיהן יהיו לבהמתם ולרכושם ולכל חיתם ומגרשי הערים אשר תתנו ללוים מקיר העיר החוצה אלף אמה סביב ומדתם מחוץ לעיר את פאת קדמה אלפים באמה ואת פאת נגבה אלפים באמה ואת פאת ימה אלפים באמה ואת פאת צפונה אלפים באמה והעיר בתוך זה יהיה לכם מגרשי הערים ואת הערים אשר תתנו ללוים את שש ערי המקלט אשר תתנו לנוס שם הרצח ועליהן תתנו ארבעים ושתים עיר כל הערים אשר תתנו ללוים ארבעים ושמנה עיר אתהן ואת מגרשיהן והערים אשר תתנו מאחזת בני ישראל מאת הרב תרבו ומאת המעט תמעיטו איש כפי נחלתו אשר ינחל יתן מעריו ללוים וידבר יהוה אל משה לאמר דבר אל בני ישראל ואמרת אליהם כי אתם עברים את הירדן אל ארץ כנען והקריתם לכם ערים ערי מקלט תהיינה לכם ונס שמה הרצח מכה נפש בשגגה והיו לכם הערים למקלט מגאל ולא יומת הרצח עד עמדו לפני העדה למשפט והערים אשר תתנו שש ערי מקלט תהינה לכם את שלש הערים תתנו מעבר לירדן ואת שלש הערים תתנו בארץ כנען ערי מקלט תהינה לבני ישראל ולגר ולתושב בתוכם תהיינה שש הערים האלה למקלט לנוס שמה כל מכה נפש בשגגה ואם בכלי ברזל הכהו וימת רצח הוא מות יומת הרצח ואם באבן יד אשר ימות בה הכהו וימת רצח הוא מות יומת הרצח ואם בכלי עץ יד אשר ימות בו הכהו וימת רצח הוא מות יומת הרצח גאל הדם הוא ימית את הרצח בפגעו בו הוא ימיתנו ואם בשנאה יחדיפנו או השליך עליו בצדיה וימת או באיבה הכהו בידו וימת מות יומת המכה רצח הוא גאל הדם ימית את הרצח בפגעו בו ואם בפתע בלא איבה הדיפו או השליך עליו כל כלי בלא צדיה או בכל אבן אשר ימות בה בלא ראות ויפל עליו וימת והוא לא אויב לו ולא מבקש רעתו ושפטו העדה בין המכה ובין גאל הדם על המשפטים האלה והצילו העדה את המכה מיד גאל הדם והשיבו אתו העדה אל עיר מקלטו אשר נס שמה וישב בה עד מות הכהן הגדול אשר משח אתו בשמן הקדש ואם יצא יצא הרצח את גבול עיר מקלטו אשר ינוס שמה ומצא אתו גאל הדם מחוץ לגבול עיר מקלטו ורצח גאל הדם את הרצח אין לו דם כי בעיר מקלטו ישב עד מות הכהן הגדול ואחרי מות הכהן הגדול ישוב הרצח אל ארץ אחזתו והיו אלה לכם לחקת משפט לדרתיכם בכל מושבתיכם כל מכה נפש לפי עדים ירצח את הרצח ועד אחד לא יענה בנפש למות ולא תקחו כפר לנפש רצח אשר הוא רשע למות כי מות יומת ולא תקחו כפר לנוס אל עיר מקלטו לשוב לשבת בארץ עד מות הכהן הגדול ולא תחניפו את הארץ אשר אתם ישבים בה כי הדם הוא יחניף את הארץ ולארץ לא יכפר לדם אשר שפך בה כי אם בדם שפכו ולא תטמאו את הארץ אשר אתם ישבים בה אשר אני שכן בתוכה כי אני יהוה שכן בתוך בני ישראל ויקרבו ראשי האבות למשפחות בני גלעד בן מכיר בן מנשה ממשפחות בני יוסף וידברו לפני משה ולפני הנשיאים ראשי האבות לבני ישראל ויאמרו את אדני צוה יהוה לתת את הארץ בנחלה בגורל לבני ישראל ואדני צוה ביהוה לתת את נחלת צלפחד אחינו לבנתיו והיו לאחד מבני שבטי בני ישראל לנשים ונגרעה נחלתן מנחלת אבתינו ונוספה על נחלת המטה אשר תהיינה להם ומגורל נחלתנו יגרע ואם יהיה היובל לבני ישראל ונוספה נחלתן על נחלת המטה אשר תהיינה להם ומנחלת מטה אבתינו יגרע נחלתן ויצו משה את בני ישראל על פי יהוה לאמר כן מטה בני יוסף דברים זה הדבר אשר צוה יהוה לבנות צלפחד לאמר לטוב בעיניהם תהינה לנשים אך למשפחת מטה אביהן תהינה לנשים ולא תסוב נחלה לבני ישראל ממטה אל מטה כי איש בנחלת מטה אבתיו ידבקו בני ישראל וכל בת ירשת נחלה ממטות בני ישראל לאחד ממשפחת מטה אביה תהיה לאשה למען יירשו בני ישראל איש את נחלת אבתיו ולא תסב נחלה ממטה אל מטה אחר כי איש בנחלתו ידבקו מטות בני ישראל כאשר צוה יהוה את משה כן עשו בנות צלפחד ותהיינה מחלה ונעה חגלה מלכה ותרצה בנות צלפחד לבני דדיהן לנשים ממשפחות בני מנשה בן יוסף היו לנשים ותהי נחלתן על מטה משפחת אביהן אלה המצות והמשפטים אשר צוה יהוה ביד משה אל בני ישראל בערבת מואב על ירדן יריחו אלה הדברים אשר דבר משה אל כל ישראל בעבר הירדן במדבר בערבה מול סוף בין פראן ובין תפל ולבן וחצרות ודי זהב אחד עשר יום מחורב דרך הר שעיר עד קדש ברנע ויהי בארבעים שנה בעשתי עשר חדש באחד לחדש דבר משה אל בני ישראל ככל אשר צוה יהוה אתו אליהם אחרי הכותו את סיחון מלך האמרי אשר ישב בחשבון ואת עוג מלך הבשן אשר ישב בעשתרות באדרעי בעבר הירדן בארץ מואב הואל משה באר את התורה הזאת לאמר יהוה אלהינו דבר אלינו בחורב לאמר רב לכם שבת בהר הזה פנו וסעו לכם ובאו הר האמרי ואל כל שכינו בערבה בהר ובשפלה בנגב ובחוף הים ארץ הכנעני והלבנון עד הנהר הגדול נהר פרת ראו נתתי לפניכם את הארץ באו ורשו את הארץ אשר נשבעתי לאבתיכם לאברהם ליצחק וליעקב לתת לזרעם אחריהם ואמר אליכם בעת ההיא לאמר לא אוכל לבדי שאת אתכם יהוה אלהיכם הרבה אתכם והנכם היום ככוכבי השמים לרב יהוה אלהי אבתיכם יסף עליכם ככם אלף פעמים ויברך אתכם כאשר דבר לכם איכה אשא לבדי טרחכם משאכם וריבכם הבו לכם אנשים חכמים ונבונים וידעים לשבטיכם ואשימם בראשיכם ותענו אתי ותאמרו טוב הדבר אשר דברת לעשות ואקח את ראשי שבטיכם אנשים חכמים וידעים ואתן אתם ראשים עליכם שרי אלפים ושרי מאות שרי חמשים ושרי עשרות ושטרים לשבטיכם ואצוה את שפטיכם בעת ההיא לאמר שמעו בין אחיכם ושפטתם צדק בין איש ובין אחיו ובין גרו לא תכירו פנים במשפט כקטן כגדול תשמעון לא תגורו מפני איש כי המשפט לאלהים הוא והדבר אשר יקשה מכם תקריבון אלי ושמעתיו ואצוה אתכם בעת ההיא את כל הדברים אשר תעשון ונסעה מחורב ונלכה את כל המדבר הגדול והנורא ההוא אשר ראיתם דרך הר האמרי כאשר צוה יהוה אלהינו אתנו ונבוא עד קדש ברנע ואמר אליכם באתם עד הר האמרי אשר יהוה אלהינו נתן לנו ראה נתן יהוה אלהיך לפניך את הארץ עלה רש כאשר דבר יהוה אלהי אבתיך לך אל תירא ואל תחת ותקרבון אלי כלכם ותאמרו נשלחה אנשים לפנינו ויחפדו לנו את הארץ וישיבו אתנו דבר את הדרך אשר נעלה בה ואת הערים אשר נבוא עליהן וייטב בעיני הדבר ואקח מכם שנים עשר אנשים איש אחד לשבט ויפנו ויעלו ההרה ויבאו עד נחל אשכול וירגלו אתה ויקחו בידם מפרי הארץ ויורידו אלינו וישיבו אתנו דבר ויאמרו טובה הארץ אשר יהוה אלהינו נתן לנו ולא אביתם לעלות ותמרו את פי יהוה אלהיכם ותרגנו באהליכם ותאמרו בשנאת יהוה אתנו הוציאנו מארץ מצרים לתת אתנו ביד האמרי להשמידנו אנה אנחנו עלים ואחינו המיסו את לבבנו לאמר עם גדול ורב ממנו ערים גדלות ובצרות בשמים וגם בני ענקים ראינו שם ואמר אליכם לא תערצון ולא תיראון מהם יהוה אלהיכם ההלך לפניכם הוא ילחם לכם ככל אשר עשה אתכם במצרים לעיניכם ובמדבר אשר ראית אשר נשאך יהוה אלהיך כאשר ישא איש את בנו בכל הדרך אשר הלכתם עד באכם עד המקום הזה ובדבר הזה אינכם מאמנים ביהוה אלהיכם ההלך לפניכם בדרך לתור לכם מקום להחנותכם באש לילה להראותכם בדרך אשר תלכו בה ובענן יומם וישמע יהוה את קול דבריכם ויקצף וישבע לאמר אם יראה איש באנשים האלה הדור הרע הזה את הארץ הטובה אשר נשבעתי לאבתיכם זולתי כלב בן יפנה הוא יראנה ולו אתן את הארץ אשר דרך בה ולבניו יען כי מלא אחרי יהוה גם בי התאנף יהוה בגללכם לאמר גם אתה לא תבוא שמה יהושע בן נון העמד לפניך הוא יבוא שמה אתו אחזיק כי הוא ינחלנה את ישראל וטפכם אשר אמרתם לבוז יהיה ובניכם הם יבאו שם ולהם אתננה והם יירשוה ואתם פנו וסעו לכם המדברה דרך ים סוף ותענו ותאמרו אלי חטאנו ליהוה אלהינו אנחנו נעלה ונלחמנו ככל אשר צונו יהוה אלהינו ותחגרו איש את כלי מלחמתו ותהיינו לעלות ההרה ויאמר יהוה אלי אמר להם לא תעלו ולא תלחמו כי אינני בקרבכם ולא תנגפו לפני איביכם ואדברה אליכם ולא שמעתם ותמרו את פי יהוה אלהיכם ותזידו ותעלו ההרה ויצא העמלקי והכנעני הישב בהר ההוא לקראתכם וירדפו אתכם כאשר תעשינה הדברים ויכתו אתכם בשעיר עד חרמה ותשבו ותבכו לפני יהוה ולא שמע יהוה בקולכם ולא האזין אליכם ותשבו בקדש ימים רבים כימים אשר ישבתם ונפנה ונסעה המדברה דרך ים סוף כאשר דבר יהוה אלי ונסב את הר שעיר ימים רבים ויאמר יהוה אלי לאמר רב לכם סוב את ההר הזה פנו לכם צפונה ואת העם צוי לאמר אתם עברים בגבול אחיכם בני עשו הישבים בשעיר וייראו מכם ונשמרתם מאד אל תתגרו בם כי לא אתן לכם מארצם ירשה עד מדרך כף רגל כי ירשה לעשו נתתי את הר שעיר אכל תשברו מאתם בכסף ואכלתם וגם מים תכירו מאתם בכסף ושתיתם כי יהוה אלהיך ברכך בכל מעשה ידיך ידע לכתך את המדבר הגדול הזה זה ארבעים שנה יהוה אלהיך עמך לא חסרת דבר ואשלחה מלאכים אל מלך אדום לאמר אעברה בארצך לא אטה בשדה ובכרם ולא נשתה מי בור דרך המלך נלך לא נסור ימין ושמאל עד אשר נעבר גבולך ויאמר לא תעבר בי פן בחרב אצא לקראתך ונעברה מאת אחינו בני עשו הישבים בשעיר מדרך הערבה מאילת ומעציונ גבר ונפנה ונעברה דרך מדבר מואב ויאמר יהוה אלי אל תצור את מואב ואל תתגר בו כי לא אתן לך מארצו ירשה כי לבני לוט נתתי את ער ירשה האימים לפנים ישבו בה עם גדול ורב ורם כענקים והמואבים יקראו להם אימים ובשעיר ישבו החרי לפנים ובני עשו יירשום וישמדם יהוה מפניהם ויירשום וישבו תחתיהם כאשר עשה ישראל לארץ ירשתו אשר נתן יהוה להם ועתה קומו סעו ועברו לכם את נחל זרד ונעברה את נחל זרד והימים אשר הלכנו מקדש ברנע עד אשר עברנו את נחל זרד שלשים ושמנה שנה עד תם כל הדור אנשי המלחמה מקרב המחנה כאשר נשבע יהוה להם וגם יד יהוה היתה בם להמם מקרב המחנה עד תמם ויהי כאשר תמו כל אנשי המלחמה למות מקרב העם ויאמר יהוה אלי לאמר אתה עבר היום את גבול מואב את ער וקרבת מול בני עמון אל תצורם ואל תתגר בם כי לא אתן מארץ בני עמון לך ירשה כי לבני לוט נתתיה ירשה ארץ רפאים תחשב אף היא רפאים ישבו בה לפנים והעמונים יקראו להם זמזמים עם גדול ורב ורם כענקים וישמדם יהוה מפניהם ויירשום וישבו תחתיהם כאשר עשה לבני עשו הישבים בשעיר אשר השמיד את החרי מפניהם ויירשום וישבו תחתיהם עד היום הזה והעוים הישבים בחצרים עד עזה כפתרים היוצאים מכפתר השמידם וישבו תחתם קומו סעו ועברו את נחל ארנן ראה נתתי בידך את סיחון מלך חשבון האמרי ואת ארצו החל רש והתגר בו מלחמה היום הזה החל תת פחדך ויראתך על פני העמים תחת כל השמים אשר ישמעו את שמעך ורגזו וחלו מפניך ואשלחה מלאכים ממדבר קדמות אל סיחון מלך חשבון דברי שלום לאמר אעברה בארצך בדרך בדרך אלך לא אסור ימין ושמאל אכל בכסף תשבירני ואכלתי ומים בכסף תתן לי ושתיתי רק אעברה ברגלי כאשר עשו לי בני עשו הישבים בשעיר והמואבים הישבים בער עד אשר אעברה את הירדן אל הארץ אשר יהוה אלהינו נתן לנו ולא אבה סיחון מלך חשבון העבירנו בו כי הקשה יהוה אלהיך את רוחו ואמץ את לבבו למען תתו בידך כיום הזה ויאמר יהוה אלי ראה החלתי תת לפניך את סיחון מלך חשבון האמרי ואת ארצו החל רש לרשת את ארצו ויצא סיחון לקראתנו הוא וכל עמו למלחמה יחצה ויתנהו יהוה אלהינו לפנינו ונכה אתו ואת בניו ואת כל עמו ונלכדה את כל עריו בעת ההיא ונחרימה את כל עריו מתם הנשים והטף לא השאירנו שריד רק הבהמה בזזנו לנו ושלל הערים אשר לכדנו מערער אשר על שפת נחל ארנן והעיר אשר בנחל ועד הגלעד לא היתה קריה אשר שגבה ממנו את הכל נתן יהוה אלהינו בידנו רק אל ארץ בני עמון לא קרבת כל יד נחל היבק וערי ההר וכל אשר צונו יהוה אלהינו ונפנה ונעלה דרך הבשן ויצא עוג מלך הבשן לקראתנו הוא וכל עמו למלחמה אדרעי ויאמר יהוה אלי אל תירא אתו כי בידך נתתי אתו ואת כל עמו ואת ארצו ועשית לו כאשר עשית לסיחון מלך האמרי אשר ישב בחשבון ויתן יהוה אלהינו בידנו גם את עוג מלך הבשן ואת כל עמו ונכנו עד בלתי השאיר לו שריד ונלכדה את כל עריו בעת ההיא לא היתה קריה אשר לא לקחנו מאתם ששים עיר כל חבל הארגב ממלכות עוג בבשן כל אלה ערים בצרות חומה גבחה דלתים ובריח לבד מערי הפרזי הרבה מאד ונחרימה אתם כאשר עשינו לסיחון מלך חשבון החרים כל עיר מתם הנשים והטף וכל הבהמה ושלל הערים בזזנו לנו ונקח בעת ההיא את הארץ מיד שני מלכי האמרי אשר בעבר הירדן מנחל ארנן ועד הר חרמון צידנים יקראו לחרמון שרין והאמרי יקראו לו שניר כל ערי המישור וכל הגלעד וכל הבשן עד סלכה ואדרעי ערי ממלכת עוג בבשן כי רק עוג מלך הבשן נשאר מיתר הרפאים הנה ערשו ערש ברזל הלוא היא ברבת בני עמון תשע אמות ארכה וארבע אמות רחבה באמת איש ואת הארץ הזאת ירשנו בעת ההיא מערער אשר על שפת נחל ארנן וחצי הר הגלעד ועריו נתתי לראובני ולגדי ויתר הגלעד וכל הבשן ממלכת עוג נתתי לחצי שבט המנשה כל חבל הארגב לכל הבשן ההוא יקרא ארץ רפאים ויאיר בן מנשה לקח את כל חבל הארגב עד גבול הגישורי והמכעתי ויקרא אתם על שמו את הבשן חות יאיר עד היום הזה ולמכיר נתתי את הגלעד ולראובני ולגדי נתתי מן הגלעד ועד נחל ארנן תוך הנחל וגבול עד יבק הנחל גבול בני עמון והערבה והירדנה וגבול מכנרת ועד ים הערבה ים המלח תחת אשדות הפסגה מזרחה ואצוה אתכם בעת ההיא לאמר יהוה אלהיכם נתן לכם את הארץ הזאת לרשתה חלוצים תעברו לפני אחיכם בני ישראל כל בני חיל רק טפכם ונשיכם ומקניכם ידעתי כי מקנה רב לכם ישבו בעריכם אשר נתתי לכם עד אשר יניח יהוה לאחיכם ככם ויירשו גם הם את הארץ אשר יהוה אלהיכם נתן להם בעבר הירדן ושבתם איש לירשתו אשר נתתי לכם ואת יהושע צויתי בעת ההיא לאמר עיניך הראות את אשר עשה יהוה לשני המלכים האלה כן יעשה יהוה לכל הממלכות אשר אתה עבר שמה לא תיראם כי יהוה אלהיכם הוא הנלחם לכם ואתחננה אל יהוה בעת ההיא לאמר אדני יהוה אתה החלת להראות את עבדך את גדלך ואת ידך החזקה אשר מי אל בשמים ובארץ אשר יעשה כמעשיך וכגבורתיך אעבר נא ואראה את הארץ הטובה אשר בעבר הירדן ההר הטוב הזה והלבנון ויתעבר יהוה בי למענכם ולא שמע אלי ויאמר יהוה אלי רב לך אל תוסף דבר אלי עוד בדבר הזה עלה אל ראש הפסגה ושא עיניך ימה וצפונה ותימנה ומזרחה וראה בעיניך כי לא תעבר את הירדן הזה וצוי את יהושע וחזקהו ואמצהו כי הוא יעבר לפני העם הזה והוא ינחל אתם את הארץ אשר תראה ונשב בגיא מול בית פעור ועתה ישראל שמע אל החקים ואל המשפטים אשר אנכי מלמד אתכם לעשות למען תחיון ובאתם וירשתם את הארץ אשר יהוה אלהי אבתיכם נתן לכם לא תוסיפו על הדבר אשר אנכי מצוה אתכם היום ולא תגרעו ממנו לשמר את מצות יהוה אלהיכם אשר אנכי מצוה אתכם עיניכם הראות את אשר עשה יהוה בבעל פעור כי כל האיש אשר הלך אחרי בעל פעור השמידו יהוה אלהיך מקרבך ואתם הדביקים ביהוה אלהיכם חיים כלכם היום ראו למדתי אתכם חקים ומשפטים כאשר צוני יהוה אלהי לעשות כן בקרב הארץ אשר אתם באים שמה לרשתה ושמרתם ועשיתם כי היא חכמתכם ובינתכם לעיני העמים אשר ישמעו את כל החקים האלה ואמרו רק עם חכום ונבון הגוי הגדול הזה כי מי גוי גדול אשר לו אלהים קרובים אליו כיהוה אלהינו בכל קראנו אליו ומי גוי גדול אשר לו חקים ומשפטים צדקים ככל התורה הזאת אשר אנכי נתן לפניכם היום רק השמר לך ושמור נפשך מאד פן תשכח את הדברים אשר ראו עיניך ופן יסורו מלבבך כל ימי חייך והודעתם לבניך ולבני בניך יום אשר עמדת לפני יהוה אלהיך בחורב באמר יהוה אלי הקהל לי את העם ואשמיעם את דברי אשר ילמדון ליראה אתי כל הימים אשר הם חיים על האדמה ואת בניהם ילמדון ותקרבון ותעמדון תחת ההר וההר בער באש עד לבב השמים חשך ענן וערפל וידבר יהוה אליכם מתוך האש קול דברים אתם שמעים ותמונה אינכם ראים זולתי קול ויגד לכם את בריתו אשר צוה אתכם לעשות עשרת הדברים ויכתבם על שני לוחת אבנים ואתי צוה יהוה בעת ההיא ללמד אתכם חקים ומשפטים לעשותכם אתם בארץ אשר אתם עברים שמה לרשתה ונשמרתם מאד לנפשתיכם כי לא ראיתם כל תמונה ביום דבר יהוה אליכם בחורב מתוך האש פן תשחתון ועשיתם לכם פסל תמונת כל סמל תבנית זכר או נקבה תבנית כל בהמה אשר בארץ תבנית כל צפור כנף אשר תעף בשמים תבנית כל רמש באדמה תבנית כל דגי אשר במים מתחת לארץ ופן תשא עיניך השמים וראית את השמש ואת הירח ואת הכוכבים כל צבא השמים ונדחת והשתחוית להם ועבדתם אשר חלק יהוה אלהיך אתם לכל העמים תחת כל השמים ואתכם לקח יהוה ויוצא אתכם מכור הברזל ממצרים להיות לו לעם נחלה כיום הזה ויהוה התאנף בי על דבריכם לבלתי עברי את הירדן ולבלתי בא אל הארץ הטובה אשר יהוה אלהיך נתן לך נחלה כי אנכי מת בארץ הזאת אינני עבר את הירדן ואתם עברים וירשתם את הארץ הטובה הזאת השמרו לכם פן תשכחו את ברית יהוה אלהיכם אשר כרת עמכם ועשיתם לכם פסל תמונת כל אשר צוך יהוה אלהיך כי יהוה אלהיך אש אכלה הוא אל קנא כי תולידו בנים ובני בנים ונושנתם בארץ והשחתם ועשיתם פסל תמונת כל ועשיתם הרע בעיני יהוה אלהיכם להכעיסו העדתי בכם היום את השמים ואת הארץ כי אבד תאבדון מהר מעל הארץ אשר אתם עברים את הירדן שמה לרשתה לא תאריכון ימים עליה כי השמד תשמדון והפיץ יהוה אתכם בעמים ונשארתם מתי מספר בגוים אשר ינהג יהוה אתכם שמה ועבדתם שם אלהים מעשה ידי אדם עץ ואבן אשר לא יראון ולא ישמעון ולא יאכלון ולא יריחון ובקשת משם את יהוה אלהיך ומצאתו כי תדרשנו בכל לבבך ובכל נפשך בצר לך ומצאוך כל הדברים האלה באחרית הימים ושבת עד יהוה אלהיך ושמעת בקולו כי אל רחום יהוה אלהיך לא ירפך ולא ישחיתך ולא ישכח את ברית אבתיך אשר נשבע להם כי שאל נא לימים הראישונים אשר היו לפניך למן היום אשר ברא אלהים אדם על הארץ ולמקצה השמים ועד קצה השמים הן היה כדבר הגדול הזה או הנשמע כמהו השמע עם קול אלהים חיים מדבר מתוך האש כאשר שמעת אתה ויחי או הנסה אלהים לבוא לקחת לו גוי מקרב גוי במסות באתות ובמופתים ובמלחמה וביד חזקה ובזרוע נטויה ובמראים גדלים ככל אשר עשה לכם יהוה אלהיכם במצרים לעיניכם אתה הראת לדעת כי יהוה הוא האלהים אין עוד מלבדו מן השמים השמיעך את קולו ליסרך ועל הארץ הראך את אשו הגדלה ודבריו שמעת מתוך האש ותחת כי אהב את אבתיך ויבחר בזרעם אחריהם ויוציאך בפניו ובכחו הגדול ממצרים להוריש גוים גדלים ועצמים ממך מפניך להביאך לתת לך את ארצם נחלה כיום הזה וידעת היום והשבות אל לבבך כי יהוה הוא האלהים בשמים ממעל ועל הארץ מתחת אין עוד ושמרת את חקיו ואת מצותיו אשר אנכי מצוך היום אשר ייטב לך ולבניך אחריך ולמען תאריך ימים על האדמה אשר יהוה אלהיך נתן לך כל הימים אז יבדיל משה שלש ערים בעבר הירדן מזרח השמש לנוס שמה הרצח אשר ירצח את רעהו בבלי דעת והוא לא שנא לו מתמול שלשום ונס אל אחת מן הערים האלה וחי את בוצר במדבר בארץ המישור לראובני ואת רמות בגלעד לגדי ואת גולן בבשן למנשה וזאת התורה אשר שם משה לפני בני ישראל אלה העדות החקים והמשפטים אשר דבר משה אל בני ישראל בצאתם ממצרים בעבר הירדן בגיא מול בית פעור בארץ סיחון מלך האמרי אשר ישב בחשבון אשר הכה משה ובני ישראל בצאתם ממצרים ויירשו את ארצו ואת ארץ עוג מלך הבשן שני מלכי האמרי אשר בעבר הירדן מזרח השמש מערער אשר על שפת נחל ארנן ועד הר שיאון הוא חרמון וכל הערבה עבר הירדן מזרחה ועד ים הערבה ים המלח תחת אשדות הפסגה ויקרא משה אל כל ישראל ויאמר אליהם שמע ישראל את החקים ואת המשפטים אשר אנכי דבר באזניכם היום ולמדתם אתם ושמרתם לעשותם יהוה אלהינו כרת עמנו ברית בחורב לא את אבתינו כרת יהוה את הברית הזאת כי אתנו אנחנו אלה פה היום כלנו חיים פנים בפנים דבר יהוה עמכם בהר מתוך האש ואנכי עמד בין יהוה ובינכם בעת ההיא להגיד לכם את דברי יהוה כי יראתם מפני האש ולא עליתם בהר לאמר אנכי יהוה אלהיך אשר הוצאתיך מארץ מצרים מבית עבדים לא יהיה לך אלהים אחרים על פני לא תעשה לך פסל וכל תמונה אשר בשמים ממעל ואשר בארץ מתחת ואשר במים מתחת לארץ לא תשתחוה להם ולא תעבדם כי אנכי יהוה אלהיך אל קנא פקד עון אבות על בנים על שלישים ועל רביעים לשנאי ועשה חסד לאלפים לאהבי ולשמרי מצותי לא תשא את שם יהוה אלהיך לשוא כי לא ינקה יהוה את אשר ישא את שמו לשוא שמור את יום השבת לקדשהו כאשר צוך יהוה אלהיך ששת ימים תעבד ועשית כל מלאכתך ויום השביעי שבת ליהוה אלהיך לא תעשה בו כל מלאכה אתה ובנך ובתך עבדך ואמתך שורך וחמורך וכל בהמתך וגרך אשר בשעריך למען ינוח עבדך ואמתך כמוך וזכרת כי עבד היית בארץ מצרים ויוציאך יהוה אלהיך משם ביד חזקה ובזרוע נטויה על כן צוך יהוה אלהיך לעשות את יום השבת כבד את אביך ואת אמך כאשר צוך יהוה אלהיך למען יארכון ימיך ולמען ייטב לך על האדמה אשר יהוה אלהיך נתן לך לא תרצח לא תנאף לא תגנב לא תענה ברעך עד שוא לא תחמד בית רעך ולא תחמד אשת רעך שדהו עבדו ואמתו שורו וחמרו וכל אשר לרעך והיה כי יביאך יהוה אלהיך אל ארץ הכנעני אשר אתה בא שמה לרשתה והקמת לך אבנים גדלות ושדת אתם בשיד וכתבת על האבנים את כל דברי התורה הזאת והיה בעברכם את הירדן תקימו את האבנים האלה אשר אנכי מצוה אתכם היום בהרגריזים ובנית שם מזבח ליהוה אלהיך מזבח אבנים לא תניף עליהם ברזל אבנים שלמות תבנה את מזבח יהוה אלהיך והעלית עליו עלות ליהוה אלהיך וזבחת שלמים ואכלת שם ושמחת לפני יהוה אלהיך ההר ההוא בעבר הירדן אחרי דרך מבוא השמש בארץ הכנעני הישב בערבה מול הגלגל אצל אלון מורא מול שכם את הדברים האלה דבר יהוה אל כל קהלכם בהר מתוך האש חשך ענן וערפל קול גדול ולא יסף ויכתבם על שני לוחת אבנים ויתנם אלי ויהי כשמעכם את הקול מתוך החשך וההר בער באש ותקרבון אלי כל ראשי שבטיכם וזקניכם ותאמרו הן הראנו יהוה אלהינו את כבודו את גדלו ואת קולו שמענו מתוך האש היום הזה ראינו כי ידבר אלהים את האדם וחי ועתה למה נמות כי תאכלנו האש הגדלה הזאת אם יספים אנחנו לשמע את קול יהוה אלהינו עוד ומתנו כי מי כל בשר אשר שמע קול אלהים חיים מדבר מתוך האש כמונו ויחי קרב אתה ושמע את כל אשר יאמר יהוה אלהינו ואתה תדבר אלינו את כל אשר ידבר יהוה אלהינו אליך ושמענו ועשינו וישמע יהוה את קול דבריכם בדברכם אלי ויאמר יהוה אלי שמעתי את קול דברי העם הזה אשר דברו אליך הטיבו כל אשר דברו מי יתן והיה לבבם זה להם ליראה אתי ולשמר את מצותי כל הימים למען ייטב להם ולבניהם לעולם לך אמר להם שובו לכם לאהליכם ואתה פה עמד עמדי ואדברה אליך את כל המצוה החקים והמשפטים אשר תלמדם ועשו בארץ אשר אנכי נתן להם לרשתה ושמרתם לעשות כאשר צוה יהוה אלהיכם אתכם לא תסורו ימין ושמאל בכל הדרך אשר צוה יהוה אלהיכם אתכם תלכון למען תחיון וטוב לכם והארכתם ימים בארץ אשר תירשון וזאת המצוה החקים והמשפטים אשר צוה יהוה אלהיכם ללמד אתכם לעשות בארץ אשר אתם עברים שמה לרשתה למען תירא את יהוה אלהיך לשמר את כל חקיו ומצותיו אשר אנכי מצוך היום אתה ובנך ובן בנך כל ימי חייך ולמען יאריכון ימיך ושמעת ישראל ושמרת לעשות אשר ייטב לך ואשר תרבה מאד כאשר דבר יהוה אלהי אבתיך לך ארץ זבת חלב ודבש שמע ישראל יהוה אלהינו יהוה אחד ואהבת את יהוה אלהיך בכל לבבך ובכל נפשך ובכל מאדך והיו הדברים האלה אשר אנכי מצוך היום על לבבך ושננתם לבניך ודברת בם בשבתך בבית בלכתך בדרך בשכבך ובקומך וקשרתם לאות על ידיך והיו לטטפות בין עיניך וכתבתם על מזזות בתיך ובשעריך והיה כי יביאך יהוה אלהיך אל הארץ אשר נשבע לאבתיך לאברהם ליצחק וליעקב לתת לך ערים גדלות וטובות אשר לא בנית בתים מלאים כל טוב אשר לא מלאת בורות חצובים אשר לא חצבת כרמים וזיתים אשר לא נטעת ואכלת ושבעת השמר לך פן תשכח את יהוה אלהיך אשר הוציאך מארץ מצרים מבית עבדים את יהוה אלהיך תירא ואתו תעבד ובשמו תשבע לא תלכו אחרי אלהים אחרים מאלהי העמים אשר סביבתיכם כי אל קנא יהוה אלהיך בקרבך פן יחר אף יהוה אלהיך בך והשמידך מעל פני האדמה לא תנסו את יהוה אלהיכם כאשר נסיתם במסה שמר תשמרון את מצות יהוה אלהיכם ועדתיו וחקיו אשר צוך ועשית הישר והטוב בעיני יהוה אלהיך למען ייטב לך ובאת וירשת את הארץ הטובה אשר נשבע יהוה לאבתיך להדיף את כל איביך מפניך כאשר דבר יהוה והיה כי ישאלך בנך מחר לאמר מה העדות החקים והמשפטים אשר צוה יהוה אלהינו אתכם ואמרת לבנך עבדים היינו לפרעה במצרים ויוציאנו יהוה ממצרים ביד חזקה ויתן יהוה אתות ומופתים גדלים ורעים במצרים בפרעה ובכל ביתו לעינינו ואתנו הוציא משם למען הביא אתנו לתת לנו את הארץ אשר נשבע יהוה לאבתינו ויצונו יהוה לעשות את כל החקים האלה ליראה את יהוה אלהינו לטוב לנו כל הימים ולהחיותנו כיום הזה וצדקה תהיה לנו כי נשמר לעשות את כל המצוה הזאת לפני יהוה אלהינו כאשר צונו כי יביאך יהוה אלהיך אל הארץ אשר אתה בא שמה לרשתה ונשל גוים רבים מפניך החתי והגרגשי והאמרי והכנעני והפרזי והחוי והיבוסי שבעה גוים רבים ועצמים ממך ונתנם יהוה אלהיך לפניך והכיתם החרים תחרים אתם לא תכרת להם ברית ולא תחנם ולא תתחתן בם בתך לא תתן לבנו ובתו לא תקח לבנך כי יסיר את בנך מאחרי ועבד אלהים אחרים וחרה אף יהוה בכם והשמידך מהר כי אם כה תעשה להם מזבחתיהם תתצון ומצבתיהם תשברון ואשריהם תגדעון ופסיליהם תשרפון באש כי עם קדש אתה ליהוה אלהיך ובך בחר יהוה אלהיך להיות לו לעם סגלה מכל העמים אשר על פני האדמה לא מרבכם מכל העמים חשק יהוה בכם ויבחר בכם כי אתם המעט מכל העמים כי מאהבת יהוה אתכם ומשמרו את השבועה אשר נשבע לאבתיכם הוציא יהוה אתכם ביד חזקה ויפדך מבית עבדים מיד פרעה מלך מצרים וידעת כי יהוה אלהיך הוא האלהים האל הנאמן שמר הברית והחסד לאהביו ולשמרי מצותיו לאלף דור ומשלם לשנאיו על פניו להאבידו לא יאחר לשנאיו על פניו ישלם לו ושמרת את המצוה את החקים ואת המשפטים אשר אנכי מצוך היום לעשותם והיה עקב תשמעון את המשפטים האלה ושמרתם ועשיתם אתם ושמר יהוה אלהיך לך את הברית ואת החסד אשר נשבע לאבתיך ואהבך וברכך והרבך וברך פרי בטנך ופרי אדמתך דגנך תירשך ויצהרך שגר אלפיך ועשתרות צאנך על האדמה אשר נשבע יהוה לאבתיך לתת לך ברוך תהיה מכל העמים לא יהיה בך עקר ועקרה ובבהמתך והסיר יהוה ממך כל חלי וכל מדוי מצרים הרעים אשר ידעת לא ישימם בך ונתנם בכל שנאיך ואכלת את כל העמים אשר יהוה אלהיך נתן לך לא תחוס עינך עליהם ולא תעבד את אלהיהם כי מוקש הוא לך כי תאמר בלבבך רבים הגוים האלה ממני איך אוכל להורישם לא תירא מהם זכר תזכר את אשר עשה יהוה אלהיך לפרעה ולכל מצרים המסות הגדלות אשר ראו עיניך האתות והמופתים והיד החזקה והזרוע הנטויה אשר הוציאך יהוה אלהיך כן יעשה יהוה אלהיך לכל העמים אשר אתה ירא מפניהם וגם את הצרעה ישלח יהוה אלהיך בם עד אבד הנשארים והנסתרים מפניך לא תערץ מפניהם כי יהוה אלהיך בקרבך אל גדול ונורא ונשל יהוה אלהיך את הגוים האלה מלפניך מעט מעט לא תוכל כלותם מהר פן תרבה עליך חית השדה ונתנם יהוה אלהיך לפניך והמם מהמה גדלה עד השמידם ונתן מלכיהם בידך ואבדת את שמם מתחת השמים לא יתיצב איש לפניך עד השמידך אתם פסילי אלהיהם תשרפון באש לא תחמד כסף וזהב עליהם ולקחת לך פן תוקש בו כי תועבת יהוה אלהיך הוא ולא תביא תועבה אל ביתך והיית חרם כמהו שקץ תשקצנו ותעב תתעבנו כי חרם הוא כל המצוה אשר אנכי מצוך היום תשמרון לעשות למען תחיון ורביתם ובאתם וירשתם את הארץ אשר נשבע יהוה לאבתיכם וזכרת את כל הדרך אשר הוליכך יהוה אלהיך זה ארבעים שנה במדבר למען ענותך לנסותך לדעת אשר בלבבך התשמר מצותיו אם לא ויענך וירעבך ויאכילך את המן אשר לא ידעת ולא ידעו אבתיך למען הודיעך כי לא על הלחם לבדו יחיה האדם כי על כל מוצא פי יהוה יחיה האדם שמלתך לא בלתה מעליך ורגליך לא בצקה זה ארבעים שנה וידעת עם לבבך כי כאשר ייסר איש את בנו יהוה אלהיך מיסרך ושמרת את מצות יהוה אלהיך ללכת בדרכיו וליראה אתו כי יהוה אלהיך מביאך אל ארץ טובה ורחבה ארץ נחלי מים עינות תהומות יצאים בבקעה ובהר ארץ חטה ושערה גפן תאנה ורמון ארץ זית שמן ודבש ארץ אשר לא במסכנת תאכל בה לחם לא תחסר כל בה ארץ אשר אבניה ברזל ומהרריה תחצב נחשת ואכלת ושבעת וברכת את יהוה אלהיך על הארץ הטובה אשר נתן לך השמר לך פן תשכח את יהוה אלהיך לבלתי שמר מצותיו ומשפטיו וחקתיו אשר אנכי מצוך היום פן תאכל ושבעת ובתים טובים תבנה וישבת ובקרך וצאנך ירבון וכסף וזהב ירבה לך וכל אשר לך ירבה ורם לבבך ושכחת את יהוה אלהיך המוציאך מארץ מצרים מבית עבדים המוליכך במדבר הגדול והנורא נחש שרוף עקרב וצמאון אשר אין מים המוצא לך מים מצור החלמיש המאכילך מן במדבר אשר לא ידעו אבתיך למען ענותך ולמען נסותך להטיבך באחריתך ואמרת בלבבך כחי ועצם ידי עשה לי את החיל הזה וזכרת את יהוה אלהיך כי הוא הנתן לך כח לעשות חיל ולמען הקים את בריתו אשר נשבע לאבתיך לאברהם ליצחק וליעקב כיום הזה והיה אם שכח תשכח את יהוה אלהיך והלכת אחרי אלהים אחרים ועבדתם והשתחוית להם העדתי בכם היום כי אבד תאבדון כגוים אשר יהוה מאבד מפניכם כן תאבדון עקב לא תשמעון בקול יהוה אלהיכם שמע ישראל אתה עבר היום את הירדן לבוא לרשת גוים גדלים ועצמים ממך ערים גדלות ובצרות בשמים עם גדול ורם בני ענקים אשר אתה ידעת ואתה שמעת מי יתיצב לפני בני ענק וידעת היום כי יהוה אלהיך הוא העבר לפניך אש אכלה הוא ישמידם והוא יכנעם לפניך והורשתם ואבדתם מהר כאשר דבר יהוה לך אל תאמר בלבבך בהדיף יהוה אלהיך אתם מפניך לאמר בצדקתי הביאני יהוה לרשת את הארץ הזאת וברשעת הגוים האלה יהוה מורישם מפניך לא בצדקתך ובישר לבבך אתה בא לרשת את ארצם כי ברשעת הגוים האלה יהוה מורישם מפניך ולמען הקים את הדבר אשר נשבע לאבתיך לאברהם ליצחק וליעקב וידעת כי לא בצדקתך יהוה אלהיך נתן לך את הארץ הטובה הזאת לרשתה כי עם קשה ערף אתה זכור ואל תשכח את אשר הקצפת את יהוה אלהיך במדבר למן היום אשר יצאתם מארץ מצרים עד באכם עד המקום הזה ממרים הייתם עם יהוה ובחורב הקצפתם את יהוה ויתאנף יהוה בכם להשמיד אתכם בעלותי ההרה לקחת לוחות האבנים לוחת הברית אשר כרת יהוה עמכם ואשב בהר ארבעים יום וארבעים לילה לחם לא אכלתי ומים לא שתיתי ויתן יהוה אלי את שני לוחת האבנים כתובים באצבע אלהים ועליהם ככל הדברים אשר דבר יהוה אליכם בהר מתוך האש ביום הקהל ויהי מקץ ארבעים יום וארבעים לילה נתן יהוה אלי את שני לוחת הברית ויאמר יהוה אלי קום רד מהר מזה כי שחת עמך אשר הוצאת ממצרים סרו מהר מן הדרך אשר צויתם עשו להם עגל מסכה ויאמר יהוה אלי לאמר ראיתי את העם הזה והנה עם קשה ערף הוא הרף ממני ואשמידם ואמחה את שמם מתחת השמים ואעשה אתך לגוי עצום ורב ממנו ואפנה וארדה מן ההר וההר בער באש ושני לוחת הברית על שתי ידי ואראה והנה חטאתם ליהוה אלהיכם עשיתם לכם עגל מסכה סרתם מהר מן הדרך אשר צוה יהוה אתכם ואתפשה בשני הלוחות ואשליכם מעל שתי ידי ואשברם לעיניכם ואתנפלה לפני יהוה כראישונה ארבעים יום וארבעים לילה לחם לא אכלתי ומים לא שתיתי על כל חטאתיכם אשר חטאתם לעשות הרע בעיני יהוה להכעיסו כי יגרתי מפני האף והחמה אשר קצף יהוה עליכם להשמיד אתכם וישמע יהוה אלי גם בפעם ההוא ובאהרן התאנף יהוה מאד להשמידו ואתפללה גם בעד אהרן בעת ההיא ואת חטאתיכם אשר עשיתם את העגל לקחתי ואשרפה אתו באש ואכתה אתו טחון הייטב עד אשר דק לעפר ואשליכה את עפרו אל הנחל היורד מן ההר ובתבערה ובמסה ובקברות התאוה מקצפים הייתם את יהוה ובשלח יהוה אתכם מקדש ברנע לאמר עלו ורשו את הארץ אשר נתתי לכם ותמרו את פי יהוה אלהיכם ולא האמנתם לו ולא שמעתם בקולו ממרים הייתם עם יהוה מיום דעתו אתכם ואתנפלה לפני יהוה את ארבעים היום ואת ארבעים הלילה אשר התנפלתי כי אמר יהוה להשמיד אתכם ואתפללה אל יהוה ואמרה אדני יהוה אל תשחית עמך ונחלתך אשר פדית בגדלך אשר הוצאת ממצרים בידך החזקה זכור לעבדיך לאברהם ליצחק וליעקב אל תפן אל קשה העם הזה ואל רשעו ואל חטאתו פן יאמרו עם הארץ אשר הוצאתנו משם מבלתי יכלת יהוה להביא אתם אל הארץ אשר דבר להם ומשנאתו אתם הוציאם להמיתם במדבר והם עמך ונחלתך אשר הוצאת ממצרים בכחך הגדול ובזרועך הנטויה בעת ההיא אמר יהוה אלי פסל לך שני לוחת אבנים כראישונים ועלה אלי ההרה ועשית לך ארון עץ ואכתבה על הלוחות את הדברים אשר היו על הלוחות הראישונים אשר שברת ושמתם בארון ואעשה ארון עצי שטים ואפסלה שני לוחת אבנים כראישונים ואעלה ההרה ושני הלוחות בידי ויכתב על הלוחות כמכתב הראישון את עשרת הדברים אשר דבר יהוה עליכם בהר מתוך האש ביום הקהל ויתנם יהוה אלי ואפנה וארדה מן ההר ואשימה את הלוחות בארון אשר עשיתי ויהיו שם כאשר צוני יהוה ובני ישראל נסעו ממסרות ויחנו בבני יעקן משם נסעו ויחנו הגדגדה משם נסעו ויחנו ביטבתה ארץ נחלי מים משם נסעו ויחנו בעברנה משם נסעו ויחנו בעציונ גבר משם נסעו ויחנו במדבר צן היא קדש משם נסעו ויחנו בהר ההר וימת שם אהרן ויקבר שם ויכהן אלעזר בנו תחתיו בעת ההיא הבדיל יהוה את שבט הלוי לשאת את ארון ברית יהוה לעמד לפני יהוה לשרתו ולברך בשמו עד היום הזה על כן לא היה ללוי חלק ונחלה עם אחיו יהוה הוא נחלתו כאשר דבר יהוה אלהיך לו ואנכי עמדתי בהר כימים הראישונים ארבעים יום וארבעים לילה וישמע יהוה אלי גם בפעם ההוא ולא אבה יהוה השחיתך ויאמר יהוה אלי קום לך למסע לפני העם הזה ויבאו ויירשו את הארץ אשר נשבעתי לאבותם לתת להם ועתה ישראל מה יהוה אלהיך שאל מעמך כי אם ליראה את יהוה אלהיך ללכת בכל דרכיו ולאהבה אתו ולעבד את יהוה אלהיך בכל לבבך ובכל נפשך ולשמר את מצות יהוה אלהיך ואת חקתיו אשר אנכי מצוך היום לטוב לך הן ליהוה אלהיך השמים ושמי השמים הארץ וכל אשר בה רק באבתיך חשק יהוה לאהבה אתם ויבחר בזרעם אחריהם בכם מכל העמים כיום הזה ומלתם את ערלת לבבכם וערפכם לא תקשו עוד כי יהוה אלהיכם הוא אלהי האלהים ואדון האדונים האל הגדול והגיבור והנורא אשר לא ישא פנים ולא יקח שחד עשה משפט יתום ואלמנה ואהב גר לתת לו לחם ושמלה ואהבתם את הגר כי גרים הייתם בארץ מצרים את יהוה אלהיך תירא ואתו תעבד ובו תדבק ובשמו תשבע הוא תהלתך והוא אלהיך אשר עשה אתך את הגדלות ואת הנוראות האלה אשר ראו עיניך בשבעים נפש ירדו אבתיך מצרימה ועתה שמך יהוה אלהיך ככוכבי השמים לרב ואהבת את יהוה אלהיך ושמרת משמרתו חקתיו ומצותיו ומשפטיו כל הימים וידעתם היום כי לא את בניכם אשר לא ידעו ואשר לא ראו את מוסר יהוה אלהיכם את גדלו ואת ידו החזקה ואת זרועו הנטויה את אתותיו ואת מעשיו אשר עשה בתוך מצרים לפרעה ולכל ארצו ואשר עשה לחיל מצרים לסוסיו ולרכבו אשר הציף את מי ים סוף על פניהם ברדפם אחריכם ויאבדם יהוה עד היום הזה ואשר עשה לכם במדבר עד באכם עד המקום הזה ואשר עשה לדתן ולאבירם בני אליאב בן ראובן אשר פצתה הארץ את פיה ותבלעם ואת כל האדם אשר לקרח ואת בתיהם ואת אהליהם ואת כל היקום אשר ברגליהם בקרב כל ישראל כי עיניכם הראות את כל מעשה יהוה הגדול אשר עשה ושמרתם את כל המצוה אשר אנכי מצוה אתכם היום למען תחזקו ובאתם וירשתם את הארץ אשר אתם באים שמה לרשתה ולמען תאריכון ימים על האדמה אשר נשבע יהוה לאבתיכם לתת לזרעם ארץ זבת חלב ודבש כי הארץ אשר אתם באים שמה לרשתה לא כארץ מצרים היא אשר יצאתם משם אשר תזרע את זרעך והשקית ברגליך כגן הירק והארץ אשר אתם עברים שמה לרשתה ארץ הרים ובקעות למטר השמים תשתה מים ארץ אשר יהוה אלהיך דרש אתה תמיד עיני יהוה אלהיך בה מראשית השנה ועד אחרית השנה והיה אם שמע תשמעו אל מצותי אשר אנכי מצוה אתכם היום לאהבה את יהוה אלהיכם לעבדו בכל לבבכם ובכל נפשכם ונתן מטר ארצך בעתו יורא ומלקוש ואספת דגנך תירשך ויצהרך ונתן עשב בשדך לבהמתך ואכלת ושבעת השמרו לכם פן יפתה לבבכם וסרתם ועבדתם אלהים אחרים והשתחויתם להם וחרה אף יהוה בכם ועצר את השמים ולא יהיה מטר והאדמה לא תתן את יבולה ואבדתם מהר מעל הארץ הטובה אשר יהוה נתן לכם ושמתם את דברי אלה על לבבכם ועל נפשכם וקשרתם אתם לאות על ידיכם והיו לטטפות בין עיניכם ולמדתם אתם את בניכם לדבר בם בשבתך בבית בלכתך בדרך בשכבך ובקומך וכתבתם על מזזות בתיך ובשעריך למען ירבון ימיכם וימי בניכם על האדמה אשר נשבע יהוה לאבתיכם לתת להם כימי השמים על הארץ כי אם שמר תשמרון את כל המצוה הזאת אשר אנכי מצוה אתכם היום לעשותה לאהבה את יהוה אלהיכם ללכת בכל דרכיו ולהדבקה בו והוריש יהוה את כל הגוים האלה מלפניך וירשתם גוים גדלים ועצמים ממך כל המקום אשר תדרך כף רגלכם בו לכם יהיה מן המדבר והלבנון ומן הנהר נהר פרת ועד הים האחרון יהיה גבולכם לא יתיצב איש לפניכם פחדכם ומראכם יתן יהוה אלהיכם על פני כל הארץ אשר תדרכו בה כאשר דבר לכם ראה אנכי נתן לפניכם היום ברכה וקללה את הברכה אשר תשמעון אל מצות יהוה אלהיכם אשר אנכי מצוה אתכם היום והקללה אם לא תשמעון אל מצות יהוה אלהיכם וסרתם מן הדרך אשר אנכי מצוה אתכם היום ללכת אחרי אלהים אחרים אשר לא ידעתם והיה כי יביאך יהוה אלהיך אל הארץ אשר אתה בא שמה לרשתה ונתתה את הברכה על הרגריזים ואת הקללה על הר עיבל הלוא הם בעבר הירדן אחרי דרך מבוא השמש בארץ הכנעני הישב בערבה מול הגלגל אצל אלון מורא מול שכם כי אתם עברים את הירדן לבוא לרשת את הארץ אשר יהוה אלהיכם נתן לכם וירשתם אתה וישבתם בה ושמרתם לעשות את כל החקים ואת כל המשפטים אשר אנכי נתן לפניכם היום אלה החקים והמשפטים אשר תשמרו לעשות בארץ אשר נתן יהוה אלהי אבתיך לך לרשתה כל הימים אשר אתם חיים על האדמה אבד תאבדון את כל המקומות אשר עבדו שם הגוים אשר אתם ירשים אתם את אלהיהם על ההרים הרמים ועל הגבעות ותחת כל עץ רענן ונתצתם את מזבחתיהם ושברתם את מצבתיהם ואשריהם תשרפון באש ופסילי אלהיהם תגדעון ואבדתם את שמם מן המקום ההוא לא תעשו כן ליהוה אלהיכם כי אם אל המקום אשר בחר יהוה אלהיכם מכל שבטיכם לשים את שמו שם לשכינו תדרשו ובאתם שם והבאתם שמה עלתיכם וזבחיכם ואת מעשרתיכם ואת תרומתיכם ונדריכם ונדבתיכם ובכורת בקרכם וצאנכם ואכלתם שם לפני יהוה אלהיכם ושמחתם בכל משלח ידיכם אתם ובתיכם אשר ברכך יהוה אלהיך לא תעשו ככל אשר אנחנו עשים פה היום איש כל הישר בעיניו כי לא באתם עד עתה אל המנוחה ואל הנחלה אשר יהוה אלהיכם נתן לכם ועברתם את הירדן וישבתם בארץ אשר יהוה אלהיכם מנחיל אתכם והניח לכם מכל איביכם מסביב וישבתם בטח והיה המקום אשר בחר יהוה אלהיכם בו לשכן את שמו שם שמה תביאו את כל אשר אנכי מצוה אתכם עלתיכם וזבחיכם ומעשרתיכם ותרומתיכם ונדבתיכם וכל מבחר נדריכם אשר תדרו ליהוה ושמחתם לפני יהוה אלהיכם אתם ובניכם ובנתיכם עבדיכם ואמתיכם והלוי אשר בשעריכם כי אין לו חלק ונחלה אתכם השמר לך פן תעלה עלתיך בכל המקום אשר תראה כי אם במקום אשר בחר יהוה באחד שבטיך שם תעלה עלתיך ושם תעשה את כל אשר אנכי מצוך רק בכל אות נפשך תזבח ואכלת בשר כברכת יהוה אלהיך אשר נתן לך בכל שעריך הטמא והטהור יאכלנו כצבי וכאיל רק הדם לא תאכל על הארץ תשפכנו כמים לא תוכל לאכל בשעריך מעשר דגנך תירשך ויצהרך ובכורת בקרך וצאנך וכל נדריך אשר תדר ונדבתיך ותרומות ידיך כי אם לפני יהוה אלהיך תאכלנו במקום אשר בחר יהוה אלהיך בו אתה ובנך ובתך עבדך ואמתך והלוי אשר בשעריך ושמחת לפני יהוה אלהיך בכל משלח ידיך השמר לך פן תעזב את הלוי כל ימיך על אדמתך כי ירחיב יהוה אלהיך את גבולך כאשר דבר לך ואמרת אכלה בשר כי תאוה נפשך לאכל בשר בכל אות נפשך תאכל בשר כי ירחק ממך המקום אשר בחר יהוה אלהיך לשכן את שמו שם וזבחת מבקרך ומצאנך אשר נתן יהוה לך כאשר צויתיך ואכלת בשעריך בכל אות נפשך אך כאשר יאכל את הצבי ואת האיל כן תאכלנו הטמא בך והטהור יאכלנו יחדו רק חזק לבלתי אכל הדם כי הדם הוא הנפש ולא תאכל הנפש עם הבשר לא תאכלנו על הארץ תשפכנו כמים לא תאכלנו למען ייטב לך ולבניך אחריך כי תעשה הישר בעיני יהוה רק קדשיך אשר יהיו לך ונדריך תשא ובאת אל המקום אשר בחר יהוה ועשית עלתיך הבשר והדם על מזבח יהוה אלהיך ודם זבחיך ישפך על מזבח יהוה אלהיך והבשר תאכל שמור ושמעת ועשית את כל הדברים האלה אשר אנכי מצוך היום למען ייטב לך ולבניך אחריך עד עולם כי תעשה הישר והטוב בעיני יהוה אלהיך כי יכרית יהוה אלהיך את הגוים אשר אתה בא שם לרשת אתם מפניך וירשת אתם וישבת בארצם השמר לך פן תנקש אחריהם אחרי השמידם מפניך ופן תדרש לאלהיהם לאמר איך יעבדו הגוים האלה את אלהיהם ואעשה כן גם אני לא תעשה כן ליהוה אלהיך כי את כל תועבת יהוה אשר שנא עשו לאלהיהם כי גם את בניהם ואת בנתיהם ישרפו באש לאלהיהם את כל הדבר אשר אנכי מצוך היום אתו תשמרו לעשות לא תוסיפו עליו ולא תגרעו ממנו כי יקום בקרבך נביא או חלם חלום ונתן אליך אות או מופת ובא האות והמופת אשר דבר אליך לאמר נלכה אחרי אלהים אחרים אשר לא ידעתם ונעבדם לא תשמע אל דברי הנביא ההוא או אל החלם החלום ההוא כי מנסה יהוה אלהיכם אתכם לדעת הישכם אהבים את יהוה אלהיכם בכל לבבכם ובכל נפשכם אחרי יהוה אלהיכם תלכון ואתו תיראון ואת מצותיו תשמרון ובקולו תשמעון ואתו תעבדו ובו תדבקו והנביא ההוא או החלם החלום ההוא יומת כי דבר סרה על יהוה אלהיך המוציאך מארץ מצרים והפדך מבית עבדים להדיחך מן הדרך אשר צוך יהוה אלהיך ללכת בה ובערת הרע מקרבך כי יסיתך אחיך בן אביך או בן אמך או בנך או בתך או אשת חיקך או רעך אשר כנפשך בסתר לאמר נלכה ונעבדה אלהים אחרים אשר לא ידעת אתה ואבתיך מאלהי העמים אשר סביבתיכם הקרובים אליך או הרחוקים ממך מקצה הארץ ועד קצה הארץ לא תאבה אליו ולא תשמע אליו ולא תחוס עינך עליו ולא תחמל ולא תכסה עליו כי הרג תהרגנו ידך תהיה בו בראישונה להמיתו ויד כל העם באחרנה וסקלתו באבנים ומת כי בקש להדיחך מעל יהוה אלהיך המוציאך מארץ מצרים מבית עבדים וכל ישראל ישמעו וייראו ולא יוסיפו עוד לעשות כדבר הרע הזה בקרבך כי תשמע באחת עריך אשר יהוה אלהיך נתן לך לשבת שם לאמר יצאו אנשים בני בלעיל מקרבך וידיחו את ישבי עירם לאמר נלכה ונעבדה אלהים אחרים אשר לא ידעתם ודרשת וחקרת ושאלת הייטב והנה אמת נכון הדבר נעשתה התועבה הזאת בקרבך הכה תכה את ישבי העיר ההיא לפי חרב החרים אתה ואת כל אשר בה ואת בהמתה לפי חרב ואת כל שללה תקבץ אל תוך רחבה ושרפת באש את העיר ואת כל שללה כליל ליהוה אלהיך והיתה תל עולם לא תבנה עוד ולא ידבק בידך מאומה מן החרם למען ישוב יהוה מחרון אפו ונתן לך רחמים ורחמך והרבך כאשר נשבע לאבתיך כי תשמע בקול יהוה אלהיך לשמר את כל מצותיו אשר אנכי מצוך היום לעשות הישר והטוב בעיני יהוה אלהיך בנים אתם ליהוה אלהיכם לא תתגדדו ולא תשימו קרחה בין עיניכם למת כי עם קדש אתה ליהוה אלהיך ובך בחר יהוה אלהיך להיות לו לעם סגלה מכל העמים אשר על פני האדמה לא תאכלו כל תועבה וזאת הבהמה אשר תאכלו שור ושה כשבים ושה עזים איל וצבי ויחמור אקו ודישון ותאי וזמר כל בהמה מפריסת פרסה ושסעת שסע שתי פרסות מעלות גרה בבהמה אתה תאכלו אך את זה לא תאכלו ממעלי הגרה וממפרסי הפרסה את הגמל ואת הארנבת ואת השפן כי מעלה גרה הם ופרסה לא הפריסו טמאים הם לכם ואת החזיר כי מפריס פרסה הוא ושסע שסע פרסה והוא גרה לא יגור טמא הוא לכם מבשרם לא תאכלו ובנבלתם לא תגעו ואת זה תאכלו מכל אשר במים כל אשר לו סנפיר וקשקשת תאכלו וכל אשר אין לו סנפיר וקשקשת לא תאכלו טמא הוא לכם כל צפור טהרה תאכלו וזה אשר לא תאכלו מהם את הנשר ואת הפרס ואת העזניה ואת הדאה ואת האיה למינה ואת כל ערב למינו ואת בת היענה ואת התחמוס ואת השחף למינו ואת הנץ ואת הכוס ואת השלך ואת הינשוף ואת התנשמת ואת הקאת ואת הרחמה ואת החסידה והאנפה למינה ואת הדגיפת ואת העטלף כל שרץ העוף טמא הוא לכם לא תאכלו מהם כל עוף טהור תאכלו לא תאכלו כל נבלה לגר אשר בשעריך תתננה ואכלה או מכרה לנכרי כי עם קדש אתה ליהוה אלהיך לא תבשל גדי בחלב אמו עשר תעשר את כל תבואת זרעך יוצא השדה שנה בשנה ואכלתו לפני יהוה אלהיך במקום אשר בחר יהוה אלהיך לשכן את שמו שם מעשר דגנך תירשך ויצהרך ובכורת בקרך וצאנך למען תלמד ליראה את יהוה אלהיך כל הימים וכי ירבה ממך הדרך כי לא תוכל שאתו כי ירחק ממך המקום אשר בחר יהוה אלהיך לשכן את שמו שם כי יברכך יהוה אלהיך ונתתה בכסף וצרת הכסף בידך והלכת אל המקום אשר בחר יהוה אלהיך בו ונתתה הכסף בכל אשר תאוה נפשך בבקר ובצאן ביין ובשכר ובכל אשר תשאלך נפשך ואכלת שם לפני יהוה אלהיך ושמחת אתה וביתך והלוי אשר בשעריך לא תעזבנו כי אין לו חלק ונחלה עמך מקץ שלש שנים תוצא את כל מעשר תבואתך בשנה ההיא והנחתו בשעריך ובא הלוי כי אין לו חלק ונחלה עמך והגר והיתום והאלמנה אשר בשעריך ואכלו ושבעו למען יברכך יהוה אלהיך בכל מעשה ידיך אשר תעשה מקץ שבע שנים תעשה שמטה וזה דבר השמטה שמט כל בעל משא ידו אשר ישא ברעהו לא יגש את רעהו את אחיו כי קרא שמטה ליהוה את הנכרי תגש ואשר יהיה לך את אחיך תשמט ידך אפס כי לא יהיה בך אביון כי ברוך יברכך יהוה אלהיך בארץ אשר יהוה אלהיך נתן לך נחלה לרשתה רק אם שמע תשמע בקול יהוה אלהיך לשמר לעשות את כל המצוה הזאת אשר אנכי מצוך היום כי יהוה אלהיך ברכך כאשר דבר לך והעבטת גוים רבים ואתה לא תעבט ומשלת בגוים רבים ובך לא ימשלו כי יהיה בך אביון מאחד אחיך באחת שעריך בארץ אשר יהוה אלהיך נתן לך לא תאמץ את לבבך ולא תכפץ את ידך מאחיך האביון כי פתח תפתח ידך לו העביט תעביטנו די מחסרו אשר יחסר לו השמר לך פן יהיה דבר עם לבבך בלעיל לאמר קרובה שנת השבעה שנת השמטה ורעה עינך באחיך האביון ולא תתן לו וקרא עליך אל יהוה והיה בך חטא נתן תתן לו ולא ירע בלבבך בתתך לו כי בגלל הדבר הזה יברכך יהוה אלהיך בכל מעשיך ובכל משלח ידיך כי לא יחדל האביון מקרב הארץ על כן אנכי מצוך לאמר פתח תפתח ידך לאחיך לעניך ולאביונך בארצך כי ימכר לך אחיך העברי או העבריה ועבדך שש שנים ובשנה השביעית תשלחנו חפשי מעמך וכי תשלחנו חפשי מעמך לא תשלחנו ריקם העניק תעניק לו מצאנך ומגרנך ומיקבך כאשר ברכך יהוה אלהיך תתן לו וזכרת כי עבד היית בארץ מצרים ויפדך יהוה אלהיך על כן אנכי מצוך את הדבר הזה היום והיה כי יאמר אליך לא אצא מעמך כי אהבך ואת ביתך כי טוב לו עמך ולקחת את המרצע ונתתה באזנו ובדלת והיה לך עבד עולם ואף לאמתך תעשה כן ולא יקשה בעיניך בשלחך אתו חפשי מעמך כי משנה שכר שכיר עבדך שש שנים וברכך יהוה אלהיך בכל אשר תעשה כל הבכור אשר יולד בבקרך ובצאנך הזכר תקדיש ליהוה אלהיך לא תעבד בבכור שורך ולא תגז את בכור צאנך לפני יהוה אלהיך תאכלנו שנה בשנה במקום אשר בחר יהוה אתה וביתך וכי יהיה בו מום פסח או עור או כל מום רע לא תזבחנו ליהוה אלהיך בשעריך תאכלנו הטמא והטהור יחדו כצבי וכאיל רק את דמו לא תאכל על הארץ תשפכנו כמים שמור את חדש האביב ועשית פסח ליהוה אלהיך כי בחדש האביב הוציאך יהוה אלהיך ממצרים לילה וזבחת פסח ליהוה אלהיך צאן ובקר במקום אשר בחר יהוה אלהיך לשכן את שמו שם לא תאכלו עליו חמץ שבעת ימים תאכלו עליו מצות לחם עני כי בחפזון יצאת מארץ מצרים למען תזכר את יום צאתך מארץ מצרים כל ימי חייך ולא יראה לך שאר בכל גבולך שבעת ימים ולא ילין מן הבשר אשר תזבח בין הערבים ביום הראישון לבקר ולא תוכל לזבח את הפסח באחת שעריך אשר יהוה אלהיך נתן לך כי אם במקום אשר בחר יהוה אלהיך לשכן את שמו שם שם תזבח את הפסח בערב כבוא השמש מועד צאתך ממצרים ובשלת ואכלת במקום אשר בחר יהוה אלהיך בו ופנית בבקר והלכת לאהליך ששת ימים תאכל מצות וביום השביעי חג ליהוה אלהיך לא תעשה כל מלאכת עבדה שבעה שבעות תספר לך מהחלך חרמש בקמה תחל לספר שבעה שבעות ועשית חג שבעות ליהוה אלהיך מסת נדבת ידיך אשר תתן כאשר ברכך יהוה אלהיך ושמחת לפני יהוה אלהיך אתה ובנך ובתך עבדך ואמתך והלוי אשר בשעריך והגר והיתום והאלמנה אשר בקרבך במקום אשר בחר יהוה אלהיך לשכן את שמו שם וזכרת כי עבד היית בארץ מצרים ושמרת ועשית את החקים האלה חג הסכות תעשה לך שבעת ימים באספך מגרנך ומיקבך ושמחת בחגך אתה ובנך ובתך עבדך ואמתך והלוי והגר והיתום והאלמנה אשר בשעריך שבעת ימים תחג ליהוה אלהיך במקום אשר בחר יהוה אלהיך כי יברכך יהוה אלהיך בכל תבואתך ובכל מעשה ידיך והיית אך שמח שלש פעמים בשנה יראה כל זכורך את פני יהוה אלהיך במקום אשר בחר בו בחג המצות ובחג השבעות ובחג הסכות ולא יראו את פני יהוה רקים איש כמתנת ידו כברכת יהוה אלהיך אשר נתן לך שפטים ושטרים תתן לך בכל שעריך אשר יהוה אלהיך נתן לך לשבטיך ושפטו את העם משפט צדק לא תטה משפט ולא תכיר פנים ולא תקח שחד כי השחד יעור עיני חכמים ויסלף דברי צדקים צדק צדק תרדף למען תחיה וירשת את הארץ אשר יהוה אלהיך נתן לך לא תטע לך אשרה כל עץ אצל מזבח יהוה אלהיך אשר תעשה לך ולא תקים לך מצבה אשר שנאה יהוה אלהיך לא תזבח ליהוה אלהיך שור ושה אשר יהיה בו מום כל דבר רע כי תועבת יהוה אלהיך הוא כי ימצא בקרבך באחת שעריך אשר יהוה אלהיך נתן לך איש או אשה אשר יעשה את הרע בעיני יהוה אלהיך לעבר בריתו וילך ויעבד אלהים אחרים וישתחוי להם ולשמש או לירח או לכל צבא השמים אשר לא צויתיו והגידו לך ושמעת ודרשת הייטב והנה אמת נכון הדבר נעשתה התועבה הזאת בישראל והוצאת את האיש ההוא או את האשה ההיא אשר עשו את הדבר הרע הזה אל שעריך את האיש או את האשה וסקלתם באבנים ומתו על פי שני עדים או על פי שלשה עדים יומת המת לא יומת על פי עד אחד יד העדים תהיה בו בראישונה להמיתו ויד כל העם באחרנה ובערת הרע מקרבך כי יפלא ממך דבר למשפט בין דם לדם ובין דין לדין ובין נגע לנגע דברי ריבות בשעריך וקמת ועלית אל המקום אשר בחר יהוה אלהיך ובאת אל הכהנים הלוים ואל השופט אשר יהיה בימים ההם ודרשו והגידו לך את דבר המשפט ועשית על פי הדבר אשר יגידו לך מן המקום ההוא אשר בחר יהוה אלהיך ושמרת לעשות ככל אשר יורוך על פי התורה אשר יורוך ועל פי המשפט אשר יאמרו לך תעשה ולא תסור מן הדבר אשר יגידו לך ימין ושמאל והאיש אשר יעשה בזדון לבלתי שמע אל הכהן העמד לשרת שם את יהוה אלהיך או אל השופט ומת האיש ההוא ובערת הרע מישראל וכל העם ישמעו וייראו ולא יזידו עוד כי תבוא אל הארץ אשר יהוה אלהיך נתן לך וירשת וישבת בה ואמרת אשימה עלי מלך ככל הגוים אשר סביבתי שים תשים עליך מלך אשר יבחר יהוה אלהיך בו מקרב אחיך תשים עליך מלך לא תוכל לתת עליך איש נכרי אשר לא אחיך הוא רק לא ירבה לו סוסים ולא ישיב את העם מצרימה למען הרבות סוס ויהוה האמר לכם לא תוסיפון לשוב בדרך הזה עוד ולא ירבה לו נשים ולא יסור לבבו וכסף וזהב לא ירבה לו מאד והיה כשבתו על כסא ממלכתו וכתב לו את משנה התורה הזאת על ספר מלפני הכהנים הלוים והיתה עמו וקרא בה כל ימי חייו למען ילמד ליראה את יהוה אלהיו לשמר את כל דברי התורה הזאת ואת החקים האלה לעשותם לבלתי רם לבבו מאחיו ולבלתי סר מן המצוה ימין ושמאל למען יאריך ימים על כסא ממלכתו הוא ובניו בקרב ישראל לא יהיה לכהנים הלוים כל שבט לוי חלק ונחלה עם ישראל אשי יהוה ונחלתו יאכלון ונחלה לא יהיה לו בקרב אחיו יהוה הוא נחלתו כאשר דבר לו וזה יהיה משפט הכהנים מאת העם מאת זבחי הזבח אם שור אם שה ונתן לכהן הזרוע והלחים והקבה ראשית דגנך תירשך ויצהרך וראשית גז צאנך תתן לו כי בו בחר יהוה אלהיך מכל שבטיך לעמד לפני יהוה אלהיך לשרתו ולברך בשמו הוא ובניו כל הימים וכי יבוא הלוי מאחת שעריך מכל ישראל אשר הוא גר שם ובא בכל אות נפשו אל המקום אשר בחר יהוה ושרת בשם יהוה אלהיו ככל אחיו הלוים העמדים שם לפני יהוה חלק כחלק יאכל לבד ממכרו על האבות כי אתה בא אל הארץ אשר יהוה אלהיך נתן לך לא תלמד לעשות כתועבות הגוים ההם לא ימצא בך מעביר בנו ובתו באש קסם קסמים מענן מנחש מכשף חבר חבר שאל אוב או ידעוני ודרש אל המתים כי תועבת יהוה אלהיך כל עשה אלה ובגלל התועבות האלה יהוה אלהיך מורישם מפניך תמים תהיה עם יהוה אלהיך כי הגוים האלה אשר אתם ירשים אתם אל המעננים ואל הקסמים ישמעו ואתה לא כן נתן לך יהוה אלהיך נביא מקרב אחיך כמוני יקים לך יהוה אלהיך אליו תשמעון ככל אשר שאלת מעם יהוה אלהיך בחורב ביום הקהל לאמר לא אוסיף לשמע את קול יהוה אלהי ואת אשו הגדלה הזאת לא אראה עוד ולא אמות ויאמר יהוה אלי הטיבו אשר דברו נביא אקים להם מקרב אחיהם כמוך ונתתי דברי בפיו ודבר אליהם את כל אשר אצונו והיה האיש אשר לא ישמע אל דבריו אשר ידבר בשמי אנכי אדרש מעמו אך הנביא אשר יזיד לדבר דבר בשמי את אשר לא צויתיו לדבר ואשר ידבר בשם אלהים אחרים ומת הנביא ההוא וכי תאמר בלבבך איך נודע את הדבר אשר לא דברו יהוה אשר ידבר הנביא בשם יהוה לא יהיה הדבר ולא יבוא הוא הדבר אשר לא דברו יהוה בזדון דברו הנביא לא תגור ממנו כי יכרית יהוה אלהיך את הגוים אשר יהוה אלהיך נתן לך את ארצם וירשתם וישבת בעריהם ובבתיהם שלש ערים תבדיל לך בתוך ארצך אשר יהוה אלהיך נתן לך לרשתה תכן לך הדרך ושלשת את גבול ארצך אשר ינחילך יהוה אלהיך והיה לנוס שמה כל רצח וזה דבר הרצח אשר ינוס שמה וחי אשר יכה את רעהו בבלי דעת והוא לא שנא לו מתמול שלשום ואשר יבוא את רעהו ביער לחטב עצים ונדח ידו בגרזן לכרת העץ ונשל הברזל מן העץ ומצא את רעהו ומת הוא ינוס אל אחת מן הערים האלה וחי פן ירדף גאל הדם אחרי הרצח כי יחם לבבו והשיגו כי ירבה הדרך והכהו נפש ולו אין משפט מות כי לא שנא הוא לו מתמול שלשום על כן אנכי מצוך לאמר שלש ערים תבדיל לך ואם ירחיב יהוה אלהיך את גבולך כאשר נשבע לאבתיך ונתן לך את כל הארץ אשר דבר לתת לאבתיך כי תשמר את כל המצוה הזאת לעשותה אשר אנכי מצוך היום לאהבה את יהוה אלהיך ללכת בדרכיו כל הימים ויספת לך עוד שלש ערים על השלש האלה ולא ישפך דם נקיא בקרב ארצך אשר יהוה אלהיך נתן לך נחלה והיה עליך דמים כי יהיה איש שנא לרעהו וארב לו וקם עליו והכהו נפש ומת ונס אל אחת מן הערים האלה ושלחו זקני עירו ולקחו אתו משם ונתנו אתו ביד גאל הדם והומת לא תחוס עינך עליו ובערת הדם הנקיא מישראל וטוב לך לא תסיג גבול רעך אשר גבלו ראישונים בנחלתך אשר תנחל בארץ אשר יהוה אלהיך נתן לך לרשתה לא יקום עד אחד באיש לכל עון ולכל חטא בכל חטא אשר יחטא על פי שני עדים או על פי שלשה עדים יקום דבר וכי יקום עד חמס באיש לענות בו סרה ועמדו שני האנשים אשר להם הריב לפני יהוה לפני הכהנים והשפטים אשר יהיה בימים ההם ודרשו השפטים הייטב והנה עד שקר העד שקר ענה באחיו ועשיתם לו כאשר זמם לעשות לאחיו ובערת הרע מקרבך והנשארים ישמעו וייראו ולא יוסיפו עוד לעשות כדבר הרע הזה בקרבך לא תחוס עינך נפש בנפש עין בעין שן בשן יד ביד רגל ברגל כי תצא למלחמה על איביך וראית סוס ורכב ועם רב ממך לא תירא מהם כי יהוה אלהיך עמך המעלך מארץ מצרים והיה כקרבכם אל המלחמה ונגש הכהן ודבר אל העם ואמר אליהם שמע ישראל אתם קרבים היום למלחמה על איביכם אל ירך לבבכם אל תיראו ואל תערצו ואל תחפזו מפניהם כי יהוה אלהיכם ההלך עמכם להלחם לכם עם איביכם ולהושיע אתכם ודברו השטרים אל העם לאמר מי האיש אשר בנה בית חדש ולא חנכו ילך וישוב לביתו פן ימות במלחמה ואיש אחר יחנכנו ומי האיש אשר נטע כרם ולא חללו ילך וישוב לביתו פן ימות במלחמה ואיש אחר יחללנו ומי האיש אשר ארש אשה ולא לקחה ילך וישוב לביתו פן ימות במלחמה ואיש אחר יקחנה ויוסיפו השטרים לדבר אל העם ואמרו מי האיש הירא ורך הלבב ילך וישוב לביתו ולא ימיס את לבב אחיו כלבבו והיה ככלות השטרים לדבר אל העם ופקדו שרי צבאות בראש העם כי תקרב על עיר להלחם עליה וקראת אליה לשלום והיה אם שלום תענך ופתחה לך והיה כל העם הנמצא בה יהיו לך למס ועבדוך ואם לא תשלים עמך ועשתה עמך מלחמה וצרת עליה ונתנה יהוה אלהיך בידך והכית את כל זכורה לפי חרב רק הנשים והטף והבהמה וכל אשר יהיה בעיר כל שללה תבז לך ואכלת את שלל איביך אשר נתן יהוה אלהיך לך כן תעשה לכל הערים הרחוקות ממך מאד אשר לא מערי הגוים האלה הנה רק מערי העמים האלה אשר יהוה אלהיך נתן לך נחלה לא תחיה כל נשמה כי החרים תחרימם הכנעני והאמרי והחתי והגרגשי והפרזי והחוי והיבוסי כאשר צוך יהוה אלהיך למען אשר לא ילמדו אתכם לעשות ככל תועבתם אשר עשו לאלהיהם וחטאתם ליהוה אלהיכם כי תצור על עיר ימים רבים להלחם עליה לתפשה לא תשחית את עצה לנדח עליו גרזן כי ממנו תאכל ואתו לא תכרית כי האדם עץ השדה לבוא מפניך במצור רק עץ אשר תדע כי לא עץ מאכל הוא אתו תשחית וכרת ובנית מצור על העיר אשר היא עשתה עמך מלחמה עד רדתה כי ימצא חלל באדמה אשר יהוה אלהיך נתן לך לרשתה נפל בשדה לא נודע מי הכהו ויצאו זקניך ושטריך ומדדו על הערים אשר סביבת החלל והיה העיר הקרובה אל החלל ולקחו זקני העיר ההיא עגלת בקר אשר לא עבד בה ואשר לא משכה בעל והורידו זקני העיר ההיא את העגלה אל נחל איתן אשר לא יעבד בו ולא יזרע וערפו שם את העגלה בנחל ונגשו הכהנים בני לוי כי בם בחר יהוה אלהיך לשרת ולברך בשם יהוה ועל פים יהיה כל ריב וכל נגע וכל זקני העיר הקרובים אל החלל ירחצו את ידיהם על העגלה הערופה בנחל וענו ואמרו ידינו לא שפכו את הדם הזה ועינינו לא ראו כפר לעמך ישראל אשר פדית יהוה ואל תתן דם נקיא בקרב עמך ישראל ונכפר להם הדם ואתה תבער הדם הנקיא מקרבך כי תעשה הישר בעיני יהוה כי תצא למלחמה על איביך ונתנו יהוה אלהיך בידך ושבית שביו וראית בשביו אשה יפת תאר וחשקת בה ולקחתה לך לאשה והבאתה אל תוך ביתך וגלחה את ראשה ועשתה את צפרניה והסירה את שמלת שביה מעליה וישבה בביתך ובכתה את אביה ואת אמה ירח ימים ואחר כן תבוא אליה ובעלתה והיתה לך לאשה והיה אם לא חפצת בה ושלחתה לנפשה ומכר לא תמכרנה בכסף לא תתעמר בה תחת אשר ענתה כי תהיינה לאיש שתי נשים אחת אהובה ואחת שנואה וילדו לו בנים האהובה והשנואה והיה הבן הבכור לשנואה והיה ביום הנחילו את בניו את אשר יהיה לו לא יוכל לבכר את בן האהובה על פני בן השנואה הבכור כי את הבכור בן השנואה יכיר לתת לו פי שנים בכל אשר ימצא לו כי הוא ראשית אונו ולו משפט הבכורה כי יהיה לאיש בן סורר ומורה איננו שמע בקול אביו ובקול אמו ויסרו אתו ולא ישמע אליהם ותפש בו אביו ואמו והוציאו אתו אל זקני עירו אל שער מקומו ואמרו אל אנשי עירו בננו זה סורר ומורה איננו שמע בקולנו זולל וסובה ורגמהו כל אנשי עירו באבנים ומת ובערת הרע מקרבך וכל ישראל ישמעו וייראו כי יהיה באיש חטא משפט מות והומת ותלית אתו על העץ לא תלין נבלתו על העץ כי קבר תקברנו ביום ההוא כי קללת אלהים תלאוי ולא תטמא את אדמתך אשר יהוה אלהיך נתן לך נחלה לא תראה את שור אחיך או את שהו או את כל בהמתו נדחים והתעלמת מהם השב תשיבם לאחיך ואם לא קרוב אחיך אליך ולא ידעתו ואספתו אל תוך ביתך והיה עמך עד דרש אחיך אתו מעמך והשבתו לו כן תעשה לחמרו וכן תעשה לשמלתו וכן תעשה לכל אבדת אחיך אשר תאבד ממנו ומצאתה לא תוכל להתעלם לא תראה את חמור אחיך או את שורו או את כל בהמתו נפלים בדרך והתעלמת מהם הקם תקים עמו לא יהיה כלי גבר על אשה ולא ילבש גבר שמלת אשה כי תועבת יהוה אלהיך כל עשה אלה כי יקרא קן צפור לפניך בדרך בכל עץ או על הארץ אפרחים או בצים והאם רבצת על האפרחים או על הבצים לא תקח האם על הבנים שלח תשלח את האם ואת הבנים תקח לך למען ייטב לך והארכת ימים כי תבנה בית חדש ועשית מעקה לגגך ולא תשים דמים בביתך כי יפל הנפל ממנו לא תזרע כרמך כלאים פן תקדיש המלאה הזרע אשר תזרע ותבואת הכרם לא תחריש בשור ובחמור יחדו לא תלבש שעטניז צמר ופשתים יחדו גדלים תעשה לך על ארבע כנפות כסותך אשר תכסה בה כי יקח איש אשה ובא אליה ושנאה ושם לה עלילת דברים והוציא עליה שם רע ואמר את האשה הזאת לקחתי ואקרבה אליה ולא מצאתי לה בתולים ולקח אבי הנערה ואמה והוציאו את בתולי הנערה אל זקני העיר השערה ואמר אבי הנערה אל הזקנים את בתי נתתי לאיש הזה לאשה וישנאה והנה הוא שם לה עלילת דברים לאמר לא מצאתי לבתך בתולים ואלה בתולי בתי ופרש השמלה לפני זקני העיר ולקחו זקני העיר ההיא את האיש ההוא ויסרו אתו וענשו אתו מאה כסף ונתנו לאבי הנערה כי הוציא שם רע על בתולת ישראל ולו תהיה לאשה לא יוכל שלחה כל ימיו ואם אמת היה הדבר לא נמצאו בתולים לנערה והוציאו את הנערה אל פתח בית אביה וסקלוה אנשי עירה באבנים ומתה כי עשתה נבלה בישראל לזנות את בית אביה ובערת הרע מקרבך כי ימצא איש שכב עם אשה בעילת בעל ומתו גם שניהם האיש השכב עם האשה והאשה ובערת הרע מישראל כי יהיה נערה בתולה מארשה לאיש ומצאה איש בעיר ושכב עמה והוצאתם את שניהם אל שער העיר ההיא וסקלתם אתם באבנים ומתו את הנערה על דבר אשר לא צעקה בעיר ואת האיש על דבר אשר ענה את אשת רעהו ובערת הרע מקרבך ואם בשדה ימצא האיש את הנערה המארשה והחזיק בה האיש ושכב עמה ומת האיש אשר שכב עמה לבדו ולנערה לא תעשו דבר אין לנערה חטא מות כי כאשר יקום איש על רעהו ורצחו נפש כן הדבר הזה כי בשדה מצאה צעקה הנערה המארשה ואין מושיע לה כי ימצא איש נערה בתולה אשר לא ארשה ותפשה ושכב עמה ונמצאו ונתן האיש השכב עמה לאבי הנערה חמשים כסף ולו תהיה לאשה תחת אשר ענה לא יוכל שלחה כל ימיו לא יקח איש את אשת אביו ולא יגלה כנף אביו לא יבוא פצע דכה וכרות שפכת בקהל יהוה לא יבוא ממזר בקהל יהוה גם דור עשירי לא יבוא לו בקהל יהוה לא יבוא עמוני ומואבי בקהל יהוה גם דור עשירי לא יבוא להם בקהל יהוה עד עולם על דבר אשר לא קדמו אתכם בלחם ובמים בדרך בצאתכם ממצרים ואשר שכר עליך את בלעם בן בעור פתרה ארם נהרים לקללך ולא אבה יהוה אלהיך לשמע אל בלעם ויהפך יהוה אלהיך לך את הקללה לברכה כי אהבך יהוה אלהיך לא תדרש שלמם וטובתם כל ימיך לעלם לא תתעב אדומי כי אחיך הוא ולא תתעב מצרי כי גר היית בארצו בנים אשר יולדו להם דור שלישי יבוא להם בקהל יהוה כי תצא מחנה על איביך ונשמרת מכל דבר רע כי יהיה בך איש אשר לא יהיה טהור מקרי לילה ויצא מחוץ למחנה לא יבוא אל תוך המחנה כי אם רחץ בשרו במים ובא השמש ואחרי כן יבוא אל המחנה ויד יהיה לך מחוץ למחנה ויצאת שם החוצה ויתד תהיה לך על אזנך והיה בשבתך החוצה וחפרת בה ושבת וכסית את צאתך כי יהוה אלהיך מתהלך בקרב מחניך להצילך ולתת איביך לפניך והיה מחניך קדוש ולא יראה בך ערות דבר ושב מאחריך לא תסגיר עבד אל אדניו אשר ינצל אליך מעם אדניו עמך ישב בקרבך במקום אשר יבחר באחת שעריך בטוב לו לא תוננו לא תחיה קדשה מבנות ישראל ולא יחיה קדש מבני ישראל לא תביא אתנן זונה ומחיר כלב בית יהוה אלהיך לכל נדר כי תועבת יהוה אלהיך גם שניהם לא תשיך לאחיך נשך כסף נשך אכל נשך כל דבר אשר ישך לנכרי תשיך ולאחיך לא תשיך למען יברכך יהוה אלהיך בכל משלח ידיך על הארץ אשר אתה בא שמה לרשתה כי תדר נדר ליהוה אלהיך לא תאחר לשלמו כי דרש ידרשנו יהוה אלהיך מעמך והיה בך חטא וכי תחדל לנדר לא יהיה בך חטא מוצא שפתיך תשמר ועשית כאשר נדרת ליהוה נדבה אשר דברת בפיך כי תבוא בכרם רעך ואכלת ענבים כנפשך שבעך ואל כליך לא תתן כי תבוא בקמת רעך וקטפת מלילת בידך וחרמש לא תניף על קמת רעך כי יקח איש אשה ובא אליה ובעלה והיה אם לא תמצא חן בעיניו כי מצא בה ערות דבר וכתב לה ספר כריתת ונתן בידה ושלחה מביתו ויצאה מביתו והלכה והיתה לאיש אחר ושנאה האיש האחרון וכתב לה ספר כריתת ונתן בידה ושלחה מביתו או כי ימות בעלה האחרון אשר לקחה לו לאשה לא יוכל בעלה הראישון אשר שלחה לשוב לקחתה להיות לו לאשה אחרי אשר הטמאה כי תועבה היא לפני יהוה ולא תחטיאו את הארץ אשר יהוה אלהיך נתן לך נחלה כי יקח איש אשה חדשה לא יצא בצבא ולא יעבר עליו לכל דבר נקיא יהיה לביתו שנה אחת ושמח את אשתו אשר לקח לא יחבל רחים ורכב כי נפש הוא חבל כי ימצא איש גנב נפש מאחיו מבני ישראל והתעמר בו ומכרו ומת הגנב ההוא ובערת הרע מקרבך השמר בנגע הצרעת לשמר מאד לעשות ככל התורה אשר יורו אתכם הכהנים הלוים כאשר צויתם תשמרו לעשות זכור את אשר עשה יהוה אלהיך למרים בדרך בצאתכם ממצרים כי תשא ברעך משאת מאומה לא תבוא אל ביתו לעבט עבוטו בחוץ תעמד והאיש אשר אתה נשא בו הוא יוצא אליך את העבוט החוצה ואם איש עני הוא לא תשכב בעבוטו השב תשיב לו את העבוט כבוא השמש ושכב בשמלתו וברכך ולך תהיה צדקה לפני יהוה אלהיך לא תעשק שכיר עני ואביון מאחיך או מגרך אשר בארצך בשעריך ביומו תתן שכרו ולא תבוא עליו השמש כי עני הוא ואליו הוא נשא את נפשו ולא יקרא עליך אל יהוה והיה בך חטא לא יומתו אבות על בנים ובנים לא יומתו על האבות איש בחטאו יומת לא תטה משפט גר יתום ולא תחבל בגד אלמנה וזכרת כי עבד היית במצרים ויפדך יהוה אלהיך על כן אנכי מצוך לעשות את הדבר הזה כי תקצר קצירך בשדך ושכחת עמר בשדה לא תשוב לקחתו לגר ליתום ולאלמנה יהיה למען יברכך יהוה אלהיך בכל מעשה ידיך כי תחבט זיתך לא תפאר אחריך לגר ליתום ולאלמנה יהיה כי תבצר כרמך לא תעולל אחריך לגר ליתום ולאלמנה יהיה וזכרת כי עבד היית בארץ מצרים על כן אנכי מצוך את הדבר הזה כי יהיה ריב בין אנשים ונגשו אל המשפט ושפטום והצדיקו את הצדיק והרשיעו את הרשע והיה אם בן הכות הרשע והפילו השופט והכהו לפניו כדי רשעתו במספר ארבעים יכנו לא יסף פן יסף להכותו על אלה מכה רבה ונקל אחיך לעיניך לא תחסם שור בדישו כי ישבו אחים יחדו ומת אחד מהם ובן אין לו לא תהיה אשת המת החוצה לאיש זר יבמה יבוא אליה ולקחה לו לאשה ויבמה והיה הבן הבכור אשר תלד יקום על שם אחיו המת ולא ימחה שמו מישראל ואם לא יחפץ האיש לקחת את יבמתו ועלתה יבמתו השערה אל הזקנים ואמרה מאן יבמי להקים לאחיו שם בישראל לא אבה יבמי וקראו לו זקני עירו ודברו אליו ועמד ואמר לא חפצתי לקחתה ונגשה יבמתו אליו לעיני הזקנים וחלצה נעלו מעל רגלו וירקה בפניו וענתה ואמרה ככה יעשה לאיש אשר לא יבנה את בית אחיו ונקרא שמו בישראל בית חלוץ הנעל כי ינצו אנשים יחדו איש ואחיו וקרבה אשת אחד להציל את אישה מיד מכהו ושלחה את ידה והחזיקה בבשרו וקצת את כפה לא תחוס עינך לא יהיה לך בכיסך אבן ואבן גדלה וקטנה לא יהיה לך בביתך איפה ואיפה גדלה וקטנה אבן שלמה וצדק יהיה לך איפה שלמה וצדק יהיה לך למען יאריכון ימיך על האדמה אשר יהוה אלהיך נתן לך כי תועבת יהוה אלהיך כל עשה אלה כל עשה עול זכור את אשר עשה לך עמלק בדרך בצאתכם ממצרים אשר קרך בדרך ויזנב בך כל הנשלים אחריך ואתה עיף ויגע ולא ירא אלהים והיה בהניח יהוה אלהיך לך מכל איביך מסביב בארץ אשר יהוה אלהיך נתן לך נחלה לרשתה תמחה את זכר עמלק מתחת השמים לא תשכח והיה כי תבוא אל הארץ אשר יהוה אלהיך נתן לך נחלה וירשת וישבת בה ולקחת מראשית פרי האדמה אשר תביא מארצך אשר יהוה אלהיך נתן לך ושמת בטנא והלכת אל המקום אשר בחר יהוה אלהיך לשכן את שמו שם ובאת אל הכהן אשר יהיה בימים ההם ואמרת אליו הגדתי היום ליהוה אלהיך כי באתי אל הארץ אשר נשבע יהוה לאבתינו לתת לנו ולקח הכהן הטנא מידך והניחו לפני מזבח יהוה אלהיך וענית ואמרת לפני יהוה אלהיך ארמי אבד אבי וירד מצרימה ויגר שם במתי מעט ויהי שם לגוי גדול ועצום ורב ויריעו אתנו המצרים ויעננו ויתנו עלינו עבדה קשה ונצעק אל יהוה אלהי אבתינו וישמע יהוה את קולנו וירא את ענינו ואת עמלנו ואת לחצנו ויוציאנו יהוה ממצרים ביד חזקה ובזרוע נטויה ובמראה גדול ובאתות ובמופתים ויביאנו אל המקום הזה ויתן לנו את הארץ הזאת ארץ זבת חלב ודבש ועתה הנה הבאתי את ראשית פרי האדמה אשר נתתה לי יהוה והנחתו לפני יהוה אלהיך והשתחוית לפני יהוה אלהיך ושמחת בכל הטוב אשר נתן לך יהוה אלהיך ולביתך אתה והלוי והגר אשר בקרבך כי תכלה לעשר את כל מעשר תבואתך בשנה השלישית שנת המעשר ונתתו ללוי לגר ליתום ולאלמנה ואכלו בשעריך ושבעו ואמרת לפני יהוה אלהיך בערתי הקדש מן הבית וגם נתתיו ללוי לגר ליתום ולאלמנה ככל מצותיך אשר צויתני לא עברתי ממצותיך ולא שכחתי לא אכלתי באני ממנו ולא בערתי ממנו בטמא ולא נתתי ממנו למת שמעתי בקול יהוה אלהי עשיתי ככל אשר צויתני השקף ממעון קדשך מן השמים וברך את עמך את ישראל ואת האדמה אשר נתתה לנו כאשר נשבעת לאבתינו ארץ זבת חלב ודבש היום הזה יהוה אלהיך מצוך לעשות את החקים האלה ואת המשפטים ושמרת ועשית אתם בכל לבבך ובכל נפשך את יהוה האמרת היום להיות לך לאלהים וללכת בדרכיו ולשמר חקיו ומצותיו ולשמע בקולו ויהוה האמרך היום להיות לו לעם סגלה כאשר דבר לך ולשמר כל מצותיו ולתתך עליון על כל הגוים אשר עשה לתהלה לשם ולתפארת ולהיותך עם קדש ליהוה אלהיך כאשר דבר ויצו משה וזקני ישראל את העם לאמר שמרו את כל המצוה אשר אנכי מצוה אתכם היום והיה ביום אשר תעברו את הירדן אל הארץ אשר יהוה אלהיך נתן לך והקמת לך אבנים גדלות ושדת אתם בשיד וכתבת עליהן את כל דברי התורה הזאת בעברך למען אשר תבוא אל הארץ אשר יהוה אלהיך נתן לך ארץ זבת חלב ודבש כאשר דבר יהוה אלהי אבתיך לך והיה בעברכם את הירדן תקימו את האבנים האלה אשר אנכי מצוה אתכם היום בהרגריזים ושדת אתם בשיד ובנית שם מזבח ליהוה אלהיך מזבח אבנים לא תניף עליהם ברזל אבנים שלמות תבנה את מזבח יהוה אלהיך והעלית עליו עלות ליהוה אלהיך וזבחת שלמים ואכלת שם ושמחת לפני יהוה אלהיך וכתבת על האבנים את כל דברי התורה הזאת באר הייטב וידבר משה והכהנים הלוים אל כל ישראל לאמר הסכת ושמע ישראל היום הזה נהית לעם קדש ליהוה אלהיך ושמעת בקול יהוה אלהיך ועשית את מצותיו ואת חקתיו אשר אנכי מצוך היום ויצו משה את העם ביום ההוא לאמר אלה יעמדו לברך את העם על הרגריזים בעברכם את הירדן שמעון ולוי יהודה ויששכר יוסף ובנימים ואלה יעמדו על הקללה בהר עיבל ראובן גד ואשר זבולן דן ונפתלי וענו הלוים ואמרו אל כל איש ישראל קול רם ארור האיש אשר יעשה פסל ומסכה תועבת יהוה מעשה ידי חרש ושם בסתר וענו כל העם ואמרו אמן ארור מקלה אביו ואמו ואמרו כל העם אמן ארור מסיג גבול רעהו ואמרו כל העם אמן ארור משגה עור בדרך ואמרו כל העם אמן ארור מטה משפט גר יתום ואלמנה ואמרו כל העם אמן ארור שכב עם אשת אביו כי גלה כנף אביו ואמרו כל העם אמן ארור שכב עם כל בהמה ואמרו כל העם אמן ארור שכב עם אחותו בת אביו או בת אמו ואמרו כל העם אמן ארור שכב עם חתנתו ואמרו כל העם אמן ארור מכה רעהו בסתר ואמרו כל העם אמן ארור לקח שחד להכות נפש דם נקיא ואמרו כל העם אמן ארור אשר לא יקים את כל דברי התורה הזאת לעשותם ואמרו כל העם אמן והיה אם שמע תשמע בקול יהוה אלהיך לשמר לעשות את כל מצותיו אשר אנכי מצוך היום ונתנך יהוה אלהיך עליון על כל גוי הארץ ובאו עליך כל הברכות האלה והשיגוך כי תשמע בקול יהוה אלהיך ברוך אתה בעיר וברוך אתה בשדה ברוך פרי בטנך ופרי אדמתך ופרי בהמתך שגר אלפיך ועשתרות צאנך ברוך טנאך ומשארתך ברוך אתה בבאך וברוך אתה בצאתך יתן יהוה את איביך הקמים עליך נגפים לפניך בדרך אחת יצאו אליך ובשבעה דרכים ינוסו לפניך יצוה יהוה אתך את הברכה באסימך ובכל משלח ידיך וברכך בארץ אשר יהוה אלהיך נתן לך יקימך יהוה לו לעם קדש כאשר נשבע לך כי תשמר את מצות יהוה אלהיך והלכת בדרכיו וראו כל עמי הארץ כי שם יהוה נקרא עליך וייראו ממך והותירך יהוה לטוב בפרי בטנך ובפרי בהמתך ובפרי אדמתך על האדמה אשר נשבע יהוה לאבתיך לתת לך יפתח יהוה לך את אוצרו הטוב את השמים לתת את מטר ארצך בעתו לברך את כל מעשה ידיך והלוית גוים רבים ואתה לא תלוה ונתנך יהוה לראש ולא לזנב והיית רק למעלה ולא תהיה למטה כי תשמע אל מצות יהוה אלהיך אשר אנכי מצוך היום לשמר ולעשות ולא תסור מכל הדברים אשר אנכי מצוך היום ימין ושמאל ללכת אחרי אלהים אחרים לעבדם והיה אם לא תשמע בקול יהוה אלהיך לשמר מצותיו וחקתיו אשר אנכי מצוך היום ובאו עליך כל הקללות האלה והשיגוך ארור אתה בעיר וארור אתה בשדה ארור טנאך ומשארתך ארור פרי בטנך ופרי אדמתך ופרי בהמתך שגר אלפיך ועשתרות צאנך ארור אתה בבאך וארור אתה בצאתך ישלח יהוה בך את המרה ואת המהמה ואת המגערת בכל משלח ידיך אשר תעשה עד השמידך ועד אבידך מהר מפני רע מעלליך אשר עזבתני ידבק יהוה בך את הדבר עד כלותו אתך מעל האדמה אשר אתה בא שמה לרשתה יכך יהוה בשחפת ובקדחת ובדלקת ובחרחר ובחרב ובשדפון ובירקון ירדפוך עד אבידוך והיו שמיך אשר על ראשך נחשת והארץ אשר תחתיך ברזל יתן יהוה את מטר ארצך אבק ועפר מן השמים ירד עליך עד השמידך יתנך יהוה נגף לפני איביך בדרך אחת תצא אליו ובשבעה דרכים תנוס לפניו והיית לזועה לכל ממלכת הארץ והיתה נבלתך למאכל לעוף השמים ולבהמת הארץ ואין מחריד יכך יהוה בשחין מצרים ובעפלים ובגרב ובחרס אשר לא תוכל להרפא יכך יהוה בשגעון ובעורון ובתמהון לבב והיית ממשש בצהרים כאשר ימשש העור באפלה ולא תצליח דרכך והיית רק עשוק וגזול כל הימים ואין מושיע אשה תארש ואיש אחר ישכב עמה בית תבנה ולא תשב בו כרם תטע ולא תחללנו שורך טבוח לעיניך ולא תאכל ממנו חמורך גזול מלפניך ולא ישוב לך צאנך נתנות לאיביך ואין לך מושיע בניך ובנתיך נתנים לעם אחר ועיניך ראות וכלות אליהם כל היום ואין לאל ידך פרי אדמתך וכל יגעך יאכל עם אשר לא ידעת והיית רק עשוק ורצוץ כל הימים והיית משגע ממראה עיניך אשר תראה יכך יהוה בשחין רע על הברכים ועל השקים אשר לא תוכל להרפא מכף רגלך ועד קדקדך יוליך יהוה אתך ואת מלכך אשר תקים עליך אל גוי אשר לא ידעת אתה ואבתיך ועבדת שם אלהים אחרים עץ ואבן והיית לשם ולמשל ולשנינה בכל העמים אשר ינהגך יהוה שמה זרע רב תוצא השדה ומעט תאסף כי יחסלנו הארבה כרמים תטע ועבדת ויין לא תשתה ולא תאגר כי תאכלנו התולעת זיתים יהיו לך בכל גבולך ושמן לא תסך כי ישעל זיתיך בנים ובנות תוליד ולא יהיו לך כי ילכו בשבי כל עצך ופרי אדמתך יוריש הצלצל הגר אשר בקרבך יעלה עליך מעלה מעלה ואתה תרד מטה מטה הוא ילוך ואתה לא תלונו הוא יהיה לראש ואתה תהיה לזנב ובאו עליך כל הקללות האלה ורדפוך והשיגוך עד השמידוך כי לא שמעת בקול יהוה אלהיך לשמר מצותיו וחקתיו אשר צוך והיו בך לאות ולמופת ובזרעך עד עולם תחת אשר לא עבדת את יהוה אלהיך בשמחה ובטוב לבב מרב כל ועבדת את איביך אשר ישלחנו יהוה בך ברעב ובצמא ובערום ובחסר כל ונתן עול ברזל על צוארך עד השמידו אתך ישא יהוה עליך גוי מרחק מקצה הארץ כאשר יראה הנשר גוי אשר לא תשמע לשנו גוי עז פנים אשר לא ישא פנים לזקן ונער לא יחן ואכל פרי בהמתך ופרי אדמתך עד השמידך אשר לא ישאיר לך דגן ותירש ויצהר שגר אלפיך ועשתרות צאנך עד אבידו אתך והצר לך בכל שעריך עד רדת חומתך הגבחות והבצרות אשר אתה בטח בהן בכל ארצך והצר לך בכל שעריך בכל ארצך אשר נתן יהוה אלהיך לך ואכלת פרי בטנך בשר בניך ובנתיך אשר נתן לך במצור ובמצוק אשר יציק לך איביך האיש הרך בך והענג מאד תרע עינו באחיו ובאשת חיקו וביתר בניו אשר יותר מתת לאחד מהם מבשר בניו אשר יאכל מבלי השאיר לו כל במצור ובמצוק אשר יציק לך איביך בכל שעריך הרכה בך והענגה אשר לא נסתה כף רגלה הציגה על הארץ מהתענג ומרך תרע עינה באיש חיקה בבנה ובבתה ובשלתה היצאת מבין רגליה ובבניה אשר תלד כי תאכלם בחסר כל בסתר במצור ובמצוק אשר יציקו לך איביך בשעריך אם לא תשמר לעשות את כל דברי התורה הזאת הכתובים בספר הזה ליראה את השם הנכבד והנורא הזה את יהוה אלהיך והפלא יהוה אלהיך את מכותך ואת מכות זרעך מכות גדלות ונאמנות וחלים רעים ונאמנים והשיב בך את כל מדוי מצרים אשר יגרת מפניהם ודבק בך גם כל חלי וכל מכה אשר לא כתוב בספר התורה הזה יעלם יהוה עליך עד השמידך ונשארתם במתי מעט תחת אשר הייתם ככוכבי השמים לרב כי לא שמעתם בקול יהוה אלהיכם והיה כאשר שש יהוה עליכם להטיב אתכם ולהרבות אתכם כן ישש יהוה עליכם להאביד אתכם ולהשמיד אתכם ונסחתם מעל האדמה אשר אתה בא שמה לרשתה והפיצך יהוה בכל העמים מקצה הארץ ועד קצה הארץ ועבדת שם אלהים אחרים אשר לא ידעת אתה ואבתיך עץ ואבן ובגוים ההם לא תרגיע ולא יהיה מנוח לכף רגלך ונתן יהוה לך שם לב רגז כליון עינים ודיבון נפש והיו חייך תלאים לך מנגד ופחדת לילה ויומם ולא תאמן בחייך בבקר תאמר מי יתן ערב ובערב תאמר מי יתן בקר מפחד לבבך אשר תפחד וממראה עיניך אשר תראה והשיבך יהוה מצרימה באניות בדרך אשר אמרתי לכם לא תוסיפון עוד לראותה והתמכרתם שם לאיביכם לעבדים ולשפחות ואין קנה אלה דברי הברית אשר צוה יהוה את משה לכרת את בני ישראל בארץ מואב מלבד הברית אשר כרת אתם בחורב ויקרא משה אל כל ישראל ויאמר אליהם אתם ראיתם את כל אשר עשה יהוה לעיניכם בארץ מצרים לפרעה ולכל עבדיו ולכל ארצו המסות הגדלות אשר ראו עיניך האתות והמופתים הגדלים ההם ולא נתן יהוה לכם לב לדעת ועינים לראות ואזנים לשמע עד היום הזה ואוליך אתכם ארבעים שנה במדבר לא בלו שמלתיכם מעליכם ונעליכם לא בלו מעל רגליכם לחם לא אכלתם ויין ושכר לא שתיתם למען תדעו כי אני יהוה אלהיכם ותבאו אל המקום הזה ויצא סיחון מלך חשבון ועוג מלך הבשן לקראתנו למלחמה ונכם ונקח את ארצם ונתנה נחלה לראובני ולגדי ולחצי שבט המנשה ושמרתם את דברי הברית הזאת ועשיתם אתם למען תשכילו את כל אשר תעשון אתם נצבים היום כלכם לפני יהוה אלהיכם ראשיכם שבטיכם זקניכם ושטריכם כל איש ישראל טפכם ונשיכם וגרך אשר בקרב מחניך מחטב עציך ועד שאב מימיך לעברך בברית יהוה אלהיך ובאלתו אשר יהוה אלהיך כרת עמך היום ולמען הקים אתך היום לו לעם והוא יהיה לך לאלהים כאשר דבר לך וכאשר נשבע לאבתך לאברהם ליצחק וליעקב ולא אתכם לבדכם אנכי כרת את הברית הזאת ואת האלה הזאת כי את אשר ישנו פה עמנו עמד היום לפני יהוה אלהינו ואת אשר איננו פה עמנו היום כי אתם ידעתם את אשר ישבנו בארץ מצרים ואת אשר עברנו בקרב הגוים אשר עברתם ותראו את שקציהם ואת גלליהם עץ ואבן כסף וזהב אשר עמהם פן יש בכם איש או אשה או משפחה או שבט אשר לבבו פנה היום מעם יהוה אלהינו ללכת לעבד את אלהי הגוים ההם פן יש בכם שרש פרה ראש ולענה והיה בשמעו את דברי האלה הזאת והתברך בלבבו לאמר שלום יהיה לי כי בשרירת לבי אלך למען ספות הרואה את הצמאה לא יאבה יהוה לסלח לו כי אז יחר אף יהוה וקנאתו באיש ההוא ורבצו בו כל האלה הכתובה בספר הזה ומחה יהוה את שמו מתחת השמים והבדילו יהוה לרעה מכל שבטי ישראל ככל האלות הברית הכתובה בספר התורה הזה ואמר הדור האחרון בניכם אשר יקומו מאחריכם והנכרי אשר יבוא מארץ רחוקה וראה את מכות הארץ ההיא ואת תחלאיה אשר חלא יהוה בה גפרית ומלח שרפה כל ארצה לא תזריע ולא תצמיח ולא יעלה בה כל עשב כמהפכת סדם ועמרה אדמה וצבאים אשר הפך יהוה באפו ובחמתו ואמרו כל הגוים על מה עשה יהוה ככה לארץ הזאת ומה חרי האף הגדול הזה ואמרו על אשר עזבו את ברית יהוה אלהי אבותם אשר כרת עמהם בהוצאו אתם מארץ מצרים וילכו ויעבדו אלהים אחרים וישתחוו להם אלהים אשר לא ידעום ולא חלק להם ויחר אף יהוה בארץ ההיא להביא עליה את כל הקללה הכתובה בספר הזה ויתשם יהוה מעל אדמתם באף ובחמה ובקצף גדול וישלכם אל ארץ אחרת כיום הזה הנסתרות ליהוה אלהינו והנגלאות לנו ולבנינו עד עולם לעשות את כל דברי התורה הזאת והיה כי יבאו עליך כל הדברים האלה הברכה והקללה אשר נתתי לפניך והשבות אל לבבך בכל הגוים אשר ידיחך יהוה אלהיך שמה ושבת עד יהוה אלהיך ושמעת בקולו ככל אשר אנכי מצוך היום אתה ובניך בכל לבבך ובכל נפשך ושב יהוה אלהיך את שובתך ורחמך ושב וקבצך מכל העמים אשר הפיצך יהוה אלהיך שם אם יהיה נדחך בקצה השמים משם יקבצך יהוה אלהיך ומשם יקחך והביאך יהוה אלהיך אל הארץ אשר ירשו אבתיך וירשתה והרבך מאבתיך ומל יהוה אלהיך את לבבך ואת לבב זרעך לאהבה את יהוה אלהיך בכל לבבך ובכל נפשך למען חייך ונתן יהוה אלהיך את כל האלות האלה על איביך ועל שנאיך אשר רדפוך ואתה תשוב ושמעת בקול יהוה אלהיך ועשית את כל מצותיו אשר אנכי מצוך היום והותירך יהוה אלהיך בכל מעשה ידיך בפרי בטנך ובפרי אדמתך ובפרי בהמתך לטובה כי ישוב יהוה לשש עליך לטוב כאשר שש על אבתיך כי תשמע בקול יהוה אלהיך לשמר מצותיו וחקתיו הכתובה בספר התורה הזה כי תשוב אל יהוה אלהיך בכל לבבך ובכל נפשך כי המצוה הזאת אשר אנכי מצוך היום לא נפלאת היא ממך ולא רחוקה היא לא בשמים היא לאמר מי יעלה לנו השמים ויקחה לנו וישמענו אתה ונעשנה ולא מעבר לים היא לאמר מי יעבר לנו אל עבר הים ויקחה לנו וישמענו אתה ונעשנה כי קרוב אליך הדבר מאד בפיך ובלבבך לעשותו ראה נתתי לפניך את החיים ואת הטוב ואת המות ואת הרע אשר אנכי מצוך היום לאהבה את יהוה אלהיך וללכת בדרכיו ולשמר חקיו ומצותיו ומשפטיו וחיית ורבית וברכך יהוה אלהיך בארץ אשר אתה בא שמה לרשתה ואם יפנה לבבך ולא תשמע ונדחת והשתחוית לאלהים אחרים ועבדתם הגדתי לכם היום כי אבד תאבדון לא תאריכון ימים על האדמה אשר אתם עברים את הירדן לבוא שמה לרשתה העדתי בכם היום את השמים ואת הארץ החיים והמות נתתי לפניך הברכה והקללה ובחרת בחיים למען תחיה אתה וזרעך לאהבה את יהוה אלהיך ולשמע בקולו ולהדבקה בו כי הוא חייך וארך ימיך לשבת על האדמה אשר נשבע יהוה לאבתיך לאברהם ליצחק וליעקב לתת לכם וילך משה וידבר את הדברים האלה אל כל ישראל ויאמר אליהם בן מאה ועשרים שנה אנכי היום לא אוכל עוד לצאת ולאבוא ויהוה האמר אלי לא תעבר את הירדן הזה יהוה אלהיך הוא העבר לפניך הוא ישמיד את הגוים האלה מלפניך וירשתם ויהושע הוא העבר לפניך כאשר דבר יהוה ועשה יהוה להם כאשר עשה לסיחון ולעוג מלכי האמרי ולארצם אשר השמיד אתם ונתנם יהוה לפניכם ועשיתם להם ככל המצוה אשר צויתי אתכם חזקו ואמצו אל תיראו ואל תערצו מפניהם כי יהוה אלהיך הוא ההלך עמך לא ירפך ולא יעזבך ויקרא משה ליהושע ויאמר אליו לעיני כל ישראל חזק ואמץ כי אתה תביא את העם הזה אל הארץ אשר נשבע יהוה לאבתם לתת להם ואתה תנחילנה אתם ויהוה הוא ההלך לפניך הוא יהיה עמך לא ירפך ולא יעזבך לא תירא ולא תחת ויכתב משה את התורה הזאת ויתנה אל הכהנים בני לוי הנשאים את ארון ברית יהוה ואל כל זקני ישראל ויצו משה אתם לאמר מקץ שבע שנים במועד שנת השמטה בחג הסכות בבוא כל ישראל להראות את פני יהוה אלהיך במקום אשר בחר יקרא את התורה הזאת נגד כל ישראל באזניהם הקהל את העם האנשים והנשים והטף וגרך אשר בשעריך למען ישמעו ולמען ילמדו וייראו את יהוה אלהיכם ושמרו לעשות את כל דברי התורה הזאת ובניהם אשר לא ידעו ישמעו ולמדו ליראה את יהוה אלהיהם כל הימים אשר הם חיים על האדמה אשר אתם עברים את הירדן שמה לרשתה ויאמר יהוה אל משה הן קרבו ימיך למות קרא את יהושע והתיצבו באהל מועד ואצונו וילך משה ויהושע ויתיצבו באהל מועד ויראה יהוה באהל בעמוד ענן ויעמד עמוד הענן אל פתח האהל ויאמר יהוה אל משה הנך שכב עם אבתיך וקם העם הזה וזנה אחרי אלהי נכר הארץ אשר הוא בא שמה בקרבו ועזבוני והפרו את בריתי אשר כרתי אתו וחרה אפי בו ביום ההוא ועזבתים והסתרתי פני מהם והיו לאכלה ומצאהו רעות רבות וצרות ואמר ביום ההוא הלוא על כי אין אלהי בקרבי מצאוני הרעות האלה ואנכי הסתר אסתיר פני מהם ביום ההוא על כל הרעה אשר עשו כי פנו אל אלהים אחרים ועתה כתבו לכם את השירה הזאת ולמדה את בני ישראל שימה בפים למען תהיה לי השירה הזאת לעד בבני ישראל כי אביאנו אל האדמה אשר נשבעתי לאבתיו לתת להם זבת חלב ודבש ואכל ושבע ודשן ופנה אל אלהים אחרים ועבדום ונאצוני והפרו את בריתי והיה כי תמצאנה אתו רעות רבות וצרות וענתה השירה הזאת לפניו לעד כי לא תשכח מפי זרעו כי ידעתי את יצרו אשר הוא עשה היום בטרם אביאנו אל האדמה אשר נשבעתי לאבתיו ויכתב משה את השירה הזאת ביום ההוא וילמדה את בני ישראל ויצו את יהושע בן נון ויאמר חזק ואמץ כי אתה תביא את בני ישראל אל הארץ אשר נשבעתי להם ואנכי אהיה עמך ויהי ככלות משה לכתב את דברי התורה הזאת על ספר עד תמם ויצו משה את הלוים נשאי ארון ברית יהוה לאמר לקחו את ספר התורה הזה ושמתם אתו מצד ארון ברית יהוה אלהיכם והיה שם בך לעד כי אנכי ידעתי את מריך ואת ערפך הקשה הן בעודני חי עמכם היום ממרים הייתם עם יהוה ואף כי אחרי מותי הקהלו אלי את כל זקני שבטיכם ושטריכם ואדברה באזניהם את הדברים האלה ואעידה בם את השמים ואת הארץ כי ידעתי אחרי מותי כי השחת תשחתון וסרתם מן הדרך אשר צויתי אתכם וקרתה אתכם הרעה באחרית הימים כי תעשו את הרע בעיני יהוה להכעיסו במעשה ידיכם וידבר משה באזני כל קהל ישראל את דברי השירה הזאת עד תמם האזינו השמים ואדברה ותשמע הארץ אמרי פיי יערף כמטר לקחי ותאזל כטל אמירתי כשעירים עלי דשא וכרביבים עלי עשב כי בשם יהוה אקרא והבו גדל לאלהינו הצור תמים פעלו כי כל דרכיו משפט אל אמונה ואין עול צדיק וישר הוא שחתו לא לו בני מום דור עקש ופתלתל הליהוה תגמלו זאת עם נבל ולא חכם הלוא הוא אביך קנך הוא עשך ויכוננך זכרו יומת עולם בינו שנת דור ודר שאל אביך ויגידך זקניך ויאמרו לך בהנחיל עליון גוים בהפרידו בני אדם יצב גבולת עמים למספר בני ישראל כי חלק יהוה עמו יעקב חבל נחלתו ישראל יאמצהו בארץ המדבר ובתהללות ישמנהו יסבבנהו ויבננהו ויצרנהו כאישן עינו כנשר יער קנו ועל גוזליו ירחף יפרש כנפיו ויקחהו ישאהו על אברתו יהוה בדד ינחנו ואין עמו אל נכר ירכבהו על במתי הארץ יאכלהו תנופת שדי יינקהו דבש מסלע ושמן מחלמיש צור חמת בקר וחלב צאן עם חמת כרים ואילים בני בשן ועתודים עם חלב כליות חטה ודם ענב תשתה חמר יאכל יעקב וישבע ישמן ישרון ויבעט שמנת עבית כשית ויטש אלה עשהו וינבלו צור ישועתו יקנאהו בזרים ובתועבות יכעיסהו יזבחו לשדים לא אלה אלהים לא ידעום חדשים מקרב באו ולא שערום אבתיכם צור ילדך תשא ותשכח אל מהללך וירא יהוה וינאץ מכעס בניו ובנתיו ויאמר אסתיר פני מהם ואראה מה אחריתם כי דור הפכות הם בנים לא האמן בם הם קנאוני בלא אל כעסוני באבליהם ואני אקניאם בלא עם בגוי נבל אכעיסם כי אש קדחה באפי ותוקד עד שאל תחתית תאכל ארץ ויבולה תלחט מוסדי הרים אספה עליהם רעות וחצי אכלה בם מזה רעב לחמו רשף קטף מררים ושן בהמות אשלח בם עם חמת זחלי עפר מחוץ תשכל חרב ומחדרים אימה גם בחור גם בתולה וינק עם איש שיבה אמרתי אפי הם אשבית מאנוש זכרם לו לא כעס איבי אגור פן ינכרו צרינו פן יאמרו ידינו רמה ולא יהוה פעל כל זאת כי גוי אבד עצות הם ואין בהם תבונה לא חכמו וישכילו זאת ויבינו לאחריתם איך ירדף אחד אלף ושנים יניסו רבבה אם לא צורם מכרם ויהוה הסגירם כי לא כצורנו צורם ואיבינו פללים כי מגפן סדם גפנם ומשדמות עמרה ענביהם ענבי ראש ואשכלי מררות למו חמת תנינים יינם וראש פתנים אך זרי הלוא הוא כנוס עמדי חתום באוצרתי ליום נקם ושלם לעת תמוט רגלם כי קרוב יום אידם וחש עתידת למו כי ידין יהוה עמו ועל עבדיו יתנחם כי יראה כי אזלת יד ואפס עצור ועזוב ואמרו איה אלהימו צור חסיו בו אשר חלב זבחיהם יאכלו וישתו יין נסכם יקומו ויעזרוכם יהיו עליכם סתרה ראו עתה כי אני אני הוא ואין אלהים עמדי אני אמית ואחיה מחצתי ואנכי ארפא ואין מידי מציל כי אשא אל השמים ידי ואמרתי חי אנכי לעולם אם שנתי ברק חרבי ותאחז במשפט ידי אשיב נקם לצרי ולמשנאי אשלם אשכיר חצי מדם וחרבי תאכל בשר מדם חלל ושביה מראש פרעת אויב הרנינו גוים עמו כי דם עבדיו יקם ונקם ישיב לצריו וכפר אדמת עמו ויבא משה וידבר את כל דברי השירה הזאת באזני העם הוא ויהושע בן נון ויכל משה מדבר את הדברים האלה אל כל ישראל ויאמר אליהם שימו לבבכם על כל הדברים אשר אנכי מעיד בכם היום אשר תצום את בניכם לשמר ולעשות את כל דברי התורה הזאת כי לא דבר רק הוא מכם כי הוא חייכם ובדבר הזה תאריכון ימים על האדמה אשר אתם עברים את הירדן שמה לרשתה וידבר יהוה אל משה בעצם היום הזה לאמר עלה אל הר העברים הזה הר נבא אשר בארץ מואב אשר על פני יריחו וראה את ארץ כנען אשר אני נתן לבני ישראל לאחזה ומות בהר אשר אתה עלה שמה והאסף אל עמך כאשר מת אהרן אחיך בהר ההר ויאסף אל עמו על אשר מעלתם בי בתוך בני ישראל במי מריבת קדש מדבר צן על אשר לא קדשתם אתי בתוך בני ישראל כי מנגד תראה את הארץ ושמה לא תבוא אל הארץ אשר אני נתן לבני ישראל וזאת הברכה אשר ברך משה איש האלהים את בני ישראל לפני מותו ויאמר יהוה מסיני בא וזרח משעיר למו הופיע מהר פראן ואתו מרבבות קדש מימינו אשדות למו אף חובב עמים וכל קדשיו בידך והם תכו לרגליך ושאו מדברתך תורה צוה לנו משה מורשה קהלת יעקב ויהי בישרון מלך בהתאספו ראשי העם יחדו שבטי ישראל יחי ראובן ואל ימות ויהי מאתו מספר וזאת ליהודה ויאמר שמע יהוה קול יהודה ואל עמו תביאנה ידו ריב לו ועזר מצריו תהיה ולוי אמר תמיך ואריך לאיש חסידך אשר נסיתהו במסה ותריבהו על מי מריבה האמר לאביו ולאמו לא ראיתי ואת אחיו לא הכר ואת בנו לא ידע כי שמרו אמירתך ובריתך ינצרו יורו משפטיך ליעקב ותורתיך לישראל ישימו קטרה באפיך וכליל על מזבחך ברך יהוה חילו ופעל ידו תרצה מחץ מתני קמיו ומשנאיו מי יקימנו ולבנימים אמר יד יד יהוה ישכן לבטח וחופף עליו כל היום ובין כתפותיו שכן וליוסף אמר מברכת יהוה ארצו ממגד שמים מטל ומתהום רבצת תחת וממגד תבואת שמש וממגד גרושי ירחים ומראש הרי קדם וממגד גבעת עולם וממגד ארץ ומלואה ורצון שכן סנה תבואתה לראש יוסף ולקדקד נזיר אחיו בכור שור הדר לו וקרני ראמי קרניו בהם עמים ינגח יחדו אפסי הארץ הם רבבות אפרים והם אלפי מנשה ולזבולן אמר שמח זבולן בצאתך ויששכר באהליך עמים הרי יקראו ושם יזבחו זבחי צדק כי שפע ימים יינק ושפוני טמוני חול ולגד אמר ברוך מרחיב גד כלביה שכן טרוף זרוע גם קדקד וירא ראשית לו כי שם חלקת מחוקק ספון ויתא ראשי העם צדקת יהוה עשה ומשפטיו עם ישראל ולדן אמר דן גור אריה ויזנק מן הבשן ולנפתלי אמר נפתלי שבע ורצון ומלא ברכת יהוה ימה ודרום יירש ולאשר אמר ברוך מבנים אשר ויהי רצוי אחיו וטבל בשמן רגליו ברזל ונחשת מנעליך וכימיך רביך אין כאל ישרון רכב שמים בעזרך ובגאתו שחקים מעונה אלהי קדם ומתחת זרועת עולם ויגרש מפניך אויב ויאמר השמיד וישכן ישראל בטח בדד עין יעקב על ארץ דגן ותירש ואף שמיך יערפו טל אשרך ישראל מי כמוך העם הנושע ביהוה מגן עזרך ואשר חרב גאתך ויכחשו איביך לך ואתה על במתם תדרך ויעל משה מערבת מואב אל הר נבא ראש הפסגה אשר על פני יריחו ויראהו יהוה את כל הארץ מנהר מצרים עד הנהר הגדול נהר פרת ועד הים האחרון ויאמר יהוה אליו זאת הארץ אשר נשבעתי לאבתיך לאברהם ליצחק וליעקב לאמר לזרעך אתננה הראתיך בעיניך ושמה לא תעבר וימת שם משה עבד יהוה בארץ מואב על פי יהוה ויקבר אתו בגיא בארץ מואב מול בית פעור ולא ידע איש את קברתו עד היום הזה ומשה בן מאה ועשרים שנה במותו לא כהתה עינו ולא נס לחה ויבכו בני ישראל את משה בערבת מואב שלשים יום ויתמו ימי בכי אבל משה ויהושע בן נון מלא רוח חכמה כי סמך משה את ידו עליו וישמעו אליו בני ישראל ויעשו כאשר צוה יהוה את משה ולא קם עוד נביא בישראל כמשה אשר ידעו יהוה פנים אל פנים לכל האתות והמופתים אשר שלחו יהוה לעשות בארץ מצרים לפרעה ולכל עבדיו ולכל ארצו ולכל היד החזקה ולכל המראה הגדול אשר עשה משה לעיני כל ישראל בקמאותה ב[רא אלהים] ית שומיה [וית ארעה] וארעה הו[ת צדיה וריקני] וחשכה על [אפ]י [תהום] ורוח אלהה מ[נשבה] על אפי מיה ואמר אלהה יהי נאר והוה נאר וחזה אלהה ית נהרה הלא טב ואפרש אלהה בין נהרה ובין חשכה וזעק אלהה לנהרה אימם ולחשכה זעק לילי והוה רמש והוה צפר יומה חדה ואמר אלהה יהי רקיע במיסון מיה והי מפרש בין מיה למיה ועבד אלהה ית רקיעה ואפרש בין מיה דמכתי לרקיעה ובין מיה דמלעל לרקיעה והוה כן וזעק אלהה לרקיעה שמים והוה רמש והוה צפר יומה תניאנה ואמר אלהה יתכנשון מיה מלרע שומיה לאתר חדה ותתגלי יבשתה והוה כדן וזעק אלהה ליבשתה ארע ולמכנשת מיה זעק ימה וחזה אלהה הלא טב ואמר אלהה תיאר אר[עה] יאר עסב [זרע זרע] ואיל[ן פרי עבד פרי לגנוסה דזרעה בה על ארעה והוה כדן ואפקת ארעה יאר עסב זרע זרע לגנוסה ואילן עביד פרי דזרעה בה לגנוסה וחזה אלהה הלא טב והוה רמש והוה צפר יומה תליתה ואמר אלהה יהי נהירין ברקיע שומיה למנהרה על ארעה ולמפרק בין יומה ובין לילי ויהון לסימנין ולעדנין וליומים ושנין [ויהון למאורין ברקיע שומיה] למנהרה על ארעה והוה כדן ועבד אלהה ית תרי מאוריה רברביה ית מאורה רבה לשלטן יומה וית מאור{י}ה זעורה לשלטן לילי וית כוכביה ויהב יתון אלהה ברקיע שומיה למנהרה על ארעה ולמשלטה ביומה ולילה ולמפרשה בין נהרה ובין חשכה וחזה אלהה הלא טב והוה רמש והוה צפר יומה רביעה ואמר אלהה ירמסון מיה רמס נפשה קעימה וקמץ יפרע על ארעה על אפי רקיע שומיה וברא אלהה ית תניניה רברביה וית כל נפש חיתה הרמסה דרמסו מיה לגנוסון וית כל קמץ כנף וחזה אלהה הלא טב וברך יתון אלהה למימר פרו וסגו ומלאו ית מיה בימיה וקמצה יסגי בארעה והוה רמש והוה צפר יומה חמישה ואמר [אלה]ים תפק ארעה [נפש חיה למ]ינה בהמה ורמס [וחית ארעה] למינה והוה [כן] [ועבד] אלהים ית חית [ארעה למי]נה וית בהמתה [למינה ו]ית כל רמס [אר]עה [למינה] וחזה אלהים הלא [טב] [ו]אמר אלהים נעבד [אד]ם בצלמנו וכדמותנו [וי]שלטון בנונית ימה ובעוף [ש]ומיה ובבהמאתה ובכל ארעה ובכל רמסה דרמס על ארעה וברא אלהים ית האדם בצלמה בצלם אלהים ברא יתה דכר ונקבה ברא יתון וברך יתון אלהים ואמר לון אלהים פרו וסגו ומלו ית ארעה וכבשוה ושלטו בנונית ימה ובעוף שומיה ובכל החיתה דרמסה על ארעה ואמר אלהים הא יהבת לכון ית כל עסב זרע [זרע] דעל [אפי] כל ארעה וית כל אי[לן] דבה פרי אילן זרע זרע לכון יהי למיכלה ולכל חית ארעה ולכל עוף שומיה ולכל דרמס על ארעה דבה נפש חיה ית כל ירק עסב למיכלה והוה כן וחזה אלהים ית כל דעבד והא טב שריר והיה רמש והוה צפר יום שתיתאי ואתחסלו שומיה וארעה וכל [ח]יליון וחסל [אלהי]ם ביומה [שב]יעאה עבידתה [דעבד ושבת] ביומה שביעאה [מכל פלענתה דעבד וברך אלה ית יומה שביעה וקדש יתה הלא בה בטל פסק כלול פלענתה דברא אלהה למעבד אלין תולדי שומיה וארעה בבראון ביומה דעבד יהוה אלה חללה וארעה ] ארעה [וענן יסק מן] ארעה [וישקי ית כל אפי] ארעה וצר [יהוה אלהים] ית האדם עפ[ר מן ארעה] ואפח באפיו [נשמת חיין] והוה אדם ל[נפש חיה] ונצב יהוה אלהי[ם גן] בעדן מן מנע וש[וי תמן] ית האדם דצער [ואצמח] יהוה אלהים מן אדמ[תה ית] כל אילן תחמדה לחזב [וטב] למיכל ואילן חייה בממצ[ית] גנה ואילן דמחכם טב וביש ונהר יפק מן עדן למשקאת ית גנה ומתמן יפרד ויהי לארבעה ראשים שם חדה פישון הוא דסהר ית כל ארעה חוילה דתמן דהבה ודהב ארעה ההיא טב שריר תמן בדלה ואבן שהמה ושם נהרה תנינה גיחון הוא דסהר ית כל ארע כוש ושם נהרה [תלי]תאה ח[ד]ק[ל] הוא דאזל [מ]דנעת אשור ונהרה רביעאה הוא פרת ונסב יהוה אלהים ית האדם ואשריאה בגן עדן למפרנסתה ולמטרנה ופקד יהוה אלהים על האדם למימר מכל אילן גנה מיכל תיכל ומן אילנה דמחכם טב וביש לא תיכל מנה הלא ביום מיכלך מנה ממת תמות ואמר יהוה אלהים לא [טב] יהי האדם לבדה [אעבד] לה סעד כקב[לה וצער] יהוה אלהים [עורי מן אדמתה ית כל עפיסת ברה וית כל קמץ חללה ואנדה ליד האדם למחגל מה יזעק לה וכלול דיקרי לה האדם נפש חיה הו שמה ונחשה הוה אסטיל מן כל עפיסת ברה דעבדון יהוה אלהים ואמר לאתתה ברן כי מלל אלהים לא תיכלו מכל אילן גנה ואמרת אתתה לנחשה מפרי] אילן גנה ניכל ומפרי אילנה הדן דבגו גנה אמר אלהים לא תיכלון מנה ולא תקרבון בה דלא תמותון ואמר נחשה לאתתה לא מות תמותון הלא חכם אלהים הלא ביום מיכלכון מנה ויתנערן עיניכון ותהון כאלהים חכמי טב וביש וחזת אתתה הלא טב אילנה למיכל והלא תחמדה הוא לחזבים ותחמדת אילנה לאנכלה ונסבת מפריו ואכלת ויהבת אף לגברה עמה ואכלו ואתנערי עיני תריון וחכמו הלא ערטלאים אנון ופרדו טרפי תאנה ועבדו לון חלצים ושמעו ית קל יהוה אלהים מתהלך בגנה לרוח יומה ואטמר אדם ואתתה מקדם יהוה אלהים בגו אילן גנה וזעק יהוה אלהים לאדם ואמר לה איכה ואמר ית קלך שמעת בגנה ודחלת הלא ערטלאי אנה ואטמרת ואמר מן הוי לך הלא ערטלאי אתה המן אילנה דפקדתך לדלא מיכל מנה אכלת ואמר האדם אתתה דיהבת עמי היא יהבת לי מן אילנה ואכלת [ואמר יהוה אלהים לאתתה מה דה עבדתי ואמרת אתתה נחשה] השלתי ואכלת ואמר יהוה אלהים לנחשה כד עבדתה דה ארור אתה מכל בהמהתה ומכל חית ברה על מעיך תהלך ועפר תיכל כל יומי חייך ודבבו אשוי בינך ובין אתתה ובין זרעך ובין זרעה הוא יקשנך ריש ואתה תקשנה עקב ולאתתה אמר סגוי אסגי צעריך ובטוניך בצער תלדי בנים וליד גבריך עזרותיך והוא ישלט ביך ולאדם אמר כד שמעת לקל אתתך ואכלת מן אילנה דפקדתך למימר לא תיכל מנה לעיטה ארעה בדילך בצער תיכלנה כל יומי חייך וקוצן ודרדר תצמיח לך ותיכל ית עסב ברה בדעת אפיך תיכל לחם עד עזרותך לאדמתה הלא מנה אנסבת הלא עפר אתה ולעפרך תעזר וקרא האדם שם אתתה חוה הלא היא הות אם כל קעים ועבד יהוה אלהים לאדם ולאתתה כיתנואן אמשך ואלבשון ואמר יהוה אלהים הן האדם הוה כאחד מנה למעכם טב וביש וכדו דלא ישלח אדה ויסב אף מן אילן חייה וייכל ויתוחי לעלם ואושטה יהוה אלהים מגן עדן למשמש ית אדמתה דאתנסב מתמן וטרד ית האדם ושרה ממדנעה לגן עדן ית כרוביה וית לכשה דחרבה המתהפכין לנטר ית שביל אילן חייה ואדם חכם ית חוה אתתה ובטנת וילדת ית קין ואמרת קנית אנש מן יהוה ואוזפת למילד ית אחיו ית הבל והוה הבל רעי צאן וקין הוה פרנס ארעה והוה מסכום יומים ואנדה קין מפרי ארעה מנחה ליהוה והבל אנדה אף הוא מבכירי עאנה {{ומשמינ}} ומשמיניין ואתרחי יהוה להבל ולמנחתה ולקין ולמנחתה לא אתרחי ותקף לקין שריר ונפלו אפיו ואמר יהוה לקין למה אתקף לך ולמה נפלו אפיך הלא אם תיטב אתלי ואם לא תיטב לתרח חטיה רבע ולידך עזרותה ואתה תשלט בה ואמר קין להבל אחוה ניזל לברה והוה בהבאותון בברה וקם קין ליד הבל אחוה וקטלה ואמר יהוה לקין אן הבל אחוך ואמר לא עכמת הנטור אחי אנה ואמר מה עבדת קל דם אחוך צבע לי מן ארעה וכדו לעיט אתה מן ארעה דפתחת ית פמה למסב ית דם אחוך מן אדך כד תפרנס ית ארעה לא תוזף מתן חילה לך כלי וטמי תהי בארעה ואמר קין ליהוה רב עובי ממסבל הן טרדת יתי יומן מן על אפ{{ר}}י ארעה ומרחותך אתכסי ואהי כלי וטמי בארעה והוה על משקעי יקטלני ואמר לה יהוה לשפיר כל קטול קין שבועאים יגבי{י} ושבה יהוה לקין סימן לדלה מקטל יתה כל משקעה ונפק קין מלקדם יהוה ודער בארעה טמי מדנעת עדן ועכם קין ית אתתה ובטנת וילדת ית חנוך והוה באני [קרת]ה וקרא ית שם קרתה [כשם] ברה חנוך ואתי[לד] לחנוך [ית עירד ועי]רד הולד ית מיחאל [ומיחאל או]לד ית מתושאל [ומתושאל אולד] ית למך ונסב לה למך תרתי נשים שם חתה עדה ושם תנינתה צלה וילדת עדה ית יבל הוא הוה אבי יתב משכן וקנין ושם אחוה יובל הוא הוה אבי כל אהד דפה וזמרה וצלה אף היא ילד[ת] ית תובל קין למבדאה כל אמנות נחשה וברזלה ואחת תובל קין נעמה ואמר למך לנשיו עדה וצלה שמען קלי נשי למך אציתן אמירתי הלא גבר קטלת לדחלתי ואתילד לדביקתי הלא שבועאי יגבי קין ולמך שבעים ושבעה ועכם אדם אורי ית אתתה וילדת בר וקרא ית שמו שת הלא שבה לי אלהים זרע עורן חליפת הבל הלא קטלה קין ולשת אף הוא אתילד בר וקרא ית שמה אנוש אדין שרי למקרי בשם יהוה דן תנוי תולדת אדם ביום ברא אלהים אדם בדמות אלהים עבד יתה דכר ונקבה בראתון וברך יתון וקרא ית שמון אדם ביום בוראון ואקעים אדם תלתים ומאה שנה ואולד בדמותה כצלמה וקרא ית שמה שת והוו יומי אדם באתר הולדותה ית שת תמני מאון שנה ואולד בנים ובנן והוו כל יומי אדם דאקעים אשע מאון ותלתים שנה ומית ואקעים שת חמש שנים ומאה שנה ואולד ית אנוש{{וש}} ואקעים שת בתר הולדותה ית אנוש שבע שנים ותמני מאון שנה ואולד בנים ובנן והוו כל יומי שת תרתעסרי שנה ואשע מאון שנה ומית ואקעים אנוש אשעים שנה ואולד ית קינן ואקעים אנוש באתר הולדותה ית קינן חמש עסרי שנה ותמני מאון שנה ואולד בנים ובנן והוו כל יומי אנוש חמש שנים ואשע מאון שנה ומית ואקעים קינן שבעים שנה ואולד ית מהללאל ואקעים קינן באתר הולדותה ית מהללאל ארבעים שנה ותמני מאון שנה ואולד בנים ובנן והוו כל יומי קינן עסר שנים ואשע מאון שנה ומית ואקעים מהללאל חמש שנים ושתים שנה ואולד ית ירד ואקעים ירד (!) בתר הולדותה ית מהללאל (!) תלתים שנה ותמני מאון שנה ואולד בנים ובנן והוו כל יומי מהללאל חמש ואשעים שנה ותמני מאון שנה ומית ואקעים ירד תרתין ושתים שנה ואולד ית חנוך ואקעים ירד בתר הולדותה ית חנוך חמש ותמנים שנה ושבע מאון שנה ואולד בנים ובנן והוו כל יומי ירד שבע וארבעים שנה ותמני מאון שנה ומית ואקעים חנוך חמש ושתים שנה ואולד ית מתושלח ואתהלך חנוך עם האלהים באתר הולדותה ית מתושלח תלת מאון שנה ואולד בנים ובנן והוו כל יומי חנוך חמש ושתים שנה ותלת מאון שנה ואתהלך חנוך את האלהים וליתו הלא אנסב יתה אלהים ואקעים מתושלח שבע ואשתים שנה ואולד ית למך ואקעים מתושלח בתר הולדותה ית למך תלת וחמשים שנה ושש מון שנה ואולד בנים ובנן והוו כל יומי מתושלח עסרים שנה ושבע מון שנה ומית ואקעים למך תלת וחמשים שנה ואולד בר וקרא ית שמה נח למימר דן ינחמנן {{יסוברנן}} מן עובדינן ומצער אדינן מן ארעה דלעטה יהוה ואקעים למך בתר הולדותה ית נח שת מון שנה ואולד בנים ובנן והוו כל יומי למך תלת וחמשים שנה ושת מון שנה ומית והוה נח בר חמש מון שנה ואולד ית שם וית חם וית יפת והוה כד שרי אנשה למסגי על אפי ארעה ובנן אתילדו לון וחזו בני האלהים ית בנאת אנשה הלא טבן אנין ונסבו לון נשים מכל דבחרו ואמר יהוה לא ידון רוחי באנשה לעלם {בגלל} <במטי> הוא בסר ויהון יומיו מאה ועסרים שנה וגיבריה הוו בארעה ביומיה האנון ואף בתר כן דייעלון בני האלהים לות בנאת אנשה ואולדו לון אנון גבריה דמן עלמה גברי השם וחזה יהוה הלא סגת בישת אנ{ח}<ש>ה בארעה וכל יצרה מן חשבת לבה לות ביש כל יומה ואתנחם יהוה הלא עבד ית האדם בארעה ואצטער אל לבה ואמר יהוה אמחה ית אנשה דברית מן על אפי ארעה מן אנש עד בהמה עד רמס עד עוף שומיה הלא אתנחמת כד עבדתון ונח אתשקע רעים בעיני יהוה אילן תולדת נח נח גבר זכאי ושלם הוה בדריו עם האלהים התהלך נח ואולד נח תלתה בנים ית שם וית חם וית יפת ואתחבלת ארעה לקדם האלהים ואמלת ארעה {מ}שקר וחזה אלהים ית ארעה ואה אתחבלת הלא חבל כל בסר ית אורעה על ארעה ואמר אלהים לנח קץ כל בסר על לקדמי הלא אמלת ארעה שקר מקדמיון ואנה מחבל לון מן ארעה עבד לך תיבו עאי גפר קננים תעבד ית תיבותה ותשפי יתה מלגו ומלבר בשפי ודן דתעבד יתה תלת מון אמה ארך תיבותה וחמשים אמה אפתחה ותלתים אמה רומה נאר תעבד לתיבותה ולגו אמה תסכמנה מלעל ותרח תיבותה באיצרה תשבי ארעים תניאנאים ותליתאים תעבד ואני אנה מיתי ית מבולה מים על ארעה למחבלה כל בסר דבה רוח חיין מתח[ת] שומיה כל דבארעה ישלם והקים ית קיאמי עמך ותיעל לתיבותה אתה ובניך ואתתך ונשי בניך עמך ומכל חאיתה ומכל בסרה תרים מכלה תעל לתיבותה למוחה עמך {א}דכר ונקבה ויהי מן עופה למינה ומן בהמתה למינה ומכל דרמס על ארעה למיניון תרים מכלה ייעלון לידך למוחה ואתה סב לך מכל מיכלה דיתאכל ותכנש לידך ויהי לך ולון למיכלה ועבד נח ככל דפקד יתה אלהים כן עבד ואמר אלהים לנח על אתה וכל ביתך לתיבותה הלא יתך חזית זכאי לקדמי בדרה הדן מכל בהמתה אדכיתה תסב לך שבעה שבעה דכר ונקבה ומן בהמתה דלא דכיה היא תרים תרים דכר ונקבה ואף מן עוף שומיה דכיה שבעה שבעה דכר ונקבה למוחה זרע על אפי כל ארעה הלא ליומים עוד שבעה אנה ממטר על ארעה ארבעים יום וארבעים לילי ואמחי ית כל יקומה דעבדת מן על אפי ארעה ועבד נח ככל דפקדה יהוה ונח בר שת מאון שנה ומבולה הוה מים על ארעה ועל נח ובניו ואתתה [ו]נשי בניו עמה לתיבותה מקדם מי מהבולה מן בהמתה דכיתה ומן בהמתה דליתי דכיה ומן עופה ומכל דרמס על ארעה תרים תרים עלו עם נח לתיבותה דכר ונקבה כמד פקד יהוה ית נח והוה לשבעתי יומיה ומי מהבולה הוו על ארעה בשנת שת מון שנה לחיי נח בירחה תניאנה בשבעסר יום לירחה ביומה הדן אפתחו כל מעיני תהומה סגיה וארבי שומיה אפתחו והוה אסגרה על ארעה ארבעים יום וארבעים לילי בקלום יומה הדן על נח שם חם ויפת בני נח ואתת נח ותלתת נשי בניו עמון לתיבותה אנון וכל חאיתה למינהוכל בהמתה למינה וכל רמסה דרמס על ארעה למינה וכל עופה למינה כל עוף כל טעאס ועלו עם נח לתיבותה תרים תרים מכל בסר דבה רוח חיים ועלוליה דכר ונקבה דכר ונקבה מכל בסר עלו כמד פקד יתה אלהים וחתם יהוה ב{ס}עדה והוה מהבולה ארבעים יום על ארעה ואסגו מיה וסבלו ית תיבותה ורמת מן על ארעה ואגברו מיה ואסגו שריר על ארעה ואהלכת תיבותה על אפי מיה ומיה אגברו שריר שריר על ארעה וכסו כל טבריה ראמיה דתחת כל שומיה חמשעסרי אמה מלעל אגברו מיה וכסו טבריה ושלם כל בסר דרמס על ארעה בעופה ובבהמהתה ובחאיתה ובכל שורצה דשרץ על ארעה וכל אנשה וכל דנשמת רוח ח<יי>ם באפיו מכל דבנגבובה מיתו ואמחי כל יקומה דעל אפי ארעה מן אנש עד בהמה עד רמס עד עוף שומיה ואמחו מן ארעה ואשתיר ברן נח ודעמה בתיבותה ואגברו מיה על ארעה חמשים ומאה יום ואדכר אלהים ית נח וית כל חאיתה וית כל בהמתה דעמה בתיבותה ואעבר אלהים רוח על ארעה ושדכו מיה וסכרו מעיני תהומה וארבי שומיה ואתסכם אסגרה מן שומיה ועזרו מיה מן על ארעה אזלו ועזרו וחסרו מיה מסכום חמשים ומאה יום ושרת תיבותה בירחה שביעאה בשבעסר יום לירחה על טברי הררט ומיה הוו אזלו וחסר עד ירחה עסיראה בעסיראי באחד לירחה אתחזו ראשי טבריה והוה מסכום ארבעים יום ואפתח נח ית ארכת תיבותה דעבד ושלח ית ערבה ונפק נפק ויתב עד נגבו מיה מן על ארעה ושלח ית יונתה מן עמה למחזי הקלו מיה מן על אפי ארעה ולא אשקחת יונתה מנוח לכף רגלה ועזרת לידה [לת]יבותה הלא מים על אפי כל ארעה ושלח אדה ונסבה ועאל יתה לידה לתיבותה ושרי עוד שבעה יומים אורנים ואוזף שלח ית יונתה מן תיבותה ועלת לידה יונתה לזבן רמש ואה טרף זית עטיף בפמה וחכם נח הלא קלו מיה מן על ארעה ושרי עוד שבעה יומים אורנים ושלח ית יונתה ולא אוזפת מעזרה לידה עוד והוה באחדה ושת מון שנה מקדמהו באחד לירחה נגבו מיה מן על ארעה ואסטה נח ית כסוי תיבותה וחזה והא נגבו אפי ארעה ובירחה תניאנה בשבעה ועסרים יום לירחה נגבת ארעה ומלל אלהים עם נח למימר פק מן תיבותה אתה ואתתך ובניך ונשי בניך עמך וכל החיתה דעמך מכל בסרה בעופה ובבהמהתה ובכל רמסה דרמס על ארעה אפק עמך וישרצון בארעה ויפרון ויסגון על ארעה ונפק נח ובניו ואתתה ונשי בניו עמה וכל חיתה וכל עופה וכל רמסה דרמס על ארעה לכרניון נפקו מן תיבותה ובנה נח מדבח ליהוה ונסב מכל בהמתה דכיתה ומכל עופה דכיה ואסק עלן במדבחה ואריח יהוה ית ריח רחותה ואמר יהוה עם לבה לא אוזף עוד למלוט ית ארעה בדיל אנשה [ה]לא יצר לב אנשה ביש מרביותה ולא אוזף עוד למקטל ית כל קעים כמד עבדת עד כל יומי ארעה זרע ועצד צנה ושרב קיץ ואסתב אימם ולילי לא יבטלון וברך אלהים ית נח וית בניו ואמר לון פרו וסגו ומלו ית ארעה ואימתכון ודחלתכון יי על כל חית ארעה ועל כל עוף שומיה ובכל דתרמס ארעה ובכל נונית ימה באדיכון יהבתה כל רמס דו קעים לכון יי למיכלה כירק עסב יהבת לכון ית כלה ברן בסר בנפשה אדמה לא תיכלון וית אדמכון לנפשהתכון אבעי מן אד כל קעים אבעינה מן אד אנשה ומן אד אנש ואחיו אבעי ית נפש אנשה שפך דם אנש באנש אדמה ישתפך הלא בצלם אלהים עבד ית האדם ואתון פרו וסגו ושרצו בארעה וסגו בה ואמר אלהים לנח ולבניו עמה למימר ואני אנה מקים ית קיאמי עמכון ועם זרעכון בתרכון ועם כל נפשה חאיתה דעמכון בעופה ובבהמהתה ובכל חית ארעה עמכון מכל נפוקי תיבותה לכל חית ארעה והקים ית קיאמי עמכון ולא יתעקר עוד כל בסר ממי מהבולה ולא יי עוד מהבולה למחבלה ארעה ואמר אלהים דה סימן קיאמה דאנה יהב ביני ובינכון ובין כל נפש [הח]יתה דעמכון לדרת עלם ית קשתי אתן [בע]ננה ותהי לסימן [ק]יאם ביני ובין ארעה ויי בענוני ענן על ארעה ותתחזי קשתה בעננה ואדכר ית קיאמי דביני ובינכון ובין כל נפשה חאיתה דעמכון בכל בסר ולא יי עוד מיה למהבול למחבלה כל בסר ותהי קשתה בעננה ואחזיה לאדכרות קיאם עלם בין אלהים ובין כל נפשה חאיתה בכל בסר דעל ארעה ואמר אלהים לנח דה סימן קיאמה דאקימת ביני ובין כל בסר דעל ארעה והוו בני נח נפוקיה מן תיבותה שם חם ויפת וחם הוא אבי כנען תלתה אלין בני נח מן אלין אפתיאת כל ארעה ושרי נח גברה דארעה ונצב כרם ושתה מן עמרה ואתרבה ואתגלי בגו משכנה וחזה חם אבי כנען ית ערות אביו וחבה לתרי אחיו בברה ונסב שם ויפת ית תכסיתה ושבו על כתף תריון ואהלכו אחריה וכסו ית ערות אבוון ואפיון אחריה וערות אבוון לא חזו ואתעיר נח מן חמרה ו[עכם] ית דעבד לה ברה זעורה ואמר ארו[ר] כנען עבד עבדים יהי לאחיו ואמר בריך יהוה אלהי שם ויי כנען עבד לון יפתי אלהים ליפת ויש[רי] במשכני שם ויי כנען עבד לון ו[אקעים נח] בתר מהבולה תל[ת] מואן שנה וחמשים שנ[ה] והוו כל יומי נח אשע מאון שנה וחמשים ש[נה ומית] ואלין תולדי בני נח שם חם ויפת ואולדו לון בנים בתר מבולה בני יפת גמר ומגוג מדי ויון תובל מושך ותירס ובני גמר אשכנז ריפד ותגרמה ובני יון אליש ותרשיש כתים ורודנים מן אלין אפרדו אקרי גועיה בארעתון גבר ללשנה לכרנון לגויון ובני חם כוש ומצרים פוט וכנען ובני כוש סבא וחוילה סבתה ורעמה וסבתכה ובני רעמה שבא ודדן וכוש הולד ית נמרוד הוא שרי למהי גיבר בארעה הוא הוה גיבר עצאי לקדם יהוה על כן יימרון כנמרוד גיבר עצאי לקדם יהוה והות קדמאות ממלכתה בבל וארך ואכד {כלנה} <וכלהן> בארע שנער מן ארעה ההיא נפק אשור ובנה ית נינוה ו[ית] פאתי קריה וית [כלח] וית רסן בין נינוה ובין כלה היא קרתה רבתה ומצרים אולד ית לדים ו[ית] עינמים וית [ל]הבים וית נפתחים וית פתרסים וית כסלחים ואנפקו מתמן פלשתאי וית כפתראי [וכ]נען אולד ית צידון בכורה וית חת וית יבוסאה וית אמראה וית גרגשאה וית חואה וית ערוקאה וית סינאה וית ארודאה וית צמראה וית חמתאה [ובתר א]תפתי כרן [כנענאה] והוה תחום [כנענאה מנ]הר מצרים [עד נהרה ר]בה [נהר פרת] ועד ימה עורנה [אלין בני] חם לכרניון ללשנותון בארעתון לגויון ולשם אולד אף הוא אבי כל בני עבר [א]חי יפת רבה בני שם עילם ואשור [וארפכ]שד ולד וארם ובני ארם עוץ וחויל גתר [ו]משא וארפכשד הולד ית שלח ושלח הולד ית עבר ולעבר אתילדו תרי בנים שם חדה פלג הלא ביומיו אפלגת ארעה ושם אחוה יקטן ויקטן הולד ית אלמודד וית שלף וית חצרמות וית ירח וית אדורם וית איזל וית דקלה וית [עיב]ל וית [אבימ]אל וית [שבא] וית [אפר] וית [חוילה] וית [יובב] כל אילן בני יקטן והוה מדרון ממסבל במיעלך לספרה טור הקדם אלין בני שם לכרניון ללשנותון בארעתון לגויון אלין כרני בני נח לתולדתון בגויון מן אלין אפרדו אקרי גויה בארעה באתר מבולה והוה כל ארעה שועה חדה ומלים יחידאן והוה במטלון ממדנע וא[שקעו] בקעה בארע שניע[ר] ודערו תמן ואמרו אנש <לעברה אתא נלבנה לבנים ונוקד לוקידה והות לון לבנתה לאבן נילוס> הוה לון לטיאם ואמרו אתא נבנה לנן קריה ומגדל ורישה בחללה ונעבד לנן שם דלא נבדר על אפי כל ארעה ואעת יהוה למחזי ית קרתה וית מגדלה דבנו בני אנשה ואמר יהוה הא עם אחד וספבה אחדה לכלון ודן שרוון למעבד וכדו לא יתבצר מנון כל דיזמנון למעבד אתא ניעת ונבלה תמן ספבן דלא ישמע אנש ית לשן עברה ובדר יהוה יתון מתמן על אפי כל ארעה וקצו למבני ית קרתה וית מגדלה על כן קרי שמה בבל הלא <תמן> בלל יהוה ית לשן כל ארעה ומתמן בדרון יהוה על אפי כל ארעה אלין תולדת שם שם בר מאה שנה ואולד ית ארפכשד תרתין שנים בתר מהבולה ואקעים שם בתר הולדותה ית ארפכשד חמש מון שנה ואולד בנין ובנן והוו כל יומי שם שת מון שנה ומית וארפכשד אקעים חמש ותלתים ומאה שנה ואולד ית שלח ואקעים ארפכשד בתר הולדותה ית שלח תלת <שנין> ותלת מון שנה ואולד בנין ובנן והוו כל יומי ארפכשד תמני ותלתים שנה וארבע [מ]ון שנה ומית ואקעים שלח תלתין שנה ומאה שנה ואולד ית עבר ואקעים שלח בתר הולדותה ית עבר תלת שנין ותלת מון שנה ואולד בנין ובנן והוו כל יומי שלח תלת ותלתין שנה וארבע מון שנה ומית ואקעים עבר ארבע ותלתין ומאה שנה ואולד ית פלג ואקעים עבר בתר הולדותה ית פלג שבעים שנה ומאתים שנה ואולד בנין ובנן והוו כל יומי עבר ארבע שנים וארבע מון שנה ומית ואקעים פלג תלתין שנה ומאה שנה ואולד ית רעו ואקעים פלג בתר הולדותה ית רעו אשע שנים ומאה שנה ואולד בנים ובנן והוו כל יומי פלג אשע ותלתים ומאתים שנה ומית ואקעים רעו תרתין ותלתין ומאה שנה ואולד ית שרוג ואקעים רעו בתר הולדותה ית שרוג שבע שנים ומאה שנה ואולד בנין ובנן והוו כל יומי רעו אשע ותלתין ומאתים שנה ומית ואקעים שרוג תלתין שנה ומאה שנה ואולד ית נחור ואקעים שרוג בתר הולדותה ית נחור מאה שנה ואולד בנים ובנן והוו כל יומי שרוג תלתי[ן שנה] ומאתים שנה ומית ואקעים נחור אשע ושבעים שנה ואולד ית תרח ואקעים נחור בתר הולדותה ית תרח אשע שנים ואשתים שנה ואולד בנין ובנן והוו כל יומי נחור תמאני וארבעים שנה ומאה שנה ומית ואקעים תרח שבעים שנה ואולד ית אברם ית נחור וית הרן אלין תולדת תרח תרח הולד ית אברם ית נחור וית הרן והרן הולד ית לוט ומית הרן על אפי תרח אביו בארע אתילדותה באור כשדים ונסב אברם ונחור לון נשים שם אתת אברם שרי ושם אתת נחור מלכה ברת הרן אבי מלכה ואבי יסכה והות שרי עקרה לית לה יליד ונסב תרח ית אברם ברה וית לוט בר הרן בר ברה וית שרי וית מלכה כלותה אתת אברם ונחור בניו ואפק יתון מן אור כשדים למיזל לארע כנען ואתו עד חרן ודערו תמן והוו יומי תרח חמש שנים וארבעים ומאה שנה ומית תרח בחרן ואמר יהוה לאברם אתה לך מן ארעך ומן אתילדותך ומבית אבוך לארעה דאחזיך ואעבדנך לגוי רב ואברכנך וארבי שמך והוי ברכה ואברך מברכיך ומקלליך אלוט ויתברכון בך כל כרני ארעה <ואתה אברם כמה [דמלל] עמה יהוה [ואזל עמה] לוט ואברם בר חמש שנין ושבעין שנה> באפקותה מן חרן ונסב אברם ית שרי אתתה וית לוט בר אחיו וית כל חותרון דחתרו וית נפשה דעבדו בחרן ואנפקו למיזל ארע כנען ואתו לארע כנען ועבר אברם בארעה עד אתר שכם עד מישר חזבה וכנענאה טטה בארעה ואתחזי יהוה לאברם ואמר לה לזרעך אתן ית ארעה הדה ובנה תמן מדבח ליהוה דאתחזי לה ועקר מתמן לטברה ממדנע לבית אל וקבע משכנה לבית אל ממערבה וכפרה ממדנעה ובנה תמן מדבח ליהוה וקרא בשם יהוה ונטל אברם אזל ונטל לדרומה והוה כפן בארעה ונעת אברם למצרים למתותב תמן הלא יקר כפנה בארעה והוה כמד הקרב למיעל למצרים ואמר לשרי אתתה הא שבי חכמת הלא אתה ייה חזו אתי ויהי כד יחזון יתיך מצראי ויימרון אתתה דה ויקטלון יתי ויתיך יחון אמרי שבי אחתי אתי לבדיל יתיטב לי בדיליך ותתוחי נפשי בגלליך והוה כמיעל אברם למצרים וחזו מצראי ית אתתה הלא ייה היא שריר וחזו יתה רבני פרעה ושבחו יתה לפרעה ואנסבת אתתה לבית פרעה ולאברם אתיטב בדילה והוה לה עאן ותורים קניאן יקיר שריר עבדים ואמאן וחמרים אתנן וגמלים וכתש יהוה ית פרעה כתושים רברבים וית ביתה על ממלל שרי אתת אברם וזעק פרעה לאברם ואמר מה דה עבדת לי למה לא חוית לי הלא אתתך היא ולמה אמרת אחתי היא ואסב יתה לי לאתה וכדו אה אתתך סב ואזל ופקד עליו פרעה גברים ושלחו יתה וית אתתה וית כל דלה ולוט עמה וסלק אברם ממצרים הוא ואתתה וכל דלה ולוט עמה לדרומה ואברם יקיר שריר בקניאן בכסף ובדהב ואזל למטליו מדרום ועד בית אל עד אתרה דהוה תמן משכנה בשרוה בין בית אל ובין כפרה לאתר מדבחה דעבד תמן בקדמהו וקרא תמן אברם בשם יהוה ואף ללוט האזל עם אברם הוה עאן ותורים ומשכנים ולא סבלת יתון ארעה למדור כחדה הלא הוה חותרון סגי ולא יכלו למדור כחדה והוה תיגר בין רעיני קניאן אברם ובין רעיני קניאן לוט וכנענאה ופרזאה טטה דארים בארעה ואמר אברם ללוט אלני תהי תיגרה ביני ובינך ובין רעיני ובין רעיניך הלא גברים אחים אנחנן הלא כל ארעה לקדמיך הפרש שבי מן עמי אם סמאלה וימינה ואם ימינה וסמאלה ותלא לוט ית עיניו וחזה ית כל מישר ירדנה הלא כלה משקה לקדם חבלות יהוה ית סדם וית עמרה כגן יהוה כארע מצרים במיעלך לצער ובחר לה לוט ית כל מישר ירדנה ונטל לוט ממדנע ואפרדו אנש מן עם אחיו אברם דאר בארע כנען ולוט דאר בקורי מישרה ומשכן עד סדם ואנשי סדם בישין וחטאין ליהוה שריר ויהוה אמר לאברם בתר הפרד לוט מן עמה תלי שבי עיניך וחזי מן אתרה דאתה תמן צפונה ודרומה ומדנעה ומערבה הלא ית כל ארעה דאתה חזי לך אתננה ולזרעך עד עלם ואשבי ית זרעך כעפר ארעה דאם יכל אנש לממני ית עפר ארעה אף זרעך ימני קום התהלך בארעה לארכה ולאפתחה הלא לך אתננה ואתרשי אברם ואתא ודער במישרי ממרא דבחברון ובנה תמן מדבח ליהוה והוה ביומי אמרפל מלך שנער ואריוך מלך אלאסר כדר לעמר מלך עילם ותדעל מלך גוים עבדו קרבה עם ברע מלך סדם ועם ברשע מלך עמרה ושנאב מלך אדמה ושם אבד מלך צבואים ומלך בלע הוא צער כל אלין אדבקו לגו עמק שדיה הוא ים מלחה תרתעסרי שנה שמשו ית כדר לעמר ובתלתעסרי שנה מרדו ובארבעסרי שנה אתא כדר לעמר ומלכיה דעמה ומעו ית רפאיה בעדרי קרנים וית זוזאים בחם וית אימאי בשוה קריתים וית חראי בטברי גבלה עד איל פראן דעל מדברה ועזרו ואתו לעין דין היא קדש ומעו ית כל ברה דעמלקאה ואף ית אמראה דדאר פלגי תמר ונפק מלך סדם ומלך עמרה ומלך אדמה ומלך צבואים ומלך בלע הוא צער וסדרו עמון קרבה בעמק שדיה עם כדר לעמר מלך עילם ותדעל מלך גוים אמרפל מלך שנער וארויך מלך אלסר ארבעה מלכים [עם] חמשתיתה ועמק שדיה בירבן בירבן טיאם וערקו מלך סדם ומלך עמרה ונפלו תמן ודאשתארו לטברה ערקו ונסבו ית כל חותר סדם ועמרה וית כל מזונון ואזלו ונסבו ית לוט וית כל חותרה בר אחי אברם ואזל והוא דאר בסדם ואתא פליטה וחוי לאברם עבראה והוא שרי במישרי ממרא אמראה אחי אשכול ואחי ענרם ואנון מסעני קיאם אברם ושמע אברם הלא אשתבי אחיו וזיאן ית חניכיו ילידי ביתה תמנסר ותלת מון וארדף עד דן ופלג עליון לילי הוא ועבדיו ומעותון וארדפון עד חובה דמסמאל לדמסקס ועזר ית כל חותרה ואף ית לוט אחיו וחותרה עזר ואף ית נשיה וית עמה ונפק מלך סדם לזימונה בתר עזרותה ממקטל ית כדר לעמר וית מלכיה דעמה לגו עמק שויה הוא עמק מלכה ומלכי צדק מלך שלם אפק לחם וחמר והוא כהן לאל עליון וברך ית אברם ואמר בריך אברם לאל עליון קנה שומים וארע ובריך אל עליון דמגן עאקיך באדך ויהב לה מעסר מכלה ואמר מלך סדם לאברם אב לי נפשה וחותרה סב לך ו[אמר] אברם למלך סדם [הרמ]ת ית אדי לאלהים [א]ל עליון קנה שומים [ואר]ע אם מן חוט ועד של[יף מס]ן אם אסב מכל דלך ו[ל]א תימר אנ[ה אעתרת] ית א[בר]ם בלע[די לחוד דאכ]לו [רבי]ה וחולק גבריה דאתו עמי ענרם ואשכול וממרא אנון יסבון חולקון בתר ממלליה אלין הוה מלל יהוה עם אברם בחזב למימר אל תדעל אברם אנכי מגן לך ואגרך אסגי שריר ואמר אברם מרי יהוה מה תתן לי ואנ[ה] אזל ערטלאי ובר מפרנס ביתי הוא דמפרנס אליעזר ואמר אברם הן לי לא יהבת זרע ואה בר ביתי יירת יתי ואה מלל יהוה עמה למימר לא יירתנך דן הלא אם דיפק ממעיך הוא יירתנך ואפק יתה לברה ואמר אסתכל שבי שומיה ומני כוכביה אם תכל לממני יתון ואמר לה אכהן יי זרעך ואימן ביהוה וחשבה לה זכו ואמר לה אני יהוה דאפקתך מן אור כשדים למתן לך ית ארעה הדה למירתנה ואמר מרי יהוה במה אעכם הלא אירתנה ואמר לה סב לי עגלה מתלתה ועז מתלתה ודכר מתלת ותר וגוזל ונסב לה ית כל אלין ופסק יתון פסוק ויהב גבר ית פסקה לזימון עברה וית עופיה לא פסק ונעת טעסה על פגריה ועזר יתון אברם והוה שמשה למיעל ושנה נפלת על אברם ואה אימה חשיכה רבה נפלת עליו ואתאמר לאברם מעכום תעכם הלא תותב יי זרעך בארע לא לון וישמשונון וילבטון יתון ארבע מון שנה ואף ית גוה דיעבדון דאן אנה ובתר כן יפקון בחותר רב ואתה תיעל ליד אבאתך בשלם תקבר בסיבו טבה ודרה רביעה יעזר אכה הלא לא שלם עוב אמראה עד הכה והוה שמשה למיעל ורמוטה הוה והא תנור בער ולפיד דאש דעבר בין גזריה אלין ביומה ההוא קטע יהוה עם אברם קיאם למימר לזרעך אתן ית ארעה הדה מנהר מצרים עד נהרה רבה נהר פרת ית קינאה וית קנזאה וית קדמונה וית חתאה וית פרזאה וית רפאיה וית אמראה וית כנענאה וית גרגשאה וית חואה וית יבוסאה ושרי אתת אברם לא ילדת לה ולה שמהשי מצראה ושמה הגר ואמרת שרי לאברם אה שבי עאקני יהוה ממילד אעל שבי לות שמהשתי מאן אבנה מנה ושמע אברם לקל שרי ונסבת שרי אתת אברם ית הגר מצראיתה שמהשתה מסכום עסר שנים למדר אברם בארע כנען ויהבת יתה לאברם גברה לה לאתה ועאל לות הגר ובטנת וחזת הלא בטנה וזלת רבתה בעיניה ואמרת שרי לאברם {א}שקרי עליך אנה יהבת שמהשתי בחבך וחזת הלא בטנה וזלת בעיניה ידון יהוה ביני ובינך ואמר אברם לשרי אה שמהשתיך באדיך עבדי לה הטב בעיניך ולבטתה שרי ועקרת מקדמיה ואשקעה מלאך יהוה על עין מיה במדברה על עינה באורח שור ואמר הגר שמשית שרי אי מדן אתיתי ולאהן תיזלין ואמרת מקדם שרי רבתי אנה חקרת ואמר לה מלאך יהוה עזרי ליד רבתיך ואתלבטי תחת אדה ואמר לה מלאך יהוה סגוי אסגי ית זרעיך ולא ימנה מסגאי ואמר לה מלאך יהוה אה אתי בטנה ותילדי בר ותקרי ית שמה ישמעאל הלא שמע יהוה ללבוטיך והוא יהי פרה אדם אדה בכל ואד כלה בה ועל אפי כל אחיו ישרי וקרת שם יהוה דממלל עמה אתה אל חזי הלא אמרת אף עטף חזית בתר חזו על כן קרת לבארה באר לחי חזי הא בין קדש ובין ברד וילדת הגר לאברם בר וקרא אברם ית שם ברה דילדת הגר ישמעאל ואברם בר תמנים שנה ושת שנים במילד הגר ית ישמעאל לאברם והוה אברם בר אשעים ואשע שנים ואתחזי יהוה לאברם ואמר לה אני אל שדי התהלך לרחותי והוי שלם ואתן קיאמי ביני ובינך ואסגי יתך בשריר שריר ונפל אברם על אפיו ומלל עמה אלהים למימר ואני אה קיאמי עמך ותהי לאב המון גוים ולא יתקרי עוד שמך אברם ויי שמך אברהם הלא אב המון גוים יהבתך והפרית יתך בשריר שריר ואתננך לגוים ומלכים מנך יפקון והקים ית קיאמי ביני ובינך ובין זרעך בתרך לדריון לקיא[ם] עלם למהי לך לאל[הים] ולזרעך בתרך ו[אתן] לך ולזרעך בתרך [ית] ארע מתותביך ית כל א[רע] כנען לסחנת על[ם] והי לון לאלהי[ם] ואמר אלהים לאברה[ם] ואתה ית קיאמי תטר אתה וזרעך בתרך לדריון דה קיאמי דתטרון ביני ובינכון ובין זרעך בתרך המגזר לכון כל דכר ותגזרון ית בסר ערלתכון ותהי לסימן קיאם ביני ובינכון ובר תמניה יומים יתגזר לכון כל דכר לדריכו[ן יליד] בית וזבינת כסף מכל בר נכר דלא מזרעך הוא המגזר יתגזר ילידי ביתך וזבינת כספך ויהי בריתי בבסרכון לקיאם עלם וערל דכר דלא יתגזר ית בסר ערלתה ביומה תמינאה ותתעקר נפשה ההיא מן עמה ית קיאמי בטל ואמר אלהים לאברהם שרי אתתך לא תקרי ית שמה שרי הלא שרה שמה וברכת יתה ואף אתן מנה לך בר ואברכנה ותהי לגוים ומלכי עמים מנה יהון ונפל אברהם על אפיו ותמע ואמר בלבה הלבר מאה שנה אוליד ואם שרה הברת אשעים שנה תילד ואמר אברהם לאלהים לוי ישמעאל יתוחי לרחותך ואמר אלהים על ברי אה שרה אתתך ילדה לך בר ותקרי ית שמה יצחק והקים ית קיאמי עמה לקיאם עלם ולזרעה בתרה ולישמעאל שמעתך אה ברכת יתה והפרית יתה והסגית יתה בשריר שריר תרי עסר נסיאים יולד ואתננה לגוי רב וית קיאמי אקים עם יצחק דתלד לך שרה לזבנה הדן בשתה אוריתה ואסכם לממללה עמה ואסתלק אלהים מן עם אברהם ונסב אברהם ית ישמעאל ברה וית כל ילידי ביתה וית כל זבינת כספה כל דכר באנשי בית אברהם ואגזר ית בסר ערלתון בקנום יומה הדן כמד מלל עמה אלהים ואברהם בר אשעים ואשע שנים במגזרה ית בסר ערלתה וישמעאל ברה בר תלתעסר שנה במגזרה ית בסר ערלתה בגרם יומה הדן הגזר אברהם וישמעאל ברה וכל אנשי ביתה יליד בית וזבינת כסף <מלקבל> בר נכר אתגזרו עמה ואתחזי לה יהוה במישרי ממרא והוא יתיב תרח משכנה כארתע יומה ותלה עיניו וחזה ואה תלתה אנושים קעמים עלביו וחזה ורעט לזימונון מתרח משכנה וסגד ארעה ואמר רבוני אם ני אשקעת רעים בעיניכון אל ני תעברון מן על עבדכון יסב שבי זעור מים וסעו רגליכון ואקרו תחת אילנה ואסב פת לחם וסעדו לבכון ובתר תעברון הלא על כן עברתון על עבדכון ואמרו כן תעבד כמד מללת וזרז אברהם למשכנה ליד שרה ואמר זרזי תלת סים קמח סלת לאשי ועבדי עגולים ולתוריה רעט אברהם ונסב בר תורין רכיך וטב ויהב לרביה וזרז <למעבדנה> ונסב חמאה וחלבה וית בר תוריה דעבד ויהב לקדמיון והוא קעם עלביון תחת אילנה ואכלו ואמרו לה אהן שרה אתתך ואמר אה במשכנה ואמר עזור נעזר לידך כעדניותה ואה בר לשרה אתתך ושרה שמעת תרח משכנה והיא אחריו ואברהם ושרה סאבים עללים ביומיה קץ למהי לשרה שביל כנשיה ותמעת שרה בגבה למימר בתר בליותי תהי לי עדתו ורבי סאב ואמר יהוה לאברהם למה דן תמעת שרה למימר האף אימננון אלד ואנה סאבת הפלי מיהוה ממלל לזבן נעזר לידך כעדניותה ולשרה בר וכדבת שרה למימר לא תמעת הלא דעלת ואמר לה הלא תמחת וקעמו מתמן אנושיה ואדיקו על אפי סדם ואברהם אזל עמון למשלחתון ויהוה אמר המכסה אנה מן אברהם ית דאנה עבד ואברהם הוו יהי לגוי רב ועיול ויתברכון בה כל גוי ארעה הלא חכמת לבדיל דיפקד אברהם ית בניו וית ביתה בתרה ויטרון אורע יהוה למעבד זכו ודין לבדיל איתי יהוה על אברהם ית דמלל עליו ואמר יהוה צבעת סדם ועמרה הלא סגיה וחובתון הלא יקירה שריר אעת שבי ואחזי הך צבעתה אתיה לידי עבדו כלה ואם לא אדעה ואתפנו מתמן אנושיה ואזלו לסדם ואברהם הכדה קעם לקדם יהוה וקדם אברהם ואמר האף תספה זכאי עם חיב מאן יית חמשים זכאים בגו קרתה האף תספה ולא תתלי לאתרה לבדיל חמשיתי זכאי דבגבה חסלה לך מן מעבד כממללה הדן למקטל זכאי עם חיב ויהי כזכאה כחיבה חסלה לך אה דיאן כל ארעה לא יתעבד דין ואמר יהוה אם אתשקע בסדם חמשים זכאים בגו קרתה ואתלי לכל אתרה בדילון ואגיב אברהם ואמר אה שבי אתרשית לממללה עם מרי ואנה עפר וקטם מאן יחסרון חמישתי זכאי חמשה התחבל בחמשה ית כל קרתה ואמר לא אחבל אם אתשקע תמן ארבעים וחמשה ואוזף עוד לממללה עמה ואמר לה מאן יתשקעון תמן ארבעים ואמר לא אחבל בדיל ארבעיתה ואמר אל ני יתקף למרי ואמללה מאן יתשקעון תמן תלתין ואמר לא אחבל אן אשקח תמן תלתין ואמר אה שבי אתרשית לממללה עם מרי מאן יתשקעון תמן עסרים ואמר לא אחבל בדיל עסריתה ואמר אל ני יתקף למרי ואמללה ברן זבנה מאן יתשקעון תמן עסרה ואמר לא אחבל בדיל עסרתיתה ואזל יהוה כמד אסכם לממלל עם אברהם ואברהם עזר לאתרה ועלו תרי מלאכיה לסדם ברמשה ולוט יתיב בתרח סדם וחזה לוט וקעם לזימונון וסגד אפים ארעה ואמר אה שבי רבוני אסטו שבי לבית עבדכון ואביתו וסעו רגליכון ותקדמון ותהכון לאורעכון ואמרו לא הלא ברחבה נבית ועצף בון שריר ואסטו לידה ועלו לביתה ועבד לון משתה ופטיר אפה ואכלו הדלא דמכו ואנשי קרתה אנשי סדם אסתארו על ביתה מרבי ועד סאב כל עמה מאיסטר וזעקו ללוט ואמרו לה אהן גבריה דאתו לידך לילין אפקון לידנן ונעכם יתון ונפק לידון לוט לתרחה ודרשה צנקו אחריו ואמר אלני אחי תבעשון אה שבי לי תרתין בנן דלא עכמי גבר אפק שבי יתין לידכון ועבדו לין כטב בעיניכון לוד לגבריה אלין אל תעבדון ממלל הלא על כן עלו בטל <שריתי> ואמרו קדם להל ואמרו אחד על למתותבה וידון אף דין כדו נבעש לך מנון ועצפו בגברה בלוט שריר וקדמו למתברה דרשה ושלחו אנושיה ית אדון ואעלו ית לוט לידון לביתה וית דרשה צנקו וית גבריה דתרח ביתה אלקו בסמיונים מזעור ועד רב ולאו למשקעה תרחה ואמרו מלאכיה ללוט עוד מן לך אכה חתן בניך ובנאתך וכל דלך בקרתה אפק מן אתרה הד הל<א> מחבלים אנחנן ית אתרה הדן הלא רבה צבעתון עם קדם יהוה ושלחנן יהוה למחבלתה ונפק לוט ומלל עם חתניו נסובי בנאתה ואמר קומו פקו מן אתרה הדן הלא מחבל יהוה ית קרתה והוה כמתמע בעיני חתניו וכות סחרה אסתלק וטרפו מלאכיה בלוט למימר קום סב ית אתתך וית תרתי בנאתך אשקיעתה דלא תסתפה בעובי קרתה ואתלהל ואתקפו אנושיה באדה ובאד אתתה ובאד תרתי בנאתה ברחמות יהוה עליו ואפקוה ואנחוה מלבר לקרתה והוה כאפקותון יתון לברה ואמר אעס על נפשך אל תסתכל אחריך ואל תקעם בכל מישרה לטברה אסתלק דלא תסתפה ואמר לוט לון אלני רבוני הא שבי אשקע עבדך רעים בעיניך ותרבי חסדך דעבדת עמי למוחה ית נפשי ואנה לא אכל למסתלק לטברה דלא תמטיני בישתה ואמות אה שבי קרתה הדה קריבה למערק לתמן והיא מצער אסתלק שבי לתמן הלא מצער היא ותתוחי נפשי ואמר לה אה סבלת אפיך אף לממללה הדן לדלא מיפך ית קרתה דמללת זרז אסתלק לתמן הלא לא אכל למעבד ממלל עד מיעלך לתמן על כן קרא שם קרתה צער שמשה נפיקה על ארעה ולוט עלל לצער ויהוה המטר על סדם ועל עמרה גפרי ואש מן עם יהוה מן שומיה והפך ית קריאתה אלין וית כל מישרה וית כל דיארי קריאתה וצמח ארעה ואסתכלת אתתה מן אחריה והות קעמה מלח ואקדם אברהם בצפרה לאתרה דקעם תמן עם קדם יהוה ואדיק על אפי סדם ועמרה ועל אפי כל ארע מישרה וחזה ואה סלק עיטור ארעה כעיטור אתונה והוה בחבלות אלהים ית קורי מישרה ודכר אלהים ית אברהם ושלח ית לוט מבגו אפיכתה במיפכה ית קריאתה דדער בין לוט וסלק לוט מצער ודער בטברה ותרתי בנאתה עמה הלא דעל למדור בצער ודער במערתה הוא ותרתי בנאתה עמה ואמרת רבתה לזעורתה אבונן סאב ואנש לית בארעה למיעל עלינן כאורע כל ארעה אתי נשקי ית אבונן חמר ונשכב עמה ונוחי מן אבונן זרע ואשקיי ית אבוין חמר בליליה ההוא ועלת רבתה ושכבת עם אבוה ולא ידע בשכבה ובמקעמה והוה מבתר ואמרת רבתה לזעורתה אה שכבת רמשית עם אבה נשקינה חמר אף לילין ועלי שכבי עמה ונוחי מן אבונן זרע ואשקיי אף בליליה ההוא ית אבוין חמר וקעמת זעורתה ושכבת עמה ולא ידע בשכבה ובמקעמה ואבטני תרתי בנאת לוט מן אבוין וילדת רבתה בר וקרת ית שמה מואב הוא אבי מואב עד יומן וזעורתה אף היא ילדת בר וקרת ית שמה בר עמי הוא אבי בני עמון עד יומן ונטל מתמן אברהם ארע דרומה ודער בין קדש ובין שור ואתותב בגרר ואמר אברהם לשרה אתתה אחתי היא ושלח אבימלך מלך גרר ונסב ית שרה [ואתה] אלהים ליד [אבימלך] בחלם ליליה ואמר לה אתה מאת על דדי אתתה דאנסבת והיא מסענת <בע>ל ואבימלך לא קרב לותה ואמר מרי הגוי אף זכאי תקטל הלא הוא אמר לי אחתי היא והיא אף אמרת אחי הוא בתמימות לבי ובנקיות כפי עבדת דה ואמר לה האלהים בחלם אף אנה חכמת הלא בתמימות לבך עבדת דה וחסכת אף אנה יתך מן מחטי לי על כן לא יהבתך למקרב לותה וכדו עזר ית אתת גברה הלא נביא הוא ויצלי בדילך ותתוחי ואם ליתך מעזר חכם הלא מות תמות אתה וכל דלך ואקדם אבימלך בצפרה וזעק לכל עבדיו ומלל ית כל ממלליה אלין במשמועיון ודעלו כל גבריה שריר וזעק אבימלך לאברהם ואמר לה מה עבדת לנן ומה אתעיבת לך כד איתית עלי ועל ממלכתי חובה רבה עובדים דלא יתעבדון עבדת עמי ואמר אבימלך לאברהם מה חזית כד עבדת ית ממללה הדן ואמר אברהם הלא דחלת הלא אמרת לוד לית דחלת אלהים באתרה הדן ויקטלוני על ממלל אתתי ואף אימננון אחתי היא ברת אבה ברן לא ברת אמה והות לי לאתה והוה כמד הטעה עמי אלהים מבית אבה ומן ארע אתילדותי ואמרת לה דן חסדיך דתעבדין עמי לגו כל אתרה דניעל לתמן אמרי לי אחי הוא ונסב אבימלך אלף כסף ועאן ותורים ועבדים ושמשין ויהב לאברהם ועזר לה ית שרה אתתה ואמר אבימלך אה ארעי לקדמיך בטב בעיניך דאר ולשרה אמר הא יהבת אלף כסף לאחיך הא הוא ליך תכסיאת עינים ולכל דעמיך וית כלה ו<לקובל> וצלה אברהם לאלהים ואסי אלהים ית אבימלך וית אתתה ואמתיו וילדו הלא עצר עצר אלהים בעד כל רחם לבית אבימלך על ממלל שרה אתת אברהם ויהוה דכר ית שרה כמד אמר ועבד יהוה לשרה כמד מלל ובטנת וילדת שרה לאברהם בר לסיבותה לזבנה דמלל עמה אלהים וקרא אברהם ית שם ברה דאתילד לה דילדת לה שרה יצחק ואגזר אברהם ית יצחק ברה בר תמניה יומים כמד פקד יתה אלהים ואברהם בר מאה שנה במילד לה ית יצחק ברה ואמרת שרה תמע עבד לי אלהים כל השמע יתמע לי ואמרת מן בסר לאברהם המינקה בנים שרה הלא ילדת לה בר לסיבותה ורבה ילידה ואגמל ועבד אברהם משתה רב ביום הגמל ית יצחק ברה וחזת שרה ית בר הגר מצראיתה דילדת לאברהם מתמע ואמרת לאברהם טרד ית אמתה הדה וית ברה הלא לא יירת בן אמתה הדה עם ברי עם יצחק ואבעש ממללה שריר בעיני אברהם על דדי ברה ואמר אלהים לאברהם אל יבעש בעיניך על רביה ועל אמתך כל דתימר לך שרה שמע בקלה הלא ביצחק יתקרי לך זרע ואף ית בר אמתה הדה לגוי רב אשבינה הלא זרעך הוא ואקדם אברהם בצפרה ונסב לחם וחמת מים ויהב להגר שוי על כתפה וית ילידה ושלחה ואזלת וטעת במדבר באר שבע ואתסכמו מיה מן חמתה וארמת ית ילידה תחת אחד רוביה ואזלת ויתבת לה מקבל הרחקת כמרמי קשיה הלא אמרת דלא אחזי במות ילידה ויתבת מקבל ותלת ית קלה ובכת ושמע אלהים ית קל רביה וזעק מלאך אלהים להגר מן שומיה ואמר לה מלכי הגר אל תדעלין הלא שמע אלהים ית קל רביה באד הוא תמן קומי סבלי ית רביה ותקפי ית אדיך בה הלא לגוי רב אשבינה ואנער אלהים ית עיניה וחזת באר מים ואזלת ומלת ית חמתה מים ואשקת ית רביה והוה אלהים עם רביה ורבה ודער במדברה והוה סגי קשיה ודער במדבר פראן ונסבת לה אמה אתה מן ארע מצרים והוה בזבנתה ההיא ואמר אבימלך ופיכל רב חילה לאברהם למימר אלהים עמך בכל דאתה עבד וכדו אשתבע לי באלהים הכה אם תשקר לי ולדעמי ולדלקבלי וכחסדה דעבדת עמך תעבד עמי ועם ארעה דאתותבתה בה ואמר אברהם אנה אשבע והוכח אברהם ית אבימלך על דדי באר מיה דעצו עבדי אבימלך ואמר אבימלך לא חכמת מן עבד ית ממללה הדן ואף אתה לא חוית לי ואף אנה לא שמעת בלוד יומן ונסב אברהם עאן ותורין ויהב לאבימלך וקטעו תריון קיאם ואקים אברהם שבע אמרן עאן לודין ואמר אבימלך לאברהם מה אנין שבעתי אמרתה אלין דאקימת לודין ואמר אברהם הלא ית שבע אמרתה תסב מן אדי בדיל תהי לי לסהדו הלא חפרת ית בירה הדן על כן קרא לאתרה ההוא באר שבע הלא תמן אשתבעו תריון וקטעו קיאם באר שבע וקעם אבימלך ופיכל רב חילה ועזרו לארע פלשתים ונצב אברהם פרדיס באר שבע וקרא תמן בשם יהוה אלהה דעלמה ואתותב אברהם בארע פלשתים יומים סגים והוה בתר ממלליה אלין והאלהים נסה ית אברהם ואמר לה אברהם ואמר אהנה ואמר סב שבי ית ברך ית יחידאך דרעמת ית יצחק ואזל לך לארע חזביה ואסקה תמן עלה על אחד טבריה דאימר לך ואקדם אברהם בצפרה וחבש ית חמורה ונסב ית תרי רביו עמה וית יצחק ברה וקטע עאי עלתה וקעם ואזל לאתרה דאמר לה האלהים ביומה תליתאה ותלה אברהם ית עיניו וחזה ית אתרה מרחיק ואמר אברהם לרביו תבו לכון הכה עם חמורה ואנה ורביה נהך עד הכה ונסגד ונעזר לידכון ונסב אברהם ית עאי עלתה ושוה על יצחק ברה ונסב באדה ית אשתה וית מכאלתה ואלכו תריון כחדה ואמר יצחק לאברהם אבוה ואמר אבה ואמר אהנה ברי ואמר אה אשתה ועאיה ואהן נקי לעלה ואמר אברהם אלהים יחזי לה נקי לעלה ברי ואהלכו תריון כחדה ואתו לאתרה דאמר לה האלהים ובנה תמן אברהם ית מדבחה וסדר ית עאיה ועקד ית יצחק ברה ושוי יתה על מדבחה מלעל לעיה ושלח אברהם ית אדה ונסב ית מכאלתה למכס ית ברה וזעק לה מלאך יהוה מן שומיה ואמר אברהם אברהם ואמר אהנה ואמר אל תשלח אדך על רביה ואל תעבד לה כלום הלא כדו חכמת הלא דחל מן אלהים אתה ולא חסכת ית ברך ית יחידאך מני ותלה אברהם ית עיניו וחזה ואה דכר אחד אחד בסבך בקרניו ואזל אברהם ונסב ית דכרה ואסקה עלה תחת ברה וקרא אברהם ית שם אתרה ההוא יהוה יחזי דיתאמר יומן בטורה יהוה יחזי וזעק {{לה}} מלאך יהוה לאברהם תניאנות מן שומיה ואמר בי אשתבעת מהימן יהוה הלא <חלף מרוק דעבדת> ית ממללה הדן ולא חסכת ית ברך ית יחידאך מני הלא ברוך אברכנך וסגוי אסגי ית זרעך ככוכבי שומיה וכחלה דעל ספת ימה ויירת זרעך ית קורי דבביו ויתברכון בזרעך כל גוי ארעה עקב דשמעת בקלי ועזר אברהם ליד רביו וקעמו ואזלו כחדה לבאר שבע ודער אברהם באר שבע והוה בתר ממלליה אהלין ואתחוי לאברהם למימר אה ילדת מלכה אף היא בנים לנחור אחוך ית עוץ בכורה וית בוז אחיו וית קמואל אבי ארם וית כשד וית חזו וית פילדש וית ידלף וית בתואל ובתואל אולד ית רבקה תמניה אלין ילדת מלכה לנחור אחי אברהם וכבלניתה ושמה רומה וילדת אף היא ית טבח וית גחם וית תחש וית מעכה והוו חיי שרה מאה שנה ועסרים שנה ושבע שנים שני חיי שרה ומיתת שרה במדינת ארבעתיתה לגו עמק היא חברון בארע כנען ואתה אברהם למספד לשרה ולמבכאתה וקם אברהם מן על אפי מיתה ומלל עם בני חת למימר גיור ותותב אנה עמכון אבו לי סחנת קבר עמכון ואקבר ית מתי מלקדמי ואגיבו בני חת ית אברהם למימר לא שמענן רבי נסיא אלהים אתה בגבנן במבחר קברינן קבר ית מתך אנש מנן ית קברה לא יכלה מנך ממקבר מתך וקעם אברהם וסגד לעם ארעה לבני חת ומלל עמון למימר אם אתריחת נפשכון למקבר ית מתי מלקדמי שמעוני ומלכו לי בעפרון בן צהר חתאה ויתן לי [ית] מערת מכפלה דלה דבאיצטר עקלה בכסף שלם יתננה לי בגבכון לסחנת קבר ועפרון דאר בגו בני חת ואגיב עפרון חתאה ית אברהם במשמוע בני חת לכל עלולי תרח קרתה למימר לא רבי שמעני עקלה יהבת לך ומערתה דבה לך יהבתה לעיני בני עמי יהבתה לך קבר מתך וסגד אברהם לקדם עם ארעה ומלל עם עפרון במשמוע עם ארעה למימר ברן אם אתה לי שמעני יהבת כסף חקלה סב מני ואקבר ית מתי תמן ואגיב עפרון ית אברהם למימר לא רבי שמעני ארע ארבע מואן מתקל כסף ביני ובינך מה הוא וית מתך קבר ושמע אברהם לעפרון ואתקל אברהם לעפרון ית כספה דמלל במשמוע בני חת ארבע מון אתקל כסף עבר לתגור וקעם חקל עפרון דבמכפלה דעם קדם ממרא חקלה ומערתה דבה וכל אילנה דבחקלה דבכל תהומה סאר לאברהם לקניאן לעיני בני חת בכל עלולי תרח קרתה ובתר כן קבר אברהם ית שרה אתתה לגו מערת חקל מכפלה עם קדם ממרא היא חברון בארע כנען וקעם חקלה ומערתה דבה ל<אבר>הם לסחנת קבר מן עם בני חת ואברהם סאב עלל ביומיה ויהוה ברך ית אברהם בכלה ואמר אברהם לעבדה חכים ביתה דשליט בכל דלה שוי שבי אדך תחת מיתוביתי ואשבענך ביהוה אלהי שומיה ואלהי ארעה דלא תסב אתה לברי מבנת כנענאה דאנה דאר בגבה הלא אם לארעי ולאתילדותי תהך ותסב אתה לברי ליצחק ואמר לה עבדה מאן לא תתרחי אתתה למהכה בתרי לארעה הדה עזור אעזר ית ברך לארעה דנפקת מתמן ואמר לה אברהם השתמר לך דלא תעזר ית ברי לתמן יהוה אלהי שומיה דדברני מבית אבה ומן ארע אתילדותי ודמלל לי ודאשתבע לי למימר לזרעך אתן ית ארעה הדה הוא ישלח שליחה לקדמיך ותסב אתה לברי מתמן ואם לא תתרחי אתתה למהכה בתרך ותתברי משבועתי דה לוד ית ברי לא תעזר לתמן ושוי עבדה ית אדה תחת מיתובית אברהם רבה ואשתבע לה על ממללה הדן ונסב עבדה עסרה גמלים מגמלי רבה ואזל וכל טב רבה באדה וקעם ואזל לארם נהרים לקרית נחור ואברך גמליה מלבר לקרתה על באר מיה לזבן רמשה לזבן מפוקית מליאתה ואמר יהוה אלהי רבי אברהם אזמן שבי לקדמי יומן ועבד חסד עם רבי אברהם אה אנה מתקומם על עין מיה ובנאת אנשי קרתה נפקן לממלי מים ותהי רביתה דאימר לה הטי שבי קלתיך ואשתה ואמרת אשתה ואף גמליך אשקה יתה כבנת לעבדך ליצחק ובה אעכם הלא עבדת חסד עם רבי אברהם והוה הוא הדלא אסכם לממללה עם לבה ואה רבקה נפיקה דילידה לבתואל בר מלכה אתת נחור אחי אברהם וקלתה על כתפה ורביתה טבה חזב שריר בתולה וגבר לא חכמה ונעתת לעינה ומלת קלתה וסלקת ורעט עבדה לזימונה ואמר הגמיתי שבי זעור מים מקלתיך ואמרת אשתי רבי וזרזת ואעתת קלתה על אדה ואשקתה ואסכמת למשקהתה ואמרת אף לגמליך אמלי עד אם אסכמו למשתי וזרזת ואעתת קלתה על אשקהותה ורעטת עוד על בארה לממלי ומלת לכל גמליו וגברה שאם לה ושתק למעכם ההצלח יהוה אורעה אם לא והוה כמד אסכמו גמליה למשתי ונסב גברה קודש דהב טבי מתקלה ושוי על אפה ותרי שעירים על אדיה עסרה דהב מתקלון ואמר ברת מן אתי חוי שבי לי האית בבית אבוך אתר לנן לאבתו ואמרת לה ברת בתואל אנה בר מלכה דילידה לנחור ואמרת לה אף תבן אף כסה סגי עמנן ואף אתר לאבתו ועקד גברה וסגד ליהוה ואמר בריך יהוה אלהי רבי אברהם דלא שבק טובה ואימנותה מן עם רבי אברהם אנה באורעה נגדני יהוה בית אחוה דרבי ורעטת רביתה וחוית לבית אמה כמליה אלין ולרבקה אח ושמה לבן ורעט לבן ליד גברה לברה לעינה והוה כחזותה ית קודשה וית שיריה על אדי אחתה וכמשמעה ית מלי רבקה אחתה למימר אכהן מלל עמי גברה ואתא ליד גבר{י}<ה> ואה קעם עם גמליה על עינה ואמר על בריך יהוה למה תקעם בברה ואנה אפנית ביתה ואתר לגמליה ואתה גברה לביתה ופתח לגמליה ויהב תבן וכסה לגמליה ומים למסעי רגליו ורגלי גבריה דעמה ואשתוי לקדמיו למיכל ואמר לא אכל עד אם אמלל מלי ואמרו מלל ואמר עבד אברהם אנה ויהוה ברך ית רבי שריר ורבה ויהב לה עאן ותורין כסף ודהב עבדים ושמשין וגמלים וחמורים וילדת שרה אתת רבי בר לרבי בתר סיבותה ויהב לה ית כל דלה ואשבעי רבי למימר לא תסב אתה לברי מבנת כנענאה דאנה דאר בארעה הלא אם לבית אבה תהך ולכרני ותסב אתה לברי ואמרת לרבי מאן לא תהך אתתה בתרי ואמר לי יהוה דאתהלכת לרחותה {הוא} ישלח שליחה עמך ויצלח אורעך ותסב אתה לברי מכרני ומבית אבה טטה תתברי מתקומתי כי תיעל ליד כרני ואם לא יתנון לך ותהי ברי מתקומתי ואתית יומן לעינה ואמרת יהוה אלהי רבי אברהם אם ייתך [שוי] מצלח אורעי דאנה אזל עליה אה אנה מתקומם על עין מיה ויהי אלימתה דנפקה לממלי ואימר לה השקיתי שבי זעור מים מקלתיך ותימר לי אף אתה אשתה ואף לגמליך אמלי היא אתתה דכבן יהוה לבר רבי אנא הדלא אסכם לממללה עם לבי ואה רבקה נפיקה וקלתה על כתפה ונעתת לעינה ומלת ואמרת לה השקיתי שבי זעור מים מקלתיך וזרזת ואעתת קלתה מן עליה ואמרת אשתי ואף גמליך אשקה ואשתי ואף גמליה אשקת ושאלת יתה ואמרת ברת מן אתי ואמרת ברת בתואל בר נחור דילדת לה מלכה ושוית קודשה על אפה ושיריה על אדיה ועקדת וסגדת ליהוה וברכת ית יהוה אלהה דרבי אברהם דאנגדני באורח קשט למסב ית ברת אחי רבי לברה וכדו אם ייתכון עבדים חסד וקשט עם רבי חבו לי ואם לא חבו לי ואתפני לימינה אי לסמאלה ואגיב לבן ובתואל ואמרו מיהוה נפק ממללה לא נכל ממללה עמך ביש וטבה הא רבקה לקדמיך סב ואזל ותהי אתה לבר רבך כמד מלל יהוה והוה כמד שמע עבד אברהם ית מליון וסגד ארעה ליהוה ואפק עבדה מני כסף ומני דהב ולבושים ויהב לרבקה ומתונים יהב לאחיה ולאמה ואכלו ואשתו הוא וגבריה דעמה ואביתו וקעמו בצפרה ואמר שלחוני לרבי ואמרו אחיה ואמה תתב רביתה עמנן יומים אי ירח ובתר תיזל ואמרו לון אל תשהון יתי ויהוה הצלח ית אורעי שלחותי ואיזל ליד רבי ואמרו נזעק לרביתה ונשול ית פמה וזעקו לרבקה ואמרו לה התיזלין עם גברה הדן ואמרת איזל ושלחו ית רבקה אחתון וית מינקתה וית עבד אברהם וית גבריו וברכו ית רבקה ואמרו לה אחתנן אתי הוי לאלפי רבוה ויירת זרעיך ית קורי דבביו וקעמת רבקה ורביאתה וארכבי על גמליה ואלכי בתר גברה ונסב עבדה ית רבקה ואזל ויצחק אתי במדברה באר באר לחי חזי והוא דאר בארע דרומה ונפק יצחק למצלאה בברה לפנאי רמש ותלה עיניו וחזה ואה גמליה אתים ותלת רבקה ית עיניה וחזת ית יצחק וגענת מן על גמלה ואמרת לעבדה מן גברה זעיה האתי בברה לזימונן ואמר עבדה הוא רבי ונסבת צעיפה ואכסית ותנה עבדה ליצחק ית כל ממלליה דעבד ואעלה יצחק למשכן שרה אמה ונסב ית רבקה והות לה לאתה ורעמה ואנחם יצחק בתר אמה ואוזף אברהם ונסב אתה ושמה קטורה וילדת לה ית זמרון וית יקשן וית מדן וית מדין וית ישבק וית שוח ויקשן אולד ית שבא וית דדן ובני דדן הבו אשורים ולאטשים ולאמים ובני מדין היפה ואפר חנוך ואבידע ואלדעה כל אלין בני קטורה ויהב אברהם ית כל דלה ליצחק ברה ולבניה תניאנאי דלאברהם יהב אברהם מתנן ושלחון מן עם יצחק ברה בכדה קעים מדנח לארע מדנחה ואלין יומי שני חיי אברהם דאקעים מאה שנה ושבעים שנה וחמש שנים ושלם ומית אברהם בסיבו טבה סאב וסביע יומים ואכנש לעמה וקברו יתה יצחק וישמעאל בניו לגו מערת מכפלה לגו חקל עפרון בר צהר חתאה דעל קדם ממרא חקלה דזבן אברהם מן עם בני חת תמן קביר אברהם ושרה אתתה והוה בתר מות אברהם וברך אלהים ית יצחק ברה ודער יצחק עם באר לחי חזי ואלין תולדת ישמעאל בר אברהם דילדת הגר מצראיתה שמשית שרה לאברהם ואלין שמהת בני ישמעאל בשמהתון לתולדתון בכור ישמעאל נבאות וקדד ואדבאל ומבשם ומשמע ודומה ומשא הדד ותימה יטור ונפיש וקדמה אלין אנון בני ישמעאל ואלין שמהתון בדירבאתון ובטירותון תריעסר נסיאים לאמתון ואלין שני חיי ישמעאל מאה שנה ותלתין שנה ושבע שנים ושלם ומית ואכנש לעמה ושרו מחוילה עד שור דעל קדם מצרים במיעלך לאשור על אפי כל אחיו נפל ואלין תולדת יצחק בר אברהם אברהם אולד ית יצחק והוה יצחק בר ארבעים שנה במסבה ית רבקה ברת בתואל ארמאה מפדן ארם אחת לבן ארמאה לה לאתה וצלה יצחק ליהוה לכבון אתתה הלא עקרה היא ועתר לה יהוה ובטנת רבקה אתתה ואתרצמו בניה בגבה ואמרת אם כן למה דן אנה ואזלת למבעי מן יהוה ואמר יהוה לה תרי גוים במעיך ותרי אלימים ממעיך יפרדון ואלים מן אלים יתעיל ורבה ישמש זעורה ואמלו יומיה למילד ואה תומעין במעיה ונפק קדמאה סמקראי כלה ככולת סער וקרו שמה עשו ובתר כן נפק אחיו ואדה אחדה בעקב עשו וקרו שמה יעקב ויצחק בר אשתים שנה במילדה יתון ורבו רביה והוה עשו גבר חכם ציד גבר בר ויעקב גבר שלם יתב משכנים ורעם יצחק ית עשו הלא צידה בפמה ורבקה רעמת ית יעקב ועתד יעקב תעתיד ואתא עשו מן ברה וה<ו> נכית ואמר עשו ליעקב אלקמני שבי מן סמוקה סמוקה הדן הלא נכית אנה על כן קרי שמה אדום ואמר יעקב זבן כיום ית בכורתך לי ואמר עשו אה אנה אזל לממות ולמה דן לי בכורה ואמר יעקב השתבע לי כיום ואשתבע לה וזבן ית בכורותה ליעקב ויעקב יהב לעשו לחם ותעתיד סאד שוה ואכל ואשתה וקעם ואזל ואבזז עשו מן בכורותה והוה כפן בארעה מלבר כפנה קדמאה דהוה ביומי אברהם ואזל יצחק ליד אבימלך מלך פלשתים לגרר ואתחזי לה יהוה ואמר אל תיעת למצרים שרי בארעה דאימר לך אתותב בארעה הדה ואהי עמך ואברכנך הלא לך ולזרעך אתן ית כל ארעתה אלין והקים ית שבועתה דאשתבעת לאברהם אבוך ואסגי ית זרעך ככוכבי שומיה ואתן לזרעך ית כל ארעתה אלין ויתברכון בזרעך כל גוי ארעה עקב דשמע אברהם אבוך בקלי ויטר מטרתי פקודי אגזרי ותורואתי ודער יצחק בגרר ושעלו אנשי אתרה על אתתה ואמר אחתי היא הלא דעל למימר אתתי היא דלא יקטלוני אנשי אתרה על רבקה הלא טבה חזב היא והוה כמה דאורכו לה תמן יומיה ואדיק אבימלך מלך פלשתים בעד ארכה וחזה ואה יצחק מתמע עם רבקה אתתה וזעק אבימלך ליצחק ואמר ברן אה אתתך היא ואיך אמרת אחתי היא ואמר לה יצחק הלא אמרת דלא אמות עליה ואמר אבימלך מה דה עבדת לנן כזעור שכב אחד עמה עם אתתך ותיתי עלינן אשם ופקד אבימלך ית כל עמה למימר דקרב בגברה הדן ובאתתה קטל יתקטל וזרע יצחק בארעה ההיא ואשקע בשתה ההיא מאה שערים וברכה יהוה ורבה גברה ואזל ורבה עד הלא רבה שריר והוה לה קניאן עאן וקניאן תורין ועבדה סגיה וקנו מנה פלשתאי וכל בירבהתה דחפרו עבדי אבוה ביומי אברהם אבוה טמטמונון פלשתאי ומלונון עפר ואמר אבימלך ליצחק אזל מן עמנן הלא אתעילת מנן שריר ואזל מתמן יצחק ושרה בנחל גרר ודער תמן ועזר יצחק וחפר ית בירבת מיה דחפרו עבדי אברהם אבוה וטמטמונון פלשתאי בתר מות אברהם וקרא לין שמהן כשמהתה דקרא לין אבוה וחפרו עבדי יצחק בנחלה ואשקעו תמן באר מים חיים ואתיגרו רעיני גרר עם רעיני יצחק למימר לנן מיה וקרא שם בירה עשק הלא אתעשקו עמה וחפרו באר עורני ואתיגרו אף עליה וקרא שמה סנאתה ועקר מתמן וחפרו באר עורני ולא אתיגרו עליה וקרא שמה רבחה ואמר הלא כדו ארבע יהוה לנן ופרינן בארעה וסלק מתמן באר שבע ואתחזי לה יהוה בליליה ההוא ואמר אנה אלהה דאברהם אבוך אל תדעל הלא עמך אנא ואברכנך ואסגי ית זרעך בדיל אברהם עבדי ובנה תמן מדבח וקרא בשם יהוה וקבע תמן משכנה וקטעו תמן עבדי יצחק באר ואבימלך אזל לידה מגרר וסחנה מרעמה ומימר כל רב חילה ואמר לון יצחק ממה אתיתון לידי ואתון סניתון יתי ושלחתוני מן עמכון ואמרו חזו חזינן הלא הוה יהוה עמך ונימר תהי שבי תקומה בינתן ביננן ובינך ונקטע קיאם עמך אם תעבד עמנן ביש כמד לא קרבנתך וכמד עבדנן עמך לוד טב ושלחנתך בשלם כדו אתה בריך יהוה ועבד לון משתה ואכלו ואשתו ואקדמו בצפרה ואשתבעו גבר לעברה ושלחון יצחק ואזלו מן עמה בשלם והוה ביומה ההוא ואתו עבדי יצחק וחבו לה על דדי בירה דחפרו ואמרו לה אשקענן מים וקרא יתה סבעה על כן שם קרתה באר שבע עד יומה הדן והוה עשו בר ארבעים שנה ונסב אתה ית יהודית ברת בארי חתאה וית בשמת ברת אילון חואה והוי ממרן רוח ליצחק ולרבקה והוה כמד סאב יצחק וכמעי עיניו מן מחזי וזעק ית עשו ברה רבה ואמר לה ברי ואמר לה אהנה ואמר אה שבי סהבת לא חכמת יום מותי וכדו תלי שבי מניך מרמיתך וקשתך ופק לברה וצעד לי ציד ועבד לי טעמנים כמד רעמת ותנדי לי ואיכל בדיל תברכנך נפשי בהדלא אמות ורבקה שמעת בממלל יצחק לעשו ברה ואזל עשו לברה למצוד ציד למנדאה ורבקה אמרת ליעקב ברה למימר אה שמעת ית אבוך ממלל עם עשו אחוך למימר אנדי לי ציד ועבד לי טעמנים ואיכל ואברכנך לקדם יהוה לקדם מותי וכדו ברי שמע בקלי לדאנה מפקדה יתך אזל שבי לענה וסב לי מתמן תרי גדיי עזים טבים ואעבד יתון טעמנים לאבוך כמד רעם ותנדי לאבוך וייכל בדיל דיברכנך לקדם מותה ואמר יעקב לרבקה אמה אה עשו אחי גבר סעיר ואנה גבר אנקי מאן ימשעני אבה והי בעיניו כמטעי ותנדי עלי קללה ולא ברכה ואמרת לה אמה עלי קללתך ברי ברן שמע בקלי ואזל סב לי ואזל ונסב ואנדי לאמה ועבדת אמה טעמנים כמד רעם אבוה ונסבת רבקה ית רקיעי עשו ברה רבה חמידאתה דעמה בביתה ואלבשת ית יעקב ברה זעורה וית משכי גדיי עזיה הלבשת על אדה ועל נקיות צברה ויהבת ית טעמניה וית לחמה דעבדת באד יעקב ברה ואיתי ליד אבוה ואמר אבה ואמר אהנה מן אתה ברי ואמר יעקב לאבוה אנה עשו בכורך עבדת כמד מללת עמי קום שבי אתיתב ואכל מצידי בדיל תברכני נפשך ואמר יצחק לברה מה דן זרזת למשקעה ברי ואמר הלא אזמן יהוה אלהך לקדמי ואמר יצחק ליעקב קדם שבי ואגששנך ברי האתה דן ברי עשו אם לא וקדם יעקב ליד יצחק אבוה וגששה ואמר הקלה קל יעקב ואדיה אדי עשו ולא הכרה הלא הוי אדיו כאדי עשו אחיו סעירן וברכה ואמר האתה דן ברי עשו ואמר אנה ואמר קדם לי ואיכל מציד ברי לבדיל תברכך נפשי וקדם לה ואכל ואיתי לה חמר ואשתה ואמר לה יצחק אביו קדם שבי ושק לי ברי וקדם ונשק לה ואריח ית ריח רקעיו וברכה ואמר חזו ריח ברי כריח ברה שלמה דברכה יהוה ויתן לך האלהים מטל שומיה ומשמני ארעה וסגי דגן ויביש ישמשונך עממאי ויסגדון לך לאמים הוי רב לאחוך ויסגדון לך בני אמך לעטיך לעיט ומברכיך בריך והוה כמד אסכם יצחק למברכה ית יעקב והוה ברן נפק נפק יעקב מן עם קדם יצחק אביו ועשו אחיו על מצידה ועבד אף הוא טעמנים ואיתי לאביו ואמר לאביו יקום אבה וייכל מציד ברה בדיל תברכני נפשך ואמר לה יצחק אבוה מן אתה ואמר אנה ברך בכורך עשו וארתת יצחק ארתתו רבה עד שריר ואמר מן הפו צעד ציד ואנדה לי ואיכל מכלה בהדלא תיעל ואברכנה ואף בריך יהי והוה כד שמע עשו ית מלי אבוה וצבע צבעה רבה ומרירה עד שריר ואמר לאבוה ברכני אף אנא אבה ואמר אתה אחוך במרמה ונסב ית ברכתך ואמר אשפיר קרא שמה יעקב ועקבני דן זבנהים ית בכורתי נסב ואה כדו נסב ברכתי ואמר הלא הפצית לי ברכה ואגיב יצחק ואמר לעשו הן רב שביתה לך וית כל אחיו יהבת לה לעבדים ודגן ויביש סמכתה ולך אפוא מה אעבד ברי ואמר עשו לאבוה הברכה אחדה היא לך אבה ברכני אף אנה אבה ותלא עשו קלה ובכה ואגיב יצחק אבוה ואמר לה הן משמני ארעה יהי מדרך ומטל שומיה מלעל ועל חרבך תתוחי וית אחוך תשמש ויהי כמד תתקן ותפרק נירה מן על צוארך וסנה עשו ית יעקב על ברכתה דברכה אבוה ואמר עשו בלבה יקרבון יומי אבל <אבה> ואקטל ית יעקב אחי ואתחוי לרבקה ית מלי עשו ברה רבה ושלחת וזעקת ליעקב ברה זעורה ואמרת לה אה עשו אחוך מתעיד לך למקטלנך וכדו ברי שמע בקלי וקום חקר לך ליד לבן אחי לחרן ותדור עמה יומים יחידאים עד דתעזר ארתעות אחוך עד עזור רגז אחוך מנך ויתנשי ית דעבדת לה ואשלח ואסבנך מתמן למה אתכל אף תריכון יום אחד ואמרת רבקה ליצחק אציקת בחיי מקדם בנאת חת אם נסב יעקב אתה מבנאת חת כאלין מבנאת ארעה למה לי חיים וזעק יצחק ליעקב וברך יתה ופקדה ואמר לה לא תסב אתה מבנת כנען קום אזל לפדן ארם בית בתואל אבי אמך וסב לך מתמן אתה מבנאת לבן אחי אמך ואל שדי יברך יתך ויפרינך ויסגינך ותהי לקהל עמים ויתן לך ית ברכת אברהם אבוך לך ולזרעך עמך למירת ית ארע מתותביך דיהב יהוה לאברהם ושלח יצחק ית יעקב ואזל לפדן ארם ליד לבן בר בתואל ארמאה אחי רבקה אם יעקב ועשו וחזה עשו הלא ברך יצחק ית יעקב ושלח יתה לפדן ארם למסב לה מתמן אתה בברוכה יתה ופקד עליו למימר לא תסב אתה מבנת כנען ושמע יעקב לאבוה ולאמה ואזל לפדן ארם וחזה עשו הלא בישן בנת כנען בעיני יצחק אבוה ואזל עשו ונסב ית מחלת ברת ישמעאל בר אברהם אחת נבאות על נשיו לה לאתה ונפק יעקב מבאר שבע למיזל לחרן ואפגע באתרה ואבית תמן הלא על שמשה ונסב מן אבני אתרה ושבה מקדמהותה ודמך באתרה ההוא וחלם ואה סלם קעם ארעה ורישה מטי לשומיה ואה מלאכי אלהים סלקים ונעתים בה ואה יהוה קעם עלביו ואמר אני יהוה אלהה דאברהם אבוך ואלהה דיצחק {{ל}}<<א>>רעה דאתה דמך עליה לך אתננה ולזרעך ויי זרעך כעפר ארעה ותפתי מערבה ומדנעה וצפונה ודרומה ויתברכון בך כל כרני ארעה <ו>בזר{{ע}}עך ואה אנה עמך ואטרנך בכל דתהך ועזרנך לארעה הדה הלא לא אשבקנך עד אן אעבד ית דמללת לך ואתעיר יעקב משנתה ואמר <בר>ן יית יהוה באתרה הדן ואנא לא חכמת ודעל ואמר מה נוראי אתרה הדן לית דן הלא אם בית אלהים ודן תרח שומיה ואקדם יעקב בצפרה ונסב ית אבנה דשבה מקדמהותה ושבה יתה קעמה וארק משח על רישה וקרא ית שם אתרה ההוא בית אל וא<רו>ם לוזה שם קרתה לקדמהו ונדר יעקב נדר למימר אם יהי אלהים עמי ויטרני באורעה הדן דאנה אזל ויתן לי לחם למיכל ולבוש למלבש ועזר בשלם לבית אבה ויהי יהוה לי לאלהים ואבנה הדה דשבית קעמה יהי בית אלהים וכל דתתן לי עסור אעסרנה לך ותלא יעקב רגליו ואזל ארע בני מדנח וחזה ואה באר בברה ואה תמן תלתה עדרי עאן רבעים עליה הלא מן בארה ההיא ישקון עדריה ואבן רבה על פם בירה ויתכנשון תמן כל רעיניה ויגללון ית אבנה מן על פם בירה וישקון ית עאנה ויעזרון ית אבנה על פם בירה לאתרה ואמר לון יעקב אחי מן אהן אתון ואמרו מן חרן אנחנן ואמר לון עכמתון ית לבן בר נחור ואמרו עכמנן ואמר לון השלם לה ואמרו שלם ואה רחל ברתה אתיה עם עאנה ואמר לון הן עוד יומן רב לא זבן אתכנש קניאנה השקו עאנה ואזלו רעו ואמרו לא נכל עד אד יתכנשון כל רעיניה ויגללון ית אבנה מן על פם בירה ונשקי עאנה כדה ממלל עמון ורחל אתיה עם עאנה דלאבוה הלא רעיה היא והוה כמד חזה יעקב ית רחל ברת לבן אחי אמה וית עאן לבן אחי אמה וקדם יעקב וגלל ית אבנה מן על פם בירה ואשקה ית עאן לבן אחי אמה ונשק יעקב לרחל ותלה ית קלה ובכה וחוי יעקב לרחל הלא אחי אביה הוא והלא בר רבקה הוא ורעטת וחבית לאבוה והוה כשמע לבן ית שמע יעקב בר אחתה ורעט לזימונה וגפף לה ונשק לה ועאלה לביתה ותנה ללבן ית כל ממלליה אלין ואמר לה לבן ברן גרמי ובסרי אתה ודער עמה ירח יומים ואמר לבן ליעקב ברן אחי אתה ותשמשני מגן חוי לי מה אגירותך וללבן תרתי בנן שם רבתה לאה ושם זעורתה רחל ועיני לאה רכיכן ורחל הות ייה שפר וייה חזב ורעם יעקב ית רחל ואמר אשמשנך שבע שנים ברחל ברתך זעורתה ואמר לבן טב מתן יתה לך ממתן יתה לגבר עורן דר עמי ושמש יעקב ברחל שבע שנים והוו בעיניו כיומים יחידהים ברעמותה יתה ואמר יעקב ללבן אב ית אתתי הלא אמלו יומי ואעל לותה וכנש לבן ית כל אנשי אתרה ועבד משתה והוה ברמשה ונסב ית לאה ברתה ואעל יתה לידה ועאל לותה יעקב ויהב לבן ית זלפה שמהשתה ללאה ברתה לשמשי והוה בצפרה ואה היא לאה ואמר ללבן מה דה עבדת לי הלא ברחל שמשת עמך ולמה רמיתני ואמר לבן לא יתעבד כן באתרינן למתן זעורתה לקדם רבתה מלא שבוע דה ואתן לך אף ית דה בתשמישה דתשמש עמי עוד שבע שנים עורנין ועבד יעקב כן ומלא שבוע דה ויהב לה ית רחל ברתה לה לאתה ויהב לבן לרחל ברתה ית בלהה שמהשתה לה לשמשי ואעל אף לות רחל ורעם אף ית רחל מלאה ושמש עמה עוד שבע שנים עורנין וחזה יהוה הלא מסתניה לאה ואפתח ית רחמה ורחל עקרה ובטנת לאה וילדת בר וקרת ית שמה ראובן הלא אמרת הלא חזה יהוה בלבוטי הלא כדו ירעמני גברי ובטנת עוד וילדת בר ואמרת הלא שמע יהוה הלא מסתניה אנה ויהב לי אף ית דה וקרת ית שמה שמעון ובטנת עוד וילדת בר ואמרת הזבנה יזיף גברי לידי כד ילדת לה תלתה בנים על כן קרת שמה לוי ובטנת עוד וילדת בר ואמרת הזבנה אודה ית יהוה על כן קרת שמה יהודה וקעמת ממילד וחזת רחל הלא לא ילדת ליעקב וקניאת רחל באחתה ואמרת ליעקב אב לי בנים ואם לית מאתה אנה ואתקף רגז יעקב ברחל ואמר החליפת אלהים אנה דמנע מניך פרי מעי ואמרת אה אמתי בלהה אעל לותה ותילד על ברכי ואבנה אף אנה מנה ויהבת לה ית בלהה שמהשתה לאתה ואעל לותה יעקב ובטנת בלהה וילדת ליעקב בר ואמרת רחל דנני אלהים ואף שמע בקלי ויהב לי בר על כן קרת שמה דן ובטנת עוד וילדת בלהה שמשית רחל בר תניאן ליעקב ואמרת רחל פתתי אלהים פתוי עם אחתי ואף יכלת וקרת ית שמה נפתלי וחזת לאה הלא קעמת ממילד ונסבת ית זלפה שמהשתה ויהבת יתה ליעקב לאתה וילדת זלפה שמשית לאה ליעקב בר ואמרת לאה בסור וקרת ית שמה גד וילדת זלפה שמשית לאה בר תניאן ליעקב ואמרת לאה בתשבחני הלא שבחני בנן וקרת ית שמה אשר ואזל ראובן ביומי חצאד חטים ואשקע דודאים בברה ואנדה יתון ליד לאה אמה ואמרת רחל ללאה הבי שבי לי מן איתאות בריך ואמרת לה הזעור מסביך ית גברי ותסבי אף ית איתאות ברי ואמרת רחל לכן ישכב עמיך לילין תחת איתאות בריך ואתא יעקב מן ברה ברמשה ונפקת לאה לזימונה ואמרת לידי תיעל לילין הלא אגר אגרתך באיתאות ברי ושכב עמה בליליה ההוא ושמע אלהים ללאה ובטנת וילדת ליעקב בר חמישאי ואמרת לאה יהב אלהים אגרי דיהבת שמהשתי לגברי וקרת ית שמה יששכר ובטנת עוד לאה וילדת בר שתיתאי ליעקב ואמרת לאה זודני אלהים יתי זבד טב הזבנה יזבלני גברי כד ילדת לה אשתה בנים וקרת ית שמה זבולן ובתר ילדת ברה וקרת ית שמה דינה ודכר אלהים ית רחל ושמע לה אלהים ואפתח ית רחמה ובטנת וילדת בר ואמרת כנש אלהים ית גנותי וקרת ית שמה יוסף למימר יוזף יהוה לי בר עורן והוה כמד ילדת רחל ית יוסף ואמר יעקב ללבן שלחי ואיזל לאתרי ולארעי אב ית נשי וית ילידי דשמשת יתך בהין ואיזל הלא אתה חכמת ית תשמישי דשמשתך ואמר לה לבן אם ני אתשקעת רעים בעיניך אתנסית וברכני יהוה בגללך ואמר כרז אגרך עלי ואתנה ואמר לה אתה חכמת ית דשמשתך וית דהוה קניאניך עמי הלא זעור דהוה לך לקדמי ואפתה לסגאי וברך יהוה יתך לסעדי וכדו אמת אעבד אף אנא לביתי ואמר מה אתן לך ואמר יעקב לא תתן לי כלום אם תעבד לי ית ממללה הדן עזר ארעה עאנך אטר אעבר בכל עאנך יומן הסטי מתמן כל נקי נמור ורסום וכל נקי לוש באמריה ורסום ונמור בעזיה ויהי אגרי ותגיב בי זכותי ביום מחר כד ייתי על אגרי לקדמיך כל דליתו נמור ורסום בעזיה ולוש באמריה גניב הוא עמי ואמר לבן והן לא יהי כמליך ואסטה ביומה ההוא ית תישיה נמוריה ורסומיה וית כל עזיה נמוראתה ורסומאתה כל דעבר בה וכל לוש באמריה ויהב באד בניו ושבה אורח תלתה יומים בינון ובין יעקב ויעקב רעה ית עאן לבן דאתותרי ואמר מלאך אלהים ליעקב בחלם ואמר יעקב ואמר אהנה ואמר תלי שבי עיניך וחזי ית כל חרפיה דראמים על עאנה קרוים נמורים וסמוקים הלא חזית ית כל דלבן עבד לך אנה חיול בית אל דמשחת תמן קאמה ודאנדרת לי תמן נדר וכדו קום פק מן ארעה הדה ועזר לארע אבוך ואיטב עמך ונסב לה יעקב אטר עבר רטיב ולוז וערמון וקלף בון קולפין עברן רשום עברה דעל אטריה ואקים ית אטריה דקלף במרכעיה במשקי מיה דייתין עאנה למשתי לכבון עאנה ויתיחמן <במיתיין> למשתי ויתיחמן עאנה על אטריה וילדי עאנה קרוים נמורים ורסומים ואמריה אפרש יעקב ויהב קדם עאנה דכר קרו וכל לוש בעאן לבן ושבה לה עדרים לודה ולא שבתון על עאן לבן והוה בכל אתיחמן עאנה קטיראתה שבה יעקב ית אטריה לעיני עאנה במרכעיה ליתיחמן באטריה ובהעטיף עאנה לא שבה והוו עטופיה ללבן וקטיריה ליעקב ואפתה גברה שריר שריר והוה לה עאן סגי ואמהן עבדין וגמלים וחמרים ושמע ית מלי בני לבן למימר נסב יעקב ית כל דלאבונן ומן דלאבונן עבד ית כל איקרה הדן וחזה יעקב ית אפי לבן ואה לית אנון עמה כאתמל תליתאי ואמר יהוה ליעקב עזר לארע אבאתך ולאתילדותך ואהי עמך ושלח יעקב וזעק לרחל וללאה לברה לענה ואמר לין חזי אנא ית אפי אבוכין הלא לית אנון עמי כאתמל תליתאי ואלהה דאבה הוה עמי ואתין עכמתין הלא בכל חילי שמשת ית אבוכין ואבוכין שקר בי וחלף ית אגירותי עסרה גונים ולא יהבה יהוה למבעשה עמי אם אכהן יימר קרוים יהי אגרך וילדו כל עאנה קרוים ואם אכהן יימר נמורים יהי אגרך וילדו כל עאנה נמורים ואפרש יהוה מן קניאן אבוכין ויהב לי והוה בזבן אתיחם עאנה תלית עיני וחזית בחלם ואה חרפיה דראמים על עאנה קרוים נמורים וסמוקים ואמר לי מלאך האלהים בחלם יעקב ואמרת אהנה ואמר תלי שבי עיניך וחזי ית כל חרפי{{פ}}ה דראמים על עאנה קרוים נמורים וסמוקים הלא חזית ית כל דלבן עבד לך אנא עיול בית אל דמשחת תמן קאמה ודאנדרת לי תמן נדר וכדו קום {{פן}} <<פק>> מן ארעה הדה ועזר לארע אתילדותך ואגיבת רחל ולאה ואמרי לה העוד לנן חלק ופלגה בבית אבונן הלא כנכראן חשבנן לה הלא זבנן ואכל אף מיכל ית כספנן הלא כל חותרה דאצל יהוה מן אבונן לנן הוא ולבנינן וכדו כל דאמר לך אלהים עבד וקעם יעקב וסבל ית נשיו וית בניו על גמליה ודעק ית כל קניאנה וית כל חותרה דחתר קניאן נכסה דחתר בפדן ארם למיעל ליד יצחק אבוה ארע כנען ולבן אזל למגזז ית עאנה וגנבת רחל ית תרפיה דלאבוה וגנב יעקב ית לב לבן ארמאה עד דלא אחבה לה הלא חקר הוא וחקר הוא וכל דלה וקעם ועבר ית נהרה ושוה ית אפיו טור גלעד ואתחוי ללבן ביומה תליתאה הלא חקר יעקב ונסב ית אחיו עמה ורדף בתרה אורע שבעה יומים ואמטה יתה בטור גלעד ואתא אלהים ליד לבן ארמאה בחלם ליליה ואמר לה השתמר לך דלא תמלל עם יעקב מטב עד ביש ואמטה לבן ית יעקב ויעקב קבע ית משכנה בטברה ולבן קבע עם אחיו בטור גלעד ואמר לבן ליעקב מה עבדת וגנבת ית לבבי ודעקת ית בנאתי כשבין חרב למה אטמרת למעקר וגנבת יתי ולא אחוית לי ואשלחנך בעדו בתרים בטפאי ובזמר ולא כתרתני למנשקה לבני ולבנאתי כדו הסכלת במה דעבדת יית לאל אדי למעבד עמך ביש ואלהה דאבוך רמשית אמר לי למימר השתמר לך ממלל עם יעקב מטב עד ביש וכדו מיזולי אזלת הלא סכוי סכית לבית אבוך למה גנבת ית אלהי ואגיב יעקב ואמר ללבן הלא דחלת הלא אמרת דלא תעצי ית בנאתך מן עמי אם דתשקע ית אלהיך לא יתוחי קבל אחונן הכר לך מה עמי וסב לך ולא חכם יעקוב הלא רחל גנבתון ועל לבן ופתש במשכן יעקב ובמשכן לאה ובמשכן תרתי שמשיהתה ולא אשקע ונפק ממשכן לאה ועל במשכן רחל ורחל נסבת [ית] תרפיה ושבתון בכרה דגמלה ויתבת עליון ופתש לבן ית כל משכנה ולא אשקע ואמרת לאבוה אל יתקף בעיני רבי הלא לא אכל למקום מקדמיך הלא אורח נשיה לי ופתש ולא אשקע ית תרפיה ואתקף ליעקב ואתיגר בלבן ואגיב יעקב ואמר ללבן מה פשעי ומה חטיי כד דלקת בתרי וכד פתשת ית כל מני מה אשקעת מכל מני ביתך שבי אכה קבל אחי ואחיך ויוכחון בין תרינן דן עסרים שנה אנה עמך רחליך ועזיך לא תכלו דכרי עאנך לא אכלת עטיפה לא אנדית לידך אנה אמרקנה מן אדי גניבת אימם וגניבת לילי הוית באימם אסיפני אסתב וצנה בלילי ואתנטת שנתי מן עיני דן לי עסרים שנה בביתך שמשתך ארבעסר שנה בתרתי בנאתך ושת שנים בעאנך וחלפת ית אגירותי עסרה גונים אלולי אלהה דאבה אלהה דאברהם ופרוק יצחק הוה לי הלא כדו ריקן שלחתני ית לבוטי וית ליחות כפי חזה אלהים והוכח רמשית ואגיב לבן ואמר ליעקב בנאתה בנאתי ובניה בני ועאנה עאני וכל דאתה חזי לי [הוא] ולבנאתי מה אעבד לאלין יומן אי לבניון דילדו וכדו אתא ונקטע קיאם אני ואתה ויהי לסעד ביני ובינך ונסב יעקב אבן וארמה מצבה ואמר יעקב לאחיו לקטו אבנים ו{{י}}נסבו אבנים ועבדו גל ואכלו תמן על גלה וקרא לה לבן מתוב סעדותה ויעקב קרא לה גלעד ואמר לבן גלה הדן סעד ביני ובינך יומן על כן קרא שמה גלעד וקעמתה דאמר יצף יהוה ביני ובינך כד נתכסי אנש מן עם עברה אם תלבט ית בנאתי ואם תסב נשים על בנאתי לית אנש עמנן חזי אלהים סעד ביני ובינך ואמר לבן ליעקב אה גלה הדן ואה קאמתה דחזית ביני ובינך סעד גלה הדן וסעדה קאמתה אם אנא לא אעבר לידך ית גלה הדן ואם אתה לא תעבר לידי ית גלה הדן וית קאמתה הדה לביש אלהה דאברהם ואלהה דנחור ידון ביננן אלהה דאברהם ואשתבע יעקב בפרוק אבוה יצחק ונכס יעקב נכיסה בטברה וזעק לאחיו למיכל לחם ואכלו לחם ואביתו בטברה ואקדם לבן בצפרה ונשק לבניו ולבנאתה וברך יתון ואזל ועזר לבן לאתרה ויעקב אזל לאורעה ואפגעו בה מלאכי אלהים ואמר יעקב כמד חזתון משרי אלהים דן וקרא שם אתרה ההוא משרוים ושלח יעקב שלחים לקדמיו ליד עשו אחיו ארע גבלה ברה דאדום ופקד יתון למימר אכהן תימרון לרבי לעשו אכהן אמר עבדך יעקב עם לבן אתותבת ובתר עד כדו והוה לי תור וחמור ועאן ועבד ואמא ושלחת למחבאה לרבי למשקעה רעים בעיניך ועזרו שליחיה ליד יעקב למימר אתינן ליד אחוך ליד עשו ואף אזל לזימונך וארבע מון גבר עמה ודעל יעקב שריר וצרה לה ופלג ית עמה דעמה וית עאנה וית תוריה וגמליה לתרתין משרין ואמר אם ייעל עשו למשריתה אחדה ויקטלנה ויי משריתה דמשתיאר לפליטה ואמר יעקב אלהה דאבה אברהם ואלהה דאבה יצחק יהוה האמר לי עזר לארעך ולאתילדותך ואיטב עמך זערת מכל חסדיה ומכל קשטה דעבדת עם עבדך הלא באטרי עברת ית ירדנה הדן וכדו הוית לתרתין משריאן הפציתי שבי מן אד אחי מן אד עשו הלא דעל אנא מנה דלא <ייתי ויקטלני> אמאיתה עם בניה ואתה אמרת איטב איטב עמך ואשוי ית זרעך כחל ימה דלא יתמני מסגאי ואבית תמן בליליה ההוא ונסב ממא דאנדה באדה מנחה לעשו אחיו עזים מאתים ותישים עסרים רחלים מאתים ודכרים עסרים גמלים מינקן ובניין תלתין פרואן ארבעין ופרים עסרה אתנן עסרים ועירים עסרה ויהב באד עבדיו עדר עדר לודה ואמר לעבדיו עברו לקדמי ורוח תשבון בין עדר ובין עדר ופקד ית קדמאה למימר כד יפגענך עשו אחי וישולנך למימר למן אתה ולאהן תיזל ולמן אלין לקדמיך ותימר לעבדך ליעקב מנחה היא משלחה לרבי לעשו ואה אף הוא אחרינן ופקד אף ית תניאנה ואף ית תליתאה ואף ית כל אזליה בתר עדריה למימר כממללה הדן תמללון עם עשו באשקעותכון יתה ותימרון אף אה עבדך יעקב אתי בתרן הלא אמר אשפי אפיו בשליחתה האזלה לקדמי ובתר כן אחזי אפיו מאן יתלי אפי ועברת שליחתה על קדמיו והוא אבית בליליה ההוא במשריתה וקאם בליליה ההוא ונסב ית תרתי נשיו וית תרתין שמשתה וית אחדעסר ילידיו ועבר ית מעבר יבקה ונסבון ועברון ית נחלה ועבר ית כל דלה ואותר יעקב לודה וגשש אישה עמה עד אסתלק שחרה וחזה הלא לא יכל לה וקרב בכף ירכה ופקעת כף ירך יעקב בגשושה עמה ואמר שלחי הלא אסתלק שחרה ואמר לא אשלחנך הלא אם תברכני ואמר לה מה שמך ואמר יעקב ואמר לא יעקב יתאמר עוד שמך הלא אם ישראל הלא שרית עם אלהים ועם אנשים ויכלת ושאל יעקב ואמר חבי שבי שמך ואמר למה דן תשול לשמי וברך יתה תמן וקרא יעקב שם אתרה פנואל הלא חזית אלהים אפים לאפים ואפציאת נפשי ודנח לה שמשה כמד עבר ית פנואל והוא כמע על ירכה על כן לא ייכלון בני ישראל ית גיד נסיאה דעל כף ירכה עד יומה הדן הלא קרב בכף ירך יעקב בגיד נסיאה ותלה יעקב עיניו וחזה ואה עשו אתי ועמה ארבע מון גבר ופלג ית ילידיה על לאה ועל רחל ועל תרתי שמשיהתה ושוה ית שמשיהתה וית ילידיין קדמהו וית לאה וילידיה אחריה וית רחל וית יוסף אחריה והוא עבר לקדמיון וסגד ארעה שבעה זבנים עד קדומה עד אחיו ורעט עשו לזימונה וגפפה ונפל על צורה ונשקה ובכו ותלה עיניו וחזה ית נשיה וית יליד[י]ה ואמר מן אלין לך ואמר ילידיה דארתה אלהים ית עבדך וקדמי שמשיהתה אנין וילידיין וסגדי וקדמי אף לאה וילידיה וסגדו ובתר קדם יוסף ורחל וסגדו ואמר מן לך כל משריתה הדה דאפגעת ואמר למשקעה רעים בעיני רבי ואמר עשו יש לי <רב> אחי ויהי לך דלך ואמר יעקב אלני אם ני אתשקעת רעים בעיניך ותסב מנחתי מן אדי הלא על כן חזית אפיך כחזותי אפי אלהים ותריחני סב שבי ית ברכתי דאנדית לך הלא ארתתי אלהים והלא יית לי כל ועצף בה ונסב ואמר נטל ונהך ואהך לקבלך ואמר לה רבי עכם הלא ילידיה רכיכים ועאנה ותוריה לעין עלי ואטרפנון יום אחד וימותון כל עאנה יעבר שבי רבי לקדם עבדה ואנה אסעננה לאלכה לקבל פלענתה דלקדמי ולקבל ילידיה עד איתי ליד רבי לגבלה ואמר עשו אקים שבי עמך מן עמה דעמי ואמר למה דן אתשקעת רעים בעיני רבי ועזר ביומה ההוא עשו לאורעה לגבלה ויעקב אנטל לסכות ובנא לה בית ולקניאנה עבד מטלין על כן קרא שם אתרה סכות ואתא יעקב שלם קרית שכם דבארע כנען במיתיה מפדן ארם ושרה עם קדם קרתה וזבן ית ששיות עקלה דקבע תמן משכנה מן אד בני חמור אבי שכם במאה קשיטה ואקים תמן מדבח וקרא לה עיולה אלהי ישראל ונפקת דינה ברת לאה דילדת ליעקב למתחזאה בבנת ארעה וחזה יתה שכם בר חמור חואה נסי ארעה ונסב יתה ושכב עמה ולבטה ואדבקת נפשה בדינה ברת יעקב ורעם ית רביתה ומלל עם לב רביתה ואמר שכם לאביו למימר סב לי ית ילידתה הדה לאתה ויעקב שמע הלא סיב ית דינה ברתה ובניו הוו עם קניאנה בברה ואשתק יעקב עד מיעלון ונפק חמור אבי שכם ליד יעקב לממללה עמה ובני יעקב עלו מן ברה כמשמעון ואצטערו גבריה ואתקף לון שריר הלא נבלה עבד בישראל למשכב עם ברת יעקב וכן לא יתעבד ומלל חמור עמון למימר שכם ברי חשקת נפשה בברתכון אבו שבי יתה לה לאתה והתחתנו עמנן בנאתכון תתנון לנן וית בנאתינן תסבון לכון ועמנן תדורון וארעה תהי לקדמיכון תבו תגרוה וא{{ח}}<<ס>>תחנו בה ואמר שכם לאבוה ולאחיה אשקעת רעים בעיניכון ודתימרון לי אתן הסגו עלי פרן שריר ומתנה ואתן כמד תימרון לי ואבו לי ית רביתה לאתה ואגיבו בני יעקב ית שכם וית חמור אבוה במרמה ומללו דסיבו ית דינה אחתון ואמרו לון לא נכל למעבד ית ממללה הדן למתן ית אחתנן לגבר דלה ערלה הלא גנו היא לנן ברן בדה נתשבי לכון אם תון כותן למגזר לכון כל דכר ונתן ית בנאתן לכון וית בנאתכון נסב לנן ונדור עמכון ונהי כעם אחד ואם לא תשמעון לנן למגזר ונסב ית ברתנן וניזל ואתיטבו ממלליון בעיני חמור ובעיני שכם ברה ולא שהו רביה למעבד ממללה הלא אתרחי בברת יעקב והו יקיר מכל בית אבוה ואתא חמור ושכם ברה לתרח קרתון ומללו עם אנשי קרתון למימר גבריה אלין שלמים אנון עמנן ידורון בארעה ויתגרון מנה וארעה אה היא רביחה אתרים לקדמיון ית בנאתון נסב לנן לנשים וית בנאתנן נתן לון ברן בדה יתשבון לנן גבריה למדור עמנן למהי לעם אחד במגזר לנן כל דכר כמד אנון גזרים קניניון ונכסון וכל בהמתון הלא לנן אנון ברן נתשבי לון וידורון עמנן ושמעו לחמור ולשכם ברה כל נפוקי תרח קרתה ואגזרו כל דכר כל נפוקי תרח קרתה והוה ביומה תליתאה בהוהותון כמטענים ונסבו תרי בני יעקב שמעון ולוי אחי דינה גבר חרבה ועלו על קרתה ברחצה וקטלו כל דכר וית חמור וית שכם ברה קטלו לפם חרב ונסבו ית דינה מבית שכם ונפקו ובני יעקב עלו על קטיליה ובזזו קרתה דסיבו אחתון ית עאניון וית תוריון וית חמוריון וית דבקרתה וית אד בברה נסבו וית כל חילון וית טפלון וית נשיון שבו ובזזו ית כל דבביתה ואמר יעקב לשמעון וללוי עכרתון יתי למסראתי בדיור ארעה בכנענאה ובפרזאה ואנה קליל מניאן ויתכנשון עלי ויקטלוני ואשתוצי אנא וביתי ואמרו היך זאניה יעבד ית אחתנן ואמר אלהים ליעקב קום סק לבית אל ודר תמן ועבד תמן מדבח לעיולה דאתחזי לך במעקרך מקדם עשו אחוך ואמר יעקב לביתה ולכל דעמה הסטו ית אלהי נכראה דבגבכון ואדכו וחלפו תכסיאתכון ונקום ונסק לבית אל ואעבד תמן מדבח לעיולה דענה יתי ביום עקאתי והוה עמי באורעה דאלכת ויהבו ליעקב ית כל אלהי נכראה דבאדון וית קודשיה אד באדניון וטמר יתון יעקב תחת דאלתה דעם שכם ונטלו והו<ת> דחלת אלהים על קריאתה דסארתון ולא רדפו בתר בני יעקב ואתא יעקב לוזה דבארע כנען [הוא] בית אל הוא וכל עמה דעמה ובנא תמן מדבח וקרא לאתרה אל בית אל הלא תמן אגלי לה האלהים במעקרה מקדם אחיו ומיתת דבורה מינקת רבקה ואקברת מתחת בית אל שפול מישרה וקרא שמה מישר בכיתה ואתחזי אלהים ליעקב עוד במיתיה פדן ארם וברך יתה אלהים ואמר לה אלהים שמך יעקב לא יקרי עוד שמך יעקב הלא אם ישראל יהי שמך וקרא ית שמה ישראל ואמר לה אלהים אני אל שדי פרי וסגי וגוי וקהל גוים יהי מ{מ}<נ>ך ומלכים מן חלציך יפקון וית ארעה דיהבת לאברהם וליצחק לך אתננה ולזרעך בתרך אתן ית ארעה ואסתלק מן עמה אלהים באתרה דמלל עמה ואקים יעקב קאמה באתרה דמלל עמה קאמה אבן ואסך עליה נסך וארק עליה משח וקרא יעקב ית שם אתרה דמלל עמה תמן אלהים בית אל ונטלו מבית אל והוה עוד כברטוי ארעה למיעל אפרתה וילדת רחל ואקשיאת במילדה והוה בקשוה במילדה ואמרת לה מילדתה אל תדעלין הלא אף דן ליך בר והוה באפקות נפשה הלא מאתה וקרת ית שמה בר לבוטי ואבוה קרא לה בנימים ומיתת רחל ואקברת באורע אפרתה היא בית לחם ואקים יעקב קאמה על קבורתה הי קאמת קבורת רחל עד יומן ונטל ישראל וקבע משכנה [מלעל] מגדל עדר והוה במשרוי ישראל בארעה ההיא ואזל ראובן ושכב עם בלהה כבלנית אבוה ושמע ישראל והוו בני יעקב תריעסר בני לאה בכור יעקב ראובן ושמעון ולוי ויהודה ויששכר וזבולן ובני רחל יוסף ובנימים ובני בלהה שמשית רחל דן ונפתלי ובני זלפה שמשת לאה גד ואשר אלין בני יעקב דאתילדו לה בפדן ארם ואתא יעקב ליד יצחק אביו ממרא מדינת ארבעתיתה הי חברון דאתותב תמן אברהם ויצחק והוו יומי יצחק מאה שנה ותמנים שנה ושלם יצחק ומית ואכנש לעמה סאב וסביע יומים וקברו יתה עשו ויעקב בני ואלין תולדת עשו הו אדום עשו נסב ית נשיו מבנת כנען ית עדה ברת אילון חתאה וית אהליבמה ברת ענה בר צבעון חואה וית מחלת ברת ישמעאל אחת נבאות וילדת עדה לעשו ית אליפז ומחלת ילדת ית רעואל ואהליבמה ילדת ית יעוש וית יעלם וית קרח אלין בני עשו דאתילדו לה בארע כנען ונסב עשו ית נשיו וית בניו וית בנאתה וית כל נפשת ביתה וית קנינה וית כל בהמתה וית כל נכסה דעתר בארע כנען ואזל מן ארע כנען מקדם יעקב אחיו הלא הוה חותרון סגי ממדור כחדה ולא יכלת ארע תותבותון למסבל יתון מקדם קניניון ודר עשו בטור גבלה עשו הו אדום ואלין תולדת עשו אבי אדום בטור גבלה ואלין שמהת בני עשו אליפז בר עדה אתת עשו רעואל בר מחלת אתת עשו והוו בני אליפז תימן ואמר צפו וגעתם וקנז ותמנע הות כבלני לאליפז בר עשו וילדת לאליפז ית עמלק אלין בני עדה אתת עשו ואלין בני רעואל נחת וזרח שמח ומזה אלין הוו בני מחלת אתת עשו ואלין הוו בני אהליבמה ברת ענה בר צבעון אתת עשו וילדת לעשו ית יעוש וית יעלם וית קרח אלין רבני בני עשו בני אליפז בכור עשו רבה תימן רבה אמר רבה צפו רבה קנז רבה געתם רבה עמלק אלין רבני אליפז בארע אדום אלין בני עדה ואלין בני רעואל בר עשו רבה נחת רבה זרח רבה שמח רבה מזה אלין רבני רעואל בארע אדום אלין בני מחלת אתת עשו ואלין בני אהליבמה אתת עשו רבה יעוש רבה יעלם רבה קרח אלין רבני אהליבמה ברת ענה אתת עשו אלין בני עשו ואלין רבניון עשו הוא אדום ואלין בני גבלה חראה דיארי ארעה לוטן ושובל וצבעון וענה ודישון ואצר ודישן אלין רבני חראי בני גבלה בארע אדום והוו בני לוטן חרי והימם ואחת לוטן תמנע ואלין בני שובל עלון ומנחת ועיבל ושפו ואונם ואלין בני צבעון איה וענה הוא ענה דאשקע ית אימאי במדברה במריעה ית חמוריה לצבעון אבוה ואלין בני ענה דישון ואהליבמה ברת ענה ואלין בני דישון חמדן ואשבן יתרן וכרן ואלין בני אצר בלען וזוען ועקן ואלין בני דיש{{ו}}ן עוץ ואדן אלין רבני חראי רבה לוטן רבה שובל רבה צבעון רבה ענה רבה דישון רבה אצר רבה [דישן] אלין רבני חראי לרבניון בארע גבלה ואלין מלכיה דמלכו בארע אדום קדם מלך מלך לבני ישראל ומלך באדום בלע בר בעור ו[שם] קרתה דנהבה ומית בלע ומלך תחתיו יובב בר זרח מבצרה ומית יובב ומלך תחתיו חשם מן ארע תימנאה ומית חשם ומלך תחתיו הדד בר {{ה}}<<ב>>דד דקטל ית מדינאיתה בעקל מואב ושם קרתה עוית ומית הדד ומלך תחתיו שמלה ממשרקה ומית שמלה ומלך תחתיו שאול מפתי נהרה ומית שאול ומלך תחתיו בעל חנן בר עכבור ומית בעל חנן ומלך תחתיו הדד ושם קרתה פעו ושם אתתה מיטבל ברת מטרד ברת מי זהב ואלין שמהת רבני עשו לכרניון לאתריון בשמהתון רבה תמנע רבה עלוה רבה יתת רבה אהליבמה רבה אלה רבה פינן רבה קנז רבה תימן רבה מבצר רבה מגדיאל רבה עירם אלין רבני אדום לכרניון בארע סחנתון הוא עשו אבי אדום ודער יעקב בארע מתותבי אביו בארע כנען אלין תולדת יעקב יוסף בר שבעסרי שנה הוה רעי עם אחיו בעאנה והוא רבי עם בני בלהה ועם בני זלפה נשי אבוה ואיתי יוסף ית גנותון בישה ליד אבוון וישראל רעם ית יוסף מכל בניו הלא בר חכמה הוא לה ועבד לה כיתנת פסים וחזו אחיו הלא יתה רעם אבוון מכל בניו וסנו יתה ולא יכלו ממללתה לשלם וחלם יוסף חלם וחבה לאחיו ואוזפו עוד סנה יתה ואמר לון שמעו שבי חלמה הדן דחלמת ואה אנחנן מאלמים אלמים בגו ברה ואה מתקוממה אלמתי ואף קאמה ואה סארן אלמתיכון וסגדן לאלמתי ואמרו לה אחיו המלכו תמלך עלינן אם שלטן תשלט בנן ואוזפו עוד סנה יתה על חלמיו ועל ממלליו וחלם עוד חלם אורן ותנא יתה לאחיו ואמר אה חלמת חלם עוד ואה שמשה וזערה ואחדעסר כוכבים סגדים לי ו<ת>נא לאביו ולאחיו וזעף בה אביו ואמר לה מה חלמה הדן דחלמת אתא ניתי אנא ואמך ואחיך למסגד לך ארעה וקנו בה אחיו ואביו נטר ית ממללה ואזלו אחיו למרעי ית עאן אבוון בשכם ואמר ישראל ליוסף הלא אחיך רעים בשכם אזל ואשלחנך לידון ואמר לה אהנה ואמר לה אזל שבי וחזי ית שלם אחיך וית שלם עאנה ועזרי ממלל ושלחה מן עמק חברון ואתא לשכם ואשקעה גברה ואה טעי בברה ושאלה גברה למימר מה תבעי ואמר ית אחי אנא מבעי חבי שבי לי אהן אנון רעים ואמר גברה נטלו מדן הלא שמעתון אמרים נהך לדותין ואזל יוסף בתר אחיו ואשקעון בדותין וחזו יתה מרחיק בהדלא יקרב לידון ואתנכלו יתה למקטלאתה ואמרו גבר לאחיו אה מסחן חלמיה זעיה אתי וכדו אתו נקטלנה ונרמינה באחד גוביה ונימר חיה בישה אכלתה ונחזי מה יהי חלמתה ושמע ראובן ואפצתה מן אדון ואמר לא נקטלנה נפש ואמר לון ראובן אל תשפכון אדם הרמו יתה לגו גובה הדן דבמדברה ואד אל תשלחון בה לבדיל אפצה יתה מן אדון למעזרתה ליד אבוה והוה כמד אתא יוסף ליד אחיו ואשלעו מן יוסף ית כיתנתה ית כיתנת פסיה דעליו ונסבו וארמו יתה לגובה וגובה ריקן לית בה מים ויתבו למיכל לחם ותלו עיניון וחזו ואה סיעה ישמעאלים אתיה מגלעד וגמליון סבילין קטף ושעבה וכרכם אזלין למיעת למצרים ואמר יהודה לאחיו מה אנחה כד נקטל ית אחונן וכסינן ית אדמה אתו ונזבננה לישמעאלאי ואדנן אל תהי בה הלא אחונן ובסרן הו ושמעו אחיו ועברו גברים <מדינאי> תגרים וגדו ואסקו ית יוסף מן גובה וזבנו ית יוסף לישמעאלאי בעסרים כסף ואעלו ית יוסף למצרים ועזר ראובן לגובה והה לית יוסף בגובה וקדד ית רקעיו ועזר <ליד> אחיו ואמר ילידה ליתו ואני אה אנא עלל ונסבו ית כיתנת פסיה ונכסו צפיר עזים וטבלו ית כיתנתה באדמה ושלחו ית כיתנת פסיה ואנדותה ליד אבוון ואמרו דה אשקענן הכר שבי הכיתנת ברך היא אם לא ואכרה ואמר כיתנת ברי היא חיה בישה אכלתה חטוף אתחטף יוסף וקדד יעקב תכסיאתה ושבה סק באמתניו ואתאבל על ברה יומים סגים וקעמו כל בניו וכל בנאתה למנחמאתה ומעי למתנחמה ואמר הלא איעת על ברי אביל לשיול ובכה יתה אבוה ומדינאי זבנו ית יוסף למצרים לפוטיפר סריס פרעה רב טבחיה והוה בזבנתה ההיא ונעת יהודה מן עם אחיו ואהך עד גבר עדלמאי ושמה חירא וחזה תמן יהודה ברת גבר כנענאי ושמה שוע ונסבה ועל לותה ובטנת וילדת בר וקרת ית שמה ער ואבטנת עוד וילדת בר וקרת ית שמה אונן ואוזפת עוד וילדת בר וקרת ית שמה שלה והוה בכדובה במילדה יתה ונסב יהודה אתה לער בכורה ושמה תמר והוה ער בכור יהודה ביש בעיני יהוה ואמיתה יהוה ואמר יהודה לאונן על לות אתת אחיך והבם יתה ואקים זרע לאחיך ועכם אונן הלא לא לה יהי זרעה ויהי אם על לות אתת אחיו וחבל ארעה לדלא יהב זרע לאחיו ואבעש בעיני יהוה ית דעבד ואמית אף יתה ואמר יהודה לתמר כלתה תבי ארמלה בית אבויך עד ירבי שלה ברי הלא אמר דלא ימות אף הו כאחיו ואזלת תמר ויתבת בית אבוה ואסגו יומיה ומיתת ברת שוע אתת יהודה ואנחם יהודה וסלק למגזז עאנה הוא וחירא רעמה עדלמאה לתמנת ואתחבי לתמר כלתה למימר אה חמויך סלק לתמנת למגזז עאנה ואסטת רקיעי ארמלותה מן עליה ואכסית בצעיף וחלפת ויתבת בתרח עזבים דעל אורח תמנתה כד חזת הלא רבה שלה והיא לא ייבה לה לאתה וחזתה יהודה וחשבה לזני הלא כסת אפיה ואהך לידה לאורחה ואמר אתי שבי אעל לותיך הלא לא עכם הלא כלתה היא ואמרת מה תתן לי כד תיעל לותי ואמר אנא אשלח גדי עזים מן עאנה ואמרת אם תתן ערבון עד אשלחנך ואמר מה ערבונה דאתן ליך ואמרת חתימך ושזרך ואטרך דבאדך ויהב לה ועל לותה ובטנת לה וקמת ואזלת ואסטת צעיפה מן עליה ואלבשת רקיעי ארמלותה ושלח יהודה ית גדי עזיה באד רעמה עדלמאה למסב ערבונה מן אד אתתה ולא אשקעה ושאל ית אנשי אתרה למימר אהן קדישתה ההיא בעזבים על אורעה ואמרו לא הות בדן קדשה ועזר ליד יהודה ואמר לא אשקעתה ואף אנשי אתרה אמרו לא הות בדן קדישה ואמר יהודה תסב לה דלא נהי לבזה אה שלחת ית גדיה הדן ואתה לא אשקעתנה והוה כמתלתה ירחים ואתחבי ליהודה למימר זנת תמר כלתך ואף אה בטנה לזנו ואמר יהודה אפקוה ותתוקד הי נפקת והי שלחת ליד חמוה למימר לגברה דאלין לה אנא בטנא ואמרת הכר שבי למן חתימה ושזרה ואטרה אלין ואכר יהודה ואמר קשיטה מני הלא על כן לא יהבתה לשלה ברי ולא אוזף עוד למעכמנה והוה בזבן מילדה ואה תומאים במיעה והוה במילדה ויהב אד ונסבת מילדתה וקטרת על אדה זעורי למימר דן נפק קדמאי והוה כמעזר אדה ואה נפק אחיו ואמרת מה פתית עלינן פתוי וקרת ית שמה פרץ ובתר כן נפק אחיו דעל אדה זעוריתה וקרת ית שמה זרח ויוסף אתיעת למצרים וזבנה פוטיפר סריס פרעה רב טבחיה גבר מצראי מן אד ישמעאלאי דאעתותה לתמן והוה יהוה עם יוסף והוה גבר מצלח והוה בית רבה מצראה וחזה רבה הלא יהוה עמה וכל דו עבד יהוה מצלח באדה ואשקע יוסף רעים בעיני רבה ושמש יתה ואימנה על ביתה וכל דיית לה יהב באדה והוה מן דאימן יתה בביתה ועל כל דיית לה וברך יהוה ית בית מצראה בגלל יוסף והוה ברכת יהוה בכל דיית לה בביתה ובברה ושבק כל דלה באד יוסף ולא עכם <עמה> כלום הלא אם לחמה דו אכל והוה יוסף יהי שפר ויהי עזב והוה בתר ממלליה אלין ותלת אתת רבה ית עיניה ליד יוסף ואמרת שכב עמי ומעי ואמר לאתת רבה הן רבי לא עכם עמי כלום בביתה וכל דיית לה יהב באדי ליתו רב בביתה הדן מני ולא חסך מני כלום הלא אם יתיך באד אתי אתתה ואיך אעבד בישתה רבתה הדה וחטית לאלהים והוה כמלולה עם יוסף יום ויום ולא שמע לה למשכב אצרה למהי עמה והוה כיומה הדן ועל יוסף לביתה למעבד עבידתה בביתה ולית אנש מן אנשי ביתה תמן בביתה ואתעידתה בארקעיו למימר שכב עמי ושבק רקעיו באדה וערק ונפק לברה והוה כחזותה הלא שבק רקעיו באדה וערק ונפק לברה וזעקת לאנשי ביתה ואמרת לון למימר חזו איתי לנן גבר עבראי למעיכה בנן על לידי למשכב עמי וזעקת בקל רב והוה כמשמעה הלא ארמת קלי וזעקת ושבק רקעיו באדי וערק ונפק לברה ואנחת רקעיו איצרה עד על רבה לביתה ומללת עמה כממלליה אלין למימר על לידי עבדה עבראה דאיתית לנן למעיכה בי והוה כהרמת קלי וזעקת ושבק רקעיו איצרי וערק לברה והוה כמשמע רבה ית מלי אתתה דמללת עמה למימר כממלליה אלין עבד לי עבדך ו<אתקף> רגזה ונסב רבה דיוסף יתה ויהבה לגו בית אסורה אתרה דאסירי מלכה אסירים והוה תמן בבית אסורה והוה יהוה עם יוסף וקבע עמה חסד ויהב רעמותה בעיני רב בית אסורה ויהב רב בית אסורה באד יוסף ית כל אסיריה דבבית אסורה וית כל דעבדים תמן הוא הוה עבד לית רב בית אסורה חזה ית כל כלום באדה באד יהוה עמה וכל דו עבד יהוה מצלח והוה בתר ממלליה אלין חטאו משקה מלך מצרים ואפיה לרבון למלך מצרים ורגז פרעה על תרי סריסיו על רב משקאיה ועל רב אפיה ויהב יתון במטר בית רב טבחיה לגו בית אסורה אתרה דיוסף אסיר תמן ואימן רב טבחיה ית יוסף יתון ושמש יתון והוו יומים במטר וחלמו חלם תריון גבר חלמה בלילי אחד גבר כפשרון חלמה משקיה ואפיה דלמלך מצרים דאסירים בבית אסורה ואל לידון יוסף בצפרה וחזה יתון ואה אנון זעפים ושאל ית סריסי פרעה דעמה במטר בית רבה למימר ממה אפיכון בישים יומן ואמרו לה חלם חלמנן ופשור לית יתה ואמר לון יוסף הלא לאלהים פשרוניה תנו שבי לי ותנה רב משקאיה ית חלמה ליוסף ואמר לה בחלמי ואה גפן לקדמי ובגפנה תלתה קלעלוים והיא כמד אפרחת אסקת נץ הבשלו אנכליה ענבים וכאס פרעה באדי ואנסבת ית ענביה ועצרת יתון לגו כאס פרעה ויהבת ית כאסה על כף פרעה ואמר לה יוסף דן פשרונה תלתה קלעלוים תלתה יומים אנון בעוד תלתה יומים יתלי פרעה ית רישך ויעזרנך על דרגך ותתן כאס פרעה באדה כדינה קדמאה דהוית משקיה הלא אם דכרתני עמך כמד יתיטב לך ותעבד שבי עמי חסד ותדכרני לפרעה ותפקני מן ביתה הדן הלא גניבה אגנבת מן ארע עבראי ואף אכה לא עבדת כלום הלא שבו יתי בגובה וחזה רב אפיה הלא טב פשר ואמר ליוסף אף אנה בחלמי ואה תלתה קנוני אפאי על רישי ובקנונה עלאה מכל מיכל פרעה עובד אפאי ועופה אכל מנון מן על קנונה מן על רישי ואגיב יוסף ואמר דן פשרונה תלתת קנוניה תלתה יומים אנון בעוד תלתה יומים יתלי פרעה ית רישך מן עליך ויצלב יתך על קיצם וייכל עופה ית בסרך מן עליך והוה ביומה תליתאה יום אתילד ית פרעה ועבד משתה לכל עבדיו ותלה ית סכום רב משקאיה וית סכום רב אפיה בגו עבדיו ועזר ית רב משקאיה על משקיה ויהב ית כאסה על כף פרעה וית רב אפיה צלב כמד אפשר לון יוסף ולא דכר רב משקאיה ית יוסף ואתנשיה והוה מסכום תרתים שנים יומים ופרעה חלם ואה קעם על נהרה ואה מן נהרה סלקי שבע פרואן יין שפר ובריאן בסר ורעיניין בתלימו ואה שבע פרואן אורנין סלקי בתרין מן נהרה בישן חזב ורקריקן בסר וקעמי איצטר פרואתה על ספת נהרה ואכלי פרואתה בישת חזבה ורקריקת בסרה ית שבעתי פרואתה יית חזבה ובריאתה ואתעיר פרעה ודמך וחלם תניאנות ואה שבעת שבלי{ם}<ן> סלקי בקנה אחד בריאן וטבן ואה שבע שבלין דקיקן ושדיפן קדום צמחי בתרין ובלעי שבליה דקיקאתה ית שבע שבליה בריאתה ומליאתה ואתעיר פרעה ואה חלם והוה בצפרה ואפעמת רוחה ושלח וזעק ית כל חרשי מצרים וית כל חכימיה ותנה פרעה לון ית חלמיו ולית פשר יתון לפרעה ומלל רב משקאיה עם פרעה למימר ית חטאי אנא מדכר יומן פרעה ארגז על עבדיו ויהב יתי במטר בית רב טבחיה יתי וית רב אפיה וחלמנן חלם בלילי אחד אנא והוא גבר כפשרון חלמה חלמנן ותמן עמנן רבי עברי עבד לרב טבחיה ותנינן לה ופשר לנן ית חלמינן גבר כחלמה אפשר והוה כמד אפשר לנן כן הוה יתי עזר על דרגי ויתה צלב ושלח פרעה וזעק ית יוסף ואריטה מן גובה וספר וחלף תכסיאתה ועל ליד פרעה ואמר פרעה ליוסף חלם חלמת ופשור לית יתה ואני שמעת עליך למימר התשמע חלם למפשר יתה ואגיב יוסף ית פרעה למימר בלעדי אלהים לא יגיב ית שלם פרעה ומלל פרעה ית יוסף בחלמי ואהנה קעם על ספת נהרה ואה מן נהרה סלקי שבע פרואן בריאן בסר ויין אשפר ורעיניין בתלימו ואה שבע פרואן עורנין סלקי בתרין דלילן ובישן אשפר שריר ורקריקן בסר לא חזית כבתין בכל ארע מצרים לביש ואכלי פרואתה רקריקאתה ובישאתה ית שבע פרואתה קדמאתה ובריאתה ועלי לגבין ולא אתעכם הלא עלו לגבין וחזבין ביש כמד בשרוה ואתעירת וחזית בחלמי ואה שבע שבלין סלקי בקנה אחד מליאן וטבן ואה שבע שבלין צלילן דקיקן ושדיפן קדום צמחי בתרין ובלעי שבליה דקיקאתה ית שבעתי שבליה טבאתה ואמרת לחרשיה ולית מחבי לי ואמר יוסף לפרעה חלם פרעה אחד הוא ית דהאלהים עבד אחבי לפרעה שבע פרואתה טבאתה שבע שנים הנין ושבע שבליה טבאתה שבע שנים אנין חלם אחד הוא ושבע פרואתה רקריקאתה ובישאתה סלקאתה בתרין שבעת שנים אנין ושבע שבליה דקיקאתה ושדיפאת קדומה יהן שבע שני כפן הוא ממללה דמללת עם פרעה ית דהאלהים עבד אחזי ית פרעה אה שבעת שנין אתין סבע רב בכל ארע מצרים ויקומן שבע שני כפן בתרין ויתנשי כל סבעה בארע מצרים ויסכם כפנה ית ארעה ולא יתעכם סבעה בארעה מקדם כפנה ההוא ובתר כן הלא יקר הוא שריר וסלק תניאנות חלמה לפרעה זבנהים הלא אתכבן ממללה מן עם האלהים ומזרז האלהים למעבדה וכדו יחזי לה פרעה גבר נעיר וחכים וישבינה על ארע מצרים ויעבד פרעה וימני מהימנים על ארעה ויחמש ית ארע מצרים בשבע שני סבעה ויצמת ית כל מזונה שבעתי שניה טבאתה אתיאתה אלין ויצברון מיר תחת אד פרעה מזון בקריאתה ויטרון ויהי מזונה לסרכן לארעה לשבע שני כפנה דיהן בארע מצרים ולא תתעקר ארעה בכפן ואתיטב ממללה בעיני פרעה ובעיני כל עבדיו ואמר פרעה לעבדיו הנשקע כדן גבר דרוח אלהים בה ואמר פרעה ליוסף בתר חכם אלהים יתך ית כל דה לית נעיר וחכים כבתך אתה תהי על ביתי ועל מימרך יפרנס כל עמי לוד כרסיה ארבי מנך ואמר פרעה ליוסף חזי יהבת יתך על כל ארע מצרים ואסטה פרעה ית עסקתה מן על אדה ויהב יתה על אד יוסף ואלבש יתה רקיעי מילת ושבה רביד דהב על צברה וארכב יתה במרכבתה תניאנתה דלה ואזמן לקדמיו כרוז ויהב יתה על כל ארע מצרים ואמר פרעה ליוסף אנא פרעה ובלעדיך לא ירים אנש ית אדה וית רגלה בכל ארע מצרים וזעק פרעה שם יוסף טמירתי גלה ויהב לה ית אסנת ברת פוטי פרע כהן אן לאתה ונפק יוסף על ארע מצרים ויוסף בר תלתין שנה במקעמה לקדם פרעה מלך מצרים ונפק יוסף מלקדם פרעה ועבר בכל ארע מצרים <ועבדת> ארעה בשבע שני סבעה <לצמותים> וצמת ית כל מזונה שבעתי שניה דהוה סבעה בארע מצרים ויהב מזון בקריאתה מזון חקל קרתה דסהרתה יהב בגבה וצבר יוסף מיר כחל ימה הסגה שריר עד הלא קץ לממני הלא לית מניאן וליוסף אתילדו תרין בנין בהדלא תיעל שנת כפנה דילדת לה אסנת ברת פוטי פרע כהן אן וזעק יוסף שם בכורה מנשה הלא נשתי אלהים ית עמלי וית כל בית אבה וית שם תניאנה קרא אפרים הלא אפרתי אלהים בארע לבוטי ואתסכמי שבעתי שני סבעה דהבו בארע מצרים ושריי שבעתי שני כפנה למיעל כמד אמר יוסף והוה כפנה בכל ארעתה ובכל ארע מצרים הוה לחם ואתכפנת כל ארע מצרים וצבע עמה לפרעה ללחם ואמר פרעה לכל מצרים אזלו ליד יוסף ודיימר לכון תעבדון וכפנה הוה על אפי כל ארעה ואפתח יוסף ית כל דבון מיר ואמיר למצרים ותקף כפנה בארע מצרים וכל ארעתה עלו למצרים לממור מן יוסף הלא תקף כפנה בכל ארעה וחזה יעקב הלא אית מיר במצרים ואמר יעקב לבניו למה תשתפלון ואמר אה שמעת הלא יית [מיר] במצרים נתו לתמן ומירו לנן מתמן ונתוחי ולא נמות ונעתו אחי יוסף עסרה לממור מיר ממצרים וית בנימים אחי יוסף לא שלח יעקב עם אחיו הלא אמר דלא ירענה אסקל ועלו בני ישראל לממור בגו חלוליה הלא הוה כפנה בארע כנען ויוסף הוא דשליט על ארעה והוא דממיר לכל עם ארעה ועלו אחי יוסף וסגדו לה אפים ארעה וחזה יוסף ית אחיו ואכרון ואתנכר לון ומלל עמון קשיאית ואמר לון מן אהן אתיתון ואמרו מן ארע כנען לממור מזון ואכר יוסף ית אחיו ואנון לא אכרוה ואדכר יוסף ית חלמיה דחלם לון ואמר לון מיללין אתון למחזי ית ערות ארעה אתיתון ואמרו לה לא רבי עבדיך אתו לממור מזון כלנן בני גבר אחד אנחנן מהימנים אנחנן לא הוו עבדיך מיללין ואמר לון לא הלא גנות ארעה אתיתון למחזי ואמרו תריעסר עבדיך אחים אנחנן בני גבר אחד בארע כנען ואה זעורה עם אבונן יומן ואחדה ליתו ואמר לון יוסף הוא דמללת לכון למימר מיללין אתון בדה תתבלשון חיי פרעה אם תפקון מדן הלא אם במיתי אחוכון זעורה לאכה שלחו מנכון אחד ויסב ית אחוכון ואתון אתאסרו ויבלשן מליכון אנית קשטה עמכון ואם לא חיי פרעה הלא מיללין אתון ואמרו לא יכל רביה למשבק ית אביו וישבק ית אביו ומאת וכנש יתון למטר תלתה יומים ואמר לון יוסף ביומה תליתאה דה עבדו ואתחו מן האלהים אנא דעל אם מהימנים אתון [אחכון] אחדה יתאסר בבית מטרכון ואתון אזלו ואיתו ית מיר צרכן בתיכון וית אחוכון זעורה תנדון לידי ויתימנן מליכון ולא תמותון ועבדו כן ואמרו גבר לאחיו על ברי חיבים אנחנן על אחונן דחזינן בעקת נפשה בהתחננותה לידן ולא שמענן על כן עלת עלינן כל עקתה הדה ואגיב ראובן יתון למימר הלא מללת עמכון למימר אל תחטון בילידה ולא שמעתון ואף אדמה הכה מתבעי ואנון לא חכמו הלא שמע יוסף הלא המצית בינתון ואסאר מן עמון ובכה ועזר לידון ומלל עמון ונסב מן עמון ית שמעון ואסר יתה לעיניון ופקד יוסף ומלו ית מניון מיר ולמעזר ית כספון גבר על סקה ולמתן לון זבדין לאורעה ועבד לון כן וסבלו ית מירון על חמוריון ואזלו מתמן ואפתח אחד ית סקה למתן כסה לחמורה באבתותה וחזה ית כספה ואה הוא בפם חדה ואמר לאחיו אתעזר כספי ואף הא הוא בחדי וארתע לבון וארתתו גבר עם אחיו למימר מה דה עבד אלהים לנן ואתו ליד יעקב אבוון ארע כנען וחבו לה ית כל דערע יתון למימר מלל גברה רבה דארעה עמנן קשיאית ויהב יתן כמיללין ית ארעה ואמרנן לה מהימנים אנחנן לא הוינן מיללין תריעסר אחים אנחנן בני אבונן ואחדה ליתו וזעורה יומן עם אבונן בארע כנען ואמר לנן גברה רבה דארעה בדה אעכם הלא מהימנים אתון אחוכון אחדה הנחו עמי וית צרכן בתיכון סבו ואזלו ואנדו ית אחוכון זעורה לידי ואעכם הלא [לא] מיללין אתון הלא מהימנים אתון ית אחוכון אתן לכון ומן ארעה תתגרון והוו אנון מרקים סקיון ואה גבר צריר כספה בסקה וחזו ית צוררית כספון אנון ואבוון ודחלו ואמר לון יעקב אבוון יתי אתכלתון יוסף ליתו ושמעון ליתו וית בינימים תסבון עלי הוו כל אלין ואמר ראובן לאביו למימר ית תרי בני תקטל אם לא אנדינה לידך אב יתה על אדי ואנה אעזרנה לידך ואמר לא ייעת ברי עמכון הלא אחיו מית והו לודה אשתיאר וירענה אסקל באורעה דתהכון בה ותעתון ית סיבותי בגנו לשיול וכפנה יקר בארעה והוה כמד אסכמו למיכל ית מירה דאנדו ממצרים ואמר לון אבוון עזרו ומירו לנן זעור מזון ואמר לה יהודה למימר סעדו אסיד בנן גברה למימר לא תחזון אפי בלוד אחוכון עמכון אם ייתך משלח ית אחונן עמנן ניעת ונמיר לך מזון ואם ליתך משלח לא ניעת הלא גברה אמר לנן לא תחזון אפי בלוד אחוכון עמכון ואמר ישראל למה אבעשתון לי למחבאה לגברה העוד לכון אחי ואמרו שילה שאל גברה לנן ולאתילדותן למימר הכדה דאבוכון קעים האית לכון אחי וחבינן לה על מימר מליה אלין המחכום נעכם הלא יימר אעתו ית אחוכון ואמר יהודה לישראל אביו שלח רביה עמי ונקום וניזל ונתוחי ולא נמות אף אנחנן אף אתה אף טפלן אנה אערבנה מן אדי תבעינה אם לא אנדינה לידך ואקימנה לקדמיך וחטית לך כל יומיה הלא אלולי אתשינן הלא כדו עזרנן דן זבנהים ואמר לון ישראל אבוון אם כן אפוא דה עבדו סבו מנבזת ארעה במניכון ואעתו לגברה מנחה זעור שעבה וזעור דבש קטף וכרכם ביצטקין ולוזים וכסף תניאן סבו באדיכון וית כספה דאתעזר בפם חדיכון תעזרון באדיכון לוי משגו היא וית אחוכון סבו וקומו ועזרו ליד גברה ואל שדי יתן לכון רחמים לקדם גברה וישלח לכון ית אחוכון אחדה וית בנימים ואנא כמד אתתכלת אתתכל ונסבו גבריה ית שליחתה הדה ותניאן כסף נסבו באדון וית בנימים וקעמו ונעתו למצרים וקעמו לקדם יוסף וחזה [יוסף] יתון וית בנימים ואמר לדעל ביתה אעל ית גבריה לביתה וכס נכיסה וכבן הלא עמי ייכלון [גבריה] בטהרים ועבד גברה כמד אמר יוסף ועאל גברה ית גבריה לבית יוסף ודחלו גבריה כד אתיעלו לבית יוסף ואמרו על ממלל כספה דאתעזר בחדינן בשרואה אנחנן מתיעלים למתגללה עלינן ולמתנפלה עלינן למסב יתנן לעבדים וית חמורינן וקדמו ליד גברה דעל בית יוסף ומללו עמה תרח ביתה ואמרו בבעו מרבי מיעת נעתנן בשרוה לממור מזון והוה כד אתינן לאבתותה ואפתחנן ית חדינן ואה כסף גבר בפם חדה כספנן במתקלה ועזרנן יתה באדנן וכסף עורן נסבנן באדנן לממור מזון לא חכמנן מן שבה כספנן בחדינן ואמר שלם לכון אל תדחלון אלהכון ואלהה דאבהתכון יהב לכון טמירה בחדיכון כספכון על לידי ואפק לידון ית שמעון ואעל גברה ית גבריה לבית יוסף ויהב מים וסעו רגליון ויהב כסה לחמריון וכבנו ית שליחתה עד על יוסף בטהרים הלא שמעו הלא תמן ייכלון לחם ועל יוסף לביתה ואנדו לה ית שליחתה דבאדון לביתה וסגדו לה ארעה ושאל לון לשלם ואמר השלם אבוכון סאבה דאמרתון הכדה קים ואמרו שלם לעבדך לאבונן הכדה קים ואמר בריך גברה ההו לאלהים ועקדו וסגדו ותלה עיניו וחזה ית בנימים אחיו בר אמה ואמר הדן אחוכון זעורה דאמרתון לי ואמר אלהים ירתינך ברי וזרז יוסף הלא {{אכמררו}} <<אכמרו>> רחמיו על אחיו ובעו למבכי ועל לגבה ובכה תמן וסעו אפיו ונפק ואסתובר ואמר שבו לחם ושבו לה לודה ולון לודון ולמצראי האכלים עמה לודון הלא לא ייכלון מצראי למיכל עם עבראי לחם הלא תועבה הי למצראי ויתבו לקדמיו רבה כרביאנותה וזעורה כזעורנותה ואתמהו גבריה גבר על עברה ותלה מסבלה מן עם אפיו לידון וסגת מסבלת בנימים ממסבלת כלון חמשה חלקין ושתו ואתרבו עמה ופקד ית דעל ביתה למימר מלי ית חדי גבריה מזון כמד יכלון מסבל ושבי כסף גבר בפם חדה וית כלידי כליד כספה תשבי בפם חדה דזעורה וית כסף מירה ועבד כממלל יוסף דמלל צפרה אניר וגבריה שלחו אנון וחמוריון אנון נפקו מן קרתה לא הרחקו ויוסף אמר לדעל ביתה קום רדף בתר גבריה ותמטינון ותימר לון למה שלמתון בישה תחת טבה הלא דן דישתה רבי בה והוא נסוי ינסי בה אבעשתון דעבדתון ואמטתון ומלל עמון ית ממלליה אלין ואמרו למה ימלל רבי כממלליה אלין חסלה לעבדיך מן מעבד כממללה הדן הא כספה דאשקענן בפם חדינן עזרנן לידך מן ארע כנען ואיך נגנב מבית רבך כסף אי דהב דיתשקע עמה מן עבדיך יתקטל ואף אנחנן נהי לרבי לעבדים ואמר אף כדו כמליכון כן הוא דיתשקע עמה יהי לי עבד ואתון תון ברין וזרזו ואעתו גבר חדה ארעה ואפתחו גבר חדה ופתש ברבה שרי ובזעורה עסל ואתשקע כלידה בחדה דבנימים וקדדו תכסיאתון ואטינו גבר על חמורה ועזרו לקרתה ועל יהודה ואחיו בית יוסף והו הכדה תמן ונפלו לקדמיו ארעה ואמר לון יוסף מה עובדה הדן דעבדתון הלא חכמתון הלא נסוי ינסי גבר דכבתי ואמר יהודה מה נימר לרבי ומה נמלל ומה נצטדק והאלהים אשקע ית עוב עבדיך הננן עבדים לרבי אף אנחנן אף דאתשקע כלידה באדה ואמר חסלה לי מן מעבד הדה גברה דאתשקע כלידה באדה הו יי לי עבד ואתון סקו לשלם ליד אבוכון וקדם לידה יהודה ואמר בבעו רבי ימלל שבי עבדך ממלל במשמוע רבי ואל יתקף רגזך בעבדך הלא כבתך כפרעה רבי שאל ית עבדיו למימר היית לכון אב אי אח ונימר לרבי יית לנן אב סאב ואולד סהבים זעור אחיו מית ואתותר הו {{לאמה}} <<לחודה>> לאמה ואבוה רעמה ואמרת לעבדיך אעתותה לידי ואשבי עיני עליו ואמרנן לרבי לא יכל רביה למשבק ית אביו ושבק ית אביו ומאת ואמרת {{לעבידך}} <<לעבדיך>> אם לא ייעת אחוכון זעורה עמכון לא תוזפון למחזי אפי והוה כד סלקנן ליד עבדך אבונן וחבינן לה ית מלי רבי ואמר אבונן עזרו מירו לנן זעור מזון ואמרנן לא נכל למיעת אם יית אחונן זעורה עמנן וניעת הלא לא נכל למחזי ית אפי גברה ואחונן זעורה ליתו עמנן ואמר עבדך אבה לנן אתון חכמתון הלא תרין ילדת לי אתתי ונפק אחד מן עמי ואמר ברן חטוף אתעטף ולא חזיתה עד הכה ותסבון אף ית דן מן עם אפי וירענה אסקל ותעתון ית סיבתי בבישה לשאל וכדו כמיעלי ליד עבדך אבה ורביה ליתו עמי ונפשה קטירה בנפשה ויי כחזותה הלא לית רביה עמנן ומאת ויעתון עבדיך ית סיבות עבדך אבונן בגנו לשיול הלא עבדך ערב ית רביה מן עם אבוה למימר אם לא אנדינה לידך וחטית לאבה כל יומיה וכדו יתב שבי עבדך תחת רביה עבד לרבי ורביה יסק עם אחיו הלא איך אסק ליד אבה ורביה ליתו עמי דלא אחזי בבישה דישקע ית אבה ולא יכל יוסף למסתוברה לכל דקעמים עלביו וזעק ואפקו כל גבר מן עמה ולא קעם גבר עמה במעכום יוסף עם אחיו ויהב ית קלה בבכיה ושמעו מצראי ושמעו בית פרעה ואמר יוסף לאחיו אני יוסף הכדה דאבה קעים ולא יכלו אחיו למגבה יתה הלא אתבהלו מקדמיו ואמר יוסף לאחיו קדמו [שבי] לידי וקדמו ואמר אנא יוסף אחוכון דזבנתון יתי למצרים וכדו אל תצטערון ואל יתקף בעיניכון כד זבנתון יתי הכה הלא למוחה שלחי אלהים לקדמיכון הלא דן תרתין שנים [כפן] בגו ארעה ועוד חמש שנין דלית חרדאי וחצד ושלחי אלהים לקדמיכון למשבאה לכון חמירן בארעה ולמוחה לכון פליטה רבה וכדו לא אתון שלחתון יתי הכה אלא האלהים ושבתי לאב לפרעה ולרב לכל ביתה ושליט בכל ארע מצרים זרזו וסקו ליד אבה ותימרון לה אכהן אמר ברך יוסף שבתי אלהים לרב לכל מצרים נת לידי ואל תקעם ותדור בארע גשן ותהי קריב לידי אתה ובניך ובני בניך עאנך ותוריך וכל דלך ואספק יתך תמן הלא עוד חמש שנים כפן דלא תתערב אתה וביתך וכל דלך ואה עיניכון חזין ועיני אחי בנימים הלא פמי הממלל עמכון ותחבון לאבה ית כל איקרי במצרים וית כל דחזיתון ותזרזון ותעתון ית אבה לאכה ונפל על צבר בנימים אחיו ובכה ובנימים בכה על צברה ונשק לכל אחיו ובכה עליון ובתר כן מללו אחיו עמה וקלה אשתמע בית פרעה למימר אתו אחי יוסף וטב בעיני פרעה ובעיני עבדיו ואמר פרעה ליוסף אמר לאחיך דה עבדו ואטינו ית בעירכון ואזלו ואתו לארע כנען וסבו ית אבוכון וית בתיכון ואתו לידי ואתן לכון ית טב ארע מצרים וייכלון ית דמע ארעה ויתה פקדת דה עבדו וסבו לכון מן ארע {{מנמצרים}} <<מצרים>> עגלן לטפלכון ולנשיכון ותסבלון ית אבוכון ותיתון ועיניכון אל תיעס על מניכון הלא טב כל ארע מצרים לכון הו ועבדו כן בני ישראל ויהב לון יוסף עגלן על מימר פרעה ויהב לון זבדין לאורעה לכלון יהב לגבר חליפן תכסיאן ולבנימים יהב תלת מון כסף וחמש חליפן תכסיאן ולאבוה שלח כדה עסרה חמרים סבילין מטב ארע מצרים ועסר אתנן סבילן מיר ולחם ומזון לאבוה לאורעה ושלח ית אחיו ואזלו ואמר לון אל תתרגזון באורעה וסלקו ממצרים ואתו ארע כנען ליד יעקב אבוון וחבו לה למימר עוד יוסף קיאם והלא הו שליט בכל ארע מצרים ואתפג לבה הלא לא אימן לון ומללו עמה ית כל מלי יוסף דמלל עמון וחזה ית עגלאתה דשלח יוסף למסבל יתה ואתוחית רוח יעקב אבוון ואמר ישראל סגי עוד יוסף ברי קיאם איזל ואחזינה בהדלא אמות ונטל ישראל וכל דלה ואתא באר שבע ודבח דבחים לאלהי אביו יצחק ואמר אלהים לישראל בחזבי ליליה ואמר יעקב יעקב ואמר אהנה ואמר אנא עיולה אלהה דאבוך אל תדעל ממיעת למצרים הלא לגוי רב אשבינך תמן אנא אעת עמך למצרים ואנא אסקנך אף סלק ויוסף ישבי אדיו על עיניך וקעם יעקב מבאר שבע וסבלו בני ישראל ית יעקב אבוון וית טפלון וית נשיון בעגלאתה דשלח פרעה למסבל יתה ונסבו ית קניניון וית חותרון דחתרו בארע כנען ועלו למצרים יעקב וכל זרעה עמה בניו ובני בניו עמה ברתה ובנת בניו וכל זרעה אעל עמה למצרים ואלין שמהת בני ישראל עלוליה למצרים יעקב ובניו בכור יעקב ראובן ובני ראובן חנוך ופלוא חצרון וכרמי ובני שמעון ימואל וימין ואחד ויכין וצהר ושאול בר כנענאיתה ובני לוי גרשון קהת ומררי ובני יהודה ער ואונן שלה פרץ וזרח ומית ער ואונן בארע כנען והוו בני פרץ חצרון וחמואל ובני יששכר תולע ופועה ישוב ושמרון ובני זבולן סרד ואלון ויחלאל אלין בני לאה דילדת ליעקב בפדן ארם וית דינה ברתה כל נפש בניו ובנאתה תלתין ותלת ובני גד צפון וחגי ושוני ואצבעון עדי וארודי וארולי ובני אשר ימנה וישוה וישוי ובריעה ושרח אחתון ובני בריעה חבר ומלכיאל אלין בני זלפה דיהב לבן ללאה ברתה וילדת ית אלין ליעקב שתעסר נפש בני רחל אתת יעקב יוסף ובנימים ואתילד ליוסף בארע מצרים דילדת לה אסנת ברת פוטי פרע כהן אן ית מנשה וית אפרים ובני בנימים בלע ובכר ואשבאל גרה ונעמן אחים וראש מפים ואפים וארד אלין בני רחל דילדת ליעקב כל נפש ארבעסר ובני דן חשים ובני נפתלי יחצאל וגוני יצר ושלום אלין בני בלהה דיהב לבן לרחל ברתה וילדת ית אלין ליעקב כל נפש שבע כל נפשה דעלת עם יעקוב למצרים נפוקי ירכה מלבר נשי בני יעקב כל נפש אשתים ושת ובני יוסף דאתילדו לה במצרים נפש תרים כל נפשה לבית יעקב עלת למצרים שבעים וית יהודה שלח לקדמיו ליד יוסף למחזי אפיו לגשן ואתא ארע גשן ואסר יוסף מרכבתה וסלק לזימון ישראל אביו לגשן ואתחזה לה ונפל על צוארה ובכה על צוארה עוד ואמר ישראל ליוסף אמות הזבנה בתר חזית אפיך הלא כדך קעים ואמר יוסף לאחיו ולבית אבוה אסק וחבי לפרעה ואימר לה אחי ובית אבה אד בארע כנען אתו לידי וגבריה רעי עאן הלא גברי קניאן הוו ועאנון ותוריון וכל דלון איתו ויהי כד יזעק לכון פרעה ויימר מה עובדיכון ותימרון [גברי] {{קניאניאן}} <<קניאן>> הוו עבדיך מרביותן ועד כדו אף אנחנן אף אבהתנן בדיל תדורון בארע גשן הלא תועבת מצרים כל רעי עאן ועל יוסף וחבה לפרעה ואמר לה אבה ואחי ועאניון ותוריון וכל דלון אתו מן ארע כנען ואה אנון בארע גשן ומן א<יצטר> אחיו נסב עמה חמשה גברים ואקימון לקדם פרעה ואמר פרעה לאחי יוסף מה עובדיכון ואמרו לפרעה רעי עאן עבדיך אף אנחנן אף אבהתנן ואמרו לפרעה למתותבה בארעה אתינן הלא לית מרעה לעאנה דלעבדיך הלא יקר כפנה בארע כנען וכדו ידורון שבי עבדיך בארע גשן ואמר פרעה ליוסף למימר אבוך ואחוך אתו לידך ארע מצרים לקדמיך היא במיטב ארעה אדיר ית אבוך וית אחיך ידורון בארע גשן ואם עכמת הית בון גברי חיל ותשבינון רבני קניאן על דלי ואעל יוסף ית יעקב אבוה ואקימה לקדם פרעה וברך יעקב ית פרעה ואמר פרעה ליעקב כמה ימי שני חייך ואמר י{{ק}}<<ק>>עקב לפרעה יומי שני מתותבי תלתין ומאה שנה זעור ו<ביש>ים הוו יומי שני חיי ולא אמטו ית יומי שני חיי אבהתי ביומי מתותביון וברך יעקב ית פרעה ונפק מלקדם פרעה ואדיר יוסף ית אביו וית אחיו ויהב לון סחנה בארע מצרים במיטב ארעה בארע רעמסס כמד פקד פרעה וספק יוסף ית אביו וית אחיו וית כל בית אבוה לחם לפם טפלה ולחם לית בכל ארעה הלא יקר כפנה <שריר> וליאת ארע מצרים וארע כנען מקדם כפנה ולקט יוסף ית כל כספה דאתשקע בארע מצרים ובארע כנען במירה דאנון מהרים ואיתי יוסף ית כספה לבית פרעה ושלם כספה מן ארע מצרים ומן ארע כנען ואתו כל מצראי ליד יוסף למימר אב לנן לחם ולמה נמות קבלך הלא אמצי כספה ואמר יוסף אנדו קניאניכון ואתן לכון לחם בקניניכון אם אמצי כספה ואיתו ית {{קניאניניון}} <<קניאניון>> ליד יוסף ויהב לון יוסף לחם בסוסיה ובקניאן עאנה ובקניאן תוריה ובחמריה וסענון בלחם בכל קניאניון בשתה ההיא ושלמת שתה ההיא ואתו לידה בשתה תניאנתה ואמרו לה לא נבהת מרבי הלא אם שלם כספה וקניאן בהמתה עם רבי לא אשתיאר לקדם רבן בלוד אם גויתנן וארעתנן למה נמות לעיניך אף אנחנן אף ארעתנן זבן יתן וית ארעתנן בלחם ונהי אנחנן וארעתנן עבדים לפרעה ואב זרע ונתוחי ולא נמות וארעה לא תשם וזבן יוסף ית כל ארעת מצרים לפרעה הלא זבנו מצראי אנש חקלה הלא תקף עליון כפנה והות ארעה לפרעה וית עמה עבד עמה לעבדים מיצטר תהום מצרים עד איצטרה לות ארעת כהניה לא זבן הלא חלק לכהניה מן עם פרעה ואכלו ית חלקון דיהב לון פרעה על כן לא זבנו ית ארעתון ואמר יוסף לעמה הן זבנת יתכון יומן וית ארעתכון לפרעה הא לכון זרע וזרעתון ית ארעה ויי בעללאתה ותתנון חמושה לפרעה וארבע חלקיה יהי לכון לזרע חקלה ולמיכלכון ולאד בבתיכון ולמיכל לטפלכון ואמרו אוחיתנן נתשקע רעים בעיני רבי ונהי עבדים לפרעה ושבה יתה יוסף לחלק עד יומן הדן על ארעת מצרים לפרעה לחמוש לוד ארעת כהניה לודה לא הות לפרעה ודער ישראל בארע מצרים בארע גשן ואסתחנו בה ופרו וסגו שריר ואקעים יעקב בארע מצרים שבעסר שנה והוו יומי יעקב שני חייו שבע שנים וארבעים ומאה שנה וקרבו יומי ישראל לממות וזעק לברה ליוסף ואמר לה אם ני אתשקעת רעים בעיניך שבי שבי אדך תחת ירכי ותעבד שבי עמי חסד וקשט אלני תקברני במצרים ותדמכני עם אבהתי ות<סבל>ני ממצרים ותקברני בקבורתון ואמר אנה אעבד כמליך ואמר אשתבע לי ואשתבע לה וסגד ישראל על ריש ערסה והוה בתר מליה אלין ואתמר ליוסף אה אבוך באש ונסב ית תרי בניו עמה ית מנשה וית אפרים ואתחבי ליעקב ואתמר אה ברך יוסף אתי לידך ואתקף ישראל ויתב על ערסה ואמר יעקב ליוסף אל שדי אתחזי לי בלוזה בארע כנען וברך יתי ואמר לי אהנה מפריך ואסגיאך ואתננך לקהל עמים ואתן ית ארעה הדה לזרעך בתרך סחנת עלם וכדו תרי בניך דאתילדו לך בארע מצרים עד מיעלי לידך למצרים לי אנון אפרים ומנשה כראובן וכשמעון יון לי ומולדתך דתולד בתרון לך יהון על שם אחיון יזדעקון בפלגיון ואנה במיעלי מפדן ארם מיתת עלי רחל אמך בארע כנען באורעה בעוד כברטוי ארעה למיעל לאפרתה וקברתה תמן באורע אפרתה היא בית לחם וחזה ישראל ית בני יוסף ואמר מן אלין לך ואמר יוסף לאביו בני אנון דיהב לי אלהים בדן ואמר דברון שבי לידי ואברכון ועיני ישראל יקרי מסיבו לא יכל למחזי וקדם יתון לידה ונשק לון וגפף לון ואמר ישראל ליוסף חזות אפיך לא סכית ואה חזה יתי אלהים אף ית זרעך ואפק יוסף יתון מן עם ברכיו וסגדו לאפיו ארעה ונסב יוסף ית תריון ית אפרים בימינה מסמאל ישראל וית מנשה בסמאלה מימין ישראל וקדם לידה ושלח ישראל ית אד ימינה ושבתה על ריש אפרים והוא זעורה וית סמאלה על ריש מנשה שכל ית אדיו הלא מנשה בכורה וברך ית יוסף ואמר האלהים דאתהלכו אבהתי ל<רעותה> אברהם ויצחק האלהים דרעה יתי מדוית עד יומה הדן מלכה דפרק יתי מכל ביש יברך ית רביה אלין ויקרי בון שמי ושם אבהתי אברהם ויצחק ויפתון לסגאי בגו ארעה וחזה יוסף הלא שבה אביו ית אד ימינה על ריש אפרים ואבעש בעיניו ומעך אד אבוה למסטה יתה מן על ריש אפרים על ריש מנשה ואמר יוסף לאבוה לא כן אבה הלא דן בכורה שבי ימינך על רישה ומעי אביו ואמר עכמת ברי עכמת אף הו יהי לעם ואף הו ירבי וארום אחיו זעורה ירבי מנה וזרעה יהי מלי גועיה וברכון ביומה ההוא למימר בך יברך ישראל למימר ישבינך אלהים כאפרים וכמנשה ושבה ית אפרים לקדם מנשה ואמר ישראל ליוסף אה אנא מאת ויהי אלהים עמכון ויעזר יתכון לארע אבאתכון ואנה יהבת לך שכם אחדה על אחיך דאנסבת מן אד אמראה בחרבי ובקשתי וזעק יעקב לבניו ואמר אכנשו וחבי לכון ית דירע יתכון בעקבאית יומיה אצטמתו ושמעו בני יעקב ושמעו לישראל אבוכון ראובן בכורי אתה חילי וקדמאית לבוטי יתיר <מסבלה> ויתיר עזה אתרעת כמיה אל תותר הלא סלקת משכבי אבוך טטה אתחללת לעיצי סלק שמעון ולוי אחים אסכמו שקר בקיומיון בסיעדון אל תתרחי נפשי ובכנושון אל יתקף איקרי הלא ברגזון קטלו גבר ובריחותון עקרו תור משבח רגזון הלא עזיז ודביקתון הלא קשיה אפלגנון ביעקב ואבדרנון בישראל יהודה אתה יודונך אחיך אדיך בקדל דבביך ויסגדון לך בני אביך גור אריה יהודה מן עטוף ברי סלקת כביש רבי כאריה וכלביה מן יקימנה לא יסטי שבט מיהודה ומגד מבין סדריו עד הלא ייתי שלה ולה ידברון עממאי סאר לגפנה קרתה ולריקה ברי עמוקה רעי בחמר לבושה ובאדם ענבים תכסיתה עכירן עינים מן חמר ואברן שנין מן תרב זבולן לחוף ימיה ישרי והו לחוף אספינון ומיתוביתה עד צידן יששכר חמור תותבים רבע בין כרניה ויחזי מנוחתה הלא טבה וית ארעה הלא שמינה וירכן כתפה למסבל ויי לאריס משמש דן ידין עמה כאחד שבטי ישראל יי דן נחש סלק אורע מכמן אלוי שביל הנכת עקבי סוס ואפל רכבה אחריה לפצואתך כתורי יהוה גד בסור יבסרנה והו יבסר <עק>ב מן אשר משח לחמה והו יתן מתעתידי מלך נפתלי אילה שליחה היהב מימרי פרקן בר פרותה יוסף בר פרת עלבי עין ברי זעורי עלי שור ומררוה ותיגרוה וסנותה מסעני פלגים ודרת בעמקה קשתה ואתבהלו אדרעי אדיו מן אתרי אביר יעקב מתמן רעה אבן ישראל מן אלהה דאבוך ויסעדנך ואל שדי ויברכנך ברכת שומיה מלעל ברכת תהומה דרבץ מלרע ברכת תדים ורחם ברכת אבוך ואמך גברו על ברכת בטוני עד תחמדת גבעת עלמה יהן לריש יוסף ולרום כליל אחיו בנימים דיב חטוף בצפרה יסיף סעדי ולרמשה יפלג אנחה כל אלין שבטי ישראל תריעסר ודה דמלל לון אבוון וברך יתון גבר כברכתה ברך יתון ופקד יתון ואמר לון אנא מכנש לעמי קברו יתי עם אבאתי לגו מערתה דבחקל עפרון חתאה במערתה אד בחקל מכפלה דעל קדם ממרא בארע כנען דזבן אברהם ית חקלה מן עם עפרון חתאה לסענת קבר תמן קברו ית אברהם וית שרה אתתה ותמן קברו ית יצחק וית רבקה אתתה ותמן קברת ית לאה זבינת חקלה ומערתה דבה מן עם בני חת ואסכם יעקב למפקדה ית בניו וכנש רגליו לערסה ושלם ואכנש לעמה ונפל יוסף על אפי אבוה ובכה עליו ונשק לה ופקד יוסף ית עבדיו ית רפאיה למחנטה ית אבוה וחנטו רפאיה ית ישראל ומלו לה ארבעים יום הלא כן ימלו יומי חנוטיה ובכו יתה מצראי שבעים יום ועברו יומי בכיתה ומלל יוסף עם בית פרעה למימר אם ני אתשקעת רעים בעיניכון מללו שבי במשמוע פרעה למימר אבה השבעני לקדם מותה למימר אה אנה מאת בקברי אד קטעת לי בארע כנען תמן תקברני וכדו אסק שבי ואקבר ית אבה כמד אשבעני ועזר ואמר פרעה סק וקבר ית אבוך כמד אשבעך וסלק יוסף למקבר ית אבוה וסלקו עמה כל עבדי פרעה וסאבי ביתה וכל סאבי ארע מצרים וכל בית יוסף אחיו ובית אבוה לוד טפלון ועאניון ותוריון שבקו בארע גשן וסלק עמה אף רכב אף רגלין והוה משריתה יקיר שריר ואתו עד אדר אטדה דעבר ירדנה ואספדו תמן אספוד רב ויקיר שריר ועבד לאבוה אבל שבעה יומים וחזה דיאר ארע כנענאה ית אבלה באדר אטדה ואמרו אבל יקיר דן למצראי על כן קרי שמה אבל מצרים אד בעבר ירדנה ועבדו לה בניו כן כמד פקדון וסבלו יתה בניו ארע כנען וקברו יתה במערת חקל מכפלה דזבן אברהם ית חקלה לסחנת קבר מן עם עפרון חתאה על קדם ממרא ועזר יוסף למצרים הוא ואחיו וכל דסלקו עמה למקבר ית אביו בתר קברו ית אביו וחזו אחי יוסף הלא מית אבוון ואמרו לא יסנינן יוסף עזר יעזר לנן ית כל בישתה דגמלנן יתה ופקדו על יוסף למימר אבוך פקד לקדם מותה למימר אכהן תימרון ליוסף אה תלי שבי לפשע אחיך ועובתון הלא בישה גמלוך וכדו תלי שבי לפשע עבדי אלהה דאבוך ובכה יוסף במלולון עמה ו<אז>לו אף אחיו ונפלו לקדמיו ואמרו הנן לך לעבדים ואמר לון יוסף אל תדעלון החליפת אלהים אנא אתון חשבתון עלי בישה והאלהים חשבה לטבה לבדיל מעבד כיומה הדן למוחה עם סגי וכדו אל תדעלון אנה אספק יתכון וית טפלכון ואנחם יתון ומלל עם לבון ודער יוסף במצרים הו ובית אביו ואחה יוסף מאה ועסר שנים וחזה יוסף לאפרים בנים תליתאים אף בני מכיר בר מנשה אתילדו ביומי יוסף ואמר יוסף לאחיו אנה מאת והאלהים דכרן ידכר יתכון ויסק יתכון מן ארעה הדה לארעה דאשתבע לאברהם ליצחק וליעקב ואשבע יוסף ית בני ישראל למימר דכרן ידכר אלהים יתכון ותסקון ית גרמתי מדן עמכון ומית יוסף בר מאה ועסר שנים וחנטו יתה ואשתוי בארן במצרים ואלין שמהת בני ישראל דעלו למצרים עם יעקב גבר וביתה עלו ראובן ושמעון ולוי ויהודה ויששכר וזבולן ובנימים דן ונפתלי גד ואשר והוו כל נפש נפוקי ירך יעקב שבעים נפש ויוסף הוה במצרים ומית יוסף הוא וכל אחיו וכל דרה ההוא ובני ישראל פרו ושרצו וסגו ואתעילו בשריר שריר ואמלית ארעה מנון וקם מלך חדת על מצרים דלא חכם ית יוסף ואמר לעמה אה עם בני ישראל סגי וחיול מנן אתא נתחכם לה דלא יסגי ויי כד ירענן קרבה ומתוזף אף הוא על סנינן ומגחי בנן וסלק מן ארעה ושבו עליו רבני מפלעים לבדיל מלבטתון בסבליון ובנו קרין מגדדן לפרעה ית פיתון וית רעמסס וכמד ילבטון יתה כן יפרה וכן יפתי ואציקו מקדם בני ישראל ועבדו מצראי ית בני ישראל בקשאי ומררו ית חייון בעבדה קשיה בטיאמה ובלבניה ובכל עבדה בברה ית כל עבדתון דעבדו בון בקשי ואמר מלך מצרים למילדאתה עבראתה אד שם אחתה שפרה ושם תניאנתה פועה ואמר בילידכין ית עבראתה ותחזין על אבניה אם בר הו ותקטלין יתה ואם ברה היא ותוחינה ודעלי מילדאתה מן האלהים ולא עבדי כמד מלל לין מלך מצרים ואוחין ית ילידיה וזעק פרעה למילדאתה ואמר לין ממה עבדתין ית ממללה הדן ואוחיתין ית ילידיה ואמרי מילדאתה לפרעה הלא לא כנשיה מצראתה עבראתה הלא חין אנין בהדלא תיעל לידין מילדתה וילדו ואיטב אלהים למילדאתה וסגו עמה ואתעילו שריר והוה כד דעלי מילדאתה מן האלהים ועבד לין בתים ופקד פרעה לכל עמה למימר כל ברה דמתילד לעבראי לנהרה תרמון וכל ברתה תחון ואזל גבר מבית לוי ונסב ית ברת לוי ובטנת אתתה וילדת בר וחזת יתה הלא טב הוא וכוננתה תלתה ירחים ולא יכלת עוד מכוננתה ונסבת לה אמה תיבות גמא וחמרתה בחימר ובזפת ושבית בה ית ילידה ושבית בסופה על ספת נהרה ואתקוממת אחתה מרחיק למעכם מה יתעבד לה ונעתת ברת פרעה למסעי על נהרה ורביאתה אלכי על אד נהרה וחזת ית תיבותה בגו סופה ושלחת ית אמתה ונסבתה ופתחתה וחזת ית ילידה ואה רבי בכי ורחמת עליו ברת פרעה ואמרת מילידי עבראי דן ואמרת אחתה לברת פרעה איזל ואזעק ליך אתה מינקה מן עבראתה ותינק ליך ית ילידה ואמרת לה ברת פרעה אזלי ואזלת אלימתה וזעקת ית אם ילידה ואמרת לה ברת פרעה הלכי ית ילידה הדן ואינקיתה לי ואני אתן ית אגריך ונסבת אתתה ית ילידה ואינקתה ורבה רביה ואנדיתה ליד ברת פרעה והוה לה לבר וקרת ית שמה משה ואמרת הלא מן מיה משיתה והוה ביומיה האנון ורבה משה ונפק ליד אחיו וחזה בסבליון וחזה גבר מצראי מעי גבר עבראי מן אחיו ואסתכל הכה והכה וחזה הלא לית אנש וקטל ית מצראה וטמרה בחלה ונפק ביומה תניאנה ואה תרין גברין עברים נצים ואמר לעיבה למה תמעי עברך ואמר מן שבתך לגבר רב ולדיאן עלינן התקטלני אתה אמר כמד קטלת ית מצראה ודעל משה ואמר איך אתעכם ממללה ושמע פרעה ית ממללה הדן ובעו למקטל ית משה וחקר משה מקדם פרעה ודער בארע מדין ויתב על בירה ולכהן מדין שבע בנן ואתי ודלי ומלי ית מרכעיה למשקאה ית עאן אבוין ואתו רעיניה וטרדונון וקעם משה ואפצתין ואשקה ית עאנון ואתי ליד רעואל אבוין ואמר ממה זרזתין מיתי יומן ואמרי גבר מצראי אפצתן מן אד רעיניה ואף דלא דלא לנן ואשקה ית עאנה ואמר לבנאתה ואהנו למה דן שבקתין ית גברה זעקן לה ויאכל לחם ואתרשי משה למדור עם גברה ויהב ית צפורה ברתה למשה לאתה וילדת בר וקרא ית שמה גרשם הלא אמר תותב הוית בארע נכראותה והוה ביומיה סגייה האנון ומית מלך מצרים ואתנחו בני ישראל מן עבידתה וצבעו וסלקת אשבהותון ליד האלהים מן עבידתה ושמע אלהים ית כריזתון ודכר אלהים ית קיאמה עם אברהם ועם יצחק ועם יעקב וחזה אלהים ית בני ישראל ועכם אלהים ומשה הוה רעה ית עאן יתרו חתנה כהן מדין ודעק ית עאנה אחרי מדברה ואתא לטור האלהים לחורב וחזה לה מלאך יהוה בלהבת אש מבגו סניה וחזה ואה סניה יקיד באש וסניה ליתו מתאכל ואמר משה אסטי שבי ואחזי ית חזבה רבה הדן ממה לא יתוקד סניה וחזה אלהים הלא אסטה למחזי וזעק לה אלהים מבגו סניה ואמר משה משה ואמר אהנה ואמר אל תקרב עטף שלף מסניך מן על רגליך הלא אתרה דאתה קעם עליו ארעת קדש היא ואמר אהנה אלהה דאבהתך אלהה דאברהם ואלהה דיצחק ואלהה דיעקב וכסה משה אפיו הלא דעל מסתכלה להאלהים ואמר יהוה חזו חזית ית לבוט עמי דבמצרים וית צבעתון שמעת מקדם קדמיו הלא עכמת ית מעיה ואיעת למפצהתה מן אד מצראי ולמסקתה מן ארעה ההיא לארע טבה ופתיחה לארע מדיבה חלב ודבש לאתר כנענאה חתאה ואמראה ופרזאה וגרגשאה וחואה ויבוסה וכדו אה צבעת בני ישראל עלת לידי ואף חזית ית לחצה דמצרים לחצים יתון וכדו אתא ואשלחנך ליד פרעה ותפק ית עמי בני ישראל ממצרים ואמר משה להאלהים מן אנה כד איזל ליד פרעה וכד אפק ית בני ישראל ממצרים ואמר הלא אהי עמך ודן לך סימן הלא אנה שלחתך באפקותך ית עמה ממצרים תשמשון ית האלהים על טורה הדן ואמר משה להאלהים אה אנה עלל ליד בני ישראל ואימר לון אלהי אבהתכון שלחי לידכון ויימרון לי מה שמה מה אימר לון ואמר אלהים למשה אהיה אשר אהיה ואמר אכהן תימר לבני ישראל אהיה שלחי לידכון ואמר עוד אלהים למשה אכהן תימר לבני ישראל יהוה אלהי אבהתכון אלהי אברהם ואלהי יצחק ואלהי יעקב שלחי לידכון דן שמי לעלם ודן דכרי לדר ודר אזל ותכנש ית סאבי בני ישראל ותימר לון יהוה אלהי אבהתכון אתחזי לידי אלהי אברהם ויצחק ויעקב למימר פקוד אפקדת יתכון וית דעביד לכון במצרים ואמרת אסק יתכון מלבוט מצראי לארע כנענאה וחתאה ואמראה ופרזאה וגרגשאה וחואה ויבוסאה לארע מדיבה חלב ודבש וישמעון לקלך ותיעל אתה וסאבי ישראל ליד מלך מצרים ותימרון לה יהוה אלהי עבראי מתקרי עלינן ניזל שבי אורע תלתה יומים במדברה ונדבח ליהוה אלהנן ואנא חכמת הלא לא יתן יתכון מלך מצרים למיזל הלא באד תקיפה ואשלח ית אדי ואקטל ית מצראי בכל פליאתי דאעבד בגבה ובתר כן ישלח יתכון ואתן ית רעמות עמה הדן בעיני מצרים ויהי כד תהכון לא תהכון ריקנין וישול גבר מן עם עברה ואתה מן עם עברתה משכינתה ומגירת ביתה מני כסף ומני דהב ותכסיאן ותשבינון על בניכון ועל בנאתכון ותרוקנון ית מצראי ואגיב משה ואמר והן לא יימנון לי ולא ישמעון לקלי הלא יימרון לא אתחזי לך יהוה ואמר לה יהוה מה דן באדך ואמר אטר ואמר הרמיתה ארחה וארמתה ארעה והוה לנחש וערק משה מקדמיו ואמר יהוה למשה שלח אדך ואחד בעקבה ושלח אדה ואתקף בה והוה לאטר בכפה לבדיל יימנון הלא אתחזי לך יהוה אלהי אבהתכון אלהי אברהם ואלהי יצחק ואלהי יעקב ואמר יהוה לה עוד אעל שבי אדך בחבך ואעל אדה בחבה ואפקה מן חבה ואה אדה מצרעה כתלג ואמר עזר אדך לחבך ועזר אדה לחבה ואפקה מן חבה ואה שביה כבסרה ויהי אם לא יימנון לך ולא ישמעון לקל סימנה קדמאה ויימנון לקל סימנה עורנה ויהי אם לא יימנון אף לתרי סימניה אלין ולא ישמעון לקלך ותסב ממימי נהרה ותשפך ליבשתה ויהון מיה דתסב מן נהרה יהון לדם ביבשתה ואמר משה ליהוה בעו מרי לא גבר מלים אנה אף מן אתמל אף מתליתאי אי מן אד מללך עם עבדך הלא יקיר פם ויקיר לשן אנה ואמר יהוה לה מן שבה פם לאנש אי מן ישבי מלל אי אשתיק אי נעיר אי סמי הלא אנה יהוה וכדו אזל ואנה אהי עם פמך והורינך דא תמלל ואמר בעו מרי שלח שבי באד תשלח ואתקף רגז יהוה במשה ואמר הלא אהרן אחוך ליואה חכמת הלא מלל ימלל הו ואף אה הו נפק לזימונך ויחזינך ויחדי בלבה ותמלל עמה ותשבי ית מליה בפמה ואנה אהי עם פמך ועם פמה והורי יתכון ית דתעבדון וימלל הו לך עם עמה ויהי הו יי לך לפם ואתה תהי לה לאלהים וית אטרה הדן תסב באדך דתעבד בה ית סימניה ואזל משה ועזר ליד יתרו חמוה ואמר לה איזל שבי ועזר ליד אחי דבמצרים ואחזי הכדון קעימים ואמר יתרו למשה אזל לשלם ואמר יהוה למשה במדין אזל עזר למצרים הלא מיתו כל גבריה דמבעים ית נפשך ונסב משה ית אתתה וית בניו וארכבון על חמורה ועזר ארע מצרים ונסב משה ית אטר האלהים באדה ואמר יהוה למשה במהכך למעזר למצרים חזי ית כל סימניה דשבית באדך ותעבדנון לקדם פרעה ואנה אתקף ית לבה ולא ישלח ית עמה ותימר לפרעה אכהן אמר יהוה ברי בכורי ישראל ואמר לך שלח ית ברי וישמשני ותמעי למשלחתה אה אנא קטל ית ברך בכורך והוה באורעה בהבתותה ופגעה יהוה ובעו למרתתנה ונסבת צפורה נאר וקטעת ית ערלת בנה וקרבת לרגליו ואמרת הלא חמיו דמים אתה לי וארף מנה טטה אמרת חמיו דמים לגזרתה ואמר יהוה לאהרן אזל לזימון משה למדברה ואזל ופגעה בטור האלהים ונשק לה וחבי משה לאהרן ית כל מלי יהוה דשלחה וית כל סימניה דפקדה ואזלו משה ואהרן וכנשו ית כל חכימי בני ישראל ומלל אהרן ית כל ממלליה דמלל יהוה עם משה ועבד סימניה לעיני עמה ואימנו עמה ושמעו הלא אפקד יהוה ית בני ישראל והלא חזה ית לבוטון ועקדו וסגדו ובתר עלו משה וא[הרן] ואמרו לפרעה אכהן אמר יהוה אלהי ישראל שלח ית עמי ויחגון לי במדברה ואמר פרעה מן יהוה דאשמע בקלה למשלח ית ישראל לא חכמת ית יהוה ואף ית ישראל לא אשלח ואמרו אלהי עבראי מתקרי עלינן נהך שבי למדברה אורע תלתה יומים ונדבח ליהוה אלהנן דלא יפגענן במותן אי בחרב ואמר לון מלך מצרים למה משה ואהרן תפרדון ית עמה מן עובדיון אזלו לסבליכון ואמר פרעה הא סגים כדו מן עם ארעה ותבטלון יתון מסבליון ופקד פרעה ביומה ההוא ית קדמיה בעמה וית ספריו למימר לא תוזפון למתן תבן לעמה למלבן לבנים כאתמל תליתאי אנון ייזלון ויקששון לון תבן וית דמית לבניה דאנון עבדים אתמל תליתאי תשבון עליון לא תבצרון מנה הלא ארפים אנון על כן אנון צבעים למימר נהך נדבח לאלהנן תתיקר עבידתה על גבריה ויענון בה ולא יענון במלי שקר ונפקו קדמי עמה וספריו ומללו עם עמה למימר אכהן אמר פרעה לינה יהב לכון תבן אתון אזלו וסבו לכון תבן מן דתשקעון הלא לית מתבצר מן עבדתכון ממלל ובדר עמה בכל ארע מצרים למקששה קש לתבן וקדמיה עצמו בעמה למימר אסכמו עובדיכון ממלל יום ביומה כמד בהבות תבנה ייב לכון ולקו ספרי בני ישראל דשבו עליון קדמי פרעה למימר ממה לא אסכמתון חלקון למלבן כאתמל תליתאי אף אתמל אף יומן ועלו ספרי בני ישראל וצבעו לפרעה למימר למה תעבד אכהן לעבדיך תבן לית מתיהב לעבדיך ולבנים אמרים לנן עבדו ואה עבדיך מעיבים ועובתה עמך ואמר ארפים אתון ארפים על כן אתון אמרים נהך נדבח ליהוה וכדו אזלו שמשו ותבן לא יתיהב לכון ודמית לבניה תתנון וחזו ספרי בני ישראל יתון בביש למימר לא יתבצר מלבניכון ממלל יום ביומה ופגעו ית משה וית אהרן קעמים לזימונון באפקותון מן עם קדם פרעה ואמר לון יחזי יהוה עליכון וידון דאסריתון ית ריחנן בעיני פרעה ובעיני עבדיו למתן חרב באדה למקטלנן ועזר משה ליד יהוה ואמר מרי למה הבעשת לעמה הדן ולמה דן שלחתני ומד עלת ליד פרעה לממללה בשמך אבעש לעמה הדן ואפצי לא אפצית ית עמך ואמר יהוה למשה אתה תחזי ית דאעבד לפרעה הלא באד תקיפה ישלחנון ובאד תקיפה יטרדנון מן ארעה ומלל יהוה עם משה ואמר לה אני יהוה ואתחזית לאברהם וליצחק וליעקב באל שדי ושמי יהוה לא אתעכמת לון ואף אקימת ית קיאמי עמון למתן לון ית ארע כנען ית ארע מתותביון דאתותבו בה ואף אנא שמעת ית כריזת בני ישראל דמצראי מעבדים יתון ואדכרת ית קיאמי לכן אמר לבני ישראל אנא יהוה ואפק יתכון מתחת סבלת מצראי ואפצי יתכון מן תשמישון ואפרק יתכון באדרע נתיה ובדינים רברבים ואסב יתכון לי לעם והי לכון לאלהים ותעכמון הלא אני יהוה אלהכון המפק יתכון מתחת סבלי מצראי ואיתי יתכון לארעה דארמת עם אדי למתן יתה לאברהם ליצחק וליעקב ואתן יתה לכון מירתה אני יהוה ומלל משה כן לבני ישראל ולא שמעו למשה מקצר רוח ומן עבדה קשיה ואמרו למשה קץ ני מנן ונשמש ית מצראי הלא טב לנן תשמיש ית מצראי ממותנן במדברה ומלל יהוה עם משה למימר על מלל עם פרעה מלך מצרים וישלח ית בני ישראל מן ארעה ומלל משה לקדם יהוה למימר אה בני ישראל לא שמעו לי ואיך ישמעני פרעה ואנה בטול ספואן ומלל יהוה עם משה ועם אהרן ופקדון לבני ישראל ולפרעה מלך מצרים למפקה ית בני ישראל מן ארע מצרים ואלין ראשי בית אבהתון בני ראובן בכור ישראל חנוך ופלוא חצרון וכרמי אלין כרן ראובן ובני שמעון ימואל וימין ואחד ויכין וצהר ושאול בר כנענאיתה אלין כרן שמעון ואלין שמהת בני לוי לתולדתון גרשון קהת ומררי ושני חיי לוי שבע ותלתין ומאה שנה ובני גרשון לבני ושמעי לכרניון ובני קהת עמרם ויצהר חברון ועזיאל ושני חיי קהת תלת ותלתין ומאה שנה ובני מררי מחלי ומושי אלין כרן לואה לתולדתון ונסב עמרם ית יוכבד עביבתה לה לאתה וילדת לה ית אהרן וית משה וית מרים אחתון ושני חיי עמרם שת ותלתין ומאה שנה ובני יצהר קרח נפג וזכרי ובני עזיאל מישאל ואליצפן וסתרי ונסב אהרן ית אלישבע ברת עמינדב אחת נחשון לה לאתה וילדת לה ית נדב וית אביהוא ית אלעזר וית איתמר ובני קרח אסור ואלקנא ואביסף אלין כרן קרחה ואלעזר בר אהרן נסב לה מבנאת פוטיאל לה לאתה וילדת לה ית פינחס אלין ראשי בית לואה לכרניון הוא אהרן ומשה דאמר יהוה להון אפקו ית בני ישראל מן ארע מצרים על חיליון אנון מלליה עם פרעה מלך מצרים למפקה ית בני ישראל מן ארע מצרים הוא משה ואהרן והוה ביום מלל יהוה עם משה בארע מצרים ומלל יהוה עם משה למימר אני יהוה מלל עם פרעה מלך מצרים ית כל דאנה ממלל עמך ואמר משה לקדם יהוה הא אנא בטול ספואן ואיך ישמעני פרעה ואמר יהוה למשה חזי יהבתך אלהים לפרעה ואהרן אחוך יי נביאך אתה תמלל ית כל דאפקדך ואהרן אחוך ימלל עם פרעה וישלח ית בני ישראל מן ארעה ואנא אקשה ית לב פרעה ואסגי ית סימני וית פליהתי בארע מצרים ולא ישמע לכון פרעה ואתן ית אדי במצרים ואפק ית חילי ית עמי בני ישראל מן ארע מצרים בדינים רברבים ויעכמון כל מצראי הלא אנא יהוה בנתעי ית אדי על מצראי ואפק ית עמי בני ישראל מבגוון ועבד משה ואהרן כמד פקד יהוה יתון כן עבדו ומשה בר תמנים שנה ואהרן בר תלת ותמנים שנה במלולון עם פרעה ומלל יהוה עם משה ועם אהרן למימר כד ימלל עמכון פרעה למימר אבו לכון סימן אי פלי ותימר לאהרן סב ית אטרך וארמי לקדם פרעה ויי לתנין ועל משה ואהרן לקדם פרעה ועבדו כן כמד פקד יהוה וארמה אהרן ית אטרה לקדם פרעה ולקדם עבדיו והוה לתנין וזעק אף פרעה לחכמיה ולקסמיה ועבדו אף אנון חרשי מצרים בחרשיון כן וארמו גבר אטרה והוו לתנינים ובלע אטר אהרן ית אטריון ואתקף לב פרעה ולא שמע לון כמד מלל יהוה ומלל יהוה עם משה יקר לב פרעה מעי למשלח ית עמה אזל ליד פרעה בצפרה הא הוא נפק למיה ותתקומם לזימונה על ספת נהרה ואטרה דאתפך לנחש תסב באדך ותימר לה יהוה אלהי עבראי שלחי לידך למימר שלח ית עמי וישמשני במדברה והא לא שמעת עד אכה אכהן אמר יהוה בדה תעכם הלא אני יהוה אה אנה מעי באטרה דבאדי על מיה דבנהרה ויתפכון לאדם ונוניתה דבנהרה תמות ויסרי נהרה וילאון מצראי למשתי מים מן נהרה ואזל משה ואהרן ליד פרעה ואמרו לה יהוה אלהי עבראי שלחנן לידך למימר שלח ית עמי וישמשני במדברה ואה לא שמעת עד אכה אכהן אמר יהוה בדה תעכם הלא אני יהוה הא אנא מעי באטרה דבאדי על מיה דבנהרה ויתפכון לאדם ונוניתה דבנהרה תמות ויסרי נהרה וילון מצראי למשתי מים מן נהרה ואמר יהוה למשה אמר לאהרן סב ית אטרך ונתע ית אדך על מימי מצרים על נהריון ועל שאקיון ועל אגמעיון ועל כל מכנשת מימיון ויון אדם והוה אדמה בכל ארע מצרים ובקצמיה ובאבניה ועבדו כן משה ואהרן כמד פקד יהוה וארם באטרה ומעה ית מיה דבנהרה לעיני פרעה ולעיני עבדיו ואתפכו כל מיה דבנהרה לאדם ונוניתה דבנהרה מיתת ואסרה נהרה ולא יכלו מצראי למשתי מים מן נהרה והוה אדמה בכל ארע מצרים ועבדו כן חרשי מצרים בחרשיון ואתקף לב פרעה ולא שמע לון כמד מלל יהוה ואתפנה פרעה ועל לביתה ולא שבה לבה אף לדה וחפרו כל מצראי סארת נהרה מים למשתי הלא לא יכלו למשתי ממימי נהרה ומלו שבעה יומים בתר מעו יהוה ית נהרה ואמר יהוה למשה על ליד פרעה ותמלל עמה אכהן אמר יהוה שלח ית עמי וישמשני ואם מעי אתה למשלח הא אנה נגף ית כל תהומך בארדענים וישרץ נהרה ארדענים ויסקון וייעלון בבתיך ובגבאי מדמכיך ועל ערסתך ובבתי עבדיך ובעמך ובתנוריך ובמלאשתך ובך ובעמך ובכל עבדיך יסקון ארדעניה ועל משה ואהרן ליד פרעה ומללו עמה אכהן אמר יהוה שלח ית עמי וישמשני ואם מעי אתה למשלח הא אנה נגף ית כל תהומך בארדעניה וישרץ נהרה ארדענים ויסקון וייעלון בבתיך ובגבאי מדמכיך ועל ערסתך ובבתי עבדיך ובעמך ובתנוריך ובמלאשתך ובך ובעמך ובכל עבדיך יסקון ארדעניה ואמר יהוה למשה אמר לאהרן אנתע ית אדך באטרך על נהריה ועל שחקיה ועל אגמעיה ואסק ית ארדעניה על ארע מצרים ואמר משה לאהרן אנתע ית אדך באטרך ותסק ארדענה על ארע מצרים ואנתע אהרן ית אדה על מימי מצרים וסלקת ארדענה וכסית ית ארע מצרים ועבדו כן חרשי מצרים בחרשיון ואסקו ארדעניה על ארע מצרים וזעק פרעה למשה ולאהרן ואמר צלו ליהוה ויסטי ארדעניה מני ומן עמי ואשלח ית עמה וידבחון ליהוה ואמר משה לפרעה התפרש עלי לאמת אצלי לך ולעבדיך ולעמך למעקר ארדעניה מנך ומן בתיך ומן עבדיך ומן עמך לוד בנהרה ישתארן ואמר למחר ואמר כמליך לבדיל תעכם הלא לית כיהוה אלהנן ויסטו ארדעניה מנך ומבתיך ומן עבדיך ומן עמך לוד בנהרה ישתארן ונפק משה ואהרן מן עם פרעה וצבע משה ליהוה על ממלל ארדעניה דשבה לפרעה ועבד יהוה כממלל משה ומיתו ארדעניה מן בתיה ומן דירבאתה ומן חקלאתה וצברו יתון כרבן כרבן ואסריאת ארעה וחזה פרעה הלא הות רוחה ויקר ית לבה ולא שמע לון כמד מלל יהוה ואמר יהוה למשה אמר לאהרן אנתע ית אדך באטרך ומעי ית עפר ארעה ויי לכלמים בכל ארע מצרים ועבדו כן ונתע אהרן ית אדה באטרה ומעו ית עפר ארעה והוי כלמיה באנשה ובבהמתה כל עפר ארעה הוה כלמים בכל ארע מצרים ועבדו כן חרשיה בחרשיון למפקה ית כלמיה ולא יכלו והוי כלמיה באנשה ובבהמהתה ואמרו חרשיה לפרעה אצבע אלהים היא ותקף לב פרעה ולא שמע לון כמד מלל יהוה ואמר יהוה למשה הקדם בצפרה והתקומם לקדם פרעה הא הוא נפק למיה ותימר לה אכהן אמר יהוה שלח ית עמי וישמשני הלא אם ליתך משלח ית עמי הא אנה משלח בך ובעבדיך ובעמך ובבתיך ית ערבה וימלון בתי מצראי מן ערבה ואף ארעה דאנון עליה ואפרש ביומה ההוא ית ארע גשן דעמי קעם עליה לדלא מהי תמן ערב לבדיל תעכם הלא אני יהוה בגו ארעה ואשבי פרקן בין עמי ובין עמך למחר יי סימנה הדן ועל משה ואהרן ליד פרעה ואמרו לה אכהן אמר יהוה שלח ית עמי וישמשני הלא אם ליתך משלח ית עמי אנה משלח בך ובעבדיך ובעמך ובבתיך ית ערבה וימלון בתי מצראי מן ערבה ואף ארעה דאנון עליה ואפרש ביומה ההוא ית ארע גשן דעמי קעם עליה לדלא מהי תמן ערב לבדיל תעכם הלא אני יהוה בגו ארעה ואשבי פרקן בין עמי ובין עמך למחר יי סימנה הדן ועבד יהוה כן ועל ערב יקיר שריר לבית פרעה ובית עבדיו בכל ארע מצרים ואתחבלת ארעה מקדם ערבה וזעק פרעה למשה ולאהרן ואמר אזלו דבחו לאלהכון בארעה ואמר משה לא נתכבן למעבד כן הלא תועבת מצראי נדבח ליהוה אלהנן הן נדבח ית תועבת מצראי לעיניון ולא ירגמונן אורע תלתה יומים נהך במדברה ונדבח ליהוה אלהנן כמד יימר לנן ואמר פרעה אנה אשלח יתכון ותדבחון ליהוה אלהכון במדברה לוד ארחקה לא תרחקון למהכה צלו בדילי ואמר משה הא אנה נפק מן עמך ואצלי ליהוה ויסטי ערבה מפרעה ומן עבדיו ומן עמה מחר לוד אל יוזף פרעה משקר לדלא משלח ית עמה למדבח ליהוה ונפק משה מן עם פרעה וצלה ליהוה ועבד יהוה כממלל משה ואסטה ערבה מפרעה ומן עבדיו ומן עמה לא אשתיאר אחד ויקר פרעה ית לבה אף בזבנה הדה ולא שלח ית עמה ואמר יהוה למשה עול ליד פרעה ותימר לה אכהן אמר יהוה אלהי עבראי שלח ית עמי וישמשני הלא אם מעי אתה למשלח ואכדך מתקף בון הא אד יהוה הוה בקניאניך דבברה בסוסיה ובחמריה ובגמליה בתוריה ובעאנה מותן יקיר שריר ויפרש יהוה בין קניאן ישראל ובין קניאן מצראי ולא ימות מכל לבני ישראל ממלל ושבה יהוה מסיד למימר מחר יעבד יהוה ית ממללה הדן בארעה ועל משה ואהרן ליד פרעה ואמרו לה אכהן אמר יהוה אלהי עבראי שלח ית עמי וישמשני הלא אם מעי אתה למשלח ואכדך מתקף בון הא אד יהוה הוה בקניאניך דבברה בסוסיה ובחמוריה ובגמליה בתוריה ובענה מותן יקיר שריר ויפרש יהוה בין קניאן ישראל ובין קניאן מצראי ולא ימות מכל לבני ישראל ממלל מחר יעבד יהוה ית ממללה הדן בארעה ועבד יהוה ית ממללה הדן מבתר ומית כל קניאן מצראי ומקניאן בני ישראל לא מית אחד ושלח פרעה והא לא מית מקניאן בני ישראל סהד אחד ויקר לב פרעה ולא שלח את עמה ואמר יהוה למשה ולאהרן סבו לכון מלו חפניכון פם אתונה ויזרקנה משה חללה לעיני פרעה ויהי לאבק על כל ארע מצרים ויהי על אנשה ועל בהמהתה לשחן פרח שלבוקין בכל ארע מצרים ונסבו ית פם אתונה וקעמו לקדם פרעה וזרק יתה משה חללה והוה שחן שלבוקין פרח באנשה ובבהמהתה ולא יכלו חרשיה למקעם לקדם משה מקדם שחנה הלא הוה שחנה בחרשיה ובכל מצרא ותקף יהוה ית לב פרעה ולא שמע לון כמד מלל יהוה עם משה ואמר יהוה למשה הקדם בצפרה והתקומם לקדם פרעה ותימר לה אכהן אמר יהוה אלהי עבראי שלח ית עמי וישמשני הלא בזבנה הדה אנא משלח ית כל מגיפתי על לבך ובעבדיך ובעמך בדיל תעכם הלא לית כבתי בכל ארעה הלא כדו אשלח ית אדי ואקטל יתך וית עמך במותן ותיבד מן ארעה וארום בדיל דה אקימתך בדיל אזהותך ית חילי ולבדיל תנוי שמי בכל ארעה כדך מדלס בעמי לדלא משלחתון אהנה ממטר כהזבן מחר ברד יקיר שריר דלא הוה כבתה במצרים למיום אתיסדת ועד כדו וכדו שלח עאז ית קניאניך וית כל דלך בברה כל אנשה ובהמהתה דיתשקע בברה ולא יתכנש לביתה וייעת עליון ברדה וימותון ועל משה ואהרן ליד פרעה ואמרו לה אכהן אמר יהוה אלהי עבראי שלח ית עמי וישמשני הלא בזבנה הדה אנא משלח ית כל מגיפתי על לבך ובעבדיך ובעמך בדיל תעכם הלא לית כבתי בכל ארעה הלא אכדו אשלח ית אדי ואקטל יתך וית עמך במותן ותיבד מן ארעה וארום בדיל דה אקימתך בדיל אזחותך ית חילי ולבדיל תנוי שמי בכל ארעה כדך מדלס בעמי לדלא משלחתון אהנה ממטר כהזבן מחר ברד יקיר שריר דלא הוה כבתה במצרים למיום אתיסדת ועד כדו וכדו שלח עזז ית קניאניך וית כל דלך בברה כל אנשה ובהמהתה דיתשקע בברה ולא יתכנש לביתה וייעת עליון ברדה וימותון הדעל מן ממלל יהוה מן עבדי פרעה ערק ית עבדיו וית קניאנה לבתיה ודלא שבה לבה על ממלל יהוה ושבק ית עבדיו וית קניאנה בברה ואמר יהוה למשה אנתע ית אדך על חללה ויי ברד בכל ארע מצרים על אנשה ועל בהמהתה ועל כל עסב ברה בארע מצרים ונתח משה ית אטרה על חללה ויהוה יהב קלין וברד ואהלכת אש ארעה ואמטר יהוה ברד על ארע מצרים והוה ברדה ואש מתנסבה בגו ברדה יקיר שריר דלא הוה כבתה במצרים מד הות לגוי וקטל ברדה בארע מצרים ית כל דבברה מן אנש עד בהמה וית כל עסב ברה קטל ברדה וית כל אילן ברה תבר לוד בארע גשן דתמן בני ישראל לא הוה ברד ושלח פרעה וזעק למשה ולאהרן ואמר לון חטית הזבנה יהוה זכאה ואנה ועמי חיביה צלו ליהוה וסגי ממהי קלין אלהים וברד ואשלח יתכון ולא תוזפון למקעם ואמר לה משה כאפקותי מן קרתה אפרס כפי ליהוה קליה יקצון וברדה לא יהי עוד לבדיל תעכם הלא ליהוה ארעה ואתה ועבדיך חכמת הלא הדלא תדעלון מקדם מרי יהוה וכתנה וסעריה אנכו הלא סעריה אביב וכתנה גביל וחטיה וקטניתה לא אנכו הלא רכיכן אנין ונפק משה מן עם פרעה מן קרתה ופרס כפיו ליהוה וקצו קליה וברדה ומטרה לא נטף ארעה וחזה פרעה הלא קץ ברדה ומטרה וקליה ואוזף למחטי ותקף לבה [הוא] ועבדיו ותקף לב פרעה ולא שלח ית בני ישראל כמד מלל יהוה באד משה ואמר יהוה למשה על ליד פרעה הלא אנא יקרת ית לבה וית לב עבדיו לבדיל שבוי סימני אלין בה ולבדיל תתני במשמוע ברך ובר ברך ית דאשתקרת במצרים וית סימני דשבית בון ותעכמון הלא אני יהוה אלהכון ותימר לפרעה אכהן אמר יהוה אלהי עבראי עד אמת מעית למתכנעה מקדמי שלח ית עמי וישמשני הלא אם מעי אתה למשלח ית עמי אהנה מנדי מחר גוב בתומחך ויכסי ית עין ארעה ולא יכל למחזי ית ארעה וייכל ית יתיר פליטתה דאשתירת לכון מן ברדה וייכל ית כל עסב ארעה וית כל פרי אילנה דצמח לכון מן ברה וימלון בתיך ובתי כל עבדיך ובתי כל מצראי דלא חזו אבהתך ואבת אבהתך מיום הוון על ארעה עד יומה הדן ועל משה ואהרן ליד פרעה ואמרו לה אכהן אמר יהוה אלהי עבראי עד אמת מעית למתכנעה מקדמי שלח ית עמי וישמשני הלא אם מעי אתה למשלח ית עמי האנא מנדי מחר גוב בתומחך ויכסי ית עין ארעה ולא יכל למחזי ית ארעה וייכל ית יתיר פליטתה דאשתארת לכון מן ברדה וייכל ית כל עסב ארעה וית כל פרי אילנה דצמח לכון מן ברה וימלון בתיך ובתי כל עבדיך ובתי כל מצראי דלא חזו אבהתך ואבהת אבהתך מיום הוון על ארעה עד יומה הדן ואסתכל ונפק מן עם פרעה ואמרו עבדי פרעה לה עד אמת יי דן לנן למגבי שלח ית גבריה וישמשון ית יהוה אלהון הדלא תעכם הלא אבידה מצרים ועזר ית משה וית אהרן ליד פרעה ואמר{ו} לון אזלו שמשו ית יהוה אלהכון מן ומן אזליה ואמר משה ברבינן ובסבינן ניזל בבנינן ובבנתנן בענינן ובתורינן ניזל {ח}<ה>לא חג יהוה לנן ואמר לון יי כן יהוה עמכון כמד אשלח יתכון וית טפלכון חזו הלא בישה קבל אפיכון לכן אזלו <שבי> גבריה ושמשו ית יהוה הלא יתה אתון מבעין וטרדו יתון מן עם קדם פרעה ואמר יהוה למשה אנתע ית אדך על ארע מצרים בגוב ויסק על ארע מצרים וייכל ית כל עסב ארעה וית כל פרי אילנה דשיאר ברדה ואנתע משה ית אדה על ארע מצרים ויהוה דהק רוח קדום בארעה כל יומה ההוא וכל ליליה צפרה הוה ורוח קדומה סבל ית גובה וסלק גובה על כל ארע מצרים ושרה בכל תהום מצרים יקיר שריר לקדמיו לא הוה <כן גוב> כבתה ובתרה לא יי כן וכסה ית עין כל ארעה וחשכת ארעה ואכל ית כל עסב ארעה וית כל פרי אילנה דאותר ברדה ולא אתותר כל ירק באילן ובעסב ברה בכל ארע מצרים וזרז פרעה למזעק למשה ולאהרן ואמר חטית ליהוה אלהכון ולכון וכדו תלו שבי עובתי ברן הזבנה צלו ליהוה אלהכון ויסטי מן עלי לוד ית מותה הדן ונפק מן עם פרעה וצלה ליהוה ואפך יהוה רוח מערב תקיף שריר וסבל ית גובה ואתקעה ים סוף לא אשתיר גוב אחד בכל תהום מצרים ותקף יהוה ית לב פרעה ולא שלח ית בני ישראל ואמר יהוה למשה אנתע ית אדך על חללה ויהי חשך על ארע מצרים ויפסק חשכה ואנתע משה את אדה על חללה והוה חשך [קבי]ל בכל ארע מצרים תלתה יומים לא חזו אנש ית אחיו ולא קמו אנש מתחתיו תלתה יומים ולכל בני ישראל הוה אור במדוריון וזעק פרעה למשה ולאהרן ואמר אזלו שמשו ית יהוה לוד עניכון ותוריכון ישתבק אף טפלכון יהך עמכון ואמר משה אף אתה תתן באדנן דבחין ועלן ונעבד ליהוה אלהנן ואף קנינן יהך עמנן לא תשיאר פרסה הלא מנה נסב למשמשה ית יהוה אלהנן ואנחנן לא נעכם מה נשמש ית יהוה עד מיעלן לתמן ותקף יהוה ית לב פרעה ולא אתרחי למשלחתון ואמר לה פרעה אזל לך מן עמי השתמר לך אל תוזף מחזי אפי הלא ביום חזותך אפי תתקטל ואמר משה כן מללת לא אוזף עוד חזות אפיך ואמר יהוה למשה עוד מכתש אחד איתי על פרעה ועל מצראי ובתר כן ישלח יתכון מדן כשלוחה כלה טרד יטרד יתכון מדן מללו שבי במשמוע עמה וישולון גבר מן עם עברה ואתה מן עברתה מני כסף ומני דהב ותכסיאן ואתן ית רעמות עמה הדן בעיני מצראי וישילונון וכפלגות ליליה אנא נפק בגו ארע מצרים ואקטל כל בכור בארע מצרים מבכור פרעה דיתיב על כרסיה ועד בכור אמתה דאחרי רחמה ועד בכור כל בהמה ותהי צבעה רבה במצרים דכבתה לא הות וכבתה לא תוזף ולכל בני ישראל לא יצדי כלב לשנה למן אנש ועד בהמה לבדיל תעכם דיפרש יהוה בין מצרים ובין ישראל ואף אישה משה רבה שריר בארע מצרים בעיני עבדי פרעה ובעיני עמה ואמר משה לפרעה אכהן אמר יהוה ברי בכורי ישראל ואמר לך שלח ית ברי וישמשני ומעית למשלחתה אה יהוה קטל ית ברך בכורך ואמר משה אכהן אמר יהוה כפלגות ליליה אנא נפק בגו ארע מצרים וקטל כל בכור בארע מצרים מבכור פרעה דיתיב על כרסיה ועד בכור אמתה דאחרי רחמה ועד בכור כל בהמה ותהי צבעה רבה במצרים דכבתה לא הות וכבתה לא תוזף ולכל בני ישראל לא יזזע כלב לשנה למן אנש ועד בהמה לבדיל תעכם אד יפרש יהוה בין מצראי ובין ישראל וייעתון כל עבדיך אלין לידי ויסגדון לי למימר פק אתה וכל עמה דבסעדך ובתר כן אפק ונפק מן עם פרעה בתקף רגז ואמר יהוה למשה לא ישמע לכון פרעה לבדיל סגוי פליתי בארע מצרים ומשה ואהרן עבדו ית כל פליאתה אלין לקדם פרעה ותקף יהוה ית לב פרעה ולא שלח ית בני ישראל מן ארעה ואמר יהוה למשה ולאהרן בארע מצרים למימר ירחה הדן לכון ריש ירחיה קדמאי הו לכון לירחי שתה מללו שבי עם כל כנשת בני ישראל למימר בעסרה לירחה הדן ויסבון לון גבר נקי לבית אבהן נקי לביתה ואם יזער ביתה ממהי מנקי ויסב הוא ומגירה דקריב לביתה במנין נפשהן אנש לפם מיכלה תמנון על נקיה נקי שלם דכר בר שתה יהון לכון מן אמריה ומן עזיה תסבון ויי לכון למטרה עד ארבעסר יום לירחה הדן ויכסון יתה כל קהל כנשת בני ישראל בין רמשיה ויסבון מן אדמה ויתנון על תרתי מזוזיאתה ועל שקופה על בתיה דייכלון יתון בון וייכלון ית בסרה בליליה הדן צלי נור ופטיר עם מרורים ייכלונה אל תיכלון מנה חי ובשול מבשל במים הלא אם צלי נור רישה עם כרעיו ועם גבה ולא תותרון מנה עד צפר ודמתותר מנה עד צפר בנור תוקדון וכאכהן תיכלון יתה ערציכון עסירים מסניכון ברגליכון ואטריכון באדיכון ותיכלון יתה בזריזו פסח הו ליהוה ועבר בארע מצרים בליליה הדן ואקטל כל בכור בארע מצרים מן אנש עד בהמה ובכל אלהי מצרים אעבד דינים אני יהוה ויהי אדמה לכון לסימן על בתיה דאתון תמן ואחזי ית אדמה ואפסח עליכון ולא יי בכון נגף למחבלה במקטלי בארע מצרים ויי יומה הדן לכון לדכרן ותחגון יתה חג ליהוה לדריכון גזירת עלם תחגונה שבעה יומים פטיר תיכלון ברן ביומה קדמאה תבטלון חמירה מבתיכון הלא כל אכל חמי ותתעקר נפשה ההיא מישראל מיומה קדמאה ועד יומה שביעה ביומה קדמאה זימון קדש וביומה שביעה זימון קדש יי לכון כל עבידה לא יתעבד בון ברן דיתאכל לכל נפש הו לודה יתעבד לכון ותטרון ית מצותה הלא בקלום יומה הדן אפקת ית חיליכון מן ארע מצרים ותטרון ותעבדון ית יומה הדן לדריכון גזירת עלם בקדמהו בארבעסר יום לירחה ברמשה תיכלון פטיר עד יום אחד ועסרים לירחה ברמשה שבעה יומים חמיר לא יתשקע בבתיכון הלא כל אכל מחמה ותתעקר נפשה ההיא מכנשת ישראל בגיורה וביצוב ארעה כל מחמה לא תיכלון בכל מדריכון תיכלון פטיר וזעק משה לכל חכימי ישראל ואמר לון גדו סבו לכון עאן לכרניכון וכסו פסחה ותסבון מסארת אזוב ותטבלון באדמה דבספה ותדון על שקופה ועל תרתי מזוזיאתה מן אדמה דבספה ואתון אל תפקון אנש מתרח ביתה עד צפר ועבר יהוה למנגף ית מצראי ויחזי ית אדמה על שקופה ועל תרתי מזוזאתה ויפסח יהוה על תרחה ולא יתן מחבלה למיעל לבתיכון למנגף ותטרון ית ממללה הדן לגזר לך ולבניך עד עלם ויהי כד תיעלון לארעה דיתן יהוה לכון כמד מלל ותטרון ית תשמישה הדה בירחה הדן ויהי כד יימרון לכון בניכון מה עבידתה הדה לכון ותימרון דבח פסח הוא ליהוה דאפסח על בתי בני ישראל במצרים במנגפה ית מצראי וית בתינן אפצה ועקדו עמה וסגדו ואזלו ועבדו בני ישראל כמד פקד יהוה ית משה וית אהרן כן עבדו והוה בפלגות ליליה ויהוה קטל כל בכור בארע מצרים מבכור פרעה דיתיב על כרסיה ועד בכור שביה דבבית גובה וכל בכור בהמה וקעם פרעה לילי הוא וכל עבדיו וכל מצראי והות צבעה רבה במצרים הלא לית בית דלית תמן מית וזעק למשה ולאהרן לילי ואמר קומו פקו מבגו עמי אף אתון אף בני ישראל ואזלו שמשו ית יהוה כמליכון אף עאניכון אף תוריכון סבו כמד מללתון ואזלו וברכו אף יתי ואתקפת מצרים על עמה למזרזה למשלחתון מן ארעה הלא אמרו כלנן מיתים ותלה עמה ית לישה הדלא חמה מלשתון צרירן בתכסיאתון על כתפתון ובני ישראל עבדו כממלל משה ושעלו ממצראי מני כסף ומני דהב ותכסיאן ויהוה יהב ית רעמות עמה {הדן} בעיני מצראי ואשילונון ורוקנו ית מצראי ונטלו בני ישראל מרעמסס לסכות כשת מון אלף רגלאי גבריה לבר מטפלה ואף ערוב סגי סלק עמון ועאן ותורין קניאן יקיר שריר ואפו ית לישה דאפקו ממצרים עגולי פטיר הלא לא חמה הלא טרדונון מצראי ולא יכלו למשחי ואף זבדין לא עבדו לון ומדר בני ישראל ואבהתון דדערו בארע כנען ובארע מצרים תלתין שנה וארבע מון שנה והוה מסכום תלתין שנה וארבע מון שנה והוה בקלום יומה הדן אנפקו כל חילי יהוה מן ארע מצרים לילי נטרין הו ליהוה למפקתון מן ארע מצרים הו ליליה הדן ליהוה נטרין לכל בני ישראל לדריון ואמר יהוה למשה ולאהרן דה גזירת פסחה כל בר נכר לא ייכל בה וכל עבד אנש וזבינת כספה ותגזר יתה טטה ייכל בה תותב ואגיר לא ייכל בה בבית אחד יתאכל לא תפקון מן ביתה מן בסרה לברה וגרם לא תתברון בה כל כנשת ישראל יעבדון יתה ואן יתותב עמכון גיור ויעבד פסח ליהוה המגזר לה כל דכר וטטה יתקרב למעבדה ויי כיצוב ארעה וכל ערל לא ייכל בה אורהו אחדה יהי ליצובה ולגיורה דגיור בגבכון ועבדו כל בני ישראל כמד פקד יהוה ית משה וית אהרן כן עבדו והוה בקלום יומה הדן אפק יהוה ית בני ישראל מן ארע מצרים על חיליון ומלל יהוה עם משה למימר אקדש לי כל בכור פתוחי כל רחם בבני ישראל באנשה ובבהמתה לי הו ואמר משה לעמה דכרו ית יומה הדן דנפקתון בה מן ארע מצרים מבית עבדים הלא בתקיפות אד אפק יהוה יתכון מדן ולא יתאכל חמי יומן ואתון נפיקים בירחה אביבה ויהי כד יעלנך יהוה אלהך לארע כנענאה חתאה ואמראה פרזאה וגרגשאה חואה ויבוסאה דאשתבע לאבהתך למתן לך ארע מדיבה חלב ודבש ותשמש ית עבידתה הדה בירחה הדן אשתה יומים תיכל פטיר וביומה שביעה חג ליהוה פטיר יתאכל ית שבעתי יומיה לא יתחזי לך חמי ולא יתחזי לך חמיר בכל תחומך ותחבי לברך ביומה ההוא למימר בדיל דן עבד יהוה לי באפקותי ממצרים ויון לך לסימן על אדיך ולדכרן בין עיניך לבדיל תהי אורהות יהוה בפמך הלא באד תקיפה אפקך יהוה ממצרים ותטר ית גזירתה הדה לזבנה מיומים יומיה ויהי כד יעלנך יהוה אלהך לארע כנענאה כמד אשתבע לך ולאבאתך ויתננה לך ותעבר כל פתוח רחם ליהוה וכל פתוח שגר בהמה דיון לך דכריה ליהוה וכל פתוח חמר תפרק בנקי ואם לא תפרקנה ותקדלנה וכל בכור אנש בבניך תפרק ויי כד ישולנך ברך מחר למימר מה דה ותימר לה בתקיפות אד אפקנן יהוה ממצרים מבית עבדים והוה כד הקשה פרעה למשלחתן וקטל יהוה כל בכור בארע מצרים מבכור אנש עד בכור בהמה על כן אני דבח ליהוה וכל פתוח רחם דכריה וכל בכור אנש בבני אפרק ויהון לך לסימן על אדיך ולטפין בין עיניך הלא בתקפות אד אפקך יהוה ממצרים והוה בשלח פרעה ית עמה ולא אנגדון אלהים אורע ארע פלשתים הלא קריב הוא הלא אמר אלהים דלא יתחי עמה בחזותון קרבה ויעזרון למצרים וסאר אלהים ית עמה אורע מדבר ים סוף וחמישים סלקו בני ישראל מן ארע מצרים ונסב משה ית גרמת יוסף עמה הלא שבועה אש{ת}בע יוסף ית בני ישראל למימר דכרן ידכר אלהים יתכון ותסקון ית גרמתי מדן עמכון ונטלו מסכות ושרו באתם דבאיסטר מדברה ויהוה אלך לקדמיון אימם בעמוד ענן למגדנון אורע ולילי בעמוד אש למנהרה לון למהכה אימם ולילי לא אפסק עמוד עננה אימם ועמוד אש לילי לקדם עמה ומלל יהוה עם משה למימר מלל עם בני ישראל ויעזרון וישרון לקדם פם חירתה בין מגדלה ובין ימה לקדם בעל צפון אתכבנו ושרו על ימה ויימר פרעה לבני ישראל אלילים אנון בארעה צניק עליון מדברה ואתקף ית לב פרעה וירדף בתרון ואתיקרה בפרעה ובכל חילה ויעכמון מצראי הלא אני יהוה ועבדו כן ואתהבי למלך מצרים הלא ערק עמה ואתפך לב פרעה ועבדיו על עמה ואמרו מה דה עבדנן כד שלחנן ית ישראל מתשמישן ואסאר ית רכבה וית עמה נסב עמה ונסב שת מון רכב בחור וכל רכב מצראי ותליתאים על כלה ותקף יהוה ית לב פרעה מלך מצרים ורדף בתר בני ישראל ובני ישראל נפיקים באד רמה וארדפו מצראי בתרון ואמטו יתון שרים על ימה כל סוס רכב פרעה ופרשיו וחילה על פם חירתה לקדם בעל צפון ופרעה הקרב ותלו בני ישראל ית עיניון וחזו ואה מצראי נטלים בתרון ודחלו שריר וצבעו בני ישראל ליהוה ואמרו למשה המבלו לית קברים במצרים נסבתנן לממות במדברה מה דה עבדת לנן למפקתן ממצרים הלא דן ממללה דמללנן עמך במצרים למימר קץ ני מנן ונשמש ית מצראי הלא טב לנן תשמיש ית מצראי ממותנן במדברה ואמר משה לעמה אל תדעלון אתקוממו וחזו ית פצואת יהוה דיעבד לכון יומן הלא כמד חזיתון ית מצראי יומן לא תוזפון למחזינון עוד עד עלם יהוה יגחי לכון ואתון תשתקון ואמר יהוה למשה מה תצבע לי מלל עם בני ישראל ויטלון ואתה הרם ית אטרך ואנתה ית אדך על ימה ופלגה וייעלון בני ישראל בגו ימה ביבשה ואני הנה מתקף ית לב מצראי וייעלון בתרון ואתיקרה בפרעה ובכל חילה ברכבה ובפרשיו ויעכמון כל מצראי הלא אני יהוה באתיקרי בפרעה ובכל חילה ברכבה ובפרשיו ונטל מלאך האלהים ההלך לקדם משרית ישראל ואלך מבתרון ונטל עמוד עננה מקדמיון וקעם מבתרון ועל בין משרית מצראי ובין משרית ישראל והוה ענן חשיך ואניר ית ליליה ולא קרב דן לדן כל ליליה ונתע משה ית אדה על ימה ואיבל יהוה ית ימה ברוח קדום עזיז כל ליליה ושבה ית ימה לנגבובי ואתפלגו מיה ועלו בני ישראל בגו ימה ביבשה ומיה לון שור מימינון ומסמלון ורדפו מצראי ועלו בתרון כל סוס פרעה רכבה ופרשיו לגו ימה והוה במטרת צפרה ואדיק יהוה על משרית מצראי בעמוד אש וענן וארתע ית משרית מצראי ואסר ית קמאי מרכבתה ודעקה ביקירואן ואמרו מצראי ערוקה מקדם ישראל הלא יהוה דאגחי לון במצרים ואמר יהוה למשה נתע ית אדך על ימה ויעזרון מיה על מצראי על רכבה ועל פרשיו ונתע משה ית אדה על ימה ועזר ימה לפנאי צפרה לעמקה ומצראי נטלין לזימונה ואנער יהוה ית מצראי בגו ימה ועזרו מיה וכסו ית רכבה וית פרשיה לכל חיל פרעה דעלו בתרון בימה לא אשתיאר בון עד אחד ובני ישראל הלכו ביבשה בגו ימה ומיה לון שורין מימינון ומסמאלון ואפצה יהוה ביומה ההוא ית ישראל מן אד מצרים וחזה ישראל ית מצראי מית על ספת ימה וחזה ישראל ית אדה רבתה דעבד יהוה במצרים ודעלו עמה מן יהוה ואימנו ביהוה ובמשה עבדה טטה שבח משה ובני ישראל ית תשבחתה הדה ליהוה ואמרו למימר שבחו ליהוה הלא גוה יכולה סוס ורכבה רמה בימה עזי וגלגי והוה לי לפצו דן אלי ואשבחנה אלהה דאבה וארוממנה יהוה גיבור בקרבה יהוה שמה מרכבת פרעה וחילה הזא בימה ומבחר תליתאה טבעה בים סוף תהומים כסונון נעתו בצברן כדמות אבן ימינך יהוה חסינה בחילה ימינך יהוה צדיאת דבבה ובסגי יכלותך רסרסתה מרגזיך שלחת חרונך אכלון כקשה וברוח רגזך אתערמו מיה אתקוממו כבת טמי נזלים קפאה תהומה בלבה דימה אמר דבבה ארדף אמטי אפלג אנחה ריותה דנפשי אשלף חרבי תערבנה אדי נשבת ברוחך כסתון ימה צללו כעברה במים חסינים מן כבתך בחיוליה יהוה מן כבתך חסינה בקדשה נוראה תשתבח עבוד פליאתה אנתעת ימינך בלעתון ארעה אנגדת בחסדך עם דן פרקת סחנת בעזיזותך אל משבח קדשך שמעו עממאי ומרעו חיל אעד דיארי פלשת טטה אתבהלו רבני אדום חיולי מואב אעדון ארתתו אתברו כל דיארי כנען אנפלת עליון אימה ודחלה וברב אדרעך אשדכה כאבן עד יעבר עמך יהוה עד יעבר עם דן קנית תעלנה ותצבנה בטור אסענותך מכבן למיתוביתך פעלת יהוה מקדש יהוה כבנה אתרך יהוה מלך עלם ועראו הלא על סוס פרעה ברכבה ובפרשיו בימה ועזר יהוה עליון ית מי ימה ובני ישראל אלכו ביבש בגו ימה ונסבת מרים נביתה תלימת אהרן ית דפה באדה ונפקי כל נשיה בתרה בדפים ובחאלן ואגיבת לין מרים שבעי ליהוה הלא גוה יכלה סוס ורכבה רמה בימה ואטל משה ית ישראל מים סוף ואפקה למדבר שור ואלכו אורע תלתה יומים במדברה ולא אשקעו מים ועלו למרתה ולא יכלו למשתי מים ממרה הלא מרירים אנון על כן אתקרי שמה מרה ורנן עמה על משה למימר מה נשתה וצבע משה ליהוה ואחזיה יהוה חילן וארמה לגו מיה ואתחלו מיה תמן שבה לה אגזר ודין ותמן נסיה ואמר אם משמוע תשמע לקל יהוה אלהך ודכשר בחזותה תעבד ותצית לפקודיו ותטר כל גזריו כל באשו דשבית במצרים לא אשבי עליך הלא אני יהוה אסיאך ואתו אילים ובאילים תרתעסרי עינון מים ושבעים תמרים ושרו תמן על מיה ונטלו מן אילים ואתו כל כנשת בני ישראל למדבר סין דבין אילים ובין סיני בחמסר יום לירחה תניאנה למפוקיתון מן ארע מצרים ורננו כל כנשת בני ישראל על משה ועל אהרן במדברה ואמרו לון בני ישראל לוי מיתנן באד יהוה בארע מצרים במתבן על איאר בסרה במיכלן לחם לסבע הלא אפקתון יתנן למדברה הדן למקטל ית כל קהלה הדן בכפן ואמר יהוה למשה אהנה ממטר לכון לחם מן שומיה ויפק עמה וילקטונה ממלל יום ביומה לבדיל אנסינה היהך בתוראתי אם לא ויהי ביומה אשתיתאה ויכבנון ית דינדון ויהי כפל על דילקטון יום ויום ואמר משה ואהרן לכל בני ישראל רמש ותעכמון הלא יהוה אפק יתכון מן ארע מצרים וצפר ותעזון ית כבוד יהוה במשמעה ית רניניכון על יהוה ואנחנן מה הלא תרננו עלינן ואמר משה במתן יהוה לכון ברמשה בסר למיכל ולחם בצפרה לסבע במשמע יהוה ית רניניכון דאתון מרננים עליו ואנחנן מה לא עלינן רניניכון הלא על יהוה ואמר משה לאהרן אמר לכל כנשת בני ישראל קרבו לקדם יהוה הלא שמע ית רניניכון והוה כממלל אהרן עם כל כנשת בני ישראל ואסתכלו למדברה ואה כבוד יהוה אתחזי בעננה ומלל יהוה עם משה למימר שמעת ית רניני בני ישראל מלל עמון למימר בין רמשיה תיכלון בסר ובצפרה תסבעון לחם ותעכמון הלא אני יהוה אלהכון והוה ברמשה וסלקת סלויתה וכסית ית משריתה ובצפרה הות שכבת טלה סאר למשריתה וסלקת שכבת טלה ואה על אפי מדברה דקיק מנצנץ דקיק ככופר על ארעה וחזו בני ישראל ואמרו אנש לאחיו מן הוא הלא לא חכמו מה הוא ואמר משה לון הוא לחמה דיהב יהוה לכון למיכלה דן ממללה דפקד יהוה לקטו מנה אנש לפם מיכלה עמר לגלגלת מניאן נפשהתכון אנש לדבמשכנה תסבון ועבדו כן בני ישראל ולקטו דאסגה ודאזער ואכילו בעמרה ולא אותר דאסגה ודאזער לא חסר אנש לפם מיכלה לקטו ואמר משה לון אנש אל יותר מנה עד צפר ולא שמעו למשה ואותרו אנשים מנה עד צפר וארם תולעים ואסרה ורגז עליון משה ולקטו יתה בצפרה בצפרה אנש לפם מיכלה וארתע שמשה ושרה והוה ביומה שתיתאה לקטו לחם כפל תרי מכלן לאחד ואתו כל נסיאי כנשתה וחבו למשה ואמר לון הוא דמלל יהוה שבתה שבה קדש ליהוה מחר ית אד תאפון אפו וית אד תבשלו בשלו וית כל דיתר הנחו לכון למטרה עד צפר ואנחו יתה עד צפרה כמד פקד משה ולא אסרה ורמה לא הות בה ואמר משה אכלוה יומן הלא שבה יומן ליהוה יומן לא תשקעון בברה אשתה יומים תלקטונה וביומה שביעאה שבה לא יהי בה והוה ביומה שביעאה נפקו מן עמה למלקטה ולא אשקעו ואמר יהוה למשה עד אהן מעיתון למטר פקודי ותורואתי חזו הלא יהוה יהב לכון ית שבתה על כן הוא יהב לכון ביומה שתיתאה לחם יומים תבו אנש תחתיו ואל יפק אנש מן אתרה ביום שבתה ושבת עמה ביום שביעאה וזעקו בית ישראל ית שמה מן והוא כזרע קליף עבר וטעמה כמעפי בדבש ואמר משה דן ממללה דפקד יהוה מלאו מכלה מנה למטרה לדריכון לבדיל יחזון ית לחמה דאיכלת יתכון במדברה באפקותי ית[כ]ון מן ארע מצרים ואמר משה לאהרן סב צנצנה אחדה ואב תמן מלו מכלה מן והנח יתה לקדם יהוה למטרה לדריכון כמה דפקד יהוה ית משה ואנחה אהרן לקדם סעדואתה למטרה ובני ישראל אכלו ית מנה ארבעים שנה עד מיעלון לארע מתדארה ית מנה אכלו עד מיעלון לאיסטר ארע כנען ועמרה עסור מכלתה הוא ונטלו כל כנשת בני ישראל ממדבר סין למטליון על מימר יהוה ושרו ברפידים ולית מים למשתי עמה ואתיגר עמה עם משה ואמר אב לנן מים ונשתה ואמר לון משה מה תתיגרון עמי ומה תנסון ית יהוה ואצטעו תמן עמה למים ורנן עמה על משה ואמרו למה אסקתנן ממצרים למקטל יתי וית ב רי וית קניאני בצעו וצבע משה ליהוה למימר מה אעבד לעמה הדן עוד זעור וירגמוני ואמר יהוה למשה עבר לקדם עמה וסב עמך מן חכימי ישראל ואטרך דמעית בה ית נהרה תסב באדך ותהך אהנה קעם לקדמיך תמן על תקפה בחורב ותמעי בתקפה ויפק מנה מים וישתה עמה ועבד כן משה לעיני חכימי ישראל וקרא שם אתרה נסיון ותיגרה על תיגר בני ישראל ועל נסיונון ית יהוה למימר האית יהוה בגבנן אם לית ואתא עמלק ואגחי עם ישראל ברפידים ואמר משה ליהושע בחר לנן גברים ופק אגחי בעמלק מחר אהנה קעם על ריש גבעתה ואטר האלהים באדי ועבד יהושע כמד אמר לה משה למגחי בעמלק ומשה ואהרן וחור סלקו לריש גבעתה והוה כמד ארם משה אדיו ואגבר ישראל וכמד אנח אדיו ואגבר עמלק ואדי משה יקרי ונסבו אבן ושבו תחתיו ויתב עליה ואהרן וחור סמכו באדיו מדן אחד ומדן אחד והוו אדיו תליאן עד על שמשה ונצע יהושע ית עמלק וית עמה וקטלון לפם חרב ואמר יהוה למשה כתב דה דכרן בספר ושבי במשמוע יהושע הלא מיעי אמעי ית דכר עמלק מתחת שומיה ובנא משה מדבח וקרא שמה יהוה נצועה ואמר הלא אתר על כרסי קרבה ליהוה בעמלק מדר ודר ושמע יתרו כהן מדין חתן משה ית כל דעבד אלהים למשה ולישראל עמה הלא אפק יהוה ית ישראל ממצרים ונסב יתרו חתן משה ית צפורה אתת משה בתר שלוחיה וית תרי בניה דשם אחדה גרשם הלא אמר תותב הוית בארע נכראותה ושם אחדה אליעזר הלא אלהי אבה בסעדי ואפצתי מן חרב פרעה ואתא יתרו חתן משה הוא ובניו ואתתה ליד משה למדברה דו שרי תמן טור האלהים ואתאמר למשה אה חתנך יתרו אתי לידך ואתתך ותרי בניה עמה ונפק משה לזימון חתנה וסגד למשה ונשק לה ושאלו אנש לעברה לשלם ואעלה למשכנה ותנה משה לחתנה ית כל דעבד יהוה לפרעה ולמצראי על דדי ישראל ית כל ליחותה דאשקעתון באורעה ואפצתון יהוה ואודי יתרו על כל טובה דעבד יהוה לישראל דאפצתה מן אד מצראי ואמר יתרו בריך יהוה דאפצה יתכון מן אד מצראי ומן אד פרעה דאפצה ית עמה מתחת אד מצראי כדו חכמת הלא רב יהוה מכל אלהיה הלא בממללה דעתדו עליון ונסב יתרו חתן משה עלה ודבחים לאלהים ואתא אהרן ומן חכימי ישראל למיכל לחם עם חתן משה לקדם האלהים והוה מבתר ויתב משה למדון עם עמה וקעם עמה עם משה מן צפרה ועד רמשה וחזה חתן משה ית כל דו עבד לעמה ואמר מה ממללה הדן דאתה עבד לעמה ממה אתה יתיב לודך וכל עמה מתקומם עלביך מן צפרה ועד רמשה ואמר משה לחתנה כד ייתי לידי עמה למבעי אלהים וכד יי לון ממלל אתו לידי ואדון בין אנש ובין עברה ועכמנה ית אגזרי האלהים וית תורואתה ואמר חתן משה לה לא טב ממללה דאתה עבד ליחי תלחי אף אתה אף עמה הדן דעמך הלא יקר מנך ממללה לא תכל מעבדנה לודך כדו שמע בקלי אמלכנך ויי אלהים עמך הוי אתה לעמה קבל האלהים ותיתי אתה ית ממלליה ליד האלהים ותזהר יתון ית גזריה וית תורואתה ותעכם לון ית אורעה דיהכון בה וית עובדה אד יעבדון ואתה תחזה לך מכל עמה גברי חיל דעלי אלהים גברי קשט סנאי אנחה ותשבי עליון רבני אלפים ורבני מון רבני חמשים ורבני עסרבן וידונון עם עמה בכל זבן ויהי כל ממללה רבה ינדון לידך וכל ממללה זעורה ידונון אנון וקלל מן עליך ויסבלון עמך אם ית ממללה הדן תעבד ופקדך אלהים ותכל קעם ואף כל עמה הדן לאתרה ייעל בשלם ושמע משה לקל חתנה ועבד כל דאמר ואמר משה לעמה לא אכל אנא לודי סבל יתכון יהוה אלהכון הסגה יתכון ואתון יומן ככוכבי שומיה לסגאי יהוה אלהי אבהתכון יוזף עליכון כבתכון אלף זבנים ויברך יתכון כמד מלל לכון איך אסבל לודי טרחיכון טפשיכון ותיגרניכון הבו לכון גברים חכימים ונעירים וידעים לשבטיכון ואשבינון בראשיכון ואגיבו ואמרו טב ממללה דמללת למעבד ונסב ית ראשי שבטיון אנשים חכימים וידעים ויהב יתון ראשים עליון רבני אלפים ורבני מון רבני חמשים ורבני עסרון וספרים לשבטיון ופקד ית דיאניון למימר שמעו בין אחיכון ותדונון קשט בין אנש ובין אחיו ובין תותבה לא תכרון אפים בדין כזעורה כרבה תשמעון לא תבהתון מקדם אנש הלא דינה לאלהים הוא וממללה אד יקשה מנכון תקרבון לידי ואשמענה ופקד יתון ית כל ממלליה דיעבדון וידונון ית עמה בכל זבן ית ממללה רבה ייתון ליד משה וכל ממללה זעורה ידונון אנון ושלח משה ית חתנה ואזל לה לארעה בירחה תליתאה למפוקית בני ישראל מן ארע מצרים ביומה הדן אתו מדבר סיני ונטלו מרפידים ואתו מדבר סיני ושרו במדברה ושרה תמן ישראל קבל טורה ומשה סלק ליד האלהים וזעק לה יהוה מן טורה למימר אכהן תימר לבית יעקב ותחבי לבני ישראל אתון חזיתון ית דעבדת למצראי וסבלת יתכון על כנפי נשרים ואנדית יתכון לידי וכדו אם משמוע תשמעון בקלי ותטרון ית קיאמי ותון לי סגלה מכל עממאי הלא לי כל ארעה ואתון תון לי ממלכת כהנים וגוי קדש אלין ממלליה דתמלל עם בני ישראל ואתא משה וזעק לחכימי עמה ושבה לקדמיון ית כל ממלליה אלין דפקדה יהוה ואגיבו כל עמה כחדה ואמרו כל דמלל יהוה נעבד ועזר משה ית מלי עמה ליד יהוה ואמר יהוה למשה אה אנא אתי לידך בעבה דעננה בדיל ישמע עמה במלי עמך ואף בך יימנון לעלם וחבה משה ית מלי עמה ליד יהוה ואמר יהוה למשה אזל ליד עמה ותקדשנון יומן ומחר וירעון תכסיאתון ויהון מכבנים ליומה תליתאה הלא ביומה תליתאה יעת יהוה לעיני כל עמה לטור סיני ותתחם ית טורה סהר ולעמה תימר השתמרו לכון סלקין בטברה וקרב באיסטרה כל דקרב בטברה קטל יתקטל לא תקרב בה אד הלא רגם יתרגם אי חזו יחזי אם בהמה אם אנש לא יתוחי במגד יובלה אנון יסקון בטברה ונעת משה מן טברה ליד עמה וקדש ית עמה ורעו תכסיאתון ואמר לעמה הוו מכבנים לתלתת יומיה אל תקרבון לות אתה והוה ביומה תליתאה בהבהות צפרה והוה קלין וברקין וענן יקיר על טברה וקל שופרה תקף שריר ורתת כל עמה דבמשריתה ואפק משה ית עמה לזימון האלהים מן משריתה ואתקוממו בשפול טורה וטור סיני להב כלה מקדם דיעת יהוה עליו באש וסלק ליאבה כליאב אתונה ורתת כל טברה שריר והוה קל שופרה אזל ותקף שריר משה ימלל והאלהים מעיל לה בקל ונעת יהוה על טור סיני לריש טורה וזעק יהוה למשה לריש טורה וסלק משה ואמר יהוה למשה נת אסיד בעמה דלא יתלבבון ליהוה למחזי ויפל מנה סגי ואף כהניה קדמיה ליהוה יתקדשון דלא יפתי בון יהוה ואמר משה ליהוה לא יכל עמה למסק לטור סיני הלא אתה אסידת בנן למימר תחם ית טורה וקדשה ואמר לה יהוה אזל נת ותסק אתה ואהרן עמך וכהניה ועמה אל יתלבבון למסק ליד יהוה דלא יפתי בון ונעת משה מן טורה ליד עמה ואמר לון ומלל אלהים ית כל מליה אלין למימר אנה יהוה אלהך דאפקתך מן ארע מצרים מבית עבדותה לא יהי לך אלהים עורנים על קדמי לא תעבד לך פסל וכל דמו דבשומיה מלעל ודבארעה מלרע ודבמיה מלרע לארעה לא תסגד לון ולא תשמשנון הלא אנכי יהוה אלהך אל קנא מסר עובי אבהן על בנים על תליתאים ועל רביעים לסנאי ועבד חסד לאלפים לרעמי ולנטרי פקודי לא תסבל ית שם יהוה אלהך למגן הלא לא יזכי יהוה ית דיסבל ית שמה למגן טר ית יום שבתה לקדשה אשתה יומים תשמש ותעבד כל עבידתך ויומה שביעאה שבה ליהוה אלהך לא תעבד בה כל עבידה אתה וברך וברתך עבדך ואמתך בהמתך וגיורך דבקריך הלא אשתה יומים עבד יהוה ית שומיה וית ארעה וית ימה וית כל דבון ואנח ביומה שביעה על כן ברך יהוה ית יום שבתה וקדשה אוקר ית אבוך וית אמך לבדיל יורכון יומיך על ארעה דיהוה אלהך יהב לך לא תקטל לא תגור לא תגנב לא תסיד בעברך סעדו דשקר לא תחמד בית עברך ולא תחמד אתת עברך חקלה עבדה ואמתה תורה וחמרה וכל דלעברך ויהי כד יעלנך יהוה אלהך לארע כנענאה דאתה עלל לתמן למירתנה ותקים לך אבנים רברבן ותשאד יתון בשיד ותכתב על אבניה ית כל מלי אורהותה הדה ויהי במעברכון ית ירדנה תקימון ית אבניה אלין דאנה מפקד יתכון יומן בהרגריזים ותבני תמן מדבח ליהוה אלהך מדבח אבנים לא תגיז עליון ברזל אבנים שלמן תבני ית מדבח יהוה אלהך ותסק עליו עלן ליהוה אלהך ותדבח שלמים ותיכל תמן ותעדי לקדם יהוה אלהך טורה ההוא בעבר ירדנה בתר אורע מעול שמשה בארע כנענאה דדאר בבקעתה קבל גלגלה אצטר מישר חזבה קבל שכם וכל עמה שמע ית קליה וית קל שופרה וחזים ית לפידיה וית טורה להב וחזו כל עמה ואתכנעו וקעמו מרחיק ואמרו למשה הן אחזינן יהוה אלהנן ית כבודה וית גדלה וית קלה שמענן מבגו אשתה יומה הדן חזינן הלא ימלל אלהים עם אנשה ויתוחי וכדו למה נמות הלא תיכלנן אשתה רבתה הדה אם מוזפים אנחנן למשמע ית קל יהוה אלהנן עוד ומיתנן הלא מן כל בסר דשמע קל אלהים חיים ממלל מבגו אשתה כבתן ואתוחי קרב אתה ושמע ית כל דימלל יהוה אלהנן ואתה תמלל עמנן ית כל דימלל יהוה אלהנן עמך ונשמע ונעבד ואל ימלל עמנן האלהים דלא נמות ואמר משה לעמה אל תדעלון הלא לבדיל מנסאה יתכון אתא האלהים ובדיל תהי דחלתה על אפיכון לדלא תחטון וקעם עמה מרחיק ומשה נגש לערפלה דתמן האלהים ומלל יהוה עם משה למימר שמעת ית קל מלי עמה הדן דמללו עמך היטבו כל דמללו מן יתן ויהי לבון דן לון למדחלה מני ולמטר ית פקודי כל יומיה לבדיל יתיטב לון ולבניון לעלם נביא אקים לון מבגו אחיון כבתך ואתן מלי בפמה וימלל לון ית כל דאפקדנה ויי אנשה דלא ישמע למליו דימלל בשמי אנא אבעי מנה ברן נביה דיעתד לממללה ממלל בשמי ית דלא פקדתה לממללה ואד ימלל בשם אלהים עורנים ויתקטל נביה ההוא וכד תימר בלבך איך יתעכם ית ממללה דלא מללה יהוה דימלל נביה בשם יהוה לא יהי ממללה ולא ייעל הוא ממללה אד לא מללה יהוה בזידנו מללה נביה לא תמור מנה אזל אמר לון עזרו לכון למשכניכון ואתה הכה קעם עמי ואמלל עמך ית כל מצותה גזריה ודיניה אד תלפנון ויעבדון בארעה דאנה יהב לון למירתנה ומלל יהוה עם משה למימר מלל עם בני ישראל אתון חזיתון הלא מן שומיה מללת עמכון לא תעבדון עמי אלהי כסף ואלהי דהב לא תעבדון לכון מדבח ארע תעבד לי ותדבח עליו ית עלתך וית שלמיך מן עאניך ומתוריך ובאתרה דאדכר ית שמי לתמן איתי לידך ואברכנך ואם מדבח אבנים תעבד לי לא תבנה יתין גזיזן הלא חרבך אן הנפת עליו וחללתנה ולא תסק בשקרין על מדבחי דלא תגלה ערותך לידה אלין דיניה דתשבי לקדמיון כד תזבן עבד עברי שת שנין ישמשנך ובשביעיתה יפק לחרותה מגן אם בגפה ייעל בגפה יפק אם מסען אתה [הוא] ונפקה אתתה עמה אם רבה יתן לה אתה וילדה לה בנים אי בנן אתתה וילידיה תהי לרבה והוא יפק בגפה אם מימר יימר עבדה רעמת ית רבי וית אתתי וית בני לא אפק חראי ויקדמנה רבה ליד האלהים ויקדמנה לדרשה ולמזוזיתה וירצע רבה ית אדנה במרצע וישמשנה לעלם ואן יזבן גבר ית ברתה לאמאה לא תפק כמפוקית עבדיה אם בישה היא בעיני רבה דלא אסידה ופרקה לעם נכראי לא ישלט לזבונה בבגדה בה ואם לברה יסידנה כדין בנאתה יעבד לה ואם עורני יסב לה עמירה כסואה ואתלבטתה לא יתבצר ואם תלתת אלין לא יעבד לה ונפקה מגן לית כסף מעי אנש ומית קטל יתקטל ואד לא כמנה והאלהים סקל לאדה ואשבי לך אתר אד יערק לתמן ואן יעצף אנש על עברה למקטלנה בערימו מן עם מדבחי תסבנה לקטלה מעי אביו ואמה קטל יתקטל וגנב אנש וזבנה ואתשקע באדה קטל יתקטל ומקלל אביו ואמה קטל יתקטל ואן יתיגרון אנשים וימעון אנש ית עברה ולא ימות ויפל למדמך אם יקום ויתהלך בברה על מטענתה ויתברי מעיה לוד בטלתה יתן ואסיה יאסי ואן ימעי אנש ית עבדה אי ית אמתה ומית תחת אדה קטל יתקטל ברן אם יום אי יומים יקעם לא יתקטל הלא כספה הוא ואן ינצון אנשים ויגפון אתה בטנה ויפק מולדה ולא יי אסקל גבאי יתגבי כמד ישבי עליו מסען אתתה ויתן בשדלין ואם אסקל יי ותתן נפש תחת נפש עין תחת עין שן תחת שן אד תחת אד רגל תחת רגל כביה תחת כביה פדעה תחת פדעה גלשי תחת גלשי ואן ימעי אנש ית עין עבדה אי ית עין אמתה וחבלה לחראי ישלחנה תחת עינה ואם שן עבדה אי שן אמתה יפל לחראי ישלחנה תחת שנה ואן ימעי תור אי כל בהמה ית גבר אי ית אתה ומית רגם יתרגם בהמתה ולא יתאכל ית בסרה ומסען בהמתה ברי ואם בהמה מעיה היא מן אתמל תליתאי ואתסד במסענה ולא נטרה וקטל גבר אי אתה בהמתה תתרגם ואף מסענה יתקטל אם סלוח ישתבי עליו ויתן פרקן נפשה ככל דישתבי עליו אי בר יקטל אי ברה כדינה הדן יתעבד לה אם עבד תקטל בהמתה אי אמה כסף תלתים מתקלים יתן לרבה ובהמתה תתרגם ואן יפתח אנש גוב אי אן יקטע אנש גוב ולא יכסינה ויפל תמן תור אי חמור אי כל בהמה מסען גובה ישלם כסף יעזר למסענה ומיתה יי לה ואן יגף תור אנש אי כל בהמתה ית תור עברה אי ית כל בהמתה ומית ויזבנון ית קעימה ויפלגון ית כספה ואף ית מיתה יפלגון אי אתעכם הלא בהמה מעיה היא מן אתמל תליתאי ולא נטרה מסענה שלום ישלם בהמה תחת בהמה ומיתה יי לה ואן יגנב אנש תור אי נקי ונכסה אי זבנה חמשה תורין ישלם תחת תורה וארבע עאנין תחת נקיה אם באתרתה יתשקע גנבה ומחתה ומית לית לה אדם אם דנח שמשה עליו דם לה שלום ישלם אם לית לה ויזדבן בגניבתה אם אשקי תתשקע באדה גניבתה מתור עד חמור עד נקי עד כל בהמה קעימה אחד תרים ישלם ואן יפעי אנש חקל אי כרם ושלח ית בעירה ובער בחקל עורן שלום ישלם מן חקלה כעללאתה ואם כל חקלה יפעי מן מיטב חקלה ומן מיטב כרמה ישלם וכד תפק אש ומשקעה קוצנים ואכלה גדיש אי קאמה אי חקל שלום ישלם דמוקד ית יקידתה ואן יתן אנש לעברה כסף אי מנים למטר ויגנב מבית אנשה אן אתשקע גנבה וישלם אחד תרים ואם לא יתשקע גנבה ויקרב מסחן ביתה אל האלהים אם לא שלח אדה בעבדת עברה על כל ממלל פשע על תור על חמור על נקי על תכסי על כל אבדתה דיתאמר הלא הוא דן עד יהוה ייעל ממלל תריון אד יעיבנה האלהים ישלם אחד תרים לעברה ואן יתן אנש לעברה חמור או תור אי נקי אי כל בהמה למטר ומית אי אתבר אי אשתבי לית חזי שבועת יהוה תהי בין תריון אם לא שלח אדה בעבדת עברה ויסב מסענה ולא ישלם אם גנב יגנב מן עמה וישלם למסענה אם עטוף יתעטף ינדי סעד עטיפתה ולא ישלם ואן ישול אנש מן עם עברה ואתבר אי מית מסענה לית עמה שלם ישלם אם מסענה עמה לא ישלם אם אגיר הו וייעל באגרה ואן ישלי גבר בתולה אד לא ארוסה ושכב עמה פרן יפרננה לה לאתה ואם מעי ימעי אבוה למתננה לה כסף יתקל כפרן בתולתה מכספה לא תתוחי כל שכב עם בהמה קטל יתקטל דבח לאלהים עורנים יתחרם וגיור לא תונון ולא תלחצון הלא גיורים הויתון בארע מצרים כל ארמלה ויתם לא תלבטון הלא אם לבוט תלבטון יתה הלא אם צבע יצבע לי ושמע אשמע צבעתה ויתקף רגזי ואקטל יתכון בחרב ויון נשיכון ארמלן ובניכון יתמים אם כסף תיזף ית עמי ית מלבט עמך לא תהי לה כגראי לא תשבינה עליו כפול אם משכון תמשכן ית תכסית עברך עד מעול שמשה תעזרנה לה הלא היא תכסיתה לודה היא תכסיתה למשכה במה ידמך ויי כד יצבע לי ואשמע הלא רתאי אנא אלהים לא תקל ונסי בעמך לא תלוט מליתך ודמעך לא תשאי בכור בניך תתן לי כן תעבד לתורך ולעאנך שבעה יומים יי עם אמה וביומה תמינאה תתנה לי ואנשי קדש תון לי ובסר בברה עטיפה לא תיכלון ארמאי תרמון יתה לא תקבל משמוע מגן אל תשבי אדך עם חיב למהי סעד שקר לא תהי בתר סגים לביש ולא תגיב על תיגר לסטו בתר סגים לסטו ומסכין לא תשבח בתיגרה אן תפגע תור דבבך אי חמרה אי כל בהמתה טעי עזור תעזרנה לה כד תחזי חמור סנך רבע תחת מסבלה ותקץ מן משבק לה אטענו תטין עמה לא תסטי דין מסכינך בתיגרה מן ממלל שקר תרחק וברי וזכאי אל תקטל הלא לא אזכי חיב וממון אל תסב הלא ממונה מסמי עיני נעירים ומטלטל מלי קשיטים וגיור לא תלחצון ואתון חכמתון ית נפש גיורה הלא גיורים הויתון בארע מצרים ושת שנין תזרע ית ארעך ותכנש ית עללאתה ושביעאיתה תשמטנה ותשבקנה וייכלון מסכיני עמך ותותרותון תיכל חית ברה כן תעבד לכרמיך ולזיתיך אשתה יומים תעבד עובדיך וביומה שביעאה תשבת לבדיל יתנח עבדך ואמתך כבתך וכל בהמתך וגיורה וכל דאמרת לכון תטרון ושם אלהים עורנים לא תדכר ולא ישתמעון על פמך תלתה זבנים תחג לי בשתה ית חג פטירה תטר שבעה יומים תיכל פטיר כמד פקדתך לזבן ירח אביבאה הלא בה נפקת ממצרים ולא יתעזון קדמי ריקנין וחג חצאדה בכירי עובדיך דתזרע בברה וחג כנושה באפקות שתה בכנושך ית עובדיך מן ברה תלתה זבנים בשתה יתחזי כל דכרך עם קדם ארון יהוה לא תדבח על חמי דם דבחי ולא יבית תרב חגי עד צפר קדמאית בכירי ארעתך תנדי בית יהוה אלהך לא תבשל גדי בחלב אמה הלא עבד דה כדבח אנשהו ומרגזה היא לאלהי יעקב הא אנה משלח שליחי לקדמיך למטרתך באורעה ולמנדאתך לאתרה דכבנת השתמר מקדמיו ושמע בקלה אל תמרי בה הלא לא יתלי לפשעכון הלא שמי בגבה אלא אם משמע תשמעון בקלי ותעבדון ית כל דאמלל ואדבב ית דבביך ואעק ית אעקיך הלא יהך שליחי לקדמיך ואעלנך ליד כנענאה ואמראה וחתאה וגרגשאה ופרזאה וחואה ויבוסאה ואבדנה לא תסגד לאלהיון ולא תשמשנון ולא תעבד כעובדיון הלא רסרוס תרסרסנון ותבור תתבר קעמתון ותשמשון ית יהוה אלהכון ויברך ית לחמך וית מימיך ואסטי באשו מבגבך ולא תהי מתכלה ועקרה בארעך ית מניאן יומיך אמלי וית אימתי אשלח לקדמיך ואקטל ית כל עמה דתיעל בין ואתן ית כל דבביך לידך קדל ואשלח ית צריתה לקדמיך וטרדה ית כנענאה וית אמראה וית חתאה וית גרגשאה וית פרזאה וית חואה וית יבוסאה מלקדמיך לא אטרדנה מקדמיך בשנה אחדה דלא תהי ארעה שאמה וסגיה עליך חית ברה ציבעד ציבעד אטרדנה מקדמיך עד דתפרי ותסחן ית ארעה ואשבי ית תומחך מים סוף ועד ים פלשתים וממדברה ועד נהרה הלא אתן באדכון ית דיארי ארעה ואטרדנון מקדמיך לא תקטע לון ולאלהיון קיאם לא ידורון בארעך דלא יעיבון יתך לי אן שמשת ית אלהיהון הלא יון לך למגבי ולמשה אמיר סק ליד יהוה אתה ואהרן נדב ואביהוא אלעזר ואיתמר ושבעים מן חכימי ישראל ויסגדון מרחיק ויקדם משה לודה ליד יהוה ואנון לא יקדמון ועמה לא יסק עמה ואתה משה ותני לעמה ית כל מלי יהוה וית כל דיניה ואגיבו כל עמה קל אחד ואמרו כל ממלליה דמלל יהוה נעבד וכתב משה ית כל מלי יהוה ואקדם בצפרה ובנה מדבח שפול טורה ותרתעסרי אבנים לתריעסר שבטי ישראל ושלח ית רבי בני ישראל ואסקו עלאן ודבחו דבחים שלמים ליהוה פרים בני תורין ונסב משה פלגות אדמה ושבה באגנן ופלגות אדמה זרק על מדבחה ונסב ספר קיאמה וקרא במשמוע עמה ואמרו כל אד מלל יהוה נשמע ונעבד ונסב משה ית אדמה וזרקה על עמה ואמר אה דם קיאמה דקטע יהוה עמכון על כל ממלליה אלין וסלק משה ואהרן נדב ואביהוא אלעזר ואיתמר ושבעים מן חכימי ישראל וחזו ית אלהי ישראל ותחת רגליו כעובד לבנת ספירה וכקלום שומיה לאדכי ולאסטרי בני ישראל לא שלח אדה ואעדו עם האלהים ואכלו ואשתו ואמר יהוה למשה סק לידי לטברה והוי תמן ואתן לך ית לוחי אבניה ארהותה ומצותה דאכתבת למרהתון וקם משה ויהושע משמשה וסלק משה לטור האלהים ולחכימיה אמר תבו לנן בדן עד דנעזר לידכון הא אהרן וחור עמכון מן מסען מלים יקדם לידון וסלק משה לטורה וכסה עננה ית טורה ושרה כבוד יהוה על טור סיני וכסתה עננה שתה יומים וזעק למשה ביומה שביעאה מבגו עננה וחזב כבוד יהוה כאש אכלת בריש טורה לעיני בני ישראל ועל משה בגו עננה וסלק לטורה והוה משה בטורה ארבעים יום וארבעים לילי ומלל יהוה עם משה למימר מלל עם בני ישראל ויסבון לי ארמו מן עם כל אנש אד ירחינה לבה תסבון ית ארמותי ודה ארמותה דתסבון מן עמון דהב כסף ונחש תכלה וארגמן וצבע זעורי ומילת ועזים ומשכי דכרין מסמקין ומשכים מחכמים ועאי שטים ומשח לנהרו ובסמנים למשח רבותה ולאועדות סמניה ואבני שהם ואבני אשלמים לאפוד ולחשן ועבדו לי מקדש ואשרי בגבכון ככל דאנה מחזי יתך בטורה ית דמית משכנה וית דמית כל מניו וכן תעבד ותעבד ארון עאי שטים אמתים ופלג ארכה ואמה ופלג פתחה ואמה ופלג רומה ותעפי יתה דהב אדכי מלגו ומלבר תעפינה ותעבד לה כליל דהב סאר ותרק לה ארבע עסקין דהב ותתן על ארבע פבתה ותרתין עסקין על איצרה חתה ותרתין עסקין על איצטרה תניאנתה ותעבד אריעי עאי שטים ותעפי יתון דהב ותעל ית אריעיה בעסקיה על אצטרת ארונה למסבל ית ארונה בהון בעסקי ארונה יון אריעיה לא יסטון מנה ותתן לגו ארונה ית סעדואתה דאתן לך ותעבד כפרה דהב דכי אמתים ופלג ארכה ואמה ופלג פתחה ותעבד תרי כרובים דהב מגד תעבד יתון מתרי איסטרת כפרתה יתעבדון כרוב אחד מאסטרה מדן וכרוב אחד מאסטרה מדן מן כפרתה תעבד ית כרוביה על תרי אצטריו ויון כרוביה פרסין כנפין ללעל מטלין בכנפיון על כפרתה ואפיון אחד לאחד לכפרתה יון אפי כרוביה ותתן ית כפרתה על ארונה מלעל ולגו ארונה תתן ית סעדואתה ואזדמן לך תמן ואמלל עמך מן על כפרתה מבין תרי כרוביה דעל ארון סעדואתה ית כל דאפקד יתך לבני ישראל ותעבד פתור עאי שטים אמתים ארכה ואמה פתחה ואמה ופלג רומה ותעפי יתה דהב דכי ותעבד לה כליל דהב סאר ותעבד לה מצנקה טפח סאר ותעבד כליל דהב למצנקתה סאר ותעבד לה ארבע עסקין דהב ותתן ית עסקיה על ארבע פואתה דלארבע רגליו לתשבית מצנקתה יהן עסקיה אתרים לאריעיה למסבל ית פתורה ותעבד ית אריעיה עאי שטים ותעפי יתון דהב ויסבלון בון ית פתורה ותעבד ית צעתה ופליהתה וביסיאתה וכסיו אד ינסך בון דהב דכי תעבד יתון ותתן על פתורה לחם רעותה לקדמי תדיר ותעבד מנהרה דהב דכי מגד תעבד ית מנהרתה מתוביה קניה כלידיה עזוריה ופרחיה מנה יון ושתה קנים נפקים מצטריה תלתה קני מנהרתה מצטרה אחדה ותלתה קני מנהרתה מצטרה תניאנה תלתה כלידים מלוזים בקנה אחד עזור ופרח ותלתה כלידים מלוזים בקנה אחד עזור ופרח כן תעבד לשתת קניה דנפקים מן מנהרתה ובמנהרתה ארבעה כלידים מלוזין עזוריה ופרחיה ועזור תחת תרי קניה מנה ועזור תחת תרי קניה מנה ועזור תחת תרי קניה מנה לשתת קניה דנפקים מן מנהרתה עזוריון וקנותון מנה יון כלה מגד אחד דהב דכי ותעבד ית בוציניה שבעה ותסק ית בוציניה וינירון למקבל אפיה ומלקטיה ומחתיתיה דהב דכי ככר דהב דכי תעבד יתה וית כל מניה אלין וחזה ועבד בדמותון דאתה מתחזי בטורה וית משכנה תעבד עסר יריען מילת משזר תכלה וארגמן וצבע זורי כרובין עובד חשב תעבד יתון ארך יריעתה אחתה תמנה ועסרים באמה ופתחי ארבע באמה יריעתה אחתה משחה אחדה לכל יריעאתה וחמש יריעאתה יהן מדבקן אחדה לאחדה וחמש יריעאתה יהן מדבקן אחדה לאחדה ותעבד ענבים תכלה על ספת יריעתה אחתה ביצרה בדבקתה וכן תעבד בספת יריעתה איצרה בדבקתה תניאנתה חמשים ענבים תעבד ביריעתה אחתה וחמשים ענבים תעבד ביסטר יריעתה דבדבקתה תניאנתה מקבלן ענביה אחדה לאחדה ותעבד חמשים קרכסי דהב ותדבק ית יריעאתה אחדה לאחדה בקרכסיה ויהי משכנה אחד ותעבד יריען עזים לעפאי על משכנה אחד עסר יריען תעבד יתון ארך יריעתה אחתה תלתין באמה וארבע אמין פתחי יריעתה אחדתה משחה אחדה לאחדעסר יריעאתה ותדבק ית חמש יריעאתה לוד וית שת יריעאתה לוד ותכפל ית יריעתה שתיתאיתה עם קבל אפי משכנה ותעבד חנבים חמשים על ספת יריעתה אחתה איצרה בדבקתה וחמשים ענבים תעבד על ספת יריעתה דבקתה תניאנתה ותעבד קרכסי נחש חמשים ותעל ית קרכסיה בענביה ותדבק ית עאפיה ויהי אחד ורשול דיתר ביריעת עאפיה פלג יריעתה דיתרת תרשל לאחרי משכנה ואמה מדן ואמה מדן ביתר בארך יריעת עאפיה יהי רשול לאיצטרי משכנה מדן ומדן לכסוה ותעבד כסוי לעאפיה משכי דכרין מסמקין וכסוי משכין מחכמין מלעל ותעבד ית לוחיה למשכנה עאי שטים קעמים עסר אמין ארך לוחה אחדה אמה ופלג האמה פתחי לוחה אחדה תרתין סכין ללוחה אחדה משלבן אחדה לאחדה כן תעבד לכל לוחי משכנה ותעבד ית לוחיה למשכנה עסרים לוחים לפאת דרום דרומה וארבעים לבני כסף תעבד תחת עסריתי לוחיה תרים לבנים תחת לוחה אחדה לתרתי סכיו ותרין לבנים תחת לוחה אחדה לתרתי סכיו ולאסטר משכנה תניאנה לפאת צפונה תעבד עסרים לוחים וארבעים לבניון כסף תרין לבנים תחת לוחה אחדה ותרין לבנים תחת לוחה אחדה ולמיתובית משכנה מערבה תעבד אשתה לוחים ותרין לוחים תעבד למזביאת משכנה במיתוביון ויון מתאמים מלרע כחדה יון מתאמים לרישה לגו עסקתה אחתה כן יהי לתריון לתרי זביאתה יהון ויון תמניה לוים ולבניון כסף אשתעסר לבנים תרים לבנים תרים לבנים ללוחה אחדה ותעבד נגרי אעי שטים חמשה ללוחי אסטר משכנה אחדה וחמשה אנגרים ללוחי אסטר משכנה תניאנתה וחמשה נגרים ללוחי אסטר משכנה למיתוביון מערבה ונגרה ממציעה בגו לוחיה מנגר מן איצטר לאיצטר וית לוחיה תעפי דהב וית עסקיון תעבד דהב אתרים לנגריה ותעפי ית נגריה דהב ותקים ית משכנה כדינה דאתחזית בטורה ותעבד פרכה תכלה וארגמן וצבע זורי ומילת משזר עובד חשוב יעבדון יתה ציורים ותתן יתה על ארבעה עמודי שטים מעפים דהב ופרעיון דהב על ארבעה לבני כסף ותתן ית פרכתה תחת קרכסיה ותעל תמן מלגו לפרכתה ית ארון סעדואתה ומפרשה פרכתה לכון בין קדשה ובין קדש קדשיה ותתן ית כפרתה על ארון סעדואתה בקדש קדשיה ותשבי ית פתורה מלבר לפרכתה וית מנהרתה כבון פתורה על מיתובית משכנה דרומה וית פתורה תתן על איצרה צפונה 30:01 ותעבד מדבח מועדה אועדו אעי שטים תעבד יתה 30:02 אמה ארכה ואמה פתחה מרבע יהי ואמתים רומה מנה קרנתה 30:03 ותעפי יתה דהב דכי ית אגרה וית כתליו סאר וית קרנתה ותעבד לה כליל דהב סאר 30:04 ותרתין עסקין דהב תעבד לה מתחת לכלילה על תרתי אצטרתה תעבד על תרי ממצעיו ויון לאתרים לאריחיה למסבל יתה בון 30:05 ותעבד ית אריחיה אעי שטים ותעפי יתון דהב 30:06 ותתן יתה לקדם פרכתה דעל ארון סעדואתה דאזדמן לך תמן 30:07 ויועד עליו אהרן אועדות סמנים בצפרה בצפרה במיטבה ית בוציניה יועדנה 30:08 ובאסקות אהרן ית בוציניה בין רמשיה יועדנה אועדו תדיר לקדם יהוה לדריכון 30:09 לא תסקון עליו אועדו בראה ועלה ומנחה ונסך לא תסכון עליו 30:10 ויסלח אהרן על קרנתה אחדה בשתה מדם חטאת סלוחיה אחדה בשתה יסלח עליו לדריכון קדש קדשים הוא ליהוה ותעבד פרס לתרח משכנה תכלה וארגמן וצבע זורי ומילת משזר עובד רקם ותעבד לפרסה חמשה עמודי שטים ותעפי יתון דהב דכי ופרעיון דהב ותרק להון חמשה לבני נחש ותעבד מדבח אעי שטים חמש אמין ארך וחמש אמין פתחי מרבע יהי מדבחה ותלת אמין רומה ותעבד קרנתה על ארבע פואתה מנה יהן קרנתה ותעפי יתה נחש ותעבד עיריו לקטומה ודודיו ופנכיו ומשלעיו ומחתיאתה לכל מניו תעבד נחש ותעבד לה מכבר עובד אלכת נחש ותעבד על אלכתה ארבע עסקין נחש על ארבע אצטרתה ותתן יתה תחת כרכב מדבחה מלרע ותהי אלכתה עד פלגות מדבחה ותעבד ארעין למדבחה אריעין אעי שטים ותעפי יתון נחש ותעל ית אריעיה בעסקיה ויהון אריעיה על תרתי אצטרת מדבחה במסבל אתה נביב לוחין תעבד יתה כמד אחזית יתך בטורה וכן יעבדון ותעבד ית דרת משכנה לפאת דרום דרומה קלעים לדארתה מילת משזר מאה באמה ארך לפאה אחתה עמודיו עסרים ולבניון עסרים נחש ופרעיון ולבושיון כסף וכן לפאת צפונה בארך קלעים מאה באמה עמודיון עסרים ולבניון עסרים נחש ופריון ולבושיון כסף ופתחי דארתה לפאת מערבה קלעים חמשים אמה עמודיון עסרה ולבניון עסרה נחש ופתחי דארתה לפאת מדנע מדנעה חמשים אמה חמשעסרי אמה קלעים לכתפה עמודיון תלתה ולבניון תלתה נחש ולפאת תניאנתה חמשעסרי אמה קלעים עמודיון תלתה ולבניון תלתה נחש ולתרח דארתה פרס עסרים אמה תכלה וארגמן וצבע זורי ומילת משזר עובד רקם עמודיון ארבעה ולבניון ארבעה נחש כל עמודי דארתה סאר מלבשים כסף ופריון כסף ולבניון נחש ארך דארתה מאה באמה ופתחי חמשים באמה ורומה חמש אמין מילת משזר ולבניון נחש ותעבד ית כל מני משכנה בכל תשמישה ובכל סכיו וכל סכי דארתה נחש ותעבד רקעי תכלה וארגמן וצבע זורי למשמשה בון בקדשה ואתה תפקד ית בני ישראל ויסבון לידך משח זית אזגי כתית לאנהרו למסקה בוצין תדיר במשכן זימונה מלבר לפרכתה דעל סעדואתה יסדר יתה אהרן ובניו מרמש עד צפר לקדם יהוה גזירת עלם לדריכון מן עם בני ישראל ואתה הקרב לידך ית אהרן אחוך וית בניו עמה מבגו בני ישראל למתכהנה לי אהרן נדב ואביהוא אלעזר ואיתמר בני אהרן ותעבד רקעי קדש לאהרן אחוך לאיקר ולרבו ואתה תמלל עם כל חכים לב אד מליתה רוח חכמה ויעבדון ית רקעי אהרן למקדשתה למכהנה לי ואלין ארקעיה דיעבדון חשן ואפוד ומעיל וכיתנה תעיץ מצנפה ואמיאן ויעבדון רקעי קדש לאהרן אחוך ולבניו למכהנה לי ואנון יסבון ית דהבה וית תכלתה וית ארגואנה וית צבעי זעוריתה וית מילתה ויעבדון ית אפודה דהב תכלה וארגמן וצבע זעורי ומילת משזר עובד חשב תרתי כתפן מדבקן יהי לה על תרי אסטריו ידבק ושושב אפודה דעליו כעובדה מנה יהי דהב תכלה וארגמן וצבע זעורי ומילת משזר ותסב ית תרתי אבני שהמה ותפתח עליין ית שמהת בני ישראל אשתה משמהתון על אבנה אחתה וית שמהת אשתתיתה דאתותרו על אבנה תניאנתה כתולדתון עובד אמן אבן פתוחי חתים תפתח ית תרתי אבניה על שמהת בני ישראל מסארן מעיצן דהב תעבד יתון ותשבי ית תרתי אבניה על כתפת אפודה אבני דכרן אנין לבני ישראל ויסבל אהרן ית שמהתון לקדם יהוה על תרתי כתפתה לדכרן ותעבד מעיצן דהב ותרתי שלשלן דהב דכי מתהמן תעבד יתון עובד רציף ותתן ית שלשלת רציפאתה על מעיצאתה ותעבד חשן דין עובד חשב כעובד אפודה תעבדנה דהב תכלה וארגמן וצבע זעורי ומילת משזר תעבד יתה מרבע יהי כפיל זרת ארכה וזרת פתחה ותשלם בה אשלמות אבן ארבעה סדרין סדר אדם פטדה וברקת הא סדרה אחדה וסדרה תניאנה נפך ספיר ויהלם וסדרה תליתאה לשם שבו ואהלמה וסדרה רביעאה תרשיש שהם וישפה מסארן מעיצן דהב יון באשלמותון ואבניה יהן על שמהת בני ישראל תרתעסרי על שמהתון פתוחי חתים גבר על שמה יהן לתריעסר שבט ותעבד על חשנה שלשלן מתהמן עובד רציף דהב דכי ותעבד על חשנה תרתי מעיצן דהב ותרתי עסקין דהב ותתן ית עסקיה על אצטרת חשנה ותתן ית תרתי רציפת דהבה על תרתי עסקיה על אצטרת חשנה וית תרתי איסטרתה תרתי רציפהתה תתן על תרתי מעיצהתה ותתן על כתפת אפודה עם קבל אפיו ותעבד תרתי עסקין דהב ותשבי יתון על תרי אסטרי חשנה על ספתה דעל דבוק אפודה מלגו ותעבד תרתין עסקין דהב ותתן יתון על תרתי כתפת אפודה מלרע מלקבל אפיו לתשבית דבוקה מלעל לשושב אפודה ויעיטון ית חשנה מן עסקיו לעסקי אפודה בשזר תכלה למהי על שושב אפודה ולא ידי חשנה מן על אפודה ויסבל אהרן ית שמהת בני ישראל בחשן דינה על לבה במיעלה לקדשה לדכרן לקדם יהוה תדיר ותעבד ית נעיריה וית שלמיה ותתן על חשן דינה ית נעיריה וית שלמיה ויון על לב אהרן במיעלה לקדם יהוה ויסבל אהרן ית דין בני ישראל על לבה לקדם יהוה תדיר ותעבד ית מעיל אפודה כליל תכלה ויהי פם רישה בממציה ספבה יהי לפמה סאר עובד סרק כפם <קליה> יהי לה לא יקדד ותעבד על רשליו רמוני תכלה וארגמן וצבע זעורי ומילת משזר על רשוליו סאר וזוגי דהב בגבון סאר זוג דהב ורמון זוג דהב ורמון על רשולי מעילה סאר ויהי על אהרן למשמשה וישתמע קלה במיעלה לקדשה לקדם יהוה ובאפקותה ולא ימות ותעבד טס דהב דכי ותפתח עליו פתוחי חתים קדש ליהוה ותשבי יתה על שזר תכלה ויהי על מעטפתה עם קבל אפי מעטפתה יהי ויהי על מוח אהרן ויסבל אהרן ית עוב קדשיה דיקדשון בני ישראל לכל מתנת קדשיון ויי על מוחה תדיר למרחה לון לקדם יהוה ותעיץ ית כיתנתה מילת ותעבד מעטפה מילת ואמיאן תעבד עובד רקם ולבני אהרן תעבד כיתנון ותעבד לון אמיאנין ומגבען תעבד לון לאיקר ולרבו ותלבש יתון ית אהרן אחוך וית בניו עמה ותמשח יתון ותשלם ית אתרון ותקדש יתון ויכהנון לי ועבד לון שריאני עבר למכסאה בסר ערוה ממתנים ועד ירכים יהון ויון על אהרן ועל בניו במיעלון לאהל מועד או בקדומון למדבחה למשמשה בקדשה ולא יסבלון עוב וימותון גזירת עלם לה ולזרעה בתרה ודן ממללה דתעבד לון למקדשה יתון למכהנה לי סב פר אחד בר תורין ודכרין תרין שלמין ולחם פטיר וחלין פטיר בסיסן במשח ורקריקי פטיר סלת חטים תעבד יתון ותתן יתון על קנון אחד ותקרב יתון בקנונה וית פרה וית תרי דכריה וית אהרן וית בניו תקרב לתרח אהל מועד ותסעי יתון במים ותסב ית ארקעיה ותלבש ית אהרן ית כיתנתה ותיסר יתה אמיאן ותלבש יתה ית מעילה ותתן עליו ית אפודה וית חשנה ותעיץ לה בשושב אפודה ותשבי מעטפתה על רישה ותתן ית כליל קדשה על מעטפתה ותסב ית משח רבותה ותרק על רישה ותמשח יתה וית בניו תקרב ותלבשנון כיתנון ותיסר יתון אמיאנין אהרן ובניו ותשקע לון מגבען ותהי לון כהנה לגזירת עלם ותשלם אתר אהרן ואתר בניו ותקרב ית פרה לקדם יהוה תרח אהל מועד ויסמך אהרן ובניו ית אדיון על ריש פרה ותכס ית פרה לקדם יהוה תרח אהל מועד ותסב מן אדם פרה ותתן על קרנת מדבחה באצבעך וית כל אדמה תשפך לגו ארש מדבחה ותסב ית כל תרבה דמכסה ית גבה וית יתירות כבדה וית תרתי כליהתה וית תרבה דעליין ותועד למדבחה וית בסר פרה וית משכה וית פרדה תוקד בנור מלבר למשריתה סלוי היא וית דכרה אחדה תסב ויסמך אהרן ובניו ית אדיון על ריש דכרה ותכס ית דכרה ותסב ית אדמה ותזרק על מדבחה סאר וית דכרה תפסק לפסקיו ותסעי גבה וכרעיו ותתן עם פסקיו ועם רישה ותועד ית כל דכרה למדבחה עלה הוא ליהוה ריח ריחו קרבן הוא ליהוה ותסב ית דכרה תניאנה ויסמך אהרן ובניו ית אדיון על ריש דכרה ותכס ית דכרה ותסב מן אדמה ותתן על רום אדן אהרן ועל רום אדן בניו ימינה ועל עלוון אדון ימינה ועל עלוון רגלון ימינה ותזרק ית אדמה על מדבחה סאר ותסב מן דכרה תרבה ית אליתה וית תרבה דמכסה ית גבה וית יתירות כבדה וית תרתי כליהתה וית תרבה דעליין וית שחק ימינה הלא דכר משלמים הוא וככר לחם אחד וחלת לחם שמנה אחדה ורקריק אחד מקנון פטיריה דלקדם יהוה ותשבי כלה על כפי אהרן ועל כפי בניו ותנף יתון אנפו לקדם יהוה ותסב יתון מן אדון ותועד יתון למדבחה על עלתה לריח ריחו קרבן הוא ליהוה ותסב ית ניחה מדכר אשלמיה מן דלאהרן ותנף יתון אנפו לקדם יהוה ויהי לך לחלק ותקדש ית ניח אנפותה וית שהק ארמותה דאתנף ודאתרם מדכר אשלמיה מן דלאהרן ומן דלבניו ויהי לאהרן ולבניו לחלק עלם מן עם בני ישראל הלא ארמו היא וארמו יהי מן עם בני ישראל מדבחי שלמיון ארמותון ליהוה ותסב מן משח רבותה ומן אדמה דעל מדבחה ותדי על אהרן ועל רקעיו ועל בניו ועל רקעי בניו עמה ותקדשנה וית רקעיו וית בניו וית רקעי בניו עמה ורקעי קדשה דלאהרן יון לבניו בתרה למתרברבה בון ולמשלמה בון ית אתרון שבעה יומים ילבשנון כהנה תחתיו מבניו דייעל למשכן זימונה למשמשה בקדשה וית דכר אשלמיה תסב ותבשל ית בסרה באתר קדיש וייכל אהרן ובניו ית בסר דכרה וית לחמה דבקנונה תרח משכן זימונה ייכלון יתון דיסלח בון למשלמה בון ית אתרון למקדשה יתון ובראי לא ייכל הלא קדש אנון ואם יתותר מן בסר אשלמיה ומן לחמה עד צפר ותוקד ית דאתותר בנור לא יתאכל הלא קדש הוא ותעבד לאהרן ולבניו ככהן ככל אד פקדת יתך שבעה יומים תשלם ית אתרון ופר חטאתה תעבד ליום על סלוחיה ותסלח על מדבחה בסלוחך עליו ותמשח יתה למקדשתה שבעה יומים תסלח על מדבחה ותקדש יתה ויהי מדבחה קדש קדשים כל דקרב במדבחה יקדש ודן דתעבד על מדבחה אמרים בני שנה תרין ליום תדיר עלת תדיר ית אמרה אחדה תעבד בצפרה וית אמרה תניאנה תעבד בין רמשיה ועסור סלת בסיס במשח כתית רבעות הינה ונסך רבעות הינה חמר לאמרה אחדה וית אמרה תניאנה תעבד בין רמשיה כמנחת צפרה וכנסכיו תעבד לה ריח ריחו קרבן ליהוה עלת תדיר לדריכון תרח משכן זימונה לקדם יהוה דאזמן לך תמן לממללה עמך תמן ואבעי תמן לבני ישראל ואקדש בכבודי ואקדש ית משכן זימונה וית מדבחה וית אהרן וית בניו אקדש למכהנה לי ואשרי בגו בני ישראל ואהי לון לאלהים ויעכמון הלא אני יהוה אלהון דאפקת יתון מן ארע מצרים למשרי בגבון אני יהוה אלהון ומלל יהוה עם משה למימר כד תתלי ית סכום בני ישראל למניאניון ויתנון גבר סלוח נפשה ליהוה במנאי יתון ולא יהי בון נגף במני יתון דן יתנון כל העבר על מניאניה מפלגות מתקלה במתקל קדשה ומתקל קדשה עסרים גרה הוא מתקלה ארמו ליהוה כל העבר על מניאניה מבר עסרים שנה ולעל יתנון ית ארמות יהוה עתירה לא יסגי ומסכינה לא יזער מפלגות מתקלה למתן ית ארמות יהוה למסלחה על נפשהתכון ותסב ית כסף סלוחיה מן עם בני ישראל ותתן יתה לגו תשמיש משכן זימונה ויהי לבני ישראל לדכרן לקדם יהוה למסלחה על נפשהתכון ומלל יהוה עם משה למימר ותעבד כיור נחש וכנה נחש למסעי ותתן יתה בין משכן זימונה ובין מדבחה ותתן תמן מים ויסעי מנה אהרן ובניו ית אדיון וית רגליון במיעלון למשכן זימונה יסעון מים ולא ימותון אי בקדומון למדבחה למשמשה למועדה קרבן ליהוה יסעון אדיון ורגליון ולא ימותון ותהי לון גזירת עלם לה ולזרעה לדריון ומלל יהוה עם משה למימר ואתה סב לך בסמנים ריש מרדרור חמש מון וקנמון בשם פלגותה חמשים ומאתים וקנה בשם חמשים ומאתים וקדה חמש מון במתקל קדשה ומשע זית הין ותעבד יתה משח רבות קדש [עטר מעטר] עובד עטר משח רבות קדש יהי ותמשח בה ית משכן זימונה וית ארון סעדואתה ית פתורה וית כל מניו ית מנהרתה וית כל מניה ית מדבח אועדותה וית מדבח עלתה וית כל מניו ית כיורה וית כנה ותקדש יתון ויון קדש קדשים כל דקרב בון יקדש וית אהרן וית בניו תמשח ותקדש יתון למכהנה לי ועם בני ישראל תמלל למימר משח רבות קדש יהי דן לי לדריכון על בסר אנש לא יתנסך ובדמותה לא תעבדון כבתה קדש הוא וקדש יהי לכון אנש דירקח כבתה ודיתן מנה על בראי ויתעקר מן עמה ומלל יהוה עם משה למימר סב לך סמנים קטף ושללי וחלבניה סמנים ולבונה זגיה חלקין כחדה יהי ותעבד יתה אועדות מעטר עובד עטר מדוכה דכיה קדש ותשחק מנה דקיקה ותתן מנה לקדם סעדואתה במשכן זימונה דאזמן לך תמן קדש קדשים תהי לכון ואועדותה דתעבד בדמותה לא תעבדון לכון קדש תהי לכון ליהוה אנש דיעבד כבתה למתריח בה ויתעקר מן עמה ומלל יהוה עם משה למימר חזי זעקת בשם בצלאל בר חורי בר חור לשבט יהודה ומלית יתה רוח אלהים בחכמה ובנעירו ובדעה ובכל עבידה ולחשב מן חשבן למעבד בדהבה ובכספה ובנחשה ובאמנות אבן לאשלמותה ובאמנות קיצם למעבד בכל עבידה ואני הא יהבת עמה ית אהליאב בר אחיסמך לשבט דן ובלב כל חכים לב יהבת חכמה ויעבדון ית כל אד פקדתך ית משכן זימונה וית ארונה לסעדואתה וית כפרתה דעליו וית כל מני משכנה ית פתורה וית כל מניו ית מנהרתה דכיתה וית כל מניה ית מדבח אועדותה וית מדבח עלתה וית כל מניו ית כיורה וית כנה ית רקעי תשמישה וית רקעי קדשה לאהרן כהנה וית רקעי בניו למתכהנה ית משח רבותה וית אועדות סמניה לקדשה ככל אד פקדתך יעבדון ומלל יהוה עם משה למימר ואתה מלל עם בני ישראל למימר ברן ית שבי תטרון הלא סימן היא ביני ובינכון לדריכון למעכמה הלא אני יהוה מקדשכון ותטרון ית שבתה הלא קדש היא לכון מחלליה קטל יתקטל הלא כל עבד בה עבידה ותתעקר נפשה ההיא מבגו עמיה שתה יומים יתעבד עבידה וביומה שביעאה שבה אשבתה קדש ליהוה כל עבד עבידה ביום שבתה קטל יתקטל ויטרון בני ישראל ית שבתה למעבד ית שבתה לדריון קיאם עלם ביני ובין בני ישראל סימן היא לעלם הלא שתה יומים עבד יהוה ית שומיה וית ארעה וביומה שביעאה אשבת ואנשם ויהב למשה כאסכמותה לממללה עמה בטור סיני ית תרי לוחי סעדואתה לוחי אבנים כתיבים באצבע אלהים וחזה עמה הלא שאו משה למיעת מן טורה ואכנש עמה על אהרן ואמרו לה קום עבד לנן אלהים אד יהכון לקדמינן הלא דן משה אישה דאסקנן מן ארע מצרים לא חכמנן מה הוה לה ואמר לון אהרן פרקו ית קודשי דהבה דבאדני נשיכון בניכון ובנאתכון ואיתו לידי ופרקו כל עמה ית קודשי דהבה דבאדניון ואיתו ליד אהרן ונסב מן אדון ואריט יתה במרכי ועבדה עגל מסכה ואמרו אלין אלהיך ישראל דאסקוך מן ארע מצרים ודעל אהרן ובנה מדבח לקדמיו וקרא אהרן ואמר חג ליהוה מחר ואקדמו מבתר ואסקו עלן וקדמו שלמים ויתב עמה למיכל ומשתי וקעמו למעיכה ומלל יהוה עם משה למימר אזל נת הלא אתחבל עמך דאסקת מן ארע מצרים אסטו זריז מן אורעה דפקדתון עבדו לון עגל מסכה וסגדו לה ודבחו לה ואמרו אלין אלהיך ישראל דאסקוך מן ארע מצרים ואמר יהוה למשה חזית ית עמה הדן ואה עם קשה קדל הוא וכדו הניחה לי ויתקף רגזי בון ואסכמנון ואעבד יתך לגוי רב ובאהרן אתרגז יהוה שריר למשיצעתה וצלה משה בדיל אהרן ושרה משה ית רגז יהוה אלהה ואמר למה יהוה יתקף רגזך בעמך דאפקת מן מצרים בחיל רב ובאדרע אנתיה למה יימרון מצראי למימר בביש אפקון למקטל יתון בטבריה ולמסכמתון מן על אפי ארעה עזר מן תקוף רגזך ואנחם על בישתה לעמך אדכר לאברהם ליצחק וליעקב עבדיך דאשתבעת לון בך ומללת עמון סגוי אסגי ית זרעכון ככוכבי שומיה וכל ארעה [הדה] דאמרת אתן לזרעכון ויסענונה לעלם ואתנחם יהוה על בישתה דמלל למעבד לעמה ואתפנה ונעת משה מן טורה ותרי לוחי סעדואתה באדה לוחים כתיבים מתרי עבריון מדן ומדן אנון כתיבים ולוחיה עובד אלהים אנון ומכתבה מכתב אלהים הוא חריד על לוחיה ושמע יהושע ית קל עמה בבישה ואמר למשה קל קרב במשריתה ואמר לית קל סיעה מגברה ולית קל סיעה מתנצעה קל עובים אנה שמע והוה כמד קרב למשריתה וחזה ית עגלה וית חאלאתה ואתקף רגז משה וארמה מן אדה ית לוחיה ותבר יתון בשפולי טורה ונסב ית עגלה דעבדו ואוקדה בנור וטחנה עד אד דק ודרה על אפי מיה ואשקה ית בני ישראל ואמר משה לאהרן מה עבד לך עמה הדן כד איתית עליו עובה רבה ואמר אהרן אל יתקף רגז רבי אתה חכמת ית עמה הלא פרוע הוא ואמרו לי עבד לנן אלהים אד יהכון לקדמינן הלא דן משה אישה דאסקנן מן ארע מצרים לא חכמנן מה הוה לה ואמרת לון למן דהב אתפרקו ויהבו לי וארמיתה בנורה ונפק עגלה הדן וחזה משה ית עמה הלא פרוע הוא הלא פרעו אהרן למשתפתה במקמיון וקעם משה בתרח משריתה ואמר מן דליהוה לידי ואכנשו לידה כל בני לוי ואמר לון אכהן אמר יהוה אלהי ישראל שבו גבר חרבה על ירכה ועברו ועזרו מתרח לתרח במשריתה וקטלו גבר ית אחיו וגבר ית עברה וגבר ית קריבה ועבדו בני לוי כממלל משה ונפל מן עמה ביומה ההוא כתלתה אלפים גבר ואמר משה אשלמו אתריכון יומן ליהוה הלא גבר בברה ובאחיו ולמתן עליכון יומן ברכה והוה מבתר ואמר משה לעמה אתון חטיתון עובה רבה וכדו אסק ליד יהוה מאן אסלח בדיל עוביכון ועזר משה ליד יהוה ואמר אה אתעיב עמה הדן חובה רבה ועבדו לון אלהי דהב וכדו אם תתלי עובתון תלי ואם לית מחני מן ספרך דכתבת ואמר יהוה למשה מן דחטא לי אמחנה מן ספרי וכדו אזל גד ית עמה על אד מללת לך ואה שליחי יהך לקדמיך וביום פקודי ואפקד עליון עוביון ואגף יהוה ית עמה על דעבדו ית עגלה דעבד אהרן ומלל יהוה עם משה למימר אזל סק מדן אתה ועמה דאסקת מן ארע מצרים לארעה דאשתבעת לאברהם ליצחק וליעקב למימר לזרעך אתננה ואשלח לקדמיך מלאך ואטרד ית כנענאה ואמראה וחתאה וגרגשאה ופרזאה וחואה ויבוסאה לארע מדיבה חלב ודבש הלא לא אסק בגבך הלא עם קשה קדל אתה דלא אסכמנך באורעה ושמע עמה ית ממללה בישה הדן ואתאבלו ולא שבו גבר סעדה עליו ואמר יהוה למשה אמר לבני ישראל אתון עם קשה קדל עטף אחד אסק בגבך ואסכמנך וכדו אעת סעדך מן עליך ועכם מה אעבד לך ואתפצו בני ישראל מן סעדון מטור חורב ומשה נסב ית משכנה וקבע לה מלבר למשריתה הרחק מן משריתה וקרא לה משכן זימונה ויון כל מבעי יהוה נפקו למשכן זימונה אד מלבר למשריתה והוה כאפקות משה למשכנה קעמו כל עמה ואתקוממו גבר תרח משכנה ואסתכלו בתר משה עד מיעלה למשכנה והוה כמיעל משה למשכנה נעת עמוד עננה וקעם תרח משכנה ומלל עם משה וחזו כל עמה ית עמוד עננה קעם תרח משכנה וקעמו כל עמה וסגדו גבר תרח משכנה ומלל יהוה עם משה אפים לאפים כמד ימלל אנש עם עברה ועזר למשריתה ומשמשה יהושע בר נון רבי לא אפסק מבגו משכנה ואמר משה ליהוה חזי אתה אמר לי אסק ית עמה הדן ואתה לא עכמתני ית אד תשלח עמי ואתה אמרת עכמתך בשם ואף אתשקעת רעים בעיני וכדו אם ני אתשקעת רעים בעיניך עכמני שבי ית אורעיך ועכמך לבדיל אתשקע רעים בעיניך וחזי הלא עמך גוה הדן ואמר רעותי יהכון ואגד לך ואמר לה אם לית רעותך אזליה אל תסקני מדן ובמה יעכם מרגזה הלא אתשקעת רעים בעיניך אנה ועמך הלא במהכך עמנן ונתפרש אנה ועמך מכל עמה דעל אפי ארעה ואמר יהוה למשה אף ית ממללה הדן דמללת אעבד הלא אתשקעת רעים בעיני ואעכמנך בשם ואמר חזיני שבי ית יקירותך ואמר אנה אעביר כל טובי על קדמיך ואקרי בשם יהוה לקדמיך וארתי ית דארתי וארחם ית דארחם ואמר לא תכל למחזי אפי הלא לא יחזיני אנשה ויתוחי ואמר יהוה אה אתר עמי ותתקומם על תקפה ויהי במעבר כבודי ואשבינך בנקירות תקפה ואשדך כפי עליך עד עברי ואסטי כפי ותחזי ית אחרי ואפי לא יתחזון ואמר יהוה למשה פסל לך תרי לוחי אבנים כקדמאי ואכתב על לוחיה ית מליה דהוו על לוחיה קדמאי דתברת והוי מכבן לצפרה ותסק בצפרה לטור סיני ותתקומם לי תמן על ריש טורה ואנש לא יסק עמך ואף אנש אל יתחזי בכל טורה ואף עאן ותורין אל ירעון לקבל טורה ההוא ופסל משה תרי לוחי אבנים כקדמאי ואקדם בצפרה וסלק לטור סיני כמד פקד יהוה יתה ונסב באדה תרי לוחי אבנים ונעת יהוה בענן ואתקומם עמה תמן וקרא בשם יהוה ועבר יהוה על קדמיו וקרא יהוה יהוה אל רחמן ורתאי רחיק רגזים וסגי חסד וקשט נטר חסד לאלפים תלי עוב ופשע וחטאה וזכאה לה יזכי מסר עובי אבהן על בנים ועל בני בנים ועל תליתאים ועל רביעים וזרז משה ועקד ארעה וסגד ואמר אם ני אתשקעת רעים בעיניך מרי יהך שבי מרי בגבנן הלא עם קשה קדל הוא ותסלח לעובינן ולחטאינן ותסחננן ואמר אה אנה קטע קיאם קבל כל עמך אעבד פליאן דלא אברו בכל ארעה ובכל גויה ויחזי כל עמה דאתה בגבה ית עובד יהוה הלא נוראי הוא דאנא עבד עמך טר לך ית דאנכי מפקדך יומן האנא טרד מקדמיך ית כנענאה ואמראה וחתאה וגרגשאה ופרזאה וחואה ויבוסאה אשתמר לך דלא תקטע קיאם לדיור ארעה דאתה עלל עליו דלא יהי למגבי בגבך הלא ית מדבחיון תפגרון וית קעמתון תתברון ואטליון תעקרון הלא לא תסגד לאל עורן הלא יהוה קנא שמה אל קנא הוא דלא תקטע קיאם לדיור ארעה וזנין בתר אלהיון ודבחין לאלהיון ויזעק לך ותיכל מדבחה ותסב מבנתה לבניך וזנין בנאתה בתר אלהיין ומזנין ית בניך בתר אלהיין אלהי מסכה לא תעבד לך ית חג פטירה תטר שבעה יומים תיכל פטיר כמד פקדתך לזבן ירח אביבאה הלא בה נפקת ממצרים כל פתוח רחם לי וכל קניאניך תדכר פתוח תור ונקי ופתוח חמר תפרק בנקי ואם לא תפרקנה ותקדלנה וכל בכור אנש בבניך תפרק ולא יתחזון אפי ריקנין אשתה יומים תשמש וביומה שביעאה תשבת בחרדאי ובחצד תשבת וחג שבועים תעבד לך בכירי חצד חטים וחג כנושה תקופת שתה תלתה זבנים בשתה יתחזי כל דכורך עם קדם ארון יהוה אלהי ישראל הלא אערב גוים סגים מקדמיך ואפתיח ית תחומך ולא יחמד אנש ית ארעך בסקותך למתחזי עם קדם יהוה אלהך תלתה זבנים בשתה לא תכס על חמי דם דבחי ולא יבית לצפרה דבח חג פסחה קדמאית בכירי ארעתך תנדי לבית יהוה אלהך לא תבשל גדי בחלב אמה ואמר יהוה למשה כתב לך ית ממלליה אלין הלא על מימר מליה אלין קטעת עמך קיאם ועם ישראל והוה תמן לקדם יהוה ארבעים יום וארבעים לילי לחם לא אכל ומים לא אשתה וכתב על לוחיה ית מלי קיאמה עסרתי מליה והוה במיעת משה מטור סיני ותרי לוחי סעדואתה באדה במיעתה מן טורה ומשה לא עכם הלא קרן עור אפיו במלולה עמה וחזה אהרן וכל בני ישראל ית משה ואה קרן עור אפיו ודעלו מקדמה לידה וזעק לון משה ועזרו לידה אהרן וכל נסיאיה בכנשתה ומלל משה עמון ובתר כן קדמו לידה כל בני ישראל ופקדון ית כל דמלל יהוה עמה בטור סיני ואסכם משה ממללה עמון ויהב על אפיו מסוה ובמיעל משה לקדם יהוה לממללה עמה יסטי ית מסותה עד אפקותה ויפק וימלל עם בני ישראל ית כל דיפקדנה וחזו בני ישראל ית אפי משה הלא קרן עור אפי משה ועזר ית מסותה על אפיו עד מיעלה לממללה עמה וכנש משה ית כל כנשת בני ישראל ואמר לון אלין ממלליה דפקד יהוה למעבד יתון שתה יומים יתעבד עבידה וביומה שביעאה יי לכון קדש שבה אשבתה ליהוה כל דעבד בה עבידה יתקטל לא תבערון נור בכל מדוריכן ביום שבתה ואמר משה לכל כנשת בני ישראל למימר דן ממללה דפקד יהוה למימר סבו מן עמכון ארמו ליהוה כל רחי לבה ייתי ית ארמות יהוה דהב כסף ונחש תכלה וארגמן וצבע זעורי ומילת ועזים ומשכי דכרין מסמקים ומשכים מאכמים ועאי שטים ומשח לאנהרותה ובסמנים למשח רבותה ולאועדות סמניה ואבני שהמה ואבני אשלמיה לאפודה ולחשנה וכל חכם לב בכון ייתי ויעבד ית כל דפקד יהוה ית משכנה וית עפיה וית כסוה וית קרכסיו וית לוחיו וית נגריו וית עמודיו וית לבניו ית ארונה וית ארעיו וית כפרתה וית פרכת פרסה ית פתורה וית ארעיו וית כל מניו וית לחם רעותה ית מנרת מאורה וית כל מניה וית משע אנרותה ית מדבח אועדותה וית ארעיו וית משע רבותה וית אועדות סמניה ית פרס תרחה לתרח משכנה ית מדבח עלתה וית מכבר נחשה דלה וית ארעיו וית כל מניו ית כיורה וית כנה ית קלעי דארתה וית עמודיה וית לבניה וית פרס תרח דארתה ית סכי משכנה וית סכי דארתה וית חבליון ית רקעי תשמישה למשמשה בקדשה וית רקעי קדשה לאהרן כהנה וית רקעי בניו למכהנה ונפקו כל כנשת בני ישראל מלקדם משה ואיתו כל גבר דסבלה לבה וכל גבר דריחת רוחה יתה איתו ית ארמות יהוה לפלענת אהל מועד ולכל תשמישה ולרקעי קדשה ואיתו גבריה עם נשיה כל רחי לב אנדה רעוש וקודש עסקה גימון וגולה כל מני דהב וכל דאנף אנפות דהב ליהוה וכל דאתשקע עמה תכלה וארגמן וצבע זעורי ומילת ועזים ומשכי דכרין מסמקים ומשכים מאכמים איתו וכל מרים ארמות כסף ונחש איתו ית ארמות יהוה וכל דאתשקע עמה עאי שטים לפלענת עבידתה איתו וכל אתה חכמת לב באדה עזלה ואיתו מן עזלה ית תכלתה וית ארגואנה וית צבע זעוריתה וית מילתה וכל נשיה דסבל לבון יתין בחכמה עזלו ית עזיה ונסיאיה איתו ית אבני שהמה וית אבני אשלמיה לאפודה ולחשנה וית בסמניה וית משח אנהרותה למשח רבותה ולאועדות סמניה וכל גבר ואתה דאריחי יתון לבון למנדאה לכל עבידתה דפקד יהוה למעבד באד משה איתו בני ישראל רעבה ליהוה ואמר משה לבני ישראל חזו קרא יהוה בשם בצלאל בר חורי בר חור לשבט יהודה ומלא יתה רוח אלהים בחכמה ובנעירו ובדעה ובכל עבידה ולחשוב מן חשבן למעבד בדהבה ובכספה ובנחשה ובאמנות אבן לאשלמיה ובאמנות קיצם למעבד בכל עבידה מן חשבן ולמוראה יהב בלבה הוא ואהליאב בר אחיסמך לשבט דן מלא יתון חכמת לב למעבד בכל עבידן אמן וחשב ורקם בתכלה ובארגואנה ובצבע זעוריתה ובמילתה וסרק עבדו כל פלענתה וחשוב מן חשבן ועבד בצלאל ואהליאב וכל אנש חכם לב דיהב יהוה בון חכמה ונעירו למעכם למעבד ית כל פלענת עבידת קדשה לכל דפקד יהוה וזעק משה לבצלאל ולאליאב ולכל אנש חכם לב דיהב יהוה חכמה בלבה וכל דסבלה לבה למקרבה לפלענתה למעבד יתה ונסבו מלקדם משה ית כל ארמותה דאיתו בני ישראל לפלענת עבדת קדשה למעבד יתה ואנון איתו לידה עוד רעבה בצפרה בצפרה ואיתו כל חכמים דעבדים ית כל פלענת קדשה גבר גבר מן פלענתה דאנון עבדים ומללו עם משה למימר מסגים עמה למנדאה משחה עבידתה לפלענתה דפקד יהוה למעבד יתה ופקד משה ועברו קל במשריתה למימר גבר אי אתה אל יעבד עוד עבידה לארמות קדשה ואסכם עמה למנדאה ופלענתה הות תותרו לכל עבידתה למעבד יתה ואותרו ועבדו כל חכימי לב בעובדי פלענתה ית משכנה עבדו עסר יריען מילת משזר תכלה וארגואן וצבע זורי ציורים עובד חשוב עבד יתון ארך יריעתה אחתה תמני ועסרים באמה ופתחי ארבע באמה יריעתה אחתה משחה אחדה לכל יריעאתה ודבק ית חמש יריעאתה אחדה לאחדה וחמש יריעאתה דבק אחדה לאחדה ועבד ענבים תכלה על ספת יריעתה אחתה באיצרה בדבקתה וכן עבד בספת יריעתה איצרה בדבקתה תניאנתה חמשים אנבים עבד ביריעתה אחתה וחמשים אנבים עבד באיסטר יריעתה דבדבקתה תניאנתה מדבקן אנביה אחדה לאחדה ועבד חמשים קרכסי דהב ודבק ית יריעאתה אחדה לאחדה בקרכסיה והוה משכנה אחד ועבד יריען עזים לעפאי על משכנה אחדעסרי יריען עבד יתון ארך יריעתה אחתה תלתים באמה וארבע אמין פתחי יריעתה אחתה משחה אחדה לאחדעסריתי יריעאתה ודבק ית חמש יריעאתה לוד וית שת יריעאתה לוד ועבד אנבים חמשים על ספת יריעתה אחתה איצרה בדבקתה וחמשים אנבים עבד על ספת יריעתה דבקתה תניאנתה ועבד קרכסי נחש חמשים למדבקה ית עאפיה למהי אחד ועבד כסוי לעפיה משכי דכרין מסמקין וכסוי משכים מעכמים מלעל ועבד ית לוחיה למשכנה אעי שטים קעמים עסר אמין ארך לוחה אחדה אמה ופלג האמה פתחי לוחה אחדה תרתי סכין ללוחה אחדה משלבן אחדה לאחדה כן עבד לכל לוחי משכנה ועבד ית לוחיה למשכנה עסרים לוחים לפאת דרום דרומה וארבעים לבנים כסף עבד תחת עסריתי לוחיה תרין לבנים תחת לוחה אחדה לתרתי סכיו ותרין לבנים תחת לוחה אחדה לתרתי סכיו ולאצטר משכנה תניאנתה לפאת צפונה עבד עסרים לוחים וארבעים לבניון כסף תרין לבנים תחת לוחה אחדה ותרין לבנים תחת לוחה אחדה ולמיתובית משכנה מערבה עבד שתה לוחים ותרין לוחים עבד לזבית משכנה במיתוביתון והוו מתעמין מלרע כחדה הוו מתעמין עם רישה לגו עסקתה אחתה כן עבד לתריון לתרי זביאתה והוו תמניה לוחים ולבניון כסף שתעסר לבנים תרין לבנים תרין לבנים תחת לוחה אחדה ועבדו נגרי אעי שטים חמשה ללוחי אצטר משכנה אחדה וחמשה נגרים ללוחי אצטר משכנה תניאנתה וחמשה נגרים ללוחי אצטר משכנה למיתוביון מערבה ועבד ית נגרה ממציעה למנגרה בגו לוחיה מן איצטר לאיצטר וית לוחיה עפה דהב וית עסקיון עבד דהב אתרים לנגריה ועפה ית נגריה דהב ועבד פרכה תכלה וארגואן וצבע זעורי ומילת משזר עובד חשוב עבד יתה ציורים ועבד להא ארבעה עמודי שטים ועפתון דהב ופריון דהב וארק לון ארבעה לבני כסף ועבד פרס לתרח משכנה תכלה וארגמן וצבע זעורי ומילת משזר עובד רקם ית עמודיו חמשה וית פריון ועפה ראשיון ולבושיון דהב ולבניון חמשה נחש ועבד בצלאל ית ארונה אעי שטים אמתים ופלג ארכה ואמה ופלג פתחה ואמה ופלג רומה ועפתה דהב דכי מלגו ומלבר ועבד לה כליל דהב סאר וארק לה ארבע עסקין דהב על ארבע פבאתה ותרתין עסקין על איצרה אחתה ותרתין עסקין על איצרה תניאנתה ועבד אריעי אעי שטים ועפה יתון דהב ואעל ית אריעיה בעסקיה על אצטרת ארונה למסבל ית ארונה בהון ועבד כפרה דהב דכי אמתים ופלג ארכה ואמה ופלג פתחה ועבד תרי כרובים דהב מגד עבד יתון מתרי אסטרת כפרתה כרוב אחד מסטרה מדן וכרוב אחד מסטרה מדן מן כפרתה עבד ית כרוביה על תרי אסטריו והוו כרוביה פרסים כנפים ללעל מטלים בכנפיון על כפרתה ואפיון אחד לאחד לכפרתה הוו אפי כרוביה ועבד ית פתורה אעי שטים אמתים ארכה ואמה פתחה ואמה ופלג רומה ועפה יתה דהב דכי ועבד לה כליל דהב סאר ועבד לה מצנקה טפיה סאר ועבד כליל דהב למצנקתה סאר וארק לה ארבע עסקין דהב ויהב ית עסקיה על ארבע פבאתה דלארבע רגליו לתשבית מצנקתה הוו עסקיה אתרים לאריעיה למסבל ית פתורה ועבד ית אריעיה אעי שטים ועפה יתון דהב למסבל ית פתורה ועבד ית מניה דעל פתורה ית צעויו וית פילהתה וית ביסיאתה וית כסיה אד ינסך בהון דהב דכי ועבד ית מנהרתה דהב דכי מגד עבד ית מנהרתה מיתוביה קניה כלידיה עזוריה ופרחיה מנה הוו ושתה קנים נפקים מן איצטריה תלתה קני מנהרתה מן אצרה אחדה ותלתה קני מנהרתה מן איצרה תניאנה תלתה כלידים מלוזים בקנה אחד עזור ופרח ותלתה כלידים מלוזים בקנה אחד עזור ופרח כן לשתת קניה דנפקים מן מנהרתה ובמנהרתה ארבעה כלידים מלוזים עזוריה ופרחיה ועזור תחת תרי קניה מנה ועזור תחת תרי קניה מנה ועזור תחת תרי קניה מנה לשתת קניה דנפקים מנה עזוריון וקנותון מנה הוו כלה מגד אחד דהב דכי ועבד ית בוציניה שבעה ומלקטיה ומחתיתיה דהב דכי ככר דהב דכי עבד יתה וית כל מניה ועבד ית מדבח אועדותה עאי שטים אמה ארכה ואמה פתחה מרבע ואמתים רומה מנה הוו קרנתה ועפה יתה דהב דכי ית אגרה וית כתליו סאר וית קרנתה ועבד לה כליל דהב סאר ותרתין עסקין דהב עבד לה מתחת לכלילה על תרתי איצריו על תרי ממצעיו לאתרים לאריעיה למסבל יתה בון ועבד ית אריעיה עאי שטים ועפה יתון דהב ועבד ית משח רבותה קדש וית אועדות סמניה דכי עובד ערוב ועבד ית מדבח עלתה אעי שטים חמש אמין ארך וחמש אמין פתחי ותלת אמין רומה ועבד קרנתה על ארבע פואתה מנה הוו קרנתה ועפה יתה נחש ועבד ית כל מני מדבחה ית איאריה וית דודיה וית פנכיה וית משלעיה וית מחתיאתה כל מניו עבד נחש ועבד למדבחה מכבר עובד אלכת נחש תחת שקוה מלרע עד פלגה וארק ארבע עסקין בארבע איצטראתה למכבר נחשה אתרים לאריעיה ועבד ית אריעיה אעי שטים ועפה יתון נחש ואעל ית אריעיה בעסקיה על איצטרת מדבחה למסבל יתה בון נביב לוחין עבד יתה ועבד ית כיורה נחש וית כנה נחש בחזבי חיוליה דאתעילו תרח אהל מועד ועבד ית דארתה לפאת דרום דרומה קלעי דארתה מילת משזר מאה באמה עמודיון עסרים ולבניון עסרים ופריחי עמודיה ולבושיון כסף ולפאת צפונה מאה באמה עמודיון עסרים ולבניון עסרים נחש ופרחי עמודיה ולבושיון כסף ולפאת מערבה קלעים חמשים אמה עמודיון עסרה ולבניון עסרה ופרחי עמודיה ולבושיון כסף ולפאת מדנע מדנחה חמשים אמה קלעים חמשעסרי אמה לכתפה עמודיון תלתה ולבניון תלתה ולכתפה תניאנתה מדן ומדן לתרח דארתה קלעים חמשעסרי אמה עמודיון תלתה ולבניון תלתה כל קלעי דארתה סאר מילת משזר ולבניה לעמודיה נחש ופריון כסף ואפוי ראשיון כסף ואנון מלבשים כסף לכל עמודי דארתה ופרס תרח דארתה עובד רקם תכלה וארגמן וצבע זעורי ומילת משזר ועסרים אמה ארך ורומה בפתחי חמש אמין לתשבית קלעי דארתה עמודיון ארבעה ולבניון ארבעה נחש ופריון כסף ועפוי ראשיון ולבושיון כסף וכל סכיה למשכנה ולדארתה סאר נחש אלין מניאני משכנה משכן סעדואתה דמנה על מימר משה תשמיש לואי באד איתמר בר אהרן כהנה ובצלאל בר חורי בר חור לשבט יהודה עבד ית כל דפקד יהוה ית משה ועמה אהליאב בר אחיסמך לשבט דן אמן וחשב ורקם בתכלתה ובארגואנה ובצבע זעוריתה ובמילתה כל דהב דעביד לפלענתה בכל פלענת קדשה והוה דהב אנפותה אשע ועסרים ככר ושבע מון ותלתים מתקל במתקל קדשה וכסף מניאני כנשתה מאה ככר ואלף ושבע מון חמשה ושבעים מתקל טבי לגלגלתה פלגות מתקלה במתקל קדשה לכל העבר על מניאניה מבר עסרים שנה ולעל לשת מון אלף ותלתה אלפים וחמש מון וחמשים והוה מאת ככר כספה למרקה ית לבני קדשה וית לבני פרכתה מאת לבניה למאת ככרה ככר ללבנה וית אלפה ושבע מואתה חמשה ושבעים עבד פריעין לעמודיה ועפה ראשיון ולבש יתון ונחש אנפותה שבעים ככר ואלפים וארבע מון מתקל ועבד בה ית לבני תרח אהל מועד וית מדבח נחשה וית מכבר נחשה דלמדבחה וית כל מני מדבחה וית לבני דארתה סאר וית לבני תרח דארתה וית כל סכי משכנה וית כל סכי דארתה סאר ומן תכלתה וארגואנה וצבע זעוריתה עבדו רקעי שרד למשמשה בקדשה ועבדו ית רקעי קדשה דלאהרן כמד פקד יהוה ית משה ועבדו ית אפודה דהב תכלה וארגואן וצבע זעורי ומילת משזר ורקעו ית טס דהבה וקטנו שזרים למעבד בגו תכלתה ובגו ארגונה ובגו צבעי זעוריתה ובגו מילתה עובד חשוב כתפן עבד לה מדבקן על תרי אצטרתה דבק ושושב אפודה דעליו מנה הוא כעובדה דהב תכלה וארגון וצבע זעורי ומילת משזר כמד פקד יהוה ית משה ועבדו ית אבני שהמה מסארן מעיצן דהב מפתחן פתוחי חתים על שמהת בני ישראל ושבו יתון על כתפת אפודה אבני דכרן לבני ישראל כמד פקד יהוה ית משה ועבדו ית חשנה עובד חשוב כעובד אפודה דהב תכלה וארגון וצבע זעורי ומילת משזר מרבע הוה כפיל עבד ית חשנה זרת ארכה וזרת פתחה ואשלמו בה ארבעה סדרי אבן סדר אדם פטדה וברקת הסדרה אחדה וסדרה תניאנה נפך ספיר ויהלם וסדרה תליתאה לשם שבו ואהלמה וסדרה רביעה תרשיש שהם וישפה מסארן מעיצן דהב באשלמותון ואבניה על שמהת בני ישראל אנין תרתעסרי על שמהתון פתוחי חתים גבר על שמה לתרי עסר שבט ועבדו על חשנה שלשלן מתעמן עובד רציף דהב דכי ועבדו תרתי מעיצן דהב ותרתי עסקין דהב ויהבו ית תרתי עסקיה על תרי אצטרת חשנה ויהבו ית תרתי רציפאת דהבה על תרתי עסקיה על אצטרת חשנה וית תרתי אצטרהתה תרתי רציפהתה יהבו על תרתי מעיצהתה ויהבונון על כתפת אפודה עם קבל אפיו ועבדו תרתי עסקין דהב ושבו על תרי אצרי חשנה על ספתה דעל דבוק אפודה מלגו ועבדו תרתי עסקין דהב ויהבונון על תרתי כתפת אפודה מלרע מלקבל אפיו לתשבית דבוקה מלעל לשושב אפודה ועיטו ית חשנה מן עסקיו לעסקי אפודה בשזר תכלה למהי על שושב אפודה ולא ידי חשנה מן על אפודה כמד פקד יהוה ית משה ועבדו ית נאיריה וית שלמיה כמד פקד יהוה ית משה ועבדו ית מעילה עובד סרק כליל תכלה ופם מעילה בממציעה כפם קליד ספבה לפמה סאר לא יקדד ועבדו על רשולי מעילה רמוני תכלה וארגון וצבע זעורי ומילת משזר ועבדו זוגי דהב דכי ויהבו ית זוגיה על רשולי מעילה סאר בגו רמוניה זוג דהב ורמון זוג דהב ורמון על רשולי מעילה סאר למשמשה כמד פקד יהוה ית משה ועבדו ית כיתנתה מילת עובד סריק לאהרן ולבניו וית מעטפתה מילת וית [גדדי] מגבעתתה מילת וית שריאני עברה מילת משזר וית אמיאנה מילת משזר תכלה וארגמן וצבע זעורי עובד רקם כמד פקד יהוה ית משה ועבדו ית טס כליל קדשה דהב דכי וכתבו עליו מכתב פתוחי חתים קדש ליהוה ויהבו עליו שזר תכלה למתן על מעטפתה מלעל כמד פקד יהוה ית משה ואתעסלת כל עבדת משכנה משכן זימונה ועבדו בני ישראל כמד פקד יהוה ית משה כן עבדו ואנדו ית משכנה ליד משה ית עפיה וית כל מניו קרכסיו לוחיו נגריו עמודיו ולבניון וית כסוי משכי דכריה מסמקיה וית כסוי משכיה מעכמיה וית פרכת פרסה ית ארון סעדואתה וית ארעיו וית כפרתה ית פתורה וית כל מניו [וית לחם רעותה] ית מנהרתה דכיתה וית בוציניה בוציני סדרתה וית כל מניה וית משח אנרותה ית מדבח דהבה וית משח רבותה וית אועדות סמניה ית פרס תרח עפיה ית מדבח נחשה וית מכבר נחשה דלה וית ארעיו וית כל מניו ית כיורה וית כנה ית קלעי דארתה וית עמודיה וית לבניה וית פרסה לתרח דארתה ית חבליה וית סכיה וית כל מני עבדת משכנה למשכן זימונה ית רקיעי תשמישה למשמשה בקדשה וית רקיעי קדשה לאהרן כהנה וית רקיעי בניו למכהנה ככל דפקד יהוה ית משה כן עבדו בני ישראל ית כל עבידתה וחזה משה ית כל פלענתה ואה עבדו יתה כמד פקד יהוה כן עבדו וברך יתון משה ומלל יהוה עם משה למימר ביום ירחה קדמאה באחד לירחה תקים ית משכנה משכן זימונה ותשבי תמן ית ארון סעדותה ותטל על ארונה ית כפרתה ותעל ית פתורה ותסדר ית סדרה ותיתי ית מנהרתה ותסק ית בוציניה ותתן ית מדבח דהבה לאועדותה לקדם ארון סעדואתה ותשבי ית פרס תרחה למשכנה ותתן ית מדבח עלתה לקדם תרח משכנה משכן זימונה ותתן ית כיורה בין משכן זימונה ובין מדבחה ותתן תמן מים ותשבי ית דארתה סאר ותתן ית פרס תרח דארתה ותסב ית משח רבותה ותמשח ית משכנה וית כל דבה ותקדש יתה וית כל מניו ויי קדש ותמשח ית מדבח עלתה וית כל מניו ותקדש ית מדבחה ויהי מדבחה קדש קדשים ותמשח ית כיורה וית כנה ותקדש יתה ותקרב ית אהרן וית בניו לתרח אהל מועד ותסעי יתון במים ותלבש ית אהרן ית רקעי קדשה ותמשח יתה ותקדש יתה ויכהן לי וית בניו תקרב ותלבשנון כיתנבן ותמשח יתון כמד משחת ית אבוון ויכהנו לי ותהי למהי לון רבותון לכהנת עלם לדריון ועבד משה ככל דפקד יהוה יתה כן עבד והוה בירחה קדמאה בשתה תניאנתה למפוקיתון ממצרים באחד לירחה אתקם משכנה ואקים משה ית משכנה ויהב ית לבניו ושבה ית לוחיו ויהב ית נגריו ואקים ית עמודיו ופרס ית עפיה על משכנה ושבה ית כסוי עפיה עליו מלעל כמד פקד יהוה ית משה ונסב ויהב ית סעדואתה לגו ארונה ושבה ית אריעיה על ארונה ויהב ית כפרתה על ארונה מלעל ואעל ית ארונה למשכנה ושבה ית פרכת פרסה ואטל על ארון סעדואתה כמד פקד יהוה ית משה ושבה ית פתורה במשכן זימונה על מיתובית משכנה צפונה מלבר לפרכתה וסדר עליו סדר לחם לקדם יהוה כמד פקד יהוה ית משה ושבה ית מנהרתה במשכן זימונה כבון פתורה על מיתובית משכנה דרומה ואסק ית בוציניה לקדם יהוה כמד פקד יהוה ית משה ושבה ית מדבח דהבה במשכן זימונה לקדם פרכתה ואועד עליו אועדות סמניה לקדם יהוה כמד פקד יהוה ית משה ושבה ית פרס תרחה למשכנה וית מדבח עלתה שבה לקדם תרח משכנה משכן זימונה ואסק עליו ית עלתה וית מנחתה כמד פקד יהוה ית משה ושוה ית כיורה בין משכן זימונה ובין מדבחה ויהב תמן מים למסחי ויסחי מנה משה אהרן ובניו ית אדיון וית רגליון במיעלון למשכן זימונה ובקרובון למדבחה יסעון כמד פקד יהוה ית משה ואקים ית דארתה סאר למשכנה ולמדבחה ויהב ית פרס תרח דארתה ואסכם משה ית כל פלענתה וכסה עננה ית משכן זימונה וכבוד יהוה מלא ית משכנה ולא יכל משה למיעל לאהל מועד הלא שרה עליו עננה וכבוד יהוה מלא ית משכנה ובאסתלקות עננה מן על משכנה יטלון בני ישראל בכל מטליון ואם לא יסק עננה לא יטלון עד יום אסתלקותה הלא ענן יהוה על משכנה אימם ואש תהי בה לילי לעיני כל בית ישראל בכל מטליון וזעק למשה ומלל יהוה עמה מן משכן זימונה למימר מלל עם בני ישראל ותימר לון אנש אן יקרב מנכון קרבן ליהוה מן בהמהתה מן תוריה ומן עאנה תקרבון ית קרבניכון אם עלה קרבנה מן תוריה דכר שלם יקרבנה לתרח משכן זימונה יקרב יתה לרחתה לקדם יהוה ויסמך ית אדה על ריש עלתה וירחי לה למסלחה עליו ויכס ית בר תוריה לקדם יהוה ויקרבון בני אהרן כהניה ית אדמה ויזרקון ית אדמה על מדבחה סאר דתרח משכן זימונה וישלחון ית עלתה ויפסקון יתה לפסקיה ויתנון בני אהרן כהניה אש על מדבחה ויסדרון עאים על אשתה ויסדרון בני אהרן כהניה ית פסקיה וית רישה וית פדרה על קצמיה דעל אשתה דעל מדבחה וגבה וכרעיו יסעון במיה ויועד כהנה כלה למדבחה עלה הוא קרבן ריח ריחו ליהוה ואן מן עאנה עלה קרבנה ליהוה מן אמריה אי מן עזיה דכר שלם יקרבנה לתרח אהל מועד יקרב יתה ויכס יתה על מיתובית מדבחה צפונה לקדם יהוה ויזרקון בני אהרן כהניה ית אדמה על מדבחה סאר ויפסקון יתה לפסקיו וית רישה וית פדרה יסדר כהנה יתון על קצמיה דעל אשתה דעל מדבחה וגבה וכרעיה יסעי במים ויקרב כהנה ית כלה ויועד למדבחה עלה הוא קרבן ריח ריחו ליהוה ואן מן עופה עלה קרבנה ליהוה ויקרב מן תריה אי מבני יונתה ית קרבנה ויקרבנה כהנה למדבחה וימלק ית רישה ויועד למדבחה וישקיע אדמה לגו כתל מדבחה ויסטי ית מרתה בפלגתה וירמי יתה איצטר מדבחה מדנחה לאתר קטמה ויפלג יתה בכנפיו ולא יפרש ויועד יתה כהנה למדבחה על עאיה דעל אשתה עלה הוא קרבן ריח ריחו ליהוה ונפש אן תקרב קרבן מנחה ליהוה סלת יהי קרבנה וירק עליה משח ויתן עליה לבונה מנחה היא וינדינה ליד בני אהרן כהניה ויקמץ מנה מלוא קמצה [מסלתה וממשחה על כל לבונתה ויועד כהנה] ית אדכרותה {ויועד} למדבחה קרבן ריח ריחו ליהוה ודמתותר מן מנחתה לאהרן ולבניו קדש קדשים מקרבני יהוה ואן תקרב קרבן מנחה מן אפאי תנור סלת חלין פטיר בסיסן במשח ורקריקי פטיר ממשחים במשח ואם מנחה על טיגן קרבנך סלת בסיסה במשח פטירה תהי תגזר יתה גזורים ותרק עליה משח מנחה היא ואם מנחה מלפץ קרבנך סלת במשח תתעבד ותנדי ית מנחתה דיתעבד מן אלין ליהוה ויקרבנה ליד כהנה ויקדמנה למדבחה וירם כהנה מן מנחתה ית אדכרותה ויועד למדבחה קרבן ריח ריחו ליהוה ודמתותר מן מנחתה לאהרן ולבניו קדש קדשים מקרבני יהוה כל מנחתה דתקרבון ליהוה לא תתעבד חמי הלא כל חמיר וכל דבש לא תקרבון מנה קרבן ליהוה קרבן קדמהות תקרבון יתון ליהוה ולמדבחה לא יתסקון לריח ריחו וכל קרבן מנחתיך במלח תמלח ולא תבטל מלח קיאם אלהך מן על מנחתיך על כל קרבניך תקרב מלח ואן תקרב מנחה בכירים ליהוה אביב קלי בנור גריס קליף תקרב ית מנחת בכיריך ותתן עליה משח ותשבי עליה לבונה מנחה היא ויועד כהנה ית אדכרותה מגרסה ומן משחה על כל לבונתה קרבן ליהוה ואן דבח שלמים קרבנה אם מן תוריה הוא מקרב אם דכר אם נקבה שלם יקרבנה לקדם יהוה ויסמך ית אדה על ריש קרבנה ויכסנה תרח אהל מועד ויזרקון בני אהרן כהניה ית אדמה על מדבחה סאר ויקרב מדבח שלמיה קרבן ליהוה ית תרבה דמכסי ית גבה וית כל תרבה דעל גבה וית תרתי כליהתה וית תרבה דעליין דעל כסליה וית יתירותה מן כבדה עם כליהתה יסטינה ויועדון יתה בני אהרן למדבחה על עלתה דעל קצמיה דעל אשתה דעל מדבחה קרבן ריח ריחו ליהוה ואן מן עאנה קרבנה לדבח שלמיה ליהוה דכר אי נקבה שלם יקרבנה אם אמר הוא מקרב ית קרבנה ויקרב יתה לקדם יהוה ויסמך ית אדה על ריש קרבנה ויכס יתה לקדם אהל מועד ויזרקון בני אהרן ית אדמה על מדבחה סאר ויקרב מדבח שלמיה קרבן ליהוה תרבה אליתה שלמה לתשבית עצצה יסטינה ית תרבה דמכסי ית גבה וית כל תרבה דעל גבה וית תרתי כליהתה וית תרבה דעליין דעל כסליה וית יתירותה מן כבדה עם כליהתה יסטינה ויועד כהנה למדבחה לחם קרבן ליהוה ואן עז קרבנה ויקרבנה לקדם יהוה ויסמך ית אדה על רישה ויכס יתה לקדם אהל מועד ויזרקון בני אהרן כהניה ית אדמה על מדבחה סאר ויקרב מנה קרבנה קרבן ליהוה ית תרבה דמכסי ית גבה וית כל תרבה דעל גבה וית תרתי כליהתה וית תרבה דעליין דעל כסליה וית יתירותה מן כבדה עם כליהתה יסטינה ויועדנון כהנה למדבחה לחם קרבן לריח ריחו ליהוה כל תרב ליהוה גזירת עלם לדריכון בכל מדוריכון כל תרב וכל אדם לא תיכלון ומלל יהוה עם משה למימר מלל עם בני ישראל למימר נפש אן תחטא בשגו מכל פקודי יהוה דלא יתעבדי ויעבד מן חדה מנין אם כהנה דאמשח יחטי לעובת עמה ויקרב על חטיה דחטא פר בר תורים שלם ליהוה לסלוח וינדי ית פרה לתרח משכן זימונה לקדם יהוה ויסמך ית אדה על ריש פרה ויכס ית פרה לקדם יהוה ויסב כהנה דאמשח דמלא ית אדה מן אדם פרה וינדי יתה למשכן זימונה ויטבל כהנה ית אצבעה באדמה וידי מן אדמה שבעה זבנים באצבעה לקדם יהוה עם קדם פרכת קדשה ויתן כהנה מן אדמה על קרנת מדבח אועדות סמניה דלקדם יהוה אד במשכן זימונה וית כל אדמה ישפך לגו ארש מדבח עלתה דתרח משכן זימונה וית כל תרב פר חטאתה ירם מנה ית תרבה דמכסי ית גבה וית כל תרבה דעל גבה וית תרתי כליהתה וית תרבה דעליין דעל כסליה וית יתירותה מן כבדה עם כליהתה יסטינה כמה דיתרם מתור דבח שלמיה ויועדנון כהנה על מדבח עלתה וית משך פרה וית כל בסרה עם רישה ועם כרעיו וגבה ופרדה ויפקון ית כל פרה למלבר למשריתה לאתר דכי על שפכות קטמה ויוקדון יתה על קצמיה בנורה על שפכות קטמה יתוקד ואם כל כנשת ישראל ישגון ואתעלם ממלל מן עיני קהלה ויעבדון חדה מכל פקודי יהוה דלא אתעבדי ואתעיבו ויתעכם חטיה דחטו עליה ויקרבון קהלה פר בר תורים לסלוח וינדון יתה לקדם משכן זימונה ויסמכון סאבי כנשתה ית אדיון על ריש פרה לקדם יהוה ויכס ית פרה לקדם יהוה וינדי כהנה דאמשח מן אדם פרה לאהל מועד ויטבל כהנה ית אצבעה מן אדמה וידי מן אדמה שבעה זבנים לקדם יהוה עם קדם פרכת קדשה ומן אדמה יתן כהנה על קרנת מדבח אועדות סמניה דלקדם יהוה דבמשכן זימונה וית כל אדמה ישפך לגו ארש מדבח עלתה דתרח משכן זימונה וית כל תרבה ירים מנה ויועד למדבחה ויעבד לפרה כמד עבד לפר סלוחה כן יתעבד לה ויסלח עליון כהנה ויסתלח לון ויפק ית כל פרה למלבר למשריתה ויוקד יתה כמד אוקד ית פרה קדמאה סלוח קהלה היא דנסיא יחטי ויעבד חדה מכל פקודי יהוה אלהה דלא יתעבדן בשגו ואתעיב אי אתעכם לה חטיה דחטא בה וינדי ית קרבאנה צפיר עזים דכר שלם ויסמך ית אדה על ריש צפירה ויכס יתה באתרה דיכסון ית עלתה לקדם יהוה סלוח היא ויסב כהנה מן אדם סלוחה באצבעה ויתן על קרנת מדבח עלתה וית אדמה ישפך לגו ארש מדבח עלתה וית כל תרבה יועד למדבחה כתרב דבח שלמיה ויסלח עליו כהנה מן חטיה ויסתלח לה ואם נפש חדה תחטי בשגו מן עם ארעה בעובדה חדה מכל פקודי יהוה דלא יתעבדן ואתעיב אי אתעכם לה חטיה דחטא עליה וינדי ית קרבנה צפירת עזים נקבה שלמה על חטיה דחטא ויסמך ית אדה על ריש חטאתה ויכס יתה לחטא באתרה דיכסון ית עלתה ויסב כהנה מן אדמה באצבעה ויתן על קרנת מדבח עלתה וית כל אדמה ישפך לגו ארש מדבח עלתה וית כל תרבה יסטי כמד יסטי תרבה מן על דבח שלמיה ויועד כהנה למדבחה לריח ריחו ליהוה ויסלח עליו כהנה ויסתלח לה ואם אמרה ינדי קרבנה לסלוח נקבה שלמה ינדינה ויסמך ית אדה על ריש חטאתה ויכס יתה לחטא באתרה אד יכסון ית עלתה ויסב כהנה מן אדם חטאתה באצבעה ויתן על קרנת מדבח עלתה וית אדמה ישפך לגו ארש מדבח עלתה וית כל תרבה יסטי כמד יסטי תרב אמרה מדבח שלמיה ויועד כהנה למדבחה על קרבני יהוה ויסלח עליו כהנה על חטיה דחטא ויסתלח לה ונפש אן תחטא ושמעה קל תקומה והוא סאד אי חזי אי חכם אם לא יחבי ויסבל עובה ונפש אן תקרב בכל ממלל מסב אי בנבלת חיה מסבה אי בנבלת בהמה מסבה אי בנבלת שרץ מסב ואעלם מנה והוא מסב ועיב אי אן יקרב בסבת אנש לכל סבאתה דיסתב בה ואעלם מנה והוא חכם ועיב ונפש אן תשתבע לפרוש ספון למבעשה אי למיטבה לכל דיפרש אנשה בשבועה ואעלם מנה והוא חכם ועיב לאחדה מן אלין ויי כד יחטי לחדה מן אלין ויודי ית דחטא עליה וינדי ית אשמה ליהוה על חטיה דחטא נקבה מן עאנה אמרה אי צפירת עזים לסלוח ויסלח עליו כהנה על חטיה דחטא ויסתלח לה ואם לא תמטי אדה קבל נקי וינדי על אשמה דחטא תרתי תרים אי תרי בני יונה ליהוה אחד לחטאתה ואחד לעלה וינדי יתון ליד כהנה ויקרב ית דלחטאתה קדמאי וימלק כהנה ית רישה מקבל קדלה ולא יפרש וידי מן אדם חטאתה לגו כתל מדבחה ודמשתאר באדמה ישקיע לגו ארש מדבחה חטה היא וית תניאנה יעבד עלה כדינה ויסלח עליו כהנה מן חטיה דחטא ויסתלח לה ואם לא תמטי אדה לתרתי תרים אי לתרי בני יונה וינדי ית קרבנה דחטא עסור מכאלתה סלת לחטתה לא ירק עליה משח ולא יתן עליה לבונה הלא חטה היא וינדינה ליד כהנה ויקמץ מנה מלו קמצה ית אדכורתה ויועד למדבחה על קרבני יהוה סלוח היא ויסלח עליו כהנה על חטיה דחטא מן חדה מן אלין ויסתלח לה ותהי לכהנה כמנחה ומלל יהוה עם משה למימר נפש אן תשקר שקר וחטיה בשגו מקדשי יהוה וינדי ית אשמה ליהוה דכר שלם מן עאנה בשיאמך כסף מתקלים במתקל קדשה לאשמה וית דחטא מן קדשה ישלם וית חמושה יוזף עליו ויתן יתה לכהנה וכהנה יסלח עליו בדכר אשמה ויסתלח לה ואם נפש אחדה תחטי ותעבד חדה מכל פקודי יהוה דלא יתעבדן ולא עכם ואתעיב ויסבל עובה וינדי דכר שלם מן עאנה בשיאם לאשמה לכהנה ויסלח עליו כהנה על שגותה דשגה והוא לא עכם ויסתלח לה אשם הוא עיב אשם ליהוה ומלל יהוה עם משה למימר נפש אן תחטי ומשקרה שקר ביהוה וכדב בעברה במסרון אי בשבוי אד אי בעצי אי עשק ית עברה אי אשקע אבדה וכדב בה ואשתבע על שקר על חדה מכל דיעבד אנשה למחטי בין ויהי כד יחטי ואשם ויעזר ית עצינה דעצה אי ית עשקנה דעשק אי ית מסרונה דמסר עמה אי ית אבדתה דאשקע אי מכל ממלל דישתבע עליו לשקר וישלם יתה ברישה וחמושה יוזף עליו לדהו לה יתננה ביום אשמתה וית אשמה ינדי ליהוה דכר שלם מן עאנה בשיאם לאשמה ליד כהנה ויסלח עליו כהנה לקדם יהוה ויסתלח לה על חדה מכל דיעבד לאשמה בה ומלל יהוה עם משה למימר פקד ית אהרן וית בניו למימר דה ארהות עלתה היא עלתה על יקידתה על מדבחה כל ליליה עד צפרה ואש מדבחה תוקד בה וילבש כהנה מדי עבר ושריאני עבר ילבש על בסרה וירם ית קטמה דתיכל אשתה ית עלתה על מדבחה וישבינה איסטר מדבחה וישלע ית ארקעיו וילבש רקעים עורנים ויפק ית קטמה למלבר למשריתה לאתר אדכי ואשתה על מדבחה תוקד בה לא תטפי ויוקד עליה כהנה עאים בצפרה בצפרה ויסדר עליה עלתה ויועד עליה תרבי שלמים אש תדיר תוקד על מדבחה לא תטפי ודה אורהות מנחתה הקרבו יתה בני אהרן לקדם יהוה עם קדם מדבחה וירם מנה בקמצה מסלת מנחתה ומן משחה וית כל לבונתה דעל מנחתה ויועד למדבחה קרבן ריח ריחו אדכרותה ליהוה ודמתותר מנה ייכל אהרן ובניו פטיר תתאכל באתר קדיש בדרת משכן זימונה ייכלוה לא תתאפי חמי חלקון יהבת יתה מקרבני יהוה קדש קדשים היא כחטאתה וכאשמה כל דכר בבני אהרן ייכלנה חלק עלם לדריכון מקרבני יהוה כל דיקרב בון יקדש ומלל יהוה עם משה למימר דן קרבן אהרן ובניו אד יקרבון ליהוה ביום אמשח יתה עסור מכאלתה סלת למנחתה תדיר פלגותה בצפרה ופלגותה בין רמשיה על טיגנה במשח תתעבד מסרבכה תנדינה תופני מנחה גזורים תקרב ריח ריחו ליהוה כהנה דאמשח חליפתה מבניו יעבד יתה חלק עלם ליהוה כליל תתועד וכל מנחת כהן כליל תהי לא תתאכל ומלל יהוה עם משה למימר מלל עם אהרן ועם בניו למימר דה תורות חטאתה באתרה דתכס עלתה תכס חטאתה לקדם יהוה קדש קדשים היא כהנה דמסלח יתה ייכלנה באתר קדיש תתאכל בדרת אהל מועד כל דיקרב בבסרה יקדש ודידי מן אדמה על לבושה דידי עליו תתרחי באתר קדיש ומאן עסף דתבשל בה יתבר ואם במאן נחש תבשל וימרק וישטף במים כל דכר בכהניה ייכל יתה קדש קדשים היא וכל חטאתה דייעל מן אדמה לאהל מועד למסלחה בקדשה לא תתאכל בנור תתוקד ודה תורות אשמה קדש קדשים הוא באתרה דיכסון ית עלתה יכסון ית אשמה ואת אדמה יזרקון על מדבחה סאר וית כל תרבה יקרב מנה ית אליתה וית תרבה דמכסי ית גבה וית כל תרבה דעל גבה וית תרתי כליהתה וית תרבה דעליין דעל כסליה וית יתירותה מן כבדה על כליהתה יסטינה ויועד יתה כהנה מדבחה קרבן ליהוה אשם הוא כל דכר בכהניה ייכלנה באתר קדיש יתאכל קדש קדשים הוא כחטאתה וכאשמה אורהו אחדה לון כהנה דיסלח בה לה יהיה וכהנה דמקרב ית עלת גבר משך עלתה דיקרבון לכהנה לה יי וכל מנחה דתתאפי בתנור וכל דמתעבד בלפצה ועל טיגנה לכהנה דמקרב יתה לה תהי וכל מנחה בסיסה במשח ונגיבה לכל בני אהרן תהי גברה כאחיו ודה תורות דבח שלמיה דיקרבון ליהוה אם על אודהו יקרבנה ויקרב על דבח אודהותה חלין פטיר בסיסן במשח ורקריקי פטיר ממשחים במשח וסלת מסרבך חלין בסיסן במשח עם חלת לחם חמי יקרב קרבנה על דבח אודהות שלמיו ויקרב מנה אחד מכל קרבן ארמו ליהוה לכהנה דזרק ית אדם שלמיה לה יהי ובסר דבח אודהות שלמיו ביום קרבנה יתאכל לא יתנח מנה עד צפר ואם נדר אי רעבה דבח קרבנה ביום אקרבותה ית דבחה יתאכל ומבתר ודמתותר מנה יתאכל ודמתותר מן בסר דבחה ביומה תליתאה בנור יתוקד ואם מיכל יתאכל מן בסר דבח שלמיו ביומה תליתאה לא ירחי דמקרב יתה לא יתחשב לה בטול יהי ונפשה דאכלה מנה עובה תסבל ובסרה דיקרב בכל מסב לא יתאכל בנור יתוקד בסרה כל דכי ייכל בסר ונפשה דתיכל בסר מדבח שלמיה דליהוה וסבתה עליו ותתעקר נפשה ההיא מן עמיה ונפש אן תקרב בכל מסב בסבת אנש אי בבהמה מסבה אי בכל שרץ מסב ואכל מן בסר דבח שלמיה דליהוה ותתעקר נפשה ההיא מן עמה ומלל יהוה עם משה למימר מלל עם בני ישראל למימר כל תרב תור אי אמר אי עז לא תיכלון ותרב נבלה ותרב חטיפה יתעבד לכל עבידאתה ומיכל לא תיכלונה הלא כל האכל תרב מן בהימתה דיתקרב מנה קרבאן ליהוה ותתעקר נפשה דאכלה מן חמיה וכל אדם לא תיכלון בכל מדוריכון לעופה ולבהימתה כל נפשה דתיכל כל אדם ותתעקר נפשה ההיא מן עמיה ומלל יהוה עם משה למימר ועם בני ישראל תמלל למימר דמקרב ית דבח שלמיו ליהוה ינדי ית קרבנה ליהוה מדבח שלמיו 03 אדיו ינדיאן ית קרבני יהוה ית תרבה עם ניחה ינדינה ית {תרבה} <ניחה> למנפה יתה אנפו לקדם יהוה ויועד כהנה ית תרבה למדבחה ויי ניה לאהרן ולבניו וית שאק ימינה תתנון ארמו לכהנה מדבחי שלמיכון דמקרב ית אדם שלמיה וית תרבה מבני אהרן לה תהי שאק ימינה לחלק הלא ית ני אנפותה וית שאק ארמותה נסבת מן עם בני ישראל מדבחי שלמיון ויהבת יתון לאהרן כהנה ולבניו לחלק עלם מן עם בני ישראל דה רבות אהרן ורבות בניו מקרבני יהוה ביום אקרבותה יתון לכהנה ליהה דפקד יהוה למתן להון ביום משוחה יתון מן עם בני ישראל חלק עלם לדריון דה תורותה לעלתה ולמנחתה ולחטאתה ולאשמה ולאשלמיה ולדבח שלמיה דפקד יהוה ית משה בטור סיני ביום פקודה ית בני ישראל למקרבה ית קרבניון ליהוה במדבר סיני ומלל יהוה עם משה למימר סב ית אהרן וית בניו עמה וית ארקעיה וית משח רבותה וית פר סלוחה וית תרי דכריה וית קנון פטירה וית כל כנשתה כנש לתרח אהל מועד ועבד משה כמה דפקד יהוה יתה ואכנשת כנשתה לתרח אהל מועד ואמר משה לכנשתה דן ממללה דפקד יהוה למעבד ואקרב משה ית אהרן וית בניו וסעו יתון במים ויהב עליו ית כיתנתה ואסאר יתה באמיאן ואלבש יתה ית מעילה ויהב עליו ית אפודה ואסאר יתה בשושב אפודה ואפד לה בה ושבה עליו ית חשנה ויהב על חשנה ית נאיריה וית שלמיה ושבה ית מצנפתה על רישה ויהב על מצנפתה עם קבל אפיו ית טס דהבה כליל קדשה כמד פקד יהוה ית משה ונסב משה ית משח רבותה ומשח ית משכנה וית כל דבה וקדש יתון ואדי מנה על מדבחה שבעה זבנים ומשח ית מדבחה וית כל מניו וית כיורה וית כנה למקדשתון וארק מן משח רבותה על ריש אהרן ומשח יתה למקדשתה ואקרב משה ית בני אהרן ואלבשון כיתנון ואסאר יתון אמיאנין ושקע לון מגבען כמד פקד יהוה ית משה וקדם ית פר סלוחה וסמכו אהרן ובניו ית אדיון על ריש פר חטאתה ונכס ונסב משה ית אדמה ויהב על קרנת מדבחה סאר באצבעה וסלח ית מדבחה וית אדמה ירק לגו ארש מדבחה וקדשה למסלחה עליו ונסב ית כל תרבה דעל גבה וית יתירות כבדה וית תרתי כליהתה וית תרביין ואועד משה למדבחה וית פרה וית משכה וית בסרה וית פרדה אוקד בנור מלבר למשריתה כמד פקד יהוה ית משה וקדם ית דכר עלתה וסמכו אהרן ובניו ית אדיון על ריש דכרה ונכס וזרק משה ית אדמה על מדבחה סאר וית דכרה פסק לפסקיו ואועד משה ית רישה וית פסקיה וית פדרה וית גבה וכרעיה סעו במיה ואועד משה ית כל דכרה למדבחה עלה הוא לריח ריחו קרבן הו ליהוה כמד פקד יהוה ית משה ואקרב ית דכרה תניאנה דכר אשלמיה וסמכו אהרן ובניו ית אדיון על ריש דכרה ונכס ונסב משה מן אדמה ויהב על רום אדן אהרן ימינתה ועל אלוון אדה ימינתה ועל אלוון רגלה ימינתה ואקרב ית בני אהרן ויהב משה מן אדמה על רום אדנון ימינתה ועל עלוון אדון ימינתה ועל עלוון רגלון ימינתה וזרק משה ית אדמה על מדבחה סאר ונסב ית תרבה ואת אליתה וית כל תרבה דעל גבה וית יתירות כבדה וית תרתי כליהתה וית תרביין וית שאק ימינה ומקנון פטירה דלקדם יהוה נסב חלה פטירה חדה וחלת לחם שמין אחד ורקריק אחד ושוה על תרביה ועל שאק ימינה ויהב ית כלה על כפי אהרן ועל כפי בניו ואנף יתון אנפו לקדם יהוה ונסב משה יתון מן על כפיון ואועד למדבחה על עלתה אשלמים אנון לריח ריחו קרבן ליהוה ונסב משה ית ניה ואנפה אנפו לקדם יהוה מדכר אשלמיה למשה הוה לחלק כמד פקד יהוה ית משה ונסב משה מן משח רבותה ומן אדמה דעל מדבחה ואדה על אהרן ועל ארקעיו ועל בניו ועל רקעי בניו עמה וקדש ית אהרן וית רקעיו וית בניו וית רקיעי בניו עמה ואמר משה לאהרן ולבניו בשלו ית בסרה תרח אהל מועד באתר קדיש ותמן תיכלון יתה וית לחמה דבקנון אשלמיה כמה דאפקדת למימר אהרן ובניו ייכלונה ודמתו[ת]ר בבסרה ובלחמה בנור תוקדון ומתרח אהל מועד לא תפקון שבעה יומים עד יום אשלמות יומי אשלמותכון הלא שבעה יומים ישלם ית אתריכון כמה דעבד ביומה הדן פקד יהוה למעבד למסלחה עליכון ותרח אהל מועד תדורון איממה ולילי שבעה יומים ותטרון ית מטרת יהוה ולא תמותון הלא כן אפקדת ועבד אהרן ובניו ית כל ממלליה דפקד יהוה באד משה והוה ביומה תמינאה זעק משה לאהרן ולבניו ולחכימי ישראל ואמר לאהרן סב לך עגל בר תורים לסלוח ודכר לעלה שלמים ואקרב לקדם יהוה ולחכימי ישראל תמלל למימר סבו צפיר עזים לסלוח ועגל ואמר בני שנה שלמים לעלה ותור ודכר לשלמים לדבח לקדם יהוה ומנחה פסיסה במשח הלא יומן יהוה מתחזי לידכון ונסבו ית דפקד משה לקדם אהל מועד וקרבו כל כנשתה וקעמו לקדם יהוה ואמר משה דן ממללה דפקד יהוה תעבדון ויתחזי לידכון כבוד יהוה ואמר משה לאהרן קרב למדבחה ועבד ית חטאתך וית עלתך וסלח בדילך ובדיל עמה ועבד ית קרבן עמה וסלח בדילון כמד פקד יהוה וקרב אהרן למדבחה ונכס ית עגל חטאתה דלה ואקרבו בני אהרן ית אדמה לידה וטבל אצבעה באדמה ויהב על קרנת מדבחה וית אדמה ארק לגו ארש מדבחה וית תרבה וית כליהתה וית יתירותה מן כבדה מן חטאתה אועד למדבחה כמד פקד יהוה ית משה וית בסרה וית משכה אוקד בנור מלבר למשריתה ונכס ית עלתה ואושטו בני אהרן לידה ית אדמה וזרקה על מדבחה סאר וית עלתה אושטו לידה לפסקיה וית רישה ואועד למדבחה וסעו ית גבה וית כרעיה ואועד על עלתה למדבחה ואקרב ית קרבן עמה ונסב ית צפיר סלוחה דלעמה ונכסה וחטתה כקדמאה ואקרב ית עלתה ועבדה כדינה ואקרב ית מנחתה ומלא כפיו מנה ואועד על מדבחה מלבר עלת צפרה ונכס ית תורה וית דכרה דבח שלמיה דלעמה ואושטו בני אהרן ית אדמה לידה וזרקה על מדבחה סאר וית תרביה מן תורה ומן דכרה אליתה ודמכסיה וכליהתה ויתירות כבדה ושבה ית תרביה על ניחיה ואועד תרביה למדבחה וית ניחיה וית שאק ימינה הנף אהרן אנפו לקדם יהוה כמד פקד יהוה ית משה ותלה אהרן ית אדה על עמה וברכון ונעת מן מעבד חטאתה ועלתה ושלמיה ועל משה ואהרן למשכן זימונה [ונפקו] וברכו ית עמה ואתחזי כבוד יהוה לכל עמה ונפקת אש מלקדם יהוה ואכלת על מדבחה ית עלתה וית תרביה וחזו כל עמה ושבחו ונפלו על אפיון ונסבו בני אהרן נדב ואביהוא גבר מחתיתה ויהבו בין נור ושבו עליין אועדו ואקרבו לקדם יהוה אש בראה דלא פקד יתון ונפקת אש מלקדם יהוה ואכלת יתון ומיתו לקדם יהוה ואמר משה לאהרן הוא דמלל יהוה למימר בקריבי אקדש ועל אפי כל עמה אתיקר ושדך אהרן וזעק משה למישאל ולאליצפן בני עזיאל עביב אהרן ואמר לון קרבו וסבלו ית אחוכון מן עם אפי קדשה למלבר למשריתה וקרבו וסבלו יתון בכיתנותון למלבר למשריתה כמד מלל משה ואמר משה לאהרן ולאלעזר ולאיתמר בניו ראשיכון לא תפרעון וארקעיכון לא תפרמון ולא תמותון ועל כל כנשתה ירגז ואחיכון כל בית ישראל יבכון ית יקידתה דאוקד יהוה ומתרח אהל מועד לא תפקון דלא תמותון הלא משח רבות יהוה עליכון ועבדו כמד מלל משה ומלל יהוה עם אהרן למימר חמר ורעט אל תשתה אתה ובניך עמך במיעלכון לאהל מועד ולא תמותון גזירת עלם לדריכון ולמפרשה בין קדשה ובין חלה ובין מסבה ובין דכיה ולמוראה ית בני ישראל ית כל גזריה דמלל יהוה עמון באד משה ומלל משה עם אהרן ועם אלעזר ועם איתמר בניו דאתותרו סבו ית מנחתה דאתותרת מקרבני יהוה ואכלוה פטיר איסטר מדבחה הלא קדש קדשים היא ותיכלון יתה באתר קדיש הלא חלקך וחלק בניך היא מקרבני יהוה הלא כן אפקדת וית ניא {ני.א} [אנפותה] וית שאק ארמותה תיכלון באתר דכי אתה ובניך ובנתיך עמך הלא חלקך וחלק בניך יי{י}הבו מדבחי שלמי בני ישראל שהק ארמותה וני אנפותה עם קרבני תרביה ינדון למנפה אנפו לקדם יהוה ויי לך ולבניך ולבנתיך עמך לחלק עלם כמד פקד יהוה וית צפיר חטאתה ביעי בעו משה והא יקיד ורגז על {על} אלעזר ועל איתמר בני אהרן דאתותרו למימר ממה לא אכלתון ית חטאתה באתר קדשה הלא קדש קדשים היא ויתה ייב לכון למסבל ית עוב כנשתה למסלחה עליון לקדם יהוה הן לא אתיעל ית אדמה לקדשה גבאה מיכל תיכלון יתה בקדשה כמה דאפקדת ומלל אהרן עם משה הן יומן הקרבו ית חטאתון וית עלתון לקדם יהוה וארעי יתי כל אלין ואיכל חטה יומן הטב בעיני יהוה ושמע משה וטב בעיניו ומלל יהוה עם משה ועם אהרן למימר להון מללו עם בני ישראל למימר דה חאיתה דתיכלון מכל בהמהתה דעל ארעה כל מפרס פרסה ופליגה טלף תרתין פרסן מסקן גרה בבהמתה יתה תיכלון ברן ית דן לא תיכלון מן מסקי גרתה וממפרסי פרסתה ית גמלה הלא מסק גרה הוא ופרסה ליתו מפרס מסב הוא לכון וית טפסה הלא מסק גרה הו ופרסה לא הפרס מסב הוא לכון וית ארנבתה הלא מסקה גרה היא ופרסה לא אפרסת מסבה היא לכון וית חזירה הלא מפרס פרסה הו ופליג טלף פרסה והו גרה לא מגרר מסב הו לכון מן בסרון לא תיכלון ובנבילתון לא תקרבון מסבים אנון לכון וית דן תיכלון מכל דבמיה כל דלה ערספים וכנפים במיה בימיה ובנחליה יתון תיכלון וכל דלית לה ערספים וכנפים במיה בימיה ובנחליה מכל שרץ מיה ומכל נפשה חיתה דבמיה שקצים אנון לכון ושקצים יהון לכון מן בסרון לא תיכלון וית נבילתון תשקצון וכל דלית לה ערספים וכנפים במיה שקץ הוא לכון וית אלין תשקצון מן העוף לא תיכלון שקצים אנון ית נשרה וית בזה וית עוזה וית דאיתה וית האיתה למינה וית כל ערבה למינה וית ברת יעניתה וית טעוסה וית שאפה למינה וית נצצה וית צדיה וית קיפופה וית עיבי וית ברברי וית קוזתין וית נעמיתה וית סנוניתה ועטיפתה למינה וית נקארתה וית ערפדה כל שרץ עופה דמהלך אל ארבע שקץ הוא לכון ברן ית דן תיכלון מכל שרץ עופה דמהלך על ארבע דלה כרעים מלעל לרגליו למנדאה בון על ארעה ית אלין מנון תיכלון ית גובה למינה וית רשומה למינה וית גורזבה למינה וית קמצה למינה וכל שרץ קמצה דלה ארבע רגלים שקץ הוא לכון ולאלין תסיבון כל דקרב בנבלתון יסתב עד רמשה וכל דסבל מנבלתון ירע רקעיו ויסעי במים ויסתב עד רמשה לכל בהמתה דהי מפרסה פרסה ופליגה ליתי טלף וגרה ליתי מסקה מסבים אנון לכון כל דקרב בהון יסתב וכל דמהלך על כפיו בכל חאיתה דמהלכה על ארבע מסבים אנון לכון כל דקרב בנבלתון יסתב עד רמשה ודסבל מנבלתון ירע רקעיו ויסתב עד רמשה מסבים אנון לכון ודן לכון מסבה בשרצה דשרץ על ארעה חלדה ועכברה וחרדונה למינה וסמהמיתה וכחתה ולטאיתה {וקפדה} וכוששתה אלין מסביה לכון מכל שרצה כל דקרב בון במותון יסתב עד רמשה וכל דיפל עליו מנון במותון יסתב מכל מאן קיצם אי לבוש אי משך אי סק כל מאן דיתעבד עבידה בהון במים יתיעל ויסתב עד רמשה וידכי וכל מאן עסב דיפל מנון לגבה כל דבגבה יסתב ויתה תתברון מכל מיכלה דיתאכל דייעל עליו מים יסתב וכל משקה דישתה בכל מאן יסתב וכל דיפל מנבילתון עליו יסתב תנור ואתפים יתפגרון מסבים אנון ומסיבים יהון לכון ברן מעין מים אי גוב מכנש מים יי דכי ודקרב בנבלתון יסתב ואן יפל מנבילתון על זרע זריע דיזרע דכי הו ואן יתיהב מים על זרעה ויפל מנבלתון עליו מסב הוא לכון ואן ימות מבהמתה דהי לכון למיכלה דקרב בנבלתה יסתב עד רמשה ודגרף מנבלתה ירע רקעיו ויסתב עד רמשה ודסבל ית נבילתה ירע רקעיו ויסתב עד רמשה וכל שרצה דשרץ על ארעה שקץ הוא לא יתאכל כל דמהלך על מעי וכל דמהלך על ארבע עד כל מסגי רגלים לכל שרצה דשרץ על ארעה לא תיכלונון הלא שקצים אנון אל תשקצון ית נפשהתכון בכל שרצה דשרץ ולא תסתבון בהון ותסתבון בון הלא אני יהוה אלהכון ותתקדשון ותהון קדישים הלא קדיש אנה ולא תסיבון ית נפשהתכון בכל שרצה דרמש על ארעה אלא אני יהוה אלהכון המסק יתכון מן ארע מצרים למהי לכון לאלהים ותהון קדישים הלא קדיש אני דה אורהות בהמתה ועופה וכל נפשה חאיתה דרמסה במיה לכל נפשה דשרצה על ארעה למפרשה בין מסבה ובין דכיה ובין חאיתה דמתאכלה ובין חיתה דלא תתאכל ומלל יהוה עם משה למימר מלל עם בני ישראל למימר אתה אן תזדרע וילד{ה} דכר ותסתב שבעה יומים כיומי סבת טמאתה תסתב וביומה תמינאה יתגזר ית בסר ערלתה ותלתים יום ותלתה יומים תתב בדם דכוה בכל קדש לא תקרב ולמקדשה לא תיעל עד מלוי יומי דכוה ואם אנקבה תילד ותסתב שבועים כטמאתה ושתים יום ושתה יומים תתב על אדם דכוה ובמלוי יומי דכוה לבר אי לברה תנדי אמר בר שתה לעלה אי בר יונה אי תר לסלוח לתרח אהל מועד ליד כהנה ויקרבנה לקדם יהוה ויסלח עליה כהנה ותדכי ממיתי אדמיה דה תורות ילדתה לדכר{ה} ולנקב{ת}ה ואם לא תשקע אדה קבל נקי ותסב תרתי תרים אי תרי בני יונה אחד לסלוח ואחד לעלה ויסלח עליה כהנה ותדכי ומלל יהוה עם משה ועם אהרן למימר אדמאי אן יי במשך בסרה שומה אי קלפי אי בעקה ויי במשך בסרה למכתש צרעה ויתנדי ליד אהרן כהנה אי ליד אחד מבניו כהניה ויחזי כהנה ית מכתשה במשך בסרה וסער במכתשה אתפך לעבר וחזב מכתשה עמק מן משך בסרה מכתש צרעה הוא ויחזי כהנה ויסיב יתה ואם בעקה עברה היא במשך בסרה ועמק לית עזבה מן משכה וסערה לא אתפך עבר ויסגר כהנה ית מכתשה שבעה יומים ויחזי כהנה ביומה שביעאה ואה מכתשה קעם בחזביו לא אפתה מכתשה במשכה ויסגרנה כהנה שבעה יומים תנינות ויחזי כהנה ביומה שביעה תנינות ואה כמע מכתשה לא פתה מכתשה במשכה וידכינה כהנה קלפה היא וירע רקעיו וידכי ואם פתאי תפתי קלפתה במשכה בתר אזהותה לכהנה לדכוה ויתחזי תנינות לכהנה ויחזי כהנה ואה אפתת קלפתה במשכה ויסיבנה כהנה צרעה היא ומכתש צרעה אן תהי באדמי ויתנדי ליד כהנה ויחזי כהנה ואה שומתה עברה במשכה והי אתפכת סער עבר ו[מחית] בסר קעים בשומתה צרעה עתיקה הי במשך בסרה ויסיבנה כהנה לא יסגרנה הלא מסב הוא ואם פרח תפרח צרעתה במשכה וכסת צרעתה ית כל משך מכתשה מרישה ועד רגליו לכל חזב עיני כהנה ויחזי כהנה ואה כסת צרעתה ית כל בסרה וידכי ית מכתשה כלה אתפך עבר אדכי הוא וביומה דיתחזי בה בסר קעים יסתב ויחזי כהנה ית בסרה קעימה ויסיב בסרה קעימה מסב הוא צרעה הי ואן יעזר בסרה קעימה ואתפך לעבר וייתי ליד כהנה ויחזי כהנה ואה אתפך מכתשה לעבר וידכי כהנה ית מכתשה דכי הו ובסר אן יהי בה שחן ואתאסי ויהי באתר שחנה שומאה אברה אי בעקה אברה סמקה ויתחזי לכהנה ויחזי כהנה ואה חזבה שאני מן משכה וסערה אתפך אבר ויסיבנה כהנה מכתש צרעה היא בשחנה פרחת ואם יחזי כהנה ואה לית בה סער אבר ושניה ליתי מן משכה והי כמעה ויסגרנה כהנה שבעה יומים אם פתאי תפתי במשכה ויסיב יתה כהנה מכתש הו ואם תחתיה תקעם בהקתה לא אפתת גלשנית שחנה הי וידכינה כהנה אי בסר אן יהי במשכה כבית נור ותהי [מחית] כביתה בהקה אברה סמקה אי אברה ויחזי יתה כהנה ואה אתפכת סער אבר בבהקתה וחזבה עמק מן משכה צרעה היא בכביתה פרחתה [ויסיב] יתה כהנה מכתש צרעה היא ואם יחזי כהנה ואה לית בבהקתה סער אבר ושאניה ליתי מן משכה והי כמעה ויסגרנה כהנה שבעה יומים ויחזי כהנה ביום שביעאה אם אפתי תפתי במשכה ויסיב כהנה יתה מכתש [צרעה] הוא ואם אתרה קעמת בהקתה לא אפתת במשכה והי כמעה שומעת כביתה הי וידכינה כהנה הלא גלשנת כביתה הי וגבר אי אתה אן יהי בה מכתש בריש אי בדקן ויחזי כהנה ית מכתשה ואה חזבה עמק מן משכה ובה סער צהב דקיק ויסיב כהנה יתה נתק הו צרעת רישה אי אדקנה הי ואן יחזי כהנה ית מכתש נתקה ואה לית חזבה עמק מן משכה וסער עכום לית בה ויסגר כהנה ית מכתש נתקה שבעה יומים ויחזי כהנה ית נתקה ביומה שביעאה ואה לא אפתה נתקה ולא הוה בה סער צהב וחזב נתקה לית עמק מן משכה ויסתפר וית נתקה לא יסתפר ויסגר כהנה ית נתקה שבעה יומים תניאנות ויחזי כהנה ית נתקה ביומה שביעאה ואה לא אפתה נתקה במשכה וחזבה ליתו עמק מן משכה וידכינה כהנה וירע רקעיו וידכי ואם אפתי יפתי נתקה במשכה בתר דכיותה ויחזי כהנה ואה אפתה נתקה במשכה לא ירער כהנה לסערה צהבה מסב הוא ואם בחזביו קעם נתקה וסער עכום צמח בה אתאסי נתקה דכי הוא וידכינה כהנה וגבר אי אתה אן יהי במשך בסרון בהקן בהקן אברן ויחזי כהנה ואה במשך בסרון בעקן כמען אברן בהק הוא פרח במשכה דכי הו ואנש אן ימרט רישה קרח הוא דכי הוא ואם מפאת אפיו ימרט רישה גלשן הוא אדכי הו ואן יהי בקרחותה אי בגלשנותה מכתש אבר סמק צרעה פרחת היא בקרותה אי בגלשנותה וראה אתה [כהנה] ואה שומתה דמכתשה אברה סאמקה בקרותה אי בגלשנותה כחזב צרעת משך בסר אנש צריע הוא מסב הוא סיוב יסיבנה כהנה ברישה מכתשה וצריה דיי בה מכתשה ארקעיו יהון פרימים ורישה יהי שרי ועל ספבן י[עטף] ויסתאב מסב יתקרי כל יומיה דמכתשה בה יסתב מסב הוא ביחידהו ידור מלבר למשריתה מדרה ולבושה אן יהי בה מכתש צרעה בלבוש צוף אי בלבוש כתנים אי בשתיה אי בערבה לכתנים אי לצוף אי במשך אי בכל עבידת משך ויהי מכתשה יארק אי סאמק בלבושה אי במשכה אי בשתיה אי בערבה אי בכל מאן משך מכתש צרעה הוא ויתחזי ית כהנה ויחזי כהנה ית מכתשה ויסגר ית מכתשה שבעה יומים ויחזי ית מכתשה ביומה שביעאה הלא אפתה מכתשה [בלבושה] אי בשתיה אי בערבה אי במשכה לכל דיתעבד משכה לעבידה צרעה ממריה מכתשה מסב הוא ויוקד ית לבושה אי ית שתיה אי ית ערבה בצופה ובכתניה אי ית כל מאן משכה דיהי בה מכתשה הלא צרעה ממריה הי בנור תתוקד ואם יחזי כהנה ואה לא אפתה מכתשה בלבושה אי בשתיה אי בערבה אי בכל מאן משך ויפקד כהנה וירעון ית דבה מכתשה ויסגרנה שבעה יומים תנינות ויחזי כהנה בתר ארעה ית מכתשה ואה לא אתפך מכתשה מן עזביו ומכתשה לא אפתה מסב הוא בנור תוקדונה פחה היא בצעותה או בנקיותה ואם יחזי כהנה ואה כמע מכתשה בתר רעו יתה וקדדו יתה מן לבושה אי מן משכה אי מן שתיה אי מן ערבה ואם תתחזי עוד בלבוש אי בשתיה אי בערבה אי בכל מאן משך פרחת היא בנור תוקדונה ית דבה מכתשה ולבושה אי שתיה אי ערבה אי כל מאן משכה דיתרע ויסטי מנון מכתשה וירע תנינות וידכי דה תורות מכתשה צרעתה לבוש צופה אי כתניה אי שתיה אי ערבה אי כל מאן משכה לדכואה אי לסיובה ומלל יהוה עם משה למימר דה תהי תורות מצרעה ביום דכוה ויתנדי ליד כהנה ויפק כהנה למלבר למשריתה ויחזי כהנה ואה אתהסי מכתש צרעתה מן צריה ויפקד כהנה ויסבון למדכיה תרתי צפרן קעימן אדכין וקיצם ארז וצבעי זעורי ואזוב ויפקד כהנה ויכסון ית צפרתה אחדתה לגו מאן חזף על מים חיים וית צפרתה קעימתה יסב יתה וית קיצם ארזה וית צבעי זעוריתה וית אזובה ויטבל יתון וית צפרתה קעימתה באדם צפרתה נכיסתה עלי מים חיים וידי על מדכיה מן צרעתה שבעה זבנים וידכינה וישלח ית צפרתה קעימתה על אפי ברה וירע מדכיה ית רקעיו ויספר ית כל סערה ויסעי במים וידכי ובתר ייעל למשריתה וידור מלבר למשכנה שבעה יומים ויי ביומה שביעאה יספר ית כל סערה ית רישה וית דקנה וית גבי עיניו וית כל סערה יספר וירע ית רקעיו ויסעי ית בסרה במים וידכי וביומה תמינאה יסב תרי אמרים שלמים בני שנה ואמרה חדה ברת שתה שלמה ותלתה עסורים סלת מנחה בסיסה במשח ולג משח אחד ויקים כהנה דמדכי ית אנשה דמדכי ויתון לקדם יהוה תרח אהל מועד ויסב כהנה ית אמרה חדה ויקרב יתה לאשמה וית לג משחה וינף יתון אנפו לקדם יהוה ויכס ית אמרה באתרה אד יכסון ית חטאתה וית עלתה באתר קדשה הלא כחטאתה וכאשמה הוא לכהנה קדש קדשים הוא ויסב כהנה מן אדם אשמה ויתן על רום אדן דמדכי ימינתה ועל עלוון אדה ימינתה ועל עלוון רגלה ימינתה ויסב כהנה מלג משחה וירק על כף כהנה שמאליתה ויטבל כהנה ית אצבעה ימינתה מן משחה דעל כפה סמאליתה וידי מן משחה שבעה זבנים לקדם יהוה ומן תותרות משחה דעל כפה יתן כהנה על רום אדן דמדכי ימינתה ועל עלוון אדה ימינתה ועל עלוון רגלה ימינתה על דם אשמה ודאתותר במשחה דעל כף כהנה {סמאליתה} [יתן על ריש] מדכיה ויסלח עליו כהנה לקדם יהוה ויעבד כהנה ית חטאתה ויסלח על דמדכי מסבתה ובתר יכס ית עלתה ויסק כהנה ית עלתה וית מנחתה למדבחה לקדם יהוה ויסלח עליו כהנה וידכי ואם מסכין הו ולית אדה מטיה ויסב אמר אחד אשם לאנפו למסלחה עליו ועסור סלת אחד בסיס במשחה למנחתה ולג משח ותרתי תרים אי תרי בני יונה דתמטי אדה ויהי אחד חטה ואחד עלה וינדי יתון ביומה תמינאה לדכוה ליד כהנה לתרח אהל מועד לקדם יהוה ויסב כהנה ית אמר אשמה וית לג משחה וינף יתון אנפו לקדם יהוה ויכס ית אמר אשמה ויסב כהנה מן אדם אשמה ויתן על רום אדן דמדכי ימינתה ועל עלוון אדה ימינתה ועל עלוון רגלה ימינתה ומן משחה ירק כהנה על כף כהנה סמאליתה וידי כהנה באצבעה ימינתה מן משחה דעל כפה סמאליתה שבעה זבנים לקדם יהוה ויתן כהנה מן משחה דעל כפה על רום אדן דמדכי ימינתה ועל עלוון אדה ימינתה ועל עלוון רגלה ימינתה על אתר אדם אשמה ודמתותר במשחה דעל כף כהנה יתן על ריש דמדכי למסלחה עליו לקדם יהוה ויעבד ית אחדה מן תריה אי {א}<מ>בני יונתה מן אד תמטי אדה ית אד תמטי אדה ית אחדה חטה וית אחדה עלה על מנחתה ויסלח על דמדכי לקדם יהוה דה תורות דבה מכתש צרעה דלא תמטי אדה בדכוה ומלל יהוה עם משה {למימר} [ועם] אהרן למימר כד תיעלון לארע כנען דאנה יהב לכון לסחנה ואתן מכתש צרעה בבית ארע סחנתכון וייתי דלה ביתה ויחבי לכהן למימר כמכתש אתחזי לי בביתה ויפקד כהנה ויפנון ית ביתה בהדלא ייעל כהנה למחזי ית מכתשה ולא יסתב כל דבביתה ובתר כן ייעל כהנה למחזי ית {י}ביתה ויחזי כהנה ית מכתשה ואה מכתשה בכתלי ביתה שארקן יארקן אי סאמקן וחזבין שני מן כתלה ויפק כהנה מן ביתה לתרח ביתה ויסגר ית ביתה שבעה יומים ויעזר כהנה ביומה שביעאה ויחזי ואה פתה מכתשה בכתלי ביתה ויפקד כהנה וישלפון ית אבניה דבין מכתשה וירמון יתין למלבר לקרתה לאתר מסב וית ביתה יקלפון מלגו סאר וישפכון ית עפרה דקלפו למלבר לקרתה לאתר מסב ויסבון אבנים אורנין וינדון לגו אתר אבניה ועפר עורן יסבון וישטפון ית ביתה ואם יעזר מכתשה ויפרח בביתה בתר שלפו ית אבניה ובתר אקלף ית ביתה ובתר אשתטף וייעל כהנה ויחזי ואה פרח מכתשה בביתה צרעה ממריה בביתה מסב הוא ויפגרון ית ביתה ית אבניו וית קיצמיו וית כל עפר ביתה ויפקון למלבר לקרתה לאתר מסב ודעלל לביתה כל יומי אסגרו יתה יסתב עד רמשה ודדמך בביתה ירע ארקעיו ודאכל בביתה ירע ארקעיו ואם מעול ייעל כהנה ויחזי ואה לא פרח מכתשה בביתה בתר אשתטף ית ביתה וידכי כהנה ית ביתה הלא אתאסי מכתשה ויסבון למסלחה ית ביתה תרתי צפרן וקיצם ארז וצבע זעורי ואזוב ויכס ית צפרתה {קעימתה} [אחדתה] לגו מאן חזף על מים חיים ויסב ית קיצם{ם} [ארזה] וית צבעי זעוריתה וית אזובה וית צפרתה קעימתה ויטבל יתון באדם צפרתה נכיסתה ובמיה חייה וידי על ביתה שבע אזבנין וסאלח ית ביתה בדם צפרתה ובמיה קעימה ובצפרתה קעימתה ובקיצם ארזה ובצבעי זעוריתה ובאזובה וישלח ית צפרתה ח{ד}<י>תה למלבר לקרתה על אפי ברה ויסלח על ביתה וידכי דה תורותה לכל מכתש צרעתה ולנתקה ולצרעת לבושה ולביתה ולשומתה ולקלפתה ולבהקתה ולמוראה ביום אסתב וביום אדכי דה אורהות צרעתה ומלל יהוה עם משה ועם אהרן למימר מללו עם בני ישראל ותימרון לון גבר גבר אן יהי דאב מן בסרה דיאבה מסב הוא ודה תהי סבתה בדיאבה רטיב בסרה מן דיאבה אי חתים בסרה מן דיאבה מסב הוא כל יומי דיאב בסרה אי חתים בסרה מן דיאבה סבתה היא כל משכבה דידמך עליו דאבה יסתב וכל מאנה דיתב עליו יסתב ואנש דיקרב במשכבה ירע ארקעיו ויסעי במים ויסתב עד רמשה ודיתב על מאנה דיתב עליו דאבה ירע רקעיו ויסעי במים ויסתב עד רמשה ודקרב בבסר דאבה ירע ארקעיו ויסעי במים ויסתב עד רמשה ואן ירק דאבה באדכי ירע רקעיו ויסעי במים ויסתב עד רמשה וכל מרכבה אד ירכב עליו דאבה יסתב וכל דקרב בכל דיהי תחתיו יסתב עד רמשה ודסבל יתון ירע רקעיו ויסעי במים ויסתב עד רמשה וכל אד יקרב בה דאבה ואדה לא אשטף במים ירע רקעיו ויסעי במים ויסתב עד רמשה ומאן חזף דיקרב בה דאבה יתבר וכל מאן קיצם ישתטף במי[ם] ואן ידכי דאבה מדיאבה ויתני לה שבעה יומים לדכיותה וירע רקעיו ויסעי ית בסרה במים חיים וידכי וביומה תמינאה יסב לה תרתי תרים אי תרין בני יונה וייעל לקדם יהוה לתרח משכן זימונה ויתננון לכהנה ויעבד יתון כהנה אחד חטה ואחד עלה ויסלח עליו כהנה לקדם יהוה מדיאבה וגבר אן תפק מנה שכבת זרע ויסעי במים ית כל בסרה ויסתב עד רמשה וכל לבוש וכל משך דיהי עליו שכבת זרע וירע במים ויסתב עד רמשה ואתה דישכב גברה עמה שכבת זרע ויסעון במים ויסתבון עד רמשה ואתה אן תהי דיאבה אדם יהי דיאבה בבסרה שבעה יומים תהי בטמאתה כל דקרב בה יסתב עד רמשה וכל דתשכב עליו בטמאתה יסתב וכל דתתב עליו יסתב וכל דקרב במשכבה ירע רקעיו ויסעי במים ויסתב עד רמשה וכל דקרב בכל מאנה דתתב עליו ירע רקעיו ויסעי במים ויסתב עד רמשה ואם על מדמכה היא אי על מאנה די יתבה עליו במקרובה בה יסתב עד רמשה ואם מדמוך ידמך גבר עמה ותהי טמאתה עליו יסתב שבעה יומים וכל מדמכה דידמך עליו יסתב ואתה אן ידוב דיאב אדמה יומים סגים בלא זבן טמתה אי אן תדוב על טמאתה כל יומי דיאב סבתה כיומי טמאתה תהי מסבה היא כל מדמכה דתדמך עליו כל יומי דיאבה כמדמך טמאתה יהי לה וכל מאנה דתתב עליו מסב יהי כסבת טמאתה כל דקרב בון יסתב וירע רקעיו [ויסחי במים] ויסתב עד רמשה ואם דכיה מדיאבה ותמני לה שבעה יומים ובתר תדכי וביומה תמינאה תסב לה תרתי תרים אי תרי בני יונה ותיתי יתון ליד כהנה לתרח אהל מועד ויעבד כהנה ית חדה חטה וית חדה עלה ויסלח עליה כהנה לקדם יהוה מדאב סבאתה ותזהרון ית בני ישראל מסביון ולא ימותון בסביון בסיובון ית משכני דבגבון דה תורות דאבה ודתפק מנה שכבת זרע למסתבה בה וטמתה בטמאתה ודאבה מן דיאבה לדכרה ולנקבתה ולגברה דידמך עם מסבה ומלל יהוה עם משה בתר מות תרי בני אהרן בקרובון לקדם יהוה ומיתו ואמר יהוה למשה מלל עם אהרן אחוך ואל ייעל בכל זבן לקדשה מלגו לפרכתה עם קדם כפרתה דעל ארונה ולא ימות הלא בענן אתחזי לכפרתה בדה ייעל אהרן לקדשה בפר בר תורים לסלוח ודכר לעלה וכיתנה עבר קדש ילבש ושריאני עבר יהון על בסרה ובאמיאן עבר יתאסר ובמעטפה עבר יתעטף רקיעי קדש אנון ויסעי במים ית כל בסרה וילבשנון ומן עם כנשת בני ישראל יסב תרי צפירי עזים לסלוחה ודכר אחד לעלה ויקרב אהרן ית פר חטאתה דלה ויסלח בדילה ובדיל ביתה ויסב ית תרי צפיריה ויקים יתון לקדם יהוה תרח אהל מועד ויתן אהרן על תרי צפיריה נבזים נבז אחד ליהוה ונבז אחד לעזאזל ויקרב אהרן ית צפירה דסלק עליו נבזה ליהוה ויעבדנה חטה וצפירה דסלק עליו נבזה לעזאזל יקים קעים לקדם יהוה למסלחה עליו למשלח יתה לעזאזל למדברה ויקרב אהרן ית פר חטאתה דלה ויסלח בדילה ובדיל ביתה ויכס ית פר חטאתה דלה ויסב מלוא מחתיתה גמרי אש מן על מדבחה מלקדם יהוה ומלוא חופניו אועדות סמנים דקיקה ויעל מלגו לפרכתה ויתן ית אועדותה על אשתה לקדם יהוה ויכסי עננה דאועדותה ית כפרתה דעל סעדואתה ולא ימות ויסב מן אדם פרה וידי באצבעה עם קדם כפרתה מדנעה ולקדם כפרתה ידה שבעה זבנים מן אדמה באצבעה ויכס ית צפיר חטאתה דלעמה ויעל ית אדמה למלגו לפרכתה ויעבד ית אדמה כמד עבד לאדם פרה וידי יתה על כפרתה ולקדם כפרתה ויסלח על קדשה מסבי בני ישראל ומפשעיון לכל חטאיון וכן יעבד לאהל מועד דשרי עמון בגו סביון וכל אנש לא יהי באהל מועד במיעלה למסלחה בקדשה עד אפקותה ויסלח בדילה ובדיל ביתה ובדיל כל קהל ישראל ויפק למדבחה דלקדם יהוה ויסלח עליו ויסב מן אדם פרה ומן אדם צפירה ויתן על קרנת מדבחה סאר וידי עליו מן אדמה באצבעה שבעה זבנים וידכינה ויקדשנה מסבי בני ישראל ויסכם מן סלוח ית קדשה וית אהל מועד וית מדבחה ויקרב ית צפירה קעימה ויסמך אהרן ית תרתי אדיו על ריש צפירה קעימה ויודי עליו ית כל עובי בני ישראל וית כל פשעיון לכל חטאיון ויתן יתון על ריש צפירה וישלח באד גבר עתיד למדברה ויסבל צפירה עליו ית כל עוביון לארע גזרה וישלח ית צפירה במדברה וייעל אהרן לאהל מועד וישלח ית רקיעי אברה דלבש במיעלה לקדשה וינחנון תמן ויסעי ית בסרה במים באתר קדיש וילבש רקעיו ויפק ויעבד ית עלתה וית עלת עמה ויסלח בדילה ובדיל עמה וית תרב חטאתה יועד למדבחה ודמשלח ית צפירה לעזאזל ירע רקעיו ויסעי ית בסרה במים ובתר כן ייעל למשריתה וית פר חטאתה וית צפיר חטאתה דאתיעל ית אדמון למסלחה בקדשה יתפק למלבר למשריתה ויוקד בנור ית משכיון וית בסרון וית פרתון ודמוקד יתון ירע רקעיו ויסעי ית בסרה במים ובתר כן ייעל למשריתה ותהי לכון לגזירת עלם {פי אלשהר} <בירחה> שביעה בעסרה לירחה תצימון ית נפשהתכון וכל עבידה לא תעבדון יצובה וגיורה דגיור בגבכון הלא ביומה הדן יסלח עליכון למדכאה יתכון מכל עוביכון לקדם יהוה תדכון שבה אשבתה הוא לכון ותצימון ית נפשהתכון גזירת עלם יסלח כהנה דימשח יתה ודמלא ית אתרה למכהנה חליפת אביו וילבש ית רקיעי אברה ארקעי קדשה ויסלח ית מקדש קדשה וית אהל מועד וית מדבחה יסלח על כהניה ועל כל עם קהלה יסלח ותהי דה לכון לגזירת עלם למסלחה על בני ישראל מכל חטאיון חדה בשתה ועבד כמד פקד יהוה ית משה ומלל יהוה עם משה למימר מלל עם אהרן ועם בניו ועם כל בני ישראל ותימר לון דן ממללה דפקד יהוה למימר גבר גבר מבית ישראל דיכס תור אי אמר אי עז במשריתה ודיכס מלבר למשריתה ולתרח אהל מועד לא אנדו למעבד יתה עלה אי שלמים ליהוה לריחותכון לריח ריחו ונכסה בברה ולתרח אהל מועד לא אנדתה למקרבתה קרבן ליהוה לקדם משכן יהוה דם יתחשב לגברה ההוא דם שפך ויתעקר גברה ההוא מבגו עמיו לבדיל דינדון בני ישראל ית דבחיון דאנון דבחים על אפי ברה וינדונון ליהוה לתרח משכן זימונה ליד כהנה וידבחון דבחי שלמים ליהוה יתון ויזרק כהנה ית {ית} אדמה על מדבח יהוה דתרח משכן זימונה ויועד תרבה לריח ריחו ליהוה ולא ידבחון עוד ית דבחיון לתעריה דאנון זנים בתרון גזירת עלם תהי דה להון לדריון ולון תימר גבר גבר מבית ישראל ומן גיורה דגיור בגבוכון דיעבד עלה אי דבח ולתרח אהל מועד לא אנדתה למעבד יתה ליהוה ויתעקר גברה ההוא מן עמה וגבר גבר מבית ישראל ומן גיורה דיתותב בגבון דייכל כל אדם ואתן ית רגזי בנפשה האכלה ית אדמה ואעקר יתה מבגו עמה הלא נפש בסרה באדמה הוא ואנה יהבתה לכון על מדבחה למסלחה על נפשהתכון הלא אדמה הוא בנפשה יסלח על כן אמרת לבני ישראל כל נפש מנכון לא תיכל אדם וגיורה דגיור בגבכון לא ייכל אדם וגבר גבר מבית ישראל ומן גיורה דגיור בגבכון דיצוד ציד חיה אי עוף דיתאכל {וספך דמה ויעטיה בתראב} <וישפך ית אדמה ויכסנה בעפרה> {פאן נפס כל בשר דמה בנפסה הו וקל לבני אסראיל דם כל בשר לא תאכלו פאן נפס כל בשר דמה הו} <הלא נפש כל בסר אדמה בנפשה הוא ואמר לבני ישראל דם כל בסר לא תיכלון הלא נפש כל בסר אדמה הוא> כל אכלה יתעקר וכל נפשה דתגרף נבילה אי חטיפה ביצובה ובגיורה וירע רקעיו ויסעי במים ויסתב עד רמשה ואם לא ירעי ובסרה לא יסעי ויסבל עובה ומלל יהוה עם משה למימר מלל עם בני ישראל ותימר לון אני יהוה אלהכון כעובד ארע מצרים דדערתון בה לא תעבדון וכעובד ארע כנען דאני מעל יתכון לתמן לא תעבדון ובנימוסיון לא תהכון ית דיני תעבדון וית גזיראתי תטרון למהכה בון אני יהוה אלהכון ותטרון ית גזיראתי וית דיני דיעבד יתון אנשה ויתוחי בהון אני יהוה גבר גבר לכל חמיר בסרה לא תקרבון למגלאה ערוה אני יהוה ערות אבוך וערות אמך לא תגלי אמך היא לא תגלי ערותה ערות אתת אבוך לא תגלי ערות אבוך היא ערות אחתך ברת אבוך אי ברת אמך אתילדות בית אי אתילדות בר לא תגלה ערותה ערות ברת ברך אי ברת ברתך לא תגלי ערותין הלא ערותך אנין ערות ברת אתת אבוך אתילדות אבוך אחתך היא לא תגלי ערותה ערות אחת אביך לא תגלה חמיר אבוך היא ערות אחת אמך לא תגלי עמיר אמך היא ערות אחי אבוך לא תגלי ולאתתה לא תקרב עביבתך היא ערות כלתך לא תגלה אתת ברך היא לא תגלי ערותה ערות אתת אחוך לא תגלי ערות אחוך היא ערות אתה וברתה לא תגלה ית ברת ברה וית ברת ברתה לא תסב למגלאה ערותה עמירן הנין זנו היא ואתה עם אחתה לא תסב למעיקה למגלאה ערותה עליה בחייה ולאתה ב{ס}<ט>מת סבתה לא תקרב למגלאה ערותה ולגו אתת עברך לא תתן שכבתך לזרע למסתאבה בה ומזרעך לא תתן למעבדה למלך ולא תחלל ית שם אלהך אני יהוה ועם דכר לא תדמך מדמכי אתה תועבה היא ובכל בהמה לא תתן שכבתך למסתאבה בה ואתה לא תקעם לקדם בהמה למרבעה רגז הוא אל תסתבון בכל אלין הלא בכל אהלין אסתאבו גועיה דאנא משלח מקדמיכון ותסתב ארעה ואמסר עובה עליה ותקיא ארעה ית דיאריה ותטרון ית גזיראתי וית דיני ולא תעבדון מכל תועבאתה האלין יצובה וגיורה דגיור בגבוכון הלא ית כל תועבאתה האלין עבדו אנשי ארעה דלקדמיכון ואסתבת ארעה ולא תקיא ארעה יתכון בסיובכון יתה כמד קאת ית גויה דלקדמיכון הלא כל דיעבד מכל תועבאתה האלין ויתעקרן נפשהתה עבדאתה מבגו עמיין ותטרון ית מטרתי לדלא מעבד מן נימוסי תועבאתה דאתעבדו לקדמיכון ולא תסתבון בון הלא אני {ה}<י>הוה אלהכון ומלל יהוה עם משה למימר מלל עם כל כנשת בני ישראל ותימר להון קדישים תהון הלא קדיש אני יהוה אלהכון אנש אמה ואביו תדעלון ית שבי תטרון אני יהוה אלהכון אל תפנון ליד אליליה ואלהי מסכה לא תעבדון לכון אני יהוה אלהכון ואן תדבחון דבח שלמים ליהוה לרחותכון תדבחונה ביום דבחכון יתאכל ומבתר ודמתותר עד יומה תליתאה בנור יתוקד ואם מיכל יתאכל ביומה תליתאה בטול הו לא ירחי ואכלה עובה יסבל הלא ית קדש יהוה חלל ותתעקר נפשה ההיא מן עמיה ובחצדכון ית חצד ארעכון לא תסכם פאת חקלך למחצד ולקוט חצדך לא תלקט וכרמך לא תבז ופרט כרמך לא תלקט למלבטה ולגיורה תשבק יתון אני יהוה אלהכון לא תגנבון ולא תכדבון ולא תשקרון אנש בעברה ולא תשתבעון בשמי לשקר ותחלל ית שם אלהך אני יהוה לא תעשק ית עברך ולא תעצי לא תבית פעלת אגיר עמך עד צפר לא תקלל חרש ולקדם סמי לא תתן מגופי ותדעל מן אלהך אני יהוה לא תעבד שקר בדין לא תתלי אפי מסכין לא תשבח אפי רב בקשט תדון ית עברך לא תהך ריכלנו בעמך לא תקעם על אדם עברך אני יהוה לא תסני ית אחוך בלבך הוכח תוכח ית עברך ולא תקבל עליו חטי לא תקום ולא תסדר ית בני עמך ותרעם לעברך כבתך אני יהוה ית גזירתי תטרון בהמתך לא תרכב ערברוב וחקלך לא תזרע ערברוב ולבוש ערברוב שעטניז לא יסק עליך וגבר אן ישכב עם אתה שכבת זרע והי אמה מרסה לגבר ופרקן לא אפרקת וחרו לא ייב לה בקרוע תהי לה לא יתקטל הלא לא חראה וינדי ית אשמה ליהוה לתרח אהל מועד דכר אשם ויסלח עליו כהנה בדכר אשמה לקדם יהוה על חטיה דחטא ויסתלח לה מן חטיה דחטא וכד תיעלון לארעה ותצבון כל אילן מיכל ותבטלון עם בטלתה ית פריו תלת שנים יהי לכון בטולים לא יתאכל ובשתה רביעיתה יהון כל פריו קדש חלולים ליהוה ובשתה חמישיתה תיכלון ית פריו למכנשה לכון עללאתה אני יהוה אלהכון לא תיכלון על אדמה ולא תנחשון ולא תעננון ולא תקפון ית פאת רשיכון ולא תחבלון ית פאת דקניכון ושרטה לנפש לא תתנון בבסרכון וכתב קביע לא תתנון בכון אני יהוה אל תרשי ית ברתך למתבראה לא תזני ארעה ומליה ארעה זנו ית שבי תטרון ומקדשי תדחלון אני יהוה אל תפנון ליד אוביה וליד ידעוניה אל תבעון למסתאבה בהון אני יהוה אלהכון מקדם סיבו תקום ותוקר אפי חכים ותדחל מן אלהך אני יהוה ואן יתותב עמכון גיור בארעכון לא תונון יתה כיצובה מנכון יהי לכון גיורה דמתותב עמכון ותרחם לה כבתך הלא גיורים הויתון בארע מצרים אני יהוה אלהכון לא תעבד שקר בדין במשחה במתקל ובמכלה {אב}<מוז>ני קשט [ו]אבני קשט ומכלת קשט והין קשט יהי לכון אני יהוה אלהכון דאפקת יתכון מן ארע מצרים ותטרון ית כל אגזרי וית כל דיני ותעבדון יתון אני יהוה ומלל יהוה עם משה למימר ועם בני ישראל תימר אנש אנש מבית ישראל ומן גיורה דמתותב בישראל דיתן מזרעה למלך קטל יתקטל עם ארעה ירגמונה באבן ואנא אתן ית רגזי באנשה ההוא ואעקר יתה מבגו עמה הלא מזרעה יהב למלך לבדיל סיב ית מקדשי וחלל ית שם קדשי ואם עלום יעלמון עם ארעה ית עיניון מן אנשה ההוא במתנה מן זרעה למלך לדלא מקטל יתה ואשבי אני ית רגזי באנשה ההוא ובכרנה ואעקר יתה וית כל דזנים בתרה למזני בתר מלכה מבגו עמהון ונפשה דתפני לות אוביה ולות ידעוניה למזני בתרון ואתן ית רגזי בנפשה ההיא ואקר יתה מבגו עמה ותהון קדישים הלא קדיש אני יהוה אלהכון ותטרון ית כל גזרי ותעבדון יתון אני יהוה מקדשכון הלא אנש אנש דיקלל ית אביו וית אמה קטל יתקטל אביו ואמה אקל אדמה בה וגבר דיגור עם אתת גבר דיגור עם אתת עברה קטל יתקטל גיארה וגיארתה וגבר דישכב עם אתת אביו ערות אבוה גלה קטל יתקטלון תריון אדמיון בהון וגבר דישכב עם כלתה קטל יתקטלון תריון תבל עבדו אדמיון בהון וגבר דישכב עם דכר משכבי אתה תועבה עבדו קטל יתקטלון תריון אדמיון בהון וגבר דיסב ית אתה וית אמה זנו הי בנור יתוקדון יתה ויתין ולא תהי זנו בגבכון וגבר דיתן שכבתה בבהמה קטל יתקטל וית בהמתה תקטלון ואתה דתקרב לכל בהמה למרבע עמה ותקטל ית אתתה וית בהמתה קטל יתקטלון אדמיון בון וגבר דיסב ית אחתה ברת אביו אי ברת אמה ויחזי ית ערותה והיא תחזי ית ערותה חסד הוא ויתעקרון לעיני בני עמהון ערות אחתה גלה עובה יסבל וגבר דישכב עם אתה טמה וגלה ית ערותה ית מיתי ערותה והיא גלת ית מיתי אדמיה ויתעקרון תריון מבגו עמהון ערות אחת אבוך ואחת אמך לא תגלה הלא ית עמיר ערותה עובון יסבלון וגבר דישכב עם עביבתה ית ערות עביבה גלה חטאון יסבלון עקימים יתקטלון וגבר דיסב ית אתת אחיו טמה היא ערות אחיו גלה עקימים יתקטלון ותטרון ית כל גזיראתי וית כל דיני ותעבדון יתון ולא [תקיא] ארעה יתכון דאנא מעל יתכון לתמן למדור בה ולא תהכון בנימוסי גועיה דאנא משלח מקדמיכון הלא ית כל אלין עבדו ואציקת בון ואמרת לכון אתון תירתון ית ארעתון ואני אתננה לכון למירת יתה ארע מדיבה חלב ודבש אני יהוה אלהכון דאפרשת יתכון מן עממאי ותפרשון בין בהמתה דכיתה למסבתה ובין עופה מסבה לדכיה ולא תשקצון ית נפשהתכון בבהמה ובעוף ובכל דתרמס ארעה דאפרשת לכון לסיוב ותהון לי קדישים הלא אני יהוה ואפרשת יתכון מן עממהי למהי לי וגבר אי אתה דיהי בהון אוב אי ידעוני קטל יתקטלון באבניה תרגמונון אדמיון בהון ואמר יהוה למשה אמר לכהניה בני אהרן ותימר להון לנפש לא יסתב בעמה הלא אם לעמירה דקריב לידה לאביו ולאמה לברה ולברתה לאחיו ולאחתה בתולתה דקריבה לה דלא הבת לגבר לה יסתב לא יסתב [מסהן] בעמה [לחלולה] ולא יקרחון קרחה בראשיון ופאת דקניון לא יספרון ובבסרון לא יסרטון סרטה קדישים יהון לאלהון ולא יחללון ית שם אלהון הלא ית קרבני יהוה לחם אלהון אנון מקרבים ויהון קדישם אתה בראה ומחללה לא יסבון ואתה טרידה מן גברה לא יסבון הלא קדיש הוא לאלהה ותקדשנה הלא ית לחם אלהך הוא מקרב קדיש יהי לך הלא קדיש אני יהוה מקדשון וברת גבר כהן כד תרשי למזדנאה ית אבוה הי מחללה בנור תתוקד וכהנה דרבה מן אחיו דיתרק על רישה משח רבותה ומלא אתרה למלבש ית ארקעיה ית רישה לא יפרע ורקעיו לא יפרם ועל כל נפשהן מיתן לא ייעל לאביו ולאמה {לאחיו ולאחתה} לא יסתב ומן מקדשה לא יפק ולא יחלל ית מקדש אלהה הלא כליל משח רבות אלהה עליו אני יהוה והוא אתה בבתוליה יסב ארמלה וטרידה ומחללה ובראה ית אלין לא יסב הלא אם בתולה מן עמה יסב אתה ולא יחלל זרעה בעמה הלא אני יהוה מקדשה ומלל יהוה עם משה למימר מלל עם אהרן למימר גבר מזרעך לדריון דיהי בה מום לא יקרב למקדמה לחם אלהה הלא כל גבר דיהי בה מום לא יקרב גבר סמי אי פסיח אי [סטיר] אי סרי אי גבר דיהי בה תבר רגל אי תבר אד אי גפי אי ננוס אי מפלר בעיניו אי גרב אי חזזי אי מרבי אשכו כל גבר דבה מום מזרע אהרן כהנה לא יקדם ית קרבני יהוה מום בה לא יקדם למקרבה לחם אלהה מקדשי קדשיה ומן קדשיה ייכל ברן לפרכתה לא ייעל ולמדבחה לא יקדם הלא מום בה ולא יחלל ית מקדשי הלא אני יהוה מקדשון ומלל משה עם אהרן ועם בניו ועם כל בני ישראל ומלל יהוה עם משה למימר מלל עם אהרן ועם בניו ויתנזרון מקדשי בני ישראל ולא יחללון ית שם קדשי דאנון מקדשים לי אני יהוה אמר להון לדריכון כל גבר דיקרב מכל זרעכון לקדשיה דיקדשון בני ישראל ליהוה וסבתה עליו ותתעקר נפשה ההיא מלקדמי אני יהוה גבר גבר מזרע אהרן והוא צריע אי דהב בקדשיה לא ייכל עד דידכי ודקרב בכל מסב נפש אי גבר דתפק מנה שכבת זרע אי גבר דיקרב בכל שרץ מסב דיסתב לה אי באנש דיסתב לה לכל סבאתה נפש דתקרב בה ויסתב עד רמשה ולא ייכל מן קדשיה הלא {לחמה} [אם] סעו בסרה במים וייעל שמשה וידכי ובתר ייכל מן קדשיה הלא לחמה הוא נבלה וחטיפה לא ייכלון למסתבה בה אני יהוה ו{ת}<י>טרון ית מטרתי ולא יסבלון עליו חטי וימותון בה כד יחללונה אני יהוה מקדשון וכל בראי לא ייכל קדש תותב כהן ואגיר לא ייכל קדש וכהן אן יזבן נפש קנין כספה הוא ייכל בה וילידי ביתה אנון ייכלון בלחמה וברת כהן אן תהי לגבר בראי היא בארמות קדשיה לא תיכל וברת כהן כד תהי ארמלה וטרידה וזרע לית לה ועזרת לבית אבוה כרביותה מלחם אבוה תיכל וכל בראי לא ייכל בה ואנש אן ייכל קדש בשגו ויוזף חמושה עליו ויתן לכהנה ית קדשה ולא יחללו ית קדשי בני ישראל דירימון ליהוה ויסבלון יתון עוב אשמה במיכלון ית קדשיון הלא אני יהוה מקדשון ומלל יהוה עם משה למימר מלל עם אהרן ועם בניו ועם כל בני ישראל ותימר להון גבר גבר מבית ישראל ומן גיורה דגיור בישראל דיקרב קרבנה לכל נדריון ולכל רעבתון דיקרבון ליהוה לעלה לרחותכון שלם דכר בתוריה באמריה ובעזיה כל דבה מום לא תקרבון הלא לא לרחו יהי לכון ואנש אן יקרב דבח שלמים ליהוה למפרשה נדר אי רעבה בתורים אי בעאן שלם יהי לרחו וכל מום לא יהי בה סמאי אי תבר אי צרים אי אבלו [אי גרב אי עזזי] לא תקרבון אלין ליהוה וקרבן לא תתנון מנון על מדבחה ליהוה ותור ונקי סריע ו[גדום] רעבה תעבדון יתה ולנדר לא ירחי ומעיך וכתית ונתיק וקטיע לא תקרבון ליהוה ובארעכון לא תעבדון ומן אד בר נכראי לא תקרבון ית לחם אלהכון מכל אלין הלא מח[בלין] בון מום בון לא ירחון לכון ומלל יהוה עם משה למימר תור אי אמר אי עז אן יתילד ויהי שבעה יומים תחת אמה ומיומה תמינאה ולעל ירחי לקרבן קרבן ליהוה ותור ונקי יתה וית ברה לא תכסון ביום אחד וכד תדבחון דבח אודהו ליהוה לרחותכון תדבחונה ביומה ההוא יתאכל לא תותרון מנה עד צפר אני יהוה ותטרון ית פקודי ותעבדון יתון ולא תחללון ית שם קדשי ואקדש בגו בני ישראל אני יהוה מקדשון המפק יתכון מן ארע מצרים למהי לכון לאלהים אני יהוה ומלל יהוה עם משה למימר מלל עם בני ישראל ותימר להון מועדי יהוה דתזעקון יתון זמוני קדש אלין אנון מועדי שתה יומים יתעבד עבידה וביומה שביעאה שבה אשבתה זימון קדש כל עבידה לא תעבדון שבה היא ליהוה בכל מדוריכון ואלין מועדי יהוה זימוני קדש דתזעקון יתון בזבנון בירחה קדמאה בארבעסר יום לירחה בין רמשיה פסח ליהוה ובחמסר יום לירחה הדן חג פטירה ליהוה שבעה יומים פטיר תיכלון ביומה קדמאה זימון קדש יהי לכון כל פלענת עבידה לא תעבדון ותקרבון קרבן ליהוה שבעה יומים וביומה שביעאה זימון קדש כל פלענת עבדה לא תעבדון ומלל יהוה עם משה למימר מלל עם בני ישראל ותימר להון כד תיעלון לארעה דאנה יהב לכון ותחצדון ית חצדה ותנדון ית עומרה קדמהית חצדכון ליד כהנה וינף ית עומרה לקדם יהוה לרחותכון מבתר שבתה ינפנה כהנה ותעבדון ביום אנפותכון ית עומרה אמר שלם בר שתה לעלה ליהוה ומנחתה תרי עסורים סלת בסיסה במשח קרבן ליהוה ריח ריחו ונסוכה חמר רבעות הינה ולחם [וקלי] וקליף לא תיכלון עד קלום [יומה] הדן עד אנדהותכון ית קרבן אלהכון גזירת עלם לדריכון בכל מדוריכון ותמנון לכון מבתר שבתה מיום אנדהותכון ית עומר אנפותה שבע שבין שלמן יהן עד מבתר שבתה שביעיתה תמנון חמשים יום ותקרבון מנחה חדתה ליהוה מן מדוריכון תנדון לחם אנפו תרתין חלין תרי עסורים סלת יהן חמי תתאפין בכורים ליהוה ותקרבון על לחמה שבעה אמרים שלמים בני שנה ופר בר תורים אחד ודכרים תרים שלמים יהון עלה ליהוה ומנחתון ונסוכיון קרבן ריח ריחו ליהוה ותעבדון צפיר עזים אחד לסלוח ותרי אמרים בני שנה לדבח שלמיה וינף כהנה יתון על לחם בכוריה אנפו לקדם יהוה על תרין אמריה קדש יהון ליהוה לכהנה ותזעקון בקלום יומה הדן זימון קדש יהי לכון כל פלענת עבידה לא תעבדון גזירת עלם בכל מדוריכון לדריכון ובחצדכון ית חצד ארעכון לא תסכם פאת חקלך למחצד ולקט חצדך לא תלקט למלבטה ולגיורה תשבק יתון אני יהוה אלהכון ומלל יהוה עם משה למימר מלל עם בני ישראל למימר בירחה שביעאה באחד לירחה יהי לכון אשבתה דכרן אשמעה זימון קדש כל פלענת {ל}עבידה לא תעבדון ותקרבון קרבן ליהוה ומלל יהוה עם משה למימר ברן בעסרה לירחה שביעה הדן יום סלוחים הוא זימון קדש יהי לכון ו{א}<ת>צימון ית נפשהתכון ותקרבון קרבן ליהוה וכל עבידה לא תעבדון בקלום יומה הדן הלא יום סלוחים הוא למסלחה עליכון לקדם יהוה אלהכון הלא כל נפשה דלא תצום בקלום יומה הדן ותתעקר מן עמיה וכל נפשה דתעבד כל עבידה בקלום יומה הדן ואבד ית נפשה ההיא מבגו עמיה וכל עבידה לא תעבדון גזירת עלם לדריכון בכל מדוריכון שבה אשבתה הוא לכון ותצימון ית נפשהתכון באשעה לירחה ברמשה מרמש עד רמש תשבתון שביכון ומלל יהוה עם משה למימר מלל עם בני ישראל למימר בחמסר יום לירחה שביעאה הדן חג מטליה שבעה יומים ליהוה ביומה קדמאה זימון קדש כל פלענת עבידה לא תעבדון שבעה יומים תקרבון קרבן ליהוה וביומה תמינאה זימון קדש יהי לכון ותקרבון קרבן ליהוה עצרה היא וכל פלענת עבידה לא תעבדון אלין מועדי יהוה דתזעקון יתון זימוני קדש למקרבה קרבן ליהוה עלה ומנחה דבח ונסוכין ממלל יום ביומה מלבר שבי יהוה ומלבר כל מתנתכון ומלבר כל נדריכון ומלבר כל רעבתכון דתתנון ליהוה ברן בחמסר יום לירחה שביעאה בכנושכון ית עללת ארעה תחגון ית חג יהוה שבעה יומים ביומה קדמאה אשבתה וביומה תמינאה אשבתה ותסבון לכון ביומה קדמאה פרי אילן משבח כפי תמרים ושבשבן דאילן רציף וערבי נחל ותעדון לקדם יהוה אלהכון שבעה יומים ותחגון יתה חג ליהוה שבעה יומים בשתה גזירת עלם לדריכון בירחה שביעה תחגון יתה במטלין תדורון שבעה יומים כל יצובה בישראל ידור במטלין לבדיל יעכמון דריכון הלא במטלין אדירת ית בני ישראל במפקי יתון מן ארע מצרים אני יהוה אלהכון ומלל משה ית מועדי יהוה עם בני ישראל ומלל יהוה עם משה למימר פקד ית בני ישראל ויסבון לידך משח זית אזגי כתית לאנהרו למסקה בוצין תדיר מלבר לפרכת סעדואתה באהל מועד יסדר יתה אהרן ובניו מרמש עד צפר לקדם יהוה תדיר גזירת עלם לדריכון על מנהרתה דכיתה יסדר ית בוציניה לקדם יהוה עד צפר ותסב סלת ותיפי יתה תרתעסרי חלין תרי עסורים יהי חלתה חדתה ותשבי יתון תרתי סדרן שת סדראתה על פתורה דכיה לקדם יהוה ותתן על סדרתה לבונה אזגיה ותהי ללחם לאדכרו קרבן ליהוה ביום שבתה ביום שבתה יסדרנה לקדם יהוה תדיר מן עם בני ישראל קיאם עלם ותהי לאהרן ולבניו וייכלונה באתר קדיש הלא קדש קדשים הי לה מקרבני יהוה חלק עלם ונפק בר אתה ישראלאה והוא בר גבר מצראי בגו בני ישראל ואנצו במשריתה בר ישראליתה וגברה ישראלאה ולעט בר אתתה ישראליתה ית שמה וקלל ואנדו יתה ליד משה ושם אמה שלומית ברת דברי לשבט דן ואנחה במטר למפרשה לון על מימר יהוה ומלל יהוה עם משה למימר אפק ית דאזל למלבר למשריתה ויסמכון כל שמועיה ית אדיון על רישה וירגמון יתה כל כנשתה ועם בני ישראל תמלל למימר אנש אנש דיקלל אלהה ויסבל חטיה וכרז שם יהוה קטל יתקטל רגם ירגמון בה כל כנשתה כגיורה כיצובה בכרזה שמה יתקטל ואנש אן יקטל כל נפש אנש קטל יתקטל ומעי נפש בהמה ישלמנה נפש תחת נפש ואנש אן יתן מום בעברה כמד עבד כן יתעבד לה תבר תחת תבר עין תחת עין שן תחת שן כמד יתן מום באנש כן יתיהב בה וקטל בהמה ישלמנה וקטל אנש יתקטל פשרון אחד יהי לכון כגיורה כיצובה יהי הלא אני יהוה אלהכון ומלל משה עם בני ישראל ואפקו ית מזלה למלבר למשריתה ורגמו יתה אבן ובני ישראל עבדו כמד פקד יהוה ית משה ומלל יהוה עם משה בטור סיני למימר מלל עם בני ישראל ותימר להון כד תיעלון לארעה דאנה יהב לכון ותשבת ארעה שבה ליהוה שת שנים תזרע חקלך ושת שנים תקטף כרמך ותכנש ית עללאתה ובשתה שביעיתה שבה אשבתה יהי לארעה שבה ליהוה חקלך לא תזרע וכרמך לא תקטף וית כבחי חצדך לא תחצד וית ענבי כלילך לא תקטף שנה אשבתה יהי לארעה ותהי שבת ארעה לכון למיכלה לך ולעבדיך ולאמתיך ולאגיריך ולתותביך דגיורים עמך ולבהמתך ולחיתה דבארעך תהי כל עללאתה למיכל ותמני לך שבע שבין שנים שבע שנים שבע זבנים ויהון לך יומי שבע שבי שניה אשע וארבעים שנה ותעבר שופר אשמעה בירחה שביעאה בעסרה לירחה ביום סלוחיה תעברון שופר בכל ארעכון ותקדשון ית שנת חמשיתה שנה ותזעקון ערור בארעה לכל דיאריה יובל הוא תהי לכון ותעזרון אנש לסחנתה ואנש לכרנה תעזרון יובל הוא שנת חמשיתי שתה תהי לכון לא תזרעון ולא תעצדון ית [ביחיה] ולא תקטפון ית [כליליה] הלא יובל הוא קדש תהי לכון מן עקלה תיכלון ית עללאתה בשנת יובילה הדה תעזרון אנש לסחנתה וכד תזבן זבון לעברך אי זבן מן אד עברך לא תונון אנש ית אחיו במניאן שנים בתר יובילה תזבן מן עם עברך במנין שנים עללן יזבן לך לפם סגאי שניה תסגי זבינתה ולפם זעור שניה תזער זבינתה הלא מנין עללן הוא זבן לך ולא תונון אנש ית עברה ותדחל מן אלהך הלא אני יהוה אלהכון ותעבדון ית גזרי וית דיני תטרון ותעבדון יתון ותדורון על ארעה לרחצה ותתן ארעה פריה ותיכלון לסבע ותדורון לרחצה עליה וכד תימרון מה ניכל בשתה שביעיתה הן לא נזרע ולא נכנש ית עללאתן ואפקד ית ברכתי לכון בשתה אשתיתאיתה ועבדה ית עללאתה לתל{ת}<א>ת שניה ותזרעון ית שתה תמינאיתה ותיכלון מן עללאתה עתיק עד שתה אשיעיתה עד מיתי עללאתה תיכלון עתיק וארעה לא תזדבן לעלוטים הלא לי ארעה הלא גיורים ותותבים אתון עמי ובכל ארע סחנתכון אפרקה תתנון לארעה ואן יפעת אחוך וזבן מסחנתה ויתה פרוקה דקריב לידה ויפרק ית זבון אחיו ואנש אן לא יהי לה פרוק ומטיה אדה ואשקע כקבל אפרקותה ויחשב ית שני זבונה ויעזר ית דיתר לגברה דזבן לה ויעזר לסחנתה ואם לא ישקע אדה קבל דיעזר לה ויהי זבונה באד דזבן יתה עד שנת יובילה ויפק ביובלה ויעזר לסחנתה ואנש אן יזבן בית מדר קריה שור ותהי אפרקותה עד שלם שנת זבונה יומים תהי אפרקותה ואם לא יתפרק עד מלוי לה שנה שלמה ויקום ביתה דבקרתה דלה שור לעלוטים לזבון יתה לדריו לא יפק ביובילה ובתי דירבאתה דלית לון שור סאר על חקל ארעה יתחשבון אפרקה תהי לה וביובילה יפק וקורי לואי בתי קורי סחנתון אפרקת עלם תהי ללואי ודיפרק מן לואי ויפק זבון בית וקרית סחנתה ביובלה הלא בתי קרי לואי היא סחנתון בגו בני ישראל ועקלת רבע קריאתון לא יזבנון הלא סחנת עלם היא להון ואן יפעת אחוך [ותמוט] אדה עמך ותתקף בה גיור ותותב ויתוחי אחוך עמך אל תסב מן עמה כפול ורבי ותדחל מן אלהך ויתוחי אחוך עמך ית כספך לא תתן [לה] בכפול וברבי לא תתן מזונך אני יהוה אלהכון דאפקת יתכון מן ארע מצרים למתן לכון ית ארע כנען למהי לכון לאלהים ואן יפעת אחוך עמך ואזדבן לך לא תשתמש בה תשמיש עבד כאגיר כתותב יהי עמך עד שנת יובילה ישמש עמך ויפק מן עמך הוא ובניו עמה ויעזר לכרנה ולסחנת אבהתה יעזר הלא עבדי אנון דאפקת יתון מן ארע מצרים לא יזדבנון זבינת עבד לא תפלע בה בקשאי ותדחל מן אלהך ועבדיך ואמתיך דיהון לך מן עם גועיה דסהרתיכון מנון תזבנון עבד ואמה ואף מבני תותביה גיוריה עמכון מנון תזבנון ומכרניון דעמכון דאתילדו בארעכון ויהון לכון לסחנה ותסחנון יתון לבניכון בתרכון למירת סחנה לעלם בהון תשתמשון ובאחוכון בני ישראל אנש באחיו לא תפלע בה בקשאי וכד תמטי אד גיור ותותב עמך ויפעת אחוך עמה ואזדבן לגיור ותותב עמך אי לעקר כרן גיור בתר אזדבן אפרקה תהי לה אחד מן אחיו יפרקנה אי עביבה אי בר עביבה יפרקנה אי מן עמיר בסרה מכרנה יפרקנה אי מטיה אדה ויתפרק ויחשב עם זבונה משנת אזדבן לה עד שנת יובילה ויהי כסף זבונה במניאן שנים כיומי אגיר יהי עמה עם עוד סגי בשניה לקבלין יעזר אפרקותה מן כסף זבינתה ואם זעור אשתאר בשני[ה] עד שנת יובילה ויחשב לה כקבל שניו יעזר ית אפרקותה כאגיר שתה בשתה יהי עמה לא יפלענה בקשאי לעיניך ואם לא יתפרק באלין ויפק בשנת יובילה הוא ובניו עמה הלא לי בני ישראל עבדים עבדי אנון דאפקת יתון מן ארע מצרים אני יהוה אלהכון לא תעבדון לכון אלהואן ופסל וקאמה לא תקימון לכון ואבן מתסגדה לא תתנון בארעכון למתסגדה עליה הלא אני יהוה אלהכון ית שבתי תטרון ומקדשי תדעלון אני יהוה אם בגזיראתי תהכון וית פקודי תטרון ותעבדון יתון ואתן אסגריכון בזבנון ו{א}<ת>תן ארעה עללתה ואילן ברה יתן פריו ואמטי לכון דרכה ית קטפה וקטפה ימטי ית זרעה ותיכלון לחמכון לסבע ותדורון לרחצה בארעכון ואתן שלם בארעה ותדמכון ולית מדחל ואבטל חיה בישתה מן ארעה וחרב לא תעבר בארעכון ותרדפון ית דבביכון ויפלון לקדמיכון לחרב וירדפון מנכון חמשה מאה ומאה מנכון רבוה ירדפון ויפלון דבביכון לקדמיכון לחרב ואתרחי לידכון ואפרי יתכון ואסגי יתכון ואקים ית קיאמי עמכון ותיכלון עתיק {נ}<ע>תק ועתיק מקדם חדת תפקון ואתן משכני בגבכון ולא תגלעט נפשי יתכון ואתהלך בגבכון ואהי לכון לאלהים ואתון תהון לי לעם אני יהוה אלהכון דאפקת יתכון מן ארע מצרים ממהי להון עבדים ותברת אטרי ניריכון ואיבלת יתכון אסקיפין ואם לא תשמעון לי ולא תעבדון ית כל פקודיה אלין אם בגזירתי תציקון ואם ית דיני תגלעט נפשכון לדלא מעבד ית כל פקודי לבטולכון ית קיאמי אף אנא אעבד דה לכון ואמסר עליכון באשו ית חמימתה וית ערביתה מסמין עיניה ומדבין נפשה ותזרעון לריקה זרעכון וייכלונה דבביכון ואתן רגזי בכון ותתברון לקדם דבביכון וישלטון בכון סנאיכון ותערקון ולית רדוף יתכון ואם עד אלין לא תשמעון לי ואוזף למרדי יתכון שבוע על חוביכון ואתבר ית יכלות עזיזיכון ואתן ית שמיכון כברזל וית ארעכון כנחש וישלם לריקה חילכון ולא תתן ארעכון ית עללתה ואילן ברה לא יתן פריו ואם תהכון עמי מראי ולא תתרחון למשמע לי ואוזף עליכון מעה שבע כחוביכון ואשלח בכון ית חית ברה ומתכלה יתכון והעקר ית בהמתכון ואזער יתכון וישממון אורעיכון ואם באלין לא תתרדון לי ותהכון עמי מראי ואהך [אף] אנה עמכון במראי ואמעי יתכון אף אנה שבע על עוביכון ואיתי עליכון חרב [גבי פרית] קיאם ותתכנשון לקריאתכון ואשלח מותנה בגבכון ותתיבון באד דבבה בתברי לכון אטר לחם ואפין עסר נשים לחמכון בתנור אחד ויעזר לחמכון במתקל ותיכלון ולא תסבעון ואם בדה לא תשמעון לי ותהכון עמי מראי ואהך עמכון בארתע מראי וארדי יתכון אף אנה שבוע על עוביכון ותיכלון בסר בניכון ובסר בנאתכון תיכלון ואשוצי ית רמבתכון ואעקר ית חמניכון ואתן ית פגריכון על פגרי גלוליכון ותגלעט נפשי יתכון ואתן ית קריאתכון חרבן ואשמם ית מקדשכון ולא אריח בריח רחותכון ואשמם אנה ית ארעה וישממון עליה דבביכון דדארים בה ויתכון אדרי בגויה ואשלף בתרכון חרב ותהי ארעתכון שאמה וקריאתכון יהון חרבן טטה תרחי ארעה ית שביה כל יומי שממה ואתון בארע דבביכון טטה תשבת ארעה ותרחי ית שביה כל יומי שממה תשבת ית דלא אשבתת בשביכון ב[מדורכון] עליה ודמשתארים בכון ואעל רכוך בלבון בארעת דבביון וירדף יתון קל טרף אנתיר ויערקון מערוקית חרב ויפלון ולית {ב}<ר>דוף ויתכלון אנש באחיו כמקדם חרב ורדוף לית ולא תהי לכון תקומה לקדם דבביכון ותיבדון בגועיה ומסיפה יתכון ארע דבביכון ודמשתארים בכון ישתנקון בעוביון בארעת דבביון ואף בעובי אבהתון אנון ישתנקון ויבדון ית עוביון וית עובי אבהתון בשקרון דשקרו בי ואף דאהלכו עמי מראי אף אנה מהלך עמהון במראי ואיתי יתון בארע דבביון אי טטה יתכנע לבון ערלה וטטה ירחון מן עוביון ואדכר ית קיאמי יעקב ואף ית קיאמי יצחק ואף ית קיאמי אברהם אדכר וארעה אדכר וארעה תשתבק מנון ותרחי ית שביה בשממה מנון ואנון ירחון מן עוביון גזוי בגזוי בדיני שקרו וית גזיראתי גלעטת נפשון ואף אף דה בהוהותון בארעת דבביון לא אציקתון ולא גלעטתון למסכמתון למבטלה קיאמי עמון הלא אני יהוה אלהון ואדכרת להון קיאם קדמאים דאפקת יתון מן ארע מצרים לעיני גועיה למהי להון לאלהים אני יהוה אהלין גזריה ודיניה ותורואתה דיהב יהוה בינה ובין בני ישראל בטור סיני באד משה ומלל יהוה עם משה למימר מלל עם בני ישראל ותימר להון אנש אן יפרש נדר בשיאם נפשהן ליהוה ויהי שיאם דכרה מבר עסרים שנה ועד בר אשתים שנה ויהי שיאמה חמשים מתקל כסף במתקל קדשה ואם נקבה היא ויהי שיאמה תלתים מתקל ואם מבר חמש שנים ועד בר עסרים שנה ויהי שיאם דכרה עסרים מתקלים ולנקבתה עסרה מתקלים ואם מבר ירח ועד בר חמש שנים ויהי שיאם דכרה חמשה מתקלים כסף ולנקבתה שיאם תלתה מתקלים כסף ואם מבר אשתים שנה ולעל אם דכר ויי שיאם חמשעסרי מתקל ולנקבתה עסרה מתקלים ואם פעת הו משיאם ויקימנה לקדם כהנה וישום יתה כהנה על פם דתמטי אד נדורה ישומנה כהנה ואם בהמה דיתקרב מנה קרבן ליהוה כל דיתן מנה ליהוה יהי קדש לא יחלפנה ולא יפרג יתה טב בביש אי ביש בטב ואם פרוג יפרג בהמה בבהמה ויהי הוא ופריגתה יהי קדש ואם כל בהמה מסבה דלא יתקרב מנה קרבן ליהוה ויקים ית בהמתה לקדם כהנה וישום כהנה יתה בין טב ובין ביש כשיאם כהנה כן יהי ואם פרקן יפרקנה ויוזף חמושה על שיאמה ואנש אן יקדש ית ביתה קדש ליהוה וישומנה כהנה בין טב ובין ביש כמד ישום יתה כהנה כן יקום ואם דמקדש יפרק ית ביתה ויוזף חמוש כסף שיאמה עליו ויהי לה ואם מן חקל סחנתה יקדש אנש ליהוה ויהי שיאם לקבל זרעה זרע כור סערים בחמשים מתקל כסף ואם משנת יובילה יקדש עקלה כשיאמה יקום ואם בתר יובילה יקדש עקלה ויחשב לה כהנה ית כספה על [קבל] שניה דאתותרי עד שנת יובילה ויתבצר משיאמה ואם פרקן יפרק ית עקלה דמקדש יתה ויוזף חמוש כסף שיאמה עליו ויקום לה ואם לא יתפרק ית עקלה ואם זבן ית עקלה לגבר עורן לא יפרק עוד ויהי עקלה באפקותה ביובלה קדש ליהוה כעקל חרמה לכהנה תהי סחנתה ואם ית עקל זבונה דלא מן עקל סחנתה יקדש אנש ליהוה ויחשב לה כהנה ית מניאן שיאמה עד שנת יובילה ויתן ית שיאמה ביומה ההוא קדש ליהוה בשנת יובילה יעזר עקלה לאד זבנה מן עמה לאד לה סחנת ארעה וכל שיאם יהי במתקל קדשה עסרים גרה מתקלה ברן כל בכור דיבכר ליהוה בבהמה לא יקדש אנש יתה אם תור אם נקי ליהוה הוא ואם בבהמתה מסבתה ותתפרק בשיאם ויוזף חמושה עליו ואם לא יתפרק ויזדבן בשיאם ברן כל חרם דיחרם אנש ליהוה מכל דלה מן אנש ובהמה ומן חקל סחנתה לא יזדבן ולא יתפרק כל חרם קדש קדשים הוא ליהוה כל חרם דיתחרם מן אנשה לא יתפרק קטל יתקטל וכל מעסר ארעה מזרע ארעה ומפרי אילנה ליהוה הוא קדש ליהוה ואם פרקן יפרק אנש ממעסרה חמושה יוזף עליו וכל מעסר תור ועאן כל דיעבר תחת שבטה עסיראה יהי קדש ליהוה לא ירער בין טב לביש ולא יפרגנה ואם פרוג יפרגנה ויהי הוא ופריגתה יהי קדש לא יתפרק אלין פקודיה דפקד יהוה ית משה עם בני ישראל בטור סיני ומלל יהוה עם משה במדבר סיני במשכן זימונה באחד לירחה תניאנה בשתה תניאנתה למפוקיתון מן ארע מצרים למימר תלו ית סכום כנשת בני ישראל לכרניון לבית אבהתון במנין שמהן כל דכר לגלגלתון מבר עסרים שנה ולעל כל נפק חיל בישראל תמני יתון לחיליון אתה ואהרן ועמכון יהון גבר גבר לשבט גבר ריש לבית אבהתה הוא ואלין שמהת גבריה דיקעמון עמכון לראובן אליצור בר שדיאור לשמעון שלמיאל בר צורישדה ליהודה נחשון בר עמינדב ליששכר נתנאל בר צוער לזבולן אליאב בר חילן לבני יוסף לאפרים אלישמע בר עמיהוד למנשה גמליאל בר פדהצור לבנימים אבידן בר גדעוני לדן אחיעזר בר עמישדה לאשר פגעאל בר עכרן לגד אליסף בר דעואל לנפתלי אחירע בר עינן אלין זעיקי כנשתה נסיאי שבטי אבהתון ראשי רבני ישראל אנון ונסב משה ואהרן ית גבריה אלין דאכרזו בשמהתה וית כל כנשתה כנשו באחד לירחה תניאנה ואתילדו על כרניון לבית אבהתון במניאן שמהן מבר עסרים שנה ולעל לגלגלתון כמד פקד יהוה ית משה ומנתון במדבר סיני והוו בני ראובן בכור ישראל תולדתון לכרניון לבית אבהתון במניאן שמהן כל דכר לגלגלתון מבר עסרים שנה ולעל כל נפוק חיל מניאניון לשבט ראובן אשתה וארבעים אלף וחמש מון לבני שמעון תולדתון לכרניון לבית אבהתון מניאניון במנין שמהן לגלגלתון כל דכר מבן עסרים שנה ולעל כל נפק חיל מניאניון לשבט שמעון אשעה וחמשים אלף ותלת מון לבני גד תולדתון לכרניון לבית אבהתון במנין שמהן מבר עסרים שנה ולעל כל נפק חיל מניניון לשבט גד חמשה וארבעים אלף ושת מון וחמשים לבני יהודה תולדתון לכרניון לבית אבהתון במנין שמהן מבר עסרים שנה ולעל כל נפוק חיל מניאניון לשבט יהודה ארבעה ושבעים אלף ושת מון לבני יששכר תולדתון לכרניון לבית אבהתון במנין שמהן מבר עסרים שנה ולעל כל נפוק חיל מניאניון לשבט יששכר ארבעה וחמשים אלף וארבע מון לבני זבולן תולדתון לכרניון לבית אבהתון במנין שמהן מבר עסרים שנה ולעל כל נפק חיל מניניון לשבט זבולן שבעה וחמשים אלף וארבע מון לבני יוסף לבני אפרים תולדתון לכרניון לבית אבהתון במנין שמהן מבר עסרים שנה ולעל כל נפק חיל מניניון לשבט אפרים ארבעים אלף וחמש מון לבני מנשה תולדתון לכרניון לבית אבהתון במנין שמהן מבר עסרים שנה ולעל כל נפוק חיל מניניון לשבט מנשה תרים ותלתים אלף ומאתים לבני בנימים ת[ו]לדתון לכרניון לבית אבהתון במנין שמהן מבר עסרים שנה ולעל כל נפק חיל מניניון לשבט בנימים חמשה ותלתים אלף וארבע מון לבני דן תולדתון לכרניון לבית אבהתון במנין שמהן מבר עסרים [שנה] ולעל כל נפק חיל מניאניון לשבט דן תרים ושתים אלף ושבע מון לבני אשר תולדתון לכרניון לבית אבהתון במנין שמהן מבר עסרים שנה ולעל כל נפק חיל מניניון לשבט אשר אחד וארבעים אלף וחמש מואן לבני נפתלי תולדתון לכרניון לבית אבהתון במנין שמהן מבר עסרים שנה ומעל כל נפוק חיל מניניון לשבט נפתלי תלתה וחמשים אלף וארבע מון אלין מניניה דמנה משה ואהרן ונסיאי ישראל תריעסר גבר גבר אחד לשבט אחד לשבט בית אבהתון הוו והוו כל מניאני בני ישראל לחיליון מבר עסרים שנה ולעל כל נפוק חיל בישראל והוו כל מניאניה שת מון אלף ותלתה אלפים וחמש מון וחמשים והלוים לשבט אבהתון לא אתמנו בגבון ומלל יהוה עם משה למימר ברן ית שבט לואה לא תמני וית סכומון לא תתלי בגו בני ישראל ואתה אימן ית לואי על משכן סעדואתה ועל כל מניו ועל כל דלה אנון יסבלון ית משכנה וית כל מניו ואנון ישמשונה וסאר למשכנה ישרון ובמטל משכנה יעתון יתה לואי ובמשרוי משכנה יקימון יתה לואי ובראה דקרב יתקטל וישרון בני ישראל גבר על משרוה וגבר על אתרה לחיליון ולואי ישרון סאר למשכן{ה} סעדואתה ולא יהי רגז על כנשת בני ישראל ויטרון לואי ית מטרת משכן סעדואתה ועבדו בני ישראל ככל דפקד יהוה ית משה כן עבדו ומלל יהוה עם משה ועם אהרן למימר גבר על סדריו בסימנים לבית אבהתון ישרון בני ישראל מקבל סאר למשכן זימונה ישרון ודשרים מדנע מדנעה סדר משרית יהודה לחיליון ונסיא לבני יהודה נחשון בר עמינדב וחילה ומניאניו ארבעה ושבעים אלף ושת מון ודשרים עליו שבט יששכר ונסיא לבני יששכר נתנאל בר צוער וחילה ומניאניו ארבעה וחמשים אלף וארבע מואן ושבט זבולן ונסיא לבני זבולן אליאב בר חילן וחילה ומניאניו שבעה וחמשים אלף וארבע מון כל מניאניה למשרית יהודה מאת אלף ותמנים אלף ואשתה אלפים וארבע מון לחיליון קדמהו יטלון סדר משרית ראובן דרומה לחיליון ונסיא לבני ראובן אליצור בר שדיאור וחילה ומניאניו אשתה וארבעים אלף וחמש מון ודשרים עליו שבט שמעון ונסיא לבני שמעון שלמיאל בר צורישדי וחילה ומניאניו אשעה וחמשים אלף ותלת מון ושבט גד ונסיא לבני גד אליסף בר דעואל וחילה ומניאניו חמשה וארבעים אלף ושת מון וחמשים כל מניניה למשרית ראובן מאה אלף ואחד וחמשים אלף וארבע מון וחמשים לחיליון ותרי יטלון ויטל אהל מועד משרית לואי בגו משריאתה כמד ישרון כן יטלון גבר על אתרה לסדריון סדר משרית אפרים לחיליון מערבה ונסיא לבני אפרים אלישמע בר עמיהוד וחילה ומניאניו ארבעים אלף וחמש מון ועליו שבט מנשה ונסיא לבני מנשה גמליאל בר פדהצור וחילה ומניאניו תרים ותלתים אלף ומאתים ושבט בנימים ונסיא לבני בנימים אבידן בן גדעוני וחילה ומניאניו חמשה ותלתים אלף וארבע מואן כל מניאניה למשרית אפרים מאה אלף ותמני אלפים ומאה לחיליון ותליתים יטלון סדר משרית דן צפונה לחיליון ונסיא לבני דן אחיעזר בר עמישדה וחילה ומניאניו תרים ושתים אלף ושבע מון ודשרים עליו שבט אשר ונסיא לבני אשר פגעאל בר עכרן וחילה ומניאניו אחד וארבעים אלף וחמש מון ושבט נפתלי ונסיא לבני נפתלי אחירע בר עינן וחילה ומניאניו תלתה וחמשים אלף וארבע מון כל מניאניה למשרית דן מאה אלף ושבעה וחמשים אלף ושת מון לאחריה יטלון לסדריון אלין מניאני בני ישראל לבית אבהתון כל מניאני משריאתה לחיליון שת מון אלף ותלתה אלפים וחמש מון וחמשים ולואי לא אתמנו בגו בני ישראל כמד פקד יהוה ית משה ועבדו בני ישראל ככל דפקד יהוה ית משה כן שרו לסדריון וכן נטלו גבר לכרניו על בית אבהתה ואלין תולדת אהרן ומשה ביום מלל יהוה עם משה בטור סיני ואלין שמהת בני אהרן בכורה נדב ואביהוא אלעזר ואיתמר ואלין שמהת בני אהרן כהניה דאמשחו דאמלי אתרון למכהנה ומית נדב ואביהוא בהקרבותן אש בראה לקדם יהוה במדבר סיני ובנים לא הוו לון ואכהן אלעזר ואיתמר על אפי אהרן אבוון ומלל יהוה עם משה למימר אקרב ית שבט לוי ותקים יתה לקדם אהרן כהנה וישמשון יתה ויטרון ית מטרתה וית מטרת כל כנשתה לקדם משכן זימונה למשמשה ית תשמיש משכנה ויטרון ית כל מני משכן זימונה וית מטרת בני ישראל למשמשה ית תשמיש משכנה ותתן ית לואי לאהרן ולבניו ייבים ייבים אנון לי מבגו בני ישראל וית אהרן וית בניו תמני ויטרון ית כהנתון ובראה דקרב יקטל ומלל יהוה עם משה ל{א}<מי>מר ואני אה נסבת ית לואי מבגו בני ישראל תחת כל בכור פתוח כל רחם בבני ישראל פרקניון יהון ויהון לי לואי הלא לי כל בכור ביום קטלת כל בכור בארע מצרים הקדשת לי כל בכור בישראל מן אנש עד בהמה לי יהון אני יהוה ומלל יהוה עם משה במדבר סיני למימר מני ית בני {ית בני} לוי לבית אבהתון לכרניון כל דכר מבר ירח ומעל תמנינון ומנה יתון משה על מימר יהוה כמד פקדה והוו אלין בני לוי בשמהתון גרשון קהת ומררי ואלין שמהת בני גרשון לכרניון לבני ושמעי ובני קהת לכרניון עמרם ויצהר חברון ועזיאל ובני מררי לכרניון מחלי ומושי אלין אנון כרן לואה לבית אבהתון לגרשון כרן לבנאה וכרן שמעאה אלין אנון כרן גרשונאה ומניאניון במניאן כל דכר מבר ירח ולעל מניאניון שבעה אלפים וחמש מון כרן גרשונאה בתר משכנה ישרון מערבה ונסיא בית אב לגרשונאה אליסף בר לאל ומטרת בני גרשון במשכן זימונה משכנה ועפיה וכסוה ופרס תרח משכן זימונה וקלעי דארתה וית פרס תרח דארתה דעל משכנה ועל מדבחה סאר וית חבליו לכל תשמישה ולקהת כרן עמרמאה וכרן יצהראה וכרן חברונאה וכרן עזילאה אלין אנון כרן קהתאה במנין כל דכר מבר ירח ולעל תמניה אלפים ושת מון נטרי מטרת קדשה כרן בני קהת ישרון על מיתובית משכנה דרומה ונסיא בית אב לכרן קהתאה אליצפן בר עזיאל ומטרתון ארונה ופתורה ומנהרתה ומדבחיה ומני קדשה דישמשון בהון ופרסה וכיורה וכנה וכל תשמישון ונסיא נסיאי לואי אלעזר בר אהרן כהנה מימן נטרי מטרת קדשה למררי כרן מחלאה וכרן מושאה אלין אנון כרני מרראה ומסרונון במנין כל דכר מבר ירח ולעל אשתה אלפים ומאתים ונסיא בית אב לכרני מררי צוריאל בר אביאל על מיתובית משכנה ישרון צפונה ומנאי מטרת בני מררי לוחי משכנה ונגריו ועמודיו ולבניו וכל מניו וכל תשמישה ועמודי דארתה סאר ולבניון וסכיון וחבליון ודשרים עם קדם משכנה מדנחה לקדם משכן זימונה מדנחה משה אהרן ובניו נטרי מטרת קדשה למטרת בני ישראל ובראה דקרב יתקטל כל מניאני לואי דמנה משה על מימר יהוה לכרניון כל דכר מבר ירח ולעל תרים ועסרים אלף ואמר יהוה למשה מני כל בכור דכר לבני ישראל מבר ירח ולעל ותלי ית מניאן שמהתון ותסב ית לואי לי אני יהוה חליפת כל בכור בבני ישראל וית בהמהת לואי חליפת כל בכור בבהמת בני ישראל ומנה משה כמד פקד יהוה יתה ית כל בכור בבני ישראל והוו כל בכור דכר במניאן שמהן מבר ירח ולעל למניניון תרים ועסרים אלף תלתה ושבעים ומאתים ומלל יהוה עם משה למימר סב ית לואי תחת כל בכור בבני ישראל וית בהימהת לואי חליפת בהמתון ויהון לי לואי אני יהוה וית פרקני תלתיתה ושבעיתה ומאתה דיתרים על לואי מבכורי בני ישראל נסבת חמשה חמשה מתקלים לגלגלן במתקל קדשה תסב עסרים גרה מתקל ותתן כספה לאהרן ולבניו פרקני דיתרים בהון ונסב משה ית כסף פרקניה מן עם דיתרים על פרקני לואי מן עם בכורי בני ישראל נסב ית כספה חמשה ותלתים ותלת מון ואלף במתקל קדשה ויהב משה ית כסף פריקיה לאהרן ולבניו על מימר יהוה כמד פקד יהוה ית משה ומלל יהוה עם משה ועם אהרן למימר תלי ית סכום בני קהת מבגו בני לוי לכרניון לבית אבהתון מבר תלתים שנה ולעל ועד בר חמשים שנה כל עלל לחיל למעבד עבידה במשכן זימונה דה תשמיש בני קהת במשכן זימונה קדש קדשיה וייעל אהרן ובניו במטל משריתה ויעתון ית פרכת פרסה ויכסון בה ית ארון סעדואתה ויתנון עליו כסוי משך עכום ויפרסון עליו ארקעי כליל תכלה מלעל וישבון ארעיו ועל פתור רחותה יפרסון ארקעי תכלה ויתנון עליו ית צעאתה וית פיאלהתה וית ביסיאתה וית כאסי נסכה ולחם תדירה עליו יהי ויפרסון עליהון כסוי ארקיע צבע זעורי ויכסון יתה בכסוי משך עכום וישבון ארעיו ויסבון ארקעי תכלה ויכסון ית מנרת מאורה וית בוציניה וית מלקטיה וית מחתיתיה וית כל מני משחה דישמשון לה בהון ויתנון יתה וית כל מניה לגו כסוי משך עכום ויתנון על דנטל ועל מדבח דהבה יפרסון ארקעי תכלה ויכסון יתה בכסוי משך עכום וישבון ית ארעיו ויסבון ית כל מני השרד דישתמשון בהון בקדשה ויתנון לגו ארקע תכלה ויכסון יתון בכסוי משך עכום ויתנון על דנטל ויקטמון ית מדבחה ויפרסון עליו ארקע ארגמן ויתנון עליו ית כל מניו דישתמשון עליו בהון ית מחתיאתה וית משלעיה וית דודיה וית פנכיה כל מני מדבחה ויפרסון עליו כסוי משך עכום וישבון ארחיו ויסבון ארקע ארגמן ויכסון ית כיורה וית כנה ויתנון יתון לגו כסוי משך עכום ויתנון על דנטל ויסכם אהרן ובניו למכסאה ית קדשה וית כל מני קדשה במטל משריתה ובתר כן ייעלון בני קהת למסבל ולא יקרבון לקדשה וימותון אלין מסבלי בני קהת במשכן זימונה ו[מסהרת] אלעזר בר אהרן כהנה משח אנהרותה ואועדות ס{י}מניה ומנחת תדירה ומשח רבותה [מסהרת] כל משכנה וכל דבה בקדשה ובמניו ומלל יהוה עם משה ועם אהרן למימר אל תקטעון ית שבט כרן קהתה מבגו לואי דה עבדו להון ויחון ולא ימותון בקדומון לקדש קדשיה אהרן ובניו ייעלון וישבון יתון גבר על תשמישה ועל מסבלה ולא ייעלון למחזי כבלע ית קדשה וימותון ומלל יהוה עם משה למימר תלי ית סכום בני גרשון אף אנון לבית אבהתון לכרניון מבר תלתים שנה ולעל ועד בר חמשים שנה תמני יתון כל עלל לחיל חיל למשמשה תשמיש במשכן זימונה דה תשמיש כרן גרשונאה למשמשה ולמסבל ויסבלון ית יריעת משכנה וית משכן זימונה וכסוה וכסוי עכומה דעליו מלעל וית פרס תרח משכן זימונה וית קלעי דארתה וית פרס תרח תרח דארתה דעל משכנה ועל מדבחה סאר וית חבליון וית כל מני תשמישון וית כל דיתעבד להון וישמשון על מימר אהרן ובניו תהי כל תשמיש בני גרשונאה לכל מסבלון ולכל תשמישון ו[תמנון] עליהון במטר ית כל מסבלון דה תשמיש כרן בני גרשונאה במשכן זימונה ומטרתון באד איתמר בר אהרן כהנה בני מררי לכרניון לבית אבהתון תמני יתון מבר תלתים שנה ולעל ועד בר חמשים שנה תמנינון כל עלל לחיל למשמשה ית תשמיש משכן זימונה ודה מטרת מסבלון לכל תשמישון במשכן זימונה לוחי משכנה ונגריו ועמודיו ולבניו ועמודי דארתה סאר ולבניון וסכיון וחבליון לכל מניון ולכל תשמישון ובשמהן {עליון במטר} [תמנון] ית כל [מני מטרת] מסבלון דה תשמיש כרן בני מררי לכל תשמישון במשכן זימונה באד איתמר בר אהרן כהנה ומנה משה ואהרן ונסיאי כנשתה ית בני קהתאה לכרניון לבית אבהתון מבר תלתים שנה ולעל ועד בר חמשים שנה כל עלל לחיל למשמשה במשכן זימונה והוו מניאניון לכרנון אלפים ושבע מון וחמשים אלין מניאני כרן קהתאה כל דמשמש במשכן זימונה דמנה משה ואהרן על מימר יהוה באד משה ומניאני בני גרשון לכרניון לבית אבהתון מבר תלתים שנה ולעל ועד בר חמשים שנה כל עלל לחיל למשמשה במשכן זימונה והוו מניאניון לכרניון לבית אבהתון אלפים ושת מון ותלתים אלין מניאני כרן בני גרשון כל דמשמש במשכן זימונה דמנה משה ואהרן על מימר יהוה ומניאני כרן בני מררי לכרניון לבית אבהתון מבר תלתים שנה ולעל ועד בר חמשים שנה כל עלל לחיל למשמשה במשכן זימונה והוו מניאניון לכרניון תלתה אלפים ומאתים אלין מניאני כרן בני מררי דמנה משה ואהרן על מימר יהוה באד משה כל מינינה דמנה משה ואהרן ונסיאי ישראל ית לואי לכרניון לבית אבהתון מבר תלתים שנה ולעל ועד בר חמשים שנה כל דעלל למשמשה תשמיש עבדה ותשמיש מסבל במשכן זימונה והוו מניאניון תמניה אלפים וחמש מון ותמנים על מימר יהוה מנה יתון באד משה גבר גבר על תשמישה ועל מסבלה ומניאניו כמד פקד יהוה ית משה ומלל יהוה עם משה למימר פקד ית בני ישראל וישלחון מן משריתה כל צריע וכל דאב וכל מסב לנפש מן דכר ועד נקבה תשלחו{נו}ן למלבר למשריתה תשלחונון ולא יסיבון ית משרויון דאנה שרי בגבון ועבדו כן בני ישראל ושלחו יתון למלבר למשריתה כמד מלל יהוה עם משה כן עבדו בני ישראל ומלל יהוה עם משה למימר מלל עם בני ישראל למימר גבר אי אתה אן יעבדון מכל עובת אנשה למשקרה שקר ביהוה ואתעיבת נפשה ההיא ויבדון ית עוביון דעבדו ויעזר ית אשמה ברישה וחמושה יוזף עליו ויתן לדאשמה לה ואם לית לאנשה פרקן למעזרה אשמה [לידה אשמה] דאתעזר {דאתעזר} ליהוה לכהנה מלבר דכר סלוחיה דיסלח בה עליו וכל ארמו לכל קדשי בני ישראל דיקרבון לכהנה לה יהי וגבר ית קדשיו לה יהי ואנש דיתן לכהנה לה יהי ומלל יהוה עם משה למימר מלל עם בני ישראל ותימר לון גבר גבר אן תסטי אתתה ומשקרה בה שקר וישכב גבר עמה שכבת זרע ועלמת מן עיני גברה וכסיאת והי אסתאבת וסעד לית בה והי לא אתעידת ועבר עליו רוח קנאה וקנא מן אתתה והי אסתאבת אי עבר עליו רוח קנאה וקנא מן אתתה והיא לא אסתאבת וינדי גברה ית אתתה ליד כהנה וינדי ית קרבנה עמה עסור מכאלתה קמח סערים לא ירק עליה משח ולא יתן עליה לבונה הלא מנחה קנה היא מנחה דכרן מדכרת עוב ויקרב יתה כהנה ויקימנה לקדם יהוה ויסב כהנה מים קדישים במהן חסף ומן עפרה דיהי בקרקע משכנה יסב כהנה ויתן לגו מיה ויקים כהנה ית אתתה לקדם יהוה ויגלי ית ריש אתתה ויתן על כפיה ית מנחת דכרנה מנחה קנאה היא ובאד כהנה יהון מי בחורה דמבארים וישבע יתה כהנה ויימר לאתתה אם לא שכב גבר עמיך ואם לא סטיתי מסבה חליפת גבריך אתברי ממי מריריה דמבארים אלין וית כד סטיך חליפת גבריך וכד אסתבתי ויהב גבר ביך ית שכבתה מבלעדי גבריך וישבע כהנה ית אתתה בשבועת לבטה ויימר כהנה לאתתה יתן יהוה יתיך ללבט ולשבועה בגו עמיך במתן יהוה ית ירכיך נפלן וית מעיך אנפיחן וייעלון מיה דמבארים אלין במעיך לנפחי מעי ולנפל ירך ותימר אתתה אמן אמן ויכתב ית לבטיה אלין כהנה בספר וימחי לגו מיה דמבארים וישקי ית אתתה ית מי מריריה דמבארים וייעלון בה מיה דמבארים למ[רירים] ויסב כהנה מן אד אתתה ית מנחת קנאתה וינף ית מנחתה לקדם יהוה ויקרב יתה למדבחה וירם כהנה מן מנחתה ית אדכרותה ויועד למדבחה ובתר ישקי ית אתתה ית מיה וישקינה ית מיה ויהי אם אסתאבת ושקרת שקר ב{א}<ג>ברה וייעלון בה מיה דמבארים למרירים ותנפח מעיה ו[תמסי ירכה] ותהי אתתה ללבט בגו עמה ואם לא אסתאבת אתתה ודכיה היא ותתברי ותזדרע זרע דה תורות קנאתה וד[תסתטי] {ג}<א>תה חליפת גברה ואסתבת אי גבר דתעבר עליו רוח קנאה וקנא מן אתתה ויקים ית אתתה לקדם יהוה ויעבד לה כהנה ית כל אורהותה הדה ויתברי גברה מן עובה ואתתה ההיא תסבל ית עובה ומלל יהוה עם משה למימר מלל עם בני ישראל ותימר להון גבר אי אתה אן יפרש לנדר נדר נזיר למתנזרה ליהוה מן חמר ורעט ינזר חמי חמר וחמי רעט לא ישתי וכל מן עמירת ענבים לא ישתה וענבים רטיבן ויבישן לא ייכל כל יומי נזרה מכל דיתעבד מגפן עמרה מן [עצרמים] ועד [זוג] לא ייכל כל יומי [נדר נזרה] עפוף לא יעבר על רישה עד מלוי יומיה דיתנזר ליהוה קדיש יהי מרבי פרע סער רישה כל יומי [אתנזרותה] ליהוה על נפש מית לא ייעל לאביו ולאמה לאחיו ולאחתה לא יסתב להון במותון הלא נזר אלהה על רישה כל יומי נזרה קדי[ש] הוא ליהוה ואן ימות מית עליו [בתרע] עטף וסיב ריש נזרה ויספר רישה ביום דכוה ביומה שביעאה יספרנה וביומה {שביע}<תמינ>אה ינדי תרתי תרים או תרי בני יונה ליד כהנה לתרח משכן זימונה ויעבד כהנה אחד לסלוח ואחד לעלה ויסלח עליו מדחטא על נפשה ויקדש ית רישה ביומה ההוא ו[יתנזר] ליהוה ית יומי נזרה וינדי אמר בר שתה לאשם ויומיה קדמאי יבטלון הלא סיב נזרה ודה תורות נזירה ביום מלוי יומי נזרה ינדי יתה לתרח משכן זימונה ויקרב ית קרבנה ליהוה אמר בר שתה שלם אחד לעלה ואמרה אחדה ברת שתה שלמה לסלוח ודכר אחד שלם לשלמים וקנון פטיר סלת חלין בסיסן במשח ורקריקי פטיר ממשחים במשח ומנחתון ונסוכיון ויקרב כהנה לקדם יהוה ויעבד ית חטאתה וית עלתה וית דכרה יעבד דבח שלמים ליהוה על קנון פטירה ויעבד כהנה ית מנחתה וית נסוכיו ויספר נזירה תרח משכן זימונה ית ריש נזרה ויסב ית סער ריש נזרה ויתן על אשתה דתחת דבח שלמיה ויסב כהנה ית אדרעה בשילה מן דכרה וחלת פטירה חדה מן קנונה ורקריק פטירה חדה ויתן על כפי נזירה בתר אסתפר ית נזרה וינף יתון כהנה אנפו לקדם יהוה קדש הוא לכהנה יהי עם ני אנפותה ועם שאק ארמותה ובתר ישתה נזירה עמר דה תורות נזירה דידר קרבנה ליהוה על נזרה מלבר דתמטי אדה כפם נדרה דידר כן יעבד על תורות נזרה ומלל יהוה עם משה למימר מלל עם אהרן ועם בניו למימר אכהן תברכון ית בני ישראל אמר להון יברכנך יהוה ויטרנך יניר יהוה רחותה לידך וירתינך יתלי יהוה אפיו לידך וישבי לך שלם ושבו ית שמי על בני ישראל ואנא אברכנון והוה ביום אסכמות משה למקמה ית משכנה ואמשח יתה וקדש יתה וית כל מניו וית מדבחה וית כל מניו ומשחון וקדש יתון ואקרבו נסיאי ישראל ראשי בית אבהתון אנון נסיאי שבטיה אנון קעמיה על מניאניה ואנדו ית קרבנון לקדם יהוה שת עגלן צב ותרי עסר תורים עגלה על תרי נסיאיה ותור לאחד ואקרבו יתון לקדם משכנה ואמר יהוה אל משה למימר סב מנון ויהון לתשמיש ית תשמיש משכן זימונה ותתן יתון ללואי גבר כקבל תשמישה ונסב משה ית עגלאתה וית תוריה ויהב יתון ללואי ית תרתי עגלאתה וית ארבעתת תוריה יהב לבני גרשון כקבל תשמישון וית ארבעתת עגלאתה וית תמנתת תוריה יהב לבני מררי כקבל תשמישון באד איתמר בר אהרן כהנה ולבני קהת לא ייב הלא תשמיש קדשה עליון בכתפה יסבלון וקרבו נסיאיה ית חנכת מדבחה ביום אמשח יתה ואקרבו נסיאיה ית קרבנון לקדם מדבחה ואמר יהוה למשה נסיא אחד ליום נסיא אחד ליום יקרבון ית קרבנון לחנכת מדבחה והוה מקרבה ביומה קדמאה ית קרב[נ]ה נחשון בר עמינדב לשבט יהודה וקרבנה צעה כסף אחדה תלתים ומאה מתקלה פנך אחד כסף שבעים מתקל במתקל קדשה תריון מלים סלת בסיסה במשח למנחה פיאלי חדה עסרה דהב מליה אועדו פר אחד בר תורים דכר אחד אמר אחד בר שתה לעלה וצפיר עזים אחד לסלוח ולדבח שלמיה תורים תרים דכרים חמשה חרפים חמשה אמרים בני שנה חמשה דן קרבן נחשון בר עמינדב ביומה תניאנה הקרב נתנאל בר צוער נסיא יששכר הקרב ית קרבנה צעה כסף חדה תלתים ומאה מתקלה פנך אחד כסף שבעים מתקל במתקל קדשה תריון מלים סלת בסיסה במשח למנחתה פיאלי חדה עסרה דהב מליה אועדו פר אחד בר תורים דכר אחד אמר אחד בר שתה לעלה וצפיר עזים אחד לסלוח ולדבח שלמיה תורים תרים דכרים חמשה חרפים חמשה אמרים בני שנה חמשה דן קרבן נתנאל בר צוער ביומה תליתאה נסיא לבני זבולן אליאב בר חילן וקרבנה צעה כסף חדה תלתים ומאה מתקלה פנך אחד כסף שבעים מתקל במתקל קדשה תריון מלים סלת בסיסה במשח למנחתה פיאלי חדה עסרה דהב מליה אועדו פר אחד בר תורים דכר אחד אמר אחד בר שתה לעלה וצפיר עזים אחד לסלוח ולדבח שלמיה תורים תרים דכרים חמשה חרפים חמשה אמרים בני שנה חמשה דן קרבן אליאב בר חילן ביומה רביעאה נסיא לבני ראובן אליצור בר שדיאור וקרבנה צעה כסף חדה תלתים ומאה מתקלה פנך אחד כסף שבעים מתקל במתקל קדשה תריון מלים סלת בסיסה במשח למנחה פיאלי חדה עסרה דהב מליה אועדו פר אחד בר תורים דכר אחד אמר אחד בר שתה לעלה וצפיר עזים אחד לסלוח ולדבח שלמיה תורים תרים דכרים חמשה חרפים חמשה אמרים בני שנה חמשה דן קרבן אליצור בר שדיאור ביומה חמישאה נסי לבני שמעון שלמיאל בר צורישדה וקרבנה צעה כסף חדה תלתים ומאה מתקלה פנך אחד כסף שבעים מתקל במתקל קדשה תריון מלים סלת בסיסה במשח למנחתה פיאלי חדה עסרה דהב מלים אועדו פר אחד בר תורים דכר אחד אמר אחד בר שתה לעלה וצפיר עזים אחד לסלוח ולדבח שלמיה תורים תרים דכרים חמשה חרפים חמשה אמרים בני שנה חמשה דן קרבן שלמיאל בר צורישדה ביומה שתיתאה נסי לבני גד אליסף בר דעואל וקרבנה צעה כסף חדה תלתים ומאה מתקלה פנך אחד כסף שבעים מתקל במתקל קדשה תריון מלים סלת בסיסה במשח למנחתה פיאלי חדה עסרה דהב מליה אועדו פר אחד בר תורים דכר [אחד אמר] אחד בר שתה לעלה וצפיר עזים אחד לסלוח ולזבח שלמיה תורים תרים דכרים חמשה חרפים חמשה אמרים בני שנה חמשה דן קרבן אליסף בר דעואל ביומה שביעאה נסי לבני אפרים אלישמע בר עמיהוד וקרבנה צעה כסף חדה תלתים ומאה מתקלה פנך אחד כסף שבעים מתקל במתקל קדשה תריון מלים סלת בסיסה במשח למנחתה פיאלי חדה עסרה דהב מליה אועדו פר אחד בר תורים דכר אחד אמר אחד בר שתה לעלה וצפיר עזים אחד לסלוח ולדבח שלמיה תורים תרים דכרים חמשה חרפים חמשה אמרים בני שנה חמשה דן קרבן אלישמע בר עמיהוד ביומה תמינאה נסיא לבני מנשה גמליאל בר פדהצור וקרבנה צעה כסף חדה תלתים ומאה מתקלה פנך אחד כסף שבעים מתקל במתקל קדשה תריון מלים סלת בסיסה במשח למנחתה פיאלי חדה עסרה דהב מליה אועדו פר אחד בר תורים דכר אחד אמר אחד בר שתה לעלה וצפיר עזים אחד לסלוח ולדבח שלמיה תורים תרים דכרים חמשה חרפים חמשה אמרים בני שנה חמשה דן קרבן גמליאל בן פדהצור ביומה אשיעה נסיא לבני בנימים אבידן בר גדעוני וקרבנה צעה כסף [חדה תלתים] ומאה מתקלה פנך אחד כסף שבעים מתקל במתקל קדשה תריון מלים סלת בסיסה במשח למנחתה פיאלי חדה עסרה דהב מליה אועדו פר אחד בר תורים דכר אחד אמר אחד בר שתה לעלה וצפיר [עזים] אחד לסלוח ולדבח שלמיה תורים תרים דכרים חמשה חרפים חמשה אמרים בני שנה חמשה דן קרבן אבידן בר גדעוני ביומה עשיראה נסיא לבני דן אחיעזר בר עמישדה וקרבנה צעה כסף חדה תלתים ומאה מתקלה פנך אחד כסף שבעים מתקל במתקל קדשה תריון מלים סלת בסיסה במשח למנחתה פיאלי חדה עסרה דהב מליה אועדו פר אחד בר תורים דכר אחד אמר אחד בר שתה לעלה וצפיר עזים אחד לסלוח ולדבח שלמיה תורים תרים דכרים חמשה חרפים חמשה אמרים בני שנה חמשה דן קרבן אחיעזר בר עמישדה ביום חדעסר יום נסיא לבני אשר פגעאל בר עכרן וקרבנה צעה כסף חדה תלתים ומאה מתקלה פנך אחד כסף שבעים מתקל במתקל קדשה תריון מלים סלת בסיסה במשח למנחתה פיאלי חדה עסרה דהב מליה אועדו פר אחד בר תורים דכר אחד אמר אחד בר שתה לעלה וצפיר עזים אחד לסלוח ולדבח שלמיה תורים תרים דכרים חמשה חרפים חמשה אמרים בני שנה חמשה דן קרבן פגעאל בר עכרן ביום תריעסר יום נסיא לבני נפתלי אחירע בר עינן וקרבנה צעה כסף חדה תלתים ומאה מתקלה פנך אחד כסף שבעים מתקל במתקל קדשה תריון מלים סלת בסיסה במשח למנחתה פיאלי חדה עסרה דהב מליה אועדו פר אחד בר תורים דכר אחד אמר אחד בר שתה לעלה וצפיר עזים אחד לסלוח ולדבח שלמיה תורים תרים דכרים {תרים} <חמשה> חרפים חמשה אמרים בני שנה חמשה דן קרבן אחירע בר עינן דה חנכת מדבחה ביום אמשח יתה מן עם נסיאי ישראל צען כסף תרתיעסרי פנכי כסף תריעסר כפין דהב תרתעסרי תלתים ומאה צעתה חדתה כספה ושבעי[ם] פנכה חדה כל כסף מניה אלפים וארבע מון במתקל קדשה פיאלן דהב תרתעסרי מלין אועדו עסרה עסרה פיאלתה במתקל קדשה כל דהב פיאלאתה עסרים ומאה כל תוריה לעלתה תריעסר פרים דכרים תריעסר אמרים בני שנה תריעסר ומנחתון וצפירי עזים תריעסר לסלוח וכל תורים דבח שלמיה עסרים וארבעה פרים דכרים אשתים ארפים אשתים אמרים בני שנה אשתים דה חנכת מדבחה בתר אמשח יתה ובמיעל משה למשכן זימונה לממללה עמה ושמע ית קלה ממלל עמה מן על כפרתה דעל ארון סעדואתה מבין תרי כרוביה ומלל עמה ומלל יהוה עם משה למימר מלל עם אהרן ותימר לה באסקותך ית בוציניה למלקבל אפי מנהרתה ינירון שבעתת בוציניה ועבד כן אהרן למלקבל אפי מנהרתה אסק בוציניה כמד פקד יהוה ית משה ודן עובד מנהרתה מ{ק}<ג>ד דהב עד ירכיה ועד פרחיה מגדה היא כחזבה דאחזה יהוה ית משה כן עבד ית מנהרתה ומלל יהוה עם משה למימר סב ית לואי מבגו בני ישראל ותדכי יתון ואכהן תעבד להון לדכוון הדי עליון מי חטה ויעברון עפוף על כל בסרון וירעון ארקעיון וידכון ויסבון פר בר תורים ומנחתה סלת בסיסה במשח ופר תניאן בר תורים תסב לסלוח ותקרב ית לואי לקדם משכן זימונה ותכנש ית כל כנשת בני ישראל ותקרב ית לואי לקדם יהוה ויסמכון בני ישראל ית אדיון על לואי וינף אהרן ית לואי אנפו לקדם יהוה מן עם בני ישראל ויהון למשמשה ית עבידת יהוה ולואי יסמכון ית אדיון על ריש פריה ויעבד ית חדה חטה וית חדה עלה ליהוה למסלחה על לואי ותקים ית לואי לקדם אהרן ולקדם בניו ותנף יתון אנפו ליהוה ותפרש ית לואי מבגו בני ישראל ויהון לי לואי ובתר כן ייעלון לואי למשמשה ית עבדת משכן זימונה ותדכי יתון ותנף יתון אנפו הלא ייבים ייבים {ייבים} אנון לי מבגו בני ישראל חליפת כל בכור פתוח רחם בבני ישראל אנסבת יתון לי הלא לי כל בכור בבני ישראל באנשה ובבהמתה ביום מקטלי כל בכור בארע מצרים הקדשת יתון לי ואסב ית לואי חליפת כל בכור בבני ישראל ואתן ית לואי ייבים לאהרן ולבניו מבגו בני ישראל למשמשה ית עבדת בני ישראל במשכן זימונה ולמסלחה על בני ישראל ולא יהי בבני ישראל נגף בקדום בני ישראל לקדשה ועבד משה ואהרן וכל כנשת בני ישראל ללואי ככל דפקד יהוה ית משה ללואי {ככל} <כן> עבדו להון בני ישראל ואסתלחו לואי וארעו ארקעיון ואנף אהרן יתון אנפו לקדם יהוה וסלח עליון אהרן לדכוון ובתר כן עלו לואי למשמשה ית תשמישון במשכן זימונה לקדם אהרן ולקדם בניו כמד פקד יהוה ית משה על לואי כן עבדו להון ומלל יהוה עם משה למימר דה דללואי מבר [חמש] ועסרים שנה ולעל ייעל לחיל חיל בתשמיש משכן זימונה ומבר חמשים שנה יעזר מן חיל תשמישה ולא ישמש עוד וישמש ית{ה} [אחיו] במשכן זימונה למטר מטרה ותשמיש לא ישמש ככהן תעבדון ללואי במטרתון ומלל יהוה עם משה במדבר סיני בשתה תניאנתה למפוקיתון מן ארע מצרים בירחה קדמאה למימר ויעבדון בני ישראל ית פסחה בזבניו בארבעסר יום לירחה [הדן] בין רמשיה יעבדון יתה בזבניו ככל גזריו וככל דיניו תעבדון יתה ומלל משה עם בני ישראל למעבד ית [פס]חה ועבדו ית פסחה בזבניו בארבעסר יום לירחה בין רמשיה במדבר סיני ככל דפקד יהוה ית משה כן עבדו בני ישראל והוו גבריה דהוו מסבים לנפש אנש ולא יכלו למעבד פסחה ביומה ההוא וקרבו לקדם משה ולקדם אהרן ביומה ההוא ואמרו גבריה האנון לה אנחנן מסבים לנפש אנש למה נתבצר לדלא מקרב ית קרבן יהוה בזבניו בגו בני ישראל ואמר לון משה קעמו ואשמעה מה יפקד יהוה לכון ומלל יהוה עם משה למימר מלל עם בני ישראל למימר אנש אנש אן יהי מסב לנפש אי באורע רחיקה לכון אי לדריכון ויעבד פסח ליהוה בירחה תניאנה בארבעסר יום בין רמשיה יעבדון יתה על פטיר ומרורים ייכלונה לא ישירון מנה עד צפר וגרם לא יתברון בה ככל גזירת פסחה יעבדון יתה וגברה דהוא דכי ובאורע לא הוה וקץ למעבד ית פסחה ותתעקר נפשה ההיא מן עמיה הלא קרבן יהוה לא אקרב בזבניו חטיה יסבל גברה ההוא ואן יתותב עמכון גיור ויעבד פסח ליהוה כגזירת פסחה וכדיניו כן יעבד גזירה חדה יהי לכון ולגיורה וליצוב ארעה וביום התקם ית משכנה כסה עננה ית משכנה למשכן סעדואתה וברמשה יהי על משכנה כחזב אש עד צפר כן יהי תדיר עננה יכסינה וח{ס}זב אש לילי ולפם אסתלקות עננה מן על משכנה ובתר כן יטלון בני ישראל ובתרה דישרי תמן עננה תמן ישרון בני ישראל על מימר יהוה יטלון בני ישראל ועל מימר יהוה ישרון כל יומי דישרי עננה על משכנה ישרון ובאורכות עננה על משכנה יומים סגים ויטרון בני ישראל ית מטרת יהוה ולא יטלון וית דיהי עננה יומים במניאן על משכנה על מימר יהוה ישרון ועל מימר יהוה יטלון וית דיהי עננה מרמש עד צפר ואסתלק עננה בצפרה ויטלון אי אימם ולילי ואסתלק עננה ויטלון אי יומים אי ירח אי יומים בהאריך עננה על משכנה למשרי עליו ישרון בני ישראל ולא יטלון ובאסתלקותה יטלון על מימר יהוה ישרון ועל מימר יהוה יטלון ית מטרת יהוה נטרו על מימר יהוה באד משה ומלל יהוה עם משה למימר עבד לך תרתי חציצרן כסף מגדה תעבד יתון ויהון לך למזעקה כנשתה ולמטל ית משריאתה ויתקעון בין ויזדמנון לידך כל כנשתה לתרח משכן זימונה ואם בחדה יתקעון ויזדמנון לידך נסיאיה ראשי רבני ישראל ותתקעון אשמעה ויטלון משריאתה דשרים מדנחה ותתקעון אשמעה תניאנית ויטלון משריאתה דשרים צפונה אשמעה יתקעון למטליון ובכנוש ית קהלה תתקעון ולא תבעשון ובני אהרן כהניה יתקעון בחציצראתה ויהון לכון לגזירת עלם לדריכון וכד תיעלון קרבה בארעכון על אעקה דעאק יתכון ותשמעון בחציצראתה ותדכרון לקדם יהוה אלהכון ותתפצון מן דבביכון וביום חדבתיכון ובמועדיכון ובראשי יריחיכון ותתקעון בחציצראתה על עלאתיכון ועל דבחי שלמיכון ויהון לכון לדכרן לקדם יהוה אלהכון אני יהוה אלהכון ומלל יהוה עם משה למימר סגי לכון מדור בטברה הדן אתפנו וטלו לכון ואתו טבר אמראה ולכל משרוה בבקעתה בטורה ובשפילתה בדרומה ובחוף ימה ארע כנענאה ולבנונה עד נהרה רבה נהר פרת חזו יהבת לקדמיכון ית ארעה עלו ורתו ית ארעה דאשתבעת לאבהתכון לאברהם ליצחק וליעקב למתן לזרעון בתרון והוה בשתה תניאנתה בירחה תניאנה בעסרים בירחה אסתלק עננה מן על משכן סעדואתה ונטלו בני ישראל למטליון ממדבר סיני ושרה עננה במדבר פראן ונטלו בקדמהו על מימר [יהוה] באד משה ונטל סדר משרית בני יהודה בקדמהו לחיליון ועל חילה נחשון בר עמינדב ועל חיל שבט בני יששכר נתנאל בר צוער ועל חיל שבט בני זבולן אליאב בר חילן ואתיעת משכנה ויטלון בני גרשון ובני מררי סבולי משכנה ויטל סדר משרית בני ראובן לחיליון ועל חילה אליצור בר שדיאור ועל חיל שבט בני שמעון שלמיאל בר צורישדה ועל חיל שבט בני גד אליסף בר דעואל ויטלון קהתהי סבולי מקדשה ויקימון ית משכנה עד מיעלון ויטל סדר משרית בני אפרים לחיליון ועל חילה אלישמע בר עמיהוד ועל חיל שבט בני מנשה גמליאל בר פדהצור ועל חיל שבט בני בנימים אבידן בר גדעוני ויטל סדר משרית בני דן מכנש לכל משריאתה לחיליון ועל חילה אחיעזר בר עמישדה ועל חיל שבט בני אשר פגעאל בר עכרן ועל חיל שבט בני נפתלי אחירע בר עינן אלין מטלי בני ישראל לחיליון ונטלו ואמר משה לחובב בר רעואל מדיאנה חמוי משה נטלים אנחנן לאתרה דאמר יהוה יתה אתן לכון אתי עמנן וניטב לך הלא יהוה מלל טב על ישראל ואמר לה לא אהך הלא אם לארעי ולאתילדותי אהך ואמר אלני תשבק יתנן הלא על כן חכמת משרוינן במדברה ותהי לנן לצרכין ויהי כד תהך עמנן ויהי טובה ההוא דייטב יהוה עמנן והיטבנן לך ונטלו מטור יהוה אורע תלתה יומים וארון קיאם יהוה נטל לקדמיון אורע תלתה יומים למגש לון מנוחה וענן יהוה עליון אימם במטלון מן משריתה והוה במטל ארונה ואמר משה קומה יהוה ויבדרון דבביך ויערקון מסנאיך מקדמיך ובמנוחתה אמר עזרה יהוה רבואת אלפי ישראל והוה עמה {מ}<כ>מתננים ביש במשמוע יהוה ושמע יהוה ואתקף רגזה ואוקדת בון אש יהוה ואכלת ביסטר משריתה וצבע עמה למשה וצלי משה ליהוה ואטפת אשתה וקרא שם אתרה ההוא תבערה הלא אוקדת בון אש יהוה וספספה דבגבה אתחמדו תחמדה ויתבו ובכו אף בני ישראל ואמרו מן ייכלנן בסר דכרנן ית נוניתה דניכל במצרים מגן ית קשויה וית בטחיה וית צירה וית בצליה וית שואמיה וכדו נפשנן יבישה לית כל בלוד למנה עינן ומנה כארז קליף הוא ועינה כעין בדלה שטו עמה ולקטו וטחנו בריחיה ודכו במדוכה ובשלו בקדר ועבדו יתה עגולים והוה טעמה כטעם לשד משחה ובמיעת טלה על משריתה לילי נעת מנה עליו ושמע משה ית עמה בכי לכרניו אנש לתרח משכנה ואתקף רגז יהוה שריר ובעיני משה אבעש ואמר משה ליהוה למה אבעשת לעבדך ולמה לא אשקעת רחים בעיניך למשבאה ית מסבל כל עמה {הזה} <הדן> עלי {האנכי} <האנה> אבטנת ית כל עמה הדן אם אנה ילדתה כד תימר לי סבלה בחבך כמד יסבל אמהיתה ית ינוקה לארעה דאשתבעת לאבהתה מן אהן לי בסר למתן לכל עמה הדן כד יבכון עלי למימר אב לנן בסר וניכל לא אכל אנא לודי למסבל ית כל עמה הדן הלא יקר מני ואם אכהן אתה עבד לי קטלי שבי קטל ואם אתשקעת רחים בעיניך ואל אחזי בבישתי ואמר יהוה למשה כנש לי שבעים גבר מן חכימי ישראל דחכמת הלא אנון חכימי עמה וספריו ותסב יתון למשכן זימונה ויתקוממון תמן עמך ואעת ואמלל עמך תמן ואצל מן רוחה דעליך ואשבי עליון ויסבלון עמך במסבל עמה ולא תסבל אתה לודך ולעמה תימר התקדשו למחר ותיכלון בסר הלא בכיתון במש[מ]וע יהוה למימר מן ייכלנן בסר הלא טב לנן במצרים ויתן יהוה לכון בסר ותיכלון לא יום אחד תיכלון ולא יומים ולא חמשה יומים ולא עסרה יומים ולא עסרים יום עד ירח יומים עד דיפק מפמכון ויהי לכון לקנטה גזוי הלא שקרתון ית יהוה דבגבכון ובכיתון לקדמיו למימר למה דן נפקנן ממצרים ואמר משה שת מון אלף רגלאי עמה {דאנכי} <דאנה> בגבה ואתה אמרת בסר אתן להון וייכלון ירח יומים עאנה ותוריה יכס להון וישקע להון אם ית כל נונית ימה יתכנש להון וישקע להון ואמר יהוה למשה האד יהוה תקצר אתה תחזי הירענך ממללי אם לא ונפק משה ומלל עם עמה ית מלי יהוה וכנש שבעים גבר מן חכימי עמה ואקים יתון סארת משכנה ונעת יהוה בעננה ומלל עמה ואצל מן רוחה דעליו ויהב על שבעים גבר חכימיה והוה כ[שרו] עליון רוחה ואתנבו ולא אתכנשו ואשתארו תרי גברים במשריתה שם אחדה אלדד ושם תניאנה מודד ושרת עליון רוחה ואנון בכתבים ולא נפקו למשכנה [ואתנבו] {ולא אתכנשו} [במשריתה] [ורעט] רביה וחבי למשה ואמר אלדד ומודד מתנבים במשריתה ואגיב יהושע בר נון משמש משה מביאריו ואמר רבי משה מניתון ואמר לה משה המקני אתה לי ומן יתן כל עם יהוה נביים הלא יהב יהוה ית רוחה עליון וכנש משה למשריתה הוא וחכימי ישראל ורוח נטל מן עם יהוה ואגיז סלבי מן ימה ואטיש על משריתה כאורע יום אכהן וכאורע יום אכהן סארת משריתה וכאמתים על אפי ארעה וקעם עמה כל יומה ההוא וכל ליליה וכל יומה דמבתר וכנשו ית סלויתה דאזער כנש עסר כרבן ונכסו להון נכיסה סארת משריתה בסרה הכדה בין שניון אדלא יקטע ורגז יהוה אתקף בעמה וקטל יהוה בעמה קטלה סגיה שריר וקרא שם אתרה ההוא קברי תחמדאתה הלא תמן אקברו ית עמה דאתחמדו מקברי תחמדאתה נטלו עמה {מ}<ל>דירבאתה והוו בדירבאתה ומללת מרים ואהרן במשה על דדי אתתה כשירתה דנסב הלא אתה כשירה נסב ואמרו הלוד ברן במשה מלל יהוה הלא אף בנן מלל ושמע יהוה ואישה משה רבה שריר מכל אנשה דעל אפי ארעה ואמר יהוה עטף למשה ולאהרן ולמרים פקו תלתתכון למשכן זימונה ונפקו תלתיון ונעת יהוה בעמוד ענן וקעם תרח משכנה וזעק אהרן ומרים ונפקו תריון ואמר שמעו שבי מלי אם יהי נביוכון יהוה בחזב לידה אתחכם ובחלם אמלל בה לא כן עבדי משה בכל ביתי מהימן הוא פם לפם אמלל בה בחזב ולא ביחידהו ונעירות יהוה אסתכל וממה לא דחלתון לממללה בעבדי במשה ואתקף רגז יהוה בון ואזל ועננה אסטה מן על משכנה ואה מרים מצרעה כתלג ואסתכל אהרן למרים ואה מצרעה ואמר אהרן למשה בבעו רבי אל ני תשבי עלינן חובה דבננאן ודחטינן אלני תהי כמיתה דבאפקותה מרחם אמה ואתאכל פלגות בסרה וצבע משה ליהוה למימר חיולה רתאה אסי שבי לה ואמר יהוה למשה ואבוה ירק ירק באפיה הלא תבהת שבעה יומים תתסגר שבעה יומים מלבר למשריתה ובתר תתכנש ואתסגרת מרים מלבר למשריתה שבעה יומים ועמה לא נטלו עד אכנשת מרים ובתר נטלו עמה מדירבאתה ושרו במדבר פראן ואמר משה לבני ישראל אתיתון עד טור אמראה דיהוה אלהנן יהב לנן חזי יהב יהוה אלה{י}<ך> לקדמיך ית ארעה סק רת כמד מלל יהוה אלהי אבאתך לך אל תדעל ואל תשתפל וקרבו ליד משה ואמרו נשלחה גברים לקדמינן ויגשון לנן ית ארעה ויעזרון יתנן ממלל ית אורעה דנסק בה וית קריאתה דניעל עליין וטב ממללה בעיני משה ומלל יהוה עם משה למימר שלח לך גברים ויגשון ית ארע כנען דאנא יהב לבני ישראל גבר אחד גבר אחד לשבט אבהתה תשלח כל נסי בהון ושלח יתון משה ממדבר פראן על מימר יהוה כלון גברים ראשי בני ישראל אנון ואלין שמהתון לשבט ראובן שמוע בר זכור לשבט שמעון שפט בר חורי לשבט יהודה כלב בר יפנה לשבט יששכר יגאל בר יוסף לשבט אפרים יהושע בר נון לשבט בנימים פלטי בר רפוא לשבט זבולן גדיאל בר סודי לשבט יוסף לשבט מנשה גדי בר סוסי לשבט דן עמיאל בר גמלי לשבט אשר סתור בר מיכיל לשבט נפתלי נחבי בר ופסי לשבט גד גואל בר מיכי אלין שמהת גבריה דשלח משה למגש ית ארעה וזעק משה ליהושע בר נון יהושע ושלח יתון למגש ית ארע כנען ואמר להון סקו דן בדרומה ותסקון ית טברה ותחזון [ית] ארעה מה היא וית עמה דדאר עליה התקיף הוא הרפא הזעור הוא אם סגי ומה ארעה דהו דאר בה הטבה היא אם בישה ומה קריאתה דהו דאר בין כבישן אי תלילן ומה ארעה השמינה הי אם אעצצה האית בה אילן אם לית ותתקפון ותסבון מפרי ארעה ויומיה יומי בכירי ענבים ואזלו ועלו וגשו ית ארעה ממדבר צן עד רחב למיעל לחמת וסלקו בדרום ואתו עד חברון ותמן אחימן ששי ותלמי ילידי ענק וחברון שבע שנים אבנת לקדם טנס מצרים ואתו עד נחל אנכלה וקטעו מתמן נבזה ואנכל ענבים אחד וסבלו בנטל בתרים ומן רמוניה ומן תיניה לאתרה ההוא קרו נחל אנכלה על דדי אנכלה דקטעו מתמן בני ישראל ועזרו מן מגש ית ארעה מסכום ארבעים יום ואזלו ואתו ליד משה וליד אהרן וליד כל כנשת בני ישראל למדבר פראן לקדש ועזרו יתון ממלל וית כל כנשתה וחזונון ית פרי ארעה ותנו לה ואמרו אתינן לארעה דשלחתנן ואף מדיבה חלב ודבש היא ודן פריה שבק הלא עזיז עמה דדאר בארעה וקריאן תלילן ורברבן שריר ואף ילידי ענק חזינן תמן עמלק דאר בארע דרומה וחתאה וחואה ויבוסאה ואמראה דאר בטברה וכנענאה דאר על ימה ועל אד ירדנה ואשדך כלב ית [עמה] על משה ואמר לה מסוק נסק ונירת יתה הלא יכלו נכל לה וגבריה דסלקו עמה אמרו לא נכל למסק ליד עמה הלא תקיף הו מנן ואפקו גנות ארעה דגשו יתה לבני ישראל למימר ארעה דעברנן בה למגש יתה ארע אכלה דיאריה היא וכל עמה דחזינן בגבה גברי משחן ותמן חזינן ית גיבריה בני ענק מן גיבריה ו{נ}<ה>וינן בעינינן כקמצים וכן הוינן בעיניון ותשתשו בני ישראל במשכניון ואמרו בסנת יהוה יתנן אפקנן מן ארע מצרים למתן יתנן באד אמראה למשיצעתן לוהן אנחנן סלקים ואחינן שפלו ית לבנן למימר עם רב וסגי מנן קריאן רברבן ותלילן בשומיה ואף בני ענקים חזינן תמן ואמר משה לבני ישראל לא תצטדון ולא תדחלון מנון יהוה אלהכון האזל לקדמיכון הוא יגחי לכון ככל דעבד עמכון במצרים לעיניכון ובמדברה דחזית דסבלך יהוה אלהך כמה יסבל אנש ית ברה בכל אורעה דאהלכתון עד מיעלכון עד אתרה הדן ובממללה הדן ליתכון מהימנים ביהוה אלהכון האזל לקדמיכון באורעה למגש לכון אתר למגדתכון באש לילי למחזהתכון באורעה דתהכון בה ובעננה אימם ואשבת כל כנשתה ויהבו ית קלון ובכה עמה בליליה ההוא ורננו על משה ועל אהרן כל בני ישראל ואמרו להון כל כנשתה לוי מיתנן בארע מצרים אי במדברה הדן לוי מיתנן ולמה יהוה מעל יתנן לארעה הדה לנפל בחרב נשינן וטפלנן יהון לבוז הלא טב לנן נעזר למצרים ואמרו גבר לאחיו נתן ריש ונעזר למצרים ונפל משה ואהרן על אפיון לקדם כל קהל כנשת בני ישראל ויהושע בר נון וכלב בר יפנה מן גשושיה ית ארעה קדדו ארקיעון ואמרו לכל כנשת בני ישראל למימר ארעה דעברנן בה למגש יתה טבה ארעה שריר שריר אם אתרחי בנן יהוה ואעל יתנן לארעה הדה ויהבה לנן ארע דהי מדיבה חלב ודבש ברן ביהוה אל תמרדון ואתון אל תדחלון מן עם ארעה הלא לחמנן אנון אתסטה שלטנה מן עליון ויהוה עמנן אל תדחלונון ואמרו כל כנשתה למרגם יתון באבנים וכבוד יהוה אתחזי במשכן זימונה לכל בני ישראל ואמר יהוה למשה עד אהן יבתרני עמה הדן ועד אהן לא יימנון בי בכל סימניה דעבדת בגבה אקטלנה במותן ואערבנה ואעבד יתך וית בית אבוך לגוי רב ועיול מנה ואמר משה ליהוה וישמעון מצראי הלא אסקת בחילך ית עמה הדן מבגבה ויימרון לדיאר ארעה הדה וישמעון הלא אתה יהוה בגו עמה הדן דחזו בחזו אתחזית אתה יהוה ועננך קעם עלביון ובעמוד ענן אתה אזל לקדמיון אימם ועמוד אש לילי ותקטל ית עמה הדן כגבר אחד ויימרון גועיה דשמעו ית שמעך למימר מבלוד יכלות יהוה למעל ית עמה הדן לארעה דאשתבע להון ונכסון במדברה וכדו ירבי שבי חיל מרי כמד מללת למימר יהוה רחיק רגזים וסגי חסד וקשט תלי עוב ופשע וחטאה וזכאה לה יזכי מסר עוב אבהן על בנים על תליתאים ועל רביעים סלח שבי לעוב עמה הדן כרביאן חסדך וכמד סבלת לעמה הדן ממצרים ועד אכה ואמר יהוה סלחת כמליך וארום קעים אנא ומלי כבוד יהוה ית כל ארעה הלא כל גבריה דאזו ית כבדי וית סימני דעבדת במצרים ובמדברה ונסו יתי דן עסרה זבנים ולא שמעו בקלי אם יחזון ית ארעה דאשתבעת לאבהתון למתן להון וכל מבתרי לא יחזוה ועבדי כלב עקב הות רוח אורני עמה ומלה בתרי ואעלנה לארעה דעל לתמן וזרעה יירתנה ועמלקאה וכנענאה דאר בעמק מחר אתפנו וטלו לכון למדברה אורע ים סוף ומלל יהוה עם משה ועם אהרן למימר עד אמת לכנשתה בישתה הדה דאנון מרננים עלי ית רניני בני ישראל דאנון מרננים עלי שמעת אמר להון קעים אנא מימן יהוה אם לא כמד מללתון במשמועי כן אעבד לכון במדברה הדן יפלון פגריכון וכל מסארתכון לכל מניאניכון מבר עסרים שנה ולעל דרננתון עלי אם אתון תיעלון לארעה דסבלת עם אדי למשראה יתכון בה הלא אם כלב בר יפנה ויהושע בר נון וטפלכון דאמרתון לבזה יהי ואעל יתון ויעכמון ית ארעה דשקרתון בה ופגריכון אתון יפלון במדברה הדן ובניכון יהון טעים במדברה ארבעים שנה ויסבלון ית גנואתכון עד שלם פגריכון במדברה במנין יומיה דגשתון ית ארעה ארבעים יום יום לשתה יום לשתה תסבלון ית עוביכון ארבעים שנה ותעכמון ית תשלמאתי אני יהוה מללת אם לא דה אעבד לכל כנשתה בישתה הדה מסידיה עלי במדברה הדן ישלמון ותמן ימותון וגבריה דשלח משה למגש ית ארעה ועזרו ורנו עליו ית כל כנשתה למפקה גנו על ארעה ומיתו גבריה מפקי גנות ארעה בישה במגיפה לקדם יהוה ויהושע ב{נ}<ר> נון וכלב בר יפנה אתחו מן גבריה האנון הזליה למגש ית ארעה ומלל משה ית ממלליה אהלין עם כל בני ישראל ואתאבלו עמה שריר ואקדמו בצפרה וסלקו לריש טורה למימר הנן סלקין לאתרה דאמר יהוה הלא חטינן ואמר יהוה למשה אמר להון לא תסקון ולא תגחון הלא ליתנה בגבוכון ולא תנגפון לקדם דבביכון ואמר משה למה דן אתון עברים ית מימר יהוה והיא לא תצליח אל תסקון הלא לית יהוה בגבכון ולא תתברון לקדם דבביכון הלא עמלקאה וכנענאה תמן לקדמיכון ותפלון בחרב הלא על כן עזרתון מן אחרי יהוה ולא יהי יהוה עמכון ועצפו למסק לריש טורה וארון קיאם יהוה ומשה לא אפסקו מבגו משריתה ונעת עמלקאה וכנענאה דדאר בטברה ההוא לזימונון ורדפו יתון כמד עבדי מליה ומעונון וכתונון עד חרמה ועזרו למשריתה ומלל יהוה עם משה למימר מלל עם בני ישראל ותימר להון כד תיעלון לארעה מדריכון דאנה יהב לכון ותעבדון קרבן ליהוה עלה אי דבח למפרשה נדר אי רעבה אי במועדיכון למעבד ריח ריחו ליהוה מן תוריה ומן עאנה ויקרב דמקרב ית קרבנה ליהוה מנחה סלת עסור בסיס ברבעות הינה משח וחמר לנסוך רבעות הינה תעבד על עלתה אי לדבח לאמרה חדה אי לדכרה תעבד מנחה סלת תרי עסורים בסיס במשח תלתות הינה וחמר לנסוך תלתות הינה תקרב ריח ריחו ליהוה וכד תעבד בר תורים עלה אי דבח למפרשה נדר אי שלמים ליהוה ויקרב על בר תוריה מנחה סלת תלתה עסורים בסיס במשח פלגות הינה וחמר תקרב לנסוך פלגות הינה קרבן ריח ריחו ליהוה ככהן יתעבד לתורה חדה אי לדכרה חדה אי לנ{ש}<ק>יה באמריה אי בעזיה כמניאנון דתעבדון ככהן תעבדון לאחדה במניאנון כל יצובה יעבד ככהן ית אלין למקרבה קרבן ריח ריחו ליהוה ואן יתותב עמוכון גיור אי דבגבכון לדריכון ויעבד קרבן ריח ריחו ליהוה כמד תעבדון כן יעבד קהלה גזירה חדה לכון ולגיורה דגיור גזירת עלם לדריכון כבתכון כגיורה יי לקדם יהוה אורהו חדה ודין אחד יי לכון ולגיורה דגיור עמכון ומלל יהוה עם משה למימר מלל עם בני ישראל ותימר להון במיעלכון לארעה דאנא מעל יתכון לתמן ויהי במיכלכון מלחם ארעה תרמון ארמו ליהוה קדמאית מלאשתיכון חלה תרמון ארמו כארמות אדר כן תרמון יתה מקדמאית [מלאשתיכון] תתנון ליהוה ארמו לדריכון ואן תשגון ולא תעבדון ית כל פקודיה אלין דמלל יהוה עם משה ית כל דפקד יהוה לוכון באד משה למן יומה דפקד יהוה ולהל לדריכון ויהי אם מן עיני כנשתה אתעבדת לשגו ויעבדון כל כנשתה פר בר תורים אחד לעלה לריח ריחו ליהוה ומנחתה ונסוכה כפשרונה וצפיר עזים אחד לסלוח ויסלח כהנה על כל כנשת בני ישראל ויסלח להון הלא שגו הי ואנון אנדונין ינדון ית קרבנון [קרבן ליהוה] ויסתלחון לקדם יהוה על שגותון ויסתלח לכל כנשת בני ישראל ולגיורה דמתותב בגבכון הלא לכל עמה בשגו ואם נפש חדה תחטי בשגו ואקרבת עז ברת שתה לסלוח ויסלח כהנה על נפשה דשגת בחטיה בשגותה לקדם יהוה למסלחה עליו ויסתלח לה יצובה בבני ישראל ולגיורה דמתותב בגבכון אורהו חדה יי לכון לדעבד בשגו ונפשה דתעבד באד רמה מן יצובה ומן גיורה ית יהוה הוא מגדף ותתעקר נפשה ההיא מבגו עמיה הלא ית ממלל יהוה אביז וית פקודיו בטל [עקורין] תתעקר נפשה ההיא עובה בה והוו בני ישראל במדברה ואשקעו גבר מקשש אעים ביום שבתה וקרבו יתה משקעיה יתה מקשש עאיה ליד משה וליד אהרן וליד כל כנשתה ואנחו יתה במטר הלא לא פרש מה יתעבד לה ואמר יהוה למשה קטל יתקטל גברה רגמו יתה באבנים כל כנשתה מלבר למשריתה ואפקו יתה כל כנשתה למלבר למשריתה ורגמו יתה באבנים ומית כמד פקד יהוה ית משה ואמר יהוה למשה למימר מלל עם בני ישראל ותימר להון ויעבדון להון [נמסים] על איסטרי רקעיון לדריון ויתנון על [הנמסין] איסטרה שזר תכלה ויהון לכון [לנמסין] ותחזון יתון ותדכרון ית כל פקודי יהוה ותעבדון יתון ולא תתרעון בתר לבכון ובתר עיניכון דאתון זנים בתרון לבדיל תדכרון ותעבדון ית כל פקודי ותהון קדישים לאלהכון אני יהוה אלהכון דאפקת יתכון מן ארע מצרים למהי לוכון לאלהים אני יהוה אלהכון ונסב קרח בר יצהר בר קהת בר לוי ודתן ואבירם בני אליאב ואון בר פלת בר ראובן ויקמו לפני משה וגברין מבני ישראל חמשין ומאתין נסיאי כנשה זעיקי זבן גברי שם ואתכנשו על משה ועל אהרן ואמרו להון סגי לכון הלא כל כנשתה כלון קדישים ובגבון יהוה וממה תתרברבון על קהל יהוה ושמע משה ונפל על אפיו ומלל עם קרח ועם כל כנשתה למימר צפר ויעכם יהוה ית דלה וית קדישה יקרב לידה וית דיבחר בה יקרב לידה דה עבדו סבו לכון מחתין קרח וכל כנשתה ואבו בין נור ושבו עליין אועדו לקדם יהוה מחר ויי גברה דיבחר יהוה הוא קדישה סגי לכון בני לוי ואמר משה לקרח שמעו שבי בני לוי הזעור מנכון הלא אפרש אלהה דישראל יתכון מכנשת ישראל למקרבה יתכון לידה למשמשה ית תשמיש משכן יהוה ולמקעם לקדם כנשתה למשמשתון ואקרב יתך וית כל אחיך בני לוי עמך ותבעון אף כהנה לכן אתה וכל כנשתך מסידיה על יהוה ואהרן מה הוא כד תרננון עליו ושלח משה למזעק לדתן ולאבירם בני אליאב ואמרו לא נסק הזעור הלא אסקתנן מן ארע מדיבה חלב ודבש למקטלנן במדברה כד תתרברב עלינן אף אתרברב אף לא לארע מדיבה חלב ודבש אעלתנן ויהבת לנן פלגת חקל אי כרם העיני גבריה האנון תנקר לא נסק ואתקף למשה שריר {ונפלו} <ואמר> ליהוה אל תסתכל למנחתון לא חמוד אחד מנון סבלת ולא אבעשת ית אחד מנון ואמר משה לקרח אתה וכל כנשתך הוו לקדם יהוה אתה ואנון ואהרן מחר וסבו גבר מחתיתה ותתנון עליין אועדו ותקרבון לקדם יהוה גבר מחתיתה חמשים ומאתים מחתיאן ואתה ואהרן גבר מחתיתה ונסבו גבר מחתיתה ויהבו בהין נור ושבו עליין אועדו וקעמו תרח משכן זימונה ומשה ואהרן וכנש עליון קרח ית כל כנשתה לתרח משכן זימונה ואתחזי כבוד [יהוה] לכל כנשתה ומלל יהוה עם משה ועם אהרן למימר אתפרשו מבגו כנשתה הדה ואסכם יתון כעטף ונפלו על אפיון ואמרו אל אלהי רוחיה לכל בסרה הגבר אחד יחטי ועל כל כנשתה תרגז ומלל יהוה עם משה למימר מלל עם כנשתה למימר אסתלקו מסאר למשכן קרח דתן ואבירם וקאם משה ואזל ליד דתן ואבירם ואזלו בתרה חכימי ישראל ומלל עם כנשתה למימר אסטו שבי מן עם משכני גבריה עיביה אהלין ואל תקרבון בכל דלון דלא תסתפון בכל עובתון ואסתלקו מן עם משכן קרח דתן ואבירם מסאר ודתן ואבירם נפקו קעמין תרח משכניהון ונשיון ובניון וטפלהון ואמר משה בדה תחכמון הלא יהוה שלחי למעבד ית כל עובדיה אלין הלא לא מלבי אם כמותי כל אנשה ימותון אלין ומסרון כל אנשה יתמסר עליון לא יהוה שלחי ואם בריה יברי יהוה ותפתח ארעה ית פמה ותבלע יתון וית כל דלון וייעתון קעימים לשיול ותעכמון הלא בתרו גבריה אהלין ית יהוה והוה כאסכמותה לממללה ית כל ממלליה אהלין ואפלגת ארעה דתחתיון ואפתחת ארעה ית פמה ובלעתון וית בתיון וית כל אנשה דלקרח וית כל עותרה ונעתו אנון וכל דלון קעימים לשיול וכסית עליון ארעה ואבדו מבגו קהלה וכל ישראל דסהרתון ערקו לקלון הלא אמרו דלא תבלענן ארעה ואש אנפקת מן עם יהוה ואכלת ית חמשים ומאתים גבר מקריבי אועדותה ומלל יהוה עם משה למימר אמר לאלעזר בר אהרן כהנה וירם ית מחתיאתה מבין יקידתה וית אשתה דרי להל הלא קדשו ית מחתיאת חיביה אהלין בנפשהתון ועבדו יתון רקוחי [טסים] עפוי למדבחה הלא הקרבונון לקדם יהוה ואקדשו ויהון לסימן לבני ישראל ונסב אלעזר בר אהרן כהנה ית מחתיאת נחשה דאקרבו יקידיה ורקחונון עפוי למדבחה דכרן לבני ישראל לבדיל דלא יקרב גבר בראי דלא מזרע אהרן {ו}הוא למועדה אועדו לקדם יהוה ולא יהי כקרח וככנשתה כמד מלל יהוה באד משה לה ורנו כל כנשת בני ישראל מבתר על משה ועל אהרן למימר אתון קטלתון ית עם יהוה והוה בכנוש כנשתה על משה ועל אהרן ואסתכלו לאהל מועד ואה כסתה עננה ואתחזי כבוד יהוה ועל משה ואהרן לקדם אהל מועד ומלל יהוה עם משה למימר הרמו מבגו כנשתה הדה ואסכם יתון כעטף ונפלו על אפיון ואמר משה לאהרן סב ית מחתיתה ואב עליה אש מן על מדבחה ושבי אועדו ואזל זריז ליד כנשתה וסלח עליהון הלא נפק קצפה מלקדם יהוה שרי נגפה ונסב אהרן כמד מלל משה ורעט לגו קהלה ואה שרה נגפה בעמה ויהב ית אועדותה וסלח על עמה וקעם בין מיתיה ובין קעימיה ואתעצרת מגיפתה והוו מיתיה במגיפתה ארבעסר אלף ושבע מון מלבר מיתיה על ממלל קרח ועזר אהרן ליד משה לתרח אהל מועד ומגיפתה אתעצרת ומלל יהוה עם משה למימר מלל עם בני ישראל וסב מן עמון אטר אטר לבית אב מן עם כל נסייון לבית אבהתון תריעסר אטרין גבר ית שמה תכתב על אטרה וית שם אהרן תכתב על אטר לוי הלא אטר אחד לריש בית אבאתון ותנחנון במשכן זימונה לקדם סעדואתה דאזמן לך תמן ויהי גברה דאבחר בה אטרה יפרח ואשדך מן עלי ית רניני בני ישראל דאנון מרננים עליכון ומלל משה עם בני ישראל ויהבו לה כל נסיאון אטר לנסי אחד אטר לנסי אחד לבית אבהתון תריעסר אטרין ואטר אהרן בגו אטריון ואנח משה ית {ית} אטריה לקדם יהוה במשכן סעדואתה והוה מבתר ועל משה למשכן סעדואתה ואה פרח אטר אהרן לבית לוי ואפק פרח ואנץ נץ ועסל לוזים ואפק משה ית כל אטריה מלקדם יהוה לכל בני ישראל ואזו ונסבו גבר אטרה ואמר יהוה למשה עזר ית אטר אהרן לקדם סעדואתה למטרה לסימן לבני מרי ואסכם רניניון מן עלי ולא ימותון ועבד משה כמד פקד יהוה יתה כן עבד ואמרו בני ישראל למשה למימר הן שלמנן אבדנן כלנן אבדנן כל קריבה דקרב למשכן יהוה יתקטל האם שלמנן למשלם ומלל יהוה עם אהרן אתה ובניך {ע}<ו>בית אבוך עמך תסבלון ית עוב מקדשה ואתה ובניך עמך תסבלון ית עוב כהנתכון ואף ית אחיך שבט לוי {אקרב} <שבט> אבוך אקרב עמך ויסתענון עליך וישמשונך ואתה ובניך עמך לקדם משכן סעדואתה ויטרון מטרתך ומטרת כל משכנה ברן למני קדשה ולמדבחה לא יקרבון ולא ימותון אף אנון אף אתון ו[יסתמכון] עליך ויטרון ית מטרת משכן זימונה לכל תשמיש משכנה ובראי לא יקרב לידכון ותטרון ית מטרת קדשה וית מטרת מדבחה ולא יהיה עוד רגז על בני ישראל ואני אה אנסבת ית אחיכון לואי מבגו בני ישראל לכון מתנה ייבים ליהוה למשמשה ית תשמיש משכן זימונה ואתה ובניך עמך תטרון ית כהנתכון לכל ממלל מדבחה ולמלגו לפרכתה ותשמשון תשמישה מתנה אתן ית כהנתכון ובראה דקרב יתקטל ומלל יהוה עם אהרן ואני יהבת לך ית מטרת ארמותי לכל קדשי בני ישראל לך יהבתון לרבו ולבניך לחלק עלם דן יהי לך מקדשי קדשיה מן קרבנה כל קרבנון לכל מנחתון ולכל חטאתון ולכל אשמון דיתעיבון לי קדש קדשים לך הוא ולבניך בקדש קדשיה תיכלנה כל דכר ייכל יתה קדש יהי לך ודן לך ארמות מתונון לכל אנפות בני ישראל לך יהבתון ולבניך ולבנתך עמך לחלק עלם כל דכי בביתך ייכל יתה כל טיאב רטיב וכל טיאב יביש ודגן קדמהותון דיתנון ליהוה לך יהבתון בכירי כל דבארעון דינדון ליהוה לך יי [כל דכי בביתך ייכלנה כל חרם בישראל לך יהי] כל פתוח רחם לכל בסרה דיקרבון ליהוה באנשה ובבהמתה יהי לך ברן פרקן תפרק ית בכור אנשה וית בכור בהמתה מסבתה תפרק ופרקנה מבר ירח תפרקנה בשיאם כסף חמשה מתקלין במתקל קדשה עסרים גרה הוא ברן בכור תור אי בכור אמר אי בכור עז לא תפרק קדש אנון ית אדמון תזרק על מדבחה וית תרבון תועד קרבן ריח ריחו ליהוה ובסרון יהי לך כניח אנפותה וכשאק ימינה לך יהי כל ארמות קדשיה דירמון בני ישראל ליהוה יהבת לך ולבניך ולבנאתך עמך לחלק עלם קיאם מלח עלם היא לקדם יהוה לך ולזרעך עמך ואמר יהוה לאהרן בארעון לא תסתחן וחלק לא יהי לך בגבון אני חלקך ופלגתך בגו בני ישראל ולבני לוי אה יה{י}<ב>ת כל מעסר בישראל לסחנה חלף תשמישון דאנון משמשין ית תשמיש משכן זימונה ולא יקרבון עוד בני ישראל למשכן זימונה למסבל חטי לממות וישמש לואה הו ית תשמיש משכן זימונה ואנון יסבלון עובון גזירת עלם לדריכון ובגו בני ישראל לא יסתחנון פלגה הלא ית מעסר בני יסראל דירמון ליהוה ארמו יהבתה ללואי לסחנה על כן אמרת להון בגו בני ישראל לא יסתחנון פלגה ומלל יהוה עם משה למימר ועם לואי תמלל ותימר לון כד תסבון מן עם בני ישראל ית מעסרה דיהבת לכון מן עמון בפלגיכון ותרמון מנה ית ארמות יהוה מעסר מן מעסרה ויתחשב לכון ארמותכון כאדגנה מן אדרה וכמליתה מן מעצרתה כן תרמון אף אתון ית ארמות יהוה מכל מעסרתכון דתסבון מן עם בני ישראל ותתנון מנה ית ארמות יהוה לאהרן כהנה מכל מתנתכון תרמון ית כל ארמות יהוה מכל טיאבה ית מקדשה מנה ותימר לון בהרמותכון ית טיאבה מנה ויתחשב ללואי כעללת אדר וכעללת מעצרה ותיכלון יתה בכל אתר אתון ובתיכון הלא אגר הוא לכון חלף תשמישכון במשכן זימונה ולא תסבלון עליו חטי בהרמותכון ית טיאבה מנה וית קדשי בני ישראל לא תחללון ולא תמותון ומלל יהוה עם משה ועם אהרן למימר דה גזירת תורותה דפקד יהוה למימר מלל עם בני ישראל ויסבון לידך פרה סמקה שלמה דלית בה מום ודלא סלק עליה ניר ותתנון יתה לאלעזר כהנה ויפק יתה למלבר למשריתה ויכס יתה לקדמיו ויסב אלעזר כהנה מן אדמה באצבעה וידה לכבון קדם משכן זימונה מן אדמה שבעה זבנים ויוקד ית פרתה לעיניו ית משכה וית בסרה וית אדמה עם פרדה יתוקד ויסב כהנה קיצם ארז ואזוב וצבע זעורי וירמי לגו יקידת פרתה וירע רקעיו כהנה ויסעי ית בסרה במים ובתר ייעל למשריתה ויסתב כהנה עד רמשה ודמוקד יתה ירע רקעיו במים ויסעי ית בסרה במים ויסתב עד רמשה ויכנש גבר דכי ית קיטם פרתה וינח מלבר למשריתה ב{מ}<א>תר אדכי ותהי לכנשת בני ישראל [למטר] למי נדה סלוח היא וירע דמכנש ית קיטם פרתה ית רקעיו ויסתב עד רמשה ותהי לבני ישראל ולגיורה דגיור בגבכון לגזירת עלם דקרב במית לכל נפש אנש יסתב שבעה יומים והוא יסתלח בה ביומה תליתאה וביומה שביעאה וידכי ואם לא יסתלח ביומה תליתאה וביומה שביעה לא ידכי כל דקרב במית בנפש אנש דימות ולא יסתלח ית משכן יהוה סיב ותתעקר נפשה ההיא מישראל הלא מי נדה לא זרק עליו מסב יהי עוד סבתה בה ודה תורותה אנש אן ימות במשכן כל עלל למשכנה וכל דבמשכנה יסתב שבעה יומים וכל מאן אפתיח דלית צניק ושזיר עליו מסב הוא וכל דיקרב על אפי ברה בקטיל חרב אי במית אי בגרם אנש אי בקבר יסתב שבעה יומים ויסבון לטמיה מן עפר יקידת חטאתה ויתנון עליו מים חיים לגו מאן ויסוב אזוב ויטבל במים גבר דכי וידה על משכנה ועל מניה ועל נפשהתה דהוו תמן ועל דקרב בגרם אי בקטיל אי במית אי בקבר וידה דכיה על מסבה ביומה תליתאה וביומה שביעאה ויסלחנה ביומה שביעאה וירע רקעיו ויסעי במים וידכי ברמשה וגברה דיסתב ולא יסתלח ותתעקר נפשה ההיא מבגו קהלה הלא ית מקדש יהוה סיב מי נדה לא זרק עליו מסב הוא ותהי לכון לגזירת עלם ומדי מי נדתה ירע רקעיו ודקרב במי נדתה יסתב עד רמשה וכל דיקרב בה מסבה יסתב ונפשה דקרבה תסתב עד רמשה ועלו בני ישראל כל כנשתה מדבר צן בירחה קדמאה ודר עמה בקדש ומיתת תמן מרים ואקברת תמן ולא הוה מים לכנשתה ואכנשו על משה ועל אהרן ואתיגר עמה עם משה ואמרו למימר ולוי שלמנן בשלם אחינן לקדם יהוה ולמה איתיתון ית קהל יהוה למדברה הדן לממות תמן אנחנן ובעירנן ולמה אסקתנן ממצרים למעל יתנן לאתרה בישה הד{ה}<ן> לא אתר זרע תינה גפן ורמון ומים לית למשתי ועל משה ואהרן מקדם קהלה לתרח אהל מועד ונפלו על אפיון ואתחזי כבוד יהוה להון ומלל יהוה עם משה למימר סב ית אטרה וכנש ית כנשתה אתה ואהרן אחוך ותמללון עם כיפה לעיניון ויתן מימיו ותפק להון מים מן כיפה ותשקה ית כנשתה וית בעירון ונסב משה ית אטרה מלקדם יהוה כמד פקדה וכנשו משה ואהרן ית קהלה לקדם כיפה ואמר להון שמעו שבי ממרייה המן כיפה הדן נפק לכון מים וארם משה ית אדה ומעו ית כיפה באטרה זבנהים ונפקו מים סגים ואשתת כנשתה ובעירון ואמר יהוה למשה ולאהרן גזוי לא אימנתון בי למקדשאתי לעיני בני ישראל לכן לא תעלון ית קהלה הדן לארעה דאנא [יהב] לבני ישראל [אנון] מי תיגרה דאתיגרו בני ישראל ית יהוה ואקדש בון ואמר משה מרי יהוה אתה ארשית למחזאה ית עבדך ית רביאנך וית אדך תקיפתה דמן אל בשומיה ובארעה דיעבד כעובדיך אי כגבורתך אעבר שבי ואחזי ית ארעה טבתה דבעבר ירדנה טורה טבה הדן ולבנונה ואמר יהוה למשה סגי לך אל תוזף ממלל עמי עוד בממללה הדן סק לריש סכיתה ותלי עיניך מערבה וצפונה ודרומה ומדנחה וחזי בעיניך הלא לא תעבר ית ירדנה הדן ופקד ית יהושע בן נון ותקפה ועילה הלא הוא יעבר לקדם עמה הדן והוא יסחן יתון ית ארעה דתחזי ומלל יהוה עם משה למימר סגי לכון סאר ית טברה הדן פנו לכון צפונה וית עמה פקד למימר אתון עברים בתחום אחיכון בני עשו דדארים בגבלה וידעלון מנכון ותתנטרון שריר אל תסדרון בהון הלא לא אתן לכון מן ארעון ירתה עד מדרס כף רגל הלא ירתה לעשו יהבת ית טור גבלה מזון תמירון מן עמון בכסף ותיכלון ואף מים תזבנון מן עמון בכסף ותשתון ושלח משה שליחים מקדש ליד מלך אדום אכהן אמר אחוך ישראל אתה חכמת ית כל ליותה דאשקעתן ונעת{נן}<ו> אבהתנן למצרים ודערנן במצרים יומים סגים ואבעשו לנן מצראי ולאבהתן וצבענן ליהוה ושמע קלן ושלח מלאך ואפקנן ממצרים ואה אנחנן בקדש קרית איסטר תחומך נעבר שבי בארעך לא נעבר בעקל ובכרם ולא נשתה מי גוב אורע מלכה נהך לא נסטי ימין וסמאל עד דנעבר תחומך ואמר לה אדום לא תעבר בי דלא בחרב אפק לזימונך ואמרו לה בני ישראל בכיפה נסק ואם ממימיך נשתה אנה וקניאני ואתן דמיתון לוד לית ממלל ברגלי אעבר ואמר לא תעבר ונפק אדום לזימונה בעם יקיר ובאד תקיפה ומעי אדום יהב ית ישראל עבר בתומחה ואסטה ישראל מן עליו ואנטלו מקדש ואתו בני ישראל כל כנשתה טור טורה ואמר יהוה למשה ולאהרן בטור טורה על תחום ארע אדום למימר יכנש אהרן לעמה הלא לא ייעל לארעה דיהבת לבני ישראל על דאמריתון ית מימרי למי תיגרה סב ית אהרן וית אלעזר ברה ואסק יתון טור טורה ואשלח מן אהרן ית ארקעיו ותלבשנון ית אלעזר ברה ואהרן יתכנש וימות תמן ועבד משה כמד פקדה יהוה ואסקה לטור טורה לעיני כל כנשתה ואשלח משה ית אהרן ית ארקעיו ואלבש יתון ית אלעזר ברה ומית אהרן תמן בריש טורה ונעת משה ואלעזר מן טורה וחזו כל כנשתה הלא שלם אהרן ובכו ית אהרן תלתים יום כל בית ישראל ושמע כנענאה מלך ערד דעור דרומה הלא על ישראל אורע גשושיה ואגחי בישראל ושבה מנה שבי ואנדר ישראל נדר ליהוה ואמר אם מתון תתן ית עמה הדן באדי ואחרם ית קריאתון ושמע יהוה בקל ישראל ויהב ית כנענאה באדה וחרם יתון וית קריאתון וקרא שם אתרה חרמה ונטלו מטור טורה אורע ים סוף לסאר ית ארע אדום ואקצרת נפש עמה באורעה ומלל עמה באלהים ובמשה למה אפקתנן ממצרים לממות במדברה הלא לית לחם ולית מים ונפשנן אציקת בלחמה קלילה ושלח יהוה בעמה ית נחשיה יקדיה ונכתו ית עמה ומית עם סגי מישראל ואתא עמה ליד משה ואמרו חטינן הלא מללנן ביהוה ובך צלי ליהוה יסטי מן עלינן ית נחשה וצלה משה בדיל עמה ואמר יהוה למשה עבד לך יקיד ושבי יתה על נטלה ויהי כל דינכת ויחזי יתה ויתוחי ועבד משה נחש נחשים ושבתה על נטלה ויהי אם נכת נחשה ית אנשה ואסתכל לנחש נחשיה ויתוחי ונטלו בני ישראל ושרו באבות ונטלו מן אבות ושרו בכפרי עבראי במדברה דעל קדם מואב מדנח שמשה ואמר יהוה למשה אל תיצר ית מואב ואל תסדר בון הלא לא אתן לך מן ארעה ירתה הלא לבני לוט יהבת ית ארשה ירתה מתמן נטלו ושרו בנחל זרד ומלל יהוה עם משה למימר אתה עבר יומן ית תחום מואב ית ארשה ותקרב קבל בני עמון אל תיצרנון ואל תסדר בון הלא לא אתן {לך מן ארעה} <מן ארע בני עמון לך> ירתה הלא לבני לוט יהבתה ירתה ונטלו מנחל זרד ושרו בעבר ארנן דעל מדברה דנפק מתחום אמראה הלא ארנן תחום מואב בין מואב ובין אמראה על כן יתאמר בספר קרביה יהוה עם רחמה בסופה ועם מסעני ארנן דאסענון ודקבע למדר קריה ו[יסתמך] לתחום מואב ומתמן בארה היא בארה דאמר יהוה למשה כנש לי ית עמה ואתן להון מים טטה אשיר ישראל ית שירתה הדה סלק באר אגיבו לה באר חפרוה רבנים גדדוה נעירי עמה במגד ובמשענתון ממדבר מתנה וממתנה נחלאל ומנחלאל במות ומבמות הגאה דבעקל מוב ריש סכיתה דמדיק על אפי הישמון ואמר יהוה למשה קומו טלו ועברו ית נחל ארנן חזי יהבת באדך ית סיחון מלך חשבון אמראה וית ארעה שרי רת ותסדר בה קרבה יומה הדן שרי יהב אימתך ודחלתך על אפי עממאי תחת כל שומיה דישמעון ית שמעך וימרעון ויתלהלון מקדמיך ושלח ישראל שליחים ליד סיחון מלך אמראה מלי שלם למימר אעבר בארעך באורע מלכה אהך לא אסטי ימין וסמאל לא אסטי בעקל ובכרם מזון בכסף תמירני ואיכל ומים בכסף תתן לי ואשתי לוד אעבר ברגלי כמד עבדו לי בני עשו דדארים בגבלה ומואבאי דדארים בארשה ולא יהב סיחון ית ישראל עבר בתחומה ואמר יהוה למשה חזי שרית יהב לקדמיך ית סיחון וית ארעה שרי רת למירת ית ארעה וכנש סיחון ית כל עמה ונפק לזימון ישראל למדברה ואתא יחצה ואגחי בישראל וקטלה ישראל וית בניו וית כל עמה לפם חרב וירתו ית ארעה מן ארנן עד יבק עד בני עמון הלא עזיז תחום בני עמון ונסב ישראל ית כל קריאתה אהלין ודער ישראל בכל קורי אמראה בחשבון ובכל בנתיה הלא חשבון קרית סיחון מלך אמראה היא והוא דאגחי במלך מואב קדמאה ונסב ית כל ארעה מן אדה עד ארנן על כן יימרון שליטיה עלולי חשבון תבני ותתכבן קרית סיחון הלא אש נפקת מן חשבון להבה מקרית סיחון אכלה עד מואב מסעני רמבת ארנן בילך מואב אבדת עם כטפש יהב בניו פליטים ובנאתה בשבי למלך אמראה סיחון וחרמנן אבדה חשבון עד דיבון ושבינן סהד נפח אוקדו על מידבה ודער ישראל בקורי אמראה ושלח משה למיללה ית יעזיר וכבשו בנתיה וחרבו ית אמראה דתמן ואתפנו וסלקו אורע בתנין ונפק עוג מלך בתנין לזימונון הוא וכל עמה לקרבה אדרעי ואמר יהוה למשה אל תדעל מנה הלא באדך יהבת יתה וית כל עמה וית ארעה ותעבד לה כמד עבדת לסיחון מלך אמראה דדאר בחשבון וקטלו יתה וית כל עמה עד דלא אשתיאר לה שיור וירתו ית ארעה ונטלו בני ישראל ושרו בבקעת מואב מן עבר לירדנה יריחו וחזה בלק בר צפור ית כל דעבד ישראל לאמראה {ה} ודחל מואב מקדם עמה שריר הלא סגי הוא ואציק מואב מקדם בני ישראל ואמר מואב לחכימי מדין כדו ילחך קהלה הדן ית כל סהרתינן כלחך תורה ית ירק ברה ובלק בר צפור מלך למואב בעת ההיא ושלח שלחים ליד בלעם בר בעור פשורה דעל נהרה ארע בני עמון למזעק לה למימר הן עם נפק ממצרים והא כסה ית חזות ארעה והוא יתיב מלקבלי וכדו אתא שבי לאט לי ית עמה הדן הלא עיול הוא מני מאן אכל נעיב בה ואטרדנה מן ארעה הלא חכמת ית דתברך מברך וית דתלוט ולעיט ואזלו חכימי מואב וחכימי מדין וקסמיון באדיון ואתו ליד בלעם ומללו עמה ממללי בלק ואמר להון אביתו הכה לילין ואעזר יתכון ממלל כמה דימלל יהוה עמי וי[תב]ו רבני מואב עם בלעם ואתא אלהים ליד בלעם ואמר מה גבריה אהלין עמך ואמר בלעם להאלהים בלק בר צפור מלך מואב שלח לידי הן עם נפק ממצרים וכסה ית עזות ארעה וכדו אתא לאט לי יתה מאן אכל למגחה בה ואטרדנה ואמר אלהים לבלעם לא תהך עמון ולא תלוט ית עמה הלא בריך הוא וקעם בלעם בצפרה ואמר לרבני בלק אזלו לארעכון הלא מעי יהוה למתן למהכה עמוכון וקאמו רבני מואב ואתו ליד בלק ואמרו מעי בלעם אתי עמנן ואוזף עוד בלק שלח רבנים סגים ויקירים מן אלין ואתו ליד בלעם ואמרו לה אכהן אמר בלק בר צפור אלני תמעי מן מהכה לידי הלא אוקרו אוקרנך שריר וכל דתימר לי אעבד ואתא שבי לאט לי ית עמה הדן ואגיב בלעם ואמר לעבדי בלק אם יתן לי בלק מלו ביתה כסף אי דהב לא אכל אעבר ית מימר יהוה אלהי למעבד זעורה אי רבה וכדו תבו שבי בדן אף אתון לילין ואעכם מה יוזף יהוה ממלל עמי ואתא מלאך אלהים ליד בלעם לילי ואמר לה אם למזעק לך אתו גבריה קום אזל עמון וברן ית ממללה דאמלל עמך יתה תעבד וקאם בלע{א}ם בצפרה ושבה ית אתנה ואזל עם רבני מואב ואתקף רגז יהוה הלא אזל הוא ואתקומם מלאך יהוה באורעה לסנה לה והו רכיב על אתנה ותרי רביו עמה וחזת אתנה ית מלאך יהוה קעם באורעה וחרבה שליפה באדה ואסטת אתנה מן אורעה ואלכת בברה ומעו בלעם ית אתנה לסטותה אורעה וקאם מלאך יהוה {במשעל} כרמי[ה] גדר מדן וגדר מדן וחזת אתנה ית מלאך יהוה {קעם באורחה} <ואתלחצת לכתלה> ולחצת ית רגל בלעם לכתלה ואוזף למעתה ואוזף מלאך יהוה עבר וקעם באתר ארצים דלית אורע לסטו ימין וסמאל וחזת אתנה ית מלאך יהוה ורבעת תחת בלעם ואתקף רגז בלעם ומעו ית אתנה באטרה ואפתח יהוה ית פם אתנה ואמרת לבלעם מה עבדת לך כד מעיתני דן תלת זבנואן ואמר בלעם לאתנה הלא שקרתי בי אלו יית חרב באדי הלא כדו קטלתיך ואמרת אתנה לבלעם הלא אנכי אתנך דרכבת עלי מדביך עד יומה הדן [הסכלו הסכלת] למעבד לך אכהן ואמר לא וגלה יהוה ית עיני בלעם וחזה ית מלאך יהוה קעם באורעה וחרבה שליפה באדה ועקד וסגד לאפיו ואמר לה מלאך יהוה על מה מעית ית אתנך דן תלת זבנואן הא אנא נפקת לסנתך הלא בישה אורעך לקבלי וחזתי אתנה ואסטת מלקדמי דן תלת אזבנואן מאן אסטת מקדמי הלא כדו אף יתך קטלת ויתה אוחית ואמר בלעם למלאך יהוה חטית הלא לא חכמת הלא אתה קעם לזימוני באורעה וכדו אם בישה בעיניך עזרה לי ואמר מלאך יהוה לבלעם אזל עם גבריה ושבק ית ממללה דאמלל עמך יתה תטר לממללה ואזל בלעם עם רבני בלק ושמע בלק הלא אתא בלעם ונפק לזימונה לקרית מואב דעל תחום ארנן דבאיצטר תחומה ואמר בלק לבלעם הלא שלוח שלחת לידך למזעק לך למה לא אלכת לידי אימננון לא אכל מוקראתך ואמר בלעם לבלק הא אתית לידך כדו היכלו אכל ממללה כלום ממללה דישוי אלהים בפמי יתה אטר לממללה ואזל בלעם עם בלק ואיתיה מדינת פלגיה ונכס בלק תור ועאן ושלח לבלעם ולרבניה דעמה והוה בצפרה ונסב בלק ית בלעם ואסקה ברמבת בעל וחזה מתמן ית איסטר עמה ואמר בלעם לבלק עבד לי בדן שבעה מדבחין וכבן לי בדן שבעה פרים ושבעה דכרים ועבד בלק כמד מלל בלעם ואסק בלק ובלעם פר ודכר במדבחה ואמר בלעם לבלק אתקומם על עלתיך ואהך מאן יזעק אלהים לזימוני וימלל מה יחזיני ואחבי לך ואזל מכמן ואשקע מלאך אלהים ית בלעם ואמר לה ית שבעתת מדבחיה סדרת ואסקת פר ודכר במדבחה ושבה מלאך יהוה ממלל בפם בלעם ואמר עזר ליד בלק ואכהן תמלל ועזר לידה ואה קעם על עלתה הוא וכל רבני מואב ותלה מתלה ואמר מן ארם נגדני בלק מלך מואב מטברי קדם אתה לאט לי יעקב ואתה אסכף לי ישראל מה אלוט לא לעטה אל ומה אסכף לא אסכפה יהוה הלא מריש טורים אחזינה ומגלמן אשבחנה אהן עמה לודה ישרי ובגועיה לא יתחשב מן עפר יעקב מניאן מרבע ישראל תמות נפשי מותים משבחים ותהי עקבאיתי כבתה ואמר בלק לבלעם מה עבדת לי למלוט דבבי דברתך ואה ברכת ברוך ואגיב ואמר הלא ית דישבי יהוה בפמי יתה אטר לממללה ואמר לה בלק אתי שבי עמי לאתר עורן תחזינה מתמן ברן איסטרה תחזה וכלה לא תחזי ולאטה לי מתמן ונסבה חקל צפים לריש סכיתה ובנה שבעה מדבחין ואסק פר ודכר במדבחה ואמר לבלק אתקומם על עלאתך ואנא אזעק אכהן וזעק מלאך יהוה לבלעם ושבה ממלל בפמה ואמר עזר ליד בלק ואכהן תמלל ואתה לידה ואה קעם על עלאתה ורבני מואב עמה ואמר לה בלק מה מלל יהוה ותלה מתלה ואמר קום בלק ושמעה אצית לידי ברה צפור לא אנש אל ויכדב ובר אדם ויתחי ההוא אמר ולא יעבד ממלל ולא מקים הן לברוך דברת אברך ולא אעזרנה לא אסתכל עוב ביעקב ולא אחזי עמל בישראל יהוה אלהה עמה ואשמעות מלך בה אלהה אפקון ממצרים כאפרעות רימה לה הלא לא נחש ביעקב ולא קסם בישראל כזבן יתאמר ליעקב ולישראל מה פעל אל האן עמה כלביה יקום וכאריה יתרברב לא ידמך עד ייכל עטיפה ואדם קטילים יגד ואמר בלק לבלעם אף לבט לא תלוטנה ואף ברוך לא תברכנה ואגיב בלעם ואמר לבלק הלא מללת עמך למימר כל ממללה דימלל האלהים יתה אעבד ואמר לה בלק אתא שבי אסבנך לאתר עורן מהן יתכשר בחזות האלהים ולאטה לי מתמן ונסב בלק ית בלעם ריש פעורה דמדיק על אפי הישמון ואמר בלעם לבלק בני לי בדן שבעה מדבחין וכבן לי בדן שבעה פרים ושבעה דכרים ועבד בלק כמד מלל בלעם ואסק פר ודכר על מדבחה וחזה בלעם הלא טב בחזות יהוה למברכה ית ישראל ולא אזל כאזבן בזבן לזימון נחשיה ושבה למדברה אפיו ותלה בלעם ית עניו וחזה ית ישראל שרי לשבטיו והות עליו רוח אלהים ותלה מתלה ואמר מהימן בלעם ברה בעור ומהימן גברה אזדים חזותה דמחזה ברה יחזי נפיל וגלי עין מה טבים משכניך יעקב ומשרויך ישראל כנחלים אנתים כגנין עלבי נהר כמשכנים קבע יהוה כארזים עלבי מים מטפטף מים מבדיו וזרעה במים סגים ומתרים מן עוג מלכה ותתרברב מלכותה אלה אנגדה ממצרים כאפרעות רימה לה יסיף גועיה עאקיו וגרמיון ירסרס וגריו ימעי כביש דמך כאריה וכלביה מן יקימנה מברכיך בריך ולעטיך לעיט אתקף רגז בלק לבלעם ואספק ית כפיו {תם קאל באלק לבלעאם} <ואמר בלק לבלעם> למלוט דבבי זעקת לך ואה ברכת ברוך דן תלתה זבנים וכדו עקר לך לאתרך אמרת אוקרו אוקרנך ואה מנעך יהוה מן איקר ואמר בלעם לבלק הלא אף לשליחיך דשלחת לידי מללת למימר אם יתן לי בלק מלו ביתה כסף ודהב לא אכל עבר ית מימר יהוה למעבד טבה ובישה מלבי דימלל יהוה עמי יתה אמללה וכדו האנא אזל לעמי אתי ואמלכנך ית דיעבד עמה הדן לעמך בעקבאית יומיה ותלה מתלה ואמר מהימן בלעם ברה <ד>בעור ומהימן גברה אזדים חזותה מימן שמע אמירת אלה ועכם מעכומת עליון מחזי ברה יחזה מפל ומגלי חזבים אחזינה ולא כדו אשבחנה ולא קריב אורע כוכב מיעקב וקעם שבט מישראל מעי פאתה דמואב ורום כל בני שת ויהי אדום יורתה ויהי יורתה עשו דבבה וישראל עבד חיל וישלט מיעקב וייבד שיור מקרתה וחזה ית עמלק ותלה מתלה ואמר רישון גואיה עמלק ועקבאיתה עד יאבד וחזה ית קינאה ותלה מתלה ואמר עמ<י>ק מדרך ושבי בכיפה קנך הלא אם יהי לפרישת קין עד מן אשור מדרך ותלה מתלה ואמר בילה מן דיהי משמה אל יפקנון מן אד כתים ילבטנה אשור וילבטנה עבר ואף הוא עד ייבד וקעם בלעם ואזל ועזר לאתרה ואף בלק אזל לאורעה ודר ישראל בשטים ושרי עמה למזני עם בנאת מואב וזעקי לעמה לדבחי אלהיין ואכל עמה וסגדו לאלהיין ואצטמד מבני ישראל לבעל פעור ואתקף רגז יהוה בישראל ואמר יהוה למשה אמר ויקטלון ית גבריה דאצטמדו לבעל פעור ויעזר חרון רגז יהוה מישראל ואמר משה לדיאני ישראל קטלו גבר ית גבריו דאצטמדו לבעל פעור ואה גבר מבני ישראל אתה ואקרב ליד אחיו ית מדינאיתה לעיני משה ולעיני כל כנשת בני ישראל ואנון בכים תרח משכן זימונה וחזה פינחס בר אלעזר בר אהרן כהנה וקעם מבגו כנשתה ונסב רמח באדה ועל בתר גברה ישראלאה לגו קבתה ודקר ית תריון ית גברה ישראלאה וית אתתה על קבתה ואתעצרת מגיפתה מן על בני ישראל והוו מיתיה במגיפתה ארבעה ועסרים אלף ומלל יהוה עם משה למימר פינחס בר אלעזר בר אהרן כהנה עזר ית אמתי מן על בני ישראל בקנוה ית קנאתי בגבון ולא אסכמת ית בני ישראל בקנאתי לכן אמר האנה יהב לה ית בריתי שלמה ותהי לה ולזרעה בתרה בריה כהנת עלם תחת דקנא לאלהה וסלח על בני ישראל ושם גברה ישראלאה קטילה דאקטל עם מדינאיתה זמרי בר סלוא נסיא בית אב לשמעונאה ושם אתתה קטילתה מדינאיתה כזבית ברת צור ריש אמתה בית אב במדין הוא ומלל יהוה עם משה למימר עאקו ית מדינאי ותקטלון יתון הלא אעיקו אנון לכון בנכליון דאתנכלו לכון על ממלל פעור ועל ממלל כזבית ברת נסיא מדין אחתון דאקטלת ביום מגיפתה על ממלל פעור והוה בתר מגיפתה ומלל יהוה עם משה ועם אלעזר בר אהרן כהנה למימר תלו ית סכום כל כנשת בני ישראל מבר עסרים שנה ולעל לבית אבהתון כל נפק חיל בישראל ומלל משה ואלעזר כהנה יתון בבקעת מואב על ירדן יריחו למימר מבר עסרים שנה ולעל כמד פקד יהוה ית משה ובני ישראל נפוקיה מן ארע מצרים ראובן בכור ישראל ובני ראובן חנוך כרן חנוכאה לפלוא כרן פלואה לחצרון כרן חצרונאה לכרמי כרן כרמאה אלין כרני ראובנאה והוו מניאניון תלתה וארבעים אלף ושבע מון ותלתין בני פלוא אליאב ובני אליאב נמואל דתן ואבירם הוא דתן ואבירם זעיקי כנשתה דאתסדו על משה ועל אהרן בכנשת קרח בכנושון על יהוה ואפתחת ארעה ית פמה ובלעת יתון ארעה במות כנשתה במיכל אשתה ית קרח וית חמשים ומאתים גבר והוו לערוק ובני קרח לא מיתו בני שמעון לכרן שמעונאה לנמואל כרן נמואלאה לימין כרן ימינאה ליכין כרן יכינאה לזרח כרן זרחה לשאול כרן שאולאה אלין כרני שמעונאה תרים ועסרים אלף ומאתים בני גד לכרניון לצפון כרן צפונאה לחגי כרן חגאה לשוני כרן שונאה לאזני כרן אזנאה לעדי כרן עדאה לארודי כרן ארודאה לארולי כרן ארולאה אלין כרני גד למניניון ארבעים אלף וחמש מואן בני יהודה ער ואונן ומית ער ואונן בארע כנען והוו בני יהודה לכרניון לשלה כרן שלנאה לפרץ כרן פרצאה לזרח כרן זרחאה והוו בני פרץ לחצרון כרן חצרונה לחמואל כרן חמואלה אלין כרני יהודה למניניון אשתה ושבעים אלף וחמש מואן בני יששכר לכרניון לתולע כרן תולעה לפואה כרן פואה לישוב כרן ישובאה לשמרון כרן שמ{ור}<רו>נאה אלין כרני יששכר למניניון ארבעה ושתים אלף ותלת מון בני זבולן לכרניון לסרד כרן סרדאה לאלון כרן אלונאה ליחלאל כרן יחלאלאה אלין כרני זבולן למניניון אשתים אלף וחמש מון בני יוסף לכרניון מנשה ואפרים בני מנשה למכיר כרן מכיראה ומכיר אולד ית גלעד{אה} כרן גלעדאה אלין בני גלעד איעזר כרן איעזראה וחלק כרן חלקאה ואשרואל כרן אשרואלאה ושכם כרן שכמאה ושמידע כרן שמידעאה וחפר כרן חפראה וצלפחד {כרן} <בר> חפר לא הוה לה בנים הלא אם בנן ושם בנאת צלפחד מחלה ונעה חגלה מלכה ותרצה אלין כרני מנשה למניניון תרים וחמשים אלף ושבע מואן ואלין בני אפרים לכרניון לשותלח כרן שותלחה לבכר כרן בכראה לתחם כרן תחמאה אלין בני שותלח לעדן כרן עדנאה אלין כרני בני אפרים למניניון תרים ותלתים אלף וחמש מואן אלין בני יוסף לכרניון בני בנימים לכרניון לבלע כרן בלעאה לאשבל כרן אשבלאה לאחירם כרן אחירמאה לשופם כרן שופמאה לחופם כרן חופמאה לארד כרן ארדאה לנעמן כרן נעמנאה אלין בני בנימים לכרניון ומניניון חמשה וארבעים אלף ושת מואן ואלין בני דן לכרניון לשוחם כרן שוחמאה אלין כרני דן לכרניון כל כרני שוחמאה ומניניון ארבעה ושתים אלף וארבע מון בני אשר לכרניון לימנה כרן ימנאה לישוה כרן ישואה לבריעה כרן בריעאה לחבר כרן חבראה למלכיאל כרן מלכיאלה ושם ברת אשר שרח אלין כרני בני אשר למניניון תלתה וחמשים אלף וארבע מואן בני נפתלי לכרניון ליחצאל כרן יחצאלאה לגוני כרן גונאה ליצר כרן יצראה לשלום כרן שלומאה אלין כרני נפתלי לכרניון ומניאניון חמשה וארבעים אלף וארבע מון אלין מניאני בני ישראל שת מון אלף ואלף ושבע מון ותלתים ומלל יהוה עם משה למימר לאלין תפלג ארעה בפלגה במנין שמהן לסגיה תסגי פלגתה ולזעורה תזער פלגתה אנש לפם מניניו יתן פלגתה ברן בנבזה יפלג ית ארעה לשמהת שבטי אבהתון תסתחנון [על מימר נבזה] {אסהנותה} [יפלג] פלגתה בין סגי לזעור ואלין מניאני לואי לכרניון לגרשון כרן גרשונאה לקהת כרן קהתאה למררי כרן מרראה אלין כרני בני לוי כרן לבנאה וכרן חברונאה וכרן מחלאה וכרן קרחה וכרן מושאה וקהת אולד ית עמרם ושם אתת עמרם יוכבד ברת לוי דילדת יתה ללוי במצרים וילדת לעמרם ית אהרן וית משה וית מרים אחתון ואתילד לאהרן ית נדב וית אביהוא ית אלעזר וית איתמר ומית נדב ואביהוא בהקרבותון אש בראה לקדם יהוה והוו מניניון תלתה ועסרים אלף כל דכר מבר ירח ולעל הלא לא אתמנו בגו בני ישראל הלא לא ייב לון פלגה בגו בני ישראל אלין מניני משה ואלעזר כהנה דמנו ית בני ישראל בבקעת מואב על ירדן יריחו ובאלין לא הוה גבר מן מניני משה ואהרן כהנה דמנו ית בני ישראל במדבר סיני הלא אמר יהוה להון מות ימותון במדברה ולא אתותר מנון גבר הלא אם כלב בר יפנה ויהושע בר נון וקרבי בנאת צלפחד בר חפר בר גלעד בר מכיר בר מנשה לכרני מנשה בר יוסף ואלין שמהת בנאתה מחלה ונעה חגלה מלכה ותרצה וקעמי לקדם משה ולקדם אלעזר כהנה ולקדם נסיאיה וכל כנשתה תרח משכן זימונה למימר אבונן מית במדברה והוא לא הוה בגו כנשתה מסידיה על יהוה בכנשת קרח הלא בחטיה מית אבונן ובנים לא הוה לה למה יתבצר שם אבונן מבגו כנשתה הלא לית לה בר אבו לנן סחנת פלגה בגו אחי אבונן ואקרב משה ית פשרונין לקדם יהוה ומלל יהוה עם משה למימר אשפירן בנאת צלפחד ממללן מתון תתן לין סחנת פלגה בגו אחי אביין ותעבר ית סהנת אבוין להין ועם בני ישראל תמלל למימר גבר אן ימות ובר לית לה ותתנון ית פלגתה לברתה ואם לית לה ברה ותתנון ית פלגתה לאחיו ואם לית לה אחים ותתנון ית פלגתה לאחי אבוה ואם לית אחים לאבוה ותתנון ית פלגתה לחמירה דקריב לה מכרנה ויירת יתה ותהי לבני ישראל לאגזר דין כמד פקד יהוה ית משה ומלל יהוה עם משה למימר סק לטור עבראי הדן וחזי ית ארעה דיהבת לבני ישראל ותחזי יתה ותכנש לעמך אף אתה כמה דאכנש אהרן אחוך דאמריתון ית מימרי במדבר צן בתיגרת כנשתה למקדשתי במים לעיניון אנון מי תיגרת קדש מדבר צן ומלל משה עם יהוה למימר ימסר יהוה אלהי רוחיה לכל בסרה גבר על כנשתה דיפק לקדמיון ודייעל לקדמיון ודיפקנון ודיעלנון ולא תהי כנשת יהוה כעאן דלית לון רעין ואמר יהוה למשה סב לך ית יהושע בר נון גברה דרוחה בה ותסמך ית אדך עליו ותקים יתה לקדם אלעזר כהנה ולקדם כל כנשתה ותפקד יתה לעיניון ותתן מן הודך עליו ולבדיל ישמעון כל כנשת בני ישראל ולקדם אלעזר כהנה יקעם וישול לה בפשרון נאיריה לקדם יהוה על מימרה יפק ועל מימרה ייעל הוא וכל בני ישראל עמה וכל כנשתה ועבד משה כמד פקד יהוה יתה ונסב ית יהושע ואקימה לקדם אלעזר כהנה ולקדם כל כנשתה וסמך ית אדה עליו ופקדה כמד מלל יהוה באד משה ואמר לה עיניך חזיאתה ית דעבד יהוה לתרי מלכיה אהלין כן יעבד יהוה לכל ממלכואתה דאתה עבר לתמן לא תדעלונון הלא יהוה אלהכון הוא דמגחי לוכון ומלל יהוה עם משה למימר פקד ית בני ישראל ותימר להון ית קרבני לחמי לקרבן ריח ריחותי תטרון למקרבה לי בזבניו ותימר לון דן קרבנה דתקרבון ליהוה אמרים בני שנה שלמים תרים ליום עלת תדיר ית אמרה אחדה תעבד בצפרה וית אמרה תניאנה תעבד בין רמשיה ועסור מכאלתה סלת למנחה בסיסה במשח רבעות הינה עלת תדיר עבדוה בטור סיני לריח ריחו קרבן ליהוה ונסוכה חמר רבעות הינה לאמרה חדה בקדשה הסוך נסך רעט ליהוה וית אמרה תניאנה תעבד בין רמשיה כמנחת צפרה וכנסוכה תעבד קרבן ריח ריחו ליהוה וביום שבתה תרי אמרים בני שנה שלמים ותרי עסורים סלת מנחה בסיסה במשח ונסוכיו עלת שבתה בשבתה עם עלת תדירה ונסוכיון ובראשי ירחיכון תקרבון עלה ליהוה פרים בני תורים תרים ודכר אחד אמרים בני שנה שבעה שלמים ותלתה עסורים סלת מנחה בסיסה במשח לפרה חדה ותרי עסורים סלת מנחה בסיסה במשח לדכרה חדה ועסור עסור סלת מנחה בסיסה במשח לאמרה חדה עלה ריח ריחו קרבן ליהוה ונסוכיון פלגות הינה חמר לפרה חדה ותלתות הינה לדכרה ורבעות הינה לאמרה חדה חמר דה עלת ירחה בחדתה לירחי שתה וצפיר עזים חד לסלוח ליהוה עם עלת תדירה יתעבדון ונסוכיון בירחה קדמאה בארבעסר יום לירחה פסח ליהוה ובחמסר יום לירחה הדן חג שבעה יומים פטיר תיכלון ביומה קדמאה זימון קדש כל פלענת עבדה לא תעבדון ותקרבון קרבן עלה ליהוה פרים בני תורין תרים ודכר אחד ושבעה אמרים בני שנה שלמים יהון לכון ומנחתון סלת בסיסה במשח תלתה עסורים לפרה ותרי עסורים לדכרה תעבדון ועסור עסור לאמרה חדה לשבעתי אמריה וצפיר עזים אחד לסלוח למסלחה עליכון מלבר עלת צפרה דלעלת תדירה תעבדון ית אלין כאלין ליומה תעבדון שבעתת יומיה לחם קרבן לריח ריחו ליהוה עם עלת תדירה יתעבדון ונסוכיון וביומה שביעאה זימון קדש יהי לכון כל פלענת עבידה לא תעבדון ביום בכוריה בהקרבותכון מנחה חדתה ליהוה בשבועיכון זימון קדש יהי לכון כל פלענת עבידה לא תעבדון ותקרבון עלה קרבן ריח ריחו ליהוה פרים בני תורים תרים ודכר אחד אמרים בני שנה שבעה שלמים יהון לכון ומנחתון סלת בסיסה במשח תלתה עסורים לפרה חדה ותרי עסורים לדכרה חדה ועסור עסור לאמרה חדה לשבעתת אמריה וצפיר עזים אחד לסלוח למסלחה עליכון מלבר עלת תדירה ומנחתה תעבדון שלמים יהון לכון ונסוכיון ובירחה שביעאה באחד לירחה זימון קדש יהי לכון כל פלענת עבדה לא תעבדון יום אשמעה יהי לכון ותעבדון עלה לריח ריחו ליהוה פר בר תורים אחד דכר אחד אמרים בני שנה שבעה שלמים ומנחתון סלת בסיסה במשח תלתה עסורים לפרה ותרי עסורים לדכרה ועסור עסור לאמרה חדה לשבעתת אמריה וצפיר עזים אחד לסלוח למסלחה עליכון מלבר עלת ירחה ומנחתה ועלת תדירה ומנחתה ונסוכיה כפשרונון לריח ריחו קרבן ליהוה ובעסרה לירחה שביעאה הדן זימון קדש יהי לכון ותצימון ית נפשהתכון וכל עבידה לא תעבדון ותקרבון עלה ליהוה ריח ריחו פר בר תורים אחד ודכר אחד אמרים בני שנה שבעה שלמים יהון לכון ומנחתון סלת בסיסה במשח תלתה עסורים לפרה ותרי עסורים לדכרה חדה ועסור עסור לאמרה חדה לשבעתת אמריה וצפיר עזים אחד לסלוח מלבר חטאת סלוחיה ועלת תדירה ומנחתה ונסוכיה ובחמעסר יום לירחה שביעאה הדן זימון קדש יהי לכון כל פלענת עבדה לא תעבדון ותחגון חג ליהוה שבעה יומים ותקרבון עלה קרבן ריח ריחו ליהוה פרים בני תורים תלעסר דכרים תרים אמרים בני שנה ארבעסר שלמים יהון לכון ומנחתון סלת בסיסה במשח תלתה עסורים לפרה חדה לתלעסר פריה ותרי עסורים לדכרה חדה לתרי דכריה ועסור עסור לאמרה חדה לארבעסרי אמריה ונסוכיון וצפיר עזים אחד לסלוח מלבר עלת תדירה ומנחתה ונסוכיה וביומה תניאנה פרים בני תורים תריעסר דכרים תרים אמרים בני שנה ארבעסר שלמים ומנחתון ונסוכיון לפריה לדכריה ולאמריה במניאנון כדין וצפיר עזים אחד לסלוח מלבר עלת תדירה ומנחתה ונסוכיה וביומה תליתאה פרים חדעסר דכרים תרים אמרים בני שנה ארבעסר שלמים ומנחתון ונסוכיון לפריה לדכריה ולאמריה במנינון כדינה וצפיר עזים אחד לסלוח מלבר עלת תדירה ומנחתה ונסוכיה וביומה רביעאה פרים עסרה דכרים תרים אמרים בני שנה ארבעסר שלמים ומנחתון ונסוכיון לפריה לדכריה ולאמריה במנינון כדינה וצפיר עזים אחד לסלוח מלבר עלת תדירה ומנחתה ונסוכיה וביומה חמישאה פרים אשעה דכרים תרים אמרים בני שנה ארבעסר שלמים ומנחתון ונסוכיון לפריה לדכריה ולאמריה במניאנון כדינה וצפיר עזים אחד לסלוח מלבר עלת תדירה ומנחתה ונסוכיה וביומה שתיתאה פרים תמניה דכרים תרים אמרים בני שנה ארבעסר שלמים ומנחתון ונסוכיון לפריה לדכריה ולאמריה במנינון כדינה וצפיר עזים אחד לסלוח מלבר עלת תדירה ומנחתה ונסוכיה וביומה שביעה פרים שבעה דכרים תרים אמרים בני שנה ארבעסר שלמים ומנחתון ונסוכיון לפריה לדכריה ולאמריה במנינון כדינה וצפיר עזים אחד לסלוח מלבר עלת תדירה ומנחתה ונסוכיה וביומה תמינאה עצרה תהי לכון כל פלענת עבדה לא תעבדון ותקרבון עלה קרבן ריח ריחו ליהוה פר אחד דכר אחד אמרים בני שנה שבעה שלמים ומנחתון ונסוכיון לפר{י}ה לדכרה ולאמריה במנינון כדינה וצפיר עזים אחד לסלוח מלבר עלת תדירה ומנחתה ונסוכיה אלין תעבדון ליהוה במועדיכון לבר מנדריכון ורעבתיכון לעלתיכון ולמנחתיכון ולנסכיכון ולשלמיכון ואמר משה לבני ישראל ככל דפקד יהוה ית משה ומלל משה עם ראשי שבטיה לבני ישראל למימר דן ממללה דפקד יהוה גבר אן ידר נדר ליהוה אי השתבע שבועה לאסר אסר על נפשה לא יבטל מליו ככל דנפק מן פמה יעבד ואתה אן תדר נדר ליהוה ואסרה אסר בבית אבוה ברביותה ושמע אבוה ית נדריה ואסריה דאסרת על נפשה ואשתק לה אבוה ויקומון כל נדריה ואסריה דאסרת על נפשה יקומון ואם כבע יכבע אבוה יתה ביום משמעה כל נדריה ואסריה דאסרת על נפשה לא יקומו ויהוה יסלח לה הלא כבע אבוה יתה ואם הוו תהי לגבר ונדריה עליה אי מפרוש ספבאתה דאסרת על נפשה ושמע גברה ביום שמעה ואשתק לה ויקומון כל נדריה ואסריה דאסרת על נפשה יקומו ואם ביום שמע גברה יכבע יתה ויבטל ית נדריה דעליה או מפרוש ספבאתה דאסרת על נפשה ויהוה יסלח לה ונדר ארמלה וטרי[דה] כל דאסרת על נפשה יקום עליה ואם בית גברה נדרה אי אסרת אסר על נפשה בשבועה ושמע גברה ואשתק לה לא כבע יתה ויקומון כל נדריה וכל אסריה דאסרת על נפשה יקומו ואם בטול יבטל יתון גברה ביום שמעה כל מפוק ספבאתה לנדריה ולאסר נפשה לא יקומו גברה בטלון ויהוה יסלח לה כל נדר וכל שבועת אסר ל[לבוט] נפש גברה יקימנה וגברה יבטלנה ואם אשתק ישתק לה גברה מיום ליום ויקים ית כל נדריה אי ית כל אסריה דעליה יקים יתון הלא אשתק לה ביום משמעה ואם בטול יבטל יתון בתר משמעה ויסבל ית עובה אלין גזריה דפקד יהוה ית משה בין גבר לאתתה ובין אב לברתה ברביותה בבית אבוה ומלל יהוה עם משה למימר גבי פרית בני ישראל מן עם מדינאי ובתר תכנש לעמך ומלל משה עם עמה למימר זינו מן עמכון גבריה לחיל ויהון על מדין למתן נקמת יהוה במדין אלף לשבטה אלף לשבטה לכל שבטי ישראל תשלחון לחיל ואבירו מן אלפי ישראל אלף לשבטה תריעסר אלף מזיאני חיל ושלח יתון משה אלף לשבטה לחיל יתון וית פינחס בר אלעזר כהנה לחילה ומאני קדשה וחציצרת אשמעותה באדה ואתחילו על מדין כמד פקד יהוה ית משה וקטלו כל דכר וית מלכי מדין קטלו על קטיליון ית אוי וית רקם וית צור וית חור וית רבע חמשת מלכי מדין וית בלעם בר בעור קטלו בחרב ושבו בני ישראל ית נשי מדין וית טפלון וית כל בהמתון וית כל קניניון וית כל חילון בזו וית כל קריאתון במדוריון וית כל דירבאתון אוקדו בנור ונסבו ית כל אנחיתה וית כל מסבה באנשה ובבהמהתה ואיתו ליד משה וליד אלעזר כהנה וליד כל כנשת בני ישראל ית שביה וית מסבה וית אנחיתה למשריתה לבקעת מואב דעל ירדן יריחו ונפק משה ואלעזר כהנה וכל נסיאי כנשתה לזימונון למלבר למשריתה ורגז משה על מי{נ}<מ>ני חילה רבני אלפיה ורבני מואתה עלליה מן חילה לקרבה ואמר לון משה למה אוחיתון כל נקבה הכה אנין הוו לבני ישראל בממלל בלעם לממסר שקר ביהוה על ממלל פעור והות מגיפתה בכנשת יהוה וכדו קטלו כל דכר בטפלה וכל אתה חכמת גבר למדמך דכר קטלו וכל טפלה בנשיה דלא חכמו מדמך גבר אחו לכון ואתון שרו לכון מלבר למשריתה שבעה יומים כל קטול נפש וכל דקרב בקטיל תסתלחון ביומה תליתאה וביומה שביעאה אתון ושביתכון וכל לבוש וכל מאן משך וכל עובד עזים וכל מאן קיצם תסלחון ואמר משה לאלעזר כהנה אמר לגברי חילה עלליה לקרבה דה גזירת תורותה דפקד יהוה ברן ית דהבה וית כספה וית נחשה וית ברזלה וית קסטרינה וית עברה כל ממלל דיתיעל בנור תעברון בנור וידכי ברן במי נדה יסתלח וכל דלא יתיעל בנור תעברונה במים ותרעון רקיעכון ביומה שביעה ותדכון ובתר תיעלון למשריתה ואמר אלעזר כהנה לגברי חילה עלליה לקרבה דה גזירת תורותה דפקד יהוה ית משה ברן ית דהבה וית כספה וית נחשה וית ברזלה וית קסטרינה וית עברה כל ממלל דיתיעל בנור תעברון בנור וידכי ברן במי נדה יסתלח וכל דלא יתיעל בנור תעברון במים ותרעון רקעיכון ביומה שביעה ותדכון ובתר תיעלון למשריתה ואמר יהוה למשה למימר תלי ית סכום מסבה שביה באנשה ובבהמהתה אתה ואלעזר כהנה וראשי אבהת כנשתה ותפלג ית מסבה בין אעדי קרבה נפוקיה לחילה ובין כל כנשתה ותרם מכס ליהוה מן עם גברי קרבה נפוקיה לחילה חדה נפש מן חמש מון מן אנשה ומן תוריה ומן חמוריה ומן עאנה מכל בהמהתה מפלגיון תסב ותתן לאלעזר כהנה ית ארמות יהוה ומפלגי בני ישראל תסב אחדה אעדה מן חמישתה מן אנשה ומן תוריה ומן חמוריה ומן עאנה מכל בהמהתה ותתן יתון ללואי נטרי מטרת משכן יהוה ועבד משה ואלעזר כהנה כמד פקד יהוה ית משה והוה מסבה יתר בזה דבזו עם חילה עאן שת מואן אלף ושבעים אלף וחמשה אלפים ותורים תרים ושבעים אלף וחמורים אחד ושתים אלף ונפש אנשה מן {א}נשיה דלא חכמו מדמך דכר כל נפש תרים ותלתים אלף והות פליגתה חלק נפוקיה בחילה מניאן עאן תלת מואן אלף ותלתים אלף ושבעה אלפים וחמש מון והוה מכסה ליהוה מן עאנה שת מון חמשה ושבעים ותורים אשתה ותלתים אלף ומכסון ליהוה תרים ושבעים וחמורים תלתים אלף וחמש מון ומכסון ליהוה אחד ושתים ונפש אנש שתעסר אלף ומכסון ליהוה תרים ותלתים נפש ויהב משה ית מכס ארמות יהוה לאלעזר כהנה כמד פקד יהוה ית משה ומפלגי בני ישראל דפלג משה מן גבריה חיליה והות פליגת כנשתה מן עאנה תלת מון אלף ותלתים אלף ושבעה אלפים וחמש מון ותורים אשתה ותלתים אלף וחמורים תלתים אלף וחמש מון ונפש אנש אשתסר אלף ונסב משה מפלגי בני ישראל ית אעדה חדה מן חמישתה מן אנשה ומן בהמהתה ויהב יתון ללואי נטרי מטרת משכן יהוה כמד פקד יהוה ית משה וקרבו ליד משה מימניה דלאלפי חילה רבני אלפיה ורבני מואתה ואמרו למשה עבדיך תלו ית סכום גברי קרבה דבאדינן ולא אפקד מנן גבר ונקרב ית קרבן יהוה גבר דאשקע מאן דהב קטלה ושיר עסקה גימון וגולה למסלחה על נפשהתנן לקדם יהוה ונסב משה ואלעזר כהנה ית דהבה מן עמון כל מאן עובד והוה דהב ארמותה דארמו ליהוה אשתסר אלף ושבע מון וחמשים מתקל מן עם רבני אלפיה ומן עם רבני מואתה גברי חילה בזו גבר לה ונסב משה ואלעזר כהנה ית דהבה מן עם רבני אלפיה ומואתה ואנדו יתה למשכן זימונה דכרן לבני ישראל לקדם יהוה וקניאן סגי הוה לבני ראובן ולבני גד ולפלגות שבט מנשאה עיול שריר וחזו ית ארע יעזיר וית ארע גלעד ואה אתרה אתר קניאן ואתו בני גד ובני ראובן ופלגות שבט מנשאה ואמרו למשה ולאלעזר כהנה ולנסיאי כנשתה למימר עטרות ודיבון ויעזיר ונמרה וחשבון ואלעלה ושבמה ונבו ובעון ארעה דקטל יהוה לקדם כנשת ישראל ארע קניאן היא ולעבדיך קניאן ואמרו אם אשקענן רעמו בעיניך יתן ית ארעה הדה לעבדיך לסחנה ואל תעברנן ית ירדנה ואמר משה לבני ראובן ולבני גד ולפלגות שבט מנשאה האחיכון ייעלון לקרבה ואתון תדורון הכה ולמה תשפלון ית לב בני ישראל לדלא מיעל לארעה דיהב לון יהוה אכה עבדו אבהתכון בשלוחי יתון מקדש ברנע למחזי ית ארעה וסלקו עד נחל אנכלה וחזו ית ארעה ושפלו ית לב בני ישראל לדלא מיעל לארעה דיהב להון יהוה ואתקף רגז יהוה ביומה ההוא ואשתבע למימר אם יחזון גבריה סלוקיה ממצרים מבר עסרים שנה ולעל ית ארעה דאשתבעת לאברהם ליצחק וליעקב הלא לא מלו בתרי בלוד כלב בר יפנה קנזאה ויהושע בן נון הלא מלו בתר יהוה ואתקף רגז יהוה בישראל ואטעון במדברה ארבעים שנה עד שלם כל דרה דעבד בישה בחזות יהוה ואה קמתון חליפת אבהתכון תרבית גברים חיבים למוזפה עוד על תקוף רגז יהוה על ישראל כד תעזרון מן אחריו ואוזף עוד למשרהתה במדברה ותחבלון לכל עמה הדן וקדמו לידה ואמרו דירבן עאן נבנה לקנינינן הכה וקריאן לטפלנן ואנחנן נזדין עתידים לקדם בני ישראל עד דאם נעלנון לאתרון וידור טפלנן בקרי תללה מקדם דיארי ארעה לא נעזר לבתינן עד אסתחנו בני ישראל גבר ית פלגתה הלא לא נסתחן עמון מן עבר לירדנה ול{ו}<ע>ל הלא עלת פלגתנן לידנן מן עבר לירדנה מדנחה ואמר להון משה אם תעבדון ית ממללה הדן ואם תזדינון לקדם יהוה לקרבה ויעבר לכון כל מזין ית ירדנה לקדם יהוה עד יחרב ית דבביו מקדמיו ומתכבשה ארעה לקדם יהוה ובתר תעזרון ותהון ברים מיהוה ומישראל ותהי ארעה הדה לכון לסחנה לקדם יהוה ואם לא תעבדון כן הא חטיתון ליהוה וחכמו חשביכון דתשקע יתכון בנו לכון קריאן לטפלכון ודירבן לעאניכון ודנפק מפמ{מ}כון תעבדון ואמרו בני ראובן ובני גד ופלגות שבט מנשאה למשה למימר עבדיך יעבדון כמד רבי מפקד טפלנן ונשינן וקנינינן וכל בהמתנן יהון תמן בקורי גלעדה ועבדיך יעברון כל מזין חיל לקדם יהוה לקרבה כמד רבי ממלל ופקד להון משה ית אלעזר כהנה וית יהושע בר נון וית ראשי אבהת שבטיה לבני ישראל ואמר משה להון אם יעברון בני ראובן ובני גד ופלגות שבט מנשאה עמכון ית ירדנה כל מזין לקרבה לקדם יהוה ומתכבשה ארעה לקדמיכון ותתנון להון ית ארע גלעדאה לסחנה ואם לא יעברון מזינים עמכון ויסתחנון בגבכון בארע כנען ואגיבו בני ראובן ובני גד ופלגות שבט מנשאה למימר ית דמלל יהוה עם עבדיך כן נעבד אנחנן נעבר מזינים לקדם יהוה ארע כנען ועמנן סחנה פלגתנן מן עבר לירדנה ויהב להון משה לבני ראובן ולבני גד ולפלגות שבט מנשאה בר יוסף ית ממלכת סיחון מלך אמראה וית ממלכת עוג מלך בתנין ארע לקריאתה בתחומי קרי ארעה סאר ובנו בני גד ית דיבון וית עטרות וית ערער וית עטרות שפים וית יעזיר ויגבחוה וית בית נמרה וית בית הרן קורי תללה וגדרי עאן ובני ראובן בנו ית חשבון וית אלעלה וית קריתים וית נבו וית בעלמון מסארן תמן וית שבמה וזעקו בשמהתה ית שמהת קריאתה דבנו ואזלו בני מכיר בר מנשה לגלעד וכבשוה וחרבו ית אמראה דבה ויהב משה ית גלעדה למכיר בר מנשה ודער בה ויאיר בר מנשה אזל וכבש ית חותים וקרא יתין חות יאיר ונבח אזל וכבש ית קנת וית בנתיה וקרא להין נבח בשמה אלין מטלי בני ישראל דנפקו מן ארע מצרים לחיליון באד משה ואהרן וכתב משה ית מפוקיון למטליון על מימר יהוה ואלין מטליון למפוקיון ונטלו מרעמסס בירחה קדמאה בחמסר יום לירחה קדמאה מבתר פסחה נפקו בני ישראל באד רמה לעיני כל מצראי ומצראי מקברים ית דקטל יהוה בהון כל בכור ובאלהיון עבד יהוה דינים ונטלו בני ישראל מרעמסס ושרו בסכות ונטלו מסכות ושרו באתם דבאיסטר מדברה ונטלו מן אתם ויתבו על פם חירתה דעל קדם בעל צפון ושרו לקדם מגדלה ונטלו מפם חירתה ועברו בגו ימה למדברה ואלכו אורע תלתה יומים במדבר אתם ושרו במרה ונטלו ממרה ואתו אילים ובאילים תרתעסרי עינבן מים ושבעים תמרים ושרו תמן ונטלו מן אילים ושרו על ים סוף ונטלו מים סוף ושרו במדבר סין ונטלו ממדבר סין ושרו בדפקה ונטלו מדפקה ושרו באליש ונטלו מן אליש ושרו ברפידים ולא הוה תמן מים לעמה למשתי ונטלו מרפידים ושרו במדבר סיני ונטלו ממדבר סיני ושרו בקברי תחמדאתה ונטלו מקברי תחמדאתה ושרו בחצרות ונטלו מן חצרות ושרו ברתמה ונטלו מרתמה ושרו ברמון פרץ ונטלו מרמון פרץ ושרו בלבונה ונטלו מלבונה ושרו ברסה ונטלו מרסה ושרו בקהלתה ונטלו מקהלתה ושרו בטור שפר ונטלו מטור שפר ושרו בחרדה ונטלו מן חרדה ושרו במקהלת ונטלו ממקהלת ושרו בתחת ונטלו מתחת ושרו בתרח ונטלו מתרח ושרו במתקה ונטלו ממתקה ושרו בחשמונה ונטלו מן חשמונה ושרו במסרות ונטלו ממסרות ושרו בבני יעקן ונטלו מבני יעקן ושרו בטור הגדגדה ונטלו מטור הגדגדה ושרו ביטיבתה ונטלו מיטיבתה ושרו בעברנה ונטלו מן עברנה ושרו בעציון גבר ונטלו מן עציון גבר ושרו במדבר צן היא קדש ונטלו מקדש ושרו בטור טורה באיסטר ארע אדום וסלק אהרן כהנה לטור טורה על מימר יהוה ומית תמן בשנת ארבעיתה למפוקית בני ישראל מן ארע מצרים בירחה חמישאה באחד לירחה ואהרן בר תלת ועסרים ומאה שנה במותה בטור טורה ושמע כנענאה מלך ערד והוא דאר בדרומה בארע כנען במיעל בני ישראל ונטלו מטור טורה ושרו בצלמונה ונטלו מצלמונה ושרו בפינן ונטלו מפינן ושרו באבות ונטלו מן אבות ושרו בכפרי עבראי בתחום מואב ונטלו מן כפריה ושרו בדיבון גד ונטלו מדיבון גד ושרו בעלמון דבלתימה ונטלו מעלמון דבלתימה ושרו בטברי עבראיה לקדם נבו ונטלו מטברי עבראי ושרו בבקעת מואב על ירדן יריחו ושרו על ירדנה מבית הישמות עד אבל שטים בבקעת מואב ומלל יהוה עם משה בבקעת מואב על ירדן יריחו למימר מלל עם בני ישראל ותימר להון הלא אתון עברים ית ירדנה לארע כנען ותחרבון ית כל דיארי ארעה מקדמיכון ותבדון ית כל מסגדתון וית כל צלמי מסכתון תבדון וית כל רמבתון תשוצון ותערבון ית ארעה ותדורון בה הלא לכון יהבת ית ארעה למירת יתה ותסתחנון ית ארעה בנבז לכרניכון לסגיה תסגי ית פלגתה ולזעורה תזער ית פלגתה על דיפק לה תמן נבזה לה יהי לשבטי אבהתכון תסתחנון ואם לא תחרבון ית דיארי ארעה מקדמיכון ויהי דתותרון מנון לסכים בעיניכון ולצננים בצטריכון ויעקון יתכון על ארעה דאתון דארים בה ויהי כמד דמית למעבד לון כן אעבד לכון ומלל יהוה עם משה למימר פקד ית בני ישראל ותימר להון הלא אתון עללים לארע כנען דה ארעה דתפל לוכון בפלגה ארע כנען לתחומיה ויהי לוכון פאת דרומה ממדבר צן על אדי אדום ויהי לכון תחום דרומה מאיסטר ים מלחה מדנחה וסאר לכון תחומה מדרומה ללעל עקרבים ועבר צנה ויהי אפקותה מדרום לקדש ברנע ויפק אצר אדר ועבר עצמונה וסאר תחומה מעצמונה נחל מצרים ויהי אפקותה ימה ותחום מערבה יהי לוכון ימה רבה יתחם דן יהי לכון תחום ימה ודן יהי לכון תחום צפונה מן ימה רבה תתחמון לכון טור טורה ומטור טורה תתחמון למיעל לחמת ויי אפקותה תחומה צרדה ויפק תחומה זפרנה ויהי אפקותה דרת עינן דן יהי לכון תחום צפונה ותתחמון לכון לתחום מדנחה מדרת עינן שפמה ונעת תחומה מן שפמה הרבלה ממדנח לעין ויעת תחומה ומחה לכתף ים מגנסר מדנחה ונעת תחומה לירדנה ויהי אפקותה ים מלחה דה תהי לכון ארעה לתחומיה סאר ופקד משה ית בני ישראל למימר דה ארעה דתסתחנון יתה בנבזה דפקד יהוה למתן לאשעתי שבטיה ופלגות שבטה הלא נסבו שבט בני ראובנאה לבית אבהתון ושבט בני גדאה לבית אבהתון ופלגות שבט מנשאה נסבו פלגתון תרי שבטיה ופלגות שבטה נסבו פלגתון מן עבר לירדנה יריחו מדנח מדנחה ומלל יהוה עם משה למימר אלין שמהת גבריה דיפלגון לוכון ית ארעה אלעזר כהנה ויהושע בר נון ונסי אחד נסי אחד משבטה תסבון למפלגה ית ארעה ואלין שמהת גבריה לשבט יהודה כלב בר יפנה לשבט בני שמעון שמואל בר עמיהוד לשבט בנימים אלדד בר כסלן לשבט בני דן נסי בקי בר יגלי לבני יוסף לשבט בני מנשה נסי חניאל בר אפוד ולשבט בני אפרים נסי קמואל בר שפטן ולשבט בני זבולן נסי אליצפן בר פרנך ולשבט בני יששכר נסי פלטיאל בר עזן ולשבט בני אשר נסי אחיהוד בר שלמי ולשבט בני נפתלי נסי פדהאל בר עמיהוד אלין דפקד יהוה למסחנה ית בני ישראל בארע כנען ומלל יהוה עם משה בבקעת מואב על ירדן יריחו למימר פקד ית בני ישראל ויתנון ללואי מפלגי סחנתון קריאן למדר ורבע לקריאן סארתון תתנון ללואי ויהון קריאתה להון למדר ורבעיין יהון לבהמתון ולחותרון ולכל חיאתון ורבעי קריאתה דתתנון ללואי מכתל קרתה לברה אלף אמה סאר ותמשחון מלבר לקרתה עם פאת מדנחה אלפים באמה ועם פאת דרומה אלפים באמה ומן פאת מערבה אלפים באמה ומן פאת צפונה אלפים באמה וקרתה בממצית דן יהי לכון רבעי קריאתה וית קריאתה דתתנון ללואי ית שת קרי מקלטה דתתנון למערק לתמן קטולה ועליין תתנון ארבעים ותרתין קריה כל קריאתה דתתנון [ללואי] ארבעים ותמאני קריה יתין וית רבעיין וקריאתה דתתנון מסחנת בני ישראל מן עם סגיה תסגי ומן עם זעורה תזערון גבר כקבל פלגתה דיסתחן יתן מקריו ללואי ומלל יהוה עם משה למימר מלל עם בני ישראל ותימר להון הלא אתון עברים ית ירדנה לארע כנען ותפרדון לוכון קריאן קרי מקלט יהן לוכון ויערק לתמן קטולה מעי נפש בשגו ויהון לוכון קריאן למקלט מגאולה ולא יתקטל קטולה עד מקעמה לקדם כנשתה לפשרונה וקריאתה דתתנון שת קרי מקלט יהן לכון ית תלתת קריאתה תתנון מן עבר לירדנה וית תלתת קריאתה תתנון בארע כנען קורי מקלט יהן לבני ישראל ולגיורה ולתותבה בגבכון יהן שת קריאתה אהלין למקלט למערק לתמן כל מעי נפש בשגו ואם במאן ברזל מעתה ומית קטיל הוא קטל יקטל קטולה ואם באבן אד דיקטל בה מעיה ומית קטיל הוא קטל יתקטל קטולה ואם במאן קיצם אד דיקטל בה מעיה ומית קטיל הוא קטל יתקטל קטולה גאול אדמה הוא יקטל ית קטולה במפגעה בה הוא יקטלנה ואם בסנה דפהה אי ארמה עליו בכמנה ומית אי בדבבו מעתה באדה ומית קטל יתקטל מעיה קטול הוא גאול אדמה יקטל ית קטולה במפגעה בה ואם ב[תרע] בלא דבבו דפעה אי ארמה עליו כל מאן בלא כמנה אי בכל אבן דימות בה בלא חזי ויפל עליו ומית והוא לא דבב לה ולא מבעי בישתה וידונון כנשתה בין מעיה ובין גאול אדמה על דיניה אהלין ויפצון כנשתה ית מעיה מן אד גאול אדמה ויעזרון יתה כנשתה לקרית מקלטה דערק לתמן וידור בה עד מות כהנה רבה דאמשח יתה במשח קדשה ואם נפק נפק קטולה מן תחום קרית מקלטה דיערק לתמן ואשקע יתה גאול אדמה מלבר לתחום קרית מקלטה וקטל גאול אדמה ית קטילה לית לה אדם הלא בקרית מקלטה ידור עד מות כהנה רבה ובתר מות כהנה רבה יעזר קטולה לארע סחנתה ויהון אילן לוכון לגזירת דין לדריכון בכל מדריכון כל מעי נפש למימר סאדין יקטל ית קטילה וסהד אחד לא יתעני בנפש למתקטלה ולא תסבון סלחיו לנפש קטול דהו חיב למתקטלה הלא קטל יתקטל ולא תסבון [סלחוי] למערק לקרית מקלטה למעזר למדור בארעה עד מות כהנה רבה ולא תחנפון ית ארעה דאתון דארים בה הלא אדמה הוא יחנף ית ארעה ולארעה לא יסתלח לאדם דישתפך בה הלא אם באדם שפוכה ולא תסיבון ית ארעה דאתון דארים בה דאנה שרי בגבה הלא אני יהוה שרי בגו בני ישראל וקרבו ראשי אבהתה לכרני בני גלעד בר מכיר בר מנשה מכרני בני יוסף ומללו לקדם משה ולקדם נסיאיה ראשי אבהתה לבני ישראל ואמרו ית רבנ{ך}<ן> פקד יהוה למתן ית ארעה בפלגה בנבז לבני ישראל ורבנן פקד ביהוה למתן ית פלגת צלפחד אחונן לבנאתה ויהן לאחד מבני שבטי בני ישראל לנשים ותתבצר פלגתין מפלגת אבהתנן ותתוזף על פלגת שבטה דיהן להון ומנבז פלגתנן יתבצר ואם יהי יובלה לבני ישראל ותתוזף פלגתין על פלגת שבטה דיהן להון ומפלגת שבט אבהתן יתבצר פלגתין ופקד משה ית בני ישראל על מימר יהוה למימר כן שבט בני יוסף ממללים דן ממללה דפקד יהוה לבנאת צלפחד למימר לטב בעיניין יהן לנשים ברן לכרן שבט אבוין יהן לנשים ולא תסהר פלגה לבני ישראל משבט לשבט הלא אנש בסחנת שבט אבהתה ידבקון בני ישראל וכל ברה ירתה פלגה משבטי בני ישראל לאחד מכרני שבט אבוה תהי לאתה לבדיל יירתו בני ישראל אנש ית פלגת אבהתה ולא תסהר פלגה משבט לשבט אורן הלא אנש בפלגתה ידבקון שבטי בני ישראל כמד פקד יהוה ית משה כן עבדו בנאת צלפחד והוי מחלה ונעה חגלה מלכה ותרצה בנאת צלפחד לבני עביביין לנשים מכרני בני מנשה בר יוסף הוו לנשים והוי פלגתין על שבט כרן אבוין אלין פקודיה ודיניה דפקד יהוה באד משה לבני ישראל בבקעת מואב על ירדן יריחו אלין ממלליה דמלל משה עם כל ישראל בעבר ירדנה במדברה בבקעתה קבל סוף בין פראן ובין תפל ולבן וחצרות ודי דהב אחד עסר יום מחורב אורע טור גבלה עד קדש ברנע והוה בארבעים שנה בחד עסר ירח באחד לירחה מלל משה עם בני ישראל ככל דפקד יהוה יתה להון בתר דקטל ית סיחון מלך אמראה דדאר בחשבון וית עוג מלך בתנינה דדאר בעשתרות באדרעי בעבר ירדנה בארע מואב אתרשי משה [מביאר י]ת ארהותה הדה למימר יהוה אלהנן מלל עמנן בחורב למימר סגי לכון מדור בטברה הדן אתפנו וטלו לוכון ואתו טור אמראה ולכל משרויו בבקעתה בטורה ובשפילתה בדרומה ובחוף ימה ארע כנענאה ולבנונה עד נהרה רבה נהר פרת חזו יהבת לקדמיכון ית ארעה עלו ורתו ית ארעה דאשתבעת לאבהתכון לאברהם ליצחק וליעקב למתן לזרעון בתרון ואמרת לוכון בזבנתה ההיא למימר לא אכל לודי סבל יתכון יהוה אלהכון סגה יתכון ואתון יומן ככוכבי שומיה לסגי יהוה אלהי אבהתכון יוזף עליכון כבתכון אלף זבנים ויברך יתכון כמד מלל לכון איך אסבל לודי טרחיכון טפשיכון ותיגרניכון אנדו לכון גברים חכימים ונעירים וידעים לשבטיכון ואשבינון בראשיכון ואגיבתון יתי ואמרתון טב ממללה דמללת למעבד ואנסבת ית ראשי שבטיכון גברים חכמים וידעים ויהבת יתון ראשים עליכון רבני אלפים ורבני מואן רבני חמשים ורבני עסרבן וספרים לשבטיכון ופקדת ית דיאניכון בזבנתה ההיא למימר שמעו בין אחיכון ותדונון קשט בין אנש ובין אחיו ובין גיורה לא תכרון אפים בדין כזעורה כרבה תשמעון לא תבהתון מקדם אנש הלא פשרונה לאלהים הוא וממללה דיקשה מנכון תקרבון לידי ואשמענה ופקדת יתכון בזבנתה [ההיא] ית כל {ית מל} ממלליה דתעבדון ונטלנן מן חורב ואלכנן ית כל מדברה רבה ונוראה ההוא דחזיתון אורע טור אמראה כמד פקד יהוה אלהנן יתנן ואתינן עד קדש ברנע ואמרת לוכון אתיכון עד טור אמראה דיהוה אלהנן יהב לנן חזי יהב יהוה אלהך לקדמיך ית ארעה סק רת כמד מלל יהוה אלהי אבהתך לך אל תדחל ואל תשתפל וקרבתון לידי כלוכון ואמרתון נשלח גברים לקדמינן ויגשון לנן ית ארעה ויעזרון יתנן ממלל ית אורעה דנסק בה וית קריאתה דניעל עליין וטב בעיני ממללה ואנסבת מנוכון תריעסר גברים גבר אחד לשבט ואתפנו וסלקו לטברה ואתו עד נחל אנכלה ויללו יתה ונסבו באדון מפרי ארעה ואעתו לידנן ועזרו ית[נ]ן ממלל ואמרו טבה ארעה דיהוה אלהנן יהב לנן ולא אתרחיתון למסק ואמריתון ית מימר יהוה אלהכון ותשתשכון במשכניכון ואמרתון בסנת יהוה יתנן אפקנן מן ארע מצרים למתן יתנן באד אמראה למשיצעתן אהן אנחנן סלקים ואחינן תברו ית לבנן למימר עם רב וסגי מנן קריאן רברבן ותלילן בחללה ואף בני ענקים חזינן תמן ואמרת לכון לא תצטדון ולא תדחלון מנון יהוה אלהכון האזל לקדמיכון הוא יגחי לכון ככל דעבד עמכון במצרים לעיניכון ובמדברה דחזית דסבלך יהוה אלהך כמד יסבל אנש ית ברה בכל אורעה דאלכתון עד מיעלכון עד אתרה הדן ובממללה הדן ליתכון מהימנים ביהוה אלהכון האזל לקדמיכון באורעה למגש לכון אתר למשרהתכון באש לילי למחזהתכון באורעה דתהכון בה ובעננה אימם ושמע יהוה ית קל מליכון ורגז ואשתבע למימר אם יחזי גבר באנשיה אהלין דרה בישה הדן ית ארעה טבתה דאשתבעת לאבהתכון בלוד כלב בר יפנה הוא יחזינה ולה אתן ית ארעה דדרך בה ולבניו גזוי הלא מלא בתר יהוה אף בי אתרגז יהוה בגללכון למימר אף אתה לא תיעל לתמן יהושע בר נון דקעם לקדמיך הוא ייעל לתמן יתה תקף הלא הוא יסחננה ית ישראל וטפלכון דאמרתון לבזה יהי ובניכון אנון ייעלון לתמן ולהון אתננה ואנון יירתוה ואתון אתפנו וטלו לכון למדברה אורע ים סוף ותגיבון ותימרון לי חטינן ליהוה אלהנן אנחנן נס{ע}<ק> ונגחי ככל דפקדנן יהוה אלהנן [ואתגבר] גבר ית מאני קרבה והויתון למסק לטברה ואמר יהוה לי אמר לון לא תסקון ולא תגחון הלא לית אנה בגבכון ולא תנגפון לקדם דבביכון ואמלל עמכון ולא שמעתון ואמריתון ית מימר יהוה אלהכון ועצפתון וסלקתון לטברה ונפק עמלקאה וכנענאה דדאר בטברה ההוא לזימונכון ורדפו יתכון כמד יעבדן דבריה ומעו יתכון בגבלה עד חרמה ועזרתון ובכיתון לקדם יהוה ולא שמע יהוה בקלכון ולא אצית לידכון ויתבתון בקדש יומים סגים כיומיה דיתבתון ואתפ[נ]ינן ונטלנן למדברה אורע ים סוף כמד מלל יהוה לי וסהרנן ית טור גבלה יומים סגים ואמר יהוה לי למימר סגי לכון סאר ית טורה הדן אתפנו לכון צפונה וית עמה פקד למימר אתון עברים בתחום אחיכון בני עשו דדארים בגבלה וידחלון מנכון ותשתמרון שריר אל תתרברבון בהון הלא לא אתן לכון מן ארעון ירתה עד מדרס כף רגל הלא ירתה לעשו יהבת ית טור גבלה מזון תמירון מנון בכסף ותיכלון ואף מים תזבנון מנון בכסף ותשתון הלא יהוה אלהך ברכך בכל עובד אדיך חכם אלכתך ית מדברה רבה הדן דן ארבעים שנה יהוה אלהך עמך לא חסרת ממלל ושלחת שלחים {לוד} <ליד> מלך אדום למימר אעבר בארעך לא אהך בחקל ובכרם ולא נשתה מי {בור} <גוב> אורע מלכה נהך לא נסטי ימין וסמאל עד דנעבר תחומך ואמר לא תעבר בן דלא בחרבה אפק לזימונך ועברנן מקדם אחינו בני עשו דדארים בגבלה מן אורע בקעתה מן אילת ומן עציון גבר ואפ[נ]ינן ועברנן אורח מדבר מואב ואמר יהוה לי אל <תיצור ית מואב ואל תתרברב בה הלא לא אתן לך מן אורעו ירתה הלא לברי לוט יהבת ית ער ירתה אימאי לקדם ידערו בה עמה רב וסגי ורם כענקים ומואבאי יזעקון להון אימאי ובגבלה דערו חראי לקדם ובני עשו יירתונון ושוציון יהוה מקדמיון ויירתונון ודערו אתריון כמד עבד ישראל לארע ירשתה דיהב יהוה להון> וכדו קומו טלו ועברו לכון ית נחל זרד ועברנן ית נחל זרד ויומיה דאלכנן מקדש ברנע עד דעברנן ית נחל זרד תלתים ותמני{ם} שנה עד שלם כל דרה גברי קרבה מבגו משריתה כמד אשתבע יהוה להון ואף אד יהוה הות בהון למלעלתון מבגו משריתה עד שלמו והוה כמד שלמו כל גברי קרבה לממות מבגו עמה ואמר יהוה לי למימר אתה עבר יומן ית תחום מואב ית ארשה ותקרב קבל בני עמון אל תיצרנון ואל תתרברב בון הלא לא אתן מן ארע בני עמון לך ירתה הלא לבני לוט יהבתה ירתה ארע גיבריה תתחשב אף [הי] גיברים דערו בה לקדם ועמונאי יזעקון להון זמזמים עם רב וסגי ורם כענקאי ושוצינון יהוה מקדמיון וירתונון ודערו אתריון כמד עבד לבני עשו דדארים בגבלה דשוצו ית חראי מקדמיון וירתונון ודערו אתריון עד יומה הדן ועואי דדארים בדיריה עד עזה כפתראי דנפקו מכפתר שוצונון ודערו אתריון קומו טלו ועברו ית נחל ארנן חזי יהבת באדך ית סיחון מלך חשבון אמראה וית ארעה שרי רת וסדר בה קרבה יומה הדן שרי יהב אימתך ודחלתך על אפי עממאי תחת כל שומיה דישמעון ית שמעך וימרעון ויתלחלון מקדמיך ושלחת שליחים ממדבר קדמות ליד סיחון מלך חשבון מלי שלם למימר אעבר בארעה באורעה באורעה אהך לא אסטי ימין וסמאל מזון בכסף תמירני ואיכל ומים בכסף תתן לי ואשתי לוד אעבר ברגלי כמד עבדו לי בני עשו דדארים בגבלה ומואבאי דדארים בארשה עד דאעבר ית ירדנה לארעה דיהוה אלהנן יהב לנן ולא אתרחי סיחון מלך חשבון מעברנן בה הלא הקשה יהוה אלהיך ית רוחה ועיץ ית לבה לבדיל מתננה באדך כיומה הדן ואמר יהוה לי חזי שרית יהב לקדמיך ית סיחון מלך חשבון אמראה וית ארעה שרי רת למירת ית ארעה ונפק סיחון לזימונן הוא וכל עמה לקרבה יחצה ויהבה יהוה אלהנן לקדמינן וקטלנתה יתה וית בניו וית כל עמה וכבשנן ית כל קריו בזבנתה ההיא וחרמנן ית כל קריו משלם נשיה וטפלה לא שיארנן שיור לוד בהמהתה אבזזנן לנן ואנחית קריאתה דכבשנן מן ערער דעל ספת נחל ארנן וקרתה דבנחלה ועד גלעדה לא הות קריה דשלפת מנן ית כלה יהב יהוה אלהנן באדנן לוד לארע בני עמון לא קרבת כל אד נחל יבקה וקורי טברה וכל דפקדן יהוה אלהנן ואתפ[נ]ינן וסלקנן אורע בתנינה ונפק עוג מלך בתנינה לזימונן הוא וכל עמה לקרבה אדרעי ואמר יהוה לי אל תדחל מנה הלא באדך יהבת יתה וית כל עמה וית ארעה ותעבד לה כמד עבדת לסיחון מלך אמראה דדאר בחשבון ויהב יהוה אלהנן באדנן אף ית עוג מלך בתנינה וית כל עמה וקטלנתה עד דלא אשתיר לה שיור וכבשנן ית כל קריו בזבנתה ההי לא הות קריה דלא נסבנן מן עמון שתים קריה כל תחום ריגובה ממלכת עוג בבתנינה כל אלין קריאן תלילן שור ראם דרשים ודנגר לבר מקורי פרזאה אסגה שריר וחרמנן יתון כמד עבדנן לסיחון מלך חשבון חרמנן כל קריה משלם נשיה וטפלה וכל בהמהתה ואנחית קריאתה בזזנן לנן ונסבנן בזבנתה ההיא ית ארעה מן אד תרי מלכי אמראה דבעבר ירדנה מנחל{ל} ארנן ועד טור חרמון צידנאי יזעקון לחרמון שרין ואמראי יזעקון לה משעבדה כל קרי מישורה וכל גלעדה וכל בתנינה עד סלכה ואדרעי קרי ממלכת עוג בבתנינה הלא לוד עוג מלך בתנינה אשתיר מיתר גיבריה אה ערסה ערס ברזל הלא היא רבת בני עמון אשעת אמין ארכה וארבעת אמין אפתחה באמתה דאישה וית ארעה הדה ירתנן בזבנתה ההיא מן ערער דעל ספת נחל ארנן ופלגות טור גלעדה וקריו יהבת לראובנאה ולגדאה ויתר גלעדאה וכל בתנין ממלכת עוג יהבת לפלגות שבט מנשאה כל תחום ריגובה לכל בתנין ההוא יתקרא ארע גיבריה ויאיר בר מנשה נסב ית כל תחום ריגובה עד תחום גישוראה ומכעתאה וקרא יתון על שמה ית בתנין חות יאיר עד יומה הדן ולמכיר יהבת ית גלעדאה ולראובנאה ולגדאה יהבת מן גלעדאה ועד נחל ארנן ממצית נחלה ותחום עד יבק נחלה תחום בני עמון ובקעתה וירדנה ותחום מגנסר ועד ים בקעתה ים מלחה תחת עקלת סכיתה מדנחה ופקדת יתכון בזבנתה ההיא למימר יהוה אלהכון יהב לכון ית ארעה הד{ן}<ה> למירתנה <מזונים תעברון> לקדם <אחיכון ברי ישראל> כל בני חיל לוד טפלכון ונשיכון <וקניאניכון> חכמת הלא קניאן <סגי לכון> ידורון בקריאתכון דיהבת לכון עד דינח יהוה לאחיכון כבתכון ויירתון אף אנון ית ארעה דיהוה אלהכון יהב להון בעבר ירדנה ותעזרון גבר לירתתה דיהבת לכון וית יהושע פקדת בזבנתה ההיא למימר עיניך חזיאתה ית דעבד יהוה לתרי מלכיה אהלין כן יעבד יהוה לכל ממלכואתה דאתה עבר לתמן לא תדחלונון הלא יהוה אלהכון הוא דמגחי לכון ואתחננת ליהוה בזבנתה ההיא למימר מרי יהוה אתה שרית למחזאה ית עבדך ית רביאנך וית אדך תקיפתה דמן אלה בשומיה ובארעה דיעבד כעובדיך וכגבורתך אעבר שבי ואחזי ית ארעה טבתה דבעבר ירדנה טורה טבה הדן ולבנונה ואתרגז יהוה בי לבדילכון ולא שמע לי ואמר יהוה לי סגי לך אל תוזף ממלל עמי עוד בממללה הדן סק לריש סכיתה ותלי עיניך מערבה וצפונה ודרומה ומדנחה וחזי בעיניך הלא לא תעבר ית ירדנה הדן ופקד ית יהושע ותקפה ועילה הלא הוא יעבר לקדם עמה הדן והוא יסחן יתון ית ארעה דתחזי ודערנן בגיא קבל בית פעור וכדו ישראל שמע לגזריה ולדיניה דאנה מלף יתכון למעבד לבדיל תתחון ותיעלון ותירתון ית ארעה דיהוה אלהי אבאתכון יהב לכון לא תוזפון על ממללה דאנכי מפקד יתכון יומן ולא תבצרון מנה למטר ית פקודי יהוה אלהכון דאנכי מפקד יתכון עיניכון חזיאתי ית דעבד יהוה בבעל פעור הלא כל גברה דאזל בתר [בעל] פעור שוציה יהוה אלהך מבגבך ואתון דמתקרבים ביהוה אלהכון קעימים כלוכון יומן חזו אלפת יתכון גזרים ודינים כמד פקדני יהוה אלהי למעבד כן בגו ארעה דאתון עללים לתמן למירתנה ותטרונון ותעבדונון הלא הי חכמתכון ובוננותכון לעיני עממאי דישמעון ית כל גזריה אהלין ויימרון לוד עם חכים ונעיר גוה רבה הדן הלא מן גוי רב דלה אלהים קריבים לידה כיהוה אלהנן בכל מזעקן לה ומן גוי רב דלה גזרים ודינים קשיטים ככל אורהותה הדה דאנה יהב לקדמיכון יומן לוד אשתמר לך וטור נפשך שריר דלא תתנשי ית מליה דחזו עיניך ודלא יסטון מלבך כל יומי חייך ותחכמנון לבניך ולבני בניך יומה דקעמת לקדם יהוה אלהך בחורב במימר יהוה לי כנש לי ית עמה ואשמענון ית מלי דיילפון למדחל מני כל יומיה דאנון קעימים על ארעה וית בניון ילפון וקרבתון וקעמתון שפול טורה וטורה יקד בנור עד לב שומיה חשך ענן וערפל ומלל יהוה עמכון מבגו אשתה קל מלים אתון שמעים ודמו ליתכון חזים בלוד קל וחבה לוכון ית קיאמה דפקד יתכון למעבד עסרתי מליה וכתבון על תרי לוחי אבניה ויתי פקד יהוה בזבנתה ההיא למלפה יתכון גזרים ודינים למעבדכון יתון בארעה דאתון עברים לתמן למירתנה ותתנטרון שריר לנפשהתכון הלא לא חזיתו[ן] כל דמו ביום מלל יהוה עמוכון בחורב מבגו אשתה דלא תתחבלון ותעבדון לוכון פסל דמות כל גנוס דמות דכר {ו} <או> נקבה דמות כל בהמה דבארעה דמות כל עוף פרע דטעס בחללה דמות כל רמס בארעה דמות כל נוניתה דבמיה מלרע לארעה ודלא תתלי עיניך לשומיה ותחזי ית שמשה וית זערה וית כוכביה כל חיל שומיה ותטעי ותסגד להון ותשמשנון דפלג יהוה אלהך יתון לכל עממאי תחת כל שומיה ויתכון נסב יהוה ואפק יתכון מכור ברזלה ממצרים למהי לה לעם פלגה כיומה הדן ויהוה אתרגז בי על ממלליכון לדלא מעבר ית ירדנה ול{ג}<ד>לא מיעל לארעה טבתה דיהוה אלהך יהב לך פלגה הלא אנה מאת בארעה הדה לית אנה עבר ית ירדנה ואתון עברים ותירתון ית ארעה טבתה הדה אשתמרו לכון דלא תתנשון ית קיאם יהוה אלהכון דקטע עמכון ותעבדון לכון פסל דמות כל דפקדך יהוה אלהך הלא יהוה אלהך אש אכלה הוא אל קנא כד תולדון בנים ובני בנים ותעתקון בארעה ותתחבלון ותעבדון פסל דמות כל ותעבדון בישה בחזות יהוה אלהכון למכעסאתה אסידת בכון יומן ית שומיה וית ארעה הלא אבדה תיבדון זריז מן על ארעה דאתון עברים ית ירדנה לתמן למירתנה לא תורכון יומים עליה הלא שיצעו תשתוצון ויבדר יהוה יתכון בעממאי ותשתארון קליל מניאן בגועיה דידחק יהוה יתכון לתמן ותשמשון תמן אלהים עובד אדי אנש קיצם ואבן דלא יחזון ולא ישמעון ולא ייכלון ולא יריחון ותבעי מתמן ית יהוה אלהך ותשקענה כד תבעינה בכל לבך ובכל נפשך באיעק לך וישקעוך כל ממלליה אהלין בעקבאית יומיה ותעזר עד יהוה אלהך ותשמע בקלה הלא אל רחמן יהוה אלהך לא ירפינך ולא יחבלנך ולא יתנשי ית קיאם אבהתך דאשתבע להון הלא שאל שבי ליומיה קדמהי דהוו לקדמיך למן יומה דברא אלהים אדם על ארעה ולמאיסטר שומיה ועד איסטר שומיה האן הוה כממללה רבה הדן אי אהן אשתמע כבתה השמע עם קל אלהים חי{ה}<ם> ממלל מבגו אשתה כמד שמעת אתה ואתוחי אי נסתה אלהים למיעל למסב לה גוי מבגו גוי בנסיונים בסימנים ובפליאן ובקרב ובאד תקיפה ובאדרע נתיה ובחזבין רברבים [ככ]ל דעבד לכון יהוה [אל]הכון במצרים לעיניכון אתה אתחזית למחכם הלא יהוה הוא האלהים לית עוד מלודה מן שומיה השמעך ית קלה למרדיך ועל ארעה אחזיאך ית אשתה רבתה ומליו שמעת מבגו אשתה ותחת הלא רעם ית אבהתך ובחר בזרעון בתרון ואפקך ברחותה ובחילה רבה ממצרים למערבה גוים רבים וחיולים מנך מקדמיך למעלאתך למתן לך ית ארעון פלגה כיומה הדן ותחכם יומן ותעזר עם לבך הלא יהוה הוא האלהים בשומיה מלעל ועל ארעה מלרע לית עוד ותטר ית גזריו וית פקודיו דאנכי מפקדך יומן דייטב לך ולבניך בתרך לבדיל תורך יומים על ארעה דיהוה אלהיך יהב לך כל יומיה טטה אפרש משה תלת קרין בעבר ירדנה מדנח שמשה למערק לתמן קטולה דיקטל ית עברה בלא דעה והוא לא סנה לה מן אתמל תליתאי ויערק לחדה מן קריאתה אהלין ויתוחי ית בוצר במדברה בארע מישורה לראובנאה וית רמות בגלעד לגדאה וית גולן בבתנין למנשאה ודה תורותה דשבה משה לקדם בני ישראל אלין סעדואתה גזריה ודיניה דמלל משה עם בני ישראל באפקותון ממצרים בעבר ירדנה בגיאה קבל בית פעור בארע סיחון מלך אמראה דדאר בחשבון דקטלה משה ובני ישראל באפקותון ממצרים וירתו ית ארעה וית ארע עוג מלך בתנין תרי מלכי אמראה דבעבר ירדנה מדנח שמשה מן ערער דעל ספת נחל ארנן ועד טור שיאון הוא חרמון וכל בקעתה עבר ירדנה מדנחה ועד ים בקעתה ים מלחה תחת עקלת סכיתה וזעק משה לכל ישראל ואמר להון שמע ישראל ית גזריה וית דיניה דאנכי ממלל במשמועיכון יומן ותילפון יתון ותטרון למעבדנון יהוה אלהנן קטע עמנן קיאם בחורב לא עם אבהתן קטע יהוה ית קיאמה הדה הלא עמנן אנחנן אלין הכה יומה כלנן קעימים אפים באפים מלל יהוה עמכון בטורה מבגו אשתה ואנה קעם בין יהוה וביניכון בזבנתה ההיא למחבאה לכון ית מלי יהוה הלא דחלתון מקדם אשתה ולא סלקתון בטורה למימר אנכי יהוה אלהך דאפקתך מן ארע מצרים מבית עבדותה לא יהי לך אלהים עורנים על קדמי לא תעבד לך פסל וכל דמו דבשומיה מלעל ודבארעה מלרע ודבמיה מלרע לארעה לא תסגד להון ולא תשמשון הלא אנכי יהוה אלהך אל קנא מס{ב}<ר> עובי אבהן על בנים ועל תליתאים ועל רביעים לסנאי ועבד חסד לאלפים לרעומי ולנטרי פקודי לא תסבל ית שם יהוה אלהך למגן הלא לא יזכי יהוה ית דיסבל ית שמה למגן טר ית יום שבתה לקדושה כמד פקדך יהוה אלהך אשתה יומים תשמש ותעבד כל עבידתך ויומה שביעאה שבה ליהוה אלהך לא תעבד בה כל עבידה אתה וברך וברתך עבדך ואמתך תורך וחמרך וכל בהמתך וגיורך דבקוריך לבדיל יתנח עבדך ואמתך כבתך ותדכר הלא עבד הוית בארע מצרים ואפקך יהוה אלהך מתמן באד תקיפה ובאדרע נתיה על כן פקדך יהוה אלהך למעבד ית יום שבתה אוקר ית אבוך וית אמך כמד פקדך יהוה אלהך לבדיל יורכון יומיך ולבדיל יתיטיב לך על ארעה דיהוה אלהך יהב לך לא תרצא לא תגור לא תגנב לא תסיד בעברך סעדו דמגן לא תחמד בית עברך ולא תחמד אתת עברך עקלה עבדה ואמתה תורה וחמרה וכל דלעברך ויהי כד יעלנך יהוה אלהך לארע כנענאה דאתה עלל לתמן למירתנה ותקים לך אבנים רברבן ותשיד יתון בשיד ותכתב על אבניה ית כל מלי אורהותה הדה ויהי במעברכון ית ירדנה תקימון ית אבניה האלין דאנכי מפקד יתכון יומן בהרגריזים ותבני תמן מדבח ליהוה אלהך מדבח אבנים לא תגיז עליהון ברזל אבנים שלמן תבני ית מדבח יהוה אלהך ותסק עליו עלן ליהוה אלהך ותדבח שלמים ותיכל תמן ותעדי לקדם יהוה אלהך טורה ההוא בעבר ירדנה בתר אורע מעול שמשה בארע כנענאה דדאר בבקעתה קבל גלגלה איסטר מישר חזבה קבל שכם ית ממלליה האלין מלל יהוה עם כל קהלכון בטורה מבגו אשתה חשך ענן וערפל קל רב ולא מוזף וכתבון על תרי לוחי אבנים ויהבון לי והוה כמשמעכון ית קלה מבגו חשכה וטורה יקד בנורה וקרבתון לידי כל ראשי שבטיכון וחכימיכון ואמרתון הן אחזיאנן יהוה אלהנן ית כבודה וית רביאנה וית קלה שמענן מבגו אשתה יומה הדן חזינן הלא ימלל אלהים עם אנשה ויתוחי וכדו למה נמות הלא תיכלנן אשתה רבתה הדה אם מוזפים אנחנן למשמע ית קל יהוה אלהנן עוד ומיתנן הלא מן כל בסר דשמע קל אלהים חיים ממלל מבגו אשתה כבתן ואתוחי קרב אתה ושמע ית כל דיימר יהוה אלהנן ואתה תמלל עמנן ית כל דימלל יהוה אלהנן עמך ונשמע ונעבד ושמע יהוה ית קל מליכון במלולכון עמי ואמר יהוה לי שמעת ית קל ממללי עמה הדן דמללו עמך איטבו כל דמללו מי יתן ויהי לבון דן להון למדחל מני ולמטר ית פקודי כל יומיה לבדיל יתיטב להון ולבניון לעלם אזל אמר להון עזרו לכון למשכניכון ואתה הכה קעם עמי ואמללה עמך ית כל מצותה גזריה ודיניה דתלפנון ויעבדון בארעה דאנכי יהב להון למירתנה ותטרון למעבד כמד פקד יהוה אלהכון יתכון לא תסטון ימין וסמאל בכל אורעה דפקד יהוה אלהכון יתכון תהכון לבדיל תחון וטב לכון ותורכון יומים בארעה דתירתון ודה מצותה גזריה ודיניה {ו}<ד>פקד יהוה אלהכון למלפה יתכון למעבד בארעה דאתון עברים לתמן למירתנה לבדיל תדחל מן יהוה אלהך למטר [ית] כל גזריו ופקודיו דאנכי מפקדך יומן אתה וברך ובר ברך כל יומי חייך ולבדיל יורכון יומיך ותשמע ישראל ותטר למעבד {ו}<ד>ייטב לך ודתסגי שריר כמד מלל יהוה אלהי אבאתך לך ארע מדיבה חלב ודבש שמע ישראל יהוה אלהנן יהוה אחד ותרעם ית יהוה אלהך בכל לבך ובכל נפשך ובכל שורך ויהון ממלליה האלין דאנכי מפקדך יומן על לבך ותשננון לבניך ותמלל בהון במתבך בביתה במהכך באורעה במדמכך ובמקעמך ותקטרנון לסימן על אדיך ויהון לטפין בין עיניך ותכתבנון על מזוזת בתיך ובקוריך ויהי כד יעלנך יהוה אלהך לארעה דאשתבע לאבהתך לאברהם ליצחק וליעקב למתן לך קריאן רברבן וטבן דלא בנית בתים מלים כל ט{ו}ב דלא מלית גובים עפיסים דלא עפסת כרמים וזיתים דלא נצבת ותיכל ותסבע השתמר לך דלא תתנשי ית יהוה אלהך דאפקך מן ארע מצרים מבית עבדיה מן יהוה אלהך תדחל ויתה תשמש ובשמה תשתבע לא תהכון בתר אלהים עורנים מן אלהי עממאי דסארתכון הלא אל קנא יהוה אלהך בגבך דלא יתקף רגז יהוה אלהך בך וישוצינך מן על אפי ארעה לא תנסון ית יהוה אלהכון כמד נסיתון במסה מטרה תטרון ית פקודי יהוה אלהכון וסעדואתה וגזריו דפקדך ותעבד דכשר ודטב בחזות יהוה אלהך לבדיל יתיטב לך ותיעל ותירת ית ארעה טבתה דאשתבע יהוה לאבהתך למדעפה ית כל דבביך מקדמיך כמד מלל יהוה ויהי כד ישולנך ברך מחר למימר מה סעדואתה גזריה ודיניה דפקד יהוה אלהנן יתכון ותימר לברך עבדים הוינן לפרעה במצרים ואפקנן יהוה ממצרים באד תקיפה ויהב יהוה סימנים ופליאן רברבים ובישים במצרים בפרעה ובכל ביתה לעינינן ויתנן אפק מתמן לבדיל מעל יתנן למתן לנן ית ארעה דאשתבע יהוה לאבהתן ופקדנן יהוה למעבד ית כל גזריה האלין למדחל מן יהוה אלהנן לטב לנן כל יומיה ולמוחתנן {י}<כ>יומה הדן וזכו תהי לנן כד נטר למעבד ית כל מצותה הדה לקדם יהוה אלהנן כמד פקדנן כד יעלנך יהוה אלהך לארעה דאתה עלל לתמן למירתנה וישלי גוים סגים מקדמיך חתאה וגרגשאה ואמראה וכנענאה ופרזאה וחואה ויבוסאה שבעה גוים סגים ועיולים מנך ויתננון יהוה אלהך לקדמיך ותקטלנון חרמה תחרם יתון לא תקטע להון קיאם ולא תרתינון ולא תתחתן בהון ברתך לא תתן לבר[ה] וברת[ה] לא תסב לברך הלא יסטי ית ברך מן אחרי וישמש אלהים עורנים ויתקף רגז יהוה בוכון וישוצינך זריז הלא אם הכהן תעבד להון מדבחיון תפגרון וקעמתון תתברון ומטלאתון תקטעון ופסיליון תוקדון בנור הלא עם קדש אתה ליהוה אלהך ובך בחר יהוה אלהך למהי לה לעם סגלה מכל עממאי דעל אפי ארעה לא מסגיותכון מכל עממאי חשק יהוה בכון ובחר בכון הלא אתון זעור מכל עממאי הלא מרעמות יהוה יתכון וממטרתה ית שבעותה דאשתבע לאבהתכון אפק יהוה יתכון באד תקיפה ופרקך מבית עבדים מן אד פרעה מלך מצרים ותחכם הלא יהוה אלהך הוא האלהים אלהה מהימנה נטר קיאמה וחסדה לרעמיו ולנטרי פקודיו לאלף דר ומשלם לסנאיו על קדמיו למבדאתה לא ישהי לסנאיו על קדמיו ישלם לה ותטר ית מצותה ית גזריה וית דיניה דאנכי מפקדך יומן למעבדנון ויהי עקב תשמעון ית דיניה האלין ותטרונון ותעבדון יתון ונטר יהוה אלהך לך ית קיאמה וית חסדה דאשתבע לאבהתך וירעמנך ויברכנך ויסגינך ויברך פרי מעיך ופרי ארעתך דגניך ויבישיך ורטיביך אקר אלפיך ועדרי עאנך על ארעה דאשתבע יהוה לאבהתך למתן לך בריך תהי מכל עממאי לא יהי בך עקר ועקרה ובבהמתך ויסטי יהוה מנך כל באשו וכל מרעהי מצרים בישיה דחכמת לא ישבינון בך ויתננון בכל סנאיך ותיכל ית כל עממאי דיהוה אלהך יהב לך לא תיעס עינך עליהון ולא תשמש ית אלהיון הלא מגבי הוא לך כד תימר בלבך סגים גועיה האלין מני איך אכל למחרבתון לא תדחל מנהון דכר תדכר ית דעבד יהוה אלהך לפרעה ולכל מצראי נסיוניה רברביה דחזו עיניך סימניה ופליהתה ואדה תקיפתה ואדרעה אנתיתה דאפקך יהוה אלהך כן יעבד יהוה אלהך לכל עממאי דאתה דחל מקדמיון ואף ית צריתה ישלח יהוה אלהך בון עד יבד דאשתארו ודאתכסו מקדמיך לא תצטדי מקדמיון הלא יהוה אלהך בגבך אל רב ונוראי וישלי יהוה אלהך ית גועיה האלין מלקדמיך ציבעד ציבעד לא תכל מסכמתון זריז דלא תסגי עליך חית ברה ויתננון יהוה אלהך לקדמיך וילעלנון אלעלה רבה עד ישוצינון ויתן מלכיון באדך ותבד ית שמון מתחת שומיה לא יתקומם אנש לקדמיך עד שיצעך יתון פסילי אלהיהון תוקדון בנור לא תחמד כסף ודהב עליון ותסב לך דלא תתגבי בה הלא תועבת יהוה אלהך הוא ולא תעל תועבה לביתך ותהי חרם כבתה שקץ תשקצנה ותעב תתעבנה הלא חרם הוא כל מצותה דאנה מפקדך יומן תטרון למעבד לבדיל תתחון ותסגון ותיעלון ותירתון ית ארעה דאשתבע יהוה לאבהתכון ותדכר ית כל אורעה דאהלכך יהוה אלהך דן ארבעים שנה במדברה לבדיל מלבטתך למנסאתך למחכם דבלבך התטר פקודיו אם לא ולבטך ואכפנך ואיכלך ית מנה דלא חכמת ולא חכמו אבהתך לבדיל מחכמתך הלא לא על לחמה לודה יתוחי אנשה הלא על כל מפוק מימר יהוה יתוחי אנשה תכסיתך לא אבלת מן עליך ורגליך לא אבדקי דן ארבעים שנה ותחכם עם לבך הלא כמד ירדי אנש ית ברה יהוה אלהך מרדיאך ותטר ית פקודי יהוה אלהך למהכה באורעיו ולמדחל מנה הלא יהוה אלהך מעלאתך לארע טבה ופתיחה ארע נחלי מים עינואן תהומיה נפקע בבקעתה ובטברה ארע חטה וסערה גפן תאנה ורמון ארע זית משח ודבש ארע דלא במסכינו תיכל בה לחם לא תחסר כל בה ארע דאבניה ברזל ומטבריה {נ}תחפס נחש ותיכל ותסבע ותברך ית יהוה אלהך על ארעה טבתה דיהב לך השתמר לך דלא תתנשי ית יהוה אלהך לדלא מטר פקודיו ודיניו וגזריו דאנכי מפקדך יומן דלא תיכל ותסבע ובתים טבים תבנה ותדור ותוריך ועאניך יסגון וכסף ודהב יסגי לך וכל דלך יסגי וירום לבך ותתנשי ית יהוה אלהך המפקך מן ארע מצרים מבית עבדותה המהלכך במדברה רבה ונוראה נחש מוקד עקרב וצעו דלית מים המפק לך מים מת{ת}<ק>פה צנמה המיכלך מן במדברה דלא חכמו אבהתך לבדיל מלבטתך ולבדיל מנסאתך למיטבאתך בעקבאיתך ותימר בלבך חילי וגרם אדי עבד לי ית חילה הדן ותדכר ית יהוה אלהך הלא הוא דיהב לך חיל למעבד חיל ולבדיל מקעמה ית קיאמה דאשתבע לאבהתך לאברהם ליצחק וליעקב כיומה הדן ויהי אם אנשהו תתנשי ית יהוה אלהך ותהך בתר אלהים עורנים ותשמשנון ותסגד להון אסידת בכון יומן הלא אבדה תיבדון כגויה דיהוה מבד מקדמיכון כן תיבדון עקב לא שמעתון בקל יהוה אלהכון שמע ישראל אתה עבר יומן ית ירדנה למיעל למירת גוים רברבים ועיולים מנך קריאן רברבן ותלילן בחללה עם רב ורם בני ענקים דאתה חכמת ואתה שמעת מן יתקומם לקדם בני ענק ותחכם יומן הלא יהוה אלהך הוא דעבר לקדמיך אש אכלה הוא ישוצינון והוא יכנענון לקדמיך ותערבנון ותבדנון זריז כמד מלל יהוה לך אל תימר בלבך בהדפות יהוה אלהך יתון מקדמיך למימר בזכותי עאלני יהוה למירת ית ארעה הדה ובעובת גועיה האלין יהוה מערבתון מקדמיך לא בזכותך ובישירות לבך אתה עלל למירת ית ארעון הלא בעובת גועיה האלין יהוה מערבון מקדמיך ולבדיל מקעמה ית ממללה דאשתבע לאבהתך לאברהם ליצחק וליעקב ותחכם הלא לא בזכותך יהוה אלהך יהב לך ית ארעה טבתה הדה למירתנה הלא עם קשה קדל אתה דכר ולא תתנשי ית דארגזת ית יהוה אלהך במדברה למן יומה דאנפקתון מן ארע מצרים עד מיעלכון עד אתרה הדן עצין הויתון עם יהוה ובחוריב רגזתון ית יהוה ואתרגז יהוה בכון למשיצעה יתכון באסקותי לטברה למסב לוחי אבניה לוחי קיאמה דקטע יהוה עמכון ודערת בטברה ארבעים יום וארבעים לילי לחם לא אכלת ומים לא אשתית ויהב יהוה לי ית תרי לוחי אבניה כתיבים באצבע אלהים ועליון ככל ממלליה דמלל יהוה עמכון בטורה מבגו אשתה ביום קהלה והוה מסכום ארבעים יום וארבעים לילי יהב יהוה לי ית תרי לוחי קיאמה ואמר יהוה לי קום נת זריז מדן הלא אתחבל עמך דאפקת ממצרים אסטו זריז מן אורעה דפקדתון עבדו להון עגל מסכה ואמר יהוה לי למימר חזית ית עמה הדן ואה עם קשה קדל הוא הרף מני ואשוצינון ואמחי ית שמון מתחת שומיה ואעבד יתך לגוי עיול וסגי מנה ואפנית ונעתת מן טורה וטורה יקד באש ותרי לוחי קיאמה על תרתי אדי וחזית ואה חטיתון ליהוה אלהכון עבד[ת]ון לוכון עגל מסכה אסטיתון זריז מן אורעה דפקד יהוה יתכון ואתעידת בתרי לוחיה וארמיתון מן על תר[ת]י אדי ותברתון לעיניכון ואתנפלת לקדם יהוה כקדמהו ארבעים יום וארבעים לילי לחם לא אכלת ומים לא אשתית על כל <עוליכון דחטיכון למעבד בישה בחזות יהוה למכעסאתה הלא מרעת מקדם {ב}<ר>גזה וחמתה דארגז יהוה עליכון למשיצעה יתכון ושמע יהוה לי אף בזבנה ההוא ובאהרן אתרגז יהוה שריר למשיצעה וצליתי אף בדיל אהרן בזבנתה ההיא וית עוביכון דעבדתון ית עגלה סבתי ואוקדת יתה בנור ומעית יתה טחין טבאית עד דדק לעבר וארמית ית עפרה לגו נחלה דנתא מן טורה ובתבערה ובמסה ובקברי תחמדה מרגזים הויתון עם יהוה ובשלחי יהוה יתכון מקדש ברנע למימר סלקו ורתו ית ארעה דיהבת לכון ואמריתון ית מימר יהוה אלהכון ולא אימנתון לה ולא שמעתון מן קלה ממרים הויתון עם יהוה מיום מחכמתו יתכון> ואתנפלת לקדם יהוה ית ארבעיתי יומה וית ארבעיתי ליליה דאתנפלת הלא אמר יהוה למשיצעה יתכון וצלית ליהוה ואמרת מרי יהוה אל תחבל עמך ופלגתך דפרקת [בר]ביאנך דאפקת ממצרים באדך תקיפתה אדכר לעבדיך לאברהם ליצחק וליעקב אל תסתכל לקשוי עמה הדן ולרשועה ולעובתה דלא יימרון עם ארעה דאפקתנן מתמן מבלוד יכלת יהוה למעל יתון לארעה דמלל להון ומסנאתה יתון אפקון למקטלנון במדברה ואנון עמך ופלגתך דאפקת ממצרים בחילך רבה ובאדרעך אנתיתה <בזבנתה ההיא אמר יהוה לי פסל לך תרי לוחי אבניה כקדמאי וסק לידי לטברה ותעבד לך ארון קיצם ואכתב על לוחיה [ית] מליה דהוו על לוחיה קדמאי דתברת> ותשבינון בארונה ועבדת ארון עאים שטים ואפסלת תרי לוחי אבנים כקדמאי וסלקת לטברה ותרי לוחיה באדי וכתב על לוחיה כמכתבה קדמאה ית עסרתי מליה דמלל יהוה עמכון בטברה מבגו אשתה ביום קהלה ויהבון יהוה לי ואפנית ונעתת מן טברה ושבית ית לוחיה בארונה דעבדת והוו תמן כמד פקדני יהוה ובני ישראל נטלו ממסרות ושרו בבני יעקן מתמן נטלו ושרו הגדגדה מתמן נטלו ושרו ביטיבתה ארע נחלי מים מתמן נטלו ושרו בעברנה מתמן נטלו ושרו בעציון גבר מתמן נטלו ושרו במדבר צן היא קדש מתמן נטלו ושרו בטור טורה ומית תמן אהרן ואקבר תמן ואכהן אלעזר ברה חליפתה בזבנתה ההיא אפרש יהוה ית שבט לואה למסבל ית ארון קיאם יהוה למקעם לקדם יהוה למשמשתה ולמברכה בשמה עד יומה הדן על כן לא הוה ללואה חלק ופלגה עם אחיו יהוה הוא פלגתה כמד מלל יהוה אלהך לה ואנה קעמת בטברה כיומיה קדמאי ארבעים יום וארבעים לילי ושמע יהוה לי אף בזבנה ההוא ולא אתרחי יהוה מחבלתך ואמר יהוה לי קום לך למטל לקדם עמה הדן וייעלון ויירתון ית ארעה דאשתבעת לאבהתון למתן להון וכדו ישראל מה יהוה אלהך שאל מן עמך הלא אם למדחל מן יהוה אלהך למהכה בכל אורעיו ולמרעם יתה ולמשמשה ית יהוה אלהך בכל לבך ובכל נפשך ולמטר ית פקודי יהוה אלהך וית גזריו דאנ[כ]י מפקדך יומן לטב לך הן ליהוה אלהך שומיה ושומי שומיה ארעה וכל דבה לוד באבהתך חשק יהוה למרעם יתון ובחר בזרעון בתרון בכון מכל עממאי כיומה הדן ותגזרון ית ערלת לבכון וקדלכון לא תקשון עוד הלא יהוה אלהכון הוא אלהון דאלהיה ורבון דרברביה אלהה רבה וגיבורה ונוראה דלא תלי אפים ולא נסב ממון עבד דין יתם וארמלה ורעם גיור למתן לה לחם ותכסתי ותרעמון ית גיורה הלא גיורים הויתון בארע מצרים מן יהוה אלהך תדחל ויתה תשמש ובה תתקרב ובשמה תשבע הוא תשבחתך והוא אלהך דעבד עמך ית רבואתה וית נוראואתה האלין דחזו עיניך בשבעים נפש נעתו אבהתך למצרים וכדו שבאתך יהוה אלהך ככוכבי שומיה לסגאי ותרעם ית יהוה אלהך ותטר מטרתה גזיראתה ופקודיו ודיניו כל יומיה ותעכמון יומן הלא לא ית בניכון דלא חכמו ודלא חזו ית רדיאן יהוה אלהכון ית רביאנה וית אדה תקיפתה וית אדרעה נתיתה ית סימניו וית עובדיו דעבד בגו מצרים לפרעה ולכל ארעה ודעבד לחיל מצרים לסוסה ולרכבה דאטיף ית מי [ים] סוף על אפיון בארדפות{כ}ון בתרכון ואבדון יהוה עד יומה הדן ודעבד לכון במדברה עד מיעלכון עד אתרה הדן ודעבד לדתן ולאבירם בני אליאב בר ראובן דאפתחת ארעה ית פמה ובלעתון וית כל אנשה דלקרח וית בתיון וית משכניון וית כל יקומה ד[ברגליון] בגו כל ישראל הלא עיניכון חזיאתה ית כל עובד יהוה רבה דעבד ותטרון ית כל מצותה דאנה מפקד יתכון יומן לבדיל תתקפון ותיעלון ותירתון ית ארעה דאתון עללים לתמן למירתנה ולבדיל תורכון יומים על ארעה דאשתבע יהוה לאבהתכון למתן לזרעון ארע מדיבה חלב ודבש הלא ארעה דאתון עללים לתמן למירתנה לא כארע מצרים היא דאנפקתון מתמן דתזרע ית זרעך ותשקי ברגליך כגן ירקה וארעה דאתון עברים לתמן למירתנה ארע טברים ובקען למטר שומיה תשתה מים ארע דיהוה אלהך בעי יתה תדיר עיני יהוה אלהך בה מקדמאית שתה ועד עקבאית שתה ויהי אם משמוע תשמעון לפקודי דאנכי מפקד יתכון יומן למרעם ית יהוה אלהכון למשמשתה בכל לבכון ובכל נפשכון ויתן מטר ארעך בזבנתה בכיר ולקיש ותכנש דגניך ויבישיך ורטיביך ויתן עסב בברך לבהמתך ותיכל ותסבע השתמרו לכון דלא יתשלי לבכון ותסטון ותשמשון אלהים עורנים ותסגדון להון ויתקף רגז יהוה בוכון ועצר ית שומיה ולא יהי מטר וארעה לא תתן ית עללתה ותיבדון זריז מן על ארעה טבתה דיהוה יהב לכון ותשבון ית מלי אלין על לבכון ועל נפשכון ותקטרון יתון לסימן על אדיכון ויהון לטפין בין עיניכון ותלפון יתון ית בניכון לממללה בהון במתבך בביתה במהכך באורעה במדמכך ובמקעמך ותכתבנון על מזוזת בתיך ובקוריך לבדיל יסגון יומיכון ויומי בניכון על ארעה דאשתבע יהוה לאבהתכון למתן להון כיומי שומיה על ארעה הלא אם מטר תטרון ית כל מצותה הדה דאנה מפקד יתכון יומן למעבדנה [למרעם ית יהוה] אלהכון למהכה בכל [אורעיו] ולמתקרבה בה ויערב יהוה ית כל גועיה האלין מלקדמיך ותירתון גוים רברבים ועיולים מנך כל אתרה דתדרס כף רגל{ג}<כ>ון בה לוכון יהי מן מדברה ולבנונה ומן נהרה נהר פרת ועד ימה עורנה יהי תחומכון לא יתקומם אנש לקדמיכון אימתכון ודחלתכון יתן יהוה אלהכון על אפי כל ארעה דתדרסון בה כמד מלל לכון חזי אנה יהב לקדמיכון יומן ברכתה וקללתה ית ברכתה דתשמעון לפקודי יהוה אלהכון דאנה מפקד יתכון יומן וקללתה אם לא תשמעון לפקודי יהוה אלהכון ותסטון מן אורעה דאנה מפקד יתכון יומן למהכה בתר אלהים עורנים דלא חכמתונון ויהי כד יעלנך יהוה אלהך לארעה דאתה עלל לתמן למירתנה ותתן ית ברכתה על הרגריזים וית קללתה על טור עיבל הלא אנון בעבר ירדנה בתר אורע מעול שמשה בארע כנענאה דדער בבקעתה קבל גלגלה איסטר מישר {א}<ח>זבה קבל שכם הלא אתון עברים ית ירדנה למיעל למירת ית ארעה דיהוה אלהכון יהב לכון ותירתון יתה ותדורון בה ותטרון למעבד ית כל גזריה וית כל דיניה דאנה יהב לקדמיכון יומן אלין גזריה ודיניה דתטרון למעבד בארעה דיהב יהוה אלהי אבהתך לך למירתנה כל יומיה דאתון קעימים על ארעה אבד תבדון ית כל אתריה דעבדו תמן גועיה דאתון ירתים יתון ית אלהיון על טבריה רמיה ועל גלמהתה ותחת כל אילן רענן ותפגרון ית מדבחיון ותתברון ית קעמבאתון ומטליון תוקדון בנור ופסילי אלהיון תקטעון ותבדון ית שמון מן אתרה ההוא לא תעבדון כן ליהוה אלהכון הלא אם לאתרה דבחר יהוה אלהכון מכל שבטיכון למשבאה ית שמה תמן למשרוה תבעון ותיעלון לתמן ותנדון לתמן עלתיכון ודבחיכון וית מעסרתיכון וית ארמואתכון ונדריכון ורעבתיכון ובכורי תוריכון ועאניכון ותיכלון תמן לקדם יהוה אלהכון ותעדון בכל שליחות אדיכון אתון ובתיכון דברכך יהוה אלהך לא תעבדון ככל דאנחנן עבדים הכה יומן אנש כל דכשר בחזותה הלא לא אתיתון עד כדו למנוחתה ולפלגתה דיהוה אלהכון יהב לכון ותעב{ד}<ר>ון ית ירדנה ותדורון בארעה דיהוה אלהכון מסחן יתכון וינח לכון מכל דבביכון מסאר ותדורון ברחצה ויהי אתרה דבחר יהוה אלהכון בה למשראה ית שמה תמן לתמן תנדון ית כל דאנה מפקד יתכון עלתיכון ודבחיכון ומעסרתיכון וארמותכון ורעבתיכון וכל מבחר נדריכון דתדרון ליהוה ותחדון לקדם יהוה אלהכון אתון ובניכון ובנאתכון עבדיכון ואמהתיכון {הלא} ולואה דבקריכון הלא לית לה חלק ופלגה עמכון השתמר לך דלא תסק עלאתך בכל אתרה דתחזי הלא אם באתרה דבחר יהוה באחד שבטיך תמן תסק עלאתך ותמן תעבד ית כל דאנה מפקדך לוד בכל תחמדת נפשך תכס ותיכל בסר כברכת יהוה אלהך דיהב לך בכל קוריך מסבה ודכיה ייכלנה כטביה וכאילה לוד אדמה לא תיכל על ארעה תשפכנה כמים לא תכל למיכל בקוריך מעסר דגניך יבישיך ורטיביך ובכורי תוריך ועאניך וכל נדריך דתדר ורעבתיך וארמות אדיך הלא אם לקדם יהוה אלהך תיכלנה באתרה דבחר יהוה אלהך בה אתה וברך וברתך עבדך ואמתך ולואה דבקוריך ותעדי לקדם יהוה אלהך בכל שליחות אדיך השתמר לך דלא תשבק ית לואה כל יומיך על ארעתך אד יפתי יהוה אלהך ית תומחך כמד מלל לך ותימר אכל בסר כד תתחמד נפשך למיכל בסר בכל תחמדת נפשך תיכל בסר כד יתרחק מנך אתרה דבחר יהוה אלהך למשראה ית שמה תמן ותכס מתוריך ומן עאניך דיהב יהוה לך כמד פקדתך ותיכל בקוריך בכל תחמדת נפשך ברן כמד יתאכל ית טביה וית אילה כן תיכלנה מסבה בך ודכיה ייכלנה כחדה לוד אתקף לדלה מיכל אדמה הלא אדמה הוא נפשה ולא תיכל נפשה עם בסרה לא תיכלנה על ארעה תשפכנה כמיה לא תיכלנה לבדיל יתיטב לך ולבניך בתרך כד תעבד דכשר בחזות יהוה לוד קדשיך דיהון לך ונדריך תסבל ותיעל לאתרה דבחר יהוה ותעבד עלאתך בסרה ואדמה על מדבח יהוה אלהך ואדם דבחיך ישתפך על מדבח יהוה אלהך ובסרה תיכל טר ושמע ועבד ית כל ממלליה האלין דאנה מפקדך יומן לבדיל יתיטב לך ולבניך בתרך עד עלם כד תעבד דכשר ודטב בחזות יהוה אלהך כד יעקר יהוה אלהך ית גועיה דאתה עלל לתמן למירת יתון מקדמיך ותירת יתון ותדור בארעון אשתמר לך דלא תרער בתרון בתר שיצעותון מקדמיך ודלא תבעי לאלהיון למימר איך ישמשון גועיה האלין ית אלהיון ואעבד כן אף אנה לא תעבד כן ליהוה אלהך הלא ית כל תועבת יהוה דסנא עבדו לאלהיון הלא אף ית בניון וית בנאתיון יוקדון בנור לאלהיון ית כל ממללה דאנה מפקדך יומן יתה תטרון למעבד לא תוזפון עליו ולא תבצרון מנה <אן יקום בגבך נביא או חלום חלם ויהב לך סימן אי פלי ואתא סימנה ופליתה דמלל עמך למימר> נהך בתר אלהים חורנים דלא חכמתונון ונשמשנון לא תשמע למלי נביה ההוא אי לחלום חלמה ההוא הלא מנסי יהוה אלהכון יתכון למחכם האיתכון רעמים ית יהוה אלהכון בכל לבכון ובכל נפשכון אחרי יהוה אלהכון תהכון ומנה תדחלון וית פקודיו תטרון ובקלה תשמעון ויתה תעבדון ובה תתקרבון ונביה ההוא אי חלום חלמה ההוא יתקטל הלא מלל סטו על <יהוה אלהך המפקך מן ארע מצרים ופרקך מבית עבדותה למטיעך מן אורעה דפקדך יהוה אלהך למהכה בה ותפרש בישה מבגבך> אן יסיתך <אחוך בר אבוך אי בר אמך אי ברך אי ברתך אי אתת חבך אי עברך דכנפשך בכסי למימר נהך ונשמש אלהים חורנים דלא חכמת אתה ואבהתך מן אלהי עממאה דסהרתכון> קריביה לידך אי רחיקיה <מנך מיסטר> ארעה ועד איסטר ארעה לא תתרחי לידה ולא תשמע לה ולא תיעס עינך עליו ולא תרחם ולא תכסה עליו הלא קטל תקטלנה אדך תהי בה בקדמהו למקטלנה ואד כל עמה בעקבאיתה ותרגמנה באבנים וימות הלא בעו למטיעך מן עם יהוה אלהך המפקך מן {מן} ארע מצרים מבית עבדותה וכל ישראל ישמעון וידחלון ולא יוזפון עוד למעבד כממללה בישה הדן בגבך כד תשמע בחדה קוריך דיהוה אלהך יהב לך למדור תמן למימר נפקו {א}<ג>ברים בני בלעיל מבגבך ואטעו ית דיארי קרתון למימר נהך ונשמש אלהים חורנים דלא עכמתונון ותבעי ותרער ותשול טבאית ואה קשט אתכבן ממללה אתעבדת תועבתה הדה בגבך קטל תקטל ית דיארי קרתה ההיא לפם חרב החרם יתה וית כל דבה ית בהמתה לפם חרב וית כל אנחיתה תצמת לגו ממצית אפתחה ותוקד בנור ית קרתה וית כל חנאיתה כליל ליהוה אלהך ותהי תל לעלם לא תבני עוד ולא ימטי באדך כלום מן חרמה לבדיל יעזר יהוה מן תקוף רגזה ויתן לך רחמים וירחמנך ויסגינך כמד אשתבע לאבהתך כד תשמע בקל יהוה אלהך למטר ית כל פקודיו דאנכי מפקדך יומן למעבד דכשר ודטב בחזות יהוה אלהך בנים אתון ליהוה אלהכון לא תת<גדדון> ולא תשבון <סגדה> בין עיניכון למית הלא עם קדש אתה ליהוה אלהך ובך בחר יהוה אלהך למהי לה לעם אסגלה מכל עממאי דעל אפי ארעה לא תיכלון כל תועבה ודה בהמתה דתיכלון תור ונקי <אמרה> ונקי עזים <אילה וטביה ויחמור אקוה ודישנה ותיתלה וזמרה כל בהמתה מפרסת פרסה ופליגה טלף תרתין פרסן מסקן גרה בבהמתה יתה תיכלון ברן ית דן לא תיכלון ממסקי גרתה וממפריסי פרסתה ית גמלה> וית ארנבתה וית טפסה הלא מסקי גרה אנון ופרסה לא הפרסו מסבים אנון לכון וית חזירה הלא מפרס פרסה הוא ופליג טלף פרסה והוא גרה לא יתגרר מסב הוא לכון מן בסרון לא תיכלון ובנבלתון לא תקרבון וית דן תיכלון מכל דבמיה כל דלה ערספים וכנפים תיכלון וכל ד[לית ]לה ערספים וכנפים לא תיכלון מסב הוא לכון כל עופה דכיה תיכלון ודן דלא תיכלון מנון ית נשרה וית בזה וית עוזה וית דאיתה וית האיתה למינה וית כל ערבה למינה וית ברת יעניתה וית טאוסה וית שחפה למינה וית נצצה וית צדיה וית קפופה וית עיבי וית ברברי וית קוזתין וית נעמיתה וית ס{ונ}<נו>ניתה וחטפיתה למינה וית נקערתה וית ערפדה כל שרץ עופה מסב הוא לכון לא תיכלון מנון כל עוף אדכי תיכלון לא תיכלון כל נ{ה}<ב>לה לגיורה דבקוריך תתננה וייכלנה ויזבננה לנכראה הלא עם קדש אתה ליהוה אלהך לא תבשל גדי בחלב אמה עסור תעסר ית כל עללת זרעך מפוק ברה <שנה> בשנה ותיכלנה לקדם יהוה אלהך באתרה דבחר יהוה אלהך למשראה ית שמה תמן מעסר דגניך ויבישיך ורטיביך ובכירי תוריך ועאניך לבדיל תילף למדעל ית יהוה אלהך כל יומיה ואן יסגי מנך אורעה הלא לא תכל מסבלנה כד יתרחק מנך אתרה דבחר יהוה אלהך למשראה ית שמה תמן הלא יברכנך יהוה אלהך ותתן בכספה ותצ{ב}<ר>ר כספה באדך ותהך לאתרה דבחר יהוה אלהך בה ותתן כספה בכל דתחמד נפשך בתוריה ובעאנה [בעמר וברעט] ובכל דתשולנך נפשך ותיכל תמן לקדם יהוה אלהך ותחדי אתה וביתך ולואה דבקוריך לא תשבקנה הלא לית לה חלק ופלגה עמך מסכום תלת שנים תפק ית כל מעסר עללאתך בשתה ההיא ותנחנה בקוריך וייתי לואה הלא לית לה חלק ופלגה עמך וגיורה ויתמה וארמלתה דבקוריך וייכלון ויסבעון לבדיל יברכנך יהוה אלהך בכל עובד אדיך דתעבד מסכום שבע שנים תעבד שמטה ודן ממלל שמטתה שמט כל מסחן מסבל אדה דיסבל בעברה לא יקדם ית עברה ית אחיו הלא קרא שמטה ליהוה ית נכראה תקדם ודיהי לך עם אחוך תשמט אדך שבק הלא לא יהי בך מסכין הלא ברוך יברכנך יהוה אלהך בארעה דיהוה אלהך יהב לך פלגה למירתנה לוד אם משמוע תשמע בקל יהוה אלהך למטר ולמעבד ית כל מצותה הדה דאנה מפקדך יומן הלא יהוה אלהך יברכנך כמד מלל לך ותזיף גוים סגים ואתה לא תיזף ותשלט בגוים סגים ובך לא ישלטון אן יהי בך מסכין מן אחד אחיך בחדה קוריך בארעה דיהוה אלהך יהב לך לא תעיל ית לבך ולא תקמץ ית אדך מן אחוך מסכינה הלא מפתוח תפתח אדך לה <ואוזפה תיזפנה> קבל מחסרה דיחסר לה השתמר לך דלא יהי ממלל עם לבך בלעיל למימר קריבה שנת שבעה שנת שמטתה ויבעש עינך באחיך מסכינה ולא תתן לה ויזעק עליך ליד יהוה ויהי בך חטא מתון תתן לה ולא יבעש בלבך במתונך לה הלא בגלל ממללה הדן יברכנך יהוה אלהך בכל עובדיך ובכל שליחות אדיך הלא לא יקץ מסכינה מבגו ארעה על כן אנה מפקדך למימר מפתוח תפתח אדך לאחוך למלבטך ולמסכינך בארעך אן יזדבן לך אחוך עבראי אי עבראה וישמשנך שת שנים ובשתה שביעיתה תשלחנה חראי מן עמך וכד תשלחנה חראי מן עמך לא תשלחנה ריקן <זודה> ת<זבד> לה מן עאניך ומן אדרך ומן מעצרתך כמד ברכך יהוה אלהך תתן לה ותדכר הלא עבד הוית בארע מצרים ופרקך יהוה אלהך על כן אנה מפקדך ית ממללה הדן יומן ויהי כד יימר לך לא אפק מן עמך הלא רעמך וית ביתך הלא טב לה עמך ותסב ית מרצעה ותתן באדנה ובדרשה ויהי לך עבד עלם ואף לאמתך תעבד כן ולא יקשי בעיניך בשלוחך יתה חראי מן עמך הלא כפל אגר אגיר שמשך שת שנים ויברכנך יהוה אלהך בכל דתעבד <כל בכורה דיתל>ד <בתוריך ובעאניך> אדכרה תקדש ליהוה אלהך לא תשתמש בבכור תורך ולא תגזז ית בכור עאניך לקדם יהוה אלהך תיכלנה שתה בשתה באתרה דבחר יהוה אתה וביתך ואן יהי בה מום פסיח אי סמי אי כל מום ביש לא תדבחנה ליהוה אלהך בקוריך תיכלנה מסבה ודכיה כחדה כטביה וכאילה לוד ית אדמה לא תיכל על ארעה תשפכנה כמיה טר ית ירח אביבאה ותעבד פסח ליהוה אלהך הלא בירחה אביבאה אפקך יהוה אלהך ממצרים לילי ותדבח פסח ליהוה אלהך עאנים ותורים באתרה דבחר יהוה אלהך למשראה ית שמה תמן לא תיכלון עליו חמי שבעה יומים תיכלון עליו פטיר לחם לבוט הלא בזריזו נפקת מן ארע מצרים לבדיל תדכר ית יום אפקותך מן ארע מצרים כל יומי חייך ולא יתחזי לך חמיר בכל תומחך שבעה יומים ולא יבית מן בסרה דתדבח בין רמשיה ביומה קדמאה לצפרה ולא תכל למדבח ית פסחה בחדה קוריך דיהוה אלהך יהב לך הלא אם באתרה דבחר יהוה אלהך למשראה ית שמה תמן תמן תדבח ית פסחה ברמשה כמעול שמשה זבן אפקותך ממצרים ותבשל ותיכל באתרה דבחר יהוה אלהך בה ותתפני בצפרה ותהך למשכניך אשתה יומים תיכל פטיר וביומה שביעה חג ליהוה אלהך לא תעבד כל פלענת עבדה שבעה שבועים תמני לך משרואך מגלה בקאמתה תשרי לממני שבעה שבועים ותעבד חג שבועים ליהוה אלהך <מסת> רעבת אדיך דתתן כמד ברכך יהוה אלהך <ותחדי לקדם יהוה אלהך אתה וברך וברתך עבדך> ואמתך ולואה דבקוריך וגיורה ויתמה וארמלתה דבגבך באתרה דבחר יהוה אלהך למשראה ית שמה תמן ותדכר הלא עבד הוית בארע מצרים ותטר ותעבד ית גזריה אהלין חג מטליה תעבד לך שבעה יומים בכנושך מן אדרך ומן מעצרתך ותחדי בחגך אתה וברך וברתך עבדך ואמתך ולואה וגיורה ויתמה וארמלתה דבקוריך שבעה יומים תחג ליהוה אלהך באתרה דבחר יהוה אלהך הלא יברכנך יהוה אלהך בכל עללאתך ובכל עובדי אדיך ותהי ברן חדי תלתה אזבנים בשתה יתחזי כל דכורך עם קדם יהוה אלהך באתרה דבחר בה בחג פטירה ובחג שבועיה ובחג מטליה ולא יתחזון עם קדם יהוה ריקנים אנש כמתנת אדה כברכת יהוה אלהך דיהב לך דיאנים וספרים תתן לך בכל קוריך דיהוה אלהך יהב לך לשבטיך וידונון עם עמה דין קשט לא תסטה דין ולא תכר אפים ולא תסב ממון הלא ממונה מסמי עיני חכימיה ומטלטל מלי קשיטיה קשטה קשטה תרדף לבדיל תתוחי ותירת ית ארעה דיהוה אלהך יהב לך לא תצב לך מטלה כל אילן איסטר מדבח יהוה אלהך דתעבד לך ולא תקים לך קעמה דסנאתה יהוה אלהך לא תדבח ליהוה אלהך תור ונקי דיהי בה מום כל ממלל ביש הלא תועבת יהוה אלהך הוא אן יתשקע בגבך בחדה קוריך דיהוה אלהך יהב לך גבר אי אתה דיעבד ית בישה בחזות יהוה אלהך למעבר קיאמה ואזל ושמש אלהים עורנים וסגד להון ולשמשה אי לזערה אי לכל חיל שומיה דלא פקדתה והחבו לך ותשמע ותבעי טבאית <והא קשט אתכבן ממללה אתעבדת תועבתה הדה> בישראל ותפק ית גברה ההוא אי ית אתתה [ההיא] דעבדו ית ממללה בישה הדן לקוריך ית גברה אי ית אתתה ותרגמונון באבנים וימותון על מימר תרים סעדים אי על מימר תלתה סאדים יתקטל קטילה לא יתקטל על מימר סאד אחד אד סאדיה תהי בה בקדמהו למקטלנה ואד כל עמה בעקבאיתה ותפרש בישה מבגבך אן פלא מנך ממלל לדין בין אדם לאדם ובין דין לדין ובין מכתש למכתש מלי תיגרה בקוריך ותקום ותסק לאתרה דבחר יהוה אלהך ותיתי ליד כהניה לואי וליד דיאנה דיהי ביומיה האנון ויבעון ויחבון לך ית ממלל פשרונה ותעבד על פם ממללה דיחבון לך מן אתרה ההוא דבחר יהוה אלהך ותטר למעבד ככל דיורונך על פם תורותה דיורונך ועל מימר דינה דיימרון לך תעבד ולא תסטי מן ממללה דיחבון לך ימין וסמאל וגברה דיעבד בזידנו לדלא שמע לכהנה דקעם למשמשה תמן ית יהוה אלהך אי לדיאנה ויתקטל גברה ההוא ותפרש בישה מישראל וכל עמה ישמעון וידחלון ולא יעתדון עוד כד תיעל לארעה דיהוה אלהך יהב לך ותירתנה ותדור בה ותימר אשבי עלי מלך ככל גויה דסארתי שבוי תשבי עליך מלך דיבחר יהוה אלהך בה מבגו אחיך תשבי עליך מלך לא תכל למתן עליך גבר נכראי דלא אחוך הוא לוד לא יסגי לה סוסים ולא יעזר ית עמה למצרים לבדיל אסגהות סוס ויהוה אמר לכון לא תוזפון למעזרה באורעה הדן עוד <ולא יסגי לה נשים ולא יסטי לבה וכסף ודהב לא יסגי לה שריר ויהי כמתבה על כרסי מלכותה ויכתב לה ית תנות ארהותה הדה על ספר מלקדם כהניה לואי ותהי עמה ויקרי בה כל יומי> חייו לבדיל יילף למדחל מן יהוה אלהה למטר ית כל מלי ארהותה הדה וית גזריה אהלין למעבדנון לדלא ירום לבה מן אחיו ולדלא יסטי מן מצותה ימין וסמאל לבדיל יורך יומים על כרסי מלכותה הוא ובניו בגו ישראל לא יהי לכהניה לואי כל שבט לוי חלק ופלגה עם ישראל קרבני יהוה ופלגתה ייכלון ופלגה לא יהי לה בגו אחיו יהוה הוא פלגתה כמד מלל לה ודן יהי פשרון כהניה מן עם עמה מן עם נכסי אנכיסה אם תור אם נקי ויתן לכהנה אדרעה ולוחיה ורקיתה קדמהית אדגנך ויבישך ורטיבך וקדמהית גזוז עאנך תתן לה הלא בה בחר יהוה אלהך מכל שבטיך למקעם לקדם [יהוה] אלהך למשמשתה ולמברכה בשמה הוא ובניו כל יומיה וכד ייתי לואה מן חדה קוריך מכל ישראל דו גיור תמן וייתי בכל תחמדת נפשה לאתרה דבחר יהוה וישמש בשם יהוה אלהה ככל אחיו לואי דקעמים תמן לקדם יהוה חלק כחלק ייכל לבר מ<ן אכרותה> על אבהתה כד אתה עלל לארעה דיהוה אלהך יהב לך לא תילף למעבד כתועבת גויה האנון לא יתשקע בך מעבר ברה וברתה בנור <קסם קסמים מערש מנחש> מכסף חבר חבר שאל אוב וידעון ובעי מן מיתיה הלא תועבת יהוה אלהך כל עבד אלין ובגלל תועבאתה אהלין יהוה אלהך מערבתון מקדמיך <שלם תהי עם יהוה אלהך הלא גועיה אהלין דאתון ירתים יתון לערשיה ולקסמיה ישמקו>ן <ואתה לית כן יהב ל>ך <יהוה אלהך נביא מבג>ו <אחיך כבתי יקים ל>ך <יהוה אלהך ומנ>ה <תשמעון ככל דשאלת מ>ן עם יהוה אלהך בחורב ביום קהלה למימר לא אוזף למשמע ית קל יהוה אלהי וית אשתה רבתה הדה לא אחזי עוד ולא אמות ואמר יהוה לי איטבו דמללו נביא אקים להון מבגו אחיון כבתך ואתן מלי בפמה וימלל להון ית כל דאפקדנה ויהי גברה דלא ישמע למליו דימלל בשמי אנה אבעי מן עמה ברן נביה דיעתד לממללה [ממלל] בשמי ית דלא פקדתה לממללה ודימלל בשם אלהים אורנים ויתקטל נביה ההוא ואן תימר בלבך איך אתחכם ית ממללה דלא מללה יהוה דימלל נביה בשם יהוה לא יהי ממללה ולא ייעל הוא ממללה דלא מללה {מללה} יהוה בזידנו מללה נביה לא תבהת מנה כד יעקר יהוה אלהך ית גועיה דיהוה אלהך יהב לך ית ארעון ותירתנון ו{ק}<ת>דור בקריאתון ובבתיון תלת קריאן תפרש לך בגו ארעך דיהוה אלהך יהב לך למירתנה תכבן לך אורעה ותתלת ית תחום ארעך דיסחננך יהוה אלהך ויהי למערק לתמן כל קטול ודן ממלל קטולה דיערק לתמן ויתוחי דיקטל ית עברה בלא דעה והוא לא סנא לה מן אתמל תליתאי ודייעל עם עברה בארשה למקטע קיצמים ותטעי אדה <בקצוצה> למקטע קיצמה וישתלי ברזלה מן קיצמה וישקע ית עברה ומאת הוא יערק לחדה מן קריאתה האלין ויתוחי דלא ירדף גאול אדמה בתר קטולה הלא ירתע לבה וימטינה <כד יסגי אורעה ויקטלנה נפש ולה לית דין קטל הלא לא סנא הוא לה מן אתמל תלתיאי על כן אנה מפקדך למימר תלת קריאן תפרש לך> ואן <יפתי יהוה אלהך> ית תומח<ך כמד אשתבע> לאבאתך ויה<ב לך ית כל> ארעה דמלל למתן לאבהתך כד תטר ית כל מצותה הדה למעבדנה דאנכי מפקדך יומן למרעם ית יהוה אלהך למהכה באורעיו כל יומיה ותוזף לך עוד תלת קריאן על תלתתה אהלין ולא ישתפך אדם ברי בגו ארעך דיהוה אלהך יהב לך פלגה ויהי עליך דמים אן יהי אנש סני לעברה וכמן לה וקעם עליו וקטלה נפש ומאת ויערק לחדה מן קריאתה האלין וישלחון סאבי קרתה ויסבון יתה מתמן ויתנון יתה באד גאול אדמה ויתקטל לא תיעס עינך עליו ותפרש אדמה דברי מישראל וטב לך לא תסטי תחום עברך דתחמו קדמאים בפלגתך דתפלג בארעה דיהוה אלהך יהב לך למירתנה לא יקום סאד אחד באנש לכל עוב ולכל חטי בכל חטיה דיחטי על מימר תרי סאדין אי על מימר תלתה סאדין יקום ממלל ואן יקום סאד שקר באנש למסדה בה סטו ויקעמון תרי אנשיה דלהון תיגרה לקדם יהוה לקדם כהניה ודיאניה דיהי ביומיה האנון ויבעון דיאניה טבאית ואה סאד שקר סאדו דשקר אסיד באחיו ותעבדון לה כמד זמן למעבד לאחיו ותפרש בישה מבגבך ודמשתארים ישמעון וידחלון ולא יוזפון עוד למעבד כממללה בישה הדן בגבך לא תיעס עינך נפש בנפש עין בעין שן בשן אד באד רגל ברגל כד תפק לקרבה על דבביך ותחזי סוס ורכב ועם סגי מנך לא תדחל מנון הלא יהוה אלהך עמך המסקך מן ארע מצרים ויהי כקרובכון לקרבה ויקדם כהנה וימלל עם עמה ויימר להון שמע ישראל אתון קרבים יומן [לקרבה] על {על} דבביכון אל ירך לבכון אל תדחלון ואל תצטדון ואל תתבהלון מקדמיון הלא יהוה אלהכון ההלך עמכון למגחי לכון עם דבביכון ולמפצי יתכון וימללון ספריה לעמה למימר מן גברה דבנה בית חדת ולא חנכה ייזל ויעזר לביתה דלא יתקטל בקרבה וגבר עורן יחנכנה ומן גברה דנצב כרם ולא חללה יהך ויעזר לביתה דלא יתקטל בקרבה וגבר עורן יחללנה ומן גברה דארס אתה ולא נסבה ייזל ויעזר לביתה דלא יתקטל בקרבה וגבר עורן יסבנה ויוזפון ספריה לממללה עם עמה ויימרון מן גברה דחילה ורכיך לבה ייזל ויעזר לביתה ולא ישפל ית לב אחיו כלבה ויהי כאסכמות ספריה לממללה עם עמה וימסרון רבני חיליה בראשי עמה כד תקרב על קריה למגחה עליה וזעקתה לידה לשלם ויהי אם שלם אגיבתך ופתחת לך ויהי כל עמה דמשתקע בה יהון לך לאריסים וישמשונך ואם לא תשלם עמך ועבדת עמך קרבה ותעק עליה ויתננה יהוה אלהך באדך ותקטל ית כל דכורה לפם חרב לוד נשיה וטפלה ובהמהתה וכל דיהי בקרתה כל אנחיתה תבזז לך ותיכל ית אנחית דבביך דיהב יהוה אלהך לך כן תעבד לכל קריאתה רחיקאתה מנך שריר דלא מקורי גועיה האלין אנין לוד מקורי עממאי האלין דיהוה אלהך יהב לך פלגה לא תוחי כל נשמה הלא חרמה תחרמנון <כנענאה ואמראה וחתאה וגרגשאה ופרזאה וחואה ויבוסאה כמד פקדך יהוה אלהך לבדיל דלא יילפון יתכון למעבד ככל תועבתון> דעבדו לאלהיון ותחטון ליהוה אלהכון כד תיצר על קריה יומים סגים למגחי עליה <למעדתה> לא תחבל ית אילנה למגעזה עליו <קצוץ> הלא מנה תיכל ויתה לא תקטע הלא אנשה אילן ברה למיעל מקדמיך ב<צער> לוד אילן דתחכם הלא לא אילן מיכל [הו] יתה תחבל ותקטע ותבני <כבאש> על קרתה די עבדה עמך קרבה עד מיעתה אן יתשקע קטיל בארעה דיהוה אלהך יהב לך למירתנה נפיל בברה לא אתחכם מן קטלה ויפקון חכימיך וספריך וימשחון על קריאתה דסהרת קטילה ויהי קרתה דקריבה מן קטילה ויסבון חכימי קרתה ההיא עגלת תורים דלא אפרנס בה ודלא נגידה מסחן ויעתון חכימי קרתה ההיא ית עגלתה לנחל עמיק דלא אפרנס בה ולא אזדרע ויקדלון תמן ית עגלתה בנחלה ויקדמון כהניה בני לוי הלא בהון בחר יהוה אלהך למשמשה ולמברכה בשם יהוה ועל מימרון יהי כל תיגר וכל מכתש וכל סאבי קרתה ההיא דקריבים לקטילה יסעון ית אדיון על עגלתה קדילתה בנחלה ויגיבון ויימרון אדנן לא שפכו ית אדמה הדן ועינינן לא חזו סלח לעמך ישראל דפרקת יהוה ואל תתן אדם ברי בגו עמך ישראל ויסתלח להון אדמה ואתה תפרש אדמה דברי מבגבך כד תעבד דכשר בחזות יהוה כד תפק לקרבה על דבבך ויהבה יהוה אלהך באדך ושבית שביה ותחזי בשביה אתה ייה אשפר ותחשק בה ותסבנה לך לאתה ותעלנה לממצית ביתך ותספר ית רישה ותעבד ית טפריה ותסטי ית תכסית שביה מן עליה ויתבה בביתך ותבכי ית אבוה וית אמה ירח יומים ובתר כן תעל לותה ותבעלנה ותהי לך לאתה ויהי אם לא תתרחי בה ותשלחנה לנפשה וזבון לא תזבננה בכסף לא תתגר בה תחת דלבטתנה כד יהן לגבר תרתי נשים חדה רעימה וחדה מסתניה ואולדו לה בנים רעימתה ומסתניתה ויהי ברה בכורה למסתניתה ויהי ביום אסחנותה ית בניו ית דיהי לה לא יכל למבכרה ית בר רעימתה על אפי בר מסתניתה בכורה הלא ית בכורה בר מסתניתה יכר למתן לה קבל תרים בכל דיתשקע לה הלא הוא קדמהית לבוטה ולה פשרון בכורותה אן יהי לאנש בר ארדי ומחזי ליתו שמע בקל אביו ובקל אמה וירדון יתה ולא ישמע להון ויתעיד בה אביו ואמה ויפקון יתה ליד חכימי קרתה לתרח אתרה ויימרון לגברי קרתה ברנן דן ארדי ומחזי ליתו שמע בקלנן <מאזל ומתועב> וירגמונה כל גברי קרתה באבנים ומאת ותפרש בישה מבגבך וכל ישראל ישמעון וידחלון אן יהי באנש חטי פשרון קטל ויתקטל ותצלב יתה {יתה} על קיצם לא תבית נבלתה על קיצמה הלא קבר תקברנה ביומה ההוא הלא קללת אלהים צלובה ולא תסיבון ית ארעתך ויהוה אלהך יהב לך פלגה <לא תחזי ית תור אחיך אי ית נקיה אי ית כל בהמתה טעים באורע ותתעלם מנון עזור תעזרנון לאחוך ואם לא קריב אחוך לידך ולא חכמתנה ותכנשנה לגו ממצית ביתך ויהי עמך> עד יבעי אחוך יתה מן עמך ותעזרנה לה כן תעבד לחמרה וכן תעבד לתכסיתה וכן תעבד לכל אבדת אחוך דתיבד מנה ותשקענה לא תכל למתעלמה לא תחזי ית חמור אחוך אי ית תורה אי ית כל בהמתה נפלים באורעה ותתעלם מנון הקמה תקים עמה לא יהי מאן גבר על אתה ולא ילבש גבר תכסית אתה הלא תועבת יהוה אלהך כל עבד אלין כד יזדמן קן עוף לקדמיך באורעה בכל אילן אי על ארעה אפרחים אי ביעים ואמהיתה רביעה על אפרחיה אי על ביעיה לא תסב אמהיתה עם בניה שלוח תשלח ית אמהיתה וית בניה תסב לך לבדיל יתיטב לך ותורך יומים כד תבני בית חדת ותעבד תורק לאגרך ולא תשבי אדמים בביתך הלא יפל נפילה מנה לא תזרע כרמך ערברוב דלא תקדש מליתה זרעה דתזרע ועללאת כרמה לא תרדי בתור ובחמר כחדה לא תלבש שעטניז צוף וכתנים כחדה גדלים תעבד לך על ארבע איצטרי תכסיתך דתכסי בה כד יסב גבר אתה ועל לותה וסנאתה ושבה לה עלילות מלים ואפק עליה שם ביש ואמר ית אתתה הדה נסבת וקרבת לותה ולא אשקעת לה בתולים ויסב אבי רביתה ואמה ויפקון ית בתולי רביתה ליד סאבי קרתה לתרחה ויימר אבי רביתה לסאביה <ית ברתי יהבת{ה} לגברה הדן לאתה וסנאתה והא הוא שבה לה עלילות מלים למימר לא אתשקעת לברתך בתולים ואלין בתולי ברתי ויפרס תכסית>ה לקדם סאבי קרתה ויסבון סאבי קרתה ההיא ית גברה ההוא וירדון יתה ויענשון יתה מאה כסף ויתנון לאבי רביתה הלא אפק שם ביש על בתולת ישראל ולה תהי לאתה לא יכל שלוחה כל יומיו ואם קשט הוה ממללה לא אתשקעו בתולים לרביתה ויפקון ית רביתה לתרח בית אבוה וירגמונה אנשי קרתה באבנים ומאתה הלא אתעבדת נבלה בישראל למזני ית בית אבוה ותפרש בישה מבגבך אן יתשקע גבר שכב עם אתה מסחנת בעל ויקטלון אף תריון גברה דשכב עם אתתה ואתתה ותפרש בישה מישראל הן יהי רביה בתולה מרסה לגברה ואשקעה גבר בקרתה ושכב עמה ותפקון ית תריון לתרח קרתה ההיא ותרגמון יתון באבנים וימותון ית רביתה על ממלל דלא צבעת בקרתה וית גברה על ממלל דלבט ית אתת עברה ותפרש בישה מבגבך ואם בברה ישקע גברה ית רביתה דמרסה ואתקף בה גברה ושכב עמה ויתקטל גברה דשכב עמה לודה ולרביתה לא תעבדון ממלל לית לרביתה חטי קטל הלא כמד יקום אנש על עברה ויקטלנה נפש כן ממללה הדן הלא בברה אשקעה צבעת רביתה דמרסה ולית מפצי לה אן יתשקע גבר רביה בתולה דלא ארוסה ואתעידה ושכב עמה ואתשקעו ויתן גברה דשכב עמה לאבי רביתה חמשים כסף [ולה] תהי לאתה חליפת דלבטה לא יכל לשגורה כל ימיו לא יסב גבר ית אתת אבוה ולא יגלה [כנף] אבוה לא ייעל פדיע דחלה וקטי ספבאן בק[הל] יהוה לא ייעל ממז[ר] בקהל יהוה [אף] דר עסירי לא ייעל לה בקהל יהוה לא ייעל עמונאי ומואבי בקהל יהוה אף דר עסירי לא ייעל להון בקהל יהוה עד עלם על ממלל דלא קדמו יתכון בלחם ובמים באורעה דאפקותכון ממצרים ודאגר עליך ית בלעם בר בעור פשורה ארם נהרים למלוטנך ולא אתרחי יהוה אלהך למשמע מן בלעם והפך יהוה אלהך לך ית קללתה לברכה הלא רעמך יהוה אלהך לא תבעי שלמון וטבהתון כל יומיך לעלם לא תתעב אדומי הלא אחוך הוא ולא תתעב מצראי הלא גיור הוית בארעה בנים דיתילדון להון דר תליתאי ייעל להון בקהל יהוה כד תפק משרי על דבביך ותתנטר מכל ממלל ביש אן יהי בך גבר דלא יהי אדכי מקרי לילי ויפק מלבר למשריתה לא ייעל לממצית משריתה הלא אם יסעי בסרה במים וייעל שמשה ובתר כן ייעל למשריתה ואתר יהי לך מלבר למשריתה ותפק תמן לברה וסכה תהי לך עם תעתידך ויהי במתבך לברה וחפר בה ועזר וכסי ית אפקותך הלא יהוה אלהך מתהלך בגו משרו{א}<ת>ך למפצאתך ולמתן דבביך לקדמיך ויהי משרו{א}<ת>ך קדיש ולא יתחזי בך גנות ממלל ויעזר מבתרך לא תמסר עבד לרבה דיתפצי לידך מן עם רבה עמך ידור בגבך באתרה דיבחר בחתה קוריך בטב לה לא תוננה לא תתוחי קדישה מבנאת ישראל ולא יתוחי קדיש מבני ישראל לא תנדי איתהו בריאתה ופריגת כלב בית יהוה אלהך לכל נדר הלא גנות יהוה אלהך אף תריון לא תכפל לאחוך כפול כסף כפול מזון כפול כל ממלל דיתכפל לנכראה תכפל ולאחוך לא תכפל לבדיל יברכנך יהוה אלהך בכל שליחות אדיך על ארעה דאתה עלל לתמן למירתנה כד תדר נדר ליהוה אלהך לא תשחי לשלומה הלא ביעי יבעינה יהוה אלהך מן עמך ויהי בך חט{י}<א> וכד תקץ למדר לא יהי בך חטא מפוק ספבאתך תטר ותעבד כמד אנדרת ליהוה רעבה דמללת בפמך כד תיעל בכרם עברך ותיכל ענבים כנפשך סבעך ולגו מניך לא תתן כד תיעל בקאמת עברך ותקטף מלילה באדך ומגל לא תגיז על קאמת עברך אן יסב גבר אתה ועל לותה ובעלה ויהי אם לא אשקעת רחים בעיניו הלא אשקע בה גנות ממלל ויכתב לה ספר שבוקית ויתן באדה וישלחנה מביתה ונפקה מן ביתה ואזלה ותהי לגבר עורן וסנאתה גברה עורנה וכתב לה ספר שבוקית ויהב באדה וישלחנה מביתה אי אן ימות בעלה עורנה דאנסבה לה לאתה לא יכל בעלה קדמאה דשלחה למעזר למסבנה למהי לה לאתה בתר דסיבה הלא תועבה היא לקדם יהוה ולא תחטון ית ארעה דיהוה אלהך יהב לך פלגה כד יסב גבר אתה חדתה לא יפק בחיל ולא יעבר עליו לכל ממלל זכאי יהי לביתה שנה חדה ויחדי עם אתתה דנסבה לא יחבל רחים ורכב הלא נפש הוא חבל אן ישקח גבר גנב נפש מן אחוה מבני ישראל ואתגבר בה אי זבנה ויקטל גנ[בה] ההוא ותפרש בישה מב[גבך] אשתמר במכתש צרעתה למטר שריר ולמעבד ככל אורותה דיורון יתכון כהניה לואי כמה דפקדתון תטרון למעבד דכר ית דעבד יהוה אלהך למרים בשבילה באפקותכון ממצרים כד תסבל בע[ברך] מסבל כלום לא תיעל לבי[תה] <לממשכן> משכונה בברה תקעם וגברה דאתה סבל בה הוא יפק לידך ית משכונה לברה ואם אנש מלבט הוא לא תדמך במשכונה עזרה תעזר לה ית משכונה כמיעל שמשה וידמך בתכסיתה ויברכנך ולך תהי זכו לקדם יהוה אלהך לא תעשק אגיר מלבט ומסכין מן אחיך אי מן גיוריך דבארעך בקוריך ביומה תתן אגרה ולא תיעל עליו שמשה הלא מלבט הוא ולידה הוא סבל ית נפשה ולא יזעק עליך ליהוה ויהי בך חטי לא יתקטלון אבהן על בנין ובנים לא יתקטלון על אבהתה אנש בחטיה יתקטל לא תסטי דין גיור יתם ולא תמשכן לבוש ארמלה ותדכר הלא עבד הוית במצרים ופקדך יהוה אלהך על כן אנה מפקדך למעבד ית ממללה הדן כד תעצד חצדך בברך ותתנשי עומרה בברה לא תעזר למסבנה לגיורה ליתמה ולארמלתה יהי לבדיל יברכנך יהוה אלהך בכל עובד אדיך כד תשמט זיתך לא תרער בתרך לגיורה ליתמה ולארמלתה יהי כד תקטף כרמך לא תעולל בתרך לגיורה ליתמה ולארמלה יהי ותדכר הלא עבד הוית בארע מצרים בדיל אנה מפקדך ית ממללה הדן אן יהי תיגר בין גברים ויקדמון ליד פשורה וידון ביניון ויזכון ית זכאה ויחיבון ית חיבה ויהי אם בר מעתה דעיבה ויפלנה דיאנה וימעינה לקדמיו כקבל עובתה במנין ארבעים ימעינה לא יוזף דלא יוזף למעתה על אלין מעה סגיה ומקח אחוך לעיניך לא תסבך תור בדרכה אן ידורון אחים כחדה וימות אחד מנון ובר לית לה לא תהי אתת מיתה ברא לגבר בראי יבמה יעל לותה ויסבנה לה לאתה ויבמנה ויהי ברה בכורה דתילד יקום על שם אחיו מיתה ולא יתמחי שמה מישראל ואם לא יתרחי גברה למסב ית יבמתה ותסק יבמתה לתרחה ליד חכימיה ותימר מעי יבמי למקעמה לאחיו שם בישראל לא אתרחי יבמי ויזעקון לה חכימי קרתה וימללון עמה וקעם ואמר לא אתרחית למסבנה ותקדם יבמתה לידה לעיני חכימיה ותשלף מסנה מן על רגלה ותרק באפיו ותגיב ותימר ככהן יתעבד לגברה דלא יבני ית בית אחיו ויתקרי שמה בישראל בית שליף מסנה כד ינצון גברין כחדה גבר ואחיו וקרבה אתת אחדה למפצאה ית גברה מן אד מעיה ושלחת ית אדה ואתקפת בבסרה ותקטע ית כפה לא תיעס עינך <לא יהי לך במלכך אבן ואבן רבה וזעורה לא יהי לך בביתך מכלה ומכלה רבה וזעורה> אבן שלמה וקשט יהי לך מכלה שלמה וקשט יהי לך לבדיל יורכון ימיך על ארעה דיהוה אלהך יהב לך הלא תועבת יהוה אלהך כל עבד אלין כל עבד שקר אדכר ית דעבד לך עמלק באורעה באפקותכון ממצרים ודארעך באורעה ואעקב בך כל <שליטיה> בתרך ואתה אכפן <ולעי> ולא דחל אלהים ויהי באנחות יהוה אלהך לך מכל דבביך מסאר בארעה דיהוה אלהך יהב לך פלגה למירתנה תמחי ית דכר עמלק מתחת שומיה לא תתנשי ויהי כד תיעל לארעה דיהוה אלהך יהב לך פלגה ותירתנה ותדור בה ותסב מקדמאית פרי ארעה דתנדי מן ארעך דיהוה אלהך יהב לך ותשבי במאן ותיזל לאתרה דבחר יהוה אלהך למשראה ית שמה תמן ותיתי ליד כהנה דיהי ביומיה האנון ותימר לה החבית יומן ליהוה אלהך הלא עללת לארעה דאשתבע יהוה לאבהתן למתן לנן ויסב כהנה מאנה מן אדך וינחנה לקדם מדבח יהוה אלהך ותגיב ותימר לקדם יהוה אלהך ארמאה אבד אבה ונעת למצרים ואתותב תמן בקליל זעור והוה תמן לגוי רב ועיול וסגי ואבעשו יתנן מצראי ולבטו ויהבו עלינן עבדה קשיה וצבענן ליהוה אלהי אבהתנן ושמע יהוה ית קלן וחזה ית לבוטן וית עמלן וית לחצנן ואפקן יהוה ממצרים באד תקיפה ובאדרע נתיה ובחזב רב ובסימנים ובפליאן ואעלנן לאתרה הדן ויהב לנן ית ארעה הדה ארע מדיבה חלב ודבש וכדו הא אנדית ית קדמאות פרי ארעה דיהבת לי יהוה ותנחנה לקדם יהוה אלהך ותסגד לקדם יהוה אלהך ותחדי בכל טובה דיהב לך יהוה אלהך ולביתך אתה ולואה וגיורה דבגבך כד תסכם למעסרה ית כל מעסר עללתך בשתה תליתאה שנת מעסרה ותתננה ללואה לגיורה ליתמה ולארמלתה וייכלון בקוריך ותסבעון ותימר לקדם יהוה אלהך אפרשת קדשה מן ביתה ואף יהבתה ללואה לגיורה ליתמה ולארמלתה ככל פקודיך דפקדתני לא עברת מפקודיך ולא אתנשית לא אכלת במסכינותי מנה ולא אפרשת מנה במסב ולא יהבת מנה למית שמעת בקל יהוה אלהי עבדת ככל דפקדתני אדיק ממעון קדשך מן שומיה וברך ית עמך ית ישראל וית ארעה דיהבת לנן כמד אשתבעת לאבהתנן ארע מדיבה חלב ודבש יומה הדן יהוה אלהך מפקדך למעבד ית גזריה אהלין וית דיניה ותטר ותעבד יתון בכל לבך ובכל נפשך ית יהוה האמרת יומן למהי לך לאלהים ולמהכה באורעיו ולמטר גזריו ופקודיו ולמשמע בקלה ויהוה האמרך יומן למהי לה לעם אסגלה כמד מלל לך ולמטר כל פקודיו ולמתננך עליון על כל גועיה דעבד לתשבחה [לשם] ולרבו ולמהיתך עם קדש ליהוה כמד מלל ופקד משה וחכימי ישראל ית עמה למימר טרו ית כל מצותה דאנה מפקד יתכון יומן ויהי ביומה דתעברון ית ירדנה לארעה דיהוה אלהך יהב לך ותקים לך אבנים רברבן ותסדר יתון בסדר ותכתב עליהן ית כל מלי ארהותה הדה במעברך לבדיל דתיעל לארעה דיהוה אלהך יהב לך ארע מדיבה חלב ודבש כמה דמלל יהוה אלהי אבהתך לך ויהי במעברכון ית ירדנה תקימון ית אבניה אלין דאנה מפקד יתכון יומן בהרגריזים ותסדר יתון בסדר ותבני תמן מדבח ליהוה אלהך מדבח אבנים לא תניף עליהן ברזל אבנים שלמן תבנה ית מדבח יהוה אלהך ותסק עליו עלאן ליהוה אלהך ותדבח שלמין ותיכל תמן ותחדי לקדם יהוה אלהך ותכתב על אבניה ית כל מלי ארהותה הדה ביור טבהאית ומלל משה וכהניה לואי עם כל ישראל למימר אצית ושמע ישראל יומה הדן אתהבית לעם קדש ליהוה אלהך ושמעת בקל יהוה אלהך ותעבד ית פקודיו וית גזריו דאנה מפקדך יומן ופקד משה ית עמה ביומה ההוא למימר אלין יקעמון למברכה ית עמה על הרגריזים במעברכון ית ירדנה שמעון ולוי יהודה ויששכר יוסף ובנימים ואלין יקעמון על קללתה בטור עיבל ראובן גד ואשר זבולן דן ונפתלי וענו הלוים ואמרו לכל גבר ישראל קל רם ארור אישה דיעבד פסל ומסכה תועבת יהוה עובד אדי אמן ושוי בכסי ויגיבון כל עמה ויימרון אמן ארור מקל אבוה ואמה ויימרון כל עמה אמן ארור מטלטל תחום עברה ויימרון כל עמה אמן ארור משגי סמי בשביל ויימרון כל עמה אמן ארור מסטי פשרון גר יתם וארמלה ויימרון כל עמה אמן ארור שכב עם אתת אבוה הלא גלה איצטר אבוה ויימרון כל עמה אמן ארור שכב עם כל בהמה ויימרון כל עמה אמן ארור שכב עם אחתה ברת אבוה אי ברת אמה ויימרון כל עמה אמן ארור שכב עם חמאתה ויימרון כל עמה אמן ארור מעי עברה בכסי ויימרון כל עמה אמן ארור נסב ממון למקטל נפש אדם ברי ויימרון כל עמה אמן ארור דלא יקים ית כל מלי ארהותה הדה למעבדנון ויימרון כל עמה אמן ויהי אם משמע תשמע בקל יהוה אלהך למטר ולמעבד ית כל פקודיו דאנה מפקדך יומן ויתננך יהוה אלהך עליון על כל גוי ארעה וייעלון עליך כל ברכהתה אלין וימטינך כד תשמע בקל יהוה אלהך בריך אתה בקרתה ובריך אתה בברה בריך פרי מעיך ופרי ארעתך ופרי בהמתך אקר אלפיך ועדרי עאניך בריך טיאנך ומלאשתך בריך אתה במיעלך ובריך אתה במפקך יתן יהוה ית דבביך דקעמין עלויך תבירין לקדמיך בשביל חדה יפקון לידך ובשבעה שבילים יערקון לקדמיך יפקד יהוה עמך ית ברכתה באסימך ובכל שליחות אדיך ויברכנך בארעה דיהוה אלהך יהב לך יקימנך יהוה [לה] לעם קדש כמה דאשתבע לך כד תטר ית פקוד יהוה אלהך ותהך בשביליו ויחזון כל עמי ארעה הלא שם יהוה מתקרי עליך וידעלון מנך ויותרנך יהוה לטב בפרי מעיך ובפרי בהמתך ובפרי ארעתך על ארעה דאשתבע יהוה לאבהתך למתן לך יפתח יהוה לך ית אוצרה טבה מן שומיה למתן ית מטר ארעך בזבנתה למברכה ית כל עובד אדיך ותזיף גוים סגים ואתה לא תיזף ויתננך יהוה לריש ולא לעקב ותהי לחוד ללעל ולא תהי ללרע כד תשמע לפקודי יהוה אלהיך דאנכי מפקדך יומן למטר ולמעבד ולא תסטי מכל ממלליה דאנכי מפקדך יומן ימין וסמאל למהכה בתר אלהים חורנים למשמשתון ויהי אם לא תשמע בקל יהוה אלהיך למטר פקודיו וגזריו דאנכי מפקדך יומן וייעלון עליך כל קללאתה האלין וימטונך ארור אתה בקרתה וארור אתה בברה ארור קנונך ומלאשתך ארור פרי מעיך ופרי ארעתך ופרי בהמתך אקר אלפיך ועדרי עאנך ארור אתה במיעלך וארור אתה בפקותך ישלח יהוה בך ית מרתה וית אלעלותה וית פעתה בכל שליחות אדיך דתעבד עד ישוצינך ועד יבדנך זריז מקדם ביש שקריך דשבקתני ימטי יהוה בך ית מותנה עד אסכמותה יתך מן על ארעה דאתה עלל לתמן למירתנה ילוטנך יהוה בחמימתה ובערביתה ובריעה ו<בדקיקתה> ובנגבנה ובשדפנה ובירקנה ירדפונך עד יבדונך ויהון שומיך דעל רישך נחש וארעה דתחתיך ברזל יתן יהוה ית מטר ארעך אבק ועפר מן שומיה ינעת עליך עד שיצאותך יתנך יהוה תביר לקדם דבביך [באו]רח חדה [תפק ליד]ה ובשבעה אורחן תערק לקדמיו ותהי לתזחה לכל ממלכת ארעה ותהי נבלתך למאכלה לעוף שומיה ולבהמת ארעה ול[ית מד]חל ימעינך יהוה בשחן מצרים ובסבנים ובגרב וברעי דלא תכל למתסאה ימעינך יהוה בשגעונה ובסמיונה ובתמיונה דלבה ותהי מגשש בטהריה כמד יגשש סמיה בקבלה ולא תצלח אורחך ותהי לוד עשיק ועצי כל יומיה ולית מפצי אתה תרס וגבר חורן ישכב עמה בית תבנה ולא תדור בה כרם תצב ולא תחללנה תור{כ}ך [נ]כיס לעיניך ולא תיכל מנה {ותהי} [חמרך] עצי מלקדמיך ולא יעזר לך עאנך ייבן לדבביך ולית לך מפצי בניך ובנאתך ייבים לעם חורן ועיניך חזין וסיפן להון כל יומה ולית לאל אדך פרי ארעתך וכל ליחותך ייכל עם דלא חכמת ותהי לוד עשיק ורציץ כל יומיה ותהי משגיע מן חזו עיניך דתחזי ימעינך יהוה בשחן ביש על ברכיה ועל שאקיה דלא תכל למתסאה מכף רגלך ועד קדקדך ייבל יהוה יתך וית מלכך דתקי[ם על]יך ליד גוי דלא חכמת אתה ואבאתך ותשמש תמן אלהים חורנים קיצם ואבן ותהי לשם ולמשלט ולסנה בכל עממיה דידהקך יהוה לתמן זרע סגי תפק לברה וזעור תכנש הלא יחסלנה גובה כרמים תצב ותפרנס וחמר לא תשתה ולא תסבר הלא תיכלנה תולעתה זיתים יהון לך בכל תחומך ומשח לא תסך הלא ישעל זיתך בנין ובנן תולד ולא יהון לך הלא יהכון בשבי כל אילנך ופר[י] ארעתך יחרב [צנ]צלה גיורה דבגבך יסק עליך לעל לעל ואתה תנעת לרע לרע הוא ייזפנך ואתה לא תיזפנה הוא יהי לריש ואתה תהי לעקב וייעלון עליך כל קללאתה האלין וירדפונך וימטונך עד שיצעותך הלא לא שמעת בקל יהוה אל[הך] למטר פקודיו וגזריו דפקדך ויהון בך לסימ[ן] ולפלי ובזרעך עד עלם תחת דלא שמשת ית יהוה אלהך בחדוה ובטב לבה מסגי כל ותשמש ית דבביך דישלח[נון] יהוה בך בכפן ובצעו ובערטל ובחסרן כל ויתן ניר ברזל על צברך עד שיצאותה יתך יתלי יהוה עליך גוי מרחיק מאיסטר ארעה כמד יתחזי נשרה גוי דלא תשמע לשנה גוי עזיז אפים דלא יתלי אפים לסאב ורבי לא ירתי וייכל פרי בהמתך ופרי ארעתך עד שיצעותך דלא ישתיר לך דגן ויביש ורטיב אקר אלפיך ועדרי עאניך עד אבדותה יתך ויעיק לך בכל קוריך עד ייעת שוריך ראמתה ותלילאתה דאתה רחיץ בהין בכל ארעך ויעיק לך בכל קוריך בכל ארעה דיהב יהוה לך ותיכל פרי מעיך בסר בניך ובנאתך דיהב ל[ך] בצער ובעיוק דיעיקון לך דבביך גברה דרכיך בך ועטי שריר תבעש עינה באחיו ובאתת חבה ובתותרות בניו דיתותר ממתן לאחד מנון מן בסר בניו דיתאכל מבלו אשתיר לה כלה בצער ובעיוק דיעיקון לך דבביך בכל קוריך רכיכתה בך ועטיתה דלא אנסת כף רגלה קעמה על ארעה מן עטאי ומרכיכו תבעש עינה בגבר חבה בברה ובברתה ובשליתה דנפקה מבין רגליה ובבניה דתילד הלא תיכלון בחסרן כל בכסי בצער ובעיוק דיעיקון לך דבביך בקוריך אם לא תטר למעבד ית כל מלי ארהותה הדה דכתיבים בספרה הדה למדעל מן שמה יקירה ונוראה הדן מן יהוה אלהך [ו]יפרש יהוה אלהך ית מעבתך וית [מעבת] זרעך מעבאן רברבן ומהימנן ומורין בישים [ומהימנים] ויעזר בך ית כל דאוני מצרים דמרעת מקדמיון [וי]מטי בך אף כל מרחה וכל מעה דלא כתיב בספר אורהותה הדן יעלם [יה]וה עליך עד שיצעותך ותשתארון בקליל זעור תחת דהויתון ככוכבי שומיה לסגאי כד לא שמעתון בקל יהוה אלהכון ויהי כמד <שרי> יהוה עליכון למיטבה יתכון ולמסגאה יתכון כן <ישרי> יהוה עליכון למאבדה יתכון ולמשיצעה יתכון ותתעסלון מן על ארעה דאתה עלל לתמן למירתנה ויבדרנך יהוה בכל עממאי מאיסטר ארעה ועד איסטר ארעה ותשמש תמן אלהים עורנים דלא חכמת אתה ואבהתך קיצם ואבן ובגויה האנון לא תסתעד ולא יהי מנוח לכף רגלך ויתן יהוה לך תמן לב רגיז סמיון עינים ודיבון נפש ויהון חייך צליבים לך מ[קבל] ותדחל לילי ואימם ולא תימן בחייך בצפרה תימר מן יתן רמש וברמשה תימר מן יתן צפר מדחלת לבך דתדחל ומן חזבי עיניך דתחזי ויעזרנך יהוה למצרים באספינון באורעה דאמרת לכון לא תוזפון עוד למחזינה ותזדבנון תמן לדבביכון לעבדים ולשמשיאן ולית זבון אלין מלי קיאמה דפקד יהוה ית משה למקטע עם בני ישראל בארע מואב מלבר קיאמה דקטע עמון בחורב וזעק משה לכל ישראל ואמר להון אתון חזיתון ית כל דעבד יהוה לעיניכון בארע מצרים לפרעה ולכל עבדיו ולכל ארעה נסיוניה רברביה דחזו עיניך סימניה ופליאתה רברביה האנון ולא יהב יהוה לכון לב למעכם ועינים למחזי ואדנים למשמע עד יומה הדן ואיתית יתכון ארבעים שנה במדברה לא בלי תכסיאתכון מן עליכון ומסניכון לא בלי מן על רגליכון לח[ם] לא אכלתון ועמר ורעט ל[א] שתיתון לבדיל תעכמו[ן] הלא אני יהוה אלהכון ואתיתון לאתרה הדן ונפק סיחון מלך חשבון ועוג מלך בתנין [לזימונן] לקרבה [וקטלננתון] ונסבנן ית ארעון ויהיבה פלגה לראובנאה ולגדאה ולפלגות שבט מנשאה ותטרון ית מלי קיאמה הדה ותעבדון יתון לבדיל תסתכלון ית כל דת[עבדון] אתון קעמים יומן כלכון לקדם יהוה אלהכון ראשיכון שבטיכון וחכימיכון וספריכון כל גבר ישראל טפלכון ונשיכון וגיורך דבגו משרויך מן קטוע קצמיך ועד מלוי מימיך למעברך בקיאם יהוה אלהך ובתקומתה דיהוה אלהך קטע עמך יומן ל[בד[יל מקעמה יתך יומן ל[ה] לעם והוא יהי לך לאל[הי]ם כמד מלל לך וכמד אשתב[ע ל]אבהתך לאברהם ליצחק ו[ל]יעקב ולא עמכון לודכון אנה קטע ית קיאמה הדה וית תקומתה הדה הלא עם דאיתו הכה עמנן יומן לקדם יהוה אלהנן ועם דליתו הכה עמנן יומן הלא אתון חכמתון ית דדערנן בארע מצרים וית דעברנן בגו גועיה דעברתון וחזיתון ית שקציון וית גלליון קיצם ואבן כסף ודהב דעמון דלא אית בוכון גבר אי אתה אי כרן אי שבט דלבה פנה יומן מן עם יהוה אלהנן למהכה למשמשה ית אלהי גועיה האנון דלא אית בכון שריש פרו ריש ולצעם ויהי בשמעה ית מלי תקומתה הדה ויסבר בלבה למימר שלם יהי לי הלא בשרירות לבי אהך לבדיל מספי רויה עם ציאה לא אתרחי יהוה למסלח לה הלא טטה יתקף רגז יהוה וקנאתה בגברה ההוא וירבעון בה כל לבטה דכתיב בספרה הדן וימחי יהוה ית שמה מתחת שומיה ויפרשנה יהוה לביש מכל שבטי ישראל ככל לבטי קיאמה דכתבים בספר ארהותה הדן ויימר דרה [עור]נה בניכון דיקומון מבתרכון ונכראה דייתי מן ארע רחיקה [ויח]זי ית מעבת ארעה ההיא וית צלוביה דצלב יהוה בה גפרי ומלח יקדה כל ארעה לא תזדרע ולא תצמיח ולא יסק בה כל עסב {כמהכפת} <כמהפכת> סדם ועמרה אדמה וצבואים דהפך יהוה ברגזה ובחמתה ויימרון כל גועיה על מה עבד יהוה אכהן לארעה הדה ומה אתקף רגזה רבה הדן ויימרון על דשבקו ית קיאם יהוה אלהי אבהתון דקטע עמהון במפקוה יתון מן ארע מצרים ואזלו ושמ[שו א]להים עורנים וסגדו להון אלהים דלא עכמותו[ן] ולא פליג להון ואתק[ף ר]גז יהוה בארעה ההיא [ל]מיתי עליה ית כל קללתה דכתיבה בספרה הדן וינתשנון יהוה מן על ארעתון באפה ובחמתה וברגז רב וירמינון לארע עורני כיומה הדן כסיאתה ליהוה אלהנן וגליאתה לנן ולבנינן עד עלם למעבד ית כל מלי ארהותה הדה ויהי כד ייעלון [עליך] כל ממלליה האלין ברכתה וקללתה דיהבת לקדמיך ותתיתב עם לבך בכל גועיה דיטחנך יהוה אלהך לתמן ותעזר ליד יהוה אלהך ותשמע בקלה ככל דאנה מפקדך יומן אתה ובניך בכל לבך ובכל נפשך ויעזר יהוה אלהך עם עזרותך וירעמנך ויעזר ויצמתך מכל עממיה דבדרך יהוה אלהך לתמן אן יהי טעיך באיצטר שומיה מתמן יצמתנך יהוה אלהך ומתמן יסבנך ויעאלנך יהוה אלהך לארעה דירתו אבהתך ותירתנה ויסגינך מן אבהתך ויגזר יהוה אלהך ית לבך וית לב זרעך למרעמה ית יהוה אלהך בכל לבך ובכל נפשך לבדיל חייך ויתן יהוה אלהך ית כל לבטיה אלין על דבביך ועל סנאיך דרדפוך ואתה תעזר ותשמע בקל יהוה אלהך ותעבד ית כל פקודיו דאנה מפקדך יומן ויותרנך יהוה אלהך בכל עובד אדיך בפרי מעיך ובפרי ארעתך ובפרי בהמתך לטבה כד יעזר יהוה למשראה עליך לטב כמה דשרה על אבהתך כד תשמע בקל יהוה אלהך לשמר פקודיו וגזריו דכתיב בספר ארהותה הדה כד תעזר ליד יהוה אלהך בכל לבך ובכל נפשך הלא מצותה הדה דאנה מפקדך יומן לא פליה היא מנך ולא רחיקה היא לא בשומיה היא למימר מן יסק לנן לשומיה ויסבנה לנן וישמענן יתה ונעבדנה ולא מן עבר לימה הי למימר מן יעבר לנן אל עבר ימה ויסבנה לנן וישמענן יתה ונעבדנה הלא קריב לך ממללה שריר בפמך ובלבך למעבדנה חזי יהבת לקדמיך ית חייה וית טובה וית מותה וית בישתה דאנה מפקדך יומן למרעם ית יהוה אלהך למהכה בשביליו ולמטר גזריו ופקדיו ופשרוניו ותתוחי ותסגי ויברכנך יהוה אלהך בארעה דאתה עלל לתמן למירתנה ואם יפנה לבך ולא תשמע ותטעי ותסגד לאלהין עורנין ותשמשנון החוית לכון יומן הלא אבדה לאבדון לא תורכון יומים על ארעה דאתון עברים ית ירדנה למיעל לתמן למירתנה אסידת בכון יומן ית שומיה וית ארעה חייה ומותה יהבת לקדמיך ברכתה וקללתה ותבחר בחייה לבדיל תתוחי אתה וזרעך למרעם ית יהוה אלהך ולמשמע בקלה ולמתקרבה בה הלא הוא חייך ואורכות יומיך למדור על ארעה דאשתבע יהוה לאבהתך לאברהם ליצחק וליעקב למתן לוכון ואזל משה ומלל ית ממלליה אלין עם כל ישראל ואמר לון בר מאה ועשרים שנה אנה יומן לא אכל עוד למפק ולמיעל ויהוה האמר לי לא תעבר ית ירדנה הדן יהוה אלהך הוא העבר לפניך הוא ישיצי ית גועיה אלין מלקדמיך ותירתנון ויהושע הוא העבר לקדמיך כמה מלל יהוה ויעבד יהוה להון כמה דעבד לסיחון ולעוג מלכי אמראה ולארעון דשיצי יתון ויתנון יהוה לקדמיכון ותעבדון לון ככל מצותה דפקדת יתכון אתקפו ואתעיצו לתדעלון ואל תצטדון מקדמיון הלא יהוה אלהך הוא האזל עמך לא ירפינך ולא ישבקנך וזעק משה ליהושע ואמר לה לעיני כל ישראל אתקף ואתעיץ הלא אתה תעאל ית עמה הדן לארעה דאשתבע יהוה לאבהתון למתן להון ואתה תסחננה יתון ויהוה הוא האזל לקדמיך הוא יהי עמך לא ירפינך ולא ישבקנך לא תדעל ולא תשתפל וכתב משה ית ארהותה הדה ויהבה לכהניה בני לוי דסבלים ית ארון קיאם יהוה ולכל חכימי ישראל ופקד משה יתון למימר מסכום שבע שנים בזבן שנת שמטתה בחג מטליה במיתי כל י שראל למתחזאה ית רעות יהוה אלהך באתרה דבחר יקרא ית ארהותה הדה קבל בני ישראל במשמועיון כנש ית עמה גברי ונשיה וטפלה וגיורך דבקוריך לבדיל ישמעון ולבדיל ילמדון וידעלון מן יהוה אלהכון ויטרון למעבד ית כל מלי ארהותה הדה ובניון דלא עכמו ישמעון ויילפון למדעל מן יהוה אלהון כל יומיה דאנון קעימים על ארעה דאתון עברים ית ירדנה למירתנה ואמר יהוה למשה הן קרבו יומיך לממות זעק ית יהושע ואתקוממו באהל מועד ואפקדנה ואזל משה ויהושע ואתקוממו באהל מועד ואתחזה יהוה במשכן בעמוד ענן וקעם עמוד עננה עם תרח משכנה ואמר יהוה למשה האת דמך עם אבהתך וקעם עמה הדן וזנה בתר אלהי נכר ארעה דהוא עלל לתמן בגבה וישבקוני ויבטלון ית קיאמי דקקעת עמה ויתקף רגזי בה ביומה ההוא ואשבקנון ואכסי רעותי מנון ויהון לסכמה וישקענה בישן סגין ועקין ויימא ביומה ההוא הלא על כי לית אלהי בגבי ישקעני בישאתה אלין ואנה הכסי אכסי רעותי מנון ביומה ההוא על כל בישתה דעבדו הלא פנו לות אלהין עורנין וכדו כתבו לכון ית שירתה הדה ואלפה ית בני ישראל ושויתה בפמון לבדיל תהי לי שירתה הדה לסעד בבני ישראל הלא אעאלנה לארעה דאשתבעת לאבהתה למתן לון מדיבה חלב ודבש וייכל וישבע וידשן ויתפנה לות אלהין עורנין וישמשנון ויבתרוני ויבטלון ית קיאמי ויהי כד תשקען יתה בישן סגין ועקין ותעני שירתה הדה לקדמיו לסעד הלא לא תתנשי מפם זרעה הלא עכמת ית יצרה דהוא עבד יומה באדלא אעאלנה לארעה דאשתבעת לאבהתה וכתב משה ילת שירתה הדה ביומה ההוא ואלפה ית בני ישראל ופקד ית יהושע בר נון ואמר אתקף ואתיעץ הלא אתה תעאל ית בני ישראל לארעה דאשתבעת להון ואנה אהי עמך ויהי כאסכמות משה למכתב ית מלי ארהותה הדה על ספר עד אשלמותון ופקד משה ית לואי סבלי ארון קיאם יהוה למימר סבו ית ספר ארהותה הדה ותשבון יתה מיצטר ארון קיאם יהוה אלהכון ויהי תמן לך לסעד הלא אנה עכמת ית תמריאך וית קדלך קשיאה הא באדלא קעיאם עמוכון יומן ממרים הויתון על יהוה ואף הלא בתר מותי כנשו לידי כל חכימי שבטיכון וספריכון ואמלל במשמועון ית מליה אלין ואסיד בון ית שומיה וית ארעה הלא חכמת בתר מותי הלא חבלו תתחבלון ותסטון מן שבילה דפקדת יתכון וארע יתכון בישאה בעקבית יומיה כד תעבדוןית דביש בעזות יהוה למכעסה בעובדי אדיכון ומלל משה במשמוע כל קהל ישראל ית מלי שירתה הדה עד שלם האציתו שומיה ואמללה ותשמע ארעה מימרי פמי ירסס כמטרה מסבי ותזעל כטלה אמירתי כצפירים עלוי יאר וכטביים עלוי עסב הלא בשם יהוה אקרי והבו רבו לאלהנו צעורה דשלם פיעלה הלא כל אורעיו דין אל מהימן ולית שקר קשיט ומשבח הוא חבלו לא לה בני מום גיל עקיק ומבלמלם הליהוה תגמלון דה עם נבל ולא חכם הלא הוא אבוך קנוך הוא דעבדך וכוננך אדכרו ליומת עלמה אתבוננו לשנת דר ודר שאל לאבוך ויחבי לך סהביך ויימרון לך בפלו{ה}<ג> עליון גועיה בפרודה בני אדם קבע תהומת עממאיה למנין בני ישראל הלא חלק יהוה עמה יעקב דמע פלגתה ישראל חאיצה בארע מדברה ובתשבחן שויה אסהרה ובננה ונטרה כאנש עינה כנשר מורר קנה על גוזליו מרפרף פרס כנפיו ונסבה תלאתה על דביקאתה יהוה ביחידאו נגדה ולית עמה אל בראי ארכבה על רמואת ארעה איכלה אנפות ברה אינקה דבשה מכיפה ומשח מן צנמי תקפה רתע תורין ורתע עאן עם ארתע ארפין ודכרים בני בתנין ועורפים עם תרב כליאת חטה ודם ענב תשתה עמר ייכל יעקב וישבע ישמן משבחה ויבטר שמנת עבית שפרת ואטיס עלאה דעבדה ונבלה טור פצותה אקנותה בבראים ובתועבן אכעסותה דבחו לסיעדין לא אלה אלהין לא חכמנון חדתין מקרב אתו ולא תערנון אבהתכון תקוף מולדך אשפת ואתנשית חילה דשבחך וחזה יהוה ואתותר מן אכעסות בניו ובנתה ואמר אכסי רעותי מנון ואחזי מה באחריתון הלא גיל אפיכן אנון בנים דלא אימנו בון אנון אקנוני בלא אלה אכעסותי באבליהון ואנה אקנינון בלא עם בגוי נביל אכעסנון הלא אש תקדח ברגזי ותוקד עד שיאול ארעאיתה תיכל ארעה ועללאתה תולט אורשי טברין אכנש עליון בישן וגרי אסכם בהון מדן כפנה לחמה רשפו קטפן הורין ושן בהמן אשלח בון עם רתע זולי עפר מלבר תתכל חרבה ומן גבאי אימה אף רבק אף בתולה וינק עם גבר סיבו אמרת רוגזי אנון אבטל מן אנשה דכרון לולא אכעס דבבי אדעל דלא יגלגון עאקינן דלא יימרון אדנן ראמת ולא יהוה פעל כל דה הלא גואה דאבד דעתון אנון ולית בון נהירו לא חכמו ואסתכלו דה ואתבוננו לחראיתון איך ירדף אחד אלף ותרים יערקון רבואן אם לא תקפון זבנון ויהוה אסגרון הלא לא כתקפון תקופנן ודבבינן סכאין הלא מגפן סדם גפנון ומשפתינת עמרה ענביון עבני רשו ואנכלי מרירים לון ארתע תניניה עמרון וריש כריזתון ברן בראי הלא הוא כערוק עמי חתום באוצרתי ליום נקם ושלם וזבן תמוט רגלון הלא קריב יום אבדנון וחיש עתידן לון כד ידין יהוה עמה ועל עבדיו יתרחם כד יחזי הלא זלת אד וישתבק עציר ושביק ויימרון אהן אלהיון תקפה דאתרחצו בה דתרב דבחיון ייכלון וישתון עמר נסכון יקומון ויסעדנכון יהון עליכון סתרו חזו כדו הלא אנא אנא הוא ולית אלהין עמי אנה ממית ומוחי מחי ואנה מאסי ולית מן אדי מפצי כד אתלי ליד שומיה אתרי ואמרת קעים אנה לעלם אן אשנן ברק חרבי ותהאד בפשרון אדי אעזר גבאי לעאקי ולסנאי אשלם ארבי גרי מדם וחרבי תיכל בסר מדם קטיל ושבי מריש אפרעת דבבה משבחים גועיה עמה הלא דם עבדיו יגבי וגבהי יעזר לעקיו ויסלח ארעת עמה ועל משה ומלל ית כל מלי שירתה הדה במשמועי עמה הוא ויהושע בר נון ואסכם משה ממלל את ממלליה אלין על כל ישראל ואמר להון שוו לבוכון על כל ממלליה דאנה מסיד בוכון יומן דתפקדון ית בניכון למטר ולמעבד ית כל מלי ארהותה הדה הלא לא ממלל רחיק הוא מנכון הלא הוא חייכון ובממללה הדן תורכון יוימין על ארעה דאתון עברים ית ירדנה תמן למירתנה ומלל יהוה עם משה בגרם יומה הדן למימר סק לטור עבראי הדן טור נבא דבארע מואב דעל קדם יריחו וחזי את ארע כנען דאנה יהב לבני ישראל לסחנה ומות בטברה דאתה סלק לתמן ואכנש לעמך כמה דמית אהרן אחוך בטור טורה ואכנש לעמה על דשקרתון בי בגו בני ישראל במי ת{ג}יגרת קדש מדבר צן עד דלא קדשת{ו}<י>ון יתי בגו בני ישראל הלא מקבל תחזי ית ארעה ולתמן לא תיעל לארעה שאה יהב לבני ישראל ודה ברכתה דברך משה איש האלהים ית בני ישראל לקדם מותה ואמר יהוה מסיני אתה ודנח מגבלה למו הופע מטור פראן ועמה מרבואת קדש מימנה אושטה לנן אף רחים אמיה וכל קדשיו באדך ואנון ימכון לרגליך ויקבלון ממלליך ארוה פקד לנן משה מתירתה קהלת יעקב והוה במשבחתה מלך בכנושה ראשי עמה כחדה שבטי ישראל יתוחי ראובן ולא ימות ויהי מן עמה מנין ודה ליהודה ואמר שמע יהוה קל יהודה ולעמה תיתינה אתרה תיגר לה וסעד מן לחציו תהי וללוי אמר שלמיך ונהיריך לגברה קשיטיך דנסיתנה במסה ותיגרתנה על מי תיגרה האומר לאבוה ולאמה לא חזית וית אחוה לא הכר וית ברה לא חכם הלא נטרו אמיראתך וקיאמך יתנטרון יורון פשרוניך ליעקב ואורתיך לישראל ישוון אועדו ברעותך וכליל על מדבחך ברך יהוה חילה ופעל אדה תרחי מחץ ערץ מרגזיך ומסנאיו מן יקימנה ולבנימים אמר אד אד יהוה ישרי לרחצה ומפחף עליו כל יומה ובין כתפתה [ש]רי וליוסף [אמ]ר מברכת יה[וה ארעה] ממיתי שו[מיה מטל] ומתהמה דרבץ לרע וממיתי עללת שמשה וממיתי טרודי זהרים ומריש טורי קדם וממיתי גבעת עלמה וממיתי ארע ומלאה ורחו שרי סניה עללתה לריש יוסף ולרום כליל אחיו בכור תור משבח לה וקרני ראמן קרניו בהון עממין יכש כחדה שבקי ארעה אנון רבבת אפרים ואנון אלפי מנשה ולזבולן אמן חדי זבולן באפקותך ויששכר במשכניך עמים טברי יזדעקון ותמן ידבחון דבחי קשט הלא ספת ימים יינק ושפעים טמירי חלה ולגד אמר בריך מפתי גד כלביה שרי עטיף אדרעה אף רום וחזה קדמאית לה הלא תמן חלקה דאנגדה טמיר ומבה ראשי עמה זכות יהוה עבד ופשרוני עם ישראל ולדן אמר דן גור אריה וידיק מן בתנין ולנפתלי אמר נפתלי סביע ורחי ומלי ברכת יהוה מערבה ודרומה יירת ולא[שר א]מר בריך מב[רים אש]ר ויהי ר[חי ל]אחיו [וטבל במשח] רגליו ברזל ונחש ממסניך וכיומיך סגיך לית כאלה משבחה רכב שומיה בסעדיך וברחותה שקילים מעונה אלהי קדם ומתחת אדרעה עלמה ויטרד מקדמיך דבבה ויימר אשיצי ושירי ישראל ברחצה ביחידאו עין יעקב על ארע אדגן ויביש ואף שומיך ירססון טל משבחך ישראל מן כותך עם דמתפצי ביהוה מגנה סהדך ודחרב גאתך ויכבחון דבביך לך ואתה על רמואתון תדרס וסלק משה מבקעת מואב לטור נבא ריש סכיתה דעל קדם יריחו וחזיאה יהוה ית כל ארעה מנהר מצרים עד נהרה רבה נהר פרת ועד ימה עורנה ואמר יהוה לה דה ארעה דאשתבעת לאבהתך לאברהם ליצחק וליעקב למימר לזרעך אהבנה וחזיתך בעינך ולתמן לא תעבר ומית תמן משה עבד יהוה בארע מואב על מימר יהוה וקבור יתה בגיא בארע מואב קבל בית פעור ולא חכם אנש ית קבורתה עד יומה הדן ומשה בר מאה ועסרים שנה במותה לא כמעי עינה ולא ערק רטובה ובכו בני ישראל ית משה בבקעת מואב תלתים יום ושלמו ימי בכי אבל משה ויהושע בר נון מלא רוח חכמה כד סמך משה ית אדה עליו ושמעו לה בני ישראל ועבדו כמה דפקד יהוה ית משה ולא קעם עוד נביא בישראל כמשה דחכמה יהוה אפים לאפים לכל סימניה ופליהתה דשלח יהוה למעבד בארע מצרים לפרעה ולכל עבדיו ולכל ארעה ולכל אדה תקיפתה ולכל חזוה רבה דעבד משה לעיני כל ישראל בקמאותה ב[רא אלהים] ית שומיה [וית ארעה] וארעה הו[ת צדיה וריקני] וחשכה על [אפ]י [תהום] ורוח אלהה מ[נשבה] על אפי מיה ואמר אלהה יהי נאר והוה נאר וחזה אלהה ית נהרה הלא טב ואפרש אלהה בין נהרה ובין חשכה וזעק אלהה לנהרה אימם ולחשכה זעק לילי והוה רמש והוה צפר יומה חדה ואמר אלהה יהי רקיע במיסון מיה והי מפרש בין מיה למיה ועבד אלהה ית רקיעה ואפרש בין מיה דמכתי לרקיעה ובין מיה דמלעל לרקיעה והוה כן וזעק אלהה לרקיעה שמים והוה רמש והוה צפר יומה תניאנה ואמר אלהה יתכנשון מיה מלרע שומיה לאתר חדה ותתגלי יבשתה והוה כדן וזעק אלהה ליבשתה ארע ולמכנשת מיה זעק ימה וחזה אלהה הלא טב ואמר אלהה תיאר אר[עה] יאר עסב [זרע זרע] ואיל[ן פרי עבד פרי לגנוסה דזרעה בה על ארעה והוה כדן ואפקת ארעה יאר עסב זרע זרע לגנוסה ואילן עביד פרי דזרעה בה לגנוסה וחזה אלהה הלא טב והוה רמש והוה צפר יומה תליתה ואמר אלהה יהי נהירין ברקיע שומיה למנהרה על ארעה ולמפרק בין יומה ובין לילי ויהון לסימנין ולעדנין וליומים ושנין [ויהון למאורין ברקיע שומיה] למנהרה על ארעה והוה כדן ועבד אלהה ית תרי מאוריה רברביה ית מאורה רבה לשלטן יומה וית מאור{י}ה זעורה לשלטן לילי וית כוכביה ויהב יתון אלהה ברקיע שומיה למנהרה על ארעה ולמשלטה ביומה ולילה ולמפרשה בין נהרה ובין חשכה וחזה אלהה הלא טב והוה רמש והוה צפר יומה רביעה ואמר אלהה ירמסון מיה רמס נפשה קעימה וקמץ יפרע על ארעה על אפי רקיע שומיה וברא אלהה ית תניניה רברביה וית כל נפש חיתה הרמסה דרמסו מיה לגנוסון וית כל קמץ כנף לגנוסה וחזה אלהה הלא טב וברך יתון אלהה למימר פרו וסגו ומלאו ית מיה בימיה וקמצה יסגי בארעה והוה רמש והוה צפר יומה חמישה ואמר אלהה תפק ארעה נפש קעימה לגנסה בהמה ורמש וחית ארעה לגנסה והוה כדן ועבד אלהה ית חית ארעה לגנסה וית בהמתה לגנסה וית {בהמתה} כל רמס ארעה לגנוסה וחזה אלהה הלא טב ואמר אלהה נעבד אנש בשלטנן וכתשביתן וישלטו בנונת ימה ובקמץ שומיה ובבמיתה ובכל ארעה ובכל רמסה דרמס על ארעה וברה אלהה ית האדם בשלטנה בצוערתה דאלהים ברא יתה דכר ונקבה ברא יתון וברך יתון אלהה ואמר לון אלהה אפרו ואסגו ומלו ית ארעה ועמרוה ואשלטו בנונית ימה ובקמץ שומיה ובכל חיתה דרמסה על ארעה ואמר אלהה הא יהבת לוכן כל עסב זרע זרע דעל פני כל ארעה וית כל אילן דבה פרי אילן זריע זרע לוכון יהי למיכלה ולכל חיתה ארעה ולכל קמץ שומיה ולכל רמסה עלי ארעה דבה נפשה קעימה ית כל ירוק עסב למיכלה והוה כן וחזה אלהה ית כל דעבד והא טב שריר והוה רמש והוה צפר יומה אשתיתה ואכללו שומיה וארעה וכל חיליון וכלל אלהה ביומה אשתיתה עבידתה דעבד ושבת ביומה שביעה מכל עבידתה דעבד וברך אלהים ית יומה שביעאה וקדש יתה הלא בה שבת מכל עבידתה דברא אלהים למעבד אלין תולדי שומיה וארעה בבראון ביומה דעבד יהוה אלה חללה וארעה [...] ארעה [וענן יסק מן] ארעה [וישקי ית כל אפי] ארעה וצר [יהוה אלהים] ית האדם עפ[ר מן ארעה] ואפח באפיו [נשמת חיין] והוה אדם ל[נפש חיה] ונצב יהוה אלהי[ם גן] בעדן מן מנע וש[וי תמן] ית האדם דצער [ואצמח] יהוה אלהים מן אדמ[תה ית] כל אילן תחמדה לחזב [וטב] למיכל ואילן חייה בממצ[ית] גנה ואילן דמחכם טב וביש ונהר יפק מן עדן למשקאת ית גנה ומתמן יפרד ויהי לארבעה ראשים שם חדה פישון הוא דסהר ית כל ארעה חוילה דתמן דהבה ודהב ארעה ההיא טב שריר תמן בדלה ואבן שהמה ושם נהרה תנינה גיחון הוא דסהר ית כל ארע כוש ושם נהרה [תלי]תאה ח[ד]ק[ל] הוא דאזל [מ]דנעת אשור ונהרה רביעאה הוא פרת ונסב יהוה אלהים ית האדם ואשריאה בגן עדן למפרנסתה ולמטרנה ופקד יהוה אלהים על האדם למימר מכל אילן גנה מיכל תיכל ומן אילנה דמחכם טב וביש לא תיכל מנה הלא ביום מיכלך מנה ממת תמות ואמר יהוה אלהים לא [טב] יהי האדם לבדה [אעבד] לה סעד כקב[לה וצער] יהוה אלהים [עורי מן אדמתה ית כל עפיסת ברה וית כל קמץ חללה ואנדה ליד האדם למחגל מה יזעק לה וכלול דיקרי לה האדם נפש חיה הו שמה [...] [...] [...] [...] [...] [...] [...] [...] [...] [...] [...] [...] [...] [...] [...] [...] [...] [...] [...] [...] [...] [...] [...] [...] ואדם עכם ית חוה אתתה ובטנת וילדת ית קין ואמרת קנית אנש מן יהוה ואוזפת למילד ית אחיו ית הבל והוה הבל רעי צאן וקין הוה פרנס ארעה והוה מסכום יומים ואנדה קין מפרי ארעה מנחה ליהוה והבל אנדה אף הוא מבכירי עאנה {{ומשמינ}} ומשמיניין ואתרחי יהוה להבל ולמנחתה ולקין ולמנחתה לא אתרחי ותקף לקין שריר ונפלו אפיו ואמר יהוה לקין למה אתקף לך ולמה נפלו אפיך הלא אם תיטב אתלי ואם לא תיטב לתרח חטיה רבע ולידך עזרותה ואתה תשלט בה ואמר קין להבל אחוה ניזל לברה והוה בהבאותון בברה וקם קין ליד הבל אחוה וקטלה ואמר יהוה לקין אן הבל אחוך ואמר לא עכמת הנטור אחי אנה ואמר מה עבדת קל דם אחוך צבע לי מן ארעה וכדו לעיט אתה מן ארעה דפתחת ית פמה למסב ית דם אחוך מן אדך כד תפרנס ית ארעה לא תוזף מתן חילה לך כלי וטמי תהי בארעה ואמר קין ליהוה רב עובי ממסבל הן טרדת יתי יומן מן על אפ{{ר}}י ארעה ומרחותך אתכסי ואהי כלי וטמי בארעה והוה כל משקעי יקטלני ואמר לה יהוה לשפיר כל קטול קין שבועאים יגבי{י} ושבה יהוה לקין סימן לדלה מקטל יתה כל משקעה ונפק קין מלקדם יהוה ודער בארעה טמי מדנעת עדן ועכם קין ית אתתה ובטנת וילדת ית חנוך והוה באני [קרת]ה וקרא ית שם קרתה [כשם] ברה חנוך [...] ונסב לה למך תרתי נשים שם חתה עדה ושם תנינתה צלה וילדת עדה ית יבל הוא הוה אבי יתב משכן וקנין ושם אחוה יובל הוא הוה אבי כל אהד דפה וזמרה וצלה אף היא ילד[ת] ית תובל קין למבדאה כל אמנות נחשה וברזלה ואחת תובל קין נעמה ואמר למך לנשיו עדה וצלה שמען קלי נשי למך אציתן אמירתי הלא גבר קטלת לדחלתי ואתילד לדביקתי הלא שבועאי יגבי קין ולמך שבעים ושבעה ועכם אדם אורי ית אתתה וילדת בר וקרא ית שמו שת הלא שבה לי אלהים זרע עורן חליפת הבל הלא קטלה קין ולשת אף הוא אתילד בר וקרא ית שמה אנוש אדין שרי למקרי בשם יהוה דן תנוי תולדת אדם ביום ברא אלהים אדם בדמות אלהים עבד יתה דכר ונקבה בראתון וברך יתון וקרא ית שמון אדם ביום בוראון ואקעים אדם תלתים ומאה שנה ואולד בדמותה כצלמה וקרא ית שמה שת והוו יומי אדם באתר הולדותה ית שת תמני מאון שנה ואולד בנים ובנן והוו כל יומי אדם דאקעים אשע מאון שנה ותלתים שנה ומית ואקעים שת חמש שנים ומאה שנה ואולד ית אנוש{{וש}} ואקעים שת בתר הולדותה ית אנוש שבע שנים ותמני מאון שנה ואולד בנים ובנן והוו כל יומי שת תרתעסרי שנה ואשע מאון שנה ומית ואקעים אנוש אשעים שנה ואולד ית קינן ואקעים אנוש באתר הולדותה ית קינן חמש עסרי שנה ותמני מאון שנה ואולד בנים ובנן והוו כל יומי אנוש חמש שנים ואשע מאון שנה ומית ואקעים קינן שבעים שנה ואולד ית מהללאל ואקעים קינן באתר הולדותה ית מהללאל ארבעים שנה ותמני מאון שנה ואולד בנים ובנן והוו כל יומי קינן עסר שנים ואשע מאון שנה ומית ואקעים מהללאל חמש שנים ושתים שנה ואולד ית ירד ואקעים ירד (!) בתר הולדותה ית מהללאל (!) תלתים שנה ותמני מאון שנה ואולד בנים ובנן והוו כל יומי מהללאל חמש ואשעים שנה ותמני מאון שנה ומית ואקעים ירד תרתין ושתים שנה ואולד ית חנוך ואקעים ירד בתר הולדותה ית חנוך חמש ותמנים שנה ושבע מאון שנה ואולד בנים ובנן והוו כל יומי ירד שבע וארבעים שנה ותמני מאון שנה ומית ואקעים חנוך חמש ושתים שנה ואולד ית מתושלח ואתהלך חנוך עם האלהים באתר הולדותה ית מתושלח תלת מאון שנה ואולד בנים ובנן והוו כל יומי חנוך חמש ושתים שנה ותלת מאון שנה ואתהלך חנוך את האלהים וליתו הלא נסב מנה אלהים ואקעים מתושלח שבע ושתים שנה ואולד ית למך ואקעים מתושלח בתר הולדותה ית למך תלת וחמשים שנה ושש מאון שנה ואולד בנים ובנן והוו כל יומי מתושלח עסרים שנה ושבע מאון שנה ומית ואקעים למך תלת וחמשים שנה ואולד בר וקרא ית שמה נח למימר דן ינחמנן מן עובדינן ומן צער אדינן מן ארעה דלעטה יהוה ואקעים למך בתר הולדותה ית נח שת מאון שנה ואולד בנים ובנן והוו כל יומי למך תלת וחמשים שנה ושת מאון שנה ומית והוה נח בן חמש מאון שנה ואולד ית שם ית חם וית יפת והוה כד שרה אנשה למסגי על אפי ארעה ובנן הולדו לון וחזו בני האלהים ית בנות אנשה הלא טבן אנין ונסבו לון נשים מכל דביארו ואמר יהוה לא ידון רוחי באנש לעלם במטי הוא בסר ויהון יומיו מאה ועסרים שנה וגיבריה הוו בארעה ביומיה ההאנון ואף באתר כן דייתון בני האלהים לות בנת אנשה ואולדו לון אנון גבריה דמן עלמה גברי השם וחזה יהוה הלא סגת בישת אנ{ה}<ש>ה בארעה וכל יצרה מן חשבת לבה לות ביש כל יומה ואתנחם יהוה הלא עבד ית האדם בארעה ואצטער אל לבה ואמר יהוה אמחה ית אנשה דברית מן על אפי ארעה מן אנש עד בהמה עד רמס עד עוף שומיה הלא אתנחמת כד עבדתון ונח אתשקע רחים בעיני יהוה אילן תולדת נח נח גבר זכאי ושלם הוה בדרה עם האלהים התהלך נח ואולד נח תלתה בנים ית שם ית חם וית יפת ואתחבלת ארעה לקדם האלהים ואמלת ארעה שקר וחזה אלהים ית ארעה והא אתחבלת הלא החבל כל בסר ית אורעה על ארעה ואמר אלהים לנח קץ כל בסר על לקדמי הלא אמלת ארעה שקר מקדמיון ואנה מחבל לון מן ארעה עבד לך תיבות עאי ג[פר] קננים תעבד ית תי[בותה] ותשפי יתה מלגו [ומלבר] בשפי ודן דתעבד יתה תלת מאון אמה ארך תיבותה וחמשים אמה פתיה ותלתים אמה רומה ערץ תעבד לתיבותה ולאמה תסכמנה מלעל ותרח תיבותה ביצטרה תשבי ארעים תנינים ותליתים תעבד ואני אנה מיתי ית מבולה מים על ארעה למחבלה כל בסר דבה רוח חיים מתחת שומיה כל דבארעה ישלם ואקים ית קיאמי עמך ותיעל לתיבותה אתה ובניך ואתתך ונשי בניך עמך ומכל החיתה ומכל בסרה תרין מכלה תעאל לתיבותה למהי עמך דכר ונקבה ויהי מן עופה למינא ומן בהמתה למינה ומכל דרמס על ארעה למיניון תרים מכל ייעלון לידך למתוחאה ואתה סב לך מכל מיכל דיתאכל ותכנש עמך ויהי לך ולון למיכלה ועבד נח ככל דפקד יתה אלהים כן עבד ואמר אלהים לנח הל אתה וכל ביתך לתיבותה הלא יתך חזית זכאי לקדמי בדרה הדן מכל בהמתה דכיתה תסב לך שבעה שבעה דכר ונקבה ומן בהמתה דלא דכיה היא תרין תרין דכר ונקבה ואף מן עוף שומיה דכיה שבעה שבעה דכר ונקבה למוחאה זרע על אפי כל ארעה הלא ליומים עורן שבעה אנה ממטר על ארעה ארבעים יום וארבעים לילה ואמחי ית כל יקומה דעבדת מן על אפי ארעה ועבד נח ככל דפקדה יהוה ונח בר שת מאון שנה ומבולה הוה מים על ארעה ועל נח ובניו ואתתה [ו]נשי בניו עמה [לת]יבותה מקדם מימי [מבולה] מן בהמתה דכיתה ומן בהמתה דליתי דכיה ומן עופה ומכל דרמס על ארעה תרין תרין עלו ליד נח לתיבותה דכר ונקבה כמה דפקד יהוה ית נח והוה לשבעתי יומיה ומי מבולה הוו על ארעה בשנת השת מאון שנה לחיי נח בירחה תנינה בשבע עסר יום לירחה ביומ[ה] הדן אתבקעו כל מעיני תהומה רבה וארבי שומיה אפתחו והוה אסגרה על ארעה ארבעים יום וארבעים לילי בקלום יומה הדן על נח שם חם ויפת בני נח ואתת נח ותלתת נשי בניו עמון לתיבותה אנון וכל החיתה למינה וכל בהמתה למינה וכל רמסה דרמס על ארעה למינא וכל עופה למינא כל עוף כל פרע ועלו ליד נח לתיבותה תרים תרים מכל בסר דבה רוח חיים ועליליה דכר נקבה דכר ונקבה מכל בסר עלו כמה דפקד יתה אלהים וחתם יהוה בסעדה והוה מבולה ארבעים יום על ארעה וסגו מיה וסבלו ית תיבותה ורמת מן על ארעה ואגברו מיה וסגו שריר על ארעה והלכת תיבותה על אפי מיה ומיה אגברו שריר שריר על ארעה וכסו כל טבריה רמיה דתחת כל שומיה חמש עסרי אמה מלעל אגברו מיה וכסו טבריה ושלם כל בסר דרמס על ארעה בעופה ובבהמאתה ובחיתה ובכל שרצה דשרץ על ארעה וכל אנשה כל דאנשמת רוח חי[ים] באפיו מכל דבנג[בובה] מיתו [...] [...] [...] [...] [...] [...] [...] [...] [...] [...] [...] [...] [...] [...] [...] [...] [...] [...] [...] [...] [...] [...] [...] [...] [...] [...] [...] [...] [...] [...] [...] [...] [...] [...] [...] [...] [...] [...] [...] [...] [...] [...] [...] [...] [...] [...] [...] [...] [...] [...] [...] [...] [...] [...] [...] [...] [...] [...] [...] [...] [...] [...] [...] [...] [...] [...] [...] [...] [...] [...] [...] [...] [...] [...] [...] [...] [...] [...] [...] [...] [...] [...] [...] [...] [...] [...] [...] [...] [...] [...] [...] [...] [...] [...] [...] [...] [...] [...] [...] [...] [...] [...] [...] [...] [...] [...] [...] [...] [...] [...] [...] [...] [...] [...] [...] [...] [...] [...] [...] [...] [...] ואברם בר חמש שנין ושבעין שנה במפוקה מן חרן ונסב אברם ית שרי אתתה וית לוט בר אחיו וית כל עותרון דעתרו וית נפש דעבדו בחרן ונפקו למיתי לארע כנען ואתו לארע כנען ועבר אברם בארעה עד אתר שכם עד מישר חזוה וכנענה טטה בארעה ואתחזי יהוה לאברם ואמר לה לזרעך אתן ית ארעה הדה ובנה תמן מדבח ליהוה המתחזי לה ועקר מתמן לטורה ממנע לבית אל וקבע משכנה בית אל ממערב וכפרה ממנעה ובנה תמן מדבח ליהוה וקרא בשם יהוה ונטל אברם אזל ונטל לדרומה והוה כפן בארעה ונעת אברם למצרים למתותבה תמן הלא יקר כפנה בארע והוה כד קרב למיעל למצרים ואמר לשרי אתתה הא ני חכמת הלא אתה ייה חזו את ויהי כד יחזון יתיך מצראי ויימרון אתתה דה ויקטלון יתי ויתיך יחו אמרי ני אחתי אתי בדיל ייטב לי בדיליך ותתוחי נפשי בגללי והוה כד על אברם למצרים וחזו מצראי ית אתתה הלא ייה היא שרי וחזו יתה רבני פרעה ושבחו יתה לפרע ואנסבת אתתה לבית פרעה ולאברם אתיטב בדילה והוה לה עאן ותורין קניאן יקיר שריר עבדין ואמהן וחמרין ואתנן וגמלי וכתש יהוה ית פרעה כתושין רברבין וית ביתה על ממלל שרי אתת אברם וזעק פרעה לאברם ואמר מה דה עבדת לי למה לא חוית לי הלא אתתך הי ולמה אמרת אחתי היא ואסב יתה לי לאתה וכדו הא אתתך סב ואז ופקד עליו פרעה גברין ושלחו יתה וית אתתה וית כל דלה ולוט עמה וסלק אברם ממצרים הוא ואתתה וכל דלה ולוט עמה לדרומה ואברם יקר שריר בקנין בכסף ובדהב ואזל למטליו מדרום ועד בית אל עד אתרה דהוה תמן משכנה בשרואה בין בית אל ובין כפרה לאתר מדבחה דעבד תמן בקדמאו וקרא תמן אברם בשם יהוה ואף ללוט דאתה עם אברם הוה עאן ותורין ומשכנין ולא סבלת יתון ארעה למדר כחדה הלא הוה עותרון סגי ולא יכלו למדר כחדה והוה תיגר בין רעי קניאן אברם ובין רעי קניאן לוט וכנענאה ופרזאה טטה דארין בארעה ואמר אברם ללוט אל שוי תהי תיגרה ביני ובינך ובין רעי ובין רעיך הלא גברין אחין אנחנן הלא כל ארעה לקדומיך אפרש ני מן עלי אן סמאלה וימינה ואן ימינה וסמאלה ותלא לוט ית עיניו וחזה ית כל מישר ירדנה הלא כלה שקי לקודם חבלות יהוה ית סדם וית עמרה כגן יהוה כארע מצרים במעולה לצער ובחר לה לוט ית כל מישר ירדנה ונטל לוט ממדנע ואפרדו גבר מן עם אחיו אברם דאר בארע כנען ולוט דאר בקורי מישרה ומשכן עד סדם ואנשי סדם בישין וחטאין ליהוה שריר ויהוה אמר לאברם בתר דאתפרש לוט מן עמה תלי שוי עיניך וחזי מן אתרה דאתה תמן צפונה ודרומה ומנעה ומערבה הלא ית כל ארעה דאתה חזי לך אתננה ולזרעך עד לעלם ואשוי ית זרעך כעפר ארעה דן יוכל אנש לממני ית עפר ארעה אף זרעך יתמני קום הלך בארעה לארכה ולפתחה הלא לך אתננה ואתרשה אברם ועל ודער במישרי ממרא דבחברון ובנא תמן מדבח ליהוה והוה ביומי אמרפל מלך שנער ואריוך מלך אלסר כדר לעמר מלך עילם ותדעל מלך גוים עבדו קרבה עם ברע מלך סדם ועם ברשע מלך עמרה ושנאב מלך אדמה ושם אבד מלך צבואים ומלך בלע הוא צער כל אלין אדבקו למישר שדיה הוא ים מלחה תרי עסרי שנין שמשו ית כדר לעמר ובתלת עסרי שנין עצו ובארבע עסרי שנין אתה כדר לעמר ומלכיה דעמה וקטלו ית רפאי בעשתרות קרנים וית זוזאי בחם וית אימי בשוה קריתם וית חראי בטברי גבלה עד רחלת פראן דעל מדברה ושבו ועלו לעין דינה היא קדש ומעו ית כל ברה דעמלקאה ואף ית אמראה דדאר בפלגי תמר ונפק מלך סדם ומלך עמרה ומלך אדמה ומלך צבואים ומלך בלע היא צער וסדרו עמון קרבה בעמק שדיה עם כדר לעמר מלך עילם ותדעל מלך גוים אמרפל מלך שנער וארויך מלך אלסר ארבעה מלכים עם חמשה ומישר שדיה בארון בארון דחימר וערקו מלך סדם ומלך עמרה ונפלו תמן ודאשתרו לטברה ערקו ונסבו ית כל עותר סדם ועמרה וית כל מזונון ואזלו ונסבו ית לוט וית כל עותרה בר אחי אברם ואזל והוא דאר בסדם ואתה פליטה ואחוי לאברם עבראה והוא שרי במישרי ממרא אמראה אחי אשכול ואחי ענרם ואנון מסחני קיאם אברם ושמע אברם הלא אשתבי אחיו וזיאן ית עולמיו ילידי ביתה תמני עסר ותלת מואן וארדף עד דן ופלג עליהון לילי הוא ועבדיו וקטלון וארדפון עד חובה דמסמאל לדמסקס ועזר ית כל עותרה ואף ית לוט אחיו ועותרה עזר ואף ית נשיה וית עמה ונפק מלך סדם לזימונה בתר חזורה ממקטל ית כדר לעמר וית מלכיה דעמה לגו מישר שביה הוא עמק מלכה ומלכי צדק מלך שלם אפק לחם וחמר והוא כהן לאל עליון וברך ית אברם ואמר בריך אברם לאל עליון קנה שומיה וארעה ובריך אל עליון דתורס לחציך באדך ויהב לה מעסר מכל ואמר מלך סדם לאברם הב לי נפשה עותרה סב לך ואמר אברם למלך סדם ארמת ית ידי לות האלהים אל עליון מלך שומיה וארעה אם מן חוט ועד נגד מסן לא אסב מכל דלך ולא תימר אנה אעתרת ית אברם בלעדי לחוד דאכלו רביה וחולק גבריה דאתו עמי ענרם ואשכול וממרא אנון יסבון חולקון בתר מליה אלין הוה ממלל יהוה עם אברם בחזו למימר אל תדחל אברם אנה תורס לך ואגרך אסגי שריר ואמר אברם מרי יהוה מה תתן לי ואנה אזל ערטלאי ובר מפרנס ביתי הוא דמסקסה אליעזר> ואמר אברם הא לי לא יהבת זרע והא בר ביתי יירת יתי והא ממלל יהוה עמה למימר לא יירתנך דן אלהן דיפק ממעיך הוא יירתנך ואפק יתה לברה ואמר אסתכל ני לשומיה ומני כוכביה אן תכל לממני יתון ואמר לה כדן יהי זרעך והימן ביהוה וחשבה לה קשיטה ואמר לה אנה יהוה דאפקתך מן אור כשדים למתן לך ית ארעה הדה למירתנה ואמר מרי יהוה במה אחכם הלא אירתנה ואמר לה סב לי עגלה מתלתה ועז מתלת ואיל מתלת ותר וגוזל ונסב לה ית כל אלין ופסק יתון פסוק ויהב גבר ית פסקה לזימון חברה וית צפריה לא פסק ונעת טעסה על פגריה ועזר יתון אברם והוה שמשה למיעל ושנה נפלת על אברם והא אימה חשיכה רבה נפלת עליו ואתאמר לאברם מחכום תחכם הלא תותב יהי זרעך בארעה לא לון ויעבדונון וילבטון יתון ארבע מואן שנה ואף ית גואיה דיעבדנה דאן אנה ובתר כן יפקון בעותר רב ואתה תיעל על אבהתך בשלם תתקבר בסיבו טבה ודרה רביעה יעזר להכה הלא לא שלם חוב אמראה עד הכה והוה שמשה עלת ורמטה הוה והא תנור בער ולפיד דאש דעבר בין קטריה אלין ביומה ההוא קטע יהוה עם אברם קיאם למימר לזרעך אתן ית ארעה הדה מנהר מצרים עד נהרה רבה נהר פרת ית קינאה וית קנזאה וית קדמונאה וית חתאה וית פרזאה וית רפאה וית אמראה וית כנענאה וית גרגשאה וית חואה וית יבוסאה ושרי אתת אברם לא ילדת לה ולה שמשה מצראה ושמה הגר ואמרת שרי לאברם האנה עצרני יהוה ממילד עול ני לות שפחתי טכה אבנה מנה ושמע אברם לקל שרי ודברת שרי אתת אברם ית הגר מצראיתה שמשתה מסכום עסר שנין למדר אברם בארע כנען ויהבת יתה לאברם גברה לה לאתה ועל לות הגר ובטנת וחזת הלא בטנת וזלת רבתה בעיניה ואמרת שרי לאברם שקרי עליך אנה יהבת שמשתי בחבך וחזת הלא בטנת וזלת בעיניה ידון יהוה ביני ובינך ואמר אברם לשרי הא שמשתיך באדיך עבדי לה דטב בעיניך ולבטתה שרי ועקרת מקדמיה ואשקעה מלאך יהוה על עין מיה במדברה על עינה באורח שור ואמר הגר שמשת שרי אי מדן אתית ולאהן תיזלין ואמרת מקמי שרי רבתי אנה ערקת ואמר לה מלאך יהוה עזרי ליד רבתיך ואתלבטי תחת אדה ואמר לה מלאך יהוה סגוי אסגי ית זרעיך ולא יתמני מן סגאי ואמר לה מלאך יהוה האתי בטנה ותילדי בר ותקרי ית שמה ישמעאל הלא שמע יהוה ללבוטיך והוא יהי פרה אדם אדה בכל ואד כלה בה ועל אפי כל אחיו ישרי וקרת שם יהוה דמלל עמה אתה אל חזי הלא אמרת אף הכה חזית בתר חזוי על כן קראת לבארה באר לחי חזי הא בין קדש ובין ברד וילדת הגר לאברם בר וקרא אברם ית שם ברה דילדת הגר ישמעאל ואברם בר תמנים שנין ושת שנין במילד הגר ית ישמעאל לאברם והוה אברם בר אשעין ואשעת שנין ואתחזה יהוה לאברם ואמר לה אני אל שדי הלך לקדמי והוי של ואתן קימי ביני ובינך ואסגי יתך בשריר שריר ונפל אברם על אפיו ומלל עמה אלהים למימ ואני הא קיאמי עמך ותהי לאב המון גוי ולא יתקרי עורי שמך אברם ויהי שמך אברהם הלא אב המון גוים אתננ ואסגי יתך בשריר שריר ואתננך לגואין ומלכין מנך יפקו ואקים ית קיאמי ביני ובינך ובין זרעך בתרך לדריון לקיאם עלם למהי לך לאלהים ולזרעך בתר ואתן לך ולזרעך בתרך ית ארע תותבותך ית כל ארע כנען לסחנת עלם והי לון לאלהים ואמר אלהים לאברהם ואתה ית קיאמי תטר אתה וזרעך בתרך לדריון דה קיאמי דתטרון ביני וביניכון ובין זרעך בתרך יתגזר לכון כל דכר ותגזרון ית בסר ערלתכון ותהי לסימן קיאם ביני ובינכון ובר תמניה יומין יתגזר לכון כל דכר לדריכון יליד בית וזבין כסף מכל בר נכראי דלא מזרעך הוא מגזר יתגזר ילידי ביתך וזבינת כספך ותהי בריתי בבסריכון לקיאם עלם וערל דכר דלא יתגזר ית בסר ערלתה ביומה תמינאה ותתעקר נפשה ההיא מן עמה ית קיאמי בטל> ואמר אלהים לאברהם שרי אתתך לא תקרא ית שמה שרי הלא שרה שמה וברכת יתה ואף אתן מנה לך בר ואברכנה ותהי לגוים ומלכי עמים מנה יהון ונפל אברהם על אפיו ותמח ואמר בלבה הא בר מאה שנה אוליד ואם שרה הא ברת אשעין שנין תלד ואמר אברהם לאלהים להוי ישמעאל יחי לרעותך ואמר אלהים בסור הא שרה אתתך ילדה לך בר ותקרי ית שמה יצחק ואקים ית קיאמי עמה לקיאם עלם ולזרעה בתרה ולישמעאל שמעתך הא ברכת יתה ואפרי יתה ואסגי יתה בשריר שריר תריעסר נסיאין יולד ואתננה לגוי רב וית קיאמי אקים עם יצחק דתלד לך שרה לזבנה הדן בשתה חוריתה ואסכם לממללה עמה ואסתלק אלהים מן על אברהם ונסב אברהם ית ישמעאל ברה וית כל ילידי ביתה וית כל זבינת כספה כל דכר בגברי בית אברהם וגזר ית בסר ערלתה בגרם יומה הדן כמה דמלל עמה אלהים ואברהם בר אשעין ואשע שנין במגזרה ית בסר ערלתה וישמעאל ברה בר תלתעסר שנה במגזרה ית בסר ערלתה בגרם יומה הדן הגזר אברהם וישמעאל ברה וכל אנשי ביתה יליד בית וזבינת כסף מלות בר נכראי אתגזרו עמה ואתחזי לה יהוה במישרי ממרא והוא יתיב בתרע משכנה כרתע יומה ותלא עיניו וחזה והא תלתה אנושים קאמין עלויו וחזה ורעט לזימונון מתרע משכנה וסגד על ארעה ואמר רבוני אם ני אשקחת רחמו בעיניכון אל ני תעברון מן על עבדכון יסב ני זעור מים וסחו רגליכון ואקרו כתי אילנה ואסב פת לחם וסעדו לבכון ובתר תעברון הלא על כן עברתון על עבדכון ואמרו כן תעבד כמה דמללת וזרז אברהם למשכנה ליד שרה ואמר זרזי תלת סים קמח סלת לושי ועבדי עגולין ולתוריה רעט אברהם ונסב בר תורין רכיך וטב ויהב לרביה וזרז למעבדנה ונסב חמאה וחלבה וית בר תוריה דעבד ויהב לקדמיון והוא קעם עלויון כתי אילנה ואכלו ואמרו לה אהן שרה אתתך ואמר הא במשכנה ואמר עזור אעזר לידך כעדן חיה והא בר לשרה אתתך ושרה שמעה תרע משכנה והיא אחריו ואברהם ושרה סאבין עללין ביומיה קץ למהי לשרה שביל כנשיה ותמחת שרה בגבה למימר בתר בליותי תהי לי חדו ורבי סאב ואמר יהוה לאברהם למה דן תמחת שרה למימר אף אמנון אלד ואנא סאבת הא פלי מיהוה ממלל לזבן אעזר לידך כעדן חיתה ולשרה בר וכדבת שרה למימר לא תמחת הלא דחלת ואמר לה הלא תמחת וקעמו מתמן אנושיה ואדיקו על אפי סדם ואברהם אזל עמון למשלחתון ויהוה אמר המכסה אנה מן אברהם ית דאנה עבד ואברהם הוה ויהי לגוי רב וחיול ויברכון בה כל גוי ארעה הלא חכמת בדיל דיפקד אברהם ית בניו וית ביתה בתרה ויטרון ארח יהוה למעבד זכו ודין בדיל מנדאה יהוה על אברהם ית דמלל עמה ואמר יהוה צבעת סדם ועמרה הלא רבה וחובתון הלא יקירה שריר אחית ואחזי אן כצבעתה עלת לידי עבדו כלה ואן לא אחכם ואתפנו מתמן אנושיה ואזלו לסדם ואברהם הכדה קעם לקדם יהוה וקרב אברהם ואמר הא רגז תחבל זכאי עם חיב מה אנית חמשין זכאין בגו קרתה הא רגז ולא תתלי לאתרה בדיל חמשין זכאין דבגוה חלילה לך מעבד כממללה הדן למקטל זכאי עם חיב ויהי כזכאה כחיבה חלילה לך דיאן כל ארעה לא יעבד דין ואמר יהוה אן אשקח בסדם חמשין זכאין בגו קרתה ואתלי לכל אתרה בדילון ואגיב אברהם ואמר הא ני אתרשית לממללה עם מרי ואנה עפר וקטם מה אן יחסרון חמישתי זכאי חמשה הא תחבל בחמשתה ית כל קרתה ואמר לא אחבל אן אשקח תמן ארבעין וחמשה ואוזף עורי לממללה עמה ואמר לה מה אן יתשקחון תמן ארבעין ואמר לא אחבל בדיל ארבעיתה ואמר אל ני יתרגז למרי ואמללה מה אן יתשקחון תמן תלתין ואמר לא אחבל אן אשקח תמן תלתין ואמר הא ני אתרשית לממללה עם מרי מה אן יתשקחון תמן עסרין ואמר לא אחבל בדיל עסריתה ואמר אל ני יתרגז למרי ואמללה ברן זבנה מה אן יתשקחון תמן עסרה ואמר לא אחבל בדיל עסרתה והלך יהוה כמה אסכם לממללה עם אברהם ואברהם עזר לאתרה ועלו תרי מלאכיה לסדם ברמשה ולוט יתיב בתרע סדם וחזה לוט וקעם לזימונון וסגד אפין על ארעה ואמר הא ני רבוני סטו ני אל בית עבדכון ואביתו וסחו רגליכון ותקדמון ותהכון לאורחכון ואמרו לא הלא ברבחה נבית וחצף בון שריר וסטו לידה ועלו לביתה ועבד לון משתה ופטיר אפה ואכלו אדלא דמכו ואנשי קרתה אנשי סדם אסתחרו על ביתה מרבי ועד סאב כל עמה מיסטר וזעקו ללוט ואמרו לה אהן גבריה דאתו לידך לילן אפקון לידן ונחכם יתון ונפק לידון לוט לתרעה ודרשה צנקו בתרה ואמר אל ני אחי תבעשון הא שוי לי תרתין בנן דלא חכמו גבר אפק ני יתין לידכון ועבדו להין כטב בעיניכון לחוד לגבריה האלין לא תעבדון ממלל הלא על כן עללו בטל שריתי ואמרו קרב להל ואמרו חד אתה למתותבה וידון אף דין כדו נבעש לך מנון ועצפו בגברה בלוט שריר וקרבו למתבר דרשה ושלחו אנושיה ית אדיהון ואעלו ית לוט לידון לביתה וית דרשה צנקו וית אנשה דתרע ביתה מחו בסמהונין מזעור ועד רב ולחו למשקח דרשה ואמרו מלאכיה ללוט עוד מן לך הכה חתן בניך ובנתך וכל דלך בקרתה אפק מן אתרה הדן הלא מחבלין אנחנן ית אתרה הדן הלא רבת צבעתון עם קודם יהוה ושלחן יהוה למחבלתה ונפק לוט ומלל עם חתניו נסבי בנתה ואמר קומו פוקו מן אתרה הדן הלא מחבל יהוה ית קרתה והוה כמחיך בעיני חתניו וכות שחרה אסתלק ושבשו מלאכיה בלוט למימר קום סב ית אתתך וית תרתי בנתך שקיחתה דלא תסתפה בחוב קרתה ואשתחי ואתקפו אנושיה באדה ובאד אתתה ובאד תרתי בנתה ברחמות יהוה עליו ואפקואה ואקרוה לבר מן קרתה והוה כהפקותון יתון לברה ואמר אעס על נפשך אל תסתכל לאחריך ולא תקום בכל מישרה לטורה אסתלק דלא תסתפי ואמר לוט לון אל ני רבי הא שוי אשקח עבדך חן בעיניך ותרבי טובך דעבדת עמי למוחיה ית נפשי ואנה לא אכל למסתלק לטורה דלא תמטי בי בישתה ואמות הא שוי קרתה הדה קריבה למערק לתמן והיא מצער אפלט ני לתמן הלא מצער היא ותתוחי נפשי ואמר לה הא תלית לאפיך אף לממללה הדן דלא למיפך ית קרתה דמללת זרז אתפלט לתמן הלא לא אוכל למעבד ממלל עד מיעלך לתמן על כן קרא שם קרתה צער שמשה נפקת על ארעה ולוט עלל לצער ויהוה המטר על סדם ועל עמרה גפרי ואש מן יהוה מן שומיה והפך ית קריאתה אלין וית כל מישרה וית כל דיארי קריאתה וצמחת ארעה ואסתכלת אתתה מן בתרה והות קעמה מלח ואקדם אברהם בצפרה לאתרה דקעם תמן עם קדם יהוה ואדיק על אפי סדם ועמרה ועל אפי כל ארע מישרה וחזה ואה סלק עיטור ארעה כעיטור אתונה והוה בחבלות אלהים ית קורי מישרה ודכר אלהים ית אברהם ושלח ית לוט מגו אפיכתה במיפכה ית קריאתה דדאר בהין לוט וסלק לוט מצער ודער בטורה ותרתי בנתה עמה הלא דחל למדור בצער ודער במערתה הוא ותרתי בנתה עמה ואמרת רבתה לזעורתה אבונן סאב וגבר לית בארעה למיעל עלינן כארח כל ארעה אתי נשקה ית אבונן חמר ונשכב עמה ונוחי מן אבונן זרע ואשקי ית אבויהן חמר ביתה לילה ועלת רבתה ושכבת עם אבואה ולא חכם בשכבה ובקומה והוה מבתר ואמרת רבתה לזעורתה הא שכבת רישין עם אבה נשקינה חמר אף לילין ועולי שכבי עמה ונוחי מן אבונן זרע ואשקי אף בלילה ההוא ית אבויהן חמר וקמת זעורתה ושכבת עמה ולא חכם בשכבה ובקומה ובטני תרתי בנת לוט מן אבויהן וילדת רבתה בר וקרת ית שמה מואב הוא אבי מואב עד יומן וזעורתה אף היא ילדת בר וקרת ית שמה בר עמי הוא אבי בני עמון עד יומן ונטל מתמן אברהם ארע דרומה ודער בין קדש ובין שור ואתותב בגרר ואמר אברהם אל שרה אתתה אחתי היא ושלח אבימלך מלך גרר ואנסב ית שרה ואתה אלהים ליד אבימלך בחלם בליליה ואמר לה הא את מית על אדי אתתה דאנסבת והיא מסחנת בעל ואבימלך לא קרב לותה ואמר מרי הא עם אף זכאי תקטל הלא הוא אמר לי אחתי היא והיא אף אמרת אחי הוא בתמימות לבי ובזכות כפי עבדת דאה ואמר לה האלהים בחלם אף אנה חכמת הלא בתמימות לבך עבדת דאה ואחסכת אף אנה יתך מן מחטי לי בדיל כן לא יהבתך למקרב לותה וכדו עזר ית אתת גברה הלא נביא הוא ויצלי בדילך ותתוחי ואן ליתך מחזר חכם הלא מות תמות אתה וכל דלך ואקדם אבימלך בצפרה וזעק לכל עבדיו ומלל ית מליה אלין במשמעון ודחלו כל גבריה שריר וזעק אבימלך לאברהם ואמר לה מה עבדת לנן ומה אתחיבת לך הלא אתיתי עלי ועל ממלכתי חובה רבה עובדין דלא יתעבדון עבדת עמי ואמר אבימלך לאברהם מה חזית כד עבדת ית ממללה הדן ואמר אברהם הלא דחלת הלא אמרת לחוד לית דחלת אלהים באתרה הדן ויקטלוני על ממלל אתתי ואף מן האמנו אחתי היא בת אבה ברן לא ברת אמי והות לי לאתה והוה כד אטעיה עמי אלהים מבית אבה ומן ארע אתילדותי ואמרת לה דן חסדיך דתעבדין עמי לכל אתרה דניעל לתמן אמרי לי אחי הוא ונסב אבימלך אלף כסף וענין ותורין ועבדין ואמהן ויהב לאברהם ועזר לה ית שרה אתתה ואמר אבימלך הא ארעי לקדמיך בטב בעיניך דור ולשרה אמר הא יהבת אלף כסף לאחויך הא הוא ליך כסוי דעינין ולכל דעמיך ועם כלה ותוכחין וצלי אברהם לאלהים ואסי אלהים ית אבימלך וית אתתה ואמהתה וילדו הלא עיוק אעיק אלהים בסחד כל רחם לבית אבימלך על ממלל שרה אתת אברהם ויהוה פקד ית שרה כמה אמר ועבד יהוה לשרה כמה דמלל ובטנת וילדת שרה לאברהם בר לסיבותה לזבנה דמלל עמה אלהים וקרא אברהם ית שם ברה דאתילד לה דילדת לה שרה יצחק וגזר אברהם ית יצחק ברה בר תמניה יומין כמה דפקד יתה אלהים ואברהם בר מאה שנה באתילד לה ית יצחק ברה ואמרת שרה תמח עבד לי אלהים כל דשמע יתמח לי ואמרת מן מלל לאברהם המינקה בנין שרה הלא ילדת לה בר לסיבותה ורבה ילידה ואגמל ועבד אברהם משתה רב ביום דאגמל ית יצחק ברה וחזת שרה ית בר הגר מצראיתה דילדת לאברהם מתמח ואמרת לאברהם טרד ית אמתה הדה וית ברה הלא לא יירת בר אמתה הדה עם ברי עם יצחק ובעש ממללה שריר בעיני אברהם על אדי ברה ואמר אלהים לאברהם אל יבעש בעיניך על רביה ועל אמתך כל דתימר לך שרה שמע בקלה הלא ביצחק יתקרי לך זרע ואף ית בר אמתה הדה לגוי רב אשוינה הלא זרעך הוא ואקדם אברהם בצפרה ונסב לחם ומרכי מים ויהב להגר שוי על כתפה וית ילידה ושלחה ואזלת ותעת במדבר באר שבע ואסכמו מיה מן מרכיתה וארמת ית ילידה תחת אחד רוביה ואזלת ויתבת לה מקבל ארחקת כמלאהי קשת הלא אמרת אל אחזי במות ילידה ויתבת מלקובל ותלת ית קלה ובכת ושמע אלהים ית קל רביה וזעק מלאך אלהים להגר מן שומיה ואמר לה מה ליך הגר לתחדלי הלא שמע אלהים ית קל רביה בגלל דהוא תמן קומי סבלי ית רביה ותקפי ית אדיך בה הלא לגוי רב אשוינה ואנער אלהים ית עיניה וחזת באר מים ואזלת ומלת ית מרכיתה מים ואשקת ית רביה והוה אלהים עם רביה ורבה ודער במדברה והוה סגי קשיה ודער במדבר פראן ונסבת לה אמה אתה מן ארע מצרים והוה בזבנה ההיא ואמר אבימלך ופי כל רב חילה לאברהם לאמר אלהים עמך בכל דאתה עבד וכדו אשתבע לי באלהים הכה אן תשקר לי ולדעמי ולדלקבלי וכחסדה דעבדת עמך תעבד עמי ועם ארעה דאתותבת בה ואמר אברהם אנה אשתבע והוכח אברהם ית אבימלך על אדי באר מיה דעצו עבדי אבימלך ואמר אבימלך לא חכמת מן עבד ית ממללה הדן ואף אתה לא חוית לי ואף אנה לא שמעת בלוד יומן ונסב אברהם עאן ותורין ויהב לאבימלך וקטעו תריון קיאם ואקים אברהם שבע אמראן עאן לחודין ואמר אבימלך לאברהם מה אנין שבעתי אמריה אלין דאקימתה לחודין ואמר אברהם הלא ית שבעתי אמראתה תסב מן אדי בדיל תהי לי לסהדו הלא חפרת ית בארה הדה על כן קרא לאתרה ההוא באר שבע הלא תמן אשתבעו תריון וקטעו קיאם בבאר שבע וקעם אבימלך ופי כל רב חילה ועזרו לארע פלשתאי ונצב אברהם פרדיס באר שבע וקרא תמן בשם יהוה אלהה דעלמה ואתותב אברהם בארע פלשתאי יומין סגין והוה בתר מליה אלין והאלהים נסה ית אברהם ואמר לה אברהם ואמר האנה ואמר סב ני ית ברך ית יחידך דרחמת ית יצחק ואזל לך לארע חזביה ואסקה תמן עלה על יחד טוריה דאתמר לך ואקדם אברהם בצפרה וחבש ית חמרה ונסב ית תרתי רביו עמה וית יצחק ברה וקטע עאי עלתה וקעם ואזל לאתרה דאמר לה האלהים ביומה תליתאה ותלא אברהם ית עיניה וחזה ית אתרה מן רחיק ואמר אברהם לרביו תבו לכון הכה עם חמרה ואנה ורביה נהך עד הכה ונסגד ונעזר לידכון ונסב אברהם ית עאי עלתה ושוי על יצחק ברה ונסב באדה ית אשתה וית מכאלתה והלכו תריהון כחדה ואמר יצחק לאברהם אבוה ואמר אבה ואמר האנה ברי ואמר הא אשתה ועאיה והן נקיה לעלתה ואמר אברהם אלהים יחזי לה נקי לעלה ברי והלכו תריהון כחדה ואתו לאתרה דאמר לה האלהים ובנה תמן אברהם ית מדבחה וסדר ית עאיה ואעקד ית יצחק ברה ושוי יתה על מדבחה מלעל לעאיה ושלח אברהם ית אדה ונסב ית מכאלתה למכס ית ברה וזעק לה מלאך יהוה מן שומיה ואמר אברהם אברהם ואמר האנה ואמר אל תשלח אדך על רביה ואל תעבד לה כלום הלא כדו חכמת הלא דחל מן אלהים אתה ולא חסכת ית ברך ית יחידאך מני ותלא אברהם ית עיניו וחזה והא דכר חד אחיד בסבך בקרניו ואזל אברהם ונסב ית דכרה ואסקה עלה תחת ברה וקרא אברהם ית שם אתרה ההוא יהוה יחזי דתאמר יומן בטורה יהוה יחזי וזעק לה מלאך יהוה לאברהם תנינות מן שומיה ואמר בי אשתבעת מהימן יהוה הלא גזוי מרוק דעבדת ית ממללה הדן ולא חסכת ית ברך ית יחידאך מני הלא ברוך אברכנך וסגוי אסגי ית זרעך ככוכבי שומיה וכחלה דעל ספת ימה ויירת זרעך ית קורי דבביו ויתברכון בזרעך כל גוי ארעה עקב דשמעת בקלי ועזר אברהם ליד רביו וקמו ואזלו כחדה לבאר שבע ודער אברהם בבאר שבע והוה בתר מליה האלין ואתחוי לאברהם למימר הא ילדת מלכה אף היא בנים לנחור אחוך ית עוץ בכורה וית בוז אחיו וית קמואל אבי ארם וית כשד וית חזו וית פילדש וית ידלף וית בתואל ובתואל אולד ית רבקה תמניה אלין ילדת מלכה לנחור אחוי דאברהם וכבלנתה ושמה רומה וילדת אף היא ית טבח וית גחם וית תחש וית מעכה והוו חיי שרה מאה שנה ועסרין שנה ושבעת שנין שני חיי שרה ומיתת שרה במדינת ארבעתה לגו עמק היא חברון בארע כנען ואתה אברהם לספוד לשרה ולבכותה וקם אברהם מן על אפי מיתה ומלל עם בני חת למימר גיור ותותב אנה עמכון הבו לי סחנת קבר עמכון ואקבר ית מתי מלקדמי ואגיבו בני חת ית אברהם למימר לא שמענן רבי נסיא אלהים אתה בגונו בבחור קברינן קבר ית מיתך אנש מנן ית קברה לא יכלה מנך מקבר מיתך וקם אברהם וסגד לעם ארעה לבני חת ומלל עמון למימר אן אית ית נפשכון למקבר ית מתי מלקדמי שמעוני וקדמו לי בעפרון בר צהר חתאה ויהב לי מערת מכפלה דלה דביסטר עקלה בכסף שלם יתננה לי בגבכון לסחנת קבר ועפרון יתיב בגו בני חת וענה עפרון חתאה ית אברהם במשמועי בני חת לכל עלל בתרע קרתה למימר לא רבי שמעני עקלה אתן לך ומערתה דבה לך אתננה לקודם בני עמי אתננה לך קבר מתך וסגד אברהם לקדם עם ארעה ומלל עם עפרון במשמוע עם ארעה למימר ברן אן אתה לי שמע לי אתן כסף חקלה סב מני ואקבר ית מיתי תמן ואגיב עפרון ית אברהם למימר לא רבי שמע מני ארע ארבע מואן מתקלין כסף ביני ובינך מה הוא וית מיתך קבר ושמע אברהם לעפרון ותקל אברהם לעפרון ית כספה דמלל במשמוע בני חת ארבע מואן מתקלין דכסף עבר לתגור וקם חקל עפרון דבמכפלה דלקדם ממרא חקלה ומערתה דבה וכל אילנה דבעקלה דבכל תחומה סחר לאברהם לקנין לעיני בני חת בכל עלול תרע קרתה ובתר כן קבר אברהם ית שרה אתתה לגו מערת עקל מכפלה דעל קודם ממרא היא חברון בארע כנען וקם חקלה ומערתה דבה לאברהם לסחנת קבר מלות בני חת ואברהם סאב על ביומיה ויהוה ברך ית אברהם בכל ואמר אברהם לעבדה חכים ביתה דשליט בכל דלה שוי ני אדך תחת ירכי ואשבענך ביהוה אלהון דשומיה ואלהה דארעה דלא תסב אתה לברי מבנת כנענאה דאנה דאר בגוה אלהן לארעי ולאתילדותי תהך ותסב אתה לברי ליצחק ואמר לה עבדה מה אן לא תתרחי אתתה למיתי בתרי לארעה הדה עזור אעזר ית ברך לארעה דנפקת מתמן ואמר לה אברהם השתמר לך דלא תעזר ית ברי לתמן יהוה אלהון דשומיה דדברני מבית אבה ומן ארע אתילדותי ודמלל לי ודאשתבע לי למימר לזרעך אתן ית ארעה הדה הוא ישלח שליחה לקדמיך ותסב אתה לברי מתמן ואן לא תתרחי אתתה למיתי בתרי ותזדכי משבועתי דה לחוד ית ברי לא תעזר לתמן ושוי עבדה ית אדה תחת ירך אברהם רבה ואשתבע לה על ממללה הדן ונסב עבדה עסרה גמלין מגמלי רבה ואזל וכל טב רבה באדה וקם ואזל לארם נהרים לקרית דנחור ואברך גמליה לבר מן קרתה על באר מיה לזבן רמשה לזבן מפוק מליאתה ואמר יהוה אלהה דרבי אברהם אזמן שוי לקדמי יומן ועבד חסד עם רבי אברהם הא אנה קאם על עין מיה ובנת אנשי קרתה נפקן לממלי מין ותהי רביתה דאימר לה אעתי ני קולתיך ואשתה ואימר שתי ואף גמליך אשקה יתה כונת לעבדך ליצחק ובה אחכם הלא עבדת חסד עם רבי אברהם והוה הוא אדלה אסכם לממללה עם לבה והא רבקה נפקת דילידה לבתואל בר מלכה אתת נחור אחוי דאברהם וקלתה על כתפה ורביתה טבת חזו שריר בתולה וגבר לא חכמה ונעתת לעינה ומלת קולתה וסלקת ורעט עבדה לזימונה ואמר אגמיתי שוי זעור מין מן קולתיך ואמרת שתי רבי וזרזת ואחתת קלתה על אדה ואשקיאתה ואסכמת למשקאתה ואמרת אף לגמליך אמלי עדהן יסכמון למשתי וזרזת ואעתת קולתה על אשקהותה ורעטת עוד על בארה לממלי ומלת לכל גמליו וגברה שאם לה ומשתק למחכם אצלח יהוה ארחה אם לא והוה כד אסכמו גמליה למשתי ונסב גברה קודש דהב טבע מתקלה ושוי על אפה ותרין שירין על אדיה עסרה דהב מתקלון ואמר ברת מן אתי אחוי שוי לי הא אית בבית אבוך אתר לנן לאביתו ואמרת לה ברת בתואל אנה בר מלכה דילדת לנחור ואמרת לה אף תבן אף כהסה סגי עמנן ואף אתר לאביתו ועקד גברה וסגד ליהוה ואמר ברוך יהוה אלהה דרבי אברהם דלא שבק טובה ואימנותה מן עם רבי אברהם אנה בארחה נגדני יהוה בית תלים דרבי ורעטת רביתה וחוית לבית אמה כמליה האלין ולרבקה אח ושמה לבן ורעט לבן ליד גברה לברה לעינה והוה כחזותה ית קודשה וית שיריה על אדי אחתה וכמשמעה ית מלי רבקה אחתה למימר כדן מלל עמי גברה ואתה ליד גברה והא קאם על גמליה על עינה ואמר עול בריך יהוה למה תקום בברה ואנה פנית ביתה ואתר לגמליה ועל גברה לביתה ופתח דגמליה ויהב תבן וכסה לגמליה ומין למסחי רגליו ורגלי גבריה דעמה ואשתוי לקדמיו למיכל ואמר לא איכל אדין אמלל מלי ואמרו מלל ואמר עבד אברהם אנה ויהוה ברך ית רבי שריר ורבה ויהב לה ענין ותורין וכסף ודהב עבדין ושמשן וגמלין וחמרין וילדת שרה אתת רבי בר לרבי בתר סיבותה ויהב לה ית כל דלה ואשבעי רבי למימר לא תסב אתה לברי מבנת כנענאה דאנה דאר בארעה אלאן לבית אבה תהך ולכרני ותסב אתה לברי ואמרת לרבי מהאן לא תיתי אתתה בתרי ואמר לי יהוה דהתהלכת לקדמיו ישלח מלאכה עמך ויצלח ארחך ותסב אתה לברי מכרני ומבית אבה אדין תזדכי מן תקומתי כד תיעל לכרני ואן לא יתנון לך ותהי ברי מן תקומתי ואתית יומן לעינה ואמרת יהוה אלהה דרבי אברהם אן אתיתך שוי מצלח אורחי דאנה אזל עליה האנה קאם על עין מיה ותהי עולמיתה דתפק לממלי ואימר לה השקיתי ני זעור מין מן קולתיך ותימר לי אף אתה שתי ואף לגמליך אמלי היא אתתה דהוכיח יהוה לבר רבי אנה אדלא אסכם לממללה עם לבי והא רבקה נפקת וקולתה על כתפה ונעתת לעינה ומלת ואמרת לה אשקיתי ני זעור מין מקולתיך וזרזת ואעתת קולתה מן עליה ואמרת שתי ואף גמליך אשקה ושתית ואף גמליה אשקית ושאלת יתה ואמרת בת מן אתי ואמרת בת בתואל בר נחור דילדת לה מלכה ושוית קודשה על אפה ושיריה על אדיה ועקדת וסגדת ליהוה וברכת ית יהוה אלהה דרבי אברהם דנגדי באורח הימנו למסב ית ברת תלים רבי לברה וכדו אן אתיכון עבדין קשט והימנו עם רבי אהוו לי ואן לא אהוו לי ואתפני לימינה אי לסמאלה ואגיב לבן ובתואל ואמרו מיהוה נפק ממללה לא נכל ממללה עמך ביש וטב הא רבקה לקודמיך סב ואזל ותהי אתה לבר רבך כמה דמלל יהוה והוה כד שמע עבד אברהם ית מליהון וסגד ארעה ליהוה ואפק עבדה מאני כסף ומאני דהב ולבושין ויהב לרבקה ומגדנין יהב לאחיה ולאמה ואכלו ושתו הוא וגבריה דעמה ואביתו וקמו בצפרה ואמר שלחותי לרבי ואמרו אחיה ואמה תתב רביתה עמנו יומין או ירח ובתר תיזל ואמר להון אל תשבשון יתי ויהוה הצלח ארחי שלחותי וההך ליד רבי ואמרו נזעק לרביתה ונשול ית פמה וזעקו לרבקה ואמרו לה תיזלי עם גברה הדן ואמרת איזל ושלחו ית רבקה אחתון וית מינקתה וית עבד אברהם וית אנשיה וברכו ית רבקה ואמרו לה אחתנו אתי הוי לאלפי רבואן ויירת זרעיך ית קורי דבביו וקמת רבקה ורביאתה וארכבי על גמליה ואתי בתר גברה ונסב עבדה ית רבקה ואזל ויצחק אתי במדבר באר לחי חזי והוא דאר בארע דרומה ונפק יצחק למצלאה בברה לפנאי דרמש ותלא עיניו וחזה והא גמליה אתין ותלת רבקה ית עיניה וחזת ית יצחק וגאנת מן על גמלה ואמרת לעבדה מן גברה זיחה דאתי בברה לזימונן ואמר עבדה הוא רבי ונסבת צעיפה ואכסית ותנה עבדה ליצחק ית כל מליה דעבד ואעלה יצחק למשכן שרה אמה ונסב ית רבקה והות לה לאתה ורחמה ואנחם יצחק בתר אמה ואוזף אברהם ונסב אתה ושמה קטורה וילדת לה ית זמרון וית יקשן וית מדן וית מדין וית ישבק וית שוח ויקשן אולד ית שבא וית דדן ובני דדן הוו אשורים ולטשים ולאמים ובני מדין עיפה ואפר חנוך ואבידע ואלדעה כל אלין בני קטורה ויהב אברהם ית כל דלהליצחק ברה ולבני כבלנאתה דלאברהם יהב אברהם מתונין ושלחון מן על יצחק ברה בהכדה קים קדאמין לארע מנעה ואלין יומי שני חיי אברהם דאקים מאה שנה ושבעין שנה וחמש שנין ושלם ומית אברהם בסיבו טבה סאב וסביע יומין ואתכנש על עמה וקברו יתה יצחק וישמעאל בניו לגו מערת מכפלה לגו עקל עפרון בר צהר חתאה דעל קודם ממרא חקלה דזבן אברהם מלות בני חת תמן קביר אברהם ושרה אתתה והוה בתר מות אברהם וברך אלהים ית יצחק ברה ודער יצחק עם באר לחי חזי ואלין תולדת ישמעאל בר אברהם דילדת הגר מצראיתה שמשת שרה לאברהם ואלין שמהת בני ישמעאל בשמהתון לתולדתון בכור ישמעאל נבאות וקדד ואדבאל ומבשם ומשמע ודומה ומשא הדד ותימה יטור ונפיש וקדמה אלין הם בני ישמעאל ואלין שמהתון בכפריון ובטירותון תרי עסר נסיאין לאמתון ואלין שני חיי ישמעאל מאה שנה ותלתין שנה ושבעת שנין ושלם ומית ואתכנש לעמה ושרו מחוילה עד שור דעל קודם מצרים במעולה לאשור על אפי כל אחיו נפל ואלין תולדת יצחק בן אברהם אברהם אולד ית יצחק והוה יצחק בר ארבעין שנה במסבה ית רבקה ברת בתואל ארמאה מפדן ארם אחתה דלבן ארמאה לה לאתה וצלה יצחק ליהוה לכבהון אתתה הלא עקרה היא ואעתר לה יהוה ובטנת רבקה אתתה ואזדרבו בניה בגוה ואמרת אן כן למה דן אנה ואזלת למבעי מן יהוה ואמר יהוה לה תרין גואין במעיך ותרין אומין ממעיך יתפרשן ואומה מן אומה תתעיל ורבה ישמש זעורה ואשלמו יומיה למילד והא תומין במעיה ונפק קדמאה סמוק כלה ככולת דסחר וקרו שמה עשו ובתר כן נפק אחיו ואדה אחידה בעקב עשו וקרו שמה יעקב ויצחק בר שתין שנין בהתלדון ורבו רביה והוה עשו גבר חכם ציד גבר דבר ויעקב גבר שלם יתב משכנין ורחם יצחק ית עשו הלא צידה בפמה ורבקה רחמת ית יעקב ועתד יעקב תעתיד ועל עשו מן ברה והוא כפן ואמר עשו ליעקב הלקימני ני מן סמוקה סמוקה הדן הלא כפן אנה בדיל כן קרא שמה אדום ואמר יעקב זבנה כיומה ית בכורתך לי ואמר עשו הא אנה אזל לממות ולמה דן לי בכורה ואמר יעקב אשתבע לי כיום ואשתבע לה וזבן ית בכורותה ליעקב ויעקב יהב לעשו לחם ותעתיד סאחד ואכל ושתה וקם ואזל ואביז עשו ית בכורותה והוה כפן בארעה לבר מן כפנה קדמאה דהוה ביומי אברהם ואזל יצחק ליד אבימלך מלך פלשתים לגרר ואתחזה לה יהוה ואמר אל תיעת למצרים שכן בארעה דאימר לך אתיגר בארעה הדה ואהי עמך ואברכנך הלא לך ולזרעך אתן ית כל ארעתה האלין ואקים ית שבועתה דאשתבעת לאברהם אבוך ואסגי ית זרעך ככוכבי שומיה ואתן לזרעך ית כל ארעתה האלין ויתברכון בזרעך כל גוי ארעה עקב דשמע אברהם אבוך בקלי ויטר מטרתי פקודי גזיראתי ותורואתי ודער יצחק בגרר ושאלו אנשי אתרה על אתתה ואמר אחתי היא הלא דחל למימר אתתי היא הלא יקטלוני אנשי אתרה על רבקה הלא טבת חזו היא והוה כד ארכו לה תמן יומיה ואדיק אבימלך מלך פלשתים בסחד ארכה וחזה והא יצחק מתמח עם רבקה אתתה וזעק אבימלך ליצחק ואמר ברן הא אתתך היא ואיך אמרת אחתי היא ואמר לה יצחק הלא אמרת דלא אתקטל עליה ואמר אבימלך מה דה עבדת לנן כזעור שכב חד עמה עם אתתך ואתית עלינן חובה ופקד אבימלך ית כל עמה למימר דקרב בגברה הדן ובאתתה קטל יתקטל וזרע יצחק בארעה ההיא ואשקח בשתה ההיא מאה שיאמין וברכה יהוה ורבה גברה ואתה אתה ורבה עד הלא רבה שרי והוה לה קנין עאן וקניאן תורין ועבדה רבה וקנו יתה פלשתאי וכל בארואתה דחפרו עבדי אבוה ביומי אברהם אבוה טוממונין פלשתאי ומלונין עפר ואמר אבימלך ליצחק אזל מן עמנן כד אתחילת מנן שריר ואזל מתמן יצחק ושרה בנחל גרר ודער תמן וחזר יצחק וחפר ית בארות מיה דחפרו עבדי אברהם אביו וטוממונין פלשתאי בתר מות אברהם וקרא להין שמהן כשמהתה דקרא להין אבוי וחפרו עבדי יצחק בנחלה ואשקחו תמן באר מים חיים ואתיגרו רעי גרר עם רעי יצחק למימר לנן מיה וקרא שם בארה עשק הלא אתעשקו עמה וחפרו באר חורני ואתירו אף עליה וקרא שמה סנתה ועקר מתמן וחפרו באר חורני ולא אתיגרו עליה וקרא שמה רחיבות ואמר הלא כדו ארבע יהוה לנן ופרינן בארעה וסלק מתמן באר שבע ואתחזי לה יהוה בליליה ההוא ואמר אנה אלהה דאברהם אבוך אל תדחל הלא עמך אנה ואברכנך ואסגי ית זרעך בדיל אברהם עבדי ובנה תמן מדבח וקרא בשם יהוה וקבע תמן משכנה ועטטו תמן עבדי יצחק באר ואבימלך אתי לידה מגרר וסיעה מן רחמיו ופי כל רב חילה ואמר לון יצחק ממה אתיתון לידי ואתון סניתון יתי ושלחתוני מן עמכון ואמרו חזו חזינן הלא הוה יהוה עמך ואמרנן תהי שוי תקומה מבניאה ביננן ובינך ונקים קיאם עמך אם תעבד עמנן ביש כמה דלא קרבנן לך וכמה דעבדנן עמך לחוד טב ושלחנתך בשלם כדו אתה בריך יהוה ועבד לון משתה ואכלו ושתו ואקדמו בצפרה ואשתבעו גבר לחברה ושלחון יצחק ואזלו מן עמה בשלם והוה ביומה ההוא ואתו עבדי יצחק וחבו לה על אדי בארה דחפרו ואמרו לה אשקחנן מים וקרא יתה סבעה על כן שם קרתה באר שבע עד יומה הדן והוה עשו בר ארבעין שנה ונסב אתה ית יהודית בת בארי חתאה ובשמת בת אילון חואה והוי ממרן רוח ליצחק ולרבקה והוה כמה סאב יצחק וכמחי עיניו מן מחזי וזעק לעשו ברה רבה ואמר לה ברי ואמר לה הא אנה ואמר הא שוי סהבת לא חכמת יום מותי וכדו תלי ני מאניך מרמיתך וקשתך ופק לברה וצוד לי ציד ועבד לי טעמנין כמה דרחמת ותנדי לי ואיכל בדיל תברכנך נפשי אדלא אמות ורבקה שמעת בממלל יצחק לעשו ברה ואזל עשו לברה למצוד ציד למנדאה ורבקה אמרת ליעקב ברה למימר הא שמעת ית אבוך ממלל עם עשו תלימך למימר אנדי לי ציד ועבד לי טעמנין ואיכל ואברכנך לקדם יהוה לקדם מותי וכדו ברי שמע בקלי לדאנה מפקדה יתך אזל שוי ליד עאנה וסב לי מתמן תרי גדיי עזין טבין ואעבד יתון טעמנין לאבוך כמה דרחם ותיעל לאבוך וייכל בדיל דיברכנך לקדם מותה ואמר יעקב לרבקה אמה הא עשו אחי גבר סעיר ואנה גבר נקי טכח אן יגששני אבה והי בעיניה כמחטי ותנדי עלי קללה ולא ברכה ואמרת לה אמה עלי קללתך ברי ברן שמע בקלי ואזל סב לי ואזל ונסב ואנדי לאמה ועבדת אמה טעמנין כמה דרחם אבוה ונסבת רבקה ית רקיע עשו ברה רבה חמידתה דעמה בביתה ואלבשת ית יעקב ברה זעורה וית משכי גדיי עזיה הלבשת על אדין ועל ששיות צבארה ויהבת ית טעמניה וית לחמה דעבדת ביד יעקב ברה ועל ליד אבוה ואמר אבה ואמר הא אנה מן אתה ברי ואמר יעקב לאבוה אנא עשו בכורך עבדת כמה דמללת עמי קום שוי תב ואיכל מצידי בדיל תברכני נפשך ואמר יצחק לברה מה דן זרזת למשקחה ברי ואמר הלא אזמן יהוה אלהך לקדמי ואמר יצחק ליעקב קדם שוי ואגששנך ברי האתה דן ברי עשו אן לא וקדם יעקב ליד יצחק אבוה וגששה ואמר קלה קל יעקב ואדיה אדי עשו ולא חכמה הלא הבי אדיו כידי עשו אחיו סעירן וברכה ואמר האתה דן ברי עשו ואמר אנה ואמר אקדם לי ואיכל מציד ברי בדיל תברכך נפשי ואקדם לה ואכל ואעל לה חמר ושתה ואמר לה יצחק אבוה קרב שוי ושק לי ברי וקרב ונשק לה ואריח ית ריח רקעיו וברכה ואמר חזו ריח ברי כריח ברה מלי דברכה יהוה ויהב לך האלהים מטל שומיה ומשמני ארעה וסוגי דגן ויבש ישמשונך עממין ויסגדון לך לאומין הוי רב לאחיך ויסגדון לך בני אמך ליטיך ליט ומברכיך בריך והוה כמה אסכם יצחק לברך ית יעקב והוה ברן מפוק נפק יעקב מן עם קודם יצחק אבוה ועשו אחיו על מצידה ועבד אף הוא טעמנין ואעל לאבוה ואמר לאבוה יקום אבה וייכל מציד ברה בדיל תברכני נפשך ואמר לה יצחק אבוה מן אתה ואמר אנה ברך בכורך עשו וארתת יצחק ארתתו רבה עד שריר ואמר מן אף הוא דצאד ציד ואעל לי ואכלת מכל באדלא תיעל וברכתה ואף בריך יהי והוה כד שמע עשו ית מלי אבוה וצבע צבעה רבה ומרירה עד שריר ואמר לאבוה ברכי אף אנה אבה ואמר אתא אחוך במרמי ונסב ית ברכתך ואמר שפיר קרי שמה יעקב ועקבני דן תרין זבנין ית בכורתי נסב והא כדו נסב ברכתי ואמר הא לא פצית לי ברכה ואגיב יצחק ואמר לעשו הא רב שויתה לך וית כל אחיו יהבת לה לעבדין ולדגן וליבש סמכתה ולך מרגזה מה אעבד ברי ואמר עשו לאבוה הברכה חדה היא לך אבה ברכני אף אנה אבה ותלא עשו קלה ובכה ואגיב יצחק אבוה ואמר לה הן משמני ארעה יהי מדורך ומטל שומיה מלעל ועל חרבך תחי וית אחוך תשמש ויהי כד תתקן ותפרק נירה מן על צוארך וסנה עשו ית יעקב על ברכתה דברכה אבוה ואמר עשו בלבה יקרבון יומי אבל אבה ואקטל ית יעקב אחי ואתחוי לרבקה ית מלי עשו ברה רבה ושלחת וזעקת ליעקב ברה זעורה ואמרת לה הא עשו אחוך משתלחם לך למקטלנך וכדו ברי שמע בקלי וקום ערק לך ליד לבן אחי לחרן ותדור עמה יומין יחיאדין עד דתעזר חמת אחוך עד יעזר רגז אחוך מנך ויתנשי ית דעבדת לה ואשלח ואסבנך מתמן למה אתכל אף תריכון יום חד ואמרת רבקה ליצחק אציקת בחיי מקודם בנת חת אן אנסב יעקב אתה מבנת חת כאלין מבנת ארעה למה לי חיין וזעק יצחק ליעקב וברך יתה ופקדה ואמר לה לא תסב אתה מבנת כנען קום אזל לפדן ארם לבית בתואל אבוי דאמך וסב לך מתמן אתה מבנת לבן תלים אמך וחיולה ספקה יברך יתך ויפרינך ויסגינך ותהי לקהל עמים ויתן לך ית ברכת אברהם אבוך לך ולזרעך עמך למירת ית ארע תותבותך דיהב יהוה לאברהם ושלח יצחק ית יעקב ואזל לפדן ארם ליד לבן בן בתואל ארמאה תלים רבקה אם יעקב ועשו וחזה עשו הלא ברך יצחק ית יעקב ושלח יתה לפדן ארם למסב לה מתמן אתה בברוכה יתה ופקדו עליו למימר לא תסב אתה מבנת כנען ושמע יעקב מן אבוה ומן אמה ואזל לפדן ארם וחזה עשו הלא בישן בנת כנען בעיני יצחק אבוה ואזל עשו ונסב ית מחלת בת ישמעאל בן אברהם אחתה דנבאות על נשיו לה לאתה ונפק יעקב מבאר שבע למיזל לחרן ואפגע באתרה ואבית תמן הלא עללת שמשה ונסב מן אבני אתרה ושוה מרשותה ודמך באתרה ההוא וחלם והא סלם קאם על ארעה ורישה מטי לשומיה והא מלאכי אלהים סלקין ונעתין בה והא יהוה קאם עלויו ואמר אנה יהוה אלהה דאברהם אבוך ואלהה דיצחק ארעה דאתה דמך עליה לך אהבנה ולזרעך ויהי זרעך כעפר ארעה ותפתי מערבה ומדנעה ולצפונה ולדרומה ויתברכון בך כל כרני ארעה ובזרעך והא אנה עמך ואטרנך בכל דתיזל ואעזרנך לארעה הדן הלא לא אשבקנך עד אן אעבד ית דמללת לך ואתעיר יעקב משנתה ואמר מכון שקיח יהוה באתרה הדן ואנה לא חכמת ודחל ואמר מה נוראי אתרה הדן לית דן אלאן בית אלהים ודן תרע שומיה ואקדם יעקב בצפרה ונסב ית אבנה דשוה מרשותה ושוה יתה קאמה וארק משח על רישה וקרא ית שם אתרה ההוא בית אל וארום לוזה שם קרתה לקדמהו ונדר יעקב נדר למימר אן יהי אלהים עמי ויטרני בארחה הדן דאנה אזל ויתן לי לחם למיכל ולבוש למלבש ואעזר בשלם לבית אבה ויהי יהוה לי לאלהים ואבנה הדה דשבית קאמה יהי בית אלהים וכל דתתן לי אעסור אעסרנה לך ותלא יעקב רגליו ואזל ארע בני מנע וחזה והא באר בברה והא תמן תלתה עדרי עאן רביעין עליה הלא מן בארה הדן ישקון עדריה ואבן רבה על פם בארה ויתכנשון תמן כל רעים ויגללון ית אבנה מן על פם בארה וישקון ית עאנה ויעזרון ית אבנה על פם בארה לאתרה ואמר לון יעקב אחי מנן אתין ואמרו מן חרן אנחנן ואמר להון חכמתון ית לבן בר נחור ואמרו חכמנן ואמר לון השלם לה ואמרו שלם והא רחל ברתה אתיה עם עאנה ואמר לון אד עורי יומה רבה לאזבן מכנשה קניניה השקו עאנה ואזלו רעו ואמרו לא נכל עד דיתכנשון כל רעיניה ויגללון ית אבנה מן על פם בארה וישקון עאנה הכדה ממלל עמהון ורחל אתיה עם עאנה דלאביה הלא רעיה היא והוה כד חזה יעקב ית רחל ברת לבן אחוה דאמה וית עאן לבן אחוה דאמה וקרב יעקב וגלל ית אבנה מן על פם בארה ואשקי ית עאן לבן אחוה דאמה ונשק יעקב לרחל ותלה ית קלה ובכה ואחוי יעקב לרחל הלא אחוי דאבוה הוא והלא בר רבקה הוא ורעטת וחוית לאבוה והוה כד שמע לבן ית משמוע יעקב בר אחתה ורעט לזימונה וגפף לה ונשק לה ואעלה לגו ביתה ותנה ללבן ית כל ממלליה האלין ואמר לה לבן ברן גרמי ובסרי אתה ודער עמה ירח יומין ואמר לבן ליעקב הך אחי אתה ושמשתני מגן אחוי לי מה אגרתך וללבן תרתין בנן שם רבתה לאה ושם זעורתה רחל ועיני לאה רכיכן ורחל הות ייה שפר וייה חזו ורחם יעקב ית רחל ואמר אשמשנך שבע שנין ברחל ברתך זעורתה ואמר לבן טב מתן יתה לך כד מתן יתה לגבר עורן דור עמי ושמש יעקב ברחל שבע שנין והוי בעיניו כיומין יחידאין ברחמותה יתה ואמר יעקב ללבן הב ית אתתי הלא אמלו יומי ואיעל לותה וכנש לבן ית כל אנשי אתרה ועבד משתה והוה ברמשה ונסב ית לאה ברתה ואעל יתה לידה ועל לותה יעקב ויהב לבן ית זלפה שמשתה ללאה ברתה לשמשה והוה בצפרה והא היא לאה ואמר ללבן מה דה עבדת לי הלא ברחל שמשת עמך ולמה רמיתני ואמר לבן לא יתעבד כן באתרינן למתן זעורתה לקדם רבתה אשלם שבוע דה ואתן לך אף ית דה בתשמישה דתשמש עמי עוד שבע שנים עורנין ועבד יעקב כן ומלא שבוע דה ויהב לה ית רחל ברתה לה לאתה ויהב לבן לרחל ברתה ית בלהה שמהשתה לה לשמשה ועל אף לות רחל ורעם אף ית רחל מלאה ושמש עמה עוד שבע שנים עורנין וחזה יהוה הלא מסתניה לאה ופתח ית רחמה ורחל עקרה ובטנת לאה וילדת בר וקרת ית שמה ראובן הלא אמרת הלא חזה יהוה בלבוטי הלא כדו ירעמני גברי ובטנת עוד וילדת בר ואמרת הלא שמע יהוה הלא מסתניה אנה ויהב לי אף ית דה וקרת ית שמה שמעון ובטנת עוד וילדת בר ואמרת כדו זבנה ילוי גברי לידי הלא ילדת לה תלתה בנים על כן קרת שמה לוי ובטנת עוד וילדת בר ואמרת זבנה אודאה ית יהוה על כן קרת שמה יהודה וקעמת מן למילד וחזת רחל הלא לא ילדת ליעקב וקנית רחל באחתה ואמרת ליעקב הב לי בנין ואן לית מיתה אנה ותקף רגז יעקב ברחל ואמר דחל מן אלהים אנה דכלה מניך פרי מעין ואמרת הא אמתי בלהה עול לותה ותילד על ברכי ואבנה אף אנה מנה ויהבת לה ית בלהה שמשתה לאתה ועל לותה יעקב ובטנת בלהה וילדת ליעקב בר ואמרת רחל דאני אלהים ואף שמע בקלי ויהב לי בר על כן קרת שמה דן ובטנת עוד וילדת בללה שמשת רחל בר תניאן ליעקב ואמרת רחל פתיתי אלהים אתפית עם אחתי ואף יכלת וקרת ית שמה נפתלי וחזת לאה הלא קאמת ממילד ונסבת ית זלפה שמשתה ויהבת יתה ליעקב לאתה וילדת זלפה שמשת לאה ליעקב בר ואמרת לאה בסור וקרת ית שמה גד וילדת זלפה שמשת לאה בר תניאן ליעקב ואמרת לאה בתשבחתי הלא שבחוני בנתה וקרת ית שמה אשר ואזל ראובן ביומי חצד חטין ואשקח יברוין בברה ואנדה יתון ללאה אמה ואמרת רחל ללאה הבי שוי לי מן יברוי בריך ואמרת לה הזעור נסבתי ית גברי ותסבי אף ית יברוי בני ואמרת רחל לכן ידמך עמיך לילן תחות יברוי בריך ועל יעקב מן ברה ברמשה ונפקת לאה לזימונה ואמרת לידי תיעל לילין הלא אגר אגרתך בדודי ברי ודמך עמה בליליה ההוא ושמע אלהים ללאה ובטנת וילדת ליעקב בר חמישי ואמרת לאה יהב אלהים אגרי דיהבת שמשתי לגברי וקרת ית שמה יששכר ובטנת עוד לאה וילדת בר ששי ליעקב ואמרת לאה סעדי אלהים יתי סעד טב זבנה יזבלני גברי כד ילדת לה שתה בנין וקרת ית שמה זבולן ובתר ילדת ברה וקרת ית שמה דינה ודכר אלהים ית רחל ושמע מנה אלהים ופתח ית רחמה ובטנת וילדת בר ואמרת כנש אלהים ית גנואתי וקרת ית שמה יוסף למימר יוזף יהוה לי בר חורן והוה כמה ילדת רחל ית יוסף ואמר יעקב ללבן שלחי ואהך לאתרי ואל ארעי הב ית נשי וית ילידי דשמשת עמךך בהון ואהך הלא אתה חכמת ית תשמישי דשמשתך ואמר לה לבן אן שוי אשקחת רחים בעיניך נסית וברכני יהוה בגללך ואמר כרוז אגרך עלי ואתנה ואמר לה אתה חכמת ית דשמשתך וית דהוה קניניך עמי הלא זעור דהוה לך לקודמי ופתי לסוגי וברך יהוה יתך לרגלי וכדו קליל אעבד אף אנה לביתי ואמר מה אתן לך ואמר יעקב לא תתן לי כלום אן תעבד לי ית ממללה הדן אעזר ארעי עניך אטר אעבר בכל עניך יומן אסטי מתמן כל נקי נמור ורסום וכל נקי לוחש באמריה ורסום ונמור בעזיה ויהי אגרי ותתעני בי זכותי ביום מחר כד ייעול על אגרי לקודמיך כל דליתו נמור ורסום בעזיה ולחוש באמריה גנוב הוא עמי ואמר לבן והן לא יהי כמליך ואסטי ביומה ההוא ית תישיה קרואיה ורסומיה וית כל עזיה נמוריה ורסומיה וית כל דעואר בה וכל לחוש באמריה ויהב באד בניו ושוי ארח תלתה יומין בינון ובין יעקב ויעקב רעי ית עאן לבן דאתורי ואמר מלאך אלהים ליעקב בחלם ואמר יעקב ואמר האנה ואמר תלי שוי עיניך וחזי ית כל עורפיה דסלקין על עאנה קרואין נמורין וסמוקין הלא חזית ית כל דלבן עבד לך אנה חיולה דבית אל דמשחת תמן קאמה ודנדרת לי תמן נדר וכדו קום פוק מן ארעה הדה ועזר לארע אבוך ואיטב עמך ונסב לה יעקב עוטר דלבן רטיב ודלוז ודערמון וקלף בון קולפין עוארן רשום עואר דעל עוטריה וסקף ית עוטריה דקלף במורכואתה בהשקאות מיה דייתיאן עאנה למשתי לכוון עאנה ויתיחמן במיתיהן למשתי ויתיחמן עאנה על עוטריה וילדי עניה קרואין נמורין ורסומין ואמריה אפרש יעקב ויהב קודם עאנה דכר קרוע וכל לחוש בעאן לבן ושוה לה קטרין לחודה ולא שויתון עם עאן לבן בכל יחום עאנה בכירתה ישוי יעקב ית עוטריה לעיני עאנה במורכואתה ליתחימן בעוטריה ובלקישת עאנה לא ישוי והוו לקשיה ללבן ובכריה ליעקב ופתה גברה שריר שריר והוה לה עאן סגיאן ואמהן ועבדין וגמלין וחמרין ושמע ית מלי בני לבן למימר נסב יעקב ית כל דלאבונן ומן דלאבונן עבד ית כל איקרה הדן וחזה יעקב ית אפי לבן והא לית אנון עמה כאתמל תליתי ואמר יהוה ליעקב עזר לארע אבהתך ולאתלדותך ואהי עמך ושלח יעקב וזעק לרחל וללאה לברה ליד עאנה ואמר לון חזי אנה ית אפי אבוכון הלא לית אנין עמי כאתמל תליתי ואלהה דאבה הוה עמי ואתין חכמתין הלא בכל חילי שמשת ית אביכן ואביכן שקר בי וחלף ית אגרתי עסרה גונין ולא יהבה יהוה לאבשה עמי אן כדן יימר נקודים יהי אגרך וילדן כל עאנה נמורין ואן כדן יימר קרואין יהי אגרך וילדן כל עאנה קרואין ופצה יהוה מן קנין אבוכין ויהב לי והוה בזבן יחים עאנה ותלית עיני וחזית בחלם והא עורפיה דסלקין על עאנה קרואין נמורין וסמוקין ואמר לי מלאך האלהים בחלם יעקב ואמרת האנה ואמר תלי שוי עיניך וחזי ית כל עורפיה דסלקין על עאנה קרואין נמורין וסמוקין הלא חזית ית כל דלבן עבד לך אנה חיולה דבית אל דמשחת תמן קאמה ודנדרת לי תמן נדר וכדו קום פוק מן ארעה הדה ועזר לארע אתילדותך ועני רחל ולאה ואמרי לה העורי לנן חלק ופלגה בבית אבונן הלא כנכראתה אתחשבנן לה הלא זבנן ואכל אף אכל ית כספנן הלא כל עותרה דפצה יהוה מן אבונן לנן הוא ולבנינן וכדו כל דאמר לך אלהים עבד וקם יעקב וסבל ית נשיו וית בניו על גמליה ודהק ית כל קנינה וית כל עותרה דעתר קניאן נכיסו דעתר בפדן ארם למיתי ליד יצחק אבוה לארע כנען ולבן אזל למגזז ית עאנה וגנבת רחל ית תרפיה דלאבוה וגנב יעקב ית לב לבן ארמאה עד דלא החוי לה הלא ערק הוא וערק הוא וכל דלה וקם ועבר ית נהרה ושוה קודמיו טור גלעד ואחוי ללבן ביום תליתאה הלא ערק יעקב ונסב ית אחיו עמה ורדף בתרה ארח שבעה יומין ודבק יתה בטור גלעד ואתה אלהים ליד לבן ארמאה בחלם ליליה ואמר לה השתמר לך דלא תמלל עם יעקב מטב עד ביש ומטה לבן ית יעקב ויעקב קבע ית משכנה בטורה ולבן קבע ית אחיו בטור גלעדה ואמר לבן ליעקב מה עבדת וגנבת ית לבי ודעקת ית בנתי כשבית חרב למה שבשת למערק וגנבת יתי ולא הוית לי ואשלחנך בחדוה ברבנין בתף ובזמר ולא סוברתני למנשקה לבני ולבנתי כדו סמלתה עבידה אית לאל אדי למעבד עמך ביש ואלהה דאבוך רמשין אמר לי למימר השתמר לך ממלל עם יעקב מטב עד ביש וכדו מיזל אזלאת אן סכוי סכית לבית אבוך למה גנבת ית אלהי ואגיב יעקב ואמר ללבן הלא דחלת הלא אמרת דלא תחצי ית בנתך מן עמי עם דתשקח ית אלהך לא יחי לקובל אחינו חכם לך מה עמי וסב לך ולא חכם יעקב הלא רחל גנבתון ועל לבן ופלש במשכן יעקב ובמשכן לאה ובמשכן תרתי שמשתה ולא אשקח ונפק ממשכן לאה ועל במשכן רחל ורחל נסבת ית תרפיה ושויתאתון בהיכף גמלה ויתבת עליהון ופשפש לבן ית כל משכנה ולא אשקח ואמרת לאבוה אל ירגז בעיני רבי הלא לא אכל למקום מקודמיך הלא ארח נשיה לי ופלש ולא אשקח ית תרפיה ואתרגז ליעקב ואתיגר בלבן ואגיב יעקב ואמר ללבן מה גרמי ומה חובי הלא דלקת בתרי והלא פשפשת ית כל מאני מה אשקחת מכל מאני ביתך שוי הכה לקובל אחי ואחיך ויוכחון בין תרינן דן עסרין שנין אנה עמך רחליך ועזיך לא תכלי דכרי עניך לא אכלת קטילה לא אנדית לך אנה אמרקנה מן אדי גניבת יום וגניבת לילי הוית באיממה אסיפני סתבה וקורח בלילי ונדת שנתי מן עיני דן לי עסרין שנין בביתך שמשתך ארבע עסרי שנין בתרתי בנתך ושת שנין בעניך וחלפת ית אגרתי עסרה גונין אלולי אלהה דאבה אלהה דאברהם ודחלת יצחק דהוא לי הלא כדו ריקן שלחתני ית לבוטי וית ליעות כפי חזה אלהים ואוכח רמשין ואגיב לבן ואמר ליעקב בנתה בנתי ובניה בני ועניה עני וכל דאתה חזי לי הוא ולבנתי מה אעבד לאלין יומן או לבניהון דילדו וכדו אתי נקים קיאם אנה ואתה ויהי לסחד ביני ובינך ונסב יעקב אבן וארמה קאמה ואמר יעקב לאחיו לקטו אבנין ונסבו אבנין ועבדו גל ואכלו תמן על גלה וקרא לה לבן איגור סחדותה ויעקב קרא לה גל סחד ואמר לבן גלה הדן סהד ביני ובינך יומן בדיל כן קרא שמה גלעד וקאמתה דאמר יצפי יהוה ביני ובינך כד נתכסי גבר מן חברה אן תלבט ית בנתי ואן תסב נשין על בנתי לית אנש עמנן חזה אלהים סחד ביני ובינך ואמר לבן ליעקב הא גלה הדן והא קאמתה דחזית ביני ובינך סחד גלה הדן וסהדה קאמתה אן אנה לא אעבר לידך ית גלה הדן ואן אתה לא תעבר לידי ית גלה הדן וית קאמתה הדן לבישה אלהה דאברהם ואלהה דנחור ידון ביננן אלהה דאברהם ואשתבע יעקב בדחלת אבוה יצחק ודבח יעקב דהח בטורה וקרא לאחיו למיכל לחם ואכלו לחם ואביתו בטורה ואקדם לבן בצפרה ונשק לבניו ולבנתה וברך יתון ואזל ועזר לבן לאתרה ויעקב אזל לאורחה ואפגעו בה מלאכי אלהים ואמר יעקב כמה דחזתון משרוי אלהים דן וקרא שם אתרה ההוא משרוין ושלח יעקב שלחין לקודמיו ליד עשו אחוה ארע שעיר ברה אדום ופקד יתון למימר כדן תימרון לרבי לעשו כדן אמר עבדך יעקב עם לבן אתותבת וכתרת עד כדו והוה לי תורין וחמרין ועאן ועבד ושמשה ושלחת למחוה לרבי למשקח חן בעיניך ועזרו מלאכיה ליד יעקב למימר עלנו ליד אחוך ליד עשו ואף האתי לזימונך וארבע מואן גבר עמה ודחל יעקב שריר וצדה לה ופלג ית עמה דעמה וית עניה וית תוריה וגמליה לתרין משריאן ואמר אן ייעל עשו ליד משריתה אחדה ויקטלנה ויהי משריתה דמשתיארה לפליטה ואמר יעקב אלהה דאבה אברהם ואלהה דאבה יצחק יהוה דאמר לי עזר לארעך ולאתילדותך ואיטב עמך זערת מכל חסדיה וכל אימנותה דעבדת עם עבדך הלא באטרי עברת ית ירדנה הדן וכדו הוית לתרין משריאן פציתי שוי מן אד אחי מן אד עשו הלא דחל אנה מנה דלא ייעל ויקטלני אמה עם בניה ואתה אמרת היטבה היטב עמך ואשוי ית זרעך כחל ימה דלא יתמני סוגי ואבית תמן בלילה ההוא ונסב מן האתי באדה שליחה לעשו אחוה עזין מאתין ותישין עסרין רחלין מאתין ואילין עסרין גמלין מינקן ובניהן תלתין פרין ארבעין ופרין עסרה אתנן עסרין ועירין עסרה ויהב באד עבדיו עדר עדר לחודה ואמר לעבדיו עברו לקודמי ורוח תשוון בין עדר ובין עדר ופקד ית קדמאה למימר אן יפגענך עשו אחי וישולנך למימר למן אתה ולהן תיזל ולמן אלין לקדמיך ותימר לעבדך ליעקב שליחה היא משלחה לרבי לעשו והא אף הוא בתרנו ופקד אף ית תנינה ואף ית תליתאה ואף ית כל דאזלין בתר עדריה למימר כממללה הדן תמללון עם עשו באשקותכון יתה ותימרון אף הא עבדך יעקב אתי בתרנו הלא אמר אשפי אפיו בשליתה דאזלה לקודמי ובתר כן אחזי אפיו להוי יתלי אפי ועברת שליתה לקודמיו והוא אבית בליליה ההוא במשריתה וקם בליליה ההוא ונסב ית תרתין נשיו וית תרתין שמשתה וית אחד עסר ילידיו ועבר ית מעבר יבקה ונסבון ועברון ית נחלה ועבר ית כל דלה ואתותר יעקב לחודה וגשש אישה עמה עד אסתלקות שחרה וחזה הלא לא יכל לה וקרב בכף ירכה ואקבעת כף ירך יעקב בגשושה עמה ואמר שלחי הלא אסתלק שחרה ואמר לא אשלחנך אלא הן ברכתי ואמר לה מה שמך ואמר יעקב ואמר לא יעקב יתאמר עוד שמך אלא הן ישראל הלא שרית עם אלהים ועם אנשה ותכל ושאל יעקב ואמר אחוי שוי שמך ואמר למה דן תשול לשמי וברך יתה תמן וקרא יעקב שם אתרה פנואל הלא חזית אלהים אפין לאפין ואתפצית נפשי ודנח לה שמישה כמה עבר ית פנואל והוא חתים על ירכה על כן לא ייכלון בני ישראל ית גידה נסיאה דעל כף ירכה עד יומה הדן הלא קרב בכף ירך יעקב בגידה נסיאה ותלא יעקב עיניו וחזה והא עשו אתי ועמה ארבע מואן דגבר ופלג ית ילידיה על לאה ועל רחל ועל תרתי שמשתה ושוי ית שמשתה וית ילידין קדמאית וית לאה וילידיה בתרון וית רחל וית יוסף בתרון והוא עבר לקדומיהון וסגד על ארעה שבעה זבנין עד קדומה ליד אחיו ורחט עשו לזימונה וגפפה וגאן על צוארה ונשקה ובכה ותלא עיניו וחזה ית נשיה וית ילידיה ואמר מן אלין לך ואמר ילידיה דרתה אלהים ית עבדך וקרבי שמשתה אנין וילידיהן וסגדי וקרבת אף לאה וילידיה וסגדו ובתר קרב יוסף ורחל וסגדו ואמר מן לך כל משריתה הדה דפגעת ואמר למשתקחה רחים בעיני רבי ואמר עשו אית לי סגי אחי ויהי לך דלך ואמר יעקב אל שוי אם ני אתשקחת רחים בעיניך ותסב שלחיתי מן אדי הלא על כן חזית אפיך כחזותי אפי אלהים ואתרעיני סב ני ית ברכתי דאיתית לך הלא רתתי אלהים והלא אית לי כל ועצף בה ונסב ואמר נטל ונהך ואהך לסעדך ואמר לה רבי יחכם הלא ילידיה רכיכין ועניה ותוריה עולן עלי וארדפנון יום אחד וימותון כל ענה יעבר ני רבי לקודם עבדה ואנה אסוברנה למהכה לרגל פלחנה דלקודמי ולרגל ילידיה עד אן איעול ליד רבי לגבלה ואמר עשו אקים שוי עמך מן עמה דעמי ואמר למה דן אשקח רחים בעיני רבי ועזר ביומה ההוא עשו לאורחה לגבלה ויעקב נטל לסכות ובנה לה בית ולקנינה עבד מטלין על כן קרא שם אתרה מטלין ועל יעקב שלום לקרית שכם דבארע כנען במיתיה מפדן ארם ושרה קודם קרתה וזבן ית פלגת חקלה דקבע תמן משכנה מן אד בני חמור אבי שכם במאה קשיטה ונצב תמן מדבח וקרא לה חיולה אלהה דישראל ונפקת דינה בת לאה דילדת ליעקב למחזי בבנת ארעה וחזה יתה שכם בן חמור חואה נסיא ארעה ונסב יתה ודמך עמה ולבטה ואדבקת נפשה בדינה ברת יעקב ורחם ית רביתה ומלל עם לב רביתה ואמר שכם לאבוה למימר סב לי ית ילידתה הדה לאתה ויעקב שמע הלא סיב ית דינה ברתה ובניו הוו עם קנינה בברה ושתק יעקב עד מיעלון ונפק חמור אבי שכם ליד יעקב לממללה עמה ובני יעקב עלו מן ברה כד שמעו ואצטערו גבריה ואתרגז לון שריר הלא סכלה עבד בישראל למשכב עם ברת יעקב וכן לא יתעבד ומלל חמור עמון למימר שכם ברי אתריעת נפשה בברתכון הבו שוי יתה לה לאתה והתחתנו עמנן בנתכון תתנון לנן וית בנתנו תסבו לכון ועמנן תדורון וארעה תהי לקודמיכון תבו תגרוה ואסתחנו בה ואמר שכם לאבוה ולאחיה אשקח רעים בעיניכון ודתימרון לי אתן אסגו עלי פרן שריר ומתנן ואתן כמה דתימרון לי והבו לי ית רביתה לאתה ואגיבו בני יעקב ית שכם וית חמור אבוה במרמה ומללו דסיבו ית דינה אחתון ואמרו להון לא נכל למעבד ית ממללה הדן למתן ית אחתנו לגבר דלה ערלה הלא גנו היא לנן ברן בדה נשתוי לכון אן תהון כותנו למגזר לכון כל דכר ונתן ית בנתנו לכון וית בנתכון נסב לנן ונדור עמכון ונהי כעם אחד ואן לא תשמעון לנו למגזר ונסב ית ברתנו ונהך וטבי מליהון בעיני חמור ובעיני שכם ברה ולא שחה רביה למעבד ממללה הלא אתרעי בברת יעקב והוא יקיר מכל בית אבוה ועל חמור ושכם ברה לתרע קרתון ומללו עם אנשי קרתון למימר גבריה אלין שלמין אנון עמנו ידורון בארעה ויתגרון בה וארעה הא היא רביחה אתרין לקודמיהון ית בנתון נסב לנן לנשין וית בנתנו נתן להון ברן בהדה ישתוון לנו גבריה למדור עמנו למהי לעם אחד במגזר לנו כל דכר כמה דאנון גזירין קניניהון ונכסיהון וכל בהמתון הלא לנו אנון ברן נשתוי להון וידורון עמנו ושמעו לחמור ולשכם ברה כל נפוקי תרע קרתה וגזרו כל דכר כל נפקי תרע קרתה והוה ביומה תליתאה בהואון כמטענין ונסבו תרי בני יעקב שמעון ולוי אחי דינה גבר חרבה ועלו על קרתה ברחצה וקטלו כל דכר וית חמור וית שכם ברה קטלו לפם חרב ונסבו ית דינה מבית שכם ונפקו ובני יעקב עלו על קטיליה ובזו קרתה דסיבו אחתון ית עניהון וית תוריהון וית חמריהון וית דבקרתה וית דבברה נסבו וית כל חילון וית טפליון וית נשיהון שבו ובזו ית כל דבביתה ואמר יעקב לשמעון וללוי עכרתון יתי למסראתי בדיור ארעה בכנענאה ובפרזאה ואנה קליל מניאן ויתכנשון עלי ויקטלוני ונשתוצי אנה וביתי ואמרו הך זאניה עבד ית אחתנו ואמר אלהים ליעקב קום סק לבית אל ודור תמן ועבד תמן מדבח לאל דאתחזה לך במערוקך מקודם עשו אחוך ואמר יעקב לביתה ולכל דעמה אסטו ית אלהי נכראה דבגוכון ואדכו וחלפו תכסיאתכון ונקום ונסק לבית אל ואעבד תמן מדבח לאל דענה יתי ביום עקתי והוה עמי בארחה דהלכת ויהבו ליעקב ית כל אלהי נכרה דבאדיהון וית קודשיה דבאדניהון וטמר יתון יעקב תחות דחלתה דעם שכם ונטלו והות דחלת אלהים על קריתה דסחרתון ולא רדפו בתר בני יעקב ועל יעקב ללוזה דבארע כנען הוא בית אל הוא וכל עמה דעמה ובנה תמן מדבח וקרא לאתרה אל בית אל הלא תמן אתגלי לה האלהים במערוקה מקודם אחיו ומיתת דבורה מינקת רבקה ואקברת מלרע לבית אל בשפול מישרה וקרא ית שמה מישר בכואה ואתחזי אלהים ליעקב עורי במיתיה מפדן ארם וברך יתה אלהים ואמר לה אלהים שמך יעקב לא יקרי עוד שמך יעקב אלהן ישראל יהי שמך וקרא ית שמה ישראל ואמר לה אלהים אנה חיולה ספקה פרה ורבה וגוי וקהל גוים יהי מנך ומלכין מן חלציך יפקון וית ארעה דיהבת לאברהם וליצחק לך אתננה ולזרעך בתרך אתן ית ארעה ואסתלק מן עליו אלהים באתרה דמלל עמה ואקים יעקב קאמה באתרה דמלל עמה קאמת אבן ואסך עליה נסך וארק עליה משח וקרא יעקב ית שם אתרה דמלל עמה תמן אלהים בית אל ונטלו מבית אל והוה עוד כברור ארעה למיעל אפרתה וילדת רחל ואקשית במילדה והוה בקשותה במילדה ואמרת לה מילדתה אל תדחלי הלא אף דן ליך בר והוה במפוק נפשה הלא מיתה וקרת ית שמה בר לבוטי ואבוה קרא לה בנימים ומיתת רחל ואקברת בארח אפרתה היא בית לחם ואקים יעקב קאמה על קברתה הי קאמת קברת רחל עד יומן ונטל ישראל וקבע משכנה מלעל למגדל עדר והוה בשכן ישראל בארעה ההיא ואזל ראובן ודמך עם בלהה כבלנת אביו ושמע ישראל והוו בני יעקב תרי עסר בני לאה בכור יעקב ראובן ושמעון ולוי ויהודה ויששכר וזבולן ובני רחל יוסף ובנימים ובני בלהה שמשת רחל דן ונפתלי ובני זלפה שמשת לאה גד ואשר אלין בני יעקב דאתילדו לה בפדן ארם ואתה יעקב ליד יצחק אבוה לממרא מדינת ארבעתיתה הי חברון דאתותב תמן אברהם ויצחק והוו ימי יצחק מאה שנה ותמנים שנה ושלם יצחק ומית ואתכנש לעמה סאב וסביע יומין וקברו יתה עשו ויעקב בניו ואלין תולדת עשו הוא אדום עשו נסב ית נשיו מבנת כנען ית עדה ברת אילון חתאה וית אהליבמה ברת ענה ברת צבעון חואה וית מחלת ברת ישמעאל אחתה דנבאות וילדת עדה לעשו ית אליפז ומחלת ילדת ית רעואל ואהליבמה ילדת ית יעוש וית יעלם וית קרח אלין בני עשו דאתילדו לה בארע כנען ונסב עשו ית נשיו וית בניו וית בנתה וית כל נפשת ביתה וית קנינה וית כל בהמתה וית כל נכיסיו דעתר בארע כנען ואזל מן ארע כנען מקודם יעקב אחיו הלא הוה עותרון סגי מן מדור כחדה ולא יכלת ארע תותבותון למסבל יתון מקודם קניניון ודער עשו בטור גבלה עשו הוא אדום ואלין תולדת עשו אביו דאדום בטור גבלה ואלין שמהת בני עשו אליפז בר עדה אתת עשו רעואל בר מחלת אתת עשו והוו בני אליפז תימן ואמר צפו וגעתם וקנז ותמנע הות תנינה לאליפז בר עשו וילדת לאליפז ית עמלק אלין בני עדה אתת עשו ואלין בני רעואל נחת וזרח שמח ומזה אלין הוו בני מחלת אתת עשו ואלין הוו בני אהליבמה ברת ענה בר צבעון אתת עשו וילדת לעשו ית יעוש וית יעלם וית קרח אלין רבני בני עשו בני אליפז בכור עשו רבה תימן רבה אמר רבה צפו רבה קנז רבה געתם רבה עמלק אלין רבני אליפז בארע אדום אלין בני עדה ואלין בני רעואל בר עשו רבה נחת רבה זרח רבה שמח רבה מזה אלין רבני רעואל בארע אדום ואלין בני מחלת אתת עשו ואלין בני אהליבמה אתת עשו רב יעוש רב יעלם רב קרח אלין רבני אהליבמה ברת ענה אתת עשו אלין בני עשו ואלין רבניהון עשו הוא אדום ואלין בני גבלה חראה דיארי ארעה לוטן ושובל וצבעון וענה ודישון ואצר ודישן אלין רבני חראי בני גבלה בארע אדום והוו בני לוטן חרי והימם ואחתה דלוטן תמנע ואלין בני שובל עלון ומנחת ועיבל ושפו ואונם ואלין בני צבעון איה וענה הוא ענה דאשקח ית אימאי במדברה במריעה ית חמריה לצבעון אבוה ואלין בני ענה דישון ואהליבמה ברת ענה ואלין בני דישון חמדן ואשבן יתרן וכרן ואלין בני אצר בלען וזוען ועקן ואלין בני דישן עוץ ואדן אלין רבני חראי רב לוטן רב שובל רב צבעון רב ענה רב דישון רב אצר רב דישן אלין רבני חראי לרבניון בארע גבלה ואלין מלכיה דמלכו בארע אדום לקדם מלך מלך לבני ישראל ומלך באדום בלע בר בעור ושם קרתה דנבה ומית בלע ומלך תחתיו יובב בר זרח מבצרה ומית יובב ומלך תחתיו חשם מן ארע דרומה ומית חשם ומלך תחתיו הדד בר בדד דקטל ית מדינאה בחקל מואב ושם קרתה עוית ומית הדד ומלך תחתיו שמלה ממשרקה ומית שמלה ומלך תחתיו שאול מפותי נהרה ומית שאול ומלך תחתיו בעל חנן בר עכבור ומית בעל חנן ומלך תחתיו הדד ושם קרתה פעו ושם אתתה מחיטבאל ברת מטרד ברת מי דהב ואלין שמהת רבני עשו לכרניהון לאתריהון בשמהתון רב תמנע רב עלוה רב יתת רב אהליבמה רב אלה רב פינן רב קנז רב תימן רב מבצר רב מגדיאל רב עירם אלין רבני אדום לכרניהון בארע סחנתון הוא עשו אבי אדום ודר יעקב בארע תותבי אבוה בארע כנען אלין תולדת יעקב יוסף בר שבע עסר שנה הוה רעי עם אחיו בענה והוא רבי עם בני בלהה ועם בני זלפה נשי אביו ואנדה יוסף ית גנותון בישה ליד אבהון וישראל רחם ית יוסף מכל בניו הלא בר חכימין הוא לה ועבד לה כיתנת פסים וחזו אחיו הלא יתה רחם אבהון מכל בניו וסנו יתה ולא יכלו ממללה לשלם וחלם יוסף חלם ואחוי לאחיו ואוזפו עורי סנו יתה ואמר להון שמעו שוי חלמה הדן דחלמת והא אנחנן מכארין כארין בגו ברה והא קאמה כארתי ואף מתקוממה והא סהרן כאריכון וסגדן לכארתי ואמרו לה אחיו האמלכו תמלך עלינן אן משלט תשלט בנן ואוזפו עורי סנו יתה על חלמיו ועל ממלליו וחלם עורי חלם חורן ותנה יתה לאחיו ואמר הא חלמת חלום עורי והא שמשה וזהרה ואחד עסר כוכבין סגדן לי ותנה לאבוה ולאחיו וגער בה אבוה ואמר לה מה חלמה הדן דחלמת הא מיתיה ניתי אנה ואמך ואחיך למסגד לך ארעה וקנו בה אחיו ואבוה נטר ית ממללה ואזלו אחיו למרעי ית עאן אבהון בשכם ואמר ישראל ליוסף הלא אחיך רעין בשכם אתי ואשלחנך לידון ואמר לה האנה ואמר לה אזל שבי וחזי ית שלם אחיך וית שלם עאנה והחוי ממלל ושלחה מן עמק חברון ואתה לשכם ואשקחה אישה והא טעי בברה ושאלה גברה למימר מה תבעי ואמר ית אחי אנה בעי אחוי שוי לי הן הכה אנון רעין ואמר גברה נטלו מדן הלא שמעתון אמרין נהך לדותין ואזל יוסף בתר אחיו ואשקחון בדותין וחזו יתה מן רחיק באדלא יקרב לידון ואתנכלו יתה למקטלנה ואמרו גבר לאחיו הא מסחן חלמיה זיהה אתי וכדו אתו למקטלנה ונרמינה בחד מן גוביה ונימר חיה בישה אכלתה ונחזי מה יהי חלמיו ושמע ראובן ופצתה מן אדון ואמר לא נקטלנה נפש ואמר להון ראובן לא תשפכון אדם רמו יתה לגובה הדן דבמדברה ואד אל תשלחון בה בדיל מפצי יתה מן אדון למחזרתה ליד אבוה והוה כד על יוסף ליד אחיו ואשלעו מן יוסף ית כיתנתה ית כיתנת פסיה דעליו ונסבו ורמו יתה בגובה וגובה פני לית בה מין ויתבו למיכל לחם ותלו עיניהון וחזו והא סיעה ישמעאלים אתיה מגלעד וגמליון טעינין קטף ושעוה והיטרן אזלין למיאת למצרים ואמר יהודה לאחיו מה אנחה אן נקטל ית אחונן ונכסי ית אדמה אתו נזבננה לישמעאלי ואדנו לא תהי בה הלא אחונן ובסרנן הוא ושמעו אחיו ועברו גברין מדינים תגרין ונגדו ואסקו ית יוסף מן גובה וזבנו ית יוסף לישמעאלי בעסרין כסף ואעלו ית יוסף למצרים ועזר ראובן לגובה והא לית יוסף בגובה וקדד ית רקעיו ועזר ליד אחיו ואמר ילידה ליתו ואנה להן אנה עלל ונסבו ית כיתנת יוסף ונכסו צפיר עזין וטבלו ית כיתנתה באדמה ושלחו ית כיתנתה פסיה ואעלוה ליד אבהון ואמרו דה אשקחנו חכם ני הכיתנת ברך היא אן לא וחכמה ואמר כיתנת בני היא חיה בישה אכלתה עטוף אתעטף יוסף וקדד יעקב ית תכסיאתה ושוה סק במתניו ואתאבל על ברה יומין סגי וקמו כל בניו וכל בנתה למנחמתה ומאי למתנחמה ואמר הלא איחת על ברי אביל לשאול ובכי יתה אבוה ומדיניה זבנו ית יוסף למצרים לפוטיפר שמש פרעה רב נכוסיה והוה בזבנה ההיא ונעת יהודה מלות אחיו ומך עד גבר עדלמאי ושמה חירה וחזה תמן יהודה ברת גבר כנענאי ושמה שוע ונסבה ועלל לותה ובטנת וילדת בר וקרת ית שמה ער ובטנת עוד וילדת בר וקרת ית שמה אונן והוספת עוד וילדת בר וקרת ית שמה שלה והוה בכזבה במילדה יתה ונסב יהודה אתה לער בכורה ושמה תמר והוה ער בכור יהודה ביש בעיני יהוה ואמיתה יהוה ואמר יהודה לאונן עלל לות אתת אחוך והבם יתה ואקים זרע לאחוך וחכם אונן הלא לא לה יהי זרעה והוה אן עלל לות אתת אחוה וחבל ארעה לאדלא מתן זרע לאחוה ובעש בחזות יהוה ית דעבד ואמית אף יתה ואמר יהודה לתמר כלתה תבי ארמלה בבית אביך עד ירבי שלה ברי הלא אמר דלא ימות אף הוא כאחיו ואזלת תמר ויתבת בבית אבוה וסגו יומיה ומיתת בת שוע אתת יהודה ואתנחם יהודה וסלק ליד גזזי ענה הוא וחירה חברה עדלמאה לתמנתה ואתחוי לתמר כלתה למימר הא חמויך סלק לתמנתה למגז ענה ואסטית מאני ארמלותה מן עליה ואתכסית בצעיף ואתעלפת ויתבת בתרע עינין דעל ארח תמנתה הלא חזת הלא רבה שלה והיא לא יהיבה לה לאתה וחזתה יהודה וחשבה לזניה הלא כסיאת אפה ואסטה לידה לאורחה ואמר אתי ני ואעל לותיך הלא לא חכם הלא כלתה היא ואמרת מה תתן לי אן תיעל לותי ואמר אנה אשלח גדי עזין מן ענה ואמרת אן תתן ערבון עד שלוחך ואמר מה ערבונה דאתן ליך ואמרת עסקתך ושזרך ואטורך דבאדך ויהב לה ועל לותה ובטנת לה וקמת ואזלת ואסטת צעיפה מן עליה ולבשת רקיע ארמלותה ושלח יהודה ית גדי עזיה באד רעמה עדלמאה למסב ערבונה מן אד אתתה ולא אשקחה ושאל ית אנשי אתרה למימר הן קדשתה ההיא בחזבין על ארחה ואמרו לא הות בדן קדישה ועזר ליד יהודה ואמר לא אשקחתה ואף אנשי אתרה אמרו לא הות בדן קדישה ואמר יהודה תסב לה דלא נהי לבזה הא שלחת ית גדיה הדן ואתה לא אשקחתנה והוה כמתלתה ירחים ואתחוי ליהודה למימר זנת תמר כלתך ואף הא בטנה לזנין ואמר יהודה אפקוה ותתוקד היא נפקת והיא שלחת ליד חמיה למימר לגברה דאלין לה אנה בטנה ואמרת חכם שוי למן חתמה ושזרה ואטרה האלין וחכם יהודה ואמר קשטה מני הלא על כן לא יהבתה לשלה ברי ולא אוסף עוד למחכמנה והוה בזבן מילדה והא תומין במעיה והוה במולדה ויהב אד ונסבת מילדתה וקטרת על אדה זעורי למימר דן יפק קדמאי והוה כמעזר אדה והא נפק אחיו ואמר מה פתית עלינן פתוי וקרת ית שמה פרץ ובתר כן נפק אחיו דעל אדה זעוריתה וקרת ית שמה זרח ויוסף אתיאת למצרים וזבנה פוטיפר סריס פרעה רב נכוסיה גבר מצרי מן אד ישמעאלאי דאחתותה לתמן והוה יהוה עם יוסף והוה גבר מצלח והוה בבית רבה מצראה וחזה רבה הלא יהוה עמה וכל דהוא עבד יהוה מצלח באדה ואתשקח יוסף רחים בעיני רבה ושמש יתה והימנה על ביתה וכל דשקיח לה יהב באדה והוה מן דהימן יתה בביתה וכל דשקיע לה יהב בידה וברך יהוה ית בית מצראה בגלל יוסף והוה ברכת יהוה בכל דשקיח לה בביתה ובברה ושבק כל דלה באד יוסף ולא חכם עמה כלום אלהן לחמה דהוא אכל והוה יוסף יאי שפר ויהי חזו והוה בתר מליה האלין ותלת אתת רבה ית עיניה ליד יוסף ואמרת שכב עמי ומחי ואמר לאתת רבה הן רבי לא חכם עמי מדעם בביתה וכל דאית לה יהב באדי ליתו רב בביתה הדן מני ולא חסך מני מדעם אלהן יתיך בגלל דאתי אתתה ואיך אעבד בישתה רבתה הדה וחטי לאלהים והוה כד מללת עם יוסף יום ויום ולא שמע לה למשכב איסטרה למהי עמה והוה כיומה הדן ועל יוסף לביתה למעבד עבידתה בביתה ולית אנש מן אנשי ביתה תמן בביתה ואחדתה ברקעיו למימר שכב עמי ושבק רקעיו באדה וערק ונפק לברה והוה כחזותה הלא שבק רקעיו באדה וערק ונפק לברה וזעקת לאנשי ביתה ואמרת להון למימר חזו איתי לנו גבר עבראי למחיכה בנו על לידי למשכב עמי וזעקת בקל רב והוה כמשמעה הלא ארמת קלי וזעקת ושבק רקעיו באדי וערק ונפק לברה ואנחת רקעיו בסטרה עד על רבה לגו ביתה ואמרת לה כמליה אלין למימר על לידי עבדה עבראה דאנדית לנו למחיכה בי והוה כד ארמת קלי וזעקת ושבק רקעיו בסטרי וערק לברה והוה כד שמע רבה ית מלי אתתה דמללת עמה למימר כמליה האלין עבד לי עבדך ואתקף רגזה ונסב רבה דיוסף יתה ויהבה לגו בית אסורה אתר דאסירי מלכה אסירין והוה תמן בבית אסורה והוה יהוה עם יוסף ונצב עמה חסד ויהב חנה בעיני רב בית אסורה ויתן רב בית אסורה באד יוסף ית כל דאסירין בבית אסורה וית כל דעבדין תמן הוא הוה עבד לית רב בית אסורה חזי ית כל מדעם באדה בגלל דיהוה עמה וכל דהוא עבד יהוה מצלח והוה בתר מליה אלין חטו משקה מלך מצרים ואפיה לרבהון למלך מצרים ורגז פרעה על תרי סריסיו על רב משקיה ועל רב אפיה ויהב יתון במטר בית רב נכוסיה לגו בית אסורה אתר דיוסף אסיר תמן והימן רב נכוסיה ית יוסף יתון ושמש יתון והוו יומין במטר וחלמו חלם תריהון גבר חלמה בלילה חד גבר כפשרון חלמה משקיה ואפיה דלמלך מצרים דאסירין בבית אסורה ואתה לידון יוסף בצפרה וחזה יתון ואנון זעיפין ושאל ית סריסי פרעה דעמה במטר בית רבה למימר ממה אפיכון בישין יומן ואמרו לה חלם חלמנן ופשור לית לה ואמר להון יוסף הלא לאלהים פשרוניה תנו שוי לי ותנה רב משקיה ית חלמה ליוסף ואמר לה בחלמי והא גפן לקודמי ובגפנה תלתה קלעלוין והיא כד אפרעת אסקת נץ בשלו אנכליה ענבין וכס פרעה באדי ואנסבת ית ענביה ועצרת יתון לגו כס פרעה ויהבת ית כסה לגו כף פרעה ואמר לה יוסף דן פשרונה תלתי קלעלויה תלתה יומין אנון בעוד תלתה יומין יסב פרעה ית סכומך ויעזרנך על דרגך ותתן כס פרעה באדה כדינה קדמאה דהוית משקיה אלהן תדכרני עמך כמה דייטב לך ותעבד ני עמי חסד ותדכרני לפרעה ותפקני מביתה הדן הלא גנובין אתגנבת מן ארע עבראהי ואף הכה לא עבדת מדעם הלא שוו יתי בגובה וחזה רב אפיה הלא טב פשר ואמר ליוסף אף אנה בחלמי והא תלתה קנונין דנקי על רישי ובקנונה עלאה מכל מיכל פרעה עובד אפה ועופה אכל יתון מן על קנונה מן על רישי ואגיב יוסף ואמר דן פשרונה תלאת קנוניה תלתה יומין אנון בעוד תלתה יומין יסב פרעה ית רישך מן עליך ויצלב יתך על קיצמה וייכל עופה ית בסרך מן עליך והוה ביומה תליתאה יום דאתילד ית פרעה ועבד משתה לכל עבדיו ונסב ית ריש רב משקיה וית ריש רב אפיה בגו עבדיו ועזר ית רב משקיה על משקיתה ויהב ית כסה על כף פרעה וית רב אפיה צלב כמה דפשר להון יוסף ולא דכר רב משקיה ית יוסף ונשיה והוה מסכום תרתין שנין דיומין ופרעה חלם והא קאם על נהרה והא מן נהרה סלקי שבע פרואן ייאן חזו ובריאן בסר ורעיאן באחו והא שבע פרואן חורנין סלקי בתרין מן נהרה בישת חזו ורקיקת בסר וקמי ביסטר פרואתה על ספת נהרה ואכלי פרואתה בישת חזוה ורקריקת בסרה ית שבעתי פרואתה יית חזוה ובריאתה ואתעיר פרעה ודמך וחלם תנינות והא שבע שבלין סלקי בקנה חד בריאן וטבן והא שבע שבלין דקיקן ושדיפת קדום צמחי בתרין ובלעי שבליה דקיקתה ית שבעתי שבליה בריאתה ומליאתה ואתעיר פרעה והא חלם והוה בצפרה ואתפעמת רוחה ושלח וזעק ית כל חרשי מצרים וית כל חכמיה ותנה פרעה לון ית חלמיו ולית דפשר יתון לפרעה ומלל רב משקיה עם פרעה למימר ית חובי אנה מדכר יומן פרעה רגז על עבדיו ויהב יתי במטר בית רב נכוסיה יתי וית רב אפיה וחלמנן חלם בלילי חד אנה והוא גבר כפשרון חלמה חלמנן ותמן עמנן רבי עבראי עבד לרב נכוסיה ותנינן לה ופשר לנן ית חלמינן גבר כחלמה פשר והוה כמה דפשר לנן כן הוה יתי עזר על דרגי ויתה צלב ושלח פרעה וזעק ית יוסף וארחטה מן גובה וספר וחלף תכסיאתה ועל ליד פרעה ואמר פרעה ליוסף חלם חלמת ופשור לית לה ואנה שמעת עליך למימר התשמע חלם למפשר יתה ואגיב יוסף ית פרעה למימר בלחוד אלהים לא יתעני ית שלם פרעה ומלל פרעה ית יוסף בחלמי והאנה קאם על ספת נהרה והא מן נהרה סלקי שבע פרואן בריאן בסר וייאן שפר ורעיאן באחו והא שבע פרואן חורנין סלקי בתרין דלילן ובישן שפר שריר ורקריקן בסר לא חזית כותין בכל ארע מצרים לביש ואכלי פרואתה רקריקתה ובישאתה ית שבעתי פרואתה קדמאתה ובריאתה ועלי לגוהין ולא חכים הלא עלו לגוהין וחזוין ביש כמה דבשרואה ואתעירת וחזית בחלמי והא שבע שבלין סלקי בקנה חד מליאן וטבן והא שבע שבלין צלילן דקיקן ושדיפת קדום צמחי בתרין ובלעי שבליה דקיקתה ית שבעתי שבליה טבאתה ואמרת לחרשיה ולית מחוי לי ואמר יוסף לפרעה חלם פרעה אחד הוא ית דהאלהים עבד אחוי לפרעה שבעתי פרואתה טבאתה שבע שנין אנין ושבעתי שבליה טבאתה שבע שנין אנין חלם אחד הוא ושבעתי פרואתה רקריקאתה ובישאתה דסלקי בתרין שבע שנין אנין ושבעתי שבליה דקיקתה ושדיפת קדומה יהן שבע שני כפן הוא ממללה דמללת עם פרעה ית דהאלהים עבד אחזי ית פרעה הא שבע שנין עללן סבע רב בכל ארע מצרים וקאמן שבע שני כפן בתרין ומתנשי כל סבעה בארע מצרים ויסכם כפנה ית ארעה ולא יתחכם סבעה בארעה מקדם כפנה ההוא ובתר כן הלא יקר הוא שריר וסלק תנינות חלמה ליד פרעה תרין זבנין הלא מכון ממללה מן עם האלהים ומזרז האלהים למעבדנה וכדו יחזה לה פרעה גבר נהיר וחכים וישונה על ארע מצרים ויעבד פרעה ויהימן מהימנין על ארעה ויחמש ית ארע מצרים בשבעתי שני סבעה ויצמת ית כל מזונה שבעתי שניה טבאתה דעללן האלין ויצברון מיר תחות יד פרעה מזון בקריאתה ויטרון ויהי מזונה לפקדון לארעה לשבעתי שני כפנה דיהן בארע מצרים ולא תתעקר ארעה בכפן ואתיטב ממללה בעיני פרעה ובעיני כל עבדיו ואמר פרעה לעבדיו הנשקח כדן גבר דרוח אלהים בה ואמר פרעה ליוסף בתר דחכם אלהים יתך ית כל דה לית נהיר וחכים כותך אתה תהי על ביתי ועל מימרך יתפרנס כל עמי לחוד כרסיה ארבי מנך ואמר פרעה ליוסף חזי יהבתך על כל ארע מצרים ואסטי פרעה ית עסקתה מן על אדה ויהב יתה על אד יוסף ואלבש יתה רקיע מילת ושוה גימון דהב על צוארה וארכב יתה במרכבת משניה דלה וזעק לקודמיו כרוז ויהב יתה על כל ארע מצרים ואמר פרעה ליוסף אנה פרעה ובלעדיך לא ירם אנש ית אדה וית רגלה בכל ארע מצרים וקרא פרעה שם יוסף טמירתי גלה ויהב לה ית אסנת ברת פוטיפרע כהנאן לאתה ונפק יוסף על ארע מצרים ויוסף בר תלתין שנה במקמה לקודם פרעה מלך מצרים ונפק יוסף מלקודם פרעה ועבר בכל ארע מצרים ועבדת ארעה בשבעתי שני סבעה לצמותין וצמת ית כל מזונה שבעתי שניה דהוה סבעה בארע מצרים ויהב מזון בקריאתה מזון חקלת קרתה דסחרתה יהב בגוה וצבר יוסף מיר כחל ימה אסגי שריר עד הלא קץ לממני הלא לית מניאן וליוסף אתילדו תרין בנין באדלא עלי שני כפנה דילדת לה אסנת ברת פוטיפרע כהנאן וקרא יוסף שם בכורה מנשה הלא אנשיתי אלהים ית עמלי וית כל בית אבה וית שם תנינה קרא אפרים הלא אפריתי אלהים בארע לבוטי ואתסכמי שבעתי שני סבעה דהוו בארע מצרים ושריי שבעתי שני כפנה למיעל כמה אמר יוסף והוה כפנה בכל ארעתה ובכל ארע מצרים הוה לחם וכפנת כל ארע מצרים וצבע עמה לפרעה ללחם ואמר פרעה לכל מצראי אזלו ליד יוסף ודיימר לכון תעבדון וכפנה הוה על אפי ארעה ופתח יוסף ית כל דבהון מיר ואמיר למצרים ותקף כפנה בארע מצרים וכל ארעתה עלי למצרים לממר ליד יוסף הלא תקף כפנה בכל ארעה וחזה יעקב הלא שקיח מיר במצרים ואמר יעקב לבניו למה תדחלון ואמר הא שמעת הלא שקיח מיר במצרים חותו לתמן ומורו לנן מתמן ונחי ולא נמות ונחתו אחי יוסף עסרה לממר מיר ממצרים וית בנימים אחוי דיוסף לא שלח יעקב עם אחיו הלא אמר דלא ירענה אסקל ועלו בני ישראל לממר בגו עלוליה הלא הוה כפנה בארע כנען ויוסף הוא דשליט על ארעה והוא דממיר לכל עם ארעה ועלו אחי יוסף וסגדו לה אפין על ארעה וחזה יוסף ית אחיו וחכמון ואתנכר להון ומלל עמהון קשיאת ואמר להון מנן אתיתון ואמרו מן ארע כנען לממר מיר וחכם יוסף ית אחיו ואנון לא חכמותה ודכר יוסף ית חלמיה דחלם להון ואמר להון אלילין אתון למחזי ית גנות ארעה אתיתון ואמרו לה לא רבי ועבדיך אתו לממר מיר כלנו בני גבר חד אנחנו מהימנין אנחנו לא הוו עבדיך אלילין ואמר לון לא הלא גנות ארעה אתיתון למחזי ואמרו תריעסר עבדיך אחין אנחנו בני גבר חד בארע כנען והא זעורה עם אבונן יומן ואחדה ליתו ואמר להון יוסף הוא דמללת עמכון למימר אלילין אתון בדה תתבלשון חי פרעה אם תפקון מדן אלהן במיתי אחוכון זעורה להכה שלחו מנכון חד ויסב ית אחוכון ואתון תתסרו ויתבלשן מליכון הא קשטה עמכון ואן לא חי פרעה הלא אלילין אתון ואמרו לא יכל רביה למשבק ית אבוה וישבק ית אבוה ומית וכנש יתון לגו מטר תלתה יומין ואמר להון יוסף ביומה תליתה דה עבדו וחו מן האלהים אנה דחל אן מהימנין אתון אחכון אחדה יתאסר בבית מטרכון ואתון אזלו ואיבלו ית מיר צרכן בתיכון וית אחוכון זעורה תיתון לידי ויתממנן מליכון ולא תמותון ועבדו כן ואמרו גבר לאחיו על ברי חיבין אנחנן על אחונן דחזינן בעקת נפשה בהתחננותה לותנו ולא שמענן על כן עלת עלינן כל עקתה הדה ואגיב ראובן יתון למימר הלא מללת יתון למימר אל תחטון בילידה ולא שמעתון ואף אדמה הכה מתבעי ואנון לא חכמו הלא שמע יוסף הלא מצית בינתון וסאר מן עליון ובכה ועזר לידון ומלל עמון ונסב מלותון ית שמעון ואסר יתה לעיניהון ופקד יוסף ומלו ית מאניהון מיר ולמעזרה ית כספיהון גבר על סקה ולמתן להון זודין לאחרה ועבד לון כן וסבלו ית מירון על חמריהון ואזלו מתמן ופתח אחדה ית סקה למתן כסה לחמרה באביתותה וחזה ית כספה ואף הוא בפם אחדה ואמר לאחיו אתחזר כספי ואף הא הוא באחדי ונפק לבהון ואדחלו גבר על אחיו למימר מה דה עבד אלהים לנן ואתו ליד יעקב אביון לארע כנען ואחוו לה ית כל דערע יתון למימר מלל גברה רבה דארעה עמנן קשיאת ויהב יתן כאלילין ית ארעה ואמרנן לה מהימנין אנחנן לא הוינן אלילין תריעסר אחין אנחנן בני אבונן ואחדה ליתו וזעורה יומן עם אבונן בארע כנען ואמר לנן גברה רבה דארעה בדה אדע הלא מהימנין אתון אחוכון חדה אניחו עמי וית מיר בתיכון סבו ואזלו ואיתו ית אחוכון זעורה לידי ואחכם הלא לא אלילין אתון הלא מהימנין אתון ית אחוכון אתן לכון וית ארעה תתגרון והוו אנון מריקין סקיהון והא גבר צרור כספה בסקה וחזו ית צררות כספיהון אנון ואביהון ודחלו ואמר להון יעקב אבהון יתי שכלתון יוסף ליתו ושמעון ליתו וית בינימים תסבון עלי הוו כלהין ואמר ראובן לאבוה למימר ית תרי בני תקטל אן לא איתינה לידך שביתה על אדי ואנה אעזרנה לידך ואמר לא יתעת ברי עמכון הלא אחיו מית והוא לחודה אשתיר ויערנה סקול בארחה דתהכון בה ותחתון ית סיבתי בגנו לשאול וכפנה יקר בארעה והוה כמה אסכמו למיכל ית מירה דאיתו ממצרים ואמר להון אבהון עזרו ומורו לנן זעור מזון ואמר לה יהודה למימר אסדה אסיד בנן גברה למימר לא תחזון אפי דלית אחוכון עמכון אן איתך משלח ית אחונן עמנן ניחת ונמיר לך מזון 5 ואן ליתך משלח לא ניחת הלא גברה אמר לנן לא תחזון אפי דלית אחוכון עמכון ואמר ישראל למה אבעשתון לי למחבה לגברה העוד לכון אחי ואמרו שאילה שאל גברה לנן ולאתילדתן למימר העוד אבכון חי הא אית לכון אחי והוינן לה על מימר מליה האלין הא מחכום נחכם הלא יימר אחתו ית אחוכון ואמר יהודה לישראל אבוה שלח רביה עמי ונקום ונהך ונקים ולא נמות אף אנחנן אף אתה אף טפלנו אנה אכפלנה מן אדי תבעינה אן לא איתיה לידך ואקימנה לקודמיך ואתחיב לך כל יומיה הלא אלו לא אשתחינן הלא כדו עזרנן דן תרין זבנין ואמר להון ישראל אבהון אן כן רגזה דה עבדו סבו מן בזת ארעה במאניכון ואחתו לגברה שליחה זעור שעוה וזעור דבש קטף ועיטרן בטנין ולוזין וכסף תניאן סבו באדיכון וית כספה דאתעזר בפם אדיכון תעזרון באדיכון טכח שגו היא וית אחוכון סבו וקומו ועזרו ליד גברה וחיולה ספקה יתן לכון רחמין לקודם גברה וישלח לכון ית אחוכון חדה וית בנימים ואנה כמה דתכלת תכלת ונסבו גבריה ית שליחתה הדה ותנין כסף נסבו באדהון וית בנימים וקעמו ונחתו למצרים וקמו לקודם יוסף וחזה יוסף יתון וית בנימים ואמר לדעל ביתה אעל ית גבריה לביתה וכס נכיסה וכון הלא עמי ייכלון גבריה בטהרין ועבד גברה כמה דאמר יוסף ואעל גברה ית גבריה לבית יוסף ודחלו גבריה כד אתיעלו לבית יוסף ואמרו על ממלל כספה דאתעזר בהדינן בשרואה אנחנן מתיעלין למגלי עלינן ולמפל עלינן למסב יתן לעבדין וית חמירנן וקרבו ליד גברה דעל בית יוסף ומללו עמה בתרע ביתה ואמרו בעו רבי מחית נחתנן בשרואה לממר מזון והוה כד עלנו לאביתו ואפתחנן ית הדינן והא כסף גבר בפם הדה כספנן במתקלה ונעזרנן יתה באדן וכסף עורן נסבנן באדן לממר מזון לא חכמנן מן שוי כספנן בהדינן ואמר שלם לוכון אל תדחלון אלהכון ואלה אבהתכון יהב לכון טמירן בהדיכון כספכון על לידי ואפק לידון ית שמעון ואעל גברה ית גבריה לבית יוסף ויהב מים וסחו רגליהון ויהב כסה לחמריהון וכבנו ית שליחתה עד על יוסף בטהרים הלא שמעו הלא תמן ייכלון לחם ועל יוסף לביתה ואעלו לה ית שליתה דבאדון לביתה וסגדו לה ארעה ושאל להון לשלם ואמר השלם אבוכון סהבה דאמרתון הכדה קים ואמרו שלם לעבדך לאבונן הכדה קים ואמר בריך גברה ההוא לאלהים ועקדו וסגדו ותלא עיניו וחזה ית בנימים אחוה בר אמה ואמר הדן אחוכון זעורה דאמרתון לי ואמר ללהים ירתנך ברי וזרז יוסף הלא כמרי רחמיו על אחיו ובעו למבכי ועל לחדר ובכה תמן וסעו אפיו ונפק וסאבר ואמר שוו לחם ושוו לה לחודה ולון לחודון ולמצראי האכלין עמה לחודון הלא לא יכלון מצראהי למיכל עם עבראי לחם הלא גנו היא למצראי ויתבו לקדמיו רבה כרבינה וזעורה כזעוריתה ואתמהו גבריה גבר על חברה וסבל מסבלה מן עם פניו לידהון וסגת מסבלת בנימים ממסבלת כהלון חמשה חלקין ושתו ואתרוו עמה ופקד ית דעל ביתה למימר מלי ית חדי גבריה מזון כמה דיכלון מסבל ושוי כסף גבר בפם חדה וית כלידי כלידה דכספה תשוי בפם חדה דזעורה וית כסף מירה ועבד כמלל יוסף דמלל צפרה אניר וגבריה שליחו אנון וחמריהון אנון נפקו מן קרתה לא ארחקו ויוסף אמר לדעל ביתה קום רדף בתר גבריה ותמטינון ותמלל להון למה שלמתון בישה תחות טבה הלא דן דישתה רבי בה והוא נסוי ינסי בה אבהשתון ית דעבדתון ומטתון ומלל עמהון ית מליה אלין ואמרו למה ימלל רבי כמליה האלין חלילה לעבדיך מעבד כממללה הדן הן כספה דאשקחנן בפם חדינן עזרנן לידך מן ארע כנען ואיך נגנב מבית רבך כסף או דהב ודישתקח עמה מן עבדיך יתקטל ואף אנחנן נהי לרבי לעבדין ואמר אף כדו כמליכון כן הוא דיתשקח עמה יהי לי עבד ואתון תהון זכאין וזרזו ואחתו גבר הדה על ארעה ופתחו גבר הדה ובלש ברבה שרי ובזעורה אסכם ואתשקח כלידה בעדה דבנימים ובזעו תכסיאתון ועמסו גבר על חמרה ועזרו לקרתה ועל יהודה ואחיו לבית יוסף והוא אד הוו תמן ונפלו לקודמיו ארעה ואמר להון יוסף מה עובדה הדן דעבדתון הלא חכמתון הלא נסוי ינסי גבר דכותי ואמר יהודה מה נימר לרבי ומה נמלל ומה נזדכי והאלהים אשקח ית חוב עבדיך אנן עבדין לרבי אף אנחנן אף דאשתקח כלידה באדה ואמר חלילה לי מעבד דה גברה דאשתקח כלידה באדה הוא יהי לי עבד ואתון סקו לשלם ליד אבוכון וקרב לידה יהודה ואמר בעו רבי ימלל שוי עבדך ממלל במשמוע רבי ואל יתקף רגזך בעבדך הלא כותך כפרעה רבי שאל ית עבדיו למימר אית לכון אב או אח ואמרנן לרבי אית לנן אב סאב ואולד בסיבותה זעור אחוה מית ואתותר הוא לחודה לאמה ואבוה רחמה ואמרת לעבדיך אחתותה לידי ואשוי עיני עליו ואמרנן לרבי לא יכל רביה למשבק ית אבוה ושבק ית אבוה ומאת ואמרת לעבדיך אן לא ייחת אחוכון זעורה עמכון לא תוספון למחזי אפי והוה כד עלינו ליד עבדך אבונן והוינן לה ית מלי רבי ואמר אבונן עזרו ומורו לנן זעור מזון ואמרנן לא נכל למיחת אן אית אחונן זעורה עמנן וניחת הלא לא נכל למחזי ית אפי גברה ואחונן זעורה ליתו עמנן ואמר עבדך אבה לנן אתון חכמתון הלא תרין ילדת לי אתתי ונפק חדה מן עמי ואמרת ברן עטוף אתעטף ולא חזיתה עד הכה ותסבון אף ית דן מן עם קודמי וירענה סקל ותחתון ית סיבתי בביש לשיאול וכדו כמיעלי ליד עבדך אבה ורביה ליתו עמי ונפשה קטירה בנפשה וחוה כחזותה הלא לית רביה עמנן ומאת ויחתון עבדיך ית סיבת עבדך אבונן בגנו לשאול הלא עבדך כפל ית רביה מן עם אבוה למימר אן לא איתינה לידך ואתחיב לאבה כל יומיה וכדו יתב ני עבדך תחות רביה עבד לרבי ורביה יסק עם אחיו הלא איך אסק ליד אבה ורביה ליתו עמי דלא אחזי בבישתה דישקח ית אבה ולא יכל יוסף למסתוברה לכל דקאמין עלויו וזעק ואפקו כל גבר מן עלאויו ולא קעם אנש עמה באתחכמות יוסף לאחיו ויהב ית קלה בבכיתה ושמעו מצראי ושמעו בית פרעה ואמר יוסף לאחיו אנה יוסף העוד אבה קים ולא יכלו אחיו לאגבותה הלא אתבהלו מקדמיו ואמר יוסף לאחיו קרבו לידי וקרבו ואמר אנה יוסף אחוכון דזבנתון יתי למצרים וכדו אל תסטערו ואל יתקף בעיניכון כד זבנתון יתי להכה הלא למוחיה שלחי אלהים לקודמיכון הלא דן תרתי שנין כפן בגו ארעה ועורי חמש שנין דלית רדאי וחצד ושלחי אלהים לקודמיכון למשואה לכון טמירן בארה ולמחי לכון פליטה רבה וכדו לא אתון שלחתון יתי הלא אלהים ושותי לאב לפרעה ולרב לכל ביתה ושלטן על כל ארע מצרים זרזו וסקו ליד אבה ותימרון לה כדן אמר ברך יוסף שותי אלהים לרב לכל מצרים אחת לידי ולא תקעם ותדור בארע גשן ותהי קריב מני אתה ובניך ובני בניך עניך ותוריך וכל דלך ואכלכל יתך תמן הלא עורי חמש שנין כפן דלא תחרב אתה וביתך וכל דלך והא עיניכון חזיאן ועיני אחי בנימים הלא פמי הממלל עמכון ותחוון לאבה ית כל איקרי במצרים וית כל דחזיתון ותזרזון ותחתון ית אבה להכה ונפל על צואר בנימים אחוה ובכה ובנימים בכה על צוארה ונשק לכל אחיו ובכה עליהון ובתר כן מללו אחיו עמה וקלה אשתמע בבית פרעה למימר אתו אחי יוסף ואתיטב בעיני פרעה ובעיני עבדיו ואמר פרעה ליוסף אמר לאחיך דה עבדו טענו ית בעיריכון ואזלו ועולו לארע כנען וסבו ית אבוכון וית בתיכון ואתו לידי ואתן לוכון ית טב ארע מצרים ואכלו ית חלב ארעה ויתה פקדת דה עבדו סבו לוכון מן ארע מצרים עגלן לטפליכון ולנשיכון ותסבלון ית אבוכון ותיתון ועיניכון לא תחס על מאניכון הלא טב כל ארע מצרים לכון הוא ועבדו כן בני ישראל ויהב להון יוסף עגלן על מימר פרעה ויהב לון זודין לארחה לכהלון יהב לגבר חליפן תכסיאן ולבנימים יהב תלת מואן כסף וחמש חליפן תכסיאן ולאבוה שלח כדה עסרה חמרין טעינין מטב ארע מצרים ועסר אתנן טעינין מיר ולחם ומזון לאבוה לארחה ושלח ית אחיו ואזלו ואמר להון אל תתרגזון בארחה וסלקו ממצרים ואתו לארע כנען ליד יעקב אבהון ואחוו לה למימר עוד יוסף חי והלא הוא שליט בכל ארע מצרים ופאג לבה הלא לא הימן להון ומללו לה ית כל מלי יוסף דמלל עמהון וחזה ית עגלתה דשלח יוסף למסבל יתה ואתוחית רוח יעקב אבהון ואמר ישראל סגי עוד יוסף ברי חי אהך ואחזינה באדלה אמות ונטל ישראל וכל דלה ועל לבאר שבע ודבח דבחין לאלהה דאבוי יצחק ואמר אלהים לישראל באתחזאות ליללה ואמר יעקב יעקב ואמר האנה ואמר אנה חיולה אלהה דאבוך אל תדחל מיחת למצרים הלא לגוי רב אשוינך תמן אנה איחת עמך למצרים ואנה אסקנך אף סלק ויוסף ישוי אדיו על עיניך וקם יעקב מבאר שבע וסבלו בני ישראל ית יעקב אבהון וית טפלהון וית נשיהון בעגלתה דשלח פרעה למסב יתה ונסבו ית קניהון וית עותרון דעתרו בארע כנען ועלו למצרים יעקב וכל זרעה עמה בניו ובני בניו עמה בנתה ובנת בניו וכל זרעה אעל עמה למצרים ואלין שמהת בני ישראל דעלו למצרים יעקב ובניו בכור יעקב ראובן ובני ראובן חנוך ופלוא חצרון וכרמי ובני שמעון ימואל וימין ואחד ויכין וצהר ושאול בר כנענאיתה ובני לוי גרשון קהת ומררי ובני יהודה ער ואונן שלה פרץ וזרח ומית ער ואונן בארע כנען והוו בני פרץ חצרון וחמואל ובני יששכר תולע ופואה ישוב ושמרון ובני זבולן סרד ואלון ויחלאל אלין בני לאה דילדת ליעקב בפדן ארם וית דינה ברתה כל נפש בניו ובנתה תלתין ותלת ובני גד צפון וחגי ושוני ואצבעון עדי וארודי וארולי ובני אשר ימנה וישוה וישוי ובריעה ושרח אחתון ובני בריעה חבר ומלכיאל אלין בני זלפה דיהב לבן ללאה ברתה וילדת ית אלין ליעקב שתעסר נפש בני רחל אתת יעקב יוסף ובנימים ואתילד ליוסף בארע מצרים דילדת לה אסנת ברת פוטיפרע כהנאן ית מנשה וית אפרים ובני בנימים בלע ובכר ואשבאל גרה ונעמן אחים וראש מאפים ואפים וארד אלין בני רחל דילדת ליעקב כל נפש ארבע עסרה ובני דן חשים ובני נפתלי יחצאל וגוני יצר ושלום אלין בני בלהה דיהב לבן לרחל ברתה וילדת ית אלין ליעקב כל נפש שבע כל נפשהתה דעלי ליעקב למצרים נפיקי ירכה לבר מן נשי בני יעקב כל נפש שתין ושת ובני יוסף דאתילדו לה במצרים נפשן תרתין כל נפשה לבית יעקב דעלת למצרים שבעין וית יהודה שלח לקודמיו ליד יוסף למתחזאה לקודמיו לגשן ואתה לארע גשן ואסר יוסף מרכבתה וסלק לזימון ישראל אבוה לגשן ואתחזי לה ונפל על צוארה ובכה על צוארה עוד ואמר ישראל ליוסף אמות זבנה בתר דחזית אפיך הלא עודך חי ואמר יוסף לאחיו ולבית אבוה אסק ואחוה לפרעה ואימר לה אחי ובית אבה דבארע כנען אתו לידי וגבריה רעי עאן הלא גברי קניאן הוו ועניון ותוריון וכל דלון איתו ויהי כד יזעק לכון פרעה ויימר מה עובדיכון ותימרון גברי קנין הוו עבדיך מרביותנו ועד כדו אף אנחנן אף אבהתנן בדיל תדורון בארע גשן הלא תועבת מצראי כל רעי ען ואתה יוסף ואחוי לפרעה ואמר לה אבה ואחי ועניון ותוריון וכל דלון אתו מן ארע כנען ואנון בארע גשן ומיסטר אחיו נסב עמה חמשה גברין ואקימון לקדם פרעה ואמר פרעה לאחי יוסף מה עובדיכון ואמרו לפרעה רעי ען עבדיך אף אנחנן אף אבהתנן ואמרו לפרעה למתותבה בארעה אתינן הלא לית מרעי לען דלעבדיך הלא יקר כפנה בארעה כנען וכדו ידורון שוי עבדיך בארע גשן ואמר פרעה ליוסף למימר אביך ואחיך אתו לידך ארע מצרים לקודמיך היא בטובה דארעה אדיר ית אבוך וית אחיך ידורון בארע גשן ואן חכמת הא אית בהון גברי חיל ותשוינון רבני קנין על דלי ואיתי יוסף ית יעקב אבוה ואקימה לקודם פרעה וברך יעקב ית פרעה ואמר פרעה ליעקב כמה יומי שני חייך ואמר יעקב לפרעה יומי שני תותבותי תלתין ומאה שנה זעור ורעים הוו יומי שני חיי ולא מטו ית יומי שני חיי אבהתי ביומי תותבותון וברך יעקב ית פרעה ונפק מלקודם פרעה ואדיר יוסף ית אבוה וית אחיו ויהב להון סחנה בארע מצרים בטוב ארעה בארע רעמסס כמה דפקד פרעה וכלכל יוסף ית אבוה וית אחיו וית כל בית אבוה לחם לפי טפלה ולחם לית בכל ארעה הלא יקר כפנה מאד ולטת ארע מצרים וארע כנען מקודם כפנה ולקט יוסף ית כל כספה דאתשקח בארע מצרים ובארע כנען במירה דאנון מארין ואיתי יוסף ית כספה לבית פרעה ושלם כספה מן ארע מצרים ומן ארע כנען ואתו כל מצראי ליד יוסף למימר הב לנן לחם ולמה נמות לקבלך הלא שלם כספה ואמר יוסף הבו קניניכון ואתן לכון לחם בקניניכון אן שלם כספה ואיתו ית קניניון ליד יוסף ויהב להון יוסף לחם בסוסואתה ובקנין ענה ובקנין תוריה ובחמריה וסוברון בלחמה בכל קניניהון בשתה ההיא ושלמת שתה ההיא ואתו לידה בשתה תנינתה ואמרו לה לא נבהת מן רבי הלא אן שלם כספה וקנין בהמתה לרבי לא אשתיר לקודם רבי בלחוד אן גויתן וארעתן למה נמות לעיניך אף אנחנן אף ארעתנן זבן יתן וית ארעתן בלחם ונהי אנחנן וארעתן עבדין לפרעה ויהב זרע ונתוחי ולא נמות וארעה לא תשמם וזבן יוסף ית כל ארעת מצראי לפרעה הלא זבנו מצראי גבר חקלה הלא תקף עליהון כפנה והות ארעה לפרעה וית עמה שעבד עמה לעבדין מסטר תחום מצראי עד סטרה לחוד ארעת כהניה לא זבן הלא חולק לכהניה מן עם פרעה ואכלו ית חולקון דיהב לון פרעה בדיל כן לא זבנו ית ארעתון ואמר יוסף לעמה הא זבנת יתכון יומן וית ארעתכון לפרעה הא לכון זרע ותזרעון ית ארעה ויהי בעללתה ותהבון חמושה לפרעה וארבעה חולקין יהי לכון לזרע ברה ולמיכלכון ולדבבתכון ולמיכל טפליכון ואמרו חייתנו נשקח רחים בחזות רבי ונהי עבדין לפרעה ושוה יתה יוסף לגזר עד יומה הדן על ארעת מצראי לפרעה לחמוש לחוד ארעת כהניה לחודיה לא הות לפרעה ודר ישראל בארע מצרים בארע גשן ואסתחנו בה ופרו וסגו שריר וחה יעקב בארע מצרים שבע עסרה שנין והוו יומי יעקב שני חייו שבע שנין וארבעין ומאה שנה וקרבו יומי ישראל לממות וזעק לברה ליוסף ואמר לה אם שוי אשקחת רחים בעיניך שוי ני אדך תחות ירכי ותעבד שוי עמי קשט והימנו אל שוי תקברני במצרים ותשכבני עם אבהתי ותסבלני ממצרים ותקברני בקבורתון ואמר אנה אעבד כמליך ואמר אשתבע לי ואשתבע לה וסגד ישראל על ריש ערסה והוה בתר מליה האלין ואתמר ליוסף הא אבוך באש ונסב ית תרי בניו עמה ית מנשה וית אפרים ואתובי ליעקב ואתמר הא ברך יוסף אתי לידך ואתקף ישראל ויתב על ערסה ואמר יעקב ליוסף אל שדי אתחזי לי בלוזה בארע כנען וברך יתי ואמר לי האנה מפרי לך ואסגי לך ואתננך לקהל עמין ואתן ית ארעה הדה לזרעך בתרך סחנת עלם וכדו תרין בניך דאתילדו לך בארע מצרים עד מיתיי לידך למצרים לי אנון אפרים ומנשה כראובן וכשמעון יהון לי ואולדותך דאתולד בתרון לך יהון על שם אחיהון יתקרון בפלגיהון ואנה במיתיי מפדן ארם מיתת עלי רחל אמך בארע כנען בארחה בעוד כברור ארעה למיעל לאפרתה וקברתה תמן בארח אפרתה היא בית לחם וחזה ישראל ית בני יוסף ואמר מן אלין לך ואמר יוסף לאבוה בני אנון דיהב לי אלהים בדן ואמר קדמון ני לידי ואברכנון ועיני ישראל יקרי מסיבו לא יכל למחזי וקרב יתון לידה ונשק להון וגפף להון ואמר ישראל ליוסף לחזות אפיך לא פללתי והא אחזתי אלהים אף ית זרעך ואפק יוסף יתון מן עם ברכיו וסגדו לאפיו ארעה ונסב יוסף ית תריהון ית אפרים בימינה מסמאל ישראל וית מנשה בסמאלה מימין ישראל וקרב לידה ושלח ישראל ית אד ימינה ושותה על ריש אפרים והוא זעורה וית סמאלה על ריש מנשה אעקל ית אדיו הלא מנשה בכורה וברך ית יוסף ואמר האלהים דהלכו אבהתי לקודמיו אברהם ויצחק האלהים דרעה יתי מדהוית עד יומה הדן מלכה דפרק יתי מכל ביש יברך ית רביה האלין ויתקרי בהון שמי ושם אבהתי אברהם ויצחק וינונין לסגוי בגו ארעה וחזה יוסף הלא שוה אבוה ית אד ימינה על ריש אפרים ובעש בעיניו ותמך אד אבוה למסטאה יתה מן על ריש אפרים על ריש מנשה ואמר יוסף לאבוה לא כן אבה הלא דן בכורה שוי ימינך על רישה ואמאן אבוה ואמר חכמת ברי חכמת אף הוא יהי לעם ואף הוא ירבה וארום אחוה זעורה ירבה מנה וזרעה יהי מלא גועיה וברכון ביומה ההוא למימר בך יתברך ישראל למימר ישוינך אלהים כאפרים וכמנשה ושוה ית אפרים לקודם מנשה ואמר ישראל ליוסף הא אנה מאת ויהי אלהים עמוכון ויעזר יתכון לארע אבהתכון ואנה יהבת לך שכם אחד על אחיך דנסבת מיד אמראה בחרבי ובקשתי וזעק יעקב לבניו ואמר אתכנשו ואחוי לכון ית דיערע יתכון בעקב יומיה אצטמתו ושמעו בני יעקב ושמעו לישראל אבוכון ראובן בכורי אתה חילי ורשות לבוטי יתיר תליאה ויתיר תקוף אתרעת כמיה לא תיתר הלא סלקת למשכבי אבוך אדין אתחללת לחיצי סלק שמעון ולוי אחים אסכמו שקר בקיאמון ברזון לא אתריעת נפשי ובכנושון לא רגז יקירי הלא ברגזון קטלו גבר וברעותון עקרו שור חסין רגזון הלא תקיף וחברותון הלא קשיה אפלגון ביעקב ואבדרנון בישראל יהודה אתה יודנך אחיך אדיך בקדל דבביך ויסגדון לך בני אביך גור אריה יהודה מקטלה ברי סלקת כרעי רביע כאריה וכנמרה מן יקימנה לא יסטי שבט מיהודה ונגוד מבין טכסיו עד הלא ייתי שלה ולידה יתכנשון אומין אסירה לגפנה קרתה ולריקנו בני עמוקה רעי בעמר לבושה ובאדם ענבין כסוה עכירן עינין מן חמר ועבאר שנין מן חלב זבולן לחוף ימיה ישרי והוא לחוף ספינאתה ומיתובתה עד צידן יששכר חמר תותבין רבע בין לשניה וחזי מנוחתה הלא טבה וית ארעה הלא פוגגו וממך כתפה למסבל ויהי לאריס משמש דן ידון עמה כחד שבטי ישראל יהי דן נחש סלק ארח מלשם עלוי שביל הנכת עקבי סוסי ומפל רכבה לחוריה לפצותך מכרוזית יהוה גד באסר יבסרנה והוא יבסר עקב מן אשר משח לחמה והוא יתן מן עדני מלך נפתלי אילה שליחה הא יהב מלי פרקן בר פרותה יוסף בר פרותה עלי עין ברי לחיצי עלי שור ואמרוה ותיגרוה וסנותה מסחני פלגין ודרת בעמוקה קשתה ויבהלן אדרעי אדיו מן אתרה דאביר יעקב מן שם רעי אבן ישראל מן אלהה דאבוך ויסעדנך ואל שדי יברכנך ברכת שומיה מלעל ברכת תהומה דרבי מלרע ברכת תדין ורחם ברכת אבוך ואמך גברן על ברכת בטנותי סחד תחמדת גבעת עלמה תהי לריש יוסף ולרום כליל אחיו בנימים דיב עטוף בצפרה יסיף סחדי ולרמשה יפלג חנאה כל אלין שבטי ישראל תריעסר ודה דמלל להון אבהון וברך יתון גבר כברכתה ברך יתון ופקד יתון ואמר לון אנה מתכנש לעמי קברו יתי עם אבותי לגו מערתה דבחקל עפרון חתאה במערתה דבחקל מכפלתה דעל אפי ממרא בארע כנען דזבן אברהם ית עקלה מן עפרון חתאה לסחנת קבר תמן קברו ית אברהם וית שרה אתתה ותמן קברו ית יצחק וית רבקה אתתה ותמן קברת ית לאה זבון חקלה ומערתה דבה מן עם בני חת ואסכם יעקב למפקדה ית בניו וכנש רגליו לגו ערסה ושלם ואתכנש ליד עמה ונפל יוסף על אפי אבוה ובכה עליו ונשק לה ופקד יוסף ית עבדיו ית אסיה למחנטה ית אבוה וחנטו אסיה ית ישראל ומלו לה ארבעים יום הלא כן אמלו יומי חנוטיה ובכו יתה מצראי שבעין יום וגעזו יומי בכואה ומלל יוסף עם בית פרעה למימר אן שוי אשקחת רחים בעיניכון מללו שוי במשמוע פרעה למימר אבה אשבעי לקודם מותה למימר הא אנה מאת בקברי אד קטעת לי בארע כנען תמן תקברני וכדו אסק ני ואקבר ית אבה כמה דאשבעי ואעזר ואמר פרעה סק וקבר ית אבוך כמה דאשבעך וסלק יוסף למקבר ית אבוה וסלקו עמה כל עבדי פרעה סהבי ביתה וכל סהבי ארע מצרים וכל בית יוסף אחיו ובית אבוה לחוד טפלהון ועניהון ותוריון שבקו בארע גשן וסלק עמה אף רכב אף פרשין והוה משריתה יקיר שריר ואתו עד אדר חטדה דבעבר ירדנה ואספדו תמן ספוד רב ויקיר שריר ועבד לאבוה אבל שבעה יומין וחזה דיארי ארע כנענאה ית אבלה באדר חטדה ואמרו אבל יקיר דן למצראי על כן קרא שמה אבל מצראי דבעבר ירדנה ועבדו לה בניו כן כמה דפקדון וסבלו יתה בניו לארע כנען וקברו יתה במערת חקל מכפלתה דזבן אברהם ית חקלה לסחנת קבר מלות עפרון חתאה דעל אפי ממרא ועזר יוסף למצרים הוא ואחיו וכל דסלקו עמה למקבר ית אבוה בתר קברו ית אבוה וחזו אחי יוסף הלא מית אבהון ואמרו לא יסנינן יוסף עזור יעזר לנן ית כל בישתה דגמלנן יתה ופקדו על יוסף למימר אבוך פקד לקדם מותה למימר כה תימרון ליוסף הכה תלי שוי לפשע אחיך ולחוביון הלא בישה גמלוך וכדו תלי שוי לפשעת עבדי אלהי אבוך ובכה יוסף בממללון עמה ואזלו אף אחיו ונפלו לקודמיו ואמרו האנן לך לעבדין ואמר להון יוסף אל תדחלון דחל אלהים אני ואתון חשבתון עלי בישה והאלהים חשבה לטבה בדיל מעבד כיומה הדן למוחאה עם סגי וכדו אל תדחלון אנה אכלכל יתכון וית טפליכון ונחם יתון ומלל עם לבון ודר יוסף במצרים הוא ובית אבוה וחה יוסף מאה ועסר שנין וחזה יוסף לאפרים בנין תליתאין אף בני מכיר בר מנשה אתילדו ביומי יוסף ואמר יוסף לאחיו אנה מאת והאלהים דכרן ידכר יתכון ויסק יתכון מן ארעה הדה לארעה דאשתבע לאברהם ליצחק וליעקב ואשבע יוסף ית בני ישראל למימר דכרן ידכר אלהים יתכון ותסקון ית טמי מדן עמכון ומית יוסף בר מאה ועסר שנין וחנטו יתה ואשתוי בארון במצרים ואלין שמהת בני ישראל דעלו למצרים עם יעקב גבר וביתה עלו ראובן ושמעון ולוי ויהודה ויששכר וזבולן ובנימים דן ונפתלי גד ואשר והוו כל נפש נפיקי ירך יעקב שבעין נפש ויוסף הוה במצרים ומית יוסף וכל אחיו וכל דרה ההוא ובני ישראל פרו ושרצו וסגו ואתחילו בשריר שריר ואמלת ארעה מנון וקם מלך חדת על מצרים דלא חכם ית יוסף ואמר לעמה הא עם בני ישראל סאגי ומתחיל מנן הב נתחכם לה דלא יסגי ויהי כד יערנה קרבה ויתוסף אף הוא על סנינו ויגיח בנו וסלק מן ארעה ושוו עליו רבני מפלעין בדיל מלבטתון בסבליהון ובנו קורי שכונן לפרעה ית פיתון וית רעמסס וכמה דלבטו יתה כן פרה וכן פתה ואציקו מקודם בני ישראל ועבדו מצראי ית בני ישראל בקשוי ואמרו ית חייהון בעבידה קשיה בטיעמה ובלבניה ובכל עבידה בברה ית כל עבידתון דעבדו בהון בקשוי ואמר מלך מצרים למילדת עבראתה דשם אחתה שפרה ושם תנינתה פועה ואמר בילידכן ית עבראתה ותחזיאן על בנואיה אן בר הוא ותקטלן יתה ואן ברה היא ותתוחי ודחלי מילדאתה מן האלהים ולא עבדו כמה דמלל עמהון מלך מצרים ואוחי ית ילידיה וזעק פרעה למילדתה ואמר להין ממה עבדתין ית ממללה הדן ואוחיתין ית ילידיה ואמרי מילדתה לפרעה הלא לא כנשיה מצראתה עבראתה הלא חין אנין באדלא תיעל לידין מילדתה וילדן ואיטב אלהים למילדתה וסגו עמה ואתחילו שריר והוה כד דחלי מילדתה מן האלהים ועבד להין בתין ופקד פרעה לכל עמה למימר כל בר דמתילד לעבראי לנהרה תרמון וכל ברה תחון ואזל גבר מבית לוי ונסב ית ברת לוי ובטנת אתתה וילדת בר וחזת יתה הלא טב הוא וטמרתה תלתה זהרין ולא יכלת עורי מטמרתה ונסבת לה אמה תיבו דגמא וחמרתה בחימר ובזפת ושוית בה ית ילידה ושוית בסופה על ספת נהרה ואתקוממת אחתה מן רחיק למעבד מה יתעבד לה ונעתת ברת פרעה למסחי על נהרה ורביאתה הלכי על אד נהרה וחזת ית תיבותה לגו סופה ושלחת ית אמתה ונסבתה ופתחתה וחזת ית ילידה והא רבי בכה ורחמת עליו ברת פרעה ואמרת מילידי עבראהי דן ואמרת אחתה לברת פרעה איזל ואזעק ליך אתה מינקה מן עבראתה ותינק ליך ית ילידה ואמרת לה ברת פרעה אזלי ואזלת עולמתה וזעקת ית אם ילידה ואמרת לה ברת פרעה הליך ית ילידה הדן ואינקיתה לי ואנה יהבה ית אגריך ונסבת אתתה ית ילידה ואינקתה ורבה רביה ואנדיתה ליד ברת פרעה והוה לה לבר וקרת ית שמה משה ואמרת הלא מן מיה משיתה והוה ביומיה האנון ורבה משה ונפק ליד אחיו וחזה בסבליון וחזה גבר מצרי מאחי גבר עבראי מן אחיו ואסתכל להכה ולהכה וחזה הלא לית אנש וקטל ית מצראה וטמרה בחלה ונפק ביומה תנינה והא תרין גברין עבראין נצין ואמר לחיבה למה תמחי חברך ואמר מן שויתך לגבר רב ולדיאן עלינן הא למקטלני אתה אמר כמה דקטלת ית מצראה ודחל משה ואמר ממון אתחכם ממללה ושמע פרעה ית ממללה הדן ובעו למקטל ית משה וערק משה מקודם פרעה ודר בארע מדין ויתב על בארה ולכהן מדין שבעת בנן ואתיי ודליי ומליי ית מרכואתה למשקאה ית עאן אבויהן ואתו רעיה וטרדונין וקם משה ופצתין ואשקי ית ענין ואתי ליד רעואל אבויהן ואמר ממה זרזתין מיתי יומן ואמרי גבר מצראי פצתן מן אד רעיה ואף מלאי מלא לנן ואשקי ית ענה ואמר לבנתה והן הוא למה דן שבקתין ית גברה זעקון לה וייכל לחם ואתרשי משה למדור עם גברה ויהב ית צפורה ברתה למשה לאתה וילדת בר וקרת ית שמה גרשם הלא אמר תותב הוית בארע נכראה והוה ביומיה סגיאיה האנון ומית מלך מצרים ואתנחו בני ישראל מן עבידתה וצבעו וסלקת פצותון ליד האלהים מן עבידתה ושמע אלהים ית נקאתון ודכר אלהים ית קיאמה עם אברהם ועם יצחק ועם יעקב וחזה אלהים ית בני ישראל וחכם אלהים ומשה הוה רעי ית עאן יתרו חמוי כהן מדין ודחק ית עאנה לחורי מדברה ואתא לטור האלהים לחורב ואתחזי לה מלאך יהוה בלהבת אש מבגו סניה וחזה והא סניה בער באש וסניה ליתו מתאכל ואמר משה אסטי ני ואחזי ית חזוה רבה הדן ממה לא יבער סניה וחזה אלהים הלא סטה למחזי וזעק לה אלהים מגו סניה ואמר משה משה ואמר האנה ואמר אל תקרב להכה שלף מסניך מן על רגליך הלא אתרה דאתה קאם עלויו ארעת קדש היא ואמר אנה אלהה דאבהתך אלהה דאברהם ואלהה דיצחק ואלהה דיעקב וכסה משה אפיו הלא דחל מסתכלה לות האלהים ואמר יהוה חזו חזית ית לבוט עמי דבמצרים וית צבעתון שמעת מקודם קדמיו הלא חכמת ית מאחיה ואחית למפצאתה מן אד מצראי ולמסקאתה מן ארעה ההיא לארע טבה ופתיה לארע מדיבה חלב ודבש לאתר כנענאה חתאה ואמראה ופרזאה וגרגשאה וחואה ויבוסאה וכדו הא צבעת בני ישראל עלת לידי ואף חזית ית לחצה דמצראי מלחצין יתון וכדו אתי ואשלחך ליד פרעה ותפק ית עמי בני ישראל ממצרים ואמר משה להאלהים מן אנה כד איזל ליד פרעה והלא אפק ית בני ישראל ממצרים ואמר הלא אהי עמך ודן לך סימן הלא אנה שלחתך בהפקותך ית עמה ממצרים תעבדון ית האלהים על טורה הדן ואמר משה להאלהים הא אנה אתי ליד בני ישראל ואימר להון אלהה דאבהתכון שלחני לידכון ויימרון לי מה שמה מה אימר להון ואמר אלהים למשה אהיה אשר אהיה ואמר כדן תימר לבני ישראל אהיה שלחי לידכון ואמר עוד אלהים למשה כדן תימר לבני ישראל יהוה אלהה דאבהתכון אלהה דאברהם ואלהה דיצחק ואלהה דיעקב שלחי לידכון דן שמי לעלמה ודן דכרני לדר ודר אזל ותכנש ית חכימי בני ישראל ותימר לון יהוה אלהה דאבהתכון אתחזי לי אלהה דאברהם ויצחק ויעקב למימר דכרן אדכר יתכון וית דעביד לכון במצרים ואמרת אסק יתכון מן לבוט מצראי לארע כנענאה חתאה ואמראה ופרזאה וגרגשאה וחואה ויבוסאה לארע מדיבה חלב ודבש וישמעון לקלך ותיעל אתה וחכימי ישראל ליד מלך מצרים ותימרון לה יהוה אלהה דעבראי אתקרי עלינו נהך ני ארח תלתה יומין במדברה ונדבח ליהוה אלהנן ואנה חכמת הלא לא יתן יתכון מלך מצרים למהכה אלא באד תקיפה ואשלח ית אדי ואקטל ית מצראי בכל פליאתי דאעבד בגוה ובתר כן ישלח יתכון ואהב ית רחים עמה הדן בעיני מצראי ויהי כד תהכון לא תהכון רוקנין וישול גבר מן חברה ואתה מן חברתה משכינתה ומגירת ביתה מאני כסף ומאני דהב ותכסיאן ותשוינון על בניכון ועל בנאתכון ותרוקנון ית מצראי ואגיב משה ואמר ואן לא יימנון לי ולא ישמעון לקלי הלא יימרון לא אתחזי לך יהוה ואמר לה יהוה מה דן באדך ואמר אטר ואמר הרמיתה על ארעה ורמתה על ארעה והוה לנחש וערק משה מקדמיו ואמר יהוה למשה שלח אדך ואתחיד בעקבה ושלח אדה ואתקף בה והוה לאוטר בכפה בדיל יימנון הלא אתחזי לך יהוה אלהה דאבהתון אלהה דאברהם ואלהה דיצחק ואלהה דיעקב ואמר יהוה לה עוד אעל ני אדך בעובך ואעל אדה בעובה ואפקה מן עובה והא אדה מצרעה כתלג ואמר אעזר אדך לעובך ועזר אדה לעובה ואפקה מן עובה והא עזרת כבסרה ויהי אן לא יהימנון לך ולא ישמעון לקל סימנה קדמאה ויהימנון לקל סימנה חורנה ויהי אן לא יהימנון אף לתרי סימניה אלין ולא ישמעון לקלך ותסב ממי נהרה ותשפך ליבשתה ויהון מיה דתסב מן נהרה יהון לאדם ביבשתה ואמר משה ליהוה בעו מרי לא אנש דמלין אנה אף מן אתמל אף מן תליתאי אף מן דמללת עם עבדך הלא יקיר פם ויקיר לשן אנה ואמר יהוה לה מן שוה פם לאדם או מן ישוי מלל או שתאק או נהיר או סמי הלא אנה יהוה וכדו אזל ואנה אהי עם פמך ואורינך דתמלל ואמר בעו מרי שלח ני באד תשלח ואתקף רגז יהוה במשה ואמר הלא אהרן אחוך לואה חכמת הלא מלל ימלל הוא ואף הא הוא יפק לזימונך ויחזינך ויחדי בלבה ותמלל עמה ותשוי ית מליה בפמה ואנה אהי עם פמך ועם פמה ואורי יתכון ית דתעבדון וימלל הוא עם עמה ויהי הוא יהי לך לאמור ואתה תהי לה לאלהים וית אטרה הדן תסב באדך דתעבד בה ית סימניה ואזל משה ועזר ליד יתרו חמוה ואמר לה אהך שוי ועזר ליד אחי דבמצרים ואחזי העוד אנון חיין ואמר יתרו למשה אזל לשלם ואמר יהוה למשה במדין אזל עזר למצרים הלא מיתו כל גבריה דבעו ית נפשך ונסב משה ית אתתה וית בניו וארכבון על חמרה ועזר ארע מצרים ונסב משה ית עוטר האלהים באדה ואמר יהוה למשה במהכך למעזרה למצרים חזי ית כל סימניה דשוית באדך ותעבדנון לקודם פרעה ואנה אתקף ית לבה ולא ישלח ית עמה ותימר לפרעה כדן אמר יהוה ברי בכורי ישראל ואמר לך שלח ית ברי ויעבדני ומחית למשלחתה הא אנה קטל ית ברך בכורך והוה בארחה באתותה ואפגעה יהוה ובעו מקטלה ונסבת צפורה צר וקטעת ית ערלת ברה וקרבת לרגליו ואמרת הלא חתן אמין אתה לי וארף מנה אדין אמרת חתן אדמין לאגזרותה ואמר יהוה לאהרן אזל לזימון משה למדברה ואזל ואפגעה בטור האלהים ונשק לה ואחוי משה לאהרן ית כל מלי יהוה דשלחה וית כל סימניה דפקדה ואזלו משה ואהרן וכנשו ית כל חכימי בני ישראל ומלל אהרן ית כל מליה דמלל יהוה עם משה ועבד סימניה לעיני עמה והימנו עמה ושמעו הלא אדכר יהוה ית בני ישראל והלא חזה ית לבוטון ועקדו וסגדו ובתר עלו משה ואהרן ואמרו לפרעה כדן אמר יהוה אלהה דישראל שלח ית עמי ויחגון לי במדברה ואמר פרעה מן יהוה דאשמע בקלה למשלחה ית ישראל לא חכמת ית יהוה וגם ית ישראל לא אשלח ואמרו אלהה דעבראי אתקרי עלינו נהך שוי למדברה ארח תלתה יומין ונדבח ליהוה אלהנן הלא יפגענו במותנה או בחרב ואמר להון מלך מצרים למה משה ואהרן תבטלון ית עמה מן עבדיו אזלו לסבליכון ואמר פרעה הן סאגיתון כדו מן עם ארעה ותבטלון יתון מן מסבליון ופקד פרעה ביומה ההוא ית מקדמי עמה וית ספריו למימר לא תוספון למתן תבן לעמה למלבן לבנים כאתמל תליתאי אנון ייזלון ויקששון לון תבן וית סכום לבניה דאנון עבדין מן אתמל תליתאי תשוון עליהון לא תבצרון מנה הלא רפין אנון על כן אנון צבעין למימר נהך נזבחה לאלהנן תיקר עבידתה על גבריה ויענון בה ולא יענון במלי שקר ונפקו מפלחי עמה וספריו ומללו עם עמה למימר כדן אמר פרעה לית אנה יהב לכון תבן אתון אזלו סבו לכון תבן מן דתשקחון הלא לית יתבצר מן עבידתכון כלום ואתבדר עמה בכל ארע מצרים למקששה קש לתבן ומפלחיה עצימין בעמה למימר אסכמו עובדיכון ממלל יום ביומה כמה דבהיות תבנה מתיהב לכון ומחו ספרי בני ישראל דשוו עליהון מפלחי פרעה למימר ממה לא אסכמתון גזירכון למלבן כאתמל תליתאי אף אתמל אף יומן ועלו ספרי בני ישראל וצבעו לפרעה למימר למה תעבד כדן לעבדיך תבן לית מתיהב לעבדיך ולבנין אמרין לנן עבדו והא עבדיך לקין וחובתה עמך ואמר רפין אתון רפין על כן אתון אמרין נהך ונדבח ליהוה וכדו אזלו עבדו ותבן לא מתיהב לכון וסכום לבניה תתנון וחזו ספרי בני ישראל יתון בביש למימר לא יתבצר מלבניכון ממלל יום ביומה ואפגעו ית משה וית אהרן קאמין לזימונון באפקותון מן עם קודמי פרעה ואמר לון יחזי יהוה עליכון וידון כמה דאסריתון ית ריחנו בעיני פרעה ובעיני עבדיו למתן חרב באדה למקטלנן ועזר משה ליד יהוה ואמר מרי למה אבעשת לעמה הדן ולמה דן שלחתני ומן דעלת ליד פרעה לממללה בשמך אבעש לעמה הדן ופצו לא פצית ית עמך ואמר יהוה למשה אתה תחזי ית דאעבד לפרעה הלא באד תקיפה ישלחנון ובאד תקיפה יטרדנון מן ארעה ומלל יהוה עם משה ואמר לה אנה יהוה ואתחזית לאברהם וליצחק וליעקב באל שדי ושמי יהוה לא חכמת להון ואף קימת ית קיאמי עמהון למתן להון ית ארע כנען ית ארע תותבותון דאתותבו בה ואף אנה שמעת ית נקאת בני ישראל דמצראי מעבדין יתון ואדכרת ית קיאמי לכן אמר לבני ישראל אני יהוה ואפק יתכון מתחות סבלי מצראי ואפצי יתכון מתשמשיון ואפרק יתכון באדרע רמה ובדינין רברבין ואסב יתכון לי לעם ואהי לכון לאלהים ותדעון הלא אנה יהוה אלהכון דמפק יתכון מתחת סבלי מצראי ואעל יתכון לארעה דארמת ית אתרי למתן יתה לאברהם ליצחק וליעקב ואתן יתה לכון מתירתה אנה יהוה ומלל משה כן עם בני ישראל ולא שמעו מן משה מקצר רוח ומן עבידה קשיה ואמרו למשה קץ שוי מנן ונשמש ית מצראי הלא טב לנן תשמיש ית מצראי מן דממות במדברה ומלל יהוה עם משה למימר עול מלל עם פרעה מלך מצרים וישלח ית בני ישראל מן ארעה ומלל משה לקודם יהוה למימר הן בני ישראל לא שמעו לי ואיך ישמעני פרעה ואנה בטול ספואן ומלל יהוה עם משה ועם אהרן ופקדון אל בני ישראל ואל פרעה מלך מצרים למפקה ית בני ישראל מן ארע מצרים ואלין רשי בית אבהתון בני ראובן בכור ישראל חנוך ופלוא חצרון וכרמי אלין כרן ראובן ובני שמעון ימואל וימין ואחד ויכין וצהר ושאול בר כנענאיתה אלין כרני שמעון ואלין שמהת בני לוי לתולדתון גרשון קהת ומררי ושני חיי לוי שבע ותלתין ומאה שנה ובני גרשון לבני ושמעי לכרניהון ובני קהת עמרם ויצהר חברון ועזיאל ושני חיי קהת תלת ותלתין ומאה שנה ובני מררי מחלי ומושי אלין כרני לואי לתולדתון ונסב עמרם ית יוכבד עביבתה לה לאתה וילדת לה ית אהרן וית משה וית מרים אחתון ושני חיי עמרם שת ותלתין ומאה שנה יצהר קרח ונפג וזכרי ובני עזיאל מישאל ואליצפן וסתרי ונסב אהרן ית אלישבע ברת עמינדב אחת נחשון לה לאתה וילדת לה ית נדב וית אביהוא ית אלעזר וית איתמר ובני קרח אסור ואלקנא ואביסף אלין כרני קרחאה ואלעזר בר אהרן נסב לה מבנת פוטיאל לה לאתה וילדת לה ית פינחס אלין ראשי אבהת לואי לכרניון הוא אהרן ומשה דאמר יהוה להון אפקו ית בני ישראל מן ארע מצרים על חיליון אנון מלליה עם פרעה מלך מצרים למפקה ית בני ישראל מן ארע מצרים הוא משה ואהרן והוה ביום מלל יהוה עם משה בארע מצרים ומלל יהוה עם משה למימר אנה יהוה מלל עם פרעה מלך מצרים ית כל דאנה ממלל עמך ואמר משה לקדם יהוה הן אנה ערל ספואן ואיך ישמעני פרעה ואמר יהוה למשה חזי יהבתך אלהים לפרעה ואהרן אחוך יהי נביאך אתה תמלל ית כל דאפקדך ואהרן אחוך ימלל עם פרעה וישלח ית בני ישראל מן ארעה ואנה אקשה ית לב פרעה ואסגי ית סימני וית פליאתי בארע מצרים ולא ישמע לכון פרעה ואתן ית אדי במצרים ואפק ית חילי ית עמי בני ישראל מן ארע מצרים בדינין רברבין ויחכמון כל מצראי הלא אנה יהוה בנתחוי ית אדי על מצראי ואפק ית עמי בני ישראל מגון ועבד משה ואהרן כמה דפקד יהוה יתון כן עבדו ומשה בר תמנים שנה ואהרן בר תלת ותמנים שנה במלולון עם פרעה ומלל יהוה עם משה ועם אהרן למימר כד ימלל עמכון פרעה למימר הבו לכון סימן הי פלי ותימר לאהרן סב ית אטרך וארמי לקדם פרעה ויהי לתנין ועלל משה ואהרן לקדם פרעה ועבדו כן כמה פקד יהוה וארמה אהרן ית אטרה לקדם פרעה ולקדם עבדיו והוה לתנין וזעק אף פרעה לחכמיה ולקסמיה ועבדו אף אנון חרשי מצרים בחרשיהון כן וארמו כן גבר אטרה והוו לתנינין ובלעת אטר אהרן ית אטריהון ואתקף לב פרעה ולא שמע מנון כמה דמלל יהוה ומלל יהוה עם משה יטם לב פרעה מעי למשלח ית עמה אזל ליד פרעה בצפרה הא הוא נפק למיה ותתקומם לזימונה על ספת נהרה ואטרה דאתפך לנחש תסב באדך ותימר לה יהוה אלהי עבראי שלחי לידך למימר שלח ית עמי וישמשני במדברה והא לא שמעת עד הכה כה אמר יהוה בדה תחכם הלא אנה יהוה הא אנה מעי באטרה אד באדי על מיה דבנהרה ויתפכון לדם ונוניתה דבנהרה תמות ויסרי נהרה וילעון מצראי למשתי מים מן נהרה ואזל משה ואהרן ליד פרעה ואמרו לה יהוה אלהי עבראי שלחנן לידך למימר שלח ית עמי וישמשני במדברה והא לא שמעת עד הכה כה אמר יהוה בהדה תחכם הלא אנה יהוה הא אנה מעי באטרה דבאדי על מיה דבנהרה ויתפכון לאדם ונוניתה דבנהרה תמות ויסרי נהרה וילעון מצראי למשתי מים מן נהרה ואמר יהוה למשה אמר לאהרן סב ית אטרך ונתע ית אדך על מימי מצראי על נהריון ועל שהקיון ועל אגמיון ועל כל מכנשת מימיון ויהון אדם והוה אדמה בכל ארע מצרים ובקצמיה ובכפיה ועבדו כן משה ואהרן כמה פקד יהוה וארם באטרה ומחו ית מיה דבנהרה לקדם פרעה ולקדם עבדיו ואתפכו כל מיה דבנהרה לאדם ונוניתה דבנהרה מיתת ואתסרה נהרה ולא יכלו מצראי למשתי מים מן נהרה והוה אדמה בכל ארע מצרים ועבדו כן חרשי מצרים בחרשיון ואתקף לב פרעה ולא שמע להון כמה מלל יהוה ואתפנה פרעה ועל לביתה ולא שוה לבה אף לדה וחפרו כל מצראי סחרת נהרה מים למשתי הלא לא יכלו למשתי ממי נהרה ומלו שבעה יומין בתר דקטל יהוה ית נהרה ואמר יהוה למשה עול ליד פרעה ותמלל עמה אכהן אמר יהוה שלח ית עמי וישמשני ואם מעי אתה לשלח הא אנה כתש ית כל תהומך בארדענים וישרץ נהרה ארדענים ויסקון וייעלון בבתיך ובגבאי מדמכיך ועל ערסיך ובבתי עבדיך ובעמך ובתנוריך ובמלשתיך ובך ובעמך ובכל עבדיך יסקון ארדעניה ועל משה ואהרן ליד פרעה ומללו עמה אכהן אמר יהוה שלח ית עמי וישמשני ואם מעי אתה למשלחה הא אנה כתש ית כל תהומך בארדענים וישרץ נהרה ארדענים ויסקון וייעלון בבתיך ובגבאי מדמכיך ועל ערסיך ובבתי עבדיך ובעמך ובתנוריך ובמלשתך ובך ובעמך ובכל עבדיך יסקון ארדעניה ואמר יהוה למשה אמר אל אהרן נתח ית אדך באטרך על נהריה ועל יאריה ועל אגמיה ואסק ית ארדעניה על ארע מצרים ואמר משה לאהרן נתח ית אדך באטרך ותסק ארדעניה על ארע מצרים ונתח אהרן ית אדה על מימי מצרים וסלקת ארדענה וכסית ית ארע מצרים ועבדו כן חרשי מצרים בחרשיון וסלקו ארדעניה על ארע מצרים וזעק פרעה למשה ולאהרן ואמר צלו ליהוה ויסטי ארדעניה מני ומן עמי ואשלח ית עמה וידבחון ליהוה ואמר משה לפרעה אתפרש עלי לאמת אצלי לך ולעבדיך ולעמך למעקר ארדעניה מנך ומבתיך ומעבדיך ומן עמך לחוד בנהרה ישתארן ואמר למחר ואמר כממלליך לבדיל תחכם הלא לית כיהוה אלהנן ויסטו ארדעניה מנך ומבתיך ומן עבדיך ומן עמך לחוד בנהרה ישתארן ונפק משה ואהרן מן עם פרעה וצבע משה ליהוה על ממלל ארדעניה דשוה לפרעה ועבד יהוה כמלל משה ומיתו ארדעניה מן בתיה ומן חציראתה ומן עקלאתה וצברו יתון כרואן כרואן ואסרית ארעה וחזה פרעה הלא הות רוחה וישט ית לבה ולא שמע להון כמה מלל יהוה ואמר יהוה למשה אמר לאהרן נתח ית אדך באטרך ומחי ית עפר ארעה ויהי לכלמין בכל ארע מצרים ועבדו כן ואנתח אהרן ית אדה באטרה ומחי ית עפר ארעה והוי כלמיה באנשה ובבהמתה כל עפר ארעה הוה כלמין בכל ארע מצרים ועבדו כן חרשיה בחרשיון למפקה ית כלמיה ולא יכלו והוי כלמיה באנשה ובבהמתה ואמרו חרשיה לפרעה אצבע אלהים היא ואתקף לב פרעה ולא שמע להון כמה מלל יהוה ואמר יהוה למשה אקדם בצפרה ואתקומם לקדם פרעה הא הוא נפק למיה ותימר לה אכהן אמר יהוה שלח ית עמי וישמשני הלא אם ליתך משלח ית עמי האנה משלח בך ובעבדיך ובעמך ובבתיך ית ערבה וימלון בתי מצראי מן ערבה ואף ארעה דאנון עליה ואפרש ביומה ההוא ית ארע גשן דעמי קעם עליה לדלא מהי תמן ערב לבדיל תחכם הלא אנא יהוה בגו ארעה ואשבי פרקן בין עמי ובין עמך למחר יהי סימנה הדן ועל משה ואהרן ליד פרעה ואמרו לה אכהן אמר יהוה שלח ית עמי וישמשני הלא אם ליתך משלח ית עמי האנה משלח בך ובעבדיך ובעמך ובבתיך ית ערבה וימלון בתי מצראי מן ערבה ואף ארעה דאנון עליה ואפרש ביתה יומה ית ארע גשן דעמי קעם עליה לדלה מהי תמן ערב לבדיל תחכם הלא אנה יהוה בגו ארעה ואשבי פרקן בין עמי ובין עמך למחר יהי סימנה הדן ועבד יהוה כן ועל ערב יקיר שריר לבית פרעה ובית עבדיו בכל ארע מצרים ואתחבלת ארעה מקדם ערבה וזעק פרעה למשה ולאהרן ואמר אזלו דבחו לאלהכון בארעה ואמר משה לא נכבן למעבד כן הלא תועבת מצראי נדבח ליהוה אלהנן הן נדבח ית תועבת מצראי לעיניון ולא ירגמונן שביל תלתה יומין נהך במדברה ונדבח ליהוה אלהנן כמה יימר לנן ואמר פרעה אנה אשלח יתכון ותדבחון ליהוה אלהכון במדברה לחוד הרחקה לא תרחקון למהכה צלו בדילי ואמר משה הא אנה נפק מן עמך ואצלי ליהוה וסטה ערבה מפרעה ומן עבדיו ומן עמה מחר לחוד ליעזר פרעה משקר לדלה משלח ית עמה למדבח ליהוה ונפק משה מן עם פרעה וצלה ליהוה ועבד יהוה כמלל משה וסטה ערבה מפרעה ומן עבדיו ומן עמה לא אשתיר חד ויטם פרעה ית לבה אף בזבנה הדה ולא שלח ית עמה ואמר יהוה למשה על ליד פרעה ותימר לה אכהן אמר יהוה אלהה עבראי שלח ית עמי וישמשני הלא אן מחי אתה למשלחה ואכדך מתקף בון הא אד יהוה הוה בקניניך דבברה בסוסיה ובחמריה ובגמליה בתוריה ובעניה מותן יקיר שריר ויפרש יהוה בין קנין ישראל ובין קנין מצראי ולא ימות מכל לבני ישראל ממלל ושוה יהוה מסיד למימר מחר יעבד יהוה ית ממללה הדן בארעה ועל משה ואהרן ליד פרעה ואמרו לה אכהן אמר יהוה אלהי עבראי שלח ית עמי וישמשני הלא אן מעי אתה למשלח ואכדך מתקף בון הא אד יהוה הוה בקניניך דבברה בסוסיה ובחמריה ובגמליה בתוריה ובעניה מותן יקיר שריר ויפרש יהוה בין קנין ישראל ובין קנין מצראי ולא ימות מכל לבני ישראל ממלל מחר יעבד יהוה ית ממללה הדן בארעה ועבד יהוה ית ממללה הדן מבתר ומית כל קנין מצראי ומקנין בני ישראל לא מית אחד ושלח פרעה והא לא מית מקנין בני ישראל סהד אחד ויטם לב פרעה ולא שלח ית עמה ואמר יהוה למשה ולאהרן סבו לכון מלוא חופניכון פיף אתון ויזרקנה משה לחללה לעיני פרעה ויהי לאבק על כל ארע מצרים ויהי על אנשה ועל בהמאתה לשחן פרח שלבוקין בכל ארע מצרים ונסבו ית פיף אתונה וקעמו לקדם פרעה וזרק יתה משה לחללה והוה שחן שלבוקין פרח באנשה ובבהמתה ולא יכלו חרשיה למקעם לקדם משה מקדם שחנה הלא הוה שחנה בחרשיה ובכל מצראי ותקף יהוה ית לב פרעה ולא שמע להון כמה מלל יהוה עם משה ואמר יהוה למשה אקדם בצפרה ואתקומם לקדם פרעה ותימר לה אכהן אמר יהוה אלהי עבראי שלח ית עמי וישמשני הלא בזבנה הדה אנה משלח ית כל מגפתי על לבך ובעבדיך ובעמך בדיל תעכם הלא לית כותי בכל ארעה הלא כדו אשלח ית אדי ואקטל יתך וית עמך במותן ותיבד מן ארעה וארום בדיל דה הקימתך בדיל מחזאתך ית חילי ולבדיל תנוי שמי בכל ארעה אכדך מדלס בעמי לדלה משלחתון האנה ממטיר כעדן מחר ברד יקיר שריר דלא הוה כותה במצרים למיום אתארשת ועד כדו וכדו שלח עזז ית קניניך וית כל דלך בברה כל אנשה ובהמתה דיתשקע בברה ולא יתכנש לביתה וינעת עליהון ברדה ויקטלון ועל משה ואהרן ליד פרעה ואמרו לה אכהן אמר יהוה אלהי עבראי שלח ית עמי וישמשני הלא בזבנה הדה אנה משלח ית כל מגפתי על לבך ובעבדיך ובעמך בדיל תעכם הלא לית כבתי בכל ארעה הלא כדו אשלח ית אדי ואקטל יתך וית עמך במותן ותיבד מן ארעה וארום בדיל דה הקימתך בדיל מזחהאתך ית חילי ולבדיל תנוי שמי בכל ארעה אכדך מדלס בעמי לדלה משלחתון האנה ממטר כעדן מחר ברד יקיר שריר דלא הוה כותה במצרים למיום אתארשת ועד כדו וכדו שלח עזז ית קניניך וית כל דלך בברה כל אנשה ובהמתה דיתשקע בברה ולא יכנש לביתה וינעת עליהון ברדה ויקטלון הדעל מן ממלל יהוה מן עבדי פרעה הערק ית עבדיו וית קניאנה ליד באתיה ודלא שבה לבה על ממלל יהוה ושבק ית עבדיו וית קניאנה בברה ואמר יהוה למשה אנתח ית אדך על חללה ויהי ברד בכל ארע מצרים על אנשה ועל בהמאתה ועל כל עסב ברה בארע מצרים ואנתח משה ית אטרה על חללה ויהוה יהב קלין וברד והלכת אש ארעה ואמטר יהוה ברד על ארע מצרים והוה ברדה ואשתה מתנסבה בגו ברדה יקיר שריר דלא הוה כבתה במצרים מד הות לגוי וקטל ברדה בארע מצרים ית כל אד בברה מן אנש עד בהמה וית כל עסב ברה מחק ברדה וית כל אילן ברה תבר לחוד בארע גשן דתמן בני ישראל לא הוה ברד ושלח פרעה וזעק למשה ולאהרן ואמר להון חטית זבנה יהוה זכאה ואנה ועמי חיביה צלו אל יהוה וסגי ממהי קלין אלהים וברד ואשלח יתכון ולא תוספון למקעם ואמר לה משה כאפקותי מן קרתה אפרס כפי ליד יהוה קליה יקצון וברדה לא יהי עורי לבדיל תעכם הלא ליהוה ארעה ואתה ועבדיך חכמת הלא אדלא תדעלון מקדם מארי יהוה וכתנה וסעריה לקו הלא סעריה אביב וכתנה גבעל וחטיה וקטניאתה לא לקו הלא רכיכן אנין ונפק משה מן עם פרעה מן קרתה ופרס כפיו אל יהוה וקצו קליה וברדה ומטרה לא נטף ארעה וחזה פרעה הלא קץ ברדה ומטרה וקליה ואוזף למחטי ויטם לבה הוא ועבדיו 53 ואתקף לב פרעה ולא שלח ית בני ישראל כמה מלל יהוה באד משה ואמר יהוה למשה על ליד פרעה הלא אנה יטמת ית לבה וית לב עבדיו לבדיל שבוי סימני אלין בגוה ולבדיל תתני במשמוע ברך ובר ברך ית דאשתקרת במצרים וית סימני דשבית בון ותעכמון הלא אנה יהוה אלהכון ותימר לפרעה אכהן אמר יהוה אלהי עבראי עד אמת מעית למכנעה מקדמי שלח ית עמי וישמשני הלא אם מעי אתה למשלחה ית עמי האנה מנדי מחר גוב בתהומך ויכסי ית חזות ארעה ולא יכל למחזי ית ארעה וייכל ית מותר פליטתה דאשתארת לכון מן ברדה וייכל ית כל עסב ארעה וית כל פרי אילנה הצמח לכון מן ברה וימלון בתיך ובתי כל עבדיך ובתי כל מצראי דלא חזו אבהתך ואבת אבהתך מיום דאויתון על ארעה עד יומה הדן ועל משה ואהרן ליד פרעה ואמרו לה אכהן אמר יהוה אלהי עבראי עד אמת מעית למכנעה מקדמי שלח ית עמי וישמשני הלא אם מעי אתה למשלח ית עמי האנה מנדי מחר גוב בתהומך ויכסי ית חזות ארעה ולא יכל למחזי ית ארעה וייכל ית מותר פליטתה דאשתארת לכון מן ברדה וייכל ית כל עסב ארעה וית כל פרי אילנה הצמח לכון מן ברה וימלון בתיך ובתי כל עבדיך ובתי כל מצראי דלא חזו אבהתך ואבת אבהתך מיום דהויתון על ארעה עד יומה הדן ואתפנה ונפק מן עם פרעה ואמרו עבדי פרעה לה עד אמת יהי דן לנן למגבי שלח ית גבריה וישמשון ית יהוה אלהון אדלא תעכם הלא אבדה מצרים ואתעזר ית משה וית אהרן ליד פרעה ואמר לון אזלו שמשו ית יהוה אלהכון מן ומן אזוליה ואמר משה ברבינן ובסבינן ניזל בבינן ובבנתינן בענינן ובתורינן ניזל הלא חג יהוה לנן ואמר להון יהי כן יהוה עמוכון כמה אשלח יתכון וית טפליכון חזו הלא בישה קבל אפיכון לכן אזלו שבי גבריה ושמשו ית יהוה הלא יתה אתון מבעים וטרדו יתון מקדם פרעה ואמר יהוה למשה אנתח ית אדך על ארע מצרים בגובה ויסק על ארע מצרים וייכל ית כל עסב ארעה וית כל פרי אילנה דשיאר ברדה ואנתח משה ית אדה על ארע מצרים ויהוה דהק רוח קדום בארעה כל יומה ההוא וכל ליליה צפרה הוה ורוח קדומה סבל ית גובה וסלק גובה על כל ארע מצרים ושרה בכל תהום מצרים יקיר שריר לקמיו לא הוה כן גוב כותה ובתרה לא יהי כן וכסה ית עזות כל ארעה וחשכת ארעה ואכל ית כל עסב ארעה וית כל פרי אילנה דאותר ברדה ולא אתותר כל ירק באילן ובעסב ברה בכל ארע מצרים וזרז פרעה למזעק למשה ולאהרן ואמר חטית ליהוה אלהכון ולכון וכדו תלו שוי עובתי ברן אזבנה צלו ליהוה אלהכון ויסטי מן עלי לחוד ית מותה הדן מן עם פרעה וצלי ליהוה יהוה רוח מערב תקיף שריר וסבל ית גובה ואתקעה ים סוף לא אשתיאר גוב אחד בכל תהום מצרים ותקף יהוה ית לב פרעה ולא שלח ית בני ישראל ואמר יהוה למשה אנתע ית אדך על שומיה ויהי חשך על ארע מצרים ויפסק חשכה ואנתח משה את אדה על חללה והוה חשך קביל בכל ארע מצרים תלתה יומין לא חזו אנש ית אחיו ולא קמו אנש מן אתרה תלתה יומין ולכל בני ישראל הוה נהר במדוריון וזעק פרעה למשה ולאהרן ואמר אזלו שמשו ית יהוה לחוד עניכון ותוריכון ישתבק אף טפלכון ייזל עמכון ואמר משה אף אתה תתן באדינן דבחים ועלאן ונעבד ליהוה אלהנן ואף קנינן ייזל עמנן לא תשתאר טלפה הלא מנה נסב למשמשה ית יהוה אלהנן ואנחנן לא נחכם מה נשמש ית יהוה עד איתותן לתמן ותקף יהוה ית לב פרעה ולא אתרעי למשלחתון ואמר לה פרעה אזל לך מן עלי השתמר לך אל תוזף חזות אפי הלא ביום חזותך אפי תתקטל ואמר משה כן מללת לא אוזף עוד מחזות אפיך ואמר יהוה למשה עוד מכתש אחד איתי על פרעה ועל מצראי ובתר כן ישלח יתכון מדן כשלחה כלה טרד יטרד יתכון מדן מללו שוי במשמוע עמה וישאלון גבר מן עם עברה ואתה מן עם חברתה מאני כסף ומאני דהב ותכסין ואתן ית רעמות עמה הדן בעיני מצראי וישילונון וכפלגות ליליה אנה נפק בגו ארע מצרים וקטל כל בכור בארע מצרים מבכור פרעה דיתיב על כרסיה ועד בכור שמשתה דאחרי רחימה ועד בכור כל בהמה ותהי צבעה רבה במצרים דכותה לא הות וכותה לא יתוזף ולכל בני ישראל לא יזזע כלב לשנה למן אנש ועד בהימה לבדיל תחכם דיפרש יהוה בין מצראי ובין ישראל ואף אישה משה רבה שריר בארע מצרים בעיני עבדי פרעה ובעיני עמה ואמר משה לפרעה אכהן אמר יהוה ברי בכורי ישראל ואמר לך שלח ית עמי וישמשני ומעית למשלחתה הא יהוה קטל ית ברך בכורך ואמר משה אכהן אמר יהוה כפלגות ליליה אנה נפק בגו ארע מצרים וקטל כל בכור בארע מצרים מבכור פרעה דיתיב על כרסיה ועד בכור שמשתה דאחרי רחימה ועד בכור כל בהמה ותהי צבעה רבה במצרים דכבתה לא הות וכבתה לא יתוזף ולכל בני ישראל לא יזזע כלב לשנה למן אנש ועד בהמה לבדיל תעכם דיפרש יהוה בין מצראי ובין ישראל וייעתון כל עבדיך אלין לידי ויסגדון לי למימר פק אתה וכל עמה דבצמותך ובתר כן אפק ונפק מן עם פרעה בתקף רגז ואמר יהוה למשה לא ישמע לוכון פרעה לבדיל סגוי פליהתי בארע מצרים ומשה ואהרן עבדו ית כל פליהתי אלין לקדם פרעה ותקף יהוה ית לב פרעה ולא שלח ית בני ישראל מן ארעה ואמר יהוה למשה ולאהרן בארע מצרים למימר ירחה הדן לכון ריש ירחיה קדמאי הוא לכון לירחי שתה מללו שוי עם כל כנשת בני ישראל למימר בעסרה לירחה הדן ויסבון לון גבר נקי לבית אבהת נקי לבית ואן יזער ביתה ממהי מן נקי ויסב הוא ומגירה דקריב לביתה במנין נפשאן אנש לפם מיכלה תמנון על נקיה נקי שלם דכר בר שתה יהי לכון מן אמריה ומן עזיה תסבון ויהי לכון למטר עד ארבע עסר יום לירחה הדן ויכסון יתה כל קהל כנשת בני ישראל בין רמשיה ויסבון מן אדמה ויתנון על תרתי מזוזאתה ועל שקופה על בתיה אד ייכלון יתה בהון וייכלון ית בסרה בליליה הדן צלי נור ופטיר עם מרורים ייכלונה לא תיכלון מנה ני ובשול מבשל במיה הלא אם צלי נור רישה עם כרעיו ועם גוה ולא תותרון מנה עד צפר ודמתותר מנה עד צפר בנור תוקדון ואכהן תיכלון יתה ערציכון עסירין מסניכון ברגליכון ואטריכון באדיכון ותיכלון יתה בבהילו פסח הוא ליהוה ואעבר בארע מצרים בלילה הדן ואקטל כל בכור בארע מצרים מן אנש עד בהמה ובכל אלהי מצראי אעבד דינין אנה יהוה ויהי אדמה לכון לסימן על בתיה דאתון תמן ואחזה ית אדמה ואפסח עליכון ולא יהי בכון מגוף למחבלה במקטלי בארע מצרים ויהי יומה הדן לכון לדכרן ותחגון יתה חג ליהוה לדריכון גזירת עלם תחגונה שבעה יומין פטיר תיכלון ברן ביומה קדמאה תבטלון עמיר מבתיכון הלא כל אכל חמי ותתעקר נפשה ההיא מישראל מיומה קדמאה ועד יומה שביעאה ביומה קדמאה זימון קדש וביומה שביעאה זימון קדש יהי לכון כל עבידה לא יתעבד בון ברן דיתאכל לכל נפש הוא לחודה יתעבד לוכון ותטרון ית מצותה הלא בקנום יומה הדן אפקת ית חיליכון מן ארע מצרים ותטרון ותעבדון ית יומה הדן לדריכון גזירת עלם בקדמאי בארבע עסר יום לירחה ברמשה תיכלון פטיר עד יום אחד ועסרים לירחה ברמשה שבעה יומים עמיר לא יתשקח בבתיכון הלא כל אכל מן חמי ותתעקר נפשה ההיא מכנשת ישראל בגיור וביצוב ארעה וכל מחמי לא תיכלון בכל מדוריכון תיכלון פטיר וזעק משה לכל חכימי ישראל ואמר להון גדו סבו לוכון עאן לכרניכון ותכסון פסחה ותסבון מסירת אזוב ותטבלון באדמה דבספה ותדון על שקופה ועל תרתי מזוזיתה מן אדמה דבספה ואתון אל תפקון אנש מתרע ביתה עד צפר ויעבר יהוה למגף ית מצראי ויחזי ית אדמה על שקופה ועל תרתי מזוזיתה ויפסח יהוה על תרעה ולא יתן מחבלה למיעל לבתיכון למגף ותטרון ית ממללה הדן לאגזר לך ולבניך עד עלם ויהי כד תיעלון לארעה דיתן יהוה לוכון כמה מלל ותטרון ית עבידתה הדה בירחה הדן ויהי אן יימרון לוכון בניכון מה עבידתה הדה לוכון ותימרון דבח פסח הוא ליהוה דאפסח על בתי בני ישראל במצרים במגפה ית מצראי וית בתינן פצאה ועקדו עמה וסגדו ואזלו ועבדו בני ישראל כמה פקד יהוה ית משה וית אהרן כן עבדו והוה בפלגות ליליה ויהוה קטל כל בכור בארע מצרים מבכור פרעה דיתיב על כרסיה ועד בכור שביה אד בבית גובה וכל בכור בהמה וקעם פרעה לילי הוא וכל עבדיו וכל מצראי והות צבעה רבה במצרים הלא לית בית דלית תמן מית וזעק למשה ולאהרן לילי ואמר קומו פקו מגו עמי אף אתון אף בני ישראל ואזלו שמשו ית יהוה כמליכון אף עניכון אף תוריכון סבו כמה מללתון ואזלו ותברכון אף יתי ואתקפת מצראי על עמה למזרזה למשלחתון מן ארעה הלא אמרו כלנן מיתין וסבל עמה ית לישה אדלא חמה מלשתון צרירן בתכסיאתון על כתפתון ובני ישראל עבדו כמלל משה ושעלו ממצרים מאני כסף ומאני דהב ותכסיאן ויהוה יהב ית רעמות עמה בעיני מצראי וישילונון ורוקנו ית מצראי ונטלו בני ישראל מרעמסס לסכות כשת מואן אלף רגלאי גבריה לבר מטפלה ואף ערוב סגי סלק עמון וענין ותורין קנין יקיר שריר ואפו ית לישה דאפקו ממצרים עגולי פטיר הלא לא חמה הלא טרדנון מצראי ולא יכלו למשחי ואף זבדין לא עבדו להון ומדור בני ישראל ואבהתון דדערו בארע כנען ובארע מצרים תלתין שנה וארבע מואן שנה והוה מסכום תלתין שנה וארבע מואן שנה והוה בקנום יומה הדן נפקו כל חילי יהוה מן ארע מצרים לילי נטרים הוא ליהוה למפקאתון מן ארע מצרים הוא ליליה הדן ליהוה נטרים לכל בני ישראל לדריון ואמר יהוה למשה ולאהרן דה אגזירת פסחה כל בר נכראי לא ייכל בה וכל עבד אנש זבינת כספה ותגזר יתה טטה ייכל בה תותב ואגיר לא ייכל בה בבית אחד יתאכל לא תפקון מן ביתה מן בסרה לברה וגרם לא תתברון בה כל כנשת ישראל יעבדון יתה ואן יתותב עמכון מגיר ויעבד פסח ליהוה המגזר לה כל דכר וטטה יתקרב למעבדנה ויהי כיצוב ארעה וכל ערל לא ייכל בה אוראו חדה יהי ליצובה ולגיורה דמגיר בגוכון ועבדו כל בני ישראל כמה פקד יהוה ית משה וית אהרן כן עבדו והוה בקנום יומה הדן הפק יהוה ית בני ישראל מן ארע מצרים על חיליהון ומלל יהוה עם משה למימר קדש לי כל בכור פתוח כל רחם בבני ישראל באנשה ובבהמתה לי הוא ואמר משה לעמה דכרו ית יומה הדן דנפקתון בה מן ארע מצרים מבית עבדיה הלא בתקף יד הפק יהוה יתכון מדן ולא יתאכל חמי יומן ואתון נפיקין בירחה אביבה ויהי כד יעאלנך יהוה אלהך לארע כנענאה חתאה ואמראה פרזאה וגרגשאה חואה ויבוסאה דאשתבע לאבהתך למתן לך ארע מדיבה חלב ודבש ותשמש ית תשמישה הדה בירחה הדן שתה יומים תיכל פטיר וביומה שביעאה חג ליהוה פטיר יתאכל ית שבעתי יומיה לא יתחזי לך חמי ולא יתחזי לך עמיר בכל תהומך ותחוי לברך ביתה יומה למימר בדיל דן עבד יהוה לי באפוקתי ממצרים ויהון לך לסימן על אדיך ולדכרן בין עיניך לבדיל תהי אוראות יהוה בפמך הלא באד תקיפה אפקך יהוה ותטר ית אגזירתה הדה לזבנה מיומים ליומה ויהי כד יעלנך יהוה אלהך לארע כנענאה כמה אשתבע לך ולאבהתך ויתננה לך ותעבר כל פתוע רחם ליהוה וכל פתוע אקר בהימה דיהון לך דכריה ליהוה וכל פתוע חמר תפרק בנקי ואן לא תפרקנה ותקדלנה וכל בכור אנש בבניך תפרק ויהי כד ישאלנך ברך מחר למימר מה דה ותימר לה בתקף אד אפקן יהוה ממצרים מבית עבדיה והוה כד הקשה פרעה למשלחתן וקטל יהוה כל בכור בארע מצרים מבכור אנש עד בכור בהימה על כן אנה דבח ליהוה וכל פתוח רחם דכריה וכל בכור אנש בבני אפרק ויהון לך לסימן על אדיך ולטפין בין עיניך הלא בתקוף אד אפקך יהוה ממצרים והוה בשלחוי פרעה ית עמה ולא נגדון אלהים אורע ארע פלשתים הלא קריב הוא הלא אמר אלהים דלא יתנחם עמה בחזותון קרבה ויעזרון למצרים ואסהר אלהים ית עמה אורע מדבר ים סוף וחמשים סלקו בני ישראל מן ארע מצרים ונסב משה ית גרמי יוסף עמה הלא שבועה השבע יוסף ית בני ישראל למימר דכרן ידכר אלהים יתכון ותסקון ית גרמתי מדן עמכון ונטלו מסכות ושרו באתם דבאיצטר מדברה ויהוה אזל לקדמיון אימם בעמוד ענן למגדנון אורע ולילי בעמוד אש למנהרה להון למהכה אימם ולילי לא פסק עמוד עננה אימם ועמוד אש לילי לקדם עמה ומלל יהוה עם משה למימר מלל עם בני ישראל ויעזרון וישרון לקדם פי חירתה בין מגדלה ובין ימה לקדם בעל צפון כבונה תשרון על ימה ואמר פרעה לבני ישראל נביכים אנון בארעה צניק עליון מדברה ואתקף ית לב פרעה וירדף בתרון ואתיקר בפרעה ובכל חילה ויחכמון מצראי הלא אנא יהוה ועבדו כן ואתהבי למלך מצרים הלא ערק עמה ואתפך לב פרעה ועבדיו על עמה ואמרו מה דה עבדנן כד שלחנן ית ישראל מתשמישן ואסר ית רכבה וית עמה נסב עמה ונסב שת מואן רכב ביור וכל רכב מצרים ותליתים על כלה ותקף יהוה ית לב פרעה מלך מצרים ורדף בתר בני ישראל ובני ישראל נפיקין באד רמה ורדפו מצראי בתרון ומטה יתון שרים על ימה כל סוס רכב פרעה ורגליו וחילה על פי חירתה לקדם בעל צפון ופרעה קרב ותלו בני ישראל ית עיניון וחזו והא מצראי נטלין בתרהון ודעלו שריר וצבעו בני ישראל ליד יהוה ואמרו למשה המבלן לית קברין במצרים דברתנן לממות במדברה מה דה עבדת לנן למפקתנן ממצרים הלא דן ממללה דמללן עמך במצרים למימר קץ שוי מנן ונשמש ית מצראי הלא טב לנן תשמיש ית מצראי ממותנן במדברה ואמר משה לעמה לתדעלון אתקוממו וחזו ית פצות יהוה דיעבד לכון יומן הלא כמה דחזיתון ית מצראי יומן לא תוזפון למחזינון עוד עד עלם יהוה יגחי לוכון ואתון תשתקון ואמר יהוה למשה מה תצבע לי מלל עם בני ישראל ויטלון ואתה הרם ית אטרך ונתע ית אדך על ימה ופלגה וייעלון בני ישראל בגו ימה ביבשתה ואני האנה מתקף ית לב מצראי וייעלון בתריהון ואתיקרה בפרעה ובכל חילה ברכבה וברגליו ויחכמון כל מצראי הלא אנה יהוה בהתיקרי בפרעה ובכל חילה ברכבה וברגליו ונטל מלאך האלהים ההתי לקדם משרית ישראל והלך מבתרון ונטל עמוד עננה מקדמיון וקעם מבתריון ועלל בין משרית מצראי ובין משרית ישראל והוה עננה מחשך ואניר ית ליליה ולא קרב דן לדן כל ליליה ונתח משה ית אדה על ימה ואיבל יהוה ית ימה ברוח קדום עזיז כל ליליה ושוה ית ימה לנגב ואתפלגו מיה ועלו בני ישראל במוצית ימה ביבשה ומיה להון שורין מימינון ומשמאלון ורדפו מצראי ועלו בתריון כל סוס פרעה רכבה ורגליו לגו ממצית ימה והוה במטרת צפרה ואדיק יהוה על משרית מצראי בעמוד אש וענן והלהל ית משרית מצראי ואסר ית קאמי מרכבתה ודהקה ביקירואן ואמרו מצראי ערוקה מקדם ישראל הלא יהוה דמגיח לון במצרים ואמר יהוה למשה אנתח ית אדך על ימה ויעזרון מיה על מצראי ועל רכבה ועל רגליו ונתח משה ית אדה על ימה ויעזר ימה לפנאי צפרה לעמקה ומצראי נטלין לזימונה ואנער יהוה ית מצראי ממציא ימה ועזרו מיה וכסו ית רכבה וית רגליה לכל חיל פרעה עליליה בתרון בימה לא אשתיר מנון סהד אחד ובני ישראל הלכו ביבשה בממצית ימה ומיה לון שורין מימינון ומסמאלון ופצה יהוה ביומה ההוא ית ישראל מן אד מצראי וחזה ישראל ית מצראה מית על ספת ימה וחזה ישראל ית אדה רבתה דעבד יהוה במצראי ודעלו עמה מן יהוה ואימנו ביהוה ובמשה עבדה טטה שבח משה ובני ישראל ית תשבחתה הדה ליהוה ואמרו למימר שבחו ליהוה הלא גואה אאגיח סוס ורכבה רמה בימה תקיפי וגלגי והוה לי לפצו דן אלהי ואשבחנה אלהה דאבה וארוממנה יהוה גיבור בקרבה יהוה שמה מרכבת פרעה וחילה אריט בימה וביור תליתאה טמעה בים סוף תהומין כסונון נעתו בצבראתה כות אבן ימינך יהוה חסינה בחילה ימינך יהוה צדית דבבה ובסגי גאונפך שנקת מרגזיך שלחת חרונך אכלון כקשה וברוח רגזך אתערמו מיה אתקוממו כות טמי נעותיה קפאו תהומין בלב ימה אמר דבבה ארדף אמטי אפלג אנחה ריחותה דנפשי אשלף חרבי תערבנה אדי עזרת ברוחך כסתון ימה אצטללו כעבראה במים חסינים מן כותך בחיוליה יהוה מן כותך חסין בקדשה נוראה תשתבח עבוד פליאתה נתחת ימינך בלעתון ארעה נגדת בחסדך עמה דן פרקת סחנת בעזיזותך חיול משבח קדשך ישמעון עממאם וימרעון חיל אחאד דיראי פלשת טטה אתבהלו רבני אדום עיולי מואב אחדון ריעד אתירקו כל דעורי כנען נפלת עליהון אימה ודחלה וברבין אדרעך ישדכון כאבנה עד יגוז עמך יהוה עד יגוז עמה דן מלכת תעאלנה ותנצבנה בטור אסחנותך מכון למיתוביתך פרשת יהוה מקדש יהוה כוננה אתרך יהוה ימלך עלם ועורי כד על סוס פרעה ברכבה וברגליו בימה ועזר יהוה עליהון ית מי ימה ובני ישראל הלכו ביבשתה בממצית ימה מרים נביאתה תלימת אהרן ית תפה באדה ונפקי כל נשיה בתרה בדפים ובעאלן ואגיבת לון מרים שבחו ליהוה הלא גואה דאגיח סוס ורכבה רמה בימה ונטל משה ית ישראל מים סוף ואפקה למדבר שור והלכו אורע תלתה יומין במדברה ולא אשקעו מים ועלו למרתה ולא יכלו למשתה מים ממרה הלא מרירן אנון בדיל כן קרת שמה מרה ורנן עמה על משה למימר מה נשתה וצבע משה ליהוה וחזיאה יהוה אילן וארמה למיה ואתחלו מיה תמן שבה לה אגזר ודין ותמן נסתה ואמר אם משמע תשמע לקל יהוה אלהך ודכשר בחזותה תעבד ותצית לפקודיו ותטר כל גזריו כל באשו דשבית במצרים לא אשבי עליך הלא אנה יהוה אסיך ועלו אילים ובאילים תרתי עסר עינון מים ושובעים תמרים ושרו תמן על מיה ונטלו מן אילים ועלו כל כנשת בני ישראל לגו מדבר סיני דבין אילים ובין סיני בחמשעסר יום לירחם תניניה למפוקון מן ארע מצרים ורננו כל כנשת בני ישראל על משה ועל אהרן במדברה ואמרו לון בני ישראל לוי יתיהב מותנן באד יהוה בארע מצרים במתבנן על איהר בסרה במיכלן לחם לשבע הלא אפקתון יתן למדברה הדן למקטל ית כל קהלה הדן בכפנה ואמר יהוה למשה האנה ממטר לכון לחם מן שומיה ויפק עמה וילקטון ממלל יום ביומה לבדיל מנסתה היהך בתורתי אן לא ויהי ביומה שתיתאה ויכונון ית דינדון ויהי כפל על דילקטון יום ויום ואמר משה ואהרן לכל בני ישראל רמשה ותעכמון הלא יהוה אפק יתכון מן ארע מצרים וצפר ותחזון ית כבוד יהוה במשמעה ית רניניכון על יהוה ואנחנן מה כד תרנון עלינן ואמר משה במתן יהוה לוכון ברמשה בסר למיכל ולחם בצפרה לסבע במשמע יהוה ית רניניכון דאתון מרננין עליו ואנחנן מה לא עלינן רניניכון הלא על יהוה ואמר משה לאהרן אמר לכל כנשת בני ישראל קרבו לקדם יהוה הלא שמע ית רניניכון והוה כמלול אהרן עם כל כנשת בני ישראל ואסתכלו למדברה והא כבוד יהוה מתחזי בעננה ומלל יהוה עם משה למימר שמעת ית רניני בני ישראל מלל עמהון למימר בין רמשיה תיכלון בסר ובצפרה תסבעון לחם ותעכמון הלא אנה יהוה אלהכון והוה ברמשה וסלקת סלביתה וכסית ית משריתה ובצפרה הות שכבת טלה סהר למשריתה וסלקת שכבת טלה והא על אפי מדברה דקיק מנצנץ דקיק ככיפה על ארעה וחזו בני ישראל ואמרו גבר לאחיו מן הוא הלא לא חכמו מה הוא ואמר משה להון הוא לחמה דיהב יהוה לוכון למיכלה דן ממללה דפקד יהוה לקטו מנה אנש לפם מיכלה מכלה לגלגלת מנין נפשאתכון אנש לאד במשכנה תסבון ועבדו כן בני ישראל ולקטו דסגה ודאזער ומשחו במכלה ולא אותר דאסגה ודפעת לא החסר אנש לפם מיכלה לקטו ואמר משה להון אנש ליותר מנה עד צפר ולא שמעו מן משה והותרו אנשים מנה עד צפר וארם תולעים ואסרה וארגז עליהון משה ולקטו יתה בצפרה בצפרה אנש לפם מיכלה וארתעות שמשה שרה והוה ביומה שתיתאה לקטו לחם כפל תרי מכלאן לאחד ואתו כל נסיאי כנשתה וחבו למשה ואמר להון הוא דמלל יהוה אשבתה שבה קדש ליהוה מחר ית דה תאפו אפו וית דה תבשלו בשלו וית כל דיתר הנחו לוכון למטרה עד צפר ואנחו יתה עד צפרה כמה פקד משה ולא אסרה ורמה לא הות בה ואמר משה אכלותה יומן הלא שבה יומן ליהוה יומן לא תשקעון בברה שתה יומים תלקטונה וביומה שביעאה שבה לא יהי בה והוה ביומה שביעאה נפקו מן עמה למלקטה ולא אשקחו ואמר יהוה למשה עד אן מעיתון למטר פקודי ותורתי חזו הלא יהוה יהב לוכון ית שבתה על כן הוא יהב לוכון ביומה שתיתאה לחם יומים תבו אנש אתרה וליפק אנש מן אתרה ביום שבתה ושבת עמה ביום שביעאה וזעקו בית ישראל ית שמה מן והוא כארז קליף עבאר וטעמה כמחפי בדבש ואמר משה דן ממללה דפקד יהוה מלו מכלאה מנה למטרה לדריכון לבדיל יחזון ית לחמה דאיכלת יתכון במדברה באפקותי יתכון מן ארע מצרים ואמר משה לאהרן סב צנואי חדה ואב תמן מלו מכלתה מן ואנח יתה לקדם יהוה למטרה לדריכון כמה פקד יהוה ית משה ואנחה אהרן לקדם סהדואתה למטרה ובני ישראל אכלו ית מנה ארבעים שנה עד מיעלון לארע מתדרה ית מנה אכלו עד מיעלון לאיצטר ארע כנען ומכאלה עסור סאתה הוא ונטלו כל כנשת בני ישראל ממדבר סין למטליון על מימר יהוה ושרו ברפידים ולית מים למשתה עמה ואתיגר עמה עם משה ואמרו אב לנן מים ונשתה ואמר לון משה מה תתיגרון עמי ומה תנסון ית יהוה ואצטעו תמן עמה למים ורן עמה על משה ואמרו למה אסקתנן ממצרים למקטל יתי וית בני וית קניני בצעו וצבע משה ליהוה למימר מה אעבד לעמה הדן עורי ציבעד וירגמוני ואמר יהוה למשה עבר לקודם עמה וסב עמך מן חכימי ישראל ואטרך דמעית בה ית נהרה תסב באדך ותיזל הא אנה קעם לקדמיך תמן על תקפה בחורב ותמעי בתקפה ויפק מנה מים וישתי עמה ועבד כן משה לעיני חכימי ישראל וקרא שם אתרה נסיון ותיגר על תיגר בני ישראל ועל נסותון ית יהוה למימר האית יהוה בגבנן אם לית ואתה עמלק ואגיח עם ישראל ברפידים ואמר משה ליהושע בחר לנן גברין ופק אגיח בעמלק מחר אנה מתקומם על ריש גבעתה ואטר האלהים באדי ועבד יהושע כמה דאמר לה משה למגחאה בעמלק ומשה ואהרן וחור סלקו לריש גבעתה והוה כמד ירם משה אדיו וגבר ישראל וכמד ירכן אדיו וגבר עמלק ואדי משה יקרי ונסבו אבן ושבו תחתיו ויתב עליה ואהרן וחור סמכו באדיו מדן אחד ומדן אחד והוו אדיו למעונה עד מעול שמשה ונצע יהושע ית עמלק וית עמה וקטלון לפם חרב ואמר יהוה למשה כתב דה דכרן בספר ושבי במשמוע יהושע הלא מחי אמחי ית דכר עמלק מתחת שומיה ובנה משה מדבח וקרא שמו יהוה נצועה ואמר הלא אד על כרסי מלחמה ליהוה בעמלק מדר ודר ושמע יתרו כהן מדין חמוי משה ית כל דעבד אלהים למשה ולישראל עמה הלא אפק יהוה ית ישראל ממצרים ונסב יתרו חמוי משה ית צפורה אתת משה בתר שלוחיה וית תרי בניה דשם חדה גרשם הלא אמר גיור הוית בארע נכראותה ושם חדה אליעזר הלא אלהה אבה בסעדי ופצתי מן חרב פרעה ואתה יתרו חתן משה הוא ובניו ואתתה ליד משה למדברה דהוא שרי תמן בטור האלהים ואתמר למשה הא חמוך יתרו אתי לידך ואתתך ותרי בניה עמה ונפק משה לזימון חמואה וסגד למשה ונשק לה ושאלו גבר לחברה לשלם ואעלה למשכנה ותנה משה לחמואה ית כל דעבד יהוה לפרעה ולמצראי על דדי ישראל ית כל ליחותה דאשקעתון באורעה ופצתון יהוה וחדה יתרו על כל טובה דעבד יהוה לישראל דפצתה מן אד מצראי ואמר יתרו בריך יהוה דפצה יתכון מן אד מצראי ומן אד פרעה דפצה ית עמה מתחת אד מצראי כדו חכמת הלא רב יהוה מכל האלהים הלא בממלל דעצפו עליהון ונסב יתרו חמוי משה עלה ודבחים לאלהים ואתה אהרן ומן חכימי ישראל למיכל לחם עם חמוי משה לקדם האלהים והוה מבתר ויתב משה למפשר עם עמה וקעם עמה עלוי משה מן צפרה ועד רמשה וחזה חתן משה ית כל דהוא עבד לעמה ואמר מה ממללה הדן דאתה עבד לעמה ממה אתה יתיב לעודך וכל עמה מתקומם עלויך מן צפרה ועד רמשה ואמר משה לחמואה אן ייתי לידי עמה למבעי אלהים אן יהי להון ממלל אתה לידי ואפשר בין אנש ובין חברה ועכמנה ית גזרי האלהים וית תוראתה ואמר חתן משה לה לא טב ממללה דאתה עבד ליעי תלעי אף אתה אף עמה הדן דעמך הלא יקיר מנך ממללה לא תכל מעבדנה לודך כדו שמע בקלי אמלכנך ויהי אלהים עמך הוי אתה לעמה קבל האלהים ותיעל אתה ית ממלליה ליד האלהים ותזהר יתון ית גזריה וית תוראתה ותעכם לון ית שבילה דיהכון בה וית עובדה דיעבדון ואתה תחזה לך מכל עמה גברי חיל דחלי אלהים גברי קשט סנאי אנחה ותשוי עליהון רבני אלפין ורבני מואן רבני חמשין ורבני עסרן ויפשרון עם עמה בכל זבן ויהי כל ממללה רבה ייתון לידך וכל ממללה זעורה יפשרון אנון וקלל מן עליך ויסבלון עמך אם ית ממללה הדן תעבד ויפקדנך אלהים ותכל קעם ואף כל עמה הדן לגו אתרה ייעל בשלם ושמע משה לקל חמואה ועבד כל דאמר ואמר משה לעמה לא אכל אנה לודי סבל יתכון יהוה אלהכון סגה יתכון ואתון יומן ככוכבי שומיה לסגי יהוה אלהי אבהתכון יוזף עליכון כבתכון אלף זבנין ויברך יתכון כמה מלל לכון איך אסבל לודי טרחכון טפשיכון ותיגרניכון הבו לוכון גברין חכימין ונהירין ועכמין לשבטיכון ואשוינון בראשיכון ואגיבו ואמרו טב ממללה דמללת למעבד ונסב ית ראשי שבטיהון אנשין חכימין ועכמין ויהב יתון ראשין עליהון רבני אלפין ורבני מאון רבני חמשין ורבני עסראן וספרין לשבטיהון ופקד ית פשוריון למימר שמעו בין אחיכון ותפשרון קשט בין אנש ובין אחיו ובין תותבה לא תכרון אפין בפשרון כזעורה כרבה תשמעון לא תבהתון מן אפי אנש הלא פשרונה לאלהים הוא וממללה דיקשה מנכון תקרבון לידי ואשמענה ופקד יתון ית כל ממלליה דיעבדון ויפשרון עם עמה בכל זבן ית ממללה רבה ינדון ליד משה וכל ממללה זעורה יפשרון אנון ושלח משה ית חמוה ואזל לה לארעה בירחה תליתאה למפוק בני ישראל מן ארע מצרים ביומה הדן עלו מדבר סיני ונטלו מרפידים ועלו למדבר סיני ושרו במדברה ושרה תמן ישראל קבל טורה ומשה סלק ליד האלהים וזעק לה יהוה מן טורה למימר אכהן תימר לבית יעקב ותחבי לבני ישראל אתון חזיתון ית דעבדת למצראי וסבלת יתכון על כנפי נשרים ואנדית יתכון לידי וכדו אן משמע תשמעון בקלי ותטרון ית קיאמי ותהון לי הסגלה מכל עממיה הלא לי כל ארעה ואתון תהון לי ממלכת כהנים וגוי קדש אלין ממלליה דתמלל עם בני ישראל ואתה משה וזעק לחכימי עמה ושוה לקדמיון ית כל ממלליה אלין דפקדה יהוה ואגיבו כל עמה כחדה ואמרו כל דמלל יהוה נעבד ועזר משה ית ממללי עמה ליד יהוה ואמר יהוה למשה הא אנה אתי לידך בעבה דעננה בדיל ישמע עמה בממללי עמך ואף בך יימנון לעלם וחבי משה ית ממללי עמה ליד יהוה ואמר יהוה למשה אזל ליד עמה ותקדשנון יומן ומחר וירעון תכסיאתון ויהון מכבנים ליומה תליתאה הלא ביומה תליתאה יעת יהוה לעיני כל עמה לטור סיני ותתעם ית טורה סחר ולעמה תימר אשתמרו לוכון סלקין בטורה וקרב ביצרה כל דקרב בטורה קטל יקטל לא תקרב בה אתר הלא רגם יתרגם אי חזי יחזי אם בהמה אם אנש לא יתוחי במגד יובלה אנון יסקון בטורה ונעת משה מן טורה ליד עמה וקדש ית עמה ורעו תכיסאתון ואמר לעמה הוו מכבנים לתלתי יומיה לא תקרבון לות אתה והוה ביומה תליתאה בהואות צפרה והוה קלין וברקין וענן יקיר על טורה וקל שופרה תקף שריר וארתת כל עמה דבמשריתה ואפק משה ית עמה לזימון האלהים מן משריתה ואתקוממו בשפולי טורה וטור סיני להב כלה מקדם דייעת יהוה עליו באש וסלק ליאבה כליאב אתונה וארתת כל טורה שריר והוה קל שופרה אזל ותקף שריר משה ימלל והאלהים מעילה בקלה ואעת יהוה על טור סיני לריש טורה וזעק יהוה למשה לריש טורה וסלק משה ואמר יהוה למשה נת אסיד בעמה דלא ילבבון ליהוה למחזי ויפל מנה סגי ואף כהניה קדמיה ליהוה יקדשון דלא יפתי בון יהוה ואמר משה ליהוה לא יכל עמה למסק לטור סיני הלא אתה אסידת בנן למימר העתם ית טורה ותקדשה ואמר לה יהוה אזל נת ותסק אתה ואהרן עמך וכהניה ועמה לא לבבון למסק ליד יהוה דלא יפתי בון ונעת משה מן טורה ליד עמה ואמר להון ומלל אלהים ית כל מליה אלין למימר אנה יהוה אלהך דאפקתך מן ארע מצרים מבית עבדיה לא יהי לך אלהין עורנין על קדמי לא תעבד לך פסל וכל דמו דבשומיה מלעל ואד בארעה מלרע ואד במיה מלרע לארעה לא תסגד להון ולא תשמשנון הלא אנה יהוה אלהך אל קנא מסר עוב אבהן על בנין ועל תליתאים ועל רבעים לסנאי ועבד חסד לאלפים לרחמי ולנטרי פקודי לא תסבל ית שם יהוה אלהך למגן הלא לא יזכי יהוה ית דיסבל ית שמה למגן טר ית יום שבתה לקדשה שתה יומין תשמש ותעבד כל עבידתך ויומה שביעאה שבה ליהוה אלהך לא תעבד בה כל פלענה אתה וברך וברתך עבדך ואמתך בהמתך וגיורך דבקוריך הלא שתת יומין עבד יהוה ית שומיה וית ארעה וית ימה וית כל דבון ואנח ביומה שביעאה על כן ברך יהוה ית יום שבתה וקדשה אוקר ית אבוך וית אמך לבדיל יורכון יומיך על ארעה דיהוה אלהך יהב לך לא תקטל לא תגור לא תגנב לא תסיד בעברך סעדו דשקר לא תחמד בית עברך ולא תחמד אתת עברך עקלה עבדה ואמתה תורה וחמרה וכל דלעברך ויהי כד יעאלנך יהוה אלהך לארע כנענאה דאתה עלל לתמן למירתנה ותקים לך אבנים רברבן ותשיד יתון בשיוד ותכתב על אבניה ית כל מלי ארהותה הדה ויהי במעברכון ית ירדנה תקימון ית אבניה אלין דאנה מפקד יתכון יומן בהר גריזים ותבני תמן מדבח ליהוה אלהך מדבח אבנים לא תגיז עליהון ברזל אבנים שלמן תבנה ית מדבח יהוה אלהך ותסק עליו עלאן ליהוה אלהך ותדבח שלמים ותיכל תמן ותעדי לקדם יהוה אלהך טורה ההוא בעבר ירדנה בתר אורע מעול שמשה בארע כנענאה המיתב בבקעה מול גלגלה איצטר מישר חזוה קבל שכם וכל עמה שמע ית קליה וית קל שופרה וחזין ית לפידיה וית טורה להב וחזו כל עמה ואטלטלו וקעמו מרחיק ואמרו למשה הן חזינן יהוה אלהנן ית יקירותה וית רביאנה וית קלה שמענן מבגו אשתה יומה הדן חזינן הלא ימלל אלהים עם אנשה ויקעים וכדו למה נמות הלא תיכלנן אשתה רבתה הדה אן מוזפים אנחנן למשמע ית קל יהוה אלהנן עורי ונמות הלא מן כל בשר דשמע קל אלהים חיין ממלל מגו אשתה כבתן ואקעים קרב אתה ושמע ית כל דיימר יהוה אלהנן ואתה תמלל עמנן ית כל דימלל יהוה אלהנן עמך ונשמע ונעבד ולימלל עמנן האלהים דלה נמות ואמר משה לעמה לתדעלון הלא לבדיל נסות יתכון איתי האלהים ובדיל תהי דחלתה על אפיכון לדלה תחטאון וקעם עמה מרחיק ומשה נגש לערפלה דתמן האלהים ומלל יהוה עם משה למימר שמעת ית קל מלי עמה הדן דמללו עמך היטבו כל דמללו לוי יתיהב ויהי לבון דן להון למדעל מני ולמטר ית פקודי כל יומיה לבדיל יתיטב לון ולבניון לעלם נביא אקים לון מבגו אחיון כבתך ואתן מלי בפמה וימלל לון ית כל דאפקדנה ויהי גברה דלא ישמע למליו דימלל בשמי אנה אבעי מנ עמה ברן נביה דיעתד לממללה ממלל בשמי ית דלא פקדתה לממללה ודימלל בשם אלהין עורנין ויקטל נביאה ההוא ואן תימר בלבך איך אתעכם ית ממללה דלא מללה יהוה דימלל נביאה בשם יהוה לא יהי ממללה ולא ייתי הוא ממללה דלא מללה יהוה בזידנו מללה נביה לא תמור מנה אזל אמר לון עזרו לכון למשכניכון ואתה הכה קעם עמי ואמללה עמך ית כל מצותה גזריה ודיניה אד תלפנון ויעבדון בארעה דאנה יהב לון למירתנה ומלל יהוה עם משה למימר מלל עם בני ישראל אתון חזיתון הלא מן שומיה מללת עמכון לא תעבדון עמי אלהי כסף ואלהי דהב לא תעבדון לכון מדבח אדמה תעבד לי ותדבח עליו ית עלתיך וית שלמיך מן עאניך ומן תוריך באתרה דאכרת עם שמי לתמן איתי לידך ואברכנך ואם מדבח אבנים תעבד לי לא תבנה יתין גזיזן הלא חרבך הנפת עליו וחללתנה ולא תסק בשקרין על מדבחי דלא תגלה גנותך לידה אלין פשרוניה דתשבי לקדמיהון כד תזבן עבד עבראי שת שנין ישמשנך ובשביעיתה יפק לחרותה מגן אן בגפה ייעל בגפה יפק אם מסחן אתה הוא ונפקה אתתה עמה אן רבה יהב לה אתה וילדת לה בנים אי בנן אתתה וילידיה תהי לרבה והוא יפק בגפה אם מימר יימר עבדה רעמת ית רבי וית אתתי וית בני לא אפק חראי ויקדמנה רבה ליד האלהים ויקדמנה לדרשה אי למזוזיתה וירצע רבה ית אדנה במרצע וישמשנה לעלם ואן יזבן גבר ית ברתה לאמה לא תפק כמפוקית עבדיה אם בישה היא בעיני רביה דלא אסידה ופרקה לעם נכראי לא ישלט למזבנתה בלבושה בה ואן לברה יסידנה כפשרון בנאתה יעבד לה ואן עורני יסב לה עמירה כסותה וצרכניה לא יבצר ואם תלת אלין לא יעבד לה ונפקה מגן לית כסף מעי אנש ומהת קטל יקטל ודלא כמנה והאלהים סאקל לאדה ותשבי לך אתר אד יערק לתמן ואן יעתד אנש על עברה למקטלנה בערימו מן עם מדבחי תסבנה לקטלנה מעי אבוה ואמה קטל יקטל וגנב אנש וזבנה ומתשקע באדה קטל יקטל ומזל אבוה ואמה קטל יקטל ואן יתגירון אנשין וימעי אנש ית עברה ולא ימות ויפל למדמך אן יקום ויהלך בברה על מטענתה ויברי מעיה לוד בטלתה יתן ואסי יאסי ואן ימעי אנש ית עבדה אי ית אמתה ומית תחת אדה קטל יקטל ברן אן יום או יומים יקעם לא יומת הלא כספה הוא ואן ינצון גברין ויגפון אתה בטנה ויפק מולדה ולא יהי צורה גבאי יגבי כמה דישבי עליו מסחן אתתה ויתן בצלואן ואן צורה יהי ותתן נפש חליפת נפש עין חליפת עין שן חליפת שן אד חליפת אד רגל חליפת רגל כויה חליפת כויה פדעה חליפת פדעה מכותי חליפת מכותי ואן ימחי אנש ית עין עבדה אי ית עין אמתה וחבלה חראי ישלחנה חליפת עינה ואם שן עבדה אי שן אמתה אפל חראי ישלחנה חליפת שנה ואן ימחי תור וכל בהמה ית גבר או ית אתה ומית רגמה יתרגם בהמתה ולא יתאכל ית בסרה ומסחן בהימתה ברי ואן בהימה מעיה היא מן אתמל תליתאי ואתסהד במסחנה ולא יטרנה וקטל גבר אי אתה בהימתה תתרגם ואף מסחנה יקטל אם סלוח ישבי עליו ויתן פרקן נפשה ככל דישבי עליו אי בר יקטל אי ברה כפשרונה הדן יתעבד לה אם עבד תקטל בהמתה אי אמה כסף תלתין מתקלין יהב לרבה ובהמתה תתרגם ואן יפתח אנש גוב אי אן יקטע אנש גוב ולא כסתה ונפל תמן תור אי חמור אי כל בהמה מסהן גובה ימרק כסף יעזר למסחנה ומיתה יהי לה ואן יגף תור אנש אי כל בהמתה ית תור עברה אי ית כל בהמתה ומית ויזבנון ית קימה ויפלגון ית כספה ואף ית מיתה יפלגון אי עכים הלא בהמה מעיה היא מאתמל תליתאי ולא נטרה מסחנה מרוק ימרק בהמה חליפת בהמה ומיתה יהי לה ואן יגנב אנש תור אי נקי ונכסה אי זבנה חמשה תורין ימרק חליפת תורה וארבעה ענין חליפת נקיה אן בנקבה יתשקע גנבה ומעתה ומית לית לה דם אן דנעת שמשה עליו דם לה מרוק ימרק אן לית לה ויזדבן בגנבתה אן אשקעו תתשקע באדה גנבתה מתור עד חמור עד נקי עד כל בהמה קעימים אחד תרין ימרק ואן יפעי אנש חקל אי כרם ושלח ית בעירנה ואפעי בעקל עורן מרוק ימרק מן עקלה כעללאתה ואן כל עקלה יפעי מטר עקלה ומטר כרמה ימרק אן תפק אש ומשקעה כובים ואיכל גדיש אי קעאמה אי עקל מרוק ימרק דמוקד ית יקידתה ואן יתן אנש לעברה כסף אי מנין למטר ויתגנב מבית גברה אן יתשקע גנבה וימרק אחד תרין ואן לא יתשקע גנבה ויקרב מסחן ביתה ליד האלהים אן לא שלח אדה בעבידת עברה על כל ממלל פשע על תור על חמור על נקי על תכסיה על כל אבדתה דיתמר הלא הוא דן סעד יהוה ייעל ממלל תריון דיעיבנה האלהים ימרק אחד תרין לעברה ואן יתן אנש לחברה חמר אי תור אי נקי אי כל בהימה למטר ומית אי אתבר אי אשתבי לית חזי שבועת יהוה תהי בין תריון אן לא שלח אדה בעבידת חברה ויסב מסחנה ולא ימרק אן גניבה יתגנב מן עמה וימרק למסחנה אן עטיף יתעטף ינדי סהד עטיפתה ולא ימרק ואן ישאל אנש מן עם עברה ואתבר אי מית מסחנה לית עמה מרוק ימרק אן מסחנה עמה לא ימרק אן אגיר הוא וייעל באגרה ואן ישלי גבר בתולה דלא ארוסה ודמך עמה פרן יפרננה לה לאתה ואם מעי ימעי אביה למתננה לה כסף יתקל כפרן בתולאתה נגדאי לא תתוחי כל שכב עם בהמה קטל יקטל דבח לאלהים עורנין יתחרם וגיור לא תונון ולא תלחצון הלא גיורין הויתון בארע מצרים כל ארמלה ויתם לא תלבטון הלא אם לבוט תלבטון יתה הלא אן צבע יצבע לידי שמע אשמע צבעתה ויתקף רגזי ואקטל יתכון בחרבה ויהון נשיכון ארמלן ובניכון יתומין אן כסף תיזף ית עמי ית מלבטי עמך לא תהי לה כמסבל לא תשוינה עליו כפול אם משכון תמשכן ית תכסית עברך עד מעול שמשה תעזרנה לה הלא היא כסותה לחודה היא תכסיתה למשכה במה ידמך ויהי אן יצבע לי ואשמע הלא חנון אנה אלהים לא תקלל ונסיא בעמך לא תלוט מליתך ודמעך לא תשחי בכור בניך תתן לי כן תעבד לתורך ולעניך שבעה יומים יהי עם אמה וביומה תמינאה תתנה לי ואנשי קדש תהון לי ובסר בברה עטיפה לא תיכלון ארמי תרמון יתה לא תקבל משמוע מגן לא תשבי אדך עם עיב למהי סהד שקר לא תהי בתר סגים לבישן ולא תסיד על תיגר לסטו בתר סגים למסטו ומסכין לא תשבח בתיגרה אן תפגע תור דבבך אי חמרה אי כל בהמתה טעי עזור תעזרנה לה כד תחזי חמור סנך רבי תחת מסבלה ותקץ ממשבק לה אטענה תטעי עמה לא תסטי פשרון מסכינך בתיגרה מן ממלל כדב תרחק ותתברי וזכאי לא תקטל הלא לא זכאה עיב וממון לא תסב הלא ממונה יסמי עיני נעיריה ויטלטל מלי קשיטים וגיור לא תלחצון ואתון חכמתון ית נפש גיורה הלא גיורין הויתון בארע מצרים ושת שנין תזרע ית ארעך ותכנש ית עללתה ובשביעיתה תשמטנה ותשבקנה וייכלון מסכיני עמך ותותרותון תיכל חית ברה כן תעבד לכרמך ולזיתך שתת יומים תעבד עובדיך וביומה שביעאה תשבת לבדיל יתנח עבדך ואמתך כבתך וכל בהמתך וגיורה וכל דאמרת לכון תטרון ושם אלהים חורנים לא תדכר ולא ישתמעון על פמך תלת זבנין תחג לי בשתה ית חג פטירה תטר שבעה יומים תיכל פטיר כמה פקדתך לזבן ירח אביבה הלא בה נפקת ממצרים ולא יחזון קדמי ריקנין וחג עצדה בכירי עובדיך דתזרע בברה וחג כנושה בהפקות שתה בכנושך ית עובדיך מן ברה תלת זבנין בשתה יתחזי כל דכרנך עם קדם ארון יהוה לא תדבח על חמי אדם דבחי ולא יבית תרב חגי עד צפר קדמאית בכירי ארעתך תנדי לבית יהוה אלהך לא תבשל גדי בחלב אמה הלא עבד דה כדבח אנשהו ומרגזה היא לאלהה דיעקב הא אנה משלח שליחי לקדמיך למטרנך בשבילה ולמעלאתך לאתרה דכבנת השתמר מקדמיו ושמע בקלה אל תמרי בה הלא לא יתלי לפשעכון הלא שמי בגבה הלא אם משמע תשמעון בקלי ותעבדון ית כל דאמלל ואדבב ית דבביך ואעיק ית אעיקיך הלא יהך מלאכי לקדמיך ואעלנך ליד כנענאה ואמראה וחתאה וגרגשאה ופרזאה וחואה ויבוסאה ואבדאנה לא תסגד לאלהיון ולא תשמשנון ולא תעבד כעובדיון הלא רסרוס תרסרסנון ותבור תתבר קעמתון ותשמשון ית יהוה אלהכון ויברך ית לחמך וית מימיך ואסטי באהשותה מגבך ולא תהי מתכלה ועקרה בארעך ית מנין יומיך אמלא וית אימתי אשלח לקדמיך ואקטל ית כל עמה דתיעל בהין ואתן ית כל דבביך לידך קדל ואשלח ית עקתה לקדמיך וטרדה ית כנענאה וית אמראה וית חתאה וית גרגשאה וית פרזאה וית חואה וית יבוסאה מלקדמיך לא אטרדנה מקדמיך בשנה חדה דלא תהי ארעה שאמה ותסגי עליך חית ברה ציבעד ציבעד אטרדנה מקדמיך עד דתפרי ותסחן ית ארעה ואשוי ית תחומך מים סוף ועד ים פלשתים וממדברה ועד נהרה הלא אתן באדיכון ית דעורי ארעה ואטרדנון מקדמיך לא תקטע לון ולאלהיון קיאם לא ידורון בארעך דלא יעיבו יתך לי כד תשמש ית אלהיהון הלא יהון לך למגבי ולמשה אתמר סק ליד יהוה אתה ואהרן נדב ואביהוא אלעזר ואיתמר ושבעים מן חכימי ישראל ותסגדון מרחיק ויקדם משה לודה ליד יהוה ואנון לא יקדמון ועמה לא יסק עמה ואתה משה ותנה לעמה ית כל ממללי יהוה וית כל פשרוניה ואגיבו כל עמה קל אחד ואמרו כל ממלליה דמלל יהוה נעבד וכתב משה ית כל ממללי יהוה ואקדם בצפרה ובנה מדבח שפול טורה ותרתעסרי אבנין לתרים עסר שבטי ישראל ושלח ית ראבי בני ישראל ואסקו עלאן ודבחו דבחי שלמים ליהוה פרים בני תורין ונסב משה פלג אדמה ושוה באגנן ופלג אדמה זרק על מדבחה ונסב ספר קיאמה וקרא במשמוע עמה ואמרו כל דמלל יהוה נשמע ונעבד ונסב משה ית אדמה וזרקה על עמה ואמר הא דם קיאמה דקעים יהוה עמכון על כל ממלליה אלין וסלק משה ואהרן נדב ואביהוא אלעזר ואיתמר ושבעים מן חכימי ישראל ודעלו מן אלהי ישראל ואתר צמותיו כעובד לבנת ספירה וכקנום שומיה לאדכי וליצטרי בני ישראל לא שלח אדה ואחדו עם האלהים ואכלו ושתו ואמר יהוה למשה סק לידי לטורה והוי תמן ואתן לך ית לוחי אבניה ארהותה ומצותה דכתבת למורתון וקם משה ויהושע שמאשה וסלק משה לטור האלהים ולחכימיה אמר תבו לנן בדן עד דנעזר לידכון הא אהרן וחור עמוכון מן מסחן ממלל יקדם לידון וסלק משה לטורה וכסה עננה ית טורה ושרה כבוד יהוה על טור סיני וכסתה עננה שתת יומין ואזדעק למשה ביומה שביעאה מבגו עננה וחזב כבוד יהוה כאש אכלה בריש טורה לעיני בני ישראל ועל משה בממצית עננה וסלק לטורה והוה משה בטורה ארבעים יום וארבעים לילי ומלל יהוה עם משה למימר מלל עם בני ישראל ויסבון לי ארמו מן עם כל אנש דיריחנה לבה תסבון ית ארמותי ודה ארמותה דתסבון מנון דהב כסף ונחש תכלה וארגבן וצבעי זעורי ומילת ועזים ומשכי דכרים מסמקים ומשכין חכומין ועאי שטים ומשח לנהרו ובסמנים למשח רבותה ולאועדת סמניה ואבני שהם ואבני משלמים לאפודה ולחשנה ועבדו לי מקדש ואשרי בגוכון ככל דאנה מחזה יתך בטורה ית דמות משכנה וית דמות כל מניו וכן תעבד ותעבד ארון עאי שטים תרתין אמין ופלג ארכה ואמה ופלג פתאה ואמה ופלג רומה ותעפי יתה דהב דכי מגו ומלבר תעפינה ותעבד לה כליל דהב סחר ותרק לה ארבע עסקין דהב ותתן על ארבע פואתה ותרתי עסקין על איצטרה חתה ותרתי עסקין על איצטרה תנינה ותעבד ארי עאי שטים ותעפי יתון דהב ותעאל ית אריעיה בעסקיה על איסטרי ארונה למסבל ית ארונה בון בעסקי ארונה יהון אריעיה לא יסטון מנה ותתן לגו ארונה ית סעדואתה דאתן לך ותעבד כפרה דהב דכי תרתין אמין ופלג ארכה ואמה ופלג פתאה ותעבד תרי כרובים דהב מגד תעבד יתון מתרי איסטרי כפרתה יתעבדו כרוב אחד מאיצטרה מדן וכרוב אחד מאיצטרה מדן מן כפרתה תעבד ית כרוביה על תרי איצטריו ויהון כרוביה פרסי כנפים ללעל מטלים בכנפיון על כפרתה ואפיון אחד אל אחד לכפרתה יהון אפי כרוביה ותתן ית כפרתה על ארונה מלעל ולגו ארונה תתן ית סעדואתה ואזדמן לך תמן ואמלל עמך מן על כפרתה מלבין תרי כרוביה דעל ארון סעדואתה ית כל דאפקד יתך לבני ישראל ותעבד פתור עאי שטים תרתין אמין ארכה ואמה פתאה ואמה ופלג רומה ותעפי יתה דהב דכי ותעבד לה כליל דהב סחר ותעבד לה מצנקה טפיה סחר ותעבד כליל דהב למצנקתה סחר ותעבד לה ארבע עסקין דהב ותתן ית עסקיה על ארבע פואתה דלארבע רגליו לתשבית מצנקתה יהן עסקיה אתרים לאריעיה למסבל ית פתורה ותעבד ית אריעיה עאי שטים ותעפי יתון דהב ויסבלון בון ית פתורה ותעבד ית צעיו ופילואתה וביסיאה וכסיו דינסכון בון דהב דכי תעבד יתון ותתן על פתורה לחם קדום לקדמי תדיר ותעבד מנרה דהב דכי מגיד תעבד ית מנהרתה מיתוביה קניה כלידיה עזוריה ופרחיה מנה יהון ושתה קנים נפקים מיצטריה תלתה קני מנורה מיצרה חדה ותלתה קני מנורה מיצרה תנינה תלתה כלידים מלוזים בקנה אחד עזור ופרח ותלתה כלידים מלוזים בקנה אחד עזור ופרח כן תעבד לשתת קניה דנפקים מן מנהרתה ובמנהרתה ארבעה כלידים מלוזים עזוריה ופרחיה ועזור תחת תרי קניה מנה ועזור תחת תרי קניה מנה ועזור תחת תרי קניה מנה לשתת קניה דנפקים מן מנהרתה עזוריון וקנותון מנה יהון כלה מגידה אחד דהב דכי ותעבד ית בוציניה שבעה ותסק ית בוציניה וינירון לגו דבוק אפיה ומלקטיה ומחתיתיה דהב דכי קנטר דהב דכי תעבד יתה וית כל מאניה אלין וחזי ועבד בדמיתון דאתה מתחזי בטורה וית משכנה תעבד עסר יריען מילת משזר תכלה וארגבן וצבע זעורי ציורים עובד חשוב תעבד יתון ארך יריעתה חתה תמנה ועסרין באמה ופתאי ארבע באמה יריעתה חתה משיחה חדה לכל יריעאתה וחמש יריעאתה יהן מדבקן חדה לגו חדה וחמש יריעאתה יהן מדבקן חדה לגו חדה ותעבד אנבין תכלה על ספת יריעתה חתה ביצרה בדבקתה וכן תעבד בספת יריעתה איצרה בדבקתה תנינתה חמשין אנבין תעבד ביריעתה חתה וחמשין אנבין תעבד ביסטר יריעתה דבדבקתה תנינתה מקבלן אנביה חדה לגו חדה ותעבד חמשין קרכסי דהב ותדבק ית יריעאתה חדה לגו חדה בקרכסיה ויהי משכנה אחד ותעבד יריען עזים לעפי על משכנה עד עסרי יריעאן תעבד יתון ארך יריעתה חתה תלתין באמה וארבע אמין רחב יריעתה חתה משחה חדה לעד עסרי יריעאתה ותדבק ית חמש יריעאתה לוד וית שת יריעאתה לוד ותכפל ית יריעתה שתיתאיתה עם קבל אפי עפיה ותעבד אנבין חמשים על ספת יריעתה חתה איצרה בדבקתה וחמשין אנבין תעבד על ספת יריעתה הדבקתה תנינתה ותעבד קרכסי נחשת חמשין ותעאל ית קרכסיה באנביה ותדבק ית עפיה ויהי חד ורשול דיתר ביריעאת עפיה פלג יריעתה דיתרה תרשל לאחרי משכנה והאמה מדן והאמה מדן ביתר בארך יריעת עפיה יהי רשול לאיצטרי משכנה מדן ומדן לכסוה ותעבד כסוי לעפיה משכי דכרים מסמקים וכסוי משכים מחכמים מלעל ותעבד ית לוחיה למשכנה עאי שטים קאמים עסר אמין ארך לוחה חדה אמה ופלג האמה פתאי לוחה חדה תרתי סכין ללוחה חדה משלבן חדה לחדה כן תעבד לכל לוחי משכנה ותעבד ית לוחיה למשכנה עסרין לוחים לפאת דרום דרומה וארבעים לבני כסף תעבד תחת עסריתי לוחיה תרי לבנים תחת לוחה חדה לתרתי סכיו ותרי לבנים תחת לוחה חדה לתרתי סכיו ולאיצטר משכנה תנינה לפאת צפונה תעבד עסרים לוחים וארבעים לבניהון כסף תרי לבנים תחת לוחה חדה ותרי לבנים תחת לוחה חדה ולמיתובית משכנה מערבה תעבד שתה לוחין ותרי לוחין תעבד למזבית משכנה במיתוביון ויהון מקאמין מלרע כחדה יהן מקעמן עם רישה לגו עסקתה חתה כן יהי לתריהון לתרי מזביתה יהון ויהון תמניה לוחין ולבניהון כסף שת עסר לבנים תרי לבנים תרי לבנים ללוחה חדה ותעבד נגרי אעי שטים חמשה ללוחי איצטר משכנה חדה וחמשה נגרים ללוחי איצטר משכנה תנינתה וחמשה נגרים ללוחי איצטר משכנה למיתוביון מערבה ונגרה ממציעאה בממצית לוחיה מנגר מן איצטר לאיצטר וית לוחיה תעפי דהב וית עסקיהון תעבד דהב אתרים לנגריה ותעפי ית נגריה דהב ותקים ית משכנה כפשרונה דאתחזית בטורה ותעבד פרכה תכלה וארגבן וצבע זעורי ומילת משזר עובד חשוב יעבדון יתה ציורין ותתן יתה על ארבעה עמודי שטים מעפים דהב ופרעיון דהב על ארבעה לבני כסף ותתן ית פרכתה תחת קרכוסיה ותעאל תמן מלגו לפרכתה ית ארון סעדואתה ומפרשה פרכתה לוכון בין קדשה ובין קדש קדשיה ותתן ית כפרתה על ארון סעדואתה בקדש קדשיה ותשבי ית פתורה מלבר לפרכתה וית מנהרתה כבון פתורה על מיתובית משכנה דרומה וית פתורה תתן על איצטר צפונה 30:01 ותעבד מדבח מועד אועדו אעי שטים תעבד יתה 30:02 אמה ארכה ואמה פתחה מרבע יהי ותרי אמין רומה מנה קרנתה 30:03 ותעפי יתה דהב דכי ית אגרה וית כתליו סחר וית קרנתה ותעבד לה כליל דהב סחר 30:04 ותרתין עסקין דהב תעבד לה מלרע לברה על תרי סטריו תעבד על תרתי ממציעה ויהון לאתרין לאריעיה למסבל יתה בהון 30:05 ותעבד ית אריעיה אעי שטים ותעפי יתון דהב 30:06 ותתן יתה לקדם פרכתה דעל ארון סהדואתה דאזדמן לך תמן 30:07 ויועד עליו אהרן אועדות סמנין בצפר בצפר בתקונה ית בוציניה יועדנה 30:08 ובאסקות אהרן ית בוציניה בין רמשיה יועדנה אועדות תדיר לקדם יהוה לדריכון 30:09 לא תסקו עליו אועדות בראה ועלה ומנחה ונסך לא תסכון עליו 30:10 ויסלח אהרן על קרנתה חדה בשתה מן אדם סלוח סלוחיה חדה בשתה יסלח עליו לדריכון קדש קדשין הוא ליהוה ותעבד פרס לתרע משכנה תכלה וארגבן וצבעי זעורי ומילת משזר עובד סריק 73 ותעבד לפרסה חמשה עמודין שטים ותעפי יתון דהב דכי ופריהון דהב ותריק לון חמשה לבני נחש ותעבד מדבח דאעי שטים חמש אמין ארך וחמש אומין פתאי מרבע יהי מדבחה ותלת אומין רומה ותעבד קרנתה על ארבע פנתה מנה תהי קרנתה ותחפי יתה נחש ותעבד איריו לקטומה ודודיו ופנכיו ומשלותיו ומחתיתה לכל מאניו תעבד נחש ותעבד לה מכבר עובד הלכת דנחש ותעבד על הלכתה ארבע עסקין דנחש על ארבע איצטרתה ותתן יתה תחת שקוע מדבחה מלרע ותהי הלכתה עד פלגות מדבחה ותעבד ארעין למדבחה ארעי אעי שטים ותעפי יתון נחש ותאעל ית אריעיה בעסקיה ויהון אריעיה על תרי סטרי מדבחה במסבל יתה חליל לוחין תעבד יתה כמה דחזית יתך בטורה וכן יעבדון ותעבד ית דרת משכנה לפאת דרומה מדרומה קלעין לדרתה מילת מפלש מאה באמה ארך לפתה אחתה עמודיו עסרין ולבניהון עסרין דנחש ופרחיהון ולבושיהון כסף וכן לפאת צפונה בארך קלעין מאה באמה עמודיהון עסרין ולבניהון עסרין דנחש ופרחיהון ולבושיהון כסף ופותי דרתה לפאת מערבה קלעין חמשין אמין עמודיהון עסרה ולבניהון עסרה נחש ופותי דרתה לפאת מדנע ממדנחה חמשין אומין חמש עסרי אומין קלעין לכתפה עמודיהון תלתה ולבניהון תלתה דנחש ולפאתה תנינתה חמש עסר אומין קלעין עמודיהון תלתה ולבניהון תלתה דנחש ולתרע דרתה פרס עסרין אומין תכלה וארגבן וצבע זעורי ומילת משזר עובד סריק ועמודיהון ארבעה ולבניהון ארבעה דנחש כל עמודי דרתה סחר מכבשין כסף ופריהון כסף ולבניהון דנחש ארך דרתה מאה באמה ופותי חמשין באמה ורומה חמש אומין מילת משזר ולבניהון דנחש ותעבד ית כל מאני משכנה בכל תשמישה ובכל סכיו וכל סכי דרתה דנחש ותעבד רקיע תכלה וארגבן וצבעי זעורי למשמשה בון בקדשה ואתה תפקד ית בני ישראל ויסבון לך משח זית זגי כתית לאנרו למסקה בוצין תדיר באהל מועד לבר מן פרכתה דעל סחדואתה יסדר יתה אהרן ובניו מרמש עד צפר לקודם יהוה גזירת עלם לדריכון מלות בני ישראל ואתה הקרב לידך ית אהרן אחוך וית בניו עמה מבגו בני ישראל למכהנה לי אהרן נדב ואביהוא אלעזר ואיתמר בני אהרן ותעבד רקיע קדש לאהרן אחוך לאיקר ולרבו ואתה תמלל עם כל חכים לב דמליתנה רוח חכמה ויעבדון ית רקיע אהרן לקדושה למכהנה לי ואלין ארקעיה דיעבדון חשן ואפוד ומעיל כיתנואן תעיאץ מעטפה ואמיאן ויעבדון רקיע קדש לאהרן אחוך ולבניו למכהנה לי ואנון יסבון מן דהבה ומן תכלתה ומן ארגבנה ומן צבעי זעוריתה ומן מילתה ויעבדון ית אפודה דהב תכלה וארגבן וצבע זעורי ומילת משזר עובד חשוב תרתי כתפאן מדבקן יהי לה על תרי אצטריו ידבק ושושב אפודה דעליו כעובדה מנה יהי דהב תכלה וארגבן וצבע זעורי ומילת משזר ותסב ית תרתי אבני שהמה ותפתח עליהון ית שמהת בני ישראל שתה משמותון על אבנה חתה וית שמהת שתתיתה דאתותרו על אבנה תנינתה כתולדתון עובד אמאן אבן פתוחי חתום תפתח ית תרתי אבניה על שמהת בני ישראל מסהרן מעיצאן דהב תעבד יתון ותשבי ית תרתי אבניה על כתפת אפודה אבני דכרן אנון לבני ישראל ויסבל אהרן ית שמתון לקדם יהוה על תרתי כתפאתה לדכרן ותעבד מעיצאן דהב ותרתי שלשלן דהב דכי מתעמן תעבד יתון עובד רציף ותתן ית שלשלת רציפאתה על מעיצאתה ותעבד חשן דין עובד חשוב כעובד אפודה תעבדנה דהב תכלה וארגבן וצבע זעורי ומילת משזר תעבד יתה מרבע יהי כפיל זרת ארכה וזרת פתאה ותשלם בה אשלמות אבן ארבעה סדרים סדר סמוק דחטא ואבדק סדרה חדה וסדרה תנינה עבר עבר עברבר וסדרה תליתאה חכום חכם עכמכם וסדרה רביעאה סמוק סמק סמקמק מסהרן מעיצאן דהב יהון באשלמותון ואבניה יהן על שמהת בני ישראל תרתעסרי על שמתון פתוחי חתום גבר על שמה יהן לתרים עסר שבט ותעבד על חשנה שלשלן מתעמן עובד רציף דהב דכי ותעבד על חשנה תרתי מעיצאן דהב ותרתי עסקין דהב ותתן ית עסקיה על איסטרי חשנה ותתן ית תרתי רציפת דהבה על תרתי עסקיה על איצטרת חשנה וית תרתי איסטראתה תרתי רציפאתה תתן על תרתי מעציאתה ותתן על כתפת אפודה עם קבל אפיו ותעבד תרתי עסקין דהב ותשוי יתון על תרי איסטרי חשנה על ספתה דעל דבוק אפודה מלגו ותעבד תרתי עסקין דהב ותתן יתון על תרתי כתפת אפודה מלרע מקבל אפיו לתשבית דבוקה מלעל לשושב אפודה ויעיטון ית חשנה מן עסקתה לגו עסקת אפודה בשזר תכלה למהי על שושב אפודה ולא ידי חשנה מן על אפודה ויסבל אהרן ית שמהת בני ישראל בחשן דינה על לבה במיעלה לקדשה לדכרן לקדם יהוה תדיר ותעבד ית נעיריה וית שלמיה ותתן על חשן דינה ית נעיריה וית שלמיה ויהון על לב אהרן במיעלה לקדם יהוה ויסבל אהרן ית דין בני ישראל על לבה לקדם יהוה תדיר ותעבד ית מעיל אפודה כליל תכלה ויהי פם רישה בממציעה ספבה יהי לפמה סחר עובד סריק כפם קדי יהי לה לא יקדד ותעבד על רשוליו רמוני תכלה וארגבן וצבע זעורי ומילת משזר על רשוליו סחר וזגי דהב בממציהון סהר זג דהב ורמון זג דהב ורמון על רשולי מעילה סהר ויהי על אהרן למשמשה וישתמע קלה במיעלה לקדשה לקדם יהוה ובאפקותה ולא ימות ותעבד טס דהב דכי ותפתח עליו פתוחי חותם קדש ליהוה ותשוי יתה על שזר תכלה ויהי על מצנפתה עם קבל אפי מצנפתה יהיה ויהי על אנפוף אהרן ויסבל אהרן ית עוב קדשיה דיקדשון בני ישראל לכל מתנת קדשיהון ויהי על אנפופה תדיר למרחה לון לקדם יהוה ותעיץ ית כיתנתה מילת ותעבד מצנפה מילת ואמיאן תעבד עובד רקם ולבני אהרן תעבד כיתנן ותעבד לון אמיאנים ומגבען תעבד להון לאיקר ולרבו ותלבש יתון ית אהרן אחוך וית בניו עמה ותמשח יתון ותשלם ית אתרון ותקדש יתון ויכהנון לי ועבד להון שריאני עבר למכסאה בשר ערוה ממתנים ועד ירכים יהון ויהון על אהרן ועל בניו במיעלון לאהל מועד או בקדומון למדבחה למשמשה בקדשה ולא יסבלון עוב וימותון גזירת עלם לה ולזרעה בתרה ודן ממללה דתעבד להון למקדשה יתון למכהנה לי למסב פר אחד בן תורין ודכרים תרין שלמים ולחם פטיר וחלי פטיר פסיסן במשח ורקייקן פטיר סלת חטין תעבד יתון ותתן יתון לגו קנונה חדה ותקרב יתון בקנונה וית פרה וית תרי דכריה וית אהרן וית בניו תקרב לתרע אהל מועד ותסחי יתון במים ותסב ית ארקעיה ותלבש ית אהרן ית כיתנתה ותיסר יתה אמיאן ותלבש יתה ית מעילה ותתן עליה ית אפודה וית חשנה ותעיץ לה בשושב אפודה ותשוי מצנפתה על רישה ותתן ית כליל קדשה על מצנפתה ותסב ית משח רבותה ותרק על רישה ותמשח יתה וית בניו תקרב ותלבשנון כיתנואן ותיסר יתון אמיאנים אהרן ובניו ותשקע להון מגבען ותהי להון כהנה לגזירת עלם ותשלם אתר אהרן ואתר בניו ותקרב ית פרה לקדם יהוה תרע אהל מועד ויסמך אהרן ובניו ית אדיהון על ריש פרה ותכס ית פרה לקדם יהוה תרע אהל מועד ותסב מדם פרה ותתן על קרנת מדבחה באצבעך וית כל אדמה תשפך לגו ארש מדבחה ותסב ית כל תרבה דמכסה ית גבה וית יתרית כבדה וית תרתי כליהתה וית תרבה דעליין ותועד למדבחה וית בסר פרה וית משכה וית פרדה תוקד בנורה מלבר למשריתה סלוח היא וית דכרה חדה תסב ויסמך אהרן ובניו ית אדיהון על ריש דכרה ותכס ית דכרה ותסב ית אדמה ותזרק על מדבחה סחר וית דכרה תפסק לפסקיו ותסחי גוה וכרעיו ותתן על פסקיו ועל רישה ותועד ית כל דכרה למדבחה עלה הוא ליהוה ריח ריחו קרבן הוא ליהוה ותסב ית דכרה תנינה ויסמך אהרן ובניו ית אדיהון על ריש דכרה ותכס ית דכרה ותסב מן אדמה ותתן על רום אדן אהרן ועל רום אדן בניו ימינתה ועל אליון אדון ימינתה ועל אליון רגלון ימינתה ותזרק ית אדמה על מדבחה סחר ותסב מן דכרה תרבה עם אליתה וית תרבה דמכסה ית גוה וית יתירת כבדה וית תרתי כליאתה וית תרבה דעליין וית שהק ימינה הלא דכר משלמים הוא וככר לחם אחד וחלה לחם שמין חדה ורקריק חדה ומקנון פטירה דלקדם יהוה ותשוי כלה על כפי אהרן ועל כפי בניו ותנף יתון אנפו לקדם יהוה ותסב יתון מן אדיהון ותועד יתון למדבחה עם עלתה לריח ריחו קרבן הוא ליהוה ותסב ית ניחה מן דכר משלמיה מד לאהרן ותנף יתון אנפו לקדם יהוה ויהי לך לחלק ותקדש ית ניח אנופותה וית שוק ארמותה דאתנף ודאתרם מדכר משלמיה מד לאהרן ומד לבניו ויהי לאהרן ולבניו לגזר עלם מן עם בני ישראל הלא ארמו הוא וארמו יהי מן עם בני ישראל מדבחי שלמיהון ארמותון ליהוה ותסב ממשח רבותה ומן אדמה דעל מדבחה ותדי על אהרן ועל ארקעיו ועל בניו ועל ארקיע בניו עמה ותקדשנה וית רקעיו וית בניו וית רקעי בניו עמה ורקיע קדשה דלאהרן יהון לבניו בתרה למתרבאה בון ולמשלמה בון ית אתרון שבעה יומים ילבשון כהנה חליפתה מבניו דייעל לאהל מועד למשמשה בקדשה וית דכר משלמיה תסב ותבשל ית בסרה באתרה קדישה וייכל אהרן ובניו ית בסר דכרה וית לחמה דבקנונה תרע אהל מועד ייכלון יתון דסלח בון למשלמה בון ית אתרון למקדשה יתון ובראי לא ייכל הלא קדש אנון ואם יתותר מן בסר משלמיה ומן לחמה עד צפרה ותוקד ית דמותר בנור לא יתאכל הלא קדש הוא ותעבד לאהרן ולבניו אכהן ככל דפקדת יתך שבעה יומים תשלם ית אתרון ופר סלוח תעבד ליום על סלוחיה ותסלח על מדבחה בסלוחך עליו ותמשח יתה למקדשתה שבעה יומים תסלח על מדבחה ותקדש יתה ויהי מדבחה קדש קדשים כל דקרב במדבחה יקדש ודן דתעבד על מדבחה אמרין בני שנה תרין ליום תדיר עלת תדיר ית אמרה חדה תעבד בצפרה וית אמרה תנינה תעבד בין רמשיה ועסור סלת פסיס במשח אכתית רבעות הינה ונסוך רבעות הינה עמר לאמרה חדה וית אמרה תנינה תעבד בין רמשיה כמנחת צפרה וכנסוכיו תעבד לה ריח ריחו קרבן ליהוה עלת תדיר לדריכון תרח אהל מועד לקדם יהוה דאזדמן לך תמן לממללה עמך תמן ואתבעי תמן לבני ישראל ואקדש ביקירי ואקדש ית אהל מועד וית מדבחה וית אהרן וית בניו אקדש למכהנה לי ואשרי בגו בני ישראל והיא להון לאלהים ויחכמון הלא אני יהוה אלהון דאפקת יתון מן ארע מצרים למשרי בגוון אנה יהוה אלהון ומלל יהוה עם משה למימר כד תתלי ית סכום בני ישראל למניהון ויתנון גבר סלוח נפשה ליהוה במנאי יתון ולא יהיה בון מגף במנאי יתון דה יתנון כל דעבר על מנינים פלגות מתקלה במתקל קדשה ומתקל קדשה עשרים גרה הוא מתקלה ארמו ליהוה כל דעבר על מניניה מבר עסרים שנה ולעל יתנון ית ארמות יהוה עתירה לא יסגי ומסכינה לא יזער מפלגות מתקלה למתן ית ארמות יהוה למסלחה על נפשאתכון ותסב ית כסף סלוחיה מן עם בני ישראל ותתן יתה לגו תשמיש אהל מועד ויהי לבני ישראל לדכרן לקדם יהוה למסלחה על נפשאתכון ומלל יהוה עם משה למימר ותעבד כיור נחש וכרנבה נחש למסחי ותתן יתה בין אהל מועד ובין מדבחה ותתן תמן מים וסחו מנה אהרן ובניו ית אדיהון וית רגליון במיעלון לאהל מועד יסחון מים ולא ימותון אי בקדמון ליד מדבחה למשמשה למועדה קרבן ליהוה יסחון אדיון ורגליון ולא ימותון ויהי לון אגזירת עלם לה ולזרעה לדריון ומלל יהוה עם משה למימר ואתה סב לך בסמנים ריש מרדרור חמש מואן וקנמון בשם פלגותה חמשין ומאתים וקנה בשם חמשים ומאתים וקדה חמש מואן במתקל קדשה ומשח דזית הין ותעבד יתה משח רבות קדש ערוב מערב עובד ערוב משח רבות קדש יהי ותמשח בה ית אהל מועד וית ארון סחדותה ית פתורה וית כל מאניו ית מנרתה וית כל מאניה ית מדבח אועדתה וית מדבח עלתה וית כל מאניו ית כיורה וית דרגה ותקדש יתון ויהון קדש קדשים כל דקרב בון יקדש וית אהרן וית בניו תמשח ותקדש יתון למכהנה לי בני ישראל תמלל למימר משח רבות קדש יהי דן לי לדריכון על בסר אנש לא יתרק ובדמותה לא תעבדון כותה קדש הוא וקדש יהי לכון אנש דיערב כותה ודיתן מנה על בראי ויתעקר מן עמה ומלל יהוה עם משה למימר סב לך סמנים קטף ושללה וחלבניה סמנין ולבונה זגיה מתקל במתקל יהי ותעבד יתה אועדו ערוב עובד ערוב מדוכה דכיה קדש ותשחק מנה דקיקה ותתן מנה לקדם סעדואתה באהל מעוד דאזמן לך תמן קדש קדשים תהי לכון ואועדותה דתעבד בדמותה לא תעבדו לכון קדש תהי לכון ליהוה אנש דיעבד כותה למרחה בה ויתעקר מן עמה ומלל יהוה עם משה למימר חזי קרית בשם בצלאל בר חורי בן חור לשבט יהודה ואמלי יתה רוח אלהים בחכמה ובנעירו ובדעה ובכל עבידה ולמחשב מן חשבאתה למעבד בדהבה ובכספה ובנחשה ובאמנות אבן לאשלמות ובאמנות קיצם למעבד בכל עבידה ואנה הא יהבת עמה ית אהליאב בן אחיסמך לשבט דן ובלב כל חכים לב אתן חכמה ויעבדון ית כל דפקדתך ית אהל מועד וית ארונה לסעדואתה ית כפרתה דעליו וית כל מאני משכנה ית פתורה וית כל מאניו ית מנהרתה דכיתה וית כל מאניה ית מדבח אועדותה וית מדבח עלתה וית כל מאניו ית כיורה וית כרנבה ית רקיע תשמישה וית רקיע קדשה לאהרן כהנה וית רקיע בניו למכהנה ית משח רבותה וית אועדות סמניה לקדשה ככל דפקדתך יעבדון ומלל יהוה עם משה למימר ואתה מלל אל בני ישראל למימר ברן ית שבתתה תטרון הלא סימן היא ביני ובינכון לדריכון למחכמה הלא אנה יהוה מקדשכון ותטרון ית שבתה הלא קדש היא לכון מחללה קטל יתקטל הלא כל העבד בה עבידה ותתעקר נפשה ההיא מבגו עמיה שתה יומים יתעבד עבידה וביומה שביעאה שבה אשבתה קדש ליהוה כל דעבד עבידה ביום שבתה קטל יתקטל ויטרון בני ישראל ית שבתה למעבד ית שבתה לדריכון קיאם עלם ביני ובין בני ישראל סימן היא לעלם הלא שתה יומים עבד יהוה ית שומיה וית ארעה וביומה שביעאה אשבת ואנשם ויהב למשה כאסכמותה לממללה עמה בטור סיני ית תרי לוחי סעדואתה לוחי אבנים כתיבם באצבע אלהים וחזה עמה הלא כתר משה למיעת מן טורה ואכנש עמה על אהרן ואמרו לה קום עבד לנן אלהים דיהכו לקדמינן הלא דן משה אישה דאסקנן מן ארע מצרים לא חכמנן מה הוה לה ואמר להון אהרן פרקו ית קודשי דהבה אד באדני נשיכון בניכון ובנאתכון ואנדו לידי ופרקו כל עמה ית קודשי דהבה אד באדניהון ואנדו ליד אהרן ונסב מן אדון וצר יתה במרכי ועבדה עגל מסיכה ואמרו אלין אלהיך ישראל דאסקוך מן ארע מצרים וחזה אהרן ובנה מדבח לקדמיו וקרא אהרן ואמר חג ליהוה מחר ואקדמו מבתר ואסקו עלאן וקדמו שלמין ויתב עמה למיכל ואשתו וקמו למעיכה ומלל יהוה עם משה למימר אזל נת הלא אתחבל עמך דאסקת מן ארע מצרים סטו זריז מן שבילה דפקדתון עבדו לון עגל מסכה וסגדו לה ודבחו לה ואמרו אלין אלהיך ישראל דאסקוך מן ארע מצרים ואמר יהוה למשה חזית ית עמה הדן והא עם קשה קדל הוא וכדו הניחה לי ויתקף רגזי בון ואסכמנון ואעבד יתך לגוי רב ובאהרן אתרגז יהוה שריר למשיצאתה וצלי משה בדיל אהרן ושרי משה ית רגז יהוה אלהה ואמר למה יהוה יתקף רגזך בעמך דאפקת ממצרים בחיל רב ובאדרע נתחיה למה יימרון מצראי למימר בבישה אפקון למקטל יתון בטברין ולמסכמתון מן על אפי ארעה עזר מתקוף רגזך ואתנחם על בישתה דלעמך אדכר לאברהם ליצחק וליעקב עבדיך דאשתבעת לון בך ודמללת עמון סגוי אסגי ית זרעיכון ככובי שומיה וכל ארעה הדה דאמרת אתן לזרעיכון ויסתחנונה לעלם ואתנחם יהוה על בישתה דמלל למעבד לעמה ואתפנה ונעת משה מן טורה ותרי לוחי סעדואתה באדה לוחי כתיבים מתרי עבריון מדן ומדן אנון כתיבים ולוחיה עובד אלהים אנון ומכתבה מכתב אלהים הוא חריד על לוחיה ושמע יהושע ית קל עמה בבישה ואמר למשה קל קרב במשריתה ואמר לית קל סיעה מתגברה ולית קל סיעה מתנצעה קל חובין אנה שמע והוה כמה דקרב למשריתה וחזה ית עגלה וית אעאלאתה ותקף רגז משה וארמה מן אדיו ית לוחיה ותבר יתון בשפולי טורה ונסב ית עגלה דעבדו ואוקדה בנור וטחנה עד דהדק ודרה על אפי מיה ושקה ית בני ישראל ואמר משה לאהרן מה עבד לך עמה הדן הלא איתית עליו חובה רבה ואמר אהרן ליתקף רגז רבי אתה עכמת ית עמה הלא פריע הוא ואמרו לי עבד לנן אלהים דיהכו לקדומינן הלא דן משה אישה דאסקנן מן ארע מצרים לא עכמנן מה הוה לה ואמרת להון למן דהב התפרקו ויהבו לי וארמיתה בנור ונפק עגלה הדן וחזה משה ית עמה הלא פריע הוא הלא פרעה אהרן למשתפתה במקמיהון וקעם משה בתרע משריתה ואמר מן ליהוה לידי ואכנשו לידה כל בני לוי ואמר להון אכהן אמר יהוה אלהי ישראל שבו גבר חרבה על ירכה ועברו ועזרו מתרע לתרע במשריתה וקטלו גבר ית אחוה וגבר ית רעמה וגבר ית קריבה ועבדו בני לוי כמלל משה ונפל מן עמה ביומה ההוא כתלתה אלפים גבר ואמר משה אשלמו אתריכון יומן ליהוה הלא גבר בברה ובאחיו ולמתן עליכון יומן ברכה והוה מבתר ואמר משה לעמה אתון אתעיבתון עובה רבה וכדו אסק ליד יהוה לוי אסלח בדיל עוביכון ועזר משה ליד יהוה ואמר הא אתעיב עמה הדן עובה רבה ועבדו להון אלהי דהב וכדו אם תתלי עובתון תלי ואם לית מחני מספרך דכתבת ואמר יהוה למשה מן דאתעיב לי אמחנה מספרי וכדו אזל גד ית עמה על דמללת לך והא שליחי ייזל לקדמיך וביום אדכרותי ואדכר עליהון עוביהון ואגף יהוה מן עמה על דעבדו ית עגלה דעבד אהרן ומלל יהוה עם משה למימר אזל סק מדן אתה ועמה דאסקת מן ארע מצרים לארעה דאשתבעת לאברהם ליצחק וליעקב למימר לזרעך אהבנה ואשלח לקדמיך שליח ואטרד ית כנענאה ואמראה וחתאה וגרגשאה ופרזאה וחואה ויבוסאה לארע מדיבה חלב ודבש הלא לא אסק בגבך הלא עם קשי קדל אתה דלא אסכמנך בשבילה ושמע עמה ית ממללה בישה הדן ואתבלו ולא שוו גבר סעדה עליו ואמר יהוה למשה אמר לבני ישראל אתון עם קשה קדל עטף אחד אסק בגבך ואסכמנך וכדו אעת סעדך מן עלויך ואעכם מה אעבד לך ואתפצו בני ישראל מן סעדון מטור חורב ומשה נסב ית משכנה וקבע לה מלבר למשריתה הרחק מן משריתה וקרא לה אהל מועד והוו כל מבעי יהוה יפקון לאהל מועד אד מלבר למשריתה והוה כאפקות משה למשכנה יקומון כל עמה ויתקוממון גבר תרע משכנה ויסתכלו בתר משה עד מעילה למשכנה והוה כמיעל משה למשכנה נעת עמוד עננה וקעם תרע משכנה ומלל עם משה וחזו כל עמה ית עמוד עננה קעם תרע משכנה וקמו כל עמה וסגדו אנש תרע משכנה ומלל יהוה עם משה אפים לאפים כמד ימלל אנש עברה ועזר למשריתה ומשמשה יהושע בר נון רבי לא אפסק מגו משכנה ואמר משה ליהוה חזי אתה אמר אלי אסק ית עמה הדן ואתה לא עכמתני ית דאה תשלח עמי ואתה אמרת עכמנך בשם ואף אשקחת רחים בעיני וכדו אם ני אשקחת רחים בעיניך עכמני שבי ית שביליך ואעכמך לבדיל אתשקע רחים בעיניך וחזי הלא עמך גואה הדן ואמר פני יהכון ואגד לך ואמר לה אם לית רחותך אזליה אל תסקני מדן ובמה יעכם מרגזה הלא אתשקעת רחים בעיניך אנה ועמך הלא במהכך עמנן ומתפצים אנה ועמך מכל עמה דעל אפי ארעה ואמר יהוה למשה אף ית ממללה הדן דמללת אעבד הלא אתשקעת רחים בעיני ואעכמנך בשם ואמר חזיאני שוי ית כבודך ואמר אנה אעבר כל טובי על קדמיך ואקרי בשם יהוה לקדמיך וארתי ית דארתי וארחם ית דארחם ואמר לא תכל למחזי אפי הלא לא יחזני אנש ויתקעים ואמר יהוה הא אתר עמי ותתקומם על תקפה ויהי במעבר כבודי ואשבינך בנקירות תקפה ואשדך כפי עלויך עד מעברי ואסטי כפי ותחזי ית בתרי ואפי לא יתחזון ואמר יהוה למשה פסל לך תרי לוחי אבנים כקדמאים ואכתב על לוחיה ית מליה דהוה על לוחיה קדמאי דתברת והוי מכון לצפרה ותסק בצפרה לטור סיני ותתקומם לי תמן על ריש טורה ואנש לא יסק עמך ואף אנש ליתחזי בכל טורה ואף ענין ותורין לירעון עם קבל טורה ההוא ופסל משה תרי לוחי אבנים כקדמאים ואקדם בצפרה וסלק לטור סיני כמה דפקד יהוה יתה ונסב באדה תרי לוחי אבנים ונעת יהוה בענן ואתקומם עמה תמן וקרא בשם יהוה ועבר יהוה על קדמיו וקרא יהוה יהוה אלה רחמן ורתאי רחיק רגזים וסגי חסד וקשט נטר חסד לאלפים תלי עוב ופשע וחטאה וזכאה לה יזכי מסר עוב אבהן על בנים ועל בני בנים על תליתאים ועל רביעים וזרז משה ועקד ארעה וסגד ואמר אם ני אתשקעת רחים בעיניך מארי יהך ני מארי בגבנן הלא עם קשה קדל הוא ותסלח לעובינן ולחטאינן ותסחננן ואמר הא אנה קטע קיאם קבל כלה עמך אעבד פליאן דלא אברי בכל ארעה ובכל גועיה ויחזי כל עמה דאתה בגבה ית עובד יהוה הלא נוראי הוא דאנה עבד עמך טר לך ית דאנה מפקדך יומן האנה טרד מקדמיך ית כנענאה ואמראה וחתאה וגרגשאה ופרזאה וחואה ויבוסאה אשתמר לך דלא תקטע קיאם לדעור ארעה דאתה עלל עליו דלא יהי למגבי בגבך הלא ית מדבחיון תפגרון וית קעמתון תתברון ואטלותון תעקרון הלא לא תסגד לאלה עורן הלא יהוה קנא שמה אל קנא הוא דלא תקטע קיאם לדעור ארעה ויזנו בתר אלהיון וידבחון לאלהיון ויזעק לך ותיכל מדבחה ותסב מבנאתה לבניך וזנין בנאתה בתר אלהיין ומזניאן ית בניך בתר אלהיין אלהי מסכה לא תעבד לך ית חג פטירה תטר שבעה יומים תיכל פטיר כמד פקדתך לזבן ירח אביבה הלא בה נפקת ממצרים כל פתוח רחם לי וכל קניניך תדכיר פתוע תור ונקי ופתוע חמור תפרק בנקי ואם לא תפרקנה ותקדלנה וכל בכור אנש בבניך תפרק ולא יתחזון קדמי ריקנים שתה יומים תשמש וביומה שביעאה תשבת בארדי ובעצד תשבת וחג שבועים תעבד לך בכירי חצד חטים וחג כנושה תקופת שתה תלת זבנין בשתה יתחזי כל דכורך עם קדם ארון יהוה אלהי ישראל הלא אערב גוים סגים מקדמיך ואפתי ית תחומך ולא יחמד אנש ית ארעך באסקותך למתחזאה עם קדם יהוה אלהך תלתה זבנין בשתה לא תכס על חמי דם דבחי ולא יבית לצפרה דבח חג פסחה קדמאית בכירי ארעתך תנדי לבית יהוה אלהך לא תבשל גדי בחלב אמה ואמר יהוה למשה כתב לך ית מליה אלין הלא על מימר מליה אלין קטעת עמך קיאם ועם ישראל והוה תמן לקדם יהוה ארבעין יום וארבעין לילי לחם לא אכל ומים לא שתה וכתב על לוחיה ית מלי קיאמה עסרתי מליה והוה ביעתות משה מטור סיני ותרי לוחי סעדואתה באדה ביעתותה מן טורה ומשה לא חכם הלא נצנץ זיב אפיו במלולה עמה ודזה אהרן וכל בני ישראל ית משה והא נצנץ זיב אפיו ודעלו מקדמה לידה וזעק להון משה ועזרו לידה אהרן וכל נסיאיה בכנשה ומלל משה עמהון ובתר כן קדמו לידה כל בני ישראל ופקדון ית כל דמלל יהוה עמה בטור סיני ואסכם משה ממלל עמון ויהב על אפיו בראקה ובמיעל משה לקדם יהוה לממללה עמה יסטי ית בראקה עד אפקותה ונפק וממלל עם בני ישראל ית כל דיפקדנה וחזו בני ישראל ית אפי משה הלא נצנץ זיב אפי משה ויעזר ית בראקה על אפיו עד מיעלה לממללה עמה וכנש משה ית כל כנשת בני ישראל ואמר להון אלין ממלליה דפקד יהוה למעבד יתון שתה יומים יתעבד עבידה וביומה שביעאה יהי לכון קדש שבה אשבתה ליהוה כל דעבד בה עבידה יתקטל לא תבערון נור בכל מדוריכן ביום שבתה ואמר משה לכל כנשת בני ישראל למימר דן ממללה דפקד יהוה למימר סבו מן עמכון ארמו ליהוה כל רחי לבה ינדי ית ארמות יהוה דהב כסף ונחש תכלה וארגבן וצבע זעורי ומילת ועזים ומשכי דכרים מסמקים ומשכים מחכמים ועאי שטים ומשח לנהרו ובסמנים למשח רבותה ולאועדות סמניה ואבני שהם ואבני משלמים לאפודה ולחשנה וכל חכים לב בוכון ייתי ויעבד ית כל דפקד יהוה ית משכנה וית עפיה וית כסוה וית קרקסיו וית לוחיו וית נגריו וית עמודיו וית לבניו ית ארונה וית ארעיו וית כפרתה וית פרכת פרסה ית פתורה וית ארעיו וית כל מניו וית לחם קדומה ית מנרת נהרה וית כל מניה וית משע נהרה וית מדבח אועדותה וית ארעיו וית משח רבותה וית אועדות סמניה וית פרס תרחה לתרח משכנה ית מדבח עלתה וית מכבר נחשה דלה וית ארעיו וית כל מניו ית כיורה וית דרגה ית קלעי דרתה וית עמודיה וית לבניה וית פרס תרע דרתה וית סכי משכנה וית סכי דרתה וית עבליון ית רקיע תשמישה למשמשה בקדשה וית רקיע קדשה לאהרן כהנה וית רקיע בניו למכהנה ונפקו כל כנשת בני ישראל מלקדם משה ואנדו כל אנש דסבלה לבה וכל אנש דאריחת רוחה יתה אנדו ית ארמות יהוה לפלענת אהל מועד ולכל תשמישה ולרקיע קדשה ואנדו גבריה עם נשיה כל ריח לב אנדה רעוש וקודש עסקה גימון ובדלה כל מאני דהב וכל דהניף אנפות דהב ליהוה וכל אנש דאתשקע עמה תכלה וארגבן וצבע זעורי ומילת ועזים ומשכי דכרים מסמקים ומשכים מחכמים אנדו וכל דארים ארמות כסף ונחש אנדה ית ארמות יהוה וכל דאתשקע עמה עאי שטים לפלענת תשמישה אנדו וכל אתה חכימת לב באדה עזל ואנדו מן עזלה ית תכלתה וית ארגבנה וית צבעי זעוריתה וית מילתה וכל נשיה דסבל לבהין יתין בחכמה עזלו ית עזיה ונסיאיה אנדו ית אבני שהמה וית אבני משלמיה לאפודה ולחשנה וית בסמניה וית משח אנהרותה ולמשח רבותה ולאועדת סמניה וכל גבר ואתה דאריח יתון לבהון למנדאה לכל עבידתה דפקד יהוה למעבד באד משה אנדו בני ישראל רעבה ליהוה ואמר משה לבני ישראל חזו קרא יהוה בשם בצלאל בר חורי בר חור לשבט יהודה ומלה יתה רוח אלהים בחכמה ובנירו ובדעה ובכל עבידה ולמחשב מן חשבאתה למעבד בדהבה ובכספה ובנחשה ובאמנות אבן לשלמות ובאמנות קיצם למעבד בכל עבידת מן חשבאתה ולמוראה יהב בלבה הוא ואהליאב בר אחיסמך לשבט דן מלא יתון חכמת לב למעבד בכל עבידת אמאן וחשוב ורקם בתכלה ובארגבנה ובצבע זעורי ובמילת וסריק עבדו כל עבידתה וחשובי מן חשבתה ועבד בצלאל ואהליאב וכל גבר חכים לב דיהב יהוה בהון חכמה ונהירו למדע למעבד ית כל פלענת תשמיש קדשה לכל דפקד יהוה וזעק משה לבצלאל ולאליאב ולכל גבר חכים לב דיהב יהוה חכמה בלבה כל דסבלה לבה למקרב לפלענה למעבד יתה ונסבו מלקדם משה ית כל ארמותה דאנדו בני ישראל לפלענת תשמיש קדשה למעבד יתה ואנון אנדו לידה עוד רעבה בצפרה בצפרה ואתו כל חכימיה דעבדים ית כל פלענת קדשה אנש אנש מן עבידתה דאנון עבדין ומללו עם משה למימר מסגים עמה למנדאה משיחה עבידתה לפלענתה דפקד יהוה למעבד יתה ופקד משה ועברו קל במשריתה למימר גבר ואתה לא יעבד עוד עבידה לארמות קדשה ואסכם עמה ממנדאה ופלענתה הות ספקה לכל עבידתה למעבד יתה והותרו ועבדו כל חכימי לב בעובדי עבידתה ית משכנה עבדו עסר יריען מילת משזר תכלה וארגבן וצבע זעורי ציורים עובד חשוב עבד יתון ארך יריעתה חתה תמני ועסרין באמה ופתאי ארבע באמה יריעתה חתה משחה חתה לכל יריעאתה ודבק ית חמש יריעאתה חדה לחדה וחמש יריעאתה דבק חדה לחדה ועבד ענבין תכלה על ספת יריעתה חתה ביצרה בדבקתה וכן עבד בספת יריעתה איצרה בדבקתה תנינתה חמשים אנבין עבד ביריעתה חתה וחמשין אנבין עבד ביסטר יריעתה דבדבקתה תנינתה מקבלן אנביה חדה לגו חדה ועבד חמשין קרכסי דהב ודבק ית יריעאתה חדה לגו חדה בקרכסיה והוה משכנה אחד ועבד יריען דעזין לעפי על משכנה חד עסר יריען עבד יתון ארך יריעתה חתה תלתין באמה וארבע אמין פתאי יריעתה חתה משחה חדה לחד עסר יריעאתה ודבק ית חמש יריעאתה לחוד וית שת יריעאתה לחוד ועבד אנבין חמשין על ספת יריעתה חתה איצרה בדבקתה וחמשין אנבין עבד על ספת יריעתה הדבקתה תנינתה ועבד קרכסי נחש חמשין למדבקה ית עפיה למהי אחד ועבד כסוי לעפיה משכי דכרים מסמקים וכסוי משכים מחכמים מלעל ועבד ית לוחיה למשכנה אעי שטים קעמין עסר אמין ארך לוחה חדה אמה ופלג האמה פתאי לוחה חדה תרתי סכין ללוחה חדה משלבן חדה לחדה כן עבד לכל לוחי משכנה ועבד ית לוחיה למשכנה עסרין לוחים לפאת דרום דרומה וארבעין לבני כסף עבד תחת עסריתי לוחיה תרי לבנים תחת לוחה חדה לתרתי סכיו ותרי לבנים תחת לוחה חדה לתרתי סכיו וליצטר משכנה תנינה לפאת צפונה עבד עסרין לוחין וארבעין לבניון כסף תרי לבנים תחת לוחה חדה ותרין לבנים תחת לוחה חדה ולמיתובית משכנה מערבה עבד שתה לוחים ותרי לוחים עבד למזבית משכנה במיתוביון והוו מתעמין מלרע כחדה הוו מתעמין עם רישה לגו עסקתה חתה כן עבד לתריהון לתרי זביאתה והוו תמניה לוחים ולבניהון כסף שתה עסר לבנים תרי לבנים תרי לבנים תחת לוחה חדה ועבדו נגרי אעי שטים חמשה ללוחי איצטר משכנה חדה וחמשה נגרים ללוחי איצטר משכנה תנינה וחמשה נגרים ללוחי איצטר משכנה למיתוביון מערבה ועבד ית נגרה ממציעאה מנגר בממציע לוחיה מן איצטר לאיצטר וית לוחיה עפה דהב וית עסקיון עבד דהב אתרין לנגריה ועפה ית נגריה דהב ועבד פרכה תכלה וארגבן וצבע זעורי ומילת משזר עובד חשוב עבד יתון ציורים ועבד לה ארבעה עמודי שטים ועפתון דהב ופריחון דהב וארק להון ארבעה לבני כסף ועבד פרס לתרע משכנה תכלה וארגבן וצבע זעורי ומילת משזר עובד רקם ית עמודיו חמשה ופריחון ועפה ראשיהון ולבושיהון דהב ולבניהון חמשה נחש ועבד בצלאל ית ארונה אעי שטים תרי אומין ופלג ארכה ואמה ופלג פתאה ואמה ופלג רומה ועפה דהב דכי מבגו ומלבר ועבד לה בר דהב סחר וארק לה ארבעת עסקין דהב על ארבעתי פבאתה ותרי עסקין על איצטרה חתה ותרי עסקין על איצטרה תניניה ועבד ארי אעי שטים ועפה יתון דהב ואעל ית אריעיה בעסקיה על איצטרת ארונה למסבל ית ארונה בון ועבד כפרה דהב דכי תרתין אמין ופלג ארכה ואמה ופלג פתאה ועבד תרי כרובים דהב מגד עבד יתון מתרי איצטרי כפרתה כרוב אחד מיצרה מדן וכרוב אחד מיצרה מדן מן כפרתה עבד ית כרוביה מתרי איסטריו והוו כרוביה פרסי כנפים ללעל מטלים בכנפיון על כפרתה ואפיון אחד לאחד לכפרתה הוו אפי כרוביה ועבד ית פתורה אעי שטים תר אמין ארכה ואמה פתאה ואמה ופלג רומה ועפה יתה דהב דכי ועבד לה כליל דהב סחר ועבד לה מצנקה טפיה סחר ועבד כליל דהב למצנקתה סהר וארק ארבע עסקין דהב ויהב ית עסקיה על ארבע פואתה דלארבע רגליו לתשבית מצנקתה הוו עסקיה אתרין לאריעיה למסבל ית פתורה ועבד ית אריעיה אעי שטים ועפה יתה דהב למסבל ית פתורה ועבד ית מאניה דעל פתורה ית צעיו וית פילואתה וית מנקיאתה וית כסויה דיסך בון דהב דכי ועבד ית מנהרתה דהב דכי מגיד עבד ית מנהרתה מיתוביה קניה כלידיה עזוריה ופריחיה מנה הוו ושתה קנים נפקים מסטריה תלתה קני מנרתה איצרה חדה ותלתה קני מנרתה איצרה תנינה תלתה כלידים מלוזים בקנה אחד עזור ופרח ותלתה כלידים מלוזים בקנה אחד עזור ופרח כן לשתת קניה דנפקים מן מנרתה ובמנהרתה ארבעה כלידים מלוזים עזוריה ופרחיה ועזור תחת תרי קניה מנה ועזור תחת תרי קניה מנה ועזור תחת תרי קניה מנה לשתת קניה דנפקין מנה וקנותון מנה הוו כלה מגידה אחד דהב דכי ית בוציניה שבעה ומלקטיה ומחתיתיה דהב דכי ככר דהב דכי עבד יתה וית כל מניו ועבד ית מדבח אועדותה עאי שטים אמה ארכה ואמה פתאה מרבע ותרתין אמין רומה מנה הוו קרנאתה ועפה יתה דהב דכי ית אגארה וית כתליו סהר וית קרנאתה ועבד לה כליל דהב סהר ותרתי עסקין דהב עבד לה מלרע לכלילה על תרי איסטריו על תרי ממציו אתרין לאריעיה למסבל יתה בון ועבד ית אריעיה עאי שטים ועפה יתון דהב ועבד ית משח משחה קדש וית אועדות סמניה דכי עובד ערוב ועבד ית מדבח עלתה אעי שטים חמש אמין ארך וחמש אמין פתאי ותלת אמין רומה ועבד קרנאתה על ארבע פואתה מנה הוו קרנאתה ועפה יתה נחש ועבד ית כל מאני מדבחה ית איאריה וית דודיה וית פנכיה וית משלחיה וית מחתיתה כל מניו עבד נחש ועבד למדבחה מכבר עובד הלכת נחש תחת שקותה מלרע עד פלגה וארק ארבע עסקין בארבע איצטראתה למכבר נחשה אתרין לאריעיה ועבד ית אריעיה אעי שטים ועפה יתון נחש ועאל ית אריעיה בעסקיה על איסטרי מדבחה למסבל יתה בון הלל לוחין עבד יתה ועבד ית כיורה נחש וית דרגה נחש בחזביה חיוליה דאתעילו תרע אהל מועד ועבד ית דרתה לפאת דרום דרומה קלעי דרתה מילת משזר מאה באמה עמודיו[ן] עסרים ולבניון עסרים ופרחי עמודיה ולבושיון כסף ולפאת צפונה מאה באמה עמודיון עסרים ולבניון עסרים נחש ופרחי עמודיה ולבושיון כסף ולפאת מערבה קלעים חמשים אמה עמודיון עסרה ולבניון עסרה ופרחי עמודיה ולבושיון כסף ולפאת מדנע מדנעה חמשים אמה קלעים חמש עסרי אמה לכתפה עמודיון תלתה ולבניון תלתה ולכתפה תנינתה מדן ומדן לתרע דרתה קלעים חמש עסרי אמה עמודיון תלתה ולבניון תלתה כל קלעי דרתה סהר מילת משזר ולבניה לעמודיה נחש ופרחיון כסף ועפה ראשיון כסף ואנון מלבשין כסף לכל עמודי דרתה ופרס תרע דרתה עובד רקם תכלה וארגבן וצבע זעורי ומילת משזר ועסרים אמה ארך ורומה בפתי חמש אמין לתשבית קלעי דרתה ועמדיון ארבעה ולבניון ארבעה נחש ופרחיון כסף ועפוי ראשיון ולבושיון כסף וכל סכיה למשכנה ולדרתה סהר נחש אלין מניני משכנה משכן סעדואתה דמנה על מימר משה תשמיש לואי באד איתמר בר אהרן כהנה ובצלאל בר חורי בר חור לשבט יהודה עבד ית כל דפקד יהוה ית משה ועמה אהליאב בר אחיסמך לשבט דן חמן וחשוב ורקם בתכלה ובארגבנה ובצבעי זעוריתה ובמילתה כל דהב דעביד לעבידה בכל פלענת קדשה והוה דהב אנפותה אשעה ועסרים ככר ושבע מואן ותלתים מתקל במתקל קדשה וכסף מניני כנשתה מאה ככר ואלף ושבע מואן חמשה ושבעים מתקל טבי לגלגלתה פלגות מתקלה במתקל קדשה לכל דעבר על מניניה מבר עסרים שנה ולעל לשת מואן אלף ותלתה אלפים וחמש מואן וחמשין והוה מאה ככרה דכספה למרקה ית לבני קדשה וית לבני פרכתה מאה לבניה למאה ככרה ככר ללבנה וית אלפה ושבע מאותה חמשה ושבעים עבד פרחים לעמודיה ועפה ראשיהון ולבש יתון ונחש הנפותה שבעים ככר ואלפים וארבע מואן מתקל ועבד בה ית לבני תרע אהל מועד וית מדבח נחשה וית מכבר נחשה דלמדבחה וית כל מני מדבחה וית לבני דרתה סהר וית לבני תרע דרתה וית כל סכי משכנה וית כל סכי דרתה סהר ומן תכלתה וארגבנה וצבעי זעוריתה עבדו רקיע תשמיש למשמשה בקדשה ועבדו ית רקיע קדשה דלאהרן כמה פקד יהוה ית משה ועבדו ית אפודה דהב תכלה וארגבן וצבעי זעורי ומילת משזר ורקרקו ית טסי דהבה וקטנו שזרים למעבד בגו תכלתה ובגו ארגבנה ובגו צבעי זעוריתה ובגו מילתה עובד חשוב כתפאן עבד לה מדבקן על תרי איצטריו דבק ושושב אפודה דעליו מנה הוא כעובדה דהב תכלה וארגבן וצבע זעורי ומילת משזר כמה פקד יהוה ית משה ועבדו ית אבני שהמה מסחרן מעיצאן דהב מפתחן פתוי חתים על שמהן בני ישראל ושבו יתון על כתפת אפודה אבני דכרן לבני ישראל כמה פקד יהוה ית משה ועבדו ית חשנה עובד חשוב כעובד אפודה דהב תכלה וארגבן וצבע זעורי ומילת משזר מרבע הוה כפיל עבד ית חשנה זרת ארכה וזרת פתאה ואשלמו בה ארבעה סדרי אבן סדר אדם דעטה ואבדק סדרה חדה וסדרה תנינה עבאר עבר עברבר וסדרה תליתאה עכום עכם עכמכם וסדרה רביעאה סמוק סמק סמרמק מסהרן מעיצן דהב באשלמותון ואבניה על שמהת בני ישראל אנין תרי עסרי על שמהתון פתוי חתים גבר על שמה לתרים עסר שבט ועבדו על חשנה שלשלן מתעמן עובד רציף דהב דכי ועבדו תרתי מעיצן דהב ותרתי עסקין דהב ויהבו ית תרתי עסקיה על תרי איסטרי חשנה ויהבו ית תרתי רציפת דהבה על תרתי עסקיה על אסטרי חשנה וית תרתי איסטראתה תרתי רציפאתה יהבו על תרתי מעיצאתה ויהבון על כתפת אפודה עם קבל אפיו ועבדו תרתי עסקין דהב ושוו על תרי אסטרי חשנה על ספתה דעל דבוק אפודה מלגו ועבדו תרתי עסקין דהב ויהבנון על תרתי כתפת אפודה מלרע מקבל אפיו לתשבית דבוקה מלעל לשושב אפודה ועיטו ית חשנה מן עסקתה לגו עסקת אפודה בשזר תכלה למהי על שושב אפודה ולא ידי חשנה מן על אפודה כמה פקד יהוה ית משה ועבדו ית נעיריה וית שלמיה כמה פקד יהוה ית משה ועבדו ית מעילה עובד סריק כליל תכלה ופי מעילה בממציעה כפם קדי ספוה לפמה סהר לא יקדד ועבדו על רשולי מעילה רמוני תכלה וארגבן וצבע זעורי ומילת משזר ועבדו זגי דהב דכי ויהבו ית זגיה על רשולי מעילה סהר בממצית רמוניה זג דהב ורמון זג דהב ורמון על רשולי מעילה סהר למשמשה כמה פקד יהוה ית משה ועבדו ית כיתנתה מילת עובד סריק לאהרן ולבניו וית מצנפתה מילת וית גדדי מגבעתה מילת וית שריני עבארה מילת משזר וית אמינה מילת משזר תכלה וארגבן וצבע זעורי עובד רקם כמה פקד יהוה ית משה ועבדו ית טס כליל קדשה דהב דכי וכתבו עליו מכתב פתוי חתים קדש ליהוה ויהבו עליו שאזר תכלה למתן על מעטפתה מלעל כמה פקד יהוה ית משה ואתחסלת כל עבדת משכנה משכן זימונה ועבדו בני ישראל כמה פקד יהוה ית משה כן עבדו ואנדו ית משכנה ליד משה ית משכנה וית כל מניו קרכסיו לוחיו נגריו עמודיו ולבניון וית כסוי משכי דכריה מסמקיה וית כסוי משכיה מחכמיה וית פרכת פרסה ית ארון סעדואתה וית ארעיו וית כפרתה וית פתורה וית כל מניו וית לחם רעותה ית מנהרתה דכיתה וית בוציניה בוציני סדרה וית כל מניה וית משח נערה וית מדבח דהבה וית משח משחיה וית אועדות סמניה ית פרס תרע משכנה וית מדבח נחשה וית מרכב נחשה דלה וית ארעיו וית כל מניו ית כיורה וית כרנבה ית קלעי דרתה וית עמודיה וית לבניה וית פרסה לתרע דרתה וית חבליה וית סכיה וית כל מני תשמיש משכנה לאהל מועד ית רקיע תשמישה למשמשה בקדשה וית רקיע קדשה לאהרן כהנה וית רקיע בניו לכהנה ככל דפקד יהוה ית משה כן עבדו בני ישראל ית כל פלענתה וחזה משה ית כל פלענתה והא עבדו יתה כמד פקד יהוה כן עבדו וברך יתון משה ומלל יהוה עם משה למימר ביום ירחה קדמאה באחד לירחה תקים ית משכנה אהל מועד ותשבי תמן ית ארון סעדותה ותטל על ארונה ית כפרתה ותעאל ית פתורה ותסדר ית סדרה ותעאל ית מנהרתה ותסק ית בוציניה ותתן ית מדבח דהבה לאועדותה לקדם ארון סעדואתה ותשבי ית פרס תרחה למשכנה ותתן ית מדבח עלתה לקדם תרע משכנה אהל מועד ותתן ית כיורה בין אהל מועד ובין מדבחה ותתן תמן מים ותשבי ית דרתה סהר ותתן ית פרס תרע דרתה ותסב ית משח רבותה ותמשח ית משכנה וית כל דבה ותקדש יתה וית כל מניו ויהי קדש ותמשח ית מדבח עלתה וית כל מניו ותקדש ית מדבחה ויהי מדבחה קדש קדשים ותמשח ית כיורה וית כנה ותקדש יתה ותקרב ית אהרן וית בניו לתרח אהל מועד ותסחי יתון במים ותלבש ית אהרן ית רקיע קדשה ותמשח יתה ותקדש יתה ויכהן לי וית בניו תקריב ותלבשון כיתנואן ותמשח יתון כמה משחת ית אבהון ויכהנון לי ותהי למהי להון רבואון לכהנת עולם לדריכון ועבד משה ככל דפקד יהוה יתה כן עבד והוה בירחה קדמאה בשתה תנינתה למפוקיתון ממצרים באחד לירחה אתקם משכנה ואקים משה ית משכנה ויהב ית לבניו ושוה ית לוחיו ויהב ית נגריו ואקים ית עמודיו ופרס ית עפה על משכנה ושוה ית כסוי עפיה עליו מלעל כמה פקד יהוה ית משה ונסב ויהב ית סעדואתה לגו ארונה ושוה ית אריעיה על ארונה ויהב ית כפרתה על ארונה מלעל ועאל ית ארונה לגו משכנה ושוה ית פרכת פרסה ואטל על ארון סעדואתה כמד פקד יהוה ית משה ושוה ית פתורה באהל מועד על מיתובית משכנה צפונה מלבר לפרכתה וסדר עליו סדר לחם לקדם יהוה כמד פקד יהוה ית משה ושוה ית מנהרתה באהל מועד כבון פתורה על מיתובית משכנה דרומה ואסק ית בוציניה לקדם יהוה כמד פקד יהוה ית משה ושוה ית מדבח דהבה באהל מועד לקדם פרכתה ואועד עליו אועדות סמנים לקדם יהוה כמד פקד יהוה ית משה ושוה ית פרס תרחה למשכנה וית מדבח עלתה שוה לקדם תרע משכנה אהל מועד ואסק עליו ית עלתה וית מנחתה כמד פקד יהוה ית משה ושוה ית כיורה בין אהל מועד ובין מדבחה ויהב תמן מים למסחי וסחו מנה משה אהרן ובניו ית אדיהון וית רגליהון במיעלון לאהל מועד ובקרובון למדבחה יסחון כמד פקד יהוה ית משה ואקים ית דרתה סהר למשכנה ולמדבחה ויהב ית פרס תרע דרתה ואסכם משה ית כל עבידתה וכסה עננה ית אהל מועד וכבוד יהוה מלא ית משכנה ולא יכל משה למיעל לאהל מועד הלא שרא עליו עננה וכבוד יהוה מלא ית משכנה ובאסתלקות עננה מן משכנה יטלון בני ישראל בכל מטליון ואם לא יסתלק עננה לא יטלון עד יום אסתלקותה הלא ענן יהוה על משכנה איממה ואש תהי בה לילי לעיני כל בית ישראל בכל מטליון ואזדעק למשה ומלל יהוה עמה מן אהל מועד למימר מלל עם בני ישראל ותימר להון אנש אן יקרב מנכום קרבן ליהוה מן בהמאתה מן תוריה ומן עאנה תקרבון ית קרבניכון אם עלה קרבנה מן תוריה דכר שלם יקריבנה לתרע אהל מועד יקרב יתה למרחתה לקודם יהוה ויסמך ית אדה על ריש עלתה וירחי לה למסלחה עליו ויכס ית בר תוריה לקודם יהוה ויקרבון בני אהרן כהניה ית אדמה ויזרקון ית אדמה על מדבחה סהר דבתרח אהל מועד וישלעון ית עלתה ויפסקון יתה לפסוקה ויהבון בני אהרן כהניה נור על מדבחה ויסדרון קיצם על אשתה ויסדרון בני אהרן כהניה ית פסקיה וית רישה וית פדרה על קיצמה דעל אשתה דעל מדבחה וגבה וכרעיו יסחון במים ויועד כהנה כלה למדבחה עלה הוא קרבן ריח ריחו ליהוה ואם מן עאנה עלה קרבנה ליהוה מן אמריה או מן עזיה דכר שלם יקריבנה לתרח אהל מועד יקרב יתה ויכס יתה על מיתובית מדבחה צפונה לקדם יהוה ויזרקון בני אהרן כהניה ית אדמה על מדבחה סהר ויפסקון יתה לפסוקה וית רישה וית פדרה יסדר כהנה יתון על קיצמה דעל אשתה דעל מדבחה וגבה וכרעיה יסחי במים ויקרב כהנה ית כלה ויועד מדבחה עלה הוא קרבן ריח ריחו ליהוה ואם מן עופה עלה קרבנה ליהוה ויקרב מן תריה או מבני יונה ית קרבנה ויקרבנה כהנה למדבחה וימלק ית רישה ויועד למדבחה וימצי אדמה לגו כתל מדבחה ויסטי ית מרתה בספקה וירמי יתה איצטר מדבחה מדנעה לגו אתר קיטמה ויסדק יתה בכנפיו ולא יפרש ויועד יתה כהנה למדבחה על קיצמה דעל אשתה עלה הוא קרבן ריח ריחו ליהוה ונפש אן תקרב קרבן מנחה ליהוה סלת יהי קרבנה וירק עליה משח ויתן עליה לבונה מנחה היא וינדינה ליד בני אהרן כהניה ויקמץ מנה מלוא קמצה מסלתה וממשחה על כל לבונתה ויועד כהנה ית אדכרותה למדבחה קרבן ריח ריחו ליהוה והמתותר מן מנחתה לאהרן ולבניו קדש קדשים מקרבני יהוה ואן תקרב קרבן מנחה מן אפי תנור סלת חלי פטיר פסיסן במשח ורקריקי פטיר ממשחים במשח ואם מנחה על טיגן קרבנך סלת פסיסה במשח פטיר תהי גזאר יתה גזורים ותרק עליה משח מנחה היא ואם מנחה מלפץ קרבנך סלת במשח תתעבד ותנדי ית מנחתה דיתעבד מן אלין ליהוה ויקרבה ליד כהנה ויקדמנה ליד מדבחה וירם כהנה מן מנחתה ית אדכרותה ויועד מדבחה קרבן ריח ריחו ליהוה ודמתותר מן מנחתה לאהרן ולבניו קדש קדשים מקרבני יהוה כל מנחתה דתקרבון ליהוה לא תתעבד חמי הלא כל עמיר וכל דבש לא תקרבון מנה קרבן ליהוה קרבן קדמאות תקרבון יתון ליהוה ולמדבחה לא יסקון לריח ריחו וכל קרבן מנחתך במלח תמלח ולא תבטל מלח קיאם אלהך מן על מנחתך על כל קרבניך תקרב מלח ואם תקרב מנחת בכורים ליהוה אביב קלי בנור גרס קליף תקרב ית מנחת בכוריך ותתן עליה משח ותשבי עליה לבונה מנחה היא ויועד כהנה ית אדכרותה מגרסה וממשחה על כל לבונתה קרבן ליהוה ואם דבח שלמים קרבנה אם מן תוריה הוא מקרב אם דכר אם נקבה שלם יקרבנה לקדם יהוה ויסמך ית אדה על ריש קרבנה ויכסנה תרע אהל מועד ויזרקון בני אהרן כהניה ית אדמה על מדבחה סהר ויקרב מדבח שלמיה קרבן ליהוה ית תרבה דמכסה ית גבה וית כל תרבה דעל גבה וית תרתי כליהתה וית תרבה דעליין דעל כסליה וית דיתרה עם כבדה עם כליהתה יסטינה ויועדון יתה בני אהרן למדבחה עם עלתה דעל עאיה דעל אשתה דעל מדבחה קרבן ריח ריחו ליהוה ואם מן עאנה קרבנה לדבח שלמיה ליהוה דכר אי נקבה שלם יקרבנה אם אמאר הוא מקרב ית קרבנה ויקרב יתה לקדם יהוה ויסמך ית אדה על ריש קרבנה ויכס יתה לקדם אהל מועד ויזרקון בני אהרן ית אדמה על מדבחה סהר ויקרב מדבח שלמיה קרבן ליהוה תרבה אליתה שלמה לתשבית פרקה יסטינה ית תרבה דמכסה ית גבה וית כל תרבה דעל גבה וית תרתי כליהתה וית תרבה דעליין דעל כסליה וית דיתרה עם כבדה עם כליהתה יסטינה ויועד כהנה למדבחה לחם קרבן ליהוה ואם עז קרבנה ויקרבנה לקדם יהוה ויסמך ית אדה על רישה ויכס יתה לקדם אהל מועד ויזרקון בני אהרן כהניה ית אדמה על מדבחה סהר ויקרב מנה קרבנה קרבן ליהוה ית תרבה דמכסה ית גבה וית כל תרבה דעל גבה וית תרתי כליאתה וית תרבה דעליין דעל כסליה וית דיתרה עם כבדה עם כליהתה יסטינה ויועדנון כהנה למדבחה לחם קרבן ריח ריחו ליהוה כל תרב ליהוה גזירת עלמה לדריכון בכל מדוריכון כל תרב וכל אדם לא תיכלון ומלל יהוה עם משה למימר מלל עם בני ישראל למימר נפש אן תחטא בשגו מכל פקוד יהוה דלא אתעבדי ויעבד מן חדה מנין אם כהנה דאמשח יחטא לאשמת עמה ויקרב על חטיה דחטא פר בר תורין שלם ליהוה לחטא וינדי ית פרה לתרח אהל מועד לקדם יהוה ויסמך ית אדה על ריש פרה ויכס ית פרה לקדם יהוה ויסב כהנה דמשח דאשלם ית אתרה מן אדם פרה לאהל מועד ויטבל כהנה ית אצבעה באדמה וידי מן אדמה שבעה אזבנין באצבעה לקודם יהוה עם אפי פרכת קדשה ויתן כהנה מן אדמה על קרנת מדבחה אועדות סמניה לקדם יהוה דבאהל מועד וית כל אדמה ישפך לגו ארש מדבח עלתה דבתרח אהל מועד וית כל תרב פר חטאתה ירם מנה ית תרבה דמכסה ית גבה וית כל תרבה דעל גבה וית תרתי כליהתה וית תרבה דעליין דעל כסליה וית דיתרה עם כבדה עם כליהתה יסטינה כמה יתרם מתור דבח שלמיה ויועדנון כהנה על מדבח עלתה וית משך פרה וית כל בסרה עם רישה ועם כרעיו וגבה ופרדה ויפקון ית כל פרה אל מלבר למשריתה לגו אתר דכי על שפיכת קיטמה ויוקדון יתה על קיצמה בנור על שפיכת קיטמה יתוקד ואם כל כנשת ישראל ישגון ויתעלם ממלל מעיני קהלה ועבדו חדה מכל פקודי יהוה דלא יתעבדן ואתחיבו ותתחכם חובתה דחטו עליה ויקרבון קהלה פר בר תורין שלם לסלוח וייתון יתה לקדם אהל מועד ויסמכון חכימי כנשתה ית אדיהון על ריש פרה לקדם יהוה ויכס ית פרה לקדם יהוה ויאעל כהנה דאמשח מן אדם פרה לאהל מועד ויטבל כהנה ית אצבעה מן אדמה וידי מן אדמה שבעה זבנין לקדם יהוה עם אפי פרכת קדשה ומן אדמה יתן כהנה על קרנת המדבח אועדות סמניה דלקדם יהוה דבאהל מועד וית כל אדמה ישפך לגו ארש מדבח עלתה דתרח אהל מועד וית כל תרבה ירם מנה ויועד למדבחה ויעבד לפרה כמה עבד לפר חטאתה כן יתעבד לה ויסלח עליהון כהנה ויסתלח לון ויפק ית פרה למלבר למשריתה ויוקד יתה כמה אוקד ית פרה קדמאה חטאת קהלה היא אן נסיא יחטא ויעבד חדה מכל פקוד יהוה דלא דלא אתעבדי בשגו ואתחיב או עכים לה חטיה דחטא בה וינדי ית קרבנה צפיר עזים דכר שלם ויסמך ית אדה על ריש צפירה ויכס יתה באתרה דיכסון ית עלתה לקדם חטא היא ויסב כהנה מן אדם חטאתה באצבעה ויתן על קרנת מדבח עלתה וית אדמה ישפך לגו ארש מדבח עלתה וית כל תרבה יועד על מדבחה כתרב דבח שלמיה ויסלח עליו כהנה מן חטיה ויסתלח לה ואן נפש חדה תחטא בשגו מן עם ארעה בעבדה חדה מכל פקוד יהוה דלא אתעבדי ואתעיב או עכים לה חטיאה דחטא עליה וינדי ית קרבנה צפירת עזים נקבה שלמה על חטיאה דחטא ויסמך ית אדה על ריש חטאתה ויכס ית חטאתה באתר דיכסון ית עלתה ויסב כהנה מן אדמה באצבעה ויתן על קרנת מדבח עלתה וית כל אדמה ישפך לגו ארש מדבח עלתה וית כל תרבה יסטי כמה יסטי תרבה מן על דבח שלמיה ויועד כהנה למדבחה לריח ניחח ליהוה ויסלח עליה כהנה ויסתלח לה ואן אמארה ינדי קרבנה לסלוח נקבה שלמה ינדינה ויסמך ית אדה על ריש חטאתה ויכס יתה לחטאתה באתרה דיכסון ית עלתה ויסב כהנה מדם חטאתה באצבעה ויתן על קרנת מדבח עלתה וית כל אדמה ישתפך לגו ארש מדבח עלתה וית כל תרבה יסטי כמד יסטי תרב אמארה מדבח שלמיה ויועד כהנה למדבחה עם קרבני יהוה ויסלח עליו כהנה על חטיאה דחטא ויסתלח לה ונפש אן תחטא ושמעת קל תקומה והוא סהד אי חזי אי חכם אם לא יחבי ויקבל עובתה אי נפש אן תקרב בכל ממלל מסב אי בנבלת חיה מסבה אי בנבלת בהמה מסבה אי בנבלת שרץ מסב ואתעלם מנה והוא מסב ועיב אי אן יקרב בסבת אנש לכל סבתה דיסתב בה ואתעלם מנה והוא עכם ועיב אי נפש אן תשתבע למפרשה בספואן למבעשה אי למיטבה לכל דיפרש אנשה בשבועה ואתעלם מנה והוא עכם ועיב לחדה מן אלין ויהי אן יחטא לחדה מן אלין ויודי ית דחטא עליה וינדי ית אשמה ליהוה על חטיה דחטא נקבה מן עאנה אמארה אי צפירת עזים לחטאתה ויסלח עליו כהנה על חטיה דחטא ויסתלח לה ואם לא תמטי אדה קבל נקי וינדי על אשמה דחטא תרתין תרין אי תרי ברי יונה ליהוה אחד לחטאתה ואחד לעלתה וינדי יתון ליד כהנה ויקרב ית דלחטאתה קדמאי וימלק כהנה ית רישה מקבל קדלה ולא יפרש וידי מדם חטאתה לגו כתל מדבחה ודמשתר באדמה ימצי לגו ארש מדבחה חטא היא וית תנינה יעבד עלה כפשרונה ויסלח עליו כהנה מן חטיה דחטא ויסתלח לה ואם לא תמטי אדה לתרתי תרין אי לתרי בני יונה וינדי ית קרבנה דחטא עסור מכאלתה סלת לחטאתה לא ירק עליה משח ולא יתן עליה לבונה הלא חטא היא וינדינה ליד כהנה ויקמץ מנה מלוא קמצה ית אדכורתה ויועד למדבחה עם קרבני יהוה חטא היא ויסלח עליו כהנה על חטיאה דחטא מן חדה מן אלין ויסתלח לה ותהי לכהנה כמנחתה ומלל יהוה עם משה למימר נפש אן תשקר שקר וחטיה בשגו מקדשי יהוה וינדי ית אשמה ליהוה דכר שלם מן עאנה בשיאמך כסף מתקלים במתקל קדשה לאשמה וית דחטא מן קדשה ישלם וית חמושה יוזף עליו ויתן יתה לכהנה וכהנה יסלח עליו בדכר אשמה ויסתלח לה ואם נפש חדה תחטא ותעבדה חדה מכל פקוד יהוה דלא אתעבדי ולא עכם ועיב ויסבל עובתה וינדי דכר שלם מן עאנה בשיאמך לאשמה ליד כהנה ויסלח עליו כהנה על שגותה דשגה והוא לא עכם ויסתלח לה אשם הוא עיב אשם ליהוה ומלל יהוה עם משה למימר נפש אן תחטא ושקרת שקר ביהוה ויכדב בעברה במסרון אי באשמות אד אי בעצין אי עשק ית עברה אי אשקע אבדה ויכדב בה ואשתבע על שקר על חדה מכל דיעבד אנשה למחטי בהין ויהי אן יחטא ואתעיב ויעזר ית עציאנה דעצא אי ית עשוקה דעשק אי ית מסרונה דאמסר עמה אי ית אבדתה דאשקע אי מכל ממלל דישתבע עליו לשקר וישלם יתה ברישה וחמושה יוזף עליו לדה הוא לה יתננה ביום אשמתה וית אשמה ינדי ליהוה דכר שלם מן עאנה בשיאמך לאשמה ויסלח עליו כהנה לקדם יהוה ויסתלח לה על חדה מכל דיעבד למתעיבה בה ומלל יהוה עם משה למימר פקד ית אהרן וית בניו למימר דה תורת עלתה היא עלתה על יקידתה על מדבחה כל ליליה עד צפר ואש מדבחה תדלק בה וילבש כהנה משיי עבאר ושריני עבאר ילבש על בסרה וירם ית קיטמה דתיכל אשתה ית עלתה על מדבחה וישוינה איצטר מדבחה וישלח ית רקעיו וילבש רקעים חורנים ויפק ית קיטמה דלמלבר למשריתה לאתר דכי ואשתה על מדבחה תדלק בה לא תטפי ויבער עליה כהנה עאים בצפרה בצפרה ויסדר עליה עלתה ויועד עליה תרבי שלמיה אש תדירה תדלק על מדבחה לא תטפי ודה תוראות מנחתה קרבו יתה בני אהרן לקדם יהוה עם קדם מדבחה וירם מנה בקמצה מסלת מנחתה וממשחה וית כל לבונתה דעל מנחתה ויועד למדבחה קרבן ריח ריחו אדכרותה ליהוה ודמתותר מנה ייכל אהרן ובניו פטיר תתאכל באתר קדיש בדרת אהל מועד ייכלונה לא תתאפי חמי חלקון יהבת יתה מקרבני יהוה קדש קדשים היא כחטתה וכאשמה כל דכר בבני אהרן ייכלנה חלק עלם לדריכון מקרבני יהוה כל דיקרב בון יקדש ומלל יהוה עם משה למימר דן קרבן אהרן ובניו דיקרבון ליהוה ביום דאמשח יתה עסור מכאלתה סלת למנחה תדיר פלגותה בצפרה ופלגותה בין רמשיה על טיגנה במשח תתעבד מסרבכה תנדינה מגזרה מנחת גזורים תקרב ריח ריחו ליהוה כהנה דאמשח חליפתה מבניו יעבד יתה חלק עלם ליהוה כלה תתועד וכל מנחת כהן כליל תהי לא תתאכל ומלל יהוה עם משה למימר מלל עם אהרן ועם בניו למימר דן תורת חטאתה באתרה דתכס עלתה תכס חטאתה לקודם יהוה קדש קדשים היא כהנה דמסלח יתה ייכלנה באתר קדיש תתאכל בדרת אהל מועד כל דיקרב בבסרה יקדש ודיתעדי מן אדמה על לבוש דיתדי עליו ירע באתר קדיש ומאן דחסף דתבשל בה יתבר ואן במאן דנחש אתבשלת ויתמרק ויצטבע במים כל דכר בכהניה ייכל יתה קדש קדשים היא וכל חטא דיתיעל מן אדמה לאהל מועד למסלחה בקדשה לא תתאכל בנור תתוקד ודה תוראות אשמה קדש קדשים הוא באתרה דיכסון ית עלתה יכסון ית אשמה וית אדמה יזרקון על מדבחה סהר וית כל תרבה יקרב מנה ית אליתה וית תרבה דמכסה ית גבה וית כל תרבה דעל גבה וית תרתי כליהתה וית תרבה דעליין דעל הכסליה וית דיתרה על כבדה על כליהתה יסטינה ויועד יתון כהנה למדבחה קרבן ליהוה אשם הוא כל דכר בכהניה ייכלנה באתר קדיש יתאכל קדש קדשים הוא כחטאתה וכאשמה אוראו חדה להון כהנה דיסלח בה לה יהיה וכהנה דמקרב ית עלת אנש משך עלתה דיקרבון לכהנה לה יהי וכל מנחה דתתאפי בתנור וכל דעביד בלפץ ועל טיגנה לכהנה דמקרב יתה לה תהי וכל מנחה פסיסה במשח ונגיבה לכל בני אהרן תהי גבר כאחיו ודה אוראות דבח שלמיה דיקרבון ליהוה אם על אודאו יקרבנה ויקרב על דבח אודאותה חלי פטיר פסיסן במשח ורקריקי פטיר ממשחים במשח וסלת מסרבכן חלין פסיסן במשח עם חלת לחם חמי יקרב קרבנה עם דבח אודאות שלמיה ויקרב מנה אחד מכל קרבן ארמו ליהוה לכהנה דזרק ית אדם שלמיה לה יהי ובסר דבח אודאות שלמיו ביום קרבנה יתאכל לא ינח מנה עד צפר ואם נדר אי רעבה דבח קרבנה ביום הקרבותה ית דבחה יתאכל ומבתר ודמתותר מנה יתאכל ודמתותר מבסר דבחה ביומה תליתאה בנור יתוקד ואם מיכל יתאכל מבסר דבח שלמיה ביומה תליתאה לא ירחי המקרב יתה לא יתחשב לה בטול יהי ונפשה האכלה מנה עובה תקבל ובסרה דיקרב בכל סבה לא יתאכל בנור יתוקד בסרה כל דכי ייכל בסר ונפשה דתיכל בסר מדבח שלמיה דליהוה וסבתה עליו ותתעקר נפשה ההיא מן עמה ונפש אן תקרב בכל סבה בסבת אנש אי בבהמה מסבה אי בכל שרץ מסב ודאכל מבסר דבח שלמיה דליהוה ותתעקר נפשה ההיא מן עמיה ומלל יהוה עם משה למימר מלל עם בני ישראל למימר כל תרב תור ואמאר ועז לא תיכלון ותרב נבילה ותרב עטיפה יתעבד לכל עבידה ומיכל לא תיכלונה הלא כל אכל תרב מן בהמתה דיתקרב מנה קרבן ליהוה ותתעקר נפשה דאכלה מן עמה וכל דם לא תיכלון בכל מדוריכון לעוף ולבהמה וכל נפשה דתיכל כל דם ותתעקר נפשה ההיא מן עמיה ומלל יהוה עם משה למימר ועם בני ישראל תמלל למימר דמקרב ית דבח שלמיו ליהוה ינדי ית קרבנה ליהוה מדבח שלמיו אדיו ינדיאן ית קרבני יהוה ית תרבה עם ניחה ינדינה ית ניחה למנפה יתה אנפו לקדם יהוה ויועד כהנה ית תרבה למדבחה ויהי ניחה לאהרן ולבניו וית שעק ימינה תתנון ארמו לכהנה מדבחי שלמיכון דמקרב ית דם שלמיה וית תרבה מבני אהרן לה תהי שעק ימינה לחלק הלא ית ניח אנפותה וית שעק ארמותה נסבת מן עם בני ישראל מדבחי שלמיהון ויהבת יתון לאהרן כהנה ולבניו לחק עלם מן עם בני ישראל דה רבות אהרן ורבות בניו מקרבני יהוה ביום דיקרב יתון למכהנה ליהוה דפקד יהוה למתן לון ביום משוחה יתון מן עם בני ישראל חלק עלם לדריהון דה אראותה לעלתה ולמנחתה ולחטאתה ולאשמה ולמשלמיה ולדבח שלמיה דפקד יהוה ית משה בטור סיני ביום פקודה ית בני ישראל למקרב ית קרבניהון ליהוה במדבר סיני ומלל יהוה עם משה למימר סב ית אהרן וית בניו עמה וית ארקעיה וית משח רבותה וית פר חטאתה וית תרי דכריה וית קנון פטירה וית כל כנשתה כנש לתרע אהל מועד ועבד משה כמד פקד יהוה יתה ואתכנשת כנשתה לתרע אהל מועד ואמר משה לכנשתה דן ממללה דפקד יהוה למעבד ואקרב משה ית אהרן וית בניו וסחו יתון במים ויהב עליו ית כיתנתה ואסר יתה באמיאן ואלבש יתה ית מעילה ויהב עליו ית אפודה ואסר יתה בשושב אפודה ועיאץ לה בה ושוה עליו ית חשנה ויהב על חשנה ית נעיריה וית שלמיה ושוה ית מעטפתה על רישה ויהב על מעטפתה עם קבל אפיו ית נץ דהבה כליל קדשה כמד פקד יהוה ית משה ונסב משה ית משח רבותה ומשח ית משכנה וית כל דבה וקדש יתון ואדי מנה על מדבחה שבע אזבנין ומשח ית מדבחה וית כל מניו וית כיורה וית כנה למקדשתון וארק ממשח רבותה על ריש אהרן ומשח יתה לקדושה ואקרב משה ית בני אהרן ואלבשון כיתנואן ואסר יתון אמיאנים וחבש להון מגבען כמד פקד יהוה ית משה וקדם ית פר חטאתה וסמך אהרן ובניו ית אדיהון על ריש פר חטאתה ונכס ונסב משה ית אדמה ויהב על קרנת מדבחה סהר באצבעה וסלח ית מדבחה וית אדמה ארק לגו ארש מדבחה וקדשה למסלחה עליו ונסב ית כל תרבה דעל גבה וית יתרית כבדה וית תרתי כליהתה וית תרביין ואועד משה למדבחה וית פרה וית משכה וית בסרה וית פרדה אוקד בנור מלבר למשריתה כמד פקד יהוה ית משה וקדם ית דכר עלתה וסמך אהרן ובניו ית אדיהון על ריש דכרה ונכס וזרק משה ית אדמה על מדבחה סהר וית דכרה פסק לפסקיו ואועד משה ית רישה וית פסקיה וית פדרה וית גבה וכרעיה סחו במים ואועד משה ית כל דכרה למדבחה עלה הוא לריח ריחו קרבן הוא ליהוה כמה דפקד יהוה ית משה ואקרב ית דכר תנינה דכר משלמיה וסמך אהרן ובניו ית אדיהון על ריש דכרה ונכס ונסב משה מן אדמה ויהב על רום אדן אהרן ימינתה ועל הליון אדה ימינתה ועל הליון רגלה ימינתה וקרב ית בני אהרן ויהב משה מן אדמה על רום אדנון ימינתה ועל הליון אדון ימינתה ועל הליון רגלון ימינתה וזרק משה ית אדמה על מדבחה סהר ונסב ית תרבה עם אליתה וית כל תרבה דעל גבה וית יתירת כבדה וית תרתי כליהתה וית תרביין וית שהק ימינתה ומקנון פטירה דלקדם יהוה נסב חלת פטיר חדה וחלת לחם שמן חדה ורקיקה חדה ושוה עם תרביה ועם שהק ימינתה ויהב ית כלה על כפי אהרן ועל כפי בניו ואנף יתון אנפו לקדם יהוה ונסב משה יתנו מן על כפיון ואועד למדבחה עם עלתה משלמים אנון לריח ריחו קרבן ליהוה ונסב משה ית ניחה ואנפה אנפו לקדם יהוה מדכר משלמיה למשה הוה לחלק כמה דפקד יהוה ית משה ונסב משה מן משח רבותה ומן אדמה דעל מדבחה ואדי על אהרן ועל רקעיו ועל בניו ועל רקיע בניו עמה וקדש ית אהרן וית רקעיו וית בניו וית רקיע בניו עמה ואמר משה לאהרן ולבניו בשלו ית בסרה תרע אהל מועד באתר קדשה ותמן תיכלון יתה וית לחמה דה בקנון משלמיה כמה אפקדת למימר אהרן ובניו ייכלונה ודמתותר בבסרה ובלחמה בנור תוקדנה ומתרח אהל מועד לא תפקון שבעה יומים עד יום אשלמות יומי משלמיכון הלא שבעה יומים ישלם ית אתריכון כמה דעבד ביומה הדן פקד יהוה למעבד למסלח עליכון ותרח אהל מועד תדורון אימם ולילי שבעה יומים ותטרון ית מטרת יהוה ולא תמותון הלא כן אפקדת ועבד אהרן ובניו ית כל ממלליה דפקד יהוה באד משה והוה ביומה תמינאה זעק משה לאהרן ולבניו ולחכימי ישראל ואמר לאהרן סב לך עגל בר תורין לחטאתה ודכר לעלתה שלמין ויקרב לקדם יהוה ועם חכימי ישראל תמלל למימר סבו צפיר עזים לחטאתה ועגל ואמר בני שנה שלמין לעלתה ותור ודכר לשלמים לדבח לקדם יהוה ומנחה פסיסה במשח הלא יומן יהוה מתחזה לוכון ונסבו ית דפקד משה לקדם אהל מועד וקרבו כל כנשתה וקעמו לקדם יהוה ואמר משה דן ממללה דפקד יהוה תעבדון ואתחזי לוכון כבוד יהוה ואמר משה לאהרן קרב למדבחה ועבד ית חטאתה וית עלתך וסלח בדילך ובדיל עמה ועבד ית קרבן עמה וסלח בדילון כמה דפקד יהוה וקרב אהרן ליד מדבחה ונכס ית עגל חטאתה דלה וקרבו בני אהרן ית אדמה לה וטבל אצבעה באדמה ויהב על קרנת מדבחה וית אדמה ארק לגו ארש מדבחה וית תרבה וית כליהתה וית דיתרה מן כבדה מן חטאתה אועד למדבחה כמה דפקד יהוה ית משה וית בסרה וית משכה אוקד בנור מלבר למשריתה ונכס ית עלתה ואושטו בני אהרן לה ית אדמה וזרקו על מדבחה סהר וית עלתה אושטו לה לפסקיה וית רישה ואועד למדבחה וסחו ית גבה וית כרעיה ואועד על עלתה למדבחה וקרב ית קרבן עמה ונסב ית צפיר חטאתה דלעמה ונכסה וסלחה כקדמאי וקרב ית עלתה ועבדה כפשרונה וקרב ית מנחתה ומלא כפיו מנה ואועד על מדבחה מלבר עלת צפרה ונכס ית תורה וית דכרה דבח שלמיה דלעמה ואושטו בני אהרן ית אדמה לה וזרקה על מדבחה סחר וית תרביה מן תורה ומן דכרה אליתה וכסוה וכליהתה ויתרת כבדה ושוי ית תרביה על ניעיה ואועד תרביה למדבחה וית ניעיה וית שעק ימינה הנף אהרן אנפו לקדם יהוה כמה דפקד יהוה ית משה ותלא אהרן ית אדה על עמה וברכון ונעת ממעבד חטאתה ועלתה ושלמיה ועל משה ואהרן לאהל מועד ונפקו וברכו ית עמה ואתחזה כבוד יהוה לכל עמה ונפקת אש מלקדם יהוה ואכלת על מדבחה ית עלתה וית תרביה וחזו כל עמה ושבחו ונפלו על אפיהון ונסבו בני אהרן נדב ואביהוא גבר מחתיתה ויהבו בהון אש ושבו עליין אועדו וקרבו לקדם יהוה אש בראה דלא פקד יתון ונפקת אש מלקדם יהוה ואכלת יתון ומיתו לקדם יהוה ואמר משה לאהרן הוא דמלל יהוה למימר בקריבי אקדש ועל אפי כל עמה אתיקר ושדך אהרן וזעק משה למישאל ולאליצפן בני עזיאל עביב אהרן ואמר להון קרבו סבלו ית אחיכון מן עם אפי קדשה הלמלבר למשריתה וקרבו וסבלו יתון בכיתנותון הלמלבר למשריתה כמה דמלל משה ואמר משה לאהרן ולאלעזר ולאיתמר בניו ראישכון לא תפרעון ורקיעכון לא תפרמון ולא תמותון ועל כל כנשתה ירגז ואחיכון כל בית ישראל יבכון ית יקידתה דאוקד יהוה ומתרח אהל מועד לא תפקון דלא תמותון הלא משח רבות יהוה עליכון ועבדו כמלל משה ומלל יהוה עם אהרן למימר עמר ורעט אל תשתה אתה ובניך עמך במיעלכון לאהל מועד ולא תמותון גזירת עלם לדריכון למפרשה בין קדשה ובין חלה ובין מסבה ובין דכיה ולמוראה ית בני ישראל ית כל גזריה דמלל יהוה להון באד משה ומלל משה עם אהרן ועם אלעזר ועם איתמר בניו דאתותרו סבו ית מנחתה דאתותרת מקרבני יהוה ואכלותה פטיר איצטר מדבחה הלא קדש קדשים היא ותיכלון יתה באתר קדיש הלא חלקך וחלק בניך היא מקרבני יהוה הלא כן אפקדת וית ניח אנפותה וית שעק ארמותה תיכלון באתר דכי אתה ובניך ובנתך עמך הלא חלקך וחלק בניך אתיהבו מדבחי שלמי בני ישראל שהק ארמותה וניח אנפותה עם קרבני תרביה ינדון למנפה אנפו לקדם יהוה ויהי לך ולבניך ולבנתך עמך לחלק עלם כמה דפקד יהוה וית צפיר חטאתה ביעי בעו משה והא יקיד וארגז על אלעזר ועל איתמר בני אהרן דאתורו למימר ממה לא אכלתון ית חטאתה באתר קדשה הלא קדש קדשים היא ויתה יהיב לכון למסבל ית כנשתה למסלחה עליכון לקדם יהוה הן לא אתיעל מן אדמה ליד קדשה גבאה מיכל תיכלון יתה בקדשה כמה דאפקדת ומלל אהרן עם משה הן יומן הקרבו ית חטאתון וית עלתון לקדם יהוה וירען יתי כאלין ואיכל סלוח יומן דהטב בחזות יהוה ושמע משה ואתיטב בעיניו ומלל יהוה עם משה ועם אהרן למימר עמהון מללו עם בני ישראל למימר דה החיתה דתיכלון מכל בהמאתה דעל ארעה כל מטלפה טלפה וסדקה סדק תרתי טלפאן מסקן גרה בבהמאתה מנה תיכלון ברן מן דן לא תיכלון ממסקי גרתה וממטלפי טלפתה ית גמלה הלא מסק גרה הוא וטלפה ליתו מטלף מסב הוא לכון וית טפסה הלא מסק גרה הוא וטלפה לא הטלף מסב הוא לכון וית ארנבתה הלא מסקה גרה היא וטלפה לא הטלפת מסבה היא לכון וית חזירה הלא מטלף טלפה הוא וסדק סדק טלפה והוא גרה לא מגרר מסב הוא לכון מן בסרון לא תיכלון ובנבלתון לא תקרבון מסיבים אנון לכון ומן דן תיכלון מכל דבמיה כל דלה ערספים וכנפים במיה בימיה ובנחליה מנון תיכלון וכל דלית לה ערספים וכנפים במיה בימיה ובנחליה מכל שרץ מיה ומכל נפש החיתה אד במיה שקץ אנון לכון ושקץ יהון לכון מן בסרון לא תיכלון וית נבלתון תשקצון וכל דלית לה ערספים וכנפים במיה שקץ הוא לכון וית אלין תשקצון מן עופה לא תיכלון שקץ אנון ית נשרה וית בזה וית עוזה וית דאיתה וית חאיתה למינה וית כל ערב למינה וית בת עניתה וית טעוסה וית שאפה לגנוסה וית נצצה וית צדיה וית איבי וית ברברי וית קנונה וית קוזתין וית נעימתה וית סנוניתה ועטיפתה לגנוסה וית נקארתה וית עפרדה כל שרץ עופה דמהלך על ארבע שקץ הוא לכון ברן מן דן תיכלון מכל שרץ עופה דמהלך על ארבע דלה כרעים מלעל לרגליו למנתרה בון על ארעה ית אלין מנון תיכלון ית גובה למינה וית רשומה למינה וית רגולה למינה וית גרזבה למינה וכל שרץ עופה דלה ארבע רגלים שקץ הו לכון ולאלין תסיבון כל דקרב בנבילתון יסתב עד רמשה וכל דסבל מנבלתון ירע רקעיו ויסחי במים ויסתב עד רמשה לכל בהמתה דהיא מטלפה טלפה וסדקה ליתי סדק וגרה ליתיה מסקה מסבים אנון לכון כל דקרב בון יסתב וכל דמהלך על כפיו בכל החיתה דמהלכה על ארבע מסבים אנון לכון כל דקרב בנבלתון יסתב עד רמשה ודסבל מנבלתון ירע רקעיו ויסתב עד רמשה מסבים אנון לכון ודן לכון מסבה בשרצה דשרץ על ארעה חלדה ועגברה וערדונה למינה וסממיתה וכחה ולטעיתה וקופדה וכוששתה אלין מסביה לכון מכל שרצה כל דקרב בהון במותון יסתב עד רמשה וכל דיפל עליו מנון במותון יסתב מכל מאן קיצם או לבוש אי משך אי סק כל מאן דיתעבד עבידה בהון במים ייעל ויסתב עד רמשה וידכי וכל מאן עסף דיפל מנון לגבה כל דלגבה יסתב ויתה תתברון מכל מיכלה דיתאכל דיתיעל עליו מים יסתב וכל משקה דישתה בכל מאן יסתב וכל דיפל מנבלתון עליו יסתב תנור ואתפין יפגרון מסבים אנון ומסיבים יהון לכון ברן מעין מים וגוב מכנש מים יהי דכי וקרב בנבלתון יסתב ואן יפל מנבלתון על זרע זרע דיזדרע דכי הוא ואן יתיהב מים על זרעה ונפל מנבלתון עליו מסב הוא לכון ואן ימות מן בהמתה דהיא לכון למיכלה דקרב בנבלתה יסתב עד רמשה ודגרף מנבלתה ירע רקעיו ויסתב עד רמשה ודסבל ית נבלתה ירע רקעיו ויסתב עד רמשה וכל שרצה דשרץ על ארעה שקץ הוא לא יתאכל כל דאזל על מעיו וכל דאזל על ארבע עד כל מסגי רגלים לכל שרצה דשרץ על ארעה לא תיכלונון הלא שקץ אנון לא תשקצון ית נפשתכון בכל שרצה דשרץ ולא תסתיבון בון ותסתבון בון הלא אנא יהוה אלהכון ותתקדשון ותהון קדישים הלא קדיש אני ולא תסיבון ית נפשהתכון בכל שרצה דרמש על ארעה הלא אנה יהוה אלהכון דמסק יתכון מן ארע מצרים למהי לכון לאלהים ותהון קדישין הלא קדיש אני דה אוראות בהמאתה ועופה וכל נפש החיתה דרמסה במיה לכל נפשה דשרצה על ארעה למפרשה בין מסבה ובין דכיה ובין החיתה דמתאכלה ובין החיתה דלא תתאכל ומלל יהוה עם משה למימר מלל עם בני ישראל למימר אתה כד תזדרע ותילד דכר ותסתב שבעה יומים כימי סבת טמתה תסתב וביומה תמינאה יגזר ית בסר ערלתה ותלתין יום ותלתה יומין תתב באדם דכואה בכל קדש לא תקרב ולמקדשה לא תיעל עד אשלמות יומי דכואה ואן נקבה תילד ותסתב שבעים כסבתה וששים יום ושתה יומים תתב על דמי דכואה ובאשלמות ימי דכואה לבר אי לברה תנדי אמר בר שתה לעלתה ובר יונה או תר לסלוח לתרע אהל מועד ליד כהנה ויקרבנה לקדם יהוה ויסלח עליה כהנה ותדכי ממיתי אדמיה דה אוראות ילדתה לדכר ולנקבה ואם לא תשקע אדה קבל נקי ותסב תרתי תרים אי תרי בני יונה אחד לסלוח ואחד לעלתה ויסלח עליה כהנה וידכי ומלל יהוה עם משה ועם אהרן למימר אנש אן יהי במשך בסרה שחומה אי קלפה אי בחקה ויהי במשך בסרה למכתש צרעה ויתנדי ליד אהרן כהנה אי לאחד מבניו כהניה ויחזי כהנה ית מכתשה במשך בסרה וסער במכתש אפיך עבאר וחזב מכתשה עמק מן משך בסרה מכתש צרעה הוא ויחזי כהנה ויסיב יתה ואם בהקה עברה היא במשך בסרה ועמק לית חזב מן משכה וסערה לא הפך עבאר ויסגר כהנה ית מכתשה שבעה יומים ויחזי כהנה ביומה שביעאה והא מכתשה קעם בחזביו לא פתה מכתשה במשכה ויסגרנה כהנה שבעה יומים תנינות ויחזי כהנה ביומה שביעאה תניניות והא כמע מכתשה לא פתה מכתשה במשכה וידכינה כהנה קלפה היא וירע רקעיו וידכי ואם פתה תפתי קלפתה במשכה בתר חזאותה ליד כהנה לדכיותה ויתחזה תנינות ליד כהנה ויחזי כהנה והא פתת קלפתה במשכה ויסיבנה כהנה צרעה היא ומכתש צרעה אן תהי באנש ויתנדי ליד כהנה ויחזי כהנה והא שומה עברה במשכה והיא הפיכה סער עבאר ומחית בסר קעים בשומהתה צרעה עתיקה היא במשך בסרה ויסיבנה כהנה לא יסגרנה הלא מסב הוא ואן פרח תפרח צרעתה במשכה וכסת צרעתה ית כל משך מכתישה מרישה ועד רגליו לכל חזב עיני כהנה ויחזי כהנה והא כסת צרעתה ית כל בסרה וידכי ית מכתשה כלה אתפך עבאר דכי הוא וביום חזאות בה בסר קעים יסתב ויחזי כהנה ית בסרה קעימה ויסיבנה בסרה קעימה מסב הוא צרעה היא אי אן יעזר בסרה קעימה ויתפך לעבר וייתי ליד כהנה ויחזי כהנה והא אתפך מכתשה לעבר וידכי כהנה ית מכתשה דכי הוא ובסר אן יהי בה שחן ואתחסי ויהי באתר שחנה שומה עבארה [אי בהקה עבארה] סמקה ויתחזי ליד כהנה ויחזי כהנה והא חזבה שאני מן משכה וסערה אתפך לעבר ויסיבנה כהנה מכתש צרעה היא בשחנה פרחה ואן יחזי כהנה והא לית בה סער עבר ושאניה ליתי מן משכה והיא כמעה ויסגרנה כהנה שבעה יומים אם פתי תפתי במשכה ויסיב כהנה יתה מכתש הוא ואם אתריה קעמת בהקתה לא פתת שלבית שחנה היא וידיכנה כהנה אי בסר אן יהי במשכה כביאת נור ותהי מחית כביתה בחקה עברה סמוקה אי עברה ויחזי יתה כהנה והא הפיך שער עבר בבהקתה וחזבה עמק מן משכה צרעה היא בכביתה פרחה ויסיב יתה כהנה מכתש צרעה היא ואן יחזי כהנה והא לית בבהקתה שער עבר ושניה ליתי מן משכה והיא כמעה ויסגרנה כהנה שבעה יומים ויחזי כהנה ביומה שביעאה אם פתי תפתי במשכה ויסיב יתה כהנה מכתש צרעה היא ואם אתריה קעמת בהקתה לא פתת במשכה והיא כמעה שומת כביתה היא וידיכנה כהנה הלא שלבית כביתה היא וגבר אי אתה אן יהי בה מכתש בריש אי בעקן ויחזי כהנה ית מכתשה והא חזבה עמק מן משכה ובה סער שפיף דקיק ויסיב כהנה יתה נתק הוא צרעה רישה אי דקנה היא ואן יחזי כהנה ית מכתש נתקה והא לית חזבה עמק מן משכה וסער שריר לית בה ויסגר כהנה ית מכתש נתקה שבעה יומים ויחזי כהנה ית נתקה ביומה שביעאה והא לא פתה נתקה ולא הוה בה סער שפיף וחזבה נתקה לית עמק מן משכה ויספר וית נתקה לא יספר ויסגר כהנה ית נתקה שבעה יומים תנינות ויחזי כהנה ית נתקה ביומה שביעאה והא לא פתה נתקה במשכה וחזבה ליתו עמק מן משכה וידכנה כהנה וירע רקעיו וידכי ואם פתה יפתי נתקה במשכה בתר דכיותה ויחזי כהנה והא פתה נתקה במשכה לא ירער כהנה לסערה שפיפה מסב הוא ואם בחזביו קעם נתקה וסער שריר צמח בה אתחסי נתקה דכי הוא וידיכנה כהנה וגבר אי אתה אן יהי במשך בסרון בחקן בחקן עברן ויחזי כהנה והא במשך בסרון בחקן כמין עברן בחק הוא פרח במשך דכי הוא ואנש אן ימרט רישה קריח הוא דכי הוא ואן מקבל אפיו ימרט רישה גבח הוא דכי הוא ואן יהי בקרותה אי בגלשנותה מכתש עבאר סמק צרעה פרחה היא בקרותה אי בגלשנותה ויחזי יתה כהנה והא שומהת מכתשה עברה סמקה בקרותה או בגלשנותה כחזב צרעה משך בסר אנש צריע הוא מסב הוא מסב יסיבנה כהנה ברישה מכתשה וצריעה דבה מכתשה רקעיה יהון פרימים ורישה יהי פריע ועל ספואן יעטף ויסתב מסב יתקרי כל יומי דמכתשה בה יסתב מסב הוא ביחדיאו ידור מלבר למשריתה מדארה ולבושה אן יהי בה מכתש צרעה בלבוש עמר אי בלבוש כתנים אי בשתיה אי בערבה לכתנים ולעמר אי במשך אי בכל עבידת משך ויהי מכתשה ירק אי סמק בלבושה אי במשכה אי בשתיה או בערבה אי בכל מאן משך מכתש צרעה הוא וחזותה ית כהנה ויחזי כהנה ית מכתשה ויסגר ית מכתשה שבעה יומים ויחזי ית מכתשה ביומה שביעאה הלא פתה מכתשה בלבושה אי בשתיה אי בערבה אי במשכה לכל דיתעבד משכה לעבידה צרעה ממריה מכתשה מסב הוא ויוקד ית לבושה אי ית שתיה אי ית ערבה בעמרה אי בכתנה אי ית כל מני משכה דיהי בה מכתשה הלא צרעה ממריאה היא בנור תתוקד ואן יחזי כהנה והא לא פתה מכתשה בלבוש אי בשתיה אי בערבה אי בכל מאן משך ויפקד כהנה וירעון ית דבה מכתשה ויסגרנה שבעה יומים תנינות ויחזי כהנה בתר דאתרע ית מכתשה והא לא התפך מכתשה מן חזביו ומכתשה לא פתה מסב הוא בנור תוקדנה כתימה היא בצעותה אי בנקיותה ואן יחזי כהנה והא כמע מכתשה בתר דאתרחו יתה ויקדון יתה מן לבושה או מן משכה אי מן שתיה אי מן ערבה ואן תתחזי עורי בלבושה אי בשתיה אי בערבה אי בכל מאן משך פרחה היא בנור תוקדנה ית דבה מכתשה ולבושה אי שתיה אי ערבה אי כל מאני משכה דתרע ויסטי מנון מכתשה וירע תנינות וידכי דה אוראות מכתש צרעתה לבוש עמרה אי כתניה אי שתיה אי ערבה אי כל מאן משך לדכואה אי לסיובה ומלל יהוה עם משה למימר דה תהי אוראות דמצרע ביום דכיותה ויתנדי ליד כהנה ויפק כהנה למלבר למשריתה ויחזי כהנה והא אתסי מכתש צרעתה מן צרעיה ויפקד כהנה ויסבון לדכוי תרתי צפרין חיאן דכיאן וקיצם ארז וזרורי צביעה ואזוב ויפקד כהנה ויכסון ית צפרה חתה לגו מאן עסף על מים קעימים וית צפרתה קעימתה יסב יתה וית קיצם ארזה וית צבעי זעוריתה וית אזובה ויטבל יתון וית צפרתה [...] [...] [...] [...] [...] [...] [...] [...] [...] [...] וירק על כף כהנה סמאלתה ויטבל כהנה ית אצבעה ימינתה מן משחה דעל כפה סמאלתה וידי מן משחה שבעה זבנין לקדם יהוה ומותר משחה דעל כפה יתן כהנה על רום אזן דמדכי ימינתה ועל אליון אדה ימינתה ועל אליון רגלה ימינתה על דם אשמה ודמתותר במשחה דעל כף כהנה יתן על ריש דמדכי ויסלח עליו כהנה לקדם יהוה ויעבד כהנה ית חטאתה ויסלח על דמדכי מסבתה ובתר יכס ית עלתה ויסק כהנה ית עלתה וית מנחתה למדבחה לקבל יהוה ויסלח עליו כהנה וידכי ואם מסכין הוא ולית אדה מטיה ויסב אמאר אחד אשם לאנפו למסלחה עליו ועסור סלת אחד פסיס במשח למנחה ולג משח ותרתי תרים אי תרי בני יונה דתמטי אדה ויהי אחד סלוח ואחד עלה וינדי יתון ביומה תמינה לדכיותה ליד כהנה לתרע אהל מועד לקדם יהוה ויסב כהנה ית אמר אשמה וית לג משחה וינף יתון אנפו לקדם יהוה ויכס ית אמר אשמה ויסב כהנה מן דם אשמה ויתן על רום אדן דמדכי ימינתה ועל אליון אדה ימינתה ועל אליון רגלה ימינתה ומן משחה ירק כהנה על כף כהנה סמאלתה ויאדי כהנה באצבעה ימינתה מן משחה דעל כפה סמאלתה שבעה זבנים לקדם יהוה ויתן כהנה מן משחה דעל כפה על רום אדן דמדכי ימינתה ועל אליון אדה ימינתה ועל אליון רגלה ימינתה על אתר אדם אשמה ודמתותר במשחה דעל כף כהנה יתן על ריש דמדכי למסלחה עליו לקדם יהוה ויעבד ית חדה מן תריה אי מבני יונה מן דתמטי אדה ית דתמטי אדה ית חדה חטא וית חדה עלה על מנחתה ויסלח על דמדכי לקדם יהוה דאה אוראות דבה מכתש צרעה דלא תמטי אדה בדכיותה ומלל יהוה עם משה ועם אהרן למימר כד תיעלון לארע כנען דאנה יהב לכון לסחנה ואתן מכתש צרעה בבית ארע סחנתכון וייתי דלה ביתה ויחוי לכהנה למימר כמכתש אתחזה לי בביתה ויפקד כהנה ויפנון ית ביתה באדלה ייעל כהנה למחזה ית ביתה ולא יסתב כל אד בביתה ובתר כן ייעל כהנה למחזי ית ביתה ויחזי כהנה ית מכתשה והא מכתשה בכתלי ביתה שקערן ירקן אי סמקן וחזבין שאני מן כתלה ויפק כהנה מן ביתה לתרח ביתה ויסגר ית ביתה שבעה יומים ויעזר כהנה ביומה שביעאה ויחזי והא פתה מכתשה בכתלי ביתה ויפקד כהנה וישלפו ית אבניה דבהון מכתשה וירמון יתון הל מלבר לקרתה לגו אתר מסב וית ביתה יקלפו מלגו סהר וישפכון ית עפרה דקלפו הל מלבר לקרתה לגו אתר מסב ויסבון אבנין חורנין וינדון לכתי אבניה ועפר עורן יסבון ויטחון ית ביתה ואן יעזר מכתשה ויפרח בביתה בתר שלפו ית אבניה ובתר קלוף ית ביתה ובתר אטעש וייעל כהנה ויחזי והא פרח מכתשה בביתה צרעה ממריה בביתה מסב הוא ויפגרון ית ביתה ית אבניו וית קיצמיו וית כל עפר ביתה ויתפקון למלבר לקרתה לאתר מסב ודעלל לגו ביתה כל יומי התסגר יתה יסתב עד רמשה ודדמך בביתה יסעי רקעיו ודגרף בביתה ירע רקעיו ואם מיעל ייעל כהנה ויחזי והא לא פרח מכתשה בביתה בתר הטחש ית ביתה וידכי כהנה ית ביתה הלא אתחסי מכתשה ויסבון למסלחה ית ביתה תרתי צפרין וקיצם ארז וצבעי זעורי ואזוב ויכסו ית צפרתה חתה לגו מאן עסף על מים קעימים ויסב ית קיצם ארזה וית צבעי זעורי וית אזובה וית צפרתה קעימתה ויטבל יתון באדם צפרתה נכיסתה ובמים קעימים וידי על ביתה שבע זבנים וילח ית ביתה באדם צפרתה ובמים קעימים ובצפרתה קעימתה ובקיצם ארז ובצבעי זעורי ובאזובה וישלח ית צפרתה קעימתה למלבר לקרתה על אפי ברה ויסלח על ביתה וידכי דה אורותה לכל מכתש צרעתה ולנתקה ולצרעת לבושה ולביתה ולשומתה ולקלפתה ולבהקתה למוראה ביום סיובה וביום דכואה דה אוראות צרעתה ומלל יהוה עם משה ועם אהרן למימר מללו עם בני ישראל ותימרון לון גבר גבר אן יהי דיאב מבסרה דיאבה מסב הוא ודה תהי סבהתה בדיהבה רטיב בסרה מן דיהבה אי חתים בסרה מדיאבה מסב הוא כל ימי דיאב בסרה אי חתים בסרה מדיאבה סבתה היא כל מדמכה דידמך עליו דהבה יסתב וכל מאנה דיתב עליו יסתב ואנש אן יקרב במדמכה ירע רקעיו ויסחי במים ויסתב עד רמשה ודיתב על מאנה דיתב עליו דהבה ירע רקעיו ויסחי במים ויסתב עד רמשה ודקרב בבסר דהבה ירע רקעיו ויסחי במים ויסתב עד רמשה ואן יתרק דהבה בדכיה ירע רקעיו ויסחי במים ויסתב עד רמשה וכל מרכבה דירכב עליו דהבה יסתב וכל דקרב בכל דיהי תחתיו יסתב עד רמשה ודסבל יתון ירע רקעיו ויסחי במים ויסתב עד רמשה וכל דיקרב בה דהבה ואדה לא צבע במים ירע רקעיו ויסחי במים ויסתב עד רמשה ומאן עסף דיקרב בה דהבה יתבר וכל מאן קיצם יצטבע במים ואן ידכי דהבה מדיהבה וימני לה שבעה יומים לדכואה וירע רקעיו ויסחי ית בסרה במים קעימים וידכי וביומה תמינאה יסב לה תרתי תרין אי תרי בני יונה וייתי לקדם יהוה לתרע אהל מועד ויתננון ליד כהנה ויעבד יתון כהנה אחד חטא ואחד עלה ויסלח עליו כהנה לקדם יהוה מדיהבה וגבר דתפק מנה שכבת זרע ויסחי במים ית כל בסרה ויסתב עד רמשה וכל לבוש וכל משך דיהי עליו שכבת זרע וירע במים ויסתב עד רמשה ואתה דישכב גברה עמה שכבת זרע ויסחון במים ויסתבון עד רמשה ואתה אן תהי דהאבה דם יהי דיאבה בבסרה שבעה יומים תהי בטמאתה כל דקרב בה יסתב עד רמשה וכל דתדמך עליו בטמתה יסתב וכל דתתב עליו יסתב וכל דקרב במדמכה ירע רקעיו ויסחי במים ויסתב עד רמשה וכל דקרב בכל מאנה דתתב עליו ירע רקעיו ויסחי במים ויסתב עד רמשה ואן על מדמכה היא אי על מאנה דהיא יתבה עליו במקרובה בה יסתב עד רמשה ואן מדמך ידמך גברה עמה ותהי טמתה עליו יסתב שבעה יומים וכל מדמכה דתדמך עליו יסתב ואתה אן תדוב דיאב דמה יומים סגי בלא זבן טמתה אי אן תדוב על סבתה כל יומי דיאב סבהתה כיומי טמאתה תי מסבה היא כל מדמכה דתדמך עליו כל יומי דיהבה כמדמך טמתה יהי לה וכל מאנה דתתב עליו מסב יהי כסבת טמאתה וכל דקרב בון יסתב וירע רקעיו ויסחי במים ויסתב עד רמשה ואם דכיה מדיהבה ותמני לה שבעה יומים ובתר תדכי וביומה תמינאה תסב לה תרתי תרין אי תרי בני יונה ותנדי יתון ליד כהנה לתרע אהל מועד ויעבד כהנה ית חדה חטא וית חדה עלה ויסלח עליה כהנה לקדם יהוה מדיאב סבתה ותהזרון ית בני ישראל מסביון ולא ימותון בסביון בסיובון ית משכני דבגואון דאה אוראות דהבה ודתפק מנה שכבת זרע למסתבה בה ודעפדה בטמאתה ודדהב מן דיאהבה לדכר ולנקבה ולגבר דישכב עם מסבה ומלל יהוה עם משה בתר מות תרי בני אהרן בקרובון לקדם יהוה ומיתו ואמר יהוה למשה מלל עם אהרן אחוך ואל ייעל בכל זבן לקדשה מלגו לפרכתה דעל קדם כפרתה דעל ארונה ולא ימות הלא בענן אתחזי על כפרתה בדה ייעל אהרן לגו קדשה בפר בר תורין לסלוח ודכר לעלה וכיתנה עבארה קדש ילבש ושריאני עבאר יהון על בסרה ובאמין עבאר יתאסר ובמצנפה עבארה יצנף רקיע קדש אנון ויסחי במים ית כל בסרה וילבשנון ומן עם כנשת בני ישראל יסב תרי צפירי עזין לסלוח ודכר אחד לעלה ויקרב אהרן ית פר סלוח דלה ויסלח בדילה ובדיל ביתה ויסב ית תרי צפיריה ויקימ יתון לקדם יהוה תרע אהל מועד ויתן אהרן על תרי צפיריה נבזים נבז אחד ליהוה ונבז אחד לעזאזל ויקרב אהרן ית צפירה דסלק עליו נבזה ליהוה ויעבדנה סלוח וצפירה דסלק עליו נבזה לעזאזל יתקעם קעים לקדם יהוה למסלחה עליו למשלחה יתה לעזאזל למדברה ויקרב אהרן ית פר חטאתה דלה ויסלח בדילה ובדיל ביתה ויכס ית פר סלוחה דלה ויסב מלוא מחתיתה גמרי אש מן על מדבחה מלקדם יהוה ומלוא חופניו אועדת סמנים דקיקה ויעאל מגו לפרכתה ויתן ית אועדותה על אשתה לקדם יהוה ויכסי ענן אועדותה ית כפרתה דעל סעדואתה ולא ימות ויסב מדם פרה וידי באצבעה עם קדם כפרתה מנעה ולקדם כפרתה ידאי שבעה זבנין מן אדמה באצבעה ויכס ית צפיר סלוחה דלעמה ויעאל ית אדמה למגו לכפרתה ויעבד ית דמה כמה עבד לדם פרה וידי יתה ליד כפרתה ולקדם כפרתה ויסלח על קדשה מסבי בני ישראל ומפשעיון לכל חטאתון וכן יעבד לאהל מועד השכן עמון בגו סביון וכל אנש לא יהי באהל מועד במיעלה למסלחה בקדשה עד אפקותה ויסלח בדילה ובדיל ביתה ובדיל כל קהל ישראל ויפק למדבחה דלקדם יהוה ויסלח עליו ויסב מדם פרה ומדם צפירה ויתן על קרנת מדבחה סהר וידי עליו מן אדמה באצבעה שבע זבנין וידכינה ויקדשנה מסבת בני ישראל ויסכם מסלחה ית קדשה וית אהל מועד וית מדבחה ויקרב ית צפירה קעימה ויסמך אהרן ית תרתי אדיו על ריש צפירה קעימה ויודי עליו ית כל עובי בני ישראל וית כל פשעיהון לכל חוביון ויתן יתון על ריש צפירה וישלח באד גבר עתיד למדברה ויסבל צפירה עליה ית כל עוביון לארע אגזירה וישלח ית צפירה במדברה וייעל אהרן לאהל מועד וישלח ית רקיע עבארה דלבש במיעלה לקדשה ויקרנון תמן ויסחי ית בסרה במים באתר קדיש וילבש רקעיו ויפק ויעבד ית עלתה וית עלת עמה ויסלח בדילה ובדיל עמה וית תרב סלוחה יועד למדבחה ודמשלח ית צפירה לעזאזל ירע רקעיו ויסחי ית בסרה במים ובתר כן ייעל למשריתה וית פר סלוחה וית צפיר סלוחה דאתיעל מן אדמון למסלחה בקדשה יפק למלבר למשריתה ויוקד בנור ית משכון וית בסרון וית פרתון ודמוקד יתון ירע רקעיהו ויסחי ית בסרה במים ובתר כן ייעל למשריתה ותהי לכון לאגזירת עלם בירחה שביעאה בעסרה לירחה תצימון ית נפשאתכון וכל עבידה לא תעבדון יצובה וגיורה דגיור בגוכון הלא ביומה הדן יסלח עליכון למדכאה יתכון מכל עוביכון לקדם יהוה תדכון שבה אשבתה הוא לכון ותצימון ית נפשהתכון אגזירת עלם יסלח כהנה דאמשח יתה ודמלא ית אתרה למכהנה חליפת אבוה וילבש ית רקיע עברה רקיע קדשה ויסלח ית מקדש קדשה וית אהל מועד וית מדבחה יסלח על כהניה ועל כל עם קהלה יסלח ותהי דאה לכון לאגזירת עלם למסלחה על בני ישראל מכל חוביון חדה בשתה ועבד כמה דפקד יהוה ית משה ומלל יהוה עם משה למימר מלל עם אהרן ועם בניו ועם כל בני ישראל ותימר להון דן ממללה דפקד יהוה למימר גבר גבר מבית ישראל דיכס תור אי אמאר אי עז במשריתה אי דיכס מלבר למשריתה ולתרע אהל מועד לא אנדו למעבד יתה עלה אי שלמים ליהוה לריחתכון לריח ריחו ויכסנה בברה ולתרע אהל מועד לא אנדו למקרבתה קרבן ליהוה לקדם משכן יהוה דם יתחשב לגברה ההוא דם שפך ויתעקר גברה ההוא מגו עמה לבדיל דינדון בני ישראל ית דבחיון דאנון דבחין על אפי ברה וינדונון ליהוה לתרע אהל מועד ליד כהנה וידבחון דבחי שלמים ליהוה יתון ויזרק כהנה ית אדמה על מדבח יהוה דתרע אהל מועד ויועד תרבה לריח ריחו ליהוה ולא ידבחון עורי ית דבחיון לתרועין דאנון זנים בתרון גזירת עלם תהי דאה לון לדריון ולון תימר גבר גבר מבית ישראל ומן גיורה דיתותב בגוון דיעבד עלה אי דבח ואלתרע אהל מועד לא ינדנה למעבד יתה ליהוה ויתעקר גברה ההוא מן עמה ואנש אנש מבית ישראל ומן גיורה דיתותב בגואון דייכל כל דם ואתן ית רגזי בנפשה דאכלה מן אדמה ואעקר יתה מגו עמה הלא נפש בסרה באדמה הוא ואנה יהבתה לכון על מדבחה למסלחה על נפשאתכון הלא אדמה הוא בנפשה יסלח על כן אמרת לבני ישראל כל נפש מנכון לא תיכל דם וגיורה דיגור בגוכון לא ייכל דם וגבר גבר מבית ישראל ומן גיורה דגיור בגוכון דיצעד ציד חיה אי עוף דיתאכל וישפך ית אדמה ויכסנה בעפרה הלא נפש כל בסר אדמה בנפשה הוא ואמר לבני ישראל דם כל בסר לא תיכלון הלא נפש כל בסר אדמה הוא כל אכלה יתעקר וכל נפשה דתגרף נבילה ועטיפה ביצובה ובגיורה וירע רקעיו ויסחי במים ויסתב עד רמשה ואן לא ירע ובסרה לא יסחי ויסבל חובה ומלל יהוה עם משה למימר מלל עם בני ישראל ותימר לון אנה יהוה אלהכון כעובד ארע מצרים דדערתון בה לא תעבדון וכעובד ארע כנען דאנה מעאל יתכון לתמן לא תעבדו ובנימוסון לא תהכון ית פשרוני תעבדו וית גזרי תטרו למהכה בון אנה יהוה אלהכון ותטרון ית אגזרי וית פשרוני דיעבד יתון אנשה ויתוחי בון אנה יהוה אנש אנש לכל עמיר בסרה לא תקרבון למגלאה ערוה אנה יהוה ערות אבוך וערות אמך לא תגלה אמך היא לא תגלה ערותה ערות אתת אביך לא תגלה ערות אבוך היא ערות אחתך ברת אבוך אי ברת אמך ילידת בית אי ילידת בר לא תגלה ערותה ערות ברת ברך אי ברת ברתך לא תגלה ערותן הלא ערותך אנין ערות ברת אתת אבוך מדלא אולד אבוך אחתך היא לא תגלה ערותה ערות אחת אבוך לא תגלה עמיר אבוך היא ערות אחת אמך לא תגלה עמיר אמך היא ערות אחי אבוך לא תגלה ולאתתה לא תקרב עביבתך היא ערות כלתך לא תגלה אתת ברך היא לא תגלה ערותה ערות אתת אחוך לא תגלה ערות אחוך היא ערות אתה וברתה לא תגלה ית ברת ברה וית ברת ברתה לא תסב למגלאה ערותה עמירה היא זנו היא ואתה עם אחתה לא תסב למעיקה למגלאה ערותה עליה בחייה ואל אתה בסבת טמאתה לא תקרב למגלאה ערותה ולאתת עברך לא תתן שכבתך לזרע למסתבה בה ומזרעך לא תתן למשמשה למלך ולא תחלל ית שם אלהך אני יהוה ועם דכר לא תדמך מדמכי אתה תועבה היא ובכל בהמה לא תתן שכבתך למסתבה בה ואתה לא תקעם לקדם בהמה למרבע רגז הוא אל תסתיבון בכל אלין הלא בכל אלין אסתיבו גועיה דאנה משלח מקדמיכון ותטמע ארעה ואמסר עובה עליה ותקיא ארעה ית דעוריה ותטרון ית גזרי וית דיני ולא תעבדון מכל תועבאתה אלין יצובה וגיורה דגיור בגוכון הלא ית כל תועבאתה אלין עבדו אנשי ארעה דלקדמיכון ואסתבת ארעה ולא תקיא ארעה יתכון בסיבכון יתה כמה דאקית ית גואה דלקדמיכון הלא כל דיעבד מכל תועבאתה אלין ויתעקרן נפשאתה דעבדן מגו עמון ותטרון ית מטרתי לדלה מעבד מנמוסי תועבאתה דאתעבדי לקדמיכון ולא תסתבון בון הלא אנה יהוה אלהכון ומלל יהוה עם משה למימר מלל עם כל כנשת בני ישראל ותימר לון קדישים תהון הלא קדיש אני יהוה אלהכון אנש אמה ואבוה תדחלון ית שבי תטרון אנה יהוה אלהכון אל תפנון ליד אליליה ואלהי מסכה לא תעבדון לכון אנה יהוה אלהכון וכד תדבחון דבח שלמין ליהוה לריחותכון תדבחונה ביום דבחכון יתאכל ומבתר ודמתותר עד יומה תליתאה בנור יתוקד ואם מיכל יתאכל ביומה תליתאה בטול הוא לא ירחי ואכלה חובה יסבל הלא ית קדש יהוה חלל ותתעקר נפשה ההיא מן עמה ובעצדכון ית חצד ארעכון לא תסכם פאת עקלך למעצד ולקוט עצדך לא תלקט וכרמך לא תעולל ופרט כרמך לא תלקט למלבט ולגיור תשבק יתון אנה יהוה אלהכון לא תגנבון ולא תכדבון ולא תשקרון אנש בעברה ולא תשבעון בשמי לשקר ותחלל ית שם אלהך אנה יהוה לא תעשק ית חברך ולא תעצי ולא תבית פעל אגיר עמך עד צפר לא תקל חרש ולקדם סמי לא תתן מגופי ותדעל מן אלהך אנה יהוה לא תעבד שקר בפשרון לא תתלי קדם מסכין ולא תמכך קדם רב בקשט תפשר עם עברך לא תהך ריכלן בעמך לא תקעם על דם עברך אני יהוה לא תסני ית אחוך בלבבך הוכח תוכח ית עברך ולא תקבל מנה חטא לא תקם ולא תנטר ית בני עמך ותרעם לעברך כותך אנה יהוה ית גזיראתי תטרון בהמתך לא תרכב ערברוב ועקלך לא תזרע ערברוב ולבוש ערברוב מנמרים לא יסק עליך וגבר אן ישכב עם אתה שכבת זרע והיא אמה מחרנה לגבר ופרקן לא אפרקת אי ערו לא ייהב לה בגנו תהי לה לא יקטל הלא לא עררה וינדי ית אשמה ליהוה לתרע אהל מועד דכר אשם ויסלח עליו כהנה בדכר אשמה לקדם יהוה על חטיה דחטא ויסלח לה מן חטיה דחטא וכד תיעלון לארעה ותצבון כל אילן מיכל ותבטלון ית בטלתה ית פירה תלת שנין יהי לכון בטולים לא יתאכל ובשתה רביעיתה יהון כל פריו קדש משבחים ליהוה ובשתה חמישתה תיכלון ית פריה למכנשה לכון עללאתה אנה יהוה אלהכון לא תיכלון על אדמה ולא תנחשון ולא תעננון ולא תקפון ית פאת ראשיכון ולא תשחיתון ית פאת דקניכון וסורטה לנפש לא תתנון בבסרכון וכתבים קבעים לא תתנון בכם אנה יהוה לתרשי ית ברתך למתבראה ולא תזנה ארעה ומליאה ארעה זנו ית שבי תטרון ומקדשי תדעלון אנה יהוה אל תפנון לות אוביה ולות ידעוניה לתבעון למסתהבה בון אנה יהוה אלהכון מקדם סיבו תקום ותוקר אפי חכים ותדעל מן אלהך אנה יהוה ואן יתותב עמכון גיור בארעכון לא תונון יתה כיצובה מנוכון יהי לכון גיורה דמגיר עמכון ותרעם לה כותך הלא גיורים הויתון בארע מצרים אנה יהוה אלהכון לא תעבדון שקר בפשרון במשחה במתקל ובמשורה מאזני קשט אבני קשט מכלה קשט והין קשט יהי לכון אנה יהוה אלהכון דאפקת יתכון מן ארע מצרים ותטרון ית כל גזיראתי וית כל פשרוני ותעבדון יתון אנה יהוה ומלל יהוה עם משה למימר ועם בני ישראל תמלל גבר גבר מבית ישראל ומן גיורה דגיור בישראל דיתן מזרעה למלך קטל יקטל עם ארעה ירגמונה באבן ואנה אתן ית רגזי בגברה ההוא ואעקר יתה מבגו עמה הלא מזרעה יהב למלך לבדיל סיוב ית מקדשי וחלל ית שם קדשי ואם העלום יעלמון עם ארעה ית עיניון מן גברה ההוא במתנה מזרעה למלך לדלה מקטל יתה ואשוי אנה ית רגזי בגברה ההוא ובכרנה ואעקר יתה וית כל דזנים בתרה למזנה בתר מלכה מבגו עמון ונפשה דתפנה לות חוביה ולות ידעוניה למזני בתריהון ואתן ית רגזי בנפשה ההיא ואעקר יתה מבגו עמה ותהון קדישין הלא קדיש אנה יהוה אלהכון ותטרון ית כל גזרי ותעבדון יתון אנה יהוה מקדשכון הלא אנש אנש דיקלל ית אבוה וית אמה קטל יקטל אבוה ואמה קלל אדמה בה וגבר דיגור עם אתת גבר דיגור עם אתת עברה קטל יקטל גיארה וגיארתה וגבר דישכב עם אתת אבוה ערות אבוה גלה קטל יקטלון תריון דמיהון בון וגבר דישכב עם כלתה קטל יקטלון תריהון רגז עבדו דמיהון בון וגבר דישכב עם דכר משכבי אתה תועבה עבדו קטל יקטלון תריהון דמיהון בון וגבר דיסב ית אתה וית אמה זנו היא בנור יתוקדון יתה ויתין ולא תהי זניה בגוכון וגבר דיתן שכבתה בבהמה קטל יקטל וית בהמתה תקטלון ואתה דתקרב לכל בהמה למרבע עמה ותקטל ית אתתה וית בהמתה קטל יקטלון דמיהון בון וגבר דיסב ית אחתה ברת אבוה אי ברת אמה ויחזי ית ערותה והיא תחזי ית ערותה שקיק הוא ויתעקרון לעיני בני עמהון ערות אחתה גלה עובה יקבל וגבר דישכב עם אתה עפדה וגלה ית ערותה ית מיתי ערותה והיא גלת ית מיתי אדמיה ויתעקרון תריון מבגו עמהון ערות אחת אבוך ואחת אמך לא תגלה הלא מן עמיר ערותה עוביון יקבלון וגבר דישכב עם עביבתה ית ערות עביבה גלה עוביון יקבלון ערטלאים ימותון וגבר דיסב ית אתת אחיו טמה היא ערות אחיו גלה ערטלאים יהון ותטרון ית כל גזרי וית כל פשרוני ותעבדון יתון ולא תקיא ארעה יתכון דאנה מעאל יתכון לתמן למדור בה ולא תהכון בנימוסי גועיה דאנה משלח מקדמיכון הלא כל אלין עבדו ואציקת בון ואמרת לכון אתון תירתון ית ארעתון ואנה אתננה לוכון למירת יתה ארע מדיבה חלב ודבש אנה יהוה אלהכון דאפרשת יתכון מן עממיה ותפרשון בין בהמתה דכיתה למסבתה ובין עופה מסבה לדכיה ולא תשקצון ית נפשהתכון בבהמה ובעוף ובכל דתרמס ארעה דאפרשת לכון למסיבה ותהון לי קדישים הלא אנה יהוה ואפרשת יתכון מן עממיה למהי לי וגבר אי אתה דיהי בון אוב אי ידעוני קטל יקטלון באבנים תרגמנון אדמיון בון ואמר יהוה למשה אמר לכהניה בני אהרן ותימר לון לנפש לא יטמא בעמה הלא לעמירה דקריב לה לאבוה ולאמה לברה ולברתה לאחוה ולאחתה בתולתה דקריבה לידה דלא הות לגבר לה יסתב לא יסתב מסהן בעמה לחלולה לא יקרחון קרחה בראשיון ופאת דקנון לא יספרון ובבסרון לא יסרטון סורטה קדישין יהון לאלהון ולא יחללון ית שם אלהון הלא ית קרבני יהוה לחם אלהון אנון מקרבים ויהון קדישים אתה בראה ועוללה לא יסבון ואתה משבקה מגברה לא יסבון הלא קדיש הוא לאלהה ותקדשנה הלא ית לחם אלהך הוא מקרב קדיש יהי לך הלא קדיש אנה יהוה מקדשון ובת גבר כהן כד תשרי למתברה ית אבוה היא מחללה בנור תתוקד וכהנה רבה מן אחיו דאתרק על רישה משח רבותה ומלא אתרה למלבש ית רקעיה ית רישה לא יפרע ורקעיו לא יפרם ועל כל נפשאן מית לא ייעל לאבוה ולאמה לא יסתב ומן מקדשה לא יפק ולא יחלל ית מקדש אלהה הלא כליל משח רבות אלהה עליו אנה יהוה והוא אתה בבותליה יסב ארמלה ומשבקה וחלילה ובראה מן אלין לא יסב הלא אן בתולת מן עמה יסב אתה ולא יחלל זרעה בעמה הלא אנה יהוה מקדשה ומלל יהוה עם משה למימר מלל עם אהרן למימר גבר מזרעך לדריון דיהי בה מום לא יקרב למקדמה לחם אלהה הלא כל גבר דיהי בה מום לא יקרב גבר סמי אי פסח אי סטיר אי סריע אי גבר דיהי בה תבר רגל אי תבר אד אי גפי אי ננוס אי מפלר בעיניו אי גרב אי עזזי אי מרוח עסיך כל גבר דבה מום מזרע אהרן כהנה לא יקדם ית קרבני יהוה מום בה לא יקדם למקרבה לחם אלהה מקדשי קדשיה ומן קדשיה ייכל ברן לפרכתה לא ייעל ולמדבחה לא יקדם הלא מום בה ול[א] יחלל ית מקדשי הלא אנה יהוה מקדשון ומלל משה עם אהרן ועם בניו ועם כל בני ישראל ומלל יהוה עם משה למימר מלל עם אהרן ועם בניו ויתנזרון מקדשי בני ישראל ולא יחללון ית שם קדשי דאנון מקדשים לי אנה יהוה אמר להון לדריכון כל גבר דיקרב מכל זרעכון לקדשיה דיקדשון בני ישראל ליהוה וסבתה עליו ותתעקר נפשה ההיא מלקדמי אנה יהוה גבר גבר מזרע אהרן והוא צריע אי דאהב בקדשיה לא ייכל עד דידכי ודקרב בכל מסב נפש אי גבר דתפק מנה שכבת זרע אי גבר דיקרב בכל שרץ מסב דיסתב לה אי באנש דיסתב לה לכל סבתה נפש דתקרב בה ויסתב עד רמשה ולא ייכל מן קדשיה הלא אם סחו בסרה במים ועל שמשה ודכה ובתר ייכל מן קדשיה הלא לחמה הוא נבילה ועטיפה לא ייכלון למסתבה בה אנה יהוה ויטרון ית מטרתי ולא יסבלון עליו חטא וימותון בה כד יחללונה אנה יהוה מקדשון וכל בראי לא ייכל קדש תותב כהן ואגיר לא ייכל קדש וכהן אן יקנה נפש קנין כספה הוא ייכל בה וילידי ביתה אנון ייכלון בלחמון וברת כהן אן תהי לגבר בראי היא בארמות קדשיה לא תיכל וברת כהן אן תהי ארמלה ומשבקה וזרע לית לה ותעזר ליד בית אבוה כרביותה מלחם אבוה תיכל וכל בראי לא ייכל בה ואנש אן ייכל קדש בשגו ויוזף חמושה עליו ויתן לכהנה ית קדשה ולא יחללון ית קדשי בני ישראל דירמון ליהוה ויסבלון מנון עוב אשמה במיכלון ית קדשיון הלא אנה יהוה מקדשון ומלל יהוה עם משה למימר מלל עם אהרן ועם בניו ועם כל בני ישראל ותימר להון גבר גבר מבית ישראל ומן גיורה דגיור בישראל דיקרב קרבנה לכל נדריון ולכל רעבתון דיקרבון ליהוה לעלה לריחותכון שלם דכר בתורין ובאמרין ובעזין כל דבה מום לא תקרבון הלא לא לריחו יהי לכון ואנש אן יקרב דבח שלמים ליהוה למפרשה נדר אי רעבה בתוריה אי בעאנה שלם יהי לריחו וכל מום לא יהי בה סמי אי תביר אי חריץ אי חבלת אי גרב אי עזזי לא תקרבון מן אלין ליהוה וקרבן לא תתנון מנון על מדבחה ליהוה ותור ונקי סריע [וגדום] רעבה תעבדון יתה ולנדר לא ירחי ומעיך וכתית [ונתיק] וקטיע לא תקרבון ליהוה ובארעכון לא תעבדון ומן אד בר נכרי לא תקרבון ית לחם אלהכון מכל אלין הלא מחבלין בון מום בון לא ירעון לכון ומלל יהוה עם משה למימר תור אי אמר אי עז אן יילד ויהי שבעה יומים תחת אמה ומיומה תמינאה ולעל ירעי לקרבן קרבן ליהוה ותור ונקי יתה וית ברה לא תכסון ביום אחד וכד תדבחון דבח אודאו ליהוה לרחותכון תדבחונה ביתה יומה יתאכל ולא תותרון מנה עד צפר אנה יהוה ותטרון ית פקודי ותעבדון יתון ולא תחללון ית שם קדשי ואקדש בגו בני ישראל אנה יהוה מקדשון דמפק יתכון מן ארע מצרים למהי לוכון לאלהים אנה יהוה ומלל יהוה עם משה למימר מלל עם בני ישראל ותימר להון מועדי יהוה דתקרמנון יתון זמוני קדש אלין אנון מועדי שתה יומים יתעבד עבידה וביומה שביעאה שבה אשבתה זימון קדש כל עבידה לא תעבדון שבה היא ליהוה בכל מדוריכון ואלין מועדי יהוה זימוני קדש דתזמנון יתון בזבנון בירחה קדמאה בארבעסר יום לירחה בין רמשיה פסח ליהוה ובחמש עסר יום לירחה הדן חג פטירה ליהוה שבעה יומים פטיר תיכלון ביומה קדמאה זימון קדש יהי לכון כל פלענת עבידה לא תעבדון ותקרבון קרבן ליהוה שבעה יומין וביומה שביעאה זימון קדש כל פלענת עבדה לא תעבדון ומלל יהוה עם משה למימר מלל עם בני ישראל ותימר להון כד תיעלון לארעה דאנה יהב לוכון ותחצדון ית חצדה ותנדון ית עומרה קדמאית חצדכון ליד כהנה וינף ית עומרה לקדם יהוה לרחותכון מבתר שבתה ינפנה כהנה ותעבדון ביום הנפכון ית עומרה אמאר שלם בר שתה לעלה ליהוה ומנחתה תרי עסורים סלת פסיסה במשח קרבן ליהוה ריח ריחו ונסכיה עמר רביעית הינה ולחם וקלי וכרמל לא תיכלון עד גרם יומה הדן עד תנדון ית קרבן אלהכון גזירת עלם לדריכון בכל מדוריכון ותמנון לוכון מבתר שבתה מיום אנדהותכון ית עומר אנפותה שבע שבין שלמין יהן עד מבתר שבתה שביעיתה תמנון חמשין יום ותקרבון מנחה חדתה ליהוה ממדוריכון תנדון לחם אנפו תרתין חלין תרי עסורים סלת תהי חמי יתתפין בכורין ליהוה ותקרבון על לחמה שבעה אמרין שלמין בני שנה ופר בר תורין אחד ודכרין תרין שלמין יהון עלה ליהוה ומנחתון ונסוכיון קרבן ריח ריחו ליהוה ותעבדון צפיר עזים אחד לסלוח ותרי אמרין בני שנה לדבח שלמיה וינף כהנה יתון על לחם בכוריה אנפו לקדם יהוה עם תרי אמריה קדש יהון ליהוה לכהנה ותזדמנון בגרם יומה הדן זימון קדש יהי לכון כל פלענת עבידה לא תעבדון גזירת עלם בכל מדוריכון לדריכון ובעצדכון ית עצד ארעכון לא תסכם פאת עקלך למעצד ולקוט עצדך לא תלקט למלבט ולגיור תשבק יתון אנה יהוה אלהכון ומלל יהוה עם משה למימר מלל עם בני ישראל למימר בירחה שביעאה באחד לירחה יהי לוכון אשבתה דכרן אשמעה זימון קדש כל פלענת עבידה לא תעבדון ותקרבון קרבן ליהוה ומלל יהוה עם משה למימר ברן בעסרה לירחה שביעאה הדן יום סלוחים הוא זימון קדש יהי לוכון ותצימון ית נפשאתכון ותקרבון קרבן ליהוה וכל עבידה לא תעבדון בקנום יומה הדן הלא יום סלוחים הוא למסלחה עליכון לקדם יהוה אלהכון הלא כל נפשה דלא תצום בקנום יומה הדן ותתעקר מן עמה וכל נפשה דתעבד כל עבידה בקנום יומה הדן ואבד ית נפשה ההיא מבגו עמה וכל עבידה לא תעבדון גזירת עלם לדריכון בכל מדוריכון שבה אשבתה הוא לוכון ותצימון ית נפשאתכון באשעה לירחה ברמשה מרמש עד רמש תשבתון שבתכון ומלל יהוה עם משה למימר מלל עם בני ישראל למימר בחמש עסר יום לירחה שביעאה הדן חג מטליה שבעה יומים ליהוה ביומה קדמאה זימון קדש כל פלענת עבידה לא תעבדון שבעה יומים תקריבון קרבן ליהוה וביומה תמינאה זימון קדש יהי לוכון ותקרבון קרבן ליהוה עצרה היא וכל פלענת עבידה לא תעבדון אלין מועדי יהוה דתזמנון יתון זימוני קדש למקרבה קרבן ליהוה עלה ומנחה דבח ונסוכים ממלל יום ביומה מלבר שבי יהוה ומלבר כל מתנתכון ומלבר כל נדריכון ומלבר כל רעבתכון דתתנון ליהוה ברן בחמשעסר יום לירחה שביעאה בכנושכון ית עללת ארעה תחגון ית חג יהוה שבעה יומים ביומה קדמאה אשבתה וביומה תמינאה אשבתה ותסבון לכון ביומה קדמאה פרי אילן משבח כפי תמרין ושבשבן אילן רציף וערבי נחל ותחדון לקדם יהוה אלהכון שבעה יומים ותחגון יתה חג ליהוה שבעה יומים בשתה גזירת עלם לדריכון בירחה שביעאה תחגון יתה במטלין תדורון שבעה יומין כל יצוב בישראל ידור במטלין לבדיל יעכמון דריכון הלא במטלין הדירת ית בני ישראל במפקי יתון מן ארע מצרים אנה יהוה אלהכון ומלל משה ית מועדי יהוה עם בני ישראל ומלל יהוה עם משה למימר פקד ית בני ישראל ויסבון לך משח זית זכי כתית לנהרו למסקה בוצין תדיר מלבר לפרכתה סעדואתה באהל מועד יסדר יתה אהרן ובניו מרמש עד צפר לקדם יהוה תדיר גזירת עלם לדריכון על מנהרתה דכיתה יסדר ית בוציניה לקדם יהוה עד צפר ותסב סלת ותאפי יתה תרתי עסרי חלין תרי עסורין יהי חלתה חתה ותשוי יתון תרתי סדרן שת סדראתה על פתורה דכיה לקדם יהוה ותתן על סדארתה לבונה זכיה ותהי ללחם לדכרה קרבן ליהוה ביום שבתה ביום שבתה יסדרנה לקדם יהוה תדיר מן עם בני ישראל קיאם עלם ותהי לאהרן ולבניו וייכלונה באתרה קדישה הלא קדש קדשין היא לה מקרבני יהוה גזר עלם ונפק בר אתה ישראלה והוא בר גבר מצראי בגו בני ישראל ואנצו במשריתה בר ישראליתה וגבר ישראלי ואגהה בר אתתה ישראליתה ית שמה ואזל ואנדו יתה ליד משה ושם אמה שלומית ברת דברי לשבט דן ואניחה במטר למפרשה לון על מימר יהוה ומלל יהוה עם משה למימר אפק ית דאזל למלבר למשריתה ויסמכון כל שמועיה ית אדיהון על רישה וירגמון יתה כל כנשתה ועם בני ישראל תמלל למימר אנש אנש אן יזל אלהה ויקבל חובה ומקסם שם יהוה קטל יקטל רגם ירגמון בה כל כנשתה כגיורה כיצובה בקסומה שמה יקטל ואנש אן יקטל כל נפש אנש קטל יקטל וקטל נפש בהמה ימרקנה נפש חליפת נפש ואנש אן יתן מום בעברה כמה דעבד כן יתעבד לה תבר חליפת תבר עין חליפת עין חליפת תחת שן כמה דיתן מום באנש כן יתיהב בה וקטל בהמה ישלמנה וקטל אנש יקטל פשרון אחד יהי לוכון כגיורה וכיצובה יהי הלא אנה יהוה אלהכון ומלל משה עם בני ישראל ואפקו ית דאזל למלבר למשריתה וארגמו יתה אבן ובני ישראל עבדו כמה דפקד יהוה ית משה ומלל יהוה עם משה בטור סיני למימר מלל עם בני ישראל ותימר להון כד תיעלון לארעה דאנה יהב לוכון ושבתה ארעה שבה ליהוה שת שנין תזרע חקלך ושת שנין תשפי כרמך ותכנש ית עללאתה ובשתה שביעיתה שבה אשבתה יהי לארעה שבה ליהוה עקלך לא תזרע וכרמך לא תשפי וית כבחי עצדך לא תעצד וית ענבי כליליך לא תקטף שנת שבתה יהי לארעה ותהי שבת ארעה לכון למיכלה לך ולעבדיך ולאמתיך ולאגריך ולתותביך דגיורים עמך ולבהמתך ולהחיתה דבארעך תהי כל עללאתה למיכלה ותמני לך שבע שבים שנים שבע שנים שבע זבנין ויהון לך יומי שבע שבי שנים אשע וארבעים שנה ותעבר שופר אשמעה בירחה שביעאה בעסרה לירחה ביום סלוחיה תעברון שופר בכל ארעכון ותקדשון ית שנת חמשיתה שתה ותזמנון כרוז בארעה לכל דעוריה יובל הוא תהי לכון ותעזרון אנש לסחנתה ואנש לכרנה תעזרון יובל הוא שנת חמשיתי שתה תהי לכון לא תזרעון ולא תעצדון ית כביחיה ולא תקטפון ית כליליה הלא יובל הוא קדש תהי לכון מן ברה תיכלון ית עללאתה ובשנת יובילה הדה תעזרון אנש לסחנתה ואן תזבן זבון לעברך אי זבן מן אד עברך לא תונון אנש ית עברה במנין שנים בתר יובלה תזבן מן עברך במנין שני עללן יזבן לך לקבל סגאי שניה תסגי זבינתה ולקבל פיעת שניה תפעת זבינתה הלא מנין עללן הוא מזבן לך ולא תונון אנש ית עברה ותדעל מן אלהך הלא אנה יהוה אלהכון ותעבדון ית גזרי וית פשרוני תטרון ותעבדון יתון ותדורון על ארעה לרחצה ותתן ארעה פריה ותיכלון לסבע ותדורון לרחצה עליה ואן תימרון מה ניכל בשתה שביעיתה הן לא נזרע ולא נכנש ית עללאתנן ואפקד ית ברכתי לכון בשתה שתיתאיתה ועבדה ית עללאתה לתלתי שניה ותזרעון ית שתה תמנינאיתה ותיכלון מן עללאתה עתיק עד שתה אשיעיתה עד מעול עללאתה תיכלון עתיק וארעה לא תזדבן לעלוטין הלא לי ארעה הלא גיורין ותותבין אתון עמי ובכל ארע סחנתכון אפרקה תתנון לארעה ואן יפעת אחוך ויזבן מסחנתה וייתי פרוקה דקריב לידה ויפרק ית זבון אחיו וגבר אן לא יהי לה פרוק ומטיה אדה ואשקע כקבל אפרקותה ויחשב ית שני זבונה ויעזר ית דיתר לאנש דזבן לה ויעזר לסחנתה ואן לא שקע אדה קבל דעזר לה ויהי זבונה באד דזבן יתה עד שנת יובילה ויפק ביובילה ויעזר לסחנתה ואנש אן יזבן בית מדור קרית חסן ותהי אפרקותה עד שלם שנת זבונה יומים תהי אפרקותה ואם לא יפרק עד אמלת לה שנה שלמה ויקום ביתה דבקרתה דלה חסן לעלוטין לדזבן יתה לדריו לא יפק ביוביל ובתי כפריה דלית לה חסן סחר עם עקל ארעה יתחשבון אפרקה תהי לה וביובל יפק וקורי לואי בתי קורי סחנתון אפרקה עלם תהי ללואי ואד יפרק מן לואי ויפק מזבן בית וקרית סחנתה ביוביל הלא בתי קורי לואי היא סחנתון בגו בני ישראל ועקל רבק קריהתון לא יזבנון הלא סחנת עלם היא לון ואן יפעת אחוך ותמוט אדה עמך ותתקף בה גיור ותותב ויתוחי אחוך עמך לא תסב מן עמה כפול ורבאי ותדעל מן אלהך ויתחוי אחוך עמך ית כספך לא תתן לה בכפול וברביע לא תתן מזונך אנא יהוה אלהכון דאפקת יתכון מן ארע מצרים למתן לכון ית ארע כנען למהי לכון לאלהים ואן יפעת אחוך עמך ויזדבן לך לא תשמש בה תשמיש עבד כאגיר כתותב יהי עמך עד שנת יובילה ישמש עמך ויפק מן עמך הוא ובניו עמה ויעזר ליד כרנה ולסחנת אבהתה יעזר הלא עבדי אנון דהפקת יתון מן ארע מצרים לא יזדבנון זבינת עבד לא תפלע בה בקשי ותדעל מן אלהך ועבדיך ואמהתיך דיהון לך מן עם גועיה דסחרתכון מנון תזבנון עבד ואמה ואף מבני תותביה דיגורים עמכון מנון תזבנון ומכרנון דעמכון דאתילדו בארעכון ויהון לכון לסחנה ותסחנון יתון לבניכון בתרכון למירת סחנת לעלם בון תשמשון ובאחכון בני ישראל אנש באחוה לא תפלע בה בקשי וכד תמטי אד מגיר ותותב עמך ויפעת אחוך עמו ויזדבן לגיור ולדעור עמך אי לעקר כרן מגיר בתר אזדבן אפרקה תהי לה אחד מתלימיו יפרקנה אי עביבה אי בר עביבה יפרקנה אי מן עמיר בסרה מכרנה יפרקנה אי מטיה אדה ויפרק ויחשב עם זבנה משתה דאזדבן לה עד שנת יובילה ויהי כסף זבנאה במנין שניה כיומי אגיר יהי עמה אן עורי סגיאן בשניה לקבלין יעזר אפרקותה מכסף זבינתה ואן ציעבד אשתיאר בשניה עד שנת יובילה ויחשב לה כקבל שניו יעזר ית אפרקותה כאגיר שנה בשנה יהי עמה לא יפלענה בקשי לעיניך ואן לא יפרק באלין ויפק בשנת יובילה הוא ובניו עמה הלא לי בני ישראל עבדים עבדי אנון דאפקת יתון מן ארע מצרים אני יהוה אלהכון לא תעבדון לכון אלהואן וגלף וקעאמה לא תקימון לכון וכיף מתנגדה לא תתנון בארעכון למסגד עליה הלא אנה יהוה אלהכון ית שבי תטרון ומקדשי תדעלון אנה יהוה אן בגזיראתי תהכון וית פקודי תטרון ותעבדון יתון ואתן אסגריכון בזבנון ותתן ארעה עללתה ואילן ברה יתן פריה ואמטי לכון דרכה ית קטפה וקטפה ימטי ית זרעה ותיכלון לחמכון לשבע ותדורון ברחצה בארעכון ואתן שלם בארעה ותדמכון ולית מדעל ואבטל חיה בישה מן ארעה וחרב לא תעבר בארעכון ותרדפון ית דבביכון ויפלון לקדמיכון לחרב וירדפון מנכון חמש מואן ומאה מנכון רבבה ירדפון ויפלון דבביכון לקדמיכון לחרב ואתרחי לכון ואפרי יתכון ואסגי יתכון ואקים ית קימי עמכון ותיכלון עתיק עתק ועתיק מקדם חדש תפקון ואתן משכני בגוכון ולא תגלעט נפשי יתכון והתהלך בגוכון ואהי לכון לאלהים ואתון תהון לי לעם אנה יהוה אלהכון דהפקת יתכון מן ארע מצרים ממהי לון עבדים ותברת אטרי נירכון ואנדית יתכון סקיפים ואן לא תשמעון לי ולא תעבדון ית כל פקודיה אלין אם בגזיראתי תציקון ואן ית פשרוני תגלעט נפשכון לדלה מעבד ית כל פקודיה לבטולכון ית קיאמי אף אנה אעבד דה לכון ואמסר עליכון באשו ית ערביתה וית עמימתה מסמיה עיניה ומידבאן נפשה ותזרעון לריקה זרעכון וייכלונה דבביכון ואתן רגזי בכון ותתברון לקדם דבביכון וישלטון בכון סניכון ותערקון ולית רדוף יתכון ואם עד אלין לא תשמעון לי ואוזף למרדי יתכון שבע על חטאתכון ואתבר ית חיולי תקיפיכון ואתן ית שמיכון כברזלה וית ארעכון כנחשה וישלם לריקה חילכון ולא תתן ארעכון ית עללתה ואילן ברה לא יתן פריו ואן תהכון עמי קרי ולא תיתון למשמע לי ואוזף עליכון מעאה שבע כעוביכון ואשלח בכון ית חית ברה ותתכל יתכון ותעקר ית בהמתכון ותזער יתכון וישממון אוריעכון ואן באלין לא תתרדון לי ותהכון עמי קרי ואהך אף אנה עמכון בקרי ואמחה יתכון אף אנה שבע על עוביכון ואיתי עליכון חרב גבי פרית קיאמה ותתכנשון לגו קוריכון ואשלח מותנה בגוכון ותתיהבון באד דבבה בתברי לכון אטר לחם ויאפון עסר נשים לחמכון בתנור אחד ויעזר לחמכון במתקל ותיכלון ולא תשבעון ואם בדה לא תשמעון לי ותהכון עמי מרי והך עמכון ברתע מרי וארדי יתכון אף אנה שבע על עוביכון ותיכלון בסר בניכון ובסר בנאתכון תיכלון ואשיצי ית רמבתכון ואקטע ית חמניכון ואתן ית פגריכון על פגרי גלליכון ותגלעט נפשי יתכון ואתן ית קוריכון חרבן ואשמם ית מקדשכון ולא אריח בריח רעבתכון ואשמם אנה ית ארעה וישממון עליה דבביכון דדארין בה ויתכון אדרי בגועיה ואמלק בתרכון חרב ותהי ארעתכון שממן וקוריכון יהן חרבן טטה תרחי ארעה ית שביאה כל יומי שממה ואתון בארע דבביכון טטה תשבת ארעה ותרחי ית שביאה כל יומי שממה תשבת ית דלא אשבתת בשביכון במדורכון עליה ודמשתארים בכון ואיתי מרכיך בלבון בארעת דבביהון וירדף יתון קל טרף דנתר ויערקון מערקוית חרב ויפלון ולית רדוף ויכשלון אנש באחוה כמקדם חרב ורדוף לית ולא תהי לוכון תקומה לקדם דבביכון ותיבדון בגועיה ומסכמה יתכון ארע דבביכון ודמשתארים בוכון ישתנקון בעוביהון בארע דבביהון ואף בעובי אבהתון יתון ישתנקון ויודון ית עוביון וית עוב אבהתון בשקרון דשקרו בי ואף דהכו עמי בקרי אף אנה אהך עמון בקרי ואיתי יתון בארע דבביהון אי אדין יכנע לבון ערלה ואדין ירחון מן עוביהון ואדכרת ית בריתי יעקב ואף ית בריתי יצחק ואף ית בריתי אברהם אדכר וארעה אדכר וארעה תשתבק מנהון ותרחי ית שביאה בשממה מנון ואנון ירחון ית עוביון אכנע באכנע בפשרוני אציקו וית אגזרי גלעטת נפשון וארגז אף דה בהיתון בארע דבביהון לא אציקתון ולא גלעטתון למסכמתון לבטול קיאמי עמון הלא אנה יהוה אלהון ואדכר להון קיאם קדמאים דאפקת יתון מן ארע מצרים לעיני גועיה למהי לון לאלהים אני יהוה אלין גזריה ודיניה ותורואתה דיהב יהוה בינה ובין בני ישראל בטור סיני באד משה ומלל יהוה עם משה למימר מלל עם בני ישראל ותימר לון אנש אן יפרש נדר בשיאמך נפשאן ליהוה ויהי שיאמך דכרה מבר עסרין שנה ועד בר אשתין שנה ויהי שיאמך חמשין מתקל כסף במתקל קדשה ואם נקבה היא ויהי שיאמך תלתין מתקל ואן מבר חמש שנין ועד בר עסרין שנה ויהי שיאמך דכרה עסרים מתקלים ולנקבתה עסרה מתקלים ואם מבר ירח ועד בר חמש שנין ויהי שיאמך דכרה חמשה מתקלין כסף ולנקבתה שיאמך תלתה מתקלין כסף ואן מבר אשתין שנה ולעל אם דכר ויהי שיאמך חמשסר מתקל ולנקבתה עסרה מתקלין ואם פעת הוא משיאמך ויקימנה לקדם כהנה וישום יתה כהנה על מימר דתמטי אד נדורה ישומנה כהנה ואם בהימה דיתקרב מנה קרבן ליהוה כל דיתן מנה ליהוה יהי קדש לא יחלפנה ולא יפרג יתה טב בביש אי ביש בטב ואם פרוג יפרג בהמה בבהמה ויהי הוא ופריגתה יהי קדש ואם כל בהמה מסבה דלא אתקרב מנה קרבן ליהוה ויקם ית בהמתה לקדם כהנה וישום כהנה יתה בין טב ובין ביש כשיאמך כהנה כן יהי ואם פרק יפרקנה ויוזף חמושה על שיאמך ואנש אן יקדיש ית ביתה קדש ליהוה וישומנה כהנה בין טב ובין ביש כמה דישום יתה כהנה כן יקום ואם דמקדש יפרק ית ביתה ויוזף חמוש כסף שיאמך עליו ויהי לה ואם מן עקל סחנתה יקדש אנש ליהוה ויהי שיאמך לקבל זרעה זרע כור סערים בחמשים מתקל כסף ואם משנת יובלה יקדש עקלה כשיאמך יקום ואם בתר יובילה יקדש עקלה ויחשב לה כהנה ית כספה על קבל שניה דאתותרי עד שנת יובילה ויתבצר משיאמך ואם פרק יפרק ית עקלה דמקדש יתה ויוזף חמוש כסף שיאמך עליו וקם לה ואם לא יפרק ית עקלה ואם זבן ית עקלה לאנש עורן לא יפרק עוד ויהי עקלה באפקותה ביובלה קדש ליהוה כעקל חרמה לכהנה תהי סחנתה ואם מן עקל זבינתה דלא מן עקל סחנתה יקדיש אנש ליהוה ויחשב לה כהנה ית מנין שיאמה עד שתה דיובלה ויתן ית שיאמה ביתה יומה קדש ליהוה בשתה דיובלה יעזר עקלה לדה זבנה מן עמה לדה לה סחנת ארעה וכל שיאמך יהי במתקל קדשה עסרים גרה מתקלה ברן כל בכור דיבכר ליהוה בבהימה לא יקדש אנש יתה אם תור אם נקי ליהוה הוא ואם בבהמתה מסבתה ופרקה בשיאמך ויוזף חמושה עליו ואן לא יפרק ויזדבן בשיאמך ברן כל חרם דיחרם אנש ליהוה מכל דלה מן אנש ובהמה ומן עקל סחנתה לא יזדבן ולא יפרק כל חרם קדש קדשים הוא ליהוה כל חרם דיתחרם מן אנשה לא יפרק קטל יקטל וכל מעסר ארעה מזרע ארעה ומפרי אילנה ליהוה הוא קדש ליהוה ואם פרק יפרק אנש ממעסרה חמושה יוזף עליו וכל מעסר תור ועאן כל דיעבר תחת שבטה עסיראה יהי קדש ליהוה לא ירער בין טב לביש ולא יפרגנה ואם פרוג יפרנה ויהי הוא ופריגתה יהי קדש לא יפרק אלין פקודיה דפקד יהוה ית משה עם בני ישראל בטור סיני ומלל יהוה עם משה במדבר סיני באהל מועד באחד לירחה תנינה בשתה תנינתה למפוקיתון מן ארע מצרים למימר תלו ית סכום כנשת בני ישראל לכרניהון לבית אבהתון במנין שמהן כל דכר לגלגלתון מבר עסרים שנה ולעל כל נפק חיל בישראל תמני יתון לחיליון אתה ואהרן ועמכון יהון גבר גבר לשבט גבר ריש לבית אבהתה הוא ואלין שמהת גבריה דיקעמון עמכון לראובן אליצור בן שדיאור לשמעון שלמיאל בן צורישדי ליהודה נחשון בן עמינדב ליששכר נתנאל בן צוער לזבולן אליאב בן חילן לבני יוסף לאפרים אלישמע בן עמיהוד למנשה גמלאל בן פדהצור לבנימים אבידן בן גדעוני לדן אחיעזר בן עמישדי לאשר פגעיאל בן עכרן לגד אליסף בן דעואל לנפתלי אחירע בן עינן אלין זעיקי כנשתה נסיאי שבטי אבהתון ראשי אלפי ישראל אנון ונסב משה ואהרן ית גבריה אלין דאכרזו בשמהן וית כל כנשתה אכנשו באחד לירחה תנינה ואסתדרו על כרניהון לבית אבהתון במנין שמאן מבר עסרים שנה ולעל לגלגלתון כמה דפקד יהוה ית משה ומנתון במדבר סיני והוו בני ראובן בכור ישראל תולדתון לכרניהון לבית אבהתון במנין שמהן כל דכר לגלגלתון מבר עסרים שנה ולעל כל נפק חיל מניניון לשבט ראובן שתה וארבעים אלף וחמש מואן לבני שמעון תולדתון לכרניהון לבית אבהתון מסהרתון במנין שמהן לגלגלתון כל דכר מבר עסרים שנה ולעל כל נפק חיל מניניון לשבט שמעון אשעה וחמשים אלף ותלת מואן לבני גד תולדתון לכרניהון לבית אבהתון במנין שמהן מבר עסרים שנה ולעל כל נפק חיל מניניון לשבט גד חמשה וארבעים אלף ושת מואן וחמשים לבני יהודה תולדתון לכרניון לבית אבהתון במנין שמהן מבר עסרים שנה ולעל כל נפק חיל מניניון לשבט יהודה ארבעה ושבעים אלף ושת מואן לבני יששכר תולדתון לכרניון לבית אבהתון במנין שמהן מבר עסרים שנה ולעל כל נפק חיל מניניון לשבט יששכר ארבעה וחמשים אלף וארבע מואן לבני זבולן תולדתון לכרניון לבית אבהתון במנין שמהן מבר עסרים שנה ולעל כל נפק חיל מניניון לשבט זבולן שבעה וחמשים אלף וארבע מואן לבני יוסף לבני אפרים תולדתם לכרניון לבית אבותם במנין שמהן מבר עסרים שנה ולעל כל נפק חיל מניניון לשבט אפרים ארבעים אלף וחמש מואן לבני מנשה תולדתון לכרניון לבית אבהתון במנין שמהן מבר עסרים שנה ולעל כל נפק חיל מניניון לשבט מנשה תרין ותלתין אלף ותרתין מואן לבני בנימים תולדתון לכרניון לבית אבהתון במנין שמהן מבר עסרים שנה ולעל כל נפק חיל מניניון לשבט בנימים חמשה ותלתין אלף וארבע מואן לבני דן תולדתון לכרניון לבית אבהתון במנין שמהן מבר עסרין שנה ולעל כל נפק חיל מניניון לשבט דן תרין ושתים אלף ושבע מואן לבני אשר תולדתון לכרניון לבית אבהתון במנין שמהן מבר עסרין שנה ולעל כל נפק חיל מניניון לשבט אשר אחד וארבעים אלף וחמש מואן לבני נפתלי תולדתון לכרניון לבית אבהתון במנין שמהן מבר עסרין שנה ולעל כל נפק חיל מניניון לשבט נפתלי תלתה וחמשים אלף וארבע מואן אלין מניניה דמנה משה ואהרן ונסיאי ישראל תרי עסר גבר גבר אחד לשבט אחד לשבט בית אבהתון הוו והוו כל מניני בני ישראל לחיליון מבר עסרים שנה ולעל כל נפק חיל בישראל והוו כל מניניה שת מואן אלף ותלתה אלפים וחמש מואן וחמשין ולואי לשבט אבהתון לא אתמנו בגוון ומלל יהוה עם משה למימר ברן ית שבט לואי לא תמני וית סכומון לא תתלי בגו בני ישראל ואתה הימן ית לואי על משכן סעדואתה ועל כל מניו ועל כל דלה אנון יסבלון ית משכנה וית כל מניו ואנון ישמשונה וסהר למשכנה ישרון ובמטל משכנה יעתו יתה לואי ובחנות משכנה יקימון יתה לואי ובראה דקרב יומת וישרון בני ישראל גבר על משריתה וגבר על אתרה לחיליון ולואי ישרון סחר למשכן סעדותה ולא יהי רגז על כנשת בני ישראל ויטרון לואי ית מטרת משכן סעדותה ועבדו בני ישראל ככל דפקד יהוה ית משה כן עבדו ומלל יהוה עם משה ועם אהרן למימר גבר על סדריו בסימנים לבית אבהתון ישרון בני ישראל מקבל סהר למשכן מתסדה ישרון ודשרים מדנעה דמדנעה סדר משרית יהודה לחיליון ונסיא לבני יהודה נחשון בר עמינדב וחילה ומניניה ארבעה ושבעים אלף ושת מואן ודשרין עמה שבט יששכר ונסיא לבני יששכר נתנאל בר צוער וחילה ומניניה ארבעה וחמשין אלף וארבע מואן ושבט זבולן ונסיא לבני זבולן אליאב בן חילן וחילה ומניניה שבעה וחמשין אלף וארבע מואן כל מניניה למשרית יהודה מאה אלף ותמנים אלף ושתה אלפים וארבע מואן לחיליון קדמאהו יטלון סדר משרית ראובן דרומה לחיליון ונסיא לבני ראובן אליצור בר שדיאור וחילה ומניניה שתה וארבעים אלף וחמש מואן ודשרים עמה שבט שמעון ונסיא לבני שמעון שלמיאל בן צורישדי וחילה ומניניה אשעה וחמשין אלף ותלת מואן ושבט גד ונסיא לבני גד אליסף בן דעואל וחילה ומניניו חמשה וארבעים אלף ושש מאות וחמשים כל מניניה למשרית ראובן מאה אלף ואחד וחמשים אלף וארבע מואן וחמשין למניניון ותנינים יטלון ונטל אהל מועד משרית לואי בגו משריאתה כמה דישרון כן יטלון גבר על אתרה לסדריהון סדר משרית אפרים לחיליון מערבה ונסיא לבני אפרים אלישמע בן עמיהוד וחילה ומניניה ארבעין אלף וחמש מואן ועמה שבט מנשה ונסיא לבני מנשה גמלאל בן פדהצור וחילה ומניניה תרים ותלתים אלף ותרתי מואן ושבט בנימים ונסיא לבני בנימים אבידן בר גדעוני וחילה ומניניה חמשה ותלתין אלף וארבע מואן כל מניניה למשרית אפרים מאה אלף ותמנת אלפים ומאה לחיליון ותליתאים יטלון סדר משרית דן צפונה לחיליון ונסיא לבני דן אחיעזר בר עמישדי וחילה ומנינה תרים ושתים אלף ושבע מואן ודשרים עמה שבט אשר ונסיא לבני אשר פגעיאל בר עכרן וחילה ומנינה אחד וארבעין אלף וחמש מואן ושבט נפתלי ונסיא לבני נפתלי אחירע בר עינן וחילה ומנינה תלתה וחמשין אלף וארבע מואן כל מניניה למשרית דן מאה אלף ושבעה וחמשין אלף ושת מואן לעקביתה יטלון לסדריון אלין מניני בני ישראל לבית אבהתון כל מניני משריהתה לחיליון שת מון אלף ותלתה אלפין וחמש מון וחמשין וליואי לא התמנו בגו בני ישראל כמה דפקד יהוה ית משה ועבדו בני ישראל ככל דפקד יהוה ית משה כן שרו לסדריון וכן נטלו גבר לכרניו על בית אבהתה ואלין תולדת אהרן ומשה ביום מלל יהוה ית משה בטור סיני ואלין שמהת בני אהרן בכורה נדב ואביהוא אלעזר ואיתמר אלין שמהת בני אהרן כהניה דאמשחו דאשלם אתרון למכהנה ומית נדב ואביהוא בקרבותון נור בראה לקדם יהוה במדבר סיני ובנים לא הוו לון ואכהן אלעזר ואיתמר על קדם אהרן אבהון ומלל יהוה עם משה למימר קרב ית שבט לוי ותקים יתה לקדם אהרן כהנה וישמשון יתה ויטרון ית מטרתה וית מטרת כל כנשתה לקדם אהל מועד למשמשה ית תשמיש משכנה ויטרון ית כל מאני אהל מועד וית מטרת בני ישראל למשמשה ית תשמיש משכנה ותתן ית לואי לאהרן ולבניו ייבים ייבים אנון לי מגו בני ישראל וית אהרן וית בניו תימן ויטרון ית כהנתון ובראה דקרב יומת ומלל יהוה עם משה למימר והא אנה נסבת ית לואי מגו בני ישראל חליפת כל בכור פתוע רחם בבני ישראל פרקניון יהון ויהון לי לואי הלא לי כל בכור ביום קטלי כל בכור בארע מצרים הקדשת לי כל בכור בישראל מן אנש עד בהמה לי יהון אני יהוה ומלל יהוה עם משה במדבר סיני למימר מני ית בני לוי לבית אבהתון לכרניון כל דכר מבן ירח ולעל תמנון ומנה יתון משה על מימר יהוה כמה דפקדה והוו אלין בני לוי בשמהתון גרשון קהת ומררי ואלין שמהת בני גרשון לכרניון לבני ושמעי ובני קהת לכרניון עמרם ויצהר חברון ועזיאל ובני מררי לכרניון מחלי ומושי אלין אנון כרני לואי לבית אבהתון לגרשון כרן לבנאה וכרן שמעאה אלין אנון כרני גרשונאי ומסהרתון במנין כל דכר מבר ירח ולעל מניניון שבעה אלפים וחמש מואן כרן גרשונאי בתר משכנה ישרון מערבה ונסיא בית אב לגרשונאה אליסף בן לאל ומטרת בני גרשון באהל מועד משכנה ועפיה וכסואה ופרס תרע אהל מועד וקלעי דרתה וית פרס תרע דרתה דעל משכנה ועל מדבחה סחר וית חבליו לכל תשמישה ולקהת כרן עמרמאה וכרן יצהראה וכרן חברונאה וכרן עזילאה אלין אנון כרן קהתאה במנין כל דכר מבן ירח ולעל תמנת אלפים ושת מואן נטרי מטרת קדשה כרן בני קהת ישרון על מיתובית משכנה דרומה ונסיא בית אב לכרן קהתאי אליצפן בן עזיאל ומטרתון ארונה ופתורה ומנהרתה ומדבחיה ומאני קדשה דישמשון בהון ופרסה וכיורה וכנה וכל תשמישון ונסיא נסיאי לואי אלעזר בר אהרן כהנה מהימן נטרי מטרת קדשה למררי כרן מחלאה וכרן מושאה אלין אנון כרני מררי ומסהרתון במנין כל דכר מבר ירח ולעל שתה אלפים ומאתים ונסיא בית אב לכרני מררי צוריאל בר אביחל על מיתובית משכנה ישרון צפונה ומסהרת מטרת בני מררי לוחי משכנה ונגריו ועמודיו ולבניו וכל מאניו וכל תשמישה ועמודי דרתה סהר ולבניהון וסכיהון וחבליהון ודשרים עם קדם משכנה מנעה לקדם אהל מועד מדנעה משה אהרן ובניו נטרי מטרת קדשה למטרת בני ישראל ובראה דקרב יקטל כל מניני לואי דמנה משה על מימר יהוה לכרניהון כל דכר מבר ירח ולעל תרים ועסרים אלף ואמר יהוה למשה מני כל בכור דכר לבני ישראל מבר ירח ולעל ותלי ית מנין שמהתון ותסב ית לואי לי אנה יהוה חליפת כל בכור בבני ישראל וית בהמת לואי חליפת כל בכור בבהמת בני ישראל ומנה משה כמה דפקד יהוה יתה ית כל בכור בבני ישראל והוו כל בכור דכר במנין שמהן מבר ירח ולעל למניניון תרים ועסרים אלף תלתה ושבעים ומאתים ומלל יהוה עם משה למימר סב ית לואי חליפת כל בכור בבני ישראל וית בהמת לואי חליפת בהמתון ויהון לי לואי אני יהוה וית פרקני תלתיתה ושבעיתה ומאתיה דיתרין על לואי מבכורי בני ישראל ותסב חמשה חמשה מתקלים לגלגלתה במתקל קדשה תסב עסרים גרה מתקלה ותתן כספה לאהרן ולבניו פרקני דיתרים בון ונסב משה ית כסף פרקניה מן עם דיתרים על פרקני לואי מן עם בכורי בני ישראל נסב ית כספה חמשה ושתין ותלת מואן ואלף במתקל קדשה ויהב משה ית כסף פרקניה לאהרן ולבניו על מימר יהוה כמה דפקד יהוה ית משה ומלל יהוה עם משה ועם אהרן למימר תלי ית סכום בני קהת מגו בני לוי לכרניהון לבית אבהתון מבר תלתין שנה ולעל ועד בר חמשין שנה כל דעלל לחילה למעבד עבידה באהל מועד דה תשמיש בני קהת באהל מועד קדש קדשיה וייעל אהרן ובניו במטל משריתה ויעתון ית פרכת פרסה ויכסון בה ית ארון סעדותה ויתנון עליו כסוי משך עכום ויפרשון עליו מאן כליל תכלה מלעל וישבון ארעיו ועל פתור קדומה יפרשון מאן תכלה ויתנון עליו ית צעתה וית פיאלותה וית ביסיאתה וית כהסי נסכה ולחם תדירה עליה יהי ויפרסון עליון כסוי מאן צבע זעורי ויכסון יתה בכסוי משך עכום וישון ארעיו ויסבון מאן תכלה ויכסון ית מנורת אנהרותה וית בוציניה וית מלקטיה וית מחתיתיה וית כל מאני משחה דישמשון לה בהון ויתנון יתה וית כל מניה לגו כסוי משך עכום ויתנון על נטלה ועל מדבח דהבה יפרסון מאן תכלה ויכסון יתה בכסוי משך עכום וישבון ית ארעיו ויסבון ית כל מני תשמישה דישמשון בהון בקדשה ויתנון לגו רקע תכלה ויכסון יתון בכסוי משך עכום ויתנון על נטלה ויקטמון ית מדבחה ויפרסון עלי רקע ארגבן ויתנון עליו ית כל מניו דישמשון עליו בון ית מחתיתה וית משלעיה וית דודיה וית פנכיה כל מני מדבחה ויפרסון עליו כסוי משך עכום וישבון ארעיו ויסבון רקע ארגבן ויכסון ית כיורה וית דרגה ויתנון יתון לגו כסוי משך עכום ויתנון על דנטל ויסכם אהרן ובניו למכסאה ית קדשה וית כל מני קדשה במטל משריתה ובתר כן ייעלון בני קהת למסבל ולא יקרבון לקדשה וימותון אלין מסבלי בני קהת באהל מועד ומסהרת אלעזר בר אהרן כהנה משח אנהרותה ואועדות סמניה ומנחת תדירה ומשח רבותה מימן כל משכנה וכל דבה בקדשה ובמאניו ומלל יהוה עם משה ועם אהרן למימר אל תעקרון ית שבט כרן קהתאה מגו לואי דה עבדו לון ויתחו ולא ימותון בקדומון ליד קדש קדשיה אהרן ובניו ייעלון וישבון יתון גבר על תשמישה ועל מסבלה ולא ייעלון למחזי כבלע ית קדשה וימותון ומלל יהוה עם משה למימר תלי ית סכום בני גרשון אף אנון לבית אבהתון לכרנון מבר תלתין שנה ולעל ועד בר חמשין שנה תמני יתון כל עלל לחיל חילה למשמשה תשמיש באהל מועד דה תשמיש כרן גרשונאה למשמשה ולמסבל ויסבלון ית יריעת משכנה וית אהל מועד וכסואה וכסוי עכומה דעליו מלעל וית פרס תרע אהל מועד וית קלעי דרתה וית פרס תרח תרע דרתה דעל משכנה ועל מדבחה סהר וית חבליון וית כל מני תשמישון וית כל דיתעבד לון וישמשון על מימר אהרן ובניו תהי כל תשמיש בני גרשונאה לכל מסבליון ולכל תשמישון ותמנון עליהון במטרת ית כל מסבלון דה תשמיש כרן בני גרשונאה באהל מועד ומטרתון באד איתמר בר אהרן כהנה בני מררי לכרניון לבית אבהתון תמני יתון מבר תלתים שנה ולעל ועד בר חמשין שנה תמנינון כל עלל לחילה למשמשה ית תשמיש אהל מועד ודה מטרת מסבליון לכל תשמישון באהל מועד לוחי משכנה ונגריו ועמודיו ולבניו ועמודי דרתה סהר ולבניון וסכיון וחבליון לכל מניון ולכל תשמישון ובשמהן תמנון ית כל מני מטרת מסבלון דה תשמיש כרן בני מררי לכל תשמישון באהל מועד באד איתמר בר אהרן כהנה ומנה משה ואהרן ונסיאי כנשתה ית בני קהתאי לכרניון לבית אבהתון מבר תלתים שנה ולעל ועד בר חמשין שנה כל עלל לחילה למשמשה באהל מועד והוו מנינון לכרניון אלפים ושבע מואן וחמשין אלין מניני כרן קהתאה כל דמשמש באהל מועד דמנה משה ואהרן על מימר יהוה באד משה ומניני בני גרשון לכרניון לבית אבהתון מבר תלתים שנה ולעל ועד בר חמשין שנה כל עלל לחילה למשמשה באהל מועד והוו מניניון לכרנון לבית אבהתון אלפים ושת מואן ותלתין אלין מניני כרן בני גרשון כל דמשמש באהל מועד דמנה משה ואהרן על מימר יהוה ומניני כרן בני מררי לכרנון לבית אבהתון מבר תלתין שנה ולעל ועד בר חמשין שנה כל עלל לחילה למשמשה באהל מועד והוו מניניון לכרנון תלתה אלפים ומאתים אלין מניני כרן בני מררי דמנה משה ואהרן על מימר יהוה באד משה כל מניניה דמנה משה ואהרן ונסיאי ישראל ית לואי לכרנון לבית אבהתון מבר תלתין שנה ולעל ועד בר חמשין שנה כל עלל למשמשה תשמישת תשמיש ותשמיש מסבל באהל מועד והוו מניניון תמנת אלפים וחמש מואן ותמנים על מימר יהוה מנה יתון באד משה גבר גבר על תשמישה ועל מסבלה ומסורתה כמה דפקד יהוה ית משה ומלל יהוה עם משה למימר פקד ית בני ישראל וישלחון מן משריתה כל צריע וכל דאב וכל מסב לנפש מן דכר ועד נקבה תשלחון אל מלבר למשריתה תשלחונון ולא יסיבון ית משריתון דאנה שכן בגואון ועבדו כן בני ישראל ושלחו יתון למלבר למשריתה כמה דמלל יהוה עם משה כן עבדו בני ישראל ומלל יהוה עם משה למימר מלל עם בני ישראל למימר גבר אי אתה אן יעבדון מכל עובי אנשה למשקרה שקר ביהוה ואתעיבת נפשה ההיא ויודון ית עוביון דעבדו ויעזר ית אשמה ברישה וחמושה יוזף עליו ויתן לדאשם לה ואם לית לגבר פרוק למעזרה אשמה לידה אשמה דמתעזר ליהוה לכהן מלבר דכר סלוחיה דיסלח בה עליו וכל ארמו לכל קדשי בני ישראל דיקרבון לכהנה לה יהי ואנש ית קדשיו לה יהי ואנש דיתן לכהנה לה יהי ומלל יהוה עם משה למימר מלל עם בני ישראל ותימר להון גבר גבר אן תסטי אתתה ושקרת בה שקר ושכב גבר עמה שכבת זרע ועלמת מן עיני גברה וכסית והיא אסתיבת וסעד לית בה והיא לא אסתיבת ויעבר עליו רוח קנאה ויקנא מן אתתה והיא אסתיבת או עבר עליו רוח קנאה ויקנא מן אתתה והיא לא אסתיבת וינדי גברה ית אתתה ליד כהנה וינדי ית קרבנה עמה עסור מכאלתה קמח סערין לא ירק עליה משח ולא יתן עליה לבונה הלא מנחת קנאה היא מנחת דכרן מדכרה עוב ויקרב יתה כהנה ויקימנה לקדם יהוה ויסב כהנה מים קדישים במאן עסף ומן עפרה דיהי בקרקעה דמשכנה יסב כהנה ויתן לגו מיה ויקים כהנה ית אתתה לקדם יהוה ויפרע ית ריש אתתה ויתן על כפיה ית מנחת דכרנה מנחת קנאה היא ובאד כהנה יהון מי בורה דמבארים וישבע יתה כהנה ויימר לאתתה אן לא שכב גבר עמך ואן לא אסתטיתי מסבה חליפת גבריך אזדכי ממי בורה דמבארים אלין וית הלא סטית חליפת גבריך והלא אסתבתי ויתן גבר בך ית שכבתה מבלעדי גבריך וישבע כהנה ית אתתה בשבועת לבטה ואמר כהנה לאתתה יתן יהוה [יתיך] ללבט ולשבועה בגו עמיך במתן יהוה ית ירכיך מסיה וית כרסיך נפיחה וייעלון מיה דמבארים אלין במעיך לנפעי כרס ולמסי ירך ותימר אתתה אמן אמן ויכתב ית לבטיה אלין כהנה בספר וימעי לגו מי בורה וישקי ית אתתה ית מי בורה דמבארים וייעלון בה מיה דמבארים למבער ויסב כהנה מן אד אתתה ית מנחת קנאהתה וינף ית מנחתה לקדם יהוה ויקרב יתה ליד מדבחה וירם כהנה מן מנחתה ית אדכרותה ויועד למדבחה ובתר ישקה ית אתתה ית מיה ואשקהתה ית מיה ויהי אן אסתבת ושקרת שקר בגברה וייעלון בה מיה דמבארים למבער ותנפח כרסה ותמסי ירכה ותהי אתתה ללבט בגו עמה ואן לא אסתבת אתתה ודכיה היא ותתברי ותזדרע זרע דה אוראות קנאתה ואד תסתטי אתה חליפת גברה ותסתיב אי גבר דתעבר עליו רוח קנאה ויקנא מן אתתה ויקים ית אתתה לקדם יהוה ויעבד לה כהנה ית כל אורותה הדה ויתברי גברה מן עון ואתתה ההיא תסבל ית עובה ומלל יהוה עם משה למימר מלל עם בני ישראל ותימר להון גבר אי אתה אן יפרש למנדר נדר נזיר למנתזרה ליהוה מן עמר ורעט יתנזר חמי עמר וחמי רעט לא ישתה וכל מן עמירת ענבים לא ישתה וענבים רטיבים ונגבים לא ייכל כל ימי נזרה מכל דיתעבד מגפן עמרה מן עצרמין ועד זוג לא ייכל כל יומי נדר נזרה עפוף לא יעבר על רישה עד אמלו יומיה דיתנזר ליהוה קדיש יהי מרבי פרע סער רישה כל יומי אתנזרותה ליהוה על נפש מית לא ייעל לאבוה ולאמה לאחוה ולאחתה לא יסתב להון במותון הלא כליל אלהה על רישה כל יומי נזרה קדיש הוא ליהוה ואן ימות מית עליה בתרע עטף ויסתב ריש נזרה ויספר רישה ביום דכואה ביומה שביעאה יספרנה וביומה תמינאה ינדי תרתי תרים אי תרי בני יונה ליד כהנה לתרע אהל מועד ויעבד כהנה אחד לחטאתה ואחד לעלתה ויסלח עליו מדחטא על נפשה ויקדש ית רישה ביומה ההוא ויתנזר ליהוה ית ימי נזרה וינדי אמר בר שתה לאשמה ויומיה קדמאי יבטלון הלא אסתב נזרה ודה אוראות נזירה ביום דאמלו יומי נזרה ינדי יתה לתרע אהל מועד ויקרב ית קרבנה ליהוה אמר בר שתה שלם אחד לעלתה ואמרה חתה ברת שתה שלמה לחטאתה ודכר אחד שלם לשלמים וקנון פטיר סלת חלין פסיסן במשח ורקריקן פטיר ממשחין במשח ומנחתון ונסוכיון ויקרב כהנה לקדם יהוה ויעבד ית חטאתה וית עלתה וית דכרה יעבד דבח שלמים ליהוה עם קנון פטירה ויעבד כהנה ית מנחתה וית נסוכה ויספר נזירה תרע אהל מועד ית ריש נזרה ויסב ית סער ריש נזרה ויתן על אשתה דתחת דבח שלמיה ויסב כהנה ית אדרעה פשיעה מן דכרה וחלת פטירה חדה מן קנונה ורקריקה פטירה חדה ויתן על כפי נזירה בתר ספורה ית נזרה וינף יתון כהנה אנפו לקדם יהוה קדש הוא לכהנה יהי עם חזה אנפותה ועם שחק ארמותה ובתר ישתה נזירה עמר דה אוראות נזירה דידר קרבנה ליהוה על נזרה מלבר דתמטי אדה כקבל נדרה דידר כן יעבד על אוראות נזרה ומלל יהוה עם משה למימר מלל עם אהרן ועם בניו למימר אכהן תברכון ית בני ישראל אמר לון יברכנך יהוה ויטרנך יניר יהוה רחותה לידך וירתינך יתלי יהוה אפיו לידך וישוי לך שלם ושבו ית שמי על בני ישראל ואנה אברכנון והוה ביום אסכמות משה למקעמה ית משכנה ומשח יתה וקדש יתה וית כל מניו וית מדבחה וית כל מניו ומשחון וקדש יתון ואקרבו נסיאי ישראל ראשי בית אבהתון אנון נסיאי שבטיה אנון דקעמים על מניניה ואנדו ית קרבניון לקדם יהוה שת עגלן חיל ותרים עסר תורים עגלה על תרי נסיאיה ותור לאחד ויקרבון יתון לקדם משכנה ואמר יהוה למשה למימר סב מנון ויהון למשמשה ית תשמיש אהל מועד ותתן יתון ללואי גבר כפי תשמישה ונסב משה ית עגלאתה וית תוריה ויהב יתון ללואי ית תרתי עגלאתה וית ארבעתי תוריה יהב לבני גרשון כקבל תשמישון וית ארבעתי עגלאתה וית תמנת תוריה יהב לבני מררי כקבל תשמישון באד איתמר בר אהרן כהנה ולבני קהת לא יהב הלא תשמיש קדשה עליהון בכתפה יסבלון ויקרבון נסיאיה ית חנכת מדבחה ביומה דאמשח יתה וקרבו נסיאיה ית קרבנון לקדם מדבחה ואמר יהוה למשה נסיא אחד ליום נסיא אחד ליום יקרבון ית קרבנון לחנכת מדבחה והוה דמקרב ביומה קדמאה ית קרבנה נחשון בר עמינדב לשבט יהודה וקרבנה צעאה כסף חדה תלתים ומאה מתקלה פנך אחד כסף שבעים מתקל במתקל קדשה תריון מלים סלת פסיסה במשח למנחה פליאה חדה עסרה דהב מליאה אועדו פר אחד בר תורין דכר אחד אמאר אחד בר שתה לעלתה וצפיר עזים אחד לסלחוה ולדבח שלמיה תורין תרים דכרים חמשה ערפים חמשה אמרים בני שנה חמשה דן קרבן נחשון בר עמינדב ביומה תנינה הקרב נתנאל בר צוער נסיא יששכר הקרב ית קרבנה צעאה כסף חדה תלתים ומאה מתקלה פנך אחד כסף שבעים מתקל במתקל קדשה תריון מלים סלת פסיסה במשח למנחה פליאה חדה עסרה דהב מליאה אועדו פר אחד בר תורין דכר אחד אמאר אחד בר שתה לעלתה וצפיר עזים אחד לחטאתה ולדבח שלמיה תורין תרין דכרים חמשה ערפים חמשה אמרים בני שנה חמשה דן קרבן נתנאל בןר צוער ביומה תליתאה נסיא לבני זבולן אליאב בר חילן וקרבנה צעאה כסף חדה תלתים ומאה מתקלה פנך אחד כסף שבעים מתקל במתקל קדשה תריון מלים סלת פסיסה במשח למנחה פליאה חדה עסרה דהב מליה אועדו פר אחד בר תורין דכר אחד אמאר אחד בר שתה לעלתה וצפיר עזים אחד לחטאתה ולדבח שלמיה תורין תרין דכרים חמשה ערפים חמשה אמארים בני שנה חמשה דה קרבן אליאב בר חילן ביומה רביעאה נסיא לבני ראובן אליצור בן שדיאור וקרבנה צעאה כסף חדה תלתים ומאה מתקלה פנך אחד כסף שבעים מתקל במתקל קדשה תריון מלים סלת פסיסה במשח למנחה פליאה חדה עסרה דהב מליה אועדו פר אחד בר תורין דכר אחד אמאר אחד בר שתה לעלתה וצפיר עזים אחד לחטאתה ולדבח שלמיה תורים תרים דכרים חמשה ערפים חמשה אמרים בני שנה חמשה דן קרבן אליצור בר שדיאור ביומה חמישאה נסיא לבני שמעון שלמיאל בר צורישדי וקרבנה צעאה כסף חדה תלתים ומאה מתקלה פנך אחד כסף שבעים מתקל במתקל קדשה תריון מלים סלת פסיסה במשח למנחה פליאה חדה עסרה דהב מליה אועדו פר אחד בר תורים דכר אחד אמאר אחד בר שתה לעלתה וצפיר עזים אחד לחטאתה ולדבח שלמיה תורים תרים דכרים חמשה ערפים חמשה אמרים בני שנה חמשה דן קרבן שלמיאל בר צורישדה ביומה שתיתאה נסיא לבני גד אליס[ף] בר דעואל וקרבנה צעאה כסף חדה תלתים ומאה מתקלה פנך אחד כסף שבעים מתקל במתקל קדשה תריון מלים סלת פסיסה במשח למנחתה פליאה חדה עסרה דהב מליה אועדו פר אחד בר תורים דכר אחד אמר אחד בר שתה לעלתה וצפיר עזים אחד לחטאתה ולדבח שלמיה תורים תרים דכרים חמשה ערפים חמשה אמרים בני שנה חמשה דן קרבן אליסף בר דעואל ביומה שביעאה נסיא לבני אפרים אלישמע בר עמיהוד וקרבנה צעאה כסף חדה תלתים ומאה מתקלה פנך אחד כסף שבעים מתקל במתקל קדשה תריון מלים סלת פסיסה במשח למנחתה פליה חתה עסרה דהב מליה אועדו פר אחד בר תורין דכר אחד אמר אחד בר שתה לעלתה וצפיר עזים אחד לחטאתה ולדבח שלמיה תוין תרין דכרים חמשה ערפים חמשה אמרים בני שנה חמשה דן קרבן אלישמע בר עמיהוד ביומה תמינאה נשיא לבני מנשה גמלאל בן פדהצור וקרבנה צעאה כסף חדה תלתין ומאה מתקלה פנך אחד כסף שבעים מתקל במתקל קדשה תריון מלים סלת פסיסה במשח למנחתה פליה חדה עסרה דהב מליה אועדו פר אחד בר תורין דכר אחד אמר אחד בר שתה לעלתה וצפיר עזים אחד לחטאתה ולדבח שלמיה תורין תרין דכרים חמשה ערפים חמשה אמרים בני שנה חמשה דן קרבן גמלאל בר פדהצור ביומה אשיעה נסיא לבני בנימים אבידן ברן גדעוני וקרבנה צעאה כסף חדה תלתים ומאה מתקלה פנך אחד כסף שבעים מתקל במתקל קדשה תריון מלין סלת פסיסה במשח למנחתה פליה חדה עסרה דהב מליה אועדו פר אחד בר תורין דכר אחד אמר אחד בר שתה לעלתה וצפיר עזים אחד לחטאתה ולדבח שלמיה תורין תרין דכרים חמשה ערפים חמשה אמרים בני שנה חמשה דן קרבן אבידן בר גדעוני ביומה עסיראה נסיא לבני דן אחיעזר בן עמישדי וקרבנו קערת כסף אחת תלתים ומאה מתקלה פנך אחד כסף שבעים מתקל במתקל קדשה תריון מלין סלת פסיסה במשח למנחתה פליה חדה עסרה דהב מליה אועדו פר אחד בר תורין דכר אחד אמר אחד בר שתה לעלתה וצפיר עזים אחד לחטאתה ולדבח שלמיה תורין תרין דכרין חמשה ערפין חמשה אמרין בני שנה חמשה דן קרבן אחיעזר בר עמישדי ביום עדעסר יום נסיא לבני אשר פגעאל בר עכרן וקרבנה צעאה כסף חדה תלתין ומאה מתקלה פנך אחד כסף שבעים מתקל במתקל קדשה תריון מלין סלת פסיסה במשח למנחתה פליה חדה עסרה דהב מליה אועדו פר אחד בר תורין דכר אחד אמר אחד בר שתה לעלתה וצפיר עזים אחד לחטאתה ולדבח שלמיה תורין תרין דכרים חמשה ערפים חמשה אמרים בני שנה חמשה דן קרבן פגעאל בר עכרן ביום תרים עסר יום נסיא לבני נפתלי אחירע בר עינן וקרבנה צעאה כסף חדה תלתים ומאה מתקלה פנך אחד כסף שבעים מתקל במתקל קדשה תריון מלים סלת פסיסה במשח למנחתה פליה חדה עסרה דהב מליה אועדו פר אחד בר תורין דכר אחד אמר אחד בר שתה לעלתה וצפיר עזים אחד לחטאתה ולדבח שלמיה תורים תרין דכרים חמשה ערפים חמשה אמרים בני שנה חמשה דן קרבן אחירע בן עינן דה חנכת מדבחה ביום דאמשח יתה מן עם נסיאי ישראל צעאן כסף תרי עסר פנכי כסף תרי עסר פליאן דהב תרי עסר תלתים ומאה צעתה חתה דכסף ושבעים פנכה חדה כל כסף מאניה תרי אלפים וארבע מואן במתקל קדשה פליאן דהב תרי עסר מליאן אועדו עסרה עסרה פליתה במתקל קדשה כל דהב פליאתה עסרים ומאה כל תוריה לעלתה תרי עסר פרים דכרים תרי עסר אמרין בני שנה תרי עסר ומנחתון וצפירי עזים תרי עסר לחטאתה וכל תורין דבח שלמיה עסרים וארבעה פרים דכרים אשתים ערפים אשתים אמרים בני שנה אשתים דה חנכת מדבחה בתר דאמשח יתה ובמיעל משה לאהל מועד לממללה עמה וישמע ית קלה ממלל עמה מן על כפרתה דעל ארון סעדואתה מבין תרי כרוביה ומלל עמה ומלל יהוה עם משה למימר מלל עם אהרן ותימר לה באסקותך ית בוציניה עם קבל אפי מנהרתה ינירון שבעתי בוציניה ועבד כן אהרן עם קבל אפי מנהרתה אסק בוציניה כמה דפקד יהוה ית משה ודן עובד מנהרתה מגידה דהב עד מיתוביה ועד פרחיה מגידה היא כחזבה דחזי יהוה ית משה כן עבד ית מנהרתה ומלל יהוה עם משה למימר סב ית לואי מגו בני ישראל ותדכי יתון ואכהן תעבד לון לדכואון הדי עליהון מי סלוח ויעברון עפוף על כל בסרון וירעון רקעיון וידכון ויסבון פר בר תורין ומנחתה סלת פסיסה במשח ופר תנין בר תורין תסב לחטאתה ותקרב ית לואי לקדם אהל מועד ותכנש ית כל כנשת בני ישראל ותקרב ית לואי לקדם יהוה ויסמכון בני ישראל ית אדיון על לואי וינף אהרן ית לואי אנפו לקדם יהוה מן עם בני ישראל ויהון למשמשה ית תשמיש יהוה ולואי יסמכון ית אדיון על ריש פריה ויעבד ית חדה חטא וית חדה עלה ליהוה למסלחה על לואי ותקים ית לואי לקדם אהרן ולקדם בניו ותניף יתון אנפו ליהוה ותפרש ית לואי מגו בני ישראל ויהון לי לואי ובתר כן ייעלון לואי למשמשה ית תשמיש אהל מועד ותדכי יתון ותניף יתון אנפו הלא ייבים ייבים אנון לי מגו בני ישראל חליפת כל בכור פתוע רחם בבני ישראל נסבת יתון לי הלא לי כל בכור בבני ישראל באנשה ובבהמתה ביום קטלת כל בכור בארע מצרים הקדשת יתון לי ונסבת ית לואי חליפת כל בכור בבני ישראל ואהב ית לואי ייבים לאהרן ולבניו מגו בני ישראל למשמשה ית תשמיש בני ישראל באהל מועד ולמסלחה על בני ישראל ולא יהי בבני ישראל מגוף בקדום בני ישראל לקדשה ועבד משה ואהרן וכל כנשת בני ישראל ללואי ככל דפקד יהוה ית משה ללואי כן עבדו לון בני ישראל ואסתלחו לואי ורעו רקיעון ואנף אהרן יתון אנפו לקדם יהוה ויסלח עליון אהרן לדכיותון ובתר כן עלו לואי למשמשה ית תשמישון באהל מועד לקדם אהרן ולקדם בניו כמה דפקד יהוה ית משה על לואי כן עבדו לון ומלל יהוה עם משה למימר דה דללואי מבר חמש ועסרים שנה ולעל ייעל לחיל חילה בתשמישת אהל מועד ומבר חמשין שנה יעזר מן חיל תשמישה ולא ישמש עורי וילף עם אחיו באהל מועד למטר מטרה ותשמיש לא ישמש אכהן תעבדון ללואי במטרתון ומלל יהוה עם משה במדבר סיני בשתה תנינתה למפוקיתון מן ארע מצרים בירחה קדמאה למימר ויעבדון בני ישראל ית פסחה בזבניו בארבעסר יום לירחה הדן בין רמשיה יעבדון יתה בזבניו ככל גזיראתה וככל פשרוניו תעבדון יתה ומלל משה עם בני ישראל למעבד ית פסחה ועבדו ית פסחה בקדמאו בארבעסר יום לירחה בין רמשיה במדבר סיני ככל דפקד יהוה ית משה כן עבדו בני ישראל והוו גבריה דהוו מסבים לנפש אנש ולא יכלו למעבד פסחה ביומה ההוא וקרבו לקדם משה ולקדם אהרן ביומה ההוא ואמרו גבריה האנון לה אנחנן מסבים לנפש אנש למה נתבצר לדלה מקרבה ית קרבן יהוה בזבניו בגו בני ישראל ואמר לון משה קעמו ואשמע מה יפקד יהוה לכון ומלל יהוה עם משה למימר מלל עם בני ישראל למימר גבר גבר אן יהי מסב לנפש אי בשביל רחיקה לכון אי לדריכון ויעבד פסח ליהוה בירחה תנינה בארבעסר יום בין רמשיה יעבדון יתה עם פטיר ומררים ייכלונה לא ישאירון מנה עד צפר וגרם לא יתברון בה ככל גזירת פסחה יעבדון יתה ואנש דהוא דכי ובשביל לא הוה וקץ למעבד פסחה ותתעקר נפשה ההיא מן עמה הלא קרבן יהוה לא הקרב בזבניו עובה יסבל אנשה ההוא ואן יתותב עמוכון גיר ויעבד פסח ליהוה כגזירת הפסח וכפשרונה כן יעבד גזירה חדה יהי לכון ולגיורה וליצוב ארעה וביומה דאתקם ית משכנה כסה עננה ית משכנה למשכן סעדותה וברמשה יהי על משכנה כחזב אש עד צפר כן יהי תדיר עננה יכסנה וכחזב אש לילי ולקבל אסקות עננה מן על משכנה ובתר כן יטלון בני ישראל ובאתרה דשכן תמן עננה תמן שרו בני ישראל על מימר יהוה יטלון בני ישראל ועל מימר יהוה שרו כל יומי דשכן עננה על משכנה שרו ובאורכות עננה על משכנה יומים סגי ונטרו בני ישראל ית מטרת יהוה ולא נטלו ואת דהוה עננה יומים במנין על משכנה על מימר יהוה שרו ועל מימר יהוה נטלו ואת דהוה עננה מרמש עד צפר ואסתלק עננה בצפרה ונטלו או אימם ולילי ואסתלק עננה ונטלו או יומאים או ירח אי אימם באורכות עננה על משכנה למשכן עליו שרו בני ישראל ולא נטלו ובאסתלקותה נטלו על מימר יהוה שרו ועל מימר יהוה נטלו ית מטרת יהוה נטרו על מימר יהוה באד משה ומלל יהוה עם משה למימר עבד לך תרתי חצצרן כסף מגד תעבד יתון ויהון לך למזעק כנשתה ולמטל ית משריאתה ותתקעון בון ויתכנשון לידך כל כנשתה לתרע אהל מועד ואם בחדה יתקעון ויזדמנון לידך נסיאיה ראשי אלפי ישראל ותתקעון אשמעה ויטלון משריאתה דשרין מדנעה ותתקעון אשמעה תנינות ויטלון משריאתה דשרים צפונה אשמעה יתקעון למטליון ובכנוש ית קהלה תתקעון ולא תשמעו ובני אהרן כהניה יתקעון בחצצראתה ויהון לכון לגזירת עלם לדריכון וכד תיעלון קרבה בארעכון על עקה אעקה יתכון ותשמעון בחצצראתה ותדכרון לקדם יהוה אלהכון ותתפצון מדבביכון וביום עדותכון ובמועדיכון ובראשי ירחיכון ותתקעון בחצצראתה על עלתיכון ועל דבחי שלמיכון ויהון לכון לדכרן לקדם יהוה אלהכון אנה יהוה אלהכון ומלל יהוה עם משה למימר סגי לכון מדור בטורה הדן פנו וטלו לכון ועלו טבר אמראה ולכל משרוחיו בבקעתה בטברה ובשפילתה בדרומה ובחוף ימה ארע כנענאה ולבנונה עד נהרה רבה נהר פרת חזו יהבת לקדמיכון ית ארעה עלו ורתו ית ארעה דאשתבעת לאבהתכון לאברהם ליצחק וליעקב למתן לזרעון בתרון והוה בשתה תנינתה בירחה תנינה בעסרים לירחה אסתלק עננה מן על משכן סעדותה ונטלו בני ישראל למטליון ממדבר סיני ושרה עננה במדבר פראן ונטלו בקדמאו על מימר יהוה באד משה ונטל סדר משרית בני יהודה בקדמאו לחילון ועל חילה נחשון בר עמינדב ועל חיל שבט בני יששכר נתנאל בר צוער ועל חיל שבט בני זבולן אליאב בר חילן ואתיעת משכנה ונטלו בני גרשון ובני מררי סבלי משכנה ונטל סדר משרית בני ראובן לחיליון ועל חילה אליצור בר שדיאור ועל חיל שבט בני שמעון שלמיאל בר צורישדי ועל חיל שבט בני גד אליסף בר דעואל ונטלו קהתאהי סבלי מקדשה ואקימו ית משכנה עד מיעלון ונטל סדר משרית בני אפרים לחיליון ועם חילה אלישמע בר עמיהוד ועם חיל שבט בני מנשה גמלאל בר פדהצור ועל חיל שבט בני בנימים אבידן בר גדעוני ונטל סדר משרית בני דן מכנש לכל משריהתה לחיליון ועל חילה אחיעזר בר עמישדי ועל חיל שבט בני אשר פגעאל בר עכרן ועל חיל שבט בני נפתלי אחירע בר עינן אלין מטלי בני ישראל לחיליון ונטלו ואמר משה לחובב בר רעואל מדינאה חמוי משה נטלים אנחנן לאתרה דאמר יהוה יתה אתן לכון אתי עמנן וניטב לך הלא יהוה מלל טב על ישראל ואמר לה לא איזל הלא אם לארעי ולתילדותי איזל ואמר אל ני תשבק יתן הלא על כן חכמת משרוינן במדברה והוית לנן לצרכים ויהי כד תהך עמנן ויהי טובה ההוא דייטב יהוה עמנן וניטב לך ונטלו מטבר יהוה אורע תלתה יומין וארון קיאם יהוה נטל לקדמיון שביל תלתה יומין למגשש לון משרואה וענן יהוה עליון אימם במטלון מן משריתה והוה במטל ארונה ואמר משה קומה יהוה ויבדרון דבביך ויערקון מסנאיך מקדמיך ובמנוחתה אמר עזרה יהוה רבואת אלפי ישראל והוה עמה כמרננים ביש בשמע יהוה ושמע יהוה ותקף רגזה ולעבת בון אש יהוה ואכלת ביסטר משריתה וצבע עמה ליד משה וצלי משה ליד יהוה ואטפת אשתה וקרא שם אתרה ההוא תבערה הלא להבת בון אש יהוה וספספה דבגבה אתחמדו תחמדה ויתבו ובכו אף בני ישראל ואמרו לוי ייכלנן בסר דכרנן ית נוניתה דאכלנן במצרים מגן ית קשואיה וית בטחאיה וית צחירה וית בצליה וית תומיה וכדו נפשנן יבשן לית ספוק בלות למנה עינן ומנה כארז קליף הוא וחזבה כחזב בדלח שתטו עמה ולקטו וטחנו ברחים אי דכו במדוכה ובשלו בקדרה ועבדו יתה עגולין והוה טעמה כטעם לשד משחה ובמיעת טלה על משריתה לילי יעת מנה עליו ושמע משה ית עמה בכי לכרניו אנש לתרח משכנה ותקף רגז יהוה שריר ובעיני משה באש ואמר משה ליהוה למה אבאשת לעבדך ולמה לא אתשקחת רחים בעיניך למשבאה ית מסבל כל עמה הדן עלי האנה בטנת ית כל עמה הדן אם אנה ילדתה כד תימר לי סבלה בחבך כמה דיסבל מימנתה ית ינקה לגו ארעה דאשתבעת לאבהתה מנאן לי בסר למתן לכל עמה הדן כד יבכון עלי למימר אב לנן בסר וניכל לא אכל אנה לודי למסבל ית כל עמה הדן הלא יקיר מני ואם אכהן אתה עבד לי קטלני שוי קטל ואם אתשקעת רחים בעיניך ולא אחזי בבישתי ואמר יהוה למשה כנש לי שבעים גבר מן חכימי ישראל דחכמת הלא אנון חכימי עמה וספריו ותסב יתון לאהל מועד ויתקוממון תמן עמך ואיעת ואמלל עמך תמן ואצל מן רוחה דעליך ואשבי עליון ויסבלון עמך במסבל עמה ולא תסבל אתה לודך ולעמה תימר התקדשו למחר ותיכלון בסר הלא בכיתון במשמוע יהוה למימר מן ייכלנן בסר הלא טב לנן במצרים ויהב יהוה לכון בסר ותיכלון לא יום אחד תיכלון ולא יומאים ולא חמשה יומים ולא עסרה יומים ולא עסרים יום עד ירח יומים עד דיפק מן אפיכון ויהי לכון לקנטה גזוי הלא אציקתון ית יהוה דבגבוכון ובכיתון לקדמיו למימר למה דן נפקנן ממצרים ואמר משה שת מואן אלף רגלאי העם דאנה בגבה ואתה אמרת בסר אתן לון וייכלון ירח יומים עאנה ותוריה יתנכס להון ושקיע להון אם מן כל נוני ימה יכנש להון ושקיע לון ואמר יהוה למשה האד יהוה תקצר אתה תחזה הירעך ממללי אם לא ונפק משה ומלל עם עמה ית ממללי יהוה וכנש שבעים גבר מן חכימי עמה ואקים יתון סחרת משכנה ואעת יהוה בעננה ומלל עמה ואצל מן רוחה דעליו ויהב על שבעיאי גבר חכימיה והוה כשרו עליהון רוחה ואתנבאו ולא אכנשו ואשתירו תרי גברים במשריתה שם חדה אלדד ושם תנינה מודד ושרת עליון רוחה ואנון בכתיביה ולא יפקון למשכנה ואתנבאו במשריתה ורעט רביה ואבי למשה ואמר אלדד ומודד מתנבאים במשריתה ואגיב יהושע בר נון משמש משה מביחוריו ואמר רבי משה כליתון ואמר לה משה המקנא אתה לי ולוי יתן כל עם יהוה נביאים הלא יהב יהוה מן רוחה עליון ואכנש משה למשריתה הוא וחכימי ישראל ורוח נטל מן עם יהוה ואגיז סלוי מן ימה ואטס למשריתה כשביל יום הכה וכשביל יום הכה סחרת משריתה וכתרין אמין על אפי ארעה וקעם עמה כל יומה ההוא וכל ליליה וכל יומה דמבתר וכנשו ית סלויתה דפעת כנש עסרה כרואן ונכסו לון נכיסה סחרת משריתה בסרה אכדו בין שניון אדלא יקטע ורגז יהוה תקף בעמה וקטל יהוה בעמה קטלה סגיה שריר וקרא שם אתרה ההוא קברי תחמדאתה הלא תמן קברו ית עמה דאתחמדו מקברי תחמדאתה נטלו עמה לחצרות והוו בחצרות ומללת מרים ואהרן במשה על דדי אתתה יאירתה דנסב הלא אתה יאירה נסב ואמרו הלוד ברן במשה מלל יהוה הלא אף בנן מלל ושמע יהוה ואישה משה כני שריר מכל אנשה דעל אפי ארעה ואמר יהוה עטף למשה ולאהרן ולמרים פקו תלתיכון לאהל מועד ונפקו תלתון ואעת יהוה בעמוד עננה וקעם תרח משכנה וזעק אהרן ומרים ונפקו תריון ואמר שמעו שבי ממללי אם יהי נביוכון יהוה בחזב לה אתעכם ובחלם אמלל בה לא כן עבדי משה בכל ביתי מימן הוא פה אל פה מללת בה בחזב ולא בדמיאן ונעירות יהוה אסתכל וממה לא דעלתון לממללה בעבדי במשה ותקף רגז יהוה בון וילך ועננה סטה מן על משכנה והא מרים מצרעה כתלג ואסתכל אהרן למרים והא מצרעה ואמר אהרן למשה בבעו רבי הלני תשוי עלינן עובה דבאשתלינן ודחטינן הלני תהי כקטיל דבמפקה מרחם אמה ואכיל פלג בסרה וצבע משה ליהוה למימר חיולה רתאה אסי שבי לה ואמר יהוה למשה ואביה מרוקי ירקק באפיה הלא תסכמנון שבעה יומים תתסגר שבעה יומים מלבר למשריתה ובתר תכנש ואתסגרת מרים מלבר למשריתה שבעה יומים ועמה לא נטלו עד אכנשת מרים ובתר נטלו עמה מן חצרות ושרו במדבר פראן ואמר משה לבני ישראל אתיתון עד טור אמראה דיהוה אלהנן יהב לנן חזי יהב יהוה אלהך לקדמיך ית ארעה סק רת כמה דמלל יהוה אלהי אבהתך לך לתדעל ולתשתפל וקרבו ליד משה ואמרו נשלח גברים לקודמינן וישעדון לנן ית ארעה ויעזרון יתנן ממלל ית שבילה דנסק בה וית קריאתה דניעל עליין ואתיטב ממללה בעיני משה ומלל יהוה עם משה למימר שלח לך גברים ויגשון ית ארע כנען דאנה יהב לבני ישראל גבר אחד גבר אחד לשבט אבהתה תשלח כל נסיא בהון ושלח יתון משה ממדבר פראן על מימר יהוה כלון גברים ראשי בני ישראל אנון ואלין שמהתון לשבט ראובן שמוע בר זכור לשבט שמעון שפט בר אורי לשבט יהודה כלב בר יפנה לשבט יששכר יגאל בר יוסף לשבט אפרים יהושע בר נון לשבט בנימים פלטי בר רפוא לשבט זבולן גדיאל בר סודי לשבט יוסף לשבט מנשה גדי בר סוסי לשבט דן עמיאל בר גמלי לשבט אשר סתור בר מיכיאל לשבט נפתלי נחבי בר ופסי לשבט גד גואל בר מיכי אלין שמהת גבריה דשלח משה למגש ית ארעה וזעק משה ליהושע בר נון יהושע ושלח יתון למגש ית ארע כנען ואמר להון סקו דן בדרומה ותסקון ית טורה ותחזון ית ארעה מה היא וית עמה דדאר עליה התקיף הוא הרפא הצבעיד הוא אם סגי ומה ארעה דהוא דאר בה הטבה היא אם בישה ומה קריאתה דהוא דאר בהין הכבישן אי תלילן ומה ארעה השמינה היא אם עצאה האית בה אילן אם לית ותתקפון ותסבון מפרי ארעה ויומיה יומי בכרת ענבים והלכו ואתו וגשו ית ארעה ממדבר צן עד פתי למיעל לחמת וסלקו בדרום ואתו עד חברון ותמן אחימן ששי ותלמי ילידי ענק וחברון שבע שנים מבניאה לקדם טכס מצרים ואתו עד נחל נכלה וקטעו מתמן נבזן ואנכל ענבים אחד וסבלו בנטל בתרין ומן רמוניה ומן תאניה לאתרה ההוא קרו נחל נכלה על דדי הנכלה דקטעו מתמן בני ישראל ועזרו ממגש ית ארעה מסכום ארבעים יום והלכו ואתו ליד משה וליד אהרן וליד כל כנשת בני ישראל למדבר פראן לקדיש ועזרו יתון ממלל וית כל כנשתה וחזונון ית פרי ארעה ותנו לה ואמרו עלנן לארעה דשלחתנן ואף מדיבה חלב ודבש היא ודן פריה שבק הלא עזיז עמה דדאר בארעה וקריהתה תלילן ורברבן שריר ואף ילידי ענק חזינן תמן עמלק דאר בארע דרומה וחתאה וחואה ויבוסאה ואמראה דאר בטברה וכנענאה דאר על ימה ועל אד ירדנה ואשדך כלב ית עמה על משה ואמר לה מסוק נסק ונירת יתה הלא מכול נכל לה וגבריה דסלקו עמה אמרו לא נכל מסוק ליד עמה הלא תקיף הוא מננאן ואפקו גנות ארעה דגשו יתה לבני ישראל למימר ארעה דעברנן בה למגש יתה ארע אכלה דיאריה היא וכל עמה דחזינן בגבה גברי משען ותמן חזינן ית גיבריה בני ענק מן גיבריה והוינן בעינינן כגרזבין וכן הוינן בעיניון ואטרכו בני ישראל במשכניון ואמרו בסנת יהוה יתנן אפקנן מן ארע מצרים למתן יתנן באד אמראה למשיצאתנן אן אנחנן סלקים ואחינן שפלו ית לבנן למימר עם רב וסגי מננן קריאן רברבן ותלילן בחללה ואף בני ענקים חזינן תמן ואמר משה לבני ישראל לא תצטדון ולא תדעלון מנון יהוה אלהכון האזל לקדמיכון הוא יגיח לכון ככל דעבד עמוכון במצרים לעיניכון ובמדברה דחזית דסבלך יהוה אלהך כמה יסבל גבר ית ברה בכל שבילה דהלכתון עד איתיכון עד אתרה הדן ובממללה הדן ליתכון מימנים ביהוה אלהכון האתי לקדמיכון בשבילה למגש לכון אתר למשרהתכון בנור לילי למחזתכון בשבילה דתהכון בה ובעננה אימם ואשבת כל כנשתה ויהבו ית קלון ובכו עמה בליליה ההוא ורנו על משה ועל אהרן כל בני ישראל ואמרו לון כל כנשתה לוי מיתנן בארע מצרים אי במדברה הדן לוי מיתנן ולמה יהוה מעאל יתן לארעה הדה למפל בחרב נשינן וטפלינן יהון לבזה הלא טב לנן עזור למצרים ואמרו גבר לאחיו נתן ריש ונעזר למצרים ונפל משה ואהרן על אפיון לקדם כל קהל כנשת בני ישראל ויהושע בר נון וכלב בר יפנה מן גשושיה ית ארעה קדדו רקעיון ואמרו לכל כנשת בני ישראל למימר ארעה דעברנן בה למגש יתה טבה ארעה שריר שריר אן אתרחי בנן יהוה ועאל יתן ליד ארעה הדה ויהבה לנן ארע דהיא מדיבה חלב ודבש ברן ביהוה לתמרדון ואתון לתדעלון מן עם ארעה הלא לחמנן אנון סטי צלם מן עליהון ויהוה עמנן לתדעלון ואמרו כל כנשתה למרגם יתון באבנים וכבוד יהוה אתחזי באהל מועד לכל בני ישראל ואמר יהוה למשה עד אן יבתרני עמה הדן ועד אהן לא יימנון בי בכל סימניה דעבדת בגבה אמחינו במותנה ואערבנה ואעבד יתך וית בית אבוך לגוי רב ועיול מנה ואמר משה ליהוה וישמעון מצראי הלא אסקת בחילך ית עמה הדן מגבה ויימרון לדעור ארעה הדה ישמעון הלא אתה יהוה בגו עמה הדן דחזו בחזו מתחזי אתה יהוה ועננך קעם עלביון ובעמוד ענן אתה אזל לקדמיון אימם ובעמוד אש לילי ותקטל ית עמה הדן כגבר אחד ויימרון גועיה דשמעו ית שמעך למימר מדלה יכלת יהוה למעאלה ית עמה הדן לארעה דאשתבע לון ונכסון במדברה וכדו ירבי שוי חיל מארי כמה דמללת למימר יהוה ארך רגזין וסגי חסד וקשט תלי עוב ופשע וחטאה וזכאה לה יזכי מסר עוב אבהן על בנים ועל תליתאין ועל רביעים סלח שבי לחובת עמה הדן כרביאן חסדך וכמה דסבלת לעמה הדן ממצרים ועד הכה ואמר יהוה סלחת כמליך וארום חי אנה וימלא כבוד יהוה ית כל ארעה הלא כל גבריה דחזים ית כבודי וית סימני דעבדת במצרים ובמדברה ונסו יתי דן עסר זבנואן ולא שמעו בקלי אם יחזון ית ארעה דאשתבעת לאבהתון למתן להון וכל מבתרי לא יחזונה ועבדי כלב עקב הות רוח עורני עמה ומלא בתרי ואעלנה לגו ארעה דעל לתמן וזרעה יירתנה ועמלקאה וכנענאה דאר בעמק מחר פנו וטלו לוכון למדברה שביל ים סוף ומלל יהוה עם משה ועם אהרן למימר עד אמת לכנשתה בישתה הדה דאנון מרננים עלי ית רניני בני ישראל דאנון מרננים עלי שמעת אמר להון קעים אנה מימן יהוה אם לא כמה דמללתון במשמועי כן אעבד לוכון במדברה הדן יפלון פגריכון וכל מסחרתכון לכל מניניכון מבר עסרין שנה ולעל דרננתון עלי אם אתון תיעלון לארעה דתלית ית אתרי למשראה יתכון בה הלא אם כלב בר יפנה ויהושע בר נון וטפליכון דאמרתון לבזה יהי ועאל יתון ויעכמון ית ארעה דאציקתון בה ופגריכון אתון יפלון במדברה הדן ובניכון יהון רעין במדברה ארבעים שנה ויסבלון ית גנואתכון עד שלם פגריכון במדברה במנין יומיה דגשתון ית ארעה ארבעים יום יום לשנה יום לשנה תסבלון ית עוביכון ארבעין שנה ותעכמון ית תשלמואתי אנה יהוה מללת אם לא דה אעבד לכל כנשתה בישתה הדה מסידיה עלי במדברה הדן ישלמון ותמן ימותון וגבריה דשלח משה למגש ית ארעה ועזרו ורנו עליו ית כל כנשתה למפקה גנו על ארעה ומיתו גבריה מפקי גנות ארעה בישה במגיפה לקדם יהוה ויהושע בר נון וכלב בר יפנה אתחו מן גבריה האנון האזלים למגש ית ארעה ומלל משה ית ממלליה אלין עם כל בני ישראל ואתבלו עמה שריר ואקדמו בצפרה וסלקו לריש טורה למימר אנחנן סלקים לאתרה דאמר יהוה הלא חטינן ואמר יהוה למשה אמר לון לא תסקון ולא תגחון הלא ליתנה בגבכון ולא תתברון לקדם דבביכון ואמר משה למה דן אתון עברים ית מימר יהוה והיא לא תצלח לתסקון הלא לית יהוה בגבכון ולא תתברון לקדם דבביכון הלא עמלקאה וכנענאה תמן לקדמיכון ותפלון בחרב הלא על כן עזרתם מבתר יהוה ולא יהי יהוה עמכון ועצפו למסק לריש טורה וארון קיאם יהוה ומשה לא פסקו מגו משריתה ונעת עמלקאה וכנענאה דדאר בטורה ההוא לזימונון ורדפו יתון כמה דעבדתי מליה ומחונון וכתונון עד חרמה ועזרו למשריתה ומלל יהוה עם משה למימר מלל עם בני ישראל ותימר לון כד תיעלון לארעה מדוריכון דאנה יהב לכון ותעבדון קרבן ליהוה עלה אי דבח למפרשה נדר אי רעבה אי במועדיכון למעבד ריח ריחו ליהוה מן תוריה ומן עניה ויקרב דמקרב ית קרבנה ליהוה מנחה סלת עסור פסיס ברבעית ההין משח ועמר לנסוך רבעית הינה תעבד עם עלתה אי לדבח לאמרה חדה אי לדכרה תעבד מנחה סלת תרי עסורים פסיס במשח תלתות הינה ועמר לנסוך תלתות הינה תקרב ריח ריחו ליהוה וכד תעבד בר תורין עלה אי דבח למפרשה נדר אי שלמין ליהוה ויקרב עם בר תוריה מנחה סלת תלתה עסורים פסיס במשח פלגות הינה ועמר תקרב לנסוך פלגות הינה קרבן ריח ריחו ליהוה אכהן יתעבד לתורה חדה אי לדכרה חדה אי לנקי באמריה אי בעזיה כמנינון דתעבד אכהן תעבד לחדה במנינון כל יצובה יעבד אכהן ית אלין למקרבה קרבן ריח ריחו ליהוה ואן יתותב עמכון מגיר אי דבגוכון לדריכון ויעבד קרבן ריח ריחו ליהוה כמה דתעבדון כן יעבד קהלה גזירה חדה לכון ולגיורה דמגיר גזירת עלם לדריכון כבתכון כמגירה יהי לקדם יהוה גזירה חדה ופשרון אחד יהי לכון ולגיורה דמגיר עמכון ומלל יהוה עם משה למימר מלל עם בני ישראל ותימר לון במיעלכון לארעה דאנה מעאל יתכון לתמן ויהי במיכלכון מלחם ארעה תרימון ארמו ליהוה קדמאות אצואתכון חלה תרימון ארמו כארמות אדר כן תרימון יתה מקדמאות אצואתכון תתנון ליהוה ארמו לדריכון ואם תמטון ולא תעבדון ית כל פקודיה אלין דמלל יהוה עם משה ית כל דפקד יהוה לכון באד משה למן יומה דפקד יהוה ולהל לדריכון ויהי אם מעיני כנשתה אתעבדת לשגו ויעבדון כל כנשתה פר בר תורין אחד לעלתה לריח ריחו ליהוה ומנחתה ונסוכה כפשרונה וצפיר עזים אחד לחטאתה ויסלח כהנה על כל כנשת בני ישראל ויסתלח לון הלא שגו היא ואנון אנדו ית קרבנון קרבן ליהוה ויסתלחון לקדם יהוה על שגותון ויסתלח לכל כנשת בני ישראל ולגיורה דמגיר בגון הלא לכל עמה בשגו ואם נפש חדה תחטא בשגו ומקרבה עזה ברת שתה לחטאתה ויסלח כהנה על נפשה דשגת בחטיה בשגו לקדם יהוה למסלחה עליו ויסתלח לה יצובה בבני ישראל ולגיורה דמגיר בגואון אוראו חדה יהי לכון לדעבד בשגו ונפשה דתעבד באד רמה מן יצובה ומן גיורה ית יהוה הוא מגדף ותתעקר נפשה ההיא מגו עמיה הלא ית ממלל יהוה אביז וית פקודיו בטל עקורין תתעקר נפשה ההיא עובה בה והוו בני ישראל במדברה ואשקעו גבר מקשש קצמין ביום שבתה וקרבו יתה משקעיה יתה מקשש קיצמין ליד משה וליד אהרן וליד כל כנשתה ואנחו יתה במטר הלא לא פרש מה יתעבד לה ואמר יהוה למשה קטל יתקטל גברה רגמו יתה באבניה כל כנשתה מלבר למשריתה ואפקו יתה כל כנשתה למלבר למשריתה וארגמו יתה באבנים ומית כמה דפקד יהוה ית משה ואמר יהוה למשה למימר מלל עם בני ישראל ותימר להון ויעבדון לון צלצלין על איצטר רקיעון לדריהון ויתנון על צלצלת כנפה שזר תכלה ויהון לכון לצנצלין ותחזון יתון ותדכרון ית כל פקוד יהוה ותעבדון יתון ולא תתורון בתר לבבכון ובתר עיניכון דאתון זנים בתרון לבדיל תדכרון ותעבדון ית כל פקודי ותהון קדישין לאלהכון אנה יהוה אלהכון דאפקת יתכון מן ארע מצרים למהי לכון לאלהים אנה יהוה אלהכון ונסב קרח בר יצהר בר קהת בר לוי ודתן ואבירם בני אליאב ואון בר פלת בר ראובן וקעמו לקדם משה וגברים מבני ישראל חמשין ומאתים נסיאי כנשה זעיקי זבנה גברי שם ואכנשו על משה ועל אהרן ואמרו להון סגי לכון הלא כל כנשתה כלון קדישים ובגון יהוה וממה תתלון על קהל יהוה ושמע משה ונפל על אפיו ומלל עם קרח ועם כל כנשתה למימר צפר ויעכם יהוה ית דלה וית קדישה יקרב ליה וית דיבחר בה יקרב לה דה עבדו סבו לכון מחתית קרח וכל כנשתה והבו בהין אש ושבו עליין אועדו לקדם יהוה מחר ויהי גברה דיבחר יהוה הוא קדישה סגי לוכון בני לוי ואמר משה לקרח שמעו שבי בני לוי הצבעד מנכון הלא אפרש אלהי ישראל יתכון מכנשת ישראל למקרבה יתכון לידה למשמשה ית תשמיש משכן יהוה למקעם לקדם כנשתה למשמשתון ויקרב יתך וית כל אחיך בני לוי עמך ותבעון אף כהנה לשפיר אתה וכל כנשתך מסידיה על יהוה ואהרן מה הוא כד תרננו עליו ושלח משה למזעק לדתן ולאבירם בני אליאב ואמרו לא נסק הציבעד הלא אסקתנן מן ארע מדיבה חלב ודבש למקטלנן במדברה כד אתרברבת עלינן אף אתרברב אף לא לגו ארע מדיבה חלב ודבש העלתנן ויהבת לנן פלגת עקל אי כרם העיני גבריה האנון תרער לא נסק ואתקף למשה שריר ואמר ליהוה לתסתכל למנחתון לא תחמדת אחד מנון סבלת ולא אבעשת לאחד מנון ואמר משה לקרח אתה וכל כנשתך היו לקדם יהוה אתה ואנון ואהרן מחר וסבו גבר מחתיתה ותתנון עליהון אועדו ותקרבון לקדם יהוה גבר מחתתה חמשין ומאתים מחתיאן ואתה ואהרן גבר מחתתה ונסבו גבר מחתתה והבו בהין אש ושבו עליין אועדו וקעמו תרע אהל מועד ומשה ואהרן וכנש עליהון קרח ית כל כנשתה לתרח אהל מועד ואתחזי כבוד יהוה לכל כנשתה ומלל יהוה עם משה ועם אהרן למימר אתפרשו מגו כנשתה הדה ואסכמה יתון כעטף ונפלו על אפיון ואמרו חיולה אלהי רוחיה לכל בסרה גברה חדה יחטא ועל כל כנשתה תרגז ומלל יהוה עם משה למימר מלל עם כנשתה למימר אסתלקו מסחר למשכן קרח דתן ואבירם וקם משה והלך ליד דתן ואבירם והלכו עמה חכימי ישראל ומלל עם כנשתה למימר סטו שוי מן על משכני גבריה עיביה אלין ולתקרבון בכל דלון דלא תסתפון בכל חטאתון ואסתלקו מן על משכן קרח דתן ואבירם מסחר ודתן ואבירם נפקו מתקוממין תרע משכניון ונשיהון ובניון וטפליון ואמר משה בדה תעכמון הלא יהוה שלחי למעבד ית כל עובדיה אלין הלא לא מלבי אן כות כל אנשה ימותון אלין ומסחרת כל אנשה יתמסר עליון לא יהוה שלחי ואם בריה יברי יהוה ופתחה ארעה ית פמה ובלעה יתון וית כל דלון וייעתון חעימים לשיול ותעכמון הלא בתרו גבריה אלין ית יהוה והוה כאסכמותה לממללה ית כל ממלליה אלין ואבקעת ארעה דתחתיון ואפתחת ארעה ית פמה ובלעת יתון וית בתיון וית כל אנשה דלקרח וית כל עותרה ונעתו אנון וכל דלון קעימין לשיול וכסת עליון ארעה ואבדו מגו קהלה וכל ישראל דסחרתון ערקו לקלון הלא אמרו דלא תבלענן ארעה ואש נפקת מן עם יהוה ואכלת ית חמשים ומאתים גבר מקרבי אועדותה ומלל יהוה עם משה למימר אמר לאלעזר בר אהרן כהנה וירם ית מחתיתה מבין יקידתה וית אשתה בראיתה דראי הלא קדשו ית מחתית עיביה אלין בנפשאתון ועבדו יתון רקריקי טסים עפוי למדבחה הלא הקרבנון לקדם יהוה ואקדשו ויהון לסימן לבני ישראל ונסב אלעזר בר אהרן כהנה ית מחתית נחשה דהקרבו יקידתה ורקעו עפוי למדבחה דכרן לבני ישראל בדיל דלא יקרב גבר בראי דלא מזרע אהרן הוא למועדה אועדו לקדם יהוה ולא יהי כקרח וככנשתה כמה דמלל יהוה באד משה לה ורנו כל כנשת בני ישראל מבתר על משה ועל אהרן למימר אתון קטלתון ית עם יהוה והוה בכנוש כנשתה על משה ועל אהרן ואסתכלו לאהל מועד והא כסתה עננה ואתחזי כבוד יהוה ועל משה ואהרן עם קדם אהל מועד ומלל יהוה עם משה למימר הרמו מגו כנשתה הדה ואסכמה יתון כעטף ונפלו על אפיון ואמר משה לאהרן סב ית מחתיתה ואב עליה אש מן על מדבחה ושוי אועדו ואזל זריז לכנשתה וסלח עליון הלא נפק קצפה מלקדם יהוה שרה נגפה ונסב אהרן כמה דמלל משה ורעט לגו ממצית קהלה והא שרה נגפה בעמה ויהב ית אועדותה וסלח על עמה וקעם בין מיתיה ובין קעימיה ואכלת מגיפתה והוו מיתיה במגיפתה ארבה עסר אלף ושבע מואן מלבר מיתיה על ממלל קרח ועזר אהרן ליד משה לתרע אהל מועד ומגיפתה אכלית ומלל יהוה עם משה למימר מלל עם בני ישראל וסב מן עמון אטר אטר לבית אב מן עם כל נסיאון לבית אבהתון תרים עסר אטרים גבר ית שמה תכתב על אטרה וית שם אהרן תכתב על אטר לוי הלא אטר אחד לריש בית אבהתון ותנחנון באהל מועד לקדם סהדואתה דאזדמן לך תמן ויהי גברה דאבחר בה אטרה יפרח ואשדך מן עלי ית רניני בני ישראל דאנון מרננים עליכון ומלל משה עם בני ישראל ויהבו לה כל נסיאיון אטר לנסיא אחד אטר לנסיא אחד לבית אבהתון תריעסר אטרין ואטר אהרן בגו אטריון ואנח משה ית אטריה לקדם יהוה במשכן סעדואתה והוה מבתר ועל משה לאהל סעדואתה והא אפרח אטר אהרן לבית לוי ואפק פרח ואנץ נץ וחסל לוזים ואפק משה ית כל אטריה מלקדם יהוה לכל בני ישראל וחזו ונסבו גבר אטרה ואמר יהוה למשה עזר ית אטר אהרן לקדם סעדותה למטר לסימן לבני מרי ותסכם רנינון מן עלי ולא ימותו ועבד משה כמה דפקד יהוה יתה כן עבד ואמרו בני ישראל למשה למימר הן אשלמתנן אתבדנן כלנן אבדים כל קרובה דקרב למשכן יהוה יגוה אימנן שלמנן למשלם ואמר יהוה לאהרן אתה ובניך ובית אביך עמך תסבלון ית עוב קדשה ואתה ובניך עמך תסבלון ית עוב כהנתכון ואף ית אחיך שבט לוי שבט אביך הקרב עמך ויסתמכון עליך וישמשונך ואתה ובניך עמך לקדם משכן סעדואתה ויטרון מטרתך ומטרת כל משכנה ברן למאני קדשה ולמדבחה לא יקרבון ולא ימותון אף אנון אף אתון ויסתמכון עליך ויטרו ית מטרת אהל מועד לכל תשמיש משכנה ובראי לא יקרב לידכון ותטרון ית מטרת קדשה וית מטרת מדבחה ולא יהי עורי רגז על בני ישראל ואנה הא נסבת ית אחיכון לואי מגו בני ישראל לכון מתנה יהיבים ליהוה למשמשה ית תשמיש אהל מועד ואתה ובניך עמך תטרון ית כהנתכון לכל ממלל מדבחה ולמלגו לפרכתה ותשמשון תשמיש מתנה אתן ית כהנתכון ובראה דקרב יתקטל ומלל יהוה עם אהרן ואנה הא יהבת לך ית מטרת ארמותי לכל קדשי בני ישראל לך יהבתון לרבו ולבניך לגזר עלם דן יהי לך מקדשי קדשיה מן קרבנה כל קרבניון לכל מנחתון ולכל חטאתון ולכל אשמון דיאשמון לי קדש קדשים לך הוא ולבניך בקדש קדשיה תיכלנה כל דכר ייכל יתה קדש יהי לך ודן לך ארמות מתנון לכל אנפות בני ישראל לך יהבתון ולבניך ולבנתך עמך לגזר עלם כל דכי בביתך ייכל יתה כל דמע רטיב וכל דמע יביש ודגין קדמאותון דיתנון ליהוה לך יהבתון בכרי כל דבארעון דינדון ליהוה לך יהי כל דכי בביתך ייכלנה כל חרם בישראל לך יהי כל פתוע רחם לכל בסר דיקרבון ליהוה באנשה ובבהמתה יהי לך ברן פרקן תפרק ית בכור אנשה וית בכור בהמתה מסבתה תפרק ופרקנה מבר ירח תפרק בשיאמך כסף חמשה מתקלים במתקל קדשה עסרים גרה הוא ברן בכור תור אי בכור אמאר אי בכור עז לא תפרק קדש אנון ית אדמון תזרק על מדבחה וית תרבון תועד קרבן ריח ריחו ליהוה ובסרון יהי לך כניח אנפותה וכשהק ימינה לך יהי כל ארמות קדשיה דירימון בני ישראל ליהוה יהבת לך ולבניך ולבנתיך עמך לחלק עלם קיאם מלח עלם הוא לקדם יהוה לך ולזרעך עמך ואמר יהוה לאהרן בארעון לא תסתהן וחלק לא יהי לך בגואון אנה חלקך ופלגתך בגו בני ישראל ולבני לוי הא יהבת כל מעסר בישראל לאסחנה אגר תשמישון דאנון משמשין ית תשמישת אהל מועד ולא יקרבון עוד בני ישראל לאהל מועד למסבל חטא לקטל וישמש לואי הוא ית תשמיש אהל מועד ואנון יסבלון עוביון גזירת עלם לדריכון ובגו בני ישראל לא יסתהנון סהנה הלא ית מעסר בני יסראל דירמון ליהוה ארמו יהבתה ללואי לסהנה על כן אמרת להון ובגו בני ישראל לא יסתהנון סהנה ומלל יהוה עם משה למימר ועם לואי תמלל ותימר להון כד תסבון מן עם בני ישראל ית מעסרה דיהבת לכון מן עמון בסהנתכון ותרמון מנה ית ארמות יהוה מעסר מן מעסרה ויתחשב לכון ארמותכון כדגנה מן אדרה וכמליתה מן מעצרתה כן תרמון אף אתון ית ארמות יהוה מכל מעסרתכון דתסבון מן עם בני ישראל ותתנון מנה ית ארמות יהוה לאהרן כהנה מכל מתנתכון תרימון ית כל ארמות יהוה מכל דמעה ית קדשה מנה ותימר להון בהרמכון ית דמעה מנה ויתחשב ללואי כעללת אדר וכעללת מעצרה ותיכלון מנה בכל אתר אתון ובתיכון הלא אגר הוא לכון אגר תשמישכון באהל מועד ולא תסבלון עליו חטא בהרמכון ית דמעה מנה וית קדשי בני ישראל לא תחללון ולא תמותון ומלל יהוה עם משה ועם אהרן למימר דה גזירת ארהותה דפקד יהוה למימר מלל עם בני ישראל ויסבון לידך פרה סמוקה שלמה דלית בה מום ודלא סלק עליה ניר ותתנון יתה ליד אלעזר כהנה ויפק יתה למלבר למשריתה ויכס יתה לקדמיו ויסב אלעזר כהנה מן אדמה באצבעה וידאי לכבון קדם אהל מועד מן אדמה שבע זבנים ויוקד ית פרתה לעיניו ית משכה וית בסרה וית אדמה עם פרדה יתוקד ויסב כהנה קיצם ארז ואזוב וצביע זעורי וירמי לגו ממצית יקידת פרתה וירע רקעיו כהנה ויסחי ית בסרה במים ובתר ייעל לגו משריתה ויסתב כהנה עד רמשה ודמוקד יתה ירע רקעיו במיה ויסחי ית בסרה במיה ויסתב עד רמשה ויכנש גבר דכי ית קטם פרתה וינח מלבר למשריתה באתר דכי ויהי לכנשת בני ישראל למטר למי נדה סלוח היא וירע דמכנש ית קטם פרתה ית רקעיו ויסתב עד רמשה ותהי לבני ישראל ולגיורה דגיור בגואון לגזירת עלם דקרב במית לכל נפש אנש יסתב שבעה יומים הוא יסתלח בה ביומה תליתאה וביומה שביעאה וידכי ואם לא יסתלח ביומה תליתאה וביומה שביעאה לא ידכי כל דקרב במית בנפש אנש דימות ולא יסתלח ית משכן יהוה סיב ותתעקר נפשה ההיא מישראל הלא מי נדה לא זריק עליו מסב יהי עוד סבתה בה ודה תורתה אנש אן ימות במשכן כל עלל למשכנה וכל דבמשכנה יסתב שבעה יומים וכל מהן פתיח דלית צניק ושזיר עליו מסב הוא וכל דיקרב על אפי ברה בקטיל חרב אי במית אי בגרם אנש אי בקבר יסתב שבעה יומים ויסבון למסבה מן עפר יקידת סלוחה ויתנון עליו מים קעימים לגו מהן ויסוב אזוב ויטבל במים גבר דכי וידי על משכנה ועל מחניה ועל נפשאתה דהוו תמן ועל דקרב בגרם אי בקטיל אי במית אי בקבר וידי דכיה על מסבה ביומה תליתאה וביומה שביעאה ויסלחנה ביומה שביעאה וירע רקעיו ויסחי במים וידכי ברמשה וגברה דיסתיב ולא יסתלח ותתעקר נפשה ההיא מגו קהלה הלא ית מקדש יהוה סיב מי נדה לא זריק עליו מסב הוא ותהי לכון לגזירת עלם ומדי מי נדתה ירע רקעיו ודקרב במי נדתה יסתב עד רמשה וכל דקרב בה מסבה יסתב ונפשה דקרבה תסתב עד רמשה ועלו בני ישראל כל כנשתה מדבר צן בירחה קדמאה ודער עמה בקדש ומיתת תמן מרים ואקברת תמן ולא הוה מים לכנשתה ואכנשו על משה ועל אהרן ואתיגר עמה עם משה ואמרו למימר ולוי שלמנן בשלם אחינו לקדם יהוה ולמה העלתון ית קהל יהוה ליד מדברה הדן לממות תמן אנחנן ובעירינן ולמה הסקתנן ממצרים למעלה יתן לאתרה בישה הדן לא אתר זרע ותאנה גפן ורמון ומים לית למשתה ועל משה ואהרן מקדם קהלה לתרע אהל מועד ונפלו על אפיון ואתחזה כבוד יהוה להון ומלל יהוה עם משה למימר סב ית אטרה וכנש ית כנשתה אתה ואהרן אחוך ותמללון עם כיפה לעיניון ותתן מימיו ותפק לון מים מן כיפה ותשקי ית כנשתה וית בעיריון ונסב משה ית אטרה מלקדם יהוה כמה דפקדה וכנשו משה ואהרן ית קהלה עם קדם כיפה ואמר להון שמעו שוי ממריה המן כיפה הדן נפק לוכון מים וארם משה ית אדה ומחו ית כיפה באטרה תרין זבנין ונפקו מים סגי ואשתת כנשתה ובעירון ואמר יהוה למשה ולאהרן גזוי לא אימנתון בי למקדשתי לעיני בני ישראל לכן לא תעאלון ית קהלה הדן לארעה דיהבת לון אנון מי תיגרה דאתיגרו בני ישראל ית יהוה ואקדש בון ואמר משה מארי יהוה אתה שרית למחזה ית עבדך ית גדלך וית אדך תקיפתה דמן אל בשומיה ובארעה דיעבד כעובדיך וכגבורתיך אעבר שוי ואחזי ית ארעה טבתה דבעבר ירדנה טורה טבה הדן ולבנונה ואמר יהוה למשה סגי לך לתוזף ממלל עמי עוד בממללה הדן סק לריש סכיתה ותלי עיניך מערבה וצפונה ודרומה ומדנחה וחזי בעיניך הלא לא תעבר ית ירדנה הדן ופקד ית יהושע בן נון ותקפה ועיצאה הלא הוא יעבר לקדם עמה הדן והוא יסהאן יתון ית ארעה דתחזי ומלל יהוה עם משה למימר סגי לכון סהרים ית טורה הדן פנו לכון צפונה וית עמה פקד למימר אתון עברים בתחום אחיכון בני עשו דדארים בגבלה וידעלון מנכון ותתנטרון שריר לא תסדרון בון הלא לא אתן לכון מן ארעון ירתה עד מדרס כף רגל הלא ירתה לעשו יהבת ית טור גבלה מזון תמורון מן עמון בכסף ותיכלון ואף מים תזבנון מן עמון בכסף ותשתון ושלח משה שלחים מקדש ליד מלך אדום אכהן אמר אחוך ישראל אתה חכמת ית כל ליעותה דאשקעתנן ונעתו אבהתן למצרים ודערנן במצרים יומים סגי ואבעשו לנן מצראי ולאבהתן וצבענן ליהוה ושמע קלנן ושלח מלאך ואפקן ממצרים והא אנחנן בקדש קריה איצטר תחומך נעבר שבי בארעך לא נעבר בחקל ובכרם ולא נשתה מי גוב שביל מלכה נהך לא נסטי ימין וסמאל עד דנעבר תהומך ואמר לה אדום לא תעבר בי דלא בחרב אפק לזימונך ואמרו לה בני ישראל בכיפה נסק ואף ממימיך נשתה אנה וקניני ואתן זבנון לוד לית ברגלי אעבר ואמר לא תעבר ונפק אדום לזימונה בעם יקיר ובאד תקיפה ומעי אדום יהב ית ישראל עבר בתהומה וסטה ישראל מן עמה ונטלו מקדש ועלו בני ישראל כל כנשתה טור טורה ואמר יהוה למשה ולאהרן בטור טורה על תהום ארע אדום למימר יכנש אהרן עם עמה הלא לא ייעל לארעה דיהבת לבני ישראל על דאמריתון ית מימרי למי תיגרה סב ית אהרן וית אלעזר ברה ואסק יתון לטור טורה ותשלע מן אהרן ית רקעיו ותלבשון ית אלעזר ברה ואהרן יכנש וימות תמן ועבד משה כמה דפקד יהוה ואסקה לטור טורה לעיני כל כנשתה ואשלע משה מן אהרן ית רקעיו ואלבש יתון ית אלעזר ברה ומית אהרן תמן בריש טורה ונעת משה ואלעזר מן טורה וחזו כל כנשתה הלא שלם אהרן ובכו ית אהרן תלתים יום כל בית ישראל ושמע כנענאה מלך ערד דיאר דרומה הלא אתה ישראל שביל גשושיה ואגחי בישראל ושבה מנה שבאי ונדר ישראל נדר ליהוה ואמר אם מתון תתן ית עמה הדן באדי ואחרם ית קריאתון ושמע יהוה בקל ישראל ויהב ית כנענאה באדה ואחרם יתון וית קריאתון וקרא שם אתרה חרמה ונטלו מטור טורה שביל ים סוף לסיהר ית ארע אדום ואקצרת נפש עמה בשבילה ומלל עמה באלהים ובמשה למה הפקתנן ממצרים לממות במדברה הלא לית לחם ולית מים ונפשנן אציקת בלחם צבצובה ושלח יהוה בעמה ית נחשיה דמוקדים ונכתו ית עמה ומית עם סגי מישראל ואתה עמה ליד משה ואמרו חטינן כד מללנן ביהוה ובך צלי ליד יהוה ויסטי מן עלינן ית נחשה וצלי משה בדיל עמה ואמר יהוה למשה עבד לך יקיד ושבי יתה על סכי ויהי כל דנכית ויחזי יתה ויקעים ועבד משה נחש דנחש ושבתה על סכי ויהי אם נכת נחשה ית גברה ויסתכל ליד נחש נחשיה ויקעים ונטלו בני ישראל ושרו באבות ונטלו מאבות ושרו בכפרי עבראי במדברה דעל קדם מואב מדנח שמשה ואמר יהוה למשה אל תיצר ית מואב ואל תסדר בהון הלא לא אתן לך מן ארעה ירתה הלא לבני לוט יהבת ית ארשה ירתה מתמן נטלו ושרו בנחל זרד ומלל יהוה עם משה למימר אתה עבר יומן ית תהום מואב ית ארשה ותקרב קבל בני עמון לתצורנון ולתסדר בון הלא לא אתן מן ארע בני עמון לך ירתה הלא לבני לוט יהבתה ירתה ונטלו מנחל זרד ושרו בעבר ארנן דעל מדברה דנפק מתחום אמראה הלא ארנן תחום מואב בין מואב ובין אמראה בדיל כן יתאמר בספר קרביה יהוה עם ורעמה בסופה ועם געוזי ארנן דאסהנון ודארך למדר קריה ומתפצי לתהום מואב ומתמן בירה היא בירה דאמר יהוה למשה כנש לי ית עמה ואתן לון מים טטה אשיר ישראל ית שירתה הדה סלוקי בארה לגו לה ביר חפרוה רבנים כרותה נעירי עמה במגאד ובפצואון ממדבר מתנה וממתנה פלגין ופלגין רמואן ומרואן לגיא דבעקל מואב ריש סכיתה דמדיק על קדם ישמונה ואמר יהוה למשה קומו טלו ועברו ית נחל ארנן חזי יהבת באדך ית סיחון מלך חשבון אמראה וית ארעה שרי רת וסדר בה קרבה יומה הדן שרי אב אימתך ודעלתך על אפי עממיה תחת כל שומיה דישמעון ית שמעך וימרעון ויתלהלון מקדמיך ושלח ישראל שליחים ליד סיחון מלך אמראה מלי שלם למימר אעבר בארעך בשביל מלכה אהך לא אסטי ימין וסמאל לא ארום בעקל ובכרם מזון בכסף תמירני ואיכל ומים בכסף תתן לי ואשתי לוד אעבר ברגלי כמה עבדו לי בני עשו דדארים בגבלה ומואבי דדארים בארשה ולא יהב סיחון ית ישראל עבר בתהומה ואמר יהוה למשה חזי שרית יהב לקדמיך ית סיחון וית ארעה שרי רת למירת ית ארעה וכנש סיחון ית כל עמה ונפק לזימון ישראל למדברה ואתה ליחצה ואגיח בישראל וקטלה ישראל וית בניו וית כל עמה לפם חרב וירתו ית ארעה מן ארנן עד יבק עד בני עמון הלא עזיז תהום בני עמון ונסב ישראל ית כל קריאתה אלין ודער ישראל בכל קורי אמראה בחשבון ובכל בנתיה הלא חשבון קרית סיחון מלך אמראה היא והוא דאגיח במלך מואב קדמאה ונסב ית כל ארעה מן אדה עד ארנן על כן יימרון שליטיה עללי חשבון תבני ותתכבן קרית סיחון הלא אש נפיקה מן חשבון להבה ממדינת סיחון אכלה עד מואב מסחני רמאות ארנן וילך מואב אבדת עם מתאכל יהב בניו דאפלטו ובנהתה בשביה למלכה אמראה סיחון וארמנך מבדה חשבון עד דיבון ושבינן סעד דנפח אוקדו על מידבא ודער ישראל בקורי אמראה ושלח משה למיללה ית יעזיר וכבשו בנתיה וערבו ית אמראה דתמן ואתפנו וסלקו אורע בתנין ונפק עוג מלך בתנין לזימונון הוא וכל עמה לקרבה אדרעי ואמר יהוה למשה לתדעל מנה הלא באדך יהבת יתה וית כל עמה וית ארעה ותעבד לה כמה דעבדת לסיחון מלך אמראה דדאר בחשבון וקטלו יתה וית כל עמה עד דלא אשתיאר לה שיור וירתו ית ארעה ונטלו בני ישראל ושרו בבקעת מואב מן עבר לירדן יריחו וחזה בלק בר צפור ית כל דעבד ישראל לאמראה ומרע מואב מקדם עמה שריר הלא סגי הוא ואציק מואב מקדם בני ישראל ואמר מואב לסהבי מדין כדו ילחך קהלה הדן ית כל סהרתינו כלחך תורה ית ירק ברה ובלק בר צפור מלך למואב בזבנתה ההיא ושלח שליחים ליד בלעם בר בעור פשורה דעל נהרה ארע בני עמון למזעק לה למימר הן עם נפק ממצרים והא כסה ית עין ארעה והוא יתיב מלקבלי וכדו אתי שבי לעט לי ית עמה הדן הלא חיול הוא מני לוי אכל נכי בה ואטרדנה מן ארעה הלא חכמת ית דתברך מברך וית דתלוט ולעיט ואזלו סהבי מואב וסהבי מדין וקסמיון באדון ואתו ליד בלעם ומללו עמה ממללי בלק ואמר להון אביתו הכה לילין ואעזר יתכון ממלל כמה דימלל יהוה עמי ויתבו רבני מואב עם בלעם ואתא אלהים ליד בלעם ואמר מה גבריה אלין עמך ואמר בלעם אל האלהים בלק בר צפור מלך מואב שלח לידי הן עם נפק ממצרים וכסה ית עזות ארעה וכדו אתי לעט לי יתה לוי אכל למגחה בה ואטרדנה ואמר אלהים לבלעם לא תיזל עמון ולא תלוט ית עמה הלא בריך הוא וקעם בלעם בצפרה ואמר לרבני בלק אזלו לארעכון הלא מעי יהוה למתן למיזל עמכון וקמו רבני מואב ואתו ליד בלק ואמרו מעי בלעם אזל עמנן ואוזף עוד בלק שלח רבנים סגים ויקירים מן אלין ואתו ליד בלעם ואמרו לה אכהן אמר בלק בר צפור הלני תמנע ממהכה לידי הלא אוקרו אוקרנך שריר וכל דתימר לי אעבד ואתי שבי להט לי ית עמה הדן ואגיב בלעם ואמר לעבדי בלק אם יתן לי בלק מלוא ביתה כסף אי דהב לא אכל למעברה ית מימר יהוה אלהי למעבד זעורה אי רבה וכדו תבו שבי בדן אף אתון לילן ואעכם מה יוזף יהוה ממלל עמי ואתא מלאך אלהים ליד בלעם לילי ואמר לה אם למזעק לך אתו גבריה קום אזל עמון ואף ית ממללה דאמלל עמך יתה תעבד וקם בלעם בצפרה ושבי ית אתנה ואזל עם רבני מואב ותקף רגז יהוה הלא אזל הוא ואתקומם מלאך יהוה בשבילה לאשדה לה והוא רכב על אתנה ותרי רביו עמה וחזת אתנתה ית מלאך יהוה מתקומם בשבילה וחרבה שליפה באדה ואסטת אתנתה מן שבילה והלכת בעקלה ומחו בלעם ית אתנתה לסטותה שבילה וקאם מלאך יהוה כרמיה גדרה מדן וגדרה מדן וחזת אתנתה ית מלאך יהוה ולחצת לכתלה ותלחץ ית רגל בלעם לכתלה ואוזף לממחינה ואוזף מלאך יהוה עבר וקעם באתר ארצים דלית שביל לסטו ימין וסמאל וחזת אתנתה ית מלאך יהוה ורבצת כתי בלעם ותקף רגז בלעם ומחו ית אתנה בקיל ואפתח יהוה ית פם אתנה ואמרת לבלעם מה עבדת לך הלא מחיתני דן תלתה רגלים ואמר בלעם לאתנה הלא שקרתי בי לה אית חרב באדי הלא כדו קטלתיך ואמרת אתנה לבלעם הלא אנה אתנך דרכבת עלי משרואך עד יומה הדן הסכלו הסכלת למעבד לך אכהן ואמר לא וגלה יהוה ית עיני בלעם וחזה ית מלאך יהוה מתקומם בשבילה וחרבה שליפה באדה ועקד וסגד לאפה ואמר לה מלאך יהוה על מה מחית ית אתנך דן תלת רגלואן הא אנא נפקת לאשדיך הלא בישה שבילך לקבלי וחזתי אתנה וסטת מלקדמי דן תלת רגלואן אלולי סטותה מלקדמי הלא כדו אף יתך קטלת ויתה קעימת ואמר בלעם למלאך יהוה חטית הלא לא חכמת הלא אתה מתקומם לזימוני בשבילה וכדו אם ביש בעיניך עזרה לי ואמר מלאך יהוה לבלעם אזל עם גבריה ושבק ית ממללה דאמלל עמך יתה תטר לממללה ואזל בלעם עם רבני בלק ושמע בלק הלא אתא בלעם ונפק לזימונה לקריאת מואב דעל תהום ארנן דבאיצטר תהומה ואמר בלק לבלעם הלא שלוחי שלחת לידך למזעק לך למה לא אתית לידי אימננון לא אכל מוקרתך ואמר בלעם לבלק הא אתית לידך כדו היכל אכל ממלל כלום ממללה דישוי אלהים בפמי יתה אטר לממללה ואזל בלעם עם בלק ואעלה מדינת רזיו ודבח בלק תורין ועאן ושלח לבלעם ולרבניה דעמה והוה בצפרה ונסב בלק ית בלעם ואסקה ברמות בעל וחזה מתמן ית איצטר עמה ואמר בלעם לבלק עבד לי בדן שבעה מדבחים וכבן לי בדן שבעה פרים ושבעה דכרים ועבד בלק כמה דמלל בלעם ואסק בלק ובלעם פר ודכר במדבחה ואמר בלעם לבלק אתקומם על עלתיך ואיזל לוי יזמן אלהים לזימוני ואמלל מה יחזיני ואחוי לך ואזל מכמן ושקע מלאך אלהים ית בלעם ואמר לה ית שבעתי מדבחיה סדרת ואסקת פר ודכר במדבחה ושוה מלאך יהוה ממלל בפם בלעם ואמר עזר ליד בלק ואכהן תמלל ועזר לידה והא מתקומם על עלתה הוא וכל רבני מואב ותלה מתלה ואמר מן ארם נגדני בלק מלך מואב מטברי מדנח אתי לאט לי יעקב ואתי סכף לי ישראל מה לבט לא לעטה אלה ומה אסכף לא סכפה יהוה הלא מריש תקפים אחזינה ומגלמן אשבחנה הן עם לחודה ישרי ובגועיה לא יתחשב מן מני עפר יעקב ומן מתני רבע ישראל תמות נפשי מותין משבחים והות עקובאתי כבתה ואמר בלק אל בלעם מה עבדת לי למלוט דבבי דברתך והא ברכת ברוך ואגיב ואמר הלא ית דישוי יהוה בפמי יתה אטר לממללה ואמר לה בלק אתי שבי עמי לאתר עורן תחזנה מתמן שבק איצטרה תחזה וכלה לא תחזה ולחטה לי מתמן ונסבה עקל צפים לריש סכיתה ובנה שבעה מדבחים ואסק פר ודכר על מדבחה ואמר לבלק אתקומם על עלתיך ואנה אזדמן הכה וזעק מלאך יהוה לבלעם ושבה ממלל בפמה ואמר עזר ליד בלק ואכהן תמלל ואתה לידה והא מתקומם עם עלתה ורבני מואב עמה ואמר לה בלק מה מלל יהוה ותלה מתלה ואמר קומה בלק ושמעה האצית סעדה בר צפור לא אנש אלה ויכדב ובר אדמי ויסתובר ההוא אמר ולא יעבד ממלל ולא מקים הן לברוך דברתך אברך ולא אעזרנה לא אסתכל עוב ביעקב ולא חזי עמל בישראל יהוה אלהה עמה ואשמעות מלכה בה חיולה דאפקון ממצרים כאפרעות רומה לה הלא לא חרש ביעקב ולא קסם בישראל כזבן יתאמר ליעקב ולישראל מה פיעל אלה הן עמה כלביה יקום וכאריה יתרברב לא ידמך עד יסכם טרף ואדם קטילין ישתה ואמר בלק לבלעם אף לבט לא תלוטנה ואף ברוך לא תברכנה ואגיב בלעם ואמר לבלק הלא מללת עמך למימר כל ממללה דימלל האלהים יתה אעבד ואמר בלק לבלעם אתי שבי אסבנך לאתר עורן לוי דכשר בעיני האלהים ולחטה לי מתמן ונסב בלק ית בלעם ריש פעורה דמדיק על קדם ישמונה ואמר בלעם לבלק בנה לי בדן שבעה מדבחים וכבן לי בדן שבעה פרים ושבעה דכרים ועבד בלק כמה מלל בלעם ואסק פר ודכר על מדבחה וחזה בלעם הלא טב בחזות יהוה לברך ית ישראל ולא אזל כזבן בזבן לזימון ניחשיה ושבה למדברה אפיו ותלה בלעם ית עניו וחזה ית ישראל שרי לשבטיו והות עליו רוח אלהים ותלה משלטה ואמר מימר בלעם בר בעור ומימר גברה זדים עינה דמחזה שדי יחזה מפל וגלוי חזו מה טבים משכניך יעקב ומשרוחיך ישראל כנחלים נצבים כגנים עלבי נהר כמשכנים קבע יהוה כארזים עלבי מים מטפטף מים מקלעלקיו וזרעה במים סגים וירם מגוג מלכה ותתלי מלכותה חיולה נגדה ממצרים כפרעות רומה לה יסיף גועיה אעקיו וטמיהון ישעך וגריו ימעי כביש דמך כאריה וכלביה מן יקימנה מברכיך בריך ולעטיך לעיט ותקף רגז בלק לבלעם וספק ית כפה ואמר בלק לבלעם למלוט דבבי זעקת לך והא ברכת ברוך דן תלת זבנים וכדו ערק לך לאתרך אמרת אוקרו אוקרנך והא כלהתך יהוה מן איקר ואמר בלעם לבלק הלא אף לשליחיך דשלחת לידי מללת למימר אם יהב לי בלק מלוא ביתה כסף אי דהב לא אכל למעבר ית מימר יהוה למעבד טבה ובישה מלבי דימלל יהוה עמי יתה אמללה וכדו האנה אזל לעמי אתי ואמלכנך ית דיעבד עמה הדן לעמך בעקבאית יומיה ותלא משלטה ואמר מימן בלעם בר בעור ומימן גברה זדים עינה מימן שמע אמירת אלה ועכם מעכומת עליון מחזה ספקה יחזה מפל ומגלי חזבין אחזינה ולא כדו אשבחנה ולא קריב אורע כוכב מיעקב וקם שבט מישראל מחי פת מואב ורום כל בני שת ויהי אדום ירותה ויהי ירותה עשו דבבה וישראל עבד חיל וייעת מיעקב ויאבד שיור מקרתה וחזה ית עמלק ותלא משלטה ואמר קדמאות גועיה עמלק ועקובאתה סעד ייבד וחזה ית קינאה ותלה משלטה ואמר עמק מדרוך ושוי בכיפה קנך הלא אם יהי ליקידת קין עד מן אשור עזרותך ותלה משלטה ואמר וילה מן יהי משמה חיולה אפקון מן אד כתאי ילבטנה אשור וילבטנה עבר ואף הוא סעד ייבד וקעם בלעם ואזל ועזר לאתרה ואף בלק אזל לאורעה ודער ישראל בשטים ושרי עמה למזדנאה עם בנת מואב וזעקי לעמה לדבחי אלהיין ואכל עמה וסגדו לאלהיין ואצטמד מבני ישראל לבעל פעור ותקף רגז יהוה בישראל ואמר יהוה למשה אמר ויקטלון ית גבריה דאצטמדו לבעל פעור ויעזר תקוף רגז יהוה מישראל ואמר משה לפשורי ישראל קטלו גבר ית גבריו דאצטמדו לבעל פעור והא גבר מבני ישראל אתה וקרב מן אחיו ית מדיניתה לעיני משה ולעיני כל כנשת בני ישראל ואנון בכין תרע אהל מועד וחזה פינחס בר אלעזר בר אהרן כהנה וקעם מגו כנשתה ונסב רמח באדה ועל בתר גבר ישראל לגו קבתה ודקר ית תריון ית גברה ישראל וית אתתה לגו קבתה ואתעצרת מגיפתה מן על בני ישראל והוו מיתיה במגיפתה ארבעה ועסרים אלף ומלל יהוה עם משה למימר פינחס בר אלעזר בר אהרן כהנה עזר ית חמתי מן על בני ישראל בקנואה עם קנאתי בגואון ולא אסכמת ית בני ישראל בקנאתי לכן אמר האנה יהב לה ית בריתי שלם ותהי לה ולזרעה בתרה בריה כהנת עלם חליפת דקנא לאלהה וסלח על בני ישראל ושם גברה ישראל קטילה דאקטל עם מדיניאתה זמרי בר סלוא נסיא בית אב לשמעוני ושם אתתה קטילתה מדיניתה כזבית בת צור ריש אמת בית אב מבדין הוא ומלל יהוה עם משה למימר אעקו ית מדינאי ותקטלון יתון הלא אעקין אנון לכון בנכליון דנכלו לוכון על ממלל פעור ועל ממלל כזבית ברת נסיא מדין אחתון קטילתה ביום מגיפתה על ממלל פעור והוה בתר מגיפתה ומלל יהוה עם משה ועם אלעזר בר אהרן כהנה למימר תלו ית ריש כל כנשת בני ישראל מבר עסרים שנה ולעל לבית אבהתון כל נפק חיל בישראל ומלל משה ואלעזר כהנה עמון בבקעת מואב על ירדן יריחו למימר מבר עסרים שנה ולעל כמה דפקד יהוה ית משה ובני ישראל דנפקו מן ארע מצרים ראובן בכור ישראל ובני ראובן חנוך כרן החנוכי לפלוא כרן הפלואי לחצרון כרן החצרוני לכרמי כרן הכרמי אלין כרני ראובנאה והוו מניניון תלתה וארבעים אלף ושבע מואן ותלתין בני פלוא אליאב ובני אליאב נמואל דתן ואבירם הוא דתן ואבירם זעיקי כנשתה דאזדמנו על משה ועל אהרן בכנשת קרח בסעדותון על יהוה ופתחת ארעה ית פמה ובלעת יתון ארעה במות כנשתה במיכל אשתה ית קרח וית חמשים ומאתים גבר והוו לערוק ובני קרח לא מיתו בני שמעון לכרן שמעוני לנמואל כרן נמואלי לימין כרן ימינאי ליכין כרן יכינאי לזרח כרן הזרחי לשאול כרן השאולי אלין כרני שמעונאי תרין ועסרין אלף ומאתים בני גד לכרניון לצפון כרן צפונאי לחגי כרן חגאי לשוני כרן שונאי לאזני כרן אזנאה לעדי כרן עדאה לארודי כרן ארודאה לארולי כרן ארולאה אלין כרני גד למניניון ארבעים אלף וחמש מואן בני יהודה ער ואונן ומית ער ואונן בארע כנען והוו בני יהודה לכרניון לשלה כרן השלני לפרץ כרן הפרצי לזרח כרן הזרחי והוו בני פרץ לחצרון כרן החצרוני לחמואל כרן חמואלאי אלין כרני יהודה למניניו שתה ושבעים אלף וחמש מואן בני יששכר לכרניון לתולע כרן תולעאה לפואה כרן פועה לישוב כרן יושבאה לשמרון כרן שמרונאה אלין כרני יששכר למניניון ארבעה ואשתים אלף ותלת מואן בני זבולן לכרניון לסרד כרן סרדאה לאלון כרן אלונאה ליח[ל]אל כרן יחלאלאה אלין כרני זבולן למניניון שתים אלף וחמש מואן בני יוסף לכרניון מנשה ואפרים בני מנשה למכיר כרן מכיראה ומכיר הולד ית גלעד כרן גלעדאה אלין בני גלעד אחיעזר כרן אחיעזראה וחלק כרן חלקאה ואשרואל כרן אשרואלאה ושכם כרן שכמאה ושמידע כרן שמידעאה וחפר כרן חפראה וצלפחד בר חפר לא הוה לה בנים הלא אם בנן ושם בנת צלפחד מחלה ונעה חגלה מלכה ותרצה אלין כרני מנשה למנינון תרים וחמשים אלף ושבע מואן ואלין בני אפרים לכרניון לשותלח כרן שותלחאה לבכר כרן בכראה לתחם כרן תחמאה אלין בני שותלח לעדן כרן עדנאה אלין כרני בני אפרים למניניון תרים ותלתים אלף וחמש מואן אלין בני יוסף לכרניון בני בנימים לכרניון לבלע כרן בלעאה לאשבאל כרן אשבאלאה לאחירם כרן אחירמאה לשופם כרן שופמאה לחופם כרן חופמאה לארד כרן ארדאה לנעמן כרן נעמנאה אלין בני בנימים לכרניון ומניון חמשה וארבעים אלף ושת מואן ואלין בני דן לכרניון לשוחם כרן שוחמאה אלין כרני דן לכרניון כל כרני שוחמאה ומניניון ארבעה וששים אלף וארבע מאות בני אשר לכרניון לימנה כרן ימנאה לישוה כרן ישואה לבריעה כרן בריעאה לחבר כרן חבראה למלכיאל כרן מלכילאה ושם ברת אשר שרח אלין כרני בני אשר למניניון תלתה וחמשים אלף וארבע מואן בני נפתלי לכרניון ליחצאל כרן יחצאלה לגוני כרן גונאה ליצר כרן יצראה לשלום כרן שלומאה אלין כרני נפתלי לכרניון ומניניון חמשה וארבעים אלף וארבע מאון אלין מניני בני ישראל שת מאון אלף ואלף ושבע מאון ותלתים ומלל יהוה עם משה למימר לאלין תפלג ארעה בפלגה במנין שמהן לסגי תסגי אסחנותה ולפיעתה תפעת אסחנותה גבר לקבל מנינה יתן סחנתה ברן בנבז יפלג ית ארעה לשמהת שבטי אבהתון יסתהנון על מימר נבזה יפלג סהנתה בין סגי לפיעת ואלין מניני לואי לכרניון לגרשון כרן גרשונאה לקהת כרן קהתאה למררי כרן מרראה אלין כרני בני לוי כרן לבנאה וכרן חברונאה וכרן מחלאה וכרן קרחאה וכרן מושאה וקהת הולד ית עמרם ושם אתת עמרם יוכבד ברת לוי דילדת יתה ללוי במצרים וילדת לעמרם ית אהרן וית משה וית מרים אחתון ואתילד לאהרן ית נדב וית אביהוא ית אלעזר וית איתמר ומית נדב ואביהוא בהקרבותון אש בראה לקדם יהוה והוו מניניון תלתה ועסרים אלף כל דכר מבר ירח ולעל הלא לא התמנו בגו בני ישראל הלא לא יהיב לון סחנה בגו בני ישראל אלין מניני משה ואלעזר כהנה דמנו ית בני ישראל בבקעת מואב על ירדן יריחו ובאלין לא הוה גבר ממניני משה ואהרן כהנה דמנו ית בני ישראל במדבר סיני הלא אמר יהוה לון מות יומתון במדברה ולא אתותר מנון גבר הלא אם כלב בר יפנה ויהושע בר נון וקרבי בנת צלפחד בן חפר בר גלעד בר מכיר בר מנשה לכרן מנשה בר יוסף ואלין שמהת בנתה מחלה ונעה חגלה מלכה ותרצה וקעמי לקדם משה ולקדם אלעזר כהנה ולקדם נסיאיה וכל כנשתה תרח אהל מועד למימר אבונן מית במדברה והוא לא הוה בגו כנשתה דמסידים על יהוה בכנשת קרח הלא בחטיה מית אבונן ובנים לא הוה לה למה יתבצר שם אבונן ממצית כרנה הלא לית לה בר הבו לנן סחנת פלגה בגו אחי אבונן וקרב משה ית פשרונין לקדם יהוה ומלל יהוה עם משה למימר אשפיר בנת צלפחד ממללן מתון תתן להין סהנת פלגה בגו אחי אבוין ותעבר ית פלגת אבוין להין ולבני ישראל תמלל למימר גבר אן ימות ובר לית לה ותתנון ית פלגתה לברתה ואן לית לה ברה ותתנון ית פלגתה לאחוה ואן לית לה אחים ותתנון ית פלגתה לאחי אבוה ואן לית אחים לאבוה ותתנון ית פלגתה לעמירה דקריב לה מכרנה ויירת יתה ותהי לבני ישראל לגזירת פשרון כמה דפקד יהוה ית משה ומלל יהוה עם משה למימר סק לטור עבראי הדן וחזי ית ארעה דיהבת לבני ישראל ותחזי יתה ותכנש ליד עמך אף אתה כמה דאכנש אהרן {אהרן} [אחוך] דאמריתון ית מימרי במדבר צן בתיגרת כנשתה למקדשתי במים לעיניון אנון מי תיגרת קדש מדבר צן ומלל משה עם יהוה למימר יפקד יהוה אלהה דרוחיה לכל בסרה גבר על כנשתה דיפק לקדמיון ודייעל לקדמיון ודיפקנון ודיעאלנון ולא תהי כנשת יהוה כעאן דלית להון רעי ואמר יהוה למשה סב לך ית יהושע בר נון גברה דרוח בה ותסמך ית אדך עליו ותקים יתה לקדם אלעזר כהנה ולקדם כל כנשתה ותפקד יתה לעיניון ותתן משחורך עליו ולבדיל ישמעון כל כנשת בני ישראל ולקדם אלעזר כהנה יקעם וישעל לה בפשרון נעיריה לקדם יהוה על מימרה יפק ועל מימרה ייעל הוא וכל בני ישראל עמה וכל כנשתה ועבד משה כמה דפקד יהוה יתה ונסב ית יהושע ואקימה לקדם אלעזר כהנה ולקדם כל כנשתה וסמך ית אדה עליו ופקדה כמה דמלל יהוה באד משה ואמר לה עיניך חזיהתה ית דעבד יהוה לתרי מלכיה אלין כן יעבד יהוה לכל ממלכואתה דאתה עבר לתמן לא תדעלנון הלא יהוה אלהכון הוא דמחחי לוכון ומלל יהוה עם משה למימר פקד ית בני ישראל ותימר להון ית קרבני לחמי לקרבי ריח ריחותי תטרון למקרבה לי בזבניו ותימר להון דן קרבנה דתקרבון ליהוה אמארים בני שנה שלמין תרין ליום עלת תדיר ית אמארה חדה תעבד בצפרה וית אמארה תניניה תעבד בין רמשיה ועסור סאתה סלת למנחה פסיסה במשח רבעות הינה עלת תדיר עבדוה בטור סיני לריח ריחו קרבן ליהוה ונסוכה רבעות הינה לאמרה חדה בקדשה הסוך כנסך רעט ליהוה וית אמארה תנינה תעבד בין רמשיה כמנחת צפרה וכנסוכה תעבד קרבן ריח ריחו ליהוה וביום שבתה תרי אמארים בני שנה שלמין ותרי עסורים סלת מנחה פסיסה במשח ונסוכיו עלת שבתה בשבתה עם עלת תדירה ונסוכיון ובראשי ירחיכון תקרבון עלה ליהוה פרים בני תורין תרין ודכר אחד אמארין בני שנה שבעה שלמין ותלתה עסורים סלת מנחה פסיסה במשח לפרה חדה ותרי עסורים סלת מנחה פסיסה במשח לדכרה חדה ועסור עסור סלת מנחה פסיסה במשח לאמרה חדה עלה ריח ריחו קרבן ליהוה ונסוכיון פלגות הינה עמר לפרה חדה ותלתות הינה לדכרה ורבעות הינה לאמרה חדה עמר דה עלת ירחה בחדתותה לירחי שתה וצפיר עזים אחד לחטאתה ליהוה עם עלת תדירה יתעבדון ונסוכיון בירחה קדמאה בארבעסר יום לירחה פסח ליהוה ובחמשסר יום לירחה הדן חג שבעה יומים פטיר תיכלון ביומה קדמאה זימון קדש כל פלענת עבידה לא תעבדון ותקרבון קרבן עלה ליהוה פרים בני תרין תרין ודכר אחד ושבעה אמרים בני שנה שלמין יהון לכון ומנחתון סלת פסיסה במשח תלתה עסורים לפרה ותרי עסורים לדכרה תעבדון ועסור עסור לאמרה חדה לשבעת אמריה וצפיר עזים אחד לחטאתה למסלחה עליכון מלבר עלת צפרה דלעלת תדירה תעבדו ית אלין כאלין ליומה תעבדון שבעתי יומיה לחם קרבן לריח ריחו ליהוה עם עלת תדירה יתעבדון ונסוכיון וביומה שביעאה זימון קדש יהי לכון כל פלענת עבידה לא תעבדון ביום בכוריה בהקרבותכון מנחה חדתה ליהוה בשבועיכון זימון קדש יהי לכון כל פלענת עבידה לא תעבדון ותקרבון עלה קרבן ריח ריחו ליהוה פרים בני תורין תרין ודכר אחד אמארין בני שנה שבעה שלמין יהון לכון ומנחתון סלת פסיסה במשח תלתה עסורים לפר חדה ותרי עסורים לדכרה חדה ועסור עסור לאמרה חדה לשבעתי אמאריה וצפיר עזים אחד לחטאתה למסלח עליכון מלבר עלת תדירה ומנחתה תעבדון שלמין יהון לכון ונסוכיון ובירחה שביעאה באחד לירחה זימון קדש יהי לכון כל פלענת עבידה לא תעבדון יום אשמעה יהי לכון ותעבדון עלה לריח ריחו ליהוה פר בר תורין אחד דכר אחד אמארין בני שנה שבעה שלמין ומנחתון סלת פסיסה במשח תלתה עסורים לפר ותרי עסורים לדכר ועסור עסור לאמרה חדה לשבעת אמריה וצפיר עזין אחד לחטאתה למסלח עליכון מלבר עלת ירחה ומנחתה ועלת תדירה ומנחתה ונסוכיה כפשרונון לריח ריחו קרבן ליהוה ובעסרה לירחה שביעאה הדן זימון קדש יהי לכון ותצימון ית נפשאתכון וכל פלענה לא תעבדון ותקרבון עלה ליהוה ריח ריחו פר בר תורין אחד ודכר אחד אמארין בני שנה שבעה שלמין יהון לכון ומנחתון סלת פסיסה במשח תלתה עסורים לפרה ותרי עסורים לדכרה חדה ועסור עסור לאמרה חדה לשבעת אמאריה וצפיר עזים אחד לחטאתה מלבר סלוח סלוחיה ועלת תדירה ומנחתה ונסוכיה ובחמש עסר יום לירחה שביעאה הדן זימון קדש יהי לכון כל פלענת עבידה לא תעבדון ותחגון חג ליהוה שבעה יומים ותקרבון עלה קרבן ריח ריחו ליהוה פרים בני תורין תלתה עסר דכרין תרין אמארין בני שנה ארבעסר שלמין יהון לכון ומנחתון סלת פסיסה במשח תלתה עסורים לפרה חדה לתלת עסר פריה ותרי עסורים לדכרה חדה לתרי דכריה ועסור עסור לאמרה חדה לארבעסר אמריה ונסוכיון וצפיר עזים אחד לחטאתה מלבר עלת תדירה ומנחתה ונסוכה וביומה תנינה פרים בני תורים תרי עסר דכרים תרין אמארין בני שנה ארבעסר שלמין ומנחתון ונסוכיון לפרים לדכריה ולאמריה במנינון כפשרונה וצפיר עזים אחד לחטאתה מלבר עלת תדירה ומנחתה ונסוכיה וביומה תליתאה פרים חדעסר דכרים תרין אמארים בני שנה ארבעסר שלמין ומנחתון ונסוכיון לפריה לדכריה ולאמריה במנינון כפשרונה וצפיר עזים אחד לחטאתה מלבר עלת תדירה ומנחתה ונסוכיה וביומה רביעאה פרים עסרה דכרים תרים אמארים בני שנה ארבעסר שלמין ומנחתון ונסוכיון לפריה לדכריה ולאמריה במנינון כפשרונה וצפיר עזים אחד לחטאתה מלבר עלת תדירה ומנחתה ונסוכיה וביומה חמישאה פרים אשעה דכרים תרים אמארים בני שנה ארבעסר שלמין ומנחתון ונסוכיון לפריה לדכריה ולאמריה במנינון כפשרונה וצפיר עזים אחד לחטאתה מלבר עלת תדירה ומנחתה ונסוכיה וביומה שתיתאה פרים תמניה דכרים תרים אמארים בני שנה ארבעסר שלמין ומנחתון ונסוכיון לפריה לדכריה ולאמריה במנינון כפשרונה וצפיר עזים אחד לחטאתה מלבר עלת תדירה ומנחתה ונסוכיה וביומה שביעאה פרים שבעה דכרים תרים אמארים בני שנה ארבעסר שלמין ומנחתון ונסוכיון לפריה לדכריה ולאמריה במנינון כפשרונה וצפיר עזים אחד לחטאתה מלבר עלת תדירה ומנחתה ונסוכיה וביומה תמינאה עצרה תהי לכון כל פלענת עבידה לא תעבדון ותקרבון עלה קרבן ריח ריחו ליהוה פר אחד דכר אחד אמארין בני שנה שבעה שלמין ומנחתון ונסוכיון לפרה לדכרה ולאמריה במנינון כפשרונה וצפיר עזים אחד לחטאתה מלבר עלת תדירה ומנחתה ונסוכיה אלין תעבדו ליהוה במועדיכון לבר מנדריכון ורעבתיכון לעלתיכון ולמנחתכון ולנסכיכון ולשלמיכון ואמר משה לבני ישראל ככל דפקד יהוה ית משה ומלל משה עם ראשי שבטיה לבני ישראל למימר דן ממללה דפקד יהוה גבר אן ידר נדר ליהוה אי אשתבע שבועה למיסר אסר על נפשה לא ישרי מליו ככל דנפק מפמה יעבד ואתה כד תדר נדר ליהוה ואסרת אסר בבית אבוה ברביותה ושמע אבוה ית נדריה ואסריה דאסרת על נפשה ושתק לה אבוה ויקומו כל נדריה ואסריה דאסרת על נפשה יקומון ואם כבו יכבה אבוה יתה ביום שמעה כל נדריה ואסריה דאסרת על נפשה לא יקומו ויהוה יסלח לה הלא כבה אבוה יתה ואם הוו תהי לגבר ונדריה עליה אי מפרוש ספואתה דאסרת על נפשה ושמע גברה ביום שמעה ושתק לה ויקומון כל נדריה ואסריה דאסרת על נפשה יקומון ואם ביום שמע גברה כבה יתה ויבטל ית נדריה דעליה אי מפרוש ספואתה דאסרת על נפשה ויהוה יסלח לה ונדר ארמלה ומשבקה כל דאסרת על נפשה יקום עליה ואם בית גברה נדרת אי אסרת אסר על נפשה בשבועה ושמע גברה ושתק לה לא כבה יתה וקמו כל נדריה וכל אסריה דאסרת על נפשה יקומון ואם בטול יבטל יתון גברה ביום שמעה כל מפוק ספואתה לנדריה ולמיסר נפשה לא יקומון גברה בטלון ויהוה יסלח לה כל נדר וכל שבועת אסר ללבוט נפש גברה יקימנה וגברה יבטלנה ואם שתק ישתק לה גברה מיום ליום ויקים ית כל נדריה אי ית כל אסריה דעליה הקים יתון הלא [ש]תק לה ביום שמעה ואם בטול יבטל יתון בתר שמעה ויקבל ית עובה אלין גזריה דפקד יהוה ית משה בין גבר לאתתה ובין אב לברתה ברביותה בבית אבוה ומלל יהוה עם משה למימר גבי פרית בני ישראל מן עם מדינאי ובתר תכנש עם עמך ומלל משה עם עמה למימר זיאנו מן עמוכון גברין לחילה ויהון על מדין למתן נקמת יהוה במדין אלף לשבט אלף לשבט לכל שבטי ישראל תשלחון לחילה ואבירו מן אלפי ישראל אלף לשבטה תרים עסר אלף מזיאני חילה ושלח יתון משה אלף לשבט לחילה יתון וית פינחס בר אלעזר כהנה לחילה ומהן קדשה וחצצרת אשמעותה באדה ואתעילו על מדין כמה דפקד יהוה ית משה וקטלו כל דכר וית מלכי מדין קטלו על קטיליון ית אוי וית רקם וית צור וית חור וית רבע חמשתי מלכי מדין וית בלעם בר בעור קטלו בחרב ושבו בני ישראל ית נשי מדין וית טפליון וית כל בהמתון וית כל קנינון וית כל חילון בזו וית כל קוריון במדרון וית כל דהלתון אוקדו בנורה ונסבו ית כל אנחיתה וית כל מנסבה באנשה ובבהמתה ואנדו ליד משה וליד אלעזר כהנה וליד כל כנשת בני ישראל ית שביה וית מנסבה וית אנחיתה למשריתה לבקעת מואב דעל ירדן יריחו ונפק משה ואלעזר כהנה וכל נסיאי כנשתה לזימונון למלבר למשריתה ורגז משה על מימני חילה רבני אלפיה ורבני מאותה עליליה מן חיל קרבה ואמר לון משה למה הוחיתון כל נקבה הכה הנין הוו לבני ישראל במלל בלעם לממסר שקר ביהוה על ממלל פעור והות מגיפתה בכנשת יהוה וכדו קטלו כל דכר בטפלה וכל אתה חכמת גבר למשכב דכר קטלו וכל טפלה בנשיה דלא חכמו משכב דכר החו לכון ואתון שרו לכון מלבר למשריתה שבעה יומים כל קטל נפש וכל דקרב בקטיל תסתלחון ביומה תליתאה וביומה שביעאה אתון ושביתכון וכל לבוש וכל מהן משך וכל עובד עזים וכל מהן קיצם תסתלחון ואמר משה לאלעזר כהנה אמר לגברי חילה עליליה לקרבה דה גזירת ארהותה דפקד יהוה ברן ית דהבה וית כספה וית נחשה וית ברזלה וית קסטרנה וית עבראה כל ממלל דיתיעל בנור תעבירון בנור וידכי ברן במי סלוח יסתלח וכל דלא ייעל בנור תעבירון במים ותרעון רקעיכון ביומה שביעאה ותדכון ובתר תיעלון למשריתה ואמר אלעזר כהנה לגברי קרבה דעלו לקרבה דה גזירת ארהותה דפקד יהוה ית משה ברן ית דהבה וית כספה וית נחשה וית ברזלה וית קסטרנה וית עבארה כל ממלל דייעל בנור תעבירון בנור וידכי ברן במי סלוח יסתלח וכל דלא ייעל בנור תעבירון במים ותרעון רקעיכון ביומה שביעאה ותדכון ובתר תיעלון למשריתה ואמר יהוה למשה למימר תלי ית סכום מנסבה שביה באנשה ובבהמאתה אתה ואלעזר כהנה וראשי אבהת כנשתה ותפלג ית מנסבה בין אחדאי קרבה הנפקיה לחילה ובין כל כנשתה ותרים מכס ליהוה מן עם גברי קרבה נפיקיה לחילה חדה נפש מן חמש מואן מן אנשה ומן תוריה ומן חמריה ומן עאנה מכל בהמאתה מפלגיון תסב ותתן לאלעזר כהנה ית ארמות יהוה ומפלגי בני ישראל תסב אחד אחאד מן חמשיתה ומן אנשה ומן תוריה ומן חמריה ומן עאנה מכל בהמאתה ותתן יתון ללואי נטרי מטרת משכן יהוה ועבד משה ואלעזר כהנה כמא דפקד יהוה ית משה והוה מנסבה מותר בזה דבזזו עם חילה עאן שת מואן אלף ושבעים אלף וחמשה אלפים ותורין תרין ושבעים אלף וחמרין אחד ושתין אלף ונפש אדם מן נשיה דלא חכמו משכב דכר כל נפש תרים ותלתים אלף והות פלגתה חלק דנפקו בחילה מנין עאן תלת מואן אלף ותלתים אלף ושבעה אלפים וחמש מואן והוה מכסה ליהוה מן עאנה שת מואן חמשה ושבעים ותורין שתה ותלתים אלף ומכסון ליהוה תרין ושבעים וחמרים תלתים אלף וחמש מואן ומכסון ליהוה אחד ושתין ונפש אנש שתה עסר אלף ומכסון ליהוה תרים ותלתים נפש ויהב משה ית מכס ארמות יהוה לאלעזר כהנה כמה דפקד יהוה ית משה ומפלגי בני ישראל דפלג משה מן גבריה חיוליה והות פלגת כנשתה מן עאנה תלת מואן אלף ותלתים אלף ושבעה אלפים וחמש מואן ותורין שתה ותלתין אלף וחמרים תלתים אלף וחמש מואן ונפש אנש שתה עסר אלף ונסב משה מפלגי בני ישראל ית אחאד אחד מן חמישתה מן אנשה ומן בהמאתה ויהב יתון ללואי נטרי מטרת משכן יהוה כמה דפקד יהוה ית משה וקרבו ליד משה מהימניה דלאלפי חילה רבני אלפיה ורבני מאתיה ואמרו למשה עבדיך תלו ית סכום גברי קרבה דבאדנן ולא אתעשד מננאן גבר ונקרב ית קרבן יהוה גבר דאשקע מהן דהב קטעלה ושעיר עסקה גימון ובולא למסלח על נפשתנן לקדם יהוה ונסב משה ואלעזר כהנה ית דהבה מן עמון כל מהן עובד והוה דהב ארמותה דארימו ליהוה שתה עסר אלף ושבע מואן וחמשין מתקל מן עם רבני אלפיה ומן עם רבני מאותה גברי חילה בזו גבר לה ונסב משה ואלעזר כהנה ית דהבה מן עם רבני אלפיה ומאותה ואנדו יתה לאהל מועד דכרן לבני ישראל לקדם יהוה וקנין סגי הוה לבני ראובן ולבני גד ולפלג שבט מנשה עיול שריר וחזו ית ארע יעזיר וית ארע גלעד והא אתרה אתר קנין ואתו בני גד ובני ראובן ופלג שבט מנשה ואמרו למשה ולאלעזר כהנה ולנסיאי כנשתה למימר עטרות ודיבון ויעזיר ונמרה וחשבון ואלעלה ושבמה ונבו ובעון ארעה דכבאש יהוה לקדם כנשת ישראל ארע קנין היא ולעבדיך קנין ואמרו אן אשקענן רחים בעיניך אתן ית ארעה הדה לעבדיך לסהנה ואל תעברנן ית ירדנה ואמר משה לבני ראובן ולבני גד ולפלגות שבט מנשה האחיכון ייעלון לקרבה ואתון תדורון הכה ולמה תשפלון ית לב בני ישראל מן עבר לארעה דיהב לון יהוה אכהן עבדו אבהתכון בשלוחי יתון מקדש ברנע למחזי ית ארעה וסלקו עד נחל אנכלה וחזו ית ארעה ושפלו ית לב בני ישראל לדלה מיעל לארעה דיהב לון יהוה ותקף רגז יהוה ביומה ההוא ואשתבע למימר אם יחזון גבריה דסלקו ממצרים מבר עסרים שנה ולעל ית ארעה דאשתבעת לאברהם ליצחק וליעקב הלא לא מלו בתרי בלות כלב בר יפנה קנזאה ויהושע בן נון הלא מלו בתר יהוה ואקף רגז יהוה בישראל וטלטלון במדברה ארבעים שנה עד שלם כל דרה דעבד דביש בעיני יהוה והא קמתון חליפת אבהתכון תרבות גברין חטאים למוזפה עורי על תקוף רגז יהוה על ישראל כד תעזרון מבתרה ואוזף עוד למטהתה במדברה ותחבלון לכל עמה הדן וקדמו לידה ואמרו דיראון עאן נבנה לקנינינן הכה וקריאן לטפלינן ואנחנן נזדיאן עתידין לקדם בני ישראל עד דאן אעאלנון לגו אתרון וידור טפלנן בקורי תללה מקדם דעורי ארעה לא נעזר לבתינן עד אסתחנו בני ישראל גבר ית אסהנותה הלא לא נסתהן עמון מן עבר לירדנה ולעל הלא עלת אסהנותן לידנן מן עבר לירדן מדנעה ואמר לון משה אן תעבדון ית ממללה הדן ואן תזדיאנון לקדם יהוה לקרבה ויעבר לכון כל מזיאן ית ירדנה לקדם יהוה עד ערובה ית דבביו מקדמיו ומכבשה ארעה לקדם יהוה ובתר תעזרון ותהון ברים מיהוה ומישראל ותהי ארעה הדה לוכון לסהנה לקדם יהוה ואם לא תעבדון כן הא אתעיבתון ליהוה ועכמו עוביכון דתשקע יתכון בנו לכון קורין לטפליכון ודיראון לעניכון ודנפק מפמוכון תעבדון ואמרו בני ראובן ובני גד ופלגות שבט מנשה למשה למימר עבדיך יעבדון כמה דרבי מפקד טפלנן ונשינן וקנינינן וכל בהמתנן יהון תמן בקורי גלעדאה ועבדיך יעברון כל מזיאן חיל לקדם יהוה לקרבה כמה דרבי מלל ופקד לון משה ית אלעזר כהנה וית יהושע בר נון וית ראשי אבהת שבטיה לבני ישראל ואמר משה לון אם יעברון בני ראובן ובני גד ופלגות שבט מנשאה עמכון ית ירדנה כל מזיאן לקרבה לקדם יהוה ומכבשה ארעה לקדמיכון ותתנון לון ית ארע גלעדה לסחנה ואם לא יעברון מזיאנין עמכון ויסתחנון בגוכון בארע כנען ואגיבו בני ראובן ובני גד ופלגות שבט מנשאה למימר ית דמלל יהוה עם עבדיך כן נעבד אנחנן נעבר מזיאנים לקדם יהוה ארע כנען ועמנן סחנת פלגינן מן עבר לירדנה ויהב לון משה לבני ראובן ולבני גד ולפלגות שבט מנשאה בר יוסף ית ממלכת סיחון מלך אמראה וית ממלכת עוג מלך בתנין ארע לקוריה בתהומת קורי ארעה סהר ובנו בני גד ית דיבון וית עטרות וית ערער וית עטרות שפים וית יעזיר ורוממותה וית בית נמרה וית בית הרן קורי תללה ודיראון עאן ובני ראובן בנו ית חשבון וית אלעלה וית קריתים וית נבו וית בעלמון מסהרן תמן וית שבמה וקרו בשמהתה ית שמהת קריהתה דבנו ואזלו בני מכיר בר מנשה גלעדה וכבשוה וערבו ית אמראה דבה ויהב משה ית גלעדה למכיר בר מנשה ודער בה ויאיר בר מנשה אזל וכבש ית חותים וקרא יתין חות יאיר ונבח אזל וכבש ית קנת וית בנתיה וקרא לה נבח בשמה אלין מטלי בני ישראל דנפקו מן ארע מצרים לחיליון באד משה ואהרן וכתב משה ית מפוקיון למטליון על מימר יהוה ואלין מטליון למפוקיון ונטלו מרעמסס בירחה קדמאה בחמש עסר יום לירחה קדמאה מבתר פסחה נפקו בני ישראל באד רמה לעיני כל מצראי ומצראי מקברים ית דקטל יהוה בון כל בכור ובאלהיון עבד יהוה פשרונים ונטלו בני ישראל מרעמסס ושרו בסכות ונטלו מסכות ושרו באתם דבאיצטר מדברה ונטלו מן אתם ויתבו על פי חירתה דעל קדם בעל צפון ושרו לקדם מגדלה ונטלו מפי חירתה ועברו בממצית ימה למדברה והלכו שביל תלתה יומים במדבר אתם ושרו במרה ונטלו ממרה ועלו אילים ובאילים תריעסרי עינון מים ושבעים תמרים ושרו תמן ונטלו מאילים ושרו על ים סוף ונטלו מים סוף ושרו במדבר סין ונטלו ממדבר סין ושרו בדפקה ונטלו מדפקה ושרו באליש ונטלו מן אליש ושרו ברפידים ולא הוה תמן מים לעם למשתה ונטלו מרפידים ושרו במדבר סיני ונטלו ממדבר סיני ושרו בקברות תחמדתה ונטלו מקברות תחמדתה ושרו בחצרות ונטלו מחצרות ושרו ברתמה ונטלו מרתמה ושרו ברמון פרץ ונטלו מרמון פרץ ושרו בלבונה ונטלו מלבונה ושרו ברסה ונטלו מרסה ושרו בקהלתה ונטלו מקהלתה ושרו בטור שפר ונטלו מטור שפר ושרו בחרדה ונטלו מחרדה ושרו במקהלת ונטלו ממקהלת ושרו בתחת ונטלו מתחת ושרו בתרח ונטלו מתרח ושרו במתקה ונטלו ממתקה ושרו בחשמונה ונטלו מחשמונה ושרו במסרות ונטלו ממסרות ושרו בבני יעקן ונטלו מבני יעקן ושרו בהר הגדגדה ונטלו מהר הגדגדה ושרו ביטבתה ונטלו מיטבתה ושרו בעברנה ונטלו מעברנה ושרו בעציון גבר ונטלו מעציון גבר ושרו במדבר צן היא קדש ונטלו מקדש ושרו בהר ההר באיצטר ארע אדום וסלק אהרן כהנה לטור טורה על מימר יהוה ומית תמן בשנת הארבעים למפוק בני ישראל מן ארע מצרים בירחה חמישאה באחד לירחה ואהרן בר תלת ועסרים ומאה שנה במותה בטור טורה ושמע כנענאה מלך ערד והו דאר בדרומה בארע כנען במיעל בני ישראל ונטלו מטור טורה ושרו בצלמונה ונטלו מצלמונה ושרו בפינן ונטלו מפינן ושרו באבות ונטלו מאבות ושרו בכפרי עבראי בתהום מואב ונטלו מכפריה ושרו בדיבון גד ונטלו מדיבון גד ושרו בעלמון דבלתימה ונטלו מעלמון דבלתימה ושרו בטורי עבראי לקדם נבו ונטלו מטברי עבראי ושרו בבקעת מואב על ירדן יריחו ושרו על ירדנה מבית הישמות עד אבל שטים בבקעת מואב ומלל יהוה עם משה בבקעת מואב על ירדן יריחו למימר מלל עם בני ישראל ותימר לון כד אתון עברים ית ירדנה לארע כנען ותערבון ית כל דיארי ארעה מקדמיכון ותבדון ית [כל] משדכיון וית כל צלמי סגדיון תאבדון וית כל רמהותון תשיצון ותערבון ית ארעה ותדורון בה הלא לכון יהבת ית ארעה למירת יתה ותסהנון ית ארעה בנבז לכרניכון לסגאי תסגי ית פלגתה ולזעורה תזער ית פלגתה על דיפק לה תמן נבזה לה יהי לשבטי אבהתכון תפלגון ואם לא תערבון ית דיארי ארעה מקדמיכון ויהי דתותרון מנון לסכים בעיניכון ולחכים ביצטריכון ויעיקון יתכון על ארעה דאתון דארין בה ויהי כמה דדמית למעבד להון כן אעבד לכון ומלל יהוה עם משה למימר פקד ית בני ישראל ותימר להון כד אתון עללין לארע כנען דה ארעה דתפל לכון בפלגה ארע כנען לתהומיה ויהי לכון פאת דרומה ממדבר צן על אתרי אדום ויהי לכון תהום דרומה מיצטר ים מלחה מדנעה ויסהר לכון תהומה מדרום למסוקית עקרבים ויעבר צנה ויהי מפוקיתה מדרום לקדש ברנע ויפק דרת אדאר ויעבר עצמונה ויסר תהומה מן עצמונה נחל מצרים ויהי מפוקיתה ימה ותהום מערבה יהי לכון ימה רבה יתעם דן יהי לכון תהום ימה ודן יהי לוכון תהום צפונה מן ימה רבה תתכבנון לכון טור טורה ומטור טורה תתכבנון למיעל לחמת ויהי מפוקיתה תהומה צרדה ויפק תהומה זפרנה ויהי מפוקיתה דרת עינן דן יהי לכון תהום צפונה ותתכבנון לכון לתהום מדנעה מדרת עינן עפמיה וייעת תהומה מעפמיה הנירוה ממדנע לעינה וייעת תהומה ויקבע לגו כתף ים גנסר מדנעה וייעת תהומה לירדנה ויהי מפוקיתה ים מלחה דה תהי לכון ארעה לתהומיה סהר ופקד משה ית בני ישראל למימר דה ארעה דתפלגון יתה בנבז דפקד יהוה למתן לאשעית שבטיה ופלג שבטה הלא נסבו שבט בני ראובנאה לבית אבהתון ושבט בני גדאה לבית אבהתון ופלג שבט מנשאה נסבו פלגתון תרי שבטיה ופלג שבטה נסבו פלגתון מן עבר לירדן יריחו מדנע מדנעה ומלל יהוה עם משה למימר אלין שמהת גבריה דיפלגון לכון ית ארעה אלעזר כהנה ויהושע בר נון ונסיא אחד נסיא אחד משבט תסבון למפלגה ית ארעה ואלין שמהת גבריה לשבט יהודה כלב בר יפנה לשבט בני שמעון שמואל בר עמיהוד לשבט בנימים אלדד בר כסלן לשבט בני דן נסיא בקי בר יגלי לבני יוסף לשבט בני מנשה נסיא חנאל בר אפוד ולשבט בני אפרים נסיא קמואל בר שפטן ולשבט בני זבולן נסיא אליצפן בר פרנך ולשבט בני יששכר נסיא פלטאל בר עזן ולשבט בני אשר נסיא אחיהוד בר שלמי ולשבט בני נפתלי נסיא פדהאל בר עמיהוד אלין דפקד יהוה למפלגה עם בני ישראל בארע כנען ומלל יהוה עם משה בבקעת מואב על ירדן יריחו למימר פקד ית בני ישראל ויתנון ללואי מפלגת סחנתון קורים למדרה ורבע לקריאתה סהרתון תתנון ללואהי ויהון קריהתה לון למדור ורבעיין יהון לבהמהתון ולעותרון ולכל חיתון ורבעי קריהתה דתתנון ללואי מכתל קרתה מלבר אלף אמה סהר ותמשחון מלבר לקרתה מעם פאת מדנעה אלפים באמה ועם פאת דרומה אלפים באמה ומן פאת מערבה אלפים באמה ועם פאת צפונה אלפים באמה וקרתה בממצית דן יהי לכון רבעי קריהתה וית קריהתה דתנון ללואי ית שת קורי מקלטה דתנון למערק לתמן קטילה ועליין תתנון ארבעים ושתים קריה כל קריאתה דתתנון ללואי ארבעים ותמני קריה יתין וית רבעיין וקריהתה דתתנון מסחנת בני ישראל מן עם סגיה תסגי ומן עם פעיתה תפעתו גבר כקבל פלגתה דיפלג יתן מקוריו ללואי ומלל יהוה עם משה למימר מלל עם בני ישראל ותימר לון כד אתון עברים ית ירדנה לארע כנען ותזמנון לכון קריאן קורי מקלט יהן לכון ויערק לתמן קטילה קטל נפש בשגו ויהון לכון קריאתה למקלט מגאול ולא יקטל קטילה עד קעאמה לקדם כנשתה לפשרון וקריאתה דתתנון שת קורי מקלט יהן לוכון ית תלת קריאתה תתנון מן עבר לירדן וית תלת קריאתה תתנון בארע כנען קורי מקלט יהן לבני ישראל ולגיור ולדעור בגואון יהן שת קריהתה האלין למקלט למערק לתמן כל קטל נפש בשגו ואם במהן ברזל מעתה ומית קטיל הוא קטל יקטל קטולה ואם באבן אד דימות בה מעתה ומית קטיל הוא קטל יתקטל קטולה ואם במהן קיצם אד דימות בה מעתה ומית קטיל הוא קטל יקטל קטילה גאול אדמה הוא יקטל ית קטולה במפגעה בה הוא יקטלנה ואם בסנה דעפה אי ארמה עליו בכמנה ומית אי בדבבו מעתה באדה ומית קטל יקטל מעיה קטיל הוא גאול אדמה יקטל ית קטולה במפגעה בה ואם בתרע בלא דבבו דפעה אי ארמה עליו כל מהן בלא כמנה אי בכל אבן דימות בה בלא חזו ונפל עליו ומית והוא לא דבב לה ולא מבעי בישתה ויפשרון כנשתה בין מעיה ובין גאול אדמה על פשרוניה אלין ויפצון כנשתה ית מעיה מן אד גאול אדמה ויעזרו יתה כנשתה ליד קרית מקלטה דערק לתמן וידור בה עד מות כהנה רבה דאמשח יתה במשח קדשה ואם מפוק נפק קטולה מן תהום קרית מקלטה דיערק לתמן וישקע יתה גאול אדמה מלבר לתהום קרית מקלטה ויקטל גאול אדמה ית קטולה לית לה דם הלא בקרית מקלטה ידור עד מות כהנה רבה ובתר מות כהנה רבה יעזר קטולה לארע סחנתה ויהון אילן לכון לגזירת פשרון לדריכון בכל מדוריכון כל מעה נפש לקבל סעדים יקטל קטילה וסעד אחד לא יתגב בנפש למות ולא תסבון סלוח לנפש קטיל דהוא עיב למתקטלה הלא קטל יקטל ולא תסבו סלוח למערק לקרית מקלטה למדרה למדור בארעה עד מות כהנה רבה ולא תחנפון ית ארעה דאתון דארין בה הלא אדמה הוא יחנף ית ארעה ולארעה לא יסלח לאדמה דשפך בה הלא אם באדם שפכה ולא תסיבון ית ארעה דאתון דארין בה דאנה שרי בגבה הלא אנה יהוה שרי בגו בני ישראל וקרבו ראשי אבהתה לכרן בני גלעד בר מכיר בר מנשה מכרן בני יוסף ומללו לקדם משה ולקדם נסיאיה ראשי אבהתה לבני ישראל ואמרו ית רבי פקד יהוה למתן ית ארעה בפלגה בנבז לבני ישראל ורבי פקד ביהוה למתן ית פלגת צלפחד אחונן לבנהתה ויהן לאחד מבני שבטי בני ישראל לנשים ומתבצרה פלגין מפלגת אבהתנן ומתוזפה על פלגת שבטה דיהן להון ומנבז פלגתנן יתבצר ואן יהי יובלה לבני ישראל ומתוספה פלגתן על פלגת שבטה דיהן לון ומפלגת שבט אבהתנן יתבצר פלגתן ופקד משה ית בני ישראל על מימר יהוה למימר כן שבט בני יוסף ממללים דן ממללה דפקד יהוה לבנת צלפחד למימר לטב בעיניון יהן לנשים ברן לכרן שבט אבוין יהן לנשים ולא תסור פלגה לבני ישראל משבט לשבט הלא גבר בפלגת שבט אבהתה ידבקון בני ישראל וכל ברה ירתה פלגה משבטי בני ישראל לאחד מכרן שבט אבוה תהי לאתה לבדיל יירתון בני ישראל גבר ית פלגת אבהתה ולא תסור פלגה משבט לשבט עורן הלא גבר בפלגתה ידבקון שבטי בני ישראל כמה דפקד יהוה ית משה כן עבדו בנת צלפחד והוין מחלה ונעה חגלה מלכה ותרצה בנת צלפחד לבני עביבין לנשים מכרן בני מנשה בן יוסף הוו לנשים והוי פלגתן על שבט כרן אבוין אלין פקודיה ופשרוניה דפקד יהוה באד משה לבני ישראל בבקעת מואב על ירדן יריחו אלין ממלליה דמלל משה עם כל ישראל בעבר ירדנה במדברה בבקעתה קבל סוף בין פראן ובין תפל ולבן וחצרות ודי דהב חד עסר יום מן חורב אורע טור שעיר עד קדש ברנע והוה בארבעים שנה בחד עסר ירח באחד לירחה מלל משה לבני ישראל ככל דפקד יהוה יתה להון בתר מקטלה ית סיחון מלך אמראה דדער בחשבון וית עוג מלך בתנין דדער בעשתרות באדרעי בעבר ירדנה בארע מואב אתרשי משה ביור ית ארהותה הדה למימר יהוה אלהנן מלל עמנן בחורב למימר סגי לוכון מדור בגבלה הדן פנו וטולו לכון ועלו טבר אמראה ולכל משרחיו בבקעתה בטברה ובשפילתה בדרומה ובחוף ימה ארע כנענאה ולבנונה עד נהרה רבה נהר פרת חזו יהבת לקדמיכון ית ארעה עלו ורתו ית ארעה דאשתבעת לאבהתכון לאברהם ליצחק וליעקב למתן לזרעון בתרון ואמרת לוכון בזבנתה ההיא למימר לא אכל לודי סבל יתכון יהוה אלהכון סגאי יתכון ואתון יומן ככוכבי שומיה לסגי יהוה אלהה דאבהתכון יוזף עליכון כבתכון אלף זבנים ויברך יתכון כמה דמלל לוכון איך אסבל לחודי טרחיכון טפשיכון ותגירנכון הבו לכון גברין חכימים ונהרין וידעין לשבטיכון ואשבינון בראישכון ואגיבתון יתי ואמרתון טב ממללה דמללת למעבד ונסבת ית ראשי שבטיכון גברין חכימין וחכמין ויהבת יתון ראשין עליכון רבני אלפין ורבני מואן רבני חמשין ורבני עסרן וספרין לשבטיכון ופקדת ית פשרוניכון בזבנתה ההיא למימר שמעו בין אחיכון ותפשרון קשט בין אנש ובין אחיו ובין תותבה לא תכרון אפים בפשרון כזעורה כרבה תשמעון לא תבאתון מן אפי אנש הלא פשרונה לאלהים הוא וממללה דיקשה מנכון תקרבון לידי ואשמענה ופקדת יתכון בזבנתה ההיא ית כל ממלליה דתעבדון ונטלנן מן חורב והלכנן ית כל מדברה רבה ונוראה ההוא דחזיתון שביל טור אמראה כמה דפקד יהוה אלהנן יתנן ואתינן עד קדש ברנע ואמרת לכון אתיתון עד טור אמראה דיהוה אלהנן יהב לנן חזי יהב יהוה אלהך לקדמיך ית ארעה סק רת כמה דמלל יהוה אלהי אבהתך לך לא תדעל ולא תשתפל ותקרבון לידי כלכון ואמרתון נשלח גברין לקדמינן וישחדון לנן ית ארעה ויעזרו יתנן ממלל ית שבילה דנסק בה ומן קריהתה דניעל עליין והתיטב בעיני ממללה ונסבת מנכון תרי עסר גברים גבר אחד לשבטה ואתפנו וסלקו לטברה ואתו עד נחל נכלה ויללו יתה ונסבו באדון מפרי ארעה ואעתו לידנן ועזרו יתנן ממלל ואמרו טבה ארעה דיהוה אלהנן יהב לנן ולא אתרחיתון למסק ואמריתון ית מימר יהוה אלהכון ואטרכתון במשכניכון ואמרתון בסנהת יהוה יתן אפקנן מן ארע מצרים למתן יתן באד אמראה למשיצהתנן אן אנחנן סלקים ואחינן שפלו ית לבבנן למימר עם רב וסגי מננאן קריאן רברבן ותלילן בחללה ואף בני ענקאי חזינן תמן ואמרת לוכון לא תצטדון ולא תדעלון מנון יהוה אלהכון דאזל לקדמיכון הוא יגיח לכון ככל דעבד עמוכון במצרים לעיניכון ובמדברה דחזית דסבלך יהוה אלהך כמה דיסבל גבר ית ברה בכל שבילה דהלכתון עד מיעלכון לאתרה הדן ובממללה הדן ליתכון מימנים ביהוה אלהכון האזל לקדמיכון בשבילה למגש לכון אתר למשרחתכון באש לילי למחזיתכון בשבילה דתהכון בה ובעננה באימם ושמע יהוה ית קל מליכון ורגז ואשתבע למימר אם יחזי גבר בגבריה האלין דרה בישה הדן ית ארעה טבתה דה שתבעת לאבהתכון בלחוד כלב בר יפנה הוא יחזינה ולה אתן ית ארעה דדרס בה ולבניו גזוי דמלא בתר יהוה אף בי אתרגז יהוה בגללכון למימר אף אתה לא תיעל לתמן יהושע בר נון דקעם לקדמיך הוא ייעל לתמן יתה אתקף הלא הוא יסחננה ית ישראל וטפליכון דאמרתון לבזה יהי ובניכון אנון ייעלון לתמן ולון אתננה ואנון יירתון ואתון פנו וטלו לכון למדברה אורע ים סוף ואגיבותון ואמרתון לי חטינן ליהוה אלהנן אנחנן נסק ונגיח ככל דפקדן יהוה אלהנן ואסחרתון גבר ית מהני קרבה והויתון למסק לטורה ואמר יהוה לי אמר לון לא תסקון ולא תגחון הלא ליתנה בגוכון ולא תתברון לקדם דבביכון ומללת עמכון ולא שמעתון ואמריתון ית מימר יהוה אלהכון ועצפתון וסלקתון לטורה ונפק עמלקאה וכנענאה דדאר בטורה ההוא לזימונון ורדפו יתכון כמה דעבדי מליה וכתו יתכון בגבלה עד חרמה ויתבתון ובכיתון לקדם יהוה ולא שמע יהוה בקלכון ולא אצית לוכון ודערתון בקדש יומים סגים כיומים דדערתון ואתפנינן ונטלנן למדברה שביל ים סוף כמה דמלל יהוה לי וסהרנן ית טבר גבלה יומים סגים ואמר יהוה לי למימר סגי לכון סהר ית טורה הדן פנו לוכון צפונה וית עמה פקד למימר אתון עברים בתהום אחוכון בני עשו דדארים בגבלה וידעלון מנכון ותתנטרון שריר אל תתסדרון בון הלא לא אתן לוכון מן ארעון ירתה עד מדרס כף רגל הלא ירתה לעשו יהבת ית טבר גבלה מזון תמורון מנון בכסף ותיכלון ואף מים תזבנון מנון בכסף ותשתון הלא יהוה אלהך ברכך בכל עובד אדיך עכם הלכתך ית מדברה רבה הדן דן ארבעים שנה יהוה אלהך עמך לא חסרת ממלל ושלחת שליחים ליד מלך אדום למימר אעבר בארעך לא ארום בעקל ובכרם ולא נשתה מי גוב שביל מלכה נהך לא נסטי ימין וסמאל עד דנעבר תהומך ואמר לא תעבר בי דלא בחרבה אפק לזימונך ועברנן מן עם אחינן בני עשו דדארים בגבלה מן אורע בקעתה מאילת ומעציון גבר ואפינן ועברנן אורע מדבר מואב ואמר יהוה לי לתיצור ית מואב ולתסדר בה הלא לא אתן לך מן ארעה ירתה הלא לבני לוט יהבת ית ער ירתה אימאי לקדמים דערו בה עם רב וסגי ורם כענקאי ומואבהי זעקו לון אימאי ובגבלה דערו אראחי לקדמים ובני עשו יירתנון וישוצנון יהוה מקדמיון וירתנון ודערו אתריון כמה דעבד ישראל לארע ירתתה דיהב יהוה להן וכדו קומו טלו ועברו לכון ית נחל זרד ונעבר ית נחל זרד ויומיה דהלכנן מקדש ברנע עד דעברנן ית נחל זרד תלתים ותמני שנה עד שלם כל דרה גברי קרבה מבגו משריתה כמה דאשתבע יהוה לון ואף אד יהוה הות בון למלהלכון בגו משריתה עד שלמו והוה כמה דשלמו כל גברי קרבה לממות מבגו עמה ואמר יהוה לי למימר אתה עבר יומן ית תהום מואב ית ער ותקרב קבל בני עמון לתיצרנון ולתסתדר בון הלא לא אתן מארע בני עמון לך ירתה הלא לבני לוט יהבתה ירתה ארע אסאים תתחשב אף היא אסאים דערו בה לקדמים ועמונאי זעקו לון זמזמאי עם רב וסגי ורם כענקאי וישציון יהוה מקדמיון וירתונון ודערו באתרון כמה דעבד לבני עשו דדארים בגבלה דשיצי ית החראי מקדמיון וירתונון ודערו אתריון עד יומה הדן ועואיי דדארים בכפרים עד עזה קפתקאיי דנפקו מקפתקים שיצינון ודערו אתריון קומו טלו ועברו ית נחל ארנן חזי יהבת באדך ית סיחון מלך חשבון אמראה וית ארעה שרי רת וסדר בה קרבה יומה הדן שרי אב חימתך ודעלתך על אפי עממאי תחת כל שומיה דישמעון ית שמעך וימרעון ויתלחלון מקדמיך ושלחת שליחים ממדבר קדימות ליד סיחון מלך חשבון ממלל שלם למימר אעבר בארעך בשבילה בשבילה איזל לא אסטי ימין וסמאל מזון בכסף תמירני ואיכל ומים בכסף תתן לי ואשתי לחוד אעבר ברגלי כמה דעבדו לי בני עשו דדארים בגבלה ומואבאי דדארים בארשה עד דעברנן ית ירדנה לארעה דיהוה אלהנן יהב לנן ולא אתרחי סיחון מלך חשבון מעברנן בה הלא הקשה יהוה אלהך ית רוחה ועיץ ית לבה לבדיל מתננה באדך כיומה הדן ואמר יהוה אלי חזי שרית יהב לקדמיך ית סיחון מלך חשבון אמראה וית ארעה שרי רת למירת ית ארעה ונפק סיחון לזימונן הוא וכל עמה לקרבה ליחצה ויהבה יהוה אלהנן לקדמינן וקטלנן יתה וית בניו וית כל עמה וכבשנן ית כל קריו בזבנתה ההיא וחרמנן ית כל קריו משלם נשיה וטפלה לא שיארנן שיאור לחוד בהמאתה בזזנן לנן ואנחית קריאתה דכבשנן מן ערער דעל ספת נחל ארנן וקרתה דבנחלה ועד גלעדה לא הות מדינה דשלפת מנן ית כלה יהב יהוה אלהנן באדנן לחוד לארע בני עמון לא קרבת כל אד נחל יבקה וקורי טורה וכל דפקדן יהוה אלהנן ואתפנינן וסלקנן אורע בתנין ונפק עוג מלך בתנין לזימונן הוא וכל עמה לקרבה אדרעי ואמר יהוה לי לתדעל מנה הלא באדך יהבת יתה וית כל עמה וית ארעה ותעבד לה כמה עבדת לסיחון מלך אמראה דדער בחשבון ויהב יהוה אלהנן באדינן אף ית עוג מלך בתנין וית כל עמה וקטלננתה עד דלא אשתיאר לה שיאור וכבשנן ית כל קריו בזבנתה ההיא לא הות קריה דלא נסבנן מנון שתים קריה כל תהום רגיבוה ממלכת עוג בבתנין כל אלין קריאתה תלילן שור ראם דארשים ודנגר לבר מקורי פרידאתה דאסגי שריר וחרמנן יתון כמה דעבדנן לסיחון מלך חשבון החרם כל קריה משלם נשיה וטפלה וכל בהמאתה ואנחית קריאתה בזזנן לנן ונסבנן בזבנתה ההיא ית ארעה מן אד תרי מלכי אמראה דבעבר ירדנה מנחל ארנן ועד טור חרמון צידנאי זעקו לחרמון רבאן ואמראהי זעקו לה משעבדאן כל קרי מישורה וכל גלעדה וכל בתנין עד סלכה ואדרעי קורי ממלכת עוג בבתנין הלא לוד עוג מלך בתנין אשתיר מיתר גיבריה הא ערסה ערס דברזל הלא היא ברבת בני עמון אשע אמין ארכה וארבע אמין פתיה באמאה דאישה וית ארעה הדה ירתנן בזבנתה ההיא מן ערער דעל ספת נחל ארנן ופלג טבר גלעדה וקריו יהבת לראובנה ולגדה ויתר גלעדה וכל בתנין ממלכת עוג יהבת לפלגות שבט מנשאה כל תהום רגובה לכל בתנין ההוא יזדעק ארע אסאים ויאיר בר מנשה נסב ית כל תהום ריגובה עד תהום גישוראה ומכעתאה וקרא יתון על שמה ית בתנין חות יאיר עד יומה הדן ולמכיר יהבת ית גלעדה ולראובנה ולגדה יהבת מן גלעדה ועד נחל ארנן ממצי נחלה ותהום עד יבק נחלה תהום בני עמון ובקעתה וירדנה ותהום מגנסר ועד ים בקעתה ים מלחה שפול עקלת סכית מדנחה ופקדת יתכון בזבנתה ההיא למימר יהוה אלהכון יהב לכון ית ארעה הדה למירתנה מזיאנין תעברון לקדם אחיכון בני ישראל כל בני חיל לחוד טפליכון ונשיכון וקניניכון חכמת הלא קנין סגי לכון ידורון בקריאתכון דיהבת לכון עד דינח יהוה לאחיכון כבתכון ויירתו אף אנון ית ארעה דיהוה אלהכון יהב לכון בעבר ירדנה ותעזרון גבר לירתתה דיהבת לכון וית יהושע פקדת בזבנתה ההיא למימר עיניך חזיאתה ית דעבד יהוה לתרי מלכיה אלין כן יעבד יהוה לכל ממלכואתה דאתה עבר לתמן לא תדעלנון הלא יהוה אלהכון הוא דמגיח לוכון ואתחננת ליהוה בזבנתה ההיא למימר מארי יהוה אתה שרית למחזאה ית עבדך ית רביאנך וית אדך תקיפתה דמן אל בשומיה ובארעה דיעבד כעובדיך וכגבורתיך אעבר שוי ואחזה ית ארעה טבתה דבעבר ירדנה טורה טבה הדן ולבנונה ואתעבר יהוה בי בגללכון ולא שמע מני ואמר יהוה לי סגי לך לתוזף ממלל עמי עורי בממללה הדן סק לריש סכיתה ותלי עיניך מערבה וצפונה ודרומה ומדנעה וחזי בעיניך הלא לא תעבר ית ירדנה הדן ופקד ית יהושע ותקפה ועיצה הלא הוא יעבר לקדם עמה הדן והוא יסחן יתון ית ארעה דתחזי ודערנן בגיא קבל בית פעור וכדו ישראל שמע לאגזריה ולפשרוניה דאנה מלף יתכון למעבד לבדיל תתחון ותיעלון ותירתון ית ארעה דיהוה אלהי אבהתכון יהב לכון לא תוזפו על ממללה דאנה מפקד יתכון יומן ולא תבצרון מנה למטר ית פקוד יהוה אלהכון דאנה מפקד יתכון עיניכון חזיאתה ית דעבד יהוה בבעל פעור הלא כל גברה דאזל בתר בעל פעור שיציה יהוה אלהך מבגבך ואתון דמתקרבים ביהוה אלהכון קעימים כלכון יומן חזו אלפת יתכון גזרין ופשרונים כמה דפקדני יהוה אלהי למעבד כן בגו ארעה דאתון עללין לתמן למירתנה ותטרון ותעבדון הלא היא חכמתכון ובינתכון לעיני עממאהי דישמעון ית כל גזריה האלין ואמרו לחוד עם חכים ונעיר גואה רבה הדן הלא מן גוי רב דלה אלהים קריבים לה כיהוה אלהנן בכל מזעקנן לה ומן גוי רב דלה גזרין ופשרונים קשיטים ככל ארהותה הדה דאנה יהב לקדמיכון יומן לחוד אשתמר לך וטר נפשך שריר דלא תתנשי ית מליה דחזו עיניך ודלא יסטון מלבך כל יומי חייך ותעכמנון לבניך ולבני בניך יום דקעמת לקדם יהוה אלהך בחורב במימר יהוה לי כנש לי ית עמה ואשמענון ית ממללי דיילפון למדחל מני כל יומיה דאנון קעימים על ארעה וית בניון יילפון וקרבתון וקעמתון שפול טורה וטורה להב בנור עד לבב שומיה חשך ענן וערפל ומלל יהוה עמוכון מגו אשתה קל מלים אתון שמעין ודמו ליתכון חזין בלוד קל ויהבי לכון ית קיאמה דפקד יתכון למעבד עסרת ממלליה וכתבון על תרי לוחי אבנים ויתי פקד יהוה בזבנתה ההיא למלפה יתכון גזרין ודינין לעובדכון יתון בארעה דאתון עברין לתמן למירתנה ותתנטרון שריר לנפשהתכון הלא לא חזיתון כל דמו ביום מלל יהוה עמוכון בחורב מגו אשתה דלא תתחבלון ותעבדון לכון פסל דמו כל נשך דמית דכר אי נקבה דמית כל בהמה דבארעה דמית כל עוף פרע דטעס בחללה דמית כל רמס בארעה דמית כל נוני דבמיה מלרע לארעה ודלה תתלי עיניך לשומיה ותחזי ית שמשה וית זהרה וית כוכביה כל חיל שומיה ותטעי ותסגד להון ותשמשנון דפלג יהוה אלהך יתון לכל עממיה תחת כל שומיה ויתכון נסב יהוה ואפק יתכון מכור ברזלה ממצרים למהי לה לעם פלגה כיומה הדן ויהוה אתרגז בי על מליכון לדלה מעברה ית ירדנה ולדלה מיעל לארעה טבתה דיהוה אלהך יהב לך פלגה הלא אנא מאת בארעה הדה ליתנה עבר ית ירדנה ואתון עברים ותירתון ית ארעה טבתה הדה אשתמרו לכון דלה תתנשון ית קיאם יהוה אלהכון דקטע עמוכון ותעבדון לוכון פסל דמו כל דפקדך יהוה אלהך הלא יהוה אלהך אש אכלה הוא אל קנא כד תולדון בנים ובני בנים ותעתקון בארעה ותחבלון ותעבדון פסל דמו כל ותעבדון דביש בחזות יהוה אלהכון למכעסתה אסידת בכון יומן ית שומיה וית ארעה הלא אבדו תיבדון זריז מן על ארעה דאתון עברים ית ירדנה לתמן למירתנה לא תורכון יומים עליה הלא שיצאה תשתיצון ויבדר יהוה יתכון בעממיה ותשתארון קליל מנין בגועיה דידחק יהוה יתכון לתמן ותשמשון תמן אלהין עובד אדי אנש קיצם וכיף דלה חזין ולא שמעין ולא ייכלון ולא מרחין ותבעי מתמן ית יהוה אלהך ותשקענה כד תבעינה בכל לבך ובכל נפשך בצר לך וישקעונך כל ממלליה האלין בעקבאית יומיה ותעזר סעד יהוה אלהך ותשמע בקלה הלא אל רחום יהוה אלהך לא ירפינך ולא יחבלנך ולא יתנשי ית קיאם אבהתך דאשתבע להון הלא שאל שוי ליומיה קדמאהי דהוו לקדמיך למן יומה דברא אלהים אדם על ארעה ולמיצטר שומיה ועד איצטר שומיה הן הוה כממללה רבה הדן אי השתמע כותה השתמע עם קול אלהים חיים ממלל מגו אשתה כמה דשמעת אתה ואקעים אי הנסה אלהים למיעל למסב לה גוי מבגו גוי בנסיונים בסימנים ובפליאן ובקרבה ובאד תקיפה ובאדרע נתיה ובחזבים רברבים ככל דעבד לוכון יהוה אלהכון במצרים לעיניכון אתה אתחזית למעכם הלא יהוה הוא האלהים לית עוד מלבדה מן שומיה השמעך ית קלה למרדיך ועל ארעה חזיאך ית אשתה רבתה ומליו שמעת מגו אשתה ותחת הלא רעם ית אבהתך ובחר בזרעון בתרון ואפקך בריחותה ובחילה רבה ממצרים למערבה גוים רברבים ועיולין מנך מקדמיך למעלתך למתן לך ית ארעון פלגה כיומה הדן ותעכם יומן ותתיתב עם לבך הלא יהוה הוא האלהים בשמים מלעל ועל ארעה מלרע לית עוד ותטר ית גזריו וית פקודיו דאנה מפקדך יומן דייטב לך ולבניך בתרך ולבדיל תורך יומים על ארעה דיהוה אלהך יהב לך כל יומיה טטה אפרש משה תלת קריאן בעבר ירדנה מדנע שמשה למערק לתמן קטולה דיקטל ית עברה בבלה עכם והוא לא סני לה מן אתמל תליתאי ויערק לאחדה מן קריאתה אלין ויקעים ית בצר במדברה בארע מישורה לראובנאה וית רמות בגלעד לגדאה וית גולן בבתנין למנשאה והדה ארהותה דשבה משה לקדם בני ישראל אלין סעדואתה גזריה ופשרוניה דמלל משה עם בני ישראל באפקותון ממצרים בעבר ירדנה בגיא קבל בית פעור בארע סיחון מלך אמראה דדער בחשבון דקטלה משה ובני ישראל באפקותון ממצרים וירתו ית ארעה וית ארע עוג מלך בתנין תרי מלכי אמראה דבעבר ירדנה מדנע שמשה מן ערער דעל ספת נחל ארנן ועד טור תלגה הוא חרמון וכל בקעתה עבר ירדנה מדנחה ועד ים בקעתה ים מלחה שפול עקלת סכיתה וזעק משה לכל ישראל ואמר להון שמע ישראל ית גזריה וית פשרוניה דאנה ממלל במשמועכון יומן ותילפון יתון ותטרון למעבדנון יהוה אלהנן קטע עמנן קיאם בחורב לא עם אבהתן קטע יהוה ית קיאמה הדה הלא עמנן אנחנן אלין הכה יומן כלנן קעימים אפים באפים מלל יהוה עמוכון בטורה מגו אשתה ואנה קעם בין יהוה ובינכון בעת ההיא למהבה לוכון ית מלי יהוה הלא דחלתון מקדם אשתה ולא סלקתון בטורה למימר אנה יהוה אלהך דאפקתך מן ארע מצרים מבית עבדיה לא יהי לך אלהין עורנין על קדמי לא תעבד לך פסל וכל דמו דבשומיה מלעל ודבארעה מלרע ודבמיה מלרע לארעה לא תסגד להון ולא תשמשנון הלא אנה יהוה אלהך אל קנא מסר עוב אבהן על בנים ועל תליתאים ועל רביעים לסנאי ועבד חסד לאלפים לרעמי ולנטרי פקודי לא תסבל ית שם יהוה אלהך למגן הלא לא יזכי יהוה ית דיסבל ית שמה למגן טור ית יום שבתה לקדושה כמה דפקדך יהוה אלהך שתה יומים תשמש ותעבד כל עבידתך ויומה שביעאה שבה ליהוה אלהך לא תעבד בה כל עבידה אתה וברך וברתך עבדך ואמתך תורך וחמרך וכל בהמתך וגיורך דבקוריך לבדיל יתנח עבדך ואמתך כבתך ותדכר הלא עבד הוית בארע מצרים ואפקך יהוה אלהך מתמן באד תקיפה ובאדרע נתיה על כן פקדך יהוה אלהך למעבד ית יום שבתה אוקר ית אבוך וית אמך כמה דפקדך יהוה אלהך לבדיל יורכון יומיך ולבדיל יתיטב לך על ארעה דיהוה אלהך יהב לך לא תקטל לא תגור לא תגנב לא תסיד בעברך סהדו מגן לא תחמד בית עברך ולא תחמד אתת עברך עקלה עבדה ואמתה תורה וחמרה וכל דלעברך ויהי כד יעאלנך יהוה אלהך לארע כנענאה דאתה עלל לתמן למירתנה ותקים לך אבנים רברבן ותשיאד יתון בשיוד ותכתב על אבניה ית כל מלי ארהותה הדה ויהי במעברכון ית ירדנה תקימון ית אבניה האלין דאנה מפקד יתכון יומן בהרגריזים ותבנה תמן מדבח ליהוה אלהך מדבח אבנים לא תניף עליהון ברזל אבנים שלמן תבנה ית מדבח יהוה אלהך ותסק עליו עלאן ליהוה אלהך ותדבח שלמים ותיכל תמן ותחדי לקדם יהוה אלהך טורה ההוא בעבר ירדנה בתר אורע מעול שמשה בארע כנענאה מיתב בבקעתה קבל גלגלה איצטר מישר חזוה קבל שכם ית מליה האלין מלל יהוה עם כל קהליכון בטורה מגו אשתה חשך ענן וערפל קל רב ולא יקטע וכתבון על תרי לוחי אבניה ויהבון לי והוה כמשמעכון ית קלה מגו חשכה וטורה להב באשתה וקרבתון לידי כל ראשי שבטיכון וחכימיכון ואמרתון הן חזיאנן יהוה אלהנן ית יקירותה ית רביאנה וית קלה שמענן מגו אשתה יומה הדן חזינן הלא ימלל אלהים עם אנש ואקעים וכדו למה נמות כד תיכלן אשתה רבתה הדה אן מוספים אנחנן למשמע ית קל יהוה אלהנן עוד ומיתנן הלא מן כל בשר דשמע קל אלהים חיים ממלל מגו אשתה כותנן ואקעים קרב אתה ושמע ית כל דיימר יהוה אלהנן ואתה תמלל עמנן ית כל דימלל יהוה אלהנן עמך ונשמע ונעבד ושמע יהוה ית קל מליכון במלולכון עמי ואמר יהוה לי שמעת ית קל מלי עמה הדן דמללו עמך היטבו כל דמללו לוי יתיהב ויהי לבון דן להון למדחל מני ולמטר ית פקודי כל יומיה לבדיל יתיטב להון ולבניון לעלם אזל אמר לון עזרו לוכון למשכניכון ואתה הכה קעם עמי ואמלל עמך ית כל מצותה גזריה ופשרוניה דתלפנון ויעבדון בארעה דאנה יהב להון למירתנה ותטרון למעבד כמה דפקד יהוה אלהכון יתכון לא תסטון ימין וסמאל בכל שבילה דפקד יהוה אלהכון יתכון תהכון לבדיל תתחון וטב לוכון ותורכון יומים בארעה דתירתון ודה מצותה גזריה ופשרוניה דפקד יהוה אלהכון למלפה יתכון למעבד בארעה דאתון עברים לתמן למירתנה לבדיל תדחעל מן יהוה אלהך למטר ית כל גזריו ופקודיו דאנה מפקדך יומן אתה וברך ובר ברך כל יומי חייך ולבדיל יורכון יומיך ותשמע ישראל ותטר למעבד דייטב לך ודתסגי שריר כמה דמלל יהוה אלהי אבהתך לך ארע מדיבה חלב ודבש שמע ישראל יהוה אלהנן יהוה אחד ותרעם ית יהוה אלהך בכל לבך ובכל נפשך ובכל שורך ויהון ממלליה אלין דאנה מפקדך יומן על לבך ותשננון לבניך ותמלל בון במתבך בביתה במהכך בשבילה במדמכך ובמקמך ותקטרנון לסימן על אדיך ויהון לטפין בין עיניך ותכתבנון על מזוזית בתיך ובקוריך ויהי כד יעאלנך יהוה אלהך לארעה דאשתבע לאבהתך לאברהם ליצחק וליעקב למתן לך קריאן רברבן וטבן דלא בנית בתים מלים כל טב דלא מלית גובים עפיסים דלא עפסת כרמים וזיתים דלא נצבת ותיכל ותסבע השתמר לך דלא תתנשי ית יהוה אלהך דהפקך מן ארע מצרים מבית עבדיה מן יהוה אלהך תדעל ויתה תשמש ובשמה תשתבע לא תהכון בתר אלהין עורנין מן אלהי עממיה דסהרתיכון הלא אל קנא יהוה אלהך בגבך דלא יתקף רגז יהוה אלהך בך וישיצינך מן על אפי ארעה לא תנסון ית יהוה אלהכון כמה דנסיתון במסה נטר תטרון ית פקודי יהוה אלהכון וסעדואתה וגזריו דפקדך ותעבד דכשר ודטב בחזות יהוה אלהך לבדיל יתיטב לך ותיעל ותירת ית ארעה טבתה דאשתבע יהוה לאבהתך למדהפה ית כל דבביך מקדמיך כמה דמלל יהוה ויהי כד ישולנך ברך מחר למימר מה סעדואתה גזריה ופשרוניה דפקד יהוה אלהנן יתכון ותימר לברך עבדין הוינן לפרעה במצרים ואפקן יהוה ממצרים באד תקיפה ויהב יהוה סימנים ופליאן רברבן ובישין במצרים בפרעה ובכל ביתה לעינינן ויתן הפק מתמן לבדיל מעאל יתן למתן לנן ית ארעה דאשתבע יהוה לאבהתנן ופקדן יהוה למעבד ית כל גזריה אלין למדעל מן יהוה אלהנן לטב לנן כל יומיה ולמוחתנן כיומה הדן וזכו תהי לנן כד נטר למעבד ית כל פקודיה הדה לקדם יהוה אלהנן כמה דפקדן כד יעאלנך יהוה אלהך לארעה דאתה עלל לתמן למירתנה וישלי גוים סגים מקדמיך חתאה וגרגשאה ואמראה וכנענאה ופרזאה וחואה ויבוסאה שבעה גוים סגים ועיולין מנך ויהבון יהוה אלהך לקדמיך ותקטלון החרם תחרם יתון לא תקעים לון קיאם ולא תרחמנון ולא תתחתן בון ברתך לא תתן לברה וברתה לא תסב לברך כד יסטי ית ברך מבתרי וישמש אלהין עורנין ויתקף רגז יהוה בכון וישיצנך זריז הלא אם אכהן תעבד להון מדבחיון תפגרון וקעמהתון תתברון ואטליון תקטעון ופסיליון תוקדון בנורה הלא עם קדש אתה ליהוה אלהך ובך בחר יהוה אלהך למהי לה לעם אסגלה מכל עממיה דעל אפי ארעה לא מסגיכון מכל עממיה חשק יהוה בוכון ובחר בכון הלא אתון ציבעד מכל עממיה הלא מרעמות יהוה יתכון וממטרה ית שבעותה דאשתבע לאבהתכון הפק יהוה יתכון באד תקיפה ופרקך מבית עבדיה מן אד פרעה מלך מצרים ותעכם הלא יהוה אלהך הוא האלהים אלהה מהימנה נטר קיאמה וחסדה לרעמיו ולנטרי פקודיו לאלף דור ומשלם לסנאיו על אפיו למבדאתה לא ישחי לסנאיו על אפיו ישלם לה ותטר ית מצותה ית גזריה וית פשרוניה דאנה מפקדך יומן למעבדנון ויהי עקב תשמעון ית פשרוניה האלין ותטרון ותעבדון יתון ויטר יהוה אלהך לך ית קיאמה וית חסדה דאשתבע לאבהתך ורעמך וברכך וסגתך וברך פרי מעיך ופרי ארעתך דגניך יבישיך ורטיביך עקר אלפיך ועדרי עאניך על ארעה דאשתבע יהוה לאבהתך למתן לך בריך תהי מכל עממיה לא יהי בך עקר ועקרה ובבהמתך ויסטי יהוה מנך כל מרתה וכל דאוני מצראהי בישיה דעכמת לא ישבינון בך ויתנון בכל סנאיך ותיכל ית כל עממיה דיהוה אלהך יהב לך לא תיעס עינך עליהון ולא תשמש ית אלהון הלא מגבי הוא לך כד תימר בלבך סגים גועיה אלין מני איך אכל למערבתון לא תדעל מנון דכר תדכר ית דעבד יהוה אלהך לפרעה ולכל מצראי נסיוניה רברביה דחזו עיניך סימניה ופליאתה ואדה תקיפתה ואדרע נתיה דאפקך יהוה אלהך כן יעבד יהוה אלהך לכל עממיה דאתה דעל מקדמיון ואף ית עאקיה ישלח יהוה אלהך בון עד אבד דמשתאירים ודמאכסים מקדמיך לא תדעל מקדמיון הלא יהוה אלהך בגבך אל רב ונוראי וישלי יהוה אלהך ית גועיה האלין מלקדמיך ציבעת ציבעת לא תכל מסכמתון זריז דלא תסגי עליך חית ברה ויתנון יהוה אלהך לקדמיך וילהלנון אלהלו רבה עד שיצאותון ויתן מלכיון באדך ותאבד ית שמון מתחת שומיה לא יתקומם אנש לקדמיך עד שיצאותך יתון פסלי אלהיון תוקדון בנורה לא תחמד כסף ודהב עליהון ותסב לך דלא תגבי בה הלא תועבת יהוה אלהך הוא ולא תעאל תועבה לגו ביתך ותהי חרם כבתה שקוץ תשקצנה וארעקה תרחקנה הלא חרם הוא כל מצותה דאנה מפקדך יומן תטרון למעבד לבדיל תתוחון ותסגון ותיעלון ותירתון ית ארעה דאשתבע יהוה לאבהתכון ותדכר ית כל אורעה דאיתיך יהוה אלהך דן ארבעים שנה במדברה לבדיל מלבטתך למנסאתך למחכם דבלבך התטר פקודיו אם לא ולבטך ואסרכך ואיכלך ית מנה דלא עכמת ולא עכמו אבהתך לבדיל מעכמתך הלא לא על לחמה לחודה יתוחי אנשה הלא על כל מפוק פי יהוה יתוחי אנשה תכסיתך לא בלת מן עליך ורגליך לא אבדקי דן ארבעין שנה ותחכם עם לבך הלא כמה דירדי אנש ית ברה יהוה אלהך מרדיך ותטר ית פקוד יהוה אלהך למהכה באורעיו ולמדעל מנה הלא יהוה אלהך מעאלך לארע טבה ופתיה ארע נחליה מים עינואן ותהומין נפקין בבקעתה ובטברה ארע חטה וסערה גפן תאנה ורמון ארע זית משח ודבש ארע דלא במסכינו תיכל בה לחם לא תחסר כל בה ארע דאבניה ברזל ומטבריה תחפס נחש ותיכל ותסבע ותברך ית יהוה אלהך על ארעה טבתה דיהב לך השתמר לך דלא תתנשי ית יהוה אלהך לדלה מטר פקודיו ודיניו ופשרוניו דאנה מפקדך יומן דלא תיכל ותשבע ובתים טבים תבנה ותדור ותוריך ועאניך יסגון וכסף ודהב יסגי לך וכל דלך יסגי וירום לבך ותתנשי ית יהוה אלהך המאפקך מן ארע מצרים מבית עבדים המיתיך במדברה רבה ונוראה נחש מוקד עקרב וצואן דלית מים המאפק לך מים מכיף צנמה המאיכלך מן במדברה דלא חכמו אבהתך לבדיל מלבטתך ולבדיל מנסהתך למיטבתך בעקבאיתך ותימר בלבך חילי וגרם אדי עבד לי ית חילה הדן ותדכר ית יהוה אלהך הלא הוא דיהב לך חיל למעבד חיל ולבדיל מקימה ית קיאמה דאשתבע לאבהתך לאברהם ליצחק וליעקב כיומה הדן ויהי אם נשי תתנשי ית יהוה אלהך ותהך בתר אלהין עורנים ותשמשנון ותסגד להון אסידת בכון יומן הלא אבד תיבדון כגועיה דיהוה מאבד מקדמיכון כן תיבדון עקב לא תשמעון בקל יהוה אלהכון שמע ישראל אתה עבר יומן ית ירדנה למיעל למירת גוים רברבים ועיולין מנך קריאן רברבן ותלילן בחללה עם רב ורם בני ענקאהי דאתה עכמת ואתה שמעת מן יתקומם לקדם בני ענק ותעכם יומן הלא יהוה אלהך הוא העבר לקדמיך אש אכלה הוא ישיצנון והוא יכנענון לקדמיך ותירתנון ותאבדנון זריז כמה דמלל יהוה לך אל תימר בלבך במדהף יהוה אלהך יתון מקדמיך למימר בזכותי העאלני יהוה למירת ית ארעה הדה ובעובת גועיה אלין יהוה מערבון מקדמיך לא בזכותך ובישירות לבך אתה עלל למירת ית ארעון הלא בעובת גועיה אלין יהוה מערבון מקדמיך ולבדיל מקעמה ית ממללה דאשתבע לאבהתך לאברהם ליצחק וליעקב ותעכם הלא לא בזכותך יהוה אלהך יהב לך ית ארעה טבתה הדה למירתנה הלא עם קשה קדל אתה דכר ואל תתנשי ית דארגזת ית יהוה אלהך במדברה למן יומה דנפקתון מן ארע מצרים עד איתיכון עד אתרה הדה ממרים הויתון עם יהוה ובחורב הרגזתון ית יהוה ואתרגז יהוה בכון למשיצאה יתכון באסקותי לטורה למסב לוחי אבניה לוחי קיאמה דקטע יהוה עמכון ואתב בטורה ארבעים יום וארבעים לילי לחם לא אכלת ומים לא שתית ויהב יהוה לי ית תרי לוחי אבניה כתיבים באצבע אלהים ועליון ככל ממלליה דמלל יהוה עמכון בטורה מגו אשתה ביום קהלה והוה מסכום ארבעים יום וארבעים לילי יהב יהוה לי ית תרי לוחי קיאמה ואמר יהוה לי קום נת זריז מדן הלא אתחבל עמך דאפקת ממצרים סטו זריז מן שבילה דפקדתון עבדו לון עגל מסכה ואמר יהוה לי למימר חזית ית עמה הדן והא עם קשה קדל הוא ארף מני ואשיצינון ואמחה ית שמון מתחת שומיה ואעבד יתך לגוי חיול וסגי מנה ואתפנית ונעתת מן טורה וטורה בער באש ותרי לוחי קיאמה על תרתי אדי וחזית והא אתעיבתון ליהוה אלהכון עבדתון לוכון עגל מסכה סטיתון זריז מן שבילה דפקד יהוה יתכון ואתחידת בתרי לוחיה וארמיתון מן על תרתי אדי ותברתון לעיניכון ואתנפלת לקדם יהוה כקדמאי ארבעים יום וארבעים לילי לחם לא אכלת ומים לא שתית על כל עוביכון דאתעיבתון למעבד דביש בחזות יהוה למכעסתה הלא מרעת מקדם אפה וחרונה דארגז יהוה עליכון למשיצאה יתכון ושמע יהוה לי גם באזבנה ההוא ובאהרן אתרגז יהוה שריר למשיצתה וצלית אף בדיל אהרן בזבנתה ההיא וית עוביכון דעבדתון ית עגלה נסבת ואוקדת יתה בנור ומתת יתה טחון טבהית עד דדק לעפרה וארמית ית עפרה לגו נחלה דנעת מן טורה ובתבערה ובמסה ובקברי תחמדאתה מרגזים הויתון עם יהוה ובשלוחי יהוה יתכון מקדש ברנע למימר סקו ורתו ית ארעה דיהבת לוכון ואמריתון ית מימר יהוה אלהכון ולא אימנתון לה ולא שמעתון בקלה ממרים הויתון עם יהוה מיום חכמותה יתכון ואתנפלת לקדם יהוה ית ארבעיתי יומה וית ארבעיתי ליליה דאתנפלת הלא אמר יהוה למשיצאה יתכון וצלית ליהוה ואמרת מארי יהוה אל תחבל עמך ופלגתך דפרקת ברביאנך דאפקת ממצרים באדך תקיפתה דכר לעבדיך לאברהם ליצחק וליעקב אל תסתכל לקשוי עמה הדן ולרשועה ולעובתה דלא יימרון עם ארעה דאפקתנן מתמן מדלא יכלת יהוה למעאלה יתון לארעה דמלל להון ומסנאתה יתון אפקון למקטלנון במדברה ואנון עמך ופלגתך דאפקת ממצרים בחילך רבה ובאדרעך נתיאה באזבנתה ההיא אמר יהוה לי פסל לך תרי לוחי אבנים כקדמאהי וסק לידי לטורה ועבד לך ארון קיצם ואכתב על לוחיה ית מליה דהוו על לוחיה קדמאהי דתברת ותשבינון בארונה ועבדת ארון עאי שטים ואפסלת תרי לוחי אבנים כקדמאי וסלקת לטורה ותרי לוחיה באדי ואכתב על לוחיה כמכתבה קדמאה ית עסרתי מליה דמלל יהוה עמכון בטורה מגו אשתה ביום קהלה ויהבון יהוה לי ואתפנית ונעתת מן טורה ושבית ית לוחיה בארונה דעבדת והאנון תמן כמה דפקדני יהוה ובני ישראל נטלו ממסרות ושרו בבני יעקן מתמן נטלו ושרו הגדגדה מתמן נטלו ושרו ביטבתה ארע נחלי מים מתמן נטלו ושרו בעברנה מתמן נטלו ושרו בעציון גבר מתמן נטלו ושרו במדבר צן היא קדש מתמן נטלו ושרו בטור טורה ומית תמן אהרן ואקבר תמן ואכהן אלעזר ברה חליפתה בזבנתה ההיא אפרש יהוה ית שבט לואה למסבל ית ארון קיאם יהוה למקעם לקדם יהוה למשמשתה ולמברכה בשמה עד יומה הדן על כן לא הוה ללוי חלק ופלגה עם אחיו יהוה הוא פלגתה כמה דמלל יהוה אלהך לה ואנה קעמת בטורה כיומיה קדמאהי ארבעים יום וארבעים לילי ושמע יהוה לי אף בזבנה ההוא ולא אתרחי יהוה למחבלתך ואמר יהוה לי קום אזל למטל לקדם עמה הדן וייעלון ויירתון ית ארעה דאשתבע לאבהתון למתן להון וכדו ישראל מה יהוה אלהך שאל מן עמך הלא אם למדעל מן יהוה אלהך למהכה בכל אורעיו ולמרחם יתה ולמשמשה ית יהוה אלהך בכל לבך ובכל נפשך ולמטר ית פקוד יהוה אלהך וית גזיראתה דאנה מפקדך יומן לטב לך הן ליהוה אלהך שומיה ושומי שומיה ארעה וכל דבה לחוד באבהתך חשק יהוה למרעם יתון ובחר בזרעון בתרון בוכון מכל עממיה כיומה הדן ותגזרון ית ערלת לבכון וקדלכון לא תקשון עורי הלא יהוה אלהכון הוא אלהי אלהיה ורב רברביה אלהה רבה וגיבורה ונוראה דלא תלי אפין ולא נסב ממון עבד דין יתם וארמלה ורעם גיור למתן לה לחם ותכסי ותרעם ית גיורה הלא גיורים הויתון בארע מצרים ית יהוה אלהיך תדעל ויתה תשמש ובה תקרב ובשמה תשבע הוא תשבחתך והוא אלהך דעבד עמך ית רברבאתה וית נוראתה האלין דחזו עיניך בשבעים נפש נעתו אבהתך למצרים וכדו שבאתך יהוה אלהך ככוכבי שומיה לסגי ותרעם ית יהוה אלהך ותטר מטרתה גזיראתה ופקודיו ופשרוניו כל יומיה ותעכמון יומן הלא לא ית בניכון דלא עכמו ודלא חזו ית מרדי יהוה אלהכון ית רביאנה וית אדה תקיפתה וית אדרעה נתיתה ית סימניו וית עובדיו דעבד בגו מצרים לפרעה ולכל ארעה ודעבד לחיל מצראי לסוסיתה ולרכביו דאטיף ית מי ים סוף על אפיון במרדפון בתרכון ואבדון יהוה עד יומה הדן ודעבד לוכון במדברה עד מיתיכון עד אתרה הדן ודעבד לדתן ולאבירם בני אליאב בר ראובן דאפתחת ארעה ית פמה ובלעתון וית כל אנשה דלקרח וית בתיון וית משכניון וית כל יקומה דבצמותיון בגו כל ישראל הלא עיניכון חזיאתה ית כל עובד יהוה רבה דעבד ותטרון ית כל מצותה דאנה מפקד יתכון יומן לבדיל תתקפון ותיעלון ותירתון ית ארעה דאתון עללין לתמן למירתנה ולבדיל תורכון יומים על ארעה דאשתבע יהוה לאבהתכון למתן לזרעון ארע מדיבה חלב ודבש הלא ארעה דאתון אעלים לתמן למירתנה לא כארע מצרים היא דנפקתון מתמן דתזרע ית זרעך ותשקי ברגליך כגנה דירקה וארעה דאתון עברים לתמן למירתנה ארע טברין ובקען למטר שומיה תשתה מים ארעה דיהוה אלהך בעי מנה תדיר צרכני יהוה אלהך בה מראשית שתה ועד עקבאית שתה ויהי אם משמע תשמעון לפקודי דאנה מפקד יתכון יומן למרעם ית יהוה אלהכון למשמשתה בכל לבכון ובכל נפשכון ויתן מטר ארעך בזבנה בכיר ולקיש ותכנש הדגניך ויבישיך ורטיביך ויתן עסב ברך לבהמתך ותיכל ותסבע אשתמרו לכון דלא ישלי לבכון ותסטון ותשמשון אלהין עורנין ותסגדון להון ויתקף רגז יהוה בכון וייצר ית שומיה ולא יהי מטר וארעה לא תתן ית עללתה ותיבדון זריז מן על ארעה טבתה דיהוה יהב לוכון ותשבון ית מלי אלין על לבוכון ועל נפשוכן ותקטרון יתון לסימן על אדיכון ויהון לטפין בין עיניכון ותלפון יתון ית בניכון לממללה בון במתבך בביתה במהכך בשביל במדמכך ובמקמך ותכתבון על מזוזית בתיך ובקוריך לבדיל יסגון יומיכון ויומי בניכון על ארעה דאשתבע יהוה לאבהתכון למתן לון כיומי שומיה על ארעה הלא אן מטר תטרון ית כל מצותה הדה דאנה מפקד יתכון יומן למעבדנה למרעם ית יהוה אלהכון למהכה בכל אורעיו ולמתקרבה בה ויערב יהוה ית כל גואיה האלין מלקדמיך ותירתון גוים רברבים ועיולים מנך כל אתרה דתדרס כף רגלכון בה לוכון יהי מן מדברה ולבנונה ומן נהרה נהר פרת ועד ימה עורנה יהי תהומכון לא יתקומם אנש לקדמיכון אימתכון ודחלתכון יתן יהוה אלהכון על אפי כל ארעה דתדרסון בה כמה דמלל לכון חזי אנה יהב לקדמיכון יומן ברכה וקללה ית ברכתה דתשמעון לפקוד יהוה אלהכון דאנה מפקד יתכון יומן וקללתה אן לא תשמעון לפקוד יהוה אלהכון ותסטון מן שבילה דאנה מפקד יתכון יומן למהכה בתר אלהין עורנין דלא עכמתונון ויהי כד יעאלנך יהוה אלהך לארעה דאתה עלל לתמן למירתנה ותתן ית ברכתה על הרגריזים וית קללתה על טור עיבל הלא אנון בעבר ירדנה בתר אורע מעול שמשה בארע כנענאה דיתב בבקעה קבל גלגלה איצטר מישר חזבה קבל שכם הלא אתון עברין ית ירדנה למיעל למירת ית ארעה דיהוה אלהכון יהב לוכון ותירתון יתה ותדורון בה ותטרון למעבד ית כל גזריה וית כל פשרוניה דאנה יהב לקדמיכון יומן אלין גזריה ופשרוניה דתטרון למעבד בארעה דיהב יהוה אלהי אבהתך לך למירתנה כל יומיה דאתון קעימין על ארעה אבדה תאבדון ית כל אתראתה דעבדו תמן גועיה דאתון ירתין יתון ית אלהיון על טבריה ראמיה ועל גבעתה ותחת כל אילן בישענף ותפגרון ית מדבחיון ותתברון ית קעמאתון ואטליון תוקדון בנור ופסילי אלהיהון תקטעון ותאבדון ית שמון מן אתרה ההוא לא תעבדון כן ליהוה אלהכון הלא אם לאתרה דבחר יהוה אלהכון מכל שבטיכון למשבאה ית שמה תמן למשרואה תבעון ותיתון לתמן ותנדון לתמן עלתיכון ודבחיכון וית מעסרתיכון וית ארמואתכון ונדריכון ורעבתיכון ובכרת תוריכון ועאניכון ותיכלון תמן לקדם יהוה אלהכון ותעדון בכל שליחות אדיכון אתון ובתיכון דברכך יהוה אלהך לא תעבדון ככל דאנחנן עבדין הכה יומן אנש כל דכשר בחזותה הלא לא אתיתון עד כדו למנוחתה ולפלגתה דיהוה אלהכון יהב לוכון ועברון ית ירדנה ותדורון בארעה דיהוה אלהכון מסחאן יתכון וינח לוכון מכל דבביכון מסחר ותדורון ברחצה ויהי אתרה דבחר יהוה אלהכון בה למשראה ית שמה תמן תמן תנדון ית כל דאנה מפקד יתכון עלתיכון ודבחיכון ומעסרתיכון וארמותיכון ורעבתיכון וכל מבחר נדריכון דתדרון ליהוה ותחדון לקדם יהוה אלהכון אתון ובניכון ובנתיכון עבדיכון ואמהתיכון ולואה דבקריכון הלא לית לה חלק ופלגה עמוכון אשתמר לך דלא תסק עלתיך בכל אתרה דתחזה הלא אם באתרה דבחר יהוה באחד שבטיך תמן תסק עלתיך ותמן תעבד ית כל דאנה מפקדך לחוד בכל תחמדת נפשך תדבח ותיכל בסר כברכת יהוה אלהך דיהב לך בכל קוריך מסבה ודכיה ייכלנה כטביה וכאילה לחוד אדמה לא תיכל על ארעה תשפכנה כמיה לא תכל למיכל בקוריך מעסר דגניך יבישיך ורטיביך ובכרות תוריך ועאניך וכל נדריך דתדר ורעבתיך וארמות אדיך הלא אם לקדם יהוה אלהך תיכלנה באתרה דבחר יהוה אלהך בה אתה וברך וברתך עבדך ואמתך ולואה דבקוריך ותחדי לקדם יהוה אלהך בכל שליחות אדיך אשתמר לך דלא תשבק ית לואה כל יומיך על ארעתך אן יפתי יהוה אלהך ית תחומך כמה דמלל לך ותימר איכל בסר הלא אתחמדת נפשך למיכל בסר בכל תחמדת נפשך תיכל בסר אן רחיק מנך אתרה דבחר יהוה אלהך למשראה ית שמה תמן ותדבח מתוריך ומן עאניך דיהב יהוה לך כמה דפקדתך ותיכל בקוריך בכל תחמדת נפשך ברן כמה דיתאכל ית טביה וית אילה כן תיכלנה מסבה בך ודכיה ייכלנה כחדה לחוד אתקף לדלה מיכל אדמה הלא אדמה הוא נפשה ולא תיכל נפשה עם בסרה לא תיכלנה על ארעה תשפכנה כמיה לא תיכלנה לבדיל יתיטב לך ולבניך בתרך כד תעבד דכשר בחזות יהוה לחוד קדשיך דיהון לך ונדריך תסבל ותיתי לאתרה דבחר יהוה ותעבד עלתיך בסרה ואדמה על מדבח יהוה אלהך ואדם דבחיך ישתפך על מדבח יהוה אלהך ובסרה תיכל טר ותשמע ותעבד ית כל ממלליה אלין דאנה מפקדך יומן לבדיל יתיטב לך ולבניך בתרך עד עלם כד תעבד דכשר ודטב בחזות יהוה אלהך אן יקטע יהוה אלהך ית גועיה דאתה עלל לתמן למירת יתון מקדמיך ותירת יתון ותדור בארעון אשתמר לך דלא תרער בתרון בתר שיציותון מקדמיך ודלא תבעי לאלהיון למימר איך שמשו גועיה אלין ית אלהיון ואעבד כן אף אנה לא תעבד כן ליהוה אלהך הלא ית כל תועבת יהוה דסנה עבדו לאלהיהון הלא אף ית בניהון וית בנתון יוקדו בנור לאלהיון ית כל ממללה דאנה מפקדך יומן יתה תטרון למעבד לא תוזפון עליו ולא תבצרון מנה אן יקום בגבך נביא אי חלם חלם ויתן לך סימן אי פלי וייתי סימנה ופליה דמלל עמך למימר נהך בתר אלהין עורנים דלא עכמתונון ונשמשנון לא תשמע למלי נביאה ההוא אי לחלומה דחלמה ההוא הלא מנסה יהוה אלהכון יתכון למעכם האתון רעמין ית יהוה אלהכון בכל לבוכון ובכל נפשוכון בתר יהוה אלהכון תהכון ומנה תדחלון וית פקודיו תטרון ובקלה תשמעון ויתה תשמשון ובה תדבקון ונביה ההוא אי חלומה דחלמה ההוא יקטל הלא מלל סטו על יהוה אלהך המפקך מן ארע מצרים ופרקך מבית עבדיה למטחתך מן אורעה דפקדך יהוה אלהך למהכה בה ותפרש בישה מגבך אן ימלכנך אחוך בר אבוך אי בר אמך אי ברך אי ברתך אי אתת חבך אי רעמך דכנפשך בכסי למימר נהך ונשמש אלהין עורנים דלא חכמת אתה ואבהתך מן אלהי עממיה דסהרתכון קריביה לידך אי רחיקיה מנך מיצטר ארעה ועד איצטר ארעה לא תתרחי לה ולא תשמע מנה ולא תיעס עינך עליו ולא תרעם ולא תכסה עליו הלא קטל תקטלנה אדך תהי בה בקדמאו למקטלנה ואד כל עמה בעקבאיתה ותרגמנה באבנים ויקטל הלא בעו למטחתך מן עם יהוה אלהך המפקך מן ארע מצרים מבית עבדיה וכל ישראל ישמעון וידעלון ולא יוספון עוד למעבד כממללה בישה הדן בגבך כד תשמע בחדה קוריך דיהוה אלהך יהב לך למדור תמן למימר נפקו אנשים בני בליעל מגבך ואטחו ית דיארי קרתון למימר נהך ונשמש אלהין עורנים דלא עכמתנון ותבעי ותרער ותשעל טבהית והא קשט כבון ממללה אתעבדת תועבתה הדה בגבך קטל תקטל ית דיארי קרתה ההיא לפם חרב החרם יתה וית כל דבה וית בהמאתה לפם חרב וית כל אנחיתה תצמת לגו ממצית פתיה ותוקד בנור ית קרתה וית כל אנחיתה כליל ליהוה אלהך ותהי תל עלם לא תבנה עורי ולא יקרב באדך כלום מן חרמה לבדיל יעזר יהוה מתקוף רגזה ויתן לך רחמים וירחמנך ויסגינך כמה דאשתבע לאבהתך כד תשמע בקל יהוה אלהך למטר ית כל פקודיו דאנה מפקדך יומן למעבד דכשר ודטב בחזות יהוה אלהך בנים אתון ליהוה אלהכון לא תסתרקון ולא תשבון קרחה בין עיניכון למית הלא עם קדש אתה ליהוה אלהך ובך בחר יהוה אלהך למהי לה לעם הסגלה מכל עממיה דעל אפי ארעה לא תיכלון כל תועבה ודה בהמאתה דתיכלון תור ונקי אמארין ונקי עזים איל וטבי וקובל אגמי ואשבל תיתלי וטריק כל בהמה מטלפת טלף וסדקה סדק תרתי טלפאן מסקן גרה בבהמתה מנה תיכלון ברן מן דן לא תיכלון ממסקי גרתה וממטלפי טלפתה ית גמלה וית ארנבתה וית טפסה הלא מסקי גרה אנון וטלפה לא אטלפו מסבים אנון לכון וית חזירה הלא מטלף טלפה הוא וסדק סדק טלפה והוא גרה לא מגארר מסב הוא לכון מבסרון לא תיכלון ובנבלתון לא תקרבון וית דן תיכלון מכל דבמיה כל דלה ערספים וכנפים תיכלון וכל דלית לה ערספים וכנפים לא תיכלון מסב הוא לכון כל עוף דכיה תיכלון ודן דלא תיכלון מנון ית נשרה וית בזה וית עוזה וית דאיתה וית האיתה למינה וית כל ערב למינה וית ברת עניתה וית טחוסה וית שאפה למינה וית נצצה וית צדיה וית איבי וית ברברי וית קפופה וית קוזתין וית נעמתה וית סנוניתה ועטיפיתה למינה וית נקארתה וית ערפדה כל שרץ עופה מסב הוא לכון לא תיכלון מנון כל עוף דכי תיכלון לא תיכלון כל נבלה לגיורה דבקוריך תתננה ואשלעה אי זבנה לנכראי הלא עם קדש אתה ליהוה אלהך לא תבשל גדי בחלב אמה עסור תעסר ית כל עללת זרעך מפוק לברה שנה בשנה ותיכלנה לקדם יהוה אלהך באתרה דבחר יהוה אלהך למשראה ית שמה תמן מעסר דגניך יבישיך ורטיביך ובכירי תוריך ועאניך לבדיל תילף למדעל מן יהוה אלהך כל יומיה ואן יסגי מנך אורעה הלא לא תכל סבלה אן רחיק מנך אתרה דבחר יהוה אלהך למשראה ית שמה תמן הלא יברכנך יהוה אלהך ותתן בכסף ותיצר כספה באדך ותילך לאתרה דבחר יהוה אלהך בה ותתן כספה בכל דתתחמד נפשך בתוריה ובעאנה בעמר וברעט ובכל דתשעלנך נפשך ותיכל תמן לקדם יהוה אלהך ותחדי אתה וביתך ולואה דבקוריך לא תשבקנה הלא לית לה חלק ופלגה עמך מסכום תלת שנין תפק ית כל מעסר עללאתך בשתה ההיא ותנחנה בקוריך וייתי לואה הלא לית לה חלק ופלגה עמך וגיורה ויתמה וארמלתה דבקוריך וייכלון ויסבעון לבדיל יברכנך יהוה אלהך בכל עובד אדיך דתעבד מסכום שבע שנים תעבד שמטה ודן ממלל שמטתה שמט כל מסחן מסבל אדה דיגבי ית חברה לא יגבי ית חברה ית אחיו הלא קרא שמטה ליהוה ית נכראה תגבי דיהי לך עם אחוך תשמט אדך שבק הלא לא יהי בך מסכין הלא ברוך יברכנך יהוה אלהך בארעה דיהוה אלהך יהב לך פלגה למירתנה לחוד אם משמע תשמע בקל יהוה אלהך למטר ולמעבד ית כל מצותה הדה דאנה מפקדך יומן הלא יהוה אלהך ברכך כמה דמלל לך ותזיף גוים סגים ואתה לא תיזף ותשלט בגוים סגים ובך לא ישלטון אן יהי בך מסכין מן אחד אחיך בחדה קוריך בארעה דיהוה אלהך יהב לך לא תעיאץ ית לבך ולא תקמץ ית אדך מן אחוך מסכינה הלא מפתוח תפתח אדך לה ואוזפה תוזפנה קבל חסרנה דיחסר לה אשתמר לך דלא יהי ממלל עם לבך בליעל למימר קריבה שנת שבעה שתה דשמטתה ותבעש עינך באחוך מסכינה ולא תתן לה ויזעק עליך ליד יהוה ויהי בך חטא מתון תתן לה ולא יבעש בלבך במתנך לה הלא בגלל ממללה הדן יברכנך יהוה אלהך בכל עובדיך ובכל שליחות אדיך הלא לא יקץ מסכינה מבגו ארעה על כן אנה מפקדך למימר מפתוח תפתח אדך לאחוך למלבטך ולמסכינך בארעך אן יזבן לך אחוך עבראה אי עבריתה וישמשנך שת שנים ובשתה שביעיתה תשלחנה חראי מן עמך לא תשלחנה חראי מן עמך לא תשלחנה ריקן זודה תזבד לה מן עאניך ומן אדריך ומן מעצרתך כמה ברכך יהוה אלהך תתן לה ותדכר הלא עבד הוית בארע מצרים ופרקך יהוה אלהך על כן אנה מפקדך ית ממללה הדן יומן ויהי אן יימר לך לא אפק מן עמך הלא רעמך וית ביתך הלא טב לה עמך ותסב ית מרצעה ותתן באדנה ובדרשה ויהי לך עבד עלם ועורי לאמתך תעבד כן ולא יקשה בעיניך בשלוחך יתה חראי מן עמך הלא כפל אגר אגיר שמשך שת שנים וברכך יהוה אלהך בכל דתעבד כל בכירה דיתליד בתוריך ובעאניך דכרה תקדש ליהוה אלהך לא תשמש בבכיר תורך ולא תגזז ית בכיר עאנך לקדם יהוה אלהך תיכלנה שתה בשתה באתרה דבחר יהוה אתה וביתך ואן יהי בה מום פסי אי סמי אי כל מום ביש לא תדבחנה ליהוה אלהך בקוריך תיכלנה מסבה ודכיה כחדה כטביה וכאילה לחוד ית אדמה לא תיכל על ארעה תשפכנה כמיה טור ית ירח אביבה ותעבד פסח ליהוה אלהך הלא בירח אביבה אפקך יהוה אלהך ממצרים לילי ותדבח פסח ליהוה אלהך עאן ותורין באתרה דבחר יהוה אלהך למשראה ית שמה תמן לא תיכלון עליו חמי שבעה יומים תיכלון עליו פטיר לחם לבוט הלא בבהילו נפקת מן ארע מצרים לבדיל תדכר ית יום אפקותך מן ארע מצרים כל ימי חייך ולא יתחזה לך עמיר בכל תחומך שבעה יומים ולא יבית מן בסרה דתדבח בין רמשיה ביומה קדמאה לצפרה ולא תכל למדבח ית פסחה בחדה קוריך דיהוה אלהך יהב לך הלא אם באתרה דבחר יהוה אלהך למשראה ית שמה תמן תמן תדבח ית פסחה ברמשה כמעול שמשה זבן מפוקיתך ממצרים ותבשל ותיכל באתרה דבחר יהוה אלהך בה ותתפני בצפרה ותהך למשכניך שתה יומים תיכל פטיר וביומה שביעה חג ליהוה אלהך לא תעבד כל פלענת עבידה שבעה שבועים תמני לך משרואך מגאל בקעאמה תשרי לממני שבעה שבועים ותעבד חג שבועים ליהוה אלהך מסת רעבת אדיך דתתן כמה דברכך יהוה אלהך ותחדי לקדם יהוה אלהך אתה וברך וברתך עבדך ואמתך ולואה דבקוריך וגיורה ויתמה וארמלתה דבגבך באתרה דבחר יהוה אלהך למשראה ית שמה תמן ותדכר הלא עבד הוית בארע מצרים ותטר ותעבד ית גזריה אלין חג מטליה תעבד לך שבעה יומים בכנושך מן אדרך וממעצרתך ותחדי בחגך אתה וברך וברתך עבדך ואמתך ולואה וגיורה ויתמה וארמלתה דבקוריך שבעה יומים תחג ליהוה אלהך באתרה דבחר יהוה אלהך הלא יברכך יהוה אלהך בכל עללאתך ובכל עובד אדיך ותהי ברן חדי תלתה זבנים בשתה יתחזי כל דכורך עם קדם יהוה אלהך באתרה דבחר בה בחג פטירה ובחג שבועיה ובחג מטליה ולא יתחזון עם קדם יהוה ריקנים אנש כמתנת אדה כברכת יהוה אלהך דיהב לך פשורים וספרים תתן לך בכל קוריך דיהוה אלהך יהב לך לשבטיך ויפשרון ית עמה פשרון קשט לא תסטי פשרון ולא תכר אפים ולא תסב ממון הלא ממונה יסמי עיני חכמים ויטלטל מלי קשיטים קשט קשט תרדף לבדיל תתוחי ותירת ית ארעה דיהוה אלהך יהב לך לא תצב לך אטלה כל אילן איצטר מדבח יהוה אלהך דתעבד לך ולא תקים לך קעמה דסנתה יהוה אלהך לא תדבח ליהוה אלהך תור ונקי דיהי בה מום כל ממלל ביש הלא תועבת יהוה אלהך הוא אן יתשקע בגבך בחדה קוריך דיהוה אלהך יהב לך גבר אי אתה דיעבד ית דביש בחזות יהוה אלהך למעבר קיאמה ואזל ושמש אלהין עורנין וסגד לון ולשמשה אי לזערה אי לכל חיל שומיה דלא פקדתה ויהבון לך ותשמע ותבעי טבהית והא קשט כבון ממללה אתעבדת תועבתה הדה בישראל ותפק ית גברה ההוא אי ית אתתה ההיא דעבדו ית ממללה בישה הדן לגו קוריך ית גברה אי ית אתתה ותרגמנון באבנים וימותון על מימר תרי סעדים אי על מימר תלתה סעדים יקטל דמתקטל לא יקטל על מימר סעד אחד אד סעדיה תהי בה בקדמאו למקטלנה ואד כל עמה בעקבאיתה ותפרש בישה מגבך אן יפלא מנך ממלל לפשרון בין דם לדם ובין דין לדין ובין מקרוב למקרוב מלי תיגראן בקוריך ותקום ותסק לאתרה דבחר יהוה אלהך ותיתי ליד כהניה לואי וליד פשורה דיהי ביומיה האנון ויבעון ויהבון לך ית ממלל פשורה ותעבד על מימר ממללה דיהבון לך מן אתרה ההוא דבחר יהוה אלהך ותטר למעבד ככל דיורונך על מימר אוראותה דיורונך ועל מימר פשורה דיימרון לך תעבד ולא תסטה מן ממללה דיהבון לך ימין וסמאל ואנשה דיעבד בזידנו לדלה שמע ליד כהנה דקעם למשמשה תמן ית יהוה אלהך וליד פשורה ויקטל גברה ההוא ותפרש בישה מישראל וכל עמה ישמעון וידעלון ולא יזידון עורי כד תיעל לארעה דיהוה אלהך יהב לך ותירנה ותדור בה ותימר אשבי עלי מלך ככל גועיה דסהרתי שבוי תשבי עליך מלך דיבחר יהוה אלהך בה מבגו אחיך תשבי עליך מלך לא תכל למתן עליך גבר נכרי דלא אחוך הוא לחוד לא יסגי לה סוסין ולא יעזר ית עמה למצרים לבדיל הסגאות סוסה ויהוה האמר לכון לא תוספון למעזרה בשבילה הדן עורי ולא יסגי לה נשים ולא יסטי לבה וכסף ודהב לא יסגי לה שריר ויהי כמתבה על כרסי ממלכתה ויכתב לה ית תנוי ארהותה הדה על ספר מלקדם כהניה לואי ותהי עמה ויקרי בה כל יומי חייו לבדיל יילף למדעל מן יהוה אלהה למטר ית כל מלי ארהותה הדה וית אגזריה אלין למעבדנון לדלה ירום לבה מן אחיו ולדלה יסטי מן מצותה ימין וסמאל לבדיל יורך יומים על כרסי ממלכתה הוא ובניו בגו ישראל לא יהי לכהניה לואי כל שבט לוי חלק ופלגה עם ישראל קרבני יהוה ופלגתה ייכלון ופלגה לא יהי לה בגו אחיו יהוה הוא פלגתה כמה דמלל לה ודן יהי פשרון כהניה מן עם עמה מן עם נכסי נכיסתה אם תור אם נקי ויתן לכהנה אדרעה ולוחיה ורקיתה קדמאות דגניך ויבישיך ורטיביך וקדמאות גזז עניך תתן לה הלא בה בחר יהוה אלהך מכל שבטיך למקעם לקדם יהוה אלהך למשמשתה ולמברכה בשמה הוא ובניו כל יומיה ואן ייתי לואה מן חדה קוריך מכל ישראל דהוא תותב תמן וייתי בכל תחמדת נפשה לאתרה דבחר יהוה וישמש בשם יהוה אלהה ככל אחיו לואי דקעמים תמן לקדם יהוה חלק כחלק ייכלון לבר מן אכרותה על אבהתה כד אתה עלל לארעה דיהוה אלהך יהב לך לא תילף למעבד כתועבת גועיה האנון לא יתשקע בך מעביר ברה וברתה בנורה קסם קסמים מערש מנחש מכסף אסר אסר שאל לאובה וידעונה ובעי מן מיתיה הלא תועבת יהוה אלהך כל עבד אלין ובגלל תועבאתה אלין יהוה אלהך מערבון מקדמיך שלם תהי עם יהוה אלהך הלא גועיה אלין דאתון מערבים יתון לערשיה ולקסמיה ישמעון ואת לא כן יהב לך יהוה אלהך נביא מבגו אחיך כבתי יקים לך יהוה אלהך ומנה תשמעון ככל דשעלת מן עם יהוה אלהך בחורב ביום קהלה למימר לא אוזף למשמע ית קל יהוה אלהי וית אשתה רבתה הדה לא אחזי עורי ולא אמות ואמר יהוה לי הטיב דמללו נביא אקים להון מבגו אחיהון כבתך ואתן מלי בפמה וימלל עמון ית כל דאפקדנה ויהי אנשה דלא ישמע למליו דימלל בשמי אנה אבעי מן עמה ברן נביה דיעתד לממללה ממלל בשמי ית דלא פקדתה לממללה ודימלל בשם אלהים עורנים ויקטל נביה ההוא ואן תימר בלבך איך עכים ית מלולה דלא מללה יהוה דימלל נביה בשם יהוה לא יהי ממללה ולא ייתי הוא ממללה דלא מללה יהוה בזידנו מללה נביאה לא תמורון מנה כד יקטע יהוה אלהך ית גועיה דיהוה אלהך יהב לך ית ארעון ותירתנון ותדור בקוריון ובבתיהון תלת קריאן תפרש לך במצית ארעך דיהוה אלהך יהב לך למירתנה תכבן לך שבילה ותלת ית תהום ארעך דיסחנך יהוה אלהך ויהי למערק לתמן כל קטולה ודן ממלל קטולה דיערק לתמן ויתוחי דיקטל ית עברה בבלי עכם והוא לא סני לה מן אתמל תליתי ודייעל עם עברה בארשה למקצץ קיצמין וטעיה אדה בקצוצה למקטע קיצם ויתנשל ברזלה מן קיצמה ומשקע ית עברה ומית הוא יערק לחדה מן קריאתה אלין ויתוחי דלא ירדף גאול אדמה בתר קטולה הלא ירקע לבה ומטתה אן יסגי שבילה וקטלה נפשה ולה לית פשרון קטל הלא לא סני הוא לה מתמל תלתיאי על כן אנה מפקדך למימר תלת קריאן תפרש לך ואם יפתי יהוה אלהך ית תהומך כמה דאשתבע לאבהתך ויתן לך ית כל ארעה דמלל למתן לאבהתך כד תטר ית כל מצותה הדה למעבדנה דאנה מפקדך יומן למרעם ית יהוה אלהך למהכה בשביליו כל יומיה ותוזף לך עורי תלת קריאן על תלתיתה אלין ולא ישתפך אדם ברי בגו ארעך דיהוה אלהך יהב לך פלגה ויהי עליך אדמים אן יהי אנש סני לעברה וכתי לה ויקום עליו וקטלה נפש ומת ויערק לחדה מן קריאתה אלין וישלחון חכימי קרתה ויסבון יתה מתמן ויתנון יתה באד גאול אדמה ויקטל לא תיעס עינך עליו ותפרש אדמה דברי מישראל וטב לך לא תטלטל תהום עברך דאתעמו קדמאים בסחנתך דתסחן בארעה דיהוה אלהך יהב לך למירתנה לא יקום סעד אחד באנש לכל עוב ולכל חטא בכל חטא דיחטא על מימר תרי סעדים אי על מימר תלתה סעדים יקום ממלל ואן יקום סעד שקר באנש למגבה בה סטו ויקעמון תרי גבריה דלהון תיגרה לקדם יהוה לקדם כהניה ופשוריה דיהון ביומיה האנון ויבעון פשוריה טבהית והא סעד דשקר אסיד שקר אגיב באחיו ותעבדון לה כמה דזמן למעבד לאחיו ותפרש בישה מגבך ודמשתארים ישמעון וידעלון ולא יוזפון עורי למעבד כמללה בישה הדן בגבך לא תיעס עינך נפש בנפש עין בעין שן בשן אד באד רגל ברגל כד תפק לקרבה על דבביך ותחזי סוסי ורכבה ועם סגי מנך לא תדעל מנון הלא יהוה אלהך עמך המסקך מן ארע מצרים ויהי כמקרובכון ליד קרבה ויקדם כהנה וימלל עם עמה ויימר לון שמע ישראל אתון קרבים יומן לקרבה על דבביכון אל ירכך לבוכון לא תדעלון ולא תצטדון ולא תדבהלון מנון הלא יהוה אלהכון האזל עמכון למגחה לכון עם דבביכון ולמפצאה יתכון ומללו ספריה עם עמה למימר מן גברה דבנה בית חדת ולא גדדה ייזל ויעזר לביתה דלא ימות בקרבה וגבר עורן יגדדנה ומן גברה דנצב כרם ולא חללה ייזל ויעזר לביתה דלא ימות בקרבה וגבר עורן יחללנה ומן גברה דארס אתה ולא נסבה ייזל ויעזר לביתה דלא ימות בקרבה וגבר עורן יסבנה ואוזפו ספריה לממללה עם עמה ואמרו מן גברה דעלה ורכיך לבה ייזל ויעזר לביתה ולא ישפל ית לב אחיו כלבה ויהי כאסכמות ספריה לממללה עם עמה וימנון רבני חיליות בריש עמה כד תקרב על קריה למגחה עליה ותזעק לה לשלם ויהי אם שלם תגיבך ופתחה לך ויהי כל עמה דיתשקע בה יהון לך לאריס וישמשונך ואם לא תשלים עמך ועבדה עמך קרבה ותיצר עליה ויתננה יהוה אלהך באדך ותמחי ית כל דכורה לפם חרב לחוד נשיה וטפלה ובהמאתה וכל דיהי בקרתה כל אנחיתה תבזז לך ותיכל ית אנחית דבביך דיהב יהוה אלהך לך כן תעבד לכל קריהתה דרחיקין מנך שריר דלא מקורי גועיה אלין אנין לחוד מקורי גועיה אלין דיהוה אלהך יהב לך פלגה לא תוחי כל נשמה הלא חרמה תחרמנון כנענאה ואמראה וחתאה וגרגשאה ופרזאה וחואה ויבוסאה כמה דפקדך יהוה אלהך לבדיל דלא ילפון יתכון למעבד ככל תועבתון דעבדו לאלהיון ותתעיבון ליהוה אלהכון כד תיצר על קריה יומים סגים למגחה עליה למעדתה לא תחבל ית אילנה למטעי עליו קצוץ הלא מנה תיכל ויתה לא תעקר הלא אנשה אילן ברה למיעל מקדמיך בצער לחוד אילן דתתחכם הלא לא אילן מיכ הו יתה תחבל ותקטע ותבני כבאש על קרתה דהיא עבדה עמך קרבה עד תנעתנה אן יתשקע קטיל בארעה דיהוה אלהך יהב לך למירתנה נפל בברה לא אתחכם מן קטלה ויפקון חכימיך וספריך וימשחון על קריאתה דסחרת קטילה ותהי קרתה דקריבה לקטילה ויסבון חכימי קרתה ההיא עגלת תורין דלא אשתמש בה ודלא נגידה מסחן ויעתון חכימי קרתה ההיא ית עגלתה לנחל עמיק דלא ישתמש בה ולא אזדרע ויקדלון תמן ית עגלתה בנחלה ויקדמון כהניה בני לוי הלא בון בחר יהוה אלהך למשמשה ולמברכה בשם יהוה ועל מימרון יהי כל תיגר וכל מכתש וכל חכימי קרתה ההיא דקריבה לקטילה יסחון ית אדיון על עגלתה דמקדלה בנחלה ויענון ויימרון אדינן לא אשפכו ית אדמה הדן ועינינן לא חזת סלח לעמך ישראל דפרקת יהוה ואל תתן אדם זכאי בגו עמך ישראל ויסתלח לון אדמה ואתה תפרש אדמה דברי מגבך כד תעבד דכשר בחזות יהוה כד תפק לקרבה על דבביך ויתננה יהוה אלהך באדך ותשבי שביה ותחזי בשביה אתה ייה שפר ותעשק בה ותסבנה לך לאתה ותעאלנה לממצית ביתך וספרה ית רישה ותעבד מן טפריה ותסטי ית תכסית שביה מן עליה ויתבה בביתך ותבכי ית אבוה וית אמה ירח יומין ובתר כן תיעל לותה ותבעלנה ותהי לך לאתה ויהי אן לא תתרחי בה ותשלחנה לנפשה וזבון לא תזבננה בכסף לא תתגר בה תחת דלבטתנה אן יהן לגבר תרתי נשים חדה רחימה וחדה מסתניה וילדן לה בנים רחימתה ומסתניתה ויהי ברה בכורה למסתניתה ויהי ביום פלוגה ית בניו ית דיהי לה לא יכל למבכרה ית בר רעימתה לקדם בר מסתניתה בכורה הלא ית בכורה בר מסתניתה יכר למתן לה פי תרין בכל דיתשקע לה הלא הו קדמאית אונה ולה פשרון בכורותה אן יהי לגבר בר ארדי ומחזי ליתו שמע בקל אבוה ובקל אמה וארדו יתה ולא ישמע מנון ואתיד בה אבוה ואמה ויפקון יתה ליד חכימי קרתה לתרע אתרה ויימרון לאנשי קרתה ברנן דן ארדי ומחזי ליתו שמע בקלנן מאזל ומתועב וירגמונה אנשי קרתה באבנים ויקטל ותפרש בישה מגבך וכל ישראל ישמעון וידעלון אן יהי באנש חטא פשרון קטל ואקטל ותצלב ית על אילנה לא תבית נבלתה על אילנה הלא קבר תקברנה ביומה ההוא הלא קללת אלהים צלובה ולא תסיב ית ארעתך ויהוה אלהך יהב לך פלגה לא תחזי ית תור אחיך אי ית נקיה אי ית כל בהמתה טעים ותעלם מנון עזרה תעזרנון לאחיך ואם לא קריב אחוך לידך ולא חכמתנה ותכנשנה לגו ממצית ביתך ויהי עמך עד בעי אחוך יתה מן עמך ותעזרנה לה כן תעבד לחמרה וכן תעבד לתכסיתה וכן תעבד לכל אבדת אחוך דתאבד מנה ותשקענה לא תכל למעלמה לא תחזה ית חמר אחוך אי ית תורה אי ית כל בהמתה נפלים בשבילה ותעלם מנון הקם תקים עמה לא יהי מאני גבר על אתה ולא ילבש גבר תכסית אתה הלא תועבת יהוה אלהך כל עבד אלין אן יזדמן קן דעוף לקדמיך בשביל בכל אילן אי על ארעה אפרחים אי בעין ואמה רביעה על אפרחיה אי על ביעיה לא תסב אמה עם בניה שלח תשלח ית אמה וית בניה תסב לך לבדיל יתיטב לך ותורך יומים כד תבנה בית חדת ותעבד תורק לאגרך ולא תשבי אדמים בביתך הלא יפל נפלה מנה לא תזרע כרמך ערברוב דלא תקדש מליתה זרעה דתזרע ועללת כרמה לא תרדי בתור ובחמר כחדה לא תלבש מנמרים צמר וכתנים כחדה זגים תעבד לך על ארבע איצטרי תכסיתך דתכסי בה אן יסב גבר אתה ועלל לותה ויסנינה וישבי לה עלילות מלים ויפק עליה שם ביש ויימר ית אתתה הדה נסבת וקרבת לותה ולא אשקעת לה בתולים ויסב אבי הנערה ואמה ויפקון ית בתולי רביתה ליד חכימי קרתה לתרחה ויימר אבי רביתה לחכימיה ית ברתי יהבת לגברה הדן לאתה וסנתה והא הוא שבה לה עלות מלים למימר לא אשקעת לברתך בתולים ואלין בתולי ברתי ויפרס תכסיתה לקדם חכימי קרתה ויסבון חכימי קרתה ההיא ית גברה ההוא וירדון יתה ויגבון יתה מאה כסף ויתנון לאבי רביתה הלא אפק שם ביש על בתולת ישראל ולה תהי לאתה לא יכל משלחתה כל יומיו ואם קשט הוה ממללה לא אשקעו בתולים לרביתה ויפקון ית רביתה לתרח בית אבוה וירגמונה גברי קרתה באבנים ותתקטל הלא עבדת סכלה בישראל למתבראה מן בית אבוה ותפרש בישה מגבך אן יתשקע גבר שכב עם אתה בעלת בעל ויקטלון אף תריון גברה דשכב עם אתתה ואתתה ותפרש בישה מישראל אן יהי רביה בתולה מארסה לגבר ושקעה גבר בקריה ושכב עמה ותפקון ית תריון לתרע קרתה ההיא ותרגמון יתון באבנים ויקטלון ית רביתה על ממלל דלא צבעת בקרתה וית גברה על ממלל דלבט ית אתת עברה ותפרש בישה מגבך ואם בברה ישקע גברה ית רביתה דמארסה ואתקף בה גברה ושכב עמה ויקטל גברה דשכב עמה לודה ולרביתה לא תעבדון ממלל לית לרביתה חטא קטל הלא כמה דיקום אנש על עברה וקטלה נפש כן ממללה הדן הלא בברה אשקעה צבעת רביתה דמארסה ולית מפצי לה אן ישקע גבר רביאה בתולה דלא ארוסה ואתידה ושכב עמה ואתשקעו ויתן גברה דשכב עמה לאבי רביתה חמשים כסף ולה תהי לאתה תחת דלבטה לא יכל משלחתה כל ימיו לא יסב גבר ית אתת אבוה ולא יגלה כנף אבוה לא ייעל פדי דהלה ועקיר שפיכן בקהל יהוה לא ייעל ממזר בקהל יהוה אף דר עסירי לא ייעל לה בקהל יהוה לא ייעל עמוני ומואבי בקהל יהוה אף דר עסירי לא ייעל לון בקהל יהוה עד עלם על ממלל דלא קדמו יתכון בלחם ובמים בשבילה באפקותכון ממצרים ודאגר עליך ית בלעם בר בעור פשורה ארם נהרים למלוטנך ולא אתרחי יהוה אלהך למשמע מן בלעם ואפך יהוה אלהך לך ית קללתה לברכה הלא רעמך יהוה אלהך לא תבעי שלמון וטבתון כל יומיך לעלם לא תרעק אדומי הלא אחוך הוא ולא תרעק מצראי הלא גיור הוית בארעה בנים דאתילד להון דר תליתאי ייעל לון בקהל יהוה כד תפק משרי על דבביך ותתנטר מכל ממלל ביש אן יהי בך גבר דלא יהי דכי מקרי לילי ויפק מלבר למשריתה לא ייעל לגו ממצית משריתה הלא אם סחו בסרה במים ועל שמשה ובתר כל ייעל לגו משריתה ואתר יהי לך מלבר למשריתה ותפק תמן לברה וסכה תהי לך עם זיונך ויהי במתבך לברה ותחפר בה ותעזר ותכסי ית אפקותך הלא יהוה אלהך מתהלך בגו משריתך למפצאתך ולמתן דבביך לקדמיך ויהי משרוחך קדיש ולא יתחזי בך גנות ממלל ויעזר מבתרך לא תמסר עבד לרבה דיפצי לידך מן עם רבה עמך ידור בגבך באתרה דיבחר בחתה קוריך בטב לה לא תוננה לא תוחי קדישה מבנת ישראל ולא יתוחי קדיש מבני ישראל לא תיתי איתאהו בראה ופריגת כלב בית יהוה אלהך לכל נדר הלא תועבת יהוה אלהך אף תריהון לא תכפל לאחוך כפול כסף כפול מזון כפול כל ממלל דיכפל לנכראה תכפל ולאחוך לא תכפל לבדיל יברכנך יהוה אלהך בכל שליחות אדיך על ארעה דאתה עלל לתמן למירתנה כד תדר נדר ליהוה אלהך לא תשחי למשלמתה הלא בעי יבעינה יהוה אלהך מן עמך ויהי בך חטא וכד תקץ למנדר לא יהי בך חטא מפוק ספבאתך תטר ותעבד כמה דנדרת ליהוה רעבה דמללת בפמך כד תיעל בכרם עברך ותיכל ענבים כנפשך סבעך ולגו מניך לא תתן כד תיעל בקאמת עברך ותקטף מלילן באדך ומגל לא תניף על קאמת עברך אן יסב גבר אתה וייעל לותה ויבעלנה ויחי אן לא תשקח רחים בעיניו הלא שקע בה גנות ממלל ויכתב לה ספר שבוקין ויתן בידה וישלחנה מביתה ויפקנה מביתה ותהך ותהי לגבר עורן ויסנינה גברה עורנה ויכתב לה ספר שבוקין ויתן באדה וישלחנה מביתה אי אן ימות בעלה עורנה דנסבה לה לאתה לא יכל בעלה קדמאה דשלחה למעזר למסבנה למהי לה לאתה בתר דאסתיבת הלא תועבה היא לקדם יהוה ולא תעיבון ית ארעה דיהוה אלהך יהב לך פלגה אן יסב גבר אתה חדתה לא יפק בחיל ולא יעבר עליו לכל ממלל זכאי יהי לביתה שנה חדה ויחדי עם אתתה דנסבה לא יחבל רחים ורכב הלא נפש הוא חבל אן ישקח גבר גנב נפש מן אחוה מבני ישראל ויתגר בה אי זבנה ויקטל גנבה ההוא ותפרש בישה מגבך אשתמר במכתש צרעתה למטר שריר ולמעבד ככל אורותה דיורון יתכון כהניה לואי כמה דפקדתון תטרון למעבד דכר ית דעבד יהוה אלהך למרים בשבילה באפקותכון ממצרים כד תגבי בעברך מגבי כלום לא תיעל לביתה לממשכן משכנה בברה תקעם וגברה דאתה גבי בה הוא יפק לידך ית משכונה לברה ואם אנש מלבט הוא לא תדמך במשכנה עזרה תעזר לה ית משכונה כמעול שמשה וידמך בתכסיתה ויברכנך ולך תהי זכו לקדם יהוה אלהך לא תעשק אגיר מלבט ומסכין מן אחיך אי מתותביך דבארעך בקוריך ביומה תתן אגרה ולא תעאל עליו שמשה הלא מלבט הוא ולידה הוא סבל ית נפשה ולא יזעק עליך ליד יהוה ויהי בך חטא לא יקטלון אבהן על בנין ובנים לא יקטלון על אבהתה אנש בחטיה יקטל לא תסטי פשרון גר יתם ולא תמשכן לבוש ארמלה ותדכר הלא עבד הוית במצרים ופקדך יהוה אלהך על כן אנה מפקדך למעבד ית ממללה הדן כד תעצד עצדך בברך ותתנשי עומר בעקלה לא תעזר למסבנה לגיורה ליתמה ולארמלתה יהי לבדיל יברכנך יהוה אלהך בכל עובד אדיך כד תשמט זיתך לא תרער בתרך לגיורה ליתמה ולארמלתה יהי כד תקטף כרמך לא תעולל בתרך לגיורה ליתמה ולארמלה יהי ותדכר הלא עבד הוית בארע מצרים על כן אנה מפקדך ית ממללה הדן אן יהי תיגר בין גברים ויקדמון ליד פשורה ויתפשרון ויזכון ית זכאה ויעיבון ית חיבה ויהי אם בר מעואן עיבה ויפלנה פשורה וימחנה לקדמיו כקבל עובתה במנין ארבעים ימחנה לא יוזף דלא יוזף לממחנה על אלין מעה סגיה ומקל אחוך לעיניך לא תסבך תור בדרכה אן ידורון אחים כחדה וימות אחד מנון ובר לית לה לא תהי אתת מיתה בראיתה לגבר בראי יבמה ייעל לותה ויסבנה לה לאתה ויבמה ויהי ברה בכורה דתילד יקום על שם אחיו מיתה ולא ימחי שמה מישראל ואם לא אתרחי גברה למסב ית יבמתה ותסק יבמתה לתרחה ליד חכימיה ותימר מעי יבמי למקעמה לאחיו שם בישראל לא אתרחי יבמי ויזעקון לה חכימי קרתה וימללו עמה ויקעם ויימר לא אתרחית למסבנה וקדמת יבמתה לידה לעיני חכימיה ותשלף מסנה מן על רגלה ותרק באפיו ותגיב ותימר אכהן יתעבד לגברה דלא יבני ית בית אחיו ומתקרי שמה בישראל בית שליף מסנה אן ינצון גברים כחדה גבר ואחיו וקרבה אתת אחד למפצאה ית גברה מן אד מעיה ושלחת ית אדה ואתקפת בבסרה ותקץ ית כפה לא תיעס עינך לא יהי לך בטמריך אבן ואבן רבה וזעורה לא יהי לך בביתך מכלה ומכלה רבה וזעורה אבן שלמה וקשט יהי לך מכלה שלמה וקשט יהי לך לבדיל יורכון ימיך על ארעה דיהוה אלהך יהב לך הלא תועבת יהוה אלהך כל עבד אלין כל עבד שקר דכר ית דעבד לך עמלק בשבילה באפקותכון ממצרים דארעך בשבילה ועקב בך כל שליטיה בתרך ואתה כפן ולעי ולא דעל אלהים ויהי באנחות יהוה אלהיך לך מכל דבביך מסחר בארעה דיהוה אלהך יהב לך פלגה למירתנה תמחה ית דכר עמלק מתחת שומיה לא תתנשי ויהי כד תיעל לארעה דיהוה אלהך יהב לך פלגה ותירתנה ותדור בה ותסב מקדמאות פרי ארעה דתנדי מן ארעך דיהוה אלהך יהב לך ותשוי במהן ותהך לאתרה דבחר יהוה אלהך למשראה ית שמה תמן ותיתי ליד כהנה דיהי ביומיה האנון ותימר לה החוית יומן ליהוה אלהך הלא עלת לארעה דאשתבע יהוה לאבהתן למתן לנן ויסב כהנה מחנה מן אדך וינחנה לקדם מדבח יהוה אלהך ותגיב ותימר לקדם יהוה אלהך ארמאה אבד אבה ונעת למצרים ואתותב תמן בקליל ציבעד והוה תמן לגוי רב ועיול וסגי ואבעשו אתנן מצראי ולבטונן ויהבו עלינן עבידה קשיה וצבענן ליהוה אלהי אבהתנן ושמע יהוה ית קלנן וחזה ית לבוטנן וית עמלן וית לחצנן ואפקנן יהוה ממצרים באד תקיפה ובאדרע נתיחה ובחזב רב ובסימנים ובפליאן ואעלנן לאתרה הדן ויהב לנן ית ארעה הדה ארע מדיבה חלב ודבש וכדו הא אנדית ית קדמאות פרי ארעה דיהבת לי יהוה ותנחנה לקדם יהוה אלהך ותסגד לקדם יהוה אלהך ותחדי בכל טובה דיהב לך יהוה אלהך ולביתך אתה ולואה וגיורה דבגבך כד תסכם למעסרה ית כל מעסר עללאתך בשתה תליתאיה שנת מעסרה ותתננה ללואה לגיורה ליתמה ולארמלתה ותיכלון בקוריך ותסבעון ותימר לקדם יהוה אלהך אפרשת קדשה מן ביתה ואף יהבתה ללואה לגיורה ליתמה ולארמלתה ככל פקודיך דפקדתני לא עברת מפקודיך ולא אתנשית לא אכלת במסכינותי מנה ולא אפרשת מנה במסב ולא יהבת מנה למית שמעת בקל יהוה אלהי עבדת ככל דפקדתני אדיק ממעון קדשך מן שומיה וברך ית עמך ית ישראל וית ארעה דיהבת לנן כמה דאשתבעת לאבהתן ארע מדיבה חלב ודבש יומה הדן יהוה אלהך מפקדך למעבד ית גזריה אלין וית פשרוניה ותטר ותעבד יתון בכל לבך ובכל נפשך ית יהוה האמרת יומן למהי לך לאלהים ולמהכה בשביליו ולמטר גזריו ופקודיו ולמשמע בקלה ויהוה האמרך יומן למהי לה לעם סגלה כמה דמלל לך ולמטר כל פקודיו ולמתננך עליון על כל גועיה דעבד לתשבחה לשם ולרבו ולמהבאתך עם קדש ליהוה כמה דמלל ופקד משה וחכימי ישראל ית עמה למימר טרו ית כל מצותה דאנה מפקד יתכון יומן ויהי ביומה דתעברון ית ירדנה לארעה דיהוה אלהך יהב לך ותקים לך אבנין רברבן ותסדר יתון בסדר ותכתב עליין ית כל מלי ארהותה הדה במעברך לבדיל דתיעל לארעך דיהוה אלהך יהב לך ארע מדיבה חלב ודבש כמה דמלל יהוה אלהי אבהתך לך ויהי במעברכון ית ירדנה תקימון ית אבניה אלין דאנה מפקד יתכון יומן בהרגריזים ותסדר יתון בסדר ותבני תמן מדבח ליהוה אלהך מדבח אבנים לא תניף עליין ברזל אבנים שלמן תבנה ית מדבח יהוה אלהך ותסק עליו עלאן ליהוה אלהך ותדבח שלמין ותיכל תמן ותחדי לקדם יהוה אלהך ותכתב על אבניה ית כל מלי ארהותה הדה ביור טבהאית ומלל משה וכהניה לואי עם כל ישראל למימר אצית ושמע ישראל יומה הדן אתהבית לעם קדש ליהוה אלהך ושמעת בקל יהוה אלהך ותעבד ית פקודיו וית גזריו דאנה מפקדך יומן ופקד משה ית עמה ביומה ההוא למימר אלין יקעמון למברכה ית עמה על הרגריזים במעברכון ית ירדנה שמעון ולוי יהודה ויששכר יוסף ובנימים ואלין יקעמון על קללתה בטור עיבל ראובן גד ואשר זבולן דן ונפתלי וענו הלוים ואמרו לכל איש ישראל קל רם ארור אשה דיעבד פסל ומסכה תועבת יהוה עובד אדי אמן ושוי בכסי ויגיבון כל עמה ויימרון אמן ארור מקל אבוה ואמה ויימרון כל עמה אמן ארור מטלטל תחום עברה ויימרון כל עמה אמן ארור משגי סמי בשביל ויימרון כל עמה אמן ארור מסטי פשרון גר יתם וארמלה ויימרון כל עמה אמן ארור שכב עם אתת אבוה הלא גלה איצטר אבוה ויימרון כל עמה אמן ארור שכב עם כל בהמה ויימרון כל עמה אמן ארור שכב עם אחתה ברת אבוה אי ברת אמה ויימרון כל עמה אמן ארור שכב עם חמאתה ויימרון כל עמה אמן ארור מעי עברה בכסי ויימרון כל עמה אמן ארור נסב ממון למקטל נפש אדם ברי ויימרון כל עמה אמן ארור דלא יקים ית כל מלי ארהותה הדה למעבדנון ויימרון כל עמה אמן ויהי אם משמע תשמע בקל יהוה אלהך למטר ולמעבד ית כל פקודיו דאנה מפקדך יומן ויתננך יהוה אלהך עליון על כל גוי ארעה וייעלון עליך כל ברכהתה אלין וימטינך כד תשמע בקל יהוה אלהך בריך אתה בקרתה ובריך אתה בברה בריך פרי מעיך ופרי ארעתך ופרי בהמתך אקר אלפיך ועדרי עאניך בריך טיאנך ומלאשתך בריך אתה במיעלך ובריך אתה במפקך יתן יהוה ית דבביך דקעמין עלויך תבירין לקדמיך בשביל חדה יפקון לידך ובשבעה שבילים יערקון לקדמיך יפקד יהוה עמך ית ברכתה באסימך ובכל שליחות אדיך ויברכנך בארעה דיהוה אלהך יהב לך יקימנך יהוה לעם קדש כמה דאשתבע לך כד תטר ית פקוד יהוה אלהך ותהך בשביליו ויחזון כל עמי ארעה הלא שם יהוה מתקרי עליך וידעלון מנך ויותרנך יהוה לטב בפרי מעיך ובפרי בהמתך ובפרי ארעתך על ארעה דאשתבע יהוה לאבהתך למתן לך יפתח יהוה לך ית אוצרה טבה מן שומיה למתן ית מטר ארעך בזבנה לברך ית כל עובד אדיך ותזיף גוים סגים ואתה לא תיזף ויתננך יהוה לריש ולא לעקב ותהי לוד ללעל ולא תהי ללרע כד תשמע לפקוד יהוה אלהך דאנה מפקדך יומן למטר ולמעבד ולא תסטי מכל ממלליה דאנה מפקדך יומן ימין וסמאל למהכה בתר אלהים חורנים למשמשתון ויהי אן לא תשמע בקל יהוה אלהך למטר פקודיו וגזריו דאנה מפקדך יומן וייעלון עליך כל קללאתה אלין ותמטינך ארור אתה בקרתה וארור אתה בברה ארור טיאנך ומלאשתך ארור פרי מעיך ופרי ארעתך ופרי בהמתך אקר אלפיך ועדרי עאנך ארור אתה במיעלך וארור אתה במפקך ישלח יהוה בך ית מרתה וית אלעלותה וית פעתה בכל שליחות אדיך דתעבד עד שיצאותך ועד אבדותך זריז מקדם ביש שקריך דשבקתני ידבק יהוה בך ית מותנה עד אסכמות יתך מן על ארעה דאתה עלל לתמן למירתנה ימחינך יהוה ובערביתה בעמימתה ובדלקתה ובדקיקתה ובנגבנה ובשדפנה ובירקנה ירדפונך עד אבדותך ויהי שמיך דעל רישך נחש וארעה דתחתיך ברזל יתן יהוה ית מטר ארעך אבק ועפר מן שומיה ינעת עליך עד שיצאותך יתנך יהוה תביר לקדם דבביך בשביל חדה תפק אליו ובשבעה שבילים תערק לקדמיו ותהי לתזעה לכל ממלכת ארעה ותהי נבלתך למאכל לעוף שומיה ולבהמת ארעה ולית מדחל ימחינך יהוה בשחנה מצראה ובסבנים ובגרב וברעי דלא תכל למתאסה ימחנך יהוה בשגעון ובסמיון ובתמהון לבב ותהי ממשש בטהרים כמה דימשש סמיה בקבלה ולא תצלח שבילך ותהי לוד עשיק ועצי כל יומיה ולית מפצי אתה תרס וגבר עורן ישכב עמה בית תבנה ולא תדור בו כרם תצב ולא תחללנה תורך נכיס לעיניך ולא תיכל מנה חמרך עצאי מלקדמיך ולא יעזר לך עאניך יהבים לדבביך ולית לך מפצי בניך ובנתך יהיבים לעם עורן ועיניך חזיאה וסאפן לון כל יומיה ולית לאל אדך פרי ארעתך וכל ליחותך ייכל עם דלא חכמת ותהי להוד עשיק ורציץ כל יומיה ותהי משגע ממחזי עיניך דתחזי ימחנך יהוה בשחן ביש על ברכיה ועל שקיה דלא תכל למתאסאה מכף רגלך ועד קדקדך ייבל יהוה יתך וית מלכך דתקים עליך לגוי דלא חכמת אתה ואבהתך ותשמש תמן אלהים עורנים קיצם ואבן ותהי לשם ולמשלה ולסנה בכל עממיה דידהקך יהוה לתמן זרע סגי תפק לברה וציבעד תכנש הלא יחסלנה גובה כרמים תצב ותפרנס ועמר לא תשתה ולא תסבר הלא תיכלנה תולעתה זיתים יהון לך בכל תהומך ומשח לא תסרף הלא ישעל זיתך בנים ובנן תילד ולא יהון לך הלא יהכון בשביה כל אילנך ופרי ארעתך יערב צנצלה גיורה דבגבך יסק עליך לעל לעל ואתה תנעת לרע לרע הוא ייזפנך ואתה לא תיזפנה הוא יהי לריש ואתה תהי לעקב וייעלון עליך כל קללאתה האלין וירדפונך וימטונך עד שיצאותך הלא לא שמעת בקל יהוה אלהך למטר פקודיו וגזריו דפקדך ויהון בך לסימן ולפלי ובזרעך עד עלם תחת דלא שמשת ית יהוה אלהך בעדו ובטב לבב מסגי כל ותשמש ית דבביך דישלחנון יהוה בך בכפן ובצעו ובערטל ובחסרן כל ויתן ניר ברזל על צברך עד שיצאותה יתך יתלי יהוה עליך גוי מרחיק מיצטר ארעה כמה דיתחזה נשרה גוי דלא תשמע לשנה גוי עזיז אפים דלא יתלי אפים לסהב ורבי לא רתי וייכל פרי בהמתך ופרי ארעתך עד שיצאותך דלא ישתיאר לך דגין ויביש ורטיב אקר אלפיך ועדרי עאניך עד שיצאותה יתך ויעק לך בכל קוריך עד אעת שוריך ראמיה ותליליה דאתה רחיץ בהין בכל ארעך ויעק לך בכל קוריך בכל ארעך דיהב יהוה אלהך לך ותיכל פרי מעיך בסר בניך ובנתך דיהב לך בצער ובעיוק דיעיקון לך דבביך גברה דרכיך בך ודחטי שריר תבעש עינה באחיו ובאתת חבה ובמותר בניו דמתותר ממתן לאחד מנון מן בסר בניו דייכל מבלו אשתיר לה כלה בצער ובעיוק דיעיקון לך דבביך בכל קוריך רכיכתה בך ועניגתה דלא אנסת כף רגלה קעמתה על ארעה מן ענף ומרכיכו תבעש עינה בגבר חבה בברה ובברתה ובשליתה דנפקה מבין רגליה ובבניה דתילד הלא תיכלון בחסרן כל בכסי בצער ובעיוק דיעיקון לך דבביך בקוריך אם לא תטר למעבד ית כל מלי ארהותה הדה דכתיבים בספרה הדה למדעל מן שמה יקירה ונוראה הדן מן יהוה אלהך ויפרש יהוה אלהך ית מעותך וית מעות זרעך מעואן רברבן ומהימנן ומורין בישין ומהימנים ויעזר בך ית כל דאוני מצראי דמרעת מקדמיון וידבק בך אף כל מרחה וכל מעה דלא כתיב בספר ארהותה הדן יעלם יהוה עליך עד שיצאותך ותשתארון בקליל צביעד תחת דהויתון ככוכבי שומיה לסגי כד לא שמעתון בקל יהוה אלהכון ויהי כמה דשרי יהוה עליכון למיטבה יתכון ולמסגאה יתכון כן ישרי יהוה עליכון למאבדה יתכון ולמשיצאה יתכון ותתחסלון מן על ארעה דאתה עלל לתמן למירתנה ויבדרנך יהוה בכל עממיה מיצטר ארעה ועד איצטר ארעה ותשמש תמן אלהים עורנים דלא עכמת אתה ואבהתך קיצם ואבן ובגועיה האנון לא תסתעד ולא יהי מנוח לכף רגלך ויתן יהוה לך תמן לב רגיז סמיון עינים ודאבון נפש ויהון חייך צליבים לך מקבל ותדעל לילי ואימם ולא תימן בחייך בצפרה תימר מן יתן רמש וברמשה תימר מן יתן צפר מדחלת לבך דתדעל ומן חזבי עיניך דתחזי ויעזרנך יהוה למצרים בספינואן בשבילה דאמרת לכון לא תוספון עורי למחזינה ותזדבנון תמן לדבביכון לעבדים ולאמאן ולית זבון אלין מלי קיאמה דפקד יהוה ית משה למקטע ית בני ישראל בארע מואב מלבר קיאמה דקטע עמון בחורב וזעק משה לכל ישראל ואמר לון אתון חזיתון ית כל דעבד יהוה לעיניכון בארע מצרים לפרעה ולכל עבדיו ולכל ארעה נסיוניה רברביה דחזו עיניך סימניה ופליאתה רברביה האנון ולא יהב יהוה לכון לב למעכם ועינים למחזי ואדנים למשמע עד יומה הדן ואיתית יתכון ארבעים שנה במדברה לא בלי תכסיאתכון מן עליכון ומסניכון לא בלי מן על רגליכון לחם לא אכלתון ועמר ורעט לא שתיתון לבדיל תעכמון הלא אני יהוה אלהכון ואתיתון לאתרה הדן ונפק סיחון מלך חשבון ועוג מלך בתנין לזימונון לקרבה ונסבנן ית ארעון ויהיבה פלגה לראובנאה ולגדאה ולפלגות שבט מנשאה ותטרון ית מלי קיאמה הדה ותעבדון יתון לבדיל תסתכלון ית כל דתעבדון אתון מתקוממין יומן כלכון לקדם יהוה אלהכון ראשיכון שבטיכון וחכימיכון וספריכון כל גבר ישראל טפליכון ונשיכון וגיורה דבגו משריתך מקטועי קיצמיך ועד מלוי מיך למעבראתך בקיאם יהוה אלהך ובתקומתה דיהוה אלהך קטע עמך יומן לבדיל מקמה יתך יומן לה לעם והוא יהי לך לאלהים כמה מלל לך וכמה דאשתבע לאבהתך לאברהם ליצחק וליעקב ולא עמוכון לחודכון אנא קטע ית קיאמה הדה וית תקומתה הדה הלא עם דאיתו הכה עמנן יומן לקדם יהוה אלהנן ועם דליתו הכה עמנן יומן הלא אתון חכמתון ית דדערנן בארע מצרים וית דעברנן בגו גועיה דעברתון וחזיתון ית שקציון וית גלליון קיצם ואבן כסף ודהב דעמון דלא אית בוכון גבר אי אתה אי כרן אי שבט דלבה פנה יומן מן עם יהוה אלהנן למהכה למשמשה ית אלהי גועיה האנון דלא אית בכון שריש פרו ריש ולצעם ויהי בשמעה ית מלי תקומתה הדה ויסבר בלבה למימר שלם יהי לי הלא בשרירות לבי אהך לבדיל מספי רויה עם ציאה לא אתרחי יהוה למסלח לה הלא טטה יתקף רגז יהוה וקנאתה בגברה ההוא וירבעון בה כל לבטה דכתיב בספרה הדן וימחי יהוה ית שמה מתחת שומיה ויפרשנה יהוה לביש מכל שבטי ישראל ככל לבטי קיאמה דכתבים בספר ארהותה הדן ויימר דרה עראה בניכון דיקומון מבתרכון ונכראה דייתי מן ארע רחיקה ויחזי ית מעות ארעה ההיא וית צלוביה דצלב יהוה בה גפרי ומלח מוקדה כל ארעה לא תזריע ולא תצמח ולא יסק בה כל עשב כמהפכת סדם ועמרה אדמה וצבאים דהפך יהוה ברגזה ובחמתה ויימרון כל גועיה על מה עבד יהוה אכהן לארעה הדה ומה אתקף רגזה רבה הדן ויימרון על דשבקו ית קיאם יהוה אלהי אבהתון דקטע עמון באפקותה יתון מן ארע מצרים ואזלו ושמשו אלהים עורנין וסגדו לון אלהים דלא עכמנון ולא פליג לון ואתקף רגז יהוה בארעה ההיא למנדאה עליה ית כל קללתה דכתיבה בספרה הדן וינתשנון יהוה מעל ארעתון ברגז ואלעלו ובקצף רב וירמינון לארע עורני כיומה הדן כסיאתה ליהוה אלהנן וגליאתה לנן ולבנינן עד עלם למעבד ית כל מלי ארהותה הדה ויהי כד ייעלון עליך כל ממלליה אלין ברכתה וקללתה דיהבת לקדמיך ותתיתב עם לבך בכל גועיה דיטחנך יהוה אלהך לתמן ותעזר ליד יהוה אלהך ותשמע בקלה ככל דאנה מפקדך יומן אתה ובניך בכל לבך ובכל נפשך ויעזר יהוה אלהך עם עזרותך וירעמנך ויעזר ויצמתך מכל עממיה דבדרך יהוה אלהך לתמן אן יהי טעיך באיצטר שומיה מתמן יצמתנך יהוה אלהך ומתמן יסבנך ויעאלנך יהוה אלהך לארעה דירתו אבהתך ותירתנה ויסגינך מן אבהתך ויגזר יהוה אלהך ית לבך וית לב זרעך למרעמה ית יהוה אלהך בכל לבך ובכל נפשך לבדיל חייך ויתן יהוה אלהך ית כל לבטיה אלין על דבביך ועל סנאיך דרדפוך ואתה תעזר ותשמע בקל יהוה אלהך ותעבד ית כל פקדיו דאנה מפקדך יומן ויותרנך יהוה אלהך בכל עובד אדיך בפרי מעיך ובפרי ארעתך ובפרי בהמתך לטבה כד יעזר יהוה למשראה עליך לטב כמה דשרה על אבהתך כד תשמע בקל יהוה אלהך לשמר פקודיו וגזריו דכתיב בספר ארהותה הדה כד תעזר ליד יהוה אלהך בכל לבך ובכל נפשך הלא מצותה הדה דאנה מפקדך יומן לא פליה היא מנך ולא רחיקה היא לא בשומיה היא למימר מן יסק לנן לשומיה ויסבנה לנן וישמענן יתה ונעבדנה ולא מן עבר לימה הי למימר מן יעבר לנן אל עבר ימה ויסבנה לנן וישמענן יתה ונעבדנה הלא קריב לך ממללה שריר בפמך ובלבך למעבדנה חזי יהבת לקדמיך ית חייה וית טובה וית מותה וית בישתה דאנה מפקדך יומן למרעם ית יהוה אלהך למהכה בשביליו ולמטר גזריו ופקדיו ופשרוניו ותתוחי ותסגי ויברכנך יהוה אלהך בארעה דאתה עלל לתמן למירתנה ואם יפנה לבך ולא תשמע ותטעי ותסגד לאלהין עורנין ותשמשנון החוית לכון יומן הלא אבדה לאבדון לא תורכון יומים על ארעה דאתון עברים ית ירדנה למיעל לתמן למירתנה אסידת בכון יומן ית שומיה וית ארעה חייה ומותה יהבת לקדמיך ברכתה וקללתה ותבחר בחייה לבדיל תתוחי אתה וזרעך למרעם ית יהוה אלהך ולמשמע בקלה ולמתקרבה בה הלא הוא חייך ואורכות יומיך למדור על ארעה דאשתבע יהוה לאבהתך לאברהם ליצחק וליעקב למתן לוכון ואזל משה ומלל ית ממלליה אלין עם כל ישראל ואמר לון בר מאה ועסרים שנה אנה יומן לא אכל עוד למפק ולמיעל ויהוה האמר לי לא תעבר ית ירדנה הדן יהוה אלהך הוא העבר לפניך הוא ישיצי ית גועיה אלין מלקדמיך ותירתנון ויהושע הוא העבר לקדמיך כמה מלל יהוה ויעבד יהוה להון כמה דעבד לסיחון ולעוג מלכי אמראה ולארעון דשיצי יתון ויתנון יהוה לקדמיכון ותעבדון לון ככל מצותה דפקדת יתכון אתקפו ואתעיצו לתדעלון ואל תצטדון מקדמיון הלא יהוה אלהך הוא האזל עמך לא ירפינך ולא ישבקנך וזעק משה ליהושע ואמר לה לעיני כל ישראל אתקף ואתעיץ הלא אתה תעאל ית עמה הדן לארעה דאשתבע יהוה לאבהתון למתן להון ואתה תסחננה יתון ויהוה הוא האזל לקדמיך הוא יהי עמך לא ירפינך ולא ישבקנך לא תדעל ולא תשתפל וכתב משה ית ארהותה הדה ויהבה לכהניה בני לוי דסבלים ית ארון קיאם יהוה ולכל חכימי ישראל ופקד משה יתון למימר מסכום שבע שנים בזבן שנת שמטתה בחג מטליה במיתי כל ישראל למתחזאה ית רעות יהוה אלהך באתרה דבחר יקרא ית ארהותה הדה קבל בני ישראל במשמועיון כנש ית עמה גבריה ונשיה וטפלה וגיורך דבקוריך לבדיל ישמעון ולבדיל ילמדון וידעלון מן יהוה אלהכון ויטרון למעבד ית כל מלי ארהותה הדה ובניהון דלא עכמו ישמעון ויילפון למדעל מן יהוה אלהון כל יומיה דאנון קעימים על ארעה דאתון עברים ית ירדנה לתמן למירתנה ואמר יהוה למשה הן קרבו יומיך [...] [...] [...] [...] [...] [...] [...] [...] [...] [...] [...] [...] [...] [...] [...] [...] [...] האציתו שומיה ואמללה ותשמע ארעה מימרי פמי ירסס כמטרה מסבי ותזעל כטלה אמירתי כצפירים עלוי יאר וכטביים עלוי עסב הלא בשם יהוה אקרי והבו רבו לאלהנו צעורה דשלם פיעלה הלא כל אורעיו דין אל מהימן ולית שקר קשיט ומשבח הוא חבלו לא לה בני מום גיל עקיק ומבלמלם הליהוה תגמלון דה עם נבל ולא חכם הלא הוא אבוך קנוך הוא דעבדך וכוננך אדכרו ליומת עלמה אתבוננו לשנת דר ודר שאל לאבוך ויחבי לך סהביך ויימרון לך בפלו{ה}<ג> עליון גועיה בפרודה בני אדם קבע תהומת עממאיה למנין בני ישראל הלא חלק יהוה עמה יעקב דמע פלגתה ישראל חאיצה בארע מדברה ובתשבחן שויה אסהרה ובננה ונטרה כאנש עינה כנשר מורר קנה על גוזליו מרפרף פרס כנפיו ונסבה תלאתה על דביקאתה יהוה ביחידאו נגדה ולית עמה אל בראי ארכבה על רמואת ארעה איכלה אנפות ברה אינקה דבשה מכיפה ומשח מן צנמי תקפה רתע תורין ורתע עאן עם ארתע ארפין ודכרים בני בתנין ועורפים עם תרב כליאת חטה ודם ענב תשתה עמר ייכל יעקב וישבע ישמן משבחה ויבטר שמנת עבית שפרת ואטיס עלאה דעבדה ונבלו טור פצותה אקנותה בבראים ובתועבן אכעסותה דבחו לסיעדין לא אלה אלהין לא חכמנון חדתין מקרב אתו ולא תערנון אבהתכון תקוף מולדך אשפת ואתנשית חילה דשבחך וחזה יהוה ואתותר מן אכעסות בניו ובנתה ואמר אכסי רעותי מנון ואחזי מה באחריתון הלא גיל אפיכן אנון בנים דלא אימנו בון אנון אקנוני בלא אלה אכעסותי באבליהון ואנה אקנינון בלא עם בגוי נביל אכעסנון הלא אש תקדח ברגזי ותוקד עד שיאול ארעאיתה תיכל ארעה ועללאתה תולט אורשי טברין אכנש עליהון בישן וגרי אסכם בהון מדן כפנה לחמה רשפו קטפן הורין ושן בהמן אשלח בון עם רתע זולי עפר מלבר תתכל חרבה ומן גבאי אימה אף רבק אף בתולה וינק עם גבר סיבו אמרת רוגזי אנון אבטל מן אנשה דכרון לולא אכעס דבבי אדעל דלא יגלגון עאקינן דלא יימרון אדנן ראמת ולא יהוה פעל כל דה הלא גואה דאבד דעתון אנון ולית בון נהירו לא חכמו ואסתכלו דה ואתבוננו לחראיתון איך ירדף אחד אלף ותרים יערקון רבואן אם לא תקפון זבנון ויהוה אסגרון הלא לא כתקפון תקופנן ודבבינן סכאין הלא מגפן סדם גפנון ומשפתינת עמרה ענביהון עבני רשו ואנכלי מרירים לון ארתע תניניה עמרון וריש כריזתון ברן בראי הלא הוא כערוק עמי חתום באוצרתי ליום נקם ושלם לזבן תמוט רגלון הלא קריב יום אבדנון וחיש עתידן לון כד ידין יהוה עמה ועל עבדיו יתרחם כד יחזי הלא זלת אד וישתבק עציר ושביק ויימרון אהן אלהיון תקפה דאתרחצו בה דתרב דבחיהון ייכלון וישתון עמר נסכון יקומון ויסעדנכון יהון עליכון סתרו חזו כדו הלא אנא אנא הוא ולית אלהין עמי אנה ממית ומוחי מחי ואנה מאסי ולית מן אדי מפצי כד אתלי ליד שומיה אתרי ואמרת קעים אנה לעלם אן אשנן ברק חרבי ותהאד בפשרון אדי אעזר גבאי לעאקי ולסנאי אשלם ארבי גרי מדם וחרבי תיכל בסר מדם קטיל ושבי מריש אפרעת דבבה משבחים גועיה עמה הלא דם עבדיו יגבי וגבהי יעזר לעקיו ויסלח ארעת עמה ועל משה ומלל ית כל מלי שירתה הדה במשמועי עמה הוא ויהושע בר נון ואסכם משה ממלל ית ממלליה אלין על כל ישראל ואמר להון שוו לבוכון על כל ממלליה דאנה מסיד בוכון יומן דתפקדון ית בניכון למטר ולמעבד ית כל מלי ארהותה הדה הלא לא ממלל רחיק הוא מנכון הלא הוא חייכון ובממללה הדן תורכון יומין על ארעה דאתון עברים ית ירדנה תמן למירתנה ומלל יהוה עם משה בגרם יומה הדן למימר סק לטור עבראי הדן טור נבא דבארע מואב דעל קדם יריחו וחזי ית ארע כנען דאנה יהב לבני ישראל לסחנה ומות בטברה דאתה סלק לתמן ואכנש לעמך כמה דמית אהרן אחוך בטור טורה ואכנש לעמה על דשקרתון בי בגו בני ישראל במי תיגרת קדש מדבר צן עד דלא קדשתון יתי בגו בני ישראל הלא מקבל תחזי ית ארעה ולתמן לא תיעל לארעה דאנה יהב לבני ישראל ודה ברכתה דברך משה איש האלהים ית בני ישראל לקדם מותה ואמר יהוה מסיני אתה ודנח מגבלה למו הופע מטור פראן ועמה מרב[ו]את קדש מימנה אושטה לנן אף רחים אמיה וכל קדשיו באדך ואנון ימכון לרגליך ויקבלון ממלליך ארוה פקד לנן משה מתירתה קהלת יעקב והוה במשבחתה מלך בכנושה ראשי עמה כחדה שבטי ישראל יתוחי ראובן ולא ימות ויהי מן עמה מנין ודה ליהודה ואמר שמע יהוה קל יהודה ולעמה תיתינה אתרה תיגר לה וסעד מן לחציו תהי וללוי אמר שלמיך ונהיריך לגברה קשיטיך דנסיתנה במסה ותיגרתנה על מי תיגרה האומר לאבוה ולאמה לא חזית וית אחוה לא הכר וית ברה לא חכם הלא נטרו אמיראתך וקיאמך יתנטרון יורון פשרוניך ליעקב ואורתיך לישראל ישוון אועדו ברעותך וכליל על מדבחך ברך יהוה חילה ופעל אדה תרחי מחץ ערץ מרגזיך ומסנאיו מן יקימנה ולבנימים אמר אד אתר יהוה ישרי לרחצה ומפחף עליו כל יומה ובין כתפתה [ש]רי וליוסף [אמ]ר מברכת יה[וה ארעה] ממיתי שו[מיה מטל] ומתהמה דרבץ לרע וממיתי עללת שמשה וממיתי טרודי זהרים ומריש טורי קדם וממיתי גבעת עלמה וממיתי ארע ומלאה ורחו שרי סניה עללתה לריש יוסף ולרום כליל אחיו בכור תור משבח לה וקרני ראמן קרניו בהון עממין יכש כחדה שבקי ארעה אנון רבבת אפרים ואנון אלפי מנשה ולזבולן אמן חדי זבולן באפקותך ויששכר במשכניך עמים טברי יזדעקון ותמן ידבחון דבחי קשט הלא ספת ימים יינק ושפעים טמירי חלה ולגד אמר בריך מפתי גד כלביה שרי עטיף אדרעה אף רום וחזה קדמאית לה הלא תמן חלקה דאנגדה טמיר ומבה ראשי עמה זכות יהוה עבד ופשרוני עם ישראל ולדן אמר דן גור אריה וידיק מן בתנין ולנפתלי אמר נפתלי סביע ורחי ומלי ברכת יהוה מערבה ודרומה יירת ולא[שר א]מר בריך מב[רים אש]ר ויהי ר[חי ל]אחיו [וטבל במשח] רגליו ברזל ונחש ממסניך וכיומיך סגיך לית כאלה משבחה רכב שומיה בסעדיך וברחותה שקילים מעונה אלהי קדם ומתחת אדרעה עלמה ויטרד מקדמיך דבבה ויימר אשיצי ושירי ישראל ברחצה ביחידאו עין יעקב על ארע אדגן ויביש ואף שומיך ירססון טל משבחך ישראל מן כותך עם דמתפצי ביהוה מגנה סהדך ודחרב גאתך ויכבחון דבביך לך ואתה על רמואתון תדרס וסלק משה מבקעת מואב לטור נבא ריש סכיתה דעל קדם יריחו וחזיאה יהוה ית כל ארעה מנהר מצרים עד נהרה רבה נהר פרת ועד ימה עורנה ואמר יהוה לה דה ארעה דאשתבעת לאבהתך לאברהם ליצחק וליעקב למימר לזרעך אהבנה וחזיתך בעינך ולתמן לא תעבר ומית תמן משה עבד יהוה בארע מואב על מימר יהוה וקבור יתה בגיא בארע מואב קבל בית פעור ולא חכם אנש ית קבורתה עד יומה הדן ומשה בר מאה ועסרים שנה במותה לא כמעי עינה ולא ערק רטובה ובכו בני ישראל ית משה בבקעת מואב תלתים יום ושלמו ימי בכי אבל משה ויהושע בר נון מלא רוח חכמה כד סמך משה ית אדה עליו ושמעו לה בני ישראל ועבדו כמה דפקד יהוה ית משה ולא קעם עוד נביא בישראל כמשה דחכמה יהוה אפים לאפים לכל סימניה ופליהתה דשלח יהוה למעבד בארע מצרים לפרעה ולכל עבדיו ולכל ארעה ולכל אדה תקיפתה ולכל חזוה רבה דעבד משה לעיני כל ישראל [...] [...] [...] [...] [...] [...] [...] [...] [...] [...] [...] [...] [...] [...] [...] [...] [...] [...] [...] [...] [...] [...] [...] [...] [...] [...] [...] [...] [...] [...] [...] [...] [...] [...] [...] [...] [...] [...] [...] [...] [...] [...] [...] [...] [...] [...] [...] [...] [...] [...] [...] [...] [...] [...] [...] [...] [...] [...] [...] [...] [...] [...] [...] [...] [...] [...] [...] [...] [...] [...] [...] [...] [...] [...] [...] [...] [...] [...] [...] [...] [...] [...] [...] [...] [...] [...] [...] [...] [...] [...] [...] [...] [...] [...] [...] [...] [...] [...] [...] [...] [...] [...] [...] [...] [...] [...] [...] [...] [...] [...] [...] [...] [...] [...] [...] [...] [...] [...] [...] [...] [...] [...] [...] [...] [...] [...] [...] [...] [...] [...] [...] [...] [...] [...] [...] [...] [...] [...] [...] [...] [...] [...] [...] [...] [...] [...] [...] [...] [...] [...] [...] [...] [...] [...] [...] [...] [...] [...] [...] [...] [...] [...] [...] [...] [...] [...] [...] [...] [...] [...] [...] [...] [...] [...] [...] [...] [...] [...] [...] [...] [...] [...] [...] [...] [...] [...] [...] [...] והוה מסכום ארבעים יום ופתח נח ית ארכת תיבותה דעבד ושגר ית ערבה ונפק נפוק ותב עד אתיבשת מיה מן על ארעה ושגר ית יונתה מן עמה למעמי הקלת מיה מן על אפי אדמתה ולא אשקחת יונתה מקר לצעי רגלה ועזרת לידה ליד תיבותה הלא מיה על אפי כל ארעה ושגר ית אדה ונסבה ואנדה יתה לגו תיבותה ואמן עורי שבעה יומין חורנין ואוזף שגר ית יונתה מן תיבותה ואתת לידה יונתה זבן רמש והא טרפי זית קפיש בפמה וחכם נח הלא קלת מיה מן על ארעה ושרא חורי שבעת יומין חורנין ושגר ית יונתה ולא אוזפת מעזרה לידה עורי והוה באחתה ותת מאון שתה בקדמאה בחדה לירחה אנגבו מיה מן על ארעה ואסטה נח ית כסות תיבותה וחזה והא נגבו אפי אדמתה ובירחה תנינה בשבעת ועסרין יום לירחה אתיבשת ארעה ומלל אלהה לנח למימר פק מן תיבותה את ואתתך ובריך ונשי בריך עמך וכל חיתה דעמך מכל בסר בקמצה ובבהמתה ובכל רמסה דרמס על ארעה אפיק עמך ואשרצו בארעה ופושו וסגו על ארעה ונפק נח ובריו ואתתה ונשי בריו עמה וכל חיתה וכל קמצה וכל הרמס רומיסה על ארעה לכרניהון נפקו מן תיבותה ובנה נח מדבח ליהוה ונסב מכל בהמתה דכיתה ומכל קמצה דכיה ואסק עלאין במדבח ואריח יהוה ית ריח רחותה ואמר יהוה ליד רזה לית אוזף עורי למזל ית אדמתה בדיל אנשה הלא טמיר סוד אנשה ביש מרביותה ולא אוזף עורי למקטל ית כל קעים כמה עבדת סעד כל יומי ארעה זרע וחציר צונה וארתע קיט ואסתב אימם ולילי לא יבטלו וברך אלהה ית נח וית בריו ואמר לון פושו וסגו ומלו ית ארעה ואימתכון ודחלתכון תיהי על כל חית ארעה ועל כל קמץ שומיה ובכל דתרמס אדמתה ובכל נונית ימה באדכון יהבתה כל רמס דהוא קעים לוכון יהיה טעמה כמעצר עסב יהבת לוכון ית כלה ברן בסר בנפשה אדמה לא תיכלון וית אדמיכון מן נפשאתכון אבעי מן אד כל חי אבעינה מן אד אנשה מיד גבר ותלימה אבעי ית נפש אנשה שפוך אדם אנשה באנשה אדמה ישתפך [הלא בצורת מלאכיה עבד] ברנשה ואתון פושו וסגו וארמסון בארעה וסגו בה ואמר אלהים לנח ולבניו עמה למימר והאנה מקים ית קיאמי עמוכון ועם זרעוון בתרכון ועם כל נפש חיתה דעמוכון בקמצה ובבהמתה ובכל חית ארעה עמוכון מכל נפוקי תיבותה לכל חית ארעה ואקים ית קיאמי עמוכון ולא יקטע חורי כל בסר ממי מבולה ולא יהיה עורי טופנה למחבל ארעה ואמר אלהים דה סימן קימי דאנה יהב ביני ובינכון ובין כל נפש קעימה דעמוכון לדרי עולם ית לינקי יהבתי בעננה ותהי לסימן פסקול ביני ובין ארעה ויי בענני ענן על ארעה ויתגלי לינקה בעננה ואדכר ית פסקולי דביני ובינכון ובין כל נפש חיתה דעמוכון בכל בסר ולא יהי עורי מיה למבולה למחבלה כל בסר ויהי לינקה בעננה ואחזי לדכר קיאם עלם בין אלהה ובין כל נפש קיעמה בכל בסר דעל ארעה ואמר אלהה לנח דאה סימן קיאמי דאקימת ביני ובין כל בסר דעל ארעה והוו ברי נח הנפוקים מן תיבותה שם חם ויפת וחם הוא אבי כנען תלתה אלין ברי נח מנון אתבדרת כל ארעה ושרי נח גבר פרנסה ונצב כרמה ושתה מן עמרה ואשכר ואלקי בגו משכנה ועגל חם אבי כנען ית קלשופת אבוה וחוי לתרי אחוה מלבר ונסב שם ויפת ית שמלתה ושוו על שכם תריון ולכו לולק וכסו ית קלשופת אביהון ופניון לולק וסלוף אביהון לא חזו ואתלפס נח מן עמרה ועכם ית דעבד לה ברה זעורה ואמר לוט כנען שמש שמושין יהי לאחוה ואמר ברוך יהוה אלהה דשם והוה כנען שמש להון יפה אלה ליפת וישרי במשכני שם ויי כנען שמש להון ואתוחי נח בתר טופנה תלת מון שתה וחמשין שתה והוו כל יומי נח תשע מון שתה וחמשין שתה ומית ואלין תולדי ברי נח שם חם ויפת ויולידו להון בנין בתר מבולה ברי יפת גמר ומגוג מדי ויון תובל מושך ותירס ובני גמר אשכנז ריפת ותגרמה ובני יון אליש תרשיש כתים ורודנים מן אלין אתפרדו אקרי גועיה בארעיון גבר ללשונה לכרניון בגויהון ובני חם כוש ומצרים פוט וכנען ובני כוש סבא וחוילה סבתה ורעמה וסבתכה ובני רעמה שבא ודדן וכוש הוליד ית נמרוד הוא שרי למהי קיפץ בארעה הו הוה קיפץ ציד לקודם יהוה לבדיל יתאמר כנמקס קיפץ ציד לקודם יהוה ותהי קופית ממלכתה בבל וארך ואכד וכהלין בארע צופה מן ארעה ההי יפק עסטון ובנה ית נינוה וית סטכן קרתה וית לקסה וית עספה בין נינוה ובין לקסה היא קרתה רבתה ומצרים ילד את לדים וית עינמים וית להבים וית נפתחם וית פתרסים וית כסלחם דיפק מתמן פלטסטיני וית כפתרים וכנען ילד ית צידון בכירה וית החת וית יבוסאי וית אמראה וית גרגשאי וית חואה וית ערוקאי וית סינאי וית ארודאי וית צמראה וית חמתאי ובתר אתבדרת כרני כנענאי והוה תהום כנענאי מן נהר מצרים עד נהרה רבה נהר פרת ועד ימה אחרה אלין בני חם לכרניהון ללשוניהון בארעיהון לגויהון ולשם ילד אף הוא אבי כל בני עבר אחי יפת גדולה בני שם עילם ואשור וארפכשד ולד וארם ובני ארם עוץ וחויל גתר ומשא וארפכשד ילד את שלח ושלח ילד את עבר ולעבר ילדו תרי ברין שם חדה פלג הלא ביומיו נפלגת ארעה ושם אחוה יקטן ויקטן ילד ית אלמודד וית שלף וית חצרמות וית ירח וית אדורם וית עיזל וית דקלה וית עיבל וית אבימאל וית שבא וית אפר וית חוילה וית יובב כלול אלין ברי יקטן והוה ממדרון ממסבל במעול ספרה טור קדם הדה הלוקת ילידי שם לכרניהון ללשניהון בארעיהון לגויהון דה כרני ברי נח לתולדותיהון בגויהון מן אלין אתפרקו עניסוסי גויה בארעה בתר טופנה והות כל ארעה שפה אחת וממללין אחדין והוה במטלון ממדנע ואשקעו שועה בארע שנער ויתבו תמן ואמרו גבר לחברה אתי נסתף סתפו ונליסה נילוס ותהי לון סתפתה לכיפה ולושנה הוה להון לטינה ואמרו הוי אתי נבנה לנן קריה ולקדה ורישה בעללה ונעבד לנן שם פן נתבדר על אפי כל ארעה ונעת יהוה למחזי ית קרתה וית שוביכה דבנו ברי האדם ואמר יהוה הא עמה חדה ואספואה חדה לכהלון ודן שרוון לעובדה וכדו לא ילפס מנהון כל דילסקון לעובדה אתי ניעת ונדלק תמן ספואן דלא ישמע אנש ספואת חברה ובדר יהוה יתון מתמן על אפי כל ארעה וקטעו בנין קרתה וית פלקולילה בדיל כן זעק שמה לילק הלא תמן פלי יהוה ית ספת כל ארעה ומתמן בדרון יהוה על אפי כל ארעה ואלין תולדי שם שם בר מון שתה ואוליד ית ארפכשד שנתין בתר מבולה וחי שם בתר אתילדותה ית ארפכשד חמש מון שתה שתה ואוליד בנין ובנן והוו כל יומי שם שת מון שתה ומית וארפכשד חי חמש ותלתין ומון שתה ואוליד ית שלח וחי ארפכשד בתר ילדותה ית שלח תלת שנין ותלת מאון שתה ואוליד בנין ובנן והוו כל יומי ארפכשד תמנה ותלתין שתה וארבע מאון שתה ומית וחי שלח תלתין שתה ומון שתה ואוליד ית עבר ואתוחי שלח בתר ילדותה ית עבר תלת שנין ותלת מואן שתה ואוליד בנין ובנן והוו כל יומי שלח תלת ותלתין שתה וארבע מון שתה ומית וחי עבר ארבע ותלתין ומון שתה ואולד ית פלג וחי עבר בתר ילדותה ית פלג שבעין שתהומאתין שתה ואוליד בנין ובנן והוו כל יומי עבר ארבע שנין וארבע מון שתה ומית וחי פלג תלתין שתה ומון שתה ואוליד ית רעו וחי פלג בתר ילדותה ית רעו תשע שנים ומון שתה ואוליד בנין ובנן והוו כל יומי פלג תשע ותלתין ומאתין שתה ומית וחי רעו שתין ותלתון ומון שתה ואוליד ית שרוג וחי שרוג בתר ילדותה ית שרוג שבע שנין ומון שתה ואוליד בנין ובנן והוו כל יומי רעו תשעה ותלתין ומאתין שתה ומית וחי שרוג תלתין שתה ומון שתה ואוליד ית נחור וחי שרוג בתר ילדותה ית נחור מון שתה ואוליד בנין ובנן והוו כל יומי שרוג תלתין שתה ומאתין שתה ומית והתוי נחור תשע ושבעים שנה ויוליד ית תרח וחי נחור בתר ילדותה ית תרח תשע שנין ושתין שנה ואוליד בנין ובנן והוו כל יומי נחור תמנה וארבעין שתה ומאת שתה ומית והתוחי תרח שבעים שתה ואוליד ית אברם ית נחור וית הרן אלין תולדי תרח תרח הוליד ית אברם וית נחור וית הרן והרן הוליד ית לוט ומית הרן על אפי תרח אבוה בארע מולדתה באור כשדים ונסב אברם ונחור לון נשין שם אתת אברם שרי ושם אתת נחור מלכה בת הרן אבי מלכה ואבי יסכה והות שרי עקרה לית לה ילד ונסב תרח ית אברם ברה וית לוט בן הרן בר ברו וית שרי וית מלכה כלותה אתת אברם ונחור בניו והפק יתון מן אור כשדים למהך ארע כנען ואתו עד חרן ודארו תמן והוו יומי תרח חמש שנין וארבעים ומאת שנה ומית תרח בחרן ואמר יהוה לאברם לך לך מן ארעך ומן ילדותך ומן בית אבוך לארעה דמלכנך ואעבדנך לגוי רב ואברכנך וארבי שמך והוה ברכן ואברך מברכיך ולעוטיך אלעוט ויתברכון בך כל כרני אדמתה ולך אברם כמה מלל לה יהוה ואזל עמה לוט ואברם בן חמש שנין ושבעים שנה במפוקה מן חרן ונסב אברם ית שרי אתתה וית לוט בן אחוה וית כל קניניהון דקנו וית נפשהתון דעבדו בחרן ונפקו למהלכה ארע כנען ועללו לארע כנען ועבר אברם בארעה עד מדינת שכם עד מישר חזבה וכנענאה טטה בארעה ואתגלי יהוה לאברם ואמר לה לבניך אהב ית ארעה הדה ובנה תמן מדבח ליהוה המתגלי לותה ואסתלק מתמן לטורה ממדנע לבית אל ונצב משכנה בית אל ממערבה ועינה ממדנע ובנה תמן מדבח ליהוה וזעק בשם יהוה ונטל אברם הלך ונטל לדרומה והוה כפן בארעה ונעת אברם למצרים לנצוע תמן הלא יקיר כפנה בארעה והוה כמה קרב לעלול למצרים ואמר לשרי אתתה הא אנה חכמת הלא אתתה ייה חזב אתי ויי כד יחגלו יתך מצריה ויימרו אתתה דה ויקטלון יתי ויתיך יחיו מללי נא אחתי אתי לבדיל יתיטב לי בגלליך ותחי רוחי בדיל סחדיך ויי כד ייעל אברם למצרים ועגלו מצראי ית אתתה הלא שפירה הי שריר וחזו יתה רבני פרעה ושבחו יתה קדם פרעה ואתנסבת אתה לביתה דפרעה ולאברם אתיטב בגללה והוה לה עאן ותור קנין יקיר שריר ושמשין ואסולין וחמרין אתונן וקדולין וכתש יהוה ית פרעה כתושין רברבין וית ביתה בדיל שרי אתת אברם וזעק פרעה לאברם ואמר מה דה עבדת לי למה לא חוית לי הלא אתתך הי ולמה מללת אחתי הי ואסב יתה לי לאתה וכדו הנה אתתך סבה ולך ופקד עליו פרעה גלגלין ושלחו יתה וית אתתה וית כלול דלה ולוט עמה ועל אברם מן מצרים הוא ואתתה וכל דלה ולוט עמה לדרומה ואברם יקיר שריר בקנין בכספה ובדהבה וילוך למטליו מן דרומה ואל בית אל אל אתרה דהוה תמן משכנה בשרואה בין בית חילה ובין כפרה ליד אתר מדבחה דעבד תמן בשרואה וזעק תמן אברם בשם יהוה ואף ללוט ההלוך עם אברם הוה ענין ותורין ומשכנין ולית סבלת יתון ארעה למדור כחדה הלא הוה קניניון סגי ולא ישכנו כחדה והוה סולק בין רעי קנין אברם ובין רעי קנין לוט וכנענאה ופרזאה טטה ילצין בארעה ואמר אברם ללוט הכה לא תהי סולקה ביני ובינך ובין רעי ובין רעיך הלא אנשין אחין אנן הלית כלול כל ארע לפניך אתפרק שוי מן עלי אן לצפון ולדרום ואן לדרום ולצפון וסבל לוט ית עיניו וחזה ית כל משוחת ירדנה הלא כלה משקי לפני חבלות יהוה ית סדם וית עמרה כגנת יהוה כארע מצרים במיעלך לצער ובחר לוט ית כל משוחת ירדנה ונטל לוט ממדנחה ואתפרק גבר מלות אחיו אברם נצב בארע כנען ולוט נצב בקורי משוחה והפרס עד סדם וגברי סדם בישין וחיבין ליהוה שריר ויהוה אמר לאברם בתר מפרקות לוט מן עליו סבל שוי עיניך וחזי מן אתרה דאת תמן צפונה ולדרומה ולמדנע ולמערבה הלא ית כל ארעה דאת חזה לך אהבנה ולזרעך עד עולם ואשוי ית בניך כעפר ארעה דאם יוכל גבר לממני ית עפר ארעה אף בניך ימנון קום התפרס בארעה לינסוה ולפתחעה הלא לך אהבנה ופרס אברם ועלל ושב במישרי ממרא דבחברון ובנה תמן מדבח ליהוה והוה ביומי אמרפל מלך שנער ואריוך מלך אלסר כדר לעמר מלך עילם ותדעל מלך גוים עבדו קרבה עם ברע מלך סדם ועם ברשע מלך עמרה ושנאב מלך אדמה ושם אבד מלך צבואים ומלך בלע היא צער כל אלין אדבקו למישר חלקיה הוא נפס מלחה תרתי עסרי שתה שמשו ית כדר לעמר ובשלש עסרה שתה עצו ובארבע עסרה שתה עלל כדר לעמר ומלכיה דעמה ומחו ית סלועפיה בעפינית קרניה וית תקיפיה בלישה וית סיעפיה בשוה מדינתה וית חראה בטורי סעיר עד פרוס פלשה לפלוג דעל מדברה ושבו ועללו לידעין דין היא קדש ומחו ית כל חקל עמלקאה ואף ית אמראה דדאר בפלוג גדי ונפק מלך סדם ומלך עמרה ומלך אדמה ומלך צבואים ומלך בלע היא צער וסדרו עמהון קרבה במישר חלקיה ית כדר לעמר מלך עילם ותדעל שלטן עממאי אמרפל מלך בבל וארויך מלך אלסר ארבע שלטנין עם חמשה ומישר חלקיה בירן בירן טיאן וערקו מלך סדם ומלך עמרה ונפלו תמן ודאתותרו לטורה ערקו ונסבו ושבו ית כל עותר סדם ועמרה וית כל מיכלון ואזלו ונסבו ית לוט וית כל קנינה בר אברי אברם וילך והוא יתיב בסדם ואתא מתפציה וחוי לאברם עבראה והוא שרי במישרי ממרא אמראה אחי אשכול ואחי ענרם והנם מסחני פסקול אברם ושמע אברם הן השוה אחוה וסרי ית עלימיו תולדי ביתה תמנה עסר ותלת מון ורדף עד בניאס ופלג עליהון לילי הוא ושמשיו וקטלון ומעונון לפוגה דמסמאל לדמסקס ועזר ית כל קנינה ואף ית לוט אחוה וקנינה עזר ואף ית נשיה וית עמה ונפק מלך סדם לסעודה בתר עזרותה מקטלות ית כדר לעמר וית שלטניה דעמה למישר מפנה הוא עמק מלכה ומלכי צדק מלך שלם הפק לחם וחמר והו כהן לחילה חיולה וברך ית אברם ואמר בריך אברם לחילה חיולה מלוך שומים וארע ובריך חילה חיולה דתורס ומסר סניך בידך ויהב לה מעסור מכלה ואמר מלך סדם לאברם יהב לי נפשהתה וקנינה סב לך ואמר אברם למלך סדם תלית אדי לוי אלהים חילה חיולה מלוך שמים וארע אן תרפי ועד סריק סנדל אן אסב מכל דלך ולא תימר אנה עסרתי ית אברם בלעדי לחוד דאכלו רבקיה וחולק גבריה דהלכו עמי ענרם ואשכול וממרא אנון יסבו חלקון בתר ממלליה אלין בעדניון הוה ממלל יהוה לאברם בנבואה למימר לא תדחל אברם אנה תקוף לך ואגרך אסגי שריר ואמר אברם רבי יהוה מה תהב לי ואנה הלך עקימאי ובר מדבר ביתי הו דמשק אליעזר ואמר אברם הן לי לא יהבת זרע והא בר ביתי יירת יתי והא מלל יהוה לה למימר לית ירתנך דן הלא אן דנפק מן חלצך הוא יירתנך ואפק יתה לברה ואמר הסתכל שוי לשומיה ומני כוכביה אן תרשי לממני יתון ואמר לה הכה יהי חליפניך והימן ביהוה וחשבה לה קשיטה ואמר לה אנה יהוה דהפ[ק]תיך מן אור כשדים למהב לך ית ארעה הדה למירתה ואמר רבי יהוה במה אחכם הלא אירתנה ואמר לה סב לי עגלה משלשה ועז משלשה ודכר משלש ושפנין וצוץ ונסב לה ית כל אלין ופסק יתון פסוק ושוה פגר ית פסוקה לזימון חברה וית עופיה לית פלג ונעת רטעס על קלפוציה ויעזר יתון אברם והות שמשה לעלל ותנומת נפלה על אברם והא קבלה חשיכה רבה סגיה נפלת על עליו ואתמר לאברם עכם תעכם הלא תותב יהי זרעך בארע לית להון וישמשנון וילבטון יתון ארבע מון שתה ואף ית גואה דיפלחון בון דיאן אנה ובתר כן ייעלון בקנין סגי ואת תיעל לאבתיך בשלם תתכנש בסיבו טבה וגילה רביעה ייתי להכה הלא לא שלם עוב אמראה עד הכה והוה שמשה עלאה ועמוטה הוה והא תנור יקיד ובעיר נור דעבר בין קטריה האלין ביומה ההוא קטע יהוה עם אברם קיאם למימר לבניך יהבת ית ארעה הדה מן נהר מצרים עד נהרה רבה נהר שלמאה ית קינאה וית קנזאה וית קדמונא וית חתאה וית פרזאה וית חסאה וית אמראה וית כנענאה וית גרששאה וית חואה וית יבוסאה ושרי אתת אברם לית ילדת לה ולה אסולה מצריה ושמה הגר ואמרת שרי לאברם הא שוי עצלני יהוה ממולד עלל שוי לאסולתי אתבונן מלותה ושמע אברם לקול שרי ונסבת שרי אתת אברם ית הגר המצריה אסולתה מסכום עסר שנין למדור אברם בארע כנען ויהבת יתה לאברם גברה לה לאתאה ועלל על הגר ובטנת וחזת הלא בטנת וזלת רבתה בעיניה ואמרת שרי לאברם אנכהותי עליך אנה יהבת סולתי בחובך וחגלת הלא בטנת וקלת בעיניה ידין יהוה ביני ובינך ואמר אברם לשרי שוי סולתיך בידיך עבדי לה דיתיטב בעיניך ולבטתה שרי וערקת מקודמיה ואשקעה מלאך יהוה על עין מיה במדברה על עינה בארע דשור ואמר הגר סולת שרי ויליך מן אתיתי ואל אהן תיזלי ואמרת מקדם שרי רבתי אנא ערקת ואמר לה מלאך יהוה עזרי ליד רבתיך והתלבטי כתי אדה ואמר לה מלאך יהוה סגוי אסגי ית זרעיך ולית ימני מסגוי ואמר לה מלאך יהוה הנך בטנה ותילדי בר ותזעקי ית שמה ישמעאל הלא שמק יהוה ליד לבוטיך הוא יהי פשה אנשה אדה בכלה ואד כלה בה ועל אפי כל תלימיו ישרי וזעקת שם יהוה הממלל לידה את חיולה חזוה הלא אמרת האף אכה חזית בתר חזו בדיל זעקת לבאר באר קעימה חזי הא בין קדש ובין ברד וילדת הגר לאברם בר וזעק אברם ית שם ברה דילדת הגר ישמעאל ואברם בר תמנים שתה ותת שנין במילד הגר ית ישמעאל לאברם והוה אברם בר אשעים ואשע שנין ואתחזי יהוה לאברם ואמר לה אנה חיולה ספוקה התיזל לקמי והוי שלם ואהב קיאמי ביני ובינך ואסגי יתך בשריר שריר ואנפל אברם על אפיו ומלל עמה אלהה למימר ואנה הא קיאמי עמך ותהי לאב רגוש גועיה ולא יזדעק חורי שמך אברם ויהי שמך אברהם הלא אב רגוש גועיה יהבתך והפרית יתך בשריר שריר ויהבתך לגועיה ומלכיה מנך יפקון ואקים ית פסקולי ביני ובינך ובין בניך בתרך לגיליהון לפסקול עלם למהי לך לאלהין ולבניך בתרך ויהבת לך ולבניך בתרך ית ארע תותביך ית כל ארע כנען לסחנת עולם ואוהי להון לאלהין ואמר אלהים לאברהם ואת ית פסקולי תטר את ובניך בתרך לדריהון לגיליהון דה פסקולי דתטרון ביני ובינכון ובין בניך בתרך המגזר לכון כל דכר ותלסינון ית בסר קלפתיכון ותהי לסימן פסקול ביני ובינכון ובר תמנה יומים יתגזר לוכון כל דכר לגיליכון מולד בית וסחרת כסף כל בר עממי דלית מבניך הו הגזר יתגזר ילידי ביתך וסחרת כספך ותהי תקומתי בבסרכון וסקי עלם וקליף דכר דלית ילסין ית בסר קלפתה ביומה תמינה ותקטע נפשה ההיא מן עמיה ית פסקולי אנשי ואמר אלהים לאברהם שרי אתתך לא תזעך ית שמה שרי הלא שרה שמה וברכת יתה ואף יהבת מנה לך בר וברכתינה ותהי לעממין ומלכי עממין מנה יהונו ונפל אברהם על אפיו ואתמח ואמר בלבה מואן שתה אוליד והן שרה הברת אשעין שתה תילד ואמר אברהם לאלהה הא לית ישמעאל יתוחי קדמיך ואמר אלהה קשט הן שרה אתתך תילד לך בר ותזעק ית שמה יצחק והקים ית קיאמי עמה לקיאם עלם ולזרעה בתרה ולישמעאל שמקתך הא ברכת יתה ואפרי יתה ואסגי יתה בשריר שריר תרתעסרי נסיאים יילד ואהבנה לעם רב וית קיאמי אקים עם יצחק דתילד לך שרה לעדנה הדן בשתה חורנתה ואסכם הממלל עמה ואסתלק מלאך אלהה מעל אברהם ואנסב אברהם ית ישמעאל ברה וית כל אולדי ביתה וית כל זבינת זוזה כל דכר בגברי בית אברהם ואגזר ית בסר בטולתון בגרם יומה הדן כמה דמללה אלהה ואברהם בר אשעים ואשע שנים במגזרה ית בסר בטולתה וישמעאל ברה בר תלת עסרה שתה במגזרה ית בסר בטולתה בגרם יומה הדן אתגזר אברהם וישמעאל ברה וכל גברי ביתה אולד בית וזבינת זוז מלקבל בר בראה אתגזרו עמה ואתחזי לידה יהוה במישרי ממרא והוא דאר בתרח משכנה כרתע יומה ותלא עיניו וחזה והא תלתה גברים מתקוממים עלויו ועמה ורעט לזימונון לתרח משכנה וסגד ארעה ואמר רבני הן שבי אשקחת ריח בחזותכון הא שבי תגוזו על שמשכון יסב שבי זעור מיה וסחו רגליכון ואתנחו כתי אילנה ואסב פתית לחמה ועדו לבוכון ובתר תגוזו הלא בדיל געזתון על שמשכון ואמרו כן תעבד כמה דמללת וזרז אברהם לאגנה לשרה ואמר זרזי תלת מכלין קמח פטיר צקי ועבדי עגולין ולבקריה רעט אברהם וסב בר בקר רך וטב ויהב ליד רביה וזרז לעובדה ואנסב גבנה ותרבה וית בר בקרתה דעבד ויהב לקדמון והוא קעם עלויהון כתי אילנה ואכלו ואמרו לידה אהן שרה אתתך ואמר הא במשכנה ואמר עזור אעזר לידך כזבן קיומה והא בר לשרה אתתך ושרה אציתת תרח משכנה והיא בתרה ואברהם ושרה סהבים אתים ביומיה קץ למהי לשרה שביל כנשיה וקטרגת שרה בסודה אמרה בתר בלואתי הות לי חדתו ורבי סהב ואמר יהוה לאברהם [למה דן תמחת שרה אמרה הקשט אימנון אלד ואנה] סהבת הטמיר מיהוה כלום לעדן אעזר לידך כזבן קעים ולשרה בר ואנכרת שרה אמרה לא תמחת הלא דחלת ואמר לה הלא תמחתי וקעמו מתמן גבריה ואדיקו על אפי סדם ואברהם מהך עמון למשגרון ויהוה אמר המטמר אנא מן אברהם ית דאנה עביד ואברהם הוו יהי לעמה רבה וחיולה ויתברכון בה כל עמה דארעה הלא חכמת לבדיל דיפקד אברהם ית בריו וית ביתו בתרה ויטרון שביל יהוה למעבד גזרה ודין מהן ינדי יהוה על אברהם ית דמלל עמה ואמר יהוה צבעת סדם ועמרה הלא סגת וחובתותן כד אתיקרת שריר איחת ני ואחזי צבעתה האתיה לידי עבדו אסכמו והן לא אמרק ואתפנו מתמן אנושיה ואזלו סדומה ואברהם כהדה קעם לקדם יהוה וקדם אברהם ואמר הקשט תסתפה זכאה עם סרוחה מאן יתשקח חמשים זכאים בגו קרתה הקשט תסתפה ולא תתלי לאתרה בדיל חמשים הזכאים דבגבה חסלך ממעבד כממללה הדן למקטל זכאה עם סרוח ויהי כזכאה כחיבה חסלך אה דיאן כל ארעה לא יתעבד פשרונה ואמר יהוה הן אשקח בסדם חמשים זכאים בגו קרתה וסבלת לכל אתרה בדילון ואגיב אברהם ואמר הא שבי אתרשית לממללה עם רבי ואנה קטם ורבוע מהן יתחסרון חמישים הזכאים חמשה התחביל בחמשה ית כל קרתה ואמר לא אחביל הן אשקח תמן ארבעים וחמשה ואוסף חורי לממללה עמה ואמר לה מהן יתשקחון תמן ארבעים ואמר לא החביל בדיל הארבעים ואמר לא שבי יתקף לרבי ואמלל מהן יתשקחון תמן תלתין ואמר לא אחביל הן אשקח תמן תלתין ואמר הא שבי אתרשית לממללה עם רבי טכח יתשקחון תמן עסרין ואמר לא אחביל בדיל העסרין ואמר לא ני יתקף לרבי ואמלל בל אזבנתה דמע יתשקחון תמן עסרה ואמר לא החביל בדיל העסרה ואסתלק מלאך יהוה כמה אסכם ממללה עם אברהם ואברהם עזר לאתרה ואתו תרי מלאכיה סדמה ברמשה ולוט יתיב בתרח סדם ועמה לוט וקעם לזימונון וסגד אפים ארעה ואמר הא שבי רבוני אסטו שוי לבית שמשכון וביתון וסחנו רגליכון ותיזלון ותהכון לשבילכון ואמרון לית הלא ברוחה נבית ועצף עליהון שריר וסרו לותה ועללו לביתו ועבד להון נציבה ופטיר קלי ואכלון הדלא ידמכון ואנשי קרתה אנשי סדם סחרין על ביתה מן טלי ועד סהב כל עמה מן סופה וזעקו לות לוט ואמרו לה האן אנושיה עלוליה לידך לילתה הפקון אלינן ונעכם יתון והפק להון לוט לתרחה ופליקה קבלו בתרה ואמר לית שוי אחוי תבעשו הא שוי לי תרתי בנן דלית יחכמון גבר הפק שוי יתין לותכון ועבדו להון הטב בעיניכון לחוד לאנשיה אלין לית תעבדון ממלל הלא על כן עלו בטלל שרבי ואמרו קדם לעל ועלל ואמרו חדה עלל למיתובה וידין אף דין כדו נבעש לך מנהון ועצפו בגברה בלוט שריר וקדמו לכפתי לוטה ואושטו גבריה ית אדיהון ועללו ית לוט להון לביתה וית לוטה קפלו וית אנושיה דתרח ביתה אלקו בסמיונין מן רציד ועד רבי ולפטו מן משכח תרחה ואמרו מלאכיה ללוט עורי מן לך הכה חמי ללו בנוך ובנתיך וכלול דלך בקרתה פוק מן אתרה הדן הלא מחבלין אנן ית אתרה הדן הלא רבת צבעתון עם אפי יהוה ושלחנן יהוה למחבלה ונפק לוט ומלל לחמיו נסובי בנותיו ואמר קומו פוקו מן אתרה הדן הלא מחבל יהוה ית קרתה והוה כלעוב בעיני חמיו וכמו לעושה סק וטרסו מלאכיה בלוט למימר קום סב ית אתתך וית תרתי בנותך דמתשקעין פן תלקי בעוב קרתה ויתלעל ואתקפו אנושיה בידה וביד אתתה וביד תרתי בנתיו ברחמות יהוה עליו והפקותה וחואה מלבר לקרתה והוה כהפקתון למלבר ויאמר חעס על רוחך ולית תתפני בתרך ולית תקום בכל משחה טברה סק דלא לקץ ואמר לוט להון לית שוי רבי הא שוי שקע שמשך רחם בעיניך ותרבה חסדך דעבדת עמי למהי למאסי ית רוחי ואנה לא ארשי למסתלקה לטורה הלא תשיגני בישתה ואמות הא שוי קרתה הדה קריבה למנוס תמן והי מצער סלק שוי תמן הלית מצער הי ותתוחי רוחי ואמר לה הא סבלת אפיך אף לממללה הדן לדלא נסיבת ית מדינאתה דמללת אוחי סק לתמן הלא לית ארשי לעובד ממלל במעולך לתמן בדיל כן קרא שם קרתה צער שמשה סלקת על יניצה ולוט עלל לצער ויהוה הלקי על סדם ועל עמרה פצטי ונור מלקובל יהוה מן שומיה והפך ית קריאתה אלין וית כל משוחה וית כל תותבי קריאתה וצלמת ארעה ואסתכלת אתתה מן בתרה והות נצבה מלח ואקדם אברהם בצלו צפר לאתרה דעמד תמן לקדם יהוה ואדיק על פי סדם ועמרה ועל פי כל ארע משוחה וחזה והא סק תננה ארעה כתננה נסופה והוה במחבל אלה ית קורי משוחה ודכר אלה ית אברהם ושלח ית לוט מבגו שקלבותה בשקלבותה ית קוריה דיתב בהון לוט ועלל לוט מן צער ותב בטורה ותרתי בנתיו עמה הלא דחל למדור בצער ודאר במערה הוא ותרתי בנתיו עמה ואמרת בכירתה לרבתה אבינן סהב וגבר לית בארע לעלול עלינן כשביל כל ארעה לכה נשקי ית אבינן עמר ונדמך עמה ונוחי מן אבינן זרע ונשקי ית אבינן עמר בלילתה ההיא ועללת בכרתה ודמכת עם אבוה ולית עכם בשכבה ובקומה והות צפרה ואמרת בכירתה לרביתה הא דמכת רמש עם אבי נשקינה עמר אף לילתה ועללי דמכי עמה ונוחי מן אבינן בנין והשקין אף בלילי ההוא ית אבינן ספטאה וקמת רביתה ודמכת עמה ולית עכם בשכבה ובקיומה ובטנן תרתי בנת לוט מן אביהון וילדת בכירתה בן וזעקת ית שמה מואב הוא אבי מואב עד יומן ורבתה אף הי ילדת בר וזעקת ית שמה בר עמי והוא אב ברי עמון עד יומן ונטל מתמן אברהם ארע דרומה ודאר בין קדש ובין שור ותותב בעסקלון ואמר אברהם לשרה אתתה אחתי היא ושלח אבימלך שלטן עסקלון ונסב ית שרה ועלל אלה לות אבימלך בחלום לילתה ואמר לה הנך שלם על דדי אתתה דנסבת והי מסחנת בעל ואבימלך לא נגע לותה ואמר רבי עם אף נקי תקטל הלית הו אמר לי אחתי היא והי אף מללה תלימי הוא בשלמו לבבי ובנסיפות כפי עבדת דה ואמר לה אלהים בחלומה אף אנה עכמת הלא בשלמות לבבך עבדת דה ועסכת אף אנה יתך מן מסתיבה לי על כן לא יהבתיך למקרוב לותה וכדו עזר ית אתת גברה הלא נביא הו ויצלי בגללך ותתוחי ואן לינך מעזר עכם הלא שיוץ תשתיץ את וכל דלך ואקדם אבימלך בצפרה וזעק לכל שמשיו ומלל ית כל ממלליה אלין במשמועיון ודחלו כל אנשיה שריר וזעק אבימלך לאברהם ואמר לה מה עבדת עמנן ומה אתחיבת לך הלא עלית עלי ועל ממלכתי סיובה רבה עובדים דלית יתעבדון עבדת עמי ואמר אבימלך לאברהם מה חזית הלא עבדת ית ממללה הדה ואמר אברהם הלא דחלת ובתר אמרת לחוד לית דחלת אלהים באתרה הדה ויקטלוני על ממלל אתתי ואף עסיק אחתי הי ברת אבי קשט לית ברת אמי והות לי לאתאה והוה כמה הטעה יתי אלהים מבית אבי ומן ארע ילדותי ואמר לה דה חסדיך דתעבדי עמי לכל אתרה דניעל לתמן אמרי לי תלימי הו ונסב אבימלך אלף כסף וענין ותורין ושמשין ואסולין ויהב לאברהם ועזר לה ית שרה אתתה ואמר אבימלך הא ארעי לפניך בטב בעיניך תב ולשרה מלל הא יהבת אלף כסף לאחוך הא הו לך תכסין עינין ולכל מן עמך וית כלה ודלקובל ואתפלל אברהם קדם אלה וחסי אלהים ית אבימלך וית אתתה ואסולתה ואילדו הלא עציק צוק אלהים בסעד כל רחם לבית אבימלך בדיל שרה אתת אברהם ויהוה אמסר ית שרה כמה אמר ועבד יהוה לשרה כמה מלל ובטנת וילדת שרה לאברהם בר לסיבותה לזבן דמלל עמה אלהים וזעק אברהם ית שם ברה הנולד לה דילדת לו שרה יצחק וגזר אברהם ית יצחק ברה בר תמנת יומים כמה פקד יתה אלהים ואברהם בר מאת שתה במולד לה ית יצחק ברה ואמרת שרה חדו עבד לי אלהים כל שמועה יחדי לי ואמרת מן בסר לאברהם הילנסיפה בנין שרה הלא ינטפתי לה בר לסיבותה ורבה ילידה וסקף ועבד אברהם צנוע רב ביומה פלטות ית יצחק ברה וחגלת שרה ית בר הגר המצרית דילדת לאברהם מתמח ואמרת לאברהם טרד ית אמתה דאה וית ברה הלא לא יירת בר אמתה דאה עם ברי עם יצחק ובאש ממללה שריר בחזות אברהם על דדי ברה ואמר אלהה לאברהם לא יבאש בחזותך על רביה ועל סולתך כל דתימר לך שרה שמק מן קלה הלא ביצחק יזדעק לך זרע ואף ית בר אמתה דאה לעמה רבה אשבינה הלא זרעך הוא וקרץ אברהם בצפרה וסב מזון וחמי מיה ויהב ליד הגר שבה על כתפה וית ילידה ואטלקה ואזלת וטעת בממוע באר סבוע ואתכללו מיה מן פלקינה ולקפת ית ילידה כתי חד סולסיה ולכת ותבת לה מלקובל רחיק כמרמי קשתה הלא מללת לית אעזי שלם ילידה ותבת מלקובל ותלת ית קולה ובכת ושמע אלהים ית קול רביה וזעק מלאך אלהה ליד הגר מן שומיה ואמר לה מה ליך הגר לא תדחלי הלא שמע אלהה ית קל רביה במן דהוא תמן קומי סבלי ית רביה ותקפי אדיך בה הלא לעמה רבה אשבינה ואניר אלהה ית עיניה ועמת באר מיה ומהכת ומלת ית חמיתאה מיה ושקת ית עולימה והוה אלהה עם רביה ורבה ודאר בבראה והוה מרמי קשתה ודאר בבראה דפראן ונסבת לה אמה אתתה מן ארע מצראה והוה ביתה זבנה ואמר אבימלך ופם כל נסיא חילה לאברהם למימר אלהה עמך בכל מה דאת עבוד וכדו אשתבע לי באלהה הכה הן תכדב בי ולמולדי ודלקבלי וכטבה דעבדת עמך תעבד עמי ועם ארעה דאתמגרת בה ואמר אברהם אנה אשתבע ואוכח אברהם ית אבימלך על דדי באר מיה דעצו שמשי אבימלך ואמר אבימלך לא חכמת לית חכמת מן עבד ית ממללה הדה ואף את לא חוית לי ואף אנה לית שמקת אלא הדה יומה ונסב אברהם עאנה ותורין ויהב לאבימלך וקטעו תריהון קיאם ואקים אברהם שבע כבשין עאנה לודון ואמר אבימלך לאברהם מה אנון שבע כבשיה האלין דאקמת לודון ואמר אברהם הלא ית שבע כבשיה תסב מן אדי בדיל תהי לי סהד הלא חפסת ית בארה הדן בדיל זעק ליתה אתרה באר שבע הלא תמן אשתבעו תריהון וקטעו קיאם באר שבע וקעם אבימלך ומימר רב חילה ועזרו לארע פלסטאה ונצב אברהם פרדיס בבאר שבע וזעק תמן בשם יהוה חיולה עלאה ואתותב אברהם בארע פלסטאה יומין סגים והוה בתר ממלליה אלין אנסה ית אברהם ואמר לה אברהם ואמר האנה ואמר סב שבי ית ברך ית אחדך דרחמת ית יצחק וזל אתי לארע חזיתה ואסקה תמן מסוק על אחד טבריה דאימר לך ואקדם אברהם בצפרה ושקח ית חמורה ונסב תרי רביו עמה וית יצחק ברה ונקס עחי עלתה וקם ואהך לאתרה דאמר לה אלהים ביומה תליתה וסבל אברהם ית עיניו וחזה ית אתרה מרחיק ואמר אברהם לרבקיו תבו לכון הכה עם החמור ואנה ונערה נהך עד הכה ונסגד ונעזר לידכון ונסב אברהם ית עחי עלתה ושוה על יצחק ברה ונסב באדה ית נורה וית סכינה ואהכו תריהון כחדה ואמר יצחק לאברהם אבוה ואמר אבה ואמר הא אנה ברי ואמר הא נורה וקיצמה ואהן נקיה לעלתה ואמר אברהם אלהים יחזה לה נקי לעלתה ברי ואזלו תריהון כחדה ועלו לאתרה דאמר לו אלהים ובנה תמן אברהם ית מדבחה ועלץ ית עחי ועסק ית יצחק ברה ושבה יתה על מדבחה מלעל לקיצמה ושגר אברהם ית אדה ונסב ית סכינה למכס ית ברה וזעק לה מלאך יהוה מן שומיה ואמר אברהם אברהם ואמר האנה ואמר לא תטלק אדך על רביה ולא תעבד לה כלום הלא כדו חכמת הן דחיל מן אלהה את ולא מנעת ית ברך ית לביבך מני ותלא אברהם ית עיניה וחזה והא נקי חד אחיד בעקוף בעטלפיו והך אברהם ונסב ית נקיה ואסקנה סליקה חליפת ברה וזעק אברהם ית שם אתרה ההוא יהוה יראה דיתמר יומן בטורה יהוה יחזי ינפש וזעק מלאך יהוה לאברהם תנינית מן שומיה ואמר בי אשתבעת מימן יהוה הלא חלף מרוק דעבדת ית ממללה הדה ולית מנעת ית ברך ית יחידך מני הלא ברוך אברכנך וסגו אסגי ית בניך ככוכבי שומיה וכחולה דעל ספת ימה ויירת זרעך ית קורי דבביו ויתברכון בזרעך כל עמה דארעה גזוי דשמעת מן קלי ועזר אברהם לרביו וקעמו ואזלו כחדה לבאר שבע ודער אברהם בבאר שבע והוה בתר ממלליה האלין ואתחוי לאברהם מימרה הא ילדת מלכה אף היא ברים לנחור תלימך ית עוץ בכורה וית בוז תלימה וית קמואל אבה ארם וית כשד וית חזו וית פילדש וית ידלף וית בתואל ובתואל הולד ית רבקה תמניה האלין דילדת מלכה לנחור תלים אברהם וכבלנתה ושמה רומה וילדת אף הי ית טבח וית גחם וית תחש וית מעכה והות קיומי שרה מואן שתה ועסרין שתה ושבע שנין שני קיומי שרה ומיתת שרה בקרית ארבעיתה ליד עמק הי חברון בארע כנען ואתה אברהם למספד לשרה ולמבכאתה וקעם אברהם מן על אפי מיתה ומלל עם ברי חת למימר גיור ותותב אני עמוכון הבו לי סחנת קבר עמוכון ואקבר ית מיתי מלקדמי ואגיבו ברי חת ית אברהם אמרים לא שמקנן רבי נסיא אלהה את בגבנן בבחור קברינן קבר ית מיתך גבר מנן ית קברה לא ימנע מנך מקבר מיתך וקעם אברהם וסגד לעמה דארעה לברי חת ומלל עמון למימר אן אתרחית נפשכון למקבר ית מיתי מלקדמי שמקו ני ואמלכו לי עפרון בן צהר חתאה ויהב לי ית מערת מכפלתה דלה דביסטר עקלה באורק שלם יהבנה לי בגבוכון לסחנת קבר ועפרון דאר בגו ברי חת ואגיב עפרון חתאה ית אברהם במשמוע ברי חת לכל עלולי תרח קרתה למימר לא רבי שמקני עקלה יהבת לך ומעבתה דבה לך יהבתה לחזות ברי עמי יהבתה לך קבר מיתך וסגד אברהם לקודם עמה דארעה ומלל לעפרון במשמוע עמה דארעה למימר ברם את לי שמקני אהב אבר עקלה סב מני ואקבר ית מיתי תמן ואגיב עפרון ית אברהם למימר לא רבי שמקני ארע ארבעת מואן מתקל כספה ביני ובינך מה הוא וית מיתך אקבר ושמע אברהם לעפרון ואתקל אברהם לעפרון ית זוזה דמלל באצתות ברי חת ארבעת מואן אבר נגדי תיגרה וקעם עקלה דעפרון דבמכפלתה דעל אפי ממרא עקלה ומערתה דבה וכל אילנה דבעקלה דבכל תחומה סחר לאברהם לקנין לסהדות ברי חת בכל עלולי תרח קרתה ובתר כן קבר אברהם ית שרה אתתה לגו מערת עקל מכפלתה על אפי ממרא הי חברון בארע כנען וקעם עקלה ומערתה דבה לאברהם סחנת קבר מן עם ברי חת ואברהם סהב עלול ביומיה ויהוה ברך ית אברהם בכלה ואמר אברהם לשמשה סהב ביתה השליט בכל דלה שבי שוי אדך כתי מיתובי ואשבענך ביהוה אלהה דשומיה ואלהה דארעה הן לא תסב אתה לברי מבנאת כנענאה דאנה דער לגוה הלא לארעי ולמולדי תיזל ותסב אתה לברי ליצחק ואמר לה עבדה מהן לא תתרחי אתתה למיזל בתרי ליד ארעה דאה עזור אעזר ית ברך לארעה דנפקת מתמן ואמר לה אברהם אנטר לך ברן תעזיר ית ברי תמן יהוה אלהה דשומיה דנסבני מבית אבה ומן ארע מילדי ודמלל לי ודאשתבע לי מימרה לזרעך אהב ית ארעה דאה הוא ישגר מלאכה לקמיך ותדבר אסה לברי מתמן והן לא תצבי אסאה למיזל בתרך ותתברי מן אמי דאה לוד ית ברי לא תעזר לתמן ושבה עבדה ית אדה כתי מיתובי אברהם רבה ואמין לה על ממללה הדן ואנסב עבדה עסרה גמלין מן גמלי רבה ואזל וכל איקר רבה באדה וקעם ואזל ליד ארם נהרים לקרית נחור ואשרע גמליה מלבר למדינתה על באר מיה לזבן רמש לעדן מפוק מליאתה ואמר יהוה אלהה דרבי אברהם אזמן שבי לקדמי יומן ועבד טבו עם רבי אברהם הא אנה קעם על עין מיה ובראת גברי קרתה נפיקין לממלי מיה ותהי רביתה דארשי לה אמכי ני קלתיך ותימר שתי ואף גמליך אשקה יתה אזמנת לשמשך ליצחק ובה אחכם הן עבדת טבו עם רבי אברהם והוה הוא אדלא אתסכם מן ממללה עם לבה והא רבקה נפיקה דילדת לבתואל בר מלכה אתת נחור תלים אברהם וגיגתה על כתפה ורביתה טבת חזב שריר בתולתה וגבר לא חכמה ונחתת עינה ומלת קלתה וסלקת ורעט עבדה לזימונה ואמר אשקיני ציבעד מיה מן קלתיך ואמרת שתי רבי וזרזת ואחתת גיגתה על אדה ואשקתה ואתסכמת מן משקתה ואמרת אף לגמליך אסלף סעד הן יסכמו מן משתואה ופרת ואחתת קלתה על משקואה ורעטת חורי לבארה לממלי ומלת לכל גמליו וגברה שתיו מנה ומשתק למחכם האזמן יהוה שבילה הן לא והוה כמה אתסכמו גמליה מן משתואה ונסב גברה קודש דהב טבע מתקלה ושבה על מנשמה ותרי שעירים על אדיה עסרה דהב מתקלון ואמר ברת מן אתי חוי שבי לי הית בבית אבוך אתר לנן למבית ואמרת לה ברת בתואל בר מלכה דילדת לנחור ואמרת לה אף תבנה אף כסה סגי עמנן ואף אתרה למבית ועקד גברה וסגד ליהוה ואמר בריך יהוה אלהה דרבי אברהם דלא שבק טובואתה וקשטה מן עם רבי אברהם אנה בשבילה נגדני יהוה בית תלים רבי ורעטת רביתה וחוית לבית אמה כממליה אלין ולרבקה תלים ושמה לבן ורעט לבן לגברה לבראה ליד עינה והוה כמחזיה ית קודשה ושעיריה על אדי תלימתה וכמשמעה ית ממללי רבקה תלימתה למימר כן מלל לי גברה ואתא ליד גברה והא קעם על גמליה על עינה ואמר אתי בריך מן יהוה למה תקום בבראה ואנה אזרמת ית ביתה ואתר לגמליה ואתא גברה לביתה ושרה גמליה ויהב תבנה וכסה לגמליה ומיה למסחי רגליו ורגלי גבריה דעמה ושבה קדמה למיכל ואמר לא איכל סעד הן מללתי ממללי ואמרו מלל ואמר שמש אברהם אנה ויהוה ברך לרבי שריר ורבה ויהב לה עאנין ובוקר וכספה ודהבה ושמשין וסולאן וגמליה וחמוריה וילדת שרה אתת רבי בר לרבי בתר סיבותה ויהב לה ית כל דלה ואשבעני רבני למימר לא תסב אתה לברי מבראת כנענאה דאנה דער בארעה אלא לבית אבה תיזל ולכרני ותסב אסה לברי ואמרת לרבני מהן לא תהך אתתה בתרי ואמר לי יהוה דאתיזלת לקדמיו ישגר מלאכה עמך ויזמן שבילך ותסב אתה לברי מכרני ומבית אבה טטא תתברי מתקומתי כד תיעל ליד כרני ואלית יהבו לך ותהי מזדכי מלבוטי ואתית יומה ליד עינה ואמרת יהוה אלהה דרבי אברהם הן יתך שבי מזמן שבילי דאנה מהך עלויה הא אנה קעם על עין מיה ותהי רביתה הנאפקה לממלי ואימר לה השקיני שבי ציבעד מים מקלתיך ותימר לי אף את שתי ואף לגמליך אסלף היא אתתה דכון יהוה לבר רבי אנה אדלא אתסכם מן ממללה עם לבי והא רבקה נפיקה וגיגתה על כתפה ונחתת עינה ומלת ואמרת לה השקיני שבי זעור מים מקלתיך ופרת ואחתת קלתה מן עלויה ואמרת שתי ואף גמליך אשקה ושתית ואף גמליה השקת ואשול יתה ואימר ברת מן אתי ואמרת ברת בתואל בר נחור דילדת לה מלכה ושוית קודשה על נירה ושעיריה על אדה ועקדת וסגדת ליהוה וברכת ית יהוה אלהה דרבי אברהם דאנגדני בשביל קשטה למסב ית ברת תלים רבי לברה וכדו הן יתכון עבדין טבו וקשט עם רבי תחויו לי והן לית החויו לי לאתפני על ימינה אי על סמאלה ואגיב לבן ובתואל ואמרו מיהוה פק ממללה לא נרשי נמלל עמך ביש וטב הא רבקה לקמיך סב וזל ותהי אתה לבר רביך כמה דמלל יהוה והוה כמה שמק שמש אברהם ית ממלליהון וסגד ארע ליהוה ואפק שמשה מאני כספה ומאני דהבה ולבושים ויהב לרבקה ומתונין יהב לתלימיה ולאמה ואכלו ושתו הוא וגבריה דעעה והביתו וקעמו בצפרה ואמר שגרוני לרבני ואמרו תלימיה ואמה תדור רביתה עמנן יומים אי ירח ובתר תיזל ואמר לון לא תשחוו יתי ויהוה אצלח ית שבילי שגרוני ואמהך לרבי ואמרו נזעק לרביתה ונשול ית פמה וזעקו לרבקה ואמרו לה התיזלי עם גברה הדן ואמרת איזל ושגרו ית רבקה תלימתון וית מינקתה וית שמש אברהם וית גבריו וברכו ית רבקה ואמרו לה תלימתן אתי הוי לאלפי סגואה ויירת זרעך ית קורי דבביו וקעמת רבקה ורביאתה וארכבין על גמליה ואזלין בתר גברה ונסב שמשה ית רבקה ואזל ויצחק אתי במדברה באר קעימה חזי והוא דער בארע דרומה ופק יצחק למצלאה בבראה לעדן רמש ותלא עיניו ועמה והא גמליה אתים ותלת רבקה ית עיניה ועמת ית יצחק וגענת מעל גמלה ואמרת לשמשה מן גברה זהיה המהך בבראה לזימונן ואמר שמשה הוא רבי ונסבת זהרה ואסתתרת ותנא עבדה ליצחק ית כל ממלליה דעבד ואנדהה יצחק אגן שרה אמה ונסב ית רבקה והות לה לאתה ורחמה ואסתובר יצחק בתר אמה ואוזף אברהם ונסב אתה ושמה קיטורה וילדת לה ית זמרון וית יקשן וית מדן וית מדין וית ישבק וית שוח ויקשן אולד ית שבא וית דדן וברי דדן הוו ריטורים ואמשחים ואמנים וברי מדין עיפה ואפר וחנוך ואבידע ואלדעה כל אלין ברי קיטורה ויהב אברהם ית כל דלה ליצחק ברה ולברי כבלניה דלאברהם יהב אברהם מתנואן וטלקון מעל יצחק ברה ממדהוא קעים מדנעה ליד ארע מדנעתה ואלין ימי שני קיומי אברהם דאתוחי מואן שתה ושבעין שתה וחמש שנין ושלם ומית אברהם בסיבות טבתה סהב וסביע יומיה ואכנש ליד עמה וקברו יתה יצחק וישמעאל בריו במערת מכפלתה לגו עקל עפרון בר צהר חתאה דעל אפי ממרא עקלה דזבן אברהם מן עם ברי חת תמן אקבר אברהם ושרה אתתה והוה בתר מות אברהם ברך אלהה ית יצחק ברה ודער יצחק עם באר קעימה חזי ואלין תולדי ישמעאל בר אברהם דילדת הגר מצראיה סולת שרה לאברהם ואלין שמהאן ברי ישמעאל בשמהאתון לתולדון בכיר ישמעאל נבאות וקדד ואדבאל ומבשם ומשמע ודומה ומשא הדד ותימה יטור נפיש וקדמה האלין אנון ברי ישמעאל ואלין שמהאתון בדרביתון ובקליעתון תרתין עסר נסיאין לרומון והאלין שני קיומי ישמעאל מואן שתה ותלתין שתה וסבעת שנין ושלם ומית ואכנש לעמה ושרו מן חוילתה סעד שור דעל אפי מצראה במיעלך אשורה על אפי כל תלימיו נפל והאלין אתילדות יצחק בן אברהם הולד ית יצחק והוה יצחק בר ארבעים שתה במסבה ית רבקה ברת בתואל ארמאי מפדן ארם תלימת לבן ארמאי לה לאתתה וצלא יצחק ליהוה לכון אתתה הלא עקרוריתה היא ואתבעי לה יהוה ובטנת רבקה אתתה ורצצו בניה בגוה ואמרת הן כן למה דן אנה ואזלת למבעי מן יהוה ואמר יהוה לה תרי גועיה בכרסיך ותרי כרנים מכרסיך יתפרקו וכרן מכרן יתחיל ורבה ישמש זעורה ואשלמו יומיה למילד והא תומים בכרסה ופק קדמאה סמוקאי כלה ככולת סער וזעקו שמה עשו ובתר כן פק תלימה [...] [...] [...] [...] [...] [...] [...] [...] [...] [...] [...] [...] [...] [...] [...] [...] [...] [...] [...] [...] [...] [...] [...] [...] [...] ואזל מתמן יצחק ושרה בנחלי עשקלון ושב תמן ועזר יצחק וחפר ית בירות מיה דחפרו שמשי אבוה ביומי אברהם אבוה ויטמנון פליסטונאה בתר מות אברהם וזעק להון שמהן כשמהן דזעק להון אבוה וחפרו שמשי יצחק בנחל ואשקעו שם באר מים חיים ונצון רעי עסקלון עם רעי יצחק למימר לנן מיה וזעק שם בארה עסק הלא עסקון עמה וחפרון לנוף עורן ועפלקון אף עליה וזעק שמה סנתה ואסתלק מתמן וחפרון באר עורן ולא נצו עליה וזעק שמה פתחיאתה ואמר הלא כדו פצה יהוה לנן וסגינן בארעה ועלל מתמן לבאר שבע ואתגלי לה יהוה בליליה ההוא ואמר אנה אלהה דאברהם אבוך אל תדחל הלא עמך אנה ואברכנך ואסגי ית בניך בגלל אברהם שמשי ובנה תמן מדבח וזעק בשם יהוה ונצב תמן משכנה ועטו שם שמשי יצחק לנוף ואבימלך לך לותה מן עשקלון וסיפה דחמואה ומחכום כל רב חילה ואמר להון יצחק ממה אתיתון לידי ואתון סניתון יתי ותטלקוני מלותכון ואמרו חזו חזינן הלא הוה יהוה עמך ואמרנן תהי שוה מומותה בינתנן בינן ובינך ונקטע קיאם אתך אם תעבד עמנן ביש כמה לא אנזקנך וכמה עבדנן אתך לחוד טב ונטלקנך בשלמו כדו את בריך מיהוה ועבד להון דפף ואכלון ושתון ואדלקון בצפר והשתבע אנש חברה ושלחנון יצחק והכו מן עמה בשלמו והוה ביומה ההוא ועללו שמשי יצחק וחוו לה על דדי לינופה דחפרו ואמרו לה אשקחנו מים וזעק יתה סבעה על כן שם מדינתה נוף סבעה עד יומן הדן והוה עשו בר ארבעין שתה ונסב אתאה ית יהודית ברת בחרי חתאה וית בשמת ברת אילון חואה והביתן מסרבן רוח ליצחק ולרבקה והוה כד סהב יצחק וכהיה עיניו מן חזו וזעק ית עשו ברה רבה ואמר לה הא ברי ואמר לה הא אנה ואמר הא אנה שוי סהבת לא חכמת יומ מותי וכדו שוי נינפיך זינך סיפך ופוק ברה וצוד לי ציוד ועבד לי תבשילין כמה רחמתי ותנדי לי ואיכל בגלל תברכנך נפשי לקבל אמות ורבקה שמעה בממלל יצחק עם עשו ברה והך עשו לברה לעשיד עשיד למנדי ורבקה אמרה ליעקב ברה למימר הא שמקת ית אבוך ממלל עם עשו אחוך למימר הנדי לי ציוד ועבד לי תבשילין ואיכל ואברכנך לפני יהוה לקבל מותי וכדו ברי שמע לקלי למה אנה מפקדה יתך הך שוי לעאנה וסב לי מתמן תרי שפיי עזין טבין ואעבד יתון תבשילין לאבוך כמה דאהב ותיעל לאבוך וייכל בגלל דיברכנך לקבל תשלמותה ואמר יעקב לית רבקה אמה הא עשו אחי איש סעיר ואנה אנש חסיד מהן יגששני אבה והי בעיניו כמטעי כמתלעב ותיתי עלי קללתה ולא ברכתה ואמרת לה אמה עלי משפתך ברי ברן שמע לקלי ולך סב לי ואהך וסב ואנדה לאמה ובשלת אמה תבשילין כמה אהב אבוה ונסבת רבקה ית לבושי עשו ברה רבה עתידאתה דעמה בביתה ואלבשת ית יעקב ברה זעורה וית משכי שפיי עלפיה הלבישת על אדה ועל ששיות צוארה ותנת ית תבשיליה וית לחמה דעבדת ביד יעקב ברה ועלל לות אבוה ואמר אבה ואמר הא אנה מן את ברי ואמר יעקב לאבוה אנה עשו בכורך עבדתי כמה מללת לי קום שוי סבעה ואיכל משרבלותי בגלל תברכני נפשך ואמר יצחק לברה מה דה כבנת למיכל ברי ואמר הלא הפיע יהוה אלהך לקבלי ואמר יצחק ליעקב קדם שוי ואגששנך ברי את דן ברי עשו אם לית וקדם יעקב ליד יצחק אבוה ואגששנה ואמר הקל קל יעקב וידיה ידי עשו ולית אשתמודעיה הלא הוו אדיו כידי עשו אחוה סעירות וברכנה ואמר הא את דן ברי עשו ואמר אנה ואמר קדמ לידי ואיכל מפצפצות ברו בגלל תברכנך נפשי וקדם לה ואכל ואנדה לה חמר ושתה ואמר לה יצחק אבוה קדם שוי ונשק לי ברי וקרב ונשק לה ואריח ית ריח לבושיו וברכנה ואמר חזו ריח ברי כריחות ברה מלו דברכנה יהוה יהב לך אלהים מטלה דשומיה וממפטוטי ארעה וסגי סדר וארתף ישמשונך עממאי ויסגדון לך מלכין הוי רבין לאחוך ויסגדון לך ברי אמך לעיטיך לעיט ומברכיך בריך והוה כד אסכם יצחק למברכ ית יעקב והוה ברן נפק נפק יעקב מלקובל יצחק אבוה ועשו אחוה עלל מצפצפתה ובשל אף הוא תבשילין ואנדה לאבוה ואמר לאבוה יקום אבה וייכל מצפצפות ברה בגלל תברכני נפשך ואמר לה יצחק אבוה מן אתה ואמר אנה ברך בכרך עשו וארתת יצחק ארתתו רבה עד שריר ואמר מן אתרגז ציוף ציף ואנדה לי ואכלתי מכל קבל תנדי ואברכנה ואף בריך יהי והוה כשמועי עשו ית ממללי אבוה וצוח צוחה רבה ועפצה עד שריר ואמר לאבוה ברכני אף אנה אבה ואמר עלל אחוך באמנו וסב וקבל ית ברוכך ואמר יאות השפיר קרי שמה יעקב וחכמני הדה זבנין ית בכורתי נסב והא כדו נסב ברכתי ואמר הלית שבקת לי מן ברכתך ואגיב יצחק ואמר לעשו הן יקיר שויתנה לך וית כל אחוה שוית לה לשמשין ובעבור ובחמר סמכתנה ולך חורי מה אעבד ברי ואמר עשו אל אבוה ברכתה חדה היא לך אבה ברכני אף אנה אבה וסבל ותלא עשו קלה ובכה ואגיב יצחק אבוה ואמר לה הן משמטי ארעה יהי משורך מטלה דשומיה מלעל ועל קנפך תתוחי וית אחוך תשמש ויי כמה תתקל ותפלח שבולה מן על צבואך וסנה עשו ית יעקב על ברכתה דברכנה אבוה ואמר עשו בלחודה יקרבון יומי צוקת אבה ואקטל ית יעקב אחוי וחוי לרבקה ית ממללי עשו ברה רבה ואושטת וזעקת ליעקב ברה הזעור ואמרת לה הא עשו תלימך מסתופי לך למקטלנך וכדו ברי שמע לקלי וקם ערק לך לתשתשות לבן אחוי לחרנה ותשמשנה יומין חסידין עד דתעזר רגז תלימיך עד עזרות רגז תלימך ממך וינשי ית דעבדת לה ואושט ואסבנך מתמן למה אתכל אף תריכון יום חד ואמרת רבקה ליצחק עקת בחיי מלקבל ברת חת הן נסב יעקב אתה מבנת חת כאלין מן בנאת ארע למה לי חיין וזעק יצחק לות יעקב וברך יתה ופקדנה ואמר לה לא תסב אתאה מבנן כנעאה קום אזל לקיץ ארם לבית בתואל אבי אמך וסב לך מתמן אתאה מבנן לבן אחי אמך וחיולה ספוקה יברכנך ויפרינך ויסגינך ויפשינך ותהי לקהל עממאי ויהב לך ית ברכת אבוך לך ולבניך אתך לטב למהי למירת ית ארע גיורך דנתן יהוה לאברהם ושלח יצחק ית יעקב ואזל לקיץ ארם לות לבן בר בתואל ארמאה תלים רבקה אם יעקב ועשו וחזה עשו הן ברך יצחק ית יעקב ושלח יתה פדנה פליץ למסב לה לו מתמן אתה במברכה יתה ופקדו עליו למימר לא תסב אתה מבנן כנען ושמע יעקב לאבוה ולאמה ואהך לקיץ ניפוק פליץ וחזה עשו הן בישין בנן כנען בעיני יצחק אבוה ואהך עשו ונסב ית מחלת בת ישמעאל בר אברהם אחות נבאות על נשיו לה לאתאה ונפק יעקב מן באר סבע למהך לחרנה ואמלך באתרה ובית תמן הלא עלל שמשה ונסב מן כיפי אתרה ושוה סמכתה ודמך ביתה אתרה וחלם והא סלם קעם ארעה ורישה מטי שומיה והא מלאכי אלהים סלקין ונעתין עליו והא יהוה נצב עלויו ואמר אנה יהוה אלהה דאברהם אבוך ואלהה דיצחק ארעה דאת פטין עליה לך אהבנה ולבניך ויהונו בניך כפישוש ארעה ותפתי מערבה ולמדנחה ולצפונה ולדרומה ויתברך בך כל כרני ארעה ובבניך והא אנה אתך ואטרנך בכל דתהך ואעזרנך לארע הדה הלא לית אשבקנך עדאן אעבד ית דמללתי לך ואתפורר יעקב מן סנתה ברן ית יהוה באתרה הדן ואנה לית חכמת ודחלת ואמר מה שול אתרה הדן לית דן אלא בית אלהים ודן תרחה דשומיה ואקדם יעקב בצפרה ונסב ית כיה דשוה מרשותה ושוה יתה נציבתה וקפט שמנה על רישה וקרא ית שם אתרה ההוא בית אל ואלפן לוזה שם קרתה ללמלוף וידר יעקב נדר למימר אן יהי אלהי עמי ויטרני בשבילה דאנה הלך ויהב לי לחם למיכל ולבוש למלבש ועזרתי בשלום לבית אבה ויהי יהוה לי לאלהין ואבנה הדה דשוית נציבתה יהיה בית אלהים וכל דתהב לי עסר אעסרנה לך ונטל יעקב ברביותה ואהך לארע מדנע וחזה והא קוף בחקלה והא תמן תלתה קטוי עאן רבעים עליה הלא מן קופה ההיא ישקון קטויה וכיפה רבה על פם קופה ויכנשון תמן כל רעיה וינשון ית כיפה מן על פם קופה וישקון ית עאנה ויעזרו ית כיפה על פם קופה למלטה ואמר להון יעקב אחי מן אתון ואמרו מן חרן אנחנן ואמר להון התחכמון ית לבן בן נחור ואמרנן חכמנן ואמר להון שלום הוא ואמרו שלום והא רחל ברתה עליה עם עאנה ואמר להון הן עורי יומה רבה לית זבן התכנש קנינה השקו עאנה והכו רעו ואמרו לא נרשי עד יכנשון כל רעיה ויגללון ית כיפה מן על פם בארה וישקו עאנה הכדנה ממלל אתון ורחל עליה עם עאנה דלאביה הלא רעיה היא והוה כמה חזה יעקב ית רחל ברת לבן אחי אמו וית עאן לבן אחי אמו וקדם יעקב וגלל ית כיפה מן על פם קופה וישק ית עאן לבן אח אמה וישק יעקב לרחל ותלא ית קוׄלה ובכה וחוה יעקב לרחל הלא אחי אבוה הוא והן בר רבקה הו ורצת וחוית לאבוה והוה כד שמע לבן ית שמע יעקב בר אחותו ורעט לזימונה וגפף לה ונשק לה ועללה לביתה ותנה ללבן ית כל ממלליה אלין ואמר לה לבן ברן קשופי ובסרי את ותותב עמה ירח יומים ואמר לבן ליעקב המדאחי את ושמשתני מעוף הויחני ומלל לי מה פלינותך וללבן תרתי בנן שם רביתה לאה ושם זעורתה רחל ועיני לאה לפיפין ורחל הות שפיר בריה וייה מראה והבב יעקב ית רחל ואמר אשמשנך סבע שנין ברחל ברתך זעורתה ואמר לבן טב תתי יתה לך ממהבותי יתה לגבר עורן תוב אתי ושמש יעקב ברחל שבע שנין והוו בעיניו כיומים ייהן חדין בפלסקנה יהבתה ואמר יעקב ללבן אנדי לי אתתי הלא אשלמו יומי ואעלל לותה וכנש לבן ית כלול גברי אתרה ועבד ששפו והוה ברמשה ונסב ית לאה ברתה ועלל בה לידה ועלל עליה יעקב ויהב לבן ית זלפה סולתה ללאה ברתה אסולה והוה בצפרה והא היא לאה ואמר ללבן מה דה עבדת לי הלא ברחל שמשתי אתך והך שקרת בי ואמר לבן לא יעבד כן אתנן למהבות לקישתה לקובל בכירתה מלא שבוע דה ואהב לך אף ית דה בתשמשותה דתשמשני עורי שבע שנין עורנין ועבד יעקב כן ושלם שבוע דה והב לה ית רחל ברתה לה לאתה והב לבן לרחל ברתה ית בלהה שמשתה לה לשמשי ועל אף ליד רחל ורחם אף ית רחל מן לאה ושמש עמה עורי שבע שנין חורנים וחזה יהוה הלא סניה לאה ופתח ית אוסטה ורחל עקרה ובטנת לאה וילדת בר וזעקת ית שמה ראובן הלא אמרת הלא חזה יהוה ללבוטי הלא כדו ירחמני גברי ועדית עורי וילדת בר ואמרת הלא שמק יהוה הלא סניתה אנה ויהב לי אף ית דאה וזעקת ית שמעון ובטנת חורי וילדת בר ואמרת כדו זב[נה] יתחבר בעלי לי הלא ילדת לה תלתה ברים על כן קרת שמה לוי ועדית עורי וילדת בר ואמרת הזבן אודית ית יהוה על כן קרת שמה יהודה וקעמת ממילדה וחזת רחל הלא לא ילדת ליעקב וקניאת רחל באחתה ואמרת ליעקב הב לי בנין ואן לית מאתה אנא ואתקף רגז יעקב ברחל ואמר דחול אלהה אנא דמנע מן חקריך פרי גרס ואמרת הא סולתי בלהה על לותה ותילד על ברתי ואתבונן אף אנה מנה ויהבת לה ית בלהה שפחתה לאתה ועל לידה יעקב ובטנת בלהה וילדת ליעקב בר ואמרת רחל דעני אלהים ואף שמק מן קלי ויהב לי בר על כן קרא שמה דן ועדית חורי וילדת בלהה סולת רחל בר תנין ליעקב ואמרת רחל פתתי אלהים פתוי עם תלימתי ואף ארשית וזעקת ית שמה נפתלי וחזת לאה הרי קעמת ממולד ונסבת ית זלפה אסולתה ויהבת יתה ליעקב לאתאה וילדת זלפה סולת לאה ליעקב בר ואמרת לאה בסור וקרת ית שמה בסור וילדת זלפה סולת לאה בר תניאן ליעקב ואמרת לאה בתשבחני ארי ישבחני נשין וקרת ית שמה אשר ואהך ראובן ביומי חציד חטין ואשכח יברוין בברה ואנדה יתון ללאה ילידתה ואמרת רחל ללאה יהבי שוי לי מלפוח בריך ואמרת לה הקליל מסבתיך ית בעלי ותסבי אף ית לפוח ברי ואמרת רחל עלי דה ידמך אתך לילתה חליפת יברוח בריך ועלל יעקב מן חקלה ברמשה ועללת לאה לזימונה ואמרת עלי תגוז לילתה הלא אגר אגרתיך ביברוח ברי ודמך עמה בלילתה ההיא וקבל אלהים לצלות לאה ובטנת וילדת ליעקב בר חמישאה ואמרת לאה יהב אלהים אגרי דיהבת סולתי לגברי וזעקת ית שמה יששכר ובטנת עורי לאה וילדת בר ששי ליעקב ואמרת לאה סעדני אלהים יתי סעד טב זבנה יפצלני גברי הלא ילדת לה ששה בנין וזעקת ית שמה זבולן ובתר ילדת בת וקרת ית שמה חכמה ודכר אלהים ית רחל וקבל מנה אלהים ופתח ית אוסטה ובטנת וילדת בר ואמרת כנש אלהים ית חסרי וקרת ית שמה יוסף למימר יוסף יהוה לי בר עורן והוה כמה ילדת רחל ית יוסף ואמר יעקב ללבן אדלפני ואהך לאתרי ולארעי הב יתי אתתי וית ילידי דשמשתי עמך בהון ואזלת הלא את עכמת ית תשמישותי דשמשתך ואמר לה לבן אם שוי אשכחתי רחים בעיניך נסיתי וברכני יהוה בדילך ואמר פרש אגרך עלי ואהבנה ואמר לה את חכמת ית דשמשתך וית דהוה קניניך עמי הלא קליל דהוה לך לקבלי ופתחי לסגי וברך יהוה יתך לגללי וכדו ציבעד עבד אף אנה לביתי ואמר מה אהב לך ואמר יעקב לית תהב לי כלום אן תעבד לי ית ממללה הדה עזר אניף ארעה עניך חזה ועלל בכליל עניך יומן סטי מתמן כל שה נמור ורסום וכל נקי שחום בכשבין ורסום ולפוט בעזיה ויי גרסי ותסיד לי זכותי ביום בתר הלא ייעל על שפרי לקבלך כל דלינה לפוט ורסום בעזין ושחום באמריה גניב הוא עמי ואמר לבן והן לית יהי כממללך ויסטי ביומה ההוא ית תישיה קרועיה רגוליה ורסומיה וית כל עזיה קלפוטיה ורסומיה כלול דחור בה וכל לעוש באמריה ושוה ביד בניו ושוה שביל שלשת יומין ביניון ובין יעקב ויעקב רעי ית עאן לבן דאתותרי ואמר מלאך אלהים ליעקב בחלומה ואמר לה יעקב ואמר הא אנה ואמר תלי שוי עיניך וחזה ית כל עתיסיה עלוליה על עאנה קרועיה וקלפוטין ורסומין הלא חזית ית כל דלבן עביד לך אנה חיולה דבית אל דמשחת תמן נציבתה ודנדרת לי תמן נדר וכדו קום פוק מן ארעה הדה ועזר לארע אבוך ואיטיב ואשלים עמך ונסב לה יעקב חוטרין עברין רטיב ודבר ודדלוב וקלף בהון קלופין עברין רסוף עברה דעל חוטריה וימץ וסקף ית חוטריה דקלף במסטופיה במשקי ממיה דעללין ענה למשתי לקבל ענה ויפסחן בעללין למשתי ויפסחן ענה על חוטריה וילדן ענה רסומין וערפיטין וטלטפין ועסיריה פרק יעקב ושוה לקבל ענה דכר רסום וכל שחום בענין לבן ושוה לה קוטרין לחודה ולית שוינון על עאן לבן בכל יתיחם עאנה קטיריה ישוי יעקב ית אטיריה לקבל ענה במצפתה בפלטיה לאתחמנין באטריה ובלקישי ענה לא שוה והוו עטיפיה ללבן וצפוניה ליעקב ופצה גברה סגי שריר והוה לה ענין סגין ואסולין ושמשין וסבלין ומסבלין ושמע ית ממללי ברי לבן למימר נסב יעקב ית כל דלאבינן וממד לאבינן עבד ית כל קנינה הדה וחזה יעקב ית אפי לבן והא ליתו אתו כאתמל תליתאתה ואמר יהוה ליעקב עזר לארע אבהתך ולמילדך ואהי אתך ואושט יעקב וזעק לרחל וללאה חקלה לות ענה ואמר להון עמי אנה ית אפי אביכן הלא לינה אתי כאתמל תליתאה ואלהה דאבה הוה עמי ואתין חכמתין הל בכל חילי שמשתי ית אביכן ואביכן שקר בי וחלף ית גרסוני עסר גונין ולית יהבנה יהוה למקללה לי אם כן יתאמר נקושין יהי גרסך וילדו כל עניה נקושין ואם כן יתאמר ערפוטין יהי גרסך וילדן כל עניה ערפוטין ופצי יהוה ית קנין אבוכין והב לי והוה בזבן יחמות עאנה ותלית עיני וחזית בחלומה והא ערפיה עלוליה על עאנה ערפיטין נקופין וסמוקין ונצחין ואמר לי מלאך אלהים בחלומה יעקב ואמרת האנה ואמר סבל שוי עיניך וחזה ית כלול ערפיה עלוליה על עניה ערפיטין נקופין וסמוקין הלא חזית ית כל דלבן עביד לך אנה חיולה דבית אל דמשחת תמן נקיתה ודנדרת לי תמן עפץ וכדו קום פוק מן ארעה ועזר לארע תילדותך ואגבת רחל ולאה ואמרין לה הלית לנן פלג חלס וסחנה בבית אבונן הלית כמרקוטאי חשבנן לה הלא זבנן ואכל אף מיכל ית כספנן הלא כל עסרה דפצה יהוה בריחותה מן אבונן לנן הו ולבנינן וכדו כל דמלל וארשי לך אלהנן עבד וקם יעקב וסבל ית אתתיו וית בניו על סבוליה ואחיק ית כל קנינה וית כל נסיפה דנסיף בקיץ עצי לעלול לתשמשות יצחק אבוה ארע כנענה ולבן אזל למנשש ית ענה ונסבת רחל ית סלקקיה דלאבוה ונסב יעקב ית נקוס לבן ארמאה עד דלא חוי לה הן ערוק הו וסרק הוא וכל דלה וקם וספט ועבר ית נהרה ושוה ית קבלה לטור גלעדה ואתחוי ללבן ביומה תליתה הלא ברח יעקב ונסב ית חניכיו אתו ואכלב בתרה שביל שבעה יומין ואמטה יתה בטור גלעדה ואתא אלהה ללבן ארמאי בחזב לילתה ואמר לה אתנטר הן תמלל עם יעקב מטב סעד ביש ואמטה לבן ית יעקב ויעקב אנצב ית משכנה בטורה ולבן אקים ית תלימיו בטור גלעדה ואמר לבן ליעקב מה עבדת וגנבת ית סודי ואחיקת ית בראתי כשביי סיף למה אסתתרת למערק וגנבת יתי ולא החוית לי לאשגרנך בחדו ברבנים בדפה ובזמרה ולא כתרתני למנשק לברי ולבראתי כדו הסכלת עובד ית ליכלת אדי למעבד עמך ביש ואלהה דאבוך רמש אמר לי מימר אתנטר לך מפטוט עם יעקב מטב סעד ביש וכדו איזל אזלת הלא סכוי סכית לבית אביך למה גנבת ית אצטרלבי ואגיב יעקב ואמר ללבן הלא דחלת הלא אמרת ברן תעצי ית בראתך מני עם מן תשקח ית זיבך לא יתוחי קבל תלימנן חכם לך מה עמי וסב לך ולא חכם יעקב הן רחל גנבתון ועל לבן ופתש במשכן יעקב ובאגנה דליה ובאגנה דתרתי סולאתה ולא אשקח ונפק ממשכנה דלאה ואתא באגנה דרחל ורחל נסובה ית זיביה ותשבינון באיפף גמלה ותבת עלויון [...] [...] [...] [...] [...] [...] [...] [...] [...] [...] [...] [...] [...] [...] [...] [...] [...] [...] [...] [...] [...] [...] [...] [...] [...] [...] [...] [...] [...] [...] ואמר יעקב אלהה דאבה אברהם ואלהה דאבה יצחק יהוה האמר לי עזר לארעך ולתולדך לאיטיב לך זערת מכל טבואתה ומכל קשטה דעבדת עם שמשך הלא באטרי געזת ית ירדנה הדן וכדו הוית אכלסים שוזבי שבי מן אד תלימי מן אד עשו הלא דחול אנה מנה ברן ייתי ויקטל אקרה עם נופה ואת אמרת טבו איטב עמך ואשבי ית זרעך כחלה דימה דלא יתמני מסגוי ובית תמן בליליה יתה ואנסב מן האתי באדה מנחתה [לעשו תלימה עזיה תרי מואן ותישיה עסרין כרים תרי מואן ודכרים עסרין גמליה ינקאן ובריון תלתין פרות ארבעים ופרים עסרה אתנות עסרים ועילנים עסרה ויהב באד שמשיו קטע] קטע לחודה ואמר לשמשיו געזו לקמי ונפוש תשבו בין קטע ובין קטע ופקד ית קדמה אמור כד יטענך עשו תלימי וישעלונך למימר למן את ואהן תיזל ולמן אלין קודמיך ותימר לשמשך יעקב מנחתה היא משתגרה לרבי עשו והא אף הוא בתרנן ופקד אף ית תנינה ואף ית תליתה ואף ית כל המהכים בתר קטעיה למימר כממללה הדן תמללון לעשו במשקחכון יתה ותימרון אף הא שמשך יעקב אתי בתרנן הלא אמר אשפי אפיו במנחתה האזלה לקמי ובתר כן אעמי אפיו מאן יתלי אפי ותגוז מנחתה לקמיו והוא מבית בליליה יתה בעסכרה וקעם בלילתה יתה ונסב ית תרי נשיה וית תרתי סולאתה ואחד עסר אולדה וגעז מגוז יבוקה ונאסבנון ואגיזון ית מימרה ואגעז ית כל דלה ואשתיר יעקב לחודה ואגשש מלאך עמה סעד אסתלק עששה ועמה הן לא ירשי לה וקרב בכף ירכה ואתקבעת כף מיתב יעקב באתעפרותה עמה ואמר שגרני כד אסתלק רישה ואמר לא אשגרך אלא הן תברכני ואמר לה מה שמך ואמר יעקב ואמר לא יעקב יתמר עורי שמך אלאן ישראל הלא אתרברבת עם אלהה ועם גבריה ויכלת ושאל יעקב ואמר החוי שוי שמך ואמר למה דן תשול לשמי וברך יתה תמן וזעק יעקב שם אתרה פנואל הלא חזית אלהה אפים לאפים ואתפצית נפשי ודנחת לה שמשה כמה דגעז ית פנואל והו מגער על ירכה בדיל כן לא ייכלון ברי ישראל ית גיד נסיה דעל כף מיתבה סעד יומה הדן הלא קרב בכף מיתב יעקב בגיד נסיה ותלא יעקב עיניו ועמה והא עשו אתי ועמה ארבע מאון גבר ופלג ית ילידיה על לאה ועל רחל ועל תרי סולאתה ושבה ית שמשהתה וית ילידיהון קדמאין וית לאה ואולדיה בתרון וית רחל וית יוסף קקלסין והו געוז קמיהון וסגד ארעה שבע זבנין סעד קדומה לתלימה ורעט עשו לזימונה וגפפה ונפל על צברה ואנשקה ובכה ותלא עיניו וחזה ית נשיה וית ילידיה ואמר מן אהן לך ואמר ילידיה דאיטב אלהה לשמשך וקדמון שמשהתה אנין וילידון וסגדו וקדמת אף לאה וילידיה וסגדו ובתר אתקדם יוסף ורחל וסגדו ואמר מנאהן לך כל אכלסה הדן דאטעת ואמר למשקח רחם בחזות רבי ואמר עשו ית לי סגי תלימי ויהי לך דלך ואמר יעקב לא שבי הן שבי אשקחת ריח בחזותך ותסב שליחתי מן אדי חזותי אפיך כחזותי אפי אלהה ותריחני סב שבי ית ברכתי דאנדית לך הלא איטבי אלהה והלא ית לי כלה ועצף בה ואנסב ואמר ננטל ונהך ואיזל לקבלך ואמר לה רבי יחכם הן ילידיה רכיכין והעאניה ותוריה חיאן עלי ואכלבנון יומה חדה וימות כל עאנה יגוז ני רבי לקדם שמשה ואנה אסתובר למהכה בדיל האזלה דלקמי ובדיל ילידיה דעמה דאיתי לרבי גבלה ואמר עשו אקים ני עמך מן עמה דעמי ואמר למה דן אשקח ריח בחזות רבי ועזר ביומה יתה עשו לאורחה גבלה ויעקב נטל סכותה ובנא לה בית ולנכסנה עבד מטלין בדיל כן זעק שם אתרה מטלין ואתא יעקב שלם מדינת שכם דבארע כנען במעולה מפדן ארם ושרא על אפי מדינתה וזבן ית ששית עקלה דאנצב תמן משכנה מיד ברי חמור אבי שכם במאה שבקה ונצב תמן מדבח וזעק לה חיולה אלהה דישראל ונפקת דינה ברת לאה דילדת ליעקב למחזי עם בראת ארעה ועמה יתה שכם בר חמור חואה נסיה דארעה ונסב יתה ודמך עמה ולבטה ואתחדת נפשה בדינה ברת יעקב ורחם ית רביתה ומלל עם לב רביתה ואמר שכם לאבוה למימר סב לי ית ילידתה דאה לאתה ויעקב שמק כד סאב ית דינה ברתה ובריו הוו עם נכסנה בבראה ושתק יעקב סעד מיתיהון ופק חמור אבה שכם ליעקב לממללה וברי יעקב עלו מן בראה כמשמעון ואצטערו גבריה ואתקף עליהון שריר הלא ארפשו עבד בישראל למדמך עם ברת יעקב ואכהן לא יתעבד ומלל חמור עמון למימר שכם ברי אתריחת נפשה בברתכון הבו שבי יתה לה לאתה והתערבו עמנן בנאתכון הבו לנן וית בנאתנן תסבו לוכון ועמנן תדורו וארעה תהי לקמיכון תבו תיגרוה ואסתחנו בה ואמר שכם לאבוה ולתלימיה אשקח ריח בחזותכון ודתימרון לי אהב אסגו עלי שריר ומהבה אהב כמד דתימרון לי והבו לי ית רביתה לאתה ואגיבו בני יעקב ית שכם וית חמור אבוה באמנו ומללו דיסבו ית דינה תלימתון ואמרו לון לא נרשי למעבד ית ממללה הדן למהב ית תלימתן לגברה דלה בטולתה הלא גנותה היא לנן ברן בדאה נשתוי לוכון הן תהונו כותן למגזר לוכון כל דכר ונהב ית בנאתנן לוכון וית בנאתננון נסב לנן ונדור עמוכון ונהי כעמה חדה ואלית תשמקו מנן למגזר ונסב ברתנן ונהך ואתיטבת ממלליון בחזות חמור ובחזות שכם ברה ולא שאי רביה למעבד ממללה הלא אתרחי בברת יעקב והוא יקיר מכל בית אבוה ואתא חמור ושכם ברה לתרח קרתון ומללו לגברי תרח קרתון אמור גבריה האלין שלמין אנון עמנן ידורו בארעה ויתיגרון יתה וארעה הא פתית אתרים קדמיון ית בנאתון נסב לנן לנסיה וית בנאתנן נהב לון ברן בדאה ישתוו לנן גבריה למדור עמנן למהי לעמה חדה במגזר לנן כל דכר כמה אנון מתאגזרים נכסנון וקנינון וכל בהמתון הלית לנן אנון ברן נשתוי לון וידורון עמנן ושמקו לחמור ולשכם ברה כל נפוקי תרח קרתה ואגזרו כל דכר כל נפקי תרח קרתה והוה ביומה תליתה במהיון כמטענין ונסבו תרי ברי יעקב שמעון ולוי תלימי דינה גבר חרבה ואתו על מדינתה ברחצון וקטלו כל דכר וית חמור וית שכם ברה קטלו לפם חרבה ואנסבו ית דינה מבית שכם ופקו וברי יעקב עלו על קטוליה ובזו קרית דסיבו תלימתון וית עאנון וית בוקרון וית חמוריון וית דבקרתה וית דבבראה אנסבו וית כל איקרון וית טפלון וית נשיון עזרו ובזו ית כל דבביתה ואמר יעקב לשמעון ולוי אכלמתון יתי למסראתי בדעור ארעה בכנענאה ובפרזאה ואנא קליל מנין ויתכנשו עלי ויקטלוני ואשתיץ אנא וביתי ואמרו כות זניתה יעבדון תלימתן ואמר אלהה ליעקב קום סק בית חיולה ותב תמן ועבד תמן מדבח לחיולה המתחזי לך במערוקך מקדם עשו תלימך ואמר יעקב לביתה ולכל מן דעמה הסטו ית אלהה דנכראה דבגבוכון ואתדכו וחלפו תכסיאתכון ונקום ונסק בית חיולה ואעבד תמן מדבח לאל המגיב יתי ביום עקתי ויהי עמי בשבילה דאזלתי ויהבו ליעקב ית כל אלהה בראיתה דבידון וית קודשיה דבאדניהון וטמר יתון יעקב כתי דחלתה דעם שכם ונטלו והות דחלת אלהה על קוריה דסהרתון ולא כלבו בתר ברי יעקב ואתא יעקב לוזה דבארע כנען הוא בית אלהה הוא וכל עמה דעמה ובנא תמן מדבח וזעק לאתרה חילה בית חיולה הלא תמן אתגלא לה האלהה במערוקה מקדם תלימה ומיתת דבורה מינקת רבקה ואקברת מכתי בית אלהה כתי מישרה וזעק שמה מישר בכיתה ואתחזי אלהה ליעקב חורי במיעלה מפדן ארם וברך יתה אלהה ואמר לה אלהה שמך יעקב לא יזדעק עורי שמך יעקב אלאן ישראל יהי שמך וזעק ית שמה ישראל ואמר לה אלהה אנא חיולה ספוקה פרי וסגי עמה וקהל עמים יהי מנך ומלכין מן אצותך יפקון וית ארעה דיהבת לאברהם וליצחק לך אהבנה ולזרעך בתרך אהב ית ארעה וסלק מעלויו אלהה באתרה דמללה ואנצב יעקב מצבה באתרה דמללה מצבת כיף וסך עלויה נסך ואריק עלויה משע וזעק יעקב ית שם אתרה דמללה תמן אלהה בית חילה ונטלו מבית חיולה והוה עורי כברטיו ארעה למעול אפרתה ילדת רחל ואקשית במילדה והוה בקשותה במילדה אמרת לה מילדתה לא תתחדלי הלא אף דן ליך בר והוה במפוק נפשה הלא מאתת זעקת ית שמה בר לבוטי ואבוה זעק לה בנימים ומיתת רחל ואקברת בשביל אפרתה היא בית מזון ואקים יעקב קעמה על קברה היא קעמת קבר רחל סעד יומה ונטל ישראל ואנצב משכנה לקבל שובך עדר והוה במדור ישראל ביתה ארעה אזל ראובן ודמך עם בלהה כבלנת אבוה ושמע ישראל והוו ברי יעקב תרים עסר ברי לאה בכיר יעקב ראובן ושמעון ולוי ויהודה ויששכר וזבולן וברי רחל יוסף ובנימים וברי בלהה סולת רחל דן ונפתלי וברי זלפה סולת לאה גד ואשר אלין ברי יעקב דילדו לו בפדן ארם ואתא יעקב ליד יצחק אבוה ממרא קרית ארבעיתה היא חברון דאתותב תמן אברהם ויצחק והוו יומי יצחק מואן שתה ותמנים שתה ואשלם יצחק ומית ואתכנש ליד עמה סהב וסביע יומיה וקברו יתה עשו ויעקב בריו ואלין תולדי עשו הוא אדום עשו אנסב ית אתתיו מבראת כנען ית עדה ברת אילון החתי וית אהליבמה ברת ענה בר צבעון החוי וית מחלת ברת ישמעאל תלימת נבאות וילדת עדה לעשו ית אליפז ומחלת ילדת ית רעואל ואהליבמה ילדת ית יעוש וית יעלם וית קרח אלין ברי עשו דילדו לו בארע כנען ואנסב עשו ית נשיה וית בריו וית בנאתה וית כל נפשאת ביתה וית נכסנה וית כל בהמאתה וית כל קנינה דעותר בארע כנען ואזל מן ארע כנען מקדם יעקב תלימה הלא הוה עותרון סגי ממדור כחדה ולא ארשת ארע תותביהון למסבל יתון מקדם נכסניהון ודער עשו בטור גבלה עשו הוא אדום ואלין תולדי עשו אבי אדום בטור גבלה ואלין שמאת ברי עשו אליפז בר עדה אתת עשו רעואל בר מחלת אתת עשו והוו ברי אליפז תימן ואמר וצפו וגעתם וקנז ותמנע הות כבלנתה לאליפז בר עשו ואולדת לאליפז ית עמלק אלין ברי עדה אתת עשו ואלין ברי רעואל נחת וזרח שמה ומזה אלין הוו ברי מחלת אתת עשו ואלין הוו ברי אהליבמה ברת ענה בר צבעון אתת עשו ואולדת לעשו ית יעוש וית יעלם וית קרח אלין רבני ברי עשו ברי אליפז בכיר עשו רבן תימן רבן אמר רבן צפו רבן קנז רבן געתם רבן עמלק אלין רבני אליפז בארע אדום אלין ברי עדה ואלין ברי רעואל בר עשו רבן נחת רבן זרח רבן שמח רבן מזה אלין רבני רעואל בארע אדום האלין ברי מחלת אתת עשו ואלין ברי אהליבמה אתת עשו רבן יעוש רבן יעלם רבן קרח האלין רבני אהליבמה ברת ענה אתת עשו אלין ברי עשו ואלין רבניהון עשו הוא אדום ואלין ברי גבלה החרי דערי ארעה לוטן ושובל וצבעון וענה ודישון ואצר ודישן אלין רבני החרי ברי גבלה בארע אדום והוו ברי לוטן חרי ואימם ותלימת לוטן תמנע ואלין ברי שובל עלון ומנחת ועיבל שפו ואונם ואלין ברי צבעון איה וענה הוא ענה דאשקח ית לושיה בקפרה ברענתה ית חמריה לצבעון אבוה ואלין ברי ענה דישון ואהליבמה ברת ענה והאלין ברי דישון חמדן ואשבן יתרן וכרן והאלין ברי אצר בלהן וזוען ועקן ואלין ברי דישן עוץ ואדן אלין רבני החרי רבן לוטן רבן שובל רבן צבעון רבן ענה רבן דישון רבן אצר רבן דישון אלין רבני החרי לרבניהון בארע גבלה ואלין מלכיה דמלכו בארע אדום מקדם ימלך מלך לברי ישראל ומלך באדום בלע בר בעור ושם קרתה דהנבה ומית בלע ומלך חליפתה יובב בר זרח מבצרה ומית יובב ומלך בתרה חשם מן ארע תימנאי ומית חשם ומלך בתרה הדד בר בדד קטול ית מדינאה בעקל מואב ושם קרתה עוית ומית הדד ומלך בתרה שמלה ממשרקה ומית שמלה ומלך בתרה שאול מפתית נהרה ומית שאול ומלך חליפתה בעל ענן בר עכבור ומית בעל ענן ומלך בתרה הדד ושם קרתה פעו ושם אתתה מהיטבאל ברת מטרד ברת מי דהב ואלין שמאן רבני עשו לכרניון לאתריהון בשמאתון רבן תמנע רבן עלוה רבן יתת רבן אהליבמה רבן אלה רבן פינן רבן קנז רבן תימן רבן מבציר רבן מגדיאל רבן עירם האלין רבני אדום לכרניהון בארע סחנתון הוא עשו אבה אדום ודער יעקב בארע תותבי אבוה בארע כנען האלין תולדי יעקב יוסף בר שבע עסרי שתה הוה רעה עם תלימיו בעאנה והוא רבק עם ברי בלהה ועם ברי זלפה נסי אבוה ואנדה יוסף ית גנותון בישתה לאבון וישראל רחם ית יוסף מכל בריו הלא בר סיבו הוא לה ועבד לה משכין פסיה וחזו תלימיו הלא יתה רחם אבון מכל בריו וסנו יתה ולא ירשו ממלליו לשלמו וחלם יוסף חלום וחוה לתלימיו ואוזפו עורי סנו יתה ואמר לון שמעו שבי חלמה הדן דחלמת והא אנן מכארין כארין בגו בראה והא קעמה כארתי ואף מתקוממה והא תסתהר מכארתיכון ותסגד לכארתי ואמרו לה תלימיו המלכו תמלך עלינן אי שלוט תשלט בן ואוזפו חורי סנות יתה על חלמיו ועל ממלליו וחלם עורי חלום חורן ותנא יתה לתלימיו ואמר הא חלמת חלום עורי והא שמשה וזהרה ואחד עסר כוכביה סגדים לי ותנא לאבוה ולתלימיו וקטרג בה אבוה ואמר לה מה חלמה הדן דחלמת המעול ניעל אנא ואמך ותלימיך למסגד לך ארעה ופנסו מנה תלימיו ואבוה נטר ית ממללה ומהכו תלימיו למרעי ית עאן אבון בשכם ואמר ישראל ליוסף הלית תלימיך מרעין בנאפליס זל ואשגרך לידון ואמר לה זל שוי וחזי ית שלם תלימיך וית שלם עאנה ועזרני ממלל ושגרה ממישר חברון ואתא נאפליס ואשקחה מלאכה והא טעי בבראה ושאלה מלאכה למימר מה תבעי ואמר ית תלימי אנא בעי חוי שבי לי איך אנון רעין ואמר גברה נטלו מדן הלא שמעתון אמרים ניזל לדותינה ומהך יוסף בתר תלימיו ואשקחנון בדותין ועמו יתה מרחקה אדלא יקרב לותון ואתנכלו יתה למקטלה ואמרו גבר לתלימה הא סחן חלמיה אזביסה אתי וכדו זלו נקטלנה ונרמנה באחד בוריה ונימר חיתה בישתה אכלתה ונעמי מה יהי מן חלמיו ושמע ראובן ופצינה מידון ואמר לא נמחנה נפש ואמר לון ראובן לא תשפכו אדם ארמו יתה לגבה הדן דבמדברה ואד אל תושטון בה לבדיל פצותה מן אדיון למעזרותה לאבוה והוה כמה אתה יוסף לות תלימיו ואשלחו ית יוסף ית לבושת פסיה דעלויו ואנסבו וארמו יתה בגבה וגבה רוקן לית בה מיה ותבו למיכל מזון ותלו עיניון וחזו והא סיעת ישמעאלאי אתיה מגלעד וגמליון סבלים קטף ושעבה ואטראן ההזלים לנחות למצראי ואמר יהודה לתלימיו מה חנאה הן נקטל ית תלימן ונטמר ית אדמה זלו נזבננה לישמעאלאי ואדנן לא תהי בה הלא תלימנן ובסרנן הוא ושמעו תלימיו ואגיזו גברים מדינים תיגרים וגדו ואסקו ית יוסף מן גבה וזבנו ית יוסף לישמעאלי בעשרין זוז ואנדו יוסף מצרימה ועזר ראובן לגבה והא לית יוסף בגבה וקדד ית רקעה ועזר לתלימיו ואמר ילידה ליתו ואנא אהן אנא אתי ואנסבו ית לבושת יוסף ואנכסו צפיר עזיה וטבלו ית כיתנתה באדמה ושגרו ית כיתנת פסיה ואנדאוה לאביהון ואמרו דאה אשקחנן חכם שבי הלבוש ברך הן לית וחכמה ואמר לבוש ברי היא חיתה בישתה אכלתה עטוף אתעטף יוסף וקדד יעקב תכסיאתה ושוה סק בערציו ואתגני על ברה ימים סגים וקעמו כל בריו וכל בראתיו למסתוברה ואמנע לסוברו ואמר הלא אחת על ברי גנו לדיוק ובכה יתה אבוה ומדינאה זבנו ית יוסף למצרימה לפוטיפר שמש פרעה רב טבחיה והוה בזבנה יתה ונחת יהודה מקבל תלימיו ומהך סעד גבר עדלמי ושמה חירה ועמה תמן יהודה ברת גבר כנענאה ושמה שוע ואנסבה ועל לידה ובטנת וילדת בר וזעקת ית שמה ער ובטנת עורי וילדת בר וזעקת ית שמה אונן ואוזפת עורי וילדת בר וזעקת ית שמה שלה והוה בכדובה במילדה יתה ונסב יהודה אתה לער בכירה ושמה תמר והוה ער בכיר יהודה ביש בחזות יהוה ואמיתנה יהוה ואמר יהודה לאונן אתי לאתת תלימך ואבם יתה ואקים זרע לתלימך וחכם אונן הלא לית לו יהי הזרע ויהי אן אתא לאתת תלימה וחבל ארעה דלא יהב זרע לתלימה וביש בחזות יהוה ית דעבד ומית אף יתה ואמר יהודה לתמר כלתה תבי ארמלה בבית אביך סעד יתרברב שלה ברי הלא אמר דלם ימות אף הוא כתלימה ואזלת תמר ויתבת בבית אבוה וסגו יומיה ומאתת ברת שוע אתת יהודה ואסתובר יהודה וסלק למגזז עאנה הוא וחירה חברה עדלמאה תמנתה ואתחוי לתמר כלתה למימר הא חמויך סלק תמנתה למגז עאנה וסטת רקעי ארמלאתה מן עלויה ואטמרת ברדפה וחלפת ויתבת לקבל עיניה על שביל תמנתה הלא עמת כד רבה שלה והיא לא אתיהבת לה לאתה ועמאה יהודה וחשבה זניתה כד סתרת אפיה וסטה לידה לשבילה ואמר איעל שבי ואתי ליך הלא לא חכם הן כלתה היא ואמרת מה תהב לי כד תיעל לידי ואמר אנא אשגר גדי עזיה מן עאנה ואמרת מה תהב שביק סעד משגרך ואמר מה שביקה דאהב לך ואמרת חתימך ושזרך ואטרך דבאדך ויהב לה ואתא לידה ובטנת לה וקעמת ואזלת וסטת רדופה מן עלויה ולבשת רקעי ארמלותה ושגר יהודה ית גדי עזיה ביד חברה עדלמאי למסב ערבונה מיד אתתה ולא אשקחה ושאל ית גברי אתרה למימר אהן זניתה יתה בעיניה על שבילה ואמרו לא הות בדן זניתה ועזר ליהודה ואמר לא אשקחתה ואף גברי אתרה אמרו לא הות בדן זניתה ואמר יהודה תסב לה דלם נהי למבזז הא שגרת ית גדיה הדן ואת לא אשקחתה והוה כמתלתה ירחים ואתחוי ליהודה למימר זנת תמר כלתך ואף הא בטנה לזנו ואמר יהודה אפקוה ותתוקד היא נפיקה והיא משגרה לחמוה אמור לגברה דהאלין לה אנא בטנה ואמרת חכם שוי למן חתימה ושזרה ואטרה אלין וחכם יהודה ואמר זכיה ממני הלא בדיל לא יהבתה לשלה ברי ולא אוזפו עורי למחכומה והוה בזבן מולדה והא תומאים בכרסה והוה במילדה ויהב אד ונסבת מילדותה וקטרת על אדה זעורי למימר דן יפק קדמאה והוה כמעזר אדה והא נפק תלימה ואמרת מה פתית עלינן פתי וזעקת ית שמה פרץ ובתר כן נפק תלימה דעל אדה זעורי וזעקת שמה זרח ויוסף נחת מצרימה וזבנה פוטיפר שמש פרעה רב נכסיה גבר מצרי מן אד ישמעאלאי דאחתותה תמן והוה יהוה עם יוסף והוה גבר מצלח והוה בבית רבה מצראי וחזה רבה הן יהוה עמה וכל מה דהוא עבוד יהוה מצלח באדה ואשקח יוסף רעים בחזות רבה ושמשה ואימנה על ביתה וכל דית לה יהב באדה והוה מטטא אימנה על ביתה ועל כל דית לה וברך יהוה ית בית מצראי בדיל יוסף והות ברכת יהוה בכל דית לה בביתה ובבראה ושבק כל מדלה ביד יוסף ולא חכם עמה מאדם אלאן מזונה דהוא אכול והוה יוסף ייה שפיר וייה חזב והוה בתר ממלליה האלין ותלת אתת רבנה ית עיניה ליוסף ואמרת דמך עמי ואמנע ואמר לאתת רבה הן רבני לא יחכם עמי מאדם בביתה וכל דית לה יהב באדי ליתו רב בביתה הדן ממני ולא מנע מני כלום אלאן יתיך בדאתי אתתה ואיך אעבד בישתה רבתה הדה וחיבת לאלהים והוה כממללה עם יוסף יום ויום ולא שמק מנה למדמך אסטרה למהי עמה והוה כיומה הדן ועלל יוסף לביתה למעבד פלענתה בביתה ולית גבר מן גברי ביתה תמן בביתה וצעדתה ברקעיה למימר דמך עמי ושבק רקעיה באדה וערק ונפק לבראה והוה כחזותה כד שבק רקעיה באדה וערק ונפק לבראה וזעקת לגברי ביתה ואמרת לון עמו אנדה לנן גבר עבראי למגחג בנן אתא לידי למדמך עמי וזעקת בקל רב והוה כמשמעה הלא ארמת קלי וזעקת ושבק רקעיה באדה וערק ונפק לבראה ואקרת רקעיה אצטרה סעד אתארבה לביתה ומללת לה כממלליה האלין למימר אתא לידי שמשה עבראי דאנדית לנן למגחג בי והוה כמה ארמת קלי וזעקת שבק רקעיה אסטרי וערק לבראה והוה כמשמוע רבה ית מלי אתתה דמללת לידה למימר כממלליה האלין עבד לי שמשך ואתקף רגזה ואנסב רבן יוסף יתה ויהבה לבית אסורה אתרה דעבושי מלכה מתעבשים והוה תמן בבית אסורה והוה יהוה עם יוסף ומהכנה חסדה ויהב רעימה בחזות רב בית אסורה ויהב רב בית אסורה ביד יוסף ית כל עבושיה דבבית אסורה וית כל דעבדים תמן הוא הוה עבוד לית רב בית אסורה עמי ית כל מאדם באדה והן יהוה עמה וכל דהוא עבוד יהוה מצלח והוה בתר ממלליה האלין חיבו משקה מלך מצרים ואפאה לרבנון למלך מצרים ורגז פרעה על תרי שמשיו על רב משקיה ועל רב אפיה ושוה יתון במטר בית רב טבחיה לבית אסורה אתרה דיוסף אסור תמן ואשלט רב נכוסיה ית יוסף עליהון ושמש יתון והוו ימים במטרה וחלמו חלם תריון גבר חלמה בלילתה חדה גבר כפשרון חלמה משקיה ואפיה דלמלך מצרים דעבישים בבית אסורה ועלל לידון יוסף בצפרה ועגל יתון והא מבלדין ושאל ית שמשי פרעה דעמה במטר בית רבה למימר ממה אפיכון בישין יומה ואמרו לה חלם חלמנן ופשור לית לה ואמר לון יוסף הלית לאלהה פשרונים תנו שוי לי ותנא רב משקיה ית חלמה ליוסף ואמר לה בחלמי והא גפן לקדמי ובגפנה תלת קלעלוים והיא כמה אפרחת אסקת טס טפשלו אנכליה ענביה וכהס פרעה באדי ואנסבת ית ענביה ועצרת יתון על כהס פרעה ואהב ית כהסה על כף פרעה ואמר לה יוסף דן פשרונה תלת קלעלויה תלת יומים אנון בתר תלת ימים יתלי פרעה ית רישך ויעזרך על דרגך ותהב כהס פרעה באדה כהלכתה קמאיתה דהוית משקנה הלא אן תדכרני עמך כמה יתיטב לך ותעבד שוי אתי טוב ותדכרני למלכה ותפקני מלגו ביתה הדן הלא קנוץ נקנצתי מן ארע עבראי ואף שוי לית עבדת כלום הלא שוו יתי בגובה וחגל רב אפיה הלא טב פשר ואמר ליוסף קשטה אנה בחלומי והא תלתה סלין רבוע עלוי רישי בסלה עלאה מן כל לנוט פרעה עובד נחתום ועופה אכלון מן על סלה מן על רישי ואגב יוסף ואמר הדה פשרונן תלת סליה תלתה יומין אנון בתלתה יומין יתלי פרעה ית רישך מן עליך ותלי יתך על חשבח וייכל עופה ית בסרך מן עלויך ויי ביומה תליתה יום אתילדות ית פרעה ועבד צפוע לכל שמשיו ותלא ית ריש רב משקיה וסבל ית ריש רב אפה בגו שמשיו ועזר ית רב משקיה על תותבה ושוה ית כוסה על כף פרעה וית רב אפיה צלב כמה פשר להון יוסף ולית דכר רב משקיה ית יוסף ואתנשינה והוה מסכום תרתי שנין יומין ופרעה חלם והא קעם על נהרה והא מן נהרה סלק סבע תורין שפירין חזבה ושמינן בסר ורעין אתין והא שבע תורין עורנין סלקין בתריהון מן נהרה רעין חזב וחסירין בסר וקעמן לקבלין דתוריה על ספת נהרה ואכלן תוריה בישן חזב וחסירין בסר ית סבע תוריה יאות חזב ופטימאתה ואתפורר פרעה ודמך וחלם תנין והא שבע נקלופין עלין בקולע חד שומיאן וטבין והא שבע נקלופין קטינן ושוין קדום סלקין בתריהון ובלעי נקלופיה קטיניה ית שבע נקלופיה פטיניה ושויה ואתפורר פרעה והא חלם והוה בצפרה ומטרפה רוחה ושלח וקרא ית כל חרשי מצרים וית כל קסמיה ותנה פרעה להון ית חלמיה ולית פשור להון לפרעה ומלל רב משקיה עם פרעה למימר ית חובי אנה דכור יומן פרעה סרח על שמשיו ושוה יתי באסור בית רב נכוסיה יתי וית רב אפיה וחלמנן חלום בלילה חדה אנה והוא גבר כפשרון חלמו חלמנן ותמן עמנן רבק עברי שמש לרב נכוסיה ותנינן לה ופשר לנן ית חלמינן גבר כחלמה פשר והוה כמה פשר לנן כן הוה יתי עזר על שמשי ויתה צלב ושלח פרעה וקרא ית יוסף ואסיחה מן גובה וספאר ושני כסותיו ועלל ליד פרעה ואמר פרעה ליוסף חלם חלמת ופשור לית לה ואנה שמעת עלויך למימר למשמעך חלם תגיב עליו ואגיב יוסף ית פרעה למימר לא מן חכמתי אלהן יתיב שלמה לפרעה ומלל פרעה עם יוסף בחלמי והאנה קעם על שילולי נהרה והא מן נהרה עלין שבע תורין שוין בסרה ויין שפר ורעין אתין והא סבע תורין עורנין סלקין בתריהון חסיכן ובישן שפר שריר ורפקין בסר לית חזית כהון בארע מצרים לביש ואכלן תוריה חסיריה ובישיה ית שבע תוריה קדמיתה ושמינאתה ועללין למעיהון ולית אתילי עללין למעיהון וחזויהון בישין כמה בשרואה ואתפורר בחלמי והא שבע נקלופין סלקין בקולע חד שוין ושפירין והא שבע נקלופין צלילין ולקיטין ושקיפין קדום סלקין בתריהון ובלעי נקלופיה חסיריה ית שבע קלופיה שפיריה ואמרת לחרשיה ולחכמיה ולית מחוי לי ואמר יוסף לפרעה חלום פרעה חד הוא ית דאלהים עתיד למעבד אחוי לפרעה שבע תוריה טביה שבע שנין הנין ושבע קלופיה טביה שבע שנין אנין חלום חד הו ושבע פריה חסירן ובישן עלין עורנין שבע שנין אנין ושבע נקלופיה חסיריה ושדיקיה עלנקיה יהין שבע שני כפן הוא ממללה קשטה דמללתי עם פרעה ית דחילה עביד אחכם ית פרעה האא שבע שנין אתין שבע רב בכל ארע מצרים ויקומן שבע שני כפן בתריהון וישצי כל סבעה בארע מצרים ואתחסל כפנה מן ארעה ולית יתחכם סבעה ארעה מלות סיעפה ההוא ובתר כן הלא יקיר הו שריר וסלק תנין חלומה לפרעה תרין זבנין הלא עתיד ממללה מן עם אלהים ומוחי חיולה לעבידתה וכדו יחזי לה פרעה גבר נעיר וחסיד וישוינה על ארע מצרים ועבד פרעה וימן מהימנין על ארעה ויעתד ית ארע מצרים בשבע שני סבעה ויסרך ית כל מזונה שבע שניה שפיריה אתיה אלין וירבסו עבור תחת אד פרעה רבוס בקריתה ויטרון והי מזונה למימן לארע לשבע שני כפנה דתהיין בארע מצרים ולית תקטע ארעה בכפנה ואתיטב ממללה בעיני פרעה ובחזב שמשיו ואמר פרעה לשמשיו הנשקח כדן אנש דרוח חיולה בה ואמר פרעה ליוסף בתר חכם אלהים יתך ית כל דה לית נעיר ועסן כותך את תהי על ביתי ועל מימרך ירקף כל עמי לחוד כרסיה רב ממך ואמר פרעה ליוסף חזי יהבת יתך על כל ארע מצרים וסטה פרעה ית עסקה מן עלויו ושוה יתה על אד יוסף ואלבש יתה רקעי בוץ ושוי נסיקת דהב עלוי צועה וארכב יתה על רתיכה תנינתה דלה וזעק לקבליו אב אחס ושוה יתה על כל ארע מצרים ואמר פרעה ליוסף אנה פרעה ובלעויך לא יתלי גבר את אדה וית רגלה בכל ארע מצרים וזעק פרעה שם יוסף צנואת חכמה ותן לה ית אסנת ברת פוטיפרע כהנה רבה לאתה ועלל יוסף על ארע מצרים ויוסף בר תלתין שתה בקיומה בין ידי פרעה שלטן מצרים ועלל יוסף מלקבל פרעה ועלל במצרים ועבדת ארעה בשבע שני סבעה לאוצרין וכון ית כל מזונה שבע שניה דהוה סבעה בארע מצרים ושוה אלול בקרתה לחם חקל קרתה דסחרתה שוה בגובה וצבר יוסף צליל כחלה ימה הסגה שריר עד הלא אקטע לממני הלא לית ממני וליוסף אתילד תרי בנין בהדל תיעל שני כפנה דילדת לה אסנת ברת פוטיפרע כהנאן יוסף שם בכרה מנשה הלא נשי חילה ית עמלי וית כל בית אבי וית שם תנינה קרא אפרים הלא הפשיני חילה בארע לבוטי ואתסכמת שבע שני סבעה דהוו בארע מצרים ושרת שבע שני סנוה לעלול כמימר יוסף והוה סנוה לגו כל ארעיה ובכל ארע מצרים הוה לחם ותקפת כלול ארע מצרים וזעק עממאי לפרעה ללחם ואמר פרעה לכל מצרים הכו לות יוסף ודיימר לכון תעבדון וסנוה הוה על אפי כל ארעה ופתח יוסף ית כל דבהון רבוץ וימטן למצרים ואתקף סנוה בארע מצרים וכל ארעיה אתו למצרים לרבוץ לות יוסף הלא אתקף סנוה בכל ארעה וחגל יעקב הלא שקיח רבוץ במצרים ואמר יעקב לבניו הך תחסכון ואמר הא שמעת הלא יש רבוץ תמן נחתו לותה ורבצו לנן מתמן ונתוחי ולא נמות ונעתו אחוי עסרה לרבוץ רבוץ מתמן וית בנימים אח יוסף לא שלח יעקב עם אחיו הלא מלל הן יפגענה אסקול ועללו ברי ישראל לרבוץ בגו עלליה הלא הוה סנוה בארעה דכנען ויוסף הוא מלכה על ארעה והו רבוץ לכל עממי ארעה ועללו אחוי יוסף וסגדו לו אפין ארעה וחגל יוסף ית אחיו ועכמון וחשב מה לממלליון ומלל עמון קשי ואמר להון מנהן אתיתון ואמרו מן ארע כנען לרבוץ עבור וחכם יוסף ית אחוה ואנון לינון חכמו ודכר יוסף ית חלמיה דחלם להון ואמר להון טפילין אתון למגלל גנות ארעה אתיתון ואמרו לה לית רבי ושמשיך אתו לרבוץ לחם כלנן ברי גבר חדה אנן דרגין אנחנן לינון שמשיך משמצין ואמר להון לית רוק גנות ארעה אתיתון למצפי ואמרו שנין עסר שמשיך אחין אנחנן בני גבר חד בארע כנען והא זעורה עם אבונן יומן ועורנה ליתו ואמר להון יוסף הוא דמללתי לכון למימר נרספין אתון בהדה תבלשון חי פרעה אן תפקו מן הנה רוק אלהן בעללות אחיכון שופה הכה שלחו מנכון חד ויסב אחיכון ואתון קפו ויבלשון ממלליכון קשטה עמכון ואן לית חי פרעה שחודין אתון ואמרו לא ירשי רבקה על שבקות אבוה ואן שבק ית אבוה מת וכנש יתון לגו אסור תלתה יומין ואמר להון יוסף ביומה תליתה דה עבדו וחיו מן אלהים אנה דעל אן דרגין אתון אחיכון חדה יתב בבית מטרכון ואתון הכו ועללו ברבוץ צרכן בתיכון וית אחכון זעורה תעללון לידי ויצטדקון ממלליכון ולית תשתיצון ועבדו כן ואמר גבר לאחוה קשט עיבין אנן על אחנן דרפנן ולבטנן רוחה בתחנונה לנן ולית קבלנן בגלל כן עלל עלינן כל ציקתה הדה ואלף ראובן יתון למימר הלית מללתי לכון למימר לית תעיבון באחכון ולית קבלתון וקשט בקשטה הכה נתאסר ולית חכמו הן שמע יוסף הן פלטנה בינון ובינה וסטה מן עליהון ובכה ועזר לידון ומללו עמה ונסב מלקבלון ית שמעון ואסר יתה לקדמיון ופקד יוסף ומלו ית אוצר שקלביהון רבוץ ולמעזר ית תכספיהון גבר על סקה ולמהב להון פלוש לדרך ועבד להון כן וסבלו ית רבוצון על חמוריהון והכו מתמן ופתח חדה ית סקה למהב פלקון לחמרה במיבותה וחגל ית כספה והא הוא בשפלופי טוענה ואמר לעורנה הונף כספי ואף הא דה בטעוני ונפקת רוחיון וחלטו גבר על אחוה למימר מה דה עבד שלטנה בנן ועללו אל יעקב אביהון ארע כנען וחוו לה ית כל צליפאתה דצלפת יתון למימר מלל נסיא ארעה עמנן קשי ושוה יתן כמגלפין לפי ארעה ואמרנן לה דרגין אנחנן לינן הוינן גשושין שנין עסר אחין אנחנן ברי אבונן ועורנה לינה וזעורה יומן עם אבונן בארע כנען ואמר לנן נסיאה רבה דארעה בהדה אחכם הן דרגין אתון אחכון חדה סוקו עמי וית תכשוב בתיכון סבו והכו ועללו ית אחכון זעורה לותי ואעכם הן לית גשושין אתון הלא מהימנין אתון ית אחכון חדו לוכון וית ארעה תספרון ויהונו אנון פנינין סקיהון והא גבר צדיף כספה בסקה וצפו ית צדיפות כספיהון אנון ואביהון ודחלון ואמר להון יעקב אביהון יתי עקלתון יוסף לינה ושמעון לינה ובינימים תסבו עלי הוו כלה ואמר ראובן לאבוה למימר ית תרי ברי תקטל אן לית אעללנה לידך יהב יתה עלי ולותי ואנה אעללנה לידך ואמר לא ייעת ברי לותכון הלא אחוה מת והוא לחודה פרוק וקפלו רבוס בשבילה דתהכו בה ותיעתון ית סנכלותי בקפוס סרדופה וסנוה יקיר בארעה והוה כד אתכלל למיכל ית רבוץ דעללון ממצרים ואמר להון אביהון עזרו ורבצו לנן ציבעד רבוץ ואמר לה יהודה למימר אסיד אסיד בנן נסיאה למימר לא תצפו אפי אלא ואחוכון לותכון הן הויך מטלק ית אחונן לותן ניעת ונרבץ לנן ולך רבוץ ואן לינך מטלק לינן נעתין ואן נסיאה אמר לנן לא תצפו אפי אחיכון יהי עמוכון ואמר ישראל למה הבעשתון לי למחוי לכון אח ואמרו שאלן שיאל שלטנה לנן ולמולדנן למימר הלעוד אביכון חי הישכח לכון אח וחוינן לה על פי ממלליה אלין חכם נחכם הן יתאמר איעתון באחיכון ואמר יהודה לישראל אוליו אטלק רבקה לי ונקום ונלך ונתוחי ולית נמות אף אנחנן אף את אף טפנן אנה אכפלנה מן אדיה דתלטפנה אן לית אעלנה לידך ואקימנה לקדמיך וחיבתי לך כל יומיה הלא לו לית אשתעינן הלא כדו עזרנן דה תרין זבנין ואמר להון ישראל אביהון הן כן קשטה דה עבדו סבו מן ספלפות ארעה בכליכון והיעתו לנסיאה שליחה קפט קטף וקפט דבש שעף ולטום שעפה ואיטפה וכסף תנין סבו באדיכון וית כספה מעזרה פשפשוף עפיכיכון תעזרו באדיכון בלוש פשפה הי וית אחכון סבו וקומו ושובון לנסיאה וחיולה ספוקה יהב לכון טבו לנסיאה ויטלק לכון ית אחכון חדה וית בנימים ואנה כמה תכלית אסתוברת ונסבו גבריה ית שליאתה הדה וכפול כסף נסבו באדיון וית בנימים וקמו ונעתו למצרים וקעמו בין ידי יוסף וצפה יוסף להון ולבנימים ואמר למשקה דעל ביתה עלל בגבריה לביתה וכוס כויסה והכפי הלא עמי ייכלון גבריה בטהרין ועבד גברה כמה דמלל יוסף ועלל גברה ית אנשיה לביתה דיוסף ודחלו אנשיה הלא ארי אתיעלו לבית יוסף ואמרו בגלל כספיה דעזרת בלותינן בשרואה אנן עללין למתגללות עלינן ולמסתקפה עלינן למסב יתן למשמשין וית חמורינן וקרבו לות גברה דעל בית יוסף ומללו לה בתרח ביתה ומללו עלי רבי נעת נעתנן בשרוה לממיר רבוץ והוה כד עללנן להבתותה ופתחנן ית טועינן והא כסף גבר בטועיה כספנן במתקלנן ועזרנן יתה באדינן וכסף עורן נסבנן באדינן לממיר רבוץ לית חכמנן מן שוה כספנן בטועינן ואמר ומלל שלם לכון לית תדעלון אלהכון ואלהה דאבהתכון יהב לכון קפצה בטעוניכון כספיכון עלל לותי ופוק להון ית שמעון ועלל גברה ית גבריה לבית יוסף ושוה מיה ואחסו רגליהון ותן כסה לחמוריהון ועתדו ית תקרבאתה עד עלל יוסף בטהרין הלא שמעו הן תמן ייכלון ציפה ועלל יוסף לביתה ועלל לו ית תקרבאתה דבידון לביתה וסגדו לה על ארעה ושאל מנהון לשלום ואמר שלום אביכון סהבה דאמרתון הכדנה חי ואמרו שלום לשמשך לאבונן הדה הו חי ואמר בריך אישה ההוא לחיולה ועקדו וסגדו וסבל עיניו וצפה ית בנימים אחוה בר אמה ואמר הדה אחוכון זעורה דאמרתון לי ואמר אלהים יאחס עליך ברי ואוחי יוסף הלא אתגוללו טבו על אחוה ובעו למבכי ועלל לגנון ובכה תמן וסעי אפיו ונפק ואחסן ואמר שוו מיכל ושוו לה לעודה ולון לעודון ולמצרים אתין עמה לעודון הל לית ירשון מצראי למיכל עם עבראי לחם הלא תועב היא למצראי ותבו לפניו רבה כרביותה וטלי כטליותה ואסתחנו אנשיה אנש על רעהו וסבל סבלות מלותה להון ורבת סבלות בנימים מסבלות כלון חמש נופין ושתו ועפו עמה ופקד ית דעל ביתה למימר מל ית טענות גבריה מיכל כמה ירשון מסבל ושוי כסף אנש בפי טוענה וית צעיי צעי כספה תשוי בפי טועינה זעורה וית כסף רבוצה ועבד כממלל יוסף דמלל צפרה אלק וגבריה אטלקו אנון וחמוריהון אנון נפקין מן קרתה לית אתרחקו ויוסף מלל לדעל ביתה קום דעק בתר אנשיה שוי ותמטינון ותימר להון הך מרקתון ביש חלף טבו הלית דן דישתה רבי בה והוא נסוי ינסי בה הבעשתון דעבדתון ואמטנון ומלל להון ית ממלליה אלין ומללו רבי דה ממלליה אלין עסל לשמשיך מן עובד כממללה הדה הן כספה דשקענן בפי טועינה עזרנן לותך מן ארע כנען והך ננוס מבית רבך בכסף או דהב דיתשקח עמה מן שמשיך ימות ואף אנחנן נהי לרבי לשמשין ואמר כדו כממלליכון כן הוא דיתשכח עמה יהי לי שמש ואתון תהונו ברוין וזרזו ואעתו אנש טעונה ארעה ופתחו אנש טעונה ובלש ברבה שרי ובזעורה חסל ואשכח ציעה בטעונת דבנימים ועססו תכסיתון ואטינו גבר על חמריהון ועזרו למדינתה ועלל יהודה ואחוה לבית יוסף והו לעודה תמן ונפלו בין ידיו ארעה ואמר להון יוסף מה עובדה הדה דעבדתון הלית עכמתון הן נסוי ינסי אנש דכותי ומלל יהודה מה נאמר לרבי ומה נמלל ומה נתקשט וחיולה אשכח ית עיב שמשיך הנן שמשין לרבי קשט אנחנן קשט דנשכח ציעה באדה ואמר עסלני ולולי מן עובד דה גברה דנשקע ציעה באדה הוא יהי לי שמש ואתון עללו לשלום לסהבה טבה לה יהודה ואמר בעו רבי ימלל שוי שמשך ממלל במשמועי רבי ולית תרגז על שמשך הלא כותך כשלטנה רבי שאל ית שמשיו למימר יש לכון אב אי אח ואמרנן לרבי ישכח לנן אב סהב וילד סהבין חד זעור אחוה אשלם ושיר הו לעודה לאמה וסהבה רחמה ואמרת לשמשיך היעתונה לידי ואשוי עיני עליו ואמרנן לרבי לית ירשי רבקה למשבק אבוה ואן שבק ית אבוה מת ואמרת לשמשיך הן לית ייעת אחכון זעורה לותכון לית תעזרון למצפי אפי והוה כעדן עלינן לשמשך אבונן שוי חוינן לה ית ממללי רבי ואמר אבינן שובו ורבצו לנן צבצוב רבוץ ואמרנן לא נרשי למיעת הן יש אחונן זעורה לותן ונעתנן הנן לא נרשי למצפי ית אפי נסיאה ואחונן זעורה לינה לותן ואמר שמשך סהבי לנן אתון חכמתון הן תרין ילדת לי אתתי ונפק חדה מילתי ואתימר אף עטוף עטף ולית צפיתה אלהן ותסבון אף ית דה מלות אפי ויפטינה אסקול ותיעתון ית סיבתי בבישו לשיול וכדו בעללולי ליד שמשך אבי ורבקה לינה עמי ונפשו עליה ברוחה ויהי כמצפיתה הן לית רבקה עמנן ומת ועתון שמשיך ית סיבת שמשך אבונן בדונה שיול הלא שמשך טפד ית רבקה מלות אבוה למימר אן לית אעללנה לידך ועיבתי לסהבי כל יומיה וכדו יתב שוי שמשך חלף רבקה שמש לרבי ורבקה יסק לות אחוה רוק אעלל לות אבי ורבקה לינה לותי אדלא אצפי בישה דתשקח ית אבי ולית ארשי יוסף לאתגללות לכל נציביה עלויו וזעק ונפק כל גבר דעלויו ולית קעם גבר בשלמות יוסף על אחוה ושוה ית קלה בבכוי ושמעו מצראי וחוו בית פרעה ואמר יוסף לאחוה אנה יוסף עוד סהבי חי ולית ירשו אחוה למגיב יתה הלא אתבהלו מנפסה ואמר יוסף לאחוה קדמו לותי שוי וקדמו ואמר יוסף אנה אחוכון דזבנתון יתי למצרי וכדו לית תלקנון ולית יתקף בעיניכון הלא זבנתון יתי הכה הלא לשארות אושטני אלהה לפניכון ארי תרתי שנין כפן בקרב ארעה ועורי חמש שנין דלית דיש ובציר ואושטני אלהה לפניכון למשוי לכון פוטיטה בארעה ולמוחי לכון פריצה רבה וכדו לינכון אמטיתוני להכה ארי רבי ושותי לאב לפרעה ולרב על כל ביתה ומלך על כל ארע מצרים זרזו ועללו לות אבי ותימרון לה אכהן אמר ברך יוסף שוני אלהים לרב על כל מצרים איעת לותי אל תקף ותדור בארע גנשי ותהי קריב לותי את ובריך וברי בריך עניך ותוריך וכל דלך ואספקי יתך תמן הן עורי חמש שנין כפן אדלא תסתפי את וביתך וכל דלך והא עיניכם חזין ועיני אחוי בנימים ארי פיי הממלל לוכון וחויתון לאבי ית כל איקרי במצרים וית כל חזיתון וזרזתון ואעתתון ית אבה הכה ונפל על עלוף בנימים אחוה ובכה ובנימים בכה על עלופה ונשק לכל אחוה ובכה עליהון ובתר כן מללו אחוה עמה וקולה אשתמע בבית פרעה למימר אתו אחוי יוסף ואתיטב בעיני פרעה ובעיני שמשיו ואמר פרעה ליוסף אמר לאחיך דה עבדו סבלו ית תלפתיכון והכו ועללו ארע כנען ית אביכון ובתיכון ועללו לידי ואהב לוכון ית טב ארע מצרים ואכלו ית תרב ארעה ויתה פקדתי דה עבדו סבו לכון מן ארע מצרים ספסקין לטפכון ולנשיכון ותסבלון אביכון ועללתון ועיניכון לית תאס על כליכון וטב כל ארע מצרים לוכון הוא ועבדו כן בני ישראל ותן לון יוסף ספסקן על פי פרעה והב לון זודין לשבילה לכהלון יהב לגבר חליפן תכסיאן ולבנימים יהב תלת מאון כסף וחמש חליפאן תכסיאן ולאבוה שגר כדה עסרה חמרים סבילים מטב ארע מצרים ועסר אתנן סבילן מיר ולחם וזודין לאבוה לאורעה ושגר ית תלימיו ואזלו ואמר לון לא תבלדון בשבילה ועללו מן מצרים ואתו ארעה כנען ליד יעקב אביהון וחבו לו למימר עורי יוסף קעים והלא הוא שליט בכל ארע מצרים וארתע לבה הלא לא אימן להון ומללו עמה ית כל מלי יוסף דמלל עמון וחזה ית עגלאתה דשגר יוסף למסבלה ואתוחית רוח יעקב אביון ואמר ישראל סגי חורי יוסף ברי קעים אהך ואחזנה אדלא אמות ונטל ישראל וכל דלה ואתא באר שבע ונכס דבחים לאלהה דאבוה יצחק ואמר אלהה לישראל בחזב ליליה ואמר יעקב יעקב ואמר האנה ואמר אנכי חילה אלהה דאבוך לא תדחל מדמעית למצרים הלא לעם רב אשבינך תמן אנה איעת עמך למצרים ואנה אסקנך אף סלק ויוסף ישבי אדה על עיניך וקם יעקב מבאר שבע וסבלו ברי ישראל ית יעקב אבהון וית טפליון וית נשיהון בעגלאתה דשגר פרעה למסבל יתה ונסבו ית קניניהון וית עותריהון דעותרו בארע כנען ועללו למצרימה יעקב וכל זרעה עמה בריו וברי בריו עמה ברתה ובנת בריו וכל בריו עלל עמה למצרים ואלין שמהן ברי ישראל עלוליה למצרים יעקב ובניו בכור יעקב ראובן ובני ראובן חנוך ופלו חצרון וכרמי וברי שמעון ימואל וימין ואחד ויכין וצהר ושאול בר כנענאתה וברי לוי גרשון קהת ומררי וברי יהודה ער ואונן שלה פרץ וזרח ומת ער ואונן בארע כנען והוו ברי פרץ חצרון וחמואל וברי יששכר תולע ופואה ישוב ושמרון ובני זבולן סרד ואלון ויחלאל אלין ברי לאה דילדת ליעקב בפדן ארם וית דינה ברתה כל נפש בריו ובנתה תלתים ותלת ובני גד צפון וחגי ושוני ואצבעון עדי וארודי וארולי וברי אשר ימנה וישוה וישוי ובריעה ושרח תלמתון ובני בריעה חבר ומלכיאל בני זלפה דיהב לבן ללאה ברתה וילדת ית אלין ליעקב שת עסרה נפש ברי רחל אתת יעקב יוסף ובנימים ואתילד ליוסף בארע מצרים דילדת לה אסנת ברת פוטיפרע כהנאן ית מנשה וית אפרים ובני בנימים בלע ובכר ואשבאל גרה ונעמן אחים וראש מאפים וחפים וארד אלין ברי רחל דילדת ליעקב כל נפש ארבעה עסרה וברי דן חשים וברי נפתלי יחצאל וגוני יצר ושלום אלין ברי בלהה דיהב לבן לרחל ברתה וילדת ית אלין ליעקב כל נפש שבע כל נפשאתה דעלי ליעקב למצרים נפוקי ירכה מלבר נשי ברי יעקב כל נפש ששין ושש וברי יוסף דיולדו לו במצרים נפש שנין כל נפשה לבית יעקב עללה למצרים שבעין וית יהודה שגר לקדמיו ליד יוסף למתחזאה לקדמיו לגשן ואתא ארע גשן וזין יוסף מרכבתה וסלק לזימון ישראל אבוה לגשן ואתחזי לה ונפל על צוארה ובכה על צוארה עורי ואמר ישראל ליד יוסף אמות הזבנן בתר חזית אפיך הלא הא כדו קעים ואמר יוסף לתלמיו וליד בית אבוה אסק ואחוי לפרעה ואמר לה תלימי ובית אבי דבארע כנען עלו לידי וגבריה רעני עאנה הלא גברי נכסן הוו ועאנון ותורון וכל דלון איתו ויי כד יזעק לוכון פרעה ויימר מה עובדיכון ותימרון גברי קניאן הוו שמשיך מרביותנן וסעד כדו אף אנחנן אף אבהתנן בדיל תדורון בארע גשן הלא גנו מצרים כל רעי עאן ועל יוסף ואחוי לפרעה ואמר לה אבי ותלימי ועניהון ותוריהון וכל דלון אתו מארע כנען ואנון בארע גשן ומיצטר תלימיו נסב עמה חמשה גברים ואקימון לקדם פרעה ואמר פרעה לתלמי יוסף מה עובדיכון ואמרו לפרעה רעי עאן שמשיך אף אנחנן אף אבהתינן ואמרו לפרעה למתותב בארעה אתינן הלא לית מרעה לעאן לעבדיך הלא יטם כפנה בארע כנען וכדו ידורון שבי עבדיך בארע גשן ואמר פרעה ליוסף למימר אבוך ותלימך אתו לידך ארע מצרים לקמיך היא בטובה דארעה אדיר ית אבוך וית אחיך ידורון בארע גשן ואן חכמת הית בון גברי חיל ותשבינון רבני קניאן על דלי ואנדה יוסף ית יעקב אבוה ואקימנה לקודם פרעה וברך יעקב ית פרעה ואמר פרעה ליעקב כמה יומי שני חייך ואמר יעקב לפרעה יומי שני פסוי תלתין ומאה שנה פוץ ובישן הוו יומי שני חיי ולית אדביקו יומי שני חיי אבהתי ביומי פצקתיהון וברך יעקב ית פרעה ונפק מלקודם פרעה ואתיר יוסף ית אבוה וית אחוה והב להון לעסוה בארע מצרים בשפיר ארעה בארע רעמסס כפקדת פרעה וספק יוסף ית אבוה וית אחוה וית כל בית אבוה מזון לפי טפלה ולחם לית בכל ארעה הלא נסוף כפנה שריר ואתלעלת מצרים וארע כנען מן כפנה ולטלט יוסף ית כל קשופה דמתשקע בארע מצרים ובארע כנען בעבורה דאנון עבורין ועל יוסף ית קשופה לבית פרעה ותם קשופה ממצרים ומכנענאי ועלו כל מצראי ליד יוסף למימר אנדי לנן מזון ולא נמות קבלך הלא אמצה כספה ואמר יוסף אנדו קניניכון ואהב לכון מלף בקניניכון הרי פס כספה ועלו קניניהון ליד יוסף והב להון יוסף מזון בסוסיה ובקנין עאנה ובקנין תוריה ובחמריה וערקון בלחם בכל קנינון בשתה ההיא ואכללת שתה ההיא ואתו לותה בשתה תנינתה ואמרו לה לית נבעת מן רבי הלא אן אכלל כספה וקנין בהמתה לרבי לית אתותר בין ידי רבי בלחוד אם גביאתינן ואדמתינן אלית נצתיץ לעיניך אף אנן אף אדמתינן זבן יתן וית אדמתינן בלחם ונהי אנן ואדמתינן שמשין לפרעה ויהיב עדיף ונתוחי ולא נמות ואדמתה לא תבור וזבן יוסף ית כל ארעת מצרים לפרעה הלא זבנו מצרים גבר חקלה הלא אתקף עליהון כפנה והות ארעה לפרעה וית עמה השמש יתה לשעבודין מן אסטר תהום מצרים עד אסטרה לעוד ארעת כהניה לא זבן הלא חלק לכהניה מן עם פרעה ואליטו ית חלקון דיהב להון פרעה בדיל כן לית זבנו ית ארעתון ואמר יוסף לעמה הן זבנתי הדן יתכון וית ארעתיכון לפרעה הא לכון זרע ותזרעון ית אדמתה ויי בעללאתה ותהבון חמישן לשלטנה וארבע ניצונין יהי לכון לזרע ברה ולאכלכון ולמן במדריכון ולאכל לטפליכון ואמרו חיינן נשקע רחם בחזות רבי ונהי שמשין לפרעה ושוה יתה יוסף לחלק ליומה הדן על ארעת מצראי לפרעה למחמש לחוד ארעת כהניה לחודיה לית תהי לפרעה ואתותב ישראל בארע מצרים בארע גשן ואסתחנו בה ופשו וסגו שריר וחי יעקב במצרים סבע עסרה שתה והוו יומי יעקב שני חייו סבע שנין וארבעין ומואן שנה וגענו יומי ישראל למות וזעק לברו ליוסף ואמר לה שוי רחים בחזותך שוי שוי אדך כתי ערטוקי ותעבד שוי עמי חסד ואמת לית תדלפני אכה ואדמך עם אבהתי ותסבלני מן אכה ותדלפני בטיושיהון ואמר אנה אעבד כממלליך ואמר השתבע לי ואשתבע לה וסגד ישראל על סקוף המטוי והוה בתר מליה אלין ואתחוי ליוסף הא אבוך בעיש ויסב ית תרי בריו עמה ית מנשה וית אפרים ואתחוי ליעקב ואמיר האא ברך יוסף עלל לותך ואתקף ישראל וגפס על המטוי ואמר יעקב ליוסף חיולה ספוקה אתגלי לי בלוזה בארע כנען וברכני ואמר לי האנה מפשלנך וסגינך והבנך לשבטין ואשוי ית ארעה הדה לזרעך בתרך נחילת עלם וכדו שני בריך המתולדין לך במצרים עד עללי לותך למצרים לי אנון אפרים ומנשה כראובן וכשמעון יהונו לי ואתילדותך דאתולדת בתרון לך יהונו על שם אחיהון יתפלו בחלקון ואנה בעללי מן קבץ ארם מיתת עלי רחל אמך בארע כנען בשבילה בברטי ארעה לעלול אפרתה ואקבר תמן בשביל אפרתה הי בית לחם וחזה ישראל ית ברי יוסף ואמר מן אלין לך ואמר יוסף לאבוה ברי אנון דיהב לי אלהה בדן ואמר סבון שוי לידי ואברכנון ועיני ישראל כפלה מסיבותה ולית ירשי למחגל וקדמון לותה ונשק לון וחפי להון ואמר ישראל ליוסף חזות אפיך לא עפלת והא חזה יתי אלהה אף ית זרעך ונפיק יוסף יתון מן עם ברלפה וסגדו קמיו ארעה ונסב יוסף ית תריהון ית אפרים בימינה מסמאל ישראל וית מנשה בסמאלו מימין ישראל וקדם לותה ואושט ישראל ית ימינה ושותה על ריש אפרים והוא צעיעה וית סמאלה על ריש מנשה תפך ית אדיו הלא מנשה בכירה וברך ית יוסף ואמר אלהי דהלכו דפלחו אבהתי בין ידיו אברהם ויצחק האלהים דרעה יתי מכדו עד יומה הדן מלכה דפרק יתי מן כל ביש יברך ית רביה אלין ויתנשא בהון שמי ושם אבהתי אברהם ויצחק ויפון לסגי בגו ארעה וחגל יוסף הלא שוה אבוה ית אד ימינה על ריש אפרים ואבעש בעזותו וסמך אד אבוה לסטאה יתה מן על ריש אפרים על ריש מנשה ומלל יוסף לאבוה לית כן אבי הלא דן בכירה שוי ימינך על רישה וסריב אבוה ואמר חכמת ברי חכמת אף הוא יהי לעמה ואף הוא יתרבי וארום אחוה זעורה יתרבי מנה וילידיו יהון מלאה דגועיה וברכון ביומה ההוא למימר בך יתילף ישרון ישוינך אלהה כאפרים וכמנשה ושוה ית אפרים לקודם מנשה ומלל ישראל ליוסף הא אנה הלך ויי אלהים עמכון ויעזר יתכון לארע אבהתכון ואנה יהבת לך נאבלס אוקרו על אחיך דנסבתי מן אד אמראה בסטומי ובשקלוסי וזעק יעקב לבריו ואמר התכנשו ואחוי לכון ית דימוט יתכון בעקב יומיה הסטמתו ודומו ברי יעקב וקבלו לישראל אביכון ראובן סדוי את חילי ורשות צוקתי קליעת מסבל וקליעת תקוף קליעי כמיה לית תתפיע הלא סלקת משכבי אבוך טטה חללת שוויי סליק שמעון ולוי אחין אסכמו שקר בקטעותם ברזון לית תתריח נפשה ובכנושון לית תתויח ריחותי הלא ברגזון קטלו גבר ובריחותון טפסו תור חסין רגזון הלא תקיף ודביקתון הלא קשיה אסחנון ביעקב ואנפקון בישראל יהודה את יודונך אחוך ידיך בקדל דבביך ויסגדון לך ברי אביך שלפיף אריה יהודה מיחוף ברי סלקת עטוף רביע כאריה וכלביה מן ידתלקנה לית יסטי טפחי מן יהודה ונגוד מן בין טכסיו עד הלא ייתי נמרה ולה יתנגדון עממה אסירה לשפלה טפרה ולספיקה ברי ישתחננו סעי בחמר תכסיתה ובדם ענביה תכסיתה אתלפס עיניה מן חמרה ולעוף שניה מן חלב זבולן פעוס ימיה ישרי והוא פעוס ספינואן וטויותו עד צידן יששכר סבול פשטן טפיח בין פספיואתה וחזה פעניה הלא השפיעה וית ארעה הלא שמינה ועבט כתפה לסבול ויי לאכועה מפרנס דן ישפט בין עמה כאקר שבטי ישראל יהי דן נחשה עלי שביל מכמן עלוי שביל הנוכית עקבה דסוס ואשפי רכובה לאסחן לפצותך סכית יהוה גד שזור ישרפסנה והו ישזר עקבה מן אשר פטוע לחיפה והו יתן מן עפלוטי מלכיה נפתלי רהטה שליחה היהב מלי שבשבן בר פרותה יוסף בר פרותה סלק עלוי עינה ברי זעורי עלוי סור ומקקה ונתשה ונפיסה מסחני עליף ותחף ברקוע פצוילה ואתחבלו אסטילי אדיו מן יופיע רבן יעקב משם דרעה אבן ישראל חיולה אבוך ויסעדך וחיולה ספוקה ויברכנך ברוך שמים מלעל ברוך תהום רבץ מכתי ברוך אדיה ורחם ברוך אבוך ואמך יולו עלוי ברוך טברה סעד תולועת ריש עלם תהי לרישה יוסף ולקדקד נזיר אחוה בנימים עטוף יעטף בצפר יולי עמוט וברמש יפלג חנאה כל אלין שבטי ישראל תרין עסר והדה דמלל להון אביהון וברך יתון גבר ברכתה ברך יתון ופקד יתון ואמר להון אנה מתכנש לות עמי קברו יתי לות אבהתי לגו מערתה דבחקל עפרון חתאה לגו מערתה דבחקל מכפלתה דעל קדם ממרא בארע כנען דזבן אברהם ית חקלה מן עם עפרון חתאה לסחנת קבר תמן קברו ית אברהם וית שרה אתתה ותמן קברו ית יצחק וית רבקה אתתה ותמן קברתי ית לאה בקנין חקלה ומערתה דבה מן עם ברי חת וכלל יעקב לפקוד ית בריו וכנש רגליו למטויה ואתגוי ואתכנש לות עמה ונפל יוסף על אפי אבוה ובכה עלויו ונשק לה ופקד יוסף ית שמשיו ית רוספיה לחטי ית אבוה וחטיו רוספין ישראל וכללו לה ארבעין יום הלא כן יתכללו יומי רפוסיה ובכו יתו מצרים שבעים יום וגעזו יומי תשליותה ומלל יוסף לבית פרעה למימר אשוי אשקעתי רחים בעזותכון מללו שוי במשמוע פרעה למימר אבי השביעני קדם מותה למימר האנה מית בקברי דקטעת לי בארע כנען תמן תקברני וכדו איעל שוי ואקבר ית אבי כמה אשתבעני ואשתבעת למעזר ואמר פרעה עלל וקבר ית אבוך כמה אשתבעך ועלל יוסף לקבר ית אבוה ועללו עמה כל שמשי פרעה סהבי ביתה וכל סהבי ארע מצרים וכל בית יוסף אחיו ובית אבוה לוד טפליהון ועניון ותוריון שבקו בארע פילן ועל עמה אף רכוב אף פרשין והוה עסכרה יקיר יקיר שריר ועלו עד ספוק דסומה דבגעוז ירדנה ואפליטו תמן מפלט יעי ויקיר שריר ועבד לאבוה ספול סבע יומים וחגל מדור ארע כנענאה ית תרפיסה בעפין באנדר עטדה ואמרו אציקו רבה דן למצראי לכן זעק שמה אציקת מצראי דבעבר ירדנה ועבדו לה בריו כן כמה פקדון וסבלותה בריו ארע כנען וקברו יתה במיעת חקל מכפלתה דזבן אברהם ית חקלה לסחנת קבר מן עם עפרון חתאה על אפי ממרא ודאר יוסף מצרים הוא ואחיו וכל סלוקיה עמה למקבר ית אבוה בתר מקבר ית אבוה וחזו אחוי יוסף הלא מית אביהון ואמרו לא יסנינן יוסף עזור יעזר לנן ית כל בישתה דאשלמנן יתה ופקדו על יוסף למימר אבוך פקד לקמי מותה למימר אכהן תימרון ליוסף אה תלי שבי פשע אחוך ועובתון הלא בישו מרקוך וכדו תלי שבי לפשע שמשי אלהה דאבוך ובכה יוסף בממללון לה ואזלו אף אחיו ונפלו לקמיו ואמרו הנן לך לשמשין ואמר להון יוסף לית תדחלון דחול אלהה אנה אתון חשבתון עלי בישו ואלה חשבה לטבה לבדיל מעבד כיומה הדן למוחה גואה סגי וכדו לא תדחלון אנה אספק יתכון וית טפליכון וסובר יתון ומלל עם לבהון ודאר יוסף במצרים הוא ובית אבוה וחי יוסף מאה ועסר שנין ועמה יוסף לאפרים בנין תליתין אף ברי מכיר בר מנשה אתילדו ביומי יוסף ואמר יוסף לאחוה אנה עבור ואלהה דכרן ידכר יתכון ויסק יתכון מן ארעה הדן לארעה דאשתבע לאברהם ליצחק וליעקב ואומי יוסף ית ברי ישראל למימר דכרן ידכר אלהה יתכון ותסקון ית גרמי מיכה עמוכוןף ומית יוסף בר מאה ועסר שנין וחפסותה ואשתוי בארון במצרים ואלין שמהן בני ישראל העלולין למצרים עם יעקב גברה וביתה עלו ראובן ושמעון ולוי ויהודה ויששכר וזבולן ובנימים דן ונפתלי גד ואשר והוו כל נפש נפוקי ירך יעקב שבעין נפש ויוסף הוה במצרים ומית יוסף וכל אחיו וכל גילה ההוא וברי ישראל פשו ואתילדו וסגו ואתקפו סגי שריר ואמלת ארעה מנהון וקם מלך חדת על מצרים דלית חכם ית יוסף ואמר לעמו הכה עם ברי ישראל סגי וחיול מנהן הא נתבונן לה אדלא יסגי ויי כד ירענן קרבה ויתוזף אף הוא עם סנאנן ויגחי בנן ויסק מן ארעה ושבו עלויו רבני מפלעים לבדיל לבוטיהון בפעליהון ובנו קורי סכונן לפרעה ית פיום וית רעמסס וכמה דילבטון יתה כן יפשה וכן יתקף ואציקו מקמי ברי ישראל ועבדו מצרים ית ברי ישראל בקשי ומררו ית חייהון בתשמשתה קשיה בטימה ובלבנה ובכל תשמשה בברה ית כל תשמישאתון דאשתמשו בהון בקשי ואמר מלך מצרים למילדאתה עבראיתה דשם חתה שפרה ושם תנינתה עטרה ואמר בילודכין ית עבראיות ותחזין על מתברה אן בר הוא ותקטלון יתה ואן בת היא ותוחינה ודחלי ילדאתה מן אלהה ולית עבדו כמה דמלל להון מלך מצרים ואוחיאן ית ילידיה וזעק פרעה לילדאתה ואמר להון למה עבדתין ית ממללה הדה ותוחן ית ילידיה ואמרן ילדאתה לפרעה הלא לא כנשיה מצריתה עבריתה ארי חיין אנון אדלא תיתי אקרון ילדאתה וילדין ואיטב אלהה לילדאתה וסגו עמה ואתחילו שריר והוה כד דחלי ילדאתה מן האלהים ועבד להין בתין ופקד פרעה לכל עמה למימר כל ברה ילידה דיתילד לעבראי לנהרה תלקון וכל ברתה תחיהון ואזל גבר מן בית לוי ונסב ית ברת לוי ובטנת אתתה וילדת בר וחזת יתה הלא טב הוא וטמרתה תלתה זערין ולא יכלת עורי למטמרתה ונסבת לה אמה ספינת סמי וטישתה בטינה ובזפת ושוית בה ית ילידה ושוית בסופה על ספת נהרה ואתקוממת אחתה מרחיק למחכום מה יתעבד לה ונעתת ברת פרעה למסחי על נהרה ורביאתה הלכי על סף נהרה ועמת ית ספינתה בגו סופה ואושטת ית סולתה ונסבתה ופתחתה ועמת ית ילידה והא רבי בכי ורחפת עליו ברת פרעה ואמרת מן ילידי עבראי דן ואמרת אחתה לברת פרעה איזל ואזעק ליך אתאה מינקה מן עבראיתה ותניק ליך ית ילידה ואמרת לה ברת פרעה אזלי ואזלת עלימתה וזעקת ית אם ילידה ואמרת לה ברת פרעה הלכי ית ילידה הדן ואפיענה לי ואנה אהב ית אגריך ונסבת אתתה ית ילידה ונקיתה ורבה רביה ועללתה לברת פרעה והוה לה לבר וזעקת ית שמה משה ואמרת הלא מן מיה משיתה והוה ביומיה אנין ורבה משה ונפק לות אחוה ועמה בסבליהון ועמה גבר מצרי מעי גבר עברי מן אחוה ואסתכל להכה והכה וצפה הלא לית גבר וקטל ית מצראי וטמרה בחלה ונפק ביומה תנינה והא תרי אנשים עברין נציפין ואמר לסרועה למה תמעי עברך ואמר מן שותך לגבר רבן ולדיאן עלינן הלאתקטלנן את אמור כמה קטלת למצרי ודחל משה ואמר בקשטה אתידע ממללה ושמע פרעה קשיטת ממללה הדן ודרש למקטל ית משה וערק משה מקמי פרעה ודאר בארע מדין ויתב על בארה ולכהן מדין סבע בנאת ואתין ופלין ומלין ית מרכאיה למשקאה ית עאן אביהון ועלו רעיה וטרדנון וקם משה ופצתין ואשקה ית עאנין ועללן לרעואל אבהון ואמר למה זרזתין עלל יומה ואמרן גבר מצרי פצתן מן אד רעיה וגם דלוף דלף לנן ואשקה ית עאנה ואמר לבנאתה ואה ווילכי ממה דן שבקתן ית גברה זעקו לה וייכל לחם ואפרש משה למדור עם גברה ויהב ית צפורה ברתה למשה לאתה וילדת בר וזעק ית שמה גרשם הלא אמר גר הוית בארע תשגיותה והוה ביומיה סגיניה אנון ומית מלך מצרים ואתלעשו ברי ישראל מן פלענאתה וצבעו ועלת אשבהותון לרבון מן עבידאתה ושמע אלהה ית מריסתון ודכר אלהה ית פסקולה עם אברהם ועם יצחק ועם יעקב ועמה אלהים ית ברי ישראל ועכם אלהים ומשה הוה רעה את עאן יתרו חתנה כהן מדין ודחק ית עאנה לשוף מדברה ועלל לטור האלהים לחורב ואתגלי לה מלאך יהוה בשלהובית נור מלגו סניה וחזה והא סניה שעיל בנור וסניה לינה פשי ואמר משה אסטי שוי ואעזה ית חזבה רבה הדן ממה לא יוקד סניה וחזה אלהה הלך למעזה וקרא לה אלהה מגו סניה ואמר משה משהואמר האנה ואמר לית תקרב עטיף שול מסניך מן על רגליך הלא אתרה דאת קעום עלויו ארעת קדש היא ואמר אנה אלהה דאבותיך אלהה דאברהם ואלהה דיצחק ואלהה דיעקב וכסה משה אפיו הלא דחל מסתכלה לות האלהים ואמר יהוה חזו חזית ית שעוד עמי דבמצרים וית צבעתון שמקת מקדם מפלתיו הלא חכמת ית ואשותה ואיעת למפצאתה מן אד מצרים ולמסקתה מן ארעה ההיא לארע שפירה לארע מדיבה חלב ודבש לאתר כנענאה חתאה ואמראה ופרזאה וגרגשאה וחואה ויבוסאה וכדו הא צבעת ברי ישראל עלת לידי ואף חזית ית עקתה דמצרים עקין יתון וכדו אזל ואשלחנך לפרעה ותפק ית עמי ברי ישראל מן מצרים ואמר משה אל האלהים מן אנה עד אזל לפרעה ואיך אפק ית ברי ישראל מן מצרים ואמר הלא אהיה אתך והדה לך סימן הלא אנה אושטתך למפוקך ית עמה ממצרים תשמשון ית אלהים על טורה הדן ואמר משה אל האלהים הא אנה עלול לות ברי ישראל ואמרת להון אלהה דאבהתכון שגרני לידכון וייאמרון לי מה שמה מה אימר להון ואמר אלהה למשה אהיה אשר אהיה ואמר כדן תימר לברי ישראל אהיה שגרני לידכון ואמר חורי אלהה למשה כדנן תימר לברי ישראל יהוה אלה אבהתכון אלהה דאברהם ואלהה דיצחק ואלהה דיעקב שגרני לידכון דן שמי לעלמה ודן דכרני לדר ודר זל וכנש ית חכימי ברי ישראל ותימר להון יהוה אלה אבהתכון אתחזי לי אלהה דאברהם ויצחק ויעקב למימר דכרן אדכרת יתכון וית דעביד לכון במצרים ואמרת אסק יתכון מן לבוט מצראה לארע כנענאה חתאה ואמראה ופרזאה וגרגשאה וחואה ויבוסאה לארע מדיבה חלב ודבש וישמעון לקלך ותיעל את וסהבי ישראל ליד מלך מצרים ותימרון לה יהוה אלהה דעבראה אזדעק עלינן ניזל שבי שביל תלתה ימים בקפרה וננכס ליהוה אלהנן ואנה חכמת הן לא ימכן יתכון מלך מצראה למהך אלהן ביד תקיפה ואטלק ית אדי ואקטל ית מצראי בכל סימני דאעבד בגוה ובתר כן יטלק יתכון ואהב ית רחים עמה הדן בעזות מצראה ויהי כד תהכון לא תהכון ריקנין וישול גבר מלות חברה ואתה מלות חברתה משכינתה וממגירות ביתה מאני כסף ומאני דהב ותכסיאן ותשוון על בניכון ועל בנתכון ותרוקנון ית מצראה וענה משה ואמר ואלית יהימנון לי ולא ישמעון לקלי אן יימרון לא אתחזי לך יהוה ואמר לה יהוה מה דן באדך ואמר עוטר ואמר רמיתה על ארעה ורמתה ארעה והוה לנחש וערק משה מקמיו ואמר יהוה למשה אנתח אדך ואתחיד בעקבה ואטלק אדה ואתקף בה והוה לעוטר בכפה לבדיל יהימנון הלא אתעמי לך יהוה אלה דאבהתון אלהה דאברהם ואלהה דיצחק ואלהה דיעקב ואמר יהוה לה עורי אעל ני אדך בעובך ואעל אדה בעובה ואפקה מן עובה והא אדה מצרעה כתלגה ואמר עזר אדך לעובך ועזר אדה לעובה ואפקה מן עובה והא תבת כבסרה ויהי אן לא יהימנון לך ולא ישמעון לקל סימנה קדמאה ויהימנון לקל סימנה חורנה ויהי אן לא יהימנו אף לתרי סימניה אלין ולא ישמעון לקלך ותסב ממי נהרה ותשפך ליבשתה ויהון מיה דתסב מן נהרה יהון לאדם ביבשתה ויאמר משה ליהוה בעו מרי לית גבר מלים אנה אף מאתמל אף מתליתאי אף מן דמללת עם עבדך הלא יקיר פם ויקיר לשן אנה ואמר יהוה לה מן שוי פם לאנש אי מן ישוי מלל אי שתק אי נהיר אי סמי הלא אנה יהוה וכדו אזל ואנה אהי עם פמך ואשכילך למה תמלל ואמר בעו מרי שגר ני באד מן תשגר ותקף רגז יהוה במשה ואמר הלא אהרן אחוך לואה חכמת הלא ממלל ימלל הוא ואף הא הוא יפק לזימונך ויחזינך ויחדי בלבה ותמלל עמה ותשוי ית מליה בפמה ואנה אהי עם פמך ועם פמה ואורי יתכון ית דתעבדון וימלל הוא לך עם עמה ויהי הוא יהי לך לאמור ואת תהי לה לאלהה וית עוטרה הדן תסב באדך דתעבד בה ית סימניה ואזל משה ועזר ליד יתרו חמוי ואמר לה אהך ני ועזר ליד תלימי דבמצרים ואעמי העוד אנון קעימים ואמר יתרו למשה אזל לשלמותה ואמר יהוה למשה במדין זל עזר למצרים הלא מיתו כל גבריה דבעו ית נפשך ונסב משה ית אתתה וית בריו וארכבון על חמרה ועזר ארע מצרים ונסב משה ית עוטר אלהותה באדה ואמר יהוה למשה במהכך למעזר למצרים חזי ית כל פליאתה דשוית באדך ותעבדנון לקדם פרעה ואנה אתקף ית לבה ולא ישגר ית עמה ותימר לפרעה כדנן אמר יהוה ברי בכורי ישראל ואמר לך שגר ית ברי וישמשני ותמאי למשגרה הא אנה קטל ית ברך בכורך והוה בארחה באבתותה ופגעה יהוה ובעה מקטלה ונסבת צפורה צר וקימת עם בטול בנואה וקרבת לרגליו ואמרת הלא חם אדמין את לי ואתסי מנה אדין אמרת חם אדמין לגזרתה ואמר יהוה לאהרן אזל לזימון משה למדברה ואזל ופגעה בטור האלהים ונשק לה ואהוי משה לאהרן ית כל מלי יהוה דשגרה וית כל סימניה דפקדה ואזלו משה ואהרן וכנשו ית חכימי ברי ישראל ומלל אהרן ית כל מליה דמלל יהוה עם משה ועבד סימניה לחזות עמה והימנו עמה ושמעו הלא אדכר יהוה ית ברי ישראל והלא חזה ית לבוטון ועקדו וסגדו ובתר עלו משה ואהרן ואמרו לפרעה כדן אמר יהוה אלהה דישראל שגר ית עמי ויחגון לי במדברה ואמר פרעה מן יהוה דאשמע בקלה למטלק ית ישראל לא חכמת ית יהוה ואף ית ישראל לא אשגר ואמרו אלהה דעבראה אתקרי עלינן נהך שבי בקפרה שביל תלת ימים ונכס ליהוה אלהנן דלא יפגענן במותן אי בחרב ואמר להון מלך מלך מצרים למה משה ואהרן תבטלון ית עמה מן עובדיו אזלו לסבליכון ואמר פרעה הן סגיתון כדו מן עם ארעה תבטלון יתון מן סבליהון ופקד פרעה ביתה יומה ית דמפלחין בעמה וית ספריו למימר לא תוספון למתן תבן לעמה למלבן לבנים כאתמל תליתאי אנון ייזלון ויקששון להון תבן וית סכום לבניה דאנון עבדין אתמל תליתאי תשוון עליהון לא תבצרון מנה הלא רפין אנון על כן אנון צבעין למימר נהך נדבח לאלהנן תתיטם תשמישותה על גבריה ויענון בה ולא יענון במלי שקר ונפקו מפלחי עמה וספריו ומללו עם עמה למימר כדן אמר פרעה לית אנה יהב לכון תבן אתון אזלו סבו לכון תבן מנן דתשכחון הלא לית יבצר מן עביתכון ברי ואתבדר עמה בכל ארע מצרים למקששה קש לתבן ומפלחיה עצמים בעמה למימר אסכמו עובדיכון ממלל יום ביומה כמה דבהווי תבנה מתיהב לכון ולקו ספרי ברי ישראל דשוו עליהון מפלחי פרעה מימרה ממה לא אסכמתון גזרכון למלבן כאתמל תליתאי אף אתמל אף יומה ואתו ספרי בני ישראל וצבעו לפרעה מימרה למה תעבד כדן לשמשיך תבן לית מתיהב לשמשיך ולבניה אמרין לנן עבדו והא שמשיך קטילים וחובון עלביך ואמר ארפים אתון ארפים לדן אתון אמרין נהך ננכס ליהוה וכדו זלו שמשו ותבנה לא יתיהב לוכון ודמית לבניה תהבו וצפו ספרי ברי ישראל יתון בבישותה למימר לא יקטע מלבניכון מאדם אימם באיממה ואמלכו ית משה ואהרן מתקוממין לזימונון במפוקון מלקבל אפי פרעה ואמרו לון יחזי יהוה עלויכון וידין דאסריתון ית ריחותה בחזות פרעה ובחזות שמשיו למהב חרבה באדה למקטלן ועזר משה ליהוה ואמר רבי למה הבאשת לעמה הדן ולמה דן שגרתני ומטטא אתית לפרעה לממללה בשמך הבאש לעמה הדן ופצוי לא פצית ית עמך ואמר יהוה למשה את תעמי מה אעבד לפרעה הלא באד תקיפה יטלקנון ובאד תקיפה יטרדנון מן ארעה ומלל יהוה ליד משה ואמר לה אנא יהוה ואגלית לאברהם וליצחק וליעקב בחיולה ספוקה ושמי יהוה לא חכמת לון ואף אקימת ית קיעמי עמון למהב לון ית ארע כנען ית ארע תותביהון דאתותבו בה ואף אנא שמעית ית כריזאת ברי ישראל דמצראי משמשים יתון ואדכר ית קיעמי לדן אמר לברי ישראל אנא יהוה ואפק יתכון מכתי מסבלי מצראי ואפצי יתכון מן תשמישותון ואפרק יתכון באדרע נתחיתה ובדינים רברבים ואסב יתכון לי לעמה והוי לוכון לאלהה ותחכמון הן אנא יהוה אלהכון המפק יתכון מכתי סבלי מצראי ואנדי יתכון לארעה דתלית אדי למהב יתה לאברהם ליצחק וליעקב ואהב יתה לוכון מירתה אנא יהוה ומלל משה כדן לברי ישראל ולא שמקו למשה מן צקת ריחותה ומתשמישותה קשיה ואמרו למשה קט שבי מנן ונשמש ית מצראי הלא טב לנן תשמישות מצראי מן מותן במדברה ומלל יהוה למשה למימר אתי מלל לפרעה מלכה דמצראי וישגר ברי ישראל מן ארעה ומלל משה לקמי יהוה למימר הא ברי ישראל לא שמקו מני ואיך ישמקני פרעה ואנא קטם ספפאה ומלל יהוה עם משה ולאהרן ופקדון ליד ברי ישראל וליד פרעה מלך מצראי למפוק ית ברי ישראל מן ארע מצרים ואלין רישי בית אבהתון ברי ראובן בכיר ישראל חנוך ופלוא חצרון וכרמי אלהין כרני ראובן וברי שמעון ימואל וימין ואחד ויכין וצהר ושאול בר כנענתאה אלהין כרני שמעון ואלין שמאת ברי לוי לתולדותן גרשון קהת ומררי ושני קיומי לוי שבע ותלתין ומואן שתה וברי גרשון לבני ושמעי לכרניון וברי קהת עמרם ויצהר חברון ועזיאל ושני קיומי קהת תלת ותלתין ומואן שתה וברי מררי מחלי ומושי אלין כרני ליואי לתולדיהון ואנסב עמרם ית יוכבד עביבתה לה לאתה ואלדת לה ית אהרן וית משה וית מרים תלימתון ושני קיומי עמרם תת ותלתין ומואן שתה וברי יצהר קרח ונפג וזכרי וברי עזיאל מישאל ואליצפן וסתרי ויסב אהרן ית אלישבע ברת עמינדב תלימת נחשון לה לאתה וילדת לה ית נדב וית אביהוא ית אלעזר וית איתמר וברי קרח אסור ואלקנה ואביסף אלין כרני הקרחי ואלעזר בר אהרן נסב לה מבראת פוטיאל לה לאתה וילדת לה ית פינחס אלין ארשי אבאן ליואה לכרניהון הוא אהרן ומשה דאמר יהוה לון אפקו ית ברי ישראל מן ארע מצרים על חילהון אנון המללים לפרעה מלכה דמצראי למפוק ברי ישראל מן ארע מצרים הוא משה ואהרן והוה ביום מלול יהוה עם משה בארע מצרים ומלל יהוה עם משה מימרה אנא יהוה מלל לפרעה מלך מצראי מה דאנא ממלל עמך ואמר משה לקדם יהוה הא אנא קטיע ספפאן ואיך ישמקני פרעה ואמר יהוה למשה חזי יהבתך אללה לפרעה ואהרן תלימך יהי נביאך את תמלל מה אפקדך ואהרן תלימך ימלל עם פרעה ויטלק ברי ישראל מן ארעה ואנא איטם ית סוד פרעה ואסגי ית סימני ופליאתי בארע מצרים ולא יצית לוכון פרעה ואהב אדי במצראי ואפק ית עמי ברי ישראל מן ארע מצרים בדינים רברבים ויחכמון כל מצראי הלא אנא יהוה באנתחי ית אדי על מצראי ואפק ית עמי ברי ישראל מלגון ועבד משה ואהרן כמה דפקד יהוה יתון כן עבדו ומשה בר תמנים שתה ואהרן בר תלת ותמנים שתה בממללון עם פרעה ומלל יהוה עם משה ועם אהרן מימרה כד ימלל עמוכון פרעה למימר הבו לוכון סימן אי פליאן ותימר לאהרן סב אטרך וארמי לקדם פרעה ויהי לתנינה ואתא משה ואהרן לקדם פרעה ועבדו כן כמה דפקד יהוה וארמה אהרן ית אטרה בחזות פרעה ולקדם שמשיו והוה תנינה וזעק אף פרעה לחכמיה ונגדיה ועבדו אף אנון חרשי מצרים בחרשיון כדן וארמו גבר אטרה והוו תניניה ובלע אטר אהרן ית אטריהון ואתקף לב פרעה ולא שמק מנון כמה מלל יהוה ומלל יהוה למשה אתיטם לב פרעה אמנע למטלק ית עמה זל לפרעה בצפרה הא הוא יפק מיה ותתקומם לזימונה על ספת נארה ואטרה דאתפך לחיואה תסב באדך ותימר לה יהוה אלהה דעבראי שגרני לידך אמור שגר ית עמי וישמשני בקפרה והא לא שמקת סעד הכה אכהן אמר יהוה (בדן תחכם הלא אנא יהוה) הא אנא מחי באטרה דבאדי מיה דבנהרה ויתפכון לאדמה ונוניתה דבנהרה תשתיץ ויסרי נהרה וילעון מצראי למשתי מיה מן נהרה ואזל משה ואהרן לפרעה ואמרו לה יהוה אלהה דעבראי שגרני לידך למימר שגר ית עמי וישמשני במדברה והא לא שמקת סעד הכה אכהן אמר יהוה (בדן תחכם הלא אנא יהוה) הא אנא מחי באטרה דבאדי מיה דבנהרה ויתפכון לאדמה ונוניתה דבנהרה תתקטל ויסרי נהרה וילעון מצראי למשתוי מיה מן נהרה ואמר יהוה למשה אמר לאהרן סב אטרך ונתח אדך על מימי מצראי על נהריהון ועל שהקיהון ועל אגמעיהון ועל סדר מכנש מימיהון ויהונו אדם ויהי אדמה בכל ארע מצרים ובקיצמיה ובאבניה ועבדו כדן משה ואהרן כמה דפקד יהוה וארים באטרה ומחה ית מיה דבנהרה לחזות פרעה ולחזות שמשיו ואתפכו כל מיה דבנהרה לאדמה ונונתה דבנהרה מאתת ואסרי נהרה ולא ארשו מצראי למשתה מיה מן נהרה והוה אדמה בכל ארע מצרים ועבדו כדן חרשי מצרים בחרשיהון ואתקף לב פרעה ולא שמק לון כמה דמלל יהוה ואתפנה פרעה ואתא ליד ביתה ולא שבה לבה אף לדאה וחפסו כל מצראי סהרת נהרה מיה למשתוה הלא לא ארשו למשתוה מן מימי נהרה ואמלאו שבעה יומין בתר מקטל יהוה ית נהרה ואמר יהוה למשה עול ליד פרעה ותמלל לה ככן אמר יהוה שגר ית עמי וישמשני והן ממנע את למשגר הא אנא מחבל ית כל תחומך בערדניה וירמס נהרה ערדנים ויסקו וייעלו בבתיך ובגבאי מדמוכיך ועלוי ערסיך ובבתי שמשיך ובעמך ובתנוריך ובמלשאתך ובך ובעמך ובכל שמשיך יסקו ערדניה ואתא משה ואהרן ליד פרעה ותמללנה עמה אכהן אמר יהוה שגר ית עמי וישמשני והן מתמנע את למשגר הא אנא מחי ית כל תהומך בערדניה וירמס נהרה ערדנאים ויסקו וייעלו בבתיך ובגבאי מדמוכיך ועלוי ערסיך ובבתי שמשיך ובעמך ובתנוריך ובמשלאתך ובך ובעמך ובכל שמשיך יסקו ערדניה ואמר יהוה למשה אמר לאהרן נתח אדך באטרך עלבי הנארים ועלבי השהקים ועלוי האגמעים ואסק ית ערדניה על ארע מצרים ואמר משה לאהרן נתח ית אדך באטרך ואסק ערדניה על ארע מצרים ופרש אהרן אדה על מימי מצראי ואסק ערדניה וטמרת ית ארע מצרים ועבדו כדן חרשי מצרים בחרשיהון ואסקו ערדניה על ארע מצרים וזעק פרעה למשה ולאהרן ואמר צלו ליהוה ויסטי ערדניה מני ומן עמי ואשגר עמה ויכסו ליהוה ואמר משה לפרעה עלי עד אמת אצלי לך ולשמשיך ולעמך למקטע ערדניה ממך ומבתיך ומן שמשיך ומן עמך בל בנהרה תשתיר ואמר לבתר ואמר כמלליך בדיל תחכם הן לית כיהוה אלהנן ויסטו ערדניה ממך ומבתיך ומשמשיך ומעמך בל בנהרה תשתיר ונפק משה ואהרן מן עם פרעה וצבע משה ליהוה על דדי ערדניה דשוה לפרעה ועבד יהוה כמלל משה ומיתו ערדניה מן בתיה ומן כפריה ומן עקליה ורבצו יתון כרואן כרואן ואסרת ארעה ועמה פרעה כד הוה נפושה ויטם ית לבה ולא שמק לון כמה מלל יהוה ואמר יהוה למשה אמר לאהרן פרש ית אדך באטרך ומחי ית קטם ארעה ויהי לכלמים בכל ארע מצרים ועבדו ככן ונתח אהרן ית אדה באטרה וקטל ית קטם ארעה ויהי כלמיה באנשה ובבהמתה כל קטם ארעה הוה כלמים בכל ארע מצרים ועבדו כדן חרשיה בחרשיהון למפוק כלמיה ולא ארשו והות כלמיה באנשה ובבהמתה ואמרו חרשיה לפרעה יכלתה דאללה היא ואתקף רז פרעה ולא שמק מנון כמה דמלל יהוה ואמר יהוה למשה אקדם בצפרה ואתקומם לקדם פרעה הא הוא יפק למיה ותימר לה ככן אמר יהוה שגר ית עמי וישמשני ואם ליתך מטלק ית עמי הא אנא מטלק בך ובשמשיך ובעמך ובבתיך ית ערבה ותמלי בית מצראי מן ערבה ואף אדמתה דאנון עלויה ואפרש ביתה יומה ית ארע גשן דעמי קעם עלויה לדלם מהי תמן ערבה בדיל תחכם הלא אנא יהוה בגוה דארעה ואשוי פרקן בין עמי ובין עמך בתר יהי סימנה הדן ואתא משה ואהרן ליד פרעה ואמרו לה ככן אמר יהוה שגר ית עמי וישמשני והן ליתך משגר ית עמי אנא מטלק בך ובשמשיך ובעמך ובבתיך ית ערבה ואמלו בתי מצראי מן ערבה ואף אדמתה דאנון עלביה ואפרש ביתה יומה ית ארע גשן דעמי קעם עלויה לדלם מהי תמן ערבה בדיל תחכם הלא אנא יהוה בגו ארעה ואשוי פרקן בין עמי ובין עמך בתר יהי סימנה הדן ועבד יהוה ככן ואתא ערבה יטים שריר לבית פרעה ובית שמשיו בכל ארע מצרים ואתחבלת ארעה מקבל ערבה וזעק פרעה למשה ולאהרן ואמר זלו נכסו לאלההכון בארעה ואמר משה לא נזמן לעובד ככן הלא גנות מצראי ננכס ליהוה אלהנן הן ננכס ית גנות מצראי לחזותון ולא ירגמונן שביל תלתה יומין נהך בקפרה וננכס ליהוה אלהנן כמה יימר לנן ואמר פרעה אנא אשגר יתכון ותכסון ליהוה אלההכון במדברה ברן הרחק לא תתרחקון למיזל צלו בסעדי ואמר משה הא אנא נפוק מעמך ואצלי ליהוה ויסטי ערבה מן פרעה ומשמשיו ומן עמה בתר ברן לא יוזף פרעה מדלס לממנע עמה למקרב ליהוה ופק משה מלות פרעה וצלא ליד יהוה ועבד יהוה כמלל משה ואסטה ערבה מפרעה ומשמשיו ומן עמה לא אתותר חדה ואתיקר פרעה ית לבה אף בזבנה דאה ולא שגר ית עמה ואמר יהוה למשה אתי ליד פרעה ותימר לה ככן אמר יהוה אלהה דעבראי שגר ית עמי וישמשני והן מתמנע את למשגר ואכדך מתקף בון הא אד יהוה הויה בנכסניך דעקלה בסוסיה ובחומריה ובגמליה בתוריה ובעאנה מותן יקיר שריר ויפרש יהוה בין נכסן ישראל ובין נכסן מצרים ולא מת מכל לברי ישראל מאדם ושוה יהוה עדן למימר בתר יעבד יהוה ית ממללה הדן בארעה ועלל משה ואהרן ליד פרעה ואמרו לה ככן אמר יהוה אלהה דעבראי שגר ית עמי וישמשני והן מתמנע את למטלק ואכדך מתקף בון הא אד יהוה הויה בנכסיך דבבראה בסוסיה ובחמריה ובגמליה בתוריה ובעאנה מותן יקיר שריר ויפרש יהוה בין נכסן ישראל ובין נכסן מצרים ולא מת מכל לברי ישראל מאדם בתר יעבד יהוה ית ממללה הדן בארעה ועבד יהוה ית ממללה הדן מבתר ומת כל קנין מצראי ומן קנין ברי ישראל לא מת סעד חדה ושגר פרעה והא לא מאת מן קנין ברי (ישראל) סעד חדה ואיטם לב פרעה ולא שגר ית עמה ואמר יהוה למשה ולאהרן סבו לוכון עפיף אתונה ויזרקה משה (שומיה) לחזות פרעה ויהי אבקה בכל ארע מצרים ויהי על אנשה ועלוי בהמתה שחינה פרוש שלבוקין בכל ארע מצרים ואנסבו ית פעף אתונה וקעמו לקמי פרעה וזרקה משה שומיה והוה שחינה משלביק פרוש באנשה ובבהמתה ולית ירשו חרשיה למקום קמי משה מקדם שחינה הלא הוה שחינה בחרשיה ובכל מצראי ותקף יהוה ית רז פרעה ולא שמק לון כמה מלל יהוה ליד משה ואמר יהוה ליד משה אקדם בצפרה ואתקומם לקמי פרעה ותימר לה ככן אמר יהוה אלהה דעבראי שגר ית עמי וישמשני הלא בזבנה הדן אנא משגר ית כל מגביאתי על לבך ובשמשיך ובעמך בדיל תחכם הן לית כותי בכל ארעה הלא כדו שגרת ית אדי ואמחה יתך וית עמך במותן ותקטע מן ארעה וארום בדיל דאה אקמתך בדיל מחזינך ית חילי ובדיל תנוי שמי בכל ארעה אכדך מטלטל בעמי לדלם משגרון הא אנא ממטיר כעדן בתר ברד יטים שריר דלא הוה כבתה במצרים מן יומה אשושי וסעד כד וכדו אתעיץ ית נכסניך וית כל דלך בבראה כל אנשה ובהמתה דיתשקח בבראה ולא יתכנש ביתה וייעת עלויהון ברדה וימותו ואתא משה ואהרן לפרעה ואמרו לה ככן אמר יהוה אלהה דעבראי שגר ית עמי וישמשני הלא בזבנה הדן אנא משגר ית כל מגביאתי על לבך ובשמשיך ובעמך בדיל תחכם הן לית כותי בכל ארעה הלא כדו אשטלק אדי ואמחה יתך וית עמך במותן ותקטע מן ארעה וארום בדיל דאה אקמתך בדיל מחזינך ית חילי ובדיל תנוי שמי בכל ארעה אכדך מדלס בעמי לדלם מטלקנון הא אנא ממטיר כזבן בתר ברד יטים שריר דלא הוה כותה במצרים מיומה דאתרשית וסעד כדו וכדו שגר אעיץ ית קניניך וית כל דלך בבראה כל אנשה ובהמתה דיתשקח בבראה ולא יתכנש לביתה ייעת עלויהון ברדה וימותון הדחול מן ממלל יהוה ערק ית שמשיו וית קנינה ליד בתיה ודלא שבה לבה לממלל יהוה שבק ית שמשיו וית נכסנה בבראה ואמר יהוה למשה נתח ית אדך עלוי שומיה ויהי ברדה בכל ארע מצרים עלוי אנשה ועלוי בהמתה ועלוי כל עסב בראה בארע מצרים ונתח משה ית אטרה עלוי שומיה ויהוה יהב קלין וברד ואמכת אשתה ארעה ואמטיר יהוה ברדה על ארע מצרים והוה ברדה ונור מתנסב בגו ברדה יטים שריר דלא הוה כותה במצרים מטטא הות לעמה וקטל ברדה בארע מצרים ית כל דבבראה מן אנשה סעד בהמתה וית כל עסב בראה מחה ברדה וית כל אילן עקלה תבר ברן בארע גשן דתמן ברי ישראל לא הוה ברדה ושגר פרעה וזעק למשה ולאהרן ואמר לון חיבתי זבנה יהוה זכאה ואנא ועמי חיביה צלו ליהוה וסגי מן מהי קלי אלהה וברד ואשגר יתכון ולא תעזרון למקום ואמר לה משה כמפוקי מן מדינתה אפרס כפי ליד יהוה וקליה יקטעון וברדה לא יהי עורי בדיל תחכם הן ליהוה ארעה ואת ושמשיך חכמת הלא קדם תדחלון מקדם רבי יהוה וכתנה וסעירה רסיפין הלא סעירה מדגן וכתנה נתף וחטיה וקטניתה לא אדגני הלא רכיסן אנון ופק משה מלקבל פרעה מן מדינתה ופרש כפיו ליד יהוה ואקטו קליה וברדה ומטרה לא ארטבת ארעה וחזה פרעה הן אקטע ברדה ומטרה וקליה ואוזף לחובין ויטם לבה הוא ושמשיו ואתקף לב פרעה ולא שגר ית בני ישראל כמה מלל יהוה באד משה ואמר יהוה למשה עול ליד פרעה הלא אנא יטמת ית לבה וית רז שמשיו בדיל משבי סימני אלין בגבה ובדיל תתני במשמוע ברך ובר ברך מה דלסת במצראי וית סימני דשבית בון ותחכמון הלא אנא יהוה אלהכון ותימר ליד פרעה ככן אמר יהוה אלהה דעבראי סעד אמת מתמנע לאגיבותה מני שגר ית עמי וישמשני והן מתמנע את למשגר ית עמי הא אנא מנדי בתר גובה בגבך ויטמר ית חזב ארעה ולא ירשה לחזות ארעה וייכל ית שיור שלמותה דמשתירה לוכון מן ברדה וייכל ית כל עסב ארעה וית כל פרי אילנה דמצמח לוכון מן בראה וימלו בתיך ובתי כל שמשיך ובתי כל מצראי דלא עמו אבאתך ואבאת אבאתך מן יום מהיון עלבי ארעה סעד יומה הדן ואתא משה ואהרן ליד פרעה ואמרו לה ככן אמר יהוה אלהה דעבראה סעד אמת מתמנע לאגבותה מני שגר ית עמי וישמשני הלא הן את מתמנע למשגר ית עמי הא אנא מנדי בתר גוב בתהומך ויטמר ית חזב ארעה ולית ירשי לחזות ארעה וייכל ית שיור שלמותה דמשתירה לוכון מן ברדה וייכל ית כל עסב ארעה וית כל פרי אילנה הצמח לוכון מן בראה וימלו בתיך ובתי כל שמשיך ובתי כל מצראי דלא צפו אבאתך ואבאת אבאתך מיום מהיון עלוי ארעה סעד יומה הדן ואתפני ונפק מן עם פרעה ואמרו שמשי פרעה לידה סעד אמת יהי דן לנן למגבי שגר ית גבריה וישמשון ית יהוה אלהון אדלא תחכם הלא אשתיצת מצרים ועזר ית משה וית אהרן ליד פרעה ואמר לון זלו שמשו ית יהוה אלהכון מן ומן ההזלים ואמר משה ברבקינן ובסהבינן נהך בברינן ובבראתינן בע(א)נינן ובתורינן נהך הלא חג יהוה לן ואמר לון יהי כדן יהוה עמוכון כמה אשגר יתכון וית טפליכון עמו הלא בישתה קבל אפיכון לדן זלו שבי גבריה ושמשו ית יהוה הלא יתה אתון בעוים וטרדו יתון מקדם פרעה ואמר יהוה למשה אנתח ית אדך על ארע מצרים בגובה ויסק על ארע מצרים וייכל ית כל עסב ארעה וית כל פרי אילנה דהותיר ברדה ואנתח משה אדה על ארע מצרים ויהוה דחק רוחה מדנחה בארעה כל יתה יומה וכל לילותה צפרה הוה ורוחה מדנחה סבל ית גובה וסלק גובה בכל ארע מצרים ואקר בכל תהום מצרים יקיר שריר קדמיו לא הוה ככן גובה כותה ובתרה לא יהי כדן וטמר ית חבז ארעה וחשכת ארעה ואכל ית כל עסב ארעה וית כל פרי אילנה דשיר ברדה ולא אתותר כל מעצר באילן ובעסב בראה בכל ארע מצרים וזרז פרעה למזדעק למשה ולאהרן ואמר חיבתי ליהוה אלהכון ולוכון וכדו סבלו שבי חובתי ברן זבנתה צלו ליד יהוה אלהכון ויסטי מן עלבי ברן ית מותה הדן ונפק מן עם פרעה וצלא ליד יהוה ואפך יהוה רוחה מערבה תקיף שריר וסבל ית גובה ועצפה ים סוף לא אתותר גובה חדה בכל ארע מצרים ותקף יהוה ית רז פרעה ולא שגר ית ברי ישראל ואמר יהוה ליד משה נתח ית אדך עלבי שומיה ויהי חשכה על ארע מצרים ויקפל חשכה ואנתח משה את אדה עלוי שומיה והוה עששה קפלה בכל ארע מצרים תלתה יומין לא צפו גבר ית תלימה ולא קעם גבר מן אתרה תלתה יומין ולכל ברי ישראל הוה נור במדוריהון וזעק פרעה למשה ולאהרן ואמר אזלו שמשו ית יהוה אלהכון אף עאניכון ותוריכון תקום אף טפליכון תהך עמוכון ואמר משה אף את תהב באדנו דבחים ועלאן ונעבד ליהוה אלהנן ואף עותרינן תהך עמנן לא תתותר טלפה הלא מנה נסב לתשמיש ית יהוה אלהנן ואנן לא נחכם במה נשמש ית יהוה סעד ניתי תמן ותקף יהוה ית רז פרעה ולא אתריח למשגרון ואמר לה פרעה זל מן עלוי אתנטר לך הן תעזר לחזות אפי הלא ביום חזותך אפי תמות ואמר משה ככן מללת לא אוזף עורי חזות אפיך ואמר יהוה ליד משה עורי מכתש חדה אנדי עלוי פרעה ועלוי מצראי ובתר כן ישגר יתכון מדן כשגורה כהלון טרד יטרד יתכון מדן מללו ני במשמוע עמה וישעלון גבר מלקבל חברה ואסה מקודם חברתה מאני כספה ומאני דהבה ותכסיאן ואהב ית ריח עמה הדן בחזות מצראי וישעלנון וכפלגות ליליה אנא נפוק בגו ארע מצרים ויתקטל כל בכיר בארע מצרים מבכיר פרעה היתיב על כרסיה וסעד בכיר סולתה דבתר ריחמה וסעד בכיר כל בהמתה והות צבעתה רבתה במצרים דכותה לא הוה וכותה לא יעזר ולכל ברי ישראל לא יזזע כלב לשנה מן גברה סעד בהמתה בדיל תחכם דיפרש יהוה בין מצראי ובין ישראל ואף גברה משה אתרברב שריר בארע מצרים בחזות שמשי פרעה ובחזות עמה ואמר משה לפרעה ככן אמר יהוה ברי בכירי ישראל ואמר לך שגר ית ברי וישמשני ותמנע למשגרה הא יהוה קטול ית ברך בכירך ואמר משה כדן אמר יהוה כפלגות ליליה אנא נפוק בגו ארע מצרים וימות כל בכיר בארע מצרים מבכיר פרעה היתיב על כרסיה וסעד בכיר סולתה דבתר ריחמה וסעד בכיר כל בהמתה והות צבעתה רבתה במצרים דכותה לא הוה וכותה יעזר ולכל ברי ישראל לא ירתע כלבה בלשנה מן אנשה וסעד (בהמתה) בדיל תחכם דיפרש יהוה בין מצרים ובין ישראל ונחתו כל שמשיך אהלין לידי ויסגדון לי אמרין פוק את וכל עמה דבסעדיך ובתר הדה אפק ונפק מן עם פרעה בתקוף רגז ואמר יהוה למשה אלית ישמק מנכון פרעה בדיל סגין סימני בארע מצרים ומשה ואהרן עבדו ית כל פליאתה אהלין לקדם פרעה ותקף יהוה ית לב פרעה ולא שגר ית ברי ישראל מן ארעה ואמר יהוה למשה ולאהרן בארע מצרים למימר ירחה הדן לוכון ריש ירחיה קמאה הוא לוכון לירחי שתה מללו שבי לסדר כנשת ברי ישראל למימר בעסור לירחה הדן ויסבו לון גבר נקי לבית אבאן נקי לביתה והן יזער ביתה מן מהי נקיה ויסב הוא ושריה המתקרב ליד ביתה במניאן נפשאן גבר לפם מיכלה תמנו עלוי נקיה נקי שלם דכר בר שתה יהי לוכון מן דכריה ומן עזיה תסבו ויהי לוכון מטרת סעד ארבע עסר יום לירחה הדן ויכסו יתה כל קהל כנשת ברי ישראל בין רמשיה ויסבון מן אדמה ויהבו על תרתי מזזוזיתה על שקופה עלבי בתיה דייכלו יתה בון ויכלון ית בסרה בליליה הדה שליק בנור ופטיר עלוי מרוריה ייכלונה לא תיכלון מנה חי ובשבל מבשל במיה אלא שליק בנור רישה עלוי כרעיה עם כרסה לא תשירו מנה סעד צפר ודמשתיר מנה סעד צפר בנורה תוקדו וככן תיכלונה ערציכון אסירים סנדליכון ברגליכון ואטריכון באדיכון ותיכלון יתה בב(י)לה פסחה הוא ליהוה ואגוז בארע מצרים בלילותה דאה ואמחה כל בכיר בארע מצרים מן אנשה סעד בהמתה ובכל טעות מצראי אעבד דינין אנא יהוה ויהי אדמה לוכון על בתיה דאתון תמן ואעמי ית אדמה ואפסח עלביכון ולא יהי בוכון תביר למחבל במחוי בארע מצרים ויהי יומה הדן לוכון דכרן ותחגון יתה חגה ליהוה לגילכון גזירת עלם תחגונה שבעה יומין פטיר תיכלון ברן ביומה קדמאה תבטלון חמיר מן בתיכון הלא כל אכל חמיר ותתקטע יתה נפשה מן ישראל מן יומה קדמאה וסעד יומה שביעיה ביומה קמאה זימון קדש וביומה שביעיה זימון קדש יהיה לוכון כל פלענתה לא יתעבד בון ברן דיתכל לכל נפשה הוא לו(ח)דה ייעבד לוכון ותטרון ית פקודה הלא בגרם יומה הדן אפקת ית חיליכון מן ארע מצרים ותטרון ותעבדון ית יומה הדן לגיליכון גזירת עלם בקדמאה בארבע עסר יום לירחה ברמשה תיכלון פטיר סעד יומה חדה ועסרים לירחה ברמשה שבעה יומין חמיר לית יתשקח בבתיכון הלא כל אכל חמי ותתקטע יתה נפשה מן כנשת ישראל בתותבה וביצובה בארעה כל חמי לא תיכלון בכל מדוריכון תיכלון פטיר וזעק משה בכל חכימי ישראל ואמר לון גדו סבו לוכון עאנה לכרניכון ותכסו פסחה ותסבון אמסרת אזוב ותטבלון באדמה דבספה ותחדון על שקופה ועל תרתי מזזוזיתה מן אדמה דבספה ואתון לא תפקון גבר מתרח ביתה סעד צפר ויגוז יהוה למקוף ית מצראי ויעמי ית אדמה על שקופה ועל תרי מזזוזתה ויפסח יהוה על תרחה ולית ימכן מחבלה למעול לבתיכון למקוף ותטרון ית ממללה הדן לגזירת(ה) לך ולבריך סעד עלם ויהי כד תיעלון לארעה דיהב יהוה לוכון כמה מלל ותטרון ית תשמישותה הדה בירחה הדן ויהי כד יימרו לוכון בריכון מה תשמשתה דאה לוכון ותימרון דבח פסח הוא ליהוה דאפסח על בתי ברי ישראל במצרים במקפה ית מצרים וית בתינן פצה ועקדו עמה וסגדו ואזלו ועבדו ברי ישראל כמה דפקד יהוה ית משה וית אהרן כן עבדו והוה בפלגות ליליה ויהוה קטל כל בכיר בארע מצרים מבכיר פרעה היתיב על כרסיה וסעד בכיר שביה דבבית גבה וכל בכיר בהמתה וקעם פרעה לילותה הוא וכל שמשיו וכל מצראי והות צבעתה רבתה במצרים הלא לית בית דלית תמן מית וזעק למשה ולאהרן ליליה ואמר קומו פקו מלגו עמי אף אתון אף ברי ישראל וזלו שמשו ית יהוה כממלליכון אף עאניכון אף תוריכון סבו כמה מללתון וזלו ותברכון אף יתי ותקף מצראי על עמה לזרוז מטלקון מן ארעה הלא אמרו כלנן קטילין וסבל עמה ית לושה אדלא יחמי לושיון צררין בתכסיאתון על כתפותון וברי ישראל עבדו כמלל משה ושא(ע)לו מן מצראי מני כספה ומני דהבה ותכסיאן ויהוה יאב ית ריחן עמה בחזות מצראי ושעלונון ורוקנו ית מצראי ונטלו ברי ישראל מרעמסס לסכותה כתת מואן אלף רגלאי גבריה לבר מן טפליה ואף ערבה סגי סלק עמון ועאנין ותורין נכסן יטים שריר ועפו ית לושה דאפקו ממ(צ)רים עגולין פטיר אדלא חמי הלא טרדנון מצראי ולית ירשו למשתאר ואף זבד לא עבדו לון ומדור בני ישראל ואבאתון דא(ע)רו בארע כנען ובארע מצרים תלתים שתה וארבע מואן שתה והוה מסכום תלתים שתה וארבע מואן שתה והוה בגרם יומה הדן נפקו כל חילי יהוה מן ארע מצרים ליליה נטרים הוא ליהוה למפוקון מן ארע מצרים היא ליליתה הדן ליהוה נטרים לכל ברי ישראל לגיליון ואמר יהוה למשה ולאהרן דאה גזירת פסחה כל בר בראי לא ייכל בה וכל שמש גבר זבון זוזה ותגזר יתה וטטא ייכל מנה [תותב ואגיר לא ייכל בה] בביתה חדה יתאכל לא תפקון מן ביתה מן בסרה לבראי וגרם לא תתברון בה סדר סיעת ישראל יעבדון יתה וכד יתותב עמוכון תותב ויעבד פסח ליהוה יתגזר לה כל דכר וטטא יתקרב לעובדה ויהי כיצוב ארעה וכל בטול לא ייכל מנה ארוה חדה תהי ליצובה ולתותבה המתותב בגבוכון ועבדו כל ברי ישראל כמה פקד יהוה ית משה וית אהרן ככן עבדו והוה בגרם יומה הדן הפק יהוה ית ברי ישראל מארע מצרים על חיליהון ומלל יהוה עם משה למימר קדש לי כל בכיר פתוח כל פג בברי ישראל באנשה ובהמתה לי הוא ואמר משה לעמה דכרו ית יומה הדה דנפקתון בה מן ארע מצרים מבית תשמישותה הלא בתקוף אד אפק יהוה יתכון מדן ולא יתאכל חמיר יומן ואתון נפיקין בירח ניסנה ויהי כד יעלנך יהוה אלהך ליד ארע כנענאה חתאה ואמראה פרזאה וגרגשאה וחואה ויבוסאה כמה דאשתבע לאבאתך למהב לך ארע מדיבה חלבה ודבשה ותשמש ית תשמישותה דאה בירחה הדן אשתה יומין תיכל פטיר וביומה שביעה חג ליהוה פטיר יתאכל ית שבעתי יומיה לא יתחזי לך חמי ולא יתעמי לך חמיר בכל תחומך ותחוי לברך ביתה יומה למימר בדיל דן עבד יהוה לי במפוקי ממצרים ויהונו לך סימן על אדיך ודכרן בין חזביך בדיל תהי ארות יהוה בפמך הלא באד תקיפה הפקך יהוה ממצרים ותטר ית גזרתה דאה לעדנה מיומים אל יומין ויהי כד יאעלנך יהוה אלהך ליד ארע כנענאה כמה אשתבע לאבהתך ויהבנה לך ותגיז כל פתוח פג ליהוה וכל פתוח בהמתה דיהונו לך דכריה ליהוה וכל פתוח חמור תפרק בנקי ואלית תפרקנה ותנגדה וכל בכיר אנש בבריך תפרק ויהי כד ישולנך ברך בתר אמר מה דאה ותימר לה בתקוף אד אפקן יהוה ממצרים מלגו עבדותה והוה כד אתקשה פרעה למטלקן קטל יהוה כל בכיר בארע מצרים מן בכיר אנש סעד בכיר בהמתה בדיל אנא נכס ליהוה כל פתוח פג דכריה וכל בכיר אנש בברי אפרק ויהי לך סימן על אדיך ולטפין בין עיניך הלא בתקוף אד אפקך יהוה ממצרים והוה במטלק פרעה ית עמה ולא ננגדון אללה שביל ארע פלסטאה הלא קריב הוא הלא אמר אללה הן יתנגד עמה בחזותון קרבה ויעזרו מצרימה ואסחר אלהה ית עמה שביל קפר ים סוף ומזיאנין סלקו ברי ישראל מן ארע מצראי ונסב משה ית גרמי יוסף עמה הלא שבועתה אשבע יוסף ית ברי ישראל למימר דכר ידכר אלהה יתכון ותסקון ית גרמי מדן עמוכון ונטלו מסכות ושרו באתם דבאסתאר קפרה ויהוה הזל לקמיון אימם בעמוד ענן למנגדנון שבילה וליליה בעמוד נור למנהר לון למהך איממה וליליה לא אסטי (עמוד) עננה אימם ועמוד נור ליליה קדם עמה ומלל יהוה עם משה למימר מלל עם ברי ישראל ויעזרו וישרו לקמי פם חירתה בין שובכה ובין ימה לקמי סחן צפון קבלו שרו על ימה ואמר פרעה לברי ישראל שרודים אנון בארעה מצטנק עלויון קפרה ואתקף ית לב פרעה וכלב בתרון ואתיטם בפרעה ובכל אכלסיו ויחכמון מצראה הלא אנא יהוה ועבדו כן ואתחוי למלכה דמצראה הן ערק עמה ואתפך לב פרעה ושמשיו על עמה ואמרו מה דאה עבדנן הלא שגרנן ית ישראל מתשמישותן וזאן ית רכבה וית עמה נסב עמה ונסב תת מואן רכב בחורין וכל רכב מצראי ותליתין על כלה ותקף יהוה ית לב פרעה מלכה דמצראי (ו)כלב בתר ברי ישראל וברי ישראל נפיקין באד ראמתה וכלבו מצראי בתרון ואמטו יתון שרים על ימה כל סוסי מרכב פרעה ורגליו ואכלסיו לפם חירתה לקדם סחן צפון ופרעה אתקרב ותלו ברי ישראל ית עיניון וצפו והא מצראי נטלים בתרון ודחלו שריר וצבעו ברי ישראל לאלהה ואמרו למשה הא מן חסרן קברין במצרים נסבתנן למחוה בקפרה מה דאה עבדת לנן למפקן ממצרים הא לית דן ממללה דמללנן לך במצר(י)ם למימר קט שבי מנן ונשמש ית מצראי הלא טב לנן תשמישות ית מצראי מן מותן בקפרה ואמר משה לעמה לא תדחלו התקוממו וצפו ית פצואת יהוה דיעבד לוכון יומה הלא כמה חזיתון ית מצראי יומן לא תוזפון לחזותון עורי סעד עלם יהוה יגחי לוכון ואתון תשתקון ואמר יהוה למשה מה תצבע לידי מלל עם ברי ישראל וינט(ל)ון ואת תלי ית אטרך ונתח ית אדך על ימה ופלגה ועלו ברי ישראל בגו ימה ביבשתה והא אנא מתקף ית רז מצראי וייעלו בתרון ואתיטם בפרעה בכל אכלסיו ברכבה ורגליו ויחכמון כל מצראי הלא אנא יהוה ביטמי בפרעה בכל אכלסה ברכבה וברגליו ונטל מלאך אלהה מהך לקדם אכלסי ישראל ואזל מבתרון ונטל עמוד עננה מקמיון וקעם מבתרון ועלל בין אכלס מצראי ובין אכלס ישראלאי והוה עננה קבלה ויניר ית לילותה ולא אתקרב דן לות דן כל לילותה ופרש משה ית אדה על ימה ואזל יהוה ית ימה ברוחה מדנחה עציף כל לילותה ושוה מן ימה נגבה ואתפלגו מיה ועלו ברי ישראל בגו ימה ביבשתה ומיה לון שורין מימיניהון ומסמליון וכלבו מצראי ועלו בתרון כל סוסה דפרעה ורכבה ורגליו לגו ימה והוה במטרת צפרה ואדיק יהוה על אכלסי מצראי בעמוד נורה ועננה ואסיף ית עסכר מצראי וזין ית קמאי מרכבתה ודחקנון ביטמותה ואמרו מצראי מערוקה מקדם ישראל הלא יהוה המגחי לון במצרים ואמר יהוה למשה נתע ית אדך על ימה ויעזרו מיה עלוי מצראי על רכבה ועלוי מרגליו ונתח משה ית אדה על ימה ועזר ימה למזרם צפרה לקשותה ומצראי נטלים לאטעותה וארמה יהוה ית מצראה לגו ימה ועזרו מיה וטמרו רכביה וית רגליה כל אכלסי פרעה עלוליה בתרון בימה לא אשתיר מנון סעד חדה וברי ישראל אזלו ביבשתה בגו ימה ומיה לון שורין מימינון ומסמלון ופצה יהוה ביתה יומה ית ישראל מן אד מצראי וצפה ישראל ית מצראי מאת עלבי ספת ימה וחזה (ישראל) ית אדה רבתה דעבד יהוה במצראי ודחלו עמה מן יהוה ואימנו ביהוה ובמשה שמשה טטא שבח משה וברי ישראל ית תשבחתה דאה ליהוה ואמרו מימרה שבחו ליהוה הלא עמה דאגחי סוסה ורכבה זרגל בימה פארי וגליגותי והוה לי פצוה דן אלהי ואשבחנה אלהה דאבאה ואחילנה יהוה נצחוי קרביה יהוה שמה רכבון דפרעה ואכלסיו רגם בימה ומן בחור נגודיו קרשו בים סוף תהומין טמרנון נחתו בצברה כות כיפה יכלתך יהוה אסינה בכוחה יכלתך יהוה תכבש דבבה ובתקוף נבריך תלבב קמיך תשגר רגזך ייכלנון כקסאה ובריח רגזך אתערמת מיה אתקוממו כות טמי נחותיה קרשו תהומין בלב ימה אמר דבבה אכלב אמטי אפלג חנאה תשלמנה נפשי אשלף חרבי תערבנה אדי אשדכת בריחך טמרנון ימה אסטלטו בקסטרה במים אסינים מן כותך באליה יהוה מן כותך עסין בקדשה דחילה משבחה עבוד פליאתה נתחת יכלתך בלעתון ארעה אשכלת בחסדך עמה הדן פרקת אסחנת בעזך למשבח קדשך שמעי עמים ומרעי דכר אחד דירי פלשתאה טטא אתלשו רבני אדום דכרי מואב אחדנון רקפו אתברו כל דיארי כנען נפלת עליון אימתה ודחלתה וברב תקיפותך ישתקו ככיפה סעד יגוז עמך יהוה סעד יגוז עמה דן מלכת תנדינה ותנצבנה בטור פלגתך אתר למדורך עבדת יהוה מקדש יהוה עמרנה אתרך יהוה ימלך עלם סעד עקבה כד אנא סוסה דפרעה ברכבה וברגליו בימה ועזר יהוה עלביון ית מי ימה וברי ישראל אזלו ביבשתה בגו ימה ונסבת מרים נביתה תלימתה דאהרן ית תפה באדה ונפקת כל נשיה בתרה בתפיה ובקתריה ואגיבת יתון מרים שבחו ליהוה הלא עמה דאגחי סוסה ורכבה ארמה בימה ואטל משה ית ישראל מן ים סוף ואפקה ליד קפר שור ואזלו אורע תלתה יומים במדברה ולא אשקחו מיה ואתו מרתה ולא ארשו למשתה מיה ממרה הלא מרירין אנון בדיל זעק שמה מרה ורנן עמה על משה מימרה מה נסלף וצבע משה ליד יהוה ואעמינה יהוה אילן וארמה ליד מיה וארמה מיה תמן שבה לה גזרה ודינה ותמן סרפה ואמר הן שמק תשמק מן קל יהוה אלהך וכשירה בחזותה תעבד ותצית לפקודיו ותטר כל גזריו כל מעואתה דשוית במצראי לא אשוי עליך הלא אנא יהוה מחסנך ועלו אילים ובאילים תרין עסר עינואת מים ושבעים תמרין ושרו תמן על מיה ונטלו מן אילים ואתו כל כנשת ברי ישראל ליד קפר סין דבין אילים ובין סיני בחמס עסר יום לירחה תנינה למופקון מן ארע מצרים ורננו כל כנשת ברי ישראל על משה ועל אהרן במדברה ואמרו לון ברי ישראל מן יהב מותן באד יהוה בארע מצרים במדורן על לופץ בסרה במיכלן מזון לשבע הלא אפקתנן ליד קפרה הדן למקטל ית כל קהלה הדן בכפנה ואמר יהוה למשה הא אנא ממך לכון לוחם מן שומיה ויפק עמה ויצמתו מיר אימם ביומה בדיל אסרפנה הא ייזלו בארואתה אם לית ויהי ביומה אשתיתה ויכבנו ית דינדו ויהי תנין עלוי דיצמתו יום ויום ואמר משה ואהרן לכל ברי ישראל רמשה ותחכמון הן יהוה אפק יתכון מן ארע מצרים וצפרה תעמון ית איקר יהוה במשמועה ית רניניכון על יהוה ואנן למה תרננו עלינן ואמר משה במהב יהוה לוכון ברמשה בסר למיכל ומזון בצפרה לסבעה במשמוע יהוה ית רניניכון דאתון מרננים עלויו ואנן מה עלינן רניניכון הלא על יהוה ואמר משה לאהרן אמר לכנשת ברי ישראל אתקרבו לקדם יהוה הלא שמק ית רניניכון והוה כממלל אהרן ליד כנשת ברי ישראל ואתפנו למדברה והא איקר יהוה מתחזי בעננה ומלל יהוה למימר למימר שמקת ית רנין ברי ישראל מלל לון מימרה בין רמשיה תיכלו בסר ובצפרה תסבעון מזון ותחכמון הלא אנא יהוה אלהכון והוה ברמשה וסלק סלוי וטמר ית עסכרה ובצפרה הות שכבת טלה סחר עסכרה וסלקת שכבת טלה והא על אפי קפרה דקיק מנצנץ דקיק כחולה עלוי ארעה ועמו ברי ישראל ואמרו גברה לתלימה מנה הוא הוא לא חכמו מה הוא ואמר משה לון הוא מזונה דיהב יהוה לוכון למיכלה דן ממללה דפקד יהוה צמתו מנה גבר לפם מיכלה מכלה לגלגלת מנין נפשאתכון גבר לדבמשכנה תסבו ויעבדו כן ברי ישראל וצמתו המסגי והמזער ואמשחו במכלה אותיר המסגי והמזער לא בצר גברה לפם מיכלה צמתו ואמר משה לון גברה לא ישאר מנה סעד צפר ולא שמקו למשה ושיארו גברים מנה סעד צפרה וארים לעלעאן ואסרא ורגז עלויון משה וצמתו יתה בצפרה בצפרה גברה לפם מיכלה וחמאת שמשה ורב והוה ביומה אשתיתה צמתו מיר תנין תרי מכלה לחדה ואתו כל נסיאי כנשתה וחוו למשה ואמר לון הוא דמלל יהוה שבתון בטול קדש ליהוה בתר מה תאפון אפו ומה תטפשלון טפשלו וית כל המתותר אקרו לוכון למטרת סעד צפר ואקרו יתה סעד צפר כמה דפקד משה ולא אסרי ורמסה לא הות בה ואמר משה אכלו יומה הלא בטול יומן ליהוה יומה לא תשכחו בבראה אשתה יומין תצמתו וביומה שביעה בטול לא יהי בה והוה ביומה שביעה נפקו מן עמה למצמת ולא אשקחו ואמר יהוה למשה סעד אמת מתמנעים למטר פקודי וארואתי חזו הלא יהוה יהב לוכון ית שבתה בדיל הוא יהב לוכון ביומה אשתיתה מזון יומין תבו אנש באתרה ולא יפק גבר מן אתרה ביום שבתה ובטל עמה ביומה שביעיה וזעקו בית ישראל ית שמה מנה והוא כזרע קליף עבר וטעמה כמחפי דבשה ואמר משה דן ממללה דפקד יהוה אמלו מכילה מנה למטרת לגיליכון בדיל יעמו ית מזונה דטעמת יתכון במדברה במפוקי יתכון מן ארע מצרים ואמר משה לאהרן סב צנוה חדה והב תמן מלו מכלה מנה ואקר יתה לקודם יהוה למטרת לגיליכון כמה דפקד יהוה ית משה ואקרה אהרן לקדם סהדותה למטרת וברי ישראל אכלו ית מנה ארבעים שתה סעד מעולול לארע מדורת ית מנה אכלו סעד מעולול לארע כנען ומכלה עסור סאתה הוא ונטלו כל כנשת ברי ישראל מקפר סין למטליון על מימר יהוה ושרו ברפידים ולית מיה למשתה עמה ואתגר עמה עם משה ואמרו הב לנן מיה ונשתה ואמר לון משה מה תתיגרון עמי ומה תסרפון ית יהוה וצאו תמן עמה למיה ורנן עמה על משה ואמרו למה אסקתנן ממצרים למקטל יתי וית ברי וית קניני בצאואן וצבע משה ליהוה אמור מה אעבד לעמה הדן עורי זעור וירגמוני ואמר יהוה למשה גוז לקדם עמה וסב עמך מסהבי ישראל ואטרך דמעית בה ית נהרה תסב באדך ותיזל הא אנא קעם לקדמך תמן עלוי צנמה בחורב ותמעי צנמה ויפק מנה מיה וישתה עמה ועבד כן משה לחזו סהבי ישראל וזעק שם אתרה סרפה ותיגרה על תיגר ברי ישראל ועל סרפיהון ית יהוה למימר הית יהוה בגונן אם לית ואתא עמלק ואגחי עם ישראל ברפידים ואמר משה ליהושע אתריח לנן גברים ופק אגחי בעמלק בתר אנא מתקום על ריש גבעתה ואטר אלהותה באדי ועבד יהושע כמה דאמר לה משה למגחי בעמלק ומשה ואהרן וחור סלקו ליד ריש גבעתה והוה כמה יתלי משה אדיו יתרברב וכמה יקר אדיו יתרברב עמלק ואדי משה יקירים וסבו כיף ושבו כתיו ויתב עלויה ואהרן וחור עיצו באדיו מדן חדה ומדן חדה והוו אדיו מהימנאן סעד אתת שמשה ונצע יהושע ית עמלק וית עמה ומחנון לפם חרבה ואמר יהוה למשה כתב דאה דכרן באלפנה ושבי במשמוע יהושע הלא מחוק אמחק ית דכרן עמלק מכתי שומיה ובנא משה מדבח וזעק שמה יהוה נצועי ואמר הלא אד עלוי כרסי קרבה ליהוה בעמלק מגילה בתר גילה ושמע יתרו כהן מדין חמי משה ית כל דעבד אלהה למשה ולישראל עמה הלא אפק יהוה ית ישראל ממצרים ונסב יתרו חמי (משה) ית צפורה אתת משה בתר משגרה וית תרי בריה דשם חדה גרשם הלא אמר תותב הוית בארע בראיתה ושם חדה אליעזר הלא אבה בסעדי ופצני מן סיף פרעה ואתא יתרו חמי משה ובריו ואתתה (ליד משה) לקפרה דהוא מקר תמן טור אלהה ואתמר למשה הא חמיך יתרו אתי לידך ואתתך ותרי בריה עמה ופק משה לזימון חמוה וסגד למשה וגפף לה ושאל גבר חברה לשלמו ואנדהה משכנה ותנא משה לחמוה ית כל דעבד יהוה לפרעה ולמצראי על דדי ישראל ית כל ליעותה דאשקחתון בשבילה ופצנון יהוה וזאי יתרו על כל טובה דעבד יהוה לישראל דפצינה מן אד מצראי ואמר יתרו בריך יהוה דפצה יתכון מן אד מצראי ומן אד פרעה דפצה ית עמה מכתי אד מצראי כדו חכמת הן רב יהוה מכל אלהיה הלא בממללה דעצפו עלויהון ונסב יתרו חמי משה עלתה ודבחים לאלהה ועל אהרן ומא סהבי ישראל למיכל מזון עם חמי משה קמי אלהה והוה מבתר ותב משה למדון בעמה וקעם עמה על משה מצפרה סעד רמשה וחזה חמי משה ית כל דהוא עביד לעמה ואמר מה ממללה הדן דאת עביד לעמה ממה את יתיב לחודך וכל עמה מתקומם עלויך מן צפרה וסעד רמשה ואמר משה לחמוה כד ייתי לידי עמה לבעו אלהה וכד יהי לון מימר ייתון לידי ואדין בין גברה ובין חברה ואחכמנה ית גזרי אלהה וית ארוהתה ואמר (חמי) משה לידה לית טב ממללה דאת עביד ארפשו תרפש אף את אף עמה הדן דעמך הלא יטים ממך ממללה לא תרשי עובדה לוחדך כדו שמק מן קלי אמלכנך ויהי אלהה עמך הוי את לעמה קבל האלהה ותנדי את ית ממלליה לאלהה ותנער יתון ית גזריה וית אהרותה ותחכם לון ית שבילה דיהכו בה וית עובדה דיעבדון ואת תעמי לך מכל עמה גברי איקרה דחולי אלהה גברי קשט סנאי חנאה ותשבי עלויהון רבני אלפין ורבני מואן רבני חמשין ורבני עסיראן וידינון בעמה בכל עדן ויהי כל ממללה רבה ינדון לידך וכל ממללה זעורה ידינו אנון וקלל מעליך ויסבלו עמך אן ית ממללה הדן תעבד ויפקדך אלהה ותרשי מקום ואף ית כל עמה הדן לאתרה ייעל בשלמו ושמק משה מן קל חמוה ועבד כל דאמר ואמר משה לעמה לא ארשי אנה לחודי למסבל יתכון יהוה אלהכון ס(ג)ה יתכון והנכון יומן ככוכבי שומיה לסגוי יהוה אלהה דאבתכון יוזף עלויכון כותכון אלף זבנין ויברך יתכון (כמה מלל לכון) איך אסבל לחודי טרחיכון מסבליכון תיגרכון אנדו לוכון גברים חכמים ונעירין ומחכים לשבטיכון ואשבינון ברישיכון ואגיבו ואמרו טב ממללה דמללת למעבד ואסב ית רישי שבטיכון גברים חכמין ומחכים ויהב יתון רברבים עלויון רבני אלפין ורבני מואן רבני חמשין ורבני עסיראן וספרין לשבטיון ופקד ית דיאניון למימר שמקו בין תלימיכון ותדינון קשטה בין גברה ובין תלימה ובין תותבה לא תחכמו אפים בדין כזעורה כרבה תשמעון לא תמרעון מקדם גבר הלא דינה לאלהה הוא וממללה דיתקף מנכון תקרבון לידי ואשמענה ופקד יתון ית ממלליה דיעבדון ואדינו בעמה בכל זבן ית ממללה רבה ינדון ליד משה וכל ממללה זעורה ידינון אנון ושגר משה ית חמוה ואזל לה לארעה בירחה תליתה למפוק ברי ישראל מן ארע מצרים ביומ(ה) הדן עלו קפר סיני ואטלו מרפידים ועלו קפר סיני ושרו במדברה ושרה תמן ישראל קבל טורה ומשה סלק לאלהה וזעק לה יהוה מן טורה אמור אכהן תימר לבית יעקב ותחוי לברי ישראל אתון עמי(ת)ון ית דעבדת למצראי וסבלת יתכון עלוי כנפרי נשריה ואעלת יתכון לידי וכדו אן שמוע תשמעון מן קלי ותטרון ית פסקולי ותהונו לי דמעה מכל עממיה הלא לי כל ארעה ואתון תהונו לי ממלכת כהניה ועמה רבה קדיש אלין מליה דתמלל לברי ישראל ואתא משה וכרז לסהבי עמה ושבה לקמיהון ית כל מליה אלין דפקדה יהוה ואגיבו כל עמה כחדה ואמרו כל דמלל יהוה נעבד ועזר משה ית מלי עמה ליהוה ואמר יהוה למשה הא אנא אתי לידך בעבה דעננה בדיל ישמע עמה בממללי עמך ואף בך יימנון לעלם וחוה משה ית מלי עמה ליהוה ואמר יהוה למשה זל לעמה ותקדשנון יומן ובתר וירעון תכסיאתון ויהונו מתכבנים ליומה תליתה הלא ביומה תליתה ייעת יהוה לחזו כל עמה לטור סיני ותקדד ית טברה סחר ולעמה תימר טרו לוכון מסוק בטברה ומקרוב באצטרה כל המתקרב בטורה קטול יתקטל לא תתקרב בה אד הלא רגם ירגם אי אזו יחזי אן בהמתה הן גברה לא יתוחי במגד יובילה אנון יסקו בטורה ונעת משה מן טברה לעמה וקדש עמה ורעו תכסיאתון ואמר לעמה הוו מתכבנים לתלת יומיה לא תתקרבון באתה והוה ביומה תליתה במחוי צפרה והוה קלין וברקין ועננה יקרה עלוי טורה וקל שופרה תקיף שריר ואזדזע כל עמה דבמשרוה ואפק משה ית עמה לזימון אלהה מן משרוה ואתקוממו כתי טברה וטור סיני תנן כלה מקדם דנחת יהוה עלויו באשתה וסלק עפיפה כעפיף אתונה ואזדזע כל טברה שריר והוה קל שופרה הזל ותקיף שריר משה ימלל ואלהה יגיבנה בקלה ונחת יהוה על טור סיני לריש טורה וזעק יהוה למשה לריש טורה וסלק משה ואמר יהוה למשה אעת אסיד בעמה דלא ילבבון ליהוה לחזבה וינפל מנה סגי ואף כהניה מקדמיה ליהוה יתקדשון דלא ירתע בון יהוה ואמר משה ליהוה לא ירשה עמה למסוק לטור סיני הלא את אסידת בנן למימר קדד ית טורה ותקדשנה ואמר לה יהוה זל אעת ותסק את ואהרן עמך וכהניה ועמה לא ילבבון למסוק ליהוה דלא ירתע בון ונעת משה מן טברה לעמה ואמר לון ומלל אלהה ית כל מליה אלין למימר אנא יהוה אלהך דאפקתך מן ארע מצרים מלגו עבדותה לא יהי לך אלהין עורנין לקדמי לא תעבד לך גליף וכל דמו דבשומיה מלעל ודבארעה מכתי ודבמיה מכתי ארעה לא תסגד לון ולא תשמשנון הלא אנא יהוה אלהך חיולה קנואה אמסר חוב אבאן על ברים על תליתים ועל רבעים לסנאי ועבד טבו לאלפין לרחמי ולנטר פקודי לא תסבל ית שם יהוה אלהך למגן הלא לא יזכי יהוה ית דיסבל ית שמה מגן טר ית יום שבתה לקדושה אשתה יומים תשמש ותעבד כל פלענתך ויומה שביעיה בטול ליהוה אלהך לא תעבד בה כל פלעאנתה את וברך וברתך שמשך וסולתך בהמתך ות(ו)תבך דבקוריך הלא באשתה יומין עבד יהוה ית שומיה וית ארעה ית ימה וית כל דבון ואנשם ביומה שביעה בדיל כן ברך ית יום שבתה וקדשה אוקר ית אבוך וית אמך בדיל יורכון ימיך על אדמתה דיהוה אלהך יהב לך לא תקטל לא תגור לא תגנב לא תסיד על חברך סהדו שקר לא תאוה בית חברך ולא תאוי אתת חברך עקלה שמשה אמתה תורה וחמורה וכל דלחברך ויהי כד יעאלנך יהוה אלהך לארע כנענאה דאת געוז תמן למירתנה ותקים כיפים רבים ותשיד יתון בשיוד ותכתב על כיפיה ית כל מלי ארהותה דאה ויהי במגוזכון ית ירדנה תקימון ית כיפיה האלין דאנה מפקד יתכון יומן בטור גריזים ותבנה תמן מדבח ליהוה אלהך מדבח כיפים לא תריק עלביון פרזלה כיפין שלמין תבנה ית מדבח יהוה אלהך ותסק עלויו עלאן ליהוה אלהך ותכס שלמיה ותכל תמן ותחדי לקדם יהוה אלהך ביתה טורה במגוז ירדנה בתר שביל מעול שמשה בארע כנענאה דדער בבקעתה קבל גלגלה אצטר מישר חזבה קבל נאבליס וכל עמה שמק ית קליה וית קל שופרה ועמין ית לפידיה וית טברה תנן וחזו כל עמה וארקפו ואתקוממו מרחק ואמרו למשה הן עמינן יהוה אלהנן ית איקרה וית רברבה וית קלה שמענן מגו נורה יומה הדן צפינן כד ימלל אלהה עם ברנשה ויתוחי וכדו למה נתעקר הלא תיכלן נורה רבתה דאה הן מעזרין אנן לשמק מן קל יהוה אלהנן עורי ומתנן הלא מן כל בסר דשמע קל אלהה קעים ממלל מגו אשתה כותן ויתוחי אתקרב את ושמק ית כל דיימר יהוה אלהנן ואת תמלל לנן ית כל דימלל יהוה (אלהנן) לידך ונשמע ונעבד ולא ימלל עמן אלהה דלא נתקטל ואמר משה לעמה לא תדחלון הלא בדיל סרף יתכון אתא אלהה ובדיל תהי דחלתה על אפיכון אדלא תחיבון וקעם עמה מרחק ומשה קרב לערפלה דתמן אלהה ומלל יהוה למשה למימר שמקת ית קל מלי עמה הדן דמללו לידך אשפירו במה מללו מן יהב ויהי לבון דן לון לדחלה מני ולמטר ית פקודי כל יומיה בדיל יתיטב לון ולבריון לעלם נבי אקימת לון מגו תלימיון כותך ויהבת ממללי בפמה וימללון בכל מה אפקדנה ויהי גברה דלא ישמק למליו דמלל בשמי אנא אבעי מנה ברן נביה דיעצף למלול ממלל בשמי דלא פקדתנה לממלל ודימלל בשם אלהין עורנין ויתקטל יתה נביה וכד תימר בלבך איך אתחכם ממללה דלא מללה יהוה דימלל נביה בשם יהוה לא יהי ממללה ולא ייתי הוא ממללה דלא מללנה יהוה בעצפו מללה נביה לא תמרע מנה זל אמר לון עזרו לוכון לאגניכון ואת אכה קום עמי ואמללנך ית כל פקודה גזריה ופקודיה דתלפון ויעבדון בארעה דאנא יהב לון למירתנה ומלל יהוה עם משה למימר מלל לברי ישראל אתון חזיתון הן מן שומיה מללת עמוכון לא תעבדו עמי אלהה כספה ואלהה דהבה לא תעבדו לוכון מדבח ארעה תעבד לי ותכס עלויו ית סלוקיך וית שלמיך מן עאניך ומתוריך ובאתרה דתדכר ית שמי תמן איתי לידך ואברכנך ואף מדבח כיפים תעבד לי לא תבנה יתין גזיזין הלא חרבך ארקת עלויו ותבררנה ולא תסק שקרות עלוי מדבחי דלא תתפרע גנותך עלויו אלין דיניה דתשבי לקדמון כד תזבן שמש עבראה תת שנים ישמשך ובשביעיה יפק לחרותה מגן אם בגפה ייעל בגפה יפק אם מסחן אתה הו יפקה ואתתה עמה אם רבה יהב לה אתה וילדת לה ברים אי בנן אתתה וילידיה תהי לרבה והוא יפק בגפה ואם מימרה יימר עבדה רחמת ית רבי וית אתתי וית ברי לא אפק חראי ויקרבנה רבה ליד האלהים ויקרבנה לדרשה אי ליד מזוזיה ויסים רבה ית במרצע וישמשנה לעלם ואן יזבן גבר ית ברתה לאמה לא תפק כמפוקית שמשיה אם בישה הי בחזות רבה דלא אסידה ופ(ר)קה לעם בראי לא ישלט למזבנתה ברקעיו בה ואן לברה יסידנה כדין בנאתה יעבד לה ואם חורנתה יסב לה עמירה תכסיתה ולבטה לא יבצר ואם תלת אלין לא יעבד לה ויפקנה מגן לית כספה מעי אנש וימות קטל יתקטל ודלא כמנה ואלהה סקל לאדה ואשבי לך אתר דיערק לתמן ואן יעצף אנש על חברה למקטלנה באמנו מן על מדבחי תסבנה למקטלה ומחי אבוה ואמה קטל יתקטל וגנוב אנש ומזבן לה ואתשקח באדה קטל יתקטל ומשף אבוה ואמה קטל יתקטל ואן יתיגרון גברין וימחון אנש ית חברה ולא ימות וירפש למדמך אן יתקומם ויתיזל בבראה על מטענתה ויזדכי קטולה ברן בטלתה יהב ואסו יחסי ואן ימעי אנש ית שמשה אי ית סולתה ויתקטל כתי אדה קטל יתקטל ברן אן יומה אי תרין יומין יקום לא ימות הלא כספה הוא ואן ינצון גברין וינגפון אתה בטנה ויפק מולדה ולא יהי אסקל גבאי יתגבי כמה דישתוי מסחן אתתה ויהב בשדלים ואן צורה יהי ותהב נפשה חליפת נפשה עינה חליפת עינה שנה חליפת שנה אדה חליפת אדה רגלה חליפת רגלה כויה חליפת כויה פדעה חליפת פדעה חברה חליפת חברה ואן ימחי אנש ית עין שמשה וית חזו אמתה ויחבלנה לחרוי יטלקנה חליפת חזבה אם שן עבדה אי שן אמתה ירפש לחרוי יטלקנה חליפת שנה ואן ימחי תורה וכל בהמתה ית גברה אי ית אתה וימות רגמה תתרגם בהמתה ולא יתאכל ית בסרה וסחן בהמתה מזדכי ואן בהמתה מעיה היא מן אתמל תליתאי ואתסד במסחנה ולא יטרנה וימחי אנשה אי אתה בהמתה תרגם ואף סחנה ימחי אן סלוח ישתבי עליו ויהב פרקן נפשה ככל דישתבי עליו אי בר יקטל אי ברה כדינה הדן יעבד לה אם שמש תקטל בהמתה אי אמתה כסף תלתין מתקלין יהב לרבה ובהמתה תתרגם ואן יפתח אנש גוב אי אן יחפס אנש גוב ולא יטמרנה ויפל תמן תור אי חמר אי כל בהמתה מסחן גבה ימרק כספה יעזר למסחנה ומיתה יהי לה ואן יפש תור אנש אי כל בהמתה ית תור חברה אי ית כל בהמתה ויתקטל ויזבנון ית קעימה ויפלגון ית כספה ואף ית מיתה יפלגון אי חכים אן בהמתה מעיה היא מן אתמל תליתאה ולא אנטרה מסחנה מרוק ימרק בהמתה חליפת בהמתה ומיתה יי לה ואן יגנב אנש תור אי נקי ונכסה אי זבנה חמשה תורין ימרק חליפת תורה וארבע ענין חליפת נקיה אם בחתרתה יתשקח גנבה ויקטלנה וימות לית לה אדם אן דנח שמשה עליו אדם לה מרוק ימרק אן לית לה ויזדבן בגנבתה אן אתשקח תתשקע באדה גניבותה מתור סעד חמר סעד נקי סעד כל בהמתה קעימתה חדה תרין ימרק ואן יפעי אנש עקלה אי כרם וטלק ית בעירה ויפעי בעקל חורן מרוק ימרק מן עקלה כעללתה ואם כל עקלה יפעי מטב עקלה ומטב כרמה ישלם ואן תפק נור וישקע כבין ויסיף גדיש אי קאמה אי עקלה מרוק ימרק דמוקד ית יקידתה ואן יהב גבר לחברה כסף אי מנים למטרה ויתגנבון מבית גברה אן יתשקח גנבה וישלם חדה תרין ואלית יתשקע גנבה ויתקב מסחן ביתה ליד אלהה אן לא אושט אדה בפלענת חברה על כל מאדם גרם על תור על חמר על נקי על תכסיתה על כל אבדתה דיתמר הלא הוא דן סעד יהוה יעאל ממלל תריהון דיחבנה אלהה ישלם חדה תרין לעברה ואן יהב גבר לחברה חמר אי תור אי נקי אי כל בהמתה למטר וימות אי אתבר אי אשתבי לית סהד שבועתה דאלהה תהי בין תריהון אן לא אטלק אדה בפלענת חברה ויסב מסחנה ולא ימרק אם גנובין יתגנב מן עמה וישלם לסחנה אם קפישה אקפש ינדי סהד קפישותה ולא ישלם ואן ישול מעם חברה ואתבר אי מסחנה לית עמה מרוק ימרק אם מסחנה עמה לא אם אגיר הוא וייעל באגרה ואן ישלי גבר בתולתה דלא ארוסה ודמך עמה פרנה יפרננה לה לאתה ואם מעי ימעי אבוה למהבנה לה כספה יתקל כפרנה בתולאתה מחרשה לא תוחי כל דמך עם בהמתה קטלה יתקטל נכס לאלהין עורנין יצטלם וגיור לא תונון ולא תעקון הלא גיורין הויתון בארע מצרים כל ארמלתה ויתם לא תלבטון הלא אם לבוט תלבטו יתה הלא צבע יצבע לידי ושמע אשמק צבעתה ויתקף רגזי ואקטל יתכון בח(ר)בה ויהן נשיכון ארמלין ובריכון יתמין אן זוז תוזף ית עמי ית מלבטי עמך לא תהי לה כגבאי לא תשוינה עליו כפול אם משכון תמשכן ית תכסית עברך עד מעול שימשה תעזרנה לה הלא היא כסוה לחודה היא תכסיתה למשכה במה ידמך ויי כד יצבע לי ואשמע הלא ר(ת)אי אנה אלהה לא תקל ונסיא בעמך לא תלוט מליתך ודמעך לא תשחי בכיר בריך תהב לי כן תעבד לתוריך ולעניך שבעה יומין יהי עם אמה וביומה תמינאה תהבנה לי וגברי קדשה תהונו לי ובסר בבראה עטיפה לא תיכלון טלוק תטלקון יתה לא תקבל משמוע מגן לא תשתף אדך עם חיב למהי סהד שקר מדלק לא תהי בתר סגי לבישין ולא תלבט על תיגר למסטי בתר סגי לדסטו ומסכין לא תרתי בתיגרה אן תפגע תור דבבך אי חמרה אי כל בהמתה טעי עזור תעזרנה לה אן תעמי חמר סנאך רבעי כתי מסבלה ותקץ מדמשבק לה הקם תקים עמה לא תסטי דין מסכינך בתיגרה מן ממלל שקר תתר(ח)ק ומזדכי וזכאי לא תקטל הלא לא זכאי חיב וממון אל תסב הלא ממונה מסמי חזבי נעירים ויטלטל מלי זכאים וגיור לא תעקון ואתון (חכמתון) ית נפש גיורה הלא גיורין הויתון בארע מצרים ושת שנים תזרע ית ארצך ותכנש ית עללתה ובשביעיתה תשמטנה ותבזנה וייכלון מסכיני עמך ודמתותר מנון תיכל חית בראה ככן תעבד לכרמיך ולזיתיך שתה יומין תעבד עובדיך וביומה שביעיה תבטל בדיל ינשם שמשך ואמתך כותך וכל בהמתך וגיורה וכל דאמרת לוכון תטרון ושם אלהין עורנין לא תדכר ולא ישתמעון על פמך תלת זבנין תחג לי בשתה ית חג פטירה תטר שבעה יומין תיכל פטיר כמה דפקדתך לזבן ירח ניסנה הלא בה נפקת ממצרים ולא יעמו קדמי ריקנין וחג חצדה בכירי עבאדיך דתזרע בברה וחג כנושה במפוק שתה בכנושך ית עובדיך מן בראה תלת זבנין בשתה יתחזי כל דכורך לקמי ארון יהוה לא תכס על חמיר אדם דבחי ולא יבית תרב חגי סעד צפר רשואת בכירי ארעתך תנדי בית יהוה אלהך לא תבשל גדיה בתרב אמה הלא עבד דה כדבח שחי ורגזה היא לאלהה דיעקב האנה משגר שלחי לקדמיך למטרך בשבילה ולמנדיך לאתרה דכבנת התנטר מקדמה ושמע מן קלה לא תבגד בה הלא לא יתלי לגרמכון הלא שמי בגבה הלא שמע תשמעון בקלי ותעבדון ית כל דאמלל ואדבב ית דבביך ואעק ית אעקיך הלא יהך שליחי לקדמיך ואנדיך ליד כנענאה ואמראה וחתאה וגרגשאה ופרזאה וחואה ויבוסאה ואעקרנה לא לא תסגד לאלהיון ולא תשמשנון ולא תעבד כעובדיהון הלא אלבבו תלבבנון ותבור תתבר קאמותון ותשמשון ית יהוה אלהכון ואברך ית מזונך וית מימיך ואסטי מרעותה מבגבך ולא תהי מתכלה ועקרה בארעך ית מניאן יומיך אשלם וית אימתי אשגר קדמיך ואקטל ית כל עמה דתיעל בון ואהב ית כל דבביך לידך קדל ואשגר ית צריעותה לקודמיך ואטרד ית כנענאה וית אמראה וית חתאה וית גרגשאה וית פרזאה וית חואה וית יבוסאה מלקדמיך לא אטרדנה מקדמיך בשתה חדה דלא תהי ארעה שאמה ותסגי עליך חית בראה זעור זעור אטרדנה מקדמיך סעד דתפרי ותסתחן ית ארעה ואשוי ית תהומך מים סוף וסעד ים פלשתאי ומקפרה וסעד נארה הלא אהב באדיכון ית דארי ארעה ואטרדנון מקדמיך לא תקטע לון ולאלהיון קיעם לא ידורו בארעך דלם יחיבו יתך לי הלא תשמש ית אלהיון הלא יהונו לך למגבי ולמשה אתמר סק ליד יהוה את ואהרן נדב ואביהוא אלעזר ואיתמר ושבעים מן חכימי ישראל ותסגדון מרחק ויתקדם משה לחודה ליד יהוה ואנון לא יתקדמון ועמה לא יסק עמה ואתא משה ותנא לעמה ית כל מלי יהוה וית כל דיניה ואגיבו כל עמה קלה חדה ואמרו כל ממלליה דמלל יהוה נעבד וכתב משה ית כל מלי יהוה וקרץ בצפ(ר)ה ובנא מדבח בשפולי טברה ותרין עסרה כיפים לתרין עסר שבטי ישראל ושגר ית רבקי ברי ישראל ואסקו עלאן ודבחו דבחים שלמין ליהוה פרים בני תורין ונסב משה פלוג אדמה ושבה באגנין ופלוג אדמה אפץ על מדבחה וסב ספר קיאמה וקרא במשמוע עמה ואמרו כל דמלל יהוה נשמע ונעבד ונסב משה ית אדמה ואפצה על עמה ואמר הא אדם קיאמה דקטע יהוה עמוכון על כל מליה אלין וסלק משה ואהרן נדב ואביהוא אלעזר ואיתמר ושבעים מן חכימי ישראל וחזו ית אלהה דישראל וכתי רגליה כעובד לבנת ספירה וכגרם שומיה לדכי וליסטרי ברי ישראל לא שגר אדה ואעדו ית אלהה ואכלו ושתו ואמר יהוה למשה סק לידי טורה והוי תמן ואהב לך ית לבחי אבניה ופקודה דכתבת למורהתון וקם משה ויהושע שמשה וסלק משה לטור אלהה ולחכימיה אמר תבו לנן בדן סעד דנעזר לידכון הא אהרן וחור עמוכון מנו דמסחן מלים יתקרב לותון וסלק משה לטורה וכסה עננה ית טורה ושרא מוקר יהוה על טור סיני וטמרה עננה אשתה יומין וזעק למשה ביומה שביעה מלגו עננה וחזב מוקר יהוה כנור יקדה בריש טורה לחזות ברי ישראל ואתא משה בגו עננה וסלק לטורה והוה משה בטורה ארבעים יום וארבעים לילי ומלל יהוה עם משה למימר מלל עם ברי ישראל ויסבו לי ארמו מן עם כל גבר דירחינה לבה תסבון ית ארמותי ודה ארמותה דתסבון מנון דהבה כספה ונחשה תכלה וארגואן וצבע זעורי ומילת ודעזים ומשכי דכרין מסמקין ומשכי מעכמין ועאי קיצם ומשע לאנהרו ובסמנין למשח רבותה ולאועדות סמניה וכיפי שאמה וכיפי משלמין לאפודה ולחשנה ועבדו לי מקדש ואשרי בגבוכון ככל דאנה מעמי יתך בטורה ית דמית משכנה וית דמית כל מאניו וכן תעבד ותעבד ארון עאי שטה תרתין ופלג ארכה ואמה ופלג פתאה ואמה ופלג רומה ותחפי יתה דהב דכי מלגו ולבר תחפינה ותעבד לה בר דהב דכי סחר ותריק לה ארבע עסקין דהב ותהב על ארבע פואתה ותרתין עסקין על אצטרה חדה ותרתין עסקין על אצטרה תנינה ותעבד הריעי עאי שטה ותעפי יתון דהב ותעאל ית הריעיה בעסקיה על סטרי ארונה למסבל ית ארונה בון בעסקי ארונה יהון הריעיה לא יסטון מנה ותהב לגו ארונה ית סהדואתה דאהב לך ותעבד כפרה דהב דכי תרתין אמין ופלג ארכה ואמה ופלג פתאה ותעבד תרי כרובין דהב נגד תעבד יתון מן תרי סטרי כפרתה יתעבדון כרובה חדה מצטרה מדן וכרובה חדה מיצטרה מדן מן כפרתה תעבד ית כרוביה על תרי אצטריו ויהונו כרוביה פרסין כנפין לעל מטללין בכנפיהון על כפרתה ואפיהון חדה לחדה על כפרתה יהון אפי כרוביה ותהב ית כפרתה על ארונה מלעל וליד ארונה תהב ית סהדואתה ואזדמן לך תמן ואמלל יתך מעל כפרתה מבין תרי כרוביה דעל ארון סהדואתה ית כל דאפקדך ליד ברי ישראל ותעבד פתור עאי קיצם תרין אמין ארכה ואמה פתאה ואמה ופלג רומה ותחפי יתה דהב דכי ותעבד לה בר דהב סחר ותעבד לה מצנקה טפיה סחר ותעבד בר דדהב למצנקתה סחר ותעבד לה ארבע עסקין דהב ותהב ית עסקיה על ארבעתי פואתה דלארב(ע)תי רגליו לקבל מצנקתה תהי עסקיה אתרין להריעיה למסבל ית פתורה ותהב ית הריעיה עאי שטה ותחפי יתון דהב ויסבלון בון ית פתורה ותעבד צעיו ופילואתה וביסאתה וכסיו דינסך בהון דהב דכי תעבד יתון ותהב על פתורה מזון רחותה לקדמי תדיר ותעבד מנהרה דהב דכי מגד תעבד ית מנהרתה מיתוביה קניה כלידיה עזוריה ופרחיה מנה יהון ושתה קנין נפקין מסטריה תלתה קני מנרתה מסטרה חדה ותלתה קני מנרתה מסטרה תנינה תלתה כלידין משקעין בקנון חדה עזור ופרח ותלתה כלידין משקעין בקנון חדה עזור ופרח כדן תעבד לאשתתי קניה דנפיקין מן מנהרתה ובמנהרתה ארבע כלידין משקעין עזוריה ופרחיה ועזור כתי תרי קנ(י)ה מנה ועזור כתי תרי קניה מנה ועזור כתי תרי קניה מנה לאשתתי קניה דנפיקין מן מנהרתה עזוריהון וקניהון מנה יהונו כלה מגידה חדה דהב דכי ותעבד ית בוציניה שבעה ותסק ית בוצניה וינירון לקבל אפיה ומלקטיה ומכמריה דהב דכי ככר דהב דכי תעבד יתה וית כל מאניה האלין וחזי ועבד בדמותון דאת מעמי בטורה וית משכנה תעבד עסר יריעאן מילת מפתל תכלה וארגבן וצבע זעורי צעיורין עובד חשוב תעבד יתון ארך יריעתה חתה תמאני ועסרין באמה ופתי ארבע באמה יריעתה חתה משחה חתה יריעאתה וחמש יריעאתה יהן מדבקן חדה לחדה וחמשה יריעאתה יהן מדבקן חדה לחדה ותעבד הנוין תכלה על ספת יריעתה חתה ביצטרה בדבקתה וכן תעבד בספת יריעאתה היצרה דבדבקתה תנינות חמשים ענבין תעבד ביריעה חתה וחמשים ענבין תעבד ביצטר יריעתה דבדבקתה תנינתה מנגדין הנויה חדה לחדה ותעבד חמשים קרכסי דהב ותדבק ית יריעאתה חדה לחדה בקרכסיה ויהי משכנה חדה ותעבד יריען עזים לחפאה על משכנה חדעסרי יריעין תעבד יתין ארך יריעאתה חתה תלתין באמה וארבע אמין פתי יריעיה חדה משחה חתה לחדעסרתי יריעאתה ותדבק ית חמס יריעאתה לחוד וית שת יריעאתה לחוד ותסדר ית יריעאתה אשתיתאה לקבל אפי משכנה ותעבד הינון על ספת יריעאתה חתה דביצרה דבדבקה וחמשים הנוין תעבד על ספת יריעתה הדבקה תנינות ותעבד קרכסי נחשה חמשים ותנדי ית קרכסיה בהנויה ותדבק ית חפיה ויי חדה ורשול דיתר ביריעת חפיה פלגות יריעתה דיתרת תרשאל לבתר משכנה ואמה מדן ואמה מדן במותר בארך יריעתה חפיה יהי ראשל לסטרי משכנה מדן ומדן למכסאתה ותעבד כסוי לחפיה משכי דכרין מסמקין וכסוי משכין מעכמין מלעל ותעבד ית לוחיה למשכנה עאי שטה קעאמין עסר אמין ארך לוחה חדה אמה ופלג אמה פתי לוחה חדה תרתין סכין ללוחה חדה משלעבן חדה לחדה כן תעבד לכל לוחי משכנה ותעבד ית לוחיה למשכנה עסרין לוחין לפואת דרום דרומה וארבעים לבני כספה תחת עסרין לוחיה תרין לבנין כתי לוחה חדה לתרי סכיו ותרי לבנין כתי לוחה חדה לתרי סכיו וליצטר משכנה תנינה לפאת צפונה תעבד עסרין לוחין וארבעים לבני כספה תרי לבנים כתי לוחה חדה ותרי לבנים כתי לוחה חדה ולמיתובית משכנה מערבה תעבד אשתה לוחין ותרי לוחין תעבד ליסטרי משכנה בהמיתובים ויהון מתאמין מלרע כחדה יהון מתאמין עם רישה לגו עסקתה חתה כן יהי לתריהון לתרי דבזביאתה יהון ויהונו תמניה לוחין ולבניהון כסף שתעסר לבנין תרין לבנין תרין לבנין ללוחה חדה ותעבד נגרי אעי שטים חמשה ללוחי אסטר משכנה חדה וחמשה נגרין ללוחי אסטר משכנה תנינה וחמשה נגרין ללוחי אצטר משכנה למיתוביהון מערבה ונגרה מיסונה בגו לוחיה מנגר מן אצטר לאסטר וית לוחיה תחפי דהב וית עסקיהון תעבד דהב אתרין לאנגריה ותחפי ית נגריה דהב ותקים ית משכנה כדינה דחזית בטורה ותעבד פרכה תכלה וארגון וצבע זעורי ומ(י)לת מפתל עובד חשוב יעבדון יתה ציעורין ותהבנה על ארבע קעמי שטה מחפים דהב ופרעיהון דהב על ארבע קעמי כסף ותהב ית פרכתה כתי קרכסיה ותעאל תמן מלגו לפרכתה ית ארון סהדואתה ותפרש פרכתה לוכון בין קדשה ובין קדש קדשיה ותהב ית פרכתה על ארון סהדואתה בקדש קדשיה ותשוי ית פתורה מלבר לפרתה וית מנה(ר)תה לקבל פתורה על מיתובית משכנה דרומה וית פתורה תהב על איצרה צפונה 30:01 ותעבד מדבח מתואד אואדו אעי שטה תעבד יתה 30:02 אמה ארכה ואמה פתאה מרבע יי ותרין אמין רומה מנה קרנתה 30:03 ותחפי יתה דהב דכי ית אגרה וית כתליו סחר וית קרנתה ותעבד לה בר דדהב סחר 30:04 ותרתין עסקין דהב תעבד לה מלרע לברה עם תרתי אסטריו תעבד עם תרי ממצעיה ויהון לאתרין להריעיה למסבלה בון 30:05 ותעבד ית הריעיה אעי שטים ותחפי יתון דהב 30:06 ותהב יתה לקדם פרכתה דעל ארון סהודתה דאזדמן לך תמן 30:07 ויועד עליו אהרן אועדת סמנים בצפר בצפר בהטבותה ית (בוציניה יועדנה 30:08 ובעסקות אהרן) ית בוציניה בין רמשיה יועדנה אועות (דתדיר) לקבל יהוה לדריכון 30:09 לא תסקו עליו אועדו בראה ועלתה ומנחתה ונסך לא תסכון עליו 30:10 ויסלח אהרן על קרנתה אחתה בשתה מן אדם סלוח סלוחיה אחתה בשתה יסלח עליו לדריכון קדש קדשיה הוא ליהוה ותעבד פרס לתרח משכנה תכלה וארגבן וצבע זעורי ומילת מפתל עובד רקם ותעבד לפרסה חמשה קעמי שטה ותחפי יתון דהב דכי ופרעיהון דהב ותרק לון חמשה לוני נחשה ותעבד מדבח אעי שטה חמש אמין ארך וחמש אמין פתאי מרבע יהי מדבחה ותלת אמין רומה ותעבד קרנתה על ארבעתי פואתה מנה יהן קרנתה ותעפי יתה נחש ותעבד איעריו לקטמה ודודיו ופנכיו ומשלעיו ומגמריו לכל מאניו תעבד נחש ותעבד לה מכבר עובד הלכה דנחש ותעבד על הלכתה ארבע עסקין נחש על ארבע אסטריו ותהב יתה כתי שקו מדבחה מלרע ותהי הלכתה סעד פלגות מדבחה ותעבד הריעים למדבחה הריעי אעי שטה ותעפי יתה נחש ותנדי ית הריעיה בעסקיה ויהון הריעים על תרתי סטרי מדבחה במסבל יתה עלל לוחין תעבד יתה כמה דחזית יתך בטורה וכן יעבדו ותעבד ית דרת משכנה לפואת דרום דרומה קלעים לדרתה מילת מפתל מאה באמה ארך לפאתה חתה וקעמיו עסרין ולבניהון עסרין נחש ופרעיון ולבושיהון כספה וכן לפאת צפונה בארך קלעים מאה באמה עמודיהון עסרין ולבניהון עסרין נחש ופרעיהון ולבושיהון כסף ופתי דהרתה לפאת מערבה קלעים חמשין אמין עמודיהון עסרה ולבניהון עסרה נחש ופתי דרתה לפאת מנעה מדנחה חמשים אמה חמשעסרי אמה קלעים לכתפה עמודיהון תלתה ולבניהון תלתה נחש ולפאת תני(נ)תה חמשעסרי אמין קלעים עמודיהון תלתה ולבניהון תלתה נחש ולתרח דרתה פרס עסרין אמה תכלה וארגבן וצבע זעורי ומילת מפתל עובד רקם ועמודיהון ארבעה ולבניון ארבעה נחשה כל עמודי דהרתה סחר מלבשין כסף ופרעיהון כסף ולבניהון נחש ארך דהרתה מאה באמה ופתי חמשים באמה ורומה חמש אמין מילת מפתל ולבניון נחש ותעבד ית כל מאני משכנה בכל תשמישה ובכל סכיו וכל סכי דהרתה נחש ותעבד רקעי תכלה וארגון וצבע זעורי למשמשה בהון בקדשה ואת תפקד ית בני ישראל ויסבון לך משח זית זגי כתית לאנהרו למסקה בוצין תדיר במשכן זימונה מלבר לפרכתה דעל סהדואתה יסדר יתה אהרן ובניו מן רמש סעד צפר לקדם יהוה גזירת עלם לדריכון מלקבל ברי ישראל ואת הקרב לך ית אהרן תלימך וית בניו עמה מגו ברי ישראל לכהנתה לי אהרן נדב ואביהוא אלעזר ואיתמר ברי אהרן ותעבד רקעי קדשה לאהרן תלימך לאיקר ולרבו ואת תמלל עם כל חכים לבה דאמלתה רוח חכמה ויעבדון ית רקעי אהרן לקדשה למכהנה לי ואהלין רקעיה דיעבדון חשן ואפוד ומעיל כיתנה תעיץ מצנפה ואמין ויעבדון רקעי קדש לאהרן אחוך ולבניו לכהנתה לי ואנון יסבון ית דהבה וית תכלה וית ארגבנה וית צבע זעורי וית מילתה ויעבדון ית אפודה דהב תכלה וארגבן וצבע זעורי ומילת מפתל עובד חשוב תרתין כתפן מדבקן יהי לה על תרתי סטריו ידבק ושושב אפודה דעליו כעובדה מנה יי דהב תכלה וארגבן וצבע זעורי ומילת מפתל ותסב ית תרי כיפי שהמה ותנקש עלביהון ית שמאת בני ישראל אשתה משמאתון על כיפה חדה וית שמאת אשתיתה דאתותרו על כיפה תנינתה כאתילדותון עובד אמן כיף נקוש חתים תנקש ית תרתי כיפיה על שמאת ברי ישראל מסהרין מעיצין דהב תעבד יתון ותשבי ית תרי אבנין על כתפת אפודה כיפי דכרן אנון לבני ישראל ויסבל אהרן ית שמאתון לקדם יהוה על תרתי כתפתה לדכרן ותעבד מעיצין דהב ותרתין שלשלן דהב דכי מתחמן תעבד יתון עובד רציף ותהב ית שלשלאתה רציפאתה על מעיצאתה ותעבד חשן דין עבאד חשוב כעובד אפודה תעבדנה דהב תכלה וארגון וצבע זעורי ומילת מפתל תעבד יתה מרבע יהי רשול זרת ארכה וזרת פתאה ותשלם בה אשלמות כיף ארבעה סדרין סדר אדם דחטה ואבדק סדרה חדה וסדרה תנינה נפק ופסקל ואעלם וסדרה תליתאה לשם יתבו ואעלמו וסדרה רביעיה שריר ברי וממן מסהרן מעיצן דהב יהן במשלמואתון ואבניה יהן על שמהת ברי ישראל תרתעסרי על שמאתון נקוש חתים גבר על שמה יהן לתרים עסר שבט ותעבד על חשנה שלשלן מתעמן עבאד רציף דהב דכי ותעבד על חשנה תרתי מעיצן דהב ותרי עסקין דהב ותהב ית עסקיה עם סטרי חשנה ותהב ית תרתי רציפת דהבה עם תרי עסקיה עם סטרי חשנה וית תרתי דביסטראתה תרתי רציפאתה תהב עם תרי מעיצאתה ותהב על כתפת אפודה לקבל אפיו ותהבד תרתי עסקין דהב ותהב יתון עם תרי סטרי חשנה על ספתה דעל דבוק אפודה מלגו ותהב תרי עסקין דהב ותהב יתון עם תרי כתפת אפודה מלרע מלקבל אפיו לתשוית דבוקה מלעל לשושב אפודה ויעיצו ית חשנה מן עסקיו לעסקי אפודה בשזר תכלה למהי על שושב אפודה ולא ידאי חשנה מן על אפודה ויסבל אהרן ית שמהת בני ישראל בחשן דינה על לבה במיעלה לקדשה לדכרן לקדם יהוה תדירה ותעבד ית נהיריה וית שלמיה (ותהב עם חשן דינה ית נהיריה וית שלמיה) ויהונו על לב אהרן במיעלה לקדם יהוה ויסבל אהרן ית דין בני ישראל על לבה לקדם יהוה תדירה ותעבד ית מעיל אפודה כלה תכלה ויהי פם רישה בגבה ספה יהי לפמה סחר עובד סרק כפם קלי יי לה לא יקדת ותעבד עם רשוליו רמוני תכלה וארגון וצבע זעורי ומילת מפתל על רשוליו סחר וזגי דהב בגבון סחר זוג דהב ורמון זוג דהב ורמון עם רשולי מעילה סחר ויי על אהרן למשמשה וישתמע קלה במיעלה לקדשה לקדם יהוה ובמפוקה ולא ימות ותעבד טס דהב דכי ותנקש עליו נקוש חתים קדש ליהוה ותשבי יתה על שזיר תכלה ויהי עלבי מעטפתה לקבל אפי מצנפתה יהי ויהי על מוח אהרן ויסבל אהרן ית חוב קדשיה דיקדשון בני ישראל לכל מהבת קדשיהון ויהי על מוחה תדיר לריחותה לון לקדם יהוה ותעיץ ית כיתנתה מילת ותעבד מעטפתה מילת ואמיאן תעבד עובד רקם ולבני אהרן תעבד כיתנאון ותעבד לון אמ(י)נואן ומגבען תעבד לון לאיקר ולרבו ותלבש יתון לאהרן תלימך ולבריו עמה ותמשח יתון ותמלא ית אדון ותקדש יתון ויכהנון לי ועבד לון שריעני אבר למכסאה בסר ערוה ממתנים וסעד מיתבים יהונו ויהונו על אהרן ועל בריו במיעלון ליד משכן זימונה אי במקרובון למדבחה לתשמיש קדשה ולא יסבלון חוב וימותון גזירת עלם לה ולזרעה בתרה ודן ממללה דתעבד לון לקדושון לכהנתה לי סב תור אחד בר תורין ודכרין תרין שלמים ומזון פטיר וחלי פטיר בסיסן במשח ורקריקי פטיר סלת חטה תעבד יתון ותהב יתון לגו קנון חדה ותקרב יתון בקנונה וית תורה וית תרי דכריה וית אהרן וית בריו תקרב ליד תרח משכן זימונה ותסחי יתון במיה ותסב ית רקעיה ותלביש ית אהרן ית כיתנתה ותיסר יתה אמיאנה ותלבש יתה ית מעילה ותהב עליו ית אפודה וית חשנה ותעיץ לה בשושב אפודה ותשבי מצנפתה על רישה ותהב ית כתר קדשה על מצנפתה ותסב ית משח רבותה ותריק על רישה ותמשח יתה וית בריו תקרב ותלבשנון כתנואן ותיסר יתון אמינים אהרן ובניו ותשוי לון מגבען ותהי להון כהנה לגזרת עלם ותשלם אתר אהרן ואתר בניו ותקרב ית תורה לקדם יהוה תרח משכן זימונה ויסמך אהרן ובניו ית אדיהון על ריש פרה וינכס ית פרה לקדם יהוה תרח משכן זימונה ותסב מן אדם פרה ותהב על (קרני) מדבחה באצבעך וית כל אדמה תשפך לגו אורש מדבחה ותסב ית כל תרבה דמטמר ית גובה וית יתיר כבדה וית תרי כליאתה וית תרבה דעליהון ותועד למדבחה וית בסר פרה וית משכה וית פרדה תוקד בנורה מלבר למשרוה סלוח היא וית דכרה חדה תסב ויסמך אהרן ובניו ית אדיהון על ריש דכרה ותכס ית דכרה ותסב ית אדמה ותפץ על מדבחה סחר וית דכרה תפסק לפסקיו ותסחי גבה וכריה ותהב על פסקיו ועל רישה ותועד ית כל דכרה למדבחה עלתה הוא ליהוה ריח ריחו קרבן הוא ליהוה ותסב ית דכרה תנינה ויסמך אהרן ובריו ית אדיהון על ריש דכרה ותכס ית דכרה ותסב מן אדמה ותהב רום אדן אהרן ועל רום אדן בריו ימינה ועל עליון אדיהון ימינה ועל עליון רגלהון ימינה ותפץ ית אדמה עלוי מדבחה סחר ותסב מן דכרה תרבה ית אליתה וית תרבה דמטמר גבה וית יתירת כבדה וית תרתי כליאתה וית תרבה דעליהון וית סק ימינה הלא דכר משלמין הוא ודתפין מזון חד וחלת לחם משי חדה ורקריק חד ומקנון פטירה דלקדם יהוה ותשוי כלה על כפי אהרן ועל כפי בריו ותנף יתון אנפו לקודם יהוה ותסב יתון מן אדיהון ותועד יתון למדבחה עם עלתה לריח רעוה קרבן הוא ליהוה ותסב ית ניחה מדכר משלמיה מדלאהרן ותנף יתה אנפו לקדם יהוה ויי לך לחלק ותקדש ית ניחה דאנפותה וית שקה דארמותה דאתנף ודאתרם מדכר משלמיה מדלאהרן ומדלבניו ויי לאהרן ולבניו לחלק עלם מן עם ברי ישראל הלא ארמו הוא וארמו יי מן עם ברי ישראל מדבחי שלמיהון ארמותון ליהוה ותסב מן משע רבותה ומן אדמה דעל מדבחה ותדי על אהרן ועל רקיעה ועל בריו ועל רקיע בריו עמה ותקדשנה וית רקעיה וית בריו וית רקעי בריו עמה ורקעי קדשה דלאהרן יהון לבריו בתרה למתרבאה בון ולמשלמה בהון ית אתרון שבעה ימים ילבשון כהנה חליפתה מבריו דייעל למשכן זימונה למשמש בקדשה וית דכר משלמיה תסב ותבשל ית בסרה באתר קדיש וייכל אהרן ובניו ית בסר דכרה וית מזונה דבקנונה תרח משכן זימונה ייכלון יתון דיסלח בהון למשלמה בון ית אתריהון למק(ד)שה יתון ובראי לא ייכל הלא קדש אנון ואן יתותר מבסר משלמיה ומן מזון סעד צפר ותוקד ית המתותר בנור לא יתאכל הלא קדש הוא ותעבד לאהרן ולבניו ככן ככל דפקדת יתך שבעה ימים תשלם אתריהון ופר סלוח תעבד ליום על סלוחיה ותסלח על מדבחה בסלוחך עליו ותמשח יתה לקדושה שבע יומין תסלח על מדבחה ותקדשנה ויי מדבחה קדש קדשיה כל דקרב במדבחה יקדש ודן דתעבד על מדבחה אמרין ברי שתה תרין ליומה תדיר עלת תדיר ית אמרה חדה תעבד בצפרה וית אמרה תנינה תעבד בין רמשיה ועסור סלת בסיס במשח כתית רבועת עינה ונסך רבועת עינה עמר לאמרה חדה וית אמרה תנינה תעבד בין רמשיה כשלית צפרה וכנסוכה תעבד לה ריח ריעו קרבן ליהוה עלת תדיר לדריכון תרח משכן זימונה לקדם יהוה דאזדמן לך תמן לממללה עמך תמן ואתבעי תמן לברי ישראל ואקדש במוקרי ואקדש ית משכן זימונה וית מדבחה וית אהרן וית בריו אקדש לכהנתה לי ואשרי בגו ברי ישראל והיי להון אלהה ויחכמון הלא אנא יהוה אלהיון דאפקתי יתון מן ארע מצרים למשרי בגבהון אנא יהוה אלהון ומלל יהוה עם משה למימר כד תתלי ית ריש בני ישראל למניהון ויהבו גבר סלוח נפשה ליהוה במנין יתון ולא יהי בון מכתש במנין יתון דן יהבו כל געוז על המנינים פלג מתקלה במתקל קדשה ומתקל קדשה עסרין גרה הוא מתקלה ארמו ליהוה כל געוז על מניניה מבר עסרין שתה ולעל יהבו ית ארמות יהוה דעתיר לא יסגי ודמסכין לא יזער מפלגות מתקלה למהב ית ארמות יהוה לסלוח על נפשאתכון ותסב ית זוז סלוחיה מלקבל בני ישראל ותהב יתה לתשמישות משכן זימונה והיי לברי ישראל לדכרן לקדם יהוה למסלחה על נפש(ת)כון ומלל יהוה עם משה למימר ותעבד מצבוע נחש ודרגה נחש למסועי ותהב יתה בין משכן זימונה ובין מדבחה ותהב תמן מים ויסחי מנה אהרן ובניו ית אדיהון וית רגליהון במיעלון למשכן זימונה יסחון מיה ולא ימותון אי בקרבותון למדבחה למשמשה למועדה קרבן ליהוה יסחון אדיהון ורגליהון ולא ימותון ותהי להון גזירת עלם לה ולזרעה לדריהון ומלל יהוה למשה למימר ואת סב לך בסמנין ריש מרדרור חמש מאון וקנמון בסם פלוגה חמשין ומאתים וקני בסם חמשין ומאתים וקדה חמש מאון במתקל קדשה ומשע זית עין ותעבד יתה משח רבות קדש ערוב מערב עובד ערוב משע רבות קדש יי ותמשח בה ית משכן זימונה וית ארון סהדואתה ית פתורה וית כל מאניו ית מנארתה וית כל מאניה ית מדבח אועדותה וית מדבח עלתה וית כל מאניו ית כיורה וית דרגה ותקדש יתון ויהון קדש קדשיה כל דיקרב בון יתקדש וית אהרן וית בניו תמשח ותקדש יתון לכהנתה לי ולברי ישראל תמלל מימרה משע רבות קדש יהי דן לי לדריכון על בסר אנש לא יתרק ותשביתה לא תעבדון כותה קדש הוא וקדש יהי לוכון אנש דיערב כותה ודיהב מנה על בראי ויתעקר מן עמה ומלל יהוה עם משה למימר סב לך סמנין קטף ושאבה ולבנה סמים ולבונה זכיה מתקל במתקל יי ותעבד יתה אועדו ערוב עובד ערוב מדוכה דכיה קדש ותשחק מנה דידק ותהב מנה לקדם סהדואתה במשכן זימונה דאזדמן לך תמן קדש קדשיה תהי לוכון ואועדותה דתעבד בדמיתה לא תעבדון לכון קדש תהי לכון ליהוה אנש דיעבד כותה למרחה בה ויקטע מן עמה ומלל יהוה עם משה למימר חזי זעקת בשם בצלאל בר חורי בר חור לשבט יהודה ואמלי יתה רוח אלהה בחכמה ובנעירו ובדעה ובכל תשמישה ולמחשב חשבן למעבד בדהבה ובכספה ובנחשה ובאמנות כיף לשלמה ובאמנות קיצם לעובד בכל פלענתה ואנא הא יהבת עמה ית אהליב בר אחיסמך לשבט דן ובלב כל חכים לב יהב חכמה ויעבדון ית כל דפקדתך ית משכן זימונה וית ארונה לסהדואתה וית כפרתה דעליו וית כל מאני אגנה ית פתורה וית כל מאניו ית מנארתה דכיתה וית כל מאניה ית מדבח אועדו וית מדבח עלתה וית כל מאניו ית כיורה וית דרגה ית רקעי תשמישה וית רקעי קדשה לאהרן כהנה וית רקעי בניו למכהנה ית משח רבותה וית אועדות בסמניה לקדשה ככל דפקדתך יעבדון ומלל יהוה עם משה למימר ואת מלל עם ברי ישראל למימר ברן ית שבהי תטרון הלא סימן היא ביני ובינכון לדריכון למחכמה הן אנא יהוה מקדשכון ותטרון ית שבתה הלא קדש היא לכון מבברה קטול יתקטל הלא כל עבוד בה פלאענתה ותתעקר יתה נפשה מגו עמיה אשתה יומין {יומין} יתעבד פלאענה וביומה שביעה בטול בטולין קדש ליהוה כל עבוד תשמישה ביום שבתה קטול יתקטל ויטרון ברי ישראל ית שבתה לעובד שבתה לדריהון קיעם עלם ביני ובין ברי ישראל סימן הי לעלם הלא אשתה יומין עבד יהוה ית שומיה וית ארעה וביומה שביעיה בטל ואנשם ואהב למשה במסכמה מן ממללה עמה בטור סיני ית תרי לוחי סהדותה לוחי (כיפיה) כתיבין באצבעה דאלהותה וצפה עמה הן שחה משה למיעת מן טברה ואתכנש עמה על אהרן ואמרו לה קום עבד לנן אלהותה דתהך לקמינן הלא דן משה גברה דאסקנן מן ארע מצרים לא חכמנן מה הוה לה ואמר לון אהרן קדדו ית קודשי דהבה דבאדני נשיכון בריכון ובנאתיכון ואנדו לידי וקדדו כל עמה ית קודשי דהבה דבאדניהון ואנדו לאהרן ואנסב מן אדיהון וצר יתה במרכי ועבדה עגל מסכה ואמרו אלין אלהותך ישראל דאסקתך מן ארע מצרים ועמה אהרן ובנא מדבח קדמה וזעק אהרן ואמר חג ליהוה בתר ואקדמו בצפר ואסקו עלאן וקדמו שלמים ותב עמה למיכל ומשתה וקמו למעיכה ומלל יהוה עם משה למימר זל אחת הלא חבל עמך דאסקת מן ארע מצראי סטו באפרי מן אורעה דפקדתנון עבדו לון עגל מסכה וסגדו לה ודבחו לה ואמרו אלין אלהך ישראל דאסקוך מן ארע מצרים ואמר יהוה למשה חזית עמה הדן והא עם קשה קדל הוא וכדו אקרה לי ואתקף רגזי בהון ואסכמנון ואעבד יתך לעם סגי ובאהרן אתרגז יהוה שריר למשיצאתה וצלא משה בדיל אהרן ואתרשי משה לקדם יהוה אלהה ואמר למה יהוה יתקף רגזך בעמך דאפקת ממצרים בחיל רב ובאדרע רמה למה יימרון מצראי למימר בבישה אפקון למקטל יתון בטבריה ולמסכמון מן על אפי אדמתה עזר מן תקוף רגזך ואתנחם על בישתה דלעמך אדכר לאברהם ליצחק וליעקב שמשיך דאשתבעת להון בך ומללת עמון סגוי אסגי ית זרעכון ככוכבי שומיה וכל ארעה דאה דאמרת אהב לזרעכון ויסתחנוה לעלם ואתנחם יהוה על בישתה דמלל למעבד לעמה ואתפנה ונחת משה מן טורה ותרי לוחי סהודתה באדה לוחין כתבין מתרי אצטריהון מדן ומדן אנון כתבין ולוחיה עובד אלהה אנון וכתבה כתב אלהה הוא עריד על לוחיה ושמע יהושע ית קל עמה בבישו ואמר למשה קל קרבה בקפרה ואמר לית קל סיעה נצעה ולא קל סיעה מנצעה קל חובין אנא שמע והוה כד קרב למשריתה וחזה ית עגלה וית חעליה ואתקף רגז משה ורמה מן אדיו ית לוחיה ותבר יתון בשבולי טורה ואנסב ית עגלה דעבדו ואוקדה בנורה וטחנה סעד דק ודרה על אפי מיה ופרנס ית ברי ישראל ואמר משה לאהרן מה עבד לך עמה הדן כד אנדית עליו חובה רבה ואמר אהרן לא יתקף רגז רבי את חכמת ית עמה הן פרי הוא ואמרו לי עבד לן אלהותה דתהך לרעותנן הלא דן משה גברה דאסקנן מן ארע מצרים לא חכמנן מה הוה לה ואמרת לון למן דהב קדדו ויהבו לי ורמיתה בנור ואנפק עגלה הדן וצפה משה ית עמה הן פרי הוא הלא פרעו אהרן למשתפתה במקמתון וקעם משה בתרח משריתה ואמר מן ליהוה לידי ואתכנשו לידה כל בני לוי ואמר להון אכהן אמר יהוה אלהה דישראל שבו גברה חרבה על מיתבה וגעזו ותבו מן תרח לתרח במשריתה וקטלו גברה ית תלימה וגברה ית חברה וגברה ית קריבה ועבדו בני לוי כממלל משה ונפל מן עמה ביתה יומה תלתה אלפין גבר ואמר משה אשלמו אדיכון יומן ליהוה הלא גברה בברה ובתל(י)מה ולמתן עליכון יומן ברכה והוה מבתר ואמר משה לעמה אתון חיבתון חובה רבה וכדו אסק ליהוה מאן אסלח בדיל חוביכון ועזר משה ליהוה ואמר הא חיב עמה הדן חובה רבה ועבדו לון אלהה דהב וכדו הן תתלי חוביהון תלי ואם לית מחקני מיספרך דכתבת ואמר יהוה למשה מן דחיב לי אמחקנה מיספרי וכדו זל גד ית עמה על דמללת לך והא מלאכי יהך לקדמיך וביום אדכרותי אדקר עליהון חובתון ונגף יהוה ית עמה על דעבדו ית עגלה דעבדה אהרן ומלל יהוה עם משה למימר זל סק מדן את ועמה דאסקת מן ארע מצרים לארעה דאשתבעת לאברהם ליצחק וליעקב למימר לז(ר)עך אהבנה ואשגר לקמיך מלאך ואטרד ית כנענאה ואמראה וחתאה וגרגשאה ופרזאה וחואה ויבוסאה לארע מדיבה חלב ודבש הלא לא אסק בגבך הלא עם קשה קדל את דלם אסכמנך באורעה ושמע עמה ממללה בישה הדן ואתגנו ולא שבו גבר סהדה עליו ואמר יהוה למשה אמר לבני ישראל אתון עם קשה קדלה עטף חתה אסק בגבך ואסכמנך וכדו אחת סהדך מן עלויך וחכם מה אעבד לך ואתרוקנו בני ישראל מן סהדון מטור חוריב ומשה יסב ית משכנה וקבע לה מלבר למשרוה הרחק מן משרוה ושמה לה משכן זימונה ויהונו כל בעוי יהוה יפקון למשכן זימונה דמלבר למשרוה והוה כמפוק משה ליד משכנה יקומו כל עמה ויתקוממו גבר תרח משכנה ויסתכלון בתר משה סעד מיעלה למשכנה ויי כמעול משה למשכנה ייעת עמוד עננה קעם תרח משכנה וממלל עם משה וחזו כל עמה ית עמוד עננה קעם תרח משכנה וקמו כל עמה וסגדו גבר תרח משכנה ומלל יהוה למשה אפים לאפים כמה דימלל גברה חברה ויעזר למשריתה ושמשה יהושע בר נון רביה לא אפסק מלגו משכנה ואמר משה ליהוה חזי את אמר לי אסק ית עמה הדן ואת לא חכמתני דתשגר עמי ואת אמרת חכמתך בשמה ואף אשקחת רחים בחזותי וטכח הן שבי אשקחתי רחים בחזותך חכמני ני ית שבילך ואחכמנך בדיל אתשקח רחים בחזותך ועמי הן עמך גואה הדן ואמר רחותי יהכון ואגד לך ואמר לה אם לית רחותך אזליה אל תסקני מדן ובמה יחכם מרגזה הלא אתשקחת רחים בחזותך אנא ועמך הלא במהכך עמנן ונתפרש אנא ועמך מכל עמה דעל אפי אדמתה ואמר יהוה למשה אף ית ממללה הדן דמללת אעבד הלא אשקעת רחים בחזותי ואחכמך בשם ואמר אעמני שבי ית מוקרך ואמר אנא אגיז כל איקרי לקדמיך ואזעק בשם יהוה לקדמיך וארתי ית דארתי וארחם ית דארחם ואמר לא תרשי לחזות אפי הלא לא יחזני אנש ויחי ואמר יהוה הא אתר עמי ותתקומם על תקפה ויי במגוז מוקרי ואשבינך בנקירות תקפה ואשדך כפי עליך סעד מעברי ואסטי כפי ותחזי בתרי ואפי לא יתחזון ואמר יהוה למשה אכלב לך תרי לוחי כיפים כקדמאי ואכתב על לוחיה ית ממלליה דהוו על לוחיה קדמאיה דתברת והוי מכבן לצפרה ותסק בצפרה ליד טור סיני ותתקומם לי תמן על ריש טורה וגבר לא יסק עמך ואף אנש לא יתחזי בכל טורה ואף ענין ותורין אל ירעון לקבל יתה טברה ואפסל משה תרין לוחין כיפין כקדמאיה ואקדם בצפרה וסלק לטור סיני כמה דפקד יהוה יתה ואנסב באדה תרי לוחין כיפין ונחת יהוה בעננה ואתקומם עמה תמן וקרא בשם יהוה ועבר יהוה על קדמיו וקרא יהוה יהוה אלה רחמן ורתאי רחיק רגזין וסגי קשט ואימנו נטר חסד לאלפין תלי חובין ופשעין וחטאין ודמזדכי לו יזכי פקד חובי אבאן על ברים ועל ברי ברים ועל תלתים ועל רביעים וזרז משה ועקד ארעה וסגד ואמר אם ני אשקחת רחים בחזותך רבי יהך שבי רבי בגון הלא עם קשה קדל הוא ותסלח לחובינן ולחטאינן ואחסנן ואמר הא אנא קטע קיאם קבל כלה עמך אעבד סימנים דלא אתברו בכל ארעה ובכל גועיה ויעמי כל עמה דאת לגוה ית עובד יהוה הלא דחיל הוא דאנא עבד עמך טר לך ית דאנא מפקדך יומן הא אנא טרד מלקדמיך ית כנענאה ואמראה וחתאה וגרגשאה ופרזאה וחואה ויבוסאה אתנטר לך דלם תקטע קיאם לדאר ארעה דאת עלול עליו דלא יי למגבי בגבך הלא ית מדבחיהון תפגרון וית קעאמבתון תתברון ואטלואתון תעקרון הלא לא תסגד לאל חורן הלא יהוה קנא שמה אל קנא הוא דלא תקים קיאם לדאר ארעה ויזנון בתר אלהיהון וידבחון לאלהיהון ויזעק לך ותיכל מדבחה ותסב מבנאתה לבניך ויזניאן בנאתה בתר אלהין ויזניאן ית בניך בתר אלהין אלהי מסכה לא תעבד לך ית חג פטירה תטר שבעה ימים תיכל פטיר כדפקתך למועד ירחה ניסנה הלא בה נפקת ממצרים כל פתוח פג לי וכל נכסניך תדכר פתוח תור ונקי ופתוח חמר תפרק בנקי ואלית תפ(ר)קנה ותקדלנה וכל בכיר אנש בבניך תפרק ולא יתחזון קדמי ריקנין אשתה יומין תשמש וביומה שביעה תבטל בחרדאה ובחציד תבטל וחג שבועין תעבד לך בכירי עצד חטים וחג כנושין אקפות שתה תלתה זבנים בשתה יתחזי כל דכורך עם קדם ארון יהוה אלהה דישראל הלא אערב גועיה סגים מקדמיך ואפתי ית תהומך ולא יתאוי אנש ית ארעך באסקותך למחזי עם ריחות יהוה אלהך תלת זבנים בשתה לא תכס על חמי אדם דבחי ולא יבית לצפרה דבח חג פסחה רשואת בכירי ארעתך תנדי בית יהוה אלהך לא תבשל גדי בתרב אמה ואמר יהוה למשה כתב לך ית מליה אלין הלא על מימר ממלליה האלין קימת עמך קיאם ועם ישראל והוי תמן לקדם יהוה ארבעים יום וארבעים לילוה מזון לא אכל ומיה לא שתה וכתב על לוחיה ית מלי קיאמה עסרתי מליה והוה במיעת משה מטור סיני ותרי לוחי סהדותה באדה במיעתה מן טורה ומשה לא חכם הלא יקר זיב אפיו בממללה עמה וחזה אהרן וכל ברי ישראל ית משה והא יקר זיב אפיו ודחלו מן המקרוב לידה וזעק לון משה ועזרו לידה אהרן וכל נסיאיה בכנשתה ומלל משה לון ובתר כן קדמו לידה כל ברי ישראל ופקדון ית כל דפקד יהוה עמה בטור סיני ואסכם משה מן ממללה עמון ויהב על אפיו מסוי ובמיעל משה לקדם יהוה לממללה עמה יסטי ית מסותה סעד מפוקה ויפק ומלל עם ברי ישראל ית כל דיפקדנה וצפו ברי ישראל ית אפי משה הלא יקר זיב (אפי) משה ועזר ית מסוה על אפיו סעד מיעלה לממללה עמה וכנש משה ית כל כנשת בני ישראל ואמר להון האלין מליה דפקד יהוה למעבד יתון אשתה יומין יתעבד פלענתה וביומה שביעאה יי לוכון קדש שבה אשבתה ליהוה כל העבד בה עבידה יתעקר לא תוקדון נור בכל מדוריכון ביום שבתה ואמר משה לכל כנשת ברי ישראל למימר דן ממללה דפקד יהוה ליתמר סבו מן עמוכון ארמו ליהוה כל דריעה לבה ינדי ית ארמות יהוה דהבה כספה ונחשה תכלה וארגבן וצבע זעורי ומילת ועזיה ומשכי דכרים מסמקין ומשכי מחכמין ועאי שטים ומשע למנארה ובסמנין למשע רבותה ולאועדות סמניה וכיפי שהם וכיפי משלמין לאפודה ולחשנה וכל חכים לבה בכון ייתי ויעבד ית כל דפקד יהוה ית משכנה וית מאניו וית כסוה וית קרכסיו וית לוחיו וית נגריו וית עמודיו וית לבניו ית ארונה וית אריעיה וית כפרתה וית פרכת פרסה ית פתורה וית הריעיה וית כל מאניו וית לחם רחותה ית מנארת מאורה וית כל מאניה וית משע נארותה ית מדבח אועדו וית הריעו וית משע רבותה וית אועדו סמניה ית פרס תרחה לתרח משכנה ית מדבח עלתה וית מכבר נחשה דלה וית הריעה וית כל מאניו ית כיורה וית דרגה וית קלעי דהרתה וית עמודיה וית לבניה וית פרס תרח דהרתה ית סכי משכנה וית סכי דרתה וית עבליהון ית רקעי תשמישה לתשמיש קדשה וית רקעי קדשה לאהרן כהנה וית רקעי בריו למכהנתה ונפקו כל כנשת בני ישראל מלקדם משה ואנדו כל גבר דרשיעה לבה וכל גבר דריעת רוחה יתה איתו ית ארמות יהוה לעבדת משכן זימונה ולכל תשמשתה ולרקעי קדשה וינדו גבריה על נשיה כל דרעי לב ינדי קטעלה וקודש עסקה גימון ובולה כל מאן דהב וכל דאתנף אנפו דהב ליהוה וכל דיתשקח עמה תכלה וארגבן וצבע זעורי ומילת ועזיה ומשכי דכרים מסמקים ומשכי מחכמין איתו וכל מרם ארמות כספה ונחשה איתו ית ארמות יהוה וכל דיתשקע עמה עאי שטים לפלענת עבידתה איתו וכל אתה חכימת לב באדה עזל ואנדו מן עזלה ית תכלה וית הארגבן וית צבע זעורי וית המילת וכל נשיה דרשי לבהין יתין בח(כ)מה עזלו ית עזיה ונסיאיה אנדו ית כיפי שהמה וית כיפי שלמיה לאפודה ולחשנה וית בסמניה וית משח נאירו ולמשע רבותה ולאועדות סמניה וכל גבר ואתה דרעי יתון לבון למנדי לכל עביתה דפקד יהוה לעובדה ביד משה אנדו בני ישראל רעוה ליהוה ואמר משה לבני ישראל עמו כרז יהוה בשם בצלאל בר חורי בר חור לשבט יהודה ומלית יתה רוח אלהה בחמתה ונאירותה ודעתה ובכל עביתה ולמחשב חשבן למעבד (בדהבה) בכספה ובנ(ח)שה ובאמנות כיף לשלמו ובאמנות קיצם לעובד בכל פלאענה מן חשבן ולמוראה יהב בלבה הוא ואהליב בר אחיסמך לשבט דן שלם יתון חכמת לבה לעובד בכל עבידת אמן חשוב ורקם בתכלה ובארגבן ובצבע זעורי ובמילת וסרק עבדו כל עביתה וחשבי מן חשבן ועבד בצלאל ואהליב וכל גבר חכם לב דיהב יהוה בון חכמתה ונאירותה למחכם למעבד ית כל פלענת עבידת קדשה לכל דפקד יהוה וקרא משה לבצלאל ולאהליאב ולכל גבר חכים לבה דיהב יהוה חכמתה בלבה וכל דרעבנה לבה למקרוב לעביתה לעובד יתה ונסבו מלקדם משה ית כל ארמותה דאנדו בני ישראל לפלענת תשמישות קדשה למעבד יתה ואנון אנדו לידה חורי רעוה בצפרה בצפרה ואנדו כל חכמיה העבודים ית כל פלענת קדשה גבר גבר מן פלענתה דאנון עבדים ומללו למשה למימר מסגים עמה למנדי משיחה עביתה לפלענתה דפקד יהוה למעבד יתה ופקד משה ואגיזו קל במשרוה למימר גבר ואתה אל יעבד חורי עביתה לארמות קדשה ואסכם עמה מיתאה ועביתה הות ספקה לכל פלענה למעבד יתה ושיארו ועבדו כל חכמי לב בעבדאה עביתה ית משכנה עבדו עסר יריען מילת מפתל תכלה וארגבן וצבע זעורי צעורין עבדת חשוב עבד יתון ארך יריעתה חתה תמאני ועסרין באמה ופתי ארבע באמה יריעתה חתה משחה חתה לכל יריעתה ודבק ית חמש יריעתה חתה לחתה וחמש יריעתה דבק חתה לחתה ועבד הנוין תכלה על ספת יריעתה חתה ביצרה בדבקה וכן עבד בספת יריעתה היצרה דבדבקה תנינה חמשים הנו(י)ן עבד ביריעה חתה וחמשין הנוין עבד ביצר יריעתה דבד(ב)קתה תנינתה מקבלן הנויה חדה לחדה ועבד חמשים קרכסי דהבה ודבק ית יריעתה חתה לחתה בקרכסיה והוה משכנה חדה ועבד יריעתה עזיה לחפאה על משכנה עדעסרי יריען עבד יתון ארך יריעתה חתה תלתין באמה וארבע אמין פתי יריעתה חתה משחה חדה לחדעסרתי יריעתה ודבק ית חמש יריעתה לחוד וית שת יריעתה לחוד ועבד הנוין חמשין על ספת יריעתה חתה היצרה בדבקתה וחמשין הנוין עבד על ספת יריעתה דבדבקתה תניתה ועבד קרכסי נחשה חמשין למדבק ית אגנה למהי חדה ועבד טמיר לחפיה משכי דכרים מסמקים וכסוי משכי מחכמין מלעל ועבד ית לוחיה למשכנה אעי שטה קעאמים עסר אמין ארך לוחה חדה אמה ופלג אמה פתי לוחה חדה תרתין סכין ללוחה חדה משלעבן חתה לחתה כן עבד לכל לוחי משכנה ועבד ית לוחיה למשכנה עסרין לוחין לפאת דרום דרומה וארב(ע)ים לבני כסף עבד כתי עסרין לוחיה תרי לבנין כתי לוחה חדה לתרי סכיו ותרתי לבנין כתי לוחה חדה לתרי סכיו וליצטר משכנה תנינה לפאת צפונה עבד עשרים לוחין וארבעים לבניהון כסף תרי לבנין כתי לוחה חדה ותרי לבנין כתי לוחה חדה ולמיתובית משכנה מערבה עבד אשתה לוחין ותרתין לוחין עבד לזאבית משכנה במיתוביה והוו מתחמין מלרע כחדה הוו מתחמין לרישה לעסקתה חתה כן עבד לתריהון לתרי זביאתה והוו תמניה לוחין ולבניהון כספה שתעסר לבנין תרין לבנין תרין לבנין כתי לוחה חדה ועבדו נגרי אעי שטים חמשה ללוחי אסטר משכנה חדה וחמשה נגרין ללוחי אסטר משכנה תנינה וחמשה נגרין ללוחי אסטר משכנה למ(י)תוביתון מערבה ועבד ית נגרה מיסונה למנגר בגו לוחיה מן סטר לסטר וית לוחיה עפה דהב וית עסקיהון עבד דהב אתרין לנגריה וחפה ית נגריה דהב ועבד פרכה תכלה וארגבן וצבע זעורי ומילת מפתל עובד חשוב עבד יתה צעיורים ועבד לה ארבע קעמי שטים וחפתון דהב ופרחיון דהב וארק להון ארבעה לבני כספה ועבד פרס לתרח משכנה תכלה וארגבן וצבע זעורי ומילת משזר עובד רקם ית עמודיו חמשה וית פרחיהון וחפה רישיהון ולבושיהון דהב ולבניהון חמשה נחשה ועבד בצלאל ית ארונה אעי שטים תרתין אמין ופלג ארכה ואמה ופלג פתאה ואמה ופלג רומה וחפנה דהב דכי מלגו ומלבר ועבד לה בר דדהב סחר ואריק לה ארבע עסקין דהב על ארבעתי פואתה ותרתין עסקין על היצרה חדה ותרתין עסקין על היצרה תנינה ועבד הריעי אעי שטה וחפה יתון ואעל ית הריעיה בעסקיה על יצרי ארונה למסבל ית ארונה בהון ועבד כפרה דהב דכי תרתי אמין ופלג ארכה ואמה ופלג פתאה ועבד תרין ציעורין דהב מגד עבד יתון מתרי אסטרי כפרתה צעיור חדה מיצרה מדן וצעיור חדה מיצטרה מדן מן כפרתה עבד ית כרוביה מתרי איצטריו והוו כרוביה פרסין כנפין מלעל מטלין בכנפיהון על כפרתה ואפיהון חד לחד לכפרתה הוו אפי כרוביה ועבד ית פתורה אעי שטה תרתין אמין ארכה ואמה פתאה ואמה ופלג רומה וחפה יתה דהב דכי ועבד לה בר דהב סחר ועבד לה מצנקה טפיה סחר ועבד בר דהב למצנקתה סחר וארק ארבע עסקין דהב ויהב ית עסקיה על ארבעתי פואתה דלארבע רגליה לתשבית מצנקתה הוו עסקיה אתרין להריעיה למסבל ית פתורה ועבד ית הריעיה אעי שטה וחפה יתון דהב למסבל ית פתורה ועבד ית מאניה דעל פתורה ית צעיו וית פילואתה וית ביסיתה וית כסיה דינסך בהון דהב דכי ועבד ית מנהרתה דהב דכי מגד עבד ית מנהרתה מיתוביה קניה כלידיה עזוריה ופרחיה ממנה הוו ושתה קנין נפיקין מסטריה תלת קני מנרתה מיצרה חדה ותלת קני מנרתה מיצרה תנינה תלתה כלדים משקעין בקני חד עזור ופרח ותלתה כלדים משקעין בקני חד עזור ופרח כדן לשתה קניה הנפקין מן מנהרתה ובמנרתה ארבע (כ)לידין משקעין עזוריה ופרחיה עזור כתי תרי קניה ממנה ועזור כתי תרי קניה ממנה ועזור כתי תרי קניה ממנה לשתה קניה דנפקין ממנה עזוריהון וקניהון מנה הוו כלה מגידה חד דהב דכי ועבד ית בוצניה שבעה ומלקטיה ומכמריה דהב דכי ככר דהב דכי עבד יתה וית מאניה ועבד ית מדבח אועדותה עאי שטה אמה ארכה ואמה פתאה מרבע ותרתין אמין רומה מנה הוו קרנתה וחפה יתה דהב דכי ית אגרה וית כתליו סחר וית קרנתה ועבד לה בר דהב סחר ותרי עסקין דהב עבד לה מכתי ברה על תרתי סטריו עם תרי מנצעיו לאתרין להריעיה למסבל יתה בון ועבד ית הריעיה עאי שטה וחפה יתה דהב ועבד ית משח רבותה קדש וית אועדת סמניה דכי עובד ערוב ועבד ית מדבח עלתה אעי שטה חמש אמין ארך וחמש אמין ותלת אמין רומה ועבד קרנתה על ארבע פנתה מנה הוו קרנתה ועפה יתה נחשה ועבד ית כל מאני מדבחה ית איריה וית דודיה וית פנכיה וית משלוחיה וית מגמריה כל מאניו עבד נחש ועבד למדבחה מכבר עובד הלכה דנחש כתי שקואה מלרע עד פלגה ותרק ארבע עסקין בארבעתי יסטרואת למכברה דנחשה אתרין להריעיה ועבד ית הריעיה אעי שטה ועפה יתון נחשה ואעל ית הריעיה בעסקיה עם סטרי מדבחה למסבל יתה בון עלל לוחין עבד יתה ועבד ית כיורה נחש וית דרגה נחש באתחזות חיליה דאתעילו תרח משכן זימונה ועבד ית דרתה לפאת דרום דרומה קלעי דרתה מילת מפתל מאה באמה עמודיהון עסרין ולבניהון עסרין ופרחי עמודיה ולבושיהון כספה ולפאת צפונה מאה באמה עמודיהון עסרין ולבניהון עסרין נחש פרחי עמודיה ולבושיהון כסף ולפאת מערבה קלעים חמשים אמה עמודיהון עסרה ולבניהון עסרה פרחי עמודיה ולבושיהון כסף ול(פ)את מדנע מדנחה חמשין אמה קלעים חמש עסרה אמה לכתפה עמודיהון תלתה ולבניהון תלתה ולכתפה תנינה מדן ומדן לתרח דרתה קלעים חמש עסרה אמה עמודיהון תלתה ולבניהון תלתה כל קלעי דרתה סחר תת מפתל ולבניה לעמודיה נחש ופרחיהון כספה ועפוי רישיהון כסף ואנון (מלבשין) מעפין כספה לכל עמודי דרתה ופרס תרח דרתה עובד רקם תכלה וארגבן וצבע זעורי ומילת מפתל ועסרין אמה ארך ורומה בפתי חמש אמין לתשוית קלעי דרתה עמודיון ארבעה ולבניהון ארבעה נחשה ופרחיהון כסף וחפוי רישיהון ולבושיהון כסף וכל סכיה למשכנה ולדרתה סחר נחשה אלין מניאני משכנה משכן סהדותה דאתמני על מימר משה תשמישות לואי באד איתמר בר אהרן כהנה ובצלאל בר חורי בר חור לשבט יהודה עבד ית כל דפקד יהוה ית משה ועמה אהליאב בר אחיסמך לשבט דן חמן וחשב ורקם בתכלתה ובארגבנה ובצבע זעוריתה ובמילתה כל דהב דעביד לעביתה בכל פלענת קדשה והוה דהב אנפותה אשעה ועסרין ככר ושבע מאון ותלתין מיתקל במתקל קדשה וכסף מניני כנשתה מאה ככר ואלף ושבע מאון חמשה ושבעים מתקל טבי לגלגלתה מפלגות מתקלה במתקל קדשה לכל געוז על מניניה מבן עסרין שתה ולעל לשת מאון אלף ותלתה אלפין וחמש מאון וחמשין והוה מאה ככרי כספה למרקה ית לבני קדשה וית לבני פרכתה מאה לבנין למאה ככרין ככרה ללבנה וית אלפה ושבע מאון חמשה ושבעים עבד פרחין לעמודיה וחפה רישיהון ואלבש יתון ונחש אנפותה שבעים ככר ואלפים וארבע מאות מתקל ועבד בה ית לבני תרח משכן זימונה וית מדבח נחשה וית מכבר נחשה דלמדבחה וית כל מאני מדבחה וית לבני דרתה סחר וית לבני תרח דרתה וית כל סכי משכנה וית כל סכי דרתה סחר ומן תכלתה וארגבנה וצבע זעוריתה עבדו רקעי תשמישה למשמשה בקדשה ועבדו ית רקעי קדשה דלאהרן כמה דפקד יהוה ית משה ועבדו ית אפודה דהב תכלה וארגבן וצבע זעורי ומילת מפתל ורקעו ית טסי דהבה וקטנו שזרין למעבד בגו תכלתה ובגו ארגבנה ובגו צבע זעוריתה ובגו מילתה עובד חשוב כתפן עבד לה מדבקן על תרי אסטריו דבק ושושב אפודה דעליו ממנה הו כעובדה דהבה תכלה וארגבן וצבע זעורי ומילת מפתל כמה דפקד יהוה ית משה ועבדו ית כיפי שהמה מסהרן מעיצן דהב מפתחן פתוחי חתים על שמהת ברי ישראל ושבו יתון על כתפות אפודה כיפי דכרן לברי ישראל כמה דפקד יהוה ית משה ועבדו ית חשנה עובד חשוב כעובד אפודה דהב תכלה וארגבן וצבע זעורי ומילת מפתל מרבע הוה כפיל עבד ית חשנה זרת ארכה וזרת פתאה ואשלמו בה ארבע סדרי כיף סדר סמוק דחטא ואבדק סדרה חדה וסדרה תנינה נפק ופסקל ואעלם וסדרה תליתה לשם מתב ולא שבו וסדרה רביעאה שריר ברי וממן מסהרן מעיצן דהב באשלמותון ואבניה על שמאן ברי ישראל אנין תרתעסרי על שמהתון פתוחי חתים גברה על שמה לתרי עסר שבט ועבדו על חשנה שלשלן מתעמן עובד רציף דהב דכי ועבדו תרתין מעיצן דהב ותרתין עסקין דהב ויהבו ית תרתי עסקיה עם תרי סטרי חשנה ויהבו ית תרי רציפת דהבה עם תרתי עסקיה על סטרי חשנה וית תרתי דביסטראתה תרי רציפאתה יהבו על תרי מעיצאתה ויהבונין עם כתפת אפודה לקבל אפיו ועבדו תרי עסקין דהב ושבו עם תרי סטרי חשנה על ספתה דעל דבוק אפודה מלגו ועבדו תרי עסקין דהב ויהבונין עם תרתי כתפת אפודה מלרע מלקבל אפיו לתשבית דבוקה מלעל לשושב אפודה ואעיצו ית חשנה מן עסקיו אל עסקי אפודה בשזר תכלה למהי על שושב אפודה ולא ידי חשנה מעל אפודה כמה דפקד יהוה ית משה ועבדו ית נהיריה וית שלמיה כמה דפקד יהוה ית משה ועבדו ית מעילה עובד סרק כלה תכלה ופם מעילה בגבה כפם קלי ספה לפמה סחר לא יקדת ועבדו על רשולי מעילה רמוני תכלה וארגבן וצבע זעורי ומילת מפתל ועבדו זגי דהב דכי ויהבו ית זגיה על רשולי מעילה סחר בגו רמוניה זג דהב ורמון זג דהב ורמון על רשולי מעילה סחר למשמשה כמה דפקד יהוה ית משה ועבדו ית כיתנתה מילת עובד סרק לאהרן ולבריו וית מצנפתה מילת וית גדדי מגבעתה מילת וית שריאני אברה מילת מפתל וית אמיאנה מילת מפתל תכלה וארגבן וצבע זעורי עובד רקם כמה דפקד יהוה ית משה ועבדו ית טס כליל קדשה דהב דכי וכתבו עליו כתב פתוחי חתים קדש ליהוה ויהבו עליו שזר תכלה למתן על מעטפתה מלעל כמה (דפקד) יהוה ית משה ואתסכמת כל פלענת משכנה משכן זימונה ועבדו ברי ישראל כמה דפקד יהוה ית משה כן עבדו ואנדו ית משכנה למשה ית אגנה וית כל מאניו קרכסיו לוחיו נגריו עמודיו ולבניהון וית כסוי משכי דכריה מסמקיה וית כסוי משכי מחכמיה וית פרכת פרסה ית ארון סהדותה וית הריעיה וית כפרתה ית פתורה וית כל מאניו וית לחם רחותה ית מנהרתה דכיתה וית בוציניה בוציני סדורה וית כל מאניה וית משח נהירו ית מדבח דהבה וית משח רבותה וית אועדת סמניה וית פרס תרח משכנה ית מדבח נחשה וית מכבר נחשה דלה וית הריעיו וית כל מאניו ית כיורה וית דרגה ית קלעי דרתה וית עמודיה וית לבניה וית פרס תרח דרתה ית עבליה וית סכיה וית כל מאני תשמית משכנה לאגן זימונה ית רקיי תשמישה למשמשה בקדשה וית רקעי קדשה לאהרן כהנה וית רקעי בריו לכהנתה ככל דפקד יהוה ית משה כן עבדו ברי ישראל ית כל עביתה ועגל משה ית כל עביתה והא עבדו יתה כמה דפקד יהוה כן עבדו וברך יתון משה ומלל יהוה עם משה למימר ביום ירחה קדמה בחדה לירחה תקים ית משכנה משכן זימונה ותשבי תמן ית ארון סעדואתה ותטל על ארונה ית כפרתה ותנדי ית פתורה ותסדר ית סדרה ותעאל ית מנהרתה ותסק ית בוציניה ותהב ית מדבח דהבה לאועדותה לקדם ארון סהדותה ותשבי ית פרס תרחה למשכנה ותהב ית מדבח עלתה לקדם תרח משכנה אגן זימונה ותתן ית כיורה בין משכן זימונה ובין מדבחה ותהב תמן מיה ותשבי ית דרתה סחר ותתן ית פרס תרח דרתה ותסב ית משח רבותה ותמשח ית משכנה וית כל דבה ותקדש יתה וית כל מאניו ויי קדש ותמשח ית מדבח עלתה וית כל מאניו ותקדש ית מדבחה ויי מדבחה קדש קדשיה ותמשח ית כיורה וית דרתה ותקדש יתה ותקרב ית אהרן וית בניו לתרח משכן זימונה ותסחי יתון במיה ותלבש ית אהרן ית רקעי קדשה ותמשח יתה ותקדש יתה ויכהן לי וית בריו תקרב ותלבשנון כיתנאון ותמשח יתון כמה דמשחת ית אבון ויכהנון לי ותי למהי לון רבותון לכהנת עלם לדריהון ועבד משה ככל דפקד יהוה יתה כן עבד והוה בירחה קדמה בשתה תנינתה למפוקון ממצרים בחדה לירחה הוקם משכנה ואקים משה ית משכנה ויהב ית לבניו ושבה ית לוחיו ויהב ית אנגריו ואקים ית עמודיו ופרש ית אגנה על משכנה ושבה ית כסוי משכנה עלויו מלעל כמה דפקד יהוה ית משה ואנסב ויהב ית סהדואתה לארונה ושבה ית הריעיה על ארונה ואהב ית כפרתה על ארונה מלעל ואעיל ית ארונה למשכנה ושבה ית פרכת פרסה ותטל על ארון סהדואתה כמה דפקד יהוה ית משה ושבה ית פתורה במשכן זימונה על מיתב משכנה צפונה מלבר לפרכתה ואסדר עליו סדר לחם לקדם יהוה כמה דפקד יהוה ית משה ושבה ית מנהרתה במשכן זימונה קבל פתורה על מיתב משכנה דרומה ואסק ית בוציניה לקדם יהוה כמה דפקד יהוה ית משה ושבה ית מדבח דהבה במשכן זימונה לקמי פרכתה ואועד עליו אועדות סמנין לקדם יהוה כמה דפקד יהוה ית משה ושבה ית פרס תרחה למשכנה וית מדבח עלתה שבה לקמי תרח משכנה אגן זימונה ואסק עליו ית עלתה וית מנחתה כמה דפקד יהוה ית משה ושבה ית כיורה בין משכן זימונה ובין מדבחה ויהב תמן מיה למסחי וסחו מנה (משה) אהרן ובניו ית אדיהון וית רגליהון במיעלון למשכן זימונה ובמקרובון למדבחה יסחון כמה דפקד יהוה ית משה ואקים ית דרתה סחר למשכנה ולמדבח ואהב ית פרס תרח דרתה ואסכם משה ית כל עביתה וטמר עננה ית משכן זימונה ומוקר יהוה שלם ית משכנה ולא ירשי משה למיעל ליד משכנה זימונה הלא שרא עליו עננה ומוקר יהוה אמלא ית משכנה ובמסוק עננה מן על משכנה יטלו ברי ישראל בכל מטליהון ואם לא יסתלק עננה לא יטלו סעד יום מסוקה הלא ענן יהוה על משכנה אימם ונורה תהי בה לילותה לחזבי כל בית ישראל בכל מטליהון וזעק למשה ומלל יהוה לידה מן משכן זימונה למימר מלל לברי ישראל ותימר להון אנש דיקרב מנכון קרבן ליהוה מן בהמתה מן תורה ומן עאנה תקרבון ית קרבניכון אן עלתה קרבנה מן תוריה דכר שלם יקרבנה לתרח משכן זימונה יקרב יתה למרעתה לקדם יהוה ויסמך ית אדה על ריש עלתה ויתרחי לה למסלחה עליו ויכס ית בר תוריה לקדם יהוה ויקרבון ברי אהרן כהניה ית אדמה ויזרקון ית אדמה על מדבחה סחר דתרח משכן זימונה וישלחון ית עלתה ויפסקון יתה לפסקיה ויתנון ברי אהרן כהניה נור על מדבחה ויסדרון עאין על נורה ויסדרון ברי אהרן כהניה ית פסקיה וית רישה וית פדתה על עאיה דעל נורה דעל מדבחה וגבה וכרעיו יסחון במיה ויועד כהנה כלה למדבחה עלתה הוא קרבן ריח רחותה ליהוה ואם מן עאנה עלתה קרבנה ליהוה מן אמריה אי מן עזיה דכר שלם יקרבנה לתרח משכן זימונה יקרב יתה ויכס יתה על מיתב מדבחה צפונה לקדם יהוה ויפצון ברי אהרן כהניה ית אדמה על מדבחה סחר ויפסקון יתה לפסקה וית רישה וית פרתה יסדר כהנה יתון על עאיה דעל נורה דעל מדבחה וגבה וכרעיה יסחון במיה ויקרב כהנה ית כלה ויועד מדבחה עלתה הוא קרבן ריח רעוה ליהוה ואם מן קמצה עלתה קרבנה ליהוה ויקריב מן צוציה אי מברי יונתה ית קרבנה ויקרבנה כהנה למדבחה ויפרק ית רישה ויועד למדבחה וימצי אדמה לכתל מדבחה ויסטי ית מרתה בספקה וירמי יתה איסטר מדבחה מדנחה לאתר קטמה ויסדק יתה בכנפריו ולא יפרש ויועד יתה כהנה למדבחה על עאיה דעל נורה עלתה הוא קרבן ריח רעוה ליהוה ונפשה כד תקרב קרבן שליחתה ליהוה סלת יהי קרבנה וירק עליה משח ויהב עליה לבונתה מנחתה היא וינדיה לברי אהרן כהנ(י)ה ויקמץ מנה מלו קמצה מסלתה ומן משחה על כל לבוניה ויועד כהנה ית אדכרותה למדבחה קרבן ריח רעוה ליהוה ודמשתיר מן שליחתה לאהרן ולבריו קדש קדשיה מן נורי יהוה ואן תקרב קרבן שליחתה מן אפיה תנור סלת חלין פטיר בסיס במשע ורקריקי פטיר ממשעין במשע ואן מנחתה על טיגן קרבנך סלת בסיסה במש{מ}ע פטיר תהי תגזר יתה גזורין ותרק עליה משע שליחתה היא ואם מנחתה מלפץ קרבנך סלת במשח תתעבד ותנדי ית מנחתה דיתעבד מן אלין ליהוה ויקרבנה ליד כהנה ויקדמנה למדבחה וירם כהנה מן מנחתה ית אדכרותה ויועד מדבחה קרבן ריח רעוה ליהוה ודמשתיר מן מנחתה לאהרן ולבניו קדש קדשיה מקרבני יהוה כל מנחתה דתקרבון ליהוה לא תתעבד חמי הלא כל עמיר וכל דבש לא תקרבון מנה קרבן ליהוה קרבן רשואן תקרבון יתון ליהוה ולמדבחה לא יסקון לריח רעוה וכל קרבן מנחתך במלח תמלח ולא תבטל מלח קיאם אלהך מן על מנחתך על כל קרבניך תקרב מלח ואן תקרב מנחת בכירין ליהוה אביב קלי בנור גרס קלופי תקרב ית מנחת בכיריך ותהב עליה משח ותשבי עליה לבונה מנחה היא ויועד כהנה ית אדכרותה מגרסה וממשעה על כל לבונתה קרבן ליהוה ואן דבח שלמיה קרבנה אן מן תוריה הו מקרב אם דכר אם נקבה שלם יקרבנה לקדם יהוה ויסמך ית אדה על ריש קרבנה ויכסה תרח משכן זימונה ויזרקון בני אהרן כהניה ית אדמה על מדבחה סחר ויקרב מדבח שלמיה קרבן ליהוה ית תרבה דמכסה ית גבה וית כל תרבה דעל גבה וית תרתי כליאתה וית תרבה דעליהון דעל כסליה וית יתיראתה דעל כבדה עם כליאתה יסטינה ויועדו יתה בני אהרן למדבחה עם עלתה דעל עאיה דעל אשתה דעל מדבחה קרבן ריח רעוה ליהוה ואן מן עאנה קרבנה לדבח שלמיה ליהוה דכר אי נקבה שלם יקרבנה אם אמר הוא מקרב ית קרבנה ויקרב יתה לקדם יהוה ויסמך ית אדה על ריש קרבנה ויכס יתה לקדם משכן זימונה ויזרקון ברי אהרן ית אדמה על מדבחה סחר ויקרב מדבח שלמיה קרבן ליהוה תרבה אליתה שלמה לתשבית פרקה יסטינה ית תרבה דמטמר ית גבה וית כל תרבה דעל גבה וית תרתי כליאתה וית תרבה דעליהון דעל כסליה וית יתירתה דעל כבדה על כליאתה יסטינה ויועד כהנה מדבחה מזון קרבן ליהוה ואם עז קרבנה ויקרבנה לקדם יהוה ויסמך ית אדה על רישה וינכס יתה לקדם משכן זימונה ויזרקון בני אהרן כהניה ית אדמה על מדבחה סחר ויקרב מנה קרבנה קרבן ליהוה ית תרבה דמטמר ית גבה וית כל תרבה דעל גבה וית תרתי כליאתה וית תרבה דעליהון דעל כסליה וית יתירתה דעל כבדה דעל כליאתה יסטינה ויועדון כהנה למדבחה מזון קרבן לריח רעוה ליהוה כל תרבה ליהוה גזירת עלמה לדריכון בכל מדוריכון כל תרב וכל אדם לא תיכלון ומלל יהוה עם משה למימר מלל עם ברי ישראל למימר נפשה דתחיב בשגו מכל פקודי יהוה דלא יתעבד ויעבד חדה מנהין אן כהנה דמשח יחיב לחובי עמה ויקרב על חטיה דחטא תור בר תורין שלם ליהוה לסלוח וייתי ית פרה לתרח משכן זימונה לקדם יהוה ויסמך ית אדה על ריש תורה וינכס ית תורה לקדם יהוה ויסב כהנה דאמשח דאשלם ית אתרה מן אדם פרה ויעאל יתה למשכן זימונה ויטבל כהנה ית אצבעה באדמה ויאדי מן אדמה שבע זבנין באצבעה לקדם יהוה עם אפי פרכת קדשה ויהב כהנה מן אדמה על קרני מדבח אוע{ד}ות סמניה לקדם יהוה דבמשכן זימונה וית כל אדמה ישפך לגו ארש מדבח עלתה דבתרח משכן זימונה וית כל תרב תור חטאתה ירם מנה ית תרבה דמכסה ית גבה וית כל תרבה דעל גבה וית תרי כליאתה וית תרבה דעליון דעל כסליה וית יתירתה דעל כבדה עם כליאתה י(ס)טינה כדיתרם מתור דבח שלמיה ויועדנון כהנה על מדבח עלתה וית משך פרה וית כל בסרה עם רישה ועם כרעיה וגבה ופרתה ויפקון ית כל פרה למלבר למשרוה על אתר דכי על שפיכות קטמה ויוקדו יתה על עאיה בנור על שפיך קטמה יתוקד ואם כל כנשת ישראל ישגון ויסתר ממלל מן עיני קהלה ויעבדו חדה מכל פקודי יהוה דלא תתעבד וחיבו ויתחכם חובתה דחטו בדילה ויקרבון קהלה תור בר בקר לסלוח וינדו יתה לקמי משכן זימונה ויסמכו סהבי כנשתה ית אדיהון על ריש פרה לקדם יהוה וינכס ית פרה לקדם יהוה וייתי כהנה דאמשח מן אדם פרה למשכן זימונה ויטבל כהנה ית אצבעה מן אדמה ויאדי מן אדמה שבע זבנין לקדם יהוה עם אפי פרכת קדשה ומן אדמה יהב כהנה על קרני מדבח אועדות סמניה דלקדם יהוה דבתרח משכן זימונה וית כל אדמה ישתפך לארש מדבח עלתה דבתרח משכן זימונה וית כל תרבה ירים מנה ויועד מדבחה ויעבד לפרה כמה עבד לפר חטאתה ככן יתעבד לה ויסלח עליהון כהנה ויסתלח לון ויפקון ית פרה למלבר למשרוה ויוקד יתה כמה אוקד ית פרה קדמה סלוח קהלה היא אן נסיאה יחיב ויעבד חתה מן כל פקודי יהוה דלא תתעב בשגו וחיב אי חכים לה חובתה דחטא בה וייתי ית קרבנה צפיר עזיה דכר שלם ויסמך ית אדה על ריש צפירה ויכס יתה באתרה דינכסו ית עלתה לקדם סלוח היא ויסב כהנה מן אדם סלוחה באצבעה ויהב על קרני מדבחה עלתה וית אדמה ישפך לגו ארש מדבח עלתה וית כל תרבה יועד למד(ב)חה כתרב דבח שלמיה ויסלח עליו כהנה מן חובתה ויסתלח לה ואם נפשה חדה תחטי בשגו מן עם ארעה בעובדה חדה מן כל פקודי יהוה דלא אתעבדי וחיב אי חכים לה חובתה דחטא בדילה וייתי ית קרבנה צפירת עזיה נקבה שלמה על חובתה דחיב ויסמך ית אדה על ריש סלוחה ויכס ית סלוחה באתרה דינכסון ית עלתה ויסב כהנה מן אדמה באצבעה ויהב על קרני מדבח עלתה וית כל אדמה ישפך לגו ארש מדבח עלתה וית כל תרבה יסטי כמה יסטי תרבה מן על דבח שלמיה ויועד כהנה מדבחה לריח רעוה ליהוה ויסלח עליה כהנה ויסלח לה ואם עמרה ינדי קרבנה לחטאת {ה} נקבה שלמה ינדינה ויסמך ית אדה על ריש סלוחה ויכס יתה לסלוח באתרה דיכסון ית עלתה ויסב כהנה מן אדם סלוחה באצבעה ויהב על קרנת מדבח עלתה וית כל אדמה ישפך לגו ארש מדבח עלתה וית כל תרבה יסטי כמה דיסטי תרב אמרה מדבח שלמיה ויועד כהנה מדבחה על קרבני יהוה ויסלח עליו כהנה על חטיה דחטא ויסתלח לה ונפשה אן תחטי ותשמע קל קיאם והוא סעד אי חזי אי חכם אלית יחוי ויקבל חובה אי נפש אן תקרב בכל ממלל מסיב אי בנבלת חיתה מסיבה אי בנבלת בהמתה מסיבה אי בנבלת רמס מסב ויעלם מנה והו מסב וחיב אי אן יקרב בסבת אנש לכל סבתה דיסתב בה ויעלם מנה והו חכם וחיב אי נפש אן תשתבע למפרשה ספואן למבאשה אי למיטבה לכל דיפרש אנשה בשבועתה ויעלם מנה והו חכם וחיב לחתה מן אלין ויי אן יחטי לחתה מן אלין ויודי ית דחטא עליה וינדי ית חיבו ליהוה על חטיה דחטא נקבה מן עאנה אמרה אי צפירת עזיה לחטאתה ויסלח עליו כהנה על חטיה דחטא ויסתלח לה ואן לית תמטי אדה קבל נקי וייתי על אשמה דחטא תרתין תרים אי תרי ברי יונתה ליהוה חדה לסלוח וחדה לעלתה וינדי יתון לכהנה ויקרב ית דלחטאתה קדמה ויפרק כהנה ית רישה מלקבל קדלה ולא יפרש וידי מן אדם חטאתה לגו ארש מדבחה ודמתור באדמה ימצי לגו ארש מדבחה חטאתה היא וית תנינה יעבד עלתה כדינה ויסלח עליו כהנה מן חטיה דחטא ויסלח לה ואלית תמטי אדה לתרי תרים אי לתרי ברי יונתה וינדי ית קרבנה דחטא עסור סאתה סלת לסלוח לא ירק עליה משח ולא יהב עליה לבונתה הלא חטאתה הי וינדינה ליד כהנה ויקמץ מנה מלוא קמצה ית אדכורתה ויועד מדבחה עם קרבני יהוה סלוח היא ויסלח עליו כהנה על חטיה דחטא מן חתה מן אלין ויסתלח לה ותהי לכהנה כמנחה ומלל יהוה עם משה למימר נפש הן תשקר שקר ותחיב בשגו מן קדשי יהוה וייתי ית אשמה ליהוה דכר שלם מן עאנה בשיאמה כסף מתקלין במתקל קדשה לאשמה וית דחטא מן קדשה ישלם וית חמושה יוזף עליו ויהב יתה לכהנה וכהנה יסלח עליו בדכר אשמה ויסתלח לה ואם נפשה חתה תחיב ותעבד חתה מכל פקודי יהוה דלא תתעבד ולא חכם ואשם ויסבל חובה וינדי דכר שלם מן ענה בשיאמה לאשמה לכהנה ויסלח עליו כהנה על שגותה דשגה והו לא חכם ויסתלח לה אשם הוא חיב אשם ליהוה ומלל יהוה עם משה למימר נפשה דתחטי ותשקר שקר ביהוה ויכדב בחברה בפקדון אי בשותפות אד אי בעציאן אי עשק ית עברה אי אשקח אבדה ויכדב בה ואשתבע על שקר על חדה מכל דיעבד אנש למחטי בהין ויהי אן יחטי ויתחיב ויעזר ית עציאנה דעצה אי ית עשוקה דאתעשק אי ית פקדונה דפקד עמה אי ית אבדתה דאשקע אי מכל ממלל דישבע עליו לשקר וישלם יתה ברישה וחמושה יוזף עליו לדו לה יהבנה ביום אשמתה וית אשמה יתי ליהוה דכר שלם מן עאנה בשיאמה לאשמה >ליד כהנה< ויסלח עליו כהנה לקדם יהוה ויסתלח לה על חדה מכל דיעבד למתחיבה בה ומלל יהוה עם משה למימר פקד ית אהרן וית בניו למימר דאה תורת עלתה הי עלתה על מדלקתה על מדבחה כל ליליה סעד צפר ונור מדבחה ידלק בה וילבש כהנה משיעי אבר ושריעני אבר ילבש על בסרה וירם ית קטמה דתיכל אשתה >ית עלתה< על מדבחה וישבינה אסטר מדבחה וישלח ית רקעיה וילבש רקעין חורנין ויפק ית קטמה למלבר למשרוה לאתר דכי ואשתה על מדבחה תדלק בה לא תטפי ויוקד עליה כהנה עאים בצפרה בצפרה ויסדר עליה עלתה ויועד עליה תרבי שלמיה נור תדיר יוקד על מדבחה לא יטפי ודה תורת מנחתה הקרבו יתה בני אהרן לקדם יהוה לקדם מדבחה וירם מנה בקמצה מסלת מנחתה וממשחה וית כל לבונתה דעל מנחתה ויועד מדבחה קרבן ריח רעוה אדכרותה ליהוה ודמשתיר מנה ייכל אהרן ובניו פטיר תתאכל באתר קדוש בדרת משכן זימונה ייכלונה לא תתחפי חמי פלגון יהבת יתה מן קרבן יהוה קדש קדשיה היא כסלוחה וכאשמה כל דכר בברי אהרן ייכלנה גזירת עלם לגילכון מן קרבני יהוה כל דיתקרב בהון יתקדש ומלל יהוה עם משה למימר דן קרבן אהרן ובניו דיקרבון ליהוה ביום אמשח יתה עסור סאתה סלת למנחתה תדיר פלגה בצפרה ופלגה בין רמשיה על טיגן במשח תתעבד שליקה תיתינה מגזרה מנחת גזורין תקרב ריח ריעו ליהוה כהנה דאמשח חליפתה מבניו יעבדנה גזירת עלם ליהוה כלה תועד וכל מנחת כהנה כליל תהי לא תתאכל ומלל יהוה עם משה למימר מלל עם אהרן ועם בריו למימר דה תורת סלוחה באתרה דתכס עלתה תנכס סלוחה לקדם יהוה קדש קדשיה היא כהנה דמסלח יתה ייכלנה באתרה קדישה תתאכל בדרת משכן זימונה כ[ל דיקרב בבס]רה יתקדש ודידי מן [אדמה על לבוש] דיתאדי עליו יתרע באתר קדיש ומאן עסף דתבשל בה יתבר ואן במאן נחשה אתבשלת יתשגי ויסטבע במיה כל דכר בכהניה ייכל יתה קדש קדשיה הי וכל סלוח דייעל מן אדמה למשכן זימונה לסלוח בקדשה לא תתאכל בנור תתוקד ודה תורת אשמה קדש קדשיה הוא באתרה דיכסון ית עלתה יכסון ית אשמה וית אדמה יזרקון על מדבחה סחר וית כל תרבה יקרב מנה ית אליתה וית תרבה דמכסה ית גבה וית כל תרבה דעל גבה וית תרתי כליאתה וית תרבה דעליהון דעל כסליה וית יתירתה דעל כבדה על כליאתה יסטינה ויועד יתון כהנה למדבחה קרבן ליהוה אשם הוא כל דכר בכהניה ייאכלנה באתר קדיש יתאכל קדש קדשיה הוא כסלוח וכאשם אהרותה חדה להון כהנה דיסלח בה לה יי וכהנה דמקרב ית עלת אנש משך עלתה דיקרבו לכהנה לה יי וכל מנחתה דתתפי בתנור וכל מתעבד בלפץ ועל טיגן לכהנה דמקרב יתה לה תהי וכל מנחתה בסיסה במשח ונגיבה לכל בני אהרן תהי אנש כתלימיו ודאה תורת דבח שלמיה דיקרבון ליהוה אן על אודהו יקרבנה ויקרב עם דבח אודהותה חלין פטיר בסיסין במשח ורקריקי פטיר ממשחין במשח וסלת מסרבך חלין בסיסין במשח [עם חלת לחם חמי יקרב קרבנה עם דבח אודאות שלמיה ויקרב מנה אחד מכל קרבן] >ארמו ליהוה< לכהנה דזרק ית אדם שלמיה לה יי ובסר דבח אודהות שלמיו ביום קרבנה יתאכל לא ינח מנה סעד צפר ואן נדר אי רעוה דבח קרבנה ביום הקרבותה ית דבחה יתאכל ומבתר ודמתותר מנה יתאכל ודמתו>ת<ר מן בסר דבחה ביומה תליתאה בנור יתוקד ואן אכל יתאכל מבסר דבח שלמיו ביומה תליתאה לא ירחי דמקרב יתה לא יתחשב לה בטול יהי ונפשה דאכלה מנה עובה תקבל ובסרה דיקרב בכל סבה לא יתאכל בנור יתוקד בסרה כל דכי ייכל בסר ונפשה דתיכל בסר מדבח שלמיה דליהוה וסבתה עליו ותתעקר יתה נפשה מן עמיה ונפשה אן תקרב בכל סבה בסבת אנש אי בבהמה מסיבה אי בכל רמס מסיב ויאכל מן בסר דבח שלמיה דליהוה ותתעקר יתה נפשה מן עמה ומלל יהוה עם משה למימר מלל עם ברי ישראל מימרה כל תרב תור ואמר ועז לא תיכלון ותרב נחלה ותרב עטיפה יתעבד לכל עביתה ומיכל לא תיכלנה הלא כל אכל תרב מן בהמתה דיקרבון מנה קרבא ליהוה ותתעקר נפשה דאכלה מן עמה וכל אדם לא תיכלון בכל מדוריכון לקמצה ולבהמתה וכל נפשה דתיכל כל אדם ותתקטעיתה נפשה מן עמה ומלל יהוה עם משה למימר ולברי ישראל תמלל למימר המקרב ית דבח שלמיו ליהוה ייתי ית קרבנה ליהוה מדבח שלמיו אדיו ייתאן ית קרבני יהוה ית תרבה עם ניחה ייתנה ית ניחה למנפה יתה אנפו לקדם יהוה ויועד כהנה ית תרבה למדבחה ויי ניחה לאהרן ולבריו וית שוק ימינה תתנון ארמו לכהנה מדבחי שלמיכון דמקרב ית אדם שלמיה וית תרבה מברי אהרן לה תהי שק ימינה לחלק הלא ית ניחה דאנפותה וית שק ארמותה נסבת מן עם ברי ישראל מדבחי שלמיהון ואהב יתון לאהרן כהנה ולבריו לחלק עלם מן עם בני ישראל דה רבות אהרן ורבות בריו מן קרבני יהוה ביום הקרבותה יתון למכהנה ליהוה דפקד יהוה למתן להון ביום משחוה יתון מן עם ברי ישראל גזירת עלם לגליהון הדה ארהותה לעלתה ולמנחתה ולחטאתה ולאשמה ולמשלמיה ולדבח שלמיה דפקד יהוה ית משה בטור סיני ביום פקודה ית ברי ישראל למקרב ית קרבניהון ליהוה בקפר סיני ומלל יהוה עם משה למימר סב ית אהרן וית בריו עמה וית רקעיה וית משח רבותה וית פר סלוחה וית תרי דכריה וית קנון פטירה וית כל כנשתה כנש לתרח משכן זימונה ועבד משה כמה דפקד יהוה יתה וצמת כנשתה לתרח משכן זימונה ואמר משה לכנשתה דן ממללה דפקד יהוה למעבד וקרב משה ית אהרן וית אבניו וסחי יתון במיה ויהב עליו ית כיתנתה ואסר יתה באמינה ואלבש יתה ית מעילה ויהב עליו ית אפודה ואסר יתה בשושב אפודה ואעיץ לה בה ושבה עליו ית חשנה ויהב על חשנה ית נהיריה וית שלמיה ושבה ית מעטפתה על רישה ויהב על מעטפתה לקבל אפיו ית טס דהבה כליל קדשה כמה דפקד יהוה ית משה ונסב משה ית משח רבותה ומשח ית משכנה וית >כל< דבה וקדש יתון ואדי מנה על מדבחה שבע זבנין ומשח ית מדבחה וית כל מאניו וית כיורה וית כנה למקדשתון וארק ממשע רבותה על רישה דאהרן ומשח יתה למקדשה וקרב משה ית ברי אהרן ואלבשון כיתנואן ואסר יתון אמינין ושבשב לון מגבעין כמה דפקד יהוה ית משה וקדם ית תור סלוחה וסמכו אהרן ובניו ית אדיהון על ריש תור סלוחה ואנכס ואנסב משה ית אדמה ויהב על קרנת מדבחה סחר באצבעה וסלח ית מדבחה וית אדמה ארק לגו ארש מדבחה וקדשה למסלח עליו ונסב ית כל תרבה דעל גבה וית יתירת כבדה וית תרתי כליאתה וית תרביהון ואועד משה למדבחה וית פרה וית משכה וית בסרה וית פרתה אוקד בנור מלבר למשרוה כמה דפקד יהוה ית משה וקדם ית דכר עלתה וסמכו אהרן ובניו ית אדיהון על ריש דכרה ונכס וזרק משה ית אדמה על מדבחה סהר וית דכרה פסק לפסקיו ואועד משה ית רישה וית פסקיה וית פדרה וית גבה וכרעיה סחי במיה ואועד משה ית כל דכרה למדבחה עלתה הוא לריח רעיו קרבן הוא ליהוה כמה פקד יהוה ית משה ואקרב ית דכרה תנינה דכר משלמיה וסמך אהרן ובניו ית אדיהון על ריש דכרה ונכס ונסב משה מן אדמה ויהב על רום אדן אהרן ימינה ועל עליון אדה ימינה ועל עליון רגלה ימינה וקרב ית ברי אהרן ויהב משה מן אדמה על רום אדנון ימינה ועל עליון אדיהון ימינה ועל עליון רגלהון ימינה וזרק משה ית אדמה על מדבחה סהר ונסב ית תרבה ית אליתה וית כל תרבה דעל גבה וית יתירת כבדה וית תרי כליאתה וית תרביהון וית שק ימינה ומקנון פטירה דלקדם יהוה נסב חלה פטירה חדה וחלת לחם משי חדה ורקריק חדה ושבה עם תרביה ועם שק ימינה ואהב >ית כלה< על כפי אהרן ועל כפי בריו ואניף יתון אנפו לקדם יהוה ונסב משה יתון מעל כפיהון ואועד מדבחה עם עלתה משלמין אנון לריח ריעו קרבן ליהוה ונסב משה ית ניחה ואנפה אנפו לקדם יהוה מדכר משלמיה למשה הוה לחלק כמה דפקד יהוה ית משה ונסב משה ממשע רבותה ומן אדמה דעל מדבחה ואדי על אהרן ועל רקעיו ועל בריו ועל רקעי בריו עמה וקדש ית אהרן וית רקעיו וית בריו וית רקעי בריו עמה ואמר משה לאהרן ולבריו בשלו ית בסרה תרע משכן זימונה באתר קדיש ותמן תיכלון יתה וית מזונה דבקנון משלמיה כדפקתי למימר אהרן ובריו ייכלונה ודמתותר מן בסרה ומן מזונה בנורה תוקדון ומן תרח משכן זימונה לא תפקון שבעה יומין סעד יום אשלמות יומי משלמיכון הלא שבעה יומין ישלם ית אתריכון כמה דעבד ביומה הדן פקד יהוה לעובד סלוח עליכון ותרח משכן זימונה תקומון אימם ולילי שבעה יומין ותטרון ית מטרת יהוה ולא תמותון הלא כדן פקדתי ועבד אהרן ובריו ית כל ממלליה דפקד יהוה באד משה והוה ביומה תמינאה זעק משה לאהרן ולבריו ולחכימי ישראל ואמר לאהרן סב לך עגל בר בקר לסלוח ודכר לעלתה שלמין והקרב לקדם יהוה ולחכימי ישראל תמלל למימר סבו צפיר עזיה לחטאתה ועגל ואמר ברי שתה שלמים לעלתה ותור ודכר לשלמיה לדבח לקמי יהוה ומנחתה בסיסה במשע הלא יומה יהוה אתחזי לוכון ונסבו ית דפקד משה לקדם משכן זימונה וקרבו כל כנשתה וקעמו לקדם יהוה ואמר משה דן ממללה דפקד יהוה תעבדון ואתחזי לוכון איקר יהוה ואמר משה לאהרן קרב למדבחה ועבד ית סלוחך וית עלתך וסלח בדילך ובדיל עמה ועבד ית קרבן עמה וסלח בדילון כמה דפקד יהוה וקרב אהרן למדבחה ואכס ית עגל סלוחה דלה ואקרבו ברי אהרן ית אדמה לידה וטבל אצבעה באדמה ויהב על קרנת מדבחה וית אדמה ארק לגו ארש מדבחה וית תרבה וית כליאתה וית יתירתה מן כבדה מן סלוחה אועד למדבחה כמה דפקד יהוה ית משה וית בסרה וית משכה אוקד בנורה מלבר למשרוה ונכס ית עלתה ואושטו ברי אהרן לידה ית אדמה וזרקה על מדבחה סהר וית עלתה אושטו לה לפסקיה וית רישה ואועד מדבחה ואסחי ית גבה וית כרעיה ואועד עם {עם} עלתה מדבחה ואקרב ית קרבן עמה ונסב ית צפיר סלוחה דלעמה ונכסה וסלחה כקדמאה ואקרב ית עלתה ועבדה כדין וקרב ית מנחתה ומלא כפיו מנה ואועד על מדבחה מלבר עלת תדירה ונכס ית תורה וית דכרה דבח שלמיה דלעמה ואושטו ברי אהרן ית אדמה לידה וזרקה על מדבחה סהר וית תרביה מן תורה ומן דכרה אליתה והמטמר וכליאתה ויתירת כבדה ושבה ית תרביה עם ניעיה ואועד תרביה למדבחה וית ניעיה וית שק ימינה הניף אהרן הנפו לקדם יהוה כמה דפקד יהוה ית משה ותלא אהרן ית אדה על עמה וברכון ונעת מן עובד סלוחה ועלתה ושלמיה ועלל משה ואהרן למשכן זימונה ונפקו וברכו ית עמה ואתחזי מוקר יהוה לכל עמה ונפקת אשתה מקדם יהוה ואסיפת על מדבחה ית עלתה וית תרביה וצפו כל עמה ושבחו ונפלו על אפיהון ונסבו בני אהרן נדב ואביהוא גבר מגמרתה ויהבו בון נור ושבו עליהון אועדו והקרבו לקדם יהוה אשתה בראיתה דלא פקד יתון ונפקת אשתה מלקדם יהוה ואסיפת יתון ומתו לקדם יהוה ואמר משה לאהרן הוא דמלל יהוה למימר בגבאי אקדש ועל אפי כל עמה אתיקר ושדך אהרן וזעק משה למישאל ולאליצפן ברי עזיאל עביב אהרן ואמר לון קדמו וסבלו ית תלימיכון מלקדם אפי קדשה למלבר למש>ר<וה וקדמו וסבלו יתון בכיתנואתון למלבר למשריתה כמה דמלל משה ואמר משה לאהרן ולאלעזר ולאיתמר בריו רישיכון לא תגלון ולבושיכון לא תקדדון ולא תמותון ועל כל כנשתה יי קצף ותלימיכון כל בית ישראל יבכון ית יקידתה דאוקד יהוה ומתרח משכן זימונה לא תפקון דלא תמותון הלא משח רבות יהוה עליכון ועבדו כמלל משה ומלל יהוה עם אהרן למימר חמר ועוקר לא תשתה את ובריך עמך במיעלכון למשכן זימונה ולא תמותון גזירת עלם לגיליכון ולמפרשה בין קדשה ובין חלה ובין מסיבה ובין דכיה ולמוראה ית ברי ישראל ית כל גזריה דמלל יהוה עמון באד משה ומלל משה לאהרן ולאלעזר ולאיתמר בריו המשתירים סבו ית מנחתה דמשתירה מקרבני יהוה ואכלוה פטיר איסטר מדבחה הלא קדש קדשיה היא ותיכלון יתה באתר קדיש הלא חלקך וחלק בריך היא מקרבני יהוה הלא כן אתפקדת וית נעיה דאנפותה וית שקה דארמותה תיכלון באתר דכי את ובריך ובנאתך עמך הלא חלקך וחלק בריך יהבו מדבחי שלמי ברי ישראל שק ארמותה ונעיה דאנפותה עם קרבני תרביה ינדינה למנפה אנפו לקדם יהוה ויי לך ולבניך ולבנאתך עמך גזירת עלם כמה דפקד יהוה וית צפיר חטאתה בעו בעו משה והא יקיד ורגז על אלעזר ועל איתמר ברי אהרן דאתותרו למימר ממה לא אכלתון ית חטאתה באתר קדשה הלא קדש קדשיה היא ויתה יהיב לכון למסבל ית חוב כנשתה למסלח עליהון לקדם יהוה הא לא אתיעל ית אדמה לקדשה גבאה מיכל תיכלון יתה בקדשה כמה דפקדת ומלל אהרן למשה הן יומן הקרבו ית חטאתון וית עלתון לקדם יהוה ותרעי יתי כאלין ואיכל סלוח יומה היתיטב בחזות יהוה ושמע משה וטב בחזותה ומלל יהוה עם משה ועם אהרן למימר לידון מללו עם ברי ישראל למימר דאה חיתה דתיכלון מכל בהמתה דעל ארעה כל מטלפת טלפה וסדיקה טלף תרתין פרסן מסקה גרה בבהמתה יתה תיכלון ברן ית דה לא תיכלון ממסקי גרתה וממפרסי פרסתה ית גמלה הלא מסק גרה הוא וטלפה ליתה מטלף מסב הוא לוכון וית טלפסה הלא מסק גרה הוא ופרסה לא מפרס מסב הוא לוכון וית ארנבה הלא מסקה גרה היא וטלפה לא מטלפה מסבה היא לוכון וית חזירה הלא מפרס פרסה הוא וסדיק טלף פרסה והוא גרה לא מתגרר מסב הוא לוכון מן בסרון לא תיכלון ובנבלתון לא תקרבון מסבין אנון לוכון וית דן תיכלון מכל דבמיה כל דלה חרספין וכנפין במיה בימיה ובנחליה יתון תיכלו וכל דלית לה חרספין וכנפין במיה בימיה ובנחליה מכל רמס מיה ומכל נפש חיתה דבמיה שקץ אנון לכון ושקץ יהון לכון מן בסרון לא תיכלון וית נבלתון תשקצון וכל דלית לה חרספין וכנפין במיה שקץ הוא לכון וית אלין תשקצון מן קמצה לא תיכלון שקץ אנון ית נשרה וית באזה וית עוזה וית דאיתה וית חיתה לגנסה וית כל ערב לגנסה וית ברת ענינתה וית טחוסה וית שחפה לגנסה וית נצעצה וית צדיה וית קפופה וית היבי וית ברברי וית קוזתים וית נעימתה וית סנוניתה והאטיפתה לגנסה וית נקארתה וית ערפאדה כל רמס קמצה דאזל על ארבע שקץ הוא לכון ברן ית דן תיכלון מכל רמס קמצה דאזל על ארבע דלה מסרין מלעל רגליו למנדאה בהון על ארעה ית אלין מנון תיכלון ית גובה לגנסה וית רשונה לגנסה וית שלחניתה לגנסה וית גרזבה לגנסה וכל רמס קמצה דלה ארבע רגלין שקץ הו לכון ולאלין תסתיבון כל דקרב בנבלתון יסתיב סעד רמשה וכל דסבל מנבלתון ירע רקעיו ויסחי במים ויסתיב סעד רמשה לכל בהמתה דהי מטלפה טלפה וסדיקה ליתיה טלף וגרה ליתיה מסקה מסבין אנון לכון כל דקרב בון יסתב וכל ההזל על כפיו בכל חיתה דאזלה על ארבע מסבין אנון לוכון כל דקרב בנבלתון יסתב סעד רמש והסבל מנבלתון ירע רקעיו ויסתב סעד רמש מסבין אנון לכון ודן לכון מסבה בשרצה דשרץ על ארעה חלדה ועגברה וערודה לגנסה וסממיתה וכחה ולטעיתה וקופידה וכששתה אלין דמסבין לכון מכל דרמס כל דקרב בון במותון יסתב עד רמשה וכל דיפל עליו מנון במותון יסתב מכל מאן קיצם אי רקעי אי משך אי סק כל מאני דיתעבד בה עביתה בון במיה ייתי ויסתב סעד רמשה וידכי וכל מאני עסף דיפל מנון למיסונה כל דבמיסונה יסתב ויתה תתברון מכל מיכלה דיתכל דייתי עליו מיה יסתב וכל משקיה דישתי בכל מאן יסתב וכל דיפל מנבלתון עליו יסתב תנור ותפין יפגרון מסבין אנון ומסיבין יהונו לוכון ברן מעין מים וגוב מכנש מים יהי דכי ודיקרב בנבלתון יסתב ואן יפל מנבלתון על זרע זרעה דיזדרע דכי הוא ואן יתיהב מים על זרעה ויפל מנבלתון עליו מסיב הוא לוכון ואן ימות מן בהמתה דהי לוכון למיכלה דקרב בנבלתה יסתב סעד רמשה ודגרף מנבלתה ירע רקעיה ויסתב סעד רמשה ודסבל ית נבלתה ירע רקעיה ויסתב סעד רמשה וכל שרצה דשרץ על ארעה שקץ הוא לא יתאכל כל דאזל על מעיו וכל דאזל על ארבע סעד כל מסגי רגלים לכל שרצה דשרץ על ארעה לא תיכלנון הלא שקץ אנון לא תשקצון ית נפשאתכון בכל רמסה דשרץ ולא תסתיבו בון ותסתיבון בהון הלא אנא יהוה אלהכון ותתקדשון ותהונו קדישים הלא קדיש אנא ולא תסיבו ית נפשאתכון בכל שרצה דרמס על ארעה הלא אנא יהוה אלהכון המסק יתכון מן ארע מצרים למהי לכון לאלהה ותהונו קדישים הלא קדיש אנא דה אוראות בהמתה וקמצה וכל נפשה חיתה הרמיסת במיה לכל נפשה דרחשת על ארעה למפרש בין סיובה ובין דכיה ובין חיתה דמתאכלה ובין חיתה דלא תתאכל ומלל יהוה למשה מימרה מלל עם ברי ישראל למימר אסה אן תזדרע ותילד דכר ותסתב שבעה יומין כימי טמת סבתה תסתב וביומה תמינה יתגזר ית בסר עפדתה ותלתים יום ותלתה יומין תתב באדם דכוה בכל קדשה לא תקרב ולמקדשה לא תיעל סעד אשלמות יומי דכוה ואן נקבה תילד ותסתב תרתין שבועין כטמתה ושתין יום ושתה יומין תתב על אדמי דכוה ובאשלמות ימי דכוה לבר אי לברה תנדי אמר בר שתה לעלתה אי בר יונתה אי קוף לסלוח לתרח משכן זימונה לכהנה ויקרבנה לקדם יהוה ויסלח עליה כהנה ותדכי ממיתי אדמיה דה תורת ילדתה לדכר ולנקבה ואן לא תשקע אדה קבל נקי ותסב תר קופין אי תרי ברי יונתה חדה לסלוח וחדה לעלתה ויסלח עליה כהנה ותדכי ומלל יהוה עם משה ועם אהרן למימר אנש אן יי במשך בסרה שומעה אי קולפה אי בהקה ויי במשך בסרה למכתש צרעה ויתי ליד אהרן כהנה אי ליד חדה מבריו כהניה ויחזי כהנה ית מכתשה במשך בסרה וסער במכתשה אתפך לאבר וחזב מכתשה עמק מן משך בסרה מכתש צרעה הוא ויעמי כהנה ויסיב יתה ואן בהקה אברה היא במשך בסרה ועמק לית חזוה מן משכה וסערה לא אתפך לאבר ויסגר כהנה ית מכתשה שבעה יומין ויצפי כהנה ביומה שביעאה והא מכתשה קעם בחזותה לא פתה מכתשה במשכה ויסגרנה כהנה שבעה יומין תנינית ויחזי כהנה ביומה שביעאה תנינית והא כמע מכתשה לא פתה מכתשה במשכה וידכנה כהנה קלפה היא וירע רקעיו וידכי ואן פתה תפתי קלפתה במשכה בתר אתחזותה לכהנה לדכוה ויתחזי תנינות ליד כהנה ויעמי כהנה והא פתת קלפתה במשכה ויסיבנה כהנה צרעה היא ומכתש צרעה אן תהי באנשה ויתיתי ליד כהנה ויצפי כהנה והא שומאתה אברה במשכה והיא אתפכת סער אבר ודמית בסרה חיה בשומאתה צרעה עתיקה במשך בסרה ויסיבנה כהנה לא יסגרנה הלא מסב הוא ואן פרח תפרח צרעתה במשכה ותטמר צרעתה ית כל משך מכתשה מן רישה וסעד רגליו לכל חזב עיני כהנה ויחזי כהנה והא טמרת צרעתה ית כל בסרה וידכי ית מכתשה כלה אתפך לעבר דכי הוא וביום חזות בה בסר קעים יסתב ויעמי כהנה ית בסרה חיה ויסיבנה בסרה חיה מסיב הוא צרעה היא ואן יעזר בסרה חיה ויתפך לעבר ויתי ליד כהנה ויעמי כהנה והא אתפך מכתשה לאברה וידכי כהנה ית מכתשה דכי הוא ובסר דיי בה שחין ויתחסי ויי באתר שחינה שומאתה אברה אי בהקה אברה מסמקה ויתחזי לכהנה ויעמי כהנה והא חזוה פעת מן משכה וסערה אתפך אבר ויסיבנה כהנה מכתש צרעה היא בשחין פרעה ואן יצפי כהנה והא לית בה סער אבר ושאניה ליתי מן משכה והי כמעה ויסגינה כהנה שבעה ימים אן פתאי תפתי במשכה ויסיב כהנה יתה מכתש הוא ואן בתרה קמת בקהתה לא פתת שרבת שחנה היא וידכינה כהנה אי בסר דיי במשכה כביה דנור ותהי מחית כביתה בהקה אברה מסמקה אי אברה ויחזי יתה כהנה והא אתפכת סער אבר בבקהתה וחזבה עמק מן משכה צרעה היא בכביתה פרחה ויסיב יתה כהנה מכתש צרעה היא ואן יצפי כהנה והא לית בבקהתה סער אבר ושניה ליתי מן משכה והיא כמעה ויסגירנה כהנה שבעה יומין ויעמי כהנה ביומה שביעאה אם פתאי תפתי במשכה ויסיב יתה כהנה מכתש צרעה היא ואן בתריה קמת בקהתה לא פתת במשכה והיא כמעה שומאת כביתה היא וידכינה כהנה הלא שרבית כביתה היא וגבר אי אתה דיי בה מכתש בריש אי בעדקן ויחזי כהנה ית מכתשה והא חזבה עמק מן משכה ובה סער צהב דקיק ויסיב כהנה יתה נתק הוא צרעת רישה אי עדקנה היא ואן יחזי כהנה ית מכתש נתקה והא לית חזוה עמק מן משכה וסער שריר לית בה ויסגיר כהנה ית מכתש נתקה שבעה יומין ויחזי כהנה ית נתקה ביומה שביעאה והא לא פתה נתקה ולא הוה בה סער צהב וחזב נתקה לית עמק מן משכה ויסתפר ועם נתקה לא יספר ויסגר כהנה ית נתקה שבעה יומין תנינות ויחזי כהנה ית נתקה ביומה שביעאה והא לא פתה נתקה במשכה וחזבה ליתה עמק מן משכה וידכינה כהנה וירע רקעיו וידכי ואם פתאי יפתי נתקה במשכה בתר דכוה ויעמי כהנה והא פתה נתקה במשכה לא ירער כהנה לסערה שפיפה מסיב הוא ואן בחזותה קם נתקה וסער שריר צמח בה אתחסי נתקה דכי הוא וידכנה כהנה וגבר אי אתה דיי במשך בסרון בהקן בהקן אברן ויחזי כהנה והא במשך בסרון בהקן כמעין אברין בהק הוא פרח במשכה דכי הוא וגבר אן ימרט רישה קרח הוא דכי הוא ואן מפאת אפיו ישתרט רישה גלשן הוא דכי הוא ואן יי בקרחותו אי בגלשנותה מכתש אבר מסמק צרעה שלובה היא בקרותה אי בגלשנותה ויעמי יתה כהנה והא שומית מכתשה אברה מסמקה בקרותה אי בגלשנותה כחזב צרעה משך בסר אנש צריע הוא מסיב הוא מסב יסיבנה כהנה ברישה מכתשה וצירעה דבה מכתשה רקעיה יהון פרמים ורישה יי פריע ועל ספואן יעטף ויסתב מסב יתקרי כל יומי דמכתשה בה יסתב מסב הוא ביחידאו ידור מלבר למשריתה מדורה ולבוש אן יי בה מכתש צרעה בלבוש חמר אי בלבוש כתן אי בשתי אי בחרב לכתנה ולחמרה אי במשכה אי בכל פלענת משכה ויי מכתשה ירק אי סמק בלבוש אי במשך אי בשתי אי בערבה אי בכל מאן משך מכתש צרעה הוא ויתחזי ית כהנה ויחזי כהנה ית מכתשה ויסגר ית מכתשה שבעה יומין ויעמי כהנה ביומה שביעאה הלא פתה מכתשה בלבוש אי בשתי אי בערבה אי במשכה לכל דיתעבד מן משכה לתשמישה צרעה ממריה מכתשה מסב הוא ויוקד ית לבושה אי ית אשתיה אי ית ערבה לחמרה אי בכתנה אי ית כל משכה דיי בה מכתש הלא צרעה ממריה היא בנור תתוקד ואן יצפי כהנה והא לא פתה מכתשה בלבוש אי בשתיה אי בערבה אי בכל מאן משך ויפקד כהנה וירעון ית דבה מכתשה ויסגרה שבעה יומין תנינות ויעמי כהנה בתר דרעה ית מכתשה והא לא הפך מכתשה ית חזבה ומכתשה לא פתה מסב הוא בנור תוקדנה כתימה היא בצחותה ובנקיותה ואן חזה כהנה והא כמע מכתשה בתר דרעו יתה וידקדון יתה מן לבושה אי מן משכה אי מן שתיאה אי מן ערבה ואן תתחזי עורי בלבושה אי בשתאה אי בערבה אי בכל מאן משך פרחה היא בנור תוקדנה ית דבה מכתשה ולבושה אי שתיה אי ערבה אי כל מאן משכה דתתרע ויסטי מנון מכתשה וירע תנינות וידכי דה תורת מכתש צרעתה לבוש חמרה אי כתנה אי שתיה אי ערבה אי כל מאן משכה לדכוה אי לסיובה ומלל יהוה עם משה למימר דה תהי תורת דמצטרע ביום דכוה ייתי ליד כהנה ויפק כהנה למלבר למשרוה ויחזי כהנה והא אתחסי מכתש צרעה מן צריעה ויפקד כהנה ויסבו למדכאה תרתין צפירין חין דכיאן וקיצם ארז ותרתי לעלען ואזוב ויפקד כהנה ויכסון ית צפרה חתה לגו מאן עסף על מים קיעם וית צפרה חיתה יסב יתה וית קיצם ארזה וית זעורי צביתה וית אזובה ויטבל יתון וית צפרה חיתה באדם צפרה נכיסתה על מיה חייה ויאדי על דמדכי מן צרעתה שבעה זבנין וידכינה וישגר ית צפרה חיתה עם אפי בראה וירע דמדכי ית רקעיו ויספר ית כל סערה ויסחי במיה וידכי ובתר ייעל למשריתה וידור לבר למשכנה שבעה יומין ויהי ביומה שביעאה יספר מכל סערה ית רישה וית אדקנה וית גמיני עיניו וית כל סערה יספר וירע ית רקעיו ויסחי ית בסרה במיה וידכי וביומה תמינאה יסב תרי אמרין שלמים ברי שתה ואמרה חתה ברת שתה שלמה ותלתה עסורין סלת מנחה בסיסה במשח וקיסט חדה ויקים כהנה דמדכי ית גברה דמדכי ויתון לקדם יהוה תרח משכן זימונה ויסב כהנה ית אמרה חדה ויקרב יתה לאשמה וית מיטר אמשחה וינף יתון אנפו לקדם יהוה ויכס ית אמרה באתרה דיכסון ית חטאתה וית עלתה באתר קדשה הן כסלוח וכאשם הוא לכהנה קדש קדשיה הוא ויסב כהנה מן אדם אשמה ויהב על רום אדן דמדכי ימינה ועל עליון אדה ימינה ועל עליון רגלה ימינה ויסב כהנה מקיצטר משחה וירק על כף כהנה סמלאה ויטבל כהנה ית אצבעה ימינה מן משחה דעל כפה סמלאה שבעה זבנין לקדם יהוה ודמתותר מן משחה דעל כפה יהב כהנה על רום אדן המדכי ימינה ועל עליון אדה ימינה ועל עליון רגלה ימינה על אדם אשמה ודמתותר במשחה דעל כף כהנה יהב על ריש המדכי ויסלח עליו כהנה לקדם יהוה ויעבד כהנה ית סלוחה ויסלח על מדכאה מן סיובה ובתר יכס ית עלתה ויסק כהנה ית עלתה וית מנחתה למדבחה לקדם יהוה ויסלח עליו כהנה וידכי ואן מסכין הוא ולית אדה מטיה ויסב אמר חדה אשם לאנפו למסלח עליו ועסור סלת חד בסיס במשח למנחתה ומיטר משע ותרי קופין אי תרי ברי יונה דתמטי אדה ויי חדה סלוחה וחדה עלתה וינדי יתון ביומה תמינאה לדכוה לכהנה לתרח משכן זימונה לקדם יהוה ויסב כהנה ית אמר אשמה וית מיטר משחה וינף יתון אנפו לקדם יהוה וינכס ית כבש אשמה ויסב כהנה מן אדם אשמה ויהב על רום אדן דמדכי ימינה ועל עליון אדה ימינה ועל עליון רגלה ימינה ומן משחה ירק כהנה על כף כהנה סמלאה וידי כהנה באצבעה ימינה מן משחה דעל כפה סמלאה שבע זבנין לקדם יהוה ויהב כהנה מן משחה דעל כפה על רום אדן דמדכי ימינה ועל עליון אדה ימינה ועל עליון רגלה ימינה על אתר אדם אשמה ודמתותר במשחה דעל כף כהנה יהב על ריש דמדכי למסלח עליו לקדם יהוה ויעבד ית חדה מן קופיה אי מברי יונתה מן דתמטי אדה ית דתמטי אדה ית חדה סלוחה וית חדה עלתה עם שליתה ויסלח על דמדכי לקדם יהוה דאה תוראות דבה מכתש צרעה דלא תמטי אדה בדכואה ומלל יהוה עם משה ועם אהרן למימר כד תיעלון לארע כנען דאנא יהב לוכון סחנתה ואהב מכתש צרעה בבית ארע סחנתכון וייתי דלה ביתה ויחוי לכהנה אמור כמכתשה אתעמי לי בביתה ויפקד כהנה ויזרמון ית ביתה אדלא ייתי כהנה למחזי ית מכתשה ולא יסתב כל דבביתה ובתר כן ייעל כהנה למעמי ית ביתה ויצפי כהנה ית מכתשה והא מכתשה בכתלי ביתה שקען ירקן אי סמקן וחזבין שני מן כתלה ויפק כהנה מן ביתה לתרח ביתה ויסגר ית ביתה שבעה יומין ויעזר כהנה ביומה שביעאה ויחזי והא פתה מכתשה בכתלי ביתה ויפקד כהנה וישלפון ית כיפיה דבון מכתשה וירמון יתון למלבר לקרתה לאתר מסיב וית ביתה יקלפון מלגו סחר וישפכון ית עפרה דקלפו מלבר לקרתה לאתר מסיב ויסבו כיפין חורנין ויעאלון לתחת אבניה וקטם חורן יסבון וישטפון ית ביתה ואן יעזר מכתשה ויפרח בביתה בתר דשלפו ית כיפיה ובתר קלוף ית ביתה ובתר דאשטף וייעל כהנה ויחזי והא פרח מכתשה בביתה צרעה ממריה בביתה מסב הוא ויפגרון ית ביתה ית כיפיו וית קיצמיו וית כל קטם ביתה ויפקון למלבר לקרתה לאתר מסב ודעלל לביתה כל ימי הסגר יתה יסתב סעד רמשה ודדמך בביתה ירע רקעיו ודגרף בביתה ירע רקעיו ואם מיעל ייעל כהנה ויחזי והא פתה מכתשה בביתה בתר שטף ית ביתה וידכי כהנה ית ביתה הלא אתחסי באשה ויסבון למסלח ית ביתה תרתין צפירין וקיצם דארז וזעורי צביעה ואזוב ויכס ית צפרה חתה לגו מאן עסף על מים חיים ויסב ית קיצם דארז וית זעורי צביתה וית אזוב וית צפרה חיתה ויטבל יתון באדם צפרה נכיסתה ובמיה חיה ויאדי על ביתה שבע זבנין ויסלח ית ביתה באדם צפרה ובמיה חיה ובצפרה חיתה ובקיצם ארזה ובזעורי צביתה ובאזוב וישגר ית צפרה חיתה למלבר לקרתה על אפי בראה ויסלח על ביתה וידכי דאה תורתה לכל מכתש צרעתה ולנתקה ולצרעת לבושה ולביתה ולשומאתה ולקלפתה ולבהקתה ולמוראה ביום דאסתב וביום דאדכי הדה אוראות צרעתה ומלל יהוה עם משה ועם אהרן למימר מללו עם ברי ישראל ותימרון לון גבר גבר הן יי דהב מן בסרה דהיבה מסיב הוא ודאה תהי סבתה בדהיבה רטיב בסרה ית דהבה אי חתים בסרה מן דהיבה מסיב הוא כל יומי דהב בסרה אי חתים בסרה מדהיבה סבתה היא כל מדמוכה דידמך עליו דהבה יסתב וכל מאן דיתב עליו יסתב ואנש דיקרב במדמוכה ירע רקעיו ויסחי במיה ויסתב סעד רמשה ודיתב על מאנה דיתב עליו דהבה ירע רקעיו ויסחי במיה ויסתב סעד רמשה ודמתקרב בבסר דהבה ירע רקעיו ויסחי במיה ויסתב סעד רמשה ואן ירק דהבה בדכי ירע רקעיו ויסחי במיה ויסתב סעד רמשה וכל מרכבה דירכב עליו דהבה יסתב וכל דמתקרב בכל דיי באתרה יסתב סעד רמשה ודסבל יתון ירע רקעיו ויסחי במיה ויסתב סעד רמשה וכל דיקרב בה דהבה ואדה לא שטף במיה ירע רקעיו ויסחי במיה ויסתב עד רמשה ומאן עסף דיקרב בה דהבה יתבר וכל מאן קיצם יצבע במיה ואן ידכי דהבה מדהיבה וימני לה שבעה ימים לדכוה וירע רקעיו ויסחי ית בסרה במיה חיה וידכי וביומה תמינה יסב לה תרתין צוצין אי תרי ברי יונתה וייתי לקדם יהוה לתרח משכן זימונה ויהבון לכהנה ויעבד יתון כהנה חדה חטאתה וחדה עלתה ויסלח עליו כהנה לקדם יהוה מדהיבה וגברה אן תפק מנה שכבת זרע ויסחי במיה ית כל בסרה ויסתב סעד רמשה וכל לבוש וכל משך דיי עליו שכבת זרע וירע במים ויסתב עד רמשה ואתה דידמך גברה עמה שכבת זרע ויסחון במיה ויסתון עד רמשה ואתה הן תהי דהבה אדם יהי דהבה בבסרה שבעה יומין תהי בסבתה כל דקרב בה יסתב סעד רמשה וכל דתדמך עליו בסבתה יסתב וכל דתתב עליו יסתב וכל דיקרב במדמוכה ירע רקעיו ויסחי במיה ויסתב סעד רמשה וכל דקרב בכל מאן דתתב עליו ירע רקעיו ויסחי במיה ויסתב עד רמשה ואן על מדמוכה היא אי על מאנה דהי יתבת עליו במקרובה בה יסתב עד רמשה ואן דמך ידמך גברה עמה ותהי טמתה עליו יסתב שבעה יומין וכל מדמוכה דידמך עליו יסתב ואתה אן ידוב דהב אדמה יומין סגים בלא זבן סבתה אי אן תדוב על טמתה כל ימי דיאב סבתה כיומי טמתה תהי מסבה היא כל מדמוכה דתדמך עליו כל יומי דהיבה כמדמך סבתה יהי לה וכל מאנה דתתב עליו מסב יהי כטמת סבתה וכל דמתקרב בון יסתב וירע רקעיו ויסחי במיה ויסתב עד רמשה ואן דכיה מדהיבה ותמני לה שבעה יומין ובתר תדכי וביומה תמינאה תסב לה תרי צוצים אי תרי ברי יונתה וינדי יתון לכהנה לתרח משכן זימונה ויעבד כהנה ית חדה חטאתה וית חדה עלתה ויסלח עליה כהנה לקדם יהוה מדוב סבתה ותזהרון ית ברי ישראל מסיביהון ולא יתעקרון בסיביהון בסיובון ית משכני דבגון דה תורת דהבה ותפק מנה שכבת זרע לסיוב בה ודעפה בטמתה ודיבה ית דיבה לדכר ולנקבה ולאנש דידמך עם מסתיבה ומלל יהוה עם משה בתר מות תרי [ברי] אהרן במקרובון לקדם יהוה ומיתו ואמר יהוה למשה מלל עם אהרן תלימך ולא ייתי בכל זבן לקדשה מלגו לפכתה לקדם כפרתה דעל ארונה ולא ימות הלא בעננה אתחזי לכפרתה בדאה ייעל אהרן ליד קדשה בפר בר תורין לסלוח ודכר לעלתה וכיתנה אברה קדש ילבש ושריאני אבר יהון על בסרה ובאמין אבר ייסר ובמעטפה אברה יעטף רקעי קדש אנון ויסחי במיה ית כל בסרה וילבשנון ומן עם כנשת ברי ישראל יסב תרי צפירי עזיה לסלוח ודכר חדה לעלתה ויקרב אהרן ית פר סלוחה דלה ויסלח בדילה ובדיל ביתה ויסב ית תרי צפיריה ויקימון לקדם יהוה תרח משכן זימונה ויהב אהרן על תרי צפיריה נבזין נבזה חדה ליהוה ונבז חד לעזאזל ויקרב אהרן ית צפירה דסלק עליו נבזה ליהוה ויעבדה סלוח וצפירה דסלק עליו נבזה לעזאזל יקים קעים לקדם יהוה למסלח עליו למטלק יתה לעזאזל קפרה ויקרב אהרן ית פר סלוחה דלה ויסלח בדילה ובדיל ביתה וינכס ית תור סלוחה דלה ויסב מלוא מגמרתה גמרי נור מן על מדבחה מלקדם יהוה ומלוא חופניה אועדות סמנין דקיקה וינדי מלגו לפרכתה ויהב ית אועדותה על נורה לקדם יהוה ויטמר ענן אועדותה ית כפרתה דעל סהדותה ולא ימות ויסב מן אדם פרה ויאדי באצבעה לקבל כפרתה מדנאה ולקדם כפרתה ידי שבע זבנין מן אדמה באצבעה ויכס>י< ית צפיר סלוחה דלעמה וינדי ית אדמה מלגו כפרתה ויעבד ית אדמה כמה דעבד לאדם פרה ויאדי יתה לכפרתה ולקדם כפרתה ויסלח על קדשה מן סיוב ברי ישראל ומן פשעיהון לכל חוביהון וכן יעבד למשכן זימונה השרי עמון בגו סבתון וכל אנש לא יי במשכן זימונה במעולה למסלח בקדשה עד מפוקה ויסלח בדילה ובדיל ביתה ובדיל כל קהל ישראל ויפק למדבחה דלקדם יהוה ויסלח עליו ויסב מן אדם פרה ומן אדם צפירה ויהב על קרני מדבחה סהר וידי עליו מן אדמה באצבעה שבע זבנין וידכנה ויקדשנה מסיוב ברי ישראל ויסכם מן מסלח ית קדשה וית משכן זימונה וית מדבחה ויקרב ית צפירה קעימה ויסמך אהרן ית תרי אדיו על ריש צפירה קעימה ויודי עליו ית כל חובי ברי ישראל וית כל פשעיהון לכל חוביון ויהב יתון על ריש צפירה וישגר באד גבר עתיד קפרה ויסבל צפירה עליו ית כל חוביהון ליד ארע פרידה ויטלק ית צפירה במדברה וייעל אהרן למשכן זימונה וישלח ית רקעי אברה דלבש במעולה לקדשה ויקרון תמן ויסחי ית בסרה במיה באתר קדיש וילבש רקעיה ויפק ויעבד ית עלתה וית עלת עמה ויסלח בדילה ובדיל עמה וית תרב סלוחה יועד למדבחה ומשגר ית צפירה לעזאזל ירע רקעיו ויסחי ית בסרה במיה ובתר כן ייעל למשרוה וית פר סלוחה וית צפיר סלוחה דייעל ית אדמון למסלח בקדשה יפק מלבר למשריתה ויוקד באשתה ית משכיהון וית בסרון וית פרתון והמוקד יתון ירע רקעיה ויסחי ית בסרה במיה ובתר כן ייעל ליד משריתה ותהי לוכון גזירת עלם בירחה שביעאה בעסירה לירחה תלבטון ית נפשותיכון וכל עביתה לא תעבדון יצובה וגיורה המתמגר בגבוכון הלא ביומה הדן יסלח עליכון למדכאה יתכון מכל חוביכון לקדם יהוה תדכון שבה אשבתה הוא לכון ותצימון ית נפשאתכון גזירת עלם יסלח כהנה דימשח יתה ודישלם ית אתרה לכהנתה חליפת אבוה וילבש ית רקעי אברה רקעי קדשה ויסלח ית מקדש קדשה וית משכן זימונה וית מדבחה יסלח על כהניה ועל כל עם קהלה יסלח ותהי דאה לכון לגזירת עלם למסלח על ברי ישראל מכל חוביהון חדה בשתה ועבד כמה דפקד יהוה ית משה ומלל יהוה עם משה למימר מלל עם אהרן ועם בריו ועם כל ברי ישראל ותימר לון דן ממללה דפקד יהוה למימר גבר גבר מבית ישראל דינכס תור אי אמר אי עז במשריתה ודינכס מלבר למשריתה ולתרח משכן זימונה לא ינדינה למעבד יתה עלתה אי שלמיה ליהוה לרחותכון לריח ריעו וינכסה בבראה ולתרח משכנה לא ינדינה למקרבה קרבן ליהוה לקדם משכן יהוה אדם יתחשב לגברה יתה אדם שפך ויקטע יתה גברה מגו עמה בדיל דינדו ברי ישראל ית זבחון דאנון דבחים על אפי בראה וינדנון ליהוה לתרח משכן זימונה לכהנה וידבחון דבחי שלמים ליהוה יתון וירק כהנה ית אדמה על מדבח יהוה דבתרח משכן זימונה ויועד תרבה לריח ריחו ליהוה ולא ינכסון חורי ית דבחיהון לתרועין דאנון טעין בתרון גזירת עלם תהי דאה לון לכיליהון ולידון תמלל גבר גבר מבית ישראל ומן גיורה דיגור בגבון דיעבד עלתה אי דבח ולתרח משכן זימונה לא ינדנה לעובד יתה ליהוה ויקטע יתה גברה מן עמה ואנש אנש מבית ישראל ומן גיורה דיגור בגבכון דייכל כל אדם ואהב ית רגזי בנפשה דאכלה ית אדמה וקטע יתה מגו עמה הלא נפש בסרה באדמה הוא ואנא יהבתה לכון על מדבחה למסלח על נפשאתכון הן אדמה בנפשה יסלח על כן אמרת לברי ישראל כל נפש מנכון לא תיכל אדם וגיורה דיגור בגוכון לא ייכל אדם ואנש אנש מבית ישראל ומן גיורה דיגור בגבכון דינס אנוס חיתה אי עופה דיתאכל וישפך אדמה ויטמרנה בקטם הלא נפש כל בסר אדמה בנפשה הוא ואמר לבני ישראל אדם כל בסר לא תיכלון הלא נפש כל בסר אדמה הוא כל אכלה יתעקר וכל נפשה דתיכל נבלה וקטלה ביצובה ובגיורה וירע רקעיה ויסחי במיה ויסתב סעד רמשה ואן לא ירע ובסרה לא יסחי ויסבל חובה ומלל יהוה עם משה למימר מלל עם ברי ישראל ותימר לון אנא יהוה אלהכון כעובד ארע מצרים דארתון בה לא תעבדון וכעובד ארע כנען דאנא מנדי יתכון תמן לא תעבדון ובגזריון לא תהכון ית דיני תעבדון וית גזרי תטרון למהך בהון אנא יהוה אלהכון ותטרון ית גזרי וית דיני דיעבד יתון אנשה ויתחוי בהון אנא יהוה אנש אנש לכל עמיר בסרה לא תקרבון למגלי גנו אנא יהוה גנות אביך וגנות אמך לא תפרע אמך היא לא תגלי גנותה גנות אתת אביך לא תגלה גנות אביך היא ערות תלימתך ברת אבוך אי ברת אמך ילדת ביתה אי ילידה בברה לא תגלה גנותה גנות בת ברך אי בת ברתך לא תגלי גנותון הלא ערותך אנין ערות בת אתת אבוך ילדת אבוך תלימתך היא לא תגלי גנותה גנות תלימת אביך לא תגלי עמיר אבוך הי ערות תלימת אמך לא תגלי עמיר אמך הי ערות תלימי אבוך לא תגלי ולאתתה לא תתקרב עביבתך הי ערות כלתך לא תגלי אתת ברך הי לא תגלה גנותה ערות אתת תלימך לא תגלה גנות תלימך הי ערות אתה וברתה לא תגלי ית ברת ברה וית ברתה לא תסב למגלאה ערותה עמירה אנין זנו הי ואתה עם אחתה לא תסב למלחצה למגלאה ערותה עליה בקיומיה ואתה בטמת סבתה לא תקרב למגלאה ערותה ולאתת עברך לא תהב שכבתך לזרע למסתב בה ומזרעך לא תתן למשמשה לרקוד ולא תחלל ית שם אלהך אנא יהוה ועם זכר לא תשכב משכבי אתה ארפשה היא ובכל בהמתה לא תהב שכבתך למסתב בה ואתה לא תקום לקדם בהמה למרבע רגז הוא אל תסתבון בכל אלין הלא בכל אלין אסתיבו גועיה דאנא מטרד מקדמיכון ותסתב ארעה ואמסר חובה עליה ואקיאת ארעה ית דיאריה ותטרון ית גזרי וית דיני ולא תעבדו מכל תועבאתה האלין יצובה וגיורה דיגור בגבוכון הלא ית כל תועבאתה עבדו אנשי ארעה דלקדמיכון ותסתב ארעה ולא תקיא ארעה יתכון בסיבכון יתה כמה דאקיאת ית גואה דלקדמכון הלא כל דיעבד מכל תועבאתה האלין ויתעקרון נפשאתה דעבדן מבגו עמון ותטרון ית מטרתי לדלא מעבד מן נימוסי תועבאתה דאתעבדו לקדמיכון ולא תסתיבו בהון הלא אנא יהוה אלהכון ומלל יהוה עם משה למימר מלל עם כל כנשת ברי ישראל ואמר לון קדישים תהנו הלא קדוש אנא יהוה אלהכון אנשה אמה ואבוה תדחלון ית שבי תטרון אנא יהוה אלהכון לא תפנון ליד אליליה ואלהי מסכה לא תעבדון לוכון אנא יהוה אלהכון והן תנכסו דבח שלמין ליהוה לריחותכון תנכסהו ביום דבחכון יתאכל ומבתר ודמשתיר סעד יומה תליתה בנורה יתוקד ואן מיכל יתאכל ביומה תליתאה בטול הוא לא ירחי ואכלה חובה יסבל הלא ית קדש יהוה ברר ותתעקר יתה נפשה מן עמה ובחצידכון ית חציד ארעכון לא תסכם פאת עקלך לחציד ולקט חצדך לא תלקט וכרמך לא תעולל ופרט כרמך לא תלקט למלבט ולגיורה תשבק יתון אנא יהוה אלהכון לא תגנבון ולא תכדבון ולא תשקרון אנש בעברה ולא תשתבעון בשמי לשקר ותחלל ית שם אלהך אנא יהוה לא תעשק ית חברך ולא תעצי לא תבית פעל אגיר עמך סעד צפר לא תקל חרש ולקדם סמי לא תהב מגופי ותחדל מן אלהך אנא יהוה לא תעבד שקר בדין לא תתלי אפי מסכין לא תשבח אפי רב בקשט תדון בעבריך לא תהך רכילן בעמך ולא תקום על אדם חברך אנא יהוה לא תסני ית אחוך בלבך הוכח תוכח ית חברך ולא תקבל עליו חטא לא תקום ולא תטור ית ברי עמך ותרחם לעברך כותך אנא יהוה ית גזיראתי תטרון לא תרכב ערברוב ועקלך לא תזרע ערברוב ולבוש ערברוב ממרין לא יסק עליך וגבר דישכב עם אתה שכבת זרע והי סולה מרהנה לגבר ופרקן לא אפרקת אי חרו לא יהיב לה בגנו תהי לה לא יתקטל הלא לא חררה וינדי ית אשמה ליהוה לתרח משכן זימונה דכר אשם ויסלח עליו כהנה בדכר אשמה לקמי יהוה על חטיה דחטא ויסתלח לה מן חטיה דחטא וכד תיעלון לארעה ותנצבון כל אילן מיכל ותבטלון ית בטולה ית פריו תלת שנין יי לוכון בטולין לא יתאכל ובשתה רביעאתה יהונו כל פריו קדש חלולים ליהוה ובשתה חמישתה תיכלון ית פריו לכנוש לכון עללאתה אנא יהוה אלהכון לא תיכלון על אדמה ולא תנסו ולא תחננו ולא תקפון ית פאת רישיכון ולא תחבלון ית פאת דקניכון וסורטה לנפש לא תהבו בבסרכון וכתבין קבעין לא תתנון בוכון אנא יהוה לא תברר ית ברתך לזנו ולא תזני ארעה ותמלי ארעה זנו ית שבי תטרון ומקדשי תתדחלון אנא יהוה אל תפנון ליד אוביה וליד ידעוניה לא תבעון למסתיב בון אנא יהוה אלהכון מקדם סיבו תקום ותוקר אפי חכים ותתדחל מן אלהיך אנא יהוה ואן אתותב עמוכון תותב בארעכון לא תלבטון יתה כיצובה מנכון יהי לוכון תותבה דמתותב עמוכון ותרחם לה כותך הלא תותבים הויתון בארע מצרים אנא יהוה אלהכון לא תעבד שקר בדין במשחה במתקל ובמשורה מוזני קשט ואבני קשט ומכילת קשט והין קשט יי לכון אנא יהוה אלהכון דאפקת יתכון מן ארע מצרים ותטרון ית כל גזיראתי וית כל דיני ותעבדון יתון אנא יהוה ומלל יהוה עם משה למימר ולברי ישראל תמלל גבר גבר מבית ישראל ומן תותבה דיגור בישראל דיהב מן זרעה לרקוד קטול יתקטל עם ארעה יזרגלנה באבנה ואנא אהב ית אפי ביתה גברה ההא ואקט יתה מגו עמה הלא מזרעה יהב לרקוד בדיל סיב ית מקדשי וברר ית שם קדשי ואן העלם יעלמון עם ארעה ית עיניון מן יתה גברה במהבה מזרעה לרקוד לדלא מקטל יתה ואשבי אנא ית רגזי ביתה גברה ובכרנה ואעקר יתה וית כל זניה בתרה למזני בתר רקודה מבגו עמון ונפשה דתפנה ליד אוביה ולות ידעוניה למזני בתרון ואהב ית רגזי ביתה נפשה ואעקר יתה מבגו עמה ותהון קדישים הלא קדוש אנא יהוה אלהכון ותטרון ית כל גזיראתי ותעבדון יתון אנא יהוה מקדשכון הלא אנש אנש דישף ית אבוה וית אמה קטל יתקטל אבוה ואמה אזל אדמה בה וגבר דיגור עם אתת גבר דיגור עם אתת עברה קטול יתקטל גירה וגירתה ואנש דישכב עם אתת אבוה גנות אבוה פרע קטל יתקטלון תריהון אדמיהון בון ואנש דישכב עם כלתה קטל יתקטלון תריהון רגז עבדו אדמיהון בון ואנש דישכב עם דכר מדמוך אתה ארפשו עבדו קטול יתקטלון תריהון אדמיהון בון ואנש דיסב ית אתה וית אמה זמה היא בנור יתוקדו יתה ויתין ולא תהי זנותה בגבוכון ואנש דיהב שכבתה בבהמה קטל יתקטל וית בהמתה תקטלון ואתה דתקרב לות כל בהמתה למרבע עמה ותקטל ית אתתה וית בהמתה קטל יתקטלו אדמיהון בון ואנש דיסב ית תלימתה ברת אבוה אי ברת אמה ויעמי גנותה והי תעמי ית ערותו ארפש הו ויתעקרון לחזות ברי עמון גנות תלימתה פרע חובה יסבל ואנש דידמך עם אתה סבה ופרע ית גנותה ית מיתי הערוה והי פרעת ית מיתי אדמיה ויתעקרו תריהון מגו עמון ערות תלימת אביך ותלימת אמך לא תפרע הלא ית חמיר ערותה חובון יקבלון ואנש דישכב עם עביבתה ית ערות עביבה פרע חובון יקבלון ערטלאין יתקטלון ואנש דיסב ית אתת תלימה סבה היא גנות תלימה פרע ערטלין יהונו ותטרון ית כל גזיראתי וית כל דיני ותעבדון יתון ולא תגרף ארעה יתכון דאנא מיתי יתכון תמן למדור בה ולא תהכו בגזרי גועיה דאנא מטלק מקמיכון הלא ית כל עבדו ואתעיר בון ואמרת לוכון אתון תירתון ית ארעתון ואנא יהבנה לוכון למירת יתה ארע מדיבה חלב ודבש אנא יהוה אלהכון דאפרשת יתכון מן עממיה ותפרשון בין בהמתה דכיתה לסיובה ובין קמצה מסיבה לדכיה ולא תשקצון ית נפשאתכון בבהמתה ובעופה ובכל דתרמס אדמתה דאפרשת לוכון לסיובה ותהונו לי קדישים הלא אנא יהוה ואפרש יתכון מן עממאה למהי לי וגבר אי אתה דיהי בון אוב אי ידעוני קטל יתקטלון באבניה תרגמנון אדמיהון בון ואמר יהוה למשה אמר לכהניה ברי אהרן ותימר לון לנפשה לא יסתב בעמה אלאן לחמירה דמתקרב לה לאבוה ולאמה לברה ולברתה לתלימה ולתלימתה בתולתה המתקרבה לה דלא הות לגבר לה יסתב לא יסתב סחן בעמה למחללתה ולא יקרעון קרחה ברישיהון ופאת דקנון לא יספרון ובבסרון לא יסרטון סרטה קדישין יהונו לאלהון ולא יבררון ית שם אלהון הלא ית נור יהוה קרבן אלהון אנון מקרבין ויהונו קדישין אתה זניתה ומחללה לא יסבון אתה טרידה מן גברה לא יסבון הלא קדיש הוא לאלהה ותקדשנה הלא ית קרבן אלהך הוא מקרב קדיש יהי לך הלא קדיש אנא יהוה מקדשון וברת גבר כהן כד תשרי למזדנאה מן אבוה היא מחללה בנורה תתוקד וכהנה דרבה מן תלימיו דיתרק על רישה משח רבותה ואמלאת אדה למלבש לבושיה ית רישה לא יגלה ורקעיו לא יפרם ועל כל נפשאן מית לא ייעל לאבוה ולאמה לא יסתב ומן מקדשה לא יפק ולא יחלל ית מקדש אלהה הלא כליל משח רבות אלהה עלויו אנא יהוה והוא אתה בבתולתה יסב אלמנה ומשבקה וחלולה ובראה מן אלין לא יסב אלאן בתולתה מן עמה יסב אתה ולא יחלל זרעה בעמה הלא אנא יהוה מקדשה ומלל יהוה עם משה למימר מלל עם אהרן למימר אנש מן זרעך לדריהון דיי בה ערבוב לא יקרב למקדום קרבן אלהה הלא כל אנש דיי בה ערבוב לא יקדם גבר סמי אי פסי אי סטיר אי סריע אי גבר דיי בה תבר רגלה אי תבר אדה אי עפי אי ננוס אי מפעלד בעיניו אי גרב אי עזזי אי מרוח עסיך כל גבר דבה ערוב מן זרע אהרן כהנה לא יקדם קרבן יהוה ערבוב בה לא יקרב למקדם מזון אלהה מקדשי קדשיה ומן קדשיה ייכל ברן ליד פרכתה לא ייתי וליד מדבחה יקרב הלא ערבוב בה ולא יברר ית מקדשי הלא אנא יהוה מקדשון ומלל משה לאהרן ולבניו ולכל ברי ישראל ומלל יהוה עם משה למימר מלל עם אהרן ועם בריו ויזדהרון מקדשי ברי ישראל ולא יחללון ית שם קדשי דאנון מקדשין לי אנא יהוה אמר לון לדריכון כל גבר דיקרב מכל זרעכון ליד קדשיה דיקדשון ברי ישראל ליהוה וסיובה עליו ותתעקר יתה נפשה מלקדמי אנא יהוה אנש אנש מזרע אהרן והוא צריע אי דהב בקדשיה לא ייכל סעד דידכי ומתקרב בכל סיוב נפשה אי אנש דתפק מנה מדמוך זרע אי אנש דיקרב בכל רמס סיוב אי באנשה דיסתב לה לכל סבתה נפשה דתקרב בה ויסתב סעד רמשה ולא ייכל מן קדשיה אלהן יסחי בסרה במיה ותיתי שמשה וידכי ובתר ייכל מן קדשיה הלא מזונה הו נבלה וקטילה לא יאכלון למסיבה בה אנא יהוה ויטרון ית מטרתי ולא יסבלון עליה חוב וימותון בה כד יבררנה אנא יהוה מקדשון וכל בראה לא ייכל קדש תותב כהן ואגיר לא ייכל קדשה וכהן כד {נפש} יקנה נפש קנין כספה הו ייכל בה וילידי ביתה אנון ייכלון מן מזונה וברת כהן כד תהי לאנש בראה היא בארמות קדשיה לא תיכל וברת כהן כד תהי ארמלה ומשבקה ותעזר לבית אביה כרביתיה מן מזון אביה תיכל וכל בראה לא ייכל בה ואנש דייכל קדשה בשגו ויוזף חמסה עלויו ויהב לכהנה ית קדשה ולא יחללון ית קדשי בני ישראל דירימון ליהוה ויקבלון יתון חוב אתמו במיכלון ית קדשיהון הלא אנא יהוה מקדשון ומלל יהוה עם משה למימר מלל עם אהרן ועם בריו ועם כל ברי ישראל ואמר לון אנש אנש מבית ישראל ומן גירה דיגור בישראל דיקרב קרבנה לכל נדריהון ולכל רעבתון דיקרבון ליהוה לעלתה לריחותכון שלם דכר בתורה ובאמריה ובעזיה כל דבה ערבוב לא תקרבון הלא לא לריחו יי לוכון ואנש אן יקרב דבח שלמיה ליהוה למפרש נדר אי רעבה בתוריה אי בעאניה שלם יי לריחו וכל ערבוב לא יהי בה סמאי אי תבר אי צרם אי נבלה אי גרב אי עזזי לא תקרבון אלין ליהוה וקרבן לא תתנון מנון על מדבחה ליהוה ותור ונקי זעור וקליל רעוה תעבדון יתה ולנדרה לא ירעה ומעיס וסריף וקציח וסריס לא תקרבון ליהוה ובארעכון לא תמלכון ומן אד בר בראי לא תקרבון ית קרבן אלהכון מכל אהלין הלא מחבלין בון ערבוב בון לא ירחון לוכון ומלל יהוה עם משה מימרה תור אי אמר אי עז כד יתילד ויהי שבעה יומין כתי אמה ומיומה תמינה ולדאתי ירחי למקרבה קרבן ליהוה ותור ונקי יתה וית ברה לא תכסון ביומה חדה והן תנכסון דבח אודאו ליהוה לריחותכון תכסונה ביתה יומה יתאכל לא תשיארון מנה סעד צפר אנא יהוה ותטרון ית פקודי ותעבדון יתון ולא תחללון ית שם קדושי ואקדש בגו ברי ישראל אנא יהוה מקדשון המפק יתכון מן ארע מצרים למהי לוכון לאלהה אנא יהוה ומלל יהוה עם משה למימר מלל עם ברי ישראל ותימר לון עדני יהוה דתזמנון יתון זימוני קדש אלין אנון זבני אשתה יומין יתעבד פלענתה וביום שביעיה שבה אשבתה זימון קדש כל עבדתה לא תעבדון שבה הי ליהוה בכל מדוריכון ואהלין זבני יהוה זימוני קדש דתזמנון יתון בעדניהון בירחה קדמאה בארבע עסר יום לירחה בין רמשיה פסח ליהוה ובחמש עסר יומן לירחה הדן חג פטירה ליהוה שבעה יומין פטיר תיכלון ביומה קמאה זימון קדש יי לכון כל פלענת תשמישותה לא תעבדון ותקרבון קרבן ליהוה שבעה יומין וביומה שביעיה זימון קדש כל פלענת תשמישו לא תעבדון ומלל יהוה עם משה למימר מלל עם ברי ישראל ואמר לון כד תיעלון לארעה דאנא יהב לוכון ותחצדון ית חצידה ותנדון ית עמרה רשות חצידכון ליד כהנה וינף ית עמרה לקדם יהוה לריחותכון מבתר שבתה ינפנה כהנה ותעבדון ביום הנפכון ית עמרה אמר שלם בר שתה לעלתה ליהוה ושליתה תרי עסורין סלת בסיסה במשע קרבן ליהוה ריח ריחו ונסוכה חמר רבוע עינה ומזון וקלי] וקלופי לא תיכלון סעד גרם יומה הדן סעד מנדיכון ית קרבן אלהכון גזירת עלם לדריכון בכל מדוריכון ותמנון לכון מבתר שבתה מיום מנדיכון ית עמר אנפותה שבע שבועין שלמין תיי סעד בתר שבתה שביעיה תמנו חמשין יום ותקרבון שליתה חדתה ליהוה מן מדוריכון תנדון מזון אנפו תרין חלין תרי עסורין סלת יהן חמי יתהפין בכירין ליהוה ותקרבון על מזונה שבע אמרין שלמין ברי שתה ותור בר בוקר חדה ודכרים תרים שלמין יהון עלתה ליהוה ושליתון ונסוכון קרבן ריעו רעוה ליהוה ותעבדון צפיר עזיה חדה לחטאתה ותרי אמרין ברי שתה לדבח שלמיה ויניף כהנה יתון על מזון בכוריה אנפו לקדם יהוה על תרי אמריה קדשה יהונו ליהוה לכהנה ותזמנון בגרם יומה הדן זימון קדשה יהי לוכון כל פלענת תשמישו לא תעבדון גזירת עלם בכל מדוריכון לדריכון ובחצידכון ית חציד ארעכון לא תסכם פואת עקלך למחצד ולקט חצדך לא תלקט ללבוטה ולגיורה תשבק יתון אנא יהוה אלהכון ומלל יהוה עם משה למימר מלל עם ברי ישראל מימרה בירחה שביעיה בחדה לירחה יהי לוכון בטול דכרן אשמחה זימון קדש כל פלענת תשמישותה לא תעבדון ותקרבון קרבן ליהוה ומלל יהוה עם משה למימר ברן בעסור לירחה שביעאה הדן יום סלוחין הוא זימון קדש יהי לכון ותלבטון ית נפשותיון ותקרבון קרבן ליהוה וכל פלענתה לא תעבדו בגרם יומה הדן הלא יום סלוחיה הו למסלח עליכון לקדם יהוה אלהכון הלא כל נפשה דלא תצום בגרם יומה הדן ותתקטע מן עמיה וכל נפשה דתעבד כל עבדתה בגרם יומה הדה ואשיץ ית נפשה יתה מבגו עמה וכל עבדתה לא תעבדון גזירת עלם לדריכון בכל מדוריכון שבה אשבתה הוא לוכון ותצימון ית נפשתיכון באשעה לירחה ברמשה מרמש סעד רמש תבטלו בטולכון ומלל יהוה עם משה למימר מלל עם ברי ישראל למימר בחמש עסר יום לירחה שביעאה הדן חג מטלין שבעה יומין ליהוה ביומה קדמאה זימון קדש כל פלענת תשמישותה לא תעבדון שבעה ימין תקרבון קרבן ליהוה וביומה תמינה זימון קדש יי לכון ותקרבון קרבן ליהוה עבישה היא וכל פלענת תשמישותה לא תעבדון אלין זבני יהוה דתזעקון יתון זימוני קדש למקרב קרבן ליהוה עלתה ושליתה דבח ונסוכין מזון יום ביומה מלבר שבי יהוה ומלבר כל מתניכון ומלבר כל נדריכון ומלבר כל רעביכון דתהבון ליהוה ברן בחמעסר יום לירחה שביעאה בכנושכון ית עללתה דארעה תחגון ית חג יהוה שבעה יומין ביומה קמאה אשבתה וביומה תמינאה אשבתה ותסבון לכון ביומה קדאה פרי אילן משבח כפי תמרים ושבשבן דאילן בציף וערבי נחלה ותחדון לקדם יהוה אלהכון שבעתי יומיה ותחגון יתה חג ליהוה שבעה יומין בשתה גזירת עלם לדריכון בירחה שביעאה תחגון יתה במטלתה תדורון שבעה יומין כל יצובה בישראל ידור במטלה בדיל יחכמון דריכון הן במטלתה הדירת ית ברי ישראל במפוקי יתון מן ארע מצרים אנא יהוה אלהכון ומלל משה ית זבני יהוה לבני ישראל ומלל יהוה עם משה למימר פקד ית ברי ישראל ויסבון לך משח זית זגי קטי לאנהרו למסוק בוצין תדיר מלבר לפרכת סהדואתה במשכן זימונה יסדר יתה אהרן ובריו מן רמש סעד צפר לקדם יהוה תדיר גזירת עלם לדריכון על מנהרתה דכיתה יסדר ית בוציניה לקמי יהוה סעד צפר ותסב סלת ותפי יתה תרתעסר חלין תרי עסורין יי חלה חדה ותשבי יתון תרתין סדרין תת סדרתה עלוי פתורה דכיה לקדם יהוה ותהב עלוי סדרתה לבונתה זגיה ויהי למזונה לדכרן קרבן ליהוה ביום שבתה ביום שבתה יסדרנה לקדם יהוה תדיר מלקבל ברי ישראל קיעם עלם ותהי לאהרן ולבריו וייכלוה באתרה קדישה הלא קדש קדשיה היא לה מן קרבני יהוה גזירת עלם ונפק בר אתה ישראלית והוא בר גבר מצרי בגו ברי ישראל ואתעצמו במשריתה בר ישראליתה וגברה ישראלאה ואזל בר אתתה ישראליתה ית שמה ואשף ואנדו יתה ליד משה ושם אמה שלומית ברת דברי לשבט דן ואקרה במטרה למפק לון על מימר יהוה ומלל יהוה עם משה למימר אפק ית משפה למלבר למשריתה ויסמכון כל שמועיה ית אדיהון על רישה וירגמונה כל כנשתה ולברי ישראל תמלל מימרה אנש אנש הן ישף אלהה ויסבל חובה ומקל שם יהוה קטול יתקטל רגם ירגמון בה כל כנשתה כגיורה כיצובה במכרזה שמה יתקטל ואנש אן ימחה כל נפש ברנש קטל יתקטל ומחה נפש בהמתה ימרקנה נפשה בתר נפשה וגבר אן יהב ערבוב בחברה כמה עבד כן יתעבד לה תבר באתר תבר עינה באתר עינה שנה באתר שנה כמה דיהב ערבוב באנשה ככן יתיהב בה וקטול בהמתה ימרקנה וקטול אנש יתקטל דינה חדה יי לכון כגירה כיצובה יי הלא אנא יהוה אלהכון ומלל משה לברי ישראל ואפקו ית משפה למלבר למשריתה וארגמו יתה בכיפיה וברי ישראל עבדו כמה דפקד יהוה ית משה ומלל יהוה למשה בטור סיני מימרה מלל עם ברי ישראל ואמר להון כד תיעלון לארעה דאנה יהב לוכון ותבטל ארעה שבה ליהוה שת שנים תזרע עקלך ושת שנים תקטר כרמך ותכנש ית עללתה ובשתה שביעאתה שבה אשבתה יהי לארעה שבה ליהוה עקלך לא תזרע וכרמך לא תשפי וית כבעי עצדך לא תעצד וית ענבי נזירך לא תקטף שתה אשבתה יהי לארעה ותהי שבת ארעה לכון למיכלה לך ולשמשיך ולסולתיך ולגיריך ולתותביך דמתותבים עמך ולבהמתך ולהחיתה דבארעך תהי כל עללתה למיכל ותמני לך שובעת שובעין שנים שבע שנים שבע אזבנים ויהון לך יומי שובע שבועי שניה אשע וארבעים שתה ותעבר שופר אשמעה בירחה שביעאה בעסרה לירחה ביום סלוחיה תגיזון פרקן בכל ארעכון ותקדשון ית שנת חמשיתי שניה ותזמנון כרוז בארעה לכל דיאריה יובל הוא תהי לוכון ותעזרון גבר לסחנתה וגבר לכרנה תעזרון יובל הוא שנת חמשתי שתה תהי לכון לא תזרעון ולא תעצדון ית כריעיה ולא תקטפון ית באריה הלא יובל קדש תהי לוכון מן ברה תיכלון ית עללתה בשנת יובילה הדה תעזרון גבר ליד סחנתה וכד תזבן זבון לחברך אי זבן מן אד חברך לא תטלמון אנש ית תלימה במניאן שנין בתר יובילה תזבן מן עם חברך במניאן תרי עללן יזבן לך לקבל סגי שניה תסגי זבינתה ולקבל זעור שניה תזער זבינתה הלא מניאן עללן הוא זבן לך ולא תונון אנש ית חברה ותדחל מן אלהך הלא אנה יהוה אלהכון ותעבדון ית אגזיראתי וית דיני תטרון ותעבדון יתון ותדורון על ארעה לרחצה ותתן ארעה פריה ותיכלון לסבע ותדורון לרחצה עליה וכד תימרון מה ניכל בשתה שביעאיתה הן לא נזרע ולא נכנש ית עללאתן ופקדת ית ברכתי לוכון בשתה אשתיתאיתה ותעבד ית עללתה לתלעתי שניה ותזרעון ית שתה תמינאיתה ותיכלון מן עללתה עתיק עד שתה אשיעיאתה סעד מעל עללתה תיכלון עתיק וארעה לא תזדבן לעלוטים הלא לי ארעה הלא גיורים ותותבים אתון עמי ובכל ארע סחנתכון אפרקה תאהבון לארעה ואן יפעת אחוך וזבן מן סחנתה וייתי פרוקה דקריב לה ופרק ית זבון תלימה וגבר אן לא יהי לה פרוק ואמטית אדה ואשקע כקבל אפרקותה ויחשב ית שני זבונה ויעזר ית דיתר לגברה דזבן לה ויעזר לסחנתה ואן לא אשקע אדה קובל חזורה לה ויהי זבונה באד דזבן יתה עד שנת יובילה ויפק ביובלה ויעזר לסחנתה וגבר כד יזבן בית מדור קרית חסן ותהי אפרקותה ישלם שנת זבונה יומין תהי אפרקותה ואם לא יתפרק עד ישלם לה שתה שלמה ויוקם ביתה דבקרתה דלה חסן לעלוטין לדזבן יתה לגיליו לא יפק ביובילה ובתי חסניה דלית לון חסן סאהר על עקל ארעה יתחשבון אפרקותה תהי לה וביובילה יפק וקורי ליואהי בתי קורעי סחנתון אפרקת עלם תהי לליואהי וידיתפרק מן ליואהי ויפק זבון בית וקריה סחנתה ביובילה הלא בתי קורי ליואי היא סחנתון בגו ברי ישראל ועקל מרבע קריאתון לא יזבנון הלא סחנת עלם היא לון ואן יפעת אחוך ותמט אדה עמך ותתקף בה גיור ותותב ויתוחי אחוך עמך לא תסב מן עמה כפול ורבחה ותדחל מן אלהך ויתוחי אחוך עמך ית כספך לא תהב לה בכפול וברביח לא תהב מזונך אני יהוה אלהכון דאפקת יתכון מן ארע מצרים למתן לוכון ית ארע כנען למהי לוכון לאלהים ואן יפעת אחוך עמך ויזדבן לך לא תשמש בה תשמיש שמש כאגיר כתותב יהי עמך עד שנת י{ר}ובילה ישמש עמך ויפק מן עמך הוא ובריו עמה ויעזר ליד כרנה וליד סחנת אבהתה יעזר הלא שמשי אנון דאפקת יתון מן ארע מצרים לא יזדבנון זבון שמש לא תפלא בה בקשי ותדחל מן אלהך ושמשיך וסוליך דיהון לך מן עם גועיה דסחרתכון מנון תזבנון שמש וסול ואף מברי הדעורים דמגירין עמוכון מנון תזבנון מכרנון דעמוכון דאתולדו בארעכון ויהון לוכון לסחנה ותסתחנון יתון לבריכון למירת סחנה לעלם בון תשמשון ובאחיכון ברי ישראל גבר באחיו לא תשלט בה בקשאי ואן תמטי אד אמגיר וידור עמך ויפעת אחוך עמה ויזדבן לגיור ולתותב עמך אי לעקר כרן גיור בתר יזדבן אפרקה תהי לה אחד מן תלימיו יפרקנה אי עביבה אי בר עביבה יפרקנה אי חמיר אבסרה מן כרנה יפרקנה אי מטיה אדה ויתפרק ויחשב עם זבונה מן שנת זבונה עד שנת יובלה ויהי כסף זבונה במניאן שני כיומי אגיר יהי עמה אם עורי סגיאן בשנה בחשבון יעזר אפרקותה מכסף זבונה ואם ציבעד אשתיאר בשניה עד שנת יובלה ויחשב לה כקובל שניו יעזר ית אפרקותה כאגיר שנה בשנה יהי עמה לא יפלענה בקשאי לעיניך ואם לא יתפרק באלין ויפק בשנת יובילה הוא ובריו עמה הלא לי ברי ישראל שמשין שמשי אנון דאפקת יתון מן ארע מצרים אנה יהוה אלהכון לא תעבדון לוכון אלהואן וגליף וקעמה לא תקימון לכון וכיף מתנגדה לא תתנון בארעיכון למסגד עליה הלא אנה יהוה אלהכון ית שבי תטרון ומקדשי תדחלון אנה יהוה אם בגזיראתי תאכון וית פקודי תטרון ותעבדון יתון ואתן אסגריכון בזבנון ותתן ארעה עללתה ואילן ברה יהב פריו ואמטה לכון דרכה ית קטפה וקטפה ימטי ית זרעה ותיכלון מזונכון לסבע ותדורון לרחצה בארעכון ואהב שלם בארעה ותדמכון ולית מדחל ואבטל חיתה בישתה מן ארעה וחרב לא אגוז בארעיכון ותרדפון ית דבביכון ויפלון לקודמיכון לחרב וירדפון מנוכון חמשה מאה ומאה מנוכון רבואה ירדפון ויפלון דבביכון לקדמיכון לסיאף ואתרחי לוכון ואפרי יתכון ואסגי יתכון ואקים ית פסקולי עמוכון ותיכלון עתיק מעתק ועתיק מקדם חדת תפקון ואשוי משרועי בגובוכון ולא תגלעט נפשי יתכון והתהלך בגבוכון והוי לוכון לאלהה ואתון תהנו לי לעם אנה יהוה אלהכון דאפקת יתכון מן ארע מצרים מד הוית לון מתפלע ואתבר אטרי ניריכון ושגרת יתכון אסקיפין ואן לא תשמעון לי ולא תעבדון ית כל פקודיה אלין אם בגזיראתי תציקון ואן ית דיני תגלעט נפשוכון לדלא מעבד ית כל פקודי לבטולכון ית קיאמי אורי אנה מעבד דאה לוכון ואמסיר עליכון באשותה ית ערביתה וית עמימיתה מסמיה עיניה ומדיבאן נפשה ותזרעון לריקה זרעכון וייכלנה דבביכון ואתן רגזי בוכון ותתברון לקדם דבביכון וישלטו בוכון סנאיכון ותערקון ולית רדוף יתכון ואן עד אלין לא תשמעון לי ואוזף למרדה יתכון ספוק בדיל חוביכון ואתבר ית חיולי תקיפיכון ואתן ית שומיכון כברזלה וית ארעיכון כנחשה וישלם לריקה חילכון ולא תתן ארעכון ית עללתה ואילן ברה לא יתן פריו ואם תהכון עמי מראי ולא תתרחון לשמק לי ואוזף עלויכון מעי ספוק כחוביכון ואשגר בוכון ית חית ברה ותכלה יתכון ואעקר ית בהמהתכון ומזערה יתכון וישתממון שביליכון ואם באלין לא תתרדון לי ותהכון עמי מארי ואהך אף אנה עמוכון במארי ואקטל יתכון אף אנה ספוק על חוביכון ואנדי עליכון חרב גבאי פרית קיאם ותתכנשון ליד קריאתכון ואשגר מותן בגבוכון ותתיהבון ביד דבבה בתברי לוכון אטר לחם וייפיאן עסר נשים מזונכון בתנור אחד ויעזר מזונכון במתקל ותיכלון ולא תסבעון ואם בדאה לא תשמעון לי ותהכון עמי מארי ואהך עמוכון בארתה מארי וארדי יתכון אף אנה ספוק על חוביכון ותיכלון בסר בניכון ואבסר בנתכון תיכלון ואשוצי ית רמבאתכון ואעקר ית חמניכון ואתן ית פגריכון על פגרי גלוליכון וגלעטת נפשי יתכון ואתן ית קריאתכון חרבה ואשמם ית מקדשיכון ולא אריח בריח ריחותיכו ואשמם אנה ית ארעה וישממון עליה דבביכון דדארין בה ויתכון אדרי בגויה ואשלף בתריכון חרב ותהי ארעיכון שהמה וקריאתכון יהן חרבה טטה תרחי ארעה ית שוביה כל יומי שממה ואתון בארע דבביכון טטה תבטל ארעה ותרעי ית שובתה כל יומי אשממה תבטל ית לא שבתת בבטולה במדרכון עליה ודמשתיארין בוכון ישאנקון מן רכיכו בלבהון בארעת דבביון וירדף יתון קל טרף אנתיר ויערקון מערוקית חרב וינפלון ולית רדוף ויכשלון אנש באחיו כמקודם חרב ורדוף לית ולא תהי לוכון תקומה לקודם דבביכון ותיבדון בגויה ומסיפה יתכון ארע דבביכון ודמשתיארין בוכון ישתנקון בחוביהון בארעת דבביון ואף בחובי אבהתון יתון ישתנקון ויבדון ית חוביון וית חובי אבהתון באשקרון דשקרו בי ואף דאלכו עמי מראי אף אנה אהך עמון במראי ועל יתון בארע דבביון אי טטה יתכנע לבהון ערלה וטטה ירחון ית חוביון ואדכר ית פסקלי יעקב ואף ית פסקלי יצחק ואף ית פסקול אברהם אדכר וארעה אדכר וארעה תשתבק מנון ותרחי ית שוביה בשממה מנון ואנון ירחון מן חוביהון גזואי בגזואי בדיני תציקו וית גזירתי גלעטת נפשהון ואף אורי דאה באתיהבותון בארעת דבביון לא אציקתון ולא גלעטתון למסכמתון למבטלה קיאמי עמון הלא אנה יהוה אלהון ואדכר להון קיאם קדמאין דאפקת יתון מן ארע מצרים לעיני גועיה למהי לון לאלהים אנה יהוה אלין אגזריה ודיניה ותורואתה דיהב יהוה בינה ובין ברי ישראל בטור סיני ביד משה ומלל יהוה עם משה למימר מלל עם ברי ישראל ותימר להון גבר כד אן יפרש נדר בשיאמך נפשאן ליהוה ויהי שיאמך אדכרה מבר עסרין שנה ועד בר אשתין שנה ויהי שיאמך חמשין מתקל כסף במתקל קדשה ואן אנקבה היא ויהי שיאמך תלתין מתקל ואן מבר חמש שנין ועד בר עסרין שתה ויהי שיאמך אדכרה עסרין מתקלין ולאנקבתה עסרה מתקלין ואן מבר ירח ועד בר חמש שנין ויהי שיאמך אדכרה חמשה מתקלין אכסף ולנקבתה שיאמך תלתה מתקלין אכסף ואן מבר אשתים שתה ולעל אם אדכר ויהי שיאמך חמס עסר מתקל ולנקבתה עסרה מתקלין ואן פעת הוא מן שיאמך ויקימנה לקדם כהנה ויסדר יתה כהנה על מימר דתמטי אד נדורה ישומנה כהנה ואן בהמה דיתקרב מנה קרבן ליהוה כל דיתן מנה ליהוה יהי קדש לא יחלפנה ולא יפרע יתה טב בביש אי ביש בטב ואם פרוג יפרג בהמה בבהמה ויהי הוא ופריגתה יהי קדש ואן כל בהמה נסבה דלא יתקרב מנה קרבן ליהוה ויקים ית בהמתה לקדם כהנה וישום כהנה יתה בין טב ובין ביש כשיאמך כהנה כן יהי ואן פרקן יפרקנה ויוזף חמושה על שיאמך ואנש כד יקדש ית ביתה קדש ליהוה וישומנה כהנה בין טב ובין ביש כמה דישום יתה כהנה כן יתקומם ואן דמקדש יפרק ית ביתה ויוזף חמוש אכסף שיאמך עליו ויהי לה ואן מן עקל סחנתה יקדש אנש ליהוה ויהי שיאמך לפם זרעה זרע כור סערים בחמשים מתקל אכסף ואן משנת יובלה יקדש עקלה כשיאמך יקום ואן בתר יובילה יקדש ברה ויחשב לה כהנה ית כספה על מימר שניה דאתותרי עד שנת יובלה ויתבצר מן שיאמך ואם פרקן יפרק ית עקלה דמקדש יתה ויוזף חמוש אכסף שיאמך עליו ויקום לה ואן לא יפרק ית עקלה ואן זבן ית עקלה לאנש חורן לא יתפרק אורי ויהי עקלה באפקותה ביובלה קדש ליהוה כעקל חרמה לכהנה תהי סחנתה ואן מן עקל זבינתה דלה מן עקל סחנתה יקדש אנש ליהוה ויחשב לה כהנה ית מניאן שיאמך עד שנת יובילה ויתן ית שיאמך ביומה ההוא קדש ליהוה בשנת יובילה יעזר עקלה לדזבנה מן עמה לדלה סחנת ארעה וכל שיאמך יהי במתקל קדשה עסרין גרה מתקלה ברן כל בכיר דיתבכר ליהוה בבהמה לא יקדש אנש יתה אן תור אן אנקי ליהוה הוא ואן בבהמתה אמסבתה ויתפרק בשיאמך ואן לא יתפרק ויזדבן בשיאמך ברן כל חרם דיחרם אנש ליהוה מכל דלה מן אנש ובהמה ומן עקל סחנתה לא יזדבן ולא יתפרק כל חרם קדש קדשים הוא ליהוה כל חרם דיתרם מן אנשה לא יתפרק קטל יתקטל וכל מעסר ארעה מזרע ארעה ומפרי אילנה ליהוה הוא קדש ליהוה ואם פרק יפרק אנש מן עסורה חמושה יוזף עליו וכל מעסר תורין ועאן כל דיגוז כתי שוטה עסיראה יהי קדש ליהוה לא ירער בין טב לביש ולא יפרגנה ואם פרוג יפרגנה ויהי הוא ופריגתה יהי קדש לא יתפרק אלין פקודיה דפקד יהוה ית משה לברי ישראל בטור סיני ומלל יהוה עם משה בקעפר סיני במשכן זימונה בחדה לירחה תניאנתה בשתה תניאנתה למפוקון מן ארע מצרים למימר תלו ית סכום כנשת ברי ישראל לכרניהון לבית אבהתון במניאן שמאן כל אדכר לגלגלאתון מבר עסרין שתה ולעל כל נפוק חיל בישראל תמני יתון לחיליון את ואהרן ועמוכון יהון גבר גבר לשבטה גבר ריש לבית אבהתה הוא ואלין שמאת גבריה דיקעמון עמוכון לראובן אליצור בר שדהאור לשמעון שלמיאל בר צורישדי ליהודה נחשון בר עמינדב ליששכר נתנאל בר צוער לזבולן אליאב בר חילן לבני יוסף לאפרים אלישמע בר עמיהוד למנשה גמליאל בר פדהצור לבנימים אבידן בר גדעוני לדן אחיעזר בר עמישדי לאשר פגעאל בר עכרן לגד אליסף בר דעואל לנפתלי אחירע בר עינן אלין זעיקי כנשתה נסיאי שבטי אבהתון ראשי אלפי ישראל אנון ונסב משה ואהרן ית גבריה אלין דאתקסמו בשמאתה וית כל כנשתה דאתכנשו בחדה לירחה תנינה ואתילדו לכרניהון לבית אבהתון במניאן שמאן מבר עסרין שתה ולעל לגלגלתון כמה דפקד יהוה ית משה ומנאתון בקפר סיני והוו ברי ראובן בכור ישראל תולדתון לכרניהון לבית אבהתון במניאן שמאן כל אדכר לגלגלתון מבן עסרין שתה ולעל כל נפוק חיל מניאניהון לשבט ראובן אשתה וארבעין אלף וחמש מואן לברי שמעון תולדתון לכרניהון לבית אבהתון במניאן שמאן לגלגלתון כל אדכר מבן עסרין שתה ולעל כל נפוק חיל מניאניהון לשבט שמעון אשעה וחמשין אלף ותלת מואן לברי גד תולדתון לכרניהון לבית אבהתון במנאין שמאן מבר עסרין שתה ולעל כל נפוק חיל מניאניהון לשבט גד חמשה וארבעין אלף ושת מון וחמשין לברי יהודה תולדתון לכרניהון לבית אבהתון במניאן שמאן מבר עסרין שתה ולעל כל נפוק חיל מניאניהון לשבט יהודה ארבעה ושבעין אלף ושת מואן לברי יששכר תולדתון לכרניהון לבית אבהתון במנאין שמאן מבר עסרין שתה ולעל כל נפוק חיל מניאניהון לשבט יששכר ארבעה וחמשין אלף אוארבע מואן לברי זבולן תולדתון לכרניהון לבית אבהתון במניאן שמאן מבר עסרין שתה ולעל כל נפוק חיל מניאניהון לשבט זבולן שבעה וחמשין אלף וארבע מון לברי יוסף לברי אפרים תולדתון לכרניהון לבית אבהתון במניאן שמאן מבר עסרין שתה ולעל כל נפוק חיל מניאניון לשבט אפרים ארבעין אלף וחמש מואן לברי מנשה תולדתון לכרניהון לבית אבהתון במניאן שמאן מבר עסרין שתה ולעל כל נפוק חיל מניאניון לשבט מנשה תרתין ותלתין אלף ומואן לברי בנימים תולדתון לכרניהון לבית אבהתון במניאן שמאן מבר עסרין שתה ולעל כל נפוק חיל מניאניון לשבט בנימים חמשה ותלתין אלף וארבע מון לברי דן תולדתון לכרניהון לבית אבהתון במנאין שמאן מבר עסרין שתה ולעל כל נפוק חיל מניאניהון לשבט דן תרין ואשתין אלף ושבע מון לברי אשר תולדתון לכרניהון לבית אבהתון במנאין שמאן מבר עסרין שתה ולעל כל נפוק חיל מניאניהון לשבט אשר אחדה וארבעין אלף וחמש מון לברי נפתלי תולדתון לכרניהון לבית אבהתון במניאן שמאן מבר עסרין שתה ולעל כל נפוק חיל מניאניהון לשבט נפתלי תלתה וחמשין אלף וארבע מון אלין מניניה דמנה משה ואהרן ונסיאי ישראל תרי עסר גבר גבר חדה לשבט חדה לשבט בית אבהתון הוו והוו כל מניאני ברי ישראל לחיליהון מבר עסרין שתה ולעל כל נפק חיל בישראל והוו כל המניאניה שת מון אלף ותלתה אלפין וחמש מון וחמשין ולואי לשבט אבהתון לא אתמנו בגוהון ומלל יהוה עם משה למימר ברן ית שבט לואי לא תמני וית סכומון לא תתלי בגו ברי ישראל ואת אימן ית ליואי על משכן סעדואתה ועל כל מאניו ועל כל דלה אנון יסבלון ית משכנה וית כל מאניו ואנון ישמשנה וסאר למשכנה ישרון ובמטל משכנה יעאתון יתה ליואי ומרשוי משכנה יקימון יתה ליואי ובראה דקרב יקטל וישרון ברי ישראל גבר על משרואה וגבר על אתרה לחיליון ולואי ישרון סאר למשכן סעדואתה ולא יהי רגז על כנשת ברי ישראל ויטרון ליואי ית מטרת משכן סעדואתה ועבדו ברי ישראל כמה דפקד יהוה ית משה כן עבדו ומלל יהוה עם משה ועם אהרן למימר גבר על סדריו בסימנין לבית אבהתון ישרון ברי ישראל מקבל סאר למשכן זימונה ישרון ודשרין מדנע מדנעה סדר משרית יהודה בקדמאהו לחיליהון ונסיא לברי יהודה נחשון בר עמינדב וחילה ומניאניו ארבעה ושבעין אלף ושת מון ודשרין עלויו שבט יששכר ונסיא לברי יששכר נתנאל בר צוער וחילה ומניאניו ארבעה וחמשין אלף אוארבע מון ושבט זבולן ונסיא לברי זבולן אליאב בן חילן וחילה ומניאניו שבעה וחמשין אלף וארבע מון כל מניאניה לשבט יהודה מאה אלף ותמנין אלף ואשתה אלפין וארבע מון לחיליון קדמאהו יטלון סדר משרית ראובן דרומה לחיליון ונסיא לברי ראובן אלצור בר שדיאור וחילה ומ[נ]יאניו אשתה וארב[ע]ין אלף וחמש מון ודשרין עלויו שבט שמעון ונסיא לברי שמעון שלמיאל בר צורישדי וחילה ומניאניו אשעה וחמשין אלף ותלת מון ושבט גד ונסיא לברי גד אליסף בר דעואל וחילה ומניאניו חמשה וארב[ע]ין אלף ושת מון וחמשין כל מניאניה לשבט ראובן מאה אלף ואחד וחמשין אלף וארבע מון וחמשין לחיליהון ותניאנאין יטלון ונטל משכן זימונה משרית ליואהי בגו משריאתה כמה דישרון כן יטלון גבר על אתרה לסדריהון סדר משרית אפרים לחיליהון מערבה ונסיא לברי אפרים אלישמע בר עמיהוד וחילה ומניאניו ארבעין אלף וחמש מון ועמה שבט מנשה ונסיא לברי מנשה גמליל בן פדהצור וחילה ומניאנ[י]ו תרין ותלתין אלף ותרי מון ושבט בנימים ונסיא לברי בנימים אבידן בן גדעוני וחילה ומניאניה חמשה ותלתין אלף וארבע מון כל מניאניה לשבט אפרים מון אלף ותמניה אלפין ומאה לחיליון ותליתאין יטלון סדר משרית דן צפונה לחיליהון ונסיא לברי דן אחיעזר בר עמישדי וחילה ומנאיניו תרין ואשתין אלף ושבע מון ודשרין עמה שבט אשר ונסיא לברי אשר פגעאל בר עכרן וחילה ומניאניו חדה וארבעין אלף וחמש מון ושבט נפתלי ונסיא לברי נפתלי אחירע בר עינן וחילה ומניאניו תלתה וחמשין אלף וארבע מון כל מניאניה לשבט דן מאה אלף ושבעה וחמשין אלף ושש מון לאחריה יטלון לסדריון אלין מניאני ברי ישראל לבית אבהתון כל מניאני משריאתה לחיליון שת מון אלף ותלתה אלפין וחמש מון וחמשין וליואי לא אתמנון בגו ברי ישראל כמה דפקד יהוה ית משה ועבדו ברי ישראל ככל דפקד יהוה ית משה כן שרו לסדריהון וכן נאטלו גבר לכרנה לבית אבהתה ואלין אתילדות אהרן ומשה ביום מלל יהוה ית משה בטור סיני ואלין שמאת ברי אהרן בכורה נדב ואביהוא אלעזר ואיתמר אלין שמאת ברי אהרן כהניה ממשאחיה דאשלם אתרון למתכהנה ומית נדב ואביהוא בקרובון אש בראה לקדם יהוה בקפר סיני וברים לא הוה לון ואתכהן אלעזר ואיתמר לקדם אהרן אבהון ומלל יהוה עם משה למימר קראב ית שבט לוי ותקים יתה לקודם אהרן כהנה וישמשון יתה ויטרון ית מטרתו וית מטרת כל כנשתה לקדם משכן זימונה לאמשמשה ית תשמיש משכנה ויטרון ית כל מאני משכן זימונה וית מטרת ברי ישראל למשמשה ית תשמיש משכנה ותתן ית ליואי לאהרן ולבריו יהיבין יהיבין אנון לי מגו ברי ישראל וית אהרן וית בריו תימן ויטרון ית כהנתון ובראה דקרב יתקטל ומלל יהוה עם משה למימר ואנה אנה אנסבת ית ליואי מגו ברי ישראל חליפת כל בכור פתוחי כ רחם בברי ישראל פרקניהון יהון ויונו לי ליואי הלא לי כל בכור ביום קטלת כל בכור בארע מצרים אקדשת לי כל בכור בישראל מן אנש סעד בהמתה לי יונו אנה יהוה ומלל יהוה עם משה בקפר סיני למימר מני ית ברי לוי לבית אבהתון לכרניהון כל אדכר מבר ירח ולעל תמניהנון ומנה יתון משה על מימר יהוה כמה דפקדה והוו אלין ברי לוי בשמאתון גרשון קהת ומררי ואלין שמאת ברי גרשון לכרניון לבני ושמעי וברי קהת לכרניון עמרם ויצהר חברון ועזיאל וברי מררי לכרניון מחלי ומושי אלין הנון כרן ליואה לבית אבהתון לגרשון כרן לבנאה וכרן שמעאה אלין אנון כרן גרשונאה ומניאניהון במניאן כל אדכר מבר ירח ולעל מניאניהון שבעה אלפין וחמש מון כרן גרשונאה בתר משכנה ישרון מערבה ונסיא בית אב לגרשונאה אליסף בר לאל ומטרת ברי גרשון במשכן זימונה משכנה ועאפיה וכסואה ופרס תרח משכן זימונה וקלעי דארתה וית פרס תרח דארתה דעל משכנה ועל מדבחה סאר וית חבליו לכל תשמישה ולקחת כרן עמרמאה וכרן יצהראה וכרן חברונאה וכרן עזילאה אלין אנון כרן קחתאה במניאן כל אדכר מבר ירח ולעל תמניה אלפין ושת מון נטורי מטרת קדשה כרן ברי קחת ישרון על מיתובית משכנה דרומה ונסיא בית אב לכרן קחתאה אליצפן בר עזיאל ומטרתון ארונה ופתורה ומנארתה ומדבחיה ומאני קדשה דישמשון בון ופרסה וכיורה וכנה וכל עבדתון ונסיא נסיאי ליואי אלעזר בר אהרן כהנה מסהרת נטורי מטרת קדשה למררי כרן המחלי וכרן המושי אלין אנון כרן מררי ומניאניון במניאן כל אדכר מבר ירח ולעל אשתה אלפין ותרתין מון ונסיא בית אב לכרן מררי צוריאל בר אביחל על מיתובית משכנה ישרון צפונה וכסהבת מטרת ברי מררי לואי משכנה ואנגריו ועמודיו ולבניו וכל מאניו וכל תשמישיו ועמודי דהרתה סאר ולבניהון וסכיהון ועבליהון והשרין עם אפי משכנה מדנח לקדם משכן זימונה מדנעה משה אהרן ובריו נטורי מטרת קדשה למטרת ברי ישראל ובראה דקרב יתקטל כל מניאני ליואי דמנא משה על מימר יהוה לכרניהון כל אדכר מבר ירח ולעל תרין ועסרין אלף ואמר יהוה למשה מני כל בכור דכר לברי ישראל מבר ירח ולעל ותלי ית מניאן שמאתון ותסב ית ליואהי לי אנה יהוה חליפת כל בכור בבני ישראל וית בהמת ליואהי חליפת כל בכור בבהמת בני ישראל ומנה משה כמה דפקד יהוה יתה ית כל בכור בברי ישראל והוו כל בכור אדכר במניאן שמאן מבר ירח ולעל למניאניהון תרין ועסרין אלף תלתה ושבעין ותרתין מון ומלל יהוה עם משה למימר סב ית ליואי חליפת כל בכור בברי ישראל וית בהמת ליואי חליפת בהמאתון ויהון לי ליואי אנה יהוה וית פרקני התלתיתה והשבעין ותרתי המון דיתרין על ליואי מבכורי ברי ישראל ותסב חמשה חמשה מתקלין לגלגלתה במתקל קדשה תסב עסרין גרה מתקלה ותהב כספה לאהרן ולבריו פרקני דיתרין בון ונסב משה ית אכסף פרקניה מן עם דיתרין על פרקני ליואיה מן עם בכורי ברי ישראל אנסב ית כספה חמשה ואשתין ותלת מון ואלף במתקל קדשה ויהב משה ית אכסף פרקנה לאהרן ולבריו על מימר יהוה כמה דפקד יהוה ית משה ומלל יהוה עם משה ועם אהרן למימר תלי ית סכום ברי קהת מבגו ברי לוי לכרניהון לבית אבהתון מבר תלתין שתה ולעל וסעד בר חמשין שתה כל עלל לחיל למעבד פלענה במשכן זימונה דאה תשמיש ברי קהת במשכן זימונה קדש קדשיה ועל אהרן ובריו במטל משריתה ויעאתון ית פרכת פרסה ויכסון בה ית ארון סעדואתה ויהבו עליו כסוי אמשך מחכם ויפרשון עליו לבוש כליל מילת מלעל וישבון ארעיו ועל פתור רעותה יפרסון לבוש מילת ויהבון עליו ית צעתה וית פיעלבאתה וית ביסיאתה וית כאסי נסכה ומזון רעותה עליו יהי ויפרסון עליון כאסי צבעי זעורי ויכסון יתון בכסוי אמשך חכום ושוו ארעיו ויסבון לבוש מילת ויכסון ית מנארת אנארותה וית בוציניה וית מלקטיה וית מתנתה וית כל מאני אמשחה דישמשון לה בון ויתנון יתה וית כל מאניה לכסוי אמשך חכום ויתנון על דנטל ועל מדבח דהבה יפרסון לבוש מילת ויכסון יתה בכסוי אמשך חכום וישבון ית ארעיו ויסבון ית כל מאני שרדה דישמשון בון בקדשה ויתנון לגו לבוש מילת ויכסון יתון בכסוי אמשך מחכם ויתנון על דנטל ויקטמון ית מדבחה ויפרסון עליו לבוש ארגמן ויהבון עליו ית כל מאניו דישמשון עליו בון ית מחתיאתה וית משלעיה וית דודיה וית פנכיה כל מאני מדבחה ויפרשון עליו כסוי אמשך חכום וישבון ארעיו ויסבון לבוש ארגמן ויכסון ית כיורה וית כנה ויתנון יתון לגו כסוי אמשך חכום ויתנון על דנטל ואסכם אהרן ובריו למכסאה ית קדשה וית כל מאני קדשה במטל משריתה ובתר כן ייעלון ברי קהת למסבל ולא יקרבון ליד קדשה וימותון אלין מסבלי ברי קהת במשכן זימונה ואימנות אלעזר בר אהרן כהנה אמשח אנרותה ואועדות סמניה ומנחת תדירה ואמשח רבותה מסהרת כל משכנה וכל דבה בקדשה ובמאניו ומלל יהוה עם משה ועם אהרן למימר אל תעקרון ית שבט כרן קהתאי מבגו ליואי דאה עבדו לון ויתוחון ולא ימותון במקדומון ליד קדש קדשיה אהרן ובריו ייעלון וישון יתון גבר על תשמישה ועל מסבלה ולא ייעלון למחזי כבלע ית קדשה וימותון ומלל יהוה עם משה למימר תלי ית סכום ברי גרשון אף אנון לבית אבהתון לכרניהון מבר תלתין שתה ולעל ועד בר חמשין שתה תמני יתון כל עלול לחיל חיל למשמש תשמישה במשכן זימונה דאה תשמיש כרן גרשונאה למשמש ולמסבל ויסבלון ית יריעות משכנה וית משכן זימונה כסואה וכסוי מחכמה דעליו מלעל וית פרס תרע משכן זימונה וית קלעי חצירה וית פרס תרח דארתה דעל משכנה ועל מדבחה סאר וית חבליהון וית כל מאני תשמישון וית כל דיתעבד לון וישמשון על מימר אהרן ובריו תהי כל תשמיש ברי גרשונאה לכל מסבלון ולכל תשמישון ומסהרתון עליון במטרה ית כל מסבלון דאה תשמיש כרן ברי גרשונאה במשכן זימונה ומטרתון באד איתמר בר אהרן כהנה ברי מררי לכרניהון לבית אבהתון תמני יתון מבר תלתין שתה ולעל ועד בר חמשין שתה תמנינון כל עלל לחיל למשמש ית תשמיש משכן זימונה ודאה מטרת מסבלון לכל תשמישון במשכן זימונה לוחי משכנה ואנגריו ועמדיו ולבניו ועמודי דארתה סאר ולבניהון וסכיהון ועבליהון לכל מאניהון ולכל תשמישון ובשמאן תמנון ית כל מאני מטרת מסבלון דאה תשמיש כרן ברי מררי לכל תשמישון במשכן זימונה באד איתמר בר אהרן כהנה ומנא משה ואהרן ונסיאי כנשתה ית ברי קהתאה לכרניהון לבית אבהתון מבר תלתין שתה ולעל ועד בר חמשין שתה כל עלל לחיל למשמשה במשכן זימונה והוו מניאניהון לכרניהון אלפים ושבע מון וחמשין אלין מניאני כרן קהתאה כל דמשמש במשכן זימונה דמנא משה ואהרן על מימר יהוה ביד משה ומניאני ברי גרשון לכרניון לבית אבהתון מבר תלתין שתה ולעל ועד בר חמשין שתה כל עלל לחיל למשמשה במשכן זימונה והוו מניאניהון לכרניהון לבית אבהתון אלפין ושת מון ותלתין אלין מניאני כרן בני גרשון כל דאמשמש במשכן זימונה דמנה משה ואהרן על מימר יהוה ומניאני כרן ברי מררי לכרניהון לבית אבהתון מבר תלתין שתה ולעל ועד בר חמשין שתה כל עלל לחיל למשמשה במשכן זימונה והוו מניאניהון לכרניהון תלתה אלפין ותרי מון אלין מניאני כרן ברי מררי דמנא משה ואהרן על מימר יהוה באד משה כל מניאניה דמנה משה ואהרן ונסיאי ישראל ית ליואי לכרניהון לבית אבהתון מבר תלתין שתה ולעל ועד בר חמשין שתה כל עלל לאמשמש תשמיש תשמישה ותשמיש מסבל במשכן זימונה והוו מניאניהון תמניה אלפין וחמש מון ותמנין על מימר יהוה מנא יתון ביד משה גבר גבר על תשמישה ועל מסבלה ומניאנה כמה דפקד יהוה ית משה ומלל יהוה אל משה למימר פקד ית ברי ישראל וישגרון מן משריתה כל צריעה וכל דאהב וכל מסב לנפש מן אדכר ועד אנקבה תשגרנון למבר למשריתה תשגרנון ולא יסיבון ית משרויהון דאנה שרי בגבהון ועבדו כן ברי ישראל ושגרו יתון למלבר למשריתה כמה דמלל יהוה ית משה כן עבדו ברי ישראל ומלל יהוה עם משה למימר מלל עם ברי ישראל למימר גבר אי אתה אן יעבדון מן כל חובת אנשה למשקרה שקור ביהוה ואתחיבת נפשה ההיא ויבדון ית חוביהון דעבדו יויעזר ית אשמה ברישה וחמושה יוזף עליו ויהב לדאשמה לה ואן לית לגבר פרקן למעזר לידה לידה אשמה דמתעזר ליהוה לכהנה מלבר דכר סלוחיה דיסלח בה עליו וכל ארמו לכל קדשי ברי ישראל דיקרבון לכהנה לו יהי ואנש ית קדשיו לו יהי ואנש דיהב לכהנה לו יהי ומלל יהוה עם משה למימר מלל עם ברי ישראל ותימר לון גבר גבר דתסטי אתתה ושקרת בה שקור ודמך גבר עמה מדמוכית זרע ועלמת מן עיני גברה וכסיאת והיא אמסבה וסחד לית בה והיא לא אתחדית וגעז עליו רוח קנאה ואקנה מן אתתה והיא אמסבה אי געז עליו רוח קנאה ואקנה מן אתתה והיא לא אמסבה וינדי גברה ית אתתה ליד כהנה וינדי ית קרבנה עליה עסור אמכאלתה קמח סערין לא ירק עליה אמשח ולא יהב עליה לבונה הלא מנחה קנאה היא מנחת דכרן מדכרה חוב ויקרב יתה כהנה ויקימה לקדם יהוה ויסב כהנה מים קדישין במאן עסף ומן קטמה דיהי בקרקע משכנה יסב כהנה ויהב לגו מיה ויקים כהנה ית אתתה לקדם יהוה ויפרע ית ריש אתתה ויהב על כפיה ית מנחת דכרנה מנחת קנואה היא וביד כהנה יהי מיה בעוריה דמבארים וישבע יתה כהנה ויימר לאתתה אם לא אשכב גבר עמיך ואן לא סטיתי אמסבה תחת גבריך אתברי ממי בעוריה דמבארין האלין וית הלא סטיתי חליפת גבריך הלא אסתבתי ויהב גבר ביך ית שכבתה מבולעדי גבריך וישבע כהנה ית אתתה בשבועת לבוטה ויימר כהנה לאתתה יהב יהוה יתיך ללוט ולשבועה בגו עמיך במתן יהוה ית ירכיך אמסיה וית כרסיך אנפאיה וייעלון מיה דמבארין אלין במעיך למסאות כרס ולאנפאות ירך ותימר אתתה אמן אמן ויכתב ית לוטיה האלין כהנה בספר וישחק לגו מי בעוריה וישקי ית אתתה ית מי בעוריה דמבארין וייעלון בה מיה המבארין למיבור ויסב כהנה מן אד אתתה ית מנחת קנאותה ואנף ית מנחתה לקדם יהוה וקרב יתה ליד מדבחה ויקמץ כהנה מן מנחתה ית אדכרותה ויואד למדבחה ובתר ישקה ית אתתה ית מיה ואשקינה ית מיה ויהי עם סיובה ותשקר אשקר בגברה ועלו בה מיה דמבארין למיבור ותתנפע כרסה ותתמסי ירכה ותהי אתתה ללוט בגו עמה ואן לא אמסבה אתתה ואדכיה היא ותתברי ותזרע זרע דאה אוראות קנאתה דתסטי אתה חליפת גברה ותסתיב אי גבר דתגוז עליו רוח קנאה ויקני מן אתתה ויקים ית אתתה לקדם יהוה ויעבד לה כהנה ית כל אוראותה הדה ויתברי גברה מן חובה ואתתה ההיא תסבל ית חובה ומלל יהוה עם משה למימר מלל עם ברי ישראל ותימר לון גבר אי אתה אן יפרש למנדר נדר אנזיר למנתזר ליהוה מן חמר יתנזר חמי חמר וחמי רעט לא ישתי וכל חמירת ענבין לא ישתה וענבין רטיבין ונגיבין לא ייכל כל יומי נזרה מן כל דיעבד מן גפן חמרה מן חרצנין ועד זג לא ייכל כל יומי נדר נזרה ספור לא יגיז על רישה עד אשלמות יומיה דיתנזר ליהוה קדיש יהי אמרבי פרע סער רישה כל יומי אתנזרותה ליהוה על נפס מית לא ייעל לאבוה ולאמה לתלימה ולתלמתה לא יסתב לון במותון הלא כליל אלהה על רישה כל יומי נזירותה קדיש הוא ליהוה ואן ימות מית עליו בתרע עטף ויסתיב סכום כלילה ויספר רישה ביום דכיותה ביומה שביעאה יספרנה וביומה תמינה ינדי תרתי תרין אי תרי ברי יונה ליד כהנה אל תרע משכן זימונה ויעבד כהנה אחד לסלוחה ואחד לעלתה ויסלח עליו מה דחיב על נפשה ויקדש ית סכומה ביומה ההוא ויתנזיר ליהוה ית יומי כלילה וינדי אמר בר שתה לאשמה ויומיה קאדמאי יפלון הלא סיב כלילה ודאה אוראות נזירה ביום אשלמות יומי נזרותה ינדי יתה לתרע משכן זימונה ויקרב ית קרבנה ליהוה אמר בר שתה שלם אחד לסלוחה ואמרה חדה ברת שתה לסלוחי ודכר אחד שלם למשלמין וקנון פטיר סלת חלין בסיסן באמשח ורקריקי פטיר ממשחין באמשח ומנחתון ונסוכיהון ויקרב כהנה לקדם יהוה ויעבד ית סלוחה וית עלתה וית דכרה יעבד דבח שלמים ליהוה על קנון פטירה ויעבד כהנה ית מנחתה וית נסוכיו ויספיר נזירה {י}[ת]רע משכן זימונה ית סכום נזרה ויסב ית סער ריש נזרה ויהב על אשתה דתחת דבח אמסיעה ויסב כהנה ית אדרעה בשילה מן דכרה וחלת פטירה חדה מן קנונה ורקריק פטירה חדה ויהב על כפי נזירה בתר ספורה ית נזרה וינף יתון כהנה אנפו לקודם יהוה קדש הוא לכהנה יהי על ניח אנפותה ועל שאק ארמותה ובתר ישתה נזירה עמר דאה אוראות דמתנזר דינדר קרבנה ליהוה על נדרה מלבר דתמטי אדה כקובל נדרה דינדר כן יעבד על אוראות נזרה ומלל יהוה עם משה למימר מלל עם אהרן ועם בריו למימר אכהן תברכון ית ברי ישראל אמר לון יברכנך יהוה ויטרנך יניר יהוה רחותה לידך וירתנך יתלי יהוה רגזה מנך וישוי לך שלם ושוו ית שמי על ברי ישראל ואנה אברכנון והוה ביום אסכמות משה למקאמה ית משכנה ומשח יתה וקדש יתה וית כל מאניו וית מדבחה וית כל מאניו ומשחון וקדש יתון וקרבון נסיאי ישראל ראשי בית אבהתון אנון נסיאי שבטיה אנון דקעמין על דכיריה ואנדו ית קרבנון לקדם יהוה שת עגלין חיל ותרי עסר תורין עגלה על תרי אנסיאיה ותור לאחד ויקרבו יתון לקדם משכנה ואמר יהוה למשה למימר סב מן עמון ויהון למשמשה ית תשמיש משכן זימונה ותהב יתון אל ליואי גבר כקבל תשמישה ואנסב משה ית עגליה וית תוריה ויהב משה אל ליבואה ית תרתי עגלאתה וית ארבעתי תוריה יהב לברי גרשון כקבל תשמישתון וית ארב[ע]תי עגלאתה וית תמנתי תוריה יהב לברי מררי כקבל תשמישתון באד איתמר בר אהרן כהנה ולברי קהת לא יהב הלא תשמיש קדשה עלאון בכתפה יסבלון ויקרבו נסיאיה ית חנכת מדבחה ביום המשח יתה וקרבו נסיאיה ית קרבנון לקודם מדבחה ואמר יהוה למשה נסיא חדה ליומה נסיא חדה ליומה יקרבון ית קרבנון לחנכת מדבחה ויהי דמקרב ביומה קדמה ביומה תנידמה נחשון בר עמינדב לשבט יהודה וקרבנה צעה אכסף חדה תלתין ומאה מתקלה פנך אחד אכסף שבעין מתקל במתקל קדשה תריהון מלין סלת בסיסה באמשח למנחה פיעלה חדה עסרה דהב מלאה אועדו פר אחד בר תורין דכר אחד אמר אחד בר שתה לעלתה וצפיר עזין אחד לסלוחי ולדבח שלמיה תורין תרין דכרין חמשה ארפין חמשה אמרין ברי שתה חמשה דן קרבן נחשון בר עמינדב ביומה תניאנה אקיב נתנאל בר צוער נסיא יששכר הקרב ית קרבנה צעה אכסף חדה תלתין ומאה מתקלה פנך אחד אכסף שבעין מתקל במתקל קדשה תריון מלין סלת בסיסה באמשח למנחה פיעלי חדה עסרה דהב מלאה אועדו פר אחד בר תורין דכר אחד אמר אחד בר שתה לעלתה וצפיר עזין אחד לסלוחי ולדבח שלמיה תורין תרין דכרין חמשה ארפין חמשה אמרין ברי שנה חמשה דן קרבן נתנאל בר צוער ביומה תליתה נסיא לברי זבולן אליאב בר חילן וקרב{ב}נה צעאה אכסף חדה תלתין ומאה מתקלה פנך אחד אכסף שבעין מתקל במתקל קדשה תריהון מלין סלת בסיסה באמשח למנחה פיעלי חדה עסרה דהב מליאה אועדו פר אחד בר תורין דכר אחד אמר אחד בר שתה לעלתה וצפיר עזין אחד לסלוחי ולדבח שלמיה תורין תרין דכרין חמשה ארפין חמשה אמרין ברי שתה חמשה דן קרבן אליאב בר חילן ביומה רביעאה נסיא לברי ראובן אליצור בר שדיאור וקרבנה צעאה אכסף חדה תלתין ומאה מתקלה פנך אחד אכסף שבעין מתקל במתקל קדשה תריהון מלין סלת בסיסה באמשח למנחה פיעלי חדה עסרה דהב מליאה אועדו פר אחד בר תורין דכר אחד <אמר אחד> בר שתה לעלתה וצפיר עזין אחד לסלוחי ולדבח שלמיה תורין תרין דכרין חמשה ארפין חמשה אמרין ברי שתה חמשה דן קרבן אליצור בר שדיאור ביומה חמישה נסיא לברי שמעון שלמיאל בן צורישדי וקרבנה צעאה אכסף חדה תלתין ומון מתקלה פנך אחד אכסף שבעין מתקל במתקל קדשה תריהון מלין סלת בסיסה באמשח למנחתה פיעלי חדה עסרה דהב מליאה אועדו פר אחד בר תורין דכר אחד אמר אחד בר שתה לעלתה וצפיר עזין אחד לסלוחי ולדבח שלמיה תורין תרין דכרין חמשה ארפין חמשה אמרין ברי שתה חמשה דן קרבן שלמיאל בר צורישדי ביומה אשתיתה נסיא לברי גד אליסף בר דעואל וקרבנה צעאה אכסף חדה תלתין ומון מתקלה פנך אחד אכסף שבעין מתקל במתקל קדשה תריהון מלין סלת בסיסה באמשח למנחתה פיעלי חדה עסרה דהב מליאה אועדו פר אחד בר תורין דכר אחד אמר אחד בר שתה לעלתה וצפיר עזין אחד לסלוחי ולדבח שלמיה תורין תרין דכרין חמשה ארפין חמשה אמרין ברי שתה חמשה דן קרבן אליסף בר דעואל ביומה שביעאה נסיא לברי אפרים אלישמע בר עמיהוד וקרבנה צעאה אכסף חדה תלתין ומאה מתקלה פנך אחד אכסף שבעין מתקל במתקל קדשה תריהון מלין סלת בסיסה באמשח למנחתה פיעלי חדה עסרה דהב מליאה אועדו פר אחד בר תורין דכר אחד אמר אחד בר שתה לעלה וצפיר עזין אחד לסלוחי ולדבח שלמיה תורין תרין דכרין חמשה ארפין חמשה אמרין ברי שתה חמשה דן קרבן אלישמע בר עמיהוד ביומה תמינאה נסיא לברי מנשה גמליאל בר פדהצור וקרבנה צעאה חדה אכסף תלתין ומאה מתקלה פנך אחד אכסף שבעין מתקל במתקל קדשה תריהון מלין סלת בסיסה באמשח למנחתה פיעלי חדה עסרה דהב מליאה אועדו פר אחד בר תורין דכר אחד אמר אחד בר שתה לעלה וצפיר עזין אחד לסלוחי ולדבח שלמיה תורין תרין דכרין חמשה ארפין חמשה אמרין ברי שתה חמשה דן קרבן גמליאל בר פדהצור ביומה תשעיתה נסיא לברי בנימים אבידן בר גדעוני וקרבנה צעאה אכסף חדה תלתין ומון מתקלה פנך אחד אכסף שבעין מתקל במתקל קדשה תריהון מלין סלת בסיסה באמשח למנחתה פיעלי חדה עסרה דהב מליאה אועדו פר אחד בר תורין דכר אחד אמר אחד בר שתה לעלתה וצפיר עזין אחד לסלוחה ולדבח שלמיה תורין תרין דכרין חמשה ארפין חמשה אמרין ברי שתה חמשה דן קרבן אבידן בר גדעוני ביומה עסירה נסיא לברי דן אחיעזר בר עמישדי וקרבנה צעאה אכסף חדה תלתין ומאה מתקלה פנך אחד אכסף שבעין מתקל במתקל קדשה תריהון מלין סלת בסיסה באמשח למנחתה פיעלי חדה עסרה דאב מליאה אועדו פר אחד בר תורין דכר אחד אמר אחד בר שתה לעלתה וצפיר עזין אחד לסלוחה ולדבח שלמיה תורין תרין דכרין חמשה ארפין חמשה אמרין ברי שתה חמשה דן קרבן אחיעזר בר עמישדי ביום אחד עסר יום נסיא לברי אשר פגעיאל בר עכרן וקרבנה צעאה אכסף אחת תלתין ומון <שתה> מתקלה פנך אחד אכסף שבעין מתקל במתקל קדשה תריהון מלין סלת בסיסה באמשח למנחתה פיעלי חדה עסרה דהב מלאיה אועדו פר אחד בר תורין דכר אחד אמר אחד בר שתה לעלה וצפיר עזים אחד לסלוחה ולדבח שלמיה תורין תרין דכרין חמשה ארפין חמשה אמרין ברי שתה חמשה דן קרבן פגעיאל בר עכרן ביום תריעסר יום נסיא לברי נפתלי אחירע בר עינן וקרבנה צעאה אכסף חדה תלתין ומון מתקלה פנך אחד אכסף שבעין מתקל במתקל קדשה תריהון מלין סלת בסיסה באמשח למנחתה פיעלי חדה עסרה דהב מלאיה אועדו פר אחד בר תורין דכר אחד אמר אחד בר שתה לעלה וצפיר עזין אחד לסלוחה ולדבח שלמיה תורין תרין דכרין חמשה ארפין חמשה אמרין ברי שתה חמשה דן קרבן אחירע בן עינן דאה עשון מדבחה ביום אמשח יתה מן עם נסיאי ישראל צעאה אכסף תרתי עסרה פנכי אכסף תרתה עסר פיעלן דהב תרתה עסרה תלתין ומאה צעתה חדה כספה ושבעין פנכה חדה כל כסף מניה אלפין וארבע מון במתקל קדשה פיעלן דהב תרתה עסרה מליאן אועדו עסרה עסרה פיעלה במתקל קדשה כל דהב פיעלה עסרין ומאה כל תוריה לעלתה תרתה עסרה פרין דכרין תרתה עסרה אמרין ברי שתה תרתה עסר ומנחתון וצפירי עזין תרתה עסר לסלוחי וכל תורי דבח שלמיה עסרין וארבעה פרין דכרין אשתין ארפין אשתין אמרין ברי שתה אשתין דאה עשון מדבחה בתר המשח יתה ובמיעל משה למשכן זימונה למללה עמה וישמע ית קלה ממל<ל> עמה מן על כפרת דעל ארון סעדואתה מבין תרי כרוביה וימלל עמה ומלל יהוה עם משה למימר מלל עם אהרן ותימר לה באסקותך ית בוציניה למלקבל אפי מנארתה יאנירו שבעתי מנאריה ועבד כן <אהרן> לקבל אפי מנארתה אסק בוציניה כמה דפקד יהוה ית משה ודן עובד מנארתה אמגד דהב עד מיתוביה ועד פריחיה אמגד היא כחזבה דחזה יהוה ית משה כן עבד ית מנהרתה ומלל יהוה עם משה למימר דבר ית ליואי מגו ברי ישראל ותדכי יתון וככן תעבד לון לדכוהון הדיח עליהון מן סלוחי ויגיזון ספור על כל אבסרון וירעון רקעיהון וידכון ויסבון פר בר תורין ומנחתה סלת בסיסה באמשח ופר תניאן בר תורין תסב לסלוחי ותקרב ית ליואי לקדם משכן זימונה ותכנש ית כל כנשת ברי ישראל ותקרב ית ליואי לקדם יהוה {וימסמון} <ויסמכון> ברי ישראל ית אדיהון על ליואי וינף אהרן ית ליואי אנפו לקודם יהוה מן עם ברי ישראל ויהון למשמשה ית תשמיש יהוה וליואי יסמכון ית אדיהון על ריש פריה ויעבד ית חדה חטה וית חדה עלה ליהוה למסלחה על ליואי ותקים ית ליואי לקדם אהרן ולקדם בריו ותנף יתון אנפו ליהוה ותפרשון ית ליואי מבגו ברי ישראל ויהון לי ליואי ובתר כן ייעלון ליואי למשמש ית תשמיש משכן זימונה ותדכי יתון ותנף יתון אנפו הלא איאבו יהיבין אנון לי מבגו ברי ישראל חליפת כל בכור פתוחי כל <רח>ם בברי ישראל הנסבת יתון לי הלא לי כל בכור בברי ישראל באנשה ובבהמהתה ביום מקטלי כל בכור בארע מצרים הקדשת יתון לי ונסבת ית ליואי חליפת כל בכור בברי ישראל ויהבת ית ליואי איאבו לאהרן ולבריו מבגו ברי ישראל למשמשה ית תשמיש ברי ישראל במשכן זימונה ולמסלח על ברי ישראל ולא יהי בברי ישראל מנגף במקדום ברי ישראל אל קדשה ועבד משה ואהרן וכל כנשת ברי ישראל לליואי ככל דפקד יהוה ית משה <ללואי> כן עבדו לון ברי ישראל ויסלחון ליואי וירעון ארקיעהון וינף אהרן יתון אנפו לקדם יהוה ויסלח עליהון אהרן לדכוהון ובתר כן עלו ליואי למשמשה ית תשמיש משכן זימונה לקדם אהרן ולקודם בריו כמה דפקד יהוה ית משה על ליואי כן עבדו לון ומלל יהוה עם משה למימר דה דלליואי מבר חמש ועסרין שתה ולעל ייעל לחיל חילה בתשמישת משכן זימונה ומבר חמשין שתה יעזר מן חיל תשמישה ולא ישמש עורי וישמש עם תלימה במשכן זימונה למטר מטרה ותשמיש לא ישמש כאכהן תעבדון לליואי במטרתון ומלל יהוה עם משה בקפר סיני בשתה תניאנתה למפוקיתון מן ארע מצרים בירחה קדמאה למימר ויעבדון ברי ישראל ית פסחה בזבניו בארבעסר יום לירחה הדן בין רמשיה יעבדון יתה באזבניו ככל אגזריו וככל דיניו תעבדון יתה ומלל משה עם ברי ישראל למעבד פסחה ועבדו ית פסחה בקדמהו בארבעסר יום לירחה בין רמשיה בקפר סיני ככל דפקד יהוה ית משה כן עבדו ברי ישראל והוו גבריה דהוו אמסבין לנפש אדם ולא יכלו למעבד פסחה ביומה ההוא וקרבו לקדם משה ולקדם אהרן ביומה ההוא ואמרו גבריה האנון לידה אנחנן אמסיבים לנפש אנש למה נבטל לאדלא מקרבה ית {ר}קרבן יהוה באזבניו בגו ברי ישראל ואמר לון משה קעמו ואשמע מה יפקד יהוה לכון ומלל יהוה עם משה למימר מלל עם ברי ישראל למימר גבר גבר אן יהי אמסב לנפש אי בארע רחיקה לוכון אי לדריכון ויעבד פסח ליהוה בירחה תנינה בארבע עסר יום בין רמשיה יעבדון יתה עם פטיר ומרורין ייכלונה לא ישיארון מנה עד צפר וגרם לא יתברון בה ככל אגזירת פסחה יעבדון יתה וגברה דהוא אדכי ובשביל לא הוה וקץ למעבד פסחה ותת<ע>קר נפשה ההיא מן עמה הלא קרבן יהוה לא הקרב בא<ז>בניו חובה יסבל גברה ההוא ואן יתותב עמוכון גיור ויעבד פסח ליהוה כאגזירת הפסח וכפשרוניו כן יעבד גזירה חדה לוכון ולגיור וליצוב ארעה וביום אתקם ית משכנה כסה עננה ית משכנה למשכן סעדואתה וברמשה יהי על משכנה כחזב אש עד צפר כן יהי תדיר עננה יכסינה וחזב אש לילי ולקובל אסקות {ה}עננה מן על משכנה ובתר כן יטלון ברי ישראל ובאתרה דישרי תמן עננה תמן ישרון ברי ישראל על מימר יהוה יטלון ברי ישראל ועל מימר יהוה ישרון כל יומי דישרי עננה על משכנה ישרון ובאורכות עננה על משכנה יומין סגין ויטרון ברי ישראל ית מטרת יהוה ולא יטלון וית דיהי עננה יומין במניאן על משכנה על מימר יהוה ישרון ועל מימר יהוה יטלון וית דיתשקע עננה מן רמש ועד צפר ויסתלק עננה בצפרה ויטלון אי יומאין אי ולילה ויסתלק עננה ויטלון אי יומאין אי ירח אי יומין ובאורכות עננה על משכנה למשכן עליו ישרון ברי ישראל ולא יטלון ובאסקותה יטלון על מימר יהוה ישרון ועל מימר יהוה יטלון ית מטרת יהוה יטרון על מימר יהוה באד משה ומלל יהוה עם משה למימר עבד לך תרתין חציצרין אכסף אמגד תעבד יתון ויהון לך לזימון כנשתה ולמטל ית משריאתה ויתקעון בהון ויזדמנון לידך כל כנשתה לתרח משכן זימונה ואן בחדה יתקעון ויזדמנון לידך נסיאיה ראשי אלפי ישראל ותתקעון אשמעה ויטלון משריאתה דשרין מדנעה ותתקעון אשמעה תניאנית ויטלון משריאתה דשרין צפונה אשמעה יתקעון למטליהון ובכנוש ית קהלה תתקעון ולא תשמעון וברי אהרן כהניה יתקעון בחציצראתה ויהון לוכון לאגזירת עלם לדריכון וכד תיעלון קרבה בארעכון על עיוקה דמעיק יתכון ותשמעון בחצי{ר}צראתה ותדכרון לקודם יהוה אלהכון ותתפצון מן דבביכון וביום חדותיכון ובמועדיכון ובראשי ירחיכון ותתקעון בחציצראתה על עלאתיכון ועל דבחי שלמיכון ויהון לוכון לדכרן לקודם יהוה אלהכון אנה יהוה אלהכון ומלל יהוה עם משה למימר סגי לוכון מדור בטברה הדן אתפנו וטולו לוכון ועלו טבר אמראה וליד כל משרועיו בבקעתה בטברה ובשפילתה בדרומה ובחוף ימה ארע כנענאה ולבנונה עד נהרה רבה נהר פרת חזו יהבת לקדמיכון ית ארעה עלו ורתו ית ארעה דאשתבעת לאבהתכון לאברהם ליצחק וליעקב למתן לזרעון בתרון והוה בשתה תניאנתה בירחה תניאנה בעסרין בירחה אסתלק עננה מן על משכן סעדואתה ונטלו ברי ישראל למטליהון מקפר סיני ושרה עננה בקפר פראן ואנטלו בקדמהו על מימר יהוה באד משה ואנטל סדר משרית ברי יהודה בקדמהו על חיליהון ועל חילה נחשון בר עמינדב ועל חיל שבט ברי יששכר נתנאל בר צוער ועל חיל שבט ברי זבולן אליאב בר חילן ואתעית משכנה ואנטלו ברי גרשון וברי מררי סבולי משכנה ואנטל סדר משרית ברי ראובן על חיליהון ועל חילה אליצור בר שדיאור ועל חיל שבט ברי שמעון שלמיאל בר צורישדי ועל חיל שבט ברי גד אליסף בר דעואל ואנטלו קהתהי סבולי מקדשה ואקימו ית משכנה עד מיעלון ואנטל סדר משרית ברי אפרים לחיליהון ועל חילו אלישמע בר עמיהוד ועל חיל שבט ברי מנשה גמליאל בר פדהצור ועל חיל שבט ברי בנימים אבידן בר גדעוני ואנטל סדר משרית ברי דן מכנש לכל משריאתה לחיליהון ועל חילה אחיעזר בר עמישדי ועל חיל שבט ברי אשר פגעיל בר עכרן ועל חיל שבט ברי נפתלי אחירע בר עינן אהלין מטלי ברי ישראל לחיליהון ואנטלו ואמר משה לחובב בר רעואל מדיניאה חמוי משה נטלין אנחנן אל אתרה דאמר יהוה יתה אהב לוכון אהך עמנן וניטב לך אלא יהוה מלל טוב על ישראל ואמר לה לא אהך הלא הן לארעי וליתילדותי אהך ואמר לית שוי תשבקנן הלא על כן חכמתה משרוחינן במדברה ותהי עמנן כחזבין ויהי כד תהך עמנן ויהי טובה ההוא דייטב יהוה עמנן וניטב לך ואנטלו מן טבר יהוה אורע תלתה יומים וארון קיאם <יהוה> נטל לקודמיהון אורע תלתה יומין למגש לון משרועי וענן יהוה עליהון אימם במטלון מן משריתה והוה במטל ארונה ואמר משה קוממו יהוה ויבדרון דבביך ויערקון מסנאיך מקודמיך ובמנוחתה יתאמר עזרוה יהוה רבואת אלפי ישראל והוה עמה כמרמזין ביש במשמועי יהוה ושמע יהוה ואתקף רגזה והוקדת בון אש יהוה ואכלת באצטר משריתה וצוע עמה למשה וצלה משה ליהוה ואטפת אשתה וזעק שם מקומה ההוא יקידתה הלא הוקדת בון אש יהוה וספספה דבגוה אתחמדו תחמדה ואתיתבו ובכו אף ברי ישראל ואמרו מן ייכלן בסר דכרנן ית נוניה דאכלנן במצרים מגן ית פקוסיה וית בטחיה וית ירקוקית וית בצליה וית תומיה וכדו נפשנן נגיבה לית כלה בלעוד ליד מנה סכיונן ומנה כארז קליף הוא וחזותה כחזות בדלח סטו עמה ולקטו וטחנו ברחים ואכתהתו במכתותה ושלקו בקדרה ועבדו יתה עגולין והוה טעמה כטעם לתדה דאמשחה ובמעית טלה על משריתה לילי ישרי מנה עליה ושמע משה ית עמה בכה לכרניו אנש לתרח משכנה ואתקף רגז יהוה שריר ובחזב משה ביש ואמר משה ליהוה למה אבששת לעבדך ולמה לא אשקחת רחים בעיניך למשוה ית מסבל כל עמה הדן עלי אה אנה בטנת ית כל עמה הדן הלא אנה ילדתה הלא תימר לי סבלה בחבך כמה דיסבל מהימנה ית ינוקה לארעה דאשתבעת לאבהתה מן אהן לי אבסר למתן ית כל עמה אדן הלא יבכון עלי למימר הב לנן אבסר וניכל לא אכל אנה לחודי למסבל ית כל עמה הדן הלא יקיר מני ואן כאכהן התה עבד לי קטלי שוי קטל ואן אתשקעת רחים בעזוביך ולא אחזי בבישאתי ואמר יהוה למשה כנש לי שבעין גבר מן חכימי ישראל דתחכם הלא אנון חכימי עמה וספריו ותסב יתון למשכן זימונה ויתקוממון תמן עמך ואעת ואמלל עמך תמן ואצל מן רוחה דעליך ואשוי עליהון ויסבלון עמך במסבל עמה ולא תסבל אתה לעודך וליד עמה תימר התקדשון למחר ותיכלון אבסר הלא בכיתון במשמועי יהוה למימר מן ייכלנן אבסר הלא טב לנן במצרים ויהב יהוה לוכון בסר ותיכלון לא יום אחד תיכלון ולא יומאין ולא חמשה יומין ולא עסרה יומין ולא עסרין יום עד ירח יומין עד דיפק מן אפוכון ויהי לוכון לקנטה גזואי כד שקרתון ית יהוה דבגבוכון ובכיתון לקדמיו למימר למה דן אנפקנן ממצרים ואמר משה שת מון אלף רגלאי עמה דאנה בגוה ואתה אמרת אבסר אהב לון וייכלון ירח יומין עאנה ותוריה יתנכס לון ואשקעי לון או ית כל נונית ימה יוזף לון ואשקיח לון ואמר יהוה למשה הא אד יהוה תקצד את תחזה הירענך ממללי אן לית ונפק משה ומלל לעמה ית דברי יהוה וכנש שבעין גבר מן חכימי עמה ואקים יתון סחרת משכנה ואעת יהוה בעננה ומלל עמה ואצל מן רוחה דעליו ויהב על שבעין גבר סהביה והוה כד שרת עליון רוחה ואתנבו ולא אכנשו ואשתירו תרי גברין במשריתה שם חדה אלדד ושם תניאנה מודד ושרת עליון רוחה ואנון בכתוביה ולא אנפקו למשכנה ואתנבו במשריתה ורעט ראביה ואחוי למשה ואמר אלדד ומודד מתנבין במשריתה ואגיב יהושע בר נון שמש משה מרביותה ואמר רבי משה כליתון ואמר לה משה המקני את לי ולוי כל עם יהוה נביאין הלא יהב יהוה מן רוחה עליון ואכנש משה ליד משריתה הו וחכימי ישראל ורוח אנטל מן עם יהוה ואגיז סלבי מן ימה ואטס ליד משריתה כשביל יום אכהן וכשביל יום אכהן סהרת משריתה וכתרתי אמין על אפי ארעה וקאם עמה כל יומה ההוא וכל ליליה וכל יומה לצפרה וכנסו ית סלבי זורה כנש עסרה כרבן ואנכסו לון אנכיסה סהרת משריתה אבסרה הכדה בין שניהון אדלא אקטע ורגז יהוה אתקף בעמה וקטל יהוה בעמה קטל סגי שריר וזעק שם אתרה ההוא קברי תחמדאתה הלא תמן קברו ית עמה דאתחמדין מקברי תחמדאתה נטלו עמה החצירות והוו בחצירות ומללת מרים ואהרן במשה על דדי אתתה נהירתה דאנסב הלא אתה נהירתה אנסב ואמרו הלעוד ברן במשה מלל יהוה הלא אף בנן מלל ושמע יהוה ואישה משה כניע שריר מכל אנשה דעל אפי ארעה ואמר יהוה עטף למשה ולאהרן ולמרים פקו תלתיכון למשכן זימונה ואנפקו תלתיתון ואעת יהוה בעמוד עננה וקעם תרח משכן וזעק אהרן ומרים ונפקו תריהון ואמר שמעו שבי מלי אן יהי נביאהכון יהוה בחזב לה אתחכם ובחלם אמלל בה לית כן עבדי משה בכל ביתי מהימן הוא פם לפם אמלל בה בחזב ולא בדמו ונהרות יהוה יסתכל וממה לא דחלתון לממלל בעבדי במשה ואתקף רגז יהוה בון ועננה סטה מן על משכנה ואה מרים מצרעה כתלג ואסכל אהרן למרים ואה מצרעה ואמר אהרן למשה בעו רבי לא שוי תשוי עלינן חובה דאתשחינן ודחטינן לא שוי תהי כמיתה דבמפוקה מן רחם אמה ויסיף פלגי בסרה וצבע משה ליהוה למימר חיולה רתאה אסאה שוי לה ואמר יהוה למשה ואבוה תפון יתפל באפיה הלא תכלם שבעה יומין תתסגר שבועה יומין מלבר למשריתה ובתר תכנש ואתסגרת מרים מלבר למשריתה <שבעה יומין> ועמה לא אנטלו עד אתכנשת מרים ובתר אנטלו עמה מן חצרות ושרו בקפר פראן ואמר משה לברי ישראל אתיתון עד טבר אמראה דיהוה אלהנן יהב לן חזה יהב יהוה אלהך לקודמיך ית ארעה סק רת כמה דמלל יהוה אלהה אבהתך לך לא תדחל ולא תשתפל וקרבו למשה ואמרו נשגר גברין לקודמינן וירומון לנן ית ארעה ויעזרון לנן ממלל ית אורעה דנסק בה וית קריאתה דניעל עליון ואתיטב ממללה בעיני משה ומלל יהוה עם משה למימר שגר לך גברין וירומון ית ארע כנען דאנה יהב לברי ישראל גבר חדה גבר חדה לשבט אבהתה תשגר כל נסיא בון ושגר יתון משה מקפר פראן על מימר יהוה כהלון גברין ראשי ברי ישראל אנון ואלין שמהתון לשבט ראובן שמוע בן זכור לשבט שמעון ש{ב}פט בן חורי לשבט יהודה כלב בן יפנה לשבט יששכר יגאל בן יוסף לשבט אפרים יהושע בן נון לשבט בנימים פלטי בן רפוא לשבט זבולן גדיאל בן סודי לשבט יוסף לשבט מנשה גדי בן סודי לשבט דן עמיאל בן גמלי לשבט אשר סתור בן מיכאל לשבט נפתלי נחבי בן ופסי לשבט גד גואל בן מיכי אלין שמהת גבריה דשגר משה למגש ית ארעה וזעק משה ליהושע בר נון יהושע ושגר יתון למגש ית ארע כנען ואמר לון סקו דן בדרומה ותסקון ית טברה ותחזון ית ארעה מה היא וית עמה דיתיב עליה האחזיק הוא אי ארפי הזעור הוא אן סגי ומה ארעה דהוא דאר בה הטבה היא אן בישה ומה קריאתה דהוא דאר בון המרוממין אי תלילין ומה ארעה השמינה היא אן עציה הא מתשקח בה אילן אן לית ותתקפון ותסבון מפרי ארעה ויומיה יומי בכירי ענבין ואזלו ואתו וגשו ית ארעה ממדבר צן עד אפתאי למיעל לחמתה וסלקו בדרומה ואתו עד חברון ותמן אחימן ששי ותלמי ילידי ענק וחברון שבעת שנין אבניאת לקדם טנס מצרים ואתו עד נחל אנכלה וקטעו מתמן נבזין ואנכל ענבין חדה וסבלו בנטל בתרין ומן רמוניה ומן תיניה לאתרה ההוא זעקו נחל אנכלה על דדי אנכלה דקטעו מתמן ברי ישראל ועזרו ממגש ית ארעה מסכום ארבעין יום והלכו ואתו ליד משה וליד אהרן וליד כל כנשת ברי ישראל לקפר פרא{ה}<ן> קדשה ועזרו לון ממלל וית כל כנשתה ואחזונון ית פרי ארעה ותנו לה ואמרו אתינן לארעה דשגרתנן ואף מדיבה חלב ודבש היא ודן פריה שבוק הלא עזיז עמה דדאר בארעה וקריאתה תלילין ורברבן שריר ואף ילידי ענק אזינן תמן עמלק דאר בארע דרומה וחתאה וחואה ויבוסאה ואמראה דאר בטברה וכנענאה דאר על ימה ועל אד ירדנה ואשדך כלב ית עמה על משה ואמר לה עלה נסק ונירת יתה הלא יכלו נכל לה וגבריה דסלקו עמן אמרו לא נכל למסק ליד עמה הלא חזיק הוא מנן ואפקו גנות ארעה דגשו יתה לברי ישראל למימר ארעה דעברנן בה למגש יתה ארע מסיפה דיאריה היא וכל עמה דחזינן בגבה גברי אמשחן ותמן חזינן ית גיבריה ברי ענק מן גיבריה ונהי בעינינן כגורזבין וכן הוינן בעיניהון ותשתשו ברי ישראל במשכניהון ואמרו בסנת יהוה יתן אפקן מן ארע מצרים למתן יתן באד אמראה למשיצתן אהן אנחנן סלקין ואחינן שפלו ית לבנן למימר עם רב <ו>סגי מנן קריאן רברבן ותלילן בעללה ואף ברי ענקאהי עמינן תמן ואמר משה לברי ישראל לא תצטדון ולא תדחלון מנון יהוה אלהכון ההלך לקדמכון הוא יגחי לוכון ככל דעבד עמוכון במצרים לעיניכון ובמדברה דחזיתה דסבלך יהוה אלהך כמה דיסבל אנש ית ברה בכל אורעה דהלכתון עד מיעלכון עד אתרה הדן ובממללה הדן ליתוכון מהימנין ביהוה אלהכון ההלך לקדמיכון באורעה למגש לוכון אתר למשראתכון באש לילי למחזתכון באורעה דתהכון בה ובעננה אימם ואתלת כל כנשתה ויהבו ית קלון ובכה עמה בלילה ההיא ורננו על משה ועל אהרן כל ברי ישראל ואמרו לון כל כנשתה לוי מתנן בארע מצרים ובמדברה אדן לוי מתנן ולמה יהוה מעאל יתנן לארע הדה למנפל בחרב נשינו וטפלנו יהון לבזה הלא טב לנן עזרה למצרים ואמרו גבר לאחיו נהב ריש ונעזר למצרים ואנפל משה ואהרן על אפיהון לקדם כל קהל כנשת ברי ישראל ויהושע בר נון וכלב בר י<{נ}פ>נה מן גשושיה ית ארעה קדדו ארקעיהון ואמרו לכל כנשת ברי ישראל למימר ארעה דגזנן בה למגש יתה טבה ארעה שריר שריר אן יתרחי בנן יהוה ויעאל יתן לארעה הדה ויהבה לנן ארע דהיא מדיבה חלב ודבש ברן ביהוה לתמרדון ואתון לא תדחלון מן עם ארעה הלא מזונן אנון אסטה צלם מן עלאויהון ויהוה עמנן אל תדחלון ואמרו כל כנשתה למרגם יתון בכיפיה וכבוד יהוה אתחזה במשכן זימונה לכל ברי ישראל ואמר יהוה למשה עד אן יבתרני עמה הדן ועד אן לא יימנון בי בכל סימניה דעבדת בגוה אמחינה במותן ואערבנה ואעבד יתך וית בית אבוך לגוי רב וחיול מנה ואמר משה ליהוה וישמעון מצראי הלא אסקתה <בחילך> ית עמה הדן מבגוה ויימרון לדיארי ארעה הדה וישמעון הלא אתה יהוה בגו עמה הדן דחזו בחזו אתחזית אתה יהוה ועננך קעם עליאון ובעמוד ענן אתה אזל לקודמיון אימם ובעמוד נור לילי ותקטל ית עמה הדן כגבר אחד ויימרון גויה דישמעו ית משמעך למימר מבלחוד יוכלת יהוה למעאל ית עמה הדן לארעה דאשתבע לון ונכסון במדברה וכדו ירום שוי חיל מרי כמה מללת למימר יהוה רחיק רגזים וסגי חסד וקשט תלי חוב ופשע וחטא וזכאה לה יזכי מסר חוב אבהן על בנין ועל תליתאין ועל רביעין סלח שוי לחוב עמה הדן כרביאן חסדך וכמה דסבלת לעמה הדן ממצרים ועד הכה ואמר יהוה סלחת כממלליך וארום קעים אנה ומלא כבוד יהוה ית כל ארעה הלא כל גבריה דחזו ית איקרי וית סימני דעבדת במצרים ובמדברה ונסו יתי דן עסרה זבנין ולא שמעו בקלי אן יחזו ית ארעה דאשבעת לאבהתון למתן להון וכל מבתרי לא יחזונה ועבדי כלב גזוה הות רוח חורני עמה ומלא בתרי ועאלנה ארעה דעל לתמן וזרעה יירתנה ועמלקאה וכנענאה דאר בעמק מחר אתפנו וטלו למדברה אורע ים סוף ומלל יהוה עם משה ועם אהרן למימר עד אמת לכנשתה בישתה הדה דאנון מרננים עלי ית רניני ברי ישראל דאנון מרננים עלי שמעת אמר לון קעים אנה מהימן יהוה אן לא כמה דמללתון במשמועי כן אעבד לוכון במדברה הדן ישלמון פגריכון וכל דכרניכון לכל מניאניכון מבר עסרין שנה ולעל דרננתון עלי אן אתון תיעלון לארעה דתלית ית אתרי למשראה יתכון בה אלאן כלב בר יפנה ויהושע בר נון וטפליכון דאמרתון לבזה יהי ואעל יתון ויחכמון ית ארעה דשקרתון בה ופגריכון אתון יפלון במדברה הדן ובריכון יהון רענין במדברה ארבעין שתה ויסבלון ית גנואתכון עד ישלם פגריכון במדברה במניאן יומיה דגשתון ית ארעה ארבעין יום יום לשתה יום לשתה תסבלון ית חוביכון ארבעין שתה ותחכמון ית תשלמואתי אנה יהוה מללת אן לא דאה אעבד לכל כנשתה בישתה הדה דמתסידין עלי במדברה הדן ישלמון ותמן ימותון וגבריה דשגר משה למגש ית ארעה ועזרו ורננו עליו ית כל כנשתה למפקה גנו על ארעה ומיתו גבריה מפוקי גנות ארעה בישה במגיפה לקודם יהוה ויהושע בר נון וכלב בר יפנה אתוחיו מן גבריה האנון אזוליה למגש ית ארעה ומלל משה ית ממלליה <אלין> לכל ברי ישראל ואתאבלו עמה שריר ואקדמו בצפרה וסלקו לריש טורה למימר אה אנן סלקין לאתרה דאמר יהוה הלא חטינן ואמר יהוה למשה אמר לון לא תסקון ולא תגחון הלא לית אנה בגוכון ולא תתברון לקודם דבביכון ואמר משה למה דן אתון געזין ית מימר יהוה והיא לא מצלחה אל תסקון הלא לית יהוה בגוכון ולא תתברון לקודם דבביכון הלא עמלקאה וכנענאה תמן לקודמיכון ותפלון בחרב הלא על כן עזרתון מבתר יהוה ולא יהי יהוה עמוכון ויעאצפו למסק לריש טורה וארון קיאם יהוה ומשה לא אפסקו מבגו משריתה ונעת עמלקאה וכנענאה דדאר בטורה ההוא לזימונון וארדפו יתון כמה דעבדי מליה ומעונון ואכתנון עד חרמה ועזרו למשריתה ומלל יהוה עם משה למימר מלל עם ברי ישראל ותימר לון כד תיעלון לארע מדוריכון דאנה יהב לוכון ותעבדון קרבן ליהוה עלה אי דבח למפרשה נדר אי רעבה אי בזבניכון למעבד ריח ריחו ליהוה מן תוריה אי מן עאנה ויקרב דמקרב ית קרבנה ליהוה מנחה סלת עסור בסיס ברבעות הינה אמשח ועמר לנסוך רבעית הינה תעבד על עלתה אי לדבח לאמארה חדה אי לדכרה תעבד מנחה סלת תרי עסורין בסיס במשח תלתות הינה ועמר לנסוכה תלתות הינה תקרב ריח ריחו ליהוה וכד תעבד בר תורין עלה אי דבח למפרשה נדר אי שלמים ליהוה ויקרב על בר תוריה מנחה סלת תלתה עסרונים בסיס באמשח פלגות עינה ועמר תקרב לנסוכה פלגות עינה קרבן ריח ריחו ליהוה כאכהן יתעבד לתורה חדה אי לאדכרה חדה אי לאנקיה באמריה אי בעזיה כמניאנון תעבדון כאכהן תעבדון לחדה במניאנון כל יצובה יעבד כאכהן ית אלין למקרבה קרבן ריח ריחו ליהוה ואן יתותב עמוכון גיור אי דבגבוכון לדריכון ויעבד קרבן ריח ריחו ליהוה כמה תעבדון כן יעבד אה קהלה הגזירה אחדה לוכון ולגיורה דמגור סנחת עלם לדריכון כותכון כגיורה יהיה לקודם יהוה אוראו אחד ודין אחד יהי לוכון ולגיורה דמגיר עמוכון ומלל יהוה עם משה למימר מלל עם ברי ישראל ותימר לון במיעליכון אל ארעה דאנה מעאל יתכון לתמן ויהי במיכלכון מן מזון ארעה תרמון ארמו ליהוה קדמאית אצואתכון חלה תרמון ארמו כארמות אדר כן תרמון יתה מקדמאית אצואתכון תהבון ליהוה ארמו לגיליכון וכד תשגון ולא תעבדון ית כל פקודיה האלין דמלל יהוה עם משה ית כל דפקד יהוה אליכון באד משה למן יומן דפקד יהוה ולעל לגיליכון ויהי אם מן עיני כנשתה אתעבדת לשגו ויעבדון כל כנשתה פר בר תורין חדה לעלה לריח ריחו ליהוה ומנחתה ונסוכיו כדינה וצפיר עזים חדה סלוחי ויסלח כהנה על כל כנשת ברי ישראל ויסתלח לון הלא שגו היא ואנון ינדו ית קרבנון קרבן ליהוה וסלוחון לקודם יהוה על שגותון ויסתלח על כל כנשת ברי ישראל ולגיורה דמגיר בגוהון הלא לכל עמה בשגו ואן נפש חדה תתחיב בשגו ותקרב עזה ברת שתה לסלוחי ויסלח כהנה על נפשה דשגת בחטיה בשגותה לקודם יהוה לאמסלחה עליו ויסתלח לה יצובה בברי ישראל ולגיורה דמגיר בגבוכון ארוה חדה יהי לכון לדעבד בשגו ונפשה דתעבד באד רמה מן יצובה ומן גיורה ית יהוה הוא מגדף ותתעקר נפשה ההיא מבגו עמה הלא ית ממלל יהוה הביז וית {ו}<פ>ק<ו>דיו בטל עקור תתעקר נפשה ההיא חובה בה והוו ברי ישראל במדברה ואשקעו גבר מקשש קיצם ביום שבתה וקרבו יתה דשקעו יתה אמקשש עאיה ליד משה וליד אהרן וליד כל כנשתה ואקרו יתה במטר הלא לא פרש מה יתעבד לה ואמר יהוה למשה קטל יתקטל גברה ארגמו יתה בכיפיה כל כנשתה מלבר למשריתה ואפקו יתה כל כנשתה למלבר למשריתה וארגמו יתה באבניה ואתקטל {מ}<כ>מה דפקד יהוה ית משה ואמר יהוה למשה למימר מלל עם ברי ישראל ותימר לון ויעבדון לון צנצלין על גססי לבושיהון לדריהון ויהבון על צנצלין גססיה שזר תכלה ויהונו לוכון לצנצלין ותחזון יתון ותדכרון ית כל פקודי יהוה ותעבדון יתון ולא תתרעון בתר לבוכון ובתר עיניכון דאתן זנין בתרון לבדיל תדכרון ותעבדון ית כל פקודי ותהונו קדישין לאלהכון אנה יהוה אלהכון דאפקת יתכון מן ארע מצרים למהי לוכון לאלהה אנה יהוה אלהכון ודבר קרח בר יצהר בר קהת בר לוי ודתן ואב{רי}<יר>ם ברי אלי{ל}<א>ב ואון בר פלת בר ראובן וקעמו לקדם משה וגברין מברי ישראל חמשין ומאתין נסיאי כנשה זעיקי אזבן גברי שם ואכנשו על משה ועל אהרן ואמרו לון סגי לוכון הלא כל כנשתה כהלון קדישין ובגון יהוה וממה תרברבון על קהל יהוה ושמע משה ואנפל על אפיו ומלל עם קרח ועם כל כנשתה למימר צפר ויחכם יהוה ית דלה וית קדישה יקרב ליה וית דיבחר בה יקרב לה הדא עבדו סבו לוכון מתנן קרח וכל כנשתה והוו בון אש ושוו עליון אועדו לקדם יהוה צפר ויהי גברה דיתריח יהוה הוא קדישה סגי לוכון ברי לוי ואמר משה לקרח שמעו שוי ברי לוי הזעור מנוכון הלא אפרש אלהה ישראל יתכון מן כנשת ישראל למקרבה יתכון לה למשמשה ית תשמיש משכן יהוה למקעם לקודם כנשתה למשמשתון ויקרב יתך וית כל אחיך ברי לוי עמך ובעיתון אף כהנה לכל את וכל כנשתך דמתיסדין על יהוה ואהרן מה הוה כד תרננון עליו ושגר משה למזעק לדתן ולאבירם ברי אליאב ואמרו לא נסק הזעור כד אסקתנן מן ארע מדיבה חלב ודבש למקטלנן במדברה הלא תתרברב עלינן אף אתרוברוב אף לא לארע מדיבה חלב ודבש אעלתנן ויהבת לנן סחנת עקל וכרם העיני גבריה אנון תעטט לא נסק ואתקף למשה שריר ואמר ליהוה לתסתכל למנחתון לא ת{מח}<חמ>דת חדה מנון סבלת ולא אבאשת ית חדה מנון ואמר משה לקרח את וכל כנשתך הוו לקודם יהוה את ואנון ואהרן צפר וסבו גבר מתנתה ותתנון עליון אועדו ותקרבון לקדם יהוה גבר מתנתה חמשין ומאתין מתנן ואתה ואהרן גבר מתנתה ואנסבו גבר מתנתה ואהבו בון נור ושוו עליון אועדו וקעמו תרח משכן זימונה ומשה ואהרן וכנש עליון קרח ית כל כנשתה לתרח משכן זימונה ואתחזה כבוד יהוה לכל כנשתה ומלל יהוה עם משה ועם אהרן למימר התפרשו מבגו כנשתה הדה ואסכם יתון כעטף ואנפלו על אפיון ואמרו אל אלהון דרוחיה לכל בסרה גברה חדה יחיב ועל כל כנשתה תרגז ומלל יהוה עם משה למימר מלל עם כנשתה למימר אסתלקו מסאר למשכן קרח דתן ואבירם וקעם משה ואהלך אל דתן ואבירם ואהלכו בתרה חכימי ישראל ומלל עם כנשתה למימר הסטו שוי מן משרוי גבריה עיביה אלין ואל תקרבון בכל דלון דלא תסתפון בכל חוביהון וסלקו מן על משכן קרח דתן ואבירם מסאר ודתן ואבירם אנפקו מתקוממין תרח משכניהון ונשיהון ובריון וטפליהון ואמר משה בהדה תחכמון הלא יהוה שגרני למעבד ית כל עובדיה אלין הלא לא מלבי אן כ{מ}ות כל אנשה ימותון אלין ומסהרת כל אנשה יתמסר עליון לא יהוה שגרני ואן בריה יברי יהוה ופתחת {פ}ארעה ית פמה ותבלע יתון וית כל דלון ונחתו קעימין לשיול ותחכמון הלא בתרו גבריה אלין ית יהוה והוה כעסלה למלל ית כל ממלליה אלין ואבקעת אדמתה דכתיון ואפתחת ארעה ית פמה ובלעת יתון וית בתיון וית כל אנשה דלקרח וית כל עותרה ונחתו אנון וכל דלון קעימין לשיול וכסת עליון ארעה ואתבדו מבגו קהלה וכל ישראל דסחרתון ערקו לקהליהון הלא אמרו אדלא תבלענן ארעה ואש אנפקת מן עם יהוה ואכלת ית חמשין ומאתין גבר מקרבי אועדותה ומלל יהוה עם משה למימר אמר לאלעזר בר אהרן כהנה וירם ית מחתיאתה מבין יקידתה וית אשתה דרי לאחלל הלא קדשו ית מגמרי חיביה אלין בנפשותון ועבדו יתון רקריקי טסין אפוי למדבחה הלא הקרבנון לקודם יהוה ואקדשו ויהונו סימן לברי ישראל ויסב אלעזר בר אהרן כהנה ית מגמרי נחשה דקרבו יקידיה ורקרקון עפוי למדבח דכרן לברי ישראל לבדיל דלא יקרב גבר בראי דלא מזרע אהרן הוא למועדה אועדו לקודם יהוה ולא יהי כקרח וככנשת{ו}<ה> כמה דמלל יהוה באד משה לה ורננו כל כנשת ברי ישראל בצפרה על משה ועל אהרן למימר אתון קטלתון ית עם יהוה והוה בכנוש כנשתה על משה ועל אהרן ואתפנו למשכן זימונה ואה כסתה עננה ואתחזי כבוד יהוה ועל משה ואהרן לקודם משכן זימונה ומלל יהוה עם משה למימר הרמו מבגו כנשתה הדה ואסכם יתון כעטף ואנפלו על אפיון ואמר משה לאהרן סב ית מחתיתה ואב עליה אש מן על מדבחה ושוי אועדו ואזל זריז לכנשתה וסלח עליון הלא אנפק רגזה מלקודם יהוה שרא נגפה ואנסב אהרן כמה דמלל משה ורעט לגו קהלה ואה שרא נגפה בעמה ויהב ית אועדאותה וסלח על עמה וקעם בין מיתיה ובין קעימיה ואתעצרת מגיפותה והוו מיתיה במגיפתה ארבעה עסר אלף ושבע מון מלבר מיתיה על ממלל קרח ועזר אהרן למשה לתרח משכן זימונה ומגיפתה אתעצרת ומלל יהוה עם משה למימר מלל עם ברי ישראל וסב מן עמון אטר אטר לבית אב מן עם כל נסיאיהון לבית אבהתון תרי עסר שבט גבר ית שמה תכתב על אטרה וית שם אהרן תכתב על אטר לו<י> הלא אטר אחד לריש בית אבהתון ותקרון במשכן זימונה לקדם סעדואתה דאזדמן לך תמן ויהי גברה דאתריח בה אטרה יפרח ואשדך מן עלי ית רניני ברי ישראל דאנון מרננין עליכון ומלל משה עם ברי ישראל ויהבו לה כל נסיאיהון אטר לנסיא אחד אטר לנסיא אחד לבית אבהתון תרי עסר אטר ואטר אהרן בגו אטריהון ואקר משה ית אטריה לקודם יהוה במשכן סעדואתה והוה בצפרה והעל משה למשכן סעדואתה ואה אפרח אטר אהרן לבית לוי ואפק פרח ואנץ ציץ ועאסל לוזים ואפק משה ית כל אטריה מלקודם יהוה לכל ברי ישראל וחזו ואנסבו גבר אטרה ואמר יהוה למשה עזר ית אטר אהרן לקדם סעדואתה למטרה לסימן לברי מרי ותסכם רניניון מן עלי ולא ימותון ועבד משה כמה דפקד יהוה יתה כן עבד ואמרו ברי ישראל למשה למימר הן שלמנן אבדנן כלנן אבדנן כל קריבה דקרב למשכן יהוה יתקטל האל שלמנן למשלם ואמר יהוה לאהרן את ובריך ובית אבוך עמך תסבלון ית חוב מקדשה ואת ובריך עמך תסבלון ית חוב כהנתכון ואף ית אחיך שבט לוי שבט אבוך קרב עמך ויסתמכון עלויך וישמשונך ואתה ובניך עמך לקדם משכן סעדואתה ויטרון מטרתך ומטרת כל משכנה ברן למאני קדשה ולמדבחה לא יקרבון ולא ימותון אף אנון אף אתון ויסמכון עמך ויטרון ית מטרת משכן זימנה לכל תשמיש משכנה ובראה לא יקרב לידכון ויטרון ית מטרת קדשה וית מטרת מדבחה ולא יהי חורי רגז על ברי ישראל ואה אנה אנסבת ית תלימיכון ליואי מבגו ברי ישראל לוכון מתנה מתיהבין ליהוה למשמש ית תשמיש משכן זימונה ואת ובריך עמך תטרון ית כהנתכון לכל ממלל מדבחה ולמלגו לפרכתה ותשמשון תשמיש מתנה אהב ית כהנתכון ובראה דקרב יתקטל ומלל יהוה עם אהרן ואני אה יהבת לך ית מטרת ארמותי לכל קדשי ברי ישראל לך יהבתון לרבו ולבריך לסחנת עלם דן יהי לך מן קדשי קדשיה מן קרבנה כל קרבנון לכל מנחתון ולכל חטאתון ולכל אשמון דיאשמון לי קדש קדשין לך הוא ולבריך בקדש קדשיה תיכלנה כל אדכר ייכל יתה קדש יהי לך ודן לך ארמות מתונון לכל אנפות ברי ישראל לך יהבתון ולבריך ולבראתך עמך לסחנת עלם כל אדכי בביתך ייכל יתה כל תרב רטיב וכל תרב יביש ואדגן קדמאיתון דיהבון ליהוה לך יהבתון בכורי כל דבארעון דינדון ליהוה לך יהי כל אדכי בביתך ייכלנה כל חרם בישראל לך יהי כל פתוחי רחם לכל אבסר דיקרבון ליהוה באנש ובבהמתה יהי לך ברן פרקן תפרק ית בכור אנשה וית בכור בהמתה אמסבתה תפרק ופרקנה מבר ירח תפרקנה בשיאמך אכסף חמשה מתקלין במתקל קדשה עסרין גרה הוא ברן בכור תור אי בכור אמר אי בכור עז לא תפרק קדש אנון ית אדמון תדרק על מדבחה וית {וית} תרבון תואד קרבן ריח ריחו ליהוה ואבסרון יהי לך כניח אנפותה וכשאק ימינה לך יהי כל ארמות קדשיה דירמון ברי ישראל ליהוה יהבת לך ולבריך ולבראתיך עמך לסנחת עלם קיאם מלח עלם הוא לקדם יהוה לך ולזרעך עמך ואמר יהוה לאהרן בארעון לא תסתחן וחלק לא יהי לך בגבון אנה חלקך ופלגתך בגו ברי ישראל ולברי לוי אנה יהבת כל מעסר בישראל לסחנו חלף תשמישון דאנון משמשין ית תשמיש משכן זימונה ולא יקרבון אורי ברי ישראל למשכן זימונה למסבל חוב לקטל ושמש ליואי הוא ית תשמיש משכן זימונה ואנון יסבלון חוביהון אגזירת עלם לגיליכון ובגו ברי ישראל לא יסתחנון אסחנו הלא ית מעסר ברי ישראל דירמון ליהוה ארמו יהבתה לליואי לאסחנו על כן אמרת לון בגו ברי ישראל לא יסתחנון סחנה ומלל יהוה עם משה למימר ועם ליואי תמלל ותימר לון כד תסבון מן עם ברי ישראל ית מעסרה דיהבת לוכון מן עמון בסחנתכון ותרמון מנה ית ארמות יהוה מעסר מן מעסרה ויתחשב לוכון ארמותיכון כחלה מן אדרה וכמליאה מעצרה כן תרמון אף אתון ית ארמות יהוה מן כל מעסרתכון דתסבון מן עם ברי ישראל והבון מנון ית ארמות יהוה לאהרן כהנה מכל מתנתכון תרמון ית כל ארמות יהוה מן כל תרבה ית מקדשה מנה ותימר לון ברמותיכון ית תרבה מנה ויתחשב לליואי כעללת אדר ועללת מעצר ותיכלון יתה בכל אתר אתון ובתיכון הלא אגר הוא לוכון חלף תשמישכון במשכן זימונה ולא תסבלון עליו חוב בארמותיכון ית תרבה מנה וית קדשי ברי ישראל לא תחללון ולא תמותון ומלל יהוה עם משה ועם אהרן למימר דא אגזירת אוראותה דפקד יהוה למימר מלל עם ברי ישראל ויסבון לידך פרה סמוקה שלמה דלית בה מום ודלא סלק עליה ניר ותהבון יתה ליד אלעזר כהנה ויפק יתה למלבר למשריתה וינכס יתה לקדמיו ואנסב אלעזר כהנה מן אדמה באצבעה וידיח לכבון קדם משכן זימונה מן אדמה שבעה אזבנים ויוקד ית פרתה לעיניו ית אמשכה וית אבסרה וית אדמה על פרדה יוקד ויסב כהנה אילן ארזה וצבה זעורי ולעלעיתה וירמי לגו יקידת פרתה וירע ארקעיו כהנה ויסעי ית בסרה במים ובתר ייעל ליד משריתה ויסתב כהנה עד רמשה ודמוקד יתה ירע ית ארקיעיו במים ויסע ית בסרה במים ויסתב עד רמשה ויכנש גבר אדכי ית קיטם פרתה וינח למלבר למשריתה באתר אדכי ותהי לכנשת ברי ישראל למטרה למי נדה סלוחי היא וירע מכנש ית קיטם פרתה וית ארקעיו ויסתב עד רמשה ותהי לברי ישראל ולגיורה דמגיר בגבון לגזירת עלם דקרב במית לכל נפש אנש יסתב שבעה יומים הוא יתעיד בה ביומה תליתה וביומה שביעה וטהר ואן לא יתעיד ביומה תליתה וביומה {ל}שביעה לא ידכי כל דקרב במית בנפש אנש ד{מ}ימות ולא יסתלח ית משכן יהוה סיב ותתעקר נפשה ההיא מישראל הלא מי נדה לא זרק עליו אמסב הוא חורי מסבה בה ודאה אוראותה אנש כד ימות במשכנה כל עלל לגו משכנה וכל דבמשכנה יסתב שבעה יומים וכל מאן אפתיח דליתו סמיר ושזיר עליו אמסב הוא וכל דיקרב על אפי ברה בקטיל חרב אי במית אי בגרם אנש אי בקבר יסתב שבעה יומים ויסבון למסבה מן קטם יקידת סלוחה ויהבון עליו מים קיאמים לגו מאן ויסב אזוב ויטבל במים גבר אדכי וידיח על משכנה ועל מאניה ועל נפשאתה דהוו תמן ועל דקרב בגרם אי בקטיל אי במית אי בקבר וידיח אדכיה על אמסבה ביומה תליתאה וביומה שביעאה ויסלחנה ביומה שביעאה וירע ארקעיו ויסעי במים וידכי ברמשה וגברה דיסתב ולא יסתלח ותתעקר נפשה ההיא מבגו קהלה הלא ית מקדש יהוה סיאב מי נדה לא זרק עליו אמסב הוא ותהי לוכון לאגזירת עלם ומדי מי נדתה ירע ארקעיו ודקרב במי נדתה יסתב עד רמשה וכל דקרב בה אמסבה יסתב ונפשה דקרבה תסתב עד רמשה ואתו ברי ישראל כל כנשתה מדבר צן בירחה קדמאה ודאר עמה בקדיש ומיתת תמן מרים ואקברת תמן ולא הוה מים לכנשתה ואתכנשו על משה ועל אהרן ואתיגר עמה עם משה ואמרו למימר ולוי שלמנן בשלם אחינן לקודם יהוה ולמה אנדיתון ית קהל יהוה ליד מדברה הדן לממות תמן אנחנן ובעירנן ולמה אסקתנן ממצרים למעאל יתן לאתרה בישה אדן לית אתר זרע ותאנה וגפן ורמון ומים לית למשתי ואתה משה ואהרן מקודם קהלה לתרח משכן זימונה ונפלו על אפיון ואתחזה כבוד יהוה לון ומלל יהוה עם משה למימר סב ית אטרה וכנש ית כנשתה אתה ואהרן אחוך ותמללון לכיפה לעיניהון ויהב מימיו ותפק לון מים {מים} מן כיפה ותשקי ית כנשתה וית בעיריהון ואנסב משה ית אטרה מלקודם יהוה כמה דפקדה וכנשו משה ואהרן ית קהלה לקודם כיפה ואמר לון שמעו שוי מריריה המן כיפה הדן נפק לוכון מים וארם משה ית אדה ומעי ית כיפה באטרה תרי אזבינין ואנפקו מים סגים ואשתת כנשתה ובעיריון ואמר יהוה למשה ולאהרן גזוי לא אימנתון בי למקדשתי לעיני ברי ישראל לכן לא תעלון ית קהלה הדן לארעה דיהבת לון הנון מי תיגרה דאתיגרו ברי ישראל ית יהוה ואתקדש בון ואמר משה מארי יהוה אתה אתרשיתה למחזה ית עבדך וית רביאנך וית אדך תקיפה דמן חיול בשומה אי בארעה דיעבד כעובדיך וכגבוראתיך אגוז שוי ואחזי ית ארעה טהבתה דבעבר ירדנה טורה טבה הדן ולבנונה ואמר יהוה למשה סגי לך לתוזף ממלל עמי אורי בממללה הדן סק לריש סכיתה ותלי עיניך מדנעה וצפונה ודרומה ומערבה וחזי בעיניך הלא לא תגוז ית ירדנה הדן ופקד ית יהושע בר נון ותקפה ועאיצה הלא הוא יגוז לקודם עמה הדן והוא יסחן יתון ית ארעה דתחזי ומלל יהוה עם משה למימר סגי לוכון סארים ית טברה הדן אתפנו לוכון צפונה וית עמה פקד למימר אתון געזין בתחום אחיכון ברי עשו דדארין בגבלה וידחלון מנוכון ותתנטרון שריר לתתיגרון בון הלא לא האב לוכון מן ארעון ירתה עד מדרס כף רגל הלא ירתה לעשו יהבת ית טבר גבלה מזון תמורון מן עמון באכסף ותיכלון ואף מים תזבנון מן עמון באכסף ותשתון ושלח משה שליחין מקדיש ליד מלך אדום אכהן אמר אחיך ישראל אתה חכמתה ית כל ליחותה דאשקעתנן ונחתו אבהתן למצרים ודערנן במצרים יומין סגין ואבאשו לנן מצראי ולאבהתן וצבענן ליהוה ושמע קלנן ושלח שליח ואפקן ממצרים ואה אנחנן בקדיש קריה איצטר תחומך נעבר שוי בארעך לא נעבר בעקל ובכרם ולא נשתה מי גוב אורע מלכה נהך לא נסטי ימין וסמאל עד דנגוז תחומך ואמר לה אדום לא תעבר בי אדלא בחרב אפק לזימונך ואמרו לה ברי ישראל במסילע נסק ואף ממימיך נשתי אנה וקניאני ואהב זבנון לעוד לית בסעדי אגוז ואמר לא תגוז ואנפק אדום לזימונה בעם יקיר ובאד תקיפה ומנע אדום יהב ית ישראל יגוז בתחומה ומאך ישראל מן עלויו ואנטלו מקדיש ואתו ברי ישראל כל כנשתה טור טורה ואמר יהוה למשה וליד אהרן בטור טורה על תחום ארע אדום למימר יתכנש אהרן לעמה הלא לא ייעל לארעה דיהבת לברי ישראל על דמריתון ית מימרי למי תיגרה סב ית אהרן וית אלעזר ברה ואסק יתון לטור טורה ותשלע מן אהרן ית ארקעיו ותלבשון ית אלעזר ברה ואהרן יתכנש וימות תמן ועבד משה כמה דפקד יהוה ואסקה לטור טורה לחזות כל כנשתה ואשלע משה ית אהרן ית ארקעיו ואלבשון ית אלעזר ברה ומת אהרן תמן בריש טורה ונחת משה ואלעזר מן טורה וחזו כל כנשתה הלא שלם אהרן ובכו ית אהרן תלתין יום כל בית ישראל ושמע כנענאה מלך ערד דאור דרומה הלא אתה ישראל אורע גשושיה ואגחי בישראל ושבה מנה שבי ואנדר ישראל נדר ליהוה ואמר מתון תתן ית עמה הדן באדי ואחרם ית קוריהון ושמע יהוה בקל ישראל ויהב ית כנענה באדה ואחרם יתון וית קוריהון וזעק שם אתרה חרמה ואנטלו מן טור טורה אורע ים סוף למיסר ית ארע אדום והציקת נפש עמה באורעה ומלל עמה באלהים ובמשה למה אפקתנן ממצרים למות בקפר הלא לית מזון ולית מים ונפשנן מציקה במזון דקדוקה ושגר יהוה בעמה ית חיויה דוקדין ונכתו ית עמה ומית עם סגי מישראל ואתה עמה ליד משה ואמרו חטינן הלא מללנן ביהוה ובך צלי ליהוה ויסטי מעלינן ית חיוה וצלה משה בדיל עמה ואמר יהוה למשה עבד לך יקיד ושוי יתה על סכי ויהי כל דמנתך ויחזי יתה ויתוחי ועבד משה נחש נחשין ושותה על סכי והוה אם אנכת נחשה ית אנשה ואסתכל לנחשה חשיה ויתוחי ואנטלו ברי ישראל ושרו באבות ואנטלו מן אבות ושרו באכפרי עבראהי במדברה דעל אפי מואב מדנע שימשה ואמר יהוה למשה לתצור ית מואב ולתסתדר בה הלא לא אהב לך מן ארעה ירתה הלא לברי לוט יהבת ית ער ירתה מתמן נטלו ושרו בנחל זרד ומלל יהוה למשה למימר אתה געז יומן ית תחום מואב ית ער ותקרב קובל ברי עמון לתיצרנון ולתסתדר בון הלא לא אהב מן ארע ברי עמון לך ירתה הלא לברי לוט יהבתה ירתה ונטלו מנחל זרד ושרו בעבר ארנן דעל מדברה דנפק מתחום אמראה הלא ארנן תחום מואב בין מואב ובין אמראה על כן יתמר בספר קרבות יהוה עם ורחם בסופה וית מימרי ארנן דאסנחנון ודנטע למדור בקריתה ומתפצין לתחום מואב ומתמן בארה היא בירה דאמר יהוה למשה כנש לי ית עמה ואהב לון מים טטה שבח ישראל ית תשבחתה הדה סלק בירה אגיבו לה באר חפסואה רבנין קטעוה נהירי עמה במגד ובפצואן מן מדבר מתנה וממתנה נחליאן ומנחליאן רמואן ומרמואן גיאה דבעקל מואב ריש פסגעה דמדיק לקדם ישמונה ואמר יהוה למשה קומו טאלו וגעזו ית מישר ארנן חזי יהבת באדך ית סיחון מלך חשבון אמראה וית ארעה שרי רת והסתדר בה קרבה יומה אדן שרי יהב אימתך ודחלתך על אפי עממיה כתי כל שומיה דישמעון ית שמעך וירגזון ויתלחלון מקדמיך ושלח ישראל שלחין אל סיחון מלך אמראה ממללי שלם למימר אגוז בארעך באורע מלכה נהך לא אסטי ימין וסמאל לא ארום בעקל ובכרם מזון באכסף תמירני ואיכל ומים באכסף תהב לי ואשתי לעוד אעבר ברגלי כמה דעבדו לי ברי עשו דדארין בגבלה ומואבהי דדארין בארשה ולא יהב סיחון ית ישראל גאז בתחומה ואמר יהוה למשה אזי שרית יהב לקדמיך ית סיחון וית ארעה שרי רת למירת ית ארעה וכנש סיחון ית עמה ואנפק לזימון ישראל למדברה ואתה יחצה ואגחי בישראל וקטלה ישראל וית בריו וית עמה לפי חרב וירתו ית ארעה מן ארנן עד יבק עד ברי עמון הלא עזיז תחום ברי עמון ואנסב ישראל ית כל קריאתה אלין ודאר ישראל בכל קורי אמראה בחשב{ה}<ו>ן ובכל בנתיה הלא חשבון מדינת סיחון מלך אמראה היא והוא דהגיח במלך מואב קד{א}מאה ואנסב ית כל ארעה מן אדה עד ארנן על כן יימרון שלטניה עלולי חשבון תבנה ותתכון מדינת סיחון הלא אש נפקה מן חשבון להבה מן קריאת סיחון מסיפה עד מואב מסחני רמואת ארנן אה וילך מואב אבדת עם כמוש יהב בריו פליטין ובראתה בשבאי לשלטן חמראה סיחון ונירם אבידה חשבון עד דיבון ושונן סעד נפח אשתה סעד מידבה ודער ישראל בקורי אמראה ושגר משה למגש ית יעזיר וכבשו בנתיה וחרבו ית אמראה דתמן ואתפנו וסלקו שביל אבתנין ואנפק עוג מלך אבתנין <לזימונון> הוא וכל עמה לקרבה אדרעי ואמר יהוה למשה לית תדחל מנה הלא באדך יהבת יתה וית כל עמה וית ארעה ותעבד לה כמה דעבדת לסיחון מלך המראה דדאר בחשבון וקטלו יתה וית כל עמה סעד לית אשתיר לה שיור וירתו ית ארעה ואנטלו ברי ישראל ושרו בבקעת מואב מעבר לירדן יריחו וחזה בלק בן צפור ית כל דעבד ישראל לאמראה ודחל מואב מקודם עמה שריר הלא סגי הוא ואתיקץ מואב מקודם ברי ישראל ואמר מואב לסהבי מדין כדו ילחס קהלה הדן ית כל סחרתן כלחס תורה ית עסב בראה ובלק בר צפור מלך למואב בזבנה ההיא ושגר שלחין ליד בלעם בר בעור פתורה דעל נהרה ארע ברי עמון למזעק לה למימר הא עם נפק ממצרים והא טמר ית חזות ארעה והוא יתיב מקבלי וכדו אהך שוי לעט לי ית עמה הדן הלא חיול הוא מני טעכה אוכל אנכי בה ואטרדנה מן ארעה הלא חכמת ית דתברך בריך וית דתלעט לעיט ואזלו סהבי מואב וסהבי מדין וקסמיהון באדיון ואתו אל בלעם ומללו עמה מלי בלק ואמר לון אביתו אכה ליליה ואעזר יתכון ממלל כמה דימלל יהוה עמי ויתבו רבני מואב עם בלעם ואתה אלהים ליד בלעם ואמר מה גבריה האלין עמך ואמר בלעם להאלהים בלק בר צפור מלך מואב שגר אלי הן עם נפק ממצרים וטמר ית חזות ארעה וכדו אתי לעט לי יתה טעכה אכל למגחי בה ואטרדנה ואמר אלהים אל בלעם לא תאך עמון ולא תלאט ית עמה הלא ברוך הוא וקעם בלעם בצפרה ואמר לרבני בלק זלו לארעכון הלא מעי יהוה למתנני למיזל עמוכון וקעמו רבני מואב ואתו ליד בלק ואמרו מעי בלעם מיתי עמנן ואוזף עורי בלק שגר רבינין סגין ויקירין מן אלין ואתו ליד בלעם ואמרו לה אכהן אמר בלק בר צפור לשוי תתמנע ממיתי לידי הלא אוקרו אוקרנך שריר וכל דתימר לי אעבד ואתי שוי לעט לי ית עמה הדן ואגיב בלעם ואמר לעבדי בלק אן יהב לי בלק מלוא ביתה זוזה ודאהבה לא אכל אגוז ית מימר יהוה אלהי למעבד זורה אי רבה וכדו תבו שוי בדן אף אתון ליליה ואחכם מה יוזף יהוה ממלל עמי ואתא מלאך אלהים ליד בלעם לילי ואמר לה אן למזעק לך אתו גבריה קום {קום} זל עמון וברן ית ממללה דאמלל עמך יתה תעבד וקעם בלעם בצפרה ושפה ית אתונה ואזל עם רבני מואב ואתקף רגז יהוה הלא אזל הוא ואתקומם מלאך יהוה באורעה לכתור לה והוא רכיב על אתונה ותרי {ב}<ר>ביו עמה ואזת אתונה ית מלאך יהוה קעם באורעה וחרבה שליף באדה וסטת אתונה מן אורעה ואהלכת בבראה ומעי בלעם ית אתונה לסטותה משבילה וקעם מלאך יהוה בשביל כרמיה גדר מדן וגדר מדן ועמת אתונה ית מלאך יהוה ורצצת לכתלה ורצת ית רגל בלעם לכתלה ואוזף למעינה ואוזף מלאך יהוה גאז וקעם באתר רץ דלית שביל לסטו ימין וסמאל וצפת אתונה ית מלאך יהוה ורבעת כתי בלעם ואתקף רגז בלעם ומעי ית אתונה באטרה ופתח יהוה ית פם אתונה ואמרת לבלעם מה עבדת לך הלא מחיתני דן תלתה אזבנין ואמר בלעם לאתונה הלא שקרתי בי לו אתשקע חרב באדי הלא כדו קטלתיך ואמרת אתונה לבלעם הלא אנה אתונך דרכבת עלי מד אבויך סעד יומה הדן סכוי סכיתה למעבד לך אכהן ואמר לא וגלה יהוה ית עיני בלעם וחזה ית מלאך יהוה קעם בשביל וחרבה שליפה באדה ועקד וסגד לאפיו ואמר לה מלאך יהוה על מה מעיתה ית אתונך דן תלת זבנין אה אנה אנפקת לעשדתך הלא באש אורעך לקובלי ואזיתני אתונה וסטת מלקודמי דן תלת זבנין אלולה סטואה מלקודמי הלא כדו אף יתך קטלת ויתה קעימת ואמר בלעם למלאך יהוה חטית הלא לא חכמת הלא אתה מתקומם לזימוני באורעה וכדו אן באש בחזותך אעזרה לי ואמר מלאך יהוה לבלעם אזל עם גבריה וקשט ית ממללה דאמלל לידך יתה תטר למלל ואזל בלעם עם רבני בלק ושמע בלק הלא אתה בלעם ונפק לזימונה לקרית מואב דעל תחום ארנן דבאסטר תחומה ואמר בלק לבלעם הלא שגר שגרתי לידך למזעק לך למה לא אתיתה לידי אימננון לא אכל מוקרך ואמר בלעם לבלק האנה אתית לידך כדו היכל אכל ממלל כלום ממללה דישוי אלהים בפמי יתה אטר לממלל ואזל בלעם עם בלק ואעלה אמדינת רזיו ואנכס בלק תור ועאן ושגר לבלעם ולרבניה דעמה והוה בצפרה ואנסב בלק ית בלעם ואסקה רמות בעל וחזה מתמן ית איסטר עמה ואמר בלעם לבלק עבד לי בדן שבעה מדבחין וכבן לי בדן שבעה פרים ושבעה דכרין ועבד בלק {מ}כמה דמלל בלעם ואסק בלק ובלעם פר ודכר במדבחה ואמר <בלעם> לבלק התקומם עם עלתך ואיזל טכה ישתוי אלהים לזימוני ומלל מה יחזיאני ואוי לך ואזל מכמין ואשקח מלאך אלהים ית בלעם ואמר לה ית שבעתי מדבחיה סדרת ואסקת פר ודכר במדבחה ושוה מלאך יהוה ממלל בפי בלעם ואמר עזר לבלק ואכהן תמלל ועזר לידה ואה קעם על עלתה הוא וכל רבני מואב ותלה אמתלה ואמר מן ארם אנגדני בלק מלך מואב מטברי מדנע אתי לעט לי יעקב ואתי אסכף ישראל אלוט מן לא לעטה אלה ומה אסכף לא סכפה יהוה הלא מריש טורין אחזינה ומגבעין אשבחנה הן עמה לחודה ישרי ובגויה לא יתחשב מן תנה קטם יעקב ומן מנה מרב ישראל תמות נפשי מות משבחין ותהי עקבאיתי כותה ואמר בלק אל בלעם מה עבדת לי ללוט דבבי אנסבתך והא ברכת ברוך ואגיב ואמר הלא ית דישוי יהוה בפמי יתה אטר לממלל ואמר לה בלק אתי שוי עמי לאתר חורן תחזינה מתמן סוף איצטרה תחזה וכלה לא תחזה ולעטה לי מתמן ואנסבה עקל צפים לריש סכיתה ובנה שבע מדבחין ואסק פר ודכר על מדבחה ואמר לבלק אתקומם עם עלתך ואנה אזדעק אכהן וזעק מלאך יהוה לבלעם ושוה ממלל בפמה ואמר עזר לבלק ואכהן תמלל ואתה לידה ואה קעם עם עלתה ורבני מואב עמה ואמר לה בלק מה מלל יהוה ותלה אמתלה ואמר קום בלק ושמע אצית לסעד ית בר צפור לא גבר אל ויכדב ובר אנש ויסתבר ההוא אמר ולא יעבד ממלל ולא מקים הן לברך אתנסבתי אברך ולא עזרנה לא אסתכל חוב ביעקב ולא אחזה עמל בישראל יהוה אלהה עמה ואשמעות מלכה בה חיול דאנבקהון ממצרים כאפרעות רימה לה הלא לא חרש ביעקב ולא קסם בישראל כעדן יתמר ליעקב ולישראל מה פיעאל חיולה הן עם כלביה וכום וכאריה יתגסר לא ידמך עד יסיף עטוף ואדם קטילין ישתה ואמר בלק לבלעם אף לוט לא תלעטנה ואף ברוך לא תברכנה ואגיב בלעם ואמר לבלק הלא מללת עמך למימר כל ממללה דימלל האלהים יתה אעבד ואמר בלק לבלעם אתי שוי אסבנך לאתר עורן לאוי יתכשר בחזות האלהים ולעטה לי מתמן ונסב בלק ית בלעם ראש פעורה דמדיק לקודם ישמונה ואמר בלעם לבלק בנה לי בדן שבעה מדבחין וכבן לי בדן שבעה פרין ושבעה דכרין ועבד בלק כמה דמלל בלעם ואסק פר ודכר על מדבחה וחזה בלעם הלא טב בחזות יהוה לאמברכה ית ישראל ולא אזל כאזבן באזבן לזימון קסמיה ושוה למדברה אפיו ותלא בלעם ית עיניו וחזה ית ישראל שרי לשבטיו והות עליו רוח אלהים ותלה אמתלה ואמר מה ימן בלעם בן בעור ומהימן גברה אזדים עינה דמחזה ברה יחזה ומל ומגלי חזבים מה טבין משכניך יעקב ומשרועיך ישראל כנחלין אנציבין כגנין עלאוי נהר כמשכנין קבע יהוה כארזין עלאוי מים מטפטף מים מבדיו וזרעו במים סגים וירם מגוג מלכה ותתרברב ממלכתה חיולה אנגדה ממצרים כאפרעות רימה לה יסיף גועיה עאקיו וגרמיהון ישחק וגריו ימחי כביש רבי כאריה וכלביה מן יקימנה מברכיך בריך ולעטיך לעיט ואתקף רגז בלק ליד בלעם וספק ית כפיו ואמר בלק לבלעם ללעוט דבבי זעקת לך ואה בארכתה ברכה דן תלתה זבנין וכדו ערק לך לאתרך אמרת איקר אוקרנך ואה מנעך יהוה ממוקרה ואמר בלעם לבלק הלא אף ליד שלחיך דשגרת לי מללת למימר אן יהב לי בלק מלוא ביתה אכסף אי דהב לא אכל עבור ית פי יהוה למעבד טבה אי בישה מלבי דימלל יהוה עמי יתה אמללה וכדו האנה אזל לעמי אזל ואמלכנך ית דיעבד עמה אדן לעמך בעקבאית יומיה ותלה מתלה ואמר מהמן בלעם בר בעור ומהימן גברה זדים עינה מהימן שמע מימרי אלה וחכם מחכום עליונה מחזי ברה יחזי מפל ומגלי חזוין אחזינה ולא כדו אשבחנה ולא קריב אורע כוכב מיעקב וקם שבט מישראל מחי ערצי מואב ורברב כל ברי שת ויהי אדום ירותה ויהי ירותה עשו דבביו וישראל עבד חיל וינחת מיעקב ויבד שיור מקרתה וחזה ית עמלק ותלה אמתלה ואמר ריש גועיה עמלק ועקבאיתה סעד ייבד וחזה ית קינאה ותלה אמתלה ואמר עמק מדורך ושוי בכיפה קנך הלא אן יהי ליקידה קין עד מאשור מדורך ותלה אמתלה ואמר וילה מן יהי מן שמה אל מפקון מן אד כתאי ילבטו אשור וילבטו עבר ואף הוא עד ייבד וקעם בלעם ואזל ועזר לאתרה ואף בלק אזל לאורעה ודער ישראל בשטים ושרי עמה למזני עם ברת מואב וזעקי לעמה לדבחי אלהיין ואכל עמה וסגד לאלהיין ואצטמד מברי ישראל לבעל פעור ואתקף רגז יהוה בישראל ואמר יהוה למשה אמר ויקטלו כל גבריה צמידיה לבעל פעור ויעזר תקוף רגז יהוה מישראל ואמר משה לדיאני ישראל קטלו גבר ית גבריו צמידיה לבעל פעור ואה גבר מברי ישראל אתא וקרב לאחיו ית מדינהיתה למחזה משה ולמחזה כל כנשת ברי ישראל ואנון בכין תרח משכן זימונה וחזה פינחס בר אלעזר בר אהרן כהנה וקעם מבגו כנשתה ואנסב רמח באדה ואתה בתר גברה ישראלאה ליד קבתה ודקר ית תריון ית גבר ישראלאה וית אתתה עם קבתה ותיעצר מגיפתה מן על ברי ישראל והוו מיתיה במגיפתה ארבעה ועסרין אלף ואמר משה לברי ראובן ולברי גד ולפלגות שבט מנשאה האחיכון ייעלון לקרבה ואתון תדורון הכה ולמה תשפלון ית לב בני ישראל מן עבר לארעה דיהב לון יהוה אכהן עבדו אבהתכון בשלוחי יתון מן קדש ברנע למחזי ית ארעה וסלקו עד נחל אנכלה וחזו ית ארעה ושפלו ית לב בני ישראל לדלה מיעל לארעה דיהב לון יהוה ותקף רגז יהוה ביומה ההוא ואשתבע למימר אם יחזון גבריה דסלקו ממצרים מבר עסרים שנה ולעל ית ארעה דאשתבעת לאברהם ליצחק וליעקב הלא לא מלאו בתרי בלות כלב בר יפנה קנזאה ויהושע בר נון הלא מלאו בתר יהוה ותקף רגז יהוה בישראל וטלטלון במדברה ארבעים שנה עד שלם כל דרה דעבד דביש בחזות יהוה והא קמתון חליפת אבהתכון תרבית גברים חטאים למוזפה עורי על תקוף רגז יהוה על ישראל כד תעזרון מבתרה ואוזף עורי למטעתה במדברה ותחבלון לכל עמה הדן וקדמו לידה ואמרו דיריאן עאן נבנה לקנינינן הכה וקריאן לטפלנן ואנחנן נזדיאן עתידין לקדם בני ישראל עד דאם אעאלנון לאתרון וידור טפלנן בקורי תללה מקדם דעורי ארעה לא נעזר לבתינן עד הסתהנו בני ישראל אנש ית הסהנותה הלא לא נסתהן עמון מן עבר לירדנה ולעל הלא עלת אסהנתנן לידנן מן עבר לירדנה מדנעה ואמר לון משה אם תעבדון ית ממללה הדן ואם תזדינון לקדם יהוה לקרבה ויעבר לוכון כל מזיאן ית ירדנה לקדם יהוה עד ערובה ית דבביו מקדמיו ומכבשה ארעה לקדם יהוה ובתר תעזרון ותהון ברים מיהוה ומישראל ותהי ארעה הדה לוכון לסהנה לקדם יהוה ואם לא תעבדון כן הא אתעיבתון ליהוה ודעו עוביכון דתשקע יתכון בנו לוכון קריאן לטפליכון ודירואן לעניכון ודנפק מפמוכון תעבדון ואמרו ברי ראובן וברי גד ופלגות שבט מנשאה למשה <למימר> עבדיך יעבדון כמה דרבי מפקד טפלנן ונשינן וקנינינן וכל בהמתנן יהון תמן בקורי גלעדאה ועבדיך יעברון כל מזיאן חיל לקדם יהוה לקרבה כמה דרבי מלל ופקד לון משה ית אלעזר כהנה וית יהושע בר נון וית ראשי אבהת שבטיה לברי ישראל ואמר משה לון אם יעברון בני ראובן ובני גד [...] [...] ושרו במדבר סין ונטלו ממדבר סין ושרו בדפקה ונטלו מדפקה ושרו באליש ונטלו מאליש ושרו ברפידים ולא הוה תמן מים לעמה למשתה ונטלו מרפידים ושרו במדבר סיני ונטלו ממדבר סיני ושרו בקברות תחמדאתה ונטלו מקברות תחמדאתה ושרו בחצרות ונטלו מחצרות ושרו ברתמה ונטלו מרתמה ושרו ברמון פרץ ונטלו מרמון פרץ ושרו בלבונה ונטלו מלבונה ושרו ברסה ונטלו מרסה ושרו בקהלתה ונטלו מקהלתה ושרו בהר שפר ונטלו מהר שפר ושרו בחרדה ונטלו מחרדה ושרו במקהלת ונטלו ממקהלת ושרו בתחת ונטלו מתחת ושרו בתרח ונטלו מתרח ושרו במתיקה ונטלו ממתיקה ושרו בחשמונה ונטלו מחשמונה ושרו במסירות ונטלו ממסירות ושרו בבני יעקן ונטלו מבני יעקן ושרו בטבר הגדגדה ונטלו מטבר הגדגדה ושרו ביטבתה ונטלו מיטבתה ושרו בעברנה ונטלו מעברנה ושרו בעציון גבר ונטלו מעציון גבר ושרו במדבר צן היא קדש ונטלו מקדש ושרו בטור טורה באיצטר ארע אדום וסלק אהרן כהנה לטור טורה על מימר יהוה ומית תמן בשנת הארבעים למפוקית בני ישראל מן ארע מצראי בירחה חמישה באחד לירחה ואהרן בן תלת ועסרים ומון שתה במותה בטור טורה ושמע כנענאה מלך ערד והוא דהאר בדרום בארע כנען במיתי בני ישראל ונטלו מטור טורה ושרו בצלמונה ונטלו מצלמונה ושרו בפינן ונטלו מפינן ושרו באבות ונטלו מאבות ושרו בכפרני עבראי בתהום מואב ונטלו מכפריה ושרו בדיבון גד ונטלו מדיבון גד ושרו בעלמון דבלתימה ונטלו מעלמון דבלתימה ושרו בטברי עבראי לקדם נבו ונטלו מטברי עבראי ושרו בבקעת מואב על ירדן יריחו ושרו על ירדנה מבית הישמות עד אבל שטים בבקעת מואב ומלל יהוה עם משה בבקעת מואב על ירדן יריחו למימר מלל עם ברי ישראל ותימר להון כד אתון עברים ית ירדנה אל ארע כנען ותערבון ית כל דיארי ארעה מקדמיכון ותבדון ית כל משדכיון וית כל צלמי סגדיון תאבדון וית כל רמהותון תשיצון ותערבונון מן ארעה ותדורון בה הלא לוכון יהבת ית ארעה למירת יתה ותפלגון ית ארעה בנבז לכרניכון לסגיה תסגי ית פלגתה ולזהרה תזער ית פלגתה על דיפק לה תמן נבזה לה יהי לשבטי אבהתכון תפלגון ואם לא תערבון ית דיארי ארעה מקדמיכון ויהי דתותרון מנון לסכם בעיניכון ולחכים בצטריכון ויעקון יתכון על ארעה דאתון דארים בה ויהי כמה דדמית למעבד להון כן אעבד לוכון ומלל יהוה עם משה למימר פקד ית בני ישראל ותימר להון כד אתון עלים לארע כנען דאה ארעה דתפל לוכון באסנהו ארע כנען לתהומיה ויהי לוכון בפאת דרומה ממדבר צן על אתרי אדום ויהי לוכון תהום דרומה מיסטר ים מלחה מדנעה ויסר לוכון תהומה מדרום למסוקית עקרבים ועבר צנה ויהי מפוקיתה מדרום לקדש ברנע ויפק דרת אדאר ויעבר עצמונה ויסהר תהומה מן עצמונה נחל מצרים ויהי מפוקיתה ימה ותהום מערבה יהי לוכון ימה רבה יתעם דן יהי לוכון תהום מערבה ודן יהי לוכון תהום צפונא מן ימה רבה תכבנון לוכון טבר טברה ומטבר טברה תכבנון למיעל לחמת ויהי מפוקיתה תהומה צרדה ויפק תהומה זפרנה ויהי מפוקיתה דרת עינן דן יהי לוכון תהום צפונא ותתכבנון לוכון לתהום מדנעה מדרת עינן עפמיה וייעת תהומה מעפמיה הרבלתה ממדנע לעינה וייעת תהומה ויקבע לגו כתף ים גנסר מדנעה וייעת תהומה לירדנה ויהי מפוקיתה ים מלחה דן תהי לוכון ארעה לתהומיה סאהר ופקד משה ית בני ישראל למימר דה ארעה דתפלגון יתה בנבז דפקד יהוה למתן לתשעתי שבטיה ופלג שבטה הלא נסבו שבט בני ראובנאה לבית אבהתון ושבט בני גדאה לבית אבהתון ופלג שבט מנשאה נסבו פלגתון תרי שבטיה ופלג שבטה נסבו פלגתון מן עבר לירדנה יריחו מדנע מדנעה ומלל יהוה עם משה למימר אלין שמהת גבריה דיפלגון לוכון ית ארעה אלעזר כהנה ויהושע בר נון ונסיא אחד ונסיא אחד מן שבט תסבו למפלגה ית ארעה ואלין שמהן גבריה לשבט יהודה כלב בר יפנה לשבט בני שמעון שמואל בר עמיהוד לשבט בנימים אלדד בר כסלן לשבט בני דן נסיא בקי בן יגלי לבני יוסף לשבט בני מנשה נסיא חנאל בר אפוד ולשבט ברי אפרים נסיא קמואל בן שפטן ולשבט בני זבולן נסיא אליצפן בן פרנך ולשבט בני יששכר נסיא פלטיאל בן עזן ולשבט בני אשר נסיא אחיהוד בן שלמי ולשבט בני נפתלי נסיא פדהאל בן עמיהוד אלין דפקד יהוה למפלגה עם בני ישראל בארע כנען ומלל יהוה עם משה בבקעת מואב על ירדן יריחו למימר פקד ית בני ישראל ויתנו ללואי מפלגת סחנתון קריאן למדרה ורבח לקריאתה סחרותון תתנון ללואי ויהון קריאתה לון למדר ורבעיין יהון לבהמתון ולעותרון ולכל חיתון ורבעי קריהתה דתתנון ללואי מכתל קרתה לברה אלף אמה סאחר ותמשחון מלבר לקרתה עם פאת מדנעה אלפים באמה ועם פאת דרומה אלפים באמה ועם פאת מערבה אלפים באמה ועם פאת צפונה אלפים באמה וקרתה בממצית דן יהי לוכון רבעי קריאתה וית קריאתה דתתנון ללואי ית שת קורי מקלטה דתתנון למערק לתמן קטולה ועליון תתנון ארבעים ותרתין קריה כל קריאתה דתתנון ללואי ארבעים ותמני קריה יתין וית רביעין וקריאתה דתתנון מסהנת בני ישראל מעם סגיה תסגון ומעם סהרה תזהרון אנש מקבל אסנהותה דיסתהן יהב מקריו ללואי ומלל יהוה עם משה למימר מלל עם ברי ישראל ותימר לון כד אתון עברים ית ירדנה אל ארע כנען ותזמנון לוכון קריאן קורי מקלט יהן לוכון ויערק לתמן קטולה קטל נפש בשגו ויהון לוכון קריאן למקלט מגאול ולא יתקטל קטולה עד קיאמה לקדם כנשתה למתדנאה וקריאתה דתתנון שש קורי מקלט יהן לוכון ית תלת קריאתה תתנון מן עבר לירדנה וית תלת קריאתה תתנון בארע כנען קורי מקלט יהן לבני ישראל ולמגיר ולדעור בגואון יהן שת קריהתה האלין למקלט למערק לתמן כל קטל נפש בשגו ואם במחן ברזל מעתה ומית קטול הוא קטל יקטל קטולה ואם באבן אד דימות בה מעתה ומית קטול הוא קטול יקטל קטולה ואם במאן קיצם אד דימות בה מעתה ומית קטול הוא קטל יתקטל קטולה גאול הדמה הוא יקטל ית קטולה במפגעה בה הוא יקטלנה ואם בסנאה דעפאה או הרמה עליו בכמנה ומית אי בדבבה מעתה באדה ומית קטל יקטל מעיה קטול הוא גאל הדמה יקטל ית קטולה במפגעה בה ואם בתרע בלא דבבו דעפאה או ארמה עליו כל מחן בלא מחנה אי בכל אבן דימות <בה> בלא חזי ונפל עליו ומית והוא לא דבב לה ולא מבעי רעתה ויפשרון העדה בין מעיה ובין גאול אדמה על פשרוניה האלין ויפצון כנשתה ית מעיה מן אד גאול אדמה ויעזרון יתה כנשתה לקרית מקלטה דערק לתמן וידור בה עד מות כהנה רבה דאמשח יתה במשח קדשה ואם מפוק יפק קטולה מן תהום קרית מק{טל}<לט>ה דיערק לתמן וישקע יתה גאול אדמה מלבר לתהום קרית מקלטה וקטל גאול אדמה ית קטולה לית לה דם הלא בקרית מקלטה ידור עד מות כהנה רבה ובתר מות כהנה רבה יעזר קטולה לארע סחנתה ויהון אילן לוכון לגזירת דין לדריכון בכל מדוריכון כל קטל נפש לקבל סעאדים יקטל קטולה וסעד אחד לא יתעני בנפש לקטלה ולא תסבון סלוח לנפש קטול דהו עיב למתקטלה הלא קטל יקטל ולא תסבון סלוח לערוק לקרית מקלטה למעזרה למדור בארעה עד מות כהנה רבה ולא תחנפון ית ארעה דאתון דארים בה הלא אדמה הוא יחנף ית ארעה ולארעה לא יסתלח לאדמה דאשתפך בה הלא אם באדם שפכה ולא תסיבון ית ארעה דאתון דערים בה דאנה שכן בגבה הלא אנה יהוה שרי בגו בני ישראל וקרבו ראשי אבהתה לכרן בני גלעד בר מכיר בר מנשה מכרני בני יוסף ומללו לקדם משה ולקדם נסיאיה ראשי אבהתה לבני ישראל ואמרו ית רבי פקד יהוה למתן ית ארעה בפלגה בנבז לבני ישראל ורבי פקד ביהוה למתן ית פלגת צלפחד אחונו לבנהתה ויהון לאחד מבני שבטי בני ישראל לנשיה ומתבצר פלגתן מפלגת אבהתנן ומתוזפה על פלגת שבטה דיהן לון ומנבז פלגתון יתבצר ואם יהי היובל לבני ישראל ומתוזפה פלגתן על פלגת שבטה דיהן להון ומפלגת שבט אבהתנן יתבצר פלגתן ופקד משה ית בני ישראל על מימר יהוה למימר אשפיר שבט בני יוסף ממללים דן ממללה דפקד יהוה לבנת צלפחד למימר לטב בעיניון יהן לנשים ברן לכרן שבט אבוהין יהן לנשים ולא תסהר פלגה לבני ישראל משבט לשבט הלא גבר בפלגת שבט אבהתה ידבקון בני ישראל וכל ברה ירתה פלגה משבטי בני ישראל לאחד מכרני שבט אבוה תהי לאתה לבדיל יירתון בני ישראל גבר ית פלגת אבהתה ולא תסהר פלגה משבט לשבט חורן הלא גבר בפלגתה ידבקון שבטי בני ישראל כמה דפקד יהוה ית משה כן עבדו בנת צלפחד והוין מחלה ונעה חגלה מלכה ותרצה בנת צלפחד לברי עביבין לנשים מכרני בני מנשה בן יוסף הוו לנשים והות פלגתן על שבט כרן אבוהין אלין פקודיה ודיניה דפקד יהוה באד משה לבני ישראל בבקעת מואב על ירדן יריחו אלין מליה דמלל משה עם כל ישראל בבקעת ירדנה במדברה בבקעתה קבל סוף בין פראן ובין תפל ולבן וחצרות ודי זהב עד עסר יום מן חורב אורע טור גבלה עד קדש ברנע והוה בארבעים שתה בחד עסר ירחה בחדה לירחה מלל משה עם בני ישראל ככל דפקד יהוה יתה לון בתר קטלה ית סיחון מלך אמראה דדער בחשבון וית עוג מלך בתנין דדער בעשתרות באדרעי בעבר ירדנה בארע מואב אתרשי משה ביור ית ארהותה דאה למימר יהוה אלהנו מלל עמנו בחורב למימר סגי לוכון מדורה בטורה הדן פנו וטולו לוכון ועלו טבר אמראה ולכל משרויו בבקעתה בטברה ובשפילתה בדרומה ובחוף ימה ארע כנענה ולבנונה עד נהרה רבה נהר פרת חזו יהבת לקדמיכון ית ארעה עלו ורתו ית ארעה דאשתבעת לאבהתכון לאברהם ליצחק וליעקב לתת לנופיון בתרון ואמר לוכון בזבנתה ההיא למימר לא אכל לודי סבל יתכון יהוה אלהכון סגי יתכון והאתון יומן ככוכבי שומיה לסגי יהוה אלהי אבהתכון יוזף עליכון כותכון אלף זבנים ויברך יתכון כמה דמלל לוכון היך אסבל לודי טרחיכון טפשיכון ותגרניכון הבו לוכון גברים חכימים ונעירין וידועים לשבטיכון ואשבינון בראשיכון ותגיבון יתי ותימרון טב ממללה דמללת למעבד ונסבת ית ראשי שבטיכון גברים חכימים ועכמים ויהבת יתון רבנים עליכון רבני אלפים ורבני מואן רבני חמשים ורבני עסראון וספרים לשבטיכון ופקדת ית פשוריכון בזבנתה ההיא למימר שמעו בין אחיכון ותפשרון קשט בין אנש ובין תלימו ובין תותבו לא תכרון אפים בפשרונה כזעורה כרבה תשמעון לא תבעתון מקדם אנש הלא פשרונה לאלהים הוא וממללה דיקשה מנוכון תקרבונה לידי ואשמענה ופקדתה יתכון בזבנתה ההיא ית כל ממלליה דתעבדון ונטלנן מן חורב והלכנן ית כל מדברה רבה ונוראה ההוא דחזיתון אורע טור אמראה כמה דפקד יהוה אלהנן יתנן ואתינן עד קדש ברנע ואמרת לוכון אתיתון עד טור אמראה דיהוה אלהנן יהב לנן חזה יהב יהוה אלהך לקדמיך ית ארעה סק רת כמה דמלל יהוה אלה אבהתך <לך> אל תדעל ואל תשתפל וקרבתון לידי כלכון ואמרתון נשגר גברים לקדמינן וישעדון לנן ית ארעה ויעזרון יתנן ממלל מן שבילה דנסק בה וית קוריה דניעל עליון ואתיטב בעיני ממללה ונסבת מנוכון תרים עסר גברים גבר אחד לשבט ואתפנו וסלקו לטורה ואתו עד נחל אנכלה ויללו יתה ונסבו באדון מפרי ארעה ואעתו לידנן ועזרו יתנן ממלל ואמרו טבה ארעה דיהוה אלהנן יהב לנן ולא אתרחיתון למסק ואמריתון ית מימר יהוה אלהכון ותשתשתון במשכניכון ואמרתון בסנאת יהוה יתנן אפקנן מן ארע מצרים למתן יתנן באד אמראה למשיצאתנן אן אנחנן סלקים ואחינן שפלו לבנן למימר עם רב וסגי מנאנן וקריאן רברבן ותלילן בעללה ואף בני ענקאי חזינן תמן ואמרת לוכון לא תצטדון ולא תדחלון מנהון יהוה אלהכון ההלך לקדמיכון הוא יגחי לוכון ככל דעבד עמוכון במצרים לעיניכון ובמדברה דחזית דסבלך יהוה אלהך כמה דיסבל גבר ית ברה בכל שבילה דהלכתון עד איתיכון עד אתרה הדן ובממללה הדן ליתכון מימנים ביהוה אלהכון ההלך לקדמיכון בשבילה למגש לוכון אתר למשראתכון באש לילי למחזתכון בשבילה דהכתון בה ובעננה יומה ושמע יהוה ית קל מליכון ורגז ואשתבע למימר אם יחזה גבר בגבריה אלין דרה בישה הדן ית ארעה טבתה דאשתבעת לאבהתכון בלות כלב בר יפנה הוא יחזינה ולה אתן ית ארעה דדרס בה ולבריו חזו הלא מלא אחרי יהוה אף בי אתרגז יהוה בגללכון למימר אף את לא תיעל לתמן יהושע בן נון הקעם לקדמיך הוא ייעל לתמן יתה אתקף הלא הוא יסהנאנה ית ישראל וטפלכון דאמרתון לבזה יהי ובניכון אנון ייעלון לתמן ולון אהבנה ואנון יירתוה ואתון פנו וטלו לוכון למדברה אורע ים סוף ואגבתון ואמרתון לי חטינן ליהוה אלהנן אנחנן נסק ונגחי ככל דפקדנן יהוה אלהנן ואסהרתון גבר ית מני קרבה והתהויתון למסק לטורה ואמר יהוה לי אמר לון לא תסקון ולא תגחון הלא ליתנה בגבוכון ולא תתברון לקדם דבביכון ומללתה עמכון ולא שמעתון ואמריתון ית מימר יהוה אלהכון ועצפתון וסלקתון לטורה ונפק עמלקאה וכנענאה הדאר בטורה ההוא ל{א}<ז>ימונכון ורדפו יתכון כמה דעבדי מליה וכתו יתכון בגבלה עד חרמה ויתבתון ובכיתון לקדם יהוה ולא שמע יהוה בקלכון ולא האצית אליכון ודערתון בקדש יומים סגים כיומיה דדערתון ואתפנינן ונטלנן למדברה אורע ים סוף כמה דמלל יהוה לי וסהרנן ית טור גבלה יומים סגים ואמר יהוה לי למימר סגי לוכון סהרים ית טורה הדן פנו לוכון צפונא וית עמה פקד למימר אתון עברים בתהום אחיכון בני עשו הדארים בגבלה וידחלון מנכון ותתנטרון שריר אל תתסדרון בון הלא לא אהב לוכון מן ארעון ירתה עד מדרס כף רגל הלא ירתה לעשו יהבת ית טבר גבלה מזון תמורון מן עמון בכסף ותיכלון ואף מים תזבנון מן עמון בכסף ותשתון הלא יהוה אלהך ברכך בכל עובד אדיך עכם הלכתך ית מדברה רבה הדן דן ארבעים שתה יהוה אלהך עמך לא חסרת ממלל ושלחת שלחים ליד מלך אדום למימר אעבר בארעך לא ארום בעקל ובכרם ולא נשתה מי גוב אורע מלכה נהך לא נסטי ימין וסמאל עד דנעבר תהומך ואמר לא תעבר בי דלא בחרב אפק לזימונך ועברנן מן עם אחינן בני עשו הדארים בגבלה מן אורע בקעתה מאילת ומעציון גבר ואתפנינן ועברנן אורע מדבר מואב ואמר יהוה לי אל תיצור ית מואב ואל תסדר בה הלא לא אהב לך מן ארעה ירתה הלא לבני לוט יהבת ית ארשה ירתה איממאי לקדמים דערו בה עם רב וסגי ורם כענקים ומואבאי זעקו לון איממאי ובגבלה דערו החראחי לקדמים ובני עשו יירתונון ושיצון יהוה מקדמיון ויירתונון ודערו תחתיון כמה דעבד ישראל לארע ירתתה דיהב יהוה לון וכדו קומו טלו ועברו לוכון ית נחל זרד ועברנן ית נחל זרד ויומיה דהלכנן מקדש ברנע עד דעברנן ית נחל זרד תלתים ותמני שנה עד שלם כל דרה גברי קרבה מבגו משריתה כמה דאשתבע יהוה לון ואף אד יהוה הות בון למלעלתון מבגו משריתה עד שלמו והוה כמה דשלמו כל גברי קרבה לממות מבגו עמה ואמר יהוה לי למימר את עבר יומן ית תהום מואב ית ארשה ותקרב קבל בני עמון אל תצירנון ואל תסדר בון הלא לא אהב מן ארע ברי עמון לך ירתה הלא לברי לוט יהבתה ירתה ארע אסאים תתחשב אף היא אסאים דערו בה לקדמים ועמונאיי זעקו לון זמזמאיי עם רב וסגי ורם כענקאיי ושיצון יהוה מקדמיון וירתונון ודערו תחתיון כמה דעבד לברי עשו הדארים בגבלה דשיצי ית החראי מקדמיון וירתונון ודערו תחתיון עד יומה הדן ועואי הדארים בכפריה עד עזה כפתראי הנפקים מן כפתר שיציון ודערו תחתיון קומו טלו ועברו ית נחל ארנן חזי יהבת באדך ית סיחון מלך חשבון אמראה וית ארעה שרי רת וסדר בה קרבה יומה הדן שרי אב חימתך ודחלתך על אפי עממיה לרע כל שומיה דישמעון ית שמעך וימרעון ויתלהלון מקדמיך ושלחת שלחים מן מדבר קדמות ליד סיחון מלך חשבון מלי שלם למימר אעבר בארעך בשבילה בשבילה אהך לא אסטי ימין וסמאל מזון בכסף תמירני ואיכל ומים בכסף תהב לי ואשתי לחוד אעבר ברגלי כמה דעבדו לי ברי עשו הדארים בגבלה ומואבאי הדארים בארשה עד דאעבר ית ירדנה לארעה דיהוה אלהנן יהב לנן ולא אתרחי סיחון מלך חשבון מעברנן בה הלא הקשא יהוה אלהך ית רוחה ועיאץ ית לבה לבדיל מתננה באדך כיומה הדן ואמר יהוה לי חזי שרית יהב לקדמיך ית סיחון מלך חשבון אמראה וית ארעה שרי רת למירת ית ארעה ונפק סיחון לזימונן הוא וכל עמה לקרבה ליחצה ויהבה יהוה אלהנן לקדמינן וקטלנן יתה וית בריו וית כל עמה וכבשנן ית כל קוריו בזבנתה ההיא וחרמנן ית כל קוריו משלם נשיה וטפלה לא שיארנן שיור לחוד בהמתה בזזנן לנן ואנחית קריאתה דכבשנן מן ערער דעל ספת נחל ארנן וקרתה דבנחלה וסעד גלעדה לא הות מדינה דשלפת מנן ית כלה יהב יהוה אלהנן באדנן לחוד אל ארע ברי עמון לא קרבת כל אד נחל יבקה וקורי טורה וכל דפקדנן יהוה אלהנן ואתפנינן וסלקנן אורע בתנין ונפק עוג מלך בתנין לזימונן הוא וכל עמה לקרבה אדרעי ואמר יהוה לי אל תדחל מנה הלא באדך יהבת יתה וית כל עמה וית ארעה ועבדת לה כמה דעבדת לסיחון מלך אמראה דדער בחשבון ויהב יהוה אלהנו באדנו אף ית עוג מלך בתנין וית כל עמה וקטלננתה עד דלא אשתיר לה שיור וכבשנן ית כל קריו בזבנתה ההיא לא הות מדינה דלא נסבנן מנהון אשתים קריה כל תהום ריגובאה ממלכת עוג בבתנין כל אלין קריהתה תלילן שור רהם דרשים ודנגר לבר מקורי פריגאתה סגי שריר וחרמנן יתון כמה דעבדנן לסיחון מלך חשבון החרם כל קריה משלם נשיה וטפלה וכל בהמתה ואנחית קריאתה בזזנן לנן ונסבנן בזבנתה ההיא ית ארעה מן אד תרי מלכי אמראה דבעבר ירדנה מנחל ארנן ועד טור חרמון צידנאיי זעקו לחרמון רבן ואמראי זעקו לה משעבדן כל קורי מישורה וכל גלעדה וכל בתנין עד סלכה ואדרעי קורי ממלכת עוג בבתנין הלא לחוד עוג מלך בתנין אתותר מותר גיבריה הא ערסה ערס ברזל הלא היא ברבת בני עמון אשע אמין ארכה וארבע אמין אפתחה באמתה דאישה וית ארעה הדה ירתנן בזבנתה ההיא מן ערער דעל ספת נחל ארנן ופלג טבר גלעדה וקוריו יהבת לראובנאה ולגדאה ומותר גלעדה וכל בתנין ממלכת עוג יהבת לפלג שבט מנשאה כל תהום ריגובה לכל בתנין ההוא יזדעק ארע אסאים ויאיר בן מנשה נסב ית כל תהום ריגובה עד תהום גישוראה ומכעתאה וזעק יתון על שמה ית בתנין חות יאיר עד יומה הדן ולמכיר יהבת ית גלעדה ולראובנאה ולגדאה יהבת מן גלעדאה ועד נחל ארנן ממצית נחלה ותהום עד יבק נחלה תהום בני עמון ובקעתה וירדנה ותהום מגנסר ועד ים בקעתה ים מלחה שפול עקלת סכיתה מדנחה ופקדת יתכון בזבנתה ההיא למימר יהוה אלהכון יהב לוכון ית ארעה דאה למירתנה מזיאנים תעברון לקדם אחיכון בני ישראל כל בני חיל לחוד טפלכון ונשיכון וקניניכון עכמת הלא קנין סגי לוכון ידורון בקוריכון דיהבת לכון עד דינח יהוה לאחיכון כותכון ויירתו אף אנון ית ארעה דיהוה אלהכון יהב לון בעבר ירדנה ותעזרון גבר לירתתה דיהבת לוכון וית יהושע פקדת בזבנתה ההיא למימר עיניך חזיאתה ית דעבד יהוה לתרי מלכיה האלין כן יעבד יהוה לכל ממלכותה דאתה עבר לתמן לא תדחלנון הלא יהוה אלהכון הוא דמגחי לוכון ואתחננת ליהוה בזבנתה ההיא למימר מארי יהוה אתה שרית למחזאה ית עבדך ית רבינך וית אדך תקיפתה דמן אל בשומיה ובארעה דיעבד כעובדיך וכנצעניך אגוז שבי ואחזה ית ארעה טבה דבגעז ירדנה טורה טבה הדן ולבנונה ואשתלעם יהוה בי לבדילכון ולא שמע מני ואמר יהוה לי מיסתך אל תוזף מלל עמי עורי בממללה הדן סק לריש סכיתה וסקף עיניך מערבה וצפונה ותימנה ומדנחה וחזה בעיניך הלא לא תגוז ית ירדנה הדן ופקד ית יהושע ותקפה וחילה הלא הוא יעבר לקדם עמה הדן והוא יסהן יתון ית ארעה דתחזי ויתבנן בגיאה קבל בית פעור וכדו ישראל שמע אל גזריה ולדיניה דאנה מלף יתכון <למעבד> לבדיל תתחון ותיעלון ותירתון ית ארעה דיהוה אלה אבהתכון יהב לוכון לא תוזפו על ממללה דאנה מפקד יתכון יומן ולא תבצרו מנה למטר ית פקודי יהוה אלהכון דאנה מפקד יתכון עיניכון חזיאן <ית> דעבד יהוה בבעל פעור הלא כל גברה דאזל בתר בעל פעור שוציתה יהוה אלהך מבגוך ואתון דרחיצין ביהוה אלהכון קיעמין כלכון יומן חזו אלפת יתכון גזרין ודינין כמה דפקדני יהוה אלהי למעבד אכהן בגו ארעה דאתון עללין תמן למירתנה ותטרון ותעבדון הלא היא ח{ת}<כ>מתכון ונהירותיכון לסהדות עממאיה דישמעון ית כל גזריה האלין דיימרון לוד עם חכים ונהיר גואה רבה הדן אלא מן גוה רבה דלה אלהין קריבין לידה כיהוה אלהנן בכל זעיקנן לידה ומן גוה רבה דלה גזרין ודינין קשיטין ככל תורותה דאה דאנה יהב לקדמיכון יומן בלוד השתמר לך וטור נפשך שריר דלם תתנשי ית ממלליה דחזו עיניך ודלם יסטו מלבך כל יומי קיומיך ותחכמנון לבניך ולבני בניך יום דעמדת לקדם יהוה אלהך בחורב במימר יהוה לי כנש לי ית עמה ואשמיעון ית מלי דילפון למדחלה מני כל יומיה דאנון קיעמין על ארעה וית בניון ילפון וקרבתון וקעמתון לרע טורה וטורה מתוקד בנור עד לבון דשומיה חשכה ועננה וערפלה ומלל יהוה לידכון מבגו אשתה קל מלין אתון שמעין ודמיתה ליתכון חזין בלעדי קל וחבי לוכון ית פסקולה דפקד יתכון למעבד עסרתי מליה וכתבון על תרי לוחי אבניה ויתי פקד יהוה בזבנתה ההיא למלף יתכון גזרין ודינין למעבדכון יתון בארעה דאתון געזין תמן למירתנה ותשתמרון שריר לנפשאתכון הלא לא חזיתון כל דמוה ביום מלל יהוה עמוכון בחורב מבגו אשתה דלם תהבלון ותעבדון לוכון דמית כל נשך דמית דכר או נקבה דמית כל בהמתה דבארעה דמית כל קמץ גנפר דתטאס בעללה דמית כל רמס באדמתה דמית כל נוניה דבמיה מכתי לארעה ודלם תתלי עיניך לשומיה ותחזי ית שמשה וית זערה וית כוכביה כל חילי שומיה ותטעי ותסגד לון ותעבדון דפלג יהוה אלהך יתון לכל עממיה כתי כל שומיה ויתכון דבר יהוה ואפק יתכון מכור ברזלה ממצרים למהי לה לעם נחלה כיומה הדן ויהוה התרגז עלי על ממלליכון לדלה עברי ית ירדנה ולדלא מיעל ליד ארעה טבתה דיהוה אלהך יהב לך סחנה הלא אנה מת בארעה דה ליתי געוז ית ירדנה ואתון געזין ותירתון ית ארעה טבתה דאה הזדהרו לכון אן תתנשון ית פסקול יהוה אלהכון דקטע עמכון ותעבדון לכון דמית כל דפקדך יהוה אלהך הלא יהוה אלהך אש יקידה הוא אל קנא כי תולדון ברין וברי ברין ותעתקון בארעה ותטפשון ותעבדון פסל דמית כלה ותעבדון בישה בעיני יהוה אלהכון למכעסתה אסידת עליכון יומן ית שומיה וית ארעה כי אבדה תיבדון זריז מן מן ארעה דאתון געוזין ית ירדנה תמן למירתנה לא תורכון יומים עליה כי שיצה תשתיצו ויבדר יהוה יתכון בעממיה ותשתארון קליל מניאן בגויה דידהק יהוה יתכון תמן ותעבדון תמן אלהין עובד אדי אנש קיצם וכיף דלא יחזון ולא ישמקון ולא ייכלון ולא יריחון ותבעי מתמן ית יהוה אלהך ותשקחה כד תבעינה בכל לבבך ובכל נפשך בעקתך ותשקענך כל ממלליה האלין בעקבאית יומין ותעזר סעד יהוה אלהך ותשמע מן קלה הלא חיולה רחמן יהוה אלהך לא ירפנך ולא יחבלנך ולא יתנשי ית קיאם אבהתך דאשתבע לון כד שאל שבי ליומיה קמאיתה דהוו לקדמיך למן יומן דברא אלהה אדם על ארעה ומיצטר שומיה ועד איצטר שומיה הן הוה כממללה רבה הדן או אשתמע כותה השתמע עם קל אלהים קעים ממלל מבגו אש כמד שמעת אתה והקיעם אי הנסה אלהה למיעל למסב לה גוי מבגו גוי בנסיון בסימנים ובפליאן ובקרבין ובאד תקיפה ובאדרע נתחיה ובחזבים רברבים ככל דעבד לוכון יהוה אלהכון במצרים לסהדותכון את אורית למחכם הן יהוה הוא האלהים לית עורי לבר מנה מן שומיה השמעך ית קלה למרדנך ועל ארעה אורינך ית אשתה הרבתה וממלליו שמעת מבגו אשתה ולאתר כד רחם יהוה ית אבהתך ויבחר בנופון בתרון ואפקך בקמיו ובחילה הרב ממצרים למורש גוים רבים ויטמים ממך מקדמיך למעאלנך למתן לך ית ארעתון סהנה כיומה הדן ותחכם יומן ותעזר ללבך אן יהוה הוא {הוא} האלהים בשומיה מלעל ועל ארעה מלרע לית עורי ותטר ית גזריו וית פקדיו דאנה מפקדך יומן דיתיטב לך ולבריך בתרך ולבדיל תורך יומים על ארעה דיהוה אלהך יהב לך כל יומיה טטה אפרש משה תלת קורין בעבר ירדנה מדנח שמשה למערק תמן קטילה דיקטל ית עברה בבלי דעת והוא לא סנא לה מתמול תליתה ויערק ליד חתה מן קריאתה אלין ויתוחי ית בצר במדברה בארע מישורה לראובני וית רימות בגלעדה לגדי וית גולן בבתנין למנשה ודה תורותה דשוה משה לקדם בני ישראל אלין סהדות גזריה ודיניה דמלל משה עם בני ישראל במפוקון ממצרים בעבר ירדנה בגיא קבל בית פעור בארע סיחון מלך אמראה דדאר בחשבון דקטל משה ובני ישראל במפוקון ממצרים ויירתון ית ארעה וית ארע עוג מלך בתנין תרי מלכי אמראה דבגעוז ירדנה מדנע שמשה מערער דעל שפת נחל ארנן ועד טור שיאון הוא חרמון וכל בקעתה עבר ירדנה מדנחה ועד ים בקעתה ים מלחה כתי עקלת סכיתה וזעק משה לכל ישראל ואמר לון שמע ישראל ית גזריה וית דיניה דאנה ממלל באצותכון יומן ותלפון יתון ותטרון למעבדנון יהוה אלהנו קטע עמנן קיאם בחורב לית עם אבהתן קטע יהוה ית קיאמה הדה הלא עמנן אנח<נ>ן אלין הכה יומן כלנן קיעמין אפים באפים מלל יהוה עמוכון בטורה מבגו אשתה ואנה קעם בין יהוה ובינכון ביתה זבנה למחבי לוכון ית מלי יהוה כד דחלתון מקדם אשתה ולא סלקתון בטורה למימר אנה יהוה אלהך דאפקתך מן ארע מצרים מבית עבדותה לא יהי לך אלהין חורנין לקדמי לא תעבד לך פסל וכל דמות ממה דבשומיה מלעל וממה דבארעה מלרע וממה דבמיה מלרע לארע לא תסגד לון ולא תעבדון הלא אנה יהוה אלהך אל קנא מנהר עוב אבהן עם בנים ועם תליתים ועם רביעים לסנאי ועבד חסד לאלפים לרעמי ולנטורי פקודי לא תאמי בשם יהוה אלהך למגן הלא לא יזכי יהוה ית דיסבל ית שמה למגן טר ית יום שבתה לקדושה כמה פקדך יהוה אלהך שתה יומין תשמש ותעבד כל פלענתך ויומה שביעה שבה ליהוה אלהך לא תעבד בה כל פלענה את וברך וברתך שמשך וסול{א}<ת>ך תורך וחמורך וכל בהמתך וגיורך דבקוריך לבדיל ינח שמשך וסולתך כותך ותדכר הן עבד הוית בארע מצרים ואפקך יהוה אלהך מתמן באד תקיפה ובאדרע נתיחה על כן פקדך יהוה אלהך למעבד ית יום שבתה יטם ית אבוך וית אמך כמד פקדך יהוה אלהך לבדיל תתורך יומיך ולבדיל יתיטב לך על אדמתה דיהוה אלהך יהב לך לא תקטל לא תגור לא תגנב לא תסיד ברעך סהדה שוא לא תתרחי בית עברך ולא תחמד אתת עברך עקלה עבדה וסולתה בוקרה וחמרה וכל דלחברך ויי כד יעאלנך יהוה אלהך ליד ארע כנענאה דאת עלל תמן למירתנה ותקים לך אבנים רבים ותסוד יתין בסיחד ותכתב על אבניה ית כל ממללי ארהותה דאה ויהי במעברכון ית ירדנה תקימו את אבניה אלין דאנה מפקד יתכון יומן בהרגריזים ותבן תמן מדבח ליהוה אלהך מדבח כיפין לא תגיז עליון פורזלה כיפין שלמין תבנה ית מדבח יהוה אלהך ותסק עליו עלאן ליהוה אלהך ותדבח שלמים ותיכל תמן ותחדי לקדם יהוה אלהך טורה ההוא בעבר ירדנה בתר שביל מעול שמשה בארע כנענאה דדאר בבקעתה קבל גלגלה איסטר מישר אזבה כבון שכם ית ממלליה אלין מלל יהוה אל כל קהלכון בטורה מבגו אשתה חשך וענן וערפל קל רב ולא יוסף וכתבון על תרי לוחי אבניה ויהבנון לי והוה כשמעכון ית קלה מלגו חשכה וטורה מדלק בנורה וקרבתון לידי כל רישי שבטיכון וסהביכון ואמרתון אן הראנן יהוה אלהנן ית כבודה ית גדלה וית קלה שמענן מבגו אשתה יומה הדן חזינן אן ימלל אלהה עם אנשה ויתוחי וכדו למה נמות כד תאסיפנן אשתה רבתה דאה אן מוספין אנחנן למשמע קל יהוה אלהנן עורי ומתנן הלא מן כל בסר דשמע קל אלהים קעימה ממלל מבגו אשתה כותנן והקעים קדם את ושמע ית כל דיימר יהוה אלהנן ואת תמלל עמנן ית כל דימלל יהוה אלהנן לידך ושמענן ונעבד ושמע יהוה ית קל מליכון במללכון עמי ואמר יהוה לי שמעת ית קל מלי עמה הדן דמללו לידך אתיטבו כל דמללו הא לאוי יי רזון הדה לון למדחלה מני ולמטר ית פקודי כל יומיה לבדיל יתיטב לון ולבניון לעלם זל אמר לון עזרו לכון לאגניכון ואת הכה קעם עמי ואמלל לידך ית כל פקודיה גזריה ודיניה דתאלפנון ויעבדון בארעה דאנה יהב לון למירתנה ותטרון למעבד כמד פקד יהוה אלהכון יתכון לא תסטו ימין וסמאל בכל שבילה דפקד יהוה אלהכון יתכון תהכון לבדיל תתחיון וטב לכון ותורכון יומין בארעה דתירתון ודאה פקודיה גזריה ודיניה דפקד יהוה אלהכון למלף יתכון למעבד בארעה דאתון געזין תמן למירתנה לבדיל תדחל ית יהוה אלהך למטר ית כל גזריו ופקודיו דאנה מפקדך יומן את וברך ובר ברך כל יומי קיומיך ולבדיל יתורכון יומיך ותשמע ישראל ותשמר למעבד דיתיטב לך ודתסגי שריר כמד מלל יהוה אלה אבהתך לך ארע מדיבה חלב וסולך שמע ישראל יהוה אלהנן יהוה אחד ותרחם ית יהוה אלהך בכל לבבך ובכל נפשך ובכל שוחרך ויהון ממלליה האלין דאנה מפקדך יומן על לבך ותשננאנון לבניך ותמלל בון במתבך בביתה במהלכך בשבילה במדמכך ובקעמך ותקטרנון לסימן על אדיך ויהונו לטפין בין עיניך ותכתבון על מזוזית בתיך וקוריך ויי כד יעאלנך יהוה אלהך ליד ארעה דאשתבע לאבהתך לאברהם ליצחק וליעקב למהב לך קורין רבין וטבין דלא תבנה בתין מלין כל טב דלא מלית גובות חפיסין דלא חפסת כרמים וזיתים דלא נצבת ותיכל ותשבע השתמר לך דלא תנשי ית יהוה אלהך דאפקך מן ארע מצרים מבית עבדותה ית יהוה אלהך תדחל ויתה תעבד ובשמה תשבע לא תהכון בתר אלהין חורנין מן אלהי עממיה דסהרתכון הלא אל קנא יהוה אלהך בגבך דלם יתקף רגז יהוה אלהך בך וישוצנך מן על אפי אדמתה לא תנסון ית יהוה אלהכון כמד נסיתון במסה נטר תטרון ית פקודי יהוה אלהכון וסהדיו וגזריו דפקדך ותעבד דאתכשר ודטב בעיני יהוה אלהך לבדיל יתיטב לך ותיעל ותירת ית ארעה טבתה דאשתבע יהוה לאבהתך למכלב ית כל דבביך מקדמיך כמד מלל יהוה ויי כד ישאלנך ברך בתר למימר מה סהדותה גזריה ופשרוניה דפקד יהוה אלהנו יתכון ותימר לברך עבדים הוינן לפרעה במצרים ואפקנן יהוה ממצרים באד תקיפה ויהב יהוה סימנים ופליאן רבים ובישין במצראי בפרעה ובכל חילה לסהדותן ויתן הפק מתמן לבדיל העאל יתן למהב לן ית ארעה דאשתבע יהוה לאבהתן ופקדנן יהוה למעבד ית כל גזריה האלין למדחלה ית יהוה אלהנן לטב לנן כל יומיה ולמוחנן כיומה הדן וזכותה תהי לנן כד נטר למעבד ית כל פקודה דאה לקדם יהוה אלהנן כמה פקדנן כד יעאלנך יהוה אלהך ליד ארעה דאתה עלל תמן למירתנה ויקלע גוים סגים מקדמיך חתאה וגרגשאה ואמראה וכנענאה ופרזאה וחואה ויבוסאה שבעה גוים סגים ויטמים ממך ויהבון יהוה אלהך לקדמיך ותמענון חרמה תחרם יתון לא תקטע עמון קיאם ולא תרחמנון ולא תארס בון ברתך לא תהב לברה וברתה לא תסב לברך כד יסטי ית ברך מבתרי וישמש אלהין חורנין ויתקף רגז יהוה בוכון וישוצינך זריז אלאן הכה תעבד לון מדבחיון תפגרון וקעמואתון תתברון ואטלותון תקטעון ופסיליון תוקדון בנור הלא עם קדש את ליהוה אלהך ובך בחר יהוה אלהך למהי לה לעם אסגלה מכל עממים דעל אפי אדמתה לא מסגיכון מכל עממיה חפץ יהוה בכון ובחר בכון כד אתון ציבעת מכל עממיה הלא מרחמת יהוה יתכון ומנטרה ית שבעותה דאשבע לאבהתכון הפק יהוה יתכון באד תקיפה ופרקך מבית עבדותה מן אד פרעה מלך מצרים ותעכם הן יהוה אלהך הוא האלהים חילה מהימנה נטר קיאמה וחסדה לרעמיו ולנטרי פקודיו לאלף גיל וממרק לסנאיו על אפיו למאבדה לא ישחי לסנאיו על אפיו ישמרק לה ותטר ית פקודה ית גזריה וית פשרוניה דאנה מפקדך יומן למעבדנון ויי גזיו דתשמעון ית פשרוניה האלין ותטרון ותעבדון {ו}<י>תון ויטר יהוה אלהך לך ית קיאמה וית חסדה דאשתבע לאבהתך וירחמנך ויברכנך ויסגינך ויברך פרי גבך ופרי ארעך דגניך יבישך ועצירך עקר אלפיך ועדרי עאנך על ארעה דאשתבע יהוה לאבהתך למתן לך בריך תהי מכל עממיה לא יהי בך עקר ועקרורה ובהמאתך ויסטי יהוה ממך כל באש וכל דאוני מצראה דעכמת לא ישונון בך ויתנון בכל סנאיך ותסיף ית כל עממיה דיהוה אלהך יהב לך לא תעיס עינך עליון ולא תעבד ית אלהיון הלא מגבי הו לך כד תימר בסודך סגים גועיה האלין מני איך אכל למערבתון לא תדחל מנון דכר תדכר ית דעבד יהוה אלהך לפרעה ולכל מצראיה נסיונה רבתה דחזו עיניך סימניה ופליאתה וידה תקיפתה ואדרעה נתיחה דאפקך יהוה אלהך כן יעבד יהוה אלהך לכל עממיה דאת דחל מקדמיון ואף ית עקתה ישגר יהוה אלהך בון עד אבד דמשתארין ודמתכסין מקדמיך לא תצטדי מקדמיון הלא יהוה אלהך בגבך אל רב ודחיל וישלי יהוה אלהך ית גועיה האלין מקדמיך ציבעד ציבעד לא תכל מסכמתון זריז דלם תסגי עליך חית בראי ויהבון יהוה אלהך לקדמיך וילהלון אלהלו רבה עד שיצאותון ויהב מלכיון באדך ותאבד ית שמון מכתי שומיה לא יתקומם אנש לקדמיך עד שיצותך יתון פסלי אלהיון תוקדון בנור לא תחמד כסף ודהב עליון ותסב לך דלם תגבי בה הלא גנות יהוה אלהך הוא ולא תעאל גנוה לגו ביתך ותהי חרם כותה שקוץ תשקצנה וארחקה תרחקנה הלא חרם הו כל פקודיה דאנה מפקדך יומן תטרון למעבד לבדיל תתוחין ותסגון ותיעלון ותירתון ית ארעה דאשתבע יהוה לאבהתכון ותדכר ית כל אורחתה דהבילך יהוה אלהך דן ארבעים שתה במדברה לבדיל לבטותך למנסהתך למחכם דבלבך התטר פקודיו אם לית ולבטך ואסרכך ואכילך ית מנה דלא חכמת ולא חכמו אבהתך לבדיל יחכמנך הלא לא על מזונה לחודה יתוחי אנשה הלא על כל מפוק פי יהוה יתוחי אנשה תכסיתך לא בלת מן מנך ורגליך לא כמעת דן ארבעים שתה ותחכם לגו לבך אן כמד ירדי אנש ברה יהוה אלהך מרדנך ותטר ית פקודי יהוה אלהך למהלך באורחיו ולמדחלה מנה הלא יהוה אלהך מעאלנך ליד ארע טבתה ופתיה ארע נחלי מין מעיני תהומין נפקין בבקעתה ובטורה אר{ץ}<ע> חטה וסערה גפן תאנה ורמון ארע זית משח וסולך ארע דלא במסכנה תיכל בה לחם לא תחסך כל בה ארע דכיפיה פוזל ומטוריה תחפס נחשה ותיכל ותשבע ותברך ית יהוה אלהך על ארעה טבתה דיהב לך השתמר לך דלם תתנשי ית יהוה אלהיך לממנע מטר פקודיו ודיניו וגזריו דאנה מפקדך יומן דלם תיכל ותשבע ובתים טבים תבנה ותדור ותורך ועאנך יסגון וכסף ודהב יסגי לך וכל דלך יסגי וירום לבך ותתנשי ית יהוה אלהך דאפקך מן ארע מצרים מבית עבדותה המיבלך במדברה רבה ודחילה נחש מוקד עקרב וצואן דלית מין המפק לך מין מכיף צנמה המאכילך מנה במדברה דלא יחכמו אבהתך לבדיל מלבטהתך ולבדיל מנסהתך למיטבהתך בעקבאיתך ותימר בלבך חילי וגרם אדי עבד לי ית חילה הדן ותדכר ית יהוה אלהך הלא הוא דיהב לך כח למעבד חיל ולבדיל מקעם ית קיאמה דאשתבע לאבהתך לאברהם ליצחק וליעקב כיומה הדן ויי אן אנשהו תתנשי ית יהוה אלהך ותהך בתר אלהין חורנין ותעבדנון ותסגד לון הסדת בכון יומן הלא אבדה תיבדון כגועיה דיהוה מאבד מקדמיכון כן תאבדון גזוי לא תשמעון בקל יהוה אלהכון שמע ישראל אתה עבר יומן ית ירדנה למיעל למירת גוים רבים ויטמים ממך קריאן רברבאן ותלילאן בעללה עם רב וראם בני ענקיה דאת חכמת ואת שמעת מי יתקומם לקדם בני ענק ותחכם יומן אן יהוה אלהך הוא הגעוז לקדמיך אש אכלה הוא ישוצנון והוא יכנעון לקדמיך ותערבנון ותיבדנון זריז כמה דמלל יהוה לך אל תימר בלבך במדיף יהוה אלהך יתון מקדמיך למימר בזכותי אעלני יהוה למירת ית ארעה דאה ובסרחות גועיה האלין יהוה מערבון מקדמיך לא בזכותך ובישר לבך את עלל למירת ית ארעתון הלא בסרחות גועיה האלין יהוה מערבנון מקדמיך ולבדיל יקום ית ממללה דאשתבע לאבהתך לאברהם ליצחק וליעקב ותעכם אן לית בזכותך יהוה אלהך יהב לך ית ארעה טבתה דה למירתה הלא עם קשה קדל את דכר ואל תתנשי ית דארגזת ית יהוה אלהך במדברה למן יומה דאנפקתון מן ארע מצרים עד מיתיכון ליד אתרה הדן ממרין הויתון עם יהוה ובחורב התרגזתון ית יהוה ואתרגז יהוה עליכון למשיצה יתכון במסקותי לטורה למסב לוחי אבניה לוחי קיאמה דקטע יהוה עמוכון ויתבת בטורה ארבעים יום וארבעים לילי לחם לא אכלת ומים לא שתית ויהב יהוה לי ית תרי לוחי אבניה כתיבין באצבע אלהים ועליון ככל ממלליה דמלל יהוה עמוכון בטורה מבגו אשתה ביום קהלה והוה מסכום ארבעים יום וארבעים לילה יהב יהוה לי ית תרי לוחי בריתה ואמר יהוה לי קום נעת זריז מן הכה כד אתחבל עמך דאפקת ממצרים סטו זריז מן שבילה דפקדתון עבדו לון עגל מסכה ואמר יהוה לי למימר חזית ית עמה הדן והא עם קשה קדל הוא הרף מני ואשיצון ואמחק ית שמון מכתי שומיה ואעבד יתך לגוי חיול ורב מנה ואתפנית ואחתת מן טורה וטורה מתוקד באשתה ותרי לוחי בריתה על תרי אדי וחזית והא חטיתון ליהוה אלהכון עבדתון לכון עגל מסכה סטיתון זריז מן שבילה דפקד יהוה יתכון ואתחידת בתרי לוחיה וארמתון מן על תרתי אדי ותברתון לסהדתכון ואתנפלת לקדם יהוה כקמאיתה ארבעים יום וארבעים לילי לחם לא אכלת ומים לא שתית על כל חוביכון דחיבתון למעבד בישה בחזות יהוה למכסתה הלא מרקת מקדם אפה וחמתה דרגז יהוה עליכון לשוצי אתכון ושמע יהוה לי אף בזבנה ההוא ובאהרן התרגז יהוה שריר למשיצאה וצלית אף בסעד אהרן בזבנתה ההיא וית חוביכון דעבדתון ית עגלה נסבת ואוקדת יתה בנור וכתת יתה טחין טבה עד דקק לעפרה וארמית ית עפרה ליד נחלה הנעת מן טורה ובתבערה ובמסה ובקברי תחמדתה מרגזים הויתון ית יהוה ובשלח יהוה יתכון מקדש ברנע לאמר סקו ורתו ית ארעה דיהבת לוכון ומריתון ית מימר יהוה אלהכון ולא האמנתון לה ולא שמעתון בקלה ממרין הויתון עם יהוה מיום מחכמו יתכון ואתנפלת לקדם יהוה ית ארבעים יום וית ארבעים לילה דאתנפלת כד אמר יהוה למשיצאה יתכון וצלית ליד יהוה ואמרת רבי יהוה אל תחבל עמך ופלגתך דפרקת ברבינך דהפקת ממצרים באדך תקיפתה דכר לעבדיך לאברהם ליצחק וליעקב אל תסתכל אל קשוי עמה הדן ואל סריחאתה ואל חובה דלם יימרון עם ארעה דאפקתנן מתמן מדלא יכלת יהוה למעאל יתון ליד ארעה דמלל לון ומסניתה יתון אפקון למקטלון במדברה ואנון עמך ופלגתך דאפקת ממצרים בחילך רבה ובאדרעך נתיחה ביתה זבנתה אמר יהוה לי פסל לך תרי לוחי אבניה כקד{אמ}<מא>ין וסק לידי לטורה ותעבד לך ארון קיצם ואכתב על לוחיה ית מליה דהוו על לוחיה קמאיתה דתברת ותשונון בארונה ועבדת ארון עאי שטה ופסלת תרי לוחי אבניה כקמאיתה וסלקת לטורה ותרי לוחיה באדי וכתב על לוחיה כמכתב קדמאה ית עסרתי מליה דמלל יהוה עמוכון בטורה מגו אשתה ביום קהלה ויהבנון יהוה לי ואתפנית ונעתת מן טורה ושבית ית לוחיה בארונה דעבדת והוו תמן כמד פקדני יהוה ובני ישראל נטלו ממסרות ושרו בבני יעקן מתמן נטלו ושרו הגדגדה מתמן נטלו ושרו ביטבתה ארע נחלי מים מתמן נטלו ושרו בעברנה מתמן נטלו ושרו בעציון גבר מתמן נטלו ושרו במדבר צן היא קדש מתמן נטלו ושרו בטור טורה ומית תמן אהרן ואקבר תמן ואכהן אלעזר ברה חליפתה ביתה זבנה אפרש יהוה ית שבט לואיה למסבל ית ארון קיאם יהוה למקום קדם יהוה למשמשה ולמברך בשמה <עד יומה הדן> על כן לא הוה ללואיה פלג וסחנה עם אחוה יהוה הוא פלגתה כמד מלל יהוה אלהך לה ואנה קעמת בטורה כיומיה קמאיתה ארבעים יום וארבעים לילה ושמע יהוה מני אף ביתה זבנה ולא אתריח יהוה מחבלנך ואמר יהוה לי קום זל למטל לקדם עמה הדן ויעאלו ויירתו ית ארעה דאשתבעת לאבהתון למהב לון וכדו ישראל מה יהוה אלהך שאל מנך אלא הדחלה מן יהוה אלהך למהך בכל שביליו ולרחם יתה ולמשמש ית יהוה אלהך בכל לבבך ובכל נפשך ולמטר ית פקודי יהוה אלהך וית גזריו דאנה מפקדך יומן למיטב לך הן ליהוה אלהך שומיה ושמי שומיה ארעה וכל דבה לוד באבהתך חפץ יהוה לרעמה יתון ויבחר בזרעון בתרון בכון מכל עממיה כיומה הדן ותגזרון ית ערלת לבוכון וקדליכון לא תקשו עורי הלא יהוה אלהכם הוא אלה אלהיה ורב רברביה חיולה רבה גיבורה ונוראה דלא יתלי אפים ולא יסב מנו עבד דין יתום וארמלתה ורחם גר למתן לה לחם ותכסיתה ותרעמו ית גיורה הלא תותבין הויתון בארע מצרים ית יהוה אלהך תדחל ויתה תעבד ובו תקלץ ובשמה תשבע הוא תשבחתך והוא אלהך דעבד עמך ית רברבאתה וית נוראותה האלין דחזו עיניך בשבעים נפש נחתו אבהתך למצרים וכען שמך יהוה אלהך ככוכבי שומיה לסגיו ותרעם ית יהוה אלהך ותטר מטרתה גזריו ופקדיו ודיניו כל יומיה ותחכמון יומן אן לית לבניכון דלא חכמו ודלא חזו ית מרדי יהוה אלהכון ית רביאנה וית אדה תקיפתה וית אדרעה נתיחתה ית סימניו וית עובדיו דעבד בגו מצראי לפרעה ולכל ארעה ודעבד באכלס מצראיה לסוסה ולרכבה דאטיף ית מי ים סוף על אפיון בכלבון בתרכון ואבדון יהוה עד יומה הדן ודעבד לכון במדברה עד מיתיכון עד אתרה הדן ודעבד לדתן ולאבירם בני אליאב בן ראובן דאפתחת ארעה ית פמה ובלעתון וית כל אנשה דלקרח וית בתיון וית כל אגניון וית כל ממניה דבסעדיון בגו כל ישראל הלא עיניכון חזיאן ית כל עובד יהוה רבה דעבד ותטרון כל פקודיה דאנה מפקד יתכון יומן לבדיל תתקפוא ותיעלון ותירתון ית ארעה דאתון עללים תמן למירתנה ולבדיל תתורך יומים על אדמתה דאשתבע יהוה לאבהתכון למתן לזרעון ארע מדיבה חלב וסולך אן ארעה דאתון עללים תמן למירתנה לא כארע מצרים היא דנפקתון מתמן דתזרע ית זרעך ותשקי ברגליך כגן ירקה וארעה דאתון עברין תמן למירתה ארע טברים ובקעאן למטר שומיה תשתה מין ארע דיהוה אלהך בעי יתה תדיר עיני יהוה אלהך בה מקמאית שתה ועד עקבאית שתה ויהי אם שמע תשמעון אל פקודי דאנה מפקד יתכון יומן למרעם ית יהוה אלהכון למעבדה בכל לבבכון ובכל נפשכון ויהב מטר ארעך בזבנה בכירה ולקישה ותכנש דגניך ויבישיך ורטיביך ויהב עסב בברך לבהמתך ותיכל ותשבע השתמרו לכון דלם ישלי לבבכון ותסטון ותעבדון אלהין חורנין ותסגדון לון ויתקף רגז יהוה בכון ועבש ית שומיה ולא יהי מטר ואדמתה לא תתן ית עללאתה ותיבדון זריז מן על ארעה <טבתה> דיהוה יהב לכון ותשבון ית מלי האלין על לבוכון ועל נפשכון ותקשרון יתון לסימן על אדיכון ותהי לטפין בין עיניכון ותלפון יתון ית בניכון למלול בון במתבך בביתה במהלכך בשבילה במדמכך ובקעמך ותכתבון על מזוז{ו}<י>ת בתיך ובקוריך לבדיל יסגון ימיכון וימי בניכון על ארעה דאשתבע יהוה לאבהתכון למתן לון כיומי שומיה על ארעה הלא אן נטר תטרון ית כל פקודיה דאה דאנה מפקד יתכון יומן למעבדה לרחמה ית יהוה אלהכון למהלך בכל שביליו ולמתפשה בה ויקלע יהוה ית כל גועיה האלין מקדמיך ותירתון גוים רבים וחיולין מנך כל אתריה דתדרס כף רגלכון בו לוכון יהי מן מדברה ולבנונה ומן נהרה נהר פרת ועד ימה חורנה יהי תחומכון לא יתקום אנש לקדמיכון דחלכון וחתתכון יתן יהוה אלהכון על אפי כל ארעה דתדרסון בה כמד מלל לכון חזי אנה יהב לקדמיכון יומן ברכה ולבטה ית ברכתה דתשמעון אל פקוד יהוה אלהכון דאנה מפקד יתכון יומן ולבטה אן לא תשמעון אל פקודי יהוה אלהכון וסטיתון מן שבילה דאנה מפקד יתכון יומן למהכה בתר אלהין חורנין דלא תחכמון ויי כד יעאלנך יהוה אלהך ליד ארעה דאת עלל תמן למירתנה ותתן ית ברכתה על הרגריזים וית לבטתה על הר עיבל הלית אנון בעבר ירדנה בתר שביל מעול שמשה בארע כנענאה הדער בבקעתה קבל גלגלה איצטר מישר חזבה קבל שכם כד אתון געזין ית ירדנה למיעל למירת ית ארעה דיהוה אלהכון יהב לכון ותירתון יתה ותדורון בה ותטרון למעבד ית כל גזריה וית כל פשרוניה <דאנה יהב לקדמיכון יומן אלין גזריה ופשרוניה דתטרון למעבד בארעה דיהב יהוה אלה אבהתך לך למירתה כל יומיה דאתון קעימין על ארעה אבדה תיבדון ית כל אתריה דעבדו תמן גועיה דאתון ירתין יתון ית אלהיון על טוריה שחקיה ועל גבעתה וכתי כל אילן בישענף ותפגרון ית מדבחיון ותתברון ית קעמהתון ובטוליון תוקדון בנור ופסלי אלהיון תקטעון ותיבדון ית שמון מן אתרה ההוא לא תעבדון כן ליהוה אלהכון אלאן לאתרה דבאתרחי יהוה <אלהכון> מכל שבטיכון לתניו ית שמה תמן למשרוה תבעון ותיתון תמן ותנדון תמן עלותיכון ודבחיכון וית עסוריכון וית ארמותיכון ונדריכון ורעבתכון ובכורי תוריכון ועאניכון ותיכלון תמן לקדם יהוה אלהכון ותחדון בכל משלח אדיכון אתון ובתיכון דברכך יהוה אלהך לא תעבדון ככל דאנח<נ>ן עבדין הכה יומן אנש כל דאתכשר בעיניו הלא לא אתיתון עד כדו ליד מנוחתה וליד פלגתה דיהוה אלהכון יהב לכון ותגוזון ית ירדנה ותדורון בארעה דיהוה אלהכון מסחן יתכון וינח לוכון מכל דבביכון מסהר ותדורון ברחצונה ויי אתרה דבחר יהוה אלהכון בה למשרי ית שמה תמן תמן תנדו ית כל דאנה מפקד יתכון עלתיכון ודבחיכון ועסוריכון וארמותיכון ורעבתיכון וכל בחור נדריכון דתדרון ליהוה ותחדון לקדם יהוה אלהכון אתון ובניכון ובנתכון שמשיכון וסולאתכון ולואיה דבקוריכון הלא לית לה פלג וסהנה עמוכון אשתמר לך פן תסק עלתיך בכל אתרה דתחזה אלאן באתרה דאתריח יהוה באחד שבטיך תמן תסק עלתיך ותמן תעבד ית כל דאנה מפקדך לוד בכל ריחות נפשך תדבח ותיכל בסר כברכת יהוה אלהך דיהב לך בכל קוריך מסבה ודכיה ייכלנה כטביה וכאילה לוד אדמה לא תיכל על אדמה תשפכנה כמיה לא תכל למיכל בקוריך עסור דגניך יבישך ומעצרך ובכירי תוריך ועאנך וכל נדריך דתדר ורעבתיך וארמות אדיך אלאן לקדם יהוה אלהך תיכלנה באתרה דאתריח יהוה אלהך בה את וברך וברתך שמשך וסול{א}תך ולואיה דבקוריך ותחדי לקדם יהוה אלהך בכל משלה אדיך השתמר לך הן תשבק ית לואי כל יומיך על ארעתך אן ינפש יהוה אלהך ית תהומך כמד מלל לך ותימר אכלה בסר כד תחמד נפשך למיכל בסר בכל תחמדת נפשך תיכל בסר אן ירחק מנך אתרה דאתרחי יהוה אלהך למשרי ית שמה תמן ותדבח מבוקרך ומן עאנך דיהב יהוה לך כמד פקדתך ותיכל בקוריך בכל תחמדת נפשך ברן כמד יתאכל ית טביה וית אילה כן תיכלנה מסבה בך ודכיה ייכלנה כחדה לוד אתקף לממנע מיכל אדמה הלא אדמה הוא נפשה ולא תיכל נפשה עם בסרה לא תיכלנה על ארעה תשפכנה כמיה לא תיכלנה לבדיל יתיטב לך ולבניך בתרך כד תעבד כשירה בחזות יהוה לוד קדשיך דיה{יו}<ון> לך ונדריך תסבל ותיתי ליד אתרה דאתריח יהוה ותעבד עלתיך בסרה ואדמה על מדבח יהוה אלהך ודם דבחיך ישתפך על מדבח יהוה אלהך ובסרה תיכל אטר ואשמע ועבד ית כל ממלליה האלין דאנה מפקדך יומן לבדיל יתיטב לך ולבניך בתרך עד עלם כד תעבד כשירה ודבה בעיני יהוה אלהך אן יעקר יהוה אלהך ית גועיה דאת עלל תמן למירת יתון מקדמיך ותירת יתון ותדור בארעתון השתמר לך פן תתגבי בתרון בתר שוציאתון מקדמיך ודלם תבעי לאלהון למימר איך יעבדון גועיה אלין ית אלהיון ואעבד כן אף אנה לא תעבד כן ליהוה אלהך הלא ית כל גנות יהוה דסנא עבדו לאלהותון הלא אף ית בניון וית בנהתון יוקדון בנור לאלהיון ית כל ממללה דאנה מפקדך יומן <יתה> תטרון למעבד לא תוזפו עליו ולא תבצרון מנה אן יקום בגבך נביא או חלם חלום ויהב לידך סימן אי פלי ואתה סימנה ופליה דמלל לידך למימר נהך בתר אלהין חורנין דלא חכמתון ותעבדנון לא תשמע למלי נביאה ההוא אי ליד חלם חלומה ההוא הלא מנסה יהוה אלהכון יתכון למחכם היתכון רעמים ית יהוה אלהכון בכל לבבכון ובכל נפשכון בתר יהוה אלהכון תלכון ומנה תדחלון וית פקודיו תטרון ובקלה תשמעון ויתה תעבדון ובה תתקלצון ונביאה ההוא או דחלם חלומה ההוא יומת כי מלל סטו על יהוה אלהך דאפקנך מן ארע מצרים ופרקך מבית עבדותה לטעותך מן שבילה דפקדך יהוה אלהך למיזל בה ותפרש בישה מגבך אן ימלכנך אחוך בר אביך או בר אמך אי ברך אי ברתך אי אתת עבך אי רעומך דכנפשך בסתר למימר נהך ונעבד אלהין חורנין דלא חכמת את ואבהתך מן אלהי עממיה דסהרתיכון קריביה לידך אי רחיקיה מנך מן איצר ארעה ועד איצר ארעה לא תחפץ לה ולא תשמע לה ולא תעיס עינך עליה ולא תרחם ולא תטמר עליה כד קטל תקטלנה אדך תהי בה בקדמאה למקטלה ויד כל עמה באחרית ותרגמנה באבניה ומית כד בעי לאטעותך מעל יהוה אלהך המפקך מן ארע מצרים מבית עבדיה וכל ישראל ישמעו וידחלו ולא יוזפו עורי למעבד כממללה בישה הדן בגבך כד תשמע באחתה דקוריך דיהוה אלהך יהב לך למדור תמן למימר 41 נפקו גברים בני פנו מגבך ואטעו ית דיארי מדינתון למימר נהך ונשמש אלהין חורנין דלא חכמתון ותבעי ותרער ותשול טבתה והא קשט מכון ממללה אתעבדת תועבתה דה בגבך קטל תקטל ית דיארי יתה קרתה לפם חרבה החרם יתה וית כל דבה וית בהמאתה לפם חרבה וית כל חנאה תצמת לממצית פתאה ותוקד בנור ית קרתה וית כל חנאהה כלול ליהוה אלהך ותהי תל עלם לא תבנה עורי ולא יתקלץ באדך כלום מן חרמה לבדיל יעזר יהוה מתקוף רגזה ויהב לך רחמי[ם] וירחמנך ויסגנך כמד אשתבע לאבהתך כד תשמע בקל יהוה אלהך למטר ית כל פקודיו דאנה מפקדך יומן למעבד כשירה וטבה בחזות יהוה אלהך לביבים אתון ליהוה אלהכון לא תסתרטון ולא תשוון קרחה בין עיניכון למת הלא עם קדש את ליהוה אלהך ובך בחר יהוה אלהך למהי לה לעם סגולה מכל עממיה דעל אפי אדמתה לא תיכלון כל תעבותה ודאה בהמתה דתיכלון תור וחו[ם] חמרין ושה עזיה דכר וטבי ובובל ואשמן ודיץ וריאם ויער כל בהמתה מטלפה טלפה ופליגת טלף תרתי טלפין מסקת גרה בבהמאתה יתה תיכלון ברן ית דן לא תיכלון ממסקי גרה וממסדקי סדקה ית גמלה וית ארנבתה וית טפסה כד מסקי גרה אנון וסדקה לא אסדקו מסבין אנון לכון וית חזירה הלא מסדק סדק הוא ופלג פלג טלפה והוא גרה לא יגור מסב הוא לכון מן בסרון לא תיכלון ובנבלתון לא תקרבון וית דן תיכלון מכל דבמיה כל דלה עספרין וקלפין תיכלון וכל דלית לה עספרין וקלפין לא תיכלון מסב הוא לכון כל קמץ דכי תיכלון ודן דלא תיכלון מנון ית נשרה וית גזה וית אוזה וית דאיתה וית האיתה לגונה וית כל ערב לגנסה וית צפיר גמלה וית טהוסה וית שחפה לגנסה וית נצצה וית קפופה וית צדיה וית ביה וית ברברי וית קוזאתין וית נעימתה וית סנוניתה וחטפיתה למינה וית נגר טורה וית ערפדה וכל שרץ עופה מסב הו לכון לא תיכלון מנון כל קמץ דכי תיכלון לא תיכלון כל נבלה לגיורה דבקוריך תהבנה וייכלנה או יזבננה לנכראה הלא עם קדש את ליהוה אלהך לא ת{ט}בשל גדי בתרב אמה עסור תעסר ית כל עללאת זרעך יפק ברה שתה בשתה ותיכלנה לקדם יהוה אלהך באתרה דאתריח יהוה אלהך למשרי ית שמה תמן עסור דגינך יבישך ומעצרך ובכירי תורך ועאני לבדיל תאלף למדחלה מן יהוה אלהך כל יומיה וכד תסגי ממך שבילה הלא לא תכל מסבלה כד ירחק מנך אתרה דאתריח יהוה אלהך למשרי ית שמה תמן כ[ד] יברכנך יהוה אלהך ותת[ן] בכספה ותצרר כספה באדך ותהך ליד אתרה דאתריח יהוה אלהך ותתן כספה בכל דתתרחי נפשך בתור[יה] ובעאנה בחמר ובשכר וב[כל] דתשאלך נפשך ותיכל ת[מן] לקדם יהוה אלהך ותח[די] את וביתך ולואי דבקורי[ך] לא תשבקנה הלא לית לה פלג וסהנה עמך מסכום תלת שנים תפק ית כל עסור עללאתך בשתה ההיא ותקרה בקוריך ויתי לוא[י] הלא לית לה פלג וסהנה עמך וגיורה ויתמה וארמלתה דבקוריך וייכלון וישבעון לבדיל יברכנך יהוה אלהך בכל עובד אדיך דתעבד מסכום שבע שנין תעבד אבזו ודן ממלל אבזותה אבז כל מסחן דין אדה דידין בעברה לא יקרב ית עברה ית תלימה הלא זעק אבזו ליהוה ית נכראה תקדם ודיהי לך עם תלימך תביז אדך סעדה לי לא יהי בך מסכין הלא ברוך יברכנך יהוה אלהך בארעה [...] כד יסב גבר אתה וייעל לותה ויבעלנה ויי אן לא תשקע רחים בעיניו הלא אשקע בה גנות ממלל ויכתב לה ספר שבוקין ויהב באדה וישגרנה מבית{ו}<ה> ויפקנה מבית{ו}<ה> ותהך ותהך ותהי לגבר חורן וסנאה גברה חורנה ויכתב לה ספר שבוקין ויהב באדה וישגרנה מביתה אי אן ימות מסחנה חורנה דנסבה לה לאתה לא יכל מסחנה קדמאה דשגרנה למעזר למסבנה למהי לה לאתה בתר דאסתיבת הלא גנות היא לקדם יהוה ולא תחיבון ית ארעה דיהוה אלהך יהב לך סחנה אן יסב גבר אתה חדתה לא יפק בחיל ולא יגוז עליו כל ממלל זכי יהי לביתה שנה חתה ויחדי עם אתתה דנסב לא יטפש רחים ורכב הלא נפש הוא חבל אן יתשקע גבר גנב נפש מתלימה מבני ישראל ותגר בה וזבנה ויקטל יתה גנבה ותפרש בישה מגבך השתמר ממכתש צרעתה למטר שריר ולמעבד ככל אורהותה דיורון יתכון כהניה לואיה כמד פקדתון תטרון למעבד דכר ית דעבד יהוה אלהך למרים בשבילה באפקותכון ממצרים אן תגבי בחברך מגבית כלום לא תיעל לביתה לממשכן משכונה בברה תקום וגברה דאתה גבי בה הוא יפק לידך ית משכונה לברה ואן גבר מלבט הוא לא תדמך במשכונה עזר תעזר לה ית משכונה כמיעל שמשה וידמך בתכסיתה ויברכנך ולך תהי זכו לקדם יהוה אלהך לא תעשק אגיר נשיש ומסכין מתלימייך אי מתותביך דבארעך בקוריך ביומה תהב אגרה ולא תיעל עליו שמשה הלא נשיש הוא ולידה הוא סבל ית נפשה ולא יזעק עליך ליהוה ויהי בך חטא לא יקטלו אבהן על ברין וברין לא יקטלו על אבהן אנש בחובתה יקטל לא תסטי פשרון גיור יתם ולא תמשכן לבוש ארמלה ותדכר אן שמש הוית בארע מצרים ופרקך יהוה אלהך בדיל אנה מפקדך למעבד ית ממללה הדן כד תחצד חצדך בברך ותתנשי עומר בחקלה לא תעזר למסבנה לגיורה ליתמה ולארמלה יהי לבדיל יברכנך יהוה אלהך בכל מעבד אדיך כד תשמט זיתיך לא תרער בתרך לגיורה ליתמה ולארמלה יהי כד תקטף כרמך לא תעולל בתרך לגיורה ליתמה ולארמלה יהי ותדכר אן שמש הוית בארע מצרים בדיל כן אנה מפקדך ית ממללה הדן אן יהי תיגר בין גברים ויקדמון ליד פשורה וידון ביניון ויזכון ית זכאה ויחיבון ית חיבה ויהי אן שוי מעיאן חיבה ויפלנה דיאנה וימענה לקדמיו כקבל עובתה במנין ארבעים ימענה לא יוזף דלם יוזף למעתה על אלין מעה רבה ונקל אחוך לסהדותך לא תסבך תור בדרשה אן ידורון תלימין כחדה ומת חדה מנון ובר לית לה לא תהי אתת מיתה ברהיתה לגבר בראי יבמה ייעל לותה ויסבנה לה לאתה ויבמנה ויי ברה בכירה דתלד יקום על שם תלימה מיתה ולא ימחי שמה מישראל ואן לא אתרחי גברה למסב ית יבמתה ותסק יבמתה לתרחה ליד חכימיה ותימר מעי יבמי למקעמה לתלימה שם בישראל לא אתרחי יבמי ויזעקו לה סהבי קרתה וימללו עמה ויקום ויימר לא אתרחית למסבנה ותקדם יבמתה לידה לסהדות חכימיה ותשלף מסנה מעל רגלה ותפלט באפיה ותגיב ותימר הכהן יתעבד לגברה דלא יבנה ית בית תלימה ויזדעק שמה בישראל בית שליף סנדלה אן ינצון גברים כחדה גבר ותלימה וקרבת אתת חדה למפצאה ית גברה מן אד מעיה ואנתחת ית אדה ואתקפת בבסרה ותקטע ית כפה לא תחיס עינך לא יהי לך בכיסך אבן ואבן רבה וזעורה לא יהי לך בביתך מכלה ומכלה רבה וזעורה אבן שלמה וקשט יי לך מכלה שלמה וקשט יי לך לבדיל יורכון יומיך על אדמתה דיהוה אלהך יהב לך הלא גנות יהוה אלהך כל עבוד אלין כל עבוד שקר דכר ית דעבד לך עמלק בשבילה במפוקכון ממצרים ודרעך בשבילה ועקב בך כל כביה בתרך ואת געי ולאי ולא דחול אלהה ויי באנחות יהוה אלהך לך מכל דבביך מסהר בארעה דיהוה אלהך יהב לך סחנה למירתנה תמחק ית דכר עמלק מכתי שומיה לא תתנשי ויהי כד תיעל ליד ארעה דיהוה אלהך יהב לך סחנה ותירתנה ותדור בה ותסב מקמאית פרי אדמתה דתנדי מן ארעך דיהוה אלהך יהב לך ותשבי במהן ותהך ליד אתרה דבחר יהוה אלהך למשרי ית שמה תמן ותיתי ליד כהנה דיהי ביתין יומיה ותימר לה אודית יומן ליהוה אלהך כד עלת ליד אתרה דאשתבע יהוה לאבהתן למתן לנן ויסב כהנה מהנה מן אדך ויקרנה לקדם מדבח יהוה אלהך ותגיב ותימר לקדם יהוה אלהך ארמאה אבד אבה ונחת למצרים ואתמגר תמן בקליל ציבעד והוה תמן לגוי רב וחיול וסגי ובעשו לידנן מצראי ולבטונן ותנו עלינן תשמישתה קשיה וצבענן ליד יהוה אלה אבהתן ושמע יהוה ית קלינן וחזה ית לבוטנן וית עמלנן וית לחצנן ואפקנן יהוה ממצרים באד תקיפה ובאדרע נתיחה ובחזו רב ובסימנים ובפליאן ואעלנן ליד אתרה הדן ויהב לנ{ו}<ן> ית ארעה דאה ארע מדיבה חלב ודבש וכדו הא אנדית ית קמאית פרי אדמתה דיהבת לי יהוה והקרה לקדם יהוה אלהך ותסגד לקדם יהוה אלהך ותחדי בכל טובה דיהב לך יהוה אלהך ולביתך את ולואי וגיורה דבגבך כד תסכם למעסר ית כל מעסר עללאתך בשתה תליתאה שנת עסורה ותהבנה ללואי לגיורה ליתמה ולא{לר}<רמ>לה וייכלון בקוריך וישבעון ותימר לקדם יהוה אלהך אפרשת קדשה מן ביתה ואף יהבתה ללואי לגיורה ליתמה ולארמלה ככל פקודיך דפקדתני לא עברת{י} מן פקודיך ולא אתנשית לא אכלת בקנתי ממנה ולא אפרשת מנה במסבה ולא יהבת מנה למת שמעת בקל יהוה אלהי עבדת ככל דפקדתני אדיק ממעון קדשך מן שומיה וברך ית עמך ית ישראל וית אדמתה דיהבת לנן כמה אשתבעת לאבתינן ארע מדיבה חלב ודבש יומה הדן יהוה אלהך מפקדנך למעבד ית גזריה אלין וית דיניה ותטר ותעבד יתון בכל לבבך ובכל נפשך ית יהוה האמרת יומן למהי לך לאלהים ולמהך בשביליו ולמטר גזריו ופקודיו ולשמע בקלה ויהוה האמרך יומן למהי לה לעם אסגלה כמד מלל לך ולמטר כל פקודיו ולמהבנך עליון על כל גועיה דעבד לתשבחה לשם ולרבו ולמחואתך עם קדש ליהוה כמה דמלל ופקד משה וסהבי ישראל ית עמה למימר טרו ית כל פקודה דאנה מפקד יתכון יומן ויהי ביום דתגוזון ית ירדנה ליד ארעה דיהוה אלהך יהב לך ותקים לך אבנים רברבן ותשיד יתון בשיד ותכתב עליון ית כל ממללי ארהותה דאה במעברך לבדיל דתיעל ליד ארעך דיהוה אלהך יהב לך ארע מדיבה חלב ודבש כמד מלל יהוה אלה אבהתך לך ויהי במעברכון ית ירדנה תקימו ית אבניה האלין דאנה מפקד יתכון יומן בהרגריזים ותסיד יתון בסיד ותבנה תמן מדבח ליהוה אלהך מדבח אבניה לא תגיז עליון פרזלה אבנים שלמן תבנה ית מדבח יהוה אלהך ותסק עליו עלאן ליהוה אלהך ותדבח שלמין ותיכל תמן ותחדי לקדם יהוה אלהך ותכתב על אבניה ית כל מלי ארהותה דאה ביור טבהית ומלל משה וכהניה לויאה לכל ישראל למימר אצית ושמע ישראל יומה הדן הוית לעם קדש ליהוה אלהך ותשמע בקל יהוה אלהך ותעבד ית פקודיו וית גזריו דאנה מפקדך יומן ופקד משה ית עמה ביתה יומה למימר אלין יקומון למברך ית עמה על הרגריזים במעברכון ית ירדנה שמעון ולוי יהודה ויששכר יוסף ובנימים ואלין יקומון על קללתה בטור עיבל ראובן גד ואשר זבולן דן ונפתלי ויגיבון לואיה ויימרון לכל גבר ישראל קל רם לחיט גברה דיעבד פסל ומסכה תועבת יהוה עובד אדי אמן ושוה בכסי ויגיבון כל עמה ויימרון אמן לחיט מקל אבוה ואמה ויימרון כל עמה אמן לחיט מסטי תהום עברה ויימרון כל עמה אמן לחיט מטלטל סמי בשבילה ויימרון כל עמה אמן לחיט מסטי דין גיור יתמה וארמלה ויימרון כל עמה אמן לחיט דמך עם אתת אבוה כד גלה גנפר אבוה ויימרון כל עמה אמן לחיט שכב עם כל בהמה ויימרון כל עמה אמן לחיט שכב עם תלימתה ברת אבוה או ברת אמה ויימרון כל עמה אמן לחיט שכב עם חמאתה ויימרון כל עמה אמן לחיט מעי עברה בסתר ויימרון כל עמה אמן לחיט נסוב ממון למקטל נפש אדם ברי ויימרון כל עמה אמן לחיט דלא יקים ית כל מלי ארהותה דאה למעבדנון ויימרון כל עמה אמן ויי אן משמע תשמע בקל יהוה אלהך למטר ולמעבד ית כל פקודיו דאנה מפקדך יומן ויתננך יהוה אלהך עליון על <כל> גוי ארעה ותאתי עליך כל ברכתה האלין ותמטנך כד תשמע בקל יהוה אלהך בריך אתה במדינתה ובריך אתה בחקלה בריך פרי מעיך ופרי ארעתך ופרי בהמתך עקר אלפיך ועדרי עאנך בריך טאנך ומשלאתך בריך אתה במיעלך ובריך אתה במפוקך יהב יהוה ית דבביך דקעמין עליך תבירין לקדמיך באורחה חתה יפקון לידך ובשבעה שבילים יערקון לקדמיך יפקד יהוה אתך ית ברכתה בכריך ובכל שליחות אדיך ויברכנך בארעה דיהוה אלהך יהב לך יקימך יהוה לה לעם קדש כמה דאשתבע לך כד תטר ית פקודי יהוה אלהך ותהך בשביליו וחזו כל עמי ארעה כד שם יהוה אזדעק עליך וידחלון מנך ויותרנך יהוה לטב בפרי בטנך ובפרי בהמתך ובפרי ארעתך על ארעה דאשתבע יהוה לאבהתך למתן לך יפתח יהוה לך ית אוצרה ט{ו}בה מן שומיה למתן ית מטר ארעך בזבנה ולמברך ית כל עובד אדיך ותיזף גוים סגים ואת לא תיזף ויתננך יהוה לריש ולא לעקב ותהי לוד ללעל ולא תהי ללרע כד תשמע לפקודי יהוה אלהך דאנה מפקדך יומן למטר ולמעבד ולא תסטי מכל ממלליה דאנה מפקדנך יומן ימין וסמאל למהך בתר אלהין חורנין למשמ{א}<ש>תון ויי אן לא תשמע בקל יהוה אלהך למטר פקודיו וגזריו דאנה מפקדך יומן ותאתי עליך כל קללתה האלין ותמטנך לחיט את במדינאתה ולחיט את בברה לחיט טיחנך ומשלאתך לחיט פרי מעיך ופרי ארעתך ופרי בהמאתך אקר אלפיך ועדרי עאנך לחיט אתה במיעלך ולחיט את במפוקך ישגר יהוה בך ית מרתה וית אלהלתה וית פעתה בכל שליחות אדיך דתעבד עד שיצאותך ועד אבדותך <זריז> מקדם ביש שקריך דשבקתני יקלץ יהוה בך ית מותנה סעד אסכמותה יתך מעל אדמתה דאת עלל תמן למירתנה ימענך יהוה בערביתה ובחמימתה ובדלקתה ובדקיקתה ובנגבנה ובשדפנה ובירקנה יכלבונך עד אבדותך ויי שמיך דעל רישך נחשה וארעה דלרעיך ברזלה יתן יהוה ית מטר ארעך אבק ועפר מן שומיה ינחת עליך עד שיאצך יהבך יהוה נגף לקדם דבביך בשביל חתה תפק לידה ובשבעה שבילים תערק לקדמיו ותהי לזעה לכל ממלכת ארעה ותהי נבילתך למיכל לקמץ שומיה ולבהמת ארעה ולית מדחל ימענך יהוה בשחן מצראי ובסבנים ובגרב וברעה דלא תכל למתסאה ימענך יהוה בשגעון ובסמיון ובבלמאי לבבה ותהי מפתש בטהרים כמה דימשש סמיה בקבלה ולא תצלח שבילך ותהי לוד חשיק ועצי כל יומיה ולית מפצי אתה תארס ואנש אחר ידמך עמה בית תבנה ולא תתב בה כרם תכר ולא תחללנה תורך נכוס לעיניך ולא תיכל מנה חמורך עצי מלקדמיך ולא יעזר לך עאנך יהיבין לדבביך ולית לך מפצי בריך ובנהתך יהיבין לעם חורן ועיניך חזיאן וסאפן לידון כל יומה ולית לאל אדך פרי ארעתך וכל דושך ייכל עם דלא עכמת ותהי לוד עשיק ורציץ כל יומיה ותהי משגיע מן חזות עיניך דתחזה ימענך יהוה בשחן ביש על ברכיה ועל שקיה דלא תכל למתסאה מכף רגלך וסעד רומך ייבל יהוה יתך וית מלכך דתקים עליך אל גוי דלא חכמת אתה ואבהתך ותשמש תמן אלהין חורנין קיצם וכיף ותהי לשם ולמשלט ולסנה בכל עממיה דידחקך יהוה תמן זרע סגי תפק ברה וציבעד תכנש כד יחסלנה גובה כרמים תנצב ותפרנס וחמר לא תשתה ולא תרתף כד תיכלנה תולעתה זיתים יהון לך בכל תהומך ושמן לא תסרף כי ישל זיתך בנים ובנאת תלד ולא יהונו לך כד יהכון בשביה כל אילנך ופרי ארעתך יערב צלצלה גיורה דבגבך יסק עליך לעל לעל ואת תיעת לרע לרע הוא ייזפנך ואת לא תזיפנה הוא יהי לריש ואת תהי לעקבה ותיתי עליך כל קללאתה אלין ויכלבנך וימטינך סעד שיוצאתך הלא לא שמעת בקל יהוה אלהך למטר פקודיו וגזריו דפקדך ויהון בך לסימן ולפלי ובנופך סעד עלם חליפת דלא עבדת ית יהוה אלהך בחדו ובטב לבב מסגי כל ותשמש ית דבביך דישלחנה יהוה בך בכפן ובצעו ובערטלאו ובחסרן כלה ויהב ניר פרזל על צברך סעד שיוצתה יתך ינדי יהוה עליך גוי מרחיק מיסטר ארעה כמד יחזי נסרה גוי דלא תשמע לשנה גוי עזיז אפים דלא יתלי אפים לסהב ורבי לא ירתי וייכל פרי בהמאתך ופרי ארעתך סעד שיצהותך דלא ישתיאר לך דגין ויביש ורטיב אקר אלפיך ועדרי עאנך סעד אבדותה יתך ויעק לך בכל קוריך סעד מיעת שוריך רמיה ותלילתה דאתה רחיץ {בון} בהין בכל ארעך ויעק לך בכל קוריך בכל ארעך דיהב יהוה אלהך לך ותיכל פרי מעיך בסר בניך ובנאתך דנתן לך בצער ובעיוק דיעיקון לך דבביך גברה דרכיך בך ודחטי שריר תבעש עינה בתלימה ובאתת חבה ובמותר בניו דיתותר ממתן לחד מנון מן בסר בניו דיתכל מבלו אשתיאר לה כל בצער ובעיוק דיעיקון לך דבביך בכל קוריך רכיכתה בך ועניגתה דלא אנסת כף רגלה קעמה על ארעה מן ענג ומן רכיכו תבעש עינה בגבר חבה בברה ובברתה ובשליתה דנפקה מבין רגליה ובבניה דתלד כד תיכלון בחסרן כל בכסי בצער ובעיוק דיעקון לך דבביך בקוריך אן לא תטר למעבד ית כל מלי ארהותה הדה דכתיבים בספרה הדן למדחלה ית שמה יקירה ונוראה הדן ית יהוה אלהך ויפרש יהוה אלהך ית מעואתך וית מעות נופך מעואן רברבן ומהימנן ומדוים בישים ומהימנן ויעזר בך ית כל דאוני מצראי דמרעת מקדמיון ויקלץ בך אף כל מחץ וכל מעה דלא כתוב בספר ארהותה הדה יעלם יהוה עליך עד שיצאותך ותשארון בקליל ציבעד חליפת דהויתון ככוכבי שומיה לסגיו הלא לא שמעתון בקל יהוה אלהכון ויי כמד פוגג יהוה עליכון למיטבה לכון ולמסגאה יתכון כן ישרי יהוה עליכון למאבדה יתכון ולמשיצאה יתכון ותחסלון מן על ארעה דאתה עלל תמן למירתנה ויבדרנך יהוה בכל עממיה מיסטר ארעה ועד איסטר ארעה ותעבד תמן אלהין חורנין דלא עכמת את ואבהתך קיצם וכיף ובעממיה האנון לא תסתעד ולא יהי מקר לכף רגלך ויהב יהוה לך תמן לב רגיז סמיון עינים ודאבות נפש ויהון חייך לחאים לך מלקבל ותרקף לילי ואימם ולא תימן בחייך בצפרה תימר מי יתן רמש וברמשה תימר מי יתן צפר מדחלת לבך דתדחל ומן חזבי עיניך דתחזי ויעזרך יהוה מצרימה בספנואן באורחה דאמרת לכון לא תוזפון עורי לחזותה ותזדבנון תמן לדבביכון לשמשין ולסולאן ולית זבון אלין מלי קיאמה דפקד יהוה ית משה למקטע עם ברי ישראל בארע מואב מלבר פסקולה דקטע עמון בחורב וזעק משה לכל ישראל ואמר לון אתון חזיתון ית כל דעבד יהוה לסהדותכון בארע מצרים לפרעה ולכל שמשיו ולכל ארעה נסיונ<י>ה רברביה דחזו עיניך סימניה ופליאתה רברביה האנון ולא יהב יהוה לכון לב למחכם ועינים למחזה ואדנים למשמע סעד יומה הדן וייבלת יתכון ארבעים שתה במדברה לא בלו תכסיאתכון מן עליכון ומסניכון לא בלו מן על רגליכון לחם לא אכלתון וחמר ושכר לא שתיתון לבדיל תחכמון הלא אנה יהוה אלהכון ואתיתון ליד אתרה הדן ונפק סיחון מלך חשבון ועוג מלך בתנין לזימונן לקרבה וקטלנן יתון ונסבנן ית ארעתון וייבה סחנה לראובני ולגדי ולפלג שבט מנשאי ותטרון ית מלי קיאמה דאה ותעבדון יתון לבדיל תסתכלון ית כל דתעבדון אתון מתקוממין יומן כלכון לקדם יהוה אלהכון רישיכון שבטיכון סהביכון וספריכון כל אנשי ישראל טפליכון ונשיכון וגיורך דב{קרב}<גו> משרויך מקטעוי קיצמיך וסעד זלי מימיך למעברך בקיאם יהוה אלהך ובתקומתה {אשר} <ד>יהוה אלהך קטע עמך יומן ולבדיל מקעם יתך יומן לה לעם והוא יהי לך לאלהה כמד מלל לך וכמד אשתבע לאבהתך לאברהם ליצחק וליעקב ולא עמוכון לחודכון אנה קטע ית קיאמה דאה וית תקומתה הדה הלא עם דיתו הכה עמנן יומן לקדם יהוה אלהנן ועם דליתה הכה עמנן יומן הלא אתון חכמתון ית דדערנן בארע מצרים וית דגעזנן בגו גועיה דגעזתון וחזיתון ית שקציון וית גלוליון קיצם וכיף כסף ודהב דעמון דלם ית בכון גבר אי אתה אי כרן אי שבט דלבה פני יומן מן עם יהוה אלהנן למהכה למשמש ית אלהי גועיה האנון דלם ית בכון שרש פרו ריש וצעם ויהי בשמעה ית מלי תקומתה הדה ויבסר בלבה למימר שלם יהי לי הלא בשלמות לבי אהך לבדיל מסף רויה עם צעיה לא יתריח יהוה למסלח לה הלא טטה יתקף רגז יהוה וקנאתה ביתה גברה וירבעון בה כל תקומה כתיבה בספרה הדן וימחק יהוה ית שמה מכתי שומיה ויפרשה יהוה לבישו מכל שבטי ישראל ככל תקומי פסקולה דכתבין בספר ארהותה הדן ויימר דרה חורנה בניכון דיקומון מבתריכון ונכראה דייתי מן ארע רחיקה ויחזי ית מעות יתה ארעה וית לחותיה דלחה יהוה בה גפרי ומלח יקידה כל ארעה לא תזרע ולא תצמח ולא יסק בה כל עסב כהפכות סדם ועמרה אדמה וצבואים דהפך יהוה ברגזה ובארתעתה ויימרון כל גועיה על מה עבד יהוה אכהן לארעה דה ומה תקיף רגז רבה הדן ויימרון על דשבקו ית קיאם יהוה אלהי אבהתון דקטע עמון באפקותה יתון מן ארע מצרים ואזלו ושמשו אלהין חורנין וסגדו לון אלהין דלא חכמונון ולא פלג לון ואתקף רגז יהוה ביתה ארעה למנדאה עליה ית כל לבטתה כתיבתה בספרה הדן ויקלענון יהוה מן על ארעתון ברגז ובחמה ובקצף סגי וארמנון לארע חורנה כיומה הדן כסיאתה ליהוה אלהנן וגליאתה לנן ולבנינן עד עלם למעבד ית כל מלי ארהותה הדה ויהי כד ייתון עליך כל ממלליה האלין ברכתה ולבטתה דיהבת לקדמיך ותעזר ליד לבך בכל גועיה דיטעינך יהוה אלהך תמן ותעזר סעד יהוה אלהך ותשמע בקלה ככל דאנה מפקדך יומן את וברך בכל לבך ובכל נפשך ויעזר יהוה אלהך עם תתובתך וירחמך ויעזר ויצמתנך מכל עממיה דבדרך יהוה אלהך תמן אן יהי אטחך באיצטר שומיה מתמן יצמתך יהוה אלהך ומתמן יסבנך ויעאלנך יהוה אלהך אל ארעה דירתו אבהתך ותירתנה ויסגנך מן אבהתך ויגזר יהוה אלהך ית לבך וית לב זרעך לרחמה ית יהוה אלהך בכל לבך ובכל נפשך בדיל קיומיך ויהב יהוה אלהך ית כל תקומתה אלין על דבביך ועל סנאיך דכלב{כ}וך ואת תעזר ותשמע בקל יהוה אלהך ותעבד ית כל פקדיו דאנה מפקדך יומן וישירך יהוה אלהך בכל מעבד אדיך בפרי מעיך ובפרי ארעתך ובפרי בהמתך לטבו כד יעזר יהוה לשרי עליך לטב כמד שרי על אבהתך כד תשמע בקל יהוה אלהך למטר פקודיו וגזריו דכתיבה בספר ארהותה הדן כד תעזר ליהוה אלהך בכל לבך ובכל נפשך הלא פקודה דאה דאנה מפקדך יומן לא פליה היא מנך ולא רחיקה היא לא בשומיה היא למימר מי יסק לנן ליד שומיה וינטיה לנן וישמענן יתה ונעבדנה ולא מן אקצות ים היא למימר מן יגוז לנן אל אקצות ימה וינטינה לנן וישמענן יתה ונעבדנה הלא קריב לידך ממללה שריר בפמך ובלבך למעבדנה חזי יהבת לקדמיך ית חייה וית טובה וית מיתה וית בישה דאנה מפקדנך יומן לרעמה ית יהוה אלהך למהך בשביליו ולמטר גזריו ופקדיו ודיניו ותתוחי ותסגי ויברכנך יהוה אלהך בארעה דאתה עלל תמן למירתנה ואן יזרם לבך ולא תשמע ותטעי ותסגד לאלהין חורנין ותעבדנון חבית לכון יומן הן אבד תיבדון לא תורכון יומין על אדמתה דאתון געזין ית ירדנה למיעל תמן למירתנה אסידת עליכון יומן ית שומיה וית ארעה חייה ומותה יהבת לקדמיך ברכתה ולוטתה ותבחר בחייה בדיל תתוחי את וזרעך לרעמה ית יהוה אלהך ולשמע בקלה ולקליצה בה הלא הוא קיומיך ואורכות ימיך על אדמתה דאשתבע יהוה לאבהתך לאברהם ליצחק וליעקב למתן לכון ואזל משה ומלל ית כל ממלליה האלין לכל ישראל ואמר לון בר מאון ועסרים שתה אנה יומן לא אכל עורי למפוק ולמיעל ויהוה אמר לי לא תגוז ית ירדנה הדן יהוה אלהך הוא דגעז קדמיך הוא ישיץ ית אמיה האלין מלקדמיך ותירתנון ויהושע הוא דגעז קדמיך כמד מלל יהוה ויעבד יהוה לון כמה עבד לסיחון ולעוג מלכי אמראה ולארעון דשיץ יתון ויהבון יהוה לקדמיכון ותעבדון לון ככל פקודה דפקדת יתכון אתקפו ואתחילו לא תדחלו ולא תזעו מקמיון הלא יהוה אלהך הוא דאזל עמך לא ירפך ולא ישבקך וזעק משה ליהושע ואמר לה לסהדות כל ישראל אתקף ואתחיל הלא אתה תיעל ית עמה הדן ליד ארעה דימה יהוה לאבהתון למתן לון ואת תסחננה לון ויהוה הוא דאזל לקדמיך והוא יהי עמך לא ירפך ולא ישבקך לא תדחל ולא תרקף וכתב משה ית ארהותה דאה ויהבה אל כהניה ברי לוי סבולי ית ארון סקוף יהוה ולכל סהבי ישראל ופקד משה יתון למימר מסכום שבע שנין בעדן שנת שמטתה בחג מטלה במיעל כל ישראל למחזי ית קדם יהוה אלהך באתרה דבחר יקרי ית ארהותה דאה קבל כל ישראל במשמעון אצרע ית עמה גבריה ונשיה וטפלה וגיורך דבקוריך לבדיל ישמעון ודמה דיילפון וידחלון מן יהוה אלהון ויטרון לעמל ית כל מלי ארהותה דאה ובניון דלא חכמו ישמעו ויילפו לדחלה מן יהוה אלהון כל יומיה דאנון קעימין על אדמתה דאתון געזין ית ירדנה תמן למירתנה ואמר יהוה למשה הן קרבו יומיך למות זעק ית יהושע ואתקוממו באגן זימונה ואפקדה ואזל משה ויהושע ואתקוממו באגן זימונה ואתגלי יהוה באגנה בעמוד עננה וקעם עמוד עננה בתרח אגנה ואמר יהוה אל משה הנך דמך עם אבהתך ויקום עמה הדן ויזני בתר אלהי נכר ארעה דהו עלל תמן בגוה וישבקוני ויבטלון ית פסקולי דקטעת עמה ויתקף רגזי בה ביתה יומה ואשבקנון ואטמר רחותי מנון ויונו למיכלה וישקחה בישין סגין ועקין ויימר ביתה יומה אנית בדיל דלית אלהי בגבי שקחתי בישאתה אלין ואנה טמר אטמר רחותי מנון ביתה יומה על כל בישאתה דעבדו הלא פנו ליד אלהין חורנין וכען כתבו לכון ית שירתה דאה ואלפה לבני ישראל יתוב בפממיון לבדיל תהי לי שירתה דאה לסהד בברי ישראל כד אעלנה ליד ארעה דימית לאבהתה למתן לון מדיבה חלב ודבש ואכל ושבע ודעץ וזרם ליד אלהין עורנין ועבדה ובתרוני ובטלו ית פסקולי ויהי כד תשקח יתה בישאן סגין וצוקין ותגיב שירתה דאה לקדמה לסהד הלא לא תתנשי מפם זרעה כד חכמת ית ענינה דהוא עבד יומן אדלא אעלנה ליד אדמתה דימית לאבהתה וכתב משה ית שירתה דאה ביתה יומה ואלפה ית ברי ישראל ופקד ית יהושע בן נון ואמר אתקף ואתחיל הלא אתה תיעל ית בני ישראל ליד ארעה דאשתבעת לון ואנה הוי עמך והוה כאסכמות משה למכתב ית מלי ארהותה דאה על ספר עד שלמה ופקד משה ית לואיה סבלי ארון קיאם יהוה למימר סבו ית ספר ארוה הדן ושבו יתה איצר ארון פסקול יהוה אלהכון ויי תמן עליך סהד הלא אנה חכמת ית עצינך וית קדלך קשיה הן בהכדי קעים עמכון עצין הויתון ליהוה ואיך בתר מותי כנשו לי ית כל סהבי שבטיכון וספריכון ואמלל במשמעון ית ממלליה אלין ואסיד בון ית שומיה וית ארעה הלא חכמת בתר מותי הלא טפשה תטפשון ותסטון מן שבילה דפקדת יתכון ותרעה יתכון בישתה בעקבה דיומיה כד תעבדו ית בישה בחזות יהוה למכעסה בעובד אדיכון ומלל משה במשמועי כל קהל ישראל ית ממללי שירתה דאה עד אשלמותה אציתו שומיה ואמללה ותשמע ארעה מימרי פיי ירסס כמטרה נסיבי ותזלע כטלה אמירתי כצפירין עלוי יאר וכטליאן עלוי עסב הלא בשם יהוה אקרי והבו לאלהנו תקיפה דשלם פילה הלא כל שביליה פשרון אל מימן ולית שקר קשיט ומשבח הוא חבלו לא לה ברי ערבוב גיל מעכם ושזר שקר הליהוה תשלמון דאה עם רופש ולא חכם אלית הוא אביך מלוכך הוא עבדך וכוננך דכרו יומי עלמה אתבוננו שנת גיל וגיל שאל אבוך ויחבינך סהביך ויימרו לך בסחן עלאה אמיה בפרוקה ברי אדם קבע תהומי אמיה למנין ברי ישראל הלא ניאם יהוה עמה יעקב דמע פלגתה ישראל חיצה בארע מדברה ובתשבחתה שבינה ונטרה כניצוץ עינה כנסרה מתפורר לקנסה ועל ציצוה ינשב יפרס גנפריו ויסבנה יסבלנה על דביקאתה יהוה פרד ינגדנה ולית עמה חיול בר ירכבנה על רומאת ארעה ייכלה אנפות חקלה יינקה סולך מתקפה ומשח מצנמי כיפה ארתע תורין ותרב עאן עם ארתע פטימין ודכרין בני בתניןוערפין עם תרב כלית חטה ואדם ענב תשתה עקור ייכל יעקב וישבע ישמן כשירה וימרח שמנת עבת אשפרת ואטס חיולה עבודה וירפשו תקוף פצותה פנסותה בבראין ובגנואן אכעסותה ידבחון לרקודין לא אלה אלהין לא חכמונון חדתין מקריב אתו ולא תערונון אבהתכון תקוף מולדך תשף ותנשי חיולה משבחך וחזה יהוה ויבתר מכעס בניו ובנאתה ואמר אטמר רחותי מנון ואחזי מה עקובאתיון הלא גיל תפוך אנון בנין לא אימן בון אנון פנסוני בלא אל אכעסוני בבטוליון ואנה אטירנון בלא עם בגוי רופש אכעסנון הלא נור תנצץ מן רגזי ותיזי סעד דיוק שפולה תסיף ארעה ועללאתה תלכש דמסי טבריה אכנש עליון בישאן וגרי אסיף בון מדן געה טעמה רשוף חטיף עצאים ומן בהמאן אשגר בון עם ארתע זחופי קטם מן ברה תתכל חרבה ומגנוני חימתה אף רבק אף בתולתה וינק עם גבר סיבו אמרתרגזינון אבטל מן מלאכיה דכרנון אלולי כעסות דבבי אמרע דלם ינכרון לחצינן דלם יימרון אדינן רמה ולא יהוה פעל כל דאה הלא גואה אבד מלכונון ולית בון נהירו לית חכמו ויתקנו דאה ויתבוננו לעקובאתון איך יכלב חדה אלף ותרין יערקון רבואן אן לא צעורון זבנון ויהוה אשלמנון הלא לא כצעורן תקופון ודבבינן שדלין הלא מקלולי סדם גפנון ומשיבתי עמרה ענביון עבני רשו וזגולי מררין למו ארתע תנינין עקורון וריש פתנין ברן בר אלית הוא עניס עמי כעריק בכריאי ליום גבי ומרוק לזבן נטל רגליון הלא קריב יום מרטושון ורגיל עתיד לון כד יזאן יהוה עמה ועל עבדיו יסובר כד יחזי אן אזלת אד ואמצו עביש ושביק ויימרו אהן אלהיון תקיפה דאתרחצו בה דתרב דבחיון ייכלון וישתון חמר נסוכון יקומו ויסעדוכון יונו עליכון אגנו חזו כדו הלא אנה אנה הוא ולית אלהה עמי אנה אמית ואוחי מחית ואנה אחסי ולית מן אדי מפצי הלא אתלי ליד שומיה אדי ואמרת קעים אנה לעלם אן אלטק שנין חרבי ותאחיד בדינה אדי אעזר פריה לעקי ולסנאי אמרק ארוי גרי מן אדם וחרבי תיכל בסר מן אדם קטי ושבי מד אפרעות דבבה קלסו אמיה עמה הלא דם עבדיו יגבי ופריה יעזר לעקיה וישרק ארעת עמה ואתא משה ומלל ית כל מלי שירתה דאה במשמוע עמה הוא ויהושע בר נון ואסכם משה מן ממלל ית ממלליה אלין לכל ישראל ואמר לון שבו לבוכון על כל ממלליה דאנה מסיד בוכון יומן דתפקדון ית בניכון למטר ולמעבד ית כל מלי ארהותה דאה הלא לא ממלל ריקן הוא מנכון הלא הוא חייכון ובממללה הדן תורכון יומים על אדמתה דאתון געזין ית ירדנה תמן למירתנה ומלל יהוה עם משה בגרם יומה הדן למימר סק ליד טור עבראיה הדן טור נבא דבארע מואב דעל אפי יריחו וחזי ית ארע כנען דאנה יהב לבני ישראל סחנה ומת בטורה דאתה עלל תמן והכנש ליד עמך כמה מת אהרן תלימך בטור טורה ואכנש ליד עמה על דדי דשקרתון בי בגו בני ישראל במי תיגרה קדש ברה דצן {ן} בדיל דלא קדשתון יתי בגו ברי ישראל הלא מקבל תחזי ית ארעה ותמן לא תיעל ליד ארעה דאנה יהב לבני ישראל ודאה ברכתה דברך משה אישה דאלהה ית בני ישראל קדם מותה ואמר יהוה מסיני אתא ודנח מן גבלה לון ולבלב מטור פראן ועמה מן רבואת קדשה מימינה נור ארוה לון אף רחום עממאי וכל קדשיו באדך ואנון יכנעון לרגליך ויסבלון מן אמיראתך ארוה דפקד לן משה מירתה לקהלי יעקב והוה בכשירה מלך בתכנש רישי עמה כחדה שבטי ישראל יתוחי ראובן ואל ימות ויהי מעמה מנין ודאה ליהודה ואמר שמע יהוה קל יהודה וליד עמה תנדינה אדה תיגר לה וסעוד על עקיה תהי וללוי אמר שלמיך ונוריך לגברה נסיכך דצרפתנה במסה ותגירנה על מי תיגרה אמורה לאבוה ולאמה לא עמית וית תלימה לא גלג וית ברה לא חכם הלא נטרו אמיראתך וקיאמיך ינטרון ישכילון דיניך ליעקב וארואתיך לישראל ישבון אועדה בבגזך וקרבן על מדבחך ברך יהוה חילה ופעל אדה תרחי מחי חרצי מקאמיה וסנאיה מי יקימנה ולבנימים אמר אד אד יהוה ישרי ברחצן וירפרף עליו כל יומיה ובין כתפתה ישרי וליוסף אמר מברכה מיהוה ארעה ממיתי שומיה מטל ומתהום רבעה מלרע וממיתי עללאת שמשה וממיתי טרדי ירחיה ומריש טורי קדש וממיתי גבעת עלם וממיתי ארעה וסארה ורחי שרי סניה עללאתה לריש יוסף ולרום נסיך תלימיו בכיר בוקר שבחה לה קרני רימה קרניה בון עממה יגדס כחדה קטירי ארעה אנון רבואת אפרים ואנון אלפי מנשה ולזבולן אמר חדי זבולן במפוקיך ויששכר באגניך עממאי טורי יזדעקון ותמן ידבחון דבחי צדק הלא גללי ימה יינק ושדיכי טמירי חולה ולגד אמר בריך מפתי גד כלביה שרי עטיף אדרעה עם רומה ויעמי קמאתה לה הלא תמן רושם מנגר טמר ואשתתף רישי עמה זכות יהוה עבד ודיניה עם ישראל ולדן אמר דן גור מלעז וידיק מן בתנין ולנפתלי אמר נפתלי סבעי ורעי ומשוי ברכת יהוה מערב ודרום יירת ולאשר אמר בריך בניה אשר ויהי מרחי לתלימיו ויטבל במשח רגליו פרזל ונחשה מצנקיך וכימיך סגיך לית כחילה משבחה רכב שומיה בסעדך ובנברה שחקין מעונה דאלהי קדם ומכתי אדרעה עלמה ויטרד מקדמיך דבב ויימר שיץ ושרא ישראל ברחצן פרד עין יעקב על ארע דגין ויביש ואף שמיך יערסון טלה טובך ישראל מן כותך עמה דמפצי ביהוה תורס סעדך וחרב נברך ויכדבון דבביך לך ואת על רומאתון תדרס וסלק משה מן בקעת מואב לטור נבא ריש סכיתה דעל אפי יריחו והחזיה יהוה ית כל ארעה מנהר מצרים עד נהרה רבה נהר פרת וסעד ימה חורנה ואמר יהוה לה דאה ארעה דימית לאבהתך לאברהם ליצחק וליעקב למימר לנופך אהבנה החזיתך בעיניך ולתמן לא תגוז ומית תמן משה עבד יהוה בארע מואב על מימר יהוה וקבר יתה בגיא בארע מואב קבל בית פעור ולא חכם גבר ית קברתה סעד יומה הדן ומשה בר מאון ועסרין שתה במותה לא כמעת עינה ולא ערק רטובה ובכו ברי ישראל ית משה בבקעת מואב תלתים יום ושלמו יומי בכה גנו משה ויהושע בר נון שלם רוח חכמה הלא ליץ משה ית אדה עליו ושמעו אליו בני ישראל ועבדו כמה פקד יהוה ית משה ולא יקום עורי נבי בישראל כמשה דחכמה יהוה אפים לאפים לכל סימניה ופליאתה דשגרה יהוה למעבד בארץ מצרים לפרעה ולכל עבדיו ולכל ארעה ולכל אדה תקיפה ולכל חזבה רבה דעבד משה לסכוי כל ישראל בקמאותה טלמס אלהה ית שומיה וית ארעה וארעה הות שאמה וריקני וחשכה על אפי תהומה וריח אלהה מנשבה על אפי מיה ואמר אלהה הוה נהר והוה נהר וחזה אלהה ית נהרה הלא טב ואפרש אלהה בין נהרה ובין חשכה וזעק אלהה לנהרה אימם ולחשכה זעק ליליה והוה רמש והוה צפר יומה חדה ואמר אלהה הוה קפאיה במיסון מיה והוה מפרש בין מיה למיה ועבד אלהה ית קפאיה ואפרש בין מיה דמכתי לקפאיה ובין מיה דמלעל לקפאיה והוה דכן וזעק אלהה לקפאיה שומיה והוה רמש והוה צפר יומה תנינה ואמר אלהה יתכנשון מיה דמכתי שומיה לאתר חדה ותתחזה יבשתה והוה דכן וזעק אלהה ליבשתה ארעה ולמכנשון מיה זעק ימיה וחזה אלהה הלא טב ואמר אלהה תיר ארעה יאר עסב מזרעה נוף ואילן פרי עבד פרי לגנסה דזרעה בה על ארעה והוה דכן ואפקת ארעה יאר עסב מלפלף לפלוף לגנוסה וחש עביד פרי דקטיפותה בה לגנוסה ועגל אלהה הלא טב והוה רמש והוה צפר יומה תליתה ואמר אלהה יהי נהירין בפלוק שומיה למנהרה על ארעה ולמפרק בין יומה ובין לילי ויונו לסימנין ולעדנין וליומים ושנין ויהונו למאורין בפלוך פלוק שומיה למנהרה על ארעה והוה כדן ועבד אלה ית תרי מאוריה רברביה ית מלוי מאורה רבה למשלטת יומה וית מאורה זוערה למשלטת לילי וית כוכביה ושוה יתון אלה בשוביך שומיה למראה על ארעה ולמשלט ביומה ובלילי ולמפרק בין אורה ובין חשכה ועגל אלה הלא טב והוה רמש והוה צפר יומה רביעה ואמר אלה יתלקפון מיה לקוף נפש חיה וקמץ ינפנף על ארעה על אפי פלוק חללה וברא אלה ית תלקסיתיה רברביה וית כל נפש חיתה הרמסת ולקפת מיה לגנוסיהון וית כל קמץ גנפר לגנוסה ועגל אלה הלא טב וברך יתון אלה למימר פושו וסגו ומלו ית מיה בימיה וקמצה יסגי בארעה והוה רמש והוה צפר יומה חמישה ואמר אלה תפק ארעה נפש חיתה לגנסה בהמתה ורמס ועפיסת ארעה לגנסה והוה כדן ועבד אלה ית עפיסת ארעה לגנסה וית בהמתה לגנסה וית כל בעלפוש אדמתה לגנוסה ועגל אלה הלא טבו ואמר אלה נעבד אדם בצורתן וכתשביתן וישלטון בנונית ימה ובקמץ עללה ובבהמאתה ובכל ארעה ובכל רמסה רומיסה על ארעה וברא וכון אלה ית האדם בצורתה בצורת אלה כון יתה דכר ואנקבה כון יתון וברך יתון אלה ואמר לון אלה פושו וסגו ומלו ית ארעה ועמרו גליה ואשלטון בנונית ימה ובקמץ חללה ובכלול עפיסיה דרומיסת על ארעה ואמר אלה הא יהבת לכון ית כל עסב מלפלף לפלוף דעל אפי כל ארעה וית כל עילן דבה פרי עילן מלפלף לפלוף לוכון יהי למיכלה ולכל עפיסת ארעה ולכל קמץ חללה ולכל רומיסה על ארעה דבה נפש חיתה ית כל סליק עסב למיכלה והוה כדן ועגל אלה ית כל דעבד והא טב שריר והוה רמש והוה צפר יומה שתיתה ואתעסלו שומיה וארעה וכל חולקיון וכלל אלה ביומה שתיתה פלענתה דעבד ובטל ביומה שביעה כלול פלענתה דעבד וברך אלה ית יומה שביעה וקדש יתה הלא בה בטל פסק לכלול פלענתה דטלמס אלהה למעבד אלין תולדי שומיה וארעה בטלמסון ביומה דעבד יהוה אלה חללה וארעה וכל פענטוס ברה אדלה יהי בארעה וכל עסב חקלה אדלא יסק הלא לא המטיר יהוה אלה על ארעה ואנש לית למשמשה ית אדמתה וענן יסק מן ארעה וישקי ית כל אפי אדמתה וצער יהוה אלה ית האדם צעף מן אדמתה וזעף באגריו נסמת חיין והוה אנש לנפש קעימה ונצב יהוה אלה פרדיס בעדן ממדעׄנע ושוה תמן ית האדם דצער ואסק יהוה אלה מן אדמתה ית כל עילן עפלק למחזה וטב למיכלה ועילן חייה במיסון פרדיסה ועילן ידעת טב וביש ונהר יפק מן גנתה לפלוס ית פרדסה ומתמן יתפרק ויהי לארבעה נסולין שם חדה פישון קדוף והוא הסחר ית כלול ארע חוילתה דתמן דדהבה ודהב ארעה ההיא טב שריר תמן פנקלה וכיף שהמה ושם נהרה תנינה עסקוף והוא הסחר ית כל ארע כופין ושם נהרה תליתה קפלוסה הוא הלוך מלכות הצפו ונהרה רביעה הוא פרת ונסב יהוה אלה ית האדם ואקרה בפרדיס עדן למשמשה ולמטרה ופקד יהוה אלה על האדם למימר כל עילן גנתה אכל תיכל ומן עילן דמחכם טב וביש לא תיכל מנה הלא ביום מיכלך מנה שיוץ תשתיץ ואמר יהוה אלה לית טב מהי אנשה לעודה אעבד לה סעד כקבלה וצער יהוה אלה עורי מן אדמתה ית כל עפיסת ברה וית כל קמץ חללה ואנדה ליד האדם למחגל מה יזעק לה וכלול דיקרי לה האדם נפש חיה הו שמה וקרא האדם שמהן לכל בהמתה ולקמץ שומיה ולכל עפיסת חלקה ולאדם לא אשקע סעוד כקבלה ונפל יהוה אלה פילוקה על האדם ודמך ונסב חתה מן עלויו וחתם בסר חליפתה ובנה יהוה אלה ית עלעתה דנסב מן האדם לאתה ואנדאה ליד האדם ואמר האדם דה הסמקת שיוף משיופי ובסר מן בסרי להדה יתעקב אתהא הלא מן גברה אתנסבת דה בדיל כן ישבק גבר ית אבוה וית אמה ויתעלץ באתתה והוו משניהון לבסר חדה והוו שניהון עסקפין אדם ואתתה ולא יבאתו ונחשה הוה אסטיל מן כל עפיסת ברה דעבדון יהוה אלהים ואמר לאתתה ברן כי מלל אלהים לא תיכלו מכל עילן גנתה ואמרת אתתה לנחשה מפרי עילן גנתה ניכל ומפרי עילן הדן דבגו פרדיסה ואמר אלה לא תיכלון מנה ולא תקרבון בה ברן תשתיצון ואמר נחשה לאתאה לית שיוץ תשתיצון הלא חכם אלה הלא ביום מיכלכון מנה ותתגלי עיניכון ותהונו כמלאכיה חכמי טב וביש ועגלת אתתה הלא טב עילנה למיכלה וניוקה הוא למעגל וקסיף עילנה למחכום ונסבת מפריו ואכלת ויהבת אף לגברה עמה ואכלון ואתגלת עיני רדפי עליון וחכמו הלא עפסופין אנון וקטפו קטופי עלי תאנה ועבדו לון חסירין ושמעו ית קול יהוה אלה מתיזל יתקולן בפרדיסה לרתח יומה ואתפץ אדם ואתתה מלקדם יהוה אלה בגו עילן פרדיסה ויקרא וזעק יהוה אלהים לאדם ואמר לה איך את ואמר ית קלך שמקת בפרדסה ודחלת הלא ערטלא אנא ואודחת ואמר מן חחוי לך הלא ערטלא את לוד עילנה דפקדתך לא תיכל מנה אכלת ואמר האדם אתתה דאתנחת לי עמי היא יהבת לי מן עילנה ואכלת ואמר יהוה אלה לאתתה מה דה עבדתי ואמרת אתתה נחשה אשלתי ואכלת ואמר יהוה אלהים ליד נחשה למה ואיך עבדת דה לבוט את מן כל בהמאתה ומן כל עפיסת ברה על לעופך תלך וקטם תיכל כל יומי קיומך ודבבו אשוי בינך ובין אתאה ובין נופך ובין נופה הוא יקפנך ריש ואת תקפנה עקב ולאתאה אמר סגו אסגי עצרוניך וטעניך ועל עצרון תילדי בנין וליד גבריך עזרותיך והוא ישלט עליך ולאדם מלל למה שמקת מן קל אתתך ואכלת מן עילנה דפקדתך למימר לא תיכל מנה לוטוה אדמתה בגללך בעצרון תיכלנה כל יומי קיומך ושוכין וכובין תסק לך ותיכל ית עסב ברה בלעוש אפיך תיכל מזון עד עפסותך לות אדמתה הלא מנה אתנסבת הלא עפר את וליד עפרך תעזר וזעק האדם שם אתתה חוה הלא הי הות אם כל חי ועבד יהוה אלה לאדם ולאתתה כיתנואן עורי ואלבשון ואמר יהוה אלהים הן האדם הוה כסקוף מנה חכם טב וביש וכדו כד יושט אדה ויסב אף מן עילן חייה וייכל וחי וחף לעלם ואושטה יהוה אלהים מפרדיס עדן למשמש ית אדמתה דאתנסב מתמן וטרד ית האדם ושרה ממדנעה לפרדיס עדן ית כרוביה וית לכשה דחרבה המתהפכין לנטר ית שביל עילן חייה והאדם חכם ית חוה אתתה ובטנת וילדת ית קין ואמרת מלכת גבר מיהוה ואוספת למילד ית תלימה ית הבל והוה הבל רעי עאן וקין הוה שמש ארע והוה מסכום יומים ועלל קין מן פרי אדמתה שליחה והבל אנדה אף הוא מבכירי עאנה ומתרביון ואתרחי יהוה אל הבל ואל שליחאתה ואל קין ואל שליחאתה לא אתריח ואתקף לקין שריר ונפלו אפיו ואמר יהוה לקין למה אתקף לך ולמה נפלו אפיך אן איטבת תתלי ואן לית תטיב לתרח חטיה כרע ולידך עזרותה ואת תשלט בה ואמר קין אל הבל תלימה נהלך לברה והוה בהוהון בברה וקעם קין אל הבל תלימה וקטלה ואמר יהוה לקין אהן הבל תלימך ואמר לא חכמת הנטור אחי אנה ואמר מה עבדת קל דם תלימך צבע לי מן אדמתה וכדו לוט את מן אדמתה דפתחת ית פמה למסב ית דם תלימך מן אדך הלא תפלח ית אדמתה לא תוזף למהב לך כחוה כלי וטמי תהי בארעה ואמר קין אל יהוה רב עובי ממסבל הן טרדת יתי יומה מן על אפי אדמתה ומקמיך אטמר והוי כל משקחני יקטלני ואמר לה יהוה לכן כל קטול קין על תרתי שבעין יתגבי ושוה יהוה לקין סימן לדלא מקטל יתה כל משקחה ונפק קין מלקודם יהוה ושרי בארעה כלי מדנעת עדן וחכם קין ית אתתה ובטנת ואולדת ית חנוך והוה בנה קרתה וזעק ית שם מדינתה כשם ברה חנוך ואתילד לחנוך ית עירד ועירד אולד ית מיהאל ומיהאל אולד ית מתושאל ומתושאל אולד ית למך ונסב לו למך תרתי נשין שם חתה עדה ושם תנינתה צלה ואולדת עדה ית יבל הוא הוה ארש מן שכן במשכן וקנין ושם תלימה יובל הוא הוה ארש כל מן עפס פלכיסה וקטלוס צנגה ועמרה וצלה אף היא אולדת ית תובל קין עפיף לסיק כל קחף נחשה ופרזקה ואחות תובל קין צלקיפה ואמר למך לאתתה עדה וצלה שמען קלי תרתי נשי למך אציתין לאמירתי הלא גבר קטלת לדחרתי וילד לעסורתי הלא שבועין יתגבי קין ולמך יתיר ומותר וחכם אדם עורי ית אתתה ואולד בר וזעק ית שמה שת הלא שבה לי אלהה נוף חורן חליפת הבל כד קטלה קין ולשת אף הוא אולד בר וזעק ית שמה אנוש טטא שרא למזדעק בשם יהוה דן תנוי תולדי אדם ביום ברא אלהה אדם בתשבית מלאכיה עבדה זכר ונקבה בראון וברך יתון וזעק ית שמון אנשה ביום הבראון ואתוחי אדם תלתין ומואן שנה ואולד בתשביתה כצורתה וזעק ית שמה שת והוה יומי אדם בתר הולדה ית חליפתה תמני מואן שתה ואולד ברים וברות והוו כל יומי אדם דאתוחי אשע מאון שתה ותלתין שתה ומית ואתוחי שת חמשה שנין ומאון שתה ואולד ית אנוש ואתוחי שת בתר מולדותה ית אנוש שבע שנין ותמני מואן שתה ואולד ברים וברות והוו כל יומי שת תרתי עסר שתה ואשע מואן שתה ומית ואתוחי אנוש אשעים שתה ואולד ית קינן ואתוחי אנוש בתר מולדותה ית קינן חמש עסר שתה ותמני מואן שתה ואולד בנין ובנאת והוו כל יומי אנוש חמשה שנין ואשע מואן שתה ומית ואתוחי קינן שבעים שתה ואולד ית מהללאל ואתוחי קינן בתר מולדותה ית מהללאל ארבעים שתה ותמני מואן שתה ואולד בנין ובנאן והוו כל יומי קינן עסר שנין ותשע מואן שתה ומית ואתוחי מהללאל חמש שנין וששין שתה ואולד ית ירד ואתוחי מהללאל בתר מולדותה ית ירד תלתין שתה ותמנה מואן שתה ואוליד בנין ובנאן והוו כל יומי מהללאל חמש ותשעין שתה ותמני מואן שתה ומית ואתוחי ירד שתין וששין שתה ואוליד ית חנוך ואתוחי ירד בתר ילדותה ית חנוך חמש ושמנין שתה וסבע מואן שתה ואוליד בנין ובנאן והוו כל יומי ירד סבע וארבעין שתה ותמני מואן שתה ומית ואתוחי חנוך חמש ושתין שתה ואוליד ית מתושלח ואתהלך חנוך עם האלהים בתר ילדותה ית מתושלח תלת מואן שתה ואוליד בנין ובנן והוו כל יומי חנוך חמש ושתין שתה ותלת מואן שתה ואתהל[ך] חנוך עם האלהים וליתו הלא נסבתה מלאכיה ואתוחי מתושלח שבע ושתין שתה ואוליד ית למך ואתוחי מתושלח בתר ילדותה ית למך תלת וחמשין שתה ותת מואן שתה ואוליד ברין וברן והוו כל יומי מתושלח עסרין שתה וסבע מואן שתה ומית ואתוחי למך תלת וחמשין שתה ואוליד בר וקרא ית שמה נח למימר דה יסוברנן עובדינן ועצרון אדינן מן אדמתה דלוטה יהוה ואתוחי למך בתר ילדותה ית נח שת מואן שתה ואולד ברין וברן והוו כל יומי למך תלת וחמשין שתה ושת מואן שתה ומית והוה נח בר חמש מואן שתה ואוליד ית שם ית חם וית יפת והוה כד שרה אנשה למסגי על אפי ארעה ובנן אתילד להון ועגלו ברי שלטניה ית בנאת אנשה הלא שפירין אנון ונסבו לון נשין מן כל דבחרו ואמר יהוה לית ילקפן עובדי באנשה לעלם במטי הוא בסר ויהון יומיו מואן ועסרין שתה וגיבריה הוו בארעה ביומיה אנון ואף בתר כן דייעלון ברי שלטניה לות בנאת האדם ואולדו להון אנון גבריה דמן עלם גברי עדיפה ועגל יהוה כד סגת בישות אנשה בארעה וכל רז ענין סודה לחוד ביש כל יומה ואתנפח יהוה כד עבד ית עולם בארעה ואתעצר עם לבה ואמר יהוה אשקול ית עולמה דטלמסת מן על אפי אדמתה מן אדם עד בהמתה עד רמש עד קמץ שומיה הלא אתנפחת למה עבדתי ונח אשקע רחם בחזות יהוה אלין תולדי נח נח גבר זכאי ושלים הוה בגיליו עם האלהים אתהלך נח ואוליד נח תלתה בנין ית שם ית חם וית יפת ולפסחת ארעה לקודם האלהים ואמלת ארעה טלום וחזה אלהה ית ארעה והא אתפסחת הלא חבל כל בסר ית שבילה על ארעה ואמר אלהה לנח סכום כל בסר עלל לקודמי הלא אמלת ארעה טלום מקבלון והאנה מחבלון מן ארעה עבד לך ספינה עאי סיסם מלטופין תעבד ית ספינתה ותקלפן יתה מלגו ומלבר בקלפון ודה דתעבד יתה תלת מואן אמה ארכה ספינתה וחמשין אמה פתעה ותלתין אמה קפתולה נהר תעבד לספינתה ועל אמה תסכמנה מלעל ותרח תיבותה בצטרה תשוי לרעים תנינין ותליתין תעבד ואנה מנדי ית מבולאי מיה על ארעה למחבלה כל בסר דבה רוח קעימה מכתי שומיה כל דבארעה ישלם ואקים ית קיאמי עמך ותיעל ליד תיבותה את ובריך ואתתך ונסי בריך עמך ומכל חיתה ומכל בסרה תרין מכלה תנדי ליד תיבותה למחוה עמך דכר ואנקבה ויהונו מן קמצה לגנוסה ומן בהמתה לגנסה ומכל דרמס על אדמתה לגנוסיהון תרים מכל ייתו לידך למוחה ואת סב לך מכל מיכלה דיתכל ותכנש לידך ויהון לך ולון טעמה ועבד נח כמה דפקד יתה אלה כן עבד ואמר אלהה ליד נח אעול את וכל ביתך ליד תיבותה הלא יתך עמית זכאה קמי בכילה הדן מן כל בהמתה דכיתה תסב לך סבעה סבעה דכר ואנקבה ומן בהמתה דלא דכיתה הי תרים תרים דכר ונקבה ואף מן קמץ שומיה דכיה שבעה שבעה דכר ונקבה למוחה נוף על אפי כל ארעה הלא ליומיה עורי שבעה אנא ממטיר על ארעה ארבעים יומם וארבעים לילואתה ואמחק ית כל ממנה דעבדת מן על אפי אדמתה ועבד נח כמה דפקדה יהוה ונח בר תת מואן שתה וטופנה הוה מיה על ארעה ועל נח ובריו ואתתה ונסי בריו עמה ליד תיבותה מקדם מי טופנה מן בהמתה דכיתה ומן בהמתה דליתה דכיתה ומן קמצה ומכל דרמס על אדמתה תרים תרים עלו לנח ליד תיבותה דכר ונקבה כמה פקד יהוה ית נח והוה לשבעתי יומיה ומי טופנה הוו על ארעה בשנת התת מואן שתה לקיומי נח בירחה תנינה בשבעה עסר יום לירחה ביומה הדן אפלגו כל מעיני תהומה רבה וארכי שומיה אתפתחו והוה אמטרה על ארעה ארבעים יומם וארבעים לילוה בגרם יומה הדן אעל נח שם חם ויפת ברי נח ואתת נח ותלת נסי בריו עמון ליד תיבותה אנון וכל חיתה לגנסה וכל בהמתה לגנסה וכל הרמש הרומיס על ארעה לגנוסיהון וכל קמצה לגנוסה כל קמץ כל כנפה ועלו לנח ליד תיבותה תרים תרים מן כל בסר דבה רוח קעימה ועלוליה דכר ונקבה דכר ונקבה מכל בסר עלו כמה דפקד יתה אלהה וחתם יהוה בסעדה והוה אבדנה ארבעים יומן על ארעה וסגו מיה וסבלו ית תיבותה ורמת מן על ארעה ואתגברת מיה וסגו שריר על ארעה ואזלת תיבותה על אפי מיה ומיה אגברו שריר שריר על ארעה וטמרו כל טבריה שחקיה דמכתי שומיה חמס עסרי אמין מלעל גברו מיה ואטמרו טוריה ואתגוי כל בסר רומיסה על ארעה בקמצה ובבהמאתה ובחיתה ובכל שורצה דרומיס על ארעה וכל העלם כל דנשמת רוח חיין באגריו מן כלול דבנגבויתה מיתו וימחק ית כל ממנה דעל אפי אדמתה מן אנש עד בהמתה עד רמס עד קמץ שומיה ואמחו מן ארעה ואשתיר אף נח כוף ודעמה בתיבתה ואגברו מיה על ארעה חמשין ומואן יום ודכר אלהה ית נח וית כל עפיסתה וית כל בהמאתה דעמה בתיבותה ועביר אלהה רוח על ארעה ואסתקה מיה ואתסתופו מלקופי פיוק וארבי שומיה ואתעסל מטרה מן שומיה ועזרו מיה מן על ארעה הלכו ועזרו ועספו מיה מסכום חמשין ומואן יום ואתנחת תיבותה בירחה שביעה בשבעה עסר יום לירחה על טברה סרנדיב ומיה לכו ועספו עד ירחה עסירה בעסירה בחדה לירחה אגלו רישי טבריה והוה מסכום ארבעים יום ופתח נח ית ארכת תיבותה דעבד ושגר ית ערבה ונפק נפוק ותב עד אתיבשת מיה מן על ארעה ושגר ית יונתה מן עמה למעמי הקלת מיה מן על אפי אדמתה ולא אשקחת יונתה מקר לצעי רגלה ועזרת לידה ליד תיבותה הלא מיה על אפי כל ארעה ושגר ית אדה ונסבה ואנדה יתה לגו תיבותה לידה ואמן עורי שבעה יומין חורנין ואוזף שגר ית יונתה מן תיבותה ואתת לידה יונתה זבן רמש והא טרפי זית קפיש בפמה וחכם נח הלא קלת מיה מן על ארעה ושרא עורי שבעה יומים חורנין ושגר ית יונתה ולא אוזפת מעזרה לידה עורי והוה באחתה ותת מואן שתה בקדמאה בחדה לירחה אנגבו מיה מן על ארעה ואסטה נח ית כסות תיבותה וחזה והא נגבו אפי אדמתה ובירחה תנינה בשבעת ועסרין יום לירחה אתיבשת ארעה ומלל אלהה לנח למימר פק מן תיבותה אֿת ואתתך ובריך ונשי בריך עמך וכל חיתה דעמך מכל בסר בקמצה ובבהמתה ובכל רמסה דרמס על ארעה אפיק עמך ואשרצו בארעה ופושו וסגו על ארעה ונפק נח ובריו ואתתה ונשי בריו עמה וכל חיתה וכל קמצה וכל הרמס רומיסה על ארעה לכרניהון נפקו מן תיבותה ובנה נח מדבח ליהוה ונסב מכל בהמתה דכיתה ומכל קמצה דכיה ואסק עלאין במדבחה ואריח יהוה ית ריח רחותה ואמר יהוה ליד רזה לית אוזף עורי למזל ית אדמתה מבגלל אנשה הלא טמיר סוד אנשה ביש מרביותה ולא אוזף עורי למקטל ית כל קעים כמה עבדת סעד כל יומי ארעה זרע וחציר צונה וארתע קיט ואסתב אימם ולילי לא יבטלו וברך אלהה ית נח וית בריו ואמר לון פושו וסגו ומלו ית ארעה ואימתכון ודחלתכון תיהי על כל חית ארעה ועל כל קמץ שומיה ובכל דתרמס אדמתה ובכל נונית ימה באדיכון יהבתה כל רמס דהוא קעים לוכון יהיה טעמה כמעצר עסב יהבת לוכון ית כלה ברן בסר בנפשה אדמה לא תיכלון וית אדמיכון מן נפשאתכון אבעי מן אד כל חי אביענה מן אד אנשה מיד גבר ותלימה אבעי ית נפש אנשה שפוך אדם אנשה באנשה אדמה ישתפך הלא בצורת מלאכיה עבד ית ברנשה ואתון פושו וסגו וארמסון בארעה וסגו בה ויאמר אלהים אל נח ואל בניו אתו למימר והאנה מקים ית קיאמי עמוכון ועם כל נפש חיתה דעמוכון בקמצה ובבהמתה ובכל עפיסת ארעה עמוכון מכל נפוקי תיבותה לכל חית ארעה ואקים ית קיאמי עמוכון ולא יקטע חורי כל בסר ממי מבולה ולא יהיה עורי טופנה למחבל ארעה ואמר אלהה דה סימן קיאמה דאנה יהב ביני וביניכון ובין כל נפש קעימה דעמוׄוכון לדרי עלמה ית לינקי יהבתי בעננה ותהי לסימן פסקול ביני ובין ארעה ויי בענני ענן על ארעה ויתגלי לינקה בעננה ואדכר ית פסקולי דביני וביניכון ובין כל נפש חיתה דעמוכון בכל בסר ולא יהי עורי מיה למבולה למחבלה כל בסר ויהי לינקה בעננה ואחזי לדכר קיאם עלם בין אלהה ובין כל נפש קעימה בכל בסר דעל ארעה ואמר אלהה לנח דה סימן קיאמה דאקימת ביני ובין כל בסר דעל ארעה והוו ברי נח הנפוקים מן תיבותה שם חם ויפת וחם הוא הוא אבי כנען תלתה אלין ברי נח מנון אתבדרת כל ארעה ושרי נח גבר פרנסה ונצב כרמה ושתה מן עמרה ואשכר ואלקי בגו משכנה ועגל חם אבי כנען ית קלשפות אבוה וחוי לתרי אחוה מלבר ונסב שם ויפת ית שמלתה ושוו על שכם תריון ולכו לולק וכסו ית קלשפות אביהון ופניון לולק וסלוף אביהון לא חזו ואתלפס נח מן חמרה וחכם דעבד לה ית ברה זעורה ואמר לבט כנען שמש שמושין יהי לאחוה ואמר ברוך יהוה אלהה דשם והוה כנען שמש להון יפה אלה ליפת וישרי במשכני שם והוה כנען שמש להון ואתוחי נח בתר טופנה תלת מואן שתה וחמשין שתה והוו כל יומי נח תשע מואן שתה וחמשין שתה ומית ואלין תולדי ברי נח שם חם ויפת ויולידו לון בנין בתר טופנה ברי יפת גמר ומגוג מדי ויון תובל מושך ותירס וברי גמר אשכנז ריפת ותגרמה וברי יון אליש תרשיש כתים ורודנים מן אלין אתפרדו אקרי גועיה בארעיון גבר ללשונה לכרניהון בגויהון וברי חם כוש ומצרים פוט וכנען וברי כוש סבא וחוילה סבתה ורעמה וסבתכה וברי רעמה שבה ודדן וכוש אולד ית נמרוד הוא שרי למהי קיפץ בארעה הו הוה קיפץ ציד לקודם יהוה לבדיל יתאמר כנמקס קיפץ ציד לקודם יהוה ותהי קופית ממלכתה בבל וארך ואכד וכהלין בארעה צופה מן ארעה ההי יפק עסטון ובנה ית נינוה וית סטכן קרתה וית לקסה וית עספה בין נינוה ובין לקסה היא קרתה רבתה ומצרים ילד ית לדים וית עינמים וית להבים וית נפתחים וית פתרסים וית כסלחים דיפקו מתמן פלטסטיני וית כפתרים וכנען ילד ית צידון בכירה וית החת וית יבוסאי וית אמראה וית גרגשאי וית חואה וית ערוקאי וית סינאי וית ארודאי וית צמראה וית חמתאי ובתר אתבדרת כרני כנענאי מן נהר מצראי עד נהרה רבה נהר פרת ועד ימה אחרה אלין ברי חם לכרניהון ללשוניהון בארעיהון לגויהון ולשם ילד אף הוא אבי כל ברי עבר אחי יפת גדולה ברי שם עילם ואשור וארפכשד ולד וארם וברי ארם עוץ וחויל גתר ומשא וארפכשד ילד את שלח ושלח ילד ית עבר ולעבר ילידו תרי ברין שם חדה פלג הלא ביומיו נפלגת ארעה ושם ושם אחוה יקטן ויקטן ילד ית אלמודד וית שלף וית חצרמות וית ירח וית אדרום וית עיזל וית דקלה וית עיבל וית אבימאל וית שבא וית אפר וית חוילה וית יובב כלול אלין ברי יקטן והוה ממדורון ממסבל במעול ספרה טור קדם הדה חלוקת ילידי שם לכרניון ללשניהון בארעיהון לגויהון אלין כרני ברי נח לתולדותיהון בגויהון מן אלין אתפרקו עניסוסי גויה בארעה בתר אבדנה והות כל ארעה שפה חתה וממללין אחדין והוה במטלׄלון ממדנע ואשקעו שועה בארע שנער ויתבו תמן ואמרו גבר לחברה אתי נסתף סתפו ונליסה נילוס ותהי לון סתפתה לכיפה ולושנה הוה להון לטינה ואמרו הוי אתי נבנה לנן קריה ולקדה ורישה בחללה ונעבד שם ברן נתבדר על אפי כל ארעה ונעת יהוה למחזי ית קרתה וית שוביכה דבנו ברי אדם ואמר יהוה הא עמה חדה ואספואה חדה לכהלון ודן שרוון לעבודה וכדו לא ילפס מנון כל דילסקון לעבודה אתי ניעת ונדלק תמן ספואן דלא ישמק אנש ית ספואת חברה ובדר יהוה יתון מתמן על אפי כל ארעה וקטעו בנין ית קרתה וית פלקולילה בדיל כן זעק שמה לילק הלא תמן פלי יהוה ית ספת כל ארעה ומתמן בדרון יהוה על אפי כל ארעה ואלין תולדי שם שם בר מואן שתה ואוליד ית ארפכשד שנתין בת[ר] מבולה וחי שם בתר אתילדותה ית ארפכשד חמש מואן שתה ואוליד בנין ובנן והוו כל יומי שם תת מואן שתה ומית וארפכשד חי חמש ותלתין ומואן שתה ואוליד ית שלח וחי ארפכשד בתר ילדותה ית שלח תלת שנין ותלת מואן שתה ואוליד בנין ובנן והוו כל יומי ארפכשד תמנה ותל[ת]ין שתה וארבע מואן שתה ומית וחי שלח תלתין שתה ומון שתה ואוליד ית עבר וחי שלח בתר ילדותה ית עבר תלת שנין ותלת מואן שתה ואוליד בנין ובנן והוו כל יומי שלח תלת ותלתין שתה וארבע מואן שתה ומית וחי עבר ארבע ותלתין ומואן שתה ואוליד ית פלג וחי עבר בתר ילדותה ית פלג שבעים שתה ומאתין שתה ואוליד בנין ובנן והוו כל יומי עבר ארבע שנין וארבע מואן שתה ומית וחי פלג תלתין שתה ומואן שתה ואוליד ית רעו וחי פלג בתר ילדותה ית רעו תשע שנין ומואן שתה ואוליד בנין ובנן והוו כל יומי פלג תשע ותלתין ומאתין שתה ומית וחי רעו תרים ותלתין ומאון שתה ואוליד [ית] שרוג וחי רעו בתר ילדותה ית שרוג שבע שנין ומואן שתה ואוליד בנין ובנן והוו כל יומי רעו תשע ותלתין ומאתין שתה ומית וחי שרוג תלתין שתה ומאון שתה ואוליד [ית] נחור ואתוחי שרוג בתר ילדותה ית נחור מואן שתה ואוליד בנין ובנן והוו כל יומי שרוג תלתין שתה ומאתין שתה ומית והתוחי נחור תשע ושבעים שתה ואוליד ית תרח וחי נחור בתר ילדותה ית תרח תשע שנין ושתין שתה ואוליד בנין ובנן והוו כל יומי נחור תמנה וארבעין שתה ומאון שתה ומית והתוחי תרח שבעים שתה ואוליד ית אברם וית נחור וית הרן אלין תולדי תרח תרח אוליד ית אברם וית נחור וית וית הרן והרן אוליד ית לוט ומית הרן על אפי תרח אבוה בארע מולדותה באור כשדים ונסב אברם ונחור לון נשין ושם אתת אברם שרי ושם אתת נחור מלכה בת הרן אבי מלכה ואבי יסכה והות שרי עקרה לית לה ילד ונסב תרח ית אברם ברה וית לוט בר הרן בר ברה וית שרי וית מלכה כלותה אתת אברם ונחור בריו והפק יתון מן אור כשדים למהזאל ארע כנען ואתו עד חרן ודארו תמן והוו יומי תרח חמש שנין וארבעים ומאון שתה ומית תרח בחרן ואמר יהוה לאברם לך לך מן ארעך ומן ילדותך ומן בית אבוך לארעה דמלכנך ואעבדנך לעם רב ואברכנך וארבי שמך והוי ברכן ואברך מברכיך ולעוטיך אלעוט ויתברכון בך כל כרני אדמתה ולך אברם כמה דמלל לה יהוה ואזל עמה לוט ואברם בר חמש שנין ושבעים שתה במפוקה מן חרן ונסב אברם ית שרי אתתה וית לוט בר אחוה וית כל קניניהון דקנו וית נפשהתון דעבדו בחרן ונפקו למהלכה ארע כנען ועללו לארע כנען ועבר אברם בארעה עד מדינת שכם עד מישר חזבה וכנענאי טטה בארעה ואתגלי יהוה לאברם ואמר לה לבניך אהב ית ארעה הדה ובנה תמן מדבח ליהוה המתגלי לותה ואסתלק מתמן לטורה ממדנע לבית אל ונצב משכנה בית אל ממערבה ועינה ממדנע ובנה תמן מדבח ליהוה וזעק בשם יהוה ונטל אברם הזול ונטל לדרומה והוה כפן בארעה ונעת אברם למצרים לנצוע תמן הלא יקיר כפנה בארעה והוה כמה קרב לעלול למצרים ואמר לשרי אתתה הא אנה חכמת הלא אתתה ייה חזב אתי ויי כד יחגלו יתך מצריה ויימרו אתתה דה ויקטלוני ויתיך יחיו מללי נא אחתי אתי לבדיל יתיטב לי בגלליך ותחי רוחי בדיל סיחדיך ויי כד ייעל אברם למצרים ועגלו מצראי ית אתתה הלא שפירה שריר וחזו יתה רבני פרעה ושבחו יתה קדם פרעה ואתנסבת אתה לביתה פרעה ולאברם אתיטב בגללה והוה לה עאן ותור קנין יקיר שריר ושמשין ואסולין וחמרין אתונן וקדולין וכתש יהוה ית פרעה כתשין רברבין וית ביתה בדיל שרי אתת אברם וזעק פרעה לאברם ואמר מה דה עבדת לי למה לא חוית לי הלא אתתך הי ולמה לא מללת אחותי הי ואסב יתה לי לאתה וכדו הנה אתתך סבה ואזל ופקד עלויו פרעה גלגלין ושלחו יתה וית אתתה וית כלול דלה ולגוט עמה ועאל אברם ממצרים הוא ואתתה וכל דלה ולוט עמה לדרומה ואברם יקיר שריר בקנין בכספה ובדהבה וילוך למטליו מן דרומה ואל בית אל אל אתרה דהוה תמן משכנה בשרואה בין בית חילה ובין ובין כפרה ליד אתר מדבחה דעבד תמן בשרואה וזעק תמן אברם בשם יהוה ואף ללוט ההלוך עם אברם הוה ענין ותורין ומשכנין ולית סבלת יתון ארעה למדור כחדה הלא הוה קניניון סגי ולא ייכלו למדור כחדה והוה סולק בין רעי קנין לוט וכנענאה ופרזאה טטה ילצין בארעה ואמר אברם ללוט הכה לא תהי סולקה ביני ובינך ובין רעי ובין רעיך הלא אנשין אחין אנן הלית כל ארעה קדמיך אתפרקת שוי מן עלי אן לצפון ולדרום ואן לדרום ולצפון וסלק לוט ית עיניו וחזה ית משוחת ירדנה הלא כלה משקי לפני חבלות יהוה ית סדם וית עמרה כגנת יהוה כארע מצראי במיעלך לצער ובחר לה לוט ית כל מישר ירדנה ונטל לוט ממדנחה ואתפרק גבר מלות אחיו אברם נצב בארע כנען ולוט נצב בקורי משוחה והפרס עד סדם וגברי סדם בישין וחיבין ליהוה שריר ויהוה אמר לאברם בתר מפרקות לוט מן עליו סבל שוי עיניך וחזי מן אתרה דאת תמן צפונה ולדרומה ולמדנעה ולמערבה הלא ית כל ארעה דאת חזי לך אהבנה ולנופך עד עולם ואשוי ית בניך כקטם ארעה דאם יוכל גבר לממני ית עפר ארעה אף בניך ימנון קום התפרס בארעה לינסוה ולפתחעה הלא לך אהבנה ופרס אברם ועלל ושב במישרי ממרא בחברון ובנה תמן מדבח ליהוה והוה ביומי אמרפל מלך שנער ואריוך מלך אלסר כדר לעמר מלך עילם ותדעל מלך גוים עבדו קרבה עם ברע מלך סדם ועם ברשע מלך עמרה ושנאב מלך אדמה ושם אבד מלך צבואים ומלך בלע היא צער כל אלין אדבקו למישר חלקיה הו נפס מלחה תרתי עסרי שתה שמשו ית כדר לעמר ובתלת עסרה שתה עצו ובארבע עסרה שתה עלל כדר לעמר ומלכיה דעמה ומחו ית סולעפיה בעפינית קרניה וית תקיפיה בלישה וית סיעפיה בשוה מדינתה וית חראה בטורי סעיר עד פרוס פלשה לפלוג דעל מדברה ושבו ועללו ליד עין דין היא קדש ומחו ית כל חקל עמלקאי ואף ית אמראה דדאר בפלוג כדי ונפק מלך סדם ומלך עמרה ומלך אדמה ומלך צבואים ומלך בלע הוא צער וסדרו עמון קרבה במישר חלקיה ית כדר לעמר מלך עילם ותדעל מלך שלטן עממאי אמרפל מלך בבל וארויך מלך אלסר ארבע שלטנין עם חמשה ומישר חלקיה בירן בירן טיעאן וערקו מלך סדם ומלך עמרה ופלו תמן ודאתותרו לטורה ערקו ונסבו ית כל עותר סדם ועמרה וית כל מיכלון ואזלו ונסבו ית לוט וית כל קנינה בר אברי אברם וילך והוא יתיב בסדם ואתא מתפציה וחוי לאברם עבראה והוא שרי במישרי ממרא אמראה אחי אשכול ואחי ענרם והנם מסחני פסקול אברם ושמע אברם הן השוה אחוה וסרי ית עלימיו תולדי ביתה תמנה עסר ותלת מואן ורדף עד בניאס ופלג עליון לילי הו ושמשיו וקטלון ומעונון לפוגה דמסמאל לדמסקס ועזר ית כל קנינה ואף ית אחוה וקנינה עזר ואף ית נשיה וית עמה ונפק מלך סדם לסעודה בתר עזרותה מקטלותה ית כדר לעמר וית שלטניה דעמה למישר מפנה הוא עמק מלכה ומלכי צדק מלך שלם הפק לחם וחמר והו כהן לחילה חיולה וברך ית אברם ואמר בריך אברם לחילה חיולה מלוך שומים וארע ובריך חילה חיולה דתרוס ומסר סניך בידך ויהב לה מעסור מכלה ואמר מלך סדם לאברם יהב לי נפשהתה וקנינה סב לך ואמר אברם למלך סדם תלית אדי לות אלהים חילה חיולה מלוך שומים וארע אן תרפי ועד סריק סנדל אן אסב מכל דלך ולא תימר אנה עסרתי ית אברם לחוד דאכלו רבקיה וחולק גבריה דהלכו עמי ענרם ואשכול וממרא אנון יסבו חלקון בתר ממלליה אלין בעדניון הוה ממלל יהוה לאברם בנבואה למימר לא תדחל אברם אנה תקוף לך ואגרך אסגי שריר ואמר אברם רבי יהוה מה תהב לי ואנה הלך עקימאי ובר מדבר ביתי הו דמשק אליעזר ואמר אברם אן לי לא יהבת נוף והא בר ביתי יירת יתי והא מלל יהוה לה למימר לית יירתנך דן הלא אן דנפק מן חלצך הוא יירתנך ואפק יתה לברה ואמר אסתכל שוי לשומיה ומני כוכביה אן תרשי לממני יתון ואמר לה הכה יהי חליפניך והימן ביהוה וחשבה לה קשיטה ואמר לה אנה יהוה דהפקתיך מן מן אור כשדים למהב לך ית ארעה הדה למירתה ואמר רבי יהוה במה אחכם הלא יירתנה ואמר סב לי עגלה משלשה ועז משלשה ודכר משלש ושפנין וצוץ ונסב לה ית כל אלין ופסק יתון פסוק ושוה פגר ית פסוקה לזימון חברה וית עופיה לא פלג ונעת רטעס על קלפוסיה ועזר יתון אברם והות שמשה לעלל ותנומת נפלת על אברם ואה קבלה חשיכה רבה סגיה נפלה עלויו ואתמר לאברם חכים תחכם הלא תותב יהי נופך בארע לית לון וישמשנון וילבטון יתון ארבע מואן שתה ואף ית גואה דיפלחון בון דיאן אנה ובתר כן ייעלון בקנין סגי ואת תיעל לאבתיך בשלם תתכנש בסיבו טבה וגליה רביעה ייתי להכה הלא לא שלם עוב אמראה עד הכה והוה שמשה עלאה ועמוטה הוה והא תנור יקיד ובעיר נור דעבר בין קטריה האלין ביומה הדן קטע יהוה עם אברם קיאם למימר לבניך יהבת ית ארעה הדה מן נהר מצראי עד נהרה רבה נהר שלמאה ית קינאה וית קנזאה וית קדמונא וית חתאה וית פרזאה וית חסאה וית אמראה וית כנענאה וית גרגשאה וית חואה וית יבוסאה וסרי אתת אברם לית ילדת לה ולה אסולה מצריה ושמה הגר ואמרת שרי לאברם הא שוי עצלני יהוה ממולד עלל שוי לאסולתי אתבונן מלותה ושמע אברם לקול סרי ונסבת סרי אתת אברם ית הגר המצריה אסולתה מסכום עסר שנין למדור אברם בארע כנען ויהבת יתה לאברם גברה לה לאתה ועלל על הגר ובטנת וחזת הלא בטנת וזלת רבתה בעיניה ואמרת שרי לאברם אנכהותי עליך אנה יהבת סולתי בחובך וחגלת הלא בטנת וקלת בעיניה ידין יהוה ביני ובינך ואמר אברם לשרי שוי סולתיך בידיך עבדי לה דיתיטב בעיניך ולבטתה שרי וערקת מקודמיה ואשקעה מלאך יהוה על עין מיה במדברה על עינה בשביל דשור ואמר הגר סולת שרי ויליך מן אתיתי ואל אהן תיזלי ואמרת מקדם שרי רבתי אנה ערקה ואמר לה מלאך יהוה עזרי ליד רבתיך והתלבטי כתי אדה ואמר לה מלאך יהוה סגוי אסגי ית זרעיך ולית ימני מסגוי ואמר לה מלאך יהוה הנך בטנה ותילדי בר ותזעקי ית שמה ישמעאל הלא שמק יהוה ליד לבוטיך והוא יהי פשה אנשה אדה בכלה ואד כל בה ועל אפי כל תלימיו ישרי וזעקת שם יהוה הממלל לידה את חיולה חזוה הלא אמרת האף אכה חזת בתר חזו בדיל זעקת לבאר באר קעימה חזי הא בין קדש ובין ברד וילדת הגר לאברם בר וזעק אברם ית שם ברה דילדת הגר ישמעאל ואברם בר תמנים שתה ותת שנין במילד הגר ית ישמעאל לאברם והוה אברם בר תשעים ותשע שנין ואתחזי יהוה לאברם ואמר לה אנה חיולה ספוקה התיזל לקמי והוי שלם ואהב קיאמי ביני ובינך ואסגי יתך בשריר שריר ואנפל אברם על אפיו ומלל עמה אלה למימר ואנה הא קיאמי עמך ותהי לאב רגוש גועיה ולא יזדעק חורי שמך אברם ויהי שמך אברהם הלא [אב] רגוש גועיה יהבתך והפרית יתך בשריר שריר ויהבתך לגועיה ומלכיה מנך יפקון ואקים ית פסקולי ביני ובינך ובין בניך בתרך לגליוׄהון לפסקול עלם למהי לך לאלהין ולבניך בתרך ויהבת לך ולבניך בתרך ית ארע תותביך ית כל ארע כנען לסחנת עלם ואוי להון לאלהין ואמר אלהים לאברהם ואת ית פסקולי תטר את ובניך בתרך לדריהון דה פסקולי דתטרון ביני וביניכון ובין בניך בתרך המגזר לוכון כל דכר ותלסינון ית בסר קלפתיכון ותהי לסימן פסקול ביני וביניכון ובר תמנה יומים יתגזר לכון כל דכר לגליכון מולד בית וסחרת כסף מן כל בר עממי דלית מבניך הו הגזר יתגזר ילידי ביתך וסחרת כספך ותהי תקומתי בבסרכון לפסקול עלם וקליף דכר דלית ילסין ית בסר קלפתה ביומה תמינה ותקטע נפשה ההיא מן עמיה ית פסקולי אנשי ואמר אלהים לאברהם שרי אתתך לא תזעק ית שמה שרי הלא שרה שמה וברכת יתה ואף יהבת מנה לך בר וברכתינה ותהי לעממין ומלכי עממין מנה יהונו ונפל אברהם על אפיו ואתחמה ואמר בלבה הלבר מואן שתה הוליד והן שרה הברת אשעין שתה תילד ואמר אברהם לאלהה הא לית ישמעאל יתוחי קדמיך ואמר אלהה קשט הן שרה אתתך תילד לך בר ותזעק ית שמה יצחק והקים ית קיאמי עמה לקיאם עלם ולזרעה בתרה ולישמעאל שמקתיך הא ברכת יתה ואפרי יתה ואסגי יתה בשריר שריר תרתי עסרי נסיאים יילד ואהבנה לעם רב וית קיאמי אקים עם יצחק דתילד לך שרה לעדנה הדן בשתה חורנתה ואסכם הממלל עמה ואסתלק מלאך אלהה מן על אברהם ואנסב אברהם ית ישמעאל ברה וית כל תולדי ביתה וית כל זבינת זוזה כל דכר בגברי בית אברהם ואגזר ית בסר בטולתון בגרם יומה הדן כמה דמללה אלהה ואברהם בר אשעים ואשע שנין במגזרה ית בסר בטולתה וישמעאל ברה בר תלת עסרה שתה במגזר ית בסר בטולתה בגרם יומה הדן אתגזר אברהם וישמעאל ברה וכל גברי ביתה אולד בית וזבינת זוז מלקבל בר בראה אתגזרו עמה ואתחזי לידה יהוה במישרי ממרא והוא דאר בתרח משכנה כרתע יומה ותלא עיניו וחזה והא תלתה גברים מתקוממים עלויו ועמה ורעט לזימונון לתרח משכן וסגד ארעה ואמר רבני הן שבי אשקחת ריח בחזותכון הא שבי תגוזו על שמשכון יסב שבי זעור מיה וסחו רגליכון ואתנחו כתי אילנה ואסב פתית לחמה ועדו לבוכון ובתר תגוזו הלא בדיל געזתון על שמשכון ואמרו כן תעבד כמה דמללת וזרז אברהם לאגנה לשרה ואמר זרזי תלת מכלין קמח פטיר צקי ועבדי עגולין ולבקריה רעט אברהם וסב בר בקר רך וטב ויהב ליד רביה וזרז לעבודה ואנסב גבנו ותרבה וית בר בקרתה דעבד ויהב לקדמון והו עליון כתי אילנה ואכלו ואמרו לידה אהן שרה אתתך ואמר הא במשכנה ואמר עזור אעזר לידך כזבן קיומה והא בר לשרה אתתך ושרה אציתת תרח משכנה והי בתרה ואברהם ושרה סהבים אתים ביומיה קץ למהי לשרה שביל כנשיה וקטרגת שרה בסודה למימר בתר בלואתי הות לי חדותה ורבי סהב ואמר יהוה לאברהם למה דן תמחת שרה אמרה הקשט אימנון אילד ואנה סהבת הטמיר מיהוה כלום לעדן אעזר לידך כזבן קעים ולשרה בר ואנכרת שרה אמרה לא תמחת הלא דחלת ואמר לה הלא תמחתי וקעמו מתמן גבריה ואדיקו על אפי סדם ואברהם מהלך עמון למשגרון ויהוה אמר המטמר אנה מן אברהם ית דאנה עביד ואברהם הוו יהי לעמה רבה וחיולה ויתברכון בה כל עמה ארעה הלא חכמת בדיל דיפקד אברהם ית ברה וית ביתו בתרו ויטרון שביל יהוה למעבד גזרה ודין מהן ינדי יהוה על אברהם ית דמלל עמה ואמר יהוה צבעת סדם ועמרה הלא סגת וחובתותן כד אתיקרת שריר איחת ני ואחזי צבעתה האתיה לידי עבדו אסכמו והן לא אמרק ואתפנו מתמן אנושיה ואזלו סדמה ואברהם כהדה קעם לקדם יהוה וקדם אברהם ואמר הקשט תסתפה זכאה עם סרוחה מאן יתשקח חמשים זכאים בגו קרתה הקשט תסתפה ולא תתלי לאתרה בדיל חמשין זכאים דבגבה חסלך ממעבד כממללה הדן למקטל זכאה עם סרוח ויהי כזכאה כחיבה חסלך אה דיאן כל ארעה לא יתעבד פשרונה ואמר יהוה הן אשקח בסדם חמשים זכאים בגו קרתה וסבלת לכל אתרה בדילון ואגיב אברהם ואמר הא שבי אתרשית לממללה עם רבי ואנה קטם ורבוע מהן יתחסרון חמשים הזכאים חמשה התהביל בחמשה ית כל קרתה ואמר לא אחביל הן אשקח תמן ארבעים וחמשה ואוסף חורי לממללה ואמר לה מהן יתשקחון תמן ארבעים ואמר לא החביל בדיל הארבעים ואמר לא שבי יתקף לרבי ואמלל מהן יתשקחון תמן תלתין ואמר לא אחביל אן אשקח תמן תלתין ואמר אה שבי מהן לממללה עם רבי טכח יתשקחון תמן עסרין ואמר לא אחביל בדיל העסרין ואמר לא ני יתקף לרבי ואמלל בל אזבנתה דמע יתשקחון תמן עסרה ואמר לא החביל בדיל העסרה ואסתלק מלאך יהוה כמה אסכם ממללה עם אברהם ואברהם עזר לאתרה ואתו תרי מלאכיה סדמה ברמשה ולוט יתיב בתרח סדם ועמה לוט וקעם לזימונון וסגד אפים ארעה ואמר הא שבי אדני אסטו שבי לבית שמשכון וביתון וסחנו רגליכון ותיזלון ותהלכון לשבילכון ואמרון לית הלא ברוחה נבית ועצף עליהון שריר וסרו לותה ועללו לביתו ועבד להון נציבה ופטיר קלי ואכלון הדלא ידמכון ואנשי קרתה אנשי סדם סרחין על ביתה מן טלי ועד סהב כל עמה מן סופה וזעקו ללוט ואמרו לה האן אנושיה עלוליה לידך לילתה הפקון אלינן ונחכם יתון והפק להון לוט לתרח ופליקה קבלו בתרה ואמר [שוי תלימי תרשיעו הא] שוי לי תרתי בנן דלא יחכמון גבר הפק שוי יתין לותכון ועבדו לון כטב בעיניכון לחוד לאנשיה אלין לית תעבדון ממלל הלא על כן עלו בטלל שרבי ואמרו קדם לעל ועלל ואמרו חדה עלל למיתובה וידין אף דין כדו נבעש לך מנון ועצפו בגברה בלוט שריר וקדמו לכפתי לוטה ואושטו גבר[י]ה ית אדיון ועללו ית לוט להון לביתה וית לוטה קבלו וית אנושיה דתרח ביתה אלקו בסמיונין מן רציד ועד רבי ולפטו מן משקח תרחה ואמרו מלאכיה ללוט עורי מן לך הכה חמי בנוך ובנתיך וכלול דלך בקרתה פוק מן אתרה הדן הלא מחבלין אנן ית אתרה הדן הלא רבת צבעתון עם אפי יהוה ושלחנן יהוה למחבלה ונפק לוט ומלל לחמיו נסובי בנותיו ואמר קומו פוקו מן אתרה הדן הלא מחבל יהוה ית קרתה והוה כלעוב בעיני חמיו וכמה לעושה סק וטרסו מלאכיה בלוט למימר קם סב ית אתתך וית תרתי בנותך דמתשקחין פן תלקי בעוב קרתה וית לעל ואתקפו אנושיה בידה וביד אתתה וביד תרתי בנותיו ברחמות יהוה עליו והפקותה וחואה מלבר לקרתה והוה כהפקתון למלבר ואמר חעס על רוחך ולית תתפני בתרך ולית תקום בכל משחה לטברה סק דלא לקץ ואמר לוט להון לית שוי רבי הא שוי שקע שמשך רחם בעיניך ותרבה חסדך דעבדת עמי למהי למאסי ית רוחי ואנה לא ארשי למסתלקה לטורה הלא תשיגני בישתה ואמות הא שוי קרתה הדה קריבה למנוס תמן והי מצער סלק שוי תמן הלית מצער הי ותתוחוי רוחי ואמר לה הא סבלת אפיך אף לממללה הדן לדלא נסיבת ית מדינאתה דמללת אוחי סק לתמן הלא לא ארשי לעובד ממלל במעולך לתמן בדיל כן זעק שם קרתה צער שמשה סלקת יניצה ולוט עלל לצער ויהוה הלקי על סדם ועל עמרה פצטי ונור מלקובל יהוה מן שומיה והפך ית קריאתה אלין וית כל משוחה וית כל תותבי קריה וצלמת ארעה ואסתכלת אתתה מן בתרה והות נצבה מלח ואקדם אברהם בצלו צפר לאתרה דעמד תמן לקדם יהוה ואדיק על אפי סדם ועמרה ועל אפי כל ארע משוח וחזה והא סק תננה ארעה כתננה נסופה והוה במחבל אלה ית קורי משוחה ודכר אלה ית אברהם ושגר ית לוט מבגו שקלוׄבותה בשקלבו ית קוריה דיתב בהון לוט ועלל לוט מן צער ותב בטורה ותרתי בנוׄתיו עמה הלא דחל למדור בצער ודאר במערה הוא ותרתי בנותיו עמה ואמרת בכירתה לרבתה אבינן סהב וגבר לית בארע לעלול עלינן כשביל כל ארעה לכה נשקה ית אבינן חמר ונדמך עמה ונוחי מן אבינן זרע ונשקי ית אבינן עמר בלילתה הדן ועללת בכירתה ודמכת עם אבוה ולית חכם בשכבה ובקומה והות צפרה ואמרת בכירתה לרביתה הא דמכתי רמש עם אבי נשקינה עמר אף לילתה ועללי דמכי עמה ונוחי מן אבינן בנין והשקין אף בלילי ההוא ית אבינן ספטאה וקמת רביתה ודמכת עמה ולית חכם בשכבה ובקיומה ובטנן תרתי בנת לוט מן אביהון וילדת בכירתה בר וזעקת ית שמה מואב הוא אבי מואב עד יומן ורבתה אף הי ילדת בר וזעקת ית שמה בר עמי והוא אב ברי עמון עד היום ונטל מתמן אברהם ארע דרומה ודאר בין קדש ובין שור ותותב בעסקלון ואמר אברהם לשרה אתתה תלימותי היא ושלח אבימלך שלטן עסקלון ונסב ית שרה ועלל אלה לות אבימלך בחלום לילתה ואמר לה הנך שלם על דדי אתתה דנסבת והיא מסחנת בעל ואבימלך לא נגע לותה ואמר רבי עם אף נקיא תקטל הלית הו אמר לי אחתי היא והי אף מללה תלימי הוא בשלמו לבבי ובנסיפות כפי עבדת דה ואמר לה אלה בחלומה אף אנה חכמת הלא בשלמות לבבך עבדתה דה ועסכת אף אנה יתך מן מסתיבה לי על כן לא יהבתיך למקרוב לותה וכדו עזר ית אתת גברה הלא נביא הו ויצלי בגללך ותתוחי ואן לינך מעזר עמך הלא שיוץ תשתיץ את וכל דלך ואקדם אבימלך בצפרה וזעק לכל שמשיו ומלל ית כל מלליה אלין במשמועיון ודחלו כל אנשיה שריר וזעק אבימלך לאברהם ואמר לה מה עבדת עמנן ומה אתחיבת לך הלא עלית עלי ועל ממלכתי סיובה רבה עובדים דלית יתעבדון עבדת עמי ואמר אבימלך לאברהם מה חזית הלא עבדת ית ממללה הדן ואמר אברהם הלא דחלת ובתר אמרת לחוד לית דחלת אלה באתרה הדה ויקטלוני על ממלל אתתי ואף עסיק אחתי הי ברת אבי קשט לית ברת אמי והות לי לאתה והוה כמה הטעה יתי אלהים מן משכן אבי ומן ארע ילדותי ואמר לה דה חסדיך דתעבדי עמי לכל אתרה דניעל לתמן אמרי לי תלימי הוא ונסב אבימלך אלף אבר וענין ותורין ושמשין ואסולין ויהב לאברהם ועזר לה ית שרה אתתה ואמר אבימלך הא ארעי לפניך בטב בעיניך תב ולשרה מלל הא יהבת אלף אבר לאחוך הא הו לך תכסין עינין ולכל מן עמך וית כלה ודלקובל ואתפלל אברהם קדם אלה וחסי אלה ית אבימלך וית אתתה ואסולתה ואילדו הלא עציק צוק אלהים בסעד כל רחם לבית אבימלך בדיל שרה אתת אברהם ויהוה אמסר ית שרה כמה אמר ועבד יהוה לשרה כמה מלל ובטנת וילדת שרה לאברהם בר לסיבותה לזבן דמלל עמה אלהים וזעק אברהם ית שם ברה דמילד לה דילדת לה שרה יצחק וגזר אברהם ית יצחק ברה בר תמנת יומים כמה פקד יתה אלה ואברהם בר מואן שתה במולד לה ית יצחק ברה ואמרת שרה חדו עבד לי אלהים כל שמועה יחדי לי ואמרת מן בסר לאברהם הילנסיפה ברים שרה הלא ינטפתי לה בר לסיבותה ורבה ילידה וסקף ועבד אברהם צנוע רב ביומה פלטות ית יצחק ברה ועגלת שרה ית בר הגר המצרית דילדת לאברהם מתמח ואמרת לאברהם טרד ית אמתה דאה וית ברה הלא לא יירת בר אמתה הדן עם ברי עם יצחק וביש ממללה שריר בחזות אברהם על דדי ברה ואמר אלהה לאברהם לא יבאש בחזותך על רביה ועל סולתך כל דיתמר לך שרה שמק מן קלה הלא ביצחק יזדעק לך זרע ואף ית בר אמתה דאה לעמה רבה אשבינה הלא זרעך הוא וקרץ אברהם בצפרה וסב מזון וחמי מיה ויהב ליד הגר שבה על כתפה וית ילידה ואטלקה ואזלת וטעת בממוע באר סבע ואתכללו מיה מן פלקינה ולקפת ית ילידה כתי חד סולסיה ולכת ותבת לה מלקובל רחיק כמרמי קשטה הלא מללת לית אחזי שלם ילידה ותבת מלקובל ותלת ית קלה ובכת ושמע אלהים ית קול רביה וזעק מלאך אלהה ליד הגר מן שומיה ואמר לה מה ליך הגר לא תדחלי הלא שמק אלהה ית קל רביה במן דהוא תמן קומי סבלי ית רביה ותקפי ית אדיך בה הלא לעמה רבה אשבינה ואניר אלהה ית עיניה ועמת באר מיה ומהלכת ומלת ית חמיתאה מיה ושקת ית רביה עולימה והוה אלהה עם עולימה ורבה ודאר בבראה והוה מרמי קשתה ודאר בבראה דפראן ואנסבת לה אמה אתתה מן ארע מצראי והוה ביתה זבנה ואמר אבימלך ופם כל נסיא חילה לאברהם למימר אלהה עמך בכל מה דאת עבוד וכדו אשתבע לי באלהה הכה הן תדלס בי ולמולדי ודלקבלי וכטבה דעבדת עמך תעבד עמי ועם ארעה דאתגרת בה ואמר אברהם אנה אשתבע ואוכח אברהם ית אבימלך על דדי באר מיה דעצו שמשי אבימלך ואמר אבימלך לא חכמת מן עבד ית ממללה הדה ואף את לא חוית לי ואף אנה לית שמקת אלא הדה יומה ונסב אברהם עאן ותורין ויהב לאבימלך וקטעו תריהון קיאם ואקים אברהם שבע כבשין האלין דאקמת לודון ואמר אברהם הלא ית שבע כבשיה תסב מן אדי בדיל תהי לי סהד הלא חפסתי ית בארה הדן בדיל זעק ליתה אתרה באר שבע הלא תמן אשתבעו תריון וקטעו קיאם בבאר שבע וקעם אבימלך ומימר רב חילה ועזרו לארע פלסטאה ונצב אברהם פרדיס בבאר שבע וזעק תמן בשם יהוה חיולה עלאה ואתותב אברהם בארע פלטאה יומין סגים והוה בתר ממלליה אלין ואלהה אנסה אברהם ואמר לה אברהם ואמר האנה ואמר סב שבי ית ברך ית אחדך דרחמת ית יצחק וזל אתי לארע חזיתה ואסקה תמן מסוק על אחד טבריה דאימר לך ואקדם אברהם בצפרה ושקח ית חמורה ונסב ית תרי רביו עמה וית יצחק ברה ונסק עחי עלתה וקעם ואהלך לאתרה דאמר לה אלהים ביומה תליתה וסבל אברהם ית עיניו וחזה ית אתרה מרחיק ואמר אברהם לרבקיו תבו לוכון הכה עם החמור ואנה ונערה נהלך עד הכה ונסגד ונעזר לידכון ונסב אברהם ית עחי עלתה ושוה על יצחק ברה ונסב באדה ית נורה וית סכינה ואהכו תריהון כחדה ואמר יצחק לאברהם אבוה ואמר אבה ואמר אה אנה ברי ואמר אה נורה וקיצמה ואהן נקיה לעלתה ואמר אברהם אלהים יחזי לה נקי לעלתה ברי ואזלו תריהון כחדה ועלו לאתרה דאמר לה אלהה ובנה תמן אברהם ית מדבחה ועלץ ית עחי ועסק ית יצחק ברה ושבה יתה על מדבחה מלעל לקיצמה ושגר אברהם ית אדה ונסב ית סכינה למכס ית ברה וזעק לה מלאך יהוה מן שומיה ואמר אברהם אברהם ואמר האנה ואמר לא תטלק אדך על רביה ולא תעבד לה כלום הלא כדו חכמת הן דחיל מן אלהה את ולא מנעת ית ברך ית לביבך מני ותלא אברהם ית עיניה וחזה והא נקי חד אחיד בעקוף בעטלפיו והך אברהם ונסב ית נקיה ואסקנה סליקה חליפת ברה וזעק אברהם ית שם אתרה ההוא יהוה יראה דיתמר יומן בטורה יהוה יחזי ינפש וזעק מלאך יהוה לאברהם תנינית מן שומיה ואמר בי אשתעבת מימר יהוה הלא חלף מרוק דעבדת ית ממללה הדה ולית מנעת ית ברך ית לביבך מני הלא ברוך אברכנך וסגו אסגי ית נופך ככוכבי שומיה וכחולה דעל ספת ימה ויירת זרעך ית קורי דבביו ויתברכון בזרעך כל עמה דארעה גזוי דשמעת מן קלי ועזר אברהם לרביו וקעמו ואזלו כחדה לבאר שבע ודאר אברהם בבאר שבע והוה בתר ממלליה האלין ואתחוי לאברהם מימרה הא ילדת מלכה אף הי ברים לנחור תלימך ית עוץ בכורה וית בוז תלימה וית קמואל אבה ארם וית כשד וית חזו וית פילדש וית ידלף וית בתואל ובתואל הולד ית רבקה תמנה האלין דילדת מלכה לנחור תלים אברהם וכבלנתה ושמה רומה וילדת אף הי ית טבח וית גחם וית תחש וית מעכה והות קיומי שרה מואן שתה וסבעין שתה וסבע סנין שני קיומי שרה ומיתת שרה בקרית ארביעתה ליד עמק הי חברון בארע כנען ואתא אברהם למספד שרה ולמבכאתה וקעם אברהם מן על אפי מיתה ומלל עם ברי חת למימר גיור ותותב אנה עמוכון ואקבר ית מיתי כלקדמי ואגיבו ברי חת ית אברהם אמרים לא שמקנן רבי נסיא אלהה את בגבנן בבחור קברינן קבר ית מיתך גבר מנן ית קברה לא ימנע מנך קבר מיתך וקעם אברהם וסגד לעמה דארעה לברי חת ומלל עמון למימר אן אתריחית נפשכון למקבר ית מיתי מלקדמי שמקו ני ואמלכו לי עפרון בר צהר חתאה ויהב לי ית מערת מכפלתה דלה דביסטר עקלה באורק שלם יהבנה לי בגבוכון לסחנת קבר ועפרון דאר בגו ברי חת ואגיב עפרון חתאה ית אברהם במשמוע ברי חת לכל עלולי תרח קרתה למימר לא רבי שמקני חקלה יהבת לך ומערתה דבה לך יהבתה לחזות ברי עמי יהבתה לך קבר מיתך וסגד אברהם לקודם עמה דארעה ומלל לעפרון במשמוע עמה דארעה למימר ברם הן את לי שמקוני אהב אבר עקלה סב מני ואקבר ית מיתי תמן ואגיב עפרון ית אברהם למימר לא שמקני רבי ארע ארבעת מואן מתקל אבר ביני ובינך מה הו וית מיתך אקבר ושמק אברהם לעפרון ואתקל אברהם לעפרון ית זוזה דמלל באצתות ברי חת ארבעת מואן אתקל אבר נגדי תיגרה וקעם עקלה דעפרון דבמכפלתה דעל אפי ממרא עקלה ומערתה דבה וכל אילנה דבעקלה דבכל תחומה סחר לאברהם לקנין לסהדות ברי חת בכל עלולי תרח קרתה ובתר כן קבר אברהם ית שרה אתתה לגו מערת עקל מכפלתה דעל אפי ממרא הי חברון בארע כנען וקעם עקלה ומערתה דבה לאברהם סחנת קבר מן עם ברי חת ואברהם סהב עלול ביומיה ויהוה ברך ית אברהם בכלה ואמר אברהם לשמשה סהב ביתה השליט בכל דלה שוי שבי אדך כתי מיתובי ואשבענך ביהוה אלהה דשומיה ואלהה דארעה הן לא תסב אתה לברי מבנאת כנענאה דאנה דער בגוה הלא לארעי ולמולדי תיזל ותסב אתה לברי ליצחק ואמר לה עבדה מהן לא תתרחי אתתה למיזל בתרי ליד ארעה דאה עזור אעזר ית ברך לארעה דנפקת מתמן ואמר לה אברהם אנטר לך ברן תעזיר ית ברי תמן יהוה אלהה דשומיה דנסבני מן בית אבה ומן ארע מילדי ודמלל לי ודאשתבע לי מימרה לזרעך אהב ית ארעה דאה הוא ישגר מלאכה לקמיך ותסב אתה לברי מתמן והן לא תצבי אסאה למיזל בתרך ותתברי מן אמי דאה לוד ית ברי לא תעזר לתמן ושבה עבדה ית אדה כתי מיתובי אברהם רבה ואמין לה על ממלה הדן ונסב עבדה עסרה גמלין מן גמלי רבה ואזל כל איקר רבה באדה וקעם ואזל ליד ארם נהרים לקרית נחור ואשרע גמליה מלבר למדינתה על באר מיה לזבן רמש לעדן מפוק מליאתה ואמר יהוה אלהה רבי אברהם אזמן שבי לקדמי יומן ועבד טבו עם רבי אברהם הא אנה קעם על עין מיה ובראת גברי קרתה נפיקין לממלי מיה ותהי רביתה דארשי לה אמכי ני קלתיך ואשתי ותימר שתי ואף גמליך אשקה יתה אזמנת לשמשך ליצחק ובה אחכם הלא עבדת טבו עם רבי אברהם והוה הוא אדלא אתסכם מן ממללה עם לבה והא רבקה נפיקה דילדת לבתואל בר מלכה אתת נחור תלים אברהם וגיגתה על כתפה ורביתה טבת חזב שריר בתולתה וגבר לא חכמה ונחתת עינה ומלת קלתה וסלקת ורעט עבדה לזימונה ואמר אשקיני ציבעד מיה מן קלתיך ואמרת שתי רבי וזרזת ואחתת גיגתה על אדה ואשקתה ואתסכמת מן משקתה ואמרת אף לגמליך אסלף סעד אן יסכמו מן משתואה ופרת ואחתת קלתה על משקואה ורעטת חורי לבארה לממלי ומלת לכל גמליו וגברה שתיו מנה ומשתק למחכם האזמן יהוה שבילה הן לא והוה כמה אתסכמו גמליה מן משתואה ונסב גברה קודש זהב טבע מתקלה ושבה על מנשמה ותרי שעירים על אדיה עסרה דהב מתקלון ואמר ברת מן אתי חוי שבי לי הית בבית אבוך אתר לנן למבית ואמרת לה ברת בתואל אנא בר מלכה דילדת לנחור ואמרת לה אף תבנה אף כסה סגי עמנן ואף אתרה למבית ועקד גברה וסגד ליהוה ואמר ברוך יהוה אלהה דרבי אברהם דלא שבק טבואתה וקשטה מן עם רבי אברהם אנה בשבילה נגדני יהוה בית תלים רבי ורעטת רביתה וחוית לבית אמה כממלליה אלין ולרבקה תלים ושמה לבן ורעט לבן לגברה לבראה ליד עינה והוה כמחזיה ית קודשיה ושעיריה על אדי תלימתה וכמשמעה ית ממללי רבקה תלימתה למימר כן ממלל לי גברה ואתא ליד גברה והא קעם על גמליה על עינה ואמר בריך יהוה מן אתי למה תקום בבראה ואנה אזרמת ית ביתה ואתר לגמליה ואתא גברה לביתה ושרא גמליה ויהב תבנה וכסה לגמליה ומיה למחסי רגליו ורגלי גבריה דעמה ושבה קדמה למיכל ואמר לא איכל סעד הן מללתי ממללי ואמרו מלל ואמר שמש אברהם אנה ויהוה ברך לרבי שריר ורבה ואהב לה עאנין ובוקר וכספה ודהבה ושמשין וסולאן וגמליה וחמוריה וילדת שרה אתת רבי בר לרבי בתר סיבותה ויהב לה ית כל דלה ואשבעני רבני למימר לא תסב אתה לברי מבראת כנענאה דאנה דער בארעה אלא לבית אבה תיזל ולכרני ותסב אסה לברי ואמרת לרבני מהן לא תהך אתתה בתרי ואמר לי יהוה דאתיזלת לקדמיו ישגר מלאכה עמך ויזמן שבילך ותסב אתה לברי מכרני ומבית אבה טטה תתברי מתקומתי כד תיעל ליד כרני ואלית יהבו לך ותהי מזדכי מלבוטי ואתית יומה ליד עינה ואמרת יהוה אלהה דרבי אברהם הן יתך שבי מזמן שבילי דאנה מהך עלויה הא אנה קעם על עין מיה ותהי רביתה הנאפקה לממלי ואימר לה השקיני שבי ציבעד מיה מקלתיך ותימר לי אף את שתי ואף לגמליך אסלף היא אתתה דכון יהוה לבר רבי אנה אדלא אתסכם מן ממללה עם לבי והא רבקה נפיקה וגיגתה על כתפה ונחתת עינה ומלת ואמרת לה השקיני שבי זעור מים מקלתיך ופרת ואחתת קלתה מן עלויה ואמרת שתי ואף גמליך אשקה ושתית ואף גמליה השקת ואשול יתה ואימר ברת מן אתי ואמרת ברת בתואל בר נחור דילדת לה מלכה ושוית קודשה על נירה ושעיריה על אדיה ועקדת וסגדת ליהוה וברכת ית יהוה אלהה דרבי אברהם דאנגדני בשביל קשטה למסב ית ברת תלים רבי לברה וכדו הן יתכון עבדין טבו וקשט עם רבי החויו לי והן לית תחויו לי לאתפני על ימינה אי על סמאלה ואגיב לבן ובתואל ואמרו מיהוה פק ממללה לא נרשי נמלל עמך ביש וטב הא רבקה לקמיך סב וזל ותהי אתה לבר רביך כמה דמלל יהוה והוה כמה שמק שמש אברהם ית ממלליהון וסגד ארעה ליהוה ואפק שמשה מאני כספה ומאני דהבה ולבושים ויהב לרבקה ומתונין יהב לתלימיה ולאמה ואכלו ושתו הוא וגבריה דעמה והביתו וקעמו בצפרה ואמר שגרוני לרבי ואמרו תלימיה ואמה תדור רביתה עמנן יומים אי ירח ובתר תיזל ואמר לון לא תשחוו יתי ויהוה אצלח ית שבילי שגרוני ואמהך לרבי ואמרו נזעק לרביתה ונשול ית פמה וזעקו לרבקה ואמרולה התיזלי עם גברה הדן ואמרת איזל ושגרו ית רבקה תלימתון וית מינקתה וית שמש אברהם וית גבריו וברכו ית רבקה ואמרו לה תלימתן אתי הוי לאלפי סגואה ויירת זרעך ית קורי דבביו וקעמת רבקה ורביאתה וארכבין על גמליה ואזלין בתר גברה ונסב שמשה ית רבקה ואזל ויצחק אתי במדברה באר קעימה חזי והוא דער בארע דרומה ופק יצחק למצלאה בבראה לעדן רמש ותלא עיניו וחזה והא גמליה אתים ותלת רבקה ית עיניה ועמת ית יצחק וגענת מעל גמלה ואמרת לשמשה מן גברה זהיה המהך בבראה לזימונן ואמר שמשה הוא רבי ונסבת זהרה ואסתת רת ותנא עבדה ליצחק ית כל ממלליה דעבד ואנדאהה יצחק אגן שרה אמה ונסב ית רבקה והות לה לאתה ורחמה ואסתובר יצחק בתר אמה ואוזף אברהם וסב אתאה ושמה קיטורה וילדת לה ית זמרון וית יקשן וית מדן וית מדין וית ישבק וית שוח ויקשן אולד ית שבא וית דדן וברי דדן הוו ריטורים ואמשחים ואמנים וברי מדין עיפה ואפר חנוך ואבידע ואלדעה כל אלין ברי קיטורה ויהב אברהם ית כל דלה ליצחק ברה ולבני כבלניה דלאברהם יהב אברהם מתנואן וטלקון מעל יצחק ברה ממדהוא קעים מדנעה ליד ארע מדנעתה ואלין ימי שני קיומי אברהם דאתוחי מואן שתה ושבעין שתה וחמש שנין ושלם ומית אברהם בסיבותה טבתה סהב וסביע יומיה ואכנש ליד עמה וקברו יתה יצחק וישמעאל בריו במערת מכפלתה לגו עקל עפרון בר צהר חתאה דעל אפי ממרא עקלה דזבן אברהם מן עם ברי חת תמן אקבר אברהם ושרה אתתה והוה בתר מות אברהם ברך אלהה ית יצחק ברה ודער יצחק עם באר קעימה חזי ואלין תולדי ישמעאל בר אברהם דילדת הגר מצראיתה סולת שרה לאברהם ואלין שמהאן ברי ישמעאל בשמהאתון לתולדון בכיר ישמעאל נבאות וקדד ואדבאל ומבשם ומשמע ודומה ומשא הדד ותימה יטור נפיש וקדמה האלין אנון ברי ישמעאל והאלין שמהאתון בדרביתון ובקליעתון תרתין עסר נסיאין לרומון והאלין שני קיומי ישמעאל מואן שתה ותלתין שתה ושבע שנין ושלם ומית ואכנש לעמה ושרו מן חוילתה סעד שור דעל אפי מצראי במיעלך אשורה על אפי כל תלימיו נפל ואלין אתילדות יצחק בר אברהם אברהם הולד ית יצחק והוה יצחק בר ארבעים שתה במסבה ית רבקה ברת בתואל ארמאי מפדן ארם תלימת לבן ארמאי לה לאתה וצלאה יצחק ליהוה לכון אתתה הלא עקרוריתה היא ואתבעי לה יהוה ובטנת רבקה אתתה ורצצו בניה בגוה ואמרת הן כן למה דן אנה ואזלת למבעי מן יהוה ואמר יהוה לה תרי גועיה בכרסיך ותרי כרנים מכרסיך יתפרקו וכרן מכרן יתחיל ורבה ישמש זעורה ואשלמו יומיה למילד והא תומים בכרסה ופק קדמאה סמוקאי כלה ככוכלת סער וזעקו שמה עשו וזעקו שמה יעקב ויצחק בר ששין שתה בילדותה יתון ורבו רביה והוה אלולי עשו גבר ציד וחכם בפלינה ויעקב גבר שלים יתיב משכנין ורחם יצחק ית עשו הלא צידה בפמה ורבקה רעמת ית יעקב ובשיל יעקב תבשיל ועל עשו מן ברה והוא עקיץ ואמר עשו ליעקב אסגיי שוי מן סמוקה סמוקה הדן הלא עקיץ אנה בדיל כן זעק שמה סמוקאי ואמר יעקב זבנה כיומן ית בכורתך לי ואמר עשו הא אנה הלקי לממית ומה עובדי בבכרתה ואמר יעקב השתבע לי כיומן והשתבע לה וזבן ית בכורתה ליעקב ויעקב יהב לעשו לחם ונפצק עד שוי ואכל ושתה וקם ולך ואשפי עשו ית בכירתה והוה כפנה בארעה מלבר כפנה קדמאה דהוה ביומי אברהם ואזל יצחק לות אבימלך מלך פלסטיני עסקלון ואתחזי לה יהוה ואמר אל תיעת לנפיק דעיר בארעה דיימר לך תותב בארעה הדה ואהי עמך ואברכנך הלא לך ולבניך אהב ית כל ארעיה אלין ואקים ית שבועה דאשתעבת לאברהם אביך ואסגי ואשים ית בניך ככוכבי שומיה והב לבניך ית כל ארעיה אלין ויתברכון בבניך כל עממי ארעה גזוי דשמוע אברהם אבוך בקלי ויטר מטרתי פקודי גזיראתי ותורותי ותותב יצחק בעסקלון ושאלו אנשי אתרה על אתתה ואמר אחותי היא הלא דחל ואמר אתתי היא ברן יקטלוני אנשי אתרה על רבקה הלא טובת חזבה היא והוה כד אתורכו לה תמן יומיה ואדיק אבימלך מלך פלשתאי בסעד ניסקה וחזה והא יצחק מלעב ית רבקה אתתה וזעק אבימלך ליצחק ואמר ברן הא אתתך היא ואיך אמרת אחתי היא ואמר לה יצחק הלא אמרתי הדלא אמות עליה ואמר אבימלך מה דה עבדת לנן הזעור דמך אחד עמה עם אתתך ותנדי עלינן אתם ופקד אבימלך ית כל עמה למימר דקרב בגברה הדן ובאסה קטל יקטל וזרע יצחק ביתה ארעה ואשקחה ביתה שתה מאה שיאמין וברכה יהוה ורבה גברה ואתא אתה ורבה סעד הן רבה שריר והוה לה נכסן עאן ונכסן בוקר ופרנסה סגי ופנסו יתה פלשתאה וכל בירואתה דחפרו שמשי אבוה ביומי אברהם אבוה טמנון פלסטאיה ומלתון קטם ואמר אבימלך ליצחק זל מן עמן כד אתחילת מנן שריר ואזל מתמן יצחק ושרה בנחל גרר ושרה תמן ועזר יצחק וחפר ית בארות מיה דחפרו שמשי אברהם אבוה וטמנון פלסטאיה בתר מות אברהם וזעק לון שמהן כשמהן דזעק לון אבוה וחפסו שמשי יצחק בנחלה ואשקחו תמן באר מים חלוין ותיגרו רעי גרר עם רעני יצחק למימר לנן מיה וקעק שם בארה עצו כד עצותה עמה וחפרו באר חורנה והתיגרו אף עליה וקעק שמה אעשדה ועקר מתמן וכסו באר חורן ולא אתיגרו עליה וקעק שמה נפושה ואמר הלא כען נפש יהוה לנן ופרינן בארעה וסלק מתמן לבארה שבע והגלי לה יהוה ביתה לילה ואמר אנה אלהה אברהם אביך לא תדחל הרי עמך אנה ואברכנך ואסגי ית זרעך בסעד אברהם עבדי ובנה תמן מדבח וזעק בשם יהוה וקבע תמן אגנה וקטו תמן שמשי יצחק גוב ואבימלך אזל לידה מגרר ואחזת עבדה ומימר כל רב חילה ואמר לון יצחק כמה אתיתון לידי ואתון סניתון יתי ושגרתוני מן עמוכון ואמרו חזו חזינן הלא הוה יהוה עמך ואמרנן תהי שבי תקומה מבניאה ביננאן ובינך ונקטע קיאם עמך אם תעבד עמננאן ביש כמה דלא קרבננאך וכם דעבדנן עמך לחוד טב ושלחננתך בשלם כדו אתה ברוך יהוה ועבד לון משתה ואכלו ושתו ואקדמו בצפרה ואשתבעו גבר לחברה ושלחון יצחק ואזלו מן עמה בשלם והוה יומה ההוא ואתו עבדי יצחק וחבו לה על דדי בירה דחפרו ואמרו לה אשקענן מים וקרא יתה סבעה על כן שם קרתה באר שבע עד יומה הדן והוה עשו בר ארבעים שתה ונסב אתה ית יהודית ברת בארי החתי וית בשמת ברת אילון חואה והויתן ממראן רוח ליצחק ולרבקה והוה כד סהב יצחק וכמעי עיניו מן חזו וזעק ית עשו ברה רבה ואמר לה ברי ואמר לה הנאה ואמר הא שבי סהבת לא עממת יומה מותי וכדו תלי שבי מניך מרמיתך וקשתך ופק לברה וצד לי ציד ועבד לי טעמנים כמה דרחמת ותנדי לי ואיכל בדיל תברכנך נפשי באדלא אמות ורבקה שמעת בממלל יצחק עם עשו ברה ואזל עשו לברה למצעד ציד למנדאה ורבקה אמרת ליעקב ברה למימר הא שמעת ית אבוך ממלל עם עשו אחוך למימר העאל לי ציד ועבד לי טעמנים ואיכל ואברכנך לקדם יהוה לקדם מותי וכדו ברי שמע בקלי לדה אנה מפקדה יתך אזל שבי ליד עאנה וסב לי מתמן תרי גדיי עזים טבים ואעבד יתון טעמונים לאבוך כמה דרחם ותעאל לאבוך וייכל בדיל דיברכנך לקדם מותו ואמר יעקב לרבקה אמה הא עשו אחי גבר סעיר ואנה גבר נקי מאן ימושני אבה והיית בעיניו כמטעי ותיעל עלי קללה ולא ברכה ואמרת לה אמה עלי קללתך ברי ברן שמע בקלי ואזל סב לי ואזל ואנסב ואנדה לאמה ועבדת אמה טעמנים כמה דרחם אבוה ונסבת רבקה ית רקעי עשו ברה רבה חמידאתה דעמה בביתה ואלבשת ית יעקב ברה זעורה וית משכי גדיי עזיאה הלבשת על אדה ועל נקיות צברה ויהבת ית טעמניה וית לחמה דעבדת באד יעקב ברה ועל ליד אבוה ואמר אבה ואמר האנה מן אתה ברי ואמר יעקב לאבוה אנה עשו בכרך עבדת כמה דמללת עמי קום שבי אסעד ואכל מצידי בדיל תברכני נפשך ואמר יצחק לברה מה דן זרזת למשקעה ברי ואמר הלא אזמן יהוה אלהיׄך לקדמי ואמר יצחק ליעקב קדם שבי ואמושנך ברי האתה דן ברי עשו אם לא וקדם יעקב ליד יצחק אבוי ומאשה ואמר הקלה קל יעקב ואדיה אדי עשו ולא אכרה הלא הוו אדיו כאדי עשו אחוה סעירן וברכה ואמר האתה דן ברי עשו ואמר אנה ואמר קדמה לי ואיכל מציד ברי לבדיל תברכנך נפשי וקדם לה ואכל ואנדה לה עמר ושתה ואמר לה יצחק אבואה קדם שבי ושק לי ברי וקדם ונשק לה ואריח ית ריח רקעיו וברכה ואמר חזו ריח ברי כריח ברה שלמה דברכה יהוה ויהב לך האלהים מטל שומיה ומשמני ארעה וסגי דגין ויביש ישמשונך עממאי ויסגדון לך לאמים הוי רב לאחיך ויסגדון לך בני אמך לעטיך לעיט ומברכיך בריך והוה כמה דאסכם יצחק למברכה ית יעקב והוה ברן מפוק נפק יעקב מן עם קדם יצחק אבוה ועשו אחוה אתא מצידה ועבד אף הוא טעמנים ועאל לאבוה ואמר לאבוה יקום אבי וייכל מציד ברה בדיל תברכני נפשך ואמר לה יצחק אבוה מן אתה ואמר אנה ברך בכרך עשו וארתת יצחק ארתתה רבה עד שריר ואמר מן אתרגז מצוד ציד ואנדה לי ואכלת מכלה באדלה תיתי וברכתה ואף בריך ייהי והוה כשמע עשו ית מלי אבוה וצבע צבעה רבה ומרירה עד שריר ואמר לאבוה ברכני אף אנה אבה ואמר עאל אחוך במרמה ונסב ית ברכתך ואמר אשפיר קרא שמה יעקב ועקבני דן זבנאים ית בכורתי נסב והא כדו נסב ברכתי ואמר הלא הצלת לי ברכה ואגיב יצחק ואמר לעשו הא רב שביתה לך וית כל אחיו אהבת לה לעבדים ודגן ויביש סמכתה ולך ארגז מה אעבד ברי ואמר עשו לאבוה הברכה חדה היא לך אבה ברכני אף אנה אבה ותלא עשו קלה ובכה ויגיב יצחק אבוה ואמר לה הן משמני ארעה הי מדורך ומטל לעל ועל חרבך תחי וית אחוך תשמש והי כמה דתתקן ותפרק נירה מן על צבארך וסנה עשו ית יעקב על ברכתה דברכה אבוה ואמר עשו בלבה יקרבו יומי אבל אבה ואקטל ית יעקב אחי ואתחבי לרבקה ית מלי עשו ברה רבה ושלחת וזעקת ליעקב ברה זוערה ואמרת לה הא עשו אחוך מתעתד לך למקטלנך וכדו ברי שמע בקלי וקום עקר לך ליד לבן אחי לחרן ותעזר עמה יומים יחידאים עד דתעזר חימת אחוך עד עזר רגז אחוך מנך ויתנשי ית דעבדת לה ותשלח ואסבנך מתמן למה אתכל אף תריכון יום חדה ואמרת רבקה ליצחק אציקת בחיי מקדם בנת חת כאלין מבנת ארעה למה לי חיים וזעק ליצחק ליעקב וברך יתה ופקדה ואמר לה לא תסב אתה מבנת כנען קום אזל לפדן ארם לבית בתואל אבה אמך וסב לך מתמן אתתה מבנת לבן אחי אמך ואל שדי יברך יתך ויפרינך ויסגינך ותהי לקהל עממאי ויהב לך ית ברכת אברהם אבוך לך ולזרעך עמך למירת ית ארע מתותביך דיהב יהוה לאברהם ושלח יצחק ית יעקב ואזל לפדנה ארם ליד לבן בר בתואל ארמאה אחי רבקה אם יעקב ועשו וחזה עשו הלא ברך יצחק ית יעקב ושלח יתה לפדנה ארם למסב לה מתמן אתה בברוכה יתה ופקד עליו למימר לא תסב אתאה מבנת כנען ושמע יעקב לאבואה ולאמה ואזל לפדן ארם וחזה עשו הלא בישן בנת כנען בעיני יצחק אבוה ואזל עשו ונסב ית מחלת ברת ישמעאל בר אברהם אחת נבאות על נשיו לה לאתה ונפק יעקב מבאר סבע למיזל לחרן ופגע באתר ואבית תמן הלא על שמשה ונסב מן אבני אתרה ושרה סמיכתה ודמך באתרה ההוא וחלם והא סלם קעם ארעה ורישה מטי שומיה והא מלאכי אלהים סלקים ונעתים בו והא יהוה מתקומם עלויו ואמר אנה יהוה אלהי אברהם אבוך ואלהי יצחק ארעה דאתה דמך עליה לך אתננה ולזרעך והי זרעך כעפר ארעה ותפתי למערבה ולמדנעה ולצפונה ולדרומה ויתברכון בך כל כרני ארעה ובזרעך והא אנה עמך ואטרנך בכל דתיזל ואעזרנך לארעה הדה הלא לא אשבקנך עד דאם אעבד ית דמללת לך ואתעיר יעקב משנתה ואמר אכן את יהוה באתרה הדן ואנה לא עכמת ודחל ואמר מה נוראי אתרה הדן לית דן הלא אם בית ודן תרח שומיה ואקדם יעקב בצפרה ונסב ית אבנה דשבה סמיכתה ושוה יתה קעמה וארק משח על רישה וקרא ית שם אתרה ההוא בית אל ואולם לוזה שם קרתה לקדמאהו ונדר יעקב נדר למימר אם הי אלהים עמי ויטרני בשבילה הדן דאנה אזל ויתן לי לחם למיכל ולבוש למלבש ויעזרני בשלם לבית אבה יהוה לי לאלהים ואבנה הדה דשבית קעמה הי בית אלהים וכל דתתן לי עסור אעסרנה לך ותלא יעקב רגלה ואזל ארע ברי מדנע וחזה והא באר בברה והא תמן תלתה עדרי עאן רבעים עלויה הלא מן בירה ההיא ישקו עדריה ואבן רבה על פם בירה ויכנשון תמן כל רעיניה ויגללון ית אבנה מן על פם בירה וישקון ית עאנה ויעזרון ית אבנה על פם בירה לאתרה ואמר לון יעקב אחי מנאן אתיתון ואמרו מן חרן אנחנן ואמר לון החכמתון ית לבן בר נחור ואמרו חכמנן ואמר לון השלם לה ואמרו שלם והא רחל ברתה אתיה עם עאנה ואמר הן עוד יומן רבה לא זבן אכנש קנינה השקו עאנה ואזלו רעו ואמרו לא נכל עד דיכנשון כל רעיניה ומגללין ית אבנה מן על פם בירה ומשקין עאנה אכדו ממלל עמון ורחל אתיה עם עאנה דלאבוה הלא רעיה היא והוה כד חזה יעקב ית רחל ברת לבן אחי אמה וית עאן לבן אחי אמה וקדם יעקב וגלל ית אבנה מן על פם בירה ושקה ית עאן לבן אחי אמה ונשק יעקב לרחל ותלא ית קלה ובכה והבי יעקב לרחל הלא אחי אבואה הי והלא בר רבקה הו ורעטת והביאת לאבואה והוה כמשמע לבן ית שמע יעקב בר אחתה ורעט לזימונה וגפף לה ונשק לה ואעאלה לביתה ותני ללבן ית כל ממלליה אלין ואמר לה לבן ברן גרמי ובסרי אתה ודר עמה ירח יומים ואמר לבן ליעקב הכות תלימי אתה ותשמשני מגן וחבי לי מה אגירותך וללבן תרתי בנת שם רבתה לאה ושם זעורתה רחל ועיני לאה רכיכן ורחל הות ייה שפר וייה חזב ורעם יעקב ית ית רחל ואשמשנך שבע שנים ברחל ברתך זעורתה ואמר לבן טב מתן יתה לך ממתן יתה לגבר עורן דר עמי ושמש יעקב ברחל שבע שנים והוו בעיניו כיומים יחידאים ברעמותה יתה ואמר יעקב ללבן העאל ית אשתי הלא אמלו יומי ואיעל לותה וכנש לבן ית כל אנשי אתרה ועבד משתו והוה ברמשה ונסב ית לאה ברתה ואעאל יתה לידה ועאל לותה יעקב ויהב לבן ית זלפה שמשתה ללאה ברתה לשמשי והוה בצפרה והא הי לאה ואמר ללבן מה עבדת לי הלא ברחל שמשת עמך ולמה רמיתני ואמר לבן לא יתעבד כן באתרינן למתן זעורתה לקדם רבתה מלאי שבוע הדה ואתן לך אף ית דה בתשמישה דתשמש עמי עוד שבע שנים עורנין ועבד יעקב כן ומלי שבוע דה ויהב לה ית רחל ברתה לה לאתה ויהב לבן לרחל ברתה ית בלהה שמשתה לה לשמשי ואעל אף לות רחל ורעם אף ית רחל מלאה ושמש עמה עוד שבע שנים עורנין וחזה יהוה הלא מסתניה לאה ופתח ית רחמה ורחל עקרה ובטנת לאה וילדת בר וקרת ית שמא ראובן הלא אמרת הלא חזה יהוה בלבוטי הלא כדו ירעמני גברי ובטנת עוד וילדת ואמרת הלא שמע יהוה הלא מסתניה אנה ויהב לי אף ית דה וקרת ית שמה שמעון ובטנת עוד וילדת בר ואמרת כדו זבנה ילוי גברי לי הלא ילדת לה תלתה בנים על כן קרת שמא לוי ובטנת אורי וילדת בר ואמרת הזבנה אודית ית יהוה על כן קרא שמה יהודה וקעמת ממילד וחזת רחל הלא לא ילדת ליעקב וקנת רחל באחתה ואמרת ליעקב הב לי בנים ואם לית מאתה אנה ותקף רגז יעקב ברחל ואמר החליפת אלהים אנה דאמנע מנך פרי מעין ואמרת הא אמתי בלהה על לותה ותילד על ברוכי ואבנה אף אנה מנה ויהבת לה ית בלהה שמשתה לאתה ועאל לותה יעקב ובטנת בלהה וילדת ליעקב בר ואמרת רחל דעני אלהים ואף שמע בקלי ויהב לי בר על כן זעק שמה דן ובטנת אורי וילדת בלהה שמשת רחל פתאתי אלהים פתוי עם אחתי ואף יכלת וקרת ית שמה נפתלי וחזת לאה הלא קעמת ממילד ונסבת ית זלפה שמשתה ויהבת יתה ליעקב לאתה וילדת זלפה שמשת לאה ליעקב בר ואמרת לאה בסור וקרת ית שמה גד וילדת זלפה שמשת לאה בר תנין ליעקב ואמרת לאה במשבעי הלא שבעני בנאתה וקרת ית שמה אשר ואזל ראובן ביומי חצד חטים ואשקע איתאים בברה ואיתי יתון ליד לאה אמה ואמרת רחל ללאה הוי שבי לי מן איתאות בריך ואמרת לה הציבעד מסוביך ית גברי ותסבין אף ית איתאות ברי ואמרת רחל לכן ישכב עמיך לילין חליפת איתאות בריך ועאל יעקב מן ברה ברמשה ונפקת לאה לזימונה ואמרת לאׄותי תיעל לילין אגר אגראתך באיתאות בריך ושכב עמה בליליה ההוא ושמע אלהים ללאה ובטנת וילדת ליעקב בר חמישאי ואמרת לאה יהב אלהים אגרי דיהבת שמשתי לגברי וקרת ית שמה יששכר ובטנת עוד לאה וילדת בר שתיתאי ליעקב ואמרת לאה סעדי אלהים יתי סעד טב הזבנה יזבלני גברי כד ילדת לה שתה בנים וקרת ית שמה זבולן ובתר ילדת ברת וקרת ית שמה דינה ואדכר אלהים ית רחל ושמע לה אלהים ופתח ית רחמה ובטנת וילדת בר ואמרת כנש אלהים ית גנואתי וקרת ית שמה יוסף למימר יוזף יהוה לי בר עורן והוה כמה דילדת רחל ית יוסף ואמר יעקב ללבן שלחי ואיזל לאתרי ולארעי אב ית נשי וית ילידי דשמשת עמך בהין ואיזל הלא אתה חכמת ית תשמישי דשמשאתך ואמר לה לבן אם ני אתשקעת רחים בעיניך נסתי וברכני יהוה בגללך ואמר כרז אגרך עלי ואתנה ואמר לה אתה חכמת ית דשמשאתך וית דהוה קניניך עמי הלא ציבעד דהוה לך לקדמי ופתה לסגי וברך יהוה יתך לסעדי וכדו קליל אעבד אף אנה לביתי ואמר מה אתן לך ואמר יעקב לא תתן לי כלום אם תעבד לי ית ממלה הדן אעזרה ארעי ענך אטר אעבר בכל ענך יומן אסטי מתמן כל נקי נמור ורסום וכל נקי לחוש באמריה ורסום ונמור בעזיה והי אגרי ותעני בי זכותי ביומה מחר כד ייעל על אגרי לקדמיך כל דליתו נמור ורסום בעזיה ולחוש באמריה גניב הו עמי ואמר לבן והן לא הי כמליך וסטה ביומה ההוא ית תישיה קרועיה ורסומיה וית כל עזיה נמוראתה ורסומאתה וכל דעבר בה וכל לחוש באמריה ויהב באד בריו ושבי אורע תלתה יומים בינון ובין יעקב ויעקב רעי ית עאן לבן דאתותרי ואמר מלאך אלהים ליעקב בחלם ואמר יעקב ואמר האנה ואמר תלי שבי עיניך וחזי ית כל ערפיה דראמים על עאנה קרואים נמורים וסמוקים הלא חזית ית כל דלבן עבד לך אנה חיולה דבית אל דמשחת שם נדר וכד קום פק מן ארעה הזה ועזר לארע אבוך ואיטב עמך ונסב לה יעקב אטר דלבן רטיב ולוז וערמון וקלף בהון קלפין עבראן רשום עבראה דעל אטריה ואקים ית אטריה דקלף במרכחיה בהשקות מיה דאתיתין עאנה למשתי לכבון עאנה ויתיחמן במיתין למשתי ויתיחמן עאנה על אטריה ויילדן ענה קרואים נמורים ורסומים ואמריה אפרש יעקב ויהב קדם ענה דכר קרוע וכל לחוש בעאן לבן ושוה לה עדרים לחודה ולא שבתון עם עאן לבן והוה בכל יתיחם ענה קטיראתה שבה יעקב ית אטריה לעיני ענה במרכחיה ליתיחמן באטריה ובפריד ענה לא שוה ויהון פרידיה ללבן וקטיריה ליעקב ופתה גברה שריר שריר והוה לה עאן סגין ושמשאן עבדים וגמליה וחמרים ושמע ית מלי בני לבן לאמר נסב יעקב ית כל דלאבונן ומד לאבונן עבד ית כל איקרה הדן וחזה יעקב ית אפי לבן והא ליתנון עמה כאתמל תליתאי ואמר יהוה ליעקב עזר לארע אבהתך ולתילדותך ואהי עמך ושלח יעקב וזעק לרחל וללאה לברה ליד ענה ואמר להין חזי אנה ית אפי אבוכין הלא ליתנון עמי כאתמל תליתאי ואלהי אבה הוה עמי ואתין חכמתין הלא בכל חילי שמשת ית אבוכין ואבוכין דשקר בי וחלף ית אגירותי עסרה גונים ולא יהבה יהוה למבעשה עמי אם אכהן יימר נמורים הי אגרך ויתילדו כל ענה נמורים ואם אכהן יימר קרואים הי אגרך וילדו כל ענה קרואים ואצל מן קנין אבוכין ויהב לי והוה בזבן אתיחם ענה ותלית עיני וחזית בחלם והא ארפיה דראמים על ענה קרואים נמורים וסמוקין ואמר לי מלאך האלהים בחלם יעקב ואמרת האנה ואמר תלי שבי עיניך וחזה ית כל ארפיה דראמים על ענה קרואים נמורים וסמוקים הלא ראית ית כל דלבן עבד לך אנה חיולה דבית אל דמשחת תמן קעמה ודנדרת לי תמן נדר וכדו קום פק מן ארעה הדה ועזר לארעה אתילדותך ואגיבי רחל ולאה ואמרי לה העוד לנן חלק ופלגה בבית אבונן הלא כנכראן חשבנן לה הלא זבנן ואכל אף מיכל ית כספנן הלא כל עותרה דאצל יהוה מן אבונן לנן הו ולבנינן וכדו כל דאמר לך אלהים עבד וקם יעקב וסבל ית נשיו וית בריו על גמליה ודהק ית כל קנינו וית כל עותרה דעתר קנין נכסיו דעתר בפדן ארם למיעל ליד יצחק אבוה לארע כנען ולבן אזל למגז ית עאנה וגנבת רחל ית תרפיה דלאבוה וגנב יעקב ית לב לבן ארמאה עד דלה החבה לה הלא אקר הו ועקר הוא וכל דלה וקם ועבר ית נהרה ושוה ית אפיו טבר גלעדה ואתהבי ללבן ביומה תליתאה הלא עקר יעקב ונסב ית אחיו עמה ורדף בתרה אורע שבעה יומים ומטה יתה בטבר גלעדה ואיתי אלהים ליד לבן ארמאה בחלם לילין ואמר לה אשתמר לך דלה תמלל עם יעקב מטב עד ביש ומטה לבן ית יעקב ויעקב קבע ית משכנה בטברה ולבן קבע עם אחוה בטבר גלעדה ואמר לבן ליעקב מה עבדת וגנבת ית לבבי ודעקת ית בנאתי כשבית חרב למה שבשת למעקר וגנבת יתי ולא הוית לי ואשלחנך בחדו ברבנים בטפו ובזמר ולא כתרתני למנשקה לברי ולבראתי וכדו הסכלה עבדת אית לאל אדי למעבד עמך ביש ואלהה דאבוך רמשית אמר לי למימר השתמר לך ממלל עם יעקב מטב עד ביש וכד מיזולי אזלת הלא סכוי סכית לבית אבוך למה גנבת ית אלהי ואגיב יעקב ואמר ללבן הלא דחלת הלא אמרת דלה תעצי ית בנאתך מן עמי עם דתשקע ית אלהיך לא יתוחי קבל אחונן הכר לך מה עמי וסב לך ולא חכם יעקב הלא רחל גנבתון ועל לבן ופתש במשכן תרתי שמשאתה ולא אשקע ונפק ממשכן לאה ועאל במשכן רחל ורחל נסבת ית תרפיה ושותין בכר גמלה ויתבת עליון ובלש לבן ית כל משכנה ולא שקע ואמרת לאבוה הליתקף בעיני רבי הלא לא אכל למקום מקדמיך הלא אורע נשיה לי ופתש ולא שקע ית תרפיה ותקף ליעקב ואתיגר בלבן ואגיב יעקב ואמר ללבן מה פשעי ומה עובתי כד ארערת בתרי וכד בלשת ית כל מאני מה שקעת מכל מאני ביתך שוי הכה קבל אחי ואחיך ויוכוחון בין תרינן דן עסרים שתה אנה עמך רחליך ועזיך לא תכלו דכרי עאנך לא אכלת עטיפה לא אנדית לך אנה אמרקנה מן אדי גניבת אימם וגניבת לילי והוית באיממה אסיפני סתבה וצנתה בלילי ואתנטת שנתי מן עיני דן לי עסרים שנה בביתך שמשאתך ארבע עסרי שתה בתרתי בנאתך ושת תרים בעאנך וחלפת ית אגירותי עסרה גונים אלו לי אלהי אבה אלהי אברהם ופרוק יצחק הוה לי הלא כדו ריקן שלחתני מן עמלי ומן ליחות כפי חזה אלהים ויוכח רמשית ואגיב לבן ואמר ליעקב בנאתה בנאתי ובניה בני ועאנה עני וכל דאתה חזי לי הו ולבנאתי מה אעבד לאלין יומן אי לבניון דילדו וכדו אתא נקטע קיאם אנה ואתה והי לסעד ביני ובינך ונסב יעקב אבן וארמה קעמה ואמר יעקב לאחיו לקטו אבנים ונסבו אבנים ועבדו גל ואכלו תמן על גלה וקרא לה לבן תותב סעדותה ויעקב קרא לה גל סעד ואמר לבן גלה הדן סעד ביני ובינך יומן על כן קרא שמה גל סעד וקעמתה דאמר יצף יהוה ביני ובינך אן נתכסי גבר מן עברה אם תלבט ית בנאתי ואם תסב נשים על בנאתי לית אנש עמנן חזי אלהים סעד ביני ובינך ואמר לבן ליעקב הא גלה הדן והא קעמתה דחזית ביני ובינך סעד גלה הדן וסהדה קעמתה אם אנה לא אעבר לידך ית גלה הדן ואם אתה לא תעבר לי ית גלה הדן וית קעמתה הדה לבישה אלהי אברהם ואלהי נחור יפשר ביננאן אלהי אברהם ואשתבע יעקב בפרוק אבוה יצחק ונכס יעקב נכיסה בטברה וזעק לאחיו למיכל לחם ואכלו לחם ואביתו אל טברה ואקדם לבן בצפרה ונשק לבריו ולבנאתה וברך יתון ואזל ועזר לבן לאתרה ויעקב אתא לשבילה ופגעו בה מלאכי אלהים ואמר יעקב כמה דחזותון משרי אלהים דן וקרא שם אתרה ההוא משרוים ושלח יעקב שלחים לקדמיו ליד עשו אחיו ארע גבלה בראה אדום ופקד יתון למימר אכהן תימרון לרבי לעשו אכהן אמר עבדך יעקב עם לבן אתותבת ושחית עד כדו והוה לי תור וחמור ועאן ועבד ושמשאי ושלחת למחבאה לרבאי למתשקעאה רחים בעיניך ועזרו שליחיה ליד יעקב למימר אתינן ליד אחוך ליד עשו ואף אתי לזימונך וארבע מואן גבר עמה ודחל יעקב שריר וצדה לה ופלג ית עמה דעמה וית ענה וית תוריה וגמליה לתרתין משריאן ואמר אם ייתי עשו למשריתה חדה ויקטלנה והי משריתה דמשאר לפלטה ואמר יעקב אלהי אבה אברהם ואלהי אבה יצחק יהוה האמר לי עזר לארעך ולתילדותך ואיטב עמך זערת מכל חסדיה ומכל קשטה דעבדת עם עבדך הלא באטרי עברת ית ירדנה הדן וכדו אתהבית לתרתי משריאן אפציתי שבי מן אד אחי מן אד עשו הלא דחל אנה מנה דלה ייעל ויקטלני אמה עם בניה ואתה אמרת היטבו איטב עמך ואשבי ית זרעך כחל הים דלא יאמני מסגי ואבית תמן בליליה ההוא ונסב מן אתי באדה שלחיה לעשו אחוה עזים מאתים ותישים עסרים רחלים מאתים ודכרים עשרים גמלים מינקן ובריון תלתים פרואן ארבעים ופרים עסרה אתנן עסרין ועירים עסרה ויהב באד עבדיו עדר עדר לודה ואמר לעבדיו עברו לקדמי ורוח תשבון בין עדר ובין עדר ופקד ית קדמאה למימר אן יפגענך עשו אחי וישאלנך למימר למן אתה ואן תיזל ולמן אלין לקדמיך ותימר לעבדך ליעקב שליחה היא משלחה לרבאי לעשו והא אף הוא האחרינן ופקד אף ית תנינה ואף ית תליתה ואף ית כל אזליה בתר עדריה למימר כממללה הדן תמללון עם עשו באשקעותיכון יתה ותימרון אף הא עבדך יעקב אתי בתרנן הלא אמר אשפי אפיו בשליחה האזלה לקדמי ובתר כן אחזי אפיו לוי יתלי אפי ועברת שליחתה על קדמיו והוא אבית בליליה ההוא במשריאתה וקם בליליה ההוא ונסב ית תרתי נשיו וית תרתי שמשאתה וית חדה עסר ילידיו ועבר ית מעבר יבקה ונסבון ועברון ית נחלה ועבר ית כל דלה ואתותר יעקב לודה ואגשש אישה עמה עד אסתלקות שחרה וחזה הלא לא יכל לה וקרב בכף ירכה וקעת כף ירך יעקב בגשושה עמה ואמר שלחי הלא אסתלק שחרה ואמר לא אשלחך הלא אם ברכתני ואמר לה מה שמך ואמר יעקב ואמר לא יעקב יתאמר עוד שמך הלא עם ישראל הלא שריר עם אלהים עם אנשה ותכל ושאל יעקב ואמר החביני שמך ואמר לה דן תשאל לשמי וברך יתה תמן וקרא יעקב שם אתרה פנואל הלא חזאתי אלהים אפים לאפים ואתפצית נפשי ודנע לה שמשה כמה דעבר ית פנואל והוא חתים על ירכה על כן לא ייכלון ברי ישראל ית גיד נסיה דעל כף ירכה עד יומה הדן הלא קרב בכף ירך יעקב בגיד נסיה ותלא יעקב עיניו וחזה והא עשו אתא ועמה ארבע מואן גבר ופלג ית ילידיה על לאה ועל רחל ועל תרתי שמשאתה ושוה ית שמשאתה וית ילידיין קדמאה וית לאה וילדיה האחריה וית רחל וית יוסף האחריה והוא עבר לקדמיון וסגד ארעה שבע זבנואן עד קדומה עד אחוה ורעט עשו לזימונה וגפפה ונפל על צבארה ונשקה ובכה ותלא עיניו וחזה ית נשיה וית ילידיה ואמר מן אלין לך ואמר ילידיה דארתה אלהים ית עבדך וקדמי שמשאתה אנין וילידיין וסגדי וקדמת אף לאה וילדיה וסגדו ובתר קדם יוסף ורחל וסגדו ואמר מן לך כל משריתה הדן דפגעת ואמר למשתקעה רחים בעיני רבאי ואמר עשו אית לי סגי אחי והי לך דלך ואמר יעקב הלני אם נא אתשקעת רחים בעיניך ותסב שליחיתי מן אדי הלא על כן חזית אפיך כחזות אפי אלהים ותריני סב שוי ית ברכתי דאנדית לך הלא ארתני אלהים והלא אית לי כל ועצף בה ונסב ואמר נטל וניזל ואיזל לקבלך ואמר לה רבאי חכם הלא ילידיה רכיכין ועאנה ותוריה לחיאן עלי ואטרפנון יומה חדה וימותון כל עאנה יעבר שוי רבאי לקדם עבדה ואנה אסובר למהכה לרגל פלענתה דלקדמי ולרגל ילידיה עד דאיתי ליד רבאי לגבלה ואמר עשו אשבק שבי עמך מן עמה דעמי ואמר למה דן אתשקע רחים בעיני רבאי ועזר ביומה ההוא עשו לאירעה לגבלה ויעקב נטל לסכות ובנה לה בית ולקנינה עבד מטלין על כן קרא שם אתרה סכות ועאל יעקב שלם קרית שכם דבארע כנען במיתיה מפדן ארם ושרא עם קדם קרתה וזבן ית פלגת עקלה דקבע תמן משכנה מן אד ברי חמור אבי שכם באמה קשיטה ואקים תמן מדבח וקרא לה אל אלהה דישראל ונפקת דינה ברת לאה דילידה ליעקב למתחזאה בבנת ארעה וחזה יתה שכם בר חמור חואה נסיא ארעה ונסב יתה ושכב עמה ולבטה ואדבקת נפשה בדינה ברת יעקב ורחם ית רביתה ומלל עם לב רביתה ואמר שכם לאבוה למימר סב לי ית ילידתה הדה לאתה ויעקב שמע הלא סיאב ית דינה ברתה ובריו הוו עם קנינה בברה ושתק יעקב עד מיעלון ונפק חמור אבי שכם ליד יעקב דממללה עמה וברי יעקב עלו מן ברה כמשמועון ואצטערו גבריה ותקף להון שריר הלא נבילה עביד בישראל למשכב עם ברת יעקב וכן לת יתעבד ומלל חמור עמון למימר שכם ברי חשקת נפשה בברתוכון אבו שבי יתה לה לאתה והתחתנו עמנן בנתכון תתנון לנן וית בנתנן תסבון לוכון ועמנן תדורון וארעה תהי לקדמיכון תבו תגרוה ואסתחנו בה ואמר שכם לאבוה ולאחיה אתשקע רחים בעיניכון ודתימרון לי אתן הסגו עלי פרן שריר ומתנה ואתן כמה דתימרון לי ואבו לי ית רביתה לאתה ואגיבו בני יעקב ית שכם וית חמור אבוה במרמה ומללו דיסבו ית דינה אחתון ואמר להון לא נכל למעבד ית ממללה הדן למתן ית אחתנן לגבר דלה ערלה הלא גנו הי לנן ברן בהדה נשתבי לוכון אם תהון כותנן למגזר לוכון כל דכר ונתן ית בנתנן לוכון וית בנתכון נסב לנן ונדור עמוכון ונהי כעם אחד ואם לא תשמעון לנן למגזר ונסב ית ברתנן וניזל ואתיטבו ממלליון בעיני חמור ובעיני שכם ברה ולא שחו רביה למעבד ממללה הלא אתריח בברת יעקב והוא יקיר מכל בית אבוה ויבא חמור ושכם ברה לתרח קריתון ומללו עם גברי קריתון למימר גבריה האלין שלמים אנון עמנן ידורון בארעה ויתגרון מנה וארעה הא פתיה אתרים לקדמיון ית בנאתון נסב לנן לנשים וית בנאתן נתן לון ברן בהדה ישתבון לנן גבריה למדור עמנן למהי לעם אחד במגזר לנן כל דכר כמה דאנון גזירין קניניון ונכסון וכל בהמתון הלא לנן אנון ברן נשתבי להון וידורון עמנן ושמעו לחמור ולשכם ברה כל נפוקי תרח קריתה וגזרו כל דכר כל נפוקי תרח קריתה והוה ביומה תליתה בהיתון כמטענים ונסבו תרי ברי יעקב שמעון ולוי אחי דינה גבר חרבה ועלו על קרתה ברחצה וקטלו כל דכר וית חמור וית שכם ברה קטלו לפם חרבה ונסבו ית דינה מבית שכם ונפקו וברי יעקב עלו על קטיליה ובזזו קרתה דסיבו אחתון וית עניון וית תוריון וית חמריון וית דבקרתה וית דבברה נסבו וית כל חילון וית טפלון וית נשיון שבו ובזזו ית כל דבביתה ואמר יעקב לשמעון וללוי עכרתון יתי למסראתי בדיאור ארעה בכנענאה ובפרזאה ואנה קליל מניאן ויכשון עלי ויקטלוני ומשתוצי אנה וביתי ואמרו הך זני עבדו ית אחתנן ואמר אלהים ליעקב קום סק לבית אל ודר תמן ועבד תמן מדבח לחיולה דאתחזה לך במעקרך מקדם עשו אחוך ואמר יעקב לביתה ולכל דעמה הסטו ית אלהי נכראה דבגבוכון והדכו והחלפו תכסיתכון ונקום ונסק לבית אל ואעבד תמן מדבח לחיולה דענה יתי ביום עקתי והוה עמי באורעה דהלכת ויהבו ליעקב ית כל אלהי נכראה דבאדון וית קודשיה דבאדניון וטמר יתון יעקב תחת דהלאה דעם שכם ונטלו והוה דחלת אלהים על קריהתה דסהרתון ולא רדפו בתר ברי יעקב ועאל יעקב לוזה דבארע כנען הוא בית אלה הוא וכל עמה דעמה ובנה תמן מדבח וקרא לאתרה אלה בית אלה הלא תמן אתגלי לה האלהים במעקרה מקדם אחוה ומיתת דבורה מינקת רבקה ואקברת מלרע לבית אלה שפול מישרה וקרא שמה מישר בכיתה ואתחזי אלהים ליעקב עוד במיתיה מפדן ארם וברך יתה אלהים ואמר לה אלהים שמך יעקב לא יתקרי עוד שמך יעקב הלא אם ישראל הי שמך וקרא ית שמה ישראל ואמר לה אלהים אנה אל שדי פרה וסגי גוי וקהל גוים הי מנך מלכים מחלציך יפקון וית ארעה דיהבת לאברהם וליצחק לך אתננה ולזרעך בתרך אתן ית ארעה וסלק מן עמה אלהים באתרה דמלל עמה ואקים יעקב קעמה באתרה דמלל עמה קעמת אבן ואסך עלויה נסוך וארק עלויה משח וקרא יעקב ית שם אתרה דמלל עמה תמן אלהים בית אל ונטלו מבית אל והוה עוד כברטוי ארעה למיעל לאפרתה וילדת רחל ואקשית במולדה והוה בקשואה במולדה ואמרת לה מילדתה לא דחלי הלא אף דן ליך בר והוה במפוק נפשה הלא מיתת וקרא ית שמה בר לבוטי ואביו קרא לה בנימים ומיתת רחל ואקברת באורע אפרתה היא בית לחם ואקים יעקב קעמה על קבורותה היא קעמת קבורת רחל עד יומן ונטל ישראל וקבע משכנה מלהל למגדלה עדר והוה במשכון ישראל בארעה ההיא ואזל ראובן ושכב עם בלהה כבלנת אבוה ושמע ישראל והוו בני יעקב תרים עסר בני לאה בכור יעקב ראובן ושמעון ולוי ויהודה ויששכר וזבולן ובני רחל יוסף ובנימים ובני בלהה שמשת רחל דן ונפתלי ובני זלפה שמשת לאה גד ואשר אלין ברי יעקב דאתילדו לה בפדן ארם ועאל יעקב ליד יצחק אבוה ממרא מדינת הארבע היא חברון דאתותב תמן אברהם ויצחק והוו יומי יצחק מאה שתה ותמנים שתה ושלם יצחק ומית ואכנש ליד עמה סהב וסבי יומים וקברו יתה עשו ויעקב בריו ואלין תולדי עשו הו אדום עשו נסב ית נשיו מבנת כנען ית עדה ברת אילון חתאה וית אהליבמה ברת ענה בר צבעון חואה וית מחלת ברת ישמעאל אחת נבאות וילדת עדה לעשו ית אליפז ומחלת ילדת ית רעואל ואהליבמה ילדת ית יעוש וית יעלם וית קרח אלין ברי עשו דאתילדו לה בארע כנען ונסב עשו ית נשיו וית בריו וית בנאתה וית כל נפשאן ביתה וית קנינה וית כל בהמתה וית כל נכסיו דעתר בארע כנען ואזל מן ארע כנען מקדם יעקב אחיו הלא הוה עותרון סגי ממדור כחדה ולא יכלת ארע מתותביון למסבל יתון מקדם קניניון ודער עשו בטבר גבלה עשו הוא אדום ואלין תולדת עשו אבי אדום בטבר גבלה ואלין שמות ברי עשו אליפז בר עדה אתת עשו רעואל בן מחלת אתת עשו והוו בני אליפז תימן ואמר וצפו וגעתם וקנז ותמנע הות כבלני לאליפז בר עשו וילדת לאליפז ית עמלק אלין בני עדה אתת עשו ואלין בני רעואל נחת וזרח שמה ומזה אלין הוו בני מחלת אתת עשו ואלין הוו בני אהליבמה ברת ענה בר צבעון אתת עשו וילדת לעשו ית יעוש וית יעלם וית קרח אלין רבני בני עשו ברי אליפז בכור עשו רבה תימן רבה אמר רבה צפו רבה קנז רבה געתם רבה עמלק אלין רבני אליפז בארע אדום אלין בני עדה ואלין בני רעואל בר עשו רבה נחת רבה זרח רבה שמה רבה מזה אלין רבני רעואל בארע אדום אלין ברי מחלת אתת עשו ואלין ברי אהליבמה אתת עשו רבה יעוש רבה יעלם רבה קרח אלין רבני אהליבמה ברת ענה אתת עשו אלין ברי עשו ואלין רבניון עשו הוא אדום ואלין בני גבלה הרחי דיארי ארעה לוטן ושובל וצבעון וענה ודישון ואצר ודישן הׄאלין רבני החרי ברי גבלה בארע אדום והוו ברי לוטן חרי והימם ואחת לוטן תמנע ואלין בני שובל עלון ומנחת ועיבל שפו ואונם ואלין ברי צבעון איה וענה הוא ענה דאתשקע עם אימאי במדברה במריעה ית חמוריה לצבעון אבוה ואלין ברי ענה דישון ואהליבמה ברת ענה ואלין בני דישון חמדן ואשבן יתרן וכרן ואלין ברי אצר בלהן וזוען ועקן ואלין בני דישן עוץ ואדן אלין רבני החרי רבה לוטן רבה שובל רבה צבעון רבה ענה רבה דישון רבה אצר רבה דישן אלין רבני החרי לרבניון בארע גבלה ואלין מלכיה דמלכו בארע אדום לקדם ימלך מלך לברי ישראל ומלך באדום בלע בר בעור ושם קרתה דנהבה ומית בלע ומלך תחתיו יובב בר זרח מבצרה ומית יובב ומלך תחתיו חשם מארע דרומה ומית חשם ומלך תחתיו הדד בר בדד דקטל ית מדינאה בעקל מואב ושם קרתה עוית ומית הדד ומלך תחתיו שמלה ממשרקה ומית שמלה ומלך תחתיו שאול מפתי נהרה ומית שאול ומלך תחתיו בעל חנן בר עכבור ומית בעל חנן ומלך תחתיו חדד ושם קרתה פעו ושם אתתה מהיטבאל ברת מטרד ברת מי דהב ואלין שמהת רבני עשו לכרניון לאתריון בשמהתון רבה תמנע רבה עלוה רבה יתת רבה אהליבמה רבה אלה רבה פינן רבה קנז רבה תימן רבה מבצר רבה מגדיאל רבה עירם אלין רבני אדום לכרניון בארע סחנתון הוא עשו אבי אדום ודר יעקב בארע מתותבי אבוה בארע כנען אלין תולדי יעקב יוסף בר שבע עסרי שתה הוה רעיאן עם אחיו בענה והוא רבי עם ברי בלהה ועם בני זלפה נשי אביו ואיתי יוסף ית גנותון בישה ליד אבוהון וישראל רחם ית יוסף מכל בריו הלא בר חכימים הוא לה ועבד לה כיתנת פסים וחזו אחיו הלא יתה רחם אבוהון מכל בריו וסנו יתה ולא יכלו מלולה לשלם וחלם יוסף חלם והבי לאחיו ואוזפו עוד סנה יתה ואמר להון שמעו שבי חלמה הדן דחלמת והא אנחנן מאלמים אלמים בגו ברה והא קעמה אלמתי ואף מתקוממה והא סחראן אלמתיכון וסגדן לאלמתי ואמרו לה אחיו המלכו תמלך עלינן ואם משלט תשלט בנן ואוזפו עוד סנה יתה על חלמיו ועל ממלליו וחלם עורי חלם עורן ותני יתה לאחיו ואמר הא חלמת חלם עוד והא שמשה וזערה וחדה עסר כוכביה סגדים לי ותנה לאבוה ולאחיו וזעף בה אביו ואמר לה מה חלמה הדן דחלמת אתא ניתי אנה ואמך ואחיך למסגד לך ארעה וקנו בה אחיו ואבוה נטר ית ממללה ואזלו אחוה למרעי ית עאן אבוהון בשכם ואמר ישראל ליוסף הלא אחיך רעים בשכם אתה ואשלחנך לידהון ואמר לה האנה ואמר לה אתה שבי וחזי ית שלם אחיך וית שלם עאנה ועזרני ממלל ושלחה מן עמק חברון ואתא לשכם ואשקעה לאישה והא טעי בברה ושאלה האיש למימר מה תבעי ואמר ית אחי אנה מבעה החבי שבי הכה אנון רעים ואמר אישה נטלו מדן הלא שמעתון אמרים ניזל לדותין ואזל יוסף בתר אחיו ואשקעון בדותין וחזו יתה מרחיק ובאדלה יקרב לידיהון ואתנכלו יתה למקטלנה ואמרו גבר לאחיו הא מסחן חלמיה זעיה אתי וכדו אתו נקטלנה ונרמינה באחד גבויה ונימר חיה בישה אכלתה ונחזי מה הי חלמיו ושמע ראובן ופצתה מן אדון ואמר לא נקטלנה נפש ואמר להון ראובן לא תשפכון אדם ארמו יתה לגובה הדן דבמדברה ואד לתשלחון בה לבדיל מפצאה יתה מן אדון למעזרתה ליד אביו והוה כד עאל יוסף ליד אחיו ואשלחו מן יוסף ית כתנתה ית כתנת פסיה דעליו ונסבו וארמו יתה לגובה וגובה ריקן לית בה מים ויתבו למיכל לחם ותלו עיניון וחזו והא סיעת ישמעאלאי אתיה מגלעד וגמליון סבילין קטף ושעבי ואיטרן האזלים למיעת למצרים ואמר יהודה לאחיו מה אנחה אן נקטל ית אחונן ונכסה ית אדמה אתו ונזבננה לישמעאלי ואדנן הא תהי בה הלא אחונן ובסרן הוא ושמעו אחיו ועברו גברים מדינים תגרים ואגדו ואסקו ית יוסף מן גובה וזבנו ית יוסף לישמעאלי בעשרים כסף ועאלו ית יוסף למצראי ועזר ראובן לגובה והא לית יוסף בגובה וקדד ית רקעיו ועזר ליד אחיו ואמר ילידה ליתו ואנה אן אנה אתי ונסבו ית כיתנת יוסף ונכסו צפיר עזים וטבלו ית כתנתה באדמה ושלחו ית כיתנת פסיה ועאלוה ליד אבוהון ואמרו דה אשקענן הכר שבי הכיתנת ברך היא אם לא ואכרה ואמר כיתנת ברי הי חיה בישה אכלתה עטוף אתעטף יוסף יעקב תכסיתה ושבי סק במתניו ואתהב על ברה יומים סגים וקמו כל בריו וכל בנהתה למנחם יתה ומעי למתנחמה ואמר הלא זיעת על ברי אביל לשיול ובכה עמה אבוה ומדינאי זבנו ית יוסף למצראי לפוטפר סריס פרעה רב טבחיה והוה בזבנתה ההיא ונעת יהודה מן עם אחיו ואטע עד גבר עדלמאי ושמה חירה וחזה תמן יהודה ברת גבר כנענאי ושמע שוע ונסבה ועאל לותה ובטנת וילדת בר וקרת ית שמה ער ובטנת עורי וילדת בר וקרת ית שמה אונן ואוזפת עורי וילדת בר וקרת שמה שלה והוה בכדובה במולדה יתה ונסב יהודה אתאה לער בכורה ושמה תמר והוה ער בכור יהודה ביש בחזות יהוה ואימתה יהוה ואמר יהודה לאונן הא לות אתת אחוך והבם יתה ואקים זרע לאחוך וחכם אונן הלא לא לה הי זרעה והי אם עאל לות אתת אחיו וחבל ארעה לדלה מתן זרע לאחיו ובעש בעיני יהוה ית דעבד ואמית אף יתה ויאמר יהודה לתמר כלתה עזרי עזרי ארמלה בית אבוך עד ירבה שלה ברי הלא אמר דלא ימות אף הוא כאחיו ואזלת תמר ויתבת בית אבוה וסגו יומיה ואתנחם יהודה וסלק עם גזוזי עאנה הוא וחירא רחמה עדלמאה לתמנתה ואתהבי לתמר כלתה הא חמויך סלק לתמנתה למגז עאנה וסטת רקעי ארמלותה מן עלויה וכסיאת בצעיפה וחלפת ויתבת בתרח חזבים דעל אורע תמנתה הלא חזת הלא רבה שלה והיא לא יהיבה לה לאתה וחזתה יהודה וחשבה לבראה כד כסת אפיה ומהך לידה לאורעה ואמר אתא שבי איעל לותיך הלא לא חכם הלא כלתה היא ואמרת מה תתן לי כד תיעל לותי ואמר אנה אשלח גדי עזים מן עאנה ואמרת אם אתן ערבון עד שלחך ואמר מה ערבונה דאתן ליך ואמרת חתמך ושזרך ואטרך דבאדך ויהב לה ועאל לותה ובטנת לה וקמת ואזלת וסטת צעיפה מן עליה ולבשת רקעי אלמנותה ושלח יהודה ית גדי עזיה באד רחמה עדלמאה למסב ערבונה מן אד אתתה ולא אשקעה ושאל ית אנשי אתרה למימר אן קדישתה ההיא בחזבים על אורעה ואמרו לא הות בדן קדישה ועזר ליד יהודה ואמר לא אשקעה ואף אנשי אתרה אמרו לא הות בדן קדישה ואמר יהודה תסב לה דלא נהי לבזה הא שלחת ית גדיה הדן ואתה לא אשקענה והוה כמתלתת ירחים ואתהבי ליהודה למימר זנת תמר כלתך ואף הא בטנה לזנו ואמר יהודה אפקואה ותתוקד היא אתפקת והיא שלחת ליד חמיה למימר לגברה דאלין לה אנה בטנה ואמרת הכר שבי למן חתמה ושזרה ואטרה האלין ואכר יהודה ואמר קשיטה מני הלא על כן לא יהבתה לשלה ברי ולא אוזף עורי למחכמה והוה בזבן מולדה והא תומעים במעיה והוה במולדה ויהב אד ונסבת מילדתה וקטרת על אדה זעורי למימר דן יפק קדמאי והוה כעזור אדה והא נפק אחוה ואמרת מה פתית עלינן פתוי וקרת ית שמה פרץ ובתר כן נפק אחוה דעל אדה זעוריתה וקרת ית שמה זרח ויוסף אתיעת למצרים וזבנה פוטיפר סריס פרעה רב טבחיה גבר מצרי מן אד ישמעאליי דעתותה תמן והוה יהוה עם יוסף והוה גבר מצלח והוה בית רבה מצראה וחזה רבה הלא יהוה עמה וכל דהוא עבד יהוה מצלח באדה ואתשקח יוסף רחים בעיני רבה ורברב יתה ואימנה על ביתה וכל דאית לה יהב באדה והוה מאד הימן יתה בביתה ועל כל דאית לה וברך יהוה ית בית מצראה בגלל יוסף והוה ברכת יהוה בכל דאית לה בביתה ובברה ושבק כל דלה באד יוסף ולא חכם עמה כלום הלא אם לחמה דהוא אכל והוה יוסף יהי שפיר ויהי חזב והוה בתר ממלליה האלין ותלת אתת רבה ית עיניה ליד יוסף ואמרת שכב עמי ומעי ואמר לאתת רבה הא רבי לא חכם עמי כלום בביתה וכל דאית לה יהב באדי ליתו רב בבית הדן מני ולא חסך מני כלום הלא אם יתיך באד אתי אתתה ואיך אעבד בישתה רבתה הדה וחטי לאלהים והוה כמלולה עם יוסף יום ויום ולא שמע לה למשכב אצלה למהי עמה והוה כיומה הדן ועאל יוסף לביתה למעבד עבידתה בביתה ולית אנש מן אנשי ביתה תמן בביתה ואתעידתה ברקעיו למימר שכב עמי ושבק רקעיו באדה וערק ונפק לברה והוה כחזותה כד שבק רקעיו באדה וערק ונפק לברה וזעקת לאנשי ביתה ואמרת לון למימר חזו איתי לנן גבר עבראי למחיכה בנן עאל לידי למשכב עמי וזעקת בקל רב והוה כמשמעה הלא ארמית קלי וזעקת ושבק רקעיו באדי וערק ונפק לברה ואנחת רקעיו אצלה עד עאל רבה לביתה ומללת עמה כממלליה האלין למימר עאל לידי עבדה עבראה דאתית לנן למחיכה בי והוה כארמית קלי וזעקת ושבק רקעיו אצלי וערק לבראה והוה כמשמע רבה ית מלי אתתה דמללת עמה למימר כממלליה האלין עבד לי עבדך ותקף רגזה ונסב רבי יוסף יתה ויהבה לגו בית אסורה אתר דאסירי מלכה אסירים והוה תמן בבית אסורה והוה יהוה עם יוסף ונצב עמה חסד ויהב רחמותה בעיני רב בית אסורה ויהב רב בית אסורה באד יוסף ית כל אסיריה דבבית אסורה וית כל דעבדים תמן הו הוה עבד לית רב בית אסורה חזי ית כל כלום באדה באד יהוה עמה וכל דהוא עבד יהוה מצלח והוה בתר ממלליה האלין חטו שקאי מלך מצרים ואפואה לרבהון למלך מצרים ורגז פרעה על תרי סריסיו על רב משקעיה ועל רב אפיה ויהב יתון במטר בית רב טבחיה לגו בית אסורה אתר דיוסף אסור תמן ואימן רב טבחיה ית יוסף יתון ושמש יתון והוו יומים במטר וחלמו חלם תריון גבר חלמה בלילי אחד גבר כפשרון חלמה שקאה ואפואה דלמלך מצרים דאסירים בבית אסורה ועאלל לידון יוסף בצפרה וחזה יתון והנון זעפים ושאל ית סריסי פרעה דעמה במטר בית רבה למימר ממה אפיכון בישים יומן ואמרו לה חלם חלמנן ופשור לית יתה ואמר לון יוסף הלא לאלהים פשרוניה תנו שבי לי ותני רב משקעיה ית חלמה ליוסף ואמר לה בחלמי והא גפן לקדמי ובגפנה תלתה קלעלוים והיא כאפרחת אסקת נצה אבשלו אנכליה ענבים וכהס פרעה באדי ונסבת ית ענביה ועצרת יתון לגו כהס פרעה ויהבת ית כהסה על כף פרעה ואמר לה יוסף דן פשרונה תלתת קלעלועיה תלתת יומים הנון בעוד תלתת יומים יתלי פרעה ית סכומך ויעזרנך על דרגך ואתן כהס פרעה באדה כפשרונה קדמאה דהוית משקיאה הלא אם דכרתני עמך כמה דיתיטב לך ותעבד שבי עמי חסד ותדכרני לפרעה ותפקני מן ביתה הדן הלא גנוב אתגנבת מן ארע עבראיי ואף הכה לא עבדת כלום כד שבו יתי בגבה וחזה רב אפיה הלא טב פשר ואמר ליוסף אף אנה בחלמי והא תלתה קנונין נקין עלוי רישי בקנונה עלאה מכל מיכל פרעה עובד אפאי ועופה אכל יתון מן על קנונה מן עלבי רישי ואגיב יוסף ואמר דן פשרונה תלתת קנוניה תלתת יומים אנון בעוד תלתת יומים יתלי פרעה ית רישך מן עליך ויצלב יתך על קיצמה וייכל עופה ית בסרך מן עליך והוה ביומה תליתה יום אתילד ית פרעה ועבד משתה לכל עבדיו ותלא ית סכום רב משקעיה וית סכום רב אפיה בגו עבדיו ותלא ית סכום רב משקעיה על משקיאה ויהב ית כהסה על כף פרעה וית רב אפיה צלב כמה דפשר לון יוסף ולא דכר רב משקעיה ית יוסף ואתנשיה והוה מסכום תרתים שנים יומים ופרעה חלם והא קעם על נהרה והא מן נהרה סלקי שבע פרואן ייאן חזב ובריאן בסר ורעיאן בתלימו והא שבע פרואן עורנין סלקי בתריין מן נהרה בישן חזב ורקריקן בסר וקעמי איצטר פרואתה בישת ספת נהרה ואכלי פרואתה בישת חזבה ורקריקת בסרה ית שבע פרואתה יית חזבה ובריאתה ואתעיר פרעה ודמך וחלם תנינות והא שבע שבלים סלקי בקנה חדה בריאן וטבן והא שבע שבלים דקיקן ושדיפן קדום צמחי בתריין ובלעי שבליה דקיקאתה ית שבע שבליה בריאתה ומליאתה ואתעיר פרעה והא חלם והוה בצפרה ואתפעמת רחוה ושלח וזעק ית כל חרשי מצרים וית כל חכמיה ותנה פרעה להון ית חלמיו ולית אפשר יתון לפרעה ומלל רב משקעיה עם פרעה למימר ית עובי אנה מדכיר יומן פרעה ארגז על עבדיו ויהב יתי במטר בית רב טבחיה יתי וית רב אפיה וחלמנן חלם בלילי אחד אנה והוא גבר כפשרון חלמה חלמנן ותמן עמנן רבי עבראי עבד לרב טבחיה ותנינן לה ופשר לנן ית חלמינן גבר כחלמה אפשר והוה כמה דאפשר לנן כן הוה יתי עזר על דרגי ויתה צלב ושלח פרעה וזעק ית יוסף ואריטה מן גובה וספאר וחלף תכסיתה ועל ליד פרעה ואמר פרעה ליוסף חלם חלמת ופשור לית ואנה שמעת עליך למימר התשמע חלם למפשר יתה ואגיב יוסף ית פרעה למימר בלעדי אלהים לא יתעני ית שלם פרעה ומלל פרעה עם יוסף בחלמי והאנה קעם על ספת נהרה והא מן נהרה סלקי שבע פרואן בריאן בסר וייאן שפר ורעיאן בתלימו והא שבע פרואן עורנין סלקי בתריין דלילן ובישן שפר שריר ורקריקן בסר לא חזית כותין בכל ארע מצרים לבישה ואכלי פרואתה רקריקאתה ובישאתה ית שבע פרואתה קדמאתה ובריאתה ועלי לגההין ולא אתחכם כד עלו לגבהין וחזבין ביש כמה דבשרואה ואתעירת וחזית בחלם והא שבע שבלים [סלקי בקנה אחד מלין וטבין והא שבע שבלים] נצניצן דקיקן ושדיפן קדום צמחי בתריין ובלעי שבליה דקיקאתה ית שבע שבליה טבאתה ואמרת לחרשיה ולית מהבי לי ואמר יוסף לפרעה חלם פרעה אחד הוא ית דה האלהים עבד החוי לפרעה שבע פרואתה טבאתה שבע שנים אנין ושבע שבליה טבאתה שבע שנים אנין חלם חדה הוא ושבע פרואתה רקריקאתה ובישאתה סלקי בתריין שבע שנים אנין ושבע שבליה דקיקאתה ושדיפת קדומה יהון שבע שני כפן הוא מלולה דמללת עם פרעה ית דה האלהים עבד החזי ית פרעה הא שבע שנים אתיאן שבע רב בכל ארע מצרים ויקומון שבע שני כפן בתריין ומתנשי כל סבעה בארע מצרים ומסכם כפנה ית ארעה ולא יתחכם סבעה בארעה מקדם כפנה ההוא ובתר כן הלא יטם הוא שריר וסלק תנינת חלמה לפרעה זבנאים הלא מכבן ממללה מן עם האלהים ומזרז האלהים למעבדה וכדו יחזי לה פרעה גבר נעיר וחכום וישבינה על ארע מצרים ועבד פרעה ואימן מימנים על ארעה וחמאש ית ארע מצרים בשבע שני סבעה וצשת ית כל מזונה שבעתי שניה טבאתה עללאתה האלין וצברו מיר תחת אד פרעה מזון מזון בקריהתה יטרון והי מזונה לסרכן לארעה לשבעתי שני כפנה דהין ברעע מצרים ולא תתעקר ארעה בכפנה ואתיטב ממללה בעיני פרעה ובעיני כל עבדיו ואמר פרעה לעבדיו הנשקע כדן גבר דרוח אלהים בה ואמר פרעה ליוסף בתר חכם אלהים יתך ית כל דה לית נעיר וחכים כותך אתה תהי על ביתי ועל מימרך יפרנס כל עמי ליד כרסיאה ארבי מנך ואמר פרעה ליוסף חזי יהבת יתך על כל ארע מצרים וסטה פרעה ית עסקתה מן על אדה ויהב יתה על אד יוסף ואלבש יתה רקעי מילת ושוה גימון דהב על צבארה וארכב יתה במרכבתה כפלתה דלה ואזמן לקדמיו כרוז ויהב יתה על כל ארע מצרים ואמר פרעה ליוסף אנה פרעה ובלעדיך לא ירם אנש ית אדה וית רגלה בכל ארע מצרים וקרא פרעה שם יוסף טמירתי גלא ויהב לה ית אסנת ברת פוטיפרע כהנאן לאתה ונפק יוסף על ארע מצרים ויוסף בר תלתים שנה במקעמה לקדם פרעה מלך מצראי ונפק יוסף מלקדם פרעה ועבר בכל ארע מצרים ועבדת ארעה בשבעתי שני סבעה לצמותים וצמת ית כל מזונה שבעתי שניה דהוה סבעה בארע מצרים ויהב מזון בקריאתה מזון בר קרתה דסחראתה יהב בגבה וצבר יוסף מיר כחלה דימה אסגי שריר עד הלא קץ לממני הלא לית מנאי וליוסף אתילדו תרי בנים באדלה תיעל שנת כפנה דילדת לה אסנת ברת פוטיפרע כהנאן וקרא יוסף שם בכורה מנשה הלא נשאני אלהים ית עמלי וית כל בית אבה וית שם תנינה קרא אפרים הלא הפרתי אלהים בארע לבוטי ואתסכמי שבעתי שני סבעה דהוו בארע מצרים ושריאן שבעתי שני כפנה למיעל כמה דאמר יוסף והוה כפנה בכל ארעתה ובכל ארע מצרים [הוה לחם וכפנת כל ארע מצרים] וצבע עמה לפרעה ללחם ואמר פרעה לכל מצראי אזלו ליד יוסף ודיימר לוכון תעבדון וכפנה הוה על אפי כל ארעה ופתח יוסף ית כל דבהון מיר ואמיר למצראי ותקף גפנה בארע מצרים וכל ארעתה עאלו למצרים לממור מן יוסף הלא תקף כפנה בכל ארעה וחזה יעקב הלא אית מיר במצרים ואמר יעקב לבריו למה תדחלון ואמר הא שמעת הלא אית מיר במצרים נעתו לתמן ומהרו לנן מתמן ונתוחי ולא נמות ונעתו אחי יוסף עסרה לממור מיר ממצרים וית בנימים אחי יוסף לא שלח יעקב עם אחיו הלא אמר דלא ירענה אסקל ועלו בני ישראל לממור בגו עלליה הלא הוה כפנה בארע כנען ויוסף הוא שלטיה על ארעה והוא דממיר לכל עמה דארעה ועאלו אחי יוסף וסגדו לה אפים ארעה וחזה יוסף ית אחיו ואכרון ואתנכר להון ומלל עמון קשיאת ואמר להון מנאן אתיתון ואמרו מן ארע כנען לממור מזון ואכר יוסף ית אחיו ואנון לא הכרוה ואדכר יוסף ית חלמאתה דחלם לון ואמר לון מיללים אתון למחזי ית גנות ארעה אתיתון ואמרו לה לא רבי עבדיך עלו לממור מזון כלנן בני גבר חדה אנחנן מחימנים אנחנן לא הוו עבדיך אלילים ואמר לון לא הלא גנות ארעה אתיתון למחזי ואמרו תרים עסר עבדיך אחים אנחנן ברי גבר חדה בארע כנען והא זעורה עם אבונן יומן וחדה ליתו ואמר לון יוסף הוא דמללת עמוכון למימר מיללים אתון בהדה תבלשון חיי פרעה אם תפקון מדן הלא אם במיתי אחוכון זעורה הכה שלחו מנוכון חדה ויסב ית אחוכון ואתון התאסרו ויבלשן מליכון הקשט עמוכון ואם לא חיי פרעה הלא מיללים אתון ואמרו לא יכל רביה למשבק ית אביו ושבק ית אביו ומאת וכנש יתון לגו מטר תלתת יומים ואמר להון יוסף ביומה תליתה דה עבדו ואתחו מן האלהים אנה דחל אם מחימנים אתון אחוכון חדה יתאסר בבית מטרכון ואתון אזלו ועיבלו ית מיר סרכן בתיכון וית אחוכון זעורה תנדון לידי ויתימנן מליכון ולא תמותון ועבדו כן ואמרו גבר לאחיו הלברי עיבים אנחנן על אחונן דחזינן בעקת נפשה בהתחננותה לידנן ולא שמענן על כן עלת עלינן כל עקתה הדה ואגיב ראובן יתון למימר הלא מללת עמוכון למימר אל תטאחון בילדה ולא תשמעון ואף אדמה הכה מתבעי ואנן לא חכמו הלא שמע יוסף הלא מצית בוננותון וסהחר מן עלויון ובכה ועזר לידון ומלל עמון ונסב מן עמון ית שמעון ואסר יתה לעיניון ופקד יוסף ומלו ית מניון מיר ולמעזרה ית כספון גבר על סקה ולמתן לון זבדים לאורעה ועבד לון כן ותלו ית מירון על חמריון ואזלו מתמן ופתח חדה ית סקה למתן מסאה לחמרה בבתותה וחזה ית כספה והא הוא בפם עדאה ואמר לאחיו העזר כספי ואף הא הוא בעדאי ורתק לבון וארתתו גבר עם אחיו למימר מה דה עבד אלהים לנן ואתו ליד יעקב אבוהון לארע כנען והבו לה ית כל דהרע יתון למימר מלל גברה רבה דארעה עמנן קשיאית ויהב יתנן כמיללים ית ארעה ואמרנן לה מחימנים אנחנן לא הוינן אלילים תרים עסר אחים אנחנן ברי אבונן וחדה ליתו וזעורה יומן עם אבונן בארע כנען ואמר לנן גברה רבה דארעה בהדה אחכם הלא מימנים אתון אחוכון חדה אנחו עמי וית סרכן בתיכון סבו ואזלו ואיתי ית אחוכון זעורה לידי ואחכם הלא לא אלילים אתון הלא מחימנים אתון ית אחוכון אתן לוכון ומן ארעה תתגרון והוו אנין מריקים סקיון והא גבר צריר כספה בסקה וחזו ית צררת כספיהון אנון ואבוהון ודחלו ואמר לוהן יעקב אבהון יתי תכלתון יוסף ליתו ושמעון אניתו וית בינימים תסבון עלי הוו כהלין ואמר ראובן לאבוה למימר ית תרי ברי תקטל אם לא איתינה לידך הב יתה על אדי ואנה אעזרנה לידך ואמר לא ייעת [ברי] עמוכון הלא אחוה מית והוא לחודה אשתיאר וירענה אסקל באורעה דאתיכון בה ותעתון ית סיבתי בגנו לשיאול וכפנה יטם בארעה והוה כמה דאסכמו למיכל ית מירה דאיתו ממצרים ואמר לון אבהון עזרו ומרו לנן ציבעת מזון ואמר לה יהודה למימר סעדו אסיד בנן גברה למימר לא תחזון אפי בלות אחוכון עמוכון אם איתך משלח ית אחונן עמנן ניעת ונמור לך מזון ואם ליתך משלח לא ניעת הלא גברה אמר לנן לא תחזון אפי בלות אחוכון עמוכון ואמר ישראל למה הבאשתון לי למחבאה לגברה העוד לוכון אחי ואמרו שיאלה שאל גברה לנן ולילדותנן למימר העוד אבוכון קעים האית לוכון אחי וחוינן לה על מימר מליה האלין המחכום נחכם הלא יימר אעתו ית אחוכון ואמר יהודה לישראל אבוה שלח רביה עמי ונקום וניזל ונתוחי ולא נמות אף אנחנן אף אתה אף טפלנן אנה אערבנה מן אדי תבענה אם לא איתינה לידך ואקימנה לקדמיך ואתעיבת לך כל יומיה אן לו לא אתחשינן הלא כדו עזרנן דן זבנאים ויאמר להון ישראל אבוהן אם כן ארגזו דה עבדו סבו מנבזת ארעה במניכון ואעתו לגברה שליחה ציבעד שעבה וציבעד דבש קטף ואטרן ביצטקין ולוזין וכסף תנין סבו באדיכון וית כספה דמתעזר בפם עדיכון תעזרון באדיכון לוי משגו היא וית אחוכון סבו וקומו ועזרו ליד גברה ואל שדי יתן לוכן רחמים לקדם גברה וישלח לוכון ית אחוכון חדה וית בנימים ואנה כמה דמטתי אסובר ונסבו גבריה ית שליחתה הדה ותנין כסף נסבו באדון וית בנימים וקמו [ונחתו למצרים וקמו] לקדם יוסף וחזה יוסף יתון וית בנימים ואמר לדה על ביתה העאל ית גבריה לביתה ונכס נכיסה וכבן הלא עמי ייכלון גבריה בטהרים ועבד גברה כמה דאמר יוסף ועאל גברה ית גבריה לבית יוסף ודחלו גבריה כד אתיעלו לבית יוסף ואמרו על ממלל כספה דאתעזר בעדנינ בשרואה אנחנן מתיעלים למתרברבה עלינן ולמתנפלה עלינן למסב יתנן לעבדים וית חמרינן וקדמו ליד גברה דעל בית יוסף ומללו עמה תרח ביתה ואמרו בעו רבי מעיותי נעתנן בשרואה לממור מזון והוו כד עלנן לבתותה ופתחנן ית עדינן והא כסף גבר בפם עדאה כספנן במתקלה ועזרנן יתה באדינן וכסף עורן נסבנן באדינן לממור מזון ולא חכמנן מן שבה כספנן בעדאינן ואמר שלם לוכון לתדחלון אלהכון ואלהי אבהתכון יהב לוכון טמירן בעדיכון כספכון על לידי ואפק לידון ית שמעון ועאל גברה ית גבריה לבית יוסף ויהב מיה וסחו רגליון ויהב כסאה לחמריון וכבנו ית שליחתה עד עלל יוסף בטהרים כד שמעו הלא תמן ייכלון לחם ועאל יוסף לביתה ואעאלו לה ית שליחתה דבאדון לביתה וסגדו לה ארעה ושאל לון לשלם ואמר השלם אבוכון סהבה דאמרתון אכדו קעים ואמרו שלם לעבדך לאבונן אכדו קעים ואמר בריך גברה ההוא לאלהים ועקדו וסגדו ותלא עיניו וחזה ית בנימים אחוה בר אמה ואמר הדן אחוכון זעורה דאמרתון לי ואמר אלהים ירתינך ברי וזרז יוסף הלא אכמרי רחמיו על אחוה ובעו למבכי ועאל לגבא ובכה תמן וסחו אפיו ונפק ואסתובר ואמר שבו לחם ושבו לה לודה ולון לודון ולמצראי דאכלים עמה לודון הלא לא ירשון מצראי למיכל עם עבראי לחם הלא תועבה היא למצראי ויתבו לקדמיו רבה כרבינותה וזעורה כזעורנותה ואתמהו גבריה גבר על עברה ותלא מסבלה מן עם קדמיו לידהון וסגת מסבלת בנימים ממסבלת כלון חמשה חלקין ושתו ואתוקרו עמה ופקד ית דעל ביתה למימר מלי ית עדאי גבריה מזון כמה דיכלון מסבל ושבי כסף גבר בפם עדאה וית כלידי כליד כספה תשבי בפם עדאה דזעורה וית כסף מירה ועבד כממלל יוסף דמלל צפרה אניר וגבריה אשתלחו אנון וחמריון אנון נפקו מן קרתה לא הרחקו ויוסף אמר לדה על ביתה קום רדף בתר גבריה ואמטינון ותימר להון למה שלמתון בישה חליפת טבה הלוא דן דישתה רבי בה והוא נסוי ינסי בה הבאשתון דעבדתון ומטתון ומלל עמהון ית ממלליה האלין ואמרו למה ימלל רבי כממלליה האלין חסל לעבדיך ממעבד כממללה הדן הן כספה דאשקענן בפם עדאינן עזרן לידך מן ארע כנען ואיך נגנב מן בית רבך כסף אי דהב דיתשקע עמה מן עבדיך יקטל אף אנחנן נהי לרבי לעבדים ואמר אף כדו כמליכון כן הוא דיתשקע עמה יהי לי עבד ואתון תהון ברים וזרזו ואעתו גבר עדאה ארעה ופתחו גבר עדאה ופתאש ברבה שרי ובזעורה אסכם ואתשקע כלידה בעדאה דבנימים וקדו תכסיאתון ואטינו גבר על חמרה ועזרו לקרתה ועאל יהודה ואחיו לבית יוסף והוא אכדו תמן ונפלו לקדמיו ארעה ואמר לון יוסף מה עובדה הדן דעבדתון הלא [חכמתון הלא] נסוי ינסי גבר דכותי ואמר יהודה מה נימר לרבי ומה נמלל ומה נזדכי והאל[ה]ים שקע ית עוב עבדיך הננאן עבדים לרבי אף אנחנן אף דאתשקע כלידה באדה ואמר חסל לי ממעבד דה גברה דאתשקע כלידה באדה הוא הי לי עבד ואתון סקו לשלם ליד אבוכון וקדם לידה יהודה ואמר בעו רבי ימלל שבי עבדך ממלל במשמוע רבי ואל יתקף רגזך בעבדך הלא כותך כפרעה רבי שאל ית עבדיו למימר האית לוכון אב אי אחי ואמרנן לרבי אית לנן אב סהב ואולד בסיבותה זעור ואחוה מית ואתוחי הוא לודה לאמה ואביו רחמה ואמרת לעבדיך אעתואה לידי ואשבי עיני עליו ואמרנן לרבי לא יכל רביה למשבק ית אביו ושבק ית אביו ומאת ואמרת לעבדיך אם לא איעת אחוכון זעורה עמוכון לא תוספון למחזי אפי והוה כד סלקנן ליד עבדך אבונן והוינן לה ית מלי רבי ואמר אבונן עזרו ומרו לנן ציבעת מזון ואמרנן לא נכל למיעת אם אית אחונן זעורה עמנן וניעת הלא לא נכל למחזי ית אפי גברה ואחונן זעורה ליתו עמנן ואמר עבדך אבה לנן אתון חכמתון הלא תרים ילדת לי אתתי ונפק חדה מן עמי ואמרת ברן עטוף עטוף ולא חזיתה עד הכה ותסבון אף ית דן מן עם קדמי וירענה אסקל ואעתון ית סיבתי בבישה לשיול וכדו כמיעלי ליד עבדך אבה ורביה ליתו עמי ונפשה קטירה בנפשה והי כחזותה הלא לית רביה עמנן ומאת ואעתו עבדיך ית סיבת עבדך אבונן בגנו לשיול הלא עבדך ערב ית רביה מן עם אביו למימר אם לא איתינה לידך ואתעיבת לאבה כל יומיה וכדו יתב שבי עבדך חליפת רביה עבד לרבי ורביה יסק עם אחיו הלא איך אסק ליד אבה ורביה ליתו עמי דלה אחזי בבישתה דישקע ית אבה ולא יכל יוסף למסתוברה לכל דמתקומים עלויו וזעק ואפק כל גבר מן עלויו ולא קעם אנש עמה באתחכמות יוסף ליד אחיו ויהב ית קלה בבכיאה ושמעו מצראי ושמעו בית פרעה ואמר יוסף לאחיו אנה יוסף העוד אבה קעים ולא יכלו אחיו למגבה יתה הלא אתבהלו מקדמיו ואמר יוסף לאחיו קדמו שבו לידי וקדמו ואמר אנה יוסף אחוכון דזבנתון יתי למצרים וכדו אל תצטערון ואל יתקף בעיניכון הלא זבנתון יתי אכה הלא למוחאה שלחי אלהים לקדמיכון הלא דן תרתין שנים [כפן בגו ארעה ועורי חמש שנים] דלית ארדי ועצד ושלחי אלהים לקדמיכון למשבאה לוכון [טמיראן בארעה ולמוחה לוכון] פליטה רבה וכדו לא אתון שלחתון יתי הכה הלא האלהים ושבאתי לרעם לפרעה ולרב לכל ביתה ושליט בכל ארע מצראי זרזו וסקו ליד אבה ותימרון לה אכהן אמר ברך יוסף שבאתי אלהים לרב לכל מצרים נעת לידי אל תקעם ותדור בארע גשן ותהי קריב לידי אתה ובניך וברי בריך עאנך ותוריך וכל דלך ואספק יתך תמן הלא עוד חמש שנים כפן דלה תתערב אתה וביתך וכל דלך והא עיניכון חזיאן ועיני אחי בנימים הלא פמי דממלל עמוכון ותהבון לאבה ית כל איקרי במצרים וית כל דחזיתון ותזרזון ותעתון ית אבה אכה ונפל על צבאר בנימים אחוה ובכה ובנימים בכה על צבראה ונשק לכל תלימיו ובכה עלויהון ובתר כן מללו אחיו עמה וקלה אשתמע לבית פרעה למימר אתו אחי יוסף ואתיטב בעיני פרעה ובעיני עבדיו ואמר פרעה ליוסף אמר לאחיך דה עבדו אטינו ית מירכון ואזלו ואיתו לארע כנען וסבו ית אביכון וית בתיכון ואיתו לידי ואהב לוכון ית טב ארע מצרים ואכלו ית דמע ארעה ויתה פקדת דה עבדו סבו לוכון מן ארע מצראי [עגלן לטפלכון ולנשיכון ותסבלון ית אבוכון ותיתון ועיניכון אל תיחס על מאניכון הלא טב כל ארע מצרים לכון הוא] ועבד[ו] כן בני ישראל ויהב לון יוסף עגלן על מימר פרעה ויהב לון זודין לשבילה לכלון יהב לגברה חליפן תכסיאן ולבנימים יהב תלת מואן כסף וחמש חליפאן תכסיאן ולאביו שלח כדה עסרה חמרים סבילים מטב ארע מצרים ועסר אתנן סבילן מיר ולחם ומזון לאבוה לשבילה ושלח ית אחיו ואזלו ואמר להון אל תתרגזון בשבילה וסלקו ממצרים ואתו לארע כנען ליד יעקב אבוהן והבו לה למימר העוד יוסף קעים והלא הוא שליט בכל ארע מצרים ופגע לבו הלא לא אימן להון ומלל עמה ית כל מלי יוסף דמלל להון וחזה ית עגלאתה דשלח יוסף למסבל יתה ואתוחית רוח יעקב אבהון ואמר ישראל סגי עוד יוסף ברי קעים איזל אחזינה באדלה אמות ונטל ישראל וכל דלה ואתא לבאר שבע ודבח דבחים לאלהה דאביו יצחק ואמר אלהים לישראל בחזבי לילין ואמר יעקב יעקב ואמר האנה ואמר אנה חיולה אלהי אבוך לתדחל ממיעת למצרים הלא לגוי רב אשבינך תמן אנה איעת עמך למצראי ואנה אסקנך אף סלק ויוסף ישוי אדיו על עיניך וקם יעקב מבאר שבע וסבלו ברי ישראל ית יעקב אבהון וית טפלון וית נשיון בעגלאתה דשלח פרעה למסבל יתה ונסבו ית קניניון וית עותרון דעתרו בארע כנען ועאלו למצרים יעקב וכל זרעה עמה בריו וברי בריו עמה ברתו וברת בריו וכל זרעה העאל עמה למצרים ואלין שמות בני ישראל עליליה למצרים יעקב ובריו בכור יעקב ראובן וברי ראובן חנוך ופלוא חצרון וכרמי וברי שמעון ימואל וימין ואחד ויכין וצהר ושאול בר כנענאיתה ובני לוי גרשון קהת ומררי ובני יהודה ער ואונן ושלה ופרץ וזרח ומית ער ואונן בארע כנען והוו בני פרץ חצרון וחמואל ובני יששכר תולע ופועה ישוב ושמרון ובני זבולן סרד ואלון ויחלאל אלין בני לאה דילדת ליעקב בפדן ארם וית דינה ברתה כל נפש בניו ובנאתה נפש תלתים ותלת ובני גד צפון וחגי ושוני ואצבעון עדי וארודי וארולי וברי אשר ימנה וישוה וישוי ובריעה ושרח אחותם וברי בריעה חבר ומלכיאל אלין ברי זלפה דיהב לבן ללאה ברתה וילדת ית אלין ליעקב שת עסרי נפש ברי רחל אתת יעקב יוסף ובנימים ואתילד ליוסף בארע מצרים דילדת לה אסנת ברת פוטי רע כהנאן ית מנשה וית אפרים ובני בנימים בלע ובכר ואשבל גרה ונעמן אחים וראש מפים ואפים וארד אלין בני רחל דילדת ליעקב כל נפש ארבע עסרי וברי דן חשים וברי נפתלי יחצאל וגוני יצר ושלום אלין בני בלהה דיהב לבן לרחל ברתה וילדת ית אלין ליעקב כל נפש שבע כל נפשה דעאלת ליעקב למצרים נפיקי ירכה מלבר נשי ברי יעקב כל נפש אשתים ושת ובני יוסף דאתילדו לה במצרים נפש תרים כל נפשה לבית יעקב עלילאתה למצרים שבעים וית יהודה שלח לקדמיו ליד יוסף למתחזה לקדמיו לגשן ואתה ארע גשן ואסר יוסף מרכבתה וסלק לזימון ישראל אביו לגשן ואתחזה אליו ונפל על צבארה ובכה על צבארה עורי ואמר ישראל ליוסף אמות הזבנה בתר חזית אפיך הלא אכדך קעים ואמר יוסף לאחיו ולבית אביו אסק וחבי לפרעה ואמר לה אחי ובית אבה דבארע כנען אתו לידי וגבריה רעי עאן הלא גברי קנין הוו ועאניון ותוריון וכל דלון איתו והי כד יזעק לוכון פרעה ויימר מה עובדיכון ותימרון גברי קנין הוו עבדיך מרביותנן ועד כדו אף אנחנן אף אבהתנן בדיל תדורון בארע גשן הלא תועבת מצרים כל רעי עאן ועאל יוסף והבי לפרעה ואמר לה אבה ואחי ועאניון ותוריון וכל דלון אתו מן ארע כנען ואנון בארע גשן ומיצטר אחיו נסב עמה חמשה גברים ואקימון לקדם פרעה ואמר פרעה לאחי יוסף מה עובדיכון ואמרו לפרעה רעי עאן עבדיך אף אנחנן אף אבהתנן ואמרו לפרעה למתותב בארעה אתינן הלא לית מרעיני לעאנה דלעבדיך הלא יטם כפנה בארע כנען וכדו ידורון שבי עבדיך בארע גשן ואמר פרעה ליוסף למימר אבוך ואחיך אתו לידך ארע מצרים לקדמיך היא במיטב ארעה הדיר ית אבוך וית אחיך ידורון בארע גשן ואם חכמת האית בון גברי חיל ותשבינון רבני קנין על דלי ואיתי יוסף ית יעקב אביו ואקימה לקדם פרעה וברך יעקב ית פרעה ואמר פרעה ליעקב כמה יומי שני חייך ואמר יעקב לפרעה יומי שני מתותבי תלתים ומאה שתה ציבעת ובישים הוו יומי שני חיי ולא מטו ית יומי שני חיי אבהתי ביומי מתותביון וברך יעקב ית פרעה ונפק מלקדם פרעה ואדיר יוסף ית אביו וית אחיו ויהב לון סחנה בארע מצרים במיטב ארעה בארע רעמסס כמה דפקד פרעה וספק יוסף ית אביו וית אחיו וית כל בית אביו לחם לפם טפלה ולחם לית בכל ארעה הלא יטם כפנה שריר ולעת ארע מצרים וארע כנען מקדם כפנה ולקט יוסף ית כל זוזה דאתשקע בארע מצרים ובארע כנען במירה דהנון מהרים ואיתי יוסף ית כספה לבית פרעה ושלם כספה מן ארע מצרים ומן ארע כנען ואיתו כל מצראי ליד יוסף למימר הב לנן לחם ולמה נמות קבלך הלא אמצו כספה ואמר יוסף הבו קניניכון ואתן לוכון לחם בקניניכון אם אמצו כספה ואיתו ית קניניון ליד יוסף ויהב לון יוסף לחם בסוסיה ובקנין עאנה ובקנין תוריה ובחמריה ואסהנון בלחמה בכל קניניון בשתה ההיא ושלמת שתה ההיא ואתו לידה בשתה תנינתה ואמרו לה לא נבהת מרבי הלא אם שלם כספה וקנין בהמתה לרבי לא אשתיאר לקדם רבי בלות אם גויתנן וארעתנן למה נמות לעיניך אף אנחנן וארעתנן [זבן יתן וית ארעתנן בלחמה ונהי אנחנן וארעתנן] עבדים לפרעה ואף זרע ונתוחי ולא נמות וארעה לא תשמם וזבן יוסף ית כל ארעת מצראי לפרעה הלא זבנו מצראי אנש עקלה הלא תקף עליהון כפנה והות ארעה לפרעה וית עמה העבד עמה לעבדים מיצטר תחום מצרים עד איצטרה לוד ארעת כהניה לא זבן הלא חלק לכהניה מן עם פרעה ואכלו ית חלקון דיהב להון פרעה על כן לא זבנו ית ארעתון ואמר יוסף לעמה הא זבנת יתכון יומן וית ארעתכון לפרעה הא לוכון זרע ותזרעון ית ארעה והי בעללאתה ותתנון חמושה לפרעה וארבעה חלקין הי לוכון לזרע ברה ולספוקכון ולאד בבתיכון ולספוק לטפלכון ואמרו חותינן נתשקע רחים בעיני רבי והוינן עבדים לפרעה ושוה יתה יוסף לחלק עד יומה הדן על ארעת מצראי לפרעה לחמש לחוד ארעת כהניה לחודה לא הות לפרעה ודר ישראל בארע מצרים בארע גשן ואסתחנו בה ופרו וסגו שריר ואקעים יעקב בארע מצראי שבע עסרי שתה והוו יומי יעקב שני חייו שבע וארבעים ומאה שתה וקרבו יומי ישראל לממות וזעק לברה ליוסף ואמר לה אם ני אתשקעת רחים בעיניך שוי שבי אתרך חליפת מיתוביתי ותעבד שבי עמי חסד ואמת הלני תקברני במצרים ותדמכני עם אבהתי ותסבלני ממצרים ותקברני בקבורתון ואמר אנה אעבד כמליך ואמר אשתבע לי ואשתבע לה וסגד ישראל על ריש ערסה והוה בתר מליה האלין ואתמר ליוסף הא אבוך בהאש ונסב ית תרי בריו עמה ית מנשה וית אפרים ואתהבי ליעקב ואתמר הא ברך יוסף אתי לידך ואתקף ישראל ויתב על ערסה ואמר יעקב אל יוסף אל שדי התחזי לי בלוזה בארע כנען וברך יתי ואמר לי האנה מפריך ומסגיאך ואתננך לקהל עמים ואתן ית ארעה הדה לזרעך בתרך סחנת עלם וכדו תרי בניך דאתילדו לך בארע מצראי עד איתי אליך למצרים לי אנון אפרים ומנשה כראובן וכשמעון יהון לי ומולדתך דהולדת בתרון לך יהונו על שם אחיון יזדעקון בפלגיון ואנה במיתיי מפדן ארם מיתי עלי רחל אמך בארע כנען באורעה בעוד כברוטי ארעה למיעל לאפרתה וקברתה תמן באורעה אפרתה הי בית לחם וחזה ישראל ית ברי יוסף ואמר מן האלין לך ואמר יוסף לאבוה ברי אנון דיהב לי אלהים בדן ואמר דברון שבי לידי ואברכנון ועיני ישראל יקרי מסיבו לא יכל למחזי וקדם יתון לידה ונשק לון וגפף לון ואמר ישראל ליוסף חזי אפיך לא צלית והא החזה יתי אלהים אף ית זרעך ואפק יוסף יתון מן עם ברכיו וסגדו לאפיו ארעה ונסב יוסף ית תריון ית אפרים בימינה מסמאל ישראל וית מנשה בסמאלה מימין ישראל וקדם לידה ושלח ישראל ית אד ימינה ושות על ריש אפרים והוא זעורה וית סמאלה על ריש מנשה תכל ית אדיו הלא מנשה בכורה וברך ית יוסף ואמר האלהים דהתהלכו אבהתי לקדמיו אברהם ויצחק האלהים דרעה יתי מדבית עד יומה הדן מלכה דפרק יתי מכל ביש יברך ית רבאיה האלין ויתקרי בון שמי ושם אבהתי אברהם ויצחק ויפתון לסגי בגו ארעה וחזה יוסף הלא שוה אבוה ית אד ימינה על ריש אפרים ובעש בעיניו ומכך אד אביו למסטאה יתה מן על ריש אפרים על ריש מנשה ואמר יוסף לאבוה לא כן אבה הלא דן בכורה שוי ימינך על רישה ומעי אביו ואמר חכמת ברי אתחכמת אף הוא הי לעם ואף הוא ירבי וארום אחיו זעורה ירבי מנה וזרעה הי מלי גועיה וברכון ביומה ההוא למימר בך יברך ישראל למימר ישבינך אלהים כאפרים וכמנשה ושוה ית אפרים לקדם מנשה ואמר ישראל ליוסף הא אנה מהת והי אלהים עמוכון ויעזר יתכון לארע אבהתכון ואנה יהבת לך שכם חדה על אחוך דנסבת מן אד אמראה בחרבי ובקשתי וזעק יעקב לבריו ואמר אכנשו וחבי לוכון ית דירע יתכון בעקבאית יומיה אצטמתו ושמע ברי יעקב ושמעו ליד ישראל אבוכון ראובן בכורי אתה חילי וקדמאות זבני יתיר תלי ויתיר עזיז אתרעת כמיה לתותר כד סלקת משכבי אבוך אדין אתחללת עיוצי ריאמה שמעון ולוי תלימין אסכמו שקר קיומיון בסעדון אל אתריחת נפשי ובכנושון אל יתקף יקירי הלא ברגזון קטלו גבר וברחותון עקרו תור משבח רגזון הלא עזיז ודביקתון הלא קשיה אפלגנון ביעקב ואבדרנון בישראל יהודה אתה ירחמונך אחיך אדיך בקדל דבביך ויסגדון לך בני אביך גר אריה יהודה מקטולין ברי אסתלקת כביש רבץ כאריה וכלביה מן יקימנה לא יסטי שבט מיהודה ומנגד מבין סדריו עד הלא ייתי שלה ולידה יתנגדון עמין אסירי לגפנה קרתה ולריקה בני עמוקה רחי בעמר לבושה ובדם ענבים כסואה עמרין עינים מן עמר ועבראן שנים מתרב זבולן לחוף ימיה ישרי והוא לחוף אספינואן ומיתוביתה עד צידן יששכר חמאר תותבים רביע בין לשנאיה וחזה מנוחתה הלא טבה וית ארעה הלא שמינה ומהך כתפה למסבל והוה לאריס פרנס דן ידין עמה כאחד שבטי ישראל הי דן נחש סלק אורע מכמן עלבי שביל הנכת עקבי סוס ומפל רכבה החריה לפצואתך כתורי יהוה גד בסור יבסרנה והו יבסר עקב מאשר שמן לחמו והו יתן מעדני מלך נפתלי אגרה משלחה היהב מימרי פרקן בר פרותה יוסף בר פרותה עלאי חזו ברי לעיצי סלק שור ואמרוה ותיגרוה וטלמואה מסחני פלגים ודרת בעמקה קשתה ואתבהלי אדרעי אדיו מן אתרי ביור יעקב ומשם רעיני אבן ישראל מעיאל אבוך יסעדנך אל שדי יברכנך ברכת שומיה לעל ברכת תהומה דרבץ לרע ברכת קדים ורחם ברכת אבוך ואמך גברי עם ברכת טורי סעד תחמדת גבעת עלמה יהן לריש יוסף ולרום כליל אחיו בנימים דיב עטוף בצפרה יסיף סעדי ולרמשה יפלג אנחה כל אלין שבטי ישראל תרים עסר ודה דמלל לון אבוהון וברך יתון גבר כברכתה ברך יתון ופקד יתון ואמר לון אנה מכנש עם עמי קברו יתי עם אבהתי לגו מערתה דבעקל עפרון חתאה במערתה דבעקל מכפלה דעל קדם ממרא בארע כנען דזבן אברהם ית עקלה מן עם עפרון חתאה לסחנת קבר תמן קברו ית אברהם וית שרה אתתה ותמן קברו ית יצחק וית רבקה אתתה ותמן קברת ית לאה זבין עקלה ומערתה דבה מן עם ברי חת וסכם יעקב למפקדה ית בריו וכנש רגליו לערסה ושלם ואכנש לעמה ונפל יוסף על אפי אבוה ובכה עלויו ונשק לה ופקד יוסף ית עבדיו ית אסאיה למחנט ית אביו וחנטו אסאיה ית ישראל ומלו לה ארבעים יום הלא כן ימלון יומי חניטיה ובכו יתה מצראיה שבעים יום ועברו יומי בכיתה ומלל יוסף עם בית פרעה למימר אם ני אתשקעת רחים בעיניכון מללו שבי במשמוע פרעה למימר אבה אשבעי לקדם מותה למימר הא אנה מהת בקברי דקטעת לי בארע כנען תמן תקברני וכדו אסק שבי ואקבר ית אבה כמה דאשבעי ועזרת ואמר פרעה סק וקבר ית אבוך כמה דאשבעך וסלק יוסף למקבר ית אביו וסלקו עמה כל עבדי פרעה סהבי ביתה וכל סהבי ארעה מצרים וכל בית יוסף אחיו ובית אביו לוד טפלון ועאניון ותוריון שבקו בארע גשן וסלק עמה אף רכב אף רגלים והוה משריתה יקיר שריר ואתו עד אדאר עטדה דבעבר ירדנה ואספדו תמן אספד רב ויקיר שריר ועבד לאביו אבל שבעה יומים וירא יושב ארע כנענאי ית אבלה באדר עטדה ואמרו אבל יקיר דן למצראי על כן זעק שמה אבל מצרים דבעבר ירדנה ועבדו לה בריו כן כמה דפקדון וסבלו יתה בריו לארע כנען וקברו יתה במערת עקל מכפלה דזבן אברהם ית עקלה לסחנת קבר מן עם עפרון חתאה על קדם ממרא ועזר יוסף למצרים הוא ואחיו וכל דסלקו [עמה] למקבר ית אביו בתר קברו ית אביו וחזו אחי יוסף הלא מית אבוהן ואמרו לא יסנינן יוסף עזור יעזר לנן ית כל בישתה דגמלנן יתה ופקדו על יוסף למימר אבוך פקד לקדם מותה למימר אכהן תימרון ליוסף הא תלי שבי פשע אחיך ועובתון הלא [בישה] גמלוך וכדו תלי שבי לפשע עבדי אלהי אבוך ובכה יוסף במלולון עמה ואזלו אף אחיו ונפלו לקדמיו ואמרו הננאן לך לעבדים ואמר להון יוסף לתדחלון החליפת אלהים אנה ואתון חשבתון עלי בישה והאלהים חשבה לטבה לבדיל מעבד כיומה הדן למוחאה עם סגי וכדו לתדחלון אנה אספק יתכון וית טפלכון ואנחם יתון ומלל עם לבון ודער יוסף במצרים הוא ובית אביו ואקעים יוסף מאה ועסר שנים וחזה יוסף לאפרים בנים תליתאים אף בני מכיר בר מנשה אתילדו ביומי יוסף ואמר יוסף לאחיו אנה מהת והאלהים דכרן ידכר יתכון ויסק יתכון מן ארעה הדה לארעה דאשתבע לאברהם ליצחק וליעקב ואשבע יוסף ית בני ישראל למימר דכרן ידכר אלהים יתכון ותסקון ית גרמתי מדן עמוכון ומית יוסף בר מאה ועסר שנים וחנטו יתה ואשתבי בארון במצרים ואלין שמות בני ישראל עליליה למצרים עם יעקב גבר וביתה עלו ראובן ושמעון ולוי ויהודה ויששכר וזבולן ובנימים דן ונפתלי גד ואשר והוו כל נפש נפיקי ירך יעקב שבעים נפש ויוסף הוה במצרים ומית יוסף וכל אחיו וכל דרה ההוא וברי ישראל פרו ואשרצו וסגו ואתחילו בשריר שריר ואמלא ארעה מנון וקם מלך חדת על מצראי דלא חכם ית יוסף ואמר לעמה הן עם ברי ישראל סגי וחיול מנן אתא נתחכם לה דלא יסגי והי כד ירענן קרבה ומתוזף אף הוא עם סנינן ומגחי בנן וסל מן ארעה ושוו עליו רבני מסים לבדיל מלבטתון בסבלתון ובנו קורי מגדדן לפרעה ית פיתון וית רעמסס וכמה דלבטו יתה כן פרה וכן פתה ואציקו מקדם ברי ישראל ועבדו מצראי ית ברי ישראל בקשי ומררו ית חייון בעבידה קשיה בטיאמה ובלבניה ובכל עבידה בברה עם כל עבידתון דעבדו בון בקשי ואמר מלך מצרים למילדתה עבראתה דשם חתה שפרה ושם תנינתה פועה ואמר בילדוכן ית עבראיתה ותחזיאן על אבניה אם בר הוא ותקטלן יתה ואם ברת היא ותוחינה ודחלי מילדאתה מן עם אלהים ולא עבדו כמה דמלל עמהין מלך מצראי ואוחין ית ילידיה וזעק פרעה למילדאתה ואמר להין ממה עבדתן ית ממללה הדן ואוחיתין ית ילידיה ואמרי מילדאתה לפרעה הלא לא כנשיה מצראתה עבראתה הלא חיאן אנין באדלה תיעל לידהין מילדתה וילדו ואיטב אלהים למילדאתה וסגו עמה ואתחילו שריר והוה כד דחלי מילדאתה מן האלהים ועבד לון בתים ופקד פרעה לכל עמה למימר כל הבר דמתילד לעבראי לנהרה תרמון וכל ברתה תחון ואזל גבר מבית לוי ונסב ית ברת לוי ובטנת אתתה וילדת בר וחזת יתה הלא טב הוא וטמרתה תלתה זערים ולא יכלת עורי מטמראתה ונסבת לה אמה תבת גמא וחמרתה בטעין ובזפת ושבית בה ית ילידה ושבית בסופה על ספת נהרה ואתקממת אחתה מרחיק למחכם מה יתעבד לה ונעתת ברת פרעה למסחי על נהרה [ורביאתה הלכי על אד נהרה] וחזת ית תיבותה בגו סופה ושלחת ית חמתה ונסבתה ופתחתה וחזת ית ילידה והא רבי בכי ורעמת עליו ברת פרעה ואמרת מילדי [עבראי] דן ואמרת אחתה לברת פרעה איזל ואזעק ליך אתה מינקה מן עבראתה ותיניק ליך ית ילידה ואמרת לה ברת פרעה אזלי ואזלת עלימתה וזעקת ית אם ילידה ואמרת לה ברת פרעה הליך ית ילידה הדן ואינקתה לי ואנה אתן ית אגריך ונסבת אתתה ית ילידה ואינקאתה ורבה רביה ואנדיתה ליד ברת פרעה והוה לבר וזעקת ית שמה משה ואמרת הלא מן מיה משיתה והוה ביומיה ההנון ורבה משה ונפק ליד אחיו וחזה בסבלתון וחזה גבר מצראי מעי גבר עבראי מן אחיו ואסתכל להכה והכה וחזה הלא לית אנש וקטל ית מצראה וטמרה בחלה ונפק ביומה תנינה והא תרי גברים עבראים נצים ואמר לסרועה למה תמחי רעך ואמר מן שבאתך לגבר רב ופשור עלינן הלקטני אתה אמר כמה דקטלת ית מצראה ודחל משה ואמר אכן אתחכם ממללה ושמע פרעה ית ממללה הדן ובעו למקטל ית משה ועקר משה מקדם פרעה ודער בארע מדין ויתב על בירה ולכהן מדין שבע בנן ואתי ודלי ומלאי ית מרכחיה למשקאה ית עאן אבוהין ואתו רעיניה וטרדונון וקם משה ופצתין ושקה ית עאנון ואתי ליד רעואל אבוהין ואמר ממה אזדרזתין מיתי יומן ואמרי גבר מצרי הפצתן מן אד רעיניה ואף דלאי דלא לנן ושקה ית עאנה ואמר לבנאתה ואן למה דן שבקתין ית גברה זעקן לה וייכל לחם ואתרשי משה למדור עם גברה ויהב ית צפורה ברתה למשה לאתה וילדת בר וקרת ית שמה גרשם הלא אמר גיור הוית בארע נכראותה והוה ביומיה סגיעיה האנון ומית מלך מצראי ואתנחו ברי ישראל מן עבידאה וצבעו וסלקת אשבותון ליד האלהים מן עבידאה ושמע אלהים ית כריזתון ואדכר אלהים ית קיאמה עם אברהם ועם יצחק ועם יעקב וחזה אלהים ית ברי ישראל וחכם אלהים ומשה הוה רעי ית עאן יתרו חמואה כהן מדין ודהק ית ענה החרי מדברה ואתה לטור האלהים לחורב ואתחזה לה מלאך יהוה בלהבת אש מבגו סניה וחזה והא סניה בער באש וסניה ליתו מתאכל ואמר משה אסטי שבי ואחזי ית חזוה רבה הדן ממה לא ישתלבק סניה וחזה אלהים הלא סטה למחזי וזעק לה אלהים מבגו סניה ואמר משה משה ואמר האנה ואמר אל תקרב עטף שלף מסנך מן על רגלך הלא אתרה דאתה קעם עליו ארעת קדש היא ואמר אנכי אלהי אבהתך אלהי אברהם ואלהי יצחק ואלהי יעקב וכסה משה אפיו הלא דחל מסתכלה אל האלהים ואמר יהוה חזו חזית ית לבוט עמי דבמצרים וית צבעתון שמעת מקדם קדמיו הלא חכמת ית מעיה ואיעת למפצאתה מן אד מצראי ולמסקתה מן ארעה ההיא לארע טבה ורביחה לארע מדיבה חלב ודבש לאתר כנענאה חתאה ואמראה ופרזאה וגרגשאה וחואה ויבוסאה וכד הא צבעת בני ישראל עלת לידי ואף חזית ית לחצה דמצראי לחצים יתון וכדו לך ואשלחנך ליד פרעה ואפק ית עמי ברי ישראל ממצרים ואמר משה אל האלהים מן אנה כד איזל ליד פרעה וכד אפק ית ברי ישראל ממצרים ואמר הלא אהי עמך ודן לך סימנה הלא אנה שלחתך באפקותך ית עמה ממצרים תשמשון ית האלהים על טורה הדן ואמר משה אל האלהים הא אנה אתי ליד ברי ישראל ואימר לון אלהי אבהתכון שלחי לידכון ויימרון לי מה שמה מה אימר להון ואמר אלהים למשה אהיה אשר אהיה ואמר אכהן תימר לברי ישראל אהיה שלחי לידכון ואמר עוד אלהים למשה אכהן תימר לברי ישראל יהוה אלהי אבהתכון אלהי אברהם ואלהי יצחק ואלהי יעקב שלחי לידכון דן שמי לעלם ודן דכרי לדור ודר אזל ותכנש ית חכימי ברי ישראל ותימר להון יהוה אלהי אבהתכון אתחזה לי אלהי אברהם ויצחק ויעקב למימר דכרן אדכרת יתכון וית דעביד לוכון במצרים ואמרת אסק יתכון מלבוט מצראי לארע כנענאה חתאה ואמראה ופרזאה וגרגשאה וחואה ויבו[ס]אה לארע מדיבה חלב ודבש וישמעון לקלך ותיעל אתה וחכימי ישראל ליד מלך מצראי ותימרון לה יהוה אלהי עבראי מתקרי עלינן נהך שבי אורע תלתת יומים במדברה ונדבח ליהוה אלהנן ואנה חכמת הלא לא יתן יתכון מלך מצרים למהכה הלא באד תקיפה ואשלח ית אדי ואקטל ית מצראה בכל פליאתי דאעבד בגבה ובתר כן ישלח יתכון ואתן ית רחמות עמה הדן בעיני מצראי והי כד תהכון לא תהכון ריקנים וישאל גבר מן עם עברה ואתה מן עם עברתה מסכינתה ומגירת ביתה מני כסף ומני דהב ותכסיאן ותשבונון על בריכון ועל בנתכון ותרוקנון ית מצראי ואגיב משה ואמר והן לא יימנון לי ולא ישמעון לקלי אן יימרון לא אתחזה לך יהוה ואמר לה יהוה מה דן באדך ואמר אטר ואמר ארמיתה ארעה וארמתה ארעה והי לנחש וערק משה מקדמיו ואמר יהוה למשה שלח אדך ואתחיד בעקבה ושלח אדה ואתקף בה והוה לאטר בכפה לבדיל יימנון הלא אתחזה לך יהוה אלהי אבהתון אלהי אברהם ואלהי יצחק ואלהי יעקב ואמר יהוה לה עורי העאל שבי אדך בחבך ועאל אדה בחבה ואפקה מן חבה והא אדה מצרעה כתלג ואמר עזר אדך לגו חבך ועזר אדה לגו חבה ואפקה מן חבה והא שביה כבסרה והי אם לא יימנון לך ולא ישמעון לקל סימנה [קדמאה ויימנון לקל סימנה] עראה והי אם לא יימנון אף לתרי סימניה האלין ולא ישמעון לקלך ותסב ממי נהרה ותשפך ליבשה ויהון מיה דתסב מן נהרה יהון לאדם ביבשתה ואמר משה ליהוה בעו מרי לא גבר מלים אנה אף מתמל אף מתליתאי אף מד מללת עם עבדך הלא יקיר פם ויקיר לשן אנה ואמר יהוה לה מן שבה פם לאנש הו מן ישבי מלל אי שתק אי נעיר אי סמי הלוא אנכי יהוה וכדו אזל ואנה אהי עם פיך והורינך דתמלל ואמר בעו מארי שלח שבי באד תשלח ותקף רגז יהוה במשה ואמר הלא אהרן תלימך לואה חכמת הלא מלל ימלל הוא ואף הא הוא נפק לזימונך ויחזינך ויחדי בלבה ותמלל עמה ותשבי ית ממלליה בפמה ואנה אהי עם פמך ועם פמה והורי יתכון ית דתעבדון וימלל הוא לך עם עמה והי הוא הי לך לאמור ואתה תהי לה לאלהים וית אטרה הדן תסב באדך דתעבד בה ית סימניה ואזל משה ועזר ליד יתרו חמואה ואמר לה אזל שבי והעזר ליד תלימי ד[ב]מצרים ואחזי הכדנון קעימים ואמר יתרו למשה אזל לשלם ואמר יהוה למשה במדין אזל עזר למצרים הלא מיתו כל גבריה דבעו ית נפשך ונסב משה ית אתתה וית בריו וארכבון על חמורה ועזר ארע מצרים ונסב משה ית אטר האלהים באדה ואמר יהוה למשה במהכך למעזרה למצראי חזי ית כל פליאתה דשבית באדך ותעבדנון לקדם פרעה ואנה אתקף ית לבה ולא ישלח ית עמה ותימר לפרעה אכהן אמר יהוה ברי בכורי ישראל ואימר לך שלח ית ברי וישמשני ותמעי למשלחאה הא אנה קטל ית ברך בכרך והוה באורעה בבתואה ופגעה יהוה ובעו למעצמאתה ונסבת צפורה נהר וקעימת עם בטול בנואה וקרבת לרגליו ואמרת הלא חמוי מדמים אתה לי וארף מנה טטה אמרת חמוי מדמים לגזרתה ואמר יהוה לאהרן אזל לזימון משה למדברה ואזל ופגעה בטור האלהים ונשק לה והוי משה לאהרן ית כל מלי יהוה דשלחה וית כל סימניה דפקדה ואזלו משה ואהרן וכנשו ית חכימי ברי ישראל ומלל אהרן ית כל ממלליה דמלל יהוה עם משה ועבד סימניה לעיני עמה ואימנו עמה ושמעו הלא דכר יהוה ית ברי ישראל והלא חזה ית לבוטון ועקדו וסגדו ובתר עלו משה ואהרן ואמרו לפרעה אכהן אמר יהוה אלהי ישראל שלח ית עמי ויחגון לי במדברה ואמר פרעה מן יהוה דאשמע בקלה למשלחה ית ישראל לא חכמת ית יהוה ואף ית ישראל לא אשלח ואמרו אלהי עבראי מתקרי עלינן נהך שבי למדברה אורע תלת יומים ונדבח ליהוה אלהנן דלה יפגענן במותן אי בחרב ואמר להון מלך מצראי למה משה ואהרן תפרדון ית עמה מן עובדיו אזלו לסבליכון ואמר פרעה הן סגים כדו מן עם ארעה ותבטלון יתון מסבלתון ופקד פרעה ביומה ההוא ית קדמיה בעמה וית ספריו למימר לא תוספון למתן תבן לעמה למלבן לבניה כאתמל תליתאי אנון ייזלון יקששון לון תבן וית דמית לבניה דאנון עבדים אתמל תליתאי תשבון עליהון לא תבצרון מנה הלא ארפים אנון על כן אנון צבעים למימר נהך נדבח לאלהנן תתיטם עבידתה על גבריה ויענון בה ולא יענון בממללי שקור ונפקו קדמי עמה וספריו ומללו עם עמה למימר אכהן אמר פרעה ליתנה יהב לוכון תבן אתון אזלו סבו לוכון תבן מדה תשקעון הלא לית מתבצר מתשמישכון ממלל ואבדר עמה בכל ארע מצראי למקששה קש לתבן וקדמיה עצמים בעמה למימר אסכמו עובדיכו מלול יומה ביומה כמה בהיות תבנה מתיהב לוכון ולקו ספרי ברי ישראל דשבו עליהון קדמי פרעה למימר ממה לא אסכמתון אגזרון למלבן כאתמל תליתאי אף אתמל אף יומן ועלו ספרי בני ישראל וצבעו לפרעה למימר למה תעבד אכהן לעבדיך תבן לית מתיהב לעבדיך ולבנאי אמרים לנן עבדו והא עבדיך לקים ועובתה עמך ואמר ארפים אתון ארפים על כן אתון אמרים נהך נדבח ליהוה וכדו אזלו שמשו ותבן לא מתיהב לוכון ודמית לבניה תתנון וחזו ספרי ברי ישראל יתון בביש למימר לא יתבצר מלבניכון ממלל יום ביומה ופגעו ית משה ואהרן מתקוממין לזימונון באפקותון מן עם קדם פרעה ואמרו להון יחזי יהוה עליכון ויפשר דאסריתון ית ריחנן בעיני פרעה ובעיני עבדיו למתן חרב באדה למקטלנן ועזר משה ליד יהוה ואמר מרי למה הבשת לעמה הדן ולמה דן שלחתני ומד עאלת ליד פרעה לממללה בשמך הבאש לעמה הדן ופצי לא פצית ית עמך ואמר יהוה למשה אתה תחזי ית דאעבד לפרעה הלא באד תקיפה ישלחנון ובד תקיפה יטרדנון מן ארעה ומלל יהוה עם משה ואמר לה אני יהוה ואתחזית לאברהם וליצחק וליעקב באל שדי ושמי יהוה לא אתחכמת לון ואף אקים ית קיאמי עמון למתן לון ית ארע כנען ית ארע מתותביון דאתותבו בה ואף אנה שמעת ית גריזת בני ישראל דמצראי מעבדים יתון ואדכרה ית קיאמי לכן אמר לברי ישראל אני יהוה ואפק יתכון מתחת סבלת מצראי ואפצי יתכון מתשמישון ואפרק יתכון באדרע נתחיה ובדינים רברבים ואסב יתכון לי לעם והי לוכון לאלהים ותחכמון הלא אני יהוה אלהכון המפק יתכון מתחת סבלת מצראי והעאל יתכון לארעה דתלית עם אתרי למתן יתה לאברהם ליצחק וליעקב ואתן יתה לוכון מירתה אני יהוה ומלל משה כן עם בני ישראל ולא שמעו למשה מקצור רוח ומן עבידה קשיה ואמרו למשה קץ ני מננאן ונשמש ית מצראי הלא טב לנן תשמיש ית מצראי ממותנן במדברה ומלל יהוה עם משה למימר העל מלל לפרעה מלך מצראי וישלח ית ברי ישראל מן ארעה ומלל משה לקדם יהוה למימר הן בני ישראל לא שמעו לי ואיך ישמעני פרעה ואנה בטול ספואן ומלל יהוה עם משה ועם אהרן ופקדון לבני ישראל ולפרעה מלך מצרים למפקה ית בני ישראל מן ארע מצרים ואלין ראשי בית אבהתון ברי ראובן בכור ישראל חנוך ופלוא חצרון וכרמי אלין כרני ראובן ובני שמעון ימואל וימין ואחד ויכין וצהר ושאול בר כנענאיתה אלין כרני שמעון ואלין שמהת בני לוי לתולדותם גרשון קהת ומררי ושני חיי לוי שבע ותלתים ומאת שתה ובני גרשון לבני ושמעי לכרניון וברי קהת עמרם ויצהר חברון ועזיאל ושני חיי קהת תלת ותלתים ומאה שתה ובני מררי מחלי ומושי אלין כרני הלוי לתולדותון ונסב עמרם ית יוכבד עביבתה לה לאתה וילדת לה ית אהרן וית משה וית מרים אחתון ושני חיי עמרם שת ותלתים ומאה שנה וברי יצהר קרח ונפג וזכרי וברי עזיאל מישאל ואליצפן וסתרי ונסב אהרן ית אלישבע ברת עמינדב אחת נחשון לה לאתה וילדת לה ית נדב וית אביהוא ית אלעזר וית איתמר וברי קרח אסור ואלקנה ואביסף אלין כרני קרחאה ואלעזר בר אהרן נסב לה מבנת פוטיאל לה לאתה וילדת לה ית פינחס אלין ראשי אבהת הלוי לכרניון הוא אהרן ומשה דאמר יהוה לון אפקו ית ברי ישראל מן ארע מצראי על חיליון אנון ממלליה עם פרעה מלך דמצרים למפקה ית ברי ישראל מן ארע מצראי הוא משה ואהרן והוה ביום מלל יהוה עם משה בארע מצרים ומלל יהוה עם משה למימר אני יהוה מלל עם פרעה מלך מצראי ית כל דאנה ממלל עמך ואמר משה לקדם יהוה הן אנה בטול ספואן ואיך ישמעני פרעה ואמר יהוה למשה חזי יהבתך אלהים לפרעה ואהרן אחוך יי נביאך אתה תמלל ית כל דאפקדנך ואהרן אחוך ימלל עם פרעה וישלח ית ברי ישראל מן ארעה ואנה אקשה ית לב פרעה ואסגי ית סימני וית פליהתי בארע מצראי ולא ישמע לוכון פרעה ואתן ית אדי במצרים ואפק ית חילי ית עמי ברי ישראל מן ארע מצראי בדינים רברבים ויחכמון כל מצראי הלא אני יהוה בנתעותי ית אדי על מצראי ואפקותי ית עמי ברי ישראל מבגואון ועבד משה ואהרן כמה דפקד יהוה יתון כן עבדו ומשה בר תמנים שתה ואהרן בר תלת ותמנים שנה במלולון עם פרעה ומלל יהוה עם משה ועם אהרן למימר כד ימלל עמוכון פרעה למימר אבו לוכון סימן אי פלי ותימר לאהרן סב אטרך וארמי לקדם פרעה והי לתנין ועאל משה ואהרן לקדם פרעה ועבד כן כמה דפקד יהוה וארמה אהרן ית אטרה לקדם פרעה ולקדם עבדיו והוה לתנין וזעק אף פרעה לחרשיה ולקסמיה ועבדו אף אנון חרשי מצראי בחרשיון כן וארמו גבר אטרה והוו לתנינים ובלע אטר אהרן ית אטריון ואתקף לב פרעה ולא שמע להון כמה דמלל יהוה ומלל יהוה עם משה יטם לב פרעה מעי למשלחה ית עמי אזל ליד פרעה בצפרה הא הוא נפק למיה ותתקומם לזימונה על ספת נהרה ואטרה דאתפך לנחש תסב באדך ותימר לה יהוה אלהי עבראי שלחי לידך למימר שלח ית עמי וישמשני במדברה והא לא שמעת עד אכה אכהן אמר יהוה בהדה תחכם הלא אני יהוה הא אנה מעי באטרה דבאדי על מיה דבנהרה ויתפכון לדם ונוניתה דבנהרה תמות ויסרי נהרה וילעון מצראי למשתי מים מן נהרה ואזל משה ואהרן ליד פרעה ואמרו לה יהוה אלהי עבראי שלחנן לידך למימר שלח ית עמי וישמשני במדברה והא לא שמעת עד אכה אכהן אמר יהוה בהדה תחכם הלא אנה יהוה הא אנה מעי באטרה דבאדי על מיה דבנהרה ויתפכון לדם ונוניתה דבנהרה תמות ויסרי נהרה וילעון מצראי למשתי מים מן נהרה ואמר יהוה למשה אמר לאהרן סב ית אטרך ונתע ית אדך על מימי מצראי ועל נהריון ועל שהקיון ועל אגמהותון ועל כל מכנשת מימיהן ויהון אדם והי אדמה בכל ארע מצראי ובקצמיה ובאבניה ועבדו כן משה ואהרן כמה דפקד יהוה וארם באטרה ומחו ית מיה דבנהרה לעיני פרעה ולעיני עבדיו ואתפכו כל מיה דבנהרה לאדם ונוניתה דבנהרה מיתת ואסרי נהרה ולא יכלו מצראי למשתי מים מן נהרה והוה אדמה בכל ארע מצראי ועבדו כן חרשאי מצרים בחרשיון ואתקף לב פרעה ולא שמע לון כמה דמלל יהוה ואתפנה פרעה ועאל לביתה ולא שבה לבה אף לדה וחפרו כל מצראי סחרת נהרה מים למשתי הלא לא יכלו למשתי ממי נהרה ומלו שבע יומים בתר דקטל יהוה ית נהרה ואמר יהוה למשה העאל ליד פרעה ותמלל עמה אכהן אמר יהוה שלח ית עמי וישמשני ואם מעי אתה למשלחה הא אנה כתש ית כל תחומך בארדענים וישרץ נהרה ארדענים ויסקון וייעלון בבתיך ובגבאיי מדמכיך ועל ערסאתך ובבתי{ך} עבדיך ובעמך ובתנוריך ובמלשאתך ובך ובעמך ובכל עבדיך יסקוו ארדעניה ועאל משה ואהרן ליד פרעה ומללו עמה אכהן אמר יהוה שלח ית עמי וישמשני ואם מעי אתה למשלחה הא אנה כתש ית כל תחומך בארדענים וישרץ נהרה ארדענים ויסקון וייעלון בבתיך ובגבאיי מדמכיך ועל ערסאתך ובבתי עבדיך ובעמך ובתנוריך ובמלשאתך ובך ובעמך ובכל [עבדיך] יסקון ארדעניה ואמר יהוה למשה אמר לאהרן נתע ית אדך באטרך על נהריה ועל שהקיה ועל אגמעיה ואסק ית ארדעניה על ארע מצרים ואמר משה לאהרן נתע ית אדך באטרך ואסק ארדעניה על ארע מצרים ונתע אהרן ית אדה על מימי מצרים וסלקת ארדעניה וכסיהת ית ארע מצרים ועבדו כן חרשאי מצרים בחרשיון ואסקו ארדעניה על ארע מצראי וזעק פרעה למשה ולאהרן ואמר צלו ליהוה ויסטי ארדעניה מני ומן עמי ואשלח ית עמה וידבחון ליהוה ואמר משה לפרעה אתפרש להמת אצלי לך ולעבדיך ולעמך למעקר ארדעניה מנך ומבתיך ומן עבדיך ומן עמך לחוד בנהרה ישתארן ואמר למחר ואמר כמליך לבדיל תחכם הלא לית כיהוה אלהנן וסטו ארדעניה מנך ומבתיך ומן עבדיך ומן עמך לחוד בנהרה ישתארן ונפק משה ואהרן מן עם פרעה וצבע משה ליהוה על ממלל ארדעניה דשבה לפרעה ועבד יהוה כמלול משה ומיתו ארדעניה מן בתיה ומן דהראתה ומן עקלאתה וצברו יתון כרואן כרואן ואסריאת ארעה וחזה פרעה הלא הות רוחיה ויטם ית לבה ולא שמע לון כמה מלל יהוה ואמר יהוה למשה אמר לאהרן נתע ית אדך באטרך ומחי ית עפר ארעה והי לכלמים בכל ארע מצראי ועבדו כן ונתע אהרן ית אדה באטרה ומחו ית קטם ארעה והוי כלמיה באנשה ובבהמתה כל עפר ארעה הוה כלמים בכל ארע מצרים ועבדו כן חרשיה בחרשיון למפקה ית כלמיה ולא יכלו והוי כלמיה באנשה ובבהמתה ואמרו חרשיה לפרעה אצבע אלהים היא ואתקף לב פרעה ולא שמע לון כמה דמלל יהוה ואמר יהוה למשה אקדם בצפרה ואתקומם לקדם פרעה הא הוא נפק למיה ותימר לה אכהן אמר יהוה שלח ית עמי וישמשני הלא אם ליתך משלח ית עמי אנה משלח בך ובעבדיך ובעמך ובבתיך ית ערבה וימלון בתי מצראי מן ערבה ואף ארעה דאנון עליה ואפרש ביום ההוא ית ארע גשן דעמי קעם עליה לדלה מהי תמן ערב לבדיל תחכם הלא אני יהוה בגו ארעה ואשוי פרקן בין עמי ובין עמך למחר הי סימנה הדן ועאל משה ואהרן ליד פרעה ואמרו לה אכהן אמר יהוה שלח ית עמי וישמשני הלא אם ליתך משלח ית עמי אנה משלח בך ובעבדיך ובעמך ובבתיך ית ערבה וימלון בתי מצראי מן ערבה ואף ארעה דאנון עליה ואפרש ביומה ההוא ית ארע גשן דעמי קעם עליה לדלה מהי תמן ערבה לבדיל תחכם הלא אני יהוה בגו ארעה ואשוי פרקן בין עמי ובין עמך למחר הי סימנה הדן ועבד יהוה כן ועאל ערב יקיר שריר לבית פרעה ובית עבדיו בכל ארע מצרים ואתחבלת הארץ מקדם ערבה וזעק פרעה למשה ולאהרן ואמר אזלו דבחו לאלהכון בארעה ואמר משה לא נכבן למעבד כן הלא תועבת מצראי נדבח ליהוה אלהנן הן נדבח ית תועבת מצראי לעיניון ולא ירגמונן אורע תלתת יומים נהך במדברה ונדבח ליהוה אלהנן כמה דיימר לנו ואמר פרעה אנה אשלח יתכון ותדבחון ליהוה אלהכון במדברה לחוד ארחקה לא תרחקון למהכה צלו בדילי ואמר משה הא אנה נפק מן עמך ואצלי ליד יהוה ויסטי ערבה מפרעה ומן עבדיו ומן עמה לחוד ליוזף פרעה שקרה לדלה משלח ית עמה למדבח ליהוה [ונפק משה מן עם פרעה וצלא ליהוה] ועבד יהוה כמלול משה וסטה ערבה מפרעה ומן עבדיו ומן עמו לא אשתיאר חדה ויטם פרעה ית לבה אף בזבנה הדה ולא שלח ית עמה ואמר יהוה למשה העאל ליד פרעה ותימר לה אכהן אמר יהוה אלהי עבראי שלח ית עמי וישמשני הלא אם מעי אתה למשלחה ואכדך מתקף בון הא אד יהוה הוה בקניניך דבברה בסוסיה ובחמריה ובגמליה בתוריה ובעאנה מותן יקיר שריר ויפרש יהוה בין קנין ישראל ובין קנין מצראי ולא ימות מכל לברי ישראל ממלל ושוי יהוה מסיד למימר מחר יעבד יהוה ית ממללה הדן בארעה ועאל משה ואהרן ליד פרעה ואמרו לה אכהן אמר יהוה אלהי עבראי שלח ית עמי וישמשני הלא אם מעי אתה למשלחה ואכדך מתקף בון הא אד יהוה הוה בקניניך דבברה בסוסיה ובחמריה ובגמליה בתוריה ובעאנה מותן יקיר שריר ויפרש יהוה בין קנין ישראל ובין קנין מצראי ולא ימות מכל לברי ישראל ממלל מחר יעבד יהוה ית ממללה הדן [בארעה ועבד יהוה ית ממללה הדן] מבתר ומיתו כל קנין מצרים ומקנין בני ישראל לא מית חדה ושלח פרעה והא לא מית מקנין ברי ישראל סעד אחד ויקר לב פרעה ולא שלח ית עמה ואמר יהוה למשה ולאהרן סבו לוכון מלוא חופניכון פיף אתון ויזרקנה משה לעללה לעיני פרעה והי לאבק על כל ארע מצרים והי על אנשה ועל בהמאתה לשחן פרח שלבוקין בכל ארע מצרים ונסבו ית פיף אתונה וקעמו לקדם פרעה וזרק יתה משה לעללה והוה שחן שלבוקין פרח באנשה ובבהמאתה ולא יכלו חרשיה למקעם לקדם משה מקדם שחנה הלא הוה שחנה בחרשיה ובכל מצראי ואתקף יהוה ית לב פרעה ולא שמע לון כמה מלל יהוה עם משה ואמר יהוה למשה אקדם בצפרה ואתקומם לקדם פרעה ותימר לה אכהן אמר יהוה אלהי עבראי שלח ית עמי וישמשני הלא בזבנה הדה אנה משלח ית כל מגפתי על לבך ובעבדיך ובעמך בדיל תחכם הלא לית כותי בכל ארעה הלא כדו אשלח ית אדי ואקטל יתך וית עמך בממלל ותיבד מן ארעה וארום בדיל דה אקימתך בדיל מחזאתך ית חילי ולבדיל תנוי שמי בכל ארעה אכדך מדלס בעמי לדלה משלחתון האנה ממטר כזבן מחר ברד יקיר שריר דלא היה כותה במצרים למיום אתיסדת ועד כדו וכדו שלח העז ית קניניך וית כל דלך בברה כל אנשה ובהמאתה דיתשקע בברה ולא יכנש לביתה וינעת עליהון ברדה ויקטלון ואעל משה ואהרן ליד פרעה ואמרו לה אכהן אמר יהוה אלהי עבראי שלח ית עמי וישמשני הלא בזבנה הדה אנה משלח ית כל מגפתי על לבך ובעבדיך ובעמך בדיל תחכם הלא לית כב{א}<ת>י בכל ארעה הלא כדו אשלח ית אדי ואקטל יתך וית עמך בממלל ותיבד מן ארעה וארום בדיל דה אקימתך בדיל מחזאתך ית חילי ולבדיל תנוי שמי בכל ארעה אכדך מדלס בעמי לדלה משלחתון האנה ממטר כזבן מחר ברד יקיר שריר דלא הוה כותה במצרים למיום אתרשת ועד כדו וכדו שלח עזז ית קניניך וית כל דלך בברה כל אנשה ובהמאתה דיתשקע בברה ולא יכנש לביתה וינעת עליהון ברדה ויקטלון הדחאל מן ממלל יהוה מו עבדי פרעה וערק ית עבדיו וית קנינה לגו בתיה ודלא שוה לבה על ממלל יהוה ושבק ית עבדיו וית קנינה בברה ואמר יהוה למשה נתע ית אדך על עללה והי ברד בכל ארע מצרים על אנשה ועל בהמתה ועל כל עסב ברה בארע מצראי ונתע משה ית אטרה על עללה ויהוה יהב קלין וברד והלכת אש ארעה ואמטר יהוה ברד על ארע מצראי והוה ברדה ואשתה מתנסבה בגו ברדה יקיר שריר דלא הוה כותה במצרים מדה הות לגוי וקטל ברדה בארע מצראי ית כל דבברה מן אנש עד בהמה וית כל עסב ברה מחו ברדה וית כל אילן ברה תבר לחוד בארע גשן דתמן ברי ישראל לא הוה ברד ושלח פרעה וזעק למשה ולאהרן ואמר להון חטית הזבנה יהוה זכאה ואנה ועמי עיביה צלו ליהוה וסגי ממהי קלין אלהים וברד ואשלח יתכון ולא תוספון למקעם ואמר לה משה כאפקותי מן קרתה אפרס כפי ליהוה וקליה יקצון וברדה לא הי עורי לבדיל תחכם הלא ליהוה ארעה ואתה ועבדיך חכמת הלא הדלה תדעלון מקדם מארי יהוה וכתנה וסעריה לקו הלא סעריה אביב וכתנה נתף וחטיה וקטניהתה לא לקו הלא רכיסן אנין ונפק משה מן עם פרעה מן קרתה ופרס כפיו ליהוה ואקצו קליה וברדה ומטרה לא נטף ארעה וחזה פרעה הלא קץ ברדה ומטרה וקליה ואוזף למחטי ויקר לבה הוא ועבדיו ואתקף לב פרעה ולא שלח ית ברי ישראל כמה מלל יהוה באד משה ואמר יהוה למשה הל ליד פרעה הלא אנה יטמת ית [לבה וית] לב עבדיו לבדיל שבוי סימני אלין בגבה ולבדיל תתני במשמוע ברך ובר ברך ית דאשתקרת במצראי וית סימני דשבית בון ותחכמון הלא אני יהוה אלהכון ותימר לפרעה אכהן אמר יהוה אלהי עבראי עד אמת מעית למכנעאה מקדמי שלח ית עמי וישמשני הל אם מעי אתה למשלחה ית עמי האנה מיתי מחר גוב בתחומך ויכסה ית חזות ארעה ולא יכל למחזי ית ארעה וייכל ית מותר פליטתה דשתקרת לוכון מן ברדה וייכל ית כל עסב ארעה וית כל פרי אילנה דצמח לוכון מן ברה וימלון בתיך ובתי כל עבדיך ובתי כל מצראי דלא חזו אבהתך ואבת אבהתך מיום הואותון על ארעה עד יומה הדן ועאל משה ואהרן ליד פרעה ואמרו לה אכהן אמר יהוה אלהי עבראי עד אמת מעית למתכנעאה מקדמי שלח ית עמי וישמשני הלא אם מעי אתה למשלחה ית עמי האנה מיתי מחר גוב בתחומך ויכסה ית חזות ארעה ולא יכל למחזי ית ארעה וייכל ית מותר פליטתה דאשתירת לוכון מן ברדה וייכל ית כל עסב ארעה וית כל פרי אילנה דצמח לוכון מן ברה וימלון בתיך ובתי כל עבדיך ובתי כל מצראי דלא חזו אבהתך ואבהת אבהתך מיום הואותון על ארעה עד יומה הדן ואתפנה ונפק מן עם פרעה ואמרו עבדי פרעה לה עד אמת הי דן לנן למגבי שלח גבריה וישמשון ית יהוה אלהון האדלא תחכם הלא מבדה מצראי ויעזר ית משה וית אהרן ליד פרעה ואמר לון אזלו שמשו ית יהוה אלהכון מן ומן אזוליה ואמר משה ברבינן ובסהבינן ניזל בבנינן ובבנתינן בעאנינן ובתורינן ניזל הלא חג יהוה לנן ואמר להון הי כן יהוה עמוכון כמה אשלח יתכון וית טפלוכון חזו הלא בישה קבל אפיכון למן אזלו שבי גבריה ושמשו ית יהוה הלא יתה אתון מבעים וטרדו יתון מן עם קדם פרעה ואמר יהוה למשה נתע ית אדך על ארע מצרים בגובה ויסק על ארע מצראי וייכל ית כל עסב ארעה וית כל פרי אילנה דשיאר ברדה ונתע משה אדה על ארע מצרים ויהוה דהק רוח קדום בארעה כל יומה ההוא וכל ליליה צפרה הוה ורוח קדומה סבל ית גובה וסלק גובה על כל ארע מצרים ושרא בכל תהום מצראי יקיר שריר לקדמיו לא הוה גוב כותה ובתרה לא הי כן וכסה ית חזות כל ארעה וחשכת ארעה ואכל ית כל עסב ארעה וית כל פרי אילנה דאותר ברדה ולא אתותר כל ירק באילן ובעסב ברה בכל ארע מצרים וזרז פרעה למזעק למשה ולאהרן ואמר חטית ליהוה אלהכון ולוכון וכדו תלו שבי עובתי ברן הזבנה צלו ליהוה אלהכון ויסטי מן עלוי לחוד ית מותה הדן ונפק מן עם פרעה וצלו ליהוה והפך יהוה רוח ים תקיף שריר וסבל ית גובה ואתקעה ים סוף לא אשתיאר גוב חדה בכל תהום מצרים ותקף יהוה ית לב פרעה ולא שלח ית ברי ישראל ואמר יהוה למשה נתע ית אדך על עללה והי חשך על ארע מצרים ויפסאק חשכה ונתע משה ית אדה על עללה והוה חשכה קביל בכל ארע מצראי תלתת יומים לא חזו אנש ית אחיו ולא קמו אנש מן אתרה תלתת יומים ולכל בני ישראל הוה נור במדרתון וזעק פרעה למשה ולאהרן ואמר אזלו שמשו ית יהוה [אלהכון] לחוד עאניכון ותוריכון ישתבק אף טפלוכון ייזל עמוכון ואמר משה אף אתה תתן באדנן דבחים ועלאן ונעבד ליהוה אלהנן ואף קנינן ייזל עמנן לא תשתאר פרסה הלא מנה נסב למשמשה ית יהוה אלהנן ואנחנן לא נחכם מה נשמש ית יהוה עד מיעלן לתמן ותקף יהוה ית לב פרעה ולא אתרחי למשלחתון ואמר לה פרעה אזל אזל מן עלוי אשתמר לך הל תוזף חזות אפי הלא ביום חזותך אפי תתקטל ואמר משה אשפיר מללת לא אוזף עורי חזות אפיך ואמר יהוה למשה עורי מכתש אחד מנדי על פרעה ועל מצראי ובתר כן ישלח יתכון מדן כשלחוה כלה טרד יטרד יתכון מדן מללו שוי במשמוע עמה וישעלון גבר מן עם חברה ואתה מן עם חברתה מני כסף ומני דהב ותכסיאן ואתן ית רחמות עמה הדן בעיני מצראי וישילונון וכפלגות ליליה אנה נפק בממצית ארע מצראי וקטל כל בכור בארע מצראי מבכור פרעה דיתיב על כרסיאה ועד בכור שמשתה דחרי רחימה ועד בכור כל בהמה ותהי צבעה רבה במצרים דכותה לא הות וכותה לא יתוזף ולכל ברי ישראל לא יזזע כלב לשאנה למן אנש ועד בהמה לבדיל תחכם דיפרש יהוה בין מצראי ובין ישראל ואף האיש משה רבה שריר בארע מצרים בעיני עבדי פרעה ובעיני עמה ואמר משה לפרעה אכהן אמר יהוה ברי בכורי ישראל ואימר לך שלח ית ברי וישמשני ומעית למשלחתה הא יהוה קטל ית ברך בכרך ואמר משה אכהן אמר יהוה כפלגות ליליה אנה נפק בממצית ארע מצרים וקטל כל בכור בארע מצראי מבכור פרעה דיתיב על כרסיאה ועד בכור שמשתה דחרי רחימה ועד בכור כל בהמה ותהי צבעה רבה במצרים דכותה לא הות וכותה לא יתוזף ולכל בני ישראל לא יזזע כלב לשאנה למן אנש ועד בהמה לבדיל תחכם דיפרש יהוה בין מצראי ובין ישראל וייעתון כל עבדיך אלין לידי ויסגדון לי למימר פק אתה וכל עמה דבצמותך ובתר כן אפק ונפק מן עם פרעה בתקף רגז ואמר יהוה למשה לא ישמע לוכון פרעה לבדיל לגוי פליהתי ב<א>רע מצרים ומשה ואהרן עבדו ית כל פליהתה האלין לקדם פרעה ותקף יהוה ית לב פרעה ולא שלח ית ברי ישראל מן ארעה ואמר יהוה אל משה ולאהרן בארע מצרים למימר ירחה הדן לוכון ריש ירחיה קדמאה הוא לוכון לירחי שתה מללו שבי עם כל כנשת ברי ישראל למימר בעסרה לירחה הדן ויסבון לון גבר נקי לבית אבהת נקי לביתה ואם יפעת ביתה ממהי מנקי ויסב הוא ומגירה דקרוב לביתה במנין נפשהן אנש לקבל מיכלה תמנון על נקיה נקי שלם דכר בר שתה הי לוכון מן אמאריה ומן עזיה תסבון והי לוכון למטרה עד ארבע עסר יום לירחה הדן ויכסון יתה כל קהל כנשת ברי ישראל בין רמשיה ויסבון מן אדמה ויתנון על תרתי מזזוזיתה ועל שקופה על ביתה דייכלון יתה בון וייכלון ית בסרה בליליה הדן צלי נור ופטיר עם מרורים ייכלונה אל תיכלון מנה נא ובשול מבשל במיה הלא אם צלי נור רישה עם כרעיו ועם גבאה ולא תותרון מנה עד צפר [ודמשתיר מנה עד צפר] בנור תוקדון ואכהן תיכלונ יתה ערציכון עסירים מסניכון ברגליכון וקיליכון באדיכון ותיכלון יתה בזריזה פסח הוא ליהוה ועבר בארע מצרים בליליה הדן ואקטל כל בכור בארע מצרים מן אנש עד בהמה ובכל אלהי מצרים אעבד דינים אני יהוה והי אדמה לוכון לסימן על בתיה דאתון תמן ואחזי ית אדמה ואפסח עליכון ולא יהיה בוכון מגוף למחבלה במקטלי בארע מצרים והי יומה הדן לוכון לדכרן ותחגון יתה חג ליהוה לדריכון אגזירת עלם תחגונה שבעה יומים פטיר תיכלון ברן ביומה קדמאה תבטלון עמיר מבתיכון הלא כל אכל חמי ותתעקר נפשה ההיא מישראל מיומה קדמאה ועד יומה שביעאה ביומה קדמאה זימון קדש [וביומה שביעאה זימון קדש] יהיה לוכון כל עבידה לא יתעבד בון ברן דיתאכל לכל נפש הוא לחודה יתעבד לוכון ותטרון ית מצוותה הלא בגרם יומה הדן אפקת ית חיליכון מן ארע מצראי ותטרון ותעבדון ית יומה הדן לדריכון אגזירת עלם בקדמאי בארבע עסר יום לירחה ברמשה תיכלון פטיר עד יום אחד ועסרים לירחה ברמשה שבעה יומים חמיר לא יתשקע בבתיכון הלא כל אכל מן חמי ותתעקר נפשה ההיא מכנשת ישראל בגיור וביצוב ארעה כל חמי לא תיכלון בכל מדוריכון תיכלו פטיר וזעק משה בכל ע{מ}<כ>ימאי ישראל ואמר להון גדו סבו לוכון עאן לכרניכון וכסו פסחה ותסבון מסרת אזוב ותטבלון באדמה דבספה ותדעון על שקופה ועל תרתי מזזוזיתה מן אדמה דבספה ואתון אל תפקון אנש מתרח ביתה עד צפר ויעבר יהוה למגף ית מצראי ויחזי ית אדמה על שקופה ועל תרתי מזזוזיתה ויפסח יהוה על תרחה ולא יתן מחבלה למיעל לבתיכון למגף ותטרון ית מלולה הדן לגזר לך ולבניך עד עלם והי כד תיעלון לארעה דיתן יהוה לוכון כמה מלל ותטרון ית עבידתה הדה בירחה הדן והיה כי יימרון לוכון בניכון מה עבידתה הדה לוכון ותימרון דבח פסח הוא ליהוה דפסח על בתי בני ישראל במצרים במגפה ית מצראי וית בתינן פצאה ועקדו עמה וסגדו ואזלו ועבדו בני ישראל כמה דפקד יהוה ית משה וית אהרן כן עבדו והוה בפלגות לילי{ל}ה ויהוה קטל כל בכור בארע מצרים מבכור פרעה דיתיב על כרסיאה ועד בכור שביה דבבית גבה וכל בכור בהמה וקעם פרעה לילי הוא וכל עבדיו וכל מצראי והות צבעה רבה במצרים הלא לית בית דלית תמן מית ואזדעק למשה ולאהרן לילי ואמר קומו פקו מבגו עמי אף אתון אף ברי ישראל ואזלו שמשו ית יהוה כמליכון אף עאניכון אף תוריכון סבו כמה מללתון ואזלו ותברכון אף יתי ואתקפת מצראי על עמה למזרזה משלחתון מן ארעה הלא אמרו כלנן מיתים וסבל עמה ית לושה אדלה חמה מלשתון צרירן בתכסיתון על כתפון ובני ישראל עבדו כמלול משה ושעלו ממצראי מני כסף ומני דהב ותכסיאן ויהוה יאב ית רחמות עמה בעיני מצראי ואשילונון ורוקנו ית מצראי ונטלו בני ישראל מרעמסס לסכות כשת מואן אלף רגלאי גבריה לבר מטפלה ואף ערוב סגי סלק עמון ועאן ותורין קנין יקיר שריר ואפו ית לישה דאפקו ממצרים עגולי פטיר הלא לא חמה הלא טרדונון מצראי ולא יכלו למשחי ואף זבדין לא עבדו לון ומושב בני ישראל ואבהתון דדערו בארע כנען בארע מצרים תלתים שתה וארבע מואן שתה והוה מסכום תלתים שתה וארבע מואן שתה והוה בגרם יומה הדן נפקו כל חילי יהוה מן ארע מצראי לילי נטירים הוא ליהוה למפקתון מן ארע מצראי הוא ליליה הדן ליהוה נטרים לכל בני ישראל לדריון ואמר יהוה למשה ולאהרן דה גזירת פסחה כל בר נכראי לא ייכל בה וכל עבד אנש וזבינת כספה ותגזר יתה וטטא ייכל בה תותב ואגיר לא ייכל בה בבית אחד יתאכל לא תפקון מן ביתה מן בסרה לברה וגרם לא תתברון בה כל כנשת ישראל יעבדון יתה ואן יתותב עמוכון מגיר ויעבד פסח ליהוה הגזר לה דכר ואדין יקרב למעבדה והי כיצוב ארעה וכל ערל לא ייכל בה תורה אחת הי ליצובה ולמגירה דמגיר בגבוכון ועבדו כל בני ישראל כמה דפקד יהוה ית משה וית אהרן כן עבדו והוה בגרם יומה הדן אפק יהוה ית בני ישראל מן ארע מצרים על חיליון ומלל יהוה עם משה למימר קדש <לי> כל בכור פתוח כל רחם בבני ישראל באנשה ובבהמתה לי הוא ואמר משה לעמה דכרו ית יומה הדן דנפקתון בה מן ארע מצרים מבית עבדיה הלא בתקוף אד האפק יהוה יתכון מדן ולא יתאכל חמי יומן ואתון נפיקין בירח{יה} אביבה והי הלא יעאלנך יהוה אלהך לארע כנענאה חתאה ואמראה פרז<א>ה וגרגשאה וחואה ויבוסאה דאשתבע לאבהתך למתן לך אר{ה}<ע> מדיבה חלב ודבש ותשמש ית עבידאתה הדה בירחה הדן שתת יומים תיכל פטיר וביומה שביעאה חג ליהוה פטיר יתאכל ית שבעתי יומיה לא יתחזי לך חמי ולא יתחזי לך עמיר בכל תחומך ותחבי לברך ביומה ההוא למימר בדיל דן עבד יהוה לי באפקותי ממצרים ויהון לך לסימן על אדיך ולדכרן בין עיניך לבדיל תהי אורות יהוה בפמך הלא באד תקיפה אפקך יהוה ממצרים ותטר ית גזירתה הדה לזבנה מיומים ליומה והי כד יעאלנך יהוה אלהך לארעה דכנענאה כמה דאשתבע לך ולאבהתך ויתננה לך ותגיז כל <פתוח> רחם ליהוה וכל פתוח אגר בירתה דיהון לך דכריה ליהוה וכל פתוח חמור תפרק בנקי ואם לא תפרקנה ותקדלנה וכל בכור אנש בבניך תפרק והיה כי ישעלנך ברך מחר למימר מה דה ותימר לה בתקף אד אפקנן יהוה ממצרים מבית עבדיה והוה כד הקשה פרעה למשלחתנן וקטל יהוה כל בכור בארע מצראי מבכור אנש עד בכור בהמה על כן אני דבח ליהוה כל פתוח רחם דכריה וכל בכור אנש בבני אפרק ויהון לך לסימן על אדיך ולטפין בין עיניך הלא בתקוף אד אפקך יהוה ממצרים והוה בשלחוי פרעה ית עמה ולא נגדון אלהים אורע ארע פלשתאי הלא קריב הוא הלא אמר אלהים דלה יתחי עמה בחזותון חרבה ויעזרון למצרים ואסחר אלהים ית עמה אורע מדבר ים סוף וחמישים סלקו בני ישראל מן ארע מצראי ונסב משה ית גרמת יוסף עמה הלא שבועה השבע יוסף ית בני ישראל למימר דכרן ידכר אלהים יתכון ותסקון ית גרמתי מדן עמוכון ונטלו מסכות ושרו באתם דבאיצטר מדברה ויהוה אזל לקדמיון איממה בעמוד ענן למנגדנון אורע ולילי בעמוד אש למנהרה לון ללכת אימם ולילי לא אפסק עמוד עננה אי{י}ממה ובעמוד אש לילי לקדם עמה ומלל יהוה עם משה למימר מלל אל בני ישראל ויעזרון וישרון לקדם פי חירתה בין מגדלה ובין ימה לקדם בעל צפון כבונה תשרון על ימה ויימר פרעה לבני ישראל נביכים אנון בארעה צניק עליהון מדברה ואתקף ית לב פרעה וירדף באתרון ואתיקרה בפרעה ובכל חילה ויחכמון מצראי הלא אני יהוה ועבדו כן ואתהבי למלך מצרים הלא עקר עמה ואתפך לב פרעה ועבדיו על עמה ואמרו מה דה עבדנן כד שלחנן ית ישראל מתשמישנן ואסר ית רכבה וית עמה נסב עמה ונסב שת מואן רכב בחיור וכל רכב מצרים ותליתתים על כלה ואתקף יהוה ית לב פרעה מלך מצראי ורדף באתר ברי ישראל וברי ישראל נפיקין באד רמה ורדפו מצראי באתריהון ומטו יתון שרים על ימה כל סוס רכב פרעה ורגלאיו וחיליו על פי חירתה לקדם בעל צפון ופרעה הקריב ותלו ברי ישראל ית עיניון וחזו והא מצראי נטלים בתרון ודחלו שריר וצבעו בני ישראל ליד יהוה ואמר<ו> למשה המבלו לית קברים במצרים דברתנן לממות במדברה מה דה עבדת לנן למפקתנן ממצרים הלא דן מלולה דמללנן עמך במצראי למימר קץ ני מנאנן ונשמש ית מצראי הלא טב לנן תשמיש ית מצראי ממותנן במדברה ואמר משה לעמה אל תדחלון התקוממו וחזו ית פצות יהוה דיעבד לוכון יומן הלא כמה דחזיתון ית מצראי יומן לא תוזפון למחזינון עורי עד לעלם יהוה יגחי לוכון ואתון תשתקון ואמר יהוה למשה מה תצבע לי מלל עם ברי ישראל ויטלון ואתה הרם ית אטרך ונתע ית אדך על ימה ופלגה וייעלון בני ישראל בממצית ימה ביבשה ואני אנה מתקף ית לב מצראי וייעלון בתרון ואתיקרה בפרעה ובכל חילה ברכבה וברגלאיו ויחכמון כל מצראי הלא אני יהוה בהתיקרי בפרעה ובכל חילה ברכבה וברגלאיו ונטל מלאך האלהים האתי לקדם משרית ישראל וילך מבתרון ונטל עמוד עננה מקדמיון וקעם מבתרון ועאל בין משרית מצראי ובין משרית ישראל והוה עננה מחשך ומניר עם ליליה ולא קרבו דן לדן כל ליליה ונתע משה ית אדה על ימה ואיבל יהוה מן ימה ברוח קדום עזיז כל ליליה ואשתבי מן ימה לנגב ואתפלגו מיה ועאלו בני ישראל בממצית ימה ביבשה וימה להון חסן מימינון ומסמאלון ורדפו מצראי ועאלו בתרון כל סוס פרעה רכבה ורגאליו לגו ממצית ימה והוה במטרת צפרה ואדיק יהוה על משרית מצראי בעמוד אש וענן ואלהן ית משרית מצראי ואסר ית קמאי מרכבאתה ודחקה ביקירואן ואמרו מצראי ערוקה מקדם ישראל הלא יהוה דאגחה לון במצרים ואמר יהוה למשה נתע ית אדך על ימה ויעזרון מיה על מצראי על רכבה ועל רגלאיו ונתע משה ית אדה על ימה ויעזר ימה לפנאי צפרה לעמקה ומצראי נטלים לזימונה ואנער יהוה ית מצראי ממצית ימה ועזרו מיה וכסו ית רכבה וית רגלאיה לכל חיל פרעה עליליה באתרון בימה לא אשתיאר בון סעד חדה ובני ישראל הלכו ביבשה בממצית ימה ומיה לון חסן מימינון ומסמאלון ופצה יהוה ביומה ההוא ית ישראל מן אד מצראי וחזה ישראל ית מצראי קטיל על ספת ימה וחזה ישראל ית אדה רבתה דעבד יהוה במצראי ודחלו עמה מן יהוה ואימנו ביהוה ובמשה עבדו טטה שבח משה ובני ישראל ית תשבחתה הדה ליהוה ואמרו למימר שבחו ליהוה הלא גוי יכלה סוסה ורכבה רמה בימה עזזני ונבזני והוה לי לפצואה דן אלי ואשבחנה אלהה דאבה וארוממנה יהוה גבור בקרבה יהוה שמה מרכבת פרעה וחילה חזי בימה וביור תליתאהו עסקנה בים סוף תהומים כסונון נתעו בצבראתה כות אבניה ימינך יהוה עסינה בחילה ימינך יהוה צדיאת דבבה ובסגי יכלותך שנקת מרגזים שלחת חרונך ייכלנה כקשה וברוח רגזך אתערמו מיה אתקוממו כות טמי נעותיה קפאה תהומין בלב ימה אמר דבבה ארדף אמטי אפלג אנחה ריחותה דנפשי אשלף חרבי תערבנה אדי עזרת ברוחך כסהתה ימה אצטלצלו כעברה במים חסינים מן כותך חסין יהוה מן כותך חסין בקדשה נוראה תשתבח עבוד פליהתה נתעת ימינך תבלענה ארעה נגדת בחסדך עם דן פרקת סחנת בעזיזותך חיולה משבח קדשך ישמעון עממין וימרעון חיל אחזה דיארי פלשתאי אדין אתבהלו רבני אדום חיולי מואב אחזדון ריאד אתירקו כל דיארי כנען נפלת עליהון חימה ודחלה וברבין אדרעך ישדכנה כאבנה עד יעבר עמך יהוה עד יעבר עם דן קנית תעאלנה ותנצבנה בטור אסהנותך מכבן למיתוביתך פרשת יהוה מקדש יהוה כוננה אתרך יהוה מלאכה עלם ועורי כד על סוס פרעה ברכבאה וברגלאיו בימה ועזר יהוה עליון ית מי ימה ובני ישראל הלכו ביבשה בממצית ימה ונסבת מרים נביאתה תלימת אהרן ית דפה באדה ונפקי כל נשיה באתרה בתפים ובעאלאן ואגיבת לון מרים שבחו ליהוה הלא גוי דאגיח סוסה ורכבה רמה בימה ונטל משה ית ישראל מים סוף ואפקה למדבר שור והלכו אורע תלתת יומים במדברה ולא אשקעו מים ועאלו למרתה ולא יכלו למשתי מים ממרה הלא מרירים אנון על כן זעק שמה מרה ורן עמה על משה למימר מה נשתה וצבע משה ליהוה וחזיאה יהוה אילן ורמה לגו מיה ואתהלו מיה תמן שבה לה אגזר ודין ותמן נסיאה ואמר אם משמע תשמע לקל יהוה אלהך והישר בעיניו תעבד ותצית לפקודיו ותטר כל גזריו כל באשו דתשבית במצרים לא אשבי עליך הלא אני יהוה אסיך ועלו אילים ובאילים תרתי עסר עינבאת מים ושבעים תמרים ושרו תמן על מיה ונטלו מאילים ועלו כל כנשת ברי ישראל למדבר סין דבין אילים ובין סיני בחמשה עסר יום לירחה תנינה למפוקיתון מן ארע מצראי ורנו כל כנשת ברי ישראל על משה ועל אהרן במדברה ואמרו להון ברי ישראל מי יתיהב מותנן באד יהוה בארע מצראי במתבנן על איאר בסרה במיכלנן לחם לסבע הלא אפקתון יתנן למדברה הדן למקטל ית כל קהלה הדן בכפנה ואמר יהוה למשה האנה ממטר לוכון לחם מן שומיה ויפק עמה וילקטון ממלל יום ביומה לבדיל אנסנה הא כו בתורתי אם לא והי ביומה שתיתה ויכבנון ית דינדון והי כפל על דילקטון יום ויום ואמר משה ואהרן לכל בני ישראל רמש ותחכמון הלא יהוה אפק יתכון מן ארע מצראי וצפר ותחזון ית כבוד יהוה במשמעה ית רניניכון על יהוה ואנחנן מה כד תרננון עלינן ואמר משה במתן יהוה לוכון ברמשה בסר למיכל ולחם בצפרה לסבע במשמע יהוה ית רניניכון דאתון מרננים עליו ואנחנן מה לא עלינן רניניכון הלא על יהוה ואמר משה לאהרן אמר לכל כנשת בני ישראל קרבו לקדם יהוה הלא שמע ית רניניכון והוה כמלול אהרן עם כל כנשת ברי ישראל ואסתכלו למדברה והא כבוד יהוה מתחזי בעננה ומלל יהוה עם משה למימר שמעת ית רניני בני ישראל מלל עמהון למימר בין רמשיה תיכלון בסר ובצפרה תסבעון לחם ותחכמון הלא אנה יהוה אלהכון והוה ברמשה וסלקת סלביתה וכסית ית משריתה ובצפרה הות שכבת טלה סאהר למשריתה וסלקת שכבת טלה והא על אפי מדברה דקיק מנצנץ דקיק כפיף על ארעה וחזו בני ישראל ואמרו אנש לאחיו מן הוא הלא לא חכמו מה הוא ואמר משה לון הוא לחמה דיהב יהוה לוכון למיכלה דן ממללה דפקד יהוה לקטו מנה אנש לקבל מיכלה מכלה לגלגלת מנין נפשאתכון אנש לאד במשכנה תסבון ועבדו כן בני ישראל ולקטו דסגה ודזער ומשחו במכלה ולא עותר ומשחו במכלה ולא עותר דסגה ודזער לא חסר אנש לקבל מיכלה לקטו ואמר משה לון אנש ליותר מנה עד צפר ולא שמעו למשה ואותרו אנשים מנה עד צפר וארם תולעים ואסרה וארגז עליון משה ולקטו יתה בצפרה בצפרה אנש לקבל מיכלה ורתע שמשה שרה והוה ביומה שתיתה לקטו לחם כפל תרי מכלן לאחד ואתו כל נסיאי כנשתה וחבו למשה ואמר לון הוא דמלל יהוה אשבתה שבה קדש ליהוה מחר ית דתאפו אפו וית דתבשלו בשלו וית כל דיתר אנחו לוכון למטרה עד צפר ואנחו יתה עד צפרה כמה דפקד משה ולא אסרה ורמה לא הות בה [...] יומן לא תשכעון בברה שתת יומים תלקתונה וביומה שביעה שבה לא יהיה בה והוה ביומה שביעה נפקו מן עמה למלקטה ולא אשקעו ואמר יהוה למשה עד אן מעיתון למטר פקודי ותורתי חזו הלא יהוה יהב לוכון ית שבתה על כן הוא יהב לוכון ביומה שתיתה לחם יומים תבו אנש תחתיו ליפק אנש מן אתרה ביום שבתה ושבת עמה ביומה שביעאה וקרו בית ישראל ית שמה מן והוא כארז קליף עבאר וטעמה כמעפי בדבש ואמר משה דן מלולה דפקד יהוה מלוא מכלה מנה למטרה לדריכון לבדיל יחזון ית לחמה דאיכלת יתכון במדברה באפקותי יתכון מן ארע מצרים ואמר משה לאהרן סב צנוי חדה והב תמן מלוא מכלה מן ואנח יתה לקדם יהוה למטרה לדריכון כמה דפקד יהוה ית משה ואנחה אהרן לקדם סעדותה למטרה ובני ישראל אכלו ית מנה ארבעים שנה עד מיעלון לארע מתדרה מן מנה אכלו עד מיעלון ליצטר ארע כנען ומכלה עסור סאתה הוא ונטלו כל כנשת בני ישראל ממדבר סין למטליון על מימר יהוה ושרו ברפידים ולית מים למשתי עמה ואתיגר עמה עם משה ואמרו הב לנן מים ונשתה ואמר לון משה ומה תתיגרון עמי ומה תנסון ית יהוה ואצטעו תמן עמה למים ורן עמה על משה ואמרו למה אסקתנן ממצרים למקטל יתי וית בני וית קניני בצעו וצבע משה ליהוה למימר מה אעבד לעמה הדן עוד זעור וירגמוני ואמר יהוה למשה עבר לקדם עמה וסב עמך מן חכימי ישראל ואטרך דמחית בה ית נהרה תסב באדך ותהך האנה קעם לקדמיך תמן על תקפה בחורב ותמחי בתקפה ויפקון מנה מים וישתה עמה ועבד כן משה לעיני חכימי ישראל וקרא שם אתרה נסיון ותיגרה על תיגר בני ישראל ועל נסאותון ית יהוה למימר האית יהוה בגבנן אם לית ואתא עמלק ואגחי עם ישראל ברפדים ואמר משה ליהושע בחר לנן גברים ופק אגחי בעמלק מחר אנה מתקומם על ריש גבעתה ואטר האלהים באדי ועבד יהושע כמה דאמר לו משה למגחאה בעמלק ומשה ואהרן וחור סלק לריש גבעתה והוה כמה דארם משה אדיו ואגבר ישראל וכמה דינח אדיו וגבר עמלק ואדי משה יקירי{ם} ונסבו אבן ושבו תחתיו ויתב עליה ואהרן וחור סמכו באדיו מדן אחד ומדן אחד והוו אדיו מימאנן עד מעול שמשה ונצע יהושע ית עמלק וית עמה וקטלון לפם חרב ואמר יהוה למשה כתב דה דכרן בספר ושבי במשמוע יהושע הלא מיחי אמחה ית דכר עמלק מתחת שומיה ובנא משה מדבח וקרא שמה יהוה נצועה ואמר הלא אד על כרסי קרבה ליהוה בעמלק מדר ודר ושמע יתרו כהן מדין חמוי משה ית כל דעבד אלהים למשה ולישראל עמה הלא אפק יהוה ית ישראל ממצרים ונסב יתרו חמוי משה ית צפורה אתת משה בתר שלוחיה וית תרי בניה דשם חדה גרשם הלא אמר גיור הוית בארע נכראותה ושם חדה אליעזר הלא אלהה דאבה בסעדי ופצאי מן חרב פרעה ואתא יתרו חמוי משה ובניו ואתתה ליד משה למדברה דהוא שרי תמן טור האלהים ואתמר למשה אנה חמואך יתרו אתי לידך ואתתך ותרי בניה עמה ונפק משה לזימון חמואה וסגד למשה ונשק לה ושעלו {אנש} לחברה לשלם ואעלה למשכנה ותנה משה לחמואה ית כל דעבד יהוה לפרעה ולמצראי על דדי ישראל ית כל ליותה דאשקעתון באורעה ופצתון יהוה וחדה יתרו על כל טבתה דעבד יהוה לישראל דפצתה מן אד מצראי ואמר יתרו ברוך יהוה דפצאה יתכון מן אד מצראי מן אד פרעה דפצה ית עמה מתחת אד מצראי כדו חכמת הלא רב יהוה מכל אלהיה הלא בממלל דעצפו עליון ונסב יתרו חמוי משה עלה ודבחים לאלהים ואתא אהרן ומן חכימי ישראל למיכל לחם עם חמוי משה לקדם האלהים והוה מבתר ויתב משה לשבט עם עמה וקעם עמה עלוי משה מן צפרה ועד רמשה וחזה חמוי משה ית כל דהוא עבד לעמה ואמר מה ממללה הדן דאתה עבד לעמה ממה אתה יתיב לודך וכל עמה מתקומם עלויך מן צפרה ועד רמשה ואמר משה לחמואו הלא ייתי לידי עמה למבעי אלהים אן הי לון ממלל אתא לידי ואפשר בין אנש ובין חברה ואעכמנה ית אגזרי האלהים וית תורואתה ואמר חמוי משה לה לא טב ממללה דאתה עבד ליעי תלעי אף אתה אף עמה הדן דעמך הלא יקיר מנך ממללה לא תכל עובדה לודך כדו שמע בקלי אמלכנך ויהי אלהים עמך הוי אתה לעמה קבל האלהים ותנדי אתה ית ממלליה ליד האלהים ותזהר יתון ית גזריה וית תורותה ותחכם לון ית שבילה דיהכון בה וית עובדה דיעבדון ואתה תחזה לך מכל עמה גברי חיל דחלי אלהים גברי קשט סנאי אנחה ותשוי עליון רבני אלפים ורבני מואן רבני חמשים ורבני עסרון ויפשרון עם עמה בכל זבן והיה כל ממללה רבה ינדון לידך וכל ממללה זעורה יפשרון אנון ואקץ מן עליך ויסבלון עמך אם ית ממללה הדן תעבד ויפקדנך אלהים ותכל קעם ואף כל עמה הדן לאתרה ייעל בשלם ושמע משה לקל חמואה ועבד כל דאמר ואמר משה לעמה לא אכל אנה לודי סבל יתכון יהוה אלהכון סגה יתכון והאתון יומן ככו<כ>בי שומיה לסגי יהוה אלהי אבהתכון יוזף עליכון כותכון אלף זבנים ויברך יתכון כמה דמלל לוכון איך אסבל לודי טרחיכון טפשיכון ותיגרניכון הבו לוכון גברים חכמים ונעירים וידעים לשבטיכון ואשבינן בראשיכון ואגיבו ואמרו טב מלולה דמללת למעבד ונסב ית ראשי שבטי<כ>ון גברים חכימים וחכמים ויהב יתון ראשים עליהון רבני אלפים ורבני מואן רבני חמשים ורבני עסרואן וספרים לשבטיון ופקד ית פשוריון למימר שמעו בין אחיכון ותפשרון קשט בין אנש ובין אחיו ובין תותבה לא תכרון אפים בפשרון כזעור כרב תשמעון לא תבעתון מן אפי אנש הלא פשרונה לאלהים הוא וממללה דיקשה מנוכון ותקרבונה לידי ואשמענה ופקד יתון ית כל ממלליה דיעבדון ויפשרון עם עמה בכל זבן ית ממללה רבה ינדון ליד משה וכל ממללה זעורה יפשרון אנון ושלח משה ית חמואה ואזל לה לארעה בירחה תליתה למפוקית בני ישראל מן ארע מצרים ביומה הדן עלו מדבר סיני ונטלו מרפדים ועלו מדבר סיני ושרו במדברה ושרא תמן ישראל קבל טורה ומשה סלק ליד האלהים וזעק לה יהוה מן טורה למימר אכהן תימר לבית יעקב ותהבי לבני ישראל אתון חזיתון ית דעבדת למצראי וסבלת יתכון על כנפי נשריה ואנדית יתכון לידי וכדו אם שמע תשמעון בקלי ותטרון ית קיאמי ותהון <לי> אסגלה מכל עממיה הלא לי כל ארעה ואתון תהון לי ממלכת כהנים וגוי קדש אלין ממלליה דתמלל עם ברי ישראל ואתא משה וזעק לחכימי עמה ושוה לקדמיון ית כל ממלליה האלין דפקדה יהוה ואגיבו כל עמה כחדה ואמר<ו> כל דמלל יהוה נעבד ועזר משה ית מללי עמה ליד יהוה ואמר יהוה למשה הא אנה אתי לידך בעבה <ד>עננה בדיל ישמע עמה בממללי עמך ואף בך יימנון לעלם והבי משה ית מלי עמה ליד יהוה ואמר יהוה למשה אזל ליד עמה ותקדש{ו}נון יומן ומחר וירעון תכסיאתון ויהון מכבנים ליומה תליתה הלא ביומה תליתה יאעת יהוה לעיני כל עמה לטור סיני ותתעם ית טברה סאחר ולעמה תימר אשתמרו לוכון סקין בטורה וקרב באיצרה כל דקרב בטורה קטל יקטל לא תקרב בה אד הלא רגמה ירגם או חזו יחזי אם בהמה אם אנש לא יתוחי במגד יובילה אנון יסקון בטורה ונעת משה מן טורה ליד עמה וקדש ית עמה ורעו תכסיאתון ואמר לעמה הוו מכבנים לתלת יומיה לתקדמון לות אתה והוה ביומה תליתה בהואות צפרה <והוה> קלין וברקין וענן יקיר על טורה וקל שופרה תקף שריר וארתת כל עמה דבמשריתה ואפק משה ית עמה לזימון האלהים מן משריתה ואתקוממו בשפולי טברה וטור סיני להב כלה מקדם דיעת יהוה עליו באש <וסלק> ליהבה כליהב אתונה וארתת כל טברה שריר <והוה קל שופרה אזל ותקיף שריר> משה ממלל והאלהים מעילה בקל ואעת יהוה על טור סיני לריש טורה וזעק יהוה למשה לריש טורה וסלק משה ואמר יהוה למשה נא אסיד בעמה דלה ילבבון ליהוה למחזי ויפל מנה סגי ואף כהניה קדמיה ליד יהוה יתקדשון דלא יפתי בון יהוה ואמר משה ליהוה לא יכל עמה למסק לטור סיני הלא אתה אסידת בנן למימר התעם ית טורה ותקדשנה ואמר לה יהוה אזל נת ותסק אתה ואהרן עמך וכהניה ועמה לילבבון למסק ליד יהוה דלה יפתי בון ונעת משה מן טורה ליד עמה ואמר להון ומלל אלהים ית כל מליה אלין למימר אנכי יהוה אלהך דאפקתיך מן ארע מצרים מבית עבדים לא יהיה לך אלהים עורנים על קדמי לא תעבד לך פסל וכל דמו דבשומיה מלעל ודבארעה מלרע ודבמיה מלרע לארעה לא תסגד לון ולא תשמשנון הלא אנכי יהוה אלהך אל קנא פקד עוב אבהן על בנים ועל תליתאים ועל רביעים לסנאי ועבד חסד לאלפים לרחמי ולנטרי פוקדי לא תסבל ית שם יהוה אלהך למגן הלא לא יזכי יהוה ית דיסבל ית שמה מגן טר ית יום שבתה לקדשה שתת יומים תשמש ותעבד כל עבידתך ויומה שביעאה שבה ליהוה אלהך לא תעבד בה כל עבידה אתה וברך וברתך עבדך ואמתך <בהמתך> וגיורך דבקוריך הלא בששת יומים עבד יהוה ית שומיה וית ארעה וית ימה וית כל דבון ואנח ביומה שביעה על כן ברך יהוה ית יום שבתה וקדשה אוקר ית אבוך וית אמך לבדיל יארכון יומיך על ארעה דיהוה אלהך יהב לך לא תקטל לא תגור לא תגנב לא תסיד ברעך סעדו דשקר לא תחמד בית חברך ולא תחמד אתת חברך עקלה עבדה ואמתה תורה וחמרה וכל דלחברך והיה הלא יעאלנך יהוה אלהך לארע כנענאה דאתה עלל לתמן למירתנה ותקים לך אבנים רברבן ותשיד יתון בשיוד ותכתב על אבניה ית כל מלי ארהותה הדה והי במעברכון ית ירדנה תקימון ית אבניה האלין דאנכי מפקד יתכון יומן בהרג<ר>יזים ותבני תמן מדבח ליהוה אלהך מדבח אבנים לא תגיז עליון ברזל אבנים שלמן תבנה ית מדבח יהוה אלהך ותסק עליו עלאן ליהוה אלהך ותדבח שלמים ותיכל תמן ותחדי לקדם יהוה אלהך טורה ההוא בעבר ירדנה אחרי אורע מיתי שמשה בארע כנענאה מיתב בבקעה קבל גלגלה איצטר מישר חזבה קבל שכם וכל עמה שמע ית קליה וית קל שופרה וחמים ית לפידיה וית טורה להב ודחלו כל עמה ואטלטלו וקעמו מרחיק ואמרו למשה הן חזיאנן יהוה אלהנן ית יקירותה וית רביאנה וית קלה שמענן מגו אשתה יומה הדן חזינן הלא ימלל אלהים עם אנשה וחי וכדו למה נמות הלא תיכלן אשתה רבתה הדה אם מוזפים אנחנן למשמע ית קל יהוה אלהנן עורי ומיתנן הלא מן כל בסר דשמע קל אלהים חיים ממלל מבגו אשתה כותנן ואקעים קרב אתה ושמע ית כל דיימר יהוה אלהנן ואתה תמלל עמנן ית כל דימלל יהוה אלהנן עמך ונשמע ונעבד ולא ימלל עמנן האלהים דלא נמות ואמר משה לעמה לתדעלון הלא לבדיל נסהות יתכון איתי האלהים ובדיל תהי דחלתה על אפיכון לדלה תחטאון וקעם עמה מרחיק ומשה קדם לערפלה דתמן האלהים ומלל יהוה למשה למימר שמעת ית קל מלי עמה הדן דמללו עמך היטבו כל דמללו לוי יתיהב והי לבון דן להון למדחל מני ולמטר ית פקודי כל יומיה לבדיל יתיטב לון ולבריון לעלם נביא אקים לון מבגו אחיון כותך ואתן מלי בפמה ואמלל עמהון ית כל דאפקדנה והי אנשה דלא ישמע למליו דימלל בשמי אנה אבעי מן עמה ברן נביה דיעתד לממללה ממלל בשמי ית דלא פקדתה לממללה ואד ימלל בשם אלהים עורנים ויקטל נביה ההוא ואן תימר בלבך איך חכים ית ממללה דלא מללה יהוה דימלל נביה בשם יהוה לא הי ממללה ולא ייתי הוא ממללה דלא מללה יהוה בזידנו מללה נביה לא תמור מנה אזל אמר לון עזרו לוכון למשכניכון ואתה הכה קעם עמי ואמללה עמך ית כל מצותה גזריה ופשרוניה דתלפנון ויעבדון בארעה דאנה יהב לון למירתנה ומלל יהוה עם משה למימר מלל עם ברי ישראל אתון חזיתון הלא מן שומיה מללת עמוכון לא תעבדון עמי אלהי כסף ואלהי דהב לא תעבדון לוכון מדבח אדמה תעבד לי ותנכס עליו ית עלתיך וית שלמיך מן עניך ומתוריך ובאתרה דאדכרת עם שמי לתמן איתי לידך ואברכנך ואם מדבח אבנים תעבד לי לא תבני יתין גזיון הלא חרבך הנפת עליו וחללתנה ולא תסק בשקרין על מדבחי דלא תתגלי גנותך לידה אלין פשרוניה דתשבי לקדמיון כד תזבן עבד עברי שת שנים ישמשנך ובשביעיתה יפק לחרותה מגן אם בגפה ייעל בגפה יפק אם מסהן אתה הוא ונפקה אתתה עמה אם רבה יהב לה אתה וילדה לה בנים אי בנן אתתה וילידיה תהי לרבה והוא יפק בגפה אם מימר יימר עבדה רחמת ית רבי ית אתתי וית ברי לא אפק חראי ויקדמנה רבה ליד האלהים ויקדמנה לדרשה אי למזוזיתה וירצע רבה ית אדנה במרצע וישמשנה לעלם ואן יזבן גבר ית ברתה לאמה לא תפק כמפוקית עבדיה אם בישה היא בעיני רביאה דלא אסידה ופרקה לעם נכראי לא ישלח למזבנתה בלבושה בה ואם לברה יסידנה כפשרו בנאתה יעבד לה ואם עורני יסב ל<ה> עמירה תכסיתה וצרכניה לא יבצר ואם תלת אלין לא יעבד לה ונפקה מגן לית כסף מעי אנש וימאת קטל יקטל ודלא [מ]מנה והאלהים סאקל לאדה ואשבי לך אתר דיערק לתמן ואן יעתד אנש על חברה למקטלנה בחרימו מן עם מדבחי תסבנה לקטלה ומעי אבוה ואמה קטל יקטל וגנב אנש וזבנה ומתשקע באדה קטל יקטל ומקלל אבוה ואמה קטל יקטל ואן יתיגרון אנשים וימעון אנש ית חברה ולא ימות ויפל למדמך ואם יקום ויהלך בברה על מטענתה ויתברי מעיה לחוד בטלתה יתן ואסיה יאסי ואן ימחי אנש ית עבדה אי ית אמתה ומית תחת אדה קטל יקטל ברן אם יום אי יומים יקעם לא יקטל הלא כספה הוא ואן ינצון גברים ויגפון אתאה בטנה ויפק מולדה ולא הי צורה גבאי יתגבי כמה דישוי עליו מסהן אתתה ויתן בצלואן ואם צורה הי ותתן נפש חליפת נפש עין חליפת עין שן חליפת שן אד חליפת אד רגל חליפת רגל כביה חליפת כביה פדעה חליפת פדעה מכוי חליפת מכוי ואן ימחי אנש ית עין עבדה אי ית עין אמתה וחבלה לחרותה ישלחנה חליפת עינה ואם שן עבדה אי שן אמתה אפל לחרותה ישלחנה חליפת שנה ואן ימחי תור וכל בהמה ית גבר אי ית אתה ומית רגם {י}<ת>תרגם בהמתה ולא יתאכל ית בסרה ומסחן בהמתה זכאי ואם בהמה מחיה היא מתמל שלשום ואתסד במסחנה ולא נטרה וקטל גבר אי אתה בהמתה תתרגם ואף מסחנה יקטל ואם סלחיו ישתבי עליו ויתן פרקן נפשה ככל דישתבי עליו אי בר יקטל אי ברת כפשרונה הדן יתעבד לה ואם עבד תקטל בהמתה אי אמה כסף תלתים מתקלים יתן לרבה ובהמתה תתרגם ואן יפתח אנש גוב אי אן יקטע אנש גוב ולא יכסנה ויפל תמן תור אי חמור אי כל בהמתה מסחן גובה ישלם כסף יעזר למסחנה ומיתה יהיה לה ואן יכש תור אנש אי כל בהמתה ית תור חברה אי ית כל בהמתה ומאת ויזבנון ית קעימה ויפלגון ית כספה ואף ית מיתה יפלגון אי חכים הלא בהמה מחיה היא מתמל תליתאי ולא נטרה מסחנה מרוק ימרק בהמה חליפת בהמה ומיתה הי לה ואן יגנב אנש תור אי נקי ונכסה אי זבנה חמשה תורין ימרק חליפת תורה וארבעה ענין חליפת נקיה אם באתרתה יתשקע גנבה ומחאה ומית לית לה דם ואם דנעת שמשה עליו דם לה מרוק ימרק אם לית לה ויזדבן בגנבתה אם אשקעה תתשקע באדה גנבתה מתור עד חמור עד נקי עד כל בהמה קעימים אחד תרין ימרק ואן יפעי אנש עקל אי כרם וישלח ית בעיר{נ}ה ואפעי בעקל עורן מרוק ימרק מן עקלה כעללאתה ואם כל עקל יפעי מטב עקלה ומטב כרמה ימרק אן תפק אש ומשקע כבים ותיכל גדיש אי קעאמה אי עקל מרוק ימרק דמוקד ית יקידתה ואן יתן אנש לחברה כסף אי מנים למטר ויתגנב מבית אנשה אם יתשקע גנבה וישלם אחד תרים ואם לא יתשקע גנבה ויקרב מסחן ביתה אל האלהים אם לא [אושט] אדה בעבידת חברה על כל ממלל פשע על תור על חמור על נקי על תכסי על כל אבדתה דיתאמר הלא הוא דן סעד יהוה ייעל ממלל תריון דיעבנה האלהים ימרק אחד תרים לחברה ואן יתן אנש לחברה חמור אי תור אי נקי אי כל בהמה למטר ומית אי אתבר אי נשבה לית חזי שבועת יהוה תהי בין תריון אם לא שלח אדה בעבידת חברה ויסב מסחנה ולא ישלם אם גנב יתגנב מן עמה וישלם למסחנה אם עטוף יתעטף ינדי סהד עטיפיה ולא ישלם ואן ישעל אנש מן עם חברה ואתבר אי מסחנה לית עמה מרוק ימרק אם מסחנה עמה לאימרק אם אגיר הוא וייעל באגרו ואן ישלי גבר בתולה דלא ארוסה ושכב עמה פרן יפרננה לה לאתה ואם מעי ימעי אבוה למתננה לו כסף יתקל כפרן בתולאתה נגדאי לא תתוחי כל שכב עם בהמה קטל יקטל דבח לאלהים עורנים יתחרם וגיור לא תונון ולא תלחצון הלא גיורים הויתון בארע מצרים כל ארמלה ויתם לא תלבטון הלא אם לבוט תלבטון יתה הלא אם צבע יצבע לי שמע אשמע צבעתה ויתקף רגזי ואקטל יתכון בחרב ויהון נשיכון ארמלן ובניכון יתמים אם כסף תיזף ית עמי ית מלבטי עמך לא תהי לה כגבאי לא תשבינה עליו כפול אם משכון תמשכון ית תכסית חברך עד מעול שמשה תשיבנה לה הלא היא כסוה לודה היא תכסיתה למשכה במה ידמך והי אן יצבע לי ואשמע הלא רתאי אנה אלהם לא תקלל ונסיאה בעמך לא תלוט מליתך ודמעך <לא> תשחי בכור בריך תתן לי כן תעבד לתורך ולעאנך שבעה יומים הי עם עמה וביומה תמינה תתננה לי ואנשי קדש תהון לי ובסר בברה עטיפה לא תיכלון ארמי תרמון יתה לא תקבל משמוע מגן לתשתף אדך עיב למהי סעד שקר <מדלק> לא תהי בתר סגים לבישן ולא תלבט על תיגר לסטו ב{א}תר סגים לדסטו ומסכין לא תרדי בתיגרה אן תפגע תור דבבך אי חמרה אי כל בהמתה טעי עזר תעזרנה לה אן תחזי חמור סנאך רבי תחת מסבלה ותקץ ממשבק לה אטענה תען עמה לא תסטי דין מסכינך בתיגרה מן ממלל שקר תרחק ואתרבי וזכי לתקטל הלא לא זכאי עיב וממון לתסב הלא ממונה יסמי עיני נעירים ויטלטל מלי קשיטין וגיור לא תלחצון ואתון חכמתון ית נפש גיורה הלא גיורים הויתון בארע מצראי ושת שנים תזרע ית ארעך ותכנש ית עללאתה ובשביעאתה תשמטנה ותשבקנה וייכלו מסכיני עמך ותותרותון תיכל חית ברה כן תעבד לכרמך ולזיתך שתת יומים תעבד עובדיך וביומה שביעה תשבת לבדיל יאנח עבדך ואמתך כותך וכל בהמתך וגיורה וכל דאמרת לוכון תטרון ושם אלהים עורנים לא תדכר ולא ישמעון על פמך תלת סידואן תחג לי בשתה ית חג פטירה תטר שבעת יומים תיכל פטיר כמ<ה> דפקדתיך לזבן ירח אביבה הלא בו נפקת ממצרים ולא {ו}יתחזון קדמי ריקנים <וחג> הקציר בכירי עובדיך דתזרע בברה וחג כנושה באפקות שתה בכנושך ית עובדיך מן ברה תלת זבנואן בשתה יתחזי כל דכורך עם קדם הארון יהוה לא תדבח על חמי דם דבחי ולא יבית תרב חגי עד צפר קדמאות בכירי ארעתך תנדי לבית יהוה אלהך לא תבשל גדי בחלב אמה הלא עבד דה כדבח אנשחו ומרגזה היא לאלהי יעקב הא אנה משלח שלחי לקדמיך למטרנך בשבילה ולמעלאתך לאתרה דכבנת אשתמר מקדמיו ושמע בקלה לתמרי בה הלא לא יתלי לפשעכון הלא שמי בגבה הלא אם משמע תשמעון בקלי ותעבדון ית כל דאמלל והדבב ית דבביך ואעק ית אעקיך הלא יהך שלחי לקדמיך ואעאלנך ליד כנענאה ואמראה וחתאה והגרשה ופרזה וחואה ויבוסה ואבהדנו לא לא תסגד לאלהיון ולא תשמשונון ולא תעבד כעובדיון הלא רסרוס תרסרסנון ותבור תתבר קעמהתון ותשמשון ית יהוה אלהכון ויברך ית לחמך וית מימיך ויסטי באשותה מבגבך ולא תהי מתכלה ועקרך בארעך ית מנאי יומיך אשל{א}<ם> ית אימתי אשלח לקדמיך ואקטל ית כל עמה דתיעל בהון ואתן ית כל דבביך לידך קדל ואשלח ית צרעיתה לקדמיך ואטרדה ית כנענאה וית אמראה וית חתאה וית גרגשאה וית פרזאה וית חואה וית יבוסאה מלקדמיך לא אטרדנה מקדמיך בשתה חדה דלה תהי ארעה שאמה ותסגי{ה} עליך חית ברה ציבעת ציבעת אטרדנה מקדמיך עד דתפרי ותסהן ית ארעה ואשבי ית תחומך מים סוף ועד ים פלשתאי וממדברה ועד נהרה הלא אתן באדיכון ית דיארי ארעה ואטרדנון מקדמיך לא תקעים לון ולאלהיון קיאם לא ידורון בארעך דלה יחיבו יתך לי כד תשמש ית אלהיון הלא יהון לך למגבי ולמשה אימר סק ליד יהוה אתה ואהרן נדב ואביהוא אלעזר ואיתמר ושבעים מן חכימי ישראל ותסגדון מרחיק ויקדם משה לודה ליד יהוה ואנון לא יקדמון ועמה לא יסק עמה ואתא משה ותנה לעמה ית כל ממללי יהוה וית כל פשרוניה ואגיבו כל עמה קל אחד ואמרו כל ממלליה דמלל יהוה נעבד וכתב משה ית כל ממללי יהוה ואקדם בצפרה ובנא מדבח <ב>שפול<י טורה> ותרתי עסרי אבנים לתרים עסר שבטי ישראל ושלח ית רבאי ברי ישראל ואסקו עלאן ודבחו דבחי שלמים ליהוה פרים ברי תורין ונסב משה פלג אדמה ושבי באגנן ופלג אדמה וזרק על מדבחה ונסב ספר קיאמה וקרא במשמוע עמה ואמרו כל דמלל יהוה נשמע ונעבד ונסב משה ית אדמה וזרקה על עמה ואמר הא דם קיאמה דקטע יהוה עמוכון על כל מלליה האלין וסלק משה ואהרן נדב ואביהוא אלעזר ואיתמר ושבעים מן חכימי ישראל ודעלו מן אלהי ישראל ואתר צמותיו כעובד לבנת ספירה וכקנום שומיה לזגג וליצטרי ברי ישראל לא שלח אתרה ואחדאו עם האלהים ואכלו ושתו ואמר יהוה למשה סק לידי לטורה והוי תמן ואתן לך ית לוחי אבניה ארהותה ומצוותה דכתבת למוראתון וקם משה ויהושע משמשה וסלק משה לטור האלהים ולחכימיה אמר תבו לנן בדן עד דנעזר לידכון הא אהרן וחור עמוכון מן מסחן מלים יקדם לידהון וסלק משה לטורה וכסה עננה ית טורה ושרא כבוד יהוה על טור סיני וכסיה עננה שתת יומים ואזדעק למשה ביומה שביעאה מבגו עננה וחזב כבוד יהוה כאש אכלה בריש טורה לעיני בני ישראל ועאל משה בגו עננה וסלק לטורה והוה משה בטורה ארבעים יום וארבעים לילי ומלל יהוה עם משה למימר מלל עם ברי ישראל ויסבון לי ארמו מן עם כל אנש דיריחנה לבה תסבון ית ארמותי ודה ארמותה דתסבון מן עמון דהב כסף ונחש תכלה וארגבן וצבע זעורי ומילת ועזים ומשכי דכרים מסמקים ומשכים מעכמין ועאי שטה ומשח לנהרו ובשמים לשמן משוחה ולאועדות סמניה ואבני שהם ואבני משלמים לאפודה ולחשנה ועבדו לי מקדש ואשרי בתוככם ככל דאנה מחזי יתך בטורה ית דמית משכנה וית דמית כל מניו וכן תעבד ותעבד ארון עאי שטים תרתין אמין ופלג ארכה ואמה ופלג פתאה ואמה <ופלג> רומה ותעפי יתה דהב דכי מלגו ומלבר תעפינה ותעבד לה כליל דהב דכי סאחר ותרק לה ארבע עסקין דהב ותתן על ארבע פואתה ותרתי עסקין על איצרה חתה ותרתי עסקין על איצרה תנינה ותעבד אריע עאי שטה ותעפי יתון דהב ותאעל ית אריעיה בעסקיה על איסטרי ארונה למסבל ית ארונה בון בעסקי ארונה יהון אריעיה לא יסטון מנה ותתן לגו ארונה ית סעדותה דאתן לך ותעבד כפרה דהב דכי תרתין אמין ופלג{ה} ארכה ואמה ופלג פתאה ותעבד תרי כרובים דהב מגד תעבד יתון מתרי איצטרי כפרתה יתעבדון כרוב אחד מיצרה מדן וכרוב אחד מיצרה מדן מן כפרתה תעבד ית כרוביה על תרי אצטריו ויהון כרוביה פרסי כנפים ללעל מטלים בכנפיון על כפרתה ואפיון אחד לאחד לכפרתה יהון אפי כרוביה ותתן ית כפרתה על ארונה מלעל ואל ארונה תתן ית סעדותה ואזדמן לך תמן ואמלל עמך מן עלוי כפרתה מבין תרי כרוביה דעל ארון סעדואתה ית כל דאפקד יתך לברי ישראל ותעבד פתור עאי שטה תרתין אמין ארכה ואמה פתאה ואמה ופלג רומה ותעפי יתה דהב דכי ותעבד לה כליל דהב סחר ותעבד לה מצנקה טפיה סחר ותעבד כליל דהב למצנקתה סחר ותעבד לה ארבע עסקין דהב ותתן ית עסקיה על ארבע פאותה דלארבע רגליו לתשבית מצנקתה יהן עסקיה אתרים לאריעיה למסבל ית פתורה ותעבד ית אריעיה עאי שטה ותעפי יתון דהב ויסבלון בון ית פתורה ותעבד צעיו ופילואתה וביסיאתה וכסיו דינסוכון דהב <דכי> תעבד יתון ותתן על פתורה לחם קדום לקדמי תדיר ותעבד מנהרה דהב דכי מגד תעבד ית מנהרתה מיתוביה קניה כלידיה עזוריה ופרחיה מנה הוו ושתה קנים נפקין מצטריה תלתה קני מנהרתה מצטר{י}ה חדה ותלתה קני מנהרתה מצטר{י}ה תנינה תלתה כלידין מלוזין בקנה אחד עזור ופרח ותלתה כלידין מלוזין בקנה אחד עזור ופרח כן תעבד לשתת קניה דנפיקין מן מנהרתה ובמנהרתה ארבעה כלידין מלוזין עזוריה ופרחיה ועזור תחת תרי קניה מנה ועזור תחת תרי קניה מנה ועזור תחת תרי קניה מנה לשתת קניה דנפיקין מן מנהרתה עזוריון וקנואתון מנה יהון כלה מגידה חדה דהב דכי ותעבד ית בוציניה שבעה ותסק ית בוצניה וינירון לגו דבוק אפיה ומלקטיה ומחתיתיה דהב דכי ככר דהב דכי תעבד יתה וית כל מניה האלין וחזי ועבד בדמיתון דאתה מתחזי בטורה וית משכנה תעבד עסר יריעאן מילת משזר תכלה וארגבן וצבע זעורי ציורים עובד חשוב תעבד יתון ארך יריעתה אחתה תמני ועסרים באמה ופתי ארבע באמה יריעתה אחתה משחה חדה לכל יריעאתה וחמש יריעאתה יהן מדבקן חדה לחדה וחמש יריעאתה יהן מדבקן חדה לגו חדה ותעבד ענבים תכלה על ספת יריעתה אחתה באיצרה בדבקתה וכן תעבד בספת יריעתה איצרה בדבקתה תנינתה חמשים אנבים תעבד ביריעתה אחתה וחמשים אנבים תעבד באיסטר{ה} יריעתה דבדבקתה תנינתה מקבלן אנביה חדה לאחדה ותעבד חמשים קרסי דהב ותדבק ית יריעאתה חדה לאחדה בקר{כ}סיה ויהי משכנה חדה ותעבד יריעת עזים לעפי על משכנה עד עסרי יריען תעבד יתון ארך יריעתה חתה תלתים באמה וארבע אמין פתאי יריעתה חתה משחה חדה לעד עסריתי יריעתה ותדבק ית חמש יריעאתה לחוד וית שת יריעאתה לחוד ותכפל ית יריעאתה שתיתאיתה עם קבל אפי עפיה ותעבד אנבים חמשים על ספת יריעאתה חתה איצרה בדבקתה וחמשים אנבים תעבד על ספת יריעאתה הדבקתה תנינתה ותעבד קרכסי נחש חמשים ותעאל ית קרכסיה באנביה ותדבק ית עפיה ויחי אחד ורשול דיתר ביריעת עפיה פלג יריעתה דיתרת תרשל לאחרי משכנה והאמה מדן והאמה מדן ביתר בארך יריעת עפיה הי רשול לא יצטרי משכנה מדן ומדן לכסואה ותעבד כסוי לעפיה משכי דכרים מסמקים וכסוי משכים מחכמין מלעל ותעבד ית לוחיה למשכנה עאי שטה קעמים עסר אמין ארך לוחה חדה אמה ופלג האמה פתאי לוחה חדה תרתי סכין ללוחה חדה משלבאן חדה לאחדה כן תעבד לכל לוחי משכנה ו{עשית}<תעבד> ית לוחיה למשכנה עסרים לוחים לפאת דרום דרומה וארבע<י>ם אדני כסף תעבד תחת עסרים לוחיה תרי לבנים תחת לוחה חדה לתרתי סכיו ותרי לבנים תחת לוחה חדה לתרתי סכיו ולאיצטר משכנה תניאנה לפאת צפונה תעבד עסרים לוחים וארבעים לבניון כסף תרי לבנים תחת לוחה חדה ותרי לבנים תחת לוחה חדה ולמיתובית משכנה מערבה תעבד שתה לוחים ותרי לוחים תעבד למזבית משכנה במיתוביון ויהון מתעמים מלרע כחדה יהון מתעמים עם רישה לגו עסקתה חתה כן הי לתריון לתרי מזביאתה יהון ויהון תמנה לוחים ולבניון כסף שתה עסר לבנים תרי לבנים תרי לבנים ללוחה חדה ותעבד נגרי עאי שטה חמשה ללוחי איצטר משכנה חדה וחמשה נגרים ללוחי איצטר משכנה תנינתה וחמשה נגרים ללוחי איצטר משכנה למיתוביתון מערבה ונגרה ממציעאה בממצית לוחיה מנגר מן איצטר לאיצטר וית לוחיה תעפי דהב וית עסקיון תעבד דהב אתרים לנגריה ותעפי ית נגריה דהב ותקים ית משכנה כדינה דאתחזית בטורה ותעבד פרכה תכלה וארגבן וצבע זעורי ומילת משזר עובד חשוב יעבדון יתה ציורים ותתן יתה על ארבעה עמודי שטה מעפים דהב ופריון דהב על ארבעה לבני כסף ותתן ית פרכתה תחת קרכסיה ותעאל תמן מלגו לפרכתה ית ארון סהדותה ומפרשה פרכתה לוכון בין קדשה ובין קדש קדשיה [ותתן ית פרכתה על ארון סהדותה בקדש קדשיה] ותשוי ית פתורה מלבר לפרכתה וית מנהרתה כבון פתורה על מיתובית משכנה דרומה וית פתורה תתן על איצרה צפונה 30:01 ותעבד מדבח מועדו אועדו עאי שטים תעבד יתה 30:02 אמה ארכה ואמה פתאה מרבע הי ותרתין אמין רומה מנה קרנתה 30:03 ותעפי יתה דהב דכי ית אגרה וית {מ}<כ>תליו סחר וית קרנאתה ותעבד לה כליל דהב סחר 30:04 ותרתי עסקן דהב תעבד לה מתחת לכלילה על תרתי איסטריו תעבד על אדי מנציו ויהון לאתרים לאריעיה למסבל יתה בון 30:05 ותעבד ית אריעיה עאי שטה ותעפי יתון דהב 30:06 ותתן יתה לקדם פרכתה דעל ארון סעדותה דאזדמן לך תמן 30:07 ויועד עליו אהרן אועדות סמנים בצפרה בצפרה במיטבה ית בוציניה יועדנה 30:08 ובסקות אהרן ית בוציניה בין רמשיה יועדנה אועדות תדיר לקדם יהוה לדריכון 30:09 לא תסקון עליו אועדו בראה ועלה ומנחה ונסוך לא תסכון עליו 30:10 ויסלח אהרן על קרנאתה חדה בשתה מדם סלחיו סלוחיה חדה בשתה יסלח עליו לדריכון קדש קדשיה הוא ליהוה ותעבד פרס לתרח משכנה תכלה וארגבן וצבע זעורי ומילת משזר עובד רקם ותעבד לפרסה חמשה עמודי שטה ותעפי יתון דהב דכי ופריחון דהב ותרק להון חמשה לבני נחש ותעבד מדבח עאי שטה חמש אמין ארך וחמש אמין פתאי מרבע הי מדבחה ותלת אמין רומה ותעבד קרנאתה על ארבע פואתה מנה יהן קרנאתה ותעפי יתה נחש ותעבד עיריו לקטומה ודודיו ופנכיו ומשלחיו ומחתיתאה לכל מניו תעבד נחש ותעבד לה מכבר עובד הלכת נחש ותעבד על הלכתה ארבע עסקין נחש על ארבע איסטריו ותתן יתה תחת שקיו מדבחה מלרע ותהי אלכתה עד פלג מדבחה ותעבד ארעים למדבחה ארעי אעי שטה ותעפי יתון נחש ותעאל ית אריעיה בעסקיה ויהון אריעיה על תרתי איצטרת מדבחה במסבל יתה הלל לוחין תעבד יתה כמה דחזית יתך בטורה וכן יעבדון ותעבד ית דרת משכנה לפאת דרום דרומה קלעים לדרתה מילת משזר מאה באמה ארך לפאתה חתה ועמודיו עסרים ולבניהון עסרים נחש ופרחיון ולבושיון כסף וכן לפאת צפונה בארך קלעים מאה באמה עמודיון עסרים ולבניון עסרים נחש ופרחיון ולבושיון כסף ופתי דרתה לפאת מערבה קלעים חמשים אמה עמודיון עסרה ולבניון עסרה נחש ופתי דרתה לפאת מדנע מנעה חמשים אמה חמש עסרי אמה קלעים לכתפה עמודיון תלתה ולבניון תלתה נחש ולפאתה תנינתה חמש עסרי אמה קלעים עמודיון תלתה ולבניון תלתה נחש ולתרח דרתה פרס עסרים אמה תכלה וארגבן וצבע זוערי ומילת משזר עובד רקם עמודיון ארבעה ולבניון ארבעה נחש כל עמודי דרתה סהר מלבשים כסף ופרחיון כסף ולבניון נחש ארך דרתה מאה באמה ופתי חמשים באמה ורומה חמש אמין מילת משזר ולבניון נחש ותעבד ית כל מני משכנה בכל תשמישה ובכל סכיו וכל סכי דרתה נחשת ותעבד רקעי תכלה וארגבן וצבע זעורי למשמשה בון בקדשה ואתה תפקד ית ברי ישראל ויסבון לידך משח זית זכיך כתית לנור למסקה בוצין תדיר באהל מועד מלבר לפרכתה דעל סעדואתה יסדר יתה אהרן ובריו מרמש עד צפר לקדם יהוה אגזירת עלם לדריכון מן עם ברי ישראל ואתה קרב לידך ית אהרן אחוך וית בניו עמו מבגו בני ישראל למכהנה לי אהרן נדב ואביהוא אלעזר ואיתמר בני אהרן ותעבד רקעי קדש לאהרן אחוך לאיקרו ולרבו ואתה תמלל עם כל חכים לב דמליתה רוח חכמה ויעבדון ית רקעי אהרן למקשאתה למכהנה לי ואלין רקעיה דיעבדון חשן ואפוד ומעיל כיתנואן תעיץ מעטפה ואמיאן ויעבדון רקעי קדש לאהרן אחוך ולבניו למכהנה לי והנון יתנסבון מן דהבה ומן תכלתה ומן ארגבנה ומן צבעי זעוריתה ומן מילתה ויעבדון ית אפודה דהב תכלה וארגבן וצבע זעורי ומילת משזר עובד חשוב תרתי כתפאן מדבקן הי לה על תרי איצטריו ידבק וחשוב אפודה דעליו כעובדה מנה הי דהב תכלה וארגבן וצבע זעורי ומילת משזר ותסב ית תרתי אבני שהמה ותפתח עליון ית שמהת בני ישראל שתה שמהתון על אבנה חתה וית שמהת הששה דאתותרו על אבנה תנינתה כתולדתון עובד אמן אבן פתוחי חתים תפתח ית תרתי אבניה על שמהת בני ישראל מסהרן מעיצן דהב תעבד יתון ותשוי ית תרתי אבניה על כתפת אפודה אבני דכרן אנין לברי ישראל ויסבל אהרן ית שמהתון לקדם יהוה על תרתי כתפתה לדכרון ותעבד מעיצאן דהב ותרתי שלשלן דהב דכי מתעמאן ותעבד יתון עובד רציף ותתן ית שלשלת רציפאתה על מעיצאתה ותעבד חשן דין עובד חשוב כעובד אפודה תעבדנו דהב תכלה וארגבן וצבע זעורי ומילת משזר תעבד יתה מרבע יהי כפיל זרת ארכה וזרת פתאה ותשלם בה אשלמות אבן ארבעה סדרים סדר{ה} סמוק סמק סמקמק סדרה חדה וסדרה תנינה חכום חכם חכמכם וסדרה תליתה ירוק ירק ירקרק וסדרה רביעאה עואר ואבר עברבר מעצאן דהב יהון באשלמותון ואבניה יהן על שמהת ברי ישראל תרים עסרי על שמהתון פתוחי חתים גבר על שמה יהן לתרים עסר שבט ותעבד על חשנה שלשלת מתעמון עובד רציף דהב דכי ותעבד על חשנה תרתי מעיצאן דהב ותרתי עסקין דהב ותתן ית עסקיה על איצטרת חשנה ותתן ית תרתי רציפת דהבה על תרתי עסקיה על איצרת חשנה וית תרתי איצטראתה תרתי רציפאתה תתן על תרתי מעיצאתה ותתן על כתפת אפודה עם קבל אפיו ותעבד תרתי עסקין דהב ותשבי יתון על תרי איצטרת חשנה על ספתה דעל דבוק אפודה ביתה ותעבד תרתי עסקין דהב ותתן יתון על תרתי כתפת אפודה מלרע מקבל אפיו לתשבית דבוקה מלעל לחשב אפודה ויעיטון ית חשנה מן עסקתה לעסקות אפודה בשזר תכלה למהי על שושב אפודה ולא יד{ז}<א>י חשנה מן על אפודה ויסבל אהרן ית שמהת ברי ישראל בחשן דינה על לבה במיעלה לקדשה לדכרן לקדם יהוה תדירה ותעבד ית נעיריה וית שלמיה ותתן על חשן דינה ית נעיריה וית שלמיה ויהון על לב אהרן במיעלה לקדם יהוה ויסבל אהרן ית דין בני ישראל על לבה לקדם יהוה תדירה ותעבד ית מעיל אפודה כליל תכלה והי פם רישה בממצעאה ספואה הי לפמה סהאר עובד סרק כפם קדי הי לה לא יקדד ותעבד רשוליו רומי תכלה וארגבן וצבע זעורי ומילת משזר על רשוליו סאחר וזגי דהב בג{ו}און סהאר זוג דהב ורמון על <דהב ורמון על> רשולי מעילה סהאר והי על אהרן למשמשה וישתמע קלה במיעלה לקד{מ}<ש>ה לקדם יהוה ובאפקותה ולא ימות ותעבד טס דהב דכי ותפתח עליו פתוי חתים קדש ליהוה ותשבי יתה על שזר תכלה והיה על מעטפתה עם קבל אפי מעטפתה הי והי על מוח אהרן ויסבל אהרן ית עוב קדשיה דיקדשון בני ישראל לכל מתנות קדשיון והי על מוחה תדיר למרחה להון לקדם יהוה ותעיץ ית כיתנתה מילת ותעבד מעטפה מילת ואמיאן תעבד עובד רקם ולבני אהרן <תעבד> כיתנואן ותעבד להון אמיאנים ומגבען תעבד להון לאיקר ולרבו ותלבש יתון ית אהרן אחוך וית בריו עמה ותמשח יתון ותשלם ית אתרון ותקדש יתון ויכהנון לי ועבד להון שרינו עואר למכסאה בסר ערוה ממתנים ועד ירכים יהון ויהון על אהרן ועל בניו במיעלון לאהל מועד אי במקרו{מ}<ב>ון למדבחה למשמשה בקדשה ול<א> יסבלון עוב וימותון אגזירת עלם לה ולזרע{ו}<ה> בתרה ודן ממללי דתעבד להון למקדשה יתון למכהנה לי למסב פר אחד בר תורין ואילים תרין שלמים ולחם פטיר וחלין פטיר פסיסן במשח ורקריקי פטיר וסלת חטים תעבד יתון ותתן יתון לגו קנונה חדה ותקרב יתון בקנונה וית פרה וית תרי דכריה וית אהרן וית בניו תקרב לתרח אהל מועד ותסחי יתון במיה ותסב ית רקעיה ותלבש ית אהרן ית כיתנתה ותיסר יתה אמיאן ותלבש יתה ית מעילה ותתן עליו ית אפודה וית חשנה ותעיץ לה בשושב אפודה ותשבי מעטפתה על רישה ותתן ית כליל קדשה על מעטפתה ותסב מן משח משחה ותרק על רישה ותמשח יתה וית בניו תקרב ותלבשנון כיתנואן ותיסר יתון אמינים אהרן ובריו ותשקע להון מגבעאן ותהי לון כהנה לגזירת עלם ותשלם אתר אהרן ואתר בניו ותקרב ית פרה לקדם יהוה תרח אהל מועד ויסמך אהרן ובניו ית אתריון על ריש פרה ותנכס ית פרה לקדם יהוה תרח אהל מועד ותסב מדם פרה ותתן על קרנת מדבחה באצבעך וית כל אדמה {י}<ת>שפך לגו ארש מדבחה ותסב ית כל תרבה דמכסי ית גבה וית יתרת כבדה וית תרתי כליותה וית תרבה דעליהון ותועד למדבחה וית בסר פרה וית מ{כש}<שכ>ה <וית> פרדה תוקד בנור מלבר למשריתה סלוח היא וית דכרה חדה תסב ויסמך אהרן ובניו ית אדיון על ריש דכרה ותכס ית דכרה ותסב ית אדמה ותזרק על מדבחה סאחר וית דכרה תפסק לפסקיו ותסחי גבה וכרעיו ותתן על פסקיו ועל רישה ותועד ית כל דכרה למדבחה עלה הוא ליהוה ריח רחיו קרבן הוא ליהוה ותסב ית דכרה תנינה ויסמך אהרן ובניו ית אדיון על ריש דכרה ותכס ית דכרה ותסב מן אדמה ותתן על רום אדן אהרן ועל רום אדן בניו ימינאה ועל אליון אדון ימינאה ועל אליון רגלון ימינאה וזרקת ית אדמה על מדבחה סאחר ותסב מן דכרה תרבה [ית אליתה וית תרבה] דמכסי ית גבה וית יתרת כבדה וית תרתי כליותה וית תרבה דעליון וית שהק ימינה הלא דכר משלמים הוא ככר לחם וחלת לחם שמין חדה ורקריק חדה מקנון פטירה דלקדם יהוה ותשבי כלה על כפי אהרן ועל כפי בריו ותנף יתון אנפו לקדם יהוה ותסב יתון מן אדון ותועד יתון למדבחה עם עלתה לריח ריחו קרבן הוא ליהוה ותסב ית ניחה מדכר משלמיה מד לאהרן ותנף יתה אנפו לקדם יהוה והי לך לחלק ותקדש ית ניח אנפותה וית שוק ארמותה דאתנף ודאתרם מדכר משלמיה מד לאהרן ומד לבניו והי לאהרן ולבניו לחלק עלם מן עם בני ישראל הלא ארמו הוא וארמו הי מן עם בני ישראל מדבחי שלמיון ארמותון ליהוה ותסב ממשח מש{ו}חה ומן אדמה דעל מדבחה ותדי על אהרן ועל רקעיו ועל בניו ועל רקעי בניו עמה ותקדשנה וית רקעיו וית בניו וית רקעי בניו עמה ורקעי קדשה דלאהרן יהון לבניו בתרה למתרבאה בון ולמשלמה בון ית אדון שבעה יומים ילבשנון כהנה חליפתה מנריו דייעל לאהל מועד למשמשה בקדשה וית דכר משלמיה תסב ותבשל ית בסרה באתרה קדישה ויאכל אהרן ובניו ית בסר דכרה וית לחמה דבקנו{מ}<נה> תרח אהל מועד יאכל יתון דסלח בון למשלמה בון ית אדיון למקדשה יתון ובראי לא ייכל <הלא> קדש אנון ואם יתותר מבסר משלמיה ומן לחמה עד צפרה ותוקד ית דמתותר בנור לא יוכל הלא קדש הוא ותעבד לאהרן ולבניו ככה ככל דפקדת יתך שבעה יומים תשלם ית אתרון וית פר סלוח תעבד ליום על סלוחיה ותסלח על מדבחה בסלוחך עליו ותמשח ית{ו}<ה> למקדשהתה שבעה יומים תסלח על מדבחה ותקדש יתה והיה מדבחה קדש קדשים כל דקרב במדבחה יקדש ודן דתעבד על מדבחה אמארים בני שנה תרים ליום תדיר עלת תדיר ית {ה}אמארה חדה תעבד בצפרה וית אמארה תנינה תעבד בין רמשיה ועסור סלת פסיס במשח כתית רבעות עינה ונסוך רבעות עינה עמר לאמארה חדה וית אמארה תנינה תעבד בין רמשיה כמנחת צפרה וכנסוכה תעבד לה ריח רחיו קרבן ליהוה עלת תדיר לדריכון תרח אהל מועד לקדם יהוה דאזדמן לך תמן לממללה עמך תמן ואתבעי תמן לבני ישראל ואקדש ביקירי ואקדש ית אהל מועד וית מדבחה וית אהרן וית בניו אקדש לכהן לי ואשרי בגו בני ישראל והיא לון לאלהים ויחכמון הלא אני יהוה אלהון דאפקת יתון מן ארע מצרים למשרי בגואון אן יהוה אלהון ומלל יהוה עם משה למימר כד תתלי ית סכום בני ישראל למנינון ויתנון גבר סלוח נפשה ליהוה במנאי יתון ולא הי בון מגוף במנאי יתון {זה} <דן> יתנון כל דעבר על מניניה פלגות מתקלה במתקל קדשה ומתקל קדשה עסרים גרה הוא מתקלה ארמו ליהוה כל עבר על מניניה מבר עסרים שנה ולעל יתנון ית ארמות יהוה עתירה לא יסגי ומסכינה לא יפעת מפלגות מתקלה למתן ית ארמות יהוה למסלחה על נפשהתכון ותסב ית כסף סלוחיה מן עם ברי ישראל ותתן יתה לגו תשמיש אהל מועד והיה לבני ישראל לדכרון לקדם יהוה למסלחה על נפשהתכון ומלל יהוה עם משה למימר ותעבד כיור נחש ודרגה נחש למסוחי ותתן יתה בין אהל מועד ובין מדבחה ותתן תמן מים ויסחי מנה אהרן ובניו ית אדיון וית רגליון במיעלון לאהל מועד יסחון מים ולא ימותון אי בקדומון למדבחה למשמשה למועדה קרבן ליהוה יסחון אדיון ורגליון ולא ימותון ותהי לון אגזירת עלם לה ולזרעה לדריון ומלל יהוה עם משה למימר ואתה סב לך בסמנים ריש מרדרור חמש מאון וקנמון בשם פלגותה חמשים ומאתים וקנה בשם חמשים ומאתים וקדה חמש מאו{ת}<ן> במתקל קדשה ומשח זית הין ותעבד יתה משח רבות קדש ערוב מערב עובד ערוב משח רבות קדש הי ותמשח בה ית אהל מועד וית ארון סעדותה {ו}ית פתורה וית כל מניו ית מנהרתה וית כל מניה ית מדבח אועדותה וית מדבח עלתה וית כל מניו ית כיורה וית דרגאה ותקדש יתון ויהון קדש קדשים כ{ד}<ל> דקרב בון יקדש וית אהרן וית בניו תמשח ותקדש יתון למכהנה לי ולבני ישראל תמלל למימר משח רבות קדש הי דן לי לדריכון על בסר אנש לא יתרק ובדמיתה לא תעבדון כותה קדש הוא וקדש הי לוכון אנש דיערב כותה ודיתן מנה על בראי ויתעקר מן עמה ומלל יהוה עם משה למימר סב לך סמנים קטף ושללי והלבניה סמנים ולבונה עבאר בעאבר הי ותעבד יתה אועדו ערוב עובד ערוב מתלחסה דכיה קדש ותשחק מנה דקיקה ותת<ן> מנה לקדם סעדותה באהל מועד דאזדמן לך תמן קדש קדשים תהי לוכון והועדותה דתעבד בדמיתה לא תעבדון לוכון קדש תהי לוכון ליהוה אנש דיעבד כותה למרחאה בה ויתעקר מן עמה ומלל יהוה עם משה למימר חזי קראת בשם בצלאל בר חורי בר חור לשבט יהודה ואמלי יתה רוח אלהים בחכמה ובנעירו ובדעה ובכל עבידה ולמחשב מן חשבאתה למעבד בדהב ובכסף ובנחש ואמנות אבן לשלמות ואמנות קיצם למעבד בכל עבידה ואנה הא יהבת עמה ית אהליב בר אחיסמך לשבט דן ובלב כל חכים לב אתן חכמה ויעבדון ית כל דפקדתך ית אהל מועד וית ארון לסעדותה וית כפרתה דעליו וית כל מני משכנה ית פתורה וית כל מניו ית מנהרתה דכיתה וית כל מניה ית מדבח הועדותה וית מדבח עלתה וית כל מניו ית כיורה וית כרנבה ית רקעי תשמישה וית רקעי קדשה לאהרן כהנה וית רקעי בניו למכהנה ית משח משוחה וית אועדות סמניה לקדשה <ככל> דפקדתיך יעבדון ומלל יהוה עם משה למימר ואתה מלל עם בני ישראל למימר ברן ית שבאי תטרון הלא סימן היא ביני וביניכון לדריכון למחכמה הלא אני יהוה מקדשכון ותטרון ית שבתה הלא קדש היא לוכון מחללה קטל יקטל הלא כל דעבד בה עבידה ותתעקר נפשה ההיא מבגו עמיה שתת יומים יתעבד עבידה וביומה שביעאה שבה אשבתה קדש ליהוה כל דעבד עבידה ביום שבתה קטל יקטל ויטרון בני ישראל ית שבתה למעבד ית שבתה לדריון קיאם <עלם> ביני ובין בני ישראל סימן היא לעלם הלא שתת יומים עבד יהוה ית שומיה וית ארעה וביומה שביעאה אשבת ואנשם ויהב למשה באסכמותה לממללה עמה בטור סיני ית תרי לוחי סעדואתה לוחי אבנים כתיבים באצבעה אלהים וחזה עמה הלא שח{ו{<ה> משה למיעת מן טברה ואתכנש עמה על אהרן ואמרו לה קום עבד ל{ל}נן אלהים דיהכו לרחותנן הלא דן משה אישה דאסקנן מן ארע מצרים לא חכמנן מה הוה לה ואמר לון אהרן פרקו ית קודשי דהבה דבאדני נשיכון בניכון ובנתכון ואנדו לידי ופרקו כל עמה ית קודשי דהבה דבאדני{כ}<ה>ון ואיתו ליד אהרן ונסב מן אדיון וצר יתה במרכי ועבדה עגל מסכה ואמרו אלין אלהיך ישראל דאסקוך מן ארע מצרים ודחל אהרן ובנה מדבח לקדמיו וקרא אהרן ואמר חג ליהוה מחר ואקדמו מבתר ואסקו עלאן וקדמו שלמים ויתב עמה למיכל ושתו וקמו לצחק ומלל יהוה עם משה למימר אזל נא הלא אתחבל עמך דאסקת מן ארע מצרים סטו זריז מן אורעה דפקדתון עבדו לון עגל מסכה וסגדו לה ודבחו לה ואמרו אלין אלהך ישראל דאסקוך מן ארע מצרים ואמר יהוה למשה חזית עמה הדן והא עם קשה קדל הוא וכדו הניחה לי ויתקף רגזי בון ואסכמנון ואעבד יתך לגוי רב ובאהרן אתרגז יהוה שריר למשיצאתה וצלי משה בדיל אהרן ושרת משה ית רגז יהוה אלהה ואמר למה יהוה יתקף רגזך בעמך דאפקת ממצרים בחיל רב ובאדרע נתחיה למה יימרון מצראי למימר בבישה אפקון למקטל יתון בטבריה ולמסכמתון מן על אפי ארעה עזר מתקוף רגזך ואתנחם על בישתה לעמך דכר לאברהם ליצחק וליעקב עבדיך דאשת{עב}<בע>ת לון בך ומללת עמהון סגוי יסגי ית זרעכון ככוכבי שומיה וכל ארעה הדה דאמרת אתן לזרעכון ויסהנונה לעלם ואתנחם יהוה על בישתה דמלל למעבד לעמה ואתפנה ונעת משה מן טורה ותרי לוחי סעדואתה באדה לוחי כתיבים מתרי עבריון מדן ומדן אנון כתיבים ולוחיה עובד אלהים <אנון וכתבה כתב אלהים> הוא חריד על לוחיה ושמע יהושע ית קל עמה בבישה ואמר למשה קל קרב במשריתה ואמר לית קל סיעה נצעה ולית קל סיעה מתנצעה קל עובים אנה שמע והוה כד קרב למשריתה וחזה ית עגלה וית אחאלאתה ותקף רגז משה וארמה מן אדיו ית לוחיה וסרך <יתון> בשפולי טורה ונסב ית עגלה דעבדו ואוקדה בנור וטחנה עד דדק ודרה על אפי מיה ושקה ית בני ישראל ואמר משה לאהרן מה עבד לך עמה הדן הלא איתי{א}תה עליו עובה רבה ואמר אהרן ליתקף רגז רבי אתה חכמת ית עמה הלא פריע הוא ואמרו לי עבד לנן אלהים דיהכו לרחותנן הלא דן משה אישה דאסקנן מן ארע מצרים לא חכמנן מה הוה לה ואמרת לון למן דהב התפרקו ויהבו לי וארמיתה בנור ונפק עגלה הדן וחזה משה ית עמה הלא פריע הוא הלא פרעאה אהרן למשתפתה במקימיון וקעם משה בתרח משריתה ואמר מן ליהוה לידי ואתכנשו לידה כל בני לוי ואמר לון אכהן אמר יהוה אלהי ישראל שבו גבר חרבה על ירכה ועברו ועזרו מתרח לתרח במשריתה וקטלו גבר ית אחיו וגבר ית רעהו וגבר ית קריבה ועבדו בני לוי כמלול משה ונפל מן עמה ביומה ההוא כתלתת אלפים גבר ואמר משה אשלמו אתריכון יומן ליהוה הלא גברה בברה ובאחיו ולמתן עליכון יומה ברכה והוה מבתר ואמר משה לעמה אתון אתחיבתון עובה רבה וכדו אסק ליד יהוה אולי אסלח בדיל עוביכון ועזר משה ליד יהוה ואמר הא אתעיב עמה הדן עובה רבה ועבדו לון אלהי דהב וכדו אם תתלי עוב{א}תון תלי ואם לית מחקני מספרך דכתבת ואמר יהוה למשה מן דחטא לי אמחקנה מספרי וכדו אזל גד ית עמה על דמללת לך והא {והא} שלחי יהך לקדמיך וביום אדכרותי ואדכר עליון עובתון ואגף יהוה מן עמה על דעבדו עם עגלה דעבד אהרן ומלל יהוה עם משה למימר אזל סק מדן אתה ועמה דאסקת מן ארע מצרים לארעה דאשת{עב}<בע>ת לאברהם ליצחק וליעקב למימר לזרעך אתננה ואשלח לקמיך שליח ואטרד ית כנענאה ואמראה וחתאה וגרגשאה ופרזאה וחואה ויבוסאה מן ארע מדיבה חלב ודבש הלא לא אסק בגבך הלא עם קשה קדל אתה דלה אסכמנך באורעה ושמע עמה ית ממללה בישה הדן ואתאבלו ולא שבו גבר סעדה עליו ואמר יהוה למשה אמר לבני ישראל אתון עם קשה קדל עטף אחד אסק בגבך ואסכמנך וכדו האעת סעדך מן עלויך ואחכם מה אעבד לך ואתפצו בני ישראל עם סעדון מטור חורב ומשה נסב ית משכנה וקבע לה מלבר למשריתה הרחק מן משריתה וקרא לה אהל מועד והוו כל מבעי יהוה נפקו לאהל מועד דמלבר למשריתה והוה כאפקות משה למשכנה יקומון כל עמה ויתקוממון אנש תרח משכנה ויסתכלו החרי משה עד מיעלה למשכנה והוה כמיעל משה למשכנה נעת עמוד עננה וקעם תרח משכנה ומלל עם משה וחזו כל עמה ית עמוד עננה קעם תרח משכנה וקמו כל עמה וסגדו גבר תרח משכנה ומלל יהוה עם משה אפים לאפים כמה דימלל אנש עם חברה ויעזר למשריתה ומשמשה יהושע בר נון רבי לא אפסק מבגו משכנה ואמר משה ליהוה חזי אתה אמר לי אסק ית עמה הדן ואתה לא חכמתני דאשלח עמי ואתה אמרת אחכמנך בשם ואף אתשקעת רחים בעיני וכד אם ני אתשקעת רחים בעיני החכמני שבי ית אורעיך והחכמך לבדיל אתשקע רחים בעיניך וחזי הלא עמך גואה הדן ואמר רחותי יהכון ואגד לך ואמר לה אם לית רחותך אזליה לתסקני מדן ובמה יחכם מרגזה הלא אתשקעת רחים בעיניך אנה ועמך הלא במהכך עמנן ומתפצין אנה ועמך מכל עמה דעל אפי ארעה ואמר יהוה למשה אף ית ממללה הדן דמללת אעבד הלא אתשקעת רחים בעיני ואחכמנך בשם ואמר חזיאני שבי ית כבודך ואמר אנה אעבר כל טובי על קדמיך ואקרי בשם יהוה לקדמיך וארתי ית דארתי וארחם ית דארחם ואמר לא תכל למחזי אפי הלא לא יחזני אנשה ויתוחי ואמר יהוה הא אתר עמי ותתקומם על תקפה והי במעבר כבודי ואשבינך בנקירות תקפה ואשדך כפי עליך עד עברי ואסטי כפי ותחזי ית בתרי וקדמי לא יתחזון ואמר יהוה למשה פסל לך תרי לוחי אבנים כקדמאים ואכתב על לוחיה ית מליה דהוו על לוחיה קדמאי דתברת והוי מכבן לצפרה ותסק בצפרה לטור סיני ותתקומם לי תמן על ריש טורה ואנש לא יסק עמך ואף אנש ליתחזי בכל טורה ואף ענין ותורין לירעון עם קבל טורה ההוא ואפסל משה תרי לוחי אבנים כקדמאים ואקדם בצפרה וסלק לטור סיני כמה דפקד יהוה יתה ונסב באדה תרי לוחי אבנים ואעת יהוה בענן ואתקומם עמה תמן וקרא בשם <יהוה> ועבר יהוה על קדמיו וקרא יהוה יהוה אלה רחום ורתאי רחיק רגזים וסגי חסד וקשט נטר חסד לאלפים תלי עוב ופשע ואחטה ונקה ל<ה> ינקה מסר עוב אבהן על בנים ועל בני בנים ועל תליתאים ועל רביעים וזרז משה ועקד ארעה וסגד ואמר אם ני אשקעת רחים בעיניך מ{א}רי יהך ני מרי בגבנן הלא עם <קשה> קדל הוא ותסלח לעובינן ולחטאינן ותסהננאן ואמר הא אנה מקעים קיאם קבל כל עמך אעבד פליאן דלא אתברי בכל ארעה ובכל גועיה ויחזי כל עמה דאתה בגבה ית עובד יהוה הלא נוראי הוא דאנה עבד עמך טר לך ית דאנה מפקדך יומן האנה טרד מקדמיך ית כנענאה ואמראה וחתאה וגרגשאה ופרזאה וחואה ויבוסאה אשתמר לך דלה תקעים קיאם לדעור ארעה דאתה עלל עליו דלא הי למגבי בגבך הלא ית מדבחיון תפגרון וית קעמהותון תתברון ואטליון תעקרון הלא לא תסגד לאלה עורן הלא יהוה קנא שמה אל קנא הוא דלה תקעים קיאם לדעור ארעה ויזנון בתר אלהיון וידבחון לאלהיון וזעק לך ותיכל מדבחה ותסב מבנהתה לבניך וזנין בנהתה בתר אלהיון ומזניאן ית בניך בתר אלהיון אלהי מסכה לא תעבד לך ית חג פטירה תטר שבעה יומים תיכל פטיר כמה דפקדאתך לזבן ירח אביבה הלא בה נפקת ממצרים כל פתוח רחם לי וכ<ל> קניניך תדכיר פתוח שור ונקי ופתוח חמור תפרק בנקי ואם לא תפרקנה ותקדלנה וכל בכור אנש בבניך תפרק ולא יתחזון קדמי ריקנים ששת יומים תשמש וביומה שביעאה תשבת בארדי ובעצדת תשבת וחג שבועים תעבד לך בכורי עצד חטים וחג כנושה תקופת שתה תלת זבנואן בשתה יתחזי כל דכורך עם קדם הארון יהוה אלהי ישראל הלא אערב גוים סגים מקדמיך ואפתי ית תהומך ולא יחמד אנש ית ארעך באסקותך למתחזה עם קדם יהוה אלהך תלת זבנואן בשתה לא תכס על חמי דם דבחי ולא יבית לצפרה דבח חג פסחה קדמאות בכורי ארעתך תנדי לבית יהוה אלהך לא תבשל גדי בחלב אמה ואמר יהוה למשה כתב לך ית מליה האלין הלא על מימר מליה האלין קטעת עמך קיאם ועם ישראל והוה תמן לקדם יהוה ארבעים יום וארבעים לילי לחם לא אכל ומים לא שתה וכתב על לוחיה ית מלי קיאמה עסרתי מליה והוה בעיתות משה מטור סיני ותרי לוחי סעדואתה באדה בעיתותה מן טורה ומשה לא חכם הלא נצנץ זיב אפיו במלולה עמה וחזה אהרן וכל בני ישראל ית משה והא נצנץ זיב אפיו ודחלו מקדמה לידה וזעק להון משה ועזרו לידה אהרן וכל נסיאיה בכנשה ומלל משה עמהון ובתר כן קדמו לידה כל בני ישראל ופקדון ית כל דמלל יהוה עמה בטור סיני ואסכם משה ממללה עמון ויהב על אפיו ברקאה ובמיעל משה לקדם יהוה לממללה עמה יסטי ית ברקאה עד אפקותה ונפק ומלל עם בני ישראל ית כל דיפקדנה וחזו בני ישראל ית אפי משה הלא מניר משך אפי משה ועזר ית ברקה על אפיו עד מיעלה לממללה עמה וכנש משה ית כל כנשת בני ישראל ואמר לון אלין ממלליה דפקד יהוה למעבד יתון שתת יומים יתעבד עבידה וביומה שביעאה הי לוכון קדש שבה אשבתה ליהוה כל דעבד בה עבידה יקטל לא תבערון נור בכל מדוריכון ביום שבתה ואמר משה לכל כנשת בני ישראל למימר דן ממללה דפקד יהוה למימר סבו מן עמוכון ארמו ליהוה כל רחי לבה ינדי ית ארמות יהוה דהב כסף ונחש תכלה וארגבן וצבע זעורי ומילת ועזים ומשכי דכרים מסמקים ומשכים מחכמים ועאי שטה ומשח לנהרו ובסמנים למשח משוחה ולאועדות סמניה ואבני שהם ואבני משלמים לאפודה ולחשנה וכל חכים לב בוכון ייתי ויעבד ית כל דפקד יהוה ית משכנה וית עפיה וית כסואה וית קרכסיו וית לוחיו וית נגריו וית עמודיו וית לבניו ית ארונה וית ארעיה ית כפרתה וית פרכת פרסה ית פתורה וית ארעיו וית כל מניו וית לחם קדומה וית מנהרת אנרותה וית כל מניה וית משח אנרותה ית מדבח אועדותה וית ארעיו וית משח משוחה וית אועדות סמניה ית פרס תרחה לתרח משכנה ית מדבח עלתה וית מכבר נחשה דלה וית ארעיו וית כל מניו ית כיורה וית כרנבה ית קלי דרתה וית עמודיה וית לבניה וית פרס תרח דרתה ית סכי משכנה וית סכי דרתה וית עבליון ית רקעי תשמישה למשמשה בקדשה וית רקעי קדשה לאהרן כהנה וית רקעי בניו למכהנה ונפקו כל כנשת בני ישראל מלקדם משה ואנדו כל אנש דסבלה לבה וכל אנש דאריחת רוחה יתה אנדו ית ארמות יהוה לפלענת אהל מועד ולכל תשמישה ולרקעי קדשה ואנדו גבריה עם נשיה כל רחי לב אנדי רעום וקודש עסקה גימון ובולה כל מני דהב וכל דאנף אנפו דהב ליהוה וכל אנש דאתשקע עמה תכלה וארגבן וצבע זעורי ומילת ועזים ומשכי דכרים מסמקים ומשכים מעכמים אנדו וכל דארם ארמות כסף ונחש אנדו ית ארמות יהוה וכל אנש דאתשקע עמה עאי שטה לפלענת עבידתה אנדו וכל אתתה חכימת לב באדה עזל ואנדו עזלה ית תכלתה וית ארגבנה וית צבעי זעוריתה וית מילתה וכל נשיה דסבל לבהין יתהין בחכמה עזלו מן עזיה ונסיאיה אנדו ית אבני שהמה וית אבני משלמיה לאפודה ולחשנה וית בסמניה וית משח אנהרותה ולמשח משוחה ולאועדות סמניה וכל גבר ואתאה דארחי יתון לבון למנדאה פלענתה דפקד יהוה למעבד באד משה אנדו בני ישראל רעבה ליהוה ואמר משה לבני ישראל חזו קרא יהוה בשם בצלאל בר חורי בר חור לשבט יהודה ומלית יתה רוח אלהים בחכמה ונהירו ובמחכום ובכל עביתה ולמחשב מחשבאתה למעבד בדהבה ובכספה ובנחשה ובאמנות אבן לאשלמות ובאמנות קיצם למעבד בכל עבידת מן חשבאתה ולמהוראה יהב בלבה הוא ואהליאב בר אחיסמך לשבט דן מלא יתון חכמת לב למעבד בכל עבידת אמאן וחשב ורקם בתכלה ובארגבנה ובצבעי זעוריתה ובמילתה וסריק עבדו כל עבידתה וחשובי מן חשבאתה ועבד בצלאל ואהליאב וכל אנש חכים לב דיהב יהוה בון חכמה ונעירו למחכם למעבד ית כל פלענת תשמיש קדשה לכל דפקד יהוה וזעק משה לבצלאל ולא<ה>ליאב ולכל אנש חכים לב דיהב יהוה חכמה בלבה כל דסבלה לבה למקרבה לפלענתה למעבד יתה ונסבו מלקדם משה ית כל ארמותה דאנדו בני ישראל לפלענת תשמיש קדשה למעבד יתה ואנון אנדו לידה עורי רעבה בצפרה בצפרה ואתו כל חכמיה דעבדים ית כל פלענת קדשה אנש אנש מן עבידתה דאנון עבדים ומללו עם משה למימר מסגים עמה למנדאה משיחה עב{די}<יד>תה לפלענתה דפקד יהוה למעבד יתה ופקד משה ועברו קל במשריתה למימר גבר ואתאה ליעבד עורי עבידה לארמות קדשה ואסכם עמה ממנדאה ופלענתה הות ספקה לכל פלענתה למעבד יתה והותרו ועבדו כל חכימי לב בעובדי עבידתה ית משכנה עבדו עסר יריען מילת משזר תכלה וארגבן וצבע זעורי ציורים עובד חשוב עבד יתון ארך יריעתה חתה תמני ועסרים באמה ופתי ארבע באמה יריעתה חתה משחה חדה לכל יריעתה ודבק ית חמש יריעתה חדה לחדה [וחמש יריעתה דבק חדה לחדה] ועבד אנבים תכלה על ספת יריעתה חתה באיצרה בדבקתה וכן עבד בספת יריעתה איצרה בדבקתה תנינתה חמשים אנבים עבד ביריעתה חתה וחמשים אנבים עבד ביצטר יריעתה דבדבקתה תנינתה מקבלן אנביה חדה לחדה ועבד חמשים קר<כ>סי דהב ודבק ית יריעאתה חדה לחדה בקרכסיה והוה משכנה אחדה ועבד יריען עזים לעפי על משכנה עד עסרי יריעאן עבד יתון ארך יריעאתה חתה תלתים באמה וארבע אמין פתי יריעתה חתה משחה חדה לעד עסריתי יריעתה ודבאק ית חמש יריעתה לוד וית שת יריעאתה לוד ועבד אנבים חמשים על ספת יריעתה חתה איצרה בדבקתה וחמשים אנבים עבד על ספת יריעתה הדבקתה תנינתה ועבד קרכסי נחש חמשים למדבקה ית עפיה למהי אחד ועבד כסוי לעפיה משכי דכרים מסמקים וכסוי משכים מחכמים מלעל ועבד ית לוחיה למשכנה עאי שטה קעמים עסר אמין ארך לוחה חדה אמה ופלג האמה פתי לוחה חדה תרתי סכין ללוחה חדה משלבאן חדה לחדה כן עבד לכל לוחי משכנה ועבד ית לוחיה למשכנה עסרים לוחים לפאת דרום דרומה וארבעים לבני כסף עבד תחת עסריתי לוחיה תרי לבנים תחת לוחה חדה לתרתי סכיו ותרי לבנים תחת לוחה חדה לתרתי סכיו וליצטר משכנה תנינתה לפאת צפונה עבד עסרים לוחים וארבעים לבניון כסף תרי לבנים תחת לוחה חדה ותרי לבנים תחת לוחה חדה ולמיתובית משכנה מערבה עבד שתה לוחים ותרי לוחים עבד למזבית משכנה במיתוביון והוו מתעמים מלרע כחדה הוו מתעמים עם רישה לגו עס{ו}<ק>תה חתה כן עבד לתריון לתרי מזביתה והוו תמניה לוחים ולבניון כסף שתה עסר לבנים תרי לבנים תרי לבנים תחת לוחה חדה ועבדו נגרי עאי שטה חמשה ללוחי איצטר משכנה חדה וחמשה נגרים ללוחי איצטר משכנה תנינתה וחמשה נגרים ללוחי איצטר משכנה למיתוביון מערבה ועבד ית נגרה ממציעאה למנגר בממצית לוחיה מן איצטר לאיצטר וית לוחיה עפה דהב וית עסקיון עבד דהב אתרים לנגריה ועפה ית נגריה דהב ועבד פרכה תכלה וארגבן וצבע זעורי ומילת משזר עובד חשוב עבד יתה ציורים ועבד לה ארבעה עמודי שטה ועפתון דהב ופרחיון דהב וזרק לון ארבעה לבני כסף ועבד פרס לתרח משכנה תכלה וארגבן וצבע זעורי ומילת משזר עובד רקם ית עמודיו חמשה וית פרחיון ועפה ראשיון ולבושיון דהב ולבניון חמשה נחש{ת}<ה> ועבד בצלאל ית ארונה עאי שטה תרתין אמין ופלג ארכה ואמה ופלג פתאה ואמה ופלג רומה ועפתה דהב דכי מלגו ומלבר ועבד לה כליל דהב סאחר וארק לה ארבע עסקין דהב על ארבע פואתה ותרתי עסקין על איצרה חתה ותרתי עסקין על איצרה תנינתה ועבד ארי<עי> עאי שטה ועפה יתון דהב ואעל ית אריעיה בעסקיה <על> איצטרת ארונה למסבל ית ארונה בון ועבד כפרה דהב דכי תרתין אמין ופלג ארכה ואמה ופלג פתאה ועבד תרי כרובים דהב מגד עבד יתון מתרי איצטרי כפרתה כרוב אחד מיצרה מדן וכרוב אחד מיצרה מדן מן כפרתה עבד ית כרוביה [מתרי איצטריו והוו כרוביה] פרסי כנפים ללעל מטלים בכנפיון על כפרתה ואפיון אחד אל אחד לכפרתה הוו אפי כרוביה ועבד ית פתורה עאי שטה תרתין אמין ארכה ואמה פתאה ואמה ופלג רומה ועפה יתה דהב דכי ועבד לה כליל דהב סאחר ועבד לה מצנקה טפיה סאחר ועבד כליל דהב למצנקתה סאחר וארק ארבע עסקין דהב ויהב ית עסקיה על ארבע פואתה דלארבע רגליו לתשבית מצנקתה הוו עסקיה אתרים לאריעיה למסבל ית פתורה ועבד ית אריעיה עאי שטה ועפה יתון דהב למסבל ית פתורה ועבד ית מניה דעל פתורה ית צעיו וית פליהתה וית ביסיאתה וית כסאיה דינסכון בון דהב דכי ועבד ית מנהרתה דהב דכי מגד עבד ית מנהרתה מיתוביה קניה כלידיה עזוריה ופרחיה מנה הוו 81 ושתה קנים נפקים מיצטריה תלתה קני מנהרתה מיצרה חדה ותלתה קני מנהרתה מיצרה תנינה תלתה כלידים מלוזים בקנה חדה עזור ופרח ותלתה כלידים מלוזים בקנה אחד עזור ופרח כן לשתת קניה דנפקים מן מנהרתה ובמנהרתה ארבע כלידין מלוזין עזוריה ופרחיה ועזור תחת תרי קניה מנה ועזור תחת תרי קניה מנה ועזור תחת תרי קניה מנה לשתתאת קניה דנפקים מנה עזוריון וקנותון מנה הוו כלה מגידה אחד דהב דכי ועבד ית בוציניה שבעה ומלקטיה ומחתיתיה דהב דכי ככר דהב דכי עבד יתה וית מניה ועבד ית מדבח אועדותה אעי שטה אמה ארכה ואמה פתאה מרבע ותרתין אמין רומה מנה הוו קרנאתה ועפה יתה דהב דכי ית אגארה וית כתליו סחר וית קרנאתה ועבד לה כליל דהב סחר ותרתי עסקין דהב עבד לה מלרע לכלילה על תרתי איצטריו על תרי מנציו לאתרים לאריעיו למסבל יתה בון ועבד ית אריעיה עאי שטה ועפה יתון דהב ועבד ית משח משוחה קדש וית אועדות סמניה דכי עובד ערוב ועבד ית מדבח עלתה עאי שטה חמש אמין ארך וחמש אמין פתאה ותלת אמין רומה ועבד קרנאתה על ארבע פואתה מנה הוו קרנאתה ועפה יתה נחש ועבד ית כל מני מדבחה ית איראיה וית דודיה וית פנכיה וית משלחיה וית מחתיתה כל מניו עבד נחש{ת} ועבד למדבחה מכבר {מעשה} <עובד> רשת נחש תחת שקואה מלרע עד פלגה וארק ארבע עסקין בארבע אצראתה [למכברה דנחש אתרין] לאריעיה ועבד ית אריעיה עאי שטה ועפה יתון נחש ועאל ית אריעיה בעסקיה על איצטרת מדבחה למסבל יתה בון הלל לוחין עבד יתה ועבד ית כיורה נחש וית כנאה נחש בחזביה חי{ו}ליה דאתחילו תרח אהל מועד ועבד ית דרתה לפאת דרום דרומה קלעי דרתה מילת משזר מאה באמה עמודיון עסרים ולבניון עסרים ופרחי עמודיה ולבושיון כסף ולפאת צפונה מאה באמה עמודיון עסרים ולבניון עסרים נחש ופרחי עמודיה ולבושיון כסף ולפאת מערבה קלעים חמשים אמה עמודיון עסרה ולבניון עסרה ופרחי עמודיה ולבושיון כסף ולפאת מדנע מדנעה חמשים אמה קלעים חמש עסרה אמה לכתפה עמודיון תלתה ולבניון תלתה ולכתבה תנינתה מדן ומדן לתרח דרתה קלעים חמש עסרי אמה עמודיון תלתה ולבניון תלתה כל קלעי דרתה סאחר מילת משזר ולבניה לעמודיה נחש ופרחיון כסף ועפוי ראשיון כסף והנון מלבשים [מעפין] כסף לכל עמודי דרתה ופרס תרח דרתה עובד רקם תכלה וארגבן וצבע זעורי ומילת משזר ועסרים אמה ארך ורומה בפתאי חמש אמין לתשבית קלעי דרתה עמודיון ארבעה ולבניון ארבעה נחש ופרחיון כסף ועפוי ראשיון ולבושיון כסף וכל סכיה למשכנה ולדרתה סחר נחש אלין מניני משכנה משכן סעדואתה דמני על מימר משה תשמיש לאוי באד איתמר בר אהרן כהנה ובצלאל בר חורי בר חור לשבט יהודה עבד ית כל דפקד יהוה ית משה ועמה אהליאב בר אחיסמך לשבט דן אמאן וחשוב ורקם בתכלה ובארגבנ{י}<ה> ובצבעי זעוריתה ובמילתה כל דהב דעביד לעבידה בכל עבידת קדשה והוה דהב אנפותה תשעה ועסרים ככר ושבע מואן ותלתים מתקל במתקל קדשה וכסף מניני כנשתה מאה ככר ואלף ושבע מאון חמשה ושבעים מתקל טבי לגלגלתה פלגות מתקלה במתקל קדשה לכל דעבר על מניניה מבר עסרים שנה ולעל לשת מואן אלף ותלתת אלפים וחמש מואן וחמשים והוה מאה ככרה דכספה למרקה ית לבני קדשה וית לבני פרכתה מאה לבניה למאה ככרה ככר ללבנה וית אלפה ושבעתי מאותה חמשה ושבעים עבד פרחים לעמודיה ועפה ראשיון ולבאש יתון ונחש אנפותה שבעים ככר ואלפים וארבע מואן מתקל ועבד בה ית לבני תרח אהל מועד וית מדבח נחשה וית מכבר נחשה דלמדבחה וית כל מני מדבחה וית לבני דרתה סאחר וית לבני תרח דרתה וית כל סכי משכנה וית כל סכי דרתה סאחר ומן תכלתה וארגבנה וצבעי זעוריתה עבדו רקעי תשמיש למשמשה בקדשה ועבדו ית רקעי קדשה לאהרן כמה דפקד יהוה ית משה ועבדו ית אפודה דהב תכלה וארגבן וצבע זעורי ומילת משזר ורקרקו ית טסי דהבה וקטאן שזרים למעבד בגו תכלתה ובגו ארגבנה ובגו צבעי זעוריתה ובגו מילתה עובד חשוב כתפן עבד לה מדבקן על תרי איצט<ר>יו דבאק וחשוב אפודה דעליו מנה הוא כעובדה דהב תכלה וארגבן וצבע זעורי ומילת משזר כמה דפקד יהוה ית משה ועבדו ית אבני שהמה מסחרן מעיצאן דהב מפתחן פתוי חתים על שמהת ברי ישראל ושבו יתון על כתפת אפודה אבני דכרון לברי ישראל כמה דפקד יהוה ית משה ועבדו ית חשנה עובד חשוב כעובד אפודה דהב תכלה וארגבן וצבע זעורי ומילת משזר מרבע הוה כפיל עבד ית חשנה זרת ארכה וזרת פתאה ואשלמו בה ארבעה סדרי אבן סדר אדם דחטה ואדבק סדרה חדה וסדרה תנינה עבאר עבר עברבר וסדרה תליתה סמוק סמק סמקמק וסדרה רביעאה עכום עכם עכמכם מסחרן מעיצאן דהב באשלמותון ואבניה על שמהת בני ישראל הנין תרת עסרי על שמהתון פתוי חתים גבר על שמה לתרים עסר שבט ועבדו על חשנה שלשלן מתעמאן עובד רציף דהב דכי ועבדו תרתי מעיצאן דהב ותרתי עסקין דהב ויהבו ית תרתי עסקיה על תרי איצטרי חשנה ויהבו ית תרתי רציפת דהבה על תרתי עסקיה על איצטרת חשנה וית תרתי איצטראתה תרתי רציפאתה ייבו על תרתי מעיצאתה ויהבונון על כתפת אפודה עם קבל אפיו ועבדו תרתי עסקין דהב ושבו על תרי איצטרי{ו} חשנה על ספתה דעל דבוק אפודה מלגו ועבד<ו> תרתי עסקין דהב ויהבנון על תרתי כתפת אפודה מלרע מקבל אפיו לתשבית דבוקה מלעל לשושב אפודה ויעיטו ית חשנה מן עסקיו לעסקי אפודה בשזר תכלה למהי לשושב אפודה ולא ידי חשנה מן על אפודה כמה דפקד יהוה ית משה ועבדו ית נאיריה וית שלמיה כמה דפקד יהוה ית משה ועבד<ו> ית מעילה עובד סריק כליל תכלה ופם מעילה בממציעה כפם קדי סכואה לפמה סחר לא יקדד ועבד<ו> על רשולי מעילה רמוני תכלה וארגבן וצבע זעורי ומילת משזר ועבדו זגי דהב דכי ויהבו ית זגיה על רשולי מעילה סאחר בממצית רמוניה זיג דהב ורמון זיג דהב ורמון על רשולי מעילה סאחר למשמשה כמה דפקד יהוה ית משה ועבדו ית כיתנתה מילת עובד סריק לאהרן ולבניו וית מצנפתה מילת וית גדדי מגבעתה מילת [וית] שריני עבארה מילת משזר וית אמיאנה מילת משזר תכלה וארגבן וצבע זעורי עובד רקם כמה דפקד יהוה ית משה ועבדו ית טס כליל קדשה דהב דכי וכתבו עליו כתאב פתוי חתים קדש ליהוה ויהבו עליו שזר תכלה למתן על מצנפתה מלעל כמה דפקד יהוה ית משה ואתחסלת כל תשמישת משכנה אהל מועד ועבדו בני ישראל כמה דפקד יהוה ית משה כן עבדו ואנדו ית משכנה ליד משה ית משכנה וית כל מניו כרקסיו לוחיו נגריו עמודיו ולבניון וית כסוי משכי דכריה מסמקיה וית כסוי משכיה מחכמיה וית פרכת פרסה {ו}ית ארון סעדואתה וית ארעיו וית כפרתה ית פתורה וית כל מניו וית לחם קדומה ית מנהרתה דכיתה וית בוציניה בוציני סדרה וית כל מניה וית משח אנהרותה ית מדבח דהבה וית משח משוחה וית אועדות סמניה וית פרס תרח משכנה ית מדבח עלתה וית מכבר נחשה דלה וית ארעיו וית כל מניו ית כיורה וית דרגאה ית קלעי דרתה וית עמודיה וית לבניה וית פרסה לתרח דרתה ית עבליה וית סכיה וית כל מני תשמיש משכנה לאהל מועד ית רקעי תשמישה למשמשה בקדשה וית רקעי קדשה לאהרן כהנה וית רקעי בניו למכהנה ככל דפקד יהוה ית משה כן עבדו בני ישראל ית כל עבידתה וחזה משה ית כל פלענתה והא עבדו יתה כמה דפקד יהוה כן עבדו וברך יתון משה ומלל יהוה עם משה למימר ביום ירחה קדמה באחד לירחה תקים ית משכנה אהל מועד ותשבי תמן ית ארון סהדותה ותטל על ארונה ית כפרתה ותעאל ית פתורה ותסדר ית סדרה ותעאל ית מנהרתה ותסק ית בוציניה ותתן ית מדבח דהבה לאועדותה לקדם ארון סעדותה ותשבי ית פרס תרחה למשכנה ותתן ית מדבח עלתה לקדם תרח משכנה אהל מועד ותתן ית כיור{ו}<ה> בין משכן זימונה ובין מדבחה ותתן תמן מים ותשבי ית דרתה סאחר ותתן ית פרס תרח דרתה ותסב ית משח משוחה ותמשח ית משכנה וית כל דבה ותקדש יתה וית כל מניו והי קדש ותמשח ית מדבח עלתה וית כל מניו ותקדש ית מדבחה והי מדבחה קדש קדשים ותמשח ית כיורה וית כנה ותקדש יתה ותקרב ית אהרן וית בניו לתרח אהל מועד ותסחי יתון במיה ותלבש ית אהרן ית רקעי קדשה ותמשח יתה ותקדש יתה ויכהן לי וית בניו תקרב ותלבשנון כיתנואן ותמשח יתון כמה דמשחת ית אבוהון ויכהנון לי ותהי למהי לון רבותון לכהנת עלם לדריון ועבד משה ככל דפקד יהוה יתה כן עבד והוה בירחה קדמה בשתה תנינתה למפקותיון ממצרים באחד לירחה אתקם משכנה ואקים משה ית משכנה ויהב ית לבניו ושבה ית לוחיו ויהב ית נגריו ואקים ית עמודיו ופרס ית עפיה על משכנה ויהב ית כסוי עפיה עליו מלעל כמה דפקד יהוה ית משה ונסב ויהב ית סעדותה לגו ארונה ושבה ית אריעיה על ארונה ויהב ית כפרתה על ארונה מלעל ואעאל ית ארונה לגו משכנה ושבה ית פרכת פרסאה ועאל על ארון סעדותה כמה דפקד יהוה ית משה ושבה ית פתורה באהל מועד על מיתובית משכנה צפונה מלבר לפרכתה וסדר עליו סדר לחם לקדם יהוה כמה דפקד יהוה ית משה ושבה ית מנהרתה באהל מועד כבול פתורה על מיתובת משכנה דרומה ואסק ית בוצינה לקדם יהוה כמה דפקד יהוה ית משה ושבה ית מדבח דהבה באהל מועד לקדם פרכתה ואועד עליו אועדות סמנים לקדם יהוה כמה דפקד יהוה ית משה ושבה ית פרס תרחה למשכנה וית מדבח עלתה שבה לקדם תרח משכנה אהל מועד ואסק עליו ית עלתה וית מנחתה כמה דפקד יהוה ית משה ושבה ית כיורה בין אהל מועד ובין מדבחה ויהב תמן מים למסחי וסחו מנה משה אהרן ובריו ית אדיון וית רגליון במיעלון לאהל מועד ובקרבתון למדבחה יסחון כמה דפקד יהוה ית משה ואקים ית דרתה סחר למשכנה ולמדבח ויהב ית פרס תרח דרתה ואסכם משה ית כל עבידתה וכסה עננה ית אהל מועד וכבוד יהוה מלא ית משכנה ולא יכל משה למיעל לאהל מועד הלא שרה עליו עננה וכבוד יהוה מלא ית משכנה ובאסתלקות עננה מן על משכנה יטלון בני ישראל בכל מטליהון ואם לא יסתלק עננה לא יטלון עד יום אסתלקותה הלא ענן יהוה על משכנה איממה ואש תהי בה לילי לעיני כל בית ישראל בכל מטליון ואזעדק למשה ומלל יהוה עמה מן אהל מועד למימר מלל עם בני ישראל ותימר להון אנש אן יקרב מנוכון קרבן ליהוה מן בהמתה מן תוריה ומן עאנה תקרבון ית קרבניכון אם עלה קרבנה מן תוריה דכר שלם יקרבנה לתרח אהל מועד יקרב יתה למרחתה לקדם יהוה ויסמך ית אדה על ריש עלתה וירחי לה למסלחה עליו ויכאס ית בר תוריה לקדם יהוה ויקרבון בני אהרן כהניה ית אדמה ויזרקון ית אדמה על מדבחה סאחר דתרח אהל מועד וישלעון ית עלתה ויפסקון יתה לפסקיה ויתנון בני אהרן כהניה אש על מדבחה ויסדרון עאים על אשתה ויסדרון בני אהרן כהניה ית פסקיה וית רישה וית פדרה על עאיה דעל אשתה דעל מדבחה וקרבה וכרעיו יסחון במיה ויועד כהנה כלה למדבחה עלה הוא קרבן רחי ריחו ליהוה ואם מן עאנה עלה קרבנה ליהוה מן אמאריה ומן עזיה דכר שלם יקרבנה לתרח אהל מועד יקרב יתה ויכאס יתה על מיתובית מדבחה צפונה לקדם יהוה ויזרקון בני אהרן כהניה ית אדמה על מדבחה סאחר ויפסקון יתה לפסקיו וית רישה וית פדרה יסדר כהנה יתון על עאיה דעל אשתה דעל מדבחה וגבה וכרעיו יסחי במיה ויקרב כהנה ית כלה ויועד למדבחה עלה הוא קרבן ריח ריחו ליהוה ואם מן עופה על<ה> קרבנה ליהוה ויקרב מן תריה אי מבני היונה ית קרבנה ויקרבנה כהנה למדבחה וימלק ית רישה ויועד למדבחה וימצי אדמה לגו כתל מדבחה ויסטי ית מרתה בספקה וירמי יתה איצטר מדבחה מדנעה לאתר קטמה ויסדק יתה בכנפיו ולא יפרש ויועד יתה כהנה למדבחה על עאיה דעל אשתה עלה הוא קרבן ריח ריחו ליהוה ונפש אן תקרב קרבן מלחה ליהוה סלת הי קרבנה וירק עליה משח ויתן עליה לבונה מנחה היא וינדינה ליד בני אהרן כהניה ויקמץ מנה מלוא קמצה מסלתה וממשחה על כל לבונתה ויועד כהנה ית אדכרותה למדבחה קרבן ריח ריחו ליהוה ודמתותר מן מנחתה לאהרן ולבניו קדש קדשים מקרבני יהוה ואם תקרב קרבן מנחה מן אפי תנור סלת חלין פטיר פסיסן במשח ורקריקי פטיר ממשחין במשח ואם מנחה על טיגן קרבנך סלת פסיסה במשח פטירה תהי גזאר יתה גזורים ותרק עליה משח מנחה היא ואם מנחה מלפץ קרבנך סלת במשח תתעבד ותנדי ית מנחתה דיתעבד מן אלין ליהוה ויקרבנה ליד כהנה ויקדמנה למדבחה וירם כהנה מן מנחתה ית אדכרותה ויועד למדבחה קרבן ריח ריחו ליהוה ודמתותר מן מנחתה לאהרן ולבניו קדש קדשים מקרבני יהוה כל מנחתה דתקרבון ליהוה לא תתעבד חמי הלא כל עמיר וכל דבש לא תקרבון מנה קרבן ליהוה קרבן ראשית תקרבון יתון ליהוה ולמדבחה לא יסקון לריח ריחו וכל קרבן מנחתיך במלח תמלח ולא תבטל מלח קיאם אלהך מן על מנחתיך על כל קרבניך תקרב מלח ואם תקרב מנחת בכורים ליהוה אביב קלי בנור גרס קליף תקרב ית מנחת בכוריך ותתן עליה משח ותשבי עליה לבונה מנחה הי ויועד כהנה ית אדכרותה מגרסה וממשחה על כל לבונתה קרבן ליהוה ואם דבח שלמים קרבנה אם מן תוריה הוא מקרב אם דכר אם נקבה שלם יקרבנה לקדם יהוה ויס{כמ}<מך> ית אדה על ריש קרבנה וינכסה תרח אהל מועד ויזרקון בני אהרן כהניה ית אדמה על מדבחה סאחר ויקרב מדבח שלמיה קרבן ליהוה וית תרבה דמכסי ית גבה וית כל תרבה דעל גבה וית תרתי כליותה וית תרבה דעליון דעל כסליה וית דיתרה על כבדה על כליותה יסירנה ויועדון יתה בני אהרן למדבחה על עלתה דעל עאיה דעל אשתה דעל מדבחה קרבן ריח ריחו ליהוה ואם מן ענה קרבנה לדבח שלמיה ליהוה דכר אי נקבה שלם יקרבנה <אם> אמאר הוא מקרב ית קרבנה ויקרב יתה לקדם יהוה ויסמך ית אדה על ריש קרבנה ויכאס יתה לקדם אהל מועד ויזרקון בני אהרן ית אדמה על מדבחה סאחר ויקרב מדבח שלמיה קרבן ליהוה תרבה אליתה שלמה לתשבית פרקה יסטינה ית תרבה דמכסי ית גבה וית כל תרבה דעל גבה וית תרתי כליהתה וית תרבה דעליון דעל כסליה וית דיתרתה על כבדה על כליהתה יסטינה ויועד כהנה למדבחה לחם קרבן ליהוה ואם עז קרבנה ויקרבנה לקדם יהוה ויסמך ית אדה על רישה ויכאס יתה לקדם אהל מועד ויזרקון בני אהרן כהניה ית אדמה על מדבחה סאחר ויקרב מנה קרבנה קרבן ליהוה ית תרבה דמכסי ית גבה וית כל תרבה דעל גבה וית תרתי כליהתה וית תרבה דעליון דעל כסליה וית דיתרה על כבדה על כליהתה יסטינה ויועדון כהנה למדבחה לחם קרבן לריח ריחו ליהוה כל תרב ליהוה אגזירת עלם לדריכון בכל מדוריכון כל תרבה וכל אדם לא תיכלון ומלל יהוה עם משה למימר מלל עם בני ישראל למימר נפשה אן תחטא בשגו מכל פקוד יהוה דלא אתעבדי ויעבד מן חדה מנהין אם כהנה דאמשח יחטא לאשמת עמה ויקרב על חטיה דחטא פר בר תורין שלם ליהוה לחטא וינדי ית פרה לתרח אהל מועד לקדם יהוה ויסמך ית אדה על ריש פרה ויכאס ית פרה לקדם יהוה ויסב כהנה דאמשח דאשלם ית אתרה מדם פרה וינדי יתה לאהל מועד ויטבל כהנה ית אצבעה באדמה וידאי מן אדמה שבע זבנואן באצבעה לקדם יהוה עם אפי פרכת קדשה ויתן כהנה מן אדמה על קרנת מדבחה אועדות סמנים לקדם יהוה דבאהל מועד וית כל אדמה ישפך לגו ארש מדבח עלתה דפתח אהל מועד וית כל תרב פר חטאתה ירם מנה ית תרבה דמכסי ית גבה וית כל תרבה דעל גבה וית תרתי כליהתה וית תרבה דעליין דעל כסליה וית דיתרה על כבדה על כליהתה יסטינה כמה דיתרם מתור דבח שלמיה ויועדנון כהנה על מדבח עלתה וית משך פרה וית כל בסרה עם רישה ועם כרעיו וגבה ופרדה ויפקון ית כל פרה למ{ר}<ל>בר למשריתה לאתר דכי על שפיכו<ת> קטמה ויוקדון יתה על עאיה בנור על שפיכת קטמה יתוקד ואם כל כנשת ישראל ישגון ויתעלם ממלל מן עיני קהלה ויעבדון חדה מכל פקוד יהוה דלא אתעבדי ואתעיבת וחכים חטיה דחטו עליה ויקרבון קהלה פר בר תורין שלם לחטא וינדון יתה לקדם אהל מועד ויסמכון חכימי {קד}<כנ>שתה ית אדיון על ריש פרה לקדם יהוה ויכאס ית פרה לקדם יהוה וינדי כהנה דאמשח מדם פרה לאהל מועד ויטבל כהנה ית אצבעה מן אדמה וידאי מן אדמה שבע זבנואן לקדם יהוה עם אפי פרכת קדשה ומן אדמה יתן כהנה על קרנת מדבחה אועדות סמנים דלקדם יהוה דבאהל מועד וית כל אדמה ישפך לגו ארש מדבח עלתה דתרח אהל מועד וית כל תרבה ירם מנה ויועד למדבחה ויעבד לפרה כמה דעבד לפר חטאתה כן יתעבד לה ויסלח עליון כהנה ויסתלח לון ויפק ית פרה למלבר למשריתה ויוקד יתה כמה דתוקד ית פרה קדמאה חטאת קהלה היא דנסיא יחטא ויעבד חדה מכל פקוד יהוה אלהה דלא אתעבדי בשגו ואתעיב אי חכים לה חטיה דחטא בה וינדי ית קרבנה צפיר עזים דכר שלם ויסמך ית אדה על ריש צפירה ויכאס יתה באתרה דיכסון ית עלתה לקדם יהוה חטא היא ויסב כהנה מדם חטאתה באצבעה ויתן על קרנת מדבח עלתה וית אדמה ישפך לגו ארש מדבח עלתה וית כל תרבה יועד למדבחה כתרב זבח שלמיה ויסלח עליו כהנה מן חטאיה ויסתלח לה ואם נפש חדה תחטא בשגו מן עם ארעה בעבדה חדה מכל פקוד יהוה דלא אתעבדי ואתעיב אי חכים לה חטיה דחטא עליה וינדי ית קרבנה צפירת עזים נקבה שלמה על חטיה דחטא ויסמך ית אדה על ריש חטאתה [ויכאס ית חטאתה] באתרה דיכסון ית עלתה ויסב כהנה מן אדמה באצבעה ויתן על קרנת מדבח עלתה וית כל אדמה ישפך לגו ארש מדבח עלתה וית כל תרבה יסטי כמה יסטי תרבה מן על מדבח שלמיה ויועד כהנה מדבחה לריח ריחו ליהוה ויסלח עליה כהנה ויסתלח לה ואם אמארה ינדי קרבנה לחטאת נקבה שלמה ינדינה ויסמך ית אדה על ריש חטאתה ויכאס יתה לחטא באתרה דיכסון ית עלתה ויסב כהנה מדם חטאתה באצבעה ויתן על קרנת מדבח עלתה וית כל אדמה ישפך לגו ארש מדבח עלתה וית כל תרבה יסטי כמה דיסטי תרב אמארה מדבח שלמיה ויועד כהנה למדבחה עם קרבני יהוה ויסלח עליו כהנה על חטאיו דחטא ויסתלח לה ונפש אן תחטא ושמעה קל תקומה והוא סהד אי חזי אי חכם אם לא יחבי ויקבל עובתה אי נפש אן תקרב בכל ממלל מסב אי בנבלת חיה מסבה אי בנבלת בהמה מסבה אי בנבלת שרץ מסב ויתעלם מנה והוא מסב ועיב אי אן יקרב בסבת אנש לכ<ל> סבתאה דיסתב בה ואתעלם מנה והוא חכם ועיב אי נפש אן תשתבע למפרשה בספתין למבעשה אי למיטבה לכל דיפרש אנשה בשבועה ואתעלם מנה והוא חכם ועיב לחדה מן אלין והי אן יחטא לחדה מן אלין ויתודאי ית דחטא עליה וינדי ית אשמה ליהוה על חטאתה דחטא נקבה מן ענה אמארה אי צפירת עזים לחטאת ויסלח עליו כהנה על חטאיו דחטא ויסתלח לה ואם לא תמטי אדה קבל נקי וינדי על אשמה דחטא תרתי תרים אי תרי בני יונה ליהוה אחד לחטא ואחד לעלה וינדי יתון ליד כהנה ויקרב ית דלחטאתה קדמאי וימלק כהנה ית רישה מקבל קדלה ולא יפרש וידי מן אדם חטאתה לגו <ארש> מדבחה ודמשתיר באדמה ימצי לגו ארש מדבחה חטא היא וית תנינה יעבד עלה כפשרונה ויסלח עליו כהנה מן חטיה דחטא ויסתלח לה ואם לא תמטי אדה לתרתי תרים אי לתרי בני יונה וינדי ית קרבנה דחטא עסור מכאלתה סלת לחטאתה לא ירק עליה משח ולא יתן עליה לבונה הלא חטא {א}<ה>י<א> וינדינה ליד כהנה ויקמץ מנה מלוא קמצה ית אדכרותה ויועד למדבחה עם קרבני יהוה חטא היא ויסלח עליו כהנה על חטאיה דחטא מן חדה מן אלין ויסתלח לה ותהי לכהנה כמנחותה ומלל יהוה עם משה למימר נפש אן תשקר שקר ותחטיה בשגו מקדשי יהוה וינדי ית אשמה ליהוה דכר שלם מן עאנה בשיאמך כסף מתקלים במתקל קדשה לאשמה וית דחטא מן קדשה ישלם וית חמושה יוזף עליו ויתן יתה לכהנה וכהנה יסלח עליו בדכר אשמה ויסתלח לה ואם נפש חדה תחטא ועבדה חדה מכל פקוד יהוה דלא אתעבדי ולא חכם ועיב ויקבל עובתה וינדי דכר שלם מן ענה בשיאמך לאשמה ליד כהנה ויסלח עליו כהנה על שגותה דשגה והוא לא חכם ויסתלח לה אשם הוא עיב אשם ליהוה ומלל יהוה עם משה למימר נפש אן תחטא ושקרת שקר ביהוה וכדב בחברה במסרון אי באשמות אד אי בעצין אי עשק ית חברה אי שקע אבדה וכדב בה ואשתבע על שקר על חדה מכל דיעבד אנשה למחטי בהין והי אן יחטא ואתקיב ויעזר ית עציאנה דעצא אי ית עשוקה דעשק אי ית אמסרונה דאמסר עמה אי ית אבדתה דשקע אי מכל ממלל דישתבע עליו לשקר וישלם יתה ברישה וחמושה יוזף עליו לדה הוא לו יתננה ביום אשמתה וית אשמה ינדי ליהוה דכר שלם מן ענה בשיאמך לאשמה <ליד כהנה> ויסלח עליו כהנה לקדם יהוה ויסתלח לה על חדה מכל דיעבד למתעיבה בה ומלל יהוה עם משה למימר פקד ית אהרן וית בניו למימר דה אוראות עלתה היא עלתה על יקידאה על מדבחה כל ליליה עד צפר ואש מדבחה תדלק בה וילבש כהנה משחי עבאר ושריני עבאר ילבש על בסרה וירם ית קטמה דתיכל אשתה ית עלתה על מדבחה וישבנה איצטר מדבחה וישלח ית רקעיו וילבש רקעים עורנים ויפק ית קטמה הלמלבר למשריתה לאתר דכי ואשתה על מדבחה תדלק בה לא תטפי ויבער עליה כהנה עאים בצפרה בצפרה ויסדר עליה עלתה ויועד עליה תרבי שלמים אש תדיר תדלק על מדבחה לא תטפי ודה אוראות מנחתה אקרבה יתה בני אהרן לקדם יהוה עם קדם מדבחה וירם מנה בקמצה מסלת מנחתה וממשחה וית כל לבונתה דעל מנחתה ויועד על מדבחה קרבן ריח ריחו אדכרותה ליהוה ודמתותר מנה ייכל אהרן ובניו פטיר תתאכל באתר קדוש בדרא אהל מועד ייכלונה לא תתאפי חמי חלקון יהבת יתה מקרבני יהוה קדש קדשים היא כחטאתה כאשמה כל דכר בבני אהרן ייכלנה חלק עלם לדריכון מקרבני יהוה כל דיקרב בהון יקדש ומלל יהוה עם משה למימר דן קרבן אהרן ובניו דיקרבון ליהוה ביום המשח יתה עסור מכאלתה סלת למנחה תדיר פלגותה בצפרה ופלגותה בין רמשיה על טיגנה במשח תתעבד מסרבכה תיתינה תגזאר מנחת גזורים תקרב ריח ריחו ליהוה כהנה דמשח חליפתה מבניו יעבד יתה חלק עלם ליהוה כליל תועד וכל מנחת כהן כליל תהיה לא תתאכל ומלל יהוה עם משה למימר מלל עם אהרן ועם בניו למימר דה אוראות חטאתה באתר דתכאס חטאתה תכאס חטאתה לקדם יהוה קדש קדשים היא כהנה דמסלח יתה ייכלנה באתר קדיש תתאכל בדרת אהל מועד כל דיקרב בבסרה יקדש ודידי מן אדמה על לבושה דידי עליו יתרע באתר קדיש ומחן עסף דתבשל בה יתבר ואם במחן נחש אבשלת וימרק ויצטבע במיה כל דכר בכהניה ייכל יתה קדש קדשים היא וכל חטא דיתיעל מן אדמה לאהל מועד למסלח בקדשה לא תתאכל בנור תתוקד ודה אוראות אשמה קדש קדשים היא באתרה דיכסון ית עלתה יכסון ית אשמה וית אדמה יזרקון על מדבחה סאחר וית כל תרבה יקרב מנה עם אליאה וית תרבה דמכסה ית גבה וית כל תרבה דעל גבה וית תרתי כליהתה וית תרבה דעליהון {עד}<דע>ל כסליה וית דיתרה על כבדה על כליהתה יסטינה ויועד יתון כהנה למדבחה קרבן ליהוה אשם הוא כל דכר בכהניה ייאכלנה באתר קדיש יתאכל קדש קדשים הוא כחטאתה כאשמה תורה חדה לון כהנה דיסלח בה לה הי וכהנה דמקרב ית עלת אנש משך עלתה דיקרבון לכהנה לה הי וכל מנחה דתתאפי בתנור וכל מתעבד בלפצה ועל טיגנה לכהנה דמקרב יתה לה תהי וכל מנחה פסיסה במשח ונגיבה לכל בני אהרן תהי אנש כאחיו ודה אוראות דבח שלמיה דיקרבון ליהוה אם על אודאו יקרבנה ויקרב עם דבח אודאותה חלי פטיר פסיסן במשח [ורקריקי פטיר ממשחים במשח וסלת מסרבך חלי פסיסן במשח] עם חלת לחם חמי יקרב קרבנה עם דבח אודאות שלמיו ויקרב מנה אחד מכל קרבן ארמו ליהוה לכהנה דזרק ית אדם שלמיה לה הי ובסר דבח אודאות שלמיו ביום קרבנה יתאכל לא ינח מנה עד צפר ואם נדר אי דעבה דבח קרבנה ביום הקרבותה ית דבחה יתאכל ומבתר ודמתותר מנה יתאכל ודמתותר מ{סב}<בס>ר דבחה ביומה תליתה בנור יתוקד ואם מיכל יתאכל מבסר דבח שלמיו ביומה תליתאה לא ירחי דמקרב יתה לא יתחשב לה בטול הי ונפשה דאכלה מנה עובה תקבל ובסרה דיקרב בכל סבה לא יתאכל בנור יתוקד בסרה כל דכי ייכל בסר ונפשה דתיכל בסר מדבח שלמיה דליהוה וסבתה עליו ותתעקר נפשה ההיא מן עמיה ונפש אם תקרב בכל סבה בסבת אנש אי בבהימה מסבה אי בכל שרץ מסב ודאכל מבסר דבח שלמיה דליהוה ותתעקר נפשה ההיא מן עמיה ומלל יהוה עם משה למימר מלל עם ברי ישראל למימר כל תרב תור ואמאר ועז לא תיכלון ותרב ליחה ותרב עטיפה יתעבד לכל עבידתה ומיכל לא תיכלונה הלא כל אכל תרב מן בהמתה דיקרב מנה קרבן ליהוה ותתעקר נפשה דאכלה מן עמיה וכל דם לא תיכלון בכל מדוריכון לעוף ולבהמה וכל נפשה דתיכל כל דם ותתעקר נפשה ההיא מן עמיה ומלל יהוה עם משה למימר ולברי ישראל תמלל למימר דמקרב ית דבח שלמיו ליהוה ינדי ית קרבנה ליהוה מדבח שלמיו אדיו ינדיאן ית קרבני יהוה ית תרבה עם ניחה ינדינה ית ניחה למנפה יתה אנפו לקדם יהוה ויועד כהנה ית תרבה למדבחה והי ניחה לאהרן ולבניו וית שוק ימינה תתנון ארמו לכהנה מדבחי שלמיכון דמקרב ית דם שלמיה וית תרבה מברי אהרן לה תהי שוק ימינה לחלק הלא ית נחי אנפותה וית שהק ארמותה נסבת מן עם ברי ישראל מדבחי שלמיון ואהבת יתון לאהרן כהנה ולבריו לחלק עלם מן עם ברי ישראל דה רבות אהרן ורבות בניו מקרבני יהוה ביום דקרב יתון למכהנה ליהוה דפקד יהוה למתן להון ביום משוחה יתון ומן עם בני ישראל חלק עלם לדריכון דה אוראותה לעלתה ולמנחתה ולחטאתה ולאשמה ולמשלמיה ולדבח שלמיה דפקד יהוה ית משה בטור סיני ביום פוקדו ית בני ישראל למקרבה ית קרבניון ליהוה במדבר סיני ומלל יהוה עם משה למימר סב ית אהרן וית בניו עמה וית ארקעיה וית משח משוחה וית פר חטאתה וית תרי דכריה וית קנון פטירה וית כל כנשתה כנש לתרח אהל מועד ועבד משה כמה דפקד יהוה יתה ואכנשת כנשתה לתרח אהל מועד ואמר משה לכנשתה דן ממללה דפקד יהוה למעבד וקרב משה ית אהרן וית בניו וסחו יתון במיה ויהב עליו ית כתנתה ואסהר יתה באמיאן ואלבש יתה ית מעילה ויהב עליו ית אפודה ואסהר יתה בשושב אפודה ועיאץ לה בה ושבי עליו ית חשנה ויהב על חשנה ית נאיריה וית שלמיה ושבה ית מעטפתה על רישה ויהב על מעטפתה עם קבל אפיו ית נץ דהבה כליל קדשה כמה דפקד יהוה ית משה ונסב משה מן משח משוחה ומשח ית משכנה וית כל דבה וקדש יתון ואדי מנה על מדבחה שבע זבנים ומשח ית מדבחה וית כל מניו וית כיורה וית כנה למקדשתון וארק ממשח משוחה על ריש אהרן ומשח יתה למקדשתה וקרב משה ית בני אהרן ואלבשון כיתנואן ואסהר יתון אמיאנים ושקע להון מגבעאן כמה דפקד יהוה ית משה וקדם ית פר חטאתה וסמך אהרן ובניו ית אדיון על ריש פר חטאתה ונכס ונסב משה ית אדמה ויהב על קרנת מדבחה סאחר באצבעה וסלח ית מדבחה וית אדמה ארק לגו ארש מדבחה וקדשה למסלחה עליו ונסב ית כל תרבה דעל גבה וית יותרת כבדה וית תרתי כליהתה וית תרביין ויועד משה למדבחה וית פרה [וית משכה וית בסרה וית פרה] יוקד בנור מלבר למשריתה כמה דפקד יהוה ית משה וקדם ית דכר עלתה וסמך אהרן ובניו ית אדיון על ריש דכרה ונכס וזרק משה ית אדמה על מדבחה סאחר וית דכרה פסק לפסקיו ויועד משה ית רישה וית פסקיה וית פדרה וית גבה וכרעיה סחו במיה ואועד משה ית כל דכרה למדבחה עלה הוא לריח ריחו קרבן הוא ליהוה כמה פקד יהוה ית משה וקרב ית דכר תנינה דכר משלמיה וסמך אהרן ובניו ית אדיון על ריש דכרה ונכס ונסב משה מן אדמה ויהב על רום אדן אהרן ימינתה ועל הליון אדה ימינתה ועל הליון רגלה ימינתה וקרב ית בני אהרן ויהב משה מן אדמה על רום אדנון ימינתה ועל הליון אדון ימינתה ועל הליון רגלון ימינתה וזרק משה ית אדמה על מדבחה סאחר ונסב ית תרבה עם אליאה וית כל תרבה דעל גבה וית יתרת כבדה וית תרתי כליהתה וית תרביין וית שהק ימינה ומקנון פטירה דלקדם יהוה ונסב חלת פטירה חדה וחלת לחם שמין חדה ורקריק אחד ושוה על תרביה ועם שהק ימינה ויהב ית כלה על כפי אהרן ועל כפי בניו ואנף יתון אנפו לקדם יהוה ונסב משה יתון מן על כפיון ואועד למדבחה עם עלתה משלמים אנון לריח ריחו קרבן ליהוה ונסב משה ית ניחה ואנפה אנפו לקדם יהוה מדכר משלמיה למשה הוה לחלק כמה דפקד יהוה ית משה ונסב משה ממשח משוחה ומן אדמה דעל מדבחה ואדי על אהרן ועל רקעיו ועל בניו ועל רקעי בניו עמה וקדש ית אהרן וית רקעיו וית בניו וית רקעי בניו עמה ואמר משה לאהרן ולנריו בשלו ית בסרה תרח אהל מועד באתר קדיש ותמן תיכלון יתה וית לחמה דבקנון משלמיה כמה דאפקדת למימר אהרן ובניו ייכלונה ודמתותר בבסרה ובלחמה בנור תוקדון ומתרח אהל מועד לא תפקון שבעה יומים עד יום אשלמות יומי משלמיכון הלא שבעה יומים ישלם ית אדיכון כמה דעבד ביומה הדן פקד יהוה למעבד למסלח עליכון ותרח אהל מועד תדורון אימם ולילי שבעה יומים ותטרון ית מטרת יהוה ולא תמותון הל<א> כן אפקדת ועבד אהרן ובניו ית כל ממלליה דפקד יהוה באד משה והוה ביומה תמינאה זעק משה לאהרן ולבניו ולחכימי ישראל ואמר לאהרן סב לך עגל בר תורין לסלוח ודכר לעלה שלמים ויקרב לקדם יהוה ולחכימי ישראל תמלל למימר סבו צפיר עזים לחטאתה ועגל ואמאר ברי שתה שלמים לעלתה ותור ודכר לשלמים לדבח לקדם יהוה ומנחה פסיסה במשח הלא יומן יהוה מתחזי לוכון ונסבו ית דפקד משה לקדם אהל מועד וקרבו כל כנשתה וקעמו לקדם יהוה ואמר משה דן ממללה דפקד יהוה תעבדון ואתחזה לוכון כבוד יהוה ואמר משה לאהרן קרב למדבחה ועבד ית חטאתך וית עלתך וסלח בדילך ובדיל עמה ועבד ית קרבן עמה וסלח בדילון כמה דפקד יהוה וקרב אהרן למדבחה ונכס ית עגל חטאתה דלה וקרבו בני אהרן ית אדמה לה וטבל אצבעה באדמה ויהב על קרנת מדבחה וית אדמה ארק לגו ארש מדבחה וית תרבה וית כליהתה וית דיתרה מן כבדה מן חטאתה הועד למדבחה כמה דפקד יהוה ית משה וית בסרה וית משכה אוקד בנור מלבר למשריתה ונכס ית עלתה ואושטו בני אהרן לה ית אדמה וזרקה על מדבחה סאחר וית עלתה אושטו לה לפסקיה וית רישה ויועד למדבחה ואסחו ית גבה וית כרעיה ואועד על עלתה למדבחה וקרב ית קרבן עמה ונסב ית צפיר חטאתה דלעמה ונכסה וסלחה כקדמאי וקרב ית עלתה ועבדה כפשרונה וקרב ית מנחתה ומלא כפיו מנה ואועד על מדבחה מלבר עלת צפרה ונכס ית תורה וית דכרה דבח שלמיה דלעמה ואושטו בני אהרן ית אדמה לה וזרקה על מדבחה סאחר וית תרביה מן תורה ומן דכרה אליתה וכסואה וכליהתה ויתירת כבדה ושוה ית תרביה עם ניחיה ואועד תרביה למדבחה וית ניעיה וית שהק ימינה הנף אהרן אנפו לקדם יהוה כמה דפקד יהוה ית משה ותלא אהרן ית אדה על עמה וברכון ונ{ד}<ע>ת ממעבד {ו}חטאתה ועלתה ושלמיה ו{יבא} <עלל> משה ואהרן לאהל מועד ונפקו וברכו ית עמה ואתחזה כבוד יהוה לכל עמה ונפקת אש מלקדם יהוה ואכלת על מדבחה ית עלתה וית תרביה וחזו כל עמה ושבחו ונפלו על אפיון ונסבו בני אהרן נדב ואביהוא גבר מחתתה ויהבו בהין נור ושבו עליהן אועדו וקרבו לקדם יהוה אשת בראה דלא פקד יתון ונפקת אש מלקדם יהוה ואכלת יתון ומיתו לקדם יהוה ואמר משה לאהרן הוא דמלל יהוה למימר בקריבי אקדש ועל אפי כל עמה אתיקר ושדך אהרן וזעק משה למישאל ולאליצפן ברי עזיאל עביב אהרן ואמר להון קרבו סבלו ית אחיכון מן עם אפי קדשה הלמלבר למשריתה וקרבו וסבלו יתון בכיתנואתון הלמלבר למשריתה כמה דמלל משה ואמר משה לאהרן ולאלעזר ולאיתמר בניו ראשיכון לא תפרעון ורקעיכון לא תפרמון ולא תמותון ועל כל כנשתה ירגז ואחיכון כל בית ישראל יבכון ית יקידתה דאוקד יהוה ומתרח אהל מועד לא תפקון דלה תמותון הלא משח רבות יהוה עליכון ועבדו כמלול משה ומלל יהוה עם אהרן למימר חמר ורעט אל תשתה אתה ובניך עמך במיעלכון לאהל מועד ולא תמותון אגזירת עלם לדריכון ולמפרשה בין קדשה ובין חלה ובין מסבה ובין דכיה ולמאורה ית בני ישראל ית כל אגזריה דמלל יהוה עמהון באד משה ומלל משה עם אהרן ועם אלעזר ועם איתמר בניו דאתותרו סבו ית מנחתה דאתותרת מקרבני יהוה ואכלוה פטיר איצטר מדבחה הלא קדש קדשים היא ותיכלון יתה באתר קדיש הלא חלקך וחלק בניך היא מקרבני יהוה הלא כן אפקדת ית ניחה אנופתה וית שהק ארמותה תיכלון באתר דכי אתה ובניך ובנאתך עמך הלא חלקך וחלק בניך אתיהבו מדבחי שלמי בני ישראל שהק ארמותה וניחה אנפותה עם קרבני תרביה ינדון למנפה אנפו לקדם יהוה והי לך ולבניך ולבנתך עמך לחלק עלם כמה דפקד יהוה וית צפיר חטאתה ביעי בעו משה והא יקיד ורגז על אלעזר ועל איתמר בני אהרן דאתותרו למימר ממה לא אכלת{ות}ון ית חטאתה באתר קדשה הלא קדש קדשים היא ויתה יהיב לוכון למסבל ית עוב כנשתה למסלח עליהון לקדם יהוה הן לא אתיעל מן אדמה לקדשה גבאה מיכל תיכלון יתה בקדשה כמה דפקדת ומלל אהרן עם משה הא יומן הקרבו ית חטאתון וית עלתון לקדם יהוה וירען יתי כאלין ותיכל סלוח יומן דטב בחזות יהוה ושמע משה וטב בעיניו ומלל יהוה עם משה ועם אהרן למימר עמהון מללו עם בני ישראל למימר דה החיתה דה תיכלון מכל בהמאתה דעל ארעה כל מטלפה טלפה ופליגה טלף תרתי פרסאן מסקן גרה בבהמאתה מנה תיכלון ברן ית דן לא תיכלון ממסקי גרתה וממטלפי טלפתה ית גמלה הלא מסק גרה הוא וטלפה ליתו מטלף מסב הוא לוכון וית טפסה הלא מסק גרה הו וטלפה לא הטלף מסב הוא לוכון וית ארנבתה הלא מסקה גרה היא וטלפה לא הטלפת מסבה היא לוכון וית חזירה הלא מטלפ{ה} טלפה הוא ופליג פליג פרסה הוא גרה לא מגרר מסב הוא לוכון מבסרון לא תיכלון ובנבלתון לא תקרבון מסבים אנון לוכון ומן דן תיכלון מכל דבמיה כל דלה ערספים וכנפים ב{ימ}<מי>ה בימיה ובנחליה מנון תיכלון וכל דלית לה ערספין וכנפים ב{ימ}<מי>ה בימיה ובנחליה מכל שרץ מיה ומכל נפש החיתה דבמיה שקץ אנון לוכון ושקץ יהון לוכון מבסרון לא תיכלון וית נבלתון תשקצון וכל דלית לה ערספים וכנפים במיה שקץ הוא לוכון וית אלין תשקצון מן עופה לא תיכלון שקץ אנון ית נשרה וית בזאה וית עוזה וית דאיתה וית אהיה למינה וית כל ערב למינו וית ברת עניתה וית עיסה וית שופה למינה וית נצצה וית צדיה וית איבי וית ברברי וית קפופה וית קאתין וית נעמיתה וית סנוניתה ועטפיתה למינה וית נקארתה וית ערפדה כל שרץ עופה דמהלך על ארבע שקץ הוא לוכון ברן ית דן תיכלון מכל שרץ קמצה דמהלך על ארבע דלה כרעים מלעל לרגליו למנתרה בון על ארעה ית אלין מנון תיכלון ית גובאה למינה וית רשונה למינה וית רגולה למינה וית חרגבה למינה וכל שרץ עופה דלה ארבע רגלים שקץ הוא לוכון ולאלין תיסבון כל דקרב בנבלתון יסאב עד רמשה וכל דסבל מנבלתון ירע רקעיו ויסחי במים ויסאב עד רמשה לכל בהמתה דהיא מפרסה פרסה ופליגה ליתיה טלף וגרה ליתיה מסקה מסבים אנון לוכון כל דקרב בון יסאב וכל דמהלך על כפיו בכל החיתה דאזלה על ארבע מסבים אנון לוכון כל דקרב בנבלתון יסאב עד רמשה ודסבל מנבלתון ירע רקעיו ויסאב עד רמשה מסבים אנון לוכון ודן לוכון מסבה בשרץ דשרץ על ארעה חלדה ועגברה וערדונה למינה וסממיתה וכחה ולטעיתה וקכדה וכששתה אלין דמסיבים לוכון מכל שרצה כל דקרב בון במותון יסאב עד רמשה וכל דיפל עליה מנהון במותון יסאב מכל מחן קיצם אי לבוש אי משך אי סק כל מחן דיתעבד עבידה בון במיה איעל ויסאב עד רמשה וידכי וכל מחן עסף דיפל מנון לגבה כל דבגבה יסאב ויתה תתברון מכל מיכל דיאכל דיתיעל עליו מים יסאב וכל משקה דישתה בכל מחן יסאב וכל דיפל מנבלתון עליו יסאב תנור ואתפים יפגרון מסבים אנון ומסיבים יהון לוכון ברן מעין מים וגוב מכנש מים הי דכי וקרב בנבלתון יסאב ואן יפל מנבלתון על זרע זרע דיזדרע דכי הוא ואן יתיהב מים על זרעה ויפל מנבלתון עליו מסב הוא לוכון ואן ימות מן בהמתה דהיא לוכון למיכלה דקרב בנבלתה יסאב עד רמשה ודגרף מנבלתה ירע רקעיו ויסתב עד רמשה ודסבל מן נבלתה ירע רקעיו ויסתב עד רמשה וכל שרצה דשרץ על ארעה שקץ הוא לא יתאכל כל דאזל על מחיו וכל דאזל על ארבע עד כל מסגי רגלים לכל שרצה דשרץ על ארעה לא תיכלונון הלא שקץ אנון אל תשקצון ית נפשהתכון בכל שרצה דשרץ ולא תסתבון בהון ותסתבון בון הלא אנה יהוה אלהכון ותתקדשון ותהון קדישים הלא קדיש אני ולא תסיבון ית נפשהתכון בכל שרצה דרמס על ארעה הלא אני יהוה אלהכון המסק יתכון מן ארע מצרים למהי לוכון לאלהים ותהון קדישים הלא קדיש אני דה אורואת בהמתה ועופה וכל נפש החיתה דרמסה במיה לכל נפשה דשרצה על ארעה למפרשה בין מסבה ובין דכיה ובין החיתה דמתאכלה ובין החיתה דלא תתאכל ומלל יהוה למשה למימר מלל עם ברי ישראל למימר אתאה כד תזדרע וילדה דכר ותסתב שבעה יומים כיומי טמת עפדתה תסתב וביומה תמינה יתגזר ית בסר ערלתה ותלתים יום ותלתת יומים תיתב באדם דכואה בכל קדשה לא תקרב ולמקדשה לא תיעל עד מלוי יומי דכואה ואם נקבה תילד ותסתב שבועים כטמ{א}תה ושתים יום ושתת יומים תתב על אדמי דכואה ובמלוי יומי דכואה לבר אי לברת תנדי אמאר בר שתה לעלתה ובר יונה אי תר לסלוח לתרח אהל מועד ליד כהנה ויקרבנה לקדם יהוה ויסלח עליה כהנה ותדכי ממיתי אדמיה דה אוראות ילדתה לדכר ולנקבה ואם לא תשקע אדה קבל נקי ותסב תרתי תרים אי תרי ברי יונה אחד לסלוח וחדה לעלה ויסלח עליה כהנה ותדכי ומלל יהוה עם משה ועם אהרן למימר אנש אן הי במשך בסרה שומה אי קלפה אי בחקה והי במשך בסרה למכתש צרעה ויתנדי ליד אהרן כהנה אי לחדה מבריו כהניה ויחזי כהנה ית מכתשה במשך בסרה וסער במכתש אתפך עבאר וחזב מכתשה עמק מן משך בסרה מכתש צרעה הוא ויחזי כהנה ויסיב יתה ואם בחקה עבארה היא במשך בסרה ועמק לית חזב מן משכה וסערה לא הפיך עבאר ויסגר כהנה ית מכתשה יומים ויחזי כהנה ביומה שביעאה והא מכתשה קעם בחזביו לא פתה מכתשה במשכה ויסגרנה כהנה שבעה יומים תנינות ויחזי כהנה ביומה שביעאה תנינות והא כמעה מכתשה לא פתה מכתשה במשכה וידכינה כהנה קלפה היא וירע רקעיו וידכי ואם פתה תפתה קלפתה במשכה ב{א}תר החזותה ליד כהנה לדכיותה ויתחזי תנינות ליד כהנה ויחזי כהנה והא פתת קלפתה במשכה ויסיבנה כהנה צרעה היא ומכתש צרעה אן תהי באנש ויתנדי ליד כהנה ויחזי כהנה והא שומה עברה במשכה והיא אפיכה סער עבאר ומחית בסר קעים בשומתה צרעה עתיקה היא במשך בסרה ויסיבנה כהנה לא יסגרנה הלא מסב הוא ואם פרח תפרח צרעתה במשכה וכסת צרעתה ית כל משך {א}מכתשה מרישה ועד רגלה לכל חזב עיני כהנה ויחזי כהנה והא כסת צרעתה ית כל בסרה וידכי ית מכתשה כלה אתפך עבאר דכי הוא וביום אחזות בה בסר קעים יסתב ויחזי כהנה ית בסרה קעימה ויסיבנה בסרה קעימה מסב הוא צרעה היא אי אן יעזר בסרה קעימה ויאפך לעבר וייתי ליד כהנה ויחזי כהנה והא אתפך מכתשה לעבאר וידכי כהנה ית מכתשה דכי הוא ובסר אן הי בה שחן ואתחסי ויהי באתר שחנה שומה עברה אי בהמת עבארה סמקה ויתחזי לכהנה ויחזי כהנה והא חזבה שפל מן משכה וסערה הפך עבאר ויסיבנה כהנה מכתש צרעה היא בשחנה פרחה ואם יחזי כהנה והא לית בה סער עבאר ושניה ליתיה מן משכה והיא כמעה ויסגרנה כהנה שבעה יומים אם פתי תפתי במשכה ויסיב כהנה יתה מכתש הוא ואם אתריה קעמת בחקתה לא פתת שלבית שחנה היא וידכינה כהנה אי בסר אן יהי במשכה כבית נור ותהי מחית כביתה בהקה עבארה סמקה אי עברה ויחזי יתה כהנה והא הפיך סער עבאר בבהקתה וחזבה עמק מן משכה צרעה היא בכביתה פרחה ויסיב יתה כהנה מכתש צרעה היא ואם יחזי כהנה והא לית בבהקתה סער עבאר ושניה ליתיה מן משכה והיא כמעה ויסגרנה כהנה שבעה יומים ויחזי כהנה ביומה שביעה אם פתי תפתי במשכה ויסיב יתה כהנה מכתש צרעה היא ואם אתריה קעמת בהקהתה לא פתת במשכה והיא כמעה שומת כביתה היא וידכינה כהנה הלא שלבית כביתה היא וגבר אי אתה אן הי בה מכתש בריש אי בדקן ויחזי כהנה ית מכתשה והא חזבה עמק מן משכה ובה סער צהב דקיק ויסיב כהנה יתה נתק הוא צרעת רישה אי דקנה היא ואן יחזי כהנה ית מכתש נתקה והא לית חזבה עמק מן משכה וסער שריר לית בה ויסגר כהנה ית מכתש נתקה שבעה יומים ויחזי כהנה ית נתקה ביומה שביעאה והא לא פתה נתקה ולא הוה בה סער צהב וחזב נתקה לית עמק מן משכה ויספאר וית נתקה לא יספאר ויסגר כהנה ית נתקה שבעה יומים תנינות ויחזי כהנה ית נתקה ביומה שביעאה והא לא פתה נתקה במשכה וחזבה ליתו עמק מן משכה וידכינה כהנה וירע רקעיו וידכי ואם פתי יפתה נתקה במשכה בתר דכיותה ויחזי כהנה והא פתה נתקה במשכה לא ירער כהנה לסערה צהבה מסב הוא ואם בחזביו עמק נתקה וסער שריר צמיח בה אתחסי נתקה דכי הוא וידכינה כהנה וגבר אי אתה אן יהי במשך בסרון בהקן בהקן עברן ויחזי כהנה והא במשך בסרון בהקן כמען עברן בחק הוא פרח במשכה דכי הוא ואנש אן ימרט רישה קריח הוא דכי הוא ואם מקבל אפיו ימרט רישה גלשן הוא דכי הוא ואן הי בקרותה הי בגלשנותה מכתש עבר סמק צרעה פרחה היא בקרותה אי בגלשנותה ויחזי יתה כהנה והא שומהת מכתשה עברה סמקה בקרותה אי בגלשנותה כחזב צרעה משך בסר אנש צריע הוא מסב הוא מסב יסיבנה כהנה ברישה מכתשה וצריעה דבה מכתשה רקעיו יהון פרימים ורישה יהי פריע ועל ספותן יתעטף ויסתב מסב יתקרי כל יומי דמכתשה בה יסתב מסב הוא ביחידאו ידור מלבר למשריתה מדורתה ולבושה אן יהי בה מכתש צרעה בלבוש עמר אי בלבוש כתנים אי בשתיה אי בערבה לכתנים ולעמר אי במשך אי בכל עבידת משך ויהי מכתשה ירק אי סמק בלבושה אי [במשך אי בשתי אי] בערבה אי בכל מחן משך מכתש צרעה הוא וחזהותה ית כהנה ויחזי כהנה ית מכתשה ויסגר ית מכתשה שבעה יומים ויחזי [כהנה] ית מכתשה ביומה שביעאה הלא פתה מכתשה בלבושה אי בשתיה {ב}<א>י בערבה אי במשכה לכל דיתעבד משכה לעבידה צרעה ממריאה מכתשה מסב הוא ויוקד ית לבושה אי ית שתיה אי ית ערבה לעמרה אי בכתניה אי ית כל מחן משכה דהי בה מכתשה הלא צרעה ממריאה היא בנור תתוקד ואם יחזי כהנה והא לא פתה מכתשה בלבוש אי בשתאי אי בערב אי בכל מחן משך ויפקד כהנה וירחון ית דבה מכתשה ויסגרנה שבעה יומים תנינות ויחזי כהנה בתר אתרע ית מכתשה והא לא הפך מכתשה מן חזביו ומכתשה לא פתה מסב הוא בנור תוקדנה כתימה היא בצעותה אי בנקיותה ואם חזה כהנה והא כמעה מכתשה בתר דאתרחו יתה ויקדון יתה {כ}<מ>ן לבושה אי מן משכה אי מן שתיה אי מן ערבה ואם תתחזי עורי בלבושה אי בשתיה אי בערבה אי בכל מחן משך פרחה היא בנור תוקדון ית דבה מכתשה ולבושה אי שתיה אי ערבה אי כל מחן משכה דתתרע ויסטי מנון מכתשה וירח תנינות וידכי דה אוראות מכתש צרעתה לבוש עמרה אי כתניה אי שתיאה אי ערבה אי כל מחן משך לדכואה אי לסיובה ומלל יהוה עם משה למימר דה תהי תורות דמצטרע ביום דכיותה ויתנדי ליד כהנה ויפק כהנה הלמלבר למשריתה ויחזי כהנה והא אתחסי מכתש צרעה מן צריעה ויפקד כהנה ויסבון למדכאה תרתי צפראן קעימן דכיאן וקיצם ארז זעורי צביעה ואזוב ויפקד כהנה ויכסון ית צפרתה חתה לגו מחן חסף על מיה קיעמים וית צפרתה קעימתה יסב יתה וית קיצם ארזה וית זעורי צביעתה וית אזובה ויטבל יתון וית צפרתה קעימתה באדם צפרתה נכיסתה על מיה קעימיה וידי על דמדכי מן צרעתה שבע זבנואן וידכינה וישלח ית צפרתה קעימתה על אפי ברה וירח דמדכי ית רקעיו ויסאפר ית כל סערו ויסחי במיה וידכי ובתר ייעל למשריתה וידור מלבר למשכנה שבעה יומים ויהי ביומה שביעה יספאר מן כל סערה מן רישה ומן דקנה ומן גביני עיניו ומן כל סערה יספאר וירח ית רקעיו ויסחי ית בסרה במיה וידכי וביומה תמינאה יסב תרי אמארים שלמים ברי שתה ואמארה חדה ברת שתה שלמה ותלתה עסורים סלת מנחה פסיסה במשח ולג שמן חדה ויקים כהנה דמדכי ית אנשה דמדכי ויתון לקדם יהוה תרח אהל מועד ויסב כהנה ית אמארה חדה ויקרב יתה לאשמה וית לג משחה וינף יתון אנפו לקדם יהוה ויכס ית אמארה באתרה דיכסון ית חטאתה וית עלתה באתר קדשה הלא כחטאתה וכאשמה הוא לכהנה קדש קדשים הוא ויסב כהנה מדם אשמה ויתן על רום אדן דמדכי ימינתה ועל הליון אדה ימינתה ועל הליון רגלה ימינתה ויסב כהנה מלג משחה וירק על כף כהנה סמלאתה ויטבל כהנה ית אצבעתה ימינתה מן משחה דעל כפה סמאלתה וידי מן משחה שבע זבנואן לקדם יהוה ואותרות משחה דעל כפה יתן כהנה על רום אדן דמדכי ימינתה ועל הליון אדה ימינתה ועל הליון רגלה ימינתה על אדם אשמה ודמתותר במשחה דעל כף כהנה יתן על ריש דמדכי ויסלח עליו כהנה לקדם יהוה ויעבד כהנה ית חטאתה ויסלח על דמדכי מסבתה ובתר יכס ית עלתה ויסק כהנה ית עלתה וית מנחתה למדבחה לקדם יהוה ויסלח עליו כהנה ותדכי ואם מסכין הוא ולית אדה מטיה ויסב אמאר אחד אשם לאנפו למסלחה עליו ועסור סלת אחד פסיס במשח למנחה ולג משח ותרתי תרים אי תרי בני יונה דתמטי אדה ויהי אחד חטא ואחד עלה וינדי יתון ביומה תמינאה לדכיותה ליד כהנה לתרח אהל מועד לקדם יהוה ויסב כהנה ית אמאר אשמה וית לג משחה וינף יתון אנפו לקדם יהוה ויכס ית אמאר האשם ויסב כהנה מדם אשמה ויתן על רום אדן דמדכי ימינתה ועל הליון אדה ימינתה ועל הליון רגלה ימינתה ומן משחה ירק כהנה על כף כהנה סמאלתה וידי כהנה באצבעה ימינתה מן משחה דעל כפה סמאלתה שבע זבנואן לקדם יהוה ויתן כהנה מן משחה דעל כפה על רום אדן דמדכי ימינתה ועל הליון אדה ימינתה ועל הליון רגלה ימינתה על אתר אדם אשמה ודמתותר במשחה דעל כף כהנה יתון על ריש דמדכי למסלחה עליו לקדם יהוה ויעבד ית חדה מן תריה אי מבני יונה מדה תמטי אדה ית דתמטי אדה ית חדה חטא וית חדה עלה על מנחתה ויסלח על דמדכי לקדם יהוה דה תורותה דבה מכתש צרעה דלא תמטי אדה בדכיותה ומלל יהוה עם משה ועם אהרן למימר כד תיעלון לארע כנען דאנה יהב לוכון לסחנה ואתן מכתש צרעה בבית ארע סחנתכון וייתי דלה ביתה ויחבי לכהנה למימר כמכתש אתחזי לי בביתה ויפקד כהנה ויפנון ית ביתה באדלה ייעל כהנה למחזי ית מכתשה {ה}<ו>לא יסתב כל דבביתה ובתר כן ייעל כהנה למחזי ית ביתה ויחזי כהנה ית מכתשה והא מכתשה בכתלי ביתה שרקן ירקן אי סמקן וחזבין שאני מן כתלה ויפק כהנה מן ביתה לתרח ביתה ויסגר ית ביתה שבעה יומים ויעזר כהנה ביומה שביעאה ויחזי והא פתה מכתשה בכתלי ביתה ויפקד כהנה וישלפון ית אבניה דבהון מכתשה וירמון יתין למלבר לקרתה לאתר מסב וית ביתה יקלפון מלגו סאחר וישפכון ית עפרה דקלפו הלמלבר לקרתה לאתר מסב ויסבון אבנים עורנין וינדון לתחת אבניה ועפר עורן יסבון ויטעשון ית ביתה ואם יעזר מכתשה ויפרח בביתה בתר שלפו ית אבניה ובתר קלוף ית ביתה ובתר הטעש וייעל כהנה ויחזי והא פרח מכתשה בביתה צרעה ממריאה בביתה מסב הוא ויפגרון ית ביתה ית אבניו וית קיצמיו וית כל עפר ביתה ויפגרון למלבר לקרתה לאתר מסב ודעלל לביתה כל יומי התסגר יתה יסתב עד רמשה ודדמך בביתה ירע רקעיו ודגרף בביתה ירע רקעיו ואם עאל ייעל כהנה ויחזי והא לא פרח מכתשה בביתה בתר הטאש ית ביתה וידכי כהנה ית ביתה הלא אתחסי מכתשה ויסבון למסלחה ית ביתה תרתי צפראן וקיצם הארז וזעורי צביעה ואזוב וינכס ית צפרתה חתה לגו מחן עסף על מיה קעימים ויסב ית קיצם ארזה וית זעורי צביתה וית אזובה וית צפרתה קעימתה ויטבל יתון באדם צפרתה השחוטה ובמיה קעימיה וידי על ביתה שבע זבנון ויסלח ית ביתה באדם צפרתה ובמיה קעימיה ובצפרתה קעימתה ובקיצם ארזה ובזעורי צביתה ובאזובה וישלח ית צפרתה קעימתה הלמלבר לקרתה על אפי ברה ויסלח על ביתה וידכי דה תורותה לכל מכתש צרעתה ולנתקה ולצרעתה דלבושה ולביתה ולשומהתה ולקלפתה ולבקהתה [ו]למוראה ביומה דאסתב וביומה דדכי זאת אוראות צרעתה ומלל יהוה עם משה ועם אהרן למימר מללו עם בני ישראל ותימרון לון גבר גבר אן יהי דיאב מבסרה דיאבה מסב הוא ודה תהי סבתה בדיאבה רטיב בסרה מן דיאבה אי חתים בסרה מדיאבה מסב הוא כל יומי דיאב בסרה אי חתים בסרה מדיאבה סבאתה היא כל מדמכה דידמך עליו דהאבה יסתב וכל מחנה דיתב עליו יסתב ואנש דיקרב במדמכה ירע רקעיו ויסחי במים ויסתב עד רמשה ודיתב על מחנה דיתב עליו דהאבה ירע רקעיו ויסחי במים ויסתב עד רמשה ודקרב בבסר דהאבה ירע רקעיו ויסחי במים ויסתב עד רמשה ואן ירק דהאבה בדכי ירע רקעיו וי{חס}<סח>י [במים] ויסתב עד רמשה וכל מרכבה דירכב עליו דהאבה יסתב וכל דקרב בכל דיהי תחתיו יסתב עד רמשה ודסבל יתון ירע רקעיו ויסחי במים ויסתב עד רמשה וכל דיקרב בה דהאבה ואד{ו}<ה> לא צבע במים ירע רקעיו ויסחי במים ויסתב עד רמשה ומחן עסף דיקרב בה דהאבה יתבר וכל מחן קיצם יצטבע במיה ואן ידכי דהאבה מדיהבה וימני לה שבעה יומים לדכיותה וירע רקעיו ויסחי ית בסרה במים חיים וידכ{ו}<י> וביומה תמינאה יסב לה תרתי תרים אי תרי בני יונה וייתי לקדם יהוה לתרח אהל מועד ויתננון ליד כהנה ויעבד יתון כהנה אחד חטא ואחד עלה ויסלח עליו כהנה לקדם יהוה מדיהבה וגבר דתפק מנה שכבת זרע ויסחי במיה ית כל בסרה ויסתב עד רמשה וכל לבוש וכל משך דיהי עליו שכבת זרע וירע במים ויסתב עד רמשה ואתה דידמך גברה עמה שכבת זרע ויסחון במיה ויסתבון עד רמשה ואתה אן תהי דהאבה דם יהיה דיאהבה בבסרה שבעה יומים תהי בטמתה כל דקרב בה יסתב עד רמשה וכל דתדמך עליו בטמתה יסתב וכל דתתב עליו יסתב כל דקרב במדמכה ירע רקעיו ויסחי במיה ויסתב עד רמשה וכל דקרב בכל מחנה דתתב עליו ירע רקעיו ויסחי במים ויסתב עד רמשה ואם על מדמכה היא אי על מחנא דהיא יתבה עליו במקרובה בה יסתב עד רמשה ואם מדמך ידמך גברה עמה ותהי טמתה עליו יסתב שבעה יומים וכל מדמכה דתדמך עליו יסתב ואתה אן תדוב דיאב אדמה יומים סגים בלא זבן טמתה אי אן תדוב על טמתה כל יומי דיאב סבהתה כיומי טמתה תהי מסבה היא כל מדמכה דתדמך עליו כל יומי דיאבה כמדמך טמתה יהי לה וכל מחנא דתתב עליו מסב יהי כסבת טמתה וכל דקרב בון יסתב וירע רקעיו ויסחי במים ויסתב עד רמשה ואם דכיה מדיהבה ותמני לה שבעה יומים ובתר תדכי וביומה תמינאה תסב לה תרתי תרים אי תרי בני יונה ותנדי יתון ליד כהנה לתרח אהל מועד ויעבד כהנה ית חדה חטא וית חדה עלה ויסלח עליה כהנה לקדם יהוה מדיאב סבתה ותזהרון ית בני ישראל מסביון ולא ימותון בסביון בסיובון ית משכני דבגואון דה אוראות דהאבה ודתפק מנה שכבת זרע למסתבה בה ודעפדה בטמתה ודדאהב מן דיאבה לדכר ולנקבה ולגבר {אשר ישכב} <דידמך> עם מסבה ומלל יהוה עם משה בתר מות תרי בני אהרן בקרבותון לקדם יהוה ומיתו ואמר יהוה למשה מלל עם אהרן אחוך ואל ייעל בכל זבן לקדשה מלגו לפרכתה לקדם כפרתה דעל ארונה ולא ימות הלא בענן אתחזי לכפרתה בדה ייעל אהרן לקדשה בפר בר תורין לסלוח ודכר לעלה וכיתנאה עברה קדש ילבש ושריני עבאר יהון על בסרה ובאמיאן עבאר יתאסר ובמעטפה עבאר יתעטף רקעי קדש אנון ויסחי במיה ית כל בסרה וילבשנון ומן עם כנשת בני ישראל יסב תרי צפירי עזיה לסלוח ודכר חדה לעלה ויקרב אהרן ית פר סלוחה דלה ויסלח בדילה ובדיל ביתה ויסב ית תרי צפיריה ויקים יתון לקדם יהוה תרח אהל מועד ויהב אהרן על תרי צפיריה נבזים נבז אחד ליהוה ונבז אחד לעזאזל ויקרב אהרן ית צפירה דסלק עליו נבזה ליהוה ויעבדנה סלוח וצפירה דסלק עליו נבזה לעזאזל יקים קעים לקדם יהוה למסלחה עליו למשלחה יתה לעזאזל למדברה ויקרב אהרן ית פר סלוחה דלה ויסלח בדילה ובדיל ביתה וינכס ית תור סלוחה דלה ויסב מלוא מחתיתה גמרי נור מן על מדבחה מלקדם יהוה ומלוא חופניו אועדות סמינים דקיקה ויעאל מלגו לפרכתה ויתן ית אועדותה על אשתה לקדם יהוה ויכסי ענן אועדותה ית כפרתה דעל סעדואתה ולא ימות {ולקח} <ויסב> מדם פרה וידי באצבעה עם קדם כפרתה מדנעה ולקדם כפרתה ידי שבע זבנואן מן אדמה באצבעה וינכס ית צפיר סלוחה דלעמה ויעאל ית אדמה הלמלגו לכפרתה ויעבד מן אדמה כמה דעבד לדם פרה וידי יתה לכפרתה ולקדם כפרתה ויסלח על קדשה מסבי בני ישראל ומפשעיון לכל עוביון וכן יעבד לאהל מועד השכן עמון בגו סביון וכל אנש לא יהי באהל מועד במיעלה למסלחה בקדשה עד אפקותה ויסלח בדילה ובדיל ביתה ובדיל כל קהל ישראל ויפק למדבחה דלקדם יהוה ויסלח עליו ויסב מדם פרה ומדם צפירה ויתן על קרנת מדבחה סאחר וידי עליו מן אדמה באצבעה שבע זבנואן וידכינה ויקדשנה מסבי בני ישראל ויסכם מסלחה ית קדשה וית אהל מועד וית מדבחה ויקרב ית צפירה קעימה ויסמך אהרן ית תרתי אדיו על ריש צפירה קעימה והתודה עליו ית כל עובי בני ישראל וית כל פשעיון לכל חטאתון ויתן יתון על ריש צפירה וישתלח באד גבר מעתד למדברה ויסבל צפירה עליו ית כל עוביון לארע לגזרה וישלח ית צפירה במדברה ואיעל אהרן לאהל מועד וישלע ית רקעי עבארה דלבש במיעלה לקדשה וישכמנון תמן ויסחי ית בסרה במיה באתרה קדישה וילבש רקעיו ויפק ויעבד ית עלתה וית עלת עמה ויסלח בדילה ובדיל עמה וית תרב סלוחה יועד למדבחה ודמשלח ית צפירה לעזאזל ירע רקעיו ויסחי ית בסרה במיה ובתר כן ייעל למשריתה וית פר סלוחה וית צפיר סלוחה דאתעיל מן אדמון למסלחה בקדשה יתפק הלמלבר למשריתה ויתוקד בנור ית משכון וית בסרון וית פר{שם}<תון> ודמוקד יתון ירע רקעיו ויסחי ית בסרה במיה ובתר כן ייעל ליד משריתה ותהי לוכון גזירת עלם בירחה שביעאה בעסרה לירחה תצימון ית נפשהתכון וכל עבידה לא תעבדון יצובה וגיורה דגיור בגואוכון הלא ביומה הדן יסלח עליכון למדכאה יתכון מכל עוביכון לקדם יהוה תדכון שבה אשבתה הוא לוכון ותצימון ית נפשהתכון אגזירת עלם יסלח כהנה דאמשח יתה ודאשלם ית אתרה למכהנה חליפת אביו וילבש ית רקעי עבארה רקעי קדשה ויסלח ית מקדש קדשה וית אהל מועד וית מדבחה יסלח על כהניה ועל כל עם קהלה יסלח ותהי דה לוכון לאגזירת עלם למסלח על בני ישראל מכל עוביון חדה בשתה ועבד כמה דפקד יהוה ית משה ומלל יהוה עם משה למימר מלל עם אהרן ועם בניו ועם כל בני ישראל ותימר להון דן ממללה דפקד יהוה למימר גבר גבר מבית ישראל דינכס תור אי אמאר אי עז במשריתה ודינכס מלבר למשריתה ולתרח אהל מועד לא איתיה למעבד יתה עלה אי שלמים ליהוה לרחותכון לריח ריחו ונכסה בברה ולתרח אהל מועד לא איתיה למקרבתה קרבן ליהוה לקדם משכן יהוה דם יתחשב לגברה ההוא דם שפיך ויתעקר גברה ההוא מבגו עמה לבדיל דייתון בני ישראל ית דבחיון דאנון דבחים על אפי ברה וינדנון ליהוה לתרח אהל מועד ליד כהנה וידבחון דבחי שלמים ליהוה יתון ויזרק כהנה ית אדמה על מדבח יהוה דתרח אהל מועד ויועד תרבה לריח ריחו ליהוה ולא ידבחון עורי דבחיון לתרעין דאנון זנים בתרון אגזירת עלם תהי דה לון לדריון ולהון תימר גבר גבר מבית ישראל ומן גיורה דיתותב בגואון דיעבד עלה אי דבח ולתרח אהל מועד לא ינדינה למעבד יתה ליהוה ויתערק גברה ההוא מן עמה ואנש אנש מבית ישראל ומן גיורה דיתותב בגואון דייכל כל אדם ואתן ית רגזי בנפשה דאכלה מן אדמה ועקר יתה מבגו עמה הלא נפש בסרה באדמה הוא ואנה יהבתה לוכון על מדבחה למסלחה על נפשהתכון הלא אדמה הוא בנפשה יסלח על כן אמרת לבני ישראל כל נפש מנוכון לא ייכל אדם וגיורה דיגור בגואוכון לא ייכל דם וגבר גבר מבית ישראל ומן גיורה דיגור בגואון דיצעד ציד חיה אי עוף דיתאכל וישפך ית אדמה ויכסנה בעפר הלא נפש כל בסר אדמה בנפשה הוא ואמר לבני ישראל דם כל בסר לא תיכלון הלא נפש כל בסר אדמה הוא כל דאכלה יתעקר וכל נפש דתגרף נבילה ועטיפה ביצובה ובגיורה וירע רקעיו ויסחי במיה ויסתב עד רמשה ואם לא ירע ובסרה לא יסחי ויקבל עובתה ומלל יהוה עם משה למימר מלל עם בני ישראל ותימר לון אני יהוה אלהכון כעובדי אר{ץ}<ע> מצרים דדערתון בה לא תעבדון וכעובדי ארע כנען דאנה מעאל יתכון לתמן לא תעבדון ובנימוסיון לא תהכון ית פשרוני תעבדון וית אגזירתי תטרון למהכה בון אני יהוה אלהכון ותטרון ית אגזירתי וית פשרוני דיעבד יתון אנשה ויתוחי בון אני יהוה אנש אנש לכל עמיר בסרה לא תקרבון למגלאה ערוה אני יהוה ערות אבוך וערות אמך לא תגלה אמך היא לא תגלה ערותה ערות אתת אבוך לא תגלה ערות אבוך היא ערות אחותך ברת אבוך אי ברת אמך ילידת ביתה אי ילידת בר לא תגלה ערותה ערות ברת [ברך] אי ברת ברתך לא תגלה ערותין הלא ערותך אנין ערות ברת אתת אבוך מולדת אבוך אחותך היא לא תגלה ערותה ערות אחות אבוך לא תגלה עמיר אבוך היא ערות אחת אמך לא תגלה עמיר אמך היא ערות אחי אביך לא תגלה ולאתתה לא תקרב עביבתך היא ערות כלתך לא תגלה אתת ברך היא לא תגלה ערותה ערות אתת תלימך לא תגלה ערות אחוך היא ערות אתה וברתה לא תגלה ית ברת ברה וית ברת ברתה לא תסב למגלאה ערותה עמירה אנין זנו היא ואתתה עם אחתה לא תסב למקיקה למגלאה ערותה עליה בחייה ולאתה בטמת סבתאה לא תקרב למגלאה ערותה ולגו אתת עב{ב}<ר>ך לא תתן שכבתך לזרע למסתבה בה ומזרעך לא תתן למשמשה למלך ולא תחלל ית שם אלהך אני יהוה ועם דכר לא תשכב משכבי אתה תועבה היא בכל בהמה לא תתן שכבתך למסתבה בה ואתה לא תקעם לקדם בהמה למרבע רגז הוא אל תסבון בכל אלין הלא בכל אלין אסתיבו גועיה דאנה משלח מקדמיכון ואסתבת ארעה ואמסרת עובתה עליה ואקיאת ארעה ית דיאריה ותטרון ית אגזירתי וית פשרוני ולא תעבדון מכל תועבאתה האלין יצובה וגיורה דגיור בגואוכון הלא ית כל תועבאתה האלין עבדו אנשי ארעה דלקדמיכון ואסתבת ארעה ולא תקיא ארעה יתכון בסיובכון יתה כמה קאה ית גואה דלקדמיכון הלא כל דיעבד מכל תועבאתה האלין ויתעקרן נפשהתה דעבדן מבגו עמון ותטרון ית מטרתי לדלה מעבד מנימוסי תועובאתה דאתעבדו לקדמיכון ולא תסתבון בהין הלא אני יהוה אלהכון ומלל יהוה עם משה למימר מלל עם כל כנשת בני ישראל ותימר להון קדישים תהון הלא קדיש אני יהוה אלהכון אנש אמה ואביו תדחלון ית שבי תטרון אני יהוה אלהכון אל תפנון ליד אליליה ואלהי מסכה לא תעבדון לוכון אני יהוה אלהכון וכד תדבחון דבח שלמים ליהוה לרחותכון תדבחונה ביומה דבחכון יתאכל ומבתר ודמתותר עד יומה תליתאה בנור יתוקד ואם מיכל יתאכל ביומה תליתאה בטול הוא לא ירחי ואכלה עובה יקבל כד ית קדש יהוה חלל ויתעקר נפשה ההיא מן עמה ובחצדכון ית חצד ארעכון לא תסכם פאת עקלך למחצד ולקוט חצדך לא תלקט וכרמך לא תעלל ופרט כרמך לא תלקט למלבט ולגיור תשבק יתון אני יהוה אלהכון לא תגנבון ולא תכדבון ולא תשקרון אנש בחברה ולא תשתבעון בשמי לשקר ותחלל ית שם אלהך אני יהוה לא תעשק ית חברך ולא תעצי לא תבית פעלת אגיר עמך עד צפר לא תקלל חרש ולקדם סמי לא תתן מגופי ותחדל מן אלהך אני יהוה לא תעבד שקר בפשרון ולא תתלי קדם מסכין ולא תמכך רב בקשט תפשר עם חברך לא תהך ריכלן בעמך לא תקעם על דם חברך אני יהוה לא תסני ית תלימך בלבך הוכח תוכח ית חברך לא תקבל מנה חטא לא תקום ולא תנטר ית בני עמך ותרחם לעברך כותך אני יהוה ית אגזיראתי תטרון בהמתך לא תרכב ערברוב [ועקלך לא תזרע ערברוב] ולבוש ערברוב מנמרים לא יסק עליך וגבר אן ישכב עם אתה שכבת זרע והיא אמאה מרחנה לגבר ופרקן לא אפרקת אי חרו לא יהיב לה בקרוי תהי לה לא יקטל הלא לא חררה וינדי ית אשמה ליהוה לתרח אהל מועד דכר אשם ויסלח עליו כהנה בדכר אשמה לקדם יהוה על חטיו דחטא ויסתלח לה מן חטיה דחטא וכד תיעלון לארעה ותצבון כל אילן מיכל ותבטלון ית בטלתה עם פריו תלת שנים יהי לוכון בטולים לא יתאכל ובשתה רביעיתה יהון כל פריו קדש משבחים ליהוה ובשתה חמישאיתה תיכלון ית פריו למכנשה לוכון עללאתה אני יהוה אלהכון לא תיכלון על אדמה לא תנחשון ולא תעננון ולא תקפון ית פאת ראשיכון ולא תחבלון ית פאת דקניכון וסורטה לנפש לא תתנון בבסרכ{ו}ון וכתבים קבעים לא תתנון בוכון אני יהוה אל תשרי ית ברתך למזדיאנה ולא תזני ארעה ומליאה ארעה זנו ית שבאי תטרון ומקדשי תדחלון אנה יהוה אל תפנון לות עוביה ולות ידעוניה אל תבעון למסתיבה בון אנה יהוה אלהכון מקדם סיבו תקום ותוקר אפי חכים ותדחל מן אלהך אני יהוה ואן יתותב עמוכון גיור בארעכון לא תונון יתה כיצובה מנוכון יהי לוכון גיורה דגיור עמוכון ותרחם לה כותך הלא גיורים הויתון בארע מצרים אני יהוה אלהכון לא תעבדון שקר בפשרון במשחה במתקל ובמשורה מאזן קשט אבני קשט אמכלת קשט והין קשט יהי לוכון אני יהוה אלהכון דאפקת יתכון מן ארע מצרים ותטרון ית כל אגזיראתי וית כל פשרוני ותעבדון יתון אני יהוה ומלל יהוה עם משה למימר ועם ברי ישראל תימר גבר גבר מבית ישראל ומן גיורה דיגור בישראל דיתן מן זרעה למלך קטל יקטל עם ארעה ירגמונה באבן ואנה אתן ית רגזי בגברה ההוא ואעקר יתה מבגו עמה הלא מזרעה יהב למלך לבדיל סיוב ית מקדשי וחלל ית שם קדשי ואם עלום יעלמון עם ארעה ית עיניון מן גברה ההוא במתנה מזרעה למלך לדלה מקטל יתה ואשבי אנה ית רגזי גברה ההוא ובכרנה ואעקר יתה וית כל דזנים בתרה למזני בתר מלכה מבגו עמהון ונפשה דתפני לות עוביה ולות ידעוניה למזני בתרון ואתן ית רגזי בנפשה ההיא ואעקר יתה מבגו עמה ותהון קדישים הלא קדיש אנה יהוה אלהכון ותטרון ית כל גזיראתי ותעבדון יתון אני יהוה מקדשכון הלא אנש אנש דיקלל ית אבוה וית אמה קטל יקטל אבוה ואמה קלל אדמה בה וגבר דיגור עם אתת גבר דיגור עם אתת חברה קטל יקטל גיארה וגיארתה וגבר דישכב עם אתת אביו ערות אביו גלה קטל יקטלון תריון אדמיון בון וגבר דישכב עם כלתה קטל יקטלון תריון רגז עבדו דמיון בון וגבר דישכב עם דכר משכבי אתתה תועבה עבדו קטל יקטלון תריון דמיון בון וגבר דיסב ית אתתה וית אמה זנו היא בנור יתוקדון יתה ויתהין ולא תהי זנו בגואוכון וגבר דיתן שכבתה בבהמה קטל יקטל וית בהמתה תקטלון ואתאה דתקרב לכל בהמה למרבע עמה ותקטל ית אתאה וית בהמתה קטל יקטלון אדמיון בון וגבר דינסב ית אחתה ברת אביו אי ברת אמה ויחזי ית ערותה והיא תחזי ית ערותה חסד הוא ויתעקרון לעיני בני עמהון ערות תלימה גלה עובה יקבל וגבר דישכב עם אתה מעפדה ויגלי ית ערותה ית מיתי ערותה והיא גלת ית מיתי אדמיה ויתעקרון תריון מבגו עמהון ערות אחת אבוך ואחת אמך לא תגלה הלא מן עמיר ערואתה עובון יסבלון וגבר דישכב עם עביבתה ית ערות עביבה גלה עוביון יסבלון ערטלאים יקטלון וגבר דיסב ית אתת תלימו טמה היא ערות תלימו גלה ערטלאים יהון ותטרון ית כל אגזיראתי וית כל פשרוני ותעבדון יתון ולא תקיא ארעה יתכון דאנה מעאל יתכון לתמן למדור בה ולא תהכון בנימוסי גועיה דאנה משלח מקדמיכון הלא ית כל אלין עבדו ואציקת בון ואמרת לוכון אתון תירתון ית ארעותן ואנה אתננה לוכון למירת יתה ארע מדיבה חלב ודבש אני יהוה אלהכון דאפרשת יתכון מן עממיה ותפרשון בין בהמתה דכיתה למסבאה ובין עפה מסבה לדכיה ולא תשקצון ית נפשהתכון בבהמתה ובעופה ובכל דתרמס ארעה דאפרשת לוכון למסיבה ותהון לי קדישים הלא אני יהוה ואפרש יתכון מן עממיה למהי לי וגבר אי אתאה דיהי בון אוב אי ידעני קטל יקטלון באבנים תרגמונון אדמיון בון ואמר יהוה למשה אמר לכהניה ברי אהרן ותימר להון לנפש לא יסתב בעמה הלא אם לעמירה דקריב לה לאבוה ולאמה לברה ולברתה לתלימו ולתלימתו בתולתה הקריבה לידה דלא הות [לגבר] לה יסתב לא יסתב מסחן בעמה לחלולה [ו]לא יקרחון קרחה בראשיון ופאת דקנון לא יספרון ובבסרון לא יסרטון סרטה קדישים יהון לאלהון ולא יחללון ית שם אלהון הלא ית קרבני יהוה לחם אלהון אנון מקרבים ויהון קדישים אתה בראה וחלולה לא יסבון [אתה טרידה מן גברה לא יסבון הלא] קדיש הוא לאלהה ותקדשנה הלא ית לחם אלהך הוא מקרב קדיש יהי לך הלא קדי{ם}<ש> אני יהוה מקדשון וברת גבר כהן כד תשרי למתבראה מן אבואה היא מחללה בנור תתוקד וכהנה דרבה מן תלימו דאתרק על רישה משח משוחה ומלת אתרה למלבש ית רקעיה ית רישה לא יפרע ורקעיו לא יפרם ועל כל נפשהן מית לא ייעל לאבוה ולאמה לא יסתב ומן מקדשה לא יפק ולא יחלל ית מקדש אלהה הלא כליל משח רבות אלהה עליו אני יהוה והוא אתה בבתוליה יסב ארמלה וטרידה וחלולה ובראה מן אלין לא יסב הלא אם בתולה מן עמה יסב אתאה ולא [יחלל] זרעה בעמה הלא אני יהוה מקדשה ומלל יהוה עם משה למימר מלל עם אהרן למימר גבר מזרעך לדריון דיהי בה מום לא יקרב למקדמה לחם אלהה הלא כל גבר דיהי בה מום לא יקרב גבר סמי אי פסיח אי סטיר אי סריע אי גבר דיהי בה תבר רגל אי תבר אד אי גפי אי ננוס אי מפלר בעיניו אי גרב אי עזזי אי מרוח עסיך כל גבר דבה מום מזרע אהרן כהנה לא יקדם קרבני יהוה מום בה לא יקדם למקרבה לחם אלהה מקדשי קדשיה ומן קדשיה ייכל ברן לפרכתה לא ייעל ולמדבחה לא יקדם הלא מום בה ולא יחלל ית מקדשי הלא אני יהוה מקדשון ומלל משה עם אהרן ועם בריו ועם כל בני ישראל ומלל יהוה עם משה למימר מלל עם אהרן ועם בריו ויתנזרון מקדשי בני ישראל ולא יחללון ית שם קדשי דאנון מקדשים לי אני יהוה אמר לון לדריכון כל גבר דיקרב מכל זרעכון לקדשיה דיקדשון בני ישראל ליהוה וסבהתה עליו ואתעקר נפשה ההיא מלקדמי אני יהוה גבר גבר מזרע אהרן והוא צריע אי דהאב בקדשיה לא ייכל עד דידכי ומקרב בכל מסב נפשה אי גבר דתפק מנה שכבת זרע אי גבר דיקרב בכל שרץ מסב דיסתב לה אי באנש דיסתב לה לכל סבהתה נפש דתקרב בה ויסתב עד רמשה ולא ייכל מן קדשיה הלא אם סחו בסרה במיה ועאל שמשה ודכי ובתר ייכל מן קדשיה הלא לחמה הוא נבלתה ועטיפה לא יגרפון למסתבה בה אני יהוה ויטרון ית מטרתי ולא יסבלון עליו חטא וימותון בה כד יחללונה אני יהוה מקדשון וכל בראי לא ייכל קדש תותב כהן ואגיר לא ייכל קדשה וכהן אן יקנה נפש קנין כספה הוא ייכל בה וילידי ביתה אנון ייכלון מן בלחמה וברת כהן אן תהי לגבר בראי היא בארומת קדשיה לא תיכל וברת כהן אן תהי ארמלה ומשבקה {וזע לית לה} ותעזר ליד בית אבואה כרביותה מלחם אבואה תיכל וכל בראי לא ייכל בה ואנש דייכל קדש בשגו ויוזף חמושה עליו ויתן לכהנה ית קדשה ולא יחללון ית קדשי בני ישראל דירמון ליהוה ויקבלון מנון עוב אשמה במיכלון ית קדשיון הלא אני יהוה מקדשון ומלל יהוה עם משה למימר מלל עם אהרן ועם בריו ועם כל ברי ישראל ותימר להון גבר גבר מן בית ישראל ומן גיורה דגיור בישראל דיקרב קרבנה לכל נדריון ולכל רעבתון דיקרבון ליהוה לעלה לרחותכון שלם דכר בתוריה ובאמריה ובעזיה כל דבה מום לא תקרבון הלא לא למרחאה יהי לוכון ואנש אן יקרב דבח שלמים ליהוה למפרשה נדר אי רעבה בתוריה ובענה שלם יהי למרחאה וכל מום לא הי בה סמאי אי תבר אי חרציץ אי חבלי אי גרב אי עזזי לא תקרבון אלין ליהוה וקרבן לא תתנון מנון על מדבחה ליהוה ותור ונקי צרום וגדום רעבה תעבדון יתה ולנדר לא ירחי מעיך וכתית ונתיק ועקיר לא תקרבון ליהוה ובארעכון לא תעבדון ומן אד בר נכר לא תקרבון ית לחם אלהכון מכל אלין הלא מחבלין בהון מום בון לא ירחון לוכון ומלל יהוה עם משה למימר תור אי אמאר אי עז כד יתילד ויהי שבעה יומים תחת אמה ומיומה תמינה ולהל ירחי למקרבה קרבן ליהוה ותור ונקי יתה וית ברה לא תכסון ביום אחד וכד תדבחון דבח אודאו ליהוה לרחותכון תדבחונה ביומה ההור יתאכל ולא תותרון מנה עד צפר אני יהוה ותטרון ית פקודי ותעבדון יתון ולא תחללון ית שם קדשי ואקדש בגו בני ישראל אני יהוה מקדשון המפק יתכון מן ארע מצרים למהי לוכון לאלהים אני יהוה ומלל יהוה עם משה למימר מלל עם בני ישראל ותימר להון מועדי יהוה דתז{ד}מנון יתון זימוני קדש אלין אנון מועדי שתת יומים יתעבד עבידה וביומה שביעאה שבה אשבתה זימון קדש כל עבידה לא תעבדון שבה היא ליהוה בכל מדוריכון ואלין מועדי יהוה זימוני קדש דתזמנון יתון באזבנון בירחה קדמאה בארבע עסר יום לירחה בין רמשיה פסח ליהוה ובחמס עסר יומן לירחה הדן חג פטירה ליהוה שבעה יומים פטיר תיכלון ביומה קדמאה זימון קדש יהי לוכון כל פלענת עבידה לא תעבדון ותקרבון קרבן ליהוה שבעה יומים וביומה שביעאה זימון קדש כל פלענת עבידה לא תעבדון ומלל יהוה עם משה למימר מלל עם בני ישראל ואמר להון כד תיעלון לארעה דאנה יהב לוכון ותחצדון ית חצדה ותנדון ית עומרה קדמאות חצדכון ליד כהנה וינף ית עומרה לקדם יהוה לרחותכון מבתר שבתה ינפנה כהנה ותעבדון ביום תנופתכון ית עומרה אמאר שלם בר שתה לעלה ליהוה ומנחתה תרי עסורים סלת פסיסה במשח קרבן ליהוה ריח ריחו ונסוכה עמר רבעות הינה ולחם ומקלי וקליף לא תיכלון עד גרם יומה הדן עד אנדהותכון ית קרבן אלהכון אגזירת עלם לדריכון בכל מדוריכון ותמנון לוכון מבתר שבתה מיום אנדהותכון ית עומר אנופתה שבע שבים שלמן יהן עד מבתר שבתה שביעיתה תמנון חמשים יום ותקרבון מנחה חדדה ליהוה ממדוריכון תנדון לחם אנפו תרים חלין תרי עסורים סלת יהן חמי יתאפין בכרים ליהוה ותקרבון עם לחמה שבעה אמארים שלמים ברי שתה ופר בר תורין אחד ודכרים תרין שלמים יהון עלה ליהוה ומנחתון ונסוכיון קרבן ריח ריחו ליהוה ותעבדון צפיר עזים חדה לחטאתה ותרי אמרים ברי שתה לדבח שלמיה וינף כהנה יתון עם לחם בכוריה אנפו לקדם יהוה עם תרי אמאריה קדש יהון ליהוה לכהנה ותזדמנון בקנום יומה הדן זימון קדש יהי לוכון כל פלענת עבידה לא תעבדון אגזירת עלם בכל מדוריכון לדריכון ובחצדיכון ית חצד ארעכון לא תסכם פאת חקלך למחצד ולקוט חצדך לא תלקט למלבט ולגיור תשבק יתון אני יהוה אלהכון ומלל יהוה עם משה למימר מלל עם בנ ישראל למימר בירחה שביעאה באחד לירחה יהי לוכון אשבתה דכרנה אשמעה זימון קדש כל פלענת עבידה לא תעבדון ותקרבון קרבן ליהוה ומלל יהוה עם משה למימר ברן בעסרה לירחה שביעאה הדן יום סלוחין הוא זימון קדש יהי לוכון ותצימון ית נפשהתכון ותקרבון קרבן ליהוה וכל עבידה לא תעבדון בגרם יומה הדן הלא יום סלוחים הוא למסלחה עליכון לקדם יהוה אלהכון הלא כל נפשה דלא תצום בגרם יומה הדן ותתעקר מן עמה וכל נפשה דתעבד כל עבידה בגרם יומה הדן ואבד ית נפשה ההיא מבגו עמה וכל עבידה לא תעבדון אגזירת עלם לדריכון בכל מדוריכון שבה אשבתה היא לוכון ותצימון ית נפשהתכון בתשעה לירחה ברמשה מרמש{ה} עד רמש תשבתון שבתוכון ומלל יהוה עם משה למימר מלל עם ברי ישראל למימר בחמעסר יום לירחה שביעה הדן חג מטליה שבעה יומים ליהוה ביומה קדמאה זימון קדש כל פלענת עבידה לא תעבדון שבעה יומים תקרבון קרבן ליהוה וביומה תמינאה זימון קדש היא לוכון ותקרבון קרבן ליהוה עצרה היא כל פלענת עבידה לא תעבדון אלין מועדי יהוה דתזמנון יתון זימוני קדש למקרבה קרבן ליהוה עלה ומנחה דבח ונסוכים ממלל יום ביומה מלבר שבי יהוה ומלבר כל מתנותיכון ומלבר כל נדריכון ומלבר כל רעבתכון דתתנון ליהוה ברן בחמעסר יום לירחה שביעאה בכנושכון ית עללת ארעה תיחגון ית חג יהוה שבעה יומים ביומה קדמאה אשבתה וביומה תמינה אשבתה ותסבון לוכון ביומה קדמאה פרי אילן משבח כפי תמרים ושבשבן דאילן רציף וערבי נחל ותחדון לקדם יהוה אלהכון שבעה יומים ותחגון יתה חג ליהוה שבעה יומים בשתה אגזירת עלם לדריכון בירחה שביעאה תחגון יתה במטלין תדורון שבעה יומים כל יצובה בישראל ידורון במטלין לבדיל יחכמון דריכון הלא במטלין אדירת ית בני ישראל באפקותי יתון מן ארע מצרים אני יהוה אלהכון ומלל משה ית מועדי יהוה עם בני ישראל ומלל יהוה עם משה למימר פקד ית בני ישראל ויסבון לידך [משח] זית זכי כתית לנערו למסקה בוצין תדיר מלבר לפרכת סהדותה באהל מועד יסדר יתה אהרן ובניו מרמש עד צפר לקדם יהוה תדיר אגזירת עלם לדריכון על מנהרתה דכיתה יסדר ית בוציניה לקדם יהוה עד צפר ותסב סלת ותיפי יתה תרת עסרי חלין תרי עסורים יהי חלתה חתה ותשבי יתון תרתי סדרן שת סדרתה על פתורה דכיה לקדם יהוה ותתן על סדרתה לבונה זגיה ותהי ללחם לאדכרה קרבן ליהוה ביום שבתה ביום שבתה יסדרנה לקדם יהוה תדיר מן עם בני ישראל קיאם עלם ותהי לאהרן ולבריו וייכלונה באתרה קדישה הלא קדש קדשים היא לה מקרבני יהוה חלק עלם ונפק בר אתה ישראלאה והוא בר גבר מצרי בגו בני ישראל ואנצו במשריתה בר ישראליתה וגברה ישראלאי ואגה בר אתתה ישראליתה ית השם וקלל ואנדו יתה ליד משה ושם אמה שלומית ברת דברי לשבט דן ואנחה במטר למפרשה להון על מימר יהוה ומלל יהוה עם משה למימר אפק ית מקללה הלמלבר למשריתה ויסמכון כל שמעיה ית אדיון [על] רישה וירגמון יתה כל כנשתה ועם בני ישראל תמלל למימר אנש אנש אן יקלל אלהה ויקבל עובה ומקסם שם יהוה קטל יקטל רגמה ירגמון בה כל כנשתה כגיורה כיצובה בקסומה השם יקטל ואנש אן יקטל כל נפש אנש קטל יקטל וקטל נפש בהמה ישלמנה נפש תחת נפש ואנש אן יתן מום בחברה כמה דעבד כן יתעבד לה תבר תחת תבר עין תחת עין שן תחת שן כמה דיתן מום באנש כן יתיהב בה וקטל בהמה ישלמנה וקטל אנש יקטל פשרון אחד יהי לוכון כגיורה כיצובה יהי הלא אני יהוה אלהכון ומלל משה עם בני ישראל ואפקו ית מקללה הלמלבר למשריתה וארגמה יתה אבן ובני ישראל עבדו כמה דפקד יהוה ית משה ומלל יהוה למשה בטור סיני למימר מלל עם ברי ישראל ותימר להון כד תיעלון לארעה דאנה יהב לוכון ושבתא ארעה שבה ליהוה שת שנים תזרע עקלך ושת שנים תשפי כרמך ותכנש ית עללאתה ובשתה שביעיתה שבה אשבתה היא לארעה שבה ליהוה עקלך לא תזרע וכרמך לא תשפי וית מבחי עצדך לא תעצד וית ענבי כליליך לא תקטף שנת אשבתה יהי לארעה ותהי שבת ארעה לוכון למיכלה לך ולעבדיך ולאמתיך ולאגיריך ולתותביך דגיורים עמך ולבהמתך ולחיתה דבארעך תהי כל עללאתה למיכלה ותמני לך שבע שבי שנים שבע שנים שבע אזבנואן ויהון לך יומי שבע שבי שניה תשע וארבעים שתה ותעבר שופר אשמעה בירחה שביעה בעסרה לירחה ביום סלוחיה תעברון שופר בכל ארעכון ותקדשון ית שנת חמשיתי שתה ותזמנון כרוז בארעה לכל דיאריה יובל הוא [תהי לוכון ותעזרון אנש לסחנתה ואנש לכרנה תעזרון יובל הוא] שנת החמשים שתה תהי לוכון לא תזרעון ולא תחצדון ית כריחיה ולא תקטפון ית כליליה הלא יובל הוא קדש תהי לוכון מן ברה תיכלון ית עללאתה ובשנת יובילה הדה תעזרון אנש לסחנתה ואן תזבן זבון לחברך אי זאבן מן אד חברך אל תונון אנש ית תלימו במנאי שנים בתר יובילה תזבן מן אד עברך במנאי {שני} <תרי> עללן יזבן לך לקבל סגי שניה תסגי זבינתה ולקבל פיעת שניה תפעת זבינתה הלא מנין עללן הוא מזבן לך ולא תונון אנש ית חברה ותדחל מן אלהך הלא אני יהוה אלהכון ותעבדון ית אגזירתי וית פשרוני תטרון ותעבדון יתון ותדורון על ארעה לרחצה ותתן ארעה פריה ותיכלון לסבע ותדורון לרחצה עליה ואן תימרון מה ניכל בשתה שביעיתה הן לא נזרע ולא נכנש ית עללתנן ואפקד ית ברכתי לוכון בשת שתיתאיתה ועבדה ית עללאתה לתלת שניה ותזרעון ית שתה תמינאתה ותיכלון מן עללאתה עתיק עד שתה אשיעיתה עד מעל עללאתה תיכלון עתיק וארעה לא תזדבן לעלוטין הלא לי ארעה הלא גיורים ותותבים אתון עמי ובכל ארע סחנתכון אפרקה תתנון לארעה ואן יפעת תלימך ויזבן מסחנתה וייתי פרוקה דקריב לה ויפרק ית זבון אחיו ואנש אן לא יהי לה פרוק ומטיה אדה ומשקע כקבל אפרקותה ויחשב ית שני זבונה ויעזר ית דיתר לאנש דזבן לה ויעזר לסחנתה ואם לא שקע אדה קבל עזרה לה ויהי זבונה באד דזבן יתה עד שנת יובילה ויפק ביובלה ויעזר לסחנתה ואנש אן יזבן בית מדור קרית חסן ותהי אפרקותה עד שלם שנת זבונה יומים תהי אפרקותה ואם לא יפרק עד אמלת לה שנה שלמה ויקום ביתה דבקרתה דלה חסן לעלוטין לדזבן יתה לדריו לא יפק ביובילה ובתי כפריה דלית לון חסן סאחר עם עקל ארעה יתחשבון אפרקה תהי לה וביובלה יפק וקורי לאוי בתי קורי סחנתון אפרקת עלם תהי ללאוי ודיפרק מן לאוי ויפק מזבן בית וקריה סחנתה ביובלה הלא בתי קורי לאוי היא סחנתה בגו בני ישראל ועקל רבח קריתון לא יזבנון הלא סחנת עלם היא להון ואן יפעת אחוך ותמוט אדה עמך ואתקף בה גיור ותותב ויתוחי תלימך עמך אל תסב מן עמה כפול ורבאי ותדחל מן אלהך ויתוחי אחוך עמך ית כספך לא תתן לה בכפול וברבאי לא תתן מזונך אני יהוה אלהכון דאפקת יתכון מן ארע מצראי למתן לוכון ית ארע כנען למהי לוכון לאלהים ואן יפעת תלימך עמך ויזדבן לך לא תשמש בה תשמיש עבד כאגיר כתותב יהי עמך עד שנת י יובילה ישמש עמך ויפק מן עמך הוא ובניו עמה ויעזר ליד כרנה וליד סחנת אבהתה יעזר הלא עבדי אנון דאפקת יתון מן ארע מצרים לא יזדבנון זבונת עבד לא תפלע בה בקשי ותדחל מן אלהך ועבדיך ואמתיך דיהון לך מן עם גועיה דסחרתיכון מנון תזבנון עבד ואמה ואף מבני דעוריה דמגירים עמוכון מנון תזבנון ומכרנון דעמוכון דאתילדו בארעכון ויהון לוכון לסחנה ותסהנון יתון לבניכון בתרכון למירת סחנה לעלם בון תשמשון ובאחיכון בני ישראל אנש באחיו לא תפלע בה בקשה ואן תמטי אד מגיר ודעור עמך ויפעת אחוך עמה ויזדבן למגיר ודעור עמך אי לעקר כרן מגיר בתר אזדבן אפרקה תהי לה חדה מן תלימו יפרקנה אי עביבה אי בר עביבה יפרקנה אי מן עמיר בסרה מכרנה יפרקנה אי מטת אדה ואפרק ויחשב עם זבנה משתה דאזדבן עד שתה דיובלה ויהי כסף זבנה במנאי שנם כיומי אגיר יהי עמה עם עוד סגיאן בשניה לקבלין יעזר אפרקותה מכסף זבינתה ואם ציבעת אשתאר בשניה עד שתה דיובילה ויחשב לה כקבל שניו יעזר ית אפרקותה כאגיר שתה בשתה יהי עמה לא יפלענה בקשי לעיניך ואם לא יפרק באלין ויפק בשתה דיובלה הוא ובריו עמה הלא לי ברי ישראל עבדים עבדי אנון דאפקת יתון מן ארע מצרים אנה יהוה אלהכון לא תעבדון לוכון אלהואן ופסל וקעמה לא תקימון לוכון ואבן מתנגדה לא תתנון בארעכון למסגד עליה הלא אני יהוה אלהכון ית אשבתותי תטרון ומקדשי תדחלון אני יהוה אם באגזיראתי תהכון וית פקודי תטרון ותעבדון יתון ואתן אסגריכון בזבנון ותתן ארעה עללתה ואילן ברה יתן פריו ותמטי לוכון דרכה ית קטפה וקטפה ימטי ית זרעה ותיכלון לחמוכון לסבע ותדורון לרחצה בארעכון ואתן שלם בארעה ותדמכון ולית מדחל ואבטל חיתה בישתה מן ארעה וחרב לא אעבר בארעכון ותרדפון ית דבביכון ויפלון לקדמיכון לחרב וירדפון מנוכון חמשה מאה ומאה מנוכון רבואה ירדפון ויפלון דבביכון לקדמיכון לחרב ואתרחי לוכון ותפרי יתכון ותסגי יתכון ואקים ית קיאמי עמוכון ותיכלון עתיק עתק ועתיק מקדם חדת תפקון ואתן משכני בגואוכון ולא תגלעט נפשי יתכון והתהלך בגואוכון והיי לוכון לאלהים ואתון תהון לי לעם אני יהוה אלהכון דאפקת יתכון מן ארע מצראי ממהו להון עבדים ואברת אטרי נירכון ואנדית יתכון סקיפין ואם לא תשמעון לי ולא תעבדון ית כל פקודיה האלין אם באגזיראתי תציקון ואם ית דיני תגלעט נפשוכון לדלה מעבד ית כל פקודי לבטולכון ית קיאמי אף אנה אעבד דה לוכון ואמסר עליכון באשו ית ערביתה וית עמימתה מסמיאן עיניה ומדביאן נפשה ותזרעון לריקה זרעכון וייכלנה דבביכון ואתן רגזי בוכון ותתברון לקדם דבביכון וישלטון בוכון סניכון ותערקון ולית רדוף יתכון ואם עד אלין לא תשמעון לי ואוזף למרדי יתכון שבע על עוביכון ואתבר ית חיולי תקיפיכון ואתן ית שומיכון כברזלה וית ארעכון כנחשה וישלם לריקה חילכון ולא תתן ארעכון ית עללתה ואילן ברה לא יתן פריו ואם תהכון עמי מרי ולא תיתון למשמע לי ואוזף עליכון מעה שבע כעוביכון ואשלח בוכון ית חית ברה ותתכל יתכון ותעקר ית בהמתכון ותעזר יתכון וישממון אורעיכון ואם באלין לא תתרדון לי ותהכון עמי מרי ואהך אף אנה עמוכון במרי ואמחי יתכון אף אנה שבע על עוביכון ואיתי עליכון חרב גבי פרית קיאמה ותתכנשון לגו קריהתכון ואשלח דבר בגבכון ותתיהבון באד דבבה בתברי לוכון אטר לחם וייפין עסר נשים לחמוכון בתנור אחד ויעזר לחמוכון במתקל ותיכלון ולא תסבעון ואם בדה לא תשמעון לי ותהכון עמי מרי והאך עמוכון ברתע מרי וארדי יתכון אף אנה שבע על עוביכון ותיכלון בסר בניכון ובסר בנתכון תיכלון ואשיצי ית רמהבתכון ועקר ית חמניכון ואתן ית פגריכון על פגרי גלליכון ותגלעט נפשי יתכון ואתן ית קריהתכון חרבן ואשמם ית מקדשכון ולא אריח בריח רעבתכון ואשמם אנה ית ארעה וישממון עליה דבבי[כ]ון דדארים בה ויתכון אדרי בגועיה ואשלק בתרכון חרב ותהי ארעכון שאמה וקריהתכון יהון חרבן טטה תרחי ארעה ית שביה כל יומי שממה ואתון בארע דבביכון טטה תשבת ארעה ותרחי ית שביה כל יומי שממה תשבת ית דלא שבתת בשביכון במדערכון עליה ודמשתארים בוכון ואיתי מרכיך לבון בארעת דבביון וירדף יתון קל טרף נתיר ויערקון מערוקית חרב ויפלון ולית רדוף וימשלון אנש באחיו כמקדם חרב ורדוף לית ולא תהי לוכון תקומה לקדם דבביכון ותתבדון בגועיה ומסכמה יתכון ארע דבביכון ודמשתארים בוכון ישתנקון בעוביון בארעת דבביון ואף בעובי אבהתון אנון ישתנקון ויודאון ית עוביון וית עובי אבהתון בשקרון דשקרו בי ואף דהכו עמי מרי אף אנה אהך עמון במרי ואיתי יתון בארע דבביון אי טטה יכנע לבון ערלה וטטה ירחון ית עוביון ואדכרת ית קיאמי יעקב ואף ית קיאמי יצחק ואף ית קיאמי אברהם אדכר וארעה אדכר וארעה תשתבק מנון ותרחית שביה בשממה מנהון ואנון ירחון מן עוביון אכען באכען בפשרוני אציקו וית אגזיראתי גלעטת נפשון וארגז אף דה בהואון בארעת דבביון לא אציקתון גלעטתון למסכמתון לבטול קיאמי מנון הלא אני יהוה אלהון ואדכר להון קיאם קדמאים דאפקת יתון מן ארע מצרים לעיני גועיה למהי לון לאלהים אני יהוה אלין אגזריה ופשרוניה ותורואתה דיהב יהוה בינה ובין ברי ישראל בטור סיני באד משה ומלל יהוה עם משה למימר מלל עם בני ישראל ותימר לון אנש אנש אן יפרש נדר בשיאמך נפשהן ליהוה ויהי שיאמך דכרה מבר עסרים שנה ועד בר שתים שנה ויהי שיאמך חמשים מתקל כסף במתקל קדשה ואם נקבה היא ויהי שיאמך תלתים מתקל ואם מבר חמש שנים ועד בר עסרים שנה ויהי שיאמך דכרה עסרים מתקלים ולנקבה עסרה מתקלים ואם מבר ירח ועד בר חמש שנים ויהי שיאמך דכרה חמשה מתקלים כסף ולנקבה שיאמך תלתה מתקלים כסף ואם מבר אשתים שנה ולעל אם דכר ויהי שיאמך חמשה עסר מתקל ולנקבתה עסרה מתקלים ואם פעת הוא משיאמך ויקימנה לקדם כהנה וישום יתה כהנה על מימר דתמטי אד נדרה ישומנה כהנה ואם בהמה דיתקרב מנה קרבן ליהוה כל דיתן מנה ליהוה יהי קדש לא יחלפנה ולא יפרג יתה טב בביש אי ביש בטב ואם פרוג יפרג בהמה בבהמה ויהי הוא ופריגתה יהי קדש ואם כל בהמה מסבה דלא אתקרב מנה קרבן ליהוה ויקים ית בהמתה לקדם כהנה וישום כהנה יתה בין טב ובין ביש כשיאמך כהנה כן יהי ואם פרק יפרקנה ויוזף חמושה על שיאמך ואנש אן יקדש ית ביתה קדש ליהוה וישומנה כהנה בין טב ובין ביש כמה דישום יתה כהנה כן יקום ואם דמקדש יפרק ית ביתה ויוזף חמוש כסף שיאמך עליו ויהי לה ואם מן עקל סחנתה יקדש אנש ליהוה ויהי שיאמך לקבל זרעה זרע כור סערין בחמשים מתקל זוזה ואם משתה דיובלה יקדש חקלה כשיאמך יקום ואם בתר יובילה יקדש חקלה ויחשב לה כהנה ית כספה על מימר שניה דאתותרי עד שתה דיובילה ויתבצר משיאמך ואם אפרקה יפרק ית עקלה דמקדש יתה ויוזף חמוש כסף שיאמך עליו ויקום לה ואם לא יפרק ית עקלה ואם זבן ית עקלה לאנש עורן לא יפרק עורי ויהי עקלה באפקותה ביובילה קדש ליהוה כעקל חרמה לכהנה תהי סחנתה ואם מן עקל זבינתה דלא מן עקל סחנתה יקדש אנש ליהוה ויחשב לה כהנה ית מנין שיאמה עד שנת יובילה ויתן ית שיאמה ביומה ההוא קדש ליהוה בשתה דיובילה יעזר עקלה לדה זבנה מן עמה לד לה סחנת ארעה וכל שיאמך יהי במתקל קדשה עסרים גרה מתקלה ברן כל בכיר דיבכר ליהוה בבהמה לא יקדש אנש יתה אם תור אם נקי ליהוה הוא ואם בבהמתה מסבתה ופרקה בשיאמך ויוזף חמושה עליו ואם לא יפרק ויזדבן בשיאמך ברן כל חרם דיחרם אנש ליהוה מכל דלה מן אנש ובהמה ומן עקל סחנתה לא יזדבן ולא יפרק כל חרם קדש קדשים הוא ליהוה כל חרם דיחרם מן אנשה לא יפרק קטל יקטל וכל מעסר ארעה מזרע ארעה ומפרי אילנה ליהוה הוא קדש ליהוה ואם אפרקה יפרק אנש ממעסרה וחמושה יוזף עליו וכל מעסר תור ועאן כל דיעבר תחת שבטה עסיראה יהי קדש ליהוה לא ירער בין טב לביש ולא יפרגנה ואם פרוג יפרגנה ויהי הוא ופריגתה יהי קדש לא יפרק אלין פקודיה דפקד יהוה ית משה עם ברי ישראל בטור סיני ומלל יהוה עם משה במדבר סיני באהל מועד באחד לחדש תנינה בשתה תנינתה למפוקיון מן ארע מצראי למימר תלו ית סכום כנשת בני ישראל לכרנהון לבית אבהתון במנאי שמהי כל דכר לגלגלתון מבר עסרים שתה ולעל כל נפק חיל בישראל תמני יתון לחיליון אתה ואהרן ועמוכון יהון גבר גבר לשבט גבר ריש לבית אבהתה הוא ואלין שמהן גבריה דיקעמון עמוכון לראובן [אליצור] בן שדיאור לשמעון שלמיאל בן צורישדי ליהודה נחשון בן עמינדב ליששכר נתנאל בן צוער לזבולן אליאב בר חילן לברי [יוסף] לאפרים אלישמע בר עמיהוד למנשה גמליאל בר פדהצור לבנימים אבידן בר גדעוני לדן אחיזר בר עמישדי לאשר פגעאל בר עכרן לגד אליסף בר דעואל לנפתלי אחירע בר עינן אלין זיעקי כנשתה נסיאי שבטי אבהתון ראשי אלפי ישראל אנון ונסב משה ואהרן ית גבריה האלין דאכרזו בשמהן וית כל כנשתה כנשו באחד לירחה תנינה ואסתדרו על כרנון לבית אבהתון במנאי שמהן מבר עסרים שתה ולעל לגלגלתון כמה דפקד יהוה ית משה ומנתון במדבר סיני והוו ברי ראובן בכור ישראל תולדתון לכרנון לבית אבהתון במנאי שמהן כל דכר לגלגתון מבר עסרים שתה ולעל כל נפק חיל מניניון לשבט ראובן ששה וארבעים אלף וחמש מואן לבני שמעון תולדתון לכרנון לבית אבהתון מסחרתון במנאי שמהן לגלגתון כל דכר מבר עסרים שנה ולעל כל נפק חיל מניניון לשבט שמעון אשעה וחמשים אלף ותלת מואן לבני גד תולדתון לכרנון לבית אבהתון במנאי שמהן מבר עסרים שנה ולעל כל נפק חיל מניניון לשבט גד חמשה וארבעים אלף ושת מואן וחמשים לבני יהודה תולדתון לכרנון לבית אבהתון במנאי שמהן מבר עסרים שנה ולעל כל נפק חיל מניניון לשבט יהודה ארבעה ושבעים אלף ושת מואן לבני יששכר תולדתון לכרניון לבית אבהתון במנאי שמהן מבר עסרים שתה ולעל כל נפק חיל מניניון לשבט יששכר ארבעה וחמשים אלף וארבע מואן לבני זבולן תולדתון לכרניון לבית אבהתון במנאי שמהן מבר עסרים שנה ולעל כל נפק חיל מניניון לשבט זבולן שבעה וחמשים אלף וארבע מואן לבני יוסף לבני אפרים תולדתון לכרניון לבית אבהתון במנאי שמהן מבר עסרים שתה ולעל כל נפק חיל מניניון לשבט אפרים ארבעים אלף {אלף} וחמש מואן לבני מנשה תולדתון לכרניון לבית אבהתון במנאי שמהן מבר עסרים שנה ולעל כל נפק חיל מניניון לשבט מנשה תרים ותלתים אלף ומאתים לבני בנימים תולדתון לכרניון לבית אבהתון במנאי שמאן מבר עסרים שתה ולעל כל נפק חיל מניניון לשבט בנימים חמשה ותלתים אלף וארבע מואן לבני דן תולדתון לכרניון לבית אבהתון במנאי שמהן מבר עסרים שנה ולעל כל נפק חיל מנינון לשבט דן תרים ושתים אלף ושבע מאון לבני אשר תולדתון לכרניון לבית אבהתון במנאי שמהן מבר עסרים שנה ולעל כל נפק חיל מניניון לשבט אשר אחד וארבעים אלף וחמש מאון לבני נפתלי תולדתון לכרניון לבית אבהתון במנאי שמהן מבר עסרים שתה ולעל כל נפק חיל מניניון לשבט נפתלי תלתה וחמשים אלף וארבע מאון אלין מניניה דמנה משה ואהרן ונסיאי ישראל תרי עסר איש גבר אחד לשבט אחד לשבט בית אבהתון הוו והוו כל מניני בני ישראל לחיליון מבר עסרים שנה ולעל כל נפק חיל בישראל והוו כל מניניה שת מאון אלף ותלתת אלפים וחמש מאון וחמשים ולאוי לשבט אבהתון לא התמנו בגואון ומלל יהוה עם משה למימר ברן ית שבט לואי לא תמני וית סכומון לא תתלי בגו בני ישראל ואתה הימן ית לאוי על משכן סעדואתה ועל כל מניו ועל כל דלה אנון יסבלון ית משכנה וית כל מניו ואנון ישמשונה וסאחר למשכנה ישרון ובמטל משכנה יעתון יתה לאוי ובנחות משכנה יקימון יתה לאוי ובראה דקרב יקטל וישרון בני ישראל גבר על משריתה וגבר על אתרה לחילון ולאוי ישרון סאחר למשכן סעדואתה ולא יהי קצף על כנשת בני ישראל ויטרון לאוי ית מטרת משכן סעדותה ועבדו בני ישראל ככל דפקד יהוה ית משה כן עבדו ומלל יהוה עם משה ועם אהרן למימר גבר על טכסיו בסימנים לבית אבהתון ישרון בני ישראל מקבל סאחר לאהל מועד ישרון ודשרים מדנע מנעה טכס משרית יהודה לחילון ונסיא לבני יהודה נחשון בר עמינדב וחילה ומניניו ארבעה ושבעים אלף ושת מאון ודשרים עמה שבט יששכר ונסיא לבני יששכר נתנאל בר צוער וחילה ומניניו ארבעה וחמשים אלף וארבע מאון ושבט זבולן [ונסיא לבני זבולן] אליאב בר חילן וחילה ומניניו שבעה וחמשים אלף וארבע מאון כל מניניה למשרית יהודה מאה אלף ותמנים אלף ושתה אלפים וארבע מאון לחיליון קדמאהו יטלון טכס משרית ראובן דרומה לחיליון ונסיא לברי ראובן אלצור בר שדיאור וחילה ומניניו שתה וארבעים אלף [וחמש] מאון ודשרים עמה שבט שמעון ונסיא לבני שמעון שלמיאל בר צורישדי וחילה ומניניו אשעה וחמשים אלף ותלת מאון ושבט גד ונסיא לבני גד אליסף בר דעואל וחילה ומניניו חמשה וארבעים אלף ושת מאון וחמשים כל מניניה למשרית ראובן מאה אלף וחדה וחמשים אלף וארבע מאון וחמשים לחיליון ותנינים יטלון ונסע אהל מועד משרית לאוי בממצית משרהיתה כמה דישרון כן יטלון גבר על אתרה לטכסיון טכס משרית אפרים לחיליון מערבה ונסיא לבני אפרים אלישמע בר עמיהוד וחילה ומניניו ארבעים אלף וחמש מאון ועמה שבט מנשה ונסיא לבני מנשה גמלאל בן פדהצור וחילה ומניניו תרים ותלתים אלף ומאתים ושבט בנימים ונסיא לבני בנימים אבידן בר גדעני וחילה ומניניו חמשה ותלתים אלף וארבע מאון כל מניניה למשרית אפרים מאה אלף ותמניה אלפים ומאה לחילון ותליתים יטלון טכס משרית דן צפונה לחיליון ונסיא לבני דן אחיעזר בר עמישדי וחילה ומניניו תרים ושתים אלף ושבע מאון ודשרים עמה שבט אשר ונסיא לבני אשר פגעאל בר עכרן וחילה ומניניו חדה וארבעים אלף וחמש מאון ושבט נפתלי ונסיא לבני נפתלי אחירע בר עינן וחילה ומניניו תלתה וחמשים אלף וארבע מאון כל מניניה למשרית דן מאה אלף ושבעה וחמשים אלף ושת מאון לאחריתה יטלון לטכסיון אלין מניני ברי ישראל לבית אבהתון כל מניני משרהתה לחיליון שת מאון אלף ותלתת אלפים וחמש מאון וחמשים ולאוי לא התמנו בגו בני ישראל כמה דפקד יהוה ית משה ועבדו ברי ישראל ככל דפקד יהוה ית משה כן שרו לטכסיון וכן נטלו גבר לכרנה על בית אבהתה ואלין תולדת אהרן ומשה ביום מלל יהוה עם משה בטור סיני ואלין שמהת בני אהרן בכורה נדב ואביהוא אלעזר ואיתמר אלין שמהת בני אהרן כהניה דאמשחו דאשלמו אתרון למכהנה ומית נדב ואביהוא באקרבותון אש בראה לקדם יהוה במדבר סיני ובנים לא הוו להון ואכהן אלעזר ואיתמר על קדם אהרן אבה{ת}ון ומלל יהוה עם משה למימר קרב ית שבט לוי ותקים יתה לקדם אהרן כהנה וישמשון יתה ויטרון ית מטרתה וית מטרת כל כנשתה לקדם אהל מועד למשמשה ית תשמישת משכנה ויטרון ית כל מני אהל מועד וית מטרת בני ישראל למשמשה ית תשמישת משכנה ותתן ית לאוי לאהרן ולבריו יהיבים יהיבים אנון לי מבגו בני ישראל וית אהרן וית בניו תימן ויטרון ית כהנתון ובראה דקרב יקטל ומלל יהוה עם משה למימר ואנה הא נסבת ית לאוי מבגו בני ישראל תחת כל בכור פתוע רחם בבני ישראל פרקניון יהון ויהון לי לאוי הלא לי כל בכור ביום קטלת כל בכור בארע מצרים הקדשת לי כל בכור בישראל מן אנש עד בהמה לי יהון אני יהוה ומלל יהוה עם משה במדבר סיני למימר מני ית בני לוי לבית אבהתון לכרניון כל דכר מבר ירח ולעל תמנינון ומנה יתון משה על מימר יהוה כמה דפקדה והוו אלין בני לאוי בשמהתון גרשון קהת ומררי ואלין שמהת בני גרשון לכרניון לבני ושמעי וברי קהת לכרניון עמרם ויצהר חברון ועזיאל ובני מררי לכרניון מחלי ומושי אלין אנון כרני לואה לבית אבהתון לגרשון כרן לבנאה וכרן שמעאה אלין אנון כרן גרשונאה ומסחרתון במנאי כל דכר מבר ירח ולעל מניניון שבעה אלפים וחמש מאון כרן גרשונאה בתר משכנה ישרון מערבה ונסיא בית אב לגרשונ{י}<אה> אליסף בר לאל ומטרת בני גרשון באהל מועד משכנה ועפיה וכסואה ופרס תרח אהל מועד וקלעי דרתה וית פרס תרח דרתה דעל משכנה ועל מדבחה סאחר וית חבליו לכל תשמישה ולקהת כרן עמרמאה וכרן יצהראה וכרן חברונ[א]ה וכרן עזיאלאה אלין אנון כרני קהת[א]ה במנאי כל דכר מבר ירח ולעל תמניה אלפים ושת מאון נטרי מטרת קדשה כרן בני קהת ישרון על מיתובית משכנה דרומה ונסיא בית אב לכרן קהת[א]ה אליצפן בר עזיאל ומטרתון ארונה ופתורה ומנהרתה ומדבחיה ומאני קדשה דישמשון בון ופרסה וכיורה וכנה וכל תשמישון ונסיא נסיאי לאוי אלעזר בר אהרן כהנה מימן נטרי מטרת קדשה למררי כרן מחלאה וכרן מושאה אלין אנון כרני מררי ומסחרתון במנאי כל דכר מבר ירח ולעל שתה אלפים ומאתים ונסיא בית אב לכרן מררי צוריאל בר אביחל על מיתובית משכנה ישרון צפונה ומסחרת מטרת בני מררי לוחי משכנה ונגריו ועמודיו ולבניו וכל מניו וכל תשמשה ועמודי דרתה סאחר ולבניון וסכיון וחבליון ודשרים עם קדם משכנה מדנעה לקדם אהל מועד מדנע משה אהרן ובניו נטרי מטרת קדשה למטרת בני ישראל ובראה דקרב יקטל כל מניני לאוי דמנה משה על מימר יהוה לכרניון כל דכר מבר ירח ולעל תרים ועסרים אלף ואמר יהוה למשה מני כל בכור דכר לבני ישראל מבר ירח ולעל ותלי ית מנאי שמהתון ותסב ית לאוי לי אני יהוה חליפת כל בכור בבני ישראל וית בהמת לאוי חליפת כל בכור בבהמת בני ישראל ומנה משה כמה דפקד יהוה יתה ית כל בכור בבני ישראל והוו כל בכור דכר במנאי שמאן מבר ירח ולעל למניניון תרים ועסרים אלף תלתה ושבעים ומאתים ומלל יהוה עם משה למימר סב ית לאוי חליפת כל בכור בבני ישראל וית בהמת לאוי חליפת בהמתון ויהון לי לאוי אני יהוה וית פרקני תלתיתה ושבעיתה ומאתיתה דיתרים על לאוי מבכורי בני ישראל ותסב חמשה חמשה מתקלים לגלגלתה במתקל קדשה תסב עסרים גרה מתקלה ותתן כספה לאהרן ולבניו פרקני דיתרים בון ונסב משה ית כסף פרקניה מן עם דיתרים על פרקני לאוי מן עם בכורי בני ישראל נסב ית זוזה חמשה ושתים ותלת מאון ואלף במתקל קדשה ויהב משה ית כסף פרקניה לאהרן ולבניו על מימר יהוה כמה דפקד יהוה ית משה ומלל יהוה עם משה ועם אהרן למימר תלי ית סכום בני קהת מבגו בני לוי לכרניון לבית אבהתון מבר תלתים שתה ומלעל [ועד בר חמשים שתה כל עלל] לחילה למעבד עבדה באהל מועד דה תשמיש בני קהת באהל מועד קדש קדשיה וייעל אהרן ובניו במטל משריתה ויעתון ית פרכת פרסאה ויכסון בה ית ארון סעדואתה ויתנון עליו כסוי משך ע{מ}<כ>ום ויפרסון עליו רקע כליל תכלה מלעל וישבון ארעיו ועל פתור רעותה יפרסון רקע תכלה ויתנון עליו ית צעאתה וית פילאותה וית ביסיאתה וית כסי נסכה ולחם תדירה עליו יהי ויפרסון עליון כסוי רקע צבע זעורי ויכסון יתון בכסוי משך ע{מ}<כ>ום וישבון ארעיו ויסבון רקע תכלה ויכסון ית מנהרת אנהרותה וית בוציניה וית מלקטיה וית מחתיתיה וית כל מני משחה דישמשון לה בון ויתנון יתה וית כל מניה לגו כסוי משך ע{מ}<כ>ום ויתנון על נטלת ועל מדבח דהבה יפרסון רקע תכלה ויכסון יתה בכסוי משך עכום וישבון ית ארעיו ויסבון ית כל מני תשמישה דישמשון בהון בקדשה ויתנון לגו רקע תכלה ויכסון יתון בכסוי משך ע{מ}<כ>ום ויתנון על נטלת ויקטמון ית מדבחה ויפרסון עליו רקע ארגבן ויתנון עליו ית כל מניו דישמשון עליו בון ית מחתיתה וית משלעיה וית דודיה וית פנכיה כל מני מדבחה ויפרסון עליו כסוי משך עכום וישבון ארעיו ויסבון רקע ארגבן ויכסון ית כיורה וית כנה ויתנון יתון לגו כסוי משך עכום ויתנון על דנטל ויסכם אהרן ובניו למכסאה ית קדשה וית כל מני קדשה במטל משריתה ובתר כן ייעלון בני קהת למסבל ולא יקרבון ליד קדשה וימותון אלין מסבלי בני קהת באהל מועד ומסהרת אלעזר בר אהרן כהנה משח אנהרותה ואועדות סמניה ומנחת תדירה ומשח משוחה מימן כל משכנה וכל דבה בקדשה ובמניו ומלל יהוה עם משה ועם אהרן למימר אל תעקרון ית שבט כרן קהתאה מבגו לאוי דה עבדו להון ואתחו ולא ימותון בקדומון לקדש קדשיה אהרן ובריו ייעלון וישבון יתון גבר על תשמישה ועל מסבלה ולא ייעלון למחזי כבלע ית קדשה וימותון ומלל יהוה עם משה למימר תלי ית סכום בני גרשון אף אנון לבית אבהתון לכרניון מבר תלתים שתה ולעל ועד בר חמשים שנה תמני יתון כל עלל לחיל חילה למשמשה תשמיש באהל מועד דה תשמיש כרן גרשונאה למשמשה ולמסבל ויסבלון ית יריעת משכנה וית אהל מועד וכסואה כסוי עכומה דעליו מלעל וית פרס תרח אהל מועד וית קלעי דרתה וית פרס תרח {תרח} דרתה דעל משכנה ועל מדבחה סאחר וית חבליון וית כל מני תשמישון וית כל דיתעבד להון וישמשון על מימר אהרן ובניו תהי כל תשמיש בני גרשונאה לכל מסבלון ולכל תשמישון ותמנונתון עליהון במטרה ית כל מסבלון דה תשמיש כרן ברי גרשונאה באהל מועד ומטרתון באד איתמר בר אהרן כהנה בני מררי לכרניון לבית אבהתון תמני יתון מבר תלתים שתה ולעל ועד בר חמשים שתה תמניון כל עלל לחילה למשמשה ית תשמישת אהל מועד דה מטרת מסבלון לכל תשמישון באהל מועד לוחי משכנה ונגריו ועמודיו ולבניו ועמודי דרתה סאחר ולבניון וסכיון וחבליון לכל מניון ולכל תשמישון ובשמהן תמנון ית כל מני מטרת מסבלון דה תשמיש כרן ברי מררי לכל תשמישון באהל מועד באד איתמר בר אהרן כהנה ומנה משה ואהרן ונסיאי כנשתה ית ברי קהתאי לכרניון לבית אבהתון מבר תלתים שתה ולעל ועד בר חמשים שתה כל עלל לחילה למשמשה באהל מועד והוו מניניון לכרניון אלפים ושבע מאות וחמשים אלין מניני כרן קהתאה כל דמשמש באהל מועד דמנה משה ואהרן על מימר יהוה באד משה ומניני בני גרשון לכרניון לבית אבהתון מבר תלתים שנה ולעל ועד בר חמשים שנה כל עלל לחילה למשמשה באהל מועד והוו מניניון לכרניון לבית אבהתון אלפים ושת מאון ותלתים אלין מניני כרן בני גרשון כל דמשמש באהל מועד דמנה משה ואהרן על מימר יהוה ומניני כרן בני מררי לכרניון לבית אבהתון מבר תלתים שנה ולעל ועד בר חמשים שתה כל עלל לחילה למשמשה באהל מועד והוו מניניון לכרניון תלתה אלפים ומאתים אלין מניני כרן בני מררי דמנה משה ואהרן על מימר יהוה באד משה כל מניניה דמנה משה ואהרן ונסיאי ישראל ית לואי לכרניון לבית אבהתון מבר תלתים שתה ולעל ועד בר חמשים שנה כל עלל למשמשה תשמישת תשמיש ותשמישת מסבל באהל מועד והוו מניניון תמנת אלפים וחמש מאון ותמנים על מימר יהוה מנה יתון באד משה גבר גבר על תשמישה ועל מסבלה ומסורתה כמה דפקד יהוה ית משה ומלל יהוה עם משה למימר פקד ית ברי ישראל וישלחון מן משריתה כל צריע וכל דהאב וכל מסב לנפש מן דכר ועד נקבה תשלחון למלבר למשריתה תשלחונון ולא יסיבון ית משרויון דאנה שרי בגואון ועבדו כ{ל}<ן> בני ישראל ושלחו יתון הלמלבר למשריתה כמה דמלל יהוה עם משה כן עבדו בני ישראל ומלל יהוה עם משה למימר מלל עם ברי ישראל למימר גבר אי אתאה אן יעבדון מן כל עובת אנשה למשקרה שקר ביהוה ואתעיבת נפשה ההיא ויובדון ית עוביון דעבדו ויעזר ית אשמה ברישה וחמושה יוזף עליו ויתן לדה אשמה לה ואם לית לאנש פרוק למעזרה אשמה לידה אשמה דמתעזר ליהוה לכהנה מלבר דכר סלוחיה דיסלח בה עליו וכל ארמו לכל קדשי ברי ישראל דיקרבון לכהנה לה יהי ואנש ית קדשיו לה יהי ואנש דיתן לכהנה לה יהי ומלל יהוה עם משה למימר מלל עם ברי ישראל ותימר לון גבר גבר אן תסטה אתאה ושקרת בה שקר ושכב גבר עמה שכבת זרע ועלמת מן עיני גברה וכסיאת והיא אסתבת וסעד לית בה והיא לא צטעדת ויעבר עליו רוח קנאה ויקנא מן אתתה והיא אסתבת אי עבר עליו רוח קנאה ויקנא מן אתתה והיא לא אסבת וינדי גברה ית אתתה ליד כהנה וינדי ית קרבנה עמה עסור מכאלתה קמח סערים לא ירק עליה משח ולא יתן עליה לבונה הלא מנחת קנאה היא מנחת דכרן מדכרה עוב ויקרב יתה כהנה ויקימנה לקדם יהוה ויסב כהנה מים קדישים במחן עסף ומן עפרה דהיה בקרקעה דמשכנה יסב כהנה ויתן לגו מיה ויקים כהנה ית אתתה לקדם יהוה ויפרע ית ריש אתתה ויתן על כפיה ית מנחת דכרנה מנחת קנאה היא ובאד כהנה יהון מי בורה דמבארים וישבע יתה כהנה ויימר לאתתה אם לא שכב גבר עמיך ואם לא סטיתי מסבה חליפת גבריך אזדכי ממי בורה דמבארים האלין והא הלא סתטית חליפת גבריך והלא אסתבת ויהב גבר בך ית שכבתה מבלעדי גבריך וישבע כהנה ית אתתה בשבועת לבטה ויימר כהנה לאתתה יתן יהוה יתיך ללבט ולשבועה בגו עמיך במתן יהוה ית ירכיך מסיה וית כרסיך נפיעה וייעלון מיה דמבארים האלין במעיך לנפעי כרס ולמסי ירך ותימר אתתה אמן אמן ויכתב ית לבטיה האלין כהנה בספר וימעק לגו מי בורה וישקי ית אתתה ית מי בורה דמבארים וייעלון בה מיה המבארים למבאר ויסב כהנה מן אד אתתה ית מנחת קנאתה וינף ית מנחתה לקדם יהוה ויקרב יתה למדבחה וירם כהנה מן מנחתה ית אדכרותה ויועד למדבחה ובתר ישקה ית אתתה ית מיה והשקהותה ית מיה ויהי אם אסתבת ושקרת שקר בגברה וייעלון בה מיה דמבארים למבאר ותנפע כרסה ותמסי ירכה ותהי אתתה ללבט בגו עמה ואם לא אסתבת אתתה ודכיה היא ותתברי ותזדרע זרע דה אורות קנאתה דתסתטי אתה חליפת גברה ותסתב אי גבר דתעבר עליו רוח קנאה ויקנא מן אתתה ויקים ית אתתה לקדם יהוה ויעבד לה כהנה ית כל אוראותה הדה ויתברי גברה מן עובה ואתתה ההיא תתלי מן עובתה ומלל יהוה עם משה למימר מלל עם בני ישראל ותימר לון גבר אי אתה אן יפרש ל[מ]נדר נדר נזיר למתנזרה ליהוה מן עמר ורעט יתנזר חמי עמר וחמי רעט לא ישתה וכל מן עמירת ענבים לא ישתה וענבים רטיבים ויבישים לא ייכל כל יומי נזרה מכל דיעבד מגפן עמרה מן חרצמים ועד זוג לא ייכל כל יומי נדר נזרה ספור לא יעבר על רישה עד מליו יומיה דיתנזר ליהוה קדיש יהי מרבי פרע סער רישה כל יומי אתנזרותה ליהוה על נפש מית לא ייעל לאבוה ולאמה לתלימיו ולתלמ{ו}תה לא יסתב לון במותון הלא כליל אלהה על רישה כל יומי נזרה קדיש הוא ליהוה ואן ימות מית עליו בתרע עטף ויסתב ריש נזרה ויספאר רישה ביום דכיותה ביומה שביע{ע}<א>ה יספארנה וביומה תמינה ינדי תרתי תרים אי תרי ברי יונה ליד כהנה לתרח אהל מועד ויעבד כהנה אחד לחטאתה ואחד לעלתה ויסלח עליו מדחטא על נפשה ויקדש ית רישה ביומה ההוא ויתנזר ליהוה ית יומי נזרה וינדי אמאר בר שתה לאשמה ויומיה קדמאי יבטלון הלא אסתב נזרה ודה תורות נזירה ביום מלוי יומי נזרה ינדי יתה לתרע אהל מועד ויקרב ית קרבנה ליהוה אמאר בר שתה שלם אחד לעלה ואמארה חדה ברת שתה שלמה לחטאתה ודכר אחד שלם לשלמים וקנון פטיר סלת חלין פסיסן במשח ורקריקי פטיר ממשחין במשח ומנחתון ונסוכיון ויקרב כהנה לקדם יהוה ויעבד ית חטאתה וית עלתה וית דכרה יעבד דבח שלמים ליהוה עם קנון פטירה ויעבד כהנה ית מנחתה וית נסוכה ויספאר נזירה תרח אהל מועד ית ריש נזרה ויסב מן סער ריש נזרה ויתן על אשתה דתחת דבח שלמיה ויסב כהנה ית אדרעה פשיאה מן דכרה וחלת פטירה חדה מן קנונה ורקריק [פטירה] אחד ויתן על כפי נזירה בתר ספורה ית נזרה וינף יתון כהנה אנפו לקדם יהוה קדש הוא לכהנה יהי עם ניח אנפותה ועם שהק ארמותה ובתר ישתה נזירה עמר דה תורות נזירה דידר קרבנה ליהוה על נזרה מלבר דתמטי אדה כקבל נדרה דידר כן יעבד על תורות נזרה ומלל יהוה עם משה למימר מלל עם אהרן ועם בריו למימר אכהן תברכון ית ברי ישראל אמר לון יברכנך יהוה ויטרנך יניר יהוה רחותה לידך וירתינך יתלי יהוה אפיו לידך וישבי לך שלם ושבו ית שמי על בני ישראל ואנה אברכנון והוה ביום עסול משה למקמה ית משכנה ומשח יתה וקדש יתה וית כל מניו וית מדבחה וית כל מניו ומשחון וקדש יתון וקרבו נסיאי ישראל ראשי בית אבהתון אנון נסיאי שבטיה אנון דקעמים על מניניה ואנדו ית קרבנון לקדם יהוה שת עגלן חיל ותרי עסר תורין עגלה על תרי נסיאיה ותור לאחד וקרבו יתון לקדם משכנה ואמר יהוה למשה למימר סב מן עמון ויהון למשמשה ית תשמישת אהל מועד ויתן יתון אל לואי גבר כקבל תשמישו ונסב משה ית עגלאתה וית תוריה ויהב משה ללואי ית תרתי עגלאתה וית ארבעתי תוריה יהב לברי גרשון כקבל תשמישון וית ארבעתי עגלאתה וית תמנת תוריה יהב לברי מררי כקבל תשמישון באד איתמר בר אהרן כהנה ולברי קהת לא יהב הלא תשמיש קדשה עליהון בכתבה יסבלון וקרבו נסיאיה ית חנכת מדבחה ביומה דאמשח יתה וקרבו נסיאיה ית קרבנון לקדם מדבחה ואמר יהוה למשה נסיא אחד ליומה נסיא אחד ליומה יקרבון ית קרבנון לחנכת מדבחה והוה דמקרב ביומה קדמאה ביומה ית קרבנה נחשון בר עמינדב לשבט יהודה וקרבנה צעה כסף חדה תלתים ומאה מתקלה פנך אחד כסף שבעים מתקל במתקל קדשה תריון מלין סלת פסיסה במשח למנחה פליאה חדה עסרה דהב מליה אועדו פר אחד בר תורין דכר אחד אמאר אחד בר שתה לעלה וצפיר עזים אחד לחטאתה ולדבח שלמיה תורין תרין דכרים חמשה ערפים חמשה אמארים ברי שתה חמשה דן קרבן נחשון בר עמינדב ביומה תנינה הקרב נתנאל בר צוער נסיא יששכר הקרב ית קרבנה צעה כסף חדה תלתים ומאה מתקלה פנך אחד כסף שבעים מתקל במתקל קדשה תריון מלים סלת פסיסה במשח למנחה פליאה חדה עסרה דהב מליה אועדו פר [אחד] בר תורין דכר אחד אמאר אחד בר שתה לעלה וצפיר עזים אחד לחטאתה ולדבח שלמיה תורין תרין דכרים חמשה ערפים חמשה אמארים ברי שת{ח}<ה> חמשה דן קרבן נתנאל בר צוער ביומה תליתה נסיא לבני זבולן אליאב בר חילן וקרבנה צעה כסף חדה תלתים ומאה מתקלה פנך אחד כסף שבעים מתקל במתקל קדשה תריון מלים סלת פסיסה במשח למנחה פליאה חדה עסרה דהב מליה אועדו פר אחד בר תורין דכר אחד אמאר אחד בר שתה לעלה וצפיר עזים אחד לחטאתה ולדבח שלמיה תורין תרין דכרים חמשה ערפים חמשה אמארים ברי שתה חמשה דן קרבן אליאב בר חילן ביומה רביעאה נסיא לבני ראובן אליצור בר שדיאור וקרבנה צעה כסף חדה תלתים ומאה מתקלה פנך אחד כסף שבעים מתקל במתקל קדשה תריון מלים סלת פסיסה במשח למנחה פליאה חדה עסרה דהב מליה אועדו פר אחד בר תורין דכר אחד אמאר אחד בר שתה לעלה וצפיר עזים אחד לחטאתה ולדבח שלמיה תורין תרים דכרים חמשה ערפים חמשה אמארים ברי שתה חמשה דן קרבן אליצור בר שדיאור ביומה חמישאה נסיא לבני שמעון שלמיאל בן צורישדי וקרבנה צעה כסף חדה תלתים ומאה מתקלה פנך אחד כסף שבעים מתקל במתקל קדשה תריון מלים סלת פסיסה במשח למנחה פליאה חדה עסרה דהב מליה אועדו פר אחד בר תורין דכר אחד חמאר אחד בר שתה לעלה וצפיר עזים אחד לחטאתה ולדבח שלמיה תורין תרין דכרים חמשה ערפים חמשה חמארים ברי שתה חמשה דן קרבן שלמיאל בר צורישדי ביומה שתיתאה נסיא לבני גד אליסף בר דעואל וקרבנה צעה כסף חדה תלתים ומאה מתקלה פנך אחד כסף שבעים מתקל במתקל קדשה תריון מלים סלת פסיסה במשח למנחה פליאה חדה עסרה דהב מליה אועדו פר אחד בר תורין דכר אחד חמאר אחד בר שתה לעלה וצפיר עזים אחד לחטאתה ולדבח שלמיה תורין תרים דכרים חמשה ערפים חמשה חמארים ברי שתה חמשה דן קרבן אליסף בר דעואל ביומה שביעה נסיא לבני אפרים אלישמע בר עמיהוד וקרבנה צעאה כסף חדה תלתים ומאה מתקלה פנך אחד כסף שבעים מתקל במתקל קדשה תריון מלים סלת פסיסה במשח למנחה פליאה חדה עסרה דהב מליה אועדו פר אחד בר תורין דכר אחד חמאר אחד בר שתה לעלה וצפיר עזים אחד לחטאתה ולדבח שלמיה תורין תרים דכרים חמשה ערפים חמשה חמארים בני שנה חמשה דן קרבן אלישמע בר עמיהוד ביומה תמינאה נסיא לבני מנשה גמלאל בר פדהצור וקרבנה צעאה [חדה] כסף תל{י}תים ומאה מתקלה פנך אחד כסף שבעים מתקל במתקל קדשה תריון מלים סלת פסיסה במשח למנחה פליאה חדה עסרה דהב מליה אועדו פר אחד בר תורין דכר אחד חמאר אחד בר שתה לעלה וצפיר עזים אחד לחטאתה ולדבח שלמיה תורין תרין דכרים חמשה ערפים חמשה חמארים ברי שתה חמשה דן קרבן גמלאל בר פדהצור ביומה אשיעאה נסיא לבני בנימים אבידן בר גדעני וקרבנה צעאה כסף חדה תלתים ומאה מתקלה פנך אחד כסף שבעים מתקל במתקל קדשה תריון מלים סלת פסיסה במשח למנחה פליאה חדה עסרה דהב מליה אועדו פר אחד בר תורין דכר אחד חמאר אחד בר שתה לעלה וצפיר עזים אחד לחטאתה ולדבח שלמיה תורין תרין דכרים חמשה ערפים חמשה חמארים בני שתה חמשה דן קרבן אבידן בר גדעני ביומה עסיראה נסיא לבני דן אחיעזר בר עמישדי וקרבנה צעאה כסף חדה תלתים ומאה מתקלה פנך אחד כסף שבעים מתקל במתקל קדשה תריון מלים סלת פסיסה במשח למנחה פליאה חדה עסרה דהב מליה אועדו פר אחד בר תורין דכר אחד חמאר אחד בר שתה לעלה וצפיר עזים אחד לחטאתה ולדבח שלמיה תורין תרים דכרים חמשה ערפים חמשה חמארים ברי שתה חמשה דן קרבן אחיעזר בר עמישדי ביומה חדה עסר יום נסיא לבני אשר פגעאל בר עכרן וקרבנה צעה כסף חדה תלתים ומאה מתקלה פנך אחד כסף שבעים מתקל במתקל קדשה תריון מלים סלת פסיסה במשח למנחה פליאה אחד עסרה דהב מליה אועדו פר אחד בר תורין דכר אחד חמאר אחד בר שתה לעלה וצפיר עזים אחד לחטאתה ולדבח שלמיה תורין תרין דכרים חמשה ערפים חמשה חמארים ברי שתה חמשה דן קרבן פגעאל בר עכרן ביומה תרי עסר יום נסיא לבני נפתלי אחירע בר עינן וקרבנה צעאה כסף חדה תלתים ומאה מתקלה פנך אחד כסף שבעים מתקל במתקל קדשה תריון מלים סלת פסיסה במשח למנחה פליאה חדה עסרה דהב מליה אועדו פר [אחד] בר תורין דכר אחד חמאר אחד בר שתה לעלה וצפיר עזים אחד לחטאתה ולדבח שלמיה תורין תרין דכרים חמש{ח}<ה> ערפים חמשה חמארים ברי שתה חמש{ה}<ה> דן קרבן אחירע בן עינן דה חנכת מדבחה ביומה דאמשח יתה מן עם נסיאי ישראל צעאן כסף תרתי עסרי פנכי כסף תרים עסר פליאן דהב תרת עסרי תלתים ומאה צעתה חתה דכסף ושבעים פנכה חדה כל כסף מניה אלפים וארבע מאון במתקל קדשה פליאן דהב תרתי עסרי מליאן אועדו עסרה עסרה פליתה במתקל קדשה כל דהב פליתה עסרים ומאה כל תוריה לעלתה תרי עסר פרים דכרים תרים עסר חמארים ברי שנה תרים עסר ומנחתון וצפירי עזים תרי עסר לחטאתה וכל תורין דבח שלמיה עסרים וארבעה פרים דכרים שתים ערפים שתים חמארים בני שתה שתים דה חנכת מדבחה בתר דמשח יתה ובמיעל משה לאהל מועד למללה עמה ושמע ית קלה ממלל עמה מן עלי כפרתה דעל ארון סעדואתה מבין תרי כרוביה ומלל עמה ומלל יהוה עם משה למימר מלל עם אהרן ותימר לה באסקותך ית בוציניה עם קבל אפי מנהרתה ינירון שבעתי בוציניה ועבד כן אהרן עם קבל אפי מנהרתה האסק בוציניה כמה דפקד יהוה ית משה ודן עובד מנהרתה מגידה דהב עד מיתוביה ועד פרחיה מגידה היא כחזבה דחזי יהוה ית משה כן עבד ית מנהרתה ומלל יהוה עם משה למימר סב ית לואי מבגו בני ישראל ותדכי יתון ואכהן תעבד להון לדכיותון הדי עליון מי סלוח ויעברון ספור על כל בסרון וירחון רקעיון וידכון ויסבון פר בר תורין ומנחתה סלת פסיסה במשח ופר תנין בר תורין תסב לסלוח ותקרב ית לואי לקדם אהל מועד ותכנש ית כל כנשת בני ישראל ותקרב ית לאוי לקדם יהוה ויסמכון בני ישראל ית אדיון על לאוי וינף אהרן ית לואי אנפו לקדם יהוה מן עם בני ישראל ויהון למשמשה ית תשמישת יהוה ולאוי יסמכון ית אדיון על ריש פריה ויעבד ית חדה חטא וית חדה עלה [ליהוה] למסלחה על לואי ותקים ית לאוי לקדם אהרן ולקדם בריו ותנף יתון אנפו ליהוה ותפרש ית לאוי מבגו בני ישראל ויהון לי לאוי ובתר כן ייעלון לאוי למשמשה ית תשמישת אהל מועד ותדכי יתון ותנף יתון אנפו הלא יהיבים יהיבים אנון לי מבגו בני ישראל חליפת כל בכור פתוע רחם בבני ישראל נסבת יתון לי הלא לי כל בכור בבני ישראל באנשה ובבהמאתה ביום קטלת כל בכור בארע מצרים הקדשת יתון לי ונסבת ית לאוי חליפת כל בכור בבני ישראל ויהבת ית לאוי יהיבים לאהרן ולבניו מבגו בני ישראל למשמשה ית תשמישת בני ישראל באהל מועד ולמסלחה על בני ישראל ולא יהי בבני ישראל מגוף בקדום בני ישראל ליד קדשה ועבד משה ואהרן וכל כנשת בני ישראל ללאוי ככל דפקד יהוה ית משה ללאוי כן עבדו לון בני ישראל ואסתלחו לאוי ורחו רקעיון ואנף אהרן יתון אנפו לקדם יהוה וסלח עליון אהרן לדכיותון ובתר כן עלו לאוי למשמשה ית תשמישון באהל מועד לקדם אהרן ולקדם בניו כמה דפקד יהוה ית משה על לאוי כן עבדו להון ומלל יהוה עם משה למימר דה דללאוי מבר חמש ועסרים שתה ולעל ייעל לחיל חילה בתשמישת אהל מועד ומבר חמשים שנה יעזר מן חיל תשמישה ולא ישמש עורי וילף עם אחוי באהל מועד למטר מטרה ותשמיש לא ישמש אכהן תעבדון ללאוי במטרתון ומלל יהוה עם משה במדבר סיני בשתה תנינתה למפוקיתון מן ארע מצראי בירחה קדמאה למימר ויעבדון ברי ישראל ית פסחה בזבניו בארבע עסר יום בירחה הדן בין רמשיה יעבדון יתה בזבניו ככל אגזיראתה וככל פשרוניו תעבדון יתה ומלל משה עם בני ישראל למעבד פסחה ועבדו ית פסחה בקדמאי בארבע עסר יום לירחה בין רמשיה במדבר סיני ככל דפקד יהוה ית משה כן עבדו בני ישראל והוו גבריה דהוו מסבים לנפש אנש ולא יכלו למעבד פסחה ביומה ההוא וקרבו לקדם משה ולקדם אהרן ביומה ההוא ואמרו גבריה האנון לה אנחנן מסבים לנפש אנש למה נתבצר לדלה מקרבה ית קרבן יהוה בזבניו בגו בני ישראל ואמר להון משה קעמו ואשמעו מה יפקד יהוה לוכון ומלל יהוה עם משה למימר מלל עם בני ישראל למימר גבר גבר אן יהי מסב לנפש אי בשביל רחיקה לוכון אי לדריכון ויעבד פסח{ה} ליהוה בירחה תנינה בארבע עסר יום בין רמשיה יעבדון יתה עם פטיר ומררים ייכלונה לא ישאירון מנה עד צפר וגרם לא יתברון בה ככל אגזירת פסחה יעבדון יתה וגבר דהוא דכי ובשביל לא הוה וקץ למעבד פסחה ותתעקר נפשה ההיא מן עמי[ה] הלא קרבן יהוה לא הקרב באזבנה עובה יקבל גברה ההוא ואן יתותב עמוכון גיור ויעבד פסח ליהוה כאגזירת פסחה וכפשרוניו כן יעבד אגזירה חדה לוכון ולמגירה וליצוב ארעה וביום אתקם ית משכנה כסה עננה ית משכנה למשכן סעדואתה וברמשה יהי על משכנה כחזב אש עד צפר כן יהי תדיר עננה יכסנה וחזב אש לילי ולקבל אסתלקות עננה מן על משכנה ובתר כן יטלון בני ישראל ובאתרה דישרי תמן עננה תמן ישרון בני ישראל על מימר יהוה יטלון בני ישראל ועל מימר יהוה ישרון כל יומי דישרי עננה על משכנה ישרון באורכות עננה על משכנה יומים סגים ויטרון בני ישראל ית מטרת יהוה ולא יטלון וי{ש}<ת> ד[יה]י עננה יומים במנאי על משכנה על מימר יהוה ישרון ועל מימר יהוה יטלון ו{א}<י>ת דיהי עננה מרמש ועד צפר ואסלק עננה בצפרה ויטלון אי אימם ולילי ואסתלק עננה ויטלון אי יומים אי ירחה אי יומים ובאורכות עננה על משכנה למשכן עליו ישרון בני ישראל ולא יטלון ובאסתלקותה יטלון על מימר יהוה ישרון ועל מימר יהוה יטלון ית מטרת יהוה נטרו על מימר יהוה באד משה ומלל יהוה עם משה למימר עבד לך תרתי חציצרין כסף מגד תעבד יתון ויהון לך למזעק כנשתה [ו]למטל ית משריאתה ויתקעון בהין ויזדמנון לידך כל כנשתה לתרח אהל מועד ואם בחדה יתקעון ויזדמנון לידך נסיאיה ראשי אלפי ישראל ותתקעון אשמעה ויטלון משריאתה דשרין מדנעה ותתקעון אשמעה תנינות ויטלון משריאתה דשרים צפונה אשמעה יתקעון למטליון ובכנוש ית קהלה תתקעון ולא תרעשון ובני אהרן כהניה יתקעון בחצצראתה ויהון לוכון לאגזירת עלם לדריכון וכד תיעלון קרבה בארעכון על עקה אעקה יתכון ותשמעון בחצצראתה ותדכרון לקדם יהוה אלהכון ותתפצון מן דבביכון וביום חדותיכון ובמועדיכון ובראשי ירחיכון ותתקעון בחצצראתה על עלתיכון ועל דבחי שלמיכון ויהון לוכון לדכרן לקדם יהוה אלהכון אנה יהוה אלהכון ומלל יהוה עם משה למימר סגי לוכון מדרה בטברה הדן פנו וטלו לוכון ועלו טבר אמראה ולכל משרוחיו בבקעתה בטברה ובשפילתה בדרומה ובחוף ימה ארע כנענאה ולבנונה עד נהרה רבה נהר פרת חזו יהבת לקדמיכון ית ארעה עלו ורתו ית ארעה דאשת{עב}<בע>ת לאבהתכון לאברהם ליצחק וליעקב למתן לזרעון בתרון והוה בשתה תנינתה בירחה תנינה בעסרים בירחה אסתלק עננה מן על משכן סעדואתה ואנטלו בני ישראל למטליון ממדבר סיני ושרה עננה במדבר פראן ונטלו בקדמאהו על מימר יהוה באד משה ונטל סדר משרית בני יהודה בקדמהו לחיליון ועם חילה נחשון בר עמינדב ועם חיל שבט בני יששכר נתנאל בר צוער ועם חיל שבט בני זבולן אליאב בר חילן ואתעית משכנה ונטלו [בני] גרשון ובני מררי סבלי משכנה ונטל סדר משרית בנ[י] ראובן לחיליון עם חילה אליצור בר שדיאור ועם חיל שבט בני שמעון שלמיאל בר צורישדי ועם חיל שבט בני גד אליסף בר דעואל ונטלו קהתהאי סבלי מקדשה ואקימו ית משכנה עד איתאותון ונטל סדר משרית בני אפרים לחיליון ועם חילה אלישמע בר עמיהוד ועם חיל שבט בני מנשה גמלאל בר פדהצור ועם חיל שבט [בני] בנימים אבידן [בר] גד[ע]וני ונטל סדר משרית בני דן מכנש לכל משריאתה לחיליון ועם חילה אחיעזר בר עמישדי ועם חיל שבט בני אשר פגעאל בר עכרן ועם חיל שבט בני נפתלי אחירע בר עינן אלין מטלי בני ישראל לחיליון ונטלו ואמר משה לחובב בר רעואל מדיניאה חמוי משה נטלים אנחנן לאתרה דאמר יהוה יתה אתן לוכון אתה עמנן וניטב לך הלא יהוה מלל טב על ישראל ואמר לה לא איזל הלא אם לארעי ולאתילדותי איזל ואמר הלני תשבק יתנן הלא על כן חכמת משרוחינן במדברה והוית לנן לצרכים ויהי כד תהך עמנן ויהי טובה ההוא דייטב יהוה עמנן וניטב לך ונטלו מטור יהוה שביל תלתת יומים וארון קיאם יהוה נטל לקדמיון שביל תלתת יומים למגש להון משרוחה וענן יהוה עליון אימם במטלון מן משריתה והוה במטל ארונה ואמר משה קומה יהוה ויבדרון דבביך ויערקון מסנאיך מקדמיך ובמנוחתה יתאמר עזרה יהוה רבואת אלפי ישראל והוה עמה כמרננים ביש במשמוע יהוה ושמע יהוה ותקף רגזה ולעבת בון אש יהוה ואכלת ביצטר משריתה וצבע עמה ליד משה וצלאי משה ליד יהוה ואטפת אשתה וקרא שם אתרה ההוא אבערה הלא לעבת בון אש יהוה וספסאה דבגבה אתחמדו תחמדה ויתבו ובכו אף בני ישראל ואמרו לוי ייכלנן בסר דכרנן ית נוניתה דאכלנן במצרים מגן ית קשואיה וית בטחיה וית צחירה וית בצליה וית תומיה וכדו נפשנן יבישן לית ספוק בלות למנה סכיונן ומנה כזרע קליף הוא וחזותה כחזות בדלה אשתטו עמה ולקטו וטחנו ברחים ודכו במדוכה ובשלו בקדרה ועבדו יתה עגול ויהי טעמה כטעם לשוד משחה ובמעית טלה על משריתה לילי נעת מנה עליו ושמע משה ית עמה בכי לכרנה אנש לתרח משכנה ותקף רגז יהוה שריר ובעיני משה ביש ואמר משה ליהוה למה הבאשת לעבדך ולמה לא אשקעת רחים בעיניך למשבאה ית מסבל כל עמה הדן עלי האנה בטנת ית כל עמה הדן אם אנה ילדתה כד תימר לי סבלה בעבך כמה דיסבל מימנתה ית ינקה לארעה דאשתבעת לאבהתה מנאן לי בסר למתן ית כל עמה הדן כד יבכון עלי למימר אב לנן בסר וניכל לא אכל אנה לודי למסבל ית כל עמה הדן הלא יקיר מני ואם אכהן אתה עבד לי קטלני שבי קטל ואם אתשקעת רחים בעיניך ואל אחזי בבישתי ואמר יהוה למשה כנש לי שבעים גבר מן חכימי ישראל דחכמת הלא אנון חכימי עמה וספריו ותסב יתון לאהל מועד ויתקוממו עמך תמן [ואעת ואמלל עמך תמן] והציל מן רוחה דעליך ואשבי עליהון ויסבלון עמך במסבל עמה ולא תסבל אתה לודך ולעמה תימר התקדשו למחר ותיכלון בסר הלא בכיתון במשמוע יהוה למימר מ{י}<ן> ייכלנן בסר הלא טב לנן במצרים ויתן יהוה לוכון בסר ותיכלון לא יום אחד תיכלון ולא יומים ולא חמשה יומים ולא עסרה יומים ולא עסרים יום עד ירח יומים עד דיפק מן אפכון ויהי לוכון לקטנה חזו הלא אציקתון ית יהוה דבגבוכון ובכיתון לקדמיו למימר למה דן אפקנן ממצרים ואמר משה שת מאון אלף רגלאי עמה דאנה בגבה ואתה אמרת בסר אתן להון וייכלון ירח יומים עאנה ותוריה יתנכס לון ושקיע לון אם מן כל נונית ימה יכנש לון ושקעי להון ואמר יהוה למשה האד יהוה תקצר אתה תתחזי הירעך ממללי אם לא ונפק משה ומלל עם עמה ית ממללי יהוה וכנש שבעים גבר מן חכימי עמה ואקים יתון סחרת משכנה ואעת יהוה בעננה ומלל עמה והציל מן רוחה דעליו ויהב על שבעיתי גבר חכימיה והוה כשרה עליון רוחה ואתנבאו ולא אכנשו ואשתיארו תרי גברים במשריתה שם חדה אלדד ושם תנינה מודד ושרת עליון רוחה ואנון בכתיביה ולא נפקו למשכנה ואתנבאו במשריתה ורעט רביה והבי למשה ואמר אלדד ומודד מתנבאים במשריתה ואגיב יהושע בר נון משמש משה מביחריו ואמר רבאי משה כליתון ואמר לה משה המקנא אתה לי ולוי יתיהב כל עם יהוה נביאים הלא יהב יהוה מן רוחה עליון ואכנש משה למשריתה הוא וחכימי ישראל ורוח נטל מן עם יהוה ואגיז סלוי מן ימה ואטז למשריתה כאורע יום הכה וכאורע יום הכה סחרת משריתה וכתרתי אמין על אפי ארעה וקם עמה כל יומה ההוא וכל ליליה וכל יומה דמבתר וכנשו ית סלויתה דזער כנש עסרה כראון ונכסו להון נכיסה סחרת משריתה בסרה אכדה בין שניון אדלא יקטע ורגז יהוה תקף בעמה וקטל יהוה בעמה קטלה שריר סגיה שריר וקרא שם אתרה ההוא קברי תחמדאתה הלא תמן אקברו ית עמה דאתחמדו מקברי תחמדאתה נטלו עמה לחצרות והוו בחצרות ומללת מרים ואהרן במשה על דדי אתתה יאירתה דנסב הלא אתה יאירה נסב ואמרו הלחוד במשה מלל יהוה הלא אף בנן מלל ושמע יהוה ואישה [משה] כני שריר מכל אנשה דעל אפי ארעה ואמר יהוה עטף למשה ולאהרן ולמרים פקו תלתיכון לאהל מועד ונפקו תלתיכון ואעת יהוה בעמוד עננה וקעם תרח משכנה וזעק אהרן ומרים ונפקו תריון ואמר שמעו שבי ממללי אם יהי נביהותכון יהוה בחזב לה התחכם ובחלם אמלל בה לא כן עבדי משה בכל ביתי מימן הוא פם לפם מללת בה בחזב ולא בדמיאן ונעירות יהוה יסתכל וממה לא דחלתון לממלל בעבדי במשה ותקף רגז יהוה בון ואזל ועננה סטה מן על משכנה והא מרים מצרעה כתלג ואסתכל אהרן למרים והא מצרעה ואמר אהרן למשה בבעו רבאי הל ני תשבי עלינן עובה דאתשינן ודחטינן הלני תהי כקטיל דבמפקה מרחם אמה ואכיל פלג בסרה וצבע משה ליהוה למימר חיולה רתאה אסי שבי לה ואמר יהוה למשה ובמיתיה מרוקי ירקק באפיה הלוא תסכמנון שבעה יומים תתסגר שבעה יומים מלבר למשריתה ובתר תכנש ואתסגר[ת] מרים מלבר למשריתה שבעה יומים ועמה לא נטלו עד אכנשת מרים ובתר נטלו עמה מן החצרות ושרו בקפר פראן ואמר משה לבני ישראל אתיתון עד טבר אמראה דיהוה אלהנן יהב לנן חזי יהב יהוה אלהך לקדמיך ית ארעה סק ר{ש}<ת> כמה דמלל יהוה אלהי אבהתך לך לתדחל ואל תשתפל וקרבו ליד משה ואמרו נשלחה גברים לקדמינן וישעדון לנן ית ארעה ויעזרו יתנן ממלל מן שבילה דנסק בה ומן קריהתה דניעל עליין ואתיטב ממללה בעיני משה ומלל יהוה עם משה למימר שלח לך גברים ויגשון ית ארע{ה} כנען דאנה יהב לבני ישראל גבר אחד גבר אחד לשבט אבהתה תשלח כל נסיא בהון ושלח יתון משה ממדבר פראן על מימר יהוה כהלון גברים ראשי בני ישראל אנון ואלין שמהתון לשבט ראובן שמוע בר זכור לשבט שמוען שפט בר חורי לשבט יהודה כלב בר יפנה לשבט יששכר יגאל בר יוסף לשבט אפרים יהושע בן נון לשבט בנימים פלטי בר רפוא לשבט זבולן גדיאל בר סודי לשבט יוסף לשבט מנשה גדי בר סודי לשבט דן עמיאל בר גמלי לשבט אשר סתור בר מיכיאל לשבט נפתלי נחבי בר ופסי לשבט גד גואל בר מיכי אלין שמהת גבריה דשל{ה}<ח> משה למגש ית ארעה וזעק משה ליהושע בר נון יהושע ושלח יתון למגש ית ארע כנען ואמר להון סקו דן בדרום ותסקון ית טברה ותחזון ית ארעה מה היא וית עמה הדאר עליה התקיף הוא הרפא הציבעת הוא עם סגי ומה ארעה דהוא דהאר בה הטבה היא אם בישה ומה קריהתה דהוא דהאר בהון הכבישן אי תלילן ומה ארעה השמינה היא אם עצאה האית בה אילן אם לית ותתקפון ותסבון מפרי ארעה ויומיה יומי בכרת ענבים ואהלכו ואתו וגשו ית ארעה ממדבר צן עד פתאי למיעל לחמת וסלקו בדרום ואתו עד חברון ותמן אחימן ששי ותלמי ילידי ענק וחברון שבע שנים אבניאת לתשבית טכס מצרים ואתו עד נחל אנכלה וקטעו מתמן נבזן ואנכל ענבים אחד וסבלו בנטל בתרים ומן רמוניה ומן תאניה לאתרה ההוא קרו נחל אנכלה על דדי אנכלה דקטעו מתמן בני ישראל ועזרו ממגש ית ארעה מסכום ארבעים יום והלכו ואתו ליד משה וליד אהרן וליד כל כנשת בני ישראל ליד מדבר פראן לקדש ועזרו יתון ממלל וית כל כנשתה וחזונון ית פרי ארעה ותנו לה ואמרו עלנן לארעה דשלחתנן ואף מדיבה חלב ודבש היא ודן פריה שבק הלא עזיז עמה הדאר בארעה וקריהתה תלילן ורברבן שריר ואף ילידי ענק חזינן תמן עמלק דהאר בארע דרומה וחתאה וחואה ויבוסאה ואמראה דהאר בטברה וכנענאה דהאר על ימה ועל אד ירדנה ואשדך כלב ית עמה על משה ואמר לה מסוק נסק ונירת יתה הלא מכול נכל לה וגבריה דסלקו עמה אמרו לא נכל מסק ליד עמה הלא תקיף הוא מנאן ואפקו גנות ארעה דגשו יתה לבני ישראל למימר ארעה דעברנן בה למגש יתה ארע [מסיפה] דיאריה היא וכל עמה דחזינן בגבה גברי משעאן ותמן חזינן ית גיבריה בני ענק מן גיבריה והוינן בעינינן כגרזים וכן הוינן בעיניון ואטרקו בני ישראל במשכניון ואמרו בסנאת יהוה יתנן אפקנן מן ארע מצרים למתן יתנן באד אמראה למיצאותנן אן אנחנן סלקים ואחינן שפלו ית לבבנן למימר עם רב וסגי מננאן וקריאן רברבן ותלילן בעללה ואף בני ענקאי חזינן תמן ואמר משה לבני ישראל לא תצטדון ולא תדחלון מנהון יהוה אלהכון ההלך לקדמיכון הוא יגחי לוכון ככל דעבד עמוכון במצרים לעיניכון ובמדברה דחזית דסבלך יהוה אלהך כמה דיסבל גבר ית ברה בכל שבילה דהלכתון עד איתיכון עד אתרה הדן ובממללה הדן ליתכון מימנים ביהוה אלהכון ההלך לקדמיכון בשבילה למגש לוכון אתר למשרחתכון באש לילי למחזתכון בשבילה דתהכון בה ובעננה אימם ואשבת כל כנשתה ויהבו ית קלון ובכה עמה בלילה ההוא ורנו על משה ועל אהרן כל בני ישראל ואמרו להון כל כנשתה לו מיתנן בארע מצרים ובמדברה הדן לו מיתנן ולמה יהוה מעאל יתנן לארעה הדה לנפל בחרב נשינן וטפלינן יהון לבזה הל{ו}א טב לנן עזור למצרים ואמרו גבר לאחיו נתן ריש ונעזר למצרים ונפל משה ואהרן על אפיון לקדם כל קהל כנשת בני ישראל ויהושע בר נון וכלב בר יפנה מן גשושיה ית ארעה קדו {קר}<רק>עיון ואמרו לכל כנשת בני ישראל למימר ארעה דעברנן בה למגש יתה טבה ארעה שריר שריר אם אתרחי בנן יהוה ועאל יתנן לארעה הדה ויהבה לנן ארעה דהיא מדיבה חלב ודבש ברן ביהוה לתמרדון ואתון לתדחלון מן עם ארעה הלא לחמנן אנון סטי צלם מן עלויון ויהוה עמנן לתדחלון ואמרו כל כנשתה למרגם יתון באבניה וכבוד יהוה אתחזי באהל מועד לכל בני ישראל ואמר יהוה למשה עד אן יבתרני עמה הדן ועד אן לא יימנון בי בכל סימניה דעבדת בגבה אמחינה במותן ואערבנה ואעבד יתך וית בית אבוך לגוי רב וחיול מנאן ואמר משה ליהוה וישמעון מצראי הלא אסקת בחילך ית עמה הדן מבגבה ויימרון לדעור ארעה הדה וישמעון הלא אתה יהוה בגו עמה הדן דחזו בחזו מתחזי אתה יהוה ועננך קעם עלויון ובעמוד ענן אתה אזל לקדמיון אימם ובעמוד אש לילי ותקטל ית עמה הדן כאיש אחד ויימרון גועיה דשמעו ית שמעך למימר מדלה יכלת יהוה למעלאה ית עמה הדן לארעה דאשתבע להון ונכסון במדברה וכדו ירבי שבי חיל מרי כמה מללת למימר יהוה רחיק רגזים וסגאי חסד וקשט תלי עוב ופשע וחטאה וזכאה לה יזכי מסר עוב אבהן על בנים ועל תליתים ועל רביעים סלח שבי לעובת עמה הדן כרביאן חסדך וכמה דסבלת לעמה הדן ממצרים ועד הכה ואמר יהוה סלחת כמליך וארום קעים אנה ומלא כבוד יהוה ית כל ארעה הלא כל גבריה דחזים ית כבודי וית סימני דעבדת במצרים ובמדברה ונסו יתי דן עסר זבנים ולא שמעו בקלי אם יחזון ית ארעה דאש{עב}<בע>ת לאבהתון למתן להון וכל מבתרי לא יחזונה ועבדי כלב עקב הות רוח עורני עמה ומלא בתרי והעאלנה לארעה דעאל לתמת וזרעה יירתנה ועמלקאה וכנענאה דער בעמק מחר פנו וטלו לוכון במדברה אורע ים סוף ומלל יהוה עם משה ועם אהרן למימר עד אמת לכנשתה בישתה הדה דאנון מרננים עלי ית רניני בני ישראל דאנון מרננים עלי שמעת אמר להון קעים אנה מימן יהוה אם לא כמה דמללתון במשמועי כן אעבד לוכון במדברה הדן יפלון פגריכון וכל מסחרתכון לכל מנינכון מבר עסרים שנה ולעל דרנתון עלי אם אתון תיעלון לארעה דתלית עם אתרי למשראה יתכון בה הלא אם כלב בר יפנה ויהושע בר נון וטפלכון דאמרתון לבזה יהי ועאל יתון ויחכמון ית ארעה דאציקתון בה ופגריכון אתון יפלון במדברה הדן ובניכון יהון רע[נ]ים במדברה ארבעים שנה ויסבלון ית גנואתכון עד שלם פגריכון במדברה במנאי יומיה דגשתון ית ארעה ארבעים יום יום לשנה יום לשנה תסבלון ית עוביכון ארבעים שנה ותחכמון ית תשלמואתי אני יהוה מללת אם לא דה אעבד לכל כנשתה בישתה הדה מסידיה עלי במדברה הדן ישלמון ותמן ימותון וגבריה דשלח משה למגש ית ארעה ועזרו ורנו עליו ית כל כנשתה למפקה גנו על ארעה ומיתו גבריה מפקי גנות ארעה בישה במגפה לקדם יהוה ויהושע בר נון וכלב בר יפנה אתחוו מן גבריה האנון האזלים למגש ית ארעה ומלל משה ית ממלליה האלין לכל ברי ישראל ואתאבלו עמה שריר ואקדמו בצפרה וסלקו לריש טורה למימר הננאן סלקים לאתרה דאמר יהוה הלא חטינן ואמר יהוה למשה אמר להון לא תסקון ולא תגחון הלא ליתנה בגבוכון ולא תתברון לקדם דבביכון ואמר משה למה דן אתון עברים ית מימר יהוה והיא לא תצליח אל תסקון הלא לית יהוה בגבכון ולא תתברון לקדם דבביכון הלא עמלקאה וכנענאה תמן לקדמיכון ותפלון בחרב הלא על כן עזרתון מבתר יהוה ולא יהי יהוה עמוכון ועצפו למסק לריש טורה וארון קיאם יהוה ומשה לא פסקו מבגו משריתה ונעת עמלקאה וכנענאה הדאר בטורה ההוא לזימונון ורדפו יתון כמה דעבדאי מליה ומחונון וכתונון עד חרמה ועזרו למשריתה ומלל יהוה עם משה למימר מלל עם ברי ישראל ותימר להון כד תיעלון לארע מדוריכון דאנה יהב לוכון ותעבדון קרבן ליהוה עלה {ה}אי דבח למפרשה נדר אי רעבה אי במועדיכון למעבד ריח ריחו ליהוה מן תוריה אי מן עאנה ויקרב דמקרב ית קרבנה ליהוה מנחה סלת עסור פסיס ברבעות עינה משח ועמר לנסוך רבעות עינה תעבד על עלתה אי לדבח לאמארה חדה אי לדכרה תעבד מנחה סלת תרי עס{רו}<ור>ים פסיס במשח תלתות עינה וחמר לנסוך תלתות עינה תקרב ריח ריחו ליהוה וכד תעבד בר תורין עלה אי דבח למפרשה נדר אי שלמים ליהוה ויקרב עם בר תוריה מנחה סלת תלתה עסורים פסיס במשח פלגות עינה ועמר תקרב לנסוך פלגות עינה קרבן ריח ריחו ליהוה אכהן יתעבד לתורה חדה אי לדכרה חדה אי לנקי באמאריה אי בעזיה כמנ[י]אנון דתעבדון אכהן תעבד[ון] לחדה במנ[י]א[נ]ון כל יצובה יעבד אכהן ית אלין למקרבה קרבן ריח ריחו ליהוה ואן יתותב עמוכון גיור אי דבגבוכון לדריכון ויעבד קרבן ריח ריחו ליהוה כמה דתעבדון כן יעבד [אה] קהלה אגזירה חדה לוכון ולגיורה דמגיר אגזירת עלם לדריכון כותכון כגיורה יהי לקדם יהוה תורה חדה ופשרון חדה יהי לוכון ולמגירה דמגיר עמוכון ומלל יהוה עם משה למימר מלל עם ברי ישראל ותימר להון במיעלכון לארעה דאנה מעאל יתכון לתמן ויהי במיכלכון מלחם ארעה תרמון ארמו ליהוה קדמאות אצואתכון חלה תרמון ארמו כארמות אדאר כן תרמון יתה מקדמאות אצואתכון תתנון ליהוה ארמו לדריכון ואן תשגון ולא תעבדון ית כל פקודיה האלין דמלל יהוה עם משה ית כל דפקד יהוה עמוכון באד משה למן יומה דפקד יהוה ולהל לדריכון והיה אם מעיני כנשתה אתעבדת לשגו ויעבדון כל כנשתה פר בר תורין חדה לעלה לריח ריחו ליהוה ומנחתה ונסוכה כפשרונה וצפיר עזים אחד לחטאתה ויסלח כהנה על כל כנשת בני ישראל ויסלח להון הלא שגו היא והאנון אנדו ית קרבנון קרבן ליהוה ויסתלחון לקדם יהוה על שגותון ויסתלח לכל כנשת בני ישראל ולמגירה דמגיר בגואון הלא לכל עמה בשגו ואם נפש חדה תחטא בשגו ומקרבה עזאה ברת שתה לחטא ויסלח כהנה על נפשה דשגת בחטאיה בשגו לקדם יהוה למסלח עליו ויסתלח לה יצובה בבני ישראל ולמגירה דמגיר בגוא[כ]ון אורהו חדה יהי לוכון לעבד בשגו ונפשה דתעבד באד רמה מן יצובה ומן גיורה ית יהוה הוא מגדף ותתעקר נפשה ההיא מבגו עמה הלא ית ממלל יהוה אביז וית פקודיו בטל עקור תתעקר נפשה ההיא עובה בה והוו בני ישראל במדברה ואשקעו גבר מקשש עאים ביום שבתה וקרבו יתה דאשקעו יתה מקשש עאים ליד משה וליד אהרן וליד כל כנשתה ואנחו יתה במטר הלא לא פרש מה יתעבד לה ואמר יהוה למשה קטל יקטל גברה רגמו יתה באבנים כל כנשתה מלבר למשריתה ואפקו יתה כל כנשתה הלמלבר למשריתה וארגמו יתה באבנים ואקטל כמה דפקד יהוה ית משה ואמר יהוה למשה למימר מלל עם ברי ישראל ותימר להון ויעבדון להון צנצלן על איסטרי רקעיון לדריון ויתנון על צנצלת כנפה שזר תכלה ויהון לוכון לצנצלין ותחזון יתון ותדכרון ית כל פקוד יהוה ותעבדון יתון ולא תתרעון בתר לבוכון ובתר עיניכון דאתן זנים בתרון לבדיל תדכרון ותעבדון ית כל פקודי ותהון קדישים לאלהכון אני יהוה אלהכון דאפקת יתכון מן ארע מצרים למהי לוכון לאלהים אני יהוה אלהכון ונסב קרח בר יצהר בר קהת בר לוי ודתן ואבירם בני אליאב ואון בר פלת בר ראובן וקמו לקדם משה וגברים מבני ישראל חמשים ומאתים נסיאי כנשה זעיקי זבן גברי שם ואכנשו על משה ועל אהרן ואמרו להון סגי לוכון הלא כל כנשתה כהלון קדישים ובגואון יהוה וממה תתלון על קהל יהוה ושמע משה ונפל על אפיו ומלל עם קרח ועם כל כנשתה למימר צפר ויחכם יהוה ית דלה וית קדישה יקרב לידה וית דיבחר בה יקרב לידה דה עבדו סבו לוכון מחתית קרח וכל כנשתה והבו בהון אש ושבו עליין אועדו לקדם יהוה מחר ויהי גברה דיבחר יהוה הוא קדישה סגי לוכון בני לוי ואמר משה לקרח שמעו שבי בני לוי וציבעת מנוכון הלא אפרש אלהי ישראל יתכון מכנשת ישראל למקרבה יתכון לידה למשמשה ית תשמישת משכן יהוה למקעם לקדם כנשתה למשמ[ש]תון וקרב יתך וית כל אחיך בני לוי עמך ותבעון אף כהנה לשפיר אתה וכל כנשתך מסידיה על יהוה ואהרן מה הוא כד תרננון עליו ושלח משה למזעק לדתן ולאבירם בני אליאב ואמרו לא נסק הציבעת הלא אסקתנן מן ארע מדיבה חלב ודבש למקטלנן במדברה הלא אתרברבת עלינן אף אתרברב אף לא לארע מדיבה חלב ודבש העאלתנן ויהבת לנן פלגת עקל וכרם העיני גבריה האנון תנקר לא נסק ותקף למשה שריר ואמר ליהוה אל תסתכל למנחתון לא חמדת אחד מנהון סבלת ולא הבאשת ית אחד מנהון ואמר משה לקרח אתה וכל כנשתך הוו לקדם יהוה אתה ואנון ואהרן מחר וסבו גבר מחתתה ותתנון עליין אועדו ותקרבון לקדם יהוה גבר מחתתה חמשים ומאתים מחתיאן ואתה ואהרן גבר מחתתה ונסבו גבר מחתתה ויהבו בהון אש ושבו עליין אועדו וקעמו תרח אהל מועד ומשה ואהרן וכנש עליון קרח ית כל כנשתה לתרח אהל מועד ואתחזי כבוד יהוה לכל כנשתה ומלל יהוה עם משה ועם אהרן למימר אתפרשו מבגו כנשתה הדה ואסכמה יתון כעטף ונפלו על אפיון ואמרו חיולה אלהה דרוחיה לכל בסרה האנש חדה יחטא ועל כל כנשתה תרגז ומלל יהוה עם משה למימר מלל עם כנשתה למימר אסתלקו מסאחר למשכן קרח דתן ואבירם וקם משה והלך ליד דתן ואבירם והלכו בתרה חכימי ישראל ומלל עם כנשתה למימר סטו שבי מן על משכני גבריה עיביה האלין ואל תקרבון בכל דלון דלה תסתפון בכל עוביון ואסתלקו מן על משכן קרח דתן ואבירם מסאחר ודתן ואבירם נפקו מתקוממים תרח משכניון ונשיון ובניון וטפלון ואמר משה בדה תחכמון הלא יהוה שלחי למעבד ית כל עובדיה האלין הלא לא מלבי אם כות כל אנשה ימותון אלין ומסרת כל אנשה יתמסר עליהון לא יהוה שלחי ואם בריה יברי יהוה ופתחה ארעה ית פמה ובלעה יתון וית כל דלון וייעתון קעימים לשיול ותחכמון הלא באתרו גבריה האלין ית יהוה והוה כאסכמותה לממללה ית כל ממלליה האלין ואתבקעת אדמתה דתחתיון ופתחת ארעה ית פמה ובלעת יתון וית בתיון וית כל אנשה דלקרח וית כל עותרה ונעתו אנון וכל דלון קעימים לשיאול וכסיאת עליון ארעה ואבדו מבגו קהלה וכל ישראל סהרתון ערקו לקלון הלא אמרו דלה תבלענן ארעה ואש נפקת מן עם יהוה ואכלת ית חמשים ומאתים גבר מקרבי אועדותה ומלל יהוה עם משה למימר אמר לאלעזר בר אהרן כהנה וירם ית מחתיאתה מבין יקיד{א}תה וית אשתה בראי להל הלא קדשו ית מחתיאת עיביה האלין בנפשהתון ועבדו יתון רקריקי טסים עפוי למדבחה הלא הקרבונון לקדם יהוה ואקדשו ויהון לסימן לבני ישראל ונסב אלעזר בר אהרן כהנה ית מחתית נחשה דקרבו יקידיה ורקרקון עפוי למדבחה דכרן לבני ישראל לבדיל דלא יקרב גבר בראי דלא מזרע אהרן הוא למועדה אועדו לקדם יהוה ולא יהי כקרח וככנשתה כמה דמלל יהוה באד משה לה ורנו כל כנשת ברי ישראל מבתר על משה ועל אהרן למימר אתון קטלתון ית עם יהוה והוה בכנוש כנשתה על משה ועל אהרן ואסתכלו לאהל מועד והא כסיאה עננה ואתחזה כבוד יהוה ועאל משה ואהרן עם קדם אהל מועד ומלל יהוה עם משה למימר ארמו מבגו כנשתה הדה ואסכמה יתון כעטף ונפלו על אפיון ואמר משה לאהרן סב ית מחתיתה והב עליה אש מן על מדבחה ושבי אועדו ואזל זריז לכנשתה וסלח עליון הלא נפק קצפה מלקדם יהוה שרא נגפה ונסב אהרן כמה דמלל משה ורעט לגו ממצית קהלה והא שרא נגפה בעמה ויהב ית אועדותה וסלח על עמה וקעם בין מאתיה ובין קעימיה ואתעצרת מגיפתה והוו מיתיה במגיפתה ארבע עסר אלף ושבע מאון מלבר מיתיה על מלול קרח ועזר אהרן ליד משה לתרח אהל מועד ומגיפתה אתעצרת ומלל יהוה עם משה למימר מלל עם ברי ישראל וסב מן עמון אטר אטר לבית אב מן עם כל נסיאיון לבית אבהתון תרים עסר אטרים גבר ית שמה תכתב על אטרה וית שם אהרן תכתב על אטר לוי הלא אטר אחד לריש בית אבהתון ותנחנון באהל מועד לקדם סעדואתה דאזדמן לך תמן ויהי גברה דאבחר בה אטרה יפרח ואשדך מן עלי ית רניני ברי ישראל דאנון מרננים עליכון ומלל משה עם ברי ישראל ויהבו לה כל נסיאיון אטר לנסיא אחד אטר לנסיא אחד לבית אבהתון תרי עסר אטרים ואטר אהרן בממצית אטריון ואשכם משה ית אטריה לקדם יהוה במשכן סעדואתה והוה מבתר ועאל משה למשכן סעדותה והא אפרח אטר אהרן לבית לוי ואפק פרח ואנץ נץ ועסאל לוזים ואפק משה ית כל אטריה מלקדם יהוה לכל בני ישראל וחזו ונסבו גבר אטרה ואמר יהוה למשה עזר ית אטר אהרן לקדם סעדואתה למטרה לסימן לבני מרי ואקץ רנינון מן עלי ולא ימותון ועבד משה כמה דפקד יהוה יתה כן עבד ואמרו בני ישראל למשה למימר אן אשלמתנן אתאבדנן כלנן אבדים כל קרובה דקרב למשכן יהוה יקטל אימלל שלמנן למשלם ואמר יהוה לאהרן אתה ובניך ובית אבוך עמך תסבלון ית עוב מקדשה ואתה ובניך עמך תסבלון ית עוב כהנתכון ואף ית אחוך שבט לוי שבט אבוך קרב עמך ויסתמכון עלויך וישמשונך ואתה ובניך עמך לקדם משכן סעדואתה ויטרון מטרתך ומטרת כל משכנה ברן למעני קדשה ולמדבחה לא יקרבון ולא ימותון אף אנון אף אתון ומסתמכין עליך ויטרון ית מטרת אהל מועד לכל תשמישת משכנה ובראי לא יקרב לידכון ואטרון ית מטרת קדשה וית מטרת מדבחה ולא יהי עורי רגז על ברי ישראל ואני הא נסבת ית אחוכון לואי מבגו בני ישראל לוכון מתנה ייבים ליהוה למשמשה ית תשמישת אהל מועד ואתה ובניך עמך תטרון ית כהנתכון לכל ממלל מדבחה ולמבית לפרכתה ותשמשון תשמיש ומתנה אתן ית כהנתכון ובראה דקרב יקטל ומלל יהוה עם אהרן ואנה הא יהבת לך ית מטרת ארמותי לכל קדשי בני ישראל לך יהבתון לרבו ולבניך לחלק עלם דן יהי לך מקדשי קדשיה מן קרבנה כל קרבנון לכל מנחתון ולכל חטאתון ולכל אשמון דיאשמון לי קדש קדשים לך הוא ולבניך בקדש קדשיה תיכלנה כל דכר ייכל יתה קדש יהי לך ודן לך ארמות מתנון לכל אנפות בני ישראל לך יהבתון ולבניך ולבנאתך עמך לחלק עלם כל דכי בביתך ייכל יתה כל חלב רטיב וכל דמע יביש ודגין קדמאותון דיתנון ליהוה לך יהבתון בכירי כל דבארעכון דינדון ליהוה לך יהי כל דכי בביתך ייכלנה כל חרם בישראל לך יהי כל פתוח רחם לכל בסר דיקרבון ליהוה באנשה ובבהמ{א}תה יהי לך ברן אפרקה תפרק ית בכור אנשה וית בכור בהמתה מסבתה תפרק ופרקנה מבר ירח תפרקנה בשיאמך כסף חמשה מתקלים במתקל קדשה עסרים גרה הוא ברן בכור תור אי בכור חמאר אי בכור עז לא תפרק קדש אנון ית אדמון תזרק על מדבחה וית תרבון תועד קרבן ריח ריחו ליהוה ובסרון יהי לך כניח אנפותה וכשהק ימינה לך יהי כל ארמות קדשיה דירמון בני ישראל ליהוה יהבת לך ולבניך ולבנתך עמך לחלק עלם קיאם מלח עלם הוא לקדם יהוה לך ולזרעך עמך ואמר יהוה לאהרן בארעון לא תסתחן וחלק לא יהי לך בגואון אנה חלקך ואסחנותך בגו בני ישראל ולבני לוי הא יהבת כל מעסר בישראל לאסהנו אגר תשמישון דאנון משמשין ית תשמישת אהל מועד ולא יקרבון עורי ברי ישראל לאהל מועד למסבל חטא למתקטלה וישמש לואה הוא ית תשמישת אהל מועד ואנון יסבלון עוביון אגזירת עלם לדריכון ובגו בני ישראל לא יסתחנון אסהנו הלא ית מעסר בני ישראל דירמון ליהוה ארמו יהבתה ללואי לאסחנו על כן אמרת להון ובגו בני ישראל לא יסתהנון אסהנה ומלל יהוה עם משה למימר ועם לואי תמלל ותימר לון כד תסבון מן עם בני ישראל ית מעסרה דיהבת לוכון מן עמון באסחנו{א}תכון ותרמון מנה ית ארמות יהוה מעסר מן מעסרה ויתחשב לוכון ארמותכון כדגלה מן אדארה וכמליתה מעצרתה כן תרמון אף אתון ית ארמות יהוה מכל מעסרתיכון דתסבון מן עם בני ישראל ותתנון מנה ית ארמות יהוה לאהרן כהנה מכל מתנתכון תרמון ית כל ארמות יהוה מכל דמעה מנה [ותימר לון ברמותיכון ית תרבה מנה] ויתחשב ללואי וכעללת אדאר וכעללת מעצרה ותיכלון יתה בכל אתר אתון ובתיכון הלא אגר הוא לוכון אגר תשמישכון באהל מועד ולא תסבלון מנה חטא בארמותכון ית דמעה מנה וית קדשי בני ישראל לא תחללון ולא תמותון ומלל יהוה עם משה ועם אהרן למימר דה אגזירת תורותה דפקד יהוה למימר מלל עם ברי ישראל ויסבון לידך פרה סמוקה שלמה דלית בה מום ודלא סלק עליה ניר ותתנון יתה ליד אלעזר כהנה ויפק יתה הלמלבר למשריתה וינכס יתה לקדמיו ויסב אלעזר כהנה מדמה באצבעה וידאי לכבון קדם אהל מועד מן אדמה שבע אזבנון ויוקד ית פרתה לעיניו ית משכה וית בסרה וית אדמה על פרדה יתוקד ויסב כהנה קיצם ארז ותרתי תולעים וירמי לגו ממצית יקידת פרתה וירע רקעיו כהנה ויסחי ית בסרה במיה ובתר ייעל למשריתה ויסתב כהנה עד רמשה ודמוקד יתה ירע רקעיו במיה ויסחי ית בסרה במיה ויסתב עד רמשה ויכנש גבר דכי ית קיטם פרתה וינח מלבר למשריתה באתר דכי ותהי לכנשת בני ישראל למטרה למי נדה סלוח היא וירע דמכנש ית קיטם פרתה ית רקעיו ויסתב עד רמשה ותהי לבני ישראל ולגיורה דגיור בגבוכון לאגזירת עלם דקרב במית לכל נפש אנש יסתב שבעה יומים הוא יסתלח בה ביומה תליתאה וביומה שביעאה וידכי ואם לא יסתלח ביומה תליתאה וביומה שביעאה לא ידכי כל דקרב במית בנפש אנש דימות ולא יסתלח ית משכן יהוה סיאב ותתעקר נפשה ההיא מישראל הלא מי נדה לא זריק עליו מסב יהיה עורן סבתה בה ודה תורותה אנש אן ימות במשכן כל עלל למשכנה וכל דבמשכנה יסתב שבעה יומים וכל מחן פתיח דלית צניק ושזיר עליו מסב הוא וכל דיקרב על אפי ברה בקטיל חרב אי במית אי בגרם אנש אי בקבר יסתב שבעה יומים ויסבון למסבה מן עפר יקידת סלוחה ויתנון עליו מים חיים לגו מחן ויסב אזוב ויטבל במים גבר דכי וידאי על משכנה ועל מחניה ועל נפשאתה דהוו תמן ועל דקרב בגרם אי בקטיל אי במית אי בקבר וידי דכיה על מסבה ביומה תליתאה וביומה שביעאה ויסלחנה ביומה שביעאה וירע רקעיו ויסחי במיה וידכי ברמשה ואנשה דיסתב ולא יסתלח ותתעקר נפשה ההיא מבגו קהלה הלא ית מקדש יהוה סיאב מי נדה לא זריק עליו מסב הוא ותהי לוכון לאגזירת עלם ומדי מי נדה ירע רקעיו ודקרב במי נדתה יסתב עד רמשה וכל דיקרב בה מסבה יסתב ונפשה דקרבה תסתב עד רמשה ועאל[ו] בני ישראל כל כנשתה מדבר צן בירחה קדמאה ודער עמה בקדש ומיתת תמן מרים ואקברת תמן ולא הוה מים לכנשתה ואכנשו על משה ועל אהרן ואתיגר עמה עם משה ואמרו למימר ולוי שלמנן בשלם אחינ{ו}<ן> לקדם יהוה ולמה העאלתון ית קהל יהוה למדברה הדן למות תמן אנחנן ובעירנינן ולמה אסקתנן ממצרים למעאלה יתנן לאתרה בישה הדן לא אתר זרע ותאנה וגפן ורמון ומים לית למשתי ועל משה ואהרן מקדם קהלה לתרח אהל מועד ונפלו על אפיון ואתחזה כבוד יהוה להון ומלל יהוה עם משה למימר סב ית אטרה וכנש ית כנשתה אתה ואהרן אחוך ותמללון עם כיפה לעיניון ותתן מימיו ותפק להון מים מן כיפה ותשקי ית כנשתה וית בעירניון ונסב משה ית אטרה מלקדם יהוה כמה דפקדה וכנשו משה ואהרן ית קהלה עם קדם כיפה ואמר לון שמעו שבי ממריעיה דמן כיפה הדן נפק לוכון מים וארם משה ית אדה ומחו ית כיפה באטרה זבנאים ונפקו מים סגים ואשתת כנשתה ובעירנון ואמר יהוה למשה ולאהרן אכען לא אימנתון בי למקדשתי לעיני בני ישראל לכן לא תעאלון ית קהלה הדן לארעה דיהבת לון אנון מי תיגרה דאתיגרו בני ישראל עם יהוה ואקדש בון ואמר משה מרי יהוה אתה שרית למחזאה ית עבדך וית רביאנך וית אדך תקיפתה דמן אל בשומיה ובארעה דיעבד כעובדיך וכגבורתיך אעבר שבי ואחזי ית ארעה טבתה דבעבר ירדנה טורה טבה הדן ולבנונה ואמר יהוה למשה סגי לך לתוזף מלל עמי עורי בממללה הדן סק לריש סכיתה ותלי עיניך מערבה וצפונה ודרומה ומדנעה וחזי בעיניך הלא לא תעבר ית ירדנה הדן ופקד ית יהושע בר נון ותקפה ועיצאה הלא הוא יעבר לקדם עמה הדן והוא יסהן יתון ית ארעה דתחזי ומלל יהוה עם משה למימר סגי לוכון סארים ית טורה הדן פנו לוכון צפונה וית עמה פקד למימר אתון עברים בתהום אחיכון בני עשו דדארים בגבלה וידחלון מנוכון ותתנטרון שריר אל תסדרון בון הלא לא אתן לוכון מן ארעון ירתה עד מדרס כף רגל הלא ירתה לעשו יהבת ית טבר גבלה מזון תמורון מן עמון בכסף ותיכלון ואף מים תזבנון מן עמון בכסף ותשתון ושלח משה שלחים מקדש ליד מלך אדום אכהן אמר תלימך ישראל אתה חכמת ית כל ליותה דאשקעתנן ונעתו אבהתנן למצרים ודערנן במצרים יומים סגים ואבעשו לנן מצראי ולאבהתנן וצבענן ליד יהוה ושמע קלנן ושלח שליח ואפקנן ממצרים והא אנחנן בקדש קרית איצטר תהומך נעבר שבי בארעך לא נעבר בעקל ובכרם ולא נשתה מי גוב אורע מ{ה}לכה נהך לא נסטי ימין וסמאל עד דנעבר תהומך ואמר לה אדום לא תעבר בי דלה בחרב אפק לזימונך ואמרו לה בני ישראל בכיפה נסק ואם ממימיך נשתה אני וקניני ואתן זבנון לחוד לית ממלל ברגלי אעבר ואמר לא תעבר ונפק אדום לזימונה בעם יקיר ובאד תקיפה ומעי אדום יהב ית ישראל עבר בתהומה ומהך ישראל מן עמה ונטלו מקדש ועלו בני ישראל כל כנשתה טור טורה ואמר יהוה למשה ולאהרן בטור טורה על תהום ארע אדום למימר יכנש אהרן עם עמה הלא לא ייעל לארעה דיהבת לבנ[י] ישראל על דאמריתון ית מימרי למי תיגרה סב ית אהרן וית אלעזר ברה ואסק יתון לטור טורה ותשלח מן אהרן ית רקעיו ותלבשנון ית אלעזר ברה ואהרן יכנש וימות תמן ועבד משה כמה דפקד יהוה ואסקה לטור טורה לעין כל כנשתה ואשלע משה מן אהרן ית רקעיו ואלבש יתון ית אלעזר ברה ומית אהרן תמן בריש טורה ונעת משה ואלעזר מן טורה וחזו כל כנשתה הלא שלם אהרן ובכו ית אהרן תלתים יום כל בי{ש}<ת> ישראל ושמע כנענאה מלך ערד דיאר דרומה הלא אתא ישראל אורע גשושיה ואגחי בישראל ושבא מנה שבאי ונדר ישראל נדר ליהוה ואמר אם מתון תתן ית עמה הדן באדי וחרם ית קוריהתון ושמע יהוה בקל ישראל ויהבת ית כנענה באדה וחרם יתון וית קריהתון וקרא שם אתרה חרמה ונטלו מטור טורה אורע ים סוף לסיאר ית ארע אדום ואקצקת נפש עמה באורעה ומלל עמה באלהים ובמשה למה אפקתנן ממצרים למות במדברה הלא לית לחם ולית מים ונפשנן אציקי בלחמה דאקלקל ושלח יהוה בעמה ית נחשיה דמוקדים ונכתו מן עמה ומית עם סגי מישראל ואתא עמה ליד משה ואמרו חטינן כד מללן ביהוה ובך צלי ליהוה ויסטי מעלינן ית נחשה וצלי משה בדיל עמה ואמר יהוה למשה עבד לך יקיד ושבי יתה על סכי ויהי כל דמנכת ויחזי יתה ויקעים ועבד משה נחש דנחש ושויה על סכי ויהי אם נכת נחשה ית אנשה ויסתכל לנחש נחשיה ויקעים ונטלו בני ישראל ושרו באבות ונטלו מאבות ושרו בכפרני עבראי במדברה דעל קדם מואב מדנע שמשה ואמר יהוה למשה אל תיצר ית מואב ואל תסדר בון הלא לא אתן לך מן ארעה ירתה הלא לבני לוט יהבת ית ארשה ירתה מתמן נטלו ושרו בנחל זרד ומלל יהוה עם משה למימר אתה עבר יומן ית תהום מואב ית ארשה ותקרב קבל בני עמון אל תיצרנון ואל תסדר בון הלא לא אתן מן ארע בני עמון לך ירתה הלא לבני לוט יהבתה ירתה ונטלו מנחל זרד ושרו בעבר ארנן דעל מדברה דנפק מתהום אמראה הלא ארנן תהום מואב בין מואב ובין אמראה על כן יתאמר בספר קרביה יהוה עם ורעמה בסופה ועם געוזי ארנן דאסהנון ודארם למדר קריה ומתפצי לתהום מואב ומתמן בירה היא בירה דאמר יהוה למשה כנש לי ית עמה ואתן לון מים טטה אשיר ישראל ית שירתה הדה סלוקי בארה לבטו לה באר חפרוה רבנים קטואה נעירי עמה במגד ובפצואן ממדבר מתנה וממתנה פלגין ומפלגין רמואן ו[מ]רמואן לגיא דבעקל מואב ריש סכיתה דמדיק על קדם ישמונה ואמר יהוה למשה קומו טלו ועברו ית נחל ארנן חזי יהבת באדך ית סיחון מלך חשבון אמראה וית ארעה שרי רת וסדר [בה] קרבה יומה הדן שרי אהב חימתך ודחלתך על אפי עממיה תחת כל שומיה דישמעון ית שמעך וימרעון ויתלהלון מקדמיך ושלח ישראל שלחים ליד סיחון מלך אמראה ממללי שלם למימר אעבר בארעך בשביל מלכה נזל לא נסטי ימין וסמאל לא ארום בעקל ובכרם מזון בכסף תמירני ואיכל ומים בכסף תתן לי ואשתי לחוד אעבר ברגלי כמה דעבדו לי בני עשו דדארים בגבלה ומואבאי דדארים בארשה ולא יהב סיחון ית ישראל עבר בתהומה ואמר יהוה למשה חזי שרית יהב לקדמיך ית סיחון וית ארעה שרי רת למירת ית ארעה וכנש סיחון ית כל עמה ונפק לזימון ישראל למדברה והוה ליחצה ואגחי בישראל וקטלה ישראל וית בניו וית כל עמה לפם חרב וירתו ית ארעה מן ארנן עד יבק עד בני עמון הלא עזיז תהום בני עמון ונסב ישראל ית כל קריהתה האלין ודער ישראל בכל קורי אמראה בחשבון בכל בנתיה הלא חשבון קרית סיחון מלך אמראה היא והוא דאגחי במלך מואב קדמאה ונסב ית כל ארעה מן אדה עד ארנן על כן יימרון שליטיה עללי חשבון תבנה ותכבן קרית סיחון הלא אש נפקת מן חשבון להבה ממדינת סיחון אכלה עד מואב מסהני ברמאות ארנן אוי לך מואב אבדת עם כטפש יהב בניו דאפלטו ובנאתה בשביה למלכה אמראה סיחון וארמנן מבדה חשבון עד דיבון ושבינן עד דנפח אוקדו עד מידבא ודער ישראל בקורי אמראה ושלח משה למיללה ית יעזיר וכבשו בנתיה וערבו ית אמראה דתמן ואתפנו וסלקו אורע בתנין ונפק עוג מלך בתנין לזימונון הוא וכל עמה לקרבה אדרעי ואמר יהוה למשה לא תדעל מנה הלא באד[ך] יהבת יתה וית כל עמה וית ארעה ותעבד לה כמה דעבדת לסיחון מלך אמראה דדער בחשבון וקטלו יתה וית כל עמה עד דלה תשתיר לה שיור וירתו ית ארעה ונטלו ברי ישראל ושרו בבקעת מואב מן עבר לירדן יריחו וחזה בלק בן צפור ית כל דעבד ישראל לאמראה ויגר מואב מקדם עמה שריר הלא סגי הוא ואציק מואב מקדם בני ישראל ואמר מואב לסהבי מדין כדו ילחך קהלה הדן ית כל סחרתינן כלחך תורה ית ירק ברה ובלק בר צפור מלך למואב באזבנתה ההוא ושלח שלחים ליד בלעם בר בעור פשורה דעל נהרה ארע בני עמון למזעק לה למימר הן עם נפק ממצרים והא כסה ית חזות ארעה והוא יתיב מלקבלי וכדו לך שבי להט לי ית עמה הדן הלא חיול הוא מני לוי אכל נכיח בה ואטרדנה מן ארעה הלא חכמת ית דתברך בריך וית דתלעוט ולעיט ואזלו סהבי מואב וסהבי מדין וקסמיון באדון ואתו ליד בלעם ומללו עמה מלי בלק ואמר להון אביתו הכה לילן ועזר יתכו{פ}<ן> ממלל כמה דימלל יהוה עמי ויתבו רבני מואב עם בלעם ואיתי אלהים ליד בלעם ואמר מה גבריה האלין עמך ואמר בלעם אל האלהים בלק בר צפור מלך מואב שלח לידי הן עם נפק ממצרים וכסה ית חזות ארעה וכד[ו] אתא להט לי יתה לוי אוכל למגחאה בה ואטרדנה ואמר אלהים לבלעם לא תיזל עמהון ולא תלוט ית עמה הלא ברוך הוא וקם בלעם בצפרה ואמר לרבני בלק אזלו לארעכון הלא מעי יהוה למתתנני למיזל עמוכון וקמו רבני מואב ואתו ליד בלק ואמרו מעי בלעם אזל עמנן ואוזף עורי בלק ושלח רבנים סגים ויקירים מן אלין ואתו ליד בלעם ואמרו לה אכהן אמר בלק בר צפור הלני תמנע ממיתי לידי הלא איקר אוקרנך שריר וכל דתימר לי אעבד ואתא שבי להט לי ית עמה הדן ואגיב בלעם ואמר לעבדי בלק אם יתן לי בלק מלוא ביתה כסף אי דהב לא אכל למעברה ית מימר יהוה אלהי למעבד זעורה אי רבה וכדו תבו שבי בדן אף אתון לילין ואחכם מה יוזף יהוה מלל עמי ואתא מלאך אלהים ליד בלעם לילי ואמר לה אם למזעק לך אתו גבריה קום אזל עמון וברן ית ממללה דאמלל עמך יתה תעבד וקם בלעם בצפרה ושבי ית אתנה ואזל עם רבני מואב ותקף רגז יהוה הלא אזל הוא ואתקומם מלאך יהוה בשבילה לאשדה לה והוא רכב על אתנה ותרי רביו עמה וחזת אתנה ית מלאך יהוה מתקומם בשבילה וחרבה שליפה באדה וסטת אתנה מן שבילה והלכת בעקלה ומחו בלעם ית אתנה לסטותה שבילה וקעם מלאך יהוה בשביל כרמיה גדר מדן וגדר מדן וחזת אתנה ית מלאך יהוה ולחצת לכתלה ולחצת ית רגל בלעם לכתלה ואוזף להכותה ואוזף מלאך יהוה מעבר וקעם באתר ארצים דלית שביל לסטו ימין וסמאל וחזת אתנה ית מלאך יהוה ורבעת תחת בלעם ותקף רגז בלעם ומחו ית אתנה במקל ופתח יהוה ית פם אתנה ואמרת לבלעם מה עבדת לך כד מחיתני דן תלת רגלואן ואמר בלעם לאתנה הלא שקרתי בי לו אית חרב באדי הלא כדו קטלתיך ואמרת אתנה לבלעם הלא אנך אתנך דארכבת עלי משורך עד יומה הדן הסכלה הסכלת למעבד לך אכהן ואמר לא וגלא יהוה ית עיני בלעם וחזה ית מלאך יהוה מתקומם בשבילה וחרבה שליפה באדה ועקד וסגד לאפיו ואמר לה מלאך יהוה על מה מחית ית אתנך דן תלת רגלואן הא אנה נפקת לאשדתך הלא בישה שבילך לקדמי וחזיתי אתנה וסטת מלקדמי דן תלת רגלואן אלולי סטותה מקדמי הלא כדו אף יתך קטלת ויתה קעומת ואמר בלעם למלאך יהוה חטית הלא לא חכמת הלא אתה מתקומם לזימוני בשבילה וכדו אם בישה עזרה לי ואמר מלאך יהוה לבלעם אזל עם גבריה ושבק ית ממללה דאמלל עמך יתה תטר לממללה ואזל בלעם עם רבני בלק ושמע בלק הלא אתא בלעם ונפק לזימונה לקרית מואב דעל תהום ארנן דבאיצטר תהומה ואמר בלק לבלעם הלא שלחוי שלחת לידך למזעק לך למה לא אתית לידי אימננון לא אכל מוקראתך ואמר בלעם לבלק הא אתית לידך כדו היוכל אכל ממללה כלום ממללה דישבי אלהים בפמי יתה אטר לממללה ואזל בלעם עם בלק ואעאלה מדינת רזיו ונכס בלק תור ועאן ושלח לבלעם ולרבניה דעמה והוה בצפרה ונסב בלק ית בלעם ואסקה ברמאות בעל וחזה מתמן ית איצטר עמה ואמר בלעם לבלק עבד לי בדן שבעה מדבחים וכבן לי בדן שבעה פרים ושבעה דכרים ועבד בלק כמה דמלל בלעם ואסק בלק ובלעם פר ודכר במדבח ואמר בלעם לבלק התקומם עם עלתיך ואהך לוי יזמן אלהים לזימוני ואמלל מה יחזיני והבי לך ואזל מכמן ושקע מלאך אלהים ית בלעם ואמר לה ית שבעתי מדבחיה סדרת ואסקת פר ודכר במדבח ושבי מלאך יהוה ממלל בפם בלעם ואמר עזר ליד בלק ואכהן תמלל ועזר לידה והא מתקומם עם עלתה הוא וכל רבני מואב ותלה מתלה ואמר מן ארם נגדני בלק מלך מואב מטברי מדנע אתא להט לי יעקב ואתא אסכף ישראל מה לבט לא להטה אלה ומה אסכף לא אסכפה יהוה הלא מריש תקפים אחזינה ומגבען אשבחנה הן עם לודה ישרי ובגועיה לא יתחשב מן מני עפרה דיעקב ומן מתני רבעה דישראל תמות נפשי מותים משבחים ותהי עקובאתי כותה ואמר בלק לבלעם מה עבדת לי למלוט דבבי דבראתך והא ברכת ברוך ואגיב ואמר הלא ית דישבי יהוה בפמי יתה אטר לממללה ואמר לה בלק אתא שבי עמי לאתר עורן תחזינה מתמן שבק איצרה תחזי וכלה לא תחזי ולהטה לי מתמן ונסבה לעקל צפים לריש סכיתה ובנה שבעה מדבחים ואסק פר ודכר על מדבחה ואמר לבלק אתקומם עם עלתיך ואנה אזמן הכה וזעק מלאך יהוה לבלעם ושבי ממלל בפמה ואמר עזר ליד בלק ואכה תמלל ואתא לידה והא מתקומם עם עלתה ורבני מואב עמה ואמר לה בלק מה מלל יהוה ותלה מתלה ואמר קומה בלק ושמע אצית סעדותי ברה צפור לא אנש אלה ויכדב ובר אדומי ויתחי ההוא אמר ולא עבד מלל ולא מקים אן לברוך אדברת אברך ולא אעזרנה לא אסתכל עוב ביעקב ולא חזי עמר בישראל יהוה אלהה עמה ואשמעות מלכה בה חיולה דאפקון ממצרים כאפרעות רומה לה הלא לא חרש ביעקב ולא קסם בישראל כזבן יתאמר ליעקב ולישראל מה פעל אל הן עם כלביה יקום וכאריה יתלי לא ידמך עד יסכם עטף ודם קטילים יגד ואמר בלק לבלעם אף לבט לא תלהטנה ואף ברוך לא תברכנה ואגיב בלעם ואמר לבלק הלא מללת עמך למימר כל ממללה דימלל האלהים יתה אעבד ואמר בלק לבלעם אתא שבי אסבנך לאתר עורן לוי דכשר בחזות האלהים ולעטה לי מתמן ונסב בלק ית בלעם ריש פעורה דמדיק על קדם ישמונה ואמר בלעם לבלק בני לי בדן שבעה מדבחים וכבן לי בדן שבעה פרים ושבעה דכרים ועבד בלק כמה דמלל בלעם ואסק פר ודכר על מדבחה וחזה בלעם הלא טב בחזות יהוה למברכה ית ישראל ולא אזל כזבנה בזבן לזימון נחשויה ושבה למדברה אפיו ותלא בלעם ית עיניו וחזה ית ישראל שרי לשבטיו והות עלויו רוח אלהים ותלה מתלה ואמר מימן בלעם ברה דבעור ומימן גברה זדים חזותה דמחזי בראי יחזי מפל ומגלי חזו מה טבים משכניך יעקב ומשרויך ישראל כנחלים נציבים כגנים עלוי נהר כמשכנים קבע יהוה כארזים עלוי מים מטפטף מים מבדיו ואזרעה במיה סגים וירם מגוג מלכה ותתלי ממלכותה חיולה נגדה ממצרים כאפרעות רומה לה יסיף גועיה אעקיו וטמיהון ישעק וגריו ימעי כביש דמך כאריה וכלביה מן יקימנה מברכיך בריך ולעטיך לעיט ותקף רגז בלק לבלעם וספק ית כפה ואמר בלק לבלעם למלוט דבבי זעקת לך והא ברכת ברוך דן תלת רגלואן וכדו ערק לך לאתרך אמרת איקר אוקרנך והא כלאתך יהוה מן איקר ואמר בלעם לבלק הלא אף לשלחיך דשלחת לידי מללת למימר אם יתן לי בלק מלוא ביתה כסף ודהב לא אכל מעברה ית מימר יהוה למעבד טבה אי בישה מלבי דימלל יהוה עמי יתה אמללה וכדו אנה אזל לעמי אתה ואמלכנך ית דיעבד עמה הדן לעמך בעקבאית יומיה ותלא מתלה ואמר מימן בלעם ברה בעור ומימן גברה זדים חזותה מימן שמע אמירת אלה וחכם מחכמות עלאה מחזה בראי יחזי מפל ומגלי חזבים אחזינה ולא כדו אשבחנה ולא קריב אורע כוכב מיעקב וקם שבט מישראל ומחי פתי מואב ורום כל בני שת ויהי אדום ירותה ויהי ירותה עשו דבבה וישראל עבד חיל וינעת מיעקב ויאבד שיור מקרתה וחזה ית עמלק ותלא מתלה ואמר קדמאות גועיה עמלק ועקבאיתה עד יאבד וחזה ית קניאה ותלא מתלה ואמר עמאק מדורך ושבי בכיפה קנך הלא אם יהי ליקדה קין סעד מאשור עזרותך ותלא מתלה ואמר וילה מן יהי משמה חיולה אפקון מן אד כתאי ילבטנה אשור וילבטנה עבר ואף הוא סעד ייבד וקם בלעם ואזל ועזר לאתרה ואף בלק אתי לשבילה ודער ישראל בשטים ושרי עמה למזדנאה עם בנת מואב וזעקי לעמה לדבחי לאלהיין ואכל עמה וסגדו לאלהיין ואצטמדו מבני ישראל לבעל פעור ותקף רגז יהוה בישראל ואמר יהוה למשה אמר ויקטלון ית גבריה דאצטמדו לבעל פעור ויעזר תקוף רגז יהוה מישראל ואמר משה לפשורי ישראל קטלו גבר ית גבריו דאצטמדו לבעל פעור והא גבר מבני ישראל אתא וקרב ליד אחיו עם מדיניתה לעיני משה ולעיני כל כנשת בני ישראל ואנון בכים תרח אהל מועד וחזה פינחס בר אלעזר בר אהרן כהנה וקם מבגו כנשתה ונסב רמח באדה ועאל בתר גבר ישראל לגו קבתה ודקר ית תריון ית גברה ישראל וית אתתה עם קבתה ואתעצרת מגיפתה מן על בני ישראל והוו מיתיה במגיפתה ארבעה ועסרים אלף ומלל יהוה עם משה למימר פינחס בר אלעזר בר אהרן כהנה עזר ית חמתי מן על בני ישראל בקנואה עם קנאתי בגואון ולא אסכמת ית בני ישראל בקנאתי לכן אמר אנה יהב לה ית בריתי שלם ותהי לה ולזרעה בתרה בריה כהנת עלם תחת דקנא לאלהה וסלח על בני ישראל ושם גברה ישראל קטילה דאקטל עם מדיניתה זמרי בר סלוא נשיא בית אב לשמעוני ושם אתתה קטילתה מדיניתה כזבי ברת צור ריש אמת בית אב מבדין הוא ומלל יהוה עם משה למימר אעקו ית מדינאי ותקטלון יתון הלא מעיקין אנון לוכון בנכליון דנכלו לוכון על ממלל פעור ועל ממלל כזבי ברת נסיא מדין אחתון קטילתה ביום מגפתה על ממלל פעור והוה בתר מגפתה ומלל יהוה עם משה ועם אלעזר בר אהרן כהנה למימר תלו ית סכום כל כנשת בני ישראל מבר עסרים שתה ולעל לבית אבהתון כל נפק חיל בישראל ומלל משה ואלעזר כהנה עמון בבקעת מואב על ירדן יריחו למימר מבר עסרים שנה ומעלה כמה דפקד יהוה ית משה ובני ישראל דנפקו מן ארע מצרים ראובן בכור ישראל ובני ראובן חנוך כרן החנוכאה לפלוא כרן פלואה לחצרון כרן חצרונאה לכרמי כרן כרמאה האלין כרני ראובנאה והוו מניני{נ}ון תלתה וארבעים אלף ושבע מאון ותלתים בני פלוא אליאב ובני אליאב נמואל [דתן ואבירם] הוא דתן ואבירם זעיקי כנשתה דאסידו על משה ועל אהרן בכנשת קרח בסעדותון על יהוה ופתחת ארעה ית פמה ובלעת יתון ארעה במות כנשתה במיכל אשתה ית קרח וית חמשים ומאתים גבר והוו לערוק וברי קרח לא מיתו בני שמעון לכרן שמעונאה לנמואל כרן נמואלאה לימין כרן ימינאה ליכין כרן יכינאה לזרח כרן זרחאה לשאול כרן שאולאה אלין כרני שמעונאה תרים ועסרים אלף ומאתים בני גד לכרניון לצפון כרן צפונאה לחגי כרן חגאה לשוני כרן שונאה לאזני כרן אזנאה לעדי כרן עדאה לארודי כרן ארודאה לארולי כרן ארולאה אלין כרני גד למניניון ארבעים אלף וחמש מאון בני יהודה ער ואונן ומית ער ואונן בארע כנען והוו בני יהודה לכרניון לשלה כרן שלנאה לפרץ כרן פרצאה לזרח כרן זרחאה והוו בני פרץ לחצרון כרן חצרונאה לחמואל כרן חמואלאה אלין כרני יהודה למניניון שתה ושבעים אלף וחמש מאון בני יששכר לכרניון לתולע כרן תולעאה לפואה כרן פואאה לישוב כרן יושבאה לשמרון כרן שמרונאה אלין כרני יששכר למניניון ארבעה ושתים אלף ותלת מאון בני זבולן לכרניון לסרד כרן סרדאה לאלון כרן אלונאה לילחאל כרן יחלאלאה אלין כרני זבולן למניניון אשתים אלף וחמש מאון בני יוסף לכרניון מנשה ואפרים בני מנשה למכיר כרן מכראה ומכיר הוליד ית גלעד כרן גלעדאה אלין בני גלעד אחיזר כרן אחיזראה וחלק כרן חלקאה ואשרואל כרן אשרואלאה ושכם כרן שכמאה ושמידע כרן שמידעאה וחפר כרן חפראה וצלפחד בר חפר לא הוה לה ברים הלא אם ברת ושם בנת צלפחד מחלה ונעה חגלה מלכה ותרצה אלין כרני מנשה למניניון תרים וחמשים אלף ושבע מאון ואלין בני אפרים לכרניון לשותלח כרן שותלחאה לבכר כרן בכראה לתחם כרן תחמאה אלין בני שותלח לעדן כרן עדנאה אלין כרני בני אפרים למניניון תרים ותלתים אלף וחמש מאון אלין בני יוסף לכרניון בני בנימים לכרניון לבלע כרן בלעאה לאשבאל כרן האשבאלאה לאחירם כרן אחירמאה לשופם כרן שופמאה לחופם כרן חופמאה לארד כרן ארדאה לנעמן כרן נעמנאה אלין בני בנימים לכרניון ומניניון חמשה וארבעים אלף ושת מאון ואלין בני דן לכרניון לשוחם כרן שוחמאה אלין כרני דן לכרניון כל כרני שוחמאה ומניניון ארבעה ושתים אלף וארבע מאון בני אשר לכרניון לימנה כרן ימנאה לישוה כרן ישואה לבריעה כרן בריעאה לחבר כרן חבראה למלכיאל כרן מלכיאלאה ושם ברת אשר שרח אלין כרני בני אשר למניניון תלתה וחמשים אלף וארבע מאון בני נפתלי לכרניון ליחצאל כרן יחצאלאה לגוני כרן גונאה ליצר כרן יצראה לשלום כרן שלומאה אלין כרני נפתלי לכרניון ומניניון חמשה וארבעים אלף וארבע מאון אלין מניני בני ישראל ש{ש}<ת> מאון אלף ואלף ושבע מאון ותלתים ומלל יהוה עם משה למימר לאלין תפלג ארעה בפלגה במנאי שמאן לסגי תסגי פלגתה ולזערה תזער פלגתה אנש לקבל מניניו יתן פלגתה ברן בנבז יפלג ית ארעה לשמהת שבטי אבהתון יפלגון על מימר נבזה יפלג פלגתה בין סגי לזעור ואלין מניני הלוים לכרניון לגרשון כרן גרשונאה לקהת כרן קהתאה למררי כרן מרראה אלין כרני בני לוי כרן לבנאה וכרן חברונאה וכרן מחלאה וכרן קרחאה וכרן מושאה וקהת הוליד ית עמרם ושם אתת עמרם יוכבד ברת לוי דילדה יתה ללוי במצרים וילדת לעמרם ית אהרן וית משה וית מרים אחותון ואתילדת לאהרן ית נדב וית אביהוא ית אלעזר וית איתמר ומית נדב ואביהוא בהקרבותון אש בראה לקדם יהוה והוו מניניון תלתה ועסרים אלף כל דכר מבר ירח ולעל הלא לא אתמנו בגו בני ישראל הלא לא יהיב לון אסחנו בגו בני ישראל אלין מניני משה ואלעזר כהנה דמנה ית בני ישראל בבקעת מואב על ירדן יריחו ובאלין לא [הוה] גבר ממניני משה ואהרן כהנה דמנו ית בני ישראל במדבר סיני הלא אמר יהוה להון מות ימותון במדברה ולא אתותר מנון גבר הלא אם כלב בר יפנה ויהושע בר נון וק[ר]בי בנת צלפחד בר חפר בר גלעד בר מכיר בר מנשה לכרן מנשה בר יוסף ואלין שמהת בנאתה מחלה ונעה חגלה מלכה ותרצה וקעמי לקדם משה ולקדם אלעזר כהנה ולקדם נסיאיה וכל כנשתה תרח אהל מועד למימר אבונן מית במדברה והוא לא הוה בגו כנשת{ה} מסידיה על יהוה בכנשת קרח הלא בחטיה מית אבונן ובנים לא הוה לה למה יתבצר שם אבונן מבגו כרנה הלא לית לה בר הבו לנן סחנת פלגה בגו אחי אבונן וקרב משה ית פשרונין לקדם יהוה ומלל יהוה עם משה למימר אשפיר בנת צלפחד ממללאן מתון תתן להין סהנת פלגאה בגו אחי אבוהין ותעבר ית פלגת אבוהין להין ולבני ישראל תמלל למימר גבר אן ימות ובר לית לה ותתנון ית פלגתה לברתה ואם לית לה ברת ותתנון ית פלגתה לאחיו ואם לית לה אחים ותתנון ית פלגתה לאחי אביו ואם לית אחים לאבואה ותתנון ית פלגתה לעמירה דקריב לה מכרנה ויירת יתה ותהי לבני ישראל לאגזירת פשרון כמה דפקד יהוה ית משה ומלל יהוה עם משה למימר סק לטור עבראי הדן וחזי ית ארעה דיהבת לבני ישראל ותחזי יתה ותכנש לעמך אף אתה כמה דאכנש אהרן תלימך דאמריתון ית מימרי במדבר צן בתיגרת כנשתה למקדשתי במים לעיניון אנון מי תיגרת קדש מדבר צן ומלל משה עם יהוה למימר יפקד יהוה אלהי רוחיה לכל בסרה גבר על כנשתה דיפק לקדמיון ודייעל לקדמיון ודיפקנון ודייעאלנון ולא תהי כנשת יהוה כעאן דלית להון רעי ואמר יהוה למשה סב לך ית יהושע בר נון גברה דרוח בה ותסמך ית אדך עליו ותקים יתה לקדם אלעזר כהנה ולקדם כל כנשתה ותפקד יתה לעיניון ותתן משורך עליו ולבדיל ישמעון כל כנשת בני ישראל ולקדם אלעזר כהנה יקעם וישאל לה בפשרון נעיריה לקדם יהוה על מימרה יפק ועל מימרה ייעל הוא וכל בני ישראל עמה וכל כנשתה ועבד משה כמה דפקד יהוה יתה ודבר ית יהושע ואקימה לקדם אלעזר כהנה ולקדם כל כנשתה וסמך ית אדה עליו ופקדה כמה דמלל יהוה באד משה ואמר לה עיניך חזיאתה ית דעבד יהוה לתרי מלכיה האלין כן יעבד יהוה לכל ממלכואתה דאתה עבר לתמן לא תדחלנון הלא יהוה אלהכון הוא דמגחי לוכון ומלל יהוה עם משה למימר פקד ית בני ישראל ותימר להון ית קרבני לחמי לקרבן ריח ריחותי תטרון למקרבה לי בזבניו ותימר להון דן קרבנה דתקרבון ליהוה חמארים בני שתה שלמים תרים ליומה עלת תדיר י{א}<ת> חמארה חדה תעבד בצפרה וית חמארה תנינה תעבד בין רמשיה ועסור כמהלתה סלת למנחה פסיסה במשח רבעות עינה עלת תדיר עבדואה בטור סיני לריח ריחו קרבן ליהוה ונסכה רבעות עינה לאמארה חדה בקדשה הסוך מנסך רעט ליהוה וית חמארה תנינה תעבד בין רמשיה כמנחת צפרה וכנסכוה תעבד קרבן ריח ריחו ליהוה וביומה שבתה תרי חמארים בני שנה שלמים ותרי עסרוים סלת מנחה פסיסה במשח ונסוכיו עלת שבתה בשבתה עם עלת תדירה ונסוכיון וברישי יריחכון תקרבון עלה ליהוה פרים ברי תורין תרים ודכר אחד חמארים ברי שנה שבעה שלמים ותלתה עסורים סלת מנחה פסיסה במשח לפרה חדה ותרי עסורים סלת מנחה פסיסה במשח לדכרה חדה ועסור עסור סלת מנחה פסיסה במשח לחמארה חדה עלה ריח ריחו קרבן ליהוה ונסוכיון פלגות עינה חמר לפרה חדה ותלתית עינה לדכרה ורבעות עינה לחמארה חדה עמר דה עלת ירחה בחדודה לירחי השנה וצפיר עזים אחד לחטאתה ליהוה עם עלת תדירה יתעבדון ונסוכיון בירחה קדמאה בארבע עסר יום לירחה פסח ליהוה ובחמשה עסר יום לירחה הדן חג שבעה יומים פטיר תיכלון ביומה קדמאה זימון קדש כל פלענת עבדה לא תעבדון ותקרבון קרבן עלה ליהוה פרים בני תורין תרים ודכר אחד ושבעה חמארים בני שנה שלמים יהון לוכון ומנחתון סלת פסיסה במשח תלתה עסורים לפרה ותרי עסורים לדכרה תעבדון ועסור עסור לחמארה חדה לשבעתי חמאריה וצפיר עזים אחד לחטאתה למסלח עליכון מלבר עלת צפרה דלעלת תדירה תעבדון ית אלין כאלין ליומה תעבדון שבעתי יומיה לחם קרבן לריח ריחו ליהוה עם עלת תדירה יתעבדון ונסוכיון וביומה שביעאה זימון קדש יהי לוכון כל פלענת עבידה לא תעבדון ביום בכוריה באקרבותכון מנחה חדתה ליהוה בשבעיכון זימון קדש יהי לוכון כל פלענת עבידה לא תעבדון ותקרבון עלה קרבן ריח ריחו ליהוה פרים בני תורין תרים ודכר אחד חמארים בני שנה שבעה שלמים יהון לוכון ומנחתון סלת פסיסה במשח תלתה עסורים לפרה חדה ותרי עסורים לדכרה חדה ועסור עסור לחמארה חדה לשבעתי חמאריה וצפיר עזים אחד לחטאתה למסלח עליכון מלבר עלת תדירה ומנחתה תעבדון שלמים יהון לוכון ונסוכיון ובירחה שביעאה באחד לירחה זימון קדש יהי לוכון כל פלענת עבידה לא תעבדון יום אשמעה יהי לוכון ותעבדון עלה לריח ריחו ליהוה פר בר תורין אחד דכר אחד חמארים ברי שתה שבעה שלמים ומנחתון סלת פסיסה במשח תלתה עסורים לפרה ותרי עסורים לדכרה ועסור עסור לחמארה חדה לשבעתי חמאריה וצפיר עזים אחד לחטאתה למסלחה עליכון מלבר עלת ירח ומנחתה ועלת תדירה ומנחתה ונסוכיה כ{משפטם}<פשרונון> לריח ריחו קרבן ליהוה ובעסרה לירחה שביעאה הדן זימון קדש יהי לוכון ותצימון ית נפשהתכון וכל עבידה לא תעבדון ותקרבון עלה ליהוה ריח ריחו פר בר תורין אחד ודכר אחד חמארים בני שנה שבעה שלמים יהון לוכון ומנחתון סלת פסיסה במשח תלתה עסרוים לפרה ותרי עסרוים לדכרה חדה ועסור עסור לחמארה חדה לשבעתי חמאריה וצפיר עזים אחד לחטאתה מלבר סלוח סלוחיה ועלת תדירה ומנחתה ונסוכיה ובחמשה עסר יום לירח שביעאה הדן זימון קדש יהי לוכון כל פלענת עבידה לא תעבדון ותחגון חג ליהוה שבעה יומים ותקרבון עלה קרבן ריח ריחו ליהוה פרים בני תורין תלתה עסר דכרים תרים חמארים בני שנה ארבעה עסר שלמים יהון לוכון ומנחתון סלת פסיסה במשח תלתה עסורים לפרה חדה לתלתה עסרתי פריה ותרי עסורים לדכרה חדה לתרי דכריה ועסור עסור לחמארה חדה לארבע עסרתי חמראיה ונסוכיון וצפיר עזים אחד לחטאתה מלבר עלת תדירה ומנחתה ונסוכיה וביומה תנינה פרים ברי תורין תרים עסר דכרים תרים חמארים בני שנה ארבעה עסר שלמים ומנחתון ונסוכיון לפריה לדכריה ולחמאריה במנאון כפשרונה וצפיר עזים חדה לחטאתה מלבר עלת תדירה ומנחתה ונסוכיה ובי[ו]מה תליתאה פרים אחד עשר דכרים תרים חמארים ברי שנה ארבע עסר שלמים ומנחתון ונסוכיון לפריה לדכריה ולחמאריה במנאון כדינה וצפיר עזים אחד לחטאתה מלבר עלת תדירה ומנחתה ונסוכיה וביומה רביעאה פרים עסרה דכרים [תרים] חמארים בני שנה ארבע עסר שלמים ומנחתון ונסוכיון לפריה לדכריה ולחמאריה במנאון כדינה וצפיר עזים חדה לחטאתה מלבר עלת תדירה ומנחתה ונסוכיה וביומה חמישה פרים אשעה דכרים תרים חמארים בני שנה ארבע עסר שלמים ומנחתון ונסוכיון לפריה לדכריה ולחמריה במנאון כפשרונה וצפיר עזים אחד לחטאתה מלבר עלת תדירה ומנחתה ונסוכיה וביומה שתיתאה פרים תמניה דכרים תרים חמארים בני שנה ארבע עסר שלמים ומנחתון ונסוכיון לפריה לדכריה ולחמאריה במנאון כפשרונה וצפיר עזים אחד לחטאתה מלבר עלת תדירה ומנחתה ונסוכיה וביומה שביעאה פרים שבעה דכרים תרים חמארים בני שנה ארבע עסר שלמים ומנחתון ונסוכיון לפריה לדכריה ולחמאריה במנאון כפשרונה וצפיר עזים אחד לחטאתה מלבר עלת תדירה ומנחתה ונסוכיה וביומה תמינאה עצמאה תהי לוכון כל פלענת עבידה לא תעבדון ותקרבון עלה קרבן ריח ריחו ליהוה פר אחד דכר אחד חמארים בני שנה שבעה שלמים ומנחתון ונסוכיון לפרה לדכרה ולחמאריה במנאון כפשרונה וצפיר עזים אחד לחטאתה מלבר עלת תדירה ומנחתה ונסוכיה אלין תעבדון ליהוה במועדיכון לבר מנדריכון ורעבתיכון לעלתיכון ולמנחתיכון ולנסוכיכון ולשלמיכון ואמר משה לבני ישראל ככל דפקד יהוה ית משה ומלל משה עם סכומי שבטיה לבני ישראל למימר דן ממללה דפקד יהוה גבר אן ידר נדר ליהוה אי אשתבע שבועה למיסר אסר על נפשה לא ישרי מליו ככל דנפק מפמה יעבד ואתה אן תדר נדר ליהוה ואסרת אסר בבית אבוה ברביותה ושמע אבוה ית נדריה ואסריה דאסרת על נפשה ושתק לה אבוה ויקומון כל נדריה ואסריה דאסרת על נפשה יקומון וא[ם] כבע יכבע אבוה יתה ביום שמעאה כל נדריה ואסריה דאסרת על נפשה לא יקומון ויהוה יסלח לה הלא כבע אבואה יתה ואם הוו תהי לגבר ונדריה עליה אי מפרוש ספ[ו]אתה דאסרת על נפשה ושמע גברה ביום שמעה ושתק לה ויקומון כל נדריה ואסריה דאסרת על נפשה יקומון ואם ביום שמע גברה כבע יתה ויבטל ית נדריה דעליה אי מפרוש ספואתה דאסרת על נפשה ויהוה יסלח לה ונדר ארמלה ומשבקה כל דאסרת על נפשה יקום עליה ואם בית גברה נדרת אי אסרת אסר על נפשה בשבועה ושמע גברה ושתק לה לא כבע יתה ויקומון כל נדריה וכל אסריה דאסרת על נפשה יקומון ואם בטול יבטל יתון גברה ביום שמעאה כל מפוק ספואתה לנדריה ולאסר נפשה לא יקומון גברה בטלון ויהוה יסלח לה כל נדר וכל שבועת [אסר] ללבוט נפש גברה יקימנה וגברה יבטלנה ואם שתק ישתק לה גברה מיומה ליומה ויקים ית כל נדריה אי ית כל אסריה דעליה הקים יתון הלא שתק לה ביום שמעאה ואם בטול יבטל יתון בתר שמעאה ויקבל ית עובתה אלין גזריה דפקד יהוה ית משה בין גבר לאתתה ובין אב לברתה ברביותה בבית אבוה ומלל יהוה עם משה למימר גבי פרית בני ישראל מן עם מדינאי ובתר תכנש לעמך ומלל משה עם עמה למימר זיאנו מן עמוכון גברים לחילה ויהון על מדין למתן נקמת יהוה במדין אלף לשבטה אלף לשבטה לכל שבטי ישראל תשלחון לחילה ואביארו מן אלפי ישראל אלף לשבטה תרים עסר אלף מזיאני חיל ושלח יתון משה אלף לשבטה לחילה יתון וית פינחס בר אלעזר כהנה לחילה ומחן קדשה וחצצרת אשמעותה באדה ואתחילו על מדין כמה דפקד יהוה ית משה וקטלו כל דכר וית מלכי מדין קטלו עם קטיליון ית אוי וית רקם וית צור וית חור וית רבע חמשתי מלכי מדין וית בלעם בר בעור קטלו בחרב ושבו ברי ישראל ית נשי מדין וית טפלון וית כל בהמתון וית כל קניניון וית כל חילון בזזו וית כל קריהתון במדורתון וית כל צירותון אוקדו בנור ונסבו ית כל אנחיתה וית כל מסבה באנשה ובבהמאתה ואנדו ליד משה וליד אלעזר כהנה וליד כל כנש[ת] בני ישראל ית שביה [וית] מנסבה וית אנחיתה למשריתה אל ערבת מואב דעל ירדן יריחו ונפק משה ואלעזר כהנה וכל נסיאי כנשתה לזימונון הלמלבר למשריתה ורגז משה על מחימני חילה רבני אלפיה ורבנ[י] מאותה דעלו מן חילה דקרבה ואמר לון משה למה הוחיתון כל נקבה הכה הנין הוו לברי ישראל במלל בלעם לממסר שקר ביהוה על ממלל פעור והות מגיפתה בכנשת יהוה וכדו קטלו כל דכר בטפלה וכל אתה חכמת גבר למשכב דכר קטלו וכל טפלה בנשיה דלא חכמו משכב דכר חאו לוכון ואתון שרו לוכון מלבר למשריתה שבעה יומים כל קטל נפש וכל דקרב בקטול תסתלחון ביומה תליתה וביומה שביעאה אתון ושביתכון וכל לבוש וכל מחן משך וכל עובד עזים וכל מחן קיצם תסתלחון ואמר משה לאלעזר כהנה אמר לגברי חילה דעלו לקרבה דה אגזירת התורה דפקד יהוה ברן ית דהבה וית כספה וית נחשה וית ברזלה וית קסטרנה וית עבראה כל ממלל דיתיעל בנור תעברון בנור וידכי ברן במי [סלוח] יסתלח וכל דלא יתיעל בנור תעברון במיה ותרעון {קר}<רק>עיכון ביומה שביעאה ותדכון ובתר תיעלון למשריתה ואמר אלעזר כהנה לגברי חילה עליליה לקרבה דה גזירת התורה דפקד יהוה ית משה ברן ית דהבה וית כספה וית נחשה וית ברזלה וית קסטרנה וית עבארה כל ממלל דיתיעל בנור תעברון בנור וידכי ברן במי [סלוח] יסתלח וכל דלא יתיעל בנור תעברון במיה ותרעון רקעיכון ביומה שביעאה ותדכון ובתר תיעלון למשריתה ואמר יהוה למשה למימר תלי ית סכום מנסבה שביה באנשה ובבהמתה אתה ואלעזר כהנה וראשי אבהת כנשתה ותפלג ית מנסבה בין אהדי קרבה נפיקיה לחילה ובין כל כנשתה ותר[י]ם מכס ליהוה מן עם גברי קרבה דנפקו לחילה חדה נפש מן חמש מאון מן אנשה מן תוריה מן חמאריה מן ענה מכל בהמתה מפלגיון תסב ותתן לאלעזר כהנה ית ארמות יהוה ומפלגי בני ישראל תסב אחד אהאד מן חמשיתה ומן אנשה מן תוריה מן חמריה מן עאנה מכל בהמאתה ותתן יתון ללואי נטרי מטרת משכן יהוה ועבד משה ואלעזר כהנה כמה דפקד יהוה ית משה ויהי המלקח מותר בזאה דבזזו עם חילה עאן שת מאון אלף ושבעים אלף וחמשה אלפים ותוריה תרים ושבעים אלף וחמרים אחד ושתים אלף ונפש אנש מן נשיה דלא חכמו משכב דכר כל נפש תרים ותלתים אלף והות פלגתה חלק דנפקו בחילה מנין עאן תלת מאון אלף ותלתים אלף ושבעה אלפים וחמש מאון והוה מכסה ליהוה מן עאנה שת מאון חמשה ושבעים ותוריה שתה ותלתים אלף ומכסון ליהוה תרים ושבעים וחמרים תלתים אלף וחמש מאון ומכסון ליהוה אחד ושתים ונפש אנש שתה עסר אלף ומכסון ליהוה תרים ותלתים נפש ויהב משה ית מכס ארמות יהוה לאלעזר כהנה כמה דפקד יהוה ית משה ומפלגי בני ישראל דפלג משה מן גבריה חיוליה והות פלגת כנשתה מן עאנה תלת מאון אלף ותלתים אלף ושבעה אלפים וחמש מאון ותוריה שתה ותלתים אלף וחמרים תלתים אלף וחמש מאון ונפש אנש שתה עסר אלף ונסב משה מפלגי בני ישראל ית אהאד אחד מן חמשיתה מן אנשה מן בהמאתה ויהב יתון ללואי נטרי מטרת משכן יהוה כמה דפקד יהוה ית משה וקרבו ליד משה מחימניה דלאלפי חילה רבני אלפיה ורבני מאותה ואמרו למשה עבדיך תלו ית סכום גברי קרבה דבאדנן ולא אתעשד מנאן גבר ונקרב ית קרבן יהוה גבר דאשקע מחן דהב קטעלה ושעיר עסקה גימון ובולא למסלחה על נפשתנן לקדם יהוה ונסב משה ואלעזר כהנה ית דהבה מן עמון כל מחן עובד והוה דהב ארמותה דארמו ליהוה שתה עסר אלף ושבע מאון וחמשים מתקל מן עם רבני אלפיה ומן עם רבני מאותה גברי חילה בזזו גבר לה ונסב משה ואלעזר כהנה ית דהבה מן עם רבני אלפיה ומאותה ואנדו יתה לאהל מועד דכרן לבני ישראל לקדם יהוה וקנין סגי הוה לבני ראובן ולבני גד ולפלגות שבט מנשאה חיול שריר וחזו ית ארע יעזיר וית ארע גלעד והא אתרה אתר קנין ואתו בני גד ובני ראובן ופלגות שבט מנשאה ואמרו למשה ולאלעזר כהנה ולנסיאי כנשתה למימר עטרות ודיבון ויעזיר ונמרה וחשבון ואלעלה ושבמה ונבו ובעון ארעה דכבאש יהוה לקדם כנשת ישראל ארע קנין היא ולעבדיך קנין ואמרו אם אשקענן רחים בעיניך אתן ית ארעה הדה לעבדיך לסחנה ואל תעברנן ית ירדנה ואמר משה לבני ראובן ולבני גד ולפלגות שבט מנשאה האחיכון ייעלון לקרבה ואתון תדורון הכה ולמה תשפלון ית לב בני ישראל מן עבר לארעה דיהב לון יהוה אכהן עבדו אבהתכון בשלוחי יתון מקדש ברנע למחזי ית ארעה [וסלקו עד נחל אנכלה וחזו ית ארעה] ושפלו ית לב בני ישראל לדלה מיעל לארעה דיהב להון יהוה ותקף רגז יהוה ביומה ההוא ואשתבע למימר אם יחזון גבריה דסלקו ממצרים מבר עסרים שנה ולעל ית ארעה דאשת{עב}<בע>ת לאברהם ליצחק וליעקב הלא לא מלאו בתרי בלות כלב בר יפנה קנזאה ויהושע בר נון הלא מלאו בתר יהוה ותקף רגז יהוה בישראל וטלטלון במדברה ארבעים שנה עד שלם כל דרה דעבד דביש בחזות יהוה והא קמתון חליפת אבהתכון תרבית גברים חטאים למוזפה עורי על תקוף רגז יהוה על ישראל כד תעזרון מבתרה ואוזף עורי למטעתה במדברה ותחבלון לכל עמה הדן וקדמו לידה ואמרו דיריאן עאן נבנה לקנינינן הכה וקריאן לטפלנן ואנחנן נזדיאן עתידין לקדם בני ישראל עד דאם אעאל{ו}נון לאתרון וידור טפלנן בקורי תללה מקדם דעורי ארעה לא נעזר לבתינן עד אסתחנו בני ישראל אנש ית אסחנותה הלא לא נסתחן עמון מן עבר לירדנה ולהל הלא עלת אסחנותנן לידנן מן עבר לירדן מדנעה ואמר להון משה אם תעבדון ית ממללה הדן אם תזדינון לקדם יהוה לקרבה ויעבר לוכון כל מזיאן ית ירדנה לקדם יהוה עד ערובה ית דבביו מקדמיו ומכבשה ארעה לקדם יהוה ובתר תעזרון ותהון ברים מיהוה ומישראל ותהי ארעה הדה לוכון לסחנה לקדם יהוה ואם לא תעבדון כן הא אתעיבתון ליהוה וחכמו עוביכון דתשקע יתכון בנו לוכון קריאן לטפלוכון ודירואן לעאני{נ}כון ודנפק מפמוכון תעבדון ואמרו בני ראובן ובני גד ופלגות שבט מנשה למשה למימר עבדיך יעבדון כמה דרבי מפקד טפלנן ונשינן וקנינינן וכל בהמתנן יהון תמן בקורי גלעדאה ועבדיך יעברון כל מזיאן חיל לקדם יהוה לקרבה כמה דרבי מלל ופקד לון משה ית אלעזר כהנה וית יהושע בר נון וית ראשי אבהת שבטיה לבני ישראל ואמר משה לון אם יעברון בני ראובן ובני גד ופלגות שבט מנשאה עמוכון ית ירדנה כל מזיאן לקרבה לקדם יהוה ומכבשה ארעה לקדמיכון ותתנון לון ית ארע גלעדה לסחנה ואם לא יעברון מזיאנים עמוכון ויסתחנון בגואוכון בארע כנען ואגיבו בני ראובן ובני גד ופלגות שבט מנשאה למימר ית דמלל יהוה עם עבדיך כן נעבד אנחנן נעבר מזיאנים לקדם יהוה ארע כנען ועמנן סחנת אחסנותנן מן עבר לירדנה ויהב לון משה לבני ראובן ולבני גד ולפלגות שבט מנשאה בר יוסף ית ממלכת סיחון מלך אמראה וית ממלכ{ת} עוג מלך בתנין ארע לקוריה בתהומת קורי ארעה סאחר ובנו בני גד ית דיבון וית עטרות וית ערער וית עטרות שפים וית יעזיר ורוממואה וית בית נמרה וית בית הרן קורי תללה ודירואן עאן ובני ראובן בנו ית חשבון וית אלעלה וית קריתים וית נבו וית בעלמון מסהרן תמן וית שבמה וקרו בשמהן ית שמהת קריהתה דבנו ואזלו בני מכיר בר מנשה גלעדה וכבשואה וערבו ית אמראה דבה ויהב משה ית גלעדה למכיר בר מנשה ודער בה ויאיר בר מנשה אזל וכבש ית חותים וקרא יתין חות יאיר ונבא אזל וכבאש ית קנת וית בנתיה וקרא לה נבח בשמה אלין מטלי בני ישראל ד{פ}<נ>פקו מן ארע מצרים לחיליון באד משה ואהרן וכתב משה ית מפוקיון למטליון על מימר יהוה ואלין מטליון למפוקיון ונטלו מרעמסס בירחה קדמאה בחמשה עסר יום לירחה קדמאה מבתר פסחה נפקו בני ישראל באד רמה לעיני כל מצרים ומצרים מקברים ית דקטל יהוה בון כל בכור [ו]באלהיון עבד יהוה פשרונים ונטלו בני ישראל מרעמסס ושרו בסכות ונטלו מסכות ושרו באתם דבאיצטר מדברה ונטלו מאתם ויתבו על פי חירתה דעל קדם בעל צפון ושרו לקדם מגדלה ונטלו מפי חירתה ועברו בממצית ימה למדברה והלכו שביל תלתת יומים במדבר אתם ושרו במרה ונטלו ממרה ועאלו אילים ובאילים תרתי עסרי עינות מים ושבעים תמרים ושרו תמן ונטלו מאילים ושרו על ים סוף ונטלו מים סוף ושרו במדבר סין ונטלו ממדבר סין ושרו בדפקה ונטלו מדפקה ושרו באליש ונטלו מאליש ושרו ברפדים ולא הוה תמן מים לעמה למשתי ונטלו מרפדים ושרו במדבר סיני ונטלו ממדבר סיני ושרו בקברי תחמדאתה ונטלו מקברי תחמדתה ושרו בחצרות ונטלו מחצרות ושרו ברתמה ונטלו מרתמה ושרו ברמון פרץ ונטלו מרמון פרץ ושרו בלבונה ונטלו מלבונה ושרו ברסה ונטלו מרסה ושרו בקהלתה ונטלו מקהלתה ושרו בטור שפר ונטלו מטור שפר ושרו בחרדה ונטלו מחרדה ושרו במקהלת ונטלו ממקהלת ושרו בתחת ונטלו מתחת ושרו בתרח ונטלו מתרח ושרו במתיקה ונטלו ממתיקה ושרו בחשמונה ונטלו מחשמונה ושרו במסירות ונטלו ממסירות ושרו בבני יעקן ונטלו מבני יעקן ושרו בטבר הגדגדה ונטלו מטבר הגדגדה ושרו ביטבתה ונטלו מיטבתה ושרו בעברנה ונטלו מעברנה ושרו בעציון גבר ונטלו מעציון גבר ושרו במדבר צן היא קדש ונטלו מקדש ושרו בטור טורה באיצטר ארע אדום וסלק אהרן כהנה לטור טורה על מימר יהוה ומית תמן בשנת הארבעים למפוקית בני ישראל מן ארע מצרים בירחה חמישאה באחד לירחה ואהרן בר תלת ועסרים ומאה שנה במותה בטור טורה ושמע כנענאה מלך ערד והוא דער בדרום בארע כנען במיתי בני ישראל ונטלו מטור טורה ושרו בצלמונה ונטלו מצלמונה ושרו בפינן ונטלו מפינן ושרו באבות ונטלו מאבות ושרו בכפרני עבראי בתהום מואב ונטלו מכפריה ושרו בדיבון גד ונטלו מדיבון גד ושרו בעלמון דבלתימה ונטלו מעלמון דבלתימה ושרו בטברי עבראי לקדם נבו ונטלו מטברי עבראי ושרו בבקעת מואב על ירדן יריחו ושרו על ירדנה מבית הישמות עד אבל שטים בבקעת מואב ומלל יהוה עם משה בבקעת מואב על ירדן יריחו למימר מלל עם בני ישראל ותימר להון כד אתון עברים ית ירדנה לארע כנענאה ותערבון ית כל דיארי ארעה מקדמיכון ותבדון ית כל משדכיון וית כל צלמי סגדיון תאבדון וית כל רמהותון תשיצון ותערבונון מן ארעה ותדורון בה הלא לוכון יהבת ית ארעה למירת יתה ותלגון ית ארעה בנבז לכרניכון לסגיה תסגי ית פלגתה [ולזעורה תזער ית פלגתה] על דיפק לה תמן נבזה לה יהי לשבטי אבהתכון תפלגון ואם לא תערבון ית דיארי ארעה מקדמיכון ויהי דתותרון מנהון לסכם בעיניכון ולחכים באיצטריכון ויעקו יתכון לגו ארעה דאתון דערים בה ויהי כמה דדמית למעבד להון כן אעבד לוכון ומלל יהוה עם משה למימר פקד ית בני ישראל ותימר להון כד אתון עאלים לארע כנען דה ארעה דתפל לוכון באסהנו ארע כנענאה לתהומיה ויהי לוכון פאת דרומה ממדבר צן על אתרי אדום ויהי לוכון תהום דרומה מיסטר ים מלחה מדנעה ויסר לוכון תהומה מדרום למסוקית עקרבים ועבר צנה ויהי מפוקיתה מדרום לקדש ברנע ויפק דרת אדאר ויעבר עצמונה ויסהר תהומה מן עצמונה נחל מצרים ויהי מפוקיתה ימה ותהום מערבה יהי לוכון ימה רבה יתקם דן יהי לוכון תהום מערבה ודן יהי לוכון תהום צפונה מן ימה רבה [ת]כבנון לוכון טברה טברה ומטברה טברה תכבנון למיעל לחמתה ויהי מפוקיתה תהומה צרדה ויפק תהומה זפרנה ויהי מפוקיתה דרת עינן דן יהי לוכון תהום צפונא ותתכבנון לוכון לתהום מדנעה מדרת עינן עפמיה וייעת תהומה מעפמיה הרבלתה ממדנע לעינה וייעת תהומה ויקבע לגו כתף ים {ד}<ג>נסר מדנעה וייעת תהומה לירדנה ויהי מפוקיתה ים מלחה דה תהי לוכון ארעה לתהומיה סאחר ופקד משה ית בני ישראל למימר דה ארעה דתפלגון יתה בנבז דפקד יהוה למתן לתשעת שבטיה ופלג שבטה הלא נסבו [שבט] בני ראובנאה לבית אבהתון ושבט בני גדאה לבית אבהתון ופלג שבט מנשאה נסבו פלגתון תרי שבטיה ופלג שבטה נסבו פלגתון מן עבר לירדן [יריחו] מדנע מדנעה ומלל יהוה עם משה למימר אלין שמהת גבריה דיפלגון לוכון ית ארעה אלעזר כהנה ויהושע בר נון ונסיא אחד נסיא אחד משבטה תסבןו למפלגה ית ארעה ואלין שמהת גבריה לשבט יהודה כלב בר יפנה לשבט בני שמעון שמואל בר עמיהוד לשבט בנימים אלדד בר כסלן לשבט בני דן נסיא בקי בן יגלי לבני יוסף לשבט בני מנשה נסיא חנאל בר אפוד ולשבט בני אפרים נסיא קמואל בן שפטן ולשבט בני זבולן נסיא אליצפן בן פרנך ולשבט בני יששכר נסיא פלטיאל בן עזן ולשבט בני אשר נסיא אחיהוד בן שלמי ולשבט בני נפתלי נסיא פדהאל בר עמיהוד אלין דפקד יהוה למפלגה עם ברי ישראל בארעה כנענאה ומלל יהוה עם משה בבקעת מואב על ירדן יריחו למימר פקד ית בני ישראל ויתנון ללואי מפלגת סחנתון קריאן למדרה ורבח לקריאתה סחרתון תתנון ללואי ויהון קריהתה לון למדר ורבעיין יהון לבהמתון ולעותרון ולכל חיתון ורבעי קריהתה דתתנון ללואי מכתל קרתה לברה אלף אמה סאחר ותמשחון מלבר לקרתה עם פאת מדנעה אלפים באמה ועם פאת דרומה אלפים באמה ועם פאת מערבה אלפים באמה ועם פאת צפונה אלפים באמה וקרתה בממצית דן יהי לוכון רבעי קריהתה וית קריהתה דתתנון ללואי ית ש{ש}<ת> קורי מקלטה דתתנון למערק לתמן קטולה ועליון תתנון ארבעים ותרתין קריה כל קריהתה דתתנון ללואי ארבעים ותמני קריה יתין וית רבעיין וקריהתה דתתנון מסחנת בני ישראל מן עם סגיה תסגון ומן עם סהרה תזהרון אנש מקבל אסחנותה דיסתהן יהב מקריו ללואי ומלל יהוה עם משה למימר מלל עם ברי ישראל ותימר להון כד אתון עברים ית ירדנה לארע כנען ותזמנון לוכון קריאן קורי מקלט יהן לוכון ויערק לתמן קטולה קטל נפש בשגו ויהון לוכון קריאן למקלט מגאול ולא יתקטל קטולה עד קיאמה לקדם כנשתה למתדנאה וקריהתה דתתנון שת קורי מקלט יהן לוכון ית תלת קריהתה תתנון מן עבר לירדנה וית תלת קריהתה תתנון בארע כנען קורי מקלט יהן לבני ישראל ולמגיר ולדעור בגואון יהן שת קריהתה האלין למקלט למערק לתמן כל קטל נפש בשגו ואם במחן ברזל מחתה ומית קטול הוא קטל יקטל קטולה ואם באבן אד דימות בה מעתה ומית קטול הוא קטל יקטל קטולה ואם במחן קיצם אד דימות בה מחתה ומית קטיל הוא קטל יקטל קטולה גאול אדמה הוא יקטל ית קטולה במפגעה בה הוא יקטלנה ואם בסנאה דעפאה אי ארמה עליו בכמנה ומית אי בדבבה מחתה באדה ומית קטל יקטל מחיה קטיל הוא גאול אדמה יקטל ית קטולה במפגעה בה ואם בתרע בלא דבבו דעפאה אי ארמה עליו כל מחן בלא כמנה אי בכל אבן דימות בה בלא חזי ונפל עליו ומית והוא לא דבב לה ולא מבעי בישתה ויפשרון כנשתה בין מחיה ובין גאול אדמה על פשרוניה האלין ויפצון כנשתה ית מחיה מן אד גאול אדמה ויעזרון יתה כנשתה לקרית מקלטה דערק לתמן וידור בה עד מות כהנה רבה דאמשח יתה במשח קדשה ואם מפוק נפק קטולה מן תהום קרית מקלטה דיערק לתמן וישקע יתה גאול אדמה מלבר לתהום קרית מקלטה ויקטל גאול אדמה ית קטולה לית לה דם הלא בקרית מקלטה ידור עד מות כהנה רבה ובתר מות כהנה רבה יעזר קטולה לארע סחנתה ויהון אילן לוכון לאגזירת דין לדריכון בכל מדוריכון כל קטל נפש לקבל סעדאים יקטל ית קטולה וסעד אחד לא יתעני בנפש לקטלה ולא תסבון סלוח לנפש קטול דהוא עיב למתקטלה הלא קטל יקטל ולא תסבון סלוחי לערוק לקרית מקלטה למעזרה למדור בארעה עד מות כהנה רבה ולא תחנפון ית ארעה דאתון דערים בה הלא אדמה הוא יחנף ית ארעה ולארעה לא יסתלח לאדמה דשפיך בה הלא אם בדם שפכה ולא תסיבון ית ארעה דאתון דארים בה דאני שכן בגבה הלא אני יהוה שרי בגו בני ישראל וקרבו ראשי אבהתה לכרן בני גלעד בר מכיר בר מנשה מכרני בני יוסף ומללו לקדם משה ולקדם נסיאיה ראשי אבהתה לבני ישראל ואמרו ית רבי פקד יהוה למתן ית ארעה בפלגה בנבז לבני ישראל ורבי פקד ביהוה למתן ית פלגת צלפחד אחונן לבנהתה ויהון לאחד מבני שבטי בני ישראל לנשים ומתבצר פלגתן מפלגת אבהתן ומתוזפה על פלגת שבטה דיהן להון ומנבז פלגתנן יתבצר ואם יהי יובילה לבני ישראל ומתוזפה פלגתן על פלגת שבטה דיהן להון ומפלגת שבט אבהתנן יתבצר פלגתן ופקד משה ית בני ישראל על מימר יהוה למימר שפיר שבט בני יוסף ממללים דן ממללה דפקד יהוה לבנת צלפחד למימר לטב בעיניון יהן לנשים ברן לכרן שבט אבוהין יהן לנשים ולא תסהר פלגה לבני ישראל משבט לשבט הלא גבר בפלגת שבט אבהתה ידבקון בני ישראל וכל ברת ירתה פלגה משבטי בני ישראל לאחד מכרני שבט אבוה תהי לאתה לבדיל יירתון בני ישראל גבר ית פלגת אבהתה ולא תסהר פלגה משבט לשבט אחר הלא גבר בפלגתה ידבקו שבטי בני ישראל כמה דפקד יהוה ית משה כן עבדו בנת צלפחד והוין מחלה ונעה חגלה מלכה ותרצה בנת צלפחד לבני עביבין לנשים מכרני בני מנשה בר יוסף הוו לנשים והות פלגתן על שבט כרן אבוהין אלין פקודיה ודיניה דפקד יהוה ית משה עם בני ישראל בבקעת מואב על ירדן יריחו אלין ממלליה דמלל משה עם כל ישראל בעבר ירדנה במדברה בבקעתה קבל סוף בין פראן ובין תפל ולבן וחצרות ודי דהב חדה עשר יום מחורב אורע טור גבלה עד קדש ברנע והוה בארבעים שנה בעשתי עסר ירח באחד לירחה מלל משה עם בני ישראל ככל דפקד יהוה יתה לון בתר מקטלה ית סיחון מלך אמראה דדער בחשבון וית עוג מלך בתנין דדער בעשתרות באדרעי בעבר ירדנה בארע מואב אתרשי משה ביור ית ארהותה הדה למימר יהוה אלהנן מלל עמנן בחורב למימר סגי לוכון מדרה בטורה הדן פנו וטולו לוכון ועלו טבר אמראה ולכל משרויו בבקעתה בטברה ובשפילתה בדרומה וב{ע}אוף ימה ארע כנענאה ולבנונה עד נהרה רבה נהר פרת חזו יהבת לקדמיכון ית ארעה עלו ורתו ית ארעה דאשת{עב}<בע>ת לאבהתכון לאברהם ליצחק וליעקב למתן לזרעון בתרון ואמרת לוכון באזבנתה ההיא למימר לא אכל לודי סבל יתכון יהוה אלהכון סגאה יתכון והאתון יומן ככוכבי שומיה לסגי יהוה אלהי אבהתכון יוזף עליכון כבתכון אלף זבנים ויברך יתכון כמה דמלל לוכון איך אסבל לודי טרחיכון טפשיכון ותגירניכון הבו לוכון גברים חכימים ונעירים ועכמים לשבטיכון ואשימנון בראישכון ואגיבתון יתי ואמרתון טב מלולה דמללת למעבד ונסב[ת] ית ראשי שבטיכון גברים חכימים ועכמ{מ}ים ויהבת יתון ראשים עליכון רבני אלפים ורבני מאון רבני חמשים ורבני עסרתון וספרים לשבטיכון ופקדת ית פשוריכון באזבנתה ההיא למימר שמעו בין אחיכון ותפשרון קשט בין אנש ובין תלימו ובין תותבה לא תכרון אפים בפשרון כזעורה כרבה תשמעון לא תבעתון מקדם אנש הלא פשרונה לאלהים הוא וממללה דיקשה מ{כם}<נכון> תקרבונה לידי ואשמענה ופקדת יתכון באזבנתה ההיא ית כל ממלליה דתעבדון ונטלנן מן חורב והלכנן ית כל מדברה רבה ונוראה ההוא דחזיתון אורע טור אמראה כמה דפקד יהוה אלהנן יתנן ואתינן עד קדש ברנע ואמרת לוכון {א[.]תיון} <אתיתון> עד טור אמראה דיהוה אלהנן יהב לנן חזי יהב יהוה אלהך לקדמיך ית ארעה סק רת כמה דמלל יהוה אלהי אבהתך לך לא תדחל ואל תחת וקרבתון לידי כלכון ואמרתון נשלח גברים לקדמינן וישעדון לנן ית ארעה ויעזרון יתנן ממלל ית שבילה דנסק בה ומן קריהתה דניעל עליהין ואתיטב בעיני ממללה ונסבת מנוכון תרים עסר גברים גבר אחד לשבט ואתפנו וסלקו לטורה ואתו עד נחל אנכלה ויללו יתה ונסבו באדון מפרי ארעה ואעתו לידנן ועזרו יתנן ממלל ואמרו טבה ארעה דיהוה אלהנן יהב לנן ולא אתרחיתון למסק ואמריתון ית מימר יהוה אלהכון ותשתשתון במשכניכון ואמרתון בסנאת יהוה יתנן אפקנן מן ארע מצרים למתן יתנן באד אמראה למשיצאתן אן אנחנן סלקים ואחינן שפלו ית לבבנן למימר עם רב וסגי מננאן קריאן רברבאן ותלילן בעללה ואף בני ענקאי חזינן תמן ואמרת לוכון לא תצטדון ולא תדחלון מנהון יהוה אלהכון ההלך לקדמיכון הוא יגחי לוכון ככל דעבד עמוכון במצרים לעיניכון ובמדברה דחזית דסבלך יהוה אלהך כמה דיסבל גבר ית ברה בכל שבילה דהלכתון עד איתיכון עד אתרה הדן ובממללה הדן ליתכון מימנים ביהוה אלהכון ההלך לקדמיכון בשבילה למגש לוכון אתר למשראתכון באש לילי למחזתכון בשבילה דתהכון בה ובעננה באיממה ושמע יהוה ית קל מליכון ורגז ואשתבע למימר אם יחזי גבר בגבריה האלין דרה בישה הדן ית ארעה טבתה דאשת{עב}<בע>ת לאבהתכון בלות כלב בר יפנה הוא יחזינה ולה אתן ית ארעה דדרס בה ולבריו חזו הלא ולא בתר יהוה אם בי אתרגז יהוה בגללכון למימר אף אתה לא תיעל לתמן יהושע בר נון קעמה לקדמיך הוא ייעל לתמן יתה אתקף הלא הוא יסחנאנה ית ישראל וטפלכון דאמרתון לבזה יהי ובריכון אנון ייעלון לתמן ולון אתננה ואנון יירתוה ואתון פנו וטלו לוכון למדברה אורע ים סוף ואגיבתון ואמרתון לי חטינן ליהוה אלהנן אנחנן נסק ונגחי ככל דפקדנן יהוה אלהנן ואסהרתון גבר ית מני קרבה והתהויתון למסק לטורה ואמר יהוה לי אמר לון לא תסקון ולא תגחון הלא {אינני} <ליתנה> בגבוכון ולא תתברון לקדם דבביכון ומללתה עמוכון ולא שמעתון ואמריתון ית מימר יהוה אלהכון ועצפתון וסלקתון לטורה ונפק עמלקאה וכנענאה הדער בטורה ההוא לזימוניכון ורדפו יתכון כמה דעבדי מליה וכתו יתכון בגבלה עד חרמה ויתבתון ובכיתון לקדם יהוה ולא שמע יהוה בקלכון ולא אצית לוכון ודערתון בקדש יומים סגים כיומיה דדערתון ואתפנינן ונטלנן למדברה אורע ים סוף כמה דמלל יהוה לי וסהרנן ית טבר גבלה יומים סגים ואמר יהוה לי למימר סגי לוכון סהרים ית טורה הדן פנו לוכון צפונא וית עמה פקד למימר אתון עברים בתהום אחיכון בני עשו הדארים בגבלה וידחלון מנוכון ותתנטרון שריר אל תסדרון בון הלא לא אתן לוכון מן ארע{כ}ון ירתה עד מדרס כף רגל הלא ירתה לעשו יהבת ית טבר גבלה מזון תמורון מן עמון בכסף ותיכלון ואף מים תזבנון מן עמון בכסף ו{א}<ת>שתון הלא יהוה אלהך ברכך בכל עובד אדיך חכם לכתך ית מדברה הרבה הדן דן ארבעים שנה יהוה אלהיך עמך לא חסרת ממלל ושלחת שלחים ליד מלך אדום למימר אעבר בארעך לא ארום בעקל ובכרם ולא נשתה מי גוב אורע מלכה נהך ולא נסטי ימין וסמאל עד דנעבר תהומך ואמר לא תעבר בי דלה בחרב אפק לזימונך ועברנן מן עם אחינן בני עשו הדארים בגבלה מן אורע בקעתה מאילת ומעציון גבר ואתפנינן ועברנן אורע מדבר מואב ואמר יהוה לי אל תיצר ית מואב ואל תסדר בה הלא לא אתן לך מן ארעה ירתה הלא לבני לוט יהבת ית ארשה ירתה אימאיי לקדמים דערו בה עם רב וסגי ורם כענקאיי [ומואבאי זעקו לון אימאי] ובגבלה דערו הרחאי לקדמים ובני עשו ירתונון ושיציון יהוה מקדמיון וירתונון ודערו תחתיון כמה דעבד ישראל לארע ירתתה דיהב יהוה להון וכדו קומו טלו ועברו לוכון ית נחל זרד ועברנן ית נחל זרד ויומיה דהלכנן מקדש ברנע עד דעברנן ית נחל זרד תלתים ותמני שתה עד שלם כל דרה גברי קרבה מבגו משריתה כמה דאשתבע יהוה לון ואף אד יהוה הות בון למלעלתון מבגו משריתה עד שלמו והוה כמה דשלמו כל גברי קרבה לממות מבגו עמה ואמר יהוה לי למימר אתה עבר יומה ית תהום מואב ית ארשה ותקרב קבל ברי עמון אל תיצרנון ואל תסדר בון הלא לא אתן מן ארע בני עמון לך ירתה הלא לבני לוט יהבתה ירתה ארע אסהים תתחשב אף היא אסאים דערו בה לקדמים ועמונאי זעקו לון זמזמאי עם רב וסגי ורם כענקאי ושיציון יהוה מקדמיון וירתונון ודערו תחתיון כמה דעבד לבני עשו הדארים בגבלה דשיצי ית הרחאי מקדמי{כ}ון וירתונון ודערו תחתיון עד יומה הדן ועואי הדהארים בכפריה עד עזה כפתראי דנפקו מכפתר שיציון ודערו תחתיון קומו טלו ועברו ית נחל ארנן חזי יהבת באדך ית סיחון מלך חשבון אמראה וית ארעה שרי רת וסדר בה קרבה יומה הדן שרי הב חימתך ודחלתך על אפי עממיה תחת כל שומיה דישמעון ית שמעך וימרעון ויתלהלון מקדמיך ושלחת שלחים ממדבר קדמות ליד סיחון מלך חשבון מלי שלם למימר אעבר בארעך בשבילה בשבילה אהך לא אסטי ימין וסמאל מזון בכסף תמירני ואיכל ומים בכסף תתן לי ואשתי לחוד אעבר ברגלי כמה דעבדו לי בני עשו הדערים בגבלה ומואבאי הדערים בארשה עד דאעבר ית ירדנה לארעה דיהוה אלהנן יהב לנן ולא אתרחי סיחון מלך חשבון מעברנן בה [הלא] הקשא יהוה אלהך ית רוחה ועיאץ ית לבה לבדיל מתננה באדך כיומה הדן ואמר יהוה לי חזי שרית יהב לקדמיך ית סיחון מלך חשבון אמראה וית ארעה שרי רת למירת ית ארעה ונפק סיחון לזימונן הוא וכל עמה לקרבה ליחצה ויהבה יהוה אלהנן לקדמינן וקטלנן יתה וית בניו וית כל עמה וכבשנן ית כל קוריו בזבנתה ההיא וחרמנן ית כל קוריו משלם נשיה וטפלה לא שיארנן שיור לחוד בהמאתה בזזנן לנן ואנחית קריתה דכבאשנן מן ערער דעל ספת נחל ארנן וקרתה דבנחלה וסעד גלעדה לא הות מדינה דשלפת מנן ית כלה יהב יהוה אלהנן באדנן לחוד לארע בני עמון לא קרבת כל אד נחל יבקה וקורי טורה וכל דפקדנן יהוה אלהנן ואתפנינן וסלקנן אורע בתנין ונפק עוג מלך בתנין לזימונ{נא}ן הוא וכל עמה לקרבה אדרעי ואמר יהוה לי לתדחל מנה הלא באדך יהבת יתה וית כל עמה וית ארעה ותעבד לה כמה דעבדת לסיחון מלך אמראה דדער בחשבון ויהב יהוה אלהנן באדנן אף ית עוג מלך בתנין וית כל עמה וקטלנתה עד דלה אשתיר לה שיור וכבשנן ית כל קריו בזבנתה ההיא לא הות מדינה דלא נסבנן מנהון אשתים קריה כל תהום ריגובאה ממלכת עוג בבתנין כל אלין קריהתה תלילן שור רהם דרשים ודנגר לבר מקורי פריגאתה הסגי שריר וחרמנן יתון כמה דעבדנן לסיחון מלך חשבון החרם כל קריה משלם נשיה וטפלה וכל בהמתה ואנחית קריהתה בזזנן לנן ונסבנן באזבנתה ההיא ית ארעה מן אד תרי מלכי אמראה דבעבר ירדנה מנחל ארנן ועד טור חרמון צידנאיי זעקו לחרמון רבן ואמראי זעקו לה משעבדן כל קורי מישורה וכל גלעדה וכל בתנין עד סלכה ואדרעי קורי ממלכת עוג בבתנין הלא לחוד עוג מלך בתנין אשתיר מותר גיבריה הא ערסה ערס ברזל הל{ו}א היא ברבת בני עמון אשע אמין ארכה וארבע אמין פתחאה באמת גבר וית ארעה הדה ירתנן בזבנתה הה{אי}<יא> מן ערער דעל ספת נחל ארנן ופלג טבר גלעדאה וקוריו יהבת לראובנאה ולגדאה ומותר גלעדאה וכל ב{נת}<תנ>ין ממלכת עוג יהבת לפלגות שבט מנשאה כל תהום ריגובאה לכל בתנין ההוא יזדעק ארע אסאים ויאיר בר מנשאה נסב ית כל תהום ריגובאה עד תהום גישוראה ומכעתאה וקרא יתון על שמה ית בתנין חות יאיר עד יומה הדן ולמכיר יהבת ית גלעדאה ולראובנאה ולגדאה יהבת מן גלעדאה ועד נחל ארנן ממצית נחלה ותהום עד יבק נחלה תהום בני עמון ובקעתה וירדנה ותהום מגנסר ועד ים בקעתה ים מלחה תחת עקלת סכיתה מדנעה ופקדת יתכון בזבנתה ההיא למימר יהוה אלהכון יהב לוכון ית ארעה הדה למירתנה מזיאנים תעברון לקדם אחיכון בני ישראל כל בני חיל לחוד טפלוכון ונשיכון וקניניכון חכמת הלא קנין סגי לוכון ידורון בקוריכון דיהבת לוכון עד דינח יהוה לאחיכון כותכון ויירתו אף אנון ית ארעה דיהוה אלהכון יהב ל[כ]ון בעבר ירדנה ותעזרון גבר לירתתה דיהבת לוכון וית יהושע פקדת בזבנתה ההיא למימר עיניך חזיאתה ית דעבד יהוה לתרי מלכיה האלין כן יעבד יהוה לכל ממלכואתה דאתה עבר לתמן לא תדחלנון הלא יהוה אלהכון הוא דמגחי לוכון ואתחננת ליהוה בזבנתה ההיא למימר מרי יהוה אתה שרית למחזאה ית עבדך ית רביאנך וית אדך תקיפתה דמן אל בשומיה ובארעה דיעבד כעובדיך וכגבורתיך אעבר שבי ואחזי ית ארעה טבתה דבעבר ירדנה טורה טבה הדן ולבנונה ואתעבר יהוה בעותי לבדילכון ולא שמע לי ואמר יהוה לי סגי לך לתוזף מלל עמי עוד בממללה הדן סק לריש סכיתה ותלי עיניך מערבה וצפונא ודרומה ומדנעה וחזי בעיניך הלא לא תעבר ית ירדנה הדן ופקד ית יהושע ותקפה ועיצאה הלא הוא יעבר לקדם עמה הדן והוא יסהן יתון ית ארעה דאתחזי ודערנן בגיא קבל בית פעור וכדו ישראל שמע לאגזריה ולפשרוניה דאנה מלף יתכון למעבד לבדיל תתחון ותיעלון ותירתון ית ארעה דיהוה אלהי אבהתכון יהב לוכון לא תוזפון על ממללה דאנה מפקד יתכון יומה ולא תבצרון מנה למטר ית פקוד יהוה אלהכון דאנכי מפקד יתכון עיניכון חזיאתה ית דעבד יהוה בבעל פעור הלא כל גברה דאזל בתר בעל פעור שיציה יהוה אלהך מבגבך ואתון מתקרבים ביהוה אלהכון קעימים כלכון יומה חזו אלפת יתכון גזרים ודינים כמה דפקדני יהוה אלהי למעבד כן בגו ארעה דאתון עלים תמן למירתנה ותטרונון ותעבדונון הלא היא חכמתכון ונעירותכון לעיני עממיה דישמעון ית כל אגזריה האלין ויימרון לחוד עם חכים ונעיר גואה רבה הדן הלא מן גוי רב דלה אלהים קריבים לה כיהוה אלהנן בכל מזעקנן לה ומן גוי רב דלה אגזרים ודינים קשיטים ככל ארהותה הדה אמר אנכי יהב לקדמיכון יומה לחוד אשתמר לך וטר נפשך שריר דלה תתנשי ית מליה דחזו עיניך ודלה יסטון מלבך כל יומי חייך ותחכמנון לבריך ולברי בריך יום דקעמת לקדם יהוה אלהך בחורב במימר יהוה לי כנש לי ית עמה ואשמענון ית מלי דיילפון למדחל מני כל יומיה דאנון קעמים על ארעה וית בניון ילפון וקרבתון וקעמתון שפול טורה וטורה בער באש עד לב שומיה חשך ענן וערפל ומלל יהוה עמוכון מבגו אשתה קל מלים אתון שמעים ודמו ליתכון חזים בלוד קל ויהבי לוכון ית קיאמה דפקד יתכון למעבד עסרת ממלליה וכתבון על תרי לוחי אבנים ויתי פקד יהוה בזבנתה ההיא לאלפה יתכון אגזרים ודינים לעובדכון יתון בארעה דאתון אעלים תמן למירתנה ותתנטרון שריר לנפשהתכון הלא לא חזיתון כל דמו ביום מלל יהוה עמוכון בחורב מבגו אשתה דלה תתחבלון [ותעבדון] לוכון פסל דמות כל נשם דמית דכר {היא} <אי> נקבה דמית כל בהמה דבארעה דמית כל עוף פרע דטעס בחללה דמית כל רמס בארעה דמית כל נוני דבמיה מלרע לארעה ודלה תתלי עיניך לשומיה ותחזי ית שמשה וית זערה וית כוכביה כל חיל שומיה ותטעי ותסגד לון ותשמשון דפלג יהוה אלהך יתון לכל עממיה תחת כל שומיה ויתכון {לקח} <נסב> יהוה ואפק יתכון מכור ברזלה ממצרים למהי לה לעם פלגה כיומה הדן ויהוה אתרגז בי על מליכון לדלה מעברה ית ירדנה ולדלה מיעל לארעה טבתה דיהוה אלהך יהב לך פלגאה הלא אנה מאת בארע הדה ליתנה מעבר ית ירדנה ואתון עברים וירתים ית ארעה טבתה הדה אשתמרו לוכון דלה תתנשון ית קיאם יהוה אלהכון דקטע עמוכון ותעבדון לוכון פסל דמות כל דפקדך יהוה אלהך הלא יהוה אלהך אש אכלה הוא אל קנא כד תולדון בנים ובני בנים ותעתקון בארעה ותחבלון ותעבדון פסל דמות כל ותעבדון הביש בחזות יהוה אלהכון למכעסאתה הסידת בוכון יומן ית שומיה וית ארעה הלא אבדה ת{בי}<יב>דון זריז מן על ארעה דאתון עברים ית ירדנה לתמן למירתנה לא תארכון יומים עליה הלא שיצאה תשתיצון ויבדר יהוה יתכון בעממיה ותשתארון קליל מנין בגועיה דידהק יהוה יתכון לתמן ותשמשון תמן אלהים עובד אדי אנש קיצם ואבן דלא חזין ולא שמעין ולא אכלין ולא מרחין ותבעי מתמן ית יהוה אלהך ותשקענה כד תבעינה בכל לבך ובכל נפשך בצר לך וישקעונך כל ממלליה האלין בעקבאית יומיה ותעזר לסעד יהוה אלהך ותשמע בקלה הלא אלה רחמן יהוה אלהך לא ירפינך ולא יחבלנך ולא יתנשי ית קיאם אבהתך דאשתבע להון הלא שאל שבי ליומ[י]ה קדמאי דהוו לקדמיך למן יומה דברא אלהים אדם על ארעה ולמיצטר שומיה ועד איצטר שומיה הן הוה כממללה רבה הדן אי אשתמע כותה אשתמע עם קל אלהים חיים ממלל מבגו אשתה כמה דשמעת אתה ויחי אי הנסה אלהים למיעל למסב ל{ו}<ה> גוי מבגו גוי בנסיונים בסימנים ובפליאן ובקרבה ובאד תקיפה ובאדרע נתיחה ובחזבים רברבים ככל דעבד לוכון יהוה אלהכון במצרים לעיניכון אתה אתחזית למחכם הלא יהוה הוא האלהים לית עוד מלודה מן שומיה השמעך ית קלה למרדיאך ועל ארעה חזיאך ית אשתה רבתה ומליו שמעת מבגו אשתה ותחת הלא רחם ית אבהתך ובחר בזרעון בתרון ואפקך ברוחתה ובחילה רבה ממצרים למערבה גוים רברבים וחיולים מנך מקדמיך למעאלתך למתן לך ית ארעון פלגאה כיומה הדן ותחכם יומה ותתיתב עם לבך הלא יהוה הוא האלהים בשומיה מלעל ועל ארעה מלרע לית עוד ותטר ית אגזריו וית פקודיו דאנכי מפקדך יומן דייטב לך ולבניך בתרך ולבדיל תורך יומיך על ארעה דיהוה אלהך יהב לך כל יומיה טטה אפרש משה תלת קריאן בעבר ירדנה מדנע שמשה למערק לתמן קטולה דיקטל ית חברה בבלה חכם והוא לא סני לה מתמל תליתאי ויערק לגו חדה מן קריהתה האלין ויקעים ית בצר במדברה בארע מישורה לראובנאה וית רמות בגלעד לגדאה וית גולן בבתנין למנשאה ודה תורותה דשבה משה לקדם בני ישראל אלין סעדואתה אגזריה ופשרוניה דמלל משה עם בני ישראל באפקותון ממצרים בעבר ירדנה בגיא קבל בית פעור בארע סיחון מלך אמראה דדער בחשבון דקטלה משה ובני ישראל באפקותון ממצרים וירתו ית ארעה וית ארע עוג מלך בתנין תרי מלכי אמראה דבעבר ירדנה מדנע שמשה מן ערער דעל ספת נחל ארנן ועד טור תלגה הוא חרמון וכל בקעתה עבר ירדנה מדנחה ועד ים בקעתה ים מלחה שפול עקלת סכיתה וזעק משה לכל ישראל ואמר לון שמע ישראל ית אגזריה וית דיניה דאנה ממלל במשמועיכון יומה ותילפון יתון ותטרון למעבדנון יהוה אלהנן קטע עמנן קיאם בחורב לא עם אבהתנן קטע יהוה ית קיאמה הדה הלא עמנן אנחנן אלין הכה יומה כלנן קעימים אפים באפים מלל יהוה עמוכון בטורה מבגו אשתה ואנה קעם בין יהוה וביני[כ]ון בזבנתה ההיא למהבה לוכון ית מלי יהוה הלא דחלתון מקדם אשתה ולא סלקתון בטורה למימר אנכי יהוה אלהך דאפקתך מן ארע מצרים מבית עבדיה לא יהי לך אלהים עורנים על קדמי לא תעבד לך פסל וכל דמו דבשומיה מלעל ודבארעה מלרע ודבמיה מלרע לארעה לא תסגד לון ולא תשמשנון הלא אנכי יהוה אלהך אל קנא מסר עוב אבהן על בנים ועל תליתאים ועל רביעים לסנאי ועבד חסד לאלפים לרחמי ולנטרי פקודי לא תסבל ית שם יהוה אלהך למגן הלא לא יזכי יהוה ית דיסבל ית שמה למגן טור ית יום שבתה לקדשה כמה דפקדך יהוה אלהך ש{ש}ת<ה> יומים תשמש ותעבד כל עבידתך ויומה שביעאה שבה ליהוה אלהך לא תעבד בה כל עבידה אתה וברך וברתך עבדך ואמתך תורך וחמרך וכל בהמתך וגיורך דבקוריך לבדיל יתנח עבדך ואמתך כותך ותדכר הלא עבד הוית בארע מצרים ואפקך יהוה אלהך מתמן באד תקיפה [ו]באדרע נתחיה על כן פקדך יהוה אלהך למעבד ית יום שבתה אוקר ית אבוך וית אמך כמה דפקדך יהוה אלהך לבדיל יארכון יומיך ולבדיל יתיטב לך על ארעה דיהוה אלהך יהב לך לא תקטל לא תגור לא תגנב לא תסיד בחברך [ס]עד[ו] מגן לא תחמד בית חברך ולא תחמד אתת חברך עקלה עבדה ואמתה תורה וחמרה וכל דלעברך ויהי כד יעאלנך יהוה אלהך לארע כנענאה דאתה עלל לתמן למירתנה ותקים לך אבנים רברבן ותשיד יתון בשיוד ותכתב על אבניה ית כל מלי ארהותה הדה ויהי במעברכון ית ירדנה ותקימון ית אבניה האלין דאנכי מפקד יתכון יומה בהרגריזים ותבני תמן מדבח ליהוה אלהך מדבח אבנים לא תניף עליון ברזל אבנים שלמן תבנה ית מדבח יהוה אלהך ותסק עליו עלאן ליהוה אלהך ותדבח שלמים {שלמים} ותיכל תמן ותחדי לקדם יהוה אלהך טורה ההוא בעבר ירדנה אחרי אורע מיתי שמשה בארע כנענאה מיתב בבקעה קבל גלגלה איצטר מישר חזבה קבל שכם ית ממלליה האלין מלל יהוה עם כל קהלכון בטורה מבגו אשתה חשך ענן וערפל קל רב ולא יקטע וכתבון על תרי לוחי אבנים ויהבון לי והוה כמשמעכון ית קלה מבגו חשכה וטורה בער באש וקרבתון לידי כל ראשי שבטיכון וחכמיכון ואמרתון הן חזיאנן יהוה אלהנן ית יקירותה ית רביאנה וית קלה שמענן מבגו [אשתה] יומה הדן חזינן הלא ימלל אלהים עם אנשה וחה וכדו למה נמות הלא תיכלנן אשתה רבתה הדה אם מוספים אנחנן למשמע ית קל יהוה אלהנן עוד ונמות הלא מן כל בסר דשמע קל אלהים חיים ממלל מבגו אשתה כותנן ויחי קרב אתה ושמע ית כל דיימר יהוה אלהנן [ואתה תמלל עמנן ית כל דימלל יהוה אלהנן] עמך ונשמע ונעבד ושמע יהוה ית קל מליכון במלולכון עמי ואמר יהוה לי שמעת ית קל מלי עמה הדן דמללו עמך היטבו כל דמללו לוי יתהב ויהי לבון דן לון למדחל מני ולמטר ית פקודי כל יומיה לבדיל יתיטב לון ולבניון לעלם אזל אמר לון עזרו לוכון למשכניכון ואתה הכה קעם עמי ואמללה עמך ית כל מצותה אגזריה ופשרוניה דתלפנון ויעבדון בארעה דאנה יהב לון למירתנה ותטרון למעבד כמה דפקד יהוה אלהכון יתכון לא תסטון ימין וסמאל בכל שבילה דפקד יהוה אלהכון יתכון תהכון לבדיל תתחון וטב לוכון ותארכון יומים בארעה דתירתון ודה מצותה אגזריה ופשרוניה דפקד יהוה אלהכון למלפה יתכון למעבד בארעה דאתון אעלים תמן למירתנה לבדיל תדחל מן יהוה אלהך למטר ית כל אגזריו ופקודיו דאנכי מפקדך יומן אתה וברך ובר ברך כל יומי חייך ולבדיל יארכון יומיך ותשמע ישראל ותטר למעבד דייטב לך ודתסגי שריר כמה דמלל יהוה אלהי אבהתך לך ארע מדיבה חלב ודבש שמע ישראל יהוה אלהנן יהוה אחד ותרחם ית יהוה אלהך בכל לבך ובכל נפשך ובכל מאדך ויהון ממלליה האלין דאנכי מפקדך יומן על לבך ותשננאנון לבניך ותמלל בון במתבך בבית במהכך בשביל במדמכך ובקעמך ותקטרנון לסימן על אדיך ויהון לטפים בין עיניך ותכתבון על מזוזית בתיך ובקוריך ויהי כד יעאלנך יהוה אלהך לארעה דאשתבע לאבהתך לאברהם ליצחק וליעקב למתן לך קריאן רברבן וטבן דלא בנית בתים מלים כל טב דלא מלית גובים עפיסים דלא עפסת כרמים וזיתים דלא נצבת ותיכל ותסבע השתמר לך דלא תתנשי ית יהוה אלהך דאפקך מן ארע מצרים מבית עבדיה מן יהוה אלהך תדחל ויתה תשמש ובשמה תשתבע לא תהכו בתר אלהים עורנים מן אלהי עממיה דסהרתיכון הלא אל קנא יהוה אלהך בגבך דלה יתקף רגז יהוה אלהך בך וישיצינך מן על אפי ארעה לא תנסון ית יהוה אלהכון כמה דאנסיתון במסה מטר תטרון ית פקוד[י] יהוה אלהכון וסעדואתה ואגזריו דפקדך ותעבד דכשר ודטב בחזות יהוה אלהך לבדיל יתיטב לך ותיעל ותירת ית ארעה טבתה דאשתבע יהוה לאבהתך למדעפה ית כל דבביך מקדמיך כמה דמלל יהוה ויהי אן ישעלנך ברך מחר למימר מה סעדואתה אגזריה ופשרוניה דפקד יהוה אלהנן יתכון ותימר לברך עבדים הוינן לפרעה במצרים ואפקנן יהוה ממצרים באד תקיפה ויהב יהוה סימנים ופליאן רברבים ובישים במצרים בפרעה ובכל ביתה לעינינן ויתנן אפק מתמן לבדיל מעאלה יתנן למתן לנן ית ארעה דאשתבע יהוה לאבהתנן ופקדנן יהוה למעבד ית כל אגזריה האלין למדחל מן יהוה אלהנן לטב לנן כל יומיה ולמוחתנן כיומה הדן וזכו תהי לנן כד נטר למעבד ית כל מצותה ה{ז}<ד>ה לקדם יהוה אלהנן כמה דפקדנן כד יעאלנך יהוה אלהך לארעה דאתה עלל לתמן למירתנה וישלי גוים סגים מקדמיך חתאה וגרגשאה ואמראה וכנענאה ופרזאה וחואה ויבוסאה שבעה גוים סגים וחיולין מנך ויתננון יהוה אלהך לקדמיך ותקטלנון חרמה תחרם יתון לא תקעים לון קיאם ולא תרתינון ולא תתחתן בון ברתך לא תתן לברה וברתה לא תסב לברך הלא יסטי ית ברך מבתרי וישמש אלהים עורנים ויתקף רגז יהוה בוכון וישיצינ{ה}<ך> זריז הלא אם אכהן תעבד לון מדבחיון תפגרון וקעמהותון תתברון ואטליון תקטעון ופסיליון תוקדון בנור הלא עם קדש אתה ליהוה אלהך ובך בחר יהוה אלהך למהי לה לעם אסגלה מכל עממיה דעל אפי ארעה לא מסגיכון מכל עממיה חשק יהוה בוכון ובחר בוכון הלא אתון זהרה מכל עממיה הלא מרחמות יהוה יתכון וממטרה ית שבעואה דאשתבע לאבהתכון אפק יהוה יתכון באד תקיפה ופרקך מבית עבדים מן אד פרעה מלך מצרים ותחכם הלא יהוה אלהך הוא האלהים אלהה מהימנה נטר קיאמה וחסדה לרחמיו ולנטרי פקודיו לאלף דר ומשלם לסנאיו על אפיו למבדאתה לא ישחי לסנאיו על אפיו ישלם לה ותטר ית מצותה ית אגזריה וית פשרוניה דאנכי מפקדך יומה למעבדנון ויהי עקב תשמעון ית פשרוניה האלין ותטרון ותעבדון יתון ויטר יהוה אלהך לך ית קיאמה וית חסדה דאשתבע לאבהתך וירחמנך ויברכנך ויסגינך ויברך פרי מעיך ופרי ארעתך אדגניך יבשיך ורטיביך אקר אלפיך ועדרי עניך על ארעה דאשתבע יהוה לאבהתך למתן לך בריך תהי מכל עממיה לא יהי בך עקר ועקרה ובבהמתך ויסטי יהוה מן כל מרחה וכל דאוני מצראי בישיה דחכמת לא ישבינון בך ויתננון בכל סנאיך ותיכל ית כל עממיה דיהוה אלהך יהב לך לא תיחס עינך עליון ול{ת}<א> תשמש ית אלהיהון הלא מגבי הוא לך אן תימר בלבך סגים גועיה האלין מני איך אכל למערבתון לא תדחל מנון דכר תדכר ית דעבד יהוה אלהך לפרעה ולכל מצראי נסיוניה רברביה דחזו עיניך סימניה ופליהתה ואדה תקיפתה ואדרעה נתיתה דאפקך יהוה אלהך כן יעבד יהוה אלהך לכל עממיה דאתה דחל מקדמיון ואף ית צרעיתה ישלח יהוה אלהך בון עד אבד המשתארים ודמתכסים מקדמיך לא תצטדי מקדמיון הלא יהוה אלהך בגבך אל רב ונורא וישלי יהוה אלהך ית גועיה האלין מלקדמיך ציבעת ציבעת לא תכל מסכמתון זריז דלא תסגי עלויך חית ברה ויתננון יהוה אלהך לקדמיך וילהלנון הלהלו רבה עד שיציון ויתן מלכיון באדך ותאבד ית שמון מתחת שומיה לא יתקומם אנש לקדמיך עד שיציאך יתון פסלי אלהיהון תוקדון בנור לא תחמד כסף ודהב מנהון ותסב לך דלה תתגבי בה הלא תועבת יהוה אלהך הוא [ו]לא תעאל תועבה לגו ביתך ותהי חרם כותה שקוץ תשקצנה וארחקה תרחקנה הלא חרם הוא כל מצותה דאנה מפקדך יומן תטרון למעבד לבדיל תתוחון ותסגון ותיעלון ותירתון ית ארעה דאשתבע יהוה לאבהתכון ותדכר ית כל שבילה דאיתיך יהוה אלהך דן ארבעים שנה במדברה לבדיל מלבטאתך למנסאתך למחכם דבלבך התטר פקודיו אם לא ואגיבך ואסרכך ואכילך ית מנה דלא חכמת ולא חכמו אבהתך לבדיל מחכמאתך הלא לא על לחמה לחודה יתוחי אנשה [הלא על כל מפוק פי יהוה יתוחי אנשה] תכסיתך לא בלת מן עליך ורגליך לא אבדקי דן ארבעים שנה ותחכם עם לבך הלא כמה דירדי אנש ית ברה יהוה אלהך מרדיאך ותטר ית פקוד יהוה אלהך למהכה בשביליו ולמדחל מנה הלא יהוה אלהך מעאלך לגו ארע טבה ופתיחה ארע נחליה מים עינואן ותהומים נפקים בבקעתה ובטברה ארע חטה וסערה גפן תאנה ורמון ארע זית משח ודבש ארע דלא במסכינו תיכל בה לחם לא תחסר כל בה ארע דאבניה ברזל ומטבריה תחפס נחש ותיכל ותסבע ותברך ית יהוה אלהך לגו ארעה טבתה דיהב לך אשתמר לך דלא תתנשי ית יהוה אלהך לדלה מטר פקודיו ודיניו ואגזריו דאנכי מפקדך יומן דלה תיכל ותסבע ובתים ט{ו}בים תבנה ותדור ותוריך ועאניך יסגון וכסף ודהב יסגי לך וכל דלך יסגי וירום לבך ותתנשי ית יהוה אלהך המפקך מן ארע מצרים מבית עבדיה המאיתיך במדברה רבה ונוראה נחש מוקד עקרב וצואן דלית מים המפק לך מים מכיף צנמה המאכילך מנה במדברה דלא חכמו אבהתך לבדיל מלבטאתך ולבדיל מנסהתך למיטבאתך בעקבאיתך ותימר בלבך חילי וגרם אדי עבד לי ית חילה הדן ותדכר ית יהוה אלהך הלא הוא דיהב לך חיל למעבד חיל ולבדיל מקימה ית קיאמה דאשתבע לאבהתך לאברהם ליצחק וליעקב כיומה הדן ויהי אם נשי תתנשי ית יהוה אלהך ותהך בתר אלהים עורנים ותשמשנון ותסגד לון האסידת בוכון יומן הלא אבדה תיבדון כגועיה דיהוה מאבד מקדמיכון כן תיבדון עקב לא תשמעון בקל יהוה אלהכון שמע ישראל אתה עבר יומה ית ירדנה למיעל למירת גוים רברבים וחיולין מנך קריאן רברבן ותלילן בעללה עם רב ורם בני ענקאי דאתה חכמת ואתה שמעת מן יתקומם לקדם בני ענק ותחכם יומה הלא יהוה אלהך הוא העבר לקדמיך אש אכלה הוא ישיצינון והוא יכנענון לקדמיך ותערבנון ותאבדנון זריז כמה דמלל יהוה לך אל תימר בלבך במדהף יהוה אלהך יתון מקדמיך למימר בזכותי אעאלני יהוה למירת ית ארעה הדה ובעובת גועיה האלין יהוה מערב{כ}ון מקדמיך לא בזכותך ובישירות לבך אתה עלל למירת ית ארעון הלא בעובת גועיה האלין יהוה מערבון מקדמיך ולבדיל מקמה ית ממללה דאשתבע לאבהתך לאברהם ליצחק וליעקב ותחכם הלא לא בזכותך יהוה אלהך יהב לך ית ארעה טבתה הדה למירתנה הלא עם קשה קדל אתה דכר ואל תתנשי ית דארגזת ית יהוה אלהך במדברה למן יומה דנפקתון מן ארע מצרים עד איתיכון עד אתרה הדה ממרים הויתון עם יהוה ובחורב ארגזתון ית יהוה ואתרגז יהוה בוכון להשמיד יתכון באסקותי לטורה למסב לוחי אבניה לוחי קיאמה דקטע יהוה עמכון ודערת בטורה ארבעים יום וארבעים לילה לחם לא אכלת ומים לא שתיתי ויהב יהוה לי ית תרי לוחי אבניה כתיביה באצבע אלהים ועליון ככל ממלליה דמלל יהוה עמוכון בטורה מבגו אשתה ביום קהלה והוה מסכום ארבעים יום וארבעים לילי יהב יהוה לי ית תרי לוחי קיאמה ואמר יהוה לי קום נעת זריז מדן הלא חבאל עמך דאפקת ממצרים סטו זריז מן אורעה דפקדתון עבדו לון עגל מסכה ואמר יהוה לי למימר חזית ית עמה הדן והא עם קשה קדל הוא הרף מני ואשיצינון ואמחה ית שמון מתחת שומיה ואעבד יתך לגוי חיול וסגי מנה ואתפנית ונעתת מן טורה וטורה בער באש ותרי לוחי קיאמה על תרתי אדי וחזית והא אתעיבתון ליהוה אלהכון עבדתון לוכון עגל מסכה סטיתון זריז מן שבילה דפקד יהוה יתכון ואתידת בתרי לוחיה וארמיתון מן על תרתי אדי ותברתון לעיניכון ואתנפלת לקדם יהוה כקדמאהו ארבעים יום וארבעים לילי לחם לא אכלת ומים לא שתיתי על כל עוביכון דאתעיבתון למעבד דביש בחזות יהוה למכעסאתה הלא מרעת מקדם אפה וחמתה דארגז יהוה עליכון למשיצאה יתכון ושמע יהוה לי אף בזבנה ההוא ובאהרן אתרגז יהוה שריר למשיצאתה וצלית אף בדיל אהרן בזבנתה ההיא וית עוביכון דעבדתון ית עגלה נסבת ואוקדת יתה בנור וכתת יתה טחון טבהית עד דדק לעפר וארמית ית עפרה לגו נחלה דנעת מן טורה ובתבערה ובמסה ובקברי תחמדאתה מרגזים הויתון ית יהוה ובשלחוי יהוה יתכון מקדש ברנע למימר סטו ורתו ית ארעה דיהבת לוכון ואמריתון ית מימר יהוה אלהכון ולא אימנתון לה ולא שמעתון בקלה ממרים הויתון עם יהוה מיום חכמותה יתכון ואתנפלת לקדם יהוה ית ארבעיתי יומה וית ארבעיתי ליליה דאתנפלת הלא אמר יהוה למשיצאה יתכון וצלית ליהוה ואמרת מארי יהוה לתחבל עמך ופלגתך דפרקת ברבינך דאפקת ממצרים באדך תקיפתה דכר לעבדיך לאברהם ליצחק וליעקב לתסתכל לקשוי עמה הדן ולרשעוה ולעובתה דלה יימרון עם ארעה דאפקתנן מתמן מדלה יכלת יהוה למעאלה יתון לארעה דמלל להון ומסנאתה יתון אפקנון למקטלנון במדברה ואנון עמך ופלגתך דאפקת ממצרים בחילך רבה ובאדרעך נתיתה בזבנתה ההיא אמר יהוה לי פסל לך תרי לוחי אבנים כקדמאים וסק לידי לטורה ותעבד לך ארון קיצם ואכתב על לוחיה ית ממלליה דהוו על לוחיה קדמאיי דתברת ותשבינון בארון והעבדת ארון עאי שטים ופסלת תרי לוחי אבנים כקדמאים וסלקת לטורה ותרי לוחיה באדי וכתב על לוחיה כמכתבה קדמאה ית עסרת ממלליה דמלל יהוה עמוכון בטורה מבגו אשתה ביום קהלה ויהבון יהוה לי ואתפנית ונעתת מן טורה ושבית ית לוחיה בארונה דעבדת והנון תמן כמה דפקדני יהוה ובני ישראל נטלו ממסרות ושרו בבני יעקן מתמן נטלו ושרו הגדגדה מתמן נטלו ושרו ביטבתה ארע נחליה מים מתמן נטלו ושרו בעברנה מתמן נטלו ושרו בעציון גבר מתמן נטלו ושרו במדבר צן היא קדש מתמן נטלו ושרו בטור טורה ומית תמן אהרן ואקבר תמן ואכהן אלעזר ברה חליפתה בזבנתה ההיא אפרש יהוה ית שבט לואה למסבל ית ארון קיאם יהוה למקעם לקדם יהוה למשמשאתה ולמברכה בשמה עד יומה הדן על כן לא הוה ללוי חלק ופלגה עם אחיו יהוה הוא פלגתה כמה דמלל יהוה אלהך לה ואנה קעמת בטורה כיומיה קדמאי ארבעים יום וארבעים לילי ושמע יהוה לי אף בזבנה ההוא ולא אתרחי יהוה למחבלאתך ואמר יהוה לי קום אזל למטל לקדם עמה הדן וייעלון ויירתון ית ארעה דאשת{עב}<בע>ת לאבהתון למתן לון וכדו ישראל מה יהוה אלהך שאל מן עמך הלא אם למדחל מן יהוה אלהך למהכה [בכל] שביליו ולמרחם יתה ולמשמשה ית יהוה אלהך בכל לבך ובכל נפשך ולמטר ית פקוד יהוה אלהך וית אגזיראתה דאנכי מפקדך יומה לטב לך הא ליהוה אלהך שומיה ושומי שומיה ארעה וכל דבה לחוד באבהתך חשק יהוה למרחם יתון ובחר בזרעון בתרון בוכון מכל עממיה כיומה הדן ותגזרון ית ערלת לבוכון וקדלכון לא תקשון עורי הלא יהוה אלהכון הוא אלה אלהיה ורבון דרברביה אלהה רבה גבורה ונוראה דלא תלי אפים ולא נסב ממון עבד פשרון יתם וארמלה ורחם גיור למתן לה לחם ותכסי ותרחמון ית גיורה הלא גיורים הויתון בארע מצרים מן יהוה אלהך תדחל ויתה תשמש ובה תקרב ובשמה תשבע הוא תשבחתך והוא אלהך דעבד עמך ית רברבאתה וית נוראתה האלין דחזו עיניך בשבעים נפש נעתו אבהתך למצרים וכדו שביאך יהוה אלהך ככוכבי שומיה לסגי {ואהבת} <ותרחם> ית יהוה אלהך ותטר מטרתה אגזיראתה ופקודיו ופשרוניו כל יומיה ותחכמון יומן הלא לא ית בניכון דלא חכמו ודלא חזו ית מרדי יהוה אלהכון ית רביאנה וית אדה תקיפתה וית אדרעה נתיתה ית סימניו וית עובדיו דעבד בגו מצראי לפרעה ולכל ארעה ודעבד לחיל מצראי לסוסיו ולרכבה דאיטף ית מי ים סוף על אפיון במרדפון בתרכון ואבדון יהוה עד יומה הדן ודעבד לוכון במדברה עד איתיכון עד אתרה הדן ודעבד לדתן ולאבירם בני אליאב בר ראובן דאפתחת ארעה ית פמה ובלעתון וית כל אנשה דלקרח וית בתיון וית משכניון וית כל יקומה דבצמותון בגו כל ישראל הלא עיניכון חזיאתה ית כל עובד יהוה רבה דעבד ותטרון ית כל מצותה דאנה מפקד יתכון יומן לבדיל תתקפון ותיעלון ותירתון ית ארעה דאתון אעלים לתמן למירתנה ולבדיל תארכון יומים על ארעה דאשתבע יהוה לאבהתכון למתן לזרעון ארע מדיבה חלב ודבש הלא ארעה דאתון אעלים תמן למירתנה לא כארע מצרים היא דנפקתון מתמן דתזרע ית זרעך ותשקי בסהדך כגן ירקה וארעה דאתון עברים תמן למירתנה ארע טברים ובקען למטר שומיה תשתה מים ארעה דיהוה אלהך בעי מנה תדיר עין צרכני יהוה אלהך בה מקדמאות שתה ועד עקבאית שתה ויהי אם משמע תשמעון לפקודי דאנכי מפקד יתכון יומן למרחם ית יהוה אלהכון למשמשה בכל לבוכון ובכל נפשהכון ויתן מטר ארעך בזבנה בכיר ולקיש ותכנש אדגניך [ויבישיך] ורטיביך ויתן עסב בראך לבהמתך ותיכל ותסבע אשתמרו לוכון דלא ישלי לבוכון ותסתטון ותשמשון אלהים עורנים ותסגדון לון ויתקף רגז יהוה בוכון וייצר ית שומיה ולא יהי מטר וארעה לא תתן ית עללתה ותיבדון זריז מן על ארעה טבתה דיהוה יהב לוכון ותשבי ית מלי אלין על לבוכון ועל נפשוכן ותקטרון יתון לסימן על אדיכון ויהון לטפים בין עיניכון ותלפון יתון ית בניכון לממללה בון במתבך בבית במהכך בשביל במדמכך ובמקעמך ותכתבנון על מזוזית בתיך ובקוריך לבדיל יסגון יומיכון ויומי בניכון על ארעה דאשתבע יהוה לאבהתכון למתן להון כיומי שומיה על ארעה הלא אם מטר תטרון ית כל מצותה הדה דאנה מפקד יתכון יומן למעבדנה למרחם ית יהוה אלהכון למהכה בכל שביליו ולמתקרבה בה ויערב יהוה ית כל גועיה האלין מלקדמיך ותירתנון גוים רברבים וחיולין מנך כל אתרה דתדרס כף רגלכון בה לוכון יהי מן מדברה ולבנונה ומן נהרה נהר פרת ועד ימה עורנאה יהי תהומכון לא יתקומם אנש לקדמיכון חימתכון ודחלתכון יתן יהוה אלהכון על אפי כל ארעה דתדרסון בה כמה דמלל לוכון חזי אנה יהב לקדמיכון יומן ברכה וקללה ית ברכתה דתשמעון לפקוד יהוה אלהכון דאנכי מפקד יתכון יומן וקללתה אם לא תשמעון לפקוד יהוה אלהכון ותסטון מן שבילה דאנכי מפקד יתכון יומן למהכה בתר אלהים עורנים דלא חכמתון ויהי כד יעאלאנך יהוה אלהך לארעה דאתה עלל לתמן למירתנה ותתן ית ברכתה על הרגריזים וית קללתה על טור עיבל הלא אנון בעבר ירדנה אחרי אורע מיתי שמשה בארע כנענאה מיתב בבקעה קבל גלגלה איצטר מישר חזבה קבל שכם הלא אתון עברים ית ירדנה למיעל למירת ית ארעה דיהוה אלהכון יהב לוכון ותירתון יתה ותדערון בה ותטרון למעבד ית כל אגזריה וית כל פשרוניה דאנה יהב לקדמיכון יומה אלין אגזיריה ופשרוניה דתטרון למעבד בארעה דיהב יהוה אלהי אבהתך לך למירתנה כל יומיה דאתון קעימים על ארעה אבד תאבדון ית כל אתראתה דשמשו תמן גועיה דאתון ירתים יתון ית אלהיהון על טבריה ראמיה ועל גלמאתה ותחת כל אילן בישהנן ותפגרון ית מדבחיון ותתברון ית קעמאותון ואטליון תוקדון בנור ופסילי אלהיהון תקטעון ותאבדון ית שמון מן אתרה ההוא לא תעבדון כן ליהוה אלהכון הלא אם לאתרה דבחר יהוה אלהכון מכל שבטיכון למשבאה ית שמה תמן למשרואה תבעון ותיתון לתמן ותנדון לתמן עלתיכון ודבחיכון וית מעסרתיכון וית {תרומתיכם} <ארמואתכון> ונדריכון ורעבתיכון ובוכרות תוריכון ועאניכון ותיכלון תמן לקדם יהוה אלהכון ותחדון בכל שליחות אדיכון אתון ובתיכון דברכך יהוה אלהך לא תעבדון ככל דאנחנן עבדים הכה יומן אנש כל ד{שכ}<כש>ר בחזותה הלא לא אתיתון עד כדו למנוחתה ולפלגתה דיהוה אלהכון יהב לוכון ועברון ית ירדנה ותדורון בארעה דיהוה אלהכון מסהאן יתכון וינח לוכון מכל דבביכון מסהר ותדורון בטח ויהי אתרה דבחר יהוה אלהכון בה לשכן ית שמה תמן תמן תנדון ית כל דאנה מפקד יתכון עלתיכון ודבחיכון ומעסרתיכון וארמותיכון ורעבתיכון וכל מבחר נדריכון דתדרון ליהוה ותחדון לקדם יהוה אלהכון אתון ובניכון ובנתכון עבדיכון ואמתיכון ולואה דבקוריכון הלא לית לה לחלק ואסחאנו עמוכון אשתמר לך דלה תסק עלתך בכל אתרה דתחזי הלא אם באתרה דבחר יהוה באחד שבטיך תמן תסק עלתיך ותמן תעבד ית כל דאנה מפקדך לחוד בכל תחמדת נפשך תדבח ותיכל בסר כברכת יהוה אלהך דיהב לך בכל קורי{מ}<ך> מסבה ודכיה ייכלנה כטביה וכאילה לחוד הדם לא תיכל על ארעה תשפכנה כמיה לא תרשי למיכל בקוריך מעסר אדכניך יבישיך ורטיביך ובכרת תוריך ועאניך וכל נדריך דתדר ורעבתיך וארמות אדיך הלא אם לקדם יהוה אלהך תיכלנה באתרה דבחר יהוה אלהך בה אתה וברך וברתך עבדך ואמתך והלוי דבקוריך ותחדי לקדם יהוה אלהך בכל שליחות אדיך אשתמר לך דלה תשבק ית לואה כל יומיך על ארעתך אן יפתי יהוה אלהך ית תהומך כמה דמלל לך ותימר אכל בסר הלא [א]תחמדת נפשך למיכל בסר בכל תחמדת נפשך תיכל בסר אן רחיק מנך אתרה דבחר יהוה אלהך למשראה ית שמה תמן ותנכס מתוריך ומן עאניך דיהב יהוה לך כמה דפקדאתך ותיכל בקוריך בכל תחמדת נפשך ברן כמה דיתאכל ית טביה וית אילה כן תיכלנה מסבה בך ודכיה ייכלנה כחדה לחוד אתקף לדלה מיכל אדם הלא אדמה הוא נפשה ולא תיכל נפשה עם בסרה לא תיכלנה על ארעה תשפכנה כמיה לא תיכלנה לבדיל יתיטב לך ולבניך בתרך כד תעבד דכשר בחזות יהוה לחוד קדשיך דיהון לך ונדריך תסבל ותיתי לאתרה דבחר יהוה ותעבד עלתך בסרה ואדמה על מדבח יהוה אלהך ודם דבחיך ישתפך על מדבח יהוה אלהך ובסרה תיכל טר ותשמע ותעבד ית כל ממלליה האלין דאנכי מפקדך יומה לבדיל יתיטב לך ולבניך בתרך עד עלם כד תעבד דכשר ודטב בחזות יהוה אלהך אן יעקר יהוה אלהך ית גועיה דאתה עלל לתמן למירת יתון מקדמיך ותירת יתון ותדור בארעון השתמר לך דלה תרער בתרון בתר שיציון מקדמיך ודלה תבעי לאלהיהון למימר איך ישמשו גועיה האלין ית אלהיהון ואעבד כן אף אנה לא תעבד כן ליהוה אלהך הלא ית כל תועבת יהוה דסנא עבדו לאלהיהון הלא אף ית בניון וית בנתון יוקדון בנור לאלהיהון ית כל ממללה דאנכי מפקדך יומן יתה תטרון למעבד לא תוזפון עליו ולא תבצרון מנה אן יקעם בגבך נביא אי חל<ו>ם חל{ו}ם ויתן לך סימן אי פלי ואיתי סימנה ופליתה דמלל עמך למימר נהך בתר אלהים עורנים דלא חכמתון ונשמשנון לא תשמע למלי נביאה ההוא אי לחלומה דחלמה ההוא הלא מנסה יהוה אלהכון יתכון ל[מ]חכם היתכון רחמים ית יהוה אלהכון בכל לבוכון ובכל נפשכון בתר יהוה אלהכון תהכון ומנה תדחלון וית פקודיו תטרון ובקלה תשמעון ויתה תשמשון ובה תקרבון ונביאה ההוא אי לחלומה דחלמה ההוא יקטל הלא מלל סטו על יהוה אלהך המפקך מן ארע מצרים ופרקך מבית עבדיה למטעתך מן אורעה דפקדך יהוה אלהך למהכה בה ותפרש בישה מגבך אן ימלכנך אחוך בר אבוך אי בר אמך אי ברך אי ברתך אי א{ש}<ת>ת חבך אי רעמך דכנפשך בכסי למימר נהך ונשמש אלהים עורנים דלא חכמת אתה ואבהתך מן אלהי עממיה דסחרתיכון קריביה לידך אי רחיקיה מנך מיסטר ארעה ועד איצטר ארעה לא תתרחי לה ולא תשמע לה ולא תיחס עינך עליו ולא תרחם ולא תכסה עליו הלא מקטל תקטלנה אדך תהי בה בקדמאהו למקטלנה ואד כל עמה בעקבאיתה ותרגמנה באבנים ויקטל הלא בעו למטחתך מן עם יהוה אלהך המפקך מן ארע מצרים מבית עבדים וכל ישראל ישמעון וידחלון ולא יוזפון עורי למעבד ממללה בישה הדן בגבך כד תשמע בחדה קוריך דיהוה אלהך יהב לך למדור תמן למימר נפקו גברים בני בליעל מגבך ואטחו ית דיארי קרתון למימר נהך ונשמש אלהים עורנים דלא חכמתנון ותבעי ותרער ותשעל טבהאית והא קשט נכון ממללה אתעבד תועבתה הדה בגבך מקטל תקטל ית דיארי קורה ההיא לפם חרב החרם יתה וית כל דבה וית בהמתה לפם חרב וית כל אנחיתה תצמת {אל תוך רחבה} <לגו ממצית פתיה> ותוקד בנור ית קרתה וית כל אנחיתה כליל ליהוה אלהך ותהי [תל] עלם לא תבנה עורי ולא יקרב באדך כלום מן חרמה [למען} <לבדיל> יעזר יהוה מתקוף רגזה ויתן לך רחמים וירחמנך ויסגינך כמה דאשתבע לאבהתך כד תשמע בקל יהוה אלהך למטר ית כל פקודיו דאנכי מפקדך יומן למעבד דכשר ודטב בחזות יהוה אלהך בנים אתון ליהוה אלהכון לא תתרעון ולא תשבון קרחה בין עיניכון למית הלא עם קדש אתה ליהוה אלהך ובך בחר יהוה אלהך למהי לה לעם אסגלה מכל עממיה דעל אפי ארעה לא תיכלון כל תועבה ודה בהמאתה דתיכלון תור ונקי חמארים ונקי עזים איל וטביה ויחמור אשמל ודעיץ רחים ויאר כל בהמה מטלפה טלפה ופליגה טלף תרתי פרסאן מסק גרה בבהמתה מנה תיכלון ברן מן דן לא תיכלון ממסקי גרתה וממטלפי טלפתה ית גמלה וית ארנבתה וית טפסה הלא מסקי גרה אנון וטלפתה לא אטלפו מסבים אנון לוכון וית חזירה הלא מפרס פרסה הוא ופליג טלף פרסה והוא גרה לא מגרר מסב הוא לוכון מבסרון לא תיכלון ובנבלתון לא תקרבון ומן דן תיכלון [מכל] דבמיה כל דלה ערספים וכנפים תיכלון וכל דלית לה ערספים וכנפים לא תיכלון מסב הוא לוכון כל עוף דדכי תיכלון ודן דלא תיכלו מנון ית נשרה וית בזאה וית חוזה וית דאיתה וית האיתה למינה וית כל ערב למינה וית ברת עניתה וית טחוסה וית שאפה למינה וית ניצה וית צדיה וית איבי וית ברברי וית קפופה וית קאתין וית נעמיתה וית סנוניתה ועטפיתה למינה וית נקרתה וית ערפדה כל שרץ עופה מסב הוא לוכון לא תיכלון מנון כל עוף דכי תיכלון לא תישלעון כל נבלאה למגירה דבקוריך תתננה ואשלעה אי זבנה לנכרי הלא עם קדש אתה ליהוה אלהך לא תבשל גדי בחלב אמה עסור תעסר ית כל עללת זרעך מפוק לברה שנה בשנה ותיכלנה לקדם יהוה אלהך באתרה [דבחר] יהוה אלהך למשראה ית שמה תמן מעסר אדגניך יבישיך ורטיביך ובכרת תוריך ועאניך לבדיל תילף למדחל מן יהוה אלהך כל יומיה ואן יסגי מנך אורעה הלא לא תכל סבלה אן רחיק מנך אתרה דבחר יהוה אלהך למשראה ית שמה תמן הלא יברכנך יהוה אלהך ותתן בכסף ותיצר כספה באדך ותהך לאתרה דבחר יהוה אלהך בה ותתן כספה בכל דת{א}<ת>חמד נפשך בתוריה ובענה בעמר וברעט ובכל דתשאלך נפשך ותיכל תמן לקדם יהוה אלהך ותחדי אתה וביתך ולואה דבקוריך לא תשבקנה הלא לית לה חלק ופלגתה עמך מסכום{שלש} <תלת> שנים תפק ית כל מעסר עללאתך בשתה ההיא ותנחנה בקוריך וייתי לואה הלא לית לה חלק ואסחנו עמך ומגירה ויתמה וארמלה דבקוריך וייכלון ויסבעון לבדיל יברכנך יהוה אלהך בכל עובד אדיך דתעבד מסכום {ס}<ש>בע שנים תעבד שמטה ודן ממלל שמטתה שמט כל מסחן מסבל אדה דיגבי בחברה לא יגבי ית עברה ית אחיו הלא קרא שמטה ליהוה ית נכראה תגבי ודיהי לך עם תלימך תשמט אדך שבק הלא לא יהי בך מסכין הלא ברוך יברכנך יהוה אלהך בארעה דיהוה אלהך יהב לך פלגאה למירתנה לות אם משמע תשמע בקל יהוה אלהך למטר ולמעבד ית כל מצותה הדה דאנכי מפקדך יומה הלא יהוה אלהך ברכך כמה דמלל לך ותיזף גוים סגים ואתה לא תיזף ו[ת]שלט בגוים סגים ובך לא ישלטון אן יהי בך מסכין מן אחד אחיך בחדה קוריך בארעה דיהוה אלהך יהב לך לא תעיאץ ית לבך ולא תקמץ ית אדך מן אחוך מסכינה הלא מתפתח תפתח אדך לה ואוזפו תוזפנה קבל חסרנה דיחסר לה אשתמר לך דלה יהי ממלל עם לבך בליעל למימר קריבה שנת שבעה שנת שמטתה ויבעש עינך באחוך מסכינה ולא תתן לה ויזעק עליך ליד יהוה ויהי בך חטא מתון תתן לה ולא יבעש בלבך במתנך לה הלא בגלל ממללה הדן יברכנך יהוה אלהך בכל עובדיך ובכל שליחות אדיך הלא לא יקץ מסכינה מבגו ארעה על כן אנה מפקדך למימר מפתוח תפתח אדך לתלימך למלבטך ולמסכינך בארעך אן יזבן לך אחוך עבראה אי עבראיתה וישמשנך שת שנים ובשתה שביעיתה תשלחנה חראי מן עמך לא תשלחנה [חראי מן עמך לא תשלחנה] ריקן זודה תזוד לה מן עניך ומן אדהרך וממעצרתך כמה דברכך יהוה אלהך תתן לה ותדכר הלא עבד הוית בארע מצרים ופרקך יהוה אלהך על כן אנה מפקדך ית מלולה הדן יומן ויהי אן יימר לך לא אפק מן עמך הלא רחמך וית ביתך הלא טב לה עמך ותסב ית מרצעה ותתן באדנה ובדרשה ויהי לך עבד עלם ואף לאמתך תעבד כן ולא יקשה בעיניך בשלוחך יתה {רח}<חר>אי מן עמך הלא כפל אגר אגיר שמשך שת שנים ויברכנך יהוה אלהך בכל דתעבד כל בכירה דיתליד בתוריך ובעאניך דכרה תקדש ליהוה אלהך לא תשמש בבכיר תורך ולא תגזז ית בכיר עאנך לקדם יהוה אלהך תיכלנה שנה בשנה באתרה דבחר יהוה אתה וביתך ואן יהי בה מום פסאי אי סמי אי כל מום ביש לא תדבחנה ליהוה אלהך בקוריך תיכלנה מסבה ודכיה [יחדו} <כחדה> כטביה וכאילה לות ית אדמה לא תיכל על ארעה תשפכנה כמיה טור ית ירח אביבאה ותעבד פסח ליהוה אלהך הלא בירחה אביבאה אפקך יהוה אלהך ממצרים לילי ותדבח פסח ליהוה אלהך עאן ותורין באתרה דבחר יהוה אלהך למשראה [ית] שמה תמן לא תיכלון עליו חמי שבעה יומים תיכלון עליו פטיר לחם לבוט הלא בבילו נפקת מן ארע מצרים לבדיל תדכר ית יום מפוקיתך מן ארע מצרים כל יומי חייך ולא יתחזי לך חמיר בכל תהומך שבעה יומים ולא יבית מן בסרה דתדבח בין רמשיה ביומה קדמאה לצפרה ולא תרשי למדבח ית פסחה בחדה קוריך דיהוה אלהך יהב לך הלא אם באתרה דבחר יהוה אלהך למשראה ית שמה תמן תמן תדבח ית פסחה ברמשה כמעול שמשה זבן מפוקיתך ממצרים ותבשל ותיכל באתרה דבחר יהוה אלהך בה ותתפני בצפרה ותהך למשכניך שתת יומים תיכל פטיר וביומה שביעה חג ליהוה אלהך לא תעבד כל פלענת עבידה שבעה שבועים תמני לך משוראך מגל בקאמה תשרי לממני שבעה שבועים ותעבד חג שבועים ליהוה אלהך ריחות רעבת אדיך דתתן כמה דברכך יהוה אלהך ותחדי לקדם יהוה אלהך אתה וברך וברתך עבדך ואמתך ולואה דבקוריך וגיורה ויתמה וארמלתה דבגבך באתרה דבחר יהוה אלהך למשראה ית שמה תמן ותדכר הלא עבד הוית בארע מצרים ותטר ותעבד ית אגזריה האלין חג מטליה תעבד לך שבעה יומים בכנושך מן אדהרך וממעצרתך ותחד{ו}<י> בחגך אתה וברך וברתך עבדך ואמתך ולואה וגיורה ויתמה וארמלתה דבקוריך שבעה יומים תחג ליהוה אלהך באתרה דבחר יהוה אלהך הלא יברכנך יהוה אלהך בכל עללאתך ובכל עובד אדיך ותהי ברן חדי תלת זבנואן בשתה יתחזי כל דכורך עם קדם יהוה אלהך באתרה דבחר בה בחג פטירה ובחג שבועיה ובחג מטליה ולא יתחזון עם קדם יהוה ריקנים אנש כמתנת אדה כברכת יהוה אלהך דיהב לך פשורים וספרים תתן לך בכל קוריך דיהוה אלהך יהב לך לשבטיך ויפשרון עם עמה פשרון קשט לא תסטי פשרון ולא תכר אפים ולא תסב ממון הלא ממונה יסמי עיני חכמים ויטלטל מלי קשיטים קשטה קשטה תרדף לבדיל תתוחי ותירת ית ארעה דיהוה אלהך יהב לך לא תצב לך אטלו כל אילן איצטר מדבח יהוה אלהך דתעבד לך ולא תקים לך קעמה דסנאתה יהוה אלהך ולא תדבח ליהוה אלהך תור ונקי דיהי בה מום כל ממלל ביש הלא תועבת יהוה אלהך הוא אן יתשקע בגבך בחדה קוריך דיהוה אלהך יהב לך גבר אי אתאה דיעבדון ית בישה בחזות יהוה אלהך למעבר קיאמה ואזל ושמש אלהים עורנים וסגד לון ולשמשה אי לזערה אי לכל חיל שומיה דלא פקדתה ויהבון לך ותשמע ותבעי טבהאית והא קשט כבון ממללה אתעבדת תועבתה הדה בישראל ותפק ית גברה ההוא אי ית אתתה ההיא דעבדו ית ממללה בישה הדן לגו קוריך ית גברה אי ית אתתה ותרגמונון באבנים ויקטלון על מימר תרי סעדים אי על מימר תלתה סעדים יקטל דמתקטל לא יקטל על מימר סעד אחד אד סעדיה תהי בה בקדמאהו למקטלנה ואד כל עמה בעקבאיתה ותפרש בישה מבגבך אן יפלא מנך ממלל לפשרון בין דם לדם [ובין דין לדין] ובין מקרוב למקרוב מלי תיגרן בקוריך ותקום ותסק לאתרה דבחר יהוה אלהך ותיתי ליד כהניה לואי וליד פשורה דיהי ביומיה האנון ויבעון ויחבון לך ית ממלל פשרונה ותעבד על מימר ממללה דיחבון לך מן אתרה ההוא דבחר יהוה אלהך ותטר למעבד ככל דיורונך על מימר אוראותה דיורונך ועל מימר פשרונה דיימרון לך תעבד ולא תסטי מן ממללה דיהבון לך ימין וסמאל ואנשה דיעבד בזידנו לדלה שמע לכהנה הקעם למשמשה תמן ית יהוה אלהך וליד פשורה ויקטל אנשה ההוא ותפרש בישה מישראל וכל עמה ישמעון וידחלון ולא יזידון עורי כד תיעל לארעה דיהוה אלהך יהב לך ותירתנה ותדור בה ותימר אשוי עלי מלך ככל גועיה דסהראתי שבי תשבי עליך מלך דיבחר יהוה אלהך בה מבגו אחיך תשבי עליך מלך לא תרשי למתן עליך גבר נכראי דלא תלימך הוא לות לא יסגי לה סוסים ולא יעזר ית עמה למצרים לבדיל הסגאות סוס ויהוה האמר לוכון לא תוזפון למעזרה בשבילה הדן עורי ולא יסגי ל[ו}<ה> נשים ולא יסטי לבה וכסף ודהב לא יסגי לה שריר ויהי כמתבה על כרסי ממלכתה ויכתב לה ית תנות ארהותה הדה על ספר מלקדם כהניה לואי ותהי עמה ויקרי בה כל יומי חייו לבדיל יילף למדחל מן יהוה אלהה למטר ית כל מלי ארהותה הדה וית גזריה האלין למעבדנון לדלה ירום לבה מן אחיו ולדלה יסטי מן מצותה ימין וסמאל לבדיל יארך יומים על כרסי ממלכתה הוא ובריו בקרב ישראל לא יהי{ה} לכהניה לואי כל שבט לוי חלק ואסחנו עם ישראל קרבני יהוה ואסחנותה ייכלון ואסחנו לא יהי לה בגו אחיו יהוה הוא אסהנותה כמה דמלל לה ודן יהי פשרון כהניה מן עם עמה מן עם נכסי נכיסתה אם תור אם נקי ויתן לכהנה אדרעה וליחיה ורקיתה קדמאות דגנ{ות}<יך> יבישיך ורטיביך וקדמאות גזז עאנך תתן לה הלא בה בחר יהוה אלהך מכל שבטיך למקעם לקדם יהוה אלהך למשמשאתה ולמברכה בשמה הוא ובניו כל יומיה ואן ייתי לואה מן חדה קוריך מכל ישראל דהוא גיר תמן וייתי בכל תחמדת נפשה לאתרה דבחר יהוה וישמש בשם יהוה אלהה ככל אחיו {הלוים} <לואי> דקעמים תמן לקדם יהוה חלק כחלק ייכל[ון] לבר מן אכרותה מן אבהתה כד אתה עלל לארעה דיהוה אלהך יהב לך לא תילף למעבד כתועבת גועיה האנון לא יתשקע בך מעביר ברה וברתה בנור קסם קסמים מחרש מנחש מכסף אסר אסר שאל לאובה וידעונה ודרש למיתיה הלא תועבת יהוה אלהך כל עבד אלין ובגלל תועבאתה האלין יהוה אלהך מערבון מקדמיך שלם תהי עם יהוה אלהך הלא גועיה האלין דאתון ירתים יתון לחרשיה ולקסמיה ישמעון ואתה לא כן יהב לך יהוה אלהך נביא מבגו אחיך כותי יקים לך יהוה אלהך לידה תשמעון ככל דשאלת מן עם יהוה אלהך בחורב ביום קהלה למימר לא אוזף למשמע ית ק[ו}ל יהוה אלהי וית אשתה רבתה הדה לא אחזי עורי ולא אמות ואמר יהוה לי הטבו דמללו נביא אקים לון מבגו אחיון כותך ואתן מלי בפמה וימלל עמהון ית כל דאפקדנה ויהי אנשה דלא ישמע למליו דימלל בשמי אנה אבעי מן עמה ברן נביאה דיעתד לממללה ממלל בשמי ית דלא פקדתה לממללה ודימלל בשם אלהים עורנים ויקטל נביה ההוא ואן תימר בלבך איך חכים ית ממללה דלא מללה יהוה די{י}מלל נביאה בשם יהוה לא יהי ממללה ולא ייתי הוא ממללה דלא מללה יהוה בזידנו מללה נביה לא תמורון מנה כד יעקר יהוה אלהך ית גועיה דיהוה אלהך יהב לך ית ארעון ותירתנון ותדור בקריתון ובבתיון תלת קריאן תפרש לך בממצית ארעך דיהוה אלהך יהב לך למירתנה תכבן לך שבילה ותלתת ית תהום ארעך דיסהננך יהוה אלהך ויהי למערק לתמן כל קטול ודן ממלל קטולה דיערק לתמן ויקעים דיקטל ית חברה בבלה חכם והוא לא סנה לה מתמל תליתאי ודייעל עם עברה בארשה למקצץ קיצמין וטעיה אדה בגרזן למקטע קיצמה ויתנשל ברזלה מן קיצמה ומשקע ית עברה ומאת הוא יערק לגו חדה מן קריהתה האלין ויקעים לדלה ירדף גאול אדמה בתר קטולה אן ארתע לבה ומטתה אן סגה אורעה וקטלה נפש ולה לית פשרון קטל הלא לא סני הוא לה מתמל תלתיאי על כן אנכי מפקדך למימר תלת מדינן תפרש לך ואם יפתי יהוה אלהך ית תהומך כמה דאשתבע לאבהתך ויתן לך ית כל ארע דמלל למתן לאבהתך כד תטר ית כל מצותה הדה למעבדנה דאנכי מפקדך יומן למרחם ית יהוה אלהך ולמהכה באורעיו כל יומיה ותוזף לך עורי תלת קריאן על תלתיתה האלין ולא ישתפך דם ברי בגו ארעך דיהוה אלהך יהב לך פלגאה ויהי עליך אדמים אן יהי אנש סני לעברה ויתיגר ל{ו]<ה> ויקום עליו וקטלה נפש וקטל ויערק לגו חדה מן קריהתה האלין וישלחון חכימי קרתה ויסבון יתה מתמן ויתנון יתה באד גאול אדמה ומתקטל לא תיחס עינך עליו ותפרש אדמה {הנקיא} <דברי> מישראל וטב לך לא תטלטל תהום חברך דאתהמו קדמאים באסחנותך דתסתחן בארעה דיהוה אלהך יהב לך למירתנה לא יקום סעד אחד באנש לכל עוב ולכל חטא בכל חטא דיחטא על מימר תרי סעדים אי על מימר תלתה סעדים יתקם ממלל ואן יקעם סעד שקר באנש למלבטה בה סטו ויקעמון תרי גבריה דלון תיגרה לקדם יהוה לקדם כהניה ופשוריה דיהי ביומיה האנון ויבעון פשוריה טבהאית והא סעד שקר אסיד שקר לבט באחיו ותעבדון לה כמה דזמן למעבד לאחיו ותפרש בישה מבגבך ודמשתארים ישמעון וידחלון ולא יוזפון עורי למעבד כממללה בישה הדן בגבך לא תיחס עינך נפש בנפש עין בעין שן בשן אד באד רגל ברגל כ{י}<ד> תפק לקרבה על דבביך ותחזי סוס ורכב ועם סגי מנך לא תדחל מנון הלא יהוה אלהך עמך [...] [...] [...] [...] [...] [...] [...] [...] [...] [...] [...] [...] [...] [...] [...] [...] [...] [...] [...] דהיא עבדה עמך קרבה עד תנעתנה [...] אן יתשקע קטול בארעה דיהוה אלהך יהב לך למירתנה נפיל בברה לא חכים מן קטלה ויפקון חכימיך וספריך וימשעון על קריהתה דסהרת קטילה ו{י}<ת>הי קרתה דקריבה לקטילה ויסבון חכימי קרתה ההיא עגלת תורין דלא אשתמש בה ודלא נגידה מסחן ויעתון חכימי קרתה ההיא ית עגלתה לגו נחל [עמיק] דלא ישתמש בה ולא אזדרע ויקדלון תמן ית עגלתה בנחלה ויקדמון כהניה בני לוי הלא בון בחר יהוה אלהך למשמשה ולמברכה בשם יהוה ועל מימרון יהי כל תיגר וכל מכתש וכל חכימי קרתה ההיא דקריבים לקטילה יסחון ית אדיון על עגלתה דאקדלת בנחלה ויגיבון ויימרון אדינן לאשפכי ית אדמה הדן ועינינן לא חזו סלח לעמך ישראל דפרקת יהוה ואל תתן אדם ברי בגו עמך ישראל ויסתלח לון אדמה ואתה תפרש אדמה דברי מבגבך כד תעבד דכשר בחזות יהוה כד תפק לקרבה על דבביך ויתננה יהוה אלהך באדך ותשבי שביה ותחזי בשביה אתאה ייה שפר ותחשק בה ותסבנה לך לאתה ותעאלנה לגו ממצית ביתך ותסאפר ית רישה ותעבד את טפריה ותסטי ית תכסית שביה מן עליה ויתבה בביתך ותבכי ית אבוה וית אמה ירח יומים ובתר כן תיעל לותה ותבעלנה ותהי לך לאתה ויהי אם לא אתרחית בה ותשלחנה לנפשה וזבון לא תזבנה בכסף לא תתגר בה תחת דלבטתנה אן יהן לגבר תרתי נשים חדה רחימה וחדה מס{א}<ת>ניה וילדן לה בנים רחימתה ומסתניתה ויהי ברה בכורה למסתניתה ויהי ביום פלוגה עם בניו ית דיהי לה לא יכל לבכרה ית בר רחימתה על קדם בר מסתניתה בכורה הלא ית בכורה בר מסתניתה יכר למתן לה קבל תרים בכל דיתשקע לה הלא הוא קדמאות לבוטה ולה פשרון בכורתה אן יהי לגבר בר ארדאי ומחזי ליתו שמע בקל אביו ובקל אמ{ו}ה> וירדון יתה ולא ישמע להון ויתעידון בה אבוה ואמה ויפקון יתה ליד חכימי קרתה לתרח אתרה ויימרון לאנשי קרתה ברנן דן אראדי ומחזי ליתו שמע בקלנן מזל ומתועב וירגמונה כל אנשי קרתה באבנים ויקטל ותפרש בישה מבגבך וכל ישראל ישמעון וידחלון אן יהי באנש חטא פשרון קטל ואקטל ותצלב יתה על קיצמה לא תבית נבלתה על קיצמה הלא קבר תקברנה ביומה ההוא הלא קללת אלהים צלובה ולא תסיאב ית ארעתך דיהוה אלהך יהב לך פלגאה לא תחזי ית תור תלימך אי ית נקיה אי ית כל בהמהתה טעים ותעלם מנון עזרה תעזרנון לאחוך ואם לא קריב אחוך לידך ולא חכמתנה ותכנשנה לגו ממצית ביתך ויהי עמך עד בעי תלימך יתה מן עמך ותעזרנה לה כן תעבד לחמורה וכן תעבד לתכסיתה וכן תעבד לכל אבדת תלימך דתיבד מנה ותשקענה לא תשבי למעלמה לא תחזי ית חמור אחוך אי ית תורה אי ית כל בהמתה נפילים בשבילה ותעלם מנהון הקים תקים עמה לא יהי מני גבר על אתה ולא ילבש גבר תכסית אתאה הלא תועבת יהוה אלהך כל עבד אלין אן יזדמן קן עוף לקדמיך באורעה בכל אילן אי על ארעה אפרחים אי בעין והאם רביעה על אפרחיה אי על ביעיה לא תסב האם עם בניה שלח תשלח ית האם וית בניה תסב לך לבדיל יתיטב לך ותורך יומיך כד תבנה בית חדת ותעבד תורק לאגארך ולא תשבי אדמים בביתך הלא יפל נפלה מנה לא תזרע כרמך ערברוב לדלה תקדש מליתה זרעה דתזרע ועללת כרמה לא תרדי בתור ובחמור כחד{ו}<ה> לא תלבש מנמרים עמר וכתנים כחדה זגים תעבד לך על ארבע איצטרי תכסיתך דתכסי בה אן יסב גבר אתאה וייעל לותה ויסנינה וישבי לה עלות מלים ויפק עליה שם ביש ויימר ית אתתה הדה נסבת וקרבת לותה ולא אשקעת לה בתולים ויסב אבי רביתה ואמה ויפקון ית בתולי רביתה ליד חכימי קרתה לתרחה ויימר אבי רביתה לחכימיה ית ברתי יהבת לגברה הדן לאתה וסנאתה והא הוא שוה לה עלות מלים למימר לא אשקעת לברתך בתולים ואלין בתולי ברתי ויפרס תכסיתה לקדם חכימי קרתה ויסבון חכימי קרתה ההיא ית גברה ההוא וירדון יתה ויגבון יתה מאה כסף ויתנון לאבי רביתה הלא אפק שם ביש על בתולת ישראל ולה תהי לאתה לא יכל שלוחה כל יומיו ואם קשט הוה ממללה לא אתשקעו בתולים לרביתה ויפקון ית רביתה לתרח בית אבואה וירגמונה אנשי קרתה באבנים ותתקטל הלא עבידה נבילה בישראל למתבראה מן בית אבואה ותפרש בישה מבגבך ואן יתשקע גבר שכב עם אתה בעילת בעל ויקטלון אף תריון גברה דשכב עם אתתה ואתתה ותפרש בישה מישראל אן יהי רביתה בתולה מארסה לגבר ושקעה גבר בקריה ושכב עמה ותפקון ית תריון לתרח קרתה ההיא ותרגמון יתון באבנים ויקטלון ית רביתה על ממלל דלא צבעת בקרתה וית גברה על ממלל דלבט ית אתת עברה ותפרש בישה מבגבך ואם בברה ישקע גברה ית רביתה דמארסה ואתקף בה גברה ושכב עמה ויתקטל גברה דשכב עמה לודה ולרביתה לא תעבדון ממלל לית לרביתה חטא קטל הלא כמה דיקום אנש על עברה וקטלה נפש כן ממללה הדן הלא בברה אשקעה צבעת רביתה דמארסה ולית פצאי לה אן ישקע גבר רביה בתולה דלא ארוסה ואתידה ושכב עמה ואתשקעו ויתן גברה דשכב עמה לאבי רביתה חמשים כסף ולה תהי לאתה תחת דלבטה לא יכל שלוחה כל יומיו לא יסב גבר ית אתת אביו ולא יגלה איסטר אביו לא ייעל פדי דגלה ועקיר שפיכון בקהל יהוה לא ייעל ממזר בקהל יהוה אף דר עסירי לא ייעל לה בקהל יהוה לא ייעל עמוני ומואבי בקהל יהוה אף ד[ר] עסירי לא ייעל לון בקהל יהוה עד עלם על ממלל דלא קדמו יתכון בלחמה ובמיה באורעה באפקותכון ממצרים ודאגר עליך ית בלעם בר בעור פשורה ארם נהרים למלוטנך ולא אתרחי יהוה אלהך למשמע לבלעם והפך יהוה אלהך לך ית קללתה לברכה הלא רחמך יהוה אלהך לא תבעי שלמון וטבתון כל יומיך לעלם לא תרחק אדומי הלא אחוך הוא ולא תרחק מצרי הלא תותב הוית באר{צו}<עה> בנים דאתילדו להון דר תליתאי ייעל להון בקהל יהוה אן תפק משרי על דבביך ותתנטר מכל ממלל ביש אן יהי בך גבר דלא יהי דכי מקרי לילי ויפק מלבר למשריתה לא ייעל לגו ממצית משריתה הלא אם {רחץ} <סחו> בסרה במיה ו{בא}<על> שמשה ובתר כל ייעל למשריתה ואתר יהי לך מלבר למשריתה ותפק תמן לברה וסכה תהי לך על זיונך ויהי ב{שבת}<מתב>ך לברה ותעפר בה ותעזר ותכסי ית אפקותך הלא יהוה אלהך מתהלך בגו משרוך למפצאתך ולמתן דבביך לקדמיך ויהי משרוך קדיש ולא יתחזי בך גנות ממלל ויעזר מבתרך לא תמסר עבד לרבה דיפצי לידך מן עם רבה עמך ידור בגבך באתרה דיבחר בחדה קוריך בטב לה לא תוננה לא תוחי קדישה מבנת ישראל ולא יתוחי קדיש מבני ישראל לא תיתי איתהו בראה ופריגת כלב בית יהוה אלהך לכל נדר הלא תועבת יהוה אלהך אף תריון לא תכפל לאחוך כפול כסף כפול מזון כפול כל ממלל דיכפל לנכראה תכפל ולאחוך לא תכפל לבדיל יברכנך יהוה אלהך בכל שליחות אדיך על ארעה דאתה עלל לתמן למירתנה כ{י}<ד> תדר נדר ליהוה אלהך לא תשחי למשלמאתה הלא בעי יבעינה יהוה אלהך מן עמך ויהי בך חטא [ו]כד תקץ למדר לא יהי בך חטא מפוק ספואתך תטר ותעבד כמה דנדרת ליהוה רעבה דמללת בפמך כד תיעל בכרם עברך ותיכל ענבים כנפשך סבעך ולגו מניך לא תתן כד תיעל בקמת חברך ותקטף מלילן באדך ומגל לא תגיז על קמת חברך אן יסב גבר אתאה וייעל לותה ויבעלנה ויהי אם לא תתשקע רחמו בעיניו הלא שקע בה גנות ממלל ויכתב לה ספר שבוקין ויתן באדה וישלחנה מביתה ויפקנה מביתה ותהך ותהי לגבר עורן ויסינה גברה עורנאה ויכתב לה ספר שבוקין ויתן באדה וישלחנה מביתה אי אן ימות בעלה עורנה דנסבה לה לאתאה לא יכל בעלה קדמאה דשלחת למעזרה למסבנה למהי לה לאתה בתר דתסבת הלא תועבה היא לקדם יהוה ולא תעיבון ית ארעה דיהוה אלהך יהב לך פלגאה אן יסב גבר אתה חדתה לא יפק בחיל ולא יעבר עליו לכל ממלל ברי יהי לביתה שנה חדה ויחדי עם אתתה דנסב לא יחבל רחים ורכב הלא נפש הוא חבל אן ישקע גבר גנב נפש מן אחיו מברי ישראל ואתיגר בה אי זבנה ויקטל גנבה ההוא ותפרש בישה מבגבך אשתמר במכתש צרעתה למטר שריר למעבד ככל התורה דיורון יתכון כהניה לואי כמה דפקדתון תטרון למעבד דכר ית דעבד [יהוה] אלהך למרים באורעה באפקותכון ממצרים כד תגבי בעברך מגבית כלום לא תיעל לגו לממשכנה משכונה בברה תקעם ואנשה דאתה גבי בה הוא יפק לידך ית משכונה לברה ואם אנש מלבט הוא לא תדמך במשכונה עזרה תעזר לה ית משכונה כמעול שמשה וידמך בתכסיתה ויברכנך ולך תהי זכו לקדם יהוה אלהך לא תעשק אגיר מלבט ומסכין מן אחיך אי מתותביך דבארעך בקוריך ביומה תתן אגרה ולא תיעל עליו שמשה הלא מלבט הוא ולידה הוא סבל ית נפשה ולא יזעק עליך ליד יהוה ויהי בך חטא לא יקטלון אבהן על בנים ובנים לא יקטלון על אבהתה אנש בחטיה יקטל לא תסטי פשרון גיור ית{ו}ם ולא תמשכן לבוש ארמלה ותדכר הלא עבד הוית במצרים ופקדך יהוה אלהך על כן אנכי מפקדך למעבד ית ממללה הדן כד תחצד עצדך בברך ותתנשי עומר בעקלה לא תעזר למסבנה לגיורה ליתמה ולארמל{ו}תה יהי לבדיל יברכנך יהוה אלהך בכל עובד אדיך כד תשמט זיתך לא תרער בתרך לגיורה ליתמה ולארמלתה יהי כד תקטף כרמך לא תעולל בתרך לגיורה ליתמה ולארמלתה יהי ותדכר הלא עבד הוית בארע מצרים על כן אנה מפקדך ית ממללה הדן אן יהי תיגר בין גברים ויקדמון ליד פשורה ויתפשרון ויזכון ית זכאה ויעיבון ית חיבה ויהי אם בר הכות עיבה ויפלנה פשורה וימחינה לקדמיו כקבל עובתה במנין ארבעים ימחינה לא יוזף לדלה יוזף לממחינה על אלין מחה סגיה ונקל אחיך לעיניך לא תשבך תור בדרכה אן ידורון אחים כחדה וימות אחד מנהון ובר לית לה לא תהי אתת מיתת בראיתה לגבר בראי יבמה ייעל לותה ויסבנה לה לאתה ויבמנה ויהי {ה}בר<ה> בכורה דאתילד יקום על שם אחיו דמית ולא ימחי שמה מישראל ואם לא יתרחי גברה למסב ית יבמת{ו}<ה> ותסק יבמתה לתרחה ליד חכימיה ואמרת מעי יבמי למקימה לאחיו שם בישראל לא אתרחי יבמי ויזעקון לה חכימי קרתה וימללון עמה ויקעם ויימר לא אתרחית למסבנה וקדמת יבמתה לידה לחזות חכימיה ותשלף נעלו מן על רגלה ותרק באפיו ותגיב ותימר אכהן יתעבד לגברה דלא יבני ית בית אחיו ומתקרי שמה בישראל בית שליף מסנה אן ינצון גברים כחדה גבר ואחיו וקרבה אתת אחד למפצאה ית גברה מן אד מחיה ושלחת ית אדה ואתקפת בבסרה ותקץ ית כפה לא תיהס עינך לא יהי לך בטמריך אבן ואבן רבה וזעורה לא יהי לך בביתך מכלה ומכלה רבה וזעורה אבן שלמה וקשט יהי לך מכלה שלמה וקשט יהי לך לבדיל יארכון יומיך על ארעה דיהוה אלהך יהב לך הלא תועבת יהוה אלהך כל עבד אלין כל עבד שקר דכר ית דעבד לך עמלק בשבילה באפקותכון ממצרים דארעך באורעה ועקב בך כל שליטיה בתרך ואתה כפן ולעי ולא דחל אלהים ויהי באנחות יהוה אלהך לך מכל דבביך מסהאר בארעה דיהוה אלהך יהב לך פלגאה למירתנה תמחה ית דכר עמלק מתחת שומיה לא תתנשי ויהי כד תיעל לארעה דיהוה אלהך יהב לך פלגאה ותירתנה ותדור בה ותסב מקדמאות פרי ארעה דתיתי מן ארעך דיהוה אלהך יהב לך ותשבי במאן ותהך לאתרה דבחר יהוה אלהך לשכן שמה תמן ותיתי ליד כהנה דיהי ביומיה האנון ותימר לה החבית יומן ליהוה אלהך הלא עאלת לארעה דאשתבע יהוה לאבהתנן למתן לנן ויסב כהנה מתנה מן אדך וינחנה לקדם מדבח יהוה אלהך ותגיב ותימר לקדם יהוה אלהך ארמי אבד אבי ונעת למצרים ויתותב תמן בקליל זעור והוה תמן לגוי רב וחיול וסגי ואבעשו יתנן מצראי ולבטונן ויהבו עלינן עבידה קשיה וצבענן ליהוה אלהי אבהתנן ושמע יהוה ית קלנן וחזה ית לבוטינן וית עמלנן וית לחצנן ואפקנן יהוה ממצרים באד תקיפה ובאדרעה נתיחה ובחזב רב ובסימנים ובפליאן ואעלאנן לאתרה הדן ויהב לנן ית ארעה הדה ארע מדיבה חלב ודבש וכדו הא אנדית מן קדמאות פרי ארעה דיהבת לי יהוה ותנחנה לקדם יהוה אלהך ותסגד לקדם יהוה אלהך ותחדי בכל טובה דיהב לך יהוה אלהך ולביתך אתה ולואה ומגירה דבגבך כד תסכם למעסרה ית כל מעסר עללאתך בשת תליתאה שנת מעסרה ויתננה ללואה לגיורה ליתמה ולארמלתה וייכלון בקוריך וישבעון ותימר לקדם יהוה אלהך אפרשת קדשה מן ביתה ואף יהבתה ללואה לגיורה ליתמה ולארמלתה ככל פקודיך דפקדתני לא עברת מפקודיך ולא אתנשית לא אכלת במסכינותי מנה ולא אפרשת מנה במסב ולא יהבת מנה למית שמעת בקל יהוה אלהי עבדת ככל דפקדתני אדיק ממעון קדשך מן שומיה וברך ית עמך ית ישראל וית ארעה דיהבת לנן כמה דאש{עב}<תבע>ת לאבהתנן ארע מדיבה חלב ודבש יומה הדן יהוה אלהך מפקדך למעבד ית אגזריה האלין וית פשרוניה ותטר ותעבד יתון בכל לבבך ובכל נפשך ית יהוה האמרת יומן למהי לך לאלהים ולמהך בשביליו ולמטר אגזריו ופקודיו ולמשמע בקלה ויהוה האמרך יומן למהי לה לעם אסגלה כמה דמלל לך ולמטר כל פקודיו ולתתך עליון על כל גועיה דעבד לתשבחה לשם ולרבו ולמהבאתך עם קדש ליהוה אלהך כמה דמלל ופקד משה [ו]חכימי ישראל ית עמה למימר טרו ית כל מצותה דאנכי מפקד יתכון יומן ויהי ביומה דתעברון ית ירדנה לארעה דיהוה אלהך יהב לך ותקים לך אבנין רברבן ותסדר יתון בסדר ותכתב עליין ית כל מלי ארהותה הדה במעברך לבדיל דתיעל לארעך דיהוה אלהך יהב לך ארע מדיבה חלב ודבש כמה דמלל יהוה אלהי אבהתך לך ויהי במעברכון ית ירדנה תקימון ית אבניה האלין דאנכי מפקד יתכון יומן בהרגריזים ותסדר יתון בסדר ותבני תמן מדבח ליהוה אלהך מדבח אבנים לא תגיז עליון ברזל אבנים שלמן תבנה ית מדבח יהוה אלהך ותסק עליו עלאן ליהוה אלהך ותדבח שלמים ותיכל תמן ותחדי לקדם יהוה אלהך ותכתב [על] אבניה ית כל מלי ארהותה הדה ביור טבהאית ומלל משה וכהניה לואי עם כל ישראל למימר אצית ושמע ישראל יומה הדן נהית לעם קדש ליהוה אלהך ותשמע בקל יהוה אלהך ותעבד ית פקודיו וית אגזיראתה דאנכי מפקדך יומה ופקד משה ית עמה ביומה ההוא למימר אלין יקעמון למברכה ית עמה על הרגריזים במעברכון ית ירדנה שמעון ולוי ויהודה ויששכר יוסף ובנימים ואלין יקעמון על קללתה בטור עיבל ראובן גד ואשר זבולן דן ונפתלי ויגיבון לואי ויימרון לכל אנש ישראל קל רם ארור אנשה דיעבד פסל ומסכה תועבת יהוה עובד אדי אמאן ושבה בכסי ויגיבון כל עמה ויימרון אמן אורר מקל אביו ואמה ויימרון כל עמה אמן אורר מטלטל תהום עברה ויימרון כל עמה אמן ארור מטעי סמי בשבילה ויימרון כל עמה אמן אורר מסטי דין גיור יתום וארמלה ויימרון כל עמה אמן אורר שכב עם אתת אבוה הלא גלה איסטר אבוה ויימרון כל עמה אמן אורר שכב עם כל בהמה ויימרון כל עמה אמן אורר שכב עם אחתה ברת אבוה אי ברת אמה ויימרון כל עמה אמן אורר שכב עם חתנתו ויימרון כל עמה אמן אורר מחי עברה בכסי ויימרון כל עמה אמן אורר נסב ממון למקטל נפש דם ברי ויימרון כל עמה אמן ארור דלא יקים ית כל מלי ארהותה הדה למעבדנון ויימרון כל עמה אמן ויהי אם משמע תשמע בקל יהוה אלהך למטר ולמעבד ית כל פקודיו דאנכי מפקדך יומן ויתננך יהוה אלהך עליון על כל גוי ארעה וייעלון עליך [כל] ברכהתה האלין וימטינך כד תשמע בקל יהוה אלהך בריך אתה בקרתה ובריך אתה בברה {ו}בריך פרי מעיך ופרי ארעתך ופרי בהמתך אגר אלפיך ועדרת עאניך בריך טיענך ומלשאתך בריך אתה במיעלך ובריך אתה באפקותך יתן יהוה ית דבביך דקעמים עליך נגפים לקדמיך באורעה חדה יפקון לידך ובשבע שבילים יערקון לקדמיך יפקד יהוה יתך ית ברכתה באוצריך ובכל שליחות אדיך ויברכנך בארעה דיהוה אלהך יהב לך יקימנך יהוה לה לעם קדש כמה דאשתבע לך כד תטר ית פקוד יהוה אלהך ותהך בשבילי{ה}<ו> ויחזון כל עמי ארעה הלא שם יהוה מתקרי עליך וידחלון מנך ויותרנך יהוה לטב בפרי מעיך ובפרי בהמתך ובפרי ארעתך על ארעה דאשתבע יהוה לאבהתך למתן לך יפתח יהוה לך ית אוצרה טבה ית שומיה למתן ית מטר ארעך בזבנה למברכה ית כל עובד אדיך ותיזף גוים סגים ואתה לא תיזף ויתתננך יהוה לריש ולא לעקב ותהי לות ללעל ולא תהי לרע כד תשמע לפקוד יהוה אלהך דאנכי מפקדך יומה למטר ולמעבד ולא תסטי מכל ממלליה דאנכי מפקדך יומן ימין וסמאל למהכה בתר אלהים עורנים למשמשאתון ויהי אם לא תשמע בקל יהוה אלהך למטר פקודיו ו{ה}גזיראתה דאנכי מפקדך יומן וייעלון עליך כל קללהתה האלין וימטינך אורר אתה בקרתה וארור אתה בברה אורר טיענך ומלשאתך אורר פרי מעיך ופרי ארעתך ופרי בהמתך אגר אלפיך ועדרת עאניך ארור אתה במיעלך וארור אתה באפקותך ישלח יהוה בך ית מרתה וית אלעלותה וית פעתה בכל שליחות אדיך דתעבד עד שיצואתך ועד אבדותך מהר מקמי ביש שקריך דשבקתני [ידבק] יהוה בך ית מותנה עד אסכמותה יתך מן על ארעה דאתה עלל לתמן למירתנה ימחינך יהוה ובערב<י>ת{י}ה ובעמימה ובדלקתה ובדקיקתה ובנגבנה ובשדפנה ובירקנה ירדפונך עד אבדותך ויהון שומיך דעלוי רישך נחש וארעה דתחתיך ברזל יתן יהוה ית מטר ארעך אבק ועפר מן שומיה ינעת עליך עד שיצאותך יתנך יהוה תביר לקדם דבביך באורע חדה תפק לידה ובשבע אורעים תערק לקדמיו ותהי לזועה לכל ממלכת ארעה ותהי נבלתך למיכל לעוף שומיה ולבהמת ארעה ולית מדחל ימחינך יהוה בשחנה מצראי ובסבנים ובגרב [וברעי] דלא תכל למתאסאה ימחינך יהוה בשגועון ובסמיון ובתמהון לבב ותהי ממשש בטהרים כמה דימשש סמיה בקבלה ולא תצלח אורעך ותהי לות עשיק ועצי כל יומיה ולית מפצי אתאה תארס וגבר עורן ישכב עמה בית תבנה ולא תדער בה כרם תצב ולא תחללנה תורך תכיס לעיניך ולא תיכל מנה חמרך עצאי מלקדמיך ולא יעזר לך עאניך יהבין לדבביך ולית לך מפצי בניך ובנתך יהיבים לעם עורן ועיניך חזיאתה וסאפן להון כל יומ[י]ה ולית לאל אדך {ו}פרי ארעתך וכל ליחותך ייכל עם דלא חכמת ותהי לות עשיק ורציץ כל יומיה ותהי משגע מן חזבי עיניך דתחזי ימחינך יהוה בשחן ביש על ברכיה ועל שהקיה דלא תכל למתאסאה מכף רגלך ועד קדקדך ייבל יהוה יתך וית מלכך דתקים עליך לגוי דלא חכמת אתה ואבהתך ותשמש תמן אלהים עורנים קיצם ואבן ותהי לשם ולמשלט ולסנה בכל עממיה דידהקנך יהוה לתמן זרע סגי תפק לברה וציבעת תכנש הלא יחסלנה גובה כרמים תצב ותפרנס ועמר לא תשתה ולא תסבר הלא תיכלנה תולעתה זיתים יהון לך בכל תהומך ומשח לא תסרף הלא יתשעל זיתך בנים ובנן תולד ולא יהון לך הלא יהכון בשביה כל אילנך ופרי ארעתך יערב צנהצלה גיורה דבגבך יסק עליך לעל לעל ואתה תיעת לרע לרע הוא ייזפנך ואתה לא תיזפנה הוא יהי לריש ואתה תהי לעקב וייעלון עליך כל קללהתה האלין וירדפונך וימטונך עד שיצאותך כד לא שמעת בקל יהוה אלהך למטר פקודיו וגזיראתה דפקדך ויהון בך לסימן ולפלי ובזרעך עד עלם תחת דלא שמשת ית יהוה אלהך בחדו ובטב לבב מסגי כל ותשמש ית דבביך דישלחנה יהוה בך בכפן ובצעו ובערטלאו ובחסרן כל ויתן ניר ברזל על צוראך עד שיצאותה יתך יתלי יהוה עליך גוי מרחיק מיסטר ארעה כמה דיתחזי נשרה גוי דלא תשמע לשנה גוי עזיז אפים דלא תלי אפים לסהב ורבי לא רתי וייכל פרי בהמתך ופרי ארעתך עד שיצאותך דלא אשתיאר לך אדכן ויביש ורטיב אגר אלפיך ועדרת עאניך עד אבדותה יתך ויעק לך בכל קוריך עד אעת שוריך ראמתה ותלילתה דאתה רחיץ בהין בכל ארעך ויעאק לך בכל קוריך בכל ארעך דיהב יהוה אלהך לך ותיכל פרי מעיך בסר בניך ובנהתך דיהב לך בצער ובעיוק דיעאק לך דבביך גברה דרכיך בך ודחטי שריר אבעש עינה באחיו ובאתת חבה ובמותר בניו דאתותר ממתן לאחד מנהון מבסר בניו דייכל מבלו אשתיאר לה כל בצער ובעיוק דיעאקון לך דבביך בכל קורי{ק}<ך> רכיכ{א}תה בך ודחטיאה דלא אנסת כף רגלה הקעמה על ארעה מן חטי ומרכיכו תבעש עינה בגבר חבה בברה ובברתה ובשליתה דנפקה מבין רגליה ובבניה דתילד הלא תיכלנון בחסרן כל בכסי בצער ובעיוק דיעאקון לך דבביך בקוריך אם לא תטר למעבד ית כל מלי ארהותה הדה דכתיבים בספרה הדה למדחל מן יהוה יקירה ונוראה הדן מן יהוה אלהך ויפרש יהוה אלהך ית מעבאתך וית מחות זרעך מעבאן רברבן ומחימנן ומבוים בישים ומחימנים ויעזר בך ית כל דאוני מצראי דמרעת מקדמיכון וידבק בך אף כל מרחה וכל מחה דלא כתיב בספר ארהותה הדן יעלם יהוה עליך עד שיציך ותשתארון בקליל צביעת תחת דהויתון ככוכבי שומיה לסגי כד לא שמעתון בקל יהוה אלהכון ויהי כמה דשרי יהוה עליכון למיטבה יתכון ולמסג{א}תה יתכון כן ישרי יהוה עליכון למאבדה יתכון ולמשיצאתה יתכון ותחסלון מן על ארעה דאתה עלל לתמן למירתנה ויבדרנך יהוה בכל עממיה מיצטר ארעה ועד איסטר ארעה ותשמש תמן אלהים עורנים דלא עכמת אתה ואבהתך קיצם ואבן ובגועיה האנון לא תסתעד ולא יהי מנוח לכף רגלך ויתן יהוה לך תמן לב רגיז סמיון עינים ודבאות נפש ויהון חייך צליבים לך מלקבל ותדחל לילי ואימם ולא תימן בחייך בצפרה תימר מן יתן רמש וברמשה תימר מן יתן צפר מדחלת לבך דתדחל ומן חזבי עיניך דתחזי ויעזרנך יהוה למצרים בספינואן בשבילה דאמרת לוכון לא תוזפון עוד למחזינה ותזבנון תמן לדבביכון לעבדים ולאמאן ולית זבון אלין מלי קיאמה דפקד יהוה ית משה למקטע ית בני ישראל בארע מואב מלבר קיאמה דקטע עמון בחורב וזעק משה לכל ישראל ואמר להון אתון חזיתון ית כל דעבד יהוה לעיניכון בארע מצרים לפרעה ולכל עבדיו ולכל ארעה נסיונ[י]ה רברבאתה דחזו עיניך סימניה ופליהתה רברביה האנון ולא יהב יהוה לוכון לב למחכם ועינים למחזי ואדנים למשמע עד יומה הדן ואיבל יתכון ארבעים שנה במדברה לא בלי תכסיאתכון מן עליכון ומסניכון לא בלי מן על רגליכון לחם לא אכלתון וחמר ושכר לא שתית{י}ון לבדיל תחכמון הלא אנה יהוה אלהכון ואתיתון עד אתרה הדן ונפק סיחון מלך חשבון ועוג מלך בתנין לזימונן לקרבה וקטלננתון ונסבנן ארעתון ויהבה פלגתה לראובנאה ולגדאה ולפלגות שבט מנשאה ותטרון ית מלי קיאמה הדה ותעבדון יתון לבדיל תשכילו ית כל דתעבדון אתון מתקומ[מ]ין יומה כהלכון לקדם יהוה אלהכון ראשיכון שבטיכון חכימיכון וס{ע}<פ>ריכון כל אנש ישראל טפלכון ונשיכון וגיורך דבגו משרוחך מקטוי קיצמיך ועד מלוי מימיך למעבראתך בקיאם יהוה אלהך ובתקומתה דיהוה אלהך קטע עמך יומה לבדיל הקים יתך יומן לה לעם והוא יהי לך לאלהים כמה דמלל לך וכמה דאשתבע לאבהתך לאברהם ליצחק וליעקב ולא עמוכון לודכון אנה קטע ית קיאמה הדה וית תקומתה הדה הלא אם דאיתו {פה} <הכה> עמנן יומן לקדם יהוה אלהנן ועם דליתו הכה עמנן יומן הלא אתון חכמתון [ית] דדערתון בארע מצרים וית דעברנן בגו גועיה דעברתון וחזיתון ית שקציון וית גלליון קיצם ואבן כסף ודהב דעמון דלא אית בוכון גבר אי אתה אי כרן אי שבט דלבה פני [יומן] מן עם יהוה אלהנן למהכה למשמשה ית אלהי גועיה האנון דלא {י}<א>ית בוכון שרש פרה ריש ולצעם ויהי במשמעה ית מלי תקומתה הדה ויתברך בלבה למימר שלם יהי לי הלא בשרירות לבי אהך לבדיל מספי הרואה ית ציעה לא יתרחי יהוה למסלח לה הלא טטה יתקף רגז יהוה וקנאתה באנשה ההוא וירבעון בה כל לבטיה דכתיבים בספרה הדן וימח[י] יהוה ית שמה מתחת שומיה ויפרשנה יהוה לביש מכל שבטי ישראל ככל תקומאתה קיאמה דכתיבים בספר ארהותה הדה ויימר דרה עורנה בניכון דיקומון מבתרכון ונכראה דייתי מן ארע רחיקה ויחזי ית מעבת ארעה ההיא וית צלוביה דצלב יהוה בה גפרי ומלח יקדה כל ארעה לא תזדרע ולא תצמיח ולא יסק בה כל עסב כמהפכת סדם ועמרה אדמה וצבואים דהפך יהוה ברגזה ובחמתה ויימרון כל גועיה על מה עבד יהוה {כ}<א>כהן לארעה הדה ומה אתקף רגזה רבה הדן ויימרון על דשבקו ית קיאם יהוה אלהי אבהתון דקטע עמהון במפקוה יתון מן ארע מצרים ואזלו ושמשו אלהים עורנים וסגדו להון אלהים דלא חכמותון ולא פליג להון ואתקף רגז יהוה בארעה ההיא למיתי עליה ית כל קללתה דכתיבה בספרה הדן וינתשנון יהוה מן על ארעתון באפה ובחמתה וברגז רב וירמינון לארע עורני כיומה הדן כסיאתה ליהוה אלהנן וגליאתה לנן ולבנינן עד עלם למעבד ית כל מלי ארהותה הדה ויהי כד ייעלון עליך כל ממלליה האלין ברכתה וקללתה דיהבת לקדמיך ותעזר עם לבך בכל גועיה דיטיעך יהוה אלהך לתמן ושבת עד יהוה אלהך ותשמע בקלה ככל דאנכי מפקדך יומן אתה ובניך בכל לבך ובכל נפשך ושב יהוה אלהך עם עזרותך וירחמנך ויעזר ויצמתנך מכל עממאי דבדרך יהוה אלהך לתמן אם [יהי] טעיך באיסטר שומיה מתמן יבדרנך יהוה אלהך ומתמן יסבנך ויעלנך יהוה אלהך לארעה דירתו אבהתך ותירתנה ויסגינך מן אבהתך ויגזר יהוה אלהך ית לבך וית לבב זרעך למרחם ית יהוה אלהך בכל לבך ובכל נפשך לבדיל חייך ויתן יהוה אלהך ית כל תקומאתה האלין על דבביך ועל סנאיך דרדפוך ואתה תעזר ותשמע בקל יהוה אלהך ותעבד ית כל פקדיו דאנכי מפקדך יומן ויותרנך יהוה אלהך בכל עובד אדיך בפרי מעיך ובפרי ארעתך ובפרי בהמתך לטב הלא יעזר יהוה למתרחי עליך לטב כמה אתרחי על אבהתך כד תשמע בקל יהוה אלהך למטר פקודיו וגזריו דכתיבה בספר ארהותה הדן כד תעזר ליד יהוה אלהך בכל לבבך ובכל נפשך הלא מצותה הדה דאנכי מפקדך יומן לא פליה היא מנך ולא רחיקה היא לא בשומיה היא למימר מן יסק לנן לשומיה ויסבנה לנן וישמענן יתה ונעבדנה ולא מן אעבר לימה היא למימר מן יעבר לנן לעבר ימה ויסבנה לנן וישמענן יתה ונעבדנה הלא קריב לידך ממללה שריר בפמך ובלבך למעבדנה חזי יהבת לקדמיך ית חייה וית טובה וית מותה וית בישתה דאנכי מפקדך יומן למרחם ית יהוה אלהך למהכה באורעיו למטר פקודיו וגזריו ודיניו ותתוחי ותסגי ויברכנך יהוה אלהך בארעה דאתה עלל לתמן למירתנה ואם יתפני לבך ולא תשמע ותטעי ותסגד לאלהים עורנים ותשמשנון חבית לוכון יומה הלא אבדה תיבדון לא תורכון יומים על ארעה דאתון עברים ית ירדנה למיעל לתמן למירתנה אסידת בוכון יומן ית שומיה וית ארעה חייה ומותה יהבת לקדמיך ברכתה וקללתה ותבחר בחייה לבדיל תתוחי אתה וזרעך למרחם ית יהוה אלהך ולמשמע בקלה ולמתקרבה בה הלא הוא חייך ואורכות יומיך למדור על ארעה דאשתבע יהוה לאבהתך לאברהם ליצחק וליעקב למתן לוכון ואיזל משה ומלל ית ממלליה האלין עם כל ישראל ואמר לון בר מאה ועסרים שתה אנה יומה לא אכל עוד למפק ולמיעל ויהוה אמר לי לא תעבר ית ירדנה הדן יהוה אלהך הוא העבר לקדמיך הוא ישוצי ית גועיה האלין מלקדמיך ותירתנון ויהושע הוא העבר לקדמיך כמה מלל יהוה ויעבד יהוה להון כמה דעבד לסיחון ולעוג מלכי אמראה ולארעון דשוצי יתון ויתננון יהוה לקדמיכון ותעבדון להון ככל מצותה דפקדת יתכון אתקפו ואתעילו אל תדחלון ואל תצטדון מקדמיון הלא יהוה אלהך הוא האזל עמך לא ירפנך ולא ישבקנך וזעק משה ליהושע ואמר לה לעיני כל ישראל אתקף ואתעיל הלא אתה תאעל ית עמה הדן לארעה דאשתבע יהוה לאבהתון למתן להון ואתה תסחננה יתון ויהוה הוא האזל לקדמך והוא יהי עמך לא יטרפך ולא ישבקך לא תדחל ולא תרקף וכתב משה ית ארהותה דאה ויהבה ליד כהניה ברי לוי סבלי ית ארון סקוף יהוה ולכל סהבי ישראל ופקד משה יתון למימר מסכום שבע שנים בעדן שנת דשמטתה בחג מטלה במיתי כל ישראל להראות עם קדם יהוה אלהך באתרה דבחר יקרי ית ארהותה דה קבל כל ישראל במשמעון אצרע ית עמה גבריה ונשיה וטפלה וגיורה דבקוריך לבדיל ישמעון ודמה דילפון וידחלו מן יהוה אלהון ויטרון לעמל ית כל מלי ארהותה דאה ובניון דלא חכמו ישמעון ויילפון לדחל מן יהוה אלהיון כל יומיה דאנון קעימין על אדמתה דאתון געזין ית ירדנה לתמן למירתנה ואמר יהוה למשה הן קרבו יומיך למאת זעק ית יהושע ואתקוממו באהל מועד ואפקדה ואזל משה ויהושע ואתקוממו באגן זימונה ואתגלי [יהוה] באגנה בעמוד ענן וקעם עמוד עננה בתרח אגנה ואמר יהוה למשה הנך דמך עם אבהתך ויקום עמה הדן ויזני בתר אלהי נכר ארעה דהו עלל תמן בגוה וישבקוני ויבטלו ית פסקולי דקטעת עמה ויתקף רגזי בה ביתה יומה ואשבקנון ואטמר רחותי מנון ויהונו למיכלה ואשקעה בישן סגין ועקין ויימר ביתה יומה על כי לית אלהי בגבי שקחתי בישאתה האלין ואנה מטר אמטר רחותי מנון ביתה יומה על כל בישאתה דעבדו כי פנו ליד אלהין עורנין וכדו כתבו לוכון ית שירתה דאה ואלפה לברי ישראל יתוב בפממיון דמה דתהי לי שירתה דאה לסהד בברי ישראל אד אעלנה ליד ארעה דאשת{עב}<בע>ת לאבהתה למהב לון מדיבה חלב ודבש ואכל וסבע ודעץ וזרם ליד אלהין עורנין ועבדום ובתרוני ובטלו ית פסקולי ויהי כד תשקח יתה בישן סגין וצוקין ותגיב שירתה דאה לקדמה לסהד הן לא תתנשי מפם נופה כי חכמת ית ענינה דהוה עבד יומה אדלא אעלנה ליד אדמתה דימית לאבהתה וכתב משה [ית] שירתה דאה ביתה יומה ואלפה ית ברי ישראל ופקד ית יהושע בן נון ואמר אתקף ואתחיל הלא אתה תיעל ית ברי ישראל ליד ארעה דאשת{עב}<בע>ת להון ואנה הוי עמך {ויהי ככלות משה לכתב} <והוה כאסכמות משה למכתב> ית מלי ארהותה דאה על ספר עד שלמה ופקד משה ית לואיה סבלי ארון קיאם יהוה למימר סבו ית ספר התורה הדן ושבו יתה איצר ארון קיאם יהוה אלהכון ויהי תמן עליך סהד הלא אנה חכמת ית עצינך וית קדלך קשיה הן בהכדי קעים עמכון יומן עצין הויתון ליהוה ואף כי בתר מותי כנשו לי ית כל חכימי שבטיכון וספריכון ואמלל במשמעון ית ממלליה אלין ואסיד עליון ית שומיה וית ארעה כד חכמת בתר מותי כד טפש תטפשון ותסטון מן שבילה דפקד{ו}ת יתכון וקראתה {אתכם הרעה} <יתכון בישתה> בעקבה דיומ[י]ה כד תעבדו ית בישה בחזות יהוה למכעסה בעובדי אדיכון ומלל משה במשמוע כל כנש ישראל ית ממללי שירתה דאה עד שלמותה אציתו שומיה ואמללה ותשמע ארעה מימרי פ{י}<מ>י ירסס כמטרה נסיבי ותזעל כטל אמירתי כשיערים עלוי יאר וכטלין עלוי עסב הלא בשם יהוה אקרי והבו רבו לאלהנ{ו}<ן> צעורה דשלם פילה הלא כל שביליו פשרונה אל מימן ולית שקר קשיט ומשבח הוא טבלו לאלה ברי ערברב גלי מעכם שזר שקר הליהוה תשלמון דאה עם רשוף ולא חכם אלית הוא אביך מליכך הוא עבדך וכוננך דכרו יומת עלמה אתבונ[נ]ו שנת גיל וגיל שאל אביך ויחבינך סהביך ויימרון לך בסחן עלמה אמיה בפרוקה ברי אדם קבע תהומי עממאי למנין בני ישראל הלא חלק יהוה עמה יעקב דמע פלגתה ישראל חיצה בארע מדברה ובתשבחתה שבינה אסארי ובננה ונטרה כניצוץ עינ{ו}<ה> כנסרה יעיר קנ{ו}<ה> ועל ציצוה ינשב יפרש כנפיו ויסבנה יסבלנה על דביקאת{ו}<ה> יהוה פרד ינגדנה ולית עמה חיול בר ירכבנה על רומאת ארעה ייכלנה אנופת חקלה יינקה סולך מתקפה ומשח מצנמי כיפה ארתע תורין ותרב עאין עם ארתע פטימים ודכרי ברי בתנין וערימים עם תרב כלית חטה ודם ענב תשתה עקור ייכל יעקב וישבע ישמן כשירה וימרח שמנת עבת אשפרית ואסט חיולה עבודה וירשפו תקוף פצותה פנסתה בבראין ובגנואן אכעסתה י{ז}<ד>בחו לקרודין לא אלה אלהים לא חכמונון חדתין מקריב אתו ולא תורונון אבהתכון תקוף מולדך תשף ותתנשי חיולה משבחך ויחזי יהוה ויבתר מכעס בניה ובנאתה ואמר אטמר אפי מנון וחזי מה עקבאיתון הלא גיל תפוך אנון בנין לא יימנו בון אנון פנסוני בלא אל אכעסוני בבטליון ואנה אטירנון בלא עם בגוי רשוף אכעסנון הלא נור תנצץ מן רגזי ותיזי סעד דפוק שיולה תסיף ארעה ועללתה תלכש דמסי טבריה אכנש עליון בישאן וגרי אסיף בון מדן געה טעמה רשוף חטים עציאם ומן בהמאן אשגר בון עם ארעת זחופי קטם מן ברה תיכל חרבה ומגנוני אימתה אף רבק אף בתולתה וינק עם גבר סיבה אמרת רגזינון אבטל מן מלאכיה דכרנון לו לא סעסות דבבי אמרע פן ינכרו לחצינ{ו}<ן> פן יימרון אדינן ראמה ולית יהוה פעל כל דאה הלא גועיה אבד מלכונון ולית בון נהירו דלא חכמו ויתקנו דאה ויתבוננו לעקובאתון איך יכל חדה אלף ותרין יערקון רבואן אן לית צעורן זבנון ויהוה אשלמנון הלא לית כצעורן תקופון ודבביון שדלין הלא מקלומי סדם גפנון ומשיבת עמרה ענביון עבני ראשו וסגולי מררין לון ארתע תנינין עקורן וריש פתנין בר נבר הלית הוא עניס עמי כעריק בכיראתי ליום גבי ומרוק לזבן נטל רגליון הלא קריב יום מרטושון ורגיל עתיד לון כד יזאן יהוה עמה ועל עבדיו יסובר כד יעמי אן אזלת אד ואמצו עביש ושביק ויימרון אהן אלהיון תקיפה דאתרחצו בה דתרב דבחיון ייכלון וישתון חמר נסוכון יקומו ויסעדוכון יהונו עליכון אגנו חזו כדו הלא אני אני הוא ולית אלהה עמי אני אמית ואחיה מחית ואנה אחסי ולית מן אדי מפצי הלא אתלי ליד רומה אדי ואמרת קעים אנה לעלם אן אלקט שנן חרבי ואתחיד בדינה אדי אעזר פריה לעאקי ולסנאי אמרק ארוי גרי מן אדם וחרבי תיכל בסר מן אדם קטי[ל] ושבי מד אפרעות דבבה קלסו אמיה עמה הלא דם עבדיו יגיבי ופריה יעזר לעקיה וישרק ארעת עמה ואתא משה ומלל ית כל מלי שירתה הדה במשמוע עמה הוא ויהושע בר נון ואסכם משה מן ממלל ית ממלליה אלין לכל ישראל ואמר להון שבו לבוכון על כל ממלליה דאנה מסיד בוכון יומן דתפקדון ית בריכון למטר ולמעבד ית כל מלי ארהותה דאה הלא לא פתגם ריקן הוא מנוכון הלא הוא חייכון ובממללה הדן תורכון י[ו]מים על אדמתה דאתון געזים ית ירדנה לתמן למירתנה ומלל יהוה עם משה בגרם יומה הדן למימר סק לטור עבראיה הדן טור נבא דבארע מואב דעל אפי יר{חיו}<יחו> וחזי ית ארע כנען דאנה יהב לבני ישראל לסחנה ומות בטורה דאתה סלק תמן והכנש אל עמך כמה מת אהרן תלימך בטור טורה ואתכנש ליד עמה על דדי דשקרתון בגו ברי ישראל במי תיגרה קדש ברה דצן בדיל דלא קדשתון יתי בגו ברי ישראל הלא מקבל תחזה ית ארעה ותמן לא תיעל ליד ארעה דאנה יהב לברי ישראל ודאה ברכתה דברך משה אישה דאלהה ית ברי ישראל לקדם מותה ואמר יהוה מסיני אתא ודנע מן גבלה לון ולבלב מטור פראן ועמה מן רבואת קדשה מימינה נור אורה לון אף רחום עממאי וכל קדשיו באדך ואנון יכנען לרגליך ויקבלון מן אמיראתך תורה דפקד לנן משה מירתה לקהלי יעקב והוה בכשירה מלך בתכנש רישי עמה כחדה שבטי ישראל יתוחי ראובן ואל ינקס ויהי מעמה מנין ודאה ליהודה ואמר שמע יהוה קל יהודה וליד עמה תנדינה אדה תיגר לה וסעוד על עקיה תהי וללוי אמר שלמיך ואוריך [לגברה] נסיכך דצרפתנה במסה ותיגרה על מי תיגרה אמורה לאבוה ולאמה לא עמית וית תלימה לא גלג וית ברה לא חכם הלא נטרו אמירתך וקיאמיך ינטרון ישכילון דיניך ליעקב וארהותיך לישראל ישבון אועדה בבגזה וקרבן על מדבחך ברך יהו[ה] חילה ופעל אדה תרחי מחי חרצי מקמאיה וסנאיו מי יקימנה ולבנימים אמר אד אד יהוה ישרי ברחצן וירפרף עליו כל יומיה ובין כתפתיו שרי וליוסף אמר מברכה מיהוה ארעה ממיתי שומיה מטל ומתהום רבצת מלרע וממיתי עללת שמשה וממיתי טרדי ירחיה ומריש טורי קדם וממיתי גבעת עלם וממיתי ארעה וסארה וריח שרי סניה עללתה לריש יוסף ולרום נסך תלימה בכור בקור שבחה לה וקרני רמיה קרניו בון עממאה יכדס כחדה קטרי ארעה אנון רבואת אפרים ואנון אלפי מנשה ולזבולן אמר חדי זבולן ובמפוקיך ויששכר באגניך עממאה טברי יזדעקון ותמן י{ז}<ד>בחו דבחי זכו הלא גללי ימים יינק ושדיכי טמרי חיול ולגד אמר ברוך מפתי גד כלביה שרי קטיף אדרעה עם רומה ויעמי ראשית לה [הלא] תמן רושם מנגר טמר ואשתתף רישי עמה זכות יהוה עבד ופשרוניו עם ישראל ולדן אמר דן גור אריה וידיק מן בתנין ולנפתלי אמר נפתלי סבעי ורעי ומשוי ברכת יהוה מערב ודרום ייר{ש}<ת> ולאשר אמר בריך מבנים אשר ויהי מרחי לתלימיו ויטבל במשח רגליו ברזל ונחשה מצנקיך וכימיך רביך לית כחילה משבחה רכב שומיה בסעדך ובנברה שחקין מעונה דאלהי קדם ומכתי אדרעה עלמה ויטרד מקדמיך דבבה ויימר שיץ ושרה ישראל ברצון פרד אין יעקב על ארע דגין ויביש ואף שומיך יערסון טלה טובך ישראל מן כותך עמה דמפצי ביהוה תורס סעדך ודחרב נברך ויכדבון דבביך לך ואתה על רומאתון תדרס וסלק משה מן בקעת מואב אל טור נבא ראש ס{מ}<כ>יתה דעל אפי יריחו והחזיה יהוה ית כל ארעה מנהרה מצרים עד נהרה רבה נהר פרת ועד ימה חורנה ואמר יהוה אליו דאה ארעה דאשתבעת{י} לאבהתך לאברהם ליצחק וליעקב למימר לזרעך אהבנה החזיתך בעיניך ותמן לא תעבר ומית תמן משה עבד יהוה בארע מואב על {פי} <מימר> יהוה וקבר [יתה] בגיא בארע מואב קבל בית פעור ולא חכם אנש ית קברתה סעד יומה הדן ומשה בר מאה ועסרים שתה במותה לא כמעת עינה ולא ערק רטובה ובכו ברי ישראל ית משה בבקעת מואב תלתים יומים ושלמ{ה}<ו> יומי בכי גנו משה ויהושע בר נון שלם רוח חכמה הלא סמך משה ית אדה עליו ו{י}שמעו אליו ברי ישראל ועבדו כמה פקד יהוה ית משה ולא יקום עורי נביא בישראל כמשה {אשר ידעהו} <דחכמה> יהוה אפים לאפים לכל סימניה ופליאתה {אשר} <ד>שגרה יהוה למעבד בארע מצרים לפרעה ולכל עבדיו ולכל ארעה ולכל {היד} <אדה> תקיפתה ולכל חזבה רבה {אשר] <ד>עבד משה לסכוי כל ישראל בראשית ברא אלהים את השמים ואת הארץ והארץ היתה תהו ובהו וחשך על פני תהום ורוח אלהים מרחפת על פני המים ויאמר אלהים יהי אור ויהי אור וירא אלהים את האור כי טוב ויבדל אלהים בין האור ובין החשך ויקרא אלהים לאור יום ולחשך קרא לילה ויהי ערב ויהי בקר יום אחד ויאמר אלהים יהי רקיע בתוך המים ויהי מבדיל בין מים למים ויעש אלהים את הרקיע ויבדל בין המים אשר מתחת לרקיע ובין המים אשר מעל לרקיע ויהי כן ויקרא אלהים לרקיע שמים ויהי [ע]רב ויהי בקר יום שני ויאמר אלהים יקוו המים מתחת השמים אל מקום אחד ותראה היבשה ויהי כן ויקרא אלהים ליבשה ארץ ולמקוה המים קרא ימים וירא אלהים כי טוב ויאמר אלהים תדשא הארץ דשא עשב מזריע זרע ועץ פרי עשה פרי למינו אשר זרעו בו על הארץ ויהי כן ותוציא הארץ דשא עשב מזריע זרע למינהו ועץ עשה פרי אשר זרעו בו למינהו וירא אלהים כי טוב ויהי ערב ויהי בקר יום שלישי ויאמר אלהים יהי מאורות ברקיע השמים להאיר על הארץ ולהבדיל בין היום ובין הלילה והיו לאתות ולמועדים ולימים ושנים והיו למאורות ברקיע השמים להאיר על הארץ ויהי כן ויעש אלהים את שני המאורות הגדלים את המאור הגדול לממשלת היום ואת המאור הקטן לממשלת הלילה ואת הכוכבים ויתן אתם אלהים ברקיע השמים להאיר על הארץ ולמשל ביום ובלילה ולהבדיל בין האור ובין החשך וירא אלהים כי טוב ויהי ערב ויהי בקר יום רביעי [ויאמר אלהים ישר]צו [המים שרץ] נפש חיה ועוף יעפף על הארץ על פני רקיע השמים ויברא אלהים את התנינים הגדלים ואת כל נפש החיה הרמשת אשר שרצו המים למיניהם ואת כל עוף כנף למינהו וירא אלהים כי טוב ויברך אתם אלהים לאמר פרו ורבו ומלאו את המים בימים והעוף ירבה בארץ ויהי ערב ויהי בקר יום חמישי ויאמר אלהים תוצא הארץ נפש חיה למינה בהמה ורמש וחית הארץ למינה ויהי כן ויעש אלהים את חית הארץ למינה ואת הבהמה למינה ואת כל רמש האדמה למינהו וירא אלהים כי טוב ויאמר אלהים נעשה אדם בצלמנו וכדמותנו וירדו בדגת הים ובעוף השמים ובבהמה ובכל הארץ ובכל הרמש הרמש על הארץ ויברא אלהים את האדם בצלמו בצלם אלהים ברא אתו זכר ונקבה ברא אתם ויברך אתם אלהים ויאמר להם אלהים פרו ורבו ומלאו את הארץ וכבשוה ורדו בדגת הים ובעוף השמים ובכל החיה הרמשת על הארץ ויאמר אלהים הנה נתתי לכם את כל עשב זריע זרע אשר על פני כל הארץ ואת כל עץ אשר בו פרי עץ זריע זרע לכם יהיה לאכלה ולכל חית הארץ ולכל עוף השמים ולכל הרמש על הארץ אשר בו נפש חיה את כל ירק עשב לאכלה ויהי כן וירא אלהים את כל אשר עשה והנה טוב מאד ויהי ערב ויהי בקר יום הששי ויכלו השמים והארץ וכל צבאם ויכל אלהים ביום הששי מלאכתו אשר עשה וישבת ביום השביעי מכל מלאכתו אשר עשה ויברך אלהים את יום השביעי ויקדש אתו כי בו שבת מכל מלאכתו אשר ברא אלהים לעשות אלה תולדת השמים והארץ בהבראם ביום עשות יהוה אלהים שמים וארץ וכל שיח השדה טרם יהיה בארץ וכל עשב השדה טרם יצמח כי לא המטיר יהוה אלהים על הארץ ואדם אין לעבד את האדמה ואד יעלה מן הארץ והשקה את כל פני האדמה ויצר יהוה אלהים [את האדם עפר מן] האדמה ויפח באפיו נשמת חיים ויהי אדם לנפש חיה ויטע יהוה אלהים גן בעדן מקדם וישם שם את האדם אשר יצר ויצמיח יהוה אלהים מן האדמה את כל עץ נחמד למראה וטוב למאכל ועץ החיים בתוך הגן ועץ הדעת טוב ורע ונהר יצא מעדן להשקות את הגן ומשם יפרד והיה לארבעה ראשים שם האחד פישון הוא הסובב את כל ארץ החוילה אשר שם הזהב וזהב הארץ ההיא טוב מאד שם הבדלח ואבן השהם ושם הנהר השני גיחון הוא הסבב את כל ארץ כוש ושם הנהר השלישי הדקל הוא ההלך קדמת אשור והנהר הרביעי הוא פרת ויקח יהוה אלהים את האדם וינחהו בגן עדן לעבדה ולשמרה ויצו יהוה אלהים על האדם לאמר מכל עץ הגן אכל תאכל ומעץ הדעת טוב ורע לא תאכל ממנו כי ביום אכלך ממנו מות תמות ויאמר יהוה אלהים לא טוב היות האדם לבדו אעשה לו עזר כנגדו ויצר יהוה אלהים עוד מן האדמה את כל חית השדה ואת כל עוף השמים ויבא אל האדם לראות מה יקרא לו וכל אשר יקרא לו האדם נפש חיה הוא שמו ויקרא האדם שמות לכל הבהמה ולעוף השמים ולכל חית השדה ולאדם לא מצא עזר כנגדו ויפל יהוה אלהים תרדמה על האדם ויישן ויקח אחת מצלעותיו ויסגר בשר תחתיה ויבן יהוה אלהים את הצלע אשר לקח מן האדם לאשה ויביאה אל האדם ויאמר האדם זאת הפעם עצם מעצמי ובשר מבשרי לזאת יקרא אשה כי מאישה לקחה זאת על כן יעזב איש את אביו ואת אמו ודבק באשתו והיה משניהם לבשר אחד ויהיו שניהם ערמים אדם ואשתו ולא יתבששו והנחש היה ערום מכל חית השדה אשר עשה יהוה אלהים ויאמר אל האשה אף כי אמר אלהים לא תאכלו מכל עץ הגן ותאמר האשה אל הנחש מפרי עץ הגן נאכל ומפרי העץ הזה אשר בתוך הגן אמר אלהים לא תאכלו ממנו ולא תגעו בו פן תמתון ויאמר הנחש אל האשה לא מות תמתון כי ידע אלהים כי ביום אכלכם ממנו ונפקחו עיניכם והייתם כאלהים ידעי טוב ורע ותרא האשה כי טוב העץ למאכל וכי תאוה הוא לעינים ונחמד העץ להשכיל ותקח מפריו ותאכל ותתן גם לאישה עמה ויאכלו ותפקחנה עיני שניהם וידעו כי ערמים הם ויתפרו עלי תאנה ויעשו להם חגרות וישמעו את קול יהוה אלהים מתהלך בגן לרוח היום ויתחבא אדם ואשתו מפני יהוה אלהים בתוך עץ הגן ויקרא יהוה אלהים אל האדם ויאמר לו איכה ויאמר את קולך שמעתי בגן ואירא כי ערום אנכי ואחבא ויאמר מי הגיד לך כי ערום אתה המן העץ אשר צויתיך לבלתי אכל ממנו אכלת ויאמר האדם האשה אשר נתתה עמדי היא נתנה לי מן העץ ואכל ויאמר יהוה אלהים לאשה מה זאת עשיתי ותאמר האשה הנחש השיאני ואכל ויאמר יהוה אלהים אל הנחש כי עשית זאת ארור אתה מכל הבהמה ומכל חית השדה על גחונך תלך ועפר תאכל כל ימי חייך ואיבה אשית בינך ובין האשה ובין זרעך ובין זרעה הוא ישופך ראש ואתה תשופנו עקב ואל האשה אמר הרבה ארבה עצבונך והריונך בעצבון תלדי בנים ואל אישך תשוקתך והוא ימשל בך ולאדם אמר כי שמעת לקול אשתך ותאכל מן העץ אשר צויתיך לאמר לא תאכל ממנו ארורה האדמה בעבורך בעצבון תאכלנה כל ימי חייך וקוץ ודרדר תצמיח לך ואכלת את עשב השדה בזעת אפיך תאכל לחם עד שובך אל האדמה כי ממנה לקחת כי עפר אתה ואל עפרך תשוב ויקרא האדם שם אשתו חוה כי היא היתה אם כל חי ויעש יהוה אלהים לאדם ולאשתו כיתנת עור וילבישם ויאמר יהוה אלהים הן האדם היה כאחד ממנו לדעת טוב ורע ועתה פן ישלח ידו ולקח גם מעץ החיים ואכל וחי לעולם וישלחהו יהוה אלהים מגן עדן לעבד את האדמה אשר לקח משם ויגרש את האדם וישכן מקדם לגן עדן את הכרובים ואת להט החרב המתהפכת לשמר את דרך עץ החיים והאדם ידע את חוה אשתו ותהר ותלד את קין ותאמר קניתי איש את יהוה ותסף ללדת את אחיו את הבל ויהי הבל רעי צאן וקין היה עבד אדמה ויהי מקץ ימים ויבא קין מפרי האדמה מנחה ליהוה והבל הביא גם הוא מבכרות צאנו ומחלביהן וישע יהוה אל הבל ואל מנחתו ואל קין ואל מנחתו לא שעה ויחר לקין מאד ויפלו פניו ויאמר יהוה אל קין למה חרה לך ולמה נפלו פניך הלוא אם תטיב שאת ואם לא תטיב לפתח חטאת רבץ ואליך תשוקתו ואתה תמשל בו ויאמר קין אל הבל אחיו נלכה השדה ויהי בהיותם בשדה ויקם קין אל הבל אחיו ויהרגהו ויאמר יהוה אל קין איה הבל אחיך ויאמר לא ידעתי השמר אחי אנכי ויאמר מה עשית קול דם אחיך צעק אלי מן האדמה ועתה ארור אתה מן האדמה אשר פצתה את פיה לקחת את דם אחיך מידך כי תעבד את האדמה לא תוסף תת כחה לך נע ונד תהיה בארץ ויאמר קין אל יהוה גדול עוני מנשא הן גרשת אתי היום מעל פני האדמה ומפניך אסתיר והייתי נע ונד בארץ והיה כל מצאי יהרגני ויאמר לו יהוה לכן כל הרג קין שבעתים יקם וישם יהוה לקין אות לבלתי הכות אתו כל מצאו ויצא קין מלפני יהוה וישב בארץ נד קדמת עדן וידע קין [את אשתו ות]הר [ותלד את חנוך ויהי בנה עיר ויקרא את שם העיר כשם בנו חנוך] [ויולד לחנוך את עירד ועירד ילד את מחיאל ומחיאל ילד את מתושאל ומתושאל ילד את למך] ויקח לו למך שתי נשים שם האחת עדה ושם השנית צלה ותלד עדה את יבל הוא היה אבי ישב אהל ומקנה ושם אחיו יובל הוא היה אבי כל תפש כנר ועגב וצלה גם היא ילדה את תובל קין לטש כל חרש נחשת וברזל ואחות תובל קין נעמה ויאמר למך לנשיו עדה וצלה שמען קולי נשי למך האזינה אמרתי כי איש הרגתי לפצעי וילד לחברתי כי שבעתים יקם קין ולמך שבעים ושבעה וידע אדם עוד את אשתו ותלד בן ויקרא את שמו שת כי שת לי אלהים זרע אחר תחת הבל כי הרגו קין ולשת גם הוא ילד בן ויקרא את שמו אנוש אז החל לקרא בשם יהוה זה ספר תולדת אדם ביום ברא אלהים אדם בדמות אלהים עשה אתו זכר ונקבה בראם ויברך אתם ויקרא את שמם אדם ביום הבראם ויחי אדם שלשים ומאת שנה ויוליד בדמותו כצלמו ויקרא את שמו שת ויהיו ימי אדם אחרי הולידו את שת שמנה מאות שנה ויוליד בנים ובנות ויהיו כל ימי אדם אשר חי תשע מאות שנה ושלשים שנה וימת ויחי שת חמש שנים ומאת שנה ויוליד את אנוש {וש} ויחי שת אחרי הולידו את אנוש שבע שנים ושמנה מאות שנה ויוליד בנים ובנות ויהיו כל ימי שת שתים עשרה שנה ותשע מאות שנה וימת ויחי אנוש תשעים שנה ויוליד את קינן ויחי אנוש אחרי הולידו את קינן חמש עשרה שנה ושמנה מאות שנה ויוליד בנים ובנות ויהיו כל ימי אנוש חמש שנים ותשע מאות שנה וימת ויחי קינן שבעים שנה ויוליד את מהללאל ויחי קינן אחרי הולידו את מהללאל ארבעים שנה ושמנה מאות שנה ויוליד בנים ובנות ויהיו כל ימי קינן עשר שנים ותשע מאות שנה וימת ויחי מהללאל חמש שנים וששים שנה ויוליד את ירד ויחי מהללאל אחרי הולידו את ירד שלשים שנה ושמנה מאות שנה ויוליד בנים ובנות ויהיו כל ימי מהללאל חמש ותשעים שנה ושמנה מאות שנה וימת ויחי ירד שתים וששים שנה ויוליד את חנוך ויחי ירד אחרי הולידו את חנוך חמש ושמנים שנה ושבע מאות שנה ויוליד בנים ובנות ויהיו כל ימי ירד שבע וארבעים שנה ושמנה מאות שנה וימת ויחי חנוך חמש וששים שנה ויוליד את מתושלח ויתהלך חנוך את האלהים אחרי הולידו את מתושלח שלש מאות שנה ויוליד בנים ובנות ויהיו כל ימי חנוך חמש וששים שנה ושלש מאות שנה ויתהלך חנוך את האלהים ואיננו כי לקח אתו אלהים ויחי מתושלח שבע וששים שנה ויולד את למך ויחי מתושלח אחרי הולידו את למך שלש וחמשים שנה ושש מאות שנה ויוליד בנים ובנות ויהיו כל ימי מתושלח עשרים שנה ושבע מאות שנה וימת ויחי למך שלש וחמשים [ש]נה ויוליד [בן] [ויקרא את שמו נח לאמר זה ינחמנו ממעשינו ומעצבון ידינו] מן האדמה אשר אררה יהוה ויחי למך אחרי הולידו את נח שש מאות שנה ויוליד בנים ובנות ויהיו כל ימי למך שלש וחמשים שנה ושש מאות שנה וימת ויהי נח בן חמש מאות שנה ויוליד את שם את חם ואת יפת ויהי כי החל האדם לרב על פני האדמה ובנות ילדו להם ויראו בני האלהים את בנות האדם כי טובות הנה ויקחו להם נשים מכל אשר בחרו ויאמר יהוה לא ידון רוחי באדם לעולם בשגם הוא בשר והיו ימיו מאה ועשרים שנה והנפילים היו בארץ בימים ההם וגם אחרי כן אשר יבאו בני האלהים אל בנות האדם ויולידו להם הם הגבורים אשר מעולם אנשי השם וירא יהוה כי רבה רעת האדם בארץ וכל יצר מחשבות לבו רק רע כל היום וינחם יהוה כי עשה את האדם בארץ ויתעצב אל לבו ויאמר יהוה אמחה את האדם אשר בראתי מעל פני האדמה מאדם עד בהמה עד רמש עד עוף השמים כי נחמתי כי עשיתם ונח מצא חן בעיני יהוה אלה תולדת נח נח איש צדיק ותמים היה בדרתיו את האלהים התהלך נח ויוליד נח שלשה בנים את שם את חם ואת יפת ותשחת הארץ לפני האלהים ותמלא הארץ חמס וירא אלהים את הארץ והנה נשחתה כי השחית כל בשר את דרכו על הארץ ויאמר אלהים לנח קץ כל בשר בא לפני כי מלאה הארץ חמס מפניהם והנני משחיתם את הארץ עשה לך תבת עצי גפר קנים תעשה את התבה וכפרת אתה מבית ומחוץ בכפר וזה אשר תעשה אתה שלש מאות אמה ארך התבה וחמשים אמה רחבה ושלשים אמה קומתה צהר תעשה לתבה ואל אמה תכלנה מלמעלה ופתח התבה בצדה תשים תחתים שנים ושלישים תעשה ואני הנני מביא את המבול מים על הארץ לשחית כל בשר אשר בו רוח חיים מתחת השמים כל אשר בארץ יגוע והקמתי את בריתי אתך ובאת אל התבה אתה ובניך ואשתך ונשי בניך אתך ומכל החיה ומכל הבשר שנים מכל תביא אל התבה להיות אתך זכר ונקבה והיה מן העוף למינהו ומן הבהמה למינה ומכל אשר רמש על האדמה למיניהם שנים מכל יבאו אליך להחיות ואתה קח לך מכל מאכל אשר יאכל ואספת אליך והיה לך ולהם לאכלה ויעש נח ככל אשר צוה אתו אלהים כן עשה ויאמר אלהים אל נח בא אתה וכל ביתך אל התבה כי אתך ראיתי צדיק לפני בדור הזה מכל הבהמה הטהרה תקח לך שבעה שבעה זכר ונקבה ומן הבהמה אשר לא טהרה היא שנים שנים זכר ונקבה וגם מעוף השמים הטהור שבעה שבעה זכר ונקבה להיות זרע על פני כל הארץ כי לימים עוד שבעה אנכי ממטיר על הארץ ארבעים יום וארבעים לילה ומחיתי את כל היקום אשר עשיתי מעל פני האדמה ויעש נח ככל אשר צוהו יהוה ונח בן שש מאות שנה והמבול היה מים על הארץ ויבא נח ו[בניו ואשתו ו]נשי [בניו אתו אל התבה מפני מי המבול] מן הבהמה הטהרה ומן הבהמה אשר איננה טהרה ומן העוף ומכל אשר רמש על האדמה שנים שנים באו אל נח אל התבה זכר ונקבה כאשר צוה יהוה את נח ויהי לשבעת הימים ומי המבול היו על הארץ בשנת השש מאות שנה לחיי נח בחדש השני בשבעה עשר יום לחדש ביום הזה נבקעו כל מעינות תהום רבה וארבות השמים נפתחו ויהי הגשם על הארץ ארבעים יום וארבעים לילה בעצם היום הזה בא נח שם חם ויפת בני נח ואשת נח ושלשת נשי בניו אתם אל התבה הם וכל החיה למינה וכל הבהמה למינה וכל הרמש הרמש על הארץ למינהו וכל העוף למינהו כל צפור כל כנף ויבאו אל נח אל התבה שנים שנים מכל בשר אשר בו רוח חיים והבאים זכר ונקבה זכר ונקבה מכל בשר באו כאשר צוה אתו אלהים ויסגר יהוה בעדו ויהי המבול ארבעים יום על הארץ וירבו המים וישאו את התבה ותרם מעל הארץ ויגברו המים וירבו מאד על הארץ ותלך התבה על פני המים והמים גברו מאד מאד על הארץ ויכסו כל ההרים הגבהים אשר תחת כל השמים חמש עשרה אמה מלמעלה גברו המים ויכסו ההרים ויגוע כל בשר הרמש על הארץ בעוף ובבהמה ובחיה ובכל השרץ השרץ על הארץ וכל האדם כל אשר נשמת רוח חיים באפיו מכל אשר בחרבה מתו וימיח את כל היקום אשר על פני האדמה מאדם עד בהמה עד רמש עד עוף השמים וימיחו מן הארץ וישאר אך נח ואשר אתו בתבה ויגברו המים על הארץ חמשים ומאת יום ויזכר אלהים את נח ואת כל החיה ואת כל הבהמה אשר אתו בתבה ויעבר אלהים רוח על הארץ וישכו המים ויסכרו מעינות תהום וארבות השמים ויכל הגשם מן השמים וישבו המים מעל הארץ הלכו ושבו ויחסרו המים מקץ חמשים ומאת יום ותנח התבה בחדש השביעי בשבעה עשר יום לחדש על הרי הררט והמים היו הלכו וחסרו עד חדש העשירי בעשירי באחד לחדש נראו ראשי ההרים ויהי מקץ ארבעים יום ויפתח נח את חלון התבה אשר עשה וישלח את הערב ויצא יצא ושב עד יבשת המים מעל הארץ וישלח את היונה מאתו לראות הקלו המים מעל פני האדמה ולא מצאה היונה מנוח לכף רגלה ותשב אליו אל התבה כי מים על פני כל הארץ וישלח את ידו ויקחה ויבא אתה אליו אל התבה ויחל עוד שבעת ימים אחרים ויסף שלח את היונה מן התבה ותבא אליו היונה לעת ערב והנה עלי זית טרף בפיה וידע נח כי קלו המים מעל הארץ ויחל עוד שבעת ימים אחרים וישלח את היונה ולא יספה שובה [אליו עוד] [ו]יהי [באחת ושש מאות שנה בראישון באחד לחדש חרבו המים מעל הארץ] ויסר נח את מכסה התבה וירא והנה חרבו פני האדמה ובחדש השני בשבעה ועשרים יום לחדש יבשה הארץ וידבר אלהים אל נח לאמר צא מן התבה אתה ואשתך ובניך ונשי בניך אתך וכל החיה אשר אתך מכל בשר בעוף ובבהמה ובכל הרמש הרמש על הארץ הוציא אתך ושרצו בארץ ופרו ורבו על הארץ ויצא נח ובניו ואשתו ונשי בניו אתו וכל החיה וכל העוף וכל הרמש הרמש על הארץ למשפחתיהם יצאו מן התבה ויבן נח מזבח ליהוה ויקח מכל הבהמה הטהרה ומכל העוף הטהור ויעל עלות במזבח ויריח יהוה את ריח הניחח ויאמר יהוה אל לבו לא אוסיף עוד לקלל את האדמה בעבור האדם כי יצר לב האדם רע מנעריו ולא אוסיף עוד להכות את כל חי כאשר עשיתי עד כל ימי הארץ זרע וקציר קור וחם קיץ וחרף יומם ולילה לא ישבתו ויברך אלהים את נח ואת בניו ויאמר להם פרו ורבו ומלאו את הארץ ומראכם וחתתכם יהיה על כל חית הארץ ועל כל עוף השמים ובכל אשר תרמש האדמה ובכל דגי הים בידכם נתתיו כל רמש אשר הוא חי לכם יהיה לאכלה כירק עשב נתתי לכם את הכל אך בשר בנפשו דמו לא תאכלו ואת דמכם לנפשותיכם אדרש מיד כל חי אדרשנו מיד האדם מיד איש ואחיו אדרש את נפש האדם שפך דם האדם באדם דמו ישפך כי בצלם אלהים עשה את האדם ואתם פרו ורבו ושרצו בארץ ורבו בה ויאמר אלהים אל נח ואל בניו אתו לאמר ואני הנני מקים את בריתי אתכם ואת זרעכם אחריכם ואת כל נפש החיה אשר אתכם בעוף ובבהמה ובכל חית הארץ אתכם מכל יצאי התבה לכל חית הארץ והקמתי את בריתי אתכם ולא יכרת עוד כל בשר ממי המבול ולא יהיה עוד המבול להשחית הארץ ויאמר אלהים זאת אות הברית אשר אני נתן ביני ובינכם ובין כל נפש החיה אשר אתכם לדרות עולם את קשתי נתתי בענן והיתה לאות ברית ביני ובין הארץ והיה בענני ענן על הארץ ונראתה הקשת בענן וזכרתי את בריתי אשר ביני ובינכם ובין כל נפש החיה אשר אתכם בכל בשר ולא יהיה עוד המים למבול להשחית כל בשר והיתה הקשת בענן וראיתה לאזכרה ברית עולם בין אלהים ובין כל נפש החיה בכל בשר אשר על הארץ ויאמר אלהים אל נח זאת אות הברית אשר הקמתי ביני ובין כל בשר אשר על הארץ ויהיו בני נח היוצאים מן התבה שם חם ויפת וחם הוא אבי כנען שלשה אלה בני נח מאלה נפצה כל הארץ ויחל נח איש האדמה ויטע כרם וישת מן ה[יין ויש]כר [וי]תגל בתו[ך אהלו] [וירא] ח[ם אבי כנען את ערות אביו ויגד לשני אחיו בחוץ] ויקח שם ויפת את השמלה וישמו על שכם שניהם וילכו אחרנית ויכסו את ערות אביהם ופניהם אחרנית וערות אביהם לא ראו ויקץ נח מיינו וידע את אשר עשה לו בנו הקטן ויאמר ארור כנען עבד עבדים יהיה לאחיו ויאמר ברוך יהוה אלהי שם ויהי כנען עבד למו יפת אלהים ליפת וישכן באהלי שם ויהי כנען עבד למו ויחי נח אחרי המבול שלש מאות שנה וחמשים שנה ויהיו כל ימי נח תשע מאות שנה וחמשים שנה וימת ואלה תולדת בני נח שם חם ויפת ויולידו להם בנים אחרי המבול בני יפת גמר ומגוג מדי ויון תובל ומושך ותירס ובני גמר אשכנז {ריפד} <ריפת> ותגרמה ובני יון אליש ותרשיש כתים ורודנים מאלה נפרדו איי הגוים בארצותם איש ללשונו למשפחותם בגויהם ובני חם כוש ומצרים פוט וכנען ובני כוש סבא וחוילה סבתה ורעמה וסבתכה ובני רעמה שבא ודדן וכוש הוליד את נמרוד הוא החל להיות גבור בארץ הוא היה גיבור ציד לפני יהוה על כן יאמר כנמרוד גיבור ציד לפני יהוה ותהי ראשית ממלכתו בבל וארך ואכד וכלנה בארץ שנער מן הארץ ההיא יצא אשור ויבן את נינוה ואת רחבות עיר ואת כלח ואת רסן בין נינוה ובין כלח היא העיר הגדלה ומצרים ילד את לדים ואת עינמים ואת להבים ואת נפתחים ואת פתרסים ואת כסלחים אשר יצאו משם פלשתים ואת כפתרים וכנען ילד את צידון בכורו ואת חת ואת היבוסי ואת האמרי ואת הגרגשי ואת החוי ואת הערוקי ואת הסיני ואת הארודי ואת הצמרי ואת החמתי ואחר נפצה משפחת הכנעני ויהי גבול הכנעני מנהר מצרים עד הנהר הגדול נהר פרת ועד הים האחרון אלה בני חם למשפחותם ללשנותם בארצותם לגויהם ולשם ילד גם הוא אבי כל בני עבר אחי יפת הגדול בני שם עילם ואשור וארפכשד ולד וארם ובני ארם עוץ וחויל גתר ומשא וארפכשד ילד את שלח ושלח ילד את עבר לעבר ילדו שני בנים שם האחד פלג כי בימיו נפלגה הארץ ושם אחיו יקטן ויקטן ילד את אלמודד ואת שלף ואת חצרימות ואת ירח ואת אדורם ואת איזל ואת דקלה ואת עיבל ואת [אב]ימאל [ואת שבא] [ואת אפר ואת חוילה ואת יובב] כל אלה בני יקטן ויהי מושבם ממשא באכה ספרה הר הקדם אלה בני שם למשפחותם ללשנותם בארצותם לגויהם אלה משפחות בני נח לתולדתם בגויהם מאלה נפרדו איי הגוים בארץ אחרי המבול ויהי כל הארץ שפה אחת ודברים אחדים ויהי בנסעם מקדם וימצאו בקעה בארץ שנער וישבו שם ויאמרו איש אל רעהו הבה נלבנה לבנים ונשרפה לשרפה ותהי להם הלבנה לאבן והחימר היה להם להחמר ויאמרו הבה נבנה לנו עיר ומגדל וראשו בשמים ונעשה לנו שם פן נפוץ על פני כל הארץ וירד יהוה לראות את העיר ואת המגדל אשר בנו בני האדם ויאמר יהוה הן עם אחד ושפה אחת לכלם וזה החלם לעשות ועתה לא יבצר מהם כל אשר יזמנו לעשות הבה נרדה ונבלה שם שפתים אשר לא ישמע איש את שפת רעהו ויפץ יהוה אתם משם על פני כל הארץ ויחדלו לבנות את העיר ואת המגדל על כן קרא שמה בבל כי שם בלל יהוה את שפת כל הארץ ומשם הפיצם יהוה על פני כל הארץ אלה תולדת שם שם בן מאת שנה ויוליד את ארפכשד שנתים אחרי המבול ויחי שם אחרי הולידו את ארפכשד חמש מאות שנה ויוליד בנים ובנות ויהיו כל ימי שם שש מאות שנה וימת וארפכשד חי חמש ושלשים ומאת שנה ויוליד את שלח ויחי ארפכשד אחרי הולידו את שלח שלש שנים ושלש מאות שנה ויוליד בנים ובנות ויהיו כל ימי ארפכשד שמנה ושלשים שנה וארבע מאות שנה וימת ויחי שלח שלשים שנה ומאת שנה ויוליד את עבר ויחי שלח אחרי הולידו את עבר שלש שנים ושלש מאות שנה ויוליד בנים ובנות ויהיו כל ימי שלח שלש ושלשים שנה וארבע מאות שנה וימת ויחי עבר ארבע ושלשים ומאת שנה ויוליד את פלג ויחי עבר אחרי הולידו את פלג שבעים שנה ומאתים שנה ויוליד בנים ובנות ויהיו כל ימי עבר ארבע שנים וארבע מאות שנה וימת ויחי פלג שלשים שנה ומאת שנה ויוליד את רעו ויחי פלג אחרי הולידו את רעו תשע שנים ומאת שנה ויוליד בנים ובנות ויהיו כל ימי פלג תשע ושלשים ומאתים שנה וימת ויחי רעו שתים ושלשים ומאת שנה ויוליד את שרוג ויחי רעו אחרי הולידו את שרוג שבע שנים ומאת שנה ויוליד בנים ובנות ויהיו כל ימי רעו תשע ושלשים ומאתים שנה וימת ויחי שרוג שלשים שנה ומאת שנה ו[יולד את נח]ור ויחי שרוג אחרי הולידו את נחור מאת שנה ויוליד בנים ובנות ויהיו כל ימי שרוג שלשים שנה ומאתים שנה וימת ויחי נחור תשע ושבעים שנה ויוליד את תרח ויחי נחור אחרי הולידו את תרח תשע שנים וששים שנה ויוליד בנים ובנות ויהיו כל ימי נחור שמנה וארבעים שנה ומאת שנה וימת ויחי תרח שבעים שנה ויוליד את אברם את נחור ואת הרן אלה תולדת תרח תרח הוליד את אברם את נחור ואת הרן והרן הוליד את לוט וימת הרן על פני תרח אביו בארץ מולדתו באור כשדים ויקח אברם ונחור להם נשים שם אשת אברם שרי ושם אשת נחור מלכה בת הרן אבי מלכה ואבי יסכה ותהי שרי עקרה אין לה ילד ויקח תרח את אברם בנו ואת לוט בן הרן בן בנו ואת שרי ואת מלכה כלותו אשת אברם ונחור בניו ויוצא אתם מאור כשדים ללכת ארצה כנען ויבאו עד הרן וישבו שם ויהיו ימי תרח חמש שנים וארבעים ומאת שנה וימת תרח בהרן ויאמר יהוה אל אברם לך לך מארצך וממולדתך ומבית אביך אל הארץ אשר אראך ואעשך לגוי גדול ואברכך ואגדלה שמך והוי ברכה ואברך מברכיך ומקלליך אהר ונברכו בך כל משפחות האדמה וילך אברם כאשר דבר אליו יהוה וילך אתו לוט ואברם בן חמש שנים ושבעים שנה בצאתו מחרן ויקח אברם את שרי אשתו ואת לוט בן אחיו ואת כל רכושם אשר רכשו ואת הנפש אשר עשו בחרן ויצאו ללכת ארצה כנען ויבאו ארצה כנען ויעבר אברם בארץ עד מקום שכם עד אלון מורא והכנעני אז בארץ וירא יהוה אל אברם ויאמר לו לזרעך אתן את הארץ הזאת ויבן שם מזבח ליהוה הנראה אליו ויעתק משם ההרה מקדם לבית אל ויט אהלו בית אל מים והעי מקדם ויבן שם מזבח ליהוה ויקרא בשם יהוה ויסע אברם הלוך ונסע הנגבה ויהי רעב בארץ וירד אברם מצרימה לגור שם כי כבד הרעב בארץ ויהי כאשר הקריב לבוא מצרימה ויאמר אל שרי אשתו הנה נא ידעתי כי אשה יפת מראה אתי והיה כי יראו אתיך המצרים ואמרו אשתו זאת והרגו אתי ואתיך יחיו אמרי נא אחתי אתי למען ייטב לי בעבורך וחיתה נפשי בגללך ויהי כבוא אברם מצרימה ויראו המצרים את האשה כי יפה היא מאד ויראו אתה שרי פרעה ויהללו אתה אל פרעה ותקח האשה ביתה פרעה ולאברם היי[טב בעבורה ויהי] לו צא[ן ובקר ומקנה כבד מאד] עבדים ושפחות חמורים ואתנות וגמלים וינגע יהוה את פרעה נגעים גדלים ואת ביתו על דבר שרי אשת אברם ויקרא פרעה לאברם ויאמר מה זאת עשית לי למה לא הגדת לי כי אשתך היא ולמה אמרת אחתי היא ואקח אתה לי לאשה ועתה הנה אשתך קח ולך ויצו עליו פרעה אנשים וישלחו אתו ואת אשתו ואת כל אשר לו ולוט עמו ויעל אברם ממצרים הוא ואשתו וכל אשר לו ולוט עמו הנגבה ואברם כבד מאד במקנה בכסף ובזהב וילך למסעיו מנגב ועד בית אל עד המקום אשר היה שם אהלו בתחלה בין בית אל ובין העי אל מקום המזבח אשר עשה שם בראישונה ויקרא שם אברם בשם יהוה וגם ללוט ההלך את אברם היה צאן ובקר ואהלים ולא נשאה אתם הארץ לשבת יחדו כי היה רכושם רב ולא יכלו לשבת יחדו ויהי ריב בין רעי מקנה אברם ובין רעי מקנה לוט והכנעני והפרזי אז ישבים בארץ ויאמר אברם אל לוט אל נא תהיה מריבה ביני ובינך ובין רעי ובין רעיך כי אנשים אחים אנחנו הלוא כל הארץ לפניך הפרד נא מעלי אם השמאלה והימינה ואם הימינה והשמאל[ה] וישא לוט את עינ[יו] וירא את כל ככר היר[דן] כי כלו משקה לפני שחת יהוה את סדם ואת עמרה כגן יהוה כארץ מצרים באכה צערה ויבחר לו לוט את כל ככר הירדן ויסע לוט מקדם ויפרדו איש מעל אחיו אברם ישב בארץ כנען ולוט ישב בערי הככר ויאהל עד סדם ואנשי סדם רעים וחטאים ליהוה מאד ויהוה אמר אל אברם אחרי הפרד לוט מעמו שא נא עיניך וראה מן המקום אשר אתה שם צפונה ונגבה וקדמה וימה כי את כל הארץ אשר אתה ראה לך אתננה ולזרעך עד עולם ושמתי את זרעך כעפר הארץ אשר אם יוכל איש למנות את עפר הארץ גם זרעך ימנה קום התהלך בארץ לארכה ולרחבה כי לך אתננה ויאל אברם ויבא וישב באלוני ממרא אשר בחברון ויבן שם מזבח ליהוה ויהי בימי אמרפל מלך שנער ואריוך מלך אלסר כדרלעמר מלך עילם ותדעל מלך גוים עשו מלחמה את ברע מלך סדם ואת ברשע מלך עמרה ושנאב מלך אדמה ושמאבד מלך צבואים ומלך בלע הוא צער כל אלה חברו אל עמק השדים הוא ים המלח שתים עשרה שנה עבדו את כדרלעמר [ובשלש עשרה שנה מרדו] [ובארבע עשרה שנה בא כדרלעמר והמלכים אשר אתו] ויכו את הרפאים בעשתרות קרנים ואת הזוזאים בחם ואת האימים בשבי קרתים ואת החרי בהררי שעיר עד איל פראן אשר על המדבר וישבו ויבאו אל עין משפט היא קדש ויכו את כל שדה העמלקי וגם את האמרי הישב בחצצון תמר ויצא מלך סדם ומלך עמרה ומלך אדמה ומלך צבואים ומלך בלע היא צער ויערכו אתם מלחמה בעמק השדים את כדרלעמר מלך עילם ותדעל מלך גוים אמרפל מלך שנער ואריוך מלך אלסר ארבעה מלכים את החמשה ועמק השדים בארות בארות חימר וינסו מלך סדם ומלך עמרה ויפלו שם והנשארים ההרה נסו ויקחו את כל רכוש סדם ועמרה ואת כל אכלם וילכו ויקחו את לוט ואת כל רכושו בן אחי אברם וילך והוא ישב בסדם ויבא הפליט ויגד לאברם העברי והוא שכן באלוני ממרא האמרי אחי אשכול ואחי ענרם והם בעלי ברית אברם וישמע אברם כי נשבא אחיו וידק את חניכיו ילידי ביתו שמנה עשר ושלש מאות וירדף עד דן ויחלק עליהם לילה הוא ועבדיו ויכם וירדפם עד חובה אשר משמאל לדמשק וישב את כל הרכוש וגם את לוט אחיו ורכושו השיב וגם את האנשים ואת העם ויצא מלך סדם לקראתו אחרי שובו מהכות את כדרלעמר ואת המלכים אשר אתו אל עמק השוי הוא עמק המלך ומלכי צדק מלך שלם הוציא לחם ויין והוא כהן לאל עליון ויברך את אברם ויאמר ברוך אברם לאל עליון קנה שמים וארץ וברוך אל עליון אשר מגן צריך בידך ויתן לו מעשר מכל ויאמר מלך סדם אל אברם תנה לי הנפש והרכוש קח לך ויאמר אברם אל מלך סדם הרמתי את ידי אל האלהים אל עליון קנה שמים וארץ אם מחוט ועד שרוג נעל אם אקח מכל אשר לך ולא תאמר אנכי אעשרתי את אברם בלעדי רק אשר אכלו הנערים וחלק האנשים אשר הלכו אתי ענרם אשכול וממרא הם יקחו חלקם אחר הדברים האלה היה דבר יהוה אל אברם במחזה לאמר אל תירא אברם אנכי מגן לך ושכרך ארבה מאד ויאמר אברם אדני יהוה מה תתן לי ואנכי הלך עררי ובן משק ביתי והוא דמשק אליעזר ויאמר אברם הן לי לא נתתה זרע והנה בן ביתי יירש אתי והנה דבר יהוה אליו לאמר לא יירשך זה כי אם אשר יצא ממעיך הוא יירשך ויוצא אתו החוצה ויאמר הבט נא השמים וספר הכוכבים אם תוכל לספר אתם ויאמר לו כה יהיה זרעך והאמן ביהוה ויחשבה לו צדקה ויאמר אליו אני יהוה אשר הוצאתיך מאור כשדים לתת לך את הארץ הזאת לרשתה ויאמר אדני יהוה במה אדע כי אירשנה ויאמר אליו קח לי עגלה משלשת ועז משלשת ואיל משלש ותר וגוזל ויקח לו את כל אלה ויבתר אתם בתור ויתן איש את בתרו לקראת רעהו ואת הצפורים לא בתר וירד העיט על הפגרים וישב אתם אברם ויהי השמש לבוא ותרדמה נפלה על אברם והנה אימה חשכה גדלה נפלת עליו ויאמר לאברם ידע תדע כי גר יהיה זרעך בארץ לא להם ועבדום וענו אתם ארבע מאות שנה וגם את הגוי אשר יעבדו דן אנכי ואחרי כן יצאו ברכוש גדול ואתה תבוא אל אבתיך בשלום תקבר בשיבה טובה ודור הרביעי ישוב הנה כי לא שלם עון האמרי עד הנה ויהי השמש באה ועלטה היה והנה תנור עשן ולפיד אש אשר עבר בין הגזרים האלה ביום ההוא כרת יהוה את אברם ברית לאמר לזרעך נתתי את הארץ הזאת מנהר מצרים עד הנהר הגדול נהר פרת את הקיני ואת הקנזי ואת הקדמוני ואת החתי ואת הפרזי ואת הרפאים ואת האמרי ואת הכנעני ואת הגרגשי ואת החוי ואת היבוסי ושרי אשת אברם לא ילדה לו ולה שפחה מצרית ושמה הגר ותאמר שרי אל אברם הנה נא עצרני יהוה מלדת בא נא אל שפחתי אולי אבנה ממנה וישמע אברם לקול שרי ותקח שרי אשת אברם את הגר המצרית שפחתה מקץ עשר שנים לשבת אברם בארץ כנען ותתן אתה לאברם אישה לו לאשה ויבא אל הגר ותהר ותרא כי הרתה ותקל גברתה בעיניה ותאמר שרי אל אברם חמסי עליך אנכי נתתי שפחתי בחיקך ותרא כי הרתה ואקל בעיניה ישפט יהוה ביני ובינך ויאמר אברם אל שרי הנה שפחתיך בידיך עשי לה הטוב בעיניך ותענה שרי ותברח מפניה וימצאה מלאך יהוה על עין המים במדבר על העין בדרך שור ויאמר הגר שפחת שרי אוי מזה באתי ואנה תלכי ותאמר מפני שרי גברתי אנכי ברחת ויאמר לה מלאך יהוה שובי אל גברתיך והתעני תחת ידה ויאמר לה מלאך יהוה ארבה ארבה את [זרעיך ולא יספר מרב] [ויאמר לה מלאך יהוה הנך הרה וילדת בן] וקראת את שמו ישמעאל כי שמע יהוה אל ענייך והוא יהיה פרה אדם ידו בכל ויד כל בו ועל פני כל אחיו ישכן ותקרא שם יהוה הדבר אליה אתה אל ראה כי אמרה הגם הלם ראיתי אחרי ראה על כן קראה לבאר באר לחי ראי הנה בין קדש ובין ברד ותלד הגר לאברם בן ויקרא אברם את שם בנו אשר ילדה הגר ישמעאל ואברם בן שמנים שנה ושש שנים בלדת הגר את ישמעאל לאברם ויהי אברם בן תשעים ותשע שנים וירא יהוה אל אברם ויאמר אליו אני אל שדי התהלך לפני והוי תמים ואתנה בריתי ביני ובינך וארבה אתך במאד מאד ויפל אברם על פניו וידבר אתו אלהים לאמר ואני הנה בריתי אתך והיית לאב המון גוים ולא יקרא עוד שמך אברם והיה שמך אברהם כי אב המון גוים נתתיך והפריתי אתך במאד מאד ונתתיך לגוים ומלכים ממך יצאו והקמתי את בריתי ביני ובינך ובין זרעך אחריך לדרותם לברית עולם להיות לך לאלהים ולזרעך אחריך ונתתי לך ולזרעך אחריך את ארץ מגריך את כל ארץ כנען לאחזת עולם והייתי להם לאלהים ויאמר אלהים אל אברהם ואתה את בריתי תשמר אתה וזרעך אחריך לדרותם זאת בריתי אשר תשמרו ביני ובינכם ובין זרעך אחריך המול לכם כל זכר ונמלתם את בשר ערלתכם והיתה לאות ברית ביני ובינכם ובן שמנת ימים ימול לכם כל זכר לדרותיכם יליד בית ומקנת כסף מכל בן נכר אשר לא מזרעך הוא המול ימול ילידי ביתך ומקנות (!) כספך והיתה בריתי בבשרכם לברית עולם וערל זכר אשר לא ימול את בשר ערלתו ביום השמיני ונכרתה הנפש ההיא מעמיה את בריתי הפר ויאמר אלהים אל אברהם שרי אשתך לא תקרא את שמה שרי כי שרה שמה וברכתי אתה וגם נתתי ממנה לך בן וברכתיו והיתה לגוים ומלכי עמים ממנה יהיו ויפל אברהם על פניו ויצחק ויאמר בלבו הלבן מאת שנה אוליד ואם שרה הבת תשעים שנה תלד ויאמר אברהם אל האלהים לוי ישמעאל יחיה לפניך ויאמר אלהים אבל הנה שרה אשתך ילדת לך בן וקראת את שמו יצחק והקמתי את בריתי אתו לברית עולם ולזרעיו (!) אחריו ולישמעאל שמעתיך הנה ברכתי אתו והפריתי אתו והרביתי אתו במאד מאד שנים עשר נשיאים יוליד ונתתיו לגוי גדול [ואת בריתי אקים את יצחק אשר תלד לך שרה למועד הזה בשנה האחרת] [ויכל לדבר אתו] ויעל אלהים מעל אברהם ויקח אברהם את ישמעאל בנו ואת כל ילידי ביתו ואת כל מקנות (!) כספו כל זכר באנשי בית אברהם וימל את בשר ערלתם בעצם היום הזה כאשר דבר אתו אלהים ואברהם בן תשעים ותשע שנים בהמלו את בשר ערלתו וישמעאל בנו בן שלש עשרה שנה בהמלו את בשר ערלתו בעצם היום הזה נמל אברהם וישמעאל בנו וכל אנשי ביתו יליד בית ומקנות כסף מאת בן נכר נמלו אתו וירא אליו יהוה באלוני ממרא והוא ישב פתח האהל כחם היום וישא עיניו וירא והנה שלשה אנושים <<נצבים>> עליו וירא וירץ לקראתם מפתח האהל וישתחוי ארצה ויאמר אדני אם נא מצאתי חן בעיניכם אל נא תעברו מעל עבדכם יקח נא מעט מים ורחצו רגליכם והשעינו תחת העץ ואקח פת לחם וסעדו לבבכם ואחר תעברו כי על כן עברתם על עבדכם ויאמרו כן תעשה כאשר דברת וימהר אברהם האהלה אל שרה ויאמר מהרי שלש סים קמח סלת לושי ועשי עגות ואל הבקר רץ אברהם ויקח בן בקר רך וטוב ויתן אל הנער וימהר לעשותו ויקח חמאה והחלב (!) ואת בן הבקר אשר עשה וי[תן] לפניהם והוא עמ[ד] עליהם תחת הע[ץ] ויאכלו ויאמרו אליו איה שרה אשתך ויאמר הנה באהל ויאמר שוב אשוב אליך כעת חיה והנה בן לשרה אשתך ושרה שמעת פתח האהל והיא אחריו ואברהם ושרה זקנים באים בימים חדל להיות לשרה ארח כנשים ותצחק שרה בקרבה לאמר אחרי בלתי היתה לי עדנה ואדני זקן ויאמר יהוה אל אברהם למה זה צעקה שרה לאמר האף אמנם אלד ואני זקנתי היפלא מיהוה דבר למועד אשוב אליך כעת חיה ולשרה בן ותכחש שרה לאמר לא צחקתי כי יראה ויאמר לה כי צחקתי ויקמו משם האנושים וישקפו על פני סדם ואברהם הלך עמם לשלחם ויהוה אמר המכסה אני מאברהם את <אשר> אני עשה ואברהם היו יהיה לגוי גדול ועצום ונברכו בו כל גוי הארץ כי ידעתי למען אשר יצוה אברהם את בניו ואת ביתו אחריו ושמרו דרך יהוה לעשות צדקה ומשפט למען הביא יהוה על אברהם את אשר דבר עליו ויאמר יהוה צעקת סדם ועמרה כי רבה וחטאתם כי כבדה מאד ארדה נא ואראה הך צעקתה הבאה אלי עשו כלה ואם לא אדעה ויפנו משם האנושים [וילכו סדמה ואברהם עודנו עמד לפני יהוה] [ויגש אברהם ויאמר האף תספה צדיק עם רשע] אולי יש חמשים צדיקים בתוך העיר האף תספה ולא תשא למקום למען חמשים הצידיקים אשר בקרבה חלילה לך מעשות כדבר הזה להמית צדיק עם רשע והיה כצדיק כרשע חלילה לך השפט כל הארץ לא יעשה משפט ויאמר יהוה אם אמצא בסדם חמשים צדיקים בתוך העיר ונשאתי לכל המקום בעבורם ויען אברהם ויאמר הנה נא הואלתי לדבר אל אדני ואנכי עפר ואפר אולי יחסרון חמשים הצדיקים חמשה התשחית בחמשה את כל העיר ויאמר לא אשחית אם אמצא שם ארבעים וחמשה ויסף עוד לדבר אליו ויאמר אליו אולי ימצאון שם ארבעים ויאמר לא אשחית בעבור הארבעים ויאמר אל נא יחר לאדני ואדברה אולי ימצאון שם שלשים ויאמר לא אשחית אם אמצא שם שלשים ויאמר הנה נא הואלתי לדבר אל אדני אולי ימצאון שם עשרים ויאמר לא אשחית בעבור העשרים ויאמר אל נא יחר לאדני ואדברה אך הפעם אולי ימצאון שם עשרה ויאמר לא אשחית בעבור העשרה וילך יהוה כאשר כלה לדבר אל אברהם ואברהם שב למקומו ויבאו שני המלאכים סדמה בערב ולוט ישב בשער סדם וירא לוט ויקם לקראתם וישתחוי אפים ארצה ויאמר הנה נא אדני סורו נא אל בית עבדכם ולינו ורחצו רגליכם והשכמ[תם] והלכתם לדרככ[ם] ויאמרו לא כי ברחב נלין ויפצר בם מאד ויסרו אליו ויבאו אל ביתו ויעש להם משתה ומצות אפה ויאכלו טרם ישכבו ואנשי העיר אנשי סדם נסבו על הבית מנער ועד זקן כל העם מקצה ויקראו אל לוט ויאמרו אליו איה האנשים אשר באו אליך הלילה הוציאם אלינו ונדע אתם ויצא אליהם לוט הפתח והדלת סגרו אחריו ויאמר אל נא אחי תריעו הנה נא לי שתי בנות אשר לא ידעו איש אוציא נא אתהן אליכם ועשו להן כטוב בעיניכם רק לאנשים האלה אל תעשו דבר כי על כן באו בצל קורתי ויאמרו גשה הלאה ויאמרו האחד בא לגור וישפט גם שפט עתה נריע לך מהם ויפצרו באיש בלוט מאד ויגשו לשבר הדלת וישלחו האנשים את ידם ויביאו את לוט אליהם הביתה ואת הדלת סגרו ואת האנשים אשר פתח הבית הכו בסנורים מקטן ועד גדול וילאו למצא הפתח ויאמרו המלאכים אל לוט עוד מי לך פה חתן בניך ובנתיך וכל אשר לך בעיר הוציא מן המקום הזה כי משחיתים אנחנו את המקום הזה כי גדלה צעקתם את פני יהוה וישלחנו יהוה להשחיתה ויצא לוט וידבר אל חתניו לקחי בנתיו ויאמר קומו צאו מן המקום [הזה כי משחית] יהוה [את העיר ויהי כמצחק בעיני חתניו] [וכמו השחר עלה] ויאיצו המלאכים בלוט לאמר קום קח את אשתך ואת שתי בנותך (!) הנמצאות פן תספה בעון העיר ויתמהמה ויחזקו האנושים בידו וביד אשתו וביד שתי בנתיו בחמלת יהוה עליו ויוצאהו וינחהו מחוץ לעיר ויהי כהוצאם אתם החוצה ויאמר המלט על נפשך אל תביט אחריך ואל תעמד בכל הככר ההרה המלט פן תספה ויאמר לוט אליהם אל נא אדני הנה נא מצא עבדך חן בעיניך ותגדל חסדך אשר עשית עמדי לחיות את נפשי ואנכי לא אוכל להמלט ההרה פן תדבקני הרעה ומתי הנה נא העיר הזאת קרובה לנוס שמה והיא מצער אמלט נא שמה הלוא מצער היא ותחיה נפשי ויאמר אליו הנה נשאתי פניך גם לדבר הזה לבלתי הפכי את העיר אשר דברת מהר המלט שמה כי לא אוכל לעשות דבר עד באך שמה על כן קרא שם העיר צער השמש יצא על הארץ ולוט בא צערה ויהוה המטיר על סדם ועל עמרה גפרית ואש מאת יהוה מן השמים ויהפך את הערים האלה ואת כל הככר ואת כל ישבי הערים וצמח האדמה ותבט אשתו מאחריו ותהי נציב מלח וישכם אברהם בבקר אל המקום אשר עמד שם את פני יהוה וישקף על פני סדם ועמרה ועל פני כל ארץ הככר ויר[א] והנה עלה קיטור הא[רץ] כקיטור הכבשן ויהי בהשחית אלהים את ערי הככר ויזכר אלהים את אברהם וישלח את לוט מתוך האפכה בהפכו את הערים אשר ישב בהן לוט ויעל לוט מצער וישב בהר ושתי בנתיו עמו כי ירא לשבת בצער וישב במערה הוא ושתי בנתיו עמו ותאמר הבכירה אל הצעירה אבינו זקן ואיש אין בארץ לבוא עלינו כדרך כל הארץ לכי נשקה את אבינו יין ונשכבה עמו ונחיה מאבינו זרע ותשקינה את אביהן יין בלילה ההוא ותבא הבכירה ותשכב את אביה ולא ידע בשכבה ובקומה ויהי ממחרת ותאמר הבכירה אל הצעירה הנה שכבתי אמש את אבי נשקינו יין גם הלילה ובאי שכבי עמו ונחיה מאבינו זרע ותשקינה גם בלילה ההוא את אביהן יין ותקם הצעירה ותשכב עמו ולא ידע בשכבה ובקומה ותהרנה שתי בנות לוט מאביהן ותלד הבכירה בן ותקרא את שמו מואב הוא אבי מואב עד היום והצעירה גם היא ילדה בן ותקרא את שמו בן עמי הוא אבי בני עמון עד היום ויסע משם אברהם ארץ הנגב וישב בין קדש ובין שור ויגר בגרר ויאמר אברהם אל שרה אשתו אחותי היא וישלח אבימלך מלך גרר ויקח את שרה ויבא אלהים אל אבימלך בחלום הלילה ויאמר לו הנך מת על אדות האשה אשר לקחת והיא בעילת בעל ואבימלך לא קרב אליה ויאמר אדני הגוי גם צדיק תהרג הלוא הוא אמר לי אחותי היא והיא גם אמרה אחי הוא בתם לבבי ובנקון כפי עשיתי זאת ויאמר אליו האלהים בחלום גם אנכי ידעתי כי בתם לבבך עשית זאת ואחשך גם אנכי אתך מחטאה לי על כן לא נתתיך לנגע אליה ועתה השיב את אשת האיש כי נביא הוא ויתפלל בעדך וחיה ואם אינך משיב דע כי מות תמות אתה וכל אשר לך וישכם אבימלך בבקר ויקרא לכל עבדיו וידבר את כל הדברים האלה באזניהם וייראו כל האנשים מאד ויקרא אבימלך לאברהם ויאמר לו מה עשית לנו ומה חטאתי לך כי הבאת עלי ועל ממלכתי חטאה גדלה מעשים אשר לא יעשון עשית עמדי ויאמר אבימלך אל אברהם מה ראית כי עשית את הדבר הזה ויאמר אברהם כי יראתי כי אמרתי רק אין יראת אלהים במקום הזה והרגוני על דבר אשתי וגם אמנם אחתי היא בת אבי אך לא בת אמי ותהי לי לאשה ויהי כאשר התעה אתי אלהים מבית אבי ומארץ מולדתי ואמר לה זה חסדיך אשר תעשין עמדי אל כל המקום אשר נבוא שמה אמרי לי אחי הוא ויקח אבימלך אלף כסף וצאן ובקר ועבדים ושפחות ויתן לאברהם וישב לו את שרה אשתו ויאמר אבימלך הנה ארצי לפניך בטוב בעיניך שב ולשרה אמר הנה נתתי אלף כסף לאחיך הנה הוא ליך כסות עינים ולכל אשר אתיך ואת הכל ונוכחת ויתפלל אברהם אל האלהים וירפא אלהים את אבימלך ואת אשתו ואמתיו וילדו כי עצר עצר אלהים בעד כל רחם לבית אבימלך על דבר שרה אשת אברהם ויהוה פקד את שרה כאשר אמר ויעש יהוה לשרה כאשר דבר ותהר ותלד שרה לאברהם בן לזקניו למועד אשר דבר אתו אלהים ויקרא אברהם את שם בנו הנולד לו אשר ילדה לו שרה יצחק וימל אברהם את יצחק בנו בן שמנת ימים כאשר צוה אתו אלהים ואברהם בן מאת שנה בהולד לו את יצחק בנו ותאמר שרה צחקה עשה לי אלהים כל השמע יצחק לי ותאמר מי מלל לאברהם [ה י]נקה בנים שרה כי [ילדתי לו בן לזקניו] ויגדל הילד ויגמל ויעש אברהם משתה גדול ביום הגמל את יצחק בנו ותרא שרה את בן הגר המצרית אשר ילדה לאברהם מצחק ותאמר לאברהם גרש את האמה הזאת ואת בנה כי לא יירש בן האמה הזאת עם בני עם יצחק וירע הדבר מאד בעיני אברהם על אדות בנו ויאמר אלהים אל אברהם אל ירע בעיניך על הנער ועל אמתך כל אשר תאמר אליך שרה שמע בקולה כי ביצחק יקרא לך זרע וגם את בן האמה הזאת לגוי גדול אשימנו כי זרעך הוא וישכם אברהם בבקר ויקח לחם וחמת מים ויתן אל הגר שם על שכמה ואת הילד וישלחה ותלך ותתע במדבר באר שבע ויכלו המים מן החמת ותשלך את הילד תחת אחד השחים ותלך ותשב לה מנגד הרחיקה כמטוי קשת כי אמרה אל אראה במות הילד ותשב מנגד ותשא את קולה ותבך וישמע אלהים את קול הנער ויקרא מלאך אלהים אל הגר מן השמים ויאמר לה מלכי הגר אל תיראי כי שמע אלהים את קול הנער באשר הוא שם קומי שאי את הנער וחזיקי את ידיך בו כי לגוי גדול אשימנו ויפקח אלהים את עיניה ותרא באר מים ותלך ותמלא את החמת מים ותשק את הנ[ער] ויהי אלהים את הנער ויגדל וישב במדבר ויהי רבי קשת וישב במדבר פראן ותקח לו אמו אשה מארץ מצרים ויהי בעת ההיא ויאמר אבימלך ופיכל שר צבאו אל אברהם לאמר אלהים עמך בכל אשר אתה עשה ועתה השבע לי באלהים הנה אם תשקר לי ולניני ולנגדי וכחסד אשר עשיתי עמך תעשה עמדי ועם הארץ אשר גרת בה ויאמר אברהם אנכי אשבע והוכיח אברהם את אבימלך על אדות באר המים אשר גזלו עבדי אבימלך ויאמר אבימלך לא ידעתי מי עשה את הדבר הזה וגם אתה לא הגדת לי וגם אנכי לא שמעתי בלתי היום ויקח אברהם צאן ובקר ויתן לאבימלך ויכרתו שניהם ברית ויצב אברהם שבע כבשות צאן לבדהן ויאמר אבימלך אל אברהם מה הנה שבע הכבשות האלה אשר הצבת לבדהן ויאמר אברהם כי את שבע הכשבות תקח מידי בעבור תהיה לי לעדה כי חפרתי את הבאר הזאת על כן קרא למקום ההוא באר שבע כי שם נשבעו שניהם ויכרתו ברית בבאר שבע ויקם אבימלך ופיכל שר צבאו וישבו אל ארץ פלשתים ויטע אברהם אשל בבאר שבע ויקרא שם בשם [יהוה אל עולם] [ויגר אברהם בארץ פלשתים ימים רבים] ויהי אחר הדברים האלה והאלהים נסה את אברהם ויאמר אליו אברהם ויאמר הנני ויאמר קח נא את בנך את יחידאך אשר אהבת את יצחק ולך לך אל ארץ המורה והעלהו שם עלה על אחד ההרים אשר אמר אליך וישכם אברהם בבקר ויחבש את חמורו ויקח את שני נעריו אתו ואת יצחק בנו ויבקע עצי העלה ויקם וילך אל המקום אשר אמר לו האלהים ביום השלישי וישא אברהם את עיניו וירא את המקום מרחק ויאמר אברהם אל נעריו שבו לכם פה עם החמור ואני והנער נלכה עד כה ונשתחוי ונשוב אליכם ויקח אברהם את עצי העלה וישם על יצחק בנו ויקח בידו את האש ואת המאכלת וילכו שניהם יחדו ויאמר יצחק אל אברהם אביו ויאמר אבי ויאמר הנני בני ויאמר הנה האש והעצים ואיה השה לעלה ויאמר אברהם אלהים יראה לו שה לעלה בני וילכו שניהם יחדו ויבאו אל המקום אשר אמר לו האלהים ויבן שם אברהם את המזבח ויערך את העצים ויעקד את יצחק בנו וישם אתו על המזבח ממעל לעצים וישלח אברהם את ידו ויקח את המאכלת לשחט את בנו ויקרא אליו מלאך יהוה מן השמים ויאמר אברהם אברהם ויאמר הנני ויאמר אל תשלח ידך על הנער ואל תעשה לו מאומה כי עתה ידעתי כי ירא אלהים אתה ולא חשכת את בנך את יאחידך (!) ממני וישא אברהם את עיניו וירא והנה איל אחד נאחז בסבך בקרניו וילך אברהם ויקח את האיל ויעלהו עלה תחת בנו ויקרא אברהם את שם המקום ההוא יהוה יראה אשר יאמר היום בהר יהוה יראה ויקרא מלאך יהוה אל אברהם שנית מן השמים ויאמר בי נשבעתי נאם יהוה כי יען אשר עשית את הדבר הזה ולא חשכת את בנך את יאחידך {מנני} <ממני> כי ברוך אברכך וארבה ארבה את זרעך ככוכבי השמים וכחול אשר על שפת הים ויירש זרעך את שער איביו והתברכו בזרעך כל גוי הארץ עקב אשר שמעת בקולי וישב אברהם אל נעריו ויקמו וילכו יחדו אל באר שבע וישב אברהם בבאר שבע ויהי אחר הדברים האלה ויגד לאברהם לאמר הנה ילדה מלכה גם היא בנים לנחור אחיך את עוץ בכורו ואת בוז אחיו ואת קמואל אבי ארם ואת כשד ואת חזו ואת פילדש ואת ידלף ואת [בתואל] [ובתואל הוליד את רבקה שמנה אלה ילדה מלכה לנחור אחי אברהם] ופילגשו ושמה רומה ותלד גם היא את טבח ואת גחם ואת תחש ואת מעכה ויהיו חיי שרה מאת שנה ועשרים שנה ושבע שנים שני חיי שרה ותמת שרה בקרית הארבע אל עמק היא חברון בארץ כנען ויבא אברהם לספד לשרה ולבכותה ויקם אברהם מעל פני מיתו וידבר אל בני חת לאמר גר ותושב אנכי עמכם תנו לי אחזת קבר עמכם ואקברה את מיתי מלפני ויענו בני חת את אברהם לאמר לא שמענו אדני נשיא אלהים אתה בתוכנו במבחר קברינו קבר את מיתך איש ממנו את קברו לא יכלה ממך מקבר מיתך ויקם אברהם וישתחוי לעם הארץ לבני חת וידבר אתם לאמר אם ישת (!) נפשכם לקבר את מיתי מלפני שמעוני ופגעו לי בעפרון בן צהר החתי ויתן לי את מערת המכפלה אשר לו אשר בקצה שדהו בכסף מלא יתננה לי בתוככם לאחזת קבר ועפרון ישב בתוך בני חת ויען עפרון החתי את אברהם באזני בני חת לכל באי שער עירו לאמר לא אדני שמעני השדה נתתי לך והמערה אשר בו לך נתתיה לעיני בני עמי נתתיה לך קבר מיתך וישתחוי אברהם לפני עם הארץ וידבר אל עפרון באזני עם הארץ לאמר אך אם אתה לי שמעני נתתי כסף השדה קח ממני ואקברה את מיתי שם ויען עפרון את אברהם לאמר לא אדני שמעני ארץ ארבע מאות שקל כסף ביני ובינך מה הוא ואת מיתך קבר וישמע אברהם אל עפרון וישקל אברהם לעפרן את הכסף אשר דבר באזני בני חת ארבע מאות שקל כסף עבר לסחר ויקם שדה עפרון אשר במכפלה אשר על פני ממרא השדה והמערה אשר בו וכל העץ אשר בשדה אשר בכל גבולו סביב לאברהם למקנה לעיני בני חת בכל באי שער עירו ואחרי כן קבר אברהם את שרה אשתו אל מערת שדה המכפלה על פני ממרא היא חברון בארץ כנען ויקם השדה והמערה אשר בו לאברהם לאחזת קבר מאת בני חת ואברהם זקן בא בימים ויהוה ברך את אברהם בכל ויאמר אברהם אל עבדו זקן ביתו המשל בכל אשר לו שים נא ידך תחת ירכי ואשביעך ביהוה אלהי השמים ואלהי הארץ אשר לא תקח אשה לבני מבנות הכנעני אשר אנכי ישב בקרבו כי אם אל ארצי ואל מולדתי תלך ולקחת אשה לבני ליצחק ויאמר אליו העבד אולי לא תאבה האשה ללכת אחרי אל הארץ הזאת [ההשב אשיב את ב]נך [אל הארץ אשר י]צאת [משם] [ויאמר אלי]ו [אברהם השמר לך פן תשיב את בני שמה] יהוה אלהי השמים אשר לקחני מבית אבי ומארץ מולדתי ואשר דבר לי ואשר נשבע לי לאמר לזרעך אתן את הארץ הזאת הוא ישלח מלאכו לפניך ולקחת אשה לבני משם ואם לא תאבה האשה ללכת אחריך ונקית משבועתי זאת רק את בני לא תשיב שמה וישם העבד את ידו תחת ירך אברהם אדניו וישבע לו על הדבר הזה ויקח העבד עשרה גמלים מגמלי אדניו וילך וכל טוב אדניו בידו ויקם וילך אל ארם נהרים אל עיר נחור ויברך הגמלים מחוץ לעיר על באר המים לעת ערב לעת צאת השאבות ויאמר יהוה אלהי אדני אברהם הקרא נא לפני היום ועשה חסד עם אדני אברהם הנה אנכי נצב על עין המים ובנות אנשי העיר יצאות לשאב מים והיה הנערה אשר אמר אליה הטי נא כדיך ואשתה ואמרה שתה וגם גמליך אשקה אתה הוכחת לעבדך ליצחק ובה אדע כי עשית חסד עם אדני אברהם ויהי הוא טרם כלה לדבר אל לבו והנה רבקה יצאת אשר ילדה לבתואל בן מלכה אשת נחור אחי אברהם וכדה על שכמה והנערה טובת מראה מאד בתולה ואיש לא ידעה ותרד ה[עין] ותמלא כדה ות[על] וירץ העבד לקר[אתה] ויאמר הגמיני נא מעט מים מכדיך ותאמר שתה אדני ותמהר ותוריד כדה על ידה ותשקהו ותכל להשקותו ותאמר גם לגמליך אשאב עד אם כלו לשתות ותמהר ותוריד כדה על השקות ותרץ עוד אל הבאר לשאב ותשאב לכל גמליו והאיש משתה לה ומחריש לדעת הצליח יהוה דרכו אם לא ויהי כאשר כלו הגמלים לשתות ויקח האיש נזם זהב בקע משקלו וישם על אפה ושני צמידים על ידיה עשרה זהב משקלם ויאמר בת מי אתי הגידי נא לי היש בבית אביך מקום לנו ללין ותאמר אליו בת בתואל אנכי בן מלכה אשר ילדה לנחור ותאמר אליו גם תבן גם מספה רב עמנו וגם מקום ללין ויקד האיש וישתחוי ליהוה ויאמר ברוך יהוה אלהי אדני אברהם אשר לא עזב חסדו ואמתו מעם אדני אברהם אנכי בדרך נחני יהוה בית אחי אדני ותרץ הנערה ותגיד לבית אמה כדברים האלה ולרבקה אח ושמו לבן וירץ לבן אל האיש החוצה אל העין ויהי כראותו את הנ[זם] ואת הצמידים [על ידי אחותו] וכשמעו את דברי רבקה אחותו לאמר כה דבר אלי האיש ויבא אל האיש והנה עמד על הגמלים על העין ויאמר בא ברוך יהוה למה תעמד בחוץ ואנכי פניתי הבית ומקום לגמלים ויבא האיש הביתה ויפתח הגמלים ויתן תבן ומספה לגמלים ומים לרחץ רגליו ורגלי האנשים אשר אתו ויושם לפניו לאכל ויאמר לא אכל עד אם דברתי דברי ויאמרו דבר ויאמר עבד אברהם אנכי ויהוה ברך את אדני מאד ויגדל ויתן לו צאן ובקר כסף וזהב עבדים ושפחות וגמלים וחמורים ותלד שרה אשת אדני בן לאדני אחרי זקנתו ויתן לו את כל אשר לו וישביעני אדני לאמר לא תקח אשה לבני מבנות הכנעני אשר אנכי ישב בארצו כי אם אל בית אבי תלך ואל משפחתי ולקחת אשה לבני ואמר אל אדני אולי לא תלך האשה אחרי ויאמר אלי יהוה אשר התהלכתי לפניו ישלח מלאכו אתך והצליח דרכך ולקחת אשה לבני ממשפחתי ומבית אבי אז תנקיא מאלתי כי תבוא אל משפחתי ואם לא יתנו לך והיית נקיא מאלתי ואבוא היום אל העין ואמר יהוה אלהי אדני אברהם אם ישך נא מצליח דרכי אשר אני הלך עליה הנה אנכי נצב על עין המים והיה העלמה היוצאת לשאב ואמרתי אליה השקיני נא מעט מים מכדיך ואמרה אלי גם אתה שתה וגם לגמליך אשאב היא האשה אשר הוכיח יהוה לבן אדני אני טרם אכלה לדבר אל לבי והנה רבקה יצאת וכדה על שכמה ותרד העין ותשאב ואמר אליה השקיני נא מעט מים מכדיך ותמהר ותוריד כדה מעליה ותאמר שתה וגם גמליך אשקה ואשתה וגם הגמלים השקתה ואשאל אתה ואמר בת מי אתי ותאמר בת בתואל בן נחור אשר ילדה לו מלכה ואשים הנזם על אפה והצמידים על ידיה ואקד ואשתחוי ליהוה ואברך את יהוה אלהי אדני אברהם אשר הנחני בדרך אמת לקחת את בת אחי אדני לבנו ועתה אם ישכם עשים חסד ואמת את אדני הגידו לי ואם לא הגידו לי ואפנה על הימין או על השמאל ויען לבן ובתואל ויאמרו מיהוה יצא הדבר לא נוכל דבר אליך רע וטוב הנה רבקה לפניך קח ולך ותהיה אשה לבן [אדניך כאשר ד]בר [יהוה] ויהי כאשר שמע עבד אברהם את דבריהם וישתחוי ארצה ליהוה ויוצא העבד כלי כסף וכלי זהב ובגדים ויתן לרבקה ומגדנות נתן לאחיה ולאמה ויאכלו וישתו הוא והאנשים אשר עמו וילינו ויקמו בבקר ויאמר שלחוני לאדני ויאמרו אחיה ואמה תשב הנערה אתנו ימים או חדש ואחר תלך ויאמר אליהם אל תאחרו אתי ויהוה הצליח את דרכי שלחוני ואלכה אל אדני ויאמרו נקרא לנערה ונשאל את פיה ויקראו לרבקה ויאמרו לה התלכי עם האיש הזה ותאמר אלך וישלחו את רבקה אחותם ואת מינקתה ואת עבד אברהם ואת אנשיו ויברכו את רבקה ויאמרו לה אחותנו אתי הוי לאלפי רבבה ויירש זרעיך את שער איביו ותקם רבקה ונערתיה ותרכבנה על הגמלים ותלכנה אחרי האיש ויקח העבד את רבקה וילך ויצחק בא במדבר באר לחי ראה והוא ישב בארץ הנגב ויצא יצחק לשוח בשדה לפנות ערב וישא עיניו וירא והנה הגמלים באים ותשא רבקה את עיניה ותרא את יצחק ותפל מעל הגמל ותאמר אל העבד מי האיש הלז ההלך בשדה לקראתנו ויאמר העבד הוא אדני ותקח הצעיף ותתכס ויספר העבד ליצחק את כל הדברים אשר עשה ויביאה יצחק האהלה שרה אמו ויקח את רבקה ותהי לו לאשה ויאהבה וינחם יצחק אחרי אמו ויסף אברהם ויקח אשה ושמה קטורה ותלד לו את זמרון ואת יקשן ואת מדן ואת מדין ואת ישבק ואת שוח ויקשן ילד את שבא ואת דדן ובני דדן היו אשורים ולטשים ולאמים ובני מדין עיפה ואפר חנוך ואבידע ואלדעה כל אלה בני קטורה ויתן אברהם את כל אשר לו ליצחק בנו ולבני הפילגשים אשר לאברהם נתן אברהם מתנות וישלחם מעל יצחק בנו בעודנו חי קדמה אל ארץ קדמה ואלה ימי שני חיי אברהם אשר חי מאת שנה ושבעים שנה וחמש שנים ויגוע וימת אברהם בשיבה טובה זקן ושבע ימים ויאסף אל עמו ויקברו אתו יצחק וישמעאל בניו אל מערת המכפלה אל שדה עפרון בן צהר החתי אשר על פני ממרא השדה אשר קנה אברהם מאת בני חת שם קבור אברהם ושרה אשתו ויהי אחרי מות אברהם ויברך אלהים את [יצחק בנו וי]שב [יצחק עם באר לחי ראה] [ואלה תולדת ישמעאל בן אברהם] אשר ילדה הגר המצרית שפחת שרה לאברהם ואלה שמות בני ישמעאל בשמותם לתולדתם בכור ישמעאל נבאות וקדד ואדבאל ומבשם ומשמע ודומה ומשא הדד ותימה יטור ונפיש וקדמה אלה הם בני ישמעאל ואלה שמותם בחצרותם ובטירתם שנים עשר נשיאים לאמתם ואלה שני חיי ישמעאל מאת שנה ושלשים שנה ושבע שנים ויגוע וימת ויאסף אל עמו וישכנו מחוילה עד שור אשר על פני מצרים באכה אשורה על פני כל אחיו נפל ואלה תולדת יצחק בן אברהם אברהם הוליד את יצחק ויהי יצחק בן ארבעים שנה בקחתו את רבקה בת בתואל הארמי מפדן ארם אחות לבן הארמי לו לאשה ויעתר יצחק אל יהוה לנכח אשתו כי עקרה היא ויעתר לו יהוה ותהר רבקה אשתו ויתרצצו הבנים בקרבה ותאמר אם כן למה זה אנכי ותלך לדרש את יהוה ויאמר יהוה לה שני גוים בבטניך ושני לאמים ממעיך יפרדו ולאם מלאם יאמץ ורב יעבד צעיר וימלאו ימיה ללדת והנה תאמים בבטנ[ה] ויצא הראיש[ון] אדמני כלו כאדר[ת] שער ויקראו שמ[ו] עשו ואחרי כן יצא אחיו וידו אחזת בעקב עשו ויקראו שמו יעקב ויצחק בן ששים שנה בלדת אתם ויגדלו הנערים ויהי עשו איש ידע ציד איש שדה ויעקב איש תם ישב אהלים ויאהב יצחק את עשו כי צידו בפיו ורבקה אהבת את יעקב ויזיד יעקב נזיד ויבא עשו מן השדה והוא עיף ויאמר עשו אל יעקב הלעטני נא מן האדום האדום הזה כי עיף אנכי על כן קרא שמו אדום ויאמר יעקב מכרה כיום את בכורתך לי ויאמר עשו הנה אנכי הלך למות ולמה זה לי בכורה ויאמר יעקב השבע לי כיום וישבע לו וימכר את בכורתו ליעקב ויעקב נתן לעשו לחם ונזיד עד שים ויאכל וישת ויקם וילך ויבז עשו את הבכורה ויהי רעב בארץ מלבד הרעב הראישון אשר היה בימי אברהם וילך יצחק אל אבימלך מלך פלשתים גררה ויראה אליו יהוה ויאמר אל תרד מצרימה שכן בארץ אשר אמר אליך גר בארץ הזאת ואהיה עמך ואברכך כי לך ולזרעך אתן את כל הארצות האלה והקמתי את [השבועה א]שר נשבעתי [לאברהם אביך] [והרביתי את זרעך ככוכבי השמים ונתתי לזרעך את כל הארצות האלה] והתברכו בזרעך כל גוי הארץ עקב אשר שמע אברהם אביך בקולי וישמר משמרתי מצותי חקותי ותורתי וישב יצחק בגרר וישאלו אנשי המקום על אשתו ויאמר אחותי היא כי ירא לאמר אשתי היא פן יהרגוני אנשי המקום על רבקה כי טובת מראה היא ויהי כאשר ארכו לו שם הימים וישקף אבימלך מלך פלשתים בעד החלון וירא והנה יצחק מצחק את רבקה אשתו ויקרא אבימלך ליצחק ויאמר אך הנה אשתך היא ואיך אמרת אחותי היא ויאמר אליו יצחק כי אמרתי פן אמות עליה ויאמר אבימלך מה זאת עשית לנו כמעט שכב אחד העם את אשתך והבאת עלינו אשם ויצו אבימלך את כל עמו לאמר הנגע באיש הזה ובאשתו מות יומת ויזרע יצחק בארץ ההיא וימצא בשנה ההיא מאה שערים ויברכהו יהוה ויגדל האיש וילך הלך וגדל עד כי גדל מאד ויהי לו מקנה צאן ומקנה בקר ועבדה רבה ויקנאו אתו פלשתים וכל הבארות אשר חפרו עבדי אביו בימי אברהם אביו סתמום פלשתים וימלאום עפר ויאמר אבימלך אל יצחק לך מעמנו כי עצמת ממנו מאד וילך משם יצחק ויחן בנחל גרר וישב שם וישב יצחק ויחפר את בארות המים אשר חפרו עבדי אברהם אביו ויסתמום פלשתים אחרי מות אברהם ויקרא להן שמות כשמות אשר קרא להן אביו ויחפרו עבדי יצחק בנחל וימצאו שם באר מים חיים ויריבו רעי גרר עם רעי יצחק לאמר לנו המים ויקרא שם הבאר עשק כי התעשקו עמו ויחפרו באר אחרת ויריבו גם עליה ויקרא שמה שטנה ויעתק משם ויחפרו באר אחרת ולא רבו עליה ויקרא שמה רחבות ויאמר כי עתה הרחיב יהוה לנו ופרינו בארץ ויעל משם באר שבע ויראה אליו יהוה בלילה ההוא ויאמר אנכי אלהי אברהם אביך אל תירא כי אתך אנכי וברכתיך והרביתי את זרעך בעבור אברהם עבדי ויבן שם מזבח ויקרא בשם יהוה ויט שם אהלו ויכרו שם עבדי יצחק באר ואבימלך הלך אליו מגרר ואחזת מרעהו ופיכל שר צבאו ויאמר אליהם יצחק מדוע באתם אלי ואתם שנאתם אתי ותשלחוני מאתכם ויאמרו ראו [ראי]נו כי היה יהוה [עמך ונ]אמר תהיה [נא אלה בינתנו ביננו ובינך] ונכרתה ברית עמך אם תעשה עמנו רע כאשר לא נגענוך וכאשר עשינו עמך רק טוב ונשלחך בשלום עתה אתה ברוך יהוה ויעש להם משתה ויאכלו וישתו וישכמו בבקר וישבעו איש לרעהו וישלחם יצחק וילכו מאתו בשלום ויהי ביום ההוא ויבאו עבדי יצחק ויגדו לו על אדות הבאר אשר חפרו ויאמרו לו מצאנו מים ויקרא אתה שבעה על כן שם העיר באר שבע עד היום הזה ויהי עשו בן ארבעים שנה ויקח אשה את יהודית בת בארי החתי ואת בשמת בת אילון החוי ותהיינה מרת רוח ליצחק ולרבקה ויהי כי זקן יצחק ותכהינה עיניו מראות ויקרא את עשו בנו הגדול ויאמר אליו בני ויאמר אליו הנני ויאמר הנה נא זקנתי לא ידעתי יום מותי ועתה שא נא כליך תליתך וקשתך וצא השדה וצוד לי ציד ועשה לי מטעמים כאשר אהבתי והבאת לי ואכל בעבור תברכך נפשי בטרם אמות ורבקה שמעת בדבר יצחק אל עשו בנו וילך עשו השדה לצוד ציד להביא ורבקה אמרה אל יעקב בנה לאמר הנה שמעתי את אביך מדבר אל עשו אחיך לאמר הבא לי ציד ועשה לי מטעמים ואכלה ואברכך לפני יהוה לפני מותי ועתה בני שמע בקולי לאשר אני מצויה אתך לך נא אל הצאן וקח לי משם שני גדיי עזים טובים ואעשה אתם מטעמים לאביך כאשר אהב והבאת לאביך ואכל בעבור אשר יברכך לפני מותו ויאמר יעקב אל רבקה אמו הנה עשו אחי איש שעיר ואנכי איש חלק אולי ימושני אבי והייתי בעיניו כמתעתע והבאת עלי קללה ולא ברכה ותאמר לו אמו עלי קללתך בני אך שמע בקולי ולך קח לי וילך ויקח ויבא לאמו ותעש אמו מטעמים כאשר אהב אביו ותקח רבקה את בגדי עשו בנה הגדול החמידות אשר אתה בבית ותלביש את יעקב בנה הקטן ואת עורת גדיי העזים הלבישה על ידיו ועל חלקת צוארו ותתן את המטעמים ואת הלחם אשר עשתה ביד יעקב בנה ויבא אל אביו ויאמר אבי ויאמר הנני מי אתה בני ויאמר יעקב אל אביו אנכי עשו בכורך עשיתי כאשר דברת אלי קום נא שבה ואכלה מצידי בעבור תברכני נפשך ויאמר יצחק אל בנו מה זה מהרת למצא בני ויאמר כי הקרא יהוה אלהיך לפני ויאמר יצחק אל יעקב גשה נא ואמושך בני האתה זה בני עשו אם לא ויגש יעקב אל [יצחק אביו וימושהו ויאמר הקול קול יעקב והידים ידי עשו] ולא הכירו כי היו ידיו כידי עשו אחיו שעירות ויברכהו ויאמר האתה זה בני עשו ויאמר אני ויאמר הגישה לי ואכל מציד בני למען תברכך נפשי ויגש לו ויאכל ויבא לו יין וישת ויאמר אליו יצחק אביו גשה נא ושקה לי בני ויגש וישק לו ויריח אח ריח בגדיו ויברכהו ויאמר ראו ריח בני כריח השדה מלא אשר ברכהו יהוה ויתן לך האלהים מטל השמים ומשמני הארץ ורב דגן ותירש יעבדוך עמים וישתחוו לך לאמים הוי גביר לאחיך וישתחוו לך בני אמך ארריך ארור ומברכיך ברוך ויהי כאשר כלה יצחק לברך את יעקב ויהי אך יצא יצא יעקב מאת פני יצחק אביו ועשו אחיו בא מצידו ויעש גם הוא מטעמים ויבא לאביו ויאמר לאביו יקום אבי ויאכל מציד בנו בעבור תברכני נפשך ויאמר אליו יצחק אביו מי אתה ויאמר אני בנך בכורך עשו ויחרד יצחק חרדה גדלה עד מאד ויאמר מי אפוא הצד ציד ויבא לי ואכל מכל בטרם תבוא {ואברככו} <ואברכהו> וגם ברוך יהיה ויהי כשמע עשו את דברי אביו ויצעק צעקה גדלה ומרה עד מאד ויאמר לאביו ברכני גם אני אבי ויאמר בא אחיך במרמה ויקח את ברכתך ויאמר הכו קרא שמו יעקב ויעקבני זה פעמים את בכורתי לקח והנה עתה לקח ברכתי ויאמר הל{{ו}}א הצלת לי ברכה ויען יצחק ויאמר לעשו הן גביר שמתיו לך ואת כל אחיו נתתי לו לעבדים ודגן ותירש סמכתיו ולך אפוא מה אעשה בני ויאמר עשו אל אביו הברכה אחת היא לך אבי ברכני גם אני אבי וישא עשו קולו ויבך ויען יצחק אביו ויאמר אליו הן משמני הארץ יהיה מושבך ומטל השמים ממעל ועל חרבך תחיה ואת אחיך תעבד והיה כאשר תהדר ופרקת עולו מעל צוארך וישטם עשו את יעקב על הברכה אשר ברכו אביו ויאמר עשו בלבו יקרבו ימי אבל אבי ואהרגה את יעקב אחי ויגד לרבקה את דברי עשו בנה הגדול ותשלח ותקרא ליעקב בנה הקטן ותאמר אליו הנה עשו אחיך מתנחם לך להרגך ועתה בני שמע בקולי וקום ברח לך אל לבן אחי חרנה וישבת עמו ימים אחדים עד אשר תשוב חמת אחיך עד שב אף אחיך ממך ושכח את אשר עשית לו ושלחתי ולקחתיך משם למה אשכל גם שניכם יום אחד ותאמ[ר רבקה אל יצחק קצתי בחיי מפני בנות חת אם לקח יעקב] אשה מבנות חת כאלה מבנות הארץ למה לי חיים ויקרא יצחק אל יעקב ויברך אתו ויצוהו ויאמר לו לא תקח אשה מבנות כנען קום לך פדנה ארם בית בתואל אבי אמך וקח לך משם אשה מבנות לבן אחי אמך ואל שדי יברך אתך ויפרך וירבך והיית לקהל עמים ויתן לך את ברכת אברהם אביך לך ולזרעך אתך לרשת את ארץ מגריך אשר נתן יהוה לאברהם וישלח יצחק את יעקב וילך פדנה ארם אל לבן בן בתואל הארמי אחי רבקה אם יעקב ועשו וירא עשו כי ברך יצחק את יעקב ושלח אתו פדנה ארם לקחת לו משם אשה בברכו אתו ויצוו (!) עליו לאמר לא תקח אשה מבנות כנען וישמע יעקב אל אביו ואל אמו וילך פדנה ארם וירא עשו כי רעות בנות כנען בעיני יצחק אביו וילך עשו ויקח את מחלת בת ישמעאל בן אברהם אחות נבאות על נשיו לו לאשה ויצא יעקב מבאר שבע ללכת חרנה ויפגע במקום וילן שם כי בא השמש ויקח מאבני המקום וישם מראשיתו וישכב במקום ההוא ויחלם והנה סלם מצב ארצה וראשו מגיע השמים והנה מלאכי אלהים עלים וירדים בו והנה יהוה נצב עליו ויאמר אני יהוה אלהי אברהם אביך ואלהי יצחק הארץ אשר אתה שכב עליה לך אתננה ולזרעך והיה זרעך כעפר הארץ ופרצת ימה וקדמה וצפונה ונגבה ונברכו בך כל משפחות האדמה ובזרעך והנה אנכי עמך ושמרתיך בכל אשר תלך והשבתיך אל האדמה הזאת כי לא אעזבך עד אשר אם עשיתי את אשר דברתי לך ויקץ יעקב משנתו ויאמר אכן יש יהוה במקום הזה ואנכי לא ידעתי ויירא ויאמר מה נורא המקום הזה אין זה כי אם בית אלהים וזה שער השמים וישכם יעקב בבקר ויקח את האבן אשר שם מראשיתו וישם אתה מצבה ויצק שמן על ראשה ויקרא את שם המקום ההוא בית אל ואולם לוזה שם העיר לראישונה וידר יעקב נדר לאמר אם יהיה אלהים עמדי ושמרני בדרך הזה אשר אני הלך ונתן לי לחם לאכל ובגד ללבש ושבתי בשלום אל בית אבי והיה יהוה לי לאלהים והאבן הזאת אשר שמ[תי מצבה יהיה בית אלהים וכל אשר תתן לי] עשר אעשרנו לך וישא יעקב רגליו וילך ארץ בני קדם וירא והנה באר בשדה והנה שם שלשה עדרי צאן רביצים עליה כי מן הבאר ההיא ישקו העדרים ואבן גדלה על פי הבאר ונאספו שם כל הרעים וגללו את האבן מעל פי הבאר והשקו את הצאן והשיבו את האבן על פי הבאר למקומה ויאמר להם יעקב אחי מאין אתם ויאמרו מחרן אנחנו ויאמר להם הידעתם את לבן בן נחור ויאמרו ידענו ויאמר להם השלום לו ויאמרו שלום והנה רחל בתו באה עם הצאן ויאמר להם הן עוד היום גדול לא עת האסף המקנה השקו הצאן ולכו רעו ויאמרו לא נוכל עד אשר יאספו כל הרעים וגללו את האבן מעל פי הבאר והשקנו הצאן עודנו מדבר עמם ורחל באה עם הצאן אשר לאביה כי רעה היא ויהי כאשר ראה יעקב את רחל בת לבן אחי אמו ואת צאן לבן אחי אמו ויגש יעקב ויגל את האבן מעל פי הבאר וישק את צאן לבן אחי אמו וישק יעקב לרחל וישא את קולו ויבך וי[גד] יעקב לרחל כי [אחי אבי]ה הוא וכ[י בן רבקה ה]וא ותר[ץ] ותג[ד לאביה] ויהי כשמע לבן את שמע יעקב בן אחותו וירץ לקראתו ויחבק לו וינשק לו ויביאהו אל ביתו ויספר ללבן את כל הדברים האלה ויאמר לו לבן אך עצמי ובשרי אתה וישב עמו חדש ימים ויאמר לבן ליעקב הכי אחי אתה ועבדתני חנם הגידה לי מה משכרתך וללבן שתי בנות שם הגדלה לאה ושם הקטנה רחל ועיני לאה רכות ורחל היתה יפת תאר ויפת מראה ויאהב יעקב את רחל ויאמר אעבדך שבע שנים ברחל בתך הקטנה ויאמר לבן טוב תתי אתה לך מתתי אתה לאיש אחר שב עמדי ויעבד יעקב ברחל שבע שנים ויהיו בעיניו כימים אחדים באהבתו אתה ויאמר יעקב אל לבן הבה את אשתי כי מלאו ימי ואבוא אליה ויאסף לבן את כל אנשי המקום ויעש משתה ויהי בערב ויקח את לאה בתו ויבא אתה אליו ויבא אליה יעקב ויתן לבן את זלפה שפחתו ללאה בתו לשפחה ויהי בבקר והנה היא לאה ויאמר אל לבן מה זאת עשית לי הלוא ברחל עבדתי עמך ולמה רמיתני ויאמר לבן לא יעשה כן [במקומנו] לתת הצעירה לפני הבכירה מלא שבוע זאת ואתן לך גם את זאת בעבדה אשר תעבד עמדי עוד שבע שנים אחרות ויעש <יעקב> כן וימלא שבוע זאת ויתן לו את רחל בתו לו לאשה ויתן לבן לרחל בתו את בלהה שפחתו לה לשפחה ויבא גם אל רחל ויאהב גם את רחל מלאה ויעבד עמו עוד שבע שנים אחרות וירא יהוה כי שנואה לאה ויפתח את רחמה ורחל עקרה ותהר לאה ותלד בן ותקרא את שמו ראובן כי אמרה כי ראה יהוה בעניי כי עתה יאהבני אישי ותהר עוד ותלד בן ותאמר כי שמע יהוה כי שנואה אנכי ויתן לי גם את זה ותקרא את שמו שמעון ותהר עוד ותלד בן ותאמר עתה הפעם ילוה אישי אלי כי ילדתי לו שלשה בנים על כן קראה שמו לוי ותהר עוד ותלד בן ותאמר הפעם אודה את יהוה על כן קראה שמו יהודה ותעמד מלדת ותרא רחל כי לא ילדה ליעקב ותקנא רהל באחותה ותאמר אל יעקב הבה לי בנים ואם אין מתה אנכי ויחר אף יעקב ברחל ויאמר התחת אלהים אנכי אשר מנע ממעיך פרי בטן ותאמר הנה אמתי בלהה בא אליה ותלד על ברכי ואבנה גם אנכי ממנה ותתן לו את בלהה שפחתה לאשה ויבא אליה יעקב ותהר בלהה ותלד ליעקב בן ותאמר רחל דנני אלהים וגם שמע בקולי ויתן לי בן על כן קראה שמו דן ותהר עוד ותלד בלהה שפחת רחל בן שני ליעקב ותאמר רחל נפתלי אלהים נפתלתי עם אחותי וגם יכלתי ותקרא את שמו נפתלי ותרא לאה כי עמדה מלדת ותקח את זלפה שפחתה ותתן אתה ליעקב לאשה ותלד זלפה שפחת לאה ליעקב בן ותאמר לאה בגד ותקרא את שמו גד ותלד זלפה שפחת לאה בן שני ליעקב ותאמר לאה באשרי כי אשרוני בנות ותקרא את שמו אשר וילך ראובן בימי קציר חטים וימצא דודים בשדה ויבא אתם אל לאה אמו ותאמר רחל אל לאה תני נא לי מדודי בניך ותאמר לה המעט קחתיך את אישי ולקחתי גם את דודי בני ותאמר רחל לכן ישכב עמיך הלילה תחת דודי [בניך] [ויבא יעקב מן השדה בערב ותצא לאה לקראתו] ותאמר אלי תבוא הלילה כי שכר שכרתיך בדודי בני וישכב עמה בלילה ההוא וישמע אלהים אל לאה ותהר ותלד ליעקב בן חמישי ותאמר לאה נתן אלהים שכרי אשר נתתי שפחתי לאישי ותקרא את שמו יששכר ותהר עוד לאה ותלד בן ששי ליעקב ותאמר לאה זבדני אלהים אתי זבד טוב הפעם יזבלני אישי כי ילדתי לו ששה בנים ותקרא את שמו זבולן ואחר ילדה בת ותקרא את שמה דינה ויזכר אלהים את רחל וישמע אליה אלהים ויפתח את רחמה ותהר ותלד בן ותאמר אסף אלהים את חרפתי ותקרא את שמו יוסף לאמר יסף יהוה לי בן אחר ויהי כאשר ילדה רחל את יוסף ויאמר יעקב אל לבן שלחני ואלכה אל מקומי ואל ארצי תנה את נשי ואת ילידי אשר עבדתי אתך בהן ואלכה כי אתה ידעת את עבדתי אשר עבדתיך ויאמר אליו לבן אם נא מצאתי חן בעיניך נחשתי ויברכני יהוה בגללך ויאמר נקבה שכרך עלי ואתנה ויאמר אליו אתה ידעת את אשר עבדתיך ואת אשר היה מקניך אתי כי מעט אשר היה לך לפני ויפרץ לרב ויברך יהוה אתך לרגלי ועתה מתי אעשה גם אנכי לביתי ויאמר מה אתן לך ויאמר יעקב לא תתן לי מאומה אם תעשה לי את הדבר הזה אשובה ארעה צאנך אשמר אעבר בכל צאנך היום הסיר משם כל שה נקוד וטלוא וכל שה חום בכשבים וטלוא ונקוד בעזים והיה שכרי וענתה בי צדיקתי ביום מחר כי יבוא על שכרי לפניך כל אשר איננו נקוד וטלוא בעזים וחום בכשבים גנוב הוא אתי ויאמר לבן והן לא יהיה כדבריך ויסר ביום ההוא את התישים העקודים והטלואים ואת כל העזים הנקודות והטלואות כל אשר לבן בו וכל חום בכשבים ויתן ביד בניו וישם דרך שלשת ימים בינם ובין יעקב ויעקב רעי את צאן לבן הנותרת [א] ויאמר מלאך אלהים אל יעקב בחלום ויאמר יעקב ויאמר הנני ויאמר שא נא עיניך וראה [את כל העתוד]ים [העלים על הצאן] עקודים נקודים וברודים כי ראיתי את כל אשר לבן עשה לך אנכי האל בית אל אשר משחת שם מצבה ואשר נדרת לי שם נדר ועתה קום צא מן הארץ הזאת ושוב אל ארץ אביך ואיטיב עמך [ב] ויקח לו יעקב מקל לבנה לח ולוז וערמון ויפצל בהם פצלות לבנות מחשף הלבן אשר על המקלות ויצג את המקלות אשר פצל ברחטים בהשקות המים אשר תבאהן (!) הצאן לשתות לנכח הצאן ויחמנה בבאהן (!) לשתות ויחמנה הצאן על המקלות ותלדנה הצאן עקודים נקודים וטלואים והכשבים הפריד יעקב ויתן פני הצאן איל עקוד וכל חום בצאן לבן וישת לו עדרים לבדו ולא שתם על צאן לבן ויהי בכל יחם הצאן המקשרות ישים יעקב את המקלות לעיני הצאן ברחטים ליחמנה במקלות ובהעטיף הצאן לא ישים והיו העטופים ללבן והקשורים ליעקב ויפרץ האיש מאד מאד ויהי לו צאן רבות ושפחות ועבדים וגמלים וחמורים וישמע את דברי בני לבן לאמר לקח יעקב את כל אשר לאבינו ומאשר לאבינו עשה את כל הכבוד הזה וירא יעקב את פני לבן והנה אינם עמו כתמול שלשום ויאמר יהוה אל יעקב שוב אל ארץ אבותיך ולמולדתך ואהיה עמך וישלח יעקב ויקרא לרחל וללאה השדה אל צאנו ויאמר להן ראה אנכי את פני אביכן כי אינם אלי כתמול שלשום ואלהי אבי היה עמדי ואתין ידעתין כי בכל כחי עבדתי את אביכן ואביכן התל בי ויחלף את משכרתי עשרת מנים ולא נתנו יהוה להריע עמדי אם כה יאמר נקודים יהיה שכרך וילדו כל הצאן נקודים ואם כה יאמר עקודים יהיה שכרך וילדו כל הצאן עקודים ויצל יהוה את מקנה אביכן ויתן לי ויהי בעת יחם הצאן ואשא עיני ואראה בחלום והנה העתודים העלים על הצאן עקודים נקודים וברודים ויאמר אלי מלאך האלהים בחלום יעקב ואמר הנני ויאמר שא נא עיניך וראה את כל העתודים העלים על הצאן עקודים נקודים וברודים כי ראיתי את כל אשר לבן עשה לך אנכי האל בית אל אשר משחת שם מצבה ואשר נדרת לי שם נדר ועתה קום צא מן הארץ הזאת ושוב אל ארץ מולדתך ותען רחל ולאה ותאמרנה לו העוד לנו חלק ונחלה בבית אבינו הלוא כנכריות נחשבנו לו כי מכרנו ויאכל גם אכל את כספנו כי כל העשר אשר הציל יהוה מאבינו לנו הוא ולבנינו ועתה כל אשר אמר אליך אלהים עשה ויקם יעקב וישא את נשיו ואת בניו על הגמלים וינהג את כל מקנהו ואת כל רכושו אשר רכש מקנה קנינו אשר רכש בפדן ארם לבוא אל יצחק אביו ארצה כנען ולבן הלך לגוז את צאנו ותגנב רחל את התרפים אשר לאביה ויגנב יעקב את לב לבן הארמי עד בלתי הגיד לו כי ברח הוא ויברח הוא וכל אשר לו ויקם ויעבר את הנהר וישם את פניו הר הגלעד ויגד ללבן ביום השלישי כי ברח יעקב ויקח את אחיו עמו וירדף אחריו דרך שבעת ימים וידבק אתו בהר הגלעד ויבא אלהים אל לבן הארמי בחלום הלילה ויאמר לו השמר לך פן תדבר עם יעקב מטוב עד רע וישג לבן את יעקב ויעקב תקע את אהלו בהר ולבן תקע את אחיו בהר הגלעד ויאמר לבן ליעקב מה עשית ותגנב את לבבי ותנהג את בנותי כשביות חרב למה נחבת לברח ותגנב אתי ולא הגדת לי ואשלחך בשמחה בשרים בתף ובכנור ולא נטשתני לנשק לבני ולבנותי עתה הסכלת עשות יש לאל ידי לעשות עמך רע ואלהי אביך אמש אמר אלי לאמר השמר לך מדבר עם יעקב מטוב עד רע ועתה הלך הלכת כי נכסף נכספת לבית אביך למה גנבת את אלהי ויען יעקב ויאמר ללבן כי יראתי כי אמרתי פן תגזל את בנתיך מעמי עם אשר תמצא את אלהיך לא יחיה נגד אחינו הכר לך מה עמדי וקח לך ולא ידע יעקב כי רחל גנבתם ויבא לבן ויחפש באהל יעקב ובאהל לאה ובאהל שתי השפחות ולא מצא ויצא מאהל לאה ויבא באהל רחל ורחל לקחה את התרפים ותשימם בכר הגמל ותשב עליהם וימשש לבן את כל האהל ולא מצא ותאמר אל [אביה] אל יחר בעיני אדני כי לא אוכל לקום מפניך כי דרך הנשים לי ויחפש ולא מצא את התרפים ויחר ליעקב וירב בלבן ויען יעקב ויאמר ללבן מה פשעי ומה חטאתי כי דלקת אחרי וכי מששת את כל כלי מה מצאת מכל כלי ביתך שים כה נגד אחי ואחיך ויוכיחו בין שנינו זה עשרים שנה אנכי עמך רחליך ועזיך לא שכלו אילי צאנך לא אכלתי טרפה לא הבאתי אליך אנכי אחטנה מידי גנובת יום וגנובת לילה הייתי ביום אכלני חרף וקרח בלילה ותדד שנתי מעיני זה לי עשרים שנה בביתך עבדתיך ארבעה עשרה שנה בשתי בנתיך ושש שנים בצאנך ותחלף את משכרתי עשרת מנים לו לא אלהי אבי אלהי אברהם ופחד יצחק היה לי כי עתה ריקם שלחתני את עניי ואת יגע כפי ראה אלהים והוכיח אמש ויען לבן ויאמר אל יעקב הבנות בנותי והבנים בני והצאן צאני וכל אשר אתה ראה לי הוא ולבנותי מה אעשה לאלה היום או לבניהם אשר ילדו ועתה לכה נכרתה ברית אני ואתה והיה לעד ביני ובינך ויקח יעקב אבן וירמה מצבה ויאמר יעקב לאחיו לקטו אבנים ויקחו אבנים ויעשו גל ויאכלו שם על הגל ויקרא לו לבן יגר שהדותה ויעקב קרא לו גלעד ויאמר לבן הגל הזה עד ביני ובינך היום על כן קרא שמו גלעד והמצבה אשר אמר יצף יהוה ביני ובינך כי נסתר איש מרעהו אם תענה את בנותי ואם תקח נשים על בנותי אין איש עמנו ראה אלהים עד ביני ובינך ויאמר לבן ליעקב הנה הגל הזה והנה המצבה אשר ירית ביני ובינך עד הגל הזה ועדה המצבה אם אני לא אעבר אליך את הגל הזה ואם אתה לא תעבר אלי את הגל הזה ואת המצבה הזאת לרעה אלהי אברהם ואלהי נחור ישפט ביננו אלהי אברהם וישבע יעקב בפחד אביו יצחק ויזבח יעקב זבח בהר ויקרא לאחיו לאכל לחם ויאכלו לחם וילינו בהר וישכם לבן [בבקר וינשק לבניו] ולבנתיו ויברך אתם וילך וישב לבן למקומו ויעקב הלך לדרכו ויפגעו בו מלאכי אלהים ויאמר יעקב כאשר ראם מחנה אלהים זה ויקרא שם המקום ההוא מחנים וישלח יעקב מלאכים לפניו אל עשו אחיו ארץ שעיר שדה אדום ויצו אתם לאמר כה תאמרון לאדני לעשו כה אמר עבדך יעקב עם לבן גרתי ואחר עד עתה ויהי לי שור וחמור וצאן ועבד ושפחה ואשלחה להגיד לאדני למצא חן בעיניך וישבו המלאכים אל יעקב לאמר באנו אל אחיך אל עשו וגם הלך לקראתך וארבע מאות איש עמו ויירא יעקב מאד ויצר לו ויחץ את העם אשר אתו ואת הצאן ואת הבקר והגמלים לשני מחנות ויאמר אם יבוא עשו אל המחנה האחד והכהו והיה המחנה הנשאר לפלטה ויאמר יעקב אלהי אבי אברהם ואלהי אבי יצחק יהוה האמר אלי שוב אל ארצך ולמולדתך ואיטיב עמך קטנתי מכל החסדים ומכל האמת אשר עשית את עבדך כי במקלי עברתי את הירדן הזה ועתה הייתי לשני מחנות הצילני נא מיד אחי מיד עשו כי ירא אנכי אתו פן יבוא והכני האם על הבנים ואתה אמרת היטב איטב עמך ושמתי את זרעך כחול הים אשר לא יספר מרב וילן שם בלילה ההוא ויקח מן הבא בידו מנחה לעשו אחיו עזים מאתים ותישים עשרים רחלים מאתים ואילים עשרים גמלים מינקות ובניהם שלשים פרות ארבעים ופרים עשרה אתנות עשרים ועירים עשרה ויתן ביד עבדיו עדר עדר לבדו ויאמר אל עבדיו עברו לפני ורוח תשימו בין עדר ובין עדר ויצו את הראישון לאמר כי יפגשך עשו אחי ושאלך לאמר למי אתה ואנה תלך ולמי אלה לפניך ואמרת לעבדך ליעקב מנחה היא שלוחה לאדני לעשו והנה גם הוא אחרינו ויצו גם את השני וגם את השלישי וגם את כל ההלכים אחרי העדרים לאמר כדבר הזה תדברון אל עשו במצאכם אתו ואמרתם גם הנה עבדך יעקב בא אחרינו כי אמר אכפרה פניו במנחה ההלכת לפני ואחרי כן אראה פניו אולי ישא פני ותעבר המנחה על פניו [והוא לן בלילה ההוא במחנה] ויקם בלילה ההוא ויקח את שתי נשיו ואת שתי שפחתיו ואת אחד עשר ילידיו ויעבר את מעבר היבק ויקחם ויעברם את הנחל ויעבר את כל אשר לו ויותר יעקב לבדו ויאבק איש עמו עד עלות השחר וירא כי לא יכל לו ויגע בכף ירכו ותקע כף ירך יעקב בהבאקו (!) עמו ויאמר שלחני כי עלה השחר ויאמר לא אשלחך כי אם ברכתני ויאמר אליו מה שמך ויאמר יעקב ויאמר לא יעקב יאמר עוד שמך כי אם ישראל כי שרית עם אלהים ועם אנשים ותוכל וישאל יעקב ויאמר הגידה נא שמך ויאמר למה זה תשאל לשמי ויברך אתו שם ויקרא יעקב שם המקום פנואל כי ראיתי אלהים פנים אל פנים ותנצל נפשי ויזרח לו השמש כאשר עבר את פנואל והוא צלוע על ירכו על כן לא יאכלו בני ישראל את גיד הנשיא אשר על כף הירך עד היום הזה כי נגע בכף ירך יעקב בגיד הנשיא וישא יעקב עיניו וירא והנה עשו בא ועמו ארבע מאות איש ויחץ את הילידים על לאה ועל רחל ועל שתי השפחות וישם את השפחות ואת ילידיהן ראישונה ואת לאה וילידיה אחרנים ואת רחל ואת יוסף אחרנים והוא עבר לפניהם וישתחוי ארצה שבע פעמים עד גשתו עד אחיו וירץ עשו לקראתו ויחבקהו ויפל על צוארו וישקהו ויבכו וישא עיניו וירא את הנשים ואת הילידים ויאמר מי אלה לך ויאמר הילידים אשר חנן אלהים את עבדך ותגשנה השפחות הנה וילידיהן ותשתחויהן (!) ותגש גם לאה וילידיה וישתחוו ואחר נגש יוסף ורחל וישתחוו ויאמר מי לך כל המחנה הזה אשר פגשתי ויאמר למצא חן בעיני אדני ויאמר עשו יש לי רב אחי ויהי לך אשר לך ויאמר יעקב אל נא אם נא מצאתי חן בעיניך ולקחת מנחתי מידי כי על כן ראיתי פניך כראותי פני אלהים ותרצ{{י}}ני קח נא את ברכתי אשר הבאתי לך כי חנני אלהים וכי יש לי כל ויפצר בו ויקח ויאמר נסעה ונלכה ואלכה לנגדך ויאמר אליו אדני ידע כי הילידים רכים והצאן והבקר עאלת עלי ודפקתם יום [אחד ומתו כל הצאן] יעבר נא אדני לפני עבדו ואני אתנחלה לאטי לרגל המלאכה אשר לפני ולרגל הילידים עד אשר אבוא אל אדני שעירה ויאמר עשו אציגה נא עמך מן העם אשר אתי ויאמר למה זה אמצא חן בעיני אדני וישב ביום ההוא עשו לדרכו שעירה ויעקב נסע סכותה ויבן לו בית ולמקנהו עשה סכות על כן קרא שם המקום סכות ויבא יעקב שלום עיר שכם אשר בארץ כנען בבאו מפדן ארם ויחן את פני העיר ויקן את חלקת השדה אשר נטה שם אהלו מיד בני חמור אבי שכם במאה קשיטה ויצב שם מזבח ויקרא לו אל אלהי ישראל ותצא דינה בת לאה אשר ילדה ליעקב להראות בבנות הארץ וירא אתה שכם בן חמור החוי נשיא הארץ ויקח אתה וישכב אתה ויענה ותדבק נפשו בדינה בת יעקב ויאהב את הנערה וידבר אל לב הנערה ויאמר שכם אל אביו לאמר קח לי את הילדה הזאת לאשה ויעקב שמע כי טמא את דינה בתו ובניו היו את מקנהו בשדה וחריש יעקב עד באם ויצא חמור אבי שכם אל יעקב לדבר אתו ובני יעקב באו מן השדה כשמעם ויתעצבו האנשים ויחר להם מאד כי נבלה עשה בישראל לשכב את בת יעקב וכן לא יעשה וידבר חמור אתם לאמר שכם בני חשקה נפשו בבתכם תנו נא אתה לו לאשה והתחתנו אתנו בנתיכם תתנו לנו ואת בנתינו תקחו לכם ואתנו תשבו והארץ תהיה לפניכם שבו סחרוה ואחזו בה ויאמר שכם אל אביה ואל אחיה אמצא חן בעיניכם ואשר תאמרו אלי אתן הרבו עלי מהר מאד ומתנה ואתן כאשר תאמרו אלי ותנו לי את הנערה לאשה ויענו בני יעקב את שכם ואת חמור אביו במרמה וידברו אשר טמאו את דינה אחותם ויאמרו אליהם לא נוכל לעשות את הדבר הזה לתת את אחותנו לאיש אשר לו ערלה כי חרפה היא לנו אך בזאת נאות לכם אם תהיו כמונו להמול לכם כל זכר ונתנו את בנתינו לכם ואת בנתיכם נקח לנו וישבנו אתכם והיינו כעם אחד ואם לא תשמעו אלינו להמול ולקחנו את בתנו והלכנו וייטבו דבריהם בעיני חמור ובעיני שכם בנו ולא אחר הנער לעשות הדבר כי חפץ בבת יעקב והוא נכבד מכל בית אביו ויבא חמור ושכם בנו אל שער עירם וידברו אל אנשי עירם לאמר האנשים האלה שלמים הם אתנו ישבו בארץ ויסחרו אתה והארץ הנה רחבות ידים לפניהם את בנותם נקח לנו לנשים ואת בנתינו נתן להם אך בזאת יאותו לנו האנשים לשבת אתנו להיות לעם אחד בהמול לנו כל זכר כאשר הם נמלים מקניהם וקנינם וכל בהמתם הלוא לנו הם אך נאות להם וישבו אתנו וישמעו אל חמור ואל שכם בנו כל יצאי שער עירו וימלו כל זכר כל יצאי שער עירו ויהי ביום השלישי בהיותם כאבים ויקחו שני בני יעקב שמעון ולוי אחי דינה איש חרבו ויבאו על העיר בטח ויהרגו כל זכר ואת חמור ואת שכם בנו הרגו לפי חרב ויקחו את דינה מבית שכם ויצאו ובני יעקב באו על החללים ויבזו העיר אשר טמאו אחותם ואת צאנם ואת בקרם ואת חמוריהם ואת אשר בעיר ואת אשר בשדה לקחו ואת כל חילם ואת טפם ואת נשיהם שבו ויבזו את כל אשר בבית ויאמר יעקב אל שמעון ואל לוי עכרתם אתי להבישני ביושב הארץ בכנעני ובפרזי ואני מתי מספר ונאספו עלי והכוני ונשמדתי אני וביתי ויאמרו הך זונה יעשו את אחותנו ויאמר אלהים אל יעקב קום עלה בית אל ושב שם ועשה שם מזבח לאל הנראה אליך בברחך מפני עשו אחיך ויאמר יעקב אל ביתו ואל כל אשר עמו הסירו את אלהי הנכר אשר בתוככם והטהרו וחליפו שמלתיכם ונקומה ונעלה בית אל ואעשה שם מזבח לאל הענה אתי ביום צרתי ויהי עמדי בדרך אשר הלכתי ויתנו אל יעקב את כל אלהי הנכר אשר בידם ואת הנזמים אשר באזניהם ויטמן אתם יעקב תחת האילה אשר עם שכם ויסעו ויהי חתת אלהים על הערים אשר סביבתיהם ולא רדפו אחרי בני יעקב ויבא יעקב לוזה אשר בארץ כנען הוא בית אל הוא וכל העם אשר עמו [ויבן שם מז]בח ויקרא למקום אל בית אל כי שם נגלה אליו האלהים בברחו מפני אחיו ותמת דבורה מינקת רבקה ותקבר מתחת לבית אל תחת האלון ויקרא שמו אלון בכית ויראה אלהים אל יעקב עוד בבאו מפדן ארם ויברך אתו אלהים ויאמר לו אלהים שמך יעקב לא יקרא עוד שמך יעקב כי אם ישראל יהיה שמך ויקרא את שמו ישראל ויאמר לו אלהים אני אל שדי פרה ורבה גוי וקהל גוים יהיה ממך ומלכים מחלציך יצאו ואת הארץ אשר נתתי לאברהם וליצחק לך אתננה ולזרעך אחריך אתן את הארץ ויעל מעליו אלהים במקום אשר דבר אתו ויצב יעקב מצבה במקום אשר דבר אתו מצבת אבן ויסך עליה נסך ויצק עליה שמן ויקרא יעקב את שם המקום אשר דבר אתו שם אלהים בית אל ויסעו מבית אל ויהי עוד כברת הארץ לבוא אפרתה ותלד רחל ותקשה בלדתה ויהי בהקשותה בלדתה ותאמר לה המילדת אל תיראי כי גם זה ליך בן ויהי בצאת נפשה כי מתה ותקרא את שמו בן אוני ואביו קרא לו בנימים ותמת רחל ותקבר בדרך אפרתה היא בית לחם ויצב יעקב מצבה על קברתה היא מצבת קברת רחל עד היום ויסע ישראל ויט אהלו מהלאה למגדל עדר ויהי בשכן ישראל בארץ ההיא וילך ראובן וישכב את בלהה פילגש אביו וישמע ישראל ויהיו בני יעקב שנים עשר בני לאה בכור יעקב ראובן ושמעון ולוי ויהודה ויששכר וזבולן ובני רחל יוסף ובנימים ובני בלהה שפחת רחל דן ונפתלי ובני זלפה שפחת לאה גד ואשר אלה בני יעקב אשר ילדו לו בפדן ארם ויבא יעקב אל יצחק אביו ממרא קרית הארבע היא חברון אשר גר שם אברהם ויצחק ויהיו ימי יצחק מאת שנה ושמנים שנה ויגוע יצחק וימת ויאסף אל עמיו זקן ושבע ימים ויקברו אתו עשו ויעקב בניו ואלה תולדת עשו הוא אדום עשו לקח את נשיו מבנות כנען את עדה בת אילון החתי ואת אהליבמה בת ענה בן צבעון החוי ואת מחלת בת ישמעאל אחות נבאות ותלד עדה לעשו את אליפז ומחלת ילדה את רעואל ואהליבמה ילדה את יעוש ואת יעלם ואת קרח אלה בני עשו אשר ילדו לו בא[רץ כנען] ויקח עשו את נשיו ואת בניו ואת בנתיו ואת כל נפשות ביתו ואת מקנהו ואת כל בהמתו ואת כל קניניו אשר רכש בארץ כנען וילך מארץ כנען מפני יעקב אחיו כי היה רכושם רב משבת יחדו ולא יכלה ארץ מגריהם לשאת אתם מפני מקניהם וישב עשו בהר שעיר עשו הוא אדום ואלה תולדת עשו אבי אדום בהר שעיר ואלה שמות בני עשו אליפז בן עדה אשת עשו רעואל בן מחלת אשת עשו ויהיו בני אליפז תימן ואמר צפו וגעתם וקנז ותמנע היתה פילגש לאליפז בן עשו ותלד לאליפז את עמלק אלה בני עדה אשת עשו ואלה בני רעואל נחת וזרח שמח ומזה אלה היו בני מחלת אשת עשו ואלה היו בני אהליבמה בת ענה בן צבעון אשת עשו ותלד לעשו את יעוש ואת יעלם ואת קרח אלה אלופי בני עשו בני אליפז בכור עשו אלוף תימן אלוף אמר אלוף צפו אלוף קנז אלוף געתם אלוף עמלק אלה אלופי אליפז בארץ אדום אלה בני עדה ואלה בני רעואל בן עשו אלוף נחת אלוף זרח אלוף שמח אלוף מזה אלה אלופי רעואל בארץ אד[ום] אלה בני מחלת אשת עשו ואלה בני אהליבמה אשת עשו אלוף יעוש אלוף יעלם אלוף קרח אלה אלופי אהליבמה בת ענה אשת עשו אלה בני עשו ואלה אלופיהם עשו הוא אדום ואלה בני שעיר החרי ישבי הארץ לוטן ושובל וצבעון וענה ודישון ואצר ודישן אלה אלופי החרי בני שעיר בארץ אדום ויהיו בני לוטן חרי והימם ואחות לוטן תמנע ואלה בני שובל עלון ומנחת ועיבל שפו ואונם ואלה בני צבעון איה וענה הוא ענה אשר מצא את האימים במדבר ברעתו את החמורים לצבעון אביו ואלה בני ענה דישון ואהליבמה בת ענה ואלה בני דישון חמדן ואשבן יתרן וכרן ואלה בני אצר בלהן וזוען ועקן ואלה בני דישן עוץ ואדן אלה אלופי החרי אלוף לוטן אלוף שובל אלוף צבעון אלוף ענה אלוף דישון אלוף אצר אלוף דישן אלה אלופי החרי לאלופיהם בארץ שעיר ואלה המלכים אשר מלכו בארץ אדום לפני מלך מלך לבני ישראל וימלך באדום בלע בן בעור ושם עירו דינבה וימת בלע וימלך תחתיו יובב בן זרח מבצרה וימת יובב וימלך תחתיו חשם מארץ התימני וימת חשם וימלך תחתיו הדד בן בדד המכה את המדיני בשדה מואב ושם עירו עוית וימת הדד וימלך תחתיו שמלה ממשרקה וימת שמלה וימלך תחתיו שאול מרחבות הנהר וימת שאול וימלך תחתיו בעל חנן בן עכבור וימת בעל חנן וימלך תחתיו הדד ושם עירו פעו ושם אשתו מהיטבאל בת מטרד בת מי זהב ואלה שמות אלופי עשו למשפחותם למקומותם בשמותם אלוף תמנע אלוף עלוה אלוף יתת אלוף אהליבמה אלוף אלה אלוף פינן אלוף קנז אלוף תימן אלוף מבצר אלוף מגדאל אלוף עירם אלה אלופי אדום למשפחותם בארץ אחזתם הוא עשו אבי אדום וישב יעקב בארץ מגרי אביו בארץ כנען אלה תולדת יעקב יוסף בן שבע עשרה שנה היה רעי את אחיו בצאן והוא נער את בני בלהה ואת בני זלפה נשי אביו ויבא יוסף את דבתם רעה אל אביהם וישראל אהב את יוסף מכל בניו כי בן זקנים הוא לו ויעש לו כיתנת פסים ויראו אחיו כי אתו אהב אביהם מכל בניו וישנאו אתו ולא יכלו דברו לשלום ויחלם יוסף חלום ויגד לאחיו ויוסיפו עוד שנא אתו ויאמר אליהם שמעו נא החלום הזה אשר חלמתי והנה אנחנו מאלמים אלמים בתוך השדה והנה קמה אלמתי וגם נצבה והנה תסבנה אלמתיכם ותשתחוינה לאלמתי ויאמרו לו אחיו המלוך תמלך עלינו אם משל תמשל בנו ויוסיפו עוד שנא אתו על חלמיו ועל דבריו ויחלם עוד חלום אחר ויספר אתו לאחיו ויאמר הנה חלמתי חלום עוד והנה השמש והירח ואחד עשר כוכבים משתחוים לי ויספר לאביו ולאחיו ויגער בו אביו ויאמר לו מה החלום הזה אשר חלמת הבא נבוא אני ואמך ואחיך להשתחות לך ארצה ויקנאו בו אחיו ואביו שמר את הדבר וילכו אחיו לרעות את צאן אביהם בשכם ויאמר ישראל אל יוסף הלוא אחיך רעים בשכם לך ואשלחך אליהם ויאמר לו הנני ויאמר לו לך נא וראה את שלום אחיך ואת שלום הצאן והשיבני דבר וישלחהו מעמק חברון ויבא שכמה וימצאהו האיש והנה תעה בשדה וישאלהו האיש לאמר מה תבקש ויאמר את אחי אני מבקש הגידה נא לי איפה <<הם>> רעים ויאמר האיש נסעו מזה כי שמעתם אמרים נלכה דותינה וילך יוסף אחרי אחיו וימצאם בדותין ויראו אתו מרחק ובטרם יקרב אליהם ויתנכלו אתו להמיתו ויאמרו איש אל אחיו הנה בעל החלמות הלז בא ועתה לכו ונהרגהו ונשליכהו באחד הבורות ואמרנו חיה רעה אכלתו ונראה מה יהיה חלמתיו וישמע ראובן ויצלו מידם ויאמר לא נכנו נפש ויאמר אליהם ראובן אל תשפכו דם השליכו אתו אל הבור הזה אשר במדבר ויד אל תשלחו בו למען הציל אתו מידם להשיבו אל אביו ויהי כאשר בא יוסף אל אחיו ויפשיטו את יוסף את כיתנתו את כיתנת הפסים אשר עליו ויקחו וישליכו אתו הבור והבור רק אין בו מים וישבו לאכל לחם וישאו עיניהם ויראו והנה ארחת ישמעאלים באה מגלעד וגמליהם נשאים נכאת וצרי ולוט ההלכים להוריד מצרימה ויאמר יהודה אל אחיו מה בצע כי נהרג את אחינו וכסינו את דמו לכו ונמכרנו לישמעאלים וידנו אל תהיה בו כי אחינו ובשרנו הוא וישמעו אחיו ויעברו אנשים מדינים סחרים וימשכו ויעלו את יוסף מן הבור וימכרו את יוסף לישמעאלים בעשרים כסף ויביאו את יוסף מצרימה וישב ראובן אל הבור והנה אין יוסף בבור ויקרע את בגדיו וישב אל אחיו ויאמר הילד איננו ואני הנה אני בא ויקחו את כיתנת יוסף וישחטו שעיר עזים ויטבלו את הכיתנת בדם וישלחו את כיתנת הפסים ויביאו אל אביהם ויאמרו זאת מצאנו הכר נא הכיתנת בנך היא אם לא ויכרה ויאמר כיתנת בני היא חיה רעה אכלתו טרף טרף יוסף ויקרע יעקב שמלתיו וישם שק במתניו ויתאבל על בנו ימים רבים ויקמו כל בניו וכל בנתיו לנחמו וימאן להתנחם ויאמר כי ארד על בני אביל שאולה ויבך אתו אביו והמדינים מכרו את יוסף מצרימה לפוטיפר סריס פרעה שר הטבחים ויהי בעת ההיא וירד יהודה מאת אחיו ויט עד איש עדלמי ושמו חירה וירא שם יהודה בת איש כנעני ושמו שוע ויקחה ויבא אליה ותהר ותלד בן ותקרא את שמו ער ותהר עוד ותלד בן ותקרא את שמו אונן ותסף עוד ותלד בן ותקרא את שמו שלה ויהי בכזבה בלדתה אתו ויקח יהודה אשה לער בכורו ושמה תמר ויהי ער בכור יהודה רע בעיני יהוה וימתהו יהוה ויאמר יהודה לאונן בא אל אשת אחיך ויבם אתה והקים זרע לאחיך וידע אונן כי לא לו יהיה הזרע והיה אם בא אל אשת אחיו ושחת ארצה לבלתי נתן זרע לאחיו וירע בעיני יהוה את אשר עשה וימת גם אתו ויאמר יהודה לתמר כלתו שבי אלמנה בית אביך עד יגדל שלה בני כי אמר פן ימות גם הוא כאחיו ותלך תמר ותשב בית אביה וירבו הימים ותמת בת שוע אשת יהודה וינחם יהודה ויעל על גזזי צאנו הוא וחירה רעהו העדלמי תמנתה ויגד לתמר כלתו לאמר הנה חמיך עלה תמנתה לגז צאנו ותסר בגדי אלמנותה מעליה ותתכס בצעיף ותתעלף ותשב בפתח עינים אשר על דרך תמנתה כי ראתה כי גדל שלה והיא לא נתנה לו לאשה ויראה יהודה ויחשבה לזונה כי כסתה פניה ויט אליה אל הדרך ויאמר הבא נא אבוא אליך כי לא ידע כי כלתו היא ותאמר מה תתן לי כי תבוא אלי ויאמר אנכי אשלח גדי עזים מן הצאן ותאמר אם תתן ערבון עד שלחך ויאמר מה הערבון אשר אתן ליך ותאמר חתימך ופתילך ומטך אשר בידך ויתן לה ויבא אליה ותהר לו ותקם ותלך ותסר צעיפה מעליה ותלבש בגדי אלמנותה וישלח יהודה את גדי העזים ביד רעהו העדלמי לקחת הערבון מיד האשה ולא מצאה וישאל את אנשי המקום לאמר איה הקדשה ההיא בעינים על הדרך ויאמרו לא היתה בזה קדשה וישב אל יהודה ויאמר לא מצא[תיה] וגם אנשי המקום אמרו לא היתה בזה קדשה ויאמר יהודה תקח לה פן נהיה לבז הנה שלחתי את הגדי הזה ואתה לא מצאתה ויהי כמשלשת חדשים ויגד ליהודה לאמר זנתה תמר כלתך וגם הנה הרה לזנים ויאמר יהודה הוציאוה ותשרף היא מוצאת והיא שלחה אל חמיה לאמר לאיש אשר אלה לו אנכי הרה ותאמר הכר נא למי החתים והפתיל והמטה האלה ויכר יהודה ויאמר צדקה ממני כי על כן לא נתתיה לשלה בני ולא יסף עוד לדעתה ויהי בעת לדתה והנה תאמים בבטנה ויהי בלדתה ויתן יד ותקח המילדת ותקשר על ידו שני לאמר זה יצא ראישון ויהי כמשיב ידו והנה יצא אחיו ותאמר מה פרצת עלינו פרץ ותקרא את שמו פרץ ואחרי כן יצא אחיו אשר על ידו השני ותקרא שמו זרח ויוסף הורד מצרימה ויקנהו פוטיפר סריס פרעה שר הטבחים איש מצרי מיד הישמעאלים אשר הורידהו שם ויהי יהוה את יוסף ויהי איש מצליח ויהי בית אדניו המצרי וירא אדניו כי יהוה אתו וכל אשר הוא עשה יהוה מצליח בידו וימצא יוסף חן בעיני אדניו וישרת אתו ויפקדהו על ביתו וכל אשר יש לו נתן בידו ויהי מאז הפקיד אתו בביתו ועל כל אשר יש לו ויברך יהוה את בית המצרי בגלל יוסף ויהי ברכת יהוה בכל אשר יש לו בבית ובשדה ויעזב כל אשר לו ביד יוסף ולא ידע אתו מאומה כי אם הלחם אשר הוא אכל ויהי יוסף יפה תאר ויפה מראה ויהי אחר הדברים האלה ותשא אשת אדניו את עיניה אל יוסף ותאמר שכבה עמי וימאן ויאמר אל אשת אדניו הן אדני לא ידע אתי מאומה בביתו וכל אשר יש לו נתן בידי איננו גדול בבית הזה ממני ולא חשך ממני מאומה כי אם אתיך באשר אתי אשתו ואיך אעשה הרעה הגדלה הזאת וחטאתי לאלהים ויהי כדברה אל יוסף יום ויום ולא שמע אליה לשכב אצלה להיות עמה ויהי כיום הזה ויבא יוסף הביתה לעשות מלאכתו בבית ואין איש מאנשי הבית שם בבית ותתפשהו בבגדיו לאמר שכבה עמי ויעזב בגדיו בידה וינס ויצא החוצה ויהי כראותה כי עזב בגדיו בידה וינס ויצא החוצה ותקרא לאנשי ביתה ותאמר להם לאמר ראו הביא לנו איש עברי לצחק בנו בא אלי לשכב עמי ואקרא בקול גדול ויהי כשמעו כי הרמי קולי ואקרא ויעזב בגדיו בידי וינס ויצא החוצה ותנח בגדיו אצלה עד בא אדניו אל ביתו ותדבר אליו כדברים האלה לאמר בא אלי העבד העברי אשר הבאת לנו לצחק בי ויהי כהרמי קולי ואקרא ויעזב בגדיו אצלי וינס החוצה ויהי כשמע אדניו את דברי אשתו אשר דברה אליו לאמר כדברים האלה עשה לי עבדך ויחר אפו ויקח אדני יוסף אתו ויתנהו אל בית הסהר מקום אשר אסורי המלך אסורים ויהי שם בבית הסהר ויהי יהוה את יוסף ויט אליו חסד ויתן חנו בעיני שר בית הסהר ויתן שר בית הסהר ביד יוסף את כל האסורים אשר בבית הסהר ואת כל אשר עשים שם הוא היה עשה אין שר בית הסהר ראה את כל מאומה בידו באשר יהוה אתו וכל אשר הוא עשה יהוה מצליח ויהי אחר הדברים האלה חטאו משקה מלך מצרים והאפה לאדניהם למלך מצרים ויקצף פרעה על שני סריסיו על שר המשקים ועל שר האפים ויתן אתם במשמר בית שר הטבחים אל בית הסהר מקום אשר יוסף אסור שם ויפקד שר הטבחים את יוסף אתם וישרת אתם ויהיו ימים במשמר ויחלמו חלום שניהם איש חלמו בלילה אחד איש כפתרון חלמו המשקה והאפה אשר למלך מצרים אשר אסורים בבית הסהר ויבא אליהם יוסף בבקר וירא אתם והנם זעפים וישאל את סריסי פרעה אשר אתו במשמר בית אדניו לאמר מדוע פניכם רעים היום ויאמרו אליו חלום חלמנו ופתר אין אתו ויאמר אליהם יוסף הלוא לאלהים פתרנים ספרו נא לי ויספר שר המשקים את חלמו ליוסף ויאמר לו בחלמי והנה גפן לפני ובגפן שלשה שרוגים והיא כאפרחת עלתה נצה הבשילו אשכלתיה ענבים וכוס פרעה בידי ואקח את הענבים ואשחט אתם על כוס פרעה ואתן את הכוס על כף פרעה ויאמר לו יוסף זה פתרנו שלשת השרוגים שלשת ימים הם בעוד שלשת ימים ישא פרעה את ראשך והשיבך על כנך ונתתה כוס פרעה בידו כמשפט הראישון אשר היית משקהו כי אם זכרת<נ>י אתך כאשר ייטב לך ועשית נא עמדי חסד והזכרתני אל פרעה והוצאתני מן הבית הזה כי גנוב נגנבתי מארץ העברים וגם פה לא עשיתי מאומה כי שמו אתי בבור וירא שר האפים כי טוב פתר ויאמר אל יוסף אף אני בחלמי והנה שלשה סלי חרי על ראשי ובסל העליון מכל מאכל פרעה מעשה אפה והעוף אכל אתם מעל הסל מעל ראשי ויען יוסף ויאמר זה פתרנו שלשת הסלים שלשת ימים הם בעוד שלשת ימים ישא פרעה את ראשך מעליך ותלא אתך על העץ ואכל העוף את בשרך מעליך ויהי ביום השלישי יום הולדת את פרעה ויעש משתה לכל עבדיו וישא את ראש שר המשקים ואת ראש שר האפים בתוך עבדיו וישב את שר המשקים על משקהו ויתן את הכוס על כף פרעה ואת שר האפים תלא כאשר פתר להם יוסף ולא זכר שר המשקים את יוסף וישכחהו ויהי מקץ שנתים ימים ופרעה חלם והנה עמד על היאר והנה מן היאר עלות שבע פרות יפות מראה ובריות בשר ותריענה באחו והנה שבע פרות אחרות עלות אחריהן מן היאר רעות מראה ורקות בשר ותעמדנה אצל הפרות על שפת היאר ותאכלנה הפרות רעות המראה ורקות הבשר את שבע הפרות יפות המראה והבריות ויקץ פרעה ויישן ויחלם שנית והנה שבע שבלים עלות בקנה אחד בריאות וטובות והנה שבע שבלים דקות {ושידפת} <ושדיפת> קדים צמחות אחריהן ותבלענה השבלים הדקות את שבע השבלים הבריאות והמליאת ויקץ פרעה והנה חלום ויהי בבקר ותפעם רוחו וישלח ויקרא את כל חרטמי מצרים ואת כל חכמיה ויספר פרעה להם את חלמיו ואין פתר אתם לפרעה וידבר שר המשקים אל פרעה לאמר את חטאי אני מזכיר היום פרעה קצף על עבדיו ויתן אתי במשמר בית שר הטבחים אתי ואת שר האפים ונחלם חלום בלילה אחד אני והוא איש כפתרון חלמו חלמנו ושם אתנו נער עברי עבד לשר הטבחים ונספר לו ויפתר לנו את חלמתינו איש כחלמו פתר ויהי כאשר פתר לנו כן היה אתי השיב על כני ואתו תלא וישלח פרעה ויקרא את יוסף ויריצהו מן הבור ויגלח ויחלף שמלתיו ויבא אל פרעה ויאמר פרעה אל יוסף חלום חלמתי ופתר אין אתו ואני שמעתי עליך לאמר התשמע חלום לפתר אתו ויען יוסף את פרעה לאמר בלעדי אלהים לא יענה את שלום פרעה וידבר פרעה את יוסף בחלמי והנני עמד על שפת היאר והנה מן היאר עלות שבע פרות בריות בשר ויפות תאר ותריענה באחו והנה שבע פרות אחרות עלות אחריהן דלות ורעות תאר מאד ורקות בשר לא ראיתי כהן בכל ארץ מצרים לרע ותאכלנה הפרות הרקות והרעות את שבע הפרות הראישונות והבריות ותבאהן אל קרבהן ולא נודע כי באו אל קרבהן ומראהן רע כאשר בתחלה ואקץ ואראה בחלמי והנה שבע שבלים עלות בקנה אחד מליות וטובות והנה שבע שבלים צנימות דקות ושדיפת קדים צמחות אחריהן ותבלענה השבלים הדקות את שבע השבלים הטובות ואמר אל החרטמים ואין מגיד לי ויאמר יוסף אל פרעה חלום פרעה אחד הוא את אשר האלהים עשה אגיד לפרעה שבע הפרות הטובות שבע שנים הנה ושבע השבלים הטובות שבע שנים הנה חלום אחד הוא ושבע הפרות הרקות והרעות העלות אחריהן שבע שנים הנה ושבע השבלים הדקות ושדיפת הקדים יהיו שבע שני רעב הוא הדבר אשר דברתי אל פרעה את אשר האלהים עשה הראה את פרעה הנה שבע שנים באות שבע גדול בכל ארץ מצרים וקמו שבע שני רעב אחריהן ונשכח כל השבע בארץ מצרים וכלה הרעב את הארץ ולא יודע השבע בארץ מפני הרעב ההוא ואחרי כן כי כבד הוא מאד ועלה שנית החלום אל פרעה פעמים כי נכון הדבר מעם האלהים וממהר האלהים לעשותו ועתה יראה לו פרעה איש נבון וחכום וישתהו על ארץ מצרים ויעש פרעה ויפקד פקדים על הארץ ויחמש את ארץ מצרים בשבע שני השבע ויקבץ את כל האכל שבע השנים הטובות הבאות האלה ויצברו בר תחת יד פרעה אכל בערים וישמרו והיה האכל לפקדון לארץ לשבע שני הרעב אשר תהיינה בארץ מצרים ולא תכרת הארץ ברעב וייטב הדבר בעיני פרעה ובעיני כל עבדיו ויאמר פרעה אל עבדיו הנמצא כזה איש אשר רוח אלהים בו ויאמר פרעה אל יוסף אחרי הודיע אלהים אתך את כל זאת אין נבון וחכום כמוך אתה תהיה על ביתי ועל פיך ישק כל עמי רק הכסא אגדל ממך ויאמר פרעה אל יוסף ראה נתתי אתך על כל ארץ מצרים ויסר פרעה את טבעתו מעל ידו ויתן אתה על יד יוסף וילביש אתו בגדי שש וישם רביד זהב על צוארו וירכב אתו במרכבת המשנה אשר לו ויקרא לפניו אברך ונתן אתו על כל ארץ מצרים ויאמר פרעה אל יוסף אני פרעה ובלעדיך לא ירים איש את ידו ואת רגלו בכל ארץ מצרים ויקרא פרעה שם יוסף צפינתי פענה ויתן לו את אסנת בת פוטיפרע כהנאן לאשה ויצא יוסף על ארץ מצרים ויוסף בן שלשים שנה בעמדו לפני פרעה מלך מצרים ויצא יוסף מלפני פרעה ויעבר בכל ארץ מצרים ותעש הארץ בשבע שני השבע לקמצים ויקבץ את כל האכל שבע השנים אשר היה השבע בארץ מצרים ויתן אכל בערים אכל שדה העיר אשר סביבתיה נתן בתוכה ויצבר יוסף בר כחול הים הרבה מאד עד כי חדל לספר כי אין מספר וליוסף ילדו שני בנים בטרם תבוא שנת הרעב אשר ילדה לו אסנת בת פוטיפרע כהנאן ויקרא יוסף שם הבכור מנשה כי נשאני אלהים את עמלי ואת כל בית אבי ואת שם השני קרא אפרים כי הפריני (!) אלהים בארץ עניי ותכלנה שבע שני השבע אשר היו בארץ מצרים ותחלנה שבע שני הרעב לבוא כאשר אמר יוסף ויהי הרעב בכל הארצות ובכל ארץ מצרים היה לחם ותרעב כל ארץ מצרים ויצעק העם אל פרעה ללחם ויאמר פרעה [לכל מצרים] לכו אל יוסף ואשר יאמר לכם תעשון והרעב היה על פני כל הארץ ויפתח יוסף את כל אשר בהם בר וישביר למצרים ויחזק הרעב בארץ מצרים וכל הארצות באו מצרימה לשבר אל יוסף כי חזק הרעב בכל הארץ וירא יעקב כי יש שבר במצרים ויאמר יעקב אל בניו למה תתיראו ויאמר הנה שמעתי כי יש שבר במצרים רדו שם ושברו לנו משם ונחיה ולא נמות וירדו אחי יוסף עשרה לשבר בר ממצרים ואת בנימים אחי יוסף לא שלח יעקב את אחיו כי אמר פן יקראנו אסון ויבאו בני ישראל לשבר בתוך הבאים כי היה הרעב בארץ כנען ויוסף הוא השליט על הארץ והוא המשביר לכל עם הארץ ויבאו אחי יוסף וישתחוו לו אפים ארצה וירא יוסף את אחיו ויכרם ויתנכר אליהם וידבר אתם קשות ויאמר אליהם מאין באתם ויאמרו מארץ כנען לשבר אכל ויכר יוסף את אחיו והם לא הכירהו ויזכר יוסף את החלמות אשר חלם להם ויאמר אליהם מרגלים אתם לראות את ערות הארץ באתם ויאמרו אליו לא אדני ועבדיך באו לשבר אכל כלנו בני איש אחד אנחנו כנים אנחנו לא היו עבדיך מרגלים ויאמר אליהם לא כי ערות הארץ באתם לראות ויאמרו שנים עשר עבדיך אחים אנחנו בני איש אחד בארץ כנען והנה הקטן את אבינו היום והאחד איננו ויאמר אליהם יוסף הוא אשר דברתי אליכם לאמר מרגלים אתם בזאת תבחנו חי פרעה אם תצאו מזה כי אם בבוא אחיכם הקטן הנה שלחו מכם אחד ויקח את אחיכם ואתם האסרו ויבחנו דבריכם האמת אתכם ואם לא חי פרעה כי מרגלים אתם ויאמרו לא יוכל הנער לעזב את אביו ועזב את אביו ומת ויאסף אתם אל משמר שלשת ימים ויאמר אליהם יוסף ביום השלישי זאת עשו וחיו את האלהים אני ירא אם כנים אתם האחיכם (!) האחד יאסר בבית משמרכם ואתם לכו והביאו את שבר רעבות (!) בתיכם ואת אחיכם הקטן תביאון אלי ויאמנו דבריכם ולא תמותון ויעשו כן ויאמרו איש אל אחיו אבל אשמים אנחנו על אחינו אשר ראינו בצרת נפשו בהתחננו אלינו ולא שמענו על כן באה עלינו כל הצרה הזאת ויען ראובן אתם לאמר הלוא דברתי אליכם לאמר אל תחטאו בילד ולא שמעתם וגם דמו הנה נדרש והם לא ידעו כי שמע יוסף כי המליץ בינתם ויסב מעליהם ויבך וישב אליהם וידבר אליהם ויקח מאתם את שמעון ויאסר אתו לעיניהם ויצו יוסף וימלאו את כליהם בר ולהשיב את כספיהם איש על שקו ולתת להם צדה לדרך ויעש להם כן וישאו את שברם על חמוריהם וילכו משם ויפתח האחד את שקו לתת מספה לחמורו במלון וירא את כספו והנה הוא בפי אמתחתו ויאמר אל אחיו הושב כספי וגם הנה הוא באמתחתי ויצא לבם ויחרדו איש על אחיו לאמר מה זאת עשה אלהים לנו ויבאו אל יעקב אביהם ארצה כנען ויגדו לו את כל הקרות אתם לאמר דבר האיש אדני הארץ אתנו קשות ויתן אתנו כמרגלים את הארץ ונאמר אליו כנים אנחנו לא היינו מרגלים שנים עשר אחים אנחנו בני אבינו והאחד איננו והקטן היום את אבינו בארץ כנען ויאמר אלינו האיש אדני הארץ בזאת אדע כי כנים אתם אחיכם האחד הניחו אתי ואת רעבון בתיכם קחו ולכו והביאו את אחיכם הקטן אלי ואדעה כי לא מרגלים אתם כי כנים אתם את אחיכם אתן לכם ואת הארץ תסחרו ויהיו הם מריקים שקיהם והנה איש צרור כספו בשקו ויראו את צררות כספיהם הם ואביהם וייראו ויאמר אליהם יעקב אביהם אתי שכלתם יוסף איננו ושמעון איננו ואת בנימים תקחו עלי היו כלנה ויאמר ראובן אל אביו לאמר את שני בני תמית אם לא אביאנו אליך תנה אתו על ידי ואני אשיבנו אליך ויאמר לא ירד בני עמכם כי אחיו מת והוא לבדו נשאר וקראהו אסון בדרך אשר {תכלו} <תלכו> בה והורדתם את שיבתי ביגון שאולה והרעב כבד בארץ ויהי כאשר כלו לאכל את השבר אשר הביאו ממצרים ויאמר אליהם אביהם שובו ושברו לנו מעט אכל ויאמר אליו יהודה לאמר העד העד בנו האיש לאמר לא תראו פני בלתי אחיכם אתכם אם ישך משלח את אחינו אתנו נרדה ונשברה לך אכל ואם אינך משלח לא נרד כי האיש אמר אלינו לא תראו פני בלתי אחיכם אתכם ויאמר ישראל למה הרעתם לי להגיד לאיש העוד לכם אח ויאמרו שאל שאל האיש לנו ולמולדתנו לאמר העוד אביכם חי היש לכם אח ונגיד לו על פי הדברים האלה היודע נדע כי יאמר הורידו את אחיכם ויאמר יהודה אל ישראל אביו שלח הנער אתי ונקומה ונלכה ונחיה ולא נמות גם אנחנו גם אתה גם טפנו אנכי אערבנו מידי תבקשנו אם לא הבאתיו אליך והצגתיו לפניך וחטאתי לך כל הימים כי לו לא התמאמנו כי עתה שבנו זה פעמים ויאמר אליהם ישראל אביהם אם כן אפוא זאת עשו קחו מזמרת הארץ בכליכם והורידו לאיש מנחה מעט צרי ומעט דבש נכאת ולוט בטנים ושקידים וכסף משנה קחו בידכם ואת הכסף המושב בפי אמתחתיכם תשיבו בידיכם אולי משגה היא ואת אחיכם קחו וקומו ושובו אל האיש ואל שדי יתן לכם רחמים לפני האיש ושלח לכם את אחיכם האחד ואת בנימים ואני כאשר שכלתי שכלתי ויקחו האנשים את המנחה הזאת ומשנה כסף לקחו בידם ואת בנימים ויקמו וירדו מצרימה ויעמדו לפני יוסף וירא יוסף אתם ואת בנימים ויאמר לאשר על ביתו הבא את האנשים הביתה וטבח טבח והכן כי אתי יאכלו האנשים בצהרים ויעש האיש כאשר אמר יוסף ויבא האיש את האנשים ביתה יוסף וייראו האנשים כי הובאו ביתה יוסף ויאמרו על דבר הכסף המושב באמתחתינו בתחלה אנחנו מובאים להתגלל עלינו ולהתנפל עלינו לקחת אתנו לעבדים ואת חמורינו ויגשו אל האיש אשר על בית יוסף וידברו אליו פתח הבית ויאמרו בי אדני ירד ירדנו בתחלה לשבר אכל ויהי כי באנו אל המלון ונפתח את אמתחתינו והנה כסף איש בפי אמתחתו כספנו במשקלו ונשיב אתו בידנו וכסף אחר לקחנו בידנו לשבר אכל לא ידענו מי שם כספנו באמתחתינו ויאמר שלום לכם אל תיראו אלהיכם ואלהי אבותיכם נתן לכם מטמון באמתחתיכם כספכם בא אלי ויוציא אליהם את שמעון ויבא האיש את האנשים ביתה יוסף ויתן מים וירחצו רגליהם ויתן מספה לחמוריהם ויכינו את המנחה עד בא יוסף בצהרים כי שמעו כי שם יאכלו לחם ויבא יוסף הביתה ויביאו לו את המנחה אשר בידם הביתה וישתחוו לו ארצה וישאל להם לשלום ויאמר השלום אביכם הזקן אשר אמרתם עודנו חי ויאמרו שלום לעבדך לאבינו עודנו חי ויאמר ברוך האיש ההוא לאלהים ויקדו וישתחוו וישא עיניו וירא את בנימים אחיו בן אמו ויאמר הזה אחיכם הקטן אשר אמרתם אלי ויאמר אלהים יחנך בני וימהר יוסף כי נכמרו רחמיו על אחיו ויבקש לבכות ויבא החדרה ויבך שם וירחץ פניו ויצא ויתאפק ויאמר שימו לחם וישמו לו לבדו ולהם לבדם ולמצרים האכלים אתו {לבדהן} <לבדם> כי לא יוכלון המצרים לאכל את העברים לחם כי תועבה היא למצרים וישבו לפניו הבכיר כבכירתו והצעיר כצעירתו ויתמהו האנשים איש על רעהו וישא משאת מאת פניו אליהם ותרב משאת בנימים ממשאת כלם חמש ידות וישתו וישכרו עמו ויצו את אשר על ביתו לאמר מלא את אמתחת האנשים אכל כאשר יוכלון שאת ושים כסף איש בפי אמתחתו ואת גביעי גביע הכסף תשים בפי אמתחת הקטן ואת כסף שברו ויעש כדבר יוסף אשר דבר הבקר אור והאנשים שלחו הם וחמריהם הם יצאו את העיר לא הרחיקו ויוסף אמר לאשר על ביתו קום רדף אחרי האנשים והשגתם ואמרת אליהם למה שלמתם רעה תחת טובה הלוא זה אשר ישתה אדני בו והוא נחש ינחש בו הרעתם אשר עשיתם וישגם וידבר אליהם את הדברים האלה ויאמרו למה ידבר אדני כדברים האלה חלילה לעבדיך מעשות כדבר הזה הן הכסף אשר מצאנו בפי אמתחתינו הושבנו אליך מארץ כנען ואיך נגנב מבית אדניך כסף או זהב אשר ימצא אתו מעבדיך יומת וגם אנחנו נהיה לאדני לעבדים ויאמר גם עתה כדבריכם כן הוא אשר ימצא אתו יהיה לי עבד ואתם תהיו נקואים וימהרו ויורידו איש אמתחתו ארצה ויפתחו איש אמתחתו ויחפש בגדול החל ובקטן כלה וימצא הגביע באמתחת בנימים ויקרעו שמלתם ויעמסו איש על חמורו וישבו העירה ויבא יהודה ואחיו ביתה יוסף והוא עודנו שם ויפלו לפניו ארצה ויאמר להם יוסף מה המעשה הזה אשר עשיתם הלוא ידעתם כי נחש ינחש איש אשר כמוני ויאמר יהודה מה נאמר לאדני ומה נדבר ומה נצטדק והאלהים מצא את עון עבדיך הננו עבדים לאדני גם אנחנו גם אשר נמצא הגביע בידו ויאמר חלילה לי מעשות זאת האיש אשר נמצא הגביע בידו הוא יהיה לי עבד ואתם עלו לשלום אל אביכם ויגש אליו יהודה ויאמר בי אדני ידבר נא עבדך דבר באזני אדני ואל יחר אפך בעבדך כי כמוך כפרעה אדני שאל את עבדיו לאמר היש לכם אב או אח ונאמר אל אדני יש לנו אב זקן ויוליד זקנים קטן ואחיו מת ויותר הוא לבדו לאמו ואביו אהבו ותאמר אל עבדיך הורידהו אלי ואשימה עיני עליו ונאמר אל אדני לא יוכל הנער לעזב את אביו ועזב את אביו ומת ותאמר אל עבדיך אם לא ירד אחיכם הקטן אתכם לא תוסיפון לראות פני ויהי כי עלינו אל עבדך אבינו ונגיד לו את דברי אדני ויאמר אבינו שובו ושברו לנו מעט אכל ונאמר לא נוכל לרדת אם יש אחינו הקטן אתנו וירדנו כי לא נוכל לראות את פני האיש ואחינו הקטן איננו אתנו ויאמר עבדך אבי אלינו אתם ידעתם כי שנים ילדה לי אשתי ויצא האחד מאתי ואמר אך טרף טרף ולא ראיתיו עד הנה ולקחתם גם את זה מעם פני וקראהו אסון והורדתם את שיבתי ברעה שאולה ועתה כבאי אל עבדך אבי והנער איננו אתי ונפשו קשורה בנפשו והיה כראותו כי אין הנער אתנו ומת והורידו עבדיך את שיבת עבדך אבינו ביגון שאולה כי עבדך ערב את הנער מעם אביו לאמר אם לא אביאנו אליך וחטאתי לאבי כל הימים ועתה ישב נא עבדך תחת הנער עבד לאדני והנער יעלה עם אחיו כי איך אעלה אל אבי והנער איננו אתי פן אראה ברעה אשר ימצא (!) את אבי ולא יכל יוסף להתאפק לכל הנצבים עליו ויקרא והוצ[יאו] כל איש מעל[יו] ולא עמד איש אתו בהתודע יוסף אל אחיו ויתן את קולו בבכי וישמעו מצרים וישמעו בית פרעה ויאמר יוסף אל אחיו אני יוסף העוד אבי חי ולא יכלו אחיו לענות אתו כי נבהלו מפניו ויאמר יוסף אל אחיו גשו נא אלי ויגשו ויאמר אני יוסף אחיכם אשר מכרתם אתי מצרימה ועתה אל תעצבו ואל יחר בעיניכם כי מכרתם אתי הנה כי למחיה שלחני אלהים לפניכם כי זה שנתים רעב בקרב הארץ ועוד חמש שנים אשר אין חריש וקציר וישלחני אלהים לפניכם לשים לכם שארות בארץ ולהחיות לכם פליטה גדלה ועתה לא אתם שלחתם אתי הנה כי האלהים וישמני לאב לפרעה ולאדון לכל ביתו ומשל בכל ארץ מצרים מהרו ועלו אל אבי ואמרתם אליו כה אמר בנך יוסף שמני אלהים לאדון לכל מצרים רדה אלי ואל תעמד וישבת בארץ גשן והיית קרוב אלי אתה ובניך ובני בניך צאנך ובקרך וכל אשר לך וכלכלתי אתך שם כי עוד חמש שנים רעב פן תורש אתה וביתך וכל אשר לך והנה עיניכם ראות ועיני אחי בנימים כי פי המדבר אליכם והגדתם לאבי את כל כבודי במצרים ואת כל אשר ראיתם ומהרתם והורדתם את אבי הנה ויפל על צואר בנימים אחיו ויבך ובנימים בכה על צוארו וינשק לכל אחיו ויבך עליהם ואחרי כן דברו אחיו אתו והקול נשמע בית פרעה לאמר באו אחי יוסף וייטב בעיני פרעה ובעיני עבדיו ויאמר פרעה אל יוסף אמר אל אחיך זאת עשו טענו את בעירכם ולכו ובאו ארצה כנען וקחו את אביכם ואת בתיכם ובאו אלי ואתן לכם את טוב ארץ מצרים ואכלו את חלב הארץ ואתה צויתי זאת עשו קחו לכם מארץ מצרים עגלות לטפכם ולנשיכם ונשאתם את אביכם ובאתם ועיניכם אל תחוס על כליכם כי טוב כל ארץ מצרים לכם הוא ויעשו כן בני ישראל ויתן להם יוסף עגלות על פי פרעה ויתן להם צדה לדרך לכלם נתן לאיש חליפת שמלות ולבנימים נתן שלש מאות כסף וחמש חליפת שמלות ולאביו שלח כזאת עשרה חמורים נשאים מטוב ארץ מצרים ועשר אתנות נשאות בר ולחם ומזון לאביו לדרך וישלח את אחיו וילכו ויאמר אליהם אל תתרגזו בדרך ויעלו ממצרים ויבאו ארצה כנען אל יעקב אביהם ויגידו לו לאמר עוד יוסף חי וכי הוא משל בכל ארץ מצרים ויפג לבו כי לא האמן להם וידברו אליו את כל דברי יוסף אשר דבר אליהם וירא את העגלות אשר שלח יוסף לשאת אתו ותחי רוח יעקב אביהם ויאמר ישראל רב עוד יוסף בני חי אלכה ואראנו בטרם אמות ויסע ישראל וכל אשר לו ויבא באר שבע ויזבח זבחים לאלהי אביו יצחק ויאמר אלהים לישראל במראות הלילה ויאמר יעקב יעקב ויאמר הנני ויאמר אנכי האל אלהי אביך אל תירא מרדת מצרימה כי לגוי גדול אשימך שמה אנכי ארד עמך מצרימה ואנכי אעלך גם עלה ויוסף ישית ידיו על עיניך ויקם יעקב מבאר שבע וישאו בני ישראל את יעקב אביהם ואת טפם ואת נשיהם בעגלות אשר שלח פרעה לשאת אתו ויקחו את מקניהם ואת רכושם אשר רכשו בארץ כנען ויבאו מצרימה יעקב וכל זרעו אתו בניו ובני בניו אתו בנתו ובנות בניו וכל זרעו הביא אתו מצרימה ואלה שמות בני ישראל הבאים מצרימה יעקב ובניו בכור יעקב ראובן ובני ראובן חנוך ופלוא חצרון וכרמי ובני שמעון ימואל וימין ואחד ויכין וצהר ושאול בן הכנענית ובני לוי גרשון קהת ומררי ובני יהודה ער ואונן ושלה ופרץ וזרח וימת ער ואונן בארץ כנען ויהיו בני פרץ חצרון וחמואל ובני יששכר תולע ופואה ישוב ושמרון ובני זבולן סרד ואלון ויחלאל אלה בני לאה אשר ילדה ליעקב בפדן ארם ואת דינה בתו כל נפש בניו ובנתיו שלשים ושלש ובני גד צפון וחגי ושוני ואצבעון עדי וארודי וארולי ובני אשר ימנה וישוה וישוי ובריעה ושרח אחותם ובני בריעה חבר ומלכיאל אלה בני זלפה אשר נתן לבן ללאה בתו ותלד את אלה ליעקב שש עשרה נפש בני רחל אשת יעקב יוסף ובנימים ויולד ליוסף בארץ מצרים אשר ילדה לו אסנת בת פוטיפרע כהנאן את מנשה ואת אפרים ובני בנימים בלע ובכר ואשבאל גרה ונעמן אחים וראש מאפים ואפים וארד אלה בני רחל אשר ילדה ליעקב כל נפש ארבעה עשרה ובני דן חשים ובני נפתלי יחצאל וגוני יצר ושלום אלה בני בלהה אשר נתן לבן לרחל בתו ותלד את אלה ליעקב כל נפש שבע כל הנפש הבאה ליעקב מצרימה יצאי ירכו מלבד נשי בני יעקב כל נפש ששים ושש ובני יוסף אשר ילדו לו במצרים נפש שנים כל הנפש לבית יעקב הבאה מצרימה שבעים ואת יהודה שלח לפניו אל יוסף להראות לפניו גשנה ויבא ארץ גשן ויאסר יוסף מרכבתו ויעל לקראת ישראל אביו גשנה וירא אליו ויפל על צוארו ויבך על צוארו עוד ויאמר ישראל אל יוסף אמותה הפעם אחרי ראיתי פניך כי עודך חי ויאמר יוסף אל אחיו ואל בית אביו אעלה ואגידה לפרעה ואמר אליו אחי ובית אבי אשר בארץ כנען באו אלי והאנשים רעי צאן כי אנשי מקנה היו וצאנם ובקרם וכל אשר להם הביאו והיה כי יקרא לכם פרעה ואמר מה מעשיכם ואמרתם אנשי מקנה היו עבדיך מנערינו ועד עתה גם אנחנו גם אבותינו בעבור תשבו בארץ גשן כי תועבת מצרים כל רעי צאן ויבא יוסף ויגד לפרעה ויאמר אליו אבי ואחי וצאנם ובקרם וכל אשר להם באו מארץ כנען והנם בארץ גשן ומקצה אחיו לקח עמו חמשה אנשים ויצגם לפני פרעה ויאמר פרעה אל אחי יוסף מה מעשיכם ויאמרו אל פרעה רעי צאן עבדיך גם אנחנו גם אבותינו ויאמרו אל פרעה לגור בארץ באנו כי אין מרעי לצאן אשר לעבדיך כי כבד הרעב בארץ כנען ועתה ישבו נא עבדיך בארץ גשן ויאמר פרעה אל יוסף לאמר אביך ואחיך באו אליך ארץ מצרים לפניך היא במיטב הארץ הושב את אביך ואת אחיך ישבו בארץ גשן ואם ידעת היש בם אנשי חיל ושמתם שרי מקנה על אשר לי ויבא יוסף את יעקב אביו ויעמדהו לפני פרעה ויברך יעקב את פרעה ויאמר פרעה אל יעקב כמה ימי שני חייך ויאמר יעקב אל פרעה ימי שני מגרי שלשים ומאת שנה מעט ורעים היו ימי שני חיי ולא השיגו את ימי שני חיי אבותי בימי מגריהם ויברך יעקב את פרעה ויצא מלפני פרעה ויושב יוסף את אביו ואת אחיו ויתן להם אחזה בארץ מצרים במיטב הארץ בארץ רעמסס כאשר צוה פרעה ויכלכל יוסף את אביו ואת אחיו ואת כל בית אביו לחם לפי הטף ולחם אין בכל הארץ כי כבד הרעב מאד ותלא ארץ מצרים וארץ כנען מפני הרעב וילקט יוסף את כל הכסף הנמצא בארץ מצרים ובארץ כנען בשבר אשר הם שברים ויבא יוסף את הכסף ביתה פרעה ויתם הכסף מארץ מצרים ומארץ כנען ויבאו כל מצרים אל יוסף לאמר הבא לנו לחם ולמה נמות נגדך כי אפס הכסף ויאמר יוסף הבו מקניכם ואתן לכם לחם במקניכם אם אפס הכסף ויביאו את מקניהם אל יוסף ויתן להם יוסף לחם בסוסים ובמקנה הצאן ובמקנה ה<<בקר>> ובחמורים וינחלם בלחם בכל מקניהם בשנה ההיא ותתם השנה ההיא ויבאו אליו בשנה השנית ויאמרו לו לא נכחד מאדני כי אם תם הכסף ומקנה הבהמה אל אדני לא נשאר לפני אדני בלתי אם גויתנו ואדמתנו למה נמות לעיניך גם אנחנו גם אדמתנו קנה אתנו ואת אדמתנו בלחם ונהיה אנחנו ואדמתנו עבדים לפרעה ותן זרע ונחיה ולא נמות והאדמה לא תשם ויקן יוסף את כל אדמת מצרים לפרעה כי מכרו מצרים איש שדהו כי חזק עליהם הרעב ותהי הארץ לפרעה ואת העם העביד אתו לעבדים מקצה גבול מצרים עד קצהו רק אדמת הכהנים לא קנה כי חק לכהנים מאת פרעה ואכלו את חקם אשר נתן להם פרעה על כן לא מכרו את אדמתם ויאמר יוסף אל העם הן קניתי אתכם היום ואת אדמתיכם לפרעה הא לכם זרע וזרעתם את האדמה והיה בתבואתה ונתתם חמישת לפרעה וארבע הידות יהיה לכם לזרע השדה ולאכלכם ולאשר בבתיכם ולאכל לטפכם ויאמרו החיתנו נמצא חן בעיני אדני והיינו עבדים לפרעה וישם אתה יוסף לחק עד היום הזה על אדמת מצרים לפרעה לחמוש רק אדמת הכהנים לבדה לא היתה לפרעה וישב ישראל בארץ מצרים בארץ גשן ויאחזו בה ויפרו וירבו מאד ויחי יעקב בארץ מצרים שבע עשרה שנה ויהיו ימי יעקב שני חייו שבע שנים וארבעים ומאת שנה ויקרבו ימי ישראל למות ויקרא לבנו ליוסף ויאמר לו אם נא מצאתי חן בעיניך שים נא ידך תחת ירכי ועשית נא עמדי חסד ואמת אל נא תקברני במצרים ושכבתי עם אבותי ונשאתני ממצרים וקברתני בקברתם ויאמר אנכי אעשה כדבריך ויאמר השבע לי וישבע לו וישתחוי ישראל על ראש המטה ויהי אחר הדברים האלה ויאמר ליוסף הנה אביך חלה ויקח את שני בניו עמו את מנשה ואת אפרים ויגד ליעקב ויאמר הנה בנך יוסף בא אליך ויתחזק ישראל וישב על המטה ויאמר יעקב אל יוסף אל שדי נראה אלי בלוזה בארץ כנען ויברך אתי ויאמר אלי הנני מפריך והרביתיך ונתתיך לקהל עמים ונתתי את הארץ הזאת לזרעך אחריך אחזת עולם ועתה שני בניך הנולדים לך בארץ מצרים עד באי אליך מצרימה לי הם אפרים ומנשה כראובן וכשמעון יהיו לי ומולדתך אשר הולדת אחריהם לך יהיו על שם אחיהם יקראו בנחלתם ואני בבאי מפדן ארם מתה עלי רחל אמך בארץ כנען בדרך בעוד כברת הארץ לבוא אפרתה ואקברה שם בדרך אפרתה היא בית לחם וירא ישראל את בני יוסף ויאמר מי אלה לך ויאמר יוסף אל אביו בני הם אשר נתן לי אלהים בזה ויאמר קחם נא אלי ואברכם ועיני ישראל כבדה מזקנה לא יכל לראות ויגש אתם אליו וישק להם ויחבק להם ויאמר ישראל אל יוסף ראה פניך לא פללתי והנה הראה אתי אלהים גם את זרעך ויוציא יוסף אתם מעם ברכיו וישתחוו לאפיו ארצה ויקח יוסף את שניהם את אפרים בימינו משמאל ישראל ואת מנשה בשמאלו מימין ישראל ויגש אליו וישלח ישראל את יד ימינו וישתה על ראש אפרים והוא הצעיר ואת שמאלו על ראש מנשה שכל את ידיו כי מנשה הבכור ויברך את יוסף ויאמר האלהים אשר התהלכו אבותי לפניו אברהם ויצחק האלהים הרעה אתי מעודני עד היום הזה המלך הגאל אתי מכל רע יברך את הנערים האלה ויקרא בהם שמי ושם אבותי אברהם ויצחק וידגו לרב בקרב הארץ וירא יוסף כי ישית אביו את יד ימינו על ראש אפרים וירע בעיניו ויתמך יד אביו להסיר אתה מעל ראש אפרים על ראש מנשה ויאמר יוסף אל אביו לא כן אבי כי זה הבכור שים ימינך על ראשו וימאן אביו ויאמר ידעתי בני ידעתי גם הוא יהיה לעם וגם הוא יגדל ואולם אחיו הקטן יגדל ממנו וזרעו יהיה מלא הגוים ויברכם ביום ההוא לאמר בך יברך ישראל לאמר ישימך אלהים כאפרים וכמנשה וישם את אפרים לפני מנשה ויאמר ישראל אל יוסף הנה אנכי מת והיה אלהים עמכם והשיב אתכם אל ארץ אבותיכם ואני נתתי לך שכם {{אחת}} <<אחד>> <<על>> אחיך אשר לקחתי מיד האמרי בחרבי ובקשתי ויקרא יעקב אל בניו ויאמר האספו ואגידה לכם את אשר יקרא אתכם באחרית הימים הקבצו ושמעו בני יעקב ושמעו אל ישראל אביכם ראובן בכורי אתה כחי וראשית אוני יתר שאת ויתר עז פחזת כמים אל תותיר כי עלית משכבי אביך אז חללת יצועי עלה שמעון ולוי אחים כלו חמס מכרתיהם בסודם אל תבוא נפשי ובקהלם אל יחר כבודי כי באפם הרגו איש וברצונם עקרו שור אדיר אפם כי עז וחברתם כי קשתה אחליקם ביעקב ואפיצם בישראל יהודה אתה יודוך אחיך ידיך בערף איביך וישתחוו לך בני אביך גור אריה יהודה מטרף בני עלית כרע רבץ כאריה וכלביה מי יקימנו לא יסור שבט מיהודה ומחקק מבין דגליו עד כי יבוא שלה ולו יקהתו עמים אסורי לגפן עירו ולשריקה בני איתנו כבס ביין לבושו ובדם ענבים כסותו הכלילו עינים מיין ולבן שנים מחלב זבולן לחוף ימים ישכן והוא לחוף אוניות וירכתו [עד צידן] יששכר חמור גרים רבץ בין המשפחתים וירא מנוחה כי טובה ואת הארץ כי נעמה ויט שכמו לסבל ויהי למוס עבד דן ידין עמו כאחד שבטי ישראל יהיה דן נחש עלי דרך שפפון עלי ארח הנשך עקבי סוס ויפל רכבו אחור לישועתך קויתי יהוה גד גדוד יגידנו והוא יגיד עקב מאשר שמן לחמו והוא יתן מעדני מלך נפתלי אילה שלוחה הנתן אמרי שופר בן פרת יוסף בן פרת עלי עין בני צעירי עלי שור וימררהו ויריבהו וישטמהו בעלי חצים ותשב באיתן קשתו ויפזו זרועי ידיו מידי אביר יעקב משם רעה אבן ישראל מאל אביך ויעזרך ואל שדי ויברכך ברכת שמים ממעל ברכת תהום רבצת תחת ברכת שדים ורחם ברכת אביך ואמך גברו על ברכת הרי עד תאות גבעת עולם תהיינה לראש יוסף ולקדקד נזיר אחיו בנימים זאב יטרף בבקר יאכל עדי ולערב יחלק שלל כל אלה שבטי ישראל שנים עשר וזאת אשר דבר להם אביהם ויברך אתם איש כברכתו ברך אתם ויצו אתם ויאמר אליהם אני נאסף אל עמי קברו אתי אל אבותי אל המערה אשר בשדה עפרון החתי במערה אשר בשדה המכפלה אשר על פני ממרא בארץ כנען אשר קנה אברהם את השדה מאת עפרון החתי לאחזת קבר שם קברו את אברהם ואת שרה אשתו ושם קברו את יצחק ואת רבקה אשתו ושם קברתי את לאה מקנה השדה והמערה אשר בו מאת בני חת ויכל יעקב לצות את בניו ויאסף רגליו אל המטה ויגוע ויאסף אל עמיו ויפל יוסף על פני אביו ויבך עליו וישק לו ויצו יוסף את עבדיו את הרפאים לחנט את אביו ויחנטו הרפאים את ישראל וימלאו לו ארבעים יום כי כן ימלאו ימי החנטים ויבכו אתו מצרימה (!) שבעים יום ויעברו ימי בכיתו וידבר יוסף אל בית פרעה לאמר אם נא מצאתי חן בעיניכם דברו נא באזני פרעה לאמר אבי השביעני לפני מותו לאמר הנה אנכי מת בקברי אשר כרתי לי בארץ כנען שם תקברני ועתה אעלה נא ואקברה את אבי כאשר השביעני ואשובה ויאמר פרעה עלה וקבר את אביך כאשר השביעך ויעל יוסף לקבר את אביו ויעלו אתו כל עבדי פרעה זקני ביתו וכל זקני ארץ מצרים וכל בית יוסף אחיו ובית אביו רק טפם וצאנם ובקרם עזבו בארץ גשן ויעל עמו גם רכב גם פרשים ויהי המחנה כבד מאד ויבאו עד גרן האטד אשר בעבר הירדן ויספדו שם מספד גדול וכבד מאד ויעש לאביו אבל שבעת ימים וירא יושב ארץ הכנעני (!) את האבל בגרן האטד ויאמרו אבל כבד זה למצרים על כן קרא שמו אבל מצרים אשר בעבר הירדן ויעשו לו בניו כן כאשר צום וישאו אתו בניו ארצה כנען ויקברו אתו במערת שדה המכפלה אשר קנה אברהם את השדה לאחזת קבר מאת עפרון החתי על פני ממרא וישב יוסף מצרימה הוא ואחיו ו<<כל>> העלים אתו לקבר את אביו אחרי קברו את אביו ויראו אחי יוסף כי מת אביהם ויאמרו לא ישטמנו יוסף השב ישיב לנו את כל הרעה אשר גמלנו אתו ויצוו על יוסף לאמר אביך צוה לפני מותו לאמר כה תאמרון ליוסף אנה שא נא פשע אחיך וחטאתם כי רעה גמלוך ועתה שא נא לפשע עבדי אלהי אביך ויבך יוסף בדברם אליו וילכו גם אחיו ויפלו לפניו ויאמרו הננו לך לעבדים ויאמר אליהם יוסף אל תיראו התחת אלהים אני ואתם חשבתם עלי רעה והאלהים חשבה לטובה למען עשות כיום הזה להחיות עם רב ועתה אל תיראו אנכי אכלכל אתכם ואת טפכם וינחם אתם וידבר אל לבם וישב יוסף במצרים הוא ובית אביו ויחי יוסף מאה ועשר שנים וירא יוסף לאפרים בנים שלישים גם בני מכיר בן מנשה ילדו בימי יוסף ויאמר יוסף אל אחיו אנכי מת ואלהים פקד יפקד אתכם והעלה אתכם מן הארץ הזאת אל הארץ אשר נשבע לאברהם ליצחק וליעקב וישביע יוסף את בני ישראל לאמר פקד יפקד אלהים אתכם והעליתם את עצמתי מזה אתכם וימת יוסף בן מאה ועשר שנים ויחנטו אתו ויושם בארון במצריםואלה שמות בני ישראל הבאים מצרימה את יעקב איש וביתו באו ראובן ושמעון ולוי ויהודה ויששכר וזבולן ובנימים דן ונפתלי גד ואשר ויהיו כל נפש יצאי ירך יעקב שבעים נפש ויוסף היה במצרים וימת יוסף וכל אחיו וכל הדור ההוא ובני ישראל פרו וישרצו וירבו ויעצמו במאד מאד ותמלא הארץ אתם ויקם מלך חדש על מצרים אשר לא ידע את יוסף ויאמר אל עמו הן עם בני ישראל רב ועצום ממנו הבה נתחכם לו פן ירבה והיה כי תקראנו מלחמה ונוסף גם הוא על שנאינו ונלחם בנו ועלה מן הארץ וישמו עליו שרי מסים למען ענותם בסבלותם ויבנו ערי מסכנת לפרעה את פיתון ואת רעמסס וכאשר יענו אתו כן יפרה וכן יפרץ ויקצו מפני בני ישראל ויעבדו מצרים את בני ישראל בפרך וימררו את חייהם בעבדה קשה בחימר ובלבנים ובכל עבדה בשדה את כל עבדתם אשר עבדו בהם בפרך ויאמר מלך מצרים למילדות העבריות אשר שם האחת שפרה ושם השנית פועה ויאמר בילדכן את העבריות וראיתין על האבנים אם בן הוא והמתן אתו ואם בת היא וחיתה ותיראנה המילדות את האלהים ולא עשו כאשר דבר אליהן מלך מצרים ותחיינה את הילידים ויקרא פרעה למילדות ויאמר להן מדוע עשיתין את הדבר הזה ותחיינה את הילידים ותאמרנה המילדות אל פרעה כי לא כנשים המצריות העבריות כי חיות הנה בטרם תבוא אליהן המילדות וילדו וייטב אלהים למילדות וירבו העם ויעצמו מאד ויהי כי יראו המילדות את האלהים ויעש להם בתים ויצו פרעה לכל עמו לאמר כל הבן הילד לעברים היאר תשליכון וכל הבת תחיון וילך איש מבית לוי ויקח את בת לוי ותהר האשה ותלד בן ותרא אתו כי טוב הוא ותצפנהו שלשה ירחים ולא יכלה עוד הצפנהו ותקח לו אמו תבת גמא ותחמרה בחימר ובזפת ותשים בה את הילד ותשים בסף על שפת היאר ותתיצב אחותו מרחק לדעת מה יעשה לו ותרד בת פרעה לרחץ על היאר ונערתיה הלכת על יד היאר ותרא את התבה בתוך הסף ותשלח את אמתה ותקחה ותפתחה ותרא את הילד והנה נער בכה ותחמל עליו בת פרעה ותאמר מילידי העברים זה ותאמר אחותו אל בת פרעה האלך וקראתי ליך אשה מינקת מן העבריות ותניק ליך את הילד ותאמר לה בת פרעה לכי ותלך העלמה ותקרא את אם הילד ותאמר לה בת פרעה הלכי את הילד הזה והינקהו לי ואני אתן את שכריך ותקח האשה את הילד ותינקהו ויגדל הנער ותביאהו אל בת פרעה ויהי לה לבן ותקרא את שמו משה ותאמר כי מן המים משיתיו ויהי בימים ההם ויגדל משה ויצא אל אחיו וירא בסבלותם וירא איש מצרי מכה איש עברי מאחיו ויפן כה וכה וירא כי אין איש ויך את המצרי ויטמנהו בחול ויצא ביום השני והנה שני אנשים עברים נצים ויאמר לרשע למה תכה רעך ויאמר מי שמך לאיש שר ולשופט עלינו הלהרגני אתה אמר כאשר הרגת את המצרי ויירא משה ויאמר אכן נודע הדבר וישמע פרעה את הדבר הזה ויבקש להרג את משה ויברח משה מפני פרעה וישב בארץ מדין וישב על הבאר ולכהן מדין שבע בנות ותבאנה ותדלאנה ותמלאנה את הרחטים להשקות את צאן אביהן ויבאו הרעים ויגרשום ויקם משה ויושיענה וישק את צאנם ותבאנה אל רעואל אביהן ויאמר מדוע מהרתין בא היום ותאמרנה איש מצרי הצילנו מיד הרעים וגם דלא דלא לנו וישק את הצאן ויאמר אל בנתיו ואיה למה זה עזבתין את האיש קראן לו ויאכל לחם ויאל משה לשבת את האיש ויתן את צפורה בתו למשה לאשה ותלד בן ויקרא את שמו גרשם כי אמר גר הייתי בארץ נכריה ויהי בימים הרבים ההם וימת מלך מצרים וינחו בני ישראל מן העבדה ויצעקו ותעל שועתם אל האלהים מן העבדה וישמע אלהים את נקאתם ויזכר אלהים את בריתו את אברהם ואת יצחק ואת יעקב וירא אלהים את בני ישראל וידע אלהים ומשה היה רעי את צאן יתרו חתנו כהן מדין וינהג את הצאן אחר המדבר ויבא אל הר האלהים חורבה וירא אליו מלאך יהוה בלהבת אש מתוך הסנה וירא והנה הסנה בער באש והסנה איננו אכל ויאמר משה אסור נא ואראה את המראה הגדול הזה מדוע לא יבער הסנה וירא אלהים כי סר לראות ויקרא אליו אלהים מתוך הסנה ויאמר משה משה ויאמר הנני ויאמר אל תקרב הלם של נעליך מעל רגליך כי המקום אשר אתה עמד עליו אדמת קדש היא ויאמר אנכי אלהי אבותיך אלהי אברהם ואלהי יצחק ואלהי יעקב ויסתיר משה פניו כי ירא מהביט אל האלהים ויאמר יהוה ראו ראיתי את עני עמי אשר במצרים ואת צעקתם שמעתי מפני נגשיו כי ידעתי את מכאובו וארדה להצילו מיד מצרים ולהעלותו מן הארץ ההיא אל ארץ טובה ורחבה אל ארץ זבת חלב ודבש אל מקום הכנעני החתי והאמרי והפרזי והגרגשי והחוי והיבוסי ועתה הנה צעקת בני ישראל באה אלי וגם ראיתי את הלחץ אשר מצרים לחצים אתם ועתה לך ואשלחך אל פרעה והוצאת את עמי בני ישראל ממצרים ויאמר משה אל האלהים מי אנכי כי אלך אל פרעה וכי אוציא את בני ישראל ממצרים ויאמר כי אהיה עמך וזה לך האות כי אנכי שלחתיך בהוציאך את העם ממצרים תעבדון את האלהים על ההר הזה ויאמר משה אל האלהים הנה אנכי בא אל בני ישראל ואמרתי להם אלהי אבותיכם שלחני אליכם ואמרו לי מה שמו מה אמר אליהם ויאמר אלהים אל משה אהיה אשר אהיה ויאמר כה תאמר אל בני ישראל אהיה שלחני אליכם ויאמר עוד אלהים אל משה כה תאמר אל בני ישראל יהוה אלהי אבותיכם אלהי אברהם ואלהי יצחק ואלהי יעקב שלחני אליכם זה שמי לעולם וזה זכרי לדור ודור לך ואספת את זקני בני ישראל ואמרת אליהם יהוה אלהי אבותיכם נראה אלי אלהי אברהם ויצחק ויעקב לאמר פקד פקדתי אתכם ואת העשוי לכם במצרים ואמרה אעלה אתכם מעני מצרים אל ארץ הכנעני החתי והאמרי והפרזי והגרגשי והחוי והיבוסי אל ארץ זבת חלב ודבש ושמעו לקולך ובאת אתה וזקני ישראל אל מלך מצרים ואמרתם אליו יהוה אלהי העברים נקרא עלינו נלכה נא דרך שלשת ימים במדבר ונזבחה ליהוה אלהינו ואני ידעתי כי לא יתן אתכם מלך מצרים להלך הלוא ביד חזקה ושלחתי את ידי והכיתי את מצרים בכל נפלאותי אשר אעשה בקרבו ואחרי כן ישלח אתכם ונתתי את חן העם הזה בעיני מצרים והיה כי תלכון לא תלכון רקים ושאל איש מאת רעהו ואשה מאת רעותה משכינתה ומגירת ביתה כלי כסף וכלי זהב ושמלות ושמתם על בניכם ועל בנתיכם ונצלתם את מצרים ויען משה ויאמר והן לא יאמנו לי ולא ישמעו לקולי כי יאמרו לא נראה אליך יהוה ויאמר אליו יהוה מה זה בידך ויאמר מטה ויאמר השליכהו ארצה וישלכהו ארצה ויהי לנחש וינס משה מפניו ויאמר יהוה אל משה שלח ידך ואחז בזנבו וישלח ידו ויחזק בו ויהי למטה בכפו למען יאמנו כי נראה אליך יהוה אלהי אבותם אלהי אברהם ואלהי יצחק ואלהי יעקב ויאמר יהוה לו עוד הבא נא ידך בחיקך ויבא ידו בחיקו ויוציאה מחיקו והנה ידו מצרעת כשלג ויאמר השב ידך אל חיקך וישב ידו אל חיקו ויוציאה מחיקו והנה שבה כבשרו והיה אם לא יאמנו לך ולא ישמעו לקול האות הראישון והאמנו לקול האות האחרון והיה אם לא יאמנו גם לשני האותת האלה ולא ישמעו לקולך ולקחת ממימי היאר ושפכת היבשה והיו המים אשר תקח מן היאר יהיו לדם ביבשת ויאמר משה אל יהוה בי אדני לא איש דברים אנכי גם מתמול גם משלשום גם מאז דברך אל עבדך כי כבד פה וכבד לשון אנכי ויאמר יהוה אליו מי שם פה לאדם או מי ישים אלם או חרש או פקח או עור הלא אנכי יהוה ועתה לך ואנכי אהיה עם פיך והוריתיך אשר תדבר ויאמר בי אדני שלח נא ביד תשלח ויחר אף יהוה במשה ויאמר הלוא אהרן אחיך הלוי ידעתי כי דבר ידבר הוא וגם הנה הוא יצא לקראתך וראך ושמח בלבבו ודברת אליו ושמת את הדברים בפיו ואנכי אהיה עם פיך ועם פיו והוריתי אתכם את אשר תעשון ודבר הוא לך אל העם והיה הוא יהיה לך לפה ואתה תהיה לו לאלהים ואת המטה הזה תקח בידך אשר תעשה בו את האותות וילך משה וישב אל יתרו חתנו ויאמר לו אלכה נא ואשובה אל אחי אשר במצרים ואראה העודם חיים ויאמר יתרו למשה לך לשלום ויאמר יהוה אל משה במדין לך שוב מצרימה כי מתו כל האנשים המבקשים את נפשך ויקח משה את אשתו ואת בניו וירכבם על החמור וישב ארץ מצרים ויקח משה את מטה האלהים בידו ויאמר יהוה אל משה בלכתך לשוב מצרימה ראה את כל המופתים אשר שמתי בידך ועשיתם לפני פרעה ואני אחזיק את לבו ולא ישלח את העם ואמרת אל פרעה כה אמר יהוה בני בכורי ישראל ואמר אליך שלח את בני ויעבדני ותמאן לשלחו הנה אנכי הרג את בנך בכורך ויהי בדרך במלון ויפגשהו יהוה ויבקש המיתו ותקח צפורה צר ותכרת את ערלת בנה ותגע לרגליו ותאמר כי חתן דמים אתה לי וירף ממנה אז אמרה חתן דמים למלות ויאמר יהוה אל אהרן לך לקראת משה המדברה וילך ויפגשהו בהר האלהים וישק לו ויגד משה לאהרן את כל דברי יהוה אשר שלחהו ואת כל האותת אשר צוהו וילכו משה ואהרן ויאספו את כל זקני בני ישראל וידבר אהרן את כל הדברים אשר דבר יהוה אל משה ויעש האותת לעיני העם ויאמנו העם וישמעו כי פקד יהוה את בני ישראל וכי ראה את ענים ויקדו וישתחוו ואחר באו משה ואהרן ויאמרו אל פרעה כה אמר יהוה אלהי ישראל שלח את עמי ויחגו לי במדבר ויאמר פרעה מי יהוה אשר אשמע בקולו לשלח את ישראל לא ידעתי את יהוה וגם את ישראל לא אשלח ויאמרו אלהי העברים נקרא עלינו נלכה נא המדברה דרך שלשת ימים ונזבחה ליהוה אלהינו פן יפגענו בדבר או בחרב ויאמר אליהם מלך מצרים למה משה ואהרן תפרידו את העם ממעשיו לכו לסבלתיכם ויאמר פרעה הן רבים עתה מעם הארץ והשבתם אתם מסבלותם ויצו פרעה ביום ההוא את הנגשים בעם ואת שוטריו לאמר לא תוסיפון לתת תבן לעם ללבן לבנים כתמול שלשום הם ילכו ויקששו להם תבן ואת מתכנת הלבנים אשר הם עשים תמול שלשום תשימו עליהם לא תגרעו ממנו כי נרפים הם על כן הם צעקים לאמר נלכה נזבחה לאלהינו תכבד העבדה על האנשים וישעו בה ולא ישעו בדברי שקר ויצאו נגשי העם ושוטריו וידברו אל העם לאמר כה אמר פרעה אינני נתן לכם תבן אתם לכו קחו לכם תבן מאשר תמצאו כי אין נגרע מעבדתכם דבר ויפץ העם בכל ארץ מצרים לקשש קש לתבן והנגשים אצוים בעם לאמר כלו מעשיכם דבר יום ביומו כאשר בהיות התבן נתן לכם ויכו שוטרי בני ישראל אשר שמו עליהם נגשי פרעה לאמר מדוע לא כליתם חקכם ללבן כתמול שלשום גם תמול גם היום ויבאו שוטרי בני ישראל ויצעקו אל פרעה לאמר למה תעשה כה לעבדיך תבן אין נתן לעבדיך ולבנים אמרים לנו עשו והנה עבדיך מכים וחטאת עמך ויאמר נרפים אתם נרפים על כן אתם אמרים נלכה ונזבחה ליהוה ועתה לכו עבדו ותבן לא ינתן לכם ותכן הלבנים תתנו ויראו שוטרי בני ישראל אתם ברע לאמר לא יגרע מלבניכם דבר יום ביומו ויפגעו את משה ואת אהרן נצבים לקראתם בצאתם מאת פני פרעה ויאמרו אליהם יראה יהוה עליכם וישפט אשר הבאשתם את ריחנו בעיני פרעה ובעיני עבדיו לתת חרב בידו להרגנו וישב משה אל יהוה ויאמר אדני למה הרעת לעם הזה ולמה זה שלחתני ומאז באתי אל פרעה לדבר בשמך הרע לעם הזה והצל לא הצלת את עמך ויאמר יהוה אל משה אתה תראה את אשר אעשה לפרעה כי ביד חזקה ישלחם וביד חזקה יגרשם מארצו וידבר יהוה אל משה ויאמר אליו אני יהוה ואראה אל אברהם ואל יצחק ואל יעקב באל שדי ושמי יהוה לא נודעתי להם וגם הקמתי את בריתי אתם לתת להם את ארץ כנען את ארץ מגריהם אשר גרו בה וגם אני שמעתי את נקאת בני ישראל אשר מצרים מעבדים אתם ואזכרה את בריתי לכן אמר אל בני ישראל אני יהוה והוצאתי אתכם מתחת סבלות מצרים והצלתי אתכם מעבדתם וגאלתי אתכם בזרוע נטויה ובמשפטים גדלים ולקחתי אתכם לי לעם והייתי לכם לאלהים וידעתם כי אני יהוה אלהיכם המוצא אתכם מתחת סבלות מצרים והבאתי אתכם אל הארץ אשר נשאתי את ידי לתת אתה לאברהם ליצחק וליעקב ונתתי אתה לכם מורשה אני יהוה [א] וידבר משה כן אל בני ישראל ולא שמעו אל משה מקצר רוח ומעבדה קשה [ב] ויאמרו אל משה חדל נא ממנו ונעבדה את מצרים כי טוב לנו עבד את מצרים ממותנו במדבר וידבר יהוה אל משה לאמר בא דבר אל פרעה מלך מצרים וישלח את בני ישראל מארצו וידבר משה לפני יהוה לאמר הן בני ישראל לא שמעו אלי ואיך ישמעני פרעה ואני ערל שפתים וידבר יהוה אל משה ואל אהרן ויצום אל בני ישראל ואל פרעה מלך מצרים להוציא את בני ישראל מארץ מצרים ואלה ראשי בית אבותם בני ראובן בכור ישראל חנוך ופלוא חצרון וכרמי אלה משפחות ראובן ובני שמעון ימואל וימין ואחד ויכין וצהר ושאול בן הכנענית אלה משפחות שמעון ואלה שמות בני לוי לתולדתם גרשון קהת ומררי ושני חיי לוי שבע ושלשים ומאת שנה ובני גרשון לבני ושמעי למשפחותם ובני קהת עמרם ויצהר חברון ועזיאל ושני חיי קהת שלש ושלשים ומאת שנה ובני מררי מחלי ומושי אלה משפחות הלוי לתולדתם ויקח עמרם את יוכבד דדתו לו לאשה ותלד לו את אהרן ואת משה ואת מרים אחותם ושני חיי עמרם שש ושלשים ומאת שנה ובני יצהר קרח ונפג וזכרי ובני עזיאל מישאל ואליצפן וסתרי ויקח אהרן את אלישבע בת עמינדב אחות נחשון לו לאשה ותלד לו את נדב ואת אביהוא את אלעזר ואת איתמר ובני קרח אסור ואלקנא ואביסף אלה משפחות הקרחי ואלעזר בן אהרן לקח לו מבנות פוטיאל לו לאשה ותלד לו את פינחס אלה ראשי אבות הלוי למשפחותם הוא אהרן ומשה אשר אמר יהוה להם הוציאו את בני ישראל מארץ מצרים על צבאתם הם המדברים אל פרעה מלך מצרים להוציא את בני ישראל מארץ מצרים הוא משה ואהרן ויהי ביום דבר יהוה אל משה בארץ מצרים וידבר יהוה אל משה לאמר אני יהוה דבר אל פרעה מלך מצרים את כל אשר אני דבר אליך ויאמר משה לפני יהוה הן אני ערל שפתים ואיך ישמעני פרעה ויאמר יהוה אל משה ראה נתתיך אלהים לפרעה ואהרן אחיך יהיה נביאך אתה תדבר את כל אשר אצוך ואהרן אחיך ידבר אל פרעה ושלח את בני ישראל מארצו ואני אקשה את לב פרעה והרביתי את אותתי ואת מופתי בארץ מצרים ולא ישמע אליכם פרעה ונתתי את ידי במצרים והוצאתי את צבאתי את עמי בני ישראל מארץ מצרים במשפטים גדלים וידעו כל מצרים כי אני יהוה בנטתי את ידי על מצרים והוצאתי את עמי בני ישראל מתוכם ויעש משה ואהרן כאשר צוה יהוה אתם כן עשו ומשה בן שמנים שנה ואהרן בן שלש ושמנים שנה בדברם אל פרעה וידבר יהוה אל משה ואל אהרן לאמר כי ידבר אליכם פרעה לאמר תנו לכם אות או מופת ואמרת אל אהרן קח את מטך והשליך לפני פרעה ויהי לתנין ויבא משה ואהרן לפני פרעה ויעשו כן כאשר צוה יהוה וישלך אהרן את מטהו לפני פרעה ולפני עבדיו ויהי לתנין ויקרא גם פרעה לחכמים ולמכשפים ויעשו גם הם חרטמי מצרים בלהטיהם כן וישלכו איש מטהו ויהיו לתנינים ויבלע מטה אהרן את מטותם ויחזק לב פרעה ולא שמע אליהם כאשר דבר יהוה וידבר יהוה אל משה כבד לב פרעה מאן לשלח את העם לך אל פרעה בבקר הנה הוא יצא המים ונצבת לקראתו על שפת היאר והמטה אשר נהפך לנחש תקח בידך ואמרת אליו יהוה אלהי העברים שלחני אליך לאמר שלח את עמי ויעבדני במדבר והנה לא שמעת עד כה כה אמר יהוה בזאת תדע כי אני יהוה הנה אנכי מכה במטה אשר בידי על המים אשר ביאר ונהפכו לדם [א] והדגה אשר ביאר תמות ובאש היאר ונלאו מצרים לשתות מים מן היאר [ב] וילך משה ואהרן אל פרעה ויאמרו אליו יהוה אלהי העברים שלחנו אליך לאמר שלח את עמי ויעבדני במדבר והנה לא שמעת עד כה כה אמר יהוה בזאת תדע כי אני יהוה הנה אנכי מכה במטה אשר בידי על המים אשר ביאר ונהפכו לדם והדגה אשר ביאר תמות ובאש היאר ונלאו מצרים לשתות מים מן היאר ויאמר יהוה אל משה אמר אל אהרן קח את מטך ונטה את ידך על מימי מצרים על נהרותם ועל יאריהם ועל אגמיהם ועל כל מקוה מימיהם ויהיו דם ויהי הדם בכל ארץ מצרים ובעצים ובאבנים ויעשו כן משה ואהרן כאשר צוה יהוה וירם במטהו ויך את המים אשר ביאר לעיני פרעה ולעיני עבדיו ויהפכו כל המים אשר ביאר לדם והדגה אשר ביאר מתה ויבאש היאר ולא יכלו מצרים לשתות מים מן היאר ויהי הדם בכל ארץ מצרים ויעשו כן חרטמי מצרים בלהטיהם ויחזק לב פרעה ולא שמע אליהם כאשר דבר יהוה ויפן פרעה ויבא אל ביתו ולא שת לבו גם לזאת ויחפרו כל מצרים סביבת היאר מים לשתות כי לא יכלו לשתות ממימי היאר וימלאו שבעת ימים אחרי הכות יהוה את היאר ויאמר יהוה אל משה בא אל פרעה ודברת אליו כה אמר יהוה שלח את עמי ויעבדני ואם מאן אתה לשלח הנה אנכי נגף את כל גבולך בצפרדעים ושרץ היאר צפרדעים ועלו ובאו בבתיך ובחדרי משכביך ועל מטתיך ובבתי עבדיך ובעמך ובתנוריך ובמשארתיך [א] ובך ובעמך ובכל עבדיך יעלו הצפרדעים [ב] ויבא משה ואהרן אל פרעה וידברו אליו כה אמר יהוה שלח את עמי ויעבדני ואם מאן אתה לשלח הנה אנכי נגף את כל גבולך בצפרדעים ושרץ היאר צפרדעים ועלו ובאו בבתיך ובחדרי משכביך ועל מטתיך ובבתי עבדיך ובעמך ובתנוריך ובמשארתיך ובך ובעמך ובכל עבדיך יעלו הצפרדעים [א] ויאמר יהוה אל משה אמר אל אהרן נטה את ידך במטך על הנהרות ועל היארים ועל האגמים והעל את הצפרדעים על ארץ מצרים [ב] ויאמר משה אל אהרן נטה את ידך במטך ותעל הצפרדע על ארץ מצרים ויט אהרן את ידו על מימי מצרים ותעל הצפרדע ותכס את ארץ מצרים ויעשו כן חרטמי מצרים בלהטיהם ויעלו הצפרדעים על ארץ מצרים ויקרא פרעה למשה ולאהרן ויאמר העתירו אל יהוה ויסר הצפרדעים ממני ומעמי ואשלח את העם ויזבחו ליהוה ויאמר משה אל פרעה התפאר עלי {{עד מתי}} <<למתי>> העתיר לך ולעבדיך ולעמך להכרית הצפרדעים ממך ומבתיך ומעבדיך ומעמך רק ביאר תשארנה ויאמר למחר ויאמר כדבריך למען תדע כי אין כיהוה אלהינו וסרו הצפרדעים ממך ומבתיך ומעבדיך ומעמך רק ביאר תשארנה ויצא משה ואהרן מעם פרעה ויצעק משה אל יהוה על דבר הצפרדעים אשר שם לפרעה ויעש יהוה כדבר משה וימתו הצפרדעים מן הבתים ומן החצרות ומן השדות ויצברו אתם חמרים חמרים ותבאש הארץ וירא פרעה כי היתה הרוחה ויכבד את לבו ולא שמע אליהם כאשר דבר יהוה ויאמר יהוה אל משה אמר אל אהרן נטה את ידך במטך והכה את עפר הארץ ויהי לכנים בכל ארץ מצרים ויעשו כן ויט אהרן את ידו במטהו ויך את עפר הארץ ותהי הכנים באדם ובבהמה כל עפר הארץ היה כנים בכל ארץ מצרים ויעשו כן החרטמים בלהטיהם להוציא את הכנים ולא יכלו ותהי הכנים באדם ובבהמה ויאמרו החרטמים אל פרעה אצבע אלהים היא ויחזק לב פרעה ולא שמע אליהם כאשר דבר יהוה ויאמר יהוה אל משה השכם בבקר והתיצב לפני פרעה הנה הוא יצא המים ואמרת אליו כה אמר יהוה שלח את עמי ויעבדני כי אם אינך משלח את עמי הנני משלח בך ובעבדיך ובעמך ובבתיך את הערב ומלאו בתי מצרים את הערב וגם האדמה אשר הם עליה והפליתי ביום ההוא את ארץ גשן אשר עמי עמד עליה לבלתי היות שם ערב למען תדע כי אני יהוה בקרב הארץ [א] ושמתי פדות בין עמי ובין עמך למחר יהיה האות הזה [ב] ויבא משה ואהרן אל פרעה ויאמרו אליו כה אמר יהוה שלח את עמי ויעבדני כי אם אינך משלח את עמי הנני משלח בך ובעבדיך ובעמך ובבתיך את הערב ומלאו בתי מצרים את הערב וגם האדמה אשר הם עליה והפליתי ביום ההוא את ארץ גשן אשר עמי עמד עליה לבלתי היות שם ערב למען תדע כי אני יהוה בקרב הארץ ושמתי פדות בין עמי ובין עמך למחר יהיה האות הזה ויעש יהוה כן ויבא ערב כבד מאד ביתה פרעה ובית עבדיו בכל ארץ מצרים ותשחת הארץ מפני הערב ויקרא פרעה למשה ולאהרן ויאמר לכו זבחו לאלהיכם בארץ ויאמר משה לא נכון לעשות כן כי תועבת מצרים נזבח ליהוה אלהינו הן נזבח את תועבת מצרים לעיניהם ולא יסקלנו דרך שלשת ימים נלכה במדבר ונזבחה ליהוה אלהינו כאשר יאמר אלינו ויאמר פרעה אנכי אשלח אתכם וזבחתם ליהוה אלהיכם במדבר רק הרחק לא תרחיקו ללכת העתירו בעדי ויאמר משה הנה אנכי יצא מעמך והעתרתי אל יהוה וסר הערב מפרעה ומעבדיו ומעמו מחר רק אל יסף פרעה התל לבלתי שלח את העם לזבח ליהוה ויצא משה מעם פרעה ויעתר אל יהוה ויעש יהוה כדבר משה ויסר הערב מפרעה ומעבדיו ומעמו לא נשאר אחד ויכבד פרעה את לבו גם בפעם הזאת ולא שלח את העם ויאמר יהוה אל משה בא אל פרעה ואמרת אליו כה אמר יהוה אלהי העברים שלח את עמי ויעבדני כי אם מאן אתה לשלח ועודך מחזיק בם הנה יד יהוה היה במקניך אשר בשדה בסוסים ובחמורים ובגמלים בבקר ובצאן דבר כבד מאד והפלא יהוה בין מקנה ישראל ובין מקנה מצרים ולא ימות מכל לבני ישראל דבר [א] וישם יהוה מועד לאמר מחר יעשה יהוה את הדבר הזה בארץ [ב] ויבא משה ואהרן אל פרעה ויאמרו אליו כה אמר יהוה אלהי העברים שלח את עמי ויעבדני כי אם מאן אתה לשלח ועודך מחזיק בם הנה יד יהוה היה במקניך אשר בשדה בסוסים ובחמורים ובגמלים בבקר ובצאן דבר כבד מאד והפלא יהוה בין מקנה ישראל ובין מקנה מצרים ולא ימות מכל לבני ישראל דבר מחר יעשה יהוה את הדבר הזה בארץ ויעש יהוה את הדבר הזה ממחרת וימת כל מקנה מצרים וממקנה בני ישראל לא מת אחד וישלח פרעה והנה לא מת ממקנה בני ישראל עד אחד ויכבד לב פרעה ולא שלח את העם ויאמר יהוה אל משה ואל אהרן קחו לכם מלוא חופניכם פיח כבשן וזרקו משה השמים לעיני פרעה והיה לאבק על כל ארץ מצרים והיה על האדם ועל הבהמה לשחין פרח אבעבעות בכל ארץ מצרים ויקחו את פיח הכבשן ויעמדו לפני פרעה ויזרק אתו משה השמים ויהי שחין אבעבעות פרח באדם ובבהמה ולא יכלו החרטמים לעמד לפני משה מפני השחין כי היה השחין בחרטמים ובכל מצרים ויחזק יהוה את לב פרעה ולא שמע אליהם כאשר דבר יהוה אל משה ויאמר יהוה אל משה השכם בבקר והתיצב לפני פרעה ואמרת אליו כה אמר יהוה אלהי העברים שלח את עמי ויעבדני כי בפעם הזאת אני שלח את כל מגפתי על לבך ובעבדיך ובעמך בעבור תדע כי אין כמוני בכל הארץ כי עתה שלחתי את ידי ואכה אתך ואת עמך בדבר ותכחד מן הארץ ואולם בעבור זאת העמדתיך בעבור הראתיך את כחי ולמען ספר שמי בכל הארץ עודך מסתולל בעמי לבלתי שלחם הנני ממטיר כעת מחר ברד כבד מאד אשר לא היה כמהו במצרים למיום היסדה ועד עתה [א] ועתה שלח העז את מקניך ואת כל אשר לך בשדה כל האדם והבהמה אשר ימצא בשדה לא יאסף הביתה וירד עליהם הברד ומתו [ב] ויבא משה ואהרן אל פרעה ויאמרו אליו כה אמר יהוה אלהי העברים שלח את עמי ויעבדני כי בפעם הזאת אני שלח את כל מגפתי על לבך ובעבדיך ובעמך בעבור תדע כי אין כמוני בכל הארץ כי עתה שלחתי את ידי ואכה אתך ואת עמך בדבר ותכחד מן הארץ ואולם בעבור זאת העמדתיך בעבור הראתיך את כחי ולמען ספר שמי בכל הארץ עודך מסתולל בעמי לבלתי שלחם הנני ממטיר כעת מחר ברד כבד מאד אשר לא היה כמהו במצרים למיום היסדה ועד עתה ועתה שלח העז את מקניך ואת כל אשר לך בשדה כל האדם והבהמה אשר ימצא בשדה ולא יאסף הביתה וירד עליהם הברד ומתו הירא את דבר יהוה מעבדי פרעה הניס את עבדיו ואת מקנהו אל הבתים ואשר לא שם לבו על דבר יהוה ויעזב את עבדיו ואת מקנהו בשדה ויאמר יהוה אל משה נטה את ידך על השמים ויהי ברד בכל ארץ מצרים על האדם ועל הבהמה ועל כל עשב השדה בארץ מצרים ויט משה את מטהו על השמים ויהוה נתן קולות וברד ותהלך אש ארצה וימטר יהוה ברד על ארץ מצרים ויהי הברד ואש מתלחקת בתוך הברד כבד מאד אשר לא היה כמהו במצרים מאז היתה לגוי ויך הברד בארץ מצרים את כל אשר בשדה מאדם עד בהמה ואת כל עשב השדה הכה הברד ואת כל עץ השדה שבר רק בארץ גשן אשר שם בני ישראל לא היה ברד וישלח פרעה ויקרא למשה ולאהרן ויאמר אליהם חטאתי הפעם יהוה הצדיק ואני ועמי הרשעים העתירו אל יהוה ורב מהיות קולות אלהים וברד ואשלח אתכם ולא תוסיפון לעמד ויאמר אליו משה כצאתי את העיר אפרש כפי אל יהוה והקולות יחדלון והברד לא יהיה עוד למען תדע כי ליהוה הארץ ואתה ועבדיך ידעתי כי טרם תיראון מפני אדני יהוה והפשתה והשערה נכו כי השערה אביב והפשתה גבעל והחטה והכסמת לא נכו כי אפלות הנה ויצא משה מעם פרעה את העיר ויפרש כפיו אל יהוה ויחדלו הקולות והברד והמטר לא נתך ארצה וירא פרעה כי חדל הברד והמטר והקולות ויסף לחטא ויכבד לבו הוא ועבדיו ויחזק לב פרעה ולא שלח את בני ישראל כאשר דבר יהוה ביד משה ויאמר יהוה אל משה בא אל פרעה כי אני הכבדתי את לבו ואת לב עבדיו למען שתי אותתי אלה בקרבו [א] ולמען תספר באזני בנך ובן בנך את אשר התעללתי במצרים ואת אותתי אשר שמתי בם וידעתם כי אני יהוה אלהיכם [ב] ואמרת אל פרעה כה אמר יהוה אלהי העברים עד מתי מאנת לענות מפני שלח את עמי ויעבדני כי אם מאן אתה לשלח את עמי הנני מביא מחר ארבה בגבולך וכסה את עין הארץ ולא יכל לראות את הארץ ואכל את יתר הפלטה הנשארת לכם מן הברד ואכל את כל עשב הארץ ואת כל פרי העץ הצמח לכם מן השדה ומלאו בתיך ובתי כל עבדיך ובתי כל מצרים אשר לא ראו אבותיך ואבות אבותיך מיום היותם על האדמה עד היום הזה ויבא משה ואהרן אל פרעה ויאמרו אליו כה אמר יהוה אלהי העברים עד מתי מאנת לענות מפני שלח את עמי ויעבדני כי אם מאן אתה לשלח את עמי הנני מביא מחר ארבה בגבולך וכסה את עין הארץ ולא יכל לראות את הארץ ואכל את יתר הפלטה הנשארת לכם מן הברד ואכל את כל עשב הארץ ואת כל פרי העץ הצמח לכם מן השדה ומלאו בתיך ובתי כל עבדיך ובתי כל מצרים אשר לא ראו אבותיך ואבות אבותיך מיום היותם על האדמה עד היום הזה ויפן ויצא מעם פרעה ויאמרו עבדי פרעה אליו עד מתי יהיה זה לנו למוקש שלח את האנשים ויעבדו את יהוה אלהיהם הטרם תדע כי אבדה מצרים וישב את משה ואת אהרן אל פרעה ויאמר אליהם לכו עבדו את יהוה אלהיכם מי ומי ההלכים ויאמר משה בנערינו ובזקנינו נלך בבנינו ובבנתינו בצאננו ובבקרנו נלך כי חג יהוה לנו ויאמר אליהם יהיה כן יהוה עמכם כאשר אשלח אתכם ואת טפכם ראו כי רעה נגד פניכם לכן לכו נא הגברים ועבדו את יהוה כי אתה אתם מבקשים ויגרשו אתם מאת פני פרעה ויאמר יהוה אל משה נטה את ידך על ארץ מצרים בארבה ויעל על ארץ מצרים ויאכל את כל עשב הארץ ואת כל פרי העץ אשר השאיר הברד ויט משה את ידו על ארץ מצרים ויהוה נהג רוח קדים בארץ כל היום ההוא וכל הלילה הבקר היה ורוח הקדים נשאה את הארבה ויעל הארבה על כל ארץ מצרים וינח בכל גבול מצרים כבד מאד לפניו לא היה כן ארבה כמהו ואחריו לא יהיה כן ויכס את עין כל הארץ ותחשך הארץ ויאכל את כל עשב הארץ ואת כל פרי העץ אשר הותיר הברד ולא נותר כל ירק בעץ ובעשב השדה בכל ארץ מצרים וימהר פרעה לקרא למשה ולאהרן ויאמר חטאתי ליהוה אלהיכם ולכם ועתה שאו נא חטאתי אך הפעם העתירו אל יהוה אלהיכם ויסר מעלי רק את המות הזה ויצא מעם פרעה ויעתר אל יהוה ויהפך יהוה רוח ים חזק מאד וישא את הארבה ויתקעהו ים סוף לא נשאר ארבה אחד בכל גבול מצרים ויחזק יהוה את לב פרעה ולא שלח את בני ישראל ויאמר יהוה אל משה נטה את ידך על השמים ויהי חשך על ארץ מצרים וימש החשך ויט משה את ידו על השמים ויהי חשך אפלה בכל ארץ מצרים שלשת ימים לא ראו איש את אחיו ולא קמו איש מתחתיו שלשת ימים ולכל בני ישראל היה אור במושבתם ויקרא פרעה למשה ולאהרן ויאמר לכו עבדו את יהוה רק צאנכם ובקרכם יצג גם טפכם ילך עמכם ויאמר משה גם אתה תתן בידנו זבחים ועלות ועשינו ליהוה אלהינו וגם מקנינו ילך עמנו לא תשאר פרסה כי ממנו נקח לעבד את יהוה אלהינו ואנחנו לא נדע מה נעבד את יהוה עד באנו שמה ויחזק יהוה את לב פרעה ולא אבה לשלחם ויאמר לו פרעה לך לך מעלי השמר לך אל תוסף ראות פני כי ביום ראותך פני תמות ויאמר משה כן דברת לא אוסף עוד ראות פניך ויאמר יהוה אל משה עוד נגע אחד אביא על פרעה ועל מצרים ואחרי כן ישלח אתכם מזה כשלחו כלה גרש יגרש אתכם מזה דברו נא באזני העם וישאלו איש מאת רעהו ואשה מאת רעותה כלי כסף וכלי זהב ושמלות [א] ונתתי את חן העם הזה בעיני מצרים והשאילום [ב] וכחצית הלילה אני יצא בתוך ארץ מצרים ומת כל בכור בארץ מצרים מבכור פרעה הישב על כסאו ועד בכור השפחה אשר אחר הרחים ועד בכור כל בהמה והיתה צעקה גדלה במצרים אשר כמוה לא נהיתה וכמוה לא תוסף ולכל בני ישראל לא יחרץ כלב לשנו למאיש ועד בהמה למען תדע אשר יפלא יהוה בין מצרים ובין ישראל וגם האיש משה גדל מאד בארץ מצרים בעיני עבדי פרעה ובעיני העם ויאמר משה אל פרעה כה אמר יהוה בני בכורי ישראל ואמר אליך שלח את בני ויעבדני ותמאן לשלחו הנה יהוה הרג את בנך בכורך ויאמר משה כה אמר יהוה כחצית הלילה אני יצא בתוך ארץ מצרים ומת כל בכור בארץ מצרים מבכור פרעה הישב על כסאו ועד בכור השפחה אשר אחר הרחים ועד בכור כל בהמה והיתה צעקה גדלה במצרים אשר כמוה לא נהיתה וכמוה לא תוסף ולכל בני ישראל לא יחרץ כלב לשנו למאיש ועד בהמה למען תדע אשר יפלא יהוה בין מצרים ובין ישראל וירדו כל עבדיך אלה אלי וישתחוו לי לאמר צא אתה וכל העם אשר ברגליך ואחרי כן אצא ויצא מעם פרעה בחרי אף ויאמר יהוה אל משה לא ישמע אליכם פרעה למען רבות מופתי בארץ מצרים ומשה ואהרן עשו את כל המופתים האלה לפני פרעה ויחזק יהוה את לב פרעה ולא שלח את בני ישראל מארצו ויאמר יהוה אל משה ואל אהרן בארץ מצרים לאמר החדש הזה לכם ראש החדשים ראישון הוא לכם לחדשי השנה דברו נא אל כל עדת בני ישראל לאמר בעשור לחדש הזה ויקחו להם איש שה לבית אבות שה לבית ואם ימעט הבית מהיות משה ולקח הוא ושכינו הקרוב אל ביתו במכסות נפשות איש לפי אכלו תכסו על השה שה תמים זכר בן שנה יהיה לכם מן הכשבים ומן העזים תקחו והיה לכם למשמרת עד ארבעה עשר יום לחדש הזה ושחטו אתו כל קהל עדת בני ישראל בין הערבים ולקחו מן הדם ונתנו על שתי המזזות ועל המשקוף על הבתים אשר יאכלו אתו בהם ואכלו את הבשר בלילה הזה צלי אש ומצות על מרורים יאכלהו אל תאכלו ממנו נא ובשול מבשל במים כי אם צלי אש ראשו על כרעיו ועל קרבו ולא תותירו ממנו עד בקר והנותר ממנו עד בקר באש תשרפו וככה תאכלו אתו מתניכם חגרים נעליכם ברגליכם ומקליכם בידיכם ואכלתם אתו בחפזון פסח הוא ליהוה ועברתי בארץ מצרים בלילה הזה והכיתי כל בכור בארץ מצרים מאדם עד בהמה ובכל אלהי מצרים אעשה שפטים אני יהוה והיה הדם לכם לאות על הבתים אשר אתם שם וראיתי את הדם ופסחתי עליכם ולא יהיה בכם נגף למשחית בהכותי בארץ מצרים והיה היום הזה לכם לזכרון וחגתם אתו חג ליהוה לדורתיכם חקת עולם תחגהו שבעת ימים מצות תאכלו אך ביום הראישון תשביתו שאר מבתיכם כי כל אכל חמץ ונכרתה הנפש ההיא מישראל מיום הראישון ועד יום השביעי וביום הראישון מקרא קדש וביום השביעי מקרא קדש יהיה לכם כל מלאכה לא יעשה בהם אך אשר יאכל לכל נפש הוא לבדו יעשה לכם ושמרתם את המצוה כי בעצם היום הזה הוצאתי את צבאתיכם מארץ מצרים ושמרתם ועשיתם את היום הזה לדורתיכם חקת עולם בראישון בארבעה עשר יום לחדש בערב תאכלו מצות עד יום אחד ועשרים לחדש בערב שבעת ימים שאר לא ימצא בבתיכם כי כל אכל מחמצת ונכרתה הנפש ההיא מעדת ישראל בגר ובאזרח הארץ כל מחמצת לא תאכלו בכל מושבתיכם תאכלו מצות ויקרא משה לכל זקני ישראל ויאמר אליהם משכו קחו לכם צאן למשפחתיכם ושחטו הפסח ולקחתם אגדת אזוב וטבלתם בדם אשר בסף והגעתם על המשקוף ועל שתי המזוזת מן הדם אשר בסף ואתם אל תצאו איש מפתח ביתו עד בקר ועבר יהוה לנגף את מצרים וראה את הדם על המשקוף ועל שתי המזזות ופסח יהוה על הפתח ולא יתן המשחית לבוא אל בתיכם לנגף ושמרתם את הדבר הזה לחק לך ולבניך עד עולם והיה כי תבאו אל הארץ אשר יתן יהוה לכם כאשר דבר ושמרתם את העבדה הזאת בחדש הזה והיה כי יאמרו אליכם בניכם מה העבדה הזאת לכם ואמרתם זבח פסח הוא ליהוה אשר פסח על בתי בני ישראל במצרים בנגפו את מצרים ואת בתינו הציל ויקדו העם וישתחוו וילכו ויעשו בני ישראל כאשר צוה יהוה את משה ואת אהרן כן עשו ויהי בחצי הלילה ויהוה הכה כל בכור בארץ מצרים מבכור פרעה הישב על כסאו ועד בכור השבי אשר בבית הבור וכל בכור בהמה ויקם פרעה לילה הוא וכל עבדיו וכל מצרים ותהי צעקה גדלה במצרים כי אין בית אשר אין שם מת ויקרא למשה ולאהרן לילה ויאמר קומו צאו מתוך עמי גם אתם גם בני ישראל ולכו עבדו את יהוה כדבריכם גם צאנכם גם בקרכם קחו כאשר דברתם ולכו וברכתם גם אתי ותחזק מצרים על העם למהר לשלחם מן הארץ כי אמרו כלנו מיתים וישא העם את בצקו טרם יחמץ משארותם צררות בשמלותם על שכמם ובני ישראל עשו כדבר משה וישאלו ממצרים כלי כסף וכלי זהב ושמלות ויהוה נתן את חן העם בעיני מצרים וישאלום וינצלו את מצרים ויסעו בני ישראל מרעמסס סכותה כשש מאות אלף רגלאי הגברים לבד מטף וגם ערברב עלה אתם וצאן ובקר מקנה כבד מאד ויאפו את הבצק אשר הוציאו ממצרים עגות מצות כי לא חמץ כי גרשום מצרים ולא יכלו להתמהמה וגם צדה לא עשו להם ומושב בני ישראל ואבותם אשר ישבו בארץ כנען ובארץ מצרים שלשים שנה וארבע מאות שנה ויהי מקץ שלשים שנה וארבע מאות שנה ויהי בעצם היום הזה יצאו כל צבאות יהוה מארץ מצרים לילה שמרים הוא ליהוה להוציאם מארץ מצרים הוא הלילה הזה ליהוה שמרים לכל בני ישראל לדרותם ויאמר יהוה אל משה ואל אהרן זאת חקת הפסח כל בן נכר לא יאכל בו וכל עבד איש מקנת כספו ומלת אתו אז יאכל בו תושב ושכיר לא יאכל בו בבית אחד יאכל לא תוציאו מן הבית מן הבשר החוצה ועצם לא תשברו בו כל עדת ישראל יעשו אתו וכי יגור אתכם גר ועשה פסח ליהוה המול לו כל זכר ואז יקרב לעשותו והיה כאזרח הארץ וכל ערל לא יאכל בו תורה אחת יהיה לאזרח ולגר הגר בתוככם ויעשו כל בני ישראל כאשר צוה יהוה את משה ואת אהרן כן עשו ויהי בעצם היום הזה הוציא יהוה את בני ישראל מארץ מצרים על צבאתם וידבר יהוה אל משה לאמר קדש לי כל בכור פטר כל רחם בבני ישראל באדם ובבהמה לי הוא ויאמר משה אל העם זכרו את היום הזה אשר יצאתם בו מארץ מצרים מבית עבדים כי בחזק יד הוציא יהוה אתכם מזה ולא יאכל חמץ היום ואתם יוצאים בחדש האביב והיה כי יביאך יהוה אלהיך אל ארץ הכנעני החתי והאמרי והפרזי והגרגשי והחוי והיבוסי אשר נשבע לאבתיך לתת לך ארץ זבת חלב ודבש ועבדת את העבדה הזאת בחדש הזה ששת ימים תאכל מצות וביום השביעי חג ליהוה מצות יאכל את שבעת הימים לא יראה לך חמץ ולא יראה לך שאר בכל גבולך והגדת לבנך ביום ההוא לאמר בעבור זה עשה יהוה לי בצאתי ממצרים והיו לך לאות על ידיך ולזכרון בין עיניך למען תהיה תורת יהוה בפיך כי ביד חזקה הוציאך יהוה ממצרים ושמרת את החקה הזאת למועדה מימים ימימה והיה כי יביאך יהוה אלהיך אל ארץ הכנעני כאשר נשבע לך ולאבתיך ונתנה לך והעברת כל פטר רחם ליהוה וכל פטר שגר בהמה אשר יהיו לך הזכרים ליהוה וכל פטר חמור תפדה בשה ואם לא תפדנו וערפתו וכל בכור אדם בבניך תפדה והיה כי ישאלך בנך מחר לאמר מה זאת ואמרת אליו בחזק יד הוציאנו יהוה ממצרים מבית עבדים ויהי כי הקשה פרעה לשלחנו ויהרג יהוה כל בכור בארץ מצרים מבכור אדם עד בכור בהמה על כן אני זבח ליהוה כל פטר רחם הזכרים וכל בכור אדם בבני אפדה והיו לך לאות על ידיך ולטטפות בין עיניך כי בחזק יד הוציאך יהוה ממצרים ויהי בשלח פרעה את העם ולא נחם אלהים דרך ארץ פלשתים כי קרוב הוא כי אמר אלהים פן ינחם העם בראותם מלחמה ושבו מצרימה ויסב אלהים את העם דרך מדבר ים סוף וחמישים עלו בני ישראל מארץ מצרים ויקח משה את עצמת יוסף עמו כי השבע השביע יוסף את בני ישראל לאמר פקד יפקד אלהים אתכם והעליתם את עצמתי מזה אתכם ויסעו מסכות ויחנו באתם אשר בקצה המדבר ויהוה הלך לפניהם יומם בעמוד ענן להנחתם דרך ולילה בעמוד אש להאיר להם ללכת יומם ולילה לא ימוש עמוד הענן יומם ועמוד אש לילה לפני העם וידבר יהוה אל משה לאמר דבר אל בני ישראל וישובו ויחנו לפני פי החירת בין מגדל ובין הים לפני בעל צפון נכחו תחנו על הים ואמר פרעה לבני ישראל נבכים הם בארץ סגר עליהם המדבר והחזקתי את לב פרעה ורדף אחריהם ואכבדה בפרעה ובכל חילו וידעו מצרים כי אני יהוה ויעשו כן ויגד למלך מצרים כי ברח העם ויהפך לב פרעה ועבדיו על העם ויאמרו מה זאת עשינו כי שלחנו את ישראל מעבדנו ויאסר את רכבו ואת עמו לקח עמו ויקח שש מאות רכב בחור וכל רכב מצרים ושלישים על כלו ויחזק יהוה את לב פרעה מלך מצרים וירדף אחרי בני ישראל ובני ישראל יוצאים ביד רמה וירדפו מצרים אחריהם וישגו אתם חנים על הים כל סוס רכב פרעה ופרשיו וחיליו על פי החירת לפני בעל צפון ופרעה הקריב וישאו בני ישראל את עיניהם ויראו והנה מצרים נסעים אחריהם וייראו מאד ויצעקו בני ישראל אל יהוה ויאמרו אל משה המבלי אין קברים במצרים לקחתנו למות במדבר מה זאת עשית לנו להוציאנו ממצרים הלא זה הדבר אשר דברנו אליך במצרים לאמר חדל נא ממנו ונעבדה את מצרים כי טוב לנו עבד את מצרים ממותנו במדבר ויאמר משה אל העם אל תיראו התיצבו וראו את ישועת יהוה אשר יעשה לכם היום כי כאשר ראיתם את מצרים היום לא תוסיפון לראותם עוד עד עולם יהוה ילחם לכם ואתם תחרישון ויאמר יהוה אל משה מה תצעק אלי דבר אל בני ישראל ויסעו ואתה הרם את מטך ונטה את ידך על הים ובקעהו ויבאו בני ישראל בתוך הים ביבשה ואני הנני מחזיק את לב מצרים ויבאו אחריהם ואכבדה בפרעה ובכל חילו ברכבו ובפרשיו וידעו כל מצרים כי אני יהוה בהכבדי בפרעה ובכל חילו ברכבו ובפרשיו ויסע מלאך האלהים ההלך לפני מחנה ישראל וילך מאחריהם ויסע עמוד הענן מפניהם ויעמד מאחריהם ויבא בין מחנה מצרים ובין מחנה ישראל ויהי הענן החשך ויאר את הלילה ולא קרב זה אל זה כל הלילה ויט משה את ידו על הים ויולך יהוה את הים ברוח קדים עזה כל הלילה וישם את הים לחרבה ויבקעו המים ויבאו בני ישראל בתוך הים ביבשה והמים להם חומה מימינם ומשמאלם וירדפו מצרים ויבאו אחריהם כל סוס פרעה רכבו ופרשיו אל תוך הים ויהי באשמרת הבקר וישקף יהוה על מחנה מצרים בעמוד אש וענן ויחם את מחנה מצרים ויאסר את אפן מרכבתו וינחגהו בכבודות ויאמרו מצרים אנוסה מפני ישראל כי יהוה הנלחם להם במצרים ויאמר יהוה אל משה נטה את ידך על הים וישובו המים על מצרים על רכבו ועל פרשיו ויט משה את ידו על הים וישב הים לפנות הבקר לאיתנו ומצרים נסעים לקראתו וינער יהוה את מצרים תוך הים וישבו המים ויכסו את הרכב ואת הפרשים לכל חיל פרעה הבאים אחריהם בים לא נשאר בהם עד אחד ובני ישראל הלכו ביבשה בתוך הים והמים להם חומה מימינם ומשמאלם ויושיע יהוה ביום ההוא את ישראל מיד מצרים וירא ישראל את מצרים מת על שפת הים וירא ישראל את היד הגדלה אשר עשה יהוה במצרים וייראו העם את יהוה ויאמנו ביהוה ובמשה עבדו אז ישר משה ובני ישראל את השירה הזאת ליהוה ויאמרו לאמר אשירו ליהוה כי גוי גאה סוס ורכבו רמה בים עזי וזמרתיה ויהי לי לישועה זה אלי ואנוהו אלהי אבי וארוממנהו יהוה גיבור במלחמה יהוה שמו מרכבת פרעה וחיליו ירא בים ומבחר שלישיו טבעו בים סוף תהומות יכסמו ירדו במצלות כמו אבן ימינך יהוה נאדרי בכח ימינך יהוה תרעץ אויב וברב גאוניך תהרס קמיך תשלח חרונך יאכלמו כקש וברוח אפך נערמו מים נצבו כמו נד נזלים קפאו תהומת בלב ים אמר אויב ארדף אשיג אחלק שלל תמלאמו נפשי אריק חרבי תורישמו ידי נשבת ברוחך כסמו ים צללו כעופרת במים אדירים מי כמוך באילים יהוה מי כמוך נאדרי בקדש נורא תהלת עשה פלאה נטית ימינך תבלעמו הארץ נחית בחסדך עם זה גאלת נחלת בעזך אל נוה קדשך שמעו עמים וירגזו חיל אחז ישבי פלשת אז נבהלו אלופי אדום אילי מואב יאחזמו רעד נמגו כל ישבי כנען תפל עליהם אימה ופחד ובגדול זרועך ידמאו כאבן עד יעבר עמך יהוה עד יעבר עם זה קנית תביאמו ותטעמו בהר נחלתך מכון לשבתך פעלת יהוה מקדש יהוה כוננו ידך יהוה ימלך עולם ועוד כי בא סוס פרעה ברכבו ובפרשיו בים וישב יהוה עליהם את מי הים ובני ישראל הלכו ביבשה בתוך הים ותקח מרים הנביאה אחות אהרן את התף בידה ותצאנה כל הנשים אחריה בתפים ובמחלות ותען להם מרים שירו ליהוה כי גוי גאה סוס ורכבו רמה בים ויסע משה את ישראל מים סוף ויוציאהו אל מדבר שור וילכו דרך שלשת ימים במדבר ולא מצאו מים ויבאו מרתה ולא יכלו לשתות מים ממרה כי מרים הם על כן קרא שמה מרה וילן העם על משה לאמר מה נשתה ויצעק משה אל יהוה ויראהו יהוה עץ וישלך אל המים וימתקו המים שם שם לו חק ומשפט ושם נסהו ויאמר אם שמע תשמע לקול יהוה אלהיך והישר בעיניו תעשה והאזנת למצותיו ושמרת כל חקיו כל המחלה אשר שמתי במצרים לא אשים עליך כי אני יהוה רפאך ויבאו אילים ובאילים שתים עשרה עינות מים ושבעים תמרים ויחנו שם על המים ויסעו מאילים ויבאו כל עדת בני ישראל אל מדבר סין אשר בין אילים ובין סיני בחמשה עשר יום לחדש השני לצאתם מארץ <<מצרים>> וילנו כל עדת בני ישראל על משה ועל אהרן במדבר ויאמרו אליהם בני ישראל מי יתן מותנו ביד יהוה בארץ מצרים בשבתנו על סיר הבשר באכלנו לחם לשבע כי הוצאתם אתנו אל המדבר הזה להמית את כל הקהל הזה ברעב ויאמר יהוה אל משה הנני ממטיר לכם לחם מן השמים ויצא העם ולקטו דבר יום ביומו למען אנסנו הילכו בתורתי אם לא והיה ביום הששי והכינו את אשר יביאו והיה משנה על אשר ילקטו יום ויום ויאמר משה ואהרן אל כל בני ישראל ערב וידעתם כי יהוה הוציא אתכם מארץ מצרים ובקר וראיתם את כבוד יהוה בשמעו את תלנתיכם על יהוה ואנחנו מה כי תלנו עלינו ויאמר משה בתת יהוה לכם בערב בשר לאכל ולחם בבקר לשבע בשמע יהוה את תלנתיכם אשר אתם מלנים עליו ואנחנו מה לא עלינו תלנתיכם כי על יהוה ויאמר משה אל אהרן אמר אל כל עדת בני ישראל קרבו לפני יהוה כי שמע את תלנתיכם ויהי כדבר אהרן אל כל עדת בני ישראל ויפנו אל המדבר והנה כבוד יהוה נראה בענן וידבר יהוה אל משה לאמר שמעתי את תלנות בני ישראל דבר אליהם לאמר בין הערבים תאכלו בשר ובבקר תשבעו לחם וידעתם כי אני יהוה אלהיכם ויהי בערב ותעל השלוי ותכס את המחנה ובבקר היתה שכבת הטל סביב למחנה ותעל שכבת הטל והנה על פני המדבר דק מחספס דק ככופר על הארץ ויראו בני ישראל ויאמרו איש אל אחיו מן הוא כי לא ידעו מה הוא ויאמר משה אליהם הוא הלחם אשר נתן יהוה לכם לאכלה זה הדבר אשר צוה יהוה לקטו ממנו איש לפי אכלו עמר לגלגלת מספר נפשתיכם איש לאשר באהלו תקחו ויעשו כן בני ישראל וילקטו המרבה והממעיט וימדו בעמר ולא העדיף המרבה והממעיט לא החסיר איש לפי אכלו לקטו ויאמר משה אליהם איש אל יותיר ממנו עד בקר ולא שמעו אל משה ויותירו אנשים ממנו עד בקר וירם תולעים ויבאש ויקצף עליהם משה וילקטו אתו בבקר בבקר איש לפי אכלו וחמה השמש ונמס ויהי ביום הששי לקטו לחם משנה שני העמר לאחד ויבאו כל נשיאי העדה ויגדו למשה ויאמר אליהם הוא אשר דבר יהוה שבתון שבת קדש ליהוה מחר את אשר תאפו אפו ואת אשר תבשלו בשלו ואת כל העדף הניחו לכם למשמרת עד בקר ויניחו אתו עד הבקר כאשר צוה משה ולא הבאיש ורמה לא היתה בו ויאמר משה אכלהו היום כי שבת היום ליהוה היום לא תמצאו בשדה ששת ימים תלקטהו וביום השביעי שבת לא יהיה בו ויהי ביום השביעי יצאו מן העם ללקט ולא מצאו ויאמר יהוה אל משה עד אנה מאנתם לשמר מצותי ותורתי ראו כי יהוה נתן לכם את השבת על כן הוא נתן לכם ביום הששי לחם יומים שבו איש תחתיו ואל יצא איש ממקומו ביום השבת וישבת העם ביום השביעי ויקראו בית ישראל את שמו מן והוא כזרע גד לבן וטעמו כצפחית בדבש ויאמר משה זה הדבר אשר צוה יהוה מלאו העמר ממנו למשמרת לדורתיכם למען יראו את הלחם אשר האכלתי אתכם במדבר בהוצאי אתכם מארץ מצרים ויאמר משה אל אהרן קח צנצנת אחת ותן שם מלוא העמר מן והניח אתו לפני יהוה למשמרת לדרתיכם כאשר צוה יהוה את משה וינחהו אהרן לפני העדות למשמרת ובני ישראל אכלו את המן ארבעים שנה עד באם אל ארץ נושבת את המן אכלו עד באם אל קצה ארץ כנען והעמר עשרית האיפה הוא ויסעו כל עדת בני ישראל ממדבר סין למסעיהם על פי יהוה ויחנו ברפידים ואין מים לשתות העם וירב העם עם משה ויאמרו תנה לנו מים ונשתה ויאמר להם משה מה תריבון עמדי ומה תנסו את יהוה ויצמא שם העם למים וילן העם על משה ויאמרו למה העליתנו ממצרים להמית אתי ואת בני ואת מקני בצמא ויצעק משה אל יהוה לאמר מה אעשה לעם הזה עוד מעט וסקלוני ויאמר יהוה אל משה עבר לפני העם וקח אתך מזקני ישראל ומטך אשר הכית בו את היאר תקח בידך והלכת הנני עמד לפניך שם על הצור בחוריב והכית בצור ויצא ממנו מים ושתה העם ויעש כן משה לעיני זקני ישראל ויקרא שם המקום מסה ומריבה על ריב בני ישראל ועל נסותם את יהוה לאמר היש יהוה בקרבנו אם אין ויבא עמלק וילחם עם ישראל ברפידים ויאמר משה ליהושע בחר לנו אנשים וצא הלחם בעמלק מחר אנכי נצב על ראש הגבעה ומטה האלהים בידי ויעש יהושע כאשר אמר לו משה להלחם בעמלק ומשה ואהרן וחור עלו אל ראש הגבעה והיה כאשר ירים משה ידיו וגבר ישראל וכאשר יניח ידיו וגבר עמלק וידי משה כבדים ויקחו אבן וישמו תחתיו וישב עליה ואהרן וחור תמכו בידיו מזה אחד ומזה אחד ויהיו ידיו אמונה עד בא השמש ויחלש יהושע את עמלק ואת עמו ויכם לפי חרב ויאמר יהוה אל משה כתב זאת זכרון בספר ושים באזני יהושע כי מחה אמחה את זכר עמלק מתחת השמים ויבן משה מזבח ויקרא שמו יהוה נסי ויאמר כי יד על כסא מלחמה ליהוה בעמלק מדור ודור וישמע יתרו כהן מדין חתן משה את כל אשר עשה אלהים למשה ולישראל עמו כי הוציא יהוה את ישראל ממצרים ויקח יתרו חתן משה את צפורה אשת משה אחר שלחיה ואת שני בניה אשר שם האחד גרשם כי אמר גר הייתי בארץ נכריה ושם האחד אליעזר כי אלהי אבי בעזרי ויצלני מחרב פרעה ויבא יתרו חתן משה ובניו ואשתו אל משה אל המדבר אשר הוא חנה שם הר האלהים ויאמר למשה הנה חתנך יתרו בא אליך ואשתך ושני בניה עמה ויצא משה לקראת חתנו וישתחוי למשה וישק לו וישאלו איש לרעהו לשלום ויביאהו האהלה ויספר משה לחתנו את כל אשר עשה יהוה לפרעה ולמצרים על אדות ישראל את כל התלאה אשר מצאתם בדרך ויצלם יהוה ויחד יתרו על כל הטובה אשר עשה יהוה לישראל אשר הצילו מיד מצרים ויאמר יתרו ברוך יהוה אשר הציל אתכם מיד מצרים ומיד פרעה אשר הציל את העם מתחת יד מצרים עתה ידעתי כי גדול יהוה מכל האלהים כי בדבר אשר זדו עליהם ויקח יתרו חתן משה עלה וזבחים לאלהים ויבא אהרן ומזקני ישראל לאכל לחם עם חתן משה לפני האלהים ויהי ממחרת וישב משה לשפט את העם ויעמד העם על משה מן הבקר ועד הערב וירא חתן משה את כל אשר הוא עשה לעם ויאמר מה הדבר הזה אשר אתה עשה לעם מדוע אתה ישב לבדך וכל העם נצב עליך מן הבקר ועד הערב ויאמר משה לחתנו כי יבוא אלי העם לדרש אלהים כי יהיה להם דבר באו אלי ושפטתי בין איש ובין רעהו והודעתיו את חקי האלהים ואת תורתיו ויאמר חתן משה אליו לא טוב הדבר אשר אתה עשה נבל תבל גם אתה גם העם הזה אשר עמך כי כבד ממך הדבר לא תוכל עשותו לבדך עתה שמע בקולי אעיצך ויהי אלהים עמך הוי אתה לעם מול האלהים והבאת אתה את הדברים אל האלהים והזהרת אתם את החקים ואת התורה והודעת להם את הדרך אשר ילכו בה ואת המעשה אשר יעשון ואתה תחזה לך מכל העם אנשי חיל יראי אלהים אנשי אמת שנאי בצע ושמת עליהם שרי אלפים ושרי מאות שרי חמשים ושרי עשרות ושפטו את העם בכל עת והיה כל הדבר הגדול יביאון אליך וכל הדבר הקטן ישפטו הם והקל מעליך ונשאו אתך אם את הדבר הזה תעשה וצוך אלהים ויכלת עמד וגם כל העם הזה אל מקומו יבוא בשלום וישמע משה לקול חתנו ויעש כל אשר אמר ויאמר משה אל העם לא אוכל אנכי לבדי שאת אתכם יהוה אלהיכם הרבה אתכם והנכם היום ככוכבי השמים לרב יהוה אלהי אבתיכם יסף עליכם ככם אלף פעמים ויברך אתכם כאשר דבר לכם איכה אשא לבדי טרחכם משאכם וריבכם הבו לכם אנשים חכמים ונבונים וידעים לשבטיכם ואשימם בראשיכם ויענו ויאמרו טוב הדבר אשר דברת לעשות ויקח את ראשי שבטיהם אנשים חכמים וידעים ויתן אתם ראשים עליהם שרי אלפים ושרי מאות שרי חמשים ושרי עשרות ושוטרים לשבטיהם ויצו את שפטיהם לאמר שמעו בין אחיכם ושפטתם צדק בין איש ובין אחיו ובין גרו לא תכירו פנים במשפט כקטן כגדול תשמעון לא תגורו מפני איש כי המשפט לאלהים הוא והדבר אשר יקשה מכם תקריבון אלי ושמעתיו ויצו אתם את כל הדברים אשר יעשון וישפטו את העם בכל עת את הדבר הגדול יביאון אל משה וכל הדבר הקטן ישפטו הם וישלח משה את חתנו וילך לו אל ארצו בחדש השלישי לצאת בני ישראל מארץ מצרים ביום הזה באו מדבר סיני ויסעו מרפידים ויבאו מדבר סיני ויחנו במדבר ויחן שם ישראל נגד ההר ומשה עלה אל האלהים ויקרא אליו יהוה מן ההר לאמר כה תאמר לבית יעקב ותגיד לבני ישראל אתם ראיתם את אשר עשיתי למצרים ואשא אתכם על כנפי נשרים ואביא אתכם אלי ועתה אם שמע תשמעו בקולי ושמרתם את בריתי והייתם לי סגולה מכל העמים כי לי כל הארץ ואתם תהיו לי ממלכת כהנים וגוי קדש אלה הדברים אשר תדבר אל בני ישראל ויבא משה ויקרא לזקני העם וישם לפניהם את כל הדברים האלה אשר צוהו יהוה ויענו כל העם יחדו ויאמרו כל אשר דבר יהוה נעשה וישב משה את דברי העם אל יהוה ויאמר יהוה אל משה הנה אנכי בא אליך בעבי הענן בעבור ישמע העם בדברי עמך וגם בך יאמנו לעולם ויגד משה את דברי העם אל יהוה ויאמר יהוה אל משה לך אל העם וקדשתם היום ומחר וכבסו שמלתם והיו נכונים ליום השלישי כי ביום השלישי ירד יהוה לעיני כל העם אל הר סיני והגבלת את ההר סביב ואל העם תאמר השמרו לכם עלות בהר ונגע בקצהו כל הנגע בהר מות יומת לא תגע בו יד כי סקל יסקל או ירא יראה אם בהמה אם איש לא יחיה במשך {היבול} <היובל> הם יעלו בהר וירד משה מן ההר אל העם ויקדש את העם ויכבסו שמלתם ויאמר אל העם היו נכונים לשלשת הימים אל תגשו אל אשה ויהי ביום השלישי בהיות הבקר ויהי קולות וברקים וענן כבד על ההר וקול השופר חזק מאד ויחרד כל העם אשר במחנה ויוצא משה את העם לקראת האלהים מן המחנה ויתיצבו בתחתית ההר והר סיני עשן כלו מפני אשר ירד יהוה עליו באש ויעל עשנו כעשן הכבשן ויחרד כל ההר מאד ויהי קול השופר הלך וחזק מאד משה ידבר והאלהים יעננו בקול וירד יהוה על הר סיני אל ראש ההר ויקרא יהוה אל משה אל ראש ההר ויעל משה ויאמר יהוה אל משה רד העד בעם פן יהרסו אל יהוה לראות ונפל ממנו רב וגם הכהנים הנגשים אל יהוה יתקדשו פן יפרץ בם יהוה ויאמר משה אל יהוה לא <יוכל> העם לעלות אל הר סיני כי אתה העדת בנו לאמר הגבל את ההר וקדשתו ויאמר אליו יהוה לך רד והעלית אתה ואהרן עמך והכהנים והעם אל יהרסו לעלות אל יהוה פן יפרץ בם וירד משה מן ההר אל העם ויאמר אליהם וידבר אלהים את כל הדברים האלה לאמר אנכי יהוה אלהיך אשר הוצאתיך מארץ מצרים מבית עבדים לא יהיה לך אלהים אחרים על פני לא תעשה לך פסל וכל תמונה אשר בשמים ממעל ואשר בארץ מתחת ואשר במים מתחת לארץ לא תשתחוי להם ולא תעבדם כי אנכי יהוה אלהיך אל קנא פקד עון אבות על בנים ועל שלישים ועל רביעים לשנאי ועשה חסד לאלפים לאהבי ולשמרי מצותי לא תשא את שם יהוה אלהיך לשוא כי לא ינקה יהוה את אשר ישא את שמו לשוא שמור את יום השבת לקדשהו ששת ימים תעבד ועשית כל מלאכתך ויום השביעי שבת ליהוה אלהיך לא תעשה בו כל מלאכה אתה ובנך ובתך עבדך ואמתך בהמתך וגרך אשר בשעריך כי ששת ימים עשה יהוה את השמים ואת הארץ ואת הים ואת כל אשר בם וינח ביום השביעי על כן ברך יהוה את יום השבת ויקדשהו כבד את אביך ואת אמך למען יאריכון ימיך על האדמה אשר יהוה אלהיך נתן לך לא תרצח לא תנאף לא תגנב לא תענה ברעך עד שקר [א] לא תחמד בית רעך ולא תחמד אשת רעך שדהו עבדו ואמתו שורו וחמורו וכל אשר לרעך [ב] והיה כי יביאך יהוה אלהיך אל ארץ הכנעני אשר אתה בא שמה לרשתה והקמת לך אבנים גדלות ושדת אתם בשיד וכתבת על האבנים את כל דברי התורה הזאת והיה בעברכם את הירדן תקימו את האבנים האלה אשר אנכי מצוה אתכם היום בהר גריזים ובנית שם מזבח ליהוה אלהיך מזבח {אבים} <אבנים> לא תניף עליהם ברזל אבנים שלמות תבנה את מזבח יהוה אלהיך והעלית עליו עלות ליהוה אלהיך וזבחת שלמים ואכלת שם ושמחת לפני יהוה אלהיך ההר ההוא בעבר הירדן אחרי דרך מבוא השמש בארץ הכנעני הישב בערבה מול הגלגל אצל אלון מורא מול שכם וכל העם שמע את הקולות ואת קול השופר וראים את הלפידים ואת ההר עשן ויראו כל העם וינעו ויעמדו מרחק ויאמרו אל משה הן הראנו יהוה אלהינו את כבודו ואת גדלו ואת קולו שמענו מתוך האש היום הזה ראינו כי ידבר אלהים את האדם וחי ועתה למה נמות כי תאכלנו האש הגדלה הזאת אם יספים אנחנו לשמע את קול יהוה אלהינו עוד ומתנו כי מי כל בשר אשר שמע קול אלהים חיים מדבר מתוך האש כמונו ויחי קרב אתה ושמע את כל אשר יאמר יהוה אלהינו ואתה תדבר אלינו את כל אשר ידבר יהוה אלהינו אליך ושמענו ועשינו ואל ידבר עמנו האלהים פן נמות ויאמר משה אל העם אל תיראו כי לבעבור נסות אתכם בא האלהים בעבור תהיה יראתו על פניכם לבלתי תחטאו [א] ויעמד העם מרחק ומשה נגש אל הערפל אשר שם האלהים [ב] וידבר יהוה אל משה לאמר שמעתי את קול דברי העם הזה אשר דברו אליך היטיבו כל אשר דברו מי יתן והיה לבבם זה להם ליראה אתי ולשמר את מצותי כל הימים למען ייטב להם ולבניהם לעולם נביא אקים להם מקרב אחיהם כמוך ונתתי דברי בפיו ודבר אליהם את כל אשר אצונו והיה האיש אשר לא ישמע אל דבריו אשר ידבר בשמי אנכי אדרש מעמו אך הנביא אשר יזיד לדבר דבר בשמי את אשר לא צויתיו לדבר ואשר ידבר בשם אלהים אחרים ומת הנביא ההוא וכי תאמר בלבבך איך נודע את הדבר אשר לא דברו יהוה אשר ידבר הנביא בשם יהוה לא יהיה הדבר ולא יבוא הוא הדבר אשר לא דברו יהוה בזידון דברו הנביא לא תגור ממנו לך אמר להם שובו לכם לאהליכם ואתה פה עמד עמדי ואדברה אליך את כל המצוה החקים והמשפטים אשר <תלמדם> ועשו בארץ אשר אנכי נתן להם לרשתה וידבר יהוה אל משה לאמר דבר אל בני ישראל אתם ראיתם כי מן השמים דברתי עמכם לא תעשו אתי אלהי כסף ואלהי זהב לא תעשו לכם מזבח אדמה תעשה לי וזבחת עליו את עלתיך ואת שלמיך מצאנך ומבקרך במקום אשר אזכרתי את שמי שמה אבוא אליך וברכתיך ואם מזבח אבנים תעשה לי לא תבנה אתהן גזית כי חרבך הנפת עליו ותחללהו ולא תעלה במעלות על מזבחי אשר לא תגלה ערותך אליו אלה המשפטים אשר תשים לפניהם כי תקנה עבד עברי שש שנים יעבדך ובשבעית יצא לחפשי חנם אם בגפיו יבוא בגפיו יצא אם בעל אשה הוא ויצאה אשתו עמו אם אדניו יתן לו אשה וילדה לו בנים או בנות האשה וילדיה תהיה לאדניו והוא יצא בגפיו אם אמר יאמר העבד אהבתי את אדני את אשתי ואת בני לא אצא חפשי והגישו אדניו אל האלהים והגישו אל הדלת או אל המזוזה ורצע אדניו את אזנו במרצע ועבדו לעולם וכי ימכר איש את בתו לאמה לא תצא כצאת העבדים אם רעה היא בעיני אדניה אשר לא העידה והפדה לעם נכרי לא ימשל למכרה בבגדו בה ואם לבנו יעידנה כמשפט הבנות יעשה לה ואם אחרת יקח לו שארה כסותה וענתה לא יגרע ואם שלש אלה לא יעשה לה ויצאה חנם אין כסף מכה איש ומת מות יומת ואשר לא צדה והאלהים אנח לידו ושמתי לך מקום אשר ינוס שמה וכי יזיד איש על רעהו להרגו בערמה מעם מזבחי תקחנו למות מכה אביו ואמו מות יומת וגנב איש ומכרו ונמצא בידו מות יומת ומקלל אביו ואמו מות יומת וכי יריבון אנשים והכו איש את רעהו ולא ימות ונפל למשכב אם יקום והתהלך בחוץ על משענתו ונקה המכה רק שבתו יתן ורפא ירפא וכי יכה איש את עבדו או את אמתו ומת תחת ידו מות יומת אך אם יום או יומים יעמד לא יומת כי כספו הוא וכי ינצו אנשים ונגפו אשה הרה ויצא ולדה ולא יהיה אסון ענש יענש כאשר ישית עליו בעל האשה ונתן בפללים ואם אסון יהיה ונתתה נפש תחת נפש עין תחת עין שן תחת שן יד תחת יד רגל תחת רגל מכוה תחת מכוה פצע תחת פצע חבורה תחת חבורה וכי יכה איש את עין עבדו או את עין אמתו ושחתה לחפשי ישלחנו תחת עינו ואם שן עבדו או שן אמתו יפיל לחפשי ישלחנו תחת שנו וכי יכה שור וכל בהמה את איש או את אשה ומת סקל יסקל הבהמה ולא יאכל את בשרו ובעל הבהמה נקיא ואם בהמה מכה היא מתמול שלשום והועד בבעליו ולא ישמרנו והמית איש או אשה הבהמה תסקל וגם בעליו יומת אם כפר יושת עליו ונתן פדיון נפשו ככל אשר יושת עליו או בן יכה או בת כמשפט הזה יעשה לו אם עבד תכה הבהמה או אמה כסף שלשים שקלים יתן לאדניו והבהמה תסקל וכי יפתח איש בור או כי יכרה איש בור ולא יכסנו ונפל שם שור או חמור או כל בהמה בעל הבור ישלם כסף ישיב לבעליו והמת יהיה לו וכי יגף שור איש או כל בהמתו את שור רעהו או את כל בהמתו ומת ומכרו את החי וחצו את כספו וגם את המת יחצון או נודע כי בהמה מכה היא מתמול שלשום ולא ישמרנו בעליו שלם ישלם בהמה תחת בהמה והמת יהיה לו וכי יגנב איש שור או שה וטבחו או מכרו חמשה בקר ישלם תחת השור וארבע צאן תחת השה אם במחתרת ימצא הגנב והכהו ומת אין לו דם אם זרחה השמש עליו דם לו שלם ישלם אם אין לו ונמכר בגנבתו אם המצא תמצא בידו הגנבה משור עד חמור עד שה עד כל בהמה חיים אחד שנים ישלם וכי יבעיר איש שדה או כרם ושלח את בעירו ובער בשדה אחר שלם ישלם משדהו כתבואתה ואם כל השדה יבעי מיטב שדהו ומיטב כרמו ישלם כי תצא אש ומצאה קוצים ונאכל גדיש או הקמה או השדה שלם ישלם המבעיר את הבערה וכי יתן איש אל רעהו כסף או כלים לשמר ונגנב מבית האיש אם ימצא הגנב ושלם אחד שנים ואם לא ימצא הגנב ונקרב בעל הבית אל האלהים אם לא שלח ידו במלאכת רעהו על כל דבר פשע על שור על חמור על שה על שמלה על כל האבדה אשר יאמר כי הוא זה עד יהוה יבוא דבר שניהם אשר ירשיענו האלהים ישלם אחד שנים לרעהו וכי יתן איש אל רעהו חמור או שור או שה או כל בהמה לשמר ומת או נשבר או נשבה אין ראה שבועת יהוה תהיה בין שניהם אם לא שלח ידו במלאכת רעהו ולקח בעליו ולא ישלם אם גנב יגנב מעמו ושלם לבעליו אם טרף יטרף יביא עד הטרפה ולא ישלם וכי ישאל איש מעם רעהו ונשבר או מת בעליו אין עמו שלם ישלם אם בעליו עמו לא ישלם אם שכיר הוא ובא בשכרו וכי יפתה איש בתולה אשר לא ארשה ושכב עמה מהר ימהרנה לו לאשה ואם מאן ימאן אביה לתתה לו כסף ישקל כמהר הבתולת מכשפה לא תחיה כל שכב עם בהמה מות יומת זבח לאלהים אחרים יחרם וגר לא תונו ולא תלחצו כי גרים הייתם בארץ מצרים כל אלמנה ויתום לא תענו כי אם ענה תענו אתו כי אם צעק יצעק אלי שמע אשמע צעקתו וחרה אפי והרגתי אתכם בחרב והיו נשיכם אלמנות ובניכם יתומים אם כסף תלוה את עמי את עני עמך לא תהיה לו כנשיא לא תשימנו עליו נשך אם חבל תחבל את שמלת רעך עד בא השמש תשיבנה לו כי היא כסותו לבדה היא שמלתו לעורו במה ישכב והיה כי יצעק אלי ושמעתי כי חנון אנכי אלהים לא תקלל ונשיא בעמך לא תאר מליתך ודמעך לא תאחר בכור בניך תתן לי כן תעשה לשורך ולצאנך שבעת ימים יהיה עם אמו וביום השמיני תתננו לי ואנשי קדש תהיו לי ובשר בשדה טרפה לא תאכלו השליך תשליכו אתו לא תשא שמע שוא אל תשית ידך עם רשע להיות עד חמס לא תהיה אחרי רבים לרעות ולא תענה על ריב לנטות אחרי {רביו} <רבים> להטות ודל לא תהדר בריבו כי תפגע שור איבך או חמורו או כל בהמתו תעה השב תשיבנו לו כי תראה חמור שנאך רבץ תחת משאו וחדלת מעזב לו עזב תעזב עמו לא תטה משפט אביונך בריבו מדבר שקר תרחק ונקיא וצדיק אל תהרג כי לא הצדיק רשע ושחד אל תקח כי השחד יעור עיני פקחים ויסלף דברי צדיקים וגר לא תלחצו ואתם ידעתם את נפש הגר כי גרים הייתם בארץ מצרים ושש שנים תזרע את ארצך ואספת את תבואתה והשביעית תשמטנה ונטשתה ואכלו אביוני עמך ויתרם תאכל חית השדה כן תעשה לכרמך ולזיתך ששת ימים תעשה מעשיך וביום השביעי תשבת למען ינוח עבדך ואמתך כמוך וכל בהמתך והגר וכל אשר אמרתי אליכם תשמרו ושם אלהים אחרים לא תזכר ולא ישמעו על פיך שלש רגלים תחג לי בשנה את חג המצות תשמר שבעת ימים תאכל מצות כאשר צויתיך למועד חדש האביב כי בו יצאת ממצרים ולא יראו פני ריקם וחג הקציר בכורי מעשיך אשר תזרע בשדה וחג האסף בצאת השנה באספך את מעשיך מן השדה שלש פעמים בשנה יראה כל זכורך את פני הארון יהוה לא תזבח על חמץ דם זבחי ולא ילין חלב חגי עד בקר ראשית בכורי אדמתך תביא ביתה יהוה אלהיך לא תבשל גדי בחלב אמו כי עשה זאת כזבח שכח ועברה היא לאלהי יעקב הנה אנכי שלח מלאכי לפניך לשמרך בדרך ולהביאך אל המקום אשר הכנתי השמר מפניו ושמע בקולו אל תמרי בו כי לא ישא לפשעכם כי שמי בקרבו כי אם שמע תשמעו בקולי ועשיתם את כל אשר אדבר ואיבתי את איביך וצרתי את צרריך כי ילך מלאכי לפניך והביאך אל הכנעני והאמרי והחתי והגרגשי והפרזי והחוי והיבוסי והכחדתיו לא תשתחוי לאלהיהם ולא תעבדם ולא תעשה כמעשיהם כי הרס תהרסם ושבר תשבר מצבתיהם ועבדתם את יהוה אלהיכם וברך את לחמך ואת מימיך והסרתי מחלה מקרבך ולא תהיה משכלה ועקרה בארצך את מספר ימיך אמלא את אימתי אשלח לפניך והמתי את כל העם אשר תבוא בהן ונתתי את כל איביך אליך ערף ושלחתי את הצרעה לפניך וגרשה את הכנעני ואת האמרי ואת החתי ואת הגרגשי ואת הפרזי ואת החוי ואת היבוסי מלפניך לא אגרשנו מפניך בשנה אחת פן תהיה הארץ שממה ורבה עליך חית השדה מעט מעט אגרשנו מפניך עד אשר תפרה ונחלת את הארץ ושתי את גבולך מים סוף ועד ים פלשתים וממדבר ועד הנהר כי אתן בידכם את ישבי הארץ וגרשתם מפניך לא תכרת להם ולאלהיהם ברית לא ישבו בארצך פן יחטיאו אתך לי כי תעבד את אלהיהם כי יהיו לך למוקש ואל משה אמר עלה אל יהוה אתה ואהרן נדב ואביהוא אלעזר ואיתמר ושבעים מזקני ישראל והשתחויתם מרחק ונגש משה לבדו אל יהוה והם לא יגשו והעם לא יעלה עמו ויבא משה ויספר לעם את כל דברי יהוה ואת כל המשפטים ויענו כל העם קול אחד ויאמרו כל הדברים אשר דבר יהוה נעשה ויכתב משה את כל דברי יהוה וישכם בבקר ויבן מזבח תחת ההר ושתים עשרה אבנים לשנים עשר שבטי ישראל וישלח את נערי בני ישראל ויעלו עלות ויזבחו זבחי שלמים ליהוה פרים בני בקר ויקח משה חצי הדם וישם באגנות וחצי הדם זרק על המזבח ויקח ספר הברית ויקרא באזני העם ויאמרו כל אשר דבר יהוה נשמע ונעשה ויקח משה את הדם ויזרקהו על העם ויאמר הנה דם הברית אשר כרת יהוה עמכם על כל הדברים האלה ויעל משה ואהרן נדב ואביהוא אלעזר ואיתמר ושבעים מזקני ישראל ויראו את אלהי ישראל ותחת רגליו כמעשה לבנת הספיר וכעצם השמים לטהור ואל אצלי בני ישראל לא שלח ידו ויחזו את האלהים ויאכלו וישתו ויאמר יהוה אל משה עלה אלי ההרה והוי שם ואתן לך את לוחת האבנים התורה והמצוה אשר כתבתי להורתם ויקם משה ויהושע משרתו ויעל משה אל הר האלהים ואל הזקנים אמר שבו לנו בזה עד אשר נשוב אליכם הנה אהרן וחור עמכם מי בעל דברים יגש אליהם ויעל משה אל ההר ויכס הענן את ההר וישכן כבוד יהוה על הר סיני ויכסהו הענן ששת ימים ויקרא אל משה ביום השביעי מתוך הענן ומראה כבוד יהוה כאש אכלת בראש ההר לעיני בני ישראל ויבא משה בתוך הענן ויעל אל ההר ויהי משה בהר ארבעים יום וארבעים לילה וידבר יהוה אל משה לאמר דבר אל בני ישראל ויקחו לי תרומה מאת כל איש אשר ידבנו לבו תקחו את תרומתי וזאת התרומה אשר תקחו מאתם זהב כסף ונחשת תכלת וארגמן ותולעת שני ושש ועזים ועורת אילים מאדמים ועורות תחשים ועצי שטים ושמן למאור ובשמים לשמן המשחה ולקטרת הסמים ואבני שהם ואבני מלאים לאפוד ולחשן ועשו לי מקדש ושכנתי בתוככם ככל אשר אני מראה אתך בהר את תבנית המשכן ואת תבנית כל כליו וכן תעשה ועשית ארון עצי שטים אמתים וחצי ארכו ואמה וחצי רחבו ואמה וחצי קומתו וצפית אתו זהב טהור מבית ומחוץ תצפנו ועשית לו זר זהב סביב ויצקת לו ארבע טבעות זהב ונתתה על ארבע פעמתיו ושתי טבעות על צלעו האחת ושתי טבעות על צלעו השנית ועשית בדי עצי שטים וצפית אתם זהב והבאת את הבדים בטבעות על צלעות הארון לשאת את הארון בהם בטבעות הארון יהיו הבדים לא יסורו ממנו ונתתה אל הארון את העדות אשר אתן אליך ועשית כפרת זהב טהור אמתים וחצי ארכו ואמה וחצי רחבו ועשית שני כרובים זהב מקשה תעשה אתם משני קצות הכפרת יעשו כרוב אחד מקצה מזה וכרוב אחד מקצה מזה מן הכפרת תעשה את הכרובים על שני קצתיו והיו הכרובים פרשי כנפים למעלה סככים בכנפיהם על הכפרת ופניהם אחד אל אחד אל הכפרת יהיו פני הכרובים ונתתה את הכפרת על הארון מלמעלה ואל הארון תתן את העדות ונועדתי לך שם ודברתי אתך מעל הכפרת מבין שני הכרובים אשר על ארון העדות את כל אשר אצוה אתך אל בני ישראל ועשית שלחן עצי שטים אמתים ארכו ואמה רחבו ואמה וחצי קומתו וצפית אתו זהב טהור ועשית לו זר זהב סביב ועשית לו מסגרת טפח סביב ועשית זר זהב למסגרתו סביב ועשית לו ארבע טבעות זהב ונתתה את הטבעות על ארבע הפאות אשר לארבע רגליו לעמת המסגרת תהיינה הטבעות בתים לבדים לשאת את השלחן ועשית את הבדים עצי שטים וצפית אתם זהב ונשאו בהם את השלחן ועשית את קערתיו וכפתיו ומנקיתיו וקשתיו אשר יסכו בהם זהב טהור תעשה אתם ונתתה על השלחן לחם פנים לפני תמיד ועשית מנורת זהב טהור מקשה תעשה את המנורה ירכיה קניה גביעיה כפתריה ופרחיה ממנה יהיו וששה קנים יוצאים מצדיה שלשה קני מנורה מצדה האחד ושלשה קני מנורה מצדה השני שלשה גביעים משקדים בקנה אחד כפתר ופרח ושלשה גביעים משקדים בקנה אחד כפתר ופרח כן תעשה לששת הקנים היוצאים מן המנורה ובמנורה ארבעה גביעים משקדים כפתריה ופרחיה וכפתר תחת שני הקנים ממנה וכפתר תחת שני הקנים ממנה וכפתר תחת שני הקנים ממנה לששת הקנים היוצאים מן המנורה כפתריהם וקנותם ממנה יהיו כלה מקשה אחד זהב טהור ועשית את נרתיה שבעה והעלית את נרתיה והאירו אל חבר פניה ומלקחיה ומחתיתיה זהב טהור ככר זהב טהור תעשה אתה ואת כל הכלים האלה וראה ועשה בתבניתם אשר אתה מראה בהר ואת המשכן תעשה עשר יריעות שש משזר תכלת וארגמן ותולעת שני כרובים מעשה חשב תעשה אתם ארך היריעה האחת שמנה ועשרים באמה ורחב ארבע באמה היריעה האחת מדה אחת לכל היריעות וחמש היריעות תהיינה חברות אחת אל אחת וחמש היריעות תהיינה חברות אחת אל אחת ועשית ללאות תכלת על שפת היריעה האחת בקצה במחברת וכן תעשה בשפת היריעה הקיצונה במחברת השנית חמשים ללאות תעשה ביריעה האחת וחמשים ללאות תעשה בקצה היריעה אשר במחברת השנית מקבלות הללאות אחת אל אחת ועשית חמשים קרסי זהב וחברת את היריעות אחת אל אחת בקרסים והיה המשכן אחד ועשית יריעות עזים לאהל על המשכן עשתה עשרה יריעות תעשה אתם ארך היריעה האחת שלשים באמה וארבע אמות רחב היריעה האחת מדה אחת לעשתה עשרה היריעות וחברת את חמש היריעות לבד ואת שש היריעות לבד וכפלת את היריעה הששית אל מול פני האהל ועשית ללאות חמשים על שפת היריעה האחת הקיצונה במחברת וחמשים ללאות תעשה על שפת היריעה החברת השנית ועשית קרסי נחשת חמשים והבאת את הקרסים בללאות וחברת את האהל והיה אחד וסרח העדף ביריעות האהל חצי היריעה העדפת תסרח אל אחרי המשכן והאמה מזה והאמה מזה בעדף בארך יריעות האהל יהיה סרוח אל צדי המשכן מזה ומזה לכסותו ועשית מכסה לאהל עורת אילים מאדמים ומכסה עורות תחשים מלמעלה ועשית את הקרשים למשכן עצי שטים עמדים עשר אמות ארך הקרש האחד אמה וחצי האמה רחב הקרש האחד שתי ידות לקרש האחד משלבות אחת אל אחת כן תעשה לכל קרשי המשכן ועשית את הקרשים למשכן עשרים קרשים לפאת נגבה תימנה וארבעים אדני כסף תעשה תחת עשרים הקרשים שני אדנים תחת הקרש האחד לשתי יתדתיו ושני אדנים תחת הקרש האחד לשתי יתדתיו ולצלע המשכן השנית לפאת צפונה תעשה עשרים קרשים וארבעים אדניהם כסף שני אדנים תחת הקרש האחד ושני אדנים תחת הקרש האחד ולירכתי המשכן ימה תעשה ששה קרשים ושני קרשים תעשה למקצעות המשכן בירכתים והיו תאמים מלמטה יחדו יהיו תאמים אל ראשו אל הטבעת האחת כן יהיה לשניהם לשני המקצעות יהיו והיו שמנה קרשים ואדניהם כסף ששה עשר אדנים שני אדנים שני אדנים לקרש האחד ועשית בריחי עצי שטים חמשה לקרשי צלע המשכן האחד וחמשה בריחים לקרשי צלע המשכן השנית וחמשה בריחים לקרשי צלע המשכן לירכתים ימה והבריח התיכון בתוך הקרשים מבריח מן הקצה אל הקצה ואת הקרשים תצפה זהב ואת טבעתיהם תעשה זהב בתים לבריחים וצפית את הבריחים זהב והקמת את המשכן כמשפטו אשר הראת בהר ועשית פרכת תכלת וארגמן ותולעת שני ושש משזר מעשה חשב יעשו אתה כרובים ונתתה אתה על ארבעה עמודי שטים מצפים זהב וויהם זהב על ארבעה אדני כסף ונתתה את הפרכת תחת הקרסים והבאת שם מבית לפרכת את ארון העדות והבדילה הפרכת לכם בין הקדש ובין קדש הקדשים ונתתה את הכפרת על ארון העדות בקדש הקדשים [א] ושמת את השלחן מחוץ לפרכת ואת המנורה נכח השלחן על ירך המשכן תימנה ואת השלחן תתן על צלע צפונה [ב] ועשית מזבח מקטיר קטרת עצי שטים תעשה אתו אמה ארכו ואמה רחבו רבוע יהיה ואמתים קומתו ממנו קרנתיו וצפית אתו זהב טהור את גגו ואת קירתיו סביב ואת קרנתיו ועשית לו זר זהב סביב ושתי טבעות זהב תעשה לו מתחת לזרו על שתי צלעתיו תעשה על שני צדיו והיו לבתים לבדים לשאת אתו בהם ועשית את הבדים עצי שטים וצפית אתם זהב ונתתה אתו לפני הפרכת אשר על ארון העדות אשר אועד לך שמה והקטיר עליו אהרן קטרת סמים בבקר בבקר בהטיבו את הנרות יקטירנו ובהעלות אהרן את הנרות בין הערבים יקטירנה קטרת תמיד לפני יהוה לדורתיכם לא תעלו עליו קטרת זרה ועלה ומנחה ונסך לא תסכו עליו וכפר אהרן על קרנתיו אחת בשנה מדם חטאת הכפורים אחת בשנה יכפר עליו לדורתיכם קדש קדשים הוא ליהוה ועשית מסך לפתח האהל תכלת וארגמן ותולעת שני ושש משזר מעשה רקם ועשית למסך חמשה עמודי שטים וצפית אתם זהב טהור וויהם זהב ויצקת להם חמשה אדני נחשת ועשית מזבח עצי שטים חמש אמות ארך וחמש אמות רחב רבוע יהיה המזבח ושלש אמות קומתו ועשית קרנתיו על ארבע פנתיו ממנו תהיינה קרנתיו וצפית אתו נחשת ועשית סירתיו לדשנו ויעיו ומזרקתיו ומזלגתיו ומחתיתו לכל כליו תעשה נחשת ועשית לו מכבר מעשה רשת נחשת ועשית על הרשת ארבע טבעות נחשת על ארבע קצתיו ונתתה אתו תחת כרכב המזבח מלמטה והיתה הרשת עד חצי המזבח ועשית בדים למזבח בדי עצי שטים וצפית אתם נחשת והבאת את הבדים בטבעות והיו הבדים על שתי צלעות המזבח {{לשאת}} <<בשאת>> אתו נבוב לוחות תעשה אתו כאשר הראה אתך בהר וכן יעשו ועשית את חצר המשכן לפאת נגבה תימנה קלעים לחצר שש משזר מאה באמה ארך לפאה האחת עמודיו עשרים ואדניהם עשרים נחשת וויהם וחשוקיהם כסף וכן לפאת צפונה בארך קלעים מאה באמה עמודיהם עשרים ואדניהם עשרים נחשת וויהם וחשקיהם כסף ורחב החצר לפאת ימה קלעים חמשים אמה עמודיהם עשרה ואדניהם עשרה נחשת ורחב החצר לפאת קדמה מזרחה חמשים אמה חמש עשרה אמה קלעים לכתף עמודיהם שלשה ואדניהם שלשה נחשת ולפאת השנית חמש עשרה אמה קלעים עמודיהם שלשה ואדניהם שלשה נחשת ולשער החצר מסך עשרים אמה תכלת וארגמן ותולעת שני ושש משזר מעשה רקם עמודיהם ארבעה ואדניהם ארבעה נחשת כל עמודי החצר סביב מחשקים כסף וויהם כסף ואדניהם נחשת ארך החצר מאה באמה ורחב חמשים באמה וקומה חמש אמות שש משזר ואדניהם נחשת [א] ועשית את כל כלי המשכן בכל עבדתו ובכל יתדתיו וכל יתדות החצר נחשת [ב] ועשית בגדי תכלת וארגמן ותולעת שני לשרת בהם בקדש ואתה תצוה את בני ישראל ויקחו אליך שמן זית זך כתית למאור להעלות נר תמיד באהל מועד מחוץ לפרכת אשר על העדות יעריך אתו אהרן ובניו מערב עד בקר לפני יהוה חקת עולם לדורתיכם מאת בני ישראל ואתה הקריב אליך את אהרן אחיך ואת בניו אתו מתוך בני ישראל לכהן לי אהרן נדב ואביהוא אלעזר ואיתמר בני אהרן ועשית בגדי קדש לאהרן אחיך לכבוד ולתפארת ואתה תדבר אל כל חכם לב אשר מלאתיו רוח חכמה ועשו את בגדי אהרן לקדשו לכהן לי ואלה הבגדים אשר יעשון חשן ואפוד ומעיל כיתנת תשבץ מצנפת ואבניט ועשו בגדי קדש לאהרן אחיך ולבניו לכהן לי והם יקחו את הזהב ואת התכלת ואת הארגמן ואת התולעת השני ואת השש ועשו את האפוד זהב תכלת וארגמן ותולעת שני ושש משזר מעשה חשב שתי כתפות חברות יהיה לו על שני קצתיו יחבר וחשב אפדתו אשר עליו כמעשהו ממנו יהיה זהב תכלת וארגמן ותולעת שני ושש משזר ולקחת את שתי אבני השהם ופתחת עליהן את שמות בני ישראל ששה משמותם על האבן האחת ואת שמות הששה הנותרים על האבן השנית כתולדתם מעשה חרש אבן פתוחי חותם תפתח את שתי האבנים על שמות בני ישראל מוסבות משבצות זהב תעשה אתם ושמת את שתי האבנים על כתפות האפוד אבני זכרון הנה לבני ישראל ונשא אהרן את שמותם לפני יהוה על שתי כתפתיו לזכרון ועשית משבצות זהב ושתי שרשרות זהב טהור מגבלות תעשה אתם מעשה עבות ונתתה את שרשרות העבתות על המשבצות ועשית חשן משפט מעשה חשב כמעשה האפוד תעשנו זהב תכלת וארגמן ותולעת שני ושש משזר תעשה אתו רבוע יהיה כפול זרת ארכו וזרת רחבו ומלאת בו מלאת אבן ארבעה טורים טור אדם פטדה וברקת הטור האחד והטור השני נפך ספיר ויהלם והטור השלישי לשם שבו ואהלמה והטור הרביעי תרשיש שהם וישפה מוסבות משבצות זהב יהיו במלאותם והאבנים תהיינה על שמות בני ישראל שתים עשרה על שמותם פתוחי חותם איש על שמו תהיינה לשנים עשר שבט ועשית על החשן שרשרות גבלות מעשה עבות זהב טהור ועשית על החשן שתי משבצות זהב ושתי טבעות זהב ונתתה את הטבעות על קצות החשן ונתתה את שתי עבתות הזהב על שתי הטבעות על קצות החשן ואת שתי הקצות שתי העבתות תתן על שתי המשבצות ונתתה על כתפות האפוד אל מול פניו ועשית שתי טבעות זהב ושמת אתם על שני קצות החשן על שפתו אשר על חבר האפוד ביתה ועשית שתי טבעות זהב ונתתה אתם על שתי כתפות האפוד מלמטה ממול פניו לעמת מחברתו ממעל לחשב האפוד וירכסו את החשן מטבעתו אל טבעת האפוד בפתיל תכלת להיות על חשב האפוד ולא יזה החשן מעל האפוד ונשא אהרן את שמות בני ישראל בחשן המשפט על לבו בבאו אל הקדש לזכרון לפני יהוה תמידה ועשית את הארים ואת התמים ונתתה על חשן המשפט את הארים ואת התמים והיו על לב אהרן בבאו לפני יהוה ונשא אהרן את משפט בני ישראל על לבו לפני יהוה תמידה ועשית את מעיל האפוד כליל תכלת והיה פי ראשו בתוכו שפה יהיה לפיו סביב מעשה ארג כפי תחרה יהיה לו לא יקרע ועשית על שוליו רמוני תכלת וארגמן ותולעת שני שש משזר על שוליו סביב ופעמוני זהב בתוכם סביב פעמון זהב ורמון פעמון זהב ורמון על שולי המעיל סביב והיה על אהרן לשרת ונשמע קולו בבאו אל הקדש לפני יהוה ובצאתו ולא ימות ועשית ציץ זהב טהור ופתחת עליו פתוחי חותם קדש ליהוה ושמת אתו על פתיל תכלת והיה על המצנפת אל מול פני המצנפת יהיה והיה על מצח אהרן ונשא אהרן את עון הקדשים אשר יקדישו בני ישראל לכל מתנות קדשיהם והיה על מצחו תמיד לרצון להם לפני יהוה ושבצת את הכיתנת שש ועשית מצנפת שש ואבניט תעשה מעשה רקם ולבני אהרן תעשה כיתנות ועשית להם אבנטים ומגבעות תעשה להם לכבוד ולתפארת והלבשת אתם את אהרן אחיך ואת בניו אתו ומשחת אתם ומלאת את ידם וקדשת אתם וכהנו לי ועשה להם מכנסי בד לכסות בשר ערוה ממתנים ועד ירכים יהיו והיו על אהרן ועל בניו בבאם אל אהל מועד או בגשתם אל המזבח לשרת בקדש ולא ישאו עון ומתו חקת עולם לו ולזרעו אחריו וזה הדבר אשר תעשה להם לקדש אתם לכהן לי לקח פר אחד בן בקר ואילים שנים תמימם ולחם מצות וחלות מצות בללות בשמן ורקיקי מצות סלת חטים תעשה אתם ונתתה אתם על סל אחד והקרבת אתם בסל ואת הפר ואת שני האילים ואת אהרן ואת בניו תקריב אל פתח אהל מועד ורחצת אתם במים ולקחת את הבגדים והלבשת את אהרן את הכיתנת וחגרת אתו אבניט והלבשת אתו את המעיל ונתתה עליו את האפוד ואת החשן ואפדת לו בחשב האפוד ושמת המצנפת על ראשו ונתתה את נזר הקדש על המצנפת ולקחת את שמן המשחה ויצקת על ראשו ומשחת אתו ואת בניו תקריב והלבשתם כיתנות וחגרת אתם אבניטים אהרן ובניו וחבשת להם מגבעות והיתה להם כהנה לחקת עולם ומלאת יד אהרן ויד בניו והקרבת את הפר לפני יהוה פתח אהל מועד וסמך אהרן ובניו את ידיהם על ראש הפר ושחטת את הפר לפני יהוה פתח אהל מועד ולקחת מדם הפר ונתתה על קרנות המזבח באצבעך ואת כל הדם תשפך אל יסוד המזבח ולקחת את כל החלב המכסה את הקרב ואת יותרת הכבד ואת שתי הכליות ואת החלב אשר עליהן והקטרת המזבחה ואת בשר הפר ואת עורו ואת פרשו תשרף באש מחוץ למחנה חטאת היא ואת האיל האחד תקח וסמך אהרן ובניו את ידיהם על ראש האיל ושחטת את האיל ולקחת את דמו וזרקת על המזבח סביב ואת האיל תנתח לנתחיו ורחצת קרבו וכרעיו ונתתה על נתחיו ועל ראשו והקטרת את כל האיל המזבחה עלה הוא ליהוה ריח ניחח אשה הוא ליהוה ולקחת את האיל השני וסמך אהרן ובניו את ידיהם על ראש האיל ושחטת את האיל ולקחת מדמו ונתתה על תנך אזן אהרן ועל תנך אזן בניו הימנית ועל בהון ידם הימנית ועל בהון רגלם הימנית וזרקת את הדם על המזבח סביב ולקחת מן האיל החלב את האליה ואת החלב המכסה את הקרב ואת יותרת הכבד ואת שתי הכליות ואת החלב אשר עליהן ואת שוק הימין כי איל מלאים הוא וככר לחם אחת וחלת לחם שמן אחת ורקיק אחד מסל המצות אשר לפני יהוה ושמת הכל על כפי אהרן ועל כפי בניו והנפת אתם תנופה לפני יהוה ולקחת אתם מידם והקטרת אתם המזבחה על העלה לריח ניחח אשה הוא ליהוה ולקחת את החזה מאיל המלאים מאשר לאהרן והנפת אתו תנופה לפני יהוה והיה לך למנה וקדשת את חזה התנופה ואת שוק התרומה אשר הונף ואשר הורם מאיל המלאים מאשר לאהרן ומאשר לבניו והיה לאהרן ולבניו לחק עולם מאת בני ישראל כי תרומה הוא ותרומה יהיה מאת בני ישראל מזבחי שלמיהם תרומתם ליהוה ולקחת משמן המשחה ומן הדם אשר על המזבח והזית על אהרן ועל בגדיו ועל בניו ועל בגדי בניו אתו וקדשתו ואת בגדיו ואת בניו ואת בגדי בניו אתו ובגדי הקדש אשר לאהרן יהיו לבניו אחריו למשחה בם ולמלא בם את ידם שבעת ימים ילבשם הכהן תחתיו מבניו אשר יבוא אל אהל מועד לשרת בקדש ואת איל המלאים תקח ובשלת את בשרו במקום קדוש ואכל אהרן ובניו את בשר האיל ואת הלחם אשר בסל פתח אהל מועד יאכלו אתם אשר כפר בם למלא בם את ידם לקדש אתם וזר לא יאכל כי קדש הם ואם יותר מבשר המלאים ומן הלחם עד בקר ושרפת את הנותר באש לא יאכל כי קדש הוא ועשית לאהרן ולבניו ככה ככל אשר צויתי אתך שבעת ימים תמלא את ידם ופר חטאת תעשה ליום על הכפורים וחטאת על המזבח בכפרך עליו ומשחת אתו לקדשו שבעת ימים תכפר על המזבח וקדשת אתו והיה המזבח קדש קדשים כל הנגע במזבח יקדש וזה אשר תעשה על המזבח כבשים בני שנה שנים ליום תמיד עלת תמיד את הכבש האחד תעשה בבקר ואת הכבש השני תעשה בין הערבים ועשרון סלת בלול בשמן כתית רבעית ההין ונסך רבעית ההין יין לכבש האחד ואת הכבש השני תעשה בין הערבים כמנחת הבקר וכנסכו תעשה לו ריח ניחח אשה ליהוה עלת תמיד לדורתיכם פתח אהל מועד לפני יהוה אשר אועד לך שמה לדבר אליך שם ונדרשתי שם לבני ישראל ונקדש בכבודי וקדשתי את אהל מועד ואת המזבח ואת אהרן ואת בניו אקדש לכהן לי ושכנתי בתוך בני ישראל והייתי להם לאלהים וידעו כי אני יהוה אלהיהם אשר הוצאתי אתם מארץ מצרים לשכני בתוכם אני יהוה אלהיהם וידבר יהוה אל משה לאמר כי תשא את ראש בני ישראל לפקדיהם ונתנו איש כופר נפשו ליהוה בפקד אתם ולא יהיה בהם נגף בפקד אתם זה יתנו כל העבר על הפקדים מחצית השקל בשקל הקדש ושקל הקדש עשרים גרה הוא השקל תרומה ליהוה כל העבר על הפקדים מבן עשרים שנה ומעלה יתנו את תרומת יהוה העשיר לא ירבה והדל לא ימעיט ממחצית השקל לתת את תרומת יהוה לכפר על נפשתיכם ולקחת את כסף הכפורים מאת בני ישראל ונתתה אתו אל עבדת אהל מועד והיה לבני ישראל לזכרון לפני יהוה לכפר על נפשתיכם וידבר יהוה אל משה לאמר ועשית כיור נחשת וכנו נחשת לרחצה ונתתה אתו בין אהל מועד ובין המזבח ונתתה שם מים ורחץ ממנו אהרן ובניו את ידיהם ואת רגליהם בבאם אל אהל מועד ירחצו מים ולא ימותו או בגשתם אל המזבח לשרת להקטיר אשה ליהוה ירחצו ידיהם ורגליהם ולא ימותו והיתה להם חקת עולם לו ולזרעו לדרותם וידבר יהוה אל משה לאמר ואתה קח לך בשמים ראש מר דרור חמש מאות וקנמון בשם מחציתו חמשים ומאתים וקנה בשם חמשים ומאתים וקדה חמש מאות בשקל הקדש ושמן זית הין ועשית אתו שמן משחת קדש רקח מרקחת מעשה רקח שמן משחת קדש יהיה ומשחת בו את אהל מועד ואת ארון העדות את השלחן ואת כל כליו את המנורה ואת כל כליה את מזבח הקטרת ואת מזבח העלה ואת כל כליו את הכיור ואת כנו וקדשת אתם והיו קדש קדשים כל הנגע בהם יקדש ואת אהרן ואת בניו תמשח וקדשת אתם לכהן לי ואל בני ישראל תדבר לאמר שמן משחת קדש יהיה זה לי לדורתיכם על בשר אדם לא יוסך ובתכנתו לא תעשו כמהו קדש הוא וקדש יהיה לכם איש אשר ירקח כמהו ואשר יתן ממנו על זר ונכרת מעמיו וידבר יהוה אל משה לאמר קח לך סמים נטף ושחלת וחלבניה סמים ולבונה זכה בד בבד יהיה ועשית אתו קטרת רקח מעשה רקח ממלחת טהור קדש ושחקת ממנו הדק ונתתה ממנו לפני העדות באהל מועד אשר אועד לך שמה קדש קדשים תהיה לכם והקטרת אשר תעשה במתכנתה לא תעשו לכם קדש תהיה לכם ליהוה איש אשר <<יעשה>> כמוה להריח בה ונכרת מעמיו וידבר יהוה אל משה לאמר ראה קראתי בשם בצלאל בן חורי בן חור למטה יהודה ואמלא אתו רוח אלהים בחכמה ובתבונה ובדעת ובכל מלאכה ולחשב מחשבות לעשות בזהב ובכסף ובנחשת ובחרשת אבן למלאת ובחרשת עץ לעשות בכל מלאכה ואני הנה נתתי אתו את אהליאב בן אחיסמך למטה דן ובלב כל חכם לב נתתי חכמה ועשו את כל אשר צויתיך את אהל מועד ואת ארון (!) לעדות את הכפרת אשר עליו ואת כל כלי האהל את השלחן ואת כל כליו את המנורה הטהרה ואת כל כליה את מזבח הקטרת ואת מזבח העלה ואת כל כליו את הכיור ואת כנו את בגדי השרד ואת בגדי הקדש לאהרן הכהן ואת בגדי בניו לכהן את שמן המשחה ואת קטרת הסמים לקדש ככל אשר צויתיך יעשו וידבר יהוה אל משה לאמר ואתה דבר אל בני ישראל לאמר אך את שבתתי תשמרו כי אות היא ביני ובינכם לדורתיכם לדעת כי אני יהוה מקדשכם ושמרתם את השבת כי קדש היא לכם מחלליה מות יומת כי כל העשה בה מלאכה ונכרתה הנפש ההיא מקרב עמיה ששת ימים יעשה מלאכה וביום השביעי שבת שבתון קדש ליהוה כל העשה מלאכה ביום השבת מות יומת ושמרו בני ישראל את השבת לעשות את השבת לדורתם ברית עולם ביני ובין בני ישראל אות היא לעולם כי ששת ימים עשה יהוה את השמים ואת הארץ וביום השביעי שבת וינפש ויתן אל משה ככלותו לדבר אתו בהר סיני את שני לוחת העדות לוחת אבנים כתובים באצבע אלהים וירא העם כי בשש משה לרדת מן ההר ויקהל העם על אהרן ויאמרו אליו קום עשה לנו אלהים אשר ילכו לפנינו כי זה משה האיש אשר העלנו מארץ מצרים לא ידענו מה היה לו ויאמר אליהם אהרן פרקו את נזמי הזהב אשר באזני נשיכם בניכם ובנתיכם והביאו אלי ויתפרקו כל העם את נזמי הזהב אשר באזניהם ויביאו אל אהרן ויקח מידם ויצר אתו בחרט ויעשהו עגל מסכה ויאמרו אלה אלהיך ישראל אשר העלוך מארץ מצרים וירא אהרן ויבן מזבח לפניו ויקרא אהרן ויאמר חג ליהוה מחר וישכמו ממחרת ויעלו עלות ויגשו שלמים וישב העם לאכל ושתו ויקמו לצחק וידבר יהוה אל משה לאמר לך רד כי שחת עמך אשר העלית מארץ מצרים סרו מהר מן הדרך אשר צויתם עשו להם עגל מסכה וישתחוו לו ויזבחו לו ויאמרו אלה אלהיך ישראל אשר העלוך מארץ מצרים ויאמר יהוה אל משה ראיתי את העם הזה והנה עם קשה ערף הוא ועתה הניחה לי ויחר אפי בם ואכלם ואעשה אתך לגוי גדול ובאהרן התאנף יהוה מאד להשמידו ויתפלל משה בעד אהרן ויחל משה את פני יהוה אלהיו ויאמר למה יהוה יחר אפך בעמך אשר הוצאת ממצרים בכוח גדול ובזרוע נטויה למה יאמרו מצרים לאמר ברעה הוציאם להרג אתם בהרים ולכלותם מעל פני האדמה שוב מחרון אפך והנחם על הרעה לעמך זכור לאברהם ליצחק וליעקב עבדיך אשר נשבעת להם בך ותדבר אליהם הרבה ארבה את זרעכם ככוכבי השמים וכל הארץ הזאת אשר אמרתי אתן לזרעכם ונחלוה לעולם וינחם יהוה על הרעה אשר דבר לעשות לעמו ויפן וירד משה מן ההר ושני לוחת העדות בידו לוחת כתובים משני עבריהם מזה ומזה הם כתובים והלוחות מעשה אלהים הם והמכתב מכתב אלהים הוא חרות על הלוחות וישמע יהושע את קול העם ברעה ויאמר אל משה קול מלחמה במחנה ויאמר אין קול ענות גברה ואין קול ענות חלושה קול עונות אנכי שמע ויהי כאשר קרב אל המחנה וירא את העגל ואת המחלות ויחר אף משה וישלך מידיו את הלוחות וישבר אתם בתחתית ההר ויקח את העגל אשר עשו וישרפהו באש ויטחנהו עד אשר דק ויזר על פני המים וישק את בני ישראל ויאמר משה אל אהרן מה עשה לך העם הזה כי הבאת עליו חטאה גדלה ויאמר אהרן אל יחר אף אדני אתה ידעת את העם כי פרוע הוא ויאמרו לי עשה לנו אלהים אשר ילכו לפנינו כי זה משה האיש אשר העלנו מארץ מצרים לא ידענו מה היה לו ואמר להם למי זהב התפרקו ויתנו לי ואשליכהו באש ויצא העגל הזה וירא משה את העם כי פרוע הוא כי פרעו אהרן לשמצו בקומיהם ויעמד משה בשער המחנה ויאמר מי ליהוה אלי ויאספו אליו כל בני לוי ויאמר להם כה אמר יהוה אלהי ישראל שימו איש חרבו על ירכו ועברו ושובו משער אל שער במחנה והרגו איש את אחיו ואיש את רעהו ואיש את קריבו ויעשו בני לוי כדבר משה ויפל מן העם ביום ההוא כשלשת אלפים איש ויאמר משה מלאו ידיכם היום ליהוה כי איש בבנו ובאחיו ולתת עליכם היום ברכה ויהי ממחרת ויאמר משה אל העם אתם חטאתם חטאה גדלה ועתה אעלה אל יהוה אולי אכפר בעד חטאתיכם וישב משה אל יהוה ויאמר הנה חטא העם הזה חטאה גדלה ויעשו להם אלהי זהב ועתה אם תשא חטאתם שא ואם אין מחני מספרך אשר כתבת ויאמר יהוה אל משה מי אשר חטא לי אמחנו מספרי ועתה לך נחה את העם על אשר דברתי לך והנה מלאכי ילך לפניך וביום פקודי ופקדתי עליהם חטאתם ויגף יהוה את העם על אשר עשו את העגל אשר עשה אהרן וידבר יהוה אל משה לאמר לך עלה מזה אתה והעם אשר העלית מארץ מצרים אל הארץ אשר נשבעתי לאברהם ליצחק וליעקב לאמר לזרעך אתננה ושלחתי לפניך מלאך וגרשתי את הכנעני והאמרי והחתי והגרגשי והפרזי והחוי והיבוסי אל ארץ זבת חלב ודבש כי לא אעלה בקרבך כי עם קשה ערף אתה פן אכלך בדרך וישמע העם את הדבר הרע הזה ויתאבלו ולא שתו איש עדיו עליו ויאמר יהוה אל משה אמר אל בני ישראל אתם עם קשה ערף רגע אחד אעלה בקרבך וכליתיך ועתה הוריד עדיך מעליך ואדעה מה אעשה לך ויתנצלו בני ישראל את עדים מהר חורב ומשה יקח את האהל ונטה לו מחוץ למחנה הרחיק מן המחנה וקרא לו אהל מועד והיו כל מבקשי יהוה יצאו אל אהל מועד אשר מחוץ למחנה והיה כצאת משה אל האהל יקומו כל העם ונצבו איש פתח אהלו והביטו אחרי משה עד באו האהלה והיה כבוא משה האהל ירד עמוד הענן ועמד פתח האהל ודבר עם משה וראו כל העם את עמוד הענן עמד פתח האהל וקמו כל העם והשתחוו איש פתח אהלו ודבר יהוה אל משה פנים אל פנים כאשר ידבר איש אל רעהו ושב אל המחנה ומשרתו יהושע בן נון נער לא ימוש מתוך האהל ויאמר משה אל יהוה ראה אתה אמר אלי העל את העם הזה ואתה לא הודעתני את אשר תשלח עמי ואתה אמרת ידעתיך בשם וגם מצאת חן בעיני ועתה אם נא מצאתי חן בעיניך הודעני נא את דרכיך ואדעך למען אמצא חן בעיניך וראה כי עמך הגוי הזה ויאמר פני ילכו והנחתי לך ויאמר אליו אם אין פניך ההלכים אל תעלני מזה ובמה יודע אפוא כי מצאתי חן בעיניך אני ועמך הלוא בלכתך עמנו ונפלאנו אני ועמך מכל העם אשר על פני האדמה ויאמר יהוה אל משה גם את הדבר הזה אשר דברת אעשה כי מצאת חן בעיני ואדעך בשם ויאמר הראני נא את כבודך ויאמר אני אעביר כל טובי על פניך וקראתי בשם יהוה לפניך וחנתי את אשר אחן ורחמתי את אשר ארחם ויאמר לא תוכל לראות פני כי לא יראני האדם וחי ויאמר יהוה הנה מקום אתי ונצבת על הצור והיה בעבר כבודי ושמתיך בנקירות הצור ושכתי כפי עליך עד עברי והסרתי כפי וראית את אחרי ופני לא יראו ויאמר יהוה אל משה פסל לך שני לוחת אבנים כראישונים וכתבתי על הלוחות את הדברים אשר היו על הלוחות הראישונים אשר שברת והוי נכון לבקר ועלית בבקר אל הר סיני ונצבת לי שם על ראש ההר ואיש לא יעלה עמך וגם איש אל יראה בכל ההר וגם צאן ובקר אל ירעו אל מול ההר ההוא ויפסל משה שני לוחת אבנים כראישונים וישכם בבקר ויעל אל הר סיני כאשר צוה יהוה אתו ויקח בידו שני לוחת אבנים וירד יהוה בענן ויתיצב עמו שם ויקרא בשם יהוה ויעבר יהוה על פניו ויקרא יהוה יהוה אל רחום וחנון ארך אפים ורב חסד ואמת נצר חסד לאלפים נשא עון ופשע וחטאה ונקה לו ינקה פקד עון אבות על בנים ועל בני בנים על שלישים ועל רביעים וימהר משה ויקד ארצה וישתחוי ויאמר אם נא מצאתי חן בעיניך אדני ילך נא אדני בקרבנו כי עם קשה ערף הוא וסלחת לעונינו ולחטאתנו ונחלתנו ויאמר הנה אנכי כרת ברית נגד כל עמך אעשה נפלאות אשר לא נבראו בכל הארץ ובכל הגוים וראה כל העם אשר אתה בקרבו את מעשה יהוה כי נורא הוא אשר אני עשה עמך שמור לך את אשר אנכי מצוך היום הנני גרש מפניך את הכנעני והאמרי והחתי והגרגשי והפרזי והחוי והיבוסי השמר לך פן תכרת ברית ליושב הארץ אשר אתה בא עליו פן יהיה למוקש בקרבך כי את מזבחתיהם תתצון ואת מצבתיהם תשברון ואשריהם תכרתון כי לא תשתחוי לאל אחר כי יהוה קנא שמו אל קנא הוא פן תכרת ברית ליושב הארץ וזנו אחרי אלהיהם וזבחו לאלהיהם וקרא לך ואכלת מזבחו ולקחת מבנתיו לבניך וזנו בנתיו אחרי אלהיהן והזנו את בניך אחרי אלהיהן אלהי מסכה לא תעשה לך את חג המצות תשמר שבעת ימים תאכל מצות כאשר צויתיך למועד חדש האביב כי בו יצאת ממצרים כל פטר רחם לי וכל מקניך תזכיר פטר שור ושה ופטר חמור תפדה בשה ואם לא תפדנו וערפתו וכל בכור אדם בבניך תפדה ולא יראו פני ריקם ששת ימים תעבד וביום השביעי תשבת בחריש ובקציר תשבת וחג שבעות תעשה לך בכורי קציר חטים וחג האסף תקופת השנה שלש פעמים בשנה יראה כל זכורך את פני הארון יהוה אלהי ישראל כי אוריש גוים רבים מפניך והרחבתי את גבולך ולא יחמד איש את ארצך בהעלותך להראות את פני יהוה אלהיך שלש פעמים בשנה לא תשחט על חמץ דם זבחי ולא ילין לבקר זבח חג הפסח ראשית בכורי אדמתך תביא ביתה יהוה אלהיך לא תבשל גדי בחלב אמו ויאמר יהוה אל משה כתב לך את הדברים האלה כי על פי הדברים האלה כרתי אתך ברית ואת ישראל ויהי שם לפני יהוה ארבעים יום וארבעים לילה לחם לא אכל ומים לא שתה ויכתב על הלוחות את דברי הברית עשרת הדברים ויהי ברדת משה מהר סיני ושני לוחת העדות בידו ברדתו מן ההר ומשה לא ידע כי קרן עור פניו בדברו אתו וירא אהרן וכל בני ישראל את משה והנה קרן עור פניו וייראו מגשת אליו ויקרא אליהם משה וישבו אליו אהרן וכל הנשיאים בעדה וידבר משה אליהם ואחרי כן נגשו אליו כל בני ישראל ויצום את כל אשר דבר יהוה אתו בהר סיני ויכל משה מדבר אתם ויתן על פניו מסוה ובבא משה לפני יהוה לדבר אתו יסיר את המסוה עד צאתו ויצא ודבר אל בני ישראל את כל אשר יצוהו וראו בני ישראל את פני משה כי קרן עור פני משה והשיב את המסוה על פניו עד באו לדבר אתו ויקהל משה את כל עדת בני ישראל ויאמר אליהם אלה הדברים אשר צוה יהוה לעשות אתם ששת ימים יעשה מלאכה וביום השביעי יהיה לכם קדש שבת שבתון ליהוה כל העשה בו מלאכה יומת לא תבעירו אש בכל מושבתיכם ביום השבת ויאמר משה אל כל עדת בני ישראל לאמר זה הדבר אשר צוה יהוה לאמר קחו מאתכם תרומה ליהוה כל נדיב לבו יביא את תרומת יהוה זהב כסף ונחשת תכלת וארגמן ותולעת שני ושש ועזים ועורת אילים מאדמים ועורות תחשים ועצי שטים ושמן למאור ובשמים לשמן המשחה ולקטרת הסמים ואבני שהם ואבני מלאים לאפוד ולחשן וכל חכם לב בכם יבוא ועשה את כל אשר צוה יהוה את המשכן ואת אהלו ואת מכסהו ואת קרסיו ואת קרשיו ואת בריחיו ואת עמודיו ואת אדניו את הארון ואת בדיו את הכפרת ואת פרכת המסך את השלחן ואת בדיו ואת כל כליו ואת לחם הפנים את מנורת המאור ואת כל כליה ואת שמן המאור ואת מזבח הקטרת ואת בדיו ואת שמן המשחה ואת קטרת הסמים ואת מסך הפתח לפתח המשכן את מזבח העלה ואת מכבר הנחשת אשר לו ואת בדיו ואת כל כליו את הכיור ואת כנו את קלעי החצר ואת עמודיה ואת אדניה ואת מסך שער החצר ואת יתדות המשכן ואת יתדות החצר ואת מיתיריהם את בגדי השרת לשרת בקדש ואת בגדי הקדש לאהרן הכהן ואת בגדי בניו לכהן ויצאו כל עדת בני ישראל מלפני משה ויביאו כל איש אשר נשאו לבו וכל איש אשר נדבה רוחו אתו הביאו את תרומת יהוה למלאכת אהל מועד ולכל עבדתו ולבגדי הקדש ויביאו האנשים על הנשים כל נדיב לב הביא חח ונזם טבעת עגיל וכומז כל כלי זהב וכל אשר הניף תנופת זהב ליהוה וכל איש אשר נמצא אתו תכלת וארגמן ותולעת שני ושש ועזים ועורת אילים מאדמים ועורות תחשים הביאו וכל מרים תרומת כסף ונחשת הביאו את תרומת יהוה וכל אשר נמצא אתו עצי שטים למלאכת העבדה הביאו וכל אשה חכמת לב בידה טוה ויביאו מטוה את התכלת ואת הארגמן ואת התולעת השני ואת השש וכל הנשים אשר נשא לבהן אתהן בחכמה טוו את העזים והנשיאים הביאו את אבני השהם ואת אבני המלאים לאפוד ולחשן ואת הבשמים ואת שמן המאור ולשמן המשחה ולקטרת הסמים וכל איש ואשה אשר נדב אתם לבם להביא לכל המלאכה אשר צוה יהוה לעשות ביד משה הביאו בני ישראל נדבה ליהוה ויאמר משה לבני ישראל ראו קרא יהוה בשם בצלאל בן חורי בן חור למטה יהודה וימלא אתו רוח אלהים בחכמה ובתבונה ובדעת ובכל מלאכה ולחשב מחשבות לעשות בזהב ובכסף ובנחשת ובחרשת אבן למלאת ובחרשת עץ לעשות בכל מלאכת מחשבות ולהורות נתן בלבו הוא ואהליאב בן אחיסמך למטה דן מלא אתם חכמת לב לעשות כל מלאכת חרש וחשב ורקם בתכלת ובארגמן ובתולעת השני ובשש וארג עשו כל המלאכה וחשבי מחשבות ועשה בצלאל ואהליאב וכל איש חכם לב אשר נתן יהוה בהם חכמה ותבונה לדעת לעשות את כל מלאכת עבדת הקדש לכל אשר צוה יהוה ויקרא משה אל בצלאל ואל אהליאב ואל כל איש חכם לב אשר נתן יהוה חכמה בלבו כל אשר נשאו לבו לקרב אל המלאכה לעשות אתה ויקחו מלפני משה את כל התרומה אשר {הבימו} <הביאו> בני ישראל למלאכת עבדת הקדש לעשות אתה והם הביאו אליו עוד נדבה בבקר בבקר ויביאו כל החכמים העשים את כל מלאכת הקדש איש איש ממלאכתו אשר הם עשים וידברו אל משה לאמר מרבים העם להביא מדי העבדה למלאכה אשר צוה יהוה לעשות אתה ויצו משה ויעבירו קול במחנה לאמר איש ואשה אל יעשה עוד מלאכה לתרומת הקדש ויכל העם מביא (!) והמלאכה היתה דים לכל המלאכה לעשות אתה והותירו ויעשו כל חכמי לב בעשאי המלאכה את המשכן עשו עשר יריעות שש משזר תכלת וארגמן ותולעת שני כרובים מעשה חשב עשה אתם ארך היריעה האחת שמנה ועשרים באמה ורחב ארבע באמה היריעה האחת מדה אחת לכל היריעות ויחבר את חמש היריעות אחת אל אחת וחמש היריעות חבר אחת אל אחת ויעש ללאות תכלת על שפת היריעה האחת בקצה במחברת וכן עשה בשפת היריעה הקיצונה במחברת השנית חמשים ללאות עשה ביריעה האחת וחמשים ללאות עשה בקצה היריעה אשר במחברת השנית מקבלות הללאות אחת אל אחת ויעש חמשים קרסי זהב ויחבר את היריעות אחת אל אחת בקרסים ויהי המשכן אחד ויעש יריעות עזים לאהל על המשכן עשתה עשרה יריעות עשה אתם ארך היריעה האחת שלשים באמה וארבע אמות רחב היריעה האחת מדה אחת לעשתה עשרה היריעות ויחבר את חמש היריעות לבד ואת שש היריעות לבד ויעש ללאות חמשים על שפת היריעה האחת הקיצונה במחברת וחמשים ללאות עשה על שפת היריעה החברת השנית ויעש קרסי נחשת חמשים לחבר את האהל להיות אחד ויעש מכסה לאהל עורת אילים מאדמים ומכסה עורות תחשים מלמעלה ויעש את הקרשים למשכן עצי שטים עמדים עשר אמות ארך הקרש האחד אמה וחצי האמה רחב הקרש האחד שתי ידות לקרש האחד משלבות אחת אל אחת כן עשה לכל קרשי המשכן ויעש את הקרשים למשכן עשרים קרשים לפאת נגבה תימנה וארבעים אדני כסף עשה תחת עשרים הקרשים שני אדנים תחת הקרש האחד לשתי יתדתיו ושני אדנים תחת הקרש האחד לשתי יתדתיו ולצלע המשכן השנית לפאת צפונה עשה עשרים קרשים וארבעים אדניהם כסף שני אדנים תחת הקרש האחד ושני אדנים תחת הקרש האחד ולירכתי המשכן ימה עשה ששה קרשים ושני קרשים עשה למקצעות המשכן בירכתים והיו תאמים מלמטה יחדו היו תאמים אל ראשו אל הטבעת האחת כן עשה לשניהם לשני המקצעות והיו שמנה קרשים ואדניהם כסף ששה עשר אדנים שני אדנים שני אדנים תחת הקרש האחד ויעשו בריחי עצי שטים חמשה לקרשי צלע המשכן האחד וחמשה בריחים לקרשי צלע המשכן השנית וחמשה בריחים לקרשי צלע המשכן לירכתים ימה ויעש את הבריח התיכון לברח בתוך הקרשים מן הקצה אל הקצה ואת הקרשים צפה זהב ואת טבעתיהם עשה זהב בתים לבריחים ויצף את הבריחים זהב ויעש פרכת תכלת וארגמן ותולעת שני ושש משזר מעשה חשב עשה אתה כרובים ויעש לה ארבעה עמודי שטים ויצפם זהב וויהם זהב ויצק להם ארבעה אדני כסף ויעש מסך לפתח האהל תכלת וארגמן ותולעת שני ושש משזר מעשה רקם את עמודיו חמשה ואת וויהם וצפה ראשיהם וחשקיהם זהב ואדניהם חמשה נחשת ויעש בצלאל את הארון עצי שטים אמתים וחצי ארכו ואמה וחצי רחבו ואמה וחצי קומתו ויצפהו זהב טהור מבית ומחוץ ויעש לו זר זהב סביב ויצק לו ארבע טבעות זהב על ארבע פעמתיו ושתי טבעות על צלעו האחת ושתי טבעות על צלעו השנית ויעש בדי עצי שטים ויצף אתם זהב ויבא את הבדים בטבעות על צלעות הארון לשאת את הארון בהם ויעש כפרת זהב טהור אמתים וחצי ארכו ואמה וחצי רחבו ויעש שני כרובים זהב מקשה עשה אתם משני קצות הכפרת כרוב אחד מקצה מזה וכרוב אחד מקצה מזה מן הכפרת עשה את הכרובים משני קצתיו והיו הכרובים פרשי כנפים למעלה סככים בכנפיהם על הכפרת ופניהם אחד אל אחד אל הכפרת היו פני הכרובים ויעש את השלחן עצי שטים אמתים ארכו ואמה רחבו ואמה וחצי קומתו ויצף אתו זהב טהור ויעש לו זר זהב סביב ויעש לו מסגרת טפח סביב ויעש זר זהב למסגרתו סביב ויצק ארבע טבעות זהב ויתן את הטבעות על ארבע הפאות אשר לארבע רגליו לעמת המסגרת היו הטבעות בתים לבדים לשאת את השלחן ויעש את הבדים עצי שטים ויצף אתם זהב לשאת את השלחן ויעש את הכלים אשר על השלחן את קערתיו ואת כפתיו ואת מנקיתיו ואת הקשות אשר יוסך בהם זהב טהור ויעש את המנורה זהב טהור מקשה עשה את המנורה ירכיה קניה גביעיה כפתריה ופריחה ממנה היו וששה קנים יוצאים מצדיה שלשה קני מנורה מצדה האחד ושלשה קני מנורה מצדה השני שלשה גבעים משקדים בקנה אחד כפתר ופרח ושלשה גבעים משקדים בקנה אחד כפתר ופרח כן לששת הקנים היוצאים מן המנורה ובמנורה ארבעה גביעים משקדים כפתריה ופרחיה וכפתר תחת שני הקנים ממנה וכפתר תחת שני הקנים ממנה וכפתר תחת שני הקנים ממנה לששת הקנים היוצאים ממנה כפתריהם וקנותם ממנה היו כלה מקשה אחד זהב טהור ויעש את נרתיה שבעה ומלקחיה ומחתיתיה זהב טהור ככר זהב טהור עשה אתה ואת כל כליה ויעש את מזבח הקטרת עצי שטים אמה ארכו ואמה רחבו רבוע ואמתים קומתו ממנו היו קרנתיו ויצף אתו זהב טהור את גגו ואת קירתיו סביב ואת קרנתיו ויעש לו זר זהב סביב ושתי טבעות זהב עשה לו מתחת לזרו על שתי צלעתיו על שני צדיו לבתים לבדים לשאת אתו בהם ויעש את הבדים עצי שטים ויצף אתם זהב ויעש את שמן המשחה קדש ואת קטרת הסמים טהור מעשה רקח ויעש את מזבח העלה עצי שטים חמש אמות ארך וחמש אמות רחב ושלש אמות קומתו ויעש קרנתיו על ארבע פנתיו ממנו היו קרנתיו ויצף אתו נחשת ויעש את כל כלי המזבח את הסירות ואת היעים ואת המזרקות ואת המזלגות ואת המחתות כל כליו עשה נחשת ויעש למזבח מכבר מעשה רשת נחשת תחת כרכבו מלמטה עד חציו ויצק ארבע טבעות בארבע הקצות למכבר הנחשת בתים לבדים ויעש <<את>> הבדים עצי שטים ויצף אתם נחשת ויבא את הבדים בטבעות על צלעות המזבח לשאת אתו בהם נבוב לוחות עשה אתו ויעש את הכיור נחשת ואת כנו נחשת במראות הצבאות אשר צבאו פתח אהל מועד ויעש את החצר לפאת נגבה תימנה קלעי החצר שש משזר מאה באמה ועמודיו עשרים ואדניהם עשרים ווי העמודים וחשוקיהם כסף ולפאת צפונה מאה באמה עמודיהם עשרים ואדניהם עשרים נחשת ווי העמודים וחשוקיהם כסף ולפאת ימה קלעים חמשים אמה עמודיהם עשרה ואדניהם עשרה ווי העמודים וחשוקיהם כסף ולפאת קדמה מזרחה חמשים אמה קלעים חמש עשרה אמה אל הכתף עמודיהם שלשה ואדניהם שלשה ולכתף השנית מזה ומזה לשער החצר קלעים חמש עשרה אמה עמודיהם שלשה ואדניהם שלשה כל קלעי החצר סביב שש משזר והאדנים לעמודים נחשת וויהם כסף וצפוי ראשיהם כסף והם מחשקים כסף לכל עמודי החצר ומסך שער החצר מעשה רקם תכלת וארגמן ותולעת שני ושש משזר ועשרים אמה ארך וקומה ברחב חמש אמות לעמת קלעי החצר ועמודיהם ארבעה ואדניהם ארבעה נחשת וויהם כסף וצפוי ראשיהם וחשוקיהם כסף וכל יתדות למשכן ולחצר סביב נחשת אלה פקדי המשכן משכן העדות אשר פקד על פי משה עבדת הלוים ביד איתמר בן אהרן הכהן ובצלאל בן חורי בן חור למטה יהודה עשה את כל אשר צוה יהוה את משה ואתו אהליאב בן אחיסמך למטה דן חרש וחשב ורקם בתכלת ובארגמן ובתולעת השני ובשש כל זהב העשוי למלאכה בכל מלאכת הקדש ויהי זהב התנופה תשעה ועשרים ככר ושבע מאות ושלשים שקל בשקל הקדש וכסף פקדי העדה מאת ככר ואלף ושבע מאות חמשה ושבעים שקל בקע לגלגלת מחצית השקל בשקל הקדש לכל העבר על הפקדים מבן עשרים שנה ומעלה לשש מאות אלף ושלשת אלפים וחמש מאות וחמשים ויהי מאת הככר הכסף {לקצת} <לצקת> את אדני הקדש ואת אדני הפרכת מאת האדנים למאת הככר ככר לאדן ואת האלף ושבע המאות חמשה ושבעים עשה ווים לעמודים וצפה ראשיהם וחשק אתם ונחשת התנופה שבעים ככר ואלפים וארבע מאות שקל ויעש בה את אדני פתח אהל מועד ואת מזבח הנחשת ואת מכבר הנחשת אשר למזבח ואת כל כלי המזבח ואת אדני החצר סביב ואת אדני שער החצר ואת כל יתדות המשכן ואת כל יתדות החצר סביב ומן התכלת והארגמן ותולעת השני עשו בגדי שרד לשרת בקדש ויעשו את בגדי הקדש אשר לאהרן כאשר צוה יהוה את משה ויעשו את האפוד זהב תכלת וארגמן ותולעת שני ושש משזר וירקעו את פחי הזהב וקצצו פתלים לעשות בתוך התכלת ובתוך הארגמן ובתוך התולעת השני ובתוך השש מעשה חשב כתפות עשה לו חברות על שני קצתיו חבר וחשב אפדתו אשר עליו ממנו הוא כמעשהו זהב תכלת וארגמן ותולעת שני ושש משזר כאשר צוה יהוה את משה ויעשו את אבני השהם מוסבות משבצות זהב מפתחות פתוחי חותם על שמות בני ישראל וישמו אתם על כתפות האפוד אבני זכרון לבני ישראל כאשר צוה יהוה את משה ויעשו את החשן מעשה חשב כמעשה האפוד זהב תכלת וארגמן ותולעת שני ושש משזר רבוע היה כפול עשה את החשן זרת ארכו וזרת רחבו וימלאו בו ארבעה טורי אבן טור אדם פטדה וברקת הטור האחד והטור השני נפך ספיר ויהלם והטור השלישי לשם שבו ואחלמה והטור הרביעי תרשיש שהם וישפה מוסבות משבצות זהב במלאותם והאבנים על שמות בני ישראל הנה שתים עשרה על שמותם פתוחי חותם איש על שמו לשנים עשר שבט ויעשו על החשן שרשרות גבלות מעשה עבות זהב טהור ויעשו שתי משבצות זהב ושתי טבעות זהב ויתנו את שתי הטבעות על שני קצות החשן ויתנו את שתי עבתות הזהב על שתי הטבעות על קצות החשן ואת שתי הקצות שתי העבתות נתנו על שתי המשבצות ויתנם על כתפות האפוד אל מול פניו ויעשו שתי טבעות זהב וישמו על שני קצות החשן על שפתו אשר על חבר האפוד ביתה ויעשו שתי טבעות זהב ויתנם על שתי כתפות האפוד מלמטה ממול פניו לעמת מחברתו ממעל לחשב האפוד וירכסו את החשן מטבעתו אל טבעת האפוד בפתיל תכלת להיות על חשב האפוד ולא יזה החשן מעל האפוד כאשר צוה יהוה את משה ויעשו את הארים ואת התמים כאשר צוה יהוה את משה ויעשו את המעיל מעשה ארג כליל תכלת ופי המעיל בתוכו כפי תחרא שפה לפיו סביב לא יקרע ויעשו על שולי המעיל רמוני תכלת וארגמן ותולעת שני ושש משזר ויעשו פעמוני זהב טהור ויתנו את הפעמונים על שולי המעיל סביב בתוך הרמונים פעמון זהב ורמון פעמון זהב ורמון על שולי המעיל סביב לשרת כאשר צוה יהוה את משה ויעשו את הכיתנת שש מעשה ארג לאהרן ולבניו ואת המצנפת שש ואת פארי המגבעות שש ואת מכנסי הבד שש משזר ואת האבניט שש משזר תכלת וארגמן ותולעת שני מעשה רקם כאשר צוה יהוה את משה ויעשו את ציץ נזר הקדש זהב טהור ויכתבו עליו מכתב פתוחי חותם קדש ליהוה ויתנו עליו פתיל תכלת לתת על המצנפת מלמעלה כאשר צוה יהוה את משה ותכל כל עבדת המשכן אהל מועד ויעשו בני ישראל כאשר צוה יהוה את משה כן עשו ויביאו את המשכן אל משה את האהל ואת כל כליו קרסיו קרשיו בריחיו עמודיו ואדניהם ואת מכסה עורת האילים המאדמים ואת מכסה עורות התחשים ואת פרכת המסך את ארון העדות ואת בדיו ואת הכפרת את השלחן ואת כל כליו ואת לחם הפנים את המנורה הטהרה ואת נרתיה נרות המערכה ואת כל כליה ואת שמן המאור ואת מזבח הזהב ואת שמן המשחה ואת קטרת הסמים ואת מסך פתח האהל את מזבח הנחשת ואת מכבר הנחשת אשר לו ואת בדיו ואת כל כליו את הכיור ואת כנו את קלעי החצר ואת עמודיה ואת אדניה ואת המסך לשער החצר ואת מיתריה ואת יתדתיה ואת כל כלי עבדת המשכן לאהל מועד את בגדי {השרת} <השרד> לשרת בקדש ואת בגדי הקדש לאהרן הכהן ואת בגדי בניו לכהן ככל אשר צוה יהוה את משה כן עשו בני ישראל את כל העבדה וירא משה את כל המלאכה והנה עשו אתה כאשר צוה יהוה כן עשו ויברך אתם משה וידבר יהוה אל משה לאמר ביום החדש הראישון באחד לחדש תקים את המשכן אהל מועד ושמת שם את ארון העדות וסכת על הארון את הכפרת והבאת את השלחן וערכת את ערכו והבאת את המנורה והעלית את נרתיה ונתתה את מזבח הזהב לקטרת לפני ארון העדות ושמת את מסך הפתח למשכן ונתתה את מזבח העלה לפני פתח המשכן אהל מועד ונתתה את הכיור בין אהל מועד ובין המזבח ונתתה שם מים ושמת את החצר סביב ונתתה את מסך שער החצר ולקחת את שמן המשחה ומשחת את המשכן ואת כל אשר בו וקדשת אתו ואת כל כליו והיה קדש ומשחת את מזבח העלה ואת כל כליו וקדשת את המזבח והיה המזבח קדש קדשים ומשחת את הכיור ואת כנו וקדשת אתו והקרבת את אהרן ואת בניו אל פתח אהל מועד ורחצת אתם במים והלבשת את אהרן את בגדי הקדש ומשחת אתו וקדשת אתו וכהן לי ואת בניו תקריב והלבשתם כיתנות ומשחת אתם כאשר משחת את אביהם וכהנו לי והיתה להיות להם משחתם לכהנת עולם לדורתם ויעש משה ככל אשר צוה יהוה אתו כן עשה ויהי בחדש הראישון בשנה השנית לצאתם ממצרים באחד לחדש הוקם המשכן ויקם משה את המשכן ויתן את אדניו וישם את קרשיו ויתן את בריחיו ויקם את עמודיו ויפרש את האהל על המשכן וישם את מכסה האהל עליו מלמעלה כאשר צוה יהוה את משה ויקח ויתן את העדות אל הארון וישם את הבדים על הארון ויתן את הכפרת על הארון מלמעלה ויבא את הארון אל המשכן וישם את פרכת המסך ויסך על ארון העדות כאשר צוה יהוה את משה וישם את השלחן באהל מועד על ירך המשכן צפונה מחוץ לפרכת ויערך עליו ערך לחם לפני יהוה כאשר צוה יהוה את משה וישם את המנורה באהל מועד נכח השלחן על ירך המשכן נגבה ויעל את הנרות לפני יהוה כאשר צוה יהוה את משה וישם את מזבח הזהב באהל מועד לפני הפרכת ויקטר עליו קטרת סמים לפני יהוה כאשר צוה יהוה את משה וישם את מסך הפתח למשכן ואת מזבח העלה שם לפני פתח המשכן אהל מועד ויעל עליו את העלה ואת המנחה כאשר צוה יהוה את משה וישם את הכיור בין אהל מועד ובין המזבח ויתן שם מים לרחצה וירחץ ממנו משה אהרן ובניו את ידיהם ואת רגליהם בבאם אל אהל מועד ובקרבתם אל המזבח ירחצו כאשר צוה יהוה את משה ויקם את החצר סביב למשכן ולמזבח ויתן את מסך שער החצר ויכל משה את כל המלאכה ויכס הענן את אהל מועד וכבוד יהוה מלא את המשכן ולא יכל משה לבוא אל אהל מועד כי שכן עליו הענן וכבוד יהוה מלא את המשכן ובהעלות הענן מעל המשכן יסעו בני ישראל בכל מסעיהם ואם לא יעלה הענן לא יסעו עד יום העלותו {כן} <כי> ענן יהוה על המשכן יומם ואש תהיה בו לילה לעיני כל בית ישראל בכל מסעיהם ויקרא אל משה וידבר יהוה אליו מאהל מועד לאמר דבר אל בני ישראל ואמרת אליהם אדם כי יקריב מכם קרבן ליהוה מן הבהמה מן הבקר ומן הצאן תקריבו את קרבניכם אם עלה קרבנו מן הבקר זכר תמים יקריבנו אל פתח אהל מועד יקריב אתו {לרוצונו} <לרצונו> לפני יהוה וסמך את ידו על ראש העלה ונרצה לו לכפר עליו ושחט את בן הבקר לפני יהוה והקריבו בני אהרן הכהנים את הדם וזרקו את הדם על המזבח סביב אשר פתח אהל מועד והפשיטו את העלה ונתחו אתה לנתחיה ונתנו בני אהרן הכהנים אש על המזבח וערכו עצים על האש וערכו בני אהרן הכהנים את הנתחים ואת הראש ואת הפדר על העצים אשר על האש אשר על המזבח וקרבו וכרעיו ירחצו במים והקטיר הכהן הכל המזבחה עלה הוא אשה ריח ניחח ליהוה ואם מן הצאן עלה קרבנו ליהוה מן הכשבים {{ומן}} <<או מן>> העזים זכר תמים יקריבנו אל פתח אהל מועד יקריב אתו ושחט אתו על ירך המזבח צפונה לפני יהוה וזרקו בני אהרן הכהנים את דמו על המזבח סביב ונתחו אתו לנתחיו ואת ראשו ואת פדרו יעריך הכהן אתם על העצים אשר על האש אשר על המזבח והקרב והכרעים ירחץ במים והקריב הכהן את הכל והקטיר המזבחה עלה הוא אשה ריח ניחח ליהוה ואם מן העוף עלה קרבנו ליהוה והקריב מן התרים או מבני היונה את קרבנו והקריבו הכהן אל המזבח ומלק את ראשו והקטיר המזבחה ונמצא דמו אל קיר המזבח והסיר את מרתו בנצתו והשליך אתו אצל המזבח קדמה אל מקום הדשן ושסע אתו בכנפיו ולא יבדיל והקטיר אתו הכהן המזבחה על העצים אשר על האש עלה הוא אשה ריח ניחח ליהוה ונפש כי תקריב קרבן מנחה ליהוה סלת יהיה קרבנו ויצק עליה שמן ונתן עליה לבונה מנחה היא והביאה אל בני אהרן הכהנים וקמץ ממנה מלוא קמצו מסלתה ומשמנה על כל לבונתה והקטיר הכהן את אזכרתה המזבחה אשה ריח ניחח ליהוה והנותרת מן המנחה לאהרן ולבניו קדש קדשים מאשי יהוה וכי תקריב קרבן מנחה מאפה תנור סלת חלות מצות בללות בשמן ורקיקי מצות משחים בשמן ואם מנחה על מחבת קרבנך סלת בלולה בשמן מצה תהיה פתת אתה פתים ויצקת עליה שמן מנחה היא ואם מנחה מרחשת קרבנך סלת בשמן תעשה והבאת את המנחה אשר יעשה מאלה ליהוה והקריבה אל הכהן והגישה אל המזבח והרים הכהן מן המנחה את אזכרתה והקטיר המזבחה אשה ריח ניחח ליהוה והנותרת מן המנחה לאהרן ולבניו קדש קדשים מאשי יהוה כל המנחה אשר תקריבו ליהוה לא תעשה חמץ כי כל שאר וכל דבש לא תקריבו ממנו אשה ליהוה קרבן ראשית תקריבו אתם ליהוה ואל המזבח לא יעלו לריח ניחח וכל קרבן מנחתיך במלח תמלח ולא תשבית מלח ברית אלהיך מעל מנחתיך על כל קרבניך תקריב מלח ואם תקריב מנחת בכורים ליהוה אביב קלי באש גרש כרמל תקריב את מנחת בכוריך ונתתה עליה שמן ושמת עליה לבונה מנחה היא והקטיר הכהן את אזכרתה מגרשה ומשמנה על כל לבונתה אשה ליהוה ואם זבח שלמים קרבנו אם מן הבקר הוא מקריב אם זכר אם נקבה תמים יקריבנו לפני יהוה וסמך את ידו על ראש קרבנו ושחטו פתח אהל מועד וזרקו בני אהרן הכהנים את הדם על המזבח סביב והקריב מזבח השלמים אשה ליהוה את החלב המכסה את הקרב ואת כל החלב אשר על הקרב ואת שתי הכליות ואת החלב אשר עליהן אשר על הכסלים ואת היותרת על הכבד על הכליות יסירנה והקטירו אתו בני אהרן המזבחה על העלה אשר על העצים אשר על האש אשר על המזבח אשה ריח ניחח ליהוה ואם מן הצאן קרבנו לזבח השלמים ליהוה זכר {{ונקבה}} <<או נקבה>> תמים יקריבנו אם כשב הוא מקריב את קרבנו והקריב אתו לפני יהוה וסמך את ידו על ראש קרבנו ושחט אתו לפני אהל מועד וזרקו בני אהרן את הדם על המזבח סביב והקריב מזבח השלמים אשה ליהוה חלבו האליה תמימה לעמת העצה יסירנה את החלב המכסה את הקרב ואת כל החלב אשר על הקרב ואת שתי הכליות ואת החלב אשר עליהן אשר על הכסלים ואת היותרת על הכבד על הכליות יסירנה והקטיר הכהן המזבחה לחם אשה ליהוה ואם עז קרבנו והקריבו לפני יהוה וסמך את ידו על ראשו ושחט אתו לפני אהל מועד וזרקו בני אהרן הכהנים את דמו על המזבח סביב והקריב ממנו קרבנו אשה ליהוה את החלב המכסה את הקרב ואת כל החלב אשר על הקרב ואת שתי הכליות ואת החלב אשר עליהן אשר על הכסלים ואת {היתורת} <היותרת> על הכבד על הכליות יסירנה והקטירם הכהן המזבחה לחם אשה לריח ניחח ליהוה כל חלב ליהוה חקת עולם לדרתיכם בכל מושבתיכם כל חלב וכל דם לא תאכלו וידבר יהוה אל משה לאמר דבר אל בני ישראל לאמר נפש כי תחטא בשגגה מכל מצות יהוה אשר לא תעשיהן ועשה מאחת מהן אם הכהן המשיח יחטא לאשמת העם והקריב על חטאתו אשר חטא פר בן בקר תמים ליהוה לחטאת והביא את הפר אל פתח אהל מועד לפני יהוה וסמך את ידו על ראש הפר ושחט את הפר לפני יהוה ולקח הכהן המשיח אשר מלא את ידו מדם הפר <והביא אתו> אל אהל מועד וטבל הכהן את אצבעו בדם והזה מן הדם שבע פעמים באצבעו לפני יהוה את פני פרכת הקדש ונתן הכהן מן הדם על קרנות מזבח קטרת הסמים לפני יהוה אשר באהל מועד ואת כל הדם ישפך אל יסוד מזבח העלה אשר פתח אהל מועד ואת כל חלב פר החטאת ירים ממנו את החלב המכסה את הקרב ואת כל החלב אשר על הקרב ואת שתי הכליות ואת החלב אשר עליהן אשר על הכסלים ואת היותרת על הכבד על הכליות יסירנה כאשר יורם משור זבח השלמים והקטירם הכהן על מזבח העלה ואת עור הפר ואת כל בשרו על ראשו ועל כרעיו וקרבו ופרשו והוציאו את כל הפר אל מחוץ למחנה אל מקום טהור על שפך הדשן ושרפו אתו על העצים באש על שפך הדשן ישרף ואם כל עדת ישראל ישגו ונעלם דבר מעיני הקהל ועשו אחת מכל מצות יהוה אשר לא תעשיהן ואשמו ונודע החטאת אשר חטאו עליה והקריבו הקהל פר בן בקר תמים לחטאת והביאו אתו לפני אהל מועד וסמכו זקני העדה את ידיהם על ראש הפר לפני יהוה ושחט את הפר לפני יהוה והביא הכהן המשיח מדם הפר אל אהל מועד וטבל הכהן את אצבעו מן הדם והזה מן הדם שבע פעמים לפני יהוה את פני פרכת הקדש ומן הדם יתן הכהן על קרנות המזבח קטרת הסמים אשר לפני יהוה אשר באהל מועד ואת כל הדם ישפך אל יסוד מזבח העלה אשר פתח אהל מועד את כל חלבו ירים ממנו והקטיר המזבחה ועשה לפר כאשר עשה לפר החטאת כן יעשה לו וכפר עליהם הכהן ונסלח להם והוציא את הפר אל מחוץ למחנה ושרף אתו כאשר שרף את הפר הראישון חטאת הקהל היא אשר נשיא יחטא ועשה אחת מכל מצות יהוה אלהיו <<אשר>> לא תעשיהן בשגגה ואשם או הודע אליו חטאתו אשר חטא בה והביא את קרבנו שעיר עזים זכר תמים וסמך את ידו על ראש השעיר ושחט אתו במקום אשר ישחטו את העלה לפני יהוה חטאת היא ולקח הכהן מדם החטאת באצבעו ונתן על קרנות מזבח העלה ואת דמו ישפך אל יסוד מזבח העלה ואת כל חלבו יקטיר המזבחה כחלב זבח השלמים וכפר עליו הכהן מחטאתו ונסלח לו ואם נפש אחת תחטא בשגגה מעם הארץ בעשותה אחת מכל מצות יהוה אשר לא תעשיהן ואשם או הודע אליו חטאתו אשר חטא עליה והביא את קרבנו שעירת עזים נקבה תמימה על חטאתו אשר חטא וסמך את ידו על ראש החטאת ושחט את החטאת במקום אשר ישחטו את העלה ולקח הכהן מדמה באצבעו ונתן על קרנות מזבח העלה ואת כל דמה ישפך אל יסוד מזבח העלה ואת כל חלבה יסיר כאשר יסיר החלב מעל זבח השלמים והקטיר הכהן המזבחה לריח ניחח ליהוה וכפר עליו הכהן ונסלח לו ואם כשבה יביא קרבנו לחטאת נקבה תמימה יביאנה וסמך את ידו על ראש החטאת ושחט אתה לחטאת במקום אשר ישחטו את העלה ולקח הכהן מדם החטאת באצבעו ונתן על קרנות מזבח העלה ואת כל דמה ישפך אל יסוד מזבח העלה ואת כל חלבה יסיר כאשר יסיר חלב הכשב מזבח השלמים והקטיר הכהן המזבחה על אשה יהוה וכפר עליו הכהן על חטאתו אשר חטא ונסלח לו ונפש כי תחטא ושמעה קול אלה והוא עד או ראה או ידע אם לא יגיד ונשא עונו או נפש כי תגע בכל דבר טמא או בנבלת חיה טמאה או בנבלת בהמה טמאה או בנבלת שרץ טמא ונעלם ממנו והוא טמא ואשם או כי יגע בטמאת אדם לכל טמאתו אשר יטמא בה ונעלם ממנו והוא ידע ואשם או נפש כי תשבע לבטא בשפתים להריע או להטיב לכל אשר יבטא האדם בשבועה ונעלם ממנו והוא ידע ואשם לאחת מאלה והיה כי יחטא לאחת מאלה והתודה את אשר חטא עליה והביא את אשמו ליהוה על חטאתו אשר חטא נקבה מן הצאן כשבה או שעירת עזים לחטאת וכפר עליו הכהן על חטאתו אשר חטא ונסלח לו ואם לא תשיג ידו די שה והביא על אשמו אשר חטא שתי תרים או שני בני יונה ליהוה אחד לחטאת ואחד לעלה והביא אתם אל הכהן והקריב את אשר לחטאת ראישון ומלק הכהן את ראשו ממול ערפו ולא יבדיל והזה מדם החטאת אל קיר המזבח והנשאר בדם ימצא אל יסוד המזבח חטאת היא ואת השני יעשה עלה כמשפט וכפר עליו הכהן מחטאתו אשר חטא ונסלח לו ואם לא תשיג ידו לשתי תרים או לשני בני יונה והביא את קרבנו אשר חטא עשירת האיפה סלת לחטאת לא יצק עליה שמן ולא יתן עליה לבונה כי חטאת היא והביאה אל הכהן וקמץ ממנה מלוא קמצו את אזכרתה והקטיר המזבחה על אשה יהוה חטאת היא וכפר עליו הכהן על חטאתו אשר חטא מאחת מאלה ונסלח לו והיתה לכהן כמנחה וידבר יהוה אל משה לאמר נפש כי תמעל מעל וחטאה בשגגה מקדשי יהוה והביא את אשמו ליהוה איל תמים מן הצאן בערכך כסף שקלים בשקל הקדש לאשם ואת אשר חטא מן הקדש ישלם ואת חמישתו יסף עליו ונתן אתו לכהן והכהן יכפר עליו באיל האשם ונסלח לו ואם נפש אחת תחטא ועשתה אחת מכל מצות יהוה אשר לא תעשיהן ולא ידע ואשם ונשא עונו והביא איל תמים מן הצאן בערכך לאשם אל הכהן וכפר עליו הכהן על שגגתו אשר שגג והוא לא ידע ונסלח לו אשם הוא אשם אשם ליהוה וידבר יהוה אל משה לאמר נפש כי תחטא ומעלה מעל ביהוה וכחש בעמיתו בפקדון או בתשומת יד או בגזל או עשק את עמיתו או מצא אבדה וכחש בה ונשבע על שקר על אחת מכל אשר יעשה האדם לחטא בהן והיה כי יחטא ואשם והשיב את הגזל אשר גזל או את העשוק אשר עשק או את הפקדון אשר הפקיד אתו או את האבדה אשר מצא או מכל דבר אשר ישבע עליו לשקר ושלם אתו בראשו וחמשיתו יסף עליו לאשר הוא לו יתננו ביום אשמתו ואת אשמו יביא ליהוה איל תמים מן הצאן בערכך לאשם וכפר עליו הכהן לפני יהוה ונסלח לו על אחת מכל אשר יעשה לאשמה בה וידבר יהוה אל משה לאמר צוי את אהרן ואת בניו לאמר זאת תורת העלה היא העלה על המוקדה על המזבח כל הלילה עד בקר ואש המזבח תוקד בו ולבש הכהן מדי בד ומכנסי בד ילבש על בשרו והרים את הדשן אשר תאכל האש את העלה על המזבח ושמו אצל המזבח ופשט את בגדיו ולבש בגדים אחרים והוציא את הדשן אל מחוץ למחנה אל מקום טהור והאש על המזבח תוקד בו לא תכבה ובער עליה הכהן עצים בבקר בבקר וערך עליה העלה והקטיר עליה חלבי שלמים אש תמיד תוקד על המזבח לא תכבה וזאת תורת המנחה הקריבו אתה בני אהרן לפני יהוה אל פני המזבח והרים ממנה בקמצו מסלת המנחה ומשמנה ואת כל הלבונה אשר על המנחה והקטיר המזבחה אשה ריח ניחח אזכרתה ליהוה והנותרת ממנה יאכל אהרן ובניו מצות תאכל במקום קדוש בחצר אהל מועד יאכלוה לא תאפה חמץ חלקם נתתי אתה מאשי יהוה קדש קדשים היא כחטאת וכאשם כל זכר בבני אהרן יאכלנה חק עולם לדורתיכם מאשי יהוה כל אשר יגע בהם יקדש וידבר יהוה אל משה לאמר זה קרבן אהרן ובניו אשר יקריבו ליהוה ביום המשיח אתו עשירת האיפה סלת למנחה תמיד מחציתה בבקר ומחציתה בין הערבים על המחבת בשמן תעשה מרבכת תביאנה תופני מנחת פתים תקריב ריח ניחח ליהוה הכהן המשיח תחתיו מבניו יעשה אתה חק עולם ליהוה כליל תקטיר וכל מנחת כהן כליל תהיה לא תאכל וידבר יהוה אל משה לאמר דבר אל אהרן ואל בניו לאמר זאת תורת החטאת במקום אשר תשחט העלה תשחט החטאת לפני יהוה קדש קדשים היא הכהן המחטא אתה יאכלנה במקום קדוש תאכל בחצר אהל מועד כל אשר יגע בבשרה יקדש ואשר יזה מדמה על הבגד אשר יזה עליו יכבס במקום קדוש וכלי חרש אשר תבשל בו ישבר ואם בכלי נחשת בשלה ומרק ושטף במים כל זכר בכהנים יאכל אתה קדש קדשים היא וכל חטאת אשר יבוא מדמה אל אהל מועד לכפר בקדש לא תאכל באש תשרף וזאת תורת האשם קדש קדשים הוא במקום אשר ישחטו את העלה ישחטו את האשם ואת דמו יזרקו על המזבח סביב ואת כל חלבו יקריב ממנו את האליה ואת החלב המכסה את הקרב ואת כל החלב אשר על הקרב ואת שתי הכליות ואת החלב אשר עליהן אשר על הכסלים ואת היותרת על הכבד על הכליות יסירנה והקטיר אתם הכהן המזבחה אשה ליהוה אשם הוא כל זכר בכהנים יאכלנו במקום קדוש יאכל קדש קדשים הוא כחטאת כאשם תורה אחת להם הכהן אשר יכפר בו לו יהיה והכהן המקריב את עלת איש עור העלה אשר יקריבו לכהן לו יהיה וכל מנחה אשר תאפה בתנור וכל נעשה במרחשת ועל המחבת לכהן המקריב אתה לו תהיה וכל מנחה בלולה בשמן וחרבה לכל בני אהרן תהיה איש כאחיו וזאת תורת זבח השלמים אשר יקריבו ליהוה אם על תודה יקריבנו והקריב על זבח התודה חלות מצות בללות בשמן ורקיקי מצות משחים בשמן וסלת מרבכת חלות בללות בשמן על חלת לחם חמץ יקריב קרבנו על זבח תודת שלמיו והקריב ממנו אחד מכל קרבן תרומה ליהוה לכהן הזרק את דם השלמים לו יהיה ובשר זבח תודת שלמיו ביום קרבנו יאכל לא יניח ממנו עד בקר ואם נדר או נדבה זבח קרבנו ביום הקריבו את זבחו יאכל וממחרת והנותר ממנו יאכל והנותר מבשר הזבח ביום השלישי באש ישרף ואם אכל יאכל מבשר זבח שלמיו ביום השלישי לא ירצה המקריב אתו לא יחשב לו פגול יהיה והנפש האכלת ממנו עונה תשא והבשר אשר יגע בכל טמא לא יאכל באש ישרף הבשר כל טהור יאכל בשר והנפש אשר תאכל בשר מזבח השלמים אשר ליהוה וטמאתו עליו ונכרתה הנפש ההיא מעמיה ונפש כי תגע בכל טמא בטמאת אדם או בבהמה טמאה או בכל שרץ טמא ואכל מבשר זבח השלמים אשר ליהוה ונכרתה הנפש ההיא מעמיה וידבר יהוה אל משה לאמר דבר אל בני ישראל לאמר כל חלב שור וכשב ועז לא תאכלו וחלב נבלה וחלב טרפה יעשה לכל המלאכה ואכל לא תאכלהו כי כל אכל חלב מן הבהמה אשר יקריבו ממנה אשה ליהוה ונכרתה הנפש האכלת מעמיה וכל דם לא תאכלו בכל מושבתיכם לעוף ולבהמה וכל הנפש אשר תאכל כל דם ונכרתה הנפש ההיא מעמיה וידבר יהוה אל משה לאמר ואל בני ישראל תדבר לאמר המקריב את זבח שלמיו ליהוה יביא את קרבנו ליהוה מזבח שלמיו ידיו תביאנה את אשה יהוה את החלב על החזה יביאנו את החזה להניף אתו תנופה לפני יהוה והקטיר הכהן את החלב המזבחה והיה החזה לאהרן ולבניו ואת שוק הימין תתנו תרומה לכהן מזבחי שלמיכם המקריב את דם השלמים ואת החלב מבני אהרן לו תהיה שוק הימין למנה כי את חזה התנופה ואת שוק התרומה לקחתי מאת בני ישראל מזבחי שלמיהם ואתן אתם לאהרן הכהן ולבניו לחק עולם מאת בני ישראל זאת משחת אהרן ומשחת בניו מאשי יהוה ביום הקריבו אתם לכהן ליהוה אשר צוה יהוה לתת להם ביום משחו אתם מאת בני ישראל חק עולם לדורתם זאת התורה לעלה ולמנחה ולחטאת ולאשם ולמלאים ולזבח השלמים אשר צוה יהוה את משה בהר סיני ביום צותו את בני ישראל להקריב את קרבניהם ליהוה במדבר סיני וידבר יהוה אל משה לאמר קח את אהרן ואת בניו אתו ואת הבגדים ואת שמן המשחה ואת פר החטאת ואת שני האילים ואת סל המצות ואת כל העדה הקהל אל פתח אהל מועד ויעש משה כאשר צוה יהוה אתו ותקהל העדה אל פתח אהל מועד ויאמר משה אל העדה זה הדבר אשר צוה יהוה לעשות ויקריב משה את אהרן ואת בניו וירחץ אתם במים ויתן עליו את הכיתנת ויחגר אתו באבניט וילבש אתו את המעיל ויתן עליו את האפוד ויחגר אתו בחשב האפוד ויאפד לו בו וישם עליו את החשן ויתן על החשן את הארים ואת התמים וישם את המצנפת על ראשו ויתן על המצנפת אל מול פניו את ציץ הזהב נזר הקדש כאשר צוה יהוה את משה ויקח משה את שמן המשחה וימשח את המשכן ואת כל אשר בו ויקדש אתם ויז ממנו על המזבח שבע פעמים וימשח את המזבח ואת כל כליו ואת הכיור ואת כנו לקדשם ויצק משמן המשחה על ראש אהרן וימשח אתו לקדשו ויקריב משה את בני אהרן וילבשם כיתנות ויחגר אתם אבניטים ויחבש להם מגבעות כאשר צוה יהוה את משה ויגיש את פר החטאת ויסמכו אהרן ובניו את ידיהם על ראש פר החטאת וישחט ויקח משה את הדם ויתן על קרנות המזבח סביב באצבעו ויחטא את המזבח ואת הדם יצק אל יסוד המזבח ויקדשהו לכפר עליו ויקח את כל החלב אשר על הקרב ואת יותרת הכבד ואת שתי הכליות ואת חלביהן ויקטיר משה המזבחה ואת הפר ואת עורו ואת בשרו ואת פרשו שרף באש מחוץ למחנה כאשר צוה יהוה את משה ויגיש את איל העלה ויסמכו אהרן ובניו את ידיהם על ראש האיל וישחט ויזרק משה את הדם על המזבח סביב ואת האיל נתח לנתחיו ויקטיר משה את הראש ואת הנתחים ואת הפדר ואת הקרב והכרעים רחץ במים ויקטיר משה את כל האיל המזבחה עלה הוא לריח ניחח אשה הוא ליהוה כאשר צוה יהוה את משה ויקריב את איל השני איל המלאים ויסמכו אהרן ובניו את ידיהם על ראש האיל וישחט ויקח משה מדמו ויתן על תנך אזן אהרן הימנית ועל בהון ידו הימנית ועל בהון רגלו הימנית ויקריב את בני אהרן ויתן משה מן הדם על תנך אזנם הימנית ועל בהון ידם הימנית ועל בהון רגלם הימנית ויזרק משה את הדם על המזבח סביב ויקח את החלב את האליה ואת כל החלב אשר על הקרב ואת יותרת הכבד ואת שתי הכליות ואת חלביהן ואת שוק הימין ומסל המצות אשר לפני יהוה לקח חלת מצה אחת וחלת לחם שמן אחת ורקיק אחד וישם על החלבים ועל שוק הימין ויתן את הכל על כפי אהרן ועל כפי בניו וינף אתם תנופה לפני יהוה ויקח משה אתם מעל כפיהם ויקטיר המזבחה על העלה מלאים הם לריח ניחח אשה ליהוה ויקח משה את החזה וינפהו תנופה לפני יהוה מאיל המלאים למשה היה למנה כאשר צוה יהוה את משה ויקח משה משמן המשחה ומן הדם אשר על המזבח ויז על אהרן ועל בגדיו ועל בניו ועל בגדי בניו אתו ויקדש את אהרן ואת בגדיו ואת בניו ואת בגדי בניו אתו ויאמר משה אל אהרן ואל בניו בשלו את הבשר פתח אהל מועד במקום הקדש ושם תאכלו אתו ואת הלחם אשר בסל המלאים כאשר צויתי לאמר אהרן ובניו יאכלהו והנותר בבשר ובלחם באש תשרפו ומפתח אהל מועד לא תצאו שבעת ימים עד יום מלאת ימי מלאיכם כי שבעת ימים ימלא את ידיכם כאשר עשה ביום הזה צוה יהוה לעשות לכפר עליכם ופתח אהל מועד תשבו יומם ולילה שבעת ימים ושמרתם את משמרת יהוה ולא תמותו כי כן צויתי ויעש אהרן ובניו את כל הדברים אשר צוה יהוה ביד משה ויהי ביום השמיני קרא משה לאהרן ולבניו ולזקני ישראל ויאמר אל אהרן קח לך עגל בן בקר לחטאת ואיל לעלה תמימם והקריב לפני יהוה ואל זקני ישראל תדבר לאמר קחו שעיר עזים לחטאת ועגל וכבש בני שנה תמימם לעלה ושור ואיל לשלמים לזבח לפני יהוה ומנחה בלולה בשמן כי היום יהוה נראה אליכם ויקחו את אשר צוה משה לפני אהל מועד ויקרבו כל העדה ויעמדו לפני יהוה ויאמר משה זה הדבר אשר צוה יהוה תעשון ויראה אליכם כבוד יהוה ויאמר משה אל אהרן קרב אל המזבח ועשה את חטאתך ואת עלתך וכפר בעדך ובעד העם ועשה את קרבן העם וכפר בעדם כאשר צוה יהוה ויקרב אהרן אל המזבח וישחט את עגל החטאת אשר לו ויקריבו בני אהרן את הדם אליו ויטבל אצבעו בדם ויתן על קרנות המזבח ואת הדם יצק אל יסוד המזבח ואת החלב ואת הכליות ואת היותרת מן הכבד מן החטאת הקטיר המזבחה כאשר צוה יהוה את משה ואת הבשר ואת העור שרף באש מחוץ למחנה וישחט את העלה וימציאו בני אהרן אליו את הדם ויזרקהו על המזבח סביב ואת העלה המציאו אליו לנתחיה ואת הראש ויקטיר המזבחה וירחץ את הקרב ואת הכרעים ויקטר על העלה המזבחה ויקריב את קרבן העם ויקח את שעיר החטאת אשר לעם וישחטהו ויחטאהו כראישון ויקריב את העלה ויעשה כמשפט ויקריב את המנחה וימלא כפיו ממנה ויקטר על המזבח מלבד עלת הבקר וישחט את השור ואת האיל זבח השלמים אשר לעם וימציאו בני אהרן את הדם אליו ויזרקהו על המזבח סביב ואת החלבים מן השור ומן האיל האליה והמכסה והכליות ויותרת הכבד וישם את החלבים על החזות ויקטר החלבים המזבחה ואת החזות ואת שוק הימין הניף אהרן תנופה לפני יהוה כאשר צוה יהוה את משה וישא אהרן את ידו על העם ויברכם וירד מעשות החטאת והעלה והשלמים ויבא משה ואהרן אל אהל מועד ויצאו ויברכו את העם ויראה כבוד יהוה אל כל העם ותצא אש מלפני יהוה ותאכל על המזבח את העלה ואת החלבים ויראו כל העם וירנו ויפלו על פניהם ויקחו בני אהרן נדב ואביהוא איש מחתתו ויתנו בהן אש וישמו עליהן קטרת ויקרבו לפני יהוה אש זרה אשר לא צוה אתם ותצא אש מלפני יהוה ותאכל אתם וימתו לפני יהוה ויאמר משה אל אהרן הוא אשר דבר יהוה לאמר בקריבי אקדש ועל פני כל העם אכבד וידם אהרן ויקרא משה אל מישאל ואל אליצפן בני עזיאל דד אהרן ויאמר אליהם קרבו שאו את אחיכם מאת פני הקדש אל מחוץ למחנה ויקרבו וישאו אתם בכיתנותם אל מחוץ למחנה כאשר דבר משה ויאמר משה אל אהרן ואל אלעזר ואל איתמר בניו ראשיכם לא תפרעו ובגדיכם לא תפרמו ולא תמותו ועל כל העדה יקצף ואחיכם כל בית ישראל יבכו את השרפה אשר שרף יהוה ומפתח אהל מועד לא תצאו פן תמותון כי שמן משחת יהוה עליכם ויעשו כדבר משה וידבר יהוה אל אהרן לאמר יין ושכר אל תשתה אתה ובניך אתך בבאכם אל אהל מועד ולא תמותו חקת עולם לדרותיכם להבדיל בין הקדש ובין החל ובין הטמא ובין הטהור ולהורות את בני ישראל את כל החקים אשר דבר יהוה אליהם ביד משה וידבר משה אל אהרן ואל אלעזר ואל איתמר בניו הנותרים קחו את המנחה הנותרת מאשי יהוה ואכלוה מצות אצל המזבח כי קדש קדשים היא ואכלתם אתה במקום קדוש כי חקך וחק בניך היא מאשי יהוה כי כן צויתי ואת חזה התנופה ואת שוק התרומה תאכלו במקום טהור אתה ובניך ובנתיך אתך כי חקך וחק בניך נתנו מזבחי שלמי בני ישראל שוק התרומה וחזה התנופה על אשי החלבים יביאו להניף תנופה לפני יהוה והיה לך ולבניך ולבנתיך אתך לחק עולם כאשר צוה יהוה ואת שעיר החטאת דרש דרש משה והנה שרוף ויקצף על אלעזר ועל איתמר בני אהרן הנותרים לאמר מדוע לא אכלתם את החטאת במקום הקדש כי קדש קדשים היא ואתה נתן לכם לשאת את עון העדה לכפר עליהם לפני יהוה הן לא הובא את דמה אל הקדש פנימה אכל תאכלו אתה בקדש כאשר צויתי וידבר אהרן אל משה הן היום הקריבו את חטאתם ואת עלתם לפני יהוה ותקראנה אתי כאלה ואכלתי חטאת היום הייטב בעיני יהוה וישמע משה וייטב בעיניו וידבר יהוה אל משה ואל אהרן לאמר אליהם דברו אל בני ישראל לאמר זאת החיה אשר תאכלו מכל הבהמה אשר על הארץ כל מפריסת פרסה ושסעת שסע שתי פרסות מעלת גרה בבהמה אתה תאכלו אך את זה לא תאכלו ממעלי הגרה וממפריסי הפרסה את הגמל כי מעלה גרה הוא ופרסה איננו מפריס טמא הוא לכם ואת השפן כי מעלה גרה הוא ופרסה לא הפריס טמא הוא לכם ואת הארנבת כי מעלת גרה היא ופרסה לא הפריסה טמאה היא לכם ואת החזיר כי מפריס פרסה הוא ושסע שסע פרסה והוא גרה לא יגור טמא הוא לכם מבשרם לא תאכלו ובנבלתם לא תגעו טמאים הם לכם ואת זה תאכלו מכל אשר במים כל אשר לו סנפיר וקשקשת במים בימים ובנחלים אתם תאכלו וכל אשר אין לו סנפיר וקשקשת במים בימים ובנחלים מכל שרץ המים ומכל נפש החיה אשר במים שקץ הם לכם ושקץ יהיו לכם מבשרם לא תאכלו ואת נבלתם תשקצו וכל אשר אין לו סנפיר וקשקשת במים שקץ הוא לכם ואת אלה תשקצו מן העוף לא תאכלו שקץ הם את הנשר ואת הפרס ואת העזניה ואת הדאה ואת האיה למינה ואת כל ערב למינו ואת בת היענה ואת התחמס ואת השחף למינו ואת הנץ ואת הכוס ואת השלך ואת הינשוף ואת התנשמת ואת הקאת ואת הרחמה ואת החסידה והאנפה למינה ואת הדגיפת ואת העטלף וכל שרץ העוף ההלך על ארבע שקץ הוא לכם אך את זה תאכלו מכל שרץ העוף ההלך על ארבע אשר לא כרעים ממעל לרגליו לנתר בהם על הארץ את אלה מהם תאכלו את הארבה למינהו ואת הסלעם למינהו ואת החרגל למינה ואת החגב למינהו וכל שרץ העוף אשר לו ארבע רגלים שקץ הוא לכם ולאלה תטמאו כל הנגע בנבלתם יטמא עד הערב וכל הנשא מנבלתם יכבס בגדיו ורחץ במים וטמא עד הערב לכל הבהמה אשר היא מפריסת פרסה ושסעה איננה שסע וגרה איננה מעלה טמאים הם לכם כל הנגע בהם יטמא וכל ההלך על כפיו בכל החיה ההלכת על ארבע טמאים הם לכם כל הנגע בנבלתם יטמא עד הערב והנשא מנבלתם יכבס בגדיו וטמא עד הערב טמאים הם לכם וזה לכם הטמא בשרץ השרץ על הארץ החלד והעכבור והצב למינו והאנקה והכח והלטאה והחמט והתנשמת אלה הטמאים לכם מכל השרץ כל הנגע בהם במותם יטמא עד הערב וכל אשר יפל עליו מהם במותם יטמא מכל כלי עץ או בגד או עור או שק כל כלי אשר יעשה מלאכה בהם במים יבוא וטמא עד הערב וטהר וכל כלי חרש אשר יפל מהם אל תוכו כל אשר בתוכו יטמא ואתו תשברו מכל האכל אשר יאכל אשר יבוא עליו מים יטמא וכל משקה אשר ישתה בכל כלי יטמא וכל אשר יפל מנבלתם עליו יטמא תנור וכרים יתצו טמאים הם וטמאים יהיו לכם אך מעין מים ובור מקוה מים יהיה טהור ונגע בנבלתם יטמא וכי יפל מנבלתם על זרע זרע אשר יזרע טהור הוא וכי יתן מים על הזרע ונפל מנבלתם עליו טמא הוא לכם וכי ימות מן הבהמה אשר היא לכם לאכלה הנגע בנבלתה יטמא עד הערב והאכל מנבלתה יכבס בגדיו וטמא עד הערב והנשא את נבלתה יכבס בגדיו וטמא עד הערב וכל השרץ השרץ על הארץ שקץ הוא לא יאכל כל ההלך על גחון וכל ההלך על ארבע עד כל מרבה רגלים לכל השרץ השרץ על הארץ לא תאכלום כי שקץ הם אל תשקצו את נפשתיכם בכל השרץ השרץ ולא תטמאו בהם ונטמאתם בם כי אני יהוה אלהיכם והתקדשתם והייתם קדישים כי קדוש אני ולא תטמאו את נפשתיכם בכל השרץ הרמש על הארץ כי אני יהוה אלהיכם המעלה אתכם מארץ מצרים להיות לכם לאלהים והייתם קדישים כי קדוש אני זאת תורת הבהמה והעוף וכל הנפש החיה הרמשת במים לכל הנפש השרצת על הארץ להבדיל בין הטמא ובין הטהור ובין החיה הנאכלת ובין החיה אשר לא תאכל וידבר יהוה אל משה לאמר דבר אל בני ישראל לאמר אשה כי תזרע וילדה זכר וטמאה שבעת ימים כימי נדת דותה תטמא וביום השמיני ימול את בשר ערלתו ושלשים יום ושלשת ימים תשב בדם טהרה בכל קדש לא תגע ואל המקדש לא תבוא עד מלאת ימי טהרה ואם נקבה תלד וטמאה שבעים כנדתה וששים יום וששת ימים תשב על דמי טהרה ובמלאת ימי טהרה לבן או לבת תביא כבש בן שנתו לעלה ובן יונה או תר לחטאת אל פתח אהל מועד אל הכהן והקריבו לפני יהוה וכפר עליה הכהן וטהרה ממקור דמיה זאת תורת הילדת לזכר ולנקבה ואם לא תמצא ידה די שה ולקחה שתי תרים או שני בני יונה אחד לחטאת ואחד לעלה וכפר עליה הכהן וטהרה וידבר יהוה אל משה ואל אהרן לאמר אדם כי יהיה בעור בשרו שאת או ספחת או בהרת והיה בעור בשרו לנגע צרעת והובא אל אהרן הכהן או אל אחד מבניו הכהנים וראה הכהן את הנגע בעור הבשר ושער בנגע הפך לבן ומראה הנגע עמק מעור בשרו נגע צרעת הוא וראה הכהן וטמא אתו ואם בהרת לבנה היא בעור בשרו ועמק אין מראה מן העור ושערה לא הפך לבן והסגיר הכהן את הנגע שבעת ימים וראה הכהן ביום השביעי והנה הנגע עמד בעיניו לא פשה הנגע בעור והסגירו הכהן שבעת ימים שנית וראה הכהן ביום השביעי שנית והנה כהה הנגע לא פשה הנגע בעור וטהרו הכהן מספחת היא וכבס בגדיו וטהר ואם פשה תפשה המספחת בעור אחרי הראתו אל הכהן לטהרתו ונראה שנית אל הכהן וראה הכהן והנה פשתה המספחת בעור וטמאו הכהן צרעת היא ונגע צרעת כי תהיה באדם והובא אל הכהן וראה הכהן והנה שאת לבנה בעור והיא הפכה שער לבן ומחית בשר חי בשאת צרעת נושנת היא בעור בשרו וטמאו הכהן לא יסגירנו כי טמא הוא ואם פרח תפרח הצרעת בעור וכסתה הצרעת את כל עור הנגע מראשו ועד רגליו לכל מראה עיני הכהן וראה הכהן והנה כסתה הצרעת את כל בשרו וטהר את הנגע כלו הפך לבן טהור הוא וביום הראות בו בשר חי יטמא וראה הכהן את הבשר החי וטמאו הבשר החי טמא הוא צרעת היא או כי ישוב הבשר החי ונהפך ללבן ובא אל הכהן וראה הכהן והנה נהפך הנגע ללבן וטהר הכהן את הנגע טהור הוא ובשר כי יהיה בו שחין ונרפא והיה במקום השחין שאת לבנה או בהרת לבנה אדמדמת ונראה אל הכהן וראה הכהן והנה מראהו שפל מן העור ושערו הפך לבן וטמאו הכהן נגע צרעת היא בשחין פרחה ואם יראה הכהן והנה אין בה שער לבן ושפלה איננה מן העור והיא כהה והסגירו הכהן שבעת ימים אם פשה תפשה בעור וטמא הכהן אתו נגע הוא ואם תחתיה תעמד הבהרת לא פשתה צרבת השחין היא וטהרו הכהן או בשר כי יהיה בעורו מכות אש והיתה מחית המכוה בהרת לבנה אדמדמת או לבנה וראה אתה הכהן והנה הפכה שער לבן בבהרת ומראה עמק מן העור צרעת היא במכוה פרחה וטמא אתו הכהן נגע צרעת היא ואם יראה הכהן והנה אין בבהרת שער לבן ושפלה איננה מן העור והיא כהה והסגירו הכהן שבעת ימים וראה הכהן ביום השביעי אם פשה תפשה בעור וטמא אתו הכהן נגע צרעת היא ואם תחתיה תעמד הבהרת לא פשתה בעור והיא כהה שאת המכוה היא וטהרו הכהן כי צרבת המכוה היא ואיש או אשה כי יהיה בו נגע בראש או בזקן וראה הכהן את הנגע והנה מראהו עמק מן העור ובו שער צהב דק וטמא הכהן אתו נתק הוא צרעת הראש או הזקן היא וכי יראה הכהן את נגע הנתק והנה אין מראהו עמק מן העור ושער שחר אין בו והסגיר הכהן את נגע הנתק שבעת ימים וראה הכהן את הנתק ביום השביעי והנה לא פשה הנתק ולא היה בו שער צהב ומראה הנתק אין עמק מן העור והתגלח ואת הנתק לא יגלח והסגיר הכהן את הנתק שבעת ימים שנית וראה הכהן את הנתק ביום השביעי והנה לא פשה הנתק בעור ומראהו איננו עמק מן העור וטהרו הכהן וכבס בגדיו וטהר ואם פשה יפשה הנתק בעור אחרי טהרתו וראה הכהן והנה פשה הנתק בעור לא יבקר הכהן לשער הצהב טמא הוא ואם בעיניו עמד הנתק ושער שחר צמח בו נרפא הנתק טהור הוא וטהרו הכהן ואיש או אשה כי יהיה בעור בשרם בהרות בהרות לבנות וראה הכהן והנה בעור בשרם בהרות כהות לבנות בחק הוא פרח בעור טהור הוא ואיש כי ימרט ראשו קרח הוא טהור הוא ואם מפאת פניו ימרט ראשו גבח הוא טהור הוא וכי יהיה בקרחתו או בגבחתו נגע לבן אדמדם צרעת פרחת היא בקרחתו או בגבחתו וראה אתה הכהן והנה שאת הנגע לבנה אדמדמת בקרחתו או בגבחתו כמראה צרעת עור בשר איש צרוע הוא טמא הוא טמא יטמאנו הכהן בראשו נגעו והצרוע אשר בו הנגע בגדיו יהיו פרומים וראשו יהיה פרוע ועל שפם יעטא וטמא טמא יקרא כל ימי אשר הנגע בו יטמא טמא הוא בדד ישב מחוץ למחנה מושבו והבגד כי יהיה בו נגע צרעת בבגד צמר או בבגד פשתים או בשתי או בערב לפשתים ולצמר או בעור או בכל מלאכת עור והיה הנגע ירקרק או אדמדם בבגד או בעור או בשתי או בערב או בכל כלי עור נגע צרעת הוא והראה את הכהן וראה הכהן את הנגע והסגיר את הנגע שבעת ימים וראה את הנגע ביום השביעי כי פשה הנגע בבגד או בשתי או בערב או בעור לכל אשר יעשה העור למלאכה צרעת ממראת הנגע טמא הוא ושרף את הבגד או את השתי או את הערב בצמר או בפשתים או את כל כלי העור אשר יהיה בו הנגע כי צרעת ממראת היא באש תשרף ואם יראה הכהן והנה לא פשה הנגע בבגד או בשתי או בערב או בכל כלי עור וצוה הכהן וכבסו את אשר בו הנגע והסגירו שבעת ימים שנית וראה הכהן אחרי הכבס את הנגע והנה לא הפך הנגע את עיניו והנגע לא פשה טמא הוא באש תשר<פ>נו פחתת היא בקרחתו או בגבחתו ואם ראה הכהן והנה כהה הנגע אחרי הכבסו אתו וקרעו אתו מן הבגד או מן העור או מן השתי או מן הערב ואם תראה עוד בבגד או בשתי או בערב או בכל כלי עור פרחת היא באש תשרפנו את אשר בו הנגע והבגד או השתי או הערב או כל כלי העור אשר תכבס וסר מהם הנגע וכבס שנית וטהר זאת תורת נגע הצרעת בגד הצמר או הפשתים או השתי או הערב או כל כלי העור לטהרו או לטמאו וידבר יהוה אל משה לאמר זאת תהיה תורת המצרע ביום טהרתו והובא אל הכהן ויצא הכהן אל מחוץ למחנה וראה הכהן והנה נרפא נגע הצרעת מן הצרוע וצוה הכהן ולקחו למטהר שתי צפרים חיות טהרות ועץ ארז ושני תולעת ואזוב וצוה הכהן ושחטו את הצפור האחת אל כלי חרש על מים חיים ואת הצפור החיה יקח אתה ואת עץ הארז ואת שני התולעת ואת האזוב וטבל אתם ואת הצפור החיה בדם הצפור השחוטה על מים חיים והזה על המטהר מן הצרעת שבע פעמים וטהרו ושלח את הצפור החיה על פני השדה וכבס המטהר את בגדיו וגלח את כל שערו ורחץ במים וטהר ואחר יבוא אל המחנה וישב מחוץ לאהלו שבעת ימים והיה ביום השביעי יגלח את כל שערו את ראשו ואת זקנו ואת גבות עיניו ואת כל שערו יגלח וכבס את בגדיו ורחץ את בשרו במים וטהר וביום השמיני יקח שני כבשים תמימם בני שנה וכבשה אחת בת שנתה תמימה ושלשה עשרנים סלת מנחה בלולה בשמן ולג שמן אחד והעמיד הכהן המטהר את האיש המטהר ואתם לפני יהוה פתח אהל מועד ולקח הכהן את הכבש האחד והקריב אתו לאשם ואת לג השמן והניף אתם תנופה לפני יהוה ושחט את הכבש במקום אשר ישחטו את החטאת ואת העלה במקום הקדש כי כחטאת כאשם הוא לכהן קדש קדשים הוא ולקח הכהן מדם האשם ונתן על תנך אזן המטהר הימנית ועל בהון ידו הימנית ועל בהון רגלו הימנית ולקח הכהן מלג השמן ויצק על כף הכהן השמאלית וטבל הכהן את אצבעו הימנית מן השמן אשר על כפו השמאלית והזה מן השמן שבע פעמים לפני יהוה ומיתר השמן אשר על כפו יתן הכהן על תנך אזן המטהר הימנית ועל בהון ידו הימנית ועל בהון רגלו הימנית על דם האשם והנותר בשמן אשר על כף הכהן יתן על ראש המטהר וכפר עליו הכהן לפני יהוה ועשה הכהן את החטאת וכפר על המטהר מטמאתו ואחר ישחט את העלה והעלה הכהן את העלה ואת המנחה המזבחה לפני יהוה וכפר עליו הכהן וטהר ואם דל הוא ואין ידו משגת ולקח כבש אחד אשם לתנופה לכפר עליו ועשרון סלת אחד בלול בשמן למנחה ולג שמן ושתי תרים או שני בני יונה אשר תשיג ידו והיה אחד חטאת ואחד עלה והביא אתם ביום השמיני לטהרתו אל הכהן אל פתח אהל מועד לפני יהוה ולקח הכהן את כבש האשם ואת לג השמן והניף אתם תנופה לפני יהוה ושחט את כבש האשם ולקח הכהן מדם האשם ונתן על תנך אזן המטהר הימנית ועל בהון ידו הימנית ועל בהון רגלו הימנית ומן השמן יצק הכהן על כף הכהן השמאלית והזה הכהן באצבעו הימנית מן השמן אשר על כפו השמאלית שבע פעמים לפני יהוה ונתן הכהן מן השמן אשר על כפו על תנך אזן המטהר הימנית ועל בהון ידו הימנית ועל בהון רגלו הימנית על מקום דם האשם והנותר בשמן אשר על כף הכהן יתן על ראש המטהר לכפר עליו לפני יהוה ועשה את האחד מן התרים או מבני היונה מאשר תשיג ידו את אשר תשיג ידו את האחד חטאת ואת האחד עלה על המנחה וכפר על המטהר לפני יהוה זאת תורת אשר בו נגע צרעת אשר לא תשיג ידו בטהרתו וידבר יהוה אל משה ואל אהרן לאמר כי תבאו אל ארץ כנען אשר אני נתן לכם לאחזה ונתתי נגע צרעת בבית ארץ אחזתכם ובא אשר לו הבית והגיד לכהן לאמר כנגע נראה לי בבית וצוה הכהן ופנו את הבית בטרם יבוא הכהן לראות את הנגע ולא יטמא כל אשר בבית ואחרי כן יבוא הכהן לראות את הבית וראה הכהן את הנגע והנה הנגע בקירות הבית שקעררות ירקרקות או אדמדמות ומראהן שפל מן הקיר ויצא הכהן מן הבית אל פתח הבית והסגיר את הבית שבעת ימים ושב הכהן ביום השביעי וראה והנה פשה הנגע בקירות הבית וצוה הכהן וחלצו את האבנים אשר בהן הנגע והשלכו אתהן אל מחוץ לעיר אל מקום טמא ואת הבית יקצעו מבית סביב ושפכו את העפר אשר הקיצו אל מחוץ לעיר אל מקום טמא ולקחו אבנים אחרות והביאו אל תחת האבנים ועפר אחר יקחו וטחו את הבית ואם ישוב הנגע ופרח בבית אחרי חלצו את האבנים ואחרי הקצות את הבית ואחרי הטח ובא הכהן וראה והנה פרח הנגע בבית צרעת ממראת בבית טמא הוא ונתצו את הבית את אבניו ואת עציו ואת כל עפר הבית והוציאו אל מחוץ לעיר אל מקום טמא והבא אל הבית כל ימי הסגיר אתו יטמא עד הערב והשכב בבית יכבס בגדיו והאכל בבית יכבס בגדיו ואם בא יבוא הכהן וראה והנה לא פרח הנגע בבית אחרי הטח את הבית וטהר הכהן את הבית כי נרפא הנגע ולקחו לחטא את הבית שתי צפרים ועץ ארז ושני תולעת ואזוב ושחטו את הצפור האחת אל כלי חרש על מים חיים ולקח את עץ הארז ואת שני התולעת ואת האזוב ואת הצפור החיה וטבל אתם בדם הצפור השחוטה ובמים החיים והזה על הבית שבע פעמים וחטא את הבית בדם הצפור ובמים החיים ובצפור החיה ובעץ הארז ובשני התולעת ובאזוב ושלח את הצפור החיה אל מחוץ לעיר על פני השדה וכפר על הבית וטהר זאת התורה לכל נגע הצרעת ולנתק ולצרעת הבגד ולבית ולשאת ולספחת ולבהרת להורות ביום הטמא וביום הטהור זאת תורת הצרעת וידבר יהוה אל משה ואל אהרן לאמר דברו אל בני ישראל ואמרתם אליהם איש איש כי יהיה זב מבשרו זובו טמא הוא וזאת תהיה טמאתו בזובו רר בשרו את זובו או חתום בשרו מזובו טמא הוא כל ימי זוב בשרו או החתים בשרו מזובו טמאתו היא כל המשכב אשר ישכב עליו הזב יטמא וכל הכלי אשר ישב עליו יטמא ואיש אשר יגע במשכבו יכבס בגדיו ורחץ במים וטמא עד הערב והישב על הכלי אשר ישב עליו הזב יכבס בגדיו ורחץ במים וטמא עד הערב והנגע בבשר הזב יכבס בגדיו ורחץ במים וטמא עד הערב וכי ירק הזב בטהור יכבס בגדיו ורחץ במים וטמא עד הערב וכל המרכב אשר ירכב עליו הזב יטמא וכל הנגע בכל אשר יהיה תחתיו יטמא עד הערב והנשא אתם יכבס בגדיו ורחץ במים וטמא עד הערב וכל אשר יגע בו הזב וידו לא שטף במים יכבס בגדיו ורחץ במים וטמא עד הערב וכלי חרש אשר יגע בו הזב ישבר וכל כלי עץ ישטף במים וכי יטהר הזב מזובו וספר לו שבעת ימים לטהרתו וכבס בגדיו ורחץ את בשרו במים חיים וטהר וביום השמיני יקח לו שתי תרים או שני בני יונה ובא לפני יהוה אל פתח אהל מועד ונתנם אל הכהן ועשה אתם הכהן אחד חטאת ואחד עלה וכפר עליו הכהן לפני יהוה מזובו ואיש כי תצא ממנו שכבת זרע ורחץ במים את כל בשרו וטמא עד הערב וכל בגד וכל עור אשר יהיה עליו שכבת זרע וכבס במים וטמא עד הערב ואשה אשר ישכב אישה אתה שכבת זרע ורחצו במים וטמאו עד הערב ואשה כי תהיה זבה דם יהיה זובה בבשרה שבעת ימים תהיה בנדתה כל הנגע בה יטמא עד הערב וכל אשר תשכב עליו בנדתה יטמא וכל אשר תשב עליו יטמא וכל הנגע במשכבה יכבס בגדיו ורחץ במים וטמא עד הערב וכל הנגע בכל הכלי אשר תשב עליו יכבס בגדיו ורחץ במים וטמא עד הערב ואם על המשכבה היא או על הכלי אשר היא ישבת עליו בנגעו בו יטמא עד הערב ואם שכב ישכב אישה אתה ותהיה נדתה עליו יטמא שבעת ימים וכל המשכב אשר ישכב עליו יטמא ואשה כי יזוב זוב דמה ימים רבים בלא עת נדתה או כי תזוב על נדתה כל ימי זוב טמאתה כימי נדתה תהיה טמאה היא כל המשכב אשר תשכב עליו כל ימי זובה כמשכב נדתה יהיה לה וכל הכלי אשר תשב עליו טמא יהיה כטמאת נדתה כל הנגע בם יטמא וכבס בגדיו ורחץ במים וטמא עד הערב ואם טהרה מזובה וספרה לה שבעת ימים ואחר תטהר וביום השמיני תקח לה שתי תרים או שני בני יונה והביאה אתם אל הכהן אל פתח אהל מועד ועשה הכהן את האחד חטאת ואת האחד עלה וכפר עליה הכהן לפני יהוה מזוב טמאתה והזהרתם את בני ישראל מטמאתם ולא ימותו בטמאתם בטמאם את משכני אשר בתוכם זאת תורת הזב ואשר תצא ממנו שכבת זרע לטמאה בה והדבה (!) בנדתה והזב את זובו לזכר ולנקבה ולאיש אשר ישכב עם טמאה וידבר יהוה אל משה אחרי מות שני בני אהרן בקרבתם לפני יהוה וימתו ויאמר יהוה אל משה דבר אל אהרן אחיך ואל יבוא בכל עת אל הקדש מבית לפרכת אל פני הכפרת אשר על הארון ולא ימות כי בענן אראה אל הכפרת בזאת יבוא אהרן אל הקדש בפר בן בקר לחטאת ואיל לעלה וכיתנת בד קדש ילבש ומכנסי בד יהיו על בשרו ובאבניט בד יחגר ובמצנפת בד יצנף בגדי קדש הם ורחץ במים את כל בשרו ולבשם ומאת עדת בני ישראל יקח שני שעירי עזים לחטאת ואיל אחד לעלה והקריב אהרן את פר החטאת אשר לו וכפר בעדו ובעד ביתו ולקח את שני השערים והעמיד אתם לפני יהוה פתח אהל מועד ונתן אהרן על שני השעירים גורלות גורל אחד ליהוה וגורל אחד לעזאזל והקריב אהרן את השעיר אשר עלה עליו הגורל ליהוה ועשהו חטאת והשעיר אשר עלה עליו הגורל לעזאזל יעמיד חי לפני יהוה לכפר עליו לשלח אתו לעזאזל המדברה והקריב אהרן את פר החטאת אשר לו וכפר בעדו ובעד ביתו ושחט את פר החטאת אשר לו ולקח מלוא המחתה גחלי אש מעל המזבח מלפני יהוה ומלוא חופניו קטרת סמים דקה והביא מבית לפרכת ונתן את הקטרת על האש לפני יהוה וכסה ענן הקטרת את הכפרת אשר על העדות ולא ימות ולקח מדם הפר והזה באצבעו אל פני הכפרת קדמה ולפני הכפרת יזה שבע פעמים מן הדם באצבעו ושחט את שעיר החטאת אשר לעם והביא את דמו אל מבית לפרכת ועשה את דמו כאשר עשה לדם הפר והזה אתו על הכפרת ולפני הכפרת וכפר על הקדש מטמאת בני ישראל ומפשעיהם לכל חטאתם וכן יעשה לאהל מועד השכן אתם בתוך טמאתם וכל אדם לא יהיה באהל מועד בבאו לכפר בקדש עד צאתו וכפר בעדו ובעד ביתו ובעד כל קהל ישראל ויצא אל המזבח אשר לפני יהוה וכפר עליו ולקח מדם הפר ומדם השעיר ונתן על קרנות המזבח סביב והזה עליו מן הדם באצבעו שבע פעמים וטהרו וקדשו מטמאת בני ישראל וכלה מכפר את הקדש ואת אהל מועד ואת המזבח והקריב את השעיר החי וסמך אהרן את שתי ידיו על ראש השעיר החי והתודה עליו את כל עונות בני ישראל ואת כל פשעיהם לכל חטאתם ונתן אתם על ראש השעיר ושלח ביד איש עתי המדברה ונשא השעיר עליו את כל עונותם אל ארץ גזרה ושלח את השעיר במדבר ובא אהרן אל אהל מועד ופשט את בגדי הבד אשר לבש בבאו אל הקדש והניחם שם ורחץ את בשרו במים במקום קדוש ולבש בגדיו ויצא ועשה את עלתו ואת עלת העם וכפר בעדו ובעד העם ואת חלב החטאת יקטיר המזבחה והמשלח את השעיר לעזאזל יכבס בגדיו ורחץ את בשרו במים ואחרי כן יבוא אל המחנה ואת פר החטאת ואת שעיר החטאת אשר הובא את דמם לכפר בקדש יוצא אל מחוץ למחנה ושרף באש את עורתם ואת בשרם ואת פרשם והשרף אתם יכבס בגדיו ורחץ את בשרו במים ואחרי כן יבוא אל המחנה והיתה לכם לחקת עולם בחדש השביעי בעשור לחדש תענו את נפשתיכם וכל מלאכה לא תעשו האזרח והגר הגר בתוככם כי ביום הזה יכפר עליכם לטהר אתכם מכל חטאתיכם לפני יהוה תטהרו שבת שבתון הוא לכם ועניתם נפשתיכם חקת עולם יכפר הכהן אשר ימשח אתו ואשר ימלא את ידו לכהן תחת אביו ולבש את בגדי הבד בגדי הקדש וכפר את מקדש הקדש ואת אהל מועד ואת המזבח יכפר על הכהנים ועל כל עם הקהל יכפר והיתה זאת לכם לחקת עולם לכפר על בני ישראל מכל חטאתם אחת בשנה ויעש כאשר צוה יהוה את משה וידבר יהוה אל משה לאמר דבר אל אהרן ואל בניו ואל כל בני ישראל ואמרת אליהם זה הדבר אשר צוה יהוה לאמר איש איש מבית ישראל אשר ישחט שור או כשב או עז במחנה או אשר ישחט מחוץ למחנה ואל פתח אהל מועד לא הביאו לעשות אתו עלה או שלמים ליהוה לרצונכם לריח ניחח וישחטהו בחוץ ואל פתח אהל מועד לא הביאו להקריבו קרבן ליהוה לפני משכן יהוה דם יחשב לאיש ההוא דם שפך ונכרת האיש ההוא מקרב עמיו למען אשר יביאו בני ישראל את זבחיהם אשר הם זבחים על פני השדה והביאום ליהוה אל פתח אהל מועד אל הכהן וזבחו זבחי שלמים ליהוה אתם וזרק הכהן את הדם על מזבח יהוה אשר פתח אהל מועד והקטיר החלב לריח ניחח ליהוה ולא יזבחו עוד את זבחיהם לשערים אשר הם זנים אחריהם חקת עולם תהיה זאת להם לדורתם ואליהם תאמר איש איש מבית ישראל ומן הגר אשר יגור בתוכם אשר יעשה עלה או זבח ואל פתח אהל מועד לא הביאנו (!) לעשות אתו ליהוה ונכרת האיש ההוא מעמיו ואיש איש מבית ישראל ומן הגר אשר יגור בתוכם אשר יאכל כל דם ונתתי את פני בנפש האכלת את הדם והכרתי אתה מקרב עמה כי נפש הבשר בדם הוא ואני נתתיו לכם על המזבח לכפר על נפשתיכם כי הדם הוא בנפש יכפר על כן אמרתי לבני ישראל כל נפש מכם לא תאכל דם והגר הגר בתוככם לא יאכל דם ואיש איש מבית ישראל ומן הגר הגר בתוככם אשר יצוד ציד חיה או עוף אשר יאכל ושפך את דמו וכסהו בעפר כי נפש כל בשר דמו בנפשו הוא ואמר לבני ישראל דם כל בשר לא תאכלו כי נפש כל בשר דמו הוא כל אכלו יכרת וכל הנפש אשר תאכל נבלה וטרפה באזרח ובגר וכבס בגדיו ורחץ במים וטמא עד הערב ואם לא יכבס ובשרו לא ירחץ ונשא עונו וידבר יהוה אל משה לאמר דבר אל בני ישראל ואמרת אליהם אני יהוה אלהיכם כמעשה ארץ מצרים אשר ישבתם בה לא תעשו וכמעשה ארץ כנען אשר אני מביא אתכם שמה לא תעשו ובחקתיהם לא תלכו את משפטי תעשו ואת חקתי תשמרו ללכת בהם אני יהוה אלהיכם ושמרתם את חקתי ואת משפטי אשר יעשה אתם האדם וחיה בהם אני יהוה איש איש אל כל שאר בשרו לא תקרבו לגלות ערוה אני יהוה ערות אביך וערות אמך לא תגלה אמך היא לא תגלה ערותה ערות אשת אביך לא תגלה ערות אביך היא ערות אחותך בת אביך או בת אמך מולדת בית או מולדת חוץ לא תגלה ערותה ערות בת בנך או בת בתך לא תגלה ערותין כי ערותך הנה ערות בת אשת אביך מולדת אביך אחותך היא לא תגלה ערותה ערות אחות אביך לא תגלה שאר אביך היא ערות אחות אמך לא תגלה שאר אמך היא ערות אחי אביך לא תגלה ואל אשתו לא תקרב דדתך היא ערות כלתך לא תגלה אשת בנך היא לא תגלה ערותה ערות אשת אחיך לא תגלה ערות אחיך היא ערות אשה ובתה לא תגלה את בת בנה ואת בת בתה לא תקח לגלות ערותה שארה הנה זמה היא ואשה על אחותה לא תקח לצרר לגלות ערותה עליה בחייה ואל אשה בנדת טמאתה לא תקרב לגלות ערותה ואל אשת עמיתך לא תתן שכבתך לזרע לטמאה בה ומזרעך לא תתן להעביד למלך ולא תחלל את שם אלהיך אני יהוה ואת זכר לא תשכב משכבי אשה תועבה היא ובכל בהמה לא תתן שכבתך לטמאה בה ואשה לא תעמד לפני בהמה לרבעה תבל הוא אל תטמאו בכל אלה כי בכל אלה נטמאו הגוים אשר אני משלח מפניכם ותטמא הארץ ואפקיד עונה עליה ותקיא הארץ את יושביה ושמרתם את חקתי ואת משפטי ולא תעשו מכל התועבות האלה האזרח והגר הגר בתוככם כי את כל התועבות האלה עשו אנשי הארץ אשר לפניכם ותטמא הארץ ולא תקיא הארץ אתכם בטמאכם אתה כאשר קאה את הגוי אשר לפניכם כי כל אשר יעשה מכל התועבת האלה ונכרתו הנפשות העשות מקרב עמם ושמרתם את משמרתי לבלתי עשות מחקות התועבת אשר נעשו לפניכם ולא תטמאו בהן כי אני יהוה אלהיכם וידבר יהוה אל משה לאמר דבר אל כל עדת בני ישראל ואמרת אליהם קדישים תהיו כי קדוש אני יהוה אלהיכם איש אמו ואביו תיראו ואת שבתתי תשמרו אני יהוה אלהיכם אל תפנו אל האלילים ואלהי מסכה לא תעשו לכם אני יהוה אלהיכם וכי תזבחו זבח שלמים ליהוה לרצונכם תזבחהו ביום זבחכם יאכל וממחרת והנותר עד יום השלישי באש ישרף ואם אכל יאכל ביום השלישי פגול הוא לא ירצה ואכלו עונו ישא כי את קדש יהוה חלל ונכרתה הנפש ההיא מעמיה {ובקצריכם} <ובקצירכם> את קציר ארצכם לא תכלה פאת שדך לקצר ולקט קצירך לא תלקט וכרמך לא תעולל ופרט כרמך לא תלקט לעני ולגר תעזב אתם אני יהוה אלהיכם לא תגנבו ולא תכחשו ולא תשקרו איש בעמיתו ולא תשבעו בשמי לשקר וחללת את שם אלהך (!) אני יהוה לא תעשק את רעך ולא תגזל ולא תלין פעלת שכיר אתך עד בקר לא תקלל חרש ולפני עור לא תתן מכשול ויראת מאלהיך אני יהוה לא תעשה עול במשפט לא תשא פני דל ולא תהדר פני גדול בצדק תשפט את עמיתך לא תלך רכיל בעמך לא תעמד על דם רעך אני יהוה לא תשנא את אחיך בלבבך הוכיח תוכיח את עמיתך ולא תשא עליו חטא לא תקום ולא תטור את בני עמך ואהבת לרעך כמוך אני יהוה את חקתי תשמרו בהמתך לא תרביע כלאים ושדך לא תזרע כלאים ובגד כלאים שעטניז לא יעלה עליך ואיש כי ישכב את אשה שכבת זרע והיא שפחה נחרפת לאיש והפדה לא נפדתה או חפשי לא נתן לה בקרת תהיה לו לא יומת כי לא חפשה והביא את אשמו ליהוה אל פתח אהל מועד איל אשם וכפר עליו הכהן באיל האשם לפני יהוה על חטאתו אשר חטא ונסלח לו מחטאתו אשר חטא וכי תבאו אל הארץ ונטעתם כל עץ מאכל וערלתם את ערלתו את פריו שלש שנים יהיה לכם ערלים לא יאכל ובשנה הרביעית יהיו כל פריו קדש חלולים ליהוה ובשנה החמישית תאכלו את פריו להאסיף לכם תבואתו אני יהוה אלהיכם לא תאכלו על הדם ולא תנחשו ולא תעננו ולא תקיפו את פאת ראשכם ולא תשחיתו את פאת זקנכם ושרטה לנפש לא תתנו בבשרכם וכתבת קעקע לא תתנו בכם אני יהוה אל תחלל את בתך להזנותה ולא תזנה הארץ ומלאה הארץ זמה את שבתתי תשמרו ומקדשי תיראו אני יהוה אל תפנו אל האובות ואל הידענים אל תבקשו לטמאה בהם אני יהוה אלהיכם מפני שיבה תקום והדרת פני זקן ויראת מאלהיך אני יהוה וכי יגור אתכם גר בארצכם לא תונו אתו כאזרח מכם יהיה לכם הגר הגר אתכם ואהבת לו כמוך כי גרים הייתם בארץ מצרים אני יהוה אלהיכם לא תעשו עול במשפט במדה במשקול ובמשורה מאזני צדק אבני צדק איפת צדק והין צדק יהיה לכם אני יהוה אלהיכם אשר הוצאתי אתכם מארץ מצרים ושמרתם את כל חקתי ואת כל משפטי ועשיתם אתם אני יהוה וידבר יהוה אל משה לאמר ואל בני ישראל תדבר איש איש מבית ישראל ומן הגר הגר בישראל אשר יתן מזרעו למלך מות יומת עם הארץ ירגמהו באבן ואני אתן את פני באיש ההוא והכרתי אתו מקרב עמו כי מזרעו נתן למלך למען טמא את מקדשי וחלל את שם קדשי ואם העלם יעלימו עם הארץ את עיניהם מן האיש ההוא בתתו מזרעו למלך לבלתי המית אתו ושמתי אני את פני באיש ההוא ובמשפחתו והכרתי אתו ואת כל הזנים אחריו לזנות אחרי המלך מקרב עמם והנפש אשר תפנה אל האובות ואל הידעונים לזנות אחריהם ונתתי את פני בנפש ההיא והכרתי אתה מקרב עמה והייתם קדישים כי קדוש אני יהוה אלהיכם ושמרתם את כל חקתי ועשיתם אתם אני יהוה מקדשכם כי איש איש אשר יקלל את אביו ואת אמו מות יומת אביו ואמו קלל דמו בו ואיש אשר ינאף את אשת איש אשר ינאף את אשת רעהו מות יומת הנאף והנאפת ואיש אשר ישכב את אשת אביו ערות <<אביו>> גלה מות יומתו שניהם דמיהם בם ואיש אשר ישכב את כלתו מות יומתו שניהם תבל עשו דמיהם בם ואיש אשר ישכב את זכר משכבי אשה תועבה עשו מות יומתו שניהם דמיהם בם ואיש אשר יקח את אשה ואת אמה זמה היא באש ישרפו אתו ואתיהן ולא תהיה זמה בתוככם ואיש אשר יתן שכבתו בבהמה מות יומת ואת הבהמה תהרגו ואשה אשר תקרב אל כל בהמה לרבעה אתה והרגת את האשה ואת הבהמה מות יומתו דמיהם בם ואיש אשר יקח את אחותו בת אביו או בת אמו וראה את ערותה והיא תראה את ערותו חסד הוא ונכרתו לעיני בני עמם ערות אחותו גלה עונו ישא ואיש אשר ישכב את אשה דוה וגלה את ערותה את מקור הערוה והיא גלתה את מקור דמיה ונכרתו שניהם מקרב עמם ערות אחות אביך ואחות אמך לא תגלה כי את שאר הערוה עונם ישאו ואיש אשר ישכב את דדתו את ערות דדו גלה חטאם ישאו ערירים יומתו ואיש אשר יקח את אשת אחיו נדה היא ערות אחיו גלה ערירים יהיו ושמרתם את כל חקתי ואת כל משפטי ועשיתם אתם ולא תקיא הארץ אתכם אשר אני מביא אתכם שמה לשבת בה ולא תלכו בחקות הגוים אשר אני משלח מפניכם כי את כל אלה עשו ואקץ בם ואמר לכם אתם תירשו את אדמתם ואני אתננה לכם לרשת אתה ארץ זבת חלב ודבש אני יהוה אלהיכם אשר הבדלתי אתכם מן העמים והבדלתם בין הבהמה הטהרה לטמאה ובין העוף הטמא לטהור ולא תשקצו את נפשתיכם בבהמה ובעוף ובכל אשר תרמש האדמה אשר הבדלתי לכם לטמאה והייתם לי קדישים כי אני יהוה ואבדיל אתכם מן העמים להיות לי ואיש או אשה אשר יהיה בהם אוב או ידעוני מות יומתו באבנים תרגמום דמיהם בם ויאמר יהוה אל משה אמר אל הכהנים בני אהרן ואמרת אליהם לנפש לא יטמא בעמו כי אם לשארו הקרוב אליו לאביו ולאמו לבנו ולבתו לאחיו ולאחותו הבתולה הקרובה אליו אשר לא היתה לאיש לה יטמא לא יטמא בעל בעמו להחלו ולא יקרחו קרחה בראשם ופאת זקנם לא יגלחו ובבשרם לא ישרטו שרטה קדישים יהיו לאלהיהם ולא יחללו את שם אלהיהם כי את אשי יהוה לחם אלהיהם הם מקרבים והיו קדישים אשה זונה וחללה לא יקחו ואשה גרושה מאישה לא יקחו כי קדוש הוא לאלהיו וקדשתו כי את לחם אלהיך הוא מקריב קדוש יהיה לך כי קדוש אני יהוה מקדשם ובת איש כהן כי תחל לזנות את אביה היא מחללת באש תשרף והכהן הגדול מאחיו אשר יוצק על ראשו שמן המשחה ומלא ידו ללבש את הבגדים את ראשו לא יפרע ובגדיו לא יפרם ועל כל נפשות מת לא יבוא לאביו ולאמו לא יטמא ומן המקדש לא יצא ולא יחלל את מקדש אלהיו כי נזר שמן משחת אלהיו עליו אני יהוה והוא אשה בבתליה יקח אלמנה וגרושה וחללה וזונה את אלה לא יקח כי אם בתולה מעמו יקח אשה ולא יחלל זרעו בעמו כי אני יהוה מקדשו וידבר יהוה אל משה לאמר דבר אל אהרן לאמר איש מזרעך לדרותם אשר יהיה בו מום לא יקרב להגיש לחם אלהיו כי כל איש אשר יהיה בו מום לא יקרב איש עור או פסח או ערום או שרוע או איש אשר יהיה בו שבר רגל או שבר יד או גבן או דק או תבלל בעיניו או גרב או ילפת או מרוח אשך כל איש אשר בו מום מזרע אהרן הכהן לא יגיש את אשי יהוה מום בו לא יגש להקריב את לחם אלהיו מקדשי הקדשים ומן הקדשים יאכל אך אל הפרכת לא יבוא ואל המזבח לא יגש כי מום בו ולא יחלל את מקדשי כי אני יהוה מקדשם וידבר משה אל אהרן ואל בניו ואל כל בני ישראל וידבר יהוה אל משה לאמר דבר אל אהרן ואל בניו וינזרו מקדשי בני ישראל ולא יחללו את שם קדשי אשר הם מקדשים לי אני יהוה אמר אליהם לדרתיכם כל איש אשר יקרב מכל זרעכם אל הקדשים אשר יקדישו בני ישראל ליהוה וטמאתו עליו ונכרתה הנפש ההיא מלפני אני יהוה איש איש מזרע אהרן והוא צרוע או זב בקדשים לא יאכל עד אשר יטהר והנגע בכל טמא נפש או איש אשר תצא ממנו שכבת זרע או איש אשר יגע בכל שרץ טמא אשר יטמא לו או באדם אשר יטמא לו לכל טמאתו נפש אשר תגע בו וטמא עד הערב ולא יאכל מן הקדשים כי אם רחץ בשרו במים ובא השמש וטהר ואחר יאכל מן הקדשים כי לחמו הוא נבלה וטרפה לא יאכלו לטמאה בה אני יהוה ושמרו את משמרתי ולא ישאו עליו חטא ומתו בו כי יחללהו אני יהוה מקדשם וכל זר לא יאכל קדש תושב כהן ושכיר לא יאכל קדש וכהן כי יקנה נפש קנין כספו הוא יאכל בו וילידי ביתו הם יאכלו בלחמו ובת כהן כי תהיה לאיש זר היא בתרומת הקדשים לא תאכל ובת כהן כי תהיה אלמנה וגרושה וזרע אין לה ושבה אל בית אביה כנעריה מלחם אביה תאכל וכל זר לא יאכל בו ואיש כי יאכל קדש בשגגה ויסף חמישתו עליו ונתן לכהן את הקדש ולא יחללו את קדשי בני ישראל אשר ירימו ליהוה והשאיו (!) אתם עון אשמה באכלם את קדשיהם כי אני יהוה מקדשם וידבר יהוה אל משה לאמר דבר אל אהרן ואל בניו ואל כל בני ישראל ואמרת אליהם איש איש מבית ישראל ומן הגר הגר בישראל אשר יקריב קרבנו לכל נדריהם ולכל נדבתם אשר יקריבו ליהוה לעלה לרצונכם תמים זכר בבקר ובכשבים ובעזים כל אשר בו מום לא תקריבו כי לא לרצון יהיה לכם ואיש כי יקריב זבח שלמים ליהוה לפלא נדר או נדבה בבקר או בצאן תמים יהיה לרצון וכל מום לא יהיה בו עורת או שבור או חרוץ או יבלת או גרב או ילפת לא תקריבו אלה ליהוה ואשה לא תתנו מהם על המזבח ליהוה ושור ושה שרוע וקלוט נדבה תעשו אתו ולנדר לא ירצה ומעוך וכתות ונתוק וכרות לא תקריבו ליהוה ובארצכם לא תעשו ומיד בן נכר לא תקריבו את לחם אלהיכם מכל אלה כי משחיתים <<בהם>> מום בם לא ירצו לכם וידבר יהוה אל משה לאמר שור או כשב או עז כי יולד והיה שבעת ימים תחת אמו ומיום השמיני והלאה ירצה לקרבן אשה ליהוה ושור ושה אתו ואת בנו לא תשחטו ביום אחד וכי תזבחו זבח תודה ליהוה לרצונכם תזבחהו ביום ההוא יאכל ולא תותירו ממנו עד בקר אני יהוה ושמרתם את מצותי ועשיתם אתם ולא תחללו את שם קדשי ונקדשתי בתוך בני ישראל אני יהוה מקדשם המוצא אתכם מארץ מצרים להיות לכם לאלהים אני יהוה וידבר יהוה אל משה לאמר דבר אל בני ישראל ואמרת אליהם מועדי יהוה אשר תקראו אתם מקראי קדש אלה הם מועדי ששת ימים יעשה מלאכה וביום השביעי שבת שבתון מקרא קדש כל מלאכה לא תעשו שבת היא ליהוה בכל מושבתיכם ואלה מועדי יהוה מקראי קדש אשר תקראו אתם במועדם בחדש הראישון בארבעה עשר יום לחדש בין הערבים פסח ליהוה ובחמשה עשר יום לחדש הזה חג המצות ליהוה שבעת ימים מצות תאכלו ביום הראישון מקרא קדש יהיה לכם כל מלאכת עבדה לא תעשו והקרבתם אשה ליהוה שבעת ימים וביום השביעי מקרא קדש כל מלאכת עבדה לא תעשו וידבר יהוה אל משה לאמר דבר אל בני ישראל ואמרת אליהם כי תבאו אל הארץ אשר אני נתן לכם וקצרתם את קצירה והבאתם את העמר ראשית קצירכם אל הכהן והניף את העמר לפני יהוה לרצונכם ממחרת השבת יניפנו הכהן ועשיתם ביום הנפכם את העמר כבש תמים בן שנתו לעלה ליהוה ומנחתו שני עשרנים סלת בלולה בשמן אשה ליהוה ריח ניחח ונסכיו יין רביעית ההין ולחם וקלי וכרמל לא תאכלו עד עצם היום הזה עד הבאיכם (!) את קרבן אלהיכם חקת עולם לדרתיכם בכל מושבתיכם וספרתם לכם ממחרת השבת מיום הביאכם את עמר התנופה שבע שבתות תמימות תהיינה עד ממחרת השבת השביעית תספרו חמשים יום והקרבתם מנחה חדשה ליהוה ממושבתיכם תביאו לחם תנופה שתים חלות שני עשרנים סלת תהיינה חמץ תאפינה בכורים ליהוה והקרבתם על הלחם שבעה כבשים תמימם בני שנה ופר בן בקר אחד ואילים שנים תמימם יהיו עלה ליהוה ומנחתם ונסכיהם אשה ריח ניחח ליהוה ועשיתם שעיר עזים אחד לחטאת ושני כבשים בני שנה לזבח השלמים והניף הכהן אתם על לחם הבכורים תנופה לפני יהוה על שני הכבשים קדש יהיו ליהוה לכהן וקראתם בעצם היום הזה מקרא קדש יהיה לכם כל מלאכת עבידה לא תעשו חקת עולם בכל מושבתיכם לדרתיכם ובקצירכם את קציר ארצכם לא תכלה פאת שדך לקצר ולקט קצירך לא תלקט לעני ולגר תעזב אתם אני יהוה אלהיכם וידבר יהוה אל משה לאמר דבר אל בני ישראל לאמר בחדש השביעי באחד לחדש יהיה לכם שבתון זכרון תרועה מקרא קדש כל מלאכת עבדה לא תעשו והקרבתם אשה ליהוה וידבר יהוה אל משה לאמר אך בעשור לחדש השביעי הזה יום כפורים הוא מקרא קדש יהיה לכם ועניתם את נפשתיכם והקרבתם אשה ליהוה וכל מלאכה לא תעשו בעצם היום הזה כי יום כפורים הוא לכפר עליכם לפני יהוה אלהיכם כי כל הנפש אשר לא תענה בעצם היום הזה ונכרתה מעמיה וכל הנפש אשר תעשה כל מלאכה בעצם היום הזה ואבדתי את הנפש ההיא מקרב עמיה וכל מלאכה לא תעשו חקת עולם לדרתיכם בכל מושבתיכם שבת שבתון הוא לכם ועניתם את נפשתיכם בתשעה לחדש בערב מערב עד ערב תשביתו שבתכם וידבר יהוה אל משה לאמר דבר אל בני ישראל לאמר בחמשה עשר יום לחדש השביעי הזה חג הסכות שבעת ימים ליהוה ביום הראישון מקרא קדש כל מלאכת עבדה לא תעשו שבעת ימים תקריבו אשה ליהוה וביום השמיני מקרא קדש יהיה לכם והקרבתם אשה ליהוה עצרת היא וכל מלאכת עבדה לא תעשו אלה מועדי יהוה אשר תקראו אתם מקראי קדש להקריב אשה ליהוה עלה ומנחה זבח ונסכים דבר יום ביומו מלבד שבתות יהוה ומלבד כל מתנתיכם ומלבד כל נדריכם ומלבד כל נדבתיכם אשר תתנו ליהוה אך בחמשה עשר יום לחדש השביעי באספכם את תבואת הארץ תחגו את חג יהוה שבעת ימים ביום הראישון שבתון וביום השמיני שבתון ולקחתם לכם ביום הראישון פרי עץ הדר כפות תמרים וענפי עץ עבות וערבי נחל ושמחתם לפני יהוה אלהיכם שבעת ימים וחגתם אתו חג ליהוה שבעת ימים בשנה חקת עולם לדורתיכם בחדש השביעי תחגו אתו בסכות תשבו שבעת ימים כל האזרח בישראל ישב בסכות למען ידעו דרתיכם כי בסכות הושבתי את בני ישראל בהוצאי אתם מארץ מצרים אני יהוה אלהיכם וידבר משה את מועדי יהוה אל בני ישראל וידבר יהוה אל משה לאמר צוי את בני ישראל ויקחו אליך שמן זית זך כתית למאור להעלות נר תמיד מחוץ לפרכת העדות באהל מועד יערך אתו אהרן ובניו מערב עד בקר לפני יהוה תמיד חקת עולם לדרתיכם על המנורה הטהרה יעריך את הנרות לפני יהוה עד בקר ולקחת סלת ואפית אתה שתים עשרה חלות שני עשרנים יהיה החלה האחת ושמת אתם שתי מערכות שש המערכת על השלחן הטהור לפני יהוה ונתתה על המערכת לבונה זכה והיתה ללחם לאזכרה אשה ליהוה ביום השבת ביום השבת יעריכנו לפני יהוה תמיד מאת בני ישראל ברית עולם והיתה לאהרן ולבניו ואכלוה במקום קדוש כי קדש קדשים היא לו מאשי יהוה חק עולם ויצא בן אשה ישראלית והוא בן איש מצרי בתוך בני ישראל וינצו במחנה בן הישראלית ואיש ישראלי ויקב בן האשה הישראלית את השם ויקלל ויביאו אתו אל משה ושם אמו שלומית בת דברי למטה דן ויניחהו במשמר לפרש להם על פי יהוה וידבר יהוה אל משה לאמר הוציא את המקלל אל מחוץ למחנה וסמכו כל השמעים את ידיהם על ראשו ורגמו אתו כל העדה ואל בני ישראל תדבר לאמר איש איש כי יקלל אלהיו ונשא חטאו ונקב שם יהוה מות יומת רגם ירגמו בו כל העדה כגר כאזרח בנקבו השם יומת ואיש כי יכה כל נפש אדם מות יומת ומכה נפש בהמה ישלמנה נפש תחת נפש ואיש כי יתן מום בעמיתו כאשר עשה כן יעשה לו שבר תחת שבר עין תחת עין שן תחת שן כאשר יתן מום באדם כן ינתן בו ומכה בהמה ישלמנה ומכה אדם יומת משפט אחד יהיה לכם כגר כאזרח יהיה כי אני יהוה אלהיכם וידבר משה אל בני ישראל ויוציאו את המקלל אל מחוץ למחנה וירגמו אתו אבן ובני ישראל עשו כאשר צוה יהוה את משה וידבר יהוה אל משה בהר סיני לאמר דבר אל בני ישראל ואמרת אליהם כי תבאו אל הארץ אשר אני נתן לכם ושבתה הארץ שבת ליהוה שש שנים תזרע שדך ושש שנים תזמר כרמך ואספת את תבואתה ובשנה השביעית שבת שבתון יהיה לארץ שבת ליהוה שדך לא תזרע וכרמך לא תזמר ואת ספחי קציריך לא תקצר ואת ענבי נזירך לא תבצר שנת שבתון יהיה לארץ והיתה שבת הארץ לכם לאכלה לך ולעבדיך ולאמתיך ולשכיריך ולתושביך הגרים עמך ולבהמתך ולחיה אשר בארצך תהיה כל תבואתה לאכל וספרת לך שבע שבתות שנים שבע שנים שבע פעמים והיו לך ימי שבע שבתות השנים תשע וארבעים שנה והעברת שופר תרועה בחדש השביעי בעשור לחדש ביום הכפורים תעבירו שופר בכל ארצכם וקדשתם את שנת החמשים שנה וקראתם דרור בארץ לכל יושביה יובל הוא תהיה לכם ושבתם איש אל אחזתו ואיש אל משפחתו תשובו יובל הוא שנת החמשים שנה תהיה לכם לא תזרעו ולא תקצרו את ספיחיה ולא תבצרו את נזיריה כי יובל הוא קדש תהיה לכם מן השדה תאכלו את תבואתה בשנת היובל הזאת תשובו איש אל אחזתו וכי תמכר ממכר לעמיתך או קנה מיד עמיתך אל תונו איש את אחיו במספר שנים אחר היובל תקנה מאת עמיתך במספר שני תבואת ימכר לך לפי רב השנים תרבה מקנתו ולפי מעט השנים תמעיט מקנתו כי מספר תבואת הוא מכר לך ולא תונו איש את עמיתו ויראת מאלהיך כי אני יהוה אלהיכם ועשיתם את חקתי ואת משפטי תשמרו ועשיתם אתם וישבתם על הארץ לבטח ונתנה הארץ פריה ואכלתם לשבע וישבתם לבטח עליה וכי תאמרו מה נאכל בשנה השביעית הן לא נזרע ולא נאסף את תבואתינו וצויתי את ברכתי לכם בשנה הששית ועשתה את תבואתה לשלש השנים וזרעתם את השנה השמינית ואכלתם מן התבואתה ישן עד השנה התשעית עד בא תבואתה תאכלו ישן והארץ לא תמכר לצמיתת כי לי הארץ כי גרים ותושבים אתם עמדי ובכל ארץ אחזתכם גאלה תתנו לארץ וכי ימך אחיך ומכר מאחזתו ובא גאלו הקרוב אליו וגאל את ממכר אחיו ואיש כי לא יהיה לו גאל והשיגה ידו ומצא כדי גאלתו וחשב את שני ממכרו והשיב את העדף לאיש אשר מכר לו ושב לאחזתו ואם לא מצא ידו די השיב לו והיה ממכרו ביד הקנה אתו עד שנת היובל ויצא ביובל ושב לאחזתו ואיש כי ימכר בית מושב עיר חומה והיתה גאלתו עד תם שנת ממכרו ימים תהיה גאלתו ואם לא יגאל עד מלאת לו שנה תמימה וקם הבית אשר בעיר אשר לו חומה לצמיתת לקנה אתו לדרתיו לא יצא ביובל ובתי החצרים אשר אין להם חומה סביב על שדה הארץ יחשבו גאלה תהיה לו וביובל יצא וערי הלוים בתי ערי אחזתם גאלת עולם תהיה ללוים ואשר יגאל מן הלוים ויצא ממכר בית ועיר אחזתו ביובל כי בתי ערי הלוים היא אחזתם בתוך בני ישראל ושדה מגרש עריהם לא ימכרו כי אחזת עולם היא להם וכי ימך אחיך ומטה ידו עמך וחזקת בו גר ותושב וחי אחיך עמך אל תקח מאתו נשך ותרבית ויראת מאלהיך וחי אחיך עמך את כספך לא תתן לו בנשך ובתרבית לא תתן אכלך אני יהוה אלהיכם אשר הוצאתי אתכם מארץ מצרים לתת לכם את ארץ כנען להיות לכם לאלהים וכי ימך אחיך עמך ונמכר לך לא תעבד בו עבדת עבד כשכיר כתושב יהיה עמך עד שנת היובל יעבד עמך ויצא מעמך הוא ובניו עמו ושב אל משפחתו ואל אחזת אבתיו ישוב כי עבדי הם אשר הוצאתי אתם מארץ מצרים לא ימכרו ממכרת עבד לא תרדה בו בפרך ויראת מאלהיך ועבדיך ואמתיך אשר יהיו לך מאת הגוים אשר סביבתיכם מהם תקנהו (!) עבד ואמה וגם מבני התושבים הגרים עמכם מהם תקנהו (!) וממשפחתם אשר עמכם אשר הולדו בארצכם והיו לכם לאחזה והתנחלתם אתם לבניכם אחריכם לרשת אחזה לעולם בהם תעבידו ובאחיכם בני ישראל איש באחיו לא תרדה בו בפרך וכי תשיג יד גר ותושב עמך ומך אחיך עמו ונמכר לגר ולתושב עמך או לעקר משפחת גר אחרי נמכר גאלה תהיה לו אחד מאחיו יגאלנו או דדו או בן דדו יגאלנו או משאר בשרו ממשפחתו יגאלנו או השיגה ידו ונגאל וחשב עם קנהו משנת המכר לו עד שנת היובל והיה כסף ממכרו במספר שנים כימי שכיר יהיה עמו אם עוד רבות בשנים לפיהן ישיב גאלתו מכסף מקנתו ואם מעט נשאר בשנים עד שנת היובל וחשב לו כפי שניו ישיב את גאלתו כשכיר שנה בשנה יהיה עמו לא ירדנו בפרך לעיניך ואם לא יגאל באלה ויצא בשנת היובל הוא ובניו עמו כי לי בני ישראל עבדים עבדי הם אשר הוצאתי אתם מארץ מצרים אני יהוה אלהיכם לא תעשו לכם אלילים ופסל ומצבה לא תקימו לכם ואבן משכית לא תתנו בארצכם להשתחות עליה כי אני יהוה אלהיכם את שבתתי תשמרו ומקדשי תיראו אני יהוה אם בחקותי תלכו ואת מצותי תשמרו ועשיתם אתם ונתתי גשמיכם בעתם ונתנה הארץ יבולה ועץ השדה יתן פריו והשיג לכם דיש את בציר ובציר ישיג את הזרע ואכלתם לחמכם לשבע וישבתם לבטח בארצכם ונתתי שלום בארץ ושכבתם ואין מחריד והשבתי חיה רעה מן הארץ וחרב לא תעבר בארצכם ורדפתם את איביכם ונפלו לפניכם לחרב ורדפו מכם חמשה מאה ומאה מכם רבבה ירדפו ונפלו איביכם לפניכם לחרב ופניתי אליכם והפריתי אתכם והרביתי אתכם והקמתי את בריתי אתכם ואכלתם ישן נושן וישן מפני חדש תוציאו ונתתי משכני בתוככם ולא תגעל נפשי אתכם והתהלכתי בתוככם והייתי לכם לאלהים ואתם תהיו לי לעם אני יהוה אלהיכם אשר הוצאתי אתכם מארץ מצרים מהיות להם עבדים ואשברה מטות עולכם ואוליך אתכם קוממית ואם לא תשמעו לי ולא תעשו את כל המצות האלה ואם בחקותי תמאסו ואם את משפטי תגעל נפשכם לבלתי עשות את כל מצותי להפרכם את בריתי אף אני אעשה זאת לכם והפקדתי עליכם בחלה את השפחת (!) ואת הקדחת מכליות (!) עינים ומדיבות נפש וזרעתם לריק זרעכם ואכלהו איביכם ונתתי פני בכם ונגפתם לפני איביכם ורדו בכם שנאיכם ונסתם ואין רדף אתכם ואם עד אלה לא תשמעו לי ויספתי ליסרה אתכם שבע על חטאתיכם ושברתי את גאון עזכם ונתתי את שמיכם כברזל ואת ארצכם כנחשה ותם לריק כוחכם ולא תתן ארצכם את יבולה ועץ השדה לא יתן פריו ואם תלכו עמי קרי ולא תאבו לשמע לי ויספתי עליכם מכה שבע כחטאתיכם ושלחתי בכם את חית השדה ושכלה אתכם והכריתה את בהמתכם והמעיטה אתכם ונשמו דרכיכם ואם באלה לא תוסרו לי והלכתם עמי קרי והלכתי גם אני עמכם בקרי והכיתי אתכם גם אני שבע על חטאתיכם והבאתי עליכם חרב נקמת נקם ברית ונאספתם אל עריכם ושלחתי דבר בתוככם ונתתם ביד אויב בשברי לכם מטה לחם ואפו עשר נשים לחמכם בתנור אחד והשיב לחמכם במשקול ואכלתם ולא תשבעו ואם בזאת לא תשמעו לי והלכתם עמי קרי והלכתי עמכם בחמת קרי ויסרתי אתכם אף אני שבע על חטאתיכם ואכלתם בשר בניכם ובשר בנתיכם תאכלו והשמדתי את במתיכם והכרתי את חמניכם ונתתי את פגריכם על פגרי גלוליכם וגעלה נפשי אתכם ונתתי את עריכם חרבה והשמתי את מקדשכם ולא אריח בריח ניחחכם והשמתי אני את הארץ ושממו עליה איביכם היושבים בה ואתכם אזרה בגוים והרקתי אחריכם חרב והיתה ארצכם שממה ועריכם יהיו חרבה אז תרצה הארץ את שבתתיה כל ימי אשמה ואתם בארץ איביכם אז תשבת הארץ והרצתה את שבתתיה כל ימי אשמה תשבת את אשר לא שבתה בשבתתיכם בשבתכם עליה והנשארים בכם והבאתי מרך בלבבם בארצות איביהם ורדף אתם קול עלי נדף ונסו מנוסת חרב ונפלו ואין רדף וכשלו איש באחיו כמפני חרב ורדף אין ולא תהיה לכם תקומה לפני איביכם ואבדתם בגוים ואכלה אתכם ארץ איביכם והנשארים בכם ימקו בעונם בארצות איביהם ואף בעונות אבותם אתם ימקו והתודו את עונם ואת עון אבתם במעלם אשר מעלו בי ואף אשר הלכו {עמו} <עמי> קרי אף אני הלך עמם בקרי והבאתי אתם בארץ איביהם או אז יכנע לבבם הערל ואז ירצו את עונם וזכרתי את בריתי יעקב ואף את בריתי יצחק ואף את בריתי אברהם אזכר והארץ אזכר והארץ תעזב מהם והרצתה את שבתתיה באשמה מהם והם ירצו את עונם יען ביען במשפטי מאסו ואת חקתי געלה נפשם ואף גם זאת בהיותם בארצות איביהם לא מאסתים ולא געלתים לכלותם להפר בריתי אתם כי אני יהוה אלהיהם וזכרתי להם ברית ראישונים אשר הוצאתי אתם מארץ מצרים לעיני הגוים להיות להם לאלהים אני יהוה אלה החקים והמשפטים והתורות אשר נתן יהוה בינו ובין בני ישראל בהר סיני ביד משה וידבר יהוה אל משה לאמר דבר אל בני ישראל ואמרת אליהם איש כי יפלא נדר בערכך נפשות ליהוה והיה ערכך הזכר מבן עשרים שנה ועד בן ששים שנה והיה ערכך חמשים שקל כסף בשקל הקדש ואם נקבה היא והיה ערכך שלשים שקל ואם מבן חמש שנים ועד בן עשרים שנה והיה ערכך הזכר עשרים שקלים ולנקבה עשרת שקלים ואם מבן חדש ועד בן חמש שנים והיה ערכך הזכר חמשה שקלים כסף ולנקבה ערכך שלשת שקלים כסף ואם מבן ששים שנה ומעלה אם זכר והיה ערכך חמשה עשר שקל ולנקבה עשרת שקלים ואם מך הוא מערכך והעמידו לפני הכהן והעריך אתו הכהן על פי אשר תשיג יד הנדר יעריכנו הכהן ואם בהמה אשר יקריב ממנה קרבן ליהוה כל אשר יתן ממנו ליהוה יהיה קדש לא יחלפנו ולא ימיר אתו טוב ברע או רע בטוב ואם המר ימיר בהמה בבהמה והיה הוא ותמירתו יהיה קדש ואם כל בהמה טמאה אשר לא יקריב ממנה קרבן ליהוה והעמיד את הבהמה לפני הכהן והעריך הכהן אתו בין טוב ובין רע כערכך הכהן כן יהיה ואם גאל יגאלנו ויסף חמישתו על ערכך ואיש כי יקדיש את ביתו קדש ליהוה והעריכו הכהן בין טוב ובין רע כאשר יעריך אתו הכהן כן יקום ואם המקדיש יגאל את ביתו ויסף חמישת כסף ערכך עליו והיה לו ואם משדה אחזתו יקדיש איש ליהוה והיה ערכך לפי זרעו זרע חמר שערים בחמשים שקל כסף ואם משנת היובל יקדיש שדהו כערכך יקום ואם אחר היובל יקדיש שדהו וחשב לו הכהן את הכסף על פי השנים הנותרת עד שנת היובל ונגרע מערכך ואם גאל יגאל את השדה המקדיש <<אתו>> ויסף חמישת כסף ערכך עליו וקם לו ואם לא יגאל את השדה ואם מכר את השדה לאיש אחר לא יגאל <<עוד> והיה השדה בצאתו ביובל קדש ליהוה כשדה החרם לכהן תהיה אחזתו ואם את שדה מקנתו אשר לא משדה אחזתו יקדיש איש ליהוה וחשב לו הכהן את מכסות הערכך עד שנת היובל ונתן את הערכך ביום ההוא קדש ליהוה בשנת היובל ישוב השדה לאשר קנהו מאתו לאשר לו אחזת הארץ וכל ערכך יהיה בשקל הקדש עשרים גרה השקל אך כל בכור אשר יבכר ליהוה בבהמה לא יקדיש איש אתו אם שור אם שה ליהוה הוא ואם בבהמה הטמאה ופדה בערכך ויסף חמישתו עליו ואם לא יגאל ונמכר בערכך אך כל חרם אשר יחרם איש ליהוה מכל אשר לו מאדם ובהמה ומשדה אחזתו לא ימכר ולא יגאל כל חרם קדש קדשים הוא ליהוה כל חרם אשר יחרם מן האדם לא יפדה מות יומת וכל מעשר הארץ מזרע הארץ ומפרי העץ ליהוה הוא קדש ליהוה ואם גאל יגאל איש ממעשרו וחמשיתו יסף עליו וכל מעשר בקר וצאן כל אשר יעבר תחת השבט העשירי יהיה קדש ליהוה לא יבקר בין טוב לרע ולא ימירנו ואם המר ימירנו והיה הוא ותמירתו יהיה קדש לא יגאל אלה המצות אשר צוה יהוה את משה אל בני ישראל בהר סיני וידבר יהוה אל משה במדבר סיני באהל מועד באחד לחדש השני בשנה השנית לצאתם מארץ מצרים לאמר שאו את ראש עדת בני ישראל למשפחותם לבית אבותם במספר שמות כל זכר לגלגלתם מבן עשרים שנה ומעלה כל יצא צבא בישראל תפקד אתם לצבאתם אתה ואהרן ואתכם יהיו איש איש למטה איש ראש לבית אבתיו הוא ואלה שמות האנשים אשר יעמדו אתכם לראובן אליצור בן שדיאור לשמעון שלמיאל בן צורישדי ליהודה נחשון בן עמינדב ליששכר נתנאל בן צוער לזבולן אליאב בן חילן לבני יוסף לאפרים אלישמע בן עמיהוד למנשה גמליאל בן פדהצור לבנימים אבידן בן גדעוני לדן אחיעזר בן עמישדי לאשר פגעיאל בן עכרן לגד אליסף בן דעואל לנפתלי אחירע בן עינן אלה קריאי העדה נשיאי מטות אבותם ראשי אלפי ישראל הם ויקח משה ואהרן את האנשים האלה אשר נקבו בשמות ואת כל העדה הקהילו באחד לחדש השני ויתילדו על משפחותם לבית אבותם במספר שמות מבן עשרים שנה ומעלה לגלגלתם כאשר צוה יהוה את משה ויפקדם במדבר סיני ויהיו בני ראובן בכור ישראל תולדתם למשפחותם לבית אבותם במספר שמות כל זכר לגלגלתם מבן עשרים שנה ומעלה כל יצא צבא פקדיהם למטה ראובן ששה וארבעים אלף וחמש מאות לבני שמעון תולדתם למשפחותם לבית אבותם פקדיהם במספר שמות לגלגלתם כל זכר מבן עשרים שנה ומעלה כל יצא צבא פקדיהם למטה שמעון תשעה וחמשים אלף ושלש מאות לבני גד תולדתם למשפחותם לבית אבותם במספר שמות מבן עשרים שנה ומעלה כל יצא צבא פקדיהם למטה גד חמשה וארבעים אלף ושש מאות וחמשים לבני יהודה תולדתם למשפחותם לבית אבותם במספר שמות מבן עשרים שנה ומעלה כל יצא צבא פקדיהם למטה יהודה ארבעה ושבעים אלף ושש מאות לבני יששכר תולדתם למשפחותם לבית אבותם במספר שמות מבן עשרים שנה ומעלה כל יצא צבא פקדיהם למטה יששכר ארבעה וחמשים אלף וארבע מאות לבני זבולן תולדתם למשפחותם לבית אבותם במספר שמות מבן עשרים שנה ומעלה כל יצא צבא פקדיהם למטה זבולן שבעה וחמשים אלף וארבע מאות לבני יוסף לבני אפרים תולדתם למשפחותם לבית אבותם במספר שמות מבן עשרים שנה ומעלה כל יצא צבא פקדיהם למטה אפרים ארבעים אלף וחמש מאות לבני מנשה תולדתם למשפחותם לבית אבותם במספר שמות מבן עשרים שנה ומעלה כל יצא צבא פקדיהם למטה מנשה שנים ושלשים אלף ומאתים לבני בנימים תולדתם למשפחותם לבית אבותם במספר שמות מבן עשרים שנה ומעלה כל יצא צבא פקדיהם למטה בנימים חמשה ושלשים אלף וארבע מאות לבני דן תולדתם למשפחותם לבית אבותם במספר שמות מבן עשרים שנה ומעלה כל יצא צבא פקדיהם למטה דן שנים וששים אלף ושבע מאות לבני אשר תולדתם למשפחותם לבית אבותם במספר שמות מבן עשרים שנה ומעלה כל יצא צבא פקדיהם למטה אשר אחד וארבעים אלף וחמש מאות לבני נפתלי תולדתם למשפחותם לבית אבותם במספר שמות מבן עשרים שנה ומעלה כל יצא צבא פקדיהם למטה נפתלי שלשה וחמשים אלף וארבע מאות אלה הפקדים אשר פקד משה ואהרן ונשיאי ישראל שנים עשר איש איש אחד למטה אחד למטה בית אבותם היו ויהיו כל פקדי בני ישראל לצבאתם מבן עשרים שנה ומעלה כל יצא צבא בישראל ויהיו כל הפקדים שש מאות אלף ושלשת אלפים וחמש מאות וחמשים והלוים למטה אבתם לא התפקדו בתוכם וידבר יהוה אל משה לאמר אך את מטה הלוי לא תפקד ואת ראשם לא תשא בתוך בני ישראל ואתה הפקד את הלוים על משכן העדות ועל כל כליו ועל כל אשר לו הם ישאו את המשכן ואת כל כליו והם ישרתהו וסביב למשכן יחנו ובנסע המשכן יורידו אתו הלוים ובחנות המשכן יקימו אתו הלוים והזר הקרב יומת וחנו בני ישראל איש על מחנהו ואיש על ידו לצבאתם והלוים יחנו סביב למשכן העדות ולא יהיה קצף על עדת בני ישראל ושמרו הלוים את משמרת משכן העדות ויעשו בני ישראל ככל אשר צוה יהוה את משה כן עשו וידבר יהוה אל משה ואל אהרן לאמר איש על דגליו באותות לבית אבותם יחנו בני ישראל מנגד סביב לאהל מועד יחנו והחנים קדמה מזרחה דגל מחנה יהודה לצבאתם ונשיא לבני יהודה נחשון בן עמינדב וצבאו ופקדיו ארבעה ושבעים אלף ושש מאות והחנים עליו מטה יששכר ונשיא לבני יששכר נתנאל בן צוער וצבאו ופקדיו ארבעה וחמשים אלף וארבע מאות ומטה זבולן ונשיא לבני זבולן אליאב בן חילן וצבאו ופקדיו שבעה וחמשים אלף וארבע מאות כל הפקדים למחנה יהודה מאת אלף ושמנים אלף וששת אלפים וארבע מאות לצבאתם ראישונה יסעו דגל מחנה ראובן תימנה לצבאתם ונשיא לבני ראובן אליצור בן שדיאור וצבאו ופקדיו ששה וארבעים אלף וחמש מאות והחנים עליו מטה שמעון ונשיא לבני שמעון שלמיאל בן צורישדי וצבאו ופקדיו תשעה וחמשים אלף ושלש מאות ומטה גד ונשיא לבני גד אליסף בן דעואל וצבאו ופקדיו חמשה וארבעים אלף ושש מאות וחמשים כל הפקדים למחנה ראובן מאת אלף ואחד וחמשים אלף וארבע מאות וחמשים לצבאתם ושנים יסעו ונסע אהל מועד מחנה הלוים בתוך המחנות כאשר יחנו כן יסעו איש על ידו לדגליהם דגל מחנה אפרים לצבאתם ימה ונשיא לבני אפרים אלישמע בן עמיהוד וצבאו ופקדיו ארבעים אלף וחמש מאות ועליו מטה מנשה ונשיא לבני מנשה גמליאל בן פדהצור וצבאו ופקדיו שנים ושלשים אלף ומאתים ומטה בנימים ונשיא לבני בנימים אבידן בן גדעני וצבאו ופקדיו חמשה ושלשים אלף וארבע מאות כל הפקדים למחנה אפרים מאת אלף ושמנת אלפים ומאה לצבאתם ושלישים יסעו דגל מחנה דן צפונה ונשיא לבני דן אחיעזר בן עמישדי וצבאו ופקדיו שנים וששים אלף ושבע מאות והחנים עליו מטה אשר ונשיא לבני אשר פגעיאל בן עכרן וצבאו ופקדיו אחד וארבעים אלף וחמש מאות ומטה נפתלי ונשיא לבני נפתלי אחירע בן עינן וצבאו ופקדיו שלשה וחמשים אלף וארבע מאות כל הפקדים למחנה דן מאת אלף ושבעה וחמשים אלף ושש מאות לאחרנה יסעו לדגליהם אלה פקדי בני ישראל לבית אבותם כל פקדי המחנות לצבאתם שש מאות אלף ושלשת אלפים וחמש מאות וחמשים והלוים לא התפקדו בתוך בני ישראל כאשר צוה יהוה את משה ויעשו בני ישראל ככל אשר צוה יהוה את משה כן חנו לדגליהם וכן נסעו איש למשפחותיו על בית אבתיו ואלה תולדת אהרן ומשה ביום דבר יהוה את משה בהר סיני ואלה שמות בני אהרן הבכור נדב ואביהוא אלעזר ואיתמר אלה שמות בני אהרן הכהנים המשחים אשר מלא ידם לכהן וימת נדב ואביהוא בהקריבם אש זרה לפני יהוה במדבר סיני ובנים לא היו להם ויכהן אלעזר ואיתמר על פני אהרן אביהם וידבר יהוה אל משה לאמר הקרב את מטה לוי והעמדת אתו לפני אהרן הכהן ושרתו אתו ושמרו את משמרתו ואת משמרת כל העדה לפני אהל מועד לעבד את עבדת המשכן ושמרו את כל כלי אהל מועד ואת משמרת בני ישראל לעבד את עבדת המשכן ונתתה את הלוים לאהרן ולבניו נתנים נתנים הם לי מתוך בני ישראל ואת אהרן ואת בניו תפקיד ושמרו את כהנתם והזר הקרב יומת וידבר יהוה אל משה לאמר ואני הנה לקחתי את הלוים מתוך בני ישראל תחת כל בכור פטר רחם בבני ישראל פדויהם יהיו לי הלוים כי לי כל בכור ביום הכיתי כל בכור בארץ מצרים הקדשתי לי כל בכור בישראל מאדם עד בהמה לי יהיו אני יהוה וידבר יהוה את משה במדבר סיני לאמר פקד את בני לוי לבית אבותם למשפחותם כל זכר מבן חדש ומעלה תפקדם ויפקד אתם משה על פי יהוה כאשר צוהו ויהיו אלה בני לוי בשמותם גרשון קהת ומררי ואלה שמות בני גרשון למשפחותם לבני ושמעי ובני קהת למשפחותם עמרם ויצהר חברון ועזיאל ובני מררי למשפחותם מחלי ומושי אלה הם משפחות הלוי לבית אבותם לגרשון משפחת הלבני ומשפחת השמעי אלה הם משפחת הגרשוני ופקדיהם במספר כל זכר מבן חדש ומעלה פקדיהם שבעת אלפים וחמש מאות משפחת הגרשוני אחרי המשכן יחנו ימה ונשיא בית אב לגרשוני אליסף בן לאל ומשמרת בני גרשון באהל מוער המשכן והאהל ומכסהו ומסך פתח אהל מועד וקלעי החצר ואת מסך פתח החצר אשר על המשכן ועל המזבח סביב ואת מיתריו לכל עבדתו ולקהת משפחת העמרמי ומשפחת היצהרי ומשפחת החברוני ומשפחת העזיאלי אלה הם משפחות הקהתי במספר כל זכר מבן חדש ומעלה שמנת אלפים ושש מאות שמרי משמרת הקדש משפחת בני קהת יחנו על ירך המשכן תימנה ונשיא בית <<אב>> למשפחת הקהתי אליצפן בן עזיאל ומשמרתם הארון והשלחן והמנורה והמזבחות וכלי הקדש אשר ישרתו בהם והמסך וכל עבדתם ונשיא נשיאי הלוים אלעזר בן אהרן הכהן פקדת שמרי משמרת הקדש למררי משפחת המחלי ומשפחת המושי אלה הם משפחת מררי ופקדיהם במספר כל זכר מבן חדש ומעלה ששת אלפים ומאתים ונשיא בית אב למשפחת מררי צוריאל בן אביחל (!) על ירך המשכן יחנו צפונה ופקדת משמרת בני מררי קרשי המשכן ובריחיו ועמודיו ואדניו וכל כליו וכל עבדתו ועמודי החצר סביב ואדניהם ויתדתם ומיתריהם והחנים את פני המשכן קדמה לפני אהל מועד מזרחה משה אהרן ובניו שמרי משמרת הקדש למשמרת בני ישראל והזר הקרב יומת כל פקדי הלוים אשר פקד משה על פי יהוה למשפחותם כל זכר מבן חדש ומעלה שנים ועשרים אלף ויאמר יהוה אל משה פקד כל בכור זכר לבני ישראל מבן חדש ומעלה ושא את מספר שמותם ולקחת את הלוים לי אני יהוה תחת כל בכור בבני ישראל ואת בהמת הלוים תחת כל בכור בבהמת בני ישראל ויפקד משה כאשר צוה יהוה אתו את כל בכור בבני ישראל ויהיו כל בכור זכר במספר שמות מבן חדש ומעלה לפקדיהם שנים ועשרים אלף שלשה ושבעים ומאתים וידבר יהוה אל משה לאמר קח את הלוים תחת כל בכור בבני ישראל ואת בהמת הלוים תחת בהמתם והיו לי הלוים אני יהוה ואת פדוי השלשה והשבעים והמאתים העדפים על הלוים מבכורי בני ישראל ולקחת חמשת חמשת שקלים לגלגלת בשקל הקדש תקח עשרים גרה השקל ונתתה הכסף לאהרן ולבניו פדוי העדפים בהם ויקח משה את כסף הפדוים מאת העדפים על פדוי הלוים מאת בכורי בני ישראל לקח את הכסף חמשה וששים ושלש מאות ואלף בשקל הקדש ויתן משה את כסף הפדוים לאהרן ולבניו על פי יהוה כאשר צוה יהוה את משה וידבר יהוה אל משה ואל אהרן לאמר נשא את ראש בני קהת מתוך בני לוי למשפחותם לבית אבותם מבן שלשים שנה ומעלה ועד בן חמשים שנה כל הבא לצבא לעשות מלאכה באהל מועד זאת עבדת בני קהת באהל מועד קדש הקדשים ובא אהרן ובניו בנסע המחנה והורידו את פרכת המסך וכסו בה את ארון העדות ונתנו עליו כסוי עור תחש ופרשו עליו בגד כליל תכלת מלמעלה ושמו בדיו ועל שלחן הפנים יפרשו בגד תכלת ונתנו עליו את הקערות ואת הכפות ואת המנקיות ואת קשות הנסך ולחם התמיד עליו יהיה ופרשו עליהם כסוי בגד תולעת שני וכסו אתו במכסה עור תחש ושמו בדיו ולקחו בגד תכלת וכסו את מנורת המאור ואת נרתיה ואת מלקחיה ואת מחתיתיה ואת כל כלי שמנה אשר ישרתו לה בהם ונתנו אתה ואת כל כליה אל מכסה עור תחש ונתנו על המוט ועל מזבח הזהב יפרשו בגד תכלת וכסו אתו במכסה עור תחש ושמו את בדיו ולקחו את כל כלי השרת אשר ישרתו בהם בקדש ונתנו אל בגד תכלת וכסו אתם במכסה עור תחש ונתנו על המוט ודשנו את המזבח ופרשו עליו בגד ארגמן ונתנו עליו את כל כליו אשר ישרתו עליו בהם את המחתות ואת המזלגות ואת היעים ואת המזרקות כל כלי המזבח ופרשו עליו כסוי עור תחש ושמו בדיו ולקחו בגד ארגמן וכסו את הכיור ואת כנו ונתנו אתם אל מכסה עור תחש ונתנו על המוט וכלה אהרן ובניו לכסות את הקדש ואת כל כלי הקדש בנסע המחנה ואחרי כן יבאו בני קהת לשאת ולא יגעו אל הקדש ומתו אלה משאי בני קהת באהל מועד ופקדת אלעזר בן אהרן הכהן שמן המאור וקטרת הסמים ומנחת התמיד ושמן המשחה פקדת כל המשכן וכל אשר בו בקדש ובכליו וידבר יהוה אל משה ואל אהרן לאמר אל תכריתו את שבט משפחת הקהתי מתוך הלוים זאת עשו להם וחיו ולא ימותו בגשתם אל קדש הקדשים אהרן ובניו יבאו ושמו אתם איש על עבדתו ועל משאו ולא יבאו לראות כבלע את הקדש ומתו וידבר יהוה אל משה לאמר נשא את ראש בני גרשון גם הם לבית אבותם למשפחותם מבן שלשים שנה ומעלה ועד בן חמשים שנה תפקד אתם כל הבא לצבא צבא לעבד עבדה באהל מועד זאת עבדת משפחת הגרשוני לעבד ולמשא ונשאו את יריעות המשכן ואת אהל מועד מכסהו ומכסה התחש אשר עליו מלמעלה ואת מסך פתח אהל מועד ואת קלעי החצר ואת מסך פתח שער החצר אשר על המשכן ועל המזבח סביב ואת מיתריהם ואת כל כלי עבדתם ואת כל אשר יעשה להם ועבדו על פי אהרן ובניו תהיה כל עבדת בני הגרשוני לכל משאם ולכל עבדתם ופקדתם עליהם במשמרת את כל משאם זאת עבדת משפחת בני הגרשוני באהל מועד ומשמרתם ביד איתמר בן אהרן הכהן בני מררי למשפחותם לבית אבותם תפקד אתם מבן שלשים שנה ומעלה ועד בן חמשים שנה תפקדם כל הבא לצבא לעבד{{ה}} את עבדת אהל מועד וזאת משמרת משאם לכל עבדתם באהל מועד קרשי המשכן ובריחיו ועמודיו ואדניו ועמודי החצר סביב ואדניהם ויתדתם ומיתריהם לכל כליהם ולכל עבדתם ובשמות תפקדו את כל כלי משמרת משאם זאת עבדת משפחת בני מררי לכל עבדתם באהל מועד ביד איתמר בן אהרן הכהן ויפקד משה ואהרן ונשיאי העדה את בני הקהתי למשפחותם לבית אבותם מבן שלשים שנה ומעלה ועד בן חמשים שנה כל הבא לצבא לעבדה באהל מועד ויהיו פקדיהם למשפחותם אלפים ושבע מאות וחמשים אלה פקדי משפחת הקהתי כל העבד באהל מועד אשר פקד משה ואהרן על פי יהוה ביד משה ופקדי בני גרשון למשפחותם לבית אבותם מבן שלשים שנה ומעלה ועד בן חמשים שנה כל הבא לצבא לעבדה באהל מועד ויהיו פקדיהם למשפחותם לבית אבותם אלפים ושש מאות ושלשים אלה פקדי משפחת בני גרשון כל העבד באהל מועד אשר פקד משה ואהרן על פי יהוה ופקדי משפחת בני מררי למשפחותם לבית אבותם מבן שלשים שנה ומעלה ועד בן חמשים שנה כל הבא לצבא לעבדה באהל מועד ויהיו פקדיהם למשפחותם שלשת אלפים ומאתים אלה פקדי משפחת בני מררי אשר פקד משה ואהרן על פי יהוה ביד משה כל הפקדים אשר פקד משה ואהרן ונשיאי ישראל את הלוים למשפחותם לבית אבותם מבן שלשים שנה ומעלה ועד בן חמשים שנה כל הבא לעבד עבדת עבדה ועבדת משא באהל מועד ויהיו פקדיהם שמנת אלפים וחמש מאות ושמנים על פי יהוה פקד אתם ביד משה איש איש על עבדתו ועל משאו ופקדיו כאשר צוה יהוה את משה וידבר יהוה אל משה לאמר צוה את בני ישראל וישלחו מן המחנה כל צרוע וכל זב וכל טמא לנפש מזכר עד נקבה תשלחו אל מחוץ למחנה תשלחום ולא יטמאו את מחניהם אשר אני שכן בתוכם ויעשו כן בני ישראל וישלחו אתם אל מחוץ למחנה כאשר דבר יהוה אל משה כן עשו בני ישראל וידבר יהוה אל משה לאמר דבר אל בני ישראל לאמר איש או אשה כי יעשו מכל חטאת האדם למעל מעל ביהוה ואשמה הנפש ההיא והתודו את חטאתם אשר עשו והשיב את אשמו בראשו וחמישתו יסף עליו ונתן לאשר אשם לו ואם אין לאיש גאל להשיב האשם אליו האשם המושב ליהוה לכהן מלבד איל הכפורים אשר יכפר בו עליו וכל תרומה לכל קדשי בני ישראל אשר יקריבו לכהן לו יהיה ואיש את קדשיו לו יהיה ואיש אשר יתן לכהן לו יהיה וידבר יהוה אל משה לאמר דבר אל בני ישראל ואמרת אליהם איש איש כי תשטה אשתו ומעלה בו מעל ושכב איש אתה שכבת זרע ונעלם מעיני אישה ונסתרה והיא נטמאה ועד אין בה והיא לא נתפשה ועבר עליו רוח קנאה וקנא את אשתו והיא נטמאה או עבר עליו רוח קנאה וקנא את אשתו והיא לא נטמאה והביא האיש את אשתו אל הכהן והביא את קרבנה עליה עשירת האיפה קמח שערים לא יצק עליה שמן ולא יתן עליה לבונה כי מנחת קנאת היא מנחת זכרון מזכירת עון והקריב אתה הכהן והעמידה לפני יהוה ולקח הכהן מים קדישים בכלי חרש ומן העפר אשר יהיה בקרקע המשכן יקח הכהן ונתן אל המים והעמיד הכהן את האשה לפני יהוה ופרע את ראש האשה ונתן על כפיה את מנחת הזכרון מנחת קנאת היא וביד הכהן יהיו מי המארים המאררים והשביע אתה הכהן ואמר אל האשה אם לא שכב איש אתך ואם לא שטית טמאה תחת אישיך הנקי ממי המארים המאררים האלה ואת כי שטית תחת אישיך וכי נטמאת ויתן איש בך את שכבתו מבלעדי אישיך והשביע הכהן את האשה בשבועת האלה ואמר הכהן לאשה יתן יהוה אתיך לאלה ולשבועה בתוך עמיך בתת יהוה את ירכיך נפלת ואת בטניך צבא ובאו המים המאררים האלה במעיך לצבת בטן ולנפל ירך ואמרה האשה אמן אמן וכתב את האלות האלה הכהן בספר ומחה אל מי המארים והשקה את האשה את מי המארים המאררים ובאו בה המים המאררים למארים ולקח הכהן מיד האשה את מנחת הקנאת והניף את המנחה לפני יהוה והקריב אתה אל המזבח והרים הכהן מן המנחה את אזכרתה והקטיר המזבחה ואחר ישקה את האשה את המים והשקה את המים והיה אם נטמאה ותמעל מעל באישה ובאו בה המים המאררים למארים וצבתה בטנה ונפלה ירכה והיתה האשה לאלה בקרב עמה ואם לא נטמאה האשה וטהרה היא ונקתה ונזרעה זרע זאת תורת הקנאת ואשר תשטה אשה תחת אישה ונטמאה או איש אשר תעבר עליו רוח קנאה וקנא את אשתו והעמיד את האשה לפני יהוה ועשה לה הכהן את כל התורה הזאת ונקה האיש מעון והאשה ההיא תשא את עונה וידבר יהוה אל משה לאמר דבר אל בני ישראל ואמרת אליהם איש או אשה כי יפלא לנדר נדר נזיר להזיר ליהוה מיין ושכר יזיר חמץ יין וחמץ שכר לא ישתה וכל משארת ענבים לא ישתה וענבים לחים ויבישים לא יאכל כל ימי נזרו מכל אשר יעשה מגפן היין מחרצנים ועד זג לא יאכל כל ימי נדר נזרו תער לא יעבר על ראשו עד מלאת הימים אשר יזיר ליהוה קדוש יהיה גדל פרע שער ראשו כל ימי הזירו ליהוה על נפש מת לא יבוא לאביו ולאמו לאחיו ולאחתו לא יטמא להם במותם כי נזר אלהיו על ראשו כל ימי נזרו קדוש הוא ליהוה וכי ימות מת עליו בפתע פתאם וטמא ראש נזרו וגלח ראשו ביום טהרתו ביום השביעי יגלחנו וביום השמיני יביא שתי תרים או שני בני יונה אל הכהן אל פתח אהל מועד ועשה הכהן אחד לחטאת ואחד לעלה וכפר עליו מאשר חטא על הנפש וקדש את ראשו ביום ההוא והזיר ליהוה את ימי נזרו והביא כבש בן שנתו לאשם והימים הראישונים יפלו כי טמא נזרו וזאת תורת הנזיר ביום מלאת ימי נזרו יביא אתו אל פתח אהל מועד והקריב את קרבנו ליהוה כבש בן שנתו תמים אחד לעלה וכבשה אחת בת שנתה תמימה לחטאת ואיל אחד תמים לשלמים וסל מצות סלת חלות בללות בשמן ורקיקי מצות משחים בשמן ומנחתם ונסכיהם והקריב הכהן לפני יהוה ועשה את חטאתו ואת עלתו ואת האיל יעשה זבח השלמים ליהוה על סל המצות ועשה הכהן את מנחתו ואת נסכו וגלח הנזיר פתח אהל מועד את ראש נזרו ולקח את שער ראש נזרו ונתן על האש אשר תחת זבח השלמים ולקח הכהן את הזרוע בשלה מן האיל וחלת מצה אחת מן הסל ורקיק מצה אחד ונתן על כפי הנזיר אחרי התגלחו את נזרו והניף אתם הכהן תנופה לפני יהוה קדש הוא לכהן יהיה על חזה התנופה ועל שוק התרומה ואחר ישתה הנזיר יין זאת תורת הנזיר אשר ידר קרבנו ליהוה על נזרו מלבד אשר תשיג ידו כפי נדרו אשר ידר כן יעשה על תורת נזרו וידבר יהוה אל משה לאמר דבר אל אהרן ואל בניו לאמר כה תברכו את בני ישראל אמר להם יברכך יהוה וישמרך יאיר יהוה פניו אליך ויחנך ישא יהוה פניו אליך וישם לך שלום ושמו את שמי על בני ישראל ואני אברכם ויהי ביום כלות משה להקים את המשכן וימשח אתו ויקדש אתו ואת כל כליו ואת המזבח ואת כל כליו וימשחם ויקדש אתם ויקריבו נשיאי ישראל ראשי בית אבותם הם נשיאי המטות הם העמדים על הפקדים ויביאו את קרבנם לפני יהוה שש עגלות צב ושנים עשר בקר עגלה על שני הנשיאים ושור לאחד ויקריבו אתם לפני המשכן ויאמר יהוה אל משה לאמר קח מאתם והיו לעבד את עבדת אהל מועד ונתתה אתם אל הלוים איש כפי עבדתו ויקח משה את העגלות ואת הבקר ויתן אתם אל הלוים את שתי העגלות ואת ארבעת הבקר נתן לבני גרשון כפי עבדתם ואת ארבע העגלות ואת שמנת הבקר נתן לבני מררי כפי עבדתם ביד איתמר בן אהרן הכהן ולבני קהת לא נתן כי עבדת הקדש עליהם בכתף ישאו ויקריבו הנשיאים את חנכת המזבח ביום המשח אתו ויקריבו הנשיאים את קרבנם לפני המזבח ויאמר יהוה אל משה נשיא אחד ליום נשיא אחד ליום יקריבו את קרבנם לחנכת המזבח ויהי המקריב ביום הראישון את קרבנו נחשון בן עמינדב למטה יהודה וקרבנו קערת כסף אחת שלשים ומאה משקלה מזרק אחד כסף שבעים שקל בשקל הקדש שניהם מלאים סלת בלולה בשמן למנחה כף אחת עשרה זהב מלאה קטרת פר אחד בן בקר איל אחד כבש אחד בן שנתו לעלה ושעיר עזים אחד לחטאת ולזבח השלמים בקר שנים אילים חמשה עתודים חמשה כבשים בני שנה חמשה זה קרבן נחשון בן עמינדב ביום השני הקריב נתנאל בן צוער נשיא יששכר הקריב את קרבנו קערת כסף אחת שלשים ומאה משקלה מזרק אחד כסף שבעים שקל בשקל הקדש שניהם מלאים סלת בלולה בשמן למנחה כף אחת עשרה זהב מלאה קטרת פר אחד בן בקר איל אחד כבש אחד בן שנתו לעלה ושעיר עזים אחד לחטאת ולזבח השלמים בקר שנים אילים חמשה עתודים חמשה כבשים בני שנה חמשה זה קרבן נתנאל בן צוער ביום השלישי נשיא לבני זבולן אליאב בן חילן וקרבנו קערת כסף אחת שלשים ומאה משקלה מזרק אחד כסף שבעים שקל בשקל הקדש שניהם מלאים סלת בלולה בשמן למנחה כף אחת עשרה זהב מלאה קטרת פר אחד בן בקר איל אחד כבש אחד בן שנתו לעלה ושעיר עזים אחד לחטאת ולזבח השלמים בקר שנים אילים חמשה עתודים חמשה כבשים בני שנה חמשה זה קרבן אליאב בן חילן ביום הרביעי נשיא לבני ראובן אליצור בן שדיאור וקרבנו קערת כסף אחת שלשים ומאה משקלה מזרק אחד כסף שבעים שקל בשקל הקדש שניהם מלאים סלת בלולה בשמן למנחה כף אחת עשרה זהב מלאה קטרת פר אחד בן בקר איל אחד כבש אחד בן שנתו לעלה ושעיר עזים אחד לחטאת ולזבח השלמים בקר שנים אילים חמשה עתדים חמשה כבשים בני שנה חמשה זה קרבן אליצור בן שדיאור ביום החמישי נשיא לבני שמעון שלמיאל בן צורישדי וקרבנו קערת כסף אחת שלשים ומאה משקלה מזרק אחד כסף שבעים שקל בשקל הקדש שניהם מלאים סלת בלולה בשמן למנחה כף אחת עשרה זהב מלאה קטרת פר אחד בן בקר איל אחד כבש אחד בן שנתו לעלה ושעיר עזים אחד לחטאת ולזבח השלמים בקר שנים אילים חמשה עתודים חמשה כבשים בני שנה חמשה זה קרבן שלמיאל בן צורישדי ביום הששי נשיא לבני גד אליסף בן דעואל וקרבנו קערת כסף אחת שלשים ומאה משקלה מזרק אחד כסף שבעים שקל בשקל הקדש שניהם מלאים סלת בלולה בשמן למנחה כף אחת עשרה זהב מלאה קטרת פר אחד בן בקר איל אחד כבש אחד בן שנתו לעלה ושעיר עזים אחד לחטאת ולזבח השלמים בקר שנים אילים חמשה עתודים חמשה כבשים בני שנה חמשה זה קרבן אליסף בן דעואל ביום השביעי נשיא לבני אפרים אלישמע בן עמיהוד וקרבנו קערת כסף אחת שלשים ומאה משקלה מזרק אחד כסף שבעים שקל בשקל הקדש שניהם מלאים סלת בלולה בשמן למנחה כף אחת עשרה זהב מלאה קטרת פר אחד בן בקר איל אחד כבש אחד בן שנתו לעלה ושעיר עזים אחד לחטאת ולזבח השלמים בקר שנים אילים חמשה עתודים חמשה כבשים בני שנה חמשה זה קרבן אלישמע בן עמיהוד ביום השמיני נשיא לבני מנשה גמליאל בן פדהצור וקרבנו קערת כסף אחת שלשים ומאה משקלה מזרק אחד כסף שבעים שקל בשקל הקדש שניהם מלאים סלת בלולה בשמן למנחה כף אחת עשרה זהב מלאה קטרת פר אחד בן בקר איל אחד כבש אחד בן שנתו לעלה ושעיר עזים אחד לחטאת ולזבח השלמים בקר שנים אילים חמשה עתודים חמשה כבשים בני שנה חמשה זה קרבן גמליאל בן פדהצור ביום התשעי נשיא לבני בנימים אבידן בן גדעוני וקרבנו קערת כסף אחת שלשים ומאה משקלה מזרק אחד כסף שבעים שקל בשקל הקדש שניהם מלאים סלת בלולה בשמן למנחה כף אחת עשרה זהב מלאה קטרת פר אחד בן בקר איל אחד כבש אחד בן שנתו לעלה ושעיר עזים אחד לחטאת ולזבח השלמים בקר שנים אילים חמשה עתודים חמשה כבשים בני שנה חמשה זה קרבן אבידן בן גדעוני ביום העשירי נשיא לבני דן אחיעזר בן עמישדי וקרבנו קערת כסף אחת שלשים ומאה משקלה מזרק אחד כסף שבעים שקל בשקל הקדש שניהם מלאים סלת בלולה בשמן למנחה כף אחת עשרה זהב מלאה קטרת פר אחד בן בקר איל אחד כבש אחד בן שנתו לעלה ושעיר עזים אחד לחטאת ולזבח השלמים בקר שנים אילים חמשה עתודים חמשה כבשים בני שנה חמשה זה קרבן אחיעזר בן עמישדי ביום עשתי עשר יום נשיא לבני אשר פגעיאל בן עכרן וקרבנו קערת כסף אחת שלשים ומאה משקלה מזרק אחד כסף שבעים שקל בשקל הקדש שניהם מלאים סלת בלולה בשמן למנחה כף אחת עשרה זהב מלאה קטרת פר אחד בן בקר איל אחד כבש אחד בן שנתו לעלה ושעיר עזים אחד לחטאת ולזבח השלמים בקר שנים אילים חמשה עתודים חמשה כבשים בני שנה חמשה זה קרבן פגעיאל בן עכרן ביום שנים עשר יום נשיא לבני נפתלי אחירע בן עינן וקרבנו קערת כסף אחת שלשים ומאה משקלה מזרק אחד כסף שבעים שקל בשקל הקדש שניהם מלאים סלת בלולה בשמן למנחה כף אחת עשרה זהב מלאה קטרת פר אחד בן בקר איל אחד כבש אחד בן שנתו לעלה ושעיר עזים אחד לחטאת ולזבח השלמים בקר שנים אילים חמשה עתודים חמשה כבשים בני שנה חמשה זה קרבן אחירע בן עינן זאת חנכת המזבח ביום המשיח אתו מאת נשיאי ישראל קערות כסף שתים עשרה מזרקי כסף שנים עשר כפות זהב שתים עשרה שלשים ומאה הקערה האחת כסף ושבעים המזרק האחד כל כסף הכלים אלפים וארבע מאות בשקל הקדש כפות זהב שתים עשרה מלאות קטרת עשרה עשרה הכף בשקל הקדש כל זהב הכפות עשרים ומאה כל הבקר לעלה שנים עשר פרים אילים שנים עשר כבשים בני שנה שנים עשר ומנחתם ושעירי עזים שנים עשר לחטאת וכל בקר זבח השלמים עשרים וארבעה פרים אילים ששים עתודים ששים כבשים בני שנה ששים זאת חנכת המזבח אחרי המשיח אתו ובבא משה אל אהל מועד לדבר אתו וישמע את הקול מדבר אליו מעל הכפרת אשר על ארון העדות מבין שני הכרבים וידבר אליו וידבר יהוה אל משה לאמר דבר אל אהרן ואמרת אליו בהעלותך את הנרות אל מול פני המנורה יאירו שבעת הנרות ויעש כן אהרן אל מול פני המנורה העלה נרתיה כאשר צוה יהוה את משה וזה מעשה המנורה מקשה זהב עד ירכיה ועד פרחיה מקשה היא כמראה אשר הראה יהוה את משה כן עשה את המנורה וידבר יהוה אל משה לאמר קח את הלוים מתוך בני ישראל וטהרת אתם וכה תעשה להם לטהרם הזה עליהם מי חטאת והעבירו תער על כל בשרם וכבסו בגדיהם והטהרו ולקחו פר בן בקר ומנחתו סלת בלולה בשמן ופר שני בן בקר תקח לחטאת והקרבת את הלוים לפני אהל מועד והקהלת את כל עדת בני ישראל והקרבת את הלוים לפני יהוה וסמכו בני ישראל את ידיהם על הלוים והניף אהרן את הלוים תנופה לפני יהוה מאת בני ישראל והיו לעבד את עבדת יהוה והלוים יסמכו את ידיהם על ראש הפרים ועשה את האחד חטאת ואת האחד עלה ליהוה לכפר על הלוים והעמדת את הלוים לפני אהרן ולפני בניו והנפת אתם תנופה ליהוה והבדלת את הלוים מתוך בני ישראל והיו לי הלוים ואחרי כן יבאו הלוים לעבד את עבדת אהל מועד וטהרת אתם והנפת אתם תנופה כי נתנים נתנים הם לי מתוך בני ישראל תחת כל בכור פטר רחם בבני ישראל לקחתי אתם לי כי לי כל בכור בבני ישראל באדם ובבהמה ביום הכיתי כל בכור בארץ מצרים הקדשתי אתם לי ואקח את הלוים תחת כל בכור בבני ישראל ואתנה את הלוים נתנים לאהרן ולבניו מתוך בני ישראל לעבד את עבדת בני ישראל באהל מועד ולכפר על בני ישראל ולא יהיה בבני ישראל נגף בגשת בני ישראל אל הקדש ויעש משה ואהרן וכל עדת בני ישראל ללוים ככל אשר צוה יהוה את משה ללוים כן עשו להם בני ישראל ויתחטאו הלוים ויכבסו בגדיהם וינף אהרן אתם תנופה לפני יהוה ויכפר עליהם אהרן לטהרם ואחרי כן באו הלוים לעבד את עבדתם באהל מועד לפני אהרן ולפני בניו כאשר צוה יהוה את משה על הלוים כן עשו להם וידבר יהוה אל משה לאמר זאת אשר ללוים מבן חמש ועשרים שנה ומעלה יבוא לצבא צבא בעבדת אהל מועד ומבן חמשים שנה ישוב מצבא העבדה ולא יעבד עוד ושרת את אחיו באהל מועד לשמר משמרת ועבדה לא יעבד ככה תעשה ללוים במשמרתם וידבר יהוה אל משה במדבר סיני בשנה השנית לצאתם מארץ מצרים בחדש הראישון לאמר ויעשו בני ישראל את הפסח במועדיו בארבעה עשר יום בחדש הזה בין הערבים יעשו אתו במועדיו ככל חקתיו וככל משפטיו תעשו אתו וידבר משה אל בני ישראל לעשות הפסח ויעשו את הפסח בראישון בארבעה עשר יום לחדש בין הערבים במדבר סיני ככל אשר צוה יהוה את משה כן עשו בני ישראל ויהיו אנשים אשר היו טמאים לנפש אדם ולא יכלו לעשות הפסח ביום ההוא ויקרבו לפני משה ולפני אהרן ביום ההוא ויאמרו האנשים ההם אליו אנחנו טמאים לנפש אדם למה נגרע לבלתי הקריב את קרבן יהוה במועדיו בתוך בני ישראל ויאמר אליהם משה עמדו ואשמעה מה יצוה יהוה לכם וידבר יהוה אל משה לאמר דבר אל בני ישראל לאמר איש איש כי יהיה טמא לנפש או בדרך רחוקה לכם או לדרתיכם ועשה פסח ליהוה בחדש השני בארבעה עשר יום בין הערבים יעשו אתו על מצות ומררים יאכלהו לא ישאירו ממנו עד בקר ועצם לא ישברו בו ככל חקת הפסח יעשו אתו ואיש אשר הוא טהור ובדרך לא היה וחדל לעשות הפסח ונכרתה הנפש ההיא מעמיה כי קרבן יהוה לא הקריב במועדיו חטאו ישא האיש ההוא וכי יגור אתכם גר ועשה פסח ליהוה כחקת הפסח וכמשפטיו כן יעשה חקה אחת יהיה לכם ולגר ולזרח (!) הארץ וביום הוקם את המשכן כסה הענן את המשכן לאהל העדות ובערב יהיה על המשכן כמראה אש עד בקר כן יהיה תמיד הענן יכסנו ומראה אש לילה ולפי העלות הענן מעל האהל ואחרי כן יסעו בני ישראל ובמקום אשר ישכן שם הענן שם יחנו בני ישראל על פי יהוה יסעו בני ישראל ועל פי יהוה יחנו כל ימי אשר ישכן הענן על המשכן יחנו ובהאריך הענן על המשכן ימים רבים ושמרו בני ישראל את משמרת יהוה ולא יסעו ויש אשר יהיה הענן ימים במספר על המשכן על פי יהוה יחנו ועל פי יהוה יסעו ויש אשר יהיה הענן מערב עד בקר ונעלה הענן בבקר ונסעו או יומם ולילה ונעלה הענן ונסעו או יומים או חדש או ימים בהאריך הענן על המשכן לשכן עליו יחנו בני ישראל ולא יסעו ובהעלותו יסעו על פי יהוה יחנו ועל פי יהוה יסעו את משמרת יהוה שמרו על פי יהוה ביד משה וידבר יהוה אל משה לאמר עשה לך שתי חצצרות כסף מקשה תעשה אתם והיו לך למקרא העדה ולמסע את המחנות ותקעו בהן ונועדו אליך כל העדה אל פתח אהל מועד ואם באחת יתקעו ונועדו אליך הנשיאים ראשי אלפי ישראל ותקעתם תרועה ונסעו המחנות החנים קדמה ותקעתם תרועה שנית ונסעו המחנות החנים צפונה תרועה יתקעו למסעיהם ובהקהל את הקהל תתקעו ולא תריעו ובני אהרן הכהנים יתקעו בחצצרות והיו לכם לחקת עולם לדורתיכם וכי תבאו מלחמה בארצכם על הצר הצרר אתכם והרעתם בחצצרות ונזכרתם לפני יהוה אלהיכם ונושעתם מאיביכם [א] וביום שמחתיכם ובמועדיכם ובראשי חדשיכם ותקעתם בחצצרות על עלתיכם ועל זבחי שלמיכם והיו לכם לזכרון לפני יהוה אלהיכם אני יהוה אלהיכם [ב] וידבר יהוה אל משה לאמר רב לכם שבת בהר הזה פנו וסעו לכם ובאו הר האמרי ואל כל שיכניו בערבה בהר ובשפילה בנגב ובחוף הים ארץ הכנעני והלבנון עד הנהר הגדול נהר פרת ראו נתתי לפניכם את הארץ באו ורשו את הארץ אשר נשבעתי לאבתיכם לאברהם ליצחק וליעקב לתת לזרעם אחריהם ויהי בשנה השנית בחדש השני בעשרים בחדש נעלה הענן מעל משכן העדות ויסעו בני ישראל למסעיהם ממדבר סיני וישכן הענן במדבר פראן ויסעו בראישונה על פי יהוה ביד משה ויסע דגל מחנה בני יהודה בראישונה לצבאתם ועל צבאו נחשון בן עמינדב ועל צבא מטה בני יששכר נתנאל בן צוער ועל צבא מטה בני זבולן אליאב בן חילן והורד המשכן ונסעו בני גרשון ובני מררי נשאי המשכן ונסע דגל מחנה בני ראובן לצבאתם ועל צבאו אליצור בן שדיאור ועל צבא מטה בני שמעון שלמיאל בן צורישדי ועל צבא מטה בני גד אליסף בן דעואל ונסעו הקהתים נשאי המקדש והקימו את המשכן עד באם ונסע דגל מחנה בני אפרים לצבאתם ועל צבאו אלישמע בן עמיהוד ועל צבא מטה בני מנשה גמליל בן פדהצור ועל צבא מטה בני בנימים אבידן בן גדעוני ונסע דגל מחנה בני דן מאסף לכל המחנות לצבאתם ועל צבאו אחיעזר בן עמישדי ועל צבא מטה בני אשר פגעיאל בן עכרן ועל צבא מטה בני נפתלי אחירע בן עינן אלה מסעי בני ישראל לצבאתם ויסעו ויאמר משה לחובב בן רעואל המדיני חתן משה נסעים אנחנו אל המקום אשר אמר יהוה אתו אתן לכם לך אתנו והטיבנו (!) לך כי יהוה דבר טוב על ישראל ויאמר אליו לא אלך כי אם אל ארצי ואל מולדתי אלך ויאמר אל נא תעזב אתנו כי על כן ידעת חנתינו במדבר והיית לנו לעינים והיה כי תלך עמנו והיה הטוב ההוא אשר ייטיב יהוה עמנו והיטבנו לך ויסעו מהר יהוה דרך שלשת ימים וארון ברית יהוה נסע לפניהם דרך שלשת ימים לתור להם מנוחה וענן יהוה עליהם יומם בנסעם מן המחנה ויהי בנסע הארון ויאמר משה קומה יהוה ויפוצו איביך וינוסו משנאיך מפניך ובמנוחה יאמר שובה יהוה רבבות אלפי ישראל ויהי העם כמתאננים רע באזני יהוה וישמע יהוה ויחר אפו ותבער בם אש יהוה ותאכל בקצה המחנה ויצעק העם אל משה ויתפלל משה אל יהוה ותשקע האש ויקרא שם המקום ההוא תבערה כי בערה בם אש יהוה והאספסף אשר בקרבו התאוו תאוה וישבו ויבכו גם בני ישראל ויאמרו מי יאכילנו בשר זכרנו את הדגה אשר נאכל במצרים חנם את הקשואים ואת האבטחים ואת החציר ואת הבצלים ואת השומים ועתה נפשנו יבשה אין כל בלתי אל המן עינינו והמן כזרע גד הוא ועינו כעין הבדלח שטו העם ולקטו וטחנו ברחים ודכו במדוכה ובשלו בפרור ועשו אתו עגות והיה טעמו כטעם לשד השמן וברדת הטל על המחנה לילה ירד המן עליו וישמע משה את העם בכה למשפחותיו איש לפתח אהלו ויחר אף יהוה מאד ובעיני משה רע ויאמר משה אל יהוה למה הרעת לעבדך ולמה לא מצאתי חן בעיניך לשים את משא כל העם הזה עלי האנכי הריתי את כל העם הזה אם אנכי ילדתיו כי תאמר אלי שאהו בחיקך כאשר ישא האמן את הינק אל האדמה אשר נשבעת לאבתיו מאין לי בשר לתת לכל העם הזה כי יבכו עלי לאמר תנה לנו בשר ונאכל לא אוכל אנכי לבדי לשאת את כל העם הזה כי כבד ממני ואם ככה אתה עשה לי הרגני נא הרג ואם מצאתי חן בעיניך ואל אראה ברעתי ויאמר יהוה אל משה אספה לי שבעים איש מזקני ישראל אשר ידעת כי הם זקני העם ושטריו ולקחת אתם אל אהל מועד והתיצבו שם עמך וירדתי ודברתי עמך שם והצלתי מן הרוח אשר עליך ושמתי עליהם ונשאו אתך במשא העם ולא תשא אתה לבדך ואל העם תאמר התקדשו למחר ואכלתם בשר כי בכיתם באזני יהוה לאמר מי יאכילנו בשר כי טוב לנו במצרים ונתן יהוה לכם בשר ואכלתם לא יום אחד תאכלון ולא יומים ולא חמשה ימים ולא עשרה ימים ולא עשרים יום עד חדש ימים עד אשר יצא מאפכם והיה לכם לזרה יען כי מאסתם את יהוה אשר בקרבכם ותבכו לפניו לאמר למה זה יצאנו ממצרים ויאמר משה שש מאות אלף רגלאי העם אשר אנכי בקרבו ואתה אמרת בשר אתן להם ואכלו חדש ימים הצאן והבקר ישחט להם ומצא להם אם את כל דגי הים יאסף להם ומצא להם ויאמר יהוה אל משה היד יהוה תקצר אתה תראה היקראך דברי אם לא ויצא משה וידבר אל העם את דברי יהוה ויאסף שבעים איש מזקני העם ויעמד אתם סביבת האהל וירד יהוה בענן וידבר אליו ויצל מן הרוח אשר עליו ויתן על שבעים איש הזקנים ויהי כנוח עליהם הרוח ויתנאבו (!) ולא יאספו וישארו שני אנשים במחנה שם האחד אלדד ושם השני מודד ותנח עליהם הרוח והם בכתובים ולא יצאו האהלה ויתנבאו במחנה וירץ הנער ויגד למשה ויאמר אלדד ומודד מתנבאים במחנה ויען יהושע בן נון משרת משה מביחריו (!) ויאמר אדני משה כלאם ויאמר לו משה המקנא אתה לי ומי יתן כל עם יהוה נביאים כי יתן יהוה את רוחו עליהם ויאסף משה אל המחנה הוא וזקני ישראל ורוח נסע מאת יהוה ויגז שלוי מן הים ויטש אל המחנה כדרך יום כה וכדרך יום כה סביבת המחנה וכאמתים על פני הארץ ויקם העם כל היום ההוא וכל הלילה וכל היום המחרת ויאספו את השלוי הממעיט אסף עשרה חמרים וישחטו להם שחוטה סביבת המחנה הבשר עודנו בין שניהם טרם יכרת ואף יהוה חרה בעם ויך יהוה בעם מכה רבה מאד ויקרא שם המקום ההוא קברות התאוה כי שם קברו את העם המתאוים מקברות התאוה נסעו העם החצרות ויהיו בחצרות ותדבר מרים ואהרן במשה על אדות האשה הכשית אשר לקח כי אשה כשית לקח ויאמרו הרק אך במשה דבר יהוה הלוא גם בנו דבר וישמע יהוה והאיש משה ענו מאד מכל האדם אשר על פני האדמה ויאמר יהוה פתאם אל משה ואל אהרן ואל מרים צאו שלשתכם אל אהל מועד ויצאו שלשתם וירד יהוה בעמוד ענן ויעמד פתח האהל ויקרא אהרן ומרים ויצאו שניהם ויאמר שמעו נא דברי אם יהיה נביאכם יהוה במראה אליו התודע ובחלום אדבר בו לא כן עבדי משה בכל ביתי נאמן הוא פה אל פה אדבר בו במראה ולא בחידת {ותמנות} <ותמונת> יהוה יביט ומדוע לא יראתם לדבר בעבדי במשה ויחר אף יהוה בם וילך והענן סר מעל האהל והנה מרים מצרעת כשלג ויפן אהרן אל מרים והנה מצרעת ויאמר אהרן אל משה בי אדני אל נא תשית עלינו חטאת אשר נואלנו ואשר חטאנו אל נא תהיה כמת אשר בצאתו מרחם אמו ויאכל חצי בשרו ויצעק משה אל יהוה לאמר אל נא רפא נא לה ויאמר יהוה אל משה ואביה ירק ירק בפניה הלא תכלם שבעת ימים תסגר שבעת ימים מחוץ למחנה ואחר תאסף ותסגר מרים מחוץ למחנה שבעת ימים והעם לא נסעו עד האספה מרים [א] ואחר נסעו העם מחצרות ויחנו במדבר פראן [ב] ויאמר משה לבני ישראל באתם עד הר האמרי אשר יהוה אלהינו נתן לנו ראה נתן יהוה אלהיך לפניך את הארץ עלה רש כאשר דבר יהוה אלהי אבותיך לך אל תירא ואל תחת ויקרבו אל משה ויאמרו נשלחה אנשים לפנינו ויחפדו לנו את הארץ וישיבו אתנו דבר את הדרך אשר נעלה בה ואת הערים אשר נבוא עליהן וייטב הדבר בעיני משה וידבר יהוה אל משה לאמר שלח לך אנשים ויתרו את ארץ כנען אשר אני נתן לבני ישראל איש אחד איש אחד למטה אבותיו תשלח כל נשיא בהם וישלח אתם משה ממדבר פראן על פי יהוה כלם אנשים ראשי בני ישראל הם ואלה שמותם למטה ראובן שמוע בן זכור למטה שמעון שפט בן אורי למטה יהודה כלב בן יפנה למטה יששכר יגאל בן יוסף למטה אפרים יהושע בן נון למטה בנימים פלטי בן רפוא למטה זבולן גדיאל בן סודי למטה יוסף למטה מנשה גדי בן סוסי למטה דן עמיאל בן גמלי למטה אשר סתור בן מיכיאל למטה נפתלי נחבי בן ופסי למטה גד גואל בן מיכי אלה שמות האנשים אשר שלח משה לתור את הארץ ויקרא משה ליהושע בן נון יהושע וישלח אתם לתור את ארץ כנען ויאמר אליהם עלו זה בנגב ועליתם את ההר וראיתם את הארץ מה היא ואת העם הישב עליה החזק הוא הרפא המעט הוא אם רב ומה הארץ אשר הוא ישב בה הטובה היא אם רעה ומה הערים אשר הוא ישב בהן המבחנים או מבצרים ומה הארץ השמנה היא אם רזה היש בה עץ אם אין והתחזקתם ולקחתם מפרי הארץ והימים ימי בכרות ענבים וילכו ויבאו ויתרו את הארץ ממדבר צן עד רחב לבוא חמתה ויעלו בנגב ויבאו עד חברון ושם אחימן ששי ותלמי ילידי ענק וחברון שבע שנים נבנתה לפני צען מצרים ויבאו עד נחל אשכול ויכרתו משם זמרה ואשכול ענבים אחד וישאו במוט בשנים ומן הרמונים ומן התאנים למקום ההוא קראו נחל אשכול על אדות האשכול אשר כרתו משם בני ישראל וישבו מתור את הארץ מקץ ארבעים יום וילכו ויבאו אל משה ואל אהרן ואל כל עדת בני ישראל אל מדבר פראן קדשה וישיבו אתם דבר ואת כל העדה ויראום את פרי הארץ ויספרו לו ויאמרו באנו אל הארץ אשר שלחתנו וגם זבת חלב ודבש היא וזה פריה אפס כי עז העם הישב בארץ והערים בצרות וגדלות מאד וגם ילידי ענק ראינו שם עמלק ישב בארץ הנגב והחתי והחוי והיבוסי והאמרי ישב בהר והכנעני ישב על הים ועל יד הירדן ויהס כלב את העם על משה ויאמר לו עלה נעלה וירשנו אתה כי יכל נכל לה והאנשים אשר עלו עמו אמרו לא נוכל לעלות אל העם כי חזק הוא ממנו ויוציאו דבת הארץ אשר תרו אתה אל בני ישראל לאמר הארץ אשר עברנו בה לתור אתה ארץ אכלת ישביה היא וכל העם אשר ראינו בתוכה אנשי מדות [א] ושם ראינו את הנפלים בני ענק מן הנפלים ונהי בעינינו כחגבים וכן היינו בעיניהם [ב] וירגנו בני ישראל באהליהם ויאמרו בשנאת יהוה אתנו הוציאנו מארץ מצרים לתת אתנו ביד האמרי להשמידנו אנה אנחנו עלים ואחינו המיסו את לבבנו לאמר עם גדול ורב ממנו ערים גדלות ובצרות בשמים וגם בני ענקים ראינו שם ויאמר משה לבני ישראל לא תערצון ולא תיראון מהם יהוה אלהיכם ההלך לפניכם הוא ילחם לכם ככל אשר עשה אתכם במצרים לעיניכם ובמדבר אשר ראית אשר נשאך יהוה אלהיך כאשר ישא איש את בנו בכל הדרך אשר הלכתם עד באכם עד המקום הזה והבדבר (!) הזה אינכם מאמנים ביהוה אלהיכם ההלך לפניכם בדרך לתור לכם מקום להחנתכם באש לילה להראותכם בדרך אשר תלכו בה וענן יומם ותשא כל העדה ויתנו את קולם ויבך העם בלילה ההוא וילנו על משה ועל אהרן כל בני ישראל ויאמרו אליהם כל העדה לו מתנו בארץ מצרים או במדבר הזה לו מתנו ולמה יהוה מביא אתנו אל הארץ הזאת לנפל בחרב נשינו וטפנו יהיו לבז הלוא טוב לנו שובה מצרימה ויאמרו איש אל אחיו נתן ראש ונשוב מצרימה ויפל משה ואהרן על פניהם לפני כל קהל עדת בני ישראל ויהושע בן נון וכלב בן יפנה מן האתורים את הארץ קרעו בגדיהם ויאמרו אל כל עדת בני ישראל לאמר הארץ אשר עברנו בה לתור אתה טובה הארץ מאד מאד אם חפץ בנו יהוה והביא אתנו אל הארץ הזאת ונתנה לנו ארץ אשר היא זבת חלב ודבש אך ביהוה אל תמרדו ואתם אל תיראו את עם הארץ כי לחמנו הם סר צלם מעליהם ויהוה אתנו אל תיראם ויאמרו כל העדה לרגם אתם באבנים וכבוד יהוה נראה באהל מועד אל כל בני ישראל ויאמר יהוה אל משה עד אנה ינאצני העם הזה ועד אנה לא יאמנו בי בכל האתות אשר עשיתי בקרבו אכנו בדבר ואורישנו ואעשה אתך ואת בית אביך לגוי גדול ועצום ממנו ויאמר משה אל יהוה ושמעו מצרים כי העלית בכחך את העם הזה מקרבו ואמרו אל יושב הארץ הזאת שמעו כי אתה יהוה בקרב העם הזה אשר עין בעין נראה אתה יהוה ועננך עמד עליהם ובעמוד ענן אתה הלך לפניהם יומם ובעמוד אש לילה והמת את העם הזה כאיש אחד ואמרו הגוים אשר שמעו את שמעך לאמר מבלתי יכלת יהוה להביא את העם הזה אל הארץ אשר נשבע להם וישחטם במדבר ועתה יגדל נא כח אדני כאשר דברת לאמר יהוה ארך אפים ורב חסד ואמת נשא עון ופשע וחטאה ונקה לו ינקה פקד עון אבות על בנים על שלישים ועל רבעים סלח נא לעון העם הזה כגדל חסדך וכאשר נשאת לעם הזה ממצרים ועד הנה ויאמר יהוה סלחתי כדבריך ואולם חי אני וימלא כבוד יהוה את כל הארץ כי כל האנשים הראים את כבודי ואת אותתי אשר עשיתי במצרים ובמדבר וינסו אתי זה עשר פעמים ולא שמעו בקולי אם יראו את הארץ אשר נשבעתי לאבותם לתת להם וכל מנאצי לא יראוה ועבדי כלב עקב היתה רוח אחרת עמו וימלא אחרי והבאתיו אל הארץ <<אשר>> בא שמה וזרעו יירשנה והעמלקי והכנעני ישב בעמק מחר פנו וסעו לכם המדברה דרך ים סוף וידבר יהוה אל משה ואל אהרן לאמר עד מתי לעדה הרעה הזאת אשר הם מלנים עלי את תלנות בני ישראל אשר הם מלנים עלי שמעתי אמר אליהם חי אני נאם יהוה אם לא כאשר דברתם באזני כן אעשה לכם במדבר הזה יפלו פגריכם וכל פקדיכם לכל מספרכם מבן עשרים שנה ומעלה אשר הלנתם עלי אם אתם תבאו אל הארץ אשר נשאתי את ידי לשכן אתכם בה כי אם כלב בן יפנה ויהושע בן נון וטפכם אשר אמרתם לבז יהיה והבאתי אתם וידעו את הארץ אשר מאסתם בה ופגריכם אתם יפלו במדבר הזה ובניכם יהיו רעים במדבר ארבעים שנה ונשאו את זונתיכם עד תם פגריכם במדבר במספר הימים אשר תרתם את הארץ ארבעים יום יום לשנה יום לשנה תשאו את עונתיכם ארבעים שנה וידעתם את תנואתי אני יהוה דברתי אם לא זאת אעשה לכל העדה הרעה הזאת הנועדים עלי במדבר הזה יתמו ושם ימותו והאנשים אשר שלח משה לתור את הארץ וישבו וילנו עליו את כל העדה להוציא דבה על הארץ וימתו האנשים מוצאי דבת הארץ רעה במגפה לפני יהוה ויהושע בן נון וכלב בן יפנה חיו מן האנשים ההם ההלכים לתור את הארץ וידבר משה את הדברים האלה אל כל בני ישראל ויתאבלו העם מאד וישכמו בבקר ויעלו אל ראש ההר לאמר הננו ועלינו אל המקום אשר אמר יהוה כי חטאנו ויאמר יהוה אל משה אמר להם לא תעלו ולא תלחמו כי אינני בקרבכם ולא תנגפו לפני איביכם [ב] ויאמר משה למה זה אתם עברים את פי יהוה והיא לא תצליח אל תעלו כי אין יהוה בקרבכם ולא תנגפו לפני איביכם כי העמלקי והכנעני שם לפניכם ונפלתם בחרב כי על כן שבתם מאחרי יהוה ולא יהיה יהוה עמכם ויעפלו לעלות אל ראש ההר וארון ברית יהוה ומשה לא משו מקרב המחנה וירד העמלקי והכנעני הישב בהר ההוא לקראתם וירדפו אתם כאשר תעשינה הדברים ויכום ויכתום עד חרמה וישבו אל המחנה וידבר יהוה אל משה לאמר דבר אל בני ישראל ואמרת אליהם כי תבאו אל ארץ מושבתיכם אשר אני נתן לכם ועשיתם אשה ליהוה עלה או זבח לפלא נדר או נדבה או במועדיכם לעשות ריח ניחח ליהוה מן הבקר או מן הצאן והקריב המקריב את קרבנו ליהוה מנחה סלת עשרון בלול ברבעית ההין שמן ויין לנסך רבעית ההין תעשה על העלה או לזבח לכבש האחד או לאיל תעשה מנחה סלת שני עשרנים בלול בשמן שלשית ההין ויין לנסך שלשית ההין תקריב ריח ניחח ליהוה וכי תעשה בן בקר עלה או זבח לפלא נדר או שלמים ליהוה והקריב על בן הבקר מנחה סלת שלשה עושרנים בלול בשמן חצי ההין ויין תקריב לנסך חצי ההין אשה ריח ניחח ליהוה ככה יעשה לשור האחד או לאיל האחד או לשה בכשבים או בעזים כמספרם אשר {{תעשה}} <<תעשו>> ככה תעשו לאחד במספרם כל האזרח יעשה ככה את אלה להקריב אשה ריח ניחח ליהוה וכי יגור אתכם גר או אשר בתוככם לדרתיכם ועשה אשה ריח ניחח ליהוה כאשר תעשו כן יעשה הקהל חקה אחת לכם ולגר הגר חקת עולם לדרתיכם ככם כגר יהיה לפני יהוה תורה אחת ומשפט אחד יהיה לכם ולגר הגר אתכם וידבר יהוה אל משה לאמר דבר אל בני ישראל ואמרת אליהם בבאכם אל הארץ אשר אני מביא אתכם שמה והיה באכלכם מלחם הארץ תרימו תרומה ליהוה ראשית עריסתיכם חלה תרימו תרומה כתרומת גרן כן תרימו אתה מראשית עריסתיכם תתנו ליהוה תרומה לדרתיכם וכי תשגו ולא תעשו את כל המצות האלה אשר דבר יהוה אל משה את כל אשר צוה יהוה אליכם ביד משה למן היום אשר צוה יהוה והלאה לדרתיכם והיה אם מעיני העדה נעשתה לשגגה ועשו כל העדה פר בן בקר אחד לעלה לריח ניחח ליהוה ומנחתו ונסכו כמשפט ושעיר עזים אחד לחטאת וכפר הכהן על כל עדת בני ישראל ונסלח להם כי שגגה היא והם הביאו את קרבנם אשה ליהוה וחטאתם לפני יהוה על שגגתם ונסלח לכל עדת בני ישראל ולגר הגר בתוכם כי לכל העם בשגגה ואם נפש אחת תחטא בשגגה והקריבה עז בת שנתה לחטאת וכפר הכהן על הנפש השגגת בחטאה בשגגה לפני יהוה לכפר עליו ונסלח לו האזרח בבני ישראל ולגר הגר בתוכם תורה אחת יהיה לכם לעשה בשגגה והנפש אשר תעשה ביד רמה מן האזרח ומן הגר את יהוה הוא מגדף ונכרתה הנפש ההיא מקרב עמיה כי את דבר יהוה בזה ואת מצותיו הפר הכרת תכרת הנפש ההיא עונה בה ויהיו בני ישראל במדבר וימצאו איש מקשש עצים ביום השבת ויקריבו אתו המצאים אתו מקשש עצים אל משה ואל אהרן ואל כל העדה ויניחו אתו במשמר כי לא פרש מה יעשה לו ויאמר יהוה אל משה מות יומת האיש רגמו אתו באבנים כל העדה מחוץ למחנה ויוציאו אתו כל העדה אל מחוץ למחנה וירגמו אתו באבנים וימת כאשר צוה יהוה את משה ויאמר יהוה אל משה לאמר דבר אל בני ישראל ואמרת אליהם ועשו להם ציציות על כנפי בגדיהם לדרותם ונתנו על ציצת הכנף פתיל תכלת והיו לכם {לציצות} <לציציות> וראיתם אתם וזכרתם את כל מצות יהוה ועשיתם אתם ולא תתורו אחרי לבבכם ואחרי עיניכם אשר אתם זנים אחריהם למען תזכרו ועשיתם את כל מצותי והייתם קדשים לאלהיכם אני יהוה אלהיכם אשר הוצאתי אתכם מארץ מצרים להיות לכם לאלהים אני יהוה אלהיכם ויקח קרח בן יצהר בן קהת בן לוי ודתן ואבירם בני אליאב ואון בן פלת בן ראובן ויקמו לפני משה ואנשים מבני ישראל חמשים ומאתים נשיאי עדה קריאי מועד אנשי שם ויקהלו על משה ועל אהרן ויאמרו אליהם רב לכם כי כל העדה כלם קדישים ובתוכם יהוה ומדוע תתנשאו על קהל יהוה וישמע משה ויפל על פניו וידבר אל קרח ואל כל עדתו לאמר בקר ויודיע יהוה את אשר לו ואת הקדוש יקריב אליו ואת אשר יבחר בו יקריב אליו זאת עשו קחו לכם מחתות קרח וכל עדתו ותנו בהן אש ושימו עליהן קטרת לפני יהוה מחר והיה האיש אשר יבחר יהוה הוא הקדוש רב לכם בני לוי ויאמר משה אל קרח שמעו נא בני לוי המעט מכם כי הבדיל אלהי ישראל אתכם מעדת ישראל להקריב אתכם אליו לעבד את עבדת משכן יהוה ולעמד לפני העדה לשרתם ויקריב אתך ואת כל אחיך בני לוי אתך ובקשתם גם כהנה לכן אתה וכל עדתך הנועדים על יהוה ואהרן מה הוא כי תלנו עליו וישלח משה לקרא לדתן ולאבירם בני אליאב ויאמרו לא נעלה המעט כי העליתנו מארץ זבת חלב ודבש להמיתנו במדבר כי תשתרר עלינו גם אשתרר אף לא אל ארץ זבת חלב ודבש הבאתנו ותתן לנו נחלת שדה או כרם העיני האנשים ההם תנקר לא נעלה ויחר למשה מאד ויאמר אל יהוה אל תפן אל מנחתם לא חמוד אחד מהם נשאתי ולא הרעתי את אחד מהם ויאמר משה אל קרח אתה וכל עדתך היו לפני יהוה אתה והם ואהרן מחר וקחו איש מחתתו ונתתם עליהן קטרת והקרבתם לפני יהוה איש מחתתו חמשים ומאתים מחתת ואתה ואהרן איש מחתתו ויקחו איש מחתתו ויתנו בהן אש וישמו עליהן קטרת ויעמדו פתח אהל מועד ומשה ואהרן ויקהל עליהם קרח את כל העדה אל פתח אהל מועד וירא כבוד יהוה אל כל העדה וידבר יהוה אל משה ואל אהרן לאמר הבדלו מתוך העדה הזאת ואכלה אתם כרגע ויפלו על פניהם ויאמרו אל אלהי הרוחות לכל הבשר האיש האחד יחטא ועל כל העדה תקצף וידבר יהוה אל משה לאמר דבר אל העדה לאמר העלו מסביב למשכן קרח דתן ואבירם ויקם משה וילך אל דתן ואבירם וילכו אחריו זקני ישראל וידבר אל העדה לאמר סרו נא מעל אהלי האנשים הרשעים האלה ואל תגעו בכל אשר להם פן תספו בכל חטאתם ויעלו מעל משכן קרח דתן ואבירם מסביב ודתן ואבירם יצאו נצבים פתח אהליהם ונשיהם ובניהם וטפם ויאמר משה בזאת תדעון כי יהוה שלחני לעשות את כל המעשים האלה כי לא מלבי אם כמות כל האדם ימותון אלה ופקדת כל האדם יפקד עליהם לא יהוה שלחני ואם בריה יברי יהוה ופצתה האדמה את פיה ובלעה אתם ואת כל אשר להם וירדו חיים שאלה וידעתם כי נאצו האנשים האלה את יהוה ויהי ככלתו לדבר את כל הדברים האלה ותבקע האדמה אשר תחתיהם ותפתח הארץ את פיה ותבלע אתם ואת בתיהם ואת כל האדם אשר לקרח ואת כל הרכוש וירדו הם וכל אשר להם חיים שאלה ותכס עליהם הארץ ויאבדו מתוך הקהל וכל ישראל אשר סביבתיהם נסו לקולם כי אמרו פן תבלענו הארץ ואש יצאה מאת יהוה ותאכל את חמשים ומאתים איש מקרבי הקטרת וידבר יהוה אל משה לאמר אמר אל אלעזר בן אהרן הכהן וירם את המחתות מבין השרפה ואת האש זרה הלאה כי קדשו את מחתות החטאים האלה בנפשותם ועשו אתם רקועי פחים צפואי (!) למזבח כי הקריבום לפני יהוה ויקדשו והיו לאות לבני ישראל ויקח אלעזר בן אהרן הכהן את מחתות הנחשת אשר הקריבו השרופים וירקעם צפוי למזבח זכרון לבני ישראל למען אשר לא יקרב איש זר אשר לא מזרע אהרן הוא להקטיר קטרת לפני יהוה ולא יהיה כקרח וכעדתו כאשר דבר יהוה ביד משה לו וילנו כל עדת בני ישראל ממחרת על משה ועל אהרן לאמר אתם המתם את עם יהוה ויהי בהקיל (!) העדה על משה ועל אהרן ויפנו אל אהל מועד והנה כסהו הענן וירא כבוד יהוה ויבא משה ואהרן אל פני אהל מועד וידבר יהוה אל משה לאמר הרמו מתוך העדה הזאת ואכלה אתם כרגע ויפלו על פניהם ויאמר משה אל אהרן קח את המחתה ותן עליה אש מעל המזבח ושים קטרת והלך מהר אל העדה וכפר עליהם כי יצא הקצף מלפני יהוה החל הנגף ויקח אהרן כאשר דבר משה וירץ אל תוך הקהל והנה החל הנגף בעם ויתן את הקטרת ויכפר על העם ויעמד בין המיתים ובין החיים ותעצר המגפה ויהיו המיתים במגפה ארבעה עשר אלף ושבע מאות מלבד המיתים על דבר קרח וישב אהרן אל משה אל פתח אהל מועד והמגפה נעצרה וידבר יהוה אל משה לאמר דבר אל בני ישראל וקח מאתם מטה מטה לבית אב מאת כל נשיאיהם לבית ואבתם שנים עשר מטות איש את שמו תכתב על מטהו ואת שם אהרן תכתב על מטה לוי כי מטה אחד לראש בית אבותם והנחתם באהל מועד לפני העדות אשר אועד לך שמה והיה האיש אשר אבחר בו מטהו יפרח והשכתי מעלי את תלנות בני ישראל אשר הם מלנים עליכם וידבר משה אל בני ישראל ויתנו אליו כל נשיאיהם מטה לנשיא אחד מטה לנשיא אחד לבית אבותם שנים עשר מטות ומטה אהרן בתוך מטותם וינח משה את המטות לפני יהוה באהל העדות ויהי ממחרת ויבא משה אל אהל העדות והנה פרח מטה אהרן לבית לוי ויוצא פרח ויצץ ציץ ויגמל שקידים ויוצא משה את כל המטות מלפני יהוה אל כל בני ישראל ויראו ויקחו איש מטהו ויאמר יהוה אל משה השב את מטה אהרן לפני העדות למשמרת לאות לבני מרי ותכל תלנותם מעלי ולא ימותו ויעש משה כאשר צוה יהוה אתו כן עשה ויאמרו בני ישראל אל משה לאמר הן גוענו אבדנו כלנו אבדנו כל הקרוב הקרב אל משכן יהוה יומת האם תמנו לגוע ויאמר יהוה אל אהרן אתה ובניך ובית אביך אתך תשאו את עון המקדש ואתה ובניך אתך תשאו את עון כהנתכם וגם את אחיך מטה לוי שבט אביך הקרב אתך וילוו עליך וישרתוך ואתה ובניך אתך לפני אהל העדות ושמרו משמרתך ומשמרת כל האהל אך אל כלי הקדש ואל המזבח לא יקרבו ולא ימותו גם הם גם אתם ונלוו עליך ושמרו את משמרת אהל מועד לכל עבדת האהל וזר לא יקרב אליכם ושמרתם את משמרת הקדש ואת משמרת המזבח ולא יהיה עוד קצף על בני ישראל ואני הנה לקחתי את אחיכם הלוים מתוך בני ישראל לכם מתנה נתנים ליהוה לעבד את עבדת אהל מועד ואתה ובניך אתך תשמרו את כהנתכם לכל דבר המזבח ולמבית לפרכת ועבדתם עבדת מתנה אתן את כהנתכם והזר הקרב יומת וידבר יהוה אל אהרן ואני הנה נתתי לך את משמרת תרומתי לכל קדשי בני ישראל לך נתתים למשחה ולבניך לחק עולם זה יהיה לך מקדשי הקדשים מן האש כל קרבנם לכל מנחתם ולכל חטאתם ולכל אשמם אשר יאשימו לי קדש קדשים לך הוא ולבניך בקדש הקדשים תאכלנו כל זכר יאכל אתו קדש יהיה לך וזה לך תרומת מתנם לכל תנופת בני ישראל לך נתתים ולבניך ולבנתיך אתך לחק עולם כל טהור בביתך יאכל אתו כל חלב יצהר וכל חלב תירש ודגן ראשיתם אשר יתנו ליהוה לך נתתים בכורי כל אשר בארצם אשר יביאו ליהוה לך יהיה כל טהור בביתך יאכלנו כל חרם בישראל לך יהיה כל פטר רחם לכל בשר אשר יקריבו ליהוה באדם ובבהמה יהיה לך אך פדה תפדה את בכור האדם ואת בכור הבהמה הטמאה תפדה ופדיו מבן חדש תפדה בערכך כסף חמשת שקלים בשקל הקדש עשרים גרה הוא אך בכור שור או בכור כשב או בכור עז לא תפדה קדש הם את דמם תזרק על המזבח ואת חלבם תקטיר אשה ריח ניחח ליהוה ובשרם יהיה לך כחזה התנופה וכשוק הימין לך יהיה כל תרומת הקדשים אשר ירימו בני ישראל ליהוה נתתי לך ולבניך ולבנתיך אתך לחק עולם ברית מלח עולם הוא לפני יהוה לך ולזרעך אתך ויאמר יהוה אל אהרן בארצם לא תנחל וחלק לא יהיה לך בתוכם אני חלקך ונחלתך בתוך בני ישראל ולבני לוי הנה נתתי כל מעשר בישראל לנחלה חלף עבדתם אשר הם עבדים את עבדת אהל מועד ולא יקרבו עוד בני ישראל אל אהל מועד לשאת חטא למות ועבד הלוי הוא את עבדת אהל מועד והם ישאו עונם חקת עולם לדורתיכם ובתוך בני ישראל לא ינחלו נחלה כי את מעשר בני ישראל אשר ירימו ליהוה תרומה נתתיו ללוים לנחלה על כן אמרתי להם בתוך בני ישראל לא ינחלו נחלה וידבר יהוה אל משה לאמר ואל הלוים תדבר ואמרת אליהם כי תקחו מאת בני ישראל את המעשר אשר נתתי לכם מאתם בנחלתיכם והרמתם ממנו את תרומת יהוה מעשר מן המעשר ונחשב לכם תרומתיכם כדגן מן הגרן וכמלאה מן היקב כן תרימו גם אתם את תרומת יהוה מכל מעשרתיכם אשר תקחו מאת בני ישראל ונתתם ממנו את תרומת יהוה לאהרן הכהן מכל מתנתיכם תרימו את כל תרומת יהוה מכל חלבו את מקדשו ממנו ואמרת אליהם בהרמכם את חלבו ממנו ונחשב ללוים כתבואת גרן וכתבואת יקב ואכלתם אתו בכל מקום אתם ובתיכם כי שכר הוא לכם חלף עבדתכם באהל מועד ולא תשאו עליו חטא בהרמכם את חלבו ממנו ואת קדשי בני ישראל לא תחללו ולא תמותו וידבר יהוה אל משה ואל אהרן לאמר זאת חקת התורה אשר צוה יהוה לאמר דבר אל בני ישראל ויקחו אליך פרה אדמה חמימה אשר אין בה מום ואשר לא עלה עליה עול ונתתם אתה אל אלעזר הכהן והוציא אתה אל מחוץ למחנה ושחט אתה לפניו ולקח אלעזר הכהן מדמה באצבעו והזה אל נכח פני אהל מועד מדמה שבע פעמים ושרף את הפרה לעיניו את עורה ואת בשרה ואת דמה על פרשה ישרף ולקח הכהן עץ ארז ואזוב ושני תולעת והשליך אל תוך שרפת הפרה וכבס בגדיו הכהן ורחץ את בשרו במים ואחר יבוא אל המחנה וטמא הכהן עד הערב והשרף אתה יכבס בגדיו במים ורחץ את בשרו במים וטמא עד הערב ואסף איש טהור את אפר הפרה והניח מחוץ למחנה במקום טהור והיתה לעדת בני ישראל למשמרת למי נדה חטאת היא וכבס האסף את אפר הפרה את בגדיו וטמא עד הערב והיתה לבני ישראל ולגר הגר בתוכם לחקת עולם הנגע במת לכל נפש אדם יטמא שבעת ימים הוא יתחטא בו ביום השלישי וביום השביעי וטהר ואם לא יתחטא ביום השלישי וביום השביעי לא יטהר כל הנגע במת בנפש אדם אשר ימות ולא יתחטא את משכן יהוה טמא ונכרתה הנפש ההיא מישראל כי מי נדה לא זרק עליו טמא יהיה עוד טמאתו בו וזאת התורה אדם כי ימות באהל כל הבא אל האהל וכל אשר באהל יטמא שבעת ימים וכל כלי פתוח אשר אין צמיד ופתיל עליו טמא הוא וכל אשר יגע על פני השדה בחלל חרב או במת או בעצם אדם או בקבר יטמא שבעת ימים ולקחו לטמא מעפר שרפת החטאת ונתנו עליו מים חיים אל כלי ולקח אזוב וטבל במים איש טהור והזה על האהל ועל הכלים ועל הנפשות אשר היו שם ועל הנגע בעצם או בחלל או במת או בקבר והזה הטהור על הטמא ביום השלישי וביום השביעי וחטאו ביום השביעי וכבס בגדיו ורחץ במים וטהר בערב והאיש אשר יטמא ולא יתחטא ונכרתה הנפש ההיא מתוך הקהל כי את מקדש יהוה טמא מי נדה לא זרק עליו טמא הוא והיתה להם לחקת עולם ומזה מי הנדה יכבס בגדיו והנגע במי הנדה יטמא עד הערב וכל אשר יגע בו הטמא יטמא והנפש הנגעת תטמא עד הערב ויבאו בני ישראל כל העדה מדבר צן בחדש הראישון וישב העם בקדש ותמת שם מרים ותקבר שם ולא היה מים לעדה ויקהלו על משה ועל אהרן וירב העם עם משה ויאמרו לאמר ולוי גוענו בגוע אחינו לפני יהוה ולמה הבאתם את קהל יהוה אל המדבר הזה למות שם אנחנו ובעירנו ולמה העליתנו ממצרים להביא אתנו אל המקום הרע הזה לא מקום זרע ותאנה גפן ורמון ומים אין לשתות ויבא משה ואהרן מפני הקהל אל פתח אהל מועד ויפלו על פניהם וירא כבוד יהוה אליהם וידבר יהוה אל משה לאמר קח את המטה והקהל את העדה אתה ואהרן אחיך ודברתם אל הסלע לעיניהם ונתן מימיו והוצאת להם מים מן הסלע והשקית את העדה ואת בעירם ויקח משה את המטה מלפני יהוה כאשר צוהו ויקהלו משה ואהרן את הקהל אל פני הסלע ויאמר להם שמעו נא המרים המן הסלע הזה נוציא לכם מים וירם משה את ידו ויך את הסלע במטהו פעמים ויצאו מים רבים ותשתה העדה ובעירם ויאמר יהוה אל משה ואל אהרן יען לא האמנתם בי להקדישני לעיני בני ישראל לכן לא תביאו את הקהל הזה אל הארץ אשר נתתי להם [א] הם מי מריבה אשר רבו בני ישראל את יהוה ויקדש בם [ב] ויאמר משה אדני יהוה אתה החלת להראות את עבדך את גדלך ואת ידך החזקה אשר מי אל בשמים ובארץ אשר יעשה כמעשיך וכגבורתיך אעבר נא ואראה את הארץ הטובה אשר בעבר הירדן ההר הטוב הזה והלבנון ויאמר יהוה אל משה רב לך אל תוסיף דבר אלי עוד בדבר הזה עלה אל ראש הפסגה ושא עיניך ימה וצפונה ותימנה ומזרחה וראה בעיניך כי לא תעבר את הירדן הזה וצוי את יהושע בן נון וחזקהו ואמצהו כי הוא יעבר לפני העם הזה והוא ינחל אתם את הארץ אשר תראה וידבר יהוה אל משה לאמר רב לכם סוב את ההר הזה פנו לכם צפונה ואת העם צוי לאמר אתם עברים בגבול אחיכם בני עשו הישבים בשעיר וייראו מכם ונשמרתם מאד אל תתגרו בם כי לא <<אתן>> לכם מארצם ירשה עד מדרך כף רגל כי ירשה לעשו נתתי את הר שעיר אכל תשבירו מאתם בכסף ואכלתם וגם מים תכירו מאתם בכסף ושתיתם וישלח משה מלאכים מקדש אל מלך אדום כה אמר אחיך ישראל אתה ידעת את כל התלאה אשר מצאתנו וירדו אבותינו מצרימה ונשב במצרים ימים רבים ויריעו לנו המצרים ולאבתינו ונצעק אל יהוה וישמע קולנו וישלח מלאך ויוציאנו ממצרים והנה אנחנו בקדש עיר קצה גבולך נעבר נא בארצך לא נעבר בשדה ובכרם ולא נשתה מי בור דרך המלך נלך לא נסור ימין ושמאל עד אשר נעבר גבולך ויאמר אליו אדום לא תעבר בי פן בחרב אצא לקראתך ויאמרו אליו בני ישראל במסלה נעלה ואם ממימיך נשתה אני ומקני ונתתי מכרם רק אין דבר ברגלי אעבר ויאמר לא תעבר ויצא אדום לקראתו בעם כבד וביד חזקה וימאן אדום נתן את ישראל עבר בגבולו ויט ישראל מעליו ויסעו מקדש ויבאו בני ישראל כל העדה הר ההר ויאמר יהוה אל משה ואל אהרן בהר ההר על גבול ארץ אדום לאמר יאסף אהרן אל עמו כי לא יבוא אל הארץ אשר נתתי לבני ישראל על אשר מריתם את פיי למי מריבה קח את אהרן ואת אלעזר בנו והעל אתם הר ההר והפשטת את אהרן את בגדיו והלבשתם את אלעזר בנו ואהרן יאסף וימת שם ויעש משה כאשר צוה יהוה ויעלהו אל הר ההר לעיני כל העדה ויפשט משה את אהרן את בגדיו וילבש אתם את אלעזר בנו וימת אהרן שם בראש ההר וירד משה ואלעזר מן ההר ויראו כל העדה כי גוע אהרן ויבכו את אהרן שלשים יום כל בית ישראל וישמע הכנעני מלך ערד ישב הנגב כי בא ישראל דרך האתרים וילחם בישראל וישב ממנו שבי וידר ישראל נדר ליהוה ויאמר אם נתן תתן את העם הזה בידי וחרמתי (!) את עריהם וישמע יהוה בקול ישראל ויתן את הכנעני בידו ויחרם אתם ואת עריהם ויקרא שם המקום חרמה ויסעו מהר ההר דרך ים סוף לסבב את ארץ אדום ותקצר נפש העם בדרך וידבר העם באלהים ובמשה למה הוצאתנו ממצרים למות במדבר כי אין לחם ואין מים ונפשנו קצה בלחם הקלקל וישלח יהוה בעם את הנחשים השרופים וינשכו את העם וימת עם רב מישראל ויבא העם אל משה ויאמרו חטאנו כי דברנו ביהוה ובך התפלל אל יהוה ויסר מעלינו את הנחש ויתפלל משה בעד העם ויאמר יהוה אל משה עשה לך שרוף ושים אתו על הנס והיה כל הנשך וראה אתו וחי ויעש משה נחש נחשת וישמהו על הנס והיה אם נשך הנחש את האיש והביט אל נחש הנחשת וחי ויסעו בני ישראל ויחנו באבות ויסעו מאבות ויחנו בעיי העברים במדבר אשר על פני מואב מזרח השמש [א] ויאמר יהוה אל משה אל תצור את מואב ואל תתגר בם כי לא אתן לך מארצו ירשה כי לבני לוט נתתי את ער ירשה [ב] משם נסעו ויחנו בנחל זרד [א] וידבר יהוה אל משה לאמר אתה עבר היום את גבול מואב את ער וקרבת מול בני עמון אל תצורם ואל תתגר בם כי לא אתן מארץ בני עמון לך ירשה כי לבני לוט נתתיה ירשה [ב] ויסעו מנחל זרד ויחנו בעבר ארנן אשר על המדבר היוצא מגבול האמרי כי ארנן גבול מואב בין מואב ובין האמרי על כן יאמר בספר מלחמות יהוה את והב בסופה ואת הנחלים ארנן אשר הנחילם ואשר נטה לשבת עיר ונשען לגבול מואב ומשם בארה היא הבאר אשר אמר יהוה אל משה אספה לי את העם ואתן להם מים אז ישיר ישראל את השירה הזאת עלי באר ענו לה באר חפרוה שרים כרואה נדיבי העם במחקק ובמשענתם ממדבר מתנה וממתנה נחליאל ומנחליאל במות ומבמות הגיא אשר בשדה מואב ראש הפסגה הנשקף על פני הישמון [א] ויאמר יהוה אל משה קומו סעו ועברו את נחל ארנן ראה נתתי בידך את סיחון מלך חשבון האמרי ואת ארצו החל רש והתגר בו מלחמה היום הזה החל תת פחדך ויראתך על פני העמים תחת כל השמים אשר ישמעו את שמעך ורגזו וחלו מפניך [ב] וישלח ישראל מלאכים אל סיחון מלך האמרי דברי שלום לאמר [א] אעברה בארצך בדרך המלך אלך לא אסור ימין ושמאל לא אטה בשדה ובכרם [ב] אכל בכסף תשבירני ואכלתי ומים בכסף תתן לי ושתיתי רק אעברה ברגלי כאשר עשו לי בני עשו היושבים בשעיר והמואבים היושבים בער [א] ולא נתן סיחון את ישראל עבר בגבולו [ב] ויאמר יהוה אל משה ראה החלתי תת לפניך את סיחון ואת ארצו החל רש לרשת את ארצו [ג] ויאסף סיחון את כל עמו ויצא לקראת ישראל המדברה ויבא יחצה וילחם בישראל ויכהו ישראל ואת בניו ואת כל עמו לפי חרב ויירשו את ארצו מארנן עד יבק עד בני עמון כי עז גבול בני עמון ויקח ישראל את כל הערים האלה וישב ישראל בכל ערי האמרי בחשבון ובכל בנתיה כי חשבון עיר סיחון מלך האמרי היא והוא הנלחם במלך מואב הראישון ויקח את כל ארצו מידו עד ארנן על כן יאמרו המשלים באי חשבון תבנה ותכונן עיר סיחון כי אש יצאה מחשבון להבה מקרית סיחון אכלה ער מואב בעלי במות ארנן אוי לך מואב אבדת עם כמוש נתן בניו פליטים ובנתיו בשבי למלך האמרי סיחון ונירם אבדה חשבון עד דיבון ונשים עד הנפח אש על מידבא וישב ישראל בערי האמרי וישלח משה לרגל את יעזיר וילכדו בנתיה ויורישו את האמרי אשר שם ויפנו ויעלו דרך הבשן ויצא עוג מלך הבשן לקראתם הוא וכל עמו למלחמה אדרעי ויאמר יהוה אל משה אל תירא אתו כי בידך נתתי אתו ואת כל עמו ואת ארצו ועשית לו כאשר עשית לסיחון מלך האמרי אשר ישב בחשבון ויכו אתו ואת כל עמו עד בלתי השאיר לו שריד ויירשו את ארצו ויסעו בני ישראל ויחנו בערבת מואב מעבר לירדן יריחו וירא בלק בן צפור את כל אשר עשה ישראל לאמרי ויגר מואב מפני העם מאד כי רב הוא ויקץ מואב מפני בני ישראל ויאמר מואב אל זקני מדין עתה ילחך הקהל הזה את כל סביבתינו כלחך השור את ירק השדה ובלק בן צפור מלך למואב בעת ההיא וישלח מלאכים אל בלעם בן בעור פתרה אשר על הנהר ארץ בני עמון לקרא לו לאמר הן עם יצא ממצרים והנה כסה את עין הארץ והוא ישב ממולי ועתה לכה נא ארה לי את העם הזה כי עצום הוא ממני אולי אוכל נכה בו ואגרשנו מן הארץ כי ידעתי את אשר תברך מברך ואת אשר תאר ויאר וילכו זקני מואב וזקני מדין וקסמיהם בידם ויבאו אל בלעם וידברו אליו דברי בלק ויאמר אליהם לינו פה הלילה והשבתי אתכם דבר כאשר ידבר יהוה אלי וישבו שרי מואב עם בלעם ויבא אלהים אל בלעם ויאמר מה האנשים האלה עמך ויאמר בלעם אל האלהים בלק בן צפור מלך מואב שלח אלי הן עם יצא ממצרים ויכס את עין הארץ ועתה לכה קבה לי אתו אולי אוכל להלחם בו וגרשתיו ויאמר אלהים אל בלעם לא תלך עמהם ולא תאר את העם כי ברוך הוא ויקם בלעם בבקר ויאמר אל שרי בלק לכו אל ארצכם כי מאן יהוה לתתי להלך עמכם ויקמו שרי מואב ויבאו אל בלק ויאמרו מאן בלעם הלך עמנו ויסף עוד בלק שלח שרים רבים ונכבדים מאלה ויבאו אל בלעם ויאמרו לו כה אמר בלק בן צפור אל נא תמנע מהלך אלי כי כבד אכבדך מאד וכל אשר תאמר אלי אעשה ולכה <<נא>> קבה לי את העם הזה ויען בלעם ויאמר אל עבדי בלק אם יתן לי בלק מלוא ביתו כסף או זהב לא אוכל לעבר את פי יהוה אלהי לעשות קטנה או גדלה ועתה שבו נא בזה גם אתם הלילה ואדעה מה יסף יהוה דבר עמי ויבא מלאך אלהים אל בלעם לילה ויאמר לו {או} <אם> לקרא לך באו האנשים קום לך אתם ואך את הדבר אשר אדבר אליך אתו תעשה ויקם בלעם בבקר ויחבש את אתנו וילך עם שרי מואב ויחר אף יהוה כי הלך הוא ויתיצב מלאך יהוה בדרך לשטן לו והוא רכב על אתנו ושני נעריו עמו ותרא האתון את מלאך יהוה נצב בדרך וחרבו שלופה בידו ותט האתון מן הדרך ותלך בשדה {{ויכי}} <<ויך>> בלעם את האתון להטותה הדרך ויעמד מלאך יהוה במשעל הכרמים גדר מזה וגדר מזה ותרא האתון את מלאך יהוה ותלחץ אל הקיר ותלחץ את רגל בלעם אל הקיר ויסף להכותה ויסף מלאך יהוה עבר ויעמד במקום צר אשר אין דרך לנטות ימין ושמאל ותרא האתון את מלאך יהוה ותרבץ תחת בלעם ויחר אף בלעם ויך את האתון במקל ויפתח יהוה את פי האתון ותאמר אל בלעם מה עשיתי לך כי הכיתני זה שלש רגלים ויאמר בלעם לאתון כי התעללתי בי לו יש חרב בידי כי עתה הרגתיך ותאמר האתון אל בלעם הלא אנכי אתנך אשר רכבת עלי מעודך עד היום הזה הסכן הסכנתי לעשות לך כה ויאמר לא ויגל יהוה את עיני בלעם וירא את מלאך יהוה נצב בדרך וחרבו שלופה בידו ויקד וישתחוי לאפיו ויאמר אליו מלאך יהוה על מה הכית את אתנך זה שלש רגלים הנה אנכי יצאתי לשטנך כי הרע דרכך לנגדי ותראני האתון ותט מלפני זה שלש רגלים אולי נטתה מפני כי עתה גם אתך הכיתי ואתה החייתי ויאמר בלעם אל מלאך יהוה חטאתי כי לא ידעתי כי אתה נצב לקראתי בדרך ועתה אם רע בעיניך אשובה לי ויאמר מלאך יהוה אל בלעם לך עם האנשים ואפס את הדבר אשר אדבר אליך אתו תשמר לדבר וילך בלעם עם שרי בלק וישמע בלק כי בא בלעם ויצא לקראתו אל עיר מואב אשר על גבול ארנן אשר בקצה הגבול ויאמר בלק אל בלעם הלא שלח שלחתי אליך לקרא לך למה לא הלכת אלי האמנם לא אוכל כבדך ויאמר בלעם אל בלק הנה {באת} <באתי> אליך עתה היכל אוכל דבר מאומה הדבר אשר ישים אלהים בפיי אתו אשמר לדבר וילך בלעם עם בלק ויבאהו קרית חצות ויזבח בלק בקר וצאן וישלח לבלעם ולשרים אשר אתו ויהי בבקר ויקח בלק את בלעם ויעלהו במות בעל וירא משם קצה העם ויאמר בלעם אל בלק עשה לי בזה שבעה מזבחות והכן לי בזה שבעה פרים ושבעה אילים ויעש בלק כאשר דבר בלעם ויעל בלק ובלעם פר ואיל במזבח ויאמר בלעם אל בלק התיצב על עלתיך ואלכה אולי יקרא אלהים לקראתי ודבר מה יריאני (!) והגדתי לך וילך שפי וימצא מלאך אלהים את בלעם ויאמר אליו את שבעת המזבחת ערכתי ואעלה פר ואיל במזבח וישם מלאך יהוה דבר בפי בלעם ויאמר שוב אל בלק וכה תדבר וישב אליו והנה נצב על עלתיו הוא וכל שרי מואב וישא משלו ויאמר מארם ינחני בלק מלך מואב מהררי קדם לכה ארה לי יעקב ולכה זעמה ישראל מה אקב לא קבו אל ומה אזעם לא זעם יהוה כי מראש צורים אראנו ומגבעות אשורנו הן עם לבדד ישכן ובגוים לא יתחשב מעפר יעקב ומספר מרבעת ישראל תמות נפשי מות ישרים ותהי אחריתי כמהו ויאמר בלק אל בלעם מה עשית לי לקב איבי לקחתיך והנה ברכת ברוך ויען ויאמר הלוא את אשר ישים יהוה בפיי אתו אשמר לדבר ויאמר אליו בלק לך נא אתי אל מקום אחר תראנו משם אפס קצהו תראה וכלו לא תראה וקבנו לי משם ויקחהו שדה צפים אל ראש הפסגה ויבן שבעה מזבחות ויעל פר ואיל במזבח ויאמר אל בלק התיצב על עלתיך ואנכי אקרא כה ויקרא מלאך יהוה אל בלעם וישם דבר בפיו ויאמר שוב אל בלק וכה תדבר ויבא אליו והנה נצב על עלתיו ושרי מואב אתו ויאמר אליו בלק מה דבר יהוה וישא משלו ויאמר קום בלק ושמעה האזינה עדי בנו צפור לא איש אל ויכזב ובן אדם ויתנחם ההוא אמר ולא יעשה דבר ולא יקימנה הן לברך לקחתי אברך ולא אשיבנה לא אביט עון ביעקב ולא ראה עמל בישראל יהוה אלהיו עמו ותרועת מלך בו אל מוציאם ממצרים כתועפת ראם לו כי לא נחש ביעקב ולא קסם בישראל כעת יאמר ליעקב ולישראל מה פעל אל הן עם כלביה יקום וכאריה יתנשא לא ישכב עד יאכל טרף ודם חללים ישתה ויאמר בלק אל בלעם גם קב לא תקבנו וגם ברוך לא תברכנו ויען בלעם ויאמר אל בלק הלוא דברתי אליך לאמר כל הדבר אשר ידבר האלהים אתו אעשה ויאמר בלק אל בלעם לך נא אקחך אל מקום אחר אולי יישר בעיני האלהים וקבתו לי משם ויקח בלק את בלעם ראש הפעור הנשקף על פני הישמון ויאמר בלעם אל בלק בנה לי בזה שבעה מזבחות והכן לי בזה שבעה פרים ושבעה אילים ויעש בלק כאשר דבר בלעם ויעל פר ואיל על המזבח וירא בלעם כי טוב בעיני יהוה לברך את ישראל ולא הלך כפעם בפעם לקראת הנחשים וישת אל המדבר פניו וישא בלעם את עיניו וירא את ישראל שכן לשבטיו ותהי עליו רוח אלהים וישא משלו ויאמר נאם בלעם בנו בעור ונאם הגבר שתם העין אשר מחזה שדי יחזה נפל וגלוי עין מה טבו אהליך יעקב ומשכנתיך ישראל כנחלים נטוים כגנות עלי נהר כאהלים נטה יהוה כארזים עלי מים יזל מים מדליו וזרעו במים רבים וירום מגוג מלכו ותתנשא מלכותו אל נחהו ממצרים כתועפת ראם לו יאכל גוים צריו ועצמתיהם יגרם וחציו ימחץ כרע שכב כאריה וכלביה מי יקימנו מברכיך ברוך וארריך ארור ויחר אף בלק אל בלעם ויספק את כפיו ויאמר בלק אל בלעם לקב איבי קראתי לך והנה ברכת ברוך זה שלש רגלים ועתה ברח לך אל מקומך אמרתי כבד אכבדך והנה מנעך יהוה מכבוד ויאמר בלעם אל בלק הלא גם אל מלאכיך אשר שלחת אלי דברתי לאמר אם יתן לי בלק מלוא ביתו כסף או זהב לא אוכל אעבר (!) את פי יהוה לעשות טובה או רעה מלבי אשר ידבר יהוה אלי אתו אדברה ועתה הנני הלך לעמי לך ואעיצך את אשר יעשה העם הזה לעמך באחרית הימים וישא משלו ויאמר נאם בלעם בנו בעור ונאם הגבר שתם העין נאם שמע אמרי אל וידע דעת עליון מחזה שדי יחזה נפל וגלוי עינים אראנו ולא עתה אשורנו ולא קרוב דרך כוכב מיעקב וקם שבט מישראל ומחץ פתי מואב וקדקד כל בני שת והיה אדום ירשה והיה {ישרה} <ירשה> עשו איביו וישראל עשה חיל וירד מיעקב והאביד שריד מעיר וירא את עמלק וישא משלו ויאמר ראשית גוים עמלק ואחריתו עד יאבד וירא את הקיני וישא משלו ויאמר איתן מושבך ושים בסלע קנך כי אם יהיה לבער קין עד מה אשור תושבך וישא משלו ויאמר אי מי יהיה משמו אל יוציאם מיד כתים יענו אשור ויענו עבר וגם הוא עד יאבד ויקם בלעם וילך וישב למקומו וגם בלק הלך לדרכו וישב ישראל בשטים ויחל העם לזנות אל בנות מואב ותקראנה לעם לזבחי אלהיהן ויאכל העם וישתחוו לאלהיהן ויצמד מבני ישראל לבעל פעור ויחר אף יהוה בישראל ויאמר יהוה אל משה אמר ויהרגו את האנשים הנצמדים לבעל פעור וישוב חרון אף יהוה מישראל ויאמר משה אל שפטי ישראל הרגו איש את אנשיו הנצמדים לבעל פעור והנה איש מבני ישראל בא ויקרב אל אחיו את המדינית לעיני משה ולעיני כל עדת בני ישראל והם בכים פתח אהל מועד וירא פינחס בן אלעזר בן אהרן הכהן ויקם מתוך העדה ויקח רמח בידו ויבא אחרי איש ישראל אל הקבה וידקר את שניהם את איש ישראל ואת האשה אל קבתה ותעצר המגפה מעל בני ישראל ויהיו המתים במגפה ארבעה ועשרים אלף וידבר יהוה אל משה לאמר פינחס בן אלעזר בן אהרן הכהן השיב את חמתי מעל בני ישראל בקנאו את קנאתי בתוכם ולא כליתי את בני ישראל בקנאתי לכן אמר הנני נתן לו את בריתי שלום והיתה לו ולזרעו אחריו ברית כהנת עולם תחת אשר קנה לאלהיו ויכפר על בני ישראל ושם האיש הישראל המכה אשר הכה את המדינית זמרי בן סלוא נשיא בית אב לשמעוני ושם האשה המכה המדינית כזבית בת צור ראש אמת בית אב במדין הוא וידבר יהוה אל משה לאמר צררו את המדינים והכיתם אתם כי צררים הם לכם בנכליהם אשר נכלו לכם על דבר פעור ועל דבר כזבית בת נשיא מדין אחותם המכה ביום המגפה על דבר פעור ויהי אחר המגפה וידבר יהוה אל משה ואל אלעזר בן אהרן הכהן לאמר שאו את ראש כל עדת בני ישראל מבן עשרים <<שנה>> ומעלה לבית אבתם כל יצא צבא בישראל וידבר משה ואלעזר הכהן אתם בערבת מואב על ירדן יריחו לאמר מבן עשרים שנה ומעלה כאשר צוה יהוה את משה ובני ישראל היוצאים מארץ מצרים ראובן בכור ישראל ובני ראובן חנוך משפחת החנוכי לפלוא משפחת הפלואי לחצרון משפחת החצרוני לכרמי משפחת הכרמי אלה משפחות הראובני ויהיו פקדיהם שלשה וארבעים אלף ושבע מאות ושלשים בני פלוא אליאב ובני אליאב נמואל דתן ואבירם הוא דתן ואבירם קריאי העדה אשר הועדו על משה ועל אהרן בעדת קרח בהועדתם על יהוה ותפתח הארץ את פיה ותבלע אתם הארץ במות העדה באכל האש את קרח ואת חמשים ומאתים איש ויהיו לנוס ובני קרח לא מתו בני שמעון למשפחת השמעוני לנמואל משפחת הנמואלי לימין משפחת הימיני ליכין משפחת היכיני לזרח משפחת הזרחי לשאול משפחת השאולי אלה משפחות השמעוני שנים ועשרים אלף ומאתים בני גד למשפחותם לצפון משפחת הצפוני לחגי משפחת החגי לשוני משפחת השוני לאזני משפחת האזני לעדי משפחת העדי לארודי משפחת הארודי לארולי משפחת הארולי אלה משפחות גד לפקדיהם ארבעים אלף וחמש מאות בני יהודה ער ואונן וימת ער ואונן בארץ כנען ויהיו בני יהודה למשפחותם לשלה משפחת השלני לפרץ משפחת הפרצי לזרח משפחת הזרחי ויהיו בני פרץ לחצרון משפחת החצרוני לחמואל משפחת החמואלי אלה משפחות יהודה לפקדיהם ששה ושבעים אלף וחמש מאות בני יששכר למשפחותם לתולע משפחת התולעי לפואה משפחת הפואי לישוב משפחת הישובי לשמרון משפחת השמרוני אלה משפחות יששכר לפקדיהם ארבעה וששים אלף ושלש מאות בני זבולן למשפחותם לסרד משפחת הסרדי לאלון משפחת האלוני ליחלאל משפחת היחלאלי אלה משפחות זבולן לפקדיהם ששים אלף וחמש מאות בני יוסף למשפחותם מנשה ואפרים בני מנשה למכיר משפחת המכירי ומכיר הוליד את גלעד משפחת הגלעדי אלה בני גלעד אחיעזר משפחת האחיעזרי וחלק משפחת החלקי ואשרואל משפחת האשרואלי ושכם משפחת השכמי ושמידע משפחת השמידעי וחפר משפחת החפרי וצלפחד בן חפר לא היה לו בנים כי אם בנות ושם בנות צלפחד מחלה ונעה חגלה מלכה ותרצה אלה משפחות מנשה לפקדיהם שנים וחמשים אלף ושבע מאות ואלה בני אפרים למשפחותם לשותלח משפחת {השתולחי} <השותלחי> לבכר משפחת הבכרי לתחם משפחת התחמי אלה בני שותלח לעדן משפחת העדני אלה משפחות בני אפרים לפקדיהם שנים ושלשים אלף וחמש מאות אלה בני יוסף למשפחותם בני בנימים למשפחותם לבלע משפחת הבלעי לאשבאל משפחת האשבאלי לאחירם משפחת האחירמי לשופם משפחת השופמי לחופם משפחת החופמי לארד משפחת הארדי לנעמן משפחת הנעמי אלה בני בנימים למשפחותם לפקדיהם חמשה וארבעים אלף ושש מאות ואלה בני דן למשפחותם לשוחם משפחת השוחמי אלה משפחות דן למשפחותם כל משפחות השוחמי ופקדיהם ארבעה וששים אלף וארבע מאות בני אשר למשפחותם לימנה משפחת הימני לישוה משפחת הישוי לבריעה משפחת הבריעי לחבר משפחת החברי למלכיאל משפחת המלכיאלי ושם בת אשר שרח אלה משפחות בני אשר לפקדיהם שלשה וחמשים אלף וארבע מאות בני נפתלי למשפחותם ליחצאל משפחת היחצאלי לגוני משפחת הגוני ליצר משפחת היצרי לשלום משפחת השלומי אלה משפחות נפתלי למשפחותם ופקדיהם חמשה וארבעים אלף וארבע מאות אלה פקדי בני ישראל שש מאות אלף ואלף ושבע מאות ושלשים וידבר יהוה אל משה לאמר לאלה תחלק הארץ בנחלה במספר שמות לרב תרבה נחלתו ולמעט תמעיט נחלתו איש לפי פקדיו יתן נחלתו אך בגורל יחלק את הארץ לשמות מטות אבותם יתנחלו על פי הגורל יחלק נחלתו בין רב למעט ואלה פקדי הלוים למשפחותם לגרשון משפחת הגרשוני לקהת משפחת הקהתי למררי משפחת המררי אלה משפחות בני לוי משפחת הלבני ומשפחת החברוני ומשפחת המחלי ומשפחת הקרחי ומשפחת המושי וקהת הוליד את עמרם ושם אשת עמרם יוכבד בת לוי אשר ילדה אתה ללוי במצרים ותלד לעמרם את אהרן ואת משה ואת מרים אחותם ויולד לאהרן את נדב ואת אביהוא את אלעזר ואת איתמר וימת נדב ואביהוא בהקרבם אש זרה לפני יהוה ויהיו פקדיהם שלשה ועשרים אלף כל זכר מבן חדש ומעלה כי לא התפקדו בתוך בני ישראל כי לא נתן להם נחלה בתוך בני ישראל אלה פקדי משה ואלעזר הכהן אשר פקדו את בני ישראל בערבת מואב על ירדן יריחו ובאלה לא היה איש מפקדי משה ואהרן הכהן אשר פקדו את בני ישראל במדבר סיני כי אמר יהוה להם מות ימותו במדבר ולא נותר מהם איש כי אם כלב בן יפנה ויהושע בן נון ותקרבנה בנות צלפחד בן חפר בן גלעד בן מכיר בן מנשה למשפחת מנשה בן יוסף ואלה שמות בנתיו מחלה ונעה חגלה מלכה ותרצה ותעמדנה לפני משה ולפני אלעזר הכהן ולפני הנשיאים וכל העדה פתח אהל מועד לאמר אבינו מת במדבר והוא לא היה בתוך העדה הנועדים על יהוה בעדת קרח כי בחטאו מת אבינו ובנים לא היו לו למה יגרע שם אבינו מתוך משפחתו כי אין לו בן תנו לנו אחזת נחלה בתוך אחי אבינו ויקריב משה את משפטן לפני יהוה וידבר יהוה אל משה לאמר כן בנות צלפחד דברות נתון תתן להן אחזת נחלה בתוך אחי אביהן והעברת את נחלת אביהן להן ואל בני ישראל תדבר לאמר איש כי ימות ובן אין לו ונתתם את נחלתו לבתו ואם אין לו בת ונתתם את נחלתו לאחיו ואם אין לו אחים ונתתם את נחלתו לאחי אביו ואם אין אחים לאביו ונתתם את נחלתו לשארו הקרוב אליו ממשפחתו ויירש אתו והיתה לבני ישראל לחקת משפט כאשר צוה יהוה את משה וידבר יהוה אל משה לאמר עלה אל הר העברים הזה וראה את הארץ אשר נתתי לבני ישראל וראית אתה ונאספת אל עמך גם אתה כאשר נאסף אהרן אחיך אשר מריתם את פיי במדבר צן במריבת העדה להקדישני במים לעיניהם הם מי מריבת קדש מדבר צן וידבר משה אל יהוה לאמר יפקד יהוה אלהי הרוחות לכל הבשר איש על העדה אשר יצא לפניהם ואשר יבוא לפניהם ואשר יוציאם ואשר יביאם ולא תהיה עדת יהוה כצאן אשר אין להם רעי ויאמר יהוה אל משה קח לך את יהושע בן נון האיש אשר רוח בו וסמכת את ידך עליו והעמדת אתו לפני אלעזר הכהן ולפני כל העדה וצוית אתו לעיניהם ונתתה מהודך עליו ולמען ישמעון כל עדת בני ישראל ולפני אלעזר הכהן יעמד ושאל לו במשפט הארים לפני יהוה על פיהו יצא ועל פיהו יבוא הוא וכל בני ישראל אתו וכל העדה ויעש משה כאשר צוה יהוה אתו ויקח את יהושע ויעמדהו לפני אלעזר הכהן ולפני כל העדה [א] ויסמך את ידו עליו ויצוהו כאשר דבר יהוה ביד משה [ב] ויאמר אליו עיניך הראות את אשר עשה יהוה לשני המלכים האלה כן יעשה יהוה לכל הממלכות אשר אתה עבר שמה לא תיראם כי יהוה אלהיכם הוא הנלחם לכם וידבר יהוה אל משה לאמר צוי את בני ישראל ואמרת אליהם את קרבני לחמי לאשה ריח ניחחי תשמרו להקריב לי במועדיו ואמרת להם זה האש אשר תקריבו ליהוה כבשים בני שנה תמימם שנים ליום עלת תמיד את הכבש האחד תעשה בבקר ואת הכבש השני תעשה בין הערבים ועשירת האיפה סלת למנחה בלולה בשמן רביעית ההין עלת תמיד העשויה בהר סיני לריח ניחח אשה ליהוה ונסכו רבעית ההין לכבש האחד בקדש הסך נסך שכר ליהוה ואת הכבש השני תעשה בין הערבים כמנחת הבקר וכנסכו תעשה אשה ריח ניחח ליהוה וביום השבת שני כבשים בני שנה תמימם ושני עשרנים סלת מנחה בלולה בשמן ונסכיו עלת שבת בשבת על עלת התמיד ונסכיהם ובראשי חדשיכם תקריבו עלה ליהוה פרים בני בקר שנים ואיל אחד כבשים בני שנה שבעה תמימם ושלשה עשרנים סלת מנחה בלולה בשמן לפר האחד ושני עשרנים סלת מנחה בלולה בשמן לאיל האחד ועשרון עשרון סלת מנחה בלולה בשמן לכבש האחד עלה ריח ניחח אשה ליהוה ונסכיהם חצי ההין יין לפר האחד ושלשית ההין לאיל ורביעית ההין לכבש האחד יין זאת עלת החדש בחדשו לחדשי השנה ושעיר עזים אחד לחטאת ליהוה על עלת התמיד יעשו ונסכיהם בחדש הראישון בארבעה עשר יום לחדש פסח ליהוה ובחמשה עשר יום לחדש הזה חג שבעת ימים מצות תאכלו ביום הראישון מקרא קדש כל מלאכת עבדה לא תעשו והקרבתם אשה עלה ליהוה פרים בני בקר שנים ואיל אחד ושבעה כבשים בני שנה תמימם יהיו לכם ומנחתם סלת בלולה בשמן שלשה עשרנים לפר ושני עשרנים לאיל תעשו ועשרון עשרון לכבש האחד לשבעת הכבשים ושעיר עזים אחד לחטאת לכפר עליכם מלבד עלת הבקר אשר לעלת התמיד תעשו את אלה כאלה ליום תעשו שבעת הימים לחם אשה לריח ניחח ליהוה על עלת התמיד יעשו ונסכיהם וביום השביעי מקרא קדש יהיה לכם כל מלאכת עבדה לא תעשו ביום הבכורים בהקרבכם מנחה חדשה ליהוה בשבעתיכם מקרא קדש יהיה לכם כל מלאכת עבדה לא תעשו והקרבתם עלה אשה ריח ניחח ליהוה פרים בני בקר שנים ואיל אחד כבשים בני שנה שבעה תמימם יהיו לכם ומנחתם סלת בלולה בשמן שלשה עשרנים לפר האחד ושני עשרנים לאיל האחד ועשרון עשרון לכבש האחד לשבעת הכבשים ושעיר עזים אחד לחטאת לכפר עליכם מלבד עלת התמיד ומנחתה תעשו תמימם יהיו לכם ונסכיהם בחדש השביעי באחד לחדש מקרא קדש יהיה לכם כל מלאכת עבדה לא תעשו יום תרועה יהיה לכם ועשיתם עלה לריח ניחח ליהוה פר בן בקר אחד איל אחד כבשים בני שנה שבעה תמימם ומנחתם סלת בלולה בשמן שלשה עשרנים לפר ושני עשרנים לאיל ועשרון עשרון לכבש האחד לשבעת הכבשים ושעיר עזים אחד לחטאת לכפר עליכם מלבד עלת החדש ומנחתה ועלת התמיד ומנחתה ונסכיה כמשפטם לריח ניחח אשה ליהוה ובעשור לחדש השביעי הזה מקרא קדש יהיה לכם ועניתם את נפשתיכם וכל מלאכה לא תעשו והקרבתם עלה ליהוה ריח ניחח פר בן בקר אחד איל אחד כבשים בני שנה שבעה תמימם יהיו לכם ומנחתם סלת בלולה בשמן שלשה עשרנים לפר ושני עשרנים לאיל האחד ועשרון עשרון לכבש האחד לשבעת הכבשים ושעיר עזים אחד לחטאת מלבד חטאת הכפרים ועלת התמיד ומנחתה ונסכיה ובחמשה עשר יום לחדש השביעי הזה מקרא קדש יהיה לכם כל מלאכת עבדה לא תעשו וחגתם חג ליהוה שבעת ימים והקרבתם עלה אשה ריח ניחח ליהוה פרים בני בקר שלשה עשר אילים שנים כבשים בני שנה ארבעה עשר תמימם יהיו לכם ומנחתם סלת בלולה בשמן שלשה עשרנים לפר האחד לשלשה עשר הפרים ושני עשרנים לאיל האחד לשני האילים ועשרון עשרון לכבש האחד לארבעה עשר הכבשים ונסכיהם ושעיר עזים אחד לחטאת מלבד עלת התמיד ומנחתה ונסכיה וביום השני פרים בני בקר שנים עשר אילים שנים כבשים בני שנה ארבעה עשר תמימם ומנחתם ונסכיהם לפרים לאילים ולכבשים במספרם כמשפט {ושער} <ושעיר> עזים אחד לחטאת מלבד עלת התמיד ומנחתה ונסכיה וביום השלישי פרים עשתי עשר אילים שנים כבשים בני שנה ארבעה עשר תמימם ומנחתם ונסכיהם לפרים לאילים ולכבשים במספרם כמשפט ושעיר עזים אחד לחטאת מלבד עלת התמיד ומנחתה ונסכיה וביום הרביעי פרים עשרה אילים שנים כבשים בני שנה ארבעה עשר תמימם ומנחתם ונסכיהם לפרים לאילים ולכבשים במספרם כמשפט ושעיר עזים אחד לחטאת מלבד עלת התמיד ומנחתה ונסכיה וביום החמישי פרים תשעה אילים שנים כבשים בני שנה ארבעה עשר תמימם ומנחתם ונסכיהם לפרים לאילים ולכבשים במספרם כמשפט ושעיר עזים אחד לחטאת מלבד עלת התמיד ומנחתה ונסכיה וביום הששי פרים שמנה אילים שנים כבשים בני שנה ארבעה עשר תמימם ומנחתם ונסכיהם לפרים לאילים ולכבשים במספרם כמשפט ושעיר עזים אחד לחטאת מלבד עלת התמיד ומנחתה ונסכיה וביום השביעי פרים שבעה אילים שנים כבשים בני שנה ארבעה עשר תמימם ומנחתם ונסכיהם לפרים לאילים ולכבשים במספרם כמשפט ושעיר עזים אחד לחטאת מלבד עלת התמיד ומנחתה ונסכיה וביום השמיני עצרת תהיה לכם כל מלאכת עבדה לא תעשו והקרבתם עלה אשה ריח ניחח ליהוה פר אחד איל אחד כבשים בני שנה שבעה תמימם ומנחתם ונסכיהם לפר לאיל ולכבשים במספרם כמשפט ושעיר עזים אחד לחטאת מלבד עלת התמיד ומנחתה ונסכיה אלה תעשו ליהוה במועדיכם לבד מנדריכם ונדבתיכם לעלתיכם ולמנחתיכם ולנסכיכם ולשלמיכם ויאמר משה אל בני ישראל ככל אשר צוה יהוה את משה וידבר משה אל ראשי המטות לבני ישראל לאמר זה הדבר אשר צוה יהוה איש כי ידר נדר ליהוה או השבע שבועה לאסר אסר על נפשו לא יחל דבריו ככל היוצא מפיו יעשה ואשה כי תדר נדר ליהוה ואסרה אסר בבית אביה בנעריה ושמע אביה את נדריה ואסריה אשר אסרה על נפשה וחריש לה אביה וקמו כל נדריה ואסריה אשר אסרה על נפשה יקומו ואם הנא יניא אביה אתה ביום שמעו כל נדריה ואסריה אשר אסרה על נפשה לא יקומו יהוה יסלח לה כי הניא אביה אתה ואם היו תהיה לאיש ונדריה עליה או מבטא שפתיה אשר אסרה על נפשה ושמע אישה ביום שמעו וחריש לה וקמו כל נדריה ואסריה אשר אסרה על נפשה יקומו ואם ביום שמע אישה ינא אתה והפר את נדריה אשר עליה או מבטא שפתיה אשר אסרה על נפשה ויהוה יסלח לה ונדר אלמנה וגרושה כל אשר אסרה על נפשה יקום עליה ואם בית אישה נדרה או אסרה אסר על נפשה בשבועה ושמע אישה וחריש לה לא הנא אתה וקמו כל נדריה וכל אסריה אשר אסרה על נפשה יקומו ואם הפר יפיר אתם אישה ביום שמעו כל מוצא שפתיה לנדריה ולאסר נפשה לא יקומו אישה הפירם ויהוה יסלח לה כל נדר וכל שבועת אסר לענות נפש אישה יקימנו ואישה יפירנו ואם חריש {יחירש} <יחריש> לה אישה מיום אל יום והקים את כל נדריה או את כל אסריה אשר עליה הקים אתם כי חריש לה ביום שמעו ואם הפר יפיר אתם אחרי שמעו ונשא את עונו אלה החקים אשר צוה יהוה את משה בין איש לאשתו ובין אב לבתו בנעריה בבית אביה וידבר יהוה אל משה לאמר נקם נקמת בני ישראל מאת המדינים ואחר תאסף אל עמך וידבר משה אל העם לאמר החליצו מאתכם אנשים לצבא ויהיו על מדין לתת נקמת יהוה במדין אלף למטה אלף למטה לכל מטות ישראל תשלחו לצבא וימסרו מאלפי ישראל אלף למטה שנים עשר אלף חלוצי צבא וישלח אתם משה אלף למטה לצבא אתם ואת פינחס בן אלעזר הכהן לצבא וכלי הקדש וחצצרת התרועה בידו ויצבאו על מדין כאשר צוה יהוה את משה ויהרגו כל זכר ואת מלכי מדין הרגו על חלליהם את אוי ואת רקם ואת צור ואת חור ואת רבע חמשת מלכי מדין ואת בלעם בן בעור הרגו בחרב וישבו בני ישראל את נשי מדין ואת טפם ואת כל בהמתם ואת כל מקניהם ואת כל חילם בזזו ואת כל עריהם במושבתם ואת כל טירתם שרפו באש ויקחו את כל השלל ואת כל המלקח באדם ובבהמה ויבאו אל משה ואל אלעזר הכהן ואל כל עדת בני ישראל את השבי ואת המלקח ואת השלל אל המחנה אל ערבת מואב אשר על ירדן יריחו ויצא משה ואלעזר הכהן וכל נשיאי העדה לקראתם אל מחוץ למחנה ויקצף משה על פקדי החיל שרי האלפים ושרי המאות הבאים מצבא המלחמה ויאמר אליהם משה למה החייתם כל נקבה הנה הנה היו לבני ישראל בדבר בלעם למסר מעל ביהוה על דבר פעור ותהי המגפה בעדת יהוה ועתה הרגו כל זכר בטף וכל אשה ידעת איש למשכב זכר הרגו וכל הטף בנשים אשר לא ידעו משכב זכר החיו לכם ואתם חנו לכם מחוץ למחנה שבעת ימים כל הרג נפש וכל הנגע בחלל תתחטאו ביום השלישי וביום השביעי אתם ושביתכם וכל בגד וכל כלי עור וכל מעשה עזים וכל כלי עץ תתחטאו [א] ויאמר משה אל אלעזר הכהן אמר אל אנשי הצבא הבאים למלחמה זאת חקת התורה אשר צוה יהוה אך את הזהב ואת הכסף ואת הנחשת ואת הברזל ואת הבדיל ואת העופרת כל דבר אשר יבוא באש תעבירו באש וטהר אך במי נדה יתחטא וכל אשר לא יבוא באש תעבירו במים וכבסתם בגדיכם ביום השביעי וטהרתם ואחר תבאו אל המחנה [ב] ויאמר אלעזר הכהן אל אנשי הצבא הבאים למלחמה זאת חקת התורה אשר צוה יהוה את משה אך את הזהב ואת הכסף ואת הנחשת ואת הברזל ואת הבדיל ואת העופרת כל דבר אשר יבוא באש תעבירו באש וטהר אך במי נדה יתחטא וכל אשר לא יבוא באש תעבירו במים וכבסתם בגדיכם ביום השביעי וטהרתם ואחר תבאו אל המחנה ויאמר יהוה אל משה לאמר שא את ראש המלקח השבי באדם ובבהמה אתה ואלעזר הכהן וראשי אבות העדה וחצית את המלקח בין תפשי המלחמה היוצאים לצבא ובין כל העדה והרמת מכס ליהוה מאת אנשי המלחמה היוצאים לצבא אחת נפש מחמש מאות מן האדם ומן הבקר ומן החמרים ומן הצאן ומכל הבהמה ממחציתם תקח ונתתה לאלעזר הכהן את תרומת יהוה וממחצית בני ישראל תקח אחד אחז מן החמשים מן האדם ומן הבקר ומן החמרים ומן הצאן מכל הבהמה ונתתה אתם ללוים שמרי משמרת משכן יהוה ויעש משה ואלעזר הכהן כאשר צוה יהוה את משה ויהי המלקח יתר הבז אשר בזזו עם הצבא צאן שש מאות אלף ושבעים אלף וחמשת אלפים ובקר שנים ושבעים אלף וחמרים אחד וששים אלף ונפש אדם מן הנשים אשר לא ידעו משכב זכר כל נפש שנים ושלשים אלף ותהי המחצה חלק היוצאים בצבא מספר צאן שלש מאות אלף ושלשים אלף ושבעת אלפים וחמש מאות ויהי המכס ליהוה מן הצאן שש מאות חמשה ושבעים ובקר ששה ושלשים אלף ומכסם ליהוה שנים ושבעים וחמרים שלשים אלף וחמש מאות ומכסם ליהוה אחד וששים ונפש אדם ששה עשר אלף ומכסם ליהוה שנים ושלשים נפש ויתן משה את מכס תרומת יהוה לאלעזר הכהן כאשר צוה יהוה את משה וממחצית בני ישראל אשר חצה משה מן האנשים הצבאים ותהי מחצית העדה מן הצאן שלש מאות אלף ושלשים אלף ושבעת אלפים וחמש מאות ובקר ששה ושלשים אלף וחמרים שלשים אלף וחמש מאות ונפש אדם ששה עשר אלף ויקח משה ממחצית בני ישראל את אחז אחד מן החמשים מן האדם ומן הבהמה ויתן אתם אל הלוים שמרי משמרת משכן יהוה כאשר צוה יהוה את משה ויקרבו אל משה הפקדים אשר לאלפי הצבא שרי האלפים ושרי המאות ויאמרו אל משה עבדיך נשאו את ראש אנשי המלחמה אשר בידנו ולא נפקד ממנו איש ונקריב את קרבן יהוה איש אשר מצא כלי זהב אצעדה וצמיד טבעת עגיל וכומז לכפר על נפשתינו לפני יהוה ויקח משה ואלעזר הכהן את הזהב מאתם כל כלי מעשה ויהי זהב התרומה אשר הרימו ליהוה ששה עשר אלף ושבע מאות וחמשים שקל מאת שרי האלפים ומאת שרי המאות אנשי הצבא בזזו איש לו ויקח משה ואלעזר הכהן את הזהב מאת שרי האלפים והמאות ויביאו אתו אל אהל מועד זכרון לבני ישראל לפני יהוה ומקנה רב היה לבני ראובן ולבני גד ולחצי שבט המנשה עצום מאד ויראו את ארץ יעזיר ואת ארץ גלעד והנה המקום מקום מקנה ויבאו בני גד ובני ראובן וחצי שבט המנשה ויאמרו אל משה ואל אלעזר הכהן ואל נשיאי העדה לאמר עטרות ודיבון ויעזיר ונמרה וחשבון ואלעלה ושבמה ונבו ובעון הארץ אשר הכה יהוה לפני עדת ישראל ארץ מקנה היא ולעבדיך מקנה ויאמרו אם מצאנו חן בעיניך יתן את הארץ הזאת לעבדיך לאחזה ואל תעבירנו את הירדן ויאמר משה לבני ראובן ולבני גד ולחצי שבט המנשה האחיכם יבאו למלחמה ואתם תשבו פה ולמה תניאון את לב בני ישראל מעבר אל הארץ אשר נתן להם יהוה כה עשו אבותיכם בשלחי אתם מקדש ברנע לראות את הארץ ויעלו עד נחל אשכול ויראו את הארץ ויניאו את לב בני ישראל לבלתי בא אל הארץ אשר נתן להם יהוה ויחר אף יהוה ביום ההוא וישבע לאמר אם יראו האנשים העלים ממצרים מבן עשרים שנה ומעלה את האדמה אשר נשבעתי לאברהם ליצחק וליעקב כי לא מלאו אחרי בלתי כלב בן יפנה הקנזי ויהושע בן נון כי מלאו אחרי יהוה ויחר אף יהוה בישראל וינעם במדבר ארבעים שנה עד תם כל הדור העשה הרע בעיני יהוה והנה קמתם תחת אבותיכם תרבות אנשים חטאים לספות עוד על חרון אף יהוה על ישראל כי תשובון מאחריו ויסף עוד להניחו במדבר ושחתם לכל העם הזה ויגשו אליו ויאמרו גדרות צאן נבנה {{לטפנו}} <<למקנינו>> פה וערים לטפנו ואנחנו נחלץ חשים לפני בני ישראל עד אשר אם הבאינום אל מקומם וישב טפנו בערי המבצר מפני ישבי הארץ לא נשוב אל בתינו עד התנחלו בני ישראל איש את נחלתו כי לא ננחל אתם מעבר לירדן והלאה כי באה נחלתנו אלינו מעבר לירדן מזרחה ויאמר אליהם משה אם תעשון את הדבר הזה {ואת} <ואם> תחלצו לפני יהוה למלחמה ועבר לכם כל חלוץ את הירדן לפני יהוה עד הורישו את אויביו (!) מפניו ונכבשה הארץ לפני יהוה ואחר תשובון והייתם נקואים מיהוה ומישראל והיתה הארץ הזאת לכם לאחזה לפני יהוה ואם לא תעשון כן הנה חטאתם ליהוה ודעו חטאתיכם אשר תמצא אתכם בנו לכם ערים לטפכם וגדרות לצאנכם והיוצא מפיכם תעשון ויאמרו בני ראובן ובני גד וחצי שבט המנשה אל משה לאמר עבדיך יעשו כאשר אדני מצוה טפנו ונשינו ומקנינו וכל בהמתנו יהיו שם בערי הגלעד ועבדיך יעברו כל חלוץ צבא לפני יהוה למלחמה כאשר אדני דבר ויצו להם משה את אלעזר הכהן ואת יהושע בן נון ואת ראשי אבות המטות לבני ישראל ויאמר משה אליהם אם יעברו בני ראובן ובני גד וחצי שבט המנשה אתכם את הירדן כל חלוץ למלחמה לפני יהוה ונכבשה הארץ לפניכם ונתתם להם את ארץ הגלעד לאחזה ואם לא יעברו חלוצים אתכם ונאחזו בתוככם בארץ כנען ויענו בני ראובן ובני גד וחצי שבט המנשה לאמר את אשר דבר יהוה אל עבדיך כן נעשה אנחנו נעבר חלוצים לפני יהוה ארץ כנען ואתנו אחזת נחלתנו מעבר לירדן ויתן להם משה לבני ראובן ולבני גד ולחצי שבט המנשה בן יוסף את ממלכת סיחון מלך האמרי ואת ממלכת עוג מלך הבשן ארץ לעריה בגבולת ערי הארץ סביב ויבנו בני גד את דיבון ואת עטרות ואת ערער ואת עטרות שפים ואת יעזר ויגבהה ואת בית נמרה ואת בית הרן ערי מבצר וגדרות צאן ובני ראובן בנו את חשבון ואת אלעלה ואת קריתים ואת נבו ואת בעלמון מוסבת שם ואת שבמה ויקראו בשמות את שמות הערים אשר בנו וילכו בני מכיר בן מנשה גלעדה וילכדוה ויורישו את האמרי אשר בה ויתן משה את הגלעד למכיר בן מנשה וישב בה ויאיר בן מנשה הלך וילכד את חותים ויקרא אתהן חות יאיר ונבח הלך וילכד את קנת ואת בנתיה ויקרא לה נבח בשמו אלה מסעי בני ישראל אשר יצאו מארץ מצרים לצבאתם ביד משה ואהרן ויכתב משה את מוצאיהם למסעיהם על פי יהוה ואלה מסעיהם למוצאיהם ויסעו מרעמסס בחדש הראישון בחמשה עשר יום לחדש הראישון ממחרת הפסח יצאו בני ישראל ביד רמה לעיני כל מצרים ומצרים מקברים את אשר הכה יהוה בהם כל בכור ובאלהיהם עשה יהוה שפטים ויסעו בני ישראל מרעמסס ויחנו בסכות ויסעו מסכות ויחנו באתם אשר בקצה המדבר ויסעו מאתם וישבו על פי החירת אשר על פני בעל צפון ויחנו לפני מגדל ויסעו מפי החירת ויעברו בתוך הים המדברה וילכו דרך שלשת ימים במדבר אתם ויחנו במרה ויסעו ממרה ויבאו אילים ובאילים שתים עשרה עינות מים ושבעים תמרים ויחנו שם ויסעו מאילים ויחנו על ים סוף ויסעו מים סוף ויחנו במדבר סין ויסעו ממדבר סין ויחנו בדפקה ויסעו מדפקה ויחנו באליש ויסעו מאליש ויחנו ברפדים ולא היה שם מים לעם לשתות ויסעו מרפדים ויחנו במדבר סיני ויסעו ממדבר סיני ויחנו בקברות התאוה ויסעו מקברות התאוה ויחנו בחצרות ויסעו מחצרות ויחנו ברתמה ויסעו מרתמה ויחנו ברמון פרץ ויסעו מרמון פרץ ויחנו בלבונה ויסעו מלבונה ויחנו ברסה ויסעו מרסה ויחנו בקהלתה ויסעו מקהלתה ויחנו בהר שפר ויסעו מהר שפר ויחנו בחרדה ויסעו מחרדה ויחנו במקהלת ויסעו ממקהלת ויחנו בתחת ויסעו מתחת ויחנו בתרח ויסעו מתרח ויחנו במתקה ויסעו ממתקה ויחנו בחשמונה ויסעו מחשמונה ויחנו במסרות ויסעו ממסרות ויחנו בבני יעקן ויסעו מבני יעקן ויחנו בהר הגדגדה ויסעו מהר הגדגדה ויחנו ביטבתה ויסעו מיטבתה ויחנו בעברנה ויסעו מעברנה ויחנו בעציון גבר ויסעו מעציון גבר ויחנו במדבר צן היא קדש ויסעו מקדש ויחנו בהר ההר בקצה ארץ אדום ויעל אהרן הכהן אל הר ההר על פי יהוה וימת שם בשנת הארבעים לצאת בני ישראל מארץ מצרים בחדש החמישי באחד לחדש ואהרן בן שלש ועשרים ומאת שנה במותו בהר ההר וישמע הכנעני מלך ערד והוא ישב בנגב בארץ כנען בבוא בני ישראל ויסעו מהר ההר ויחנו בצלמונה ויסעו מצלמונה ויחנו בפינן ויסעו מפינן ויחנו באבות ויסעו מאבות ויחנו בעיי העברים בגבול מואב ויסעו מעיים ויחנו בדיבון גד ויסעו מדיבון גד ויחנו בעלמון דבלתימה ויסעו מעלמון דבלתימה ויחנו בהרי העברים לפני נבו ויסעו מהרי העברים ויחנו בערבת מואב על ירדן יריחו ויחנו על הירדן מבית הישמות עד אבל שטים בערבת מואב וידבר יהוה אל משה בערבת מואב על ירדן יריחו לאמר דבר אל בני ישראל ואמרת אליהם כי אתם עברים את הירדן אל ארץ כנען והורשתם את כל ישבי הארץ מפניכם ואבדתם את <<כל>> משכיתם ואת כל צלמי מסכיתם תאבידו ואת כל במתם תשמידו והורשתם את הארץ וישבתם בה כי לכם נתתי את הארץ לרשת אתה והתנחלתם את הארץ בגורל למשפחותיכם לרב תרבה את נחלתו ולמעט תמעיט את נחלתו אל אשר יצא לו שם הגורל לו יהיה למטות אבתיכם תתנחלו ואם לא תורישו את ישבי הארץ מפניכם והיה אשר תותירו מהם לשכים בעיניכם ולצנים בצדיכם וצררו אתכם על הארץ אשר אתם ישבים בה והיה כאשר דמיתי לעשות להם כן אעשה לכם וידבר יהוה אל משה לאמר צוי את בני ישראל ואמרת אליהם כי אתם באים אל ארץ כנען זאת הארץ אשר תפל לכם בנחלה ארץ כנען לגבולתיה והיה לכם פאת נגבה ממדבר צן על ידי אדום והיה לכם גבול נגבה מקצה ים המלח קדמה ונסב לכם הגבול מנגב למעלה עקרבים ועבר צנה והיה תוצאיתו מנגב לקדש ברנע ויצא חצר אדר ועבר עצמונה ונסב הגבול מעצמונה נחל מצרים והיה תוצאיתו הים וגבול ימה יהיה לכם הים הגדול יגבל זה יהיה לכם גבול ימה וזה יהיה לכם גבול צפונה מן הים הגדול תתאו לכם הר ההר ומהר ההר תתאו לבוא חמתה והיה תוצאיתו הגבול צרדה ויצא הגבול זפרנה והיה תוצאיתו חצר עינן זה יהיה לכם גבול צפונה והתאויתם לכם לגבול קדמה מחצר עינן שפמה וירד הגבול משפמה הארבלה מקדם לעין וירד הגבול ומחה אל כתף ים כנרת קדמה וירד הגבול הירדנה והיה תוצאיתו ים המלח זאת תהיה לכם הארץ לגבולתיה סביב ויצו משה את בני ישראל לאמר זאת הארץ אשר תתנחלו אתה בגורל אשר צוה יהוה לתת לתשעת המטות וחצי המטה כי לקחו מטה בני הראובני לבית אבותם ומטה בני הגדי לבית אבותם וחצי מטה מנשה לקחו נחלתם שני המטות וחצי המטה לקחו נחלתם מעבר לירדן יריחו קדמה מזרחה וידבר יהוה אל משה לאמר אלה שמות האנשים אשר ינחלו לכם את הארץ אלעזר הכהן ויהושע בן נון ונשיא אחד נשיא אחד ממטה תקחו לנחל את הארץ ואלה שמות האנשים למטה יהודה כלב בן יפנה למטה בני שמעון שמואל בן עמיהוד למטה בנימים אלדד בן כסלן למטה בני דן נשיא בקי בן יגלי לבני יוסף למטה בני מנשה נשיא חנאל בן אפוד למטה בני אפרים נשיא קמואל בן שפטן ולמטה בני זבולן נשיא אליצפן בן פרנך ולמטה בני יששכר נשיא פלטאל בן עזן ולמטה בני אשר נשיא אחיהוד בן שלמי ולמטה בני נפתלי נשיא פדהאל בן עמיהוד אלה אשר צוה יהוה לנחל את בני ישראל בארץ כנען וידבר יהוה אל משה בערבת מואב על ירדן יריחו לאמר צוי את בני ישראל ונתנו ללוים מנחלת אחזתם ערים לשבת ומגרש לערים סביבתיהם תתנו ללוים והיו הערים להם לשבת ומגרשיהן יהיו לבהמתם ולרכושם ולכל חיתם ומגרשי הערים אשר תתנו ללוים מקיר העיר החוצה אלף אמה סביב ומדתם מחוץ לעיר את פאת קדמה אלפים באמה ואת פאת נגבה אלפים באמה ואת פאת ימה אלפים באמה ואת פאת צפונה אלפים באמה והעיר בתוך זה יהיה לכם מגרשי הערים ואת הערים אשר תתנו ללוים את שש ערי המקלט אשר תתנו לנוס שמה הרצח ועליהן תתנו ארבעים ושתים עיר כל הערים אשר תתנו ללוים ארבעים ושמנה עיר אתהן ואת מגרשיהן והערים אשר תתנו מאחזת בני ישראל מאת הרב תרבו ומאת המעט תמעיטו איש כפי נחלתו אשר ינחל יתן מעריו ללוים וידבר יהוה אל משה לאמר דבר אל בני ישראל ואמרת אליהם כי אתם עברים את הירדן אל ארץ כנען והקריתם לכם ערים ערי מקלט תהיינה לכם ונס שמה הרצח מכה נפש בשגגה והיו לכם הערים למקלט מגאל ולא ימות הרצח עד עמדו לפני העדה למשפט והערים אשר תתנו שש ערי מקלט תהיינה לכם את שלש הערים תתנו מעבר לירדן ואת שלש הערים תתנו בארץ כנען ערי מקלט תהיינה לבני ישראל ולגר ולתושב בתוכם תהיינה שש הערים האלה למקלט לנס שמה כל מכה נפש בשגגה ואם בכלי ברזל הכהו וימת רצח הוא מות יומת הרצח ואם באבן יד אשר ימות בה הכהו וימת רצח הוא מות יומת הרצח ואם בכלי עץ יד אשר ימות בו הכהו וימת רצח הוא מות יומת הרצח גאל הדם הוא ימית את הרצח בפגעו בו הוא ימיתנו ואם בשנאה יהדפנו או השליך עליו בצדיה וימת או באיבה הכהו בידו וימת מות יומת המכה רצח הוא גאל הדם ימית את הרצח בפגעו בו ואם בפתע בלא איבה הדיפו או השליך עליו כל כלי בלא צדיה או בכל אבן אשר ימות בה בלא ראות ויפל עליו וימת והוא לא אויב לו ולא מבקש רעתו ושפטו העדה בין המכה ובין גאל הדם על המשפטים האלה והצילו העדה את המכה מיד גאל הדם והשיבו אתו העדה אל עיר מקלטו אשר נס שמה וישב בה עד מות הכהן הגדול אשר משח אתו בשמן הקדש ואם יצא יצא הרצח את גבול עיר מקלטו אשר ינוס שמה ומצא אתו גאל הדם מחוץ לגבול עיר מקלטו ורצח גאל הדם את הרצח אין לו דם כי בעיר מקלטו ישב עד מות הכהן הגדול ואחרי מות הכהן הגדול ישוב הרצח אל ארץ אחזתו והיו אלה לכם לחקת משפט לדרתיכם בכל מושבתיכם כל מכה נפש לפי עדים ירצח את הרצח ועד אחד לא יענה בנפש למות ולא תקחו כפר לנפש רצח אשר הוא רשע למות כי מות יומת ולא תקחו כפר לנוס אל עיר מקלטו לשוב לשבת בארץ עד מות הכהן הגדול ולא תחניפו את הארץ אשר אתם ישבים בה כי הדם הוא יחניף את הארץ ולארץ לא יכפר לדם אשר שפך בה כי אם בדם שפכו ולא תטמאו את הארץ אשר אתם ישבים בה אשר אני שכן בתוכה כי אני יהוה שכן בתוך בני ישראל ויקרבו ראשי האבות למשפחות בני גלעד בן מכיר בן מנשה ממשפחת בני יוסף וידברו לפני משה ולפני הנשיאים ראשי האבות לבני ישראל ויאמרו את אדני צוה יהוה לתת את הארץ בנחלה בגורל לבני ישראל ואדני צוה ביהוה לתת את נחלת צלפחד אחינו לבנתיו והיו לאחד מבני שבטי בני ישראל לנשים ונגרעה נחלתן מנחלת אבותינו ונוספה על נחלת המטה אשר תהיינה להם ומגורל נחלתנו יגרע ואם יהיה היובל לבני ישראל ונוספה נחלתן על נחלת המטה אשר תהיינה להם ומנחלת מטה אבותינו יגרע נחלתן ויצו משה את בני ישראל על פי יהוה לאמר כן מטה בני יוסף דברים זה הדבר אשר צוה יהוה לבנות צלפחד לאמר לטוב בעיניהם תהיינה לנשים אך למשפחת מטה אביהן תהיינה לנשים ולא תסב נחלה לבני ישראל ממטה אל מטה כי איש בנחלת מטה אבתיו ידבקו בני ישראל וכל בת ירשת נחלה ממטות בני ישראל לאחד ממשפחות מטה אביה תהיה לאשה למען יירשו בני ישראל איש את נחלת אבתיו ולא תסב נחלה ממטה אל מטה אחר כי איש בנחלתו ידבקו מטות בני ישראל כאשר צוה יהוה את משה כן עשו בנות צלפחד ותהיינה מחלה ונעה חגלה מלכה ותרצה בנות צלפחד לבני דדיהן לנשים ממשפחות בני מנשה בן יוסף היו לנשים ותהי נחלתן על מטה משפחת אביהן אלה המצות והמשפטים אשר צוה יהוה ביד משה אל בני ישראל בערבת מואב על ירדן יריחו אלה הדברים אשר דבר משה אל כל ישראל בעבר הירדן במדבר בערבה מול סוף בין פראן ובין תפל ולבן וחצרות ודי זהב אחד עשר יום מחורב דרך הר שעיר עד קדש ברנע ויהי בארבעים שנה בעשתה עשר חדש באחד לחדש דבר משה אל בני ישראל ככל אשר צוה יהוה אתו אליהם אחרי הכתו את סיחון מלך האמרי אשר ישב בחשבון ואת עוג מלך הבשן אשר ישב בעשתרות באדרעי בעבר הירדן בארץ מואב הואל משה באר את התורה הזאת לאמר יהוה אלהינו דבר אלינו בחורב לאמר רב לכם שבת בהר הזה פנו וסעו לכם ובאו הר האמרי ואל כל שכיניו בערבה בהר ובשפלה בנגב ובחוף הים ארץ הכנעני והלבנון עד הנהר הגדול נהר פרת ראו נתתי לפניכם את הארץ באו ורשו את הארץ אשר נשבעתי לאבתיכם לאברהם ליצחק וליעקב לתת לזרעם אחריהם ואמר אליכם בעת ההיא לאמר לא אוכל לבדי שאת אתכם יהוה אלהיכם הרבה אתכם והנכם היום ככוכבי השמים לרב יהוה אלהי אבתיכם יסף עליכם ככם אלף פעמים ויברך אתכם כאשר דבר לכם איכה אשא לבדי טרחכם משאכם וריבכם הבו לכם אנשים חכמים ונבונים וידעים לשבטיכם ואשימם בראשיכם ותענו אתי ותאמרו טוב הדבר אשר דברת לעשות ואקח את ראשי שבטיכם אנשים חכמים וידעים ואתן אתם ראשים עליכם שרי אלפים ושרי מאות שרי חמשים ושרי עשרות ושטרים לשבטיכם ואצוה את שפטיכם בעת ההיא לאמר שמעו בין אחיכם ושפטתם צדק בין איש ובין אחיו ובין גרו לא תכירו פנים במשפט כקטן כגדול תשמעון לא תגורו מפני איש כי המשפט לאלהים הוא והדבר אשר יקשה מכם תקריבון אלי ושמעתיו ואצוה אתכם בעת ההיא את כל הדברים אשר תעשון ונסעה מחורב ונלכה את כל המדבר הגדול והנורא ההוא אשר ראיתם דרך הר האמרי כאשר צוה יהוה אלהינו אתנו ונבוא עד קדש ברנע ואמר אליכם באתם עד הר האמרי אשר יהוה אלהינו נתן לנו ראה נתן יהוה אלהיך לפניך את הארץ עלה רש כאשר דבר יהוה אלהי אבותיך לך אל תירא ואל תחת ותקרבון אלי כלכם ותאמרו נשלחה אנשים לפנינו ויחפדו לנו את הארץ וישיבו אתנו דבר את הדרך אשר נעלה בה ואת הערים אשר נבוא עליהן וייטב בעיני הדבר ואקח מכם שנים עשר אנשים איש אחד לשבט ויפנו ויעלו ההרה ויבאו עד נחל אשכול וירגלו אתה ויקחו בידם מפרי הארץ ויורידו אלינו וישיבו אתנו דבר ויאמרו טובה הארץ אשר יהוה אלהינו נתן לנו ולא אביתם לעלות ותמרו את פי יהוה אלהיכם ותרגנו באהליכם ותאמרו בשנאת יהוה אתנו הוציאנו מארץ מצרים לתת אתנו ביד האמרי להשמידנו אנה אנחנו עלים ואחינו המיסו את לבבנו לאמר עם גדול ורב ממנו וערים גדלות ובצרות בשמים וגם בני ענקים ראינו שם ואמר אליכם לא תערצון ולא תיראון מהם יהוה אלהיכם ההלך לפניכם הוא ילחם לכם ככל אשר עשה אתכם במצרים לעיניכם ובמדבר אשר ראית אשר נשאך יהוה אלהיך כאשר ישא איש את בנו בכל הדרך אשר הלכתם עד באכם עד המקום הזה ו^ה^בדבר הזה אינכם מאמנים ביהוה אלהיכם ההלך לפניכם בדרך לתור לכם מקום לחנותכם באש לילה להראתכם בדרך אשר תלכו בה ובענן יומם וישמע יהוה את קול דבריכם ויקצף וישבע לאמר אם יראה איש באנשים האלה הדור הרע הזה את הארץ הטובה אשר נשבעתי לאבתיכם זולתי כלב בן יפנה הוא יראנה ולו אתן את הארץ אשר דרך בה ולבניו יען כי מלא אחרי יהוה גם בי התאנף יהוה בגללכם לאמר גם אתה לא תבוא שמה יהושע בן נון העמד לפניך הוא יבוא שמה אתו אחזיק כי הוא ינחלנה את ישראל וטפכם אשר אמרתם לבז יהיה ובניכם הם יבאו שמה ולהם אתננה והם יירשוה ואתם פנו וסעו לכם המדברה דרך ים סוף ותענו ותאמרו אלי חטאנו ליהוה אלהינו אנחנו נעלה ונלחמנו ככל אשר צונו יהוה אלהינו ותחגרו איש את כלי מלחמתו ותהינו לעלות ההרה ויאמר יהוה אלי אמר להם לא תעלו ולא תלחמו כי אינני בקרבכם ולא תנגפו לפני איביכם ואדברה אליכם ולא שמעתם ותמרו את פי יהוה אלהיכם ותזידו ותעלו ההרה ויצא העמלקי והכנעני הישב בהר ההוא לקראתכם וירדפו אתכם כאשר תעשיהן הדברים ויכתו אתכם בשעיר עד חרמה ותשבו ותבכו לפני יהוה ולא שמע יהוה בקולכם ולא האזין אליכם ותשבו בקדש ימים רבים כימים אשר ישבתם ונפנה ונסעה המדברה דרך ים סוף כאשר דבר יהוה אלי ונסוב את הר שעיר ימים רבים ויאמר יהוה אלי לאמר רב לכם סוב את ההר הזה פנו לכם צפונה ואת העם צוי לאמר אתם עברים בגבול אחיכם בני עשו היושבים בשעיר וייראו מכם ונשמרתם מאד אל תתגרו בם כי לא אתן לכם מארצם ירשה עד מדרך כף רגל כי ירשה לעשו נתתי את הר שעיר אכל תשבירו מאתם בכסף ואכלתם וגם מים תכירו מאתם בכסף ושתיתם כי יהוה אלהיך ברכך בכל מעשה ידיך ידע לכתך את המדבר הגדול הזה זה ארבעים שנה יהוה אלהיך עמך לא חסרת דבר [א] ואשלחה מלאכים אל מלך אדום לאמר אעברה בארצך לא אטה בשדה ובכרם ולא נשתה מי בור דרך המלך נלך לא נסור ימין ושמאל עד אשר נעבר גבולך ויאמר לא תעבר בי פן בחרב אצא לקראתך [ב] ונעברה מאת אחינו בני עשו היושבים בשעיר מדרך הערבה מאילת ומעציון גבר ונפנה ונעברה דרך מדבר מואב ויאמר יהוה אלי אל תצור את מואב ואל תתגר בו כי לא אתן לך מארצו ירשה כי לבני לוט נתתי את ער ירשה האימים לפנים ישבו בה עם גדול ורב ורם כענקים והמואבים יקראו להם אימים ובשעיר ישבו החרי לפנים ובני עשו יירשם וישמדם יהוה מפניהם ויירשום וישבו תחתיהם כאשר עשה ישראל לארץ ירשתו אשר נתן יהוה להם ועתה קומו סעו ועברו לכם את נחל זרד ונעברה את נחל זרד והימים אשר הלכנו מקדש ברנע עד אשר עברנו את נחל זרד שלשים ושמנה שנה עד תם כל הדור אנשי המלחמה מקרב המחנה כאשר נשבע יהוה להם וגם יד יהוה היתה בם להמם מקרב המחנה עד תמם ויהי כאשר תמו כל אנשי המלחמה למות מקרב העם ויאמר יהוה אלי לאמר אתה עבר היום את גבול מואב את ער וקרבת מול בני עמון אל תצורם ואל תתגר בם כי לא אתן מארץ בני עמון לך ירשה כי לבני לוט נתתיה ירשה ארץ רפאים תחשב אף היא רפאים ישבו בה לפנים והעמונים יקראו להם זמזמים עם גדול ורב ורם כענקים וישמדם יהוה מפניהם ויירשום וישבו תחתיהם כאשר עשה לבני עשו היושבים בשעיר אשר השמיד את החרי מפניהם ויירשום וישבו תחתיהם עד היום הזה והעוים היושבים בחצרים עד עזה כפתרים היוצאים מכפתר השמידם וישבו תחתיהם קומו סעו ועברו את נחל ארנן ראה נתתי בידך את סיחון מלך חשבון האמרי ואת ארצו החל רש והתגר בו מלחמה היום הזה החל תת פחדך ויראתך על פני העמים תחת כל השמים אשר ישמעו את שמעך ורגזו וחלו מפניך ואשלחה מלאכים ממדבר קדמות אל סיחון מלך חשבון דברי שלום לאמר אעברה בארצך בדרך בדרך אלך לא אסור ימין ושמאל אכל בכסף תשבירני ואכלתי ומים בכסף תתן לי ושתיתי רק אעברה ברגלי כאשר עשו לי בני עשו היושבים בשעיר והמואבים היושבים בער עד אשר אעברה את הירדן אל הארץ אשר יהוה אלהינו נתן לנו ולא אבה סיחון מלך חשבון העבירנו בו כי הקשה יהוה אלהיך את רוחו ואמץ את לבבו למען תתו בידך כיום הזה ויאמר יהוה אלי ראה החלתי תת לפניך את סיחון מלך חשבון האמרי ואת ארצו החל רש לרשת את ארצו ויצא סיחון לקראתנו הוא וכל עמו למלחמה יהצה ויתנהו יהוה אלהינו לפנינו ונכה אתו ואת בניו ואת כל עמו ונלכדה את כל עריו בעת ההיא ונחרימה את כל עריו מתם הנשים והטף לא {{השאיר לו}} <<השאירנו>> שריד רק הבהמה בזזנו לנו ושלל הערים אשר לכדנו מערער אשר על שפת נחל ארנן והעיר אשר בנחל ועד הגלעד לא היתה קריה אשר שגבה ממנו את הכל נתן יהוה אלהינו בידנו רק אל ארץ בני עמון לא קרבת כל יד נחל היבק וערי ההר וכל אשר צונו יהוה אלהינו ונפנה ונעלה דרך הבשן ויצא עוג מלך הבשן לקראתנו הוא וכל עמו למלחמה אדרעי ויאמר יהוה אלי אל תירא אתו כי בידך נתתי אתו ואת כל עמו ואת ארצו ועשית לו כאשר עשית לסיחון מלך האמרי אשר ישב בחשבון ויתן יהוה אלהינו בידנו גם את עוג מלך הבשן ואת כל עמו ונכנו עד בלתי השאיר לו שריד ונלכדה את כל עריו בעת ההיא לא היתה קריה אשר לא לקחנו מאתם ששים עיר כל חבל הארגב ממלכת עוג בבשן כל אלה ערים בצרות חומה גבהה דלתים ובריח לבד מערי הפרזי הרבה מאד ונחרימה אתם כאשר עשינו לסיחון מלך חשבון החרים כל עיר מתם הנשים והטף וכל הבהמה ושלל הערים בזזנו לנו ונקח בעת ההיא את הארץ מיד שני מלכי האמרי אשר בעבר הירדן מנחל ארנן ועד הר חרמון צידנים יקראו לחרמון שרין והאמרי יקראו לו שניר כל ערי המישור וכל הגלעד וכל הבשן עד סלכה ואדרעי ערי ממלכת עוג בבשן כי רק עוג מלך הבשן נשאר מיתר הרפאים הנה ערשו ערש ברזל הלוא היא ברבת בני עמון תשע אמות ארכה וארבע אמות רחבה באמת איש ואת הארץ הזאת ירשנו בעת ההיא מערער אשר על שפת נחל ארנן וחצי הר הגלעד ועריו נתתי לראובני ולגדי ויתר הגלעד וכל הבשן ממלכת עוג נתתי לחצי שבט המנשה כל חבל הארגב לכל הבשן ההוא יקרא ארץ רפאים ויאיר בן מנשה לקח את כל חבל הארגב עד גבול הגישורי והמכעתי ויקרא אתם על שמו את הבשן חות יאיר עד היום הזה ולמכיר נתתי את הגלעד ולראובני ולגדי נתתי מן הגלעד ועד נחל ארנן תוך הנחל וגבול עד יבק הנחל גבול בני עמון והערבה והירדנה וגבול מכנרת ועד ים הערבה ים המלח תחת אשדת הפסגה מזרחה ואצוה אתכם בעת ההיא לאמר יהוה אלהיכם נתן לכם את הארץ הזאת לרשתה חלוצים תעברו לפני אחיכם בני ישראל כל בני חיל רק טפכם ונשיכם ומקניכם ידעתי כי מקנה רב לכם ישבו בעריכם אשר נתתי לכם עד אשר יניח יהוה לאחיכם ככם ויירשו גם הם את הארץ אשר יהוה אלהיכם נתן להם בעבר הירדן ושבתם איש לירשתו אשר נתתי לכם ואת יהושע צויתי בעת ההיא לאמר עיניך הראות את אשר עשה יהוה לשני המלכים האלה כן יעשה יהוה לכל הממלכות אשר אתה עבר שמה לא תיראם כי יהוה אלהיכם הוא הנלחם לכם ואתחננה אל יהוה בעת ההיא לאמר אדני יהוה אתה החלת להראות את עבדך את גדלך ואת ידך החזקה אשר מי אל בשמים ובארץ אשר יעשה כמעשיך וכגבורתיך אעברה נה ואראה את הארץ הטובה אשר בעבר הירדן ההר הטוב הזה והלבנון ויתעבר יהוה בי למענכם ולא שמע אלי ויאמר יהוה אלי רב לך אל תוסיף דבר אלי עוד בדבר הזה עלה אל ראש הפסגה ושא עיניך ימה וצפונה ותימנה ומזרחה וראה בעיניך כי לא תעבר את הירדן הזה וצוי את יהושע וחזקהו ואמצהו כי הוא יעבר לפני העם הזה והוא ינחל אתם את הארץ אשר תראה ונשב בגיא מול בית פעור ועתה ישראל שמע אל החקים ואל המשפטים אשר אנכי מלמד אתכם לעשות למען תחיון ובאתם וירשתם את הארץ אשר יהוה אלהי אבותיכם נתן לכם לא תוסיפו על הדבר אשר אנכי מצוה אתכם היום ולא תגרעו ממנו לשמר את מצות יהוה אלהיכם אשר אנכי מצוה אתכם עיניכם הראות את אשר עשה יהוה בבעל פעור כי כל האיש אשר הלך אחרי בעל פעור השמידו יהוה אלהיך מקרבך ואתם הדבקים ביהוה אלהיכם חיים כלכם היום ראו למדתי אתכם חקים ומשפטים כאשר צוני יהוה אלהי לעשות כן בקרב הארץ אשר אתם באים שמה לרשתה ושמרתם ועשיתם כי היא חכמתכם ובינתכם לעיני העמים אשר ישמעו את כל החקים האלה ואמרו רק עם חכם ונבון הגוי הגדול הזה כי מי גוי גדול אשר לו אלהים קרובים אליו כיהוה אלהינו בכל קראנו אליו ומי גוי גדול אשר לו חקים ומשפטים צדיקים ככל התורה הזאת אשר אנכי נתן לפניכם היום רק השמר לך ושמר נפשך מאד פן תשכח את הדברים אשר ראו עיניך ופן יסורו מלבבך כל ימי חייך והודעתם לבניך ולבני בניך יום אשר עמדת לפני יהוה אלהיך בחורב באמר יהוה אלי הקהל לי את העם ואשמיעם את דברי אשר ילמדון ליראה אתי כל הימים אשר הם חיים על האדמה ואת בניהם ילמדון ותקרבון ותעמדון תחת ההר וההר בער באש עד לבב השמים חשך ענן וערפל וידבר יהוה אליכם מתוך האש קול דברים אתם שמעים ותמונה אינכם ראים זולתי קול ויגד לכם את בריתו אשר צוה אתכם לעשות עשרת הדברים ויכתבם על שני לוחת אבנים ואתי צוה יהוה בעת ההיא ללמד אתכם חקים ומשפטים לעשותכם אתם בארץ אשר אתם עברים שמה לרשתה ונשמרתם מאד לנפשתיכם כי לא ראיתם כל תמונה ביום דבר יהוה אלהיכם בחורב מתוך האש פן תשחתון ועשיתם לכם פסל תמונת כל סמל תבנית זכר או נקבה תבנית כל בהמה אשר בארץ תבנית כל צפור כנף אשר תעף בשמים תבנית כל רמש באדמה תבנית כל דגי אשר במים מתחת לארץ ופן תשא עיניך השמים וראית את השמש ואת הירח ואת הכוכבים כל צבא השמים ונדחת והשתחוית להם ועבדתם אשר חלק יהוה אלהיך אתם לכל העמים תחת כל השמים ואתכם לקח יהוה ויוצא אתכם מכור הברזל ממצרים להיות לו לעם נחלה כיום הזה ויהוה התאנף בי על דבריכם לבלתי עברי את הירדן ולבלתי בא אל הארץ הטובה אשר יהוה אלהיך נתן לך נחלה כי אנכי מת בארץ הזאת אינני עבר את הירדן ואתם עברים וירשתם את הארץ הטובה הזאת השמרו לכם פן תשכחו את ברית יהוה אלהיכם אשר כרת עמכם ועשיתם לכם פסל תמונת כל אשר צוך יהוה אלהיך כי יהוה אלהיך אש אכלה הוא אל קנא כי תולידו בנים ובני בנים ונושנתם בארץ והשחתם ועשיתם פסל תמונת כל ועשיתם הרע בעיני יהוה אלהיכם להכעיסו העדתי בכם היום את השמים ואת הארץ כי אבד תאבדון מהר מעל הארץ אשר אתם עברים את הירדן שמה לרשתה לא תאריכון ימים עליה כי השמד תשמדון והפיץ יהוה אתכם בעמים ונשארתם מתי מספר בגוים אשר ינהג יהוה אתכם שמה ועבדתם שם אלהים מעשה ידי אדם עץ ואבן אשר לא יראון ולא ישמעון ולא יאכלון ולא יריחון ובקשת משם את יהוה אלהיך ומצאתו כי תדרשנו בכל לבבך ובכל נפשך בצר לך ומצאוך כל הדברים האלה באחרית הימים ושבת עד יהוה אלהיך ושמעת בקולו כי אל רחום יהוה אלהיך לא ירפך ולא ישחיתך ולא ישכח את ברית אבותיך אשר נשבע להם כי שאל נא לימים הראישונים אשר היו לפניך למן היום אשר ברא אלהים אדם על הארץ ולמקצה השמים ועד קצה השמים הן היה כדבר הגדול הזה או הנשמע כמהו השמע עם קול אלהים חיים מדבר מתוך האש כאשר שמעת אתה ויחי או הנסה אלהים לבוא לקחת לו גוי מקרב גוי במסות באתות ובמופתים ובמלחמה וביד חזקה ובזרוע נטויה ובמראים גדלים ככל אשר עשה לכם יהוה אלהיכם במצרים לעיניכם אתה הראת לדעת כי יהוה הוא האלהים אין עוד מלבדו מן השמים השמיעך את קולו ליסרך ועל הארץ הראך את אשו הגדלה ודבריו שמעת מתוך האש ותחת כי אהב את אבותיך ויבחר בזרעם אחריהם ויוציאך בפניו ובכחו הגדול ממצרים להוריש גוים גדלים ועצמים ממך מפניך להביאך לתת לך את ארצם נחלה כיום הזה וידעת היום והשיבות אל לבבך כי יהוה הוא האלהים בשמים ממעל ועל הארץ מתחת אין עוד ושמרת את חקיו ואת מצותיו אשר אנכי מצוך היום אשר ייטב לך ולבניך אחריך ולמען תאריך ימים על האדמה אשר יהוה אלהיך נתן לך כל הימים אז יבדיל משה שלש ערים בעבר הירדן מזרח השמש לנוס שמה הרצח אשר ירצח את רעהו בבלי דעת והוא לא שנא לו מתמול שלשום ונס אל אחת מן הערים האלה וחי את בוצר במדבר בארץ המישור לראובני ואת רמות בגלעד לגדי ואת גולן בבשן למנשי וזאת התורה אשר שם משה לפני בני ישראל אלה העדות החקים והמשפטים אשר דבר משה אל בני ישראל בצאתם ממצרים בעבר הירדן בגיא מול בית פעור בארץ סיחון מלך האמרי אשר ישב בחשבון אשר הכה משה ובני ישראל בצאתם ממצרים ויירשו את ארצו ואת ארץ עוג מלך הבשן שני מלכי האמרי אשר בעבר הירדן מזרח השמש מערער אשר על שפת נחל ארנן ועד הר שיחון הוא חרמון וכל הערבה עבר הירדן מזרחה ועד ים הערבה ים המלח תחת אשדת הפסגה ויקרא משה אל כל ישראל ויאמר אליהם שמע ישראל את החקים ואת המשפטים אשר אנכי דבר באזניכם היום ולמדתם אתם ושמרתם לעשותם יהוה אלהינו כרת עמנו ברית בחורב לא את אבותינו כרת יהוה את הברית הזאת כי אתנו אנחנו אלה פה היום כלנו חיים פנים בפנים דבר יהוה עמכם בהר מתוך האש ואנכי עמד בין יהוה ובינכם בעת ההיא להגיד לכם את דברי יהוה כי יראתם מפני האש ולא עליתם בהר לאמר אנכי יהוה אלהיך אשר הוצאתיך מארץ מצרים מבית עבדים לא יהיה לך אלהים אחרים על פני לא תעשה לך פסל וכל תמונה אשר בשמים ממעל ואשר בארץ מתחת ואשר במים מתחת לארץ לא תשתחוי להם ולא תעבדם כי אנכי יהוה אלהיך אל קנא פקד עון אבות על בנים על שלישים ועל רביעים לשנאי ועשה חסד לאלפים לאהבי ולשמרי מצותי לא תשא את שם יהוה אלהיך לשוא כי לא ינקה יהוה את אשר ישא את שמו לשוא שמור את יום השבת לקדשהו כאשר צוך יהוה אלהיך ששת ימים תעבד ועשית כל מלאכתך ויום השביעי שבת ליהוה אלהיך לא תעשה בו כל מלאכה אתה ובנך ובתך עבדך ואמתך שורך וחמורך וכל בהמתך וגרך אשר בשעריך למען ינוח עבדך ואמתך כמוך וזכרת כי עבד היית בארץ מצרים ויוציאך יהוה אלהיך משם ביד חזקה ובזרע נטויה על כן צוך יהוה אלהיך לעשות את יום השבת כבד את אביך ואת אמך כאשר צוך יהוה אלהיך למען יאריכון ימיך ולמען ייטב לך על האדמה אשר יהוה אלהיך נתן לך לא תרצח לא תנאף לא תגנב לא תענה ברעך עד שוא [א] לא תחמד בית רעך ולא תחמד אשת רעך שדהו עבדו ואמתו שורו וחמורו וכל אשר לרעך [ב] והיה כי יביאך יהוה אלהיך אל ארץ הכנעני אשר אתה בא שמה לרשתה והקמת לך אבנים גדלות ושדת אתם בשיד וכתבת על האבנים את כל דברי התורה הזאת והיה בעברכם את הירדן תקימו את האבנים האלה אשר אנכי מצוה אתכם היום בהרגריזים ובנית שם מזבח ליהוה אלהיך מזבח אבנים לא תניף עליהם ברזל אבנים שלמות תבנה את מזבח יהוה אלהיך והעלית עליו עלות ליהוה אלהיך וזבחת שלמים ואכלת שם ושמחת לפני יהוה אלהיך ההר ההוא בעבר הירדן אחרי דרך מבוא השמש בארץ הכנעני הישב בערבה מול הגלגל אצל אלון מורא מול שכם את הדברים האלה דבר יהוה אל כל קהלכם בהר מתוך האש חשך ענן וערפל קול גדול ולא יסף ויכתבם על שני לוחת אבנים ויתנם אלי ויהי כשמעכם את הקול מתוך החשך וההר בער באש ותקרבון אלי כל ראשי שבטיכם וזקניכם ותאמרו הן הראנו יהוה אלהינו את כבודו את גדלו ואת קולו שמענו מתוך האש היום הזה ראינו כי ידבר אלהים את האדם וחי ועתה למה נמות כי תאכלנו האש הגדלה הזאת אם יספים אנחנו לשמע את קול יהוה אלהינו עוד ומתנו כי מי כל בשר אשר שמע קול אלהים חיים מדבר מתוך האש כמונו ויחי קרב אתה ושמע את כל אשר יאמר יהוה אלהינו ואתה תדבר אלינו את כל אשר ידבר יהוה אלהינו אליך ושמענו ועשינו וישמע יהוה את קול דבריכם בדברכם אלי ויאמר יהוה אלי שמעתי את קול דברי העם הזה אשר דברו אליך היטיבו כל אשר דברו מי יתן והיה לבבם זה להם ליראה אתי ולשמר את מצותי כל הימים למען ייטב להם ולבניהם לעולם לך אמר להם שובו לכם לאהליכם ואתה פה עמד עמדי ואדברה אליך את כל המצוה החקים והמשפטים אשר תלמדם ועשו בארץ אשר אנכי נתן להם לרשתה ושמרתם לעשות כאשר צוה יהוה אלהיכם אתכם לא תסורו ימין ושמאל בכל הדרך אשר צוה יהוה אלהיכם אתכם תלכון למען תחיון וטוב לכם והארכתם ימים בארץ אשר תירשון וזאת המצוה החקים והמשפטים אשר צוה יהוה אלהיכם ללמד אתכם לעשות בארץ אשר אתם עברים שמה לרשתה למען תירא את יהוה אלהיך לשמר את כל חקיו ומצותיו אשר אנכי מצוך היום אתה ובנך ובן בנך כל ימי חייך ולמען יאריכון ימיך ושמעת ישראל ושמרת לעשות אשר ייטב לך ואשר תרבה מאד כאשר דבר יהוה אלהי אבותיך לך ארץ זבת חלב ודבש שמע ישראל יהוה אלהינו יהוה אחד ואהבת את יהוה אלהיך בכל לבבך ובכל נפשך ובכל מאדך והיו הדברים האלה אשר אנכי מצוך היום על לבבך ושננתם לבניך ודברת בם בשבתך בבית בלכתך בדרך בשכבך ובקומך וקשרתם לאות על ידיך והיו לטטפות בין עיניך וכתבתם על מזוזות בתיך ובשעריך והיה כי יביאך יהוה אלהיך אל הארץ אשר נשבע לאבתיך לאברהם ליצחק וליעקב לתת לך ערים גדלות וטובות אשר לא בנית בתים מלאים כל טוב אשר לא מלאת וברות חצובים אשר לא חצבת כרמים וזיתים אשר לא נטעת ואכלת ושבעת השמר לך פן תשכח את יהוה אלהיך אשר הוציאך מארץ מצרים מבית עבדים את יהוה אלהיך תירא ואתו תעבד ובשמו תשבע לא תלכו אחרי אלהים אחרים מאלהי העמים אשר סביבתיכם כי אל קנא יהוה אלהיך בקרבך פן יחר אף יהוה אלהיך בך והשמידך מעל פני האדמה לא תנסו את יהוה אלהיכם כאשר נסיתם במסה שמר תשמרון את מצות יהוה אלהיכם ועדתיו וחקיו אשר צוך ועשית הישר והטוב בעיני יהוה אלהיך למען ייטב לך ובאת וירשת את הארץ הטובה אשר נשבע יהוה לאבתיך להדיף את כל איביך מפניך כאשר דבר יהוה והיה כי ישאלך בנך מחר לאמר מה העדות החקים והמשפטים אשר צוה יהוה אלהינו אתכם ואמרת לבנך עבדים היינו לפרעה במצרים ויוציאנו יהוה ממצרים ביד חזקה ויתן יהוה אותת ומופתים גדלים ורעים במצרים בפרעה ובכל ביתו לעינינו ואתנו הוציא משם למען הביא אתנו לתת לנו את הארץ אשר נשבע יהוה לאבתינו ויצונו יהוה לעשות את כל החקים האלה ליראה את יהוה אלהינו לטוב לנו כל הימים ולהחיותנו כיום הזה וצדקה תהיה לנו כי נשמר לעשות את כל המצוה הזאת לפני יהוה אלהינו כאשר צונו כי יביאך יהוה אלהיך אל הארץ אשר אתה בא שמה לרשתה ונשל גוים רבים מפניך החתי והגרגשי והאמרי והכנעני והפרזי והחוי והיבוסי שבעה גוים רבים ועצמים ממך ונתנם יהוה אלהיך לפניך והכיתם החרים תחרים אתם לא תכרת להם ברית ולא תחנם ולא תתחתן בם בתך לא תתן לבנו ובתו לא תקח לבנך כי יסיר את בנך מאחרי ועבד אלהים אחרים וחרה אף יהוה בכם והשמידך מהר כי אם כה תעשה להם מזבחתיהם תתצון ומצבתיהם תשברון ואשריהם תגדעון ופסליהם תשרפון באש כי עם קדש אתה ליהוה אלהיך ובך בחר יהוה אלהיך להיות לו לעם סגולה מכל העמים אשר על פני האדמה לא מרבכם מכל העמים חשק יהוה בכם ויבחר בכם כי אתם המעט מכל העמים כי מאהבת יהוה אתכם ומשמרו את השבועה אשר נשבע לאבותיכם הוציא יהוה אתכם ביד חזקה ויפדך מבית עבדים מיד פרעה מלך מצרים וידעת כי יהוה אלהיך הוא האלהים האל הנאמן שמר הברית והחסד לאהביו ולשמרי מצותיו לאלף דור ומשלם לשנאיו על פניו להאבידו לא יאחר לשנאיו על פניו ישלם לו ושמרת את המצוה את החקים ואת המשפטים אשר אנכי מצוך היום לעשותם והיה עקב תשמעון את המשפטים האלה ושמרתם ועשיתם אתם ושמר יהוה אלהיך לך את הברית ואת החסד אשר נשבע לאבותיך ואהבך וברכך והרבך וברך פרי בטנך ופרי אדמתך דגנך תירשך ויצהרך שגר אלפיך ועשתרות צאנך על האדמה אשר נשבע לאבתיך לתת לך ברוך תהיה מכל העמים לא יהיה בך עקר ועקרה ובבהמתך והסיר יהוה ממך כל חלי וכל מדוי מצרים הרעים אשר ידעת לא ישימם בך ונתנם בכל שנאיך ואכלת את <<כל>> העמים אשר יהוה אלהיך נתן לך לא תחוס עינך עליהם ולא תעבד את אלהיהם כי מוקש הוא לך כי תאמר בלבבך רבים הגוים האלה ממני איך אוכל להורישם לא תירא מהם זכר תזכר את אשר עשה יהוה אלהיך לפרעה ולכל מצרים המסות הגדלות אשר ראו עיניך האתות והמופתים והיד החזקה והזרוע הנטויה אשר הוציאך יהוה אלהיך כן יעשה יהוה אלהיך לכל העמים אשר אתה ירא מפניהם וגם את הצרעה ישלח יהוה אלהיך בם עד אבד הנשארים והנסתרים מפניך לא תערץ מפניהם כי יהוה אלהיך בקרבך אל גדול ונורא ונשל יהוה אלהיך את הגוים האלה מלפניך מעט מעט לא תוכל כלותם מהר פן תרבה עליך חית השדה ונתנם יהוה אלהיך לפניך והמם מהמה גדלה עד השמידם ונתן מלכיהם בידך ואבדת את שמם מתחת השמים לא יתיצב איש לפניך עד השמידך אתם פסלי אלהיהם תשרפון באש לא תחמד כסף וזהב עליהם ולקחת לך פן תוקש בו כי תועבת יהוה אלהיך הוא ולא תביא תועבה אל ביתך והיית חרם כמהו שקץ תשקצנו ותעב תתעבנו כי חרם הוא כל המצוה אשר אנכי מצוך היום תשמרון לעשות למען תחיון ורביתם ובאתם וירשתם את הארץ אשר נשבע יהוה לאבותיכם וזכרת את כל הדרך אשר הוליכך יהוה אלהיך זה ארבעים שנה במדבר למען ענותך לנסותך לדעת אשר בלבבך התשמר מצותיו אם לא ויענך וירעבך ויאכילך את המן אשר לא ידעת ולא ידעו אבותיך למען הודיעך כי לא על הלחם לבדו יחיה האדם כי על כל מוצא פי יהוה יחיה האדם שמלתך לא בלתה מעליך ורגליך לא בצקה זה ארבעים שנה וידעת עם לבבך כי כאשר ייסר איש את בנו יהוה אלהיך מיסרך ושמרת את מצות יהוה אלהיך ללכת בדרכיו וליראה אתו כי יהוה אלהיך מביאך אל ארץ טובה ורחבה ארץ נחלי מים עינות תהומת יצאים בבקעה ובהר ארץ חטה ושערה גפן תאנה ורמון ארץ זית שמן ודבש ארץ אשר לא במסכנת תאכל בה לחם לא תחסר כל בה ארץ אשר אבניה ברזל ומהרריה תחצב נחשת ואכלת ושבעת וברכת את יהוה אלהיך על הארץ הטובה אשר נתן לך השמר לך פן תשכח את יהוה אלהיך לבלתי שמר מצותיו ומשפטיו וחקתיו אשר אנכי מצוך היום פן תאכל ושבעת ובתים טובים תבנה וישבת ובקרך וצאנך ירבון וכסף וזהב ירבה לך וכל אשר לך ירבה ורם לבבך ושכחת את יהוה אלהיך המוציאך מארץ מצרים מבית עבדים המוליכך במדבר הגדול והנורא נחש שרוף עקרב וצמאון אשר אין מים המוציא לך מים מצור החלמיש המאכילך מן במדבר אשר לא ידעו אבותיך למען ענותך ולמען נסותך להטיבך באחריתך ואמרת בלבבך כחי ועצם ידי עשה לי את החיל הזה וזכרת את יהוה אלהיך כי הוא הנתן לך כח לעשות חיל ולמען הקים את בריתו אשר נשבע לאבותיך לאברהם ליצחק וליעקב כיום הזה והיה אם שכח תשכח את יהוה אלהיך והלכת אחרי אלהים אחרים ועבדתם והשתחוית להם העדתי בכם היום כי אבד תאבדון כגוים אשר יהוה מאבד מפניכם כן תאבדון עקב לא תשמעון בקול יהוה אלהיכם שמע ישראל אתה עבר היום את הירדן לבוא לרשת גוים גדלים ועצמים ממך ערים גדלות ובצרות בשמים עם גדול ורם בני ענקים אשר אתה ידעת ואתה שמעת מי יתיצב לפני בני ענק וידעת היום כי יהוה אלהיך הוא העבר לפניך אש אכלה הוא ישמידם והוא יכנעם לפניך והורשתם ואבדתם מהר כאשר דבר יהוה לך אל תאמר בלבבך בהדיף יהוה אלהיך אתם מפניך לאמר בצדקתי הביאני יהוה לרשת את הארץ הזאת וברשעת הגוים האלה יהוה מורישם מפניך לא בצדקתך ובישר לבבך אתה בא לרשת את ארצם כי ברשעת הגוים האלה יהוה מורישם מפניך ולמען הקים את הדבר אשר נשבע לאבותיך לאברהם ליצחק וליעקב וידעת כי לא בצדקתך יהוה אלהיך נתן לך את הארץ הטובה הזאת לרשתה כי עם קשה ערף אתה זכור ואל תשכח את אשר הקצפת את יהוה אלהיך במדבר למן היום אשר יצאתם מארץ מצרים עד באכם עד המקום הזה ממרים הייתם עם יהוה ובחורב הקצפתם את יהוה ויתאנף יהוה בכם להשמיד אתכם בעלתי ההרה לקחת לוחת האבנים לוחת הברית אשר כרת יהוה עמכם ואשב בהר ארבעים יום וארבעים לילה לחם לא אכלתי ומים לא שתיתי ויתן יהוה אלי את שני לוחת האבנים כתובים באצבע אלהים ועליהם ככל הדברים אשר דבר יהוה אליכם בהר מתוך האש ביום הקהל ויהי מקץ ארבעים יום וארבעים לילה נתן יהוה אלי את שני לוחת הברית ויאמר יהוה אלי קום רד מהר מזה כי שחת עמך אשר הוצאת ממצרים סרו מהר מן הדרך אשר צויתם עשו להם עגל מסכה ויאמר יהוה אלי לאמר ראיתי את העם הזה והנה עם קשה ערף הוא הרף ממני ואשמידם ואמחה את שמם מתחת השמים ואעשה אתך לגוי עצום ורב ממנו ואפנה וארדה מן ההר וההר בער באש ושני לוחת הברית על שתי ידי ואראה והנה חטאתם ליהוה אלהיכם עשיתם לכם עגל מסכה סרתם מהר מן הדרך אשר צוה יהוה אתכם ואתפשה בשני הלוחות ואשליכם מעל שתי ידי ואשברם לעיניכם ואתנפלה לפני יהוה כראישונה ארבעים יום וארבעים לילה לחם לא אכלתי ומים לא שתיתי על כל חטאתיכם אשר חטאתם לעשות הרע בעיני יהוה להכעיסו כי יגרתי מפני האף והחמה אשר קצף יהוה עליכם להשמיד אתכם וישמע יהוה אלי גם בפעם ההוא ובאהרן התאנף יהוה מאד להשמידו ואתפללה גם בעד אהרן בעת ההיא ואת חטאתיכם אשר עשיתם את העגל לקחתי ואשרפה אתו באש ואכתה אתו טחון הייטב עד אשר דק לעפר ואשליכה את עפרו אל הנחל הירד מן ההר ובתבערה ובמסה ובקברות התאוה מקצפים הייתם את יהוה ובשלח יהוה אתכם מקדש ברנע לאמר עלו ורשו את הארץ אשר נתתי לכם ותמרו את פי יהוה אלהיכם ולא האמנתם לו ולא שמעתם בקולו ממרים הייתם עם יהוה מיום דעתו אתכם ואתנפלה לפני יהוה את ארבעים היום ואת ארבעים הלילה אשר התנפלתי כי אמר יהוה להשמיד אתכם ואתפללה אל יהוה ואמרה אדני יהוה אל תשחית עמך ונחלתך אשר פדית בגדלך אשר הוצאת ממצרים בידך החזקה זכור לעבדיך לאברהם ליצחק וליעקב אל תפן אל קשה העם הזה ואל רשעו ואל חטאתו פן יאמרו עם הארץ אשר הוצאתנו משם מבלתי יכלת יהוה להביא אתם אל הארץ אשר דבר להם ומשנאתו אתם הוציאם להמיתם במדבר והם עמך ונחלתך אשר הוצאת ממצרים בכחך הגדול ובזרועך הנטויה בעת ההיא אמר יהוה אלי פסל לך שני לוחת אבנים כראישונים ועלה אלי ההרה ועשית לך ארון עץ ואכתבה על הלוחת את הדברים אשר היו על הלוחות הראישונים אשר שברת ושמתם בארון ואעשה ארון עצי שטים ואפסלה שני לוחת אבנים כראישונים ואעלה ההרה ושני הלוחות בידי ויכתב על הלוחת כמכתב הראישון את עשרת הדברים אשר דבר יהוה אליכם בהר מתוך האש ביום הקהל ויתנם יהוה אלי ואפנה וארדה מן ההר ואשימה את הלוחות בארון אשר עשיתי ויהיו שם כאשר צוני יהוה ובני ישראל נסעו ממסרות ויחנו בבני יעקן משם נסעו ויחנו הגדגדה משם נסעו ויחנו ביטבתה ארץ נחלי מים משם נסעו ויחנו בעברנה משם נסעו ויחנו בעציון גבר משם נסעו ויחנו במדבר צן היא קדש משם נסעו ויחנו בהר ההר וימת שם אהרן ויקבר שם ויכהן אלעזר בנו תחתיו בעת ההיא הבדיל יהוה את שבט הלוי לשאת את ארון ברית יהוה לעמד לפני יהוה לשרתו ולברך בשמו עד היום הזה על כן לא היה ללוי חלק ונחלה עם אחיו יהוה הוא נחלתו כאשר דבר יהוה אלהיך לו ואנכי עמדתי בהר כימים הראישונים ארבעים יום וארבעים לילה וישמע יהוה אלי גם בפעם ההוא ולא אבה יהוה השחיתך ויאמר יהוה אלי קום לך למסע לפני העם הזה ויבאו ויירשו את הארץ אשר נשבעתי לאבותם לתת להם ועתה ישראל מה יהוה אלהיך שאל מעמך כי אם ליראה את יהוה אלהיך ללכת בכל דרכיו ולאהבה אתו ולעבד את יהוה אלהיך בכל לבבך ובכל נפשך ולשמר את מצות יהוה אלהיך ואת חקתיו אשר אנכי מצוך היום לטוב לך הן ליהוה אלהיך השמים ושמי השמים הארץ וכל אשר בה רק באבותיך חשק יהוה לאהבה אתם ויבחר בזרעם אחריהם בכם מכל העמים כיום הזה ומלתם את ערלת לבבכם וערפכם לא תקשו עוד כי יהוה אלהיכם הוא אלהי האלהים ואדון האדונים האל הגדול והגיבור והנורא אשר לא ישא פנים ולא יקח שחד עשה משפט יתום ואלמנה ואהב גר לתת לו לחם ושמלה ואהבתם את הגר כי גרים הייתם בארץ מצרים את יהוה אלהיך תירא ואתו תעבד ובו תדבק ובשמו תשבע הוא תהלתך והוא אלהיך אשר עשה אתך את הגדלות ואת הנוראות האלה אשר ראו עיניך בשבעים נפש ירדו אבותיך מצרימה ועתה שמך יהוה אלהיך ככוכבי השמים לרב ואהבת את יהוה אלהיך ושמרת משמרתו חקתיו ומצותיו ומשפטיו כל הימים וידעתם היום כי לא את בניכם אשר לא ידעו ואשר לא ראו את מוסר יהוה אלהיכם את גדלו ואת ידו החזקה ואת זרועו הנטויה את אתתיו ואת מעשיו אשר עשה בתוך מצרים לפרעה ולכל ארצו ואשר עשה לחיל מצרים לסוסיו ולרכבו אשר הציף את מי ים סוף על פניהם ברדפם אחריכם ויאבדם יהוה עד היום הזה ואשר עשה לכם במדבר עד באכם עד המקום הזה ואשר עשה לדתן ולאבירם בני אליאב בן ראובן אשר פצתה הארץ את פיה ותבלעם ואת כל האדם אשר לקרח ואת בתיהם ואת אהליהם ואת כל היקום אשר ברגליהם בקרב כל ישראל כי עיניכם הראות את כל מעשה יהוה הגדול אשר עשה ושמרתם את כל המצוה אשר אנכי מצוה אתכם היום למען תחזקו ובאתם וירשתם את הארץ אשר אתם באים שמה לרשתה ולמען תאריכון ימים על האדמה אשר נשבע יהוה לאבותיכם לתת לזרעם ארץ זבת חלב ודבש כי הארץ אשר אתם באים שמה לרשתה לא כארץ מצרים היא אשר יצאתם משם אשר תזרע את זרעך והשקית ברגליך כגן הירק והארץ אשר אתם עברים שמה לרשתה ארץ הרים ובקעות למטר השמים תשתה מים ארץ אשר יהוה אלהיך דרש אתה תמיד עיני יהוה אלהיך בה מראשית השנה ועד אחרית השנה והיה אם שמע תשמעו אל מצותי אשר אנכי מצוה אתכם היום לאהבה את יהוה אלהיכם לעבדו בכל לבבכם ובכל נפשכם ונתן מטר ארצך בעתו יורא ומלקוש ואספת דגינך תירשך ויצהרך ונתן עשב בשדך לבהמתך ואכלת ושבעת השמרו לכם פן יפתה לבבכם וסרתם ועבדתם אלהים אחרים והשתחויתם להם וחרה אף יהוה בכם ועצר את השמים ולא יהיה מטר והאדמה לא תתן את יבולה ואבדתם מהר מעל הארץ הטובה אשר יהוה נתן לכם ושמתם את דברי אלה על לבבכם ועל נפשכם וקשרתם אתם לאות על ידיכם והיו לטטפות בין עיניכם ולמדתם אתם את בניכם לדבר בם בשבתך בבית בלכתך בדרך בשכבך ובקומך וכתבתם על מזזות בתיך ובשעריך למען ירבון ימיכם וימי בניכם על האדמה אשר נשבע יהוה לאבותיכם לתת להם כימי השמים על הארץ כי אם שמר תשמרון את כל המצוה הזאת אשר אנכי מצוה אתכם היום לעשותה לאהבה את יהוה אלהיכם ללכת בכל דרכיו ולהדבקה בו והוריש יהוה את כל הגוים האלה מלפניך וירשתם גוים גדלים ועצמים ממך כל המקום אשר תדרך כף רגלכם בו לכם יהיה מן המדבר והלבנון ומן הנהר נהר פרת ועד הים האחרון יהיה גבולכם לא יתיצב איש לפניכם פחדכם ומראכם יתן יהוה אלהיכם על פני כל הארץ אשר תדרכו בה כאשר דבר לכם ראה אנכי נתן לפניכם היום ברכה וקללה את הברכה אשר תשמעון אל מצות יהוה אלהיכם אשר אנכי מצוה אתכם היום והקללה אם לא תשמעון אל מצות יהוה אלהיכם וסרתם מן הדרך אשר אנכי מצוה אתכם היום ללכת אחרי אלהים אחרים אשר לא ידעתם והיה כי יביאך יהוה אלהיך אל הארץ אשר אתה בא שמה לרשתה ונתתה את הברכה על הר גריזים ואת הקללה על הר עיבל הלוא הם בעבר הירדן אחרי דרך מבוא השמש בארץ הכנעני הישב בערבה מול הגלגל אצל אלון מורא מול שכם כי אתם עברים את הירדן לבוא לרשת את הארץ אשר יהוה אלהיכם נתן לכם וירשתם אתה וישבתם בה ושמרתם לעשות את כל החקים ואת כל המשפטים אשר אנכי נתן לפניכם היום אלה החקים והמשפטים אשר תשמרו לעשות בארץ אשר נתן יהוה אלהי אבותיך לך לרשתה כל הימים אשר אתם חיים על האדמה אבד תאבדון את כל המקומות אשר עבדו שם הגוים אשר אתם ירשים אתם את אלהיהם על ההרים הרמים ועל הגבעות ותחת כל עץ רענן ונתצתם את מזבחותיהם ושברתם את מצבתיהם ואשריהם תשרפון באש ופסילי אלהיהם תגדעון ואבדתם את שמם מן המקום ההוא לא תעשו כן ליהוה אלהיכם כי אם אל המקום אשר בחר יהוה אלהיכם מכל שבטיכם לשים את שמו שם לשכנו תדרשו ובאתם שמה והבאתם שמה עלתיכם וזבחיכם ואת מעשרתיכם ואת תרומתיכם ונדריכם ונדבתיכם ובכרות בקרכם וצאנכם ואכלתם שם לפני יהוה אלהיכם ושמחתם בכל משלח ידיכם אתם ובתיכם אשר ברכך יהוה אלהיך לא תעשו ככל אשר אנחנו עשים פה היום איש כל הישר בעיניו כי לא באתם עד עתה אל המנוחה ואל הנחלה אשר יהוה אלהיכם נתן לכם ועברתם את הירדן וישבתם בארץ אשר יהוה אלהיכם מנחיל אתכם והניח לכם מכל איביכם מסביב וישבתם בטח והיה המקום אשר בחר יהוה אלהיכם בו לשכן את שמו שם שם תביאו את כל אשר אנכי מצוה אתכם עלתיכם וזבחיכם ומעשרתיכם ותרומתיכם ונדבתיכם וכל מבחר נדריכם אשר תדרו ליהוה ושמחתם לפני יהוה אלהיכם אתם ובניכם ובנתיכם עבדיכם ואמתיכם והלוי אשר בשעריכם כי אין לו חלק ונחלה אתכם השמר לך פן תעלה עלתיך בכל מקום אשר תראה כי אם במקום אשר בחר יהוה באחד שבטיך שם תעלה עלתיך ושם תעשה את כל אשר אנכי מצוך רק בכל אות נפשך תזבח ואכלת בשר כברכת יהוה אלהיך אשר נתן לך בכל שעריך הטמא והטהור יאכלנו כצבי וכאיל רק הדם לא תאכל על הארץ תשפכנו כמים לא תוכל לאכל בשעריך מעשר דגנך תירשך ויצהרך ובכרות בקרך וצאנך וכל נדריך אשר תדר ונדבתיך ותרומת ידיך כי אם לפני יהוה אלהיך תאכלנו במקום אשר בחר יהוה אלהיך בו אתה ובנך ובתך עבדך ואמתך והלוי אשר בשעריך ושמחת לפני יהוה אלהיך בכל משלח ידיך השמר לך פן תעזב את הלוי כל ימיך על אדמתך כי ירחיב יהוה אלהיך את גבולך כאשר דבר לך ואמרת אכלה בשר כי תאוה נפשך לאכל בשר בכל אות נפשך תאכל בשר כי ירחק ממך המקום אשר בחר יהוה אלהיך לשכן את שמו שם וזבחת מבקרך ומצאנך אשר נתן יהוה לך כאשר צויתיך ואכלת בשעריך בכל אות נפשך אך כאשר יאכל את הצבי ואת האיל כן תאכלנו הטמא בך והטהור יאכלנו יחדו רק חזק לבלתי אכל הדם כי הדם הוא הנפש ולא תאכל הנפש עם הבשר לא תאכלנו על הארץ תשפכנו כמים לא תאכלנו למען ייטב לך ולבניך אחריך כי תעשה הישר בעיני יהוה רק קדשיך אשר יהיו לך ונדריך תשא ובאת אל המקום אשר בחר יהוה ועשית עלתיך הבשר והדם על מזבח יהוה אלהיך ודם זבחיך ישפך על מזבח יהוה אלהיך והבשר תאכל שמור ושמעת ועשית את כל הדברים האלה אשר אנכי מצוך היום למען ייטב לך ולבניך אחריך עד עולם כי תעשה הישר והטוב בעיני יהוה אלהיך כי יכרית יהוה אלהיך את הגוים אשר אתה בא שמה לרשת אתם מפניך וירשת אתם וישבת בארצם השמר לך פן תנקש אחריהם אחרי השמידם מפניך ופן תדרש לאלהיהם לאמר איך יעבדו הגוים האלה את אלהיהם ואעשה כן גם אני לא תעשה כן ליהוה אלהיך כי את כל תועבת יהוה אשר שנא עשו לאלהיהם כי גם את בניהם ואת בנתיהם ישרפו באש לאלהיהם את כל הדבר אשר אנכי מצוך היום אתו תשמרו לעשות לא תוסיפו עליו ולא תגרעו ממנו כי יקום בקרבך נביא או חלם חלום ונתן אליך אות או מופת ובא האות והמופת אשר דבר אליך לאמר נלכה אחרי אלהים אחרים אשר לא ידעתם ונעבדם לא תשמע אל דברי הנביא ההוא או אל החלם החלום ההוא כי מנסה יהוה אלהיכם אתכם לדעת הישכם אהבים את יהוה אלהיכם בכל לבבכם ובכל נפשכם אחרי יהוה אלהיכם תלכון ואתו תיראון ואת מצותיו תשמרון ובקולו תשמעון ואתו תעבדו ובו תדבקו והנביא ההוא או החלם החלום ההוא יומת כי דבר סרה על יהוה אלהיך המוציאך מארץ מצרים והפדך מבית עבדים להדיחך מן הדרך אשר צוך יהוה אלהיך ללכת בה ובערת הרע מקרבך כי יסיתך אחיך בן אביך או בן אמך או בנך או בתך או אשת חיקך או רעך אשר כנפשך בסתר לאמר נלכה ונעבדה אלהים אחרים אשר לא ידעת אתה ואבותיך מאלהי העמים אשר סביבתיכם הקרובים אליך או הרחקים ממך מקצה הארץ ועד קצה הארץ לא תאבה אליו ולא תשמע אליו ולא תחוס עינך עליו ולא תחמל ולא תכסה עליו כי הרג תהרגנו ידך תהיה בו בראישונה להמיתו ויד כל העם באחרנה וסקלתו באבנים ומת כי בקש להדיחך מעל יהוה אלהיך המוציאך מארץ מצרים מבית עבדים וכל ישראל ישמעו וייראו ולא יוסיפו עוד לעשות כדבר הרע הזה בקרבך כי תשמע באחת עריך אשר יהוה אלהיך נתן לך לשבת שם לאמר יצאו אנשים בני בליעל מקרבך וידיחו את ישבי עירם לאמר נלכה ונעבדה אלהים אחרים אשר לא ידעתם ודרשת וחקרת ושאלת הייטב והנה אמת נכון הדבר נעשתה התועבה הזאת בקרבך הכה תכה את ישבי העיר ההיא לפי חרב החרים אתה ואת כל אשר בה ואת בהמתה לפי חרב ואת כל שללה תקבץ אל תוך רחבה ושרפת באש את העיר ואת כל שללה כליל ליהוה אלהיך והיתה תל עולם לא תבנה עוד ולא ידבק בידך מאומה מן החרם למען ישוב יהוה מחרון אפו ונתן לך רחמים ורחמך והרבך כאשר נשבע לאבותיך כי תשמע בקול יהוה אלהיך לשמר את כל מצותיו אשר אנכי מצוך היום לעשות הישר והטוב בעיני יהוה אלהיך בנים אתם ליהוה אלהיכם לא תתגדדו ולא תשימו קרחה בין עיניכם למת כי עם קדש אתה ליהוה אלהיך ובך בחר יהוה אלהיך להיות לו לעם סגולה מכל העמים אשר על פני האדמה לא תאכלו כל תועבה וזאת הבהמה אשר תאכלו שור ושה כשבים ושה עזים איל וצבי ויחמור ואקו ודישון תהי וזמר כל בהמה מפריסת פרסה ושסעת שסע שתי פרסות מעלת גרה בבהמה אתה תאכלו אך את זה לא תאכלו ממעלי הגרה וממפרסי הפרסה את הגמל ואת הארנבת ואת השפן כי מעלה גרה הם ופרסה לא הפריסו טמאים הם לכם ואת החזיר כי מפריס פרסה הוא ושסע שסע פרסה והוא גרה לא יגור טמא הוא לכם מבשרם לא תאכלו ובנבלתם לא תגעו ואת זה תאכלו מכל אשר במים כל אשר לו סנפיר וקשקשת תאכלו וכל אשר אין לו סנפיר וקשקשת לא תאכלו טמא הוא לכם כל צפור טהרה תאכלו וזה אשר לא תאכלו מהם את הנשר ואת הפרס ואת העזניה ואת הדאה ואת האיה למינה ואת כל ערב למינו ואת בת היענה ואת התחמוס ואת השחף למינו ואת הנץ ואת הכוס ואת השלך ואת הינשוף ואת התנשמת ואת הקאת ואת הרחמה ואת החסידה והאנפה למינה ואת {הדיגפת} <הדגיפת> ואת העטלף וכל שרץ העוף טמא הוא לכם לא תאכלו מהם כל עוף טהור תאכלו לא תאכלו כל נבלה לגר אשר בשעריך תתננה ואכלה או מכרה לנכרי כי עם קדש אתה ליהוה אלהיך לא תבשל גדי בחלב אמו עשר תעשר את כל תבואת זרעך יוצא השדה שנה בשנה ואכלתו לפני יהוה אלהיך במקום אשר בחר יהוה אלהיך לשכן את שמו שם מעשר דגנך תירשך ויצהרך ובכרות בקרך וצאנך למען תלמד ליראה את יהוה אלהיך כל הימים וכי ירבה ממך הדרך כי לא תוכל שאתו כי ירחק ממך המקום אשר בחר יהוה אלהיך לשכן את שמו שם כי יברכך יהוה אלהיך ונתתה בכסף וצרת הכסף בידך והלכת אל המקום אשר בחר יהוה אלהיך בו ונתתה הכסף בכל אשר תאוה נפשך בבקר ובצאן ביין ובשכר ובכל אשר תשאלך נפשך ואכלת שם לפני יהוה אלהיך ושמחת אתה וביתך והלוי אשר בשעריך לא תעזבנו כי אין לו חלק ונחלה עמך מקץ שלש שנים תוצא את כל מעשר תבואתך בשנה ההיא והנחתו בשעריך ובא הלוי כי אין לו חלק ונחלה עמך והגר והיתום והאלמנה אשר בשעריך ואכלו ושבעו למען יברכך יהוה אלהיך בכל מעשה ידיך אשר תעשה מקץ שבע שנים תעשה שמטה וזה דבר השמטה שמט כל בעל משא ידו אשר ישא ברעהו לא יגיש את רעהו את אחיו כי קרא שמטה ליהוה את הנכרי תגיש ואשר יהיה לך את אחיך תשמט ידך אפס כי לא יהיה בך אביון כי ברוך יברכך יהוה אלהיך בארץ אשר יהוה אלהיך נתן לך נחלה לרשתה רק אם שמע תשמע בקול יהוה אלהיך לשמר ולעשות את כל המצוה הזאת אשר אנכי מצוך היום כי יהוה אלהיך ברכך כאשר דבר לך והעבטת גוים רבים ואתה לא תעבט ומשלת בגוים רבים ובך לא ימשלו כי יהיה בך אביון מאחד אחיך באחת שעריך בארץ אשר יהוה אלהיך נתן לך לא תאמץ את לבבך ולא תכפץ את ידך מאחיך האביון כי פתח תפתח ידך לו העביט תעביטנו די מחסרו אשר יחסר לו השמר לך פן יהיה דבר עם לבבך בליעל לאמר קרובה שנת השבעה שנת השמטה ורעה עינך באחיך האביון ולא תתן לו וקרא עליך אל יהוה והיה בך חטא נתון תתן לו ולא ירע בלבבך בתתך לו כי בגלל הדבר הזה יברכך יהוה אלהיך בכל מעשיך ובכל משלח ידיך כי לא יחדל האביון מקרב הארץ על כן <אנכי> מצוך לאמר פתח תפתח ידך לאחיך לעניך ולאביונך בארצך כי ימכר לך אחיך העברי או העבריה ועבדך שש שנים ובשנה השביעית תשלחנו חפשי מעמך וכי תשלחנו חפשי מעמך לא תשלחנו ריקם העניק תעניק לו מצאנך ומגרנך ומיקבך כאשר ברכך יהוה אלהיך תתן לו וזכרת כי עבד היית בארץ מצרים ויפדך יהוה אלהיך על כן אנכי מצוך את הדבר הזה היום והיה כי יאמר אליך לא אצא מעמך כי אהבך ואת ביתך כי טוב לו עמך ולקחת את המרצע ונתתה באזנו ובדלת והיה לך עבד עולם ואף לאמתך תעשה כן ולא יקשה בעיניך בשלחך אתו חפשי מעמך כי משנה שכר שכיר עבדך שש שנים וברכך יהוה אלהיך בכל אשר תעשה כל הבכור אשר יולד בבקרך ובצאנך הזכר תקדיש ליהוה אלהיך לא תעבד בבכור שורך ולא תגז את בכור צאנך לפני יהוה אלהיך תאכלנו שנה בשנה במקום אשר בחר יהוה אתה וביתך וכי יהיה בו מום פסח או עור או כל מום רע לא תזבחנו ליהוה אלהיך בשעריך תאכלנו הטמא והטהור יחדו כצבי וכאיל רק את דמו לא תאכל על הארץ תשפכנו כמים שמור את חדש האביב ועשית פסח ליהוה אלהיך כי בחדש האביב הוציאך יהוה אלהיך ממצרים לילה וזבחת פסח ליהוה אלהיך צאן ובקר במקום אשר בחר יהוה אלהיך לשכן את שמו שם לא תאכלו עליו חמץ שבעת ימים תאכלו עליו מצות לחם עני כי בחפזון יצאת מארץ מצרים למען תזכר את יום צאתך מארץ מצרים כל ימי חייך ולא יראה לך שאר בכל גבולך שבעת ימים ילא ילין מן הבשר אשר תזבח בין הערבים ביום הראישון לבקר ולא תוכל לזבח את הפסח באחת שעריך אשר יהוה אלהיך נתן לך כי אם במקום אשר בחר יהוה אלהיך לשכן את שמו שם שם תזבח את הפסח בערב כבוא השמש מועד צאתך ממצרים ובשלת ואכלת במקום אשר בחר יהוה אלהיך בו ופנית בבקר והלכת לאהליך ששת ימים תאכל מצות וביום השביעי חג ליהוה אלהיך לא תעשה כל מלאכת עבדה שבעה שבעות תספר לך מהחלך חרמש בקמה תחל לספר שבעה שבעות ועשית חג שבעות ליהוה אלהיך מסת נדבת ידיך אשר תתן כאשר ברכך יהוה אלהיך ושמחת לפני יהוה אלהיך אתה ובנך ובתך עבדך ואמתך והלוי אשר בשעריך והגר והיתום והאלמנה אשר בקרבך במקום אשר בחר יהוה אלהיך לשכן את שמו שם וזכרת כי עבד היית בארץ מצרים ושמרת ועשית את החקים האלה חג הסכות תעשה לך שבעת ימים באספך מגרנך ומיקבך ושמחת בחגך אתה ובנך ובתך עבדך ואמתך והלוי והגר והיתום והאלמנה אשר בשעריך שבעת ימים תחג ליהוה אלהיך במקום אשר בחר יהוה אלהיך כי יברכך יהוה אלהיך בכל תבואתך ובכל מעשה ידיך והיית אך שמח שלש פעמים בשנה יראה כל זכורך את פני יהוה אלהיך במקום אשר בחר בו בחג המצות ובחג השבעות ובחג הסכות ולא יראו את פני יהוה רקים איש כמתנת ידו כברכת יהוה אלהיך אשר נתן לך שפטים ושטרים תתן לך בכל שעריך אשר יהוה אלהיך נתן לך לשבטיך ושפטו את העם משפט צדק לא תטה משפט ולא תכיר פנים ולא תקח שחד כי השחד יעור עיני חכמים ויסלף דברי צדיקים צדק צדק תרדף למען תחיה וירשת את הארץ אשר יהוה אלהיך נתן לך לא תטע לך אשרה כל עץ אצל מזבח יהוה אלהיך אשר תעשה לך ולא תקים לך מצבה אשר שנאה יהוה אלהיך לא תזבח ליהוה אלהיך שור ושה אשר יהיה בו מום כל דבר רע כי תועבת יהוה אלהיך הוא כי ימצא בקרבך באחת שעריך אשר יהוה אלהיך נתן לך איש או אשה אשר יעשה את הרע בעיני יהוה אלהיך לעבר בריתו וילך ויעבד אלהים אחרים וישתחוי להם ולשמש או לירח או לכל צבא השמים אשר לא צויתיו והגידו לך ושמעת ודרשת הייטב והנה אמת נכון הדבר נעשתה התועבה הזאת בישראל והוצאת את האיש ההוא או את האשה ההיא אשר עשו את הדבר הרע הזה אל שעריך את האיש או את האשה וסקלתם באבנים ומתו על פי שני עדים או על פי שלשה עדים יומת המת לא יומת על פי עד אחד יד העדים תהיה בו בראישונה להמיתו ויד כל העם באחרנה ובערת הרע מקרבך כי יפלא ממך דבר למשפט בין דם לדם ובין דין לדין ובין נגע לנגע דברי ריבות בשעריך וקמת ועלית אל המקום אשר בחר יהוה אלהיך ובאת אל הכהנים הלוים ואל השפט אשר יהיה בימים ההם ודרשו והגידו לך את דבר המשפט ועשית על פי הדבר אשר יגידו לך מן המקום ההוא אשר בחר יהוה אלהיך ושמרת לעשות ככל אשר יורוך על פי התורה אשר יורוך ועל פי המשפט אשר יאמרו לך תעשה ולא תסור מן הדבר אשר יגידו לך ימין ושמאל והאיש אשר יעשה בזידון לבלתי שמע אל הכהן העמד לשרת שם את יהוה אלהיך ואל השפט ומת האיש ההוא ובערת הרע מישראל וכל העם ישמעו וייראו ולא יזידו עוד כי תבוא אל הארץ אשר יהוה אלהיך נתן לך וירשתה וישבת בה ואמרת אשימה עלי מלך ככל הגוים אשר סביבתי שים תשים עליך מלך אשר יבחר יהוה אלהיך בו מקרב אחיך תשים עליך מלך לא תוכל לתת עליך איש נכרי אשר לא אחיך הוא רק לא ירבה לו סוסים ולא ישיב את העם מצרימה למען הרבות סוס ויהוה אמר לכם לא תוסיפון לשוב בדרך הזה עוד ולא ירבה לו נשים ולא יסור לבבו וכסף וזהב לא ירבה לו מאד והיה כשבתו על כסא ממלכתו וכתב לו את משנה התורה הזאת על ספר מלפני הכהנים הלוים והיתה עמו וקרא בה כל ימי חייו למען ילמד ליראה את יהוה אלהיו לשמר את כל דברי התורה הזאת ואת החקים האלה לעשותם לבלתי רם לבבו מאחיו ולבלתי סר מן המצוה ימין ושמאל למען יאריך ימים על כסא ממלכתו הוא ובניו בקרב ישראל לא יהיה לכהנים הלוים כל שבט לוי חלק ונחלה עם ישראל אשי יהוה ונחלתו יאכלון ונחלה לא יהיה לו בקרב אחיו יהוה הוא נחלתו כאשר דבר לו וזה יהיה משפט הכהנים מאת העם מאת זבחי הזבח אם שור אם שה ונתן לכהן הזרוע והלחים והקבה ראשית דגנך תירשך ויצהרך וראשית גז צאנך תתן לו כי בו בחר יהוה אלהיך מכל שבטיך לעמד לפני יהוה אלהיך ולשרתו ולברך בשמו הוא ובניו כל הימים וכי יבוא הלוי מאחד שעריך מכל ישראל אשר הוא גר שם ובא בכל אות נפשו אל המקום אשר בחר יהוה ושרת בשם יהוה אלהיו ככל אחיו הלוים העמדים שם לפני יהוה חלק כחלק יאכלון לבד ממכרו ועל האבות כי אתה בא אל הארץ אשר יהוה אלהיך נתן לך לא תלמד לעשות כתועבת הגוים ההם לא ימצא בך מעביר בנו ובתו באש קסם קסמים מענן מנחש מכשף חבר חבר שאל אוב וידעוני ודרש אל המתים כי תועבת יהוה אלהיך כל עשה אלה ובגלל התועבת האלה יהוה אלהיך מורישם מפניך תמים תהיה עם יהוה אלהיך כי הגוים האלה אשר אתם ירשים אתם אל המעננים ואל הקסמים ישמעו ואתה לא כן נתן לך יהוה אלהיך נביא מקרב אחיך כמוני יקים לך יהוה אלהיך אליו תשמעון ככל אשר שאלת מעם יהוה אלהיך בחורב ביום הקהל לאמר לא אוסיף לשמע את קול יהוה אלהי ואת אשו הגדלה הזאת לא אראה עוד ולא אמות ויאמר יהוה אלי הטיבו אשר דברו נביא אקים להם מקרב אחיהם כמוך ונתתי דברי בפיו ודבר אליהם את כל אשר אצונו והיה האיש אשר לא ישמע אל דבריו אשר ידבר בשמי אנכי אדרש מעמו אך הנביא אשר יזיד לדבר דבר בשמי את אשר לא צויתיו לדבר ואשר ידבר בשם אלהים אחרים ומת הנביא ההוא וכי תאמר בלבבך איך נודע את הדבר אשר לא דברו יהוה אשר ידבר הנביא בשם יהוה לא יהיה הדבר ולא יבוא הוא הדבר אשר לא דברו יהוה בזידון דברו הנביא לא תגור ממנו כי יכרית יהוה אלהיך את הגוים אשר יהוה אלהיך נתן לך את ארצם וירשתם וישבת בעריהם ובבתיהם שלש ערים תבדיל לך בתוך ארצך אשר יהוה אלהיך נתן לך לרשתה תכן לך הדרך ושלשת את גבול ארצך אשר ינחילך יהוה אלהיך והיה לנוס שמה כל רצח וזה דבר הרצח אשר ינוס שמה וחי אשר יכה את רעהו בבלי דעת והוא לא שנא לו מתמול שלשום ואשר יבוא את רעהו ביער לחטב עצים ונדח ידו בגרזן לכרת העץ ונשל הברזל מן העץ ומצא את רעהו ומת הוא ינוס אל אחת מן הערים האלה וחי פן ירדף גאל הדם אחרי הרצח כי יחם לבבו והשיגו כי ירבה הדרך והכהו נפש ולו אין משפט מות כי לא שנא הוא לו מתמול שלשום על כן אנכי מצוך לאמר שלש ערים תבדל לך ואם ירחיב יהוה אלהיך את גבולך כאשר נשבע לאבתיך ונתן לך את כל הארץ אשר דבר לתת לאבתיך כי תשמר את כל המצוה הזאת לעשותה אשר אנכי מצוך היום לאהבה את יהוה אלהיך וללכת בדרכיו כל הימים ויספת לך עוד שלש ערים על השלש האלה ולא ישפך דם נקיא בקרב ארצך אשר יהוה אלהיך נתן לך נחלה והיה עליך דמים כי יהיה איש שנא לרעהו וארב לו וקם עליו והכהו נפש ומת ונס אל אחת הערים האלה ושלחו זקני עירו ולקחו אתו משם נתנו אתו ביד גאל הדם והומת לא תחוס עינך עליו ובערת הדם הנקיא מישראל וטוב לך לא תסיג גבול רעך אשר גבלו ראישונים בנחלתך אשר תנחל בארץ אשר יהוה אלהיך נתן לך לרשתה לא יקום עד אחד באיש לכל עון ולכל חטא בכל חטא אשר יחטא על פי שני עדים או על פי שלשה עדים יקום דבר וכי יקום עד חמס באיש לענות בו סרה ועמדו שני האנשים אשר להם הריב לפני יהוה לפני הכהנים והשפטים אשר יהיו בימים ההם ודרשו השפטים הייטב והנה עד שקר העד שקר ענה באחיו ועשיתם לו כאשר זמם לעשות לאחיו ובערת הרע מקרבך והנשארים ישמעו וייראו ולא יוסיפו עוד לעשות כדבר הרע הזה בקרבך לא תחוס עינך נפש בנפש עין בעין שן בשן יד ביד רגל ברגל כי תצא למלחמה על איביך וראית סוס ורכב ועם רב ממך לא תירא מהם כי יהוה אלהיך עמך המעלך מארץ מצרים והיה כקרבכם אל המלחמה ונגש הכהן ודבר אל העם ואמר אליהם שמע ישראל אתם קרבים היום למלחמה על איביכם אל ירך לבבכם אל תיראו ואל תערצו ואל תחפזו מפניהם כי יהוה אלהיכם ההלך עמכם להלחם לכם עם איביכם ולהושיע אתכם ודברו השטרים אל העם לאמר מי האיש אשר בנה בית חדש ולא חנכו ילך וישוב לביתו פן ימות במלחמה ואיש אחר יחנכנו ומי האיש אשר נטע כרם ולא חללו ילך וישוב לביתו פן ימות במלחמה ואיש אחר יחללנו ומי האיש אשר ארש אשה ולא לקחה ילך וישוב לביתו פן ימות במלחמה ואיש אחר יקחנה ויוסיפו השטרים לדבר אל העם ואמרו מי האיש הירא ורך הלבב ילך וישוב לביתו ולא ימיס את לבב אחיו כלבבו והיה ככלות השטרים לדבר אל העם ופקדו שרי צבאות בראש העם כי תקרב על עיר להלחם עליה וקראת אליה לשלום והיה אם שלום תענך ופתחה לך והיה כל העם הנמצא בה יהיו לך למוס ועבדוך ואם לא תשלים עמך ועשתה עמך מלחמה וצרת עליה ונתנה יהוה אלהיך בידך והכית את כל זכורה לפי חרב רק הנשים והטף והבהמה וכל אשר יהיה בעיר כל שללה תבז לך ואכלת את שלל איביך אשר נתן יהוה אלהיך לך כן תעשה לכל הערים הרחוקות ממך מאד אשר לא מערי הגוים האלה הנה רק מערי העמים האלה אשר יהוה אלהיך נתן לך נחלה לא תחיה כל נשמה כי החרים תחרימם הכנעני והאמרי והחתי והגרגשי והפרזי והחוי והיבוסי כאשר צוך יהוה אלהיך למען אשר לא ילמדו אתכם לעשות ככל תועבתם אשר עשו לאלהיהם וחטאתם ליהוה אלהיכם כי תצור על עיר ימים רבים להלחם עליה לתפשה לא תשחית את עצה לנדח עליו גרזן כי ממנו תאכל ואתו לא תכרית כי האדם עץ השדה לבוא מפניך במצור רק עץ אשר תדע כי לא עץ מאכל הוא אתו תשחית וכרת ובנית מצור על העיר אשר היא עשתה עמך מלחמה עד רדתה כי ימצא חלל באדמה אשר יהוה אלהיך נתן לך לרשתה נפל בשדה לא נודע מי הכהו ויצאו זקניך ושטריך ומדדו על הערים אשר סביבת החלל והיה העיר הקרובה אל החלל ולקחו זקני העיר ההיא עגלת בקר אשר לא עבד בה ואשר לא משכה בעל והורידו זקני העיר ההיא את העגלה אל נחל איתן אשר לא יעבד בו ולא יזרע וערפו שם את העגלה בנחל ונגשו הכהנים בני לוי כי בם בחר יהוה אלהיך לשרת ולברך בשם יהוה ועל פיהם יהיה כל ריב וכל נגע וכל זקני העיר ההיא הקרובים אל החלל ירחצו את ידיהם על העגלה הערופה בנחל וענו ואמרו ידינו לא שפכו את הדם הזה ועינינו לא ראו כפר לעמך ישראל אשר פדית יהוה ואל תתן דם נקיא בקרב עמך ישראל ונכפר להם הדם ואתה תבער הדם הנקיא מקרבך כי תעשה הישר בעיני יהוה כי תצא למלחמה על איביך ונתנו יהוה אלהיך בידך ושבית שביו וראית בשביו אשה יפת תאר וחשקת בה ולקחתה לך לאשה והבאתה אל תוך ביתך וגלחה את ראשה ועשתה את צפרניה והסירה את שמלת שביה מעליה וישבה בביתך ובכתה את אביה ואת אמה ירח ימים ואחר כן תבוא אליה ובעלתה והיתה לך לאשה והיה אם לא חפצת בה ושלחתה לנפשה ומכר לא תמכרנה בכסף לא תתעמר בה תחת אשר עניתה כי תהיינה לאיש שתי נשים אחת אהובה ואחת שנואה וילדו לו בנים האהובה והשנואה והיה הבן הבכור לשנואה והיה ביום הנחילו את בניו את אשר יהיה לו לא יוכל לבכר את בן האהובה על פני בן השנואה הבכור כי את הבכור בן השנואה יכיר לתת לו פי שנים בכל אשר ימצא לו כי הוא ראשית אונו ולו משפט הבכורה כי יהיה לאיש בן סורר ומורא איננו שמע בקול אביו ובקול אמו ויסרו אתו ולא ישמע אליהם ותפשו בו אביו ואמו והוציאו אתו אל זקני עירו אל שער מקומו ואמרו אל אנשי עירו בננו זה סורר ומורא איננו שמע בקולנו זולל וסובא ורגמהו כל אנשי עירו באבנים ומת ובערת הרע מקרבך וכל ישראל ישמעו וייראו כי יהיה באיש חטא משפט מות והומת ותלית אתו על העץ לא תלין נבלתו על העץ כי קבר תקברנו ביום ההוא כי קללת אלהים תלאי ולא תטמא את אדמתך אשר יהוה אלהיך נתן לך נחלה לא תראה את שור אחיך או את שהו או את כל בהמתו נדחים והתעלמת מהם השב תשיבם לאחיך ואם לא קרוב אחיך אליך ולא ידעתו ואספתו אל תוך ביתך והיה עמך עד דרש אחיך אתו מעמך והשיבתו לו כן תעשה לחמרו וכן תעשה לשמלתו וכן תעשה לכל אבדת אחיך אשר תאבד ממנו ומצאתה לא תוכל להתעלם לא תראה את חמור אחיך או את שורו או את כל בהמתו נפלים בדרך והתעלמת מהם הקים תקים עמו לא יהיה כלי גבר על אשה ולא ילבש גבר שמלת אשה כי הועבת יהוה אלהיך כל עשה אלה כי יקרא קן צפור לפניך בדרך בכל עץ או על הארץ אפרחים או בצים והאם רבצת על האפרחים או על הבצים לא תקח האם על הבנים שלח תשלח את האם ואת הבנים תקח לך למען ייטב לך והארכת ימים כי תבנה בית חדש ועשית מעקה לגגך ולא תשים דמים בביתך כי יפל הנפל ממנו לא תזרע כרמך כלאים פן תקדיש המלאה הזרע אשר תזרע ותבואת הכרם לא תחריש בשור ובחמור יחדו לא תלבש שעטניז צמר ופשתים יחדו גדלים תעשה לך על ארבע כנפות כסותך אשר תכסה בה כי יקח איש אשה ובא אליה ושנאה ושם לה עלילת דברים והוציא עליה שם רע ואמר את האשה הזאת לקחתי ואקרבה אליה ולא מצאתי לה בתולים ולקח אבי הנערה ואמה והוציאו את בתולי הנערה אל זקני העיר השערה ואמר אבי הנערה אל הזקנים את בתי נתתי לאיש הזה לאשה וישנאה והנה הוא שם לה עלילת דברים לאמר לא מצאתי לבתך בתולים ואלה בתולי בתי ופרש השמלה לפני זקני העיר ולקחו זקני העיר ההיא את האיש ההוא ויסרו אתו וענשו אתו מאה כסף ונתנו לאבי הנערה כי הוציא שם רע על בתולת ישראל ולו תהיה לאשה לא יוכל שלחה כל ימיו ואם אמת היה הדבר לא נמצאו בתולים לנערה והוציאו את הנערה אל פתח בית אביה וסקלוה אנשי עירה באבנים ומתה כי עשתה נבלה בישראל להזנות את בית אביה ובערת הרע מקרבך כי ימצא איש שכב עם אשה בעילת בעל ומתו גם שניהם האיש השכב עם האשה והאשה ובערת הרע מישראל כי יהיה נערה בתולה מארשה לאיש ומצאה איש בעיר ושכב עמה והוצאתם את שניהם אל שער העיר ההיא וסקלתם אתם באבנים ומתו את הנערה על דבר אשר לא צעקה בעיר ואת האיש על דבר אשר ענה את אשת רעהו ובערת הרע מקרבך ואם בשדה ימצא האיש את הנערה המארשה והחזיק בה האיש ושכב עמה ומת האיש אשר שכב עמה לבדו ולנערה לא תעשו דבר אין לנערה חטא מות כי כאשר יקום איש על רעהו ורצחו נפש כן הדבר הזה כי בשדה מצאה צעקה הנערה המארשה ואין מושיע לה כי ימצא איש נערה בתולה אשר לא ארשה ותפשה ושכב עמה ונמצאו ונתן האיש השכב עמה לאבי הנערה חמשים כסף ולו תהיה לאשה תחת אשר ענה לא יוכל שלחה כל ימיו לא יקח איש את אשת אביו ולא יגלה כנף אביו לא יבוא פצע דכה וכרות שפכת בקהל יהוה לא יבוא ממזר בקהל יהוה גם דור עשירי לא יבוא לו בקהל יהוה לא יבוא עמוני ומואבי בקהל יהוה גם דור עשירי לא יבוא להם בקהל יהוה עד עולם על דבר אשר לא קדמו אתכם בלחם ובמים בדרך בצאתכם ממצרים ואשר שכר עליך את בלעם בן בעור פתרה ארם נהרים לקללך ולא אבה יהוה אלהיך לשמע אל בלעם ויהפך יהוה אלהיך לך את הקללה לברכה כי אהבך יהוה אלהיך לא תדרש שלמם וטובתם כל ימיך לעלם לא תתעב אדומי כי אחיך הוא ולא תתעב מצרי כי גר היית בארצו בנים אשר יולדו להם דור שלישי יבוא להם בקהל יהוה כי תצא מחנה על איביך ונשמרת מכל דבר רע כי יהיה בך איש אשר לא יהיה טהור מקרי לילה ויצא מחוץ למחנה לא יבוא אל תוך המחנה כי אם רחץ בשרו במים ובא השמש ואחרי כן יבוא אל המחנה ויד יהיה לך מחוץ למחנה ויצאת שמה החוצה ויתד תהיה לך על אזנך והיה בשבתך החוצה וחפרת בה ושבת וכסית את צאתך כי יהוה אלהיך מתהלך בקרב מחניך להצילך ולתת איביך לפניך והיה מחניך קדוש ולא יראה בך ערות דבר ושב מאחריך לא תסגיר עבד אל אדניו אשר ינצל אליך מעם אדניו עמך ישב בקרבך במקום אשר יבחר באחת שעריך בטוב לו לא תוננו לא תחיה קדישה מבנות ישראל ולא יחיה קדיש מבני ישראל לא תביא אתנן זונה ומחיר כלב בית יהוה אלהיך לכל נדר כי תועבת יהוה אלהיך גם שניהם לא תשיך לאחיך נשך כסף נשך אכל נשך כל דבר אשר ישך לנכרי תשיך ולאחיך לא תשיך למען יברכך יהוה אלהיך בכל משלח ידיך על הארץ אשר אתה בא שמה לרשתה כי תדר נדר ליהוה אלהיך לא תאחר לשלמו כי דרש ידרשנו יהוה אלהיך מעמך והיה בך חטא וכי {תדחל} <תחדל> לנדר לא יהיה בך חטא מוצא שפתיך תשמר ועשית כאשר נדרת ליהוה נדבה אשר דברת בפיך כי תבוא בכרם רעך ואכלת ענבים כנפשך שבעך ואל כליך לא תתן כי תבוא בקמת רעך וקטפת מלילת בידך וחרמש לא תניף על קמת רעך כי יקח איש אשה ובא אליה ובעלה והיה אם לא תמצא חן בעיניו כי מצא בה ערות דבר וכתב לה ספר כריתת ונתן בידה ושלחה מביתו ויצאה מביתו והלכה והיתה לאיש אחר ושנאה האיש האחרון וכתב לה ספר כריתת ונתן בידה ושלחה מביתו או כי ימות בעלה האחרון אשר לקחה לו לאשה לא יוכל בעלה הראישון אשר שלחה לשוב לקחתה להיות לו לאשה אחרי אשר הטמאה כי תועבה היא לפני יהוה ולא תחטאו את הארץ אשר יהוה אלהיך נתן לך נחלה כי יקח איש אשה חדשה לא יצא בצבא ולא יעבר עליו לכל דבר נקיא יהיה לביתו שנה אחת ושמח את אשתו אשר לקח לא יחבל רחים ורכב כי נפש הוא חבל כי ימצא איש גנב נפש מאחיו מבני ישראל והתעמר בו {{ומכרו}} <<או מכרו>> ומת הגנב ההוא ובערת הרע מקרבך השמר בנגע הצרעת לשמר מאד ולעשות ככל התורה אשר יורו אתכם הכהנים הלוים כאשר צויתם תשמרו לעשות זכר את אשר עשה יהוה אלהיך למרים בדרך בצאתכם ממצרים כי תשא ברעך משאת מאומה לא תבוא אל ביתו לעבט עבוטו בחוץ תעמד והאיש אשר אתה נשא בו הוא יוצא אליך את העבוט החוצה ואם איש עני הוא לא תשכב בעבוטו השב תשיב לו את העבוט כבוא השמש ושכב בשמלתו וברכך ולך תהיה צדקה לפני יהוה אלהיך לא תעשק שכיר עני ואביון מאחיך או מגריך אשר בארצך בשעריך ביומו תתן שכרו ולא תבוא עליו השמש כי עני הוא ואליו הוא נשא את נפשו ולא יקרא עליך אל יהוה והיה בך חטא לא יומתו אבות על בנים ובנים לא יומתו על האבות איש בחטאו יומת לא תטה משפט גר יתום ולא תחבל בגד אלמנה וזכרת כי עבד היית במצרים ויפדך יהוה אלהיך על כן אנכי מצוך לעשות את הדבר הזה כי תקצר קצירך בשדך ושכחת עמר בשדה לא תשוב לקחתו לגר ליתום ולאלמנה יהיה למען יברכך יהוה אלהיך בכל מעשה ידיך כי תחבט זיתך לא תפאר אחריך לגר ליתום ולאלמנה יהיה כי תבצר כרמך לא תעלל אחריך לגר ליתום ולאלמנה יהיה וזכרת כי עבד היית בארץ מצרים על כן אנכי מצוך את הדבר הזה כי יהיה ריב בין אנשים ונגשו אל המשפט ושפטום והצדיקו את הצדיק והרשיעו את הרשע והיה אם בן הכות הרשע והפילו השפט והכהו לפניו כדי רשעתו במספר ארבעים יכנו לא יסף פן יסף להכתו על אלה מכה רבה ונקל אחיך לעיניך לא תחסם שור בדישו כי ישבו אחים יחדו ומת אחד מהם ובן אין לו לא תהיה אשת המת החוצה לאיש זר יבמה יבוא אליה ולקחה לו לאשה ויבמה והיה הבן הבכור אשר תלד יקום על שם אחיו המת ולא ימחי שמו מישראל ואם לא יחפץ האיש לקחת את יבמתו ועלתה יבמתו השערה אל הזקנים ואמרה מאן יבמי להקים לאחיו שם בישראל לא אבה יבמי וקראו לו זקני עירו ודברו אליו ועמד ואמר לא חפצתי לקחתה ונגשה {יבתו} <יבמתו> אליו לעיני הזקנים וחלצה נעלו מעל רגלו וירקה בפניו וענתה ואמרה ככה יעשה לאיש אשר לא יבנה את בית אחיו ונקרא שמו בישראל בית חלוץ הנעל כי ינצו אנשים יחדו איש ואחיו וקרבה אשת אחד להציל את אישה מיד מכהו ושלחה את ידה והחזיקה בבשרו וקצת את כפה לא תחוס עינך לא יהיה לך בכיסך אבן ואבן גדלה וקטנה לא יהיה לך בביתך איפה ואיפה גדלה וקטנה אבן שלמה וצדק יהיה לך איפה שלמה וצדק יהיה לך למען יאריכון ימיך על האדמה אשר יהוה אלהיך נתן לך כי תועבת יהוה אלהיך כל עשה אלה כל עשה עול זכר את אשר עשה לך {{עמלם}} <<עמלק>> בדרך בצאתכם ממצרים אשר קרך בדרך ויזנב בך כל הנחשלים אחריך ואתה עיף ויגע ולא ירא אלהים והיה בהניח יהוה אלהיך לך מכל איביך מסביב בארץ אשר יהוה אלהיך נתן לך נחלה לרשתה תמחה את זכר עמלק מתחת השמים לא תשכח היה כי תבוא אל הארץ אשר יהוה אלהיך נתן לך נחלה וירשתה וישבת בה ולקחת מראשית פרי האדמה אשר תביא מארצך אשר יהוה אלהיך נתן לך ושמת בטנא והלכת אל המקום אשר בחר יהוה אלהיך לשכן את שמו שם ובאת אל הכהן אשר יהיה בימים ההם ואמרת אליו הגדתי היום ליהוה אלהיך כי באתי אל הארץ אשר נשבע יהוה לאבתינו לתת לנו ולקח הכהן הטנא מידך והניחו לפני מזבח יהוה אלהיך וענית ואמרת לפני יהוה אלהיך ארמי אבד אבי וירד מצרימה ויגר שם במתי מעט ויהי שם לגוי גדול עצום ורב ויריעו אתנו המצרים ויעננו ויתנו עלינו עבדה קשה ונצעק אל יהוה אלהי אבתינו וישמע יהוה את קולנו וירא את ענינו ואת עמלנו ואת לחצנו ויוציאנו יהוה ממצרים ביד חזקה ובזרוע נטויה ובמראה גדול ובאתות ובמופתים ויביאנו אל המקום הזה ויתן לנו את הארץ הזאת ארץ זבת חלב ודבש ועתה הנה הבאתי את ראשית פרי האדמה אשר נתתה לי יהוה והנחתו לפני יהוה אלהיך והשתחוית לפני יהוה אלהיך ושמחת בכל הטוב אשר נתן לך יהוה אלהיך ולביתך אתה והלוי והגר אשר בקרבך כי תכלה לעשר את כל מעשר תבואתך בשנה השלישית שנת המעשר ונתתו ללוי לגר ליתום ולאלמנה ואכלו בשעריך ושבעו ואמרת לפני יהוה אלהיך בערתי הקדש מן הבית וגם נתתיו ללוי לגר ליתום ולאלמנה ככל מצותיך אשר צויתני לא עברתי ממצותיך ולא שכחתי לא {אכלת} <אכלתי> באני ממנו ולא בערתי ממנו בטמא ולא נתתי ממנו למת שמעתי בקול יהוה אלהי עשיתי ככל אשר צויתני השקף ממעון קדשך מן השמים וברך את עמך את ישראל ואת האדמה אשר נתתה לנו כאשר נשבעת לאבתינו ארץ זבת חלב ודבש היום הזה יהוה אלהיך מצוך לעשות את החקים האלה ואת המשפטים ושמרת ועשית אתם בכל לבבך ובכל נפשך את יהוה האמרת היום להיות לך לאלהים וללכת בדרכיו ולשמר חקיו ומצותיו ולשמע בקולו ויהוה האמרך היום להיות לו לעם סגולה כאשר דבר לך ולשמר כל מצותיו ולתתך עליון על כל הגוים אשר עשה לתהלה לשם ולתפארת ולהיותך עם קדש ליהוה אלהיך כאשר דבר ויצו משה וזקני ישראל את העם לאמר שמרו את כל המצוה אשר אנכי מצוה אתכם היום והיה ביום אשר תעברו את הירדן אל הארץ אשר יהוה אלהיך נתן לך והקמת לך אבנים גדלות ושדת אתם בשיד וכתבת עליהן את כל דברי התורה הזאת בעברך למען אשר תבוא אל הארץ אשר יהוה אלהיך נתן לך ארץ זבת חלב ודבש כאשר דבר יהוה אלהי אבותיך לך והיה בעברכם את הירדן תקימו את האבנים האלה אשר אנכי מצוה אתכם היום בהרגריזים ושדת אתם בשיד ובנית שם מזבח ליהוה אלהיך מזבח אבנים לא תניף עליהם ברזל אבנים שלמות תבנה את מזבח יהוה אלהיך והעלית עליו עלות ליהוה אלהיך וזבחת שלמים ואכלת שם ושמחת לפני יהוה אלהיך וכתבת על האבנים את כל דברי התורה הזאת באר הייטב וידבר משה והכהנים הלוים אל כל ישראל לאמר הסכת ושמע ישראל היום הזה נהית לעם קדש ליהוה אלהיך ושמעת בקול יהוה אלהיך ועשית את מצותיו ואת חקתיו אשר אנכי מצוך היום ויצו משה את העם ביום ההוא לאמר אלה יעמדו לברך את העם על הרגריזים בעברכם את הירדן שמעון ולוי יהודה ויששכר יוסף ובנימים ואלה יעמדו על הקללה בהר עיבל ראובן גד ואשר זבולן דן ונפתלי וענו הלוים ואמרו אל כל איש ישראל קול רם ארור האיש אשר יעשה פסל ומסכה תועבת יהוה מעשה ידי חרש ושם בסתר וענו כל העם ואמרו אמן ארור מקלה אביו ואמו ואמרו כל העם אמן ארור מסיג גבול רעהו ואמרו כל העם אמן ארור משגה עור בדרך ואמרו כל העם אמן [ארור] מטה משפט גר [יתו]ם ואלמנה ואמרו כל העם אמן ארור שכב עם אשת אביו כי גלה כנף אביו ואמרו כל העם אמן ארור שכב עם כל בהמה ואמרו כל העם אמן ארור שכב עם אחתו בת אביו או בת אמו ואמרו כל העם אמן ארור שכב עם חתנתו ואמרו כל העם אמן ארור מכה רעהו בסתר ואמרו כל העם אמן ארור לקח שחד להכות נפש דם נקיא ואמרו כל העם אמן ארור אשר לא יקים את כל דברי התורה הזאת לעשותם ואמרו כל העם אמן והיה אם שמע תשמע בקול יהוה אלהיך לשמר ולעשות את כל מצותיו אשר אנכי מצוך היום ונתנך יהוה אלהיך עליון על כל גוי הארץ ובאו עליך כל הברכות האלה והשיגוך כי תשמע בקול יהוה אלהיך ברוך אתה בעיר וברוך אתה בשדה ברוך פרי בטנך ופרי אדמתך ופרי בהמתך שגר אלפיך ועשתרות צאנך ברוך טנאך ומשארתך ברוך אתה בבאך וברוך אתה בצאתך יתן יהוה את איביך הקאמים עליך נגפים לפניך בדרך אחד יצאו אליך ובשבעה דרכים ינוסו לפניך יצוה יהוה אתך את הברכה באסימך ובכל משלח ידיך וברכך בארץ אשר יהוה אלהיך נתן לך יקימך יהוה לו לעם קדש כאשר נשבע לך כי תשמר את מצות יהוה אלהיך והלכת בדרכיו וראו כל עמי הארץ כי שם יהוה נקרא עליך וייראו ממך והותירך יהוה לטוב בפרי בטנך ובפרי בהמתך ובפרי אדמתך על האדמה אשר נשבע יהוה לאבותיך לתת לך יפתח יהוה לך את אוצרו הטוב את השמים לתת את מטר ארצך בעתו ולברך את כל מעשה ידיך והלוית גוים רבים ואתה לא תלוה ונתנך יהוה לראש ולא לזנב והיית רק למעלה ולא תהיה למטה כי תשמע אל מצות יהוה אלהיך אשר אנכי מצוך היום לשמר ולעשות ולא תסור מכל הדברים אשר אנכי מצוך היום ימין ושמאל ללכת אחרי אלהים אחרים לעבדם והיה אם לא תשמע בקול יהוה אלהיך לשמר מצותיו וחקתיו אשר אנכי מצוך היום ובאו עליך כל הקללות האלה והשיגוך ארור אתה בעיר וארור אתה בשדה ארור טנאך ומשארתך ארור פרי בטנך ופרי אדמתך ופרי בהמתך שגר אלפיך ועשתרות צאנך ארור אתה בבאך וארור אתה בצאתך [ישלח יה]וה בך את [המרה] ואת המהמה ואת [המגער]ת בכל משלח [ידיך] אשר תעשה עד השמידך ועד אבידך מהר מפני רע מעלליך אשר עזבתני ידבק יהוה בך את הדבר עד כלותו אתך מעל האדמה אשר אתה בא שמה לרשתה יככה יהוה בשחפת ובקדחת ובדלקת ובחרחר ובחרב ובשדפון ובירקון ירדפוך עד אבידוך והיו שמיך אשר על ראשך נחשת והארץ אשר תחתיך ברזל יתן יהוה את מטר ארצך אבק ועפר מן השמים ירד עליך עד השמידך יתנך יהוה נגף לפני איביך בדרך אחד תצא אליו ובשבעה דרכים תנוס לפניו והיית לזועה לכל ממלכת הארץ והיתה נבלתך למאכל לעוף השמים ולבהמת הארץ ואין מחריד יככה יהוה בשחין מצרים ובעפלים ובגרב ובחרס אשר לא תוכל להרפא יכך יהוה בשגעון ובעורון ובתמהון לבב והיית ממשש בצהרים כאשר ימשש העור באפלה ולא תצליח דרכך והיית רק עשוק וגזול כל הימים ואין מושיע אשה תארש ואיש אחר ישכב עמה בית תבנה ולא תשב בו כרם תטע ולא תחללנו שורך טבוח לעיניך ולא תאכל ממנו חמורך גזול מלפניך ולא ישוב לך צאנך נתנות לאיביך ואין לך מושיע בניך ובנתיך נתנים לעם אחר ועיניך ראות וכלות אליהם כל היום ואין לאל ידך פרי אדמתך וכל יגעך יאכל עם אשר לא ידעת והיית רק עשוק ורצוץ כל הימים והיית משגע ממראה עיניך אשר תראה יככה יהוה בשחין רע על הברכים ועל השקים אשר לא תוכל להרפא מכף רגלך ועד קדקדך יולך יהוה אתך ואת מלכך אשר תקים עליך אל גוי אשר לא ידעת אתה ואבותיך ועבדת שם אלהים אחרים עץ ואבן והיית <<לשם>> ולמשל ולשנינה בכל העמים אשר ינהגך יהוה שמה זרע רב תוצא השדה ומעט תאסף כי יחסלנו הארבה כרמים תטע ועבדת ויין לא תשתה ולא תאגר כי תאכלנו התולעת זיתים יהיו לך בכל גבולך ושמן לא תסך כי ישל זיתך בנים ובנות תוליד ולא יהיו לך כי ילכו בשבי כל עצך ופרי אדמתך יורש הצלצל הגר אשר בקרבך יעלה עליך מעלה מעלה ואתה תרד מטה מטה הוא ילוך ואתה לא תלונו [הוא יהיה] לראש [ואתה תה]יה לזנב וב[או] עליך כל הקללות האלה ורדפוך והשיגוך עד השמידוך כי לא שמעת בקול יהוה אלהיך לשמר מצותיו וחקתיו אשר צוך והיו בך לאות ולמופת ובזרעך עד עולם תחת אשר לא עבדת את יהוה אלהיך בשמחה ובטוב לבב מרב כל ועבדת את איביך אשר ישלחנו יהוה בך ברעב ובצמא ובערום ובחסר כל ונתן עול ברזל על צוארך עד השמידו אתך ישא יהוה עליך גוי מרחק מקצה הארץ כאשר יראה הנשר גוי אשר לא תשמע לשנו גוי עז פנים אשר לא ישא פנים לזקן ונער לא יחן ואכל פרי בהמתך ופרי אדמתך עד השמידך אשר לא ישאיר לך דגן ותירש ויצהר שגר אלפיך ועשתרות צאנך עד האבידו אתך והצר לך בכל שעריך עד רדת חומתך הגבהות והבצרות אשר אתה בטח בהן בכל ארצך והצר לך בכל שעריך בכל ארצך אשר נתן יהוה אלהיך לך ואכלת פרי בטנך בשר בניך ובנתיך אשר נתן לך במצור ובמצוק אשר יציקו לך איביך האיש הרך בך והענג מאד תרע עינו באחיו ובאשת חיקו וביתר בניו אשר יותר מתת לאחד מהם מבשר בניו אשר יאכל מבלי השאיר לו כל במצור ובמצוק אשר יציקו לך איביך בכל שעריך הרכה בך והענגה אשר לא נסתה כף רגלה הציגה על הארץ מהתענג ומרך תרע עינה באיש חיקה בבנה ובבתה ובשליתה היוצאת מבין רגליה ובבניה אשר תלד כי תאכלם בחסר כל בסתר במצור ובמצוק אשר יציקו לך איביך בשעריך אם לא תשמר לעשות את כל דברי התורה הזאת הכתובים בספר הזה ליראה את השם הנכבד והנורא הזה את יהוה אלהיך והפלא יהוה אלהיך את מכותך ואת מכות זרעך מכות גדלות ונאמנות וחלים רעים ונאמנים והשיב בך את כל מדוי מצרים אשר יגרת מפניהם ודבק בך גם כל חלי וכל מכה אשר לא כתוב בספר התורה הזה יעלם יהוה עליך עד השמידך ונשארתם במתי מעט תחת אשר הייתם ככוכבי השמים לרב כי לא שמעתם בקול יהוה אלהיכם והיה כאשר שש יהוה עליכם להטיב אתכם ולהרבות אתכם כן ישש יהוה עליכם להאביד אתכם ולהשמיד אתכם [ונסחת]ם מעל [האדמה] אשר אתה [בא ש]מה לרשתה [וה]פיצך יהוה בכל [ה]עמים מקצה הארץ ועד קצה הארץ ועבדת שם אלהים אחרים אשר לא ידעת אתה ואבותיך עץ ואבן ובגוים ההם לא תרגיע ולא יהיה מנוח לכף רגלך ונתן יהוה לך שם לב רגז כליון עינים ודיבון נפש והיו חייך תלאים לך מנגד ופחדת לילה ויומם ולא תאמן בחייך בבקר תאמר מי יתן ערב ובערב תאמר מי יתן בקר מפחד לבבך אשר תפחד וממראה עיניך אשר תראה והשיבך יהוה מצרימה באוניות בדרך אשר אמרתי לכם לא תוסיפון עוד לראותה והתמכרתם שם לאיביכם לעבדים ולשפחות ואין קנה ואלה דברי הברית אשר צוה יהוה את משה לכרת את בני ישראל בארץ מואב מלבד הברית אשר כרת אתם בחורב ויקרא משה אל כל ישראל ויאמר אליהם אתם ראיתם את כל אשר עשה יהוה לעיניכם בארץ מצרים לפרעה ולכל עבדיו ולכל ארצו המסות הגדלות אשר ראו עיניך האתות והמופתים הגדלים ההם ולא נתן יהוה לכם לב לדעת ועינים לראות ואזנים לשמע עד היום הזה ואוליך אתכם ארבעים שנה במדבר לא בלו שמלתיכם מעליכם ונעליכם לא בלו מעל רגליכם לחם לא אכלתם ויין ושכר לא שתיתם למען תדעו כי אני יהוה אלהיכם ותבאו אל המקום הזה ויצא סיחון מלך חשבון ועוג מלך הבשן לקראתנו למלחמה ונכם ונקח את ארצם ונתנה נחלה לראובני ולגדי ולחצי שבט המנשה ושמרתם את דברי הברית הזאת ועשיתם אתם למען תשכילו את כל אשר תעשון אתם נצבים היום כלכם לפני יהוה אלהיכם ראשיכם שבטיכם זקניכם ושטריכם כל איש ישראל טפכם ונשיכם וגרך אשר בקרב מחניך מחטב עציך ועד שאב מימיך להעברך בברית יהוה אלהיך ובאלתו אשר יהוה אלהיך כרת עמך היום למען הקים אתך היום לו לעם והוא יהיה לך לאלהים כאשר דבר לך וכאשר נשבע לאבותיך לאברהם ליצחק וליעקב ולא אתכם לבדכם אנכי כרת את הברית הזאת ואת האלה הזאת כי את אשר ישנו פה עמנו עמד היום לפני יהוה אלהינו ואת אשר איננו פה עמנו היום כי אתם ידעתם את אשר ישבנו בארץ מצרים [ואת אשר עבר]נו [בקרב הגוים אש]ר [עברתם] [ותראו א]ת [שקציהם ואת גלליה]ם [עץ] ואבן כסף וזהב אשר עמהם פן יש בכם איש או אשה או משפחה או שבט אשר לבבו פנה היום מעם יהוה אלהינו ללכת לעבד את אלהי הגוים ההם פן יש בכם שרש פרה ראש ולענה והיה בשמעו את דברי האלה הזאת והתברך בלבבו לאמר שלום יהיה לי כי בשרירות לבי אלך למען ספות הרואה את הצמאה לא יאבה יהוה לסלח לו כי אז יחר אף יהוה וקנאתו באיש ההוא ורבצו בו כל האלה הכתובה בספר הזה ומחה יהוה את שמו מתחת השמים והבדילו יהוה לרעה מכל שבטי ישראל ככל אלות הברית {{הכתובים}} <<הכתובה>> בספר התורה הזה ואמר הדור האחרון בניכם אשר יקומו מאחריכם והנכרי אשר יבוא מארץ רחוקה וראה את מכות הארץ ההיא ואת תחלאיה אשר חלה יהוה בה גפרית ומלח שרפה כל ארצה לא תזריע ולא תצמיח ולא יעלה בה כל עשב כמהפכת סדם ועמרה אדמה וצבאים אשר הפך יהוה באפו ובחמתו ואמרו כל הגוים על מה עשה יהוה ככה לארץ הזאת ומה חרי האף הגדול הזה ואמרו על אשר עזבו את ברית יהוה אלהי אבותם אשר כרת עמהם בהוצאו אתם מארץ מצרים וילכו ויעבדו אלהים אהרים וישתחוו להם אלהים אשר לא ידעום ולא חלק להם ויחר אף יהוה בארץ ההיא להביא עליה את כל הקללה הכתובה בספר הזה ויתשם יהוה מעל אדמתם באף ובחמה ובקצף גדול וישליכם אל ארץ אחרת כיום הזה הנסתרות ליהוה אלהינו והנגלאות לנו ולבנינו עד עולם לעשות את כל דברי התורה הזאת והיה כי יבאו עליך כל הדברים האלה הברכה והקללה אשר נתתי לפניך והשבת אל לבבך בכל הגוים אשר ידיחך יהוה אלהיך שמה ושבת עד יהוה אלהיך ושמעת בקולו ככל אשר אנכי מצוך היום אתה ובניך בכל לבבך ובכל נפשך ושב יהוה אלהיך את שובתך ורחמך ושב וקבצך מכל העמים אשר הפיצך יהוה אלהיך שמה אם יהיה נדחך בקצה השמים משם יקבצך יהוה אלהיך ומשם יקחך והביאך יהוה אלהיך אל [הא]רץ אשר ירשו [אב]ותיך וירשתה [ו]הרבך מאבתיך ומל יהוה אלהיך את לבבך ואת לבב זרעך לאהבה את יהוה אלהיך בכל לבבך ובכל נפשך [למען חיי]ך ונתן [יהוה אלהיך] את כל [האלות האלה] על [איביך ועל ש]נאיך [אשר רד]פוך ואתה [תש]וב ושמעת בקול יהוה אלהיך ועשית את כל מצותיו אשר אנכי מצוך היום והותירך יהוה אלהיך בכל מעשה ידיך בפרי בטנך ובפרי אדמתך ובפרי בהמתך לטובה כי ישוב יהוה לשש עליך לטוב כאשר שש על אבותיך כי תשמע בקול יהוה אלהיך לשמר מצותיו וחקתיו הכתובה בספר התורה הזה כי תשוב אל יהוה אלהיך בכל לבבך ובכל נפשך כי המצוה הזאת אשר אנכי מצוך היום לא נפלאת היא ממך ולא רחוקה היא לא בשמים היא לאמר מי יעלה לנו השמים ויקחה לנו וישמענו אתה ונעשנה ולא מעבר לים היא לאמר מי יעבר לנו אל עבר הים ויקחה לנו וישמענו אתה ונעשנה כי קרוב אליך הדבר מאד בפיך ובלבבך לעשתו ראה נתתי לפניך את החיים ואת הטוב ואת המות ואת הרע אשר אנכי מצוך היום לאהבה את יהוה אלהיך ללכת בדרכיו ולשמר חקיו ומצותיו ומשפטיו וחיית ורבית וברכך יהוה אלהיך בארץ אשר אתה בא שמה לרשתה ואם יפנה לבבך ולא תשמע ונדחת והשתחוית לאלהים אחרים ועבדתם הגדתי לכם היום כי אבד תאבדון לא תאריכון ימים על האדמה אשר אתם עברים את הירדן לבוא שמה לרשתה העדתי בכם היום את השמים ואת הארץ החיים והמות נתתי לפניך הברכה והקללה ובחרת בחיים למען תחיה אתה וזרעך לאהבה את יהוה אלהיך לשמע בקולו ולדבקה בו כי הוא חייך וארך ימיך לשבת על האדמה אשר נשבע יהוה לאבותיך לאברהם ליצחק וליעקב לתת לכם וילך משה וידבר את הדברים האלה אל כל ישראל ויאמר אליהם בן מאה ועשרים שנה אנכי היום לא אוכל עוד לצאת ולבוא ויהוה אמר אלי לא תעבר את הירדן הזה יהוה אלהיך הוא העבר לפניך הוא ישמיד את הגוים האלה מלפניך וירשתם ויהושע הוא העבר לפניך כאשר דבר יהוה ועשה יהוה להם כאשר עשה לסיחון ולעוג מלכי האמרי ולארצם אשר השמיד אתם ונתנם יהוה לפניכם ועשיתם להם ככל המצוה אשר צויתי אתכם חזקו ואמצו אל תיראו ואל תערצו מפניהם [כי יהוה אלהי]ך הוא [ההלך עמך לא] ירפך [ולא יע]זבך ויקרא משה ליהושע ויאמר אליו לעיני כל ישראל חזק ואמץ כי אתה תביא את העם הזה אל הארץ אשר נשבע יהוה לאבותם לתת להם ואתה תנחלנה אתם ויהוה הוא ההלך לפניך והוא יהיה עמך לא ירפך ולא יעזבך לא תירא ולא תחת ויכתב משה את התורה הזאת ויתנה אל הכהנים בני לוי הנשאים את ארון ברית יהוה ואל כל זקני ישראל ויצו משה אתם לאמר מקץ שבע שנים במועד שנת השמטה בחג הסכות בבוא כל ישראל להראות את פני יהוה אלהיך במקום אשר בחר יקרא את התורה הזאת נגד כל ישראל באזניהם הקהל את העם האנשים והנשים והטף וגרך אשר בשעריך למען ישמעו ולמען ילמדו וייראו את יהוה אלהיכם (!) ושמרו לעשות את כל דברי התורה הזאת ובניהם אשר לא ידעו ישמעו ולמדו ליראה את יהוה אלהיהם כל הימים אשר הם חיים על האדמה אשר אתם עברים את הירדן שמה לרשתה ויאמר יהוה אל משה הן קרבו ימיך למות קרא את יהושע והתיצבו באהל מועד ואצונו וילך משה ויהושע ויתיצבו באהל מועד וירא יהוה באהל בעמוד ענן ויעמד עמוד הענן אל פתח האהל ויאמר יהוה אל משה הנך שכב עם אבתיך וקם העם הזה וזנה אחרי אלהי נכר הארץ אשר הוא בא שמה בקרבו ועזבוני והפרו את בריתי אשר כרתי אתו וחרה אפי בו ביום ההוא ועזבתים והסתרתי פני מהם והיו לאכלה ומצאהו רעות רבות וצרות ואמר ביום ההוא הלוא על כי אין אלהי בקרבי מצאוני הרעות האלה ואנכי אסתר אסתיר פני מהם ביום ההוא על כל הרעה אשר עשו כי פנו אל אלהים אחרים ועתה כתבו לכם את השירה הזאת ולמדה את בני ישראל שימה בפיהם למען תהיה לי השירה הזאת לעד בבני ישראל כי אביאנו אל האדמה אשר נשבעתי לאבותיו לתת להם זבת חלב ודבש ואכל ושבע ודשן ופנה אל אלהים אחרים ועבדום ונאצוני והפרו את בריתי והיה כי תמצאנה אתו רעות רבות וצרות וענתה השירה הזאת לפניו לעד כי לא תשכח מפי זרעו כי ידעתי את יצרו אשר הוא עשה היום בטרם אביאנו אל האדמה אשר נשבעתי לאבתיו ויכתב משה את השירה הזאת ביום ההוא וילמדה את בני ישראל ויצו את יהושע בן נון ויאמר חזק ואמץ כי אתה תביא את בני ישראל אל הארץ אשר נשבעתי להם ואנכי אהיה עמך ויהי ככלות משה לכתב את דברי התורה הזאת על ספר עד תמם ויצו משה את הלוים נשאי ארון ברית יהוה לאמר לקחו את ספר התורה הזה ושמתם אתו מצד ארון ברית יהוה אלהיכם והיה שם בך לעד כי אנכי ידעתי את מריך ואת ערפך הקשה הן בעודני חי עמכם היום ממרים הייתם עם יהוה ואף כי אחרי מותי הקהלו אלי את כל זקני שבטיכם ושטריכם ואדברה באזניהם את הדברים האלה ואעידה בם את השמים ואת הארץ כי ידעתי אחרי מותי כי השחת תשחתון וסרתם מן הדרך אשר צויתי אתכם וקראתה אתכם הרעה באחרית הימים כי תעשו את הרע בעיני יהוה להכעיסו במעשה ידיכם וידבר משה באזני כל קהל ישראל את דברי השירה הזאת עד תמם האזינו השמים ואדברה ותשמע הארץ אמרי פיי יערף כמטר לקחי ותזל כטל אמרתי כשעירים עלי דשא וכרביבים עלי עשב כי בשם יהוה אקרא והבו גדל לאלהינו הצור תמים פעלו כי כל דרכיו משפט אל אמונה ואין עול צדיק וישר הוא שחתו לא לו בני מום דור עקש ופתלתל הליהוה תגמלו זאת עם נבל ולא חכם הלוא הוא אביך קנך הוא עשך ויכוננך זכרו יומת עולם בינו שנת דר ודר שאל אביך ויגידך זקניך ויאמרו לך בהנחל עליון גוים בהפרידו בני אדם יצב גבלות עמים למספר בני ישראל כי חלק יהוה עמו יעקב חבל נחלתו ישראל יאמצהו בארץ המדבר ובתהללות ישמנהו יסבבנהו ויבננהו ויצרנהו כאישן עינו כנשר יער קנו ועל גוזליו ירחף יפרש כנפיו ויקחהו ישאהו על אברתו יהוה בדד ינחנו ואין עמו אל נכר ירכבהו על במתי הארץ יאכלהו תנופת שדי יינקהו דבש מסלע ושמן מחלמש צור חמת בקר וחלב צאן עם חמת כרים ואילים בני בשן ועתודים עם חלב כליות חטה ודם ענב תשתה חמר יאכל יעקב וישבע ישמן ישרון ויבעט שמנת עבית כשית ויטש אלה עשהו וינבלו צור ישועתו יקנאהו בזרים ובתועבת יכעסהו יזבחו לשדים לא אלה אלהים לא ידעום חדשים מקרב באו לא שערום אבתיכם צור ילדך תשא ותשכח אל מהללך וירא יהוה וינאץ מכעס בניו ובנתיו ויאמר אסתיר פני מהם ואראה מה אחריתם כי דור הפכות הם בנים לא האמן בם הם קנאוני בלא אל כעסוני באבליהם ואני אקניאם בלא עם בגוי נבל אכעיסם כי אש קדחה באפי ותוקד עד שאל תחתית תאכל ארץ ויבולה תלהט מוסדי הרים אספה עליהם רעות וחצי אכלה בם מזה רעב לחמו רשף קטף מררים ושן בהמות אשלח בם עם חמת זחלי עפר מחוץ תשכל חרב ומחדרים אימה גם בחור גם בתולה וינק עם איש שיבה אמרתי אפיהם אשבית מאנוש זכרם לו לא כעס איבי אגור פן ינכרו צרינו פן יאמרו ידנו רמה ולא יהוה פעל כל זאת כי גוי אבד עצותם ואין בהם תבונה ולא חכמו וישכלו זאת ויבינו לאחריתם איך ירדף אחד אלף ושנים יניסו רבבה אם לא צורם מכרם ויהוה הסגירם כי לא כצורנו צורם ואיבינו פללים כי מגפן סדם גפנם ומשדמות עמרה ענביהם ענבי ראש ואשכלי מררות למו חמת תנינים יינם וראש פתנים אךזרי הלוא הוא כנוס עמדי חתום באוצרתי ליום נקם ושלם לעת תמוט רגלם כי קרוב יום אידם וחש עתידת למו כי ידין יהוה עמו ועל עבדיו יתנחם כי יראה כי אזלת יד ואפס עצור ועזוב ואמרו איה אלהימו צור חסיו בו אשר חלב זבחיהם יאכלו וישתו יין נסכם יקומו ויעזרוכם יהיו עליכם סתרה ראו עתה כי אני אני הוא ואין אלהים עמדי אני אמית ואחיה מחצתי ואנכי ארפא ואין מידי מציל כי אשא אל השמים ידי ואמרתי חי אנכי לעולם אם שנתי ברק חרבי ותאחז במשפט ידי אשיב נקם לצרי ולמשנאי אשלם אשכיר חצי מדם וחרבי תאכל בשר מדם חלל ושביה מראש פרעת אויב הרנינו גוים עמו כי דם עבדיו יקם ונקם ישיב לצריו וכפר אדמת עמו ויבא משה וידבר את כל דברי השירה הזאת באזני העם הוא ויהושע בן נון ויכל משה מדבר את הדברים האלה אל כל ישראל ויאמר אליהם שימו לבבכם על כל הדברים אשר אנכי מעיד בכם היום אשר תצום את בניכם לשמר ולעשות את כל דברי התורה הזאת כי לא דבר רק הוא מכם כי הוא חייכם ובדבר הזה תאריכון ימים על האדמה אשר אתם עברים את הירדן שמה לרשתה וידבר יהוה אל משה בעצם היום הזה לאמר עלה אל הר העברים הזה הר נבא אשר בארץ מואב אשר על פני יריחו וראה את ארץ כנען אשר אני נתן לבני ישראל לאחזה ומות בהר אשר אתה עלה שמה ויאסף (!) אל עמך כאשר מת אהרן אחיך בהר ההר ויאסף אל עמו על אשר מעלתם בי בתוך בני ישראל במי מריבת קדש מדבר צן על אשר לא קדשתם אתי בתוך בני ישראל כי מנגד תראה את הארץ ושמה לא תבוא אל הארץ אשר אני נתן לבני ישראל וזאת הברכה אשר ברך משה איש האלהים את בני ישראל לפני מותו ויאמר יהוה מסיני בא וזרח משעיר למו הופיע מהר פראן ואתו מרבבות קדש מימנו אשדת למו אף חובב עמים וכל קדשיו בידך והם תכו לרגליך ושאו מדברתך תורה צוה לנו משה מורשה קהלת יעקב ויהי בישרון מלך בהתאסף ראשי העם יחדו שבטי ישראל יחי ראובן ואל ימות ויהי מ(א)תו מספר וזאת ליהודה ויאמר שמע יהוה קול יהודה ואל עמו תביאנו ידו רב לו ועזר מצריו תהיה וללוי אמר תמיך ואריך לאיש חסידך אשר נסיתהו במסה ותריבהו על מי מריבה האמר לאביו ולאמו לא ראיתי ואת אחיו לא הכר ואת בנו לא ידע כי שמרו אמרתך ובריתך ינצרו יורו משפטיך ליעקב ותורתך לישראל ישימו קטרה באפך וכליל על מזבחך ברך יהוה חילו ופעל ידו תרצה מחץ מתני קמיו ומשנאיו מי יקימנו ולבנימים אמר יד יד יהוה ישכן לבטח חפף עליו כל היום ובין כתפתיו שכן וליוסף אמר מברכת יהוה ארצו ממגד שמים מטל ומתהום רבצת תחת וממגד תבואת שמש וממגד גרושי ירחים ומראש הרי קדם וממגד גבעת עולם וממגד ארץ ומלואה ורצון שכן סנה תבואתה לראש יוסף ולקדקד נזיר אחיו בכור שור הדר לו וקרני ראמי קרניו בהם עמים ינגח יחדו אפסי הארץ הם רבבות אפרים והם אלפי מנשה ולזבולן אמר שמח זבולן בצאתך ויששכר באהליך עמים הרי יקראו ושם יזבחו זבחי צדק כי שפע ימים יינק ושפוני טמוני חול ולגד אמר ברוך מרחיב גד כלביה שכן טרף זרוע וגם קדקד וירא ראשית לו כי שם חלקת מחקק ספון ויתא ראשי העם צדקת יהוה עשה ומשפטיו עם ישראל ולדן אמר דן גר אריה ויזנק מן הבשן ולנפתלי אמר נפתלי שבע ורצון ומלא ברכת יהוה ימה ודרום יירש ולאשר אמר ברוך מבנים אשר ויהי רצוי אחיו וטבל בשמן רגליו ברזל ונחשת מנעליך וכימיך רביך אין כאל ישרון רכב שמים בעזרך ובגאתו שחקים מעונה אלהי קדם ומתחת זרועת עולם ויגרש מפניך אויב ויאמר השמד וישכן ישראל בטח בדד עין יעקב אל ארץ דגן ותירש ואף שמיך יערפו טל אשרך ישראל מי כמוך העם הנושע ביהוה מגן ישעך ואשר חרב גאתך ויכחשו איביך לך ואתה על במתם תדרך ויעל משה מערבת מואב אל הר נבא ראש הפסגה אשר על פני יריחו ויראהו יהוה את כל הארץ מנהר מצרים עד הנהר הגדול נהר פרת ועד הים האחרון ויאמר יהוה אליו זאת הארץ אשר נשבעתי לאבתיך לאברהם ליצחק וליעקב לאמר לזרעך אתננה הראתיך בעיניך ושמה לא תעבר וימת שם משה עבד יהוה בארץ מואב על פי יהוה ויקבר אתו בגיא בארץ מואב מול בית פעור ולא ידע איש את קברתו עד היום הזה ומשה בן מאה ועשרים שנה במותו לא כהתה עינו ולא נס לחה ויבכו בני ישראל את משה בערבת מואב שלשים יום ויתמו ימי בכי אבל משה ויהושע בן נון מלא רוח חכמה כי סמך משה את ידו עליו וישמעו אליו בני ישראל ויעשו כאשר צוה יהוה את משה ולא קם עוד נביא בישראל כמשה אשר ידעו יהוה פנים אל פנים לכל האתות והמפתים אשר שלחו יהוה לעשות בארץ מצרים לפרעה ולכל עבדיו ולכל ארצו ולכל היד החזקה ולכל המראה הגדול אשר עשה משה לעיני כל ישראל ואמר יהוה לאברם אתה לך מן ארעך ומן אתילדותך ומבית אבוך לארעה דאחזיך ואעבדנך לגוי רב ואברכנך וארבי שמך והוי ברכה ואברך מברכיך ומקלליך אלוט ויתברכון בך כל כרני ארעה <ואתה אברם כמה [דמלל] עמה יהוה [ואזל עמה] לוט ואברם בר חמש שנין ושבעין שנה> באפקותה מן חרן ונסב אברם ית שרי אתתה וית לוט בר אחיו וית כל חותרון דחתרו וית נפשה דעבדו בחרן ואנפקו למיזל ארע כנען ואתו לארע כנען ועבר אברם בארעה עד אתר שכם עד מישר חזבה חזבה וכנענאה טטה בארעה ואתחזי יהוה לאברם ואמר לה לזרעך אתן ית ארעה הדה ובנה תמן מדבח ליהוה דאתחזי לה ועקר מתמן לטברה ממדנע לבית אל וקבע משכנה לבית אל ממערבה וכפרה ממדנעה ובנה תמן מדבח ליהוה וקרא בשם יהוה ונטל אברם אזל ונטל לדרומה והוה כפן בארעה ונעת אברם למצרים למתותב תמן הלא יקר כפנה בארעה והוה כמד הקרב למיעל למצרים ואמר לשרי אתתה הא שבי חכמת הלא אתה ייה חזו אתי ויהי כד יחזון יתיך מצראי ויימרון אתתה דה ויקטלון יתי ויתיך יחון אמרי שבי אחתי אתי לבדיל יתיטב לי בדיליך ותתוחי נפשי בגלליך והוה כמיעל אברם למצרים וחזו מצראי ית אתתה הלא ייה היא שריר וחזו יתה רבני פרעה ושבחו יתה לפרעה ואנסבת אתתה לבית פרעה ולאברם אתיטב בדילה והוה לה עאן ותורים קניאן יקיר שריר עבדים ואמאן וחמרים אתנן וגמלים וכתש יהוה ית פרעה כתושים רברבים וית ביתה על ממלל שרי אתת אברם <וזעק פרעה לאברם> ואמר מה דה עבדת לי למה לא חוית לי הלא אתתך היא ולמה אמרת אחתי היא ואסב יתה לי לאתה וכדו אה אתתך סב ואזל ופקד עליו פרעה גברים ושלחו יתה וית אתתה וית כל דלה ולוט עמה וסלק אברם ממצרים הוא ואתתה וכל דלה ולוט עמה לדרומה ואברם יקיר שריר בקניאן בכסף ובדהב ואזל למטליו מדרום ועד בית אל עד אתרה דהוה תמן משכנה בשרוה בין בית אל ובין כפרה לאתר מדבחה דעבד תמן בקדמהו וקרא תמן אברם בשם יהוה ואף ללוט האזל עם אברם הוה עאן ותורים ומשכנים ולא סבלת יתון ארעה למדור כחדה הלא הוה חותרון סגי ולא יכלו למדור כחדה והוה תיגר בין רעיני קניאן אברם ובין רעיני קניאן לוט וכנענאה ופרזאה טטה דארים בארעה ואמר אברם ללוט אלני תהי תיגרה ביני ובינך ובין רעיני ובין רעיניך הלא גברים אחים אנחנן הלא כל ארעה לקדמיך הפרש שבי מן עמי אם סמאלה וימינה ואם ימינה וסמאלה ותלא לוט ית עיניו וחזה ית כל מישר ירדנה הלא כלה משקה לקדם חבלות יהוה ית סדם וית עמרה כגן יהוה כארע מצרים במיעלך לצער ובחר לה לוט ית כל מישר ירדנה ונטל לוט ממדנע ואפרדו אנש מן עם אחיו אברם דאר בארע כנען ולוט דאר בקורי מישרה <ומשכן עד סדם> <ואנשי סדם בישין וחטאין ליהוה שריר> ויהוה אמר לאברם בתר הפרד לוט מן עמה תלי שבי עיניך וחזי מן אתרה דאתה תמן צפונה ודרומה ומדנעה ומערבה הלא ית כל ארעה דאתה חזי לך אתננה ולזרעך עד עלם ואשבי ית זרעך כעפר ארעה דאם יכל אנש לממני ית עפר ארעה אף זרעך ימני קום התהלך בארעה לארכה ולאפתחה הלא לך אתננה ואתרשי אברם ואתא ודער במישרי ממרא דבחברון ובנה תמן מדבח ליהוה והוה ביומי אמרפל מלך שנער ואריוך מלך אלאסר כדר לעמר מלך עילם ותדעל מלך גוים עבדו קרבה עם ברע מלך סדם ועם ברשע מלך עמרה ושנאב מלך אדמה ושם אבד מלך צבואים ומלך בלע הוא צער כל אלין אדבקו לגו עמק שדיה הוא ים מלחה תרתעסרי שנה שמשו ית כדר לעמר ובתלתעסרי שנה מרדו ובארבעסרי שנה אתא כדר לעמר ומלכיה דעמה ומעו ית רפאיה בעדרי קרנים וית זוזאים בחם וית אימאי בשוה קריתים וית חראי בטברי גבלה עד איל פראן דעל מדברה ועזרו ואתו לעין דין היא קדש ומעו ית כל ברה דעמלקאה ואף ית אמראה דדאר פלגי תמר ונפק מלך סדם ומלך עמרה ומלך אדמה ומלך צבואים ומלך בלע הוא צער וסדרו עמון קרבה בעמק שדיה <עם כדר לעמר מלך עילם ותדעל מלך גוים אמרפל מלך שנער וארויך מלך אלסר> ארבעה מלכים <עם> חמשתיתה ועמק שדיה בירבן בירבן טיאם וערקו מלך סדם ומלך עמרה ונפלו תמן ודאשתארו לטברה ערקו ונסבו ית כל חותר סדם ועמרה וית כל מזונון ואזלו ונסבו ית לוט וית כל חותרה בר אחי אברם ואזל והוא דאר בסדם ואתא פליטה וחוי לאברם עבראה והוא שרי במישרי ממרא אמראה אחי אשכול ואחי ענרם ואנון מסעני קיאם אברם ושמע אברם הלא אשתבי אחיו וזיאן ית חניכיו ילידי ביתה תמנסר ותלת מון וארדף עד דן ופלג עליון לילי הוא ועבדיו ומעותון וארדפון עד חובה דמסמאל לדמסקס ועזר ית כל חותרה ואף ית לוט אחיו וחותרה עזר ואף ית נשיה וית עמה ונפק מלך סדם לזימונה בתר עזרותה ממקטל ית כדר לעמר וית מלכיה דעמה לגו עמק שויה הוא עמק מלכה ומלכי צדק מלך שלם אפק לחם וחמר והוא כהן לאל עליון וברך ית אברם ואמר בריך אברם לאל עליון קנה שומים וארע ובריך אל עליון דמגן עאקיך באדך ויהב לה מעסר מכלה ואמר מלך סדם לאברם אב לי נפשה וחותרה סב לך <ואמר> אברם למלך סדם <הרמת> ית אדי לאלהים <אל> עליון קנה שומים <וארע> אם מן חוט ועד של[יף] <מסן> אם אסב מכל דלך <ולא> תימר <אנה אעתרת> ית <אברם> <בלעדי לחוד דאכלו רביה וחולק גבריה דאתו עמי ענרם ואשכול וממרא אנון יסבון חולקון> בתר ממלליה אלין הוה מלל יהוה עם אברם בחזב למימר אל תדעל אברם אנכי מגן לך ואגרך אסגי שריר ואמר אברם מרי יהוה מה תתן לי ואנה אזל ערטלאי ובר מפרנס ביתי הוא דמפרנס אליעזר ואמר אברם הן לי לא יהבת זרע ואה בר ביתי יירת יתי ואה מלל יהוה עמה למימר לא יירתנך דן הלא אם דיפק ממעיך הוא יירתנך ואפק יתה לברה ואמר אסתכל שבי שומיה ומני כוכביה אם תכל לממני יתון ואמר לה אכהן יי זרעך ואימן ביהוה וחשבה לה זכו ואמר לה אני יהוה דאפקתך מן אור כשדים למתן לך ית ארעה הדה למירתנה ואמר מרי יהוה במה אעכם הלא אירתנה ואמר לה סב לי עגלה מתלתה ועז מתלתה ודכר מתלת ותר וגוזל ונסב לה ית כל אלין ופסק יתון פסוק ויהב גבר ית פסקה לזימון עברה וית עופיה לא פסק ונעת טעסה על פגריה ועזר יתון אברם והוה שמשה למיעל ושנה נפלת על אברם ואה אימה חשיכה רבה נפלת עליו ואתאמר לאברם מעכום תעכם הלא תותב יי זרעך בארע לא לון וישמשונון וילבטון יתון ארבע מון שנה ואף ית גוה דיעבדון דאן אנה ובתר כן יפקון בחותר רב ואתה תיעל ליד אבאתך בשלם תקבר בסיבו טבה ודרה רביעה יעזר אכה הלא לא שלם עוב אמראה עד הכה והוה שמשה למיעל ורמוטה הוה <והא תנור בער ולפיד דאש דעבר בין גזריה אלין> <ביומה ההוא קטע> יהוה <עם אברם קיאם למימר> לזרעך אתן ית ארעה הדה מנהר מצרים עד נהרה רבה נהר פרת ית קינאה וית קנזאה וית קדמונה וית חתאה וית פרזאה וית רפאיה וית אמראה וית כנענאה וית גרגשאה וית חואה וית יבוסאה ושרי אתת אברם לא ילדת לה ולה שמהשי מצראה ושמה הגר ואמרת שרי לאברם אה שבי עאקני יהוה ממילד אעל שבי לות שמהשתי מאן אבנה מנה ושמע אברם לקל שרי ונסבת שרי אתת אברם ית הגר מצראיתה שמהשתה מסכום עסר שנים למדר אברם בארע כנען ויהבת יתה לאברם גברה לה לאתה ועאל לות הגר ובטנת וחזת הלא בטנה וזלת רבתה בעיניה ואמרת שרי לאברם שקרי עליך אנה יהבת שמהשתי בחבך וחזת הלא בטנה וזלת בעיניה ידון יהוה ביני ובינך ואמר אברם לשרי אה שמהשתיך באדיך עבדי לה הטב בעיניך ולבטתה שרי ועקרת מקדמיה ואשקעה מלאך יהוה על עין מיה במדברה על עינה באורח שור ואמר הגר שמשית שרי אי מדן אתיתי ולאהן תיזלין ואמרת מקדם שרי רבתי אנה חקרת ואמר לה מלאך יהוה עזרי ליד רבתיך ואתלבטי תחת אדה ואמר לה מלאך יהוה סגוי אסגי ית זרעיך ולא ימנה מסגאי ואמר לה מלאך יהוה אה אתי בטנה <ותילדי בר ותקרי ית שמה ישמעאל הלא שמע יהוה ללבוטיך> <והוא יהי פרה אדם אדה בכל> ואד כלה בה ועל אפי כל אחיו ישרי וקרת שם יהוה דממלל עמה אתה אל חזי הלא אמרת אף עטף חזית בתר חזו על כן קרת לבארה באר לחי חזי הא בין קדש ובין ברד וילדת הגר לאברם בר וקרא אברם ית שם ברה דילדת הגר ישמעאל ואברם בר תמנים שנה ושת שנים במילד הגר ית ישמעאל לאברם והוה אברם בר אשעים ואשע שנים ואתחזי יהוה לאברם ואמר לה אני אל שדי התהלך לרחותי והוי שלם ואתן קיאמי ביני ובינך ואסגי יתך בשריר שריר ונפל אברם על אפיו ומלל עמה אלהים למימר ואני אה קיאמי עמך ותהי לאב המון גוים ולא יתקרי עוד שמך אברם ויי שמך אברהם הלא אב המון גוים יהבתך והפרית יתך בשריר שריר ואתננך לגוים ומלכים מנך יפקון והקים ית קיאמי ביני ובינך ובין זרעך בתרך לדריון <לקיאם> עלם למהי לך <לאלהים> ולזרעך בתרך <ואתן> לך ולזרעך בתרך <ית> ארע מתותביך ית כל <ארע> כנען לסחנת <עלם> והי לון <לאלהים> ואמר אלהים <לאברהם> ואתה ית קיאמי תטר אתה וזרעך בתרך לדריון דה קיאמי דתטרון ביני ובינכון ובין זרעך בתרך המגזר לכון כל דכר ותגזרון ית בסר ערלתכון <ותהי לסימן קיאם ביני ובינכון> <ובר תמניה> יומים <יתגזר לכון כל> דכר <לדריכון יליד> בית וזבינת כסף מכל בר נכר דלא מזרעך הוא המגזר יתגזר ילידי ביתך וזבינת כספך ויהי בריתי בבסרכון לקיאם עלם וערל דכר דלא יתגזר ית בסר ערלתה ביומה תמינאה ותתעקר נפשה ההיא מן עמה ית קיאמי בטל ואמר אלהים לאברהם שרי אתתך לא תקרי ית שמה שרי הלא שרה שמה וברכת יתה ואף אתן מנה לך בר ואברכנה ותהי לגוים ומלכי עמים מנה יהון ונפל אברהם על אפיו ותמע ואמר בלבה הלבר מאה שנה אוליד ואם שרה הברת אשעים שנה תילד ואמר אברהם לאלהים לוי ישמעאל יתוחי לרחותך ואמר אלהים על ברי אה שרה אתתך ילדה לך בר ותקרי ית שמה יצחק והקים ית קיאמי עמה לקיאם עלם ולזרעה בתרה ולישמעאל שמעתך אה ברכת יתה והפרית יתה והסגית יתה בשריר שריר תרי עסר נסיאים יולד ואתננה לגוי רב וית קיאמי אקים עם יצחק דתלד לך שרה לזבנה הדן בשתה אוריתה ואסכם לממללה עמה ואסתלק אלהים מן עם אברהם ונסב אברהם ית ישמעאל ברה וית כל ילידי ביתה וית כל זבינת כספה כל דכר באנשי בית אברהם ואגזר ית בסר ערלתון בקנום יומה הדן כמד מלל עמה אלהים ואברהם בר אשעים ואשע שנים במגזרה ית בסר ערלתה וישמעאל ברה בר תלתעסר שנה במגזרה ית בסר ערלתה <בגרם יומה הדן הגזר אברהם וישמעאל ברה> <וכל אנשי ביתה יליד> בית וזבינת כסף מלקבל בר נכר אתגזרו עמה ואתחזי לה יהוה במישרי ממרא והוא יתיב תרח משכנה כארתע יומה ותלה עיניו וחזה ואה תלתה אנושים קעמים עלביו וחזה ורעט לזימונון מתרח משכנה וסגד ארעה ואמר רבוני אם ני אשקעת רעים בעיניכון אל ני תעברון מן על עבדכון יסב שבי זעור מים וסעו רגליכון ואקרו תחת אילנה ואסב פת לחם וסעדו לבכון ובתר תעברון הלא על כן עברתון על עבדכון ואמרו כן תעבד כמד מללת וזרז אברהם למשכנה ליד שרה ואמר זרזי תלת סים קמח סלת לאשי ועבדי עגולים ולתוריה רעט אברהם ונסב בר תורין רכיך וטב ויהב לרביה וזרז למעבדנה ונסב חמאה וחלבה וית בר תוריה דעבד ויהב לקדמיון והוא קעם עלביון תחת אילנה ואכלו ואמרו לה אהן שרה אתתך ואמר אה במשכנה ואמר עזור נעזר לידך כעדניותה ואה בר לשרה אתתך ושרה שמעת תרח משכנה והיא אחריו ואברהם ושרה סאבים עללים ביומיה קץ למהי לשרה שביל כנשיה ותמעת שרה בגבה למימר בתר בליותי תהי לי עדתו ורבי סאב ואמר יהוה לאברהם למה דן תמעת שרה למימר האף אימננון אלד ואנה סאבת הפלי מיהוה ממלל לזבן נעזר לידך כעדניותה ולשרה בר וכדבת שרה למימר לא תמעת הלא דעלת <ואמר לה הלא תמחת> <וקעמו מתמן אנושיה ואדיקו על אפי סדם> ואברהם אזל עמון למשלחתון ויהוה אמר המכסה אנה מן אברהם ית דאנה עבד ואברהם הוו יהי לגוי רב ועיול ויתברכון בה כל גוי ארעה הלא חכמת לבדיל דיפקד אברהם ית בניו וית ביתה בתרה ויטרון אורע יהוה למעבד זכו ודין לבדיל איתי יהוה על אברהם ית דמלל עליו ואמר יהוה צבעת סדם ועמרה הלא סגיה וחובתון הלא יקירה שריר אעת שבי ואחזי הך צבעתה אתיה לידי עבדו כלה ואם לא אדעה ואתפנו מתמן אנושיה ואזלו לסדם ואברהם הכדה קעם לקדם יהוה וקדם אברהם ואמר האף תספה זכאי עם חיב מאן יית חמשים זכאים בגו קרתה האף תספה ולא תתלי לאתרה לבדיל חמשיתי זכאי דבגבה חסלה לך מן מעבד כממללה הדן למקטל זכאי עם חיב ויהי כזכאה כחיבה חסלה לך אה דיאן כל ארעה לא יתעבד דין ואמר יהוה אם אתשקע בסדם חמשים זכאים בגו קרתה ואתלי לכל אתרה בדילון ואגיב אברהם ואמר אה שבי אתרשית לממללה עם מרי ואנה עפר וקטם מאן יחסרון חמישתי זכאי חמשה התחבל בחמשה ית כל קרתה ואמר לא אחבל אם אתשקע תמן ארבעים וחמשה ואוזף עוד לממללה עמה ואמר לה מאן יתשקעון תמן ארבעים ואמר לא אחבל בדיל ארבעיתה ואמר אל ני יתקף למרי ואמללה מאן יתשקעון תמן תלתין <ואמר לא אחבל אן אשקח תמן תלתין> <ואמר> אה שבי אתרשית לממללה עם מרי מאן יתשקעון תמן עסרים ואמר לא אחבל בדיל עסריתה ואמר אל ני יתקף למרי ואמללה ברן זבנה מאן יתשקעון תמן עסרה ואמר לא אחבל בדיל עסרתיתה ואזל יהוה כמד אסכם לממלל עם אברהם ואברהם עזר לאתרה ועלו תרי מלאכיה לסדם ברמשה ולוט יתיב בתרח סדם וחזה לוט וקעם לזימונון וסגד אפים ארעה ואמר אה שבי רבוני אסטו שבי לבית עבדכון וביתו וסעו רגליכון ותקדמון ותהכון לאורעכון ואמרו לא הלא ברחבה נבית ועצף בון שריר ואסטו לידה ועלו לביתה ועבד לון משתה ופטיר אפה ואכלו הדלא דמכו ואנשי קרתה אנשי סדם אסתארו על ביתה מרבי ועד סאב כל עמה מאיסטר וזעקו ללוט ואמרו לה אהן גבריה דאתו לידך לילין אפקון לידנן ונעכם יתון ונפק לידון לוט לתרחה ודרשה צנקו אחריו ואמר אלני אחי תבעשון אה שבי לי תרתין בנן דלא עכמי גבר אפק שבי יתין לידכון ועבדו לין כטב בעיניכון לוד לגבריה אלין אל תעבדון ממלל הלא על כן עלו בטל שריתי ואמרו קדם להל ואמרו אחד על למתותבה וידון אף דין כדו נבעש לך מנון ועצפו בגברה בלוט שריר וקדמו למתברה דרשה ושלחו אנושיה ית אדון ואעלו ית לוט לידון לביתה וית דרשה צנקו וית גבריה דתרח ביתה אלקו בסמיונים מזעור ועד רב ולאו למשקעה תרחה <ואמרו מלאכיה ללוט> עוד מן לך אכה חתן בניך ובנאתך וכל דלך בקרתה אפק מן אתרה הדן הלא מחבלים אנחנן ית אתרה הדן הלא רבה צבעתון עם קדם יהוה ושלחנן יהוה למחבלתה ונפק לוט ומלל עם חתניו נסובי בנאתה ואמר קומו פקו מן אתרה הדן הלא מחבל יהוה ית קרתה והוה כמתמע בעיני חתניו וכות סחרה אסתלק וטרפו מלאכיה בלוט למימר קום סב ית אתתך וית תרתי בנאתך אשקיעתה דלא תסתפה בעובי קרתה ואתלהל ואתקפו אנושיה באדה ובאד אתתה ובאד תרתי בנאתה ברחמות יהוה עליו ואפקוה ואנחוה מלבר לקרתה והוה כאפקותון יתון לברה ואמר אעס על נפשך אל תסתכל אחריך ואל תקעם בכל מישרה לטברה אסתלק דלא תסתפה ואמר לוט לון אלני רבוני הא שבי אשקע עבדך רעים בעיניך ותרבי חסדך דעבדת עמי למוחה ית נפשי ואנה לא אכל למסתלק לטברה דלא תמטיני בישתה ואמות אה שבי קרתה הדה קריבה למערק לתמן והיא מצער אסתלק שבי לתמן הלא מצער היא ותתוחי נפשי ואמר לה אה סבלת אפיך אף לממללה הדן לדלא מיפך ית קרתה דמללת זרז אסתלק לתמן הלא לא אכל למעבד ממלל עד מיעלך לתמן על כן קרא שם קרתה צער שמשה נפיקה על ארעה ולוט עלל לצער ויהוה המטר על סדם ועל עמרה גפרי ואש מן עם יהוה מן שומיה והפך ית קריאתה אלין וית כל מישרה וית כל דיארי קריאתה וצמח ארעה <ואסתכלת אתתה מן אחריה> והות קעמה מלח ואקדם אברהם בצפרה לאתרה דקעם תמן עם קדם יהוה ואדיק על אפי סדם ועמרה ועל אפי כל ארע מישרה וחזה ואה סלק עיטור ארעה כעיטור אתונה והוה בחבלות אלהים ית קורי מישרה ודכר אלהים ית אברהם ושלח ית לוט מבגו אפיכתה במיפכה ית קריאתה דדער בין לוט וסלק לוט מצער ודער בטברה ותרתי בנאתה הלא דעל למדור בצער ודער במערתה הוא ותרתי בנאתה עמה ואמרת רבתה לזעורתה אבונן סאב ואנש לית בארעה למיעל עלינן כאורע כל ארעה אתי נשקי ית אבונן חמר ונשכב עמה ונוחי מן אבונן זרע ואשקיי ית אבוין חמר בליליה ההוא ועלת רבתה ושכבת עם אבוה ולא ידע בשכבה ובמקעמה והוה מבתר ואמרת רבתה לזעורתה אה שכבת רמשית עם אבה נשקינה חמר אף לילין ועלי שכבי עמה ונוחי מן אבונן זרע ואשקיי אף בליליה ההוא ית אבוין חמר וקעמת זעורתה ושכבת עמה ולא ידע בשכבה ובמקעמה ואבטני תרתי בנאת לוט מן אבוין וילדת רבתה בר וקרת ית שמה מואב הוא אבי מואב עד יומן וזעורתה אף היא ילדת בר וקרת ית שמה בר עמי הוא אבי בני עמון עד יומן ונטל מתמן אברהם ארע דרומה ודער בין קדש ובין שור ואתותב בגרר ואמר אברהם לשרה אתתה אחתי היא ושלח אבימלך מלך גרר ונסב ית שרה <ואתה> אלהים ליד <אבימלך> בחלם ליליה ואמר לה אתה מאת על דדי אתתה דאנסבת והיא מסענת בעל ואבימלך לא קרב לותה ואמר מרי הגוי אף זכאי תקטל הלא הוא אמר לי אחתי היא והיא אף אמרת אחי הוא בתמימות לבי ובנקיות כפי עבדת דה ואמר לה האלהים בחלם אף אנה חכמת הלא בתמימות לבך עבדת דה וחסכת אף אנה יתך מן מחטי לי על כן לא יהבתך למקרב לותה וכדו עזר ית אתת גברה הלא נביא הוא ויצלי בדילך ותתוחי ואם ליתך מעזר חכם הלא מות תמות אתה וכל דלך ואקדם אבימלך בצפרה וזעק לכל עבדיו ומלל ית כל ממלליה אלין במשמועיון ודעלו כל גבריה שריר וזעק אבימלך לאברהם ואמר לה מה עבדת לנן ומה אתעיבת לך כד איתית עלי ועל ממלכתי חובה רבה עובדים דלא יתעבדון עבדת עמי ואמר אבימלך לאברהם מה חזית כד עבדת ית ממללה הדן ואמר אברהם הלא דחלת הלא אמרת לוד לית דחלת אלהים באתרה הדן ויקטלוני על ממלל אתתי ואף אימננון אחתי היא ברת אבה ברן לא ברת אמה והות לי לאתה והוה כמד הטעה עמי אלהים מבית אבה ומן ארע אתילדותי ואמרת לה דן חסדיך דתעבדין עמי לגו כל אתרה דניעל לתמן אמרי לי אחי הוא ונסב אבימלך אלף כסף ועאן ותורים ועבדים ושמשין ויהב לאברהם ועזר לה ית שרה אתתה ואמר אבימלך אה ארעי לקדמיך בטב בעיניך דאר ולשרה אמר הא יהבת אלף כסף לאחיך הא הוא ליך תכסיאת עינים ולכל דעמיך וית כלה ולקובל וצלה אברהם לאלהים ואסי אלהים ית אבימלך וית אתתה ואמתיו וילדו הלא עצר עצר אלהים בעד כל רחם לבית אבימלך על ממלל שרה אתת אברהם ויהוה דכר ית שרה כמד אמר ועבד יהוה לשרה כמד מלל ובטנת וילדת שרה לאברהם בר לסיבותה לזבנה דמלל עמה אלהים וקרא אברהם ית שם ברה דאתילד לה דילדת לה שרה יצחק ואגזר אברהם ית יצחק ברה בר תמניה יומים כמד פקד יתה אלהים ואברהם בר מאה שנה במילד לה ית יצחק ברה ואמרת שרה תמע עבד לי אלהים כל השמע יתמע לי ואמרת מן בסר לאברהם המינקה בנים שרה הלא ילדת לה בר לסיבותה ורבה ילידה ואגמל ועבד אברהם משתה רב ביום הגמל ית יצחק ברה וחזת שרה ית בר הגר מצראיתה דילדת לאברהם מתמע ואמרת לאברהם טרד ית אמתה הדה וית ברה הלא לא יירת בן אמתה הדה עם ברי עם יצחק ואבעש ממללה שריר בעיני אברהם על דדי ברה ואמר אלהים לאברהם אל יבעש בעיניך על רביה ועל אמתך כל דתימר לך שרה שמע בקלה הלא ביצחק יתקרי לך זרע ואף ית בר אמתה הדה לגוי רב אשבינה הלא זרעך הוא ואקדם אברהם בצפרה ונסב לחם וחמת מים ויהב להגר שוי על כתפה וית ילידה ושלחה ואזלת וטעת במדבר באר שבע ואתסכמו מיה מן חמתה וארמת ית ילידה תחת אחד רוביה ואזלת ויתבת לה מקבל הרחקת כמרמי קשיה הלא אמרת דלא אחזי במות ילידה ויתבת מקבל ותלת ית קלה ובכת ושמע אלהים ית קל רביה וזעק מלאך אלהים להגר מן שומיה ואמר לה מלכי הגר אל תדעלין הלא שמע אלהים ית קל רביה באד הוא תמן קומי סבלי ית רביה ותקפי ית אדיך בה הלא לגוי רב אשבינה ואנער אלהים ית עיניה וחזת באר מים ואזלת ומלת ית חמתה מים ואשקת ית רביה והוה אלהים עם רביה ורבה ודער במדברה והוה סגי/רבי#2#/ קשיה ודער במדבר פראן ונסבת לה אמה אתה מן ארע מצרים והוה בזבנתה ההיא ואמר אבימלך ופיכל רב חילה לאברהם למימר אלהים עמך בכל דאתה עבד וכדו אשתבע לי באלהים הכה אם תשקר לי ולדעמי ולדלקבלי וכחסדה דעבדת עמך תעבד עמי ועם ארעה דאתותבתה בה ואמר אברהם אנה אשבע והוכח אברהם ית אבימלך על דדי באר מיה דעצו עבדי אבימלך ואמר אבימלך לא חכמת מן עבד ית ממללה הדן ואף אתה לא חוית לי ואף אנה לא שמעת בלוד יומן ונסב אברהם עאן ותורין ויהב לאבימלך וקטעו תריון קיאם ואקים אברהם שבע אמרן עאן לודין ואמר אבימלך לאברהם מה אנין שבעתי אמרתה אלין דאקימת לודין ואמר אברהם הלא ית שבע אמרתה תסב מן אדי בדיל תהי לי לסהדו הלא חפרת ית בירה הדן על כן קרא לאתרה ההוא באר שבע הלא תמן אשתבעו תריון וקטעו קיאם בבאר שבע וקעם אבימלך ופיכל רב חילה ועזרו לארע פלשתים ונצב אברהם פרדיס בבאר שבע וקרא תמן בשם יהוה אלהה דעלמה ואתותב אברהם בארע פלשתים יומים סגים והוה בתר ממלליה אלין והאלהים נסה ית אברהם ואמר לה אברהם ואמר אהנה ואמר סב שבי ית ברך ית יחידאך דרעמת ית יצחק ואזל לך לארע חזביה ואסקה תמן עלה על אחד טבריה דאימר לך ואקדם אברהם בצפרה וחבש ית חמורה ונסב ית תרי רביו עמה וית יצחק ברה וקטע עאי עלתה וקעם ואזל לאתרה דאמר לה האלהים ביומה תליתאה ותלה אברהם ית עיניו וחזה ית אתרה מרחיק ואמר אברהם לרביו תבו לכון הכה עם חמורה ואנה ורביה נהך עד הכה ונסגד ונעזר לידכון ונסב אברהם ית עאי עלתה ושוה על יצחק ברה ונסב באדה ית אשתה וית מכאלתה ואלכו תריון כחדה ואמר יצחק לאברהם אבוה ואמר אבה ואמר אהנה ברי ואמר אה אשתה ועאיה ואהן נקי לעלה ואמר אברהם אלהים יחזי לה נקי לעלה ברי ואהלכו תריון כחדה ואתו לאתרה דאמר לה האלהים ובנה תמן אברהם ית מדבחה וסדר ית עאיה ועקד ית יצחק ברה ושוי יתה על מדבחה מלעל לעיה ושלח אברהם ית אדה ונסב ית מכאלתה למכס ית ברה וזעק לה מלאך יהוה מן שומיה ואמר אברהם אברהם ואמר אהנה ואמר אל תשלח אדך על רביה ואל תעבד לה כלום <הלא כדו חכמת הלא דחל מן אלהים אתה ולא חסכת> ית ברך ית יחידאך מני ותלה אברהם ית עיניו וחזה ואה דכר אחד אחד בסבך בקרניו ואזל אברהם ונסב ית דכרה ואסקה עלה תחת ברה וקרא אברהם ית שם אתרה ההוא יהוה יחזי דיתאמר יומן בטורה יהוה יחזי וזעק מלאך יהוה לאברהם תניאנות מן שומיה ואמר בי אשתבעת מהימן יהוה הלא חלף מרוק דעבדת ית ממללה הדן ולא חסכת ית ברך ית יחידאך מני הלא ברוך אברכנך וסגוי אסגי ית זרעך ככוכבי שומיה וכחלה דעל ספת ימה ויירת זרעך ית קורי דבביו ויתברכון בזרעך כל גוי ארעה עקב דשמעת בקלי ועזר אברהם ליד רביו וקעמו ואזלו כחדה לבאר שבע ודער אברהם באר שבע והוה בתר ממלליה אהלין ואתחוי לאברהם למימר אה ילדת מלכה אף היא בנים לנחור אחוך ית עוץ בכורה וית בוז אחיו וית קמואל אבי ארם וית כשד וית חזו וית פילדש וית ידלף וית בתואל ובתואל אולד ית רבקה תמניה אלין ילדת מלכה לנחור אחי אברהם וכבלניתה ושמה רומה וילדת אף היא ית טבח וית גחם וית תחש וית מעכה והוו חיי שרה מאה שנה ועסרים שנה ושבע שנים שני חיי שרה ומיתת שרה במדינת ארבעתיתה לגו עמק היא חברון בארע כנען ואתה אברהם למספד לשרה ולמבכאתה <וקם אברהם מן על אפי> מיתה ומלל עם בני חת למימר גיור ותותב אנה עמכון אבו לי סחנת קבר עמכון ואקבר ית מתי מלקדמי ואגיבו בני חת ית אברהם למימר לא שמענן רבי נסיא אלהים אתה בגבנן במבחר קברינן קבר ית מתך אנש מנן ית קברה לא יכלה מנך ממקבר מתך וקעם אברהם וסגד לעם ארעה לבני חת ומלל עמון למימר אם אתריחת נפשכון למקבר ית מתי מלקדמי שמעוני ומלכו לי בעפרון בן צהר חתאה ויתן לי ית מערת מכפלה דלה דבאיצטר עקלה בכסף שלם יתננה לי בגבכון לסחנת קבר ועפרון דאר בגו בני חת ואגיב עפרון חתאה ית אברהם במשמוע בני חת לכל עלולי תרח קרתה למימר לא רבי שמעני עקלה יהבת לך ומערתה דבה לך יהבתה לעיני בני עמי יהבתה לך קבר מתך וסגד אברהם לקדם עם ארעה ומלל עם עפרון במשמוע עם ארעה למימר ברן אם אתה לי שמעני יהבת כסף חקלה סב מני ואקבר ית מתי תמן ואגיב עפרון ית אברהם למימר לא רבי שמעני ארע ארבע מואן מתקל כסף ביני ובינך מה הוא וית מתך קבר ושמע אברהם לעפרון ואתקל אברהם לעפרון ית כספה דמלל במשמוע בני חת ארבע מון אתקל כסף עבר לתגור וקעם חקל עפרון דבמכפלה דעם קדם ממרא חקלה ומערתה דבה וכל אילנה דבחקלה דבכל תהומה סאר לאברהם לקניאן לעיני בני חת בכל עלולי תרח קרתה ובתר כן קבר אברהם ית שרה אתתה לגו מערת חקל מכפלה עם קדם ממרא היא חברון בארע כנען וקעם חקלה ומערתה דבה לאברהם לסחנת קבר מן עם בני חת ואברהם סאב עלל ביומיה ויהוה ברך ית אברהם בכלה ואמר אברהם לעבדה חכים ביתה דשליט בכל דלה שוי שבי אדך תחת מיתוביתי ואשבענך ביהוה אלהי שומיה ואלהי ארעה דלא תסב אתה לברי מבנת כנענאה דאנה דאר בגבה הלא אם לארעי ולאתילדותי תהך ותסב אתה לברי ליצחק ואמר לה עבדה מאן לא תתרחי אתתה למהכה בתרי לארעה הדה עזור אעזר ית ברך לארעה דנפקת מתמן ואמר לה אברהם השתמר לך דלא תעזר ית ברי לתמן יהוה אלהי שומיה דדברני מבית אבה ומן ארע אתילדותי ודמלל לי ודאשתבע לי למימר לזרעך אתן ית ארעה הדה הוא ישלח שליחה לקדמיך ותסב אתה לברי מתמן ואם לא תתרחי אתתה למהכה בתרך ותתברי משבועתי דה לוד ית ברי לא תעזר לתמן ושוי עבדה ית אדה תחת מיתובית אברהם רבה ואשתבע לה על ממללה הדן ונסב עבדה עסרה גמלים מגמלי רבה ואזל וכל טב רבה באדה וקעם ואזל לארם נהרים לקרית נחור ואברך גמליה מלבר לקרתה על באר מיה לזבן רמשה לזבן מפוקית מליאתה ואמר יהוה אלהי רבי אברהם אזמן שבי לקדמי יומן ועבד חסד עם רבי אברהם אה אנה מתקומם על עין מיה ובנאת אנשי קרתה נפקן לממלי מים ותהי רביתה דאימר לה הטי שבי קלתיך ואשתה ואמרת אשתה ואף גמליך אשקה יתה כבנת לעבדך ליצחק ובה אעכם הלא עבדת חסד עם רבי אברהם והוה הוא הדלא אסכם לממללה עם לבה ואה רבקה נפיקה דילידה לבתואל בר מלכה אתת נחור אחי אברהם וקלתה על כתפה ורביתה טבה חזב שריר בתולה וגבר לא חכמה ונעתת לעינה ומלת קלתה וסלקת ורעט עבדה לזימונה ואמר הגמיתי שבי זעור מים מקלתיך ואמרת אשתי רבי וזרזת ואעתת קלתה על אדה ואשקתה ואסכמת למשקהתה ואמרת אף לגמליך אמלי עד אם אסכמו למשתי וזרזת ואעתת קלתה על אשקהותה ורעטת עוד על בארה לממלי ומלת לכל גמליו וגברה שאם לה ושתק למעכם ההצלח יהוה אורעה אם לא והוה כמד אסכמו גמליה למשתי ונסב גברה קודש דהב טבי מתקלה ושוי על אפה ותרי שעירים על אדיה עסרה דהב מתקלון ואמר ברת מן אתי חוי שבי לי האית בבית אבוך אתר לנן לאבתו ואמרת לה ברת בתואל אנה בר מלכה דילידה לנחור ואמרת לה אף תבן אף כסה סגי עמנן ואף אתר לאבתו ועקד גברה וסגד ליהוה ואמר בריך יהוה אלהי רבי אברהם <דלא שבק טובה ואימנותה> מן עם רבי אברהם אנה באורעה נגדני יהוה בית אחוה דרבי ורעטת רביתה וחוית לבית אמה כמליה אלין ולרבקה אח ושמה לבן ורעט לבן ליד גברה לברה לעינה והוה כחזותה ית קודשה וית שיריה על אדי אחתה וכמשמעה ית מלי רבקה אחתה למימר אכהן מלל עמי גברה ואתא ליד גברה ואה קעם עם גמליה על עינה ואמר על בריך יהוה למה תקעם בברה ואנה אפנית ביתה ואתר לגמליה ואתה גברה לביתה ופתח לגמליה ויהב תבן וכסה לגמליה ומים למסעי רגליו ורגלי גבריה דעמה ואשתוי לקדמיו למיכל ואמר לא אכל עד אם אמלל מלי ואמרו מלל ואמר עבד אברהם אנה ויהוה ברך ית רבי שריר ורבה ויהב לה עאן ותורין כסף ודהב עבדים ושמשין וגמלים וחמורים וילדת שרה אתת רבי בר לרבי בתר סיבותה ויהב לה ית כל דלה ואשבעי רבי למימר לא תסב אתה לברי מבנת כנענאה דאנה דאר בארעה הלא אם לבית אבה תהך ולכרני ותסב אתה לברי ואמרת לרבי מאן לא תהך אתתה בתרי ואמר לי יהוה דאתהלכת לרחותה ישלח שליחה עמך ויצלח אורעך ותסב אתה לברי מכרני ומבית אבה טטה תתברי מתקומתי כי תיעל ליד כרני ואם לא יתנון לך ותהי ברי מתקומתי <ואתית יומן לעינה> ואמרת יהוה אלהי רבי אברהם אם ייתך שוי מצלח אורעי דאנה אזל עליה אה אנה מתקומם על עין מיה ויהי אלימתה דנפקה לממלי ואימר לה השקיתי שבי זעור מים מקלתיך ותימר לי אף אתה אשתה ואף לגמליך אמלי היא אתתה דכבן יהוה לבר רבי אנא הדלא אסכם לממללה עם לבי ואה רבקה נפיקה וקלתה על כתפה ונעתת לעינה ומלת ואמרת לה השקיתי שבי זעור מים מקלתיך וזרזת ואעתת קלתה מן עליה ואמרת אשתי ואף גמליך אשקה ואשתי ואף גמליה אשקת ושאלת יתה ואמרת ברת מן אתי ואמרת ברת בתואל בר נחור דילדת לה מלכה ושוית קודשה על אפה ושיריה על אדיה ועקדת וסגדת ליהוה וברכת ית יהוה אלהה דרבי אברהם דאנגדני באורח קשט למסב ית ברת אחי רבי לברה וכדו אם ייתכון עבדים חסד וקשט עם רבי חבו לי ואם לא חבו לי ואתפני לימינה אי לסמאלה ואגיב לבן ובתואל ואמרו מיהוה נפק ממללה לא נכל ממללה עמך ביש וטב הא רבקה לקדמיך סב ואזל ותהי אתה לבר רבך כמד מלל יהוה והוה כמד שמע עבד אברהם ית מליון וסגד ארעה ליהוה ואפק עבדה מני כסף ומני דהב ולבושים ויהב לרבקה ומתונים יהב לאחיה ולאמה ואכלו ואשתו הוא וגבריה דעמה ואביתו וקעמו בצפרה ואמר שלחוני לרבי ואמרו אחיה ואמה תתב רביתה עמנן יומים אי ירח ובתר תיזל ואמרו לון אל תשהון יתי ויהוה הצלח ית אורעי שלחותי ואיזל ליד רבי ואמרו נזעק לרביתה ונשול ית פמה וזעקו לרבקה ואמרו לה התיזלין עם גברה הדן ואמרת איזל ושלחו ית רבקה אחתון וית מינקתה וית עבד אברהם וית גבריו וברכו ית רבקה ואמרו לה אחתנן אתי הוי לאלפי רבוה ויירת זרעיך ית קורי דבביו וקעמת רבקה ורביאתה וארכבי על גמליה ואלכי בתר גברה ונסב עבדה ית רבקה ואזל ויצחק אתי במדברה באר באר לחי חזי והוא דאר בארע דרומה ונפק יצחק למצלאה בברה לפנאי רמש ותלה עיניו וחזה ואה גמליה אתים ותלת רבקה ית עיניה וחזת ית יצחק וגענת מן על גמלה ואמרת לעבדה מן גברה זעיה האתי בברה לזימונן ואמר עבדה הוא רבי ונסבת צעיפה ואכסית ותנה עבדה ליצחק ית כל ממלליה דעבד ואעלה יצחק למשכן שרה אמה ונסב ית רבקה והות לה לאתה ורעמה ואנחם יצחק בתר אמה ואוזף אברהם ונסב אתה ושמה קטורה וילדת לה ית זמרון וית יקשן וית מדן וית מדין וית ישבק וית שוח ויקשן אולד ית שבא וית דדן ובני דדן הבו אשורים ולאטשים ולאמים ובני מדין היפה ואפר חנוך ואבידע ואלדעה כל אלין בני קטורה ויהב אברהם ית כל דלה ליצחק ברה ולבניה תניאנאי דלאברהם יהב אברהם מתנן ושלחון מן עם יצחק ברה בכדה קעים מדנח לארע מדנחה ואלין יומי שני חיי אברהם דאקעים מאה שנה ושבעים שנה וחמש שנים ושלם ומית אברהם בסיבו טבה סאב וסביע יומים ואכנש לעמה וקברו יתה יצחק וישמעאל בניו לגו מערת מכפלה לגו חקל עפרון בר צהר חתאה דעל קדם ממרא חקלה דזבן אברהם מן עם בני חת תמן קביר אברהם ושרה אתתה והוה בתר מות אברהם וברך אלהים ית יצחק ברה ודער יצחק עם באר לחי חזי ואלין תולדת ישמעאל בר אברהם דילדת הגר מצראיתה שמשית שרה לאברהם ואלין שמהת בני ישמעאל בשמהתון לתולדתון בכור ישמעאל נבאות וקדד ואדבאל ומבשם ומשמע ודומה ומשא הדד ותימה יטור ונפיש וקדמה אלין אנון בני ישמעאל ואלין שמהתון בדירבאתון ובטירותון תריעסר נסיאים לאמתון ואלין שני חיי ישמעאל מאה שנה ותלתין שנה ושבע שנים ושלם ומית ואכנש לעמה ושרו מחוילה עד שור דעל קדם מצרים במיעלך לאשור על אפי כל אחיו נפל ואלין תולדת יצחק בר אברהם אברהם אולד ית יצחק והוה יצחק בר ארבעים שנה במסבה ית רבקה ברת בתואל ארמאה מפדן ארם אחת לבן ארמאה לה לאתה וצלה יצחק ליהוה לכבון אתתה הלא עקרה היא ועתר לה יהוה ובטנת רבקה אתתה ואתרצמו בניה בגבה ואמרת אם כן למה דן אנה ואזלת למבעי מן יהוה ואמר יהוה לה תרי גוים במעיך ותרי אלימים ממעיך יפרדון ואלים מן אלים יתעיל ורבה ישמש זעורה ואמלו יומיה למילד ואה תומעין במעיה ונפק קדמאה סמקראי כלה ככולת סער וקרו שמה עשו ובתר כן נפק אחיו ואדה אחדה בעקב עשו וקרו שמה יעקב ויצחק בר אשתים שנה במילדה יתון ורבו רביה והוה עשו גבר חכם ציד גבר בר ויעקב גבר שלם יתב משכנים ורעם יצחק ית עשו הלא צידה בפמה ורבקה רעמת ית יעקב ועתד יעקב תעתיד ואתא עשו מן ברה והו נכית ואמר עשו ליעקב אלקמני שבי מן סמוקה סמוקה הדן הלא נכית אנה על כן קרי שמה אדום ואמר יעקב זבן כיום ית בכורתך לי ואמר עשו אה אנה אזל לממות דן לי בכורה ואמר יעקב השתבע לי כיום ואשתבע לה וזבן ית בכורותה ליעקב ויעקב יהב לעשו לחם ותעתיד סאד שוה ואכל ואשתה וקעם ואזל ואבזז עשו מן בכורותה והוה כפן בארעה מלבר כפנה קדמאה דהוה ביומי אברהם ואזל יצחק ליד אבימלך מלך פלשתים לגרר ואתחזי לה יהוה ואמר אל תיעת למצרים שרי בארעה דאימר לך אתותב בארעה הדה ואהי עמך ואברכנך הלא לך ולזרעך אתן ית כל ארעתה אלין והקים ית שבועתה דאשתבעת לאברהם אבוך ואסגי ית זרעך ככוכבי שומיה ואתן לזרעך ית כל ארעתה אלין ויתברכון בזרעך כל גוי ארעה עקב דשמע אברהם אבוך בקלי ויטר מטרתי פקודי אגזרי ותורואתי ודער יצחק בגרר ושעלו אנשי אתרה על אתתה ואמר אחתי היא הלא דעל למימר אתתי היא דלא יקטלוני אנשי אתרה על רבקה הלא טבה חזב היא והוה כמה דאורכו לה תמן יומיה ואדיק אבימלך מלך פלשתים בעד ארכה וחזה ואה יצחק מתמע עם רבקה אתתה וזעק אבימלך ליצחק ואמר ברן אה אתתך היא ואיך אמרת אחתי היא ואמר לה יצחק הלא אמרת דלא אמות עליה ואמר אבימלך מה דה עבדת לנן כזעור שכב אחד עמה עם אתתך ותיתי עלינן אשם ופקד אבימלך ית כל עמה למימר דקרב בגברה הדן ובאתתה קטל יתקטל וזרע יצחק בארעה ההיא ואשקע בשתה ההיא מאה שערים וברכה יהוה ורבה גברה ואזל ורבה עד הלא רבה שריר והוה לה קניאן עאן וקניאן תורין ועבדה סגיה וקנו מנה פלשתאי וכל בירבהתה דחפרו עבדי אבוה ביומי אברהם אבוה טמטמונון פלשתאי ומלונון עפר ואמר אבימלך ליצחק אזל מן עמנן הלא אתעילת מנן שריר ואזל מתמן יצחק ושרה בנחל גרר ודער תמן ועזר יצחק וחפר ית בירבת מיה דחפרו עבדי אברהם אבוה וטמטמונון פלשתאי בתר מות אברהם וקרא לין שמהן כשמהתה דקרא לין אבוה <וחפרו עבדי יצחק> בנחלה ואשקעו תמן באר מים חיים ואתיגרו רעיני גרר עם רעיני יצחק למימר לנן מיה וקרא שם בירה עשק הלא אתעשקו עמה וחפרו באר עורני ואתיגרו אף עליה וקרא שמה סנאתה ועקר מתמן וחפרו באר עורני ולא אתיגרו עליה וקרא שמה רבחה ואמר הלא כדו ארבע יהוה לנן ופרינן בארעה וסלק מתמן באר שבע ואתחזי לה יהוה בליליה ההוא ואמר אנה אלהה דאברהם אבוך אל תדעל הלא עמך אנא ואברכנך ואסגי ית זרעך בדיל אברהם עבדי ובנה תמן מדבח וקרא בשם יהוה וקבע תמן משכנה וקטעו תמן עבדי יצחק באר ואבימלך אזל לידה מגרר וסחנה מרעמה ומימר כל רב חילה ואמר לון יצחק ממה אתיתון לידי ואתון סניתון יתי ושלחתוני מן עמכון ואמרו חזו חזינן הלא הוה יהוה עמך ונימר תהי שבי תקומה בינתן ביננן ובינך ונקטע קיאם עמך אם תעבד עמנן ביש כמד לא קרבנתך וכמד עבדנן עמך לוד טב ושלחנתך בשלם כדו אתה בריך יהוה ועבד לון משתה ואכלו ואשתו ואקדמו בצפרה ואשתבעו גבר לעברה ושלחון יצחק ואזלו מן עמה בשלם והוה ביומה ההוא ואתו עבדי יצחק וחבו לה על דדי בירה דחפרו ואמרו לה אשקענן מים וקרא יתה סבעה על כן שם קרתה באר שבע עד יומה הדן והוה עשו בר ארבעים שנה ונסב אתה ית יהודית ברת בארי חתאה וית בשמת ברת אילון חואה והוי ממרן רוח ליצחק ולרבקה והוה כמד סאב יצחק וכמעי עיניו מן מחזי וזעק ית עשו ברה רבה ואמר לה ברי ואמר לה אהנה ואמר אה שבי סהבת לא חכמת יום מותי וכדו תלי שבי מניך מרמיתך וקשתך ופק לברה וצעד לי ציד ועבד לי טעמנים כמד רעמת ותנדי לי ואיכל בדיל תברכנך נפשי בהדלא אמות ורבקה שמעת בממלל יצחק לעשו ברה ואזל עשו לברה למצוד ציד למנדאה ורבקה אמרת ליעקב ברה למימר אה שמעת ית אבוך ממלל עם עשו אחוך למימר אנדי לי ציד ועבד לי טעמנים ואיכל ואברכנך לקדם יהוה לקדם מותי וכדו ברי שמע בקלי לדאנה מפקדה יתך אזל שבי לענה וסב לי מתמן תרי גדיי עזים טבים ואעבד יתון טעמנים לאבוך כמד רעם ותנדי לאבוך וייכל בדיל דיברכנך לקדם מותה ואמר יעקב לרבקה אמה אה עשו אחי גבר סעיר ואנה גבר אנקי מאן ימשעני אבה והי בעיניו כמטעי ותנדי עלי קללה ולא ברכה ואמרת לה אמה עלי קללתך ברי ברן שמע בקלי ואזל סב לי ואזל ונסב ואנדי לאמה ועבדת אמה טעמנים כמד רעם אבוה ונסבת רבקה ית רקיעי עשו ברה רבה חמידאתה דעמה בביתה ואלבשת ית יעקב ברה זעורה וית משכי גדיי עזיה הלבשת על אדה ועל נקיות צברה ויהבת ית טעמניה וית לחמה דעבדת באד יעקב ברה ואיתי ליד אבוה ואמר אבה ואמר אהנה מן אתה ברי ואמר יעקב לאבוה אנה עשו בכורך עבדת כמד מללת עמי קום שבי אתיתב ואכל מצידי בדיל תברכני נפשך ואמר יצחק לברה מה דן זרזת למשקעה ברי ואמר הלא אזמן יהוה אלהך לקדמי ואמר יצחק ליעקב קדם שבי ואגששנך ברי האתה דן ברי עשו אם לא וקדם יעקב ליד יצחק אבוה וגששה ואמר הקלה קל יעקב ואדיה אדי עשו ולא הכרה הלא הוי אדיו כאדי עשו אחיו סעירן וברכה ואמר האתה דן ברי עשו ואמר אנה ואמר קדם לי ואיכל מציד ברי לבדיל תברכך נפשי וקדם לה ואכל ואיתי לה חמר ואשתה ואמר לה יצחק אביו קדם שבי ושק לי ברי וקדם ונשק לה ואריח ית ריח רקעיו וברכה ואמר חזו ריח ברי כריח ברה שלמה דברכה יהוה ויתן לך האלהים מטל שומיה ומשמני ארעה וסגי דגן ויביש ישמשונך עממאי ויסגדון לך לאמים הוי רב לאחוך ויסגדון לך בני אמך לעטיך לעיט ומברכיך בריך והוה כמד אסכם יצחק למברכה ית יעקב והוה ברן נפק נפק יעקב מן עם קדם יצחק אביו ועשו אחיו על מצידה ועבד אף הוא טעמנים ואיתי לאביו ואמר לאביו יקום אבה וייכל מציד ברה בדיל תברכני נפשך ואמר לה יצחק אבוה מן אתה ואמר אנה ברך בכורך עשו וארתת יצחק ארתתו רבה עד שריר ואמר מן הפו צעד ציד ואנדה לי ואיכל מכלה בהדלא תיעל ואברכנה ואף בריך יהי והוה כד שמע עשו ית מלי אבוה וצבע צבעה רבה ומרירה עד שריר ואמר לאבוה ברכני אף אנא אבה ואמר אתה אחוך במרמה ונסב ית ברכתך ואמר אשפיר קרא שמה יעקב ועקבני דן זבנהים ית בכורתי נסב ואה כדו נסב ברכתי ואמר הלא הפצית לי ברכה ואגיב יצחק ואמר לעשו הן רב שביתה לך וית כל אחיו יהבת לה לעבדים ודגן ויביש סמכתה ולך אפוא מה אעבד ברי ואמר עשו לאבוה הברכה אחדה היא לך אבה ברכני אף אנה אבה ותלא עשו קלה ובכה ואגיב יצחק אבוה ואמר לה הן משמני ארעה יהי מדרך ומטל שומיה מלעל ועל חרבך תתוחי וית אחוך תשמש ויהי כמד תתקן ותפרק נירה מן על צוארך וסנה עשו ית יעקב על ברכתה דברכה אבוה ואמר עשו בלבה יקרבון יומי אבל אבה ואקטל ית יעקב אחי ואתחוי לרבקה ית מלי עשו ברה רבה ושלחת וזעקת ליעקב ברה זעורה ואמרת לה אה עשו אחוך מתעתד לך למקטלנך וכדו ברי שמע בקלי וקום חקר לך ליד לבן אחי לחרן ותדור עמה יומים יחידאים עד דתעזר ארתעות אחוך עד עזור רגז אחוך מנך ויתנשי ית דעבדת לה ואשלח ואסבנך מתמן למה אתכל אף תריכון יום אחד ואמרת רבקה ליצחק אציקת בחיי מקדם בנאת חת אם נסב יעקב אתה מבנאת חת כאלין מבנאת ארעה למה לי חיים וזעק יצחק ליעקב וברך יתה ופקדה <ואמר לה לא תסב אתה> מבנת כנען קום אזל לפדן ארם בית בתואל אבי אמך וסב לך מתמן אתה מבנאת לבן אחי אמך ואל שדי יברך יתך ויפרינך ויסגינך ותהי לקהל עמים ויתן לך ית ברכת אברהם אבוך לך ולזרעך עמך למירת ית ארע מתותביך דיהב יהוה לאברהם ושלח יצחק ית יעקב ואזל לפדן ארם ליד לבן בר בתואל ארמאה אחי רבקה אם יעקב ועשו וחזה עשו הלא ברך יצחק ית יעקב ושלח יתה לפדן ארם למסב לה מתמן אתה בברוכה יתה ופקד עליו למימר לא תסב אתה מבנת כנען ושמע יעקב לאבוה ולאמה ואזל לפדן ארם וחזה עשו הלא בישן בנת כנען בעיני יצחק אבוה ואזל עשו ונסב ית מחלת ברת ישמעאל בר אברהם אחת נבאות על נשיו לה לאתה ונפק יעקב מבאר שבע למיזל לחרן ואפגע באתרה ואבית תמן הלא על שמשה ונסב מן אבני אתרה ושבה מקדמהותה ודמך באתרה ההוא וחלם ואה סלם קעם ארעה ורישה מטי לשומיה ואה מלאכי אלהים סלקים ונעתים בה ואה יהוה קעם עלביו ואמר אני יהוה אלהה דאברהם אבוך ואלהה דיצחק ארעה דאתה דמך עליה לך אתננה ולזרעך ויי זרעך כעפר ארעה ותפתי מערבה ומדנעה וצפונה ודרומה ויתברכון בך כל כרני ארעה ובזרעך ואה אנה עמך ואטרנך בכל דתהך ועזרנך לארעה הדה <הלא לא אשבקנך עד אן> אעבד ית דמללת לך ואתעיר יעקב משנתה ואמר ברן יית יהוה באתרה הדן ואנא לא חכמת ודעל ואמר מה נוראי אתרה הדן לית דן הלא אם בית אלהים ודן תרח שומיה ואקדם יעקב בצפרה ונסב ית אבנה דשבה מקדמהותה ושבה יתה קעמה וארק משח על רישה וקרא ית שם אתרה ההוא בית אל וארום לוזה שם קרתה לקדמהו ונדר יעקב נדר למימר אם יהי אלהים עמי ויטרני באורעה הדן דאנה אזל ויתן לי לחם למיכל ולבוש למלבש ועזר בשלם לבית אבה ויהי יהוה לי לאלהים ואבנה הדה דשבית קעמה יהי בית אלהים וכל דתתן לי עסור אעסרנה לך ותלא יעקב רגליו ואזל ארע בני מדנח וחזה ואה באר בברה ואה תמן תלתה עדרי עאן רבעים עליה הלא מן בארה ההיא ישקון עדריה ואבן רבה על פם בירה ויתכנשון תמן כל רעיניה ויגללון ית אבנה מן על פם בירה וישקון ית עאנה ויעזרון ית אבנה על פם בירה לאתרה ואמר לון יעקב אחי מן אהן אתון ואמרו מן חרן אנחנן ואמר לון עכמתון ית לבן בר נחור ואמרו עכמנן ואמר לון השלם לה ואמרו שלם ואה רחל ברתה אתיה עם עאנה ואמר לון הן עוד יומן רב לא זבן אתכנש קניאנה השקו עאנה ואזלו רעו ואמרו לא נכל עד אד יתכנשון כל רעיניה ויגללון ית אבנה מן על פם בירה ונשקי עאנה כדה ממלל עמון ורחל אתיה עם עאנה דלאבוה הלא רעיה היא והוה כמד חזה יעקב ית רחל ברת לבן אחי אמה וית עאן לבן אחי אמה וקדם יעקב וגלל ית אבנה מן על פם בירה ואשקה ית עאן לבן אחי אמה ונשק יעקב לרחל ותלה ית קלה ובכה וחוי יעקב לרחל הלא אחי אביה הוא והלא בר רבקה הוא ורעטת וחבית לאבוה והוה כשמע לבן ית שמע יעקב בר אחתה ורעט לזימונה וגפף לה ונשק לה ועאלה לביתה ותנה ללבן ית כל ממלליה אלין ואמר לה לבן ברן גרמי ובסרי אתה ודער עמה ירח יומים ואמר לבן ליעקב ברן אחי אתה ותשמשני מגן חוי לי מה אגירותך וללבן תרתי בנן שם רבתה לאה ושם זעורתה רחל ועיני לאה רכיכן ורחל הות ייה שפר וייה חזב ורעם יעקב ית רחל ואמר אשמשנך שבע שנים ברחל ברתך זעורתה ואמר לבן טב מתן יתה לך ממתן יתה לגבר עורן דר עמי ושמש יעקב ברחל שבע שנים והוו בעיניו כיומים יחידהים ברעמותה יתה ואמר יעקב ללבן אב ית אתתי הלא אמלו יומי ואעל לותה וכנש לבן ית כל אנשי אתרה ועבד משתה והוה ברמשה ונסב ית לאה ברתה ואעל יתה לידה ועאל לותה יעקב ויהב לבן ית זלפה שמהשתה ללאה ברתה לשמשי והוה בצפרה ואה היא לאה ואמר ללבן מה דה עבדת לי הלא ברחל שמשת עמך ולמה רמיתני ואמר לבן לא יתעבד כן באתרינן למתן זעורתה לקדם רבתה מלא שבוע דה ואתן לך אף ית דה בתשמישה דתשמש עמי עוד שבע שנים עורנין ועבד יעקב כן ומלא שבוע דה ויהב לה ית רחל ברתה לה לאתה ויהב לבן לרחל ברתה ית בלהה שמהשתה לה לשמשי ואעל אף לות רחל ורעם אף ית רחל מלאה ושמש עמה עוד שבע שנים עורנין וחזה יהוה הלא מסתניה לאה ואפתח ית רחמה ורחל עקרה ובטנת לאה וילדת בר וקרת ית שמה ראובן הלא אמרת הלא חזה יהוה בלבוטי הלא כדו ירעמני גברי ובטנת עוד וילדת בר ואמרת הלא שמע יהוה הלא מסתניה אנה ויהב לי אף ית דה וקרת ית שמה שמעון ובטנת עוד וילדת בר ואמרת הזבנה יזיף גברי לידי כד ילדת לה תלתה בנים על כן קרת שמה לוי ובטנת עוד וילדת בר ואמרת הזבנה אודה ית יהוה על כן קרת שמה יהודה וקעמת ממילד וחזת רחל הלא לא ילדת ליעקב וקניאת רחל באחתה ואמרת ליעקב אב לי בנים ואם לית מאתה אנה ואתקף רגז יעקב ברחל ואמר החליפת אלהים אנה דמנע מניך פרי מעי ואמרת אה אמתי בלהה אעל לותה ותילד על ברכי ואבנה אף אנה מנה ויהבת לה ית בלהה שמהשתה לאתה ואעל לותה יעקב ובטנת בלהה וילדת ליעקב בר ואמרת רחל דנני אלהים ואף שמע בקלי ויהב לי בר על כן קרת שמה דן ובטנת עוד וילדת בלהה שמשית רחל בר תניאן ליעקב ואמרת רחל פתתי אלהים פתוי עם אחתי ואף יכלת וקרת ית שמה נפתלי וחזת לאה הלא קעמת ממילד ונסבת ית זלפה שמהשתה ויהבת יתה ליעקב לאתה וילדת זלפה שמשית לאה ליעקב בר ואמרת לאה בסור וקרת ית שמה גד וילדת זלפה שמשית לאה בר תניאן ליעקב ואמרת לאה בתשבחני הלא שבחני בנן וקרת ית שמה אשר ואזל ראובן ביומי חצאד חטים ואשקע דודאים בברה ואנדה יתון ליד לאה אמה ואמרת רחל ללאה הבי שבי לי מן איתאות בריך ואמרת לה הזעור מסביך ית גברי ותסבי אף ית איתאות ברי ואמרת רחל לכן ישכב עמיך לילין תחת איתאות בריך ואתא יעקב מן ברה ברמשה ונפקת לאה לזימונה ואמרת לידי תיעל לילין הלא אגר אגרתך באיתאות ברי ושכב עמה בליליה ההוא ושמע אלהים ללאה ובטנת וילדת ליעקב בר חמישאי ואמרת לאה יהב אלהים אגרי דיהבת שמהשתי לגברי וקרת ית שמה יששכר ובטנת עוד לאה וילדת בר שתיתאי ליעקב ואמרת לאה זודני אלהים יתי זבד טב הזבנה יזבלני גברי כד ילדת לה אשתה בנים וקרת ית שמה זבולן ובתר ילדת ברה וקרת ית שמה דינה ודכר אלהים ית רחל ושמע לה אלהים ואפתח ית רחמה ובטנת וילדת בר ואמרת כנש אלהים ית גנותי וקרת ית שמה יוסף למימר יוזף יהוה לי בר עורן והוה כמד ילדת רחל ית יוסף ואמר יעקב ללבן שלחי ואיזל לאתרי ולארעי אב ית נשי וית ילידי דשמשת יתך בהין ואיזל הלא אתה חכמת ית תשמישי דשמשתך ואמר לה לבן אם ני אתשקעת רעים בעיניך אתנסית וברכני יהוה בגללך ואמר כרז אגרך עלי ואתנה ואמר לה אתה חכמת ית דשמשתך וית דהוה קניאניך עמי הלא זעור דהוה לך לקדמי ואפתה לסגאי וברך יהוה יתך לסעדי וכדו אמת אעבד אף אנא לביתי ואמר מה אתן לך ואמר יעקב לא תתן לי כלום אם תעבד לי ית ממללה הדן עזר ארעה עאנך אטר אעבר בכל עאנך יומן הסטי מתמן כל נקי נמור ורסום וכל נקי לוש באמריה ורסום ונמור בעזיה ויהי אגרי ותגיב בי זכותי ביום מחר כד ייתי על אגרי לקדמיך כל דליתו נמור ורסום בעזיה ולוש באמריה גניב הוא עמי ואמר לבן והן לא יהי כמליך ואסטה ביומה ההוא ית תישיה נמוריה ורסומיה וית כל עזיה נמוראתה ורסומאתה כל דעבר בה וכל לוש באמריה ויהב באד בניו ושבה אורח תלתה יומים בינון ובין יעקב ויעקב רעה ית עאן לבן דאתותרי ואמר מלאך אלהים ליעקב בחלם ואמר יעקב ואמר אהנה ואמר תלי שבי עיניך וחזי ית כל חרפיה דראמים על עאנה קרוים נמורים וסמוקים הלא חזית ית כל דלבן עבד לך אנה חיול בית אל דמשחת תמן קאמה ודאנדרת לי תמן נדר וכדו קום פק מן ארעה הדה ועזר לארע אבוך ואיטב עמך ונסב לה יעקב אטר עבר רטיב ולוז וערמון וקלף בון קולפין עברן רשום עברה דעל אטריה ואקים ית אטריה דקלף במרכעיה במשקי מיה דייתין עאנה למשתי לכבון עאנה ויתיחמן במיתיין למשתי ויתיחמן עאנה על אטריה וילדי עאנה קרוים נמורים ורסומים ואמריה אפרש יעקב ויהב קדם עאנה דכר קרו וכל לוש בעאן לבן ושבה לה עדרים לודה ולא שבתון על עאן לבן והוה בכל אתיחמן עאנה קטיראתה שבה יעקב ית אטריה לעיני עאנה במרכעיה ליתיחמן באטריה ובהעטיף עאנה לא שבה והוו עטופיה ללבן וקטיריה ליעקב ואפתה גברה שריר שריר והוה לה עאן סגי ואמהן עבדין וגמלים וחמרים ושמע ית מלי בני לבן למימר נסב יעקב ית כל דלאבונן ומן דלאבונן עבד ית כל איקרה הדן וחזה יעקב ית אפי לבן ואה לית אנון עמה כאתמל תליתאי ואמר יהוה ליעקב עזר לארע אבאתך ולאתילדותך ואהי עמך ושלח יעקב וזעק לרחל וללאה לברה לענה ואמר לין חזי אנא ית אפי אבוכין הלא לית אנון עמי כאתמל תליתאי ואלהה דאבה הוה עמי ואתין עכמתין הלא בכל חילי שמשת ית אבוכין ואבוכין שקר בי וחלף ית אגירותי עסרה גונים ולא יהבה יהוה למבעשה עמי אם אכהן יימר קרוים יהי אגרך וילדו כל עאנה קרוים ואם אכהן יימר נמורים יהי אגרך וילדו כל עאנה נמורים ואפרש יהוה מן קניאן אבוכין ויהב לי והוה בזבן אתיחם עאנה תלית עיני וחזית בחלם ואה חרפיה דראמים על עאנה קרוים נמורים וסמוקים ואמר לי מלאך האלהים בחלם יעקב ואמרת אהנה ואמר תלי שבי עיניך וחזי ית כל חרפיה דראמים על עאנה קרוים נמורים וסמוקים הלא חזית ית כל דלבן עבד לך אנא עיול בית אל דמשחת תמן קאמה ודאנדרת לי תמן נדר וכדו קום פק מן ארעה הדה ועזר לארע אתילדותך ואגיבת רחל ולאה ואמרי לה העוד לנן חלק ופלגה בבית אבונן הלא כנכראן חשבנן לה הלא זבנן ואכל אף מיכל ית כספנן הלא כל חותרה דאצל יהוה מן אבונן לנן הוא ולבנינן וכדו כל דאמר לך אלהים עבד וקעם יעקב וסבל ית נשיו וית בניו על גמליה ודעק ית כל קניאנה וית כל חותרה דחתר קניאן נכסה דחתר בפדן ארם למיעל ליד יצחק אבוה ארע כנען ולבן אזל למגזז ית עאנה וגנבת רחל ית תרפיה דלאבוה וגנב יעקב ית לב לבן ארמאה עד דלא אחבה לה הלא חקר הוא וחקר הוא וכל דלה וקעם ועבר ית נהרה ושוה ית אפיו טור גלעד ואתחוי ללבן ביומה תליתאה הלא חקר יעקב ונסב ית אחיו עמה ורדף בתרה אורע שבעה יומים ואמטה יתה בטור גלעד ואתא אלהים ליד לבן ארמאה בחלם ליליה ואמר לה השתמר לך דלא תמלל עם יעקב מטב עד ביש ואמטה לבן ית יעקב ויעקב קבע ית משכנה בטברה ולבן קבע עם אחיו בטור גלעד ואמר לבן ליעקב מה עבדת וגנבת ית לבבי ודעקת ית בנאתי כשבין חרב למה אטמרת למעקר וגנבת יתי ולא אחוית לי ואשלחנך בעדו בתרים בטפאי ובזמר ולא כתרתני למנשקה לבני ולבנאתי כדו הסכלת במה דעבדת יית לאל אדי למעבד עמך ביש ואלהה דאבוך רמשית אמר לי למימר השתמר לך ממלל עם יעקב מטב עד ביש וכדו מיזולי אזלת הלא סכוי סכית לבית אבוך למה גנבת ית אלהי ואגיב יעקב ואמר ללבן הלא דחלת הלא אמרת דלא תעצי ית בנאתך מן עמי אם דתשקע ית אלהיך לא יתוחי קבל אחונן הכר לך מה עמי וסב לך ולא חכם יעקוב הלא רחל גנבתון ועל לבן ופתש במשכן יעקב ובמשכן לאה ובמשכן תרתי שמשיהתה ולא אשקע ונפק ממשכן לאה ועל במשכן רחל ורחל נסבת ית תרפיה ושבתון בכרה דגמלה ויתבת עליון ופתש לבן ית כל משכנה ולא אשקע ואמרת לאבוה אל יתקף בעיני רבי הלא לא אכל למקום מקדמיך הלא אורח נשיה לי ופתש ולא אשקע ית תרפיה ואתקף ליעקב ואתיגר בלבן ואגיב יעקב ואמר ללבן מה פשעי ומה חטיי כד דלקת בתרי וכד פתשת ית כל מני מה אשקעת מכל מני ביתך שבי אכה קבל אחי ואחיך ויוכחון בין תרינן דן עסרים שנה אנה עמך רחליך ועזיך לא תכלו דכרי עאנך לא אכלת עטיפה לא אנדית לידך אנה אמרקנה מן אדי גניבת אימם וגניבת לילי הוית באימם אסיפני אסתב וצנה בלילי ואתנטת שנתי מן עיני דן לי עסרים שנה בביתך שמשתך ארבעסר שנה בתרתי בנאתך ושת שנים בעאנך וחלפת ית אגירותי עסרה גונים אלולי אלהה דאבה אלהה דאברהם ופרוק יצחק הוה לי הלא כדו ריקן שלחתני ית לבוטי וית ליחות כפי חזה אלהים והוכח רמשית ואגיב לבן ואמר ליעקב בנאתה בנאתי ובניה בני ועאנה עאני וכל דאתה חזי לי הוא ולבנאתי מה אעבד לאלין יומן אי לבניון דילדו וכדו אתא ונקטע קיאם אני ואתה ויהי לסעד ביני ובינך ונסב יעקב אבן וארמה מצבה ואמר יעקב לאחיו לקטו אבנים ונסבו אבנים ועבדו גל ואכלו תמן על גלה וקרא לה לבן מתוב סעדותה ויעקב קרא לה "גלעד" ואמר לבן גלה הדן סעד ביני ובינך יומן על כן קרא שמה "גלעד" וקעמתה דאמר "יצף יהוה ביני ובינך" כד נתכסי אנש מן עם עברה אם תלבט ית בנאתי ואם תסב נשים על בנאתי לית אנש עמנן חזי אלהים סעד ביני ובינך ואמר לבן ליעקב אה גלה הדן ואה קאמתה דחזית ביני ובינך סעד גלה הדן וסעדה קאמתה אם אנא לא אעבר לידך ית גלה הדן ואם אתה לא תעבר לידי ית גלה הדן וית קאמתה הדה לביש אלהה דאברהם ואלהה דנחור ידון ביננן אלהה דאברהם ואשתבע יעקב בפרוק אבוה יצחק ונכס יעקב נכיסה בטברה וזעק לאחיו למיכל לחם ואכלו לחם ואביתו בטברה ואקדם לבן בצפרה ונשק לבניו ולבנאתה וברך יתון ואזל ועזר לבן לאתרה ויעקב אזל לאורעה ואפגעו בה מלאכי אלהים ואמר יעקב כמד חזתון משרי אלהים דן וקרא שם אתרה ההוא משרוים ושלח יעקב שלחים לקדמיו ליד עשו אחיו ארע גבלה ברה דאדום ופקד יתון למימר אכהן תימרון לרבי לעשו אכהן אמר עבדך יעקב עם לבן אתותבת ובתר עד כדו והוה לי תור וחמור ועאן ועבד ואמא ושלחת למחבאה לרבי למשקעה רעים בעיניך ועזרו שליחיה ליד יעקב למימר אתינן ליד אחוך ליד עשו ואף אזל לזימונך וארבע מון גבר עמה ודעל יעקב שריר וצרה לה ופלג ית עמה דעמה וית עאנה וית תוריה וגמליה לתרתין משרין ואמר אם ייעל עשו למשריתה אחדה ויקטלנה ויי משריתה דמשתיאר לפליטה ואמר יעקב אלהה דאבה אברהם ואלהה דאבה יצחק יהוה האמר לי עזר לארעך ולאתילדותך ואיטב עמך זערת מכל חסדיה ומכל קשטה דעבדת עם עבדך הלא באטרי עברת ית ירדנה הדן וכדו הוית לתרתין משריאן הפציתי שבי מן אד אחי מן אד עשו הלא דעל אנא מנה דלא ייתי ויקטלני אמאיתה עם בניה ואתה אמרת איטב איטב עמך ואשוי ית זרעך כחל ימה דלא יתמני מסגאי ואבית תמן בליליה ההוא ונסב ממא דאנדה באדה מנחה לעשו אחיו עזים מאתים ותישים עסרים רחלים מאתים ודכרים עסרים גמלים מינקן ובניין תלתין פרואן ארבעין ופרים עסרה אתנן עסרים ועירים עסרה ויהב באד עבדיו עדר עדר לודה ואמר לעבדיו עברו לקדמי ורוח תשבון בין עדר ובין עדר ופקד ית קדמאה למימר כד יפגענך עשו אחי וישולנך למימר למן אתה ולאהן תיזל ולמן אלין לקדמיך ותימר לעבדך ליעקב מנחה היא משלחה לרבי לעשו ואה אף הוא אחרינן ופקד אף ית תניאנה ואף ית תליתאה ואף ית כל אזליה בתר עדריה למימר כממללה הדן תמללון עם עשו באשקעותכון יתה ותימרון אף אה עבדך יעקב אתי בתרן הלא אמר אשפי אפיו בשליחתה האזלה לקדמי ובתר כן אחזי אפיו מאן יתלי אפי ועברת שליחתה על קדמיו והוא אבית בליליה ההוא במשריתה וקאם בליליה ההוא ונסב ית תרתי נשיו וית תרתין שמשתה וית אחדעסר ילידיו ועבר ית מעבר יבקה ונסבון ועברון ית נחלה ועבר ית כל דלה ואותר יעקב לודה וגשש אישה עמה עד אסתלק שחרה וחזה הלא לא יכל לה וקרב בכף ירכה ופקעת כף ירך יעקב בגשושה עמה ואמר שלחי הלא אסתלק שחרה ואמר לא אשלחנך הלא אם תברכני ואמר לה מה שמך ואמר יעקב ואמר לא יעקב יתאמר עוד שמך הלא אם ישראל הלא שרית עם אלהים ועם אנשים ויכלת ושאל יעקב ואמר חבי שבי שמך ואמר למה דן תשול לשמי וברך יתה תמן וקרא יעקב שם אתרה פנואל הלא חזית אלהים אפים לאפים ואפציאת נפשי ודנח לה שמשה כמד עבר ית פנואל והוא כמע על ירכה על כן לא ייכלון בני ישראל ית גיד נסיאה דעל כף ירכה עד יומה הדן הלא קרב בכף ירך יעקב בגיד נסיאה ותלה יעקב עיניו וחזה ואה עשו אתי ועמה ארבע מון גבר ופלג ית ילידיה על לאה ועל רחל ועל תרתי שמשיהתה ושוה ית שמשיהתה וית ילידיין קדמהו וית לאה וילידיה אחריה וית רחל וית יוסף אחריה והוא עבר לקדמיון וסגד ארעה שבעה זבנים עד קדומה עד אחיו ורעט עשו לזימונה וגפפה ונפל על צורה ונשקה ובכו ותלה עיניו וחזה ית נשיה וית ילידיה ואמר מן אלין לך ואמר ילידיה דארתה אלהים ית עבדך וקדמי שמשיהתה אנין וילידיין וסגדי וקדמי אף לאה וילידיה וסגדו ובתר קדם יוסף ורחל וסגדו ואמר מן לך כל משריתה הדה דאפגעת ואמר למשקעה רעים בעיני רבי ואמר עשו "יש לי רב אחי" ויהי לך דלך ואמר יעקב אלני אם ני אתשקעת רעים בעיניך ותסב מנחתי מן אדי הלא על כן חזית אפיך כחזותי אפי אלהים ותריחני סב שבי ית ברכתי דאנדית לך הלא ארתתי אלהים והלא יית לי כל ועצף בה ונסב ואמר נטל ונהך ואהך לקבלך ואמר לה רבי עכם הלא ילידיה רכיכים ועאנה ותוריה לעין עלי ואטרפנון יום אחד וימותון כל עאנה יעבר שבי רבי לקדם עבדה ואנה אסעננה לאלכה לקבל פלענתה דלקדמי ולקבל ילידיה עד איתי ליד רבי לגבלה ואמר עשו אקים שבי עמך מן עמה דעמי ואמר למה דן אתשקעת רעים בעיני רבי ועזר ביומה ההוא עשו לאורעה לגבלה ויעקב אנטל לסכות ובנא לה בית ולקניאנה עבד מטלין על כן קרא שם אתרה סכות ואתא יעקב שלם קרית שכם דבארע כנען במיתיה מפדן ארם ושרה עם קדם קרתה וזבן ית ששיות עקלה דקבע תמן משכנה מן אד בני חמור אבי שכם במאה קשיטה ואקים תמן מדבח וקרא לה עיולה אלהי ישראל ונפקת דינה ברת לאה דילדת ליעקב למתחזאה בבנת ארעה וחזה יתה שכם בר חמור חואה נסי ארעה ונסב יתה ושכב עמה ולבטה ואדבקת נפשה בדינה ברת יעקב ורעם ית רביתה ומלל עם לב רביתה ואמר שכם לאביו למימר סב לי ית ילידתה הדה לאתה ויעקב שמע הלא סיב ית דינה ברתה ובניו הוו עם קניאנה בברה ואשתק יעקב עד מיעלון ונפק חמור אבי שכם ליד יעקב לממללה עמה ובני יעקב עלו מן ברה כמשמעון ואצטערו גבריה ואתקף לון שריר הלא נבלה עבד בישראל למשכב עם ברת יעקב וכן לא יתעבד ומלל חמור עמון למימר שכם ברי חשקת נפשה בברתכון אבו שבי יתה לה לאתה והתחתנו עמנן בנאתכון תתנון לנן וית בנאתן תסבון לכון ועמנן תדורון וארעה תהי לקדמיכון תבו תגרוה ואסתחנו בה ואמר שכם לאבוה ולאחיה אשקעת רעים בעיניכון ודתימרון לי אתן הסגו עלי פרן שריר ומתנה ואתן כמד תימרון לי ואבו לי ית רביתה לאתה ואגיבו בני יעקב ית שכם וית חמור אבוה במרמה ומללו דסיבו ית דינה אחתון ואמרו לון לא נכל למעבד ית ממללה הדן למתן ית אחתנן לגבר דלה ערלה הלא גנו היא לנן ברן בדה נתשבי לכון אם תון כותן למגזר לכון כל דכר ונתן ית בנאתן לכון וית בנאתכון נסב לנן ונדור עמכון ונהי כעם אחד ואם לא תשמעון לנן למגזר ונסב ית ברתנן וניזל ואתיטבו ממלליון בעיני חמור ובעיני שכם ברה ולא שהו רביה למעבד ממללה הלא אתרחי בברת יעקב והו יקיר מכל בית אבוה ואתא חמור ושכם ברה לתרח קרתון ומללו עם אנשי קרתון למימר גבריה אלין שלמים אנון עמנן ידורון בארעה ויתגרון מנה וארעה אה היא רביחה אתרים לקדמיון ית בנאתון נסב לנן לנשים וית בנאתנן נתן לון ברן בדה יתשבון לנן גבריה למדור עמנן למהי לעם אחד במגזר לנן כל דכר כמד אנון גזרים קניניון ונכסון וכל בהמתון הלא לנן אנון ברן נתשבי לון וידורון עמנן ושמעו לחמור ולשכם ברה כל נפוקי תרח קרתה ואגזרו כל דכר כל נפוקי תרח קרתה והוה ביומה תליתאה בהוהותון כמטענים ונסבו תרי בני יעקב שמעון ולוי אחי דינה גבר חרבה ועלו על קרתה ברחצה וקטלו כל דכר וית חמור וית שכם ברה קטלו לפם חרב ונסבו ית דינה מבית שכם ונפקו ובני יעקב עלו על קטיליה ובזזו קרתה דסיבו אחתון ית עאניון וית תוריון וית חמוריון וית דבקרתה וית אד בברה נסבו וית כל חילון וית טפלון וית נשיון שבו ובזזו ית כל דבביתה ואמר יעקב לשמעון וללוי עכרתון יתי למסראתי בדיור ארעה בכנענאה ובפרזאה ואנה קליל מניאן ויתכנשון עלי ויקטלוני ואשתוצי אנא וביתי ואמרו היך זאניה יעבד ית אחתנן ואמר אלהים ליעקב קום סק לבית אל ודר תמן ועבד תמן מדבח לעיולה דאתחזי לך במעקרך מקדם עשו אחוך ואמר יעקב לביתה ולכל דעמה הסטו ית אלהי נכראה דבגבכון ואדכו וחלפו תכסיאתכון ונקום ונסק לבית אל ואעבד תמן מדבח לעיולה דענה יתי ביום עקאתי והוה עמי באורעה דאלכת ויהבו ליעקב ית כל אלהי נכראה דבאדון וית קודשיה אד באדניון וטמר יתון יעקב תחת דאלתה דעם שכם ונטלו והות דחלת אלהים על קריאתה דסארתון ולא רדפו בתר בני יעקב ואתא יעקב לוזה דבארע כנען הוא בית אל הוא וכל עמה דעמה ובנא תמן מדבח וקרא לאתרה אל בית אל הלא תמן אגלי לה האלהים במעקרה מקדם אחיו ומיתת דבורה מינקת רבקה ואקברת מתחת בית אל שפול מישרה וקרא שמה מישר בכיתה ואתחזי אלהים ליעקב עוד במיתיה פדן ארם וברך יתה אלהים ואמר לה אלהים שמך יעקב לא יקרי עוד שמך יעקב הלא אם ישראל יהי שמך וקרא ית שמה ישראל ואמר לה אלהים אני אל שדי פרי וסגי וגוי וקהל גוים יהי מנך ומלכים מן חלציך יפקון וית ארעה דיהבת לאברהם וליצחק לך אתננה ולזרעך בתרך אתן ית ארעה ואסתלק מן עמה אלהים באתרה דמלל עמה ואקים יעקב קאמה באתרה דמלל עמה קאמה אבן ואסך עליה נסך וארק עליה משח וקרא יעקב ית שם אתרה דמלל עמה תמן אלהים בית אל ונטלו מבית אל והוה עוד כברטוי ארעה למיעל אפרתה וילדת רחל ואקשיאת במילדה והוה בקשוה במילדה ואמרת לה מילדתה אל תדעלין הלא אף דן ליך בר והוה באפקות נפשה הלא מאתה וקרת ית שמה בר לבוטי ואבוה קרא לה בנימים ומיתת רחל ואקברת באורע אפרתה היא בית לחם ואקים יעקב קאמה על קבורתה הי קאמת קבורת רחל עד יומן ונטל ישראל וקבע משכנה מלעל מגדל עדר והוה במשרוי ישראל בארעה ההיא ואזל ראובן ושכב עם בלהה כבלנית אבוה ושמע ישראל והוו בני יעקב תריעסר בני לאה בכור יעקב ראובן ושמעון ולוי ויהודה ויששכר וזבולן ובני רחל יוסף ובנימים ובני בלהה שמשית רחל דן ונפתלי ובני זלפה שמשת לאה גד ואשר אלין בני יעקב דאתילדו לה בפדן ארם ואתא יעקב ליד יצחק אביו ממרא מדינת הי חברון דאתותב תמן אברהם ויצחק והוו יומי יצחק מאה שנה ותמנים שנה ושלם יצחק ומית ואכנש לעמה סאב וסביע יומים וקברו יתה עשו ויעקב בניו ואלין תולדת עשו הו אדום עשו נסב ית נשיו מבנת כנען ית עדה ברת אילון חתאה וית אהליבמה ברת ענה בר צבעון חואה וית מחלת ברת ישמעאל אחת נבאות וילדת עדה לעשו ית אליפז ומחלת ילדת ית רעואל ואהליבמה ילדת ית יעוש וית יעלם וית קרח אלין בני עשו דאתילדו לה בארע כנען ונסב עשו ית נשיו וית בניו וית בנאתה וית כל נפשת ביתה וית קנינה וית כל בהמתה וית כל נכסה דעתר בארע כנען ואזל מן ארע כנען מקדם יעקב אחיו הלא הוה חותרון סגי ממדור כחדה ולא יכלת ארע תותבותון למסבל יתון מקדם קניניון ודר עשו בטור גבלה עשו הו אדום ואלין תולדת עשו אבי אדום בטור גבלה ואלין שמהת בני עשו אליפז בר עדה אתת עשו רעואל בר מחלת אתת עשו והוו בני אליפז תימן ואמר צפו וגעתם וקנז ותמנע הות כבלני לאליפז בר עשו וילדת לאליפז ית עמלק אלין בני עדה אתת עשו ואלין בני רעואל נחת וזרח שמח ומזה אלין הוו בני מחלת אתת עשו ואלין הוו בני אהליבמה ברת ענה בר צבעון אתת עשו וילדת לעשו ית יעוש וית יעלם וית קרח אלין רבני בני עשו בני אליפז בכור עשו רבה תימן רבה אמר רבה צפו רבה קנז רבה געתם רבה עמלק אלין רבני אליפז בארע אדום אלין בני עדה ואלין בני רעואל בר עשו רבה נחת רבה זרח רבה שמח רבה מזה אלין רבני רעואל בארע אדום אלין בני מחלת אתת עשו ואלין בני אהליבמה אתת עשו רבה יעוש רבה יעלם רבה קרח אלין רבני אהליבמה ברת ענה אתת עשו אלין בני עשו ואלין רבניון עשו הוא אדום ואלין בני גבלה חראה דיארי ארעה לוטן ושובל וצבעון וענה ודישון ואצר ודישן אלין רבני חראי בני גבלה בארע אדום והוו בני לוטן חרי והימם ואחת לוטן תמנע ואלין בני שובל עלון ומנחת ועיבל ושפו ואונם ואלין בני צבעון איה וענה הוא ענה דאשקע ית אימאי במדברה במריעה ית חמוריה לצבעון אבוה ואלין בני ענה דישון ואהליבמה ברת ענה ואלין בני דישון חמדן ואשבן יתרן וכרן ואלין בני אצר בלען וזוען ועקן ואלין בני דישן עוץ ואדן אלין רבני חראי רבה לוטן רבה שובל רבה צבעון רבה ענה רבה דישון רבה אצר רבה <דישן> אלין רבני חראי לרבניון בארע גבלה ואלין מלכיה דמלכו בארע אדום קדם מלך מלך לבני ישראל ומלך באדום בלע בר בעור <ושם> קרתה דנהבה ומית בלע ומלך תחתיו יובב בר זרח מבצרה ומית יובב ומלך תחתיו חשם מן ארע תימנאה ומית חשם ומלך תחתיו הדד בר בדד דקטל ית מדינאיתה בעקל מואב ושם קרתה עוית ומית הדד ומלך תחתיו שמלה ממשרקה ומית שמלה ומלך תחתיו שאול מפתי נהרה ומית שאול ומלך תחתיו בעל חנן בר עכבור ומית בעל חנן ומלך תחתיו הדד ושם קרתה פעו ושם אתתה מיטבל ברת מטרד ברת מי זהב ואלין שמהת רבני עשו לכרניון לאתריון בשמהתון רבה תמנע רבה עלוה רבה יתת רבה אהליבמה רבה אלה רבה פינן רבה קנז רבה תימן רבה מבצר רבה מגדיאל רבה עירם אלין רבני אדום לכרניון בארע סחנתון הוא עשו אבי אדום ודער יעקב בארע מתותבי אביו בארע כנען אלין תולדת יעקב יוסף בר שבעסרי שנה הוה רעי עם אחיו בעאנה והוא רבי עם בני בלהה ועם בני זלפה נשי אבוה ואיתי יוסף ית גנותון בישה ליד אבוון וישראל רעם ית יוסף מכל בניו הלא בר חכמה הוא לה ועבד לה כיתנוה פסים וחזו אחיו הלא יתה רעם אבוון מכל בניו וסנו יתה ולא יכלו ממללתה לשלם וחלם יוסף חלם וחבה לאחיו ואוזפו עוד סנה יתה ואמר לון שמעו שבי חלמה הדן דחלמת ואה אנחנן מאלמים אלמים בגו ברה ואה מתקוממה אלמתי ואף קאמה ואה סארן אלמתכון וסגדן לאלמתי ואמרו לה אחיו המלכו תמלך עלינן אם שלטן תשלט בנן ואוזפו עוד סנה יתה על חלמיו ועל ממלליו וחלם עוד חלם אורן ותנא יתה לאחיו ואמר אה חלמת חלם עוד ואה שמשה וזערה ואחדעסר כוכבים סגדים לי ותנא לאביו ולאחיו וזעף בה אביו ואמר לה מה חלמה הדן דחלמת אתא ניתי אנא ואמך ואחיך למסגד לך ארעה וקנו בה אחיו ואביו נטר ית ממללה ואזלו אחיו למרעי ית עאן אבוון בשכם ואמר ישראל ליוסף הלא אחיך רעים בשכם אזל ואשלחנך לידון ואמר לה אהנה ואמר לה אזל שבי וחזי ית שלם אחיך וית שלם עאנה ועזרי ממלל ושלחה מן עמק חברון ואתא לשכם ואשקעה גברה ואה טעי בברה ושאלה גברה למימר מה תבעי ואמר ית אחי אנא מבעי חבי שבי לי אהן אנון רעים ואמר גברה נטלו מדן הלא שמעתון אמרים נהך לדותין ואזל יוסף בתר אחיו ואשקעון בדותין וחזו יתה מרחיק בהדלא יקרב לידון ואתנכלו יתה למקטלאתה ואמרו גבר לאחיו אה מסחן חלמיה זעיה אתי וכדו אתו נקטלנה ונרמינה באחד גוביה ונימר חיה בישה אכלתה ונחזי מה יהי חלמתה ושמע ראובן ואפצתה מן אדון ואמר לא נקטלנה נפש ואמר לון ראובן אל תשפכון אדם הרמו יתה לגו גובה הדן דבמדברה ואד אל תשלחון בה לבדיל אפצה יתה מן אדון למעזרתה ליד אבוה והוה כמד אתא יוסף ליד אחיו ואשלעו מן יוסף ית כיתנתה ית כיתנת פסיה דעליו ונסבו וארמו יתה לגובה וגובה ריקן לית בה מים ויתבו למיכל לחם ותלו עיניון וחזו ואה סיעה ישמעאלים אתיה מגלעד וגמליון סבילין קטף ושעבה וכרכם אזלין למיעת למצרים ואמר יהודה לאחיו מה אנחה כד נקטל ית אחונן וכסינן ית אדמה אתו ונזבננה לישמעאלאי ואדנן אל תהי בה הלא אחונן ובסרן הו ושמעו אחיו ועברו גברים מדינאי תגרים וגדו ואסקו ית יוסף מן גובה וזבנו ית יוסף לישמעאלאי בעסרים כסף ואעלו ית יוסף למצרים ועזר ראובן לגובה והה לית יוסף בגובה וקדד ית רקעיו ועזר ליד אחיו ואמר ילידה ליתו ואני אה אנא עלל ונסבו ית כיתנת פסיה ונכסו צפיר עזים וטבלו ית כיתנתה באדמה ושלחו ית כיתנת פסיה ואנדותה ליד אבוון ואמרו דה אשקענן הכר שבי הכיתנת ברך היא אם לא ואכרה ואמר כיתנת ברי היא חיה בישה אכלתה חטוף אתחטף יוסף וקדד יעקב תכסיאתה ושבה סק באמתניו ואתאבל על ברה יומים סגים וקעמו כל בניו וכל בנאתה למנחמאתה ומעי למתנחמה ואמר הלא איעת על ברי אביל לשיול ובכה יתה אבוה ומדינאי זבנו ית יוסף למצרים לפוטיפר סריס פרעה רב טבחיה והוה בזבנתה ההיא ונעת יהודה מן עם אחיו ואהך עד גבר עדלמאי ושמה חירא וחזה תמן יהודה ברת גבר כנענאי ושמה שוע ונסבה ועל לותה ובטנת וילדת בר וקרת ית שמה ער ואבטנת עוד וילדת בר וקרת ית שמה אונן ואוזפת עוד וילדת בר וקרת ית שמה שלה והוה בכדובה במילדה יתה ונסב יהודה אתה לער בכורה ושמה תמר והוה ער בכור יהודה ביש בעיני יהוה ואמיתה יהוה ואמר יהודה לאונן על לות אתת אחיך והבם יתה ואקים זרע לאחיך ועכם אונן הלא לא לה יהי זרעה ויהי אם על לות אתת אחיו וחבל ארעה לדלא יהב זרע לאחיו ואבעש בעיני יהוה ית דעבד ואמית אף יתה ואמר יהודה לתמר כלתה תבי ארמלה בית אבויך עד ירבי שלה ברי הלא אמר דלא ימות אף הו כאחיו ואזלת תמר ויתבת בית אבוה ואסגו יומיה ומיתת ברת שוע אתת יהודה ואנחם יהודה וסלק למגזז עאנה הוא וחירא רעמה עדלמאה לתמנת ואתחבי לתמר כלתה למימר אה חמויך סלק לתמנת למגזז עאנה ואסטת רקיעי ארמלותה מן עליה ואכסית בצעיף וחלפת ויתבת בתרח עזבים דעל אורח תמנתה כד חזת הלא רבה שלה והיא לא ייבה לה לאתה וחזתה יהודה וחשבה לזני הלא כסת אפיה ואהך לידה לאורחה ואמר אתי שבי אעל לותיך הלא לא עכם הלא כלתה היא ואמרת מה תתן לי כד תיעל לותי ואמר אנא אשלח גדי עזים מן עאנה ואמרת אם תתן ערבון עד אשלחנך ואמר מה ערבונה דאתן ליך ואמרת חתימך ושזרך ואטרך דבאדך ויהב לה ועל לותה ובטנת לה וקמת ואזלת ואסטת צעיפה מן עליה ואלבשת רקיעי ארמלותה ושלח יהודה ית גדי עזיה באד רעמה עדלמאה למסב ערבונה מן אד אתתה ולא אשקעה ושאל ית אנשי אתרה למימר אהן קדישתה ההיא בעזבים על אורעה ואמרו לא הות בדן קדשה ועזר ליד יהודה ואמר לא אשקעתה ואף אנשי אתרה אמרו לא הות בדן קדישה ואמר יהודה תסב לה דלא נהי לבזה אה שלחת ית גדיה הדן ואתה לא אשקעתנה והוה כמתלתה ירחים ואתחבי ליהודה למימר זנת תמר כלתך ואף אה בטנה לזנו ואמר יהודה אפקוה ותתוקד הי נפקת והי שלחת ליד חמוה למימר לגברה דאלין לה אנא בטנא ואמרת הכר שבי למן חתימה ושזרה ואטרה אלין ואכר יהודה ואמר קשיטה מני הלא על כן לא יהבתה לשלה ברי ולא אוזף עוד למעכמנה והוה בזבן מילדה ואה תומאים במיעה והוה במילדה ויהב אד ונסבת מילדתה וקטרת על אדה זעורי למימר דן נפק קדמאי והוה כמעזר אדה ואה נפק אחיו ואמרת מה פתית עלינן פתוי וקרת ית שמה פרץ ובתר כן נפק אחיו דעל אדה זעוריתה וקרת ית שמה זרח ויוסף אתיעת למצרים וזבנה פוטיפר סריס פרעה רב טבחיה גבר מצראי מן אד ישמעאלאי דאעתותה לתמן והוה יהוה עם יוסף והוה גבר מצלח והוה בית רבה מצראה וחזה רבה הלא יהוה עמה וכל דו עבד יהוה מצלח באדה ואשקע יוסף רעים בעיני רבה ושמש יתה ואימנה על ביתה וכל דיית לה יהב באדה והוה מן דאימן יתה בביתה ועל כל דיית לה וברך יהוה ית בית מצראה בגלל יוסף והוה ברכת יהוה בכל דיית לה בביתה ובברה ושבק כל דלה באד יוסף ולא עכם עמה כלום הלא אם לחמה דו אכל והוה יוסף יהי שפר ויהי עזב והוה בתר ממלליה אלין ותלת אתת רבה ית עיניה ליד יוסף ואמרת שכב עמי ומעי ואמר לאתת רבה הן רבי לא עכם עמי כלום בביתה וכל דיית לה יהב באדי ליתו רב בביתה הדן מני ולא חסך מני כלום הלא אם יתיך באד אתי אתתה ואיך אעבד בישתה רבתה הדה וחטית לאלהים והוה כמלולה עם יוסף יום ויום ולא שמע לה למשכב אצרה למהי עמה והוה כיומה הדן ועל יוסף לביתה למעבד עבידתה בביתה ולית אנש מן אנשי ביתה תמן בביתה ואתעידתה בארקעיו למימר שכב עמי ושבק רקעיו באדה וערק ונפק לברה והוה כחזותה הלא שבק רקעיו באדה וערק ונפק לברה וזעקת לאנשי ביתה ואמרת לון למימר חזו איתי לנן גבר עבראי למעיכה בנן על לידי למשכב עמי וזעקת בקל רב והוה כמשמעה הלא ארמת קלי וזעקת ושבק רקעיו באדי וערק ונפק לברה ואנחת רקעיו איצרה עד על רבה לביתה ומללת עמה כממלליה אלין למימר על לידי עבדה עבראה דאיתית לנן למעיכה בי והוה כהרמת קלי וזעקת ושבק רקעיו איצרי וערק לברה והוה כמשמע רבה ית מלי אתתה דמללת עמה למימר כממלליה אלין עבד לי עבדך ואתקף רגזה ונסב רבה דיוסף יתה ויהבה לגו בית אסורה אתרה דאסירי מלכה אסירים והוה תמן בבית אסורה והוה יהוה עם יוסף וקבע עמה חסד ויהב רעמותה בעיני רב בית אסורה ויהב רב בית אסורה באד יוסף ית כל אסיריה דבבית אסורה וית כל דעבדים תמן הוא הוה עבד לית רב בית אסורה חזה ית כל כלום באדה באד יהוה עמה וכל דו עבד יהוה מצלח והוה בתר ממלליה אלין חטאו משקה מלך מצרים ואפיה לרבון למלך מצרים ורגז פרעה על תרי סריסיו על רב משקאיה ועל רב אפיה ויהב יתון במטר בית רב טבחיה לגו בית אסורה אתרה דיוסף אסיר תמן ואימן רב טבחיה ית יוסף יתון ושמש יתון והוו יומים במטר וחלמו חלם תריון גבר חלמה בלילי אחד גבר כפשרון חלמה משקיה ואפיה דלמלך מצרים דאסירים בבית אסורה ואל לידון יוסף בצפרה וחזה יתון ואה אנון זעפים ושאל ית סריסי פרעה דעמה במטר בית רבה למימר ממה אפיכון בישים יומן ואמרו לה חלם חלמנן ופשור לית יתה ואמר לון יוסף הלא לאלהים פשרוניה תנו שבי לי ותנה רב משקאיה ית חלמה ליוסף ואמר לה בחלמי ואה גפן לקדמי ובגפנה תלתה קלעלוים והיא כמד אפרחת אסקת נץ הבשלו אנכליה ענבים וכאס פרעה באדי ואנסבת ית ענביה ועצרת יתון לגו כאס פרעה ויהבת ית כאסה על כף פרעה ואמר לה יוסף דן פשרונה תלתה קלעלוים תלתה יומים אנון בעוד תלתה יומים יתלי פרעה ית רישך ויעזרנך על דרגך ותתן כאס פרעה באדה כדינה קדמאה דהוית משקיה הלא אם דכרתני עמך כמד יתיטב לך ותעבד שבי עמי חסד ותדכרני לפרעה ותפקני מן ביתה הדן הלא גניבה אגנבת מן ארע עבראי ואף אכה לא עבדת כלום הלא שבו יתי בגובה וחזה רב אפיה הלא טב פשר ואמר ליוסף אף אנה בחלמי ואה תלתה קנוני אפאי על רישי ובקנונה עלאה מכל מיכל פרעה עובד אפאי ועופה אכל מנון מן על קנונה מן על רישי ואגיב יוסף ואמר דן פשרונה תלתת קנוניה תלתה יומים אנון בעוד תלתה יומים יתלי פרעה ית רישך מן עליך ויצלב יתך על קיצם וייכל עופה ית בסרך מן עליך והוה ביומה תליתאה יום אתילד ית פרעה ועבד משתה לכל עבדיו ותלה ית סכום רב משקאיה וית סכום רב אפיה בגו עבדיו ועזר ית רב משקאיה על משקיה ויהב ית כאסה על כף פרעה וית רב אפיה צלב כמד אפשר לון יוסף ולא דכר רב משקאיה ית יוסף ואתנשיה והוה מסכום תרתים שנים יומים ופרעה חלם ואה קעם על נהרה ואה מן נהרה סלקי שבע פרואן יין שפר ובריאן בסר ורעיניין בתלימו ואה שבע פרואן אורנין סלקי בתרין מן נהרה בישן חזב ורקריקן בסר וקעמי איצטר פרואתה על ספת נהרה ואכלי פרואתה בישת חזבה ורקריקת בסרה ית שבעתי פרואתה יית חזבה ובריאתה ואתעיר פרעה ודמך וחלם תניאנות ואה שבעת שבלין סלקי בקנה אחד בריאן וטבן ואה שבע שבלין דקיקן ושדיפן בתרין ובלעי שבליה דקיקאתה ית שבע שבליה בריאתה ומליאתה ואתעיר פרעה ואה חלם והוה בצפרה ואפעמת רוחה ושלח וזעק ית כל חרשי מצרים וית כל חכימיה ותנה פרעה לון ית חלמיו ולית פשר יתון לפרעה ומלל רב משקאיה עם פרעה למימר ית חטאי אנא מדכר יומן פרעה ארגז על עבדיו ויהב יתי במטר בית רב טבחיה יתי וית רב אפיה וחלמנן חלם בלילי אחד אנא והוא גבר כפשרון חלמה חלמנן ותמן עמנן רבי עברי עבד לרב טבחיה ותנינן לה ופשר לנן ית חלמינן גבר כחלמה אפשר והוה כמד אפשר לנן כן הוה יתי עזר על דרגי ויתה צלב ושלח פרעה וזעק ית יוסף ואריטה מן גובה וספר וחלף תכסיאתה ועל ליד פרעה ואמר פרעה ליוסף חלם חלמת ופשור לית יתה ואני שמעת עליך למימר התשמע חלם למפשר יתה ואגיב יוסף ית פרעה למימר בלעדי אלהים לא יגיב ית שלם פרעה ומלל פרעה ית יוסף בחלמי ואהנה קעם על ספת נהרה ואה מן נהרה סלקי שבע פרואן בריאן בסר ויין אשפר ורעיניין בתלימו ואה שבע פרואן עורנין סלקי בתרין דלילן ובישן אשפר שריר ורקריקן בסר לא חזית כבתין בכל ארע מצרים לביש ואכלי פרואתה רקריקאתה ובישאתה ית שבע פרואתה קדמאתה ובריאתה ועלי לגבין ולא אתעכם הלא עלו לגבין וחזבין ביש כמד בשרוה ואתעירת וחזית בחלמי ואה שבע שבלין סלקי בקנה אחד מליאן וטבן ואה שבע שבלין צלילן דקיקן ושדיפן קדום צמחי בתרין ובלעי שבליה דקיקאתה ית שבעתי שבליה טבאתה ואמרת לחרשיה ולית מחבי לי ואמר יוסף לפרעה חלם פרעה אחד הוא ית דהאלהים עבד אחבי לפרעה שבע פרואתה טבאתה שבע שנים הנין ושבע שבליה טבאתה שבע שנים אנין חלם אחד הוא ושבע פרואתה רקריקאתה ובישאתה סלקאתה בתרין שבעת שנים אנין ושבע שבליה דקיקאתה ושדיפאת קדומה יהן שבע שני כפן הוא ממללה דמללת עם פרעה ית דהאלהים עבד אחזי ית פרעה אה שבעת שנין אתין סבע רב בכל ארע מצרים ויקומן שבע שני כפן בתרין ויתנשי כל סבעה בארע מצרים ויסכם כפנה ית ארעה ולא יתעכם סבעה בארעה מקדם כפנה ההוא ובתר כן הלא יקר הוא שריר וסלק תניאנות חלמה לפרעה זבנהים הלא אתכבן ממללה מן עם האלהים ומזרז האלהים למעבדה וכדו יחזי לה פרעה גבר נעיר וחכים וישבינה על ארע מצרים ויעבד פרעה וימני מהימנים על ארעה ויחמש ית ארע מצרים בשבע שני סבעה ויצמת ית כל מזונה שבעתי שניה טבאתה אתיאתה אלין ויצברון מיר תחת אד פרעה מזון בקריאתה ויטרון ויהי מזונה לסרכן לארעה לשבע שני כפנה דיהן בארע מצרים ולא תתעקר ארעה בכפן ואתיטב ממללה בעיני פרעה ובעיני כל עבדיו ואמר פרעה לעבדיו הנשקע כדן גבר דרוח אלהים בה ואמר פרעה ליוסף בתר חכם אלהים יתך ית כל דה לית נעיר וחכים כבתך אתה תהי על ביתי ועל מימרך יפרנס כל עמי לוד כרסיה ארבי מנך ואמר פרעה ליוסף חזי יהבת יתך על כל ארע מצרים ואסטה פרעה ית עסקתה מן על אדה ויהב יתה על אד יוסף ואלבש יתה רקיעי מילת ושבה רביד דהב על צברה וארכב יתה במרכבתה תניאנתה דלה ואזמן לקדמיו כרוז ויהב יתה על כל ארע מצרים ואמר פרעה ליוסף אנא פרעה ובלעדיך לא ירים אנש ית אדה וית רגלה בכל ארע מצרים וזעק פרעה שם יוסף טמירתי גלה ויהב לה ית אסנת ברת פוטי פרע כהן אן לאתה ונפק יוסף על ארע מצרים ויוסף בר תלתין שנה במקעמה לקדם פרעה מלך מצרים ונפק יוסף מלקדם פרעה ועבר בכל ארע מצרים ועבדת ארעה בשבע שני סבעה לצמותים וצמת ית כל מזונה שבעתי שניה דהוה סבעה בארע מצרים ויהב מזון בקריאתה מזון חקל קרתה דסהרתה יהב בגבה וצבר יוסף מיר כחל ימה הסגה שריר עד הלא קץ לממני הלא לית מניאן וליוסף אתילדו תרין בנין בהדלא תיעל שנת כפנה דילדת לה אסנת ברת פוטי פרע כהן אן וזעק יוסף שם בכורה מנשה הלא נשתי אלהים ית עמלי וית כל בית אבה וית שם תניאנה קרא אפרים הלא אפרתי אלהים בארע לבוטי ואתסכמי שבעתי שני סבעה דהבו בארע מצרים ושריי שבעתי שני כפנה למיעל כמד אמר יוסף והוה כפנה בכל ארעתה ובכל ארע מצרים הוה לחם ואתכפנת כל ארע מצרים וצבע עמה לפרעה ללחם ואמר פרעה לכל מצרים אזלו ליד יוסף ודיימר לכון תעבדון וכפנה הוה על אפי כל ארעה ואפתח יוסף ית כל דבון מיר ואמיר למצרים ותקף כפנה בארע מצרים וכל ארעתה עלו למצרים לממור מן יוסף הלא תקף כפנה בכל ארעה וחזה יעקב הלא אית מיר במצרים ואמר יעקב לבניו למה תשתפלון ואמר אה שמעת הלא יית מיר במצרים נתו לתמן ומירו לנן מתמן ונתוחי ולא נמות ונעתו אחי יוסף עסרה לממור מיר ממצרים וית בנימים אחי יוסף לא שלח יעקב עם אחיו הלא אמר דלא ירענה אסקל ועלו בני ישראל לממור בגו חלוליה הלא הוה כפנה בארע כנען ויוסף הוא דשליט על ארעה והוא דממיר לכל עם ארעה ועלו אחי יוסף וסגדו לה אפים ארעה וחזה יוסף ית אחיו ואכרון ואתנכר לון ומלל עמון קשיאית ואמר לון מן אהן אתיתון ואמרו מן ארע כנען לממור מזון ואכר יוסף ית אחיו ואנון לא אכרוה ואדכר יוסף ית חלמיה דחלם לון ואמר לון מיללין אתון למחזי ית ערות ארעה אתיתון ואמרו לה לא רבי עבדיך אתו לממור מזון כלנן בני גבר אחד אנחנן מהימנים אנחנן לא הוו עבדיך מיללין ואמר לון לא הלא גנות ארעה אתיתון למחזי ואמרו תריעסר עבדיך אחים אנחנן בני גבר אחד בארע כנען ואה זעורה עם אבונן יומן ואחדה ליתו ואמר לון יוסף הוא דמללת לכון למימר מיללין אתון בדה תתבלשון חיי פרעה אם תפקון מדן הלא אם במיתי אחוכון זעורה לאכה שלחו מנכון אחד ויסב ית אחוכון ואתון אתאסרו ויבלשן מליכון אנית קשטה עמכון ואם לא חיי פרעה הלא מיללין אתון ואמרו לא יכל רביה למשבק ית אביו וישבק ית אביו ומאת וכנש יתון למטר תלתה יומים ואמר לון יוסף ביומה תליתאה דה עבדו ואתחו מן האלהים אנא דעל אם מהימנים אתון אחכון אחדה יתאסר בבית מטרכון ואתון אזלו ואיתו ית מיר צרכן בתיכון וית אחוכון זעורה תנדון לידי ויתימנן מליכון ולא תמותון ועבדו כן ואמרו גבר לאחיו על ברי חיבים אנחנן על אחונן דחזינן בעקת נפשה בהתחננותה לידן ולא שמענן על כן עלת עלינן כל עקתה הדה ואגיב ראובן יתון למימר הלא מללת עמכון למימר אל תחטון בילידה ולא שמעתון ואף אדמה הכה מתבעי ואנון לא חכמו הלא שמע יוסף הלא המצית בינתון ואסאר מן עמון ובכה ועזר לידון ומלל עמון ונסב מן עמון ית שמעון ואסר יתה לעיניון ופקד יוסף ומלו ית מניון מיר ולמעזר ית כספון גבר על סקה ולמתן לון זבדין לאורעה ועבד לון כן וסבלו ית מירון על חמוריון ואזלו מתמן ואפתח אחד ית סקה למתן כסה לחמורה באבתותה וחזה ית כספה ואה הוא בפם חדה ואמר לאחיו אתעזר כספי ואף הא הוא בחדי וארתע לבון וארתתו גבר עם אחיו למימר מה דה עבד אלהים לנן ואתו ליד יעקב אבוון ארע כנען וחבו לה ית כל דערע יתון למימר מלל גברה רבה דארעה עמנן קשיאית ויהב יתן כמיללין ית ארעה ואמרנן לה מהימנים אנחנן לא הוינן מיללין תריעסר אחים אנחנן בני אבונן ואחדה ליתו וזעורה יומן עם אבונן בארע כנען ואמר לנן גברה רבה דארעה בדה אעכם הלא מהימנים אתון אחוכון אחדה הנחו עמי וית צרכן בתיכון סבו ואזלו ואנדו ית אחוכון זעורה לידי ואעכם הלא לא מיללין אתון הלא מהימנים אתון ית אחוכון אתן לכון ומן ארעה תתגרון והוו אנון מרקים סקיון ואה גבר צריר כספה בסקה וחזו ית צוררית כספון אנון ואבוון ודחלו ואמר לון יעקב אבוון יתי אתכלתון יוסף ליתו ושמעון ליתו וית בינימים תסבון עלי הוו כל אלין ואמר ראובן לאביו למימר ית תרי בני תקטל אם לא אנדינה לידך אב יתה על אדי ואנה אעזרנה לידך ואמר לא ייעת ברי עמכון הלא אחיו מית והו לודה אשתיאר וירענה אסקל באורעה דתהכון בה ותעתון ית סיבותי בגנו לשיול וכפנה יקר בארעה והוה כמד אסכמו למיכל ית מירה דאנדו ממצרים ואמר לון אבוון עזרו ומירו לנן זעור מזון ואמר לה יהודה למימר סעדו אסיד בנן גברה למימר לא תחזון אפי בלוד אחוכון עמכון אם ייתך משלח ית אחונן עמנן ניעת ונמיר לך מזון ואם ליתך משלח לא ניעת הלא גברה אמר לנן לא תחזון אפי בלוד אחוכון עמכון ואמר ישראל למה אבעשתון לי למחבאה לגברה העוד לכון אחי ואמרו שילה שאל גברה לנן ולאתילדותן למימר הכדה דאבוכון קעים האית לכון אחי וחבינן לה על מימר מליה אלין המחכום נעכם הלא יימר אעתו ית אחוכון ואמר יהודה לישראל אביו שלח רביה עמי ונקום וניזל ונתוחי ולא נמות אף אנחנן אף אתה אף טפלן אנה אערבנה מן אדי תבעינה אם לא אנדינה לידך ואקימנה לקדמיך וחטית לך כל יומיה הלא אלולי אתשינן הלא כדו עזרנן דן זבנהים ואמר לון ישראל אבוון אם כן אפוא דה עבדו סבו מנבזת ארעה במניכון ואעתו לגברה מנחה זעור שעבה וזעור דבש קטף וכרכם ביצטקין ולוזים וכסף תניאן סבו באדיכון וית כספה דאתעזר בפם חדיכון תעזרון באדיכון לוי משגו היא וית אחוכון סבו וקומו ועזרו ליד גברה ואל שדי יתן לכון רחמים לקדם גברה וישלח לכון ית אחוכון אחדה וית בנימים ואנא כמד אתתכלת אתתכל ונסבו גבריה ית שליחתה הדה ותניאן כסף נסבו באדון וית בנימים וקעמו ונעתו למצרים וקעמו לקדם יוסף וחזה יוסף יתון וית בנימים ואמר לדעל ביתה אעל ית גבריה לביתה וכס נכיסה וכבן הלא עמי ייכלון גבריה בטהרים ועבד גברה כמד אמר יוסף ועאל גברה ית גבריה לבית יוסף ודחלו גבריה כד אתיעלו לבית יוסף ואמרו על ממלל כספה דאתעזר בחדינן בשרואה אנחנן מתיעלים למתגללה עלינן ולמתנפלה עלינן למסב יתנן לעבדים וית חמורינן וקדמו ליד גברה דעל בית יוסף ומללו עמה תרח ביתה ואמרו בבעו מרבי מיעת נעתנן בשרוה לממור מזון והוה כד אתינן לאבתותה ואפתחנן ית חדינן ואה כסף גבר בפם חדה כספנן במתקלה ועזרנן יתה באדנן וכסף עורן נסבנן באדנן לממור מזון לא חכמנן מן שבה כספנן בחדינן ואמר שלם לכון אל תדחלון אלהכון ואלהה דאבהתכון יהב לכון טמירה בחדיכון כספכון על לידי ואפק לידון ית שמעון ואעל גברה ית גבריה לבית יוסף ויהב מים וסעו רגליון ויהב כסה לחמריון וכבנו ית שליחתה עד על יוסף בטהרים הלא שמעו הלא תמן ייכלון לחם ועל יוסף לביתה ואנדו לה ית שליחתה דבאדון לביתה וסגדו לה ארעה ושאל לון לשלם ואמר השלם אבוכון סאבה דאמרתון הכדה קים ואמרו שלם לעבדך לאבונן הכדה קים ואמר בריך גברה ההו לאלהים ועקדו וסגדו ותלה עיניו וחזה ית בנימים אחיו בר אמה ואמר הדן אחוכון זעורה דאמרתון לי ואמר אלהים ירתינך ברי וזרז יוסף הלא אכמרו רחמיו על אחיו ובעו למבכי ועל לגבה ובכה תמן וסעו אפיו ונפק ואסתובר ואמר שבו לחם ושבו לה לודה ולון לודון ולמצראי האכלים עמה לודון הלא לא ייכלון מצראי למיכל עם עבראי לחם הלא תועבה הי למצראי ויתבו לקדמיו רבה כרביאנותה וזעורה כזעורנותה ואתמהו גבריה גבר על עברה ותלה מסבלה מן עם אפיו לידון וסגת מסבלת בנימים ממסבלת כלון חמשה חלקין ושתו ואתרבו עמה ופקד ית דעל ביתה למימר מלי ית חדי גבריה מזון כמד יכלון מסבל ושבי כסף גבר בפם חדה וית כלידי כליד כספה תשבי בפם חדה דזעורה וית כסף מירה ועבד כממלל יוסף דמלל צפרה אניר וגבריה שלחו אנון וחמוריון אנון נפקו מן קרתה לא הרחקו ויוסף אמר לדעל ביתה קום רדף בתר גבריה ותמטינון ותימר לון למה שלמתון בישה תחת טבה הלא דן דישתה רבי בה והוא נסוי ינסי בה אבעשתון דעבדתון ואמטתון ומלל עמון ית ממלליה אלין ואמרו למה ימלל רבי כממלליה אלין חסלה לעבדיך מן מעבד כממללה הדן הא כספה דאשקענן בפם חדינן עזרנן לידך מן ארע כנען ואיך נגנב מבית רבך כסף אי דהב דיתשקע עמה מן עבדיך יתקטל ואף אנחנן נהי לרבי לעבדים ואמר אף כדו כמליכון כן הוא דיתשקע עמה יהי לי עבד ואתון תון ברין וזרזו ואעתו גבר חדה ארעה ואפתחו גבר חדה ופתש ברבה שרי ובזעורה עסל ואתשקע כלידה בחדה דבנימים וקדדו תכסיאתון ואטינו גבר על חמורה ועזרו לקרתה ועל יהודה ואחיו בית יוסף והו הכדה תמן ונפלו לקדמיו ארעה ואמר לון יוסף מה עובדה הדן דעבדתון הלא חכמתון הלא נסוי ינסי גבר דכבתי ואמר יהודה מה נימר לרבי ומה נמלל ומה נצטדק והאלהים אשקע ית עוב עבדיך הננן עבדים לרבי אף אנחנן אף דאתשקע כלידה באדה ואמר חסלה לי מן מעבד הדה גברה דאתשקע כלידה באדה הו יי לי עבד ואתון סקו לשלם ליד אבוכון וקדם לידה יהודה ואמר בבעו רבי ימלל שבי עבדך ממלל במשמוע רבי ואל יתקף רגזך בעבדך הלא כבתך כפרעה רבי שאל ית עבדיו למימר היית לכון אב אי אח ונימר לרבי יית לנן אב סאב ואולד סהבים זעור אחיו מית ואתותר הו לחודה לאמה ואבוה רעמה ואמרת לעבדיך אעתותה לידי ואשבי עיני עליו ואמרנן לרבי לא יכל רביה למשבק ית אביו ושבק ית אביו ומאת ואמרת לעבדיך אם לא ייעת אחוכון זעורה עמכון לא תוזפון למחזי אפי והוה כד סלקנן ליד עבדך אבונן וחבינן לה ית מלי רבי ואמר אבונן עזרו מירו לנן זעור מזון ואמרנן לא נכל למיעת אם יית אחונן זעורה עמנן וניעת הלא לא נכל למחזי ית אפי גברה ואחונן זעורה ליתו עמנן ואמר עבדך אבה לנן אתון חכמתון הלא תרין ילדת לי אתתי ונפק אחד מן עמי ואמר ברן חטוף אתעטף ולא חזיתה עד הכה ותסבון אף ית דן מן עם אפי וירענה אסקל ותעתון ית סיבתי בבישה לשאל וכדו כמיעלי ליד עבדך אבה ורביה ליתו עמי ונפשה קטירה בנפשה ויי כחזותה הלא לית רביה עמנן ומאת ויעתון עבדיך ית סיבות עבדך אבונן בגנו לשיול הלא עבדך ערב ית רביה מן עם אבוה למימר אם לא אנדינה לידך וחטית לאבה כל יומיה וכדו יתב שבי עבדך תחת רביה עבד לרבי ורביה יסק עם אחיו הלא איך אסק ליד אבה ורביה ליתו עמי דלא אחזי בבישה דישקע ית אבה ולא יכל יוסף למסתוברה לכל דקעמים עלביו וזעק ואפקו כל גבר מן עמה ולא קעם גבר עמה במעכום יוסף עם אחיו ויהב ית קלה בבכיה ושמעו מצראי ושמעו בית פרעה ואמר יוסף לאחיו אני יוסף הכדה דאבה קעים ולא יכלו אחיו למגבה יתה הלא אתבהלו מקדמיו ואמר יוסף לאחיו קדמו שבי לידי וקדמו ואמר אנא יוסף אחוכון דזבנתון יתי למצרים וכדו אל תצטערון ואל יתקף בעיניכון כד זבנתון יתי הכה הלא למוחה שלחי אלהים לקדמיכון הלא דן תרתין שנים כפן בגו ארעה ועוד חמש שנין דלית חרדאי וחצד ושלחי אלהים לקדמיכון למשבה לכון חמירן בארעה ולמוחה לכון פליטה רבה וכדו לא אתון שלחתון יתי הכה אלא האלהים ושבתי לאב לפרעה ולרב לכל ביתה ושליט בכל ארע מצרים זרזו וסקו ליד אבה ותימרון לה אכהן אמר ברך יוסף שבתי אלהים לרב לכל מצרים נת לידי ואל תקעם ותדור בארע גשן ותהי קריב לידי אתה ובניך ובני בניך עאנך ותוריך וכל דלך ואספק יתך תמן הלא עוד חמש שנים כפן דלא תתערב אתה וביתך וכל דלך ואה עיניכון חזין ועיני אחי בנימים הלא פמי הממלל עמכון ותחבון לאבה ית כל איקרי במצרים וית כל דחזיתון ותזרזון ותעתון ית אבה לאכה ונפל על צבר בנימים אחיו ובכה ובנימים בכה על צברה ונשק לכל אחיו ובכה עליון ובתר כן מללו אחיו עמה וקלה אשתמע בית פרעה למימר אתו אחי יוסף וטב בעיני פרעה ובעיני עבדיו ואמר פרעה ליוסף אמר לאחיך דה עבדו ואטינו ית בעירכון ואזלו ואתו לארע כנען וסבו ית אבוכון וית בתיכון ואתו לידי ואתן לכון ית טב ארע מצרים וייכלון ית דמע ארעה ויתה פקדת דה עבדו וסבו לכון מן ארע מצרים עגלן לטפלכון ולנשיכון ותסבלון ית אבוכון ותיתון ועיניכון אל תיעס על מניכון הלא טב כל ארע מצרים לכון הו ועבדו כן בני ישראל ויהב לון יוסף עגלן על מימר פרעה ויהב לון זבדין לאורעה לכלון יהב לגבר חליפן תכסיאן ולבנימים יהב תלת מון כסף וחמש חליפן תכסיאן ולאבוה שלח כדה עסרה חמרים סבילין מטב ארע מצרים ועסר אתנן סבילן מיר ולחם ומזון לאבוה לאורעה ושלח ית אחיו ואזלו ואמר לון אל תתרגזון באורעה וסלקו ממצרים ואתו ארע כנען ליד יעקב אבוון וחבו לה למימר עוד יוסף קיאם והלא הו שליט בכל ארע מצרים ואתפג לבה הלא לא אימן לון ומללו עמה ית כל מלי יוסף דמלל עמון וחזה ית עגלאתה דשלח יוסף למסבל יתה ואתוחית רוח יעקב אבוון ואמר ישראל סגי עוד יוסף ברי קיאם איזל ואחזינה בהדלא אמות ונטל ישראל וכל דלה ואתא באר שבע ודבח דבחים לאלהי אביו יצחק ואמר אלהים לישראל בחזבי ליליה ואמר יעקב יעקב ואמר אהנה ואמר אנא עיולה אלהה דאבוך אל תדעל ממיעת למצרים הלא לגוי רב אשבינך תמן אנא אעת עמך למצרים ואנא אסקנך אף סלק ויוסף ישבי אדיו על עיניך וקעם יעקב מבאר שבע וסבלו בני ישראל ית יעקב אבוון וית טפלון וית נשיון בעגלאתה דשלח פרעה למסבל יתה ונסבו ית קניניון וית חותרון דחתרו בארע כנען ועלו למצרים יעקב וכל זרעה עמה בניו ובני בניו עמה ברתה ובנת בניו וכל זרעה אעל עמה למצרים ואלין שמהת בני ישראל עלוליה למצרים יעקב ובניו בכור יעקב ראובן ובני ראובן חנוך ופלוא חצרון וכרמי ובני שמעון ימואל וימין ואחד ויכין וצהר ושאול בר כנענאיתה ובני לוי גרשון קהת ומררי ובני יהודה ער ואונן שלה פרץ וזרח ומית ער ואונן בארע כנען והוו בני פרץ חצרון וחמואל ובני יששכר תולע ופועה ישוב ושמרון ובני זבולן סרד ואלון ויחלאל אלין בני לאה דילדת ליעקב בפדן ארם וית דינה ברתה כל נפש בניו ובנאתה נפש תלתין ותלת ובני גד צפון וחגי ושוני ואצבעון עדי וארודי וארולי ובני אשר ימנה וישוה וישוי ובריעה ושרח אחתון ובני בריעה חבר ומלכיאל אלין בני זלפה דיהב לבן ללאה ברתה וילדת ית אלין ליעקב שתעסר נפש בני רחל אתת יעקב יוסף ובנימים ואתילד ליוסף בארע מצרים דילדת לה אסנת ברת פוטי פרע כהן אן ית מנשה וית אפרים ובני בנימים בלע ובכר ואשבאל גרה ונעמן אחים וראש מפים ואפים וארד אלין בני רחל דילדת ליעקב כל נפש ארבעסר ובני דן חשים ובני נפתלי יחצאל וגוני יצר ושלום אלין בני בלהה דיהב לבן לרחל ברתה וילדת ית אלין ליעקב כל נפש שבע כל נפשה דעלת עם יעקוב למצרים נפוקי ירכה מלבר נשי בני יעקב כל נפש אשתים ושת ובני יוסף דאתילדו לה במצרים נפש תרים כל נפשה לבית יעקב עלת למצרים שבעים וית יהודה שלח לקדמיו ליד יוסף למחזי אפיו לגשן ואתא ארע גשן ואסר יוסף מרכבתה וסלק לזימון ישראל אביו לגשן ואתחזה לה ונפל על צוארה ובכה על צוארה עוד ואמר ישראל ליוסף אמות הזבנה בתר חזית אפיך הלא כדך קעים ואמר יוסף לאחיו ולבית אבוה אסק וחבי לפרעה ואימר לה אחי ובית אבה אד בארע כנען אתו לידי וגבריה רעי עאן הלא גברי קניאן הוו ועאנון ותוריון וכל דלון איתו ויהי כד יזעק לכון פרעה ויימר מה עובדיכון ותימרון גברי קניאן הוו עבדיך מרביותן ועד כדו אף אנחנן אף אבהתנן בדיל תדורון בארע גשן הלא תועבת מצרים כל רעי עאן ועל יוסף וחבה לפרעה ואמר לה אבה ואחי ועאניון ותוריון וכל דלון אתו מן ארע כנען ואה אנון בארע גשן ומן איצטר אחיו נסב עמה חמשה גברים ואקימון לקדם פרעה ואמר פרעה לאחי יוסף מה עובדיכון ואמרו לפרעה רעי עאן עבדיך אף אנחנן אף אבהתנן ואמרו לפרעה למתותבה בארעה אתינן הלא לית מרעה לעאנה דלעבדיך הלא יקר כפנה בארע כנען וכדו ידורון שבי עבדיך בארע גשן ואמר פרעה ליוסף למימר אבוך ואחוך אתו לידך ארע מצרים לקדמיך היא במיטב ארעה אדיר ית אבוך וית אחיך ידורון בארע גשן ואם עכמת הית בון גברי חיל ותשבינון רבני קניאן על דלי ואעל יוסף ית יעקב אבוה ואקימה לקדם פרעה וברך יעקב ית פרעה ואמר פרעה ליעקב כמה ימי שני חייך ואמר יעקב לפרעה יומי שני מתותבי תלתין ומאה שנה זעור ובישים הוו יומי שני חיי ולא אמטו ית יומי שני חיי אבהתי ביומי מתותביון וברך יעקב ית פרעה ונפק מלקדם פרעה ואדיר יוסף ית אביו וית אחיו ויהב לון סחנה בארע מצרים במיטב ארעה בארע רעמסס כמד פקד פרעה וספק יוסף ית אביו וית אחיו וית כל בית אבוה לחם לפם טפלה ולחם לית בכל ארעה הלא יקר כפנה שריר וליאת ארע מצרים וארע כנען מקדם כפנה ולקט יוסף ית כל כספה דאתשקע בארע מצרים ובארע כנען במירה דאנון מהרים ואיתי יוסף ית כספה לבית פרעה ושלם כספה מן ארע מצרים ומן ארע כנען ואתו כל מצראי ליד יוסף למימר אב לנן לחם ולמה נמות קבלך הלא אמצי כספה ואמר יוסף אנדו קניאניכון ואתן לכון לחם בקניניכון אם אמצי כספה ואיתו ית קניאניון ליד יוסף ויהב לון יוסף לחם בסוסיה ובקניאן עאנה ובקניאן תוריה ובחמריה וסענון בלחם בכל קניאניון בשתה ההיא ושלמת שתה ההיא ואתו לידה בשתה תניאנתה ואמרו לה לא נבהת מרבי הלא אם שלם כספה וקניאן בהמתה עם רבי לא אשתיאר לקדם רבן בלוד אם גויתנן וארעתנן למה נמות לעיניך אף אנחנן אף ארעתנן זבן יתן וית ארעתנן בלחם ונהי אנחנן וארעתנן עבדים לפרעה ואב זרע ונתוחי ולא נמות וארעה לא תשם וזבן יוסף ית כל ארעת מצרים לפרעה הלא זבנו מצראי אנש חקלה הלא תקף עליון כפנה והות ארעה לפרעה וית עמה עבד עמה לעבדים מיצטר תהום מצרים עד איצטרה לות ארעת כהניה לא זבן הלא חלק לכהניה מן עם פרעה ואכלו ית חלקון דיהב לון פרעה על כן לא זבנו ית ארעתון ואמר יוסף לעמה הן זבנת יתכון יומן וית ארעתכון לפרעה הא לכון זרע וזרעתון ית ארעה ויי בעללאתה ותתנון חמושה לפרעה וארבע חלקיה יהי לכון לזרע חקלה ולמיכלכון ולאד בבתיכון ולמיכל לטפלכון ואמרו אוחיתנן נתשקע רעים בעיני רבי ונהי עבדים לפרעה ושבה יתה יוסף לחלק עד יומן הדן על ארעת מצרים לפרעה לחמוש לוד ארעת כהניה לודה לא הות לפרעה ודער ישראל בארע מצרים בארע גשן ואסתחנו בה ופרו וסגו שריר ואקעים יעקב בארע מצרים שבעסר שנה והוו יומי יעקב שני חייו שבע שנים וארבעים ומאה שנה וקרבו יומי ישראל לממות וזעק לברה ליוסף ואמר לה אם ני אתשקעת רעים בעיניך שבי שבי אדך תחת ירכי ותעבד שבי עמי חסד וקשט אלני תקברני במצרים ותדמכני עם אבהתי ותסבלני ממצרים ותקברני בקבורתון ואמר אנה אעבד כמליך ואמר אשתבע לי ואשתבע לה וסגד ישראל על ריש ערסה והוה בתר מליה אלין ואתמר ליוסף אה אבוך באש ונסב ית תרי בניו עמה ית מנשה וית אפרים ואתחבי ליעקב ואתמר אה ברך יוסף אתי לידך ואתקף ישראל ויתב על ערסה ואמר יעקב ליוסף אל שדי אתחזי לי בלוזה בארע כנען וברך יתי ואמר לי אהנה מפריך ואסגיאך ואתננך לקהל עמים ואתן ית ארעה הדה לזרעך בתרך סחנת עלם וכדו תרי בניך דאתילדו לך בארע מצרים עד מיעלי לידך למצרים לי אנון אפרים ומנשה כראובן וכשמעון יון לי ומולדתך דתולד בתרון לך יהון על שם אחיון יזדעקון בפלגיון ואנה במיעלי מפדן ארם מיתת עלי רחל אמך בארע כנען באורעה בעוד כברטוי ארעה למיעל לאפרתה וקברתה תמן באורע אפרתה היא בית לחם וחזה ישראל ית בני יוסף ואמר מן אלין לך ואמר יוסף לאביו בני אנון דיהב לי אלהים בדן ואמר דברון שבי לידי ואברכון ועיני ישראל יקרי מסיבו לא יכל למחזי וקדם יתון לידה ונשק לון וגפף לון ואמר ישראל ליוסף חזות אפיך לא סכית ואה חזה יתי אלהים אף ית זרעך ואפק יוסף יתון מן עם ברכיו וסגדו לאפיו ארעה ונסב יוסף ית תריון ית אפרים בימינה מסמאל ישראל וית מנשה בסמאלה מימין ישראל וקדם לידה ושלח ישראל ית אד ימינה ושבתה על ריש אפרים והוא זעורה וית סמאלה על ריש מנשה שכל ית אדיו הלא מנשה בכורה וברך ית יוסף ואמר האלהים דאתהלכו אבהתי לרעותה אברהם ויצחק האלהים דרעה יתי מדוית עד יומה הדן מלכה דפרק יתי מכל ביש יברך ית רביה אלין ויקרי בון שמי ושם אבהתי אברהם ויצחק ויפתון לסגאי בגו ארעה וחזה יוסף הלא שבה אביו ית אד ימינה על ריש אפרים ואבעש בעיניו ומעך אד אבוה למסטה יתה מן על ריש אפרים על ריש מנשה ואמר יוסף לאבוה לא כן אבה הלא דן בכורה שבי ימינך על רישה ומעי אביו ואמר עכמת ברי עכמת אף הו יהי לעם ואף הו ירבי וארום אחיו זעורה ירבי מנה וזרעה יהי מלי גועיה וברכון ביומה ההוא למימר בך יברך ישראל למימר ישבינך אלהים כאפרים וכמנשה ושבה ית אפרים לקדם מנשה ואמר ישראל ליוסף אה אנא מאת ויהי אלהים עמכון ויעזר יתכון לארע אבאתכון ואנה יהבת לך שכם אחדה על אחיך דאנסבת מן אד אמראה בחרבי ובקשתי וזעק יעקב לבניו ואמר אכנשו וחבי לכון ית דירע יתכון בעקבאית יומיה אצטמתו ושמעו בני יעקב ושמעו לישראל אבוכון ראובן בכורי אתה חילי וקדמאית לבוטי יתיר מסבלה ויתיר עזה אתרעת כמיה אל תותר הלא סלקת משכבי אבוך טטה אתחללת לעיצי סלק שמעון ולוי אחים אסכמו שקר בקיומיון בסיעדון אל תתרחי נפשי ובכנושון אל יתקף איקרי הלא ברגזון קטלו גבר ובריחותון עקרו תור משבח רגזון הלא עזיז ודביקתון הלא קשיה אפלגנון ביעקב ואבדרנון בישראל יהודה אתה יודונך אחיך אדיך בקדל דבביך ויסגדון לך בני אביך גור אריה יהודה מן עטוף ברי סלקת כביש רבי כאריה וכלביה מן יקימנה לא יסטי שבט מיהודה ומגד מבין סדריו עד הלא ייתי שלה ולה ידברון עממאי סאר לגפנה קרתה ולריקה ברי עמוקה רעי בחמר לבושה ובאדם ענבים תכסיתה עכירן עינים מן חמר ואברן שנין מן תרב זבולן לחוף ימיה ישרי והו לחוף אספינון ומיתוביתה עד צידן יששכר חמור תותבים רבע בין כרניה ויחזי מנוחתה הלא טבה וית ארעה הלא שמינה וירכן כתפה למסבל ויי לאריס משמש דן ידין עמה כאחד שבטי ישראל יי דן נחש סלק אורע מכמן אלוי שביל הנכת עקבי סוס ואפל רכבה אחריה לפצואתך כתורי יהוה גד בסור יבסרנה והו יבסר עקב מן אשר משח לחמה והו יתן מתעתידי מלך נפתלי אילה שליחה היהב מימרי פרקן בר פרותה יוסף בר פרת עלבי עין ברי זעורי עלי שור ומררוה ותיגרוה וסנותה מסעני פלגים ודרת בעמקה קשתה ואתבהלו אדרעי אדיו מן אתרי אביר יעקב מתמן רעה אבן ישראל מן אלהה דאבוך ויסעדנך ואל שדי ויברכנך ברכת שומיה מלעל ברכת תהומה דרבץ מלרע ברכת תדים ורחם ברכת אבוך ואמך גברו על ברכת בטוני עד תחמדת גבעת עלמה יהן לריש יוסף ולרום כליל אחיו בנימים דיב חטוף בצפרה יסיף סעדי ולרמשה יפלג אנחה כל אלין שבטי ישראל תריעסר ודה דמלל לון אבוון וברך יתון גבר כברכתה ברך יתון ופקד יתון ואמר לון אנא מכנש לעמי קברו יתי עם אבאתי לגו מערתה דבחקל עפרון חתאה במערתה אד בחקל מכפלה דעל קדם ממרא בארע כנען דזבן אברהם ית חקלה מן עם עפרון חתאה לסענת קבר תמן קברו ית אברהם וית שרה אתתה ותמן קברו ית יצחק וית רבקה אתתה ותמן קברת ית לאה זבינת חקלה ומערתה דבה מן עם בני חת ואסכם יעקב למפקדה ית בניו וכנש רגליו לערסה ושלם ואכנש לעמה ונפל יוסף על אפי אבוה ובכה עליו ונשק לה ופקד יוסף ית עבדיו ית רפאיה למחנטה ית אבוה וחנטו רפאיה ית ישראל ומלו לה ארבעים יום הלא כן ימלו יומי חנוטיה ובכו יתה מצראי שבעים יום ועברו יומי בכיתה ומלל יוסף עם בית פרעה למימר אם ני אתשקעת רעים בעיניכון מללו שבי במשמוע פרעה למימר אבה השבעני לקדם מותה למימר אה אנה מאת בקברי אד קטעת לי בארע כנען תמן תקברני וכדו אסק שבי ואקבר ית אבה כמד אשבעני ועזר ואמר פרעה סק וקבר ית אבוך כמד אשבעך וסלק יוסף למקבר ית אבוה וסלקו עמה כל עבדי פרעה וסאבי ביתה וכל סאבי ארע מצרים וכל בית יוסף אחיו ובית אבוה לוד טפלון ועאניון ותוריון שבקו בארע גשן וסלק עמה אף רכב אף רגלין והוה משריתה יקיר שריר ואתו עד אדר אטדה דעבר ירדנה ואספדו תמן אספוד רב ויקיר שריר ועבד לאבוה אבל שבעה יומים וחזה דיאר ארע כנענאה ית אבלה באדר אטדה ואמרו אבל יקיר דן למצראי על כן קרי שמה אד אבל מצרים ירדנה ועבדו לה בניו כן כמד פקדון וסבלו יתה בניו ארע כנען וקברו יתה במערת חקל מכפלה דזבן אברהם ית חקלה לסחנת קבר מן עם עפרון חתאה על קדם ממרא ועזר יוסף למצרים הוא ואחיו וכל דסלקו עמה למקבר ית אביו בתר קברו ית אביו וחזו אחי יוסף הלא מית אבוון ואמרו לא יסנינן יוסף עזר יעזר לנן ית כל בישתה דגמלנן יתה ופקדו על יוסף למימר אבוך פקד לקדם מותה למימר אכהן תימרון ליוסף אה תלי שבי לפשע אחיך ועובתון הלא בישה גמלוך וכדו תלי שבי לפשע עבדי אלהה דאבוך ובכה יוסף במלולון עמה ואזלו אף אחיו ונפלו לקדמיו ואמרו הנן לך לעבדים ואמר לון יוסף אל תדעלון החליפת אלהים אנא אתון חשבתון עלי בישה והאלהים חשבה לטבה לבדיל מעבד כיומה הדן למוחה עם סגי וכדו אל תדעלון אנה אספק יתכון וית טפלכון ואנחם יתון ומלל עם לבון ודער יוסף במצרים הו ובית אביו ואחה יוסף מאה ועסר שנים וחזה יוסף לאפרים בנים תליתאים אף בני מכיר בר מנשה אתילדו ביומי יוסף ואמר יוסף לאחיו אנה מאת והאלהים דכרן ידכר יתכון ויסק יתכון מן ארעה הדה לארעה דאשתבע לאברהם ליצחק וליעקב ואשבע יוסף ית בני ישראל למימר דכרן ידכר אלהים יתכון ותסקון ית גרמתי מדן עמכון ומית יוסף בר מאה ועסר שנים וחנטו יתה ואשתוי בארן במצרים ואלין שמהת בני ישראל דעלו למצרים עם יעקב גבר וביתה עלו ראובן ושמעון ולוי ויהודה ויששכר וזבולן ובנימים דן ונפתלי גד ואשר והוו כל נפש נפוקי ירך יעקב שבעים נפש ויוסף הוה במצרים ומית יוסף וכל אחיו וכל דרה ההוא ובני ישראל פרו ושרצו וסגו ואתעילו בשריר שריר ואמלית ארעה מנון וקם מלך חדת על מצרים דלא חכם ית יוסף ואמר לעמה אה עם בני ישראל סגי וחיול מנן אתא נתחכם לה דלא יסגי ויי כד ירענן קרבה ומתוזף אף הוא על סנינן ומגחי בנן וסלק מן ארעה ושבו עליו רבני מפלעים לבדיל מלבטתון בסבליון ובנו קרין מגדדן לפרעה ית פיתון וית רעמסס וכמד ילבטון יתה כן יפרה וכן יפתי ואציקו מקדם בני ישראל ועבדו מצראי ית בני ישראל בקשאי ומררו ית חייון בעבדה קשיה בטיאמה ובלבניה ובכל עבדה בברה ית כל עבדתון דעבדו בון בקשי ואמר מלך מצרים למילדאתה עבראתה אד שם אחתה שפרה ושם תניאנתה פועה ואמר בילידכין ית עבראתה ותחזין על אבניה אם בר הו ותקטלין יתה ואם ברה היא ותוחינה ודעלי מילדאתה מן האלהים ולא עבדי כמד מלל לין מלך מצרים ואוחין ית ילידיה וזעק פרעה למילדאתה ואמר לין ממה עבדתין ית ממללה הדן ואוחיתין ית ילידיה ואמרי מילדאתה לפרעה הלא לא כנשיה מצראתה עבראתה הלא חין אנין בהדלא תיעל לידין מילדתה וילדו ואיטב אלהים למילדאתה וסגו עמה ואתעילו שריר והוה כד דעלי מילדאתה מן האלהים ועבד לין בתים ופקד פרעה לכל עמה למימר כל ברה דמתילד לעבראי לנהרה תרמון וכל ברתה תחון ואזל גבר מבית לוי ונסב ית ברת לוי ובטנת אתתה וילדת בר וחזת יתה הלא טב הוא וכוננתה תלתה ירחים ולא יכלת עוד מכוננתה ונסבת לה אמה תיבות גמא וחמרתה בחימר ובזפת ושבית בה ית ילידה ושבית בסופה על ספת נהרה ואתקוממת אחתה מרחיק למעכם מה יתעבד לה ונעתת ברת פרעה למסעי על נהרה ורביאתה אלכי על אד נהרה וחזת ית תיבותה בגו סופה ושלחת ית אמתה ונסבתה ופתחתה וחזת ית ילידה ואה רבי בכי ורחמת עליו ברת פרעה ואמרת מילידי עבראי דן ואמרת אחתה לברת פרעה איזל ואזעק ליך אתה מינקה מן עבראתה ותינק ליך ית ילידה ואמרת לה ברת פרעה אזלי ואזלת אלימתה וזעקת ית אם ילידה ואמרת לה ברת פרעה הלכי ית ילידה הדן ואינקיתה לי ואני אתן ית אגריך ונסבת אתתה ית ילידה ואינקתה ורבה רביה ואנדיתה ליד ברת פרעה והוה לה לבר וקרת ית שמה משה ואמרת הלא מן מיה משיתה והוה ביומיה האנון ורבה משה ונפק ליד אחיו וחזה בסבליון וחזה גבר מצראי מעי גבר עבראי מן אחיו ואסתכל הכה והכה וחזה הלא לית אנש וקטל ית מצראה וטמרה בחלה ונפק ביומה תניאנה ואה תרין גברין עברים נצים ואמר לעיבה למה תמעי עברך ואמר מן שבתך לגבר רב ולדיאן עלינן התקטלני אתה אמר כמד קטלת ית מצראה ודעל משה ואמר איך אתעכם ממללה ושמע פרעה ית ממללה הדן ובעו למקטל ית משה וחקר משה מקדם פרעה ודער בארע מדין ויתב על בירה ולכהן מדין שבע בנן ואתי ודלי ומלי ית מרכעיה למשקאה ית עאן אבוין ואתו רעיניה וטרדונון וקעם משה ואפצתין ואשקה ית עאנון ואתי ליד רעואל אבוין ואמר ממה זרזתין מיתי יומן ואמרי גבר מצראי אפצתן מן אד רעיניה ואף דלא דלא לנן ואשקה ית עאנה ואמר לבנאתה ואהנו למה דן שבקתין ית גברה זעקן לה ויאכל לחם ואתרשי משה למדור עם גברה ויהב ית צפורה ברתה למשה לאתה וילדת בר וקרא ית שמה גרשם הלא אמר תותב הוית בארע נכראותה והוה ביומיה סגייה האנון ומית מלך מצרים ואתנחו בני ישראל מן עבידתה וצבעו וסלקת אשבהותון ליד האלהים מן עבידתה ושמע אלהים ית כריזתון ודכר אלהים ית קיאמה עם אברהם ועם יצחק ועם יעקב וחזה אלהים ית בני ישראל ועכם אלהים ומשה הוה רעה ית עאן יתרו חתנה כהן מדין ודעק ית עאנה אחרי מדברה ואתא לטור האלהים לחורב וחזה לה מלאך יהוה בלהבת אש מבגו סניה וחזה ואה סניה יקיד באש וסניה ליתו מתאכל ואמר משה אסטי שבי ואחזי ית חזבה רבה הדן ממה לא יתוקד סניה וחזה אלהים הלא אסטה למחזי וזעק לה אלהים מבגו סניה ואמר משה משה ואמר אהנה ואמר אל תקרב עטף שלף מסניך מן על רגליך הלא אתרה דאתה קעם עליו ארעת קדש היא ואמר אהנה אלהה דאבהתך אלהה דאברהם ואלהה דיצחק ואלהה דיעקב וכסה משה אפיו הלא דעל מסתכלה להאלהים ואמר יהוה חזו חזית ית לבוט עמי דבמצרים וית צבעתון שמעת מקדם קדמיו הלא עכמת ית מעיה ואיעת למפצהתה מן אד מצראי ולמסקתה מן ארעה ההיא לארע טבה ופתיחה לארע מדיבה חלב ודבש לאתר כנענאה חתאה ואמראה ופרזאה וגרגשאה וחואה ויבוסה וכדו אה צבעת בני ישראל עלת לידי ואף חזית ית לחצה דמצרים לחצים יתון וכדו אתא ואשלחנך ליד פרעה ותפק ית עמי בני ישראל ממצרים ואמר משה להאלהים מן אנה כד איזל ליד פרעה וכד אפק ית בני ישראל ממצרים ואמר הלא אהי עמך ודן לך סימן הלא אנה שלחתך באפקותך ית עמה ממצרים תשמשון ית האלהים על טורה הדן ואמר משה להאלהים אה אנה עלל ליד בני ישראל ואימר לון אלהי אבהתכון שלחי לידכון ויימרון לי מה שמה מה אימר לון ואמר אלהים למשה "אהיה אשר אהיה" ואמר אכהן תימר לבני ישראל "אהיה" שלחי לידכון ואמר עוד אלהים למשה אכהן תימר לבני ישראל יהוה אלהי אבהתכון אלהי אברהם ואלהי יצחק ואלהי יעקב שלחי לידכון דן שמי לעלם ודן דכרי לדר ודר אזל ותכנש ית סאבי בני ישראל ותימר לון יהוה אלהי אבהתכון אתחזי לידי אלהי אברהם ויצחק ויעקב למימר פקוד אפקדת יתכון וית דעביד לכון במצרים ואמרת אסק יתכון מלבוט מצראי לארע כנענאה וחתאה ואמראה ופרזאה וגרגשאה וחואה ויבוסאה לארע מדיבה חלב ודבש וישמעון לקלך ותיעל אתה וסאבי ישראל ליד מלך מצרים ותימרון לה יהוה אלהי עבראי מתקרי עלינן ניזל שבי אורע תלתה יומים במדברה ונדבח ליהוה אלהנן ואנא חכמת הלא לא יתן יתכון מלך מצרים למיזל הלא באד תקיפה ואשלח ית אדי ואקטל ית מצראי בכל פליאתי דאעבד בגבה ובתר כן ישלח יתכון ואתן ית רעמות עמה הדן בעיני מצרים ויהי כד תהכון לא תהכון ריקנין וישול גבר מן עם עברה ואתה מן עם עברתה משכינתה ומגירת ביתה מני כסף ומני דהב ותכסיאן ותשבינון על בניכון ועל בנאתכון ותרוקנון ית מצראי ואגיב משה ואמר והן לא יימנון לי ולא ישמעון לקלי הלא יימרון לא אתחזי לך יהוה ואמר לה יהוה מה דן באדך ואמר אטר ואמר הרמיתה ארחה וארמתה ארעה והוה לנחש וערק משה מקדמיו ואמר יהוה למשה שלח אדך ואחד בעקבה ושלח אדה ואתקף בה והוה לאטר בכפה לבדיל יימנון הלא אתחזי לך יהוה אלהי אבהתכון אלהי אברהם ואלהי יצחק ואלהי יעקב ואמר יהוה לה עוד אעל שבי אדך בחבך ואעל אדה בחבה ואפקה מן חבה ואה אדה מצרעה כתלג ואמר עזר אדך לחבך ועזר אדה לחבה ואפקה מן חבה ואה שביה כבסרה ויהי אם לא יימנון לך ולא ישמעון לקל סימנה קדמאה ויימנון לקל סימנה עורנה ויהי אם לא יימנון אף לתרי סימניה אלין ולא ישמעון לקלך ותסב ממימי נהרה ותשפך ליבשתה ויהון מיה דתסב מן נהרה יהון לדם ביבשתה ואמר משה ליהוה בעו מרי לא גבר מלים אנה אף מן אתמל אף מתליתאי אי מן אד מללך עם עבדך הלא יקיר פם ויקיר לשן אנה ואמר יהוה לה מן שבה פם לאנש אי מן ישבי מלל אי אשתיק אי נעיר אי סמי הלא אנה יהוה וכדו אזל ואנה אהי עם פמך והורינך דא תמלל ואמר בעו מרי שלח שבי באד תשלח ואתקף רגז יהוה במשה ואמר הלא אהרן אחוך ליואה חכמת הלא מלל ימלל הו ואף אה הו נפק לזימונך ויחזינך ויחדי בלבה ותמלל עמה ותשבי ית מליה בפמה ואנה אהי עם פמך ועם פמה והורי יתכון ית דתעבדון וימלל הו לך עם עמה ויהי הו יי לך לפם ואתה תהי לה לאלהים וית אטרה הדן תסב באדך דתעבד בה ית סימניה ואזל משה ועזר ליד יתרו חמוה ואמר לה איזל שבי ועזר ליד אחי דבמצרים ואחזי הכדון קעימים ואמר יתרו למשה אזל לשלם ואמר יהוה למשה במדין אזל עזר למצרים הלא מיתו כל גבריה דמבעים ית נפשך ונסב משה ית אתתה וית בניו וארכבון על חמורה ועזר ארע מצרים ונסב משה ית אטר האלהים באדה ואמר יהוה למשה במהכך למעזר למצרים חזי ית כל סימניה דשבית באדך ותעבדנון לקדם פרעה ואנה אתקף ית לבה ולא ישלח ית עמה ותימר לפרעה אכהן אמר יהוה ברי בכורי ישראל ואמר לך שלח ית ברי וישמשני ותמעי למשלחתה אה אנא קטל ית ברך בכורך והוה באורעה בהבתותה ופגעה יהוה ובעו למרתתנה ונסבת צפורה נאר וקטעת ית ערלת בנה וקרבת לרגליו ואמרת הלא חמיו דמים אתה לי וארף מנה טטה אמרת חמיו דמים לגזרתה ואמר יהוה לאהרן אזל לזימון משה למדברה ואזל ופגעה בטור האלהים ונשק לה וחבי משה לאהרן ית כל מלי יהוה דשלחה וית כל סימניה דפקדה ואזלו משה ואהרן וכנשו ית כל חכימי בני ישראל ומלל אהרן ית כל ממלליה דמלל יהוה עם משה ועבד סימניה לעיני עמה ואימנו עמה ושמעו הלא אפקד יהוה ית בני ישראל והלא חזה ית לבוטון ועקדו וסגדו ובתר עלו משה וא[הרן] ואמרו לפרעה אכהן אמר יהוה אלהי ישראל שלח ית עמי ויחגון לי במדברה ואמר פרעה מן יהוה דאשמע בקלה למשלח ית ישראל לא חכמת ית יהוה ואף ית ישראל לא אשלח ואמרו אלהי עבראי מתקרי עלינן נהך שבי למדברה אורע תלתה יומים ונדבח ליהוה אלהנן דלא יפגענן במותן אי בחרב ואמר לון מלך מצרים למה משה ואהרן תפרדון ית עמה מן עובדיון אזלו לסבליכון ואמר פרעה הא סגים כדו מן עם ארעה ותבטלון יתון מסבליון ופקד פרעה ביומה ההוא ית קדמיה בעמה וית ספריו למימר לא תוזפון למתן תבן לעמה למלבן לבנים כאתמל תליתאי אנון ייזלון ויקששון לון תבן וית דמית לבניה דאנון עבדים אתמל תליתאי תשבון עליון לא תבצרון מנה הלא ארפים אנון על כן אנון צבעים למימר נהך נדבח לאלהנן תתיקר עבידתה על גבריה ויענון בה ולא יענון במלי שקר ונפקו קדמי עמה וספריו ומללו עם עמה למימר אכהן אמר פרעה לינה יהב לכון תבן אתון אזלו וסבו לכון תבן מן דתשקעון הלא לית מתבצר מן עבדתכון ממלל ובדר עמה בכל ארע מצרים למקששה קש לתבן וקדמיה עצמו בעמה למימר אסכמו עובדיכון ממלל יום ביומה כמד בהבות תבנה ייב לכון ולקו ספרי בני ישראל דשבו עליון קדמי פרעה למימר ממה לא אסכמתון חלקכון למלבן כאתמל תליתאי אף אתמל אף יומן ועלו ספרי בני ישראל וצבעו לפרעה למימר למה תעבד אכהן לעבדיך תבן לית מתיהב לעבדיך ולבנים אמרים לן עבדו ואה עבדיך מעיבים ועובתה עמך ואמר ארפים אתון ארפים על כן אתון אמרים נהך נדבח ליהוה וכדו אזלו שמשו ותבן לא יתיהב לכון ודמית לבניה תתנון וחזו ספרי בני ישראל יתון בביש למימר לא יתבצר מלבניכון ממלל יום ביומה ופגעו ית משה וית אהרן קעמים לזימונון באפקותון מן עם קדם פרעה ואמר לון יחזי יהוה עליכון וידון דאסריתון ית ריחנן בעיני פרעה ובעיני עבדיו למתן חרב באדה למקטלנן ועזר משה ליד יהוה ואמר מרי למה הבעשת לעמה הדן ולמה דן שלחתני ומד עלת ליד פרעה לממללה בשמך אבעש לעמה הדן ואפצי לא אפצית ית עמך ואמר יהוה למשה אתה תחזי ית דאעבד לפרעה הלא באד תקיפה ישלחנון ובאד תקיפה יטרדנון מן ארעה ומלל יהוה עם משה ואמר לה אני יהוה ואתחזית לאברהם וליצחק וליעקב באל שדי ושמי יהוה לא אתעכמת לון ואף אקימת ית קיאמי עמון למתן לון ית ארע כנען ית ארע מתותביון דאתותבו בה ואף אנא שמעת ית כריזת בני ישראל דמצראי מעבדים יתון ואדכרת ית קיאמי לכן אמר לבני ישראל אנא יהוה ואפק יתכון מתחת סבלת מצראי ואפצי יתכון מן תשמישון ואפרק יתכון באדרע נתיה ובדינים רברבים ואסב יתכון לי לעם והי לכון לאלהים ותעכמון הלא אני יהוה אלהכון המפק יתכון מתחת סבלי מצראי ואיתי יתכון לארעה דארמת עם אדי למתן יתה לאברהם ליצחק וליעקב ואתן יתה לכון מירתה אני יהוה ומלל משה כן לבני ישראל ולא שמעו למשה מקצר רוח ומן עבדה קשיה ואמרו למשה קץ ני מנן ונשמש ית מצראי הלא טב לנן תשמיש ית מצראי ממותנן במדברה ומלל יהוה עם משה למימר על מלל עם פרעה מלך מצרים וישלח ית בני ישראל מן ארעה ומלל משה לקדם יהוה למימר אה בני ישראל לא שמעו לי ואיך ישמעני פרעה ואנה בטול ספואן ומלל יהוה עם משה ועם אהרן ופקדון לבני ישראל ולפרעה מלך מצרים למפקה ית בני ישראל מן ארע מצרים ואלין ראשי בית אבהתון בני ראובן בכור ישראל חנוך ופלוא חצרון וכרמי אלין כרן ראובן ובני שמעון ימואל וימין ואחד ויכין וצהר ושאול בר כנענאיתה אלין כרן שמעון ואלין שמהת בני לוי לתולדתון גרשון קהת ומררי ושני חיי לוי שבע ותלתין ומאה שנה ובני גרשון לבני ושמעי לכרניון ובני קהת עמרם ויצהר חברון ועזיאל ושני חיי קהת תלת ותלתין ומאה שנה ובני מררי מחלי ומושי אלין כרן לואה לתולדתון ונסב עמרם ית יוכבד עביבתה לה לאתה וילדת לה ית אהרן וית משה וית מרים אחתון ושני חיי עמרם שת ותלתין ומאה שנה ובני יצהר קרח נפג וזכרי ובני עזיאל מישאל ואליצפן וסתרי ונסב אהרן ית אלישבע ברת עמינדב אחת נחשון לה לאתה וילדת לה ית נדב וית אביהוא ית אלעזר וית איתמר ובני קרח אסור ואלקנא ואביסף אלין כרן קרחה ואלעזר בר אהרן נסב לה מבנאת פוטיאל לה לאתה וילדת לה ית פינחס אלין ראשי בית לואה לכרניון הוא אהרן ומשה דאמר יהוה להון אפקו ית בני ישראל מן ארע מצרים על חיליון אנון מלליה/ממלליה#2#/ עם פרעה מלך מצרים למפקה ית בני ישראל מן ארע מצרים הוא משה ואהרן והוה ביום מלל יהוה עם משה בארע מצרים ומלל יהוה עם משה למימר אני יהוה מלל עם פרעה מלך מצרים ית כל דאנה ממלל עמך ואמר משה לקדם יהוה הא אנא בטול ספואן ואיך ישמעני פרעה ואמר יהוה למשה חזי יהבתך אלהים לפרעה ואהרן אחוך יי נביאך אתה תמלל ית כל דאפקדך ואהרן אחוך ימלל עם פרעה וישלח ית בני ישראל מן ארעה ואנא אקשה ית לב פרעה ואסגי ית סימני וית פליהתי בארע מצרים ולא ישמע לכון פרעה ואתן ית אדי במצרים ואפק ית חילי ית עמי בני ישראל מן ארע מצרים בדינים רברבים ויעכמון כל מצראי הלא אנא יהוה בנתעי ית אדי על מצראי ואפק ית עמי בני ישראל מבגוון ועבד משה ואהרן כמד פקד יהוה יתון כן עבדו ומשה בר תמנים שנה ואהרן בר תלת ותמנים שנה במלולון עם פרעה ומלל יהוה עם משה ועם אהרן למימר כד ימלל עמכון פרעה למימר אבו לכון סימן אי פלי ותימר לאהרן סב ית אטרך וארמי לקדם פרעה ויי לתנין ועל משה ואהרן לקדם פרעה ועבדו כן כמד פקד יהוה וארמה אהרן ית אטרה לקדם פרעה ולקדם עבדיו והוה לתנין וזעק אף פרעה לחכמיה ולקסמיה ועבדו אף אנון חרשי מצרים בחרשיון כן וארמו גבר אטרה והוו לתנינים ובלע אטר אהרן ית אטריון ואתקף לב פרעה ולא שמע לון כמד מלל יהוה ומלל יהוה עם משה יקר לב פרעה מעי למשלח ית עמה אזל ליד פרעה בצפרה הא הוא נפק למיה ותתקומם לזימונה על ספת נהרה ואטרה דאתפך לנחש תסב באדך ותימר לה יהוה אלהי עבראי שלחי לידך למימר שלח ית עמי וישמשני במדברה והא לא שמעת עד אכה אכהן אמר יהוה בדה תעכם הלא אני יהוה אה אנה מעי באטרה דבאדי על מיה דבנהרה ויתפכון לאדם ונוניתה דבנהרה תמות ויסרי נהרה וילאון מצראי למשתי מים מן נהרה ואזל משה ואהרן ליד פרעה ואמרו לה יהוה אלהי עבראי שלחן לידך למימר שלח ית עמי וישמשני במדברה ואה לא שמעת עד אכה אכהן אמר יהוה בדה תעכם הלא אני יהוה הא אנא מעי באטרה דבאדי על מיה דבנהרה ויתפכון לאדם ונוניתה דבנהרה תמות ויסרי נהרה וילון מצראי למשתי מים מן נהרה ואמר יהוה למשה אמר לאהרן סב ית אטרך ונתע ית אדך על מימי מצרים על נהריון ועל שאקיון ועל אגמעיון ועל כל מכנשת מימיון ויון אדם והוה אדמה בכל ארע מצרים ובקצמיה ובאבניה ועבדו כן משה ואהרן כמד פקד יהוה וארם באטרה ומעה ית מיה דבנהרה לעיני פרעה ולעיני עבדיו ואתפכו כל מיה דבנהרה לאדם ונוניתה דבנהרה מיתת ואסרה נהרה ולא יכלו מצראי למשתי מים מן נהרה והוה אדמה בכל ארע מצרים ועבדו כן חרשי מצרים בחרשיון ואתקף לב פרעה ולא שמע לון כמד מלל יהוה ואתפנה פרעה ועל לביתה ולא שבה לבה אף לדה וחפרו כל מצראי סארת נהרה מים למשתי הלא לא יכלו למשתי ממימי נהרה ומלו שבעה יומים בתר מעו יהוה ית נהרה ואמר יהוה למשה על ליד פרעה ותמלל עמה אכהן אמר יהוה שלח ית עמי וישמשני ואם מעי אתה למשלח הא אנה נגף ית כל תהומך בארדענים וישרץ נהרה ארדענים ויסקון וייעלון בבתיך ובגבאי מדמכיך ועל ערסתך ובבתי עבדיך ובעמך ובתנוריך ובמלאשתך ובך ובעמך ובכל עבדיך יסקון ארדעניה ועל משה ואהרן ליד פרעה ומללו עמה אכהן אמר יהוה שלח ית עמי וישמשני ואם מעי אתה למשלח הא אנה נגף ית כל תהומך בארדעניה וישרץ נהרה ארדענים ויסקון וייעלון בבתיך ובגבאי מדמכיך ועל ערסתך ובבתי עבדיך ובעמך ובתנוריך ובמלאשתך ובך ובעמך ובכל עבדיך יסקון ארדעניה ואמר יהוה למשה אמר לאהרן אנתע ית אדך באטרך על נהריה ועל שחקיה ועל אגמעיה ואסק ית ארדעניה על ארע מצרים ואמר משה לאהרן אנתע ית אדך באטרך ותסק ארדענה על ארע מצרים ואנתע אהרן ית אדה על מימי מצרים וסלקת ארדענה וכסית ית ארע מצרים ועבדו כן חרשי מצרים בחרשיון ואסקו ארדעניה על ארע מצרים וזעק פרעה למשה ולאהרן ואמר צלו ליהוה ויסטי ארדעניה מני ומן עמי ואשלח ית עמה וידבחון ליהוה ואמר משה לפרעה התפרש עלי לאמת אצלי לך ולעבדיך ולעמך למעקר ארדעניה מנך ומן בתיך ומן עבדיך ומן עמך לוד בנהרה ישתארן ואמר למחר ואמר כמליך לבדיל תעכם הלא לית כיהוה אלהנן ויסטו ארדעניה מנך ומבתיך ומן עבדיך ומן עמך לוד בנהרה ישתארן ונפק משה ואהרן מן עם פרעה וצבע משה ליהוה על ממלל ארדעניה דשבה לפרעה ועבד יהוה כממלל משה ומיתו ארדעניה מן בתיה ומן דירבאתה ומן חקלאתה וצברו יתון כרבן כרבן ואסריאת ארעה וחזה פרעה הלא הות רוחה ויקר ית לבה ולא שמע לון כמד מלל יהוה ואמר יהוה למשה אמר לאהרן אנתע ית אדך באטרך ומעי ית עפר ארעה ויי לכלמים בכל ארע מצרים ועבדו כן ונתע אהרן ית אדה באטרה ומעו ית עפר ארעה והוי כלמיה באנשה ובבהמתה כל עפר ארעה הוה כלמים בכל ארע מצרים ועבדו כן חרשיה בחרשיון למפקה ית כלמיה ולא יכלו והוי כלמיה באנשה ובבהמהתה ואמרו חרשיה לפרעה אצבע אלהים היא ותקף לב פרעה ולא שמע לון כמד מלל יהוה ואמר יהוה למשה הקדם בצפרה והתקומם לקדם פרעה הא הוא נפק למיה ותימר לה אכהן אמר יהוה שלח ית עמי וישמשני הלא אם ליתך משלח ית עמי הא אנה משלח בך ובעבדיך ובעמך ובבתיך ית ערבה וימלון בתי מצראי מן ערבה ואף ארעה דאנון עליה ואפרש ביומה ההוא ית ארע גשן דעמי קעם עליה לדלא מהי תמן ערב לבדיל תעכם הלא אני יהוה בגו ארעה ואשבי פרקן בין עמי ובין עמך למחר יי סימנה הדן ועל משה ואהרן ליד פרעה ואמרו לה אכהן אמר יהוה שלח ית עמי וישמשני הלא אם ליתך משלח ית עמי אנה משלח בך ובעבדיך ובעמך ובבתיך ית ערבה וימלון בתי מצראי מן ערבה ואף ארעה דאנון עליה ואפרש ביומה ההוא ית ארע גשן דעמי קעם עליה לדלא מהי תמן ערב לבדיל תעכם הלא אני יהוה בגו ארעה ואשבי פרקן בין עמי ובין עמך למחר יי סימנה הדן ועבד יהוה כן ועל ערב יקיר שריר לבית פרעה ובית עבדיו בכל ארע מצרים ואתחבלת ארעה מקדם ערבה וזעק פרעה למשה ולאהרן ואמר אזלו דבחו לאלהכון בארעה ואמר משה לא נתכבן למעבד כן הלא תועבת מצראי נדבח ליהוה אלהנן הן נדבח ית תועבת מצראי לעיניון ולא ירגמונן אורע תלתה יומים נהך במדברה ונדבח ליהוה אלהנן כמד יימר לנן ואמר פרעה אנה אשלח יתכון ותדבחון ליהוה אלהכון במדברה לוד ארחקה לא תרחקון למהכה צלו בדילי ואמר משה הא אנה נפק מן עמך ואצלי ליהוה ויסטי ערבה מפרעה ומן עבדיו ומן עמה מחר לוד אל יוזף פרעה משקר לדלא משלח ית עמה למדבח ליהוה ונפק משה מן עם פרעה וצלה ליהוה ועבד יהוה כממלל משה ואסטה ערבה מפרעה ומן עבדיו ומן עמה לא אשתיאר אחד ויקר פרעה ית לבה אף בזבנה הדה ולא שלח ית עמה ואמר יהוה למשה עול ליד פרעה ותימר לה אכהן אמר יהוה אלהי עבראי שלח ית עמי וישמשני הלא אם מעי אתה למשלח ואכדך מתקף בון הא אד יהוה הוה בקניאניך דבברה בסוסיה ובחמריה ובגמליה בתוריה ובעאנה מותן יקיר שריר ויפרש יהוה בין קניאן ישראל ובין קניאן מצראי ולא ימות מכל לבני ישראל ממלל ושבה יהוה מסיד למימר מחר יעבד יהוה ית ממללה הדן בארעה ועל משה ואהרן ליד פרעה ואמרו לה אכהן אמר יהוה אלהי עבראי שלח ית עמי וישמשני הלא אם מעי אתה למשלח ואכדך מתקף בון הא אד יהוה הוה בקניאניך דבברה בסוסיה ובחמוריה ובגמליה בתוריה ובענה מותן יקיר שריר ויפרש יהוה בין קניאן ישראל ובין קניאן מצראי ולא ימות מכל לבני ישראל ממלל מחר יעבד יהוה ית ממללה הדן בארעה ועבד יהוה ית ממללה הדן מבתר ומית כל קניאן מצראי ומקניאן בני ישראל לא מית אחד ושלח פרעה והא לא מית מקניאן בני ישראל סהד אחד ויקר לב פרעה ולא שלח את עמה ואמר יהוה למשה ולאהרן סבו לכון מלו חפניכון פם/פיח#2#/ אתונה ויזרקנה משה חללה לעיני פרעה ויהי לאבק על כל ארע מצרים ויהי על אנשה ועל בהמהתה לשחן פרח שלבוקין בכל ארע מצרים ונסבו ית פם/פיח#2#/ אתונה וקעמו לקדם פרעה וזרק יתה משה חללה והוה שחן שלבוקין פרח באנשה ובבהמהתה ולא יכלו חרשיה למקעם לקדם משה מקדם שחנה הלא הוה שחנה בחרשיה ובכל מצראי ותקף יהוה ית לב פרעה ולא שמע לון כמד מלל יהוה עם משה ואמר יהוה למשה הקדם בצפרה והתקומם לקדם פרעה ותימר לה אכהן אמר יהוה אלהי עבראי שלח ית עמי וישמשני הלא בזבנה הדה אנא משלח ית כל מגיפתי על לבך ובעבדיך ובעמך בדיל תעכם הלא לית כבתי בכל ארעה הלא כדו אשלח ית אדי ואקטל יתך וית עמך במותן ותיבד מן ארעה וארום בדיל דה אקימתך בדיל אזהותך ית חילי ולבדיל תנוי שמי בכל ארעה כדך מדלס בעמי לדלא משלחתון אהנה ממטר כהזבן מחר ברד יקיר שריר דלא הוה כבתה במצרים למיום אתיסדת ועד כדו ועל שלח עזז ית קניאניך וית כל דלך בברה כל אנשה ובהמהתה דיתשקע בברה ולא יתכנש לביתה וייעת עליון ברדה וימותון ועל משה ואהרן ליד פרעה ואמרו לה אכהן אמר יהוה אלהי עבראי שלח ית עמי וישמשני הלא בזבנה הדה אנא משלח ית כל מגיפתי על לבך ובעבדיך ובעמך בדיל תעכם הלא לית כבתי בכל ארעה הלא אכדו אשלח ית אדי ואקטל יתך וית עמך במותן ותיבד מן ארעה וארום בדיל דה אקימתך בדיל אזחותך ית חילי ולבדיל תנוי שמי בכל ארעה כדך מדלס בעמי לדלא משלחתון אהנה ממטר כהזבן מחר ברד יקיר שריר דלא הוה כבתה במצרים למיום אתיסדת ועד כדו וכדו שלח עזז ית קניאניך וית כל דלך בברה כל אנשה ובהמהתה דיתשקע בברה ולא יתכנש לביתה וייעת עליון ברדה וימותון הדעל מן ממלל יהוה מן עבדי פרעה ערק ית עבדיו וית קניאנה לבתיה ודלא שבה לבה על ממלל יהוה ושבק ית עבדיו וית קניאנה בברה ואמר יהוה למשה אנתע ית אדך על חללה ויי ברד בכל ארע מצרים על אנשה ועל בהמהתה ועל כל עסב ברה בארע מצרים ונתח משה ית אטרה על חללה ויהוה יהב קלין וברד ואהלכת אש ארעה ואמטר יהוה ברד על ארע מצרים והוה ברדה ואש מתנסבה בגו ברדה יקיר שריר דלא הוה כבתה במצרים מד הות לגוי וקטל ברדה בארע מצרים ית כל דבברה מן אנש עד בהמה וית כל עסב ברה קטל ברדה וית כל אילן ברה תבר לוד בארע גשן דתמן בני ישראל לא הוה ברד ושלח פרעה וזעק למשה ולאהרן ואמר לון חטית הזבנה יהוה זכאה ואנה ועמי חיביה צלו ליהוה וסגי ממהי קלין אלהים וברד ואשלח יתכון ולא תוזפון למקעם ואמר לה משה כאפקותי מן קרתה אפרס כפי ליהוה קליה יקצון וברדה לא יהי עוד לבדיל תעכם הלא ליהוה ארעה ואתה ועבדיך חכמת הלא הדלא תדעלון מקדם מרי יהוה וכתנה וסעריה אנכו הלא סעריה אביב וכתנה גביל וחטיה וקטניתה לא אנכו הלא רכיכן אנין ונפק משה מן עם פרעה מן קרתה ופרס כפיו ליהוה וקצו קליה וברדה ומטרה לא נטף ארעה וחזה פרעה הלא קץ ברדה ומטרה וקליה ואוזף למחטי ותקף לבה הוא ועבדיו ותקף לב פרעה ולא שלח ית בני ישראל כמד מלל יהוה באד משה ואמר יהוה למשה על ליד פרעה הלא אנא יקרת ית לבה וית לב עבדיו לבדיל שבוי סימני אלין בה ולבדיל תתני במשמוע ברך ובר ברך ית דאשתקרת במצרים וית סימני דשבית בון ותעכמון הלא אני יהוה אלהכון ותימר לפרעה אכהן אמר יהוה אלהי עבראי עד אמת מעית למתכנעה מקדמי שלח ית עמי וישמשני הלא אם מעי אתה למשלח ית עמי אהנה מנדי מחר גוב בתומחך ויכסי ית עין ארעה ולא יכל למחזי ית ארעה וייכל ית יתיר פליטתה דאשתירת לכון מן ברדה וייכל ית כל עסב ארעה וית כל פרי אילנה דצמח לכון מן ברה וימלון בתיך ובתי כל עבדיך ובתי כל מצראי דלא חזו אבהתך ואבת אבהתך מיום הוון על ארעה עד יומה הדן ועל משה ואהרן ליד פרעה ואמרו לה אכהן אמר יהוה אלהי עבראי עד אמת מעית למתכנעה מקדמי שלח ית עמי וישמשני הלא אם מעי אתה למשלח ית עמי האנא מנדי מחר גוב בתומחך ויכסי ית עין ארעה ולא יכל למחזי ית ארעה וייכל ית יתיר פליטתה דאשתארת לכון מן ברדה וייכל ית כל עסב ארעה וית כל פרי אילנה דצמח לכון מן ברה וימלון בתיך ובתי כל עבדיך ובתי כל מצראי דלא חזו אבהתך ואבהת אבהתך מיום הוון על ארעה עד יומה הדן ואסתכל ונפק מן עם פרעה ואמרו עבדי פרעה לה עד אמת יי דן לנן למגבי שלח ית גבריה וישמשון ית יהוה אלהון הדלא תעכם הלא אבידה מצרים ועזר ית משה וית אהרן ליד פרעה ואמר לון אזלו שמשו ית יהוה אלהכון מן ומן אזליה ואמר משה ברבינן ובסבינן ניזל בבנינן ובבנתנן בענינן ובתורינן ניזל חלא חג יהוה לנן ואמר לון יי כן יהוה עמכון כמד אשלח יתכון וית טפלכון חזו הלא בישה קבל אפיכון לכן אזלו שבי גבריה ושמשו ית יהוה הלא יתה אתון מבעין וטרדו יתון מן עם קדם פרעה ואמר יהוה למשה אנתע ית אדך על ארע מצרים בגוב ויסק על ארע מצרים וייכל ית כל עסב ארעה וית כל פרי אילנה דשיאר ברדה ואנתע משה ית אדה על ארע מצרים ויהוה דהק רוח קדום בארעה כל יומה ההוא וכל ליליה צפרה הוה ורוח קדומה סבל ית גובה וסלק גובה על כל ארע מצרים ושרה בכל תהום מצרים יקיר שריר לקדמיו לא הוה כן גוב כבתה ובתרה לא יי כן וכסה ית עין כל ארעה וחשכת ארעה ואכל ית כל עסב ארעה וית כל פרי אילנה דאותר ברדה ולא אתותר כל ירק באילן ובעסב ברה בכל ארע מצרים וזרז פרעה למזעק למשה ולאהרן ואמר חטית ליהוה אלהכון ולכון וכדו תלו שבי עובתי ברן הזבנה צלו ליהוה אלהכון ויסטי מן עלי לוד ית מותה הדן ונפק מן עם פרעה וצלה ליהוה ואפך יהוה רוח מערב תקיף שריר וסבל ית גובה ואתקעה ים סוף לא אשתיר גוב אחד בכל תהום מצרים ותקף יהוה ית לב פרעה ולא שלח ית בני ישראל ואמר יהוה למשה אנתע ית אדך על חללה ויהי חשך על ארע מצרים ויפסק חשכה ואנתע משה את אדה על חללה והוה חשך קביל בכל ארע מצרים תלתה יומים לא חזו אנש ית אחיו ולא קמו אנש מתחתיו תלתה יומים ולכל בני ישראל הוה אור במדוריון וזעק פרעה למשה ולאהרן ואמר אזלו שמשו ית יהוה לוד עניכון ותוריכון ישתבק אף טפלכון יהך עמכון ואמר משה אף אתה תתן באדנן דבחין ועלן ונעבד ליהוה אלהנן ואף קנינן יהך עמנן לא תשיאר פרסה הלא מנה נסב למשמשה ית יהוה אלהנן ואנחנן לא נעכם מה נשמש ית יהוה עד מיעלן לתמן ותקף יהוה ית לב פרעה ולא אתרחי למשלחתון ואמר לה פרעה אזל לך מן עמי השתמר לך אל תוזף מחזי אפי הלא ביום חזותך אפי תתקטל ואמר משה כן מללת לא אוזף עוד חזות אפיך ואמר יהוה למשה עוד מכתש אחד איתי על פרעה ועל מצראי ובתר כן ישלח יתכון מדן כשלוחה כלה טרד יטרד יתכון מדן מללו שבי במשמוע עמה וישולון גבר מן עם עברה ואתה מן עברתה מני כסף ומני דהב ותכסיאן ואתן ית רעמות עמה הדן בעיני מצראי וישילונון וכפלגות ליליה אנא נפק בגו ארע מצרים ואקטל כל בכור בארע מצרים מבכור פרעה דיתיב על כרסיה ועד בכור אמתה דאחרי רחמה ועד בכור כל בהמה ותהי צבעה רבה במצרים דכבתה לא הות וכבתה לא תוזף ולכל בני ישראל לא יצדי כלב לשנה למן אנש ועד בהמה לבדיל תעכם דיפרש יהוה בין מצרים ובין ישראל ואף אישה משה רבה שריר בארע מצרים בעיני עבדי פרעה ובעיני עמה ואמר משה לפרעה אכהן אמר יהוה ברי בכורי ישראל ואמר לך שלח ית ברי וישמשני ומעית למשלחתה אה יהוה קטל ית ברך בכורך ואמר משה אכהן אמר יהוה כפלגות ליליה אנא נפק בגו ארע מצרים וקטל כל בכור בארע מצרים מבכור פרעה דיתיב על כרסיה ועד בכור אמתה דאחרי רחמה ועד בכור כל בהמה ותהי צבעה רבה במצרים דכבתה לא הות וכבתה לא תוזף ולכל בני ישראל לא יזזע כלב לשנה למן אנש ועד בהמה לבדיל תעכם אד יפרש יהוה בין מצראי ובין ישראל וייעתון כל עבדיך אלין לידי ויסגדון לי למימר פק אתה וכל עמה דבסעדך ובתר כן אפק ונפק מן עם פרעה בתקף רגז ואמר יהוה למשה לא ישמע לכון פרעה לבדיל סגוי פליתי בארע מצרים ומשה ואהרן עבדו ית כל פליאתה אלין לקדם פרעה ותקף יהוה ית לב פרעה ולא שלח ית בני ישראל מן ארעה ואמר יהוה למשה ולאהרן בארע מצרים למימר ירחה הדן לכון ריש ירחיה קדמאי הו לכון לירחי שתה מללו שבי עם כל כנשת בני ישראל למימר בעסרה לירחה הדן ויסבון לון גבר נקי לבית אבהן נקי לביתה ואם יזער ביתה ממהי מנקי ויסב הוא ומגירה דקריב לביתה במנין נפשהן אנש לפם מיכלה תמנון על נקיה נקי שלם דכר בר שתה יהון לכון מן אמריה ומן עזיה תסבון ויי לכון למטרה עד ארבעסר יום לירחה הדן ויכסון יתה כל קהל כנשת בני ישראל בין רמשיה ויסבון מן אדמה ויתנון על תרתי מזוזיאתה ועל שקופה על בתיה דייכלון יתון בון וייכלון ית בסרה בליליה הדן צלי נור ופטיר עם מרורים ייכלונה אל תיכלון מנה חי ובשול מבשל במים הלא אם צלי נור רישה עם כרעיו ועם גבה ולא תותרון מנה עד צפר ודמתותר מנה עד צפר בנור תוקדון ואכהן תיכלון יתה ערציכון עסירים מסניכון ברגליכון ואטריכון באדיכון ותיכלון יתה בזריזו פסח הו ליהוה ועבר בארע מצרים בליליה הדן ואקטל כל בכור בארע מצרים מן אנש עד בהמה ובכל אלהי מצרים אעבד דינים אני יהוה ויהי אדמה לכון לסימן על בתיה דאתון תמן ואחזי ית אדמה ואפסח עליכון ולא יי בכון נגף למחבלה במקטלי בארע מצרים ויי יומה הדן לכון לדכרן ותחגון יתה חג ליהוה לדריכון גזירת עלם תחגונה שבעה יומים פטיר תיכלון ברן ביומה קדמאה תבטלון חמירה מבתיכון הלא כל אכל חמי ותתעקר נפשה ההיא מישראל מיומה קדמאה ועד יומה שביעה ביומה קדמאה זימון קדש וביומה שביעה זימון קדש יי לכון כל עבידה לא יתעבד בון ברן דיתאכל לכל נפש הו לודה יתעבד לכון ותטרון ית מצותה הלא בקלום יומה הדן אפקת ית חיליכון מן ארע מצרים ותטרון ותעבדון ית יומה הדן לדריכון גזירת עלם בקדמהו בארבעסר יום לירחה ברמשה תיכלון פטיר עד יום אחד ועסרים לירחה ברמשה שבעה יומים חמיר לא יתשקע בבתיכון הלא כל אכל מחמה ותתעקר נפשה ההיא מכנשת ישראל בגיורה וביצוב ארעה כל מחמה לא תיכלון בכל מדריכון תיכלון פטיר וזעק משה לכל חכימי ישראל ואמר לון גדו סבו לכון עאן לכרניכון וכסו פסחה ותסבון מסארת אזוב ותטבלון באדמה דבספה ותדון על שקופה ועל תרתי מזוזיאתה מן אדמה דבספה ואתון אל תפקון אנש מתרח ביתה עד צפר ועבר יהוה למנגף ית מצראי ויחזי ית אדמה על שקופה ועל תרתי מזוזאתה ויפסח יהוה על תרחה ולא יתן מחבלה למיעל לבתיכון למנגף ותטרון ית ממללה הדן לגזר לך ולבניך עד עלם ויהי כד תיעלון לארעה דיתן יהוה לכון כמד מלל ותטרון ית תשמישה הדה בירחה הדן ויהי כד יימרון לכון בניכון מה עבידתה הדה לכון ותימרון דבח פסח הוא ליהוה דאפסח על בתי בני ישראל במצרים במנגפה ית מצראי וית בתינן אפצה ועקדו עמה וסגדו ואזלו ועבדו בני ישראל כמד פקד יהוה ית משה וית אהרן כן עבדו והוה בפלגות ליליה ויהוה קטל כל בכור בארע מצרים מבכור פרעה דיתיב על כרסיה ועד בכור שביה דבבית גובה וכל בכור בהמה וקעם פרעה לילי הוא וכל עבדיו וכל מצראי והות צבעה רבה במצרים הלא לית בית דלית תמן מית וזעק למשה ולאהרן לילי ואמר קומו פקו מבגו עמי אף אתון אף בני ישראל ואזלו שמשו ית יהוה כמליכון אף עאניכון אף תוריכון סבו כמד מללתון ואזלו וברכו אף יתי ואתקפת מצרים על עמה למזרזה למשלחתון מן ארעה הלא אמרו כלנן מיתים ותלה עמה ית לישה הדלא חמה מלשתון צרירן בתכסיאתון על כתפתון ובני ישראל עבדו כממלל משה ושעלו ממצראי מני כסף ומני דהב ותכסיאן ויהוה יהב ית רעמות עמה בעיני מצראי ואשילונון ורוקנו ית מצראי ונטלו בני ישראל מרעמסס לסכות כשת מון אלף רגלאי גבריה לבר מטפלה ואף ערוב סגי סלק עמון ועאן ותורין קניאן יקיר שריר ואפו ית לישה דאפקו ממצרים עגולי פטיר הלא לא חמה הלא טרדונון מצראי ולא יכלו למשחי ואף זבדין לא עבדו לון ומדר בני ישראל ואבהתון דדערו בארע כנען ובארע מצרים תלתין שנה וארבע מון שנה והוה מסכום תלתין שנה וארבע מון שנה והוה בקלום יומה הדן אנפקו כל חילי יהוה מן ארע מצרים לילי נטרין הו ליהוה למפקתון מן ארע מצרים הו ליליה הדן ליהוה נטרין לכל בני ישראל לדריון ואמר יהוה למשה ולאהרן דה גזירת פסחה כל בר נכר לא ייכל בה וכל עבד אנש וזבינת כספה ותגזר יתה טטה ייכל בה תותב ואגיר לא ייכל בה בבית אחד יתאכל לא תפקון מן ביתה מן בסרה לברה וגרם לא תתברון בה כל כנשת ישראל יעבדון יתה ואן יתותב עמכון גיור ויעבד פסח ליהוה המגזר לה כל דכר וטטה יתקרב למעבדה ויי כיצוב ארעה וכל ערל לא ייכל בה אורהו אחדה יהי ליצובה ולגיורה דגיור בגבכון ועבדו כל בני ישראל כמד פקד יהוה ית משה וית אהרן כן עבדו והוה בקלום יומה הדן אפק יהוה ית בני ישראל מן ארע מצרים על חיליון ומלל יהוה עם משה למימר קדש לי כל בכור פתוחי כל רחם בבני ישראל באנשה ובבהמתה לי הו ואמר משה לעמה דכרו ית יומה הדן דנפקתון בה מן ארע מצרים מבית עבדים הלא בתקיפות אד אפק יהוה יתכון מדן ולא יתאכל חמי יומן ואתון נפיקים בירחה אביבה ויהי כד יעלנך יהוה אלהך לארע כנענאה חתאה ואמראה פרזאה וגרגשאה חואה ויבוסאה דאשתבע לאבהתך למתן לך ארע מדיבה חלב ודבש ותשמש ית עבידתה הדה בירחה הדן אשתה יומים תיכל פטיר וביומה שביעה חג ליהוה פטיר יתאכל ית שבעתי יומיה לא יתחזי לך חמי ולא יתחזי לך חמיר בכל תחומך ותחבי לברך ביומה ההוא למימר בדיל דן עבד יהוה לי באפקותי ממצרים ויון לך לסימן על אדיך ולדכרן בין עיניך לבדיל תהי אורהות יהוה בפמך הלא באד תקיפה אפקך יהוה ממצרים ותטר ית גזירתה הדה לזבנה מיומים יומיה ויהי כד יעלנך יהוה אלהך לארע כנענאה כמד אשתבע לך ולאבאתך ויתננה לך ותעבר כל פתוח רחם ליהוה וכל פתוח שגר בהמה דיון לך דכריה ליהוה וכל פתוח חמר תפרק בנקי ואם לא תפרקנה ותקדלנה וכל בכור אנש בבניך תפרק ויי כד ישולנך ברך מחר למימר מה דה ותימר לה בתקיפות אד אפקנן יהוה ממצרים מבית עבדים והוה כד הקשה פרעה למשלחתן וקטל יהוה כל בכור בארע מצרים מבכור אנש עד בכור בהמה על כן אני דבח ליהוה וכל פתוח רחם דכריה וכל בכור אנש בבני אפרק ויהון לך לסימן על אדיך ולטפין בין עיניך הלא בתקפות אד אפקך יהוה ממצרים והוה בשלח פרעה ית עמה ולא אנגדון אלהים אורע ארע פלשתים הלא קריב הוא הלא אמר אלהים דלא יתחי עמה בחזותון קרבה ויעזרון למצרים וסאר אלהים ית עמה אורע מדבר ים סוף וחמישים סלקו בני ישראל מן ארע מצרים ונסב משה ית גרמת יוסף עמה הלא שבועה אשבע יוסף ית בני ישראל למימר דכרן ידכר אלהים יתכון ותסקון ית גרמתי מדן עמכון ונטלו מסכות ושרו באתם דבאיסטר מדברה ויהוה אלך לקדמיון אימם בעמוד ענן למגדנון אורע ולילי בעמוד אש למנהרה לון למהכה אימם ולילי לא אפסק עמוד עננה אימם ועמוד אש לילי לקדם עמה ומלל יהוה עם משה למימר מלל עם בני ישראל ויעזרון וישרון לקדם פם חירתה בין מגדלה ובין ימה לקדם בעל צפון אתכבנו ושרו על ימה ויימר פרעה לבני ישראל אלילים אנון בארעה צניק עליון מדברה ואתקף ית לב פרעה וירדף בתרון ואתיקרה בפרעה ובכל חילה ויעכמון מצראי הלא אני יהוה ועבדו כן ואתהבי למלך מצרים הלא ערק עמה ואתפך לב פרעה ועבדיו על עמה ואמרו מה דה עבדנן כד שלחנן ית ישראל מתשמישן ואסאר ית רכבה וית עמה נסב עמה ונסב שת מון רכב בחור וכל רכב מצראי ותליתאים על כלה ותקף יהוה ית לב פרעה מלך מצרים ורדף בתר בני ישראל ובני ישראל נפיקים באד רמה וארדפו מצראי בתרון ואמטו יתון שרים על ימה כל סוס רכב פרעה ופרשיו וחילה על פם חירתה לקדם בעל צפון ופרעה הקרב ותלו בני ישראל ית עיניון וחזו ואה מצראי נטלים בתרון ודחלו שריר וצבעו בני ישראל ליהוה ואמרו למשה המבלו לית קברים במצרים נסבתנן לממות במדברה מה דה עבדת לנן למפקתן ממצרים הלא דן ממללה דמללנן עמך במצרים למימר קץ ני מנן ונשמש ית מצראי הלא טב לנן תשמיש ית מצראי ממותנן במדברה ואמר משה לעמה אל תדעלון אתקוממו וחזו ית פצואת יהוה דיעבד לכון יומן הלא כמד חזיתון ית מצראי יומן לא תוזפון למחזינון עוד עד עלם יהוה יגחי לכון ואתון תשתקון ואמר יהוה למשה מה תצבע לי מלל עם בני ישראל ויטלון ואתה הרם ית אטרך ואנתה ית אדך על ימה ופלגה וייעלון בני ישראל בגו ימה ביבשה ואני הנה מתקף ית לב מצראי וייעלון בתרון ואתיקרה בפרעה ובכל חילה ברכבה ובפרשיו ויעכמון כל מצראי הלא אני יהוה באתיקרי בפרעה ובכל חילה ברכבה ובפרשיו ונטל מלאך האלהים ההלך לקדם משרית ישראל ואלך מבתרון ונטל עמוד עננה מקדמיון וקעם מבתרון ועל בין משרית מצראי ובין משרית ישראל והוה ענן חשיך ואניר ית ליליה ולא קרב דן לדן כל ליליה ונתע משה ית אדה על ימה ואיבל יהוה ית ימה ברוח קדום עזיז כל ליליה ושבה ית ימה לנגבובי ואתפלגו מיה ועלו בני ישראל בגו ימה ביבשה ומיה לון שור מימינון ומסמלון ורדפו מצראי ועלו בתרון כל סוס פרעה רכבה ופרשיו לגו ימה והוה במטרת צפרה ואדיק יהוה על משרית מצראי בעמוד אש וענן וארתע ית משרית מצראי ואסר ית קמאי מרכבתה ודעקה ביקירואן ואמרו מצראי ערוקה מקדם ישראל הלא יהוה דאגחי לון במצרים ואמר יהוה למשה נתע ית אדך על ימה ויעזרון מיה על מצראי על רכבה ועל פרשיו ונתע משה ית אדה על ימה ועזר ימה לפנאי צפרה לעמקה ומצראי נטלין לזימונה ואנער יהוה ית מצראי בגו ימה ועזרו מיה וכסו ית רכבה וית פרשיה לכל חיל פרעה דעלו בתרון בימה לא אשתיאר בון עד אחד ובני ישראל הלכו ביבשה בגו ימה ומיה לון שור מימינון ומסמאלון ואפצה יהוה ביומה ההוא ית ישראל מן אד מצרים וחזה ישראל ית מצראי מית על ספת ימה וחזה ישראל ית אדה רבתה דעבד יהוה במצרים ודעלו עמה מן יהוה ואימנו ביהוה ובמשה עבדה טטה שבח משה ובני ישראל ית תשבחתה הדה ליהוה ואמרו למימר שבחו ליהוה הלא גוה יכלה סוס ורכבה רמה בימה עזי וגלגי והוה לי לפצו דן אלי ואשבחנה אלהה דאבה וארוממנה יהוה גיבור בקרבה יהוה שמה מרכבת פרעה וחילה הזא בימה ומבחר תליתאה טבעה בים סוף תהומים כסונון נעתו בצברן כדמות אבן ימינך יהוה חסינה בחילה ימינך יהוה צדיאת דבבה ובסגי יכלותך רסרסתה מרגזיך שלחת חרונך אכלון כקשה וברוח רגזך אתערמו מיה אתקוממו כבת טמי נזלים קפאה תהומה בלבה דימה אמר דבבה ארדף אמטי אפלג אנחה ריותה דנפשי אשלף חרבי תערבנה אדי נשבת ברוחך כסתון ימה צללו כעברה במים חסינים מן כבתך בחיוליה יהוה מן כבתך חסינה בקדשה נוראה תשתבח עבוד פליאתה אנתעת ימינך בלעתון ארעה אנגדת בחסדך עם דן פרקת סחנת בעזיזותך אל משבח קדשך שמעו עממאי ומרעו חיל אעד דיארי פלשת טטה אתבהלו רבני אדום חיולי מואב אעדון ארתתו אתברו כל דיארי כנען אנפלת עליון אימה ודחלה וברב אדרעך אשדכה כאבן עד יעבר עמך יהוה עד יעבר עם דן קנית תעלנה ותצבנה בטור אסענותך מכבן למיתוביתך פעלת יהוה מקדש יהוה כבנה אתרך יהוה מלך עלם ועראו הלא על סוס פרעה ברכבה ובפרשיו בימה ועזר יהוה עליון ית מי ימה ובני ישראל אלכו ביבש בגו ימה ונסבת מרים נביתה תלימת אהרן ית דפה באדה ונפקי כל נשיה בתרה בדפים ובחאלן ואגיבת לין מרים שבעי ליהוה הלא גוה יכלה סוס ורכבה רמה בימה ואטל משה ית ישראל מים סוף ואפקה למדבר שור ואלכו אורע תלתה יומים במדברה ולא אשקעו מים ועלו למרתה ולא יכלו למשתי מים ממרה הלא מרירים אנון על כן אתקרי שמה מרה ורנן עמה על משה למימר מה נשתה וצבע משה ליהוה ואחזיה יהוה חילן וארמה לגו מיה ואתחלו מיה תמן שבה לה אגזר ודין ותמן נסיה ואמר אם משמוע תשמע לקל יהוה אלהך ודכשר בחזותה תעבד ותצית לפקודיו ותטר כל גזריו כל באשו דשבית במצרים לא אשבי עליך הלא אני יהוה אסיאך ואתו אילים ובאילים תרתעסרי עינון מים ושבעים תמרים ושרו תמן על מיה ונטלו מן אילים ואתו כל כנשת בני ישראל למדבר סין דבין אילים ובין סיני בחמסר יום לירחה תניאנה למפוקיתון מן ארע מצרים ורננו כל כנשת בני ישראל על משה ועל אהרן במדברה ואמרו לון בני ישראל לוי מיתנן באד יהוה בארע מצרים במתבן על איאר בסרה במיכלן לחם לסבע הלא אפקתון יתנן למדברה הדן למקטל ית כל קהלה הדן בכפן ואמר יהוה למשה אהנה ממטר לכון לחם מן שומיה ויפק עמה וילקטונה ממלל יום ביומה לבדיל אנסינה היהך בתוראתי אם לא ויהי ביומה אשתיתאה ויכבנון ית דינדון ויהי כפל על דילקטון יום ויום ואמר משה ואהרן לכל בני ישראל רמש ותעכמון הלא יהוה אפק יתכון מן ארע מצרים וצפר ותעזון ית כבוד יהוה במשמעה ית רניניכון על יהוה ואנחנן מה הלא תרננו עלינן ואמר משה במתן יהוה לכון ברמשה בסר למיכל ולחם בצפרה לסבע במשמע יהוה ית רניניכון דאתון מרננים עליו ואנחנן מה לא עלינן רניניכון הלא על יהוה ואמר משה לאהרן אמר לכל כנשת בני ישראל קרבו לקדם יהוה הלא שמע ית רניניכון והוה כממלל אהרן עם כל כנשת בני ישראל ואסתכלו למדברה ואה כבוד יהוה אתחזי בעננה ומלל יהוה עם משה למימר שמעת ית רניני בני ישראל מלל עמון למימר בין רמשיה תיכלון בסר ובצפרה תסבעון לחם ותעכמון הלא אני יהוה אלהכון והוה ברמשה וסלקת סלויתה וכסית ית משריתה ובצפרה הות שכבת טלה סאר למשריתה וסלקת שכבת טלה ואה על אפי מדברה דקיק מנצנץ דקיק ככופר על ארעה וחזו בני ישראל ואמרו אנש לאחיו מן הוא הלא לא חכמו מה הוא ואמר משה לון הוא לחמה דיהב יהוה לכון למיכלה דן ממללה דפקד יהוה לקטו מנה אנש לפם מיכלה עמר לגלגלת מניאן נפשהתכון אנש לדבמשכנה תסבון ועבדו כן בני ישראל ולקטו דאסגה ודאזער ואכילו בעמרה ולא אותר דאסגה ודאזער לא חסר אנש לפם מיכלה לקטו ואמר משה לון אנש אל יותר מנה עד צפר ולא שמעו למשה ואותרו אנשים מנה עד צפר וארם תולעים ואסרה ורגז עליון משה ולקטו יתה בצפרה בצפרה אנש לפם מיכלה וארתע שמשה ושרה והוה ביומה שתיתאה לקטו לחם כפל תרי מכלן לאחד ואתו כל נסיאי כנשתה וחבו למשה ואמר לון הוא דמלל יהוה שבתה שבה קדש ליהוה מחר ית אד תאפון אפו וית אד תבשלו בשלו וית כל דיתר הנחו לכון למטרה עד צפר ואנחו יתה עד צפרה כמד פקד משה ולא אסרה ורמה לא הות בה ואמר משה אכלוה יומן הלא שבה יומן ליהוה יומן לא תשקעון בברה אשתה יומים תלקטונה וביומה שביעאה שבה לא יהי בה והוה ביומה שביעאה נפקו מן עמה למלקטה ולא אשקעו ואמר יהוה למשה עד אהן מעיתון למטר פקודי ותורואתי חזו הלא יהוה יהב לכון ית שבתה על כן הוא יהב לכון ביומה שתיתאה לחם יומים תבו אנש תחתיו ואל יפק אנש מן אתרה ביום שבתה ושבת עמה ביום שביעאה וזעקו בית ישראל ית שמה מן והוא כארז קליף עבר וטעמה כמעפי בדבש ואמר משה דן ממללה דפקד יהוה מלאו מכלה מנה למטרה לדריכון לבדיל יחזון ית לחמה דאיכלת יתכון במדברה באפקותי יתכון מן ארע מצרים ואמר משה לאהרן סב צנצנה אחדה ואב תמן מלו מכלה מן והנח יתה לקדם יהוה למטרה לדריכון כמה דפקד יהוה ית משה ואנחה אהרן לקדם סעדואתה למטרה ובני ישראל אכלו ית מנה ארבעים שנה עד מיעלון לארע מתדארה ית מנה אכלו עד מיעלון לאיסטר ארע כנען ועמרה עסור מכלתה הוא ונטלו כל כנשת בני ישראל ממדבר סין למטליון על מימר יהוה ושרו ברפידים ולית מים למשתי עמה ואתיגר עמה עם משה ואמר אב לנן מים ונשתה ואמר לון משה מה תתיגרון עמי ומה תנסון ית יהוה ואצטעו תמן עמה למים ורנן עמה על משה ואמרו למה אסקתנן ממצרים למקטל יתי וית בני וית קניאני בצעו וצבע משה ליהוה למימר מה אעבד לעמה הדן עוד זעור וירגמוני ואמר יהוה למשה עבר לקדם עמה וסב עמך מן חכימי ישראל ואטרך דמעית בה ית נהרה תסב באדך ותהך אהנה קעם לקדמיך תמן על תקפה בחורב ותמעי בתקפה ויפק מנה מים וישתה עמה ועבד כן משה לעיני חכימי ישראל וקרא שם אתרה נסיון ותיגרה על תיגר בני ישראל ועל נסיונון ית יהוה למימר האית יהוה בגבנן אם לית ואתא עמלק ואגחי עם ישראל ברפידים ואמר משה ליהושע בחר לנן גברים ופק אגחי בעמלק מחר אהנה קעם על ריש גבעתה ואטר האלהים באדי ועבד יהושע כמד אמר לה משה למגחי בעמלק ומשה ואהרן וחור סלקו לריש גבעתה והוה כמד ארם משה אדיו ואגבר ישראל וכמד אנח אדיו ואגבר עמלק ואדי משה יקרי ונסבו אבן ושבו תחתיו ויתב עליה ואהרן וחור סמכו באדיו מדן אחד ומדן אחד והוו אדיו תליאן עד על שמשה ונצע יהושע ית עמלק וית עמה וקטלון לפם חרב ואמר יהוה למשה כתב דה דכרן בספר ושבי במשמוע יהושע הלא מיעי אמעי ית דכר עמלק מתחת שומיה ובנא משה מדבח וקרא שמה יהוה נצועה ואמר הלא אתר על כרסי קרבה ליהוה בעמלק מדר ודר ושמע יתרו כהן מדין חתן משה ית כל דעבד אלהים למשה ולישראל עמה הלא אפק יהוה ית ישראל ממצרים ונסב יתרו חתן משה ית צפורה אתת משה בתר שלוחיה וית תרי בניה דשם אחדה גרשם הלא אמר תותב הוית בארע נכראותה ושם אחדה אליעזר הלא אלהי אבה בסעדי ואפצתי מן חרב פרעה ואתא יתרו חתן משה ובניו ואתתה ליד משה למדברה דו שרי תמן טור האלהים ואתאמר למשה אה חתנך יתרו אתי לידך ואתתך ותרי בניה עמה ונפק משה לזימון חתנה וסגד למשה ונשק לה ושאלו אנש לעברה לשלם ואעלה למשכנה ותנה משה לחתנה ית כל דעבד יהוה לפרעה ולמצראי על דדי ישראל ית כל ליחותה דאשקעתון באורעה ואפצתון יהוה ואודי יתרו על כל טובה דעבד יהוה לישראל דאפצתה מן אד מצראי ואמר יתרו בריך יהוה דאפצה יתכון מן אד מצראי ומן אד פרעה דאפצה ית עמה מתחת אד מצראי כדו חכמת הלא רב יהוה מכל אלהיה הלא בממללה דעתדו עליון ונסב יתרו חתן משה עלה ודבחים לאלהים ואתא אהרן ומן חכימי ישראל למיכל לחם עם חתן משה לקדם האלהים והוה מבתר ויתב משה למדון עם עמה וקעם עמה עם משה מן צפרה ועד רמשה וחזה חתן משה ית כל דו עבד לעמה ואמר מה ממללה הדן דאתה עבד לעמה ממה אתה יתיב לודך וכל עמה מתקומם עלביך מן צפרה ועד רמשה ואמר משה לחתנה כד ייתי לידי עמה למבעי אלהים וכד יי לון ממלל אתו לידי ואדון בין אנש ובין עברה ועכמנה ית אגזרי האלהים וית תורואתה ואמר חתן משה לה לא טב ממללה דאתה עבד ליחי תלחי אף אתה אף עמה הדן דעמך הלא יקר מנך ממללה לא תכל מעבדנה לודך כדו שמע בקלי אמלכנך ויי אלהים עמך הוי אתה לעמה קבל האלהים ותיתי אתה ית ממלליה ליד האלהים ותזהר יתון ית גזריה וית תורואתה ותעכם לון ית אורעה דיהכון בה וית עובדה אד יעבדון ואתה תחזה לך מכל עמה גברי חיל דעלי אלהים גברי קשט סנאי אנחה ותשבי עליון רבני אלפים ורבני מון רבני חמשים ורבני עסרבן וידונון עם עמה בכל זבן ויהי כל ממללה רבה ינדון לידך וכל ממללה זעורה ידונון אנון וקלל מן עליך ויסבלון עמך אם ית ממללה הדן תעבד ופקדך אלהים ותכל קעם ואף כל עמה הדן לאתרה ייעל בשלם ושמע משה לקל חתנה ועבד כל דאמר ואמר משה לעמה לא אכל אנא לודי סבל יתכון יהוה אלהכון הסגה יתכון ואתון יומן ככוכבי שומיה לסגאי יהוה אלהי אבהתכון יוזף עליכון כבתכון אלף זבנים ויברך יתכון כמד מלל לכון איך אסבל לודי טרחיכון טפשיכון ותיגרניכון הבו לכון גברים חכימים ונעירים וידעים לשבטיכון ואשבינון בראשיכון ואגיבו ואמרו טב ממללה דמללת למעבד ונסב ית ראשי שבטיון אנשים חכימים וידעים ויהב יתון ראשים עליון רבני אלפים ורבני מון רבני חמשים ורבני עסרון וספרים לשבטיון ופקד ית דיאניון למימר שמעו בין אחיכון ותדונון קשט בין אנש ובין אחיו ובין תותבה לא תכרון אפים בדין כזעורה כרבה תשמעון לא תבהתון מקדם אנש הלא דינה לאלהים הוא וממללה אד יקשה מנכון תקרבון לידי ואשמענה ופקד יתון ית כל ממלליה דיעבדון וידונון ית עמה בכל זבן ית ממללה רבה ייתון ליד משה וכל ממללה זעורה ידונון אנון ושלח משה ית חתנה ואזל לה לארעה בירחה תליתאה למפוקית בני ישראל מן ארע מצרים ביומה הדן אתו מדבר סיני ונטלו מרפידים ואתו מדבר סיני ושרו במדברה ושרה תמן ישראל קבל טורה ומשה סלק ליד האלהים וזעק לה יהוה מן טורה למימר אכהן תימר לבית יעקב ותחבי לבני ישראל אתון חזיתון ית דעבדת למצראי וסבלת יתכון על כנפי נשרים ואנדית יתכון לידי וכדו אם משמוע תשמעון בקלי ותטרון ית קיאמי ותון לי סגלה מכל עממאי הלא לי כל ארעה ואתון תון לי ממלכת כהנים וגוי קדש אלין ממלליה דתמלל עם בני ישראל ואתא משה וזעק לחכימי עמה ושבה לקדמיון ית כל ממלליה אלין דפקדה יהוה ואגיבו כל עמה כחדה ואמרו כל דמלל יהוה נעבד ועזר משה ית מלי עמה ליד יהוה ואמר יהוה למשה אה אנא אתי לידך בעבה דעננה בדיל ישמע עמה במלי עמך ואף בך יימנון לעלם וחבה משה ית מלי עמה ליד יהוה ואמר יהוה למשה אזל ליד עמה ותקדשנון יומן ומחר וירעון תכסיאתון ויהון מכבנים ליומה תליתאה הלא ביומה תליתאה יעת יהוה לעיני כל עמה לטור סיני ותתחם ית טורה סהר ולעמה תימר השתמרו לכון סלקין בטברה וקרב באיסטרה כל דקרב בטברה קטל יתקטל לא תקרב בה אד הלא רגם יתרגם אי חזו יחזי אם בהמה אם אנש לא יתוחי במגד יובלה אנון יסקון בטברה ונעת משה מן טברה ליד עמה וקדש ית עמה ורעו תכסיאתון ואמר לעמה הוו מכבנים לתלתת יומיה אל תקרבון לות אתה והוה ביומה תליתאה בהבהות צפרה והוה קלין וברקין וענן יקיר על טברה וקל שופרה תקף שריר ורתת כל עמה דבמשריתה ואפק משה ית עמה לזימון האלהים מן משריתה ואתקוממו בשפול טורה וטור סיני להב כלה מקדם דיעת יהוה עליו באש וסלק ליאבה כליאב אתונה ורתת כל טברה שריר והוה קל שופרה אזל ותקף שריר משה ימלל והאלהים מעיל לה בקל ונעת יהוה על טור סיני לריש טורה וזעק יהוה למשה לריש טורה וסלק משה ואמר יהוה למשה נת אסיד בעמה דלא יתלבבון ליהוה למחזי ויפל מנה סגי ואף כהניה קדמיה ליהוה יתקדשון דלא יפתי בון יהוה ואמר משה ליהוה לא יכל עמה למסק לטור סיני הלא אתה אסידת בנן למימר תחם ית טורה וקדשה ואמר לה יהוה אזל נת ותסק אתה ואהרן עמך וכהניה ועמה אל יתלבבון למסק ליד יהוה דלא יפתי בון ונעת משה מן טורה ליד עמה ואמר לון ומלל אלהים ית כל מליה אלין למימר אנה יהוה אלהך דאפקתך מן ארע מצרים מבית עבדותה לא יהי לך אלהים עורנים על קדמי לא תעבד לך פסל וכל דמו דבשומיה מלעל ודבארעה מלרע ודבמיה מלרע לארעה לא תסגד לון ולא תשמשנון הלא אנכי יהוה אלהך אל קנא מסר עובי אבהן על בנים על תליתאים ועל רביעים לסנאי ועבד חסד לאלפים לרעמי ולנטרי פקודי לא תסבל ית שם יהוה אלהך למגן הלא לא יזכי יהוה ית דיסבל ית שמה למגן טר ית יום שבתה לקדשה אשתה יומים תשמש ותעבד כל עבידתך ויומה שביעאה שבה ליהוה אלהך לא תעבד בה כל עבידה אתה וברך וברתך עבדך ואמתך בהמתך וגיורך דבקריך הלא אשתה יומים עבד יהוה ית שומיה וית ארעה וית ימה וית כל דבון ואנח ביומה שביעה על כן ברך יהוה ית יום שבתה וקדשה אוקר ית אבוך וית אמך לבדיל יורכון יומיך על ארעה דיהוה אלהך יהב לך לא תקטל לא תגור לא תגנב לא תסיד בעברך סעדו דשקר לא תחמד בית עברך ולא תחמד אתת עברך חקלה עבדה ואמתה תורה וחמרה וכל דלעברך ויהי כד יעלנך יהוה אלהך לארע כנענאה דאתה עלל לתמן למירתנה ותקים לך אבנים רברבן ותשאד יתון בשיד ותכתב על אבניה ית כל מלי אורהותה הדה ויהי במעברכון ית ירדנה תקימון ית אבניה אלין דאנה מפקד יתכון יומן בהרגריזים ותבני תמן מדבח ליהוה אלהך מדבח אבנים לא תגיז עליון ברזל אבנים שלמן תבני ית מדבח יהוה אלהך ותסק עליו עלן ליהוה אלהך ותדבח שלמים ותיכל תמן ותעדי לקדם יהוה אלהך טורה ההוא בעבר ירדנה בתר אורע מעול שמשה בארע כנענאה דדאר בבקעתה קבל גלגלה אצטר מישר חזבה קבל שכם וכל עמה שמע ית קליה וית קל שופרה וחזים ית לפידיה וית טורה להב וחזו כל עמה ואתכנעו וקעמו מרחיק ואמרו למשה הן אחזינן יהוה אלהנן ית כבודה וית גדלה וית קלה שמענן מבגו אשתה יומה הדן חזינן הלא ימלל אלהים עם אנשה ויתוחי וכדו למה נמות הלא תיכלנן אשתה רבתה הדה אם מוזפים אנחנן למשמע ית קל יהוה אלהנן עוד ומיתנן הלא מן כל בסר דשמע קל אלהים חיים ממלל מבגו אשתה כבתן ואתוחי קרב אתה ושמע ית כל דימלל יהוה אלהנן ואתה תמלל עמנן ית כל דימלל יהוה אלהנן עמך ונשמע ונעבד ואל ימלל עמנן האלהים דלא נמות ואמר משה לעמה אל תדעלון הלא לבדיל מנסאה יתכון אתא האלהים ובדיל תהי דחלתה על אפיכון לדלא תחטון וקעם עמה מרחיק ומשה נגש לערפלה דתמן האלהים ומלל יהוה עם משה למימר שמעת ית קל מלי עמה הדן דמללו עמך היטבו כל דמללו מן יתן ויהי לבון דן לון למדחלה מני ולמטר ית פקודי כל יומיה לבדיל יתיטב לון ולבניון לעלם נביא אקים לון מבגו אחיון כבתך ואתן מלי בפמה וימלל לון ית כל דאפקדנה ויי אנשה דלא ישמע למליו דימלל בשמי אנא אבעי מנה ברן נביה דיעתד לממללה ממלל בשמי ית דלא פקדתה לממללה ואד ימלל בשם אלהים עורנים ויתקטל נביה ההוא וכד תימר בלבך איך יתעכם ית ממללה דלא מללה יהוה דימלל נביה בשם יהוה לא יהי ממללה ולא ייעל הוא ממללה אד לא מללה יהוה בזידנו מללה נביה לא תמור מנה אזל אמר לון עזרו לכון למשכניכון ואתה הכה קעם עמי ואמלל עמך ית כל מצותה גזריה ודיניה אד תלפנון ויעבדון בארעה דאנה יהב לון למירתנה ומלל יהוה עם משה למימר מלל עם בני ישראל אתון חזיתון הלא מן שומיה מללת עמכון לא תעבדון עמי אלהי כסף ואלהי דהב לא תעבדון לכון מדבח ארע תעבד לי ותדבח עליו ית עלתך וית שלמיך מן עאניך ומתוריך ובאתרה דאדכר ית שמי לתמן איתי לידך ואברכנך ואם מדבח אבנים תעבד לי לא תבנה יתין גזיזן הלא חרבך אן הנפת עליו וחללתנה ולא תסק בשקרין על מדבחי דלא תגלה ערותך לידה אלין דיניה דתשבי לקדמיון כד תזבן עבד עברי שת שנין ישמשנך ובשביעיתה יפק לחרותה מגן אם בגפה ייעל בגפה יפק אם מסען אתה הוא ונפקה אתתה עמה אם רבה יתן לה אתה וילדה לה בנים אי בנן אתתה וילידיה תהי לרבה והוא יפק בגפה אם מימר יימר עבדה רעמת ית רבי וית אתתי וית בני לא אפק חראי ויקדמנה רבה ליד האלהים ויקדמנה לדרשה ולמזוזיתה וירצע רבה ית אדנה במרצע וישמשנה לעלם ואן יזבן גבר ית ברתה לאמאה לא תפק כמפוקית עבדיה אם בישה היא בעיני רבה דלא אסידה ופרקה לעם נכראי לא ישלט לזבונה בבגדה בה ואם לברה יסידנה כדין בנאתה יעבד לה ואם עורני יסב לה עמירה כסואה ואתלבטתה לא יתבצר ואם תלתת אלין לא יעבד לה ונפקה מגן לית כסף מעי אנש ומית קטל יתקטל ואד לא כמנה והאלהים סקל לאדה ואשבי לך אתר אד יערק לתמן ואן יעצף אנש על עברה למקטלנה בערימו מן עם מדבחי תסבנה לקטלה מעי אביו ואמה קטל יתקטל וגנב אנש וזבנה ואתשקע באדה קטל יתקטל ומקלל אביו ואמה קטל יתקטל ואן יתיגרון אנשים וימעון אנש ית עברה ולא ימות ויפל למדמך אם יקום ויתהלך בברה על מטענתה ויתברי מעיה לוד בטלתה יתן ואסיה יאסי ואן ימעי אנש ית עבדה אי ית אמתה ומית תחת אדה קטל יתקטל ברן אם יום אי יומים יקעם לא יתקטל הלא כספה הוא ואן ינצון אנשים ויגפון אתה בטנה ויפק מולדה ולא יי אסקל גבאי יתגבי כמד ישבי עליו מסען אתתה ויתן בשדלין ואם אסקל יי ותתן נפש תחת נפש עין תחת עין שן תחת שן אד תחת אד רגל תחת רגל כביה תחת כביה פדעה תחת פדעה גלשי תחת גלשי ואן ימעי אנש ית עין עבדה אי ית עין אמתה וחבלה לחראי ישלחנה תחת עינה ואם שן עבדה אי שן אמתה יפל לחראי ישלחנה תחת שנה ואן ימעי תור אי כל בהמה ית גבר אי ית אתה ומית רגם יתרגם בהמתה ולא יתאכל ית בסרה ומסען בהמתה ברי ואם בהמה מעיה היא מן אתמל תליתאי ואתסד במסענה ולא נטרה וקטל גבר אי אתה בהמתה תתרגם ואף מסענה יתקטל אם סלוח ישתבי עליו ויתן פרקן נפשה ככל דישתבי עליו אי בר יקטל אי ברה כדינה הדן יתעבד לה אם עבד תקטל בהמתה אי אמה כסף תלתים מתקלים יתן לרבה ובהמתה תתרגם ואן יפתח אנש גוב אי אן יקטע אנש גוב ולא יכסינה ויפל תמן תור אי חמור אי כל בהמה מסען גובה ישלם כסף יעזר למסענה ומיתה יי לה ואן יגף תור אנש אי כל בהמתה ית תור עברה אי ית כל בהמתה ומית ויזבנון ית קעימה ויפלגון ית כספה ואף ית מיתה יפלגון אי אתעכם הלא בהמה מעיה היא מן אתמל תליתאי ולא נטרה מסענה שלום ישלם בהמה תחת בהמה ומיתה יי לה ואן יגנב אנש תור אי נקי ונכסה אי זבנה חמשה תורין ישלם תחת תורה וארבע עאנין תחת נקיה אם באתרתה יתשקע גנבה ומחתה ומית לית לה אדם אם דנח שמשה עליו דם לה שלום ישלם אם לית לה ויזדבן בגניבתה אם אשקי תתשקע באדה גניבתה מתור עד חמור עד נקי עד כל בהמה קעימה אחד תרים ישלם ואן יפעי אנש חקל אי כרם ושלח ית בעירה ובער בחקל עורן שלום ישלם מן חקלה כעללאתה ואם כל חקלה יפעי מן מיטב חקלה ומן מיטב כרמה ישלם וכד תפק אש ומשקעה קוצנים ואכלה גדיש אי קאמה אי חקל שלום ישלם דמוקד ית יקידתה ואן יתן אנש לעברה כסף אי מנים למטר ויגנב מבית אנשה אן אתשקע גנבה וישלם אחד תרים ואם לא יתשקע גנבה ויקרב מסחן ביתה אל האלהים אם לא שלח אדה בעבדת עברה על כל ממלל פשע על תור על חמור על נקי על תכסי על כל אבדתה דיתאמר הלא הוא דן עד יהוה ייעל ממלל תריון אד יעיבנה האלהים ישלם אחד תרים לעברה ואן יתן אנש לעברה חמור או תור אי נקי אי כל בהמה למטר ומית אי אתבר אי אשתבי לית חזי שבועת יהוה תהי בין תריון אם לא שלח אדה בעבדת עברה ויסב מסענה ולא ישלם אם גנב יגנב מן עמה וישלם למסענה אם עטוף יתעטף ינדי סעד עטיפתה ולא ישלם ואן ישול אנש מן עם עברה ואתבר אי מית מסענה לית עמה שלם ישלם אם מסענה עמה לא ישלם אם אגיר הו וייעל באגרה ואן ישלי גבר בתולה אד לא ארוסה ושכב עמה פרן יפרננה לה לאתה ואם מעי ימעי אבוה למתננה לה כסף יתקל כפרן בתולתה מכספה לא תתוחי כל שכב עם בהמה קטל יתקטל דבח לאלהים עורנים יתחרם וגיור לא תונון ולא תלחצון הלא גיורים הויתון בארע מצרים כל ארמלה ויתם לא תלבטון הלא אם לבוט תלבטון יתה הלא אם צבע יצבע לי ושמע אשמע צבעתה ויתקף רגזי ואקטל יתכון בחרב ויון נשיכון ארמלן ובניכון יתמים אם כסף תיזף ית עמי ית מלבט עמך לא תהי לה כגראי לא תשבינה עליו כפול אם משכון תמשכן ית תכסית עברך עד מעול שמשה תעזרנה לה הלא היא תכסיתה לודה היא תכסיתה למשכה במה ידמך ויי כד יצבע לי ואשמע הלא רתאי אנא אלהים לא תקל ונסי בעמך לא תלוט מליתך ודמעך לא תשאי בכור בניך תתן לי כן תעבד לתורך ולעאנך שבעה יומים יי עם אמה וביומה תמינאה תתנה לי ואנשי קדש תון לי ובסר בברה עטיפה לא תיכלון ארמאי תרמון יתה לא תקבל משמוע מגן אל תשבי אדך עם חיב למהי סעד שקר לא תהי בתר סגים לביש ולא תגיב על תיגר לסטו בתר סגים לסטו ומסכין לא תשבח בתיגרה אן תפגע תור דבבך אי חמרה אי כל בהמתה טעי עזור תעזרנה לה כד תחזי חמור סנך רבע תחת מסבלה ותקץ מן משבק לה אטענו תטין עמה לא תסטי דין מסכינך בתיגרה מן ממלל שקר תרחק וברי וזכאי אל תקטל הלא לא אזכי חיב וממון אל תסב הלא ממונה מסמי עיני נעירים ומטלטל מלי קשיטים וגיור לא תלחצון ואתון חכמתון ית נפש גיורה הלא גיורים הויתון בארע מצרים ושת שנין תזרע ית ארעך ותכנש ית עללאתה ושביעאיתה תשמטנה ותשבקנה וייכלון מסכיני עמך ותותרותון תיכל חית ברה כן תעבד לכרמיך ולזיתיך אשתה יומים תעבד עובדיך וביומה שביעאה תשבת לבדיל יתנח עבדך ואמתך כבתך וכל בהמתך וגיורה וכל דאמרת לכון תטרון ושם אלהים עורנים לא תדכר ולא ישתמעון על פמך תלתה זבנים תחג לי בשתה ית חג פטירה תטר שבעה יומים תיכל פטיר כמד פקדתך לזבן ירח אביבאה הלא בה נפקת ממצרים ולא יתעזון קדמי ריקנין וחג חצאדה בכירי עובדיך דתזרע בברה וחג כנושה באפקות שתה בכנושך ית עובדיך מן ברה תלתה זבנים בשתה יתחזי כל דכרך עם קדם ארון יהוה לא תדבח על חמי דם דבחי ולא יבית תרב חגי עד צפר קדמאית בכירי ארעתך תנדי בית יהוה אלהך לא תבשל גדי בחלב אמה הלא עבד דה כדבח אנשהו ומרגזה היא לאלהי יעקב הא אנה משלח שליחי לקדמיך למטרתך באורעה ולמנדאתך לאתרה דכבנת השתמר מקדמיו ושמע בקלה אל תמרי בה הלא לא יתלי לפשעכון הלא שמי בגבה אלא אם משמע תשמעון בקלי ותעבדון ית כל דאמלל ואדבב ית דבביך ואעק ית אעקיך הלא יהך שליחי לקדמיך ואעלנך ליד כנענאה ואמראה וחתאה וגרגשאה ופרזאה וחואה ויבוסאה ואבדנה לא תסגד לאלהיון ולא תשמשנון ולא תעבד כעובדיון הלא רסרוס תרסרסנון ותבור תתבר קעמתון ותשמשון ית יהוה אלהכון ויברך ית לחמך וית מימיך ואסטי באשו מבגבך ולא תהי מתכלה ועקרה בארעך ית מניאן יומיך אמלי וית אימתי אשלח לקדמיך ואקטל ית כל עמה דתיעל בין ואתן ית כל דבביך לידך קדל ואשלח ית צריתה לקדמיך וטרדה ית כנענאה וית אמראה וית חתאה וית גרגשאה וית פרזאה וית חואה וית יבוסאה מלקדמיך לא אטרדנה מקדמיך בשנה אחדה דלא תהי ארעה שאמה וסגיה עליך חית ברה ציבעד ציבעד אטרדנה מקדמיך עד דתפרי ותסחן ית ארעה ואשבי ית תומחך מים סוף ועד ים פלשתים וממדברה ועד נהרה הלא אתן באדכון ית דיארי ארעה ואטרדנון מקדמיך לא תקטע לון ולאלהיון קיאם לא ידורון בארעך דלא יעיבון יתך לי אן שמשת ית אלהיהון הלא יון לך למגבי ולמשה אמיר סק ליד יהוה אתה ואהרן נדב ואביהוא אלעזר ואיתמר ושבעים מן חכימי ישראל ויסגדון מרחיק ויקדם משה לודה ליד יהוה ואנון לא יקדמון ועמה לא יסק עמה ואתה משה ותני לעמה ית כל מלי יהוה וית כל דיניה ואגיבו כל עמה קל אחד ואמרו כל ממלליה דמלל יהוה נעבד וכתב משה ית כל מלי יהוה ואקדם בצפרה ובנה מדבח שפול טורה ותרתעסרי אבנים לתריעסר שבטי ישראל ושלח ית רבי בני ישראל ואסקו עלאן ודבחו דבחים שלמים ליהוה פרים בני תורין ונסב משה פלגות אדמה ושבה באגנן ופלגות אדמה זרק על מדבחה ונסב ספר קיאמה וקרא במשמוע עמה ואמרו כל אד מלל יהוה נשמע ונעבד ונסב משה ית אדמה וזרקה על עמה ואמר אה דם קיאמה דקטע יהוה עמכון על כל ממלליה אלין וסלק משה ואהרן נדב ואביהוא אלעזר ואיתמר ושבעים מן חכימי ישראל וחזו ית אלהי ישראל ותחת רגליו כעובד לבנת ספירה וכקלום שומיה לאדכי ולאסטרי בני ישראל לא שלח אדה ואעדו עם האלהים ואכלו ואשתו ואמר יהוה למשה סק לידי לטברה והוי תמן ואתן לך ית לוחי אבניה ארהותה ומצותה דאכתבת למרהתון וקם משה ויהושע משמשה וסלק משה לטור האלהים ולחכימיה אמר תבו לנן בדן עד דנעזר לידכון הא אהרן וחור עמכון מן מסען מלים יקדם לידון וסלק משה לטורה וכסה עננה ית טורה ושרה כבוד יהוה על טור סיני וכסתה עננה שתה יומים וזעק למשה ביומה שביעאה מבגו עננה וחזב כבוד יהוה כאש אכלת בריש טורה לעיני בני ישראל ועל משה בגו עננה וסלק לטורה והוה משה בטורה ארבעים יום וארבעים לילי ומלל יהוה עם משה למימר מלל עם בני ישראל ויסבון לי ארמו מן עם כל אנש אד ירחינה לבה תסבון ית ארמותי ודה ארמותה דתסבון מן עמון דהב כסף ונחש תכלה וארגמן וצבע זעורי ומילת ועזים ומשכי דכרין מסמקין ומשכים מחכמים ועאי שטים ומשח לנהרו ובסמנים למשח רבותה ולאועדות סמניה ואבני שהם ואבני אשלמים לאפוד ולחשן ועבדו לי מקדש ואשרי בגבכון ככל דאנה מחזי יתך בטורה ית דמית משכנה וית דמית כל מניו וכן תעבד ותעבד ארון עאי שטים אמתים ופלג ארכה ואמה ופלג פתחה ואמה ופלג רומה ותעפי יתה דהב אדכי מלגו ומלבר תעפינה ותעבד לה כליל דהב סאר ותרק לה ארבע עסקין דהב ותתן על ארבע פבתה ותרתין עסקין על איצרה חתה ותרתין עסקין על איצטרה תניאנתה ותעבד אריעי עאי שטים ותעפי יתון דהב ותעל ית אריעיה בעסקיה על אצטרת ארונה למסבל ית ארונה בהון בעסקי ארונה יון אריעיה לא יסטון מנה ותתן לגו ארונה ית סעדואתה דאתן לך ותעבד כפרה דהב דכי אמתים ופלג ארכה ואמה ופלג פתחה ותעבד תרי כרובים דהב מגד תעבד יתון מתרי איסטרת כפרתה יתעבדון כרוב אחד מאסטרה מדן וכרוב אחד מאסטרה מדן מן כפרתה תעבד ית כרוביה על תרי אצטריו ויון כרוביה פרסין כנפין ללעל מטלין בכנפיון על כפרתה ואפיון אחד לאחד לכפרתה יון אפי כרוביה ותתן ית כפרתה על ארונה מלעל ולגו ארונה תתן ית סעדואתה ואזמן לך תמן ואמלל עמך מן על כפרתה מבין תרי כרוביה דעל ארון סעדואתה ית כל דאפקד יתך לבני ישראל ותעבד פתור עאי שטים אמתים ארכה ואמה פתחה ואמה ופלג רומה ותעפי יתה דהב דכי ותעבד לה כליל דהב סאר ותעבד לה מצנקה טפח סאר ותעבד כליל דהב למצנקתה סאר ותעבד לה ארבע עסקין דהב ותתן ית עסקיה על ארבע פואתה דלארבע רגליו לתשבית מצנקתה יהן עסקיה אתרים לאריעיה למסבל ית פתורה ותעבד ית אריעיה עאי שטים ותעפי יתון דהב ויסבלון בון ית פתורה ותעבד ית צעתה ופליהתה וביסיאתה וכסיו אד ינסך בון דהב דכי תעבד יתון ותתן על פתורה לחם רעותה לקדמי תדיר ותעבד מנהרה דהב דכי מגד תעבד ית מנהרתה מתוביה קניה כלידיה עזוריה ופרחיה מנה יון ושתה קנים נפקים מצטריה תלתה קני מנהרתה מצטרה אחדה ותלתה קני מנהרתה מצטרה תניאנה תלתה כלידים מלוזים בקנה אחד עזור ופרח ותלתה כלידים מלוזים בקנה אחד עזור ופרח כן תעבד לשתת קניה דנפקים מן מנהרתה ובמנהרתה ארבעה כלידים מלוזין עזוריה ופרחיה ועזור תחת תרי קניה מנה ועזור תחת תרי קניה מנה ועזור תחת תרי קניה מנה לשתת קניה דנפקים מן מנהרתה עזוריון וקנותון מנה יון כלה מגד אחד דהב דכי ותעבד ית בוציניה שבעה ותסק ית בוציניה וינירון למקבל אפיה ומלקטיה ומחתיתיה דהב דכי ככר דהב דכי תעבד יתה וית כל מניה אלין וחזה ועבד בדמותון דאתה מתחזי בטורה וית משכנה תעבד עסר יריען מילת משזר תכלה וארגמן וצבע זורי כרובין עובד חשב תעבד יתון ארך יריעתה אחתה תמנה ועסרים באמה ופתחי ארבע באמה יריעתה אחתה משחה אחדה לכל יריעאתה וחמש יריעאתה יהן מדבקן אחדה לאחדה וחמש יריעאתה יהן מדבקן אחדה לאחדה ותעבד ענבים תכלה על ספת יריעתה אחתה ביצרה בדבקתה וכן תעבד בספת יריעתה איצרה בדבקתה תניאנתה חמשים ענבים תעבד ביריעתה אחתה וחמשים ענבים תעבד ביסטר יריעתה דבדבקתה תניאנתה מקבלן ענביה אחדה לאחדה ותעבד חמשים קרכסי דהב ותדבק ית יריעאתה אחדה לאחדה בקרכסיה ויהי משכנה אחד ותעבד יריען עזים לעפאי על משכנה אחדעסר יריען תעבד יתון ארך יריעתה אחתה תלתין באמה וארבע אמין פתחי יריעתה אחדתה משחה אחדה לאחדעסר יריעאתה ותדבק ית חמש יריעאתה לוד וית שת יריעאתה לוד ותכפל ית יריעתה שתיתאיתה עם קבל אפי משכנה ותעבד חנבים חמשים על ספת יריעתה אחתה איצרה בדבקתה וחמשים ענבים תעבד על ספת יריעתה דבקתה תניאנתה ותעבד קרכסי נחש חמשים ותעל ית קרכסיה בענביה ותדבק ית עאפיה ויהי אחד ורשול דיתר ביריעת עאפיה פלג יריעתה דיתרת תרשל לאחרי משכנה ואמה מדן ואמה מדן ביתר בארך יריעת עאפיה יהי רשול לאיצטרי משכנה מדן ומדן לכסוה ותעבד כסוי לעאפיה משכי דכרין מסמקין וכסוי משכין מחכמין מלעל ותעבד ית לוחיה למשכנה עאי שטים קעמים עסר אמין ארך לוחה אחדה אמה ופלג האמה פתחי לוחה אחדה תרתין סכין ללוחה אחדה משלבן אחדה לאחדה כן תעבד לכל לוחי משכנה ותעבד ית לוחיה למשכנה עסרים לוחים לפאת דרום דרומה וארבעים לבני כסף תעבד תחת עסריתי לוחיה תרים לבנים תחת לוחה אחדה לתרתי סכיו ותרין לבנים תחת לוחה אחדה לתרתי סכיו ולאסטר משכנה תניאנה לפאת צפונה תעבד עסרים לוחים וארבעים לבניון כסף תרין לבנים תחת לוחה אחדה ותרין לבנים תחת לוחה אחדה ולמיתובית משכנה מערבה תעבד אשתה לוחים ותרין לוחים תעבד למזביאת משכנה במיתוביון ויון מתאמים מלרע כחדה יון מתאמים לרישה לגו עסקתה אחתה כן יהי לתריון לתרי זביאתה יהון ויון תמניה לוים ולבניון כסף אשתעסר לבנים תרים לבנים תרים לבנים ללוחה אחדה ותעבד נגרי אעי שטים חמשה ללוחי אסטר משכנה אחדה וחמשה אנגרים ללוחי אסטר משכנה תניאנתה וחמשה נגרים ללוחי אסטר משכנה למיתוביון מערבה ונגרה ממציעה בגו לוחיה מנגר מן איצטר לאיצטר וית לוחיה תעפי דהב וית עסקיון תעבד דהב אתרים לנגריה ותעפי ית נגריה דהב ותקים ית משכנה כדינה דאתחזית בטורה ותעבד פרכה תכלה וארגמן וצבע זורי ומילת משזר עובד חשוב יעבדון יתה ציורים ותתן יתה על ארבעה עמודי שטים מעפים דהב ופרעיון דהב על ארבעה לבני כסף ותתן ית פרכתה תחת קרכסיה ותעל תמן מלגו לפרכתה ית ארון סעדואתה ומפרשה פרכתה לכון בין קדשה ובין קדש קדשיה ותתן ית כפרתה על ארון סעדואתה בקדש קדשיה ותשבי ית פתורה מלבר לפרכתה וית מנהרתה כבון פתורה על מיתובית משכנה דרומה וית פתורה תתן על איצרה צפונה ותעבד מדבח מועדה אועדו אעי שטים תעבד יתה אמה ארכה ואמה פתחה מרבע יהי ואמתים רומה מנה קרנתה ותעפי יתה דהב דכי ית אגרה וית כתליו סאר וית קרנתה ותעבד לה כליל דהב סאר ותרתין עסקין דהב תעבד לה מתחת לכלילה על תרתי אצטרתה תעבד על תרי ממצעיו ויון לאתרים לאריחיה למסבל יתה בון ותעבד ית אריחיה אעי שטים ותעפי יתון דהב ותתן יתה לקדם פרכתה דעל ארון סעדואתה דאזמן לך תמן ויועד עליו אהרן אועדות סמנים בצפרה בצפרה במיטבה ית בוציניה יועדנה ובאסקות אהרן ית בוציניה בין רמשיה יועדנה אועדו תדיר לקדם יהוה לדריכון לא תסקון עליו אועדו בראה ועלה ומנחה ונסך לא תסכון עליו ויסלח אהרן על קרנתה אחדה בשתה מדם חטאת סלוחיה אחדה בשתה יסלח עליו לדריכון קדש קדשים הוא ליהוה ותעבד פרס לתרח משכנה תכלה וארגמן וצבע זורי ומילת משזר עובד רקם ותעבד לפרסה חמשה עמודי שטים ותעפי יתון דהב דכי ופרעיון דהב ותרק להון חמשה לבני נחש ותעבד מדבח אעי שטים חמש אמין ארך וחמש אמין פתחי מרבע יהי מדבחה ותלת אמין רומה ותעבד קרנתה על ארבע פואתה מנה יהן קרנתה ותעפי יתה נחש ותעבד עיריו לקטומה ודודיו ופנכיו ומשלעיו ומחתיאתה לכל מניו תעבד נחש ותעבד לה מכבר עובד אלכת נחש ותעבד על אלכתה ארבע עסקין נחש על ארבע אצטרתה ותתן יתה תחת כרכב מדבחה מלרע ותהי אלכתה עד פלגות מדבחה ותעבד ארעין למדבחה אריעי אעי שטים ותעפי יתון נחש ותעל ית אריעיה בעסקיה ויהון אריעיה על תרתי אצטרת מדבחה במסבל אתה נביב לוחין תעבד יתה כמד אחזית יתך בטורה וכן יעבדון ותעבד ית דרת משכנה לפאת דרום דרומה קלעים לדארתה מילת משזר מאה באמה ארך לפאה אחתה עמודיו עסרים ולבניון עסרים נחש ופרעיון ולבושיון כסף וכן לפאת צפונה בארך קלעים מאה באמה עמודיון עסרים ולבניון עסרים נחש ופריון ולבושיון כסף ופתחי דארתה לפאת מערבה קלעים חמשים אמה עמודיון עסרה ולבניון עסרה נחש ופתחי דארתה לפאת מדנע מדנעה חמשים אמה חמשעסרי אמה קלעים לכתפה עמודיון תלתה ולבניון תלתה נחש ולפאת תניאנתה חמשעסרי אמה קלעים עמודיון תלתה ולבניון תלתה נחש ולתרח דארתה פרס עסרים אמה תכלה וארגמן וצבע זורי ומילת משזר עובד רקם עמודיון ארבעה ולבניון ארבעה נחש כל עמודי דארתה סאר מלבשים כסף ופריון כסף ולבניון נחש ארך דארתה מאה באמה ופתחי חמשים באמה ורומה חמש אמין מילת משזר ולבניון נחש ותעבד ית כל מני משכנה בכל תשמישה ובכל סכיו וכל סכי דארתה נחש ותעבד רקעי תכלה וארגמן וצבע זורי למשמשה בון בקדשה ואתה תפקד ית בני ישראל ויסבון לידך משח זית אזגי כתית לאנהרו למסקה בוצין תדיר במשכן זימונה מלבר לפרכתה דעל סעדואתה יסדר יתה אהרן ובניו מרמש עד צפר לקדם יהוה גזירת עלם לדריכון מן עם בני ישראל ואתה הקרב לידך ית אהרן אחוך וית בניו עמה מבגו בני ישראל למתכהנה לי אהרן נדב ואביהוא אלעזר ואיתמר בני אהרן ותעבד רקעי קדש לאהרן אחוך לאיקר ולרבו ואתה תמלל עם כל חכים לב אד מליתה רוח חכמה ויעבדון ית רקעי אהרן למקדשתה למכהנה לי ואלין ארקעיה דיעבדון חשן ואפוד ומעיל וכיתנה תעיץ מצנפה ואמיאן ויעבדון רקעי קדש לאהרן אחוך ולבניו למכהנה לי ואנון יסבון ית דהבה וית תכלתה וית ארגואנה וית צבעי זעוריתה וית מילתה ויעבדון ית אפודה דהב תכלה וארגמן וצבע זעורי ומילת משזר עובד חשב תרתי כתפן מדבקן יהי לה על תרי אסטריו ידבק ושושב אפודה דעליו כעובדה מנה יהי דהב תכלה וארגמן וצבע זעורי ומילת משזר ותסב ית תרתי אבני שהמה ותפתח עליין ית שמהת בני ישראל אשתה משמהתון על אבנה אחתה וית שמהת אשתתיתה דאתותרו על אבנה תניאנתה כתולדתון עובד אמן אבן פתוחי חתים תפתח ית תרתי אבניה על שמהת בני ישראל מסארן מעיצן דהב תעבד יתון ותשבי ית תרתי אבניה על כתפת אפודה אבני דכרן אנין לבני ישראל ויסבל אהרן ית שמהתון לקדם יהוה על תרתי כתפתה לדכרן ותעבד מעיצן דהב ותרתי שלשלן דהב דכי מתהמן תעבד יתון עובד רציף ותתן ית שלשלת רציפאתה על מעיצאתה ותעבד חשן דין עובד חשב כעובד אפודה תעבדנה דהב תכלה וארגואן וצבע זעורי ומילת משזר תעבד יתה מרבע יהי כפיל זרת ארכה וזרת פתחה ותשלם בה אשלמות אבן ארבעה סדרין סדר אדם פטדה וברקת הא סדרה אחדה וסדרה תניאנה נפך ספיר ויהלם וסדרה תליתאה לשם שבו ואהלמה וסדרה רביעאה תרשיש שהם וישפה מסארן מעיצן דהב יון באשלמותון ואבניה יהן על שמהת בני ישראל תרתעסרי על שמהתון פתוחי חתים גבר על שמה יהן לתריעסר שבט ותעבד על חשנה שלשלן מתהמן עובד רציף דהב דכי ותעבד על חשנה תרתי מעיצן דהב ותרתי עסקין דהב ותתן ית עסקיה על אצטרת חשנה ותתן ית תרתי רציפת דהבה על תרתי עסקיה על אצטרת חשנה וית תרתי איסטרתה תרתי רציפהתה תתן על תרתי מעיצהתה ותתן על כתפת אפודה עם קבל אפיו ותעבד תרתי עסקין דהב ותשבי יתון על תרי אסטרי חשנה על ספתה דעל דבוק אפודה מלגו ותעבד תרתין עסקין דהב ותתן יתון על תרתי כתפת אפודה מלרע מלקבל אפיו לתשבית דבוקה מלעל לשושב אפודה ויעיטון ית חשנה מן עסקיו לעסקי אפודה בשזר תכלה למהי על שושב אפודה ולא ידי חשנה מן על אפודה ויסבל אהרן ית שמהת בני ישראל בחשן דינה על לבה במיעלה לקדשה לדכרן לקדם יהוה תדיר ותעבד ית נעיריה וית שלמיה ותתן על חשן דינה ית נעיריה וית שלמיה ויון על לב אהרן במיעלה לקדם יהוה ויסבל אהרן ית דין בני ישראל על לבה לקדם יהוה תדיר ותעבד ית מעיל אפודה כליל תכלה ויהי פם רישה בממציה ספבה יהי לפמה סאר עובד סרק כפם קליה יהי לה לא יקדד ותעבד על רשליו רמוני תכלה וארגמן וצבע זעורי ומילת משזר על רשוליו סאר וזוגי דהב בגבון סאר זוג דהב ורמון זוג דהב ורמון על רשולי מעילה סאר ויהי על אהרן למשמשה וישתמע קלה במיעלה לקדשה לקדם יהוה ובאפקותה ולא ימות ותעבד טס דהב דכי ותפתח עליו פתוחי חתים קדש ליהוה ותשבי יתה על שזר תכלה ויהי על מעטפתה עם קבל אפי מעטפתה יהי ויהי על מוח אהרן ויסבל אהרן ית עוב קדשיה דיקדשון בני ישראל לכל מתנת קדשיון ויי על מוחה תדיר למרחה לון לקדם יהוה ותעיץ ית כיתנתה מילת ותעבד מעטפה מילת ואמיאן תעבד עובד רקם ולבני אהרן תעבד כיתנון ותעבד לון אמיאנין ומגבען תעבד לון לאיקר ולרבו ותלבש יתון ית אהרן אחוך וית בניו עמה ותמשח יתון ותשלם ית אתרון ותקדש יתון ויכהנון לי ועבד לון שריאני עבר למכסאה בסר ערוה ממתנים ועד ירכים יהון ויון על אהרן ועל בניו במיעלון לאהל מועד או בקדומון למדבחה למשמשה בקדשה ולא יסבלון עוב וימותון גזירת עלם לה ולזרעה בתרה ודן ממללה דתעבד לון למקדשה יתון למכהנה לי סב פר אחד בר תורין ודכרין תרין שלמין ולחם פטיר וחלין פטיר בסיסן במשח ורקריקי פטיר סלת חטים תעבד יתון ותתן על קנון אחד ותקרב יתון בקנונה וית פרה וית תרי דכריה וית אהרן וית בניו תקרב לתרח אהל מועד ותסעי יתון במים ותסב ית ארקעיה ותלבש ית אהרן ית כיתנתה ותיסר יתה אמיאן ותלבש יתה ית מעילה ותתן עליו ית אפודה וית חשנה ותעיץ לה בשושב אפודה ותשבי מעטפתה על רישה ותתן ית כליל קדשה על מעטפתה ותסב ית משח רבותה ותרק על רישה ותמשח יתה וית בניו תקרב ותלבשנון כיתנון ותיסר יתון אמיאנין אהרן ובניו ותשקע לון מגבען ותהי לון כהנה לגזירת עלם ותשלם אתר אהרן ואתר בניו ותקרב ית פרה לקדם יהוה תרח אהל מועד ויסמך אהרן ובניו ית אדיון על ריש פרה ותכס ית פרה לקדם יהוה תרח אהל מועד ותסב מן אדם פרה ותתן על קרנת מדבחה באצבעך וית כל אדמה תשפך לגו ארש מדבחה ותסב ית כל תרבה דמכסה ית גבה וית יתירות כבדה וית תרתי כליהתה וית תרבה דעליין ותועד למדבחה וית בסר פרה וית משכה וית פרדה תוקד בנור מלבר למשריתה סלוי היא וית דכרה אחדה תסב ויסמך אהרן ובניו ית אדיון על ריש דכרה ותכס ית דכרה ותסב ית אדמה ותזרק על מדבחה סאר וית דכרה תפסק לפסקיו ותסעי גבה וכרעיו ותתן עם פסקיו ועם רישה ותועד ית כל דכרה למדבחה עלה הוא ליהוה ריח ריחו קרבן הוא ליהוה ותסב ית דכרה תניאנה ויסמך אהרן ובניו ית אדיון על ריש דכרה ותכס ית דכרה ותסב מן אדמה ותתן על רום אדן אהרן ועל רום אדן בניו ימינה ועל עלוון אדון ימינה ועל עלוון רגלון ימינה ותזרק ית אדמה על מדבחה סאר ותסב מן משח רבותה ומן אדמה דעל מדבחה ותדי על אהרן ועל רקעיו ועל בניו ועל רקעי בניו עמה ותקדשנה וית רקעיו וית בניו וית רקעי בניו עמה ותסב מן דכרה תרבה ית אליתה וית תרבה דמכסה ית גבה וית יתירות כבדה וית תרתי כליהתה וית תרבה דעליין וית שחק ימינה הלא דכר משלמים הוא וככר לחם אחד וחלת לחם שמנה אחדה ורקריק אחד מקנון פטיריה דלקדם יהוה ותשבי כלה על כפי אהרן ועל כפי בניו ותנף יתון אנפו לקדם יהוה ותסב יתון מן אדון ותועד יתון למדבחה על עלתה לריח ריחו קרבן הוא ליהוה ותסב ית ניחה מדכר אשלמיה מן דלאהרן ותנף יתון אנפו לקדם יהוה ויהי לך לחלק ותקדש ית ניח אנפותה וית שהק ארמותה דאתנף ודאתרם מדכר אשלמיה מן דלאהרן ומן דלבניו ויהי לאהרן ולבניו לחלק עלם מן עם בני ישראל הלא ארמו היא וארמו יהי מן עם בני ישראל מדבחי שלמיון ארמותון ליהוה ורקעי קדשה דלאהרן יון לבניו בתרה למתרברבה בון ולמשלמה בון ית אתרון שבעה יומים ילבשנון כהנה תחתיו מבניו דייעל למשכן זימונה למשמשה בקדשה וית דכר אשלמיה תסב ותבשל ית בסרה באתר קדיש וייכל אהרן ובניו ית בסר דכרה וית לחמה דבקנונה תרח משכן זימונה ייכלון יתון דיסלח בון למשלמה בון ית אתרון למקדשה יתון ובראי לא ייכל הלא קדש אנון ואם יתותר מן בסר אשלמיה ומן לחמה עד צפר ותוקד ית דאתותר בנור לא יתאכל הלא קדש הוא ותעבד לאהרן ולבניו ככהן ככל אד פקדת יתך שבעה יומים תשלם ית אתרון ופר חטאתה תעבד ליום על סלוחיה ותסלח על מדבחה בסלוחך עליו ותמשח יתה למקדשתה שבעה יומים תסלח על מדבחה ותקדש יתה ויהי מדבחה קדש קדשים כל דקרב במדבחה יקדש ודן דתעבד על מדבחה אמרים בני שנה תרין ליום תדיר עלת תדיר ית אמרה אחדה תעבד בצפרה וית אמרה תניאנה תעבד בין רמשיה ועסור סלת בסיס במשח כתית רבעות הינה ונסך רבעות הינה חמר לאמרה אחדה וית אמרה תניאנה תעבד בין רמשיה כמנחת צפרה וכנסכיו תעבד לה ריח ריחו קרבן ליהוה עלת תדיר לדריכון תרח משכן זימונה לקדם יהוה דאזמן לך תמן לממללה עמך תמן ואבעי תמן לבני ישראל ואקדש בכבודי ואקדש ית משכן זימונה וית מדבחה וית אהרן וית בניו אקדש למכהנה לי ואשרי בגו בני ישראל ואהי לון לאלהים ויעכמון הלא אני יהוה אלהון דאפקת יתון מן ארע מצרים למשרי בגבון אני יהוה אלהון ומלל יהוה עם משה למימר כד תתלי ית סכום בני ישראל למניאניון ויתנון גבר סלוח נפשה ליהוה במנאי יתון ולא יהי בון נגף במני יתון דן יתנון כל העבר על מניאניה מפלגות מתקלה במתקל קדשה ומתקל קדשה עסרים גרה הוא מתקלה ארמו ליהוה כל העבר על מניאניה מבר עסרים שנה ולעל יתנון ית ארמות יהוה עתירה לא יסגי ומסכינה לא יזער מפלגות מתקלה למתן ית ארמות יהוה למסלחה על נפשהתכון ותסב ית כסף סלוחיה מן עם בני ישראל ותתן יתה לגו תשמיש משכן זימונה ויהי לבני ישראל לדכרן לקדם יהוה למסלחה על נפשהתכון ומלל יהוה עם משה למימר ותעבד כיור נחש וכנה נחש למסעי ותתן יתה בין משכן זימונה ובין מדבחה ותתן תמן מים ויסעי מנה אהרן ובניו ית אדיון וית רגליון במיעלון למשכן זימונה יסעון מים ולא ימותון אי בקדומון למדבחה למשמשה למועדה קרבן ליהוה יסעון אדיון ורגליון ולא ימותון ותהי לון גזירת עלם לה ולזרעה לדריון ומלל יהוה עם משה למימר ואתה סב לך בסמנים ריש מרדרור חמש מון וקנמון בשם פלגותה חמשים ומאתים וקנה בשם חמשים ומאתים וקדה חמש מון במתקל קדשה ומשע זית הין ותעבד יתה משח רבות קדש [עטר מעטר] עובד עטר משח רבות קדש יהי ותמשח בה ית משכן זימונה וית ארון סעדואתה ית פתורה וית כל מניו ית מנהרתה וית כל מניה ית מדבח אועדותה וית מדבח עלתה וית כל מניו ית כיורה וית כנה ותקדש יתון ויון קדש קדשים כל דקרב בון יקדש וית אהרן וית בניו תמשח ותקדש יתון למכהנה לי ועם בני ישראל תמלל למימר משח רבות קדש יהי דן לי לדריכון על בסר אנש לא יתנסך ובדמותה לא תעבדון כבתה קדש הוא וקדש יהי לכון אנש דירקח כבתה ודיתן מנה על בראי ויתעקר מן עמה ומלל יהוה עם משה למימר סב לך סמנים קטף ושללי וחלבניה סמנים ולבונה זגיה חלקין כחדה יהי ותעבד יתה אועדות מעטר עובד עטר מדוכה דכיה קדש ותשחק מנה דקיקה ותתן מנה לקדם סעדואתה במשכן זימונה דאזמן לך תמן קדש קדשים תהי לכון ואועדותה דתעבד בדמותה לא תעבדון לכון קדש תהי לכון ליהוה אנש דיעבד כבתה למתריח בה ויתעקר מן עמה ומלל יהוה עם משה למימר חזי זעקת בשם בצלאל בר חורי בר חור לשבט יהודה ומלית יתה רוח אלהים בחכמה ובנעירו ובדעה ובכל עבידה ולחשב מן חשבן למעבד בדהבה ובכספה ובנחשה ובאמנות אבן לאשלמותה ובאמנות קיצם למעבד בכל עבידה ואני הא יהבת עמה ית אהליאב בר אחיסמך לשבט דן ובלב כל חכים לב יהבת חכמה ויעבדון ית כל אד פקדתך ית משכן זימונה וית ארונה לסעדואתה וית כפרתה דעליו וית כל מני משכנה ית פתורה וית כל מניו ית מנהרתה דכיתה וית כל מניה ית מדבח אועדותה וית מדבח עלתה וית כל מניו ית כיורה וית כנה ית רקעי תשמישה וית רקעי קדשה לאהרן כהנה וית רקעי בניו למכהנה ית משח רבותה וית אועדות סמניה לקדשה ככל אד פקדתך יעבדון ומלל יהוה עם משה למימר ואתה מלל עם בני ישראל למימר ברן ית שבי תטרון הלא סימן היא ביני ובינכון לדריכון למעכמה הלא אני יהוה מקדשכון ותטרון ית שבתה הלא קדש היא לכון מחלליה קטל יתקטל הלא כל עבד בה עבידה ותתעקר נפשה ההיא מבגו עמיה שתה יומים יתעבד עבידה וביומה שביעאה שבה אשבתה קדש ליהוה כל עבד עבידה ביום שבתה קטל יתקטל ויטרון בני ישראל ית שבתה למעבד ית שבתה לדריון קיאם עלם ביני ובין בני ישראל סימן היא לעלם הלא שתה יומים עבד יהוה ית שומיה וית ארעה וביומה שביעאה אשבת ואנשם ויהב למשה כאסכמותה לממללה עמה בטור סיני ית תרי לוחי סעדואתה לוחי אבנים כתיבים באצבע אלהים וחזה עמה הלא שאו משה למיעת מן טורה ואכנש עמה על אהרן ואמרו לה קום עבד לנן אלהים אד יהכון לקדמינן הלא דן משה אישה דאסקנן מן ארע מצרים לא חכמנן מה הוה לה ואמר לון אהרן פרקו ית קודשי דהבה דבאדני נשיכון בניכון ובנאתכון ואיתו לידי ופרקו כל עמה ית קודשי דהבה דבאדניון ואיתו ליד אהרן ונסב מן אדון ואריט יתה במרכי ועבדה עגל מסכה ואמרו אלין אלהיך ישראל דאסקוך מן ארע מצרים ודעל אהרן ובנה מדבח לקדמיו וקרא אהרן ואמר חג ליהוה מחר ואקדמו מבתר ואסקו עלן וקדמו שלמים ויתב עמה למיכל ומשתי וקעמו למעיכה ומלל יהוה עם משה למימר אזל נת הלא אתחבל עמך דאסקת מן ארע מצרים אסטו זריז מן אורעה דפקדתון עבדו לון עגל מסכה וסגדו לה ודבחו לה ואמרו אלין אלהיך ישראל דאסקוך מן ארע מצרים ואמר יהוה למשה חזית ית עמה הדן ואה עם קשה קדל הוא וכדו הניחה לי ויתקף רגזי בון ואסכמנון ואעבד יתך לגוי רב ובאהרן אתרגז יהוה שריר למשיצעתה וצלה משה בדיל אהרן ושרה משה ית רגז יהוה אלהה ואמר למה יהוה יתקף רגזך בעמך דאפקת מן מצרים בחיל רב ובאדרע אנתיה למה יימרון מצראי למימר בביש אפקון למקטל יתון בטבריה ולמסכמתון מן על אפי ארעה עזר מן תקוף רגזך ואנחם על בישתה לעמך אדכר לאברהם ליצחק וליעקב עבדיך דאשתבעת לון בך ומללת עמון סגוי אסגי ית זרעכון ככוכבי שומיה וכל ארעה הדה דאמרת אתן לזרעכון ויסענונה לעלם ואתנחם יהוה על בישתה דמלל למעבד לעמה ואתפנה ונעת משה מן טורה ותרי לוחי סעדואתה באדה לוחים כתיבים מתרי עבריון מדן ומדן אנון כתיבים ולוחיה עובד אלהים אנון ומכתבה מכתב אלהים הוא חריד על לוחיה ושמע יהושע ית קל עמה בבישה ואמר למשה קל קרב במשריתה ואמר לית קל סיעה מגברה ולית קל סיעה מתנצעה קל עובים אנה שמע והוה כמד קרב למשריתה וחזה ית עגלה וית חאלאתה ואתקף רגז משה וארמה מן אדה ית לוחיה ותבר יתון בשפולי טורה ונסב ית עגלה דעבדו ואוקדה בנור וטחנה עד אד דק ודרה על אפי מיה ואשקה ית בני ישראל ואמר משה לאהרן מה עבד לך עמה הדן כד איתית עליו עובה רבה ואמר אהרן אל יתקף רגז רבי אתה חכמת ית עמה הלא פרוע הוא ואמרו לי עבד לנן אלהים אד יהכון לקדמינן הלא דן משה אישה דאסקנן מן ארע מצרים לא חכמנן מה הוה לה ואמרת לון למן דהב אתפרקו ויהבו לי וארמיתה בנורה ונפק עגלה הדן וחזה משה ית עמה הלא פרוע הוא הלא פרעו אהרן למשתפתה במקמיון וקעם משה בתרח משריתה ואמר מן דליהוה לידי ואכנשו לידה כל בני לוי ואמר לון אכהן אמר יהוה אלהי ישראל שבו גבר חרבה על ירכה ועברו ועזרו מתרח לתרח במשריתה וקטלו גבר ית אחיו וגבר ית עברה וגבר ית קריבה ועבדו בני לוי כממלל משה ונפל מן עמה ביומה ההוא כתלתה אלפים גבר ואמר משה אשלמו אתריכון יומן ליהוה הלא גבר בברה ובאחיו ולמתן עליכון יומן ברכה והוה מבתר ואמר משה לעמה אתון חטיתון עובה רבה וכדו אסק ליד יהוה מאן אסלח בדיל עוביכון ועזר משה ליד יהוה ואמר אה אתעיב עמה הדן חובה רבה ועבדו לון אלהי דהב וכדו אם תתלי עובתון תלי ואם לית מחני מן ספרך דכתבת ואמר יהוה למשה מן דחטא לי אמחנה מן ספרי וכדו אזל גד ית עמה על אד מללת לך ואה שליחי יהך לקדמיך וביום פקודי ואפקד עליון עוביון ואגף יהוה ית עמה על דעבדו ית עגלה דעבד אהרן ומלל יהוה עם משה למימר אזל סק מדן אתה ועמה דאסקת מן ארע מצרים לארעה דאשתבעת לאברהם ליצחק וליעקב למימר לזרעך אתננה ואשלח לקדמיך מלאך ואטרד ית כנענאה ואמראה וחתאה וגרגשאה ופרזאה וחואה ויבוסאה לארע מדיבה חלב ודבש הלא לא אסק בגבך הלא עם קשה קדל אתה דלא אסכמנך באורעה ושמע עמה ית ממללה בישה הדן ואתאבלו ולא שבו גבר סעדה עליו ואמר יהוה למשה אמר לבני ישראל אתון עם קשה קדל עטף אחד אסק בגבך ואסכמנך וכדו אעת סעדך מן עליך ועכם מה אעבד לך ואתפצו בני ישראל מן סעדון מטור חורב ומשה נסב ית משכנה וקבע לה מלבר למשריתה הרחק מן משריתה וקרא לה משכן זימונה ויון כל מבעי יהוה נפקו למשכן זימונה אד מלבר למשריתה והוה כאפקות משה למשכנה קעמו כל עמה ואתקוממו גבר תרח משכנה ואסתכלו בתר משה עד מיעלה למשכנה והוה כמיעל משה למשכנה נעת עמוד עננה וקעם תרח משכנה ומלל עם משה וחזו כל עמה ית עמוד עננה קעם תרח משכנה וקעמו כל עמה וסגדו גבר תרח משכנה ומלל יהוה עם משה אפים לאפים כמד ימלל אנש עם עברה ועזר למשריתה ומשמשה יהושע בר נון רבי לא אפסק מבגו משכנה ואמר משה ליהוה חזי אתה אמר לי אסק ית עמה הדן ואתה לא עכמתני ית אד תשלח עמי ואתה אמרת עכמתך בשם ואף אתשקעת רעים בעיני וכדו אם ני אתשקעת רעים בעיניך עכמני שבי ית אורעיך ועכמך לבדיל אתשקע רעים בעיניך וחזי הלא עמך גוה הדן ואמר רעותי יהכון ואגד לך ואמר לה אם לית רעותך אזליה אל תסקני מדן ובמה יעכם מרגזה הלא אתשקעת רעים בעיניך אנה ועמך הלא במהכך עמנן ונתפרש אנה ועמך מכל עמה דעל אפי ארעה ואמר יהוה למשה אף ית ממללה הדן דמללת אעבד הלא אתשקעת רעים בעיני ואעכמנך בשם ואמר חזיני שבי ית יקירותך ואמר אנה אעביר כל טובי על קדמיך ואקרי בשם יהוה לקדמיך וארתי ית דארתי וארחם ית דארחם ואמר לא תכל למחזי אפי הלא לא יחזיני אנשה ויתוחי ואמר יהוה אה אתר עמי ותתקומם על תקפה ויהי במעבר כבודי ואשבינך בנקירות תקפה ואשדך כפי עליך עד עברי ואסטי כפי ותחזי ית אחרי ואפי לא יתחזון ואמר יהוה למשה פסל לך תרי לוחי אבנים כקדמאי ואכתב על לוחיה ית מליה דהוו על לוחיה קדמאי דתברת והוי מכבן לצפרה ותסק בצפרה לטור סיני ותתקומם לי תמן על ריש טורה ואנש לא יסק עמך ואף אנש אל יתחזי בכל טורה ואף עאן ותורין אל ירעון לקבל טורה ההוא ופסל משה תרי לוחי אבנים כקדמאי ואקדם בצפרה וסלק לטור סיני כמד פקד יהוה יתה ונסב באדה תרי לוחי אבנים ונעת יהוה בענן ואתקומם עמה תמן וקרא בשם יהוה ועבר יהוה על קדמיו וקרא יהוה יהוה אל רחמן ורתאי רחיק רגזים וסגי חסד וקשט נטר חסד לאלפים תלי עוב ופשע וחטאה וזכאה לה יזכי מסר עובי אבהן על בנים ועל בני בנים ועל תליתאים ועל רביעים וזרז משה ועקד ארעה וסגד ואמר אם ני אתשקעת רעים בעיניך מרי יהך שבי מרי בגבנן הלא עם קשה קדל הוא ותסלח לעובינן ולחטאינן ותסחננן ואמר אה אנה קטע קיאם קבל כל עמך אעבד פליאן דלא אברו בכל ארעה ובכל גויה ויחזי כל עמה דאתה בגבה ית עובד יהוה הלא נוראי הוא דאנא עבד עמך טר לך ית דאנכי מפקדך יומן האנא טרד מקדמיך ית כנענאה ואמראה וחתאה וגרגשאה ופרזאה וחואה ויבוסאה אשתמר לך דלא תקטע קיאם לדיור ארעה דאתה עלל עליו דלא יהי למגבי בגבך הלא ית מדבחיון תפגרון וית קעמתון תתברון ואטליון תעקרון הלא לא תסגד לאל עורן הלא יהוה קנא שמה אל קנא הוא דלא תקטע קיאם לדיור ארעה וזנין בתר אלהיון ודבחין לאלהיון ויזעק לך ותיכל מדבחה ותסב מבנתה לבניך וזנין בנאתה בתר אלהיין ומזנין ית בניך בתר אלהיין אלהי מסכה לא תעבד לך ית חג פטירה תטר שבעה יומים תיכל פטיר כמד פקדתך לזבן ירח אביבאה הלא בה נפקת ממצרים כל פתוח רחם לי וכל קניאניך תדכר פתוח תור ונקי ופתוח חמר תפרק בנקי ואם לא תפרקנה ותקדלנה וכל בכור אנש בבניך תפרק ולא יתחזון אפי ריקנין אשתה יומים תשמש וביומה שביעאה תשבת בחרדאי ובחצד תשבת וחג שבועים תעבד לך בכירי חצד חטים וחג כנושה תקופת שתה תלתה זבנים בשתה יתחזי כל דכורך עם קדם ארון יהוה אלהי ישראל הלא אערב גוים סגים מקדמיך ואפתיח ית תחומך ולא יחמד אנש ית ארעך בסקותך למתחזי עם קדם יהוה אלהך תלתה זבנים בשתה לא תכס על חמי דם דבחי ולא יבית לצפרה דבח חג פסחה קדמאית בכירי ארעתך תנדי לבית יהוה אלהך לא תבשל גדי בחלב אמה ואמר יהוה למשה כתב לך ית ממלליה אלין הלא על מימר מליה אלין קטעת עמך קיאם ועם ישראל והוה תמן לקדם יהוה ארבעים יום וארבעים לילי לחם לא אכל ומים לא אשתה וכתב על לוחיה ית מלי קיאמה עסרתי מליה והוה במיעת משה מטור סיני ותרי לוחי סעדואתה באדה במיעתה מן טורה ומשה לא עכם הלא קרן עור אפיו במלולה עמה וחזה אהרן וכל בני ישראל ית משה ואה קרן עור אפיו ודעלו מקדמה לידה וזעק לון משה ועזרו לידה אהרן וכל נסיאיה בכנשתה ומלל משה עמון ובתר כן קדמו לידה כל בני ישראל ופקדון ית כל דמלל יהוה עמה בטור סיני ואסכם משה ממללה עמון ויהב על אפיו מסוה ובמיעל משה לקדם יהוה לממללה עמה יסטי ית מסותה עד אפקותה ויפק וימלל עם בני ישראל ית כל דיפקדנה וחזו בני ישראל ית אפי משה הלא קרן עור אפי משה ועזר ית מסותה על אפיו עד מיעלה לממללה עמה וכנש משה ית כל כנשת בני ישראל ואמר לון אלין ממלליה דפקד יהוה למעבד יתון שתה יומים יתעבד עבידה וביומה שביעאה יי לכון קדש שבה אשבתה ליהוה כל דעבד בה עבידה יתקטל לא תבערון נור בכל מדוריכן ביום שבתה ואמר משה לכל כנשת בני ישראל למימר דן ממללה דפקד יהוה למימר סבו מן עמכון ארמו ליהוה כל רחי לבה ייתי ית ארמות יהוה דהב כסף ונחש תכלה וארגמן וצבע זעורי ומילת ועזים ומשכי דכרין מסמקים ומשכים מאכמים ועאי שטים ומשח לאנהרותה ובסמנים למשח רבותה ולאועדות סמניה ואבני שהמה ואבני אשלמיה לאפודה ולחשנה וכל חכם לב בכון ייתי ויעבד ית כל דפקד יהוה ית משכנה וית עפיה וית כסוה וית קרכסיו וית לוחיו וית נגריו וית עמודיו וית לבניו ית ארונה וית ארעיו וית כפרתה וית פרכת פרסה ית פתורה וית ארעיו וית כל מניו וית לחם רעותה ית מנרת מאורה וית כל מניה וית משע אנרותה ית מדבח אועדותה וית ארעיו וית משע רבותה וית אועדות סמניה ית פרס תרחה לתרח משכנה ית מדבח עלתה וית מכבר נחשה דלה וית ארעיו וית כל מניו ית כיורה וית כנה ית קלעי דארתה וית עמודיה וית לבניה וית פרס תרח דארתה ית סכי משכנה וית סכי דארתה וית חבליון ית רקעי תשמישה למשמשה בקדשה וית רקעי קדשה לאהרן כהנה וית רקעי בניו למכהנה ונפקו כל כנשת בני ישראל מלקדם משה ואיתו כל גבר דסבלה לבה וכל גבר דריחת רוחה יתה איתו ית ארמות יהוה לפלענת אהל מועד ולכל תשמישה ולרקעי קדשה ואיתו גבריה עם נשיה כל רחי לב אנדה רעוש וקודש עסקה גימון וגולה כל מני דהב וכל דאנף אנפות דהב ליהוה וכל דאתשקע עמה תכלה וארגמן וצבע זעורי ומילת ועזים ומשכי דכרין מסמקים ומשכים מאכמים איתו וכל מרים ארמות כסף ונחש איתו ית ארמות יהוה וכל דאתשקע עמה עאי שטים לפלענת עבידתה איתו וכל אתה חכמת לב באדה עזלה ואיתו מן עזלה ית תכלתה וית ארגואנה וית צבע זעוריתה וית מילתה וכל נשיה דסבל לבון יתין בחכמה עזלו ית עזיה ונסיאיה איתו ית אבני שהמה וית אבני אשלמיה לאפודה ולחשנה וית בסמניה וית משח אנהרותה למשח רבותה ולאועדות סמניה וכל גבר ואתה דאריחי יתון לבון למנדאה לכל עבידתה דפקד יהוה למעבד באד משה איתו בני ישראל רעבה ליהוה ואמר משה לבני ישראל חזו קרא יהוה בשם בצלאל בר חורי בר חור לשבט יהודה ומלא יתה רוח אלהים בחכמה ובנעירו ובדעה ובכל עבידה ולחשוב מן חשבן למעבד בדהבה ובכספה ובנחשה ובאמנות אבן לאשלמיה ובאמנות קיצם למעבד בכל עבידה מן חשבן ולמוראה יהב בלבה הוא ואהליאב בר אחיסמך לשבט דן מלא יתון חכמת לב למעבד בכל עבידן אמן וחשב ורקם בתכלה ובארגואנה ובצבע זעוריתה ובמילתה וסרק עבדו כל פלענתה וחשוב מן חשבן ועבד בצלאל ואהליאב וכל אנש חכם לב דיהב יהוה בון חכמה ונעירו למעכם למעבד ית כל פלענת עבידת קדשה לכל דפקד יהוה וזעק משה לבצלאל ולאליאב ולכל אנש חכם לב דיהב יהוה חכמה בלבה וכל דסבלה לבה למקרבה לפלענתה למעבד יתה ונסבו מלקדם משה ית כל ארמותה דאיתו בני ישראל לפלענת עבדת קדשה למעבד יתה ואנון איתו לידה עוד רעבה בצפרה בצפרה ואיתו כל חכמים דעבדים ית כל פלענת קדשה גבר גבר מן פלענתה דאנון עבדים ומללו עם משה למימר מסגים עמה למנדאה משחה עבידתה לפלענתה דפקד יהוה למעבד יתה ופקד משה ועברו קל במשריתה למימר גבר אי אתה אל יעבד עוד עבידה לארמות קדשה ואסכם עמה למנדאה ופלענתה הות תותרו לכל עבידתה למעבד יתה ואותרו ועבדו כל חכימי לב בעובדי פלענתה ית משכנה עבדו עסר יריען מילת משזר תכלה וארגואן וצבע זורי ציורים עובד חשוב עבד יתון ארך יריעתה אחתה תמני ועסרים באמה ופתחי ארבע באמה יריעתה אחתה משחה אחדה לכל יריעאתה ודבק ית חמש יריעאתה אחדה לאחדה וחמש יריעאתה דבק אחדה לאחדה ועבד ענבים תכלה על ספת יריעתה אחתה באיצרה בדבקתה וכן עבד בספת יריעתה איצרה בדבקתה תניאנתה חמשים אנבים עבד ביריעתה אחתה וחמשים אנבים עבד באיסטר יריעתה דבדבקתה תניאנתה מדבקן אנביה אחדה לאחדה ועבד חמשים קרכסי דהב ודבק ית יריעאתה אחדה לאחדה בקרכסיה והוה משכנה אחד ועבד יריען עזים לעפאי על משכנה אחדעסרי יריען עבד יתון ארך יריעתה אחתה תלתים באמה וארבע אמין פתחי יריעתה אחתה משחה אחדה לאחדעסריתי יריעאתה ודבק ית חמש יריעאתה לוד וית שת יריעאתה לוד ועבד אנבים חמשים על ספת יריעתה אחתה איצרה בדבקתה וחמשים אנבים עבד על ספת יריעתה דבקתה תניאנתה ועבד קרכסי נחש חמשים למדבקה ית עאפיה למהי אחד ועבד כסוי לעפיה משכי דכרין מסמקין וכסוי משכים מעכמים מלעל ועבד ית לוחיה למשכנה אעי שטים קעמים עסר אמין ארך לוחה אחדה אמה ופלג האמה פתחי לוחה אחדה תרתי סכין ללוחה אחדה משלבן אחדה לאחדה כן עבד לכל לוחי משכנה ועבד ית לוחיה למשכנה עסרים לוחים לפאת דרום דרומה וארבעים לבנים כסף עבד תחת עסריתי לוחיה תרין לבנים תחת לוחה אחדה לתרתי סכיו ותרין לבנים תחת לוחה אחדה לתרתי סכיו ולאצטר משכנה תניאנתה לפאת צפונה עבד עסרים לוחים וארבעים לבניון כסף תרין לבנים תחת לוחה אחדה ותרין לבנים תחת לוחה אחדה ולמיתובית משכנה מערבה עבד שתה לוחים ותרין לוחים עבד לזבית משכנה במיתוביתון והוו מתעמין מלרע כחדה הוו מתעמין עם רישה לגו עסקתה אחתה כן עבד לתריון לתרי זביאתה והוו תמניה לוחים ולבניון כסף שתעסר לבנים תרין לבנים תרין לבנים תחת לוחה אחדה ועבדו נגרי אעי שטים חמשה ללוחי אצטר משכנה אחדה וחמשה נגרים ללוחי אצטר משכנה תניאנתה וחמשה נגרים ללוחי אצטר משכנה למיתוביון מערבה ועבד ית נגרה ממציעה למנגרה בגו לוחיה מן איצטר לאיצטר וית לוחיה עפה דהב וית עסקיון עבד דהב אתרים לנגריה ועפה ית נגריה דהב ועבד פרכה תכלה וארגואן וצבע זעורי ומילת משזר עובד חשוב עבד יתה ציורים ועבד לה ארבעה עמודי שטים ועפתון דהב ופריון דהב וארק לון ארבעה לבני כסף ועבד פרס לתרח משכנה תכלה וארגמן וצבע זעורי ומילת משזר עובד רקם ית עמודיו חמשה וית פריון ועפה ראשיון ולבושיון דהב ולבניון חמשה נחש ועבד בצלאל ית ארונה אעי שטים אמתים ופלג ארכה ואמה ופלג פתחה ואמה ופלג רומה ועפתה דהב דכי מלגו ומלבר ועבד לה כליל דהב סאר וארק לה ארבע עסקין דהב על ארבע פבאתה ותרתין עסקין על איצרה אחתה ותרתין עסקין על איצרה תניאנתה ועבד אריעי אעי שטים ועפה יתון דהב ואעל ית אריעיה בעסקיה על אצטרת ארונה למסבל ית ארונה בהון ועבד כפרה דהב דכי אמתים ופלג ארכה ואמה ופלג פתחה ועבד תרי כרובים דהב מגד עבד יתון מתרי אסטרת כפרתה כרוב אחד מסטרה מדן וכרוב אחד מסטרה מדן מן כפרתה עבד ית כרוביה על תרי אסטריו והוו כרוביה פרסים כנפים ללעל מטלים בכנפיון על כפרתה ואפיון אחד לאחד לכפרתה הוו אפי כרוביה ועבד ית פתורה אעי שטים אמתים ארכה ואמה פתחה ואמה ופלג רומה ועפה יתה דהב דכי ועבד לה כליל דהב סאר ועבד לה מצנקה טפיה סאר ועבד כליל דהב למצנקתה סאר וארק לה ארבע עסקין דהב ויהב ית עסקיה על ארבע פבאתה דלארבע רגליו לתשבית מצנקתה הוו עסקיה אתרים לאריעיה למסבל ית פתורה ועבד ית אריעיה אעי שטים ועפה יתון דהב למסבל ית פתורה ועבד ית מניה דעל פתורה ית צעויו וית פילהתה וית ביסיאתה וית כסיה אד ינסך בהון דהב דכי ועבד ית מנהרתה דהב דכי מגד עבד ית מנהרתה מיתוביה קניה כלידיה עזוריה ופרחיה מנה הוו ושתה קנים נפקים מן איצטריה תלתה קני מנהרתה מן אצרה אחדה ותלתה קני מנהרתה מן איצרה תניאנה תלתה כלידים מלוזים בקנה אחד עזור ופרח ותלתה כלידים מלוזים בקנה אחד עזור ופרח כן לשתת קניה דנפקים מן מנהרתה ובמנהרתה ארבעה כלידים מלוזים עזוריה ופרחיה ועזור תחת תרי קניה מנה ועזור תחת תרי קניה מנה ועזור תחת תרי קניה מנה לשתת קניה דנפקים מנה עזוריון וקנותון מנה הוו כלה מגד אחד דהב דכי ועבד ית בוציניה שבעה ומלקטיה ומחתיתיה דהב דכי ככר דהב דכי עבד יתה וית כל מניה ועבד ית מדבח אועדותה עאי שטים אמה ארכה ואמה פתחה מרבע ואמתים רומה מנה הוו קרנתה ועפה יתה דהב דכי ית אגרה וית כתליו סאר וית קרנתה ועבד לה כליל דהב סאר ותרתין עסקין דהב עבד לה מתחת לכלילה על תרתי איצריו על תרי ממצעיו לאתרים לאריעיה למסבל יתה בון ועבד ית אריעיה עאי שטים ועפה יתון דהב ועבד ית משח רבותה קדש וית אועדות סמניה דכי עובד ערוב ועבד ית מדבח עלתה אעי שטים חמש אמין ארך וחמש אמין פתחי ותלת אמין רומה ועבד קרנתה על ארבע פואתה מנה הוו קרנתה ועפה יתה נחש ועבד ית כל מני מדבחה ית איאריה וית דודיה וית פנכיה וית משלעיה וית מחתיאתה כל מניו עבד נחש ועבד למדבחה מכבר עובד אלכת נחש תחת שקוה מלרע עד פלגה וארק ארבע עסקין בארבע איצטראתה למכבר נחשה אתרים לאריעיה ועבד ית אריעיה אעי שטים ועפה יתון נחש ואעל ית אריעיה בעסקיה על איצטרת מדבחה למסבל יתה בון נביב לוחין עבד יתה ועבד ית כיורה נחש וית כנה נחש בחזבי חיוליה דאתעילו תרח אהל מועד ועבד ית דארתה לפאת דרום דרומה קלעי דארתה מילת משזר מאה באמה עמודיון עסרים ולבניון עסרים ופריחי עמודיה ולבושיון כסף ולפאת צפונה מאה באמה עמודיון עסרים ולבניון עסרים נחש ופרחי עמודיה ולבושיון כסף ולפאת מערבה קלעים חמשים אמה עמודיון עסרה ולבניון עסרה ופרחי עמודיה ולבושיון כסף ולפאת מדנע מדנחה חמשים אמה קלעים חמשעסרי אמה לכתפה עמודיון תלתה ולבניון תלתה ולכתפה תניאנתה מדן ומדן לתרח דארתה קלעים חמשעסרי אמה עמודיון תלתה ולבניון תלתה כל קלעי דארתה סאר מילת משזר ולבניה לעמודיה נחש ופריון כסף ואפוי ראשיון כסף ואנון מלבשים כסף לכל עמודי דארתה ופרס תרח דארתה עובד רקם תכלה וארגמן וצבע זעורי ומילת משזר ועסרים אמה ארך ורומה בפתחי חמש אמין לתשבית קלעי דארתה עמודיון ארבעה ולבניון ארבעה נחש ופריון כסף ועפוי ראשיון ולבושיון כסף וכל סכיה למשכנה ולדארתה סאר נחש אלין מניאני משכנה משכן סעדואתה דמנה על מימר משה תשמיש לואי באד איתמר בר אהרן כהנה ובצלאל בר חורי בר חור לשבט יהודה עבד ית כל דפקד יהוה ית משה ועמה אהליאב בר אחיסמך לשבט דן אמן וחשב ורקם בתכלתה ובארגואנה ובצבע זעוריתה ובמילתה כל דהב דעביד לפלענתה בכל פלענת קדשה והוה דהב אנפותה אשע ועסרים ככר ושבע מון ותלתים מתקל במתקל קדשה וכסף מניאני כנשתה מאה ככר ואלף ושבע מון חמשה ושבעים מתקל טבי לגלגלתה פלגות מתקלה במתקל קדשה לכל העבר על מניאניה מבר עסרים שנה ולעל לשת מון אלף ותלתה אלפים וחמש מון וחמשים והוה מאת ככר כספה למרקה ית לבני קדשה וית לבני פרכתה מאת לבניה למאת ככרה ככר ללבנה וית אלפה ושבע מואתה חמשה ושבעים עבד פריעין לעמודיה ועפה ראשיון ולבש יתון ונחש אנפותה שבעים ככר ואלפים וארבע מון מתקל ועבד בה ית לבני תרח אהל מועד וית מדבח נחשה וית מכבר נחשה דלמדבחה וית כל מני מדבחה וית לבני דארתה סאר וית לבני תרח דארתה וית כל סכי משכנה וית כל סכי דארתה סאר ומן תכלתה וארגואנה וצבע זעוריתה עבדו רקעי שרד למשמשה בקדשה ועבדו ית רקעי קדשה דלאהרן כמד פקד יהוה ית משה ועבדו ית אפודה דהב תכלה וארגואן וצבע זעורי ומילת משזר ורקעו ית טס דהבה וקטנו שזרים למעבד בגו תכלתה ובגו ארגונה ובגו צבעי זעוריתה ובגו מילתה עובד חשוב כתפן עבד לה מדבקן על תרי אצטרתה דבק ושושב אפודה דעליו מנה הוא כעובדה דהב תכלה וארגון וצבע זעורי ומילת משזר כמד פקד יהוה ית משה ועבדו ית אבני שהמה מסארן מעיצן דהב מפתחן פתוחי חתים על שמהת בני ישראל ושבו יתון על כתפת אפודה אבני דכרן לבני ישראל כמד פקד יהוה ית משה ועבדו ית חשנה עובד חשוב כעובד אפודה דהב תכלה וארגון וצבע זעורי ומילת משזר מרבע הוה כפיל עבד ית חשנה זרת ארכה וזרת פתחה ואשלמו בה ארבעה סדרי אבן סדר אדם פטדה וברקת הסדרה אחדה וסדרה תניאנה נפך ספיר ויהלם וסדרה תליתאה לשם שבו ואהלמה וסדרה רביעה תרשיש שהם וישפה מסארן מעיצן דהב באשלמותון ואבניה על שמהת בני ישראל אנין תרתעסרי על שמהתון פתוחי חתים גבר על שמה לתרי עסר שבט ועבדו על חשנה שלשלן מתעמן עובד רציף דהב דכי ועבדו תרתי מעיצן דהב ותרתי עסקין דהב ויהבו ית תרתי עסקיה על תרי אצטרת חשנה ויהבו ית תרתי רציפאת דהבה על תרתי עסקיה על אצטרת חשנה וית תרתי אצטרהתה תרתי רציפהתה יהבו על תרתי מעיצהתה ויהבונון על כתפת אפודה עם קבל אפיו ועבדו תרתי עסקין דהב ושבו על תרי אצרי חשנה על ספתה דעל דבוק אפודה מלגו ועבדו תרתי עסקין דהב ויהבונון על תרתי כתפת אפודה מלרע מלקבל אפיו לתשבית דבוקה מלעל לשושב אפודה ועיטו ית חשנה מן עסקיו לעסקי אפודה בשזר תכלה למהי על שושב אפודה ולא ידי חשנה מן על אפודה כמד פקד יהוה ית משה ועבדו ית נאיריה וית שלמיה כמד פקד יהוה ית משה ועבדו ית מעילה עובד סרק כליל תכלה ופם מעילה בממציעה כפם קליד ספבה לפמה סאר לא יקדד ועבדו על רשולי מעילה רמוני תכלה וארגון וצבע זעורי ומילת משזר ועבדו זוגי דהב דכי ויהבו ית זוגיה על רשולי מעילה סאר בגו רמוניה זוג דהב ורמון זוג דהב ורמון על רשולי מעילה סאר למשמשה כמד פקד יהוה ית משה ועבדו ית כיתנתה מילת עובד סריק לאהרן ולבניו וית מעטפתה מילת וית גדדי מגבעתה מילת וית שריאני עברה מילת משזר וית אמיאנה מילת משזר תכלה וארגמן וצבע זעורי עובד רקם כמד פקד יהוה ית משה ועבדו ית טס כליל קדשה דהב דכי וכתבו עליו מכתב פתוחי חתים קדש ליהוה ויהבו עליו שזר תכלה למתן על מעטפתה מלעל כמד פקד יהוה ית משה ואתעסלת כל עבדת משכנה משכן זימונה ועבדו בני ישראל כמד פקד יהוה ית משה כן עבדו ואנדו ית משכנה ליד משה ית עפיה וית כל מניו קרכסיו לוחיו נגריו עמודיו ולבניון וית כסוי משכי דכריה מסמקיה וית כסוי משכיה מעכמיה וית פרכת פרסה ית ארון סעדואתה וית ארעיו וית כפרתה ית פתורה וית כל מניו וית לחם רעותה ית מנהרתה דכיתה וית בוציניה בוציני סדרתה וית כל מניה וית משח אנרותה ית מדבח דהבה וית משח רבותה וית אועדות סמניה ית פרס תרח עפיה ית מדבח נחשה וית מכבר נחשה דלה וית ארעיו וית כל מניו ית כיורה וית כנה ית קלעי דארתה וית עמודיה וית לבניה וית פרסה לתרח דארתה ית חבליה וית סכיה וית כל מני עבדת משכנה למשכן זימונה ית רקיעי תשמישה למשמשה בקדשה וית רקיעי קדשה לאהרן כהנה וית רקיעי בניו למכהנה ככל דפקד יהוה ית משה כן עבדו בני ישראל ית כל עבידתה וחזה משה ית כל פלענתה ואה עבדו יתה כמד פקד יהוה כן עבדו וברך יתון משה ומלל יהוה עם משה למימר ביום ירחה קדמאה באחד לירחה תקים ית משכנה משכן זימונה ותשבי תמן ית ארון סעדותה ותטל על ארונה ית כפרתה ותעל ית פתורה ותסדר ית סדרה ותיתי ית מנהרתה ותסק ית בוציניה ותתן ית מדבח דהבה לאועדותה לקדם ארון סעדואתה ותשבי ית פרס תרחה למשכנה ותתן ית מדבח עלתה לקדם תרח משכנה משכן זימונה ותתן ית כיורה בין משכן זימונה ובין מדבחה ותתן תמן מים ותשבי ית דארתה סאר ותתן ית פרס תרח דארתה ותסב ית משח רבותה ותמשח ית משכנה וית כל דבה ותקדש יתה וית כל מניו ויי קדש ותמשח ית מדבח עלתה וית כל מניו ותקדש ית מדבחה ויהי מדבחה קדש קדשים ותמשח ית כיורה וית כנה ותקדש יתה ותקרב ית אהרן וית בניו לתרח אהל מועד ותסעי יתון במים ותלבש ית אהרן ית רקעי קדשה ותמשח יתה ותקדש יתה ויכהן לי וית בניו תקרב ותלבשנון כיתנבן ותמשח יתון כמד משחת ית אבוון ויכהנו לי ותהי למהי לון רבותון לכהנת עלם לדריון ועבד משה ככל דפקד יהוה יתה כן עבד והוה בירחה קדמאה בשתה תניאנתה למפוקיתון ממצרים באחד לירחה אתקם משכנה ואקים משה ית משכנה ויהב ית לבניו ושבה ית לוחיו ויהב ית נגריו ואקים ית עמודיו ופרס ית עפיה על משכנה ושבה ית כסוי עפיה עליו מלעל כמד פקד יהוה ית משה ונסב ויהב ית סעדואתה לגו ארונה ושבה ית אריעיה על ארונה ויהב ואעל ית ארונה למשכנה ושבה ית פרכת פרסה ואטל על ארון סעדואתה כמד פקד יהוה ית משה ושבה ית פתורה במשכן זימונה על מיתובית משכנה צפונה מלבר לפרכתה וסדר עליו סדר לחם לקדם יהוה כמד פקד יהוה ית משה ושבה ית מנהרתה במשכן זימונה כבון פתורה על מיתובית משכנה דרומה ואסק ית בוציניה לקדם יהוה כמד פקד יהוה ית משה ושבה ית מדבח דהבה במשכן זימונה לקדם פרכתה ואועד עליו אועדות סמניה לקדם יהוה כמד פקד יהוה ית משה ושבה ית פרס תרחה למשכנה וית מדבח עלתה שבה לקדם תרח משכנה משכן זימונה ואסק עליו ית עלתה וית מנחתה כמד פקד יהוה ית משה ושוה ית כיורה בין משכן זימונה ובין מדבחה ויהב תמן מים למסחי ויסחי מנה משה אהרן ובניו ית אדיון וית רגליון במיעלון למשכן זימונה ובקרובון למדבחה יסעון כמד פקד יהוה ית משה ואקים ית דארתה סאר למשכנה ולמדבחה ויהב ית פרס תרח דארתה ואסכם משה ית כל פלענתה וכסה עננה ית משכן זימונה וכבוד יהוה מלא ית משכנה ולא יכל משה למיעל לאהל מועד הלא שרה עליו עננה וכבוד יהוה מלא ית משכנה ובאסתלקות עננה מן על משכנה יטלון בני ישראל בכל מטליון ואם לא יסק עננה לא יטלון עד יום אסתלקותה הלא ענן יהוה על משכנה אימם ואש תהי בה לילי לעיני כל בית ישראל בכל מטליון וזעק למשה ומלל יהוה עמה מן משכן זימונה למימר מלל עם בני ישראל ותימר לון אנש אן יקרב מנכון קרבן ליהוה מן בהמהתה מן תוריה ומן עאנה תקרבון ית קרבניכון אם עלה קרבנה מן תוריה דכר שלם יקרבנה לתרח משכן זימונה יקרב יתה לרחתה לקדם יהוה ויסמך ית אדה על ריש עלתה וירחי לה למסלחה עליו ויכס ית בר תוריה לקדם יהוה ויקרבון בני אהרן כהניה ית אדמה ויזרקון ית אדמה על מדבחה סאר דתרח משכן זימונה וישלחון ית עלתה ויפסקון יתה לפסקיה ויתנון בני אהרן כהניה אש על מדבחה ויסדרון עאים על אשתה ויסדרון בני אהרן כהניה ית פסקיה וית רישה וית פדרה על קצמיה דעל אשתה דעל מדבחה וגבה וכרעיו יסעון במיה ויועד כהנה כלה למדבחה עלה הוא קרבן ריח ריחו ליהוה ואן מן עאנה עלה קרבנה ליהוה מן אמריה אי מן עזיה דכר שלם יקרבנה לתרח אהל מועד יקרב יתה ויכס יתה על מיתובית מדבחה צפונה לקדם יהוה ויזרקון בני אהרן כהניה ית אדמה על מדבחה סאר ויפסקון יתה לפסקיו וית רישה וית פדרה יסדר כהנה יתון על קצמיה דעל אשתה דעל מדבחה וגבה וכרעיה יסעי במים ויקרב כהנה ית כלה ויועד למדבחה עלה הוא קרבן ריח ריחו ליהוה ואן מן עופה עלה קרבנה ליהוה ויקרב מן תריה אי מבני יונתה ית קרבנה ויקרבנה כהנה למדבחה וימלק ית רישה ויועד למדבחה וישקיע אדמה לגו כתל מדבחה ויסטי ית מרתה בפלגתה וירמי יתה איצטר מדבחה מדנחה לאתר קטמה ויפלג יתה בכנפיו ולא יפרש ויועד יתה כהנה למדבחה על עאיה דעל אשתה עלה הוא קרבן ריח ריחו ליהוה ונפש אן תקרב קרבן מנחה ליהוה סלת יהי קרבנה וירק עליה משח ויתן עליה לבונה מנחה היא וינדינה ליד בני אהרן כהניה ויקמץ מנה מלוא קמצה מסלתה וממשחה על כל לבונתה ויועד כהנה ית אדכרותה למדבחה קרבן ריח ריחו ליהוה ודמתותר מן מנחתה לאהרן ולבניו קדש קדשים מקרבני יהוה ואן תקרב קרבן מנחה מן אפאי תנור סלת חלין פטיר בסיסן במשח ורקריקי פטיר ממשחים במשח ואם מנחה על טיגן קרבנך סלת בסיסה במשח פטירה תהי תגזר יתה גזורים ותרק עליה משח מנחה היא ואם מנחה מלפץ קרבנך סלת במשח תתעבד ותנדי ית מנחתה דיתעבד מן אלין ליהוה ויקרבנה ליד כהנה ויקדמנה למדבחה וירם כהנה מן מנחתה ית אדכרותה ויועד למדבחה קרבן ריח ריחו ליהוה ודמתותר מן מנחתה לאהרן ולבניו קדש קדשים מקרבני יהוה כל מנחתה דתקרבון ליהוה לא תתעבד חמי הלא כל חמיר וכל דבש לא תקרבון מנה קרבן ליהוה קרבן קדמהות תקרבון יתון ליהוה ולמדבחה לא יתסקון לריח ריחו וכל קרבן מנחתיך במלח תמלח ולא תבטל מלח קיאם אלהך מן על מנחתיך על כל קרבניך תקרב מלח ואן תקרב מנחה בכירים ליהוה אביב קלי בנור גריס קליף תקרב ית מנחת בכיריך ותתן עליה משח ותשבי עליה לבונה מנחה היא ויועד כהנה ית אדכרותה מגרסה ומן משחה על כל לבונתה קרבן ליהוה ואן דבח שלמים קרבנה אם מן תוריה הוא מקרב אם דכר אם נקבה שלם יקרבנה לקדם יהוה ויסמך ית אדה על ריש קרבנה ויכסנה תרח אהל מועד ויזרקון בני אהרן כהניה ית אדמה על מדבחה סאר ויקרב מדבח שלמיה קרבן ליהוה ית תרבה דמכסי ית גבה וית כל תרבה דעל גבה וית תרתי כליהתה וית תרבה דעליין דעל כסליה וית יתירותה מן כבדה עם כליהתה יסטינה ויועדון יתה בני אהרן למדבחה על עלתה דעל קצמיה דעל אשתה דעל מדבחה קרבן ריח ריחו ליהוה ואן מן עאנה קרבנה לדבח שלמיה ליהוה דכר אי נקבה שלם יקרבנה אם אמר הוא מקרב ית קרבנה ויקרב יתה לקדם יהוה ויסמך ית אדה על ריש קרבנה ויכס יתה לקדם אהל מועד ויזרקון בני אהרן ית אדמה על מדבחה סאר ויקרב מדבח שלמיה קרבן ליהוה תרבה אליתה שלמה לתשבית עצצה יסטינה ית תרבה דמכסי ית גבה וית כל תרבה דעל גבה וית תרתי כליהתה וית תרבה דעליין דעל כסליה וית יתירותה מן כבדה עם כליהתה יסטינה ויועד כהנה למדבחה לחם קרבן ליהוה ואן עז קרבנה ויקרבנה לקדם יהוה ויסמך ית אדה על רישה ויכס יתה לקדם אהל מועד ויזרקון בני אהרן כהניה ית אדמה על מדבחה סאר ויקרב מנה קרבנה קרבן ליהוה ית תרבה דמכסי ית גבה וית כל תרבה דעל גבה וית תרתי כליהתה וית תרבה דעליין דעל כסליה וית יתירותה מן כבדה עם כליהתה יסטינה ויועדנון כהנה למדבחה לחם קרבן לריח ריחו ליהוה כל תרב ליהוה גזירת עלם לדריכון בכל מדוריכון כל תרב וכל אדם לא תיכלון ומלל יהוה עם משה למימר מלל עם בני ישראל למימר נפש אן תחטא בשגו מכל פקודי יהוה דלא יתעבדי ויעבד מן חדה מנין אם כהנה דאמשח יחטי לעובת עמה ויקרב על חטיה דחטא פר בר תורים שלם ליהוה לסלוח וינדי ית פרה לתרח משכן זימונה לקדם יהוה ויסמך ית אדה על ריש פרה ויכס ית פרה לקדם יהוה ויסב כהנה דאמשח דמלא ית אדה מן אדם פרה וינדי יתה למשכן זימונה ויטבל כהנה ית אצבעה באדמה וידי מן אדמה שבעה זבנים באצבעה לקדם יהוה עם קדם פרכת קדשה ויתן כהנה מן אדמה על קרנת מדבח אועדות סמניה דלקדם יהוה אד במשכן זימונה וית כל אדמה ישפך לגו ארש מדבח עלתה דתרח משכן זימונה וית כל תרב פר חטאתה ירם מנה ית תרבה דמכסי ית גבה וית כל תרבה דעל גבה וית תרתי כליהתה וית תרבה דעליין דעל כסליה וית יתירותה מן כבדה עם כליהתה יסטינה כמה דיתרם מתור דבח שלמיה ויועדנון כהנה על מדבח עלתה וית משך פרה וית כל בסרה עם רישה ועם כרעיו וגבה ופרדה ויפקון ית כל פרה למלבר למשריתה לאתר דכי על שפכות קטמה ויוקדון יתה על קצמיה בנורה על שפכות קטמה יתוקד ואם כל כנשת ישראל ישגון ואתעלם ממלל מן עיני קהלה ויעבדון חדה מכל פקודי יהוה דלא אתעבדי ואתעיבו ויתעכם חטיה דחטו עליה ויקרבון קהלה פר בר תורים שלם לסלוח וינדון יתה לקדם משכן זימונה ויסמכון סאבי כנשתה ית אדיון על ריש פרה לקדם יהוה ויכס ית פרה לקדם יהוה וינדי כהנה דאמשח מן אדם פרה לאהל מועד ויטבל כהנה ית אצבעה מן אדמה וידי מן אדמה שבעה זבנים לקדם יהוה עם קדם פרכת קדשה ומן אדמה יתן כהנה על קרנת מדבח אועדות סמניה דלקדם יהוה דבמשכן זימונה וית כל אדמה ישפך לגו ארש מדבח עלתה דתרח משכן זימונה וית כל תרבה ירים מנה ויועד למדבחה ויעבד לפרה כמד עבד לפר סלוחה כן יתעבד לה ויסלח עליון כהנה ויסתלח לון ויפק ית כל פרה למלבר למשריתה ויוקד יתה כמד אוקד ית פרה קדמאה סלוח קהלה היא דנסיא יחטי ויעבד חדה מכל פקודי יהוה אלהה דלא יתעבדן בשגו ואתעיב אי אתעכם לה חטיה דחטא בה וינדי ית קרבאנה צפיר עזים דכר שלם ויסמך ית אדה על ריש צפירה ויכס יתה באתרה דיכסון ית עלתה לקדם יהוה סלוח היא ויסב כהנה מן אדם סלוחה באצבעה ויתן על קרנת מדבח עלתה וית אדמה ישפך לגו ארש מדבח עלתה וית כל תרבה יועד למדבחה כתרב דבח שלמיה ויסלח עליו כהנה מן חטיה ויסתלח לה ואם נפש חדה תחטי בשגו מן עם ארעה בעובדה חדה מכל פקודי יהוה דלא יתעבדן ואתעיב אי אתעכם לה חטיה דחטא עליה וינדי ית קרבנה צפירת עזים נקבה שלמה על חטיה דחטא ויסמך ית אדה על ריש חטאתה ויכס יתה לחטא באתרה דיכסון ית עלתה ויסב כהנה מן אדמה באצבעה ויתן על קרנת מדבח עלתה וית כל אדמה ישפך לגו ארש מדבח עלתה וית כל תרבה יסטי כמד יסטי תרבה מן על דבח שלמיה ויועד כהנה למדבחה לריח ריחו ליהוה ויסלח עליו כהנה ויסתלח לה ואם אמרה ינדי קרבנה לסלוח נקבה שלמה ינדינה ויסמך ית אדה על ריש חטאתה ויכס יתה לחטא באתרה אד יכסון ית עלתה ויסב כהנה מן אדם חטאתה באצבעה ויתן על קרנת מדבח עלתה וית כל אדמה ישפך לגו ארש מדבח עלתה וית כל תרבה יסטי כמד יסטי תרב אמרה מדבח שלמיה ויועד כהנה למדבחה על קרבני יהוה ויסלח עליו כהנה על חטיה דחטא ויסתלח לה ונפש אן תחטא ושמע קל תקומה והוא סאד אי חזי אי חכם אם לא יחבי ויסבל עובה ונפש אן תקרב בכל ממלל מסב אי בנבלת חיה מסבה אי בנבלת בהמה מסבה אי בנבלת שרץ מסב ואעלם מנה והוא מסב ועיב אי אן יקרב בסבת אנש לכל סבאתה דיסתב בה ואעלם מנה והוא חכם ועיב ונפש אן תשתבע לפרוש ספון למבעשה אי למיטבה לכל דיפרש אנשה בשבועה ואעלם מנה והוא חכם ועיב לאחדה מן אלין ויי כד יחטי לחדה מן אלין ויודי ית דחטא עליה וינדי ית אשמה ליהוה על חטיה דחטא נקבה מן עאנה אמרה אי צפירת עזים לסלוח ויסלח עליו כהנה על חטיה דחטא ויסתלח לה ואם לא תמטי אדה קבל נקי וינדי על אשמה דחטא תרתי תרים אי תרי בני יונה ליהוה אחד לחטאתה ואחד לעלה וינדי יתון ליד כהנה ויקרב ית דלחטאתה קדמאי וימלק כהנה ית רישה מקבל קדלה ולא יפרש וידי מן אדם חטאתה לגו כתל מדבחה ודמשתאר באדמה ישקיע לגו ארש מדבחה חטה היא וית תניאנה יעבד עלה כדינה ויסלח עליו כהנה מן חטיה דחטא ויסתלח לה ואם לא תמטי אדה לתרתי תרים אי לתרי בני יונה וינדי ית קרבנה דחטא עסור מכאלתה סלת לחטתה לא ירק עליה משח ולא יתן עליה לבונה הלא חטה היא וינדינה ליד כהנה ויקמץ מנה מלו קמצה ית אדכורתה ויועד למדבחה על קרבני יהוה סלוח היא ויסלח עליו כהנה על חטיה דחטא מן חדה מן אלין ויסתלח לה ותהי לכהנה כמנחה ומלל יהוה עם משה למימר נפש אן תשקר שקר וחטיה בשגו מקדשי יהוה וינדי ית אשמה ליהוה דכר שלם מן עאנה בשיאם כסף מתקלים במתקל קדשה לאשמה וית דחטא מן קדשה ישלם וית חמושה יוזף עליו ויתן יתה לכהנה וכהנה יסלח עליו בדכר אשמה ויסתלח לה ואם נפש אחדה תחטי ותעבד חדה מכל פקודי יהוה דלא יתעבדן ולא עכם ואתעיב ויסבל עובה וינדי דכר שלם מן עאנה בשיאם לאשמה לכהנה ויסלח עליו כהנה על שגותה דשגה והוא לא עכם ויסתלח לה אשם הוא עיב אשם ליהוה ומלל יהוה עם משה למימר נפש אן תחטי ומשקרה שקר ביהוה וכדב בעברה במסרון אי בשבוי אד אי בעציאן אי עשק ית עברה אי אשקע אבדה וכדב בה ואשתבע על שקר על חדה מכל דיעבד אנשה למחטי בין ויהי כד יחטי ואשם ויעזר ית עצינה דעצה אי ית עשקנה דעשק אי ית מסרונה דמסר עמה אי ית אבדתה דאשקע אי מכל ממלל דישתבע עליו לשקר וישלם יתה ברישה וחמושה יוזף עליו לדהו לה יתננה ביום אשמתה וית אשמה ינדי ליהוה דכר שלם מן עאנה בשיאם לאשמה ויסלח עליו כהנה לקדם יהוה ויסתלח לה על חדה מכל דיעבד לאשמה בה ומלל יהוה עם משה למימר פקד ית אהרן וית בניו למימר דה ארהות עלתה היא עלתה על יקידתה על מדבחה כל ליליה עד צפרה ואש מדבחה תוקד בה וילבש כהנה מדי עבר ושריאני עבר ילבש על בסרה וירם ית קטמה דתיכל אשתה ית עלתה על מדבחה וישבינה איסטר מדבחה וישלע ית ארקעיו וילבש רקעים עורנים ויפק ית קטמה למלבר למשריתה לאתר אדכי ואשתה על מדבחה תוקד בה לא תטפי ויוקד עליה כהנה עאים בצפרה בצפרה ויסדר עליה עלתה ויועד עליה תרבי שלמים אש תדיר תוקד על מדבחה לא תטפי ודה אורהות מנחתה הקרבו יתה בני אהרן לקדם יהוה עם קדם מדבחה וירם מנה בקמצה מסלת מנחתה ומן משחה וית כל לבונתה דעל מנחתה ויועד למדבחה קרבן ריח ריחו אדכרותה ליהוה ודמתותר מנה ייכל אהרן ובניו פטיר תתאכל באתר קדיש בדרת משכן זימונה ייכלוה לא תתאפי חמי חלקון יהבת יתה מקרבני יהוה קדש קדשים היא כחטאתה וכאשמה כל דכר בבני אהרן ייכלנה חלק עלם לדריכון מקרבני יהוה כל דיקרב בון יקדש ומלל יהוה עם משה למימר דן קרבן אהרן ובניו אד יקרבון ליהוה ביום אמשח יתה עסור מכאלתה סלת למנחתה תדיר פלגותה בצפרה ופלגותה בין רמשיה על טיגנה במשח תתעבד מסרבכה תנדינה תופני מנחה גזורים תקרב ריח ריחו ליהוה כהנה דאמשח חליפתה מבניו יעבד יתה חלק עלם ליהוה כליל תתועד וכל מנחת כהן כליל תהי לא תתאכל ומלל יהוה עם משה למימר מלל עם אהרן ועם בניו למימר דה תורות חטאתה באתרה דתכס עלתה תכס חטאתה לקדם יהוה קדש קדשים היא כהנה דמסלח יתה ייכלנה באתר קדיש תתאכל בדרת אהל מועד כל דיקרב בבסרה יקדש ודידי מן אדמה על לבושה דידי עליו תתרחי באתר קדיש ומאן עסף דתבשל בה יתבר ואם במאן נחש בשלת וימרק וישטף במים כל דכר בכהניה ייכל יתה קדש קדשים היא וכל חטאתה דייעל מן אדמה לאהל מועד למסלחה בקדשה לא תתאכל בנור תתוקד ודה תורות אשמה קדש קדשים הוא באתרה דיכסון ית עלתה יכסון ית אשמה ואת אדמה יזרקון על מדבחה סאר וית כל תרבה יקרב מנה ית אליתה וית תרבה דמכסי ית גבה וית כל תרבה דעל גבה וית תרתי כליהתה וית תרבה דעליין דעל כסליה וית יתירותה מן כבדה על כליהתה יסטינה ויועד יתה כהנה מדבחה קרבן ליהוה אשם הוא כל דכר בכהניה ייכלנה באתר קדיש יתאכל קדש קדשים הוא כחטאתה וכאשמה אורהו אחדה לון כהנה דיסלח בה לה יהיה וכהנה דמקרב ית עלת גבר משך עלתה דיקרבון לכהנה לה יי וכל מנחה דתתאפי בתנור וכל דמתעבד בלפצה ועל טיגנה לכהנה דמקרב יתה לה תהי וכל מנחה בסיסה במשח ונגיבה לכל בני אהרן תהי גברה כאחיו ודה תורות דבח שלמיה דיקרבון ליהוה אם על אודהו יקרבנה ויקרב על דבח אודהותה חלין פטיר בסיסן במשח ורקריקי פטיר ממשחים במשח וסלת מסרבך חלין בסיסן במשח עם חלת לחם חמי יקרב קרבנה על דבח אודהות שלמיו ויקרב מנה אחד מכל קרבן ארמו ליהוה לכהנה דזרק ית אדם שלמיה לה יהי ובסר דבח אודהות שלמיו ביום קרבנה יתאכל לא יתנח מנה עד צפר ואם נדר אי רעבה דבח קרבנה ביום אקרבותה ית דבחה יתאכל ומבתר ודמתותר מנה יתאכל ודמתותר מן בסר דבחה ביומה תליתאה בנור יתוקד ואם מיכל יתאכל מן בסר דבח שלמיו ביומה תליתאה לא ירחי דמקרב יתה לא יתחשב לה בטול יהי ונפשה דאכלה מנה עובה תסבל ובסרה דיקרב בכל מסב לא יתאכל בנור יתוקד בסרה כל דכי ייכל בסר ונפשה דתיכל בסר מדבח שלמיה דליהוה וסבתה עליו ותתעקר נפשה ההיא מן עמיה ונפש אן תקרב בכל מסב בסבת אנש אי בבהמה מסבה אי בכל שרץ מסב ואכל מן בסר דבח שלמיה דליהוה ותתעקר נפשה ההיא מן עמה ומלל יהוה עם משה למימר מלל עם בני ישראל למימר כל תרב תור אי אמר אי עז לא תיכלון ותרב נבלה ותרב חטיפה יתעבד לכל עבידאתה ומיכל לא תיכלונה הלא כל אכל תרב מן בהימתה דיתקרב מנה קרבאן ליהוה ותתעקר נפשה דאכלה מן חמיה וכל אדם לא תיכלון בכל מדוריכון לעופה ולבהימתה כל נפשה דתיכל כל אדם ותתעקר נפשה ההיא מן עמיה ומלל יהוה עם משה למימר ועם בני ישראל תמלל למימר דמקרב ית דבח שלמיו ליהוה ינדי ית קרבנה ליהוה מדבח שלמיו אדיו ינדיאן ית קרבני יהוה ית תרבה עם ניחה ינדינה ית ניחה למנפה יתה אנפו לקדם יהוה ויועד כהנה ית תרבה למדבחה ויי ניה לאהרן ולבניו וית שאק ימינה תתנון ארמו לכהנה מדבחי שלמיכון דמקרב ית אדם שלמיה וית תרבה מבני אהרן לה תהי שאק ימינה לחלק הלא ית ני אנפותה וית שאק ארמותה נסבת מן עם בני ישראל מדבחי שלמיון ויהבת יתון לאהרן כהנה ולבניו לחלק עלם מן עם בני ישראל דה רבות אהרן ורבות בניו מקרבני יהוה ביום אקרבותה יתון לכהנה ליהוה דפקד יהוה למתן להון ביום משוחה יתון מן עם בני ישראל חלק עלם לדריון דה תורותה לעלתה ולמנחתה ולחטאתה ולאשמה ולאשלמיה ולדבח שלמיה דפקד יהוה ית משה בטור סיני ביום פקודה ית בני ישראל למקרבה ית קרבניון ליהוה במדבר סיני ומלל יהוה עם משה למימר סב ית אהרן וית בניו עמה וית ארקעיה וית משח רבותה וית פר סלוחה וית תרי דכריה וית קנון פטירה וית כל כנשתה כנש לתרח אהל מועד ועבד משה כמה דפקד יהוה יתה ואכנשת כנשתה לתרח אהל מועד ואמר משה לכנשתה דן ממללה דפקד יהוה למעבד ואקרב משה ית אהרן וית בניו וסעו יתון במים ויהב עליו ית כיתנתה ואסאר יתה באמיאן ואלבש יתה ית מעילה ויהב עליו ית אפודה ואסאר יתה בשושב אפודה ואפד לה בה ושבה עליו ית חשנה ויהב על חשנה ית נאיריה וית שלמיה ושבה ית מצנפתה על רישה ויהב על מצנפתה עם קבל אפיו ית טס דהבה כליל קדשה כמד פקד יהוה ית משה ונסב משה ית משח רבותה ומשח ית משכנה וית כל דבה וקדש יתון ואדי מנה על מדבחה שבעה זבנים ומשח ית מדבחה וית כל מניו וית כיורה וית כנה למקדשתון וארק מן משח רבותה על ריש אהרן ומשח יתה למקדשתה ואקרב משה ית בני אהרן ואלבשון כיתנון ואסאר יתון אמיאנין ושקע לון מגבען כמד פקד יהוה ית משה וקדם ית פר סלוחה וסמכו אהרן ובניו ית אדיון על ריש פר חטאתה ונכס ונסב משה ית אדמה ויהב על קרנת מדבחה סאר באצבעה וסלח ית מדבחה וית אדמה ירק לגו ארש מדבחה וקדשה למסלחה עליו ונסב ית כל תרבה דעל גבה וית יתירות כבדה וית תרתי כליהתה וית תרביין ואועד משה למדבחה וית פרה וית משכה וית בסרה וית פרדה אוקד בנור מלבר למשריתה כמד פקד יהוה ית משה וקדם ית דכר עלתה וסמכו אהרן ובניו ית אדיון על ריש דכרה ונכס וזרק משה ית אדמה על מדבחה סאר וית דכרה פסק לפסקיו ואועד משה ית רישה וית פסקיה וית פדרה וית גבה וכרעיה סעו במיה ואועד משה ית כל דכרה למדבחה עלה הוא לריח ריחו קרבן הו ליהוה כמד פקד יהוה ית משה ואקרב ית דכרה תניאנה דכר אשלמיה וסמכו אהרן ובניו ית אדיון על ריש דכרה ונכס ונסב משה מן אדמה ויהב על רום אדן אהרן ימינתה ועל אלוון אדה ימינתה ועל אלוון רגלה ימינתה ואקרב ית בני אהרן ויהב משה מן אדמה על רום אדנון ימינתה ועל עלוון אדון ימינתה ועל עלוון רגלון ימינתה וזרק משה ית אדמה על מדבחה סאר ונסב ית תרבה ואת אליתה וית כל תרבה דעל גבה וית יתירות כבדה וית תרתי כליהתה וית תרביין וית שאק ימינה ומקנון פטירה דלקדם יהוה נסב חלה פטירה חדה וחלת לחם שמין אחד ורקריק אחד ושוה על תרביה ועל שאק ימינה ויהב ית כלה על כפי אהרן ועל כפי בניו ואנף יתון אנפו לקדם יהוה ונסב משה יתון מן על כפיון ואועד למדבחה על עלתה אשלמים אנון לריח ריחו קרבן ליהוה ונסב משה ית ניה ואנפה אנפו לקדם יהוה מדכר אשלמיה למשה הוה לחלק כמד פקד יהוה ית משה ונסב משה מן משח רבותה ומן אדמה דעל מדבחה ואדה על אהרן ועל ארקעיו ועל בניו ועל רקעי בניו עמה וקדש ית אהרן וית רקעיו וית בניו וית רקיעי בניו עמה ואמר משה לאהרן ולבניו בשלו ית בסרה תרח אהל מועד באתר קדיש ותמן תיכלון יתה וית לחמה דבקנון אשלמיה כמה דאפקדת למימר אהרן ובניו ייכלונה ודמתותר בבסרה ובלחמה בנור תוקדון ומתרח אהל מועד לא תפקון שבעה יומים עד יום אשלמות יומי אשלמותכון הלא שבעה יומים ישלם ית אתריכון כמה דעבד ביומה הדן פקד יהוה למעבד למסלחה עליכון ותרח אהל מועד תדורון איממה ולילי שבעה יומים ותטרון ית מטרת יהוה ולא תמותון הלא כן אפקדת ועבד אהרן ובניו ית כל ממלליה דפקד יהוה באד משה והוה ביומה תמינאה זעק משה לאהרן ולבניו ולחכימי ישראל ואמר לאהרן סב לך עגל בר תורים לסלוח ודכר לעלה שלמים ואקרב לקדם יהוה ולחכימי ישראל תמלל למימר סבו צפיר עזים לסלוח ועגל ואמר בני שנה שלמים לעלה ותור ודכר לשלמים לדבח לקדם יהוה ומנחה פסיסה במשח הלא יומן יהוה מתחזי לידכון ונסבו ית דפקד משה לקדם אהל מועד וקרבו כל כנשתה וקעמו לקדם יהוה ואמר משה דן ממללה דפקד יהוה תעבדון ויתחזי לידכון כבוד יהוה ואמר משה לאהרן קרב למדבחה ועבד ית חטאתך וית עלתך וסלח בדילך ובדיל עמה ועבד ית קרבן עמה וסלח בדילון כמד פקד יהוה וקרב אהרן למדבחה ונכס ית עגל חטאתה דלה וקרבו בני אהרן ית אדמה לידה וטבל אצבעה באדמה ויהב על קרנת מדבחה וית אדמה ארק לגו ארש מדבחה וית תרבה וית כליהתה וית יתירותה מן כבדה מן חטאתה אועד למדבחה כמד פקד יהוה ית משה וית בסרה וית משכה אוקד בנור מלבר למשריתה ונכס ית עלתה ואושטו בני אהרן לידה ית אדמה וזרקה על מדבחה סאר וית עלתה אושטו לידה לפסקיה וית רישה ואועד למדבחה וסעו ית גבה וית כרעיה ואועד על עלתה למדבחה ואקרב ית קרבן עמה ונסב ית צפיר סלוחה דלעמה ונכסה וחטתה כקדמאה ואקרב ית עלתה ועבדה כדינה ואקרב ית מנחתה ומלא כפיו מנה ואועד על מדבחה מלבר עלת צפרה ונכס ית תורה וית דכרה דבח שלמיה דלעמה ואושטו בני אהרן ית אדמה לידה וזרקה על מדבחה סאר וית תרביה מן תורה ומן דכרה אליתה ודמכסיה וכליהתה ויתירות כבדה ושבה ית תרביה על ניחיה ואועד תרביה למדבחה וית ניחיה וית שאק ימינה הנף אהרן אנפו לקדם יהוה כמד פקד יהוה ית משה ותלה אהרן ית אדה על עמה וברכון ונעת מן מעבד חטאתה ועלתה ושלמיה ועל משה ואהרן למשכן זימונה ונפקו וברכו ית עמה ואתחזי כבוד יהוה לכל עמה ונפקת אש מלקדם יהוה ואכלת על מדבחה ית עלתה וית תרביה וחזו כל עמה ושבחו ונפלו על אפיון ונסבו בני אהרן נדב ואביהוא גבר מחתיתה ויהבו בין נור ושבו עליין אועדו ואקרבו לקדם יהוה אש בראה דלא פקד יתון ונפקת אש מלקדם יהוה ואכלת יתון ומיתו לקדם יהוה ואמר משה לאהרן הוא דמלל יהוה למימר בקריבי אקדש ועל אפי כל עמה אתיקר ושדך אהרן וזעק משה למישאל ולאליצפן בני עזיאל עביב אהרן ואמר לון קרבו וסבלו ית אחוכון מן עם אפי קדשה למלבר למשריתה וקרבו וסבלו יתון בכיתנותון למלבר למשריתה כמד מלל משה ואמר משה לאהרן ולאלעזר ולאיתמר בניו ראשיכון לא תפרעון וארקעיכון לא תפרמון ולא תמותון ועל כל כנשתה ירגז ואחיכון כל בית ישראל יבכון ית יקידתה דאוקד יהוה ומתרח אהל מועד לא תפקון דלא תמותון הלא משח רבות יהוה עליכון ועבדו כמד מלל משה ומלל יהוה עם אהרן למימר חמר ורעט אל תשתה אתה ובניך עמך במיעלכון לאהל מועד ולא תמותון גזירת עלם לדריכון ולמפרשה בין קדשה ובין חלה ובין מסבה ובין דכיה ולמוראה ית בני ישראל ית כל גזריה דמלל יהוה עמון באד משה ומלל משה עם אהרן ועם אלעזר ועם איתמר בניו דאתותרו סבו ית מנחתה דאתותרת מקרבני יהוה ואכלוה פטיר איסטר מדבחה הלא קדש קדשים היא ותיכלון יתה באתר קדיש הלא חלקך וחלק בניך היא מקרבני יהוה הלא כן אפקדת וית ניא אנפותה וית שאק ארמותה תיכלון באתר דכי אתה ובניך ובנתיך עמך הלא חלקך וחלק בניך יהיבו מדבחי שלמי בני ישראל שהק ארמותה וני אנפותה עם קרבני תרביה ינדון למנפה אנפו לקדם יהוה ויי לך ולבניך ולבנתיך עמך לחלק עלם כמד פקד יהוה וית צפיר חטאתה ביעי בעו משה והא יקיד ורגז על אלעזר ועל איתמר בני אהרן דאתותרו למימר ממה לא אכלתון ית חטאתה באתר קדשה הלא קדש קדשים היא ויתה ייב לכון למסבל ית עוב כנשתה למסלחה עליון לקדם יהוה הן לא אתיעל ית אדמה לקדשה גבאה מיכל תיכלון יתה בקדשה כמה דאפקדת ומלל אהרן עם משה הן יומן הקרבו ית חטאתון וית עלתון לקדם יהוה וארעי יתי כל אלין ואיכל חטה יומן הטב בעיני יהוה ושמע משה וטב בעיניו ומלל יהוה עם משה ועם אהרן למימר להון מללו עם בני ישראל למימר דה חאיתה דתיכלון מכל בהמהתה דעל ארעה כל מפרס פרסה ופליגה טלף תרתין פרסן מסקן גרה בבהמתה יתה תיכלון ברן ית דן לא תיכלון מן מסקי גרתה וממפרסי פרסתה ית גמלה הלא מסק גרה הוא ופרסה ליתו מפרס מסב הוא לכון וית טפסה הלא מסק גרה הו ופרסה לא הפרס מסב הוא לכון וית ארנבתה הלא מסקה גרה היא ופרסה לא אפרסת מסבה היא לכון וית חזירה הלא מפרס פרסה הו ופליג טלף פרסה והו גרה לא מגרר מסב הו לכון מן בסרון לא תיכלון ובנבילתון לא תקרבון מסבים אנון לכון וית דן תיכלון מכל דבמיה כל דלה ערספים וכנפים במיה בימיה ובנחליה יתון תיכלון וכל דלית לה ערספים וכנפים במיה בימיה ובנחליה מכל שרץ מיה ומכל נפשה חיתה דבמיה שקצים אנון לכון ושקצים יהון לכון מן בסרון לא תיכלון וית נבילתון תשקצון וכל דלית לה ערספים וכנפים במיה שקץ הוא לכון וית אלין תשקצון מן העוף לא תיכלון שקצים אנון ית נשרה וית בזה וית עוזה וית דאיתה וית האיתה למינה וית כל ערבה למינה וית ברת יעניתה וית טעוסה וית שאפה למינה וית נצצה וית צדיה וית קיפופה וית עיבי וית ברברי וית קוזתין וית נעמיתה וית סנוניתה ועטיפתה למינה וית נקארתה וית ערפדה כל שרץ עופה דמהלך אל ארבע שקץ הוא לכון ברן ית דן תיכלון מכל שרץ עופה דמהלך על ארבע דלה כרעים מלעל לרגליו למנדאה בון על ארעה ית אלין מנון תיכלון ית גובה למינה וית רשומה למינה וית גורזבה למינה וית קמצה למינה וכל שרץ קמצה דלה ארבע רגלים שקץ הוא לכון ולאלין תסיבון כל דקרב בנבלתון יסתב עד רמשה וכל דסבל מנבלתון ירע רקעיו ויסעי במים ויסתב עד רמשה לכל בהמתה דהי מפרסה פרסה ופליגה ליתי טלף וגרה ליתי מסקה מסבים אנון לכון כל דקרב בהון יסתב וכל דמהלך על כפיו בכל חאיתה דמהלכה על ארבע מסבים אנון לכון כל דקרב בנבלתון יסתב עד רמשה ודסבל מנבלתון ירע רקעיו ויסתב עד רמשה מסבים אנון לכון ודן לכון מסבה בשרצה דשרץ על ארעה חלדה ועכברה וחרדונה למינה וסמהמיתה וכחתה ולטאיתה וקפדה וכוששתה אלין מסביה לכון מכל שרצה כל דקרב בון במותון יסתב עד רמשה וכל דיפל עליו מנון במותון יסתב מכל מאן קיצם אי לבוש אי משך אי סק כל מאן דיתעבד עבידה בהון במים יתיעל ויסתב עד רמשה וידכי וכל מאן עסב דיפל מנון לגבה כל דבגבה יסתב ויתה תתברון מכל מיכלה דיתאכל דייעל עליו מים יסתב וכל משקה דישתה בכל מאן יסתב וכל דיפל מנבילתון עליו יסתב תנור ותפים יפגרון מסבים אנון ומסיבים יהון לכון ברן מעין מים אי גוב מכנש מים יי דכי ודקרב בנבלתון יסתב ואן יפל מנבילתון על זרע זריע דיזרע דכי הו ואן יתיהב מים על זרעה ויפל מנבלתון עליו מסב הוא לכון ואן ימות מבהמתה דהי לכון למיכלה דקרב בנבלתה יסתב עד רמשה ודגרף מנבלתה ירע רקעיו ויסתב עד רמשה ודסבל ית נבילתה ירע רקעיו ויסתב עד רמשה וכל שרצה דשרץ על ארעה שקץ הוא לא יתאכל כל דמהלך על מעי וכל דמהלך על ארבע עד כל מסגי רגלים לכל שרצה דשרץ על ארעה לא תיכלונון הלא שקצים אנון אל תשקצון ית נפשהתכון בכל שרצה דשרץ ולא תסתבון בהון ותסתבון בון הלא אני יהוה אלהכון ותתקדשון ותהון קדישים הלא קדיש אנה ולא תסיבון ית נפשהתכון בכל שרצה דרמש על ארעה אלא אני יהוה אלהכון המסק יתכון מן ארע מצרים למהי לכון לאלהים ותהון קדישים הלא קדיש אני דה אורהות בהמתה ועופה וכל נפשה חאיתה דרמסה במיה לכל נפשה דשרצה על ארעה למפרשה בין מסבה ובין דכיה ובין חאיתה דמתאכלה ובין חיתה דלא תתאכל ומלל יהוה עם משה למימר מלל עם בני ישראל למימר אתה אן תזדרע וילדה דכר ותסתב שבעה יומים כיומי סבת טמאתה תסתב וביומה תמינאה יתגזר ית בסר ערלתה ותלתים יום ותלתה יומים תתב בדם דכוה בכל קדש לא תקרב ולמקדשה לא תיעל עד מלוי יומי דכוה ואם נקבה תילד ותסתב שבועים כטמאתה ושתים יום ושתה יומים תתב על אדם דכוה ובמלוי יומי דכוה לבר אי לברה תנדי אמר בר שתה לעלה אי בר יונה אי תר לסלוח לתרח אהל מועד ליד כהנה ויקרבנה לקדם יהוה ויסלח עליה כהנה ותדכי ממיתי אדמיה דה תורות ילדתה לדכרה ולנקבתה ואם לא תשקע אדה קבל נקי ותסב תרתי תרים אי תרי בני יונה אחד לסלוח ואחד לעלה ויסלח עליה כהנה ותדכי ומלל יהוה עם משה ועם אהרן למימר אדמאי אן יי במשך בסרה שומה אי קלפי אי בעקה ויי במשך בסרה למכתש צרעה ויתנדי ליד אהרן כהנה אי ליד אחד מבניו כהניה ויחזי כהנה ית מכתשה במשך בסרה וסער במכתשה אתפך לעבר וחזב מכתשה עמק מן משך בסרה מכתש צרעה הוא ויחזי כהנה ויסיב יתה ואם בעקה עברה היא במשך בסרה ועמק לית עזבה מן משכה וסערה לא אתפך עבר ויסגר כהנה ית מכתשה שבעה יומים ויחזי כהנה ביומה שביעאה ואה מכתשה קעם בחזביו לא אפתה מכתשה במשכה ויסגרנה כהנה שבעה יומים תנינות ויחזי כהנה ביומה שביעה תנינות ואה כמע מכתשה לא פתה מכתשה במשכה וידכינה כהנה קלפה היא וירע רקעיו וידכי ואם פתאי תפתי קלפתה במשכה בתר אזהותה לכהנה לדכוה ויתחזי תנינות לכהנה ויחזי כהנה ואה פתת קלפתה במשכה ויסיבנה כהנה צרעה היא ומכתש צרעה אן תהי באדמי ויתנדי ליד כהנה ויחזי כהנה ואה שומתה עברה במשכה והי אתפכת סער עבר ומחית בסר קעים בשומתה צרעה עתיקה הי במשך בסרה ויסיבנה כהנה לא יסגרנה הלא מסב הוא ואם פרח תפרח צרעתה במשכה וכסת צרעתה ית כל משך מכתשה מרישה ועד רגליו לכל חזב עיני כהנה ויחזי כהנה ואה כסת צרעתה ית כל בסרה וידכי ית מכתשה כלה אתפך עבר אדכי הוא וביומה דיתחזה בה בסר קעים יסתב ויחזי כהנה ית בסרה קעימה ויסיב בסרה קעימה מסב הוא צרעה הי ואן יעזר בסרה קעימה ואתפך לעבר וייתי ליד כהנה ויחזי כהנה ואה אתפך מכתשה לעבר וידכי כהנה ית מכתשה דכי הו ובסר אן יהי בה שחן ואתאסי ויהי באתר שחנה שומאה אברה אי בעקה אברה סמקה ויתחזי לכהנה ויחזי כהנה ואה חזבה שאני מן משכה וסערה אתפך אבר ויסיבנה כהנה מכתש צרעה היא בשחנה פרחת ואם יחזי כהנה ואה לית בה סער אבר ושניה ליתי מן משכה והי כמעה ויסגרנה כהנה שבעה יומים אם פתאי תפתי במשכה ויסיב יתה כהנה מכתש הו ואם תחתיה תקעם בהקתה לא פתת גלשנית שחנה הי וידכינה כהנה אי בסר אן יהי במשכה כבית נור ותהי מחית כביתה בהקה אברה סמקה אי אברה ויחזי יתה כהנה ואה אתפכת סער אבר בבהקתה וחזבה עמק מן משכה צרעה היא בכביתה פרחת ויסיב יתה כהנה מכתש צרעה היא ואם יחזי כהנה ואה לית בבהקתה סער אבר ושניה ליתי מן משכה והי כמעה ויסגרנה כהנה שבעה יומים ויחזי כהנה ביום שביעאה אם אפתי תפתי במשכה ויסיב כהנה יתה מכתש צרעה הוא ואם אתרה קעמת בהקתה לא אפתת במשכה והי כמעה שומעת כביתה הי וידכינה כהנה הלא גלשנת כביתה הי וגבר אי אתה אן יהי בה מכתש בריש אי בדקן ויחזי כהנה ית מכתשה ואה חזבה עמק מן משכה ובה סער צהב דקיק ויסיב כהנה יתה נתק הו צרעת רישה אי דקנה הי ואן יחזי כהנה ית מכתש נתקה ואה לית חזבה עמק מן משכה וסער עכום לית בה ויסגר כהנה ית מכתש נתקה שבעה יומים ויחזי כהנה ית נתקה ביומה שביעאה ואה לא אפתה נתקה ולא הוה בה סער צהב וחזב נתקה לית עמק מן משכה ויסתפר וית נתקה לא יסתפר ויסגר כהנה ית נתקה שבעה יומים תניאנות ויחזי כהנה ית נתקה ביומה שביעאה ואה לא אפתה נתקה במשכה וחזבה ליתו עמק מן משכה וידכינה כהנה וירע רקעיו וידכי ואם אפתי יפתי נתקה במשכה בתר דכיותה ויחזי כהנה ואה אפתה נתקה במשכה לא ירער כהנה לסערה צהבה מסב הוא ואם בחזביו קעם נתקה וסער עכום צמח בה אתאסי נתקה דכי הוא וידכינה כהנה וגבר אי אתה אן יהי במשך בסרון בהקן בהקן אברן ויחזי כהנה ואה במשך בסרון בעקן כמען אברן בהק הוא פרח במשכה דכי הו ואנש אן ימרט רישה קרח הוא דכי הוא ואם מפאת אפיו ימרט רישה גלשן הוא אדכי הו ואן יהי בקרחותה אי בגלשנותה מכתש אבר סמק צרעה פרחת היא בקרותה אי בגלשנותה וראה אתה כהנה ואה שומתה דמכתשה אברה סמקה בקרותה אי בגלשנותה כחזב צרעת משך בסר אנש צריע הוא מסב הוא סיוב יסיבנה כהנה ברישה מכתשה וצריה דיי בה מכתשה ארקעיו יהון פרימים ורישה יהי שרי ועל ספבן יעטף ויסתאב מסב יתקרי כל יומיה דמכתשה בה יסתב מסב הוא ביחידהו ידור מלבר למשריתה מדרה ולבושה אן יהי בה מכתש צרעה בלבוש צוף אי בלבוש כתנים אי בשתיה אי בערבה לכתנים אי לצוף אי במשך אי בכל עבידת משך ויהי מכתשה יארק אי סאמק בלבושה אי במשכה אי בשתיה אי בערבה אי בכל מאן משך מכתש צרעה הוא ויתחזי ית כהנה ויחזי כהנה ית מכתשה ויסגר ית מכתשה שבעה יומים ויחזי ית מכתשה ביומה שביעאה הלא אפתה מכתשה בלבושה אי בשתיה אי בערבה אי במשכה לכל דיתעבד משכה לעבידה צרעה ממריה מכתשה מסב הוא ויוקד ית לבושה אי ית שתיה אי ית ערבה בצופה ובכתניה אי ית כל מאן משכה דיהי בה מכתשה הלא צרעה ממריה הי בנור תתוקד ואם יחזי כהנה ואה לא אפתה מכתשה בלבושה אי בשתיה אי בערבה אי בכל מאן משך ויפקד כהנה וירעון ית דבה מכתשה ויסגרנה שבעה יומים תנינות ויחזי כהנה בתר ארעה ית מכתשה ואה לא אתפך מכתשה מן עזביו ומכתשה לא אפתה מסב הוא בנור תוקדונה פחה היא בצעותה או בנקיותה ואם יחזי כהנה ואה כמע מכתשה בתר רעו יתה וקדדו יתה מן לבושה אי מן משכה אי מן שתיה אי מן ערבה ואם תתחזי עוד בלבוש אי בשתיה אי בערבה אי בכל מאן משך פרחת היא בנור תוקדנה ית דבה מכתשה ולבושה אי שתיה אי ערבה אי כל מאן משכה דיתרע ויסטי מנון מכתשה וירע תנינות וידכי דה תורות מכתשה צרעתה לבוש צופה אי כתניה אי שתיה אי ערבה אי כל מאן משכה לדכואה אי לסיובהּ ומלל יהוה עם משה למימר דה תהי תורות מצרעה ביום דכוה ויתנדי ליד כהנה ויפק כהנה למלבר למשריתה ויחזי כהנה ואה אתהסי מכתש צרעתה מן צריה ויפקד כהנה ויסבון למדכיה תרתי צפרן קעימן אדכין וקיצם ארז וצבעי זעורי ואזוב ויפקד כהנה ויכסון ית צפרתה אחדתה לגו מאן חזף על מים חיים וית צפרתה קעימתה יסב יתה וית קיצם ארזה וית צבעי זעוריתה וית אזובה ויטבל יתון וית צפרתה קעימתה באדם צפרתה נכיסתה עלי מים חיים וידי על מדכיה מן צרעתה שבעה זבנים וידכינה וישלח ית צפרתה קעימתה על אפי ברה וירע מדכיה ית רקעיו ויספר ית כל סערה ויסעי במים וידכי ובתר ייעל למשריתה וידור מלבר למשכנה שבעה יומים ויי ביומה שביעאה יספר ית כל סערה ית רישה וית דקנה וית גבי עיניו וית כל סערה יספר וירע ית רקעיו ויסעי ית בסרה במים וידכי וביומה תמינאה יסב תרי אמרים שלמים בני שנה ואמרה חדה ברת שתה שלמה ותלתה עסורים סלת מנחה בסיסה במשח ולג משח אחד ויקים כהנה דמדכי ית אנשה דמדכי ויתון לקדם יהוה תרח אהל מועד ויסב כהנה ית אמרה חדה ויקרב יתה לאשמה וית לג משחה וינף יתון אנפו לקדם יהוה ויכס ית אמרה באתרה אד יכסון ית חטאתה וית עלתה באתר קדשה הלא כחטאתה וכאשמה הוא לכהנה קדש קדשים הוא ויסב כהנה מן אדם אשמה ויתן על רום אדן דמדכי ימינתה ועל עלוון אדה ימינתה ועל עלוון רגלה ימינתה ויסב כהנה מלג משחה וירק על כף כהנה שמאליתה ויטבל כהנה ית אצבעה ימינתה מן משחה דעל כפה סמאליתה וידי מן משחה שבעה זבנים לקדם יהוה ומן תותרות משחה דעל כפה יתן כהנה על רום אדן דמדכי ימינתה ועל עלוון אדה ימינתה ועל עלוון רגלה ימינתה על דם אשמה ודאתותר במשחה דעל כף כהנה יתן על ריש מדכיה ויסלח עליו כהנה לקדם יהוה ויעבד כהנה ית חטאתה ויסלח על דמדכי מסבתה ובתר יכס ית עלתה ויסק כהנה ית עלתה וית מנחתה למדבחה לקדם יהוה ויסלח עליו כהנה וידכי ואם מסכין הו ולית אדה מטיה ויסב אמר אחד אשם לאנפו למסלחה עליו ועסור סלת אחד בסיס במשחה למנחתה ולג משח ותרתי תרים אי תרי בני יונה דתמטי אדה ויהי אחד חטה ואחד עלה וינדי יתון ביומה תמינאה לדכוה ליד כהנה לתרח אהל מועד לקדם יהוה ויסב כהנה ית אמר אשמה וית לג משחה וינף יתון אנפו לקדם יהוה ויכס ית אמר אשמה ויסב כהנה מן אדם אשמה ויתן על רום אדן דמדכי ימינתה ועל עלוון אדה ימינתה ועל עלוון רגלה ימינתה ומן משחה ירק כהנה על כף כהנה סמאליתה וידי כהנה באצבעה ימינתה מן משחה דעל כפה סמאליתה שבעה זבנים לקדם יהוה ויתן כהנה מן משחה דעל כפה על רום אדן דמדכי ימינתה ועל עלוון אדה ימינתה ועל עלוון רגלה ימינתה על אתר אדם אשמה ודמתותר במשחה דעל כף כהנה יתן על ריש דמדכי למסלחה עליו לקדם יהוה ויעבד ית אחדה מן תריה אי מבני יונתה מן אד תמטי אדה ית אד תמטי אדה ית אחדה חטה וית אחדה עלה על מנחתה ויסלח על דמדכי לקדם יהוה דה תורות דבה מכתש צרעה דלא תמטי אדה בדכוה ומלל יהוה עם משה ועם אהרן למימר כד תיעלון לארע כנען דאנה יהב לכון לסחנה ואתן מכתש צרעה בבית ארע סחנתכון וייתי דלה ביתה ויחבי לכהן למימר כמכתש אתחזי לי בביתה ויפקד כהנה ויפנון ית ביתה בהדלא ייעל כהנה למחזי ית מכתשה ולא יסתב כל דבביתה ובתר כן ייעל כהנה למחזי ית ביתה ויחזי כהנה ית מכתשה ואה מכתשה בכתלי ביתה שארקן יארקן אי סאמקן וחזבין שני מן כתלה ויפק כהנה מן ביתה לתרח ביתה ויסגר ית ביתה שבעה יומים ויעזר כהנה ביומה שביעאה ויחזי ואה פתה מכתשה בכתלי ביתה ויפקד כהנה וישלפון ית אבניה דבין מכתשה וירמון יתין למלבר לקרתה לאתר מסב וית ביתה יקלפון מלגו סאר וישפכון ית עפרה דקלפו למלבר לקרתה לאתר מסב ויסבון אבנים אורנין וינדון לגו אתר אבניה ועפר עורן יסבון וישטפון ית ביתה ואם יעזר מכתשה ויפרח בביתה בתר שלפו ית אבניה ובתר קלף ית ביתה ובתר אשתטף וייעל כהנה ויחזי ואה פרח מכתשה בביתה צרעה ממריה בביתה מסב הוא ויפגרון ית ביתה ית אבניו וית קיצמיו וית כל עפר ביתה ויפקון למלבר לקרתה לאתר מסב ודעלל לביתה כל יומי אסגרו יתה יסתב עד רמשה ודדמך בביתה ירע ארקעיו ודאכל בביתה ירע ארקעיו ואם מעול ייעל כהנה ויחזי ואה לא פרח מכתשה בביתה בתר אשתטף ית ביתה וידכי כהנה ית ביתה הלא אתאסי מכתשה ויסבון למסלחה ית ביתה תרתי צפרן וקיצם ארז וצבע זעורי ואזוב ויכס ית צפרתה אחדתה לגו מאן חזף על מים חיים ויסב ית קיצם ארזה וית צבעי זעוריתה וית אזובה וית צפרתה קעימתה ויטבל יתון באדם צפרתה נכיסתה ובמיה חייה וידי על ביתה שבע אזבנין וסאלח ית ביתה בדם צפרתה ובמיה קעימה ובצפרתה קעימתה ובקיצם ארזה ובצבעי זעוריתה ובאזובה וישלח ית צפרתה חיתה למלבר לקרתה על אפי ברה ויסלח על ביתה וידכי דה תורותה לכל מכתש צרעתה ולנתקה ולצרעת לבושה ולביתה ולשומתה ולקלפתה ולבהקתה למוראה ביום אסתב וביום אדכי דה אורהות צרעתה ומלל יהוה עם משה ועם אהרן למימר מללו עם בני ישראל ותימרון לון גבר גבר אן יהי דאב מן בסרה דיאבה מסב הוא ודה תהי סבתה בדיאבה רטיב בסרה מן דיאבה אי חתים בסרה מן דיאבה מסב הוא כל יומי דיאב בסרה אי חתים בסרה מן דיאבה סבתה היא כל משכבה דידמך עליו דאבה יסתב וכל מאנה דיתב עליו יסתב ואנש דיקרב במשכבה ירע ארקעיו ויסעי במים ויסתב עד רמשה ודיתב על מאנה דיתב עליו דאבה ירע רקעיו ויסעי במים ויסתב עד רמשה ודקרב בבסר דאבה ירע ארקעיו ויסעי במים ויסתב עד רמשה ואן ירק דאבה באדכי ירע רקעיו ויסעי במים ויסתב עד רמשה וכל מרכבה אד ירכב עליו דאבה יסתב וכל דקרב בכל דיהי תחתיו יסתב עד רמשה ודסבל יתון ירע רקעיו ויסעי במים ויסתב עד רמשה וכל אד יקרב בה דאבה ואדה לא אשטף במים ירע רקעיו ויסעי במים ויסתב עד רמשה ומאן חזף דיקרב בה דאבה יתבר וכל מאן קיצם ישתטף במים ואן ידכי דאבה מדיאבה ויתני לה שבעה יומים לדכיותה וירע רקעיו ויסעי ית בסרה במים חיים וידכי וביומה תמינאה יסב לה תרתי תרים אי תרי בני יונה וייעל לקדם יהוה לתרח משכן זימונה ויתננון לכהנה ויעבד יתון כהנה אחד חטה ואחד עלה ויסלח עליו כהנה לקדם יהוה מדיאבה וגבר אן תפק מנה שכבת זרע ויסעי במים ית כל בסרה ויסתב עד רמשה וכל לבוש וכל משך דיהי עליו שכבת זרע וירע במים ויסתב עד רמשה ואתה דישכב גברה עמה שכבת זרע ויסעון במים ויסתבון עד רמשה ואתה אן תהי דיאבה אדם יהי דיאבה בבסרה שבעה יומים תהי בטמאתה כל דקרב בה יסתב עד רמשה וכל דתשכב עליו בטמאתה יסתב וכל דתתב עליו יסתב וכל דקרב במשכבה ירע רקעיו ויסעי במים ויסתב עד רמשה וכל דקרב בכל מאנה דתתב עליו ירע רקעיו ויסעי במים ויסתב עד רמשה ואם על מדמכה היא אי על מאנה די יתבה עליו במקרובה בה יסתב עד רמשה ואם מדמוך ידמך גבר עמה ותהי טמאתה עליו יסתב שבעה יומים וכל מדמכה דידמך עליו יסתב ואתה אן ידוב דיאב אדמה יומים סגים בלא זבן טמתה אי אן תדוב על טמאתה כל יומי דיאב סבתה כיומי טמאתה תהי מסבה היא כל מדמכה דתדמך עליו כל יומי דיאבה כמדמך טמאתה יהי לה וכל מאנה דתתב עליו מסב יהי כסבת טמאתה כל דקרב בון יסתב וירע רקעיו ויסחי במים ויסתב עד רמשה ואם דכיה מדיאבה ותמני לה שבעה יומים ובתר תדכי וביומה תמינאה תסב לה תרתי תרים אי תרי בני יונה ותיתי יתון ליד כהנה לתרח אהל מועד ויעבד כהנה ית חדה חטה וית חדה עלה ויסלח עליה כהנה לקדם יהוה מדאב סבאתה ותזהרון ית בני ישראל מסביון ולא ימותון בסביון בסיובון ית משכני דבגבון דה תורות דאבה ודתפק מנה שכבת זרע למסתבה בה וטמתה בטמאתה ודאבה מן דיאבה לדכרה ולנקבתה ולגברה דידמך עם מסבה ומלל יהוה עם משה בתר מות תרי בני אהרן בקרובון לקדם יהוה ומיתו ואמר יהוה למשה מלל עם אהרן אחוך ואל ייעל בכל זבן לקדשה מלגו לפרכתה עם קדם כפרתה דעל ארונה ולא ימות הלא בענן אתחזי לכפרתה בדה ייעל אהרן לקדשה בפר בר תורים לסלוח ודכר לעלה וכיתנה עבר קדש ילבש ושריאני עבר יהון על בסרה ובאמיאן עבר יתאסר ובמעטפה עבר יתעטף רקיעי קדש אנון ויסעי במים ית כל בסרה וילבשנון ומן עם כנשת בני ישראל יסב תרי צפירי עזים לסלוח ודכר אחד לעלה ויקרב אהרן ית פר חטאתה דלה ויסלח בדילה ובדיל ביתה ויסב ית תרי צפיריה ויקים יתון לקדם יהוה תרח אהל מועד ויתן אהרן על תרי צפיריה נבזים נבז אחד ליהוה ונבז אחד לעזאזל ויקרב אהרן ית צפירה דסלק עליו נבזה ליהוה ויעבדנה חטה וצפירה דסלק עליו נבזה לעזאזל יקים קעים לקדם יהוה למסלחה עליו למשלח יתה לעזאזל למדברה ויקרב אהרן ית פר חטאתה דלה ויסלח בדילה ובדיל ביתה ויכס ית פר חטאתה דלה ויסב מלוא מחתיתה גמרי אש מן על מדבחה מלקדם יהוה ומלוא חופניו אועדות סמנים דקיקה ויעל מלגו לפרכתה ויתן ית אועדותה על אשתה לקדם יהוה ויכסי עננה דאועדותה ית כפרתה דעל סעדואתה ולא ימות ויסב מן אדם פרה וידי באצבעה עם קדם כפרתה מדנעה ולקדם כפרתה ידה שבעה זבנים מן אדמה באצבעה ויכס ית צפיר חטאתה דלעמה ויעל ית אדמה למלגו לפרכתה ויעבד ית אדמה כמד עבד לאדם פרה וידי יתה על כפרתה ולקדם כפרתה ויסלח על קדשה מסבי בני ישראל ומפשעיון לכל חטאיון וכן יעבד לאהל מועד דשרי עמון בגו סביון וכל אנש לא יהי באהל מועד במיעלה למסלחה בקדשה עד אפקותה ויסלח בדילה ובדיל ביתה ובדיל כל קהל ישראל ויפק למדבחה דלקדם יהוה ויסלח עליו ויסב מן אדם פרה ומן אדם צפירה ויתן על קרנת מדבחה סאר וידי עליו מן אדמה באצבעה שבעה זבנים וידכינה ויקדשנה מסבי בני ישראל ויסכם מן סלוח ית קדשה וית אהל מועד וית מדבחה ויקרב ית צפירה קעימה ויסמך אהרן ית תרתי אדיו על ריש צפירה קעימה ויודי עליו ית כל עובי בני ישראל וית כל פשעיון לכל חטאיון ויתן יתון על ריש צפירה וישלח באד גבר עתיד למדברה ויסבל צפירה עליו ית כל עוביון לארע גזרה וישלח ית צפירה במדברה וייעל אהרן לאהל מועד וישלח ית רקיעי אברה דלבש במיעלה לקדשה וינחנון תמן ויסעי ית בסרה במים באתר קדיש וילבש רקעיו ויפק ויעבד ית עלתה וית עלת עמה ויסלח בדילה ובדיל עמה וית תרב חטאתה יועד למדבחה ודמשלח ית צפירה לעזאזל ירע רקעיו ויסעי ית בסרה במים ובתר כן ייעל למשריתה וית פר חטאתה וית צפיר חטאתה דאתיעל ית אדמון למסלחה בקדשה יתפק למלבר למשריתה ויוקד בנור ית משכיון וית בסרון וית פרתון ודמוקד יתון ירע רקעיו ויסעי ית בסרה במים ובתר כן ייעל למשריתה ותהי לכון לגזירת עלם "פי אלשהר" שביעה בעסרה לירחה תצימון ית נפשהתכון וכל עבידה לא תעבדון יצובה וגיורה דגיור בגבכון הלא ביומה הדן יסלח עליכון למדכאה יתכון מכל עוביכון לקדם יהוה תדכון שבה אשבתה הוא לכון ותצימון ית נפשהתכון גזירת עלם יסלח כהנה דימשח יתה ודמלא ית אתרה למכהנה חליפת אביו וילבש ית רקיעי אברה ארקעי קדשה ויסלח ית מקדש קדשה וית אהל מועד וית מדבחה יסלח על כהניה ועל כל עם קהלה יסלח ותהי דה לכון לגזירת עלם למסלחה על בני ישראל מכל חטאיון חדה בשתה ועבד כמד פקד יהוה ית משה ומלל יהוה עם משה למימר מלל עם אהרן ועם בניו ועם כל בני ישראל ותימר לון דן ממללה דפקד יהוה למימר גבר גבר מבית ישראל דיכס תור אי אמר אי עז במשריתה ודיכס מלבר למשריתה ולתרח אהל מועד לא אנדו למעבד יתה עלה אי שלמים ליהוה לריחותכון לריח ריחו ונכסה בברה ולתרח אהל מועד לא אנדתה למקרבתה קרבן ליהוה לקדם משכן יהוה דם יתחשב לגברה ההוא דם שפך ויתעקר גברה ההוא מבגו עמיו לבדיל דינדון בני ישראל ית דבחיון דאנון דבחים על אפי ברה וינדונון ליהוה לתרח משכן זימונה ליד כהנה וידבחון דבחי שלמים ליהוה יתון ויזרק כהנה ית אדמה על מדבח יהוה דתרח משכן זימונה ויועד תרבה לריח ריחו ליהוה ולא ידבחון עוד ית דבחיון לתעריה דאנון זנים בתרון גזירת עלם תהי דה להון לדריון ולון תימר גבר גבר מבית ישראל ומן גיורה דגיור בגבוכון דיעבד עלה אי דבח ולתרח אהל מועד לא אנדתה למעבד יתה ליהוה ויתעקר גברה ההוא מן עמה וגבר גבר מבית ישראל ומן גיורה דיתותב בגבון דייכל כל אדם ואתן ית רגזי בנפשה האכלה ית אדמה ואעקר יתה מבגו עמה הלא נפש בסרה באדמה הוא ואנה יהבתה לכון על מדבחה למסלחה על נפשהתכון הלא אדמה הוא בנפשה יסלח על כן אמרת לבני ישראל כל נפש מנכון לא תיכל אדם וגיורה דגיור בגבכון לא ייכל אדם וגבר גבר מבית ישראל ומן גיורה דגיור בגבכון דיצוד ציד חיה אי עוף דיתאכל וספך ית דמה ויעטיה בתראב פאן נפס כל בשר דמה בנפסה הו וקל לבני אסראיל דם כל בשר לא תאכלו פאן נפס כל בשר דמה הו כל אכלה יתעקר וכל נפשה דתגרף נבילה אי חטיפה ביצובה ובגיורה וירע רקעיו ויסעי במים ויסתב עד רמשה ואם לא ירעי ובסרה לא יסעי ויסבל עובה ומלל יהוה עם משה למימר מלל עם בני ישראל ותימר לון אני יהוה אלהכון כעובד ארע מצרים דדערתון בה לא תעבדון וכעובד ארע כנען דאני מעל יתכון לתמן לא תעבדון ובנימוסיון לא תהכון ית דיני תעבדון וית גזיראתי תטרון למהכה בון אני יהוה אלהכון ותטרון ית גזיראתי וית דיני דיעבד יתון אנשה ויתוחי בהון אני יהוה גבר גבר לכל חמיר בסרה לא תקרבון למגלאה ערוה אני יהוה ערות אבוך וערות אמך לא תגלי אמך היא לא תגלי ערותה ערות אתת אבוך לא תגלי ערות אבוך היא ערות אחתך ברת אבוך אי ברת אמך אתילדות בית אי אתילדות בר לא תגלה ערותה ערות ברת ברך אי ברת ברתך לא תגלי ערותין הלא ערותך אנין ערות ברת אתת אבוך אתילדות אבוך אחתך היא לא תגלי ערותה ערות אחת אביך לא תגלה חמיר אבוך היא ערות אחת אמך לא תגלי עמיר אמך היא ערות אחי אבוך לא תגלי ולאתתה לא תקרב עביבתך היא ערות כלתך לא תגלה אתת ברך היא לא תגלי ערותה ערות אתת אחוך לא תגלי ערות אחוך היא ערות אתה וברתה לא תגלה ית ברת ברה וית ברת ברתה לא תסב למגלאה ערותה עמירן הנין זנו היא ואתה עם אחתה לא תסב למעיקה למגלאה ערותה עליה בחייה ולאתה בטמת סבתה לא תקרב למגלאה ערותה ולגו אתת עברך לא תתן שכבתך לזרע למסתאבה בה ומזרעך לא תתן למעבדה למלך ולא תחלל ית שם אלהך אני יהוה ועם דכר לא תדמך מדמכי אתה תועבה היא ובכל בהמה לא תתן שכבתך למסתאבה בה ואתה לא תקעם לקדם בהמה למרבעה רגז הוא אל תסתבון בכל אלין הלא בכל אהלין אסתאבו גועיה דאנא משלח מקדמיכון ותסתב ארעה ואמסר עובה עליה ותקיא ארעה ית דיאריה ותטרון ית גזיראתי וית דיני ולא תעבדון מכל תועבאתה האלין יצובה וגיורה דגיור בגבוכון הלא ית כל תועבאתה האלין עבדו אנשי ארעה דלקדמיכון ואסתבת ארעה ולא תקיא ארעה יתכון בסיובכון יתה כמד קאת ית גויה דלקדמיכון הלא כל דיעבד מכל תועבאתה האלין ויתעקרן נפשהתה עבדאתה מבגו עמיין ותטרון ית מטרתי לדלא מעבד מן נימוסי תועבאתה דאתעבדו לקדמיכון ולא תסתבון בון הלא אני יהוה אלהכון ומלל יהוה עם משה למימר מלל עם כל כנשת בני ישראל ותימר להון קדישים תהון הלא קדיש אני יהוה אלהכון אנש אמה ואביו תדעלון ית שבי תטרון אני יהוה אלהכון אל תפנון ליד אליליה ואלהי מסכה לא תעבדון לכון אני יהוה אלהכון ואן תדבחון דבח שלמים ליהוה לרחותכון תדבחונה ביום דבחכון יתאכל ומבתר ודמתותר עד יומה תליתאה בנור יתוקד ואם מיכל יתאכל ביומה תליתאה בטול הו לא ירחי ואכלה עובה יסבל הלא ית קדש יהוה חלל ותתעקר נפשה ההיא מן עמיה ובחצדכון ית חצד ארעכון לא תסכם פאת חקלך למחצד ולקוט חצדך לא תלקט וכרמך לא תבז ופרט כרמך לא תלקט למלבטה ולגיורה תשבק יתון אני יהוה אלהכון לא תגנבון ולא תכדבון ולא תשקרון אנש בעברה ולא תשתבעון בשמי לשקר ותחלל ית שם אלהך אני יהוה לא תעשק ית עברך ולא תעצי לא תבית פעלת אגיר עמך עד צפר לא תקלל חרש ולקדם סמי לא תתן מגופי ותדעל מן אלהך אני יהוה לא תעבד שקר בדין לא תתלי אפי מסכין לא תשבח אפי רב בקשט תדון ית עברך לא תהך ריכלנו בעמך לא תקעם על אדם עברך אני יהוה לא תסני ית אחוך בלבך הוכח תוכח ית עברך ולא תקבל עליו חטי לא תקום ולא תסדר ית בני עמך ותרעם לעברך כבתך אני יהוה ית גזירתי תטרון בהמתך לא תרכב ערברוב וחקלך לא תזרע ערברוב ולבוש ערברוב שעטניז לא יסק עליך וגבר אן ישכב עם אתה שכבת זרע והי אמה מרסה לגבר ופרקן לא אפרקת וחרו לא ייב לה בקרוע תהי לה לא יתקטל הלא לא חראה וינדי ית אשמה ליהוה לתרח אהל מועד דכר אשם ויסלח עליו כהנה בדכר אשמה לקדם יהוה על חטיה דחטא ויסתלח לה מן חטיה דחטא וכד תיעלון לארעה ותצבון כל אילן מיכל ותבטלון עם בטלתה ית פריו תלת שנים יהי לכון בטולים לא יתאכל ובשתה רביעיתה יהון כל פריו קדש חלולים ליהוה ובשתה חמישיתה תיכלון ית פריו למכנשה לכון עללאתה אני יהוה אלהכון לא תיכלון על אדמה ולא תנחשון ולא תעננון ולא תקפון ית פאת רשיכון ולא תחבלון ית פאת דקניכון ושרטה לנפש לא תתנון בבסרכון וכתב קביע לא תתנון בכון אני יהוה אל תרשי ית ברתך למתבראה לא תזני ארעה ומליה ארעה זנו ית שבי תטרון ומקדשי תדחלון אני יהוה אל תפנון ליד אוביה וליד ידעוניה אל תבעון למסתאבה בהון אני יהוה אלהכון מקדם סיבו תקום ותוקר אפי חכים ותדחל מן אלהך אני יהוה ואן יתותב עמכון גיור בארעכון לא תונון יתה כיצובה מנכון יהי לכון גיורה דמתותב עמכון ותרחם לה כבתך הלא גיורים הויתון בארע מצרים אני יהוה אלהכון לא תעבד שקר בדין במשחה במתקל ובמכלה מוזני קשט אבני קשט ומכלת קשט והין קשט יהי לכון אני יהוה אלהכון דאפקת יתכון מן ארע מצרים ותטרון ית כל אגזרי וית כל דיני ותעבדון יתון אני יהוה ומלל יהוה עם משה למימר ועם בני ישראל תימר אנש אנש מבית ישראל ומן גיורה דמתותב בישראל דיתן מזרעה למלך קטל יתקטל עם ארעה ירגמונה באבן ואנא אתן ית רגזי באנשה ההוא ואעקר יתה מבגו עמה הלא מזרעה יהב למלך לבדיל סיב ית מקדשי וחלל ית שם קדשי ואם עלום יעלמון עם ארעה ית עיניון מן אנשה ההוא במתנה מן זרעה למלך לדלא מקטל יתה ואשבי אני ית רגזי באנשה ההוא ובכרנה ואעקר יתה וית כל דזנים בתרה למזני בתר מלכה מבגו עמהון ונפשה דתפני לות אוביה ולות ידעוניה למזני בתרון ואתן ית רגזי בנפשה ההיא ואקר יתה מבגו עמה ותהון קדישים הלא קדיש אני יהוה אלהכון ותטרון ית כל גזרי ותעבדון יתון אני יהוה מקדשכון הלא אנש אנש דיקלל ית אביו וית אמה קטל יתקטל אביו ואמה אקל אדמה בה וגבר דיגור עם אתת גבר דיגור עם אתת עברה קטל יתקטל גיארה וגיארתה וגבר דישכב עם אתת אביו ערות אבוה גלה קטל יתקטלון תריון אדמיון בהון וגבר דישכב עם כלתה קטל יתקטלון תריון תבל עבדו אדמיון בהון וגבר דישכב עם דכר משכבי אתה תועבה עבדו קטל יתקטלון תריון אדמיון בהון וגבר דיסב ית אתה וית אמה זנו הי בנור יתוקדון יתה ויתין ולא תהי זנו בגבכון וגבר דיתן שכבתה בבהמה קטל יתקטל וית בהמתה תקטלון ואתה דתקרב לכל בהמה למרבע עמה ותקטל ית אתתה וית בהמתה קטל יתקטלון אדמיון בון וגבר דיסב ית אחתה ברת אביו אי ברת אמה ויחזי ית ערותה והיא תחזי ית ערותה חסד הוא ויתעקרון לעיני בני עמהון ערות אחתה גלה עובה יסבל וגבר דישכב עם אתה טמה וגלה ית ערותה ית מיתי ערותה והיא גלת ית מיתי אדמיה ויתעקרון תריון מבגו עמהון ערות אחת אבוך ואחת אמך לא תגלה הלא ית עמיר ערותה עובון יסבלון וגבר דישכב עם עביבתה ית ערות עביבה גלה חטאון יסבלון עקימים יתקטלון וגבר דיסב ית אתת אחיו טמה היא ערות אחיו גלה עקימים יתקטלון ותטרון ית כל גזיראתי וית כל דיני ותעבדון יתון ולא תקיא ארעה יתכון דאנא מעל יתכון לתמן למדור בה ולא תהכון בנימוסי גועיה דאנא משלח מקדמיכון הלא ית כל אלין עבדו ואציקת בון ואמרת לכון אתון תירתון ית ארעתון ואני אתננה לכון למירת יתה ארע מדיבה חלב ודבש אני יהוה אלהכון דאפרשת יתכון מן עממאי ותפרשון בין בהמתה דכיתה למסבתה ובין עופה מסבה לדכיה ולא תשקצון ית נפשהתכון בבהמה ובעוף ובכל דתרמס ארעה דאפרשת לכון לסיוב ותהון לי קדישים הלא אני יהוה ואפרשת יתכון מן עממהי למהי לי וגבר אי אתה דיהי בהון אוב אי ידעוני קטל יתקטלון באבניה תרגמונון אדמיון בהון ואמר יהוה למשה אמר לכהניה בני אהרן ותימר להון לנפש לא יסתב בעמה הלא אם לעמירה דקריב לידה לאביו ולאמה לברה ולברתה לאחיו ולאחתה בתולתה דקריבה לה דלא הבת לגבר לה יסתב לא יסתב מסהן בעמה לחלולה ולא יקרחון קרחה בראשיון ופאת דקניון לא יספרון ובבסרון לא יסרטון סרטה קדישים יהון לאלהון ולא יחללון ית שם אלהון הלא ית קרבני יהוה לחם אלהון אנון מקרבים ויהון קדישם אתה בראה ומחללה לא יסבון ואתה טרידה מן גברה לא יסבון הלא קדיש הוא לאלהה ותקדשנה הלא ית לחם אלהך הוא מקרב קדיש יהי לך הלא קדיש אני יהוה מקדשון וברת גבר כהן כד תרשי למזדנאה ית אבוה הי מחללה בנור תתוקד וכהנה דרבה מן אחיו דיתרק על רישה משח רבותה ומלא אתרה למלבש ית ארקעיה ית רישה לא יפרע ורקעיו לא יפרם ועל כל נפשהן מיתן לא ייעל לאביו ולאמה לא יסתב ומן מקדשה לא יפק ולא יחלל ית מקדש אלהה הלא כליל משח רבות אלהה עליו אני יהוה והוא אתה בבתוליה יסב ארמלה וטרידה ומחללה ובראה ית אלין לא יסב הלא אם בתולה מן עמה יסב אתה ולא יחלל זרעה בעמה הלא אני יהוה מקדשה ומלל יהוה עם משה למימר מלל עם אהרן למימר גבר מזרעך לדריון דיהי בה מום לא יקרב למקדמה לחם אלהה הלא כל גבר דיהי בה מום לא יקרב גבר סמי אי פסיח אי סטיר אי סרי אי גבר דיהי בה תבר רגל אי תבר אד אי גפי אי ננוס אי מפלר בעיניו אי גרב אי חזזי אי מרבי אשכו כל גבר דבה מום מזרע אהרן כהנה לא יקדם ית קרבני יהוה מום בה לא יקדם למקרבה לחם אלהה מקדשי קדשיה ומן קדשיה ייכל ברן לפרכתה לא ייעל ולמדבחה לא יקדם הלא מום בה ולא יחלל ית מקדשי הלא אני יהוה מקדשון ומלל משה עם אהרן ועם בניו ועם כל בני ישראל ומלל יהוה עם משה למימר מלל עם אהרן ועם בניו ויתנזרון מקדשי בני ישראל ולא יחללון ית שם קדשי דאנון מקדשים לי אני יהוה אמר להון לדריכון כל גבר דיקרב מכל זרעכון לקדשיה דיקדשון בני ישראל ליהוה וסבתה עליו ותתעקר נפשה ההיא מלקדמי אני יהוה גבר גבר מזרע אהרן והוא צריע אי דהב בקדשיה לא ייכל עד דידכי ודקרב בכל מסב נפש אי גבר דתפק מנה שכבת זרע אי גבר דיקרב בכל שרץ מסב דיסתב לה אי באנש דיסתב לה לכל סבאתה נפש דתקרב בה ויסתב עד רמשה ולא ייכל מן קדשיה הלא אם סעו בסרה במים וייעל שמשה וידכי ובתר ייכל מן קדשיה הלא לחמה הוא נבלה וחטיפה לא ייכלון למסתבה בה אני יהוה ויטרון ית מטרתי ולא יסבלון עליו חטי וימותון בה כד יחללונה אני יהוה מקדשון וכל בראי לא ייכל קדש תותב כהן ואגיר לא ייכל קדש וכהן אן יזבן נפש קנין כספה הוא ייכל בה וילידי ביתה אנון ייכלון בלחמה וברת כהן אן תהי לגבר בראי היא בארמות קדשיה לא תיכל וברת כהן כד תהי ארמלה וטרידה וזרע לית לה ועזרת לבית אבוה כרביותה מלחם אבוה תיכל וכל בראי לא ייכל בה ואנש אן ייכל קדש בשגו ויוזף חמושה עליו ויתן לכהנה ית קדשה ולא יחללו ית קדשי בני ישראל דירימון ליהוה ויסבלון יתון עוב אשמה במיכלון ית קדשיון הלא אני יהוה מקדשון ומלל יהוה עם משה למימר מלל עם אהרן ועם בניו ועם כל בני ישראל ותימר להון גבר גבר מבית ישראל ומן גיורה דגיור בישראל דיקרב קרבנה לכל נדריון ולכל רעבתון דיקרבון ליהוה לעלה לרחותכון שלם דכר בתוריה באמריה ובעזיה כל דבה מום לא תקרבון הלא לא לרחו יהי לכון ואנש אן יקרב דבח שלמים ליהוה למפרשה נדר אי רעבה בתורים אי בעאן שלם יהי לרחו וכל מום לא יהי בה סמאי אי תבר אי צרים אי אבלו אי גרב אי עזזי לא תקרבון אלין ליהוה וקרבן לא תתנון מנון על מדבחה ליהוה ותור ונקי סריע וגדום רעבה תעבדון יתה ולנדר לא ירחי ומעיך וכתית ונתיק וקטיע לא תקרבון ליהוה ובארעכון לא תעבדון ומן אד בר נכראי לא תקרבון ית לחם אלהכון מכל אלין הלא מחבלין בון מום בון לא ירחון לכון ומלל יהוה עם משה למימר תור אי אמר אי עז אן יתילד ויהי שבעה יומים תחת אמה ומיומה תמינאה ולעל ירחי לקרבן קרבן ליהוה ותור ונקי יתה וית ברה לא תכסון ביום אחד וכד תדבחון דבח אודהו ליהוה לרחותכון תדבחונה ביומה ההוא יתאכל לא תותרון מנה עד צפר אני יהוה ותטרון ית פקודי ותעבדון יתון ולא תחללון ית שם קדשי ואקדש בגו בני ישראל אני יהוה מקדשון המפק יתכון מן ארע מצרים למהי לכון לאלהים אני יהוה ומלל יהוה עם משה למימר מלל עם בני ישראל ותימר להון מועדי יהוה דתזעקון יתון זמוני קדש אלין אנון מועדי שתה יומים יתעבד עבידה וביומה שביעאה שבה אשבתה זימון קדש כל עבידה לא תעבדון שבה היא ליהוה בכל מדוריכון ואלין מועדי יהוה זימוני קדש דתזעקון יתון בזבנון בירחה קדמאה בארבעסר יום לירחה בין רמשיה פסח ליהוה ובחמסר יום לירחה הדן חג פטירה ליהוה שבעה יומים פטיר תיכלון ביומה קדמאה זימון קדש יהי לכון כל פלענת עבידה לא תעבדון ותקרבון קרבן ליהוה שבעה יומים וביומה שביעאה זימון קדש כל פלענת עבדה לא תעבדון ומלל יהוה עם משה למימר מלל עם בני ישראל ותימר להון כד תיעלון לארעה דאנה יהב לכון ותחצדון ית חצדה ותנדון ית עומרה קדמהית חצדכון ליד כהנה וינף ית עומרה לקדם יהוה לרחותכון מבתר שבתה ינפנה כהנה ותעבדון ביום אנפותכון ית עומרה אמר שלם בר שתה לעלה ליהוה ומנחתה תרי עסורים סלת בסיסה במשח קרבן ליהוה ריח ריחו ונסוכה חמר רבעות הינה ולחם וקלי וקליף לא תיכלון עד קלום יומה הדן עד אנדהותכון ית קרבן אלהכון גזירת עלם לדריכון בכל מדוריכון ותמנון לכון מבתר שבתה מיום אנדהותכון ית עומר אנפותה שבע שבין שלמן יהן עד מבתר שבתה שביעיתה תמנון חמשים יום ותקרבון מנחה חדתה ליהוה מן מדוריכון תנדון לחם אנפו תרתין חלין תרי עסורים סלת יהן חמי תתאפין בכורים ליהוה ותקרבון על לחמה שבעה אמרים שלמים בני שנה ופר בר תורים אחד ודכרים תרים שלמים יהון עלה ליהוה ומנחתון ונסוכיון קרבן ריח ריחו ליהוה ותעבדון צפיר עזים אחד לסלוח ותרי אמרים בני שנה לדבח שלמיה וינף כהנה יתון על לחם בכוריה אנפו לקדם יהוה על תרין אמריה קדש יהון ליהוה לכהנה ותזעקון בקלום יומה הדן זימון קדש יהי לכון כל פלענת עבידה לא תעבדון גזירת עלם בכל מדוריכון לדריכון ובחצדכון ית חצד ארעכון לא תסכם פאת חקלך למחצד ולקט חצדך לא תלקט למלבטה ולגיורה תשבק יתון אני יהוה אלהכון ומלל יהוה עם משה למימר מלל עם בני ישראל למימר בירחה שביעאה באחד לירחה יהי לכון אשבתה דכרן אשמעה זימון קדש כל פלענת עבידה לא תעבדון ותקרבון קרבן ליהוה ומלל יהוה עם משה למימר ברן בעסרה לירחה שביעה הדן יום סלוחים הוא זימון קדש יהי לכון ותצימון ית נפשהתכון ותקרבון קרבן ליהוה וכל עבידה לא תעבדון בקלום יומה הדן הלא יום סלוחים הוא למסלחה עליכון לקדם יהוה אלהכון הלא כל נפשה דלא תצום בקלום יומה הדן ותתעקר מן עמיה וכל נפשה דתעבד כל עבידה בקלום יומה הדן ואבד ית נפשה ההיא מבגו עמיה וכל עבידה לא תעבדון גזירת עלם לדריכון בכל מדוריכון שבה אשבתה הוא לכון ותצימון ית נפשהתכון באשעה לירחה ברמשה מרמש עד רמש תשבתון שביכון ומלל יהוה עם משה למימר מלל עם בני ישראל למימר בחמסר יום לירחה שביעאה הדן חג מטליה שבעה יומים ליהוה ביומה קדמאה זימון קדש כל פלענת עבידה לא תעבדון שבעה יומים תקרבון קרבן ליהוה וביומה תמינאה זימון קדש יהי לכון ותקרבון קרבן ליהוה עצרה היא וכל פלענת עבידה לא תעבדון אלין מועדי יהוה דתזעקון יתון זימוני קדש למקרבה קרבן ליהוה עלה ומנחה דבח ונסוכין ממלל יום ביומה מלבר שבי יהוה ומלבר כל מתנתכון ומלבר כל נדריכון ומלבר כל רעבתכון דתתנון ליהוה ברן בחמסר יום לירחה שביעאה בכנושכון ית עללת ארעה תחגון ית חג יהוה שבעה יומים ביומה קדמאה אשבתה וביומה תמינאה אשבתה ותסבון לכון ביומה קדמאה פרי אילן משבח כפי תמרים ושבשבן דאילן רציף וערבי נחל ותעדון לקדם יהוה אלהכון שבעה יומים ותחגון יתה חג ליהוה שבעה יומים בשתה גזירת עלם לדריכון בירחה שביעה תחגון יתה במטלין תדורון שבעה יומים כל יצובה בישראל ידור במטלין לבדיל יעכמון דריכון הלא במטלין אדירת ית בני ישראל במפקי יתון מן ארע מצרים אני יהוה אלהכון ומלל משה ית מועדי יהוה עם בני ישראל ומלל יהוה עם משה למימר פקד ית בני ישראל ויסבון לידך משח זית אזגי כתית לאנהרו למסקה בוצין תדיר מלבר לפרכת סעדואתה באהל מועד יסדר יתה אהרן ובניו מרמש עד צפר לקדם יהוה תדיר גזירת עלם לדריכון על מנהרתה דכיתה יסדר ית בוציניה לקדם יהוה עד צפר ותסב סלת ותיפי יתה תרתעסרי חלין תרי עסורים יהי חלתה חדתה ותשבי יתון תרתי סדרן שת סדראתה על פתורה דכיה לקדם יהוה ותתן על סדרתה לבונה זגיה ותהי ללחם לאדכרו קרבן ליהוה ביום שבתה ביום שבתה יסדרנה לקדם יהוה תדיר מן עם בני ישראל קיאם עלם ותהי לאהרן ולבניו וייכלונה באתר קדיש הלא קדש קדשים הי לה מקרבני יהוה חלק עלם ונפק בר אתה ישראלאה והוא בר גבר מצראי בגו בני ישראל ואנצו במשריתה בר ישראליתה וגברה ישראלאה ולעט בר אתתה ישראליתה ית שמה וקלל ואנדו יתה ליד משה ושם אמה שלומית ברת דברי לשבט דן ואנחה במטר למפרשה לון על מימר יהוה ומלל יהוה עם משה למימר אפק ית דאזל למלבר למשריתה ויסמכון כל שמועיה ית אדיון על רישה וירגמון יתה כל כנשתה ועם בני ישראל תמלל למימר אנש אנש דיקלל אלהה ויסבל חטיה וכרז שם יהוה קטל יתקטל רגם ירגמון בה כל כנשתה כגיורה כיצובה בכרזה שמה יתקטל ואנש אן יקטל כל נפש אנש קטל יתקטל ומעי נפש בהמה ישלמנה נפש תחת נפש ואנש אן יתן מום בעברה כמד עבד כן יתעבד לה תבר תחת תבר עין תחת עין שן תחת שן כמד יתן מום באנש כן יתיהב בה וקטל בהמה ישלמנה וקטל אנש יתקטל פשרון אחד יהי לכון כגיורה כיצובה יהי הלא אני יהוה אלהכון ומלל משה עם בני ישראל ואפקו ית מזלה למלבר למשריתה ורגמו יתה אבן ובני ישראל עבדו כמד פקד יהוה ית משה ומלל יהוה עם משה בטור סיני למימר מלל עם בני ישראל ותימר להון כד תיעלון לארעה דאנה יהב לכון ותשבת ארעה שבה ליהוה שת שנים תזרע חקלך ושת שנים תקטף כרמך ותכנש ית עללאתה ובשתה שביעיתה שבה אשבתה יהי לארעה שבה ליהוה חקלך לא תזרע וכרמך לא תקטף וית כבחי חצדך לא תחצד וית ענבי כלילך לא תקטף שנה אשבתה יהי לארעה ותהי שבת ארעה לכון למיכלה לך ולעבדיך ולאמתיך ולאגיריך ולתותביך דגיורים עמך ולבהמתך ולחיתה דבארעך תהי כל עללאתה למיכל ותמני לך שבע שבין שנים שבע שנים שבע זבנים ויהון לך יומי שבע שבי שניה אשע וארבעים שנה ותעבר שופר אשמעה בירחה שביעאה בעסרה לירחה ביום סלוחיה תעברון שופר בכל ארעכון ותקדשון ית שנת חמשיתה שנה ותזעקון ערור בארעה לכל דיאריה יובל הוא תהי לכון ותעזרון אנש לסחנתה ואנש לכרנה תעזרון יובל הוא שנת חמשיתי שתה תהי לכון לא תזרעון ולא תעצדון ית כביחיה ולא תקטפון ית כליליה הלא יובל הוא קדש תהי לכון מן עקלה תיכלון ית עללאתה בשנת יובילה הדה תעזרון אנש לסחנתה וכד תזבן זבון לעברך אי זבן מן אד עברך לא תונון אנש ית אחיו במניאן שנים בתר יובילה תזבן מן עם עברך במנין שנים עללן יזבן לך לפם סגאי שניה תסגי זבינתה ולפם זעור שניה תזער זבינתה הלא מנין עללן הוא זבן לך ולא תונון אנש ית עברה ותדחל מן אלהך הלא אני יהוה אלהכון ותעבדון ית גזרי וית דיני תטרון ותעבדון יתון ותדורון על ארעה לרחצה ותתן ארעה פריה ותיכלון לסבע ותדורון לרחצה עליה וכד תימרון מה ניכל בשתה שביעיתה הן לא נזרע ולא נכנש ית עללאתן ואפקד ית ברכתי לכון בשתה אשתיתאיתה ועבדה ית עללאתה לתלאת שניה ותזרעון ית שתה תמינאיתה ותיכלון מן עללאתה עתיק עד שתה אשיעיתה עד מיתי עללאתה תיכלון עתיק וארעה לא תזדבן לעלוטים הלא לי ארעה הלא גיורים ותותבים אתון עמי ובכל ארע סחנתכון אפרקה תתנון לארעה ואן יפעת אחוך וזבן מסחנתה ויתה פרוקה דקריב לידה ויפרק ית זבון אחיו ואנש אן לא יהי לה פרוק ומטיה אדה ואשקע כקבל אפרקותה ויחשב ית שני זבונה ויעזר ית דיתר לגברה דזבן לה ויעזר לסחנתה ואם לא ישקע אדה קבל דיעזר לה ויהי זבונה באד דזבן יתה עד שנת יובילה ויפק ביובלה ויעזר לסחנתה ואנש אן יזבן בית מדר קריה שור ותהי אפרקותה עד שלם שנת זבונה יומים תהי אפרקותה ואם לא יתפרק עד מלוי לה שנה שלמה ויקום ביתה דבקרתה דלה שור לעלוטים לזבון יתה לדריו לא יפק ביובילה ובתי דירבאתה דלית לון שור סאר על חקל ארעה יתחשבון אפרקה תהי לה וביובילה יפק וקורי לואי בתי קורי סחנתון אפרקת עלם תהי ללואי ודיפרק מן לואי ויפק זבון בית וקרית סחנתה ביובלה הלא בתי קרי לואי היא סחנתון בגו בני ישראל ועקלת רבע קריאתון לא יזבנון הלא סחנת עלם היא להון ואן יפעת אחוך ותמוט אדה עמך ותתקף בה גיור ותותב ויתוחי אחוך עמך אל תסב מן עמה כפול ורבי ותדחל מן אלהך ויתוחי אחוך עמך ית כספך לא תתן לה בכפול וברבי לא תתן מזונך אני יהוה אלהכון דאפקת יתכון מן ארע מצרים למתן לכון ית ארע כנען למהי לכון לאלהים ואן יפעת אחוך עמך ואזדבן לך לא תשתמש בה תשמיש עבד כאגיר כתותב יהי עמך עד שנת יובילה ישמש עמך ויפק מן עמך הוא ובניו עמה ויעזר לכרנה ולסחנת אבהתה יעזר הלא עבדי אנון דאפקת יתון מן ארע מצרים לא יזדבנון זבינת עבד לא תפלע בה בקשאי ותדחל מן אלהך ועבדיך ואמתיך דיהון לך מן עם גועיה דסהרתיכון מנון תזבנון עבד ואמה ואף מבני תותביה גיוריה עמכון מנון תזבנון ומכרניון דעמכון דאתילדו בארעכון ויהון לכון לסחנה ותסחנון יתון לבניכון בתרכון למירת סחנה לעלם בהון תשתמשון ובאחוכון בני ישראל אנש באחיו לא תפלע בה בקשאי וכד תמטי אד גיור ותותב עמך ויפעת אחוך עמה ואזדבן לגיור ותותב עמך אי לעקר כרן גיור בתר אזדבן אפרקה תהי לה אחד מן אחיו יפרקנה אי עביבה אי בר עביבה יפרקנה אי מן עמיר בסרה מכרנה יפרקנה אי מטיה אדה ויתפרק ויחשב עם זבונה משנת אזדבן לה עד שנת יובילה ויהי כסף זבונה במניאן שנים כיומי אגיר יהי עמה עם עוד סגי בשניה לקבלין יעזר אפרקותה מן כסף זבינתה ואם זעור אשתאר בשניה עד שנת יובילה ויחשב לה כקבל שניו יעזר ית אפרקותה כאגיר שתה בשתה יהי עמה לא יפלענה בקשאי לעיניך ואם לא יתפרק באלין ויפק בשנת יובילה הוא ובניו עמה הלא לי בני ישראל עבדים עבדי אנון דאפקת יתון מן ארע מצרים אני יהוה אלהכון לא תעבדון לכון אלהואן ופסל וקאמה לא תקימון לכון ואבן מתסגדה לא תתנון בארעכון למתסגדה עליה הלא אני יהוה אלהכון ית שבתי תטרון ומקדשי תדעלון אני יהוה אם בגזיראתי תהכון וית פקודי תטרון ותעבדון יתון ואתן אסגריכון בזבנון ותתן ארעה עללתה ואילן ברה יתן פריו ואמטי לכון דרכה ית קטפה וקטפה ימטי ית זרעה ותיכלון לחמכון לסבע ותדורון לרחצה בארעכון ואתן שלם בארעה ותדמכון ולית מדחל ואבטל חיה בישתה מן ארעה וחרב לא תעבר בארעכון ותרדפון ית דבביכון ויפלון לקדמיכון לחרב וירדפון מנכון חמשה מאה ומאה מנכון רבוה ירדפון ויפלון דבביכון לקדמיכון לחרב ואתרחי לידכון ואפרי יתכון ואסגי יתכון ואקים ית קיאמי עמכון ותיכלון עתיק עתק ועתיק מקדם חדת תפקון ואתן משכני בגבכון ולא תגלעט נפשי יתכון ואתהלך בגבכון ואהי לכון לאלהים ואתון תהון לי לעם אני יהוה אלהכון דאפקת יתכון מן ארע מצרים ממהי להון עבדים ותברת אטרי ניריכון ואיבלת יתכון אסקיפין ואם לא תשמעון לי ולא תעבדון ית כל פקודיה אלין אם בגזירתי תציקון ואם ית דיני תגלעט נפשכון לדלא מעבד ית כל פקודי לבטולכון ית קיאמי אף אנא אעבד דה לכון ואמסר עליכון באשו ית חמימתה וית ערביתה מסמין עיניה ומדבין נפשה ותזרעון לריקה זרעכון וייכלונה דבביכון ואתן רגזי בכון ותתברון לקדם דבביכון וישלטון בכון סנאיכון ותערקון ולית רדוף יתכון ואם עד אלין לא תשמעון לי ואוזף למרדי יתכון שבוע על חוביכון ואתבר ית יכלות עזיזיכון ואתן ית שמיכון כברזל וית ארעכון כנחש וישלם לריקה חילכון ולא תתן ארעכון ית עללתה ואילן ברה לא יתן פריו ואם תהכון עמי מראי ולא תתרחון למשמע לי ואוזף עליכון מעה שבע כחוביכון ואשלח בכון ית חית ברה ומתכלה יתכון והעקר ית בהמתכון ואזער יתכון וישממון אורעיכון ואם באלין לא תתרדון לי ותהכון עמי מראי ואהך אף אנה עמכון במראי ואמעי יתכון אף אנה שבע על עוביכון ואיתי עליכון חרב גבי פרית קיאם ותתכנשון לקריאתכון ואשלח מותנה בגבכון ותתיבון באד דבבה בתברי לכון אטר לחם ואפין עסר נשים לחמכון בתנור אחד ויעזר לחמכון במתקל ותיכלון ולא תסבעון ואם בדה לא תשמעון לי ותהכון עמי מראי ואהך עמכון בארתע מראי וארדי יתכון אף אנה שבוע על עוביכון ותיכלון בסר בניכון ובסר בנאתכון תיכלון ואשוצי ית רמבתכון ואעקר ית חמניכון ואתן ית פגריכון על פגרי גלוליכון ותגלעט נפשי יתכון ואתן ית קריאתכון חרבן ואשמם ית מקדשכון ולא אריח בריח רחותכון ואשמם אנה ית ארעה וישממון עליה דבביכון דדארים בה ויתכון אדרי בגויה ואשלף בתרכון חרב ותהי ארעתכון שאמה וקריאתכון יהון חרבן טטה תרחי ארעה ית שביה כל יומי שממה ואתון בארע דבביכון טטה תשבת ארעה ותרחי ית שביה כל יומי שממה תשבת ית דלא אשבתת בשביכון במדורכון עליה ודמשתארים בכון ואעל רכוך בלבון בארעת דבביון וירדף יתון קל טרף אנתיר ויערקון מערוקית חרב ויפלון ולית רדוף ויתכלון אנש באחיו כמקדם חרב ורדוף לית ולא תהי לכון תקומה לקדם דבביכון ותיבדון בגועיה ומסיפה יתכון ארע דבביכון ודמשתארים בכון ישתנקון בעוביון בארעת דבביון ואף בעובי אבהתון אנון ישתנקון ויבדון ית עוביון וית עובי אבהתון בשקרון דשקרו בי ואף דאהלכו עמי מראי אף אנה מהלך עמהון במראי ואיתי יתון בארע דבביון אי טטה יתכנע לבון ערלה וטטה ירחון מן עוביון ואדכר ית קיאמי יעקב ואף ית קיאמי יצחק ואף ית קיאמי אברהם אדכר וארעה אדכר וארעה תשתבק מנון ותרחי ית שביה בשממה מנון ואנון ירחון מן עוביון גזוי בגזוי בדיני שקרו וית גזיראתי גלעטת נפשון ואף אף דה בהוהותון בארעת דבביון לא אציקתון ולא גלעטתון למסכמתון למבטלה קיאמי עמון הלא אני יהוה אלהון ואדכרת להון קיאם קדמאים דאפקת יתון מן ארע מצרים לעיני גועיה למהי להון לאלהים אני יהוה אהלין גזריה ודיניה ותורואתה דיהב יהוה בינה ובין בני ישראל בטור סיני באד משה ומלל יהוה עם משה למימר מלל עם בני ישראל ותימר להון אנש אן יפרש נדר בשיאם נפשהן ליהוה ויהי שיאם דכרה מבר עסרים שנה ועד בר אשתים שנה ויהי שיאמה חמשים מתקל כסף במתקל קדשה ואם נקבה היא ויהי שיאמה תלתים מתקל ואם מבר חמש שנים ועד בר עסרים שנה ויהי שיאם דכרה עסרים מתקלים ולנקבתה עסרה מתקלים ואם מבר ירח ועד בר חמש שנים ויהי שיאם דכרה חמשה מתקלים כסף ולנקבתה שיאם תלתה מתקלים כסף ואם מבר אשתים שנה ולעל אם דכר ויי שיאם חמשעסרי מתקל ולנקבתה עסרה מתקלים ואם פעת הו שיאם ויקימנה לקדם כהנה וישום יתה כהנה על פם דתמטי אד נדורה ישומנה כהנה ואם בהמה דיתקרב מנה קרבן ליהוה כל דיתן מנה ליהוה יהי קדש לא יחלפנה ולא יפרג יתה טב בביש אי ביש בטב ואם פרוג יפרג בהמה בבהמה ויהי הוא ופריגתה יהי קדש ואם כל בהמה מסבה דלא יתקרב מנה קרבן ליהוה ויקים ית בהמתה לקדם כהנה וישום כהנה יתה בין טב ובין ביש כשיאם כהנה כן יהי ואם פרקן יפרקנה ויוזף חמושה על שיאמה ואנש אן יקדש ית ביתה קדש ליהוה וישומנה כהנה בין טב ובין ביש כמד ישום יתה כהנה כן יקום ואם דמקדש יפרק ית ביתה ויוזף חמוש כסף שיאמה עליו ויהי לה ואם מן חקל סחנתה יקדש אנש ליהוה ויהי שיאם לקבל זרעה זרע כור סערים בחמשים מתקל כסף ואם משנת יובילה יקדש עקלה כשיאמה יקום ואם בתר יובילה יקדש עקלה ויחשב לה כהנה ית כספה על קבל שניה דאתותרי עד שנת יובילה ויתבצר משיאמה ואם פרקן יפרק ית עקלה דמקדש יתה ויוזף חמוש כסף שיאמה עליו ויקום לה ואם לא יתפרק ית עקלה ואם זבן ית עקלה לגבר עורן לא יפרק עוד ויהי עקלה באפקותה ביובלה קדש ליהוה כעקל חרמה לכהנה תהי סחנתה ואם ית עקל זבונה דלא מן עקל סחנתה יקדש אנש ליהוה ויחשב לה כהנה ית מניאן שיאמה עד שנת יובילה ויתן ית שיאמה ביומה ההוא קדש ליהוה בשנת יובילה יעזר עקלה לאד זבנה מן עמה לאד לה סחנת ארעה וכל שיאם יהי במתקל קדשה עסרים גרה מתקלה ברן כל בכור דיבכר ליהוה בבהמה לא יקדש אנש יתה אם תור אם נקי ליהוה הוא ואם בבהמתה מסבתה ותתפרק בשיאם ויוזף חמושה עליו ואם לא יתפרק ויזדבן בשיאם ברן כל חרם דיחרם אנש ליהוה מכל דלה מן אנש ובהמה ומן חקל סחנתה לא יזדבן ולא יתפרק כל חרם קדש קדשים הוא ליהוה כל חרם דיתחרם מן אנשה לא יתפרק קטל יתקטל וכל מעסר ארעה מזרע ארעה ומפרי אילנה ליהוה הוא קדש ליהוה ואם פרקן יפרק אנש ממעסרה חמושה יוזף עליו וכל מעסר תור ועאן כל דיעבר תחת שבטה עסיראה יהי קדש ליהוה לא ירער בין טב לביש ולא יפרגנה ואם פרוג יפרגנה ויהי הוא ופריגתה יהי קדש לא יתפרק אלין פקודיה דפקד יהוה ית משה עם בני ישראל בטור סיני ומלל יהוה עם משה במדבר סיני במשכן זימונה באחד לירחה תניאנה בשתה תניאנתה למפוקיתון מן ארע מצרים למימר תלו ית סכום כנשת בני ישראל לכרניון לבית אבהתון במנין שמהן כל דכר לגלגלתון מבר עסרים שנה ולעל כל נפק חיל בישראל תמני יתון לחיליון אתה ואהרן ועמכון יהון גבר גבר לשבט גבר ריש לבית אבהתה הוא ואלין שמהת גבריה דיקעמון עמכון לראובן אליצור בר שדיאור לשמעון שלמיאל בר צורישדה ליהודה נחשון בר עמינדב ליששכר נתנאל בר צוער לזבולן אליאב בר חילן לבני יוסף לאפרים אלישמע בר עמיהוד למנשה גמליאל בר פדהצור לבנימים אבידן בר גדעוני לדן אחיעזר בר עמישדה לאשר פגעאל בר עכרן לגד אליסף בר דעואל לנפתלי אחירע בר עינן אלין זעיקי כנשתה נסיאי שבטי אבהתון ראשי רבני ישראל אנון ונסב משה ואהרן ית גבריה אלין דאכרזו בשמהתה וית כל כנשתה כנשו באחד לירחה תניאנה ואתילדו על כרניון לבית אבהתון במניאן שמהן מבר עסרים שנה ולעל לגלגלתון כמד פקד יהוה ית משה ומנתון במדבר סיני והוו בני ראובן בכור ישראל תולדתון לכרניון לבית אבהתון במניאן שמהן כל דכר לגלגלתון מבר עסרים שנה ולעל כל נפוק חיל מניאניון לשבט ראובן אשתה וארבעים אלף וחמש מון לבני שמעון תולדתון לכרניון לבית אבהתון מניאניון במנין שמהן לגלגלתון כל דכר מבן עסרים שנה ולעל כל נפק חיל מניאניון לשבט שמעון אשעה וחמשים אלף ותלת מון לבני גד תולדתון לכרניון לבית אבהתון במנין שמהן מבר עסרים שנה ולעל כל נפק חיל מניניון לשבט גד חמשה וארבעים אלף ושת מון וחמשים לבני יהודה תולדתון לכרניון לבית אבהתון במנין שמהן מבר עסרים שנה ולעל כל נפוק חיל מניאניון לשבט יהודה ארבעה ושבעים אלף ושת מון לבני יששכר תולדתון לכרניון לבית אבהתון במנין שמהן מבר עסרים שנה ולעל כל נפוק חיל מניאניון לשבט יששכר ארבעה וחמשים אלף וארבע מון לבני זבולן תולדתון לכרניון לבית אבהתון במנין שמהן מבר עסרים שנה ולעל כל נפק חיל מניניון לשבט זבולן שבעה וחמשים אלף וארבע מון לבני יוסף לבני אפרים תולדתון לכרניון לבית אבהתון במנין שמהן מבר עסרים שנה ולעל כל נפק חיל מניניון לשבט אפרים ארבעים אלף וחמש מון לבני מנשה תולדתון לכרניון לבית אבהתון במנין שמהן מבר עסרים שנה ולעל כל נפוק חיל מניניון לשבט מנשה תרים ותלתים אלף ומאתים לבני בנימים תולדתון לכרניון לבית אבהתון במנין שמהן מבר עסרים שנה ולעל כל נפק חיל מניניון לשבט בנימים חמשה ותלתים אלף וארבע מון לבני דן תולדתון לכרניון לבית אבהתון במנין שמהן מבר עסרים שנה ולעל כל נפק חיל מניאניון לשבט דן תרים ושתים אלף ושבע מון לבני אשר תולדתון לכרניון לבית אבהתון במנין שמהן מבר עסרים שנה ולעל כל נפק חיל מניניון לשבט אשר אחד וארבעים אלף וחמש מואן לבני נפתלי תולדתון לכרניון לבית אבהתון במנין שמהן מבר עסרים שנה ומעל כל נפוק חיל מניניון לשבט נפתלי תלתה וחמשים אלף וארבע מון אלין מניניה דמנה משה ואהרן ונסיאי ישראל תריעסר גבר גבר אחד לשבט אחד לשבט בית אבהתון הוו והוו כל מניאני בני ישראל לחיליון מבר עסרים שנה ולעל כל נפוק חיל בישראל והוו כל מניאניה שת מון אלף ותלתה אלפים וחמש מון וחמשים והלוים לשבט אבהתון לא אתמנו בגבון ומלל יהוה עם משה למימר ברן ית שבט לואה לא תמני וית סכומון לא תתלי בגו בני ישראל ואתה אימן ית לואי על משכן סעדואתה ועל כל מניו ועל כל דלה אנון יסבלון ית משכנה וית כל מניו ואנון ישמשונה וסאר למשכנה ישרון ובמטל משכנה יעתון יתה לואי ובמשרוי משכנה יקימון יתה לואי ובראה דקרב יתקטל וישרון בני ישראל גבר על משרוה וגבר על אתרה לחיליון ולואי ישרון סאר למשכן סעדואתה ולא יהי רגז על כנשת בני ישראל ויטרון לואי ית מטרת משכן סעדואתה ועבדו בני ישראל ככל דפקד יהוה ית משה כן עבדו ומלל יהוה עם משה ועם אהרן למימר גבר על סדריו בסימנים לבית אבהתון ישרון בני ישראל מקבל סאר למשכן זימונה ישרון ודשרים מדנע מדנעה סדר משרית יהודה לחיליון ונסיא לבני יהודה נחשון בר עמינדב וחילה ומניאניו ארבעה ושבעים אלף ושת מון ודשרים עליו שבט יששכר ונסיא לבני יששכר נתנאל בר צוער וחילה ומניאניו ארבעה וחמשים אלף וארבע מואן ושבט זבולן ונסיא לבני זבולן אליאב בר חילן וחילה ומניאניו שבעה וחמשים אלף וארבע מון כל מניאניה למשרית יהודה מאא אלף ותמנים אלף ואשתה אלפים וארבע מון לחיליון קדמהו יטלון סדר משרית ראובן דרומה לחיליון ונסיא לבני ראובן אליצור בר שדיאור וחילה ומניאניו אשתה וארבעים אלף וחמש מון ודשרים עליו שבט שמעון ונסיא לבני שמעון שלמיאל בר צורישדי וחילה ומניאניו אשעה וחמשים אלף ותלת מון ושבט גד ונסיא לבני גד אליסף בר דעואל וחילה ומניאניו חמשה וארבעים אלף ושת מון וחמשים כל מניניה למשרית ראובן מאה אלף ואחד וחמשים אלף וארבע מון וחמשים לחיליון ותרי יטלון ויטל אהל מועד משרית לואי בגו משריאתה כמד ישרון כן יטלון גבר על אתרה לסדריון סדר משרית אפרים לחיליון מערבה ונסיא לבני אפרים אלישמע בר עמיהוד וחילה ומניאניו ארבעים אלף וחמש מון ועליו שבט מנשה ונסיא לבני מנשה גמליאל בר פדהצור וחילה ומניאניו תרים ותלתים אלף ומאתים ושבט בנימים ונסיא לבני בנימים אבידן בן גדעוני וחילה ומניאניו חמשה ותלתים אלף וארבע מואן כל מניאניה למשרית אפרים מאה אלף ותמני אלפים ומאה לחיליון ותליתים יטלון סדר משרית דן צפונה לחיליון ונסיא לבני דן אחיעזר בר עמישדה וחילה ומניאניו תרים ושתים אלף ושבע מון ודשרים עליו שבט אשר ונסיא לבני אשר פגעאל בר עכרן וחילה ומניאניו אחד וארבעים אלף וחמש מון ושבט נפתלי ונסיא לבני נפתלי אחירע בר עינן וחילה ומניאניו תלתה וחמשים אלף וארבע מון כל מניאניה למשרית דן מאה אלף ושבעה וחמשים אלף ושת מון לאחריה יטלון לסדריון אלין מניאני בני ישראל לבית אבהתון כל מניאני משריאתה לחיליון שת מון אלף ותלתה אלפים וחמש מון וחמשים ולואי לא אתמנו בגו בני ישראל כמד פקד יהוה ית משה ועבדו בני ישראל ככל דפקד יהוה ית משה כן שרו לסדריון וכן נטלו גבר לכרניו על בית אבהתה ואלין תולדת אהרן ומשה ביום מלל יהוה עם משה בטור סיני ואלין שמהת בני אהרן בכורה נדב ואביהוא אלעזר ואיתמר ואלין שמהת בני אהרן כהניה דאמשחו דאמלי אתרון למכהנה ומית נדב ואביהוא בהקרבותן אש בראה לקדם יהוה במדבר סיני ובנים לא הוו לון ואכהן אלעזר ואיתמר על אפי אהרן אבוון ומלל יהוה עם משה למימר אקרב ית שבט לוי ותקים יתה לקדם אהרן כהנה וישמשון יתה ויטרון ית מטרתה וית מטרת כל כנשתה לקדם משכן זימונה למשמשה ית תשמיש משכנה ויטרון ית כל מני משכן זימונה וית מטרת בני ישראל למשמשה ית תשמיש משכנה ותתן ית לואי לאהרן ולבניו ייבים ייבים אנון לי מבגו בני ישראל וית אהרן וית בניו תמני ויטרון ית כהנתון ובראה דקרב יקטל ומלל יהוה עם משה לאמר ואני אה נסבת ית לואי מבגו בני ישראל תחת כל בכור פתוח רחם בבני ישראל פרקניון יהון ויהון לי לואי הלא לי כל בכור ביום קטלת כל בכור בארע מצרים הקדשת לי כל בכור בישראל מן אנש עד בהמה לי יהון אני יהוה ומלל יהוה עם משה במדבר סיני למימר מני ית בני לוי לבית אבהתון לכרניון כל דכר מבר ירח ומעל תמנינון ומנה יתון משה על מימר יהוה כמד פקדה והוו אלין בני לוי בשמהתון גרשון קהת ומררי ואלין שמהת בני גרשון לכרניון לבני ושמעי ובני קהת לכרניון עמרם ויצהר חברון ועזיאל ובני מררי לכרניון מחלי ומושי אלין אנון כרן לואה לבית אבהתון לגרשון כרן לבנאה וכרן שמעאה אלין אנון כרן גרשונאה ומניאניון במניאן כל דכר מבר ירח ולעל מניאניון שבעה אלפים וחמש מון כרן גרשונאה בתר משכנה ישרון מערבה ונסיא בית אב לגרשונאה אליסף בר לאל ומטרת בני גרשון במשכן זימונה משכנה ועפיה וכסוה ופרס תרח משכן זימונה וקלעי דארתה וית פרס תרח דארתה דעל משכנה ועל מדבחה סאר וית חבליו לכל תשמישה ולקהת כרן עמרמאה וכרן יצהראה וכרן חברונאה וכרן עזילאה אלין אנון כרן קהתאה במנין כל דכר מבר ירח ולעל תמניה אלפים ושת מון נטרי מטרת קדשה כרן בני קהת ישרון על מיתובית משכנה דרומה ונסיא בית אב לכרן קהתאה אליצפן בר עזיאל ומטרתון ארונה ופתורה ומנהרתה ומדבחיה ומני קדשה דישמשון בהון ופרסה וכיורה וכנה וכל תשמישון ונסיא נסיאי לואי אלעזר בר אהרן כהנה מימן נטרי מטרת קדשה למררי כרן מחלאה וכרן מושאה אלין אנון כרני מרראה ומסרונון במנין כל דכר מבר ירח ולעל אשתה אלפים ומאתים ונסיא בית אב לכרני מררי צוריאל בר אביאל על מיתובית משכנה ישרון צפונה ומנאי מטרת בני מררי לוחי משכנה ונגריו ועמודיו ולבניו וכל מניו וכל תשמישה ועמודי דארתה סאר ולבניון וסכיון וחבליון ודשרים עם קדם משכנה מדנחה לקדם משכן זימונה מדנחה משה אהרן ובניו נטרי מטרת קדשה למטרת בני ישראל ובראה דקרב יתקטל כל מניאני לואי דמנה משה על מימר יהוה לכרניון כל דכר מבר ירח ולעל תרים ועסרים אלף ואמר יהוה למשה מני כל בכור דכר לבני ישראל מבר ירח ולעל ותלי ית מניאן שמהתון ותסב ית לואי לי אני יהוה חליפת כל בכור בבני ישראל וית בהמהת לואי חליפת כל בכור בבהמת בני ישראל ומנה משה כמד פקד יהוה יתה ית כל בכור בבני ישראל והוו כל בכור דכר במניאן שמהן מבר ירח ולעל למניניון תרים ועסרים אלף תלתה ושבעים ומאתים ומלל יהוה עם משה למימר סב ית לואי תחת כל בכור בבני ישראל וית בהימהת לואי חליפת בהמתון ויהון לי לואי אני יהוה וית פרקני תלתיתה ושבעיתה ומאתה דיתרים על לואי מבכורי בני ישראל נסבת חמשה חמשה מתקלים לגלגלן במתקל קדשה תסב עסרים גרה מתקל ותתן כספה לאהרן ולבניו פרקני דיתרים בהון ונסב משה ית כסף פרקניה מן עם דיתרים על פרקני לואי מן עם בכורי בני ישראל נסב ית כספה חמשה ותלתים ותלת מון ואלף במתקל קדשה ויהב משה ית כסף פריקיה לאהרן ולבניו על מימר יהוה כמד פקד יהוה ית משה ומלל יהוה עם משה ועם אהרן למימר תלי ית סכום בני קהת מבגו בני לוי לכרניון לבית אבהתון מבר תלתים שנה ולעל ועד בר חמשים שנה כל עלל לחיל למעבד עבידה במשכן זימונה דה תשמיש בני קהת במשכן זימונה קדש קדשיה וייעל אהרן ובניו במטל משריתה ויעתון ית פרכת פרסה ויכסון בה ית ארון סעדואתה ויתנון עליו כסוי משך עכום ויפרסון עליו ארקעי כליל תכלה מלעל וישבון ארעיו ועל פתור רחותה יפרסון ארקעי תכלה ויתנון עליו ית צעאתה וית פיאלהתה וית ביסיאתה וית כאסי נסכה ולחם תדירה עליו יהי ויפרסון עליהון כסוי ארקיע צבע זעורי ויכסון יתה בכסוי משך עכום וישבון ארעיו ויסבון ארקעי תכלה ויכסון ית מנרת מאורה וית בוציניה וית מלקטיה וית מחתיתיה וית כל מני משחה דישמשון לה בהון ויתנון יתה וית כל מניה לגו כסוי משך עכום ויתנון על דנטל ועל מדבח דהבה יפרסון ארקעי תכלה ויכסון יתה בכסוי משך עכום וישבון ית ארעיו ויסבון ית כל מני "השרד" דישתמשון בהון בקדשה ויתנון לגו ארקע תכלה ויכסון יתון בכסוי משך עכום ויתנון על דנטל ויקטמון ית מדבחה ויפרסון עליו ארקע ארגמן ויתנון עליו ית כל מניו דישתמשון עליו בהון ית מחתיאתה וית משלעיה וית דודיה וית פנכיה כל מני מדבחה ויפרסון עליו כסוי משך עכום וישבון ארחיו ויסבון ארקע ארגמן ויכסון ית כיורה וית כנה ויתנון יתון לגו כסוי משך עכום ויתנון על דנטל ויסכם אהרן ובניו למכסאה ית קדשה וית כל מני קדשה במטל משריתה ובתר כן ייעלון בני קהת למסבל ולא יקרבון לקדשה וימותון אלין מסבלי בני קהת במשכן זימונה ומסהרת אלעזר בר אהרן כהנה משח אנהרותה ואועדות סמניה ומנחת תדירה ומשח רבותה מסהרת כל משכנה וכל דבה בקדשה ובמניו ומלל יהוה עם משה ועם אהרן למימר אל תקטעון ית שבט כרן קהתה מבגו לואי דה עבדו להון ויחון ולא ימותון בקדומון לקדש קדשיה אהרן ובניו ייעלון וישבון יתון גבר על תשמישה ועל מסבלה ולא ייעלון למחזי כבלע ית קדשה וימותון ומלל יהוה עם משה למימר תלי ית סכום בני גרשון אף אנון לבית אבהתון לכרניון מבר תלתים שנה ולעל ועד בר חמשים שנה תמני יתון כל עלל לחיל חיל למשמשה תשמיש במשכן זימונה דה תשמיש כרן גרשונאה למשמשה ולמסבל ויסבלון ית יריעת משכנה וית משכן זימונה וכסוה וכסוי עכומה דעליו מלעל וית פרס תרח משכן זימונה וית קלעי דארתה וית פרס תרח תרח דארתה דעל משכנה ועל מדבחה סאר וית חבליון וית כל מני תשמישון וית כל דיתעבד להון וישמשון על מימר אהרן ובניו תהי כל תשמיש בני גרשונאה לכל מסבלון ולכל תשמישון ותמנון עליהון במטר ית כל מסבלון דה תשמיש כרן בני גרשונאה במשכן זימונה ומטרתון באד איתמר בר אהרן כהנה בני מררי לכרניון לבית אבהתון תמני יתון מבר תלתים שנה ולעל ועד בר חמשים שנה תמנינון כל עלל לחיל למשמשה ית תשמיש משכן זימונה ודה מטרת מסבלון לכל תשמישון במשכן זימונה לוחי משכנה ונגריו ועמודיו ולבניו ועמודי דארתה סאר ולבניון וסכיון וחבליון לכל מניון ולכל תשמישון ובשמהן תמנון ית כל מני מטרת מסבלון דה תשמיש כרן בני מררי לכל תשמישון במשכן זימונה באד איתמר בר אהרן כהנה ומנה משה ואהרן ונסיאי כנשתה ית בני קהתאה לכרניון לבית אבהתון מבר תלתים שנה ולעל ועד בר חמשים שנה כל עלל לחיל למשמשה במשכן זימונה והוו מניאניון לכרנון אלפים ושבע מון וחמשים אלין מניאני כרן קהתאה כל דמשמש במשכן זימונה דמנה משה ואהרן על מימר יהוה באד משה ומניאני בני גרשון לכרניון לבית אבהתון מבר תלתים שנה ולעל ועד בר חמשים שנה כל עלל לחיל למשמשה במשכן זימונה והוו מניאניון לכרניון לבית אבהתון אלפים ושת מון ותלתים אלין מניאני כרן בני גרשון כל דמשמש במשכן זימונה דמנה משה ואהרן על מימר יהוה ומניאני כרן בני מררי לכרניון לבית אבהתון מבר תלתים שנה ולעל ועד בר חמשים שנה כל עלל לחיל למשמשה במשכן זימונה והוו מניאניון לכרניון תלתה אלפים ומאתים אלין מניאני כרן בני מררי דמנה משה ואהרן על מימר יהוה באד משה כל מינינה דמנה משה ואהרן ונסיאי ישראל ית לואי לכרניון לבית אבהתון מבר תלתים שנה ולעל ועד בר חמשים שנה כל דעלל למשמשה תשמיש עבדה ותשמיש מסבל במשכן זימונה והוו מניאניון תמניה אלפים וחמש מון ותמנים על מימר יהוה מנה יתון באד משה גבר גבר על תשמישה ועל מסבלה ומניאניו כמד פקד יהוה ית משה ומלל יהוה עם משה למימר פקד ית בני ישראל וישלחון מן משריתה כל צריע וכל דאב וכל מסב לנפש מן דכר ועד נקבה תשלחון למלבר למשריתה תשלחונון ולא יסיבון ית משרויון דאנה שרי בגבון ועבדו כן בני ישראל ושלחו יתון למלבר למשריתה כמד מלל יהוה עם משה כן עבדו בני ישראל ומלל יהוה עם משה למימר מלל עם בני ישראל למימר גבר אי אתה אן יעבדון מכל עובת אנשה למשקרה שקר ביהוה ואתעיבת נפשה ההיא ויבדון ית עוביון דעבדו ויעזר ית אשמה ברישה וחמושה יוזף עליו ויתן לדאשמה לה ואם לית לאנשה פרקן למעזרה אשמה לידה אשמה דאתעזר ליהוה לכהנה מלבר דכר סלוחיה דיסלח בה עליו וכל ארמו לכל קדשי בני ישראל דיקרבון לכהנה לה יהי וגבר ית קדשיו לה יהי ואנש דיתן לכהנה לה יהי ומלל יהוה עם משה למימר מלל עם בני ישראל ותימר לון גבר גבר אן תסטי אתתה ומשקרה בה שקר וישכב גבר עמה שכבת זרע ועלמת מעיני גברה וכסיאת והי אסתאבת וסעד לית בה והי לא אתעידת ועבר עליו רוח קנאה וקנא מן אתתה והי אסתאבת אי עבר עליו רוח קנאה וקנא מן אתתה והיא לא אסתאבת וינדי גברה ית אתתה ליד כהנה וינדי ית קרבנה עמה עסור מכאלתה קמח סערים לא ירק עליה משח ולא יתן עליה לבונה הלא מנחה קנה היא מנחה דכרן מדכרת עוב ויקרב יתה כהנה ויקימנה לקדם יהוה ויסב כהנה מים קדישים במהן חסף ומן עפרה דיהי בקרקע משכנה יסב כהנה ויתן לגו מיה ויקים כהנה ית אתתה לקדם יהוה ויגלי ית ריש אתתה ויתן על כפיה ית מנחת דכרנה מנחה קנאה היא ובאד כהנה יהון מי בחורה דמבארים וישבע יתה כהנה ויימר לאתתה אם לא שכב גבר עמיך ואם לא סטיתי מסבה חליפת גבריך אתברי ממי מריריה דמבארים אלין וית כד סטיך חליפת גבריך וכד אסתבתי ויהב גבר ביך ית שכבתה מבלעדי גבריך וישבע כהנה ית אתתה בשבועת לבטה ויימר כהנה לאתתה יתן יהוה יתיך ללבט ולשבועה בגו עמיך במתן יהוה ית ירכיך נפלן וית מעיך אנפיחן וייעלון מיה דמבארים אלין במעיך לנפחי מעי ולנפל ירך ותימר אתתה אמן אמן ויכתב ית לבטיה אלין כהנה בספר וימחי לגו מיה דמבארים וישקי ית אתתה ית מי מריריה דמבארים וייעלון בה מיה דמבארים למרירים ויסב כהנה מן אד אתתה ית מנחת קנאתה וינף ית מנחתה לקדם יהוה ויקרב יתה למדבחה וירם כהנה מן מנחתה ית אדכרותה ויועד למדבחה ובתר ישקי ית אתתה ית מיה וישקינה ית מיה ויהי אם אסתאבת ושקרת שקר בגברה וייעלון בה מיה דמבארים למרירים ותנפח מעיה ותמסי ירכה ותהי אתתה ללבט בגו עמה ואם לא אסתאבת אתתה ודכיה היא ותתברי ותזדרע זרע דה תורות קנאתה ודתסתטי אתה חליפת גברה ואסתבת אי גבר דתעבר עליו רוח קנאה וקנא מן אתתה ויקים ית אתתה לקדם יהוה ויעבד לה כהנה ית כל אורהותה הדה ויתברי גברה מן עובה ואתתה ההיא תסבל ית עובה ומלל יהוה עם משה למימר מלל עם בני ישראל ותימר להון גבר אי אתה אן יפרש לנדר נדר נזיר למתנזרה ליהוה מן חמר ורעט ינזר חמי חמר וחמי רעט לא ישתי וכל מן {עמירת}<עצורת> ענבים לא ישתה וענבים רטיבן ויבישן לא ייכל כל יומי נזרה מכל דיתעבד מגפן עמרה מן עצרמים ועד זוג לא ייכל כל יומי נדר נזרה עפוף לא יעבר על רישה עד מלוי יומיה דיתנזר ליהוה קדיש יהי מרבי פרע סער רישה כל יומי אתנזרותה ליהוה על נפש מית לא ייעל לאביו ולאמה לאחיו ולאחתה לא יסתב להון במותון הלא נזר אלהה על רישה כל יומי נזרה קדיש הוא ליהוה ואן ימות מית עליו בתרע עטף וסיב ריש נזרה ויספר רישה ביום דכוה ביומה שביעאה יספרנה וביומה תמינאה ינדי תרתי תרים או תרי בני יונה ליד כהנה לתרח משכן זימונה ויעבד כהנה אחד לסלוח ואחד לעלה ויסלח עליו מדחטא על נפשה ויקדש ית רישה ביומה ההוא ויתנזר ליהוה ית יומי נזרה וינדי אמר בר שתה לאשם ויומיה קדמאי יבטלון הלא סיב נזרה ודה תורות נזירה ביום מלוי יומי נזרה ינדי יתה לתרח משכן זימונה ויקרב ית קרבנה ליהוה אמר בר שתה שלם אחד לעלה ואמרה אחדה ברת שתה שלמה לסלוח ודכר אחד שלם לשלמים וקנון פטיר סלת חלין בסיסן במשח ורקריקי פטיר ממשחים במשח ומנחתון ונסוכיון ויקרב כהנה לקדם יהוה ויעבד ית חטאתה וית עלתה וית דכרה יעבד דבח שלמים ליהוה על קנון פטירה ויעבד כהנה ית מנחתה וית נסוכיו ויספר נזירה תרח משכן זימונה ית ריש נזרה ויסב ית סער ריש נזרה ויתן על אשתה דתחת דבח שלמיה ויסב כהנה ית אדרעה בשילה מן דכרה וחלת פטירה חדה מן קנונה ורקריק פטירה חדה ויתן על כפי נזירה בתר אסתפר ית נזרה וינף יתון כהנה אנפו לקדם יהוה קדש הוא לכהנה יהי עם ני אנפותה ועם שאק ארמותה ובתר ישתה נזירה עמר דה תורות נזירה דידר קרבנה ליהוה על נזרה מלבר דתמטי אדה כפם נדרה דידר כן יעבד על תורות נזרה ומלל יהוה עם משה למימר מלל עם אהרן ועם בניו למימר אכהן תברכון ית בני ישראל אמר להון יברכנך יהוה ויטרנך יניר יהוה רחותה לידך וירתינך יתלי יהוה אפיו לידך וישבי לך שלם ושבו ית שמי על בני ישראל ואנא אברכנון והוה ביום אסכמות משה למקמה ית משכנה ואמשח יתה וקדש יתה וית כל מניו וית מדבחה וית כל מניו ומשחון וקדש יתון ואקרבו נסיאי ישראל ראשי בית אבהתון אנון נסיאי שבטיה אנון קעמיה על מניאניה ואנדו ית קרבנון לקדם יהוה שת עגלן צב ותרי עסר תורים עגלה על תרי נסיאיה ותור לאחד ואקרבו יתון לקדם משכנה ואמר יהוה אל משה למימר סב מנון ויהון לתשמיש ית תשמיש משכן זימונה ותתן יתון ללואי גבר כקבל תשמישה ונסב משה ית עגלאתה וית תוריה ויהב יתון ללואי ית תרתי עגלאתה וית ארבעתת תוריה יהב לבני גרשון כקבל תשמישון וית ארבעתת עגלאתה וית תמנתת תוריה יהב לבני מררי כקבל תשמישון באד איתמר בר אהרן כהנה ולבני קהת לא ייב הלא תשמיש קדשה עליון בכתפה יסבלון וקרבו נסיאיה ית חנכת מדבחה ביום אמשח יתה ואקרבו נסיאיה ית קרבנון לקדם מדבחה ואמר יהוה למשה נסיא אחד ליום נסיא אחד ליום יקרבון ית קרבנון לחנכת מדבחה והוה מקרבה ביומה קדמאה ית קרבנה נחשון בר עמינדב לשבט יהודה וקרבנה צעה כסף אחדה תלתים ומאה מתקלה פנך אחד כסף שבעים מתקל במתקל קדשה תריון מלים סלת בסיסה במשח למנחה פיאלי חדה עסרה דהב מליה אועדו פר אחד בר תורים דכר אחד אמר אחד בר שתה לעלה וצפיר עזים אחד לסלוח ולדבח שלמיה תורים תרים דכרים חמשה חרפים חמשה אמרים בני שנה חמשה דן קרבן נחשון בר עמינדב ביומה תניאנה הקרב נתנאל בר צוער נסיא יששכר הקרב ית קרבנה צעה כסף חדה תלתים ומאה מתקלה פנך אחד כסף שבעים מתקל במתקל קדשה תריון מלים סלת בסיסה במשח למנחה פיאלי חדה עסרה דהב מליה אועדו פר אחד בר תורים דכר אחד אמר אחד בר שתה לעלה וצפיר עזים אחד לסלוח ולדבח שלמיה תורים תרים דכרים חמשה חרפים חמשה אמרים בני שנה חמשה דן קרבן נתנאל בר צוער ביומה תליתאה נסיא לבני זבולן אליאב בר חילן וקרבנה צעה כסף חדה תלתים ומאה מתקלה פנך אחד כסף שבעים מתקל במתקל קדשה תריון מלים סלת בסיסה במשח למנחה פיאלי חדה עסרה דהב מליה אועדו פר אחד בר תורים דכר אחד אמר אחד בר שתה לעלה וצפיר עזים אחד לסלוח ולדבח שלמיה תורים תרים דכרים חמשה חרפים חמשה אמרים בני שנה חמשה דן קרבן אליאב בר חילן ביומה רביעאה נסיא לבני ראובן אליצור בר שדיאור וקרבנה צעה כסף חדה תלתים ומאה מתקלה פנך אחד כסף שבעים מתקל במתקל קדשה תריון מלים סלת בסיסה במשח למנחה פיאלי חדה עסרה דהב מליה אועדו פר אחד בר תורים דכר אחד אמר אחד בר שתה לעלה וצפיר עזים אחד לסלוח ולדבח שלמיה תורים תרים דכרים חמשה חרפים חמשה אמרים בני שנה חמשה דן קרבן אליצור בר שדיאור ביומה חמישאה נסי לבני שמעון שלמיאל בר צורישדה וקרבנה צעה כסף חדה תלתים ומאה מתקלה פנך אחד כסף שבעים מתקל במתקל קדשה תריון מלים סלת בסיסה במשח למנחתה פיאלי חדה עסרה דהב מליה אועדו פר אחד בר תורים דכר אחד אמר אחד בר שתה לעלה וצפיר עזים אחד לסלוח ולדבח שלמיה תורים תרים דכרים חמשה חרפים חמשה אמרים בני שנה חמשה דן קרבן שלמיאל בר צורישדה ביומה שתיתאה נסי לבני גד אליסף בר דעואל וקרבנה צעה כסף חדה תלתים ומאה מתקלה פנך אחד כסף שבעים מתקל במתקל קדשה תריון מלים סלת בסיסה במשח למנחתה פיאלי חדה עסרה דהב מליה אועדו פר אחד בר תורים דכר אחד אמר אחד בר שתה לעלה וצפיר עזים אחד לסלוח ולזבח שלמיה תורים תרים דכרים חמשה חרפים חמשה אמרים בני שנה חמשה דן קרבן אליסף בר דעואל ביומה שביעאה נסי לבני אפרים אלישמע בר עמיהוד וקרבנה צעה כסף חדה תלתים ומאה מתקלה פנך אחד כסף שבעים מתקל במתקל קדשה תריון מלים סלת בסיסה במשח למנחתה פיאלי חדה עסרה דהב מליה אועדו פר אחד בר תורים דכר אחד אמר אחד בר שתה לעלה וצפיר עזים אחד לסלוח ולדבח שלמיה תורם תרים דכרים חמשה חרפים חמשה אמרים בני שנה חמשה דן קרבן אלישמע בר עמיהוד ביומה תמינאה נסיא לבני מנשה גמליאל בר פדהצור וקרבנה צעה כסף חדה תלתים ומאה מתקלה פנך אחד כסף שבעים מתקל במתקל קדשה תריון מלים סלת בסיסה במשח למנחתה פיאלי חדה עסרה דהב מליה אועדו פר אחד בר תורים דכר אחד אמר אחד בר שתה לעלה וצפיר עזים אחד לסלוח ולדבח שלמיה תורים תרים דכרים חמשה חרפים חמשה אמרים בני שנה חמשה דן קרבן גמליאל בן פדהצור ביומה אשיעה נסיא לבני בנימים אבידן בר גדעוני וקרבנה צעה כסף חדה תלתים ומאה מתקלה פנך אחד כסף שבעים מתקל במתקל קדשה תריון מלים סלת בסיסה במשח למנחתה פיאלי חדה עסרה דהב מליה אועדו פר אחד בר תורים דכר אחד אמר אחד בר שתה לעלה וצפיר עזים אחד לסלוח ולדבח שלמיה תורים תרים דכרים חמשה חרפים חמשה אמרים בני שנה חמשה דן קרבן אבידן בר גדעוני ביומה עשיראה נסיא לבני דן אחיעזר בר עמישדה וקרבנה צעה כסף חדה תלתים ומאה מתקלה פנך אחד כסף שבעים מתקל במתקל קדשה תריון מלים סלת בסיסה במשח למנחתה פיאלי חדה עסרה דהב מליה אועדו פר אחד בר תורים דכר אחד אמר אחד בר שתה לעלה וצפיר עזים אחד לסלוח ולדבח שלמיה תורים תרים דכרים חמשה חרפים חמשה אמרים בני שנה חמשה דן קרבן אחיעזר בר עמישדה ביום חדעסר יום נסיא לבני אשר פגעאל בר עכרן וקרבנה צעה כסף חדה תלתים ומאה מתקלה פנך אחד כסף שבעים מתקל במתקל קדשה תריון מלים סלת בסיסה במשח למנחתה פיאלי חדה עסרה דהב מליה אועדו פר אחד בר תורים דכר אחד אמר אחד בר שתה לעלה וצפיר עזים אחד לסלוח ולדבח שלמיה תורים תרים דכרים חמשה חרפים חמשה אמרים בני שנה חמשה דן קרבן פגעאל בר עכרן ביום תריעסר יום נסיא לבני נפתלי אחירע בר עינן וקרבנה צעה כסף חדה תלתים ומאה מתקלה פנך אחד כסף שבעים מתקל במתקל קדשה תריון מלים סלת בסיסה במשח למנחתה פיאלי חדה עסרה דהב מליה אועדו פר אחד בר תורים דכר אחד אמר אחד בר שתה לעלה וצפיר עזים אחד לסלוח ולדבח שלמיה תורים תרים דכרים חמשה חרפים חמשה אמרים בני שנה חמשה דן קרבן אחירע בר עינן דה חנכת מדבחה ביום אמשח יתה מן עם נסיאי ישראל צען כסף תרתיעסרי פנכי כסף תריעסר כפין דהב תרתעסרי תלתים ומאה צעתה חדתה כספה ושבעים פנכה חדה כל כסף מניה אלפים וארבע מון במתקל קדשה פיאלן דהב תרתעסרי מלין אועדו עסרה עסרה פיאלתה במתקל קדשה כל דהב פיאלאתה עסרים ומאה כל תוריה לעלתה תריעסר פרים דכרים תריעסר אמרים בני שנה תריעסר ומנחתון וצפירי עזים תריעסר לסלוח וכל תורים דבח שלמיה עסרים וארבעה פרים דכרים אשתים ארפים אשתים אמרים בני שנה אשתים דה חנכת מדבחה בתר אמשח יתה ובמיעל משה למשכן זימונה לממללה עמה ושמע ית קלה ממלל עמה מן על כפרתה דעל ארון סעדואתה מבין תרי כרוביה ומלל עמה ומלל יהוה עם משה למימר מלל עם אהרן ותימר לה באסקותך ית בוציניה למלקבל אפי מנהרתה ינירון שבעתת בוציניה ועבד כן אהרן למלקבל אפי מנהרתה אסק בוציניה כמד פקד יהוה ית משה ודן עובד מנהרתה מגד דהב עד ירכיה ועד פרחיה מגדה היא כחזבה דאחזה יהוה ית משה כן עבד ית מנהרתה ומלל יהוה עם משה למימר סב ית לואי מבגו בני ישראל ותדכי יתון ואכהן תעבד להון לדכוון הדי עליון מי חטה ויעברון עפוף על כל בסרון וירעון ארקעיון וידכון ויסבון פר בר תורים ומנחתה סלת בסיסה במשח ופר תניאן בר תורים תסב לסלוח ותקרב ית לואי לקדם משכן זימונה ותכנש ית כל כנשת בני ישראל ותקרב ית לואי לקדם יהוה ויסמכון בני ישראל ית אדיון על לואי וינף אהרן ית לואי אנפו לקדם יהוה מן עם בני ישראל ויהון למשמשה ית עבידת יהוה ולואי יסמכון ית אדיון על ריש פריה ויעבד ית חדה חטה וית חדה עלה ליהוה למסלחה על לואי ותקים ית לואי לקדם אהרן ולקדם בניו ותנף יתון אנפו ליהוה ותפרש ית לואי מבגו בני ישראל ויהון לי לואי ובתר כן ייעלון לואי למשמשה ית עבדת משכן זימונה ותדכי יתון ותנף יתון אנפו הלא ייבים ייבים אנון לי מבגו בני ישראל חליפת כל בכור פתוח רחם בבני ישראל אנסבת יתון לי הלא לי כל בכור בבני ישראל באנשה ובבהמתה ביום מקטלי כל בכור בארע מצרים הקדשת יתון לי ואסב ית לואי חליפת כל בכור בבני ישראל ואתן ית לואי ייבים לאהרן ולבניו מבגו בני ישראל למשמשה ית עבדת בני ישראל במשכן זימונה ולמסלחה על בני ישראל ולא יהי בבני ישראל נגף בקדום בני ישראל לקדשה ועבד משה ואהרן וכל כנשת בני ישראל ללואי ככל דפקד יהוה ית משה ללואי כן עבדו להון בני ישראל ואסתלחו לואי וארעו ארקעיון ואנף אהרן יתון אנפו לקדם יהוה וסלח עליון אהרן לדכוון ובתר כן עלו לואי למשמשה ית תשמישון במשכן זימונה לקדם אהרן ולקדם בניו כמד פקד יהוה ית משה על לואי כן עבדו להון ומלל יהוה עם משה למימר דה דללואי מבר חמש ועסרים שנה ולעל ייעל לחיל חיל בתשמיש משכן זימונה ומבר חמשים שנה יעזר מן חיל תשמישה ולא ישמש עוד וישמש ית אחיו במשכן זימונה למטר מטרה ותשמיש לא ישמש ככהן תעבדון ללואי במטרתון ומלל יהוה עם משה במדבר סיני בשתה תניאנתה למפוקיתון מן ארע מצרים בירחה קדמאה למימר ויעבדון בני ישראל ית פסחה בזבניו בארבעסר יום לירחה הדן בין רמשיה יעבדון יתה בזבניו ככל גזריו וככל דיניו תעבדון יתה ומלל משה עם בני ישראל למעבד ית פסחה ועבדו ית פסחה בקדמאו בארבעסר יום לירחה בין רמשיה במדבר סיני ככל דפקד יהוה ית משה כן עבדו בני ישראל והוו גבריה דהוו מסבים לנפש אנש ולא יכלו למעבד פסחה ביומה ההוא וקרבו לקדם משה ולקדם אהרן ביומה ההוא ואמרו גבריה האנון לה אנחנן מסבים לנפש אנש למה נתבצר לדלא מקרב ית קרבן יהוה בזבניו בגו בני ישראל ואמר לון משה קעמו ואשמעה מה יפקד יהוה לכון ומלל יהוה עם משה למימר מלל עם בני ישראל למימר אנש אנש אן יהי מסב לנפש אי באורע רחיקה לכון אי לדריכון ויעבד פסח ליהוה בירחה תניאנה בארבעסר יום בין רמשיה יעבדון יתה על פטיר ומרורים ייכלונה לא ישירון מנה עד צפר וגרם לא יתברון בה ככל גזירת פסחה יעבדון יתה וגברה דהוא דכי ובאורע לא הוה וקץ למעבד ית פסחה ותתעקר נפשה ההיא מן עמיה הלא קרבן יהוה לא אקרב בזבניו חטיה יסבל גברה ההוא ואן יתותב עמכון גיור ויעבד פסח ליהוה כגזירת פסחה וכדיניו כן יעבד גזירה חדה יהי לכון ולגיורה וליצוב ארעה וביום התקם ית משכנה כסה עננה ית משכנה למשכן סעדואתה וברמשה יהי על משכנה כחזב אש עד צפר כן יהי תדיר עננה יכסינה וחזב אש לילי ולפם אסתלקות עננה מן על משכנה ובתר כן יטלון בני ישראל ובתרה דישרי תמן עננה תמן ישרון בני ישראל על מימר יהוה יטלון בני ישראל ועל מימר יהוה ישרון כל יומי דישרי עננה על משכנה ישרון ובאורכות עננה על משכנה יומים סגים ויטרון בני ישראל ית מטרת יהוה ולא יטלון וית דיהי עננה יומים במניאן על משכנה על מימר יהוה ישרון ועל מימר יהוה יטלון וית דיהי עננה מרמש עד צפר ואסתלק עננה בצפרה ויטלון אי אימם ולילי ואסתלק עננה ויטלון אי יומים אי ירח אי יומים בהאריך עננה על משכנה למשרי עליו ישרון בני ישראל ולא יטלון ובאסתלקותה יטלון על מימר יהוה ישרון ועל מימר יהוה יטלון ית מטרת יהוה נטרו על מימר יהוה באד משה ומלל יהוה עם משה למימר עבד לך תרתי חציצרן כסף מגדה תעבד יתון ויהון לך למזעקה כנשתה ולמטל ית משריאתה ויתקעון בין ויזדמנון לידך כל כנשתה לתרח משכן זימונה ואם בחדה יתקעון ויזדמנון לידך נסיאיה ראשי רבני ישראל ותתקעון אשמעה ויטלון משריאתה דשרים מדנחה ותתקעון אשמעה תניאנית ויטלון משריאתה דשרים צפונה אשמעה יתקעון למטליון ובכנוש ית קהלה תתקעון ולא תבעשון ובני אהרן כהניה יתקעון בחציצראתה ויהון לכון לגזירת עלם לדריכון וכד תיעלון קרבה בארעכון על אעקה דעאק יתכון ותשמעון בחציצראתה ותדכרון לקדם יהוה אלהכון ותתפצון מן דבביכון וביום חדבתיכון ובמועדיכון ובראשי יריחיכון ותתקעון בחציצראתה על עלאתיכון ועל דבחי שלמיכון ויהון לכון לדכרן לקדם יהוה אלהכון אני יהוה אלהכון ומלל יהוה עם משה למימר סגי לכון מדור בטברה הדן אתפנו וטלו לכון ואתו טבר אמראה ולכל משרוה בבקעתה בטורה ובשפילתה בדרומה ובחוף ימה ארע כנענאה ולבנונה עד נהרה רבה נהר פרת חזו יהבת לקדמיכון ית ארעה עלו ורתו ית ארעה דאשתבעת לאבהתכון לאברהם ליצחק וליעקב למתן לזרעון בתרון והוה בשתה תניאנתה בירחה תניאנה בעסרים בירחה אסתלק עננה מן על משכן סעדואתה ונטלו בני ישראל למטליון ממדבר סיני ושרה עננה במדבר פראן ונטלו בקדמהו על מימר יהוה באד משה ונטל סדר משרית בני יהודה בקדמהו לחיליון ועל חילה נחשון בר עמינדב ועל חיל שבט בני יששכר נתנאל בר צוער ועל חיל שבט בני זבולן אליאב בר חילן ואתיעת משכנה ויטלון בני גרשון ובני מררי סבולי משכנה ויטל סדר משרית בני ראובן לחיליון ועל חילה אליצור בר שדיאור ועל חיל שבט בני שמעון שלמיאל בר צורישדה ועל חיל שבט בני גד אליסף בר דעואל ויטלון קהתהי סבולי מקדשה ויקימון ית משכנה עד מיעלון ויטל סדר משרית בני אפרים לחיליון ועל חילה אלישמע בר עמיהוד ועל חיל שבט בני מנשה גמליאל בר פדהצור ועל חיל שבט בני בנימים אבידן בר גדעוני ויטל סדר משרית בני דן מכנש לכל משריאתה לחיליון ועל חילה אחיעזר בר עמישדה ועל חיל שבט בני אשר פגעאל בר עכרן ועל חיל שבט בני נפתלי אחירע בר עינן אלין מטלי בני ישראל לחיליון ונטלו ואמר משה לחובב בר רעואל מדיאנה חמוי משה נטלים אנחנן לאתרה דאמר יהוה יתה אתן לכון אתי עמנן וניטב לך הלא יהוה מלל טב על ישראל ואמר לה לא אהך הלא אם לארעי ולאתילדותי אהך ואמר אלני תשבק יתנן הלא על כן חכמת משרוינן במדברה ותהי לנן לצרכין ויהי כד תהך עמנן ויהי טובה ההוא דייטב יהוה עמנן והיטבנן לך ונטלו מטור יהוה אורע תלתה יומים וארון קיאם יהוה נטל לקדמיון אורע תלתה יומים למגש לון מנוחה וענן יהוה עליון אימם במטלון מן משריתה והוה במטל ארונה ואמר משה קומה יהוה ויבדרון דבביך ויערקון מסנאיך מקדמיך ובמנוחתה אמר עזרה יהוה רבואת אלפי ישראל והוה עמה כמתננים ביש במשמוע יהוה ושמע יהוה ואתקף רגזה ואוקדת בון אש יהוה ואכלת ביסטר משריתה וצבע עמה למשה וצלי משה ליהוה ואטפת אשתה וקרא שם אתרה ההוא תבערה הלא אוקדת בון אש יהוה וספספה דבגבה אתחמדו תחמדה ויתבו ובכו אף בני ישראל ואמרו מן ייכלנן בסר דכרנן ית נוניתה דניכל במצרים מגן ית קשויה וית בטחיה וית צירה וית בצליה וית שואמיה וכדו נפשנן יבישה לית כל בלוד למנה עינן ומנה כארז קליף הוא ועינה כעין בדלה שטו עמה ולקטו וטחנו בריחיה ודכו במדוכה ובשלו בקדר ועבדו יתה עגולים והוה טעמה כטעם לשד משחה ובמיעת טלה על משריתה לילי נעת מנה עליו ושמע משה ית עמה בכי לכרניו אנש לתרח משכנה ואתקף רגז יהוה שריר ובעיני משה אבעש ואמר משה ליהוה למה אבעשת לעבדך ולמה לא אשקעת רחים בעיניך למשבאה ית מסבל כל עמה "הזה" עלי האנכי אבטנת ית כל עמה הדן אם אנה ילדתה כד תימר לי סבלה בחבך כמד יסבל אמהיתה ית ינוקה לארעה דאשתבעת לאבהתה מן אהן לי בסר למתן לכל עמה הדן כד יבכון עלי למימר אב לנן בסר וניכל לא אכל אנא לודי למסבל ית כל עמה הדן הלא יקר מני ואם אכהן אתה עבד לי קטלי שבי קטל ואם אתשקעת רחים בעיניך ואל אחזי בבישתי ואמר יהוה למשה כנש לי שבעים גבר מן חכימי ישראל דחכמת הלא אנון חכימי עמה וספריו ותסב יתון למשכן זימונה ויתקוממון תמן עמך ואעת ואמלל עמך תמן ואצל מן רוחה דעליך ואשבי עליון ויסבלון עמך במסבל עמה ולא תסבל אתה לודך ולעמה תימר התקדשו למחר ותיכלון בסר הלא בכיתון במשמוע יהוה למימר מן ייכלנן בסר הלא טב לנן במצרים ויתן יהוה לכון בסר ותיכלון לא יום אחד תיכלון ולא יומים ולא חמשה יומים ולא עסרה יומים ולא עסרים יום עד ירח יומים עד דיפק מפמכון ויהי לכון לקנטה גזוי הלא שקרתון ית יהוה דבגבכון ובכיתון לקדמיו למימר למה דן נפקנן ממצרים ואמר משה שת מון אלף רגלאי עמה דאנכי בגבה ואתה אמרת בסר אתן להון וייכלון ירח יומים עאנה ותוריה יכס להון וישקע להון אם ית כל נונית ימה יתכנש להון וישקע להון ואמר יהוה למשה האד יהוה תקצר אתה תחזי הירענך ממללי אם לא ונפק משה ומלל עם עמה ית מלי יהוה וכנש שבעים גבר מן חכימי עמה ואקים יתון סארת משכנה ונעת יהוה בעננה ומלל עמה ואצל מן רוחה דעליו ויהב על שבעים גבר חכימיה והוה כשרו עליון רוחה ואתנבו ולא אתכנשו ואשתארו תרי גברים במשריתה שם אחדה אלדד ושם תניאנה מודד ושרת עליון רוחה ואנון בכתבים ולא נפקו למשכנה ואתנבו במשריתה ורעט רביה וחבי למשה ואמר אלדד ומודד מתנבים במשריתה ואגיב יהושע בר נון משמש משה מביאריו ואמר רבי משה מניתון ואמר לה משה המקני אתה לי ומן יתן כל עם יהוה נביים הלא יהב יהוה ית רוחה עליון וכנש משה למשריתה הוא וחכימי ישראל ורוח נטל מן עם יהוה ואגיז סלבי מן ימה ואטיש על משריתה כאורע יום אכהן וכאורע יום אכהן סארת משריתה וכאמתים על אפי ארעה וקעם עמה כל יומה ההוא וכל ליליה וכל יומה דמבתר וכנשו ית סלויתה דאזער כנש עסר כרבן ונכסו להון נכיסה סארת משריתה בסרה הכדה בין שניון אדלא יקטע ורגז יהוה אתקף בעמה וקטל יהוה בעמה קטלה סגיה שריר וקרא שם אתרה ההוא קברי תחמדאתה הלא תמן אקברו ית עמה דאתחמדו מקברי תחמדאתה נטלו עמה לדירבאתה והוו בדירבאתה ומללת מרים ואהרן במשה על דדי אתתה כשירתה דנסב הלא אתה כשירה נסב ואמרו הלוד ברן במשה מלל יהוה הלא אף בנן מלל ושמע יהוה ואישה משה רבה שריר מכל אנשה דעל אפי ארעה ואמר יהוה עטף למשה ולאהרן ולמרים פקו תלתתכון למשכן זימונה ונפקו תלתיון ונעת יהוה בעמוד ענן וקעם תרח משכנה וזעק אהרן ומרים ונפקו תריון ואמר שמעו שבי מלי אם יהי נביכון יהוה בחזב לידה אתחכם ובחלם אמלל בה לא כן עבדי משה בכל ביתי מהימן הוא פם לפם אמלל בה בחזב ולא ביחידהו ונעירות יהוה אסתכל וממה לא דחלתון לממללה בעבדי במשה ואתקף רגז יהוה בון ואזל ועננה אסטה מן על משכנה ואה מרים מצרעה כתלג ואסתכל אהרן למרים ואה מצרעה ואמר אהרן למשה בבעו רבי אל ני תשבי עלינן חובה דבננאן ודחטינן אלני תהי כמיתה דבאפקותה מרחם אמה ואתאכל פלגות בסרה וצבע משה ליהוה למימר חיולה רתאה אסי שבי לה ואמר יהוה למשה ואבוה ירק ירק באפיה הלא תבהת שבעה יומים תתסגר שבעה יומים מלבר למשריתה ובתר תתכנש ואתסגרת מרים מלבר למשריתה שבעה יומים ועמה לא נטלו עד אכנשת מרים ובתר נטלו עמה מדירבאתה ושרו במדבר פראן ואמר משה לבני ישראל אתיתון עד טור אמראה דיהוה אלהנן יהב לנן חזי יהב יהוה אלהך לקדמיך ית ארעה סק רת כמד מלל יהוה אלהי אבאתך לך אל תדעל ואל תשתפל וקרבו ליד משה ואמרו נשלחה גברים לקדמינן ויגשון לנן ית ארעה ויעזרון יתנן ממלל ית אורעה דנסק בה וית קריאתה דניעל עליין וטב ממללה בעיני משה ומלל יהוה עם משה למימר שלח לך גברים ויגשון ית ארע כנען דאנא יהב לבני ישראל גבר אחד גבר אחד לשבט אבהתה תשלח כל נסי בהון ושלח יתון משה ממדבר פראן על מימר יהוה כלון גברים ראשי בני ישראל אנון ואלין שמהתון לשבט ראובן שמוע בר זכור לשבט שמעון שפט בר חורי לשבט יהודה כלב בר יפנה לשבט יששכר יגאל בר יוסף לשבט אפרים יהושע בר נון לשבט בנימים פלטי בר רפוא לשבט זבולן גדיאל בר סודי לשבט יוסף לשבט מנשה גדי בר סוסי לשבט דן עמיאל בר גמלי לשבט אשר סתור בר מיכיל לשבט נפתלי נחבי בר ופסי לשבט גד גואל בר מיכי אלין שמהת גבריה דשלח משה למגש ית ארעה וזעק משה ליהושע בר נון יהושע ושלח יתון למגש ית ארע כנען ואמר להון סקו דן בדרומה ותסקון ית טברה ותחזון ית ארעה מה היא וית עמה דדאר עליה התקיף הוא הרפא הזעור הוא אם סגי ומה ארעה דהו דאר בה הטבה היא אם בישה ומה קריאתה דהו דאר בין כבישן אי תלילן ומה ארעה השמינה הי אם אעצצה האית בה אילן אם לית ותתקפון ותסבון מפרי ארעה ויומיה יומי בכירי ענבים ואזלו ועלו וגשו ית ארעה ממדבר צן עד רחב למיעל לחמת וסלקו בדרום ואתו עד חברון ותמן אחימן ששי ותלמי ילידי ענק וחברון שבע שנים אבנת לקדם טנס מצרים ואתו עד נחל אנכלה וקטעו מתמן נבזה ואנכל ענבים אחד וסבלו בנטל בתרים ומן רמוניה ומן תיניה לאתרה ההוא קרו נחל אנכלה על דדי אנכלה דקטעו מתמן בני ישראל ועזרו מן מגש ית ארעה מסכום ארבעים יום ואזלו ואתו ליד משה וליד אהרן וליד כל כנשת בני ישראל למדבר פראן לקדש ועזרו יתון ממלל וית כל כנשתה וחזונון ית פרי ארעה ותנו לה ואמרו אתינן לארעה דשלחתנן ואף מדיבה חלב ודבש היא ודן פריה שבק הלא עזיז עמה דדאר בארעה וקריאן תלילן ורברבן שריר ואף ילידי ענק חזינן תמן עמלק דאר בארע דרומה וחתאה וחואה ויבוסאה ואמראה דאר בטברה וכנענאה דאר על ימה ועל אד ירדנה ואשדך כלב ית עמה על משה ואמר לה מסוק נסק ונירת יתה הלא יכלו נכל לה וגבריה דסלקו עמה אמרו לא נכל למסק ליד עמה הלא תקיף הו מנן ואפקו גנות ארעה דגשו יתה לבני ישראל למימר ארעה דעברנן בה למגש יתה ארע אכלה דיאריה היא וכל עמה דחזינן בגבה גברי משחן ותמן חזינן ית גיבריה בני ענק מן גיבריה והוינן בעינינן כקמצים וכן הוינן בעיניון ותשתשו בני ישראל במשכניון ואמרו בסנת יהוה יתנן אפקנן מן ארע מצרים למתן יתנן באד אמראה למשיצעתן להן אנחנן סלקים ואחינן שפלו ית לבנן למימר עם רב וסגי מנן קריאן רברבן ותלילן בשומיה ואף בני ענקים חזינן תמן ואמר משה לבני ישראל לא תצטדון ולא תדחלון מנון יהוה אלהכון האזל לקדמיכון הוא יגחי לכון ככל דעבד עמכון במצרים לעיניכון ובמדברה דחזית דסבלך יהוה אלהך כמה יסבל אנש ית ברה בכל אורעה דאהלכתון עד מיעלכון עד אתרה הדן ובממללה הדן ליתכון מהימנים ביהוה אלהכון האזל לקדמיכון באורעה למגש לכון אתר למגדתכון באש לילי למחזהתכון באורעה דתהכון בה ובעננה אימם ואשבת כל כנשתה ויהבו ית קלון ובכה עמה בליליה ההוא ורננו על משה ועל אהרן כל בני ישראל ואמרו להון כל כנשתה לוי מיתנן בארע מצרים אי במדברה הדן לוי מיתנן ולמה יהוה מעל יתנן לארעה הדה לנפל בחרב נשינן וטפלנן יהון לבוז הלא טב לנן נעזר למצרים ואמרו גבר לאחיו נתן ריש ונעזר למצרים ונפל משה ואהרן על אפיון לקדם כל קהל כנשת בני ישראל ויהושע בר נון וכלב בר יפנה מן גשושיה ית ארעה קדדו ארקיעון ואמרו לכל כנשת בני ישראל למימר ארעה דעברנן בה למגש יתה טבה ארעה שריר שריר אם אתרחי בנן יהוה ואעל יתנן לארעה הדה ויהבה לנן ארע דהי מדיבה חלב ודבש ברן ביהוה אל תמרדון ואתון אל תדחלון מן עם ארעה הלא לחמנן אנון אסטה שלטנה מן עליון ויהוה עמנן אל תדחלונון ואמרו כל כנשתה למרגם יתון באבנים וכבוד יהוה אתחזי במשכן זימונה לכל בני ישראל ואמר יהוה למשה עד אהן יבתרני עמה הדן ועד אהן לא יימנון בי בכל סימניה דעבדת בגבה אקטלנה במותן ואערבנה ואעבד יתך וית בית אבוך לגוי רב ועיול מנה ואמר משה ליהוה וישמעון מצראי הלא אסקת בחילך ית עמה הדן מבגבה ויימרון לדיאר ארעה הדה וישמעון הלא אתה יהוה בגו עמה הדן דחזו בחזו אתחזית אתה יהוה ועננך קעם עליון ובעמוד ענן אתה אזל לקדמיון אימם ועמוד אש לילי ותקטל ית עמה הדן כגבר אחד ויימרון גועיה דשמעו ית שמעך למימר מבלוד יכלות יהוה למעל ית עמה הדן לארעה דאשתבע להון ונכסון במדברה וכדו ירבי שבי חיל מרי כמד מללת למימר יהוה רחיק רגזים וסגי חסד וקשט תלי עוב ופשע וחטאה וזכאה לה יזכי מסר עוב אבהן על בנים על תליתאים ועל רביעים סלח שבי לעוב עמה הדן כרביאן חסדך וכמד סבלת לעמה הדן ממצרים ועד אכה ואמר יהוה סלחת כמליך וארום קעים אנא ומלי כבוד יהוה ית כל ארעה הלא כל גבריה דאזו ית כבדי וית סימני דעבדת במצרים ובמדברה ונסו יתי דן עסרה זבנים ולא שמעו בקלי אם יחזון ית ארעה דאשתבעת לאבהתון למתן להון וכל מבתרי לא יחזוה ועבדי כלב עקב הות רוח אורני עמה ומלה בתרי ואעלנה לארעה דעל לתמן וזרעה יירתנה ועמלקאה וכנענאה דאר בעמק מחר אתפנו וטלו לכון למדברה אורע ים סוף ומלל יהוה עם משה ועם אהרן למימר עד אמת לכנשתה בישתה הדה דאנון מרננים עלי ית רניני בני ישראל דאנון מרננים עלי שמעת אמר להון קעים אנא מימן יהוה אם לא כמד מללתון במשמועי כן אעבד לכון במדברה הדן יפלון פגריכון וכל מסארתכון לכל מניאניכון מבר עסרים שנה ולעל דרננתון עלי אם אתון תיעלון לארעה דסבלת עם אדי למשראה יתכון בה הלא אם כלב בר יפנה ויהושע בר נון וטפלכון דאמרתון לבזה יהי ואעל יתון ויעכמון ית ארעה דשקרתון בה ופגריכון אתון יפלון במדברה הדן ובניכון יהון טעים במדברה ארבעים שנה ויסבלון ית גנואתכון עד שלם פגריכון במדברה במנין יומיה דגשתון ית ארעה ארבעים יום יום לשתה יום לשתה תסבלון ית עוביכון ארבעים שנה ותעכמון ית תשלמאתי אני יהוה מללת אם לא דה אעבד לכל כנשתה בישתה הדה מסידיה עלי במדברה הדן ישלמון ותמן ימותון וגבריה דשלח משה למגש ית ארעה ועזרו ורנו עליו ית כל כנשתה למפקה גנו על ארעה ומיתו גבריה מפקי גנות ארעה בישה במגיפה לקדם יהוה ויהושע בר נון וכלב בר יפנה אתחו מן גבריה האנון הזליה למגש ית ארעה ומלל משה ית ממלליה אהלין עם כל בני ישראל ואתאבלו עמה שריר ואקדמו בצפרה וסלקו לריש טורה למימר הנן סלקין לאתרה דאמר יהוה הלא חטינן ואמר יהוה למשה אמר להון לא תסקון ולא תגחון הלא ליתנה בגבוכון ולא תנגפון לקדם דבביכון ואמר משה למה דן אתון עברים ית מימר יהוה והיא לא תצליח אל תסקון הלא לית יהוה בגבכון ולא תתברון לקדם דבביכון הלא עמלקאה וכנענאה תמן לקדמיכון ותפלון בחרב הלא על כן עזרתון מן אחרי יהוה ולא יהי יהוה עמכון ועצפו למסק לריש טורה וארון קיאם יהוה ומשה לא אפסקו מבגו משריתה ונעת עמלקאה וכנענאה דדאר בטברה ההוא לזימונון ורדפו יתון כמד עבדי מליה ומעונון וכתונון עד חרמה ועזרו למשריתה ומלל יהוה עם משה למימר מלל עם בני ישראל ותימר להון כד תיעלון לארעה מדריכון דאנה יהב לכון ותעבדון קרבן ליהוה עלה אי דבח למפרשה נדר אי רעבה אי במועדיכון למעבד ריח ריחו ליהוה מן תוריה ומן עאנה ויקרב דמקרב ית קרבנה ליהוה מנחה סלת עסור בסיס ברבעות הינה משח וחמר לנסוך רבעות הינה תעבד על עלתה אי לדבח לאמרה חדה אי לדכרה תעבד מנחה סלת תרי עסורים בסיס במשח תלתות הינה וחמר לנסוך תלתות הינה תקרב ריח ריחו ליהוה וכד תעבד בר תורים עלה אי דבח למפרשה נדר אי שלמים ליהוה ויקרב על בר תוריה מנחה סלת תלתה עסורים בסיס במשח פלגות הינה וחמר תקרב לנסוך פלגות הינה קרבן ריח ריחו ליהוה ככהן יתעבד לתורה חדה אי לדכרה חדה אי לנקיה באמריה אי בעזיה כמניאנון דתעבדון ככהן תעבדון לאחדה במניאנון כל יצובה יעבד ככהן ית אלין למקרבה קרבן ריח ריחו ליהוה ואן יתותב עמוכון גיור אי דבגבכון לדריכון ויעבד קרבן ריח ריחו ליהוה כמד תעבדון כן יעבד קהלה גזירה חדה לכון ולגיורה דגיור גזירת עלם לדריכון כבתכון כגיורה יי לקדם יהוה אורהו חדה ודין אחד יי לכון ולגיורה דגיור עמכון ומלל יהוה עם משה למימר מלל עם בני ישראל ותימר להון במיעלכון לארעה דאנא מעל יתכון לתמן ויהי במיכלכון מלחם ארעה תרמון ארמו ליהוה קדמאית מלאשתיכון חלה תרמון ארמו כארמות אדר כן תרמון יתה מקדמאית מלאשתיכון תתנון ליהוה ארמו לדריכון ואן תשגון ולא תעבדון ית כל פקודיה אלין דמלל יהוה עם משה ית כל דפקד יהוה לוכון באד משה למן יומה דפקד יהוה ולהל לדריכון ויהי אם מן עיני כנשתה אתעבדת לשגו ויעבדון כל כנשתה פר בר תורים אחד לעלה לריח ריחו ליהוה ומנחתה ונסוכה כפשרונה וצפיר עזים אחד לסלוח ויסלח כהנה על כל כנשת בני ישראל ויסלח להון הלא שגו הי ואנון ינדון ית קרבנון קרבן ליהוה ויסתלחון לקדם יהוה על שגותון ויסתלח לכל כנשת בני ישראל ולגיורה דמתותב בגבכון הלא לכל עמה בשגו ואם נפש חדה תחטי בשגו ואקרבת עז ברת שתה לסלוח ויסלח כהנה על נפשה דשגת בחטיה בשגותה לקדם יהוה למסלחה עליו ויסתלח לה יצובה בבני ישראל ולגיורה דמתותב בגבכון אורהו חדה יי לכון לדעבד בשגו ונפשה דתעבד באד רמה מן יצובה ומן גיורה ית יהוה הוא מגדף ותתעקר נפשה ההיא מבגו עמיה הלא ית ממלל יהוה אביז וית פקודיו בטל עקורין תתעקר נפשה ההיא עובה בה והוו בני ישראל במדברה ואשקעו גבר מקשש אעים ביום שבתה וקרבו יתה משקעיה יתה מקשש עאיה ליד משה וליד אהרן וליד כל כנשתה ואנחו יתה במטר הלא לא פרש מה יתעבד לה ואמר יהוה למשה קטל יתקטל גברה רגמו יתה באבנים כל כנשתה מלבר למשריתה ואפקו יתה כל כנשתה למלבר למשריתה ורגמו יתה באבנים ומית כמד פקד יהוה ית משה ואמר יהוה למשה למימר מלל עם בני ישראל ותימר להון ויעבדון להון נמסים על איסטרי רקעיון לדריון ויתנון על הנמסין איסטרה שזר תכלה ויהון לכון לנמסין ותחזון יתון ותדכרון ית כל פקודי יהוה ותעבדון יתון ולא תתרעון בתר לבכון ובתר עיניכון דאתון זנים בתרון לבדיל תדכרון ותעבדון ית כל פקודי ותהון קדישים לאלהכון אני יהוה אלהכון דאפקת יתכון מן ארע מצרים למהי לוכון לאלהים אני יהוה אלהכון ונסב קרח בר יצהר בר קהת בר לוי ודתן אבירם בני אליאב ואון בר פלת בר ראובן "ויקמו לפני משה" וגברין מבני ישראל חמשין ומאתין נסיאי כנשה זעיקי זבן גברי שם ואתכנשו על משה ועל אהרן ואמרו להון סגי לכון הלא כל כנשתה כלון קדישים ובגבון יהוה וממה תתרברבון על קהל יהוה ושמע משה ונפל על אפיו ומלל עם קרח ועם כל כנשתה למימר צפר ויעכם יהוה ית דלה וית קדישה יקרב לידה וית דיבחר בה יקרב לידה דה עבדו סבו לכון מחתין קרח וכל כנשתה ואבו בין נור ושבו עליין אועדו לקדם יהוה מחר ויי גברה דיבחר יהוה הוא קדישה סגי לכון בני לוי ואמר משה לקרח שמעו שבי בני לוי הזעור מנכון הלא אפרש אלהה דישראל יתכון מכנשת ישראל למקרבה יתכון לידה למשמשה ית תשמיש משכן יהוה ולמקעם לקדם כנשתה למשמשתון ואקרב יתך וית כל אחיך בני לוי עמך ותבעון אף כהנה לכן אתה וכל כנשתך מסידיה על יהוה ואהרן מה הוא כד תרננון עליו ושלח משה למזעק לדתן ולאבירם בני אליאב ואמרו לא נסק הזעור הלא אסקתנן מן ארע מדיבה חלב ודבש למקטלנן במדברה כד תתרברב עלינן אף אתרברב אף לא לארע מדיבה חלב ודבש אעלתנן ויהבת לנן פלגת חקל אי כרם העיני גבריה האנון תנקר לא נסק ואתקף למשה שריר ואמר ליהוה אל תסתכל למנחתון לא חמוד אחד מנון סבלת ולא אבעשת ית אחד מנון ואמר משה לקרח אתה וכל כנשתך הוו לקדם יהוה אתה ואנון ואהרן מחר וסבו גבר מחתיתה ותתנון עליין אועדו ותקרבון לקדם יהוה גבר מחתיתה חמשים ומאתים מחתיאן ואתה ואהרן גבר מחתיתה ונסבו גבר מחתיתה ויהבו בהין נור ושבו עליין אועדו וקעמו תרח משכן זימונה ומשה ואהרן וכנש עליון קרח ית כל כנשתה לתרח משכן זימונה ואתחזי כבוד יהוה לכל כנשתה ומלל יהוה עם משה ועם אהרן למימר אתפרשו מבגו כנשתה הדה ואסכם יתון כעטף ונפלו על אפיון ואמרו אל אלהי רוחיה לכל בסרה הגבר אחד יחטי ועל כל כנשתה תרגז ומלל יהוה עם משה למימר מלל עם כנשתה למימר אסתלקו מסאר למשכן קרח דתן ואבירם וקאם משה ואזל ליד דתן ואבירם ואזלו בתרה חכימי ישראל ומלל עם כנשתה למימר אסטו שבי מן עם משכני גבריה עיביה אהלין ואל תקרבון בכל דלון דלא תסתפון בכל עובתון ואסתלקו מן עם משכן קרח דתן ואבירם מסאר ודתן ואבירם נפקו קעמין תרח משכניהון ונשיון ובניון וטפלון ואמר משה בדה תחכמון הלא יהוה שלחי למעבד ית כל עובדיה אלין הלא לא מלבי אם כמותי כל אנשה ימותון אלין ומסרון כל אנשה יתמסר עליון לא יהוה שלחי ואם בריה יברי יהוה ותפתח ארעה ית פמה ותבלע יתון וית כל דלון וייעתון קעימים לשיול ותעכמון הלא בתרו גבריה אהלין ית יהוה והוה כאסכמותה לממללה ית כל ממלליה אהלין ואפלגת ארעה דתחתיון ואפתחת ארעה ית פמה ובלעתון וית בתיון וית כל אנשה דלקרח וית כל עותרה ונעתו אנון וכל דלון קעימים לשיול וכסית עליון ארעה ואבדו מבגו קהלה וכל ישראל דסהרתון ערקו לקלון הלא אמרו דלא תבלענן ארעה ואש אנפקת מן עם יהוה ואכלת ית חמשים ומאתים גבר מקריבי אועדותה ומלל יהוה עם משה למימר אמר לאלעזר בר אהרן כהנה וירם ית מחתיאתה מבין יקידתה וית אשתה דרי להל הלא קדשו ית מחתיאת חיביה אהלין בנפשהתון ועבדו יתון רקוחי טסים עפוי למדבחה הלא הקרבונון לקדם יהוה ואקדשו ויהון לסימן לבני ישראל ונסב אלעזר בר אהרן כהנה ית מחתיאת נחשה דאקרבו יקידיה ורקחונון עפוי למדבחה דכרן לבני ישראל לבדיל דלא יקרב גבר בראי דלא מזרע אהרן הוא למועדה אועדו לקדם יהוה ולא יהי כקרח וככנשתה כמד מלל יהוה באד משה לה ורנו כל כנשת בני ישראל מבתר על משה ועל אהרן למימר אתון קטלתון ית עם יהוה והוה בכנוש כנשתה על משה ועל אהרן ואסתכלו לאהל מועד ואה כסתה עננה ואתחזי כבוד יהוה ועל משה ואהרן לקדם אהל מועד ומלל יהוה עם משה למימר הרמו מבגו כנשתה הדה ואסכם יתון כעטף ונפלו על אפיון ואמר משה לאהרן סב ית מחתיתה ואב עליה אש מן על מדבחה ושבי אועדו ואזל זריז ליד כנשתה וסלח עליהון הלא נפק קצפה מלקדם יהוה שרי נגפה ונסב אהרן כמד מלל משה ורעט לגו קהלה ואה שרה נגפה בעמה ויהב ית אועדותה וסלח על עמה וקעם בין מיתיה ובין קעימיה ואתעצרה מגיפתה והוו מיתיה במגיפתה ארבעסר אלף ושבע מון מלבר מיתיה על ממלל קרח ועזר אהרן ליד משה לתרח אהל מועד ומגיפתה אתעצרת ומלל יהוה עם משה למימר מלל עם בני ישראל וסב מן עמון אטר אטר לבית אב מן עם כל נסייון לבית אבהתון תריעסר אטרין גבר ית שמה תכתב על אטרה וית שם אהרן תכתב על אטר לוי הלא אטר אחד לריש בית אבאתון ותנחנון במשכן זימונה לקדם סעדואתה דאזמן לך תמן ויהי גברה דאבחר בה אטרה יפרח ואשדך מן עלי ית רניני בני ישראל דאנון מרננים עליכון ומלל משה עם בני ישראל ויהבו לה כל נסיאון אטר לנסי אחד אטר לנסי אחד לבית אבהתון תריעסר אטרין ואטר אהרן בגו אטריון ואנח משה ית אטריה לקדם יהוה במשכן סעדואתה והוה מבתר ועל משה למשכן סעדואתה ואה פרח אטר אהרן לבית לוי ואפק פרח ואנץ נץ ועסל לוזים ואפק משה ית כל אטריה מלקדם יהוה לכל בני ישראל ואזו ונסבו גבר אטרה ואמר יהוה למשה עזר ית אטר אהרן לקדם סעדואתה למטרה לסימן לבני מרי ואסכם רניניון מן עלי ולא ימותון ועבד משה כמד פקד יהוה יתה כן עבד ואמרו בני ישראל למשה למימר הן שלמנן אבדנן כלנן אבדנן כל קריבה דקרב למשכן יהוה יתקטל האם שלמנן למשלם ומלל יהוה עם אהרן אתה ובניך ובית אבוך עמך תסבלון ית עוב מקדשה ואתה ובניך עמך תסבלון ית עוב כהנתכון ואף ית אחיך שבט לוי שבט אבוך אקרב עמך ויסתענון עליך וישמשונך ואתה ובניך עמך לקדם משכן סעדואתה ויטרון מטרתך ומטרת כל משכנה ברן למני קדשה ולמדבחה לא יקרבון ולא ימותון אף אנון אף אתון ויסתמכון עליך ויטרון ית מטרת משכן זימונה לכל תשמיש משכנה ובראי לא יקרב לידכון ותטרון ית מטרת קדשה וית מטרת מדבחה ולא יהיה עוד רגז על בני ישראל ואני אה אנסבת ית אחיכון לואי מבגו בני ישראל לכון מתנה ייבים ליהוה למשמשה ית תשמיש משכן זימונה ואתה ובניך עמך תטרון ית כהנתכון לכל ממלל מדבחה ולמלגו לפרכתה ותשמשון תשמישה מתנה אתן ית כהנתכון ובראה דקרב יתקטל ומלל יהוה עם אהרן ואני יהבת לך ית מטרת ארמותי לכל קדשי בני ישראל לך יהבתון לרבו ולבניך לחלק עלם דן יהי לך מקדשי קדשיה מן קרבנה כל קרבנון לכל מנחתון ולכל חטאתון ולכל אשמון דיתעיבון לי קדש קדשים לך הוא ולבניך בקדש קדשיה תיכלנה כל דכר ייכל יתה קדש יהי לך ודן לך ארמות מתונון לכל אנפות בני ישראל לך יהבתון ולבניך ולבנתך עמך לחלק עלם כל דכי בביתך ייכל יתה כל טיאב רטיב וכל טיאב יביש ודגן קדמהותון דיתנון ליהוה לך יהבתון בכירי כל דבארעון דינדון ליהוה לך יי כל דכי בביתך ייכלנה כל חרם בישראל לך יהי כל פתוח רחם לכל בסרה דיקרבון ליהוה באנשה ובבהמתה יהי לך ברן פרקן תפרק ית בכור אנשה וית בכור בהמתה מסבתה תפרק ופרקנה מבר ירח תפרקנה בשיאם כסף חמשה מתקלין במתקל קדשה עסרים גרה הוא ברן בכור תור אי בכור אמר אי בכור עז לא תפרק קדש אנון ית אדמון תזרק על מדבחה וית תרבון תועד קרבן ריח ריחו ליהוה ובסרון יהי לך כניח אנפותה וכשאק ימינה לך יהי כל ארמות קדשיה דירמון בני ישראל ליהוה יהבת לך ולבניך ולבנאתך עמך לחלק עלם קיאם מלח עלם היא לקדם יהוה לך ולזרעך עמך ואמר יהוה לאהרן בארעון לא תסתחן וחלק לא יהי לך בגבון אני חלקך ופלגתך בגו בני ישראל ולבני לוי אה יהבת כל מעסר בישראל לסחנה חלף תשמישון דאנון משמשין ית תשמיש משכן זימונה ולא יקרבון עוד בני ישראל למשכן זימונה למסבל חטי לממות וישמש לואה הו ית תשמיש משכן זימונה ואנון יסבלון עובון גזירת עלם לדריכון ובגו בני ישראל לא יסתחנון פלגה הלא ית מעסר בני יסראל דירמון ליהוה ארמו יהבתה ללואי לסחנה על כן אמרת להון בגו בני ישראל לא יסתחנון פלגה ומלל יהוה עם משה למימר ועם לואי תמלל ותימר לון כד תסבון מן עם בני ישראל ית מעסרה דיהבת לכון מן עמון בפלגיכון ותרמון מנה ית ארמות יהוה מעסר מן מעסרה ויתחשב לכון ארמותכון כאדגנה מן אדרה וכמליתה מן מעצרתה כן תרמון אף אתון ית ארמות יהוה מכל מעסרתכון דתסבון מן עם בני ישראל ותתנון מנה ית ארמות יהוה לאהרן כהנה מכל מתנתכון תרמון ית כל ארמות יהוה מכל טיאבה ית מקדשה מנה ותימר לון בהרמותכון ית טיאבה מנה ויתחשב ללואי כעללת אדר וכעללת מעצרה ותיכלון יתה בכל אתר אתון ובתיכון הלא אגר הוא לכון חלף תשמישכון במשכן זימונה ולא תסבלון עליו חטי בהרמותכון ית טיאבה מנה וית קדשי בני ישראל לא תחללון ולא תמותון ומלל יהוה עם משה ועם אהרן למימר דה גזירת תורותה דפקד יהוה למימר מלל עם בני ישראל ויסבון לידך פרה סמקה שלמה דלית בה מום ודלא סלק עליה ניר ותתנון יתה לאלעזר כהנה ויפק יתה למלבר למשריתה ויכס יתה לקדמיו ויסב אלעזר כהנה מן אדמה באצבעה וידה לכבון קדם משכן זימונה מן אדמה שבעה זבנים ויוקד ית פרתה לעיניו ית משכה וית בסרה וית אדמה עם פרדה יתוקד ויסב כהנה קיצם ארז ואזוב וצבע זעורי וירמי לגו יקידת פרתה וירע רקעיו כהנה ויסעי ית בסרה במים ובתר ייעל למשריתה ויסתב כהנה עד רמשה ודמוקד יתה ירע רקעיו במים ויסעי ית בסרה במים ויסתב עד רמשה ויכנש גבר דכי ית קיטם פרתה וינח מלבר למשריתה באתר אדכי ותהי לכנשת בני ישראל למטר למי נדה סלוח היא וירע דמכנש ית קיטם פרתה ית רקעיו ויסתב עד רמשה ותהי לבני ישראל ולגיורה דגיור בגבכון לגזירת עלם דקרב במית לכל נפש אנש יסתב שבעה יומים והוא יסתלח בה ביומה תליתאה וביומה שביעאה וידכי ואם לא יסתלח ביומה תליתאה וביומה שביעה לא ידכי כל דקרב במית בנפש אנש דימות ולא יסתלח ית משכן יהוה סיב ותתעקר נפשה ההיא מישראל הלא מי נדה לא זרק עליו מסב יהי עוד סבתה בה ודה תורותה אנש אן ימות במשכן כל עלל למשכנה וכל דבמשכנה יסתב שבעה יומים וכל מאן אפתיח דלית צניק ושזיר עליו מסב הוא וכל דיקרב על אפי ברה בקטיל חרב אי במית אי בגרם אנש אי בקבר יסתב שבעה יומים ויסבון לטמיה מן עפר יקידת חטאתה ויתנון עליו מים חיים לגו מאן ויסוב אזוב ויטבל במים גבר דכי וידה על משכנה ועל מניה ועל נפשאתה דהוו תמן ועל דקרב בגרם אי בקטיל אי במית אי בקבר וידה דכיה על מסבה ביומה תליתאה וביומה שביעאה ויסלחנה ביומה שביעאה וירע רקעיו ויסעי במים וידכי ברמשה וגברה דיסתב ולא יסתלח ותתעקר נפשה ההיא מבגו קהלה הלא ית מקדש יהוה סיב מי נדה לא זרק עליו מסב הוא ותהי לכון לגזירת עלם ומדי מי נדתה ירע רקעיו ודקרב במי נדתה יסתב עד רמשה וכל דיקרב בה מסבה יסתב ונפשה דקרבה תסתב עד רמשה ועלו בני ישראל כל כנשתה מדבר צן בירחה קדמאה ודר עמה בקדש ומיתת תמן מרים ואקברת תמן ולא הוה מים לכנשתה ואכנשו על משה ועל אהרן ואתיגר עמה עם משה ואמרו למימר ולוי שלמנן בשלם אחינן לקדם יהוה ולמה איתיתון ית קהל יהוה למדברה הדן לממות תמן אנחנן ובעירנן ולמה אסקתנן ממצרים למעל יתנן לאתרה בישה הדן לא אתר זרע תינה גפן ורמון ומים לית למשתי ועל משה ואהרן מקדם קהלה לתרח אהל מועד ונפלו על אפיון ואתחזי כבוד יהוה להון ומלל יהוה עם משה למימר סב ית אטרה וכנש ית כנשתה אתה ואהרן אחוך ותמללון עם כיפה לעיניון ויתן מימיו ותפק להון מים מן כיפה ותשקה ית כנשתה וית בעירון ונסב משה ית אטרה מלקדם יהוה כמד פקדה וכנשו משה ואהרן ית קהלה לקדם כיפה ואמר להון שמעו שבי ממרייה המן כיפה הדן נפק לכון מים וארם משה ית אדה ומעו ית כיפה באטרה זבנהים ונפקו מים סגים ואשתת כנשתה ובעירון ואמר יהוה למשה ולאהרן גזוי לא אימנתון בי למקדשאתי לעיני בני ישראל לכן לא תעלון ית קהלה הדן לארעה דאנא יהב לבני ישראל אנון מי תיגרה דאתיגרו בני ישראל ית יהוה ואקדש בון ואמר משה מרי יהוה אתה ארשית למחזאה ית עבדך ית רביאנך וית אדך תקיפתה דמן אל בשומיה ובארעה דיעבד כעובדיך אי כגבורתך אעבר שבי ואחזי ית ארעה טבתה דבעבר ירדנה טורה טבה הדן ולבנונה ואמר יהוה למשה סגי לך אל תוזף ממלל עמי עוד בממללה הדן סק לריש סכיתה ותלי עיניך מערבה וצפונה ודרומה ומדנחה וחזי בעיניך הלא לא תעבר ית ירדנה הדן ופקד ית יהושע בן נון ותקפה ועילה הלא הוא יעבר לקדם עמה הדן והוא יסחן יתון ית ארעה דתחזי ומלל יהוה עם משה למימר סגי לכון סאר ית טברה הדן פנו לכון צפונה וית עמה פקד למימר אתון עברים בתחום אחיכון בני עשו דדארים בגבלה וידעלון מנכון ותתנטרון שריר אל תסדרון בהון הלא לא אתן לכון מן ארעון ירתה עד מדרס כף רגל הלא ירתה לעשו יהבת ית טור גבלה מזון תמירון מן עמון בכסף ותיכלון ואף מים תזבנון מן עמון בכסף ותשתון ושלח משה שליחים מקדש ליד מלך אדום אכהן אמר אחוך ישראל אתה חכמת ית כל ליותה דאשקעתן ונעתו אבהתנן למצרים ודערנן במצרים יומים סגים ואבעשו לנן מצראי ולאבהתן וצבענן ליהוה ושמע קלן ושלח מלאך ואפקנן ממצרים ואה אנחנן בקדש קרית איסטר תחומך נעבר שבי בארעך לא נעבר בעקל ובכרם ולא נשתה מי גוב אורע מלכה נהך לא נסטי ימין וסמאל עד דנעבר תחומך ואמר לה אדום לא תעבר בי דלא בחרב אפק לזימונך ואמרו לה בני ישראל בכיפה נסק ואם ממימיך נשתה אנה וקניאני ואתן דמיתון לוד לית ממלל ברגלי אעבר ואמר לא תעבר ונפק אדום לזימונה בעם יקיר ובאד תקיפה ומעי אדום יהב ית ישראל עבר בתומחה ואסטה ישראל מן עליו ואנטלו מקדש ואתו בני ישראל כל כנשתה טור טורה ואמר יהוה למשה ולאהרן בטור טורה על תחום ארע אדום למימר יכנש אהרן לעמה הלא לא ייעל לארעה דיהבת לבני ישראל על דאמריתון ית מימרי למי תיגרה סב ית אהרן וית אלעזר ברה ואסק יתון טור טורה ואשלח מן אהרן ית ארקעיו ותלבשנון ית אלעזר ברה ואהרן יתכנש וימות תמן ועבד משה כמד פקדה יהוה ואסקה לטור טורה לעיני כל כנשתה ואשלח משה ית אהרן ית ארקעיו ואלבש יתון ית אלעזר ברה ומית אהרן תמן בריש טורה ונעת משה ואלעזר מן טורה וחזו כל כנשתה הלא שלם אהרן ובכו ית אהרן תלתים יום כל בית ישראל ושמע כנענאה מלך ערד דעור דרומה הלא על ישראל אורע גשושיה ואגחי בישראל ושבה מנה שבי ונדר ישראל נדר ליהוה ואמר אם מתון תתן ית עמה הדן באדי ואחרם ית קריאתון ושמע יהוה בקל ישראל ויהב ית כנענאה באדה וחרם יתון וית קריאתון וקרא שם אתרה חרמה ונטלו מטור טורה אורע ים סוף לסאר ית ארע אדום ואקצרת נפש עמה באורעה ומלל עמה באלהים ובמשה למה אפקתנן ממצרים לממות במדברה הלא לית לחם ולית מים ונפשנן אציקת בלחמה קלילה ושלח יהוה בעמה ית נחשיה יקדיה ונכתו ית עמה ומית עם סגי מישראל ואתא עמה ליד משה ואמרו חטינן הלא מללנן ביהוה ובך צלי ליהוה יסטי מן עלינן ית נחשה וצלה משה בדיל עמה ואמר יהוה למשה עבד לך יקיד ושבי יתה על נטלה ויהי כל דינכת ויחזי יתה ויתוחי ועבד משה נחש נחשים ושבתה על נטלה ויהי אם נכת נחשה ית אנשה ואסתכל לנחש נחשיה ויתוחי ונטלו בני ישראל ושרו באבות ונטלו מן אבות ושרו בכפרי עבראי במדברה דעל קדם מואב מדנח שמשה ואמר יהוה למשה אל תיצר ית מואב ואל תסדר בון הלא לא אתן לך מן ארעה ירתה הלא לבני לוט יהבת ית ארשה ירתה מתמן נטלו ושרו בנחל זרד ומלל יהוה עם משה למימר אתה עבר יומן ית תחום מואב ית ארשה ותקרב קבל בני עמון אל תיצרנון ואל תסדר בון הלא לא אתן מן ארע בני עמון לך ירתה הלא לבני לוט יהבתה ירתה ונטלו מנחל זרד ושרו בעבר ארנן דעל מדברה דנפק מתחום אמראה הלא ארנן תחום מואב בין מואב ובין אמראה על כן יתאמר בספר קרביה יהוה עם רחמה בסופה ועם מסעני ארנן דאסענון ודקבע למדר קריה ויסתמך לתחום מואב ומתמן בארה היא בארה דאמר יהוה למשה כנש לי ית עמה ואתן להון מים טטה אשיר ישראל ית שירתה הדה סלק באר אגיבו לה באר חפרוה רבנים גדדוה נעירי עמה במגד ובמשענתון ממדבר מתנה וממתנה נחלאל ומנחלאל במות ומבמות הגאה דבעקל מוב ריש סכיתה דמדיק על אפי הישמון ואמר יהוה למשה קומו טלו ועברו ית נחל ארנן חזי יהבת באדך ית סיחון מלך חשבון אמראה וית ארעה שרי רת ותסדר בה קרבה יומה הדן שרי יהב אימתך ודחלתך על אפי עממאי תחת כל שומיה דישמעון ית שמעך וימרעון ויתלהלון מקדמיך ושלח ישראל שליחים ליד סיחון מלך אמראה מלי שלם למימר אעבר בארעך באורע מלכה אהך לא אסטי ימין וסמאל לא אסטי בעקל ובכרם מזון בכסף תמירני ואיכל מים בכסף תתן לי ואשתי לוד אעבר ברגלי כמד עבדו לי בני עשו דדארים בגבלה ומואבאי דדארים בארשה ולא יהב סיחון ית ישראל עבר בתחומה ואמר יהוה למשה חזי שרית יהב לקדמיך ית סיחון וית ארעה שרי רת למירת ית ארעה וכנש סיחון ית כל עמה ונפק לזימון ישראל למדברה ואתא יחצה ואגחי בישראל וקטלה ישראל וית בניו וית כל עמה לפם חרב וירתו ית ארעה מן ארנן עד יבק עד בני עמון הלא עזיז תחום בני עמון ונסב ישראל ית כל קריאתה אהלין ודער ישראל בכל קורי אמראה בחשבון ובכל בנתיה הלא חשבון קרית סיחון מלך אמראה היא והוא דאגחי במלך מואב קדמאה ונסב ית כל ארעה מן אדה עד ארנן על כן יימרון שליטיה עלולי חשבון תבני ותתכבן קרית סיחון הלא אש נפקת מן חשבון להבה מקרית סיחון אכלה עד מואב מסעני רמבת ארנן בילך מואב אבדת עם כטפש יהב בניו פליטים ובנאתה בשבי למלך אמראה סיחון וחרמנן אבדה חשבון עד דיבון ושבינן סהד נפח אוקדו על מידבה ודער ישראל בקורי אמראה ושלח משה למיללה ית יעזיר וכבשו בנתיה וחרבו ית אמראה דתמן ואתפנו וסלקו אורע בתנין ונפק עוג מלך בתנין לזימונון הוא וכל עמה לקרבה אדרעי ואמר יהוה למשה אל תדעל מנה הלא באדך יהבת יתה וית כל עמה וית ארעה ותעבד לה כמד עבדת לסיחון מלך אמראה דדאר בחשבון וקטלו יתה וית כל עמה עד דלא אשתיאר לה שיור וירתו ית ארעה ונטלו בני ישראל ושרו בבקעת מואב מן עבר לירדנה יריחו וחזה בלק בר צפור ית כל דעבד ישראל לאמראה ודחל מואב מקדם עמה שריר הלא סגי הוא ואציק מואב מקדם בני ישראל ואמר מואב לחכימי מדין כדו ילחך קהלה הדן ית כל סהרתינן כלחך תורה ית ירק ברה ובלק בר צפור מלך למואב בעת ההיא ושלח שלחים ליד בלעם בר בעור פשורה דעל נהרה ארע בני עמון למזעק לה למימר הן עם נפק ממצרים והא כסה ית חזות ארעה והוא יתיב מלקבלי וכדו אתא שבי לאט לי ית עמה הדן הלא עיול הוא מני מאן אכל נעיב בה ואטרדנה מן ארעה הלא חכמת ית דתברך מברך וית דתלוט ולעיט ואזלו חכימי מואב וחכימי מדין וקסמיון באדיון ואתו ליד בלעם ומללו עמה ממללי בלק ואמר להון אביתו הכה לילין ואעזר יתכון ממלל כמה דימלל יהוה עמי ויתבו רבני מואב עם בלעם ואתא אלהים ליד בלעם ואמר מה גבריה אהלין עמך ואמר בלעם להאלהים בלק בר צפור מלך מואב שלח לידי הן עם נפק ממצרים וכסה ית עזות ארעה וכדו אתא לאט לי יתה מאן אכל למגחה בה ואטרדנה ואמר אלהים לבלעם לא תהך עמון ולא תלוט ית עמה הלא בריך הוא וקעם בלעם בצפרה ואמר לרבני בלק אזלו לארעכון הלא מעי יהוה למתן למהכה עמוכון וקמו רבני מואב ואתו ליד בלק ואמרו מעי בלעם אתי עמנן ואוזף עוד בלק שלח רבנים סגים ויקירים מן אלין ואתו ליד בלעם ואמרו לה אכהן אמר בלק בר צפור אלני תמעי מן מהכה לידי הלא אוקרו אוקרנך שריר וכל דתימר לי אעבד ואתא שבי לאט לי ית עמה הדן ואגיב בלעם ואמר לעבדי בלק אם יתן לי בלק מלו ביתה כסף אי דהב לא אכל אעבר ית מימר יהוה אלהי למעבד זעורה אי רבה וכדו תבו שבי בדן אף אתון לילין ואעכם מה יוזף יהוה ממלל עמי ואתא מלאך אלהים ליד בלעם לילי ואמר לה אם למזעק לך אתו גבריה קום אזל עמון וברן ית ממללה דאמלל עמך יתה תעבד וקאם בלעאם בצפרה ושבה ית אתנה ואזל עם רבני מואב ואתקף רגז יהוה הלא אזל הוא ואתקומם מלאך יהוה באורעה לסנה לה והו רכיב על אתנה ותרי רביו עמה וחזת אתנה ית מלאך יהוה קעם באורעה וחרבה שליפה באדה ואסטת אתנה מן אורעה ואלכת בברה ומעו בלעם ית אתנה לסטותה אורעה וקאם מלאך יהוה במשעל כרמיה גדר מדן וגדר מדן וחזת אתנה ית מלאך יהוה ואתלחצת לכתלה ולחצת ית רגל בלעם לכתלה ואוזף למעתה ואוזף מלאך יהוה עבר וקעם באתר ארצים דלית אורע לסטו ימין וסמאל וחזת אתנה ית מלאך יהוה ורבעת תחת בלעם ואתקף רגז בלעם ומעו ית אתנה באטרה ואפתח יהוה ית פם אתנה ואמרת לבלעם מה עבדת לך כד מעיתני דן תלת זבנואן ואמר בלעם לאתנה הלא שקרתי בי אלו יית חרב באדי הלא כדו קטלתיך ואמרת אתנה לבלעם הלא אנכי אתנך דרכבת עלי מדביך עד יומה הדן הסכלו הסכלת למעבד לך אכהן ואמר לא וגלה יהוה ית עיני בלעם וחזה ית מלאך יהוה קעם באורעה וחרבה שליפה באדה ועקד וסגד לאפיו ואמר לה מלאך יהוה על מה מעית ית אתנך דן תלת זבנואן הא אנא נפקת לסנתך הלא בישה אורעך לקבלי וחזתי אתנה ואסטת מלקדמי דן תלת אזבנואן מאן אסטת מקדמי הלא כדו אף יתך קטלת ויתה אוחית ואמר בלעם למלאך יהוה חטית הלא לא חכמת הלא אתה קעם לזימוני באורעה וכדו אם בישה בעיניך עזרה לי ואמר מלאך יהוה לבלעם אזל עם גבריה ושבק ית ממללה דאמלל עמך יתה תטר לממללה ואזל בלעם עם רבני בלק ושמע בלק הלא אתא בלעם ונפק לזימונה לקרית מואב דעל תחום ארנן דבאיצטר תחומה ואמר בלק לבלעם הלא שלוח שלחת לידך למזעק לך למה לא אלכת לידי אימננון לא אכל מוקראתך ואמר בלעם לבלק הא אתית לידך כדו היכלו אכל ממללה כלום ממללה דישוי אלהים בפמי יתה אטר לממללה ואזל בלעם עם בלק ואיתיה מדינת ונכס בלק תור ועאן ושלח לבלעם ולרבניה דעמה והוה בצפרה ונסב בלק ית בלעם ואסקה ברמבת בעל וחזה מתמן ית איסטר עמה ואמר בלעם לבלק עבד לי בדן שבעה מדבחין וכבן לי בדן שבעה פרים ושבעה דכרים ועבד בלק כמד מלל בלעם ואסק בלק ובלעם פר ודכר במדבחה ואמר בלעם לבלק אתקומם על עלתיך ואהך מאן יזעק אלהים לזימוני וימלל מה יחזיני ואחבי לך ואזל מכמן ואשקע מלאך אלהים ית בלעם ואמר לה ית שבעתת מדבחיה סדרת ואסקת פר ודכר במדבחה ושבה מלאך יהוה ממלל בפם בלעם ואמר עזר ליד בלק ואכהן תמלל ועזר לידה ואה קעם על עלתה הוא וכל רבני מואב ותלה מתלה ואמר מן ארם נגדני בלק מלך מואב מטברי קדם אתה לאט לי יעקב ואתה אסכף לי ישראל מה אלוט לא לעטה אל ומה אסכף לא אסכפה יהוה הלא מריש טורים אחזינה ומגלמן אשבחנה הן עמה לודה ישרי ובגועיה לא יתחשב מן מני עפר יעקב מניאן מרבע ישראל תמות נפשי מותים משבחים ותהי עקבאיתי כבתה ואמר בלק לבלעם מה עבדת לי למלוט דבבי דברתך ואה ברכת ברוך ואגיב ואמר הלא ית דישבי יהוה בפמי יתה אטר לממללה ואמר לה בלק אתי שבי עמי לאתר עורן תחזינה מתמן ברן איסטרה תחזה וכלה לא תחזי ולאטה לי מתמן ונסבה חקל צפים לריש סכיתה ובנה שבעה מדבחין ואסק פר ודכר במדבחה ואמר לבלק אתקומם על עלאתך ואנא אזעק אכהן וזעק מלאך יהוה לבלעם ושבה ממלל בפמה ואמר עזר ליד בלק ואכהן תמלל ואתה לידה ואה קעם על עלאתה ורבני מואב עמה ואמר לה בלק מה מלל יהוה ותלה מתלה ואמר קום בלק ושמעה אצית לידי ברה צפור לא אנש אל ויכדב ובר אדם ויתחי ההוא אמר ולא יעבד ממלל ולא מקים הן לברוך דברת אברך ולא אעזרנה לא אסתכל עוב ביעקב ולא אחזי עמל בישראל יהוה אלהה עמה ואשמעות מלך בה אלהה אפקון ממצרים כאפרעות רימה לה הלא לא נחש ביעקב ולא קסם בישראל כזבן יתאמר ליעקב ולישראל מה פעל אל האן עמה כלביה יקום וכאריה יתרברב לא ידמך עד ייכל עטיפה ואדם קטילים יגד ואמר בלק לבלעם אף לבט לא תלוטנה ואף ברוך לא תברכנה ואגיב בלעם ואמר לבלק הלא מללת עמך למימר כל ממללה דימלל האלהים יתה אעבד ואמר לה בלק אתא שבי אסבנך לאתר עורן מהן יתכשר בחזות האלהים ולאטה לי מתמן ונסב בלק ית בלעם ריש פעורה דמדיק על אפי הישמון ואמר בלעם לבלק בני לי בדן שבעה מדבחין וכבן לי בדן שבעה פרים ושבעה דכרים ועבד בלק כמד מלל בלעם ואסק פר ודכר על מדבחה וחזה בלעם הלא טב בחזות יהוה למברכה ית ישראל ולא אזל כאזבן בזבן לזימון נחשיה ושבה למדברה אפיו ותלה בלעם ית עניו וחזה ית ישראל שרי לשבטיו והות עליו רוח אלהים ותלה מתלה ואמר מהימן בלעם ברה בעור ומהימן גברה אזדים חזותה דמחזה ברה יחזי נפיל וגלי עין מה טבים משכניך יעקב ומשרויך ישראל כנחלים אנתים כגנין עלבי נהר כמשכנים קבע יהוה כארזים עלבי מים מטפטף מים מבדיו וזרעה במים סגים ומתרים מן גוג מלכה ותתרברב מלכותה אלה אנגדה ממצרים כאפרעות רימה לה יסיף גועיה עאקיו וגרמיון ירסרס וגריו ימעי כביש דמך כאריה וכלביה מן יקימנה מברכיך בריך ולעטיך לעיט ואתקף רגז בלק לבלעם ואספק ית כפיו תם קאל באלק לבלעאם למלוט דבבי זעקת לך ואה ברכת ברוך דן תלתה זבנים וכדו עקר לך לאתרך אמרת אוקרו אוקרנך ואה מנעך יהוה מן איקר ואמר בלעם לבלק הלא אף לשליחיך דשלחת לידי מללת למימר אם יתן לי בלק מלו ביתה כסף ודהב לא אכל עבר ית מימר יהוה למעבד טבה ובישה מלבי דימלל יהוה עמי יתה אמללה וכדו האנא אזל לעמי אתי ואמלכנך ית דיעבד עמה הדן לעמך בעקבאית יומיה ותלה מתלה ואמר מהימן בלעם ברה בעור ומהימן גברה אזדים חזותה מימן שמע אמירת אלה ועכם מעכומת עליון מחזי ברה יחזי מפל ומגלי חזבים אחזינה ולא כדו אשבחנה ולא קריב אורע כוכב מיעקב וקעם שבט מישראל מעי פאתה דמואב ורום כל בני שת ויהי אדום יורתה ויהי יורתה עשו דבבה וישראל עבד חיל וישלט מיעקב וייבד שיור מקרתה וחזה ית עמלק ותלה מתלה ואמר רישון גואיה עמלק ועקבאיתה עד יאבד וחזת ית קינאה ותלה מתלה ואמר עמיק מדרך ושבי בכיפה קנך הלא אם יהי לפרישת קין עד מן אשור מדרך ותלה מתלה ואמר בילה מן יהי משמה אל יפקנון מן אד כתים ילבטנה אשור וילבטנה עבר ואף הוא עד ייבד וקעם בלעם ואזל ועזר לאתרה ואף בלק אזל לאורעה ודר ישראל בשטים ושרי עמה למזני עם בנאת מואב וזעקי לעמה לדבחי אלהיין ואכל עמה וסגדו לאלהיין ואצטמד מבני ישראל לבעל פעור ואתקף רגז יהוה בישראל ואמר יהוה למשה אמר ויקטלון ית גבריה דאצטמדו לבעל פעור ויעזר חרון רגז יהוה מישראל ואמר משה לדיאני ישראל קטלו גבר ית גבריו דאצטמדו לבעל פעור ואה גבר מבני ישראל אתה ואקרב ליד אחיו ית מדינאיתה לעיני משה ולעיני כל כנשת בני ישראל ואנון בכים תרח משכן זימונה וחזה פינחס בר אלעזר בר אהרן כהנה וקעם מבגו כנשתה ונסב רמח באדה ועל בתר גברה ישראלאה לגו קבתה ודקר ית תריון ית גברה ישראלאה וית אתתה על קבתה ואתעצרת מגיפתה מן על בני ישראל והוו מיתיה במגיפתה ארבעה ועסרים אלף ומלל יהוה עם משה למימר פינחס בר אלעזר בר אהרן כהנה עזר ית אמתי מן על בני ישראל בקנוה ית קנאתי ולא אסכמת ית בני ישראל בקנאתי לכן אמר האנה יהב לה ית בריתי שלמה ותהי לה ולזרעה בתרה בריה כהנת עלם תחת דקנא לאלהה וסלח על בני ישראל ושם גברה ישראלאה קטילה דאקטל עם מדינאיתה זמרי בר סלוא נסיא בית אב לשמעונאה ושם אתתה קטילתה מדינאיתה כזבית ברת צור ריש אמתה בית אב במדין הוא ומלל יהוה עם משה למימר עאקו ית מדינאי ותקטלון יתון הלא אעיקו אנון לכון בנכליון דאתנכלו לכון על ממלל פעור ועל ממלל כזבית ברת נסיא מדין אחתון דאקטלת ביום מגיפתה על ממלל פעור והוה בתר מגיפתה ומלל יהוה עם משה ועם אלעזר בר אהרן כהנה למימר תלו ית סכום כל כנשת בני ישראל מבר עסרים שנה ולעל לבית אבהתון כל נפק חיל בישראל ומלל משה ואלעזר כהנה יתון בבקעת מואב על ירדן יריחו למימר מבר עסרים שנה ולעל כמד פקד יהוה ית משה ובני ישראל נפוקיה מן ארע מצרים ראובן בכור ישראל ובני ראובן חנוך כרן חנוכאה לפלוא כרן פלואה לחצרון כרן חצרונאה לכרמי כרן כרמאה אלין כרני ראובנאה והוו מניאניון תלתה וארבעים אלף ושבע מון ותלתין בני פלוא אליאב ובני אליאב נמואל דתן ואבירם הוא דתן ואבירם זעיקי כנשתה דאתסדו על משה ועל אהרן בכנשתה קרח בכנושון על יהוה ואפתחת ארעה ית פמה ובלעת יתון ארעה במות כנשתה במיכל אשתה ית קרח וית חמשים ומאתים גבר והוו לערוק ובני קרח לא מיתו בני שמעון לכרן שמעונאה לנמואל כרן נמואלאה לימין כרן ימינאה ליכין כרן יכינאה לזרח כרן זרחה לשאול כרן שאולאה אלין כרני שמעונאה תרים ועסרים אלף ומאתים בני גד לכרניון לצפון כרן צפונאה לחגי כרן חגאה לשוני כרן שונאה לאזני כרן אזנאה לעדי כרן עדאה לארודי כרן ארודאה לארולי כרן ארולאה אלין כרני גד למניניון ארבעים אלף וחמש מואן בני יהודה ער ואונן ומית ער ואונן בארע כנען והוו בני יהודה לכרניון לשלה כרן שלנאה לפרץ כרן פרצאה לזרח כרן זרחאה והוו בני פרץ לחצרון כרן חצרונה לחמואל כרן חמואלה אלין כרני יהודה למניניון אשתה ושבעים אלף וחמש מואן בני יששכר לכרניון לתולע כרן תולעה לפואה כרן פואה לישוב כרן ישובאה לשמרון כרן שמרונאה אלין כרני יששכר למניניון ארבעה ושתים אלף ותלת מון בני זבולן לכרניון לסרד כרן סרדאה לאלון כרן אלונאה ליחלאל כרן יחלאלאה אלין כרני זבולן למניניון אשתים אלף וחמש מון בני יוסף לכרניון מנשה ואפרים בני מנשה למכיר כרן מכיראה ומכיר אולד ית גלעד כרן גלעדאה אלין בני גלעד איעזר כרן איעזראה וחלק כרן חלקאה ואשרואל כרן אשרואלאה ושכם כרן שכמאה ושמידע כרן שמידעאה וחפר כרן חפראה וצלפחד בר חפר לא הוה לה בנים הלא אם בנן ושם בנאת צלפחד מחלה ונעה חגלה מלכה ותרצה אלין כרני מנשה למניניון תרים וחמשים אלף ושבע מואן ואלין בני אפרים לכרניון לשותלח כרן שותלחה לבכר כרן בכראה לתחם כרן תחמאה אלין בני שותלח לעדן כרן עדנאה אלין כרני בני אפרים למניניון תרים ותלתים אלף וחמש מואן אלין בני יוסף לכרניון בני בנימים לכרניון לבלע כרן בלעאה לאשבל כרן אשבלאה לאחירם כרן אחירמאה לשופם כרן שופמאה לחופם כרן חופמאה לארד כרן ארדאה לנעמן כרן נעמנאה אלין בני בנימים לכרניון ומניניון חמשה וארבעים אלף ושת מואן ואלין בני דן לכרניון לשוחם כרן שוחמאה אלין כרני דן לכרניון כל כרני שוחמאה ומניניון ארבעה ושתים אלף וארבע מון בני אשר לכרניין לימנה כרן ימנאה לישוה כרן ישואה לבריעה כרן בריעאה לחבר כרן חבראה למלכיאל כרן מלכיאלה ושם ברת אשר שרח אלין כרני בני אשר למניניון תלתה וחמשים אלף וארבע מואן בני נפתלי לכרניון ליחצאל כרן יחצאלאה לגוני כרן גונאה ליצר כרן יצראה לשלום כרן שלומאה אלין כרני נפתלי לכרניון ומניאניון חמשה וארבעים אלף וארבע מון אלין מניאני בני ישראל שת מון אלף ואלף ושבע מון ותלתים ומלל יהוה עם משה למימר לאלין תפלג ארעה בפלגה במנין שמהן לסגיה תסגי פלגתה ולזעורה תזער פלגתה אנש לפם מניניו יתן פלגתה ברן בנבזה יפלג ית ארעה לשמהת שבטי אבהתון תסתחנון על מימר נבזה יפלג פלגתה בין סגי לזעור ואלין מניאני לואי לכרניון לגרשון כרן גרשונאה לקהת כרן קהתאה למררי כרן מרראה אלין כרני בני לוי כרן לבנאה וכרן חברונאה וכרן מחלאה וכרן קרחה וכרן מושאה וקהת אולד ית עמרם ושם אתת עמרם יוכבד ברת לוי דילדת יתה ללוי במצרים וילדת לעמרם ית אהרן וית משה וית מרים אחתון ואתילד לאהרן ית נדב וית אביהוא ית אלעזר וית איתמר ומית נדב ואביהוא בהקרבותון אש בראה לקדם יהוה והוו מניניון תלתה ועסרים אלף כל דכר מבר ירח ולעל הלא לא אתמנו בגו בני ישראל הלא לא ייב לון פלגה בגו בני ישראל אלין מניני משה ואלעזר כהנה דמנו ית בני ישראל בבקעת מואב על ירדן יריחו ובאלין לא הוה גבר מן מניני משה ואהרן כהנה דמנו ית בני ישראל במדבר סיני הלא אמר יהוה להון מות ימותון במדברה ולא אתותר מנון גבר הלא אם כלב בר יפנה ויהושע בר נון וקרבי בנאת צלפחד בר חפר בר גלעד בר מכיר בר מנשה לכרני מנשה בר יוסף ואלין שמהת בנאתה מחלה ונעה חגלה מלכה ותרצה וקעמי לקדם משה ולקדם אלעזר כהנה ולקדם נסיאיה וכל כנשתה תרח משכן זימונה למימר אבונן מית במדברה והוא לא הוה בגו כנשתה מסידיה על יהוה בכנשת קרח הלא בחטיה מית אבונן ובנים לא הוה לה למה יתבצר שם אבונן מבגו כנשתה הלא לית לה בר אבו לנן סחנת פלגה בגו אחי אבונן ואקרב משה ית פשרונין לקדם יהוה ומלל יהוה עם משה למימר אשפירן בנאת צלפחד ממללן מתון תתן לין סחנת פלגה בגו אחי אבוין ותעבר ית סהנת אבוין לין ועם בני ישראל תמלל למימר גבר אן ימות ובר לית לה ותתנון ית פלגתה לברתה ואם לית לה ברה ותתנון ית פלגתה לאחיו ואם לית לה אחים ותתנון ית פלגתה לאחי אבוה ואם לית אחים לאבוה ותתנון ית פלגתה לחמירה דקריב לה מכרנה ויירת יתה ותהי לבני ישראל לאגזר דין כמד פקד יהוה ית משה ומלל יהוה עם משה למימר סק לטור עבראי הדן וחזי ית ארעה דיהבת לבני ישראל ותחזי יתה ותכנש לעמך אף אתה כמה דאכנש אהרן אחוך דאמריתון ית מימרי במדבר צן בתיגרת כנשתה למקדשתי במים לעיניון אנון מי תיגרת קדש מדבר צן ומלל משה עם יהוה למימר ימסר יהוה אלהי רוחיה לכל בסרה גבר על כנשתה דיפק לקדמיון ודייעל לקדמיון ודיפקנון ודיעלנון ולא תהי כנשת יהוה כעאן דלית לון רעין ואמר יהוה למשה סב לך ית יהושע בר נון גברה דרוחה בה ותסמך ית אדך עליו ותקים יתה לקדם אלעזר כהנה ולקדם כל כנשתה ותפקד יתה לעיניון ותתן מן הודך עליו ולבדיל ישמעון כל כנשת בני ישראל ולקדם אלעזר כהנה יקעם וישול לה בפשרון נאיריה לקדם יהוה על מימרה יפק ועל מימרה ייעל הוא וכל בני ישראל עמה וכל כנשתה ועבד משה כמד פקד יהוה יתה ונסב ית יהושע ואקימה לקדם אלעזר כהנה ולקדם כל כנשתה וסמך ית אדה עליו ופקדה כמד מלל יהוה באד משה ואמר לה עיניך חזיאתה ית דעבד יהוה לתרי מלכיה אהלין כן יעבד יהוה לכל ממלכואתה דאתה עבר לתמן לא תדעלונון הלא יהוה אלהכון הוא דמגחי לוכון ומלל יהוה עם משה למימר פקד ית בני ישראל ותימר להון ית קרבני לחמי לקרבן ריח ריחותי תטרון למקרבה לי בזבניו ותימר לון דן קרבנה דתקרבון ליהוה אמרים בני שנה שלמים תרים ליום עלת תדיר ית אמרה אחדה תעבד בצפרה וית אמרה תניאנה תעבד בין רמשיה ועסור מכאלתה סלת למנחה בסיסה במשח רבעות הינה עלת תדיר עבדוה בטור סיני לריח ריחו קרבן ליהוה ונסוכה חמר רבעות הינה לאמרה חדה בקדשה הסוך נסך רעט ליהוה וית אמרה תניאנה תעבד בין רמשיה כמנחת צפרה וכנסוכה תעבד קרבן ריח ריחו ליהוה וביום שבתה תרי אמרים בני שנה שלמים ותרי עסורים סלת מנחה בסיסה במשח ונסוכיו עלת שבתה בשבתה עם עלת תדירה ונסוכיון ובראשי ירחיכון תקרבון עלה ליהוה פרים בני תורים תרים ודכר אחד אמרים בני שנה שבעה שלמים ותלתה עסורים סלת מנחה בסיסה במשח לפרה חדה ותרי עסורים סלת מנחה בסיסה במשח לדכרה חדה ועסור עסור סלת מנחה בסיסה במשח לאמרה חדה עלה ריח ריחו קרבן ליהוה ונסוכיון פלגות הינה חמר לפרה חדה ותלתות הינה לדכרה ורבעות הינה לאמרה חדה חמר דה עלת ירחה בחדתה לירחי שתה וצפיר עזים חד לסלוח ליהוה עם עלת תדירה יתעבדון ונסוכיון בירחה קדמאה בארבעסר יום לירחה פסח ליהוה ובחמסר יום לירחה הדן חג שבעה יומים פטיר תיכלון ביומה קדמאה זימון קדש כל פלענת עבדה לא תעבדון ותקרבון קרבן עלה ליהוה פרים בני תורין תרים ודכר אחד ושבעה אמרים בני שנה שלמים יהון לכון ומנחתון סלת בסיסה במשח תלתה עסורים לפרה ותרי עסורים לדכרה תעבדון ועסור עסור לאמרה חדה לשבעתי אמריה וצפיר עזים אחד לסלוח למסלחה עליכון מלבר עלת צפרה דלעלת תדירה תעבדון ית אלין כאלין ליומה תעבדון שבעתת יומיה לחם קרבן לריח ריחו ליהוה עם עלת תדירה יתעבדון ונסוכיון וביומה שביעאה זימון קדש יהי לכון כל פלענת עבידה לא תעבדון ביום בכוריה בהקרבותכון מנחה חדתה ליהוה בשבועיכון זימון קדש יהי לכון כל פלענת עבידה לא תעבדון ותקרבון עלה קרבן ריח ריחו ליהוה פרים בני תורים תרים ודכר אחד אמרים בני שנה שבעה שלמים יהון לכון ומנחתון סלת בסיסה במשח תלתה עסורים לפרה חדה ותרי עסורים לדכרה חדה ועסור עסור לאמרה חדה לשבעתת אמריה וצפיר עזים אחד לסלוח למסלחה עליכון מלבר עלת תדירה ומנחתה תעבדון שלמים יהון לכון ונסוכיון ובירחה שביעאה באחד לירחה זימון קדש יהי לכון כל פלענת עבדה לא תעבדון יום אשמעה יהי לכון ותעבדון עלה לריח ריחו ליהוה פר בר תורים אחד דכר אחד אמרים בני שנה שבעה שלמים ומנחתון סלת בסיסה במשח תלתה עסורים לפרה ותרי עסורים לדכרה ועסור עסור לאמרה חדה לשבעתת אמריה וצפיר עזים אחד לסלוח למסלחה עליכון מלבר עלת ירחה ומנחתה ועלת תדירה ומנחתה ונסוכיה כפשרונון לריח ריחו קרבן ליהוה ובעסרה לירחה שביעאה הדן זימון קדש יהי לכון ותצימון ית נפשהתכון וכל עבידה לא תעבדון ותקרבון עלה ליהוה ריח ריחו פר בר תורים אחד ודכר אחד אמרים בני שנה שבעה שלמים יהון לכון ומנחתון סלת בסיסה במשח תלתה עסורים לפרה ותרי עסורים לדכרה חדה ועסור עסור לאמרה חדה לשבעתת אמריה וצפיר עזים אחד לסלוח מלבר חטאת סלוחיה ועלת תדירה ומנחתה ונסוכיה ובחמעסר יום לירחה שביעאה הדן זימון קדש יהי לכון כל פלענת עבדה לא תעבדון ותחגון חג ליהוה שבעה יומים ותקרבון עלה קרבן ריח ריחו ליהוה פרים בני תורים תלעסר דכרים תרים אמרים בני שנה ארבעסר שלמים יהון לכון ומנחתון סלת בסיסה במשח תלתה עסורים לפרה חדה לתלעסר פריה ותרי עסורים לדכרה חדה לתרי דכריה ועסור עסור לאמרה חדה לארבעסרי אמריה ונסוכיון וצפיר עזים אחד לסלוח מלבר עלת תדירה ומנחתה ונסוכיה וביומה תניאנה פרים בני תורים תריעסר דכרים תרים אמרים בני שנה ארבעסר שלמים ומנחתון ונסוכיון לפריה לדכריה ולאמריה במניאנון כדין וצפיר עזים אחד לסלוח מלבר עלת תדירה ומנחתה ונסוכיה וביומה תליתאה פרים חדעסר דכרים תרים אמרים בני שנה ארבעסר שלמים ומנחתון ונסוכיון לפריה לדכריה ולאמריה במנינון כדינה וצפיר עזים אחד לסלוח מלבר עלת תדירה ומנחתה ונסוכיה וביומה רביעאה פרים עסרה דכרים תרים אמרים בני שנה ארבעסר שלמים ומנחתון ונסוכיון לפריה לדכריה ולאמריה במנינון כדינה וצפיר עזים אחד לסלוח מלבר עלת תדירה ומנחתה ונסוכיה וביומה חמישאה פרים אשעה דכרים תרים אמרים בני שנה ארבעסר שלמים ומנחתון ונסוכיון לפריה לדכריה ולאמריה במניאנון כדינה וצפיר עזים אחד לסלוח מלבר עלת תדירה ומנחתה ונסוכיה וביומה שתיתאה פרים תמניה דכרים תרים אמרים בני שנה ארבעסר שלמים ומנחתון ונסוכיון לפריה לדכריה ולאמריה במנינון כדינה וצפיר עזים אחד לסלוח מלבר עלת תדירה ומנחתה ונסוכיה וביומה שביעה פרים שבעה דכרים תרים אמרים בני שנה ארבעסר שלמים ומנחתון ונסוכיון לפריה לדכריה ולאמריה במנינון כדינה וצפיר עזים אחד לסלוח מלבר עלת תדירה ומנחתה ונסוכיה וביומה תמינאה עצרה תהי לכון כל פלענת עבדה לא תעבדון ותקרבון עלה קרבן ריח ריחו ליהוה פר אחד דכר אחד אמרים בני שנה שבעה שלמים ומנחתון ונסוכיון לפרה לדכרה ולאמריה במנינון כדינה וצפיר עזים אחד לסלוח מלבר עלת תדירה ומנחתה ונסוכיה אלין תעבדון ליהוה במועדיכון לבר מנדריכון ורעבתיכון לעלתיכון ולמנחתיכון ולנסכיכון ולשלמיכון ואמר משה לבני ישראל ככל דפקד יהוה ית משה ומלל משה עם ראשי שבטיה לבני ישראל למימר דן ממללה דפקד יהוה גבר אן ידר נדר ליהוה אי השתבע שבועה לאסר אסר על נפשה לא יבטל מליו ככל דנפק מן פמה יעבד ואתה אן תדר נדר ליהוה ואסרה אסר בבית אבוה ברביותה ושמע אבוה ית נדריה ואסריה דאסרת על נפשה ואשתק לה אבוה ויקומון כל נדריה ואסריה דאסרת על נפשה יקומון ואם כבע יכבע אבוה יתה ביום משמעה כל נדריה ואסריה דאסרת על נפשה לא יקומו ויהוה יסלח לה הלא כבע אבוה יתה ואם הוו תהי לגבר ונדריה עליה אי מפרוש ספבאתה דאסרת על נפשה ושמע גברה ביום שמעה ואשתק לה ויקומון כל נדריה ואסריה דאסרת על נפשה יקומו ואם ביום שמע גברה יכבע יתה ויבטל ית נדריה דעליה או מפרוש ספבאתה דאסרת על נפשה ויהוה יסלח לה ונדר ארמלה וטרידה כל דאסרת על נפשה יקום עליה ואם בית גברה נדרה אי אסרת אסר על נפשה בשבועה ושמע גברה ואשתק לה לא כבע יתה ויקומון כל נדריה וכל אסריה דאסרת על נפשה יקומו ואם בטול יבטל יתון גברה ביום שמעה כל מפוק ספבאתה לנדריה ולאסר נפשה לא יקומו גברה בטלון ויהוה יסלח לה כל נדר וכל שבועת אסר ללבוט נפש גברה יקימנה וגברה יבטלנה ואם אשתק ישתק לה גברה מיום ליום ויקים ית כל נדריה אי ית כל אסריה דעליה יקים יתון הלא אשתק לה ביום משמעה ואם בטול יבטל יתון בתר משמעה ויסבל ית עובה אלין גזריה דפקד יהוה ית משה בין גבר לאתתה ובין אב לברתה ברביותה בבית אבוה ומלל יהוה עם משה למימר גבי פרית בני ישראל מן עם מדינאי ובתר תכנש לעמך ומלל משה עם עמה למימר זינו מן עמכון גבריה לחיל ויהון על מדין למתן נקמת יהוה במדין אלף לשבטה אלף לשבטה לכל שבטי ישראל תשלחון לחיל ואבירו מן אלפי ישראל אלף לשבטה תריעסר אלף מזיאני חיל ושלח יתון משה אלף לשבטה לחיל יתון וית פינחס בר אלעזר כהנה לחילה ומאני קדשה וחציצרת אשמעותה באדה ואתחילו על מדין כמד פקד יהוה ית משה וקטלו כל דכר וית מלכי מדין קטלו על קטיליון ית אוי וית רקם וית צור וית חור וית רבע חמשת מלכי מדין וית בלעם בר בעור קטלו בחרב ושבו בני ישראל ית נשי מדין וית טפלון וית כל בהמתון וית כל קניניון וית כל חילון בזו וית כל קריאתון במדוריון וית כל דירבאתון אוקדו בנור ונסבו ית כל אנחיתה וית כל מסבה באנשה ובבהמהתה ואיתו ליד משה וליד אלעזר כהנה וליד כל כנשת בני ישראל ית שביה וית מסבה וית אנחיתה למשריתה לבקעת מואב דעל ירדן יריחו ונפק משה ואלעזר כהנה וכל נסיאי כנשתה לזימונון למלבר למשריתה ורגז משה על מימני חילה רבני אלפיה ורבני מואתה עלליה מן חילה לקרבה ואמר לון משה למה אוחיתון כל נקבה הכה אנין הוו לבני ישראל בממלל בלעם לממסר שקר ביהוה על ממלל פעור והות מגיפתה בכנשת יהוה וכדו קטלו כל דכר בטפלה וכל אתה חכמת גבר למדמך דכר קטלו וכל טפלה בנשיה דלא חכמו מדמך גבר אחו לכון ואתון שרו לכון מלבר למשריתה שבעה יומים כל קטול נפש וכל דקרב בקטיל תסתלחון ביומה תליתאה וביומה שביעאה אתון ושביתכון וכל לבוש וכל מאן משך וכל עובד עזים וכל מאן קיצם תסלחון ואמר משה לאלעזר כהנה אמר לגברי חילה עלליה לקרבה דה גזירת תורותה דפקד יהוה ברן ית דהבה וית כספה וית נחשה וית ברזלה וית קסטרינה וית עברה כל ממלל דיתיעל בנור תעברון בנור וידכי ברן במי נדה יסתלח וכל דלא יתיעל בנור תעברונה במים ותרעון רקיעכון ביומה שביעה ותדכון ובתר תיעלון למשריתה ואמר אלעזר כהנה לגברי חילה עלליה לקרבה דה גזירת תורותה דפקד יהוה ית משה ברן ית דהבה וית כספה וית נחשה וית ברזלה וית קסטרינה וית עברה כל ממלל דיתיעל בנור תעברון בנור וידכי ברן במי נדה יסתלח וכל דלא יתיעל בנור תעברון במים ותרעון רקעיכון ביומה שביעה ותדכון ובתר תיעלון למשריתה ואמר יהוה למשה למימר תלי ית סכום מסבה שביה באנשה ובבהמהתה מטרת משכן יהוה כמד פקד יהוה ית משה וקרבו ליד משה מימניה דלאלפי חילה רבני אלפיה ורבני מואתה ואמרו למשה עבדיך תלו ית סכום גברי קרבה דבאדינן ולא אפקד מנן גבר ונקרב ית קרבן יהוה גבר דאשקע מאן דהב קטלה ושיר עסקה גימון וגולה למסלחה על נפשהתנן לקדם יהוה ונסב משה ואלעזר כהנה ית דהבה מן עמון כל מאן עובד והוה דהב ארמותה דארמו ליהוה אשתסר אלף ושבע מון וחמשים מתקל מן עם רבני אלפיה ומן עם רבני מואתה גברי חילה בזו גבר לה ונסב משה ואלעזר כהנה ית דהבה מן עם רבני אלפיה ומואתה ואנדו יתה למשכן זימונה דכרן לבני ישראל לקדם יהוה וקניאן סגי הוה לבני ראובן ולבני גד ולפלגות שבט מנשאה עיול שריר וחזו ית ארע יעזיר וית ארע גלעד ואה אתרה אתר קניאן ואתו בני גד ובני ראובן ופלגות שבט מנשאה ואמרו למשה ולאלעזר כהנה ולנסיאי כנשתה למימר עטרות ודיבון ויעזיר ונמרה וחשבון ואלעלה ושבמה ונבו ובעון ארעה דקטל יהוה לקדם כנשת ישראל ארע קניאן היא ולעבדיך קניאן ואמרו אם אשקענן רעמו בעיניך יתן ית ארעה הדה לעבדיך לסחנה ואל תעברנן ית ירדנה ואמר משה לבני ראובן ולבני גד ולפלגות שבט מנשאה האחיכון ייעלון לקרבה ואתון תדורון הכה ולמה תשפלון ית לב בני ישראל לדלא מיעל לארעה דיהב לון יהוה אכהן עבדו אבהתכון בשלוחי יתון מקדש ברנע למחזי ית ארעה וסלקו עד נחל אנכלה וחזו ית ארעה ושפלו ית לב בני ישראל לדלא מיעל לארעה דיהב להון יהוה ואתקף רגז יהוה ביומה ההוא ואשתבע למימר אם יחזון גבריה סלוקיה ממצרים מבר עסרים שנה ולעל ית ארעה דאשתבעת לאברהם ליצחק וליעקב הלא לא מלו בתרי בלוד כלב בר יפנה קנזאה ויהושע בן נון הלא מלו בתר יהוה ואתקף רגז יהוה בישראל ואטעון במדברה ארבעים שנה עד שלם כל דרה דעבד בישה בחזות יהוה ואה קמתון חליפת אבהתכון תרבית גברים חיבים למוזפה עוד על תקוף רגז יהוה על ישראל כד תעזרון מן אחריו ואוזף עוד למשרהתה במדברה ותחבלון לכל עמה הדן וקדמו לידה ואמרו דירבן עאן נבנה לקנינינן הכה וקריאן לטפלנן ואנחנן נזדין עתידים לקדם בני ישראל עד דאם נעלנון לאתרון וידור טפלנן בקרי תללה מקדם דיארי ארעה לא נעזר לבתינן עד אסתחנו בני ישראל גבר ית פלגתה הלא לא נסתחן עמון מן עבר לירדנה ולעל הלא עלת פלגתנן לידנן מן עבר לירדנה מדנחה ואמר להון משה אם תעבדון ית ממללה הדן ואם תזדינון לקדם יהוה לקרבה ויעבר לכון כל מזין ית ירדנה לקדם יהוה עד יחרב ית דבביו מקדמיו ומתכבשה ארעה לקדם יהוה ובתר תעזרון ותהון ברים מיהוה ומישראל ותהי ארעה הדה לכון לסחנה לקדם יהוה ואם לא תעבדון כן הא חטיתון ליהוה וחכמו חוביכון דתשקע יתכון בנו לכון קריאן לטפלכון ודירבן לעאניכון ודנפק מפמכון תעבדון ואמרו בני ראובן ובני גד ופלגות שבט מנשאה למשה למימר עבדיך יעבדון כמד רבי מפקד טפלנן ונשינן וקנינינן וכל בהמתנן יהון תמן בקורי גלעדה ועבדיך יעברון כל מזין חיל לקדם יהוה לקרבה כמד רבי ממלל ופקד להון משה ית אלעזר כהנה וית יהושע בר נון וית ראשי אבהת שבטיה לבני ישראל ואמר משה להון אם יעברון בני ראובן ובני גד ופלגות שבט מנשאה עמכון ית ירדנה כל מזין לקרבה לקדם יהוה ומתכבשה ארעה לקדמיכון ותתנון להון ית ארע גלעדאה לסחנה ואם לא יעברון מזינים עמכון ויסתחנון בגבכון בארע כנען ואגיבו בני ראובן ובני גד ופלגות שבט מנשאה למימר ית דמלל יהוה עם עבדיך כן נעבד אנחנן נעבר מזינים לקדם יהוה ארע כנען ועמנן סחנה פלגתנן מן עבר לירדנה ויהב להון משה לבני ראובן ולבני גד ולפלגות שבט מנשאה בר יוסף ית ממלכת סיחון מלך אמראה וית ממלכת עוג מלך בתנין ארע לקריאתה בתחומי קרי ארעה סאר ובנו בני גד ית דיבון וית עטרות וית ערער וית עטרות שפים וית יעזיר ויגבחוה וית בית נמרה וית בית הרן קורי תללה וגדרי עאן ובני ראובן בנו ית חשבון וית אלעלה וית קריתים וית נבו וית בעלמון מסארן תמן וית שבמה וזעקו בשמהתה ית שמהת קריאתה דבנו ואזלו בני מכיר בר מנשה לגלעד וכבשוה וחרבו ית אמראה דבה ויהב משה ית גלעדה למכיר בר מנשה ודער בה ויאיר בר מנשה אזל וכבש ית חותים וקרא יתין חות יאיר ונבח אזל וכבש ית קנת וית בנתיה וקרא להין נבח בשמה אלין מטלי בני ישראל דנפקו מן ארע מצרים לחיליון באד משה ואהרן וכתב משה ית מפוקיון למטליון על מימר יהוה ואלין מטליון למפוקיון ונטלו מרעמסס בירחה קדמאה בחמסר יום לירחה קדמאה מבתר פסחה נפקו בני ישראל באד רמה לעיני כל מצראי ומצראי מקברים ית דקטל יהוה בהון כל בכור ובאלהיון עבד יהוה דינים ונטלו בני ישראל מרעמסס ושרו בסכות ונטלו מסכות ושרו באתם דבאיסטר מדברה ונטלו מן אתם ויתבו על פם חירתה דעל קדם בעל צפון ושרו לקדם מגדלה ונטלו מפם חירתה ועברו בגו ימה למדברה ואלכו אורע תלתה יומים במדבר אתם ושרו במרה ונטלו ממרה ואתו אילים ובאילים תרתעסרי עינבן מים ושבעים תמרים ושרו תמן ונטלו מן אילים ושרו על ים סוף ונטלו מים סוף ושרו במדבר סין ונטלו ממדבר סין ושרו בדפקה ונטלו מדפקה ושרו באליש ונטלו מן אליש ושרו ברפידים ולא הוה תמן מים לעמה למשתי ונטלו מרפידים ושרו במדבר סיני ונטלו ממדבר סיני ושרו בקברי תחמדאתה ונטלו מקברי תחמדאתה ושרו בחצרות ונטלו מחצרות ושרו ברתמה ונטלו מרתמה ושרו ברמון פרץ ונטלו מרמון פרץ ושרו בלבונה ונטלו מלבונה ושרו ברסה ונטלו מרסה ושרו בקהלתה ונטלו מקהלתה ושרו בטור שפר ונטלו מטור שפר ושרו בחרדה ונטלו מן חרדה ושרו במקהלת ונטלו ממקהלת ושרו בתחת ונטלו מתחת ושרו בתרח ונטלו מתרח ושרו במתקה ונטלו ממתקה ושרו בחשמונה ונטלו מן חשמונה ושרו במסרות ונטלו ממסרות ושרו בבני יעקן ונטלו מבני יעקן ושרו בטור הגדגדה ונטלו מטור הגדגדה ושרו ביטיבתה ונטלו מיטיבתה ושרו בעברנה ונטלו מן עברנה ושרו בעציון גבר ונטלו מן עציון גבר ושרו במדבר צן היא קדש ונטלו מקדש ושרו בטור טורה באיסטר ארע אדום וסלק אהרן כהנה לטור טורה על מימר יהוה ומית תמן בשנת ארבעיתה למפוקית בני ישראל מן ארע מצרים בירחה חמישאה באחד לירחה ואהרן בר תלת ועסרים ומאה שנה במותה בטור טורה ושמע כנענאה מלך ערד והוא דאר בדרומה בארע כנען במיעל בני ישראל ונטלו מטור טורה ושרו בצלמונה ונטלו מצלמונה ושרו בפינן ונטלו מפינן ושרו באבות ונטלו מן אבות ושרו בכפרי עבראי בתחום מואב ונטלו מן כפריה ושרו בדיבון גד ונטלו מדיבון גד ושרו בעלמון דבלתימה ונטלו מעלמון דבלתימה ושרו בטברי עבראיה לקדם נבו ונטלו מטברי עבראי עבראי מואב ירדן יריחו ושרו על ירדנה מבית הישמות עד אבל שטים בבקעת מואב ומלל יהוה עם משה בבקעת מואב על ירדן יריחו למימר מלל עם בני ישראל ותימר להון הלא אתון עברים ית ירדנה לארע כנען ותחרבון ית כל דיארי ארעה מקדמיכון ותבדון ית כל מסגדתון וית כל צלמי מסכתון תבדון וית כל רמבתון תשוצון ותערבון ית ארעה ותדורון בה הלא לכון יהבת ית ארעה למירת יתה ותסתחנון ית ארעה בנבז לכרניכון לסגיה תסגי ית פלגתה ולזעורה תזער ית פלגתה על דיפק לה תמן נבזה לה יהי לשבטי אבהתכון תסתחנון ואם לא תחרבון ית דיארי ארעה מקדמיכון ויהי דתותרון מנון לסכים בעיניכון ולצננים בצטריכון ויעקון יתכון על ארעה דאתון דארים בה ויהי כמד דמית למעבד לון כן אעבד לכון ומלל יהוה עם משה למימר פקד ית בני ישראל ותימר להון הלא אתון עללים לארע כנען דה ארעה דתפל לוכון בפלגה ארע כנען לתחומיה ויהי לוכון פאת דרומה ממדבר צן על אדי אדום ויהי לכון תחום דרומה מאיסטר ים מלחה מדנחה וסאר לכון תחומה מדרומה ללעל עקרבים ועבר צנה ויהי אפקותה מדרום לקדש ברנע ויפק אצר אדר ועבר עצמונה וסאר תחומה מעצמונה נחל מצרים ויהי אפקותה ימה ותחום מערבה יהי לוכון ימה רבה יתחם דן יהי לכון תחום ימה ודן יהי לכון תחום צפונה מן ימה רבה תתחמון לכון טור טורה ומטור טורה תתחמון למיעל לחמת ויי אפקותה תחומה צרדה ויפק תחומה זפרנה ויהי אפקותה דרת עינן דן יהי לכון תחום צפונה ותתחמון לכון לתחום מדנחה מדרת עינן שפמה ונעת תחומה מן שפמה הרבלה ממדנח לעין ויעת תחומה ומחה לכתף ים מגנסר מדנחה ונעת תחומה לירדנה ויהי אפקותה ים מלחה דה תהי לכון ארעה לתחומיה סאר ופקד משה ית בני ישראל למימר דה ארעה דתסתחנון יתה בנבזה דפקד יהוה למתן לאשעתי שבטיה ופלגות שבטה הלא נסבו שבט בני ראובנאה לבית אבהתון ושבט בני גדאה לבית אבאתון ופלגות שבט מנשאה נסבו פלגתון תרי שבטיה ופלגות שבטה נסבו פלגתון מן עבר לירדנה יריחו מדנח מדנחה ומלל יהוה עם משה למימר אלין שמהת גבריה דיפלגון לוכון ית ארעה אלעזר כהנה ויהושע בר נון ונסי אחד נסי אחד משבטה תסבון למפלגה ית ארעה ואלין שמהת גבריה לשבט יהודה כלב בר יפנה לשבט בני שמעון שמואל בר עמיהוד לשבט בנימים אלדד בר כסלן לשבט בני דן נסי בקי בר יגלי לבני יוסף לשבט בני מנשה נסי חניאל בר אפוד ולשבט בני אפרים נסי קמואל בר שפטן ולשבט בני זבולן נסי אליצפן בר פרנך ולשבט בני יששכר נסי פלטיאל בר עזן ולשבט בני אשר נסי אחיהוד בר שלמי ולשבט בני נפתלי נסי פדהאל בר עמיהוד אלין דפקד יהוה למסחנה ית בני ישראל בארעה כנען ומלל יהוה עם משה בבקעת מואב על ירדן יריחו למימר פקד ית בני ישראל ויתנון ללואי מפלגי סחנתון קריאן למדר ורבע לקריאן סארתון תתנון ללואי ויהון קריאתה להון למדר ורבעיין יהון לבהמתון ולחותרון ולכל חיאתון ורבעי קריאתה דתתנון ללואי מכתל קרתה לברה אלף אמה סאר ותמשחון מלבר לקרתה עם פאת מדנחה אלפים באמה ועם פאת דרומה אלפים באמה ומן פאת מערבה אלפים באמה ומן פאת צפונה אלפים באמה וקרתה בממצית דן יהי לכון רבעי קריאתה וית קריאתה דתתנון ללואי ית שת קרי מקלטה דתתנון למערק לתמן קטולה ועליין תתנון ארבעים ותרתין קריה כל קריאתה דתתנון ללואי ארבעים ותמאני קריה יתין וית רבעיין וקריאתה דתתנון מסחנת בני ישראל מן עם סגיה תסגי ומן עם זעורה תזערון גבר כקבל פלגתה דיסתחן יתן מקריו ללואי ומלל יהוה עם משה למימר מלל עם בני ישראל ותימר להון הלא אתון עברים ית ירדנה לארע כנען ותפרדון לוכון קריאן קרי מקלט יהן לוכון ויערק לתמן קטולה מעי נפש בשגו ויהון לוכון קריאן למקלט מגאולה ולא יתקטל קטולה עד מקעמה לקדם כנשתה לפשרונה וקריאתה דתתנון שת קרי מקלט יהן לכון ית תלתת קריאתה תתנון מן עבר לירדנה וית תלתת קריאתה תתנון בארע כנען קורי מקלט יהן לבני ישראל ולגיורה ולתותבה בגבכון יהן שת קריאתה אהלין למקלט למערק לתמן כל מעי נפש בשגו ואם במאן ברזל מעתה ומית קטיל הוא קטל יקטל קטולה ואם באבן אד דיקטל בה מעיה ומית קטיל הוא קטל יתקטל קטולה ואם במאן קיצם אד דיקטל בה מעיה ומית קטיל הוא קטל יתקטל קטולה גאול אדמה הוא יקטל ית קטולה במפגעה בה הוא יקטלנה ואם בסנה דפהה אי ארמה עליו בכמנה ומית אי בדבבו מעתה באדה ומית קטל יתקטל מעיה קטול הוא גאול אדמה יקטל ית קטולה במפגעה בה ואם בתרע בלא דבבו דפעה אי ארמה עליו כל מאן בלא כמנה אי בכל אבן דימות בה בלא חזי ויפל עליו ומית והוא לא דבב לה ולא מבעי בישתה וידונון כנשתה בין מעיה ובין גאול אדמה על דיניה אהלין ויפצון כנשתה ית מעיה מן אד גאול אדמה ויעזרון יתה כנשתה לקרית מקלטה דערק לתמן וידור בה עד מות כהנה רבה דאמשח יתה במשח קדשה ואם נפק נפק קטולה מן תחום קרית מקלטה דיערק לתמן ואשקע יתה גאול אדמה מלבר לתחום קרית מקלטה וקטל גאול אדמה ית קטילה לית לה אדם הלא בקרית מקלטה ידור עד מות כהנה רבה ובתר מות כהנה רבה יעזר קטולה לארע סחנתה ויהון אילן לוכון לגזירת דין לדריכון בכל מדריכון כל מעי נפש למימר סאדין יקטל ית קטילה וסהד אחד לא יתעני בנפש למתקטלה ולא תסבון סלוח לנפש קטול דהו חיב למתקטלה הלא קטל יתקטל ולא תסבון סלוח למערק לקרית מקלטה למעזר למדור בארעה עד מות כהנה רבה ולא תחנפון ית ארעה דאתון דארים בה הלא אדמה הוא יחנף ית ארעה ולארעה לא יסתלח לאדם דישתפך בה הלא אם באדם שפוכה ולא תסיבון ית ארעה דאתון דארים בה דאנה שרי בגבה הלא אני יהוה שרי בגו בני ישראל וקרבו ראשי אבהתה לכרני בני גלעד בר מכיר בר מנשה מכרני בני יוסף ומללו לקדם משה ולקדם נסיאיה ראשי אבהתה לבני ישראל ואמרו ית רבנן פקד יהוה למתן ית ארעה בפלגה בנבז לבני ישראל ורבנן פקד ביהוה למתן ית פלגת צלפחד אחונן לבנאתה ויהן לאחד מבני שבטי בני ישראל לנשים ותתבצר פלגתין מפלגת אבהתנן ותתוזף על פלגת שבטה דיהן להון ומנבז פלגתנן יתבצר ואם יהי יובלה לבני ישראל ותתוזף פלגתין על פלגת שבטה דיהן להון ומפלגת שבט אבהתן יתבצר פלגתין ופקד משה ית בני ישראל על מימר יהוה למימר כן שבט בני יוסף ממללים דן ממללה דפקד יהוה לבנאת צלפחד למימר לטב בעיניין יהן לנשים ברן לכרן שבט אבוין יהן לנשים ולא תסהר פלגה לבני ישראל משבט לשבט הלא אנש בסחנת שבט אבהתה ידבקון בני ישראל וכל ברה ירתה פלגה משבטי בני ישראל לאחד מכרני שבט אבוה תהי לאתה לבדיל יירתו בני ישראל אנש ית פלגת אבהתה ולא תסהר פלגה משבט לשבט אורן הלא אנש בפלגתה ידבקון שבטי בני ישראל כמד פקד יהוה ית משה כן עבדו בנאת צלפחד והוי מחלה ונעה חגלה מלכה ותרצה בנאת צלפחד לבני עביביין לנשים מכרני בני מנשה בר יוסף הוו לנשים והוי פלגתין על שבט כרן אבוין אלין פקודיה ודיניה דפקד יהוה באד משה לבני ישראל בבקעת מואב על ירדן יריחו אלין ממלליה דמלל משה עם כל ישראל בעבר ירדנה במדברה בבקעתה קבל סוף בין פראן ובין תפל ולבן וחצרות ודי זהב אחד עסר יום מחורב אורע טור גבלה עד קדש והוה בארבעים שנה בחד ירח באחד לירחה מלל משה עם בני ישראל ככל דפקד יהוה יתה להון בתר דקטל ית סיחון מלך אמראה דדאר בחשבון וית עוג מלך בתנינה דדאר בעשתרות באדרעי בעבר ירדנה בארע מואב אתרשי משה מביאר ית ארהותה הדה למימר יהוה אלהנן מלל עמנן בחורב למימר סגי לכון מדור בטברה הדן אתפנו וטלו לוכון ואתו טור אמראה ולכל משרויו בבקעתה בטורה ובשפילתה בדרומה ובחוף ימה ארע כנענאה ולבנונה עד נהרה רבה נהר פרת חזו יהבת לקדמיכון ית ארעה עלו ורתו ית ארעה דאשתבעת לאבהתכון לאברהם ליצחק וליעקב למתן לזרעון בתרון ואמרת לוכון בזבנתה ההיא למימר לא אכל לודי סבל יתכון יהוה אלהכון סגה יתכון ואתון יומן ככוכבי שומיה לסגי יהוה אלהי אבהתכון יוזף עליכון כבתכון אלף זבנים ויברך יתכון כמד מלל לכון איך אסבל לודי טרחיכון טפשיכון ותיגרניכון אנדו לכון גברים חכימים ונעירים וידעים לשבטיכון ואשבינון בראשיכון ואגיבתון יתי ואמרתון טב ממללה דמללת למעבד ואנסבת ית ראשי שבטיכון גברים חכמים וידעים ויהבת יתון ראשים עליכון רבני אלפים ורבני מואן רבני חמשים ורבני עסרבן וספרים לשבטיכון ופקדת ית דיאניכון בזבנתה ההיא למימר שמעו בין אחיכון ותדונון קשט בין אנש ובין אחיו ובין גיורה לא תכרון אפים בדין כזעורה כרבה תשמעון לא תבהתון מקדם אנש הלא פשרונה לאלהים הוא וממללה דיקשה מנכון תקרבון לידי ואשמענה ופקדת יתכון בזבנתה ההיא ית כל ממלליה דתעבדון ונטלנן מן חורב ואלכנן ית כל מדברה רבה ונוראה ההוא דחזיתון אורע טור אמראה כמד פקד יהוה אלהנן יתנן ואתינן עד קדש ואמרת לוכון אתיכון עד טור אמראה דיהוה אלהנן יהב לנן חזי יהב יהוה אלהך לקדמיך ית ארעה סק רת כמד מלל יהוה אלהי אבהתך לך אל תדחל ואל תשתפל וקרבתון לידי כלוכון ואמרתון נשלח גברים לקדמינן ויגשון לנן ית ארעה ויעזרון יתנן ממלל ית אורעה דנסק בה וית קריאתה דניעל עליין וטב בעיני ממללה ואנסבת מנוכון תריעסר גברים גבר אחד לשבט ואתפנו וסלקו לטברה ואתו עד נחל אנכלה ויללו יתה ונסבו באדון מפרי ארעה ואעתו לידנן ועזרו יתנן ממלל ואמרו טבה ארעה דיהוה אלהנן יהב לנן ולא אתרחיתון למסק ואמריתון ית מימר יהוה אלהכון ותשתשכון במשכניכון ואמרתון בסנת יהוה יתנן אפקנן מן ארע מצרים למתן יתנן באד אמראה למשיצעתן אהן אנחנן סלקים ואחינן תברו ית לבנן למימר עם רב וסגי מנן קריאן רברבן ותלילן בחללה ואף בני ענקים חזינן תמן ואמרת לכון לא תצטדון ולא תדחלון מנון יהוה אלהכון האזל לקדמיכון הוא יגחי לכון ככל דעבד עמכון במצרים לעיניכון ובמדברה דחזית דסבלך יהוה אלהך כמד יסבל אנש ית ברה בכל אורעה דאלכתון עד מיעלכון עד אתרה הדן ובממללה הדן ליתכון מהימנים ביהוה אלהכון האזל לקדמיכון באורעה למגש לכון אתר למשרהתכון באש לילי למחזהתכון באורעה דתהכון בה ובעננה אימם ושמע יהוה ית קל מליכון ורגז ואשתבע למימר אם יחזי גבר באנשיה אהלין דרה בישה הדן ית ארעה טבתה דאשתבעת לאבהתכון בלוד כלב בר יפנה הוא יחזינה ולה אתן ית ארעה דדרך בה ולבניו גזוי הלא מלא בתר יהוה אף בי אתרגז יהוה בגללכון למימר אף אתה לא תיעל לתמן יהושע בר נון דקעם לקדמיך הוא ייעל לתמן יתה תקף הלא הוא יסחננה ית ישראל וטפלכון דאמרתון לבזה יהי ובניכון אנון ייעלון לתמן ולהון אתננה ואנון יירתוה ואתון אתפנו וטלו לכון למדברה אורע ים סוף ותגיבון ותימרון לי חטינן ליהוה אלהנן אנחנן ונסק ונגחי ככל דפקדנן יהוה אלהנן ואתגבר גבר ית מאני קרבה והויתון למסק לטברה ואמר יהוה לי אמר לון לא תסקון ולא תגחון הלא לית אנה בגבכון ולא תנגפון לקדם דבביכון ואמלל עמכון ולא שמעתון ואמריתון ית מימר יהוה אלהכון ועצפתון וסלקתון לטברה ונפק עמלקאה וכנענאה דדאר בטברה ההוא לזימונכון ורדפו יתכון כמד יעבדן דבריה ומעו יתכון בגבלה עד חרמה ועזרתון ובכיתון לקדם יהוה ולא שמע יהוה בקלכון ולא אצית לידכון ויתבתון בקדש יומים סגים כיומיה דיתבתון ואתפנינן ונטלנן למדברה אורע ים סוף כמד מלל יהוה לי וסהרנן ית טור גבלה יומים סגים ואמר יהוה לי למימר סגי לכון סאר ית טורה הדן אתפנו לכון צפונה וית עמה פקד למימר אתון עברים בתחום אחיכון בני עשו דדארים בגבלה וידחלון מנכון ותשתמרון שריר אל תתרברבון בהון הלא לא אתן לכון מן ארעון ירתה עד מדרס כף רגל הלא ירתה לעשו יהבת ית טור גבלה מזון תמירון מנון בכסף ותיכלון ואף מים תזבנון מנון בכסף ותשתון הלא יהוה אלהך ברכך בכל עובד אדיך חכם אלכתך ית מדברה רבה הדן דן ארבעים שנה יהוה אלהך עמך לא חסרת ממל ושלחת שלחים ליד מלך אדום למימר אעבר בארעך לא אהך בחקל ובכרם ולא נשתה מי גוב אורע מלכה נהך לא נסטי ימין וסמאל עד דנעבר תחומך ואמר לא תעבר בן דלא בחרבה אפק לזימונך ועברנן מקדם אחינו ברי עשו דדארים בגבלה מן אורע בקעתה מן אילת ומן עציון גבר ואפנינן ועברנן אורח מדבר מואב ואמר יהוה לי אל תיצור ית מואב ואל תתרברב בה הלא לא אתן לך מן ארעה ירתה הלא לברי לוט יהבת ית ער ירתה אימאי לקדם ידערו בה עמה רב וסגי ורם כענקים ומואבאי יזעקון להון אימאי ובגבלה דערו חראי לקדם ובני עשו יירתונון ושוציון יהוה מקדמיון וירתונון ודערו אתריון כמד עבד ישראל לארע ירתתה דיהב יהוה להון וכדו קומו טלו ועברו לכון ית נחל זרד ועברנן ית נחל זרד ויומיה דאלכנן מקדש עד דעברנן ית נחל זרד תלתים ותמני שנה עד שלם כל דרה גברי קרבה מבגו משריתה כמד אשתבע יהוה להון ואף אד יהוה הות בהון למלעלתון מבגו משריתה עד שלמו והוה כמד שלמו כל גברי קרבה לממות מבגו עמה ואמר יהוה לי למימר אתה עבר יומן ית תחום מואב ית ארשה ותקרב קבל בני עמון אל תיצרנון ואל תתרברב בון הלא לא אתן מן ארע בני עמון לך ירתה הלא לבני לוט יהבתה ירתה ארע גיבריה תתחשב אף הי גיברים דערו בה לקדם ועמונאי יזעקון להון "זמזמים" עם רב וסגי ורם כענקאי ושוצינון יהוה מקדמיון וירתונון ודערו אתריון כמד עבד לבני עשו דדארים בגבלה דשוצו ית חראי מקדמיון וירתונון ודערו אתריון עד יומה הדן ועואי דדארים בדיריה עד עזה כפתראי דנפקו מכפתר שוצונון ודערו אתריון קומו טלו ועברו ית נחל ארנן חזי יהבת באדך ית סיחון מלך חשבון אמראה וית ארעה שרי רת וסדר בה קרבה יומה הדן שרי יהב אימתך ודחלתך על אפי עממאי תחת כל שומיה דישמעון ית שמעך וימרעון ויתלחלון מקדמיך ושלחת שליחים ממדבר קדמות ליד סיחון מלך חשבון מלי שלם למימר אעבר בארעך באורעה באורעה אהך לא אסטי ימין וסמאל מזון בכסף תמירני ואיכל ומים בכסף תתן לי ואשתי לוד אעבר ברגלי כמד עבדו לי בני עשו דדארים בגבלה ומואבאי דדארים בארשה עד דאעבר ית ירדנה לארעה דיהוה אלהנן יהב לנן ולא אתרחי סיחון מלך חשבון מעברנן בה הלא הקשה יהוה אלהיך ית רוחה ועיץ ית לבה לבדיל מתננה באדך כיומה הדן ואמר יהוה לי חזי שרית יהב לקדמיך ית סיחון מלך חשבון אמראה וית ארעה שרי רת למירת ית ארעה ונפק סיחון לזימונן הוא וכל עמה לקרבה יחצה ויהבה יהוה אלהנן לקדמינן וקטלנתה יתה וית בניו וית כל עמה וכבשנן ית כל קריו בזבנתה ההיא וחרמנן ית כל קריו משלם נשיה וטפלה לא שיארנן שיור לוד בהמהתה אבזזנן לנן ואנחית קריאתה דכבשנן מן ערער דעל ספת נחל ארנן וקרתה דבנחלה ועד גלעדה לא הות קריה דשלפת מנן ית כלה יהב יהוה אלהנן באדנן לוד לארע בני עמון לא קרבת כל אד נחל יבקה וקורי טברה וכל דפקדן יהוה אלהנן ואתפנינן וסלקנן אורע בתנינה ונפק עוג מלך בתנינה לזימונן הוא וכל עמה לקרבה אדרעי ואמר יהוה לי אל תדחל מנה הלא באדך יהבת יתה וית כל עמה וית ארעה ותעבד לה כמד עבדת לסיחון מלך אמראה דדאר בחשבון ויהב יהוה אלהנן באדנן אף ית עוג מלך בתנינה וית כל עמה וקטלנתה עד דלא אשתיר לה שיור וכבשנן ית כל קריו בזבנתה ההי לא הות קריה דלא נסבנן מן עמון שתים קריה כל תחום ריגובה ממלכת עוג בבתנינה כל אלין קריאן תלילן שור ראם דרשים ודנגר לבר מקורי פרזאה אסגה שריר וחרמנן יתון כמד עבדנן לסיחון מלך חשבון חרמנן כל קריה משלם נשיה וטפלה וכל בהמהתה ואנחית קריאתה בזזנן לנן ונסבנן בזבנתה ההיא ית ארעה מן אד תרי מלכי אמראה דבעבר ירדנה מנחל ארנן ועד טור חרמון צידנאי יזעקון לחרמון שרין ואמראי יזעקון לה משעבדה כל קרי מישורה וכל גלעדה וכל בתנינה עד סלכה ואדרעי קרי ממלכת עוג בבתנינה הלא לוד עוג מלך בתנינה אשתיר מיתר גיבריה אה ערסה ערס ברזל הלא היא רבת בני עמון אשעת אמין ארכה וארבעת אמין אפתחה באמתה דאישה וית ארעה הדה ירתנן בזבנתה ההיא מן ערער דעל ספת נחל ארנן ופלגות טור גלעדה וקריו יהבת לראובנאה ולגדאה ויתר גלעדאה וכל בתנין ממלכת עוג יהבת לפלגות שבט מנשאה כל תחום ריגובה לכל בתנין ההוא יתקרא ארע גיבריה ויאיר בר מנשה נסב ית כל תחום ריגובה עד תחום גישוראה ומכעתאה וקרא יתון על שמה ית בתנין חות יאיר עד יומה הדן ולמכיר יהבת ית גלעדאה ולראובנאה ולגדאה יהבת מן גלעדאה ועד נחל ארנן ממצית נחלה ותחום עד יבק נחלה תחום בני עמון ובקעתה וירדנה ותחום מגנסר ועד ים בקעתה ים מלחה תחת עקלת סכיתה מדנחה ופקדת יתכון בזבנתה ההיא למימר יהוה אלהכון יהב לכון ית ארעה הדה למירתנה מזונים תעברון לקדם אחיכון ברי ישראל כל בני חיל לוד טפלכון ונשיכון וקניאניכון חכמת הלא קניאן סגי לכון ידורון בקריאתכון דיהבת לכון עד דינח יהוה לאחיכון כבתכון ויירתון אף אנון ית ארעה דיהוה אלהכון יהב להון בעבר ירדנה ותעזרון גבר לירתתה דיהבת לכון וית יהושע פקדת בזבנתה ההיא למימר עיניך חזיאתה ית דעבד יהוה לתרי מלכיה אהלין כן יעבד יהוה לכל ממלכואתה דאתה עבר לתמן לא תדחלונון הלא יהוה אלהכון הוא דמגחי לכון ואתחננת ליהוה בזבנתה ההיא למימר מרי יהוה אתה שרית למחזאה ית עבדך ית רביאנך וית אדך תקיפתה דמן אל בשומיה ובארעה דיעבד כעובדיך וכגבורתך אעבר שבי ואחזי ית ארעה טבתה דבעבר ירדנה טורה טבה הדן ולבנונה ואתרגז יהוה בי לבדילכון ולא שמע לי ואמר יהוה לי סגי לך אל תוזף ממלל עמי עוד בממללה הדן סק לריש סכיתה ותלי עיניך מערבה וצפונה ודרומה ומדנחה וחזי בעיניך הלא לא תעבר ית ירדנה הדן ופקד ית יהושע ותקפה ועילה הלא הוא יעבר לקדם עמה הדן והוא יסחן יתון ית ארעה דתחזה ודערנן בגיא קבל בית פעור וכדו ישראל שמע לגזריה ולדיניה דאנה מלף יתכון למעבד לבדיל תתחון ותיעלון ותירתון ית ארעה דיהוה אלהי אבאתכון יהב לכון לא תוזפון על ממללה דאנכי מפקד יתכון יומן ולא תבצרון מנה למטר ית פקודי יהוה אלהכון דאנכי מפקד יתכון עיניכון חזיאתי ית דעבד יהוה בעל הלא כל גברה דאזל בתר בעל שוציה יהוה אלהך מבגבך ואתון דמתקרבים ביהוה אלהכון קעימים כלוכון יומן חזו אלפת יתכון גזרים ודינים כמד פקדני יהוה אלהי למעבד כן בגו ארעה דאתון עללים לתמן למירתנה ותטרונון ותעבדונון הלא הי חכמתכון ובוננותכון לעיני עממאי דישמעון ית כל גזריה אהלין ויימרון לוד עם חכים ונעיר גוה רבה הדן הלא מן גוי רב דלה אלהים קריבים לידה כיהוה אלהנן בכל מזעקן לה ומן גוי רב דלה גזרים ודינים קשיטים ככל אורהותה הדה דאנה יהב לקדמיכון יומן לוד אשתמר לך וטור נפשך שריר דלא תתנשי ית מליה דחזו עיניך ודלא יסטון מלבך כל יומי חייך ותחכמנון לבניך ולבני בניך יומה דקעמת לקדם יהוה אלהך בחורב במימר יהוה לי כנש לי ית עמה ואשמענון ית מלי דיילפון למדחל מני כל יומיה דאנון קעימים על ארעה וית בניון ילפון וקרבתון וקעמתון שפול טורה וטורה יקד בנור עד לב שומיה חשך ענן וערפל ומלל יהוה עמכון מבגו אשתה קל מלים אתון שמעים ודמו ליתכון חזים בלוד קל וחבה לוכון ית קיאמה דפקד יתכון למעבד עסרתי מליה וכתבון על תרי לוחי אבניה ויתי פקד יהוה בזבנתה ההיא למלפה יתכון גזרים ודינים למעבדכון יתון בארעה דאתון עברים לתמן למירתנה ותתנטרון שריר לנפשהתכון הלא לא חזיתון כל דמו ביום מלל יהוה עמוכון בחורב מבגו אשתה דלא תתחבלון ותעבדון לוכון פסל דמות כל גנוס דמות דכר ונקבה דמות כל בהמה דבארעה דמות כל עוף פרע דטעס בחללה דמות כל רמס בארעה דמות כל נוניתה דבמיה מלרע לארעה ודלא תתלי עיניך לשומיה ותחזי ית שמשה וית זערה וית כוכביה כל חיל שומיה ותטעי ותסגד להון ותשמשנון דפלג יהוה אלהך יתון לכל עממאי תחת כל שומיה ויתכון נסב יהוה ואפק יתכון מכור ברזלה ממצרים למהי לה לעם פלגה כיומה הדן ויהוה אתרגז בי על ממלליכון לדלא מעבר ית ירדנה ולדלא מיעל לארעה טבתה דיהוה אלהך יהב לך פלגה הלא אנה מאת בארעה הדה לית אנה עבר ית ירדנה ואתון עברים ותירתון ית ארעה טבתה הדה אשתמרו לכון דלא תתנשון ית קיאם יהוה אלהכון דקטע עמכון ותעבדון לכון פסל דמות כל דפקדך יהוה אלהך הלא יהוה אלהך אש אכלה הוא אל קנא כד תולדון בנים ובני בנים ותעתקון בארעה ותתחבלון ותעבדון פסל דמות כל ותעבדון בישה בחזות יהוה אלהכון למכעסאתה אסידת בכון יומן ית שומיה וית ארעה הלא אבדה תיבדון זריז מן על ארעה דאתון עברים ית ירדנה לתמן למירתנה לא תורכון יומים עליה הלא שיצעו תשתוצון ויבדר יהוה יתכון בעממאי ותשתארון קליל מניאן בגועיה דידחק יהוה יתכון לתמן ותשמשון תמן אלהים עובד אדי אנש קיצם ואבן דלא יחזון ולא ישמעון ולא ייכלון ולא יריחון ותבעי מתמן ית יהוה אלהך ותשקענה כד תבעינה בכל לבך ובכל נפשך באיעק לך וישקעוך כל ממלליה אהלין בעקבאית יומיה ותעזר עד יהוה אלהך ותשמע בקלה הלא אל רחמן יהוה אלהך לא ירפינך ולא יחבלנך ולא יתנשי ית קיאם אבהתך דאשתבע להון הלא שאל שבי ליומיה קדמהי דהוו לקדמיך למן יומה דברא אלהים אדם על ארעה ולמאיסטר שומיה ועד איסטר שומיה האן הוה כממללה רבה הדן אי אהן אשתמע כבתה השמע עם קל אלהים חים ממלל מבגו אשתה כמד שמעת אתה ואתוחי אי נסתה אלהים למיעל למסב לה גוי מבגו גוי בנסיונים בסימנים ובפליאן ובקרב ובאד תקיפה ובאדרע נתיה ובחזבין רברבים ככל דעבד לכון יהוה אלהכון במצרים לעיניכון אתה אתחזית למחכם הלא יהוה הוא האלהים לית עוד מלודה מן שומיה השמעך ית קלה למרדיך ועל ארעה אחזיאך ית אשתה רבתה ומליו שמעת מבגו אשתה ותחת הלא רעם ית אבהתך ובחר בזרעון בתרון ואפקך ברחותה ובחילה רבה ממצרים למערבה גוים רבים וחיולים מנך מקדמיך למעלאתך למתן לך ית ארעון פלגה כיומה הדן ותחכם יומן ותעזר עם לבך הלא יהוה הוא האלהים בשומיה מלעל ועל ארעה מלרע לית עוד ותטר ית גזריו וית פקודיו דאנכי מפקדך יומן דייטב לך ולבניך בתרך לבדיל תורך יומים על ארעה דיהוה אלהיך יהב לך כל יומיה טטה אפרש משה תלת קרין בעבר ירדנה מדנח שמשה למערק לתמן קטולה דיקטל ית עברה בלא דעה והוא לא סנה לה מן אתמל תליתאי ויערק לחדה מן קריאתה אהלין ויתוחי ית בוצר במדברה בארע מישורה לראובנאה וית רמות בגלעד לגדאה וית גולן בבתנין למנשאה ודה תורותה דשבה משה לקדם בני ישראל אלין סעדואתה גזריה ודיניה דמלל משה עם בני ישראל באפקותון ממצרים בעבר ירדנה בגיאה קבל בית בארע סיחון מלך אמראה דדאר בחשבון דקטלה משה ובני ישראל באפקותון ממצרים וירתו ית ארעה וית ארע עוג מלך בתנין תרי מלכי אמראה דבעבר ירדנה מדנח שמשה מן ערער דעל ספת נחל ארנן ועד טור שיאון הוא חרמון וכל בקעתה עבר ירדנה מדנחה ועד ים בקעתה ים מלחה תחת עקלת סכיתה וזעק משה לכל ישראל ואמר להון שמע ישראל ית גזריה וית דיניה דאנכי ממלל במשמועיכון יומן ותילפון יתון ותטרון למעבדון יהוה אלהנן קטע עמנן קיאם בחורב לא עם אבהתן קטע יהוה ית קיאמה הדה הלא עמנן אנחנן אלין הכה יומה כלנן קעימים אפים באפים מלל יהוה עמכון בטורה מבגו אשתה ואנה קעם בין יהוה וביניכון בזבנתה ההיא למחבאה לכון ית מלי יהוה הלא דחלתון מקדם אשתה ולא סלקתון בטורה למימר אנכי יהוה אלהך דאפקתך מן ארע מצרים מבית עבדותה לא יהי לך אלהים עורנים על קדמי לא תעבד לך פסל וכל דמו דבשומיה מלעל ודבארעה מלרע ודבמיה מלרע לארעה לא תסגד להון ולא תשמשון הלא אנכי יהוה אלהך אל קנא מסר עובי אבהן על בנים ועל תליתאים ועל רביעים לסנאי ועבד חסד לאלפים לרעמי ולנטרי פקודי לא תסבל ית שם יהוה אלהך למגן הלא לא יזכי יהוה ית דיסבל ית שמה למגן טר ית יום שבתה לקדושה כמד פקדך יהוה אלהך אשתה יומים תשמש ותעבד כל עבידתך ויומה שביעאה שבה ליהוה אלהך לא תעבד בה כל עבידה אתה וברך וברתך עבדך ואמתך תורך וחמרך וכל בהמתך וגיורך דבקוריך לבדיל יתנח עבדך ואמתך כבתך ותדכר הלא עבד הוית בארע מצרים ואפקך יהוה אלהך מתמן באד תקיפה ובאדרע נתיה על כן פקדך יהוה אלהך למעבד ית יום שבתה אוקר ית אבוך וית אמך כמד פקדך יהוה אלהך לבדיל יורכון יומיך ולבדיל יתיטיב לך על ארעה דיהוה אלהך יהב לך לא תקטל לא תגור לא תגנב לא תסיד בעברך סעדו דמגן לא תחמד בית עברך ולא תחמד אתת עברך עקלה עבדה ואמתה תורה וחמרה וכל דלעברך ויהי כד יעלנך יהוה אלהך לארע כנענאה דאתה עלל לתמן למירתנה ותקים לך אבנים רברבן ותשיד יתון בשיד ותכתב על אבניה ית כל מלי אורהותה הדה ויהי במעברכון ית ירדנה תקימון ית אבניה האלין דאנכי מפקד יתכון יומן בהרגריזים ותבני תמן מדבח ליהוה אלהך מדבח אבנים לא תגיז עליהון ברזל אבנים שלמן תבני ית מדבח יהוה אלהך ותסק עליו עלן ליהוה אלהך ותדבח שלמים ותיכל תמן ותעדי לקדם יהוה אלהך טורה ההוא בעבר ירדנה בתר אורע מעול שמשה בארע כנענאה דדאר בבקעתה קבל גלגלה איסטר מישר חזבה קבל שכם ית ממלליה האלין מלל יהוה עם כל קהלכון בטורה מבגו אשתה חשך ענן וערפל קל רב ולא מוזף וכתבון על תרי לוחי אבנים ויהבון לי והוה כמשמעכון ית קלה מבגו חשכה וטורה יקד בנורה וקרבתון לידי כל ראשי שבטיכון וחכימיכון ואמרתון הן אחזיאנן יהוה אלהנן ית כבודה וית רביאנה וית קלה שמענן מבגו אשתה יומה הדן חזינן הלא ימלל אלהים עם אנשה ויתוחי וכדו למה נמות הלא תיכלנן אשתה רבתה הדה אם מוזפים אנחנן למשמע ית קל יהוה אלהנן עוד ומיתנן הלא מן כל בסר דשמע קל אלהים חיים ממלל מבגו אשתה כבתן ואתוחי קרב אתה ושמע ית כל דיימר יהוה אלהנן ואתה תמלל עמנן ית כל דימלל יהוה אלהנן עמך ונשמע ונעבד ושמע יהוה ית קל מליכון במלולכון עמי ואמר יהוה לי שמעת ית קל ממללי עמה הדן דמללו עמך איטבו כל דמללו "מי יתן" ויהי לבון דן להון למדחל מני ולמטר ית פקודי כל יומיה לבדיל יתיטב להון ולבניון לעלם אזל אמר להון עזרו לכון למשכניכון ואתה הכה קעם עמי ואמללה עמך ית כל מצותה גזריה ודיניה דתלפנון ויעבדון בארעה דאנכי יהב להון למירתנה ותטרון למעבד כמד פקד יהוה אלהכון יתכון לא תסטון ימין וסמאל בכל אורעה דפקד יהוה אלהכון יתכון תהכון לבדיל תחון וטב לכון ותורכון יומים בארעה דתירתון ודה מצותה גזריה ודיניה דפקד יהוה אלהכון למלפה יתכון למעבד בארעה דאתון עברים לתמן למירתנה לבדיל תדחל מן יהוה אלהך למטר ית כל גזריו ופקודיו דאנכי מפקדך יומן אתה וברך ובר ברך כל יומי חייך ולבדיל יורכון יומיך ותשמע ישראל ותטר למעבד דייטב לך ודתסגי שריר כמד מלל יהוה אלהי אבאתך לך ארע מדיבה חלב ודבש שמע ישראל יהוה אלהנן יהוה אחד ותרעם ית יהוה אלהך בכל לבך ובכל נפשך ובכל שורך ויהון ממלליה האלין דאנכי מפקדך יומן על לבך ותשננון לבניך ותמלל בהון במתבך בביתה במהכך באורעה במדמכך ובמקעמך ותקטרנון לסימן על אדיך ויהון לטפין בין עיניך ותכתבנון על מזוזת בתיך ובקוריך ויהי כד יעלנך יהוה אלהך לארעה דאשתבע לאבהתך לאברהם ליצחק וליעקב למתן לך קריאן רברבן וטבן דלא בנית בתים מלים כל טוב דלא מלית גובים עפיסים דלא עפסת כרמים וזיתים דלא נצבת ותיכל ותסבע השתמר לך דלא תתנשי ית יהוה אלהך דאפקך מן ארע מצרים מבית עבדיה מן יהוה אלהך תדחל ויתה תשמש ובשמה תשתבע לא תהכון בתר אלהים עורנים מן אלהי עממאי דסארתכון הלא אל קנא יהוה אלהך בגבך דלא יתקף רגז יהוה אלהך בך וישוצינך מן על אפי ארעה לא תנסון ית יהוה אלהכון כמד נסיתון במסה מטרה תטרון ית פקודי יהוה אלהכון וסעדואתה וגזריו דפקדך ותעבד דכשר ודטב בחזות יהוה אלהך לבדיל יתיטב לך ותיעל ותירת ית ארעה טבתה דאשתבע יהוה לאבהתך למדעפה ית כל דבביך מקדמיך כמד מלל יהוה ויהי כד ישולנך ברך מחר למימר מה סעדואתה גזריה ודיניה דפקד יהוה אלהנן יתכון ותימר לברך עבדים הוינן לפרעה במצרים ואפקנן יהוה ממצרים באד תקיפה ויהב יהוה סימנים ופליאן רברבים ובישים במצרים בפרעה ובכל ביתה לעינינן ויתנן אפק מתמן לבדיל מעל יתנן למתן לנן ית ארעה דאשתבע יהוה לאבהתן ופקדנן יהוה למעבד ית כל גזריה האלין למדחל מן יהוה אלהנן לטב לנן כל יומיה ולמוחתנן כיומה הדן וזכו תהי לנן כד נטר למעבד ית כל מצותה הדה לקדם יהוה אלהנן כמד פקדנן כד יעלנך יהוה אלהך לארעה דאתה עלל לתמן למירתנה וישלי גוים סגים מקדמיך חתאה וגרגשאה ואמראה וכנענאה ופרזאה וחואה ויבוסאה שבעה גוים סגים ועיולים מנך ויתננון יהוה אלהך לקדמיך ותקטלנון חרמה תחרם יתון לא תקטע להון קיאם ולא תרתינון ולא תתחתן בהון ברתך לא תתן לברה וברתה לא תסב לברך הלא יסטי ית ברך מן אחרי וישמש אלהים עורנים ויתקף רגז יהוה בוכון וישוצינך זריז הלא אם הכהן תעבד להון מדבחיון תפגרון וקעמתון תתברון ומטלאתון תקטעון ופסיליון תוקדון בנור הלא עם קדש אתה ליהוה אלהך ובך בחר יהוה אלהך למהי לה לעם סגלה מכל עממאי דעל אפי ארעה לא מסגיותכון מכל עממאי חשק יהוה בכון ובחר בכון הלא אתון זעור מכל עממאי הלא מרעמות יהוה יתכון וממטרתה ית שבעותה דאשתבע לאבהתכון אפק יהוה יתכון באד תקיפה ופרקך מבית עבדים מן אד פרעה מלך מצרים ותחכם הלא יהוה אלהך הוא האלהים אלהה מהימנה נטר קיאמה וחסדה לרעמיו ולנטרי פקודיו לאלף דר ומשלם לסנאיו על קדמיו למבדאתה לא ישהי לסנאיו על קדמיו ישלם לה ותטר ית מצותה ית גזריה וית דיניה דאנכי מפקדך יומן למעבדנון ויהי עקב תשמעון ית דיניה האלין ותטרונון ותעבדון יתון ונטר יהוה אלהך לך ית קיאמה וית חסדה דאשתבע לאבהתך וירעמנך ויברכנך ויסגינך ויברך פרי מעיך ופרי ארעתך דגניך ויבישיך ורטיביך אקר אלפיך ועדרי עאנך על ארעה דאשתבע יהוה לאבהתך למתן לך בריך תהי מכל עממאי לא יהי בך עקר ועקרה ובבהמתך ויסטי יהוה מנך כל באשו וכל מרעהי מצרים בישיה דחכמת לא ישבינון בך ויתננון בכל סנאיך ותיכל ית כל עממאי דיהוה אלהך יהב לך לא תיעס עינך עליהון ולא תשמש ית אלהיון הלא מגבי הוא לך כד תימר בלבך סגים גועיה האלין מני איך אכל למחרבתון לא תדחל מנהון דכר תדכר ית דעבד יהוה אלהך לפרעה ולכל מצראי נסיוניה רברביה דחזו עיניך סימניה ופליהתה ואדה תקיפתה ואדרעה אנתיתה דאפקך יהוה אלהך כן יעבד יהוה אלהך לכל עממאי דאתה דחל מקדמיון ואף ית צריתה ישלח יהוה אלהך בון עד יבד דאשתארו ודאתכסו מקדמיך לא תצטדי מקדמיון הלא יהוה אלהך בגבך אל רב ונוראי וישלי יהוה אלהך ית גועיה האלין מלקדמיך ציבעד ציבעד לא תכל מסכמתון זריז דלא תסגי עליך חית ברה ויתננון יהוה אלהך לקדמיך וילעלנון אלעלה רבה עד ישוצינון ויתן מלכיון באדך ותבד ית שמון מתחת שומיה לא יתקומם אנש לקדמיך עד שיצעך יתון פסילי אלהיהון תוקדון בנור לא תחמד כסף ודהב עליון ותסב לך דלא תתגבי בה הלא תועבת יהוה אלהך הוא ולא תעל תועבה לביתך ותהי חרם כבתה שקץ תשקצנה ותעב תתעבנה הלא חרם הוא כל מצותה דאנה מפקדך יומן תטרון למעבד לבדיל תתחון ותסגון ותיעלון ותירתון ית ארעה דאשתבע יהוה לאבהתכון ותדכר ית כל אורעה דאהלכך יהוה אלהך דן ארבעים שנה במדברה לבדיל מלבטתך למנסאתך למחכם דבלבך התטר פקודיו אם לא ולבטך ואכפנך ואיכלך ית מנה דלא חכמת ולא חכמו אבהתך לבדיל מחכמתך הלא לא על לחמה לודה יתוחי אנשה הלא על כל מפוק מימר יהוה יתוחי אנשה תכסיתך לא אבלת מן עליך ורגליך לא אבדקי דן ארבעים שנה ותחכם עם לבך הלא כמד ירדי אנש ית ברה יהוה אלהך מרדיאך ותטר ית פקודי יהוה אלהך למהכה באורעיו ולמדחל מנה הלא יהוה אלהך מעלאתך לארע טבה ופתיחה ארע נחלי מים עינון תהומיה נפקע בבקעתה ובטברה ארע חטה וסערה גפן תאנה ורמון ארע זית משח ודבש ארע דלא במסכינו תיכל בה לחם לא תחסר כל בה ארע דאבניה ברזל ומטבריה תחפס נחש ותיכל ותסבע ותברך ית יהוה אלהך על ארעה טבתה דיהב לך השתמר לך דלא תתנשי ית יהוה אלהך לדלא מטר פקודיו ודיניו וגזריו דאנכי מפקדך יומן דלא תיכל ותסבע ובתים טבים תבנה ותדור ותוריך ועאניך יסגון וכסף ודהב יסגי לך וכל דלך יסגי וירום לבך ותתנשי ית יהוה אלהך המפקך מן ארע מצרים מבית עבדותה המהלכך במדברה רבה ונוראה נחש מוקד עקרב וצעו דלית מים המפק לך מים מתקפה צנמה המיכלך מן במדברה דלא חכמו אבהתך לבדיל מלבטתך ולבדיל מנסאתך למיטבאתך בעקבאיתך ותימר בלבך חילי וגרם אדי עבד לי ית חילה הדן ותדכר ית יהוה אלהך הלא הוא דיהב לך חיל למעבד חיל ולבדיל מקעמה ית קיאמה דאשתבע לאבהתך לאברהם ליצחק וליעקב כיומה הדן ויהי אם אנשהו תתנשי ית יהוה אלהך ותהך בתר אלהים עורנים ותשמשנון ותסגד להון אסידת בכון יומן הלא אבדה תיבדון כגויה דיהוה מבד מקדמיכון כן תיבדון עקב לא שמעתון בקל יהוה אלהכון שמע ישראל אתה עבר יומן ית ירדנה למיעל למירת גוים רברבים ועיולים מנך קריאן רברבן ותלילן בחללה עם רב ורם בני ענקים דאתה חכמת ואתה שמעת מן יתקומם לקדם בני ענק ותחכם יומן הלא יהוה אלהך הוא דעבר לקדמיך אש אכלה הוא ישוצינון והוא יכנענון לקדמיך ותערבנון ותבדנון זריז כמד מלל יהוה לך אל תימר בלבך בהדפות יהוה אלהך יתון מקדמיך למימר בזכותי עאלני יהוה למירת ית ארעה הדה ובעובת גועיה האלין יהוה מערבתון מקדמיך לא בזכותך ובישירות לבך אתה עלל למירת ית ארעון הלא בעובת גועיה האלין יהוה מערבון מקדמיך ולבדיל מקעמה ית ממללה דאשתבע לאבהתך לאברהם ליצחק וליעקב ותחכם הלא לא בזכותך יהוה אלהך יהב לך ית ארעה טבתה הדה למירתנה הלא עם קשה קדל אתה דכר ולא תתנשי ית דארגזת ית יהוה אלהך במדברה למן יומה דאנפקתון מן ארע מצרים עד מיעלכון עד אתרה הדן עצין הויתון עם יהוה ובחוריב רגזתון ית יהוה ואתרגז יהוה בכון למשיצעה יתכון באסקותי לטברה למסב לוחי אבניה לוחי קיאמה דקטע יהוה עמכון ודערת בטברה ארבעים יום וארבעים לילי לחם לא אכלת ומים לא אשתית ויהב יהוה לי ית תרי לוחי אבניה כתיבים באצבע אלהים ועליון ככל ממלליה דמלל יהוה עמכון בטורה מבגו אשתה ביום קהלה והוה מסכום ארבעים יום וארבעים לילי יהב יהוה לי ית תרי לוחי קיאמה ואמר יהוה לי קום נת זריז מדן הלא אתחבל עמך דאפקת ממצרים אסטו זריז מן אורעה דפקדתון עבדו להון עגל מסכה ואמר יהוה לי למימר חזית ית עמה הדן ואה עם קשה קדל הוא הרף מני ואשוצינון ואמחי ית שמון מתחת שומיה ואעבד יתך לגוי עיול וסגי מנה ואפנית ונעתת מן טורה וטורה יקד באש ותרי לוחי קיאמה על תרתי אדי וחזית ואה חטיתון ליהוה אלהכון עבדתון לוכון עגל מסכה אסטיתון זריז מן אורעה דפקד יהוה יתכון ואתעידת בתרי לוחיה וארמיתון מן על תרי אדי ותברתון לעיניכון ואתנפלת לקדם יהוה כקדמהו ארבעים יום וארבעים לילי לחם לא אכלת ומים לא אשתית על כל עוליכון דחטיכון למעבד בישה בחזות יהוה למכעסאתה הלא מרעת מקדם רגזה וחמתה דארגז יהוה עליכון למשיצעה יתכון ושמע יהוה לי אף בזבנה ההוא ובאהרן אתרגז יהוה שריר למשיצעה וצליתי אף בדיל אהרן בזבנתה ההיא וית עוביכון דעבדתון ית עגלה סבתי ואוקדת יתה בנור ומעית יתה טחין טבאית עד דדק לעבר וארמית ית עפרה לגו נחלה דנתא מן טורה ובתבערה ובמסה ובקברי מרגזים הויתון עם יהוה ובשלחי יהוה יתכון מקדש למימר סלקו ורתו ית ארעה דיהבת לכון ואמריתון ית מימר יהוה אלהכון ולא אימנתון לה ולא שמעתון מן קלה ממרים הויתון עם יהוה מיום מחכמתו יתכון ואתנפלת לקדם יהוה ית ארבעיתי יומה וית ארבעיתי ליליה דאתנפלת הלא אמר יהוה למשיצעה יתכון וצלית ליהוה ואמרת מרי יהוה אל תחבל עמך ופלגתך דפרקת ברביאנך דאפקת ממצרים באדך תקיפתה אדכר לעבדיך לאברהם ליצחק וליעקב אל תסתכל לקשוי עמה הדן ולרשועה ולעובתה דלא יימרון עם ארעה דאפקתנן מתמן מבלוד יכלת יהוה למעל יתון לארעה דמלל להון ומסנאתה יתון אפקון למקטלנון במדברה ואנון עמך ופלגתך דאפקת ממצרים בחילך רבה ובאדרעך אנתיתה בזבנתה ההיא אמר יהוה לי פסל לך תרי לוחי אבניה כקדמאי וסק לידי לטברה ותעבד לך ארון קיצם ואכתב על לוחיה ית מליה דהוו על לוחיה קדמאי דתברת ותשבינון בארונה ועבדת ארון עאים שטים ואפסלת תרי לוחי אבנים כקדמאי וסלקת לטברה ותרי לוחיה באדי וכתב על לוחיה כמכתבה קדמאה ית עסרתי מליה דמלל יהוה עמכון בטברה מבגו אשתה ביום קהלה ויהבון יהוה לי ואפנית ונעתת מן טברה ושבית ית לוחיה בארונה דעבדת והוו תמן כמד פקדני יהוה ובני ישראל נטלו ממסרות ושרו בבני יעקן מתמן נטלו ושרו הגדגדה מתמן נטלו ושרו ביטיבתה ארע נחלי מים מתמן נטלו ושרו בעברנה מתמן נטלו ושרו עציון גבר מתמן נטלו ושרו במדבר צן היא קדש מתמן נטלו ושרו בטור טורה ומית תמן אהרן ואקבר תמן ואכהן אלעזר ברה חליפתה בזבנתה ההיא אפרש יהוה ית שבט לואה למסבל ית ארון קיאם יהוה למקעם לקדם יהוה למשמשתה ולמברכה בשמה עד יומה הדן על כן לא הוה ללואה חלק ופלגה עם אחיו יהוה הוא פלגתה כמד מלל יהוה אלהך לה ואנה קעמת בטברה כיומיה קדמאי ארבעים יום וארבעים לילי ושמע יהוה לי אף בזבנה ההוא ולא אתרחי יהוה מחבלתך ואמר יהוה לי קום לך למטל לקדם עמה הדן וייעלון ויירתון ית ארעה דאשתבעת לאבהתון למתן להון וכדו ישראל מה יהוה אלהך שאל מן עמך הלא אם למדחל מן יהוה אלהך למהכה בכל אורעיו ולמרעם יתה ולמשמשה ית יהוה אלהך בכל לבך ובכל נפשך ולמטר ית פקודי יהוה אלהך וית גזריו דאנכי מפקדך יומן לטב לך הן ליהוה אלהך שומיה ושומי שומיה ארעה וכל דבה לוד באבהתך חשק יהוה למרעם יתון ובחר בזרעון בתרון בכון מכל עממאי כיומה הדן ותגזרון ית ערלת לבכון וקדלכון לא תקשון עוד הלא יהוה אלהכון הוא אלהון דאלהיה ורבון דרברביה אלהה רבה וגיבורה ונוראה דלא תלי אפים ולא נסב ממון עבד דין יתם וארמלה ורעם גיור למתן לה לחם ותכסי ותרעמון ית גיורה הלא גיורים הויתון בארע מצרים מן יהוה אלהך תדחל ויתה תשמש ובה תתקרב ובשמה תשבע הוא תשבחתך והוא אלהך דעבד עמך ית רבואתה וית נוראואתה האלין דחזו עיניך בשבעים נפש נעתו אבהתך למצרים וכדו שבאתך יהוה אלהך ככוכבי שומיה לסגאי ותרעם ית יהוה אלהך ותטר מטרתה גזיראתה ופקודיו ודיניו כל יומיה ותעכמון יומן הלא לא ית בניכון דלא חכמו ודלא חזו ית רדיאן יהוה אלהכון ית רביאנה וית אדה תקיפתה וית אדרעה נתיתה ית סימניו וית עובדיו דעבד בגו מצרים לפרעה ולכל ארעה ודעבד לחיל מצרים לסוסה ולרכבה דאטיף ית מי ים סוף על אפיון בארדפותון בתרכון ואבדון יהוה עד יומה הדן ודעבד לכון במדברה עד מיעלכון עד אתרה הדן ודעבד לדתן ולאבירם בני אליאב בר ראובן דאפתחת ארעה ית פמה ובלעתון וית כל אנשה דלקרח וית בתיון וית משכניון וית כל יקומה דברגליון בגו כל ישראל הלא עיניכון חזיאתה ית כל עובד יהוה רבה דעבד ותטרון ית כל מצותה דאנה מפקד יתכון יומן לבדיל תתקפון ותיעלון ותירתון ית ארעה דאתון עללים לתמן למירתנה ולבדיל תורכון יומים על ארעה דאשתבע יהוה לאבהתכון למתן לזרעון ארע מדיבה חלב ודבש הלא ארעה דאתון עללים לתמן למירתנה לא כארע מצרים היא דאנפקתון מתמן דתזרע ית זרעך ותשקי ברגליך כגן ירקה וארעה דאתון עברים לתמן למירתנה ארע טברים ובקען למטר שומיה תשתה מים ארע דיהוה אלהך בעי יתה תדיר עיני יהוה אלהך בה מקדמאית שתה ועד עקבאית שתה ויהי אם משמוע תשמעון לפקודי דאנכי מפקד יתכון יומן למרעם ית יהוה אלהכון למשמשתה בכל לבכון ובכל נפשכון ויתן מטר ארעך בזבנתה בכיר ולקיש ותכנש דגניך ויבישיך ורטיביך ויתן עסב בברך לבהמתך ותיכל ותסבע השתמרו לכון דלא יתשלי לבכון ותסטון ותשמשון אלהים עורנים ותסגדון להון ויתקף רגז יהוה בוכון ועצר ית שומיה ולא יהי מטר וארעה לא תתן ית עללתה ותיבדון זריז מן על ארעה טבתה דיהוה יהב לכון ותשבון ית מלי אלין על לבכון ועל נפשכון ותקטרון יתון לסימן על אדיכון ויהון לטפין בין עיניכון ותלפון יתון ית בניכון לממללה בהון במתבך בביתה במהכך באורעה במדמכך ובמקעמך ותכתבנון על מזוזת בתיך ובקוריך לבדיל יסגון יומיכון ויומי בניכון על ארעה דאשתבע יהוה לאבהתכון למתן להון כיומי שומיה על ארעה הלא אם מטר תטרון ית כל מצותה הדה דאנה מפקד יתכון יומן למעבדנה [למרעם ית יהוה] אלהכון למהכה בכל [אורעיו] ולמתקרבה בה ויערב יהוה ית כל גועיה האלין מלקדמיך ותירתון גוים רברבים ועיולים מנך כל אתרה דתדרס כף רגלכון בה לוכון יהי מן מדברה ולבנונה ומן נהרה נהר פרת ועד ימה עורנה יהי תחומכון לא יתקומם אנש לקדמיכון אימתכון ודחלתכון יתן יהוה אלהכון על אפי כל ארעה דתדרסון בה כמד מלל לכון חזי אנה יהב לקדמיכון יומן ברכתה וקללתה ית ברכתה דתשמעון לפקודי יהוה אלהכון דאנה מפקד יתכון יומן וקללתה אם לא תשמעון לפקודי יהוה אלהכון ותסטון מן אורעה דאנה מפקד יתכון יומן למהכה בתר אלהים עורנים דלא חכמתונון ויהי כד יעלנך יהוה אלהך לארעה דאתה עלל לתמן למירתנה ותתן ית ברכתה על הרגריזים וית קללתה על טור עיבל הלא אנון בעבר ירדנה בתר אורע מעול שמשה בארע כנענאה דדער בבקעתה קבל גלגלה איסטר מישר חזבה קבל שכם הלא אתון עברים ית ירדנה למיעל למירת ית ארעה דיהוה אלהכון יהב לכון ותירתון יתה ותדורון בה ותטרון למעבד ית כל גזריה וית כל דיניה דאנה יהב לקדמיכון יומן אלין גזריה ודיניה דתטרון למעבד בארעה דיהב יהוה אלהי אבהתך לך למירתנה כל יומיה דאתון קעימים על ארעה אבד תבדון ית כל אתריה דעבדו תמן גועיה דאתון ירתים יתון ית אלהיון על טבריה רמיה ועל גלמהתה ותחת כל אילן רענן ותפגרון ית מדבחיון ותתברון ית קעמבאתון ומטליון תוקדון בנור ופסילי אלהיון תקטעון ותבדון ית שמון מן אתרה ההוא לא תעבדון כן ליהוה אלהכון הלא אם לאתרה דבחר יהוה אלהכון מכל שבטיכון למשבאה ית שמה תמן למשרוה תבעון ותיעלון לתמן ותנדון לתמן עלתיכון ודבחיכון וית מעסרתיכון וית ארמואתכון ונדריכון ורעבתיכון ובכורי תוריכון ועאניכון ותיכלון תמן לקדם יהוה אלהכון ותעדון בכל שליחות אדיכון אתון ובתיכון דברכך יהוה אלהך לא תעבדון ככל דאנחנן עבדים הכה יומן אנש כל דכשר בחזותה הלא לא אתיתון עד כדו למנוחתה ולפלגתה דיהוה אלהכון יהב לכון ותעברון ית ירדנה ותדורון בארעה דיהוה אלהכון מסחן יתכון וינח לכון מכל דבביכון מסאר ותדורון ברחצה ויהי אתרה דבחר יהוה אלהכון בה למשראה ית שמה תמן לתמן תנדון ית כל דאנה מפקד יתכון עלתיכון ודבחיכון ומעסרתיכון וארמותכון ורעבתיכון וכל מבחר נדריכון דתדרון ליהוה ותחדון לקדם יהוה אלהכון אתון ובניכון ובנאתכון עבדיכון ואמהתיכון ולואה דבקריכון הלא לית לה חלק ופלגה עמכון השתמר לך דלא תסק עלאתך בכל אתרה דתחזי הלא אם באתרה דבחר יהוה באחד שבטיך תמן תסק עלאתך ותמן תעבד ית כל דאנה מפקדך לוד בכל תחמדת נפשך תכס ותיכל בסר כברכת יהוה אלהך דיהב לך בכל קוריך מסבה ודכיה ייכלנה כטביה וכאילה לוד אדמה לא תיכל על ארעה תשפכנה כמים לא תכל למיכל בקוריך מעסר דגניך יבישיך ורטיביך ובכורי תוריך ועאניך וכל נדריך דתדר ורעבתיך וארמות אדיך הלא אם לקדם יהוה אלהך תיכלנה באתרה דבחר יהוה אלהך בה אתה וברך וברתך עבדך ואמתך ולואה דבקוריך ותעדי לקדם יהוה אלהך בכל שליחות אדיך השתמר לך דלא תשבק ית לואה כל יומיך על ארעתך אד יפתי יהוה אלהך ית תומחך כמד מלל לך ותימר אכל בסר כד תתחמד נפשך למיכל בסר בכל תחמדת נפשך תיכל בסר כד יתרחק מנך אתרה דבחר יהוה אלהך למשראה ית שמה תמן ותכס מתוריך ומן עאניך דיהב יהוה לך כמד פקדתך ותיכל בקוריך בכל תחמדת נפשך ברן כמד יתאכל ית טביה וית אילה כן תיכלנה מסבה בך ודכיה ייכלנה כחדה לוד אתקף לדלה מיכל אדמה הלא אדמה הוא נפשה ולא תיכל נפשה עם בסרה לא תיכלנה על ארעה תשפכנה כמיה לא תיכלנה לבדיל יתיטב לך ולבניך בתרך כד תעבד דכשר בחזות יהוה לוד קדשיך דיהון לך ונדריך תסבל ותיעל לאתרה דבחר יהוה ותעבד עלאתך בסרה ואדמה על מדבח יהוה אלהך ואדם דבחיך ישתפך על מדבח יהוה אלהך ובסרה תיכל טר ושמע ועבד ית כל ממלליה האלין דאנה מפקדך יומן לבדיל יתיטב לך ולבניך בתרך עד עלם כד תעבד דכשר ודטב בחזות יהוה אלהך כד יעקר יהוה אלהך ית גועיה דאתה עלל לתמן למירת יתון מקדמיך ותירת יתון ותדור בארעון אשתמר לך דלא תרער בתרון בתר שיצעותון מקדמיך ודלא תבעי לאלהיון למימר איך ישמשון גועיה האלין ית אלהיון ואעבד כן אף אנה לא תעבד כן ליהוה אלהך הלא ית כל תועבת יהוה דסנא עבדו לאלהיון הלא אף ית בניון וית בנאתיון יוקדון בנור לאלהיון ית כל ממללה דאנה מפקדך יומן יתה תטרון למעבד לא תוזפון עליו ולא תבצרון מנה אן יקום בגבך נביא או חלום חלם ויהב לך סימן אי פלי ואתה סימנה ופליתה דמלל עמך למימר נהך בתר אלהים חורנים דלא חכמתונון ונשמשנון לא תשמע למלי נביה ההוא אי לחלום חלמה ההוא הלא מנסי יהוה אלהכון יתכון למחכם האיתכון רעמים ית יהוה אלהכון בכל לבכון ובכל נפשכון אחרי יהוה אלהכון תהכון ומנה תדחלון וית פקודיו תטרון ובקלה תשמעון ויתה תעבדון ובה תתקרבון ונביה ההוא אי חלום חלמה ההוא יתקטל הלא מלל סטו על יהוה אלהך המפקך מן ארע מצרים ופרקך מבית עבדותה למטיעך מן אורעה דפקדך יהוה אלהך למהכה בה ותפרש בישה מבגבך אן יסיתך אחוך בר אבוך אי בר אמך אי ברך אי ברתך אי אתת חבך אי עברך דכנפשך בכסי למימר נהך ונשמש אלהים חורנים דלא חכמת אתה ואבהתך מן אלהי עממאה דסהרתכון קריביה לידך אי רחיקיה מנך מיסטר ארעה ועד איסטר ארעה לא תתרחי לידה ולא תשמע לה ולא תיעס עינך עליו ולא תרחם ולא תכסה עליו הלא קטל תקטלנה אדך תהי בה בקדמהו למקטלנה ואד כל עמה בעקבאיתה ותרגמנה באבנים וימות הלא בעו למטיעך מן עם יהוה אלהך המפקך מן ארעה מצרים מבית עבדותה וכל ישראל ישמעון וידחלון ולא יוזפון עוד למעבד כממללה בישה הדן בגבך כד תשמע בחדה קוריך דיהוה אלהך יהב לך למדור תמן למימר נפקו גברים בני בלעיל מבגבך ואטעו ית דיארי קרתון למימר נהך ונשמש אלהים חורנים דלא עכמתונון ותבעי ותרער ותשול טבאית ואה קשט אתכבן ממללה אתעבדת תועבתה הדה בגבך קטל תקטל ית דיארי קרתה ההיא לפם חרב החרם יתה וית כל דבה ית בהמתה לפם חרב וית כל אנחיתה תצמת לגו ממצית אפתחה ותוקד בנור ית קרתה וית כל חנאיתה כליל ליהוה אלהך ותהי תל לעלם לא תבני עוד ולא ימטי באדך כלום מן חרמה לבדיל יעזר יהוה מן תקוף רגזה ויתן לך רחמים וירחמנך ויסגינך כמד אשתבע לאבהתך כד תשמע בקל יהוה אלהך למטר ית כל פקודיו דאנכי מפקדך יומן למעבד דכשר ודטב בחזות יהוה אלהך בנים אתון ליהוה אלהכון לא תתגדדון ולא תשבון סגדה בין עיניכון למית הלא עם קדש אתה ליהוה אלהך ובך בחר יהוה אלהך למהי לה לעם אסגלה מכל עממאי דעל אפי ארעה לא תיכלון כל תועבה ודה בהמתה דתיכלון תור ונקי אמרה ונקי עזים אילה וטביה ויחמור אקוה ודישנה ותיתלה וזמרה כל בהמתה מפרסת פרסה ופליגה טלף תרתין פרסן מסקן גרה בבהמתה יתה תיכלון ברן ית דן לא תיכלון ממסקי גרתה וממפריסי פרסתה ית גמלה וית ארנבתה וית טפסה הלא מסקי גרה אנון ופרסה לא הפרסו מסבים אנון לכון וית חזירה הלא מפרס פרסה הוא ופליג טלף פרסה והוא גרה לא יתגרר מסב הוא לכון מן בסרון לא תיכלון ובנבלתון לא תקרבון וית דן תיכלון מכל דבמיה כל דלה ערספים וכנפים תיכלון וכל דלית לה ערספים וכנפים לא תיכלון מסב הוא לכון כל עופה דכיה תיכלון ודן דלא תיכלון מנון ית נשרה וית בזה וית עוזה וית דאיתה וית האיתה למינה וית כל ערבה למינה וית ברת יעניתה וית טאוסה וית שחפה למינה וית נצצה וית צדיה וית קיפופה וית עיבי וית ברברי וית קוזתין וית נעמיתה וית סנוניתה וחטפיתה למינה וית נקערתה וית ערפדה כל שרץ עופה מסב הוא לכון לא תיכלון מנון כל עוף אדכי תיכלון לא תיכלון כל נבלה לגיורה דבקוריך תתננה וייכלנה ויזבננה לנכראה הלא עם קדש אתה ליהוה אלהך לא תבשל גדי בחלב אמה עסור תעסר ית כל עללת זרעך מפוק ברה שנה בשנה ותיכלנה לקדם יהוה אלהך באתרה דבחר יהוה אלהך למשראה ית שמה תמן מעסר דגניך ויבישיך ורטיביך ובכירי תוריך ועאניך לבדיל תילף למדעל ית יהוה אלהך כל יומיה ואן יסגי מנך אורעה הלא לא תכל מסבלנה כד יתרחק מנך אתרה דבחר יהוה אלהך למשראה ית שמה תמן הלא יברכנך יהוה אלהך ותתן בכספה ותצרר כספה באדך ותהך לאתרה דבחר יהוה אלהך בה ותתן כספה בכל דתחמד נפשך בתוריה ובעאנה בעמר וברעט ובכל דתשולנך נפשך ותיכל תמן לקדם יהוה אלהך ותחדי אתה וביתך ולואה דבקוריך לא תשבקנה הלא לית לה חלק ופלגה עמך מסכום תלת שנים תפק ית כל מעסר עללאתך בשתה ההיא ותנחנה בקוריך וייתי לואה הלא לית לה חלק ופלגה עמך וגיורה ויתמה וארמלתה דבקוריך וייכלון ויסבעון לבדיל יברכנך יהוה אלהך בכל עובד אדיך דתעבד מסכום שבע שנים תעבד שמטה ודן ממלל שמטתה שמט כל מסחן מסבל אדה דיסבל בעברה לא יקדם ית עברה ית אחיו הלא קרא שמטה ליהוה ית נכראה תקדם ודיהי לך עם אחוך תשמט אדך שבק הלא לא יהי בך מסכין הלא ברוך יברכנך יהוה אלהך בארעה דיהוה אלהך יהב לך פלגה למירתנה לוד אם משמוע תשמע בקל יהוה אלהך למטר ולמעבד ית כל מצותה הדה דאנה מפקדך יומן הלא יהוה אלהך יברכנך כמד מלל לך ותזיף גוים סגים ואתה לא תיזף ותשלט בגוים סגים ובך לא ישלטון אן יהי בך מסכין מן אחד אחיך בחדה קוריך בארעה דיהוה אלהך יהב לך לא תעיל ית לבך ולא תקמץ ית אדך מן אחוך מסכינה הלא מפתוח תפתח אדך לה ואוזפה תיזפנה קבל מחסרה דיחסר לה השתמר לך דלא יהי ממלל עם לבך בלעיל למימר קריבה שנת שבעה שנת שמטתה ויבעש עינך באחיך מסכינה ולא תתן לה ויזעק עליך ליד יהוה ויהי בך חטא מתון תתן לה ולא יבעש בלבך במתונך לה הלא בגלל ממללה הדן יברכנך יהוה אלהך בכל עובדיך ובכל שליחות אדיך הלא לא יקץ מסכינה מבגו ארעה על כן אנה מפקדך למימר מפתוח תפתח אדך לאחוך למלבטך ולמסכינך בארעך אן יזדבן לך אחוך עבראי אי עבראה וישמשנך שת שנים ובשתה שביעיתה תשלחנה חראי מן עמך וכד תשלחנה חראי מן עמך לא תשלחנה ריקן זודה תזבד לה מן עאניך ומן אדרך ומן מעצרתך כמד ברכך יהוה אלהך תתן לה ותדכר הלא עבד הוית בארע מצרים ופרקך יהוה אלהך על כן אנה מפקדך ית ממללה הדן יומן ויהי כד יימר לך לא אפק מן עמך הלא רעמך וית ביתך הלא טב לה עמך ותסב ית מרצעה ותתן באדנה ובדרשה ויהי לך עבד עלם ואף לאמתך תעבד כן ולא יקשי בעיניך בשלוחך יתה חראי מן עמך הלא כפל אגר אגיר שמשך שת שנים ויברכנך יהוה אלהך בכל דתעבד כל בכורה דיתלד בתוריך ובעאניך אדכרה תקדש ליהוה אלהך לא תשתמש בבכור תורך ולא תגזז ית בכור עאניך לקדם יהוה אלהך תיכלנה שתה בשתה באתרה דבחר יהוה אתה וביתך ואן יהי בה מום פסיח אי סמי אי כל מום ביש לא תדבחנה ליהוה אלהך בקוריך תיכלנה מסבה ודכיה כחדה כטביה וכאילה לוד ית אדמה לא תיכל על ארעה תשפכנה כמיה טר ית ירח אביבאה ותעבד פסח ליהוה אלהך הלא בירחה אביבאה אפקך יהוה אלהך ממצרים לילי ותדבח פסח ליהוה אלהך עאנים ותורים באתרה דבחר יהוה אלהך למשראה ית שמה תמן לא תיכלון עליו חמי שבעה יומים תיכלון עליו פטיר לחם לבוט הלא בזריזו נפקת מן ארע מצרים לבדיל תדכר ית יום אפקותך מן ארע מצרים כל יומי חייך ולא יתחזי לך חמיר בכל תומחך שבעה יומים ולא יבית מן בסרה דתדבח בין רמשיה ביומה קדמה לצפרה ולא תכל למדבח ית פסחה בחדה קוריך דיהוה אלהך יהב לך הלא אם באתרה דבחר יהוה אלהך למשראה ית שמה תמן תמן תדבח ית פסחה ברמשה כמעול שמשה זבן אפקותך ממצרים ותבשל ותיכל באתרה דבחר יהוה אלהך בה ותתפני בצפרה ותהך למשכניך אשתה יומים תיכל פטיר וביומה שביעה חג ליהוה אלהך לא תעבד כל פלענת עבדה שבעה שבועים תמני לך משרואך מגלה בקאמתה תשרי לממני שבעה שבועים ותעבד חג שבועים ליהוה אלהך מסת רעבת אדיך דתתן כמד ברכך יהוה אלהך ותחדי לקדם יהוה אלהך אתה וברך וברתך עבדך ואמתך ולואה דבקוריך וגיורה ויתמה וארמלתה דבגבך באתרה דבחר יהוה אלהך למשראה ית שמה תמן ותדכר הלא עבד הוית בארע מצרים ותטר ותעבד ית גזריה אהלין חג מטליה תעבד לך שבעה יומים בכנושך מן אדרך ומן מעצרתך ותחדי בחגך אתה וברך וברתך עבדך ואמתך ולואה וגיורה ויתמה וארמלתה דבקוריך שבעה יומים תחג ליהוה אלהך באתרה דבחר יהוה אלהך הלא יברכנך יהוה אלהך בכל עללאתך ובכל עובדי אדיך ותהי ברן חדי תלתה אזבנים בשתה יתחזי כל דכורך עם קדם יהוה אלהך באתרה דבחר בה בחג פטירה ובחג שבועיה ובחג מטליה ולא יתחזון עם קדם יהוה ריקנים אנש כמתנת אדה כברכת יהוה אלהך דיהב לך דיאנים וספרים תתן לך בכל קוריך דיהוה אלהך יהב לך לשבטיך וידונון עם עמה דין קשט לא תסטה דין ולא תכר אפים ולא תסב ממון הלא ממונה מסמי עיני חכימיה ומטלטל מלי קשיטיה קשטה קשטה תרדף לבדיל תתוחי ותירת ית ארעה דיהוה אלהך יהב לך לא תצב לך מטלה כל אילן איסטר מדבח יהוה אלהך דתעבד לך ולא תקים לך קעמה דסנאתה יהוה אלהך לא תדבח ליהוה אלהך תור ונקי דיהי בה מום כל ממלל ביש הלא תועבת יהוה אלהך הוא אן יתשקע בגבך בחדה קוריך דיהוה אלהך יהב לך גבר אי אתה דיעבד ית בישה בחזות יהוה אלהך למעבר קיאמה ואזל ושמש אלהים עורנים וסגד להון ולשמשה אי לזערה אי לכל חיל שומיה דלא פקדתה והחבו לך ותשמע ותבעי טבאית והא קשט אתכבן ממללה אתעבדת תועבתה הדה בישראל ותפק ית גברה ההוא אי ית אתתה ההיא דעבדו ית ממללה בישה הדן לקוריך ית גברה אי ית אתתה ותרגמונון באבנים וימותון על מימר תרים סעדים אי על מימר תלתה סאדים יתקטל קטילה לא יתקטל על מימר סאד אחד אד סאדיה תהי בה בקדמהו למקטלנה ואד כל עמה בעקבאיתה ותפרש בישה מבגבך אן פלא מנך ממלל לדין בין אדם לאדם ובין דין לדין ובין מכתש למכתש מלי תיגרה בקוריך ותקום ותסק לאתרה דבחר יהוה אלהך ותיתי ליד כהניה לואי וליד דיאנה דיהי ביומיה האנון ויבעון ויחבון לך ית ממלל פשרונה ותעבד על פם ממללה דיחבון לך מן אתרה ההוא דבחר יהוה אלהך ותטר למעבד ככל דיורונך על פם תורותה דיורונך ועל מימר דינה דיימרון לך תעבד ולא תסטי מן ממללה דיחבון לך ימין וסמאל וגברה דיעבד בזידנו לדלא שמע לכהנה דקעם למשמשה תמן ית יהוה אלהך אי לדיאנה ויתקטל גברה ההוא ותפרש בישה מישראל וכל עמה ישמעון וידחלון ולא יעתדון עוד כד תיעל לארעה דיהוה אלהך יהב לך ותירתנה ותדור בה ותימר אשבי עלי מלך ככל גויה דסארתי שבוי תשבי עליך מלך דיבחר יהוה אלהך בה מבגו אחיך תשבי עליך מלך לא תכל למתן עליך גבר נכראי דלא אחוך הוא לוד לא יסגי לה סוסים ולא יעזר ית עמה למצרים לבדיל אסגהות סוס ויהוה אמר לכון לא תוזפון למעזרה באורעה הדן עוד ולא יסגי לה נשים ולא יסטי לבה וכסף ודהב לא יסגי לה שריר ויהי כמתבה על כרסי מלכותה ויכתב לה ית תנות ארהותה הדה על ספר מלקדם כהניה לואי ותהי עמה ויקרי בה כל יומי חייו לבדיל יילף למדחל מן יהוה אלהה למטר ית כל מלי ארהותה הדה וית גזריה אהלין למעבדנון לדלא ירום לבה מן אחיו ולדלא יסטי מן מצותה ימין וסמאל לבדיל יורך יומים על כרסי מלכותה הוא ובניו בגו ישראל לא יהי לכהניה לואי כל שבט לוי חלק ופלגה עם ישראל קרבני יהוה ופלגתה ייכלון ופלגה לא יהי לה בגו אחיו יהוה הוא פלגתה כמד מלל לה ודן יהי פשרון כהניה מן עם עמה מן עם נכסי אנכיסה אם תור אם נקי ויתן לכהנה אדרעה ולוחיה ורקיתה קדמהית אדגנך ויבישך ורטיבך וקדמהית גזוז עאנך תתן לה הלא בה בחר יהוה אלהך מכל שבטיך למקעם לקדם יהוה אלהך למשמשתה ולמברכה בשמה הוא ובניו כל יומיה וכד ייתי לואה מן חדה קוריך מכל ישראל דו גיור תמן וייתי בכל תחמדת נפשה לאתרה דבחר יהוה וישמש בשם יהוה אלהה ככל אחיו לואי דקעמים תמן לקדם יהוה חלק כחלק ייכל לבר מן אכרותה על אבהתה כד אתה עלל לארעה דיהוה אלהך יהב לך לא תילף למעבד כתועבת גויה האנון לא יתשקע בך מעבר ברה וברתה בנור קסם קסמים מערש מנחש מכסף חבר חבר שאל אוב וידעון ובעי מן מיתיה הלא תועבת יהוה אלהך כל עבד אלין ובגלל תועבאתה אהלין יהוה אלהך מערבתון מקדמיך שלם תהי עם יהוה אלהך הלא גועיה אהלין דאתון ירתים יתון לערשיה ולקסמיה ישמקון ואתה לית כן יהב לך יהוה אלהך נביא מבגו אחיך כבתי יקים לך יהוה אלהך ומנה תשמעון ככל דשאלת מן עם יהוה אלהך בחורב ביום קהלה למימר לא אוזף למשמע ית קל יהוה אלהי וית אשתה רבתה הדה לא אחזי עוד ולא אמות ואמר יהוה לי איטבו דמללו נביא אקים להון מבגו אחיון כבתך ואתן מלי בפמה וימלל להון ית כל דאפקדנה ויהי גברה דלא ישמע למליו דימלל בשמי אנה אבעי מן עמה ברן נביה דיעתד לממללה ממלל בשמי ית דלא פקדתה לממללה ודימלל בשם אלהים אורנים ויתקטל נביה ההוא ואן תימר בלבך איך אתחכם ית ממללה דלא מללה יהוה דימלל נביה בשם יהוה לא יהי ממללה ולא ייעל הוא ממללה דלא מללה יהוה בזידנו מללה נביה לא תבהת מנה כד יעקר יהוה אלהך ית גועיה דיהוה אלהך יהב לך ית ארעון ותירתנון ותדור בקריאתון ובבתיון תלת קריאן תפרש לך בגו ארעך דיהוה אלהך יהב לך למירתנה תכבן לך אורעה ותתלת ית תחום ארעך דיסחננך יהוה אלהך ויהי למערק לתמן כל קטול ודן ממלל קטולה דיערק לתמן ויתוחי דיקטל ית עברה בלא דעה והוא לא סנא לה מן אתמל תליתאי ודייעל עם עברה בארשה למקטע קיצמים ותטעי אדה בקצוצה למקטע קיצמה וישתלי ברזלה מן קיצמה וישקע ית עברה ומאת הוא יערק לחדה מן קריאתה האלין ויתוחי דלא ירדף גאול אדמה בתר קטולה הלא ירתע לבה וימטינה כד יסגי אורעה ויקטלנה נפש ולה לית דין קטל הלא לא סנא הוא לה מן אתמל תלתיאי על כן אנה מפקדך למימר תלת קריאן תפרש לך ואן יפתי יהוה אלהך ית תומחך כמד אשתבע לאבאתך ויהב לך ית כל ארעה דמלל למתן לאבהתך כד תטר ית כל מצותה הדה למעבדנה דאנכי מפקדך יומן למרעם ית יהוה אלהך למהכה באורעיו כל יומיה ותוזף לך עוד תלת קריאן על תלתתה אהלין ולא ישתפך אדם ברי בגו ארעך דיהוה אלהך יהב לך פלגה ויהי עליך דמים אן יהי אנש סני לעברה וכמן לה וקעם עליו וקטלה נפש ומאת ויערק לחדה מן קריאתה האלין וישלחון סאבי קרתה ויסבון יתה מתמן ויתנון יתה באד גאול אדמה ויתקטל לא תיעס עינך עליו ותפרש אדמה דברי מישראל וטב לך לא תסטי תחום עברך דתחמו קדמאים בפלגתך דתפלג בארעה דיהוה אלהך יהב לך למירתנה לא יקום סאד אחד באנש לכל עוב ולכל חטי בכל חטיה דיחטי על מימר תרי סאדין אי על מימר תלתה סאדין יקום ממלל ואן יקום סאד שקר באנש למסדה בה סטו ויקעמון תרי אנשיה דלהון תיגרה לקדם יהוה לקדם כהניה ודיאניה דיהי ביומיה האנון ויבעון דיאניה טבאית ואה סאד שקר סאדו דשקר אסיד באחיו ותעבדון לה כמד זמן למעבד לאחיו ותפרש בישה מבגבך ודמשתארים ישמעון וידחלון ולא יוזפון עוד למעבד כממללה בישה הדן בגבך לא תיעס עינך נפש בנפש עין בעין שן בשן אד באד רגל ברגל כד תפק לקרבה על דבביך ותחזי סוס ורכב ועם סגי מנך לא תדחל מנון הלא יהוה אלהך עמך המסקך מן ארע מצרים ויהי כקרובכון לקרבה ויקדם כהנה וימלל עם עמה ויימר להון שמע ישראל אתון קרבין יומן לקרבה על דבביכון אל ירך לבכון אל תדחלון ואל תצטדון ואל תתבהלון מקדמיון הלא יהוה אלהכון ההלך עמכון למגחי לכון עם דבביכון ולמפצי יתכון וימללון ספריה לעמה למימר מן גברה דבנה בית חדת ולא חנכה ייזל ויעזר לביתה דלא יתקטל בקרבה וגבר עורן יחנכנה ומן גברה דנצב כרם ולא חללה יהך ויעזר לביתה דלא יתקטל בקרבה וגבר עורן יחללנה ומן גברה דארס אתה ולא נסבה ייזל ויעזר לביתה דלא יתקטל בקרבה וגבר עורן יסבנה ויוזפון ספריה לממללה עם עמה ויימרון מן גברה דחילה ורכיך לבה ייזל ויעזר לביתה ולא ישפל ית לב אחיו כלבה ויהי כאסכמות ספריה לממללה עם עמה וימסרון רבני חיליה בראשי עמה כד תקרב על קריה למגחה עליה וזעקתה לידה לשלם ויהי אם שלם אגיבתך ופתחת לך ויהי כל עמה דמשתקע בה יהון לך לאריסים וישמשונך ואם לא תשלם עמך ועבדת עמך קרבה ותעק עליה ויתננה יהוה אלהך באדך ותקטל ית כל דכורה לפם חרב לוד נשיה וטפלה ובהמהתה וכל דיהי בקרתה כל אנחיתה תבזז לך ותיכל ית אנחית דבביך דיהב יהוה אלהך לך כן תעבד לכל קריאתה רחיקאתה מנך שריר דלא מקורי גועיה האלין אנין לוד מקורי עממאי האלין דיהוה אלהך יהב לך פלגה לא תוחי כל נשמה הלא חרמה תחרמנון כנענאה ואמראה וחתאה וגרגשאה ופרזאה וחואה ויבוסאה כמד פקדך יהוה אלהך לבדיל דלא יילפון יתכון למעבד ככל תועבתון דעבדו לאלהיון ותחטון ליהוה אלהכון כד תיצר על קריה יומים סגים למגחי עליה למעדתה לא תחבל ית אילנה למגעזה עליו קצוץ הלא מנה תיכל ויתה לא תקטע הלא אנשה אילן ברה למיעל מקדמיך בצער לוד אילן דתחכם הלא לא אילן מיכל הו יתה תחבל ותקטע ותבני כבאש על קרתה די עבדה עמך קרבה עד מיעתה אן יתשקע קטיל בארעה דיהוה אלהך יהב לך למירתנה נפיל בברה לא אתחכם מן קטלה ויפקון חכימיך וספריך וימשחון על קריאתה דסהרת קטילה ויהי קרתה דקריבה מן קטילה ויסבון חכימי קרתה ההיא עגלת תורים דלא אפרנס בה ודלא נגידה מסחן ויעתון חכימי קרתה ההיא ית עגלתה לנחל עמיק דלא אפרנס בה ולא אזדרע ויקדלון תמן ית עגלתה בנחלה ויקדמון כהניה בני לוי הלא בהון בחר יהוה אלהך למשמשה ולמברכה בשם יהוה ועל מימרון יהי כל תיגר וכל מכתש וכל סאבי קרתה ההיא דקריבים לקטילה יסעון ית אדיון על עגלתה קדילתה בנחלה ויגיבון ויימרון אדנן לא שפכו ית אדמה הדן ועינינן לא חזו סלח לעמך ישראל דפרקת יהוה ואל תתן אדם ברי בגו עמך ישראל ויסתלח להון אדמה ואתה תפרש אדמה דברי מבגבך כד תעבד דכשר בחזות יהוה כד תפק לקרבה על דבבך ויהבה יהוה אלהך באדך ושבית שביה ותחזי בשביה אתה ייה אשפר ותחשק בה ותסבנה לך לאתה ותעלנה לממצית ביתך ותספר ית רישה ותעבד ית טפריה ותסטי ית תכסית שביה מן עליה ויתבה בביתך ותבכי ית אבוה וית אמה ירח יומים ובתר כן תעל לותה ותבעלנה ותהי לך לאתה ויהי אם לא תתרחי בה ותשלחנה לנפשה וזבון לא תזבננה בכסף לא תתגר בה תחת דלבטתנה כד יהן לגבר תרתי נשים חדה רעימה וחדה מסתניה ואולדו לה בנים רעימתה ומסתניתה ויהי ברה בכורה למסתניתה ויהי ביום אסחנותה ית בניו ית דיהי לה לא יכל למבכרה ית בר רעימתה על אפי בר מסתניתה בכורה הלא ית בכורה בר מסתניתה יכר למתן לה קבל תרים בכל דיתשקע לה הלא הוא קדמהית לבוטה ולה פשרון בכורותה אן יהי לאנש בר ארדי ומחזי ליתו שמע בקל אביו ובקל אמה וירדון יתה ולא ישמע להון ויתעיד בה אביו ואמה ויפקון יתה ליד חכימי קרתה לתרח אתרה ויימרון לגברי קרתה ברנן דן ארדי ומחזי ליתו שמע בקלנן מאזל ומתועב וירגמונה כל גברי קרתה באבנים ומאת ותפרש בישה מבגבך וכל ישראל ישמעון וידחלון אן יהי באנש חטי פשרון קטל ויתקטל ותצלב יתה על קיצם לא תבית נבלתה על קיצמה הלא קבר תקברנה ביומה ההוא הלא קללת אלהים צלובה ולא תסיבון ית ארעתך ויהוה אלהך יהב לך פלגה לא תחזי ית תור אחיך אי ית נקיה אי ית כל בהמתה טעים ותתעלם מנון עזור תעזרנון לאחוך ואם לא קריב אחוך לידך ולא חכמתנה ותכנשנה לגו ממצית ביתך ויהי עמך עד יבעי אחוך יתה מן עמך ותעזרנה לה כן תעבד לחמרה וכן תעבד לתכסיתה וכן תעבד לכל אבדת אחוך דתיבד מנה ותשקענה לא תכל למתעלמה לא תחזי ית חמור אחוך אי ית תורה אי ית כל בהמתה נפלים באורעה ותתעלם מנון הקמה תקים עמה לא יהי מאן גבר על אתה ולא ילבש גבר תכסית אתה הלא תועבת יהוה אלהך כל עבד אלין כד יזדמן קן עוף לקדמיך באורעה בכל אילן אי על ארעה אפרחים אי ביעים ואמהיתה רביעה על אפרחיה אי על ביעיה לא תסב אמהיתה עם בניה שלוח תשלח ית אמהיתה וית בניה תסב לך לבדיל יתיטב לך ותורך יומים כד תבני בית חדת ותעבד תורק לאגרך ולא תשבי אדמים בביתך הלא יפל נפילה מנה לא תזרע כרמך ערברוב דלא תקדש מליתה זרעה דתזרע ועללאת כרמה לא תרדי בתור ובחמר כחדה לא תלבש שעטניז צוף וכתנים כחדה גדלים תעבד לך על ארבע איצטרי תכסיתך דתכסי בה כד יסב גבר אתה ועל לותה וסנאתה ושבה לה עלילות מלים ואפק עליה שם ביש ואמר ית אתתה הדה נסבת וקרבת לותה ולא אשקעת לה בתולים ויסב אבי רביתה ואמה ויפקון ית בתולי רביתה ליד סאבי קרתה לתרחה ויימר אבי רביתה לסאביה ית ברתי יהבת לגברה הדן לאתה וסנאתה והא הוא שבה לה עלילות"עלילת מלים למימר לא אתשקעת לברתך בתולים ואלין בתולי ברתי ויפרס תכסיתה לקדם סאבי קרתה ויסבון סאבי קרתה ההיא ית גברה ההוא וירדון יתה ויענשון יתה מאה כסף ויתנון לאבי רביתה הלא אפק שם ביש על בתולת ישראל ולה תהי לאתה לא יכל שלוחה כל יומיו ואם קשט הוה ממללה לא אתשקעו בתולים לרביתה ויפקון ית רביתה לתרח בית אבוה וירגמונה אנשי קרתה באבנים ומאתה הלא אתעבדת נבלה בישראל למזני ית בית אבוה ותפרש בישה מבגבך אן יתשקע גבר שכב עם אתה מסחנת בעל ויקטלון אף תריון גברה דשכב עם אתתה ואתתה ותפרש בישה מישראל הן יהי רביה בתולה מרסה לגברה ואשקעה גבר בקרתה ושכב עמה ותפקון ית תריון לתרח קרתה ההיא ותרגמון יתון באבנים וימותון ית רביתה על ממלל דלא צבעת בקרתה וית גברה על ממלל דלבט ית אתת עברה ותפרש בישה מבגבך ואם בברה ישקע גברה ית רביתה דמרסה ואתקף בה גברה ושכב עמה ויתקטל גברה דשכב עמה לודה ולרביתה לא תעבדון ממלל לית לרביתה חטי קטל הלא כמד יקום אנש על עברה ויקטלנה נפש כן ממללה הדן הלא בברה אשקעה צבעת רביתה דמרסה ולית מפצי לה אן יתשקע גבר רביה בתולה דלא ארוסה ואתעידה ושכב עמה ואתשקעו ויתן גברה דשכב עמה לאבי רביתה חמשים כסף [ולה] תהי לאתה חליפת דלבטה לא יכל [לשגורה] כל ימיו לא יסב גבר ית אתת אבוה ולא יגלה [כנף] אבוה לא ייעל פדיע דחלה וקטי ספבאן בקהל יהוה לא ייעל ממזר בקהל יהוה [אף] דר עסירי לא ייעל לה בקהל יהוה לא ייעל עמונאי ומואבי בקהל יהוה אף דר עסירי לא ייעל להון בקהל יהוה עד עלם על ממלל דלא קדמו יתכון בלחם ובמים באורעה דאפקותכון ממצרים ודאגר עליך ית בלעם בר בעור פשורה ארם נהרים למלוטנך ולא אתרחי יהוה אלהך למשמע מן בלעם והפך יהוה אלהך לך ית קללתה לברכה הלא רעמך יהוה אלהך לא תבעי שלמון וטבהתון כל יומיך לעלם לא תתעב אדומי הלא אחוך הוא ולא תתעב מצראי הלא גיור הוית בארעה בנים דיתילדון להון דר תליתאי ייעל להון בקהל יהוה כד תפק משרי על דבביך ותתנטר מכל ממלל ביש אן יהי בך גבר דלא יהי אדכי מקרי לילי ויפק מלבר למשריתה לא ייעל לממצית משריתה הלא אם יסעי בסרה במים וייעל שמשה ובתר כן ייעל למשריתה ואתר יהי לך מלבר למשריתה ותפק תמן לברה וסכה תהי לך עם תעתידך ויהי במתבך לברה וחפר בה ועזר וכסי ית אפקותך הלא יהוה אלהך מתהלך בגו משרואך למפצאתך ולמתן דבביך לקדמיך ויהי משרואך קדיש ולא יתחזי בך גנות ממלל ויעזר מבתרך לא תמסר עבד לרבה דיתפצי לידך מן עם רבה עמך ידור בגבך באתרה דיבחר בחתה קוריך בטב לה לא תוננה לא תתוחי קדישה מבנאת ישראל ולא יתוחי קדיש מבני ישראל לא תנדי איתהו בריאתה ופריגת כלב בית יהוה אלהך לכל נדר הלא גנות יהוה אלהך אף תריון לא תכפל לאחוך כפול כסף כפול מזון כפול כל ממלל דיתכפל לנכראה תכפל ולאחוך לא תכפל לבדיל יברכנך יהוה אלהך בכל שליחות אדיך על ארעה דאתה עלל לתמן למירתנה כד תדר נדר ליהוה אלהך לא תשחי לשלומה הלא ביעי יבעינה יהוה אלהך מן עמך ויהי בך חטי וכד תקץ למדר לא יהי בך חטי מפוק ספבאתך תטר ותעבד כמד אנדרת ליהוה רעבה דמללת בפמך כד תיעל בכרם עברך ותיכל ענבים כנפשך סבעך ולגו מניך לא תתן כד תיעל בקאמת עברך ותקטף מלילה באדך ומגל לא תגיז על קאמת עברך אן יסב גבר אתה ועל לותה ובעלה ויהי אם לא אשקעת רחים בעיניו הלא אשקע בה גנות ממלל ויכתב לה ספר שבוקית ויתן באדה וישלחנה מביתה ונפקה מן ביתה ואזלה ותהי לגבר עורן וסנאתה גברה עורנה וכתב לה ספר שבוקית ויהב באדה וישלחנה מביתה אי אן ימות בעלה עורנה דאנסבה לה לאתה לא יכל בעלה קדמאה דשלחה למעזר למסבנה למהי לה לאתה בתר דסיבה הלא תועבה היא לקדם יהוה ולא תחטון ית ארעה דיהוה אלהך יהב לך פלגה כד יסב גבר אתה חדתה לא יפק בחיל ולא יעבר עליו לכל ממלל זכאי יהי לביתה שנה חדה ויחדי עם אתתה דנסבה לא יחבל רחים ורכב הלא נפש הוא חבל אן ישקח גבר גנב נפש מן אחוה מבני ישראל ואתגבר בה אי זבנה ויקטל גנבה ההוא ותפרש בישה מבגבך אשתמר במכתש צרעתה למטר שריר ולמעבד ככל אורותה דיורון יתכון כהניה לואי כמה דפקדתון תטרון למעבד דכר ית דעבד יהוה אלהך למרים בשבילה באפקותכון ממצרים כד תסבל בעברך מסבל כלום לא תיעל לביתה לממשכן משכונה בברה תקעם וגברה דאתה סבל בה הוא יפק לידך ית משכונה לברה ואם אנש מלבט הוא לא תדמך במשכונה עזרה תעזר לה ית משכונה כמיעל שמשה וידמך בתכסיתה ויברכנך ולך תהי זכו לקדם יהוה אלהך לא תעשק אגיר מלבט ומסכין מן אחיך אי מן גיוריך דבארעך בקוריך ביומה תתן אגרה ולא תיעל עליו שמשה הלא מלבט הוא ולידה הוא סבל ית נפשה ולא יזעק עליך ליהוה ויהי בך חטי לא יתקטלון אבהן על בנין ובנים לא יתקטלון על אבהתה אנש בחטיה יתקטל לא תסטי דין גיור יתם ולא תמשכן לבוש ארמלה ותדכר הלא עבד הוית במצרים ופקדך יהוה אלהך על כן אנה מפקדך למעבד ית ממללה הדן כד תעצד חצדך בברך ותתנשי עומרה בברה לא תעזר למסבנה לגיורה ליתמה ולארמלתה יהי לבדיל יברכנך יהוה אלהך בכל עובד אדיך כד תשמט זיתך לא תרער בתרך לגיורה ליתמה ולארמלתה יהי כד תקטף כרמך לא תעולל בתרך לגיורה ליתמה ולארמלתה יהי ותדכר הלא עבד הוית בארע מצרים על כן אנה מפקדך ית ממללה הדן אן יהי תיגר בין גברים ויקדמון ליד פשורה ויתפשרון ויזכון ית זכאה ויעיבון ית חיבה ויהי אם בר מעתה דעיבה ויפלנה דיאנה וימעינה לקדמיו כקבל עובתה במנין ארבעים ימעינה לא יוזף דלא יוזף למעתה על אלין מעה סגיה ומקח אחוך לעיניך לא תסבך תור בדרכה אן ידורון אחים כחדה וימות אחד מנון ובר לית לה לא תהי אתת מיתה ברא לגבר בראי יבמה יעל לותה ויסבנה לה לאתה ויבמנה ויהי ברה בכורה דתילד יקום על שם אחיו מיתה ולא ימחי שמה מישראל ואם לא יתרחי גברה למסב ית יבמתה ותסק יבמתה לתרחה ליד חכימיה ותימר מעי יבמי למקעמה לאחיו שם בישראל לא אתרחי יבמי ויזעקון לה חכימי קרתה וימללון עמה וקעם ואמר לא אתרחית למסבנה ותקדם יבמתה לידה לעיני חכימיה ותשלף מסנה מן על רגלה ותרק באפיו ותגיב ותימר ככהן יתעבד לגברה דלא יבני ית בית אחיו ויתקרי שמה בישראל בית שליף מסנה כד ינצון גברין כחדה גבר ואחיו וקרבה אתת אחדה למפצאה ית גברה מן אד מעיה ושלחת ית אדה ואתקפת בבסרה ותקטע ית כפה לא תיעס עינך לא יהי לך במלכך אבן ואבן רבה וזעורה לא יהי לך בביתך מכלה ומכלה רבה וזעורה [אבן שלמה וקשט יהי לך מכלה שלמה וקשט יהי לך לבדיל יורכון ימיך על ארעה דיהוה אלהך יהב לך הלא תועבת יהוה אלהך כל עבד אלין כל עבד שקר אדכר ית [דעבד לך] עמלק באורעה [באפקותכון] ממצרים ודארעך באורעה ואעקב בך כל שליטיה בתרך ואתה אכפן ולעי ולא דחל אלהים ויהי באנחות יהוה אלהך לך מכל דבביך מסאר בארעה דיהוה אלהך יהב לך פלגה למירתנה תמחי ית דכר עמלק מתחת שומיה לא תתנשי ויהי כד תיעל לארעה דיהוה אלהך יהב לך פלגה ותירתנה ותדור בה ותסב מקדמאית פרי ארעה דתנדי מן ארעך דיהוה אלהך יהב לך ותשבי במאן ותיזל לאתרה דבחר יהוה אלהך למשראה ית שמה תמן ותיתי ליד כהנה דיהי ביומיה האנון ותימר לה החבית יומן ליהוה אלהך הלא עללת לארעה דאשתבע יהוה לאבהתן למתן לנן ויסב כהנה מאנה מן אדך וינחנה לקדם מדבח יהוה אלהך ותגיב ותימר לקדם יהוה אלהך ארמאה אבד אבה ונעת למצרים ואתותב תמן בקליל זעור והוה תמן לגוי רב ועיול וסגי ואבעשו יתנן מצראי ולבטו ויהבו עלינן עבדה קשיה וצבענן ליהוה אלהי אבהתנן ושמע יהוה ית קלן וחזה ית לבוטן וית עמלן וית לחצנן ואפקן יהוה ממצרים באד תקיפה ובאדרע נתיה ובחזב רב ובסימנים ובפליאן ואעלנן לאתרה הדן ויהב לנן ית ארעה הדה ארע מדיבה חלב ודבש וכדו הא אנדית ית קדמאות פרי ארעה דיהבת לי יהוה ותנחנה לקדם יהוה אלהך ותסגד לקדם יהוה אלהך ותחדי בכל טובה דיהב לך יהוה אלהך ולביתך אתה ולואה וגיורה דבגבך כד תסכם למעסרה ית כל מעסר עללתך בשתה תליתאיה שנת מעסרה ותתננה ללואה לגיורה ליתמה ולארמלתה וייכלון בקוריך ותסבעון ותימר לקדם יהוה אלהך אפרשת קדשה מן ביתה ואף יהבתה ללואה לגיורה ליתמה ולארמלתה ככל פקודיך דפקדתני לא עברת מפקודיך ולא אתנשית לא אכלת במסכינותי מנה ולא אפרשת מנה במסב ולא יהבת מנה למית שמעת בקל יהוה אלהי עבדת ככל דפקדתני אדיק ממעון קדשך מן שומיה וברך ית עמך ית ישראל וית ארעה דיהבת לנן כמד אשתבעת לאבהתנן ארע מדיבה חלב ודבש יומה הדן יהוה אלהך מפקדך למעבד ית גזריה אהלין וית דיניה ותטר ותעבד יתון בכל לבך ובכל נפשך ית יהוה האמרת יומן למהי לך לאלהים ולמהכה באורעיו ולמטר גזריו ופקודיו ולמשמע בקלה ויהוה האמרך יומן למהי לה לעם אסגלה כמד מלל לך ולמטר כל פקודיו ולמתננך עליון על כל גועיה דעבד לתשבחה לשם ולרבו ולמהיתך עם קדש ליהוה כמד מלל ופקד משה וחכימי ישראל ית עמה למימר טרו ית כל מצותה דאנה מפקד יתכון יומן ויהי ביומה דתעברון ית ירדנה לארעה דיהוה אלהך יהב לך ותקים לך אבנים רברבן ותסדר יתון בסדר ותכתב עליין ית כל מלי ארהותה הדה במעברך לבדיל דתיעל לארעה דיהוה אלהך יהב לך ארע מדיבה חלב ודבש כמה דמלל יהוה אלהי אבהתך לך ויהי במעברכון ית ירדנה תקימון ית אבניה אלין דאנה מפקד יתכון יומן בהרגריזים ותסדר יתון בסדר ותבני תמן מדבח ליהוה אלהך מדבח אבנים לא תניף עליין ברזל אבנים שלמן תבנה ית מדבח יהוה אלהך ותסק עליו עלאן ליהוה אלהך ותדבח שלמין ותיכל תמן ותחדי לקדם יהוה אלהך ותכתב על אבניה ית כל מלי ארהותה הדה ביור טבהאית ומלל משה וכהניה לואי עם כל ישראל למימר אצית ושמע ישראל יומה הדן אתהבית לעם קדש ליהוה אלהך ושמעת בקל יהוה אלהך ותעבד ית פקודיו וית גזריו דאנה מפקדך יומן ופקד משה ית עמה ביומה ההוא למימר אלין יקעמון למברכה ית עמה על הרגריזים במעברכון ית ירדנה שמעון ולוי יהודה ויששכר יוסף ובנימים ואלין יקעמון על קללתה בטור עיבל ראובן גד ואשר זבולן דן ונפתלי וענו הלוים ואמרו לכל איש ישראל קל רם ארור אשה דיעבד פסל ומסכה תועבת יהוה עובד אדי אמן ושוי בכסי ויגיבון כל עמה ויימרון אמן ארור מקל אבוה ואמה ויימרון כל עמה אמן ארור מטלטל תחום עברה ויימרון כל עמה אמן ארור משגי סמי בשביל ויימרון כל עמה אמן ארור מסטי פשרון גר יתם וארמלה ויימרון כל עמה אמן ארור שכב עם אתת אבוה הלא גלה איצטר אבוה ויימרון כל עמה אמן ארור שכב עם כל בהמה ויימרון כל עמה אמן ארור שכב עם אחתה ברת אבוה אי ברת אמה ויימרון כל עמה אמן ארור שכב עם חמאתה ויימרון כל עמה אמן ארור מעי עברה בכסי ויימרון כל עמה אמן ארור נסב ממון למקטל נפש אדם ברי ויימרון כל עמה אמן ארור דלא יקים ית כל מלי ארהותה הדה למעבדנון ויימרון כל עמה אמן ויהי אם משמע תשמע בקל יהוה אלהך למטר ולמעבד ית כל פקודיו דאנה מפקדך יומן ויתננך יהוה אלהך עליון על כל גוי ארעה וייעלון עליך כל ברכהתה אלין וימטינך כד תשמע בקל יהוה אלהך בריך אתה בקרתה ובריך אתה בברה בריך פרי מעיך ופרי ארעתך ופרי בהמתך אקר אלפיך ועדרי עאניך בריך טיאנך ומלאשתך בריך אתה במיעלך ובריך אתה במפקך יתן יהוה ית דבביך דקעמין עלויך תבירין לקדמיך בשביל חדה יפקון לידך ובשבעה שבילים יערקון לקדמיך יפקד יהוה עמך ית ברכתה באסימך ובכל שליחות אדיך ויברכנך בארעה דיהוה אלהך יהב לך יקימנך יהוה לה לעם קדש כמה דאשתבע לך כד תטר ית פקוד יהוה אלהך ותהך בשביליו ויחזון כל עמי ארעה הלא שם יהוה מתקרי עליך וידעלון מנך ויותרנך יהוה לטב בפרי מעיך ובפרי בהמתך ובפרי ארעתך על ארעה דאשתבע יהוה לאבהתך למתן לך יפתח יהוה לך ית אוצרה טבה מן שומיה למתן ית מטר ארעך בזבנתה למברכה ית כל עובד אדיך ותזיף גוים סגים ואתה לא תיזף ויתננך יהוה לריש ולא לעקב ותהי לחוד ללעל ולא תהי ללרע כד תשמע לפקודי יהוה אלהיך דאנכי מפקדך יומן למטר ולמעבד ולא תסטי מכל ממלליה דאנכי מפקדך יומן ימין וסמאל למהכה בתר אלהים חורנים למשמשתון ויהי אם לא תשמע בקל יהוה אלהיך למטר פקודיו וגזריו דאנכי מפקדך יומן וייעלון עליך כל קללאתה האלין וימטונך ארור אתה בקרתה וארור אתה בברה ארור קנונך ומלאשתך ארור פרי מעיך ופרי ארעתך ופרי בהמתך אקר אלפיך ועדרי עאנך ארור אתה במיעלך וארור אתה בפקותך ישלח יהוה בך ית מרתה וית אלעלותה וית פעתה בכל שליחות אדיך דתעבד עד ישוצינך ועד יבדנך זריז מקדם ביש שקריך דשבקתני ימטי יהוה בך ית מותנה עד אסכמותה יתך מן על ארעה דאתה עלל לתמן למירתנה ילוטנך יהוה בחמימתה ובערביתה ובריעה ובדקיקתה ובנגבנה ובשדפנה ובירקנה ירדפונך עד יבדונך ויהון שומיך דעל רישך נחש וארעה דתחתיך ברזל יתן יהוה ית מטר ארעך אבק ועפר מן שומיה ינעת עליך עד שיצאותך יתנך יהוה תביר לקדם דבביך באורח חדה תפק לידה ובשבעה אורחן תערק לקדמיו ותהי לתזחה לכל ממלכת ארעה ותהי נבלתך למאכלה לעוף שומיה ולבהמת ארעה ולית מדחל ימעינך יהוה בשחן מצרים ובסבנים ובגרב וברעי דלא תכל למתסאה ימעינך יהוה בשגעונה ובסמיונה ובתמיונה דלבה ותהי מגשש בטהריה כמד יגשש סמיה בקבלה ולא תצלח אורחך ותהי לוד עשיק ועצי כל יומיה ולית מפצי אתה תרס וגבר חורן ישכב עמה בית תבנה ולא תדור בה כרם תצב ולא תחללנה תורך נכיס לעיניך ולא תיכל מנה חמרך עצי מלקדמיך ולא יעזר לך עאנך ייבן לדבביך ולית לך מפצי בניך ובנאתך ייבים לעם חורן ועיניך חזין וסיפן להון כל יומה ולית לאל אדך פרי ארעתך וכל ליחותך ייכל עם דלא חכמת ותהי לוד עשיק ורציץ כל יומיה ותהי משגיע מן חזו עיניך דתחזי ימעינך יהוה בשחן ביש על ברכיה ועל שאקיה דלא תכל למתסאה מכף רגלך ועד קדקדך ייבל יהוה יתך וית מלכך דתקים עליך ליד גוי דלא חכמת אתה ואבאתך ותשמש תמן אלהים חורנים קיצם ואבן ותהי לשם ולמשלט ולסנה בכל עממיה דידהקך יהוה לתמן זרע סגי תפק לברה וזעור תכנש הלא יחסלנה גובה כרמים תצב ותפרנס וחמר לא תשתה ולא תסבר הלא תיכלנה תולעתה זיתים יהון לך בכל תחומך ומשח לא תסך הלא ישעל זיתך בנין ובנן תולד ולא יהון לך הלא יהכון בשבי כל אילנך ופרי ארעתך יחרב צנצלה גיורה דבגבך יסק עליך לעל לעל ואתה תנעת לרע לרע הוא ייזפנך ואתה לא תיזפנה הוא יהי לריש ואתה תהי לעקב וייעלון עליך כל קללאתה האלין וירדפונך וימטונך עד שיצעותך הלא לא שמעת בקל יהוה אלהך למטר פקודיו וגזריו דפקדך ויהון בך לסימן ולפלי ובזרעך עד עלם תחת דלא שמשת ית יהוה אלהך בחדוה ובטב לבה מסגי כל ותשמש ית דבביך דישלחנון יהוה בך בכפן ובצעו ובערטל ובחסרן כל ויתן ניר ברזל על צברך עד שיצאותה יתך יתלי יהוה עליך גוי מרחיק מאיסטר ארעה כמד יתחזי נשרה גוי דלא תשמע לשנה גוי עזיז אפים דלא יתלי אפים לסאב ורבי לא ירתי וייכל פרי בהמתך ופרי ארעתך עד שיצעותך דלא ישתיר לך דגן ויביש ורטיב אקר אלפיך ועדרי עאניך עד אבדותה יתך ויעיק לך בכל קוריך עד ייעת שוריך ראמתה ותלילאתה דאתה רחיץ בהין בכל ארעך ויעיק לך בכל קוריך בכל ארעה דיהב יהוה לך ותיכל פרי מעיך בסר בניך ובנאתך דיהב לך בצער ובעיוק דיעיקון לך דבביך גברה דרכיך בך ועטי שריר תבעש עינה באחיו ובאתת חבה ובתותרות בניו דיתותר ממתן לאחד מנון מן בסר בניו דיתאכל מבלו אשתיר לה כלה בצער ובעיוק דיעיקון לך דבביך בכל קוריך רכיכתה בך ועטיתה דלא אנסת כף רגלה קעמה על ארעה מן עטאי ומרכיכו תבעש עינה בגבר חבה בברה ובברתה ובשליתה דנפקה מבין רגליה ובבניה דתילד הלא תיכלון בחסרן כל בכסי בצער ובעיוק דיעיקון לך דבביך בקוריך אם לא תטר למעבד ית כל מלי ארהותה הדה דכתיבים בספרה הדה למדעל מן שמה יקירה ונוראה הדן מן יהוה אלהך ויפרש יהוה אלהך ית מעבתך וית מעבת זרעך מעבאן רברבן ומהימנן ומורין בישים ומהימנים ויעזר בך ית כל דאוני מצרים דמרעת מקדמיון וימטי בך אף כל מרחה וכל מעה דלא כתיב בספר אורהותה הדן יעלם יהוה עליך עד שיצאותך ותשתארון בקליל זעור תחת דהויתון ככוכבי שומיה לסגאי כד לא שמעתון בקל יהוה אלהכון ויהי כמד שרי יהוה עליכון למיטבה יתכון ולמסגאה יתכון כן ישרי יהוה עליכון למאבדה יתכון ולמשיצעה יתכון ותתעסלון מן על ארעה דאתה עלל לתמן למירתנה ויבדרנך יהוה בכל עממאי מאיסטר ארעה ועד איסטר ארעה ותשמש תמן אלהים עורנים דלא חכמת אתה ואבהתך קיצם ואבן ובגויה האנון לא תסתעד ולא יהי מנוח לכף רגלך ויתן יהוה לך תמן לב רגיז סמיון עינים ודיבון נפש ויהון חייך צליבים לך מקבל ותדחל לילי ואימם ולא תימן בחייך בצפרה תימר מן יתן רמש וברמשה תימר מן יתן צפר מדחלת לבך דתדחל ומן חזבי עיניך דתחזי ויעזרנך יהוה למצרים באספינון באורעה דאמרת לכון לא תוזפון עוד למחזינה ותזדבנון תמן לדבביכון לעבדים ולשמשיאן ולית זבון אלין מלי קיאמה דפקד יהוה ית משה למקטע עם בני ישראל בארע מואב מלבר קיאמה דקטע עמון בחורב וזעק משה לכל ישראל ואמר להון אתון חזיתון ית כל דעבד יהוה לעיניכון בארע מצרים לפרעה ולכל עבדיו ולכל ארעה נסיוניה רברביה דחזו עיניך סימניה ופליאתה רברביה האנון ולא יהב יהוה לכון לב למעכם ועינים למחזי ואדנים למשמע עד יומה הדן ואיתית יתכון ארבעים שנה במדברה לא בלי תכסיאתכון מן עליכון ומסניכון לא בלי מן על רגליכון לחם לא אכלתון ועמר ורעט לא שתיתון לבדיל תעכמון הלא אני יהוה אלהכון ואתיתון לאתרה הדן ונפק סיחון מלך חשבון ועוג מלך בתנין לזימונן לקרבה וקטלננתון ונסבנן ית ארעון ויהיבה פלגה לראובנאה ולגדאה ולפלגות שבט מנשאה ותטרון ית מלי קיאמה הדה ותעבדון יתון לבדיל תסתכלון ית כל דתעבדון אתון קעמים יומן כלכון לקדם יהוה אלהכון ראשיכון שבטיכון וחכימיכון וספריכון כל גבר ישראל טפלכון ונשיכון וגיורך דבגו משרויך מן קטוע קצמיך ועד מלוי מימיך למעברך בקיאם יהוה אלהך ובתקומתה דיהוה אלהך קטע עמך יומן לבדיל מקעמה יתך יומן לה לעם והוא יהי לך לאלהים כמד מלל לך וכמד אשתבע לאבהתך לאברהם ליצחק וליעקב ולא עמכון לודכון אנה קטע ית קיאמה הדה וית תקומתה הדה הלא עם דאיתו הכה עמנן יומן לקדם יהוה אלהנן ועם דליתו הכה עמנן יומן הלא אתון חכמתון ית דדערנן בארע מצרים וית דעברנן בגו גועיה דעברתון וחזיתון ית שקציון וית גלליון קיצם ואבן כסף ודהב דעמון דלא אית בוכון גבר אי אתה אי כרן אי שבט דלבה פנה יומן מן עם יהוה אלהנן למהכה למשמשה ית אלהי גועיה האנון דלא אית בכון שריש פרו ריש ולצעם ויהי בשמעה ית מלי תקומתה הדה ויסבר בלבה למימר שלם יהי לי הלא בשרירות לבי אהך לבדיל מספי רויה עם ציאה לא אתרחי יהוה למסלח לה הלא טטה יתקף רגז יהוה וקנאתה בגברה ההוא וירבעון בה כל לבטה דכתיב בספרה הדן וימחי יהוה ית שמה מתחת שומיה ויפרשנה יהוה לביש מכל שבטי ישראל ככל לבטי קיאמה דכתבים בספר ארהותה הדן ויימר דרה עורנה בניכון דיקומון מבתרכון ונכראה דייתי מן ארע רחיקה ויחזי ית מעבת ארעה ההיא וית צלוביה דצלב יהוה בה גפרי ומלח יקדה כל ארעה לא תזדרע ולא תצמיח ולא יסק בה כל עסב כמהפכת סדם ועמרה אדמה וצבואים דהפך יהוה ברגזה ובחמתה ויימרון כל גועיה על מה עבד יהוה אכהן לארעה הדה ומה אתקף רגזה רבה הדן ויימרון על דשבקו ית קיאם יהוה אלהי אבהתון דקטע עמהון במפקוה יתון מן ארע מצרים ואזלו ושמשו אלהים עורנים וסגדו להון אלהים דלא עכמותון ולא פליג להון ואתקף רגז יהוה בארעה ההיא למיתי עליה ית כל קללתה דכתיבה בספרה הדן וינתשנון יהוה מן על ארעתון באפה ובחמתה וברגז רב וירמינון לארע עורני כיומה הדן כסיאתה ליהוה אלהנן וגליאתה לנן ולבנינן עד עלם למעבד ית כל מלי ארהותה הדה ויהי כד ייעלון עליך כל ממלליה האלין ברכתה וקללתה דיהבת לקדמיך ותתיתב עם לבך בכל גועיה דיטחנך יהוה אלהך לתמן ותעזר ליד יהוה אלהך ותשמע בקלה ככל דאנה מפקדך יומן אתה ובניך בכל לבך ובכל נפשך ויעזר יהוה אלהך עם עזרותך וירעמנך ויעזר ויצמתך מכל עממיה דבדרך יהוה אלהך לתמן אן יהי טעיך באיצטר שומיה מתמן יצמתנך יהוה אלהך ומתמן יסבנך ויעאלנך יהוה אלהך לארעה דירתו אבהתך ותירתנה ויסגינך מן אבהתך ויגזר יהוה אלהך ית לבך וית לב זרעך למרעמה ית יהוה אלהך בכל לבך ובכל נפשך לבדיל חייך ויתן יהוה אלהך ית כל לבטיה אלין על דבביך ועל סנאיך דרדפוך ואתה תעזר ותשמע בקל יהוה אלהך ותעבד ית כל פקודיו דאנה מפקדך יומן ויותרנך יהוה אלהך בכל עובד אדיך בפרי מעיך ובפרי ארעתך ובפרי בהמתך לטבה כד יעזר יהוה למשראה עליך לטב כמה דשרה על אבהתך כד תשמע בקל יהוה אלהך לשמר פקודיו וגזריו דכתיב בספר ארהותה הדה כד תעזר ליד יהוה אלהך בכל לבך ובכל נפשךבשם יהוה נשרי ישתבח אלה דעבד עלמה ואקים אדם ארש ובניו קין והבל כמהו ויהב לקין מערבה ויהב להבל צפונה וימה ויהב אלעלה תלימת קין להבל לאתה׃ ויהב מקדה תלימת הבל לקין לאתה׃ ושרא קין במיססת מדי מתקריה ניכל׃ ופלג ארעה לה ולבניו בירח אב והוה מסכום יומים איתי קין מנחה והבל איתי קרבן וראשית מדבחה הוה בשפול מקדשה בין לוזה והרגריזים אתה קעם אתה וכד הקרב קין והבל בעשרים יום בניסן אבו וכד לא עמה קין מנחתה מתקבלה {֗א} הך הוה אלוף עמי מנחתה דאבוה ידע דו פסיל והדקרב אתעכר עלמה ורוחה וב׳ הקרב הבל וב׳ שעין אתרחי יהוה להבל ולמנחתה׃ ולקין ולמנחתה לא שעה דרוה בשעתה קמאיתה ולושה לא אתצטר ויחר לקין ועזר לארעה וכתר ד׳ שנין דלא עמי לאדם ולא הבל והות חוה רחמה לקין ואדם רחם להבל וכד שחו קין דלא אתי נסבת חוה מלך מן אדם ואזלת לידה והבל עמה ואשקחתה עקיר לאתר מדו מתקריה אחריה ערפאת מלתה דאמירה להבל ולידך עזרותה וכל דב{רת}<תר>ה נהך לברה ודמן תקנך אדמה דהבל וכד השפך אדמה דהבל התעכרת רוחה והות ארעה בקנאה וימיה עכירין ושמשה אשנתה וזערה בניושה ודחל אדם דחלה רבה הך יתה יומה הך יומה דהלקטו פריה וקעם אדם במדינה דחכמתה דמתקריה ספרה דספר מלחמות יהוה ועמה נגימו דיומיה וז׳ קרבי{ }י{ת}ה ועמה לית אחד מנון ועקר ושרה לגו באדן ומנה ל׳ שנה עד קטל קין להבל לגו עשר יומין בטיבת דאתברא אדם חרופתה ואשתחה אדם וחוה בגנה ח׳ יומים דלא ידע חוה וזנת מדעיון במלתה דנחשה ובתר קטלה דהבל אתנזר ק׳ שתה ובתר חכם אתתה ואולד ית שת ביומי שת אזל קין למדנחה דבנה חנוך מדינה דשמה אנטכיה ומלך קין ק׳ שנה ימיה ויבשתה ואולד שת לאנוש֗ ובנה אדם קריה ושמה פילונה על שם אנוש ואולד אנוש לקינן ובנה שת מדינה וזעקה דמשק על שם קינן ואולד קינן למהללאל ובנה מדינה ושמה עטירות שפים ואולד מהללאל לירד ובנה מדינה מתקריה יעזיר ואולד ירד לחנוך ובנה מדינה ושמה שלם רבתה בתר יג׳ שנה׃ אלף חנוך בספר האותות דתיהב לאדם ואנין כד׳אבני שהם בי׳ לרחותה ויב׳ לבחור כרניה בני יעקב ולתולדות עבדי אל עליון ביתה עדנה אתילדו בני קין לאתרון וצעדו עלמה מן אצטרה עד אולד קין לחנוך וחנוך לעירד ועירד למחיאל ומחיאל למתושאל ומתושאל ללמך ביד׳ עשר שנה אזל למך מן חנוכיה ובנה ענה וברה וניסה ועדה וקטל לקין ובנה דחלה שמה <מ>{פ}אדראי ובמיעול אדם ר׳ ע׳ אלצנמין עביד טנס דהב צלמים לפצעי ולחבורתי ב׳ הוו קרו אדם ניסס קמי בניו וכד שמע חנוך בעו לאלה בר ה׳ וס׳ ואתהלך חנוך עם אלהה֗ ובנה מזבח אדם סהבה ואולד למתושלח ומתושלח ללמך ולמך לנח בניסן בד׳ יום מולדה אתעמי סימן בממציע שומיה ורתתו כל דיארי {֗א} עלמה ואתא ליד אדם וקעם אדם ברמות חכמתה ובסר במבולה ואמיר דאמר חנוך בחייה ולא אתשקע ואתפעס אדם דו צפית נקמס וחכם בניו וכד הגמל נח אנדיה למך ליד אדם לביספרה ואמר אדם דן ינחמנו דהוה טובה במולדה ובנה למך קריה על שמה ושמה ריפת והיא גבעון הדנון דרום מקדשה הרגריזים ואולד למך ששה בנים תובל קין אתילד דאקטל קין יובל בנה מיסדה מת רבתה עיבל בנה קנז והיא ניסבור תובל קין בנה סכיפה שמה אלבצרה לארדאג כל אמן נחשה אלה אלף אדם ק׳ ו׳ פ׳ אדם אלף למך ביספרה דקשטה שת ברה אלף ה׳ וק׳ שתה אנוש אלף צ׳ שנה וטק׳ שתה קינן אלף י שנין וטק׳ שתה מהללאל אלף ה׳ וס׳ ה׳ וצ׃ וחק׳ שתה ירד אלף ז׳ ומ׳ וחק׃ שתה וחנוך אלף ה׳ וס׃ וגק׃ שתה ביום מת חנוך אתו כל בני אדם לספרה משמע אדם מבכי לה בד מית חנוך׃ והסתבל לספרה ובכותה אדם ושת ואנוש וקינן ומהללאל וירד וברה מתושלח דהוה דער בבאדן וכתרו מבכין לה עד אזל משמועה ליד אחידן בר תובל קין דהוה דער בחברון ריש חיל קינאי והוה תמן אלף בביספר האותות קמי אדם וכד אתו בעו מן אדם דיקרי נימס וקרא אדם בה וקביר חנוך בו בכבון הרגריזים בבטא די מתקריה יסכר ואתקרי טברה הר עיבל דהבחלו חנוך בה והבנה בה קברין סגי הך דאמר חנוך <אדם> דו {שפך} <שכם> אלעלמה ולעל מנה תרח שומיה׃ִ דלית אשתה קרבה ליד סהרת הרגריזים ב׳ אלפים דאמין דו קרי מקלט לערוק צור ישועה ואלף מתושלח כ׳ שנה וזק׃ שנה ולמך אלף ג׳ ונ׳ שנה ווק׳ שנה ונח אלף וק׳ שנה קרי בספר אדם דאלפו וכד קרב יום מות אדם {ואכבש} <ואכשבר> במות תמות׃ שני חיי אדם טק׳ שתה ול׳ שתה וכל בניו איתי לידה לבאדאן ופקדון דיסבלונה לעיול מטה דהיא עמק חברון דשמה עמק חברון דעמו בנעירותה די עבידה מכנשה לדיארי זכותה מתבריה מן יום דאנצב אילנה דדעת והיא למיעול מות תמות ובניה על תלתה חולקין לנפוקי תיבותה ולנפוקי ערלת בסרה די זעיקה מכפלה ויתב נח על אתרה דאדם בתר מות אדם בז׳ שנין אלף תלתה ספרי בריתה ספר האותות וספר נגמות וספר מלחמות זה ספר תולדת אדם מי כמוך באילים יהוה מי כמוך אלהון דקמאי ואכשרון דתנינאי יה׳ אחד דעזר נח וכל בניו דאדם אסגו עמה ואתחילו ואזל אחידן בר ברד בר תובל קין ובנה ציון די מתקריה גפנה והי בית מכתש ועבד לגוה אבן רימת דחלה כות מדי דמתקריה אדרמס דהי מעקודית אדם קמאיתה דהפקו מן גנה והי צור חסיו בו גלה דשדכו בה והסגת בישתה ו׳ ק׳ דשנה ופנו דלא קים עבד אלה פנותה דעל עקב דרי פנותה {ומתנאתה} אסגה ואמלא עלמה מן אנשה ואולד אחידן בר וזעק שמה אסור ובנה צורין מדי מתקריה ציון תלה ויהבה לגוה ושלח ואנדה לגפנה ברת נעמה מן בבל דהות מן מזידי דחלת למך ויהבה לאסור ברה לאתה ועבד ניגוג ראם והוה על ארבעה צלמין אחד דהב ואחד כסף ואחד נחשת ואחד קיצם זית ועבד בד דמי שמש וזער דזגוג ויהב לגו שמשה עצוץ דדהב מניר ויהב לגו זערה אבן שהם ואמר לגפנה הא עבדת ארשה מלי נדנה וקעמת גפנה בעזז ד׳ ק׳ עבד וכ׳ שמהן רום קדש כריזתה דהות על אטר אדם דו מתקרי אטר האלהים ועבדת ניגוג דרוח מתקרי פינגאל נגד קל ברוח מכל רבעתה וכתרו ק׳ וי׳ שנין ואולד אסור בר מגפנה ושמה איתנו ואולד איתנו בר וזעק שמה שריקה והות גפנה זעקה שמשה וזערה דעבד אחידן ואנון מהלכין עמה וכד עבדו הדה בעו אנשה סגדין לון ואתעכר עלמה וחבל כל בסר שבילה עליו וערק נח מן ריפת ושרה בטורה דשמה עדר שגג דו אתר תיבותה ובסרה אלה במבולה וקעם נח בדמי ספר האותות ועמה טמירת אדם וסכו די לתיבותה והוה מפקאתה ואתחזי על אתרה סימן ודחל נח דחלה רבה ואקים קנומה בצלו ובתשבחן ק׳ שתה בתר דאולד שם חם ויפת ונסב שם שירת ברת שת לאתה׃ ונסב חם סכה ברת ירד לאתה׃ ונסב יפת מקיסתה ברת למך לאתה׃ וכד אמר אלה מעבד תיבו עבדה וסכמה בי׳ יומים בירחה ב׳ בד ארטבת ארעה ומית וג׳ אפתחו ארכי שומיה וז׳ קץ׳ גזרה בו<׳> שעין מן ליליה ז׳ וא׳ נפק נח מן תיבותה וב׳ בנה מדבח ואקריב ואקים אלה קיאם עמה קיאמה דקשתה בז׳ ושרי נח בעטה מדנח שמש בבל ואלף בניו ריש כריזתה דסהדותה בתר ס׳ וב׳ שנין אפלגת ארעה לבניו דשם חם ויפת ועבד שם ג׳ חלקין ויפת ד׳ וחם ד׳ עילם ולד וארם ואשור חלק וארפכשד חלק ויהב ספר האתות לארפכשד וספר נגמות לעילם וספר מלחמות יהבה לאשור ועבדון רברבין על כל בניו ועבד יפת ד׳ חלק גמר מגוג מדי ויון תובל מושך ותירס׃ חלק ועבד חם ד׳ חלקין כוש חלק ומצרים חלק ופוט חלק וכנען חלק וכד אסכם נח פלוגיה קעם על נגימות יומיה ד׳ אלפין וגק דשנה פרע ז׳ שנין מבתר מבולה וריש יומי בריתה ו׳ אלפין דשנה מיום בוראה דבראשית עד יום מיה אלף וג׳ ק׳ וז׳ שנין ומיום פלוג נח בניו עד יומה דפקדון דר ודר דק׳ וצ׳ וג׳ שנין ופלג מלכותה לג׳ בניו לג׳ ק׳ דשנה וכ׳ שנה והוה נח יתה יומה דפלג רבני בניו דטק׳ ול׳ שתה ופלג ארעה לג׳ בניו בי׳ יומים מן ירחה דאילול ועבר כרוזים לגו כל בניו ייזל כל אנש לאתרה ואפטרו מקדמיו ואזל עילם ואשור לצפון אור כשדים הוא בדידון בדי מתמר באב אלאבואב הוו על שפת עילם ואשור ועל גמר ומגוג מן באב אלאבואב ולגו ואזל לד וארם ושרו בכותה רבה דשמה חרסאן חראסאן אלסודא די מתקריה אלגזירה היא באפריקיה וארפכשד שרה באור כשדים ברקטרס דשמה רומי ושוי מלך נמרוד על כל בניו דחם ובנו בבל רבתה ואכנשו כלה ונפקו למבני יתה ושרי נמרוד למהך גבר בארעה ונח בר טק׳ ומ׳ וה׳ שנין ואזל משמועה ליד נח׃ ושם ברה דהוה מתב בידה על דרג מלכותה בגלל דהוה בכור ושלח שם עוד לעילם ואשור ולד וארם וארפכשד ואתו ובנו נינוה ורחבות עיר וכלה ורסן היא קרתה רבתה וקרבו יומיו דנח למות שלח וזעק לשם ויפת ואתו לידה לשלם רבתה ובנו מדבח ואסקו עליו אודאון ואקים פלוגיה יהב לשם ו׳ וליפת ו׳ ויתר שם על יפת סגי ושלם נח ומית וסבלותה בניו ליד עיול מטה היא חברון וקברו יתה ואזלו כל אנש לאתרה ואתכנשו לבבל במטלון ממדנח אשקחו בקעה בארע שנער ודרו תמן והי הך בקעת שכם שוי וטורה הך הרגריזים ואמרו דן לדן דחכים דאתרה נטיל לאכה אלא אתו נבנה לנן בניאן ראם דלא נטלטל על אפי כל ארעה ובנו לון בניאן על טורה ויהבו עליו היבוק והוה נורה מתעמי לד׳ רבאתה וזעקותה שם והי מלתה דאמרו ונעשה לנו שם וקצו למבני ואבדר בניאנה ואבדרו בני אדם על אפי ארעה ואחד מנון לא חכם לשן עברה והדה הי אנסיס דקרביה דקרבים למאתיה וז׳ לקעימיה ואהנו ריש קרבי מאתיה קמאי להדים עינמים להבים נפתחים פתרסים כפתרים כסלחים ויהבו עליון ריש מנון בכורה דלהדים ושמה גיטט ואתקרו על שמה גיבטאי ונפקו מיתי פלשתים ועבדו קרבה קמאה עם כנענאי וזטוטאי ונסבו מלכותה מן נמרוד ומלכו פלשתאי ממצרים לנהר כוש ואזל נמרוד ושרי קמיו בעי מנה סעד על מצרים וזרעה ושבי נפקו בני יקטן ושרו ממשא באכה ספרה לתמנתה מדי מתקריה בלד אלימן ומית גיטט ריש מצרים ועזר נמרוד לאשור ומלך וכד מלך עבד קרב עם נחור ועבד נמרוד לארפכשד הך דעבד פרעה לעבראי דעמו בספר האותות דעתיד קעם מן ארפכשד גבר מחי כל סגדיה ומבתר כל צלמיה וצמת כל חכימיה דהוו לגו יפת וחם בעי מנון מחכם אמת דו מתיל ואמרו לה למ׳ יום אמה בטנה בה ופקד נמרוד דלא ישתבקון בני ארפכשד גבריה עם נשיה מ׳ יום ושוי אתעבשו גבריה באתר ונשיה באתר ובתר ל׳ יום אתעם<י> סימן בארע שנער׃ עמוד אש ודחלו כל אנשה דחלה רבה ועבדו בעואן בבתי דחלתה וכתרו בברה ג׳ יומין ולילין ואזל תרח וקרב לאתתה וכד קרב לה אסתלק סימנה ואמרו דמולדה צעיר ופקד נמרוד דיעזר כל אנש לאתרה ובתר כן אתילד אברהם בחזו חיולה ונסבה נמרוד ורמתה לנורה ובדיל דאמר דלעלמה אלה וכד עצף הרן על אברהם במימר דו חרש נפקת אשתה ואכלתה ומית הרן על פני תרח אביו באור כשדים וובתר ז׳ שנין מת ובעו עקב מלאכות חם מן נמרוד שיארת ועל נמרוד חסלת ומן נמרוד א׳ אל נמרוד ב׳ אלף וכ׳ שנה נמרוד קמאה מן כוש ונמרודה ב׳ מן כפתרים וכד מית נמרוד נפק תרח למיתי לארע כנען מקעמה מלכותה ונחור ברה כתר לכדר לעמר ותדחל מלך גוים ויהבו נבזים על מלכותה וסלק נביז כדר לעמר ושלח ועבש לתרח בחרן ונפק אברם אתי לכדר לעמר לאור כשדים תמן זעק לה אלהה ואתו לארע כנען ושרו במישר חזוה ובנה מדבחה דאדם ודנח ובתר כן סלק להרגריזים ממדנח לבית אל ושוי נחת למצרים וכד שרה בתחום מצרים אתעמי זוען בכל דחלאתה ורתתו כל דיארי בתי סגדיה והוה אברהם שרי בריפון כבון טכס מצרים דו מתקרי אלריף ונפקו לקבל דבק ותמן חזו שרה ושבחתה נשיה לגבריין וגבריה לפרעה ואתנסבת אתתה לבית פרעה ולאברם אתיטב בדי<לה> ושוי דשרת שרה במדור פרעה אתעמי מפתים רברבים ושרו רבניה עלין מקבל ומגלי ופרעה הך אבן חרשה מטלקה ואמרו לא ישתבק חרש ולא קסם אי הכה ואצטמדו חרשיה וכל קסמיה וקעמו במרטוש רב והוה לגבון חרש ושמה טורטס מן אלופי ספר האותות בחנוכיה ועצף ואמר סגודיה דאלהה דכלה באהן אתרה וכל הדה עקתה בגללה הות וכד שמע אברהם אלהה דכלה עגל שוי לשומיה בבעואן תמן אכפתו ואניר כל פעלאתה מן חזוה דשרה על אפיה דחלה רבה תמן אודעת שרה די אתת אברהם ואשתרי לשן פרעה ומלל ואכרז אברהם ואתבעי לפשר והדה היא ריש כריזתה דאמר אברהם יהוה יהוה אלהי השמים ואלהי הארץ חנון חנן׃ ושוי אתחסי פרעה וכל בית דחלאתה אתלחצו וכל סגדיה נפלי ולא אסקפי וחרשה טורטס סלק מתמן לחברון ופקד פרעה אנשים ושלחו יתה ואתתה ולוט עמה ואתו לאתר מדבחה קדמאה וקוממה ואסק אודהואן <ותשבחן> ובי׳ שנה מלך אמרפל וכתרו אברהם ולוט שנה א׳ בארע כנען בירח ניסן אתא אברהם מן חרן ובאיאר נחת מצרים ובניסן אפרש לוט מן עמה ודער בסדם שנה א׳ ביתה שתה אתו ואהן טרטוס אזל מן חברון לשנער ובסר לאמרפל וכדר לעמר כי קטיל קטילין סגי ואלף ספר האותות ועמה לון מה מעבד והוה כדר לעמר חכם אברהם ולא צבי מקבל מן חרשיו ושרי קטל כל אנש דקדמיו ואתא לחלל מדי מתקריה קדש והוו חראי מלכי ארעה מן בני חם וקנה לוט בון ושוי שלח ליד אברם עביבה ממלך בה וענירם ואשכול וממרא הוו מסחני קיאם אברהם ואמראה אחי לון נחת לסדמאי לסעודון בד׳ י׳ שנה אתא כדר לעמר ואגחי עם מלכי אמראה וחורי נחור אחי אברהם שלח ואודע לאברהם במה דעבד בתרה באור כשדים ואשקחו שליחיה לאברהם נפק רדף בתר מלכיה דשבו ללוט ושרו בדימה דשמה טבריס מכנרת במפוק שבתה נפק אברהם לקל דבק וב׳ מטה בון מסוק זערה בעמק בירח אילול בכ׳ וא׳ לירחה בעמק חובה מדי מתמרה תמן אמר בחמשתה אתא אברהם לשלם רבתה מלך סדם ומלאכי נחור אתו ליד אברהם לשלם רבתה כד עמו אברהם עקד וסגד לאפיו ואודי לאלהה אל עליון תמן זעקה מלכי צדק עקובה חדתה על שמה דפצנה ויהב לה עסור מכלה ולא צבי מקבל ותמן אמר לה הב לי נפשהתה ועו{רת}<תר>ה סב לך ואמר אברהם אל מלך סדם חשיב הוא עו{רת}<תר>ה דסדם לי הך חרם ובניסן אתגלי אלה לאברהם ומלל עמה ממללה בד׳ ואמר לה אנה מגן לך בחלם לילה ואפקה לברה ואמר הבט נא השמים וספר הכוכבים רב הוא פסוקה דלית כותה ריש אימנותה היא דחלתה וזכותה ותתובתה כל הדה מיעלה בשנה א׳ בכ׳ וב׳ אדן לא מללה אלה בר ט׳ וצ׳ שנה קבל גזרתה בז׳ קיאמה אנושיה קבלון בה׃ בו׳ אתוקד סדם בז׳ אתילד יצחק בתר מות אברהם מלך ישמעאל כ׳ וז׳ שנה וכל בניו דנבאות מלכו ביומי ישמעאל שנה חדה ובתר מותה ל׳ שנה מנהר מצרים עד נהר פרת ובנו מכה ולכן אמיר באכה אשורה על פני כל אחיו נפל אליפז בן עשו אגחי עם ברי ישמעאל ואפקו גניס דמלכה ופלגיו דנח ואשקחו עשו שותף לישמעאל ואשוו בני מחלת עם בני ישמעאל והי מלתה דאתמרת והוא יהיה פרה אדם ועשו הו אדום ובני עדה ואהליבמה לגנוס כנען אזלו ומלכו עליון בריאם בלע בר יקטן יובב מן בני קטורה ובתר כל אלין מליה שמע אברהם {ו}<ד>אתחילו אשוראי ויקטנאי ודחל דחלה רבה חשם מן מואב ושמלה מן עילם ושאול מבני נחור בעל חנן מן עילם הדד מבני אליעזר דהות מדערתון בית אד׃ והיא בית פוריך ושם אתתה מחיטבאל ברת מטרד מן יפת כתאי בר שמנים שנה אזל יעקב לחרן בר ז׳ י שנה וה׳ ירחין נחת יוסף למצרים פרעה דיוסף מן ישמעאל פרעה דמשה מן יפת כתים ועבד רודנים פרעה בר גוטיס בר אטיסס בר רבטט בר גוסיס בר רימס בר כתים בר יון דאלף ספר האותות בבל רבתה ונפק מן גפנה ואתה לנינוה ושמה דיוסף מלך מצרים ושחו תמן ג׳ שנין וירח ואתו לדמשק ומן דמשק לכרוזה והי עכושים וכתר בה ס׳ וג׳ שנין ומית יוסף וכל אחיו ו{ש}נ<ש>ת מלכות ישמעאל ואתחיל עמלק שוי ונחת פרעה למצרים שנה א׳ כתר בה ובתר כן קעם במצרים בממציתה והוה גוה עכור ארעה ג׳ שנין ומית מלך מצרים וקם פרעה וצמת אכלסין רברבין מן קפטאי ומלך בתרה ס׳ שנה והוה במצרים חרש ושמה פלטי ועמה רבות ישראל ועמה לוי עלל ליד פרעה במרכבה רבה מותר ונפק ברבו רבה ואמר מנו גברה הדן ואתמר לה עבראי ואמר רבה רבותה דאהן גברה ומה טמיר׃ בחלציו ומה יהי לה ואתחבי ממללה לפרעה ושלח וזעק לחרשה ואמר לה כן דעתיד קעם מן חלציו דאהן גבר רב באימנו ובמדע ושומיה וארעה שמעין למימרה וחרבנה דמצרים על אדיו ופקד פרעה דיתפרשו נשיה מן גבריה מ׳ יום ואתפרשו יט׳ יום ואזל גבר מבית לוי רב הו אילנה דמשה זגול מנה ועמה חרשה בקסמיו דכוכבה דישראל סליק ועמה דילידה בטנה בה ואמר למלכה בטלה היא חשבתך ואמר לה פרעה מה מעבד ואמר חרשה במיה הוא מותה ופקד פרעה למצרים לא ישתבק יליד עבראי זכר ואתימני שפרה ופועה על מולד עבראתה ואמר לין פרעה כל זכר יתקטל וכל נקבה תתוחי והוה עמרם אסאה טב מהימן במצרים שפרה קנת רחמות לואי ופועה קנת רחמות עבראי ושרת דחלת אלה בלבון ולא עבדו כאשר אמר פרעה׃ וסגו עמה ואתחילו שריר ופקד פרעה לכל עמה למרמי ילידיה בנהרה ורתתי אבהתה ואמהתה ועבדי עבראתה באימנו והוי נשיה מטלקי גרמין עם ילידין ואתילד נביה רבה אדכיר לטב עד לעלם משה בירח ניסן בה<׳> יומי מנה בז׳ ובה׳ י׳ מסיבן אתרמי לנהרה וכד אתרמי בנהרה פחת נהרה ונפקו כל נשיה למעמי וכד נחתו כל אנשה נחתת ברת פרעה והוה כל יומה דתלי פחת נהרה ואצמתו חרשיה וקסמיה וקמו במרטוש רב וקעם פלטי בדמיס ספר האותות דילידה נחת ותיבותה בסופה וחזתה ברת פרעה בשעתה ה׳ בז׳ ושלחת ית אמתה ונסבתה ופתחתה וחזת ית ילידה והא רבי בכי ורחמת עליו ברת פרעה מלה גדילה רחמו ופקדת רביאתה דלא תפק מלתה ומרים קעמה לקבלה וכד עמתה עזיזה בה רעטת ואמרת לה איזלי ואז<עק>׃ ואמרת לה איזלי ואזלת וזעקת יוכבד אמה ואמרת לה אינקי אנה ילידה ואתן דמי חלביך ואינקתה ורבה ואנדיתה ליד ברת פרעה וזעקת ית שמה משה ובתר כן אתחיל משה באלימותה וקעם עם קעומי פרעה על עבראי ועמה גבר מצרי מעי גבר עברי וקטלה וטמרה בחלה וביומה ב׳ עמה תרין גברין נצין ואוכח סרוחה ואמר את רשע ואתרגז עבראי ואמר למשה אה קטולה׃ וערק למדין וכתר לגוה ס׳ שנה ובתר כן אתת עקין על ישראל ומית גוטס פרעה ואתנח ישראל וסלקת אשוהותה וקעם פרעה מן כתים שמה עטירט ומשה רעי עאן יתרו ואתא להר חוריב בה<׳> י׳ יום לירחה ג׳ בד׳אקים קיאמון דזכאי אטרה דאדם ולבושיו אתיהבו למשה ביתה יומה והיא מלתה דאתמרת וזה לך האות בד׳ אתחזי למשה בא׳ נחת למצרים ואמר להרן זל לזימון אחיך ואזל ואפגעה ועלו למצרים תריון ועבדו סימנים לעיני ישראל בג׳ עלו לקדם פרעה בה׳ מחו נהרה כל דיניה לגו ט׳ ירחין בה׳ נפקו ממצרים בו<׳> שעין נפקו לעיני כל מצרים ב<מ>פקי שבתה געזו ימה בג׳ אתחלה מי מרה וחזיה יהוה אילן אטרה דבה מחי ומאסי בו<׳> אנצח עמלק בד׳ קרא אלה על טור סיני כל צפרי עלמה ג׳ צפרה דבריאתה בא׳ צפרא דטור סיני בד׳ צפרה דיום נקם בו׳ בא׳ אתקומם משכנה בג׳ נטלו מטור סיני בג׳ מיתת מרים בד׳ מית אהרן בז׳ אקרב מלך ערד עם ישראל ושבא מנה שבי ובתר אעיק עליו ישראל וחרם חרמה וקניאנה מערטיס חרשה ערק מן ערד למדין והוה פעור דאשלו מואבי מזעק לבלעם בר בעור בר גדיטיט בר פעטה בר עמינגף בר לבן דמצטער דלא מצער כי מטי לה מצטער מקשט מלך מואב אצטער מן קינה ריקנה ושלח שלחין אל בלעם בעי לה דייתי מלוט לישראל בירחה ו׳ אזלו מלאכיה לבלעם והוה בלעם חכם ספר האותות וידע לה וסגד לאל האור ולאל הרקיע ולאל המים ולאל המאורות ולאל הקדוש הלם׃ המל׃ יהמל׃ ההמל׃ האמל׃ העמאל׃ גמגאל׃ הצפרה הסמים הלך׃ לאל חלקלב הלין הנתר׃ הלגפר׃ אלין שבעתי מלאכיה דהוה בלעם סגד לון אל הקדוש מלאכה דקדם לבלעם אל הרוחות מלאכה דהושט לה מליה מדבחיה קמאיה׃ ג׳ שלשלה הוו מארם׃ אל האור אנזף בלעם דלא יל{ק}<ע>ט קום׃ אל הרקיע אזדם חזותה׃ אל המים אמר לית יכל עמי שמע׃ אל המאורות אמר לה ולא עתה׃ אל הכתפות׃אמר לה לא נחש ביעקב הדר׃ אל הרוחות אמר לה וישראל עשה חיל׃ האזין אל הקדוש אל׃ יהוה אלהיו עמו ותרועת מלך בו וכד שמע בלעם חשב חשבה בישה דעמה דאלהה דישראל סני טמאתה ואמלך לבלק בזנותה ואשוו מובאי מעבד כן בשבתה הפקו קדישתה וברית פינחס בז׳ אתקוממת לה ולזרעה בתרה טוב רחמיו דאלה בז׳אתין קדישאתה בג׳ שעין והוו רבני קהלה {ו}<ק>קמי אהל מועד מדרום והוה משרי `ראובן תמן ממערב ושמעון בממצית וגד ממדנח בדיוך וקיתרה ובצנצלן ובטפוח ובזמרין ובית שמעון קעמין כבון ק׳ וכ׳ אלפין דקדישן וברת צור בממציתין על עגלה דקיצם נגדה ברוח מכל אתר לאהן דיתובה בעי היא אזלה בה ונפק קל חייה מן ענן כבודה ואמר אמר ויתקטל כל דאזל לבעל פעור בתר דקעמו דיאניה עזרו בזריזו ולא עבדו מלי משה ואתת קבתה וזמרי וכזבית לגוה תועבה גליה לעיני כל עמה ושבי ונחת עננה ושרת מגיפתה וקעם פינחס וסבל רמח באדה ואתעבד ב׳ סימנין א׳ דקעימין ואחד דמאתין ענן מגפתה ופינחס ענן מגיפתה אבק על כל מסבין ומיטב לכל דכים וסימן מאתיה רמח באדה ואדם קדישיה לא מטפטף עליו טפה אלא קעם על רמח שריף בין אדמה ואדה דפינחס ז׳ קטירין וכן אמרו מקוממי אימנותה כל מקעמן דצבען על ז׳ וח׳ כי בריש ירחה ח׳ אתיי קדישאתה ובירחה י׳ אמר אלה לנביה נקם נקמת בני ישראל ובתר כן תכנש לעמך בב׳ י׳ אלף אזדיאנו עלולי קרבה ואמת דאזלו עלולי אמר אלה למשה דילך על׳ קרבה ואמת דאזלו למדין יהב לפינחס קמי קהלה חצצרתה באדה ויצבאו על מדין כמד פקד יהוה׃ בד׳ נפק קהל במדין איד`לה ישראל אה ריש חרשיה קום על אלין דמאימנין בך הך רגע עין אתת סיעה זעורה מקבל אדום והי מלתה דאמר יעקב דן נחש עלי דרך שפפון עלי ארח׃ וזרז בלעם לכתל מדין לשור דרומה תלא עיניה למדנחה ועמה סיעת גדאה והי מלתה דאמר גד גדוד יגידנו ומה דאמר מלאכה לבלעם דרך כוכב מיעקב והו פינחס וקם שבט מישראל והו יהושע וקל כריזתון יהוה אלהינו יהוה אחד וערק בלעם ואצעד ביד זרד בר קמואל בר אחי כלב דמן שבט יהודה ואנחה קמי פינחס ויהושע וכלב ולא חכמו ממללה וקעם רדיה בן צוריאל בר סלוא ואתחיל עליו וקטלה בחרב תמן אמר יהושע ארתע לבה דגאל הדם קמאה בד׳ אתו מקרבה בה׳ אנדו רבני קהלה סלוחה דדהבה ואתיעל לאהל מועד ונפק קל חייה לא ייעל עמוני ומואבי בקהל יהוה ואתקטלי נשיה שביאתה ואמר אלה למשה קח לך את יהושע בן נון גברה דרוח בה והקימה לקדם אלעזר כהנה וקמי כל כנשתה בשנת המ׳ בירחה אי׳ וכן עבד משה בחדו וזהו רבה הך דאלו הוא א׳ מבניו לית טבה שבק אימנותה לעלם ואתרשי משה מביארה ארהותה קדישתה ואמר לה אלה סק לטור עבראי וחזי ארע כנען ואקים תחומיה סהר והו משרי בתחומיה מקורי לואי ממדנח ובתחומי ארעה מדרומה מיאסטר ים מלחה מדנחה מעל לה לגו ארעה בגלל דאמרים בקעתה מסחר תחומה מן עקרבים מעל צנה ועדן לגו ארעה נגד על מדי מתמרה אלקרד תחום פראן מסחר עצמונה עד נחל מצרים מעל סכותה לגו מן תחומה עד שאקי מצרים נחת ימה מעאל טרסוס ונגד טורה טורה מעאל הר אללוכם לגו ארע מצפון חמת נחל חנוכיה והי זפרנה נפק חצר עינן ומן חצר עינן שפמה והיא אסקופיה עד ארבלה ומיחת תחומה ומקבע לגו כתף ים כנרת קדמה וטבריס מתחמה בימה מכל רבעתה ונחת נביה בחד{ש}<י> ובצוקה חדי עמי טובה דארעה ומציק דליתו עלל לה והוא משרי מבאר ארהותה בג׳ ומחסל לה בד׳ ומעל לה לגו משכנה בה׳ ונפק קל חייה מן ענן כבודה ישר פעלה כשירה אהנו יומה עקבאה׃ מחכום דריה מה דגלה משה נביה רבה ממה דארשתה מרה וכן אמר ותמונת יהוה יביט ואמר מה עתיד אתי לג׳ אלפין ור׳ וד׳ שנין כי תולידו בנים ובני בנים ריש פנותה תרע מגויאתה קעם גבר לואה ושמה עזרז בר פאני וריש אקנהותה באדה ומקדשה יוסף ביומיו מקדש זרו קדש עבראותה יחלף פלגה רמי לגו קהלה סדר פנו ורשו קרמט בנימים בעמון יבני׃ רשות דבית יהודה בעלום גזיראתה יבטלון שמע יהוה קול יהודה מגדל גפנה יבני בעמק קהל יהי בעי קשטה יתלחצון בר מולד אקדשו מורר יהי קסמי בלעם בימיו תשמיש אלהי נכראי תתקומם מציבעד יומים מקדש זרותה יתפגר ביד גוי עז פנים ודבית שהמה ודבית פאניה בדור בארע קהל ואשמו דאר תחתיון באסכמו רבע קהל יהי מגבי לאקנהותה יתעבד ארח בחוריה אליניס יסחנון שדך יהי בעלמה בחור חיל ואיקר וחיים בטב ובתר כן חלוף כתב יתעבד מלין חדתן מלגו עתק יפקן ויעלנך יהוה אלהך לארעה דירתו אבהתך ותירתנה לוזה תבנה יובל בחדו פנו תניאני תקום טעו בעמי נקיא תתעמי בעלבן יומיה קדש גבעתה ידיר צעורין וצלמין פרוק׃ א קדקד יקום באד תקיפה יכלי עמינדס ביומיו ייתי׃ ב יקום בחיל קדקד מנה בה ולא כלי׃ ג קעם קדקד נזיר אמורי בישתה ביומיו ביד נכר יאבדון׃ ד קעם קדקד עציף בקשט יהי פלטנה קהלה ביומיו ראבי׃ ה קעם קדקד נזיר ניר ברזלה ביומיו יזער׃ ו קדקד יקום עזיז בעותר בית מלחמיה ביומיה יבנה׃ ז קעם קדקד דער בלוזה ישרי עמינדס בעכר׃ ח קעם קדקד עזיז במדע מקשט קהלה יהי חדי׃ ט קעם קדקד נזיר זאל בתנומי יומיו עכירין׃ י קעם קדקד עזיז בעותר שליטים יאבדו ביומיו בדמסין מיה יגיזון לחופת שכם׃ יא קעם קדקד בעכר יאבד ביומיו עמה {יעזר} <יזער> בחטיה קיאמה ילק{ט}ון׃ יב קעם קדקד בדוש ולעיו קדם אהן׃ יג קעם קדקד גג עקב בישיה ביומיו שמא{ש}<ם> מן ארעה חיולה חיול ימטי׃ יד קעם קדקד בדוש קהלה יוסף׃ טו קעם קדקד באפילה קסמים יהי איכלה דשכם יקד באדה׃ טז קעם קדקד גג בתר אהן׃ יז קעם קדקד פרוש ארע עבראותה יבטל׃ יח קעם קדקד באד בענון בחכמה ביומיו יהי׃ יט קעם קדקד בר פשע מקדש זרותה ביומיו יוסף עקב בישיה יתוקד באש וגפרי׃ ך קעם קדקד נגוד ערלת{ו}<ה> ביומיו בשפע ימה׃ כא קעם קדקד פרע פיגמה קהלה עמינדס י<ז>ע{ז}ר בכל אתר בדור בארע גבעלה וישראל עשה חיל וריש גבעתה בחזוה וממן כן׃ כב קעם קדקד חלק מחקק מערב משלם תרח דאיקר קהלה יהי חדי אהן משמש למרן בשלם׃ כג קעם קדקד בזז גוי ירדי מיעקב והאביד שריד מעיר׃ כד וקדקד יקום בקשט יכתב ארהותה ואטר פליאתה באדה אור ולא יהי חשך מרן יזרז בכן׃ טוב דיעמי וברוך אלהינו לעולם וברוך שמו לעולם׃ כה קבל כו ישתבח חכום כסיאתה וגליאתה יתרומם׃ אדם נח אברהם משה עליהם השלום לעולםבשם אלה ספר פליתה למרקה רצון יהוה עליו {א} רב חילה רבה דממן לעלם נלבש דחלתה אדלא ממללה רז מנה לא פלי וכלה לגו שלטנה ידע מה הוה ומה כדו ומה יהי קעימה לגרמה דלא צריך לכלום והוא חכם כל רזין בלא מחכם ולא מתחזי והו עבוד מה דו בעי ולא מלך ולא שלטן יכל ימעי לה יהוה הוא האלהים ולית חורי לבר מנה רב דלא רב וכל רביאנה דילה {ב} וחכם למשה רזין בסניה פרסיאת רבותה ומהי יקירותה וקדם לה מלאך קעם לכבונה ומלל עמה <מד> הוה ומד יהי וקעם נביה משוי למה דעמתה וארקפת אבריו כד עמתה משגר ביד אלה למימר ולשמע לית טובה מתחזי לאנש אלא על דמותה טבה כטבאתה ובישה כבישאתה ומלאכיה דאתחזו לזכאי ליתון אלא לקבל שעה מסתה אתחזי מנון תלתה לאברהם וכד בסרותה עברו ביומין אתחזי מנון ללוט תרין בפי רמשה ועבדו מד צריך ועברו בלילתיון ואתחזי ליוסף אחד בבראי שוי וחכמה שבילה ולא אתחזי לה לעלם עוד כן הוה מלאכה דאתחזי בסניה משגר ביד אלה באגרה ליד נביה רבה משה רב הוא תמחה דאתעמי תמן תלתה גונין לא דמין דן לדן אש מלבלבה וסניה לגוה מקלע ומלאכה קרי ומשה שמועי וארתת {ג} ואמר משה משה ואמר הנני ותמחי כסיאתה ואתחנו גליאתה ואמר משה משה מודע לה דו מקים רחותה ושלמותה ואמר משה משה גלי לה דו לביש אלהותה ונביותה ואמר משה משה מסיד לה דו פרוק עבראי וקטול כל מצראי בזבן דאמר אברהם אברהם בסרה דהוא דכיר ברחותה ובפנותה בזבן דאמר יעקב יעקב חכמה דו מפסל גואי ובראי ובזבן דאמר בסניה משה משה חדה למה דהוה וחדה למה דיהי משה משה הך דאמר לה דאתה נביא דלא יקום כותך בעלמה משה משה הך אמר לה דאתה מתיעד בעלם חייה רבה היא מיתובית משה מלבין כל אנשה דאימנה מרה רזי עתיקין וחדתין חתימה ביד קראה דטובה פריסה קמיו על רישה דטור סיני ומלאך יהוה לגוה קרי והוא שמע כות טלי מצית למלי ספרה נביאה רבה משה נהיר כל בית אדם עזר מן דברך לינה הך מה דהוי שלף מסניך מן על רגליך דאתה צריך דרס יומה בשביל קדשה עזר עאנה דבידך למסחנון דאתה עתיד מפרנס כוכביו דאברהם {ד} נתן אפרשו גדילה דחילה בין אלהותה ובין נביותה ויאמר אנכי אלהי אבותיך סב מני אלהו ושרר בה נביותך אנא הוא דחוית לאדם בתר דמת ועבדת לה רתו {מד}<כד> אמר ית קלך שמעת בגנתה ודחלת וכסית יתה תניאנית במה דהוה שוי פלטת לאנוש ועבדת לה דכרן ליתו משתבק ועלמה עלם פלטת לנח ויסדתה ארש וירתתה עלם דשקחתה מלוא בכן פלטת לאברהם ויתבתה אקר וגלית לה אימנו ילפנה לזרעה בתרה פלטת ליצחק ופרקתה בדכר ויהבתה לה תלתה ברכאן רברבאן פלטת ליעקב מן אחיו ושרית דבבותון שבי {ברחמיו}<ברחמו> רבה פלטת ליוסף ויהבתה לה חסד וארכנו כל אמי עלמה קדמיו {ה} נטרת אף יתך לגו נהרה דמצרים ורביתך בבית דבביך בשלום אתהו עקב זכאי עלמה בעי אנא גלי חונותון על ידך ביד טובי מקים עם אבאתון קעים וליני מנשה לה ועלמה עלם זרעון משכון במצרים מסגי על מלה דשגו בה אברהם באור כשדים ופסקלת עמה דו עד תהום חכים ועדנה מטי מפרק מלבטה אילדי כדו יהב לך דמיתה פריתה דיובילה קריב הוא בתשניק חיול מיום ד<א#2>שכנתה וצבעתה סלקה אלי באתנחו דלא תלתה פסקולין רברבין מפסקולין ביד יתון טביה דגעזו {ו} הלא חכמת מחיה גבי {פרית}<פריתה> מן פרעה וכל עמה הלא חכמת ית מחיה זל אבד סיעת מרודיה הלא חכמת ית מחיה לית לאוי מנשה מה עבדו רחומי הלא חכמת ית מחיה עיני אברהם בין אריה ולביה הלא חכמת ית מחיה גוזלי שרה משלמין לדבביה הלא חכמת ית מחיה פרדיסי יצחק שביקין דלא מפרנס הלא חכמת ית מחיה סחנת יעקב משנתה ובאירה הלא חכמת ית מחיה כלילה דיוסף שביק דלא ירות הלא חכמת ית מחיה ארע כנען {שבקה}<שתיקה#2#> בלא קראי הלא חכמת ית מחיה הרגריזים ריק בלא צלאי הלא חכמת ית מחיה דאני מזזע ית קעימי עם רחומי {ז} ואמר אתי ואשגרנך ליד פרעה באהן {פלעני}<פלענה> דבידי גלי לך תקף רגליך ולא יקרבנון נשיש/נשש#2# כי בי משררתון סגי מכל מן דעל יבשתה יתב אדיך ויקירין {בשריריו}<בשרירו> דבי מתקפאתין סגי מכל עלמה עיץ לבך ולא {תשלפנה}<תשפלנה> דבי מעיצאתה הך שמשה וזהרה חיל לשנך ולא יקרבנה משתוק דבי מחיאלאתה הך {גלגי}<גללי> ימה אפתח אזניך ואמליתון נהירו דבי מפתחנון כות תהו ובאו איביך עתידין מכפתין למליך ולא מנין מן יכל קעם לקובלך סניך עתידין ממעסין קדמיך ולא שליט יכל ימלך עליך סימה אני בעי מעבד יומה למסק {רגליך}<דרגך> מכדו ולדאתי אתהו דגבי פרית קהלי ופרקון בשמי בחיל רב עד מותר {ח} שמעו מה אגיב נביה רבה משה למרה כד שמע אלין מליה מן אנה אה רבי ורבה דכל עלמה עד איזל ליד פרעה מלכה ליני עמי גרמי קמיו כלום דאנה זעור ונשיש והוא רב מני מה חיל בר תור רכיך וטוב קמי אריה עד ינצח עמה קרב מלכי ארעה דחילין מן דכרנה דו גבור ולית בי קעם קדמיו אגיבה מרה ידע אנה דאתה זעור ורכיך לבה יכל אנה מחליף נשך בשרירו \האנה מסע/אידלי מפק/ לך אטר מן אשתה {וכתיך}<וכיתך> מתפך לה לכל גון דאת בעי עמיתה בעיניך ורזיתה בלבך דאתה עתיד מפרסי מלגוה פליאן {ט} ויהי לך דן סימן אטר מן אשתה גלי בגללך ויהי לך דן סימן דלגוה שלטנו רבה וחיולה ויהי לך דן סימן חרבה דאתה עתיד קטל בה כפוריה ויהי לך דן סימן מנה את משקי מי בור למצראי ויהי לך דן סימן גבי בה פרית מצראי בשלם ויהי לך דן סימן מנה אתה עביד סימנים רברבים ויהי לך דן סימן בה אתה קטל פישון ברה דעדן ויהי לך דן סימן בה נהרה עתיד מקבל מחואן ויהי לך דן סימן עפר הארץ מכשב בשלטנו ויהי לך דן סימן שומיה עתידין מזדזעין בדילה ויהי לך דן סימן לית אנש קעם קבלך והוא באדך {י} כד עמתה נביה רבה משה אתחיל וסטת אימתה דפרעה מן לבה ונסב אטרה באדה ושקלה בימינה וקעם בשרירו רבה וחיולה ואמר בארשו {בארשו}מנך מרי האנה ממלל מה ארשתני אמת דאנה עלל למצרים ומתני לקהלה ממללך בשלם ואנה אמר לון אלה אבאתכון שגרני באגרה מקרינה קמיכון ידע אנה דאנון תרביתה דמצראי ואנון אמרים לי מה סהדה דבידך אשדך {לבי}<לבך> נביי וקבל הגבותה דכל עובדיך גמילים בחסד האנה מחכם לך שמה דיחכמון סימנה כי בידון ירתה מן אברהם אהן שמה דאנה גלי לך אה נביה סימנה דאנון חכמין לפרקן אתבונן ושמע מני כדו ומה הוא ולא תצטדי שריר מן מקרינה קמיון {יא} ארתת עלמה וכל בוראי דלגבה אמת דאמר אלה למשה אהיה אשר אהיה הוה ויהי אקר דלא שרוי אהיה אשר אהיה קעומה דבראשית וטור סיני אהיה אשר אהיה אמור עלמה וזעוקה דבריתה אהיה אשר אהיה צעור גויאתה ויסד דנפשאתה אהיה אשר אהיה נצובה דגנתה {ושלומה}<ושלואה> דסדם אהיה אשר אהיה פרנס חייה ואריסה דמותה אהיה אשר אהיה אלהון דזכאי ומרון דעבראי כד אנון שמעין מנך אהן שמה כהלון שמעין ועבדין {יב} אכהן תימר לברי ישראל אהיה שלחני אליכם משלם חיולה דקעימה עם אברהם וימה ליצחק ובסק ליעקב דן שמי לעולם ודן דכרי לדר ודור קעים דלא מאת ויצוב דלא מפני באהן שמה רבה חילת לון ולא עבראי שמעין כדו בה סב אטרה בידך וזל למצרים וידעון דאת שליח מדלי אתב בספרך שוי מברטי כנש חכימי ישראל שבי דאת זעק לון ומיתב לון סדר פרס אגרתה קמיון וקרי כל דאמרת לך מלגו סניה בשלמה דאתה עתיד קרי במשמועה קהלה קדם חכימיה {יג} ותימר לון יהוה אלהה דאבהתכון אתחזי לי בנהר מדילה ובצפיה מקשטה יהוה אלהה דאבהתכון אתחזי לי בשרירות טובה ובגברות חילה יהוה אלהה דאבהתכון אתחזי לי ברביאן חסדה וברב גדלה יהוה אלהה דאבאתכון אתחזי לי {בנובאו חוזה} <בנוראות חזוה> ואיקר רבינה יהוה אלהה דאבאתכון אתחזי לי בחסד מדילה ויקרות אקר לית לחילה נוף לית לשלטנה דו אקר לעלמה ונוף לבריתה לית חכים לה שרוי תדיר לית לה עקב דו ידע מד הוה וידע מה יהי אתחזי בגבוראן ובגאואן והוא כסי מכלה זעק לאברהם והלך בתרה וליתו מנשה לה ועלמה עלם באו ליצחק ועקד גרמה קמיו וליתו מעלם עליו פסק ליעקב פסיקין רברבאן וליתו רמי בה ולא חסך לין בדיל כן {דכרא}<דכרן> אדכר לקהלה וליתי שבק לון לגו לוטה דמצראי כי סכומה מטי ולא הוה רוח אריכה לכן אנה משגר מבגללכון בעי מפק יתכון מן ארץ מצרים ליד הארץ דיאבת לתלתי שלמיה {יד} כן תקרי קמיון אלין מליה על ברי אנון שמעין למליך כי מדעיה כרזין ואמרין אלולי פסקולה דהוינן אבדין דעמן רזין מן אברהם {וסימני}<וסימנין> ומן דאנין עמן פרקנה קריב {טו} מבתר דת קרי קמי חכימיה אלין מליה דקראתון קמיך סבון ועל לות פרעה מלכה וקעמו קדמיו ואמרו לו יהוה אלהה דעבראי מזמן עלינן נלך במדבר אורח תלתה יומין והוא אמר לך שלח עמה בזרוז עד יקרבון לה תמן בנצירו ידע אנה אה נביי אן ליתו משלח לה אלא בפליאן רברבן וכי לבה קשה ודינה ראם עליו ולא יסטי ממדעה כלום ואן כפר בי מלגו לב שפיף הוא אמר מן רב דחלתה וקשות לבה דאנה מקשה לבה עד לא יסטי מנה ברי ולית לה עלי רנין אן כפר בשמי שרוי פליאתה דאתה עתיד עביד ואתן ית חן עמה בעיני מצראי וישילנון דלון וירוקנון יתון ויפקון בשלם {טז} אגיב משה למרה מבתר כל אלין מליה דשמע אן לא יהימנון קהלה לממללי מהו סימתה דאנה מעמי לון לית אנון כבר שמעין לקולי מה הו פליתה דאנה מחכם לון כי בשמי צרכואן והן צרכת כי בידי גלי לך סימנים תגלי לקהלה ואמר יהוה לה שפיר לשמועה דשוה משמע מן מרה כל אלין שרר לבך נביי האנה גלי לך סימניה דאתה גלי לקהלה מה דן באדך ישתבח אמורה ויתגלג שמועה אמר אטר מן אשתה יהיב לי ביד טובך בשלטנה רבה כדו אשליך יתה מן אדך לארעה וכיתך עמי אה נביי מה יהי וארמתה לארעה בזרוז בארשו מן מרה ביצר טב מנה {יז} לא אסכם משה ומן רמי לה מן אדה כי עביד נחש חזותה מבלדה והוא נחש רחיש ומרב דחלתה ערק משה מנה וקעם בבלוד רב לא הוה כותה וארתת לבה שריר ולא <יכל> יתקרב לידה אמר ולבה מלי צדו דאהן תמח חיול לית בי משום יתה קיצם נגיב עביד נחש מטיעל קבלי בלועד מדעי עובד יקיר שריר לית עפרה כלום כל דמנה צדו לית בעי מעבד גבורה מבלדה אנה מצל מנה מכן לית בי משומנה ואלולי יהוה יקירה הוית נפלת על אפי ולא {יכלות}<יכלת> קעם קבלה שעה אלא ערקת עד לא אחזנה ארתע לבי מן דחלתה ושפפי עיני ממעגל אל צורתה {יח} לא אסכם מן ממללה עם לבה איי אגיבה יהוה נצוחה רבה דלית עמה אל עורן לא תבלד מנה נביאה דעלמה כי בגבורתי רבתה מה דו רב {רב} מכן שרר לבך נביי על פלהאתה דאתה צריך קעם על מה דו חיול מנה שלח ית אדך ואחיד בעקבה וכי אתה עמי תמח חיול וכד אשקלה בימינה אתפך למה {דה}<דהוה> לא אתוזף ולא פעת שבי נביה רבה משה אמר מיני תשבחן לחילה חיולה רב חילה דמתפך כל מה דחני <לה> ומחליף עובדיו בחיל רבותה אהן סימנה דעמית לך כדו בדיל יאמנו דאנה הוא עבודון אלהי אברהם ויצחק ויעקב תלתי שלמיה עמיך אה נביי סימנה קמאה {ותמחות}<ותמחת> מנה ודחלת שריר {יט} שרי סימנה תנינה ואמר יהוה לו עוד רב חילה דכן אמר וטובי השמועה ומה שמע מן מרה אעל ניא ידך בחבך ולא תדלס נביי זרז בעבדתך עבד הך דאמר לה מרה ואעלה לחבה בזרוז והוא לא ידע מה יתעבד לה ואפקה בתר כן הך דאמר לה מרה ועמה יתה מיתה מלבין כל בסרה וקעם תמן בבלוד רב מסתכל לאדה ולא יוכל ימלל באטרה הוה יכל ערק ולא יסטי לבה מן חילה דדחלתה עד דדי מערוקה דערק מן אטרה עמה בימינה מה הוא חיול מנה עגל הוא לימינה {וחזתה}<וחזותה> דחלה ולא יכל ערק ולא יעמנה ולא הוה יכל יטלק ימינה {מנה}<מן> עליו דהוה עתיד עביד בה פליאן {כ} וכד עמה יתה מרה קעום בצדו אמתן {על}גרמה {כי}<מן> יתה דחלתה {יאמר}<ואמר> אעל שבי אדך בחבך {תניניאנות}<תניאנות> ואשלף מן לבך כל אהן בלודה אהן איעשה {שבי דו ויעלה}<אמת דת מיעל לה> לא תשחי יתה בחבך אפקה בזרוז וכי תמחך ראם עבד נביה רבה משה הך אמר לה מרה ואעלה ואפקה והא היה הך מה דהות תמן אמתן גרמה מן יתה רגשה כד עמה אדה הך מה דהות אמר רבה היא רבותך מרי וחיולה פליאתך דכל עבידאתך תמחין רברבין ואלין סימנים רמין עד מותר בראי הוא לבה דלא מהימן בון לית סוף לרבינך דכל פליאתך קשיטין סב נביי אלין תרי סימניה אם לא יימנון בון דאקרי חיול מנון עבד קמיון קמאה ותנינה כמה דעבדתון קמיך ותסב ממימי נהרה ותשפך ביבשתה ויהונו לדם דבשלטני רבה פליאן רברבן מכבשין לבבי עציפין לית דיעבד סימני אלא אתה דאתה תניני בעלמה דלרע {כא} כד שמע משה אלין מליה אגיב תמן ואמר עבדך אנה אה מרה דעלמה ליתי עצי למליך לעלם אלא אנה בעי מימר קמיך מהי רגילותי דאנה מסחנה ידע אנה בלבי כל דאתה אמר לי אלא דרגילותי זעורה מן הדה לשני יקיר בממללה ולא לי רגילו בהדה שלטנותה נהי עלי אמר ושמע מנך בפרי ועם פרעה מלכה לית בי מימר כי מסגי נפקת ממצרים אל מדין ומה דהוה בידי מן רזיון נשית בבית פרעה רבית והגמלת ונפקת רבי ולא אשננת לשונון ולית לי בה {רגיליו}<רגילו> הלא יקיר פם ויקיר לשן אנה {כב} נתן אפרשו גדילה ונימר ממללה דאלה ונביה ואמר יהוה אל משה בשלטנו רבה ועלמה מלי דחלה שריר מן צער גויתה וסדרה מן חתם רחוה לגוה מן יסד מדעה ברחוה מן קבע נפשה בלבה מן אסע יצרה בחשבה מן נצב לשנה בפמה מן אפרע ממללה מקלה אלא אנא יהוה אה עבדי מן דת ידע דאנה עבדת כל הדה למה מגיבה לי בהדה ממללה האנה משלח לך אחוך לזימונך דלשנה מרגל סגי מנך שמע אתה ממללי ועזרון על אחוך כיי ממלל בעיני כל מצרים וקהלה תהי אתה תנינותי בה והוא יהי נביך אתון אנון מלכי זכותה דעתידין גלין לחרבה דמצרים תרי מאוריה רברביה אנון אהרן ומשה המנירים על קהלה בפרקנה ית אטרה תסב באדך ולא תקום דסכום הפרקן מטי ולא יכל מדלס {כג} עזר נביה רבה משה ליד יתרו בזרוז מפשט לה שלמה מקדם דייזל ואמר לה לי אחין טבין במצרים לא עמיתון מן יומה דאפקת ואנא בעי מיזל אעמי יתון אנית הוו בעלמה חייה קעימין דכיר לטב יתרו בממללה דאגיב אסחן טבו והכתבת רבותה לעלם ואמר יתרו למשה לך לשלום במה לשנה ממלל לבה חשוב ואמר יהוה למשה במדין משרר ללבה דלא ידחל עזר אל מצרים ולא תשפל נפשך הלא מיתו כל גבריה דהוו בעין ית נפשך סב מני שלטנו ושוינה בלבך וכל דבביך קדמיך נפלין לא תדחלון הלא בידך אנון באטרה דיהבת לך אתה מכבש לון ומן יכל קעם בך ושמי רבה עמך וכל דבב קמיך נפל הך עטף עם אפי רמשה הות כריזתה בלילה עתד קנומה למיזל {כד} ונסב משה ית אתתה וית בניו ביתה צפרה בתר כריזתה ונסב משה ית אתתה וית בניו נצוחה אזל מפק לקרבה ונסב משה ית אתתה וית בניו אריס בעי מיזל לסחנתה ונסב משה ית אתתה וית בניו חכימה אזל מסק לדרגה ונסב משה ית אתתה וית בניו רחמה משלח ליד רחמה בזריזו רבה וסבל אתתה וית בניו {כה} אברהם קרץ בצפרה ושקע ית חמורה מתהלך בזכו חיולה משה קרץ בצפרה ושוה חמורה מתהלך בנביו חיולה אברהם נסב יצחק ותרי רביו עמה מיזל לבית אל ודבחה תמן משה נסב אתתה ובניו ואזל לטור סיני למקים קמי מרה אברהם מבאר שבע זין קנומה למיזל לאתרה דאמר לה האלהים משה במדין שרר קנומה למהלך לאתרה דאמר לה אהיה רביו דאברהם לא סלקו אל בית**אל ובניו דמשה לא סלקו אל טור סיני רביו דאברהם יתבו מרחיק עד עזר ובניו דמשה עזרו מן קריב דכלו בלילה דלא ימטון בה {כו} נתן אפרשו ולא נרער על כן ולא נסטי מן אורחה דאנן בה ואמר יהוה לאהרן זל לזימון אחיך וקבל מנה רזיה דבידה ואמר יהוה לאהרן זל לזימון אחוך דאתה עתיד מתעבד נביה ואמר יהוה לאהרן זל לזימון אחוך וכיתך נצח עמה קרבה דפרעה ואמר יהוה לאהרן זל לזימון אחוך כי עמי לך ולבה מתחיל ואמר יהוה לאהרן זל לזימון אחוך דבניו ואתתה עזרו מן קריב יחידאה הוא כבר בשבילה לגרמה ואלית קדם לה כי לבה מתלת ידע אנה דבלבך ברי סגי מנה וכי בך מנצח תמן קרבה לקנומך יהבת לה שמי בדיל דלא ידחל ואפשטת לה אטר מן אשתה עמית לה סימנים דלא ישפל לבה ובתר כן אמר יקיר לשנה אנה אמרת לה בדילך הוא יתעבד נביך אמר ושמע ממללה והוא נשים אשפיר מרגלה הקרץ בצפרה לזימון אחוך אל מדברה {כז} ואזל ואפגעה בטור האלהים תרי מאוריה מחבקין דן לדן ואזל ואפגעה בטור האלהים שמשה וזהרה דמן עמרם ויוכבד ואזל ואפגעה בטור דקל ופרת אזדמנו תריון יאי מעמנון תמן מגפפין וחדותה ראמה ביניון נשקו דן לדן ובכיתה ביניון ורחמותה דכל אחד כמרי על אחוה אתי בשלם אחי אמר לה אהרן דלי שנים סגים מבתרך אעיש שעתה דבסרני אלהה דעלמה בשמך שפרת חדותי ואתחילת עד מותר ישתבח חיולה דצמתן אכה ואזמן בינן מבתר שהותה רבה היא הדה זומנותה דמבתר שהותה דהיא משררה רחמו רבה {כח} יעקב אזדמן לעשו בתר שנין סגים ורמת חדותון ושרת דבבותון בנקירות תקפה קעמו תריון אמרין ושמעין ברחמו רבה וחבה משה לאהרן ית כל ממללי יהוה וגלא לו יתון סימניה דעבד ועבדון קדם קהלה כד שמע אהרן ממלל יהוה ועמה כל סימניה אמר תשבחן לאלה אלהיה ועבוד גוני תמחיה יאי מעמינון עלין למצרים הך תרי מלכיה דעלו לסדם ועלו תרי מלכיה לסדם ברמשה משגרין מפתח אוצר רגזה לגוה ועלו משה ואהרן למצרים ברמשה משגרין מפתח אוצר דינה לגוה מלאכיה הוו משלחין לבישין אלהו משה ואהרן הוו משלחין לבישין שלטנו מלאכיה הוו משלחין למחבל סדם משה ואהרן משלחין למחבלה דמצרים מלאכיה אכלו פטיר לגו סדם משה ואהרן קבעו במצרים חג פטיר מלאכיה הוקדו גוזלין מן תהומה משה ואהרן קטלו פישון ברה דעדן מלאכיה אפקו ללוט בצפרה משה ואהרן אפקו ישראל מקדם צפרה {כט} יקירין יתון {תרתה}<תריה> לעלם ורבותון מלת שומיה וארעה עלו למצרים ולא שאמין בה כלום וטובה עמון בכסי ולא מתעמי ודמכו ביתה ליליה וקרצו {בצפרו}<בצפרה> וכנשו חכימי כנשתה וגלא לון שמה דגלאה לה אלהה וחדו לבביון כד שמעו ממללה אמרו דן לדן הן הוא סימנה דמחכם לן מקרוב פרקנה ועבד סימניה בתר כן קמיון ואימנו כהלון דאלה שגרון וביתה יומה שמעו ראשי עמה וחוו לקהלה ואימנו כותון תמן התשוו כהלון הך יומה דמת בה פרעה מלכה אתנחו וצבעו וביתה יומה אימנו בסימניה דעמו ושמעו דאלה נעיר דלא מנשי כלום ועקדו וסגדו כהלון ואמרו תשבחן ורבואן לאלה אבהתון {ל} מבתר דפרטו עמה מבספרון עלו נבייה ליד פרעה מלכה ואדלא עלו נסבו ארשו ואתה לון הארשו עלו בזרוז וקעמו קדמיו וטובה מימינון וטובה {משמאלו}<משמאלון> בארשו בארשומנך אה מלכה אמר לה אהרן ואנה ממלל קדמיך מלה חדה אכהן אמר יהוה אלהה דישראל שגר ית עמי וישמשני אתלש פרעה כד שמע אהן ממללה וצפה לידון ברגז ואמר מנו אהן מלכה דאתיתון על שמה אנה שמע יומה הדן בכל מלכי עלמה ובשמה דאהן מלכה לא שמעת אלולי אגור לא ימטי בי גנו ארשית במקטלכון ללא תפקון ידע אנה {ליתון}<ליתכון> מתעמין כלום והן קטלתכון כי ימטי בי גנו אנית לוכון במצרים סבלין אזלו לידון אדלא יתקף רגזי בוכון אלו אצטמתו כל מלכי עלמה למסב ישראל מני לא יכלו ומה לוכון אתון עברים נשישים וזעורין בעינה וקלילין אמר לוכון אזלו סבו ישראל ופוקו {לא} כד עמו פרעה מתגבר קמיון נפקו משמעין לגו קהלה כן לא אסכמו תרי נבייה ממללה אלא וכרוזין נפקין במצרים כל ספר דלגו ביספרה פעלין לא יתיהב לון תבן בעבדת לבניה עוד דמית לבניה דהוו עבדין לא יפעת מנון כלום רק יתעצמון רב ממה דהוו ותתחיל עבידתון סגי ממה דהות קרצו בצפרה סבלין איעשה ובכין על מד שרא בון מטיעלין בארע מצרים למקשש קש לתבן למעבד לבניה ומפלחיה מסרפין בון סגי ממה דהוו וקנאתון ראמה וחיולה שריר אמרים וילן ומה עביד לן שרת עלינן עקה רבה עד מותר אה לאוי לא עמינן משה ואהרן סכינן הנפוש נפלנן בארצם רב אתו מטרדנון אמרו לא חזינן לחצה אלא מן יומה {דאתיתון}<דאתו> אקרצו ברנון אמרו מדעיה לית עקה ראמה אלא ולה עקב אניתונו יומה סעדו לית סעדו אלא ולה עקב {לב} רחטו ליד משה ואהרן וקעמו קמיון באפין זעיפין ואמרו לון יחזי יהוה אליכון וידין דאנדיכון לנן כל הדה נשימין הוינן בעובד לבניה כד אתיתון אתחילת עקתן קטילין אנן באדיכון לא ביד עורן אסרתון רחינן בכל ארע מצרים דהדה ביתה למלך מצרים ישלח שת מואן אלף עם כותכון בממללה דמללתון לו הוה בידה חרב קטלנן עך עטף עינה {לג} כד שמע משה ואהרן אהן ממללה הוו בצדו רבה עזר משה ליד יהוה ואמר מהו אהן רזה מטט עלית ליד פרעה ומללת בשמך הבאש לעמה הדן בישה רבה שריר ועמה בתשניק ואתוזף תשניק סגי ממה דהוו ולבט מתחדד כל יום סגי מן יומה דקדמה ואמר יהוה אל משה נביי לא מטרן קריב את עמי בה פליאן רברבן לבה אנה מתקף ובעקבה יתעקר דכרנה וגרמה האנה גלי לך אהן שמה רבה לא גליתה לזכאי עלמה באל שדי אתחזית לאברהם ולבניו ואהן שמה רבה לא גליתה לון דהו שם יקיר מלי כל בריתה והוא צעיד עלמה קיאמי זכאי קטיר <לה> לעלם וליני מנשה לה לעלם דאת {משקי}<משקח> בידי עליון כל עלמה לכן גלית לך שמי רבה {לד} חזי יהבתך אלהים לפרעה ואהרן אחיך יהי נביאך חזי יהבתך אלהים לפרעה בדיל תגבי מנה פריתה לקהלי חזי יהבתך אלהים לפרעה בגלל מאבד קנומה וכל קהלה חזי יהבתך אלהים לפרעה באטרה דיהבת לך תגלי בה פליאן חזי יהבתך אלהים לפרעה בבעותי אבדה וכל עמה כארפו חזי יהבתך אלהים לפרעה יתה אתן באדך חזי יהבתך אלהים לפרעה לא תסע מנה כי בידך יהבתה חזי יהבתך אלהים לפרעה נציח הו קמיך ולית לה סעוד {לה} ביספרה סדיר ואתה הוא ספרה שרי אלף בה דינין לפרעה שמע מני אתה ועזר על אהרן כיי {מתגרם}<מתרגם> קדם מלך מצרים קום לך שרר גרמך אה משה בר ביתי דאנה בעי מקרי קמיך פליאן בראשית דיניה דאתה עבד לקדם פרעה מלך מצרים על את ואהרן לידה וארמי אטרה קמיו יתעבד תנין כמה דאתפך קמיך וערקת מנה כן יהי בפרי עתיד מתעבד ופרעה וכל עבדיו מבלדין מנה כי בידך עמי בה פליאן רברבן וכל דהו מתקף רגזה מתחיל {לו} נשמע למשה ולאהרן מן רזי כתבה והוא אמר לה שרר ית לבך סב אטרה דבידי ועל עמי ליד פרעה מלכה כיתך עביד יתה תנין קדמיו קעמו תריון בזריזו רבה שריר ואתו אל תרי מלכה בעין מיעל לידה שלם לוכון כדו עבדי פרעה בעין אנן מנוכון תנדון לנן ארשו כד עמו יתון קעומי תרחה עלו למסב לון ארשו אה מלכה ארשי לן נימר לך כדו בגלל תרי תלימיה דאתו אליך מציבעד ואמרו לך תשלח ית ישראל עלו קמאי לידך ורישיון מרכנין ומללו עמך בדחלה יומה כד אנון קעמים על תרחה רישיון סקיפין כאריה וכלביה בעין מנך תרשי לון ייעלון אנית בעותך כן הב לון ארשו {לז} אמר לרבניו ולכל סיעת יתוביו מה נתן לון ארשו עד ייעלון חכם אנה לון תרי אחין אנון בזבן מללו עמי ממלל רב מנון לאוי הן תתנון מן מיעלה אמרו יתיביה עד נשמע ממללון ונתן לון האגבו קעומי תרחה ארשו לון ייעלו כיי נשמע ממללון מהו רחטו עבדיה לידון בזרוז ואמרו לון עברו לות מלכה בשלם אה תרי אחיה ואמרו כל מה דאתון בעין מן מימרה {לח} יהי {בעמינון}<מעמינון> עלין ליד פרעה וטובה וחסדה מסמכין לון שעתה דברטו לידה וקעמו קדמיו יהבו לה שלם ולכל יתוביו תלא פרעה עיניו ועמתון קעמין באפין סקיפין סגי ממה דהוו אמר לון אמרו אה תרי אחיה כיי ישמעון כל יתוביה כד עמו יתון יתוביה תמחו מנון תמח רב שריר ואמרו לית אכה כותון לית לגו מצר׳ דמותון מהימנין אנן דאלין טבין לית בון טפשו דגליון מסיד על כסיתון נאירן הך תרי מאורין אנון לקבלך אית דבה תימנו דממללון רב מנון כדו אתון שמעין לון ואתון ידעין אנית הוו טפשין אם לא האנה מרשי לון ימללון כדו כל מה דאנון בעין ממללה עמי אמרו בעותכון אה תרי אחיה והן הוה נהי עלי עבדת {לט} אמרו לו אה מלכה לינן בעין מנך כלום אלא תשמע מנן הך דאמר עבודן אכהן אמר שלח ית ישראל הך מה דאמר בזבנה קדמאה ואנן משגרין בידה כדו לידך בדיל תשלח עמן קהלה ידעין אנן אן ליתן אקרך כלום אלא אנן שלחין מן מרה דכל כלום ענה ואמר אהן מלכה דאתיתון שלחין משמה מהיא פליאתה דבידכון כדו מנה אנית בידכון סימן אי פלי מנה כי עביד קמיכון כותה מד לאוי לא שגרנן לידך אלא בסימן ופלי עד אתה מהימן דו אלה מהימן אלולי ידע דלא אקרך קשט לא שגר בעי מנך אהן עמה משכון הוא {בידה}<בידך> על מלה וזבנה מטי ומשכונה מרה בעי מפרקנה אכה והוא בעי מסינה שוי מסחנה {מ} אמר פרעה אנית סימן או פלי גלותון כדו עמי אנית רזיכון קשיטין אם לא כד שמעו ממללה דפרעה מלכה שרר לבון ואתחילו שריר וארמה אהרן אטרה לקדם פרעה ואתעבד תנין מעמיתה דחלה אסתכל פרעה וכל יתיביה לידה ונפלת עליהם אימה רבה שריר פתח תנינה פמה לכון פרעה הך אתי בעי מבלענה והקים עיניו הך ברקין קבלה הך אתי בעי מוקדתה צפה פרעה לסיעתה ושרי ממלך מה יעבד בפרי אמרו לה יתוביה אה מלכה אנן מצעטרין ואתה הדה פלי רבה כותה לא עמינן מהימנין אנן דלית כותה בכל ארץ מצרים מיום דהות שגר שבי זעק לכל חכימיה כי יחכמונך מהו הדה פליה אנית עבידה דחרשין כי בידון מימרה לך אה מלכה {מא} שמעו מה אגיב לון פרעה ולבה מלי צדו שריר כברזלה ועבדיה דקעמין עלוי ביתה לא ירשון למפוק כדו מתרח ביתה ללבר ידע אנה דאנון מצדעין כותי ולא ירשון מהלכה לא ימינה ולא שמאלה וכל עבדיה דהוו מלבר נפלו על אפיון מן רב דחלתה והן ארמית קל גנו עלי וכל דשמע לי קרי יגן עלי אלו חכמת דאנון עבדין הדה לא יהבת לון ארשו למיעל לידי ולא אתנצלת נפשי דאני כות לעלולי קרב נציע ואמטונה דבביו והוא לא ידע בון {מב} וכד שמעו עבדיה דמלבר הן מלכה מתלחץ בקנומה אתו וקעמו קדמיו ואמרו לו מרחיק אמר לן מה תתריח נעבד אמר זרזו עלי בחכימיה ובחרשיה רעטו בזרוז בדחלה רבה הך ארפות עין ואמרו לון כדו זרזו ליד פרעה מלכה דהוא קעום בבלוד חיול וגויתה מעיסה ורוחה מעיקה קעמו בתרון בתלש חיול ואתו וכד אדיקו על תרח טרח פרעה ועמו יתה וכל עבדיו מרגשין מקפעין מיתין מרב דחלה פסקו ועלו ליד פרעה מלכה ומצאונה מעיס ותנינה קדמיו מתגבר והוא דחל מנה דלא יבלענה ומשה ואהרן הך תרי מאורין אפיון מנירים לגו מדורה דפרעה {מג} וכד אתו חכימיה וחרשיה אמרו לפרעה מלכה לא תדעל מנה קריב הו אזל שרר כדו לבך אמרו מכשפיה יכלין אנן עבדין כותה לא יתגלגון אלין עליך באהן אנחן {עבדיך}<עבדין> כותה קבלך אנית הוו אלין עבדיה דחרשין אנן אנון כבר ראשי חרשיה דהדה בעתה רבה למלך כותך יזע לבה מן מעבד חרשיה כדו נעבד כותה לעניך ואת ידע מנו נצעיה מנן {מד} אזו קרבי דאנה נציח קדם אהן תנינה ליתי נטר לוכון גזריכון אלא מבגלל כות הדה שעתה עבר עלי תמחין ופליאן והך הדה פליתה לא עמית מיומי אלולי דאנה מתפוגג בחזותכון הות רוחי מני מיסרה אנשם קנומך לא תדחלנה כי בידן עובד מה הוא חיול מנה בערימו ארמו אטריון והוו כהלון תנינים סחרתה אסתכל פרעה וכל יתיביה לתניניה דעבדו חרשיה עגלות זהו רבה מותר לא יתגלגון אחיה עלינן צפה תנינה לימינה ולשמאלה ועמה תניניה מכהרין עליו פתח פמה ובלע כהלון הך עטף והתפך על פרעה ובעי מבלענה נמסת גויתה סגי ממה דהות וקעמו חרשיה בבעתה רבה עצפו מעבד כלום מכבש לה ולא יכלו יעבדו לה כלום {מה} כד עמה פרעה חרשיה נצעין צרך ישלם נפשה למשה ולאהרן ואמר לון זרזו אפקו תנינה מביתי רוחי מעגלה מנה ואנה בצער רב וחיול {ודאאון}<ודאתון> בעין כיי עביד לוכון עבדו רוח אריכה כי בעותכון בידיכון קריב הוא רמשה ולא הוה רוח ביומה למימר ולמשמע עמוכון דאהן תנין חיול ולבי מצטדי מנה ורחוי נשישה קבלה אפקותה כדו מקבל צלמי אן אמן שעה קדמי כיי מאת ואנה דחול לא יבלע כלום וכד בלע אטריה אתוזפת צדו כי בלע כל תניניה ולא אתוזף בו כלום והוא אכפן הך הוא בעי מבלעני לית רוחי {שכינה}<שכנה> והוא עמי במדורה כל אברי גויתי רקינין קבלה קשיטה היא הדה פליתה דפרסיכון סימנה מחכם עליה קשט סבותה וזלו ואקרצו בצפרה ואנה אימר לוכון קשטה אנתח אהרן אדה והא הוא אטר הך מה דהוה ישתבח עבוד פליאתה דהוא עבד בעותה בכל מדלה {מו} עם אפי רמשה נפק משה ואהרן ולבביון מלין חדו עמין נצחן אלהון הך הוא מעיני לון ומכבש סניון קמיון בחילה דתקיף נסב פרעה מבתר דנפקו חשבה בישה ואמר לעבדיו אנה בתר נפק מטעיאל בחדו עלוי נהרה והן אתה משה ואהרן בצפרה אמרו לון עזרו מלכה נפיק לקרבה פרעה ממלל בכסי עם עבדיו וחכום כסיאתה מגלי טמירותה ואמר יהוה אל משה אקדם בצפרה {ופקלך}<ופק לך> אל נהרה לזימון פרעה דהוא חשב מפקה למיה בצפרה הך ערק מני דלא יפגעאכון ואמר לה משמי בלב תקיף שגר ית עמי וישמשני ואם מעי את למשגר ית עמי מי נהרה קטיל ואדמה מגלגל ואם מעי את מן משגר ית עמי את מעיק ממללין ומלחץ שתיקין ואם מעי את מן משגר ית עמי כי כל ארע מצרים סתירה בלחצה ואם מעי את משגר ית עמי את מכה קנומך וכל מצראי עמך האנה מעי באטרה דבאדי לנהרה ויתפכון כל מיה דבה לדם {מז} קרצו שלמיה הך דאמר לון מרון ואשקחו פרעה קעום על נהרה אסתכל פרעה ועמתון בפרי וקעם בבלוד רב לית כותה עגל לרבניו ואמר בטמיר עבדנן עובד ולא {אשכרנן}<אשפרנן> נפקת למיה סכית אערק מנון ועד אנון נפקין לזימוני לאכה לאפג דבידון רזה דקסמין יחכמון בון רזי לבביה לא אנשמת רוחי מצדות אתמל והן צדית יומה כי עקתי רבה שלם לך מלכה אמרו נבייה אתינן הכה לידך באגרה מן קשטה כדן אמר יהוה אלהה דעבראי שגר ית עמי וישמשני אתמל אמרת לנן אקדמו בצפרה כיי מגבכון בקשטה אתינן לידך בפרי אמר לנן מה בחשבתך תעבד עמנן אם מחי אתה למשלחה ית עמי דאנן מעין ית נהרה ויתעבד אדם ותשתנק אתה וכל קהלך וכל ארע מצרים לקיה בדילך כל דבה רוח חיים לגו מיה מאת ואנון מתסרין בתפוך אדמה {מח} עבד רוח רמה ולא צבה שמע לון לבה מתקף בדיל דישתנק עבד רוח רמה ולא צבה שמע לון מדעה מתיקר בגלל דיתלחץ עבד רוח רמה ולא צבה שמע לון עבד לשנה מתקשי עדהן דיתלבט עבד רוח רמה ולא צבה שמע לון פמה דישפע רגז יתשקי מי מרה עבד רוח רמה ולא צבה שמע לון ענין מצמח נור יתוקד בה עבד רוח רמה ולא צבה שמע לון קלה מגבר יתעקר דכרנה כד עמו תרי נבייה עצינה דגלה לון עצפו מעבד מד אמר לון מרון {מט} ואמר יהוה אל משה אמר לאהרן נתח ית אדך על נהרה ומחיתה ויהי דם בכל ארע מצרים בעצים ובאבנים שפיר למאתה דקטל קעים בידו ואתעבד רבו בכל ארע מצרים פרעה קעום עלוי נהרה והוא מנכס קבלה ולא יכל דבק לה וקשטה כרז בכסי אה חיבה למה אתה קטיל קעים דלא על סרחיה אנית ברה דעדן יומה הדן קטיל כי מטי לה קעים ויעזר הך מה דהוה ואתה כי מטי לך מתקטל ולא קעים וגנותך מכתבה לדריה איעש רב שריר הוה בכל ארע מצרים שעתה דקטל נהרה וגוזליו גיחון אחיו ודקל ונהר פרת {אשפטו}<אפשטו> נפקין למגבי פריתה כי לא יכלו יאתו לארע מצרים תלו קלה לבראיה דתהו ובהו אנן בעין מנך תגבי פרית אחונן מן פרעה זלו בשלם אמר לון בכסי אנהו גאולה דאדמה גבי לה בעקבה {נ} ואתפנה פרעה ועלל לביתה רוחה מתקפה ורגזה שרי בה ואתפנה פרעה ועלל לביתה דבב לעלמה וסן לבריתה ואתפנה פרעה ועל אל ביתה מבתר דכעס מללין ושתיקין ואתפנה פרעה ועל אל ביתה וכל מצרים עבישין מנה בלחץ ואתפנה פרעה ועל אל ביתה כריך לה חובי קעימין ומאתין שבעה יומים כתרו מצראי משתנקין וגם מתלחצין שריר ומשה ואהרן הך תרי מאורין מנירין בין כוכביה דשרה ואברהם אגרתה תליתה פריסה קמיון יסון יתה ויקרונה קדם מלך מצרים רחטו בה בזרוז רב {וקרותו}<וקרותה> קמיו דהו לא צבי ישמענה {נא} כדן אמר יהוה שלח עמה לידה כיי ישמשה ויעבד ריחותה אם מעי את למשלחתה כי עביד בך פליה רבה האנה מכתש ית כל תחומך בערדניה אמר טובי מלה ליתו מבטל לה יסקו וייעלו לגו ביתך אכלין מזונך ולית בך מכלי יתון ובגבאי מדמכיך ועל ערסאתיך מרטשין אדניך ומנטין שנתך ובתנוריך ובמלשאתך ונפשך מתחלצה ולית דידבקנך ובך ובעמך ובכל שמשיך יסקו ערדניה אה אסידנן בך אדלא תגבי אם לא תשמע קנומך את מכה אביז ממללון ולא שאמון כלום ותקף לבה ולא צבה שמע לון {נב} ואמר יהוה אל משה אמר אל אהרן הנתח ית אדך באטרך על נהריה ותסק ערדניה ותטמר כל ארע מצרים וישתנקו בון דבבי קהלה עבדו נבייה הך דאמר לון עבודון וסלקת ערדניה על כל ארע מצרים רב הו איעשה דהוה יהיב תמן נהרה משרץ {ובתיהיה}<ובתיה> ממלין גויאן בתשניק ונפשאן בלחץ ולבבין עקין כד עמה פרעה דינה מפשר בה זעק לחרשיה יסטונה מנה עבדו בחרשיון כן אתוזף עליו דינה יכלו מחו ולא יכלו יאסו משנת הוא מלכה ומפלין חרשיה דהוא רחיץ עליון נימוסי כל אסאיה דאתין ליד מטענה ישקון לה סמנין דמה דיתאסי ויתון חרשיה אתו ליד מלכון והוא מגעל בדיניה אוזפותה דין כד עמה פרעה הן לית מנון אסו צבע לקדם משה ואהרן צלו ליהוה דאתון סגדין לה כי יסטי מן {עולי}<עלוי> אהן דינה רבה זרזו עלי כדו בצלותה ואנה אשלח עמה וידבחו ליהוה ונפקו תריון וצלו הך מה דאמר וסטו ערדניה מנה ומן שמשיה וחזה פרעה הלא הות נפושה ותקף לבה ולא שמע מנון אמר נכתר על דינה ולא נשלח ית עמה וקשטה הך אמר לה קריב הוא אבדנך {נג} ואמר יהוה למשה ולאהרן בתר כן מחו עפר ארעה ויתעבד כלמין ועבדו כמד פקד יהוה ורחטי כלמיה בכל ארע מצרים כל עפר ארעה הוה כלמין מציקין מללין ומלבטין כל שתיקין חזו חרשיה קנומון נצעין דעצפו מפקה יתון ולא יכלו כד עמו חרשיה קנומון נצעין אמרו לפרעה אצבע אלהים היא לית בחילן נגיח באלהין דנבייה חכם הן אלהון עבוד פליאתה יכלין אנון מסתר ומתקנה ואנן סתרין ולית בן מתקנה מה חנאה מנוכון אמר לון פרעה שרי לי מבטל גזרכון מן עלי לא תדאש נפשך יומה אמתן רשותך עתיד לך מגביאן רברבן מן אהלין ארגז עליון נפקו ושבקותה עכיר ואפיו זעיפן {נד} לא סטה כלמיה מנה עד אמיר לה כי ערבה מזיאן ביד אלה למגביאתך עזר מן טעותך ושלח ישראל ואלא מצרים {מחלבה}<מחבלה> בידה שתק על ממללה ולא שאמה כלום לא אתסכם יומה כי אתה ערבה והכה קפלו רבה אתעמית תמן ערב יקיר מותר משלט על מצראי קבלו רבה אתעמית תמן שותפיו דחם מחבל לבניו ותשחת ארעה מקדם ערבה אכל ילידיון והם קעימין ותשחת הארץ מפני הערב אקנהו בבתיה ואשנתו בבראה כד אתלחץ פרעה מלכה זעק למשה ולאהרן ולבה מלי דחלה מה אתון בעין מפקה מלגו ארע מצרים זלו דבחו לאלהכון בארעה {נה} הגיבו תריון {כחדו}<כחדה> ואמרו אה מלכה לא נרשי למעבד דן מימרה אתון אמרין דלעלמה תרין אחד בשומיה ועורנה בארעה ואנן אמרין לית אלה אלא אחד קני שומיה וארעה לקלומה אתון אמרין דרוחיה {מעברין}<מערבין> בין שתיקיה ובין ממלליה ואנן אמרין בנפשה וברוחה נפשה {לגוייה}<לגויה> ורוחה לממלליה פרנוס בני אדם בנפשה וברוחה ופרנוס {בעין ננוס ונדבח מן בהמהן} <שתיקיה בנפשה מיסתה> אתון אמרין לית שרי מיכל בסר ואנן בעין ננכס ונדבח מן בהמהן אתון סגדין לדמות בהימהן ואנן מקרבין {לאלהון}<לאלהנן> בסר מן בהימהן ארחקו רבה בינן וביניכון לית לאוי לן נדבח אלא לגו מדברה הן ננכס ית גנות מצראי לעיניון כיון בפרי ירגמונן אורע תלתה יומים נהך במדברה ונדבח ליהוה אלה אבהתן צלו כדו ליהוה ואסטו ערבה הדן דאנה מנה אעיש וגויותי מנשה אמרו לו אנן מצלין ומסטין לה מן עלויך ולא תשקר בנן הך דת אלוף {נו} צלה משה קדם יהוה וסטה ערבה ותקף לבה ולא שלח ית עמה כל דהוה דיניה סגין הות על פרעה הוה לבה ראם ומחדת מרדה מבתר אהן דינה חמישה <אשתלחת אד יהוה למקטל> בקניאניון כל דהוה לבה מתקף ומתיקר הוה דינה מתגבר עליו אסיד בה משה ואשתבע לה בזבן דשלח עמה לא יקרב יתה דינה ואמר יהוה למשה ולאהרן סבו לוכון פיח אתונה ודידינה משה צית שומיה ונסב נביה רבה משה פיח אתונה בתר כן וזרקה צית עללה ואתעבד שחין פרחי הוקד פגרי קעימין ואתעמי קלל רב ביני כל מצראי ושתו מרתה {מרתה}דמותה ואנון קעימין ומיתו פגריון ואצטלבי רוחיון ולא יכלו חרשיה למקעם קדם נביה רבה משה דהוו נאדין מקבל שחינה בסרון משלביק לשנון מבלל ונפשאתון מתחלצין וגויהתון סהפאן ופרעה מתקף לבה ולא ישלח ית עמה {נז} ואמר יהוה אל משה הנתח ית אדך צית שומיה ויהי ברד בכל ארע מצרים קטול קניאן ומאבד כל מתוניאן ויהי ברד בכל ארץ מצרים משלי שרשין {ומערטל אי}<ומערטלאי> נופין ויהי ברד בכל ארע מצרים מפל אריסין ומשנת עללאן ויהי ברד בכל ארע מצרים מקנאה דחיביה דלא יימנו באלה הך דהוה בבראה מן אנש סעד בהמתה ונחת עליהון ברדה מתו הך עטף קנאה רבה הות בארע מצרים {אילין}<אילנין> תבירין ועסבין קטילין אשתה מתלקחה בלבה דברדה מוקדה מללין ושתיקין ופרעה מלכה מרב דחלתה אשלם נפשה לנביה רבה משה ואמר יהוה זכאה ואני ועמי סרוחיה צבע קדם משה מלגו עקה רבה ואמר צלי אל יהוה יקץ אהן ברדה וישדך אלין קליה דלבי מצדי מנון ואשגר ית עמה זריז וידבחון ליהוה פרס נביה רבה משה כפיו קדם יהוה וקץ ברדה ומטרה ושדכי קליה {נח} ויקר לבה אף ביתה זבנתה ולא שגר ית עמה כמה פקד יהוה ואמר יהוה אל משה אנתח ית אדך על ארע מצרים ויסק {גויה}<גובה> מגבי למצראי מגביה רבה עד מותר סגי מן שבעתי דיניה דאתקדמו וכד אנתח ית אדה סלק גובה רבה סתר ית חזב ארעה ואקבלת מנה ואמצץ אילניה ורעי עסביה וחרב בתיה ורוקן מזוניה וצקת רוחה דפרעה מלכה מקבלה ועקבה מאתה זעק למשה ולאהרן ואמר צלו ליהוה ויסטי מן עלוי ית מותה הדן שאל משה מרה והגיב שיאלה והפך רוח מערב תקף שריר ועסקה בימה דסוף ותקף לבה ולא שגר ית ברי ישראל {נט} ואמר יהוה אל משה פרס ית אדך צית שומיה ויהי קבל בכל ארע מצרים ועבד משה כמה ארשה לו מרה והנתח אדה והוה קבול עשוש בחזות מצראי תלתה יומין לא עמו בה נור חבוש מרור חבושה דחשכה וכל בני מומה עבישין לגוה בית אסור קפיל לית מתעמי לגוה נאר וכל אסיריה דלגוה נביכים וכל עבראי קבלון נהרה <מניר> עליון ומצראי הך כפילין בפורזל בתרון זרז פרעה ביומה תליתה וזעק למשה ולאהרן וצבע {וצבע} קדמון והוא לא עמי לון ואמר אה משה הפתח בית אסורה דאנה אסור בגוה ואפקי מנה ואנה אפק עמך ממצרים בזרוז פתח נביה רבה משה בית אסורה דחשכה ואפק פרעה וכל מצראי מלגוה קרץ נביה רבה משה בצפרה וקעם קדמיו ואמר לה שגר ית עמה הך מה דאמרת הגיבה פרעה בערימו רבה שבקו {מדלכם}<מדלכון> וזלו דבחו אמר לה משה לית <בנן> נפק אלא בנכסינן דאנן בעין מקרבין מנון קרבנין תקף פרעה לבה ולא צבה למשגרון מן אקרה וזעף משה ואמר לה זל מן עלוי לא תוזף תחזי אפי והן עמיתך אנה מרשי בקטלך ואמר לה אשפיר מה מללת נחת עננה בפרי ושגב ביניון ושמעו קשטה ממלל עם משה {ס} ואמר יהוה אל משה עורי מכתש אחד אנדי על פרעה ועל מצרים ובתר כן ישגרנוכון מבתר אהן דינה עסירה {מפלגות}<כפלגות> ליליה כבודי נחת וקטל כל בכור דלגו ארע מצרים מבכור פרעה היתיב על כרסיה ועד בכור אמתה דאחר רחימה ובכור בהמתה ובכור שביה ותשתמע צבעה רבה לא הוה כותה ולא יהי לעלם עזר נביה רבה משה ממללה על פרעה מלכה מסיד בה עד יהי זכי מנה כדן אמר יהוה אלהה דעלמה שלח ית ברי בכירי ישמשני ואלית משלחנה הלא הוא קטל ברך בכירך וכל בכור דלגו ארעך וייתו כל שמשיך אהלין לידי וישאלוני במפוקה אנה וכל עמה דברגלי ואפק בתר כן ומימר יהוה אתה שבקו יתה לא ישמע כי פליאתי סגי וזבן אבדנה מטי ותקף יהוה ית לב פרעה ולא שגר ית בני ישראל מן ארעה {סא} ואמר יהוה אל משה ולאהרן מבתר אלין דיניה דגעזו ירחה הדן לוכון ריש ירחיה חסול לבטה ושרואה דאנשמותה ירחה הדן לוכון ריש ירחיה מפתח דרחותה וצנוק דפנותה ירחה הדן לוכון ריש ירחיה חסול תשניקה ושרוי רוחה ירחה הדן לוכון ריש ירחיה מעולה דטובה ומפוקה דבישתה ירחה הדן לוכון ריש ירחיה תרח ברכאתה וחתמת קללתה קדמאה הוא לירחי שתה מנה הנגדי כל שניה דעלמה בה ברית עלמה בה הנגבת מי מבולה בה הפכת סדם בה שרית דיניה בה דרית מגדלה בה אנה מחסל לון בה אנה מחרב מצרים לכן אתעבד שרוי לירחיה הך בראשית עבידה שרוי לבריתה ביומה קדמאה ברית שומיה וארעה וביומה תנינה פרסת רקיע רם וביומה תליתה עמרת פתור וצמתת לגוה גוני טבואן וביומה רביעה אקימת ארזין מועדין זבנים לגדלי מרחין וביומה חמישה חזית מן מיה גוני תמחים וביומה אשתיתה אפקת מן ארעה נפשהן מחלפהן וביומה שביעה כללת קדשה ואנשמת לגוה באיקר מדילי ועבדתה חלק לי ואדירת בה ואשכנת שמך עורי תמן שמי ושמך לגוה כחדה דאנה נצבתה ואתה המכלל בה מכן ביומה קדמאה דמן ירחה קדמאה אשמעה ואודהו אנית בה שרית בריאת עלמה כיי כשרי ושרי לכפתון דאצטמתו כהלון לגו פצותה {סב} וקעם נביה רבה משה בכנשת ישראל וחכמון בפצו ואמר לון יעתדו גרמון לזבנה דמפוקה בעסרה לירחה יעתדון דבח קרבנה ויסבון לון בעסירו מן ירחה נקיא שלם בר שתה חזו מה דארשה אלה לנביה רבה משה בעסרה לירחה ועבדה ארש ויהי מכון ארבע יומים עד ארבעה עסר ינכס קרבן ליהוה יומה קדאמה לבריתה דאדם ולתשבחתה דפרדה ובה אתפצה יומה תנינה לעבדתה דאפל דאתעבד ארש לדמעה אפרש יומה תליתה למקרתה דאנוש דבה אתידעת תולדת אדם יומה רביעה לכשרנה דחנוך דאזל בריחות מרה ועברה בקשטה יומה חמישה לנח דאשלם גרמה והוא זכאה בדרה יומה אשתיתה לזכות אברהם דגלה על אדה ארש קיאמה יומה שביעיה לקדושה דיצחק בדיל דאתריח קרבן קדש יומה תמינה לשרירות יעקב דמנה קעם מן שוי לקדשיה היום התשיעי בדיל טהרות יוסף דהוה מלו בחכמת אבהתה היום {הישירי}<העשירי> לתמימות נביותך כי מן פמך ישמעו ועל ידך יאמנו {סג} אלולי נביותך לא אתגלית ולא אשתמע קלי ועלמה עלם אתחזית לטביה דגעזו על יד מלאך לא בגלי קלום גברתי והאנה מתגלי לך ומשמעיך קלי ומרבנך בכל {מקומאתי}<מקומאתה> מכן אקמתך עד תחכמון יומה עסירה דבה יסבון עאנה לקרבנה ויהי דן עובדה בכל עת מתעבד ודכרנה {לעללם}<לעלם> לא בטל דכרן לנביותך דן יומה הך דן עובדה דכרן לפרקנה דעל אדך אתפרקו מן היגע אנשמו ובך {אתברו}<אתרבו> ובשלחיותך אתוקרו ויהי מכון אקרון ארבעה יומים <עד יתעבד בארבעה> עסר אהרן ואלעזר ופינחס תלתה {אתיקרים}<מתיקרים> ומתרבים הך דצמתת בין תריכון באיטבו כן {תצטמו}<תצטמתו> בכשרנה כחדה יומה עסירה לך ודבתרה לאהרן מה דת שמע הו מעלי יומה עסירה לך ודבתרה לאהרן הלבשתך שמי {ואלבשך}<ואלבשתה> שמך יומה עסירה לך ודבתרה לאהרן אתה משרי והוא מחסל אלעזר הכלל בקדש ואתמסר לתניאנותה ויומה יקיר כותה פינחס ירום ויומה דלה הוה ואבוה הוה בטובה כחדה אה עסרה ותלתה הכללו בשלמו אה עסרה ותלתה הכללו ברבו {סד} ייתי בשלם יומה דבה רוחה עד יכלל איקרה וברכתה לגוה ייתי בשלם יומה דבה רוחה דמעד יתגלי קשטה בעלמה ייתי בשלם יומה דרמשה לאלה ויומה לישראל הך מה דאמר הוא הלילה הזה ליהוה תלתה עובדים לגו ליליה הוא עבד מפק כמא דאמר וכפלגות ליליה אנה נפק בגו ארע מצרים ומחזי מה דאמר {ואחזית}<ואחזי ית> אדמה ואקרי כתבין כתיבין {בי}<בה> ואפסה על בתי בני רחומי ואקטל בכורי סנאי ואפיל כל אלהיון וכל סגודיון דאה עובדה דאלה אלהיה בהדה לילתה מה דאמר יהוה וצפרה לעמה מה דאמר ויהי יומה הדן לוכון לדכרן לא יטלטל עד לעלם ייתי בשלם תהבה ויגלי קבלה דאתחיל בעלמה ייתי בשלם {אהבה}<תהבה> ויבד דבביה דכעסו לאלה ייתי בשלם תהבה ויזבח זבחי צדיק לקבל בית אל ייתי בשלם תהבה וינחם יהוה ויגלי רחותה ויזבח ישראל בין רמשיה ייתי בשלם תאבה ויפרק בין בחוריה ובין פסוליה ואהן ארצמה יתפך רוחה {סה} יומה דעבד ארבעה עשר כליל עובד ושרוי עובד וכן אמר לון בין רמשיה יזבחו זבחי אחד שותף לארבעה ברמשה כמעול שמשה כעלתה וזבח תודה לפרקן אבהתה ודבח שלמיה לשלמות בכוריה ודבח חטאתה דאדמה מזריק בין רמשיה יזבח ישראל צנק מדינה ופתח מדינה צנק מדינה דלגוה צדו ופתח מדינה דלגוה חדו רב הוא אלהנן {דאוקן}<דאוקרן> בכן וזעק כן קרבנה פסח לשמה הך מה דאמר פסח הוא ליהוה דפסח על ישראל חדדה בחילה וכן אמר בין רמשיה פסח לא יהי לה חלוף לעלם לא יתעבד בגרם יום ושיור מנה עד צפרה בנורה יתוקד יומה קדמאה זימון קדש ויומה שביעה זימון קדש כל פלענה לא תתעבד מטרה לקדשה ודן מוקרה לפסחה אלולי פסחה לא אתרבה כלום ולא הגלה קדש ולא דערת אנשמו הב בלך תזבח לבר מן זבנה דבה צוך אלה בין רמשיה עבדה תהום ליתו מטלטל לעלם בין רמשיה עלו מלאכיה לסדם ושרו בביתה דלוט מוקרה לאברהם חדד לון לוט פטיר מוקרה למקדומון והבסר בפרקן כד צפה יתון ושרו תפוכה בבתי סגדתון לכן אתו כהלון לות לוט ובלשו גבריה דאתו לידה כד זבח ישראל בין רמשיה שרא דינה לגו בתי מצראי {סו} ישראל חדי בפרקנה והמצרי יגון לאבדנה ישראל זבח וזרק אדמה הך מה דארשה מרה דעלמה ויהי אדמה לוכון סימן על בתיה כיי מחבלה עמי לה וגעז ויהי אדמה לוכון סימן על בתיה כי רגזה עמינה ויפסח ויהי אדמה לוכון סימן על בתיה מלבר ואיקרה דאלה מלגו אלית אנה צריך לסימן אלא עד יהי דכרן לכל דריה גזירת עולם יהי {לדריכן}<לדריכון> ותחגון יתה חג ליהוה לא יתחזי בה חמיר שבעה יומין תיכלון פטיר מן אכל לגוה חמיר יתעקר ולית טובי מקבל לה לעלם מיומה קדמאה ועד יומה שביעה בכל מדוריכון תיכלון פטיר וכדן תיכלון פסחה חרציכון אסירין מסניכון ברגליכון ואטריכון באדיכון בתר כן שלטני נחת וקטל בכורי מצרים מן אנש סעד בהמתה ואתון נפקין ביד רמה מנגדין בעמוד עננה ואשתה מזינין בכל טוב וחסד במני מצרים כספה ודהבה ולבושין אתון מתעתרין בון ובאיקרין רברבין וכל מצראי ריקנין מן קנינין ומן כספה ומן דהבה ומן תכסיאן אלף נביה רבה משה גזירת פסחה ואתא ילפנה לכל קהלה {סז} וזעק משה לכל חכימי ישראל עד ילפנה גזירת פסחה וזעק משה לכל חכימי ישראל יגדון עאנין ויכסון הך מה דאמיר וזעק משה לכל חכימי ישראל יגלון לקהלה מועדה קמאה וזעק משה לכל חכימי ישראל יימרון לכל עמה גדו וסבו לוכון זעקו חכימיה ושמעו בקהלה אפקו עאניה דיהיבין לגו מטרה ועתדו דבחה דשעתה קריבה וקרבה דמחבלה ליליה מסתדר וסבו מסארת אזוב ואדו אדמה על מדיקה ועל תרי פגיאתה כי מחבלה נחת ומחרב כל בית דלית עליו סימן מן אדמה ואזלו ועבדו בני ישראל טליה עתידין ייתו בשעבוד ליד ביספרון ואזלו ועבדו בני ישראל כוכבי אברהם סדירין ברקיעה ואזלו ועבדו בני ישראל עללתה דיצחק גדישה בגרנה ואזלו ועבדו בני ישראל אילניו דיעקב נציבין בפרדיסיה כמה פקד יהוה ית משה וית אהרן כן עבדו ועקדו וסגדו {סח} אתמר לפרעה מלכה ליליה ההיא קרבה ושבה על ברה נטורין מן רמשה והיאץ עליון הן לא ידמכו שעה חדה ופקדון יסדרו קרבה ברגז אן עמיכון תמן חרב שנין קעמו באפיו וכרזו בקל רם אתו נטוריה ובידון חרבין שלופין שנינין וקעמו עלוי בכורה דפרעה דלא ינכס ומחבלה נחת בפלגות ליליה וקטל כל בכוריה ואנון לא ידעין כל {כל}בכור דהוה לגו ארע מצרים אתחבל ביתה ליליה ואלהה דפרעה עם בכורה ויתון נטוריה דקעמין עלויו כד אמטת שעתה נחת מחבלה אפל אלהיה וקטל בכוריה עגלו בתר כן לבכור פרעה אשקחותה קטיל ואדמה לגוה אכשבי רוחיון ואצטערת לבביון כד עמו יתה קטיל ואלהה נפיל {סט} והוה לפלגות ליליה ויהוה קטל בכורין טמאין ואלהין מסיבין והוה בפלגות ליליה ויהוה קטל אילניה דהוו מנציבין על סבה והוה בפלגות ליליה ויהוה קטל קלולעיה דקלעו באילני בישתה והוה בפלגות ליליה ויהוה קטל בכורי דהוו מקרבין לשידים והוה בפלגות ליליה ויהוה קטל אלהין רמין וסגודין אלילין והוה בפלגות ליליה ויהוה קטל כל בכורי מצרים וישראל אקרב וצבע ליהוה והות צבעה רבה בבתי ישראל דיהוה חזה וגלה ית פרקנה והות צבעה רבה בבתי מצראי דיהוה {חזק}<חזה> ושרה באבדנון והות צבעה רבה בבתי ישראל זבחו ושבחו ורבו למרון והות צבעה רבה לגו בתי כל מצראי בתים מחרבין ובכורין קטילין הלא לית בית דלית תמן מית וצבעתה ראמה ומתחילה שריר בניו דחם בקצף רב וקשי ובניו דשם בזהו חיולה בכורי חם קטילין ובכורי ישראל מתקדשין בתרון פרדיס חם מחרב ברגזה ופרדיס שם מפרנס בטובה {אלהה}<אלהיה> דחם מפלין בדינה ואלה דשם מתרבי ומתרומם דגן דחם עביד בפרי ביש ואדגנה דשם עביד בפרי רטיב ממלכותה דחם חסילה ומלכותה דשם משריה הלא לית בית דלית תמן מית נהרה מסתלק מנון וחשכה רמי לגון הלא לית בית דלית {תמת}<תמן> מית דרשה דתרח רגזה פתיח בדיל הלא לית בית דלית תמן מית {אלפותה}<אפלותה> דסדם מפלה עליון {ע} וכד שקחו כל מצראי בכוריון קטלין אתו כהלון ליד פרעה מלכה וצבעו קדמיו צבעה רבה עד מותר ואמרו לה שלח ית עמה הדן כי משה ואהרן מצלין בבראה קעמין מתחננין קדם אלהון עגלו בתרון ועמו שליחיה דמשתלחין לון מן אקר פרעה מלכה בזריזו רבה קעמו קדמיו ורשותה מכבשה וטרחותה מרכנה שעתה דעלו לגו מן תרחה אמלא מדורה נהר מן חזון אמר לון פרעה בנפש מעיסה פוקו מגו עמי אתון וכל קהלכון זרזו נבייה משה ואהרן כד אמר לון פרעה פוקו מגו עמי אתו משמעין לכנשת ישראל קומו פוקו בשלם לית הוה רוח אריכה תקפו מצראי עליון בחרון בזרוז משלחתון מן ארעה שעלו מנון כל דבעת נפשהתון ונפקו ואנון לבישין שעילה מרירה עד מותר מוקדה ודריה ורביתה קעמה שעילה מרירה עד מותר רוקנת משיאלה ואפלת שעולה שעילה מרירה עד מותר על שעולה ועל משיאלה שעילה מרירה עד מותר אדירת ריקה במדורה דמשיאלה שעילה מרירה עד מותר על שעולה עובה דלא ממחקה מלגוה הות רוקנות מצראי ומנה הות מפולית ישראל ורוקנו למצראי אתמר למשיאלה ופקד עליון חובין <אתמר לשעולה> ארורה היא {שעולה הדו}<הדה שעילתה> לעלם דחדדת לן עון דלא ממחק {עא} ונטלו בני ישראל {מרעמס}<מרעמסס> אל סכות עננה עליון ואשתה קמיון ושת מואן דאלף לבישין {עבודה}<שעבודה> וטובה וחסדה מסמכין לון תמן קביעה הות סכות על שביל רבה אתר לותו כל געוזיו חסידין הוו כוכביו דאברהם ונהירין הוו גוזליה דשרה מכללין הוו רביו דיצחק משכללין הוו אלימיה דרחל שפירין הוו ארזיו דיעקב וסדירין הוו סדריה דלאה דמיה הות סכות לגן עדן ובני ישראל אילניה דבה דמיה הות בי אשתבעת לתיבו וגוזלי שרה בקנוניה ודכרה דיצחק מטיעאל לגוה מנכש בקרניו כל דמכה לון עללתה דבי אשתבעת מדגנה ומצמתה ומגדשה באדרעה דטובה ומכנשה ביד תלתה אריסין יקירין סיעגין בתלתה סיעגין רברבין עננה ואשתה ורוח קדשה אחד נגד ואחד מניר ואחד מנפנף עללה טבה דלית סוף לרבותה זריעה בפלשתים ומדגנה בארע מצרים והות מפרנסה מבתר דאזדרעת ארבע מאות שנה ושלשים שנה אתקלי שניה במוזני קשט פלגון בארע מצרים ופלגון בארץ כנען לסכום אלין שניה אתכנשת ואתעבדת כרי במישרי סכות טבין הוו יתון אריסי רחותה דשפרת רבותון בין בוראיה {עב} ים סוף הוה כרז לון במשתוק עברו בשלם ליני עתיד מסגר מי מרה הוה כרז לון במשתוק אתו בזריזו כיי מתחלי מנה הך אמר לון במשתוק זרזו דאנה נחת לסחדכון תקפה הוה כרז לון במשתוקה אתו {בשריריו}<בשרירו> ליתי עתיד עצי גבעה הוה כרז לון במשתוק פוקו ולא תדחלו דעלי נצחן רב טור סיני הוה כרז לון במשתוק אתיכון חדין טליה דרחותה ירדנה הוה כרז לון במשתוק עברו חדין עתיד אנה מנגב טורה טבה הוה כרז לון במשתוק אסקו בשלם קראי ברכתה גלגליה הוו כרזין לון במשתוק אתקדמו כדו סדרי רחותה מישר חזוה הוה כרז לון במשתוק טעילו בזהו מאורי זכותה כל אלין הוו בעין מעמינון והוו מתחמדין זימונה בון {עג} ברעמסס דבחו ואל סכות נטלו ובעו המפוק מנה לא יכלו קעם עמוד עננה ואשתה קמיון דלא יפקון מן תחומה דסכות ומשה ואהרן עמין ודחלין וכל קהלה מבלדין מהו אהן רזה אמר משה לאהרן דחכים דבקהלה עביד סכלה נזעק לחכימיה <אמרו> דן לדן כיינן מרערין על אהן שפטה אתו חכימיה ליד משה ואהרון ולבביון מלין צדו טעילו בשלם חכימי כנשתה ושאלו בכל שבט מהו אף אהן רזה ליתי מהימן דחרשין יכלין מכפת בחרשין בניה דשבעותה לית אהן {אל}<אלא> רז ולא קעמנן עליו קריב הוא קשטה גלי לה משלם אפסקו חכימיה {בעיני}<ביני> קהלה ושרו שאלין כל שבט ושבט {עד} וכד ארמו קלה לגו שבט אשר נפקת שרח לידון מזרזה לית לוכון כלום ביש האנה מפרסיה לוכון מהו אהן רזה סמכו בה שוי ואתו בה ליד נביה רבה משה וקעמת קדמיו והוא הך זהרה במלאו <אמרת> שלם עליך נביה רבה יקירון דאנשה שמע מני אהן ממללה דאת בלש ישר לון אלהין דאנהרו לעביבי ואתון נשיכונה אלולי קעמו עמוד עננה ועמוד אשתה הויכון נפקין והו שביק במצרים נהרה אנה ליומה דמית לגוה והו משבע לכל עמה הן יסקון גרמיו מדן עמון אמר לה נביה רבה משה שפיר ליך שרח נהירתין דאנשיה מן יומה ולעל תתנין רבותיך אתרמי קלה בין קהלה ואתמר לון הן יוסף אתי מסק מן אכה עמן הלכת שרח וכל שבט אפרים פעלאתה ומשה ואהרן בתרון הלכין עד אתת לאתרה דהוא טמיר לגוה וקעמת תמן וגלו על ארונה וסבלותה בפרי ופרקת שרח למשה ולאהרן {עה} פתח נביה רבה משה ארונה בימינה וגען עליו ונשק לה ובכי ושרי ביתה שעתה מבכי לה ואמר ניחח רוחך יקירה דבית אביו וכל קהלה קעום מבכי לה ואמר ניחח רוחך יוסף מסחן חרותה ונביה רבה משה תלי קלה ואמר לה יוסף התדע רוחך דאתה בידי סביל ושת מואן דאלף מקלסין גרמך ועננה ואשתה נגידין קדמיך ונופיה דמנך עבידין סבוליך לסכום מאה שנה וארבעים שנה אתה טמיר לגו ארץ מצרים ובתר כל אלין שניה גליך בגלל מסקאתך אל ארעה דפסיקה לך ניחח רוחך דלך ברה דפרותה יוסף מלכה לבוש חרותה דעביד לך רבו רבה וחיולה ואף איקר וגלגין בחייך ובתר מותך בחייך מגלג בשלם וסגדו לך בני {דאשתיה}<דאנשיה> ובתר מותך את מגלג סגי {מגן}<מכן> כד אסכם נביה רבה משה מן מבכי לה אמר לבית אפרים סבולתה אתון קדם יהושע וסבלה וכרז ואמר ניחה רוחך אבאה יקירה דבית אביו {עו} שעתה דאסתבל ביד בניו הלך עננה ואשתה קמיון ונטלו מן סכות ושרו באתם קריבין לתרח מדברה ביום ההוא כרז אלה למשה כון ית עמה לקדם פם חירתה בין מגדלה ובין ימה לפני בעל צפון ואנה מגיח עליון תמן ברחמו רבה דאנה בעי מיפך לף פרעה עליון עד ירדף בתרון וגנותה תגלי ידע אנה כי אמיר לה במצרים עבישין אנון בארעה צניק עליון קפרה קום רדף בתרון כיינן מעזרין יתון לתשמישן כד חסלו מצראי ממקבר בניון אתעירו מן שנתה דצוקתון אתו ליד פרעה מלכה ואמרו לה מה דאה עבדנן שגרנן ישראל קום אסר מרכביך כהלן נרדף עמך עד נעזרנון לתשמישותן עבדין אנון לנן ולאבהתן מקמינן למה שבקנון נפקין מן מצרים ועוד דמה דנעזר חנאה דבידון דשעלו יתה מנן ושבקו {יתה}<יתן> ריקנין {עז} נפקו כרוזין בארע מצרים אתכנשו עלולי קרבה אסר ית מרכביה ועמה נסב עמה ולבה מתקף {במעזה}<במעזרה> עמה ושת מון רכב בחור אזדיאן עמה לקרבה כל רכב מצרים ותליתאין על כלה ורדפו בתר ישראל ומטו בון ואנון שרין על ימה דסוף קעם פרעה מלכה קדם בעל צפון ואקרב לה קרבן דהוה בעל צפון אלה מן יתון אלהיה דהוה רחיץ עליון רב הוה תלישה דקעמו בה תלישין ואנין מעזרין אל מצרים אמרו אל משה מרב דחלתה חכם דאת קטולה דישראל הך אנן עבדין ומה בחשבהתן נחשב דבבה בתרן וימה קמינן לא מללנן עמך במצרים למימר גט ניא מנן ונשמש מצראי מה דאה עבדת לנן במפוקן ממצרים כי כהלן קטילין כארפות עין ואמר משה לעמה לא תדחלו ליתכון חזין מצראי עד לעלם וחזו ית פצות יהוה יהוה יגיח לוכון ואתון תשתקון בתר כן נסב משה ארשו מן מרה דעלמה ואקש לימה באטרה שעתה פתח ימה דסוף קמיון הלכו ועננה וכבודה נגדין לון ירוממון טליה דרחותה דאתיבש ימה קמיון והלכו לגוה ועלו מצראי בתרון ואצטנק עליון ולא נפקו מנה {עח} עסרה זבנים אתקטלו מצראי בימה בדיל דכפרו בעסרתי פליאתה מרכבת פרעה וחיליו זרגל בימה אדמה שפיך בה הך נהרה דמצרים תהומיה כסתון הך מד כסתון ארדעניה נחתו בצברה כות כיפה הך מה דהוו כלמיה נעתין בבסרון שגרת רגזך אכלון כקסה הך דהוה ערבה אכל פגריון וברוח אפך אתערמו מיה הך דהות אד יהוה מנערה בהמהתון נצבו כמו נד נאזלים הך דהוו קעמין בדינה דשחינה קפעו תהומיה בלבה דימה הך דהוה ברדה מקפע לון בבראה נשפת ברוחך כסנון ימה הך מד כסהון עננה דגובה טמעו כעברה במים אסינים הך מד טמעו בחשך קפיל אנתחת ימינך בלעתון ארעה הך מד בלע מחבלה רוחי בכוריון עסרה זבנין כפרו במצרים ועסרה זבנים אתקטלו בים וישראל נפק ביד רמה וגעז ביבשה ונביה רבה משה אשיר וכל ישראל עמה לאלה אלהיה ורב כל רברביה תכבד תתרומם אה עבוד פליאתה דאת ממן ומורך עד לעלם וברוך אלהינו לעולם וברוך שמו לעלם לית אלה אלא אחד הספר השני על תחומי מעין עדן ולו עוד רצון יהוה עליו {א} על תחומי מעין עדן חיי עולם נעמד בבוננו למשתי מן מימיו צמאים אנחנו למימי חיים והם לפנינו נהרים גדלים ברוך האלהים אשר הביא מיני הבוראים בגלל האדם יקירה היא הצורה דעל דמות האלהים צורת הלבב אין צורת התאר פלג מיני החיה לארבעה חלקים שלשה מבגלל החלק הרביעי מזה שם גויתה בחכמתו נציבה עד תהי מלואה לאופע הלבב לא יקום עד אחד באיש מזה נתן תורה תמימה לעבדיו חיים וארך ימים כי במשמרה תשק הנפש ועל פי הנפש ישק הפגר וכמה בנפש קמות אנוש כן בתורה קמות הנפש תמידה כי לא על הלחם לבדו יחיה האדם כי על כל מוצא פי יהוה יחיה האדם {ב} אדכיר לטב עד לעלם נביה רבה משה דפתח לנו גן עדן התורה ובגללה פרק שבטי יעקב שמש יצחק כוכבי אברהם קעומי החלק השלישי ענות מאה וארבעים שנה מן ארבע מאות שנה כי היה עמון חשבן ארבע מאות שנה ועל כלותה יצאו מלכים וכאשר ראו מלאת השנים וינחו ויצעקו דרשו הרוח ויזכר אלהים את בריתו את אברהם ואת יצחק ואת יעקב כן בן למך כרז על מלאת חמשים ומאת יום זכרו אלהים בן שמנים שנה אתנבה משה בן שמנים שנה למלאות לבבו ומלאת דעתו לו {ג} שלשה כלות בנביותו אתגלו שם יהוה הנכבד והמופת והכהן שלש פעמים אמנו ביהוה ובמשה ולא שוו באימנותון הראישונה כד עבד במצרים תלתי סימניה לחזות כהלון אימנו ולא אתקוממו רק סרו ואמרו יחזי יהוה עליכון וידין והשנית חזו פליאתה דעבד במצרים ולא אמנו רק סרו עד מאד ואמרו לקחתנו למות במדבר והשלישית ראו רב ממד ראו מופתים בים סוף כהם לא נבראו רב הוא קהלה קדישה דיצא מכור הברזל על יד נביא צדיק במופתים גדלים בעד משמר תורה תמימה מן מעון הקדש ירדת {ד} ארבעתי אקרי העולם שרתו לקהל יהוה מיום דבא משה עליו השלום אל הר האלהים חוריבה ושלחהו יהוה במופתים רמים נקם למצרים ופרקן לצבאות יהוה שלשה פעמים גלים צאת האש הגדלה מאת יהוה מן השמים לשרת בני עבדיו מן חוריב עד מדבר שור רוחיה עשרה פעמים שרתו שבטי רחותה וצררו איוביהון עד {בים}<מוצאם מים> סוף והמים ארבעה עשר פעמים שרתם עד מדבר שור ועפרה עוד שרתם ששה פעמים כי כל אלין ידעים להם בבינה מבדילים בין אהבים ובין איובים כל עבדי יהוה שמחים בעבדות אלהים כי גדול יהוה מכל האלהים {ה} העקרים שלשה ושלשים פעמה נצרו אהבים וצררו איובים אש הכבוד אשר נראה למשה בסנה בגלל פרקן שבטיה ואש ברדה אשר אתלקחת שם רחמים לעבראי ונקם למצראי והאש דגלת בין גללי ימה דסוף אכלת איובי אלהים וישראל אלה השלשה הפעמים אשר שרתת אש יהוה לעבדי יהוה אלהים {ו} והרוח אשר שרתת עשרה פעמים למשמע פתרונה הנבונים יאזינו הראישון נשא עופים רמים לטרף שנאי אלהים במכות הערב השני הרוח דשחת עד הביא דבר כבד במקנה מצרים השלישי פרש השחין מיד משה בכל ארץ מצרים הרביעי נשא את הארבה ואנחה בכל גבול מצרים עד אכל אשר הותיר הברד החמישי רוח ים חזק מאד נשא הרבה ועסקה בים סוף הששי הביא חשך בעיני מצרים עד לא קמו איש מתחתיו שלשת ימים השביעי הוליך יהוה את הים ברוח קדים כל הלילה וישם את הים לחרבה השמיני ברוח אפו נערמו המים היה להם הרוח כות אדנים התשיעי השיב הים לאיתנו אסרה ואשרה למות ולשלום העשירי נשב ברוח כבודו כסהמו ים בתר פליטות עבדיו לכן לאוי נימר הגדלות לך יהוה עשה הנפלאות מי יעשה כמעשיך וכגבורותיך {ז} ופעמות הארץ הששה נספרה למוסף חכמה לכל דרוש הראש מטה משה פני משה היה נחש בה רז מודיע כי פרעה בידו השני לפני פרעה היה {נחש}<תנין> ובלע מקילות ולא אוזף ולא בצר השלישי כל עפר הארץ היה כנים נקם למצרים ואנשמה לכל העברים מן דמית לבניה הרביעי כל חית הארץ באת מן היער אל העיר לטרף הרשעים החמישי פיח הכבשן פרשה משה שחין {פיח}<פרח> אבעבעות הששי ארץ ימה דסוף בלעת הדבב נטית ימינך תבלעמו הארץ הגדלות לך יהוה עשה התמחות אדכיר לטב משה איש האלהים אשר הושיע קהל עבראי בפי יהוה וגאות רבותו ולא קעם ולא יקום כותו עד לעלם {ח} ארבעה עשר פעמות המים על ידו שרתו צבאות יהוה הראש לקח ממימי היאר ושפך ביבשה לעיני עמה עד יאמנו וידעו כי כזה ישתפך דם דבבה הגדלות לך יהוה שמר הברית והחסד כי גדול יהוה מכל האלהים השני הפך מי היאר לדם נקם למצרים ואזדמן בזה המופת עשרה מופתים רמים בון אנשמה לעבדי יהוה עד ידעו שנאיהם כי גדול יהוה מכל האלהים השלישי המים אשר היה בכל ארץ {מרים}<מצרים> לדם אדם וימלאו שבעת ימים לא יכלו לשתות מן המים והיה לעבראי מים חיים מים אחד היה מדון למצרים וחיים לבני העברים כי גדול יהוה מכל האלהים הרביעי שב הדם אל מיה אחרי שבעת ימים ושרץ צפרדעים חדשים מן שעתם שרצו ועלו גדודים גדודים במקומות המצרים שרצים דלים עד מאד הך היה להם בינה עד שפטו בצדק בין אהבים ובין איובים בם כנעו מלכים ושפלו גבורים כי גדול יהוה מכל האלהים החמישי המטיר ברד ועמו נתן קולות רבות עד מאד ותהלך אש ארצה ואמיר הן אשתה בלבה דברדה ומי הברד סוביב בה ואמיר הן האש בין הברד על ארץ מצרים לפידים מוקדים הגדלות לעשה כל זה כי גדול יהוה מכל האלהים הששי נבקע ים סוף כאשר ראה ים נביותה על פי יהוה והיה בתוכו דרך מכונה לצבאות יהוה מופת לא הוה ולא יהי כותה לעלם כי גדול יהוה מכל האלהים השביעי אתעבדת מיה חומות רמות {בעיני}<ביני> שבטיה ההלכים וכמו נד נערמו מעלה למשמר דרך ישראל עד ילכו בה בשלם כי גדול יהוה מכל האלהים השמיני אתיפך יביש וישם את הים לחרבה הך לא הוה מים בו הלך מיום דאתברא עד לא ינכה ישראל מהלכותו בו לאלהים נתן גדלות כי גדול יהוה מכל האלהים התשיעי התחלפת תשבית כל המים בים סוף היו יעלו עד מאד מלמטה עד לעל כי תשבית המים ידרש מלמעלה עד מטה והמים היה עמד שורים לשמר השבטים ברוך מר הגדלה כי גדול יהוה מכל האלהים העשירי המים בעת ההיא הוקם שופט צדק שפט בין צדיק ורשע והפך הרשע לפניו וקטלו במיני המכות ופרק הצדיק ממנו והבדיל בין זה ובין זה בפי יהוה הגדול כי גדול יהוה מכל האלהים האחד עשר כד צאו ממו עבדי יהוה ומצרים נסעים לקראתו ואסר אפן מרכבתו הפך חומות פניהם עד פשר ראשם באסור דרשו הרוח ולא מצאו שם כלם ידעו כי גדול יהוה מכל האלהים השנים עשר הים שב לאיתנו לפני פרעה וכל עבדיו וכלם חיים יראו ולית להם רחב לרוח ונשאם יהוה ברוח עד ראו בני ישראל שלומים על שפת הים ואחרי זה צללו כמו אבן כי גדול יהוה מכל האלהים השלש עשר נשמע קולו מכל הפאתים שעתה דהלכו המים עד שמעו העמים ובזה הודע נביה רבה משה בנביותו בקצת אז ישר הדבר למי ישמע מודע כי גדול יהוה מכל האלהים הרביעי עשר נסגר המים על פרעה ועל כל עמו לא נשאר בהם עד אחד וכל ישראל צאו מלכים בתר דהוו עבדים חדים בפדיון מודין למרה דעלמה אלהה דאברהם ויצחק ויעקב דזכר להם קיאמון ואמנו ביהוה ובמשה עבדו אלה השלשה והשלשים אשר שרתו ישראל והמיתו כל המצרים {ט} ומה הוה יהי מעמי נביה רבה משה קעם על ימה ממלל עם פרעה והוא מתקף לבה לבישתה אמר לה משה אה פרעה ארף רשעותך ואנשם שבק בישתך וגרשה מן לבך חזי כל מכויאתה דאתעבדו גזוי למרדך צפי סרועיה דגעזו קמיך קין וגזותיו וברה ומה עביד לה וכן דרי מבולה ומגדלאי ומה שרא בון ונמרודה דרבה צדותה וגברי סדם ויקידתון הן הוה בך מלקי חלקי מיני דיניה מזדיאנין לך אבדנה בלישך לקדמך הוא נפק ואלה זכי מנך במד בך עביד קטול נפשך אתה ודבב לגרמך אתעבדת מליך אנון מאבדין לך עובדיך אנון משנקין לך לעובדי הרע צמתה סב גזוי כלה בקשט מן זרע בישאן קצר כובין {י} ולבה דפרעה מתקף ואבדנה הך אמר לה אתי אתגזי ווילך פרעה בישה ומה עבדת בנפשך לאהן אזל מדעך המזל מן עבד בישאתה חלקה הך יהי לה קוממו בעלמה וילה פרעה בישה ומה עתיד לה ביד נביה רבה משה לה אמר משה אישה האן קסמיה ייתון יחזון יתי אכהן הך אנה מאבדך בפי מרי מה אמרו לך דאני לגו ימה אביד בידון בדיל מרבאתון יומם יחזון מנו דיאבד בימה {ויתעבסון}<ויתבעסון> הן מרן דו גדול זל אה חיב וכון כרמך {כיינן}<כיינך> תחזי גזוי כל עובדיך ומרן מאבדנך בגוני תשניקיה אנית קסמיה אמרו לך דאנה אביד בימה מרי חכמני דאתה בה תאבד ותעמי אידן ממלל יהי קשט ממלל קסמיה אי ממלל מרן {יא} נסתכל ימה ונשמע לה הך הו אמר עסלי ממעבד מה יכעס לקשטה לא אתברית למרד ולא לתמרי אלא לשעבוד למימר קשטה ונביה רבה משה אמר לימה אשדך כיינך מתעבד דיאן תדין בקשט וימה כאמר למשה בארכנו מה דאתה מרשי לי ליתי יכל עצינך דאתה חכמת ביד קשטה מן שרוי דבראתך מרך גדלך וחילך על כלה בגוי אתרמית ואתה טלי ואמתן יתי קשטה עד אסתבלת מני ומשה כאמר לה בארשותה דקשטה רבה דתמן הגלה אכהן אתחדד אנית לגוך נגלא סימן אחד בגללי כי בידי בגוך סימנים תתעבד אנית סבלתני ואנה טלי כייך סבל לי וכל רבבות קדשה עמי אנית מצרים הבלדת ואנה בך רמי כיי תבלד ואנה בך געז אנית מצרים השדכת ביד קסמיה כינה מתחרבה ביד קשיטיה אנית פרעה חדי במלי גדפים כינה אביד במלי צדיקים אשדך אה ימה כיינן לידך אתין ומרן אקימך דיאן תדין בקשט וימה כאמור אה טובי בכן דתשקחת מלוא במד לי ירשי ליתי מתרשי אלא במד קשטה רחם ודיהי מלוך בכן מתבסר בכל ומשה הך אמר לה אשדך כינך מתרים במד בך מתעבד מפצי ומאבד אה איקר יתיר מתרים בתריה ביני כל בוראיה דכל אמי עלמה לא חזו אהן ולא שמעו דאהן אתעבד כי פרעה אתרבה בבישו יתרה והגדל בה על בישיה דגעזו מכן מגביה יתר על כלה {יב} נסכת לימה ונשמע הך הו ממלל עם נביה רבה משה בדיל פרעה דצמת כל תועבאתה לית בי מטמי לה ובעמה ולא תהי דכהותי קבר לון לעלם הגיבה נביה רבה משה מה אתה מצמת טבין כיתך קטול בישיה ימה הך אמר מן צמת גנואן הך יתעבד קברה בי משה הך אמר לה הן אצטדיך בון כיתך חדי בשלמות בני זכאי ימה הך אמר הוי אנה קבר לטמא בגוני טמואן מה חנאה במגוז טביה משה כאמור לה מדמי מגוזון למי נדה קדש מדכי מכל טמא תמן שתק ימה לקבל אלין מליה וחכם דו מתבחר לכן {יג} תמן קשטה לישראל בשלם אתון סבלין לי ואנה מרבי יתכון רחמיה אמרים לון לינן פסחים מנוכון {אם}<אך> נוקרנוכון האן תיזלון עמוד עננה מרבי חנותיכון עד לא יתחזי לוכון מום עמוד אשתה מניר לון עד יתגלי מנון כל גשוש מלאכיה אף הלכין עמון מאבדין בישיה דיקומו קדמון כבודה רבה מגיח עליון וגלי רבותון ביני כל אמיה שרי ימה ממלל עם ישראל ממלל מרבי למן דבעי יילף אתי בשלם עמה קדישה עבר בי בשלם דקמיך כרוזים חיולים ורמים אתי בשלם אה מן הדמי לאבהתה והגלה אלה ופרקה בחילה אה נגודים טבים קמיך מרגלים עד תגוז בשלם ותמלך בקשט אתי בשלם ולא תשתפל דאנה כדו עתיד למגוזך בגוי {יד} עזר נביה רבה משה ממללה עם פרעה ומצראי מה דן מיתיה דאתיכון כדו עתיד לוכון מגוי לית יקום בה אלא אתון וכל ההלך בתרכון עמו נביה רבה משה דאתחיל רבינה תלא אדה על ימה ברבו {רבו}<רבה> עמו אדה דאתעבדת כרי לסימניה מתליה על ימה דסוף ברבו רבה עמו פמה דקדש מיום דאתברא אתרבה קדושה מיום דאזדעק ושבח למרה כד תלא אדה על ימה ופלגה אה אימה רבה לבשה ימה כד תלא משה אדה עליו ומללה ברבו השדך למי בך {יגוזי}<יגוז> הגיבה בדחלה רבה וארכנו יתרה פי מרי ליתי מעלם עליו כיתי עסרתיתה דשרת בי מן רמשה עד צפרה מלתה דקות מימי ואורה דבי אניר ורוחה {דנפשי}<דנשפי> ואשתה דיבשת יתי וסימניה דבקעוני ואותתיה דסגרו יתי ובריאתה דנדנדוני וקדומה {דנגבותי}<דנגבתי> ורגזה דבי שרי ואפילותה דאתעבדת ריש {לך}<לכל> דהוה ומשה הך אמר לה לא תצטעדי מן הדה אלולי אתבחרת לכן לא הזדמן בך ואנתח משה ית אדה על ימה וקשטה כאמור לה רבותך תתני בכל דרי עלמה {טו} כד אנתח משה אדה על ימה ארתתו כסיאתה וגליאתה וקעם עלמה תמן בדחלה לית כותה ועלל משה וכבודה קמיו מרבי מגוזה לגו ימה דסוף עמו כמה בין תרין עללו משה עלל ופרעה עלל משה עלל אלהותה מרביה יתה פרעה עלל אלהותה מהבידה לה משה עלל כבודה מחדי לבה פרעה עלל כבודה מצדי לבה משה עלל זכותה בה חדיה פרעה עלל זכותה מאבדה לה משה עלל מלאכיה מרבין לה פרעה עלל מלאכיה משנקין לה רבין משה יתר על כל אנש וכן מרה הסיד עליו כד עלל משה וישראל בימה אצטמת רוחה ואזדמן לקדמון וכד עלל פרעה ומצראי בימה אזדמן דינה לקדמון {טז} עמו נביות משה הך הו משרי למקרי מקרא אנוש דרבה בה בקשטה טטע שרי למקרי בשם יהוה בריש שירתה טטע מדי ט עבידה פרדיס גדיל קשטה אמרה ואברהם חדדה ויטע יהוה אלהים קשטה אמר ויטע אברהם אשל קשטה כתב כן שרי משה ואמר בגו ימה ועבד שירתה פרדיס כלה תשבחן אמר טטע לגדל פרדיס טב {אילנו}<אילניו> חיים ועורי שרי קרי מלת אז בריאתה אתחדדת אכה אז צמת בה בראשית ושבתה קוממו יתרה כהלה איטבו הלא אקימו אלה על אקר בריאתה מכן שרי וקרי ברבו אז בראשית פתח כלה איטבו שבתה מדינה כהלה ברכה בראשית אקר כהלה רוח שבתה אתר כהלה קדיש אכה מדע משה התחזי לעלמה וזאן לקעימיה ולמאתיה דעה {יז} ועזר ואמר ישיר מלה גדילה ליתה מתחלפה אה מלין רמין נהר מניר אז ישיר בריה ואשמעה אז רזה גדיל דמס לא יסתתר בראשית חדדת ושבתה הגלת וברית אברהם במספר ז הגלה עמי מלת ישר דשרא בה נביה רבה משה ועבדה מגן באפי כל ערוי חמש מאות ועשרה צמתת תלתה חלקים שני גירותה דלאהבהתה ושני עבדותה לבניון ושני נביותה דבה אמטה משה להדה מיתוביתה {יח} ועורי אז ישיר נביה רבה משה וכל בני ישראל עמה אזדמן אכה שיאלה בה נשאל זקני העם הנועדים למשמע חכמה המופתים אשר עשה אלהים במצרים על יד משה עבדו היו פני המופתים אשר בים סוף אתעשו במצרים לעיני ישראל ולמה קדם מופתי ים סוף על מופתי מצרים בהדה שירתה וירא ישראל את מצרים מת על שפת הים מן היד הגדלה אשר עשה יהוה במצרים פתרון הדה שיאלתה דאנון לא התהלכו מהימנין באלה ובמשה עבדו וכאשר ראו מעשה יהוה ומופתיו בים ומות כל מצראי אימנו ביהוה ובמשה עבדו אחרי מות מצראי באף ובחמה נשאם על פני מי הים והתמח כי שם פניהם אל מעלה למען יראו אתם ישראל וכד עמותון צללו ולא חזותון עוד אז ישר משה ובני ישראל את השירה הזאת ליהוה כלם זכר מלת ישר מכל מלי תשבחתה כי היא מאספה למלי התשבחן {יט} יתוב רב עד מותר יתוב משה ובני ישראל בשירה הזאת על ימה היה משה על ימה עמד ופניו מתפני אל הרגריזים בית אל וכל זקני ישראל אחריו עמדים ובתר הזקנים כל בני ישראל ומשה הנביא ישיר השירה חלק חלק כאשר יכלה מכל חלק ידם והזקנים כלם יענו במימר אשירו ליהוה כי גוי גאה סוס ורכבו רמה בים וכל ישראל יאמרו עזי וזמרתי ויהי לי לישועה עד יהוה גבור במלחמה יהוה שמו וידמו והנביא משה יחל ישיר כן היתה מרים תשיר ותאמר שירו ליהוה עם הזקנים ונשיה יימרון עם בני ישראל עזי וזמרתי עד תמה כי גוי גאה הם פרעה ורכבו דרמת גאותון על בני ישראל סוס ורכבו רמה בים {כ} כד שרו מצראי על ימה אתיתבו ארבעה חלקים רכבי סוסיה בחורי פרעה ואף תליתיו מסחני סוסיה ורגיליה הלכיה קמיון ונדיבי קנומון בעלי מגדיה כד הזדמן על אהן דברה בישה דליתו מריח לאלה וסגו בפלגתון דהיא מלכו לא מתחלפה קמו בארבעתי רבעתה קבלה דבעל צפון פרעה לחודה קעום קדמיו ובחוריה על ימינה ותליתאיה על שמאלה וכל רגלאיה קבלה ונדיבי גרמון קבלון ובעל צפון בממציע וכל אלין מסתחרין בה ופרעה דביק בה ומקרב לה וכל מצראיה סגדין קבלה וכן אמר אלה בכתבה לקבל בעל צפון ופרעה הקריב וקשטה הך אמר לה לית אהן יתובה מריח לגדלי וליתי שבקה על מהו קרבן ביש מחיב אבדנה והוא מחיק מקרביו ליתי שבק אהן יתובה משתיאר על עודנו בידי הגבי פריתה מנון הפלגו מצראי פלגים וגלו צרעה לבני רחמי וכל אהן דבבה לי ושרו כל אחד עבד מד ביש לה האנה מעמי אבדן כל אחד הך הוא ומגלי עוד עשרה דינים בדיל ידעון רבותי וגדלי {כא} עבד עננה מניר ומחשיך כל יתה לילתה בדיל יזדזעו אהנו סימנה דאתעבד שרוי אלית יהיה בלוד לא תתחכם מלכו מתמן אמיר ולא קרב דן אל דן סימן רב גדול הגלה תמן הוה עננה שרוי לסימניה והוא ארש לכל אקר כי בתרי סימניה דעבדון משה בארע מצרים לקדם פרעה חדה שחין מאבד ועורנה חשך קפיל לכן על ימה אתחדד ברבו והבלד פרעה בישה כד לה צפה וחכם למרן אתחזי לאבדנה בזבן דשחינה כל ישראל אנשם וכל מצראי בה התוקדו וכן בזבנה דחשכה אתחרבו כהלון וחכמו דהיא יכולה רבה וכד אתחזי על ימה בעננה אמרו ערוקה מקדם ישראל {כב} וכד שמע קשטה האן ממללה גלה סימן שני אדיק בעמוד נור וענן מן מעונה עלאי עד התוזף בלודון והוה אכלסון מבלד וילה אנש דקשטה מבלדה מכן ידעו בישיה דאהן הוא גזון ומן דערק אל קשטה המלט חילי פרעה אמרים כדו חכמנן דאבדנן קריב לא הוה מיסתן מד בנן עביד בדיל ישראל ואנן במצרים עד רדפנן בתרון מה דאה אנן מסכין ביש לנן כדו במד עבדנן נעמי יתון קעמין ממללים עם פרעה האן הו מדעה דלך מן שרואה חזיך ימה מימו הפיך מן גונה טבה להדה גונה בישה וכדו ממלל יתר על כל מד געז הן הוינן אתפצינן בריש כיינן ניבד בעקבה וקשטה הך אמר לון אתחידו בכן אתון אמרין אנה עמוכון אעבד ופרעה מגיבון בעל צפון עמי לן ומד מתעבד בנן לא יתננה וליתו מרף מנן וקשטה הך אמר לה תקוף לבך ביש לך הוא עביד לאבדנך חזי מה חילה רבה מעבד {כג} סימנה תליתה תקף בעירון עד דחקו יתון וכן אמר לגו כתבה קדישה ויאסר את רכבו ואת עמו לקח עמו אסרה גדלה במיני הנצחן עד לא יכל אנש יברח מתמן כד איסרו בימה רדו והגדדו בדיל כן חילה רבה לבחוריה אסר אסר רכביה חברי חילה דהוה כל אחד מנון חדי בנפשה ודאמרו לפרעה השתרר אנן לגו נצחנך לית עליך דחלה אנן רכביה חברי חילה ולית לאחד עלינן יכלו ושרר חילה רבה ביכולה גדולה ואסר כל עמה בתקיפותה אה רבו רבה אה שלטנו יתרה אידן מלך יכל קעם לקבלה אה רבו רבה אה שלטנו יתרה וילה לאנש דיסטי קדמיו אה רבו רבה אה שלטנו יתרה מרביה טביה ומאבדה בישיה אה רבו רבה אה שלטנו יתרה מנו דיכל ישום רבין מסחנה {כד} תמן אמרו כד חזו גרמון מתברין וכל חילון נשיש וחיל ישראל מגדל לא שרה בה נשיש ולא בלוד אמרו יהי נערק מקדם ישראל הלא יה׳ המגיח לון במצרים מלי רמים השוו ואמרו חכמו קשטה ובה מללו אלא דקשטה מנון מזדכי כי פנו מנה ובה לא הדבקו ודעקה ביקירואן אה מקום גדיל בחיל עפר נשיש קעם קבל גבולה אה לו הוה דן לטביה הבלדת מדעיון אלאן בישיה חכמו בישהתון אה ארבעה פלגים עבידים ולכל אחדה הגלה סימן ואבדן לית אחד דמי לעורן וילך פרעה במה חזיך במצרים ומה אתחזי בימה מגויאן הזדמן בדיל דיהי {גוזה}<גזוה> בקשט {כה} חמישה דאתעבד בפרעה וברכבו סבלון בעללה וזרגלון בימה וכל ישראל עמין ודחלין מן אהן {עבודה}<עובדה> ופרעה ממלל עם פני חילה מה דאה תפוכה רבה דשרא בי עזרת יכלותי לנשיש רב אהן הי יכלותי דהות חיולה וכל דהוה עמי לי ירכן קבלי האן הוא כבודי דהוית בה וכל דהוה עמי לי דחל מני אהן הי שלטנותי דהוית בה וכל דהוה עמי לי ירקף לקדמי וקשטה כאמר לה בבישהתה הויך מכן קשטה מאבדך וכל דלך אהן היא מליה דאלפו יתך בישיה ייתו יפצונך אכה וישראל מסתכל לכל הדה ולבה דחל מן אהן דברה ואמר לנביה רבה משה לא תרף מנן דאתה כות אברך מרבי בניו באיקרה מה רב יומה דחזינן יתך בה חכמתנן מד מרן עביד בנן אה ברכה לנן מרביה ברכהן דאלפך אלהנן אה מן בדילה הגלה לנן כל טב במד מרן מרשי לטבהתן נאמן ביהוה ואף בנביותך ומן דתלפן לא נסטי {כו} הששי מה דארשה חילה רבה למעבד בכבוד במבחר שלישיו דהוו מפרנסי חילי פרעה במטליון טבעו בימה דסוף מותה בישה לא אתחזי בעלמה כותה ולא אתידע וקשטה כאמור לון ואנון לגו תשניקה האן אנון דהוו מדברין לוכון ביד קשטה הלקו ולית לון {תקומו}<תקומה> אידן גיבורה ממנה אי יכלתה אי טוב אי איקר אי סקפן ממן אלא לקשטה אה אבדנה צעדון אה תשניקה נדנדון דאה הוא גזוכון ולוכון מני רב מכן דאמנותי רב מכן מגזי כל עמול לפם עמלה הן לטב והן לביש וישראל חזי כל יתה עובדה ולבה דחל ממה הו חזי ומרה מרבי לה ולבה מלי אימנו ובדילה כל אלין עובדיה הגלת ותשבחתה דאדם היה מתרביה ביתה מקומה ומקרת אנוש מתחדדה ובפממיון מתקריה ושבילה דחנוך קדמון עד יהונו הלכין בה וזכות אברהם כדו מפרסיה דבגללה כל אהן עובדה דאתעבד ונצירות יצחק אתחילת כי בדילה כל אהן עובדה עביד שרירות יעקב עורי אנירת בדילה כל אהן עובדה עביד טהרת יוסף עורי הוקמת בדילה כל אהן עובדה עביד וכל מלאכיה אסתדרו בדיל משה למוקרה אה מקום רב כהלה אצלחו לקהל קדיש לית כותה בכל אמי עלמה {כז} השביעי דאתעבד ברגלאיה ארוריה שב מיה דאנגב אל דברה קדמאה הך דאמר אלה תחומיה טמרנון הוו הלכין מסכין מלכו תחומיה קטרת יתון בתשניק רב אמרו נמלך ישראל דיניה אמרים אנן נמלכנוכון בקשט אמרו נקטל ישראל רגזה אמר נקטלנוכון בקשט אמרו נסב מנון דלון קשטה אמר אנון יסבון חקון מנוכון אמרו נעזר מנון קניאנה קשטה אמר לית לוכון בון מטו אמרו נעבד עמון קרב וקשטה אמר אזדמנו כדו לקרבי אמרו נתבר שרוון וקשטה אמר אנה אנדנה שרוכון ירבה ישראל כדו וירום קשטה מרבי לון וזכותה מוקרה יתון אה עלמה אנשם וגלי איטבו וסב חלקה טבה מן זכו חיולה סימי דאיטבו {בעמלה}<בעלמה> קרצת מנירה בכל זבן לידעוים אהן בעלמה אמה אתחיל איקרה כות ישראל גוני סימנים בדילה גוני פליאן בגללה וסיעת מלאכיה אתת לסעדה וכבודה רבה הגלה בדיל קוממותה וזכותה עליו מרפרפה ומרה מרעי יתה {כח} תמינה דאתעבד בשוטריה דהוו מתעבדים בבישו לבני ישראל מכין לון בצמות קשיה עד יעבדו דמית לבניה וכן אמר קשטה בכתבה תשגר תקופך יסיפון כקסה דהוו מצערין לון בכל זבן עד ייתון קסה ויעבדון לבניה התוקדת {גויותון}<גויהתון> באש לגו ימה וכד חזהון ישראל כדן אשתרר לבה דקשטה מגיח עליו ונסב חלקה ממן אלחצה וידע רבין ארשיו ומה לון טמיר וכל מה אתעבד בגלל סקפנון ייתי בשלם משה מהימנה עלמה אמר ובוראיה שאלים ייתי בשלם נביה רבה משה מגלי קשטה וסתר שקרה ייתי בשלם נביה רבה משה מוקר זכותה ומאבד בישיה ייתי בשלם נביה רבה משה ירבי לטביה וינדנד חיביה ייתי בשלם נביה רבה משה ויגלי אגר טב לאנשים הטיבו רבו אתחזית לגו יתה מקומה זוג מיה ואשתה כחדה אהן סימן יתר אתחיל על כלה דמיה ואשתה תמן אתחזו שלטנות מיה אתנדנדת ושלטנות אשתה אתגברת רבות צעורתה דאדם תמן אתידעת דמיה ואשתה לגוה הזדרמו אדם גויתה מן עפרה ואשתה רבת בה חיל וחכמה שרואה מנה סביל ברוחה ומנה חכמתה דערת בלבה יתודי אהן מלכה {דהו דהותה}<דהודהותה> תרבי אמורה בריכה שעתה דצער בה אדם מלא כל עלמה תשבחן למרה דעלמה בריכה שעתה דבה אזדמן מיה ואשתה בגו ים סוף בריכה שעתה דבה אזדמן מיה ואשתה לאבדן כפוריה יניר עלמה לקבל קשטה דו מתחזי בגלל רחמיו טב הוא קשטה וטבין רחמיו וטוב עלמה כד יתחזי ננצר קדמיו ונודי לגדלה דמה דנהי שוין לכן ונסגד ונימר לית אלה אלא אחד {כט} התשיעי דאתחזי ברבו רבה בלוד לדבב כד זעק נביה רבה משה פתחת ארעה פמה למבלע ירום מלכה דרבה ממלכותה וכן אמר בכתבה קדישה נתחת ימינך בלעתון ארעה מה רבה בישאת אנש אתמסר לכן והוא חובתה יתרה על כן קרח וסיעתיו אתגזו בכן בדיל מימרון רב לכם אה ארבעה גונין אצטמתו למרבה יתה עובדה דאתעבד רוחה מלעל וגבורתה בממצעי מלה נפקת כשלחי מרגל כבוד אפרס תקיפו קעמת מה דאלין עבדו לאלין עבדו דינה לרע מגיפתה לעל מה אהן מרשי אהן מעבד רוחה מנשבין וגבוראתה שמעים פתחים פמה דארעה למבלע אנשמה מלעל הופעת ברבו וארבעתי אקריה דגדל בון אדם {קבולתה}<קבלותה> בקשט דמות אנשים טבים אתרבו בחסד {ל} עסיראה אבדן מצראי במיעתון בצברה במהי צפרה בחכמת קשטה בעזרות מיה הך מה דהות בשרואה ביכלות חילה דכפתה ואנון כהלון נטלין בדינה משתנקין ברב יכלותה וקעם אדם בעלמה {ממלל}<מכלל> באפי צפרה למרבאה אודהו כן מצראי בצפרה אבדים וכל עלמה דחל מן יתה עובדה וכן אמר בכתבה קדישה ועזר ימה לפנות צפרה לעמוקה עמי רזה הדה מלתה ושבח אמורה באנציר לבב אמר בגלל ימה דעזרה לעמוקה בגהו רבה עד יחכם כל דריה דלית בחיל אנש יכל מגוז לגוה הלו הוה לית לה חמוק חיול לא הוה תמן סימן במד עביד וארום מיה דהוו לגוה אסגרון ברב יכלותה ודמה יתון לטורים מרב מסגרון מחכם דתמן חמוק חיול ואמר חכמה רבה דלית בחיל אנש משומנה ופרעה ועמו בימה אבדים במגוי רב וחיול מותר {לא} וסימניה דאתעמו ביתה זבנה הכללו בגאות מן גלתון ששה במיה וארבעה בארבעה פלגים שרת הששה דבימה אסתכל יתון ושבח לחילה עבוד פליאתה קדמאה תפוך גללי ימה מלרע אל לעל ברב יכלותה תנינה פלגות מיה בתרי איצרים למשוי שבילה ליתה מגוזה וכן אמר ויוליך יהוה את הים ברוח קדים תליתה קוממותון שורין רמין על ימינה ועל סמאלה וכן אמר והמים להם חומה מימינם ומשמאלם רביעיה דאתעבד ברב גבורתה דאלה עזרות מיה מלרע אל לעל הך מה דאמר וברוח אפך נערמו מים חמישה נצבות מיה כטמי נוזלים בחיל אלהותה וכן אמר לגו כתבה קדישה אתקוממו כות אלילים רמים הששי כד {מלל}<כלל> אבדנון בקשט עזר מיה לדברה הך מה דהוה בקדמאה כמה דאמר וישב הים לפנות הבקר לאיתנו {לב} {וארבעיתה}<וארבעתיתה> דאתעבדו ביכולה גדלה זוג מיה ואשתה כחדה בשלטנו יתרה הך מה דאמר תשלח חרונך יאכלמו כקש תניאנה כד ארשה לארעה פתחת ית פמה ובלעת יתון כעטף הך מה דאמר נטית ימינך תבלעמו הארץ תליתה דעבד בחילה דתקיף בנגבות מיה לגו ימה הך מה דאמר וישם את הים לחרבה רביעה עובדה רבה דעבד לגו ימה דסוף ארח למהלך הך מא דאמר קפעו תהומות בלב ים ישתבח מלכה רבה דממן ביחדאו קבל כל עובדיו וככן מבתרה עד לעלם מכן אשיר נביה רבה משה בקול רם עזי וזמרתי הדבק בעזו התמיד עד לעלם ויהי לי לישועה דהושיע עמו בסימניו דגלתון במצר׳ ובימה {לג} זה אלי דהוה מרעי יתי בחלץ עמרם זה אלי דכונני בקרב יוכבד בת לוי זה אלי דנטר יתי בתיבותה בנהרה דמצרים זה אלי דנבה מרים בדיל דיתעבד לי זה זה אלי {דצערני}<דעצרני> מן מינק חלב טמא זה אלי דאניק יתי חלב דכי לא מן נכריה זה אלי דנגדני אל חראי מדברה טורה דאלה זה אלי דאתחזי לי בשלבית אשתה בגו סניה זה אלי דשם שרוי זיעקתי אחר אבהתי זה אלי דאמר לי כדו אתי ואשגרנך והוי עמך זה זה אלי דגלה לי שמו אהיה אשר אהיה זה אלי דגלה לי סימניה ופליהתה זה אלי דחכמני רזין חדתין ועתיקין זה אלי ואנוהו אשרך ישראל ומן הוה אלהיך ומן שויך תעבד {לד} אלהי אבי אדם דצערה מן עפרה ואסגלה {בה חכמה}<בחכמה> אלהי אבי נח דפלטה מן מבולה ופלטן מן מיני ימה דסוף אלהי אבי אברהם דאפקה מן אור כשדים ופסק לה שבעה פסיקואן רמין אלהי אבי אברהם דסקף סכוה ועמה ארבעת רבעת עלמה ואתיהב לה מה ביניהון אלהי אבי אברהם דתלא ית אדיו למלוך שומיה וארעה אלהי אבי אברהם דאימן ביהוה וחשבה לה לזכו אלהי אבי אברהם דאמר לה כי גר יהיה זרעך ובתר כן יפק אלהי אבי יצחק דשלם נפשה למרה אלהי אבי יצחק דאתמר לה אל תירא אלהי אבי יצחק דאמר לה דעמך אנה אלהי אבי יעקב דראה מחנה אלהים צבאות אלהי אבי יעקב דאגשש עם המלאך אלהי אבי יעקב דאמר לה אנה איעת עמך ואנה אסקנך בדיל כן אמר לי אנה אלהון דאבהתך אלהה דאברהם ויצחק ויעקב ואדכר ית קעימי לבדיל אמר לבני ישראל אנה יהוה {לה} גלה בעלמה רבות ישראל דאלהותה ונביותה אזדמנו {לוקר יתה}<לוקריתה> אלהותה צבת מפצהתה בסימנים ונביותה הוקמת לסקפן דרגה תתיקר אלהותה ותתחיל נביותה וירום ישראל במד לה שמע ואראה אל אברהם בפצו חיולה והודעת למשה בגזרה וארוה לאברהם ויכם וירדפם אה פצותה ולמשה מחי ית עפר ארעה שרירה יתרה על כלה אה קשט גלי לית יתעלם עליו וילה לחיבה דיקום קדמיו ווילך פרעה במד סכית דת מתחיל בחובה ומתמלי במלכו ווילון מצראי במה עבדו סכו הן בחוביון תתורך מלכותך יהוה גבור במלחמה {לו} ארבעים קרב עבד אלה עשרים במצרים ועשרים בימה לגו שירתה רבתה אמר הלוא הוא אביך קנך בסימניה דגלה בדילך ואספם נביה רבה משה בקצת כי שאל נא בשבעה מלים והוא במסות כי נסה אלהים את איביו לא להטיב להם באחרית כות אהביו באתות כי היו יאספו מיני התמח והגאות עשות אדון קני במופתים כי היו חרשיה ילאו מעשות כהם דאנון עשות אל גדול ונורא ובמלחמה כי האלהים בהם לחם עד יציל בני הצדיקים וביד חזקה דהות נפשות רבות תמות במופת ותשוב תתקשה ובזרוע נטויה יתפרש בימינה לכל שרש פרה ראש ולענה ובמראים גדלים בהם כל תמח בראות עינה לא במשמע אזנה ירום נביה וגלה תמחים גדלים כהם לא נבראו בכל הארץ ובכל הגוים יהוה אלהינו יהוה אחד לבדו ולא נביא כמשה נאמנו ועבדו {לז} כל שמות אלהים שמות שותפו אלא שם יהוה אין לו בו שותף מכן אמר נביה רבה משה בהדה שירתה יהוה שמו אין שם כות זה השם עשרים תהללות בשירה הזאת שבח נביה רבה ליהוה רבה ברוך נשא הכל דנשא המצרים עד ראו ישראל יצאו בשלם ולהדה אמר משה בהדה שירתה מרכבת פרעה וחיליו ירא בים והגבורים בעלי היד החזקה מבחר שלישיו טבעו בים סוף ומאחרי ראות ישראל את המצרים רדו במצלות מיתים כמו אבן אמר נביה רבה משה ימינך יהוה נאדרי בכח דבה שומיה וארעה סבילין ימינך יהוה תרעץ אויב כד ראה גאות יהוה יערץ עד מאד וברב גאונך הם רמות חצי דיניו אשר בהם הרס קעמיו כעטף עינה רב חילה דשרף גויהתון בתוך הים ולא טפת מיה להאש {לח} תפך האלהים אמנות העולם בגלל ישראל בכל המקומות אמנות מיה ידרש המטה מנוחו ובים סוף שם אתו יעלה מעלה כי נערמו המים כמו נד נאזלים כמו ההרים גדלים להכין דרך למהלך ישראל אמר אויב ארדף אשיג אחלק שלל את כל המקנה והרכוש מזה אתידע רב גברות פרעה מלך מצרים כי אין אויב יקח את שלל אויביו {ולא}<אלא> מבתר דיקטלה ופרעה אמר כי יהרג אתם מבתר דיקח כל שללם נשבת ברוחך רוח האף וחמה כסהמו ים במעזרה לות עמקה ודמה יתון להעופרת כי הוא ירד במהרה וישרף במהרה במים האדירים הם המים הרבים לא יכלו טפים לנורה דאכלת יתון מי כמוך באילים יהוה מי כמוך אה עשה כל המאומות ומאום לא ידמי לך מי כמוך נאדרי בקדש עשה משפט צדק קדוש ונקיא מכל אשר יאמרו הכפורים נורא תהלת עשה פליה לו שמהת קדושים ועקובהן גדלים לית לעורן בה נמי עשה פליה ארבעים מופת במצרים ובים סוף וכל מעשיו נפלאות רבות נטית ימינך תבלעמו הארץ שני פלגיים בה בדבר הזה הראש נבקעת ארץ הים ובלעת פרעה ורכבו ופרשיו והשני אמיר כי כאשר מתו מצראי הוציא אתם הים אל שפתו מכן אמר וירא ישראל את מצרים מת על שפת הים ואפיון מתהפכין אל לעל וחכמו יתון ישראל וודו הרעתון לותון ובתר כן נבקעת שפת הים ובלעת יתון {לט} שמעו עמים ודחלו דאה נביו קשיטה מן מדעה דאלה אתחיל בה קשיט הוא נביה רבה משה במה דאמר ממלכת ישראל אתחדדת כדו שמעו עממאי ודחלו הן ממלכות מצראי סרת מנון דהיא הות ביניון מלכו רבה מכן דחלו מן יתה משמועה ותרי עובדים תמן אתעבדו כל אחד מנון יתר על חברה פלגות ימה ומה בא על מצראי בה מכן הבלדו כל עממאי ואמרו בלבון הך דאתחרבת מצרים כן יהי עלינן וקשטה הך אמר לון מן רומה הכתרו כי לוכון רב מכן ימלי עלמה הכעסו לקשטה במד יעבדו ויצבע עלמה צבעה רבה בדיל בישיה דלגוה ותסק צבעתון אל מעונה עלאה כצבעות אלין כד צבעו מלגו לחצה רבה ואדיק אלה ברחמיו ודבק ופרק וילה פניה ומה לה עתיד וטובי לטביה במה יתגזון כי תהבה ייתי ויגלי קשטה ואלה יוקר מיתיה מן ארבעת רבעת עלמה יהון אתים ווילון תמן דירי עלמה אנית דחלתכון מן יתה עובדה דאתעבד תמן יאי אן תדעו דו בקשטה מתעבד ומה דעתיד לון כן יהי לוכון ישתבח חילה חיולה דמלי בטובה מדעי נהיריה במחכום קשטה {מ} ונעמי הך אמר נביה רבה משה בדיל דיארי פלסטין הך מה דאמר בכתבה קדישה איל אחז דיארי פלשת גלה בהדה נביותה רבתה פרקנה דיצחק וקוממות עגה אתפדה באיל מן גנתה ואתיהבת לה ארע פלשתים הך דאמר גר בארעה הדן והוי עמך ואברכנך הלא לך ולנופך אהב ית כל ארעתה אלין זזע נביה רבה משה אכה סקפנה דיצחק אבוה וחכם אן אילה מכתש כל דיארי פלשת מה רבה רבותך ישראל כי בדילך אתעבד פליהן רברבהן ירום נביה רבה משה דחכמה מרה מד בה אתיקר ויקר לכל דרי עלמה מן קרב לאלה הך מד קרב משה מן שמע מן אלה הך מד שמע משה אי קעם אהן דקעם משה אי עמה מן דעמה משה אי אתימן מה דאתימן אי בלש ואמטה אי אמר ועביד לה מה אתריח אי אכלל מדעה כמשה אי לבש צלמה אור ואתעבד כרי סימנים ולשנה משפח ברכאן עבד לה מרה מה לא עבדה לאנש לבר מנה כסיהתה לה נפשו גליהתה בה חדו בוראיה בה אתפוגגו שומיה למליו אציתו ארעה למימרה שמעת מדעה זאן לקעימיה ורבה למאתיה האן הך משה ומן ידמי למשה נביה דלא קם כותה ולא יקום לעלם {מא} טטה התלשו רבני אדום סמך כלום על דמותה כבש אדומאי וכן מואבאי אהן בתלש ואהן בארתתו מן מגד אלין סימניה וכן אמר אלה טטה התלשו רבני אדום כי סכו אדומאי הן ממלכותון תדירה {וכן}<וכד> נפק ישראל חכמו הן ממלכותון מתחלפה יעקב אתה ליד עשו ביקירו רבה ועשו עורי נפק לזימונה הגפפו תריון והשרת דבבותון והתפכת בתר כן ברחמו וכד שמעו אדומאי בכן עזרת סנותה הך דהות מן רישה והות תרי דבבואן דכרן מד געז וחדוד מא דאתה דספרי {אבהתי}<אבהתה> בידון יתקרו וכן עורי ביד ישראל כד תנה משה ספרי אבהתה קמי בניה דלון חלפו אימנו בקשטה וחכמו הן שליחותה <ד>משה קשיטה ואדומאי כד שמעו בכן התלשו וחדדו דבבותה וחכמו דאנון בידון יתחרבו ויקומון קבלון באשדה חיולה מכן דכר אכה אלופיה הך מה דאשכילה קשטה באדה נביותה כד אמר ואלין מלכיה אמר משה אלין מליה ואגיב תמן בפמה דקשטה טב לך תחכם דאתה כתוב ספריון ותקום על רזה דאקרי כסי ותתחיל בכן ביני כל בוראיה ישתבח מלכה הממן לגרמה המעיני לכל רחמיו ולון בכל עת נטר {מב} לאוי עלינן תמיד נקד לפניו ארצה בלבב מלי אימנו ונוקר דכרן נביא מהימן דחיולה כל בוראיה ונעמינה הך השיג נביו בנביו לגו לבה דימה אמר וקשטה לה מסעד ועלמה לה מרבי במה דאמר כד שרא במואבאי מן ארתתותה וכן קשטה אמר יקירי מואב אחיד בון ארתתו ומן האן למשה דן מחכומה אלולי דהיא נביותה לא אמרה אכה וכן קשטך כתב מה דאמר בלעם בדיל ישראל מחי סכואת מואב ונביה רבה משה וילך מואב חכמה באבדנה במימרה אבדת עמה כאתמל אתמל הוא ממלל משה ווילך הוא אכה כלול אבדנה ארתתו כד שמעו אן ימה הוא קטול למצראי וממלכת פרעה אתדברת ברגזה ביד טבים הוו בידה משכונים אה עלמה אתעיד במה בך עביד ובמה עוד עתיד אתי בדרה תנינה דרה תליתה דרה דתהביה דלית מתחזי בה ערבוב ולא תפוך {מג} וילה הוא דרה דייתי וכלה דינים ושרבטים חיולים לאוי לן לא נהי קדומי דן דרה ולא נחזי מה דלגוה מן אהן לנן כן ואנן חיבין פנין מן חכמתה מרביה חייה אלו רחטנן ובלשנן לקשטה ואלפנן חכמתה לא אתעמי בנן תפוך אלא כל עת רחטים לנגדות בישיה והיא מחילה בלבן חשכה וילן ומה לקינן מן דינים לית בן משומנון נעזר לקשטה ונאמן ביהוה עבודן ומרן ועוד במשה נבינן ופרוקן אלולי משה לא אתברא עלמה ולא אתחזי כלום מן אלין פליאתה {מד} עמו יתה משרי והוא בתר בגו ימה מחוי בנביו דכרן דיארי כנען בסר ישראל באבדנון ולא לון קוממו כד אמרה משה ארשתה אלה יכתבנה וחדד עורי קשיטות נביות משה וחכמה דהוא עביד מה דאמר מקדם לארשה דזכותה לזרעך אהב ית ארעה דאה ובנה תמן מדבח ולהאן בנה מדבחה אלא לכון בית חיולה ושמה מקדם הר הקדם ולמה הר הקדם אלא דו וגן עדן תאמים הגלו במגלי יבשתה מכן אתרבת צורתה דאדם דברא יתה אלה מן עפר טורה טבה אדם דמע בריאתה וטורה טבה דמע דיבשתה גויתה דאדם אתברת ביד אלה והכללת ברוח קדשה ונפשה ממללה ושרת באתר קדיש ביום קדיש כל דמע אמסיר לקדש לית לפגול לגוה נמי כל דמע דיתפרש באדי אנשיה והוא על שם קדשה יתחיל ויתיקר מכן גויתה דאדם לא אתנסבת אלא מן אתר קדיש בדיל כן אמר אלה בגללה לעבד את האדמה דאתנסב מתמן טורה טבה קדש מכל טוריה מן ריש בראשית אתחיל בקדש יעקב בקדושה חכם ויתה פגע ועמה מה דעמה ואמר אין זה כי אם בית אלהים {מה} שבעה דמעין אנון בעלמה קשטה בחרון ואפרש יתון לאלהותה אורה ושבתה והרגריזים ואדם ותרי לוחי אבניה ונביה רבה משה וישראל אורה מן אשתה כי אשתה ארש כלה בה מדבר ובה מתקומם ותרי לוחיה מן אקר דאלהו חלצון בחילה מן צפית {מדעו}<מדעה> ושבתה דמע מלבין כל יומיה דאפרשה לה מיסתה ואדם דמע כל בוראיה כי ממנו יקום בעלמה נביאים וזכאים והרגריזים דמע מקדש שם יתה משרוי לכבודה ומשה דמע מרבי כל דמע וישראל דמע מכל אמיה בחרה אלה ועבדה סגולה וכן כתב אלה בכתבה בדיל חנוך ויתהלך חנוך את האלהים חכם אתר קשטה ורעט לידה כמה רעט אברהם בזבן דאזדעק אמר לאברהם לאתרה דאחזינך ומה דהוא דחזתה אלא טורה טבה ועורי חדד לה מימרה בזבן נסיונה כד בלש ליצחק וגלה קדושה אמר ליד ארעה מחזיה טבה ובריכה חכמה אברהם ורחט לידה במחכום {מו} שמע כדו שיאלה בדיל מה דאתמר לאברהם אכהן מה חנאה במימר קשטה לה כד בלש יצחק למעלי יתה עלה על אחד טוריה דאמיר לך והוא חכמה מן ריש ממללה אתב מדעך שיאלה ושמע כדו האגבו ליתו צריך בדילה מחכום תניאן כד אתא {סמים}<סמיך> בזכו וקשט בליש אתרה דבחרה אלה שעתה דחזתה מרחיק אתפנה אליו וצלה וכד חסל מן צלותה תלא עיניה ולא תלא עיניה אלא מן סגוד דהוה זבן צפרה קעום מצלי ולהן הות צלותה אלא לכבון הרגריזים כד סגד בנצירו עמה בנהירו ולא תימר בדיל אשר אמר אליך די לדאתי אלא למה דאזל כי מלת אשר הודעת בכן וגלת מחכום דן ממללה והאנה מקים לך סהד קשיט כי מלת אשר עבידה תחכם לדאזל כד קרא אלה עסרתי מליה לא אמר תמן אשר הוצאתיך אלו הות לדאתי לא הוה ישראל נפק ממצרים ולא קעם למשמע {מז} מכן טב תדע הן אדם סגד לידה ואנוש קרא בשם יהוה עליו וחנוך חכמה ורחט לידה ונח {לבונה}<לכבונה> בנה מדבח וקעם עלויו ושבח למרה דעלמה מכן אמיר עליו דמות אברהם ויבן נח מזבח ויבן שם אברהם את המזבח כמה דעבד נח בקשט כן עבד אברהם בקשט רבותה לאלהנו דקבע רזים בלבבי טביה עד ינירו ויגלונון כי לבבי טביה קטירין עם מרון וזכותה מעיניה לון וקשטה מרבי יתון בטובה יצחק עמתה יעקב חכמה יוסף מלכה בשלמו רבה ירתה מן אבהן לבניון טובי מלוכיה וטובי ירותיה בר ארדאי ומהזי לא הוה ביניון אלא טבין כהלון מן רישה עד עקבה אה עלם כהלה ברכה זבנה דהוה בה נביה רבה משה מתחזי נרבי עלמנן בתשבחתה דמרן ולא נבטלנה אדלא נתכלי ונעבדנה תורס באפי כל {ערואיו}<ערואיה> דמה נדור ברחצונה ונהי מסמכין באימנו ביהוה ובמשה עבדו דאלולי נביה רבה משה לא אתגלת תורה ולא רדת מצוה נרבי למרן ונהימן בו ונסיד ונימר לית אלה אלא אחד דמע דנסב ברכהן מן מרן דו רחמן ורתאי מיטב לרחמיו {מח} ונסתכל לות משה איש האלהים בגו ימה אמיר בנביו רבה בהר נחלתך ומהי נחלתה ישראל הוא נחלתה הך דאמר חבל נחלתו ישראל מכון לשבתך בה שני חלקים הראישון המשכן הקדוש והשני לא ימושו מלאכי אלהים עלים וירדים בו ומאז הוא ביתה דאלהים ומשרוי כבודו לא שכינה אלא עליו הך דאמר לשכינו תדרשו ולא דבח אלא לכבונה ולא קרבן אלא עליו ולא תרומה אלא לידה ולא נדבה ולא מעשר ולא ראשית ולא פדיון ולא תתקבל ברכה לבר מנה לעלם דהוא אתר שכינה דקשטה ומשרוי כבודה רבה וילה למחלפי קשטה בשקרה דבחרו לון אתר סגדה לבר מנה אמר לון מה דאה טעותה בישתה דטעיתון בה להאן אנדה אבל מנחתה אלא לאתרה דעליו השכינה הן תימרו משכן מנו דאקימה ואן אמרתם מנו דבנהתה וילה למדע דפנה מן קשטה וגלה כעסה בכל שרואה אה בחור כל אמיה בקשטה אתעידו ולא תסטון מנה ולא תשבקונה לית לאוי דאה טב לן נתהלך בריחותה דאלה ונתבונן במימר נביה רבה משה {מט} יהוה כוננו ידך במשכן הקדוש הך דאמר ושכנתי בתוך בני ישראל תמן ידור וריחותה תתעבד ואף עזר מימרה לנביה רבה משה ועבדו לי מקדש ואשרי בגוכון משכן בלא קרבן מה חנאה בה קרבן דלא ריחו מה חנאה בה מכן אמר נביה רבה משה יהוה כוננו ידך דאה נביותה רבתה כי לא כוננה אלא מבתר חרבנה נרבי למרן בכל זבן ונשבחנה בכל עדן ונרוממנה בכל אורח ונאמן במשה נביה דאנדה לן חייה והזהרנן מן מותה ואלפנן מד בה טבהתן {נ} יהוה ימלך עולם ועד מלכו תדירה לא מתחלפה יהוה ימלך עולם ועוד וילה נפש דיהי דבב לה יהוה ימלך עולם ועד טוב למן ייאמן בה יהוה ימלך עולם ועד טוב מן מתקרב בה ווילה מן דמרחק מנה יהוה ימלך עולם ועד אסף בין זכרון שם יהוה ובין הרגריזים יודיע כי המקום המבחר מיום אשר ברא אתו אלה קדשו תמיד עד יום נקם ולו שלשה עשר שם בתורה כל שם מהם מגיד בכבודו הראש הר הקדם כי אלהי קדם הסגלו מן ימי הבריה מאז גלה היבשה ושם לו שבעה עדים נאמנים גלים בעסרתי מליה מפם גבורתה על יד נביא נאמן צדיק יהוה כוננו ידך יהוה ימלך עולם ועד השני בית אל כי האל הגבור והנורא מגן ועזר למי בו יאמנו ושם אתו {מקלטה פליטה}<מקלט הפליטה> לכל השהבים אל האלהים יהוה כוננו ידך יהוה ימלך עולם ועד השלישי בית אלהים כי המלאכים הקדושים לא ימושו תמיד בו שרוים משבחים למרון ידרשו אלהים עליו יהוה כוננו ידך יהוה ימלך עולם ועד הרביעי שער השמים כי כל המתפנים אליו לדרש אלהים ימצאו אתו קרוב והוא מקום הנזירים והמעשרים והתרומות והנדרים והברכות והזבחות והמתנות והעלות וכל הקרבנים יהוה כוננו ידך יהוה ימלך עולם ועד החמישי שמו לוזה בראישון אי לו זה בדיל כבודו ואורו הך מה דאמר יעקב מה נורא המקום הזה יהוה כוננו ידך יהוה ימלך עולם ועד הששי שם אתו מקדש כמעון הקדש מקום למשכן הקדש פני לקהל קדש ודבר קדש לאל נאדרי בקדש הך מה דאמר הנביא הקדש פעלת יהוה מקדש יהוה כוננו ידך יהוה ימלך עולם ועד השביעי הרגריזים מקום הברכה הך דאמר ונתתה את הברכה על הרגריזים ולשים את שמו שם שמה אבוא אליך וברכתיך יהוה כוננו ידך יהוה ימלך עולם ועד השמיני בית יהוה הך דאמר תביא ביתה יהוה אלהיך וכמה אין עם בעל זה השם שותף כי אין בכל ההרים דמי לזה המקום יהוה כוננו ידך יהוה ימלך עולם ועד התשיעי ההר הטוב כי כל הטובות אליו יבוא שרי מן הבל וכן אמר אלה וכל מבחר נדריכם וכל עבידה לאלה עליו יהוה כוננו ידך יהוה ימלך עולם ועד העשירי המקום המבחר דאמר בדילה והיה המקום אשר בחר יהוה יהוה כוננו ידך יהוה ימלך עולם ועד האחד עשר גבעת עולם ראש הרי קדם רמה על כל ההרים בקדש ובכבוד יהוה כוננו ידך יהוה ימלך עולם ועד השני עשר אחד ההרים באחד השבטים הך מה דאמר באחד שבטיך סגולה מן הארץ לדמע כל בני אדם יהוה כוננו ידך יהוה ימלך עולם ועד השלישי עשר מקרתה דאברהם שם המקום ההוא יהוה יראה הודיע הן כל מדרש דידרש עליו לא ישוב מסחנה ריק יהוה כוננו ידך יהוה ימלך עולם ועד {נא} עמוד עננה ואשתה וכבוד יהוה אנון נגודי בני ישראל במעברון לגו ימה דסוף פניהם ואף מאחריהם עד צאו בשלם אחז אלהי האלהים על בני עבדיו כנשר יעיר קנו ועל גוזליו ירחף כי על אבירתיו ישא גוזליו ויעלה בם מעלה מכל עוף ויעבירם אל קומני ימה וישמם בגלמי טוריה כן אמר אלהים עם בני עבדיו נשא אתם על כנפי נשרים ועברם בתוך הים ביבשה אחרי כבודו ומשה בן ביתו יתרבי בן עמרם הנביא הנאמן אשר ידעהו יהוה פנים אל פנים בנסתרים ובנגלאים לכל האותות אשר צוה והמופתים אשר שלחהו יהוה לעשות באשר ידעהו בארץ מצרים ובים ולכל עבדי פרעה כלם נפלם מן ריאם ובתו בעשרה מכות והנשארים בימה דסוף ולכל ארצו אביד כל דבה ולכל היד החזקה גוני סימניה אשר עבדון משה דמע כל הבשר כי כל שם מהם יאסף כלם מופתים גדלים ישתבח מי בראם ולכל המראה הגדול מיום החל משה לעשות את האתות עד מבקע ים סוף ומה בו אתעשה {נב} ברוך הוא היום דאתנבה בה משה ואשתלח לפרקן בני עבדיו מתחת יד מצרים אחרי מאתים וששים שנה גירות ומאת שנה וארבעים שנה עבדות וענות ירבון בנים רבו במאתים ועשר שנים עד הוו שש מאות אלף מן שבעים נפש אדכיר לטב אברהם אב המון הגוים אשר הודעהו יהוה בדברי בניו ויראהו יהוה שבטים והצדיק אשר מן יצחק חכם בנחל היבק כד קעם עם אישה ויגע בכף מיתובה וזה מקום רב לית כותה הפלג לשלשה חלקים ראשה במראה ותוכה הוה בחלמה והשלישי הך הראש הודע יהוה לאברהם בראש עשרה חלקים גלים כמאור שמשה ובתוך שלשה עשר חולק בממלכת ישראל הראישונה ובאחרית בעשרה חולקים מספר דבר הממלכה השנית אלה שלשה ושלשים חלק במקום אברהם עליו השלום {נג} נפרש מזה ונראה אלהים דמן אדם מקים דברי אלהים כד אמר לאברהם על זרעו ארבע מאות שנה ראשה מן יצחק אל לילת הפסח בחשבן צדק נגלה פני הידעים צאו מעבידת אנש אל עבידת אלהים אשר בגאו הצילם לגו מצרים פסחו ואל רעמסס נסעו ודרך שלשת ימים הלכו עד באו אל ים סוף ובלילת המועד השני בהיות הבקר באו בימה והחל משה וכל בני ישראל עמו בשירתה דאה אז ישר משה ובני ישראל שירות גדלות בימה דסוף שעתה דעלו וחזו כל מצראי מיתים במיני הצרות ועם משה נשאים קולם לאמר אשירו ליהוה מן ידרש יראה משה ובני ישראל על ימה משירים את השירה הזאת יאזין למשמע וכי בעין לבו יראה יתוב מימרון אשירו ליה {נד} היה נביה רבה משה עמד וכל זקני ישראל עמדים סביביו וכל ראשי השבטים סביב הזקנים ובני ישראל בתרון וכן היתה מרים וכל הנשים עמה משירים השירה הזאת ליהוה היה נביה רבה משה משיר השירה הזאת חלק חלק ובכלות כל חלק ידם והזקנים וכל ישראל אמרים בקול רם אשירו ליהוה כי גוי גאה סוס ורכבו רמה בים וכל ישראל יענו לקול הזקנים ויאמרו בקול רם מקטן ועד גדול מנער ועד זקן אמרים פם אחד עזי וזמרתי ויהי לי לישועה זה אלי ואנוהו אלהי אבי וארוממנהו יהוה גבור במלחמה יהוה שמו ואחרי זה המימר ידמו עד ישמעו קול הנביא משה יאמר החלק יענו הזקנים כלם ויאמרו בקול רם אשירו והם משירים וכאשר כלו מן דברי השירה נסעו אחרי משה והכבוד כוכבים הלכים על הארץ נסעים השמש והירח משה והכבוד {נה} ירום נביה רבה משה דלבשה מרה שמה ודער בכסיאתה ואכלל באורה והגלה לה קשטה ויהב לה כיר אדה ושקה יתה מן עסרה עינואן יקירין שבעה בעללה ותלתה בארעה אלהותה נגדה לה מים חיים משקיה לבבה עד יצמח מד מוחי נביותה נגדה לה מים חיים מדכיה לנפשה עד תרבי כל נפש קשטה נגד לה מים חיים מרביה לרוחה עד תתחיל בנעירו וארבעתי שמהתה נגדים לה מים חיים בדיל ירום ויכבד בכל מקום שמה דלבשה ושמה דגלה לה ושמה דיקרה ושמה דחילה ושמה קדמאה דפתח בראשית והוא דלבשה ואתחיל בה חזי יהבתך אלהים לפרעה תמן פתחת ואכה פתחת בבראשית פתחת עלם איטבו ואכה פתחת עלם דזכו אהיה אשר אהיה יתה חזיתך מגן יהי לך לא תדחל מן קרב אנכי מגן לך אמרת לאברהם לא תדחל מן כלום זה שמי לעלם לך נביי חכמת בדיל דאתה החיד כפורים ושמי יהוה לא חכמת לון שליח טב קדמיך מגלי אצלחותה אז החל לקרא בשם יהוה רבה הכתבת לאנוש מגיד כתוב ושמי יהוה לא חכמת לון ספר דאיטבו אתחדד לך וקרא תמן אברהם בשם יהוה ארש ארש טבן מכלל {בתמימיו}ומלל יהוה אל משה ואמר לה אנה יהוה אה ממלל קשט ושמה דאגלה לה בימה וקעם קבלה ובה קטל כפוריה נוראי תשבחתה עבוד פליהתה כד אתחזי לה שבח לקבלה {נו} עמו אלין תלתיתה דבתר שבעתיתה מיה דמרבי כל אילן טב דכאה לגויתה מיום מולדה לא הוה אלא בזבן כל דכוהתה ומשה צבע בכיור סימניה שבעה ירחים אה דכיו דקדש מי בחור מדכי כל דמסתיב מיה תניאנה חלב דזכו אינקה מן אמה לא מן בראיתה מיה תליתה מן פרת דכסיאתה האן הך משה ומן מדמי למשה אילנה דבארעה וטרפיה במעונה האן הך משה ומן מדמי למשה מעינה דבארעה ואקרה במעונה האן הך משה ומן מדמי למשה תהומה דבארעה ומתנגד במעונה האן הך משה ומן מדמי למשה אורה דבארעה ומופע במעונה האן הך משה ומן מדמי למשה נביה דלא קעם ולא יקום כותה מכל בית אדם עד לעלם רב הוא נביה רבה משה דיתר על כל זכאי עלמה במה אזדמן בה מן גוני תמימותה {נז} הכלל בעשרה סימנים לא אתשקחת באנש לבר מנה הראש ברגליו דהוא מהלך בון על אשתה ולא אתנכי בה ומתי דרס לגו אשתה אלא ביום חוריבה דהות אשתה מקדם הך מה דאמר מקדם דנחת יהוה עליו באש וחשכה בתרה ועננה מלגוה וכד אזדעק וסלק ובזע תלתיתה ונגש לערפלה דתמן מלאכי אלהים ודער בין גבוראתה השני בגויתה משחה זית קדש דו כהן תמים במשכן כסיאתה משמש מאה ועשרים יום בלילואתון לא אכל ולא שתה ולא ישב ולא דמך ולא נש פגרה השלישי באדיו כי קרב בון לקבול כיר אדה דאלה ועבד בון סימניה ופליהתה ונחת והוא סביל לוחי אבניה עליהון הרביעי ברישה נגש לערפלה ובעקב צומה אופע אפיו באורה דשרא עליו סגי מן אור שמשה וזהרה וכל דחזתה דחל מן מקרובה לידה החמישי בלשנה הוה ירבי למרה והוא מעבד כל אמירהתה וכד יצוה בני ישראל במצוה כהלון שמעין קלה כחדה רחיקה כקריבה הששי הות נביותה כות הים הסוביב כי אתנבה ממנו שבעים נביא ולא הפעת מכן השביעי הוה לבה מתקלץ בעלם עלאי מכן השפע עליו עשרה נביות בגו ימה מבירים לגו השירה הזאת והוא בכסיהתה מתיקר סגי מן גליהתה השמיני בעיניו עמה מלאכי רומה על יתובון הך דאמר ותשבית מלאכיה יסתכל ובתר כן חזה ית כל ארעה מן נהר פישון עד נהר פרת ועד ים חראה התשיעי לא {נסלחה}<נס לחה> דטליותה ולא בא עליו בא ולא כמעת עיניו ממחזי מרב הימים והשנים העשירי קביר באד אלה בטור נבא ולא ידע אנש ית קברותה עד יום נקם מנו הנביא דאתמר לה אסק לאתרה דאפרשת יתה לך מן ימי בריתה ואנון ארבעה מערים מעתדים מן יומה תליתה מכפלתה לזכותה והרגריזים למשכנה והר ההר לכהנתה וטור נבא לנביותה {נח} אשרך ישראל דיהוה אלהך אשרך ישראל דארשי זכותה אבהתך אשרך ישראל דהרגריז׳ מסגדך אשרך ישראל דמשה בן עמרם נביאך אשרך ישראל דתורה הקדושה מכתבך אשרך ישראל מי כמוך העם הנושע יהוה אלהינו יהוה אחד וברוך שם קדשו לעולם לית אלה אלא אחד ושלום יהוה על אדונן משה הספר השלישי ולו עוד עורן כן על וידבר משה והכהנים הלוים {א} מן אוצרה רבה דממלי חיי עולם נזדאן כיי נתחוי בעלמה רב הוא אוצר קשטה דכהלה ברכהן ורב הוא ברנשה דיסבע מנה קניאן דלא כותה קניאן חכמתה והיא התרח לדעת אוצרה הנית משה הגדל בנביותה כן אהרן אתוקר בכהנתה מיום דאתמר לנביה רבה משה ואהרן אחיך יהי נביך אזדמנו תריון בשלמות ובגו אתרין אתעבד לון זומנואן בשליחותון לות פרעה לא אתמסר אהרן בזבנה ההוא לכהנתה אלא מבתר דאתפרק ישראל ואתו לטור האלהים ברבו בירחה תליתה ואתמר לון ואתון תהונו לי ממלכת כהנים וגוי קדש תמן אתמסר אהרן לכהנתה ואתפרד בה וזרעה בתרה וחכם משה דשבט לוי כהלה הגדל לכהנתה {מי}<כי> אקימה אבוה בגלול מן קעם מנה ואתמסר ליהוה בקנאה יתרה הך מה דאמר אתכנשו לידה כל ברי לוי וכד אתמר לנביה רבה משה אתה ואהרן עמך והכהנים לא הוה אלא בדילה דזרעה וכן אמר אלה מפם גבורתה וגם כהניה קדומיה ליהוה יתקדשון דלם יתרה בון יהוה אתחכם מן אכה דאהרן ובניו לבשו כהנתה ובה אפרשו {ב} נעתד קנומן במחכום חכמתה עד נמלך איקרה ולא יתמר לן תהונו רוקנים דכל אתר מרוקן לית בה חנאה לא אכתב שם אתר רק אלא גובה דיוסף ודן אוקרו לה מיסתה ואמר באתר עורן הלא לא אילן מיכל יתה תחבל עבד עלינן נהי אילן טב למחזי מכלל בפרים טבים ונזרז לקניאן חכמתה ונמלי נפשהתן במד אלפנן קשטה לית לאוי לן נשבק גרמן הך ארע באירה לית בה כלום אי דמות אילן לית בה פרים כלאה הוא עבד לה לא אתברהנן אלא למילף חכמת ארשינן על מה לאוי וכד אתוקר אהרן בכהנתה הנאר אלה וגלה מד בה יקרה וכרז אלה למשה מגו עננה ואקימה לגוה וחזה דמית משכנה וארשתה למעבד יתה ושוה לאהרן חמשים עובד ארבעים לגוה ועשרה לבר מנה עסרה לבושים ועסרה עובדים ועסרה תשמישהן ועסרה קרבנין עמי כל חדה מנין ושבח למלכה הממן ביחדאו {ג} עסרתי תשמישהתה עמי מה אנין כי כהלון לגו משכנה עבידין כיורה דמנה יסחי קדם מקרובה אל עובד קדישה ומזבח עלתה והשלחן והמנורה ומזבח דהבה וקטרתה בתרי זבניה צפרה ורמשה ואשתה על מזבחה תוקד לא תטפי וזריקת אדמה וקטרתה מלגו פרכתה ואדמה על כפרתה ולקדמה ולה תשמישהן עורי לקנומה מקדם דיקרב ועסרתי קרבניה כל קרבן עביד לגו זבנה ברבו רישי ירחיה והנדר והנדבה ועלת תדירה וקרבן פסחה וקרבן בכוריה וירחה שביעיה ויום צומה וחג מטלה ויום השמיני ישתבח מן דארשה בכן ועסרתי לבושיה חשנה ואפודה ומעילה והאבניט והמצנפת ושריאני קטף ומגבעיה ותרי אבניה וכליל קדשה ותרי לבושין עורנין לבושי אברה ורקיע שרדה למשמשה ועסרים החלקים דלבר מן אלין לית צורך למבקר עליהון {ד} עמי דאה אוקרותה דאתיקר בה אהרן ויתב על תרי דרגין נביותה וכהנתה כד הגדל אהרן והוה שותף לנביה רבה משה זבן בתר זבן עמת צפית קשטה מוקר ישראל ומלף יתון ויוכח ויזהר ויעמי יתון בחזו לא במחכום רבין ברכתה ואזהרת קללתה ומלל משה וכהניה ליואיה עמי דן ממללה וחשק יתה במדעך הך הוא דרש נביה רבה משה אכהן לכהניה שלמות עובד מוזף לדרגון עד ידע ישראל דלית יהי עובד מתעבד אלא בידון מיסתה ויחכמו דלון מקדמהתה בכל עובד {וירון}<ויתרון> על כל שבטיה כי לא אמר אכה ומלל משה ואהרן הך מה דאתקדם ואנן עמין אהרן השתתף עמה במה עבד לקדם פרעה ולגו אתרין סגי כן ולא תדכרו כהניה לויאיה בעי נביה רבה משה יקדמון אכה עד תגלי רבותון וידע ישראל דלון דרגה רבה {מאיקרים}<מתיקרים> בה ביני כל דרי עלמה לכן אמר אכה בדן מקומה ומלל משה וכהניה לויאיה ממלל לכל ישראל למימר טבן כהלה אצלחו {ה} הסכת ושמע הסכת למוסר ושמע למה דת מתאלף הסכת לא אתמרת אלאן אכהן עד אן יתגלי לך מהו אלפן לך ומהו מוכח לך הסכת חכם מה דת בכל עת עבד ואלה שבק לך וסבל לך כד תעזר לידה צבעתה במצרים וענה צבעתך ושגרני במה דהוה גלל לפרקנך וקטלת פרעה וכל עמה לקדמיך וגעזת ימה בעמוד אשתה ועננה והבלדו דיארי ארעה כד שמעו שמעך ומה אתעבד על דדיך מן גוני סימניה ובתר תלתה יומין רננת על מרך ולא גזיך בכן וארשה למילפך והזהרנך הך דאמר אם שמע תשמע מד בה תתרבי בקל יהוה אלהך כליל תרבי בה ביני כל אמי עלמה מכן אשמעך ית קלה ושם גרמה ספר טב למילפך והישר בחזותו תעבד עד תרום ותהי כשיר בפעלך {ו} ושמע ישראל לא אשמעך קלה אלא למורך חייך מה אזמנתך עד אשמעך ית קלה ואימנת ואמרת נשמע ונעבד אה <לו> התהלכת על אהן מימרה עד תהי ברום ולא תנפל אלא עזרת לגדדותה אלו לא אמרת ולא הגדדת האן מדעך תימר ולא תקום אקר מימרך ותהי מן קשטה רחיק הך יאחס עליך מרך הך יעבד עמך טוב תביע פסקול אברהם ולא תעבד עובדיו תדרש איקר יצחק ולא תנצר דמותה ועוד כשרנה דיעקב ולא תקים מליו ומלכות יוסף ולא תערק כותה מה אהן סימה רבה דאנה עמי מנך קשטה הוקם לך ספר טב ולא צביך תילף מנה ואנה אקימת קנומי דמות אב למרבהתך ואתה מגדד על מד דאתה בה לא שהב ברוך רחמנה {דיסב לך} <דיסבלך> בכל עת שבק כדו חוביך ואתב גרמיך למשמע ותהי בר יומה לא בר מחר וכן קשטה כתב לך וכדו ישראל ומד אזל אזל ומן עתה ולדאתי הטיב עד תהי מלו בכל טוב ותרום ותגדל {ז} ירום נביה רבה משה דהוה אחס על קהלה אחוס חיול אמר לה מרה הרף ממני ולא צבה אלא אשתעבד בדילה אהן נביא בעלמה מדמי לנביה רבה משה דהוה אחוס על ישראל הך אב על ברה לא עלל ללבה צער אלא בדילה וכן אתגלה קמינן והכתב ולא אזל ולא עלל לארעה אלא בדיל מה הוו עבידין אה קהלה השתעבד ושרי אוכח גרמך מנך ובך בזכו עבידה בך {מ}<מן> אבהן טבין לו הויך מה הויך אתה תעזר לרחמיו {קשטה}<דקשטה> כי ארשיך טביה כהלון בלשו יתה עד האן ייתו טביה ואבדו אנשים הולו בחוביה ושבקו שבילה רבת {הולכה}<הלוכה> והלכו בשביל אבדת הלוכה והזדמנו עם תחמדותון בישה ווילה לאנש דהדה עבידתה לית קין קמיכון דאזל עם תחמדותה ולא הנמרוד עורי קמיכון ולא מצראי ולא סדמאי ולא עבודי עגלה אלין שבקו קשטה והזלו לגו תחמדותון לא אתמר לגוי מה אתמר לך אה ישראל ולא שכח גוי כמה שכחת אלו הוה ביניכון ובין קשטה דבבו לא עבדתון דאה עובדה מן עמיכון בגו עלמה הדבב קשטה ואצלח במה עבד אנה מהימן דאתון מעזרין בתר שגו תתחזי מנוכון וייתי בשלם מן ירחם לקשטה וכלה בה חדי ותתעמי אצלחותה {ח} שמע ישראל לית אכה באת לאנש יזרז למשמע זעקת בך זעיקה עורנה ואמרת לך שמע ישראל והודעתך מד לא אשמעתך בשלמו יתרה ואלפתך אלפן בה תרום בעלמה וחראה מה קרית קמיך יהוה אלהינו יהוה אחד אנית בעי תסתקל בעלמה צעיד דשמעת בזכו ורביתה באימנו ושררה בשעבוד ואמלכה בשמעה ואדירה לגו לבך שמע ישראל מה דאזל אזל ומכדו ולעל הלך בריחותה היום הזה נשרי לאלפנך וכהניה עורי ממללים עמך ממלל אוכחו לאלא יסטון מן שבילה דקשטה וידע כל אנש מיתוביתה ויהי עמלה לקבלה כהנתה מיתובה רבה עד מותר וליתה מתירתה אלא בעמל מרבי עמולה מן אברהם חכמנן יתה עובדה לית נבלש לבר מנה אה כהניה אסתכלו דאה איקרה רבה ולא תשבקו מיתוביתכון כל קהל ישראל הן סטה יתקבל וכן קשטה אמר ושבת ושב אלאן כהניה ליתון מתקבלין הן הטמאו וטמא לא ישוב קדש אשתה תסיפנה גזוי טמאתה יתודי יכולה הממן לעלם דלא חלוף ליכולתה {ט} שיאלה למה כהנה ליתו מקבל ויעזר ליד מיתוביתה דהות לה אתמל שמע האגבו לקבל שיאלתך עד הן תנאהר באגבו כהנה קדיש וכל קדיש בעלמה הן הסתיב הך יעזר קדש אנש ינדי אל משכנה בהמה נדר או נדבה אי קרבן אי אחד קרבניה והיא בידה שלמה עד הן אנדתה ולא הוה זבן דיאי בה קרבן ואמטתה מום תיעל למשכנה ותתעבד ריח רוחה ליהוה דמע יתפרש ויתיהב לכהנה אסתיב באדה אי ביד בראי הן נקיא לכהנה ייכל יתה אי יעבד בה מה דארשה אלה ביד כהנה יקרבנה לאשתה עד ידע דו לית דכי יאי מקרבנה לא יהי כן דאסתבלת מנה דכיותה ושרת בה טמאה לא יתכל ולא יריח וכן כהנה מדמי לדמעה דיסתיאב בחוב חסילה היא מנה רב הוא מרן הממן לעלם דגלה לן מחכום כהלה חיים וברכהן {י} היום הזה אתיהב ישראל על מה דאזל ליתו משתאל נהית חכמה דהוא שיורה טבה עלל ליד ארע טבהתה דשתבע קשטה {לא נשים}<לאנשים> אזלו בריחותה ואקימו קנומון בקשטה ואתון אה בניון טב תילפו מה תעבדו בתר מגוז ירדנה ותיתון ליד אתרה דבחרה קשטה אתר ברכהתה משרוי מלאכיה בית אלהותה רבתה משכן כבודה אתר סליחותה דקדשה מרה דעלמה טוב מן לידה אתה ודרש אלה עליו דהוא מתעני וימטי לכל מבלשיה ומשגר לידה כל טוב וילה למן אתרחק מנה ועבד לה מסגד בר מנה כי רגזה בה שרי ואבדנה בה מסובב ואלה מזדכי מנה אה ישראל בקשטה אתלבבו ולה אתקרבו אולי יחס עליכון וירוח לחציכון ויזכי כל עמליכון הך דעבד לאברהם וגדל יצחק ורבה ליעקב ואצלח ליוסף {יא} לעם קדש אה איקר רב לא אתיקר בה בר מנוכון מכן אמר ליהוה אלהיך חכמנן דהוא מרבי לשבילה ואמר לאבהתכון אלין מליה וליתו מבטל לה אף אתון בניון בה תלכון ותיעלו ליד אתרה טבה ותעבדו מד לא עבדו אבהתכון ותשמעו מד לא שמעו ותקרו מד לא קרו ותקומו באתר דלא קעמו בה ותחזון מה לא חזו ותמלכו מה לא מלכו יתה ותתילפו מה לא אתלפו ותאבדו כל דבב דלוכון ותשתררו הך דאמר למען תיחזקו אה עסרה עובדים יקירין עד מותר {יב} עם קדש ליהוה אתון בחורין וכל בחור בעלמה מתגלג עם קדש אתה ליהוה אלהיך לאוי עליך אן תטר הדה מיתוביתה ותשמע לפקוד יהוה אלהיך כי מן שמע בקלה יתגלג שמע גזריה דאנה מפקדך ולא תחלפון כי לא לאוי לך תחלפנה לא מללת עמך אלא בסהדים עד לא יהי ממללה מגן ושרוי מה עבדת רבית דרגה דכהנתה וקדמת יתון לעלם ועבדת יתכון מתקפין וכל אחד סהד על חברה כהניה סהדים ומתימני הקדש ואתון עורי סהדים ועם קדש וכהניה לון שבעה דרגים כל חדה מנון יתרה על חברתה מיכל ית קדישה ומקדמתה ואימנותה על מקדשה וכל מה דו דביק באלה וסהדותה דקשטה ומסב חקיה ותשמיש אתר סגדתה ולכהנה רבה עסרה מיתובין בון הפרש על כל אחיה מטהר ומדכי וממשח ולבוש ויברך ברכתה רברבתה ומשרי ומחסל ושופט ודער במקדש ולא יסתיב על מית ולא באתה נכראיתה מן עסרתיתה אלין ארבעה לה ולבניו ואשתה לה לחודה מיסתה עמי הדה מיתוביתה רבתה ושבח ליהובה אשר שלטנותה לא תתחלף נדחל מן אימתה ונרקף מן גבורתה רבתה דמה דנתוחי {יג} עמו איקרה רבה דאתיקרו בה כהניה ואתעידו בה באימנו שלמה והן תימרו דלכהנה רבה מיתובין סגי מכן מדורה במשכנה ותשמישה היא מיתובה חדה וביומי פנותה מדורה בבית אל מדורה דדכרן כי מנה פנו ולידה ייתו וכן אמר נביה רבה משה עמים הרי קדם יקראו ושם יזבחו ישתבח חילה ממנה גדולה טבה מיטבה צעורה תקנה יהוב מתנהתה וזאון נפשהתה אתו בנן נזדיאן לבעותה ונסגד קמיו באנצירו כות אדם כד דחל וחנוך כד אשתעבד ואנוש כד קרא ונח כד אתשלם ואברהם כד אתנסה ויצחק כד אתעקד ויעקב כד אתלחץ ויוסף כד ערק ומשה כד סתר ואהרן כד שתק ואלעזר כד אתימן ופינחס כד קנא לאלה דמה נהי תהבים גלים לרחותה וסתרים פנותה ומשתעבדים בזכו ושמעים למה דאמר לה אלה ותטר גזיראתה דאנה מפקדך {יד} בעה נביה רבה משה יעבדנה צמות לקהל ישראל בדיל מה דחכמה אלה במד יהי מנון מבתר מותה ומעבד בישה בחזות יהוה אמר הדה לון ממלל בכלול וידע דלית היא מתקוממה ולא מתאמנה אלא בפרות יוסף דאנון מלכים אתרה טבה ואנון לידה אתים ולית לעורנון בה נמי ירום יוסף וכל זרעו דלית אנון שבקין לקשטה כד הוה דן עובדה למלכו ארשה משה מרבי מלוכה לא נטר שביל תלתי זכותה לבר מן יוסף סגי דגעז עליו עד אנסב לה ולא שב למימרי בישיה מכן אבוה ונביה רבה משה רבו יתה במד חכמו מן מלכה דעלמה {טו} עמו נביה רבה משה הך אמר מד בה הגדל ישראל ויצו משה את העם ביום ההוא ולא אתדכרו כהניה אכה אמר מימרה דחכמה מרה בה ולא לאוי לאנש יהי שותף לה בדן ממללה ופקד משה ית עמה ביתה יומה למימר בדיל מד יהי תמן מתפרס הודע לון מה דאמר אלה וגלה לון מד בה יתרבו כד שרה ופלג שבטיה בנביו רבה מן לאוי לה המוכח ומן לא יתוכח וכן אמר אלה למשה בזבן דחכמה במה דחכם יעקב ופלג יתון ואקים מן לה עובד ומן לה מוכח ובסר יתון במגוז ירדנה ומנו דיקום לגו ברכתה ומנו דיקום לגו קללתה {טז} אנשה אתפוררו במה דאתעבד לשבטיה ואלפו לשלמו אשתיתה דקעמו לגו ברכתה ושתיתה דקעמו לגו קללתה דקעמו לגו ברכתה על ראש הרגריזים שמעון ולוי ויהודה ויששכר ואתרבו בכליל דמלכו יוסף ובנימים ושתיתה דקעמו לגו קללתה על טור עיבל ראובן גד ואשר זבולן דן ונפתלי אתבו מדעיכון שמועי מליה ואזינו למה דאתפרס כדו קמיכון שתיתה דאקים קשטה על הרגריזים כהלון בני איטבו ארבעה מן לאה ותרין מן רחל ולית עמון לבר מנון ואקים תרין מן גברי איטבותה עם ברי סולהתה דאנן כדו צריכין נגלי למה אתעבד יתה עובדה ניזל ליד אברהם ומד גלהן לא נפק מנה שרוי מה דאתת לה בסרתה ועמר פתור לקבל מלאכיה לא יכל ישמעאל דבח ולא סבל כלום ממה עביד למוקרון {יז} שיאלה כדו אתת שמע לה בדיל אלין מליה דאתדכרו הן הוו אבהתה לא יכלו סלקים להרגריזים וקעמים לגו ברכתה בניון הך ייתו להרגרי׳ יסקו עליו אי לא יסקו ישר שאולה במד שאלת בעה חילה רבה מעמי אקריה מיתוביתון הך היא ארבעתיתה דמן סולהתה אקימון על טורה דעיבל לרחיו בעה קשטה מעמי ישראל הן לית בני שמשהתה כות בני יצובתה וקטע מתמן לא יהי מן שמשה בן בכור ולא יסק בקדשה עד יהי אלפן לדעבר ולדאתי יסגר קנומה מן מקרוב שמשה ישמעאל כד הוה לאברהם מן שמשה עמו מה בעה מעבד ביצחק ואלולי מד בה אתחכמת שרה דהוה עובד קין אתחזי כדו {יח} שיאלה אילדי שמע לה בדיל אשר דו מן שמשה ואבוה אמר עליו מלה רבה גלת בדילה טבה יתרה מכלה אשר משחה לחמה דו מבקש על טבה ומקימנה לא רצי במד לה חזה מן גוני תפוכה ונביה רבה משה אמר בדילה עורי מלי ברכה לא אתמרת אלא לה בדיל דארעה דו בה כסי דרומה ומכה מרבינה ויהי מרחי לאחוה מדו מקימון ייתי בגדל ויבלש דבבון ויהי פדי לון עד הן יתגלי מה דאמרה קשטה למה לא קעם על הרגריז׳ עם מסחני ברכתה וישרי תמן עד יתגלי למד לה תמן טמיר {יט} השיב לבך אל מליה קדמאיה ודע אן לית בר נכראה לא יסק להרגריזים דאנן עמין ארבעה לא אתפרד מנון אחד מן חברה אלו סלק אחד ואשתיר תלתה דהוינן אמרין דו לגלל אתבחר אנש ואתפסל אנש רק לכהלון עובד אחד מכן חכמתך דלית בר נכראה לא יוכל יסק אל הרגריזים ולא יקום באתר ברכתה ודן אזהרו לקהל ישראל בדיל בר נכראה לא יתחזי בון {כ} מה דאה נימר בדילה דגיורה אי ברה דיקום מן נכראה בשפיו ואלה אמר כגר כאזרח והפך ואמר יחדי עמך בחגך ועורי אמר בדילה יזדמן עמך וישמע כהנה קרי ארהותה ולא יקרינה כהנה אלאן באתרה דבחר יהוה ועבדנה לה משרוי יזדמן תמן בר נכראה וגיורה דיגור עמוכון {כא} שמע האגבו לקבל כל הדה ואלפה בנהירו רבה בקרבן הפסח יזדמן עמך גיורה דאתה ובלש אימנותה דאהן עובדה מכעס לכל אלהי נכר כי מן גזר ערלתה מלך אימנותה ואתפרק מן בישיה ואכל פסחה ואזל בשביל קשטה ויקרץ בצפרה יקום האן דו ליתו יכל יסק אל בית אל אנצר ענינך עד יגלי דן פתגמה כד תעבד ית מטלתה בבית אלהך ובכל אתר יכל עבד אי גיורה ישב כתיה אי ידור בה אנש לבר מנך הך דאמר כל יצוב בישראל יתב במטלתה {כב} והן אמרת הן בזבנה דיקרי כהנה ארהותה קדישתה בהרגר׳ יזדמן גיורה תמן הך דאמר וגיורך אשר בשעריך עמי ממללה מן שרואה הך הו ואנדי ענינך מה אמר במיעל כל ישראל למחזי ית פני יהוה אלהך אסתכל לדן רזה ושבח למרך דאמלי יתך במימרה במיעל כל ישראל אלולי דו בעי עורן ישראל לא אמר במיתי כל דתמן יתחיל ישראל ולא תימר דמלת כל אכה צמתת כלה ושב פרדון כל ישראל עמיתה הך הי ולא ייפך מדעך ללבר מן אדה כל ישראל אנון ונשיהון ובניון לית בגבון אחד מן ערברבה מכן אמר במיתי כל ישראל למחזי ית פני יהוה אלהך ואפך ואמר כנש ית עמה הוה סדרון על יתוב הך דאמר רישיכון שבטיכון ומן אנון רישיהון אלא ראשי שבטיה סהביכון {סרפיכון}<ספריכון> וכל גבר ישראל וטפליכון ונשיכון וגיורך דבגו {משורך}<משרוך> {כג} דכר עובדיון עמך מחטב עץ אי זלי מים הוה מקעמון מבתר כל אלין וגיורה והן סגה לית לה שבט ולא חלק וברי ישראל כהלון {שבטון}<שבטין> ולכל שבט פלגה והן מימרה והן יגור עמוכון גר בארעכון לא תונונו כיצובה מנוכון יהי עמוכון בעה חילה רבה ילף לישראל אלפן מרכן ללבה כיצובה מנוכון הך דאמר ותרחם לחברך כותך אנה יהוה בהדה ממללה תלמוד חיוס רב ועורי במימרו לא תונון יתה לא במה דו מכעס לה ולא במה דליתו יכל עליו וכל תשמיש ישראל עליון עבדה בארכנו וכן גדלה אמר יתודי יכולה דאלפן אלפן מרבי למן ילפנה ומקימה על דרגה מסקפה נשבח לחילה דמלתן בכן ונשתעבד קדמיו באימנו {כד} ונעזר אל מליה דבה הוינן דאנן הך עמין ראובן וזבולן קעמין בין {ארבעתית}<ארבעתיתה> שמע מד בה ירום מדעך כי ראובן בעי יפרט גנותה בפמה ומזהר בדילה לא תתעבד עורי וכיי תדע דמרן זכי ליתו נסב אפים לא לרבה ולא לזעורה וזבולן עורי מחכם בפמה מה דאה יתעבד בפניה דמבדר על אפי כל ארעה יעקב חכם האן מדורה הך דאמר זבולן גור גורילי ימה ישרי הי גורלי ספינואן ונביה רבה משה חכם הך הו מפוקה הך דאמר חדי זבולן במפוקיתך {כה} נטעיל מן האן ונבקר הך אנון ששה גברים ומליה ב עסר הא הוו אמרים כהלון פם אחד אי מתמרה בפם גבר וגבר נסע מן אכה אל גברי ברכתה וכיי מתמן נחכם מה דאכה דאלין מדמין לאלין בעובדיון מה אלין עבדין אלין עבדין אנשים אמרו מלים בגדל וממללון כדו יתפרס קדמיך לוי הוא חברה דברכתה והוא יפרטה וכהלון אתין ושמעין וכן אמר נביה רבה משה מהיאמנה ואוקרה בכל איקר יתר וחתם מה דאמר רבין עובדה דכהלה מרחי למרה דעלמה פעל אדה תרחי רבותה בכל עובד ומשה ואהרן מנה שלמו יתרה נביה וכהנה עמי ריש הקצה הך נביה רבה משה משרי וממלל בגדל לקדם קהלה ומלל משה וכהניה לויאיה חכם אכהן רב מיתוביתון מדן אמרו לא פרט ברכתה אלאן לוי וכהלון סעודה {כו} ואנשים אמרו ממלל עורן בדיל יוסף דו דפרט ברכתה וכד השתאלו על יתה ממללה אמרו בדיל יוסף דו חברה דאתרה אמיר לון על מד מללו ממלל ידועיה יתה ישמעו יוסף בריך וארעה בריכה דילה ממלכה לית לידה כהנה והן הוה יוסף חברה דביתה וכל אחיו לידה יזדמנו לא אתמר עליו לשרת ולברך ודן הוא לשבט לוי מיסתה {כז} ואנשים אמרו הך יהי גבר אחד ממלל וקלה משתמע לגו משריתה הו מדמי למשה הך דהוה בטור סיני ממלל וכל קהלה שמעים ישר אמורה במה דאמר ברטה בחכמה חיולה שמע אגבו יחיל מדעך וירבי לבך מנה דיתעבד כל עת מריח לאלה סימניה יהונו לה מרבים עד האן יתעבד כלה לסעדו וירבינה בכל מד יתעבד ודן עובדה מריח לאלה יגדל מדעה דמנה אזדאן והמלא רוחה כלה חכמה אניתה בעי מדע רזי ממלליה אקים מדעך האן דו קשטה ושבק רוחה דנפשה דלית בה חנאה {כח} דאנן בעין כדו נפרש ממלל נדע בה סודי בוננותה מן דהוה משרי במליה חברי ברכתה אי חברי קללתה ואנן עמין דלא הכתב קמינן אלאן מללה דלבטה ולא אתמר לו מללה דברכתה עד נדע מה הו יהי לן נבקר על כן עד נמלך שלמו לית בה חסרן מה את קרי מד קמיך כתוב האלין יקומו למברך עמה אלין מליה מה חנאה בון ומלי אלהנו כהלון כן כי גדלה אמר אלין יקומו לברך ית עמה ולית תמן ברכה תתמר על קהלה מן לויאיה מה חנאה במקעמון על הרגריזים ומהיא ברכתה דתמרת על עמה {כט} טב לך תחכם דשרוי מה דאתעבד מברכה עמה למשדך לבביה ועד יחכמון רבין דרגתה דגדל בה קהלה ומן רב מרן כתב קמינן מד בה חיינן ואורכות ימינן ומד בה ננשם ביומה עקבאה כתב קמינן בראשית וכל איטבותה דבה מתמן אמרנן דמלי ברכתה ליתו מקדם עליה עובד דאמנותה משרי במלי אנחמותה לא במלי אפלותה מן ריש בראשית ברכה וטוב וכן אמר ויברך ואה טב שריר {ל} ומד את בעי אהן מחכומה שרי במקרת קציה והיה אם שמע תשמע ודבתרה ברכה ואיקר ושלמו והיה אם לא תשמע ודבתרה מדן תחכם הן אלה בכל עת מקדם ברכה מקמי לבטתה וכן עבד לגו אהן מקומה קדם ברכתה ושחי קללתה מכן אמר אלה יעמדו לברך ית עמה ושרואה מאז מגוזה וכן אמר במגוזכון עד יעבדו מד יריח לאלה ויודו לגדלה דמלא אתרון ואקים דימה לאבהתון וגעזו ית ירדנה בשלם ותברו דבביון ואנון בעין ביומה דבה ייעלון לאתרה דלון אתמסר יהי לון בה חדו רבה משררה חילון ומרביה יתון ויהונו על כן פריטין ברכתה ומרבים מן אודאותה על מה דאמלתון מכן אתמר דאנון משרין בברכה קמי קללתה חכם אהן ומנה לא תסור ואתילף מד בה תתוחי בעלמה באיקר {לא} יהי לן נחכם מה דהות ברכתה במדע שלם וחכמה יתרה על ריש ממללה נשרי למודאה למלכה רבה דאמליכנן בכל איקר ועבדן שוין נירת דלאבהתן ואקים לן במה דעגה דלון דו בגדלה פסק לון ועל כלול אודאותה אמרו מלי ברכתה והיא ברכתה דאתיהבת לאברהם ואף ליצחק על כלול עובדה ומד בה יקרון בזבן דשמעו גדלה ארשה יתון אמרים בשעבוד חיול ואימנו סגי וכל עמה קעמין למשמע {לב} ואנון עסרה ברכהן רברבהן תלתה לאברהם בפמה דאלה אתמרת ואברכך והרבה שמך ונברכו בה כל אמי ארעה כי ברוך אברכך וסגוי אסגי ית זרעך ותלתה ליצחק וברך אלהה ית יצחק ברה ויתברכו בזרעך כל גוי ארעה ויברכהו יהוה וליעקב חדה ויתברכון בך כל גוי אדמתה אה שבעה לזכאי עלמה ותלתה מן פמה דנביה רבה משה ולמהב עליכם יומה ברכתה ועל כלול עבידת משכנה וברך יתון משה ובטור סיני ויברך יתכון כמד מלל לוכון ועורי ברכתה דנח מד דבח לכבון הרגריזים ואתבסר באנחמו {לג} שיאלה שמע יתה מן האן לן אהן מחכומה רבה דנח לא דבח אלא לכונה ולא דבח באתר רחיק מנה האגיבו כי לא הוה טור שמם מן מי מבולה אלא הו וכל טוריה מתכסין הך דאמר וטמרו כל טוריה שחיקה ומנה אנדת יונתה טרפי זיתה דו טב ומנה אתת ביסרה טבה מכן אתעקב ההר הטוב דמי מבולה לא אמטה בה ולא אביד בה נפש למטמהתה דו בית אלהים ומשרוי מלאכיה ואתר מעונות צבעתה ואתר שכינותה ואתר סליחותה ואתר ברכתה ואתר חגיה ואתר איקר יהוה בכל עת מתחזי ועלמה באיקר מודאה לאלה דבחר יתה ועבדה אתר קדש מנגד לידה כל קדש {לד} וכד הוה דן אתרה מכלל בכל הדה אתא נח ובלש קדושה ועבד עובד כהלה קדיש לית בה מום ונסב מכל בהמאתה דכיאתה כי לא יכל יעבד דכי באתר טמא דהוא חכם דכל אתריה המלת טמא מן אבדן כל היקום והך דאמר גדלה כן הו עבד דאמנותה כן מקים מה דו אמר מכן אתעבד שרוי מן דאתברך עליו אהן דבח תמן אתברך מכן חכמנן דמרן וקניאן לית יעבד עובד אלא באתרה כד זעק לאברהם והלך ברחיותה חזי מה אתמר לה ואברכך וקטר ברכתה עד אתא לאתרה וברכה וברכת אברהם ועוד יצחק ועוד יעקב וברכת יוסף תמן גליה וכן אמר מברכת יהוה ארעה {לה} ועוד חמשה ברכהן פרטון נביה רבה משה חדה בימה וחדה במפוקה ותלתה בשפול טור סיני ואנון תלתיתה דאתמרת לאברהם חכמון רבינה דאשבו יתה שרה ואמר לה ויהי זרעך בגדל מדמין לכוכבי שומיה אמר נביה רבה משה בטור סיני והנוכון יומה ככוכבי שומיה יוזף עליכון דמותכון אלף זבנין הדה לתהבה כד ייתי ויברך יתכון חכמון מיתוביתה דמלכו אלין תלתי ברכהתה דאתמרת לאברהם אמרין משה למרבהתון וכן חדדון בהרגריז׳ אתר סגדתה {לו} שיאלה אתכון למשמע יתה מן אהן לון מפרדנה תמן הביא ענינך ושמע האגבו שיאלתך כל ברכה דאמרה אלה מן נח עד יעקב עמי הך היא אסתכל ברכת נח וקבע בלך ואתילף אמר ויברך אלהים את נח ואת בניו ואמר לון הפרו ואסגו וכן אמר לאברהם ואף ליצחק ועורי ליעקב לא נפקת ברכה לאחד מנון אלא לון ולזרעון בתרון ואנית בעי בדיל דארעה צפי מה אתמר לון בדילה לא דהו יהבה לון מסתה אלא לון ולזרעון בתרון וכן אמר לון נביה רבה משה בשרוי שליחותה כד אתא לידון למפרקון חכמון דאנון יירתו ית ארעה דאשבע לאבהתון יתננה לון ובכל שיאלה דמשה שאלה הות שיאלה למלכון ארעה ודכפרו בה לא יחזונה ובניון אנון דייעלו לתמן מכן חכמתך דשוי מה יתעבד ברכתה תתמר קדם קללתה בדיל ידעו אתרה דכלל אלה בו מלכותון ואודעון דאנון מלו באהן איקרה רבה דליתו משתאם {לז} קטלו דבביון בחיל אלה וגעזו ירדנה דמות יעקב כד געז והוא ריקן ממדל עלמה וארום הוה עתיר מן זכותה עמי במה אתוקר ושבח לאלה וכד פגעה מלאכה בתר מגוזה יקרה באיקר יתר {בשרוים}<בשרוי> מגוזה הוה באדה אטר {ובתניאתה}<ובתניאנה> געז עתיר וכן אמר הלא באטרי געזת ית ירדנה ואודי לאלה דעתרה מבתר ענותה וכן אלה בעי מן זרעה ירבון אודהו על מד יהב לון על כן חיב עלינן נחכם רז דן עובדה עד נהי ממן חכמו איקר אלה והודו בעה באהן עובדה ביומה דבה יגוזו ית ירדנה יעבדו אלין תרי עובדיה סהדו עליכון משתמעה מן פממיכון הן תעבדו עובד מריח ברכתה דפרדתון מן פממיכון תהי עליכון והן עבדתון בישה מן הדה דאמרתון בפממיכון לבטתה תהי עליכון ומן ברכתה תתפנו לא תנשו אהן קעימה ולא תשבקו קשטה עד תנשמו אנה וגם שם {לח} ואנן בעים נחכם אך יפרדון ברכתה ושת מואן דאלף שמעין לוי חברה דברכתה הוה משרי הך מד לאוי עליו כי לית לאנש עליו מקדמה אנית בעי מחכמה הך פרט ברכתה הסכת ושמע לוי משרי ואמר בקול רם והאלהים יעננו בקול עד ישמעון כל קהלה וכן הוה לאהרן כד עלל לגו משכנה עם נביה רבה משה ונפק קלה מבין כרוביה למשה מלל אל אהרן ולבניו כדן תברכו ית בני ישראל וקבל שמה רבה מפם הגבורה ונפק לתרח אגן זימונה ותלא ית קלה בדחלה רבה וברך לקהלה וכהלון שמעים יברכך יהוה ולבשם דחלה והפך אמר לון וישמרך כד לבשו דחלתה השבו מטרתה יאיר יהוה פניו אליך מן נטר אתנטר ורצונה ישרי עליו ויחנך חזי יתה רבינה והתפש בה מד אתה ברתות אלהך אתה בכל עת מתרבי בידה ישא יהוה פניו אליך מלכו רבה לא משתאמה וישם לך שלום בעלמה ובעקבה טוב מן יהי דאה חלקה {לט} כד הוה אהרן פרוד אהן ברכתה הוה מכך לה בקלה עד ישמע כל קהלה כן הוה לוי זבנה דפרד ברכתה יסעדנה אלה עד ישמע כל עמה אה קהלה טבה דחילה אלה ואקים לה מד ימה לאבהתה יומה הדן המלאת ידך ואתידע כל איקרה דבדדת בה מכל אמיה אתון עם קדש ליהוה אלהכון סגי מן אבהן דנפקו ממצרים באיקר ומתו כהלון במדברה ולהאן אתרה לא חזו ואתון מטיתון לידה בגדל קטלתון דבבי דמלכו ארעיכון ולא אשתיר לוכון לגוה דבב תתברכון דמות נח דאמטה לאכה מתרבי בפצו לגו עלם שלם ותתרבו בפרו יתרה ועלמה בוכון יתיטב בחדו ותמלכו ארעה ותעבדו לגוה מה יריח לאלה ולא ישרי בוכון רגז ותגדלו שריר דמות אברהם כד אתא לאכה והו מתנסה ועקד יצחק ברה ושוה יתה על מדבחה ובלש יעבד מד לה אמיר חכם אלה נצירות לבה ופתח הגן ושגר פדיונה ושמע ברכתה מגו שומיה סגי מכל דגעזו כי ברוך אברכך יתה תמלכו עד יהאכו כל אמי עלמה לידכון וסגוי אסגי ית זרעך לא תסור הדה מנוכון לעלם {מ} ודמה יתכון לכוכבי שומיה בדיל תהונו קדש אמיה ויהב לזרעך ית כל ארעתה אלין אודו לאלה דאמלתכון בכן ויתברכון בזרעך כל גוי ארעה אמנו על טובה יתאמן לוכון הדה לא אתמרת אלין מליה אלאן לקבל עמל מריח ואתון מלכתון מה דאמר אלה עבדו עובד ימן מלכתכון ותהונו הלכים כדמות יצחק כד חזה מרה ורבה ברכתה תמלכון ברבו דמותה ברכה ואזל לבאר שבע ועוד ברכת יעקב דאתברך בה בחלמה תרין עסר מלה כהלון איטבו {מא} ותגדלו במלתה דאמרה נביה רבה משה כד קעם משיר על ימה ואבהתכון עמה תעלנה ותנצבנה בטור פלגתך מכון למדורך ומלתה דבה יתכון מיתיוכון לאהן טורה באימנו יומה ובכל זבן ואתון ככוכבי שומיה לסגוי אמלכו ברבו ליתה איקרה יהי לוכון סקופה על כל אמיה דאנון טמאים ואתון קדישין הנון סגדים לכוכבי שומיה ואתון סגדין לאלה אלהיה יהוה אלהה דאבהתכון יסף עליכון כותכון אלף זבנין לגדל הדה מלתה ליומה ומחר יומה לאיטבו ומחר לכלול ויברך יתכון כמד מללכון אורכו על קשטה יתאמן לוכון הדה {מב} אה קהלה השתעבד ואודי לאלה בכל עת על יתה איקרה בבית מרך אתה קעום בזהו חיולה דבביך קטלת לברכתה שמעת אב בלך לא תסור ימין ולא שמאל לבטתה קמיך הב בלך ושמור נפשך ואתרחק מנה בכל מאדך פן תקום בקלל רב ותהי ערטלאי ביני כל בוראיה תתגני ותתנזף וכלה לך כלי רחותה מנך אתכסית וקשטה מנך אתבדר ומנך זכותה דדת ובישתה בך שרת שבקת שרה וזכותה והלכת בתר נעמה עזבת רבקה ומדרשה ואזלת לתמר שבקת מרים הנביאה והלכת עם כזבית שבקת הרגריזים בית אלהים והלכת אל סדם עזבת נביה רבה משה וסטיתה עם קרח עזבת פינחס והדבקת בזמרי מה הדה שהותה ושבקת אבהתך טביה במן אתה מדבק חסלך מכן תשבק לקדושך ותהי מחלל לעלם תשבק אתרך שמם ואת יכל לא יהי כן חסלך אה איקר תתעבד מנזיף ואה כהן תהי מטמי מה הדה שהותה רבתה דסמית למדעך וגלית תפוכך ועבדת כאנש לא ידע ולא ישמע {מג} יאי לך כדו תתב קנומך ותשמע מלי לבטהתה ותזהר נפשך מנך ובך ותחכם אידן עובד האנחי לך דבה תמלך ברכתה אי דבה תמלך קללתה אה ברכתה קמיך ואה קללתה קמיך הב בלך לא תשבק ברכתה דאתה ברה והיא לך רבת ואתפני מן לבטתה כי ליתה לך ולא לאוי עליך תתקרב אליה אבהתך זכאי עלמה אתרבו בברכתה ואמטית בך עורי לכן לית לאוי עליך תהי בר מנון עד יתאמר דאתה ברון בקשטה בר לא יהי מדמי לאבוה במן יהי מדמי בעלמה לא תשבקו לקשטה דאלה בחרכון לכן לא נבטל מן תשבחתה בכל זבן ועדן נודי לחילה ונסגד לגדלה ונרכן קדמיו במד לה נשמע ונזרז למילף ולא נשבקנה ונקום במד עלינן עבד {מד} יקום ראובן ויפתח פיו ויפרט מלי לבטתה דאנה שמע אנש מרבי מליה ואמר לין עד ישמע האגבו למה ראובן משרי במליה ולא יהי עורנה אמר לין ליתה צריך תבקר על דן מימרה שמע האגבו מן אתמר לה מה אתמר לה אי שמע מד לה שמע אי עבד מה דעבד כל אנש יעבד אמנותה לגו עלמה עד ידע מה הוא מתגזי ולא יבלש אנש מד ליתו לאוי לה כות קרח במד עבד כד בלש מיתובה ליתה יהיבה לה עמי מה הוה גזואה ולית צריך {למאדום}<למאדם> עורן וכד קעם לוי ושרי בברכתה הדה היא מיתוביתה דלה אתמסרת וכן אכהן יקום ראובן וימלל ממלל מוכח לקהלה ולגרמה {מה} משרי ממלל ואמר מלה אתחזי אלה ואמרה בפם גבורתה ארור גברה דיעבד פסל וכל דמה דרש ישררנה בלבטה בטור סיני אמר לא תעבד לך פסל אזלו עבדו עגלה ואמר וכל דמו דבחו וסגדו לבעל פעור ואכהן שררו בלבטה עד לא יהי לעבודה פרקן ואלה חכם וככן חכם לנביה רבה משה דו מכסי רחותה מנון לבישהתון ושבקון עם רוחי קנומון והן עבדו הדה השוו לבטה תרי עסרתי שבטיה קעמין למשמע וחכמו הן דן עובדה מכה לון כי לא אמיר אלא לעבוד יהי עביד וילן מנה לא יקום מימר יעקב אבינן בעקבאית יומיה עלינן דו חכם כל שבט ומה מנה יהי ומה דו מתגזי בדיל עבידתה וילן כדו באהן מקומה אה לאוי עובד אי יהי משמוע נהי אמרים על אזהרותה נדחל הן לא תתעבד {מו} אמן היא אסגרה והיא תלתה סהדים זכאים רבים וכבדים אלהותה ונביותה וכהנתה מאן יתעירו נודי ליכולה הממן לחודה נטור חייה למי ימלך בקשטה ם מגליה איקר רב לית בחיל אנש {שאמית}<שאם ית> איקרה אקימת לן שלם יהי גלי לן בכל דר ודור וממן לעלם הך דהות לן סהד כן תהי עלינן וילן הן נפקנן מן אהן תחומה רבה כיינן נקום במקום מצדי וילה לאנש דיקום לגוה נפני קנומן מן חברי בישה ונשבע כל עת הן לא נקרבנה לעלם דאנן דחלים דלם נסתפי בחוביה דיתרו ועלין ימטו הך דאמרו {כלאכיה}<מלאכיה> כד אפקו ללוט אחס על נפשך דלם תסתפי ותקפו בה עד אתפרק ולא שבקותה עד אמטה אל אתרה דבעה מן הנון אנן עד יהי לן פרקן אלית נזזע רוחה דקנתה {מז} חכמו רבינה הך הו ובלשו יתה בשלמו דמדע מנה לא נפק ויתה לא נשבק ומן איקרה לא נחדל ולא נמוש כל עת נרבינה דבידה פרקנן מכל דין מכה אוי לן אלית יהי לן מדע נדע בה מה דו טב לן ונקים קנומן במד ארשתן הנית בעי מחכום אתילף ולא תשבק לבך פני מן מחכומה ובעי לנפשך מד מרך בעי לך ולא תרחק גרמך מן מרך ודע דו רחמן ורתאי ליתו מקבל חיבין עד האן יתובון הא אנן מחסלין מלתה קמאה וממללים במלתה תניניתה והנון מבלדין ממן ישמעון ממלל מדחל לכל שמועה כד קרא אלה עסרתי מליה לא הוה יזהר על כל מלה בלבטה ונהי אמרים אמן מה נימר ומרן חכם מד לינן חכמין מן ביש עמלינן אוי לן לית לן מדע נדע בה מד מרן בלש מנן ליתו בעי מנן אלא מהו טב לן לא מהו מכה לן נודי לה על כן ונשתעבד קדם רבותה על כל יתה איקרה ונרכן קדם גבורתה דמה יריח עלינן {מח} ארור מקל אבוה ואמה צמתת הדה מלתה עסרה מצואן חדה מן שומיה וחדה מן ארעה וחדה מן לבה וחדה מן מדעה תריה מרבין גויתה למקעמה וחדה מן סהבך וחדה מן סהבתך הקעומין בתרבותך ואף במילפך וחדה מן יוסף וחדה מן אפרים תרים רמים חיולין וחדה מן מלאכיה וחדה מן כבודה כללו מה דאתעבד לישראל עמי כל חדה מן אלין מללת ממלל חכמה מרביה אלופה שומיה אמרת אנה לך מניקה חלב טב ובאוצרי טבהתה דתזדהן מנה לא תשימני מרגזה עליך ונגדה אליך תשניק רב עד מותר ובתר הן הוי אחסה עליך אשבקנך מצטדי לגו עלמה טמי מה שמעת דבר קין כד שאל למרה ואמר האן איזל והאן אטמר מן רגזך מן יהי טריד מן ארע לארע ליתו מסתתר בכלום מני האן ברנשה אזל ואנה מטלה עליו הן בבראה אי במדינתה את תקום כתי בדין חיול עד מותר {מט} וארעה אמרה אנה דסבלת יתך ומפקה לך בכל עת איקרי ומשויה לך כל עת סוברו לחייך לא תשבקני חסירה לצעורתך מהו מקים ואגלי באפיך דבבו רבה עד הן תכלנך מן בריתה ותקום באשדה ולית רתי ובצער ולית מפצי ובדין ולית פשור ובקלל ולית מרחם הוכח נפשך מנך ובך ולא תקרב לעובד בישתה אדלא תקום בקלל ומן מתקלל חסילה מנה ליתו מתקבל לעלם דבמקום סליחותה ואתר ברכתה אתקוממת סהדים על פניה דפנו חכמתך ממללה איך הוא ויודו בפממיון סהדו על מד שמעו ולא יכלו יפקו מכן {נ} כד הכללו שומיה וארעה מן ממללה עם קהלה שרי לבה ומלל עם מדעה ממללה דרבו מוכח דן לדן וגויתה קעמה ביניון ברתעה ובבלוד ממד יימרון מדעה אמר ללבה אתעיד וקטר כנפיך במד לה תשמע הב בלך לא תסור יתערברב כלה ויקומון באשדה רבה ולא לאוי לך דאה וליתך יכל עליו דלא יעזר אבדנה יתחזי כי לא בחילך תיחדיף יתה מנך והן הקמת גרמך ביתה תשניקה הדרש מנך אדמך הך דאמר ואת דמכם מן נפשהתכון אביע ותהונו תמן בלחץ רב וחיול לוד דלאוי עליך עובדה תפני קנומך מן בישהתה ותטר גזירהתה ולא תהי מרח מן עובד בישהתה ותהי ניוש וליתך יכל תאסי גרמך ברן לאוי עליך תטר שלמות נפשך הך דאמר לך ושמור נפשך בעובד טובה תהי מתפדי ותפדי עורנך וכן אמר כד בלש מנך הן תרחם ית יהוה אלהך לטב לך {נא} אמר מדעה ללבה שמעת אלין מליה ענתה לבה אה מדעה זלין אנן מנך ואת מבועה דמנך נשתי ומנך נכונן בוצין בזית זכו עד יהי נארך מסטי לכל חשך אפיל דאת מפני גויתה ונפשה ורוחה ובדילך אמיר במדעינן ובתקונן ואת ריש בוראיה מי ירשי ידמי לך יתודי חילה דאמלתך באהן ועבדך מלו בכל איקר לא תוכחני עד תוכח ית קנומך מנך ובך קעומי ואנה וחמושיה מסתמכין בך מד את מתחזי אנן אזלין אה שמענן ממלל אלין תריה {נב} יאי נשמע כדו ממלל כהלה איטבו אברהם הך אמר בניה בדילכון רבתי קשטה במד לה בלשת וקעמת צלותי ורבית שיאלה במד חכמת מן עובד יתגלי עד קבלי מרי וסגה יתכון וגלה לי רז כהלה טבואן יאי המודאה לגדלה עליו כי כלה מנה וכלה לידה מעזר דו במלתה מתעבד וברב דחנתה מתיתב {לי}<לית> תהי הדה אסגהותה כדו מתפכה מן קשטה לשקרה בבישה חסל צלותי תהי מעזרה מן סגיאן מניאנה אל מתי מספרה והפשטות יצחק צברה ומד לה הוה מרכר ופרקנה דלה הוה וברכתה דאשתמעת מן שומיה וסקפניה דאתגזרת לה ושבועאתה דאשתבעת לה יהי כלה בידכון מתחלף {נג} חסל זרעה דאברהם יהי מנזף בעלמה ומטרד מכל אתר ובתר הקדש מתחלל ומבתר ברכתה יהי מתקלל ובתר הטהרה יהי טמא דן עובדה לא יהי לא לאוי לוכון דאה ולא עבד לוכון ולא לאבהתכון עורי עמו מה לוכון עבד ודכרו ולא תנשו דבביכון אתקטלו רישה בסימניה ואתברו קמיכון ואתון בכל איקר קעמין מה דאה שהותה רבתה חסלכון הן תחלפון איקרה בבישה לא תשבקו מד יקרכון אלה בה מתרוקן מנוכון ודבבי קשטה חדין ואתון קעמין בדין חיול מסכין כל טוב ולית ימטי ותימרו דאתון טבין ולית כן ואלה זכי מנוכון בכל מה דאתון עבדין נודי למרן הממן לחודה בכל זבן ועדן ונמלי גרמן במה דאמלתן מרי {נד} עמו יוסף ואפרים ממללים עם כל ישראל ממלל כהלה מוכח לון יוסף כאמור אתון אתין אל ביתי עבדו עובדי לא ידור בביתי מן יהי מחליף מה דהוית עביד מן עובדי טבה מן נטר עובדה דעבד אברהם יסק לאתרה דהוה בה מצלי ויהי נטר מד נטר ולא יפק מן יתה אתרה וכד בה אתנסה אתחסי ובה הגדל בברכתה מן אתאלף מן יצחק שעבודה יקום באתר דפשט צפרה מן נטר מד נטר יעקב ינשם האן דאנשם ויגדל במה דחזה אלין אנון חברי קשטה דרחמו מרון ורחמון ואתון כדו מלוכי אתרה לא תעבדו עובד מכעס לאלה ישתבח רחמנה דרחמיו יתרים וחילה וטובה ליתון משתאמין {נה} עמו אפרים מגיב לאבוה אגבו כהלה איטבו אנית בעי אנשים איטבו ואקימו אתרה ולידה ייתון יהונו אנשים משתעבדים ומרבים ומהימנים הך דהוו בשרואה ליתון מתפנים מן שביל קשטה אלא מדמין למן אתקדמו מתרחצין על אלה בקשט וכות עובד אבהתון אנון עבדין לא יחלפו מד לון אמיר וארום אנה דחל מן עובד ביש יהי גלל לכל דין ויהי מאבד ומשנק ומלבט ומקלל ומאבד בכל מזהר ובתר עלם כהלה אצלחו ייתי עלם כהלה אבדן {נו} נבלד כדו מן ממלל דיתפרס מן מלאכיה ועוד מן כבודה כבודה אמר שמה רבה בקרבי וליני מעלם על ממרי בעובד וכד יסטי אקדש בה וכן אמיר בדילי כי לא ישא לפשעכם כי שמי בקרבו ומלאכיה עוד אמרים אה קהלה אתחיד במרך ואשתעבד באימנו כי באדינן פרקנה ובאדינן אבדנה ובאדינן נשמה ובאדינן יגעה ובאדינן קטלה ובאדינן רחמה כל אהן באדינן טר ית גרמך ואתילף שביל קשטה ליתך צריך תבקר על מה עבדנן מן אדם עד נח ועם אברהם ועם לוט ועם יצחק ועם אנשי סדם ועם יעקב ועם יוסף ועם נביה רבה משה בכל מה דעבד עם אדם קעמנן ורבינן מקדומה ועם נח אתחזינן ויקרנן יתה ועם אברהם קעמנן בבסרה וכן עם יצחק במה הגדל מן איטבותה וליעקב עוד פגענן אכלס לא השתגרנן אלא לאלין טביה שלמיה ואינך צריך תבקר על עובד לוט ואנשי סדם דאנון קמיך גלין והן בעיך מחכום מה באדינן בא ליעקב בסלם חלמה הוינן עלים ונחתין בה וכבודה קעום עלויה והבסר בברכה גדלה ובתיגרת לבן וזימון עשו המלכנן יתה וכבודה רבתה וברכה לגו יבקה ולוזה ובסרה במובא ובמוצא וכל דאה שלמו לה ולזרעה בתרה דר בתר דר הן תטרון יתה מיתוביתה אתון מצלחים בתרי עלמיה והן סטיתון מן שביל קשטה כי עובד אנשי סדם בוכון שרי וכן קשטה כתב כמהפכת סדם ועמרה ניתי ונגלינה ולינן מתחזין עד הן יתעבד דין רב עד מותר לית בה חסרן רב הוא יכולה דיעבד יתן סהדין נסיד בקשטה לקדם קשטה ואנן קעמין בכל עובד ישר לית בה חסרן וכהלה פוגגו {נז} וכבודה עוד כאמור אה קהלה טר דילך מני כי לית קדמי עובד תקיף קטלת ושנקת ואבדת וחוית ועמך עבדת כל אהן עובדה מה קעמת על ימה וחזיתך כל תמח ועברת יתך בסימנים רמים בחילה דאלה גבורה עמי אלין עובדיה וקבע בלך מני וקמי לא תמרד ואל ביש לא תקרב עד הן תגדל ביד מרך ובידי תתוקר ואלא כליתך מן עלם יהי והשרית עליך גוני לבטה ואקימתך בתשניק יתר אוכח נפשך מנך ובך בכסי ובגלי תהיה בעלמה עליון ועם קדש וסגולה ומד אתמר לאבהתך יקום עליך כי מרן רחמן ורתאי ובכן עקב גרמה נודי ונשבח לגדלה ונסגד לאלהותה ונשתעבד לה בכל עת ונהבה בכל זבן דו עבודן וצעורן וקענין יקום מדעה על אהן ממללה וישמע יתה באימנו רבה וארכנו ויזרז וישבח לאלה דלית כותה ולא יקום לעלם אלא חילה דמה דימן איקרה עלינן ויפרק יתן מן הדה בישתה כי הוא מרוח לרחמיו ומנהר לון ונימר בדחלה וארכנו לית אלה אלא אחד {נח} אזהרותה תליתה ארור מחליף תחום חברה ויימרו כל עמה אמן עמי הדה מלתה וחכם ית רזה ולא תסטי לא ימין ולא שמאל דהיא אסחנת עשרה חלקים רמין חמשה לכהניה וחדה לאנסיאיה ותרין לדיאניה ותרין לקהלה ישתבח אמורה דגלה לן אהן ממללה חמישתה דלכהניה לא יהי חלוף במד יתעבד מן תשמישתה דגזרה אלה עליון מה גזוי חלופה אלא מפלה וכהנה דיפל חסל מנה ומד לון אפלג לגו כל ארע וארע כחלקון מן כל טוב ישראל ומה אתיהב לון מן חלקיה תפשטנה לכל אחד לפם עובדה ולא תשבקה בלא מיכל מן לחם מרה ולא תשקר בחברך עד ייזל אתרה ויהי עליו גנו ואשר אמיר לנסיאיה עמי הך הוא ואתילפה עד הן תתוזף חכמה לא יקום אחד במימר כדף יהי לדבבו למאבד נפש ויהי אתרה דחברך שמם ויתעקר אל מן לא לאוי לה ואשר אתמר לדיאניה הסתכל הך הוא ואלפה בכל חילך תצלח בכל עובד לא תשא פני דל ולא תהדר פני עתיר תפל דרגך ותסב מני גזוי על כן ואשר אמיר לקהלה עמינה ורבי מדעך בה עד תרום ועבדתה קמיך מגן {יחדיך}<יחדיף> מנך כל מאדם ביש והיא מלתה דכתבה קמיך ותרחם לחברך דמותך תהי כל עת בשלם {נט} הדה חתמתה דאתמרת לנן אקימה קמיך נאר מופע הב בלך לא תחליף אלין מליה תהי חסיר ותקום בעשדה לא יקום לבך במדלך ותקשה יתה ארוקנך כל מה באדך לא תפשט עינך אל מד לחברך יהי בך חובה לא תסב מד הוא ללוי אקרך אנה דיאן לא תתלי קלה על כהן במשכנך אנה חלקה ואתה מפל לא תעבד יכלותך על תלתה מסכינים דל ויתום ואלמנה אנה יכלותי רב מנך ולא תבלש חמשה לית לך בון ניאם תבלש מאדל אשימך עני תסב באדך מד לא אתמסר לך תביע אוזפו על מד באידך תעבד עול ותבטל קשטה ותסקף אדך {ותקום}<ותקים> מליך ותרחם נפשך כל דאה ביש ואנה מגזינך עליו אן נסבת באדך אדי אנתחיה תעבד בך כל כלום מכה הן בלשת אוזפו על מד בידך אנה אמסכנך ואן עבדת עול אנה דיאן קשט והן הקמת מליך דאנה הך עטף מגלי אבדנך והן רחמת נפשך לגו בישתה אנה סני יתה ומאבד יתה ולית חילי רבה מתלי אפים אלא מקים קשטה ולא שבקת הדה מלתה מטלקה אלא עיאצתה בלבטה בדיל הן לא תסור ובגבאיה תקעם ומן מת בה כיי גבי מנה והן סכה דו יעבד בכסי לית יסתתר עלי מן כל עובדיו ברי כי לי הכסי כגלי לית יתכסי עלי עובד יתעבד נדע כהלן דן רזה ולא נהי פנין מנה ישתבח מן דאמר ועבד כל מה דחני נודי לחילה ונרכן לגדלה ונסיד ונימר לית אלה אלא אחד {ס} נתן אפרשו דמי לבוצין מניר קמינן וקפל כל חשך דגדלה חזה וחילין במחכום רב טובה לאשר ימלכנה חזו רז הדה מלתה רבתה ואתעידו בה ומנה לא תסטו לעלם ארור משגה עור בדרך ואמרו כל העם אמן בקל תליל הדה מלתה אזמנת תרין עסר מצואן עמי יתון ובון אתבונן לית הדה מלי לסמי עינה ליתון אלא לאנש עמי ושמע גבר ישאל על קשט לא תעזר שיאלה מטרף גבר יבלש יבקר על דעה לא תשבקנה בלא אלפן גבר טעי בשביל בישו לא תשבקנה תקבל חובה גבר ימלל ממלל גדף לא תחדי בה תקבל חובה גבר יטען ממלל גנו למשמע בישה לא תקבלנה וליני מעלם על אבדנה גבר יקעם לקדם חובה לא חכם רזה הפכה מן שבילה גבר ישבק קנומה רק מן החכמה לא תחדי לה בכן גבר מזרז למקעם בישתה עזרה מן שבילה והגזר עליו דינה גבר ימלל מלין לא יחכמון ויהי גנו עליו עזרה אל קשטה גבר יקום במקום צדו לא ידע הך הוא הפכה מן יתה אתרה גבר יחכמנך מד לא חכמה הודעה קשטה ולא תשבקנה טעי גבר לא יחכם רז מה יעבד אקימנה על קשטה וסב אגרה והן לית אחד מן אלין דאתדכרו שמע ולא עזר אנה דיאן קשיט יתפני מן ברכתה ויקום לגו לבטתה ולגו עלמה אנה גבי לה ועל כל עובד לפם מד לה עבד {סא} גבר ישאל על קשטה וישמע ית האגבו ולא יהי מתיליף גבי אנה פריתה מנה גבר דיקים קנומה בזגו ויגלי לה קשטה ולא יעמי ליתו זכי ולא מלו בנהרה יקום במרטוש בחייו ובמותה ולא אנה מקבל מנה צבעה לעלם דו סגי מן פרעה כד שאל לנביה רבה משה מנו יהוה שיאל קשט והגלה לה נורה הפך ואמר מן יהוה חשב לבה בישה דברה בישה וכן עבדת עמה במגלי כל פלי מיפך לבה הך דאתפך מן רישה וגבר מחבש על מחכום אלפנה אן אתילף טב הוא עובדה והן הוה עובדה שקר לבטה עליו ואנה זכי מנה צפי ית גזוה ומה אנה עביד לה והו עמי גרמה בקלל רב עד מותר ובאחריתה מגבי חיול וגבר הן ילך בשביל בישה והוא לא ידע ושבקתנה תהי מקבל מלתה דלבטה והוא פני מנה דאת לא הפכתנה והן ליתו הפך ולא שמע מנך מד לה אמרת מעזר עליו והן ליתו הפך ולא שמע למליך עמי מה יכלותי מגזיאה לה מקימנה ביני בוראיה במגבי רב וחיול ואנה מזדכי מנה וגבר דימלל ממלל גדף הן חכמנה דיאן אנה עליו ליתה צריך תוכחנה ביני אנשה אנה מוכחנה במעואן סגי והן הוה לא ידע מה ימלל ואתילף מנך טובך וטובה והן הוה חכם מהו ממללה ולא שמע למליה דאתמרת נסי קשטה מנה וקללתה עליו דו קרע סיג גדלי חתמה ועל טור סיני אזהרת מנה ואדינת הן לא יתעבד לעלם ואכהן קטרתה בלבט {סב} כל גדף בעלמה לית לה תקומה גדף באנשים גדף במרה דגדפה {מגדל}<מדגל> במד הוא ממלל לית לה קדמי תקומה אמחי דכרה מכתי שומיה בדיל דחלף מלי מאבד אנה חייו וגבר דיטען ממלל גנו לא חכם קשטה אנה מגזינה עד לא ילך אנש באתרה והן הלך בשביל קשטה טב לה והן לא יתילף אידן הוא יתקטל בדינה וגבר דיקום בחובה הן הות בלא כמינה לית חוב מקבל דו אתחכם לה ותב מנה לית קלל מקים כל צדו חובתה דעבדת דינה גליה בכל דר ודר מן צפה לזנו ידאן על כן דגלה בישה לית יכל יכסינה וכל אנש חכם בחובה ותב מנה תתקבל תתובתה והן צפה גנב לא יעלם עליו והן עלם עליו ידע על כן לית חוב אלא מה דחכמתך מטמא לבה ומסיב מדעה ומתפך לאנשה מן איקרה אל בישה ומקים אנשה בגו דעה יעמי נאר ולא יכל יתהלך בה הן הוה דן עובדה יהי ביד רמה אנה משלח ידי ואקטל יתה ביכלתי ואקימה במגבי חיול לית לה מנה פרקן עד לעלם {סג} וגבר דיהי פני מן החכמה הן בלש ולא תלפנה הך מה דאמרת לך תקום על כן והן ליתו בלש ושבק חכמתה יתפך עליו תקומה וגבר דיבזק ליד עובד חוב הן הוה מן מדעה עליו תשרי קללתה וחובה חיול דעבד עובד מכעס לגדלי מעבד אנה בה כמה זמם למעבד באחיו טביה ואקים קנומה ביש יעמי גרמה בצעראה רבה ואכלינה ולא יהי לה דכרן בעלמה וגבר הן ימלל מלין לא יחכמון ואנון מלים דגנו לא יחכם רזון ושבקתנה בלא אלוף מה דאתפרד קמיך יהי לך בקשט ואניתו לא צבה שמע אלפנה יהי בלבטה ואתה זכי מנה עמי למליה דיהי ממלל יתון ולא ידע רזון והב בלך לא יהונו קומה לך ולא תביט לותון ולא תתחיד בון מלי מענניה מנחשיה חרשיה קסמיה מגיזי בריון וברהתון באשתה הסגודין לצלמיה סחוני חבריה אוביה וידעוניה דרושי מאתיה כל אלין דכי קנומך מנון בכל שרוך הלא לית בון איטבו {סד} וגבר דיקום באתר כהלה צדו והוא מנכי לקעומה לגוה ולא יחכם בקנומה עמי יתה אתרה ודע הך הוא אתר אלהותה נכראיאה דאזהר מנה בטור סיני בכלול וגלתה בבקעת מואב בפרט ואנון שמשה וזהרה וכוכביה וכל חילי שומיה וכל תשבית לעל ולרע דכר ונקבה בהמתה קמצה רמסה נוני ימה כל אלין אתריה לא תקום לגון תנכי קנומך ותטעי מדעך ותסיב לבך כי לית אתר סגדה אלא אתרה דבחרה אלה לכבודה הן שמעת בגבר אי אסה אזלו לאתר מן אלין אתריה לא תרף מנון אדך תהי בון בקדמאה ויד כל עמה בעקבאה והן לא תעבד קללתה עליך וחכם דאלין אתריה צמתו גנואן סגי כל הדה סגי מן עורנה פסל וכל דמה לא לאוי לך תעמי מדבח ביש לא תמלא עיניך מנה סיעת בישה לא תקום ביניון ולא תתקרב בון דמרך אזהרך מכל אלין {סה} וגבר דיחוינך מגד גדף ברר קנומך מן משמע מליה הוא גברה דאזהרתך מנה דהוא מצמת שבעה בישהן ידמי נפשה לזכהים דגעזו דגלית לון בחלם ליליה מן יקרון ויימר דו מדמי למשה בעובד סימן אי פלי ויהי אהן עד הן תסור מן נורה דקשטה ותשבק אבהתך ארשי זכותה אברהם ליתו מצלי בדילך הקמת כותה בחלמה ובממללה יצחק לא יחס עליך שבקת אתרה ובחרת לך אתר יעקב לא ירחמך חלפת כל דשרר יתה וגבר דלא יחכם רז עובד דיעבד אתברר מנה עד תתרחק מן לבטה ועבד עובד יקרבך לאלה וגבר דיהי לה מהדל ולא יפק מנה מד פקדתה גבי אנה פריה מנה ומאבד כל דבידה מודאה לאלה דאיטב לרחמיו וגלה לון מד בה טבהתון בכל זבן נודי לגדלה על כן ונשבח לשמה לפם דאנן לא לפם דהוא {סו} נתן אפרשו מוזף לן נור ונעיל מנה לתחום כהלה אימנו אלפנה חיים ובטולה מות טוב למי יילפנה ווילה למי ישבקנה ארור מטה משפט גר יתום ואלמנה אקדם על עשרים עובד ביש עמי הך קדם ית גיורה ועזר מזכר יתמה וארמלתה אסתכל מה צמתת הדה מלתה מן רזין רמין בדיל גיורה שבעה פקודין ובדיל יתמה שבעה ובדיל ארמלתה ששה והאנה גלי לך יתון דלגיורה עמי הך הון ודע דעובד אלהנו כהלה איטבו לא תוננו במלל ולא בעובד עד לא ינחם על מה שבק ולא יתעב מד לידה אתא כיצובה מנוכון לא יעבד עובד ממה דהוה עבד בזבנה קדמאה אראוה חדה אזמנת תלתה מצואן יקירין עד מותר יהי קרי באלפן קשטה עד יתילף אלפן כהלה ברכה תניאנה יעבד מה אתא לידה בשלמו והן עלם ידאן בה כותך תליתה לא יפק מן פקודה ולא יעלם על גזרה משפט אחד מד לישראל יהי לה מן טב לביש לא תתחני בחדו ותהי שבקנה לוד יזדמן עמך בכל חדותך וינשם עמך אהן דאנשמך אלה כל הדה לגיורה לא לאוי עליך תשבקנה כי אלה אסגלנה באלין שבעתיתה לית לאוי על כהן ועל דיאן מעבר עליו אלא יקים קשטה כמה דארשך מרך ולא תרף מנה לעלם דאני צויתי מבגלל כל הדה {סז} ושבעה דליתמה הב בלך לא תעלם על חדה מנון עמי שרון ואנדי ענינך ואתבונן במד תשמע לא ימללך לבך הן תעבד עמה מה דו מכה לה ולא תשבק יתה כהב לבה לוד יהי מזדמן עמך בביתך ועורי בביתי ובגו מקדשי ובגו מועדי ובגו כל איקרי דבה יקרתך ודלאהבתה יהי לה מן זעור עד רב ומד אלפתך תהי מלפה עד הן לא יתרבה ריקן מן חכמתה דאקימת קנומי ואף נביי ספרין לך מן יומה דאשמעתך קלי בטור סיני וחזיתך גבורתי וארשית משה יביאר ית ארהותה וגלית לה רזיה אהן הך משה דשלחהו יהוה שליח צדיק נאמן בכסי ובגלי אמר בדיל ארמלתה מימר קשט מאלה קשט יתמה וארמלתה בששה פקודים יתודי מלכה ממנה לגרמה דלא מתחלף נודינה בלב נציר מלי דחלה ונרבי ליכלותה ונסיד ונימר לית אלה אלא אחד {סח} נתן אפרשו קדם דנעיל לגו מדינתה כהלה פוגגו רישה ועקבה אוכח גדולה אמר מימר כהלה איטבו בעלמה ובעקבה אזהר מן עובד ביש אסחן עסרה גנואן ארור שכב עם אתת אבוה הדה גנוה רבה וילה אנש דיקרב דאה עובדה בישה עמי גנואתה דצמתת וכל חדה מנון גזוה מקטל טמא מדמך אבוה ושבקה זני והן הזדרע הוה יליד זנו זנה באבוה ואף באמה ורכב בשר תריון כחדה גלה ערות אבוה ועם אמה שכב שיאלה שמע יתה מן האן ערבתה דאנש מדמכה עמה אזל לות עורותה וקרי יתה וכיתך ידע אהן רזה גבר לכל עמיר בסרה לא תקרבו למגלאה ערות גנו הדה היא ערות אנשה לקנומה לא יקרב קנומה במשפט ביש דאלה אמר מלי {ערוהוהן}<ערוהן> סגי ערות אתת אחוך לא תגלה ושררה במימרה ערות אחוך היא ונעזר אל מלת מדמך היא מפל עובדה בתולתה דלא ארסת ודמך עמה וגבר דידמך עם אתה אדמכת נוף וגבר דידמך עם אתה דהבה כל אלין סהדין על הדה מלתה ולית צריך בקר על סגי מכן {סט} כלול עסרתיתה דאתכרו קמיך שמע יתון ושבח למרך דאזהרך מן מקרובה אל בישהתה ולא תטמא ותחלל מדמך אבהתך ותגלי עובד ליתו לאוי לגו עלמה הלא {עובד}<עבוד> אהן עובדה קטול גרמה ומבטל פרותה ואבוה מקללה בכל זבן ונפל מן ריאם ומפל אבהתה עמה וכן אמר יעקב ראובן בכורי חללת לחיצי בדאה {עובדאה}<עובדה> בישה הסתכל להדה מקומה וברר קנומך מנה לעלם דמללה מלאכה וגלה לה הדה גנותה דלא כותה אתא לידה ובלדה בבלוד רב ולא אתא לידה בכל זבן אלא למשדך לבה ולמחס עליו בכל עובד דיעבד אמרו אנשים ממלל בדיל עובד ראובן אהן עובדה בישה לית שרי יקום מנה זרע מן אהן עובדה לעלם מכן אוכחה אבוה וחכמה במפוליתה במימרה בכורי אתה דהוא שרוי מן נפק מן ירכה ובה סכה מיתובה רמה אתפך מדעה וחלל מיתוביתה וכתב לה גנו לא ממחקה לעלם לאוי עלינן נתרחק מן אהן עובדה בישה ולא נקרבנה דחלה על קנומן אדלא נסתפי בהדה בישתה רבתה ונהי בלבטה רבה מן אלה ומן אבהתן נגען קמי מרן ונרכן דו רחמן ורתאי ליתו טרף לבעו נודי לגדלה על רב חסדה וטובה ונימר לית אלה אלא אחד {ע} ארור שכב עם כל בהמה דאה עבידתה בישה עד מותר אחזת בישהן יטמהן תרין עסר גנוהן ובגו כל חדה מנון חיב מותה טמא ית גזרתה והפר בריתה ואבד {גנונה}<גונה> וחלל זרעה וערב מיה ויהב כלומה בלא אתרה וחבל שכבתה והפל גרמה וסט מן טבה אל בישה וחסך רצון מרה ונפק מן ברכתה ושרת עליו קללתה בדיל דתחמד מד לא אכון לה עמי כל מה דכתב קמיך ולא תסטי מנה תתאבד מן טמא גזרתה לא יקרבנה דכיו לעלם ויתקטל בדינה מן הפר בריתה יתקטל הך דאמר ונכרתה הנפש ההיא מעמיה את בריתי הפר ומאבד גונה יתעקר הך דאמר וגבר דיהב אדמכתה בבהמתה קטול יתקטל ומן דיחלל נופה יתקטל הך דאמר סיאב ית מקדשי וחלל ית שם קדשי ומן דערב ית מיה עלל בכי נפש הוא חבל ומחבל נפשה יתקטל ומן ישבי כלומה בלא אתרה דינה כדן ושתיתה חורנתה כדן פשרונון כי מן זרע זרעה בבישתה יסק לה כובין ואטטין ויתגלי לה דו ארעה בישתה לית בה אכשרו {עא} והא אנה מעמי לך יתה עבידתה עד לא יאבד עליך ממללה הן אתו בישיה ואקימו לך ממלל שקר לא תשתק לון {עליך}<עליו> מן דמך עם בהמתה לא יתוחי על אהן עובדה בישה ברן יתקטל וכן בהמתה דמותה וכן דיארי ארעה הרצין בדן עובדה יתקטלו ותתוקד ארעה יתה ויבטל דכרנה מן שבק שביל קשטה ואזל בחורנה יתוקד לגו אתרה כי אלה בעי מדכי ארעה מנה מן עבד עובד סדמאי יתוקד כותון מן דמך עם בהמתה לא אשפיר בעובדה אך יתאבד ובהמתה עמה מן סתר סיג זכותה ועבד מד לא עבדו אבהתה עלל כתי קללתה יתודי ממנה דמלכותה לא מתחלפה וכלה דילה ומנגד לידה ישתבח ויתרומם עד לעלם לית אלה אלא אחד {עב} ארור שכב עם אחותו מקדם אזהר מן הדה בישה ואכהן קלל מן יעבדנה נתן אפרשו גדילה רבה ונמלי לבן מן נהארה דחכמתה דמה דנהי מכללים מכל איקר דאנן כדו קדמין על מלה תדמי למלה דאתקדמת ארור שכב עם חתנתו מלה בישה מותר לגו הדה עובדה בישה עסרה גנואן מן {עבודן}<עבדון> טרד גרמה מן זכותה וילה לאנש דיעבד אהן עובדה בישה ויקדם גרמה על עסרה גנוהן כהלין בישהן יטמא פגר חתנתה ויגלי פרגה ויסיב ית משכבה ויזני בקנומה וירכב תלתה בסרהן כל אחד מנון זנו חיול ויקים פריה בישה ויוליד בני זנו ותפרי בישתה בעלמה ויהי מחלל תרי זרעין ויסב קללה בלבט חיול ובתר כן ליתך צרך בהדה מלתה אל מבקר סגי מכן אוי לאנש דיהי עבוד אהן עובדה בישה ויזני במדעה וישבק קשטה ויחסר ברכתה ויקבל לבטתה בעלמה ותשניקה בחראה דאזהרה מרה ולא הזדהר ועלם על קשטה וסט מן שביל זכותה והלך בשביל אנשי המבול אשר אמיר בדילון הלא חבל כל בסר ית דרוסה על ארעה {עג} אנשה אתו ואמלו ית מדעיכון במד יתפרס קמיכון מן מימר קשט כהלה איטבו ארור מכה רעהו בסתר מן הצפין לאנש לגו שבילה למחיתה כנחשה ארורה עלל בלבטתה מן אסע על חברה בכסי ואפקה מן קומה געז לגו לבטה מן חזה חברה אזל בשביל בישה ולא יעזרה עבר בקללתה מן חכם הן בשביל חיה בישה וחברה הזול לגוה ולא יחכמנה בכן השוי קללתה וקבל חובה וארגז עליו מרה ולא יקבלנה עד לעלם נזהר קנומן מן אהן עובדה ונתפני מן מקרובה לידה דאנן בני טבים אהבי קשטה נטורי קיאמה שבקי בישתה לא נסטי מן שבילתון עד לעלם ונקום האן דאנן ונודי למרן דאמלתן בכן ונרבי לגדלה בכל זבן ועדן ונימר תדיר לית אלה אלא אחד {עד} נתן אפרשו בדיל הדה מלתה דכהלה אלפן חיול וזכו לקנומן ארור לקח שחד להכות נפש מקדם גרמה לקטלה באדה עבוד אהן עובדה סגי מן קין כד קטל אחוה בערימו ובלש מיתוביתה ולא חכם גזו קטילה עבד בישה ולא אקבל ולא אתיהב לה דבלש והסתר מן ריחות מרה והשתבק כלי וטמי ועל מלוה הגוי בעסרה גונין לא שבה בה עורנה וילה לאנש דיסב חדה מנון בשרוה לבוטה וחסרן איקר ארעה ובדורה לגוה ורב חובה ממסבל ומטרדה מן על אפי ארעה ולא אקבלת תתובתה עד לעלם ואתעקרת פריתה והוה בתשניק רב וחיול לית כותה לעלם ושומיה קבל עליו וארעה עצירה {עליה}<עליו> מכן גלה אכה דליתו מעלם על אדם זכי חכמך וכתב קמיך דלא עלם על דם הבל ודעבדה בקין עבדה אלפן עד לא יתעבד כותה עד לעלם {עה} מן יעבד כות עובד קין לית אנה שבקה מן עשרה מגביאן חדה לקבל חדה מן קטל חברה שוית בניו ביתמו ביש מה דעבד בחברה אנה עביד כותה ודיסב חלק חברה דאנה יהבתה לה נסב אנה מנה לקבלה ומן תקף נפשה וקטל חברה אנה קטלה בגוני מגויאן והן הוה ביניון דבבו וגבה פריתה באדה {דבד}<דבב> הוא לי ווילה בכן והן סכה דו סליק אל מיתובה רמה מפל אנה לה אל דיוקה ואן סכה דו מגזינה לקבל עמל לא התפש בי אנה מעמינה יכלתי ואן בלש בכן יגלי יכלות אדה מעמי אנה קצירות אדה ואן בלש יודיע גבורתה האנה מגלי גבורתי ואן סכה אן פריתה הוקמת בתחמדות נפשה מחסך אנה לה מן הדה ומן הדה והן הוה טמירה ביש מגלי אנה יצרה לכל אנשי דרה עד לא יעבד אנש עובד יכעס בה לאלה וידע אנשה דלית יתפלי מני ברי {עו} נרכן קדם גדלה ונשתעבד ונתפני מן אנשים דאה עובדיון ודן מדעה בישה מדעון ווילון במה דעבדו בנפשהתון לית נריח לקנומן כן ולא נתילף מנון לעלם אלא נדע דמרן רחמן ורתאי ידע רז כל לב ומה לגוה טמיר ולא יפלא ממנו נפלא הן טב והן ביש והן יבלשנה בלוש בלב דכי כיי משקחנה אי יבלשה ביצר ביש ליתו שמע לה ומעזר לה קלל עמי אל פרעה כד בלשנה והוה יצרה ביש כתב בדילה ואתקף לב פרעה חזי הדה תקיפותה הך הות ורבי מדעך במד תחכם לא תקף ית לבה אלאן בדיל תלתה עובדין עבדו קדמיו סימניה דמזעין דאקימונה בבלוד רב תקף לבה עד קעם ביתה רגשה דו מבלד לכל חזוי {ותליתה}<ותלתיה> בדיל מימרה דאתמר לאברהם הלא לא שלם חוב אמראה סעד אכה רבותה ליכלותה הממן לחודה עם דריה וחליפותם נודי לגדלה ונרכן קדם גבורתה ונסיד ונימר לית אלה אלא אחד {עז} נתן אפרשו {רבו}<רבה> ונתבונן לגו הדה מלתה חראיתה דצמתת כל גוני אזהרותה לכהניה ולליואיה ולראשיה ולשבטיה ולשוטריה ולפקדיה ולסאביה ולדיאניה ולקהלה בכלול מימר ממן עד לעלם ארור אשר לא יקים את כל דברי התורה הזאת לעשותם אנשים אמרו הן מימרה קליץ בדאה קצתה ושמו סהדון מימרה בקדמאה ויעבד לה כהנה ית כל התורה הדאה אתמר לקבלון לית דאה כדאה כי מצואן סגי אתמר עליון תורה עלתה ושליחתה וחטאתה ואשמה ושלמיה קות יתון תורה חדה הך דאמר זאת התורה והפרט דבתרה והפך ואמר על מכתש צרעה זאת תורת נגע צרעת וכן דאהבה ומי נדתה ופסחה כל אלין צמתת יתון תורה חדה והיא דכתבה נביה רבה משה ויהב יתה לכהניה סבלי ארון קעים יהוה ולכל סהבי ישראל {עח} מן חלף פקוד מנה עלל לגו קללתה מן תרע סיג עלל לגו קללתה מן אזהרה כהן מלי וחלף עלל לגו קללתה מן אשכילה דיאן ומרד עלל לגו {קלללתה}<קללתה> מן אקים גרמה אויב לאלה עלל לגו קללתה בעלמה והוה בחראיתה במגבי רב וחיול וילן אן נלקי קנומן באדינן במד בה אבדנן אה עשדה בישה אנן לגוה לית לן חיל יכל קעם בה אה צער יתר אנן בה נפלים ולית בן חיל נקום בה אה דלק רב אנן בה משוים ולית בן חיל קעום בלהביו אה תפוך יתר אנן לגוה ולית בנן נקום בלבטה אה סמיון רב אנן בה מנגדין ולא לנן יכלו למהלך בה עד מתי אוכחו ולינן מתוכחים ועד אמת דינים ולא אנן דחלים קשטה הוכחן במד עבדנן קמיו וכד לא שמענן קללן וכד לא שמענן לאדה ולא לאדה הפך ולעט יתן וכד לא שמענן לדן ולא לדן הפך מרן אפיו מנן ושבקנן באדי דבבינן ברגז חיול עד מותר לא זכאיה אחסים עלינן ולא נביה משה מתעתיר בדילן {עט} אלו צלה משה נביה בדילן ואנן על בישהתה לא הקבלת צלותה כי צלותה דזכאה בדיל חיבה והוא על חובתה ליתה מאניה כד צלא אברהם בדיל אבימלך והוה זכי אקבלת צלותה וכד צלה משה בדיל פרעה והוא על בישתה לא הקבלת צלותה עבד עמלך מתפש בזכו וכיתך מתרבי בתרי טבואן איטבות עמלך ואיטבות זכאי ומד את בעי {יתעבך}<יתעבד> לך לית אתבעי מנך תעבד עובד לית בחילך תעבד יתה אלא דרש מנך כדו ביכלותך תרחם למרך ולא תרחם בישתה אלו הוה לית בך למעבד כן לא הוה אלה בעינה מנך {פ} מן רחם ית בישתה ועבדה חלקה איך יהי לה תקומה קמי מרה בעלמה אי בעקבאה אנש יהי לה דבב לגו {אתרחם}<אתר הך> יהי לה אפים ידור עמה אנש יהי דבב למן דו צריך לה איך לה אפים יבלש מנה איטבו אנש יהי לה חבר יחלפנה לדבבו איך יבלש מנה בתר דבבותה שלמותה אנש יהי עמה רחוט בשביל כנזה וחטאה איך יסב מנה רחמה אנש דיקום קדם רב מנה ואדה עליו איך יהי עודנה אנש דיבלש מן מלך צורכה ומבלשה בבגד הך ישתוי לה איקר אנש דיהי באש מנכי ויבלש אסו מן אסאה המאסי לה ולא ישמע למליו איך יעבדה אסאה במסטי באשה כל הדה חכמתך עד תתפורר ותביא ענינך למה דאתה צריך תעבד כי דברא יתך קרבך אליו וגלא לך מד בה איטבותך לא תקים גרמך דבב לאלה תהי מקל ולית לך פרוק אחס על גרמך מנך ובך ולא תהי משתתף על עבודי בישהתה ותשבק עבודי טבהתה רק אתי ליד מרך בנציר תשקח יתה יקבלך דו רחמן ורתאי לדעבר ולדאתי יתברך על מתנאתה ואף יתרומם על כל עבידאתה אנשה אתו לתשבחתה ואתנגדו ליד יחידאותה ולא תסטון לא ימינה ולא סמאלה דמה דנתרחם לגו תרי עלמיה {פא} נתן אפרשו גדול וחיול ונעמי איך חסל נביה רבה משה וכהניה לויאיה עם כל ישראל כל אלין מליה דגעזו ונעמינה הך זעק לנסיאה וכהלון אתין לידה בזרוז והו משרי ואמר לון אציתו למשמע מד בה איטבו מה אתון דבחר יתכון אלה עם קדש וסגולה מכל גויה מרי ארשתי למעבד כדן ואקים יהושע אף עם נסיאיה דו מנון וכן אמר לשבט אפרים יהושע בן נון ובדן אתרה סמך ית אדה עליו למרבאה יתה ומן אנון נסיאיה דפקדון משה דאמר בדילון נשיא אחד ליום נשיא אחד ליום אך אנון דצמת יתון ברבו גדילה עמו מיתובית נביה רבה משה הך היא ורבו לחילה דאימנה על כלה כד הות דרגה דיהושע רמה עמו מה אתעבד לה מן גוני איקרה מה זעק אלה למפקד אלא ליהושע עד יגלי פרקנה ולא סמך משה אדה על אנש אלא על יהושע מסקף לדרגה אקימה מהימן על כל קהלה מכן אמר ויסמך את ידו עליו ויצוהו והפך ואמר בדילה מלא רוח חכמה כי סמך משה את ידו עליו {פב} עשרה זבנין אסקף דכרנה כי קטל ית עמלק ועמה אמיר עליו ושוי במשמע יהושע וכלה וכד אתמר לנביה רבה משה אסק לידי וקם משה ויהושע שמשה אקימה חליפתה ובכהנתה דאלעזר חדד דכרנה בזבן דאפקד הגדל שריר ובזבן דאתחכם דו מאבד ית שבעתי מלכיה וכד סלק למגשש ית ארעה ובזבן אתוקר במשמע ממלל מרה דעלמה ובזבן מסוק נביה רבה משה לטור נבא וכלולה כד סמך משה ית אדה עליו ושמעו מנה בני ישראל ועבדו כמד פקד יהוה ית משה רבותה לאלהנו דגלה לן חכמתה עד נילף מנה מד בה נתוחי הלא הוא חייך ואף מורך ימיך טובינן הן שוינן לכן ננצר בכל עת ונשתעבד בכל זבן {פג} וכד אסכם נביה רבה משה מן פקוד נסיאיה זעק בתרון לראשי שבטיה וצמתון והתבון על דרגיון הך מד יתבון במשכנה בזבן קרבנה ככן יתבון בזבנה דפקדון וספר במשמעיון כל גזירהתה וכל דיניה ומה אזל ומה ייתי ובתר כן זעק ללויאי ואמר לון אה שבטה טבה דאתיטב בעמלה כמה דעבדתון אתמל עבדו יומה ובתר ולא תגרעו ממד הויכון עבדין מדם כי בכם בחר יהוה ולכם חשק אגבונה כחדה מימר אחד בלב זכי ומדע שלם הן נשבק פקודיך מה נדכר והן נרף למליך במה נסתעד והן בטלנן גזריך במה נתחיד מן שבילי תורותך לא נצטי ומן מימרי תשבחתה לרחמנה דרחמיו ממנים עם דריה ועם חליפותם לא נדחל כל יומינו ונימר מימר הקשט לית אלה אלא אחד {פד} ובתר כן זעק לדיאני קהלה וכד אזדמנו אמר אה דיניה אקימו קשטה ולא תעלמו על דין ולא תקבלו ממון ולא תמרעון מן איש הלא פשרונה לאלה הוא וברבה ובזעורה תדינון כד שמעו אהן ממללה מן נביה רבה משה אגיבו כהלון קול אחד כל דארשיך יתן נשמע ונעבד ולא נוזף ולא נבצר וכד אתסכם מן מפקד דיאניה זעק {לסרפיה}<לספריה> ועיץ עליון באלפנה עד יהי אלפנון כשיר ודברון בתמימו ובתרון זעק לסהביה ופקדון ואמר לון יהי לוכון תוקרון ית סיבותיכון במד יקרכון אלה כי לית סיבו מתוקרה וחכמה לית בה טלי חכים אהני מן סהב פני ותוקר אפי סהב דיוקר גרמה במדעיה מן אזל גרמה מן יכל יוקרה יהי לסהב יהי חכים {פה} כי כל סהב יתב לאלפנה הך דאמר ומבן חמשים שנה ישוב ויתב למלפה באגן זימונה הך דאמר ושרת את אחיו במשכן זימונה הב בלך לא תימר די אכה תשמישה כי תשמיש משכנה ליתה לישראל הך הוא עביד ללויאיה ומלגו ממסר לאהרן ולבניו אסתכל אלין מליה ושבח לאמורה אמר למטר מטרה ושב ואמר ועבידה לא יעבד מכן פקד משה לסהביה אלין באלפן מה יוקרון תמן אגבונה אמרים מן מימרך לא נפק ולא נסטי מנה רבותה לאלהנו דגלה לבני רחמיו מה בה ירומון בתרי עלמיה על יד דן נביה מהימנה {פו} וכד אסכם מן פקוד סהביה עפל יפקד ספריה וכדו כתבו לוכון ואלפו לברי ישראל שימה בפיון הך דאמר ובלב כל חכם לב נתתי חכמה מה דאלפכון אלה לא תנשונה ואקימו קנומיכון על קשטה כי תרח אלה פתיח וקשטה גלי אעלו בשלם הלא אוצר חייה קמיכון אתו אזדהנו אדלא תפקו מן אהן עלמה ואתון מתרוקנין מן דעתה ותקומו ערטלאין אלפו ישראל עד יתעיד בקשטה תמן הגבונה בלב דחול אה נביה רבה ממד פקדתנן לא נפק לעלם עלמים {פז} בתר כל ממלליה אלין זעק לכל קהל ישראל ועפל במימר לון אה עמה דרבתה מרה וטהר מולדה ואסגל יתה מן אבהן זכאים וימה לון ביכלותה ובקנום גבורתה רבתה ופרקך בחילה רבה וסבלך על כנפי נשרים וזאנך מן שומיה ומלא חסרונך ועקב יתך בעשרה שמהן רברבהן מלכים וגוי קדש וסגולה ובחור ובן בכור וכהנים ונחלה ורבבות אה מן לבשו אלין שמהתה עבדו עובד לקבל אלין טבהתה ולא תסטון ממד אלפת יתכון כד שמעו מן נביה רבה משה אהן ממללה טבה ענו כהלון קול אחד אמרים הן שבקנן הדה במה נצטעד ולמן נתקרב ועל מן נתרחץ וכד שמע נביה רבה משה מנון אהן ממללה אמר אה לאוי יהי לבון דן לון {פח} ושב אזדעק אף לכהניה ואקימון סהדים על ישראל ועל גרמון עליון אמר קשטה לשרת ולברך בשם יהוה אתון שמעים מה דאמר קהלה אסידו בין קשטה ובינון ולא תנשון דאה מקומה רבה ולא מה יהב לוכון מרה דעלמה קרב יתכון לידה ועבד מזון קדש מזונכם ומותרי קדש מיכלכון מכן גויתכון כלה קדש לא תטמונה {בתובעתה}<בתועבתה> ולא תחללו יתון בחוביה יאבד קהלה וגנו עליכון פממיכון דכין למפרט ברכתה לא תטמו יתון במלי קללתה פממיכון פרוטי מלי סליחתה לא תחללו יתה בכדף לבביכון אוצר לשמה רבה לא תשקצונון ביצרה בישה הגבותה בלב כני וריש מרכן אה נביה רבה דממללה מוחי לן על כל קהלה עמן בריתך לא ניפר וממה פקדת לא נפק {פט} כד שמע נביה רבה משה ממלל כהניה וממלל כל קהלה קעם קדמון וקעם קהלה עורי עמה ושרא ישבח לחיולה עלאה מלוך שומיה וארעה אתהו אלהנן ומרן וברואן ואנן בני עבדיך אשר אתריחת בון אקים מה דפסקלת לאבהתן בדילן ולא תהב דבבינן שליטים בנן וזרז בפרקנן דאתה רחום ורתאה וכל טוב אמנותך וברוך שם קדשך לעולם לית אלה אלא אחד הספר הרביעי וידבר משה באזני כל קהל ישראל {נביה} {א} נביה רבה משה עפל ישבח וכלה לידה אתא כמה דהוה בטור סיני קעם קדמון ושרי יקרי וכהלון שמעים עמו הך החל ואמר וידבר והך הות מקרתה מן רישה וידבר עמו רז וידבר ומה היא מצמתה מן גוני איקרה דכהלה אצלחו היא ברישה אתמרת לנח בסור באנחמו וקוממות אלפנה בסור במפוקיתה ואנחמו לכל דריה ומדתה עביד אלפנה ושוהה שרוי זיעקתה בריש ספרה תליתה ויקרא אל משה וידבר יהוה אליו שרוה בסרה וחסולה אנחמו ובחתמת מצוהתה גלת ברכה כדו עובד נח אתחדד אכה ועוד במניאנה הוקם כתבה וכן עורי בשרוי ספרה רביעיה אמר {אמר}וידבר חדדה לחכמה וכל מצוה כתב שרוה וידבר כד פקד אהרן לברכה על ישראל שרה במלת וידבר מצוה לה ולבניו וברכה לה ולישראל ועוד בזבן עובד חצצרתה הות מצוה וברכה וכן בגזירת קרבנה אתדכרת כדן עמי רבינה ולא תבקר סגי מכן {ב} כיי אקימת לך סהדים מרבים למדעך והאנה מוזף לך חכמה בדיל תחכם האהנאה במלת וידבר וידבר לנביותה צומיו וליחותה עד אמטה לדרג לא אמטתה אנש תרים ועשרים לקבל תרים ועסרים דכתבון משה על אבניה והנון בשרוי הדה מלתה ו י ד ב ור היא החתמה דאנון כסין עד אתא משה נביה וגלתון אלה על אדה כי כל מצוה בה השתררת וכל ברכה {ב ר}<בר> אתחילת אלולי משה לא אתחכם כל אהן ולא אתידע כלום ממה אתירד ובריתה עוד בה אתקוממת וכל דאתעבד במנינה הוא ו אשתתי יומיה דהות אוצר לכל מה דאתברא י רבינה הגלה קמיך ליתה צריך למחדדה אכה ד בה המלאת שומיה ב בה הגדל כל איקר בעלמה מפתוחה ומצנקה למה דאזל ולמה דאתי בבראשית צנקת ופתחת צנקת למה דעבר ופתחת למה יאתי וכד אתחיתו עסרתי מליה בתרי לוחיה למפתח ולצנק למפתח קשטה ומצנק תרח בישתה ולמכלה דבבותה {ג} וכד אדה מלתה אתמרת ביד קשטה אמטה בה מלת לאמר דהיא מדילה דאלה מדינה לעובד מכן אמר נביה רבה משה וידבר משה ולא אמר במקרתה לאמר כד קרא אלה עסרתי מליה אמר לאמר חיאל למקראתה אמר וידבר אלהים את כל הדברים האלה לאמר ואכה אמר וידבר משה וידבר אלהים עיאצה במלת לאמר ואכה אמר וידבר משה ולא עיאצה במלת לאמר יקרה לקדמאיתה אקר אדם הגלת והקבעת דמס כהלה אצלחו וכן אמר נביה רבה משה אכהן וידבר משה דמס חיול לא ינתץ עד לעלם {ד} ועזר ואמר באזני כל קהל ישראל דמן שרוי כריזתה אמר אלה למשה כנש לי שבעים גבר חכימים שיאלה הגלת אכהן על מימר נביה רבה משה ואדברה לכל קהלה עמי ממללה הך הוא כד קרא עסרתי מליה הוה בזימון אלה ומשה וכן אמר בדיל ישמע עמה בממללי עמך למפרע רבותך בין כל קהלה וכד חסל מן מקרתה עזר ואמר וכל עמה שמע מהימנים אנון גבריה דאתבחרו ואנון שבעים גבר מסהבי עמה וכן אמר ואשוזב מן רוחה דעליך ואשוי עליון בדיל דאתמר לה ויתצבו שם עמך באגן זימונה לית אנש ממלל אלאן דמותה וכד רמת דרגיון אשוו ממלל עמון הוה ממללה לון ואנון ילפו וימללון לכל קהלה דישמעון ירום מדעה דנביה רבה משה במה דחכם וגלה לכל קהל ישראל {ה} האן הך משה ומן מדמי למשה נביה דלא קעם כותה ולא יקום לעלם האן הך משה ומן מדמי למשה דגלה לה מרה מד לא גלה לאנש עד לעלם האן הך משה ומן מדמי למשה דאתחיל בחכמה רבה מן נהרה דאלהותה הך משה ומן מדמי למשה דאימנה מרה על מדלה האן הך משה ומן מדמי למשה דבדילה הגלת גוני סימניה {ו} רב הוא נביה רבה משה ומה הוא אמר מן יתה ממללה דכהלה חייה כל מלה דהוה פמה מגלגל בה מרביה בחכמה מן שמה דמרה כד שרי ואמר ברבו השירה הזאת ולא אמר התורה הזאת חכם לכל קהל ישראל דהיא צמתת לכל המאומות אמר השירה והפך ואמר הזאת עמי רבות תריה ואתוזף דעה לא אתפרש בה לבר מן {עובדה}<עבודה> דארשה לה מרה יביר בקשט חמשה ספרים ביאר משה מכן אמר השירה הזאת ה חמשתי ספריה ש ר שמה רבה י עסרתי מליה ה היא החתמה הזאת ה שמה דלבשה ז שבתה וקדושה א אלהותה ת תעתיד קשטה ירום נביה רבה משה דכל ממללה חיים וברכה דגלה בהדה מלתה שם מרה וקדשה וחמשתי ספריה דקבלה {ז} עד תמם דרש מרבאה דרגי מהימניה ועוד כהניה צמת כהלון במלה חדה והיא מלת עד כד אמר יהושע אלדד ומודד מתנבים במחנה וכן אמר אלה בדיל אלעזר ונשיא נשיאי הלוים אלעזר ופינחס ברה בברית ממן צמת כהניה ומהימניה אכה כהניה אנון שמורי קדשיה ודאתנבו מהימנים על מלי קשטה ואלין ואלין במטרה חדה בשלטנו יתרה נשבח למרן על מד לן גלה ונחיל למשה על מד לן חכם הך משה לא קעם ולא יקום לעלם וכן כתב אלה בדילה מן יכל מגלג במשה אי ימטי ידע רבין נביותה אהן הך משה ומן מדמי למשה דאתיקר בכסיאתה סגי מגליאתה בר ביתה ומהימן אלה ואתחזי לה אלה ומלל עמה אלהים קרי ואמר תמם מן תמים כן מליו תמים {ח} צמת באדה מלתה עובדי טביה דלית כותון במה דעבדו נח הוה מתפרד במה עבד כתב אלה בדילה נח איש צדיק ותמים וכן אברהם הגדל כד אתמר לה והוי תמים ולא אתמר לה בתמימו תיעל בדיל מדורה קמאה דמקדם זיעקתה יצחק לא אתמרת לה דו אשלם נפשה למרה למה דבחר בה ולא המנע רבה יתה אלה ויהב לה תלתה ברכהן רברבהן יעקב אתרבי בתרין מנה ולא אתיהב לה כלה אלא אתמר לה ויעקב איש תם נביה רבה משה אמרה בלא י הודע דלנח אתמרת בפמה דאלהותה וכד הוא אמר הדה שירתה מפמה דנביותה אמר תמם ולא אמר תמימה הודע תרים רמים מלת עד ומה צמתת ומליו ומה אסחנו ירום נביה רבה משה דגלה לן מלים כהלון חיים כד הכלל באלין רבותה דגלתון פתח פמה בברכה ורבה אודאו ואנהר עלמה על כל קהלה {ט} אהן הך משה ומן מדמי למשה עבדה דאלה ובר ביתה דאלה אהן הך משה ומן מדמי למשה דמלל עם מרה כרחם עם רחמה אהן הך משה ומן מדמי למשה דאתחזי לה מרה בגלי ויהב לה כיר אדה אהן הך משה ומן מדמי למשה דאתעבד שם מרה שמה {י} כד אסכם נביה רבה משה ממילף קהלה שעבודה אמר ואדברה ועיצה במימר ואסיד בון ית שומיה וית ארעה דרש יחכמון אן רזי בראשית דילה מכן צמת במקרתה תלתים חלק וכד אזדמנו שרי וקרי פתה פמה ברבו רבה ואמר כי הודע אן דתלתים אזדמנו לה בראשית ומה קות וארעה ומד אסחנת וכל חילי כסיאתה ויסדי גליהתה עשרה אתכוננו ולידה אתו יום שבתה ועסרתיה דלה וצורתה דאדם ועסרה דלה צפי בכל אלין ומלי מדעך במלי חכמתה חילי כסיאתה אזדמנו עסרה כבודה רבה ומלאכיה ואורה וחשכה ורוחה ואשתה ומיה ויסדיה ותרי מאוריה וכוכביה כל אלין מרבין לה בדיל דאשמע קהלה קלה ברבו רבה {יא} סימניה דגלה יתון בעלמה ואזדמנו שם למוקריתה אורה פסח עד יתיבל ממללה ליד עמה בכשרן וחשכה קבל על לבבי דבבי קשטה ורוחה אזדזע על תלא ית קלה עד יעבר על כל שמועי ואשתה רבת למדיר חכמתה בלבבי חכומיה ומיה למיעל בון בשלמו ויסדיה אמכו גרמון לקדמה ותרי מאוריה עוד ארכנו לה וכוכביה אדמו לון במה דעבדו הב בלך ולא תהי דבב לאלה תעזר גביע הב בלך ולא תהי דבב לאלה מבתר מלכותה תהי בעבדותה הב בלך לא תהי דבב לאלה תתעבד מטה ודבבך מלעל הב בלך לא תהי דבב לאלה לית לך בה יכלו וישרי בך רגזה {יב} ועסרתיתה {דלבשתה}<דלשבתה> בריתה וקדשה וברכתה {ואנשותה}<ואנשמותה> ואזהרתה ומטרתה וחייה ומותה ואשבתותה וצלותה כל אלין אקרים טבים מרבים לנטוריון בריתה ממנה עד לעלם וקדשה לא יתחלף עד לעלם תריון לאלה בון אוקר ישראל וברכתה למסגי אגר העובד לגוה ואנשמתה למי נטורה ואזהרותה למפק מן תחומה ומטרתה מלאה דחיים ואשבתותה מכל עובד לא לוי לגוה וצלותה דבה מתקבלה דהי ארבעה צלואן מתקבלין לא משנתין צלותה מנדיה אסותה ויתפלל אברהם צלותה מרביה פרותה ויעתר יצחק צלותה מסגיה חננה יתן לך האלהים צלותה מרחקה רגזה שוב מחרון אפך כל אלין מזדמנים בצלות שבתה וחייה לנטורי מצותה ומותה למי תרע סיגיו {יג} ועסרתי אקריה דאגלו בבראשית קעמו תמן לרבאה ואף לשלמו רב הוא דן נביאה דלא קעם מן אדם כותה ולא יקום לעלם עמי בראשית הך היא וספר כתביה ששה {כשתי}<כשתתי> יומיה דכל אחד מדמי לחברה ושמה דגלה כל בוראיה חתם לכלה מכן אמר ויכל אלהים בראשית החלת ואלהיה כללת ושתתי יומיה ושבתה וקדושה מכן קרא נביה רבה משה בשרוה כי מד אלין אתו בשם אתעבדת כי מיעל נביו בראשית שרוי וכן כי שרוי ואלהים בראש ובאחר דו שמה דלבשה ואתחיל בה מכן שרה ואמר כי בשם עמי רבין מדעה דעבד בשם רז אקים איקרה דלבשה מרה יהוה אמרה על צורתה דאדם כי בו הוקמת ובאלהים הכללת ויצר יהוה אלהים את האדם כי בשם יהוה אקרא חדד בראשית ושמה דלבשה ושמה רבה דחכמה רזה והגדל ברבו במדע כהלה אימנו {יד} סוד בראשית חכם הך הוא ושמה רבה ומלת כי מן פמה דמשה השתמע השוה פמה דאלהותה ופמה דנביותה עמינן מלה כתבה קשטה ברא מה חנאה בה וכתב בראשית ברא ומשה בשרואה אמר כי בשם ברא אתמרת כי תמן קשטה חזה וחדד בצביה ומשה אמר ברב מדעה אקרא הך מלת ברא בראשית קות אשתתי יומיה וכל גזירהתה דבארוה הכתבו ישתבח מרה דעלמה הממן לחודה ולא מתחליף לעלם {טו} והבו גדל לאלהינו עבדה נביה רבה משה פתח לכל תשבחן צמת לגוה בראשית ומד דמי לה ו אשתתי יומיה וכל מה בה אתחדד ה שמה דקם בה כל בוראי ב תרי עלמיה עלמה קמאה ועלמה תנינה ו החתמה הודע דאכה מדמי לתמן ואוזף מן ממלל החכמה כד אמר גדל דרש יחיל מליה בקדוש כד אזדמנו לה בריתה ושבתה רבה קדשו בג וד וחתם בל אה מדינה כהלה רבו על מעולה כתיב יהוה אלהינו יהוה אחד טוב מן בה ידור לכל רצון ימלך נביה רבה משה בה דער ולאיקרה מלך וזאן קנומה מנה ובטובה הגדל כותה לא דער בה ולא המאר מנה אנשה אתילפו מנה והאכו בתרה ואתקלצו במימרה ולא תתנשון פקודיו וילה למן חסכה וסט מן אורה ואתנשי אלפנה ומנה אתרחק ובה לא אתקרב אבד קנומה ואלה זכי מנה זעקה ולא ענה רבותה לאלה דסבל חיביה ומגלגלון ברחמיו עד אהן יתובון {טז} הצור ושב ואמר צור ילדך שרה בהדה וחסל בהדה מלתה קמאה ביספר כהלה תשבחן דמות פרדיסה דנצבה אברהם צור ילדך תשא בר ארדאי ומעזי וילה ברה דיהי כן יצחק בקדושה פרדיסה זכותה עמר חדו בה אבהתה וכל חכימי קרתה בר ארדעי ומעזי חרב לפרדיסיה הצדו בה אבהתה וכל אנשי קרתה צורתה דאדם תתיקר בכלה חילה מרה מכל צורהתה מן ארבע אקרים הוקמת מכן עבד משה הדה מלתה שרוי עקרה קמאה מיה דו ארש וכלה לידה צריך השני קמצה מן עפר מזדוג במים בחכמה חיולה מד אלין אתעבדו ארשי בריתה כן אנון אתעבדו ארשי גויתה מכן נביה רבה משה אמר אציתו שומיה ושב ואמר ותשמע ארעה {יז} תרין עקרין שרה למזעקון ואנון כרין רוח נור טב סבל לעובד הך עבד טב מטעיל בתשמיש רבה ואשתה מנמיה לכל עבידהתה מד היא בבריתה ארש לכלה ומד כהלה עבידים מן ארבעה אקרים כל אחד לגנוסה מתרבי בעובד מיה מן ארבעה עפרה מן ארבעה רוחה מן ארבעה אשתה מן ארבעה עמי אקרי מיה איך אתפלג ארבעה פלגים אזל אל גנתה ועמי הך הון משתוי חלוי ומהפכה ומשתוי תפה וחלופה וכן אשתה על אהן דברה ולגו משכנה אתעבדת כן על מנהרתה אהרן ייטבה מן אש מדבחה דהיא תדירה לא תכבה ואשתה אשר לאועדתה דאתמר עליה אש מקדם יהוה מכן לא ייעל למשכנה אש בראה וכד אתנדית עבדת תפוך חיול ואשתה דשוו ברי אהרן על מדבחה הקרב בה נביה רבה משה והכבת ועפרה עורי מן ארבעה עפרה דארעה ועפרה דגנתה ועפר מן שומיה ועפרה דבקרקע משכנה ורוחה כן מן ארבעה רוח מקדם יהוה ורוח קדמה ורוח מערבה ורוחה מנשבה {יח} נרבי למרן ונרכן קדם גדלה ונאמן בה ובמשה נביה דאמר מלת הצור ואמטה יתה במלת תמים צורה ומדעה מנון תמת גויתה והנצבת מלבר כל בורא דאתברא מכן אתעבדת ת אכהן ריש ת רבת כל תמימו ושם י בממציע {ום ום אלמ}<ם ום מ> {קדמה איתה}<קדמאיתה> עקרי בריתה ועסרתי פליאתה ומלי קעימה ורחמיה ם תניניתה מניאן יומי צומיו מכן כתב י בין תרתיתה ורבה מקרתה במלת פעלו ועבדה חתמה למלי תשבחתה בשרוה זכר בריתה ואף בעקבה חיל צורתה דאדם וברך {על רישה בתרתי מליה תמים}<בתרתי מליה על רישה תמים ובעקבה> פעלו רבותה למרן הודע בחכמתה דפרסה דמרן בחילה רבה עבד כלה צער וברא ותקן ועבד בוראין רמין מותר כלה עביד בידה כלה מנה מצל כלה במימרה אתא והוא בחילה מפרנס ובטובה מתחיל ולגו איקרה מתרבי מתקומם טוב מן בה מתקרב ומנה לא ירחק דו קריב לכל בלושיו ומעיני לכל רחמיו מגן תקיף למי בו יאמן דו רחמן ורתאה וכן אסיד על גרמה יהוה אל רחום וחנון {יט} כד חסל נביה רבה משה מן יתון מליה שרה ואמר כי כל דרכיו כי קדמאיתה שרוי לעלם וכן תניניתה שביל לעקבאה כי כל דרכיו נהר מרבי ליום נקם אנשה כדו אתפוררו ולמלי משה אלפו לא אתבחרנן אלא לאלפנה ולא אתפרקנן אלא למחכומה חיים וברכה למי ימלך איקר וטוב למי יילף עלמה לה ארכן ולמליו אצית עמו נביה רבה משה מוכח ביום נקם דבה גזוי לכל עמל אמר כי כל כי שרוי וכל חסול ומשה חכם שרואה ועקבה רב הוא נביה רבה משה במד גלה מן שביל קשטה האן הך משה ומן מדמי למשה נביה דלא קעם כותה ולא יקום לעלם נביא {דלעל}<דעלל> לכסיאתה ודער ביני קעימיה רישה נגש לערפלה באדיו אנצע ישראל צלותה פרקן ואבדן ממללה אסו ואמטאנו שילתה יתוב וטלטול האן הך משה ומן מדמי למשה בעלמה תריח גנתה לה הפתחו ובה דער עננה כסה לה ומלאכיה רבונה וכבודה רבה יקרנה אורה קמיו אניר חשכה מקמיו הטרד רוחה סבלה מעונה לה הנפש ערפלה קבל יתה על עקרי בראשית קדם ולרזה חכם וגלתה לכל דריה ביום נקם הגיד והזהר {מדד}<ממד> בה עתיד וילה למן חלפו ביום נקם יתלקו אוי לן אוי לן כל אהן עתיד לן אלית נהי אלפים ומן שמע מתאלפים כלה קצף עלינן ואלהן ומרן מזדכי מנן עמו נביה רבה משה אמר כי כל דרכיו משפט מרישה וסעד כדו שביל חנוך שביל קשטה בה אתנגד אברהם ובה הלך יצחק והגדל וכן יעקב מכן אמר נביה רבה משה במחכום קשטה כי כל דרכיו משפט {כ} אנשה בכן אימנו ויתה מחכומה אלפו מה רבה אהן ממללה דמללה נביה רבה משה עמו שבילה דחנוך לגוה קעם והוא כרז מי ליהוה ייתי אלי מבתר עובד קין ומה עביד לה וזרעה בתרה ומבתר עובד עגלה ואבדנה דאגלה אתא משה וכרז בקול רם מי ליהוה אלי כן ביום נקם יגלי קשטה וכל עביד עובד יתגזי לפם עובדה אברהם נטע פרדיס וכרז לגוה בשם יהוה מלכה דעלמה השעינו בה טבים תמן יתוקרו נביה רבה משה נטע משכנה כל מבקשי יהוה לידה יזדמנו מכן ביום נקם נביה רבה משה ויפצי רחמיה ויאבד כל דבביה יצחק הלך לגו יתה שבילה מרבי בנים יהונו מנה מתילפים נביה רבה משה צעם וצלה בדיל אנשים דמה דיקבלו ואלה מדין אנשים ישבקו {ישבקו}חוביון ויעזרו לה בזכו {כא} יעקב רחט ביתה שבילה והגדל במחזי רבה משה נביה סלק לטור סיני וקבל לוחין בון חיים לדריה יעקב חזה בחלמה מלאכי רומה גלים לאוקרותה משה חזה גוני תמחיה סדירין קמיו שמעין למליו יעקב חזה סלם ומלאכי אלהים סלקים ונעתים ונביה רבה משה עמתון מזדמנים קמיו למשמע ולמעבד בדיל יעקב אתמר והנה יהוה נציב עליו ובדיל משה אתמר ויעבר יה׳ על פניו ובהדה אתידע הן מיתוביתה לא אתיהבת לאנש עורן לא קבלה ולא בתרה בדיל יעקב אמר לה אני יהוה חכמה הן {לאהבתה}<לאבהתה> אתיהב לה ובדיל משה אמר ויקרא יהוה האן הך משה ומן מדמי למשה דלא קעם כותה ולא יקום לעלם {כב} כי כל דרכיו משפט יתגלג אמורה דחכם דריה שבילי קשטה עמי מלתה דמשפט הך היא ולא תסטי מנה עשה משפט יתום ואלמנה והיה כי יצעק אלי ושמעתי וגר לא תונו עשה גדלה משפט לא תכיר פנים עשה גדלה משפט לא תעמד על דם רעך עשה גדלה משפט לא תשבעו בשמי לשקר עשה גדלה משפט לא תלך רכיל בעמך עשה גדלה משפט לא תטמי גזרתה עשה גדלה משפט לא תרבי בר זנו עשה גדלה משפט לא תחמד מד לית לך גדלה עשה משפט לא תחלל יום שבתה גדלה עשה משפט לא תסגד לצלם גדלה עשה משפט לא תגנב לב אחוך גדלה יעשה משפט קין כד גנב לב אחוה וקטלה עשה גדלה משפט והן יקום בך נביא יהי גנב לבך לא תשמע לה כי אלה עבד בה משפט כי יסיתך אחיך כות קין לא תקבל מנה גדול עשה משפט והן התריח לבך והלכת בתר אלין אלה עביד לגוך משפט דו אזהרך וחכמך דו מגמיל כל עמול לפם עמלה הן טבה והן בישה וכן אמר בן בן עדן לפם די עבידתה הו אגרה ירום משה אישה דחכמנן חכמה כהלה חיים טבין יתרבי דן נביה רבה במה דאמר במקרתה צמת בראשית ויום נקם וגלה לדריה כי בשרוה וכי בממצעי בראשית שרוי ויום נקם חסול תריון לא יבטלון אלין לית מקדם עליון מאום לעלם כן כי אתעבדת ארש בכל צלו ומקרא יתודי אלה הממן לגרמה לא יתר ולא פחת {כג} אל אמונה מלת מלכו ליתה מתחלפה עד לעלם אתמרת עסרה זבנין ולא שרה בון אלא משה נביה בקדמאה זעק למעילה ובחסולה לאנחמו בזבן מרים עבדה שיאל לרוח וקמת עמה ואמטתה כד בלש ואכה עבדה שילה גלת מד אתקומם תמן אל מקדם עלמה ועמה ובתרה יכלו ממנה ומלכו יתרה אל אמונה חכמנן אכה דאמונתה בה שלמה הך דאמר האל הנאמן כן קשטה אמר עבדי משה נאמן על כסיאתה וגליאתה אימנה ועוד על בראשית ועל יומה דנקם אה אימנו שלמה אה שלטנו תדירה היא מלת אל אמונה אל מסחן חיי עולם אל מקמי בראשית אל בתר יום נקם אל כלה מנה ולידה הוא מעזר אה מקרה כלה רבו אה חכמה כהלה חיים אה אימנו כהלה שלמו אה קוממו לא מתחלף אה שלטנו לא נאדה אה יכולה לא תשתאם אה רבו לא בטלה אל {מאמד}<מאבד> כל אלהי נכר אל מרעי כל טביה {כד} אמונה בגדלה ממנה לקלומה אלהו ונביו ובריה וכהנה וכתב בזימונות אלין אתחתם ובריש אלין אגלת והם א אלהותה ם נביותה ו בריתה ן כהנתה ה חמשיתי ספריה דבירון משה והאנא מוזף לך חכמה עד לא יהי בלבך מן חכמתה נשש א שמה רבה מודע דו אחד כתבו ושמו מדמי דן לדן ם מניאן שניה דהות רחותה לגון בימי נביה רבה משה כד אזדמנו תריה הגדל עלמה ו דרבתה בכלה יומה דנחת ולבש אורה על אפיו ן מניאן חלקי כהנתה ה ליתה צריך למבקר עליה דכלה בה הגדל והיא חתמת שמה רבה מכן אמר נביה רבה משה הדה מלתה הודע בה מד אסחנת די חלק טב לית דמי לה אלה הוא ממן עד לעלם דילה קמאותה דילה אורכותה דילה מלכותה דילה שלטנותה דילה אלהותה דילה יחידאותה דילה יכלותה דילה רבותה דילה חיי עולם וכל חייה שעילה מדילה מן יכל ישבחנה לפם דו אי ידע מה הוא ישתבח בלב נציר דו אחד לקלומה {כה} עמו ממללה דמללה נביה רבה משה בתר דאמר {מלא}<מלת> ואין הפך ואמר מלת עול הך מה מן רישה כן הוה בעקבה לא יכיר פנים לית בה עול במות תמות לית בה עול כד זעק לאדם לא הוה תמן עול כד גזה לקין לא הוה תמן עול כד הלבש חוה צערה לית בה עול כד לעט ארעה לא הוה עול כד גזה למך לא הוה עול כד בדר אנשי בבל לא הוה עול כד אוקד סדם ועמרה ותפכון לא הוה תמן עול כד אבד פרעה לא הוה עול כד קטל מצראי לא הוה עול כד אבד מן דעבדו עגלה לא הוה תמן עול דכל אחד מן אלין עבד לון לפם דו קדמו {כו} אדם עבר פקוד אתגזי {בקשק}<בקשט> כד שמע מן קול אתתה אבלד בקשט קין קטל אחוה אתגזי בקשט למך יקר ית בישתה אתגזי בקשט אנשי בבל כד אכעסו אלה אתגזו בקשט אנשי סדם כד רבו בבישהתה אתגזו בקשט כל אלין דעפצו על אלה אתגזו בקשט ישתבח מלכה ממנה המחליף ולא מתחלף מדין עבודי בישהתה ומגזי יתון ועבודי טביה ומגזי יתון נח כד עבד טבה הגלה עבדה ואמיר עליו גבר זכאה ושלם אברהם כד אזדעק ואתא בלב דכי אתגזי בקשט וכן כהלון כד אשלמו נפשהתון למרון בזכו אתגזו בקשט אהן הך משה ומן מדמי למשה דגלה לה מרה מד לא גלה יתה לעורן יתודי על רב טבהתה ויתרומם על מתנהתה נדחל מן גבורתה ונזע מן אימתה ונרכן ונימר לית אלה אלא אחד {כז} יתחיל מדעה דמשה דאמר אל אמונה וכלל תריה ואמר מלת ואין עול ועזר ואמר צדיק מלה שלמה פניה מכל בלם אדם אמרה כד אתקטל הבל אנחמה מרה ועזר ליד אתתה וכד אמרה אתחיל לבה ואזדכי מנה קעם שת וכד אתעקב בה נח אתפצה והוה אדם השני דהדה מלה גדילה כהלה אצלחו בה ישראל אתברך כדו יקימנה קשטה ארשך בתרה תהלך עמי שרוה ועמי חסולה כד אתמרת לנח אתמלית ביות וכד נפקת מפם קשטה לא הוה בה י וכד אמרה משה וחיל בה לאלה קומם לגוה י די רישה לשמה רבה ויסדי בריתה קרא צדיק ובה ארשה ישראל בצדק תשפט צדק צדק תרדף {כח} כד קרא אלה לנביה רבה משה למכנש אנשים לפם מניאן שרואה הוו אתה ואהרן נדב ואביהוא אלעזר ואיתמר ושבעים מזקני ישראל ורבי ברי ישראל תרין עסר ויהושע וחור הדה תשעים ובתרה ד דאזדמן לגו משכנה כבודה רבה ותרי לוחיה ומלאכיה כל אלין אזדמנו תמן למרבאה ית משה כתב ק הסקף לאברהם ורבה חדותה במילד ית יצחק ברה דאברהם הוה ארש במה דעבד קעם במה דארשה לה עבודה ונצב פרדיס מכל אילן טב אתריח בה אלה וכד אתו מלאכיה למבסרה סדר מנה פתור ואזדמנו עליו ואתיקרו כתי אילניו מכן הוה נביה רבה משה {מחדדיד}<מחדד> ית דכרן כהלון בדיל אנחמו עזר מן תקוף רגזך ושרר {בדכרנך}<בדכרן> טביה ירום מדעה דמשה במד גלה מדע רב כהלה אצלחו ורתו ורחמים {כט} וישר מלה פרידה לית לה תניאן שרואה ואף עקבאה לאלה ולמשה לית לעורן עמון נמי שרואה בריה מגליה יכלו רבה וחסולה נביו מתרביה בקשטה לית צריך תבקר על אלין מליה סגי מכן אנציר לבך וקבע בלך ואפתח עיניך ואצית במדעך ואקים גרמך עם אלהך תשקח תרח פצותה פתיח קמיך אעיל בה בכלולך ואתילף ממה דאלפך משה רבון דנבייה עד תמטי לדרג לית ימטינה בר מנך אנש לית בה חכמה מה חנאה בה יעזר אל ביתה ולא יקום במשכנה כהן בה מום לא יקרב אל משכנה מן חכם דעה הך לא יקום לגו משכנה מומה בברנשה אם בעין אם באבר אין בה צורכה ליתו מסעד קהלה לא במדל ולא בחיל לוד אלה מסדון כד אנון שמעין יהוה יגיח לית צורכה לחכימיה יגיחון עמון ונביה רבה משה לא זעק לחכימיה אלא למילף קהלה ויתב משה למדון בעמה אלף לחכימיה וחכימיה ילפו עמי ופלגתי אנון חכימיה דאנסבו חלק קשטה ואתעבד לון מן לא לה פלגה מה חנאה בה יתרחק ויקום בחרימו וכד אתא נביה רבה משה למעי תקפה למפק מנה מיה אמר לה מרה סב עמך מן סהבי ישראל בריך הו מרן דמרבי רחמיו ומעיני לון בכל הלכתון לאוי עלינן נלך בשבילי חייה ומן קשטה לא נפק {ל} ונצפי למימר משה אישה וישר הפך ושררה במלת הוא גלה באהן רזה דהוא הקדם בלא שרואה הוא הקעום על כריה דמשתוקה הו דברא כד צבה ודחן הוא אהיה הוא דמבתר עלמה הך מה הוה בקדמה כן הוא בעקבה נרכן קדמיו ונימר בדחלה ואימנו רבה לית אלה אלא אחד עמו נביה רבה הך הוה קעם ומשרי ומוכח לעלמה וישראל שמע לא אוכח אלא מבתר ממלל מריח לאלה יגדלו טביה בה צמת חילי שומיה וארעה ועבדון שרוי הך מה דעבד אלה ותעתידה דלחייה מרבי מה הו מן שרואה עתיד לסעד לבה דברנשה וכן אמר אלה חיים ומות תעתיד אדם ותעתיד משה אדם אכל למותה עתד משה צעם לחייה עתד {לא} שחתו אדם וחוה במלתה דנחש דאתא בערימו ומלל גדף ותהונו כמלאכיה היא מלת שחתו הודעת דלית הוה ממלל קשט מכן אמר לא לו בחכמה למוכח רב שחתו קות ממלל נחשה דמלל {בעריומו}<בערימו> ובזידנו פלג מדעיון עד אנדה מותה וצערה מה דן תפוכה רבה דהוה לגו עלמה אבדנה במותה לאדם וזרעה וצערה לחוה הך מה דאמר בצער תילדי בנים שחתו {בתחמידותו}<בתחמידותון> ומיכלון מן הכלי שחתו הדה היא דאתמרת על עובד אדם דאתעבד שרוי ביש דקדמה לא אתעבד עובד מכעס לקשטה במה אזהר מנה {לב} בני מום וילה קין דאולד בזבן כהלה אכעס תרין עובדים בישים עבד אבד בכירתה וחיב מותה אבד בכירתה לא אנדה בכורים וחיב מותה כד קטל הבל אחוה טבה שנת אדם אלא לא כללה וטבה שנת קין אלא לא כללה שנת אדם פתור מברך אקים קנומה עני כד חלף פקודה ויצמיח יהוה אלהים {ית}<מן> האדמה ית כל עץ מכלל שבקה ואכל למותה קין בשנתה חלל דמעה ושבק פתורה ועזר כלי וטמי ודמעה על מה דו מתותר והוא {מתרחם}<מתחרם> וכן ישראל בשתה קדמאה שבק חייה ואזל למותה בשתה קדמאה שמק מן מרה דעלמה אנכי יהוה לא יהי לך אלה חורן שבקה ועבד עגל מסכה בשנת השנית הנצב משכנה טמרו כניזתה עד אתו אל בעל פעור ועבדו מה דעבדו מכן אמר נביה רבה משה שחתו {לאלו}<לא לו> וסמך עליה בני מום {לג} דור עקש הוא פניה טמיה דאתי בבישו מחלל קדשה ויבן בית ביש על שם אלהי נכר דלית לה נמי בעלמה כי תעזר דבבות פניה לאלה על קנומה ויגלי רבות נביה רבה משה דצמת אכהן עשר נביות וגלה יתון בהדה שירתה ואנון כהלון בסגדת אלהי נכר דייתי פניה ויעמר יתה בכל חיל אדה במרוד חיול מותר ועסרה {אוכח בון}<אוכחבהן> לישר׳ אוכח ועסרה {אתפוררו הן}<אתפוררוהן> הוה מפורר לכל קהלה ועשרה אזהרואן אזהרון ועסרה דינין גלה קמיון ועסרה אנחמוהן חכמון ועסרה יקירואן אוקר יתון עסרתי נביותה דבון אתנבה וחילה בם קשטה שרון מימרו זכרו יומת עולם חי אנכי לעולם יהוה ימלך עולם ועוד ואין עמו אל נכר ויטש אלה עשהו כשעירים עלי דשא ממלל אנכי יהוה ומד לה חתמת וינבלו צור ישועתו עשו עגל מסכה ואמרו אלה אלהיך ישראל יקניהו בזרים זימנון ליד בעל פעור והולדו תמן בנים דזנו ובתועב׳ יכיעסהו זמרי זנוה דסכה דהוא מעמר פרדיס לזנותה יזבחו לשי׳ לא אלה ביש לון וישתחוו לו ויזבחו לו בבישו יתרה אלהים לא ידעום כי תולידו בנים וירא יה׳ וינחץ מד בה חסל ותוקיד עד שיאול תחתית וילה פאנה עובד אנשי סדם אכה אתחדד ואין מידי מציל יאבד עבודי אלהי נכר ולית לון פרקן מן גפרית ואש וכפר אדמת עמו טובי טביה דהודע לגו עלמה מה לון טמיר אקים מדעך שמועה למה דלה שמעת וטמרה בלבך עד תילף ותלף עמי רבות נביה רבה משה ושבח לאלה דחילה בתרי עלמיה איך משה לא קעם ולא יקום וכן אלה כתב בדילה ולא קם עוד נביא בישראל כמשה {לד} עמו הך נביה רבה משה משרי במלי נביותה וכל ישראל מזדמן לידה אמר זכרו יומת עולם אודע הן כל מתחדד הוא שאב לעקרה בריתה במלה אתחדדת ובמלה תעזר בראשית השתרית בב לא בא אלו הות בא לא הות חדתה כי אלה עבד א שרוי כירה וב אכהן גלת למדעיה דקדמה אקר מתרכס עליו עורנה מכן חכמנן נביה מהימנה הן חדת מבני על אקר והוא כריה דמשתוקה ולידה הוא מעזר מכן עבד אלה כל בוראיה באשתה יומים ושבת ביומה שביעיה יהי לך אן תחכם יומה חראה ותעבד עובד ינשמך תמן וילה לאנש דלא מקדם קמיו עובד יהי טמיר לה תמן הך משה לא קם ולא יקום חכם בראשית ויום נקם והוא מלוא באהן ובאהן {לה} ויטש אלה עשהו מלה דרבו מודעה דאלה ממן בעודנו לא יתר ולא פעת ולא יתחלף מורך בקמאו אהיה באלהו תמיד בנוראו לית לגדלה אתר וכל אתר חדדה בחילה יתודי אלהן מלכה רבה דנבא משה אישה וגלה לה שביל קשטה לית חיים טבים אלא חיי אנשים חכמו קשטה והלכו בה למלי משה בזכו אציתו וכי חייכון מתרבים כל עת באיטבו {לו} וינבלו צור ישועתו {טרף הודע דליתו}<הודע דליתו טרף> עובד מן עבד עמה ומגזי כל עבוד לפם עובדה ומגלי קשטה ביתה מקומה עמי הך אמר הצור תמים כד אמרה תמן חדדה אכה וילה אנש דלא מקדם טובוהאן וידמי לטביה במה דעבדו ולא יקים קנומה כדמות קין אבד גרמה ואשתיר כלי וטמי קטל אחוה בקנאה ריקנה מה דאה סכאה בהדה עובדה תפך מדעה ועכר עלמה והוה בצערה ומרה מרגז עליו מכן עוד אלין דאנפלו בתחמדתון ושבקו קשטה ואדמו למרודיה ועבדו עגל מסכה והדבבו לאלה אמסר עליון חוביון אל יום דינה רבה אב בלך לא תדבב למרך תקום במדון לית לך בה יכלו ואין לך מפשר ודיהונו לך חברים יהיו לך דבבים וילה לאנש דיעבד דן עובדה בישה בקנומה בריך הוא מרן ויהי לן נברך יתה ונהימן בה ובמשה נביה דלא קעם ולא יקום לעלם כותה {לז} יקניאהו בזרים גלה בנאירו מן מדעה דקשטה דפאניה בישה ייתי ויעבד תועבהן ויקנא לאלה ייתי לאתר קשטה ויעלם עליו ויקים אתר עורן ובה יקנא אה עלמה כליתה ולא תרבה לה תקומה ולא תחיל לה חיל ולא תסגי לה פריה כמבולאי אבדה כות סדמאי אוקדה כות מגדלאי בדרה כות מצראי שיאצה כות פרעה שנקה כות עמלק קטלה וכקרח אבדה דמרך רצי בכן והן תרף ולא תצבי תלעט כארע קין ותהפך כות סדם ואלה מנך מזדכי דו לא יהב בישה ולא יחס עליון ברן ירחם לטביה דשמעו ית קלה ונטרו גזיראתה דו רחמנה ורתאה מקבל כל דבעי לה בנצירו {לח} ובתועבות יכיעסהו עלם חסרן לית לגוה אכשרו עלם דיתחזי בה תועבהתה לא בנים טבים ולא אבהן שלמין ולא חכמה ולא בינה אלא עלם כהלה בישהן לא קשט ולא זכו אלא עלם כהלה תועבהן וילון מרגזיה ומה עבדו בגרמון עתדו לון זבדה כהלה תשניק ביומה חראה טוב לנן הן נעבד לקנומן זבד לעלמה עורנה דמה דנהי זכים מן מגביה ביום נקם ונטר מה דאלפן נביה רבה משה דכל מליו חיים ורתו {לט} יזבחו לשידים לא אלה בדיל פאניה ארורה כדו יקום ויסתיר משכנה ויבטל כל עובד דיתעבד בה ויהי עלמה בלא משכן ולא מזבח ולא קרבן ולא עלה ולא שלמים ולא מנחה ולא חטאת ולא אועד ולא צלו ולא כהן כל הדה בדיל פניה אה רחמנה דכר אבהתן ולא תשתבק מן שיורה דן דאסרו בה דבביה בעים מכלינה כי נפושה מנך קריב אמן לבן על אימנותה בך הנגד יתן בריחותך דאתה אסידת על גרמך הן לית תנשי קיאם טביה נשים קנומן קעמין ביספר קשטה ולא נפק מנה ונילף מן ספרה דלגוה קעם ונרבי למקרתה דבה כתיבה נביה רבה משה ספרה ואנן טליה דבחרן מרן לכן הן הוינן טלים טבים אתילפנן מן אהן ואתפנינן מכל מרדה נחיל קנומן במטר פקודין דפקדן מרן ונשמע ממללה דאוקרן בה מרן וילה ברנשה דשטת בה פנותה עד אזל מדעה לאלהי נכר {מ} אלהין דלא חכמון אשדה לון לתמן ימטו ומתמן יעזרו דאה עובד ביש עבדו בקנומון לא דבוק ולא פרוק ולא סעוד ארשי פאניה דיתמר עליון ככן מן לא יחכם לה מר לאהן ייפך אפיו לא דבוק לה לגו לחצה ולא מי תלי מנה מגיפה מן אלין נתרחק ומנון נערק עובד קין ופריתה אכהן קין על מלואה יגבי ולמך יזיף ומוזף מן לא ידע קשטה במה יתקלץ וילה למן ישוי קנומה בקבל בישהתה נבך ישתבח רחמנה דרחמיו כפלין דאמלתן בטובה וכלל יתן ברתותה נלך בתר נביה רבה משה ונטר מצוהתה דלנן חכם ואוקרן בון ולא ננשון כל יומינן {מא} ותוקד עד שיאול ועיצה במלת תחתית גלה רבות יומה דנקם ומה בה יתחדד מן מדון רב לית בה נשום הך הוא טוב מן הוא תמן מתפלט בעמל טב עתדה לה לית תמן לאשתה עליו יכלה פרק קנומה בעמלה מן תחמדות בישהתה אתרחק ולא קעם בשקרה ולא מלל דגל מכן מרה אוקרה וילה מן לא יהיה כן בעלמה אדן מתלעי ולגו יום נקם משתנק ואלה מזדכי מנה אלפה ולא אתלף זעקה ולא ענה אזל לקשטה ועבד עובד אכעס בה על כן ישתנק כי מגזי לכל עמול לפס עמלה נעזר ליד קשטה וכן לן אמיר ותעזר לצעד יה׳ דו רחמן ורתאי מקבל לכל תאב {מב} אנשה אתפוררו מן שנתכון ועבדו מה דאלפכון נביה רבה משה עד תנשמון ביום נקם כד יכרז אלה ואין מידי מציל וילה חיבה כד ישאלה קשטה על עובדה וילה חיבה כד יימר לה קשטה במד פנית עולמך במה אבדת מדהלך לא משמע ולא עשה ולא מקרא ולא צלו ולא תחנון ולא עמל מרחי כי ידין יהוה לכל עמול דעמל אי טב אי ביש מן עבד לה אלה עד יסעדנה ייתי יומה מן עבד בידה אלה וסגד לה ייתי יפשרנה ואין מידי מציל מן אקים לה אלה בתחמדות לבה ואין מידי מציל מן עבד צלם על דמות צורה וילה תמן לית לה מידי מציל מן שוה רחצונה על בלעדי וילה תמן אין לה מידי מציל {מג} האן הך משה ומן מדמי למשה עבדה דאלה ומהימנה דביתה דדער ביני קעימיה לגו משכן כסיאתה ויקרוה כהלון במדורה עמון המאר מן מארון והוה מלוא בכן והקרב ביניון והוה כהן קדיש תרתי כנשהן בדילה אזדמנו וארתת עלמה מנה כד קרא כד שמע קל מרה וקל נביה רבה משה עמה תמחו כסיאתה והבלדו כל גליאתה נביה רבה משה צעם חדו בה קעימים ודחלו מנה מאתים וכד קבל לוחיה קדמאיה רבו מלאכיה והוא סבלין על אדיו וכד חדדון מבתר עובד חובה רבה הנהרת לה ברקיה ולבש קרן אורה ובהדה צומה הכלל בשבעה חדה לבה בון אקבל שדלה ואשתיר קהלה ואקבלת תתובתה ואתחזי לה קשטה וקרא עסרתי רחמיה והבסר באהרן הן מיתוביתה ממנה מכן צעם יומה תנינה ואצים כל ישראל בה כל דרי עלמה {מד} נעמי נביה רבה משה נחת מן טור סיני ביומה דצומה ואורה שרי על צלמה ותרי לוחיה על אדיו יתב על כרסי גדול כתב מה אלפה מרה ביספר מן אקרה דקעימים אלף מן מירון המאר על פתורון יתב ומן לחמון סבע ובכיורון צבע ובמשכנון הקבע מכן צעם לאודאו ואצים קהלה עמה ועבדה דכרן עד לעלם לא יבטל טוב מן יטרנה ומנה לא יפק ווילה למן דפנה מנה לקנומה אבד ולפרותה עקר ובכן מרן לן חכם בכתבה על יד נביה אהן הך משה ומן מדמי למשה נביה דלא קעם כותה ולא יקום נגפף כהלן על קשטה כחדה ולא נסטי מנה דאנן בני טבים ולנן מרן בחר ועבדנן אסגלה מכל העמים {מה} לית אבונן קין עד נהי חרימים ולא בני חנוך עד נהי מתפלטים ולא בני כוש עד נהי לעיטים ולא בני הנמרוד עד נהי מנדנדים ולא בני מגדלאי עד נהי מבדרים ולא בני אנשי סדם עד נהי משתרפים ולא בני מצראי עד נהי משתנקים ולא בני עמלקאי עד נהי ממחין ולא בני קרח עד תבלענן ארעה באידן מדע נקרב לבישהתה יהודה כד קרב בישתה אולד ער ואונן מתו פנים מן טבהתה ראובן כד קרב למרדה אבד פרותה ואזלת דרגה ואלה מזדכי מנה ואלולי יוסף לא אקבל מנון תתובתה וארום אתמר מן פמה דנביותה יחי ראובן ולא ימות ושמע יהוה קול יהודה {מו} ואולם אנחן בני נח מבתר טובה לא אתילדנן בעדן מבולה אנן בני אברהם בתר דאתגזר לא אתילדנן ותמן ערלה לא נדמי בעובד לבני ישמעאל לית מרן רצי בכן ויהב אברהם ית כל דלה ליצחק בנו נגדד קמי קשטה ונקים לישמעאל מן אבוה חלק במה נעבד כן גנו עלינן הן עבדנן חדה אנן בני יצחק מבתר ברכתה נשבק אתרה שמם למה כן לית לעשו נמי בבכורתה דלן נקים {לן}<לה> נמי לא יהי כן מן זבן בכירתה בתאות נפשה נעזר לה נמי למה יהי כן אנן בני יעקב דאתמר עליו תם ישיב האהלים ומה היא האהלים אהל יצחק ואהל אברהם נשבק חכמתה לא יהי כן אנן בני יוסף מבתר נסיון נשבק מלכותה לא יהי כן {מז} אלין אנון אבהתן טביה לית לאוי נתלמד אלא מנון ולא נעבד ביש לא לאוי כן אנן בני טבים כהלון קדישים הן שבקנן אבהתן נהי כבר ערדאי ומעזי ואבהתן על אבדנן יסעדו ולא יאסו עלינן ולא יפשרו יתן מן לא רתי לגרמה מנו דרתי לה מן לא ישמע לקשטה איך ישתמע קלה מן אזל זכותה מן יאס עליו בר שלומית כד נקב לשם אתרגם מן אחס עליו זמרי זנאה כד טמא גזרתה דקרה פינחס מן אחס עליו עמלק כד קטלה יהושע והמחק על אדה מן אחס עליו קרח כד קעם לנביה רבה משה ובלעתה ארעה מן אחס עליו ואנה חכם דאנן מדמין לון מד אנן כל עת מחדדין בישה כל אלין בעובד אחד אתנסבו ולא אתורכו בבישה {אתורכו בבישהתה}אלא גרם יומה מסתה עד אמת עד אמת קשטה מרף יתן ואנן לא נחכם איקרה עד אמת קשטה מגלגל עמן ולינן {מעזרי}<מעזרין> מן טעותה עד אמת קשטה מגלגל עמן ולינן טרין מה דאלפנן וילן אלית נהי מרגלים לקשטה ונשמע מצוהתה דבה נתוחי ועתה ישראל שמע מן גזריה עד תדמי לאבהתך ותזדעק בר טב וישמר משמרתי מצותי חקותי ותורותי אה עובד מרחי גלג בה קשטה ואסגי זרעך בדיל אברהם עבדי מן שמע קל מרה אתחיל בכהלה למען הביא יה׳ על אברהם יהב לה אגר לקבל עובדה ית דמלל לה אה בריה שלמה מרביה לה ולזרעה {מח} אלין מליה דמלל משה לבדיל יפקד אברהם ית בריו וית ביתה בתרה וקטעו תריון קיאם על קשטה אל תצור את מואב ואל תתיגר בו ואמר כדו הרוח יהוה לנן אדיק ממעון קדשך מן השמים כל אלין מליה צמתון נביה רבה משה במלה חדה בהדה שירתה יאכל יעקב וישבע מן מלי תשבחתה ישמן כשירה ויבעט בברכהתה טב הוא פמה דמשה משבח מבתר מה דחכם עסרתי נביוהתה פרס כפיו קמי מרה וכרז בקל רם ולבה ונפשה מליאן מן דחלתה אה מן כללני בנהרה ורבה יתי בסימניה ויקרני בכבודה וכסני בכפה ואעלני בגו משכן כסיאתה ואלבשתני שמך דבראת בו העולם וגלית לי שמך רבה וחכמתני רזיך ואימנתני על מד בחרת ומללתני פה אל פה ואקמתני למשמע ואנהרת לבי בחכמתה וארשיך לי מעבד משכן מדור לכבוד מלכותך ומשרוי למלאכיה וטהרתה לשני למקדשהתך ודכית לבי לצלוהתה מלי לי הך מה שריך וחסל הך מה דאמרת עד אטר מצוהתך בחילה ואף בשרוה ואקים תרוהתך ואכשיר מקרתה הך מה דארשיך דאתה אקמתני לכן ובה פקדתני {מט} וכדו אפתח פמי ואשרי בתשבחתך לגו הדה שירתה בארשו מדילך הליהוה רביאן ליתו משתאם חכמה נביה רבה משה לזרע יעקב עמי מדעה שמינה אך אמר הדה מלתה ועבדה ארש בתשבחתה שרה בה בעה בדן זבוג תרי שמהתה כחדה אלהים ויהוה בראשית ואדם בריתה וצורתה כללו תשבחתה שבח אדם אתוקרת בריתה שבח משה חדו מלאכיה ואמרו למימר שבחו ליהוה כבודה וכל מלאכיה תמן שבחו והבו גדל לאלהינו דדאמר תמן חדדה אכה הליהוה כלה בה הגדל מן בראשית הוא וכן הוא ביום נקם קשטה אמר וידבר אלהים יסדי בריתה ארתתו וכד אמר אני יהוה כל ישראל דחלו וכד אמר הליהוה ארכנו בוראיה וכל ישראל לתשבחתה לבדיל אמר וידבר משה באזני כל קהל ישראל והפך ואמר האזינו השמים ותשמע הארץ צמת כלה ואמר הליהוה בתשבחתה צמת עלאי וארעי בדיל תשבחתה למר עלמה בדיל כן נברך למרן וטובינן בכן דו רחמן ורתאי מיטב לרחמיו ומרוח למן לה משבח {נ} יתרבי לעלם נביה רבה משה דגלה לן בתשבחתה מלתה דאמרה ברבו אלית הוא אבוך ומלוכך שרה במלת הלוא מלה גדילה כהלה בכל זבן ועדן שרה בה וחתם בא הודע ישראל בסוד רב ה לבראשית א ליום נקם ה ברת א חתמת וכן אמר כי ידין יהוה דרבה צורה ידין לה מכן אמר נביה רבה משה הדה מלתה תמן ארכנו כל {שמועה}<שמועיה> קדמיו ואמר תרתי מליה אבוך ומלוכך עבדה דכרן לישר׳ בני בכורי ישראל דרש רתו מן מרון עליון כבד את אביך ואת אמך עורי {פוררואן}<פוררון> לקשטה וקנך אמרה בדיל ירום ישראל ויסב טוב מן מרה כל אנש דלה קניאן ירפרף עליו ויביע הן יגדל בכל זבן וכל דעמי לה יתאוי כן אלה מעיני ישראל כדו קעניה וישראל יגדל הן יטר מליו {נא} אלה מרבי ישראל מדו קעניה וישראל מגדל בחכמתה דמרה ואנון ילכו לרגליך דמרך קעניך ויילפון מן מימריך הן שמעת בקלה נסיא את לכל העמים דמרך בחרך רבינך מן ישום דמרך קעניך ותדחל מנך דבביך הן שמעת מן קלה מי כמוך ישראל דמרך קעניך תשכן לבטח הן תטר מצוהתה נקום אהן דאנן ונשמע לקשטה וכי מרן וקענין מתרחם עלינן נקד ארצה בכל עת קדם יהוה אלהנן ונתפלל לידה בדחלה רבה ונשבח יתה בדכיו דמה דנתקבל דו אמר ותגזרו ית ערלת לבוכון נרגל בתר נביה רבה משה דו נגודה טבה דשגרה מרן לידנן האן נביא כות משה דהוה אב טב לכל ישראל מרבי יתון ומעיני לון ומפיס עליון בצומה ואף מוחי יתון בצלותה פרקון מן אדי דבביון ואקימון על אימנו שלמה אסאי טב מחסי ויהב אגר לסהביה אוקר לגבריה שרר לרבקיה אנהר לטפליה רבי לטליה חיל לילידיה חוי כד אתנבה פרקון כד קבל לוחיה פלטון מליו מן מלי מרה אימנו בה תאמנו מכל רגז וביום נקם תנשמו באשתה לא תקומו לית לה עליכון יכלה המהימן בה מהימן במרה אוי לן הן לא ננער לכן ונאמן ביהוה ובמשה עבדה {נב} נסתכל לנביה רבה משה והו אמר הוא עשך ויכוננך קדם ו וי כדו הודע עלמה די מלת אלהו מן אתבונן בה חכם הן כלה בה עביד ובה אתחדד ובה יעזר כלה לאקרה אמר הוא עשך לא אמר אלהים ולא יהוה בכתב אחד אקים שמה מכן אזדעק ביד קשטה נביא נביה רבה משה שבח לאלה באדה מלתה הודע דהוא עבוד כלה עשה משפט עשה פליה עשה פליאתה יהוה אלהינו יהוה אחד וראה כל עמה מה דאנה עבד עמך אותות גדלים כהם לא נבראו כד שמע נביה רבה משה דן ממללה אמר לישראל הוא עשך ויעש האותות לעיני העם מכן אמר הוא עשך וכלל הדה תשבחתה במימרה ויכוננך {עבוד}<עובד> גדיל לית בה חסרן כל אמן בעלמה לגו אמנותה חסרן וכל עובדי מרן תמימים ישתבח עבודה דשכלל בריתה ולית עמה אל עורן {נג} יתיקר נביה רבה משה דאנהר מדעה למד מריח לאלה ואמר יהוה בדד לית לה אתר בה יתחכם ולא פאת בה מתידע ולא שרי באתר וריק מן אתר לכל אתריה חדד ביכלותה רבתה גלה בהדה מלתה דלית לה אתר יבלש מנה לבדיל כן אמר יהוה בדד הן דו מבלש הוא מתשקח ושרר אדה מלתה במלה רבה והיא אין עמו אל נכר כל דלבר מנה אכסנאי ובטול לית לה חלק באלהותה ברא בלא סעוד עבד בלא שותף תקן דלא על דמו אחד באלהותה פרד בקמאותה לית לה שותף תקן דלא על דמו בכל מה דעבד נחכם בכל הדה באימנו רבה ונסיד ונימר לית אלה אלא אחד {נד} נעמי נביה רבה משה קדם לקדם קהלה אמור ראו עתה כי אני אני הוא וילון סגודי אלהי נכר דאקימו לון צלמין וסגדו לון וילה אלהי נכר כד יתגלי קשטה לא יהי לון תקומה רבה היא אדה תשבחתה דאמרה וכלה רתת ודחל ואין אלהים עמדי ירכנו בוראיה וידעו אנון אזלים האן אנון תפכיה דכפרו ואמרו הן אלה לבר מנה דמי לה תמן יקומו באשדה חיולה שומיה אמרין בידן גזוי הדה אלהי נכר לא קבלנן ולא סעדנן יתה כוכביה אמרין ככן על אלהי נכר לא אנירנן ולה לא רבינן שמשה וזהרה אף אנון אמרים ככן אלהי נכר לא שמענן לה ארעה ומה אסחנת אף אנון אמרים אנן לא קבלנן אלהי נכר {ולאלה}<ולא לה> עלינן דבח באידן גזוי אתגזינן על כן אתא האגבו לכל בפמה דקשטה מן שרואה הכון עקבאה יתרבי נביה רבה משה מהימאנה דחכם כל אדה וגלאה לגו שירתה וילון דסגדו לאלהי נכר ועבדוה רחצונון ובלשו מנה פרקן מנון נערק ובון לא נתקרב דמה דנמלט ביום נקם {נה} אני אני הוא יתרבי אמורה מזזע עלמה אהיה אשר אהיה פתח מדינת רוח אני אני הוא פתח מדינת שאול אהיה אשר אהיה פצה ושנק אני אני הוא קטל וחוי אהיה אשר אהיה אנשמת ואלעת אני אני הוא פלטת ואבדת אהיה אשר אהיה לישראל פרק מכל תשניק וילה פרעה וכל מצראי כד הגלה אהן שמה רבה ועל בה משה אישה לקדם פרעה נצע גבורתה ובלדה כן קשטה כד יתחזי וישמע עלמה אני אני הוא ייבד כל עלמה תמן יתפרקו טביה ויגבו כל בישיה טובי שמועיה וילון כל מרודיה אה אלה רחמן ולית בר מנה נרכן קדמיו ונשתעבד לגדלה אה נביא קשט משגר מדילה דאלה טובי מן בה יאמנו לה נרחם ופקודיו נטר עד מרן לן ירחם וישגר לנן פצו עמו נביה רבה משה מכלל תשבחתה לגו הדה שירתה אמר הרנינו גוים עמו תמן כהלון עקדו וסגדו ובלשו רוחה כד חתם משה אישה מלי תשבחתה וכל חילי בוראיה עמה מזדמנים וקהל ישראל קעמים למשמע בדיל יילפון וידחלון שרי יוכח לון עד יתוזפון ולא יתנשון לאהן ממללה {נו} עסרה מלים חדד לאוכחו מן מאור קשטה במדע שלם אקרי יתון ואודי למרך ורבי לנביה דחכמך בכן שאל אביך ויחבינך מד בדילך עביד עד תהי ידע בכלה סהביך ויימרון לך גזריה ופקודיה ודיניה וכל תרוהתה ומה דו פלי מנך ישכילונך לידה וכיתך תזדעק נהיר וחכים ותלף למן בתרך אתי שמנת עבית כשית מיכל דלא צבצוב ומשתו דלא בליעו וירא יהוה וינאץ אתחזי בסימנים רמים וינאץ בדינים אתחזי בסימנים בדיל מרבהתך ונאץ בדינים בדיל משרראתך מכעוס בניו מלת אוכחו ארכן כל קהלה לקבל הדה מלתה וקוה בניה עם בנאתה עורי אזדמנו כהלון לגו הדה מלתה בנים לא האמן בם אוכחו רבה וילה לאנש דלא יתפורר הם קנאוני בלא אל בתחמדה בישה וילון במה דעבדו כעסוני באבליהם עסרה זבנים ולא קצרו אמרת רגזינון עזרת לדברי בצלות משה ואחסת עליון אבטל מן אנשה דכרנון בקשט קיאם אבהתון גלגלת עמון {נז} עמו מה רחמן ורתאה אהן מלכה רבה דלא טרף עובד מן עבד עמה ארכן קנומה ואוכח קהל ישראל עד יילף לקשטה ויהונו אלין מליה בלבה ויסתמך בון ותחכם בלבך אן כמד ירדי גברה ברה יהוה אלהך מרדינך אה אחוס רב מרך אחס עליך עורי תהי אתה אחס על נפשך והלך בתר קשטה ואטרה עד יטרנך אסו לכל מטענין ספר נביה רבה משה מאסי בסמן מן תעתידה דקשטה פשר מרגל למי אתנגד עמה דו מתיבל בשאול כהלה איטבו נגוד טב ליתו טעי בשביל מרחיה לאלה רחמן ורתאה אהן מלכה רבה דרבה {דנביה}<לנביה> וחיל יתה בכלה רחמן ורתאה אהן מלכה רבה דיקר לנביה ואימנה על מדלה ירום נביה רבה משה מהימנה דקעם בנורה דקשטה ושרי יוכיח לכל ישראל אמר בשרוה שאל אבוך ויחבי לך מה בדילך עביד דקשטה אמר בני בכורי ישראל כללון ברבו וחילון בכל טוב שבחו למלכה רבה דזעק לישראל בני בכורי בדיל יהב לה כל איקר הך מה דעבד אברהם כן אקים אלה ויהב אברהם ית כל דלה ליצחק ברה מן מלא אתר אבוה השוי מסב ירשתה ככן זרעו עביד לון וזעק שמון בר בכור וכנשון לידה אה אלה רחמן ואין עוד מלבדו יקר ישראל בכל טוב יתר {נח} שאל אביך ויחוי לך ויהי לבך שמחי במה דעבד לך אלה מה כללך באיקרה מה ספקך מטובה מה זאנך לחם מן שומיה מה אנשמך בשבתה מה חדך במועדיה מן נתן לך כיר אדה מה קטל דבביך קמיך מה אטלך בעננה מה פלג ימה ואגיזך בה מה חלה לך מי מרה מה אשקה יתך מים מן צנמה מה הפך לך קללתה לברכתה ורב מן אהן אשמעך קלה מן שומיה ומליו שמעת מגו אשתה חכם דן איקרה ועזר אל לבך ואודי לאלה על כל אלין מתנהתה ודע הן לא אתיקר גוי כותך מכל אמי עלמה שאלת אבהתך תהי בר טב תקום באימנו אתה ובריך נביה רבה משה אמר זכור לעבדיך לאברהם ליצחק וליעקב שלמיה ויהי כי ישאלך ברך מימר אלה שאל אבוך ויחוי לך מימר משה נודי לאלהינו באימנו רבה ונרומם גדלה ונשמע ממלל משה וננהר בה דמה נתרחם {נט} סהביך ויימרון לך דאלפון אלה ביד נביה רבה משה עד הוו שלמים אברהם אכה מלל לך שמה דנגדני לא תחללנה גזרתה דלי קדשת לא תטמינה אלה ברך לא תערק ברכתה ותנדי קללתה ותוקר אפי סהב הן הוה יודע נודי לאלה רחמנה דמרבי לכל רחמיו בכל זבן ועדן ויתגלג נביה רבה משה דאמר שמנת עבית כלל הדה מלתה במימר כשית כל מן דעמה מאדם טב הוה משבח טלי משעבד לספרה משה למרה וכן בעה ישראל יעבדון נפקת ממצרים טעין ברכהן מלך שלם במדלה קבלת ככן תיתי ליד ארע כנען ותמלך כל איקרה בתים מלאים כל טוב מעתדים לך אנצר לאלה באודאו ואימר בלב מלי דחלה לית אלה אלא אחד {ס} נרגל בתר נביה רבה משה ולמימרה נשמע דמה נתוחי במד יתן אלף נשמע לה והוא משרי באדה אוכחותה וירא יהוה וינאץ כד עמתון על ימה מרנינים גלגל עמון דאנון הוו בעקה רבה והות צפינה בישה הגלת לגו מדברה קץ שבי מנן נקים ריש ונעזר אל מצרימה וכן רננו באילים וסובר יתון ועבדה לון מנוחה והוה פרדיס ביש אנצבותה תמן מן יאכלנן בשר במיכלנן מזון לסבעה ורננו עורי ברפידים ולא אלעיתון דאנון הוו בציותה ותיגרה בישה התיגרו בה עם נביה רבה משה הב לנן מים העיני האנשים ההם עוד מעט וסקלוני ויפל משה ואהרן מן תגר תמן עזר ותגר אכה ורב מכן אלה אלהיך וקבלה ואכל עמה וסגד וירא יהוה וינאץ עמי ומסובר ובכל עת הוא רתי ומסובר וליתו מסובר אלא אולי יהי שיורה מרבי קשטה במדלה ארשי יהי נהי אנן שיורה דמרה בעי לה ולא נהי שיורה דמרה תעב לה נסתרו בחוריה ומרן אזדכי מנן דאתבחרנן ולא צבינן לית על קשטה רנין {סא} נסגד ארצה קמי עבודן וקניאן ונדמי לנביה רבה משה כד עקד וסגד ונזין לה והו ממלל מכעוס בניו ובנותיו בבישו ויתפרקו כל העם את נזמי הזהב מן בניה ומן בנהתה כחדה מכן אתקטלו בפרי וכן אתעבד במדין כל אתה דהות בעילת בעל די שרוי בישתה פרקו את נזמי הזהב אשר באזני נשיכם ברתה דלא לה גבר לא עלת לגון מכן אמר בניה ובנהתה נשיה וגבריה דאצטמתו על בישתה יתודי ממנה הממן בחיי עולם עם כל דר וחלופה נודינה על רב טובה וחסדה דשלח נביא צדיק גלה לן כל איקר {סב} בנים לא האמן בם זמרי זנאה נסיא בית אב הא נסיא ביש מן שבט רשי עמי ממלל יעקב דאמר בדילה בשותפו הלא ברגזון קטלו מלך מכן עזר קשטה ממללה בנביו מן גנב לב אבוה לית לה אימנו ולא אחס על אחיו מן דאה יהי מנה מן סכה במדעה דו מתרע סיג קשטה מה דאה תהי עקבהיתה אלולי רתות אלה על זכות יוסף ומד לה ולאביו דהוה שמעון כקין מכן אתמר בנים לא האמן בם אוכח לכהלון בגנות שמעון ועוד ראובן ומה דעבד לאבוה גנב זכותה וטמא משכבה מכן אמר בנים לא אמן בם דאנון תרים הזדוגו באוכחותה זכותה לדיאנה דליתו נסב אפים ולא מנשי עמל מגלג בטביה ומגני בבישהתה טביה ירומו ובישיה יפלו איך משה לא קם לעלם דחכמנן אורח קשטה {סג} כעסוני דבר ביש סהדה בישה מימר אלה וצרפו יתי עסר זבנין עד הן ממעין עד הן יבתרני עד אמת לכנשתה בישתה דאה תלתה קבל תלתה אתמרת וכל חדה מנון יתרה על חברתה עד הן ממעין לנפוקי מצרים ישמעאל תמן ילפנון קשותה עד אמת יבתרני עמה אדן בניה דבתרו ואתילפו מן עשו עד אמת לכנשתה בישתה דאה צמות מכעס אתא לאכה נתן ראש ונעזר ליד מצרם כי על ימה אתפלגו אל תלתה פלגים וכל פלג אמר מימר ואגיבה נביה רבה משה קבל מימרה פרקנה קדמאה אמר נעזר אל מצרים ונשמש יתון הרי טב לן מן מותן במדברה אמר לון נביה רבה משה לא תעזרון למחזנון עד לעלם פרקנה תניאנה אמר נערק מן מצראי לגו מדברה אמר לון נביה רבה משה אתקוממו וחזו ית פצות יהוה דיעבד לוכון יומה פרקנה תליתה אמר נקום ונגיח עם מצראי אמר לון נביה רבה משה יה׳ ילחם לכם ואתם תחרישון בכל זבן אלה מכך ברב טובה וחסדה וישראל מכעס ואלה אמר ואשיצנון ומשה אישה מצלי ואמר עזר מן תקוף רגזך ובדיל צלותה אתנחם על כל בישתה דמללת למעבדנה ישתבח רחמנה דרחמיו כסיהן על עבדיו ויטר יתון האן דאנון {שבין}<שרין> ויטר בדילון לבניון עד יחכמון ית חסדה וילכון בריחותה נהימן בה ובמשה נביה ונרכן קדמיו ונסיד ונימר לית אלה אלא אחד {סד} נאזין ונשמע מימרה אבטל מן אנוש דכרנון מן בטל פקודי אבטל אנה ית דכרנה מן אנדינתה בדעתי ולא צבה ילף אתחזי אנה בדיני ואבטל ית דכרה מן קרית קדמיו ולא שמע ית מקרתי אתחזי אנה בדיני ואבטל ית דכרנה מן {מר}<מרד> לקשטה ואקים שקרה אתחזי בדיני אנה ואבטל ית דכרנה תלתה ראשים הגדדו קדמי ואתחזית בדיני ובטלת ית דכרנון מבולאי כד השלמת בישתון אתחזית בדיני ובטלת דכרנון סדמאי עורי כד השלמת בישתון אתחזית בדיני ובטלת ית שמון מצראי אף אנון כן השלמת חוביון אתחזית בדיני ובטלת ית שמון ותלתה עורנין כד השלמת חוביון פוררתון בדיני ולא בטלת שמון ואמסר חוביון מן אבהן אל רביעים כד הוו סנאים גזיתון בקשט מן חנוך עד למך שלשלה בישה שרוה קין וחסולה מבולאי וכן מגדלאי אף אנון שרון מן כנען וחסולון עד סדם ועוד ברה {לאזל}<דאזל> לאבוה קבל לבטה ולא המעק שמה {סה} ועורי תלתה מלכים הגברו קדמי הגלת בדיני ובטלת ית שמון נמרודה כד התגבר בחיל דכושאי מן ריש גבורתה אתחזית וקטלת יתה פרעה כד הדמי לה ואתגבר בכפרו מן ריש גבורתה אתחזית וקטלתה עמלק כד התגבר וסגת גבורתה אתחזית בדינה ובטלת שמה תלתה מן זכאי בטלו מצוהתי פוררתון בדינה ולא בטלת שמון יהודה כד גלה זנותה לגו עלמה פוררתה בבטול אוכחו לכל דריה שמעון אף הו העק על יוסף פוררתה בבטול אוכחו לכל דריה ראובן כד הדמי לון פוררתה בבטול אוכחו לכל דריה ותלתה שמעו קלי ועלמו עליו אתחזית בדינה ובטלת שמון עבודי עגלה כד גלו בישתה אתחזית בדינה ובטלת שמון ודאצטמתו ליד בעל פעור אתחזית בדיני ובטלת שמון קרח וסיעתה כד קעמו לקדמי ובעו מד לית לון קטית לדכרנון הב בלך תילף מן אלין ותתקרב בון תיבד כותון הצנק אהן ביספרה ולא תפתחנה כי נחשה ובלעל מזדמנים לגוה הפתח פתח טובה ועבר לגוה בשלם {סו} ועמי תלתה כנשו אוצרי טובה נח צמת מן שביל זכותה מה אזדאנו בה נפשהתה דבחרון מרון וחנוך עורי פתח אוצר זכותה וזאן נפשה מן מזון חיי עולם ואנוש פתח אוצר תשבחתה וכרז בשם יהוה מכן הוה זרעה כהלה שלמיה עמי אלין תלתיתה ומה עבדו והדמי לון והזדאן ממה אזדהנו ותלתה בתרון ועבדו כות עובדיון וקעמו לקבל קשטה ועבדו בנצירו אברהם כרב פרדיס דלנח ובאתרה דדבח אנדה זרע וזרע ולקט מתמן שגר מד זרע והדגן יתה זרעה ונפק מנה קרבן לא אשתפך לה דם יצחק הגדל כד אזל בתר אבוה ואתילף מנה קם חליפתה ונסב מדלה וככן אמיר ויהב אברהם ית כל דלה ליצחק ברה יעקב נטר שבילון ולא סט מנה והשתרר עם אלה ועם אנשה הגדל בברכה והוה איש תם אלין תלתיתה הכללו בכל איקר ודכרנון לא מתנשי ועלמה עלם {סז} עמי תרין הזדוגו כחדה אחד עמר אתר ואחד עמר אתר יוסף עמר אתר אבוה ונסב מדלה ואזבנה לגרמה והוה לה נמי ונביה רבה משה עמר משכן מרה דבחרה ואלה בחר באהן ובאהן ויהב אגר לאהן ואהן ותלתה עורנין {הכללה}<הכללו> בקדשיה דו בחר לון קשטה לא סטו מנה אהרן לבש ואלעזר קם חליפתה וברה פינחס קנא לאלה ונסב פסקול ממן ותרין עורנין קמו בתשמשתה ולא {קרצו}<קצרו> במה דעבדו לון הלכו בצדק והזהרו מן שקרה יהושע וכלב דאתלוו על קשטה ולא פסחו מנה על כן מרון מרבי יתון יתודי רחמנה דרחמיו כל עת שרין על בני רחמיו דו אלה רחמן ורתאי נטר פקודיו עד נהי מתנטרים ובמשה נביא {מהימן}<נהימן> מן יהך בתרה ליתו טעי ולא מחיב אלא משעבד אנה ושם אלין עסרתי פוררתה דפורר בה נביה {נביה}רבה משה לישראל {סח} יאמיצהו בארץ המדבר ולא יהי לה נגד כיינה יטעי מן אזל והוא דביק באלה לית יכל עליו דבב פן תסגי עליך חית בראה הן הוית טב כהלון ירכנו לקדמיך וכן עבד לאדם כד אתבה על תרח גנתה ואנדה לידה למחזי מה יזעק לה כד לא הוה תמן מרד כלה ארכן לה וכד אתמר לקין טמי וכלי תהי בארעה דחל מן חית בראה ואמר והיה כל מצאי יהרגני אהן לקבל עובדה בישה הוה מן עבד ביש יגמל בדינה כד הוה ישראל שמיע למרה אתמר בדילה וישכן ישראל בטח ולבה מלי חדו אדה מלה רבה ישתבח אמורה ויתגלג נביה רבה דתנא יתה ויצרנהו כאישן עינו עיני יהוה אלהיך בה מראשית השנה ועד עקבאית השנה עיניכון חזיהן ית כל עובד יהוה רבה דעבד וכן עבד ליהושע כד אמר עיניך חזיהן ית כל דעבד יהוה לתרי מלכיה וכן לבעל פעור שנק ית סגודיו וכל מן דבתרון שיאץ יתון ועבדכון עלי כל גועיה ויצרכון כות יצר גפינה על עינה ותדמכון ולא מרתת הא אלה רחמן ולית עוד לבר מנה אה נביא צדיק לא קעם ולא יקום כותה מזרע אדם {סט} כנשר יעיר קנו ושכבתם ואין מחריד מן דמך והו משבח לית ישלט בה מאדם ביש צפי כד אתא יעקב עריק מן תלימה זכותה אמרת לה אתרחץ על מרך ולא תדחל עמו מדמכה ועמו עמלה מדמכה באתר קדיש מלאכיה בה שרים תדירה אתר מפלט למן לידה יערק ייעל בשלם וישרי באיטבו תבקר על יתה מדמכה הלא שגרתה ועבדו לי משכן ואשרי בכוכון מרחם עליכון ועני מדרשיכון ותתקדשו באיקרי והשרי בגו ברי ישראל ולא יכל דבב ידור בינון הא אלה רחמן ולית עוד לבר מנה נעיר ומעיני לכל רחמיו ומשה נביא מהימן שמע קל מרה וקבל חייה וחוי לכל קהל ישראל {ע} ועל גוזליו ירחף כד הויתון במצרים בלבוט חיול ולגו לחץ קשי באדי דבביכון עמת יכלותיה פרקנכון מתמן וגלת בדילכון סימנים רמים לגו מצרים ולגו ימה ולגו מדברה מרב רחמותה לוכון ועורי למטרה שבועתה דימה לאבהתכון ואגן עליכון בעננה מן שרב יומה ובלילה מן צונתה הך ירפרף עופה על בניה יתודי אהן מלכה דזאן וחוי ואגן ויתגלג נביה רבה משה דנביותה קשטה דאמר יפרש כנפיו ויקחהו הך דאמר אלה וסבלתון על גנפרי נשריה ואנדית יתכון לידי ברחמו רבה ישראל לאוי עליך אן תדע אהן איקרה ולא תפסל גרמך תהי בערימו מיד דבבך נסבתך ובימה ביבש בכבוד אגיזתך ועל כף רחמי סבלתך ואתחזית ופציתך וקטלת דבביך וכד אתא בלעם בערימו הפכת פמה לברכתך צפי רחמות אלה לך ורחם יתה הך מד ארשך ותרחם ית יהוה אלהך בכל לבבך ובכל נפשך וטובך הן תהי מלו בהדה רחמותה {עא} יתגלג נביה רבה משה דפתח פמה ושגר לשנה ואמר ירכיבהו על במתי הארץ מאז מלאכיה מהלכים עמה אידן מלך יכל קעם לקבלה וכד אזדמנו על מדין כל אנשיה ועמון חמשה מלכים קטלו יתון ובזזו ית כל מדהלון ולא לאחד מנון תקומה יקום לקדמון ואף הלכו למגוז בירדנה אידן מלך יכל לקבלון כן אנון אתים לארע כנען אתין ומרון עמון מן יכל יקום עמון דאה מלתה חכמת דאנון ימלכו רמואת עלמה בתרי זבניה ישראל עזר אל מדעך ומד יריח לאלה עבדה סעד ייטב לותך ותמלך מד מלכו אבהתך ודאתמר לון יקום לך טב הו ברה דיהי מלא מירת דלאבוה ולית דבב יכלינה עתה נשמר חקיך יהוה אלהינו ונדחלך כל ימי חיינו {עב} יאכילהו תנופת שדה ויהי כד יעלנך יהוה אלהיך לארעה דאשתבע לאבהתך לאברהם ליצחק וליעקב אתרין מלין מכל איקר ומכל טוב ותשבע לא יתלש מדעך במה דשכחת ותתנשי למרך מן יהוה אלהיך תדחל ויתה תשמש בטורה טבה הרגריזים כי בה כל ברכה וכד תמטי לתמן תשכח כל איקר רב ותסיף גועיה ותסב כל דלון אה מלכו רבה לא משתאמה מן מלך רב ממן עד לעלם רחמיו שקיחה עם חדוד שעיה ורגעיה {עג} ייניקהו דבש מסלע ומשח מצנמי תקפה עובדין רמין עד מותר עבד עמך מן שרואה וסעד כדו כד הוה דבבך מפקד למילדהתה ותחזון על אבניה אם בר הוא ותקטלון יתה ואם ברת היא ותתוחינה הוו בטנהתה הך חיהתה כד יתי זבן מולדון ירחקו במדברה אל רישי גבחיה שחקיה ויתבון על כיפיה ויילדו ויצפו ילידה הן הות ברתה אתו בה והן הוה בר טמרונה בקדדה ושבקו במדברה כעובד הגר {ולא}<הלא> אמרת לא אחזי במות ילידה ישגר מלכה רחמנה מלאכיה יניקונה סולך מן תקוף ומשח מן צנמי כיפה ויסובון בה כמה דאמר יאמיצהו יסובבנהו ויבננהו עד הן יגדל ויגמל ישכילנה בטובה וייתי לבית אבהתה וכן עבד עמון במדברה המטיר לון מזון מן שומיה טעמו כמעפים בסולך ובזבן כלשדה שמינה וכד הוה מינקה מתקפה ומיכלנה מן צנמה אזהרון נביה רבה משה באתרין סגי מן קשותה וקדלכון לא תקשון לא תאמץ ית לבך ורם לבבך ותתנשי ית יהוה אלהך {עד} אה ברי דרה אתפוררו לנפשהתכון מן אהן דמכה רבה ועזרו אל קשטה דאתון ברי שלמיה כל טוב אתיהב לוכון בדיל סהביכון אה מן רחמיו כל עת סמיכה אמליתן נרחמך ונטר גזריך ונעבד מה פקדתנן תשתבח בקשט דאתה ברוה דכלה ומשקחה בטובך נאמן בך ובמשה אישך ובכתבך דהורדת על ידו מן מעון קדשך מן השמים כד חסל נביה רבה משה מן דכרן דבשה ומשחה אמר חמת בקר וחלב צאן פתור אברהם דסדרה לגו מישרי ממרא הוה אוצר טמיר לבניו יצחק נדיב בגרמה לדמות כן יעקב יקר יתה עובדה דעבד אבוה והקרב קרבנים לאלהה דאבוה יצחק ובכן פקד לזרעה בהרגריזים תמן תנכס ית פסחה קרבן פרקנה מן עאניך ומן תוריך כמד ברכך יהוה אלהך נדרה ורחבה נשוי כהלן בקשטה הך מה דארשה מרן ונשבח ונשיר ונסיד ונימר לית אלה אלא אחד {עה} יתודי אלה רחמנה דגלה לן נאר מן מחכומה רבה נרכן קנומן ונשתעבד קמי עבודן ונשמע מלי אזהרותה דצמת יתון בנהירות נביותה בהדה שירתה רבתה והי עסרה מלים פרטון קמי קהלה ברבו רבה כי אש קדחה באפי סדם ועמרה אתר ביש טמא כהן הטמא אשתה תדכינה וכן אמר והתקדשתם אזהר מן אשתה תאכל ארעה ועללאתה לא תזריע ולא תצמיח תיבד ארעה וכל דיריה בבישהתון תלחט מוסדי ההרים תמן יתחכם קדוש הרגריזים ואמר עוד אספה עליהם רעות בעלמה יתוקדו ולגו יום נקם יתגזו בקשט וחצי אכלה בם אצית עלמה למחזי מה יתעבד בון גזוי בישהתון דעבדו מזה רעב לחמו ותיכלו ולא תשבעו דאה גמלון רשף קטף מררים נביה שקרה ראש ולענה פנאיה טמאה ושן בהימות אשלח בם ותבלענון ארעה אה וילון בכן עם חמת זחלי עפר ייעלון לגו בתיון וינשכו יתון מחוץ תשכל חרב ומחדרים אימה לא נשאר בהם עד אחד {עו} לאלין מליה שמעו והזדהרו דמה תאמנו בכל איקר וטוב מאז אתה לון שמר אלה לך ישמר וכד תרבנון אלה לך ירבי הך דאמר בר בר עדן דמרבי לאלה טוב מרך גלי לך ואיקרה מזיפנך טר פקודיו עד יטרנך דהוא בחרך לכן לא תשחי ממיתי תפסל ולא תשכח מי יסב לך באד ותנחם ולית ינהך נחמה אלהך רחמן ורתאה קריב לכל בלושיו ועתה ישראל מה יהוה אלהיך שאל מעמך אלאן דחלתה והן תשמע מצוהתה הו ישמע קלך הן הקמת מליו הקים לך ברכהתה הן דחלת מנה דחלו מנך כל עמי ארעה חיל מצוהתה תהי לעל {עלל}<לעל> ארכן קדמיו יהי דבבך לרע לרע פתח ספרה ואקרא לגוה יפתח לך אוצרי טובה {עז} אה איקר רב אה רבין יתר אה ברכה רבה אה מלכו תדירה אה שלטנו רמה אה איקר כפל אה זבן מריח אה אוצר בריך אה כרי ליתו פעת אה פתור מיקר קדשה בה משבי אלהים כללה ברכהתה בה קטירה שלמותה בה דעארה כהנה דלה כבודה יתוביה מלאכיה שמשי קדשה לחמה דבה דמעה אכוליו קדישים שמה רבה תשבחתה נביה רבה משה ערכה אדם יסדה נח בנתה אברהם חדדה יצחק חנכה יעקב קבעה יוסף מלכה לה נטר באימנו לה נרבי בשרירו כן נביה רבה משה ארשהתן בכן לבר מנה לא נשמע דמותה בחלופה ואף דינה בבטולה נשתעבד למרן וננצר קדמיו ונימר באימנו לית אלה אלא אחד {עח} יתרבי נביה מהימנה משה איש האלהים דאלפן מה דאלפה אלה כותה לא קם ולא יקום לעלם נביה דאתימן בכסיהתה ובגליהתה ומרה אמר בדילה ולא קם עורי בישראל כותה מן יכל יחלפנה אלפן חייה ואזהר יתן מן מותה נשמע בקלה אולי נתוחי אקימן על קשטה וקיאמן עליו וחכמן שקרה והזהרן מנה נגד יתן בשביל פצותה והרחקן מן שביל אבדנה נשמע למליו דחייה לגון ונטרנון כי קוממותה בון מליו כסמן מאסי לכל מטאנין מן קבל מנה לא {יקרבנך}<יקרבנה> באש כי {כי}אני יהוה רפאך דאתה יומן פני מן תועבת מצראי לא תעבד כעובדיון ולא תגזר לון קיאם כי חיבין אנון ולא תסגד {לאלהין תעבד} <לאלהיון תאבד> בפנותה דפנית בתרון יהוה הוא האלהים ואין עוד מלבדו ברוך שמו לעולם {עט} ישראל זעקה מרה בר בכור מן לא ישמע מן אבוה כנען טב מנה ישראל זעקה מרה בר בכור מן לא ידע איקרה הנמרוד טב מנה ישראל זעקה מרה אסגלה מן לא יחכם טבה ישמעאל טב מנה ישראל זעקה מרה קדיש מן חלל קדושה עשו טב מנה ישראל זעקה מרה מלך מן לא יטר ממלכתה יהודה טב מנה שמע למלי מרך וקומם פקודיו ללא יתגלי דינה לאבדנך עמי נביה רבה משה הך אוקרך והאן אקימך עסרה אוקרואן אוקרך בדיל תטהר נפשך ולא תחללנה {פ} יצב גבולות עמים למספר בני ישראל כמה דאמר לאברהם ארבה ית זרעך ככוכבי השמים כי חלק יהוה עמו יעקב קדישים תהיו כי קדוש אני והתקדשתם והייתם קדישים ועד תטרו קדשי מלתה תליתה דאמר יתה הוזף בה ית קדושון חבל נחלתו ישראל ואתון תהונו לי ממלכת כהנים וגוי קדש ובתהללות {ישימנה}<ישימנהו> {ובמנוה}<ובמנוחה> יאמר שובה יהוה למרבי בכל זבן רבבות ישראל יסובבנהו ויבננהו ויוציא משה את העם לקראת האלהים מן המחנה בדיל ישמע עמה בממללי עמך יאכל יעקב וישבע ואכלת ושבעת וברכת את יהוה אלהך על מה חננך וכל אשר תתן לי עשר אעשירנו לך ישמן משבחה וברכך יהוה אלהיך בכל אשר תעשה והיה אם שמע תשמע בקול יהוה אלהיך וראו כל עמי הארץ כי שם יהוה נקרא עליך ותהי ברכה {פא} ותלתה מלים הזדוגו ברבו ותהבה אף עמון הרנינו גוים עמו אנון עמי ונחלתי לכל עלמה ימלכו מודאה לאלה רחמנה דרחמיו ממנים עם כל דר ודר והו חי לעולם בעודנו לא יתר ולא פעת מן ידע הך הו אי ישום מה הו אי יחכם האן הו אי מטי בה הו אלה אלהיה מורכה ממנה לית לה שותף רב כל רברביה נצוחי קרביה לית עמה אל אחר ברא ושכלל לא על דמו נברכנה באימנו ונשתעבד לה בזכו ונסיד ונימר בקשט לית אלה אלא אחד {פב} עמו נביה רבה משה הך הו מחדד ממללה {דארש יתה}<דארשיתה> לגו עסרתי מליה דפרטון יצב גבולות וקטרה במימרה למספר בני ישראל ויהי זרעך ככוכבי שומיה תרין עסר לעל ותרין עסר לרע וכד אמר ככוכבי שומיה ליתון צרכים לפרנוסון לעלם כל אמי עלמה לא תורה ולא מצוה מכן מדברין בכוכביה והתורה והמצוה היא בידך אה ישראל צפי לבלעם ומה בעה יעבד כד לא הוה על קשטה אתפך בקשט קלץ גרמך בקשטה לא יכל עליך דבב אלא הן הקימת גרמך בתחמדה בישה קטר קנומך על קשטה וטר מצוהתה עד תפרה ותרבה ותסתחן ית ארעה וכל דאלין תחומיה פרישין מן ימי פלג כי בימיו נפלגה הארץ {פג} ומלתה תניאנתה כי חלק יהוה עמו יעקב מן הימים הראישונים וגלה רבותה אכה ורבה יתה בקדשיה קדש שבתה ואנשמותה דלגוה וקדוש מועדיה ואתרבה עורי בגזיראן ופקודאן וכיר אדה דאלה לא אתשקח באד גוי בר מנך טר מה דחילך בה מרך ולא תסטי מנה ומה דאלפך משה אתילפנה {פד} מלתה תליתה חבל נחלתו ישראל למן היום אשר צוה יהוה הך דאמר ואתם תהיו לי ממלכת כהנים מסחני פנוסה ישמשו למרון וגוי קדש וכל קדשיו בידך חמת בקר יוסף תורה משעבדה חלף כלול קדשה טר ית ירח אביבה חכמה דו מטי אל ארע אבהתה ותנכס מן תוריך ומן עאנך באתרה דבחר למשרי ית שמה תמן אה אלה רחמן ולית עורי בלעדיו טוב לבה דשרי בה ארכן טובה ימלל עם עפר סעד ירבי רחמיו אה אלה רחמן ולית בר מנה תרי עלמים צעדין במלתה זעק למשה ושגרנה בדיל יוקר רחמיו אה אלה רחמן ולית בר מנה דברא ושכלל ולית עמה אל עורן השמע ית קלה למשה ויהב לה חיים יוחי בה ישראל {פה} נעמי לנביה רבה משה הך תנה מן מלי אוקרה תלתה ועפל ימלל עמון עסרה דינים מעתדים לחיביה עד לא יסטון מן תחום קשטה וילקון גרמון בתשניק יום נקם כד שרי ומלל קמיון הוו שמעין ודחלין מן מימר אלה ואני אקניהם אוזף צערון במלת בלא עם יתלי יהוה עליך גוי מרחיק נקמת עלמה מחבלה למדעיה ויפיצך יהוה בכל עממאי אם לא תשמר למעבד קשטה ונשארתם מתי מספר בגוים ונוגפתם לפני אויביכם מרב בישהתה וילה חיבה במה עבד כד יגלי קשטה ויתיצב לחשבנה מה דאה תהי אגבותה כד ישאלה אלה וגזוה מעתד הן לטבה והן לבישה {פו} מלתה תניניתה דאמרה בגוי נבל אכעיסם גוי עז פנים לא יחכם מן ברא יתה מדין בכפורתה למי כפרו במרון אה גזוי מעתד לקבל עובד מכעס מן הפל גרמה יתקלי בכן קין וכוש והנמרוד כל אחד מן אלין אתגזי לפם עובדה קין הפל והוה מבזע ומבזק בארעה כוש כד חזה ערות אבוה אתלעט ולבש קבלה הוא וכל זרעה לעלם והנמרוד אתגבר הנשש גבורתה ולבש תשניק במה דעבד אוי לאנש דינבל גרמה זמרי בישה אהנו עובדה נדחל מן אלה דקרבן לחייה והזהרן מן מותה {פז} מלתה תליתה איך ירדף אחד אלף אוי אנש חיב ביש וכשלו איש באחיו וכלה אוי לאנש דחובה רדופה ואבדתם בגוים חתמה בישה והיית לזועה לכל ממלכת הארץ ואבדתם בגוים לא אזדיאן לך דבב דבבך עובדיך וחרבה ממלליך וילה לאנש דחובה קטלה וממללה חרבה משנק לרוחה נתפני מן דאה עובדה ולא נקרבנה דמרן ונביהן אזהרן מנה נשבח יתה בכל עת על רב טובה ולא נחלף למליו דאנן קדישים ושם יהוה מתקרי עלינן הן {הטמתנן}<הטמאנן> באידן מדע יהי כן אנן בני טבים ובן חשק יהוה נהי פסולים באידן מדע יהי כן גוי קדש ובן בחר יהוה נחלל קדשה באידן מדע יהי כן לאוי עלינן נחדד תתובה ונסגי מספדה על מה דעבר מנן לאוי עלינן נחיל הקנאה על נפשהתן על מה דעבדנן מן ביש עובדה דיחיב מדונה וירבי אבדנה כד יתחזי {פח} עד אמת דינים עד אמת מגוי ואנן עמין ולא דחלין אהן בלבה ואהן בנפשה ואהן ברוחה ואהן בגויתה ואהן במדלה ואהן בבניה ארמלהתה שגיהן יתמיה חיבין רבקיה מרודין ילדהתה סטיהן מה ביש אלין עקובאתה הן אתעבדת תפכת כל איקר אל קלל וכל טוב אל רע וכל בטח אל פחד וכל נשמה ליגע וכל רבה למתי מספר עמי עובדה דאתעבד בגו גנתה טרד חייה ואנדה מותה אדיר חשכה בלבה ורבה הוכחה בעלמה אתקשי לב קין עד הוה כלי וטמי הרמת יתה וכל זרעה במעואן בישהן וקמת עורי עם אנשי בבל {ובדת}<ובדרת> יתון על אפי כל ארעה ואוקדת אנשי סדם וחרבת מצרים ומחקת עמלק ורגמת בר שלומית ועמדת לקרח עד בלעתה ארעה ואזדינת לזמרי ואתנגדת לבלעם וקטלת יתה מן {עובדי}<עבודי> עגלה אתת ולבני יהודה שררת לאלין שנקת ולאלין קטלת מיסתן כל אהן מנה נתרחק ולא נתקרב בה {פט} איך ירדף אחד אלף אנן אנון לא חיל ולא מלך ולא נסיא ולא חרב ולא קשת ולא רמח ולא מגן ולא מן יצלי בדילן ולא כהן יכפר עלינן עלמנן על זכותה ובטלנן קשטה וחללנן קדשיה וכסינן משכנה אלו אתחסך כל אהן ועזר כל אחד אל דברה עזר עזר כל איקרה דחסכנן יתה טכח שבועת מרן תתקומם לנן וקיאמה עורי ותסטי מנן מלת ונפלו ואין רדף ואיך ירדף אחד אלף ושנים יניסו רבבה וכשלו איש באחיו כמפני חרב דאה מלתה כהלה קנאה ורודף אין ולא יהיה לכם תקומה לפני איביכם דאה מחוהן סגים דאה צדוהן רברבן למן ימלכנון אה טובי לאנש דיהי לה עובדים מרחים מד ישתאל בון יתפצי וחיבה לאהן ייפך אפיו מן מרד על מרה מנו דיאחס עליו לית כל אמיה משתאלים על עמל דאנון לא אזדעקו גוי קדש ולא בכור ולא נחלה ולא כהנים ולא קדש ולא דמע ולא שמעו קול אלה קעימה וילה חיבה דעבד בישה בכל יכלתה ייתי בשלם תהבה ויגלי קשטה וידכי עלמה ויתב ראשי עמה כמה דהוו {צ} מלתה רביעיתה אם לא צורם מכרם אמרו טעיה דן אלהך כד עמותה מתוקד מה אמרו עמו במדעה נביה רבה משה הך דאמר אם לא צורם מכרם ויהוה אסגירם לא צבה קטלון עד אוקד ית עגלה כד עמו ית אלהון מתוקד באשתה הנשש כחון ונפלו בחרבה ולא השתיר מנון סגוד אם לא צורם מכרם לית {לו}<לון> תורה ולא מצוה ולא חקים ולא משפט ולא קל משתמע ולא ברא ולא תקן ולא איש משגר בסימן ולא בפלי ולא עובד אדי אנש לא משמע ולא עמה ולא נשמה ולא טעמה ולא מלמשה אלא סגירים בפמה דאלה וכן אמר זבח לאלהים אחרים יחרם ירום שבט לוי על כל שבטיה דאתעבד דיאן ואדין לקהלה משה מנון אהרן מנון האן הך משה ומן מדמי למשה נביא לא קם כותה ולא יקום לעלם {צא} מלתה חמישתה לעת תמוט רגלם האיש הרך בך {והענך}<והענג> מאד אפל גרמה בתועבה בישה הרכה בך והענגה אשר לא נסתה כף רגלה מן מהלך בבישה ימוט כף רגלה ומהו מהלכה בבישה המעבר על פקודיה לא תסטון ימינה ולא שמאלה בכל הדרך דפקד יהוה אלהכון יתכון תלכון ומהי ימינה וסמאלה ארע כנען ימינה וארע מצרים סמאלה ושביל קשטה בממציע מן פנה לאכה ולאכה יטש רגלה מן לה מקדמהן בישהן יתעתד לקבל מדונאן מכף רגלה עד רישה יתגלג נביה רבה משה דרבה אנשים אמנו באלה ואתקשטו צדק נביותה {צב} מלתה אשתיתה כי קרוב יום אידם ארף ממני ואשמידם ואמיח את שמם הנך שכב עם אבותיך ומה בתרה יתעבד ופנה אחרי אלהי נכר מן עבד בישתה יומת בקשטה אה שיור ביש שיור בישיה אה גזוי קשה יתגזי ביום דינה אה שיורה טבה דבדילה אמיר והם תכו לרגליך ושאו מדבירותיך אה רבו רבה אה שלטנו תדירה לכל רחומי אלה מרביה נשרי נפרט מלים מכללים מדעי זכאיה ישתבח רחמנה הממן תדיר לעלם בגדלה אה עלם נהיר עלם זכותה סדר גדיל כהלה אצלחו עלמה דהוה בה נביה רבה משה נהרה מופע על כל עלמיה {צג} יקיר הוא נביה מהימנה דפתח פמה ואמר דאה מלתה שביעיתה מלה בה פוגגוהן ובה מדוהן והיא מלת וחש חתידות למו מן קדם בישהן יתגזי מגויהן ומן קדם טבהן יתגזי בכותה כמה דאמר ועבוד טב לאלפים לרחומי ולנטרי פקודי ודכור חיב אבהן על בנים על תליתאים על רביעים לסנאי יהי לנן נחדד תתוב עד ננשם ונאמן מכל מגבי יום נקם מכל חיביה ויום שלם לכל טביה יום עמידותה לכל ברנשיה יום אנחמותה לכל בישיה יום חשבנה על כל עמליה יום גזוה לטביה ולבישיה יום שיאלה על כל מאדמיה מן עמלי כל בוראיה יום זזועה לכל רגליה יום מחרדה לכל אבריה יום חשבנה על כל עובדיה יום בו כל נפש גזוה לקחה יום דינה יום בכוה יום פשרונה יום כנושה יום קשטה יום דחלתה יום {עמדיתה}<עמידתה> יום המפוק מכתי ארעתה יום יגונה לכל בישיה יום חדותה לכל שמועיה יום יגלי בה מרה דעלמה ויכרז אני אני הוא ולא עורן עמי {צד} יזעק לבוראיו הך דו בעי תתפלג ארעה מן אימתה רבתה ויתפרסו כהלון הך עטף עינו ויקומו פעם אחת קדמיו ארעה חדתה ופלוגו מתחלף כד תתפלג מעל טביה יסק {יסק}מנה ריח כיר מנקב יעלה ריח ניחח אל מעונה עלאה ובישיה יסק ריח עפרון כמה דאמיר וחסרת ארעה יעזר ועמה גפרית ואש וכד יזדמנו אלין ואלין חזי מפרשה בין תריון טביה ריחון מתקבלה ותכסיתון מתחדדים הך דאמר שמלתך לא בלתה מן עלויך ואדם ונח וזכאי עלמה קמיון ומלאכי רצונה סהרין בון וטללי רחמיה רססים עליון ואורה מניר לון ונביה רבה משה מתגלג בון ואהרן כהנה חדי בדילון וברה אלעזר ששי בון ופינחס מקלס לון ויהושע וכלב והשבעים הזקנים מרבים לון ורצון יהוה שרי עליון וקרי דדיון וישכן ישראל בטח בדד אלין עקובאת טביה מסחני זכותה דנטרו גזירהתה דגזרה אלה ולא עלמו עליה {צה} ובישיה דלקובל כד תסק ריחון בישה מן עפר חסרה וגפרי ואש מחרברב בה לא מתקבל ותכסיהתון מקדדין ואפיון זעיפין יתמר לון למה אפיכון בישהן יומה וקין ולמך ואנשי המבול ואנשי בבל ואנשי סדם ומצראי ועמלקאי וקרח וכל סיעתה ומגמריון באדיהון מועדין עליון ומלאכי רגזה מסתבבין בון ועבקה ועפרה נחתין עליון ועששה בעיניון ונביה רבה משה מזדכי מנון ואהרן ובניו מרגזין לון ואשתה רבתה {מיספה}<מסיפה> פגריון ואלה לא יחס עליון והם נביכים ועלמה סגיר עליון וקשטה אמר אשכיר חצי מדם וחרבי תאכל בשר אלין עקובאת חיבה ביום דינה רבה {צו} טביה חדין וכל תכסיהתון לא בלת מעליון בדיל אנון רחמו גיורה והבו לה לחם ותכסיהן ואפיון מופעין דאנון לא פנו אפיון מן דרוש וכפיון מלאים אור דאנון לא {כפצה}<כפצוה> מן הצדקה ולבביון מלאים אור כי לא דברה בלעל ונפשהתון זכין כי רחמו מרון בנפשה ובלבה ובשרוה כמה דאמר ותרחם ית יהוה אלהך ורגליון לא בזקת דאנון הלכו בתר יהוה הך דאמר בתר יהוה תהכון כל הדה יתגלי ביום תשלמהתה {צז} ובישיה במדון רב ותכסיהתון מקדדין דאנון חבלו רקיע ארמלתה ואפיון מקבלין דאנון פנונה מן כל עני ודל וכפיון קציצים דכפצוה מן צדקתה ולבביון קניאן תחת דלא עבדו ית יהוה בשמחה ובטוב לבב ומשלו עליה בני בלעל ונפשהתון גליטה כי לא מלאו בתר יהוה ומדעיון עכירין כי זנו בתריון וכחון נשיש כיון לא הדבקו במצוהתה והמחוהן מן רגלה ועד קדקדה כיון הלכו ברכילה ולא דחלו מן דאה עובדה יום נקם מעתד לכל אלין עובדיה מן יעבד חוב בעלמה ולא יעזר מנה לית לה תמן פליטה וילה חיבה במה דעבד בגרמה עתד אש אכלה מדיבה לנפשה טובי זכאיה במד קנוה טלה וטובה לה מנשמין טלה מן גנתה וטובה מן שומיה אהן מקר לה ואהן מנשם לה אה חלק גדיל חלק זכותה מן יהי נבזה יהי באיקר רב בעלמה ובחראה יתגלג נביה רבה משה דקדשה מרה ואתבה על דרג לא אמטה לידה אנש מן זרע אדם לא קדמה ולא בתרה לעלם {צח} מלתה תמינתה מבלדה לכל שמועיה איה אלהימו דאה למי סגדו לצלם {עבוד}<עובד> אדי אנש מן עבד צורה וסגד לה תשתני צורתה יום דינה מן סגד {לברוי}<לבורי> ועבדה רחצונה כד יתחזי קשטה מנו דיפרקנה מן ירבי לבר מן צעורה כד יקום ביום נקם מן יפשרנה נעזר מן שביל טעותה ונהך בשביל זכותה שבילה מנשמה לכל מן דרס בה ייה היא הדה שבילה יהי עלינן נלך לגוה דתמן זעוק אתו מד אנה קמיכון לא תדחלו נשמע למליה דאנון מפמה דקשטה ולא נסטי מנון לעלם דמה דנמן לגו איקרה דיהב לן {צט} מלתה תשעיתה יהיו עליכם סתרה באדן יומה רבה ייתי מרה דעלמה בכל אמיה דסגדו לכוכביה ולשמשה ולזהרה ולאשתה ולכל צלמיה וסגודי בעל צפון ועבודי עגלה ובעל פעור וכד ייתון כל אלין יעמון יתון נפלין יימר לון קשטה אלין אלהיכון דשגיתון במדעיכון בתרון יקומו יסעדוכון ויהיו עליכון אגנו אנה דהוית בסדם לאברהם מגן כד אמר תלית אדי לחיולה עלאה מלוך שומיה וארעה אלהיכון מה בידון יומה יעבדו סבו אגריכון כדו ברגזה השתנקו אה אשתה הוקדי יתון דאנון קנאוני בלא אל וכעסוני בגנואתון {ולשכני}<ולמשכני> טמאו ולקדשי חללו וגלו אפיון בבישהתה ורבו קדמי זידנותון ולגפנה עמרו וביתי חרבו ומן קשטה סרו ורחותי סתרו מדלי הזלו ומד לדבבי נטרו הך הגזינון טבואן אי אשמע מנון צבעה אי אעני יתון ביום עקתון לגו עלמה זעקתון ולא אתו אזהרת יתון לא שמעו חכמתון סכלו אוקרתון מרדו אלפתון אתנשו אסקפתון נפלו הטיבת לון הבאשו במה דן אחס עליון במה ארחמנון במה דן אנחם עליון במה מעיני לון רחמי מנון אסתלקו טבהתי מנון אתחסכו כד שכחוני עזבתון וכד נאצוני הרפת מנון {ק} מגזי לכל עמול לפם עמלה לית אלין מליה לאנשים בראים אלא לנן אוי לן אם לא נילפנון דאנן מתגזים במה שמענן אנן בני טבים שבועת קשטה בנן הלכה לא נעלם על קשטה ולא נעבד גנו ולא נסטי מן ארח אלה ודאלפן אלה לא ננשינה ודחכם יתן לא נשבקנה מאן רחותה תתחזי בעלמה ושדכה ושלמה יעזר למסחניו ונדמך ולא מרתת ונהי אמנים במשכנינן אלית נביה רבה משה מפיס כי לה ארוה דכרן ממן מרבי חייה אלית אהרן מברך כי מצוהתה קמינן לית לן חוגה כד ישאלן קשטה וארהותה באדינן הך דאמר בפמך ולבך למעבד כתבה באדה ויהבה באדה נשבח למרן באימנו ונרכן קדם גדלה בדחלה רבה ונסיד ונימר לית אלה אלא אחד {קא} מלתה עסריתה הך הודע נביה רבה משה לישראל ביום נקם בסר יתון בפצותון מנה ולית בסרתה ופצותה אלא למסחני זכותה ועבודי טבהתה ושמורי גזירהתה ההלכים בשביל קשטה ייתי בשלם תהבה דימלך אתרה דבחר יתה אלה ליתון טביה סהב בית אבוה כד הוה טלי אתרבי בחכמה והוה לבה מלי דעה ממה דאתלף ואמיר בדילה איש תם ישיב משכנין חיל מדעה במלכון זכותה ואתא יוסף על כן אתגזי בממלכה בתר עבדותה ודלחצונה בלשו איקרה לא ישרו אחיו במה דעבדו והוא ישר במה דעבד האן הך יוסף נהיר חכים רוח אלהה בה מלך אתרה מכן אסתבלת גרמיו ביד נביא מהימן ביתה דמרה לית כיוסף מלכה ולא כות משה נביה תריון מלכו תרי דרגין רמין משה מלך נביותה ויוסף מלך טורה טבה לית רב מן אהן ולא מן אהן רבותה לאלהנו הממן לקלומה מלוך עלמיה ולית עמה עורנה {קב} קדיש הוא נביה דאקדש בידה דאלה ואתגלה על אדה גונין יקירין עד מותר הך משה לא קעם ולא יקום לעלם נביא הסתקף על כל מינה דאדם ואמטה עד אזדמן במלאכיה הך דאמיר לה ואזדמן לך אהן כמשה דדרס אשתה אהן כמשה דקרע שגביה אהן כמשה דנגש לערפלה אהן כמשה דאמר לה מרה ואת אכה קום עמי אהן נביא כמשה מללה אלה פה אל פה האן נביא כמשה צעם ארבעים יום וארבע׳ לילה לא אכל ולא שתה ונחת סביל תרי לוחי אבנים כתיבין באצבע אלהים ואמר עורי מלים עורנין כהלון בסרנה לעבודי טבהתה ייתי בשלם תהבה דימלך אתרי שלמיה ויגלי קשטה {קג} אזין ושמע ואקים בקשטה וזכי עניניך וכייון לך כי ידין יהוה עמה עם יהוה יעקב נוף וארש ריש ונוף מן אבהן ובנים מן נח ארשה ועד תהבה נופה הדה מלתה מפוררה בדיל שלמותה דארבת על כל אמתה מכן אמר ועל עבדיו יתנחם לא יקומו בחסרן ולא יסטערו בדין כי הלכו בשביל זכותה אנשמו ביום דינה מכל מגוי ואתרוחת נפשהתון בפני מלכותה ייתי בשלם פתוח דרוחה ואפס עצור ועזוב תמן תתחיל מלת קשטה ויניר עלמה למה בה ידור מה רבה שעתה דבה ישתמע קלה דאלה מתהלך לגו עלמה וכל בוראיה סדירין ורישיון מככין ולבביון מרקפין ועיניון צליבין ואבריון מזזעין מן פחד יומה דדינה ופם אלהותה ממלל ראו עתה כי אני אני הוא {קד} יתפצו עתה דשרו וחכמו ראו למדתי אתכם חקים ומשפטים רק השמר לך אני אני הוא הקעום על בראשית ועל טור סיני אני אני הוא דהוית ולא הוה לבר מני אני אני הוא דהוית ולא עדן ולא אתר אני אני הוא דחיי עולם דילי אני אני הוא דתלית ופרסת ביכילתי אני אני הוא דנצבת גנתה ואשלית סדם אני אני הוא {דאשלית}<דאמלית> וחסכת אני אני הוא דכלה דילי ומעזרה לידי אני אני הוא הממית לכל חי ומחיי לכל מאת אני אני הוא המעזר הנקם לצרי וכדו טב לנן ננשם על קשטה ונזע מן גבורתה מאן נמטי אל שביל אצלחותה ולא נבטל מן תשבחתה דמרן בכל זבן ועדן בדיל נרום ונתחיל מכל איקר וניעל לגו מדינה כהלה רחמים ורתו ולגוה ינשמו כל דיאריה אה אלה רחמן ולית עורי לבר מנה אה נביא קשיט מרבי טביה {קה} נעזר כדו במדע שלם אל מימרה כי ידין יהוה עמו תדע כל נפש גזוה אכה עמי דחכמו יתי איך יתוחו בטובי ויתפוגגו באיקרי עמי איך אתמרת לפרעה מלך מצרים שלח עמי כי בדיל פרקנה אנה מתחזי כי שחת עמך חובה רבה ביומה דנקם יתפרק דן מן דן מכן אמר נביה רבה משה ועל עבדיו יתנחם מן פנה יגבי ומן שמע ינשם טובי שמועיה ווילון כל חיביה ועורי ועל עבדיו יתנחם מלה כהלה איקר תהבה יקום ויהוה יתנחם מקום יום נקם מקום עגלה בישה אתקף רגזה למכלי עמה צלא נביה רבה משה אתעזר רגזה ואתנחם על שיור לא עבדו עגלה מכן יום נקם תתוקד אשתה רבתה מן הוה על קשטה לית לה עליו יכלה נטר מליה דפקדן מרן כי היא חייה וארך יומיה למי יטרון {קו} מלה רבה דאמרה נביה רבה משה ואפס עצור ועזוב עצוריה עבודי חוביה ועזוביה שבקי חוביה אהן כמשה ומן מדמי למשה דאתרבה על כל מינה דאדם אמר במדעה דאלהו בפם נביותה ראו עתה כי אני אני הוא שמע ישראל יהוה אלהינו יהוה אחד כי קרא יתה עבדה ארש השלם מדעיה בה ושמה אקר לסגדה אני יהוה ושמי יהוה אהיה אשר אהיה יהוה אלהינו יהוה אחד שרוה ועקבה אני אני הוא ביום נקם כד תשתמע ייאסף העצור והעזוב {קז} ראו עתה ועתה ישראל מן אתילף הדה יתנשם באדה ראו עתה ראו למדתי אני אני הוא השמר לך ושמור נפשך מן יום דינה ואין אלהים עמדי עורי ושמור נפשך מאד טובי לאנשה דיתרחץ על מרה ויתהלך בריחותה ראו עתה ראו ראיתי וארדה להצילו אני אני הוא בשרוה ובעקבה אני דאמרת אברהם אברהם ואמרת משה משה אני אני הוא רביאני לא משתאם {קח} אברהם כד אזדעק אמר הנני ונביה רבה משה אמר הנני רבותה למרן דאמר אני אני אוקר אברהם ומשה בעלמה ובעקבה אוי לאנש דלית בה נהירו יחכם שבילי אימנותה אברהם ארש במה דעבד ונביה רבה משה ארש במד גלה איך אברהם לית איך משה לית ובכן קשטה חכמן יתברך ממנה תדירה מורכה לעלם כד יימר וכל עלמה שמיע בזבן לית לה קעים אלא הוא אני אני הוא אברהם ומשה אברהם ריש זכאיה ומשה רום כל נבייה אני אני הוא להדה ולהדה לאברהם אמר אני אל שדי למשה אמר אני יהוה אברהם קטל מלכים סנו לקשטה ותבר אלהיון ומחה ית דכרנון בנצען חיול ונביה רבה משה דאן אלהיון וקטל סגודיון מכן אמר ואין אלהים עמדי ושרר כלה במלה רבה אני אמית ואחוי אמית כל חיב וכל דשקר בי וכל כתב פגול דאמרו דו מדילי וליתו כן וחוי כל טביה וכתבה דבידון דו מדילי ויעזר לדילי ושמי וגזרי ופקודי וכל דיני וכל תרוהתי לגוה מפם גדלי אשתמע ובאדי הכתב מד אנה קעים כן כתבי קעים {קט} חי אנכי לעולם כבודי ואף כתבי חי אנכי לעולם ימיתה רבתה הך דאמר ואולם חי אני וימלא כבוד יהוה את כל הארץ חי אנכי לעולם אברהם ומשה תרי אקריה מן פנה מן אברהם הוה בר ארדעי ומעזי ומן פנה מן משה {כבב}<כבר> שלומית תריון יסקלו דאנון אקלו אבהתון וכל דעמון עזר לעקרה נרכן קדם אלהן וברואן ונהימן בה ובמשה נביה דגלה לן חיים הך מה דאמר הלא הוא חייך וארך יומיך {קי} נסתכל בעינה דמדעה ונצפי נביה רבה משה אמיר לקהלה ואין מידי מציל היד יהוה תקצר יד יהוה שרת ובראת ובה יעזר כלה לעקרה בגדלה מכן אמר יד וידים הן הוה זכאה וילה סהדה והן הוה שקר יתוקר סהדה ואין מידי מציל אמר הדה מלתה בדיל סהדיה עד לא יתעמי בעלמה סהד שקר הן התושטת יד סהד וקטל זכי ואין מידי מציל ולא יתפרק מני והן קטל חיב משה קדמיו קטל המצרי וחוי לקהלה ברוך אלהינו לעולם וברוך שמו לעולם הספר החמישי ולו עוד רצון יהוה עליו מימר על וימת שם משה עבד יהוה {א} מלים רמין שריר אנן אתין נימר מן דבה בוננו יצית למלליה רב הו יתה ממללה דאנה אתי אמר דהו מבלד אמורה ומתמח שמועה אה שמועיה אנדו עניניכון ואציתו אל מליה דאנין רמין עד מותר נתן אפרשו גדול מקדם מדכר גלגי ברה דעמרם הך משה לא קעם ולא יקום לעלם ברטה למחכום בראשית ועבר אל יום נקם אהן הך משה ומן מדמי למשה דאימנה מרה על כסיאתה ועל גליאתה {ב} ומלל יהוה אל משה בגרם יומה אדן דן ממללה הוה בתרח אגן זימונה ומלל יה׳ אל משה בגרם יומה דאה תבכיהן עיניכון כל קהל ישראל ומלל יהוה אל משה בעצם היום הזה יצטריהן כתפהתה דעתידין לבדור עלה אל הר העברים הזה הר נבא ומות תמן כמד מת אהרן אחוך ומות בהר נבא כמה מת אהרן אחיך בהר ההר בפשרונה דקשטי מרירה שעתה דבה שמע מן עבודה כל אהן ממללה והוה נביה רבה משה תלי קלה ואמר רבותה לחילה מורכה ממנה ומתחנן ומשבח וסגד לאלהיו ופמה לא יבטל מן מודי רבואן ואמר רבותה לחילך מרי דיאנה קשיטה ליתך נסב אפים לא לנביא ולא לזכאי {ג} ובתר כן הבלדו כל בוראיה שריר כד שמעו מרון יימר כל אהן לנביה רבה משה גבוראתה דדער עמון בטור סיני צבעו למרון הן לא יקרב לה מותה חמשתי ספריה וגזיריה דלגון שאלו מרון לא יקרב לה מותה שמה דלבשה על רישה דטור חוריב שאל מרה לא יקרב לה מותה אלאף אמרת חסלה חסלה ושאלת הן לא יקרב לה מותה אלאף אמרת אנה בחשבנה חדה לית אלה אלא אחד ולא נביא אלא משה ברה דעמרם אלאף אמרת וכרזת בכסיאתה חסלה חסלה הן יקרב לה מותה לבאת כרזת ואמרת בדילה בשיאל לברוה הן לא יקרב לה מותה בדיל דכתבי בעקב ארהותה דעל מימר יהוה כתב לעיני כל ישראל כתבי חתמת ארהותה דקבלה והות הך נטור על אוצר על כן אנה שיאלה בדילה טכח לא יקרב לה מותה ולא יכינה נפש היא אמרת וכרזת בדילה אנה חשבני חמשה וכתבה חמשה ספרים ולבש חמשה כתבין ואנון אלהים על כן אנה שאלה לא יקרב לה מותה יות אמרת וכרזת בדילה אף אנה בחשבנה עשרה דאתחכם בה ישראל ועקרי בריתה ופרקנה ועורי רחמיה וריש שמה רבה על כן אנה שאלה בדילה לא יקרב לה מותה מים אמרת וכרזת בדילה אנה ריש שמה ואחר שם אדם ושם אברהם ובשם אבוה השתננת פעמים ובמניאני הוה ציאמה לגו יומיה ולילוהתה הך דאמיר ארבעים יום וארבעים לילה על כן אנה שאלה לא יקרבה מותה {ד} ימה אף הוא כרז ואמר בגללה מן פלגי ואנגבי באטרה וגלה לגוי ארבעים חלק לא ישוי מותה אשתה אמרת וכרזת בדילה אנה גבורתי אכלה וכד דרס יתי הוית כתי רגליו כטל ולא הכשב בי ולא אתנכי על כן אנה שאילה הן לא יקרבה מותה עננה כרז ואמר אני כסיתה בטור סיני ומלגוי זעקה מרה ובי אתה לידה על כן אני שאל לא ייתי לה מותה {ה} ונביה רבה משה קעום לקדם מרה שמע כל אלין שיאליה בדילה מכל בוראיה הן לא יקרבנה מותה ומרה דעלמה מגיב לכהלון יום געוזה מטי לית שיאל יומה מקבל מרירה שעתה דבה שמע נביה רבה משה הדה שיאליה דהות בדילה ומה הגבון בדילון מרה דכלה יומה הדן סכום גט נביי משה לית שיאלכון בכן מחני יהי מעמי לנביה רבה משה כד שמע כל אלין מליה עפל יתחנן קמי מרה ויסגד ויתלי אדה אל מעון קדשה ודמעיו הך מטר נאזלים ובכיתה רבה שריר לא על קנומה אלא על קהלה כרז ואמר בקל רם אוי עליך אה קהלה אנה אזל ושבק לך ואתה תטיע מבתר מותי מן יתחנן בדילך מן ישדל בגללך מן יפיס לך מן יחס עליך בתרי מן חייה אנה מתפני ורמי בגובה דחפס יתה אדם וליני עלל ליד ארעה טבתה ומקצרה הוא מני ואמטה סכום רגילותה ויומה אנה אזל מן עלמה ומאת ולית בי רוח אריכה מזבן במלתה דנחש מתנסב במיכלה דחוה ממשכן על עמלה דאדם ולית בי סוברו לעלם זכותה דילך מרי כליל חייה דילך ליתה מעלם על דין ולא נסב אפים לא לנביא ולא לזכאה זכותה לך אה קשטה זכותה לך אה דיאנה דאת סגי קשט ומהימנה {ו} ובתר כן עמד נביה רבה משה בתר סגדתה בתרח אגן זימונה וזעק ליהושע בן נון ותנה לה כל פיתגמיה ואמר לה אה תלמידי אה יהושע בן נון זרז אזל אל בית כהנתה וחכמון דהוה ואמר לאלעזר ולאיתמר ופינחס ייתו בזרוז עד נסבע מנון שלם {לך}<כל> אהן ממללה דאתמר ליהושע מן נביה רבה משה בתרח עפיה דקבענה מלבר משריה רחיק מן משריה וזעקה אגן זימונה מתמן נפק יהושע שמש נביה רבה משה ואתא מזרז ליד משכנה קדישה וקעם לקבלה בבכיה רבה עד נפקו מנה תלתיה אלעזר ואיתמר ופינחס וצפו יהושע קעום בכי אמרו לו מה דברה ועל מה אתה בכי אמר לון ודמעיו כמטר נאזלים אדני משה יומה {את בעי}<אתבעי> יסק ימות אצטער על כהניה קדישיה דן ממללה והוו בלחץ חיול כד שמעו מן יהושע דן מגדה זרזו במהלך וכל בית כהנתה עמון ואתו ליד נביה רבה משה {ז} וכד אמטו לידה נשקו אפיו מן אכה ומן אכה {ונפליו}<ונפלו> על רגליו ופינחס בן אלעזר סבל חציצרות באדה והוא קעום קדמיו בכי אמר לה נביה רבה משה אה בר ברה דאחי קום אתה ואיתמר בתרח משכן זימונה וחציצריה באדיכון ואתקעו תרועה עד ישמע כל קהלה וייתי לאכה ויסתדר קדמי ואפשט לון שלמה קעם איתמר ופינחס ותקעו תרועה בתרח משכן זימונה וכד שמע קהלה קל חצצריה הבלד וארתת ואמר מה הדה אתקעותה בהדה שעתה ליתו זבן קרבן ולא זבן מטלה קל חצצריה תקען באגן נביה רבה משה וכל קהלה דחל ורתת {ח} מרירה שעתה דאמטה בה מחביה ואמיר הן משה נביה אזל למות דאה מחביה דאתחבו בה שבטי יעקב אכעסה וכל דיריה וכד השתמע קלה בין שבטיה הן משה בעי יסק אל טור נבא וימות שם כהלון אזדמנו ונפקו בזרוז שבט בתר שבט עד אתו לאהל משה כל ראשי שבטיה וכל דיאניה וסהבי קהלה והשבעים הזקנים הלכו כהלון עד אמטו לאגן נביה רבה משה {וקעמיו}<וקעמו> קדמיו קדמון משה אישה ויתבון סדירין וספר לון מה דאמר אלה והוה סדרון קדמיו הך מה דהוה בזבן דקרא שירתה עבד לה דרג וסלק עליו עד עמה כל קהלה מסתדר קדמיו וכהלון עמין יתה ולית יתון סבעין מן מצפיתה והוא בכי בדמעין הך מטרה הנחות מן שומיה ואלף יתון מקרתה ואימנותה רבתה וגזריה ודיניה וכל פקודיה דפקד יתה יהוה ויהושע בן נון שמע כל אהן ואתילף כל מה שמע בלב מלי מן חכמתה הך מה דאמר ויהושע בן נון מלא רוח חכמה {ט} ונביה רבה משה קעום הך זהרה במלאו מוכח ומלף ובכי על כל קהל ישראל ובכותה סלקה ליד שומיה ואמר קל מתלי אה שכוני המכפלה אה זכהי עלמה אתעירו אה תדע רוחך אה אבה טבה ברה דתרח אה ארשה דזכותה ושלמותה הן סיגי פרדוסיך דנצבת מתרעים בחוביה ומרדיה אה יצחק דבחה קדישה קרבנה דלא הנכס ולא השפך לה דם אה תדע רוחך אן סחנתך דעמרת בזכותך אזלה לחרבנה בחוביה ומלקיה במטרה דלבטה ומשתליה בפנותה אה יעקב אבי שבטי רחותה אה תדע רוחך דשבטיה דקמו ממך ואתפרקו על אדי ממצרים ביכלותה דאלה ושמעו קלה קרי מלגו אשתה עסרתי מליה וחזו מד בדילון עביד והך אתפך פמה דבלעם ואמר מה טבו אהליך יעקב ומשכנותיך ישראל כנחלים נטוים באיקר רב כגנות עלי נהר בחסד רב כאהלים נטע יהוה בקדוש כארזים עלי מים מקלעים בעללה כל אלין גלגיה עתידין מתכלין לגו פנותה ובתר כן רחותה מתכסיה ובישהתה תתגבר שריר ומשכן אלה יסתר והרגריז יטמא ופאנה יתשקח בכל אתר ולית מן יקנא לאלה {י} אציתו ושמעו הך הוה נביה רבה משה קעם ומוכח לכל קהלה ואמר ממלל סגי מכן ממרים הייתם עם יהוה בחיי ואף כי אחרי מותי תהונו רב מכן שירתה דקרית יתה ואציתו לה שומיה ושמעת ארעה מימרי פמי כן אתה יהי תשמע ותצית אל מלי אה קהלה דנגדת ועמה דפרקת אה קהלה דקדש ואה עמה דאתסגל לא יאבד כשרני לגוך אה עמה דאתפרק מבית עבודתה ביד רמה לא יאבד כשרני לגוך בתר מותי שבילה דאדם אנה אזל געוז בה ולבי ומדעי מבלדין ממה דחזית מן מרדכון וקדלכון הקשה הך יהיה בתר מותי אתה אתקרית יומה עליון על כל גועיה הטר הן תתהפך ותהי לרע כלה את אתקרית מלך וכהן וגוי קדש אלין עקובהתה ממחקים בידך הרגריזים ביתה דאלה דאתחמדת אסק לידה אדלא מותי אה יהושע נגדך לידה ואלעזר הכהן משמש עליו ומקרב כל הדה בידך יסטי ורחותה מנך תתכסי ובשבילה דנחש תלכון מה בי אעבד ויום מותי אמטי מה בי אעבד אמר נביה רבה משה וקרבי נציע בפרי דאכלנה אדם ויומי רחותה דאלה מכסיה בזבן ליתי שקיח לגוה {יא} אה לאוי יתשקח כהן קדיש יסלח הך אהרן אחי עד לא יתעמי נגף אה לאוי מתשקע כהן קדיש כות אלעזר יכפר לקהל עד לא תסור רחותה אה לאוי יתשקע כהן כפינחס ברה יקום בקנאה עד לא תכלה ימי רצונה אה לאוי זכאים פנין למרון בלבה ונפשה עד לא תתכסי ימי רצונה אה לאוי הוי אנה קעום מתחנן ומשדל ומצלי וידי פרוסין צית שומיה בדיל יומי רחותה עד לא תתכסי על סכית נביותה אנה קעום עמי עקבי דריה ומה יהי מנון ומה עתיד לון הדה בסרתה דאנה מבסר לך אה קהלה ביסרה מטיה לדרי שלמיה {יב} אמר נביה רבה משה אה קהלה טובך תשמע כל אהן ממללה דאנה אמר קדמיך תלתה זבנין אמר לי מרי אסק לידה וסלקת במדע נביותה תרי זבנין ואנדית לוחיה קדמאיה ותניניה ובהדה אנה נסב חלקה דאגני ביד אדם זבנין סלקת ונעתת הך דארשתי אלה ובהדה אנה סלק ולא נחת והאנה אדלא אמות מברכך ברכה מצלחה משם אלה סדר קהלה קמיו סדרין סדרין ועפל יוכח ויברך פני מותה {יג} יעקב ומשה תריון אהן אוכח בזכו ואהן אוכח בנביו יעקב צוה וברך תרי עסר בניו נביה רבה משה צוה וברך שת מואן אלף יעקב ברך בניו ברכה כהלה סקפן ומשה ברך קהלה כל שבט כדי ברכתה יעקב ברך בניו איש כדי ברכתה ומשה ברך ברכה כהלה רבין וזאת הברכה אשר ברך משה מרבי בה שבטי יעקב וזאת הברכה אשר ברך משה גלג קמאי ורבה עקבאי איש האלהים את בני ישראל לפני מותו {נביה}<נביו> משררה עקרי זכותה ויאמר יהוה מסיני בה דכר יומה דבה קרא עסרתי מליה ושעיר ופראן דהוה שקיח לגון מן זרע אברהם ואמטה בון מוחי יומה דחורבה ואקים עליון סהדיה בכן כד השתחו ולא אתו ליד קשטה {יד} תורה צוה לנו משה בן עמרם ארוה קדישה מירתה לקהל יעקב לדר בתר דר לא תכרת לעלם תורה צוה לנו משה ברה דעמרם ארוה קדישה יהיבה לעם קדש מתפרש בידה דאלה תורה צוה לנו משה ברה דעמרם מן אתימן על אוצר יהי עליו מטרנה תדיר תורה צוה לנו משה בן עמרם קראה לא טעי ואף שמועה לא יטרף לעלם תורה צוה לנו משה כד חסל נביה מהימנה מן ברכת קהלת יעקב שבטי ישראל צפה לכל שבטיה ואנון קמיו מסתדרין עפל יפקד יתון ביתוב אה שבטי יעקב אה כוכבי רחותה אה עם יהוה שמרו מצות יהוה וחקותיו ותורותיו ומשפטיו ולא תנשון יתון ולא תתנו פנותה תיעל בוכון השמרו לכם פן יפתה לבבכם בני בלעל יקרא יתכון בישה בעקבאית יומיה {טו} וצפה אל אלעזר והוא שרי על ימינה ונשק צלמה ואמר לה אה בר אחי אה חליפת יהוה אה ירות כהנתה רבתה את מתקומם על דרג כהנתה דירתת ועובדיך לגו משכנה קדישה ואת מלוא בכן וצפה אל איתמר ואמר לה אה בר אחי אתה כהן ממשיח ובידך מטראת כל לויאיה וכל מאני קדשה ועליך ועל אחוך בידי כתיב ויכהן אלעזר ואיתמר על פני אהרן אביהם שמר כהנתך וכל קדשיה דבידך ולא תסטי מן שביל קשטה וזכי קנומך לדיאנה דלא נסב אפים וצפה אל פינחס והוא יתיב על שמאלה ובכה ונשק ידו דנסב בה ית רמחה ודקר זנוה וזנותה ותלה רגזה מן על ישראל ואמר אה בר בר אחי קנאתך גליה ביני כל דריה כד תעמי אנש סטי קום אקטלנה כמה דעבדת בזמרי וכזבית וחוית שת מואן אלף בקנאתך עם קנאת מרה דעלמה {טז} וצפה אל יהושע בן נון ואמר לה אה משרתי אה תלמידי חזק ואמץ אתה דתנגד זרע אברהם ובני יצחק ושבטי יעקב אתה תביא את העם הזה אל הארץ שבועתה דזכותה שמשה מנירה לך ויהוה הוא ההלך לפניך הוא יהיה עמך ומן דאלה עמה לית כלום מכה לה אל תירא ואל תחת חתמת ממללה עם יהושע מן דאלה עמה ממן ידחל {יז} אה כל ביתה דלוי טרו כנותיכון וכל קדשיה דבאדיכון אתון תשכילו דיניה ליעקב ותורותיה לישראל חקי יהוה אתון נסובים ואכלין בכל אתר אתון ובתיכון הלא אגר הוא לוכון קדשה לא תחללו תמותו בכן אתפוררו למה תתריח פנותה תעבד בעקבאית יומיה {יח} אה {נסיאה}<נסיאי> שבטיה אזהרו דלם תסטון מן תחומיכון דקבעת לוכון יסתר כל בנינה וישרי רגזה אה דיניה התנטרו הן תסטו בדין ותסבו ממון ותתלו אפים וסהדי שקרה לא תגיבון וסהד אחד על נפש למות לא יתגב ואקימו ית קשטה כמה דאמר אלה בזכו תדין צדק צדק לבדיל תתוחי אה ספריה אלפו קהלה יטרו מצוהתה וגזריה ודיניה ותורהתה דפקד יהוה על ידי וכל מן לה דרג הוא ממן עליה והדה היא החתמה עמוכון סליק אנה אל טור נבא לא תסכון דאני נחת עד לעלם אה גרשם ואליעזר תרי בניה דמני עליכון מני השלם לעלם וכל קהלה קעום קדמיו ודמעיה מן עיניו הך שהקין אזלין לא על קנומה אלא על קהלה דהוא ידע דאנון סטין הך דאמר הנך שכב וקם העם הזה וכל {יט} וכד חסל נביה רבה משה מן פקודה לקהלה קעם על רגליו ועמה שת מואן דאלף ונשיון ובניון וטפליון סדירין אזדזע עלמה שעתה דקעם על רגליו והלך בעי יסק אל טור נבא וימות והוה אלעזר כהנה צעד בימינה ופינחס ברה צעד בשמאלה ואיתמר ויהושע וכל בית כהנתה ההלכים קמיו בבכיה רבה שעתה דאמטה נביה רבה משה אל שפולי טור נבא אתקדמו כל שבטיה לידה שבט בתר שבט ונשקו אדה ויהבו לה שלמה וכל קהל ישראל אחד בתר אחד עד אתסכמו כל קהלה נגש אלעזר ואיתמר ופינחס לידה וגפפו יתה ונשקו ית צלמה ויהבו לה שלמה ובתר כן אתקדם יהושע בן נון משרתה ונשק צלמה וגען על רגליו ואמר שלם עליך אה מהימן בית אלהים שלם עליך אה כרי נביותה שלם עליך אה מן קרע שגביה שלם עליך אה מן דרס לגו אשתה שלם עליך אה מן נגש לערפלה שלם עליך אה לבוש קרן אורה שלם עליך אה מקבל תרי לוחיה שלם עליך אה מן מללה יהוה פה אל פה במראה לא ביחידות שלם עליך אה מן לא קם כותה ולא יקום לעלם אה רבון דנבייה קשה עלי פרוקך יומה {כ} בתר כן תלא נביה רבה משה קלה ואמר אה קהלה הוו בשלם הוו בשלם בתר דן יומה ליתי מסב ומתן עמוכון לעלם וכד שמע קהלה אהן ממללה אתעצב עליו עד מותר ותלא קלה בבכי ואמר בחייך אה שליחה דאלה כתר עמן שעה בחייך אה מחתם נבייה קום עמנן ציבעד ואלה כרזה בכסי זרז בחייך אה נביה רבה משה כתר עמן שעה חדה ומרה כרז בכסי לית הוה מורכה בחייך אה נביה רבה משה לא תלך עמד עמן שעה ומלאכי שומיה כרזין אה משה זרז כד אתקשט קהלה אהן דברה אמרו כהלון אזל שלם אה נביה אזל שלם אה פרוקן אזל שלם אה יקירה אזל שלם אה מהימנה אזל שלם אה כהן כסיהתה שלם לך אה כליל זכאי עלמה שלם לך אה בוצינה דנביותה אתהו דלא קעם מן אדם כותך ולא יקום לעלם בהדה שעתה אתה אזל מן עמן ולינן עמין לך בתר כן אוי לקהלה מבתרך מן יצלי בתרך בדילון וישא רגזה מנן השלם עליך מנן עד לעלם {כא} וסלק נביה רבה משה ברבו רבה אל טור נבא מכלל באורה {וכי}<וכל> חילי מלאכי רומה מזדינין לזימונה שעתה דאפרש מן קהלה ועפל במסוקה צבע קהל ישראל צבעה רבה מרירה עד מותר בבכיה סלקה אל שומיה והוא סליק ציבעד ומשתאם לאחריו ועיניו מכך מנון דמעין כות מטר שומיה על קהלה בתרה והוא סליק ציבעד ומסתכל לאחריו כות ילידתה לה ברים ינוקים לית לון בתרה מן יחס עליון והוא סליק ציבעד ומסתכל לאחריו ומברך לקהלה בברכתה דפרט יתה עליון בטור סיני יהוה אלהה דאבהתכון יוזף עליכון דמותכון אלף זבנין ויברך יתכון כמד מלל לוכון והוא סליק ציבעד ונפשה חדיה לזימון מרה ומשתאם אל רישה דטורה וצפה מלאכי רומה מכונים לקדמונה {כב} כד אמטה נביה רבה משה אל רישה דטור נבא וחזה טורי מלאכיה שרין תמן לזימונה וכל קהל ישראל מלרע עיניון עמה וכמה דהוו עגלין יתה כן הוא הוה עגל יתון מרירה שעתה דבה עלל נביה רבה משה לגו עננה והשגב כות מאור וכד אתכסה נביה רבה משה מן עיני קהל ישראל הוה כל אחד מנון מציק ובכי {והוה}<והוו> כהלון אמרים דן לדן אתכסה משה נביה שלם עליו מנן לעלם מה רבה איעשה דהוה בין קהלה כהלון קעמין בגנו רבה ואמרין בקל רם אזל נביה רבה משה מבינינן אוי עלינן {כג} וצבעתון סלקה אל שומיה וכל מנון אמור ודמע עיניה ערף כמטרה חסלך אה כלילון דזכאי חסלך אה פרוק עבראי חסלך אה מקים רצונה חסלך אה מגלי סימניה חסלך אה מקבל לוחיה חסלך אה מהימן בית אלהים חסלך אה מן קרע שגביה חסלך אה מן דרס לגו אשתה חסלך אה איש האלהים חסלך אה מן אזדעק אלהים חסלך אה מן מללה אלה פה אל פה חסלך אה מן קרן עור פניו חסלך אה מן אשתמע קלה עם קל אלה חסלך אה מן אנדה חיים לדריה לעלם מן בתרך מצלי בדילן מן בתרך יכפר בעד חובינן מן בתרך אחס {עלינא}<עלינן> מן בתרך יטפי אשתה דרגזה מעלינן כל הדה בין ישראל ומלאכי שומיה חדין במקדומה ונחתין מן מעונה רמה למוקרה כל גבורהתה שרו על טור נבא הך מה {דארשתן עבודן}<דארשתון עבודון> דו מהימנה נאמנה כבודה קרב לה ואגפפה וכל חילי כסיהתה וגליהתה אתו למוקר משה אישה {כד} מיה אוקרונה שבע זבנין לגו מימי נהרה אטלק מי נהרה עבד דם מימי ימה פלג באטרה מי מרה המתק בטרף מי בורה כתב באדה במי כיורה סחה וספרותה דמיה למיה יתרבי לעלם דן נביה דאוקרותה כל בוראיה {כה} שומיה אוקרותה שבעה זבנין חכם על שרוי כתבה שרוי כל בריאתה רגם דבביו מן שומיה בברדה דנחת על מצראי כבש מרודיה מן שומיה בזבן דעבד סימן חשכה {צלות}<צלותה> אמכות מנה מן שומיה ברבו רבה על רישה דטור סיני כתב ברכתון {שומיה}<דשומיה> ונתן מטר ארצך בעתו אציתו אל מליו שומיה כד אמר האזינו השמים ואדברה יתרבי לעלם דן אורה דאניר מן עמרם ויוכבד {כו} ארעה אוקרת יתה שבע זבנין כתב על שרוי בראשית והארץ היתה תהו ובהו ארתת ארעה בדילה ביומה תליתה הך מה כתב בארהותה ויחרד כל ההר מאד כתב אמנות ארעה ותהב עללאתה ארעה ובלעת דבביו הך מה דכתיב ותפתח הארץ את פיה ותבלע אתם ואת בתיהם אסתקף על כל בניו דאדם הך מה דכתב והאיש משה ענו מאד מכל האדם אשר על פני האדמה ירום דן נביה רבה משה דאמר לה מרה דעלמה עלה אל הר העברים וסלק אל טור נבא ויחזינה יהוה ית כל ארעה דאה סימן רב לית כותה ארעה כד חזת שומיה מציתה למליו בדחלה דחלת ושמעת למליו כמה אמר ותשמק ארעה מימרי פמי כל אהן אתעבד לנביה רבה משה דלית אנש מכל בניו דאדם דמי לה לעלם {כז} אשתה אוקרתה שבע זבנין שרוי עובד אשתה לה בטור סיני בשרוי נביותה בגו סניה הגלת לה {ואסדעקת}<ואזדעק> מנה בשם כפל משה משה סימן חיול לית כותה הוה בעלמה ולא יהי ומן אשתה אזדעק בצפר יום חוריבה מן ריש טור סיני בסהדות שת מואן אלף ואשתה להבה עד לבב שומיה כמה דאמר וההר בער באש עד לבב השמים ודרס לגוה ברגליו ולא אתנכי מנה והות כתי רגליו כות צמחה עליו טל שומיה ולגו משכנה קדישה כד אקרב קרבנה כהן לאהרן ולבניו יצאת מקדם יהוה ואסיפת על מדבחה כל מה דעבד ושבח וסגד למרה דכל עלמה עבוד כל תמחיה יתרבי לעלם אהן נביה רבה דאכל מותרי אשתה ואף צלותה טפת אשתה כמה דאמר ויתפלל משה אל יהוה ותשקע האש אשתה אכלת דבביו כמה דאמר ואש יצאה מאת יהוה ותאכל את חמשים ומאתים איש מקריבי הקטרת אדכיר לטב עד לעלם דן נביה רבה דכל אהן בגללה עביד ולית אנש סבע מן דכרנה לעלם {כח} עננה אוקרה שבעה זבנין שרוי דאה שבעתי רגליה מהלך עננה קמיו כד נגד ישראל ממצרים כמה דאמר ויהוה הלך לפניהם יומם בעמוד ענן הדה רבותה לנביה רבה משה מי יוכל יימר ציבעד מן גלגיו עננה אניר קדמיו והגלה לה בה סימן חיול כי עננה לית מן אלופה יניר רק מן אלופיה חשיכה על יד אהן נביה רבה אניר וקבל וככן אמר ויהי הענן החשך ויאיר את הלילה וכד עמה אישה משה אהן דברה לגו ימה דו מניר על רחומיה ומקפל על דבביה שבח למרה עבוד סימניה ופליאתה ואמר מן כותך באלהיה יהוה יתרבי לעלם אהן נביה קדישה דאמר לה מרה דאלהותה הנה אנכי בא אליך בעבי הענן בעבור ישמע העם בדברי עמך וגם בך יאמנו לעולם {כט} רב הוא צפרה דטור סיני צפר יומה תליתה דגלה לגוה זזועים רמין עד מותר חילין וגבוראן ויסדין ומלאכיה וקלין וברקין ולפידין ואש להבה עד לב שומיה ועננה דאנן בדכרה בגלל נביה רבה משה אישה דאלהים שכן על טור סיני וזעק יהוה למשה ברבו רבה וסלק משה ומללה פה אל פה תמן אוקרה עננה כד אתא בה מרה לידה ואשמע קלה קרי מן לבה דאשתה אנה יהוה אלהך עננה כסתה בזבן דאתמר לה ושכתי כפי עליך עד עברי גבורתה סמכו יתה רבוהתה נפשו לה כבודה אתא לזימונה ויהוה רבה נחת בעננה ואתקומם עמה וקרא עסרתי מליה בפמה דאלהותה שלום יהוה על משה אישה דאמטה אל דרגה לית יתב עליה אנש בר מנה {ל} וכד אקים נביה רבה משה משכנה כסה עננה כל מה דעבד הך מה דאמר ויכס הענן את אהל מועד ושרא כבוד יהוה מלגו פרכתה ושרה עננה על משכנה ימים סגים ובזבן יימר קומה יהוה שובה יהוה כהדה רבותה מן חזה שלום יה׳ עליו לא קם כותו ולא יקום לעלם ובזבן דאמר לה אלהים אסק לידי אל טורה וסלק לידה וכסנה עננה אשתה יומין פגרה הוה קדיש והתוזף קדש וסלק מן מיתובית ברנשיתה אל מיתובית מלאכיה מתחנן לגו אשתתי יומיה ומשתעבד קדם מלכון דכל מלכיה וחזה משכן כסיהתה מתפשט באשתה לגו עננה אזדעק ביומה שביעיה ממציע עננה ועמה סדרי מלאכיה על יתובון ונעת מן טורה ברבו רבה לא כותה מן כל אלין עקובהתה הות לה תמח רב הך יכל מותה יקרבה וארום דינה דמותה דין קשטה שפט בה אלה על כל בני אדם לית יפלט מנה אנש בעלמה ולא נביא ולא כהן ולא מלך ולא שופט ולא בורא מכל בוראיה כהלון בהדה סרטה אזלין {לא} מה הוה רב שעתה דקעם בה נביה רבה משה על רישה דטור נבא וכל מלאכי שומיה תמן מוקרין לה אסקפה מרה וגלה נור עיניו ועמתה ארבעת רבעת עלמה רבה היא חדותה דהות בלבה {משה}<דמשה> שעתה דגלה לה מן בתר יום נקם לכן לא פחד מן מותה רבה היא חדותה דשרת בלב משה כד עמה מלאכיה קעמים עלויו ומימינה ומסמלה ומאחריו ומקבלה וכבודה רבה תפש בימינה ומגפפה ומהלך קמיו תלא נביה רבה משה עיניו וחזה הרגריזים וגען וסגד על אפיו וכד קעם מן סגדתה עמה פמה דמערתה מתפתח קמיו וכד עמה פמה דמערתה פתיח בכאה לאדם ושבח למן דחיי עולם דילה רבה יתה שעתה דארכן נביה רבה משה בה רישה ועלל לגו מערתה ופנה בפניו אל הרגריזים ודמך על ארצה על ערצה ואפיו לכבונה אפל אלה עליו שנתה ונפקת נפשה בלא צער והוא לא ידע {לב} וימת שם משה עבד יהוה כמה דאסיד מרה עליו עבדי משה וימת שם משה עבד יהוה כפת גרמה למרה כות עבד לרבה וימת שם משה עבד יהוה על מימר יהוה רב הוא דן נביה רבה דכל דילה על מימר יהוה אדכיר לטב עד לעלם נביה רבה משה דאגלה בתר מותה קנואן רברבהן לא משתהמה לעלם שמשה דרחותה הכסית ועלת לגו מערתה וליתה סלקה ולא מתגליה לעלם פמה דבמערתה אצטנק ביד אלהותה וליתו פתיח ולא יתחכם אל יומה דנקם כמה דאמר ולא ידע איש את קברתו עד היום הזה עמוד עננה דהוה הלך קדמיו הסתלק ולא מתעמי עד לעלם עלמים עמוד אשתה דהוה מניר בליליה ובאיממה לא יתחזי עורי עד לעלם עלמים מנה דנחת מן שומיה על אדה מדילה דאלה אקטע וליתו נחת בתרה לעלם קרן אורה דהוה שרי על צלמה עמה לגו קבורתה ליתו שרי על צלם עורנה לעלם נביותה דלבש יתה והוה מלוא בה אתכסית ולית אנש לבשה לעלם שמהתו עשרים שם מביארים בן יליד עבד טוב נביא נאמן צדיק משה איש האלהים מלך שופט כהן מלמד מעתיר מציל מושיע חלקת מוקק ספון שלום יה׳ עליו מנן עד לעלם {לג} תרין אחין אנון מתקדשין משה ואהרן זה נביא וזה כהן זה דרס לגו אשתה וזה אכל מותרי אשתה זה מת בטור טורה ובה קביר וזה מת בטור נבא ועורי עמו באהן תריה קדישיה משה ואהרן נביה רבה משה סימניה דאתעבדו על אדיו מן שומיה הות ברדה גובה חשכה כהנה רבה אהרן סימניה דאתעבדו על אדיו הות מלרע אדמה ערדניה כלמיה נביה רבה משה כד אנתח ידה על מימי ימה אתפלג והגלת אשתה ואסיפת אכלסים הך דאמר תשגר תקופך יסיפון כקשה כהנה רבה אהרן תלא אדיו על שת מואן אלף וברך יתון אנפקת אש מלקדם יהוה ואכלת על מדבחה ית עלתה וית תרביה אהרן מלל כל כנשת ברי ישראל במדברה ואתחזי איקר יהוה בעננה נביה רבה משה כד נפק ומלל לעמה ית כל ממללי יהוה נחת יהוה בעננה ומללה יתרבון אלין לעלם דלא קעם מן אדם דמותון {לד} איך תמותה דאהרן מדמיה לתמות דמשה אהרן קביר ביד אנשין משה קביר ביד אלהותה ואנון תלתה טבים אתוקרו במותון יעקב ואהרן ונביה רבה משה יעקב קביר ביד יוסף מלכה כמה דאמר וסלק יוסף לקבר ית אבוה אהרן כהנה קביר ביד אלעזר בנו וביד נביה רבה משה {תליתון}<תלתיון> סלקו אל טור טורה נחת משה ואלעזר מן טורה חזו כל כנשתה הלא מית אהרן נביה רבה משה סלק לטור נבא לחזות שת מואן אלף וכל מלאכיה עתידין לזימונה וכד אמטה אל ריש טורה נחת עננה ושגבה מן מצפית כל קהל ישראל וקביר תמן ביד אלהה כמה דאמר וקבר יתה בגיה ולא חכם גבר ית קברה עד יומה אדן ומהו יומה אדן יום נקם רבה הוא {אילניה}<אילנה> דאתנצב לגו פרדיס עמרם ומן פריו כל דרי עלמה מזדאנין עד לעלם רב הוא אילנה דאנצב לגו ארע מצרים ואקלע לגו מדברה ואקצץ בטור נבא {לה} ומשה בן מאה ועשרים שנה במותו עשרים במצרים וששים לגו מדין וארבעים לגו מדברה בסקפן רב וחיול עד מותר בנביו ובצלו ובציאם לא כמעת עיניו ולא ערק רטובה לא כמעת עיניו כות אבהתה זכהי העולם לא כמעת עיניו דו הוה עתיד כתב ארהותה וצפי ארבעת רבעת עלמה ולא ערק רטובה דו הוה לבוש צלמה אשר אשלעה אדם בגן עדן והוה מניר על צלמה עד יום מותה ולא אטלטל לשנה דו הוה פרוט ספר מלי ארהותה ומלף מקרתה לכל ישראל ובכותה ברי ישראל תלתים יום ולית בכותה בטלה מן עלמה עד לעלם {לו} ויהושע ברה דנון תלמיד נביה רבה משה רמת דרגתה בעיני קהל ישראל ויהושע בן נון מלא רוח חכמה כי סמך משה את ידו עליו בכן אסתקף ורם רבינה עד לעלם משה ברה דעמרם לית אנש ישבע מן דכרנה עד לעלם משה ברה דעמרם ביד אלה אתוקר בחייו ובמותה כתב ארהותה על מימר יהוה ואלפה לכל ישראל על מימר יהוה הך דאמר שימה בפיהם וכתב על עקב הדה ארהותה דקבל יתה ולא קם עוד נביא בישראל כמשה מן עבד סימנים הך מה דעבד משה לעיני כל ישראל {לז} תורה צוה לנו משה שם אלה על רישה ושם משה בעקבה אדכירים לטב עד לעלם זכאי עלמה ארשי זכותה אברהם ויצ׳ ויעקב דמוכי מערת המכפלה אדכיר לטב עד לעלם יוסף הצדיק בר פרת דמוך בחלקת השדה אדכיר לטב עד לעלם הדמוך בטור נבא הצדיק הנאמן משה בן עמרם איש האלהים ומהימן אלהותה לבוש קרן אורה ומקבל תרי לוחיה ומהימן כסיאתה וגליהתה משה נביה אדכירים לטב עד לעלם שמשי משכן קדשה אהרן ואלעזר ואי׳ ופינחס אדכירים לטב עד לעלם יהושע וכלב והשבעים הזקנים ברוך אלהינו לעולם וברוך שמו לעולם הספר הששי עורן כן לו עוד מימר מדבק בשנים ועשרים אות עקרי מלי עבראיתה {א} מודאה לאלה אלהיה קני אלהותה מסחן אורכותה ממן שלטנותה מר יחידאותה אחד פרד גדול נורא נאמן צעור תקן כלה במימרה בלא עזר ולא שותף ולא תניאן ולא בעל ולא חבר עמו רבותה ושבחו יכלותה על גוני עבידהתה {ב} עבד עשרה סהדים בחילה מודעים דו גדול גבור זבן אורה וזבן חשכה תרין סהדין לא מטלטלין לעלם וארבעתי זבניה דיתבון בחילה אקימון ארבעה סהדים וכן ארבעתי ארשיה דרבו צורתה עמי אלין ודע דאנון סהדין מסידין עליו דו אחד לקלומה כד גלה אורה ואתחזי לכל עלמה ויתבה בגדלה חלץ מנה אורה דשמשה ואף זהרה וגם כל כוכביה כמד אתריח לאורה זבן ולחשכה זבן הדה על יתוב והדה על יתוב ארבעתי זבניה לית לאחד עם אחד נמי עם חברה שרוי זבניה הך אמה טבה מולדה בנים ואחסה {עלון}<עליון> דאנון רכיכים צריכין אל אחסה עליון לאלא תיתי עקה ייאבדו כהלון כעטף זבנה תנינה כות אב טב מרבי בניה באיקרה עד הן יגדלו ויתעמי מנון כל פרי נחמד למראה וטוב למאכל והן אמטת בון אד גברו לא פר יתחזי ולא טרף זבנה תליתה זבנה דכלולה כל מה אתעבד בתריה מכלל הוא לגוה והן הוה תמן ניוש בחילה כלה אביד בשעתה לית לה קוממו זבנה רביעיה מרבי העקרים לכל אלין זבניה דאתדכרו {עמו}<עמי> יתוב דאה הארבעה ודע דאתה צריך תהי מדמי לון אתילף מן אלין והכשב מדעך נעירו {ג} ועמי ארבעתיתה דגדלת צורתה ודע דבך סהדים רמים כד {הכלתת}<הכללת> צורתה בצבית {עובדה}<עבודה> מן ארבע אקרים חלצון בגדלה עבד בגוך ארבע חלקים עדהן קעמת והגדלת ביכלו יצר וענין ורז וחשבה אכסין בך ודברא יתון ידע אמנון וכל אחד מהם לה פרנוס חיול בגויתך אנדי בוננותך אה בלוש חכמתה ואתב נפשך ואתילף מד בה טובך ולא תתרחק מן צעורך בעובד מהו מכה לך תהי דבב לקשטה וישרי בך כל {עורי}<ערוי> וכרז בכל עת בלבך ונפשך לית אלה אלא אחד צדיק וישר נכבד כסי {וגלי}<גלי> אידן מלך יכל קעם קבלה כלילה חיי עולם חייה שאילה מנה עד זבן והוא מלוך כל זבניה לכלה ברא ולכלה צער ולכלה סבל ברב יכלותה {ד} שומיה אסקף בלא עמודים וכללה בגוני תמחיה ועבד {צורכי}<צורכה> מנה ובה עד יודיע בכן רבות יכלותה כי ארעה עבידה עובד לקנומה והי צריכה ליד רוח שומיה לא תימר במדעך הן ארעה מיתבה על תהומה דמיה ביכלו רבה התב מדעך והבקר על חכמתה עד יהי ממללך על אהן דברה לית ארעה מתקוממה על מיה לוד מתקוממה אלא על אש ומים אלו הות על מיה הוה קנומה מאבד כל דבה מן אילן עד עשב ולזה מתלים רבים לו הוה לון חיל מרבי לון תקומה ואשתה לא {מזגיה}<מזיגה> במיה הות רטבותה מכיה לכל מד בה מן אילן סעד עשב עד דשא על כל דבר דבה לוד מקימה עקריה ומרביה נופים ואנשים אמרו דדן עובדה מן גרם שמשה חלצה מרן הגיבון הכה לא קצרתון באהן מימרה לא מללתון אלא על חכמה גרם שמשה מנהן {אתלחץ}<אתחלץ> אלא מן אורה רבה ואשתה מנה והלבשה נאר דיכלו כי לית בחיל גרם קעום לקבלה אמר לה אהן ואבקר עמה בה וליתך צריך מוזפה על כן טב לך תחכם אהן ותדע רבות באריה דכן ברא {ה} אה בוראים רמין וחיולין לית בחיל {יודע}ידע רבות ברואה אה בורים חיולין רב הוא ברואון לית בחיל {יודע}ידע רבותה אה ברואים רמין מחכמין הן {ברואן}<ברואון> גדול גבור ולית בחיל מדע ידע יכלותה אה אלהו רבה אה שלטנו חיולה אה מלכו תדירה אה רבותה מורכה אה אדרעה נתחיה מנו דיכל קעם לקבלה אי יכל ידמי לה מן לה בוראים כותה אי סימנים כסימניו אי בלודים כבלודיו חילה בשומיה מלעל ובארעה מלרע לית פני מנה אתר דכל אתריה הוא {עבודן וצעורן}<עבודון וצעורון> ושכללון ותקנון ועתדון וספק צורכיון מדו בשומיה הוא לגו לבה כן הוא בארעה לגו ענינה מדו ברבעתה הוא בחשבתה מדו בכל אתר הוא בכל טמירהתה מן ישום מה הו אי ידע הך הו מן בוראיו אתחכם מן עובדיו אתידע ננצר קדמיו ונסגד לרבינה ונימר לית אלה אלא אחד {ו} מד את חכם <אהן> רבינה רבה אמן עליו ימן טובה עליך תמיד אדם חכמה ובה אמן פצתה מן תפוך מה עבדה הבל חכמה ועבד עובד מרחי אוי לקין במה עבד בנפשה אנוש חכמה וקרא בשמה עבדה ריש לכל זרע אדם חנוך חכמה ולידה רחט והלך בריחותה קבלה והוה חלקה נח חכמה ולה אתנגד פצתה מן מבולה בתיבותה אברהם חכמה והתהלך פניו אתעבד בכן ארש זכאי עלמה יצחק חכמה והפשט לה צברה אתעבד אקר לכל נציריה יעקב חכמה ולידה רחט שמרה בטובה וכללה באיקרה יוסף חכמה ולידה ערק פלטה מכל עובד ביש משה חכמה וקעם האן אקימה אמטתה לדרגה כהלה אצלחו אהרן חכמה ובה הגדל אתעבד פמה ים סליחן אלעזר חכמה ובה אתחיד ירת כל דלאבוה ויתב בדרגה פינחס חכמה ולידה זרז אוחי זרעה וקהלה עמה יהושע חכמה ובלשה בצדק אתיהב לה חלק מה אתיהב לעורנה כלב חכמה וקעם לותה אקימה מרה במקום דקשטה {ז} עמי אלין דחכמו יתה והדבקו בו בלבב ונפש כתב בדילון ספר {בלגין}<גלגין> והכרת לון קיאם לעלם לא יבטל ובדיל {בה}<מה> אתעבד לקבל עמלון אנן מתוחין עם כל דר ודר וכדו חזו בישות אנשים חכמו יתה ובלשו חלופה נחשה בישה מלל בשמה וקעם באגדדו וגלה {ערימה}<ערימו> נפל מן גברו והמחק ולבש ארירה לא תסטי מנה לעלם קין חכמה ולבש אגדדותה הוקם בקלל רב מותר חנוך ובניו וכל משפחתו חכמונה ועם זה כעסותה אתו אנשי מבולה ככן אתא מבולה ואבדון כעטף וכל היקום דעל ארעה אבד עמון כוש ונמרוד עורי חכמה וקנאונה במה דעבדו וכן אנשי סדם כד שבקו מחכומה אבדו כהלון כעטף עינה אבדן ביש מותר פרעה וסיעתה כד שבקו מחכומה עמי מה בה עליון עמלק ועמו כד שבקו מחכומה אמחי דכרנון מן על אפי ארעה עבודי עגלה כד נשונה אבדו כהלון במגיפתה וחובתון משתירה עליון עד יום נקם ושלם קרח וסיעתה כד שבקו מחכומה בלעתון ארעה וכזית עליון {ח} עמי כל אלין דכעסו לאלה כד אתעבדו אלפן לכל דרי עלמה לא תשבק לקשטה אה ברי רחמיה ולא תתנשי מה דאלפו יתך אבהתך לית לאוי לך תהי מרוד ולא תזדעק בר ערדאי ומעזי אה עלמה מכללה בכל איקר וכל דבה מן איקרה אמסיר הוא לך אה איקרי שומיה מרבים לך ומחילים לך איטבו בדיל מקוממהתה לא תשבק קנומך פסול מכן ותהי מסרבך ביני כל בוראי עלמה טול מן ארח פנותה דהי אכלה דיאריה ומרביה לון כל תשניק וילה לאנש דידור לגו אתר יחזי בה אבדנה ולא יטול מנה חסיר מדעה מן יעבד אהן ויקים נפשה בעקה רבה {ט} אנן אנון עבודי אהן דאנן בעשדה וקמינן רוחה אנן אנון חברי קבלה ובאדינן אורה רבה מניר אנן אנון חברי קבלה במה דנעבד מן גוני חוביה אנן אנון חברי קבלה במד גלינן מגוני תשניקה נעמי קנומינן בגוני {מעבאר}<מעבאן> ולינן יכלין נכלינון בכל חילן וילן במה דעבדנן בנפשהתן מן אלין עובדיה המכיה לנן עד אמת אנן לקין בדיניה ובכל יום נעבד מהו {מחיבלה}<מחיב> לן לא נתוכח ולא נתבשש מן עובד חוביה קצי ברכתה נשמע ולא נעבד לון הך יהי אהן מתעבד לן ואנן לא עבדנן פקודה {י} אנשה יבעי אגרה ועמל לית לה לית אגר אלא לקבל עמל רבותה לאלהנו דארשה לן עמלים עד יהב לן אגרים בקשיטו כל דבלש יהב צדקה בריחות נפשה הן בעה יהב והן בעה לא יהב ודעמל עם אנש ובלש מנה אגרה ליתו יכל יעזרנה ריקן עמי מה אמר אלה בדילה לא תלין פעלת שכיר אתך עד בקר גלה דתמן חוב גדול לא תכפץ את ידך מאחיך האביון ועבד אהן עובדה דו טמיר אקרה דו מצוה מצוה ואנשה דיקים יתה יתגזי בכל איקר {יא} טב לן נדכי לבבן ונחכם קשטה ונמלי לבבן מן אלפן {עדעתה}<דעתה> ואנן ספרין לכל אמיה ובכן מרן חכמן דבידן נאר מופע <מניר על כל> עלמה כתיב באצבע אלה ונחת מן מעון קדשה {עקריה}<עקריו> נשמעו מן שומיה בעשרה תמחים חיולים רמים אש ולפידים וחשך וענן וקולות וברקים וקול השופר ובלוד תקיף ושדכה רבה וזימון סדרי מלאכיה רבין חיול ליתו משתאם והוה ביום לית לה שני ולא יתחזי כותה לעלם מכתב קשט כתבה דבידן וכל כתבי אמיה פגולין ובכן מרן חכמן בכתבה והם תכו לרגליך ושאו מדבירותיך ואקף אהן במימר תורה צוה לנו משה {יב} עמי לאהן איקרה דלא כותה איקר וחכם הן לא אתוקר גוי דמותך ולא יהב לה כמה {יהבך}<יהב לך לא> תחלפה בפגול ותקים {גרם}<גרמך> בהת קמי מרה דעלמה הו דאסגלך בכן ואשמעך קלה ואלפך ואקים משה לך ספר טב מלף יתך כל אלפן חסיד הן תשבקנה וילך בכן בריש ובעקב וילך במה עבדת מן עובד ביש מאבד {עובדה}<עבודה> לא תתוכח במלים ולא במחוהן ולא בחסרן ולא בטלטול ולא בנזפו ולא בקלל ולא בנסיון ולא באבדנה במה תתוכח אה מסכינה דרבה אבדנה בלב חדי באידן מדע עבדת כל אדה באידן אור צפיך אי למן אדמיך אי ממן אלפת בישתה דקטלת יתך ושרת בגוך והשלחת ית כלילך ואנסבת מנך מלכותה והכסית ימי רחותה מנך ושבקת דחלת אדם ואתילפת אקנאות קין קם לך כלי וטמי וכלה נסף לך ומקלל יתך וטרידך בכל אתר {יג} עבד {לדבבך}<לדבביך> אתה וליתון רצין בך אהן גזוי אהן לקבל עובדה יהי גזוה ואלה מזדכי מנך בכן טכח תבהת {ותתחס}<ותאחס> על קנומך מן תחמדות לבך ותתנצל מנה בשרוך ולא תהי דבב לאלה תאבד נפשך ואלה ממן בעודנו ליתו מנכי במרודך וארום אתהו המנכי בכן כי לא אתברית לכן ולא אתחילת לדן ולא אתוקרת בדילה עבד יכלותך {בזכותה}<בזכותך> תהי יכל על כלה אתה בר טבים מכור ברזלה אתפדו בגוני סימנים רבים וגעזו ים סוף ושמעו קול אלהים ואזינו לה וחזו דבבון אביד טמע בימה ואנון מתפרקין ובישה דאתא בלש מד לית לה קטיל בחילה דאלה ואתקרו בכתב כהלה חיים מכלל במצוהן {מוחיון}<מוחין> למי יטרון באצבע אלהים כתיב ומן שומיה נחת בתרי לוחי אבניה מן בראשית הקבע ובגו אורה אתעבד ומפם {כתובו}<כתובה> אשתמע וקבלה נביא הוה מלוא באהן איקרה מן שרוי מולדה {הגלת}<הגלה> פרקנה לקהל עבראי כבודה בדילה הגלה למרבהתה מלאכיה הזדמנו בדיל שלמותה כמד אזדמנת סימניה קבלה איקרה אתא למחילנה כמד אתא טובה ואלבשה כליל קדשה הגלה ומשח גויתה אימנותה {אתא}<אתת> ושבת לה נימוזים {יד} עמי דן נביה רבה משה דאסקף אלה אתרה בתרי עלמיה ויקר קנומך במד לה תשמע עמי אורה הך ארכן קדמיו כד עלל לגוה וקבל לוחיה עמי חשכה הך הטרד מקדמיו ולא הוה לה עליו יכלה עמי אשתה הך ארכנת גבורתה עד דרס לגוה והות לה כות טלה עמי מיה הך אמתנת גלליה דחלה מנה כד אתרמי בה {טו} אלהותה אמרת לה אתי בשלם בדילך אתחזית למגלי סימני כבודה אמר לה אתי בשלם אני מעביר יקירותי קמיך מלאכיה אמרים לה אתי בשלם מהימן אלהים לינן יכלין פסחים מנך לעלם איקרה אמר לה שלם לך מיסטה ליתי לאוי לאנש בר מנך טובה אמר לה שלם עליך נומיקה דאנה עתיד למוקרך קדשה אמר לה שלם עליך אישה {בדילה}<בדילך> אתעבדת ארבי כל איטבו אימנותה אמרת לה שלם עליך נגודה דנגד שת מון דאלף זכותה אמרת לה שלם עליך ילידה דאתרבה באדי תרביה חסידה {טז} כמד יקרותה אלין ארכן עלמה קדמיו ואמר יתרבי דן נביה דרבתה מרה והוה מלוא בכן עמונה עלול לגו אשתה עד יסב מן ימין אלה לוחי בריתה כיר אדה דקשטה כד צבה אלה ויהב כיר אדה לנביה רבה משה לגו תרי לוחי בריתה מבתר דאשמע קלה לישראל לעל מטור סיני כתבון מתרי איצרי לוחיה מדן ומדן בתר כן עזר משה ודרש מלי רחמיה דאנון שמהת {עקבואן}<עקובאן> אתחזי מרן וכתב קדמיו אלין כתביה דכתבון בגדלה {יז} שיאלה כדו אזין וקבע בלך ושמע לה אמת כתב אלה עסרתי מליה הוה מקדם כתב תרין ועשרים אות דאנון עקרי מלי ארהותה כד קרא כבודה קמיו עסרתי מליה דגדל בון בשרוה קרתה ואת תשקחנה לא אתחסרת אלא אות ז מיסתה יהוה אל רחום וחנון ארך אפים ורב חסד ואמת נצר חסד לאלפים נשא עון ופשע וחטאה ונקה לו ינקה פקד עון אבות על בנים ועל בני בנים על שלישים ועל רביעים כד קרא קשטה {קדמים}<קדמיו> עסרתיתה קדמאיתה עזר כבודה וקרתה קמיו הגיב הוא וקרא עסרה עורי זבנה דקרא קשטה לא אתרשי לה מקרי וכד קרא כבודה אתרשי לה למקרי שרוי עסרתיתה דקראון כבודה יהוה וחסולון מלת אמת ושרוי עסרתיתה דקרא יתון משה יהוה ארך אפים וחסולון מלת רביעים {יח} האן הך משה ומן מדמי למשה נביא לית כותה מכל בני אדם כד אתחזי לה אלה בגו סניה אשקח קדמיו כתיב תרים ועסרים כתבים באש אכלה דבם ביאר משה ארהותה והי עקרי מלי שפת עברהותה נעמינה כד כתב ארהותה ופלג קציה כמד ארשתה אלה שבק ט מן {אסטרה}<אשטרה> קדמאה ומן אשטרה תניאנה שבק אשתה כתבין ואנון ן ס ף ץ ק ת לא ביר משה כתבה קדישה אלא בארשות אלה וזימון כבודה וצמות כל מלאכי רומה ואלהים קמאה כי בידה כתבה ואנון קעמו ורבו מצוהתה והוו מפקדים במד לאוי מתעבד אלהותה אתחזית ואקימת בריתה וכבודה הגלה ורבה טובה ומלאכיה אתו למרבה איקרה ואנון כהלון אזדמנו ליד אדם אלהותה צערת יתה והנפחת בה נשמת חיים וכבודה כללה ברוחה גדילה והלבשו תריון תרי כלילין מן אורה רבה אלהותה יהבת בה מדע שלם וכבודה יהב לה נהירו חיולה ואף אלהותה יקרת יתה בממללה וכבודה יקרה בחכמה {שלמו}<שלמה> ומלאכיה הוו סהדים עליו במה דו עבד ואנון כהלון מצמתין בכל אתר דיתדכר אלה בה בקשט {יט} נעזר מן אכה אל מליה דאנן בון ונבקר על עקרי חכמתה למה לא הכתבת קצי ארהותה בכלול התרין ועסרים אות אלא בחסרן שבעה כתיבין וגליתון לך עד תחכמנון ואתעבדת שבעה לא תוזף ולא תבצר טב לן נבקר על אהן רזה ט ן ס ף ץ ק ת עמי דן רזה דבעינה אלה וכתבה קמיך וכתבין גלית קדמיך ועוד מניאנון טב לך תחכמנה ואנון שבע מון ותשעה ושמנים מבין מחוי על עובד גדיל שרון ט {וחסלון}<וחסולון> ת תשעה בשרוה וארבע מון בעקבה ינדי כל אחד בוננותה קדם ימלל ויעבד קנומה מכלל בכל חכמה דחכמתה נאר דלק בלבה וכל לב דלית לגוה חכמה חברה כעור ימשש בקבלה דחכמתה סלם מצב מן לבה אל מעונה הן הוה הלב נציר הוא עמי כל תמח כמה דהוה לבה דיעקב כד הוה מלי רוח חכמה הגלה לה כל טוב דחכמתה דבה חכמת קשט דמך מנשם אתחזי לה כל איקר מתחיל {לזדרע}<לדזרע> הוה קציר מודאה למלכה המגזי לכל {עובד}<עבוד> לפם מד קדם מן עובד שלם {כ} אה גנה טבה בה כל אילן טב פריו מכללין מן מעונה {עלאי}<עלאה> אה גנה טבה בה כל אילן טב שרשה במכה וטרפה במעונה אה גנה טבה בה כל אילן טב הנטע במעונה ובמכה {אתחילת}<אתחיל> אלהותה נטעת יתה וכבודה פרנסה וקשטה כסתה עד אהן אתא משה אה באר מים חיים חפיר ביד נביא לא קם מן אדם כותה ומיה דלגוה מפם אלהותה נסבע מן פריה דלגו הדה גנתה ונשתי מן מימיה דלגו אהן בארה לינן צריכין נבלשנה באתר לית לן יכלה למברטה לידה לא בשומיה הוא ולא במגוז ימה בפמה ובלבה הו עביד {כא} וילן דאנן ליתן עבדין רחיק מנן לינן חכמין יתה דו מן שומיה נחת ולנן אתיהב והימנן עליו כות מה דהוה עמון הוה בגו אורה וכבודה פעלה דו ממלל אלה וכתב אדה וקבלה נביא בסימנים רמים ונחת יהוה ואזדמן עמה יהבה לה מן ימינה אל ימינה ואימנה עליו וככן אנן שבקנן הדה אימנותה והוינן אנשים שקרין גנבין שקרנן על קשטה והזלנן בתר תחמדותן וילן במה דעבדנן גנבנן חכמתה וטמרנן יתה מכן אנן צריכים נתילף מן בראים חסרנן מדעינן לה מלכים וביש עובד אנן עבדין עד אמת אבדן עד אמת תשניק ולית יתן מתפוררין לא באהן ולא באהן עד אמת אוכחו ולא בהת לו הוה ספר גלגין הוה ביש עד אמת גנואן כל עת גלין ולינן בהתין מדן כמה נזדעק ולינן ענין {כב} כמה קשטה מסיד בן זעק יתן בנים בכורים ועם קדש וסגולה וכהנים ואף מלכים ונחלה ובחורים ויהב לן כתבה ויקרן במחכומה וכללן בקדשה ורבהתן במצוהן וסבלן על כנפי נשרים ואגיזן בימה וחלה לן מי מרה ואכילן מנה ואשמענן קלה ויקרן בכתבה מן אתוקר בכל אמיה כותן אי אתרבה דמותן הך נהי מתנצלים מן חכמתה ונביה רבה משה ספרן הך נצרך גרמן {לבר אין}<לבראין> וכלה צריך לידן ביש מה עבדנן {לבקשטה}<לקשטה> סנינן ולבישהתה רחמנן אהן גזוי אהן {אהן}<הא> לב {מתרבי}<מתברי> מן צנם לבה דלנן יומה נעמי נפשהתן בעקה ולא נרתי יתון מה דן עובדה בישה כל הדה קבל תחמדתה דשלטת עלינן והלבשת יתן חשיכות לבה ואבדת דעתה מנן וצרכנן לבראי ילפן אלו עזרנן וללב הגזרנן עזר איקרה דאתבדר מנן תובו ליד אלה {ישקחון}<תשקחון> יתה רחמן מקבל כל תהב דיתוב לידה {כג} טב לן נעזר אל מד הוינן בה מן מליה אנן עליה מבקרין כד אשמע אלה קלה בטור סיני מרביה למשה ומעמי שלמותה הוה ישראל הך אמר לית מרה דעלמה ממלל עם משה אתחזי גדלה ומלל עמה ואנון כהלון שמעין ודחלין תמן אמרו למשה מהימנה קרב אתה ושמע לית בנן לכן אהן הך משה שליח קשטה ומהימן בית אלה ועבדה נגש לערפלה קדישה דתמן אלהותה ועמה תמחי כסיאתה חזו לית בחיל עורנה יחזי יתה צלמה שרה בה מד בלד כל חזוי ולא יכל אנש יקום קבלה פמה הוה הך פרת מגלגל מים חיים מרוים למן דשתי מנון לשנה כחרב שליף מנצח לרגזה ומעזר יתה בפרי לבה הוה הך הגן כל פר דבה חיים וברכה יצרה הוה כאילן חייה אכל מנה לא יקרבנה מותה ענינה הוה כפתור מברך וטעמה דעליו מן טעמה דקשטה חשבה דלה כמנורה ובוציניה מעמרים ביד מלכה דבראתה מן דאמלך בה לא טעי לעלם אורה קמיו ימטינה לפצותה אדיו קבל בון כיר אדה דאלה והוה אוצר לכל חכמה גויתה המזג עם מלאכי רומה ודער עמון והוה מלוא בכן ממללה דמי לממלל מרה וכל דאמר לה מרה הוה עשה קלה הזדוג עם קלה דמרה ואתחיל בכן מכל בני אדם רגליו דרס בון אשתה רבתה והות לה כטל רסס כתי רגליו האן בעלמה נביא ידמי למשה בסימניו דגלה אי כפאליהתה דעבד {כד} עמו כמה זבן אתוקר וכמה זבן אתחיל לית בחיל {יודע}<ידוע> ידע רבות משה מודאה לאלה דאמלתה בכל אלין ואקימה באתר לא קם בה אנש קטל מצראי {ופריו}<ופרעה> וכל חיליו ומרה אוקרה בעיני תרי חלקיה הוה רעי צאן קבל טורה בנה משכן מכלל בכל איקר עד אתחזי לה מרה בלהבת אש בגוני תמחיה והו רחט לידה בקדישו עד קעם {באיקרו}<ביקירו> רבה שריר והוא קעם ומרה מקרינה עד דרס לגו אשתה ומללה ועלל ליד פרעה כפורה מכלל בסימנים עד כבש גבורתה והפך מימי נהרה דם ואפק מנה עורי ערדאנים ומן עפרה כלמיה ואנדה ערבה בכל ארץ מצר׳ ועבד אבק ואפר וגלה אבדנה באנשה ובבהמתה ופתח ימה ברבו רבה וצנק יתה ביכלו רבה ועמו הך קטל פרעה וכל מן דהוה עמה ופרק ישראל ומן אמטה בה ועמונה מחלי מי מרה בטרף {ואפק}<ומפק> מן צנמה מים ועמונה קעם תלי אדיו בקרב עמלק עד קטל יתה וכל סיעתה ועמותה דער לגו עננה ברבו רבה וכל מלאכי רומה סדירין עליו ועמו יתה מצלי בדיל פרקן ישראל בדיל עובד עגלה ועמותה סלק ליד כבודה עד אתחיל במקראה דפמה ועמונה קעם מעמר משכנה ומכללה כמה ארשתה אלה ועמונה מלף לאהרן אחוה ברכתה רבתה כמד {אלפן}<אלפה> קשטה ועמונה קעם קמי הסלע ואפק מים ושתה כל ישראל ועמונה מצלי בדיל אסות מרים ופסח בדיל אהרן עד לא יהי ערבוב {ולא}<הלא> בשרואה צלה בדילה ואכהן דחל לא יהי דכרן ביש ועמונה קעם מבאר ארהותה וכתבה כמה ארשתה אלה {כה} ועמונה קעם וט ון וס וף וץ וק ות ממללים עם נביה רבה משה ממלל ברבו וכל אחד מחיל שילה דאנון חזין חבריון קמיון כתיב בון שרוי קציה ואנון לא הכתבו שרוי ולא קצה לגו אהן ביורה והן הוה כתבה לא הוה בצר במליה מנון דצריך מליו יסחן האן ולא יגרע מנון אות אחד כי לית מליה דבון הכלל כתבה רבה בצר שרוי קציה דפלגו ביכולה גדילה עמו כל מלה מן אלין מליה ממללה עם נביה רבה משה ממלל ברבו {כו} טית אמרת למה לא הוה לי בריש קצין דכרן דמות חברי כי לא שמי מן ריש בראשית כליל מכלל לכל טוב אלית קעמת לקבלה דאדם זבן דהוה מבחר לכל בחור וקעמת עם הזכאים ושוית לבביון משכן לי בגדל ורחטת ליד יוסף ורביתה בארע מצרים וקעמת עמך למרבה יתך בכל מקום אקימך אלה בו כד לא הוה לי במקרת מליה דקרא יתון אלה על טור סיני עזרת בבלישה עד הגלת לך ואתחזי אלה וכתבי קמיך למה לא הכתבת בריש קצה הך כתביה דכתבו קמי מן נהירותך נהירו לכל עלמה הך הוה כן וכלה בידך עביד ממללך הוא ממלל אלה וכל מד גליך הו עבודה {כז} הגיבה נביה רבה משה ואמר לה רביניך ט מתודע בכלה {כיתך}<כיתיך> במד עביד {לך}<ליך> בעלמה כמד הויתי ריש צערה בעלמה דרבהנה נחשה וגלתה לכל דריה וכד הוה רביניך חיול מותר עזרת {במקרת}<במקרא> הנהר לי מקרינה ונסבת יתיך מריש בריתה ורבית יתיך הך מד חזה אלה ורבה ביך ית עלמה הגלה בנהרו רבה וארשה יתי ארבי דריה מיסתיך אהן איקרה רבה דאתעבד {לך}<ליך> דכרן מרביה בניה {בסגיה}<בגסיה> וכל מן {בך}<ביך> מתילד שלום הוא בכלה כי רביתינה עד הן הגדל וכן אלפת ישראל מד ארשתי אלה וקרית קדמיו עסרתיתה בגדל בדיל יורכון ימיך ולבדיל יתיטב לך אוי לאנש תתורך ימיו בבישה רבה פניה מן טובה עקתה רבה עד מותר {כח} ליעקב אמיר והוא מסחן זכותה הסתמך בעשרה עובדים רמין בבסור אמה בה חכמת יתרה וכד צא לעלמה רמת מיתוביתה וכד מלך קנומה מלך כל חכמתה ועמר משכן אברהם סהבה ולא שבק משכן יצחק אבוה ריקן לבדיל אמיר עליו ויעקב איש תם ישב אהלים וברכה אלה ועוד אבוה והנדר וקם בנדרה והתפך לב אחוה לשלם עזרת דבבותה לרחמותה לא תבלד בעובד אלאן בעובדה דעבדו יתה בניו הארבעה בארבעה זבנים עובדה קמאה ביד ראובן ותנינה ביד שמעון ולוי ותליתה בידון עורי ורביעיה ביד יהודה עובדה קמאה דעבדה ראובן טמא משכב אבוה במדמך זנו ותנינה דביד שמעון ולוי חרבו קריה וקטלו מלכיה ודחל יעקב מן דאה עובדה לאלא תשתלח לידון אד ברהיתה ותליתה מה עבדו ביוסף עקו עליו ולחצוה לחץ קשה לא אחסו על קנומון מן רגז אלה ולא רתו לטליותה במה דעבדו {כט} עסרה כעסוהן אכעסו והוה {עובדה אלפנה}<עובד אלפונה> בניון מכן אמר אלה בדיל בניון וצרפו יתי עשרה זבנין עמי כעסוהתה דהוו עבדים בדיל יוסף הפכו חשבנון מן טובה אל בישה ואתנכלו למקטלנה והרמו יתה בגובה אלין לבבים ברהים סכו דאנון מכסים שמשה דזרחת מן יעקב ויתבו לאכל לחם אקשהו רבה לכן צרכו לה והזדנו מנה וקעמו קדמיו בדחלה רבה וזבנותה עבד ביש מה עבדו ואכלו כספו אה עובד ביש דגלותה לאבון ותמיהון לבב הקימון בבהתה רבה דגלו לאבון והדמו בקין כד נפק לבראה וקטל ית הבל ולא ידעו דלב יוסף זכי לא יקרב לה בישה לעלם {ל} עובדה רביעיה דעבדה יהודה רבה בנים דזנו ובלש לון פלגה בדיל אלין ארבעתיתה דעבדו שאל פרעה ליעקב בדיל ימי חייה עמי מה עבד ומה הגיב עבד עובד אלפה יוסף והגיב במה דארשתה אלה וארום חסלה דיעקב יהי בימיו רע תמן חכם לבניו מהו עתיד לון במגירותה דאנון מתמגרין ורחותה תהי לקיה יתון ובכן מרן לאברהם גלה מה נימר וכל ימינן הלכים בבישהתה ולינן שהבין תרום ט במד לה הוה מן שרוה עד עקבה כד חכמת ט {אין}<אהן> איקרה דאתוקרת בה שרת חדיה וידעת למה לא הכתבת בריש קצה מן קצי ארהותה ואתעבד לה תלתה חלקין רמין חלקה קמאה בריש בריתה מרה דעלמה עבדה לה כליל חלקה תנינה רבת לזכאים ואוזפת יתון כל איקר האן דאנון שרין חלקה תליתה רבת בניה בבטניה סעד המלאו וצאו לעלמה שלמין יקום מדעה על אהן רזה וידע מה דאמר בדיל אות ט {לא} עמי הך ן אתיה ממללה בדיל קנומה הן הות ט לה כל אלין עקובהתה כי מרי רבה בי עסרה עקרים במניאני הות ארבעה גדלת בריתה והן הות עסרה עקרים אתחזי אלה ופלגון ואתית ליד שבתה וקעמת קבלה ואנסבת מנה חלק ליתה רבינה ואתית ליד נח ואזדמנת עמה ארשתה מרה ימלכני ועבדני עקר בשמה וחדה בכן וחכם דו איקר לה ואמרת למשה מה אתית לך ואת רמי לגו נהרה ולא יהבת יד תקרב לידך מה הגלית לך בסימנים רמין וחילת יתך רבו רבה מה שמשתך מן ספת ימה עד ספת ימה מה פוררת אחוך והות עליו כליל קדש וחלקיו במניני כי יתון חלקים רמין לית בון פגול כהלון קדשים ובשם אהרן {אהרן}ובמשכן הכל במניני עביד ואלהה דכלה כד בלש ומן אהרן ומן משכנה רביאן קעם ורבית פינחס ועבדת לה אתר וליתי פריקה מנה לעלם דו ארשה דפרקנה ולה כהנתה רבתה ולזרעה בתרה {לב} יאי עליך תדעי רביאניך ן דלית אות כותיך דאתי ארש לנביה וכהנה חלק לי ולאהרן אחי מד לית דמו לכהנתה ולנביותה כן לית לך דמו בכל כתביה לבוש אהרן מן לבושי אתחלץ מן האן לבראי יקרב לידנן כל {לבלושה}<לבושיה> דאתעבדת לאהרן לית בראי יכל יקרב ילבשון כל בניו דמשחו במשח רבותה לא יסעדו ועמה יקומו ואלה גלה לן אהן איקרה בעסרה מיתובין אתמסרו לה המשחו כלם במשח רבותה ובראי דיקרב יתקטל יזבח זבחי קשט ובניו עורי עמה וייעלו כהלון לגו משכנה וזר לא יקרב יזבח זבחי קשט ובניו עמה וייעלו אל מקדשה ובראי לא יקרב כל דיתותר מנון לא יפק מנה {דאדם}<מאדם> אל בראה אלא נורה תיכלנה על אדיון לא יכל בראי ייכל עמון לחם מן לחם דבחה דבידון הדבח אי ברכתה דאלפה לון אלה לית לבראי עמון נמי {לג} ואנון מוקדים לגו משכנה בנורה מן יכל יקרב ליתה אתרה מן יכל קעם לפני כרוביה וקלה דאלה ממלל עמה מנו משרי מלי סליחתה ובניו עמה מן יכל ידמי לון מד אנון מחסלין מן יכל עמון ימלל מלה חדה מן יכל יטהר מן אנון מטהרין אי יטמא מד אנון מטמאין מן לון הדה מיתוביתה רמתה כהלון לבשו כליל דנביותה האן דמות כהנתה דגלת בעלמה והות ן שרוה ועקבה מיסתך ן במד הוה לך ליתיך צריכה לעורן כן אנשה דרה הדבקו בדן ודעו למה לא אתעבדת שרוי קצה דהי שרוי נביותה {ועקר}<ועקב> כהנתה ומניאן חלקי כהנתה ורחב משכנה במניאני וכן ארכה כפלי לכן צרך אהרן יקום בתשמיש מקדשה כי דרג כהנתה חיולה שריר וריש כל איקרים בידיך הוא {לד} דעי אה ן כל איקרה דאוקריך בה אלהים כהנתה בך מתקוממה עד לעלם עלמים וילה אנש דיהי קמיו אור וילך לגו חשך אפיל אה אור מניר נורה דכהנתה על כל קהל ישראל בה ממלכין לא לאוי לן נשבק אהן נהרה רבה דמרבי יתן בכל דר ודר דמות אהרן מן יהי לגו עלם יהי אי אלעזר אי פינחס אי שבשביה דמנה נפקת עבידה בריה מרביה ישראל הך אמר אלה והיתה לו ולזרעו אחריו ברית כהנת עולם בסרה לה ולישראל כל דבב דלון ימחק קדמון כמה דאמר מחץ מתני קעמיו יתודי אלה רחמנה דיקר כהנתה ורבה מיתוביתה סגי מכל מיתוביתה {לה} כד {חסתל}<חסלת> ן מן ממללה עם משה נביה אתת ס וקעמת קמיו ואמרת אה נביה רבה מד לא הוה לי נמי בשרוי ראשי קצי ארהותה מה גלית ליצחק ית מניאני ברבו והקמת מנה זרע ירת מיתובתה אלבשת בשמי פדיון קהלה {ואתא}<ואתת> האגבו בשמי על מדי ועבדי אלה ארש לכל איקר ובי יתעזר דינה אל דברה ובי יקום אהרן ואנה בפמה יומה דבה יגלי רגזה וקשטה על מה דו וטובה מגדל וכבודה מתחזי וכל מלאכיה חדים ואלה מתנחם וקדשה מתחיל ורחמיה פריסה יומה דבה קהלה מתפרק מן חוביה דרבת עליו {לו} אה קהלה הדבקו בדן יומה וחכם איקרה יומה דבה בישתה אזלה ולית לה תקומה יומה דבה פנותה מקצעה מן עלמה ורחותה מתגליה יומה דבה הצרר מתנפש ולא ישתיר בעבדותה עמו רביאן אהן יומה ואתחידו בה ולא תשתבקו מן איקרה מה טב אהן יומה טובי כל רחמיו ביתה יומה יסלח יהוה לכל נפש דבה תנצר נודי לאלה דגלתה לנן ועבדה הך יובל יפרק בה כל נפש אה נשישי חילו כוחיכון ותפשו באהן איקרה רבה דעתיד לוכון אה ארצמיה הולו רוחה ואנשמותה אה אסירי חוביה קוו סליחתה וקדמו אהן יומה רבה בעסרה גונין טבין קדישות יצר ודכיות פגר וקשיטות ממלל ותעתיד טב וכשרן גדל ושלמות עובד ולבב נציר וענין אתי וחיל מתקומם ורב אנחמו אלין אנון מרבין אשר ימלך יתון {לז} עמי איקר כל אחד מן אלין ורבי כל אחד על פי דרגה קדישות יצרה לא יחשב תועבה אלאן טבה ודכיות פגרה לא יקרב ליד מאדם טמא ויזהר גרמה מן מקרוב חובה ואף קשיטות ממלל יברר נפשה מכל תחמדה בישה וישבע אנו לא יקרב יתה לעלם ולא יסיד על חברה סהדה שקרה ולא יקלל חרש וטוב תעתיד יהי כנוז גרמה כניזה טבה עד ישקחנה בעקבהיתה לא תחמד מד לחברך כניזה בישה ובלש מן אלהך כניזה קשיטה והי ריש דחלתה מן מרה דכל עלמה הלא מן דחל מנה לא ידחל מן דבב דחלתה מן אלה היא תעתידה רבה מרביה מלוכה בכל זבן ועדן וכשרן {גולה}<גדל> יקרב נפושה ומסחנה צרך יקים פקודיה דפקד אלה הלא גזוה כתיב קמיו ושלמות עובד לא יעבד תלתה עובדים בישים לא יקטל נפש ולא יסגד לצלם ולא ישכב עם אתה בעילת בעל ונצירות לבה בדחלתה מן אלה לא יהי בר מנה {לח} כי דחלתה מן אלה סלם דרגיה חייה מוחיה למן דסלק בון הדחול מן אלה לא יקרב עובד ביש ידע הן גזוה קדמיו לא יקרבנה לעלם הדחול מן אלה קני רחמותה ומן רחמותה לא יעצינה רק ילך בשביליה ומן ילך בשביליה יבלש ריחותה ותמימות דעתה ידע הן יהוה הוא האלהים ואין עוד מלבדו ריש מחכומה יהי ברנשה ידע רבות ברוה ויזע מן גדלה ויפחד מן גבורתה דו חכום כל נסתר וכל נגלה ולית עמה אל עורן טובי מן יקום קנומה בריחות מרה בכל זבן ויעבד יכלותה בקוממות זכותה דהי יכלה מרביה כל יכלה ועורי תרבי אנחמו למד הוא מלף לא ייזל אלפנה נבל אלא מרבי {כל}<בה> מנו דמותה הן מלכת כל אהן את בכל איקר מכלל ודע דאתה מקדם יום צומה גמיל בכל חסד וכל טוב {לט} כד חכמת ס מד לה עביד מן גוני איקרה והגלה לה די מרביה סלוחה ומנה יהי פרקן נפשהתה והי לכהנתה וגם לנביותה עד לא תיזל מלה למגן מד הות ס מקימה לאלין אתקוממת על עודנה לא מוזפה ולא בצרה הב בלך אה סגולה דאתסגל ביד אלה לא תחלף מה דאלפך אלהך {דבמדור}<דמבדר> דילה הך יבלש מד ליתו לה אבדת דילך בביש תחמדותך ואתיך בריחו תבלש מד לעורנים מום עליך כל עת אה חסירה דמדעה ומה עבדת בנפשך עד מתי אתה מתוכח בביש העובדים אלולי הות גליגין הות בישה עד אמת חובין <עד אמת דינין> עד אמת חסרן עד אמת קלל עד אמת אבהן יולדו {בן}<ובנים> לית לון עד אמת מדורין פנין מן שכונין לית עד אמת כרמים נציבים ומחליל לית לון עד אמת שורך טבוח וכל קניאניך בזיזין ביד דבביך לעיניך כל אהן גזוי עובד בישתה דעבדת ולידה זרזת שבקת שביל קשטה והלכת בשביל בישתה זרז אתי וצבע בכיור דחלתה דו מצבוע מדכי מכל טמא ומחי לכל חוב כל הדה וס קעמה תמן זריקה מי נדה למגלאה שלמותך ולמנשם דושך ולהשיבך על כנך כמשפט הראישון {מ} כד חכמת ס דן רבינה רבה עזרת בנפשה והי טעינה חסד ומללת עם ט ממלל חכמה יחיל מסחנה ביני כל דרי עלמה אני ואתי אתקוממנן לעובד אתי מחילה ואני מרביה אתי עבידה לבוש דמלכו ואני עבידה לבוש דפוגגו אתי עבידה נחמה ואני עבידה מיקרה מודאה לאלה רחמנה דרחמיו ממנים ולית בחיל אנש ידע גבורתה ישתבח מלכה מלוך חיי עולם דכל חייה שאילה מדילה נסגד לגדלה ונדחל מן אימתה רבתה אנשה זרזו למביע מן אלה הן יקרב רחמיו וינפש צרעהתן דו רחמן {ורתאה}<ורתאי> וכן כתב על קלומה {מא} עמו ס קעמה קדם נביה רבה משה אמרה אה מהימנה דביאר ארהותה אה מן נבתה אלה ואלבשה שמה וזעק שמה עבדה ואישה ומהימן ביתה ומיסטה טבה ונגודה יקירה ונומיקה דלה עמו כל מלה מן אלין מליה עבדה דאלה דרס לגו אשתה והות כטל כתי רגליו ואיש חבר יכלתה דגלת יכלותה בכל עובדיו ומהימן ביתה כד קבל לוחיה {ושוינן}<ושבינון> לגו ארונה ולא יכל למקרוב לידון סעד אזדעק והמלל ומיסטה טבה דשמע מן מרה אלפה לישראל כמה דאמר כמד פקדני יהוה אלהי ונגודה יקירה דו נגד כל ישראל והוה לבון עמה לא אמטה בון רגז וכד סטו ובלשו לון נגד בר מנה הוו בבישה רבת לון אבדנה ואלולי בלישת משה מהימנה הוו כהלון אבדין כאנשי סדם ונומיקה דעלמה הודעת יתן דו פרד לא קם כותה ולא יקום לעלם {מב} מנו <דלה> דרגה כאהן דרגה בה פרק אלה ישראל מבית עבדותה ועל ידו גלה אימנותה מיסתה מד כתב מרה בדילה ולא קם עוד נביא בישראל כמשה נרבי למרן ונאמן בנביא לא כותה נביא בעלמה ונצפי אל ס אמרה לה מה קעמת עמך במרה ואף ברפידים ובחצירות למה שבקתני לא שרית בי קצה מקצי ארהותה הגיבה נביה רבה משה כיתיך דעבתי עם שרה כד בטנת ביצחק והולדת יתה וקעמיך עם ישראל במצרים ועל ים סוף דליך אלין עובדיה ליתיך צריכה לבר מן הדה נרבי למרן דאמלתן בכל איקר ננצר קדמיו ונשתעבד לה ונודי לחילה על סגאי טבהתה גלה לן פקודיו ויהב לן תורה תמימה וגלה לן נבי צדיק אלפן מד בה מכל איקר רב עד מותר אה שלמו יתרה אה שלטנו רבה לא אתיקר בה גוי בר מנן {מג} עמו ף ממללה ממלל מרבי שמועה אה נביה רבה משה דאסגלך אלה בשליחותה ופתח קמיך תרח כסיהתה מה קעמת עמך בשבעה מקומים לא פסחת מנך ארפות עין הך מד קעמת מן בראשית עד הן יצאת לעלמה בשלם קעמת ופתחת תרח אורה ויתבת בה שבעה תרחים תרחה קמאה דממזג עם חשכה בחיל יכולה דחזה ואקימה תרחה תנינה תרח אשתה דאתעבדת עקר לכל בוראיה תרחה תליתה רבית בה שמשה דאנסבת גברו מן אשתה תרחה רביעיה מד אלבשת לזרעך מן רבין איטבו כלה אנחמו תרחה חמישה דאלבשת לכוכביה מן נהר מניר לא יכרת לעלם כי בידון פרנוס ליתו בטול לעלם כמה אתיתבו כן אנון לעלם התרח הששי תרחה רבה דכל אלין תרחיה מנה תרחה שביעה דהוה צניק עד הן אתיתיך והפתח קמיך דהוה לגוה לוחי בריתה דהוו כסין עד אתתיך ונחתו על ידיך {מד} אהנו מקומה קמאה {דקעמה}<דקעמת> לגוה עמו כל מה עביד לגוה מקומה תנינה קעמת בארעה ופתחת בה כל אוצר טב דמלא יתון רחמנה מכל איקר מספק לצריכים מקומה תליתה קעמת בארעה עד הכללת בתרי זבנין מקומה רביעיה קעמת במיה עד אפקת מנה גוני תמחים מקומה חמישה קעמת על תרח זכותה ורבית בניון מקומה אשתיתה קעמת עם יצחק בתלתה זבנין זבנה קמאה והוא טלי פתח ית פמה ושאל שיאל קשט זבנתה תניאנתה על מד שאל התאגב וכן הוה תמן פתח פמה וברך לאלה אלהיה דבחר יתה לכן זבנתה תליתה לבש ברכהן רברבהן לה ולזרעה בתרה טב לי כדו אודי למלכה רחמנה דאפרשי לדן עובדה ובחרנה לי {מה} זבנה שביעיה זבנה דקעמת עמך ואת טלי רמי בשילולה לגו תבת והפתחת תרחי סימניה בדילך עד תמחו כל דבביך שרוי מה אתעבד לך השדכת מיה עד הבלדת מצראי מדן וסגי מכן כד נסבת יתך ברת פרעה פמה פתחת במלים טבים כמד עבדת בשרוי חזותך זבנה תליתה רבית לשנך עד הן אמטיך למיתובה רמה זבנה רביעיה כד עללת עמך ורבית ממללך וכן ממלל אחוך זבנה חמישה כד קעמת לגו ימה והפלגת מימיו קמיך הזבן הששי קעמת קדמיך ופתחת לך תרח עננה הזבן השביעי פתחת תרחי שומיה לקבול בלישהתך עובדי עמך כל אהן ואנה כיר אדה ושלחות ממללה ובתר גלותן לך נתחנן על אדך וכל פי אלהנן בידך מיסתה אימנך מרן עלינן בקשט וכד הוינן לה אימנך על מד לה כל מד בעלמה בחמשה מנן אתברא והכלל בה עוד בראשית ברא אלהים ויכל אלהים ואנן {כיד}<כיר אד> לינן בריה דכל בריה חדתה ועוד כליה ואנן לינן חדתין ולא כליהן כמה דהוינן ברישה כן נהי בעקבה {מו} תמן הגיב משה אלין מליה הגבו קשיטה מכללה בחכמה כהלה אור רב הו הדה דבה הפרדתי ואתי מרביה לי ולבריתה אורה לך ארעה לך מיה לך ושרוי ממללה לך ואוצרי רקיעה לך וממלל יצחק לך וממלל יוסף עם פרעה לך וכל מה דאתעבד לי בידיך הו ואתי סהד רב על כן ובסור אנש באיקר לך הו פם ברנשה ריש אוצרה אמת דיפתח יתחכם מד בה הן הוה דמע הוא ליהוה אי פסול יהי משתבק וגזוי אהן ואהן מתחכם וכן אמר לי מרי ולאהרן אחי ואנכי אהיה עם פיך ועם פיו ובזבן יקרי וגלה יקירותי אמר לאהרן ולמרים פה אל פה אדבר בו מן אהן מקומה התודעת מיתוביתיך אקר מרך מיסתיך ף כל אהן איקרה רבה דבה אתוקרתי רבותה לאלה דלית במליו מלה אלא ובה חכמה טובי לאנש דימלכה {מז} אנשה התילפו אנשה אתבוננו ולא תהונו מתנצלים מן דעת דעתה כי לית חיי אנשה אורכת יומיו חיי אנשה אוזפת דעתו אוי לאנש זהי בימים לית לאלה בון נמי יחדי בעותר ייזל וישבקנה אזלת זהותה ולית בידה כלום והן {אבדר}<אדבר> מנה מקדם מיזלה דו חדי חדו חיולה אתילף חכמתה די ריש כל מהדל מרביה מלוכה בכל דרי עלמה מטי הו בה לאהן דו כשרנה הן בחייו והן במותו לבה דער במעונה עלאה ומנדי לה רחמיה דו כים מגלגל רתואן מיה דבה מרבי חייה טוב לבה דיהי מניר בהחכמה בעלה שרי בגנתה תחת אילנים טבים ישתבח נהירה דממלי לידועים ברוח החכמה עד יהונו הך מאורין ינירו בעלמה ויסטו ית חשכה אלולי ידועיה לא הוה עלמה מתיטב ולא מתכלל בחסד ירבון בעלמה מסחני דעתה עד תהי ימיהם טבים ומנירים מה טב מה הות ימי זכהי עלמה לא הגלה בון דבר רע לעלם נודי לחילה דאנדה לן כתב קדיש כהלה חיין וברכהן ורחמיה {מח} עמו ץ קעמה ממללה ממלל ברבו וכלה שמיע ממללה ומשה קבלה מתמח מן ממללה אמרת אה נביה רבה משה אתהו דנאר לבך יתיר על נהרה דשמשה כי שמשה מרביה צורכי נפשהתה ואתהו דאנדיך מד בה תתוי נפשהתה שמשה בלבה דשומיה דנחה ביומה אתעבד שלטנה בחיל דבראתה ולבך דער במעונה עלאה בפם יכולה דברא יתה ויתבה {לך}<לכן> אתה דמלאת ארעה נאר דחיים מרבי אנשים יאמנו בה אה נביה רבה משה למה לית לי בריש קציה שם מה כללת ית שומיה בכל תמחיה ומה קעמת בגנתה ומלתה מכל איקר ולא אתפרשת בארעה וכללת יתה מה קעמת בכסי וסבלת ממלל שרה ונחתת בפם מלאך בכלול מניני ורבית יתה בשלמו וגלית צערה ועבדתה יתה תמח בין נשיה מה קעמת עמך ואתה הזל למדין מה אתנגדת עמך ואתה מפרש לעלם מהו בלבך מה קעמת עמך ואתה נגד רוח מערבה ארבעה כנשהן {רמין}<רמהן> וצבעת לגו כל כנשה מנון ואנה עמך ולא אתפרקת מנך ורביתך כמד רבתך <קשטה> {מט} כל אהן אתעבד מקדם נביותך ובשרוה עבדת רב מכן ובמניני רבית מקומהתה דלך עד הן קבלתני ואדירת יתי בעלמה בשרוה סבלת ממלל ישראל ואקימת יתה קבל כרסי קרבה והשרית בלבון דחלת אימנותה בך ובאלה אה נביה רבה דאסגלך אלה על כל נביא דיהי בעלמה {קד}<כד> קעמת על ימה קעמת עמך וסבלת צבעתך אל מעונה עלאה וכן צבעת ישראל וצאו בשלם ורבית צבעתך על מימי מרה ואתחזת לך בשעתה דצבעת כל אהן דברה לקבל אברהם דו הוה ארש למקים זרע במניני אתרבית שרה ובמנין חברתי הגדל אברהם מה רבה מיתובית נביה רבה משה בכל מד עבד מן גוני תמחיה בארשות מרה {נ} כד שמע משה אלין מליה הגיב הגבו כהלה קשט לך נמי סגי מכל הדה בך צורהתה הכללו ליתיך בעיה סהד לבר מן אהן מכן אתי ריש וכל איטבו לך וסגי מן הדה {אתעבדת}<אתעבדתי> ריש חייה במצות אלה לא הנהר אלה מצוה אלא בשמיך ואתי שקיחה בה דץ יקרת לשרה וקעמת עם משה ואף עם ישראל בכל צבעתה דתסק מנון וכל מצות יהוה אנון {מקומים}<מוקמים> בה וארהותה בכן סהדה והוא גלי קמיכון בלשת דכרן בריש קציה ולא תהי חדלה מכן אנן למה {נבטל דן} <דן נבטל> מן דכרנה בארהותה והי בנן קעמת {נא} לא מקרתה מאניה ולא צלוה מתקבלה אלא מן לבב מלי תתובה הן נקרי ולא נטר מד לה קרינן מה חנאה בדן מקרתה והן צלינן בלב מתשגל בעורן אלה ליתה צלוה מקבלה ולא בלישה מתהגבה נהי הלכים בתר תהות נפשה לא בתר תחמדות מרן באליל בכל יום אנן מזדמנים ודברי קשטה אנן מבטלים עד אמת חובים עד אמת מדונין לית מרה דעלמה בעי מנן דאה נבלש רתו ולית בן זכו נבלש איטבו בלא אנצירו אי איטבו יתגלי לנן נבלש רחמים בלא דחלה אי רוחה יהי עם כן נבלש אנחמו בלא ארכנו אי אנחמו תיתי עם אהן אידנו מדעה דישום אהן אי יסברה {נב} דאנה דחל לא נסתפי באדי בישים בעין {מלכהתן}<מכלהתן> כי מן אדם אנן עמין אהן חברי בישתה דבבי חברי קשטה רחם קין בישתה קטל הבל רבה קנאה בישה בדרי עלמה וכן עורי חזינן פנוי חכמתה דבבים לנהרי לבה לוט ואברהם השקחנן אדה אקרון כד אזדמנו לא הסתחנו ועוד יוסף עם תלימיו כד חזותה חכים {לגו}<גלו> סנותה וילה אנש יהי לבה כדן ולא יזרז לאלפנה דו צריך לכן לבדיל כן הזהרן וכתב קמינן לא תשנא את אחיך בלבבך בישה סנתה דבישתה רחמה יתה וטובי סנתה דקשטה חדי בה עמי סנתה דבישתה חדת בה סנת בר שלומית לקבל קהלה התרגם ולא התותר ביני חייה וסגי כותה אזלו עמה וחזו סנתה דקשטה חדי בה סנתה דפינחס מן עבודי בישתה {קד}<כד> קעם וגלה סנאה חוי בה קנומה וכל זרעה בתרה ופרק ישראל מן דינה וסלח עליון ועצר מגיפתה הדה סנתה כלה חיים טובה אנשה דישימה חלקה יתודי יכולה רבה דגלה לנן {חיים אלפן כהלה} <אלפן כהלה חיים> נתוחי בה לעלם {נג} עמו ק הך הי מזרזה ומגליה מלים משפעין טבוהן שלם עליך נביה רבה כי לך לאוי רב מכן במד מלכת מן איקרה {מרך}<דמרך> כי לא גלתן אלה אלאן לך ולא סודן לבר מנך איקרי הגלה כדו קדמיך מן קדוש יום חנח {בו}<בה> מרן קדשה בשמי קשטה עורי בכן וכל לב אדור בה רבינה חיול בלב חנוך עברת וגלית שלמותה ובפם אנוש קעמת וגלית איטבותה ולבב נח חתמת וגדלת איקרה ועל אברהם שלמת וכללת זכותה ועם יצחק קעמת ואסקפת דרגה ועם יעקב הלכת ואנהרת מדעה וליוסף אלפת ורבית חכמתה אה שלמו רבה אתעבדת בי ולגו לבך דערת ומנך לא פסחת והאן אנה אזלה בנהרך ממלכה אלבשת אהרן כליל מן קדושך בבעו מנך אנהר מרך ואמטתה לכן וכן זרעו אתעבד לון כהנה ממנה לא תתחלף לעלם ואנה דערה במשכנה מרביה לקהלה למה לא הוה לי בריש קציה דכרן עד אדמי לחברי אשר הכתבו והשתרית בון כל קצי ארהותה {נד} תמן הגיב נביה רבה משה לקבל אלין מליה הגבו מרבי שמועה לך אה ק רב מכן מד רביך לאברהם {והכלך}<והכלל> איקרה במניניך עורי ובידך שבתה קעמת ורביתי יתה וגליתי איקרה לכל דריה וביומה דבה קהל יהוה מתפרק גליתי פרקן מרבי מלוכה ובה ישראל חדים פריד בקדש ואמר נביה מהימנה מימר כהלה כשרן אנשמי אה מלתה בריכה כי בקוממותיך חייה ובבטוליך אבדנה אמת דאתי {מקומה}<מוקמה> חיים ואמת דאתי בטלה אבדן יתר שלמו לקהל דו ליך נטיר וחסרן לקהל דו לך חסיר אוי לדר אתי בה חסיכה לית לגוה נאר ולא נחום חובה מתעמי {נה} תמן קעמת והגיבת יתה טכח יהי מעזרה ליד קשטה הלא כסיהתה ליהוה וגליהתה אמת דו בעי יעבד אהן אה בית ביש מכעס וכל לגוה ביש אה קהלה הב בלך מן יתה ביתה ולא תעבר לידה כי לית בחילך מהפך יתה הן תסנינה איקרך על מה דו והן תרחמנה חסילה הי מנך הן תימר ליתי עבר לידה שם יהוה מתקרי עליך וידחלו כל דבביך מנך ואיקר אבהתך ממן לך ומד כרתו לך ליתו מתחלף מנך לעלם אתעיר לגרמך במד לה תחכם מן שלמות עובד ירבי מלוכה {נו} אנשה התעירו ליתה מחכומה ואלפו יתה באימנו דלב אלו הויך ריקן לא אתיהב לך תורה ולא הוה לך לבר מן אהן עובדה יתרבי חילה דלא עבדך צריך לאלפן בראי ולא לחכמת פגול רק יהב לך כתב מכלל בחיים כתבה באצבעה ואושטה מן ימינה לנביא מהימן כללה בסימנים ורבינה במופתים וחילה באתות אה רבין רב אתרבה בה משה והסתקף בה סגי מכל אנש מיסתה סהדות מרה עליו לא קם כותה ולא יקום לעלם אהנו נביה דנביותה סימי לא מתעלם עליו ועלמה עלם אב סימניה כרי פליהתה חבר קיאמיה מאור עלמיה שמש נביותה לא כותה נביא מכל בניו דאדם קעימיה שמעו לה ומאתיה דחלו מנה ושומיה וארעה לא עצו {מליה}<מליו> {נז} עמו ת הך הי קעמה ממללה עם נביה רבה משה ממלל בגדל אנה מן שרוה קעמת בבראשית ועלמה תהו ובהו וגדל בי קשטה עקריה דהי ארשי בריאתה אני פתחת תרח טובה וקעמת עם אברהם בשלמו גדילה ועבר מרי טובי לפניו וגלה לה כל תמח חיול ולא כסה מנה כלום ממה דו בעי עבד ולא מהו אתי במניאני והוית לה ולזרעה ספר על כלולה נפקת צבאות יהוה ובלשו מד אמרת והוה לון כל איקר לא הוית חתמת למה הכתב בדיל מרבאה כל מה אתעבד עד הן יתרבי בי כל טוב מבתר עלם {נח} אוי לכל המתשקחין בה עלם תפוך כל המתשקחין בה בעשדה חיולה יבדר קהלה בתר אלהי נכר ויזבחו לשידים ויכעסו למרון וזה ביש לון עלם חסרן דן עלמה דבה יכעסו לאלה בתועבתון ויגלי רגזה ויקטל אבהן ויכלי בניה וישבק נשיה טמאים בטמא ויעמרו אתרי בישהתה וישבקו אתרי קשטה וקשטה {מתסלק}<מסתלק> וימי רחותה פליה ופנותה גליה ועלמה מציק על מד {אתבדר}<אתדבר> מנה מן גוני ברכהתה וזכותה רישה מרכן מן תפוך בניה ובישהתה חדיה במה הי עמיה {נט} תמן בישהתה אמרה לזכותה מה דן חסרנה דגלה אלין בניה דאדמו לכוכבי שומיה בסקפנה ובסגינה ומרון רצי עליון ומתנחם בטובה עליון ואנה טרידה מקמיון בכל עת כאמה תכלה בניה אצערת לקין וכל זרעה בתרה וככן כל אנשי סדם הוקדת יתון בגפרית ואש וכוש וברה הנמרוד ואף מצראי וכל בניון ועמלק ועמו המחו {כהלון}<כהלו> לא הוו ובלעם ריש דבבי עבראי הקטל בחרבה והתחרבת קרתה {ס} תמן הגיבת זכותה בפרי ואמרת מיסתיך אלין מליה דמללתי ליתי בעיה בנים כות בנים מתוקדים באשתה ואני בכן חדיה כותיך עמי בניה דרבית יתון אנה ומה הוה לון נח כד הוה בה זכו סבלתה על אפי מיה ובניך אבדו אברהם כד הוה ככן קעמת עמה ודבלשו עקה עקת עליון יצחק כד הוה נציר רבית יתה אצרכת כל סניו אליו יעקב כד הוה כן מללת לב {אחוה}<אחיו> אליו ורבית {שלומתה}<שלמותה> יוסף כד הוה לי {המשילית}<המשילתה> על תלימיו נביה מהימנה משה כד הוה חברי סגי דקטל חיבין ולא רתי לון הן הויתי אתי חדיה במה חזיתי מן תפוך מסחני קשטה ליתי כדן ייזל בישה לאשתה ולא אחוס עליו הן השתיר עם זעור הך מד עבדת מרישה כן אעבד בעקבה על כלול מנינה אתחזית בגדל ורבית יתון עד מותר כמה דעבדת תמן כן אעבד אכה ברבין מלכו ותעתיד איטבו {סא} ירום נביה רבה משה דכתב בקצה דבה ברך ישראל קבע ארש לא יבטל לעלם אה קהלה למה דן תעבד קנומך ריק מכל אהן ותשבק אורה ותלך בחשכה ותעבד לבראי עליך אד יכלה למה תהי אכפן וקמיך פתור סדיר עליו כל איקר למה תהי עבד ואת אמסיר למלכו ולך דרגה רמה ירתה מן אבהתך למה {תהי}<תהלך> בתר דבביך בבהתה ולית לך ריש תתלינה קמיו ואלה אמר לך והם תכו לרגליך ומד תימרנה מן פמך ישמעו יתודי אלה דבחרך אה ישראל ואוי לך ישראל במד בחרת לנפשך שוב אל מרך דו רחמן ורתאה מקבל כל תהב דיתוב לידה בנצירו טבה הי תתובתה וטבין רחומיה אנון זעיקין עם קדש הפתחו תרח טובה ועלו בה בשלם ודערו תמן בשלם טבה תתובתה הי תרח גנתה דאילנה טובים טוב למן ילקט ממנה וייכל לברכתה יהי נסב ומרה לה מעיני וכל איקר יחזה רגזה מנה מסתלק ומרה רצי עליו ולבה חדי הנה ותמן {סב} כד חסלו שבעתי כתביה דאתדכרו מן מגלי איטבוהתון במד בלשו והגלה רבינון למדעי הידעוים בלשו מדכרה במד חכמו והגלה לון מה חיב מדכרון ורבה דעתון בכל דר ודר שרו כתביה אמרים אף אנון לנביה רבה משה אה מן בחרה מרה דעלמה מאז אתיצר בקרב אמה ועתדה לפרקן מן יתה זבנה הן הות כתביה דבלשו מנך למה לא הזכרו בשרוי קציה וגלית לכל אחד מנון רבינה {דלא}<דלה> אנחן למה דן הכתבנן בשרוי קציה אלית לכל אחד מנן מיתובה רמה {סג} כד שמע נביה רבה משה הדה מימרה זרז בהגבו ואמר כל קצה דאתעבד לה שרוי בכתב מנוכון קשטה על עודנה לית תמן בצר והן הוו אלין לא הכתבו בשרוי קציה דברון ממן על מהו לא יתר ולא פעת וספר ארהותה צמת לכהלון לא בצר מנון כתב אחד תמן הגבותה הגבו חיולה בלשו בה מה ירבי יתון אנן בעין מנך כדו תגלי רבינה דלנן דמות חברינן הגיבון נביה רבה משה הגבו מרבי השמועים ומיקר אלופים ישרי כל אחד ימלל ממללה ויחכם הך הי {מיתוביה}<מיתוביתה> {סד} תמן שרת א ואמרת מלים מרבים לכל מה בה דעה יאזין כל נבון למלי חכמתה דהי פריסה קמיו א אמרה עמו איקרי דבה אתרבת אנה אתעבדת שרוי כתביה ושרוי לשמה רבה דבה מרן אמצא עלמה פתחת תרח בראשית וכללתה בכל תמח ורביתה בכל רבין חסיד {וכן}<וכד> אתעבד לך כלילה דמלכו קרבת ליד ערפלה ודערת בגו עננה {וכללת}<והכללת> באורה <ולגו> אשתה דרסת וקעמת באתרין לא קעם בון אנש עורנך לשומיה זעקת וענתך וארעה עבדת כן ומיה השדכת למליך ולא יכלו ישרו הכפתה דכפתון וכן אשתה כד דרסת יתה קלת גבורתה ואת לגוה הלך מלאכיה יקרו יתך ורבו אתרך וכבודה הגלה לך מה אנה ריש מקרתה דקרתה קשטה במשמע כל קהלה היא כריזת דפוררת מדעיון וקטרת לבביון על קשטה אנכי יה׳ אלהיך תמן ארתת ישראל והבלד ואלולי רחמיו ורב רתותה לא הוה לישראל קוממו כד חכם אלה בלוד ישראל וארתקות לבה שרי וקרא קמיון עסרתי מליה בדיל ייטב לון ואנה יהוה שרוי מליה דיקרך מרך בון קדם ישראל אני יהוה וילון מרגזיה דהי עבידה לון תשניק רב עד מותר ידעו טביה דהי מרבאה לון וידעו בישיה דהי מדינה לון ואלה חכמן בכן וגלתה קמינן אתילף אלין מליה בדיל תצלח בכל עובדיך {סה} הגיבה נביה רבה משה ואמר לה לך סגי מכן אתי עקר מפתח פמה לא יבק מנה מלה אלא ואתי שרוה דאתי {שרוה}<שרוי> אהיה אשר אהיה אני אני הו כל {הוה}<הדה> לך עביד {סו} כד חסלת א מן ממללה אתת ב וקעמת ומללת ואמרת אה נביה רבה דאתנשא אתרה בכל דרי עלמה אתהו מהימנה דאימנך אלה על מה דאזל ועל מה דאתי מד קמי בראשית לך הגלה ומד בתר יום נקם חכמתנה מודאה לאלה דאסגל יתך בכן האן נביא בעלמה כותך שמע ממללי דאני ממללה כל חכמה מנך אתחכמת מה אנה שרוי כתבה דארשך מרך בבירו מה תרי לוחיה במניני וכל זבוג חסד בי יהי הגיבה נביה רבה משה לך סגי מכן אתי הוקמתי עקר בגוני טבהתה בשבעה חזואן טבהן אתחברתי {ובך}<וביך> הכלל אורה {ובך}<וביך> אתחסל עלמה {ורבינך}<ורביניך> סגי מכן אזלת ב {סז} אתת ג ושרית דברה ואמרת אה נביה רבה משה ארשי לי אמלל דמות חברי דשרו ממללה אלית שמי עביד פוגגה לנפשהן מרבי חכמה ומחיל דעה האן אנה דערה לית יהי עכר והאן אנה מתחזיה לית תמן צדו מה אנה מרביה גדולים האן דאנה קעמה לא יהי גדול אלאן בשמי ינהר ידועה לכן ויבלשנה יתיטב נהרה ותגדל שלמותה כי חכמתה בעלמה כות {גזול}<גוזל> יון בידה אגרה מבסרה ברחם ובעלי דעתה כבוצינים מנירים דהאן דאנון שרין קבלין חשכה מודאה לאלה דאמלתון בכן ורבה נאר לבון סגי מכל אנשיה {סח} חסלת ג ממללה שרית ד ואמרת אה נביה רבה דרבתה מרה ועבד מדעה מכלל לכל מדעיה יפרס ממללי קמיך עד יתידע בידך רבינה דלי מה אנה מכללה גויתה בארבעתי עקריה ולפי מניאני נהרי גנת עדן בחיל נצובה וכן אתיתב עלמה ופהתיו יתרבי חילה דלה כל {תשבחתה}<תשבחה> וכל רוממו תמן הגיב נביה רבה משה לקבל אלין מליה הגבו מרבי ידועיה אנית מתרביה במד אמרתי כי לך סגי מכל הדה דתרי שמיה {בך}<ביך> הוקם מניאנון שמה רבה וילה אנש דיהי נקב לה יתרגם {גבר}<כבר> שלומית התגזה על עובדה ושמה רבה דאוקרי מרי בה וגלה רבותי בכל דרי עלמה בעיני כל בוראיה ואתי מרביה עלמה בכל עת אסתדרו כדו אה טביה למשמע מה יתמר במשמעכון ד עבידה כל הדה ורבינה יתר על כל מאום {סט} אתת ה כות מלך ועל רישה כליל כבד וקעמת קדם נביה רבה משה ושרית ממללה ואמרת אה בר בית אלהים אה חבר קיאמה אה מהימן אלהותה אה מן אתימן כסיהתה ואתיקר בגליהתה ודער לגו עננה ולבש קרן אורה ואתעתד לה מסו גדול מן רומה למרבהתה מבלד מדעי ישראל עד הן לא {עמו}<יעמו> צלמה האן נביא דמותך לא קם ולא יקום יגדל חילה רבה דשגרך רחמת מרך ורחמך יקרת יתה ויקרך ומד פקדך נטרת לא הוזפת ולא בצרת מכן אתה סמן לטביה ועורי דיאן לבישיה טוב מי ילך בתרך ויטר מצוהתה דעל ידיך רדת וילה למן דלא שמע לך דו מקים נפשה בעשדה רבה ירום משה נביה דגלה לן אלין סודיה {ע} שמעו ה הך הי ממללה ממלל מרבי אלופה מה מניאני עביד מניאן שמה דאתברא בה עלמה מה השתננת בתרי שמיה רברביה אהיה יהוה וחתמת שמך אה נביה ובי אתרבה אברהם ושרה ופתחת קמיך כל תרח צניק עד לא יתכסי עליך כלום דאת אתברית לאהן עובדה ואתה מלוא בסגי מנה ועלמה לך אתגלה ובך אתחילו כל דיראיו וכל מד את שאל למרך הוא מגיב לידה עסרה זבנין אתגלה רגזה ואת שאל למרך בעזרותה {עא} שרוה זבן דעבדו עגלה וסגדו לה תנינה כד התאוו תאוה ובלשו בלישה הות בכניזה תליתה כד סלקו לטברה ואמיר לון לא תעלו ולא תלחמו רביעיה כד סלקו למשש ית ארעה למחזי טבהתה דבה חמישה זבן השתלחת נחשיה ונכתו גויאת ישראל השתיתה זבן דיצאת אשתה והוקדת בעמה {יקידת}<יקידה> בישה שביעיה זבן דפנו בתחמדותון למקים ארש למעזרה למצרים תמינה זבן דקעמו למגלי ביש בחזות יהוה תשעיתה זבן דטמאו גזרתה במקרוב ליד זנותה עסירה זבן קרח כד בלש מד ליתו עבד לה תתיקר ה אמר לה נביה רבה משה חכמת איקרה דבה אתיקרתי בדיל כן עבדת ספרי התורה במניניך דן חראה דשקחת קמי כתוב בתיבת מרקה רצון יהוה עליו אמן ברוך אלהינו לעולם וברוך שמו לעולם לית אלה אלא אחדאב גלוגה אה חילה דרתותה לכלה מיטבה בחילך אדבקת דאתהו מיטבה גלגיך מן ישום ואמנותך מיטבה לכל ערוק לידך אה רחמנה טבה ומד בך אדבקת אה מלכה קריבה גזר לבי ואמליתי מחדיד תתובה מדכיה מכל סריחה וכל חובה אהיה אשר אהיה אה שקיחה דלכל זעוקיה עני ואה יחידאה דמקדם בלעדי שני ואה תדירה דמורך לא בלי ולא שני קמיך פרסתי כפי ולידך תלית פני לשיאלי קבל ולזעיקי עני דיתרן חסדיך לעלם לא מתמני וארתיתי ביום תכרז בה אני אני אה רחמן ורתאה דשקיח לכל זעוק ואה מקלטה דקריב לקבל כל ערוק פרקי בחילך דת קריב ופרוק ודבקי ברחמיך דאת רתאה ודבוק אה עבודי ובארי וצעורי ותקני פלטי מכל דין וזרז בפרקני ומן רחמיך לא תשיב בעותי ריקני דאתה רחום וחנון ועקובתך אל קני אה יתיר טבהתה דגמלו רתו ואה מן דחסדיו על כל שיאמיה פתו קדם חילך קעמת במרע ובכפתו ואף ערקת לידך בדחלה וארתתו מן ארצם רב וקשה וסגאי לחצות ותלתו לסכוי לחסדיך לא תיפך באשנתו ולא תעזרנו מן טובך בבאתו בקיאם עבדיך ושבועתה דימיך ארתי מסכינה דקעם קדמיך ומד בך סיעדותה וברחמיך הו סמיך אגן עליו בחסדך ואפשט לה ניאמיך גללי ים רחמיך לכלה משפעים ונהרי נפושיך בחשך לחצה מופעים אן עמיך אה דבאר עלאים וארעים פדיתן מן רגזך דחסדיך כרעים דכור קיאמיה דלון לא מתנשי בשלמות עבדיך טביה ארשי זכותה ושלמותה ובנביות עבדך משה אגיב לישועתי ושמע קל מדרשי ופרקי מן לבוט דן לחציה דקשה הידן צריך דאתי בבאו לחסדיך מתחנן משדל בקיאם עבדיך מנזף אי מתכלי מן טובך וסיעדיך אה תקיף רביאנך דרמין עובדיך פדיתן מן סנין מד לאבהתן פדיך ומד בך אתרחצת ואפכת עזרותי ליך סגי טבאתך ובחסדך סוברותי בטל טובך אדיק וזרז בקרותי מן שרב עקיה ואנשם לאמרותי זעוק כל בוראיה ואתו במימרה פרנסה דעלמה ועבודה ומרה עני זעיק עבדך ושמע למימרה ובענני רחמיך ורתותך כמרה ואמתן להב לחצה וטפי לגמרה חכום כסיאתה דרז מנך לא כלי חדד סימניה וכל תמח וכל פלי מן שאם טבאתה דסגי וכפלי ארשי לחשכותה דרגזה יקפלי טבה דרתותה שקיחן בכל אורח עבודה דבריתה וקעניה וסדורה ארתי לחיצה דלידך מן ארצמה ברח דיתרן חסדיך על כל שיאם כרע יחידאי אלהותה דלית עמה חבר אה תדירה דמורך לא עדי ולא עבר מטי צריכות לכל רחיותה סבר בזכות טביה דמן ארצות עבר כל רחצוני בך וערוקי ליד חסדך ואנשמותי עליך ושדלי לך לבדך בצדקה מדלך בעמל משה עבדך אדיק מן מעונך כי אין עוד מלבדך להן יערק מסכין אי יפך ארצמה אלא ליד רתותך מלגו לב ארצמה לידך אפכת אפי ובך אשות מנשמה כדו טובך לא בטל וזאון כל נשמה מד אתה בית ערוק ושקיח לכל שאול ממרק בחסדיך וברתותך גמול קבל ערוק לידך דלא אשקח מעול אלא בתרח רחמיך דת רתאה וסבול נצועה דלא מנצע כפת כל גברין חילך כל בוראיה בחסדך מדברין כפת דבביה דעלי מתגברין ומטיתי בעלמה בגוני כל מסברין סלוח סריחתה סבול אשמיה דלא מנכי מן חובים וגזי ברחמיה כפר לי מן חטאי בקיאם שלמיה ואתרחם עלי לגו תרי עלמיה על מן הו רניני אלא על קנומי מד לא אשוית עמל זכו לגו יומי דעברו ואזלו ויום דינה קדומי אמליתי בתהו קדם יום סכומי פרוקה דמתשקח בממציע עקיה מקלטה דגלי קבל כל ערוקיה פרקנך גלי לן דת פרוק פרוקיה בקשט מדכיה מערתה צדיקיה צדק מתנהתה דלצדקה לא כלי פשוט רתואתה דטובה לא בלי פתח תרח רחמיך באפי וצדק עלי בסגי ברכהן מן אוצרך דמלי קמאה יכלותה דלא קדמה קדום ואה מן דעקב שמה אל חנון ורחום לא טרף מסכינה דלקדמיך קעום דרחמיך כל עדן לית שקיח לון סכום רמה מרוממה דאמנותה מיטב פשוטה דיהובה דלא מוני מן יהב בדכרון שבועתה הך דת אלוף אטיב וטפי יקדן לחצה דמספסף ולהב שמעיו צבעתה דפשט כל טבן רחיק דרגזין ושקיח ברחמיך ורתואן פדיתן מן אדי סנן ודבבן וטפי בטל דרוח יקדנה דליהבן תדיר נוראותה דחילה לא משתאם מלכה דיתרן טובה לעלם כפל ורחם לא טרף מסכינה דלקדמיך קעם ולא תנזף שיאלה ועליו בחסדך רחם אב חסדה אלה רב ולית כותה אלה מעיני כל רחמיו אלה רחמן ורתאה עבד טב דלא בטל לעלם דת רחמן דת רחמן תשבחתה לשמך רבה ונצוחה לית אלה אלא אחד בחילך רבה נתרחץ באלהותך נגלג לית לן רחצון אלא אתה כל דלבר מנך לא כלום ואתה אלה קני שומיה וארעה ושליט ברומה ובמכה לעלם גלגי רבותך לעלם דעבדת עלמה דלא שותף גלגיך אנון בוראיך חדתין כל יום דלא בלין כפיתין ומשעבדין לך לעלם דחילה משבחה עבוד פליאתה כרז משה נביה עליו עבוד פליאן לעלם ומדחל כל אמי עלמה בסימן אחד זעור מדילך לעלם האן אלה כותך מרי אידן עורן דימעי בך ואת מלכון דכל מלכיה שרי ערצי דכל רברביה ומחלף דלא מתחלף לעלם ומד אנן מפעסין דלית אלהו אלא דילך נכרז קמיך דת רחמן נשתעבד לך דת רתאה רחמן אתה בדיניך ורתאה במגביאתך לעלם זכאה את מרי לעלם זכותך מלו כל עלמה דת זכאה מכל חיביה זכאי הוו משעבדין לך זכאה ותהב לא מטי בך לעלם חי את באלהותך מרי שקיח בכל אתריה ואת במלכותך מרי מכך עם כל חיביה רתי ומפצי ומרחם ומסובר לעלם טובך מלו כל עלמה טבאתך מתני לעלם דת טב ומטיב דלא בטל וממן לגו כל טבאתך לעלם יודון לך לבביה ישתעבדון לך גויאתה דאתה בריו כל בריאתה בריך לאדם וצערכנה סרח קמיך וסבלתנה דחל מנך וארתיכנה לעלם כלה משעבדין לך מרי כלה רתת מן אימתך בריאתה ובוראיה כהלון סהדין לך שומיה וכל חיליון ארעה ויסדיה ברומה ובמכה מרי הו שלטנך כל מלאכי קדשה מרוממין לך לעלם לית אלהו אלא דילך ולא עובד כעובדיך מה בשומיה אי בארעה דליתו תחת אדך נתרחץ בחילך לית רחצון כותך ולא מאום כותך ולא בעי לבר מנך לעלם משבחתך מה דו חילן מרוממותך מד אנן יכלין מן ירבנך לפם דו רביאנך דארכנת מקבל מנן {כפי}<לפום ד>נשישותן ודעונן לעלם נשמה רבה לחיינן אמת דנעבד פקודיך נשמה רבה לכל סגודיך דאנון משקחין לך לגו כל אתר לעלם סבול חיבין דלא מנכי סלח לחובינן ברחמיך סוברותך וסליחתך מגזר לבבי תהבין דירחון למלכותך לעלם שמועין דכל צבעתה שמע בקלן וקבל מנן יהוה דפרק לאבהתן אדיק מן מעון קדשך וקבל צבעתן מנן לעלם תניו מחנה נפשאתן אמת דנעבד פקודיך מסקופי רמה לגויאתן כד נתחנן לרחותך וטוב עלמה אמת דייתון תהביה ושלמיה וירחון לקדישותך לעלם אלדסתאן דבעי מדע מה הוא חילה יהי מתבונן בבוראיו מן דעמי עבידאתה יהי משבח לה עליון מלין מליאן עלמה ומשעבדן למן דאמרין שומים וארע ברא חילה ואנון ממנים לעלם אחד מנון תשמיש דקעימין וחורנה תשמיש למאתין אורה קרץ לעלמה וחשכה מיסטר מקדמיו מנפשין דן לדן דלא עכר אימתה דמרון עליהון כד עסל מרי עבידאתה שרי כרז על פתורה כלליתה דלא צריך לה מברך אנה לה עד לעלם שבתה דמיה למדינה בניה על חסול בריתה ואלה כרז לישראל שבת לגבה וסב ברכן אה יום מסיד מן אלה אה קדשה דלא בטל אה כתבין וכהלון חיין אה אימנו מליה פצו אה גזירן מלפן בטור סיני סגדו מפני בריתה גנה ייה יום שבתה גליה מן עדן דיומיה גנה ייה ארהותה גנה דגזרין ופקודין פתיחה בליליה ואיממה טעמה דשבתה ברכן טעמה דארהותה מקרתה טעמה דמשה צלותה טבין ושלמין מרן בעי טוב כל אנש דפתח פמה ומרבי למרה בנצירו יומה קדישה לא מבזז דו סעיג בכרי דקדשין יתמרן מלי ארהותה בפממין דלית בון גדף יתרבי אלה ונביה ביד מן דידע באנצירו כל טב לדריה שבתה כל איקר רב בארהותה כל גלגינן מן משה כל חיינן מן עבודן כהלן נשוי ונימר מן כותך באלהיה תתדכרון בטב שבותיה וישר חילון דכל קראי ירבונה מהימניה וישבחונה סגודיה אן בחלה ואן בשבתה לאלה נודי וקמיו נסגד אהן סימן רב סימנה דיום שבתה סימן דלא מטלטל כל דרי עלמה דו סימנה דמודע כל אמי עלמה מן אנון גבאי ומן אנון בראי אלו עבראי באיסטרי עלמה ברטו יומה דשבתה גלא אימנותה בגו יומה שתיתה עבראי חכימין עם נהרה דשמשה דקפל מן עלמה ואנון עתידין למטר יום שבתה הך דפקדון מרון מיום דגלתה מן רמש עד רמש תשבתון שביכון אלה קבע תחום לא תטלטלונה גנה דלא מצטנקה לעלם הי שבתה וארהותה לגבה הך חילן חייה שעתה דקעמו בשפולי טור סיני מקבלה ללוחין וחייה לגבון לקיטין מן קדשה ומגעזין באשתה ומושטין בימין סבילה עלמה דכתיב בארהותה ותטרון יום שבתה דו כליל דמלך מלבש לישראל לכל דרי עלמה וליתו מכסי מנה ארבעין יומים עמד נביה קמי מרה מפרע רבואן הך גללי ימה ומקבל כתבין ומושט לישראל ויום שביעה הך מדינה ייה ולא עלל לה דיאר אלא מן אברהם ואנין תרתין בריאן קטירין דן לדן בריתה דגזרתה ובריתה דיום שבתה הדה זעיקה בריה ושבה זעיקה קדש וטוב עבראי דעלל ומשרי לגבון יומה שביעה הך מדינה דמלך וכתיב על מעולה לית הך אלהנו כל עבראי דעלל למדינתה בשלם יסתכל למעולה וידע מה כתיב עליו יהי סגד מן עלל ומשבח מן נפק ומרבי לאמנה דכן ברך וקדש תלתה רחמים קנה חילה רבה ואמר דבון צורכי ולון עבדה דעלמי לאברהם ליצחק וליעקב שלמיה דיהיבין במערתה וריחון טב דריה וזעק שמון בריה ולית בריה בטלה דמצלי ומדכר לון שוי ומתעני טביה בן דרתה אהיה אשר אהיה אה מן דו כל עלמה מר קבל מד לה קמיך נימר ואן חטינן סלח וסובר לפם דאתה לית בן נימר אהיה אשר אהיה אה דברן וזאונן ברתואתך כונן וסובר יתן וסלח לנן לפם דאתה לא לפם דאנן٠٠٠ רבותה לך דקדמת לדן עלמה דזמנת ומן ישום רבותך רבתה ומד עלינן בתשבחתה לית בן נימר לפם דאתה ארתיתן לפם מה דאמרת יהוה רחמן ורתאה٠٠٠ אתה קדום קדומיה ואתה רחמון דרחמיה ואתה שלמון דשלמיה ואתה מלוך עלמיה בחסדך אדיק מן שומיה ודכר לנן קיאמיה וכפר לנן אשמיה דאתה מרון דרחמיה٠٠٠ לית תרחי רחמיך אלופים באפי מסכין מתרקפים ולא בלושיך מנזפים ולא שאוליך מטרפים ורחמיך אלופים טפים להבי חוביה דלנן שרפים דאתה רחום וחנון נצר חסד לאלפים٠٠٠ אה רבון דרברביה ואה קריב לבביה ואה מקר כל שרביה כפת מנן דבביה וסלח לנן כל חוביה ולא תצרכנן לחיביה דאתה טבון דטביה٠٠٠ אה רחצוני ואה מגני סלח לחטיה דלי מגני ואך דאת אלוף תדבקני וברצמה לא תשבקני ומן חסדך לא תרחקני ולאנשה לא תצרכני מרי דאמנותך כני ועל חילי לא תשלמני וקבל צלותי מני٠٠٠ אהיה אשר אהיה יהוה דהוה דלא מן ושקיח דלא עם ומורך דלא עד נשרי בתשבחתך ועל מה דכסי מנן לא נ{ד}<ער>ער ונכנע לבבינן ונרכן ונשתעבד קדם רבינך דלא משתאר ונתפעס דעבדת עלמה אמת דחנתך ועל מה דכסי מנן לא נשבק ויתך נעבד ולך נסגד וקדמך נתשעבד ולגזיראתך נשמש ונסיד בקשט אלהותך ואהן דלית בן נשום נפרש דלית אפרשותה אפשרן באימנותה ברן דאפרשותה קשט אלהותה ותהום ברננותה וסימת ארכנותה דלית מלה יכלה משום אמורה ולא צעורה מטיה מתור צעורה ולא חדת מלוא מדע כסיאת חדתה ולא עובד שוי מחכום רז אלהות מן אנדתה מיסתן איקר מה דאמליכנן ובהדה מיתובי אשריכנן למיטב לן ברינן וארים לן למיטבאתן נימר קמיך באמרואתן לית אלה אלא אחד מרקה אדיק עלינן מרן לית לן לאהן ניפך אפינן אלא לידך דאת רחמן ידעין אנן דאתחיבנן ותהינן על סריחתן צדקה עבד לן מרן ולא תגזי לן גמלינן באד תקיפה ובאדרע רמה פרקת לאבהתן מן סניון געזו ימה וירדנה פרקת לון מכל לחץ וארוחת לון מכל עקה וכדו דבקן מרן ולא תגזי לן גמלינן גלגיך דאת רחמן וגנאותן דאנן בישין ולית טובך מנכי ומסובר לן דאנן יזופין ויצרן ביש ואתה אלה טב ורחמן עבד צדקה לחיביה אדלא ישתנקון בדיניה דחלה רבה דבעלמה אנשה עמו ודחלו ווילן דלא שוינן מילף מתנאתה ודיניה אהלין ואהלין דן עם דן סלוי מצמתה כרואן ורניניה יהבין בדיניה הך דעבדנן חוביה אנן לקין בתשניקיה לית לן רנין קמי טובך כל רניניה עלינן דאנן אבדנן לקנומן אנש מחי גרמה באדה מן יכל אתי ומפשר לה ואלית רחמנה דבק ומנהר לרחמיו כהלן נבכי קנומן לית לן אפים למצבע דבק חיב אן יצבע דבק ולא דבוק דידבקנה מה מצראי מחנה צבע דבק ורתותה מסלקה מנה זכותה דילך מרי איקר עבד לאלהותך עם כל דרין דמן אדם להכה ומן אכה ואזל ליום נקם לית איקרך מתחסך עם זכאים ועם חיבים עם אהלין ואהלין את רתאה אימם דלית משתבח לגוה חשך כל דמהלך לגוה נהרה בידה ולא הו עמי לילי דלית מתרבי לגוה דמוכה במרטוש חיול מנגד דשבק לנגודה מנגף הו דלא בטל טעינן מן יום דשבקנתך טעותן נהי מתקנה ולינן צבעין מחזרה משה רבון דנבייה שלח ואמר לן בכתבה ותחזר לסעד יהוה טוב דמחזר ומשקח מרה יומין מלין עקין אנון יומי חיביה דכל דן דנשו למן דהוה דבק לון וכד שבקותה שבקון ועברון בגוני דיניה וכל דין דאתי ומנתש לון ולית לון אפים למצבע דבק כבר צדותה בברה וכבר שמם בקריאתה דהפך טובה אפיו מנן ואלית רחמנה דבק ומנהר לרחמיו כיון אבהן ובנים אבדין ברגזה דו תקיף לית דיניה מבלדין חיב ולא ערויה מצדין לה ליתו טעין לנפשה כלום מרוד עמי גרמה מגעל וידע דילה מצטלבה הפך הו על אפריו וידע דלית מנה אנחה מותה מדמי לכהן משקי מי בור לאנשה ווילה למן דמתשקח חיב ווילון כל חיביה דאנון באשדה חיולה תשלמתה דאנון לקין אגר לכל סריחתה נפשה קעמה בבלוד וחייה במרטוש חיול דהפך טובה אפיו מנן ואלית רחמנה דבק ומנהר לרחמיו יבכון חיביה גרמון דאנון באשדה חיולה סימניה דמחכמין דלית בדרה דאנן בה אנש אלא שותף לחוביה אבהתה ובניה ילדתה וילידיון הך דאשוו כהלון ומרדו וכן אנון לקין בתשניקיה הא מקמי חובינן אנון אנון קטולינן קטלין שתיקין ומללין אי בהימן זכאה אי בנים דלא סרחו אי בחורים בני טבים לקין בחובין דלא יזפו פנותה הי דעבדת כל אהן לבטה רבה תהי ארורה לגו כל אתר פרי מעיה עצירין ופרי ארעה משנתין פמה דדינה פתיח עלינן מבלע ינוקה עם סבה צדו רבה דבעלמה אנשה עמו ודחלו ווילן דלא שוינן מילף ולא בזוענה אלפנן ולא בדין דגובה אשלמנן נדחל מן דינה דמותה אדלא יספי כריה דפרותה קבלין רומה ומכה עלינן ויאי לון קבלין דאמטו רגזה לגו על אתר חזב מאוריה משני ותהומה חסך מעיניו לא ישקח בישה לאהן ייזל כיי הפך לקנומה רחמנה טבה עבד צדקה הך די אמנותך לית בן נקום באהן דינה טרף דאילן מבלד חיב והך נקום בדין מבלד עלם עבד צדקה לחיביה אדלא ישתנקון בדיניה שמך רחמן ורתאה לא תשלח עקובתך מנון דחייה ערטלאין ואלית דכסי לון בטובך כיון אבדין הך עטף דאנון הך עסב רכיך וקדומון דחוביה תקיף תשבחן ורבואן נימר אלא מפנה מן הכה למן דמורך עד לעלם חילה מוחי לן מגן ואנן מקנין לה על מגן אן מוחי לן ואן ממית לן תרתיה בשלטן רבותה עבודה דעלמה אלהים יסתגד אלהון דזכאי ומרון דתהביה בראשית מדינתה שרה טובך לגוה במשתוקה זרעת מלין סלקי בריאן גבוראתך אנין עללתה דמדעך גליאתה כריה וכסיאתה דמע דמע דכריה מפרש בידך לקנומה דמעין דכסיאתה ליהוה אלהנן ארבעת רבעת עלמה מיתבין בידך חילך רבה סביל כהלון דלא קרב לון ואתה ברום עלמה לעל מכל רמין מעיני ארעי וממן בעלאי זעיקתך בריאן וכרוזתך עלמין זזעיו רחמיך זהו לעבדיך חילה דאלהותך מלת רומה ומכה עותרך בכסיאתה חיול מגליאתה טובי נפשהתה למן אנין סגדן טב לגויאתה סבלין אימתך יהוב חייה יתמר לך כל רבו יומם וליליה יודון חיים לשמך כל פממין שתיקין ומללין את זאן כל פם דבה ממלל יכרז לך תשבחן לעל מטור סיני קריך דאת רחמן לגו כל דריה דאת רחמן ורתאה משריו לית חכם לאלהותך רבתה מן משתוקה אנדיך עלמה וכל דבה נטור דלא דמך אתה אלה לעלם נטור קיאמה וחסדה לרחמיו סעודה סקופה סבול דלא מנכי סלח לחובינן סוברן ברחמיך אדכר לקמאי ולא תנשי עקבאי עבדיך ורחמיך דאשתבעת לון בך פשרה דיצחק מן אביו אברהם פשרן אה מרן מן אדי סנינן צעור ילידיה צפי לן ברחמיך צדקה עבד לן דאת מרן וקענין קנה דמעונה קמאה אלהותך קשטך מלו עלמה וטובך יתיר על כן רחמנה שמך עלינן אתרחם רחמיך יגנן לבני רחמיך שלם אתה מפלג שלמיה את בעי שלם דשלמיה יודון וישבחון לך תשתבח לעלם אלהון דזכאי תתרומם לעלם מרון דתהביה אתהו אלהינו ואלהי אבותינו אלהי אברהם ויצחק ויעקב ברומה ובמכה חילך רב ושליט בכסי ובגלי אתה אלה רחמן גבורתך רבתה מן יתור אי ידע גבורה ונורא[ה לכל דרי עלמה דקדמת לעלמה ואקמתנה ברבו ואסדיך על גדלך דאתה אלה לעלם האן רחצון טב אי קריב כותך אי האן קנינין אלא ממה דקניך ואתה לגדלך אלה דלא מתחלף ודבעי לבר מנך בלש ולא שקח זכותה דילך זכאי רחמיך זבן ועדן לא נשתק על טובך עללה יבשתה לעלמה יתבתה חלמים שלחת למפוגגה רחמיך טובי עלמה דאת מרה ודברה טבין פקודיך טוביון נטוריון יחידאי את קדם לעלם את ממן יהוב מתנאתה לך מודאה על גדלך כלה אתה עמי וכלום לא עמי לך כל עובדיך טבין מרי ואת טב מנון לעלם את רחמן לעלם את רתאה לרבותך נסגד דאתה מרבי סגודיך מהימנים אנן דאתה אלהן וטובינן מנן לך תשבחן ומדילך לן מתנה נגודה דעלמה באתרך מהלכה נטורון דחייה בטובך מתקרבה סגי הו טובך יסגיאן רחמיך סגיאן אנין פליאתך תשתבח עובדיך רברביה לך משעבדין עבדיך מלכו בשתמישותך כל רבו פתחת אוצרך אתרוח עלמה פממין ישבחון לך דלא קצין צריכין אנן לך קעימין ומאתין צלואן בקשט לשמך יתמרן קמי קדישותך נכרז אל עליון קריב אתה לסגודיך דלא מתעמי לון ריש דלא עקב אנון תשבחתך רחמיו דכלה חיים רחמותך שמך דחלה דאת יקיר ונורא שליחיך מרגלין ובידון ארשו מדילך תשתבח לעלם דכל דלך תשבחן תתברך לעלם דאתה מברך עלמה אתהו אלהנן ואלה אבהתן אלהן רמה גבורה ונורא בטובך אתא עלמה ובחילך הוא מדבר ברחמיך אנן אחין לגו מדלך גבורתך רבתה תרחם עלינן גליאתה וכסיאתה גדילין מן טובך דחילה משבחה עבוד פליאתה דאתה לגו כל יום בעובדיך משתבח הן דחני לך וטובך ורחמיך והן דחני לך נצחנה שקיח לך ובמה דחני לך את מוקר רחמיך ואמת דחנתך את נצח דבביך זזעיו תשבחתך אסו לחיינן זרוז רתואתך מסקופי לגויאתן חילך על כל חילין וכל חילין מן חילך חילן נשיש וקליל אלא דאת רחמן טוב כל עלמה דקריך דאת רחמן טוביון דריה דאת רחמן ורתאה ימינך סבילה כל דלעל ולרע ימיך לאבהתן לית שבק לבניון כלה מפיס עליך דרחמיך דלא סוף כלה רתת מנך ולא עמי לך חזו לעל לית לך חבר ועוד במכה את כן לעלם את ממן בדרג מלכותך מן ישבחנך לפם דאנון עובדיך מן ירוממנך לפם דאנון פליאתך נוראה נפלאה מן יתני מה אתה נהיר אתה דלא מנשי קיאמי רחמיך סוברותך מטיה סופון דכל חיבין סבול דלא מנכי עד דייתון תהבין עמיך לן אפינן אדיק לן ופשרן עמיך ומעמי דאת רחמן ורתאה פני אתה ושקיח למן דבעי לך מקשט פשר לכל סגוד דבעי לך בנצירו צריכין אנן לך וכל עלמה עמן צורכי דריה לשלטנך לעלם קריך דאת רחמן והי אסו לדריה קראי רחמיה לא תנשי מקרתך רחמנה שמך דלא יהי ועד אמת רחמיך מסידין לית תעצי פעלך שמך רחמנה וכלה מסיד דאת כן סהדותה רבתה לית אלה אלא אחד תנינן בתשבחתך אמנן באיקר רב תהבנן לאקרך ולית כלום יגיע בן הב לן משבחה למרה דעלמה חיבין לה סגי נימר לה תשבחן בפמה דברא בממללה דיתב במה דאנש עמל ממרק הוא אגרה גלא עלם יאי מן האן דלא הוה ואלק בה מאורין לא טפין לעלם דחילה משבחה עבוד פליאתה דכלה רתת מנה ועפר מרוד עליו הוא הוה והוא יהי ושמה לעלם מן דהוה והוא יהי ומן יכל קעם בה והבו רבו לאלהנו בגללה אתינן והב לן נימרנה דו מלו בה לגדלה זאון כל פממין ישתבח ביד כל פם זאן לן ומוחי לן הב לן משבחתה אימתה ודחלתה מבלדין עלמה והיא גנו רבה לעפר מרד עליו טעינן וסרחנן עדן לן נחזר ליתו גנו לטלי הפך לספרה יהב לן כתבון וחייה לגוון אן שמשנן כתביה יהב לן חייה כמה הוא מסיד בן אלא ייתי מדון מן רחם לן מותר ומשגר מסיד בן לבבין ופממין טובה רבה בעי אשוו תריון בדחלה אגלה משכנה מי תהומה מעיס ומי רקיעה תלה נפש לבינתון טעיול לרחמיו נביה רבה משה חכמן בכתבה דו מקבל חיבין שבקין חוביון סבו אימתה ואדכרו רבותה מן מדכר לה באיקר ממרק הוא אגרה עמי וידע מה טמיר לגו כל לב בעי גליאן טבן דו חכם כסיאן פתח פמה דתהומה ואפק לן מים חיים פמה דנחש צנק בגלל דאסתר חיים צבעו בדחלה ואדכרו רבותה צבע לגוה אדם ואסתובר ביד מרה קעם עם יעקב לגו נחל יבקה ועבדה נצח שליח ונסב ברכתה ריש כל דבבים בלעם בן בעור אתפך פמה לברכאן וברך לישראל יהוה רבה יחידאי דו דנצח כל קרב שבחותה רחמיו לגו כל קרב דנצחו תהביה אנון דנצחין קרבה וגלין רחותה ומשמשין לאלהון הבו תשבחתה למן דאלוף משתבח דבעובדיו מן ישבחנה ברא שומים וארע קמי כל מה דאנדה בחכמתה רבתה יתב רומה ומכה גלה יבשה ממי תהו ובהו גלגו בחילה דו שליט בעובדיו דאהלין בוראין יקירין עד מותר דמע דממללה אורה דנפק מניר האן דאלק אורה ישתבח ביד כל פם האן דפרס חשכה יודון לה לבבים והבו רבו לאלהנו מלה לאויה לה ומן יכל אמר לה מד לאוי לחילה זומנו טבה דתשבחתה דאלה רב זאונון דחייה לך יודון כל חיים חיי עולם דילך דלא צריך למלאי ארכנת תשתבח ביד פממין בלין טב מתכשרה דתשבחתה דאלה רב טוב דשחר וקרץ על ריחותה דמרה יחידאי את ממן לך מודאה על גדלך יהוב ומספק צורכי בטולין כלה אתה עמי אלהי מעונה כל גויאן ונפשהן חילך מוחי מגן לית חילך טרף בעו מלב דכי ולא פסל סגדה לאנש דנציר עמך מגלי כל טמיראן וידע כל כסיאן מן יכל מכסי מן שלטנך כלום נהיר דנהרה מלו כל עלמה נהיר דכל נהרין אצלו מן טובך סגי דמתחיב לך ובזעורן את מפעס סגוד דנציר עמך לית כלום מכי לה אל עליון שמך אל שדי אהיה עליון גויה אתה זעקתנן פליאן רברבאן זזעת בגללון פרעה ואכלסיו טמעתה בים סוף צריך לן נעבד תתובה ונצבע לך צבע לך משה ושת מואן דאלפים קעים דקיאמיו ממנים לעלם קיאמיך עם אבהתן קיאם דלא משתרי רחיק מכל רגז כתב משה לדריה רחם עלינן דשמך רחמנה שמך סגי קשט ואימנו מרן שמך אלהים סביל כל דלעל ולרע תתני רבותך לגו כל זבניה תשתבח ביד כל פם לכל דרי עלמה אתהו רחמנה דרחמיך דלא סוף אדיק לן ופשרן הך די אמנותך בראשית בימינך ויום נקם את צעיד בוראיך מסידין לית אלה לבר מנך גליאתה וכסיאתה גדילין מן טובך גויאתה ראתה מדכרה שלטנך דיאנה קשיטה דלא נסב אפים דאן מלכים דלא עורן ימעי האן בעלמה אלהו הך דילך אי האן משקחה סגדה כותך ואידן מלך יכל קעם לקבלך ואת יצוב וממן ואנן עפר בטול זכותה דילך ואנן חיביה זכאים את דבק וחיבים את רתי חילך חיול מותר מד לית מדע תאר חיולה יחידאי דבקן ברחמיך טובינן לעלם דאתהו אלהנן טובי פמה דיהב תשבחן לשמך ישתבח לעלם מלכה דלא משתרי יתמר לך רבואן דאת מלו רב מכן כל עלמה חדי בשמע תשבחתך כל רבעת עלמה ראתין מן חילך לעל מן עלמה וכלה תחת אדך לעל ולרע ושלטנך על כלה מנך הוא עלמה ולידך הוא מעזר מצל מן רביאנך במלה מדילך נפושיך רברבין וצורכי כל צריך נהריך להבים במלה מדילך סלוחה סוברה סלח לחובינן סריחתן סגי אלא דאת רחמן הנהר לאבהן ודבק לבניון עמי מה לחצין ולא תרצם עליון פתחו פממיכון ואמרו לה תשבחן פתח אוצרה ומרוח לכל עלמה צפי מן מעונה צורכינן מנה צפיאתה רחמים מוחיון עלמה קמאה דקעם על כריה דמשתוקה קעם עמן מרן ופלטן מן רגזה רחמנה שמך ורביאנה עבד לך רומה ומכה דילך ואנון בשלטנך שמך יקירה ונורא מד לית מדע תאר שלח דבוק לעבדיך ולא תנשי קיאמיך תהב ואתרחם דאת רחמן ורתאה תהביה אתין ומרחין לאלהותך רבתה אתהו עבודה דעלמה וטובינן אנדיך כל דבעיך מן צפית מדעך בך אנן רחיצין בכל אתר דאת נצחיו בך אתרחצון זכאי עלמה גלגו בך זכאי ואתעבדו גלגין גליך טובך עמון לגו כל אתריה דהדה צלותה למקוממה חייה די סלקה בכסי קמי חכום כסיאתה האן אלה דבוק סגודיו אלא אתה אי יכל מרוח לעלם לבר מנך ווילה דעמי עובדיך ולא משבח לך ווילון דבביך דאתין מגלי רגזך זוענה שמעין לך ולא כלום תאר לך זזעת שלטנך מבגלל רחמיך חילה נפשה ושרה אשוו מרחמנך חייה את זאן במלה מדילך טבן גזיראתך טב עלמה דבריך טבהתך ממנים עם עבודי גזיראתך ימה פלגת לעבדיך יגוזון לגוה ישראל שבחך מלבין כל אמיה כל פם דבה ממלל יכרז לך תשבחן כל רבו ושלטנו רביאנך רב מכן לך אנן משבחין ואמרין מן כותך לך יאי משבחה בליליה ואיממה מן מכה לרומה יסק לך תשבחן מן רומה למכה כל איקר מדילך נודי לך לעלם דאתהו אלהנן נתרחץ בחילך לית רחצון כותך סגודיך באיקרה וכל איקר מדילך סהדיך ממנים עם כל דרין דאתין עינות תהומה אפקת לאפי קהלה עננה עבדת מטל עלויון פמה דתהומה אסקת על ריש טורה פממין ולבבין ישבחון למלכותך צבעתון דמלבטיה שמעת ופרקתנון צבעתן קבל הך די אמנותך קלה דשופרה השמעת בדיל עבדיך קעימין ומאתין זזעת בגללון ריש כל אלהיה אתה וכן אסדיך על גדלך רחמנה טבה אדיק לן ופשרן שמך דחלה וטוביו דאתה מגנה שלטנך מוחי עלאי וארעי תהבין את בעי תתן לון עלמה תהב עלינן וסלח לחטאינן אלהים קמאה דקדם לעלם אלה דשרה עלמה וחסלה בטוב מאד במעונה רמה הוא אלה לעלם במעון קדשה אתרה דאפרש לה גבורתך כסיה מכל גבוראתה גבוראן נפקי יום דקרא שמה דו חילה דקעם על כריה דמשתוקה דו עתיד כרז אני אני הוא אלהותה רבתה לית לעורן בה נמי אלהותה רבתה מליה עלמה ווילה דלא מהימן בגבורתה רבתה ווילה דלא מסיד לית אלה אלא אחד זבן דקרא שמה אזדזע עלמה זבן דקרא ואמר לא יהי לך אלהין חילין ובוראין אזדמנו תמן אלה דלית לה דמו אעת מגלי שמה טור סיני אכלל בענן ובכבוד טברה ארתת שריר מן אימתה רבתה יתה קלה רבה דלא מתני עורי יאי משמענה נפק מן אשתה כל חילי כסיאתה נפקו לגליאתה כד קרא אלה אנכי יהוה אלהיך לגו תרין לוחין כתיב עסר מלין למשה יהבון חיים לדריה מעמי רבה אנון תרי לוחיה מנצבין כתיבין באצבע אש אכלה נהירין הוו הך ברק מלבלב נוראה כתבון באצבע דקנומה סגי דטמרו לגו לבה דאשתה סגי דצלה משה אדלה קבלון עדן מגלגל חיים למן דשתי מנה עדן דעקרה מן חיי עולם פרת מכסיאתה אנון לוחיה פרת מגלגל חכמה לכל דריה צפיאתה דאלהים אנון לוחיה צפיאתה דעבד באשתתי יומיה קעימי כסיאתה נפקו לגליאתה קלין וברקין אזדמנו תמן רחמנה כתבון באצבע דקנומה רחמנה זזע בגלל מתננון שמה דאלהותה על תרי עבריון יהוה דלית לה דמו לא בכסי ולא בגלי תמן ארתתו קעימין ומאתין תדיר כד דקרי מליה דלגוון אלהים קעימה דקעים עד לעלם אלה על כל חילין וממן כן לעלם בחילך רבה נתרחץ דאתהו מרן באלהותך דאנדית עלמה מן רישה גבורתך כסיה וטובך ורחמיך גלין גליאתה וכסיאתה בשלטן אלהותך דמע דבריאתה ניצוץ מן לבושיך דמעין דכל אמיה בחרת לך סגודיך אידן אימנו קדישה הך דילך אימנותך חיים למן דשוי מטר ובמה דחייה מנטרין צריך נטרנון ובכתבי ארהותה נילף ונלפה זעקת סימן רב לנשמות חייה זזעיו רב אתעבד אדלא אגלי עותרה דאלהותך אשתוי בטור סיני עותרה דמלכותך מנו דיכל שאם טובך אתעבד סקוף לישראל טוב ביתה דיעקב ומה שמע מן מרה ימה וגלליו מכבשין בצפיתך ימינך מטלה על כל עבידאתך כלה שמעין לך ובמימרך אתו כל כלום מסיד לית אלה אלא אחד לית אלהו אלא דילך ברומה ובמכה לבר מן ארהותך לינן מהימנים מעונה דתלי אתרה שלטנך מי תהומה ומי ימה ומי עצם שומיה נהירותך נפשת עלמה בצפיתך נהיר נהיריה יתמר לך רבואן סימני אלהותך מעמי שלטנותך סוברה טבה סוברן ברחמיך עבדת עלמה דלא עורן שותף לך חלצת מלגוה בוראין מן האן דלית פרשת בעפרה ואנדיך מלגוה צורכן פרדת בימינך בוראין מן האן דלא הוה צעורה מן עפר וכלה ברי בגללה צריך כל דמן אדם משתעבדין לך קדם אלהותך כהלן צבעין קמאה דעלמה אדלא הוה כלום ריש כלה אתה ועקב לכל כלום רחמנה טבה אדיק לן ופשרן שמך ממלי כל טוב למן דשוי מסי שבחנן שלטנך לית אלה לבר מנך תהבין את בעי תתן לון עלמה תהב עלינן ברחמיך דאת יכל אלהים יחידאי דלית עמה חבר אנן צבעין לך בצדקה קבל מנן בראיה דברא עלמה ביחידאו בפממין בלין יתמר לך רבואן גבור אלהיה דלא מקף לה תנין גלגיך יימרון געוזי עלמה דיאנה קשיטה דלא נסב אפים דניח מדכרה שמך ולא כלום תאר לך הא אלה וכלה כפת לאלהותה רבתה עני למן דזעק לה דלא בלבה אלילו וכל דכסי וגלי צעיד בשלטנה וכל מלך ושליט פשוט לה כלילה זעקו לשלטנה דלא בלבה אלילו זעקו כל יום וכדו ישראל חיי עולם דילה וכל חיים הו מפני חיי עולם נבזה דאפרש לאלהותה טרו גזיראתה דאנון קוממתכון טעי מן דסגד לאלה לבר מנה יחידאי דשרי בקדש קדשיה ימינה סבילה עלאי וארעי כל דלעל ולרע שמעין ליקירותה כהלון בשלטנה וחיי עולם דילה לביש חיי עולם דלא מלבש ביד עורן לבנת ספירה דארכה לכבודה מורכה מכתרה מסחנה דכלה מן עובדיך נדע מה הי יכלותך נהירה נוראה נצחיו קרביה נתרחץ בחילך לית רחצון כותך סוברות רחמיה לא תנשי מקרתך סגודיך מתלתין פשר הך דאת אלוף עמי כסי וגלי והוא כסי דלא מתעמי על ערפל דאלהו דלא מקף לה תנין פשטו לה רבואן מלב ומנפש פשר הוא מרגל למן דאמר בגדלה צבען הו שמע צלואן הו מקבל צורכינו הו מספק למקוממי מליו קדישה קשיטה קמאה אלהותך קבל מן מסכינים בעים מנך צדקה רמה מרוממה כריה דרתותה רחם עלינן דשמך רחמנה שראה דטובה שבאה דשלמה שרי עלינן אלהן בטובך תקיף נוראותה תדיר שלטנותה תלי לחובינן וסלח לחטאינן אלהים אל עליון לך אנן משבחין אל שדי אהיה לך אנן מרוממין באלהותך נגלג לית אלה לבר מנך בחילך רבה נתרחץ דאת קעם עם סגודיך גדולה גבורה גדלה לאלהותך גדל בחיל ונפלא בגבוראן דירה דמעונה דלא טרף לבעו דיאן כל ארעה קשיט ומהימן הו האלהים ותנין לא מקף לה עתיר בפליאן קשיט ומהימן והבו רבו לאלהנו חלקה דאפרש לה מנה לה לקנומה ועורן לא שותף לה זכאה דזכותה מלו כל עלמה זכאי עלמה נטרו גזיראתה עתירה דעותרה צריך כל מדלה עתירה ומסכינה מן אוצר טובה מזדנין טבה דטובה ממנים לעלם טבהתה יתניון ביד כל פממיה יחידאי את ממן על דרג מלכותך יומם וליליה יתמר לך רבואן כרוז בוראיה דכלה שמעין לה כונן ברחמיך דאתה אלהן דאבהתן לית אלהו אלא דילך ברומה ובמכה לעלם עלמים תסתגד ותשתבח מסחנה דכלה אתה וכלה לגו שלטנך מה בשומיה אי בארעה דליתו תחת אדך נהירה נוראה תסתגד ותשתבח נסיד עליך כל יום לית אלה אלא אחד סלוחה סוברה ידועה דכלה סלח לן בטובך ודבקן ברחמיך עבודן וקענין מרן קעם עמן עניתן ופשרן הך די אמנותך פשרה דמפשר על לחצים ועל ארצמים פדיתן מן דינה ופלטן מן רגזה צעורה דאדם ואלהה דכל בניו צדקה עבד לן בטובך דאת רחמן קמאה דקדם על כלה ביחידאו קבל מן מסכינים בעים מנך צדקה רכב שומיה ותחת אדרעך עלמה רחם עלינן דשמך רחמנה שמעיו צבעתה דלא טרף לבעו שמע בקלן מרן ואתרחם עלינן תקיף נוראותה תדיר שלטנותה תלי לחובינן וכפר לפשעינן הא מלך רחמן ישתבח ביד כל פם אהן דעבד עלמה ביחידאו ברא בוראין יסדין ותקיפין בוראיך מסידין לית אלה לבר מנך גבורה ונורא[ה יכל על כל דו בעי געוזין אנן וארשתין משבחתה דו יחידאי באלהותה ועורן לא שותף לה דו ידע כלה דלא צריך מתודע האן דו מנו דיתור הך הו מנו דידע האן דו מתבעי והו שקיח וקריב והוא לעל ולרע וכלה לגו שלטנה והו האלהים ותנין לא מקף לה זעק לבוראיו ואתו שמעין לה זעקו כל יום ואתו דאנה מקבל חיי עולם דילה וכל חיים הו מפני חיינן ונפשהתן יהבין בשלטנה טובה ורחמיה אנון אמנותה טב הו עבד לבישין עד הן דיתובון ישתבח לעלם דו מרון דחייה יתרומם לעלם דו זאון נפשהתה כל בוראי עלמה שמעין לממללה כנש מי תהו ובהו הך דחני לשלטנה לבוראיו זעק וענתה בזרוז לקנומה הוה מן עבד עובדיו מלל ועבד כל מה דחני לה מליו הוה אמניו פעליו נהיריה דאלק לא טפין לעלם נהרין מלא עללה ויבשתה סימנים מעמין רבותה דאמנון סימנים למועדים ולימים ושנים עובדים רברבים עבודון רב מנון עבודה דכלה ישתבח ויתרבי פשר קריב הו למן דבעי לה פרוקון דאבהתן מן אדי סנינן צבעו קדמיו וענתון ופרקון צעור גויאתה וזאון נפשהתה קעים הו עד לעלם מורך לקנומה קעימין ומאתין תחת שלטנותה רחמן הו שמה וכן אסיד על גדלה רומה בשלטנה ומכה תחת אדרעה שעיר בעי לה כי משקח לה קריב שבקין הו עבד למן דשבק חוביו תהי על חטאו כי עביד לה רתו תשבחן ורבואן נימר לה בכל זבן ועדן הא סביען נפשהתן מן תעתיד כתבה ליתו תעתיד דמיכל ממה דעתדו מאתין תעתיד קעימה הוא וכל מן דסבע מנה חי באריה אש אכלה מלגו אשתה אתיהב נביה רבה קבלה על אשתה הוה מדרס וכהנה דהוה משמש לה אכל מותרי אשתה גלגים אתעבד נביה כד קבל כתבה על טורה עמוד עננה מכסי לה ועמוד אשתה מניר לה ומלכה רבה דכתבה אושטה לנביה בימינה דחלה רבה דדחל נביה קדישה על טורה חיליה פעלין לה ויסדיה מסמכין לה וקל שופרה כרז קמיו וקלה דנביה מתחיל עסר מלין הוי אנין ומנין אמלית בריאתה כתיבין בלוחי אבניה ויהיבין לגו צדה דארונה וטור סיני הוה רתת מן אימתה כד נעתי ובגללין אעת קעימה מן שומיה לארעה ואמר עבדו לי משכן מיתובי למלכותי וכל יומין דהוה ביניון הוה שלמה בעלמה זרע קדש דאנדה משה זריע על תרי אבניה עסר פריטין הוי אנין ומנין אכרי כל כריאן וביאר מנין חמשה ספרין וכל ישראל מהר מנין אתי בשלם כתבה בוצין דמניר על ישראל דו כתבה דמלכה קעימה כתיב באצבע אלה קעים ולית בכתביה כותה דחייה כתיבין לגוה טוב עלמה ומה לגוה טוב חייה ומה ביניון חיים מן חיי עולם מן כריון דחייה ולבה דאנון שרין לגוה לית עריו יכל עלל לה יומה דאמללי מליו לגו כנשתין דכסיאתה אתעבד זזעיו דקעימין חילין וגבוראן ויסדין שאלים בשלם למרון אלא ייעת לגליאתה כבודה רבה אזדזע כל חיליה אתחילו כסיאתה אמכי גרמון משמע קלה דמרי קרי ויתמהן גליאתה וידען מן קבלה ממעונה לא נטעיל בכתבה אלא בשיראן תשבחן יהונו שיראתה מקמיו ותשבחתה מבתריו מלגו תשבחן רברבאן קבלה נביה על טורה מכסיאתה דמעונה נפקי עסרתי מליה מן ימינה דאלהותה לגו ימינה דנביותה ומירה דאלהותה מיעת מוחי דריה לעלם נהירי רומה רבו[א]תה אושטה אלקה דארונה לנביה דלבש בקרן אורה כד נעת טעין לוחיה כתיבין באצבע אלהים בימין דחלה אש אכלה סגי בוראין נעתו מרבין לכתבה קדישה מלכה דבשומי שומיה אמיר דנעת ולא אזדזע זזע טברין ומישרין והשדך עלמה ברחמיו עמו כתבה דאנדה משה וסגדו למרה ומנה סגי דאתחנן נביה וצעם אלא קבלה נסגי תשבחן לאלה רב דארכן טובה מתן לן כיר אדה פם אלהותה ממלל עסר מלין על טור סיני יקרי כל פם דבה ממלל מקראה מוחי קראה ותסבע נפשה בלא מזון וכן אתעבד למשה נביה צבע משה לגו דחלתה וצעם אלא קבלה מאה ושתין עדנים צעם סביע מן אמור תשבחן ולקט פרין מן אשתה וסבעת נפשה בלא מזון קרו במקרתה דאלה קראה לאורה ונפק מניר שתיקיה שמעו למליו ומללין ישמשונה עלמה משמש לאנש טב דשמש לכל מלי מרה רחמים קרא אלה ובין צורך כל דריה רחמים קבל נביה מן שמה דרחמנה לקיטין מן כריה דטוב מאד בימין דחלה אש אכלה שמש מניר דלא טפי אנין עסרתי מליה שמשה דדלק בכסיאתה מן דיארין דכסיאתה ונביה דלבש בקרן אורה ביאר מנין חמשה ספרין תהו ובהו אלה ומסתה תמן לא הוה עורן שותף תמן אמר חילה וטובה תרח יפתח וייתי משה ויסב עסרתי מליה וידע הך אתא עלמה בשעבוד אלה על טור סיני זזע חילין וגבוראן ויסדין אלה מכך ואעת נביה רם וסלק טור סיני דחל ורתת מן אימתה דעבודה אמת דאתה מקבלה חיים לדריה לעלם באצבע אש אכלה כתיב במדע דאלהותה בצומין ובצלואן אקבל ביד משה מלגו להבי אש מן אדרע רמתה דעלמה תלי בה גבוראתה נעתו עמה מן מעונה על ריש טורה כל חילי ישראל ארתתו כד אמלל עסר מלין נפיקין מפם אלהותה חיים לדריה לעלם דאהן הוא דמע דממללה דמלל אלה אלהיה ומשה אתימן לעלם מקבל דמע דמן ימינה דמרה עד יימנון כל דריה באלהים ובמשה אוצרה דממיר מאוריו נהר וחכמה לבלושיו סימתה דמעתרה כל דבעי לה קעימה מלל עם מפוקיתה שופרה כרז לית לבר מן אלה רומה ומכה אשוו מימר נביה דאתימן לעלם חכמן כל דכתיב לגוה ווילה דפלג על מדעה ווילה דלא משמש גזיראתה דו ספר ארהותה דביאר משה נביה מן ארשותה דמרה ויהבה לגו צדה דארונה יקרון תהביה לגוה זרע דאזדרע לגו אש סלק ואדגן עסר מלין עסרתי מליה עסרה אוצרין משה נביה מהימנה דאתימן על בית אלה מתן עללתה לישראל מן ימטי מימר רבות מימרה קשטה דקדשה מרה זבנה דמללה מתנתה דיהוב חייה נהירה דגלה רבות אלהה וטוביו נגד לון דשלמה רבון דשלמי זכותה קדמון לזימוני מליו קל רב משמע קמיו נימר רבותה רבה דיהבה מן כותך את קעימה דגלית לן אהן הו דממללה אהן הו כתבה רבה דהושט מלכה רבה לנביה מהימנה אהן הו דנחתו קעימין בגללה אלה וכל בוראי עמה יסב ישראל אימנו וישמש גזיראן לעלם נימר בימין יחידאו אתיהב באדרע סבילה עלמה ברישה דטור סיני הוה נביה קעם מפרע רבואן למרה אמת דאתה מקבלה חיים לדריה לעלם נימר גבוראתה נפקי מכסיאתה וזזעי כל גליאתה ובלדי ארעה קלין דחלו כד אמלל יחידאו סימנה רבה מעמי עליו מהו ממלל נפק מן אש להבה ומן שמע ממלל הך אהן לעלם נימר דקל מן שומיה אשמע לנביה וסלק וקבל לוחין וחייה לגוון זיבה דמשה נביה לביש בקרן אורה זזעיו לא הוה כותה ולא יהי אלה אש אכלה ממלל ומן לא הוה תמן דחל לעלם נימר חדת הו ממללך לעלם כלה אנדיך מן האן דלית יהי אלה זעוק דלא שמיע לכל עובד ואתו שמיע מן מלו משבחתך מן שוי דיתלמד בך מהימן הו נביה דאנדיך לן מיסתן דאנן קרין לגוך הלא הו חיינן ודבינינן לעלם נימר ותקיף עלמיה דלעל עמה חיליה מבגללה כרוזין כארזין שופרה משמע ומדחל זעוקה דמלכה קמיו וכסיה ממלל קשט וקהלה רתת מן שמע חייה מהימן הו נביה דאתמר לה שמע ואמר לן לעלם נימר זזעיו קשה עד מותר דאזדזע על טור סיני כנשה דקעימין לעל וכנשה דמאתין לרע אלהים הוה קראה ומשה הוה שמועה וכל קהל ישראל חזין ית לפידיה וית טורה להב לעלם נימר טובה אזדזע ונחת טור סיני ארתת מנה טליה אצטמתו משמע קלה דאלהים דהוה ספר טב עד מותר מלף לון דלא יחטון והוה ממלל עמון בפמה דרבותה לא יהי לך אלהין לבר מני דאנה הו קעימה לעלם נימר יקיר הוה בספרה דשוה משמע קל אלה יקיר הוה משה ומה שוה משמע מנה קדיש בני רחמיו דאנה מזדזע ואעת בדיל ישמע עמה בממללי עמך ובדיל תתני רבותך לכל דרי עלמה לעלם נימר כבודה אזדזע ונעת טור סיני ארתת מנה שופרה אשמע קמיו קלין וברקין נפקו ולפידיה אנירו ובוראיה נעתו ויסדיה אצטמתו ואלהים ממלל מלגו לבה דאשתה וכל ישראל שמע ורתת מן אימתה דעבודה לעלם נימר לבון דשומיה אפתח ואעת מלכה קעימה חשך ענן וערפל נעתו עמה על טור סיני ומלל עם כל ישראל מלגו לבה דאשתה ואנירו ברקיה למשה מהימנה וארתת כל עמה מן שמעין קלה תמן אמרו לנביה לא ניכל למשמע כל אהן ממללה לעלם נימר מן מעונה רמה אתיהב מן קדשה אמלל מן טור סיני אשתמע מן עננה יקירה מלגו לבה דאשתה וארתת טור סיני דאמיר וארתת כל טברה שריר אלה אש אכלה ממלל ומן לא הוה תמן דחל לעלם נימר נוראה הו מלכה קעימה דארכן טובה לכל הדה ממללה עם עפר מלגו לבה דאשתה נהיר הוה משה ומה שוה משמע מנה ודרס לגו לבה דאשתה ודער לביני קעימיה ואתימן כסיאתה וגליאתה ושוה מלבש בשמה דאתא בה עלמה לעלם נימר רב הו יתה זזעוה דאזדזע על טור סיני רמה דלית סוף לטורה אעת ולא אזדזע וקלה וקל שופרה ועננה יקירה על טורה ואשתה להבה עד לבב שומיה וברה דיוכבד מדרס לגוה ולא מנכי לעלם נימר יהוה רבה דאנדה עלמה אשמע קלה ברבו ומשה דאזדעק אלהים קעם ברבו רבה ושת מואן דאלפים בשפולי טורה וארתת כל עמה מן שמעין קלה תמן אמרו לנביה קרב אתה ושמע לעלם נימר תקיפה דאנדה חיליה ובוראיה ואסיד על גדלה ואעת ורבואת קדשה עמה ומלל עם כל ישראל ממלל דלא מתני אה קהלה לא תתנשון אהן ממללה טרו מצות אלה דאלף בקשט דנטר לה כיי חייו מנטרין לעלם נימר אתי בשלם יום צומה דבה מנסב בריאמה שני שעירים לאשמה אחד לעזאזל ואחד ליהוה בעסרה לירחה אמיר תצימון ית נפשותיכון עבראי דצעם מן מזון יצים קנומה מן חוביו גלגים למן דצעם בה גנו רבה למבטליו געזים פנים מכל טוב אלין דלא צעמין בה דכרן דליתו מטלטל דכרן יום צומה לדריה דמע אמיה ישראל צעם בה ונסב סליחן הלא כל נפש לא תצום תתעקר מקרב עמה מלה דאלהים אמרה מנו דיכל מבטל לה ווילון אלין דלא צעמין וצעמין דלא מצלין דאנון הך סמי בקבל מנגף בלילי ואימם זהרה ושמשה סהדין אידן הוא יום סלוחיה זימון קדש ומשם קדש לקהל קדיש ולית כותה הא יובל אתי בזבנה אחד בשתה לישראל אן דצעם בה ותהב כיי מלו בפרקנה טוב דיום צומה מן ישום טובי קהלה דשוין בה טלל מן סליחתה רסס למן דצעם בה יום שבה אשבתה עבד יום סלוחיה לישראל יצומון בה בתתובה אלין דבעין מרון כל אמיה לון צומין אלא לא דמין לדאלין כל דלגויה הך לילי ואהן לישראל אימם תנים יומה צעומיה תלו אפיכון למעונה ואמרו כפר לעמך ישראל אשר פדית יהוה אה טבה דלית סבור מן טבהתך מואש ולא שקיח לבר מנך עורנה דיבלש ולא תרח רחמיך צנוק באפי ערוק ולא טריד למסכן דאתי לשובה בלש אימתך אה מרי כות אש אכלה אלא רחמיך כמים טפים כל אש מקרתך על גדלך דאתה רחום וחנון אהן הו סמנה דבה אסו כל באש אה דבוק דלידך מערוק כל נפש אה שקיחה לכל זעוקה דמדרש ארתי לעבדיך בעמל ארשיון ובזעוק מי כמוך נאדרי בקדש אה טבה דעלמה מן טבהתך מלי וסלח למה דעבר מן בישות עמלי ואמלי יתי למתוב לידך וקבלי וביום דינה רבה מרי ברחמיך אתרחם עלי וסלח לי ולא תגזי יתי לפם בישות גמלי דאת יהוה אל רחום וחנון לעלם עלמים דלא בלי אהיה אשר אהיה מרי אתרחם ואתנחם הך די אמנותך אה אדני יהוה ברוך אתה יהוה אלהינו אשר לא ישוב שאלך ריקם ולא יסגר מבעדו פתח רחמיך וחסדיך לעולם ועד ברוך שם קדשך לעולם לית אלה אלא אחד אחד לית אלה אלא אחד אחד לית אלה אלא אחד תשבחתה לך חדה עבדך יתפלל לך נותן טובה וחסדה אשרי עלינן טלך מסחן אלהותה דחיי עולם דילך יהוב מתנתה לך מודאה על גדלך יהוב מתנתה לך מודאה על גדלך יהוב מתנתה לך מודאה על גדלך אה אדוני יהוה תמיד אתהו דבריך עלמה דלא שותף קבל צלותן מנן אה רחמנה באריה דברא כלה ומוחי כלה גבורה ונוראה וחיולה דחילה משבחה ומרוממה הך דקעמיך עם אבהתן קעם עמן ווילה דלא סבל אימתה וכרז ואמר זעורה ורבה ישוון ויימרון לך חילך רבה מרי מגן עלינן טבון דטביה אה מרן שמע קלן ימינך רבתה תתלי רגזה מנן כהלן צבעין קמיך אה מרן דבק לא דאנן שוין אלא דאת רחמן מיסתן מה דאוקרתנן ובחרתן נשימין אנן וטובך יתר על בישאתן סלח לבני רחמיך בסגאי טובך עמיך לן דאת רחמן ותהי כן עורי פתח אוצר טובך לא תצנקנה מרה דכלה צבעתן קמיך מרי חסלך תטרף בעותן קיאמך עם אבהתן לא תתנשי והיא אסותן רחמן אתה וכן אשקחנתך פשוט רחמיך עלינן שאלין אנן לך תסטר דיניך דאת רחמן תשתבח מלב ומנפש אה מרה דכלה תאב עלינן וסלח לחטאינן תלי רגזה מנן ופרס רחמיך עלינן תתובתן קבל ולחטאינן סלח תרח רחמיך מרי לא תצנקנה באפינן אלהי אברהם ויצחק ויעקב שמע קלן ואתרחם עלינן ברחמיך אתהו כתבה רבה דאתינן נסגד קמיך ולית כתב רב כותך בנצירו ובשעבודאנן קעמין קמיך גלגינן תשבחתך דאתה כתיב באצבע אלהים דחלין אנן וראתין דיהוה רבה כתיב לגוך הך עבדין אנן קמיך ומשתעבדין קמי גדלך וילה דעמי בך וחטא דאתה כתיב באצבע אלהים זאן אתה לשמועיך חיים ומכלל אמוריך חסד עבודן וקענין אלפן מראה מנך טוב דקעם מן שנתה ומשוי לשיאלך שלמיך ימינה רבה אושטתך נביה רבה קבלך כל רגז רב את ממתן וכל אסו בגללך אתו לגואי רומה זזעת שעתה דקבלך נביה מן מעונה רמה אתיהבת מן אשתה רבתה אגלית נביה דאכלל באורה דהוה מלו מקבלתך סליחן ורחמים אנו בעים מן יהובך עמנן כל דקמיך ושמענן כל דמבתרך פשרה רבה דמפיס על חיבים דלא יאבדון צנות מנה ואטרה וכרוביה פעלתך קלה דמשה אשתמע עם קלה דשופרה רתת הוה טברה שריר שעתה דקבלך נביך שבחו גויה כד שמעו לפקודי מליך תשבחן ורבואן נימר ליהובך בנצירו הא כתיב נהיר וקדיש דיהבה אלה אלהיה למהימנה דזעק אלה ילפנה לעבודיו עד יהונו מודין לקדישותה דבחרון לה לעם קדש בתרין לוחין כתיב בחמשה ספרין אביאר בטור סיני אקבע ארשה בבקעת מואב שבשבתה באש להבה נפקי מליו שומים וארע אשתרו בה גלי הוא מן דעבד עלמה גזיראתה מקים גלי לרחמיו לאלה גלגין מרחין לאלה גלגין אנן מתעבדין כד נתני על חכמתה דחלה אתעבד נביה אמת דקבל לוחיה דעבר אלהה קמיו דמי צלמה לאשתה דיעמונה כל קהלה וידחלון מן מקרוב לידה הו אסותון דחייה הו מדכי רוחיה הו מקדש נפשהתה הו דממיר לבביה הו דמעמי כל עבראי מנו דבראון ודברון ולית כתב רב כותה ולא נבי הך כתובה ולא קהל קדיש הך דנטר לה ולא משכן הך דו לגוה ולא עלם מצלח משלם כיי מסתגד בשלמו זימוני קדש לגוה זעיקין ביד אלה קעים זכאי הלכו שביליו זרעיון אנון ירותיו זבן לא נבטל מן קרין בה ומרבין לחילה הו דיהבה אהן הו כתבה רבה דכל זכותה קשטה לגוה אהן הו דמעמי מן אלה דאנדה עלמה לחודה כהלן נודי ליחידאו דיהבה קוממו לחיינן יתהלל אלהים אוסיפו וברכו את השם הנכבד והנורא כי טוב לנו נברך אלהינו יתברך כהלן נשוי ונימר יתגלג בשלם כתבה ארבעים יומים עמד נביה צעם על טורה לחם לא אכל ומים לא שתה מבגלל תילפון ותלפון לבניכון ית מלי קיאם עסרתי מליה המכתב מכתב אלהים ממללה חיים וברכאן מן שומי שומיה אעת אלה על טור סיני יקרי קמי נביה עסרתי מליה טובינן ומה שמענן הלא הו חיינן קבלו ממלל דחיים מושט ביד אלה דחיי עולם דילה תשבחתה למלכה רבה דכן אניר לעבראי בכתבון כהלון נהר הדה הי ארהותה דאתיהבת לבני ישראל עד יהונו קרין בה ואמרין תשבחתה למלכה רבה٠٠٠ כל עבראי יסגדון קמי כתבה קדישה וישבחון ליהובה ויימרון תשבחתה למלכה רבה אן דכתבה רבה מפתח נשוי ונסגד ליהובה ליתו דמי למאוריה דאנון כסין וגלין כל יום דו כתבה רבה דבינינן מניר בליליה ואיממה ארבעים יומים עמד נביה צעם על טורה מבגללה מסגי רבואן ותשבחן מבגלל רבות אמורה קבל יתה מן קעימה ומלף יתה למאתיה אן דכתבה רבה מפתח נשוי ונסגד ליהובה דו כתבה רבה דכיה קדישתה דנחת מן שומי שומיה מד לית אלה הך יהובה כן לית כתב רב כותה חילין וגבוראן אתעמו יומה דנחת ארהותה אשתה רבתה וכבודה ועננה וקל שופרה קעימין ומאתין ארתתו אלה מושט ונביה רבה מקבל יתהלל אלהים מרה דאלהותה דילך היא רבותה דאיקרים רברבים לאהן דשוי מסי רבו רבה עד מותר דאנן עמין אכה צעורה יקירה מבינה ביד אלה קנומן דבינה תחמדה רבה מתנה מן אלה קים עד לעלם הא מעמי חדו חיולה רבה יתרבי אלה דכן עבד וטובי אבהתה דכן עמין בר לביש בגזרתה וטובי ילידה דלבש בה קמאה דו מצבוע מדכי דלא במים ובחור חיול דלא מפסל ובריה לעלם דלא בטלה אברהם לבש בה קמאה ובניו וילידי ביתו ופקד למן דאתי בתרה ילבש בה ומן דלא לבש בה ביומה תמינה ליתו מן עבראי ולא מקדש ילידה דאמטו מלבש בגזרתה יטרנה אלה סקוף שומיה ילידה דאמטו מלבש בגזרתה ישפר ויקלע וימטי לדרג סיבותה ילידה דאמטו מלבש בגזרתה ימן ויורך בלבושה דחיולה הא מקרס קרס מקסקס אדכיר לטב גרמון אסורה רומה ננה אזל שלם יום שבתה כלילה רבה לישראל אן דאת לביש בה את מלך ואשלחתנה אתה בדוש רב פרקן עבדה לשש שנים ולישראל כל אשתה יומין ואלולי שבתה דאתיה ומנשמה דושה לישראל כיי מסב ביד עקיה דיתרין עליו עד מותר אלא דו שבת ומתנח ומודי ומשבח לאלה הא מגעז יומה קדישה אלא ברבואן ובתשבחן ובאיקר נסגד כהלן דן עם דן לקדשה דיהבה לן ומלתה מכל עותרה וכללה מכל טובה סגודיו מתענין ותשבחתה מתמרן וטוביון סגודיה דשוו בך אה יומה קדישה מתנתה דאלה כלה קפיל קדשה דשבתה מן עלמה ארעה ומסק לרומה עלאה לאהן דקדשה מרה מן ריש דו מתעיני בכסיאתה ומתיקר בגליאתה ברומה ובמכה ברטו בזבנה אתת רבותה עורי וטוביון סגודיה דשוו בך אה יומה קדישה מתנתה דאלה כלה רחמנה טבה דברון דחייה אמליכנן נגוז משחתה דאיממה בשלם על דדי טובך רבה וברטיכנן לחשכה ותהומה דאנשמותה ואנן עמין הך עבד חליפן ותהומין דלא מטלטלין לך נתן תשבחן דכן פלג מדעך מרי דאת קעם עמן באיממה וסעד לן בחלק ליליה ונטר לן דלא מתעמי נקום עורי מן שנתן ונימר לך רבואן ואודאואן ותשבחן דאתה אה מרן טבה רחמן ורתאה אה באריה דכלה ואלהון דכל דריה אלא בריך לאדם עמיך נשישותה דאנשה ועבדתה נשמותה קריבה ללעיותה עד יהונו מנשמין מכל דוש ולעיו בריך נהרה לתשמיש כל עבידאתה וליליה ושנתן למנשמין ועל תרי חלקיה אנן חיבין משבחתך מרי דאת קעם עמן באיממה וסעד לן בחלק ליליה ונטר לן דלא מתעמי נקום עורי מן שנתן ונימר לך רבואן ואודאואן ותשבחן דאתה אה מרן טבה רחמן ורתאה הבו לן מפתח דבראשית ונקרי בה ומד מתשקח קמיו הב לן נסגד מנה כיינן משקחין תהו ובהו כריה דמים ואלהים אמנה דחלץ מנה בריאן מליו הוה משלח לגו מי תהו ובהו אנין מחזרין טעינן בוראין דאהן בספר יאי בספרה דבראשית וטליה דלגוה שומיה וארעה אורה קרץ כל יום הך טלי משעבד דאתי לגו בספרה צפרה ברמשה ופתח לה וצנק לה ועורן לא ימעי אשדה לאהלין דאמרו לבר מנה דאה הי מדינה ייה מדינתה דבראשית וכל בוראי דלגוה קדיש הך חברה קדיש קדישיה ישתבח דבראתה והי חליצה בידה מן כריה דטוב מאד ארשיה חילין ודמסיה בריאן ואמנה דעבדה קבע לה שבשבאן שבחו לאמנה דברא מפסל דמים וחלץ מלגוה חילין ובוראין ועבד יום ולילי וסדרון במלתה וקרא לחשכה לילי ולנהרה איממה ואמסר לון עבדתון וכן אנון לעלם נכרז לה בנצירו רב חילה דכן עבד ואנן בעים מנך מרון דקעימיה אחס עלינן בטובך ודבקן בחסדיך ידעינן אה מרן דחטאינן סגי ורחמיך דלא סוף ורתותך ממנה מרי סלח לן וסוברן ופציתן ופשרן טובך יתעבד דבק לן בכל זבן אדכר לדיתון תלתי טביה אברהם ויצחק ויעקב שלמיה דימיך לון בקנומך דאשתבעת לון בך לית דכרנון בטלה לכל דרי עלמה תשבחתה למרן לא נבטלנה ברמשה וצפרה כהלן נימרנה כמה אמר משה על ימה כן נימר דחילה משבחה עבוד פליאתה אגיבו כהלכון ואמרו כל דמלל יהוה למשה נשמע ונעבד עלומי שם א ישר נשוי כהלן ונימר לך דאתה אלהן ולית לבר מנך לן אתריחך מלף יתן גזריך וקיאמיך לא נכפר ביחידאותך אהיה אשר אהיה אה מלך על כל מלכיה עניתן ושמע בקלן עד לא יבטל דכרון רחמיך כפת שריו דדבבינן עד נהי קרין בכתביך לך נודי דאתה עבודן לך נסגד ולינן טעין ואתה אלה לדעבר ולדאתי ומקים חליפן עם כל דרין ואת ממן בקשט וברבו שלטן רב עובדיך מעמין לן טובך ואת צעיד לון ומדבר לון ומיתבין בסדרי יתוב הך מדי ריחותך עורן לית עמך שותף ואת ריש על כל דבריך קדישה ושליטה אה רחמנה٠٠٠ מכל לחץ ארוח לנן מרי מכל עקה נפש לן רבה רמה נהירה חיולה ונצוחה וקדישה ושליטה אה רחמנה٠٠٠ לך נביע מרן וקמיך נסגד אהן דכתביך מתקרין נתני ברבותך אה רחמנה דבקן ברחמיך אה רחמנה צדק עלינן בחסדיך וסלח לן ולאבהתן בסגאי חסדך בעמל משה נביאך ושוב מחרון אפך הך די אמנותך אה רתי ומטיב בכל זבן אלהן רחמן ורתאה לא יבטלון פממינן מן מתנים בפליאתך ולבבינן לא יתנשון דחלתך אה רחמנה דבקן ברחמיך אה רחמנה השקף עלינן בחסדיך וצדק עלינן בצדקה ٠٠٠ כהלן חיבין קדמיך ואתה חכום סריחתן ואלית דבק לן מן ידבק אלא טובך ורחמיך אה רחמנה דבקן ברחמיך ٠٠٠ לעמלון דרחמיך הנהר ולזרעיון לא תתנשי לך נודי ונרבי ולקדמיך נשתעבד אה רחמנה דבקן ברחמיך ٠٠٠ דיאנה קשיטה דלא נסב אפים ולא טרף לבעו מן אלהותך מרי אנן בעים תקבל מנן ברחמיך אה רחמנה דבקן ברחמיך קמי טובך מרי אנן בעים סגדים מתחננים לשמך רחמנה תתלי רגזה מנן אה רחמנה דבקן ברחמיך ٠٠٠ לך אנן צבעין אה שמעיו צבעתה אדיק ברחמיך עניתן ושמע קל צבעתן אה רחמנה דבקן ברחמיך ٠٠٠ יחידאי באלהותך לך אנן משבחין ולשמך מרוממין ולטובך כארזין ואמרים אה רחמנה דבקן ברחמיך ٠٠٠ קמי עלמה הויך ברבו עקר דלא שריו כד אתריחך אנדיכנה ביחידאו דלא שותף בריך מד בה צריך גלה טובך עבדת דלא לעיו ושבת דלא מן דוש ואנדיך בציבעד כל הצריך לעלם אה רחמנה דבקן ברחמיך ٠٠٠ את בעובדיך גליך לן רבותך וטובך קעימה ספרך מעמי קשטך ונהירותך דנטר מליך והוא מקבל טובך ברחמיך אלה מהימן לא תתנשי כלום אחס על חיבים מבגלל הזכאים אה רחמנה דבקן ברחמיך ٠٠٠ קדישה יקירה דאפרשת לן קדשיך וגליך לן דבחוריך ויהבת לן שבת קדש לאתנחו ספר דחיים בחכמה ואיקר ורבו ואקמת לן מזבח סגדה לשמך בדיל נדע דאתהו עבודן ואלהן ומרן אה רחמנה דבקן ברחמיך אה רחמנה צדק עלינן בחסדיך ושוב עלינו ושוב את שובתינו וקבץ נדח ישראל אחינו והשיבם אל ארץ אבותינו ומול ערלת לבבינו לאהבה אתך יהוה אלהינו בכל לבבנו ובכל נפשנו ובכל מאדנו ובך ובשמך ובכבודך יהוה אלהינו ובברית אברהם ויצחק ויעקב עבדיך אבותינו ויוסף ואדונן משה נביאנו ואהרן ואלעזר ואיתמר ופינחס כהנינו ובחורי אחרית שרתי משכן שמך וכבודך שלמך עליהם כלם יהוה אלהינו וסלחת לעונינו ולחטאותינו ונחלתנו וסלח לן ולאבהתן בסגאי חסדך בעמל כהנך ונביאך שוב מחרון אפך ורחם ורתי ומיטיב ומרוח בכל זבן אלהן רחמן ורתאה בנצירו ובקשט וברחמו נימר כהלן תשבחתה לך אה מרן קעימה פרקת לאבהתן בחילך רבה ואפרשת יתון לשמך וקדשת יתון עד יהונו עמך ועבדיך וגליך לון כל גזיראתך ושלחת לון מכתב ידך ולא תתנשי ית קיאמיך קעימה קבל מנן לפם דו חילן דלפם חילך ולית בן נימר לרבותך רבתה ולא לקבל די גבורתך ספרה חכמה אלפן מן נהירותך חיולה דכל עלמה לגו חילך ולית לבר מן רביאנך כלום וכל כלום עובד חילך ואתה ביחידאותך ממן ושליט על כל עובדיך ואתה אלה חכום כל כסי וגלי ולית אלה לבר מנך רבותה לך יחידאי אתהו השליט על כל השליטים ולית דנחכם כלום אלא ממה דחכמת רבותך כלה דילך וכפת לך ובנהרך יפרנס אה רבה מנך אנן בעים תסלח לחטאינן אה טבה לך אנן מודים וסגדים אה חיולה אה נצוחה אה קדישה אה שליטה אה גדולה אה גבורה אה שקיחה אה ענוה אה דבוקה אה פרוקה אה רתאה אה רחמנה מרי לך נשבח ונעבד בכל יומיה ונימר לך בכל זבניה תתברך ברוך אלהינו לעולם וברוך שמו לעולם עם אברהם ועם יצחק ועם יעקב עבדיך תלת כריזאן משמון התלתה אלהי אברהם ואלהי יצחק ואלהי יעקב ואלהי יוסף ואלהי נביה רבה משה ישמע קלין דצבעתכון בצדקתו אלה רחמן ורתאה אלהי אהרן ואלעזר ואיתמר ופינחס הכהנים הקדושים המשחים בעמלם ישקף ברחמיו עליכון אמן אהיה אשר אהיה וידיק עליכון מן מעון קדשו מן שומיה וירוח לשתיקיכון וכן לממלליכון ויתלי דיניה ורגזה מעליכון ומעל כל קהליכון אמן אהיה אשר אהיה ויפרק נר ברזלה אמן מעל צואריכון הך דפרק לאבהתכון מן ארע מצרים כן יפרקנוכון כותון מן אדי דבביכון ומן אדי סנאיכון אמן אהיה אשר אהיה ויחלף אלה עליכון חליפה טבה ויפקנוכון אלה מן לחצה לרוח ומן כפנה אלסבע ומן עמלה בישה לעמלה טבה ומן סבתה לדכיותה ומן חוביה לגזיראתה ומן קללתה לברכאתה ומן חשך פנותה לנור אימנותה אמן אהיה אשר אהיה ויכבי אלהנו כל חשב ביש וכל חשבה בישה דקעמה קמיכון ויפדי אלהנו יתכון מן דבביכון ויכפת גבריה המתגברים עליכון וישא כל קצף וכל נגף מעליכון ומעל כל קהליכון וירבי לטפלכון ויוקר לסהביכון וירחק לדבביכון ויקרב רחמיכון ויאמן יראתיכון ויחדש שמחותיכון ויתן ברכאתו בבתיכון ובכל משלח ידיכון ישיב אלהנו אמן יומי הרצון אליכון וככן ישמר חייכון וחיי סדר קהליכון ויפשר דלחציכון וינפש לרצמיכון וירוח לכל מתלתותיכון אמן אהיה אשר אהיה וישם אלהנו זה השבת וכל שבת בריך ומברך עליכון ויסלח אמן לחוביכון ולחטאיכון ולאשמיכון ולפשעיכון ויקפל ענן חשכה ולחצה דפרס עלויכון ויחלפנה ברוח ובנפוש ובשדך ובשלום אמן אהיה אשר אהיה ויפתח תריח שומיה לקלין לבעואתכון וינהר לוכון בעמל דמוכי מערת המכפלה אברהם ויצחק ויעקב זכאי עלמה אמן אהיה אשר אהיה ובזכות יוסף פתורה דחלמה ובצלות משה נביה דעלמה ישיב אלהנו עלינן ועליכון מן ברכת כהניה אהרון ואלעזר ואיתמר ופינחס אמן אהיה אשר אהיה בהם כן ירתי חייכון [יהוה עמדתי קמיך על פתח רחמיך יהוה אלהי ואלהי אבותי למימר תשבחתך ומיני רבותך לפם דו כחי המסכן ונשישותי ידעתי היום והשיבותי אל לבבי כי אתה יהוה הוא האלהים בשמים ממעל ועל הארץ מתחת אין עוד מלבדך מכן בין ידיך עמדתי והתפניתי בפני אל המקום המבחר הרגריזים בית אל לוזה הר הנחלה והשכינה מכון לשבתך פעלת יהוה מקדש יהוה כוננו ידך יהוה ימלך עולם ועד כי גדול יהוה מכל האלהים צדיק וישר הוא דהדה צלותה למקוממה חייה די סלקה בכסי קמי חכום כסיאתה האן אלה דבוק סגודיו אלא אתה וברוך שם קדשך לעולם ו [תפילת יהושע יהוה אלה רחמן ורתאה יהוה מלך ועלמה סהד יהוה הוא האלהים ולית אלה לבר מנה שמה ישתבח וחילה יתרומם מרין דרחמיה ירחם עלינן מרין דסליחתה יסלח לחובינן נשרי דחלתה בלבבינן כיינן ממנים באיקר רב דמרבי לאלה מתרבי לפם די עבדתה הוא אגרה מה דו חילן נסיד עליך דלית כותך אלהנו תשתבח מה דכתב נביה נימר לה והבו רבו לאלהנו רבותה לך אלהנו דליתי עבדה אלא לה ונימרנה לה וטובינן ומה געז בפממינן עסר מלין קבל נביה וביאר עמין ארוה ריש מקרתה דקרא אלה אנכי יהוה אלהיך לא נסגד לעלם אלא לך אה מרן אהיה אשר אהיה תתהלל לעולם נציבה ייה תשבחתה פריה סלקין למעונה כרזה משה על ימה זה אלהי ואשבחנה נברך ונשבח נרבי ונרומם לך אה מרה דכל קדשה אלהינו לך נהלל מי כמוך אין כמוך אין כאל ישרון ישתבח אלהים לית אלה אלא אחד מרי שמע בקלן וקבל צלותן מנן דאתה אה רחמנה דמרחם דלא בטל לית לן לאהן ניפך אפינן אלא לקדם מלכותך ולא אסאה דיאסינן אלא טובך ורחמיך אין כאל ישרון ישתבח אלהינו ישתבח לעלם כימי השמים על הארץ עוד כימי אבות ובנים כל ימי דורות וחליפותם נשבחך עוד נברכך כי אתה אלהינו ואלהי אבותינו בכל הימים אלהי אברהם תתברך ואלהי יצחק תשתבח ואלהי יעקב יתרומם שמך בכל הימים נדחל מן אלה ונאמן באלה ונשבח לאלה דעלמה דילה כימי שומיה עלוי ארעה למרן נשבח דו קעים לעלם ברוך אתה אלהנן ואלה אבהתן אך תשתבח מן יעבד כעובדיך וכנצחניך אה קשטה אלהי שומיה ואלהי ארעה ואלהי כל עלמה ישתבח אלהי אברהם ואלהי יצחק ואלהי יעקב רחום תהביה ישתבח אה מרן בכסיאתה וגליאתה ישתבח אלהנן ואלה אבהתן בכל יומיה ישתבח טבה ומיטבה דמרחם בכל יום ישתבח זכאה וממנה וקשיטה ושליטה ישתבח רבה ומשבח וחיולה דבעי דחלה ישתבח סעודה דסעד למן דלה עובדים טבים ישתבח פלגה דצדקה דיהב סגי דלא מוני ישתבח אסאה דמאסי ומגן למן דשבק חוביו ישתבח מלכה דממללה חיים ומשמועה חיים דו קעים לעלם ישתבח עד לעלם דו קעימה דקעם עם כל מן דרחיץ בה ישתבח מנה נדחל ויתה נרחם ולה נשתעבד ונשבח פצאה דמפצי לן מן חוביה ומן דיניה ומן סריחתה ישתבח עבוד צדקה ורחמים ורתו לכל עלמה ישתבח לאלהים רמה וגבורה ונורא דו משבח לגדלה נשבח דו דבראה כל עלמה וסדר בוראיה ישתבח דאמר במלה ואנדה כל מה דחנתה ישתבח ולית כותה לעלם יתברך ברוך אלהינו לעולם וברוך שמו לעולם \/נברכך מאד ונשוע אליך מהר ונקרא בטובותך הגדלות הנאמנות אהיה אשר אהיה #3/ שלחו בשלם אה עדת עבראי מן צלות אזל שלם היא צלות קמאי מימרה על הלב כמטר לקחי אוצר מלי חכמה טובי מי לו בעי יקבל אלה מני בדילך מדרשי ופגעי ותעבר עליך מועדיך ואתה בחדי וזהי אגיב למימרי ואמר אדכר לקמאי ולא תנשי עקבאי עמרם דרה א מד לית אלה אלא אחד לא עלם אלא דילה ולא יסתגד אלא לגדלה מן דשרי בתותביו ישלם למרה דאתרה כיון כל בני אתרה מרבין לה דארכן קנומה וכן עבד משה בטור חוריב אמת דקעם קמי סניה ואמר למרה מה אנה ואתבה מרה על דרג מד לית מלך מלו מתב ואקימה אלה על מכה ואימנה על עלם כסיאתה מן דאמר הן נבי כמשה יעמי מה הי רבותה לית אלה אלא מרן ולא כתב הך ארהותה ולא נבי קשיט כמשה ולא אימנו שלמה ולא קשט אלא דילה ולא עלם מצלח משלם כיי מסתגד בשלמו הא שומים וארע סהדין דאלהותה לאחד לגדלה והוא עבודון וסדורון והא כתבין הך כיר אדא דאלה ומשה אתימן לעלם ואף בך אימנון לעלם מנו דיכל מחק הדה אלה אחד וכלה תחת אדה חתמה דליתי ממחקה ישתבח אלהים לית אלה אלא אחד לך נביע מרן דבוקון דלחציה מנך נדחל עבודון דכל פליאתה סגי דאת מסיד בן בכל זבן ומלף יתן ואנן ממרים דלא נילף אלא הך דאת אלוף אה רחמנה אהיה אשר אהיה ארתי נפשהתן בטובך רבה אחס עלינן ברחמיך דלא ניבד הנהר לדכרון רחמיך באריה דכל עלמה אתרחם עלינן ברתותך עמי לחצן ולא תעביר על עקתן אבהן ובנים מתחננים למלכותך מרי לא תיפך אפיך מנן לית בן נקום בגבאיך אלא הך דאת אלוף אה רחמנה אהיה אשר אהיה ארתי נפשהתן בטובך רבה אחס עלינן ברחמיך דלא ניבד הנהר לדכרון רחמיך ממנה דכלה כפית לה צפי לעלמה ברחמיך דו קעם יומין באתלתו אדכר לאברהם ליצחק וליעקב ודבק לבניון דאנון יהיבין באתלתותה אלוף אתה עבוד פליאן עם רחמיך לגו כל אתר וגליך נצחניך עמון במצרים ובימה ובמדברה ועבדת תמחין ופליאן וגליך עמון כל נצחן וכפת סניון קמיון וטובך יתני לעלם דאת נהיר לדכרון רחמיך נצוחה דבה כל קרב מיסתך סוברות מרגזיך דאנון אסכין דכל מכה דאנון ברקה הו חרבך דעתיד מוקד כל סרוח עדן דתגלנה בנצחן ותוקד אלהיון וסגודיון עד אמת אנון משתמשין ורחותך וקשטך סבל לון וטובך מספק לון סוברו בני רחמיך מתקנין טמאתה על ריש מקדשה וכל יתה קדשה רבה משלח מנה ביד בישיה ונימר רב חילה דכן מסובר ויכל נצחן הך דו בעי ולא עורן ימעי טבה דמיטב לעלמה עבד לן רתו דלא שוינן לית לן רחצון אלא אתה כל רחצונים נפלים ומבלים וכל מלכים מתחלפים ואתה מלך דלא מתחלף ורחצון דלא נפל וממן ברבו דלית לה תהום ושלטנה דלא קעניה סוף ונצחן דלית נשומנה יכל דבק ברחמיך אן ברחקה ואן בקרבה ואתה אלה שקיח לגו כל אתריה דלא צריך מזדעזע לאתר טוב סגודיה דאנצירין עמך באימנו שלמה ודנציר עמך באימנו נשים דאתה עמה בכל אתר דבק לה הך דחני לה עבוד נטורה באיממה וליליה והו דמך דלא מתחנט ונשים דאת נטור דלא דמך ולא מלך יכל קעם בך ולא קרוב יכל מבלד לך לית נצחן אלא דילך כל פממיה יימרון לך מן כותך באלהיה שמך מדחל עלמה ומה הי לקנום גבורתך רבתה לעלם לית אלה אלא אחד לא נבי כמשה נביה ולא כתב הך ארהותה קדישתה ולא סגדה אלא ליהוה קדם הרגריזים בית אל בחורה קדישה דמע דיבשתה חיול הו חילה תקיפה דדער במעונה רמה והוא שקיח בכל אתריה דארכן טובה לכל הדה מקבלה מן עבודי חוביה סוברה טבה סגי דאת מסיד בן ולא אלפנן ועקבון דבישיה אמטי ולית לן מלה קדמיו נצבע לה בכסי דבק דמה דידבקנן אלהה דאברהם ויצחק ויעקב שמע בקלן מרן ואתרחם עלינן ברחמיך בכיה רבה דבעלמה כהלן נבכי קנומן דהכה מתסגי מבטל עמלון דכל זכאי וכתבי קשטה כארזין לא תסגד לאלה עורן ארור עבראי דשבק אימנותה דקעימיה נצבע לה בכסי דבק דמה דידבקנן אלהה דאברהם ויצחק ויעקב שמע בקלן מרן ואתרחם עלינן ברחמיך וקבל צלותן מנן ברב חסדך אלה רב ולית כותה קהל רב ולית דמי לה נבי רב ולית קעם כותה אזדמנו על טור סיני יומה דנחת כתבה שרי שופרה כרז וקלה דנביה מתחיל וטובה אמר ירום נבי וירבי נביה וישפר ויקלע וימטי לערפלה כיי מלבש בידי לבוש מד לית מלך מלו מלבש כיי מכסי בעננה ואפיו מלבשין בקרן אורה עד ידען כל אמיה אן משה עבדה דאלה ומהימנה אדכירה הי לטב יוכבד גפנה דכיתה קדישתה דאהלין נכליה מנה אחדה נביה ואחד כהן ואחד אלהים למצראי אחד דרס לגו אשתה ואחד אכל מותרי אשתה ומרים דאשירת על ימה שמעי עמים ומרעי ואמר מרון יסון אגרון ויסב אהרן חלקי וילבש משה בעקובתי ותזדעק מרים נביתה דלא קעם מן חוה כותה יתרבון עמרם ויוכבד תלתה קדישים דקעם מנון בעמלון טבה דבקן ברחמיך האן דאתון קעמין בחלקה דצפרה ועמין למאורה סלק ומניר לכל עלמה כרזו כהלכון ואמרו ישתבח נהירה דאלק לעלמה בוצין דלא טפי געז הו ברקיעה ומניר לכל עלמה לפם דו מרה דכלה אלק לעלמה בוצין דלא טפי בראשית אתעבד אוצר למאוריה שומיה וארעה בניאן דלא בני אורה רבה דמי לשבשבה נהר קרץ כל צפר פתח לעלמה נהר כרז לבניו דאדם קומו מן שנתכון ועמו נהרה ושבחו לעבודה אתהו יקירה חילה דכסי מכלה וכל דכסי וגלי לא עמי לך מן ישום מה הו חילך אי מן יחכם רזי יקירותך עלוי כלה אתה וכלום לית לבר מנך ברי ומפרנס ומסובר ומוחי וממית ומקים כלה ברחמיך לך יסק התשבחן מלב ומנפש אן קבלתנן בטובך רבה נכרז קמיך בקל רם ונימר לך יחידאי אתה אלה ולית לבר מנך רבותה לך דחילה משבחה ומרוממה דעבדת כל דבעיך ומדורך ברום עלמה האן דאת בעי את שרי בקדש ובאיקר וברבו כל עובדיך מן ישום אי כפליאתך מן יברי כל פם דבה ממלל יכרז ויימר לך מן כותך באלהיה אה עבודון דכל פליאתה לית סוף לטובך רבה סגי דמתחיב לך ובזעורן את מפעס לך יסק התשבחן מלב ומנפש אן קבלתנן בטובך רבה נכרז קמיך בקל רם ונימר לך יחידאי אתה אלה ולית לבר מנך רבותה לך סיאגים רברבים וקשים אנון זכאי עלמה כל דמזדזע בעמלון מרה דכלה מתרחם זזע משה נביה עמלון במדברה ועד רגזה מעזרה ורחמיה פריסין ואתשקח תמן פשר אמר מלה מתעניה חייה ומותה בשלטנך אה מרן דכסיאתה אן עמיך בצדקה מדילך תלי רגזה מנן ופרס רחמיך עלינן ונעבד אף אנן אסכמו לחובינן ונימר מלה מעניה עלמה וכל דלגוה מן כותך לית כותך אה רתאה ורחמנה חיולין אנון אנשה דמחזרון רגזה דמרון אדם קמאה ושת חליפה ואנוש קראה וחנוך צלאה ונח זכאה ואברהם נסיאה ויצחק נצירה ויעקב שרירה דזכותה ויוסף מלכה חורה ומשה נביה ואהרן כהנה ואלעזר מהימנה ואיתמר יקירה ופינחס קדישה ויהושע נגודה וכלב ירותה סיעה דלית מתשקח בעלמה כותה טוביון תהביה דאתין על מלתה דמרון אתין ורחמיה עמון ומרה דכלה מרבי לון טוב עלמה אמת דייתי תהבה וסדרי רחותה כיי שלמה רמי ורחמיה פריסין ועכרה מסלקה ורשותה קפילה ובוראיה ממתנים וטל על דיארי רחותה ועבודה דעלמה ישתבח דלא באלילו מלכה דלעל מכלה ושלטנה ברומה ובמכה והו שקיח בכל אתריה וכל מלכיה בשלטנה שליט דאין לון ומאבד לון הך דו בעי ולית מלך ממן ומורך אלא הו דחיי עולם למלכותה וטובי קהלה דרחיץ בה וסגד לשמה בנצירו דו מתעיני מכל מגבי ווילון אהלין דכפרין בה ובעין רחצין דרחיקה דלבר מנה דעתיד לון מכל מגביאן וכן כתיב בשירתה רבתה הי חשיב לון דינין דלא שוין לדיניה טוב עלמה ובריאתה אמת דיכרז אלה אני אני הו בקרבה יחידאי הו אלה ולית עמה אל עורן ולית אתרה מסחן תותב ולא ערפלה מקבל יתוב ומן דלה אלהון ינדנון יתון ויגחון בקרבה וידע מן נסי כלילה דעלמה דילה ביחידאו חליץ בידה מלגו חילה ומן דלית לה נמי בעלמה יפני תותב מכעס יטרד וייתון טבין ויסון אגרון דעלמה למן דו דילה עבוד מה דו בעי ולא עורן ימעי חילה רמה שמע בקלן רחמנה פרס רחמיך עלינן כל עלמה דילך ומן כותך אדך אחזה דכלה נצוחה דלא מתעמי מרון דכל תמחיה לית סוף לילך רבה ותקיפה ודחילה לית בן נקום בגוני פליאתך עמיך לן אפינן אדיק לן ופשרן רתאה דבק יתן רחמנה אחס עלינן ברחמיך עד לא נתסכם ברגזה וכי טובך יתני לעלם דכן רחמיך על חיבין אל שדי אהיה עדן לן מכדו מנצירין קדמיך כמה נלקי ונביז ולא נוכל קעמין קמיך סגי דמזדכיך מנן ולא אלפנן ואתחיבנן וחטינן וסוברך יתן ולא כליך מנן רחמיך לית לן אפים נימר קמיך קבל מנן מן סגאי סוברותך וטובך דעבדת עמן אתחילו חובינן ויתרו סריחתן ולא דחלנן ולא אלפנן בכל מה דעבר עלינן רתאה דבק יתן רחמנה אחס עלינן ברחמיך עד לא נתסכם ברגזה וכי טובך יתני לעלם דכן רחמיך על חיבין הא איקר רב איקרה דיום שבתה טוביון עבראי במתנתה דאתיהבת לון ארהותה קדישתה ויומה קדישה ארהותה עד יהונו קרין בה ויומה קדישה לאתנחו רבה הי שבתה ישתבח באריה ויסתגד עבודה תחומה דשבתה עדן לעלמה מועדה קמאה דלא מטלטל וקדשה דלא מתחלפה די רבה מכל יומיה וקדישתה מכל מועדיה ומלכה קעימה הפרשה לשמה לית מועד כותה ולא קדש כותה ולא קהל קדיש הך דנטר לה אה נטורי שבתה הוו שמרים לה הך די קדישתה כל ממללה קדיש ואלה דבראתה רחמן ורתאה נשוי כהלן ונפתח פממינן נתני בטבהתך רחמנה מלכה דזאן לן ומוחי לן ומגן וחיב עלינן משבחין למלכותך רחמנה רבותה לך תשבחתה לשמך רבה ונצוחה לית אלה אלא אחד קעמנן מן שנתן ואתינן לידך אה מרן בנצירו ובשעבוד עמדנן קדמיך וסגדנן לפניך בחלקה דצפרה טוב דקעם מן שנתה וייתי לידך ברחמו קעם ומשבח בחלקה דצפרה ומרבי לגבורתך רבתה עם מפתוחה דאורה תמח למן דעמי לה לאוי על כל אנש מכל בניו דאדם כל מן יהי דמך יבלד מן שנתה ויסתכל לאורה כד הו מפתח ומניר לעלמה טב לכל מן דעמי לה וישבח לברואה ויימר ישתבח בראיה דכן ברא ווילה למן יהי דמך באורעתה דצלותה בחלקה דצפרה בערב ובבקר מלאכי יהוה יהונו שרין בכל אתר והאן דאנון צלאי מלאכי יהוה ייתון סהרתון דריחותה מלאכיה שמעין תשבחתה דמרון בכל זבן טוב מן יכל קעם מצלי ויקום משבח ויסגד למרה ויתני צלותה באורעתה בכל אורע טוב דקעם לגוה וייתי לידך אה רחמנה מתחנן ומצלי ומשבח ועקד וסגד ומרכן ומרבי לשמך דאתה לאוי על כן קבל מנן מרי צלותן ברב חסדך חיול הו חילה דכן ארכן מנשמה דלא אתי מן דוש בגלל דנשמין בטולין לאשתה יומין עבד עלמה וכל בריאתה ושבת ביומה שביעה ועבדה קדש עד לעלם ואמר דשבת בה יתברך וכל דמחלל לה יתקטל דו תחום קביע ביד אלה משה התימן מגלינה ועבדה על כל מינה דאדם ואלפה קמי טור סיני לקהלה דנפקו ממצרים עד יהונו שבתין בה ואמרין רב חילה רבה דכן אוקר מהימנה ממנה טובי רחמיך לעלם אלה דלא עצי פעליו ממן ומנשמה אהן דנשם אלה כלה אלאן קהל ישראל דו זעיק בר ועבד לאלהים אתימן גזרה ושבה ומועדים דלא מטלטלין וקטר שמון למאוריה געזים שם מועדיה ומועדיה הך דאתו מן יכל מבטל בריה דברי קעים לעלם מן יכל לחי ומחדד בנין דלא עצי כלום הא יום קדיש ומקדש טובי מן מתקדש לגוה קדיש קדישיה קדשה ואמסרה לקהל קדיש שבת חילה רבה לגוה ופקד דישבת בה ישראל מבתר דחסל בריאתה אנשמת רבותה רבתה בה ועקבה בעקובאן טבן שבה וקדש וברכה וסימן ואנשמה ויום טב למן דנטר לה בשלם אגר אנשמותה רבתה לגוה כפל הו על כל יומיה ואהן תמה חיול מותר צריך לאודאו חיולה יתרומם חילה דאפרשה ואנשם לגוה וקדשה מן דבעי יעמי רחותה ידכי שריר בשבתה ותהי צלותה בפמה כיי עגיל סדריה ויזדמן עם טבין ושלמין דו מטי להדה ריחותה ותרח תהותה מתפתח ומזבח אודאותה תמן ומקבל צלות טביה ומסק אודאותה למעונה דתשבחתה הך נציבה טריפה לגו עללה וטלליה דלה מטלין על אמוריה בלב דכי טובי תהבה וטובי תלמידיה דדמין לה וטובי עלמה כד ייתי דו נגד עמה שלמה וגלי לרחותה ומדכי להרגריזים בית ­אל ותלי רגזה מן ישראל ואלה יהב לה נצחן רב ומגיח בה לכל עלמה יתרבה חילה דיהב לן אהן יומה וברכה וקדשה ואפרשה וחילה מכל יומיה לית בכל יומיה יום רב הך יום שבתה שבשבתה עקבה מרה בעלמה כל יומיה בון עבדה ושבתה אגר דלא עבדה בלעיל טריד מלגוה וברכאתה פקידין לגוה מן פמה דאלהי קדם צריכין כל בית ישראל יהונו אמרין אתי בשלם יובילה קריבה דאתי ומנשמה שתיקין ומללין בגללה סלק משה נביה על טור סיני ואתכסי בעננה ובכבודה צעם סביע לא אכל ולא שתה דהוה ביני קעימיה ומנדי חיים לדריה צריכין כל בית ישראל יהונו אמרין אתי בשלם יובילה קריבה דאתי ומנשמה שתיקין ומללין חילה רמה ויקירה פקד לנביה קדישה בגלל קהלה קדישה על דדי מקרתה דקרא אלה על טור סיני טר ית יום שבתה לקדושה מועד לא בטל לעלם וכן כתיב נהירה רבה משה מהימן דכסיאתה ויטרון בני ישראל יום שבתה למעבדה דו תחום קביע ביד אלה דו בנין דלא מנדנד ווילה דנפק מנה פרדיסה דנטר פרנסיו כל אילן דלגוה חיים לחילה חיולה ונצוחה נודי ונסגד ונרבי דכל רביאנה דילה אלק מאורים מנירים דלא טפים ואפרש מועדים קדישים וקטר שמון למאוריה ויהבון לבני רחמיו עד יהונו חדין בון ומודים לשמה ומקריבין לה ומקבל מנון ומפתח לון אוצר שומיה ומשפען מתמן ברכאן ומפיס לכל אמי עלמה דאנן בניון דעבדו כל גזיראתה דמרון ומקוממי מועדיו בשלמו נבכי עליך אה ישראל הך הויך בימי רחותה והך אתה בימי פנותה הויך עם אלהיך מזדמן עמה בכל מועדים ומנדי לה קרבנים מלו עובד אדך והו מקבל מנך הך אב לברה וכפת כל אמיה קמיך ומתעבד מגנך ומרחק מנך כל ערויה ומיום דמרדת ושבקתנה אתה עבוד דרסה לאמיה ירחים ומועדים געזים הך דאתו לא סלק לגוון קרבן ואלה דרביאנה ממן לעלם לא יתר ולא פחת מברך הוא ביתה דיעקב כרי דנפק מלגוה שת מואן דאלפים הוו מבנים מן שבעים נפש מן הוה ישום רבותון אי יסכם גלגיון שבלי עקלה דאברהם עללתה דבי השתבעת טליה דרחותה נפיקים למקרי בשפולי טור סיני וכלום לא אנשו נפקין דהוה מרון מנהר לון יתון גרמיו דיוסף הנהר לון מסנון דהוה יוסף רב אלא מת ובתר מותו אתרבי גרמיו נסיבין ביד נבי רב זעיק אלהים ביד מרן שליט תרי אריסי רחותה יוסף מלכה ומשה נביה בעמלון טבה דבקן ברחמיך כארזין ואמרים רב חילה דכן פקד בריש ירחה שביעה מכל ארשי ירחיה דו זעיק ביד אלה ארבע עקובאן רברבאן אשבתה דכרנה אשמחה וזימון קדש עד יהונו שבתון לירחיה ושב שבתון למועדיה וכליל מועדי רחותה לגוה יום סלוחיה קדיש טרד חוביה וחג מטלין וחג כנושין ויומה תמינה עצרת שביע מועדיה וקדש קדשיה וכל ישראל מהר מנין ואנין עתידין עם אהלין ואהלין תלתה זבנים לגו דילה דכורה טבה דלא מנשי אדכר קיאם עבדיך וארתי בניון בעמלון אלהן רחמנה דבק לית לן דבוק לבר מנך זזועה דילך אה קשטה ארתת כל עלמה מן אימתך שרית בכל לב ודחלתך לגו כל אתר וידע כלה לית כותך כל נפשהתה דבלידי לא ערוקי אלא לידך זזעת בשלטן גאותך והשדכת בסגאי רחמיך סהדי מודע לעלמה דלית אלהו אלא דילך אה רתאה ורחמנה הקמת כמה אמרת יהוה אלה רחמן ורתאה גלגיה לך לעלם דלא גזיך יתן לפם בישות גמלינן אתהו יהוה זכאה ואנן חיביה לפם דו טובך וחסדך אדיקת מן מעון קדשך ופלטנן מן זוענה נודי לך אה רחמנה על חסדיך דעבדת עמן ותעבד אה דבוקה מרגלה לית חיל דיקום אלא חילך מרי ולית דיעבד כעובדיך אתהו עבודה דעלמה דלא באד אידן עבוד יכל כעובדיך עבד בבראשית גלית בוראין חיולין בחילך אתו לידך מרגלין גלגיה דילך דדחלתך על כלה גלו עובדיך דאתה מרה דכלה דאתהו שקיחה דשקיח בכל אתריה דאתהו דמורך עם דרי דריה אהיה אשר אהיה חילה דמרוח ורתי אלהותה דילך לדעבר ולדאתי ואתהו קמאה דמקמי הבריה ואתהו דמורך דמבתר עלמה זעקין אנן לך בגויאן ארתיתן זאון נפשהתה אן עמיך ארתיתן אלית דבק לן אה מן דאלוף דבק אידן לבר מנך לן בלחצין דבק טבה דמיטבה דלא בטל מן מיטב הב לן מן טובך מה דלית עורן יהב יצובה דמורך במה דו לא לזבן דבק מן דחייון שיאלה על זבן כלנן קעמין קדמיך באתלתו אן עמיך צפי לן במצפי דרתו לאהן יערק חיב מנך אלא לידך ולמן ישול בעדן ארצמה אלא לך מן מתשקח בלב לחציה קריב כותך ומן מסכי לנפוש אלא מן טבהתך נפוש רחמיה אידן מדע שאם ארתי לחציה דעל תרח חסדך קעם סברינן איקרך וסכואן חסדיך לא תנזפנן בעמל משה עבדך ערקנן ליד חסדך דאתגבר ארצמן דטובך יתר על בישתן דרמן פתחיו תרחי טובך לא תצנק באפינן תרחי רתותך דאנן לון סכואן צעור גויאתה ושכלל אבריה צפיתן בעין חסדך דאת אתר סבריה קעמין אנן על תרח חסדיך קבל שיאלתן דאנן בניון דעבדיך רחמנה לא תשבקנן באדי דבבינן רחמיך יתרין על סגאי חובינן שראה דטובה ליד טובך אתינן שמעיו צבעתה שרי כפתינן תתובתן קבל בסגאי רתותך דאת רחמן ורתאה וכ{פ}<נ>י אמנותך עבודה דעלמה מן ישום רביאנך עבדתנה ברבו לגו שתה יומין באלפן קשטה רבה קרינן וחכמנן בכל יום דמנון גדלת בוראין גדילין בחכמתך מודעין רבותך גלין דאלהותך ליתי אלא לגדלך דעבדת דלא לעיו עובדיך דרמין דנדיכנון לא מן לגו שתה יומין עבדתנון שלמין לית באחד מנון חסרן הודעת שלמותון דאת מרה דשלמותה ושבתה דלא מן דוש ביומה שביעה ועבדתנה כליל לשתתי יומיה זעקתנה קדש ועבדתנה ארש זימון לכל מועד ונגד לכל קדש עבדתנה קיאם בינך ובין נטוריו הודעת דמטרתה נטרה נטוריו טובי שבותיה דשוין בברכתה טל קדושה מנשם לון מכל דוש ולעיו יקירואן רמן יקיר לן ביד מרן יום שבתה יהב לן עד ננשם אהן דנשם כל רביאנון תליך על אד משה גליך כתב קדשך הושטת למהימנך לוחי בריתה הושטת לבר ביתך לחייה מן מרון דכל חיים חיין מוחיון דחייה דמנה כל מלאין מלל מן אשתה לא יהי לך אלהין נביותה לה כליל מן יומי בריאתה נהירותה דמשה דשות בה לבשה סוברו לחיינן לוחי בריתה סוברו דלא בטלה לעלם עלמים האן אלה הך אלהון דאבהתן האן נביא קשיט כות מהימן אלה פם לפם מלל אלה לבר ביתה פליאן לה גליתן לא גלתין לעורן צעורה דצער עלמה וכל דבה צוה במשה יהב לן חייה לחייה קראה דקרא לא יהי לך אלהין קרא טר ית יום שבתה לקדושה רום רבואתה דכל רביאנה דילה רבה לבר ביתה מלבין כל בית אדם שמה לשמה אקפה ברבו יהוה אלהון דדריה ומשה נבי כל דריה תהום לממללה רביאנה עבדה תהום ממלל משה תהום ממלל מרה עבודה דעלמה תסתגד ותשתבח עבודה דעבד לא כתשבית עבוד בוראין חדתין עבדת מן עדן בדיל תודיע דאתה קמיו לא מן עדן גלי לגו כסיאן כסי לגו גליאן גלי למדעיה וכסי מן עיניה דאתה שקיח בכל אתר לא כות כל שקיח כסי ועמי כל רז לא כות כל עמיו אתהו דמקדם כל אתר וכל עדן כל אתר ועדן וכל בריה עובדיך ואתה דלא מכלום ואתה דלא הך כלום ואתה עבוד כל כלום לא על דמות כלום זבנה דעמת חכמתך דתברי זמנת יכלתך כל כלום במלתך אתה שריו צעור בריו תקן כלה אתהו דכלה בך ומנך וכפית לך טובי לבה דלית שרי בה אלא אתה טוב מן דמודי לך בדילך על דילך יחידאות קמאות אלהותה דילך יחידאי בקמאו וסגי חסד וקשט כלה לא סהר לך ואתה בכלה שקיח כל אתר אתה בה ולית יאחז בך אתר לית דיכלה מודע האן דאתה להאן דאנש הפך אפיו הוא משקח לך מנו דחכם לך אלא מן עובדיך מן מלו משבח לך אלא בצדקה מדילך נחכמנך מן בריאת קנומן נצפי חכמתך בן ונסגד לרביאנך סהדיך עובדיך דאתה אחד לגדלך סהדה קשיטה דלא מתחלפה אה מן דפלא מן מצפית כל עמיו אן עמיך צפי לן צפיה ברחמיך פרוקה דלחיציה דקריב לה מן לבה פרקן דלית לן פרוק אלא אתה צדקה היא נפשה דבידן מדילך צדק עלינן מן צדקתך צדקה מן רתותך קעמין קמיך קעם עם מסכינים קלי בלישאתן לא תטרף אן עמיך רחמן אתה ומיסתן דשמך רחמנה רחמיך סגי מן סגאי בישאתן שמעיו צבעתה שמע קל צבעתן שיאלתן דאתה חכם קדם נימרנה תתובתן קבל ולחטאינן סלח תריח רחמיך מרי לא תצנקנה באפינן אתהו חדה דאלהותה דילך אתהו לגרמך עבוד וכלה בידך עביד בחדאות בוראיך אתידע דאת קמיו בון הודעת לכלה לית אלה אלא אתה גבורתך אנדית כלה דלא מן עקר גלו עובדיך דאתה אחד לגדלך דלבשת בריאתך חסדי חכמתך דעבדתנה תמח ומצפיתה תשבחן השמעת דלא בקל לחזוה דאת שרי הך כיר אדה דמלי משמעה למן דעמי והדה גבורתך חלק מן רביאנך ורב ממה דפרסיך לעיניה מה דכסיך זעקת דלא בפם מלין ואתא עלם זרזו בוראיך אכפתו למליך אתהו שריו דלית חכם לה שריו אתהו חסלה דלית לך סוף ולא עקב טעין הו עלמה דו סביל דחלתך ואיך לא יסבל אימת סבולה דלא באד יחידאי דלית לך חבר לא תניאן ולא שותף יכול קמיו דחיל גדול גבור נורא כל דמדמי אתה לא דמי לה כל דמתאר אתה לבר מנה לא עם חבר אנדיך ולא עם תניאן בריך לגרמך אנדיך ולגדלך תשתבח מן מדעה נחכם יתך מן עובדיך מן כתבך נחכם עבידתך מנך נודי לחסדיך לפם דו חילן נבלש מנך לפם דאתה לא לפם דאנן סברינן חסדך וסכואן רחמיך לאהן ניפך אפים מנך אלא לידך הכסנאי אנן על תרח רחמיך וחסלך תנזף באפי תותב צריך פשוטי אדינן צריכין לצדקה פשט באדי חסדך רוח לאתלתותן צורך נפשה לרוחה צורכן לרחמיך צדק עלינן צדקה מן רתותך קריב רחמיה רחיקה דרגזה אן עמיך אעלן לנפוש רחמיך רתאה רתאיה דלית לן דבוק אלא אתה הב לן מד לית יהוב יהב אלא אתה שמעיו צבעתה אה מן דאלוף לחסדה שיאל שפיפותן ומסכינותן עני תשתבח תתרבי תתרומם אה קשט תתודי ומן יכל יודי לך על חסדך אתהו עבודן דהויך ולא כלום דעבדת עלמה וכל דבה בלא סעוד בך אנן מהימנים לית אלה לבר מנך בחילך אתרחצנן דאת יכול ושליט גבור דגבורתך דלכל גבור כפתה גברת סניה כפתה ברב חילך דיאן אלהיה דחילך על כל חילין דינה מנן אסטר וכפת דבבינן אלית דבק לן ורתי לשפיפותן אה מלכה רחמנה מנו דידבק יתן ואנן עבדיך ובניון דעבדיך וחסלך תתנשי קיאמי סהבינן זרזנן ליד חסדך מלגו לחצין רמין זעקין לך נפש לן מכל ארצמין על חסדך רחצונן ועקרך בלישאתן אלית דבק לן מנו דידבק יתן טל רחמיך פרסה עלינן הך ענן טמרנן לגו כף רתותך מן סנן יקדני סניה דספספו רוחינן ימתנו בטל רחמיך דאלופין כמרין כלי לדיניה דאגלו בעדנן כפת אד סנן דנתחת לאבדנן לחציה דסגו ואגלו ביומינן לון כלי וכפת בישיה דקמינן מנך בלישאתן אה מלוך רוחינן מבלעדיך לית קוממו לחיינן נפשאתן באתלתו מקמי סנינן נפש לן מן לחצין דאנגדו בחובינן סנין לן לא רתין ואנן בון כפיתין סובר ופשר דאנן קעימין כמיתין אה מן כל מלכים קדמיך יכפתו ומנך כל גברים יזעו וירתתו פשרן מן סנין לית בלבון רתו פרק מתלתיה דלגרמון אתלתו צריכי רתותך קעמין בצדו צדין מן סנין לון ברגז אנגדו קומם נפשאתן דמנך בצדקה לצדקה ועבד לדיניה הך דאת אלוף אלוף רחמנה אזמן לן מן רחמיך פשרין רעטין בזרוז ולנן מפשרין שלחין מן רחמיך לאיקרי סהבינן שלח לפרקנן ולאבדני סנינן תקיפה דרתותה ארתי למסכינותן תקיפות דיניה כפת מן שפיפותן אלהים רחמנה דבקן ברחמיך אלית רחמנה דבק מנו לן דידבק בעיני רחמיך וחסדיך צפיתן באדי חסדך פשט רוח לאתלתותן גבורה ונורא[ה תשתבח לעלם אלה אלהיה תסתגד לעלם דחלין אנן מנך וסברין לך דחלין מן רגזך ודרשין רחמיך אהיה אשר אהיה בראין ודבוקן לא תטרדנן ואתה בי{ד}<ת> ערוקן ולא תנזפנן ואתה סכיונן ולא תשלמנן ואתהו רחצונן זיעקן לידך זיעק דמסכינים ולא מצאו לגרמון רוח אלא מנך אקמנן סכואן על תרח רחמיך וחסלך תטרף מן דאת סכיונן טוב דמתקרב בך אה רחיקה דקריב ווילה דמרחק מנך אה קריבה דרחק יתרו חובינן אלא על סבלך וסגת חטאינן אלא על רחמיך כל נפש רחיצה על סגאי רתותך כל גויה ראתה מן תקוף אימתך לא תקפל רחמיך מן פרושי כפים וארתי מן דלית לון אפים יתלון יתון מה אנן ביד רגזך אלולי רחמיך ומה עפר נשיש לקבל גבולה נפשאתן דילך וחיינן צדקתך וסברינן חסדך וסכואן רחמיך סלח לן מרי דאנן קעימין כמיתין ודכר לנן קיאם מיתין כקעימין על מן יתרחץ מן דו בך אלא בך ועל מן ישול מן דצורכה לך אלא לך פלגון דחייה ופשוט רחמיה פתח אד חסדך בצדקה על מסכינים צורכן לרחמיך בתר בליותן כדמות צורכן לך וחיינן רב מכן קריב קריביה דלא מתעמי קבל לבעותן ועני למסכינותן רתי רתתותן יום דנקום קמיך ולא תחסך יתן רתתותך ורחמיך שעתה דבה נתחדד בתר בליותן אלית צפי לן בחסדך מה אסותן תשתבח תתרבי תתרומם לעלם תתיקר תתברך תסתגד לעלם