Datasets:

Norod78

/

hewiki-20220901-articles-dataset

like 0

גופיף פצ'יני (באנגלית: Pacinian corpuscle), או הגופיף הלוחיתי (TH: corpusculum lamellosum), הוא גופיף חישה בעור, האחראי על תחושות לחץ עמוק ורטט.

זהו גופיף חישה גדול בעור, בהשוואה לגופיפי חישה אחרים, דוגמת מייסנר ורפיני. גודלו כמ"מ אחד, הוא נמצא בשכבת הדרמיס והוא בנוי ממעטפות דמויות בצל, ומכאן שמו. מלבד הימצאותו בעור, הוא נמצא ברקמות חיבור שונות, למשל בקופסית העוטפת איברים גדולים, כמו הכבד. כך, כאשר הכבד מוגדל, גופיף זה אחראי על העברת תחושת הכאב כתוצאה מהלחץ המופעל על הקופסית.

גופיף פצ'יני מורכב מקצה עצב תחושתי וסביבו עלים המורכבים מתאי שוואן שעברו התאמה. בין העלים נמצא נוזל (אולטרא-פילטרט). כאשר מופעל לחץ על העור, נוצר לחץ על ממברנות הגופיף, צורתן משתנה, וכתוצאה מכך הן גורמות לדה-פולריזציה של העצב התחושתי, אשר מעביר את האות למערכת העצבים המרכזית.

הגופיף התגלה על ידי האנטומיסט האיטלקי פיליפו פצ'יני בשנת 1831 ונקרא על שמו.

גופיף מייסנר

גופיף מייסנר (באנגלית: Meissner's corpuscle) הוא גופיף חישה אשר נמצא בעור, בדומה לגופיף פצ'יני וגופיף רפיני. הוא אחראי על תחושות של מגע, ונמצא בעיקר בדרמיס הפפילרי של עור נטול שערות כמו אצבעות הידיים והרגליים, וכן השפתיים.

מבנה הגופיף הוא מעין צילינדר העטוף בתאי שוואן, ובתוכו דנדריט של עצב סנסורי בעל צורה ספירלית.

לגופיף חישה זה הרגישות החישה הגבוהה ביותר, והוא מסוגל לחוש בתנודות בתדרים 10-50 הרץ.

גופיף רפיני

גופיף רפיני (באנגלית: Ruffini's corpuscle) הוא גופיף חישה הקיים בעור, בנוסף לגופיפי חישה אחרים כגון גופיף פצ'יני וגופיף מייסנר.

זהו גופיף קטן ביותר (מיקרומטר אחד) בעל מבנה צר דמוי כישור העטוף בקופסית, אליו נכנס עצב סנסורי.

בתוך גופיף רפיני קיים סיב קולגן, וכאשר מופעל לחץ על שכבת הדרמיס סיב הקולגן האמור זז, וכתוצאה מכך גם הממברנה והעצב עובר דה פולריזציה ומעביר את האינפורמציה על הלחץ אל מערכת העצבים המרכזית.

כדור הזהב (פיפ"א)

כדור הזהב של פיפ"א (בצרפתית: FIFA Ballon d'Or) היה פרס כדורגל שניתן על בסיס שנתי לשחקן שנחשב לזה שביצועיו היו הטובים בשנה הקלנדרית שחלפה. הפרס שהוענק מטעם פיפ"א בשנים 2010–2015, היה איחוד בין פרס כדור הזהב שהוענק על ידי המגזין הצרפתי "פראנס פוטבול" החל מ-1959 לבין פרס כדורגלן השנה בעולם שהוענק על ידי פיפ"א משנת 1991. בשנת 2016 הפרס פוצל שוב, "פראנס פוטבול" חזר להעניק את כדור הזהב, ופיפ"א החלה לתת את פרס The Best.

שיטת ההצבעה שילבה בין השיטות שהיו נהוגות בשני הפרסים הקודמים. ההצבעה נערכה בקרב 208 המדינות החברות בפיפ"א, כשמכל מדינה הצביע עיתונאי אחד וכן צוות של מאמן הנבחרת הלאומית וקפטן הנבחרת.

בנוסף לשחקן השנה הוענקו פרסים גם למאמן השנה, שחקנית השנה, מאמן השנה בכדורגל נשים ופרס שער השנה על שם פרנץ פושקש. כמו כן נבחרו 11 שחקנים להרכב השנה. טקס ההכרזה על הזוכים לשנת 2010 נערך ב-10 בינואר 2011 בציריך שבשווייץ.

ליונל מסי הוא שיאן הזכיות בפרס זה, עם ארבע זכיות בפרס זה.

נעל הזהב (פיפ"א)

אקנתוזיס

אקנתוזיס (בכתיב לועזי: Acanthosis) הוא מצב של היפרפלזיה (התרבות תאים) בשכבת ה- stratum spinosum שבאפידרמיס, כתוצאה מהתרבות של קרטינוציטים.

כתוצאה מהתרבות זו מתעבה האפידרמיס.

מצבים שבהם האקנתוזיס ניכר מכונים pseudoephitheliomatous hyperplasia או pseudo cancerous hyperplasia.

תופעה זו יכולה להופיע גם כתגובה לתהליך פתולוגי בדרמיס.

אקנתוזיס ניגריקנס הוא מצב פתולוגי בו מופיעים על הצוואר, במפשעה ובבתי השחי גידולים (שפירים או ממאירים) הנראים כיבלות. לרוב מצביע אקנתוזיס ניגריקנס על רמות אינסולין גבוהות היכולות לנבוע מסוכרת ואצל מתבגרים על רמות גבוהות של פקטורי גדילה שונים.

קורייר

קורייר (בכתב רוסי: Курьер) הוא שבועון ישראלי ברוסית אשר הופץ בדפוס בין 1991–1998 ומאז יוצא לאור במהדורת אינטרנט בלבד.

"קורייר" היה העיתון הראשון שיצא בישראל בשפה הרוסית בעקבות גל העלייה מברית המועצות לשעבר בשנות התשעים. גם כשהעיתון עבר לפורמט של אתר אינטרנט, ב-10 בנובמבר 1997, הוא היה הראשון מבין העיתונים הישראליים בשפה הרוסית שהפך לעיתון מקוון.

בתחילתו מנה "קורייר" 16 עמודים בפורמט רחב. עורכו הראשון של העיתון היה מקסים רזניק, בנו של המשורר איליה רזניק, והעורכת הגרפית הייתה אנה קנופובה. בגיליון הראשון נכלל ריאיון עם הזמרת אלה פוגצ'בה, שהייתה גם ידידה ותיקה של העורך.

בתחילת 1998 יצא לאור הגיליון המודפס האחרון של "קורייר". כתבת השער הייתה על אביגדור ליברמן.

דיסקרטוזיס

דיסקרטוזיס (בכתיב לועזי: Dyskeratosis; בעברית: הִתְקָרְנוּת לא-תְקִינָה) הוא מצב של התקרנות מוקדמת של תאים באפידרמיס.

הקרטינוציטים הם תאים המהווים את עיקר האפידרמיס (כ-90% מתאי האפידרמיס). מקור תאים אלו הוא בשכבה הבזאלית של העור, והם מתמיינים לתאים המייצרים קרטין, אשר בסופו שר מתמלאים בקרטין.

הקרטינוציטים מייצרים סיבי קרטין דקים הקרויים טופופילמנטים, אשר מתאגדים בבסיסים הקרויים טונופיברילים.

במצב של דיסקרטוזיס, תאים אלו מבשילים מהר מבמצב נורמלי. התרבות הפילמנטים של הקרטין מבשרת על מות התא – ניתן לראות תאים עם ציטופלזמה אאוזינופילית ולהבחין בתהליכי פירוק של גרעין התא. תאים דיסקרטוטיים מאופיינים בגרעינים קטנים יחסית, ובסופו של דבר הם הופכים לבועות נטולות גרעין.

ניתן לראות תופעות של דיסקרטוזיס במחלות שונות כגון Erythema multiforme, וכן במחלות כגון Lichen planus.

נצרות יוונית אורתודוכסית