11 מספר האויר חיל בטאון11 מספר האויר חיל בטאון11 מספר האויר חיל בטאון שוב אנו חוזרים למדורנו ״בדרך למטרה״ ומעלים ״פרקי היסטוריה״. ״ימים״, שחיל האויר היה בחיתוליו ונאבק מרות על יל כלי, על כל טייס, על כל אדם ששמץ מהלכות התעופה היה נהיר לו. דניאל דורון, מראשוני החיל, שעקב מקרוב )בתוקף תפקידו המיוחד( אחרי הלבטים המבצעיים הראשונים מכפר בכשרון רב פרשות פרשות מאותם ימים גור- ליים- שעה שהאויב התדפק על שעדי מושבות הדרום — וגלגלי המטוס הקרבי הראשון החלו לנוע במהי- רות על המסלול — התישכות תעופתית ראש כנף: יוםןז קרן מעלה בעיה שפתרונה יתרום רבות לבטחון המדינה ולהגברת יעי- הכוונה — להתישבות התעופתית, שת- לות החיל. עשה ע״י שילוב של עבודות חקלאות ותעופה. מן דראוי שאנשי החיל יתנו תשומת לב מתאימה לדב- רים הנכתבים ברשימה הנ״ל. כנית בלי טיה כישראל משה רוזנטל חבר הועד המרכזי של קלוב התעופה לישראל סוקר בגליון זה את השלבים השונים בבנית כלי טיס בארץ ומונה את האפשרויות הצפונות בענף זה. מדינת ישראל תוכל להופיע בתחרויות בינלאו- מיות של דאיה וטיסה מנועית — כותב מר רוזנטל — בטיפוסים ׳משלה, בעוד שעכשיו אין באפשרותה להו- פיע אלא בכלי־טיס הקנויים בארץ אחרת, ובעיקר בדאונים הבנויים לפי תכניות זרות. תולדות ההתפתחות של מכנה המטוס אנו מפרסמים פרק נוסף על הנושא הנ״ל, בגליון ״ח. א.״ מכתב ידו של פרופ׳ נ. י. הוף. 0 כל פרק המתפרסם יכול לשמש נושא בפני עצמו מטופ-פילון, מטופ-דחף, מטופ-הדןז, מטוס תמכה, מטופ־מפלט רבים יחשבו בודאי כי הכותרת הנ״ל מתייחסת ל בגליון זה אנו פות- בר הוא במטוס אחד בלבד. חים מדור חדש — ״מונחי תעופה בעברית״ — אשר בו מסביר פקד־סיס דוד אברמוביץ מונחים שונים בתעופה, שנקבעו ע״י הועדה למונחי תעופה של ח. א. ל. הפעם מנתח פ/ט אברמוביץ את ״חלקי״ הכות- רת הנ״ל ומבהיר את המונח העברי שנקבע לזה. גיאופוליטיקה אוירית של או״ם זהו נושא רשימתו של ד״ר אב. נ. פולק העומד על התבניות השונות של הקמת הכוח האוירי במסגרת הצבא הבינלאומי המוצע באו״ם. מלחמת האויר כקוריאה הננו חוזרים לנושא הנ״ל שהתחלנו הפעם בפירסומו בגליון הקודם של ״ח. א.״. נחלקת הרשימה ל־ המבצעית של ח. א. האמריקני כפי שמסופר על ידי שרלוט ניט סופרת בטאון ח. א. האמריקני במזרח הר־ חוק. ב( המחלוקת סביב מטוסי הסילון בקרבות קר ריאה. ג( תיאור התקפה אוירית ממטוס סילון ע״י דוד דונקן צלם ה״לייף״. ״כשמי המזרח התיכון״ 1 בטיסה רשלנית 2 3 4 ה. א. הסורי 5 ( שרותי התעופה הסעודית6 7 5 חידון אוירי מפי שלמיר — בעל החידון האוירי ממשיך לשאול: • מהו ״סל־הלחם׳׳ של מולוטוב ולאיזה מטרה שימש? • האם המטוס הראשון של בנות הברית — במלח- מת העולם הראשונה — נשא אתו מכונת ידיה ז • איזו מדינה פיתחה לראשונה את המטוס הנהוג בעזרת הרדיו י • מתי קריר יותר: בליל בהיר או בליל מעוגן ? מטופיפ זכוכייס כל אחד יכול לבנות לעצמו מטוס זבובי. זוהי רק שאלה של כמה פרוטות וכמה זבובים... ברשימה על הנושא הנ״ל תוכל גם למצוא תצלר .מים ממשיים שיעלימו מיד את חששותיך... 11 מספר האויר חיל בטאון שלש שנים לח. א. ל עשינו כברת דרך. לפי מידות הזמן — אין היא גדולה. לפי היקף המשימה — ממדיה אדירים. מ״פרימוסים״ צנועים הגענו למבצרים מעופפים ומשרות אויר — לחיל אויר משחרר מדינה מעולם של פולשים והורס את כוחו האוירי של האויב. ולא בקפנדריא עשינו את דרכנו. ולא אירעה לנו קפיצת הדרך. כל שעל של התקדמות ,כרוך היה במאמץ. מבצעים נועזים הרבה שיכלו את טובי טייסינו — אלה שלא ידעו חשבון אחר אלא אחד — חשבונה של המדינה, חשבונו של הישוב הנלחם על קיומו. עדיין לא נחנו ממשימתנו הראשונה וכבר נכנסנו בעול המצוות, אף שלא מלאו לנו אלא שלוש שנים בלבד. בימי מלחמה ובימי שלום הופקד בידנו נכסה היקר של המדינה — שמי ישראל בהם חוסים אבות ואמהות, זקנים וטף — כל אלה ששמו בטחונם בנו. אין תאריך זה, ״שלוש שנים״, יפה לחשבון נפש. ולא נעשה אותו. אין שעתנו פנויה לחשבון נפש. לפי שלא יצאנו מכלל פעילות, לפי שלא היאטנו את קצב הנשימה. אדרבה, בשעה י תפילה5 שהשלמנו תפקיד אחד, כבר הוטל עלינו אחר ואפשר שעוד גדול וכבד מקודמו. ואנו אחת בפינו — נקיים את המוטל עלינו. ואפילו הנטל הוא גדול והמעמסה היא כבדה — אנו מטים שכם, מפני שלכך נוצרנו ולכך נבחרנו. ישוב מוזר אנו. בו יש זכויות למאמץ ולהקרבה בלבד. בו אין זכויות למרגוע ולשאננות. עדיין לא הגיעה שעתם ואין עינינו נשואות אליהם. הוכחנו בעבד ונוכיח בעתיד, שכך הוא הדבר. הישוב שהפקיד בידנו את בטחונו, את עתידו, בדין שידע כי בידיים נאמנות הפקיד את היקר לו ביותר. יחד עם זאת, לא בדברי רברבנות פוחזים נשגה. ידענו כי המשימה עצומה והכלים — אין הם תמיד עצומים ביחס. ביום זה אנו מתיחדים עם זכרם של אלופי הטיס העברי, חיילי חיל וקציניו, אשר הוכיחו בחייהם ובמותם, כי גם באמצעים דלים אפשר להגשים מטרות נעלות ונכבדות. אנו מרכינים את ראשינו לפני זכרם של חללי מלחמת האויר הישראלית, אשר הותירו לנו את צוואת הגבורה והעידוד. ביום זה נושאים אנו את עינינו אל חיל האויר לישראל, אשר יתפוס את מקומו הנכבד ביותר במזרח התיכון. חיל אויר המביא בכנפי הפלדה שלו את בשורת הבטחון והשגשוג לעס השוכן במולדתו. לאחר התמרון לאחר ימי התמרון ניתן לנו לעשות את הסי־ כום, שהוא בעיקרו חיובי ומעודד. זה היה מבחן ממצה, ובו עמדו הטייסים, צוותות האויר והקר־ קע, שרותי החיל לסוגיהם, עובדי המנהלה ואחרון אחרון חשוב — מהירות התגיסותם של כוחות המילואים. ביימנו מלחמה, ביימנו גיוס חירום, ביימנו פעולות חירום קדחתניות — בדקנו את מידת הכוננות לשעת הצורך, שלדעת רבים עלו־ האם עמדנו במבחן ? לה לבוא כהפתעה גמורה. , לדעת יודעי דבר — עמדנו במבחן. ולא זו בלבד אלא שגם נקודות התורפה שנתגלו במע־ רכת ההגנה שלנו ימצאו את תיקונן. על כל פנים במידה שהדבר נוגע לחיל האויר — לא הוזכרו כל ליקויים רציניים. נהפוך הוא. דובר הרבה וללא כל חילוקי דעות על כושר ביצוע רב היקף. עובדה זו משמחת ומעודדת ללא ספק. וזזולם 4 11 מספר האויר חיל בטאון עובדה זו עשויה גם לשקע רבים באשליה שאינה רצויה ושאינה במקומה כלל ועיקר. אם אמנם, כדברי מפקד חיל האויר,משמש סיום ד.תמ־ רון התחלת המבצע, שוב אין לרגוע בעשיית מאזנים ואפילו הם מזהירים ביותר. המב־ חן להשתית ארג מבצר הכוח שלנו. וטוב שנבדק היסוד וטוב שראינו כי מוצק הוא. שכן, רק על יסודות מוצקים, שאין בהם פרצות וזיזים אפשר לגשת להשלמת הבנין, וההשלמה — פניה מרובות וסודה הוא כפול — מהירות ודיקנות שבחישוב. האויב אינו נח ואינו שוכח. כל מה שהוא קלקל בעבר, הוא אומד לתקן בעתיד. פניו נשואות, בראש וראשונה, לחיל אויר חזק, מוטבע כולו על המכונה החדישה ביותר, על הכמות והאיכות גם יחד. עובדה היא, שבמצרים ובסוריה הושם עתה הדגש על חיל אויר חזק ומודרך בשיטות החדישות ביותר. בעית ההוצאות אינה עומדת לפני מצרים. כוח האדם שלה הופך בימים האחרונים ליש ממשי ביותר. אפשר בזכותם של המאמנים הגלמניים, אפשר בזכותם של בתי הספר האירופיים, אליהם נוהרים הטייסים המצריים והסוריים חודש חודש, שנה שנה. בתי חרושת שלמים לחלקי אוירונים הועברו מגרמניה למצרים. ארצו של פארוק עוס- קת עתה בהקמת בתי חרושת לגופים של מטוסי קרב סילוניים ולמטוסי אימון. מן הסתם לא שכח־ נו את התמונה ״המרהיבה עין״ של מטוסי סילון מטיפוס ״מטיאור״, כשהם נעים בטייסת ערוכה לקרב על רקע הפיראמידות המצריות. יש בה בתמונה זו סמל רב משמעות לגבי שינוי הערכין שחל במערכת־ההגנה־ההתקפה המצרית. לא לשם הגנה נרכשים מטוסי סילון. כל בר־בי־רב יודע, שאין הפיראמידות המצריות זקוקות להגנתם של מטוסי סילון, לפי שאין איש אומר ״לכבוש אותן בסערה״. ואמת זו ידועה יפה לממשלת מצרים. בדין שהיא תהיה ידועה גם לנו ובדין שלא נתעלם ממנה. חודו של החץ אינו מופנה כלפי הפיראמי־ דות. מה שאין לומר ביחס לאדמת ישראל ושמי ישראל. אם מצרים מקימה כוח קרבי עצום וחדיש, שרוב רובו מוטבע על צרכי התקפה דוקא, עומדת תדיר השאלה האחת ?נגד מיי ואנו יודעים נגד מי. ובשטח זה לא יועילו כל דברי ההתחסדות וכל דברי ההתחטאות של מצרים. הדברים הם ברורים למדי. ב. אנו חוזרים שוב אל לקחו של התמרון. כבר נאמר הדבר ואין לנו אלא לחזור עליו. האות המעודד הראשון היה ב ה ת י צ ב ו ת ם של אנשי המילואים. הם לא הכזיבו. כאנשי ייחלנו — רוח־המסידות שפעמה בקרבנו בימי השדות הפעיל, אף הם הביאו את הבשורה לה מלחמת השחרור — ל א פגה. הם התיצבו עם מתן האות, כמעט ללא יוצא מן הכלל. גם חדוות העשיה, זו הנלהבת והעירנית, היתה שרויה בכל מעשיהם. י מכונה מסועפת ה־פעלהיכאן, שפעלה בקדח־ תנות של שעת חירום וביחד עם זאת בדיקנות וביעילות של מחשבה תחילה. כאן היה המבחן הראשון, ובו עמדו אנשי המילואים והרשת המג־ הלתית של החיל. אותה שעה הגיעו פעולות חיל האויר לממדים נרחבים ביותר. כאן נבחנו הטייסים, צוותות הקר־ קע והאויר. טייסינו רובם ככולם, גילו כוח תמרון. הצלילות הנועזות )בתנאי קרב נוע- זות יתר על המידה( העידו בהם, כטייסים הצעירים, כי לקחם של מודי ז״ל ואחרים, היה לנגד עיניהם. ואולם בשנים בעיקר נבחן הטייס שלנו, נבחן ונראה שגם יכול להם: בהטסת חיל הרגלים לגבולות ובסיכול נסיונות ה,,פלישה״ מן הים. גבול זה, אליו הוטס הצבא, עלול לשווע ביום מן הימים לגדודים מוטסים. במבצע זה נב־ דקה מידת התיאום, ובעיקר דיוק הביצוע של פעולה המצריכה התמדה ואינה יודעת ליאות. המבצע הסתיים עוד לפני המועד שנקבע לו. יותר מזה אי אפשר היה לדרוש. ואותה שעה עמדו ״על הגובה״ גם אנשי הקר־ קע. הטיפול במנועים הפליא במהירותו. שדות חירום הופעלו כבמטה קסמים, בעבודה מאומצת, מדויקת וקדחתנית. מכונות תוקנו והוחזרו תוך זמן קצר ביותר לעבודת הבסיס — וכל זה בתנאי ניידות מהירים, בהולים, כפי שנדרש מאנשי החיל המקים בסיסי חירום כל אימת שפעולותיו גוברות והן גברו משעה לשעה והגיעו להיקף שלא שיער־ נו פעם בעבר. בתנאים הקיימים התנסו צוותות הקרקע בתנאי חירום ממש, מבחינת האספקה ושעות העבודה. ואף על פי כן לא שמעת מפיהם אלא דברי רצון והתלהבות. החיים בבסיסי חירום סאנו. דוח מרוממת וטובה היתה נחלתם. ואין לזלזל בעובדה זו. שכן חייבים אנו לא פעם לסמוך על ירוחם הטובה של אנשינו והיא נמצאה. ובסיכומו של דבר,הוכיח התמ־ רון כי לחיל האויר היה בו חלק חשוב ונכבד — ודבר זה אינו יכול לשמש מקור להתפנקות. כבר לימיו הראשונים של התמרון נוכחנו לדעת, כי חיל האויר מצווה בימי חירום לעירנות של יממות תמימות, פשוטו כמשמעו. ואילו בימים האחרונים של התמרון נוכחנו לדעת, כי חיל האויר מחייב השלמה והשתכללות בלתי פוסקת, כשם שחידושי הטכניקה תובעים הדבקה בהולה של ההישג האחרון, והוא תמיד חדש ושונה. ׳ 11 מספר האויר חיל בטאון לדמותו של גשנה ל הכרתיו לראשונה בשנת העבודות הגדולות במפעל נהרים. היה זה בתקופה של סוף המשבר וחוסר עבודה קשה בארץ. מפעל החשמל מהרים—אשר יוזמו ומנהלו, היה פנחס רוטנברג ז״ל א ,.הזקן״, כפי שנקרא אז בפי כל — היה המפעל הראשון מסוג זה בהיקפו הגדול, העסיק כ־ וארגוניות קשות ומסובכות. במפעל רוכזו טובי הפ עלים בארץ וכן מנהלי עבודה ומהנדסים שעבדו יחד עם מספר מומחים מצומצם ביותר שהובאו מחו״ל. מקבוצת אנשים זו יצאו אח״כ מנהלי עבודה ומהנדסים לכל המפעלים הגדולים בארץ. אפשר להגיד כי המפעל שימש בית־ספר לעבודות בהיקף ממלכתי. )בין היתר: יצחק שדה שהיה אז מנהל המחצבות ואחד מיסדו ומפקדו של הפלמ״ח, הלל דן, יעקב שולמן ממנהלי סולל בונה, סלבין וילנצ׳וק ועוד רבים אחדים(. במפעל גדול זה שימש חי כמהנדס, שאך גמר את לימודיו והיה יד ימינו ועוזר אישי לפנחס דוטנבדג. בהתחלה היה זה לפלא מה ראה ״הזקן״ לבחור לו את הצעיר הזה לתפקיד כה רציני ואח־ ראי, ואולם תוך זמן קצר ביותר הפך חי, לאדם האהוב והמכובד במפעל. קשה היה להגיע ל״זקך, אבל חי, היה חבר לכולם, ובעזרתו אפשר היה להביא כל בעיה, כל קושי — אם ארגיני ואם בעית עבודה טכנית — עד ל״זקן״. לא היה גבול למסי־ רותו לעבודה, למפעל ולעובדים גם יחד, אף כי עשה ימים כלילות במפעל, תמיד היה ליו זמן לשיחה, לפגישה עם העובד, אם בעניני עבדה. ואם בענינים אישיים קשים ואם לשיחת רעים. חי היה הגורם הראשי לקשר הנפשי שנוצר בין רוב העובדים והמפעל. בימי השטפון הגדול, כאשר נגרמו נזקים עצו־ מים למפעלים, צריד היה לעבוד ימי ללא הפסק, כדי למנוע נזקים נוספים. חי היה מגיע תמיד בשע ת המאוחרות של י הערב יחד עם האוכל, מביא •משקאות, מעודד ומשתף עצמו בכל מאמץ. בימי מאורעות מפעל נהדים והישובים גשר והדגניות בעניני הגנה, נוסף לתפקידיו הרגילים. בגמר העבודות העיקריות בנהדים עבר לבנות את תחנ ת הכוח הגדולות בחיפה ובתל־אביב. ולאחר מזה, השתתף בהכנת התכניות למפעל החשמל השני, שצריך היה לקום על הירדן. המל־ חמה שפרצה הפסיקה את העבודות הנ״ל וחי גויים ע״י סולל־בונה, להנהלת העבודות הגדולות ההנהלה האנגלית־אמריקאית של המפעלים וגם בעבדן, בפרס. שם ידע לשמור על יחסים עם עם חבר העובדים מישראל שאתם, אגב, חי וגר. באחד מביקוריו בארץ, זוכר אני את דבריו על המפעל, אולם בעיקר הקדיש את דבריו, לגולה היהודית בפרס, על הצורך לשלוח מדריכים ומחנכים, על ארגון עלייה מפרס ארצה, על הצורך בהקמת תנועת נוער ציונית חלוצית. בגמר המלחמה, חזר לתפקידו בחברת החשמל ובהכנות למפעל חדש. ההתפתחות המדינית והתפקידים הרבים שעלו יחד אתה, דרשו כוחות רבים וחי לא ניתן לו לשבת בשקט. עוד בהתחלת חודש מאי, גויס לעבודה בשדות־אויר )חיל האויר אח״כ(, ונכנס מיד בכל מרצו וכוחו, לעניני המשק והרכש של חיל־הא יד. החיל עמד לפני בעיות משקיות קשות ורציניות וחי נטל על עצמו את העול הכבד. ושוב ראינו את חי במלוא מרצי. פגישותיו אתי בשדה דוב היו תמיד ב־ד בבוקר, לפני התחלת יום העבודה הרגיל. היה מנצל כל ארוחה לשם פגישה, ישיבה או דיון מיוחד. מאוחר בעד־ בים היה ממשיך את עבודתו, גם במשרד, גם 6 11 מספר האויר חיל בטאון ההתכוננותM'OQ התישבות תעופתית יוסף קין ״ מקצועות טיס ומקצועות טכניים בתעופה מחייבים תקופת שרות ממושכת יותר מאשר שרותים צבאיים אחרים. אין לכן אפשרות להסתפק בשנות שרות החובה החלות על כל אחד ואחד מהנוער הישראלי אלא הכרחית הת־ נדבות לזמן שרות ממושך יותר — שרות קבע. תנאי אוביקטיבי זה יוצר בעיות רבות בכח אדם — בעיות שהן משותפות לחיל האויר מצד אחד ולהתישבות העובדת מצד שני. לפני כל אחד מהגורמים מתעוררות השאלות, מנקודת ראות שלו, אולם הפתרון יכול להיות רק במשותף. חיל האויר, — אינו יכול ואינו רשאי לותר על חלק כה חשוב ורציני, של הנוער מההתיש־ בות העובדת, ובעצם, גם מתנועות הנוער המאורגנות׳ המחנכות את חבריהן להתישבות. ראינו ונוכחנו בזמן הקרבות ובכל המפעלים ההתישבותיים והכיבושיים מד. רב ערכו של חומר אנושי זה. נוסף לזה מרכזים תנועות הנוער וההתישבות העובדת, חלק גדול — מבחינה מספרית — של הנוער הלומד והעובד בעל כשד גופני והשכלתי רציני, שאין כל אפשרות לותר עליו. מצד שני, אין ההתישבות העובדת ותנועות הנוער יכולות להצר את צעדי הנוער שלהן ולהוציאם מכל השטח העשיר הזה הנקרא תעופה. כמדכן אינן יכו־ לות שלא לקחת חלק בענף זה של בטחוננו בארץ וגם אינן יכולות להשאר מחוץ לתחום הכלכלי של הענף הזה. קיים קשי, בעיקר חברותי, של ניתוק נוער זה שנכנס לתעופה בפגישות וישיבות. תמיד היה ער, רענן, מדביק ממש בערנותו את האחרים. תמיד היתה לו שמחת חיים, בכל פעולה ובכל מבצע שביצע. ידע תמיד לקשור יחסים מצויינים עם אנשים ומוסדות. בכל מקום, לא רק העריכו אותו אלא גם חיבבוהו. עוד לא הגיע הזמן לספר על פעולותיו בתוך החיל, ולמען החיל, בתפקידו כתת־שר לאויר במשרד הבטחץ. אולם אפשר להגיד שיש לו חלק רב בכל היש המשקי של ח. א. ל. י. ק. למשך בותי שלו. על שני הגורמים: חיל האויר מצד אחד וההתישבות העובדת מצד שני לחפש ולמצוא פתרון משותף. לפני כ־ בהתישבות העובדת ובארץ בכלל, הובע הרעיון, שליד משק קיבוצי גדול יוקם שדה תע פה וכן מוסך לבית מלאכה לתיקון אוירונים. כמו שהוקמו ישובי דיגים לחוף ימים, אשר קשרו את מלאכתם בים עם חקלאות והתישבות. כמו שידע הקבוץ להקים מפעלי תעשיה גדולים בתוך וע״י המשקים החקלאיים, תוך קשר אמיץ ושותפות מלאה, כן נוכל לפתור גם בעיה התמרונים הגיעו לקצם 11 מספר האויר חיל בטאון זו. בינתיים חלו שנויים רציניים בכל מצבנו בארץ. קמה המדינה, המחזיקה בשטחה שדות תעופה גדולים ומסודרים, קמו בסיסים גדולים של חיל הארד באזורים שונים של הארץ. המדינה עוסקת בתכנון כללי ובתכניות פיתוח. הרבה קרקעות שקשה היה קודם לרכוש אותן עברו לרשותנו. כיום ישנן אפשרויות ממשיות לפת־ רון הבעיות שהועלו קודם לכן, במסגרת התכ- נון והפיתוח הכלליים. ראשית׳ יש להפריש שטחי קרקע מתאימים בקרבת בסיסי התעופה של חיל האויר שטחים אלה יועמדו לרשות גרעיני התישבות, אשר חלק מחבריהם יהיו קשורים בעבודות שונות — גם לא מקצועיות — שבבסיסים אלה, וחלק מהחברים, המוכשרים והמתאימים, יהיו טייסים ובעלי מקצוע אחרים בחיל האויר. כדי להגיע לזה יש כבר עכשיו צורך, לארגן גרעינים במס־ גרת נח״ל אשר עבודתם תהיה קשורה עם מש־ קים בסביבות שדה תעופה. חלק מחברי הגרעי־ תעופתית ילמד וישתלם במקצוע־תעופה, בזמן נים האלה שנקרא להם גרעינים להתישבות שחלק אחר ישתלם בעבודה חקלאית. עם גמר תקופת השרות בנח״ל יעברו גרעינים אלה להתישבות בסביבת שדות תעופה. ע״י זה יוכלו גם החברים הטייסים ויתר בעלי המק־ צוע להשאר במקצוע, מבלי לנתק את קשריהם עם הקיבוצים או המושבים אתם הם קשורים. בסיסי התעופה, על כל העבודות השונות הבלתי מקצועיות שיש בהם׳ יכולים לשמש מקוד חשוב, לעבודות חוץ זבניות בתקופה הראשונה להתישבותם. וביחוד כשאפשרות זו פותחת אפקים חדשים של מקורות פרנסה קבו־ עים ואפשרות להגדלת הישובים. קיימת גם שאלת בטחון קרקע של הבסי־ סים ואין לדעתי בטחון קרקע יעיל יותר, מאשר חגורת ישובים קיבוציים. ודאי שאין הגשמת התכנית פשוטה כל כך ורבות תהיינה הבעיות שתופענה עם התחלת הגשמתה אולם אין לחשוש לכך וככל שנקדים בהגשמת תכנית זו כן ייטב. 8 תקון מטוס במשק אפיקים לפני 11 מספר האויר חיל בטאוןp'potlcz) mlc Gay 11 מספר האויר חיל בטאוןHTOl|^ I ־ חבר הועד הםרכז׳ של קלוב התעופה לישו*ל 1 השאיפה לבנות דאונים ואוירונים קיננה ומקננת בלב אנשי התעופה מראשית הצעדים שנעשו בשטח זה בארץ. העקרון הוא ברור. — כדי שהתעופה תהיה יצירתו המלאה והעצמאית )של הישוב, אז, ועתה( של העם, קיים הרצון שגם התיכנון של כלי־הטיס, גם ייצורו ולבסוף השליטה בו, ייעשו כולם ללא עזרה מן החוץ. הגות, ביצוע ושליטה, — אלה הם שלושת הש־ לבים בהגשמתו המלאה של כל מיפעל. שלשתם תלויים אחד ברעהו, ובהעדר האחד תיפגם הש־ לימות. בשטח התעופה לא כולם נתקיימו בידינו. רק השלב השלישי כולו שלנו, בעוד ששניים הראשונים הם אצלנו בבחינת מעשה בראשית. השאיפה לבנייה ומגמתה, היו לפני קום המי דינה הגברת כושר המעשה של הישוב, הרחבת השטח של תוצרת הארץ, השתחררות מן ההגב־ לות על היבוא מצד השלטון הזר! בתקופת המ- דינה מתבטל הנימוק האחרון ובמקומו מופיעים שניים אחרים: הגברת אי־התלות של האויריה הישראלית במקורות אספקה חיצוניים, חסכון .שלום! לפני במטבע זר. התעופה היא עכשיו ענף כלכלי בעל חשי- בות רבה בארץ, ענף שעתיד גדול לפניו. מקומות התעסוקה הם: שרותי הממשלה הקשורים בתעופה האזרחית, — במשרדים המרכזיים ובשדות הת- עופה ז שרותי התחבורה לחוץ־לארץ )חברת ״אל־ על״( ובארץ )חברת ״אדקיע״(! חברות פרטיות למטרות חקלאיות )חברת ״כים־אויר״(; מוס־ דות צבוריים: המועצה הכללית לתעופה וקלוב התעופה לישראל! חברות התעופה הזרות המ- קיימות בארץ באי־כוח ושרותים טכניים די הנסיעות וההובלה האוירית. על אלה יש להו- סיף את חיל האויר לישראל, על שרותיו הטכנ־ יים והאדמיניסטרטיביים( בתי הספר המקצוע־ יים )הטכניון העברי בחיפה, בית הספר המקצו- עי על־שם מחלקות מיוחדות לתע.יפה. כפי הנאמר, השליטה בכלי־הטיס, — כלומר, נהיגתם, הפעלתם, החזקתם ותיקונם, — מתקיימת ע״י האנשים והאמצעים המקומיים. אמנם חלק מהפרסונל המקצועי )טייסים, טכנאים( מובא מחוץ לארץ, ומאידך נשלחים תלמידים לארצות אחרות לשם השתלמות, — אך חלק הארי מהע- שייה בשטח זה הוא בידי אנשי הארץ. ואולם בשטח האספקה של כלי־טיס והמרים המצב שו־ נח לחלוטין. כאן התלות בחוץ לארץ היא מלאה. בעוד שהוקמו, — גם על־ידי חברת ״אל־על״ בשביל התעופה האזרחית וגם על־ידי חיל אויר בשביל התעופה הצבאית, — בתי־מלאכה נרח־ בים ומצויירים יפה לצרכי החזקה ותיקונים, — לא נעשה כל מאמץ רציני להתקדם בשטח הבנייה. הנסיונות היחידים שנעשו בשטח הבנייה מקודם בקלוב'התעופה לישראל, בענף הדאונים והפרופלרים, והם יתוארו להלן )סעיף בעיות הבנייה.2 יש להבחין בין הבנייה של דאונים וגופי אוירונים ובין הבנייה של מנועי אוירונים. )במו־ נח ״גוף האוירון״ כלול כל המיבנה הטם, כלומר המרכב, הכנפיים, ההגיים! במלים אחרות — האוירון כולו חסר המנוע וכן־ד,נסיעה(. רק ארצות מספר הצליחו לקיים תעשיה עצמאית של מנועי אוירונים, והן: בריטניה הגדולה וה־ 10 11 מספר האויר חיל בטאון דומיניונים, צרפת, גרמניה )עד המפלה של הרייך הנאצי במלחמת העולם השניה(, איסל־ יה, ברית־המועצות, ארצות הברית של אמריקה ויפאן )עד המפלה במלחמת העולם השניה(. במידה יותר מצומצמת, בשביל אוירונים קסנים, — גם פולין, צ׳כוסלוואקיה, הולנד ושוודיה. ואולם, דאונים וגופי אוירונים נבנו על־ידי כל הארצות הנ״ל ועל ידי ארצות רבות אחרות: יוגוסלויה, רומניה, שוייצריה, ארצות דרום־אמ־ ריקה וארץ־ישראל. בטורקיה הוקם בימי מלחמת העולם השניה בית חרושת לבניית דאונים וגופי אוירונים על ידי מהנדסים גולים מפולין, והיום הוא מוציא טפוסים אחדים של דאונים ואוירונים קלים. הבעייה של הגוף והמנוע אינה מיוחדת לת- עופה׳ היא קיימת. בשני שטחי תחבורה אחרים — המכונית והספינה. מרכבים של מכוניות נבניםהמכונית: א. בארץ עוד מלפני מלחמת העולם השניה. בית־ חרושת ״הארגז״ ובתי מלאכה אחרים בונים את המרכבים של מכוניות־נוסעים צבוריות ושל מכוניות־משא, לפי הזמנת הקואופרטיבים הגדו- לים לתחבורה ולהובלה. בשטח המנוע נעשתה פעולה רחבה על־ידי מחלקת התחבורה של הסוכנות היהודית, שהת- חילה, עוד בשנת ייצור חלקי חילוף בארץ. הוקמה חברה )״אבי־ זר״( שריכזה את ההזמנות והייצור. תודות למאמציה של מחלקה זו, הממשיכה עתה במם־ גרת משרד התחבורה )אגף המפקח על התעבו־ רה בדרכים( הוקלה במידה מכרעת המצוקה בחלקי חילוף בארץ בתקופת מלחמת העולם השניה. התעשייה המקומית הצליחה לייצר למע־ לה ממאה טפוסים של חלקי חילוף, החל בקטנים והפשוטים ביותר, כגון: ברגים ואומים ויתדות, וכלה בחשובים והמורכבים, כגון: צילינדרים, שסתומים, בוכנות, גלי ארכובה. היום, בעיית הייצ ר של חלקי חילוף למנועים קיימת רק מבחינת החומר. היא נפתרה מבחינת המכונות והמומחים. הדאגה היחידה היא השגת החומר לפי אותה ספציפיקאציה הדרושה לאותו חלק. המיתקנים המשוכללים של מכון התקנים )בבית המהנדס בתל־אביב( מאפשרים לבחון את החו־ זק והטיב של החלקים המיוצרים בארץ ועל־ידי כך להגיע לרמת ייצור שאינה נופלת מהרמה של חוץ לארץ, ובכמה מקרים עולה אפילו עליה. בארץ נבנו ונבנות ספינותהספינה: ב. לדיג ושיט חופי, מעץ ומברזל. בשעתו, בשנת 1937 לוף למנועים, במידה שקשה להשיגם בחוץ לא- המנועים הובאו מחוץ לארץ, ואולם חלקי החי־ רץ, מיוצרים במקום. הבעייה של ייצור חלקי חילוף למנועי אוי־ רונים דורשת דיון מיוחד ולא נעמוד עליה כאן. יצויין רק שגם בשטח זה אין מניעה, מבחינת הציוד המיכני הקיים בארץ, להכין את החלקים, בשעת הצורך, במקום, בתנאי שהחומר יהיה בנמצא. פה ידובר דק על בניית דאונים וגופי אוירונים. 3 דאונים בארץ הנסיון הראשון נעשה עוד לפני מלחמת העולם הראשונה, כאשר תלמידי הגמנסיה ״הרצליה״, בהדרכתו של מורה מוסמך מהמכון הגבוה לאוי־ רונאוטיקה בפאריס )ד״ר גורביץ(, החלו לבנות דאון )ראה חוברת ״התעופה״, בטאון המועצה הכללית לתעופה, מרץ־אפריל מאותה תקופה, שאחר־כך נשאו בתפקידים אח־ יששכרוב ז״ל, .וייבדל, ראיים בחיל אויר לחיים מר יהושע איזיק( אישרו את הדהר במסי־ בות פומביות. עם קום תנועת התעופה בארץ, בשנות הש־ לושים של המאה הזאת, נבנו שני דאונים למת־ חילים בבית המלאכה של הקבוץ אשדות־יעקב, בשנות פוה:רילה(. הדאונים האלה שימשו לתרגילי טיסה. בית המלאכה של הקלוב הארצישראלי לתעו־ פה בתל־אביב היה עושה את כל התיקונים בד־ אונים שלו שנתקבלו מחוץ־לארץ, אפילו תיקון שברים רציניים ביותר במרכב ובכנפיים. ״חוג התעופה״ בחיפה החל אף הוא לבנות דאון למת־ חילים )מהנדס פליכסברודט( אבל לא סיים. בימי המאורעות של בקלוב התעופה בתל־אביב לבנות אוירון ״פר־ עוש השמים״ לפי התכנית של הצרפתי מיניה )המהנדס וולפמן(. במשך מלחמת העולם השניה, כאשר לא הי־ יתד. אפשרות לקבל כל אספקה של כלי־טיס מחוץ לארץ, נבנה בארץ, בבית המלאכה של קלוב התעופה בתל־אביב ובירושלים, דאון לעתחי־ לים )על־שם דב הוז, ז״ל(. לפי הזמנת הצבא הבריטי נבנה דאון למתקדמים מטפוס ״גרונאו־ בייבי״ בבית החרושת ״תרזה״ )מהנדס פוהורי־ לה(. התקציב והחמרים סופקו על־ידי הבריטים. הדאון נשאר בארץ והוא נרכש לבסוף על ידי קלוב התעופה. הוא משמש לדאיה מתקדמת. אחרי המלחמה תוקנו תיקון כללי כל הדאו־ נים. הוקמה חברה לבניית כלי טיס בשם ״מעוף״ בע״מ, שבה השתתפו המועצה הכללית לתעופה ובעלי הון פרטיים. בבית המלאכה של החברה נבנו ארבעה גלשונים למתחילים, מטפוס ״וורונה״ וו 11 מספר האויר חיל בטאון הוא תמיד השתוקק לה׳f ות טייס צי בשנויים מסוימים, תוך שימוש רב בחמריםמקו־ מיים )מהנדס פיאטלי(. בבית מלאכה זה, לפי תכניותיו של אותו מהנדס נבנה דאון זעיר בשם ״תינוק״. הוחל גם בבנית אווירון דו־כנפי מעץ שהוזמן על ידי השרות האוירי. גלשון למתחילים, מטפוס ״וורונקה״ עם שינויים, נבנה בבית המלאכה של בית־הספר ״עמל״ בחדרה. גלשון דו־כנפי נבנה בתל־אביב ע״י ״חוג עברי לתעופה״ לפי תכנית מקורית )ד״ר זולטן(. בראשית נבנו בבית המלאכה של ״מעוף״ פרופלרים מעץ. השנה בונים בבית המלאכה של קלוב התעו־ פה, הנמצא באחד השדות, דאונים למתקדמים. הז־ מנה לבניית של בית הספר ״עמל״ בחדרה. כל הדאובים שנבנו בארץ, הוכיחו כושר טי־ סד. וחוזק, ואחדים מהם נמצאים עדיין בפעולה. העבודה כולה, — עץ, בד, פרזולים — נעשית במקום. בית המלאכה של חברת ״אוירוך 1948 רונים של החברה וגם באוירונים של חברות כלליים באוירוניה )טיילורקראפט, ר.וו.ד. וכוי( זרות. חברת ״אוירוך׳ היתה מבצעת תיקונים ועל ידי כך התקיימו.אלה למעלה מעשר שנים בשדות. 4 הבנייה העצמאית דורשת חמשה נתונים א( תכניות ב( חמרים ג( כלי עבודה יד( מומחים ה( מפעל יציב. א( תכניות. הבנייה שנעשתה בארץ, חוץ מאשר שני הדאונים שנבנו בשנות שנבנו בשנים האחרונות כמפורט לעיל, היתה כולה, מלבד כמה שינויים לפי החמרים שהיו בעין, — לפי תכניות קיימות מחוץ לארץ ולפי הטפוסים שהיו במקום, כלומר, גם התכניות המלאות לבנייה וגם הטפוס של הדאון המוכן היו בידי הבונה. בנייה .לפי תכניות עצמאיות אפשרית. אבל היא דורשת השקעה בניסויים ושינויים. מאידך, אפשר להשיג תכניות בנייה מנוסות מבתי חרושת בחוץ לארץ, על ידי רכי־ 12 v 11 מספר האויר חיל בטאון שת זכות הבנייה תמורת תשלום חד־פעמי. בשי־ טה זו נוהגות הרבה ארצות, הרוכשות לעצמן זכות הבנייה של טפוס מסויים. ב( המרים. השגת החומד קשה לעתים יותר מאשר הש־ גת כלי טיס מוגמר. מסיבות מובנות, מעונינות ארצות רבות לספק את הדאון המוגמר יותר מא־ שר את כלל התמרים הדרושים לבנייתו. החמרים העיקריים הם: עץ, דיקטה של תעופה, בד, דבק, צבעים אתריים, פח .פלדה, צנורות פלדה, צנד רות אלומיניום, כבלי פלדה. מבין כל התמרים הנ״ל מהווה קושי רציני ביותר דיקטה של תעופה. היא מיוצרת רק באר־ צות מספר והיא צריכה להיות בעלת איכות גבו־ הה בעמידה בפני שינויי טמפרטורה ולחות ובע־ לת חוזק רב בפני מאמצי לחץ ופיתול. בימי המלחמה העולמית השנייה היה המחסור בדיק־ טה־של־תעופה המכשול העיקרי בדרך הבנייה בארץ. כיום נעשים נסיונות בשני בתי חרושת בארץ לייצור דיקטה־של־תעופה ויש תקווה שהבעייה תיפתר בדרך החיוב. יתר התמרים אפשר להשיג בחוץ לארץ. ג( כלי־עבודה. כלי העבודה והמכונות המשמשים לבניית דאונים הם הכלים המשמשים לנגרות רגילה. להב־ נת הפרזולים משמשות מכונות רגילות לעיבוד מתכת. כל הכלים והמכונות הדרושים למטרות אלה נמצאים בארץ. חלק גדול מהכלים והמכונות נמצא בבית המלאכה של קלוב התעופה ושל ״מעוף״. ד( מומחים. חיים עמנו בארץ מהנדםים־בונים, מומחים לתיכנון, להדרכת הבנייה ולפיקוח עליה, והיוד־ עים גם לעבוד בידיהם עצמם. ייתכן ויהיה כדאי להביא מנהל־עבודה מנוסה מחוץ לארץ לשנה־ שנתיים. ואולם יש מחסור בנגרים מאומנים במקצוע הבנייה האוירית. ענין זה יכול למצוא את פתרונו על נקלה אם תוקדש תשומת־לב הראויה. — במשך תקופה של שנה אחת אפשר להכשיר מספר ניכר של נגרים מומחים לכלי־ טיס. אפשר לשאוב כוחות עבודה מסורים מבין העולים החדשים ממרכז אירופה, מרוקו ועירק, — שהם בעלי השכלה. ה( מפעל יציב. בניית הדאונים שהיתה נעשית בארצות רבות בדרך החובבות, בשנים הראשונות, נעש- מיוחדים. בצרפת, שוייצריה, איטליה, ארצות תה ענף מיוחד שבו עוסקים בתי חרושת הברית של אמריקה, אנגליה, רוסיה הסובייטית, פולין, — קיימים בתי חרושת מיוחדים העיס־ יקים בבניית דאונים, לפי תכניות קיימות ולפי תכניות מקוריות הנוצרות על ידם. התצרוכת של דאונים בעולם היא גדולה למדי, למטרות ספורטיביות, ומאז הפלישות לסיציליה ואיטליה בימי מלחמת העולם השניה, גם למטרות צבאיות. במדינת ישראל קיים צורך גדול למדי בדאונים למתחילים ולמתקדמים, והם צריכים לבוא מהבנייה העצמית. במדה שיגדל היקף ההכשרה של הנוער, תגדל תצרוכת הדאר נים. ואולם היקפו של בית החרושת לא יצטמצם בבנית דאונים. הוא יבצע תיקונים רציניים בגר פי האוירונים שבנייתם מעורבת: עץ, מתכת ובד בהמשך, תוקם מחלקה לעבודות מתכת שתע־ שה תיקונים כלליים באוירונים הבנויים מתכת ותתקדם לקראת בנייה לפי שיטה זו. 5 בניית כלי־טיס לפי תכניות קיימות, תחילה ולאחד מכן לפי תכניות מקוריות, תפתח אפקים חדשים לפני התעופה העברית. היא תיצור כר נרחב להתפתחות רוח היצירה וההמצאה של הכוחות המקצועיים ותביא לידי בניית טפוסים שיהיו מותאמים יותר לתנאי הארץ ולדרישות המפעלים אשר לשימושם הם מיועדים. הרמה הטכנית הכללית של כל שרותי התי־ קונים וההחזקה תעלה בהרבה ותהיה האפשרות להכניס שינויים לפי הצורך בטפוסים המתקב־ לים מחוץ לארץ או לבנות בשבילם חלקי חילו־ פים: כנפיים, הגיים, חלקי מרכב וכד. מדינת ישראל תוכל להופיע בתחרויות ביני לאומיות של דאייה וטיסה מנועית )אוירונים קלים( בטפוסים משלה, בעוד שעכשיו אין באפשרותה להופיע אלא בכלי־טיס הקנויים באי רץ אחרת, ובעיקר בדאונים הבנויים לפי תכניות זרות. ההתחלה צריכה להיעשות על ידי הון צמרי, בעקבותיו יבואו 'נסיונות גם מצדדים אחרים. הנסיון הוכיח בכל הארצות, כי אם בתי המלאכה להחזקה ולתיקונים רגילים נמצאים בבסיסים של חיל התעופה, הרי בתי המלאכה לתיקונים כל־ ליים ולבנייה נמצאים בימי שלום מחוץ למסגרת הצבאית! בימי מלחמה יהוו מקורות של עוז ועצמה בשביל הכוחות העומדים במערכה. הבנייה העצמית תאפשר לפתור את בעיית האספקה בכלי טיס ותכשיר עובדים מומחים בע־ נף הבנייה האוירית, שערכם יהיה רב לתחבורה האוירית האזרחית ולתעופה הצבאית. 13 11 מספר האויר חיל בטאון אחת מפנות החיל בתערוכת ״בהתנדב־עם 11 מספר האויר חיל בטאון77T2 אי מאת דניאל דוחן דלת הפח נפתחה בנקישה עזה. דמותו של ביל הגבוה מלאה את חלל הפתח. — ארקיי בחורים! — קרא — הרימו את אחו־ ריבם! — הערפל מעל השדה עלה. על המטוסים לחפ־ ציץ את קאהיר בשבוע הבא. הבחורים שוב לא חיכו לדבריו. הם קמו, נעלו את מגפיהם, הטילו את מעילי הטיסה על שכמם ויצאו אל השדה. המטוסים המכסיפים מכוסי טללים היו, ומרעידים קלות ברוח. הם עמדו בפאת המסלול, זאטוטים בין ענקי ארבעה המנועים שלצבא האמריקני. חבורת ?נשים וג׳יפ עמדו ליד אחד המטוסים. המשטרה !איטלקית. ביל שוחח עם קצין שלהם. — הי! בנראה ששוב יש צרות. — קרא בן. — נראה, שהאנגלים ניפחו את הגולם האיטלקי. כשהיינו כאן לפני שנתיים היו יותר ענוותנים. האינט־ ליג׳נס הבריטי הארור ידו בכל מקום. מענין לדעת, איך נצליח להתחמק מידו. — אמד קלארק. — אל תדאג, ביל יסתדר אתם. הוא העביר את המטוסים דרך האמברגו ועוד כמה רשתות של הברי- טים. וודאי שיצליח להתחמק מהאיטלקים. — ענה נורמן. — אך איני רואה כיצד עשויה חכמתו של ביל לעזור לנו לטוס בלי מכשירים מתאימים בגרוטאות אלו — מילמל קלארק. הם התקרבו לקבוצה שעמדה ליד המטוסים. — הנה, בבקשה, שאל את האנשים לאן נשכרו להוביל את המטוסים. — אמר ביל לקצין המשטרה האיטלקי. — אנחנו מוכרחים לטוס, אחרת נפשוט את הדגל. ההוזה שלנו עם החברה התורכית יפקע, ונצטרך לשלם סכום עצום של פצויים. — אבל אינכם יכולים להמריא באלו, — התערב קצין התעופה האיטלקי שהיה אחראי לשדה. — איני יכול לקחת עלי את האחריות. המטוסים אינם ראויים לטיסה ממושכת אחרי תיקון וללא בדיקה. גם כלי־ הנווט שלכם אינם מתאימים. — אנחנו מוכרחים להמריא היום. — חזר ביל כאילו לא שמע את דבריו. — אנחנו מוכרחים, אחרת נפסיד הכל. נטוס דק עד ברינדיזי, ושם נבחון אותם שנית. רשום, שטסנו לברינדיזי. אמר ללצין ומשך אותו לא תיתן לנו להמריא. אתה חייב לעזור לנו, הרי אתה ״•־־ידה. — ראה מבץ! — כן. — ענה האיטלקי, — אני מבין. אני גב יודע לאן המטוסים מועדים. יש לנו הוראות למנוע העבדת מטוסים. אך שמע לי אדם, הרי את אנשיך אתה מסכן. שמעת את דבריו של האחראי על השדה. — הבחורים מוכנים לטוס. — מילא, — משך האיטלקי בכתפיו, — אבל רק עד ברינדיזי. — בסדר — אמר ביל. — העיקר שנתרומם. המהיר — בחורים י — קרא, — גשו הנה. כולם נתלקטו סביבו. — אתם ממריאים. קודם יעלו שניים לטיסת נסיון באוידון, שזה עתה תיקנו אותו, אם הוא בסדר תמשיכו כולכם. אם לא, יצאו רק שניים. איננו יכולים להשאר כאן עוד. האדמה בוערת כאן. ראיתם את המטוסים. הם אינם במצב מצויין. תצטרכו לסמוך על כשרונכם. תרדו להצטייד בדלק בט. שם יחכה לכם איש משלנו. משם תמשיכו ישר ארצה. הוראות מפורטות יותר קיבל מוריס, שהוא מעתה מפקדכם. סגנו הוא סדני. יש שאלות ? — מה בדבר מפות ן — שאל איב, שהיה נווט ראשי ל,,טייסת״. — אלו שבידך, אין טובות מהן לצערי. — השיב ביל. — לפי מפות אלו יקשה לנווט. הן מיושנות ויש להכניס בהן שינויים. ספק אם נוכל לפגוע בחוף הארץ במקום שנוכל להחנות מיד אם אנוט לפיהן. יש חשש שנפגע בשטח אויב, או שיחסר לנו דלק. ביל משך בכתפיו. — מצטער. אין כל אפשרות להשיג אחרות. הפכנו את כל הארץ, ואין. יש עוד שאלות י... לא י... ובכן, דרך צלחה בחורים, ולהתראות. סיד וברני, אלופי תעופה, עלו על המטוס, שזה עתה יצאו ממנו המכונאים האיטלקים. השאר תפסו מקום כדי שיוכלו לראות בטיסת הנסיון. המנועים רעמו, המטוס רעד, המנועים געשו והמטוס הזדעזע, אדים יצאו מצנור המפלט, ופתאום ניתק ממקומו, החל רץ על המסלול. מישהו נפנף ידו, והמטוס המריא. — צלבו אצבעותיכם. — אמר ביל. המטוס חג פעם מעל לשדה, ונעלם בין העננים. הבחורים החלו יוצאים איש למטוסו כשפתאום נשמע 5 JC. 11 מספר האויר חיל בטאון טרטור הדיף ומרגיז, האוירון הופיע בצלילה משופעת מבין העננים, מתנדנד כשכור. קלארק צעק: — הי, משהו לא בסדר, דאו איד הם יורדים! — הבחורים ירדו בריצה מהמסלול, המטוס רחף מעליו כשפתאום נשמעה התפוצצות וברק אש ועשן. מישהו צעק: הם מתרסקים! — ביל רץ, צועק: קראו לאמבולנס, לכבאים! גופותיהם היו חרוכות. מוריס נשען אל הצריף, והרגיש בחילה גוברת, פחד. שמע את ביל קורא אליו: — מוריס! הוא ניגש אל ביל שהיה עומד ליד הגופות, שהושמו על אלונקות, סביבם שוטרים וסקרנים. • — מורים, — אמר ביל, — קח את האנשים, בדקו את המטוסים וטוסו מכאן מיד. מפקדת השדה התקשרה עם רומא. ודאי שיקבלו הוראות לעכבנו עד ל״חקירת המקרה״, ואז הכל אבוד. והמטוסים הללו נחוצים כאויר לנשימה שם בארץ. מוריס לא ענה. , — ובכן ? אין אתה רוצה לטוס ? — איני יודע. האחריות כולה עלי. צריך לשאול את האנשים. — אל תשאל ואל תאמר דבר. אין זמן ואין צורך בויכוחים. הפנס למטוסך והפעל את המנועים. אם יצטרף מספר מתאים של אנשים, תמריא. אם לא... איני יודע. מורים החל ללכת למטוסו. — רגע — קרא אליו ביל. חזר. ביל הושיט לו יד: הצלחה, בחור. מורים לחץ את היד בעיפות, והחל נגרר למטוסו. כדרף ארצה הם היו צפונית לאי גדול כשקלט מורים שידור ממטוסם של קלארק, נורמן ואיב: — הלו מורים, הלו מורים, אתה שומע אותנו ז עבור. — הלו מודים, משהו לא בסדר במצפנים ובמפות. איב תורמן מתקשים במציאת הקורס הנכון. מה לעשותן עבור. השמש מיהרה לשקוע ככל שהתרחקו מזרחה. הים עטה חושך ועננים כיסו את הרקיע. לפני עלות השחר, ירד מטוסם של מודיס ובן בחולות שפת־הים מערבה לי. ונחבט קשה. מטוסם של קלארק תורמן ואיב לא הגיע. ה״מפד״ קשה העוין? הג׳יפ נסע בפאת המסלול. שם היה מתח המסר־ שמידט, שהתרסק אתמול בשעת טיסת נסיון. — שאל מורים.1 — מה העלתה החקירה, בן — המכונאים ראו אותו יורד לפתע. הוא לא התאזן כהוגן, נחבט קשה בכנף השמאלית, והתהפך. נראה שהגלגלים לא היו מנופחים דיים. וכי ההגיים לא היו מעוינים, ג׳ורג׳י היה טייס מוכשר. בחור טוב. — אני מפקפק, אם יש כאן איש מוכשר לטפל במסדשמידטים, חוץ מזה שהצליח להפיל כתריסר במל- בטיפוס מסובך זה. גם לג׳ורג׳י לא היה נסיון רב חמה. מהירות שקיעתם היא שטנית, יש צורך בהכשרה מיוחדת לטייסים ובמסלול מיוחד. — אמר מורים. — •כן, המכונאים עמלים זה שבוע בהרכבתם. הרכיבו ופרקו. חושש אני, שנחום, ראש קבוצת המכונאים, יצא מדעתו. אתמול אחרי תורנות לילה, ראיתי אותו יושב עם בחור יודע גרמנית וההוא מתרגם לו ספר על איזון כנפיים במטוסי־קדב גרמניים. הוא מכונאי מוכשר, נחום, אך מכיר מעבודתו רק את הטפוסים האנגליים והאמריקניים. מעניין, שהצליח להרכיב, בזמן קצר, אחד מה״מסרים״. — הצליחז! — קרא מוריס, — זאת תקרא הצלחהז! הצלחות מסוג זה, שהצלחנו אנו כשהגענו הנה, עלו לנו בחיי רבים מהבחורים. אני לא הייתי נוגע במטוס זה. אם איני יודע איני מתערב. — יש ללמוד מהנסיון, אם אין ברירה אחרת. — אמר בן. — לדעתך אנחנו שפני נסיון, או בני אדם ז יודע אתה שאין אני פחדן, אך הדיוט הוא האדם המתגרה במוות. די לנו בסכנות הקרב, שאנו חייבים לעמוד בהן, ואי־אפשר שנצטרך לחשוש לטוס במטוסים. — אמד מודים ברוגז, והפסיק בזאת את השיחה, כי בן היה שקט, שקט יותר מדי. הכרה לפעול וכמהירות בחדד־המבצעים, בצריף שהשאירו האנגלים, היו התריסים מוגפים. הקירות היו מכוסים בציורים צבער ניים, כנראה, שארית ממועדון קצינים, ומיקי־מאוז היה שולח לשון ארוכה למפת־אדךישראל תלויה על הקיר ומסומנת בקוים ונקודות. אגס־חשמל מאובק שלח אורו על קבוצת אנשים, שעמדו סביב אבראשה — קצין־ המבצעים. הם עמדו לפני שולחן מכוסה במפות, ועליהן מעילים, אקדחים, מצנח, כמה חגורות כדורים, ועפרו- נות. אבראשה, בחור דחב־גרם> פרוע־בלורית, שהיה בעבר טייס בצבא האדום, היה מסביר להם משהו בקול עמוק. כשנכנס בן, ואחריו מודים, נשתתקו כולם. מורים נראה זועף, ובן הלך לפניו. אבראשד. יצא מבין החבורה וקידם את מורים ביד פשוטה ואמר: — שלום! — הלו, — השיב מודיס. — יש חדשות — אמר הבס. — מקלארק י — שאל מורים בעידנות. — לא, מהמטה. — אמר בנעימת אכזבה, — מה רוצה המטה? — הגיע מברק. — מברק עדוד, או ידיעה שהמטוסים יגיעו בקרוב ? — קרא: אבראשה הגיש למורים את המברק: ״תצפית אויר מודיעה: הטור המצרי הגיע לאשדוד. הטור מורכב מטנקים, מכוניות משא, משורינים ואס- פקה. כ־ לאשדוד. מהנדסים עסוקים בתיקון הגשר׳׳. — שלחנו את אבנר לתצפית הבוקר, — אמד 16 11 מספר האויר חיל בטאון אבראשה — הוא חזר למטה. מטוסו נפגע באש אנטי־ אוירית מכלים אוטומטיים. הוא הגיע בקושי רב חזרה. . — ההתנגש אתם הצבא: — שאל מוריס. — עדיין;.רוב כוחותינו מרותקים בחזית ירושלים. הלילה יהיו פעולות הטרדה אחדות. אך אלה ודאי שלא ישנו את חומרת המצב. כנראה, שלא יוכלו לארגן כוח ממשי אלא בעוד יום או יומיים. — אפשר לחזור ולישון, אם כן, ליום או יומיים — אמר מורים ברוגז. חוסר־האונים ממש הטריף את דעתו. מה הם חושבים ? מה חושבים האהראים לבטחון־ המדינה׳ בלי צבא. בלי נשק, בלי מטוסים! איך יחזיקו מעמד י מה הם מקוים, שאלוהים יקרע להם את ים סוף שנית? אבסורד, חשב, נסים אינם חלים אלא בסרטי דיסני והגנב מבגדד, בימינו. — נדמה לי, — אמר לאבראשה — שיקשה לגרש את המצרים מתל־ אביב עוד יום או יומיים. הרי את לעבור בכמה שעות. , — לא. הם לא יגיעו לתל־אביב. פוצצנו את על הוואדי הלילה, הם לא יתקדמו בלי ציוד כבד יעסקו בתיקון הגשר. עלינו להטרידם. עליהם להאמין י שקיימת התנגדות. עד שנארגן התנגדות. — בקש שיאמינו... אגב, מה הפעילות האוירית שלהם? — שאל מוריס. — הם מוסיפים להפציץ את הישובים בדרום, אך תל־אביב סובלת את מרבית ההפצצות. דוב ההפצצות הם מ״ספיטים״, גם כמה ״דקוטות״ משתתפות. — עגה אבראשה. — כך ?... פגיעות גרועות ? — נהרגו אתמול כ־ כעולה על רוחם. בוחרים היטב את המטרות. צוללים ומצליפים במכונות־יריה. בכל זאת לא הצליחו לשתק שום מטרה צבאית. — ומתי תגענה המכונות ? — היו צריכות להגיע השבוע. יהיו קשיים לפרוק אותן בנמל, האנגלים עלולים להפריע. יעברו גם כמה ימים עד שנרכיב אותן. — לעזאזל — קרא מורים, — אילו היו לנו ספיט־ פיירים הגונים היתה התמונה משתנית בשמי תל־אביב. — יש לנו מסרשמידטים, מורים. הם מצויידים היטב ואינם נופלים הרבה מהספיט. מתרגלים יפה מאד באויר. הגרמנים גרמו לנו צדות רבות עם מטוסים אלו, ברוסיה. — אינני נוגע ב״מסר״. אינני יודע עליו דבר. — ענה מוריס בפסקנות. אבראשה לא ענה. הוא המשיך: — הגשר על הואדי פוצץ במקום זה. — והצביע על המפה. — מכאן ועד תל־אביב כ־ מורים עקב אחרי אצבעו שהיתה משרטטת את הכביש המתפתל, כמסומן במפה, בין פרדסים וחולות. ליבנה, סיבוב, ראשודלציון, סיבוב, בית־דגון... סיבוב... יפו... סיבוב... תל־אביב. כניסה מכוערת... בתי פח למגורים ומלאכה... המולה והמיה כבעיר אמריקנית, סליחה, דוחקים במרפקים, מצטופפים לפני סוכות אבק, צפיפות, אנשים דורכים על רגליך ואינם מבקשים עתונים. בתי־קפה, חנויות, חנויות־ספרים, ממתקים... הטנקים המצריים. צ׳רצ׳יל... שדמן... קרוסידר... ליברטי... יזרעו אש על הכל. ישאירו בתים הרוסים או קיר מנוקב. עשן ואבק. ריח אבק שריפה וקול התפו־ צצויות, כמה זכור הכל. כ״טיגרים״ הגרמניים בעירותיה של פלנדריה ב־ הפוכה, ככרות לחם פזורות על הכביש טובעות בדם סוס דטוש־בטן. מכונית־משא שרופה, גלגליה במעיים חרוכים, כלבים משוטטים חפויי־זנב. נניח שינסה לטוס במסרשמידט. הרי אינו יודע לנהוג בו. ודאי יתרומם ויפול, או יתרסק בירידה, כג׳ורג׳ אתמול. ישימו את גופו על אלונקה, או אפרו בקופסה, יניחו אותו על טנדר, והחברים יאמרו, שהיה טייס אמיץ. בחור טוב. לא, יש לשים קץ להרג טפשי זה. נלי, )איך נזכר בה( הצדקה כשאמרה שאין היא יכולה להבין? מדוע עליו לתחוב את אפו לצרותיהם של אחרים! מה עניינו שם ? יהודים ? הרי מאז שעמד על דעתו, לא הלך לבית־כנסת, ומה פתאום? אנושיות? האם לא מילא חובתו בהיותו חמש שנים טייס־קרב ? מדוע יתגרה בגורל. וכי אינו יכול להתרגל לחיי שלום ? עת לכל דבר. אין הוא צעיר. הקריב חמש משנותיו. ומתי יעשה לביתו ? והיא, נלי, עד מתי תחכה לו, עגונה! הרי לרעות׳ ולמלחמות, אין סוף... ומדוע הוא? למה לא אחרים? באמת, למה לא יצא אחר לפעולה זו. עצביו חלשים אחרי הטיסה מאיטליה. למה לא, למשל, אבראשה? אמנם, אף הוא טס, נכון. אך למה לא יסתכן הוא? למה עליו לטוס במטוס, שאין הוא יודע לטוס בו, מטוס מסוכן. לשם מה ? למה ? — המטה דורש — היה אבראשה ממשיך, — שעד שכוחות הצבא יתארגנו ויכנסו לפעולה מלאה, נטריד את הכוחות המצריים. אולי, פעולה זו תכריע. אולי, יהסס הטור המצרי, והצבא יזכה ב־ להתארגנות. אבל למה עלי להקריב קרבן זה ? למה דווקא אני ? לשם מה? מדוע התרשלו בהכנת המלחמה כל זמן הדיונים באו״ם. מדוע לא גייסו ולא אימנו אותו ? מדוע לא הכינו משלוחי •נשק ומטוסים, שיגיעו מיד לאחר הפלישה ? מדוע דורשים מאתנו להסתכן יותר משנוכל ונרצה ? — לשם פעולה נדרשים שלושה מטוסי־קרב. נחום מודיע לי, שבעוד כמה שעות יהיו ה.,מסרים״ מוכנים. השגנו תחמושת טובה, ופצצות. שני טייסים התנדבו לפעולה: בן ופינחס. דרוש מפקד שינהל אותם. חשבנו עליך. מודים. נדמה לי, שאתה מתאים לתפקיד. יש לך נסיון קרבי יותר מלכל האחרים. — אבל, שמע, אבראשה. הדבר אינו אפשרי. הרי פשע הוא לשלוח אנשים במטוסים אלו אחרי מה שקרה לג׳ורג׳י אתמול. — לא. מטוסים אלה הם בסדר. — אתה ערב לכך ? 17 11 מספר האויר חיל בטאון — שמע, מורים. אנחגו מוכרחים לנסות. ה״פדימר שים״ לא יעשו כל רושם על המצרים. הם יגרמו לצחוק ויגלו את חולשתנו. אין אלה כנופיות. זה צבא סדיר עם אויריה חזקה. יש להציג כוח משכנע. ה״מסרים״ הם היחידים שברשותנו. הבן, זהו הכרח י הכרח! הטייס נאבק עש עצמו מורים הרהר. הדי לא על חיי בלבד אני מחליט. אני אחראי לטייסת. אם נכנס לקרב, האוכל לנהל אותו במטוסים אלו ?... משונה... לשבת במסרשמידט ולהלחם בספיטפייר אחרי שחמש שנים ישבת בספיטפייר ונל־ זזמת במסדשמידטים. יתכן ואתבלבל, אלחם כפינחס וכבן. לטוס במטוס גרמני, משונה... יה... יוול הר קומנדנט... אין מסרשמידט אאוף. משונה. עצים גדר עים. מסדשמידט בוער מעל פלנדריה. גופותיהם של סיד וברני חרכות. גופתו של ג׳ודג׳י מרוסקת. בדני היה גיבור מלחמה. זכה בכמה, עשרים או יותר, מסר־ שמידטים! למה, לעזאזל נסעת, מורים?... באמת אינך יודע למה ? ״ככה״ ? ״סתם״ ? זו התשובה ? ולכך עזבת אותה ״ככה״ ? ״סתם״ ? ואהבה שנשבעת לה כל ימי היותך במלחמה, ותלות שהיית תלוי בה, כבבית כבאם. גם היא היתד• ״ככה״, ״סתם״ ? ורצית שגם דיב ילך אתך ״ככה״, ״סתם״?... לא, לעזאזל, לא! — או קיי, — אכדאשה אמר באנגלית. — זהו- מורים, ידעתי שלא תסרב. ובכן, ראה — הוביל אותו למפה. — אתה מוביל לאורך שפת הים. מכאן אתה פונה שמאלה. הצטלבות כבישים ברורה, חוטי מתח גבוה. הכביש מסתובב, קבוצת עצים בודדת. מסילת הברזל חוצה את הכביש. זוהי תחנת אשדוד. בית אבנים מוקף עצים. הנה, — הראה לו תמונה ישנה. — בקרבתה ודאי נמצאים ריכוזי הצבא. בחר מטרד, והתקף אותה. עשה כמיטב יכלתך, במכונות היריה. שמרו על הבטחה גבוהה. יש להם קשר אמיץ עם חיל התעופה שלהם. אתה מכיר את הטפוסים שלהם ? — סיים אבראשה. — נדמה לי, ספיטפיירים, לא כך ? — כן. כאן תמונה של אחד. נגזרה מעתון. זהו אלוף התעופה שלהם, במטוס. — המ... נעים מאד להכיר אותך, — זהו סמל הכנפיים שלהם — שים לב, לא תמיד ה ןמסומנות, לפעמים הם עוד נושאים את סמל הד.א.ף.—... — וכאן, — הוציא אבראשה כמה דפים מבין הניירות שעל השולחן, שהוא התמצא בהם בקלות, — כמה רשימות, שערך ג׳ורג׳י על המסרשמידט בשעת טיסת הנסיון. אולי, תוכל להעזד בהן.. — הם לא עזרו הרבה לג׳ודג׳. בכל זאת, תודה. — ו...מוריס! — קרא אחריו אבראשה כשיצא, — אני אסדר את כל ההכנות בעצמי. אל תדאג. אשגיח על הכנת המטוסים... חוששני ,שנחום עיף מדי. הבחור לא עצם עין זה שלושה לילות. — בסדר... לפני ההמראה הג׳יפט הוביל אותו אל חדרו. ישב אל השולחן, הוציא ממגרה צרור ניירות ורצה לכתוב משהו לנלי. אך קשה היה לו להעלות דבר־מה על הנייר. חשג לכתוב משהו כמו: ״הנה אני יוצא לתפקיד• שאיני יודע אם אחזור ממנו״, כמו עשרות מכתבים שהשאיר אחריו בצאתו לפעולות במלחמה, ולא עלתה בידו. במרץ רכס את מעילו, הפך חפציו בשק ומשך מתחתיו סודר, שסרגה לו נלי, כרך סביב צוארו, לקח את משקפי הטיס ויצא אל המסלול. כמו אף פעם לא צעד בקלות כזאת כפי שצעד עתה, משהוטל הפור. ממש רצה לשיר: ״או, איזה יום נהדר!״. התמתח, והחל רץ למטוס. חבורת אנשים, שהיתה עומדת ליד המטוס, קידמתו בברכה. הוא טפח לכולם על השכם, התגושש התגו- ששות קצרה עם בן, משך באזניו של פינחס, עד שהר־ גיש שכולם מסתכלים בו, והעמיד סבד־פנים רציני. J£ הנשקים היו מטעינים את מכונות־היריה והתותחים ׳מבראשה מנצח על כולם. אבראשה ניגש אל מורים. — ובכן, איך ההדגשה, בחור ? — נפלא, אדם. נפלא. מזג האויר נראה נהדר. — תיגש לשתות אתי משהו לפני צאתך ? כך — לא, תודה. הייתי רוצה לצאת מיד. אחר תהיה השמש נמוכה, והצללים יתארכו. — עוד דקה. אין הם עדיין מוכנים. נחום עוד רוצה לבקר אותם. בפעם האלף, חושבני. — שלח את הבחור לישון. הוא מנמנם. עבודה רבה לפניו כשתגענה המכונות החדשות. — שש... — השתיק אותו אבראשה — הבחור עצבני ועלול להרוג אותך אם תאמר שהוא מנמנם. — בסדר. מטוס זה בסדר גמור. אני מקוד. שהכל יעבור בסדר, מורים. אבל ראה להזהר בלחץ על הכנפיים, כמו כן בדוק את תיאום מכונות היריה לפני שתתקיף. — אמר נחום שזחל ויצא מתחת למטוס. — הבדקת את לחץ האויד בגלגלים ? — בדקתי; הם בסדר. — בחורים! — קרא מורים, — אני עולה! פינחס, לימיני. בן, לשמאלי. אחכה לכם מעל לשדה. המטוס ניתר וקפץ על המסלול. הגביר מהירותו, העלה גל אבק, והתרומם כשד,נוכחים עוקבים אחריו במתיחות. — טייס נהדר. מורים. — אמר אבראשה לנחום. — ה״מסרים״ הללו, לו ידענו לטפל בהם כראוי ולו היו לנו טייסים היודעים לטוס בהם... — ענה נחום- מטוסו של מורים חג מעל השדה, עד שהצטר אליו שני האחרים, אחר חגו שלושתם מעל השדה. כשכולם מנפנפים להם בידים, ופנו ימה. המתנדבים האלה מד־הגובה הורה שכולה ארגמן, ובים שנראה כה שקט מגבוה. רגע שכח את המלחמה, את העליה והרגעים הראשונים של 18 11 מספר האויר חיל בטאון טיסה. שמרסי את עצביו׳ ושקע כל חושיו בשמש השד קעת. ארץ זו, חשב, שקיעותיה נהדרות בפשטותן. אין בה מגודש הצבעים שיש לשקיעה על שדות הפרג ?אדום בפלאנדריה, או מהמסעיר שבשקיעה על הלא־ (ונש. מכאן הריס כחלחלים, שאין אתה מבחין אם גרים הם או עננים נמוכים, ומשם ים שתכלתו עמוקה. צוהב חולות, בהרות ירק, ושחור של אדמת4 מתחת מרשים. — מורים, כאן אנו פונים שמאלה. — שמע את פינחס. — הנמיכו טוס! — קרא חזרה באלחוט. 1800 עצים. פרדס. בית אריזה. קבוצת אנשים מביטה בהם למה אינם מחפשים מחסה? הכביש, חוטי המתח הגבוה. — הגביהו — קרא מורים. 3000 פרדסים, מושבה, חפירות. מסילת חבדזל. הנה ההצטל־ בות. דקלים, בתים מחמר, פסי המסילה מובילים לתחנה מוקפת עצים. דרומה מזרחה מחנה צבא. גגות־פח. .קירות לבנים. אין הסוואה. — זהו זה, בחורים. — קרא באלחוט. — המחנה הומה מהם. ניגש מצד השמש. ריכוז המכוניות והמשוד־ ינים שבככר ההניה. אני ראשון, פינחס בהבטחה. כשאני מגיע ל־ לחץ על הדוושה והסיט את מטה ההגוי. האדמה הלכה והתקרבה במהירות. קבוצת אנשים התפזרה בבהלה מעם המכוניות. הבתים גדלים, המשורינים נראים בברור. צריחי מכונות היריד. לא הופנו נגדו. הפתעה גמורה. נשמע צרור יריות. החטיאו לחץ על הדוושה ומשך במטה ההגוי והדק על הכפתור. אש ממושכת שלו נראתה מצלפת בין המכוניות והאנ- שים שהיו רצים ונופלים, קמים ורצים ונופלים. מת:!ז־ דים בשדות. נבהלתם, מה?! לא חכיתם לנו, אה? קויתם לעבודה קלה, אפילו לא הצבתם תותחים. המטוס החל מטפס. נפתחה אש ממקלעים רבים. אהה, נבלים! יורים אתם, חכו, חכו כי צלל אחריו בן, ככה, ככה! נהדר! למד אותם לשחק באש! הכה בהם, נהדר! מכונית בערה בעשן המיר, נהדר. דומה ללפיד בחג זיקוקין. 2500 גם כמה תותחים התחילו לפעול. הם מתעוררים. בן עולה. האש מזדנבת אחריו. פינחס יורה. הממזר, הוא קוצר א האש המצרית השתתקה לרגע. המטורף! כמעט התנגש בגג בית. ישירה! נהדרת! באמצע הריכוז! אוי איזה בן זנונים, לרדת כל כך! 800 האש נפתחה שוב ומודים נאלץ לעשות תרגילי עקיפה הי! קבוצת בתים זו שלידה הרבה מכוניות קצינים במטה. אוף לעזאזל, חלאת אדם, אתם מגבירים את וקומנד־קאר ודאי משמשת מטה. אאדי! נעשה ביקור האש. הדגשתם בכוונותי, מה ? !... אבל כך אין מקבלים אורח! אוף. האש צפופה, בינג! אחת בכנף. תיכף נטפל בכם. אתם יותר מדי דגשנים מכונת היריה. ראה את גגות הפח מנוקבים, מתיזים רסיסי פח ועופרת. היריות מתחתיו פסקו. פחדנים! לחץ על מנוף הפצצות. ברק התפוצצות, ענן אבק לבן, ואחר אש ועשן אפור. המנוע התאמץ ורעם בזעם כשהעלה את מטוסו בזוית חדה והאש המצרית עוקבת אחריו. זמן רב לא עשיתי עבודה זו, חשב, ואני עוד יודע אותה. ב־ האמנתי, שזאת תהיה הפעם האחרונה, שאני מטיל פצצות. הגיע ל־ מורים! עקוב אחרי פינחס. הבחור השתגע. מורים הביט וראה את ה״מסד״ מתקרב לקבוצת הבנינים בצלילה חדה. הבנינים עוד היו עוטים עשן, וביניהם נראו שלהבות ממכוניות שנפגעו. — פינחס, — קרא באלחוט, אך לא קיבל תשובה. — מתחיל להיות חם, בן. בן התחיל צולל. פינחס הפציץ. שוב עלה עמוד עשן, שכיסה את מטוסו של פינחס לרגע. מורים הסתובב והתכונן לצלול. כשחזר לראות את המטרה ראה את בן עולה מעליה. תר אחדי פינחס ולא ראה אותו. איה הבחור, לעזאזל? — אי, בן! איה פינחס ? — מדרום למסילה. נכנם עם החרטום. כנראה נפגע במנוע. — מה?! הירידה מרטה את שארית עצביו של מורים. הנה. אין הוא מאוזן כעת. סוב. הגלגלים השתחררו. רחף על פני השדה, ולא הרגיש בטוח, העלה את המטוס וקרא: — בן, דד לפני! — עוד סיבוב. בן ירד. נוסע למסלול המרוץ. הקטין את המהירות והנמיך את הטיסה. הנה המסלול המבחן... השגה על האיזון... השגה על האיזון! בסדר. חביות הגבול. סגור את המנוע. המסלול חבטה וניתורים מס:ר. אלוהים... דק עכשיו! המטוס רץ על המסלול, מעצורים... המטוס האט... נעצר. ממגדל הפיקוח יצאו אליו כמה ג׳יפים. מודים עצם את עיניו. שאף ונשף עמוקות. מטוסו של פינחס מדרום למסילה, נכנס בחרטומו לקרקע. נהרג. טס נמוך מדי. פגיעות ישירות. אבל למה טס נמוך כל כך? מישהו דפק על חלון תאו. הוא פקד את עיניו. נחום היה עומד על כנף המטוס, רכון על התא, עיניו דלוקות שינה, פניו קמוטים. שערו פרוע. מורים דחק את מכסה התא וטיפס החוצה. — ובכן ? היה בסדר ? — שאל נחום — המטוסים עבדו בסדר? 19 11 מספר האויר חיל בטאון — בסדר גמור, נחום. — אמר מודים וטפח על שכמו, — תודה, בחור, עשית עבודה יפה. נחום נבוך הסב ראשו ואמר: — פינחס נפל. — כן, נפגע במנוע. אבראשה ניגש אליהם בחברת צעיר בסרבל של טייסים, במגפיים, לובש כפפות וענוד אקדח כבד לירכיו. על כתפותיו תפורים היו שני פסי משי לבן. — שלום מורים, — חבק אותו אבראשה. — פינחס נפל ז — כן, ירד נמוך מדי ונפגע במנוע. בן ראה. — ניגש, אולי, לחדד המבצעים ושם נדבר, — אמר הצעיר בסרבל הטייסים. מורים הביט בו. — זהו קצין המטה, שנשלח לחקור את תוצאות ההפצצה — הציג אותו אבראשה. מעט לפני החקירה, ברשותך האדיבה — פנה לקצין . — מאד נעים, — אמד מורים — אבל תרשו לי לנוח שנבוך. — אני אסע עם נחום לחדרי — ובלי לומר שלום משך את נחום וחזר למטוס. — אין להם כל משמעת, למתנדבים האלה. צריך ללמדם שהם נמצאים בצבא, ולא בחיל פארטיזאנים. שלא יעשה טובות, כאילו מצילים את הארץ. בפני קצין גוי לא היו מעיזים לומר, שהם עייפים ואינם רוצים להשתתף בחקירה. — זעם הקצין. — הם טייסי קרב — ענה אבראשה. בלב כבד הפסיע נחום אחרי מורים, ששתק. אולי, חשב, נפל מטוסו של פינחס עקב ליקוי שהוא אשם לו, ומורים לא רצה לומר- — בוא נחום — אמר מורים לפתע, — נסע לחדרי. יש לי שם בקבוק של ויסקי אמריקני מצויין. נשתה משהו. שנינו צריכים למשקה. )״על המשמר״( "יד־!־/ וזצטרף לשורות טייסי חיל האדר לישראל שהופקדו על שמילת שמי מדעתנו אל תאפשר להם לביתך לדחף נועל 20 11 מספר האויר חיל בטאוןווזםשדז קצת וו מיומן מבצעינו וממקורות אחרים 2/1/48 12/3/48 ...אנו בכיוון באב אל ואד על מנת לשמור על השיירה לירושלים ולסייר את הדרך. את השיירה גילינו בהיותנו מעל אבו־גוש שנראו בה משמרות צבאיים שהסתלקו בעבור השיירה שלנו. סיירנו בשטח וראינו קבוצות בנות לשיירה. 29/3/48 ...היה עלינו לזרוק ליחיעם מספר חבילות ולאחר שסיירנו את השטח החילוני בזריקת החבילות במשך עשרה סבובים זרקנו את כל החבילות. בסיבוב האחרון הנמכנו טוס כדי לזרוק את חבילת הפניצילין. ראינו את האנשים אוספים את החבילות. 10/4/48 ...על ש. א. להיות בתצפית קבועה לאורך הכביש הראשי... פעולות קרב נגד רכוזי האויב ומחסומיו... קביעת קשר עב היחידות, השיירות ופלוגות העתודה, הממוכנת. 12/4/48 ,,בראונינג״ ו״ויקרס״, פגעו באוירון 20/4/48 ...שיירה יהודית בת ודיר איוב, עומדות שתי מכוניות בוערות... כחמשים ערבים מפוזרים על הכביש... הערבים רצו לבית הקפה בבאב אל ואד והציתי מכונית משא שעמדה שם... נראה ריכוז גדול )כמה מאות( של ערבים בבית־מחסיר... 15/5/48 ״ספיטפייר״... ההתקפה בוצעה תוך צלילה שטוחה... האוירונים פתחו באש מכונות ידיה... אוירון אחד נפגע וירד בחוף ימה של הרצליה, הטייס נשבה. , •י 22/5/48 מפקד האויריה הבריטי בארץ התקשר עם נציג צ.ה.ל. כיון שהנו חושש לפעולות נקם מצדנו בהפצצת שדה התעופה בעמאן — כתוצאה מהרעשת שדה ישראלי ע״י הבריטים. הוא מבקש לא להפציץ שדה זה הואיל וזה יפגע בכוחות ה־ר.א.פ. החונים שם. 11/8/48 האויב הקוראים לשלום ולהפסקת המלחמה לטובתם וטובת ילדיהם 16/10/48 נראו דליקות במקום. יצא נגדם ״ספיטפייר״ של האויב 17/10/48 א. א. וזרקורים, לא נראתה כל התנגדות של האויב 22/10/48 לאלחוטאים, מכונאים, גופנאיים, מכשיראים ונשקי מטוסים 29/10/48 •שוהה כאן 17/11/48 טייסינו הפציצו אך ורק את ריכוזי האויב ולא את האוכלוסיה. ה״כיס״ מורעש תכופות 18/2/49 חיל האויר: א. להקים שדה תעופה. ב. הטסת אספקה ליחידות הפועלות וכן אפשרות של הטסתן של היחידות בעצמן. ג. הבטחת הרגלים נגד התקפות אוידיות אויבות ובעיקר מפרץ אילת. המשימה בוצעה. עמום פרלמוטר ליקט 21 11 מספר האויר חיל בטאון• A ״מול שערי ירושלים״ —*•יי־ פרשת חיי! של דr L דניאל בוקשטין, מפקדה הראשון של טייסת הגליל, נפל במאי פתיחת הדרך לירושלים. שמות אלו, מאדים, בית מחסיר, דיר איוב ולטרון, אינם טעונים עוד הס־ בר. שכן היו אלו מקומ ת המבחן המאוים ביותר ומקומות־ההכדעה החשובים ביותר. שם, בין סובה ואבו־גוש נפל מטוסם של דניאל בוקשטין, יריב שינבוים, שלמה רוטשטין, צבי שוסטרמן, שלמה כהן ויצחק שקלנביץ. והשעה שעת המא־ בק האכזרי בשער הגיא, כשלאויב יתרון־נשק מוחלט והברירה היא, בדירה אחת ויחידה! הטלת כל הכוח ה״אידאציונלי״ שגלום באדם מישראל אל מול מערכות סדורות, קרות בחש־ מנותיהן הראציונאליים ועשויות חשבונות הרבה. דניאל בוקשטין הטיל עצמו לאותה מערכה, כמעט נגד רצונם המפורש של מפקדיו הישירים. הוא לא שב מן המערכה, ואילו הדרך לירושלים הובקעה. ללא אבק של באנאליות ומליצה ניתן לומר, שהיה דניאל משום סמל לכל הפרשה כולה. לפי שפילסו את הדרך, לא פחות מתכנוניהם של אג־ שי המטה, אותם דניאלים למיניהם, שהשימו עצ־ מם איסקופה במעבר לירושלים. רכה השתתף גם מודי אל ן, מאלופי הטיס היש- לא מקרה הוא שאנו נזכרים, כי באותה מע־ ראלי אף הוא. דבר מה משותף לשניהם, ולא רק במבצעים האויריים הנועזים, אלא גם בחינוך ובאופי, שני תנאים הכרחיים למבצעים הנועזים. אם כן, בחיי שניהם בולטות שתי תחנות חשו־ בות, שהן בחינת תחנות־עיקר בדרך להקרבה ולמעשה הגדול: מחתרת ההגנה וחניתה. שניהם שרתו מגיל צעיר בשורותיה של ההגנה, שניהם הסיקו את המסקנה ההגיונית ביותר מש־ רותם ויצאו לחניתה ומשם לנקודת התורפה החמורה ביותר שבמשטר הבטחון חישובי — להכשרה אוירית. אין כאן מקום ל״הרפתקת־נעורים״. הדברים נכבדים יותר מדאי מכדי שיוכל מישהו לדבר על ״הרפתקת־נעורים״. כדניאל כמודי, שניהם מרגישים את הקרקע המוצק תחת דגליהם, שסמלה המשכנע ביותר הוא חניתה, שניהם מבקשים את הפרצה המסוכנת ביותר שבחומת המגן הישראלית, כדי לעמוד בה — הטיס העברי. מי שבא להאשים את הישוב ״בהזנחת אחד המכשירים החיוניים להבטחת שלומו והתפת־ חותו בעתיד, בהזנחת התע־פה העברית״, כפי• שעשה דניאל בוקשטין בספטמבר קודם כל לדרוש מעצמו, בשביל שדבריו לא יישארו אחת מאותן הדרשות הנאות, שהישוב 22 במטוס ממפוס זה )״ 11 מספר האויר חיל בטאון הספריה התעופתית ע״ש דניאל בוקשטיין.בתל־אביב עייף להן. והוא דרש מעצמו ובזה נתן תוכן ממשי לדבריו, והאשמתו האשמה, שקולה יצא עד לתקופה בה נפל דניאל, בה לא היו די טייסים לישראל, ומפקד טייסת הגליל נאלץ היה ליטול חלק גם בקרבות שבדרום הארץ. ב. מקובץ זה, הערוך בשקידה ובהבנה, אנו למ- דים על ביתו של דניאל בוקשטין. ואכן, ראשיתו של דני — בבית ציוני. אפשר שכאן גם הסיבה לחניתה ולמבצעים הנועזים שביצע. אנו למדים על סביבתו של דני, על חבריו ואורח חייו. ברם, העיקר הוא במה שניתן לנו ללמוד על סוד אפיו של ד. בוקשטין, סוד חייו של אחד מטובי הטייסים שלנו. בשביל ההיסטו־ דיון, בשביל החוקר צפונותיה של התקופה המז־ הירה ביותר בת לדות בית־ישראל החדש, יהא זה אוצר בלום ומפתח לחידות הרבה. יש כאן רשימות הרבה וכן חשובות. שמורה לנו עדות נאמנה של הרמטב׳׳ל, מי שעמד בקשר אלחוט עם המטוס הגורלי )גורלי תרתי משמע( עד לרגע האחרון. מצויה כאן רשימתו החשובה של מפקד חיל האויר על לבטיו הרא- שונים של החיל — אף זו עדות שנמסרת מכלי ראשון. ובצד אלה, מאמרים וסקירות וזכרונות, הבאים להעיד על האדרה בה התגבש אופיים של הטייסים הראשונים בישראל. מהם דברים כתובים ברגש־האחווה העצום של ידידים וקדו־ ואולם אותנו מענינים קודם כל מכתביו של בים. מהם כתובים בכשרון עתונאי מובהק. דניאל עצמו. הוא לא כתב מתוך מגמת־הפרסום, הדברים נכתבים ללא כל חציצה של נוי ספרותי או אספיראציה ״פובליציסטית״. דניאל מדבר ומסיח לבו — הוא מסיח לפי תומו והרי לגבי עדות — אין עדות נאמנה מדברים שלא נועדו לעדות. לאו, לא ״רומאנטיקך רודף קדים הוא האדם הצעיר הכותב מכתבים אלה להוריו ולאשתו. יש בו מאותה המזיגה הבלתי שכיחה של בעל חוש מעשי ובעל רגשות נעלים גם יחד. בעניני עסק הוא מדבר בריאליזם של מי שנוטה למדעים מדויקים ואילו בכל מה שמצוי מחוץ לתחום העסקים — שידה של תום וטוהר )אף שאין דניאל בוקשטין נאיבי בהוראתה המקובלת של המלה(. אש אמרתי שידה — לא נקטתי לשון הבאי. אין הוא מצטיין בכשרון פאבוליסטי מיוחד. לא בשטח הספרות, כי אם בשטחים אחרים לגמרי נועד דניאל לעשות גדד לות, כפי שהוכיח. לשון כתיבתו כלשון דיבורו — פשטנות בלתי מפוייטת והעיקר — בלתי אמצעית. ומתוכה, לא מבין השיטין, כי אין בכ־ תיבתו ״בין השיטין״, אלא מתוך שורותיו ממש מצטיירת הדמות של מי שמתאווה לראות את אשר לפניו. מתוך חוש ריאליסטי מובהק חודר הוא לשרשם של הדברים. אם זוהי חניתה, הרי שה א עושה את חשבונה הגדול של חניתה, ההווה והעתיד שלה, היסוד והתכלית. והוא הדין 23 11 מספר האויר חיל בטאון לגבי ראיית הדברים בצבא ובאנגליה, ובעיקר .באנגליה. ומצד שני — מסירות ללא גבול, ללא כיז חשבונות צדדיים לענין שהוא נראה בעיניו כנעלה ביותר. אין הוא יודע לשיר את חזונה של חניתה בלשון־ מופשטת־מהוקצעת, כאשד ידעו רבים מאלה, שחניתה היתה בשבילם סמל, לפרקים סמל רחוק בלבד ומוטיב נאה לשירה. במידה שיש שירה בחייו היא צמודה למוחש, למטרה שלה מסורים הגוף והנפש גם יחד. יש להניח שברגשות בלתי ממשיים ובלתי אבטנ־ סיים לא ידע להשלות את האחדים ומה שחשוב עוד יותר — אף לא את עצמו. בימי המאבק והיצירה — אדמותיה של חניתה, ובימי המלח- לצו )צו פנימי בדרך כלל( של אידיאליסטן, מה — טיסות קרב נועזות ביותר. זוהי תשובה אשר לא שגה מימיו בהזיה רומאנטית, הכרוכה תכופות במעצורים של פחד, המבריחים את ההו־ זה מהגשמה. דניאל הוא איש־הממש, איש המוחש. לא זו בלבד שהוא מוכן להיענות לצו השעה, אלא יודע גם בחושו של איש המדע המדויק, כיצד להיענות. ומאחד שהגיע להכרה שזוהי הדרך וזהו הצו — שוב אין כ ל חשבונות צדדיים קיימים בשבילו, אף שודאי ידע לעשות חשבון, הוא שביקש חברה מסחרית בעלת היקף בלתי ידוע עד כה בארץ. זוהי, איפוא, שירת־החיים האבטנטית ביותר, שהושרה אי פעם, והיא כולה מחוץ לתחומיה של הספרות וכולה בתחום חייו של האדם — אדם מישראל הראוי לתואר זה. ליונל כהו ™וגי ברליגג ־ למנוחות שני הטייסים הנודעים ליונל כהן וג׳ורג׳ ברלינג שהתנדבו לחיל האויר הישראלי בתחילת מלחמת העצמאות ושנספו בתאונת מטוס מעל שדה התעופה ברומא הובאו למנוחת עולמים בישראל. טקס הקבורה התקיים ביום ה׳ כ״ט בחשת תשי״א, בנוכחות נציג מפקד ח.א.ל., הקונסול הבריטי בחיפה, הממונה על מחוז חי־ פה ונציגי העיריה, משרד הדתות ומשדד החוץ. היה אחד הטייסים היהודים ד.מ־ ליונל כהן עולים ביותר בחיל התעופה האנגלי, שלזכותו גדשמו למעלה מ־ גרים בחיפה ואת חינוכו קיבל בטכניון העברי שלנו. פעולותיו הרבות בחו״ל למען מפעלינו העידו נאמנה כי אכן היה זה שליח בעל שאר רוח שעשה את עבודתו תוך התלהבות חסרת מעצורים. בגמר המלחמה עבר ליונל בשירותי האויר באיטליה. עם פרוץ המלחמה בארץ העמיד את כל האנגלו־אירופיים. אשתו ושלושת ילדיו נמצאים כשרונותיו המקצועיים לרשות מוסדותינו ועמד לצאת לישראל, עד שבאה אותה טיסה טראגית ברומא ושמה קץ לחייו. בן ג׳ורג׳ ברלינג והיה טייס קרב מדרגה אי. הוא היד. אחד מאד תם הגויים הרבים שראו במלחמת השחרור בארץ את סמל הגבורה העילאית. אדם ללא חת היה שעד מהרה היה מגלה את הטוב הצפץ באדם שהיה פוגש בדרכו ורבים מידידיו היו יהודים. היה אחד הטייסים הפעילים ביותר בסביבת מלטה והוריד היה שלילי ביותר ואף כי היה קצין, לא נטה להת- רועע עם חבריו הקצינים. התנדב לעזרתנו מר- צונו עם חבריו וסירב לקבל את ההצעות הגבוהות שזרמו אליו מצד הערבים. בקשת משפחתו הי־ תה כי בנם ייקבר באותה אדמה שלמענה הקריב את חייו. 24 11 מספר האויר חיל בטאון גיאופוליטיקה אוירית של אר ם מאת ד״ר אב. נ. פ או״ם בתור כוח צבאי המטרה הראשית, שנקבעה לאו״ם בעת היווסדו בשנת הבטחון העולמי״: הכוח המקיים את השלום בעולם. והנוקט בשעת צורך באמצעים צבאיים לשם כך. הגוון הצבאי של או״ם היה לכתחילה כה מובלט׳ בהשוואה לחבר־הלאומים הקודם, ששווייץ נמנעה מלהצטרף לאו״ם )בטענה כי חוקתה גוזרת עליה נייטראליות נצחית(, בעוד שבחבד־הלאומים השתתפה היא בפעילות, וגם מושבו היה בתוכה: חבר־הלאומים נועד לשמור על השלום בדרכי פיוס, ואילו או״ם בא להב־ טיח את השלום בכוח. תפקידו זה גזר בהכרח את הקמת צבא בינלאומי. ואמנם נקבעה׳ ליד מועצת־הבטחון של ארים, ״ועדת המטה״ הממונה על כך. היא כוללת את הרמטכ״לים של ״חמשת הגדולים״ )ארצות־הברית, ברית־המועצות, בריטניה, צר־ פת, סין(, וכל רמטכ״ל כזה יכול להיות מיוצג בה גם על־ידי נציג. כשם שמועצת־הבטחון נועדה להיות ״שר הבטחוך הקולקטיבי של או״ם, כך נועדה ״ועדת המטה״ להיות הדמטכ״ל הקולקטיבי של או״ם. הסיכסוך בין ״המערב״ ו״המזרח״ שיתק למעשה את פעולת הועדה הזאת׳ כשם ששותקה פעולתה של ועדה אחרת הקיימת ליד מועצת הבטחון: זו המטפלת באנרגיה האטומית. אולם הועדות המשותקות לא בוטלו רשמית, ומה שחשוב יותר, לא בוט־ לה סמכותו של או״ם לשמש אירגיז־הבטחון העולמי. מאורעות קוריאה גרמו, כי הופיעו גם למעשה ״כוחות ארים״, צבא שדגל או״ם מתנו- סס על מטהו, ושמפקדו מקבל הוראות מאו״ם ומגיש דיז־וחשבון לאו״ם. ״כוחות או״ם״ אלה הופיעו בדרך אימפרוביזציה, כסידור חד־ פעמי לשם מטרה מיוחדת, אולם נתברר כי זיקתם לאו״ם משפיעה באמת הרבה על מהלך המלחמה, וזה עשה את הקמת הצבא הבינלאומי הקבוע לבעיה הרבה יותר אקטואלית ורצי־ נית. הפיכת הכוחות המגינים על קוריאה הדרו- קבלת תגבורות ועזרה אחרת ממדינות שונות, מית ל״כוחות או״ם״, לא רק איפשרה להם אלא גם מנעה התערבות מקבילה במלחמת קוריאה לטובת הצד שכנגד. הפיכה זו מנעה את הפיכת קוריאה ל״ספרד השניה״, לארץ שבה הגושים העולמיים היריבים מתערבים כל אחד לטובת הצד האהוד עליו, מה שמאריך את המלחמה ללא־גבול. הדגמה זו של חשיבות או״ם בתור גורם צבאי גרמה, כי עצרת או״ם באה לטפל בדחיפות בבעיית הצבא הבינלאומי הקבוע. ארצות־הברית הכניסה הצעה על כך, כל כמה שהיתה מסורת ״ההתבודדות״ מושרשת בארץ זו וכל כמה שהשאירה עקבות בתודעת חוגים שונים. ואילו ברית־המועצות לא דחתה את ההצעה הזאת מכל וכל, למרות התנגדותה לארצות־הברית בסיכסוך־קוריאה כשלעצמו. כל מדינה, ללא הבדל המשטר׳ עלולה פעם להזקק לעזרת או״ם נגד תוקפנות, ואין לראות את בעיית הצבא הבינלאומי רק באספקלריה של תחרות הגושים המדיניים בשעה זו. כוח־האויר הבינלאומי בכל התכניות של הקמת צבא בינלאומי קבוע, תפסה תמיד אויריה מקום חשוב מאד, ולא פעם הוצע להקים את כל הצבא הזה בתור כוח אדרי. הסיבות לכך: א( המדינה הרגילה יודעת פחות או יותר את המקומות אשר שם יצטרך צבאה ללחום בבוא השעה. ™יעה הזאת מתבססת על קוי הגבול של מדינה זו, על הנוף שבגבולות אלה, על היחסים הקיימים בין המדינה הזאת ובין שכנותיה השונות, ועל הבריתות הצבאיות שהיא חתמה אולי משום כך עם המדינות הידידותיות נגד אלה שהיא חוששת מפניהן. הידיעה הזאת משמשת מצדה בסיס לתיכנון צבאי, למידת טיפוחם של החילות השונים במסגרת הצבא, לחלוקת הצבא בין בסיסים וריכוזים שונים, לתיכנון המבצעים הדרושים במקרה של פרת המלחמה. אולם צבא בינלאומי צריך להכין את עצמו לאפשרויות לחימה בכל מקום בעולם, להיות מוכן לכך שפעם יזעיקוהו לארץ אחת ופעם לאחרת. עליו להיות בנוי איפוא בצורה המאפשרת לו לעבוד במהירות מרחקים גדולים 25 11 מספר האויר חיל בטאון ולפתוח בפעולות קרביות ללא השתהות, כל במה שרחוק מקום הפעולות מבסיסיו הרגילים. כוח אוירי מתאים לכך ביותר. ובמידה שצבא כזה יכלול גם יחידות אחרות, השימוש בהן יהיה קל יותר אם הן תהיינה עד כמד. שאפשר יחידות מוטסות, המנצלות את מטוסי־התובלה לתנועותיהן. ב( התעופה מאפשרת פתרון קל יותר של הבעיות האירגוניות הכרוכות בהקמת צבא בינלאומי. באופן תיאורטי, אפשר לתאר צבא כזה או בתור יחידות הממזגות בקרבן את בני ארצות שונות׳ או בתור יחידות מקרב הצבאות הלאומיים השונים )על מנת שכל מדינה תתחייב למפרע להעמיד לרשות או״ם כוח בגודל מסויים, בעת צורר(׳ או בתור צי־ רוף של שתי שיטות אלה: יחידות בינלאומיות, המשמשות שלד, שבשעת צורך מצטרפות אלי־ הן יחידות נוספות מקרב הצבאות הלאומיים השונים. האפשרות הראשונה היא באמת תיאורטית בלבד: רק אם יפורקו כליל הצבאות הלאו־ מיים, אפשר יהיה להטיל את שמירת הבטחון בעולם על יחידות בינלאומיות בלבד, ובשעה זו עדיין רחוקה האנושות מאד מפירוק זה. ומצד שני, ברור שיידרש מן היחידות הלאומיות העומדות לפקודת או״ם הרגל לפעולות מתוא־ מות תחת פיקוד משותף, וזה מחייב את קיומם הקבוע של שירותים משותפים שונים )כגון: לציוד׳ אספקה, הדרכה, תיכנון, ריכוז הכוחות בשעת צורך(. שירותים משותפים כאלה מחיי- בים, אם במעט או בהרבה, צוותות־עובדים ובסיסים. כלומד: את קיומן של יחידות בינ- לאומיות למעשה, אם לא להלכה. הנסיון הראה, כי הצורה הנוחה ביותר של נוכחות כוחות זרים על אדמת איזו מדינה היא — לא. תודה זה יזיק לשינה... בסיס אוירי. אם כי דוקא הוא מאפשר פיקוח צבאי על מרחק גדול. בסיס צבאי־יבשתי, אשר יאפשר פיקוח על מרחק דומה, יצריך את נוב־ חותו של מספר הרבה יותר גדול של חיילים וסידורים שונים להקלת תחבורה ממנו למקומות שונים. כלומר: הוא הרבה יותר יזדקר לעין, יפריע את מהלכם הרגיל של החיים המקומיים ויפגע ברגשות הלאומיים המקומיים. בסיס ימי־מלחמתי מטביע אף הוא את רישומו על כל חיי עיר־הנמל, והקמתו כרוכה תכופות בבעיות טכניות מסובכות עוד יותר, כגון העפר קת המים ליד החוף, ביצור מבואות הנמל, הגדרת המידה שבד. אפשר להתיר שימוש מם־ חדי בנמל, וכר. הוא גם אינו מאפשר פיקוח על השטחים המרוחקים מן החוף. העמדת הכוח הבינלאומי על האוידיה מאפ- שרת לייצג בו את כל המדינות, וגם להגיע לידי אח-דות יחסים של רמת הלוחמים. הכוח הימי לא יכון בייצוגן של כל המדינות. רא־ שית, יש מדינות שאין להן מוצא אל הים, וממילא גם אין להן חיל־הים. שנית, רק המע־ צמות האדיר! ת מקיימות ספינות־מלחמה מטי־ פוסים גדולים, בגלל ההוצאות העצומות הכרר כות בבנייתן ובהחזקתן מדינות ימיות אחרות אינן מחזיקות אלא אניות קטנות ובינוניות. ואילו בצבא היבשתי, רמת השכלתם של החיי־ לים שונה מאד בארצות שונות, חד. מפריע לאחידותו של כושר־הלחימה ולקביעת יחסים חבריים. כשצריכים חיילים כאלה לפעול תחת פיקוד משותף. האויריה מאפשרת ״דימוקרא־ טיה בינלאומית״ מרובה יותר: כל ארץ יש לה חלק בחלל־האויר, הוצאות הקמתו של כוח אוירי אינן כה עצומות כמו אלה הכרוכות בבנייתן )או רכישתן( של אניות־מלחמד. אדי- רות, והטייסים )במובן הרחב( הם אנשים הצריכים להתמצא במכונה מודרנית. גורם המקשה מאוד את ההדרכה והפעולה המתואמת של אנשי־צבא ממדינות שונות הם ההבדלים של טופסי ציוד ותחמושת: כגון דבי־ קותה של איזו מדינה דוקא באיזה מין מיוחד של רובד. או תת־מקלע, שבתי־החרושת שלה מייצרים זה זמן מרובד. ושמחסני־הנשק שלה מלאים בו. בעוד שהמדינות האחרות דביקות במינים אחרים. הבדלים אלה מסבכים את האי* מונים המשותפים׳ והעיקר — את בעיית האס־ פקה הסדירה של תחמושת וחלקי־חילוף בעת הפעולות, את תיקון הנשק המקולקל, ואת תיכ־ נון המיבצעים )בגלל חוסר אחידות בעצמת האש, חוסר וודאות לגבי אפשרות השימוש בסוגי נשק שונים, וכדומה(. אם כי בעיה זו קיימת גם לגבי ציוד אוירי, כאן קל יותר לפתור אותה, באם נקבע שיתוף־פעולה בע־ לאומי לזמן ממושך: מספרם של מרכזי־הייצוד 26 11 מספר האויר חיל בטאון ,אני רואה, שמולי׳ק שהתעמולה לשרות קבע הצליחה במאה אחוז קטן יותר, והתפתחותו הטכנית של המטוס כה מהירה שאינה מאפשרת להם דביקות שמרנית בטיפוסים נושנים ושמחייבת אותם ללמוד תמיד זה מזה. ג( אם המומחים רואים את חשיבותו של חיל־האויר בפעולות המשולבות עם אלה של החילות האחרים, הדי ״ איש־הרח ב״ בעולם נוטה לסברה כי חיל־האויר מסוגל )או יהיה מסוגל בעתיד( לנצח במלחמות גם לבדו׳ אם רק יצוייד בפצצות חזקות־נפץ למדי. סברה זו היא פרי גורמים שונים, החל מן הרומאנים הפנטסטיים .של ה. ג. ווילס וסופרים אחרים, וגמור בפרסומת העצומה שנעשתה למען פצצת־ אטום ופצצת־מימן. על כל פנים, היא קיימת, ומוכרחים מדינאים להתחשב במושגים המקוב־ לים על הקהל. הרהב, שזה אחד מהם. רעיון הצבא הבינלאומי דוחה את הקהל במידת־מה •ע״י החידוש שבו, חוסר תקדימים, אך גם מושך גם מבכר הקהל הרחב את הנוסחה ״כוח־המש־ בסיכוי לשים סוף־סוף קץ למלחמות )ולפיכך טרה הבינלאומי״ על פני .הצבא הבינלאומי״(. בעיני הקהל הרחב גובר הסיכוי הזה, אם ״כוח־ המשטרה״ יהיה מושתת על השימוש במטד סיפ־מפציצים. ואמונו של הקהל — גורם בט־ חוני חשוב הוא, גורם העשוי להקל בהרבה את הקמתו והצלחתו הממשית של הכוח הזה. הקבועים בעיית המבנה של ״כוחות או״ם״ אלה הן נסיבות כלליות, אך בדור כי חלקה של האויריה בצבא הבינלאומי יהיה תלוי למעשה בהרבה בבעיה, כיצד יאורגן הצבא הזה בימי הקמתו של או״ם, רווחה האמונה באפשרותו של שיתוף־פעולה יציב בין ״חמשת הגדולים״, ועליה התבססו גם תב־ ניות הצבא הבינלאומי. מתוך כך נקבע מטהו כועדה של חמשת הרמטכ״לים. מתוך כך נקבע גם, כי מועצת־הבטחון צריכה לקבל את החל־ 27 11 מספר האויר חיל בטאון טותיה החשובות לא ברוב פשוט אלא ברוב הכולל את כל ״חמשת הגדולים׳/ שגיתן להם ייצוג קבוע בה. כל אחד מ״חמשת הגדולים״ יש לו, באחד מחלקי העולם׳ עדיפות צבאית על המדינות הקטנות המקומיות. ולפיכך, ביסוסו של אירגוךהבטחון העולמי על ״חמשת הגדד לים״ הובילה בהכרח לכך שהצבא הבינלאומי יאורגן בצורה אזורית. ובאמת׳ בועידה שהכינה את הקמת או״ם, היא ועידת דמברטוךאוקס בשנת תתפו בה רק נציגי ארצות־הברית, בדית־המר עצות, בריטניה וסין(, דובר הרבה על הקמת ״אירגוני־בטחון אזוריים״ במסגרת ״אירגון־ הבטחון העולמי״, הוא ארים. כלומד: על כך שבכל אחד מאזורי העולם תצטרכנה המדינות המקומיות לדכא את ״מפירי השלום״ במקום בעיקר בכוחותיהן הן׳ ולקרוא לעזרת האירגון העולמי רק במקרים החמודים ביותר. האירגון האזורי צריך היה להיות נתון למעשה )אם לא להלכה( לאפוטרופסות מישהו מ״חמשת הגדד לים״, בעל אינטרסים ושטחים באזור הזד, )או גם שנים־שלושה אפוטרופסים כאלה, באם כולם במצב זה(. רעיון האירגונים האזוריים גדם, כי גם ייצוגן של המדינות הקטנות במד עצת־הבטחון הוא אזורי: למשל׳ מקום אחד בה נקבע למדינות המזרח התיכון )עתה נבחרה תורכיה כנציגה זו(. מאידך גיסא, דובר בימים ההם גם על הצורך בקביעת בסיסים בינלאומיים גדולים בתור חוליות הקשר בין האזורים השונים, ולגבי הבסיסים הללו הודגשה חשיבות התעו־ פה במיוחד. בקשר לכך נוצר גם מושג של ״נאמנות איסטראטגית״: הטלת נאמנות מטעם ארים על שטח החשוב מבחינה צבאית, על מנת שהפיקוח על נאמנות כזו יהיה בידי מועצת־הבטחון )בניגוד לנאמנות הרגילה, שהפיקוח עליה נתת בידי מועצת־הנאמנות(, ואילו הנהלת השטח תהיה )כמו בנאמנות הרגילה( בידי מדינה יחידה או כמה מדינות או מוסד בינלאומי. אותם האיים באוקיינוס השקט, שארצות־הברית כבשה מידי יאפאן והשתמשה בהם למלחמת־אויר נגד זו, הפכו לשטח ״נאמנות איסטראטגית״׳ המתנהל בידי ארצדת־הברית. דובר גם על אפשרות קביעת בסיסים שלא בצורת נאמנות. גיאו־פוליטיקאים אמריקאיים העלו במיוחד את חשיבותן של ערי החוף דאקאר )באפריקה־המערבית הצרפ־ תית( ובזרטה )בתוניסיה(, בתור חוליות הקשר בין אמריקה לאפריקה ובין אפריקה לאירופה. החיכוכים בין ״המערב״ ו״המזרח״ מנעו בשעתם את בניית הצבא הבינלאומי בצורה אזורית זו. עד כה הכיר ארים רק ב״אירגון לציין, כי גם הליגה הערבית, שהוקמה בימים אזורי״ אחד, הוא הליגה הפאן־אמריקאית. יש שבין ועידת דמברטון־אוקס ובין ייסודו הרשמי של ארים׳ נוסדה מתוך מחשבה תחילה לתבוע לעצמה מעמד זה. וכעת, כשבעיות אלה הפכו שוב אקטואליות, התחילה הליגה לחתור שוב בכיוון הזה, אם כי בצורה י׳המסוייגת גם ע״י אי־רצונן של מדינות־ערב לקבל חובות )ולא זכויות בלבד( וגם ע״י כך שמקומם של ״האיר־ גונים האזוריים״ במערכת־הבטחון הכללית שוב אינו ברור כל כך. שיתוף־הפעולה בין ״חמשת הגדולים״ לא התמיד. לאוד הלקח הזה׳ נפוצה הדעה כי בעת תיכנון המערכת הזאת יש לקחת בחשבון י שהכוח הבינלאומי עלול להתנגש לא רק ב״מפי־ רי השלום״ המפוזרים באזורים שונים, אלא אף באזור גיאוגראפי שלם ונרחב ש״התמרד״ נגד סמכות אדם. )ושוב: אין להשקיף על האפ־ שרות הזאת דוקא מבחינת התנאים המדיניים הקיימים עכשיו, היא עלולה לקרות פעם בתנאים אחרים לגמרי(. קיימת לפיכך כעת באו״ם הנטייה לקצץ בסמכויות שהופקדו תחילה בידי ״חמשת הגדולים״, ולהגדיל לעומת זאת את סמכותן הצבאית של עצרת או״ם )בתור המד סד המחליט( ומזכירות ארים )בתור המוסד המבצע(. הצבא הבינלאומי מצטייר כעת בתור כוח יותר מרוכז, פחות מפוצל לחלקים אזוריים. במידה שיקומו ״אירגונים אזוריים״׳ ובמידה שיטלו לידיהם סמכויות צבאיות ממשיות, מתא־ דים אותם כעת כחטיבות־מגן המודרכות בצר רה מרוכזת למדי. בריודהמועצות מתנגדת לקיצוץ הסמכות של מועצת־הבטחון, אך לא לשל ״אירגונים אזוריים״.. התפיסה החדשה, יש בה כמובן רק כדי להבליט פעם נוספת את חשיבות האויריה. ביסוס הבטחץ העולמי על ״אירגונים אזוריים״ עשוי היה להקטין במידת־ מה את הצורך שדיברנו עליו לעיל׳ לבנות את הכוח הבינלאומי בתור כוח המסוגל לנוע במהי־ רות מקצה העולם עד קצהו )אם כי גם אז היה נשאר הצורך ב״רזרבה איסטראטגית״ עולמית כזו, נוסף על כוחות האירגונים האזר־ ריים(, ואילו התפיסה החדשה מגבירה את הצורך הזה מחדש. הצבא הבינלאומי ילמד כמובן מנסיונות טכניים של הצבאות שקדמו לו. ולפיכך, כל כמה שמרובה ההבדל העקרוני בין הכוח הנתון לפיקוח אדם ובין ברית־הגנה ״פרטית״ )מסוגה של האמנה הצפון־אטלאנטית( הרי הלקחים הטכניים של השניה עלולים להשפיע גם על מבנהו של הראשון. במיוחד, הנסיון ד<מצ־ טבר בשאלת חלוקת התפקידים בין כוחותיהן של מדינות אירופה המערבית ובין הכוחות הצריכים לבוא לעזרתם מאמריקה בתוקף האמ־ נה׳ עשוי להשפיע על חלוקת התפקידים בין 28 11 מספר האויר חיל בטאון האירגונים האזוריים )במידה שיקומו( ובין אירגוךהבטחון העולמי. במקרה זה, המגמה תהיה להטיל עד כמה שאפשר על כוחות האיר־ גת האזורי )הסמוך לחזית( את התפקידים הטאקטיים של המערכה, על מנת שאפשר יהיה לייחד את כוחות־החוץ )המגיעים לעזרתם( למיבצעים איסטראטגיים חשובים, לרבות הפצ־ צות בעורף העמוק של התוקפן. לגבי חילות־ האויר אפשר להגשים חלוקה זו בצורה מושל־ מת יותר משלגבי הצבא היבשתי, כי במקרה השני תופסים כוחות־חוץ איזו גיזרה מיוחדת של החזית ומוכרחים למלא בה את כ ל התפ־ קידים, לא רק אותה השליחות האיסטראטגית שלשמה הגיעו. אולם חלוקה מושלמת כזו מחיי־ בת את גיבושו האירגוני והצבאי המוקדם של האירגון האזורי, את תיאומם המקודם של כד חות מדינותיו, ואת שילובם המקודם עם כוחות־ החח העומדים לבוא לעזרתם ואילו למעשה, עתידם של האירגונים האזוריים מעורפל בשעה זו. הכוח הבינלאומי והמזרח התיכון הקמתו של הכוח הבינלאומי )ואפילו הדיו- נים המתנהלים על הקמה זו(׳ זהו אחד הגורמים •העשויים להשפיע על דמותו הגיארפוליטית של המזרח התיכון. באם המגמה תהיה לבסס את הכוח הזה על אירגונים אז,ידיים, תהיה עשויה לעודד את אלה המקווים כי ניתן להתגבר על הניגודים בין הערבים והיהודים בעת יצירת תיאום צבאי בין מדינותיו השונות של המזרח התיכה. התקווה הזאת מופרכת ביסודה ע״י חלומות הערבים על ״הסיבוב השני״ וע״י הס- תייגותם מקבלת התחייבויות ממשיות על עצמם לטובת או״ם, אולם יש חוגים בעולם שעוד לא נטשו את התקווה הזאת, ושרואים את אספקת הציוד והנשק כאחד מגורמי־הלחץ שאפשר — אל דאגה, אולם זכור שאתה נוהג במטוס ימי. להפעיל מלמעלה על מדינות המזרח התיכון לשם יצירת תיאום כזה ביניהן. בעתונות לעשבר יוחס לחוגים הללו הרעי,ץ, כי תיאום ממין זה יווצר באם ישראל תהווה כוח יבשתי ומצ- רים תהיה כוח אוירי. ברור כי רעיונות מסוג זד. אין בהם כדי לסייע לבטחוננו, וכי עובדת חיל־האויר הישראלי המתגבר והמתפתח היא הדרך הטובה ביותר לביטולם. על כולנו, אנשי ישראל, לתרום את חלקנו ליצירת העובדה הזאת. מאידך גיסא, באם יקום הכוח הבינלאומי בתור כוח הנתון להסדר מרוכז ולא אזורי, עשויה האויריד. למלא בו תפקיד רב יותר. ואז חשוב לכל מדינה הדואגת למשקלה הבינ- לאומי כי יהיה ברשותה חיל־אויר מפותח, למען יהיה הוא משען ונציג־מקומי חשוב למע־ רכת־הבטחון העולמית. בעיה רבת־חשיבות היא של בסיסים העשויים לשמש חוליות־הקשר לכוחות ד,בינ־ לאומיים. בתקופה שבין שתי מלחמות העולם, ואף בימי המלחמה השניה, הכוח האוירי הראשי במזרח התיכון היתד. בריטניה, ואת בעיית חוליות־הקשר תפסה היא מבחינת תחבורתד. הקיסרית: בעיקר התחבורה בין בריטניה )צפון־מערב( להודו ואוסטראליה )דרום־מזרה(. התפיסה הזאת עשתה את ״האלכסון הארוך של החידקל והפרת״ לדרך אוירית שחשיבותה מקבילה לשל תעלת־סואץ לפנים )בתור דרך ימית(. וכשם שבימי גדולתה האיסטראטגית של תעלת־סואץ היד. הבסיס והמטה הימי הרא־ שי שבסביבתה לא על חופיה ממש אלא יותר קרוב למטרופולין, במאלטה, כך במלחמת־העו־ לם השניה היה המטה של ר. א. פ. בסביבה הזאת לא בעיראק גופה אלא בקאהיר. )עיין פיליפ גידאללה, ״המזרח התיכון מחקר על כוח האדר״, עמוד נת צרכיו של הכוח הבינלאומי, עלולות להיות חשובות חוליות־קשר אחרות. אי־אפשר לומר יותר מזה על הקשר שבין הקמת הכוח הבינלאומי )ועצם הדיונים עליה( ובין בעיות המזרח התיכון: ראשית, המבנה הטכני של הכוח הזה עדיין לא נתבהר כל צרכו, ושנית, כל הענין יותר מדי משולב עם בעיות המדיניות הכללית, שהן תמיד במצב נזיל ומתחלף, והמוסדות הישראליים המוסמכים יצטרכו לנקוט תמיד עמדה בשים לב למצב הזה אותה שעה. אולם חובת כולנו, אנשי יש־ ראל, לאושש עמדה זו בהגברת הכוח שבידי המדינה. מפקד אוירי יתרום את חלקו לכך גם בהשתלמותו הגיארפוליטית, כי טיפוחו של כוח בינלאומי יחייב את ח. א. ל. לשמש גם גורם פעיל בדיונים על בטחון אוירי באזורנו ובעולם. 29 11 מספר האויר חיל בטאון9 תולדות ההתפתחות של מבנה המטוס ד ־־־ בחוברת הקודמת )מס׳ את החלק הראשון מהרצאותיו של האורח פרום׳ נ. י. הוף )אדה״ב(, אשר הושמעו באזני הקצינים של ח. א. ל. להלן ניתן החלק השני של ההרצאות. החלק השני מוגש בצודה בלתי תלוייה בחלק הקודם, בך שאפשר לקראו כמא מר בפני עצמו. בחוברת הבאה יינתן החלק האחרון של ההרצאות. )— המתרגם(. מכנה־הקונכית החדיש להבנת ההתפתחות של מבנה־הקונכית החדיש, של מטוסים, כדאי לציין את ההספק )בכוחות־סוס( הדרוש להנעת גוף באויר: P = — Cr,.— S V' 1•ט2 • v במשוואה זו מבטאת האות )בשיטת היחידות הבריטית מימדים ונקרא מקדט־ההתנגדות צפיפות־האויר ר מדאה שההספק הדרוש נמצא ביחס ישר למהירות בחזקה השלישית. בהתאם לכך נחוץ הספק הגדול פי 27=33 של לשעה. מספדים אלה מבהירים מדוע יש צורך להקטין עד כמה שאפשר את שטח החתך של גופים הנעים באויר במהירות גחלה, ולשוות להם צורה אוירר דינאמית נאותה )כדי להקטין את במהלך ההתפתחות של מבנה המטוסים, נתקבל הנוהג )בשנות העשרים של המאה הנוכחית( לחבר ״נותני צורה״ של מסבך Longitudinals) הצורה״ ולצפות את חלקו הקדמי של מבנה־הגוף בלוחות סג חלקו האחורי בדיקתה נתקבל גוף, ששלדו )בצורת תיבה מלבנית( נשא את העומסים ושהיה מצופה קונסטרוקציה קלה אשר לא נשאה עומסים ושימשה רק למתן צורה אוירודינאסית נאותה. אין זה הגיוני לבנות גוף, העשוי שני מבנים נפרדים, למילוי שני תפקידים שונים, בה בשעה שאפשר לבנות מבנה אחד אשד ימלא את שני התפ- קידים גם יחד. מבנה העשוי ״קליפה״ אחת )דהיינו: מעץ קונכית( בצורה אוירודינאמית, בעלת פנים חלקים, והמסוגל לעמוד בפני הכוחות השונים — הפועלים 1^0^״Structure 6) חלק ובעל צורה אוירודינאמית — יכולה לשמש קליפת הביצה. יתרון אחר של מבנודהקונכית מוסבר בציור בגוף, מהטיפוס שקדם לקונכית, היה צורך להושיב את שני האנשים במיסבך המלבני. כדי לשוות לגוף צורה אוירודינאמית — הוסיפו ציפוי חיצוני. ציור באופן בולט את הבזבוז בנפח, בשיטת בנייה זו, כאשר משווים אותה לשיטת הבנייה של הקונכית. מדידה של השטחים )בציור הקונכית יהיה אך לעיל, בנוגע להספק הדרוש להנעת גוף באויר, מסתבר כי גוף עשוי לפי שיטת המיסבך הנושנת לא יוכל להתחרות בגוף הקונכית — מנקודת־המבט של מהירות־ טיסה גדולה. rgAHEWORK FUSCLASC Ton •px / Mowofooue ruttiAsc *יף קונכית צ י הקויס המרוסקים מתארים את הצפוי של גוף־הנזיסבך, כדי לשוות לו צורה אוירודינאמית. לבסוף, השאיפה להקטין את התנגדות־האויר גרמה לסילוקם של דרהכנף ושל יחיד־הכנף המחוזק ע״י כבלים חיצוניים, משימוש במהירויות־טיסה גדולות. שכן, התנגדותם של הסמוכים והכבלים החיצוניים היתה גדולה מאוד. כמו־כן, המטוסים שנבנו בתקופה מוק- דמת יותר ע״י יונקרס ופוקד הוכיחו שההתנגדות של כנפים עבות אינה גדולה יתר־על־המידה! ובמהרה נתבדר, שאפילו כנפיים בעלות עובי בינוני — חוזקן 30 11 מספר האויר חיל בטאון גמל למדי, אם הן עשויות מתכת. המסקנות שהוסקו ביחס לציור במילואן את תכונות החוזק הטובות של המתכות במטוסים מ־כנפיים, או במטוסים חד־כנפיים בעלי כבלי־חיזוק חיצוניים, מקום שם הכוח קטן הנהו ו לעומת זאת, ביחיד־הכנף בעל הכנף־השלוחה Cantilever Wing) כפי הנראה. המטוס שכונה לראשונה -קונכית״ היה ה״דפרדוסין מונוקוק׳׳, שבו זכה וודרין בתחרות־בנט )שיקאגו מגמלי המתכננים הצרפתיים של מטוסים — הנו דוגמה קממה של צורה אוידודינאמית משובחת )ציוד הגוף בנד היה שלוש שכבות, כל אחת עובי על תבנית לוח פלדה )כרומ־ניקל לסכוך על המנוע והטייס. קונכיות עץ נוספות נבנו בצרפת, ב־ נבנתה ע״י מודאן־סולגייה. אברי החיזוק הפנימיים, של ומטוסי הקרב הצרפתיים, שנבנו בצורת כנף־ומחצה* האחרון, היו טבעות פלדה בעלי קישורים מחוטי פלדה. Seaplane) את מטוסי המירוץ של קרסים בארה״ב )דרכנפיים שזכו בגביע־שניידר ובפרס־פוליצר! ואת המטוסים של שורט בבריטאניה הגדולה. הדאונים המשוכללים, בעלי הצורה־האוירודינאמית הנהדרת, שגופיהם נבנו בצורת קונכיות עץ, בגרמניה, הוכיחו גם הם את היתרונות שאפשר להפיק מהקטנת התנגדות־האויר. המטוס הראשון, שניכרו בו רוב התכונות האפייניות של מטוס־הנוסעיכדוהדואר החדיש, היד. ה״וגה״, בן 7—5 אדה״ב )ציור ל״דפרדוסין מונוקוק״ משנת שני חלקים כדי להקל על הייצור־ההמוני. כנפיו העי־ ליות עשויות היו אף הן עץ, וציפויין — דיקתה. מהי- רות ה״וגה׳׳ היתד המנוע ״רייט ווירלווינד״ בשעה — ע״י המנוע ״פדאט את וויטני וואספ״ כוחות־סוס(. ציור שנות השפע־הכלכלי והצלחתו של המטוס ״וגה׳׳ גרמו להתפתחות עצומה של בניית כלי־טיס בארה״ב, שנות השפל־הכלכלי שבאו בעק־׳יי ע אשד לא הופרעה בות השפע. העץ, כחומר בנייה למטוסים, הוזנח במהרה > ובשנת )״הכנף המעופפת״(, עשוי כולו אלומיניום. בשנת נבנו ה״בואינג מונומייל״ וה״נורתדופ אלפא״, בעלי כנפיים וגופים עשויים סגסוגת־אלומיניום, וה״קונסו־ לידייטד פליטסטר״, בעל כנפי עץ וגוף סגסוגת־ אלומיניום. כבר בתקופה זו ניצל ג׳ון ק. נורתדופ את היכולת של פח־פלדה דק לשאת עומסים, במצב קריסה, והוא בנה את הכנפיים של ״אלפא״ בלי הקורות הרגי־ לות )ציור המטוס החדיש הראשון בעל כן־נסיעה מתקפל חלקית! וה״לוקהיד אוריון״ * זהו מטוס דו־כנפי, שבו הכנף התחתונה קטנה כאמור, נבנה מספר קטן של גופי קונכית במלחמת־ בהרבה מהכנף העליונה. )— המתרגם(. העולם הראשונה, בצרפת ובגרמניה. מבין הקונכיות של שנות העשרים מן הראוי לציין את מטוסי המידוץ • ראה החלק הראשון של הרצאה זו — ״בטאון ציור נבנה לפי שיטת־הקונכיח 31 11 מספר האויר חיל בטאון במידה מלאה. ל״אוריוך היו כנפי עץ תחתיות וגוף מסגסוגת־אלומיניום, ומהידותו הגיעה ל־ בשעה. מטוס הנוסעים הראשון מטיפוס מבנה־ד,קונכית, בעל שני מנועים׳ היה ה״דוגלאס איירליינר״, אשר השיג מהידות־מאכסימאלית של 1933 1933 בשעה(. באותה שנה הופיעו עוד מספד מטוסים מתקד מים, כגון: ״איירפליין דוולופמנט קו ג׳ראלד א. וולטיז מהירות .בואינג טייפ וד״נורתרופ גאמה״ ו״דלתה׳׳ )מהירות בשעה(. המטוס ״דוגלאס התובלה הטוב ביותר בשנות השלושים של המאה הנר כחית, נבנה ב־ בשעה. ציור 1930) Shear Webs חורים גדולים, כדי להקטין את משקל הכנף, ושפותיהן נזאוגניס מקשח אורכיים העליון, ואחת — על הדופן התחתון. ההתפתחות המהירה של מטוס התובלה החדיש בארצות הברית היתד. מפתיעה, ביחוד לאוד העובדה שלא היתה התפתחות מקבילה בבניית מטוסים באירו- פה. לפי דברי ס. ג׳. גדיי, ד,עודד של השנתון Jane's All The World's Aircraft" היעיל ביותר בעולם )מבין יחידי הכנף( ב־ דבר א. היינקל, לא האמינו באירופה באמיתותן של תכונות הביצועים קניים, עד אשר חב׳ ״סוויסאייר״ )שוייצריה( קנתה את ד,״אוריון״ והמיסה אותו. כדאי להשוות את מטוסי־ התובלה האמריקניים עם אלה של אירופה, מאותה התקופה. המטוס ״האנדלי־פייג׳ ״אימפריאל איירווייס״ ב־ 127 סטרונג־וויטוורט אטלאנטה״, בעל הכנף השלוחה 1932 םים המהירים ביותר של גרמניה, בשנת למהירויות של באירופה היתד, איטית באופן יחסי. א. היינקל היה ההשפעה של ההתפתחות האמריקנית על הבנייה הראשון באירופה, אשד בנה מטוס מ״טיפוס אמדי־ קני״, — המטוס ״ שבים, הגיע למהירות של בריטאניד, היתה איטית עוד יותר ביחס לאמריקה. יחיד־ הכנף המשוכלל הראשון, אשר נבנה שם, היה מטוס־ המירוץ ״קומט״, בעל שני מנועים תוצרת ביהח״ר ״דה־האווילנד״ של מאנגליה לאוסטרליה. כאמור, היו רוב מבני־הקונכית דלעיל עשויים עץ. הסיבות לכך נעוצות בהוצאות הקטנות יותר להכנת כלי הייצור, ובעובדה שהעץ יציב יותר )מבחינה סטרוקטורית( מאשר המתכת — כאשר משווים משקלים שווים של שני חמדים אלה. למשל: גוף קונכית, עשוי דיקתה של של לאינץ׳ מרובע, — המאמץ הקריטי שלו, תחת לחץ, יהיה 1250 מאמץ־ד,קריסה כפול ההיקף כפול העובי של הגליל שהגליל יוכל לעמוד בפניו, יהיה על כן בעת הקריסה. אם נבנה גליל מסגסוגת אלומיניום, במקום גליל העץ, עוביו לא יעלה על אחרת יגדל משקלו. מאמץ הקריסה של הגליל הזה, מסגסוגת האלומיניום )מודולוס־אלסטיות של פאונד לאינץ׳ מרובע(, יהיה עומס הקריסה של גליל סגסוגת האלומיניום יהיה על־ כן של גליל העץ, בעל אותו המשקל. משום כך טוב העץ מן האלומיניום, מנקודת המבט של קריסה. אף על פי כן גם העץ אינו טוב ביותר, למבנה הקונכית. מאמץ הקריסה של לאינץ׳ מרובע, שנתקבל בחישוב האחרון, הנהו רק רבע ממאמץ הקריסה של העץ משמע: בצורה זו אין מנצלים את החומד ביעילות. כיון שגלילים בעלי דפנות דקים קורסים תחת מאמי צים קטנים ביחס — היו קונכיות העץ כבדות. השתמשו בהן רק במטוסים מהירים, כי בהם היה חשוב יותר להקטין את התנגדות האויר )ע״י הקונכית בעלת הצו- רה האוירודינאמית( מאשר גידול המשקל, הכרוך בכך. קונכית המתכת היתה אף פחות יעילה, כפי שיוצא מתוך הנוסחאות דלעיל. ניצול יעיל של סגסוגת אלומיניום, במבנה ד,קונכית, הושג רק על ידי השימוש בפסי מקשח אורכיים Longitudinal Stiffener) והטבעות שבקונכיות הקודמות! וע״י התגלית שלוח הציפוי מסוגל לשאת עומסים, אף אם הוא נמצא במצב קריסה )״קמטים״(׳ בתנאי ששפותיו תהיינה מחוזקות בצורה מתאימה. •בהתאם לנוסחה ח. א.״ מ״ 32 11 מספר האויר חיל בטאון הרברט וואגנר, אשר עבד בביהח״ר למטוסי מתכת של א. רודבאך )שותפו לשעבר של גראף צפלין(, פיתח ב־ ״קורת וואגנר״. קורת וואגנר רגילה )שטוחה( מורכבת משני אוגנים מוטות Riveted) כל שני פסי־מקשה אורכיים יכולים להיחשב כאוגנים של קורת־וואגנר, הקשתות של טבעות הגוף מהוות את המוטות של קורת וואגנר, וציפוי המתכת של הגוף — את לוח המתכת של קורת וואגנר )במקדה זה הלוח יהיה מעוקם(. כאשד כוח ״רוחבי״ על קורת־וואגנר, מתהווים מאמצי גזירה, הגורמים לקריסת לוח המתכת, באופן שנוצרים בו קמטים אלב־ סוניים! הזוית בין הקמטים הללו לבין הפסים האוד־ כיים היא ו־ : — ניסוי סטאטי של גוף המטוס ״היינקל14 צ י ו ר He-III" (1936 בבהירות הקמטים האלכסוניים הלוח הנתון במצב קריסה מסוגל להעביר מאמצי־ מתיחה טים, אבל אינו מסוגל לעמוד בפני עומסים גדולים בכיוון ניצב להם. וואגנר קבע שיטה פשוטה לחישוב החוזק של קורות בעלות לוחות קמוטים והראה, כי במקרים מסויימים אין בטחון הקונסטרוקציה נפגם אף כאשר הכוחות ה״רוחביים״ מוגדלים פי מאה מאלה הגורמים להופעת הקמטים. ההתקמטות היא תופעה אלאסטית טהורה והלוח חוזר למצבו המקורי שעה שמסירים את העומסים. שימוש נוסף בלוח מתכת, הנמצא במצב קריסה, בא כתוצאה מהניסויים של ל. שומן וג. בק, ב־ אלה מצאו, כי לוח המתכת השטוח, אשר שפותיו מחור קות, מסוגל לעמוד בפני עומסי לחץ גדולים יותר מאשר אלה הקיימים בשעת קריסתו)ציור אחיזתו של הכוח הפועל הונמכה, התעקמה אמצעיתו של הלוח יותר מבלי לגלות כמעט כל התנגדות נוספת הסיבים הללו נשארו ישרים אף כי קוצרו. התקצרות זו-גרמה להגדלת המאמצים בשולי הלוח. כתוצאה מכך אפשר היה להגדיל בהרבה — במקרים מסויימים — את העומס הכללי, שנשא הלוח, מעל לעומס הקריסה. יכולת ההעמסה, של לוחות בקריסה, חושבה ע״י ת. פורקארמאן׳ ב־ לסיכום בביטוי הפשוט בנוסחה זו האות בלוח את מאמץ הקריסה )דהיינו: המאמץ כאשר מופיעים הקמטים( הניתן לחישוב ע״י הנוסחה• fcr = CE (f) 2 מכאן, אם המאמץ בחיזוקי השפות ידוע )כלומר המאמץ בפסים האודכיים(, אזי אפשר לחשב בנקל את המאמץ הממוצע בלוח׳ כיון שהוא שווה לממוצע הגי־ אומטרי של המאמץ בשפה ומאמץ הקריסה של הלוח. על כן׳ אף כי יעילותו של לוח קורס אינה גדולה — יכולתו לעמוד בפני עומסים גדולה בהרבה מהעומס בו מתחילה הקריסה. למשל: כאשד מאמץ הקריסה של הלוח, בלחיצה, שווה ל־ והעומסים על המבנה מוגדלים עד אשר המאמץ צ י ו ר בקצותיו. שפות הלוח נתונות בחריצים, בצורת לחיזוק. ה״קמט״ ניתן לראייה עיי הבבואה של בורג מכונת־הניסוי. 33 11 מספר האויר חיל בטאון בפסים האורכיים מגיע ל־ יהיה המאמץ הממוצע בלוח )בהתאם לנוסחה דלעיל(. בד בבד עם התפתחות התיאוריה התפתח גם התכנון המעשי של מבנה הקונכית והגיע לדרגה גבוהה של שלימות. בשנות השלושים רווחה מגמה להקטין את עובי הפח ולרכז את רובו של החומר בפסי האורך. ההצדקה לנוהג זה היתד• נעוצה ביעילות הקטנה, באופן יחסי, של לוחות בקריסה. מנקודת מבט של בנייה לא היתה כל התנגדות לשימוש בלוחות מתכת דקים ביותר. אולם, לוח דק קורם תחת עומס קטן לערך והקמטים .העמוקים״, המתהווים בשעה שמגדילים את העומס )ציור משפיעים לרעה על הזרימה השקטה של האויר סביב פני הגוף. כדי למנוע היווצרות מוקדמת של קריסה היה צורך לקבוע את הפסים האורכיים במרחקים קצרים אחד מן השני. דבר זה גרם להקטנת שטחי החתך של הפסים האורכיים כדי להימנע משינוי המשקל הכללי של הקונסטרוקציה. אבל שטחי חתך קטנים גרמו לקריסה מוקדמת של פסי־האורך, בהתאם לנוסחה* Pcr= ע״י הקטנת האורכים ה,חפשיים״ של הפסים האורכיים דהיינו: ע״י בניית הטבעות במרחקים קצרים יותר אחת מן השנייה. ברם, הצורך לשמור משקל קבוע תבע הקטנה של שטחי החתך של הטבעות המרובות. תהליך זה הוליד גופי קונכית בעלי אברי־חיזוק דקים ורבים יותר מאשר בשנות השלושים הראשונות. הטיפוס החדיש של הקונכית נתון עתה, איפוא, לקריסה מסוג חדש, הנקראת ״אי־יציבות כללית״ instability וציפוי המתכת גם יחד )ציור הצליח לקבוע, ב־ index קונכית כתוצאה מאי־יציבות כללית A _ r1c 8 L,3. d. Er. Ir הוא אינדכנדהקדיסה חסר המימדים~ ~ A הראדיום של הגליל המרחק בץ פסי־האורך האלאסטיות של יאנג לגבי פס־האורך והטבעת ר לפי הסדר. אי־יציבות כללית עלולה לקרות רק כאשר אינ־ דכס־הקריסד. גדול בערכו. בחינה של הנוסחה האחרונה מראה, כי אינדכס־הקריסה גדול כאשר דאדיוס־הגליל גדול והטבעות חלשות וקרובות אחת לשניה. כיום בדודים דוב העקרונות היסודיים של קונכית עשוייה סגסוגת־אלומיניום! בעיות קשות קיימות ציור 247 מספר פסיס־אורכיים, שני חציצים טבעות בעיקר בנוגע לעומסים מרוכזים ועשיית חודים או פתחים ציור בניסוי של כפיפה. בפנים הגליל ניתן לראות כיצד פסיט־אורכייס עם ציפויהמתכת. הטבעות, במקרה זה, הן מבחוץ ועל־ כן אי־אפשר לראותן. 34 11 מספר האויר חיל בטאון לפצצות, מבונות־יריה׳ דלתות וכר. משום־כך יש ובונים ארבעה פסי־אורך חזקים, המשמשים כאברים העיקריים של הגוף, והללו מצופים בלוח־מתכת המחוזק בפסימ־אורכיים ובטבעות קלים׳ לשם העברת כוחות־ גזירה )ציוד גדולים וחדישים, בנוי עתה לעיתים קרובות בצורת קונכית אמיתית אך מחוזקת )ציור מצב חמה קיים ביחס למבנה הכנפיים. יש והכנפיים עשויות מבנה־קונכית אמיתי, אך ציפוי הכנף מחוזק מבפנים על ידי פסים־אורכיים, או ע״י פח־מסולסל Corrugated sheet) למוטת־הכנפיים מסודרים מעין קורות קלות, הנקראות לוחות־גזירה פוסים אחרים ישנן שתים או שלוש קורות חזקות, וציפוי הכנף, המחוזק במקצת, מעביר את כוחות־ הגזירה. עמדת־החלוץ, שהיתר. לארצות־הברית בבניית מטר סים בימיהם של האחים רייט וגלן ה. קרטיס, ואשר הושמטה מידיהן אחרי־כן, שבה לקדמותה בשנות השלושים הראשונות של המאה הנוכחית. מטוס־הקונר בית החדיש מוצאו מאמריקה, אף־כי אברים רבים צ י ו ר 1943) "P-^W במבנהו פותחו תחילה בארצות אחדות. שיטת־בנייה חדשה זו, כלומר: הקונכית, הוכנסה לשימוש ברוב ארצות התבל, לפני פרוץ מלחמת־העולם השנייה. אולם מן הראוי לציין גם את עבודותיהם של שני המתכננים הגרמניים הוגו יונקרס וקלוד דורנייר. בשנת שלו. היתד. זו תכנית למטוס מתכת׳ שפנימו היה בו כדי להכיל את המנועים, הדלק, הצוות, הנוסעים והם־ שא. למעלה מזה: הוא היה יציב בטיסה, אף־כי חסר היה את משטחי הזנב! והוא היה חזק במבנהו, אף־כי לא היו בו חיזוקי כבלים חיצוניים. כיון שהכנף הוא החלק היחידי במטוס, היוצר את כוח־העילוי*, היה זה מן ההגיון לבטל את כל יתד החלקים, אשר מוסיפים רק להתנגדות־האויר. אולם מימוש הרעיון של הכנף־ המעופפת נשתהה למשך שנים אחדות. תחילה היה על יונקרס לחקור את התכונות האוירודינאמיות של פרופילי־כנף עבים• בניסוייו בנקבת־דוח )בעיר אאכן( מצא שפרופילים בהם היחס בין העובי המאכסימאלי לבין המיתר ביותר. יש לציין כאן, שמרידות מאוחרות יותר בנקבת־ הרוח הגדולה של גדולות יותר, הראו כי בפרופיל בו היחס שווה ל־ הוא היעיל ביותר. הכנף של מטוסו הראשון של יונקרס, שהיה מטוס בעל כנף תחתית עם זנב רגיל ועשוי היד, פלדה שעביה 1916 ע״י ריתוך אל פח־פלדה מסולסל. המשקל הגדול והקר שי לדחך פח דק גרמו לכך שיונקרס יפסיק את השימוש בפלדה ויפנה לשימוש בפח מסולסל של סגסוגת־אלר מיניום. שנעשה אפייני לכל מטוסי יונקרס שניבנו בין השנים צנורות מתכת, שבאו במקום קורות־הכנף הרגילות, והגופים היו בעלי עשוי פחי אלומיניום מסולסלים ושימש להעברת עומסי גזירה )ציור קרם לא היה, על־כן, ממבנה־הקונכית האמיתי, אף־כי לא היה בו ציפוי בד. יונקרס התקרב ביותר למימוש חלומו, )בניית ״כנף מעופפת׳׳(, במטוסו שנבנה ב־ אוכסנו בתוך הכנפיים, אך בכל־זאת היה למטוס זנב עם גוף קצר, לשם יציבות. דורנייר, לשעבר מהנדס במפעלי צפלין, הקים בשנת 1914 מבנה הכנף המוצלח שלו היה מורכב ראשיות מאלומיניום, והציפוי בין הקורות היה עשוי לוח סגסוגת־אלומיניום. הידוע ביותר מבין מטוסי־ הים של דורנייר היה בהזדמנות אחת * אמנם גם מיצב־הגובה יחד עם הגה־הגובה יוצרים כוח־עילוי, אך במידה זעומה מאוד בהשוואה לזד. של הכנפיים. )— המתרגם(. ציור DC" ״דוגלאס 35 11 מספר האויר חיל בטאון ציור יונקרס התפתחות המגמות בתכנון הקונסטרוקציה, בשנים האחרונות הושפעה שוב ע״י דרישות האוירורינאמיקה. כדי להקטין עוד את התנגדות־החיכוך וכדי לעכב את הופעת הקריסה — גובר והולך השימוש בציפוי של לוחות מתכת עבים יותר. דבר זה אמור הן ביחס לגוף המטוס והן ביחס לכנפי המטוס, ביחוד אם פרופיל־ הכנף עשוי לזרימה־קוית רויות טיסה גדולות )המתקרבות למהירות הקול בארד(. קיימת גם מגמה לשימוש בפרופילים דקים יותר, במחי־ לעומת־זאת גדלים והולכים המימדים של מנוע־הבוכ־ נה, כך שרבים ממטוסי־הקרב של העבר הקרוב התרחקו בצורתם מ״הכנף המעופפת״! היו להם כנפיים קטנות וגוף גדול )ציור )הסוף בחוברת הבאה(. ׳׳ ציור 1941) שיאים עולמיים של כדורים פורחים מאושרים ע״י הפדראציה־הבינלאומית־לתעופה )נפח הכדור שהייה באויר 87 ה. קאולן, גרמניה 1.896,8 • • . . . . » « • מרחק 3.052,7 ברלינר, גרמניה גובה 72.394,795 קפטן אורביל אנדרסון וקפטן אלברט 72.394,795 סטיבנם, ארה״ב 11 שיא עולמי של ספינת־אויר מאושר ע״י הפדראציה־הבינלאומית־לתעופה מרחק אוירי ד״ר הוגו אקנר, גרמניה 3.967,13 127 3.967,13 550—450) 6.384,5 )ארד,״ב( — פרידריכסהאפן )גרמניה ליקט ד. א. 36 11 מספר האויר חיל בטאון ׳ אטום JM/eo/ WftJ^r* A c xl.1V כנף אטומית מעופפת אשד תפלס את דרכה במרחבי• הבין־סוכב״ם ״המדינה אשר ברשותה יהיה לראשונה מטוס הטם גבוה התפרקות האטום, תהיה השלטת בעולם ובמרחב״ - זו היא תמצית ידיעות, אשר פורסמה על ידי קבוצת חוקרים המטפלים בבעיה זו. חשיבות מטוס אטומי במלחמה היא גדולה מחשיבות של פצצת אטום או מימן, פצצת מימן יכולה להרוס עיר אחת, אותה פעולה יכולה להע־ שות ע״י כ־ יעביר את המלחמה לשטחים שונים לגמרי. הוא ישנה את ממדי המלחמה בהעבירה למרחקים בין־ כוכביים. מאות טכנאים אמריקאיים עסוקים כרגע בנסרים להנעת מנוע דחף אטומי אשר יאפשר למטוס את היציאה לתוך המרחב. מטוס זה אשר יוכל — כרגע באופן תיאורטי — לטוס למשך שנה או שנתיים במהירות ממו־ צעת של שהוא במרחק שעות, או בשמונה ימים ולהיות בחזרה בשבועיים לערך. עבודת מחקר בנדון תערך כ־ העבודות כרגע. אבל, אם הממשלה האמריקאית תעשה מאמץ — בדומה למאמץ המלחמתי במל־ המת העולם השניה — אפשר יהיה לקצר תקופה זו ל־ הבעיות העיקריות שאותן צריך לפתור, לפי סדר חשיבותן, הן: 1 של האטומיים לטמפרטורה של רה אוירודינמית. יש קושי רב בפתרון בעית בנית מנוע פחות מסורבל כדי לאפשר למטוס צו־ הקרור. אפשר לתאר עד כמה מוזרה בעיה זו, אס נדע שהטכנאים חושבים לפתור אותה על ידי קרור במתכות מותכות. עוד גורם חשוב ובלתי ידוע הוא התהליך אשד יגן על אנשי הצוות מפני פגיעות חקרנים המסוכנות. נעשו נסיונות עם קובלט אשר עוצר את מהירותם של נויטרונים אבל נותן לעבור לקרני מתחמצנות נמצאות כרגע בנסיון ונותנות תקוות גדולות. 2 המנוע — בעיה זו נראית קלה באופן יחסי בעיני הטכנאים המומחים. 3 שום קשיים מיוחדים. כפי שנמסר יהא משקל כל המנוע האטומי, זאת אומרת — מנוע הדחף, הטורבינה והטרנספורמטור — כ־ זה הוא גדול ביותר, כי אם נקח את היחס המשקלי בין מטוס רגיל ומנוע, הרי משקל המטוס האטומי המתאים יהיה בין פעמים יותר מהמטוס הגדול ביותר, כי נראה שה״כנף המעופפת״ שנבנתה על ידי חברת Noitscop תוכננה בעצם כדוגמה ראשונית של המטוס האטומי. הלחץ הפנימי במטוס זה יהיה מוחזק כלחץ רגיל. בעית הפיקוח על הטמפרטורה הגבוהה, שנתקבלה עקב המהירות הגבוהה, תפתר על ידי ההתכוצות וההתפשטות של האטמוספירה מסי : לתאי הצוות אשר י?ןצאו במרכז הכנף. לפי כל העובדות הללו, אפשר להערב שהמטוס האטומי יהיה מוכן לפני למלחמה איומה. 37 11 מספר האויר חיל בטאון סילון או בוכנה מלחמת האויר בסוראיה בגליון ״ח. א.״ מם׳ ועל המטוסים הלוקחים חלק בפעולות. הננו חוזרים לנושא הנ״ל וכוונתנו לעמוד בעיקר על הנקודות שהביאו למחלוקת ולוויכוחים בין מפקדים, לאור לקחי הפעולות בשמי קוריאה. המאבק על עצמתו המבצעית של ח. א. האמריקני נתן אותותיו בקוריאה. שרלוט ניט סופרת בטאון חיל האויר האמ־ ריקני במזרח הרחוק שעשתה בשנים האחרונות במזרח הרחוק ועקבה מקרוב אחד הנעשה שם מתארת את תחילת הקרבות בקוריאה בכתבה הבאה: ״ההודעה, אשר הגיעה לטוקיו בליל ד.־ ליוני ואשר הורתה למק־ארתור לשלוח את יחידות ח. א. של ארה״ב לעזרת קוריאה הדרד מית, הביאה בעקבותיה גל של התנבאויות אשד רובן ככולן דברו על סיום המערכה כעבור שעות. העתונאים אשר נחפזו אל החזית, כבד החליטו בלבם שהמלחמה בודאי תגמד לפני שיספיקו להעלות על דפי מגזיניהם את ראשית רשמיהם. לאחר זמן קצר כשהטנקים של צפון קוריאה פרצו ושטפו בקוריאה ראיתי את התוצאות הטרגיות של המדיניות הזאת. במשך השבועות פע- האחרונים מאז החלה המערכה נסעתי שלוש מים לקוריאה. ראיתים במציאות ממש את התנאים עליהם כתבתי. הנסיעה הראשונה היתה במטוס נושא צבא שהמריא מבסיס, אלד בדרום יפן. נאלצנו לשבת בבסיס במשך שמזג־האויר ישתפר לפני שמטוס ההובלה שלנו יוכל להמריא. הסיבה לכך היתה פשוטה מאד, חסרו לנו אמצעים להנחית המטוסים בקוריאה. וזה היה בדרך לחזיתF מטוסי הסילון כמעט שבועים לאחד פרוץ המלחמה. נחתנו בשדה התעופה הקוריאי הקדמי ביותר שנמצא בידי האמריקאים! המסלול היה גוף אחד דביק ולח של בוץ קוריאני, בוץ שאין להשוותו לאחר בעולם. לא היה שם מגדל פיקוח התנועה האד־ רית, חדד מבצעים ואף לא מחסנים לאחסון משאות חיוניים אשד פורקו מהאוירונים. משאות אלה פורקו והיו שרויים בגשם הבלתי פוסק של חודש יולי. לא נמצאו אפילו פנסי נפט לסימון המסלול, המוקף הרים גבוהים. במקרה שהשמים היו מתעננים לא היינו נוחתים, אולם למזלנו הת־ בהרו השמים. כך החלו הענינים״. התאור הנ׳׳ל של שרלוט ניט, רשימותיהם השחורות של כתבים רבים אחרים והטלגרמות הרבות של מפקדי הצבא והאדריה בקוריאה ששוגרו ישר לבית הלבן, יצרו דעת קהל שבעק־ בותיה נאלץ הקונגרס האמריקאי ל״טהר״ מה־ מנגנון את חסידי הקיצוצים והקימוצים בשרותים המזויינים של ארה״ב, ולאשר הקצבות בלתי מוגבלות כמעט לכוחות המזויינים. תוצאות המדיניות החדשה, הפכו כידוע את הקערה על פיה במלחמת קוריאה כולה. מחלוקת אוידית נפתרת בקוריאה בין הויכוחים הצבאיים שעלו על הפרק עם המלחמה בקוריאה, נמצא הויכוח על היעילות היחסית של מטוס הסילון והבוכנה בסיוע לכו־ חות קרקע. לשני הסוגים יתרונות — ואין ספק שמטוס הסילון לא ירד מהפרק — אך ידיעות שונות שנתקבלו מהפסיפיק מראות כי מפציץ הקרב, המונע ע״י מנוע בוכנה ״נורט אמריקן פ־ וה״צ׳אנס רט פ־ חילות הים והנחיתה מנושאות מטוסים ומבסיסים יבשתיים, הנם קצת יותר יעילים ויותר מתאימים לסיוע הדוק לכוחות הקרקע בקוריאה מאשר מטוסי הסילון ״לוקהיד פ־ חיל האדר וה״גרומן פ־ 38 11 מספר האויר חיל בטאון טנק צפון קוריאני מותקף ע״י מטוס סילון אמריקני בשמוש הצי. יש להדגיש, על כל פנים, כי מסקנות מוקדמות — ובלתי רשמיות — אלו היו בודאי שונות אילו פעלו שם מטוסי סילון הצפוניים או אפילו מספר ניכר של מטוסי בכנה. כמו כן יש לזכור שה״לוקהיד פ־ סטאר(״, החונים ביפאן, היו מטוסי הסילון היחי־ דים שאפשר היה להשיגם בהתחלה במזרח הר־ חוק. מטוס זה יעיל, ראשית כמשסע ממיטב מטוסי הסילון החדישים, אשר נשא עליו את מרבית העבודה בזמן האחרון בהצלחה, ואשר ייצורו נפסק כרגע נוכח ייצור מטוסים מהירים יותר. ה״רפויבליק פ־ יותר, נחשב כמבטיח ביותר בין מטוסי הסיוע לכוחות הקרקע, וזהו גם הסוג שיסופק כנראה בכמויות גדולות לאירופה המערבית, במטרה להגיש עזרה טקטית לצבאות ארצות האמנה האטלנטית. שיטת ״הסילון לכל״ היתה מוקדמת אחר התחלת הקרבות בקוריאה נוכח חיל האויר לדעת שהקו שלו ״הסילון לכל״ היה מוקדם במקצת לסוג הקרבות המבוצע בקוריאה. לכן הכניס מיד לפעולה את מטוסי הקרב בעלי מנוע בוכנה מסוג ״נורת אמריקן פ־ פ־ המטוסים ״בוקסר״. הצורך הדחוף לסוג זה של מטוסים נראה בבירור מתוך העובדה שנושאת מטוסים מטיפוס ״אסקס״ — ה״בוקסר״ — שהצ־ טרכו לה באופן דחוף למטרות צי מבצעיות בפסיפיק המערבי, הועברה באופן דחוף מתפ- קידיה הרגילים, למטרות העבדת מטוסי ה״פ־ ליפאן. הצי לא עשה את המשגה של החלפת כל מטוסי הקרב שלו למטוסי סילון! נושאות המטו־ סים הפועלות במימי קוריאה היו מצוידות לפני הקרבות הן במטוסי בוכנה ״פ־ במטוסי סילון ״גרומן פנטר״ והן במטוסי סער בוכנה ״דוגלס אי. ד״. לכן גם פועלים כיום בקוריאה בחיל אויר מעורב של מטוסי סילון ובוכנה ויש לשער שזו תהיה גם המסגרת של מבצעי אויר טקטיים בעתיד הקרוב. למטוסי סילון ישנם יתרונות מסו־ ימים בסוג קרבות האויר הדרושים בקוריאה; למטוסי בוכנה יש יתרונות משלהם. למטוס הסילון דיוק קליעה גדול יותר ממטוס הבוכנה, הואיל והוא חסר את הסורק ואת התנו־ דות של זה האחרון. נראה שמטוס הסילון מסוגל יותר לשאת נזק קרבי ודלק מסוג קרוסין אינו כה מהיר להתלקח כמו דלק בעל אוקטנים גבוהים. 39 11 מספר האויר חיל בטאון מטוס הסילון מטפס יותר טוב בכרתימרה מהיר יותר מטוס הסילון הנו חשוביותר גדול — גורם ובעל שעוד טפוס הרבה בכל קרב אוירי, המבטיח בטחון רב יותר למטוס ולטייס בפגי אש נ. מ. היתרון הגדול ביותר של מטוס הבוכנה היה, משך שהייתו באויר. למטוסי הסילון שטסו מיפאן נשאר דלק מועט כדי לשהות מעל לקוי החזית, ונוסף לכך רובם נשאו רק שתי רקיטות במקום המכסימום של שש עד שמונה. ה״פ־ לשאת שתי פצצות בנות בקצה כל כנף, אם אינם נושאים רקיטות, אך כאשר הם נושאים פצצות, אין הם יכולים לשאת מיכלים של קצות הכנפיים, וע״י כך, קטן הטוח בהרבה. בגבהים קטנים — וגבהים קטנים הנם דבר רגיל בפעולות סיוע הדוק, צורך מטוס הסילון כמויות גדולות של דלק. כך שמטוסי הסילון נשאו פחות תחמושת ושהו פחות זמן מעל לקוי החזית מאשר מטוסי הבוכנה. כמו כן לא יכלו מטוסי הסילון להפחית את החסרון של זמן שהייתם הקצר באויר, ע״ישמוש בשדות נחיתה קדמיים בקוריאה. בשדה נחיתה אחד מסוג זה משתמשים כדי לחמש ולמלא מטוסי סילון בדלק, אך מטוס הסילון — בעיקר ה״פי ״פי־ באורך הביצועים של ה״לוקהיד פ־ חברת ייצור המטוסים ״לוקהיד״ — טוענים כי יש צורך ב־ צבאי בגובה פני הים, אך חיל האויר רוצה — 6000במסלולים קדמיים באורך וגם משתמש — ־י־ביםה־ב אומרת שמסיי־דיש אדעי רגל. זאת צריכים להיות יותר רחבים — כדי לשאת לחזית׳ המשקל המוגבר של מטוסי הסילון — ויותר את מכאן שנדרש זמן רב יוהד כדי להכשירם. ארוכים! ״יאק״ הראשון שהופל ע״ה מטוס סיאול בסביבת האמריקנים גם מהירות מטוס הסילון איננה מעלה כה גדו־ לה בסיוע לכוחות קרקע. במלחמת קוריאה, המתנ- הלת בהרים ועמקים, יכול מטוס הבוכנה האטי יותר — אשר יחד עם זאת הנו בעל אפשרויות תמרון הרבה יותר גדולות — לפנות בפניות מהודקות יותר ולהתקיף את מטרות הקרקע בזריזות העולה על זו של הסילוני. פחות זמן ליריה מהירותו הגדולה של מטוס הסילון — כאשר מנצלים אותה למטרות התקפה משאירה פחות זמן לירית אש יעילה. כמובן, שאפשר להאיט את מהירותו של מטוס הדחף! מהירות ההזדקרות של ה״פ־ כמעט ואין משתמשים באפשרות זו של האטה בגלל סיבות פסיכולוגיות! הטייס שואף באופן אינסטינקטיבי להשתמש במכסימום המהירות, כאשר הוא מתקיף! במידה שהוא מאיץ את מהירות ההתקפה, בה במידה קטנים הסיכויים להפגע ע״י אש הקרקע. אך, גם ההפך מזה הוא הנכון! במידה שהוא מאיץ את מהירות ההתקפה קטנים סיכוייו לפגוע במטרות קטנות, נעות ומקריות. על כל נראה שהמהידות הקטנה יותר ואפשרויות התמרון הטובות יותר של מטוס הבוכנה משלימות ואף יותר מזה — ביחס לתפ־ קיר הסיוע מקרוב — את היתרונות של מטוס הסילון. הצורך במפציץ קרב בעל מנוע בוכנה לתפ־ קידי סיוע מקרוב — לפחות בעתיד הקרוב ביותר — הוכח גם כן בצורה ברורה, בקוריאה. אין הדבר אומר כי מטוס הסילון איננו הכרחי. הוא חיוני בהחלט כמטוס שסוע, לטיסות כסוי גבוהות ובינוניות למטוסי סיוע אטיים יותר, ולהשלים את מטוסי הבוכנה בתפקידי סיוע הדוק לחילות הקרקע. מטוס הסילון — או מטוס בעל שלוב של מנוע בוכנה עם מנוע סילון — המסוגל לנצל כי־י־ויות גדולות בשעת הצורך, יחליף בעתיד א־. מטוסי הקרב בעלי מנוע בוכנה הנוכחיים, מטוסי :•לחמת העולם השניה, אשד פועלים כיום בק־ריאה. קוריאה הוכיחה בצורה גראפית מייחמת הצי— המחזיק בעיקר חיל אויר אמת-אחת אשר אותה תמיד, אך חיל האויר, טקטי — הבין מצד אחדים מקציניו המוכ- למרות ההכחשות ייחם לה עד כה את תשומת שר-: ביותר, לא הלקח הוא פשוט! פיתוחו של ד־: היא־־ה. הדוק דורש התענינות, תשומת מי. ס ־.׳־ב לסיוע קדימה לפחות במידה ידועה, לב בספים ׳זכויות למפציצים איסטרטגיים אומה שניתן 1 בהומה ־ אין אפשרות של מטוס המתאים למטוסי שסוע. מאמץ חלקי לא יספיק. לכל התפקידים, 40 11 מספר האויר חיל בטאון תאור פעולה קרבית ממטוס סילון מתארה״לייף״, צלם ,יגלם יונקן, ד דוד אמריקאיים בחזית קוריאה.מטוסי סילון התקפת דונקאן הוא הצלם הראשון, שטס אי פעם במטוס סילון בעת פעולה קרבית. מועד שליחותו הגיע כתום פות של גשם שוטף, שעטף את הצפוניים בצעיף סב •ך שלא איפשר להם לרכז שריון ותותחים אנטי־אויריים. עמדתי להמריא במטוסו של ק־־,ינל ביל סאמוויס, מפקד הטייסת. כבמקרים ק׳רבים, נמסר לי בהקפדה הציוד הדרוש, כובע פלדה ומסבת־חמצן, וקשרוני בחזקה למקומי. הוסבר לי במפורט, כיצד עלי לצנוח ממושבי פגיעה במטוס, וכיצד עלי לכוון אתשד ב:־ קיזז זרם החמצן הטהור, אם ארגיש בחוסר חמצן בדעת ביסה בגובה רב, לפני ההתקפה. טייסי על כך, שעלי להימנע מלפגוע בגופיבתיקף' עי״ במטה ו-היגה, יקרה מה שיקרה, שעה קצרה לאי־ ההמראה נוכחתי לדעת, כי על אף היותי ב״ זלט בריא ושלם בגופי, לא הייתי יכול לשאת פעמים •רבות את המקלות שהומטרו עלי בשעה ש ה:־ שוס הצליף והתפתל בצלילות התקפה, משום ע ד.סר לי האמון הדרוש. בצאתנו לקצה שדה ההמראה, כדי להצטרף לארבעת המטוסים האחרים, שהשתתפו בפעולה, נדמה היה לי, כי כל מפקד צוות, בעומדו ליד שורת מטוסי הסילון המבריקים, מחייך לעברי חיוך מלא ידידות והבנה. קולונל סאמוויס האזין להוראות ׳ההמראה, ששודרו באלחוט. המטוס כיי במטוסי סילון שודר שקט נסגר וארבעת המטוסים האחרים המריאו. שמעתי.תכופות, נבון. כשהפעיל סאמוויס אתזה מוחלט. אין המנוע, נדמה היה לי, כי אנו נמצאים מעל לצינורות הלחץ בבית זיקוק. גדול לנפט, מקום שם מתפרץ הנפט תוך רעש עצום בלחץ של אלפי ליטראות לכל איבץ/ או היו אלה צפירות מחרישות של קטרים, כשהנך קרוב אליהם בשעת הלילה. המולה זו ע רדה בי רגש חודר, כי הנני קשור לראקיטה בעלת עוצמה כבירה. היתד. זו הרגשה איומה ונפלאה גם יחד. תוך שניות עלינו לגובה של אלפי רגל, וחיש־מהר התרחקנו מאיי יפן. מטוסנו טס מתחת לכנפי המטוסים האחרים, ונתגלו לפני שתי דאקיטות של למטוס והפכו את מטוסינו ל״תותחים מוטסים״. כבר בשבוע הראשון למלחמת קוריאה נגרמו על ידי הטייסים האמריקאים אבידות כה גדולות למטוסים הצפוניים מתוצרת רוסית, שמטוסי הצפון כמעט שלא נראו עוד בשמי קיריאה. מאז עסקו מטוסי הסילון האמריקאיים בהתקפות על מטרות שעל פני הקרקע, כגון טאנקים, מכוניות־ משא צבאיות ורכבות. בהמריאנו, נתאמתו כל הדברים ששמעתי על השקט השורר במטוסי סילון. לפתע נפסק הרעש ללא הרגשת התנועה המהירה בחלל. אפשר היה לחשוב כי אנו חונים על פני הקרקע, כי לא הרגשתי בשום תנודות. י לאחד זמן־מה נתקלנו בעננים, דבר שהעיד על כך שאנו נמצאים מעל לקוריאה. בהיכנסנד מן השמים הכחולים לעננים, הוברר לי כי אכן 41 11 מספר האויר חיל בטאון אנו טסים במהירות של החל מכסה את המכסה שמעל לראשינו וניתנה לי ההזדמנות לנצל את הידיעות שרכשתי לעצמי זה עתה. הפעלתי את ההסקה, והאמון שרכש לי סאמוויס עורר בי גל של שמחה וגאווה. לידי נמצאה מערכת כפתורים, ולו לחצתי על אחד מהם בלא יודעים, לא היינו לעולם יכולים לשוב •עוד ליפן. קולות מכל עבר מלאו את כובע הפלדה שלי. אנו עמדנו בקשר של אלחוט עם הטייסים שסיידו מסביב לאיזור המטרה במטוסי־תצפית קטנים מסוג ״ל־ המטוסים המתקיפים. אנו קבלנו את הוראותינו סאת הטייס, שנקרא בשפת האלחוט שלנו ״ילק״. היה זה איש הדרום שלא גילה אף פעם סימני התרגשות, לא בהודיעו ולא במסרו על מקום הימצאו של טייס שהוכרח זה עתה לנטוש את מטוסו, העולה באש, לאחר שנפגע באש תותחי האויב. לפני המראתו ערך קולונל סאמווים התיע־ צות עם ארבעת הטייסים האחרים, שהשתתפו בהתקפה. הוסכם, כי בראשונה יכסה כל טייס את המטרה באש מכונת יריה, וישוב להתקפה שניה לב אלינו אלא במקרה שניפגע על ידי אש תות- באש ראקיטות. הטייסים קיבלו הוראה שלא לשים חים אנטי־אויריים. הם נדרשו לנסות להשהות את הטלת מיכלי הדלק שעל כנפי המטוסים, עד אשר אפשר יהיה להניח בבטחון־מה, כי מיכלים אלה לא יפגעו בנו. כל השאר היה נתון להכרעתו של ביל סאמוויס. ״ילק״ בישר לנו, כי הכין עבורנו ״פרי מגדים״, — טאנקים ומכוניות משא צבאיות, שמרנו על טור המחץ הצפוני שהתקדם לעבר סובון. ארבעה מטוסי הסילון פתחו באש. מטוסנו היה השני בשורת המתקיפים( טסנו בקירבה כזאת למטוס הראשון, עד שנראה היה, כי אנו קשורים לסילון האחורי של מטוס זה. מטוס הסילון שלפנינו צלל וירד בכיוון לקרקע, וכאילו נפתחו לפתע חורים בעננים. טסנו אחדי המטוס הראשון והיינו קרובים אליו כל כך, עד כי בחוז־ רנו אחרי כל פניה וכל צלילה שביצע, נראה היה, כי יד אחת נוהגת בשני המטוסיפ. פרצנו דרך העננים ולפנינו נתגלו שדות וגבעות רוויים מי גשם. בנוף מקיף זה לא היה לנו ענין אלא בנקודה זעירה אחת. היה זה כפר, שבקצהו עמדה קבוצת עצים. ליד הצטלבות דרכים. מאחורי העצים הסתתר טאנק. אנו טסנו מפציץ אמריקני ״ 11 מספר האויר חיל בטאון ״ועכשיו אראה לך תרגיל שיפסיק את רגש הבחילה שלך״... במהירות של על כך. הארץ והשמים, החיים והמות, כל מה שהיה אי־פעם וכל מה שקיים עתה מעך אותי לעבד קרקעית המושב. נדמה היה לי, כי מטר של חזיזים יורד על ראשי ועל כתפי, ועובר לאורך חוט השדרה שלי. זיעה שטפה את כל גופי! אך לא זיעה רגילה כי־אם נהרות של זיעה, שהרוו את בגדי, הרטיבו את מצנחי ומילאו את עיני דמעות לוהטות. שיננתי לעצמי ללא הפסק: ״אל תיגע במטה הנהיגה, אל תפגע. במטה הנהיגה, רבונו של עולם, אל תתן לי לפגוע במטה הנהיגה!״ כשנפסקה צלילת המטוס ולחץ המכבש פחת, הצלחתי להרים קמעה את ראשי והבחנתי בטיפות מבריקות של נוזל, שנראו כאבנים יקרות, ושירדו על ברבי ועל חגורת הבטחון שלי. גם דרד שיני ומתוך אפי פרצו נוזלים, ואני חשבתי בלבי, כי ״אלה נוזלים יקרי ערך, שחייבים להשאר בתוך גופי, כי הם אשר מקיימים בי את החיים, דבר־מה סודי נשבר בי, ואלה ודאי חלקיו, שנמסו״. לא אירע לי דבר, וטיפות אלה לא היו יקרות ערך! גופי רק הגיב על יסוריו והביע את מחאותיו בתחומיו האנד שיים. בהזרימו את מיציו. ״האבנים היקרות״ לא היו אלא כדורי מיץ המרה. סאמוויס היה שוב השני בשורת מטוסי הסילון המתקיפים, ״ילק״ הוסיף לנבל את פיו בשעת התקפתנו. בשניה לא שיחק לנו המזל. והפעם נורו הראקיטות בהמולה גדולה לעבר הראקיטות לא נפלטו מן המטוס. שוב צללנו הגבעות שבקרבת מקום. מנגנון ההצתה לא פעל כהלכה, והיריה עבדה רחוק מן המטרה. המטוס השלישי תקף מכונית משא צבאית, שניסתה להמלט בכביש צדדי. הוא חיכה זמן־מה, ובראותו כי המכונית עלולה למצוא מכסה בתעלה עמוקה, עבר לעמדת התקפה, צלל, והשמיד את המכונית כליל. הוא ביצע את התקפתו מגובה כה קטן, שרסיסי ההתפוצצות עפו מסביבו, בהמריאושוב מצלילותו. ״מספר ארבעה״ יצא להתקפה, ברגע שבו עשה סאמוויס פניה ונצמד על זנבו. שוב התקפה ממכונות ידיה, מטר של כדורים על המטרה, שוב פניה חדה, צלילה לעבר המטרה, הפעם מכונית משורינת, והראקיטות נורו מן הכנפיים. לאחר דקות מספר, בגובה של מילין אחדים, הצלחתי להזרים שוב חמצן טהור. לפני שירדתי שוב לקרקעית המושב, בשעת ההתקפה האח־ רונה, הבטתי לעבר הראי, כדי לדאות, מה מעשיו של סאמוויס, אך ראיתי פנים, שלא הצלחתי להכירם. העפעפים נגררו משוליהם, העיניים בלשו מחוריהן, הלחיים כוסו קפלים וקוים מאונכים ארוכים, והיו רטובים וחסרי צורה כשקים שהוצאו ממים. הרהרתי בלבי: ״אלי שבשמים, איזו תמונה!״ אך המכבש שוב טפס את ידי, ולא יכולתי להרים את המצלמה. בהגיענו מעל לשדה התעופה ובהתבונן הטייס לחניה, הבטתי לעבר כנפי המטוס, שניזקו בכדורי האויב, הפניתי את עיני לעבר ביל סאמ־ וויס ובסופו של דבר לעבד הכתמים הקטנים והעגולים שעל ברכי, שנתיבשו והיו עתה חסרי צבע. וידעתי, כי שעה.קצרה שהיתי בעולם אחר, בעולם שהשארתי אותו מאחורי ושאליו לא אחזור אף פעם, אחרי שמטום הסילון ייעצר במקום המיועד לו, ליד מוסך הטייסת. עם הדפסת הגליון הגיעו הידיעות על קרבות אויריים בקוריאה, בהם נוטלים חלק מטוסי־סילון, משני הצדדים. V, בגליון הקרוב של ״ח. א.״ נשתדל להביא פרטים על נושא זה — פרטים תעופתיים, שימושו של מטוס הסילון בקרב אוידי וכר — כפי שיתוארו ע״י כתבי המלחמה הנמצאים בחזית. 43 11 מספר האויר חיל בטאון ן ״סקיפהול״ 111111111m111mmfmm111111n ״שערה האווירי״ של אירופה מאת דיר אמיר פוירשטין שעה שמטוסך חונה ב״סקיפהול״, שדה התעו־ פה של אמסטרדם ,יש לך הדגשה בדודה כי כאן ״שערה האוירי״ של אירופה. זהו ״השער״ דרכו יוצאים ליבשו תהאחרות ודרך ״שער״ זה חוזרים משש. סיירתי במקום במשך כמה שעות אחר שני־ תן לי רשיון מעבר חפשי אפילו למכס והנה הוצאות סיורי החטוף: ה״סקיפהול״ נבנה בשנת תעופה אז־דיינהפך לשדה 1920 צבאי, בשנת ״השה־ עבר לידי עירית אמסטרדם 1926 ובשנת בו. זה* דב רשויות מיוחדות לטיפול ־מלכדת־ וד.ק.ל.מ. של קו התעופה ההולנדי. 000 ו־ בשנת ו:ז ׳;ן, אחריזה. שרית תעופה זה. לידי הגר;׳: שדה מסלולים בעלי ר —־׳3 יב. .<;ז,.ח?ו בימקים 1 האריכו את המסלולים עד ויצרו קשר בין המסלולים. במאי דים נכנסו שוב לשדה התעופה, עמדו בפני הרם מכל צד. ההרס נגרם בחלקו על ידי הפצצות הברית ובעיקר על ידי הגרמנים עצמם שהשמידו כל אשר יכלו בשעת נסיגתם בספטמבר כל אפשרות של תיקון מכוון.שאין נדמה היה לשדה זה, מאהר שגם אנגליה וגש אמריקה נזקקו מצדם עזרה רבה ובגלל מצבו המרכזי ניתנה הבריטי לבניהן מדד״:-. באו מהנדסי היל התעיופה קומאנד״, וה״יונייטד סטייטם אייר טרנספורט הקנו את הניב ־ י ־ להמשכת העבודה. המטוס הראשון הנה שוב ביולי כהלכה.1945 ״סקיבדה שיפירים נעשים. כל הזמן כרי להפוך את הול״ לאהד !*שדות התעופה ־״:דולים בעולם. בשנת 11 מספר האויר חיל בטאון קול דברך פטפוט מדוד בטחון ח.א.ל. הציור — רענן 1800 לאורך המסלולים האלה נמשך פס בעל רוחב של 10 המסלול. המסלולים החדשים כה חזקים שאפילו המטוס הכבד ביותר מסוגל לחנות עליהם. השטח ״הקשה״ של שדה התעופה עולה ל־ 205) מרובעים מספר המוסכים העומדים לרשות המטוסים הוא עשרה וגודל שטחם הוא עתה נבנה המוסך הגדול ביותר של שדה התעו־ פה שישא את שמו של בינגספורד־סמית, שישתרע על רוחבו תות יהיו התנועה ב״סקיפהול״ 102.304 המספד האחרון מתחלק בצורה הבאה: נוסעים לארצות אירופה 60.785 למטען, הוא עלה ב־ ב־ ל־ התאריכים הנ״ל ו־ התעופה - לעם ההולנדים משתדלים לקרב את האוכלוסיה לתעופה עד כמה שאפשר, לכן מגדילים את מספר המבקרים בשדה התעופה. ב־ איש, ב־ ז. א. במשך שנה אתת ישנה עליה בשעור של 21,5 המהווים עיירה שלימה 45 11 מספר האויר חיל בטאון מטוסי הקרב הקול״ס של רוסיה לאחד חדשים אחדים של אסוף ובחינת המקו־ דות הישירים, נמצאת לפנינו הסקירה המלאה והמקורית ביותר על ההתקדמות הרוסית בשטח מטוסי הסילון הרוסיים, אשר פורסמה עד היום. נוכל לציין, ללא צל של היסוס, כי מטוסי הקרב הרוסיים הם חזקים ופשוטים. הם קלים להחזקה וקל יותר להפעילם, משדות תעופה קדמיים קשים, מאשר את הטפוסים הבריטיים והאמריקאיים המקבילים. הם יעילים ביותר — ומהירים. שלשה או ארבעה מהמטוסים הרוסיים המאד הרים, משתווים בביצועם ל״סיבר״ אמריקאי — שהוא מטוס הקרב המתקדם ביותר בשרות חיל הא־יר האמריקאי. בסוף מלחמת העולם השניה, נזדעזעו הסובי־ שים קשות משגילו כי מטוסיהם אינם כה טובים כפי שחשבום, בהשוותם את בצועיהם לאלה של השפוסים הגרמניים המיושנים אשר נפגשו בהם בחזית המזרחית. מתכנני הקרמלין לא נשתהו הרבה וניצלו את המחקר ואת ההתקדמות הגר־ מנית במלואם. כתוצאה מזה, הגיעו הרוסים למסקנות מתקד־ מות על הטיסה ה״על קולית״ באותו הזמן בערך כבארה״ב, ומוסיפים לצעוד בקצב אחד אתן. מהמעט הידוע לנו על המחקר התעופתי הרוסי .בין שתי מלחמות העולם, מתבלטות פה ושם עבודות מחקר מזהירות ביותר. התנאים האובייק־ טיביים הם אשר מנעו מהמהנדסים הרוסיים את התכנון הנועז ומרחיק הלכת והכתיבו לתעשית המטוסים הסוביטית קו של בנין שמרני. לדוגמה: בשנת פת שכנפה משוכה לאחור ומונעת במנועי סילון. של החברה האמרי־XF־79B המטוס דמה לטפוס קאית ״נורטרופ״ וההבדל ביניהם היה שהטפוס הרוסי תוכנן ״יאק־ בשימוש באיזורי המזרח ברוסיה. התכנית היתה רצינית מאד והמנועים היו צריכים להיות מנועי סילון רוסיים. תכנונם של אותם מנועים הושלם והוגש על ידי מלומדים מהאק־ דמיה להנדסה אוירית ע״ש ״דוקובסקי״. התכניות נדחו ע״י משרד האמצאות הסוביטי. מתכנן פחות ידוע, ב. י. צ׳רנובסקי, עבד מאז 1920 עילוי ו״כנפיים מעופפות״. תכניות אחדות המבו ססות על הנחותיו הוצאו לפועל לפני מלחמת העולם השניה. בין השנים צ׳דנובסקי וא. א. קלינינם את המפציץ ״כנף מעופפת״ דו מנועית. המפציץ צויד בשני מנועים כוכביים מורכבים בני מהירות של ע״י חיל האויר והתעשיה בגלל השנויים הדדי־ קאליים שבה, למדות התוצאות הטובות. לאחד שתיקה ארוכה יצר צ׳רנובסקי בזמן האחרון דאון נסיוני קטן, ה־ שהוא משתוה בקלות לדאוני ״הכנף המעופפת״ הבריטיים והקנדיים האחרונים. בתקופה שלפני מלחמת העולם השניה לא היה פנאי בידי הרוסים לפנות למחקרים מתקדמים. במקום זאת התענינו הרוסים במטוסים מלחמתיים רגילים שייצורם הוא המוני. יצור המטוסים ברו- סיה התרכז בעיקר, סביב מספר טפוסים יסודיים ויעילים מאד בתפקידיהם המיוחדים. לפני סיום המלחמה, נתקלו המטוסים הרוסיים אך במטוסי ה״לופטוואפה״ המיושנים. באותו הזמן כיוונו הגרמנים את מיטב כוחותיהם לחזית המערבית. לרוסים לא היה נסיון במטוסי קרב מצויירים ברקיטות כמו ה״מוסטנג״ וה״טיפוך או במפ־ ציצים מזויינים היטב ומהירים כמו ה״מדודר״ וה״מיטשל״ או במפציצים כבדים כמו ״המבצר־ המעופף״ ו״הלנקסטר״. גם מטוסי הדחף לא היו נהירים להם. 46 11 מספר האויר חיל בטאון« מטוס על קולי נסיוני מבין המתקדמים שבמטוסי הרוסים. שורטט לפי שלושה צילומים מקוריים. מטוס זה דומה ל״סופרמרון הבריטי. שפת ההתקפה משוכה לאחור בזוית של 35° אנשי חיל האויר האדום נדהמו כאשר, בימיה האחרונים של המלחמה, תוך התקדמותם בתוך גרמניה, נתקלו בתכניות מתקדמות של מטוסים ומנועים חדישים של הגרמנים. מאותו זמן החלה תעשית המטוסים הרוסית להתרחב ולעלות, עד שכיום היא מהוה מתחרה רציני ביותר לתעשיות האמריקאיות והבריטיות — גם באיכות וגם בכמות. הם החלו את הנסיונות במטוסי הבוכנה הקיימים, המצויידים במנועי־ סילון גרמניים שהורכבו מתחת לכנפיים ורקיטות־ עזר בקצה הגוף. באותו הזמן לערך- נבנה גם מטוס הקרב הסילוני הרוסי הראשון, בעל מנוע סילון בנוי לפי תכניות גרמניות. )בתמונה אנו רואים את הצלום המדויק של ה־ לא הוכנס לשמוש קרבי אבל סיפק למתכננים בפרוץ מלחמת העולם השניה, החלו קבוצות חומר מועיל ורב. ׳־סטצ׳קין,אברמוביץ החוקרים בראשותם של לעבוד על רקיטות ומנועי סילון, אולם הצליחו רק באופן חלקי. בעזרת מניע טורבו סילוני שנתפס אצל הגרמנים בנו הרוסים מטוס נסיוני ותוך חדשים ספורים הטיסוהו. היה זה מטיס חד כנפי - בעל כנף תחתונה. מנוע בוכנה סובב פרופלור בחרטומו, ומנוע סילוני בחלק האחורי של הגוף, עם פתחי האויר מתחת לכנף ופית הסילון מתחת ליחידת הזנב. באותו הזמן נוצרו מטוסי הקרב הראשונים בעלי מנועים סלוניים מבוססים על התכניות של ״יונקרס״ ואחדים. הראשון, והמוצלח ומסוכן פגיעה, בנוי לפי מיטב המסורת של חיל שבהם, היה ה־ האויר הסוביטי. נראה שקשה מאד להטיסו׳ אבל הנו כנראה מפציץ הקרב הטוב ביותר בשמוש, כיום. ה־ ״ או של מונע על ידי שתי יחידות סילוניות דחף מכסימלי של למעלה מ־ המהירות המכסימלית היא כנראה סביב לשעה בגבהים קטנים. מטוס קרב קטן וקל יותר, ה־ על ידי קול׳־ג׳נרל יעקבלב. הוא תוכנן כנראה למטרות קרב ושיסוי יותר מאשר לסיוע מקרוב ונמסר עליו כי אינו מגיע לרמתו של ה״ מוטת כנפיו כ־ הקודם והשריון קוצצו עד למינימום, בעקבות הנוהג המלחמתי הרוסי. המנוע הוא סילוני מטפוס M-004 )הדומה למנוע הגרמני יונקדס מטוס נסיוני ״לבושקין־ הגזים נמצא מתחת להגה הכוון המחודש. מטוס אחר מטפוס זה צוייד במנוע סילון מתחת לכנפים. לא נודע על הכנסת מטוסים מסוג זה לשרות פעיל כטייסות. 47 11 מספר האויר חיל בטאון<1 תותח של שני המטוסים הללו נוסו בצורה קדחתנית ואינם מיצגים יותר משלב מעבר בתכנון המטר סים המהירים הרוסיים. בד בבד עם שני המט־סים הללו גילו הרוסים את היתרונות של הכנפים המשוכות לאחור.. תחילה נבנה מטוס נסיוני עם כנפים משוכות' לאחור למחקר. המהירויות הקוליות. אחת המכונות הללו טסה ב־ ינים ביותר. מטוס המחקר למהירויות עבר קוליות, בעל הצורה הדקה, הנאה, מכיל מספר שכלולים שחזרו טיסות הקרב הסוביטי ת דרשו מטוס חדיש ונשנו גם במטוסי הקרב המאוחרים יותר. לשמוש קרבי. בתי החרושת סיפקו להם מהדורה משוכללת של ה־ ריקאי. בזמן האחרון בנו הרוסים מטוסי קרב בעלי כנפיים משוכות לאחור, העולים על כל מט ם אחר שאנגליה או אמריקה בנו עד כה. יתכן והם אינם מגיעים לרמת הזיון שלהם וציודם דל יותר על כל פנים השכילו אנשי חיל האויר האדום להעביר את מטוסי הנסויים ישר לטיסות ובזמן קצר. טייס ת הקרב מצויירות היטב במטוסים סילוניים פשוטים וחזקים ובעלי מפגנים מצויינים. תורגם ע״י יהודה עופר ״נו, אצל מספר 48 11 מספר האויר חיל בטאון קרוב לודאי שהננו מאחרים במסירת דו״ח על טיסות הראוה והתערוכה של חיל האויר הבריטי שנערכה בפרנברו ביולי השנה. אך נדמה שמוטב לאחר מאשר לעבוד בשתיקה על אחת התצוגות היפות ביותר שנראו באנגליה אי־פעם. התצוגה החלה ב־ד ביולי בפני קהל של יותר מ־ איש בדאיה של דאון הבריטי(, שזנקו לאויר בעזרת מגללים. לאחר הדגמת דגימה במרגמות והופעות תזמורות שונות, הופיעו שני מטוסי בליול וביצעו ארובטיקה ״לפי בקשתך״. מיקרופון נע שהיה מקושר עם המטוס עבר בין הקהל, ונתנה אפשרות למב־גרים ולילדים לבקש מהטייס בצועי ארובטיקה שונים ומשונים. בצועי המטוסים והטייסים עמדו על רמה גבוהה מהרגיל. אחרי הופעות קרקע נוספות )התעמלות, יחידת כלבים וכדר( נערך מרח מט־סים על גביע קופר. במחץ השתתפו .מטאורים״ ד במיוחד מאחד שקשה היה להחליט מי משני המטו־ סים הראשונים הגיע הראשון למטרה. )וכרגיל במרוצים בבריטניה לא חסרו גם ההתערבויות על סכומים ניכרים(. החלטת השופטים היתד. שהזוכה הוא ה״מיטיאור״, והשני הוא ״ואמפייר״. על החלטה זו חלק* רבים. הראו תצוגה נפלאה של ארובטיקה במהירויות שני ״צ׳פמונקים״)־ קטנות והספק קטן. הלולאות שלהם היו מתואמות להפליא משני צדי שדה התעופה. בתחתית הלו־ לאד. הם כמעט ונגעו באדמה. תרגיל שזכה להערצה רבה היה טיסתם של שני מטוסים אלה זה לעומת זה, כמעט ״עד להתנגשות״! קצת לפני ״ההתנגשות״ עשו שניהם בבת־אחת גלגולים בכיוונים הפוכים. אחרי הפסקת צהרים החלו ״ואפיירים״ במב- צעי ארובטיקה שונים ומשונים. מטוסים שהוצאו כפי הנראה ממוזאונים שונים, הראו שעוד כוחם יפה לטוס להנאתו והת- פעלותו הרבה של הקהל. שורה של אוירונים ״שעשו היסטוריה״ לא חסרו אף הם. החל בטיסה בלאריוט לאויד ושהה בנוחות רבה בגובה של אחדי הבלאריוט עלה דפרדוסין קטן והראה את כוחו. ״בלקבודך משנת בגובה של יותר מ־ יום השבת הכיל ״כתיבה בשמים״ דים״ רשמו ״ הציגו ארובטיקה במבנים נפלאים. כל שעת התמ־ רונים נשמרו המבנים בצורה מדוייקת להפליא. המטוסים לא זזו כדי סנטימטר ממקומם. חלק משעשע )לגדולים ולקטנים( היה קרקס ההליקופטרים. ההליקופטרים היו צבועים כ״פי־ 49 11 מספר האויר חיל בטאון ־ ־־ ־ V •,•••••. ,קרקס״ הפילים לים״ אדומים )הוסיפו להם גם חרטום( והסתדרו במעגל. במרכז המעגל עמד ״מאלף הפילים״ עם שוט ושפם ארוך. תפקידו היה להורות ולכוון את ה״פילים״. כמובן שכל הבצועים האלה היו אפש־ דיים רק בזכות הטייסים המצויינים, שהראו יכולת יוצאת מהכלל בשליטה על ההליקופטרים. הראו ״ואמפיריים״ נושאי רקיטית׳ שחסלו מטרות את הכוח ההרסני של חיל האויר המלכותי בהצלחה רבה. הקהל הסתכל בהופעה בנשימה עצורה. למותר לציין את הצורך בדיוק במקדה הנ״ל. המטרות לא היו רחוקות כל עיקר מהקהל ולסטיה קלה יכלו להיות תוצאות מסוכנות. אף אחת מהרקיטות לא סטתה מדרכה. אחרי בצועי ארובטיקה נוספים של ״ספיט־ 50 11 מספר האויר חיל בטאון אדפ־צפור רבים האנשים שניסו לחקות את הצפודים ולטוס מתקנים שונים הצמודים לגופם. אחד מהנסיו־ בעזרת נות הפחות ידועים היה נסיונו של הרי וורד. לפני המלחמה בנה לו הרי 'זוג כנפים מבד על מסגרת מנתך אלומיניום קל, ותפר לעצמו חליפה עשויה מיוחדת בצרוף בד הנמתח בין המכנסים כדוגמת זנב ביום בהיר אהד צנח הרי ממטוס מגובה של הצפוד. 5000 £ סה פניה של מילים. לאחר שקיפל את כנפיו והחל לצנוח במהי- רגל.3000בגובה של רות׳ נפתח מצנחו מעל לשדה התעופה )מטוסי ״אויב״( כשהמטואו־י רים רודפים אחריהם. כאן יש לציין שיכולת התמ- רון של ההורנטים נראתה גדולה מזו של ה״מטו־ אורים״. הקהל אף זכה לראות ״פגיעות״ במטוסי ה״אויב״. לפני שנסיים נציין דק שהתערוכה הסטאטית היתד• בעלת ענין רב. בעיקר מענין היה לראות את כל אותם ״היצורים״ של ימיה הראשונים של התעופה. כסיכום צריך שוב לציין שהתערוכה והטיסות ז המשובח )חומר אנושי ומטוסים( של חיל האויר המלכותי. שלושה קצינים גבוהים של ח. א. ל. השתתפו בתצוגה אוירית זו. מטוס תלת־כנפי שהוצג בתערוכה פייר״ נערך תמרון התקפה על שדה תעופה. המשדר ברם־קול הודיע שמטוסי ״אויב״ נראו בקרבת בריסטול והנם מתקרבים במהירות לפרנבורו. כעבור דקות מספר עלו וכל השיחה ב־ כעבור זמן קצר הופיעו .האוקרס 51 11 מספר האויר חיל בטאוןill מתן התדריך הפצצות נגררות למטוס ההטענה בתא הטייסים מקלען אוירי בפעולתועל יי מנויה מ צ׳יזבאטים לאחר הטיסה 52 53 11 מספר האויר חיל בטאוןsifrn התעופה הצבאית באיטליה על־פי מקורות שונים: יוסף זינגר ראשיתה של התעופה הצבאית האיטלקית נעוצה בשנת הראשונה, לאחר שהשתתפה בתמרוני שדה של הצבא האיטלקי, הועברה לטריפוליטניה ונכנסה שם לפעולה נגד הטורקים — הפעולה הצבאית הראשונה של מטוסים בהיסטוריה. בשנת והשדות האוירי הקולוניאלי, וב־ שאיטליה הצטרפה למלחמת העולם הראשונה, הוקמו החטיבה האוירית של הצבא והשרות האוירי של הצי. לכוחות האויר של איטליה היו באותו זמן מטוסים מאשר טייסים״(. במלחמה התקדמה התעופה הצבאית באיטליה כבשאר הארצות בצעדי ענק, ובנובמבר 1778 שלה הגיע ל־ פתי של כוחות האויר היה מתוצרת איטלקית, מאחר שגם תעשית המטוסים התפתחה בקצב מוגבר בזמן המלחמה. בשנים שלאחר מלחמת העולם י הראשונה, הזניחו השלטונות את התעופה עד שבשנת 1923 המשרד הממשלתי לתעופה בפיקוחו הישיר של מוסוליני. באותה שנה אוחדו שדותי האויד של הצבא והצי ונוסד חיל האויר האיטלקי Regia Aeronaut) אדום ב ו- ציור מקבילה לצבא ולצי )כדוגמת חיל האויר העצ־ מאי היחידי שהיה קים אז בהשפעת דעותיו של גנרל דואט על ערכה המכריע של מלחמה אוירית׳ השקיע מוסוליני מאמצים רבים לפיתוח חיל אויר חזק ומודרני. דבר זה ניכר בציור מס׳ של תקציב חיל האויד האיטלקי. תעשית המטו־ סים האיטלקית נהנתה אף היא מתמיכת השל־ טונות והתפתחה בהתמדה. בחמש השנים הרא־ שונות של ה״רג׳יה ארונוטיקה״ הצליחו טייסיו לכבוש חלק ניכר של שיאי המהירות, הגובה והמרחק העולמיים. החל מ־ האויר האיטלקי בשל הטיסות הקבוציות שלו למרחקים גדולים. גנרל באלבו, שהיה אז שר התעופה, הבין שבהעדר מסורת קרבית רענ־ נה, יש לפעול לגבוש רוחו של החיל. לשם כך ארגן טיסות קבוציות של מטוסים ימיים מסביב לים התיכון, לברזיל ולארצות הברית — ראה ציוד מס׳ סות אלה השתתפו מ־ רבים מבין צוותות האויר והקרקע של חיל האויר והיו לחוויות בשביל כל אנשיו. מלבד העלאת רוחם של אנשי החיל, נרכש נסיון מבצ־ עי וטכני רב בטיסות אלה מעל לימים, אשר הביא אחר כך גם תועלת לנתיבי האויר דישו־ נים בפתוח הקוים מעבר לאוקינוס. ככל הכוחות המזוינים של איטליה הפשיס- טית, ריכז גם חיל האויר האיטלקי מאמצים רבים למפגנים מפוארים׳ שהמפורסם ביניהם היה ״יום האויר״ השנתי, שהצטין בהופעות 54 11 מספר האויר חיל בטאון4 תמונה מס׳ 55 3 תמונה מס׳ הגלגל, כאשר היה על חיל האויד להגן על כוחות הצבא הנסוגים, לא עמד במבחן, כשם שנכשל גם צבאו המפואר של מוסוליני. ב־ כניעתו של המרשל בדוליו, המריאו מרבית מטוסי חיל האויר האיטלקי שנשארו ועברו אל בני הברית. משיירים אלה של ה״רג׳יה ארויוטיקה״ )כ־ בסך הכל(, הקימה ממשלת ויקטור׳ עמנואל ווו בדרום, את ״חיל האויר משתף הפעולה״ שפעל יחד עש חילות האויר של בני־הברית )לאחר שסופקו לו מטוסי ״ספיטפייד״ על ידי חיל האויר הבריטי(, ושהווה את הגרעין אשד ממנו התפתח חיל האויר של הרפובליקה האיטלקית. חוזה השלום. מספטמבר כוחה האוירי של איטליה ל־ אקרובטיות של יחידים וקבוצות — ראה ציור מס׳ בפרוץ מלהמת חבש בסוף האויד האיטלקי כ־ האיטלקי, וכוח אוירי זה — בהעדר חיל אויר יכל שהוא לצד השני — הוא שהחיש את כבוש חבש. את המסורת הלא־מפוארת ביותר ממל- חמת חבש המשיכו טייסי חיל האדר האיטלקי, כידוע, גם במלחמת האזרחים בספרד כשבאו לעזרת כוחות הגנרל פרנקו. למלחמת העולם השניה. נמס היל האויר האיטלקי עם מטוסי אימון׳ פעולותיו התרכזו בעיקר באזור המזרחי של ים התיכון. בפעולות הראשונות נגד השיירות הבריטיות והבסיסים במצרים זכו המטוסים האיטלקיים בהצלחות רבות! אולם בהתהפך 11 מספר האויר חיל בטאוןn 7r ,7» ותחבורה — ול־ לאיטליה לבנות מפציצים ולערוך נסיונות בכלי נשק אויריים הנהוגים על ידי רדיו או ראדר. על מצע זה׳ ובציוד המוגבל ש״חיל האויר מש־ תף הפעולה״ קיבל מבני הברית )ציוד זה כלל 80 ד מאויר האיטלקי של היום ציור מס׳ האויר האיטלקי. חיל האויר הוא אחד משלושת האגפים של משרד הבטחון, שבראש כל אחד מהם עומד תת־שר מיוחד. שני הגופים הקוב- עים את דרכי פעולתו של חיל האויר, הם, המנהלה המרכזית לתעופה ומטה חיל האויר. המנהלה המרכזית כפופה ישר למשרד הבטחון וכוללת כפי שמפורט בציור. המטה הכללי של הכוחות המזוינים בשתוף פעולה עם משרד הבטחון אחראים לכושרם ונכונותם של כל הכוחות. על כן כפוף מטה חיל האויר למטה הכללי ולמשרד הבטחון גם יחד. למטה שלושה אג־ פים 3) נה אנטי אוידית. נוסף לכך נספח למטה מוסד מודיעין מבצעי, מודיעין פענוח, והמחלקה להג פקוח כללי על אימונים, שתפקידו לתאם את תכניות ההדרכה ולפקח על בצועם היעיל. קיימים עוד שני מיעצים, מועצת ההגנה העליו־ נה והועדה לכוחות המזוינים, שמתפקידם לסייע לשר הבטחון בקביעת דרך פעולתם של הכוחות המזוינים. לשני גופים אלה אגפים מיוחדים לעניני אויר. איטליה מחולקת לארבעה אזורי אויר עם מפקדות: מילנו, פדואה, רומא ובארי. נוסף לזה קיימות שלוש מפקדות אזוריות: לסיציליה, עם מפקדה בפלרמו, לסרדיניה עם מפקדה בקגליארי ומפקדת כוחות האדר של המנדט בסומאלי. כל מפקדה אחראית לשרותי הקרקע הטכניים ולאספקה של אזורה ולקביעת מקומן• ופעולתן של יחידות חיל האויד שברשותה. יחידות אלה מורכבות לרוב מחלקים שכל אחד כולל שתי כנפות הנחלקות לשתים או לשלוש טייסות. לכל כנף יש מנגנון ציוד משלה, דבר הנותן לכנפות מדת מה של עצמאות וכושר תנועה. יש כיום שבעה להקים מבצעיים, חמשה — למטוסי קרב ושנים — למטוסי תחבורה. כן קיימות יחידות נפרדות ויותר קטנות, לרוב יחידות משנה של להק הצלת אויר־ים ולהק ההדרכה. 56 11 מספר האויר חיל בטאון מהמבנה שתואר לעיל, נראה שקיימים יותר מדי גופים מנהלים ומפקחים בצמרת התער פה האיטלקית ושיש כמו כן מדת מה של כפילות בעבודות המטה, ונדמה שחיל האויר האיטלקי לוקה באדמיניסטרציה מרכזית נפר־ חד, מאד׳ דבר שלבטח אינו מעלה את יעילותו של החיל. כדי לאזן את חולשתו המספרית של כוח ד,אויר שהורשה לאיטליה בחוזה השלום׳ מבו־ ססת תכנית הפתוח של חיל האויר האיטלקי על הקמת גרעין של אנשים בעלי כושר צבאי ומקצועי גבוה ביותר. מסיבה זאת מחמירים מאד בבחירת האנשים ומקפידים על רמה גבוהה באימונים. המועמדים לשרת כקצינים פעילים )צוות אויר( בחיל האויר צריכים להיות בגיל 22 מד׳ לאחד בחינות מבדרות, עליו לעבור קורם של שלוש שנים באקדמיה של חיל האויר, שהיא ברמה אוניברסיטאית. לבוגר האקדמיה מעניקים קצינות בדרגת לויטננט )= פקד אויר( ומעבירים אותו לאימונים נוספים בקולג׳ למל- חמה אוירית. בסיימו קולג׳ זה מעלים אותו לדרגת לויטננט ראשון )= פקד טיס(, והקצין מוצב אז ליחידה מבצעית. תכנית נוספת נמצאת עתה בדיון שתאפשר בחידת טייסים קבועים גם מבין הסמלים של חיל האויר, אשר יהיה עליהם לעבור קורם דו־שנתי טרם תוענק להם קצינות. קצינים לתפקידים מיוחדים נבחרים מבין שורות הסמלים על בסיס של ותק ובחינות, אך קציני אפסנאות ושרותים נבחרים מבין קציני העתודות של השרותים השונים לאחר הכנה לתפקידם בבית ספר מיוחד של חיל האויר. כדי להכין מלואים לשורותיו, מאמן חיל האויר האיטלקי צעירים בגיל למטה מ־ קצינים סדירים של אגף ההנדסה, אגף להשיג רשיון טיסה בתור קציני מלואים־טייסים. המנהל והשרות הרפואי נבחרים מבין בעלי דפלומות אוניברסיטאיות ומקצועיות מתאימות, ועליהם לעבוד קורסים מיוחדים בטרם תוענק להם קצינות. קיימים קורסים שונים לאימון והשתלמות מתמדת של קציני חיל ד,אויר. כך, למשל, חייבים כל הטייסים בדרגת קפיטן )= פקד תעופה( לעבור את תכנית הלמודים ״הרגילה״ של הקולג׳ למלחמה אוירית, ואלה בדרגת לויטננט־קולונל )= ראש כנף( את תכנית הלמודים ״הגבוהה״ באותו קולג/ לתכנית הראשונה אופי של קורס, אך השניה מוקדשת בעיקרה ללמוד עצמאי של בעיות מלחמה ומלחמת אויר. השתתפות בקורסים אלה היא תנאי הכרחי להעלאה לדרגות גבוהות. לקצינים בעלי דרגות נמוכות נתנת האפשרות להשתתף בקורסים לרדיו, מכ״ם, הכנת מפות, נויגציזד חמוש, פענוח צלומי אויר וכדומה, וכמו כן לעבור קורסים באקדמיות של הצבא והצי. קצינים גבוהים יכולים להשתתף בקורסים של קשר ונויגציה, וכמו כן בקורסים לתפקידי מטה וקורסים מיוחדים באקדמיות של הצבא והצי. נוסף לכך נשלחים מספר קצינים לבתי ספד צבאיים גבוהים בארצות זרות. גם לקציניט שאינם בצוות אויר ישנן אפשרויות דומות להש- תלמות, וכמו כן קיימים בתי ספר מיוחדים להשתלמותם של סמלים. ניכר שתשומת לב רבה מקדשת להתקדמות המקצועית המתמדת של קציני וסמלי חיל ד,אויר האיטלקי, הן במק־ צועות־אויר והן בשרותי הקרקע. ציודו של חיל האויר האיטלקי כיום הוא מעורב. מטוסי הקרב הם מתוצרת אנגלית או אמריקאית, אך מטוסי האימון והתחבורה הם כמעט כולם פרי תעשית המטוסים האיטלקית המחודשת. 46— מטוס אמון מטיפוס ״פיאט״ ציור 57 11 מספר האויר חיל בטאון פרטי הציוד הם כדלקמן מטוסי קרב: נורת אמריקן ״מוסטנג״ סופרמרין ״ספטפייר״ דה־הוילנד ״ומפייר״ )מטוס סילון( )ציוד מטוסי סיור: z 506 קנט לוקהיד ״ליטנינג״ סטינסון ״סנטינל״ מטוסי תחבורה: ביטשקרפט פיאט סבויאה מרשטי סבויאה מרשטי מטוסי אימון: קאפרוני פיאט פיאט פיאט אמברוזיני אמברוזיני ״גריפו״ גארדי לאוד המצב הכלכלי הקשה של איטליה וההרס המוחלט של תעופתה בזמן המלחמה, צריך לציין את הקמת חיל האויד של הרפובלי- קה האיטלקית כהישג נאה. כמה מבעיות חיל האויר האיטלקי דומות לבעיותינו וכדאי על כן לעיין בדרך התפתחותו ולהעזר בפתרון בעיותיו. : — מטוס תחבורה צבאי מטפום ״פיאט״ ציור 8 ציור מטפוס ״ומפייר״ ו־ גיוהן נוייג׳י * טיסת־מרונדם את חרצבות האדמה שמטתי מעליT T T-S\ — יעל כנפי כ,כסף הצוחק הרקדתי על מול סיזמה טפסתי ואךביק ששון החי בשביבי אורה - רבות עשיתי ואוכל לא תךא זאת בחלום - גלגל והתנדנד ביעף מרום בךמי ןהךים. ולרחפי כן ברמה רדפתי ריוז ההומה. ומטוסי נלקב הטלתי דרך אולמיתיאויר ?לי ?לימה ז בוךחק ד,ךחק אלי ה?חול ע&ק הוזה יוקד רביחן וקל אפסע ברום לטוף ריחות שדי, ברום לא עפה בו חוגה לא בקוד הבודד! ועת פסעתי כה, רוחי דמומה, זחה עלי,- יTT • תוך רום קדשת מרחב, לא ?ברה כל חי׳ הושטתי ידי ואגע בפני שדי. ־־ ני אפרים תלמי מאנגלית: • המשודר היה טייס קרב במלחמת־העולם השניה ונפל. בן אמריקאי שחי בסין. השיר הוצג בספריה הלאומית בואשינגטון בין שירי המלחמה המעולים שכללו רק שלושה שירים והם: ״החיילי׳ לרופרט ברוק, ״בשדות פלאנדריה״ למק קרי והשלישי ״טיסת מרומים״. 58 11 מספר האויר חיל בטאוןmsriim על ג ל י - ה ל ם זינגרי. פקד טיס סאת בחוברת ״ח. א.״ מס׳ הבעיות של הטיסה במהירויות גדולות. רשימה זו תדון ביתר פירוט באחת התופעות היסודיות שהוצגו שב — גלי־הלם. תנועת גופים באויר מעוררת גלי לחץ. ״הפרעות״ לחצים נעות בגז במהירות התלויה אד ורק בלחץ וצפיפות הגז ולא בצורת ההפרעה או תדירותה. כש־ שינויי הלחץ והצפיפות הם קטנים )ז. א. גלי הלחץ ה מהירים עד שאין החלפת חום בין הפרודות( תהיה מהירות זו מהירות הקול. במלים אחרות, קול הוא גל בעל עצמה קטנה. מאחר שבתופעות אוירודינמיות, רבות הן ההפר- עות בעלות עצמה קטנה והמועברות במהירות הקול, כדאי לבדק כמה מתכונותיו של הקול. מהירות הקול מתבטאת על־ידי הנוסחא: כש־ T R =ד,יחס בין החום הספציפי בלחץ קבוע לזה ץ Cp = 0/7)בוע בנפח ק הנו התכונה החשובה המתגלית מנוסחא זו היא תלות מהירות הקול בטמפרטורה. כך למשל בגובה פני הים, באטמוספירה סטנדרטית, הטמפרטורה המוחלטת היא K 288° (=273+15 ק״מ/ש, ובגובה של לטת ל־ שכל התופעות האוידודינמיות נקבעות על ידי מספד־ מד של הזרימה )היחס בין מהירות הטיסה ומהירות הקול( ולא על ידי המהירות עצמה, ברור שבגבהים ודולים, בהם הטמפרטורה נמוכה, יוצרו תנאי זרימה ידועים במהירות קטנה יותר מאשר בגובה פני הים. של בה של גת שיאי מהירות באקלים חם ובגובה קטן, למען תת- אים מהירות מקסימלית למספר־מך הקריטי, בו מו- פיעים גלי־ההלם הראשונים על הכנפיים ההורסים את *•רימה סביבן. Sin o< ^ — M M ציור הוסבר במאמר הנ״ל שתנועת מקוד של הפרעות לחצים בעלי עצמה קטנה, ואשד מתפשטות על כן במהירות הקול, יוצרת הצטברות של לחץ, שהנה ני- צבת בהיות התנועה קולית! ונטויה לאחור — בהיו- תה על־קולית )ראה ציוד חלשים אלה נקראים גלי־מך ויכולים להופיע למעשה רק כשחרטום הגוף הנע חד מאד. זוית הטייתם של גלי מך, הנקראת ״זוית מך״, מגדירה את מהירות הזרימה )ראה ציוד פעת הגוף ניכרת מחוצה לה. )בשלושה ממדים תיהפך זוית־מך ל״חרוט־מך״ אשד מחוצה לו אין זכר להש- פעת הגוף(. מה שאמרנו יתאים בשעה שהגוף הנע הוא בעל חרטום שטוח ובעל שטדדמצח ניכר. במקרה זה ידחף הגוף חלק )ראה ציורA מהאויר לפניו ובמקום העצרות 59 11 מספר האויר חיל בטאוןrH A B A B 1u., U, M. M a U, > U, P. P. M, > M, P* /- A M, > M, P* A ז. א., שדק עד זוית ידועה של אף הגוף מקסימלית, אלכסוניים ישרים שהתחלתם באףגלי־הלם יוצרו הגוף עצמו. באם זוית האף גדולה יותר יינתק גל החרטום מהאף ויוצר לפניו גל הלם ניצב בעל עצמה ייהפך דק במרחק מה מהגוף לגל אלכסו- רבד, יאשר רגיל. כמובן שהינתקות זו ני לעליה ניכרת בהתנגדות הגוף, והאפים החדים גורמת של מטוסי הקןזקר למהירויות על־קוליות מטרתם למנעה. במחקר האוירודינמיקה העל־קולית נעזרים בשי- טות אופטיות לבדיקת הזרימה. מאחר שגלי הי־ם — חלשים או חזקים — מהווים שינויי צפיפות, ישפדו מקימם. קרני האור בעברם דרכם וכך יגלו את ;חוגרת כיום: שלוש שיטות של צייו־ש גל־־הלם ניצוץGRAF>H)הצלא( שיטת ן. את הזרימה. ימק־ם שאין שינויי צפיפות אור מאיר תאורה ס ־־דה אך במקום יו גדלה הצפיפות נש־ יש קרני האור ואינן 'מאירות ׳'את פלפת הצילום. בדת :׳:־.צל ישיר •המראה את גלי ההלם )ראה ציור כן׳ הם ני־עיטת הצל יעילה דק כששינויי היצני פות' 5 ז. א. כשגלי ההלם הם חזקים כרים, אוו*JY»OT האור jno-r •b1> I אםCD הד,יה הטייל.׳• כזו, כמו בציור יותרלמטה, תעבוד כמות קטנה s הקרניים מ של אור את מכשול הלהב, וכך תהיה ההארה * מועטה יותר. זהו יסוד ש טןן, נקודה זו ב־ שלידן — השינוי בחוזק התאורה של ני ־*ה ביבואן־, tR^N: !זיטת שלידן של שיטה זו. אור ממקור י נ־פל ־;־ר. האור .־ה הזרימה בה רוציםהרוח, שאת התך בקהין אורמקבל־, Sכל נקידה של׳ S נמ::א ב .רההישל מקור התאורה ועל כן - ד־ר. ־פן ;.׳ירד. קרני האור'העובדות דרך s על ע ר.־ד ־רלהב למהלך האיוכנס באם p שה זוהאור בנקודה מקרני וי־ בלם הלק CD , מאהרPהבבואה ב־ האפלה אדידה של בבואת מקור האור. האפלה אחידה היא עוברות דדךS •ה דק כשכל חקרנים מ 11 מספר האויר חיל בטאון כתוצאה מהטיה קטנה של הקרנים העובדות דרך נק בת הרוח, אשר הלהב מגלה אותה. ציורים אים צילומי גלי הלם שצולמו לפי שיטת שלידן. ג( שיטת ההפרעה האופט ת ציוד ממקור ונופל על מדאה חצי שקופה8 עיבר דרך עדשה מחצית האור ממשיכה בדרכה עד המדאהM מקום שם הוא מוטה אל המראה החציN השלימה שקופה השניה M• האור המוטה על ידיc אל העדשה נפגש במראה גידה את מחציתו אל ציור מס׳ רות קרני האור, הבאות משתי הדרכים, אל הפלטה • כשקרן האור העוברת בדרך אחתD הרגישה פוגשת בצפיפות אחרת מאשר חברתה )למשל, במקום ( יוצר הבדל פזות שיתגלד. כתמונתs המבחן הפרעה הדדית אופטית )דאה ציור העיקרי של שיטה זו הוא למחקר הערכים של תופ־ 3 מטוס משנה צורה מאת פקד־מיס ח. קסטנברג בזמננו אפשר להבדיל בין שני סוגי מסוסים: 1 2 במטוסים מהסוג הראשון, מחוברת הכנף לגוף המטוס באופן קבוע )חוץ ממקרים מיוחדים שבהם אפ־ שר לשנות את זוית החבור בין הכנף וגוף המטוס(. עובדה זו דורשת שהמטוס יתנועע כולו בכוון הנכון, בכדי שיוצרו מתחת ומעל לכנף כוחות )הכו־ נה לעלוי( שיאפשרו למטוס להמריא. כתוצאה מכך, זרוש למטוס בעל כנף קבועה, מסלול מיוחד שעליו יוכל להתקדם בכדי להשיג את המהירות הדרושה שתגרום לזרימת האויר מעל ומתחת לכנף. הזרימה הזז היא המייצרת את הכוחות הנ״ל. במטוס בעל כנף מסתובבת, הכנף מחוברת לגוף המטוס ע׳׳י ציר שסביבו היא יכולה להסתובב. תנועה 0 המטוס והכנף )וכמובן שגם בין הכנף והאויר שמסביב לו(, המאפשרת לכוחות להוצר מעל ומתחת לכנף מבלי 62 11 מספר האויר חיל בטאון שגוף המטוס יהיה בתנועה כלשהי. לפיכך, יכול הנזנווס כנף מסתובבת( לעלות ולרדת באופן מאונך )זיא )בעל אחד( וגס לשהות במקום אחד באויר. ממקום ברשימה זו מוסברת האפשרות של בנין מטוס אחד, בו היתרונות של שני הטפוסיס הנ״ל כאחד. שיהיו מטפוס זה נקרא באנגלית מטוס ןיא ,מטוס משנה צורה׳ והכונה כאן לכנף המטוס בזמן הטיסה מכנף קבועה למסתובבת. מומשתנית מטוס רגיל והליקופטר - השואה בשנים האחרונות נעשתה התקדמות מהירה וממד בבניתם של מטוסים בעלי כנף קבועה, וכמו כן לחת כנף מסתובבת. ההתקדמות הזו באד. בשני פור נעלי לכל אחד משני הסוגים הנ״ל של המטוסים לחוד. נים, שתי להתפתחות מבנה המטוס בעל הכנף הקבועה היו תוצאות חשובות: הגדלת מהירות הטיסה יחד עם הג- משקל המטען. תוצאות התפתחות המטוס בעל דלת המסתובבת, היו שונות לגמרי והן: מהירות הכנף קטנה מאד ובו בזמן גם שליטה מוחלטת על טיסה אפשרות עליה וירידה בשטחים מוגבלים טאד המטוס, )ובמקרה של הליקופטר עליה וידיח*. ורטיקליים ועמי- במקום אחד באויר(. דה כיום יחעים לנו מספר יתרונות וחסרונות של כל אחד משני סוגי המטוסים האלה, על מנת לבדוק את האפשרות של בנית מטוס אחד, שיכלול את היתרונות של מטוס עם כנף קבועה וכנף מסתובבת. נראה במקרה לראשונה, מה מ היתרונות של כל אחד מהם. מסוס בעל כנף קמעה יש לציין את היתרונות של הבאים: א. אפשמת של מהירות טיסה גדולה. ב. אפשרות של העבדת מטען כבד. ג. מהירות עליה גדולה. ד. אפשרות של טיסה בגבהים גדולים. ה. פשטות במבנה ובהגיים )באופן יחסי( ו. חסכץ בדלק. כחסרונות יש לקבוע את הדברים הבאים: א. מהירות גדולה בזמן עליה וירידה. ב. אודך גדול של מסלול הדרוש לעליה וירידה. ג. זוית ירידה קטנה. ד. חוסר אפשרות של טיסה במהירויות קטנות ועמידה במקום אחד באויר. ה. חוסר שליטה בהגיי המטוס במהירויות קטנות. במקרה של מטוס בעל כנף מסתובבת )הכונה כאן להליקופטר( יש לציין את היתרונות הבאים: א. אפשרות תנועה בכל מהירות: מאפס עד למק- סימום. ב. הואיל ואין למטוס כזה מהירות קריטית של הזדקרות הוא יכול להקטין את מהירותו עד לאפס מבלי להפסיד את השליטה בהגיים . ג. אפשרות של עליה וירידה ורטיקליים שכתוצ־ אה מכך אין צורך במסלולים מיוחחם. טור( להסתובב בעצמה כתוצאה מ שבזמן ירידת המטוס בקו ורטיקלי, הכוחות הפועלים על הכנף הם כאלה הגורמים לתנועה סיבובית של הכנף. כל עוד מסתובבת הכנף במהירות מספקת נוצר כוח עלוי המספיק לעצור ירידה פתאומית )יתרון חשוב מבחינת בטחת(. כחסרונות יש למנות את הדברים הבאים : א. מהירות מקסימלית נמוכה. J ג. הגבלה בקביעות ד. מהירות עליה קטנה. ה. גובה טיסה קטן. ו. בגין הגוף והגיים מםובך. ז. צריכה גחלת בדלק. ממום ממינה צורה בחקירת .מטוס משנה צורה׳ כמכונת־טיסה שפר שית, יש לציין ראשית אח תכונותיו העיקריות שלפי- הן יהיה צורך לבנותו. 1 הטייס וגם הנוסעים צריכים לשבת בצורה רגילה ונוחה• אץ לשנות את מצב הישיבה )לכל הפחות לא שוגה מזו של מטוס רגיל(. 2 ״מטוס משנה צורה״ ציץ להיות מסוגל לעליה מאונכת עד לאותו הגובה שבו יכול להמשיך את טי- סתו במטוס רגיל. הוא צריך להיות מסוגל לנחיתה ונסיקה ורטיקליות ועמידה באויר במקום אחד 3 ,מטוס משנה צורה״ צריך להיות מסוגל לטיסה אפקית במהירות בזו שאפשר יהיה להשוות אותה לזו של מטוס רגיל בעל אותו משקל ובח. 4 למטוס בעל כנף קבועה ולהיפך ההשתנות הזו צריכה להתקיים בצודה כזו שהמטוס תמונה מס׳ שרטוט סכמתי של מטוס משנה צורה שבו ציר הסיבוב של הרוטור נשאר תמיד מאונך 63 11 מספר האויר חיל בטאון לא יפסיד עלוי, יציבות, ופעולת ההגיים, וכל זד ללא תאוצה פתאומית ובלי אבוד גובה. 5 המטוס צריך להיות יציב בכל מצבי הטיסה. בלי וההצעותהתכניות מנגנון מסובך של הגייה. בין כל של ״מטוס משנה צורה״ אפשר להבחין בשני סוגיס. ההבדל ביניהם מתבטא בשיטת המעבר מטיסת מטוס בעל כנף מסתובבת למטוס בעל כנף קבועה,. .או להי־ פך. הסוג הראשון כולל את כל אותש ך,משוסיפ שבהם ציר ד,סבוב של הכנף המסתובבת .)הר.וט,ור( נשאר תמיד מאונך — כבמקרה של. הליקופטר רגיל. לסוג השני שייכים כל המטוסים שבהם ציר״הסבוב של הרוטור משנה את מצבו המאונך לאופקי בזמן מעבר לטיסת מטוס בעל כנף קבועה. ״מטוס משנה צורה״ שבו ציר השבוב. של הרוטור נשאר תמיד מאונך. במקרה זה,.כל חלקי המטוס הדרושים.לטיסה של מטוס בעל כנף קבועה, קיימים באופן קבוע בכל מצבי טיסה, ז״א, שאפילו במצב של טיסה הדומה לזו של הליקופטר.)טיסה אטית, נחיתה, נסיקה מאונכת וכר(. כשאין.צו,ךך בכנף הקבלעה, היא נמצאת כמקומה — אעפ״י שכל כוחות' העילוי נוצרים ע״י הרוטור. ע״י הפסקת סיבוב הרוטור נעשה שנוי הטיסה מזו של מטוס בעל כנף' מסתובבת לזו של מטוס בעל כנף קבועה. )דאת תמונה מס׳ בסוג זוז של ״מטוס ־משנה צורה״ אפשר להבדיל שלויש'קבוצות': • 1 מוכנסים לתוך גוף המטוס 2 גורמים למינימום גרר 3 ולמצב נכון — משמש ככנף קבועה של המטוס .. כמובן שבשלוש הקבוצות המוזכרות, יש צורך למקור כח מיוחד בשביל טיסות שלי מטוס בעל כנף קבועה. לכל אחת מהקבוצות האלה יש בעיות מיוח- דות משלה, אולם קיימת בעיה אחת משותפת והיא: התחלת והפסקת הסבוב של הרוטור בזמן הטיסה. מכל הנסיעות שנעשו עד עתה לשם פתרון בעיה זו, מובן שלתכונות האוירודינמיות של המטוס כולו יש השפעה גדולה עליה. עתה, איך יפעל מטוס כזה מבחינה אוירודינמית ? ״מטוס משנה צורה״ יעלה מהאדמה בכוון מאונך, וימשיך בהתחלה בטיסה אופ- קית בהליקופטר. כשהמהידות האופקית של המטוס הולכת וגדלה, גדל העילוי הנוצר מעל לכנף הקבועה של המטוס, וגדל גם חלקו של המדחף בכוח הסחיבה. כל הכוחות הנוצרים מסביב לאותם חלקי המטוס שי- שמשו בטיסה של מטוס בעל כנף קבועה, הולכים וגדלים עם מהירות המטוס, עד שאין צורך יותר ברו־ כיד. יש להניח שבמשך כל הפעולה הזאת, המהירות דסבובית של הרוטור הולכת וקטנה באותה מידה תמונה מס׳ רוטור מתק הכנף הקבו-חלקי־ המטוס בעל מעל הנוצרים שהכוחות שבמשך כלהוא עה׳ הולכים וגדלים. כמובן, שהכרחי .מוהלטת עלשליטה אותה תקופת מעבר יהיה לטייס המטוס. ביחס למטוסים בעלי רוטור מתקפל, כדאי להזכיר את נסיעותיו של ויטריו איסקקו באנגליה. אורכו האמתי של הרוטור הוא טס בהליקופטר(, כשהרוטור מקופל, א• יכו רק מטר )תמונה מס׳ שלזו משנר, צירה״ היא דוגמא אחרת של ״מטוס יש לרו־תמוינה . במ-״מ זה וילפורד־דל־מונגה )ראה שצי-עני גי מדהף, י הלהב טור להב אחד. במקום השנישל להב הי־וטיד. מהצד רי הוא כעין המשכו הפר,־־לד, הנ־ של ציד הרוטור. גוף המטוס, יבול לשנוה את מצבו כלפי צא בתוך באופן שפעם ציר הפחיפלר יהיה בקו ישר הרוטור הב הרוטור )ז״א:להב הרוטור, ופעם יהיה ניצב ל־ עב הפרופלד הוא משיק למעגל הסבובי של הרו- שציר מס־במצב האחרון של ה&רופלד, .בזמן־ סבובו, טור(., « תמונה מם׳ מטוס משנה־צורה של וילפורד־דל־נזונג שבו.יש לרוטור רק להב אחד 64 11 מספר האויר חיל בטאון ריבב גם הרוטור, ואז טיסת המטוס היא כזו של הלי־ קיפמר, בזמן מצב מעיר, נעצר הרוטור ונסגר באופן כזה שהלהב שלו נמצא מעל לחלקו האחורי של גוף דמטום. באותו זמן מסתובב הפרופלר כך שצירו נמ- צא בקו ישר עם להב הרוטור. עתה פועל הפרופלר באותו אופן כבמטוס רגיל. במקרה של מטוס זח, המעבר מטיסה הדומה לזו הליקופטר לטיסה רגילה אינו קל וחלק. בכדי של את השלב הזה יש לעשות את הפעולות לעבור הבאות: 1 עד לאותה נקודה שבה הכנף הקבועה נותנת קופטר מספיק. עלוי 2 הסבוכים של הרוטור כספר 3 טיסת המטוס( וסבוב ציר הפרופלר שיהיה בתיאור עם להב הרוטור. בקו אחד 4 שכת הטיסה במצב של מטוס בעל כנף קבועה תמונה מס׳ כנף הקבועה במטוס זה יכולה לפעול כרוטור כשהמטוס טס בהליקופטר בשלבים את הגובה במהירות די גדולה, ואין גם ודאות יפסיד אם תהיה לטייס שליטה מוחלטת על הגאי המטוס. שבעיות אלה ימצאו את פתרונן ואז יוכל מטוס אפשר זה להיות שמושי. יש לציין שבמטוס הנ״ל יש מסוג למנוע סילון במקום מנוע־בוכנה עם פרופלר מקום ;התכנית האוריגינלית של המטוס הזה כללה רק מנוע תכנית אחרת מאותו סוג של ״מטוס משנה סילון(. היא של א. גנדה, שבה, אחרי העמדת הרו- צורר.״ מורידים ומכניסים אותו לחלקו העליון של גוף טור, המטוס. במקרה של מטוס זה, וכמו כן המטוס הקודם, כשאין צורך בדוטור )ז״א בזמן שטיסת המטוס דומה לזו של מטוס בעל כנף קבועה(, מהוה הוא — ״משקל ג. הוריק, מארצות הברית, בנה מספד ״מטוסים מת״, המקטין את משקל המטען. משנים צורה״ וכמה מהם טסו בהצלחה. המודל האח- רון שלו )תמונה בזמן מעברי למטוס בעל כנף קבועה — נעמד בצורה כזו שמהוה כנף קבועה של המטוס. למטוס זה מנועי סילון הנמצאים בקצוות הכנפים. שמוש ברוטור ככנף קבועה, העלה דדישה אוירו־ דינמית חדשה, לפיה יש צורך בפרופלר שימלא את תפקידו גם כרוטור וגם ככנף קבועה. לצורך זה הש- תמש הדדיק בפדופלר סימטרי לק״מ מאונך, הואיל ושפת הזרימה של להב אחד בדוטור, משתנית בשפת ההתקפה של כנף קבועה. בזמן טיסות נסיון בצע מטוסו של הרריק את של- בי המעבר ממטוס בעל כנף מסתובבת לזה בעל כנף קבועה, בלי הפסד גובה ובלי הפסד שליטה בהגאים. העובדות הנ״ל הן חשובות מאד הואיל — כפי שמוז- כר קודם — כל מטוס לא יהיה שמושי, אם במצב מעבר תהיה תאוצה גדולה ומצבי הטיסה יהיו בלתי רגילים. ״מטופ משנה צורה״ שבו ציר הפבוב של הרוטור משנה את מצבו ממאונך לאופקי: גם בסוג זה של ״מטוס משתנה״ אפשר להבדיל בכמה קבוצות והן: 1 במטוס בעל כנף קבועה קיימים במצבם הנכון במשך כל שלבי הטיסה )ז״א שהכנף הקבועה נמצאת תמיד במקומה(, והמעבר מהליקופטר למטוס רגיל נעשה ע״י סבוב ציר הרוטור ממצב מאונך לאופקי, ז״א, שהרוטוד נהפך לפדופלר. 2 ביחס קבוע )ז״א שמצבו של אחד כלפי השני אינו משתנה( וכל המטוס מסתובב ב־ קופטד למטוס רגיל א תמונה מס׳ תמונה סכמתית המראה את שימי מצב הטיסה ע״י סיבוב המטוס ב־ 65 11 מספר האויר חיל בטאון תמונה מם׳ פרופלרים במטוס זה יכולים לפעול כרוטורים ע״י סבובם ב־ תמונה מס׳ שונה, והדומה מאד למטוס רגיל. המנועים מורכבים 90־ בקצוות הכנפיים, אפשר לסובבם ב־ נית מטוס רגיל להליקופטר או להיפך. מטוס נסיוני קטן )חד מושבי( מסוג זה, נמצא עתה בבניה. דיאמטר הרוטורים הוא בין הצירים הוא המטוס הזה הראו שהמעבר מבוצע בצודה חלקה מאד הואיל והכנפים הקבועות מנצלות את כל הכוחות, בזמן שציר הרוטור מסתובב ממצב אופקי למאונך, וכתוצאה מזה תמשך התנועה האפקית של המטוס במשך כל תקופת המעבר. בזמן פעולת המטוס בהלי- קופטר, תבוצע כל הנהיגה ע״י הרוטור כבהליקופטר רגיל. סיבוב צירי הרוטור ממאונך לאופקי)או להיפך( מבוצע ע״י מנגנון מכני פשוט. דוגמא אחרת של ״מטוס משנה צורה״ הוצעה ע״י מהנדס צרפתי )תמונה מס׳ תמונה מס׳ תמונה דמיונית של מטוס צרפתי. המטוס דים: אחד מחובר לחלקו הקדמי של המטוס ומסתובב משמאל טס בהליקופטר וזה מימי! כמטוס רגיל במישור האופקי שמעל לגוף המטוס, והשני המחובר לחלקו האחורי של המטוס ומסתובב במישור מגביל לזה של הרוטור הראשון, אולם מתחת לגוף המטוס. את צירי הרוטורים אפשר לסובב ב־ לשנות אותם לפרופלרים. לאותו סוג של ״מטוסים משתנים״ )שבהם צירי הסבוב של הדוטורים מסתו- בבים ב־ וגם גוף המטוס מסתובבים ממצב מאונך לאופקי, בזמן שינוי מצב הטיסה. מטוסים אלה אפשר לחלק לשני סוגים: 1 הזנב, וכר, — קיימים המטוס הזה עולה כשהוא עומד על זנבו )הכמה לחלקו האחורי של הגוף(. הוא ממשיך במצב מאונך זה במשך כל טיסתו בהליקופטר. המעבר מטיסה של הליקופטר לזו של מטוס רגיל נעשית ע״י סבוב של כל המטוס ב־ 2 בזמן עליה או טיסה בהליקופטר, אבל בזמן מעבד מטיסה של מטוס בעל כנף מסתובבת לזר, בעל כנף קבועה, להבי הרוטור נהפכים לכנפים )תמונה 9 תמונה מס׳ הרוטור מסתובב סביב צירו )שהוא גם ציר מטוס(. מצב המראה של המטוס בהליקופטר הרוטור השתנה לכנף קבועה והמטוס טס טיסה אפקית 11 מספר האויר חיל בטאון לבסוף כדאי לציין שבסוף האמריקאי להליקופטרים ״בנרקס״ ״מטוס משנה צר רה״ שנעשו בו מספד טיסות נסיון. התוצאות של הטיסות האלה היו: משקל כללי מקום ל־ מהירות מקסימלית מהירות השיוט תמונה מס׳ בשני הסוגים האחרונים של ״מטוסים משני צר מטוס משתנה דמיוני בזמן המראה בהליקופטר רה״, הבעיות הטכניות אינן קשות כל כך כמו הבעיות האוירודינמיות, והרי אחת מהן: נראה שבזמן מעבר מטיסה מאונכת לאופקית, יפ- סיד הרוטור את חלק הגדול מהעלוי שלו הנוצר בזמן סבובו, בו בזמן שזוית הכנף הקבועה תהיה מעל זוית־ ההזדקרות, וכתוצאה מזה יצטרך המטוס לצלול על מנת להשיג בדרך זו את המהירות הדרושה לשם טיסה אופקית עם כנף קבועה. )ישנה אפשרות שזרם האויר הנוצר ע״י הרוטור, ישפיע לטובה על כח העלוי הנוצר מסביב לכנף(. אין מתפקידה של סקירה זו לפתור את הבעיות השונות הקשורות בבנין ״מטוס משתנה״. המטרה, לתת תפונה כללית של רעיון זה ולהדגיש את מעלו- תיו. ברור שיש להקדיש עוד זמן רב, כסף ומאמצים בכדי לבנות ״מטוס משתנה״ שמושי. בשנים האחרונות נתנה תשומת לב די ניכרת לבעיות ה״מטוס משנה צורה״ ובאופן מיוחד ע״י ח. א. של הצי האמריקאי. מטוס כזה היה פותר בהרבה את בעית ההמראה מאניות נושאות־מטוסים ומאפשר רכוז של מטוסים על כל אנית מלחמה גדולה. כמעט מדי שנה בשנה נערכות פגישות מיוחדות בין גדולי מהנדסי התעופה, שבהן נמסר דין וחשבון על ההתפתחות התעופה בשטח זה. בישיבה האחרונה שנתקיימה בדצמבר צות הברית הושמעו מספר הרצאות על הנושאים:' 1 החבורה וצבא 2 תית של מטוס רגיל 3 'ירים של ״מטוס משנה צורה״ ההרצאה השלישית היא, לאמתו של דבר, המעני־ אותנו ביותר מבחינה טכנית. המרצה מסר בהרצ- ני אה זו על מציאת פדופיל מסויים הנותן ניצולת אוי־ רודינמית מספקת, גם בתור להב של רוטור וגם בתור כנף קבועה. פרופלר אחר מאפשר להשתמש בלהב של מטור גם בתור להב של פדופלר. לעובדה הנ״ל חשיבות רבה מאד, הואיל והיא נר פתרון לאחת הבעיות המוסברות בסקירה זו. תנת אותו המטוס בטיסה אופקית )כמטוס רגיל( 67 11 מספר האויר חיל בטאוןע מנונ גזנ מכשירני חיל האויר לישראל מוכן לאפשר לך להתמחות באחד מהמקצועות האלה ובעוד מקצועות רבים 1no /tn6z> jydo-y 68 11 מספר האויר חיל בטאוןun;0 •את פקד-טיס כותרת זו משונה היא — הלא כן? מבלבלת היא ומכניסה אותנו במבוכה, שכן מה שם נקרא למטוסים החדישים, שאינם מצויירים במנועי־ הבוכנה הרגילים, כי־אם במנועי ? המט... רע ומר! אף את המנוע של מטוס מסוג זה אין אנו יודעים לכנות בשם, שכן כיצד נקרא לו — מנוע־סילון ? מנוע־דחף, או מדחף ? מנוע־ הדף? מנוע־תגובה? מפלטי אכן, מבוכה זו אינה פרי דמיונו של מחבר הרשימה הזו. היא שרירה וקיימת במציאותנו, בכתב ובדיבור. צא ועיין בעתון יומי, בשבועון ספרותי, בירחון מדעי, ואף ב״בטאון ח.א.״ — בכולם תמצא את ההתלבטות ובלבול־הלשון הזה. ובאמת, מהו המונח העברי שיהא מתאים ויאה לכינוי כלי־הטיס הנדון? בטרם ניגש לע־ נות על שאלה זו עלינו לציין, כי למעשה אין כאן כמעט בעייד. בלשנית! כל אחד מהמונחים דלעיל נכון הוא מבחינה לשונית, ואין כל פלוג־ תא ביחס אליהם מנקודת־מבט של ״עברית טובה״ או ״עברית משובשת״. בחירת המונח הנכון, מבין המונחים דלעיל, צריכה על־כן להצ- טמצם ולהיעשות בעיקר על יסוד בחינה מדעית־ טכנית. נקדיש. עתה שורות מספר למשמעותו המד- עית של המונח הנדון, כלומר: נסביר בקצרה את התופעה הפיזיקאלית עליה מבוססים תנוע־ תו ומבנהו של כלי־הטיס שאנו דנים בו. לשם־ כך נעשה את הנסר דלקמן: נקח באלון גומי קטן )כזה שהילדים משחקים בו(. ננפחו ונסגוד באצבעותינו את הפייה שלו. נשחרר עכשיו את הבאלון. הגאזים שבתוכו יפרצו החוצה, בצורת סילון מהיר־זרם, והבא־ לון יזנוק ויעוף בחלל החדר. כיוון מעופו של הבאלון יהיה הפוך לכיוון הזרימה של סילון־ הגאזים. תופעה זו מוסברת בעזרת חוק־התגובה של ניוטון )חוק זה אומד, כי בשעה שכוח פועל ככיוון מסויים — נוצר כוח־תגובה, שווה ונגדי לכוח הפועל(. כיון שמתוך הבאלון זורם סילון גאזים, משמע שפועל כוח בכיוון הזרימה ־חדד, דט;נ־ונוב דוד אברמוביץ כך, קיים כוח־תגובה שווה לכוח הפועל, אך בכיוון נגדי. כוח־התגובה ההפוך הזה, בתוך הבאלון, מניע את הבאלון בחלל החדר. )את התופעה הזו אפשר להסביר גם על יסוד ההפרש בין כוחות הלחץ, הפועלים על דפנות הבאלון, מבפנים. אולם לא כאן המקום להרחיב את הדיבור על הבעייה הפיזיקאלית(. תופעות רבות בחיינו מתהוות לפי העיקרון הזה, למשל: הממטרה )להשקאה( מסתובבת בכיוון הפוך לסילוךהמים שהיא פולטת נרתע אחורה בשעה שהפגז יוצא מקנהו מהסוג המיוחד שאנו עוסקים בו ברשימה'זו )וכן גם הזיקוקית, או הראקיטה( נע קדימה בשעה שמנועו פולט גאזים אחורה )מהירותם של הגאזים והטמפרטורה שלהם גדולים מאוד(. לאחר שהסברנו את העיקרון המדעי ניגש כעת לבחינת ההצעות, למונח מתאים, שהוזכרו בראש הרשימה הזו. נתחיל מן ההצעה האחרונה: של 69 11 מספר האויר חיל בטאון רבה לחוק־התגובה, אבל אין הדבר משתקף בצו־ רה מתאימה במונח המוצע. מבחינה זו מוטב אולי להשתמש בביטוי מלא יותד, כגון: ״מטוס תגובה סילוני״ )״מנוע תגובה סילוני״(. אולם המילה ״תגובה״ אינה טובה כלל למט- רתנו. היא עלולה להטעות את המשתמש בה. במו אזני שמעתי אנשים )ובמקרים ספורים אפילו קראתי!(, שניסו להסביר את עקרון הת־ נועה של מטוס־התגובה באופן דלקמן: מנוע המטוס פולט גאזים אחורה! הגאזים הללו נתק־ לים באויר החיצוני של האטמוספירה ולוחצים עליו! ואויר האטמוספירה יוצר כוח־תגובה נג־ די, המניע את המטוס קדימה. ולא היא! הסברה זו היא שגיאה מדעית גסה!! לפי הסברה זו יו־ צא, כי ראקיטה )הנעה קדימה כתוצאה מפליטת גאזים אחורה( תעוף מהר יותר ליד פני האדמה, ולאט יותר בגובה רב מפני האדמה! שכן אויר האטמוספירה ליד פני־האדמה צפוף יותר מזה שבגובה גדול, ומשום־כך תגובתו לפליטת הגא־ זים צריכה להיות חזקה יותר בגובה קטן מאשר בגובה גדול. ברם, המציאות סותרת הנחה זו: ההיפך הוא הנכון! מהירות הראקיטה רבה יותר בגובה גדול מאשר ליד פני האדמה. )הסיבה לכך היא התנגדותו הקטנה יותר, של האויר הדליל, בגובה גדול, לתנועת הראקיטד. קדימה(. ההסב־ רה הנכונה לאופן ההנעה של הראקיטה, או ד.מ־ טוס, היא זו שניתנה ברשימה זו, למעלה. הנה־כי־כן, לא די שאין ההצעה ״מטוס־תגו* בה״, או ״מנוע־תגובה״׳ ממצה וקולעת, כי־אם המילה ״תגובה״ עלולה גם להטעות מאוד את הקהל• אלו הן אולי מטוס־דחף! מטוס־הדף: ההצעות הפחות־הגיוניות מבין כל האחרות. לא רק שהן אינן קולעות, אלא שהן גם אינן מובנות. שכן, מה דוחף את מה, ומי הודף את מי ו ובכלל, מה ענין דחיפה, או הדיפה, לכאן ו אם מתכוונים לדחיפת הגאזים, או הדיפתם, מהמנוע החוצה )אחורה( בצורת סילון, הרי שאין הביטוי המוצע משקף זאת כהלכה! ואם מתכוונים לדחיפת )או הדיפת( המטוס קדימה ע״י האויר החיצוני של האטמוספירה, כתגובה לפליטת הגאזים מהמנוע אחורה, הרי שאין הדבר נכון מבחינה מדעית — כפי שהוסבר בקטע האחרון. ועוד חסרון למונח ״מטוס־דחף״. מטוסים בעלי פרופלרים מתחלקים לשני סוגים: אחד בעל פרופלר )ים( הנמצא )ים( לפני כנפי הפר טוס! השני בעל פרופלר )ים( הנמצא מאחורי הכנפיים. בסוג הראשון סוחב הפרופלר את הנר טוס קדימה! ובסוג השני הוא דוחף אותו קדי- מה. והנה למטוס מן הסוג השני קראו ״מטוס־ מטוס־סילון: זוהי ההצעה הטובה ביותר דחף״ מבין כל האחדות. היא מביעה את התכונה המיר חדת של מטוס ומנוע מסוג זה )פליטה של סילון גאזים( בקיצור ובאופן קולע. ואין מונח זה עשוי להטעות את המשתמש בו, בניגוד להצעות האח- רות. ההצעה למונח ״מטוס־סילוך ו״מנוע־סילוך אינה חדשה. בשלהי מלחמת־העולם השניה, בא־ שר מטוסי־סילון ומנועי־הסילון הוכנסו לשי־ מוש והיה צורך לקבוע להם מונח עברי, ד.שתמ־ שו מרבית העתונים בהצעה זו )דומני שהירחון ״טכניקה ומדע״ היה הראשון בכיוון זה(. גם בדיבור השתמשו אז לרוב בביטוי זה! וזוכר אני יפה שבעבודתי כמדריך באותה תקופה )בהרצאותי ובמאמרי( גרסתי סילון, מטוס־סי־ לון, ומנוע־סילון. אולם בשנים האחרונות )בעיקר בשלוש השנים האחרונות( נשתכח המו־ נח ״סילוף. ״דחפו״ מונח זה, ״הדפו״ אותו ו״פלטו״ אותו מתוך אוצר המילים השימושיות. מוזר ומתמיה הדבר, כי ״מטוס־דחף״ ו״מטוס־ הדף״, שהם הביטויים הפחות־הגיוניים מכל הא- חרים והיותר ״מסוכנים״ מבין כולם, מבחינת הוראתם )כפי שהוסבר לעיל(, דווקא הם מצאו לאחרונה מהלכים רבים בין העתונאים ואפילו בין אנשי המקצוע בתעופה. ודק בודדים, מפוכ־ חים, שמרו אימונים ל״מטוס־הסילוף ול״מנוע־ הסילון״. מן הדאר לציין, כי גם באנגלית היו חילוקי־ דעות בשאלה זו. כאשר הופיע מטוס־הסילון היו שקראו לו )דהיינו: ״מטוס מונע ע״י תגובה״( והיו אחרים )דהיינו:jet Aircraft שקראו לו ״מטוס־סילון״(. לבסוף ניצח הביטוי האחרון וכיום משתמשים בלשון האנגלית רק בביטויים JT A!RCRAFL )מנוע־סילון בעיית המונח הנידון הובאה לדיון גם בפני הועדה־למונחי־תעופה )המורכבת מנציגים של חיל־האויר־לישראל, ועד־הלשוז־העברית ומום־ דות׳ התעופה האזרחיים בארץ(. הועדה שקלה בדבר ואישרה את ההצעות ״מטוס־סילוף ו״מנוע־סילון״. הווה אומר: מטוס־סילוו על־כן, ומנוע־סילון. ואל תגרום מטוס־דחף, מטוס־הדף, מטוס־תגובה, מטוס־מפלט וכד׳. )ועוד מעלה טובה למונח ״סילון״: טייס של מטוס־סילון ייקרא בקיצור ״בעל הסילוף! ואם יהיה זה מטוס בן ארבעה מנועי־סילון — יכונה טייסו ״בעל ארבעת הסילונים״!!... נו, וכי אין ביטוי זה כפתור־ופרח?!...(. 71 11 מספר האויר חיל בטאון סילון מטוס־סיאן ?!נוע־סילון מנוע סיך מונחי תעופה מתוך החלטות הועדה למונחי תעופה: V Jet Aeroplane Jet Engine Turbo-jet Engine $נוע ?רופ־סילון ?זנייע מ מנוע מה הנעה סילוניתProp-Jet Engine Ram-Jet Engine Pulse-Jet Engine (or, Aero Resonator) Jet Propulsion — ואני חשבתי כל הזמן שזה רק צ׳יזבאת 72 11 מספר האויר חיל בטאון רפואה אררית ן1 השפעת הניקוטין עלהטייס סאת דאש־ט״סת קצין רפ המלה ״ניקוטין״ מקורה משמו של גץ ניקו )הציר הצרפתי בליסבון בשנת שעסק בגדול זרעי הטבק בגינתו. סיר וולטר דלי למד ממנו את דרכי השמוש בטבק, כחומר עשון, ועשה הרבה למען חבב אותו על האנגלים. קרוב למאה התפשט השמוש בטבק ברוב ארצות אירופה ואף כיום קיימת נטיה להתפשטות תצרוכת הסגדיות ועשון הטבק חפף לאחד ההרגלים החזקים כיום בעולמנו. מאז התרגלו בני האדם לעשן את הטבק, כבד הי־ תה קיימת הבעיה: אם העשון מזיק או לאו? — שאלה זו, חשיבותה לגבינו גדולה עוד יותר — והיא האם העשון מזיק לטייס ובאיזו מידה ז — הבעיה חשובה במיוחד, לאור העובדה כי דוב טייסנו מרבים לעשן. הבה ונסקור את העובדות הסטטיסטיות החשובות ביותר. נשתדל להיות אוביקטיביים: משוחררים מד- עותיו הקדומות של המטיף להתנזרות, או מטענותיו המרגיעות של יצרן הסגריות. הבה ונשקיף על הבעיה מנקודות מבטו של הטייס, בריאותו ויעילותו בתפ- קיד. בכדי שנבין היטב את הבעיות הכרוכות בכך, נק- דים מילים מספר על הטבק עצמו: הרעל העיקרי של עלי הטבק המיובשים הוא הני- קוטין, אשר שייך מבחינה הימית לקבוצת החסרים הידועה בשם אלקלואידים. זהו אחד הרעלים החזקים ביותר בין אלה הידועים לנו כיום. בצורתו הנקיה הוא ממית במהירות מפליאה. שתי טיפות ניקוטין נוזל ונקי על גבי חניכיים של גור כלבים, יגרמו למותו המיידי של הגור. ביחס לבני אדם אין אנו יודעים בדיוק את הכמות שתגרום למות, אבל אפשר להניח כי בסקירתנו זו, לא נעסוק בהרעלת הניקוטין החמו- רה, שנגרמת ע״י ניקוטין בצורתו הנקיה, אלא בהש־ פעותיהן של אותן כמויות ניקוטין הנקלטות כתוצאה מהעישון. אם כן, חייבים אנו לדעת: א. איזו כמות של ניקוטין נמצאת בטבהי ב. איזו כמות של אותו ניקוטין נושמים אנו ע״י העישון ז ג. איזו כמות נספגת לתוך גופו של המעשן ? ז L ד״ר ידץ אביטל « כמות הניקוטין הממוצעת בסגריה היא כ־ 1,5% גבוה יותר, למשל: ״צ׳סטדפילד* מכיל עד קוסץ. אותן הסיגריות ״שאינן מכילות ניקוטין*, מכי- לות אף הן עד הניקוטין של הטבק ובין מה שנחשב ע״י המעשנים ״בחוזקו* של תערובת טבק מסויים. לדוגמא: סיגר ממין ״הוונה* אשד נחשב כטבק ״חזק״, אינו מכיל יותר מ־ סיגריה׳, זוהי למעשה כמות החומרים הארומטיים כגון: דבש, מיץ תדהר, שמן אניס ועוד, המעורבים בטבק בעת הכנתו. חשובות יותר מכמויות הנתונות כאן, הן כמויות הניקוטין העוברות אל תוך העשן. פעם האמינו ש״עם שריפת הטבק נשרף גם הניקוטין ונשמד על ידי כך* — אמונה זו הופרכה — כאשר סיגריה בוערת, ובאופן מיוחד כשהטבק רטוב, דוב הניקוטין עובר לתוך העשן ורק מעט ממנו נשרף או מתפרק. אפונה שניה היא זו: ״שאם נמנעים ממציצת העשן וספינתו לתוך הרי־ אות, אץ הניקוטין נקלט בגוף כלל* — גם זאת טעות, מפני שהניקוטין נקלט מלכתחילה דרך הקרום הרירי של חלל הסה והחלק העליון של קנה הנשימה, אם כי במידה קטנה יותר! בו בזמן שהאדם הנושם את העשן קולט שלא נושם רק נו נושם את העשן והמעשן 33 — 34 קילס ניקוטין מספיקה, באופן תאורטי, כדי להרוג בו־אדם. ההסבר היחידי לזה שכמויות אלו אינן ממיתות, הוא, שהמעשן הקבוע מתרגל אל הניקוטין, אחרת לא היה יכול לעמוד בפני השמוש בסם, בכמויות אלה. מלבד הניקוטין, מכיל העשן את החמרים הבאים: חנקן אטמוספרי! חמצן בלתי משומש הפחמן אחרים, הנמצאים בטבק ומתארים בהשפעת חום הבע־ רה. על מידת נזקם של חומרים אחדים מבין אלה, לבריאות המעשנים נשוחח בפעם אחרת. מה קורה עם הניקוטין הנקלט בגוף? — כ־ ממנו נפרשים דרך כלי השתן, גורלו המדוייק של 73 11 מספר האויר חיל בטאון השאר אינו ידוע, אבל חושבים כי רובו נשמה או ניטל ממנו דעלו ע״י הכבד. עד כאן העובדות הכלליות: הבה ונסקור, במיוחד, את השפעתן של תדכיבי עשן הטבק על הגוף החי. כאשר חומר צמחי כל שהוא, הכולל טבק, נשרף — אחד המוצרים הסופיים של תופעה זו הוא תח־ מוצת ה פ ח מ ן ברת החמצן מן הריאה אל ריקמות הגוף. כפי שידוע לנו, עובר חמצן הנשימה מהריאה אל הדם. בדם, מת* הבר החמצן ברובו עם ההמוגלובין — החומר האדום ריסות מעבירות את החמצן אל הרקמות שבכל חל- שנמצא בכדוריות הדם האדומות. אותן הכדוריות הא- קי הגוף. אין הרקמות יכולות להתקיים ולמלא תנד קידן, אם לא מספקים להן כמות חמצן מספקת. תח־ מוצת הפחמן לפעולת החמצן, אלא שדבקותה להמוגלובץ גדולה פי הפחמן קטן פי להשביע כמות המוגלובין דומה. במילים אחרות: אפי־ לו כמויות קטנות של חומצת הפחמן יכולות להתחבר עם כמות גדולה של המוגלובין. המוגלובין שמתחבר עם כמות גדולה של חומצת הפחמן, מאבד את סגד 74 11 מספר האויר חיל בטאון לותיו להעביר את החמצן והרקמות אינן מקבלות את החמצן הנחת להן — נוצר מצב הידוע בשם אנוקסיה ;תומר חמצן(. בעיה נוספת מתעוררת מתוך העובדה, שתחמוצת המתחברת עם ההמוגלובין אטית מאד בתהליך הפחמן וימים אחדים דרושים בכדי להפסד ממנה הסתלקותה ;ליל. מבחינתו המעשית של הטייס, נראה הדבר כך: של אדם המעשן בגופו רכוז תחמוצת הפחמן בהמוגלובין גבוה במידה שתגרום לאנוקסיה — שוה לזו שתווצר בגובה של הפחמן, כפי שבארנו, מתקשה מאד להסתלק תחמוצת ניד,גוף. כך שעשון רב, אפילו יום לפני הטיסה, יפ- בטייס ביום הטיסה עצמו. במילים אחרות: עשון גע מפחית את יכולת השהייה של הטיים במרומים. וב בגובה פני הים, — הוא יזדקק לחמצן, באותה הפיח״ סלא־מעשן יזדקק רק ב־ מחוסר חמצן, באותה המידה שהלא־ מעש ן יסבול ב־ יסבול הנ״ל יכולים להיווכח בכך בקלות, על־ בדברים נסיון ״בתא הלחץ הנמוך״! טייס המתנזר מעשון ידי יום־יומיים, יחזיק מעמד עד גובה מסויים. אם במשך שוב לאחר שהרבה לעשן במשך יום אחד, הוא יבחן לא יחזיק מעמד עד אותו גובה אליו הגיע במבחן הראשון ויעילותו בפתרון שאלות אדיטמטיות פשר תרד בהרבה! אנו רואים איפוא סימן ברור לכך, טות, שהטייס חייב להמנע מעשון מופרז בעת שהוא עומד להמריא לטיסות גבוהות יותר מגובה מינימלי ידוע. בטרם שנכנס לניתוח מפורט של השפעות העשון על חלקי הגוף השונים, כדאי יהיה לדעת כי סימני כחלה ותלונות, רבים יותר אצל המעשנים, מאשר אצל הלא־מעשנים, כגון: דלקת האף והגרון, שעול, חו- סר נשיכיר״ כאבים באזור הלב, פעימות לב חזקות, צרבת, רעידת ידיים ועוד. אנשים הסובלים כבר ממח-- לה מסוימת, כגון אולקוס, מחלות לב וכדומה, מראים לעתים קרובות יותר סימני מחלה. הטייסים עוברים מבחנים של יעילות זרימת הדם, קצב הדופק ותגו- בות לחץ הדם, והתוצאות מתבטאות בצורת האינד דכס הידוע, בשם ״האינדכס של שניידר״ על יסוד מספר הנקודות המכסימלי עשנים אוספים 11.5 של המעשנים — למרות אמונתם של בני האדם, כי עשון הטבק ״מרגיע את העצבים״ — לגבי לא־מעש־ נים, רעידת ידיים מוגברת ביותר אצל המעשנים, היא מפחיתה את דיוק התנועות וע׳׳י כך — את דיוק הקליעה. ביחס למערכת הדם — בוצעה עבודה עצומה בק- שר להשפעת עשון הטבק על הלב וכלי הדם. לפני הציגי לפניכם את התוצאות ואת המסקנות היסו־ ברצוני לדבר על ההשפעות המידיות של העשת דיות, על מערכת הדם ועל ההשפעות המאותרות, ההשפעות ההשפעות המידיות מן: הגברת קצב הדופק ולחץ הכרוניות. . ״ וידם והתכווצות כלי הדם הקטנים, הגורמות לירידת לחץ זרימת הדם בחלקים מסוימים של הגוף. קצב הדופק גובר ב־ קצב הדופק ניכרת ביותר אצל אנשים צעירים )בגיל 17 — 35 עשן הסיגריות גורם גט לעלית לוזץ הדם אצל רוב בני האדם — ובמיוחד אצל אלה הסובלים מלחץ דם מוגבר. ההשפעה המידית השלישית — היא התכווצות כלי הדם הקטנים )כמו כלי הדם שבקרום הרשתי של העין או של אצבעות הידיים והרגלים(. אפשר להוכיח זאת בנקל, באמצעות שיטות ישירות וגם בעקיפין. יכולים אנו להבחין בשנוי רוחבם של הורידים הקט־ נים שבעין, בעזרת האיפטלמיסקופ! ביחס לאצבעות הידים והרגלים — כדאי לנו לבחור באמצעי עקי־ פץ: כמות הדם הזורמת דרך הכלים הקטנים מל העור קובעת את הטמפרטורה שלו. את הטמפרטורזז אפשר למדוד בעזרת טרמוקפל. עם התכווצות כלי הדם יורדת טמפרטורת העוד כתוצאה מצמצום זרי- c° 0,7 מת הדם. ירידת טמפרטורת העור משתנה בין ל־ עד שטמפרטורת הגוף חוזרת לגבהה הנורמלי. השנויים המידיים במערכת הדם כתוצאה מעישון אינם בני חשיבות גדולה אצל אנשים בריאים. אולם במקרה של אנשים הסובלים מהפרעות מסויי־ מות בלב ובכלי הדם. עלולות השפעות אלו להיות דמורות. ביחס לטיס, שבריאותו טובה, אף הוא, כאיש נורמלי, עלול לסבול מירידה במערכת הדם, כאשי ימצא בתנאים בלחי רגילים, בגובה רב ובמיוחד כאשד אותה מערכת כבר סובלת מחוסר חמצן בעת תרגילי אוידובטיקה ועוד. צמצום זרימת הדם דרך אצבעות הידים והרגלים יגרום להגדלת רגישותן ותאפשר אה מיפעת יבלות־הכפור, בגבהים גדולים. ביחס להשפעות כרוניות מאוחרות של עישון הטבק — ישנה הפרעה בפעולת הלב, הנקראת בדרך כלל, ,לב הטבק״. מחלה זו מצוייה אצל מעשנים מוב- הקים. היא מתבטאת — בקוצר נשימה )כתוצאה מה- פעילות הקטנה ביותר(, בפעימות לב מוגברות, בחוסך אונים ואפילו בכאבים באזור הלב. מחלות עישון רצי- ניות ביותר שנתגלו, הן התוצאה של המחקרים האח- רונים, מראות לנו כי מקרי ה״אנגינה פקטורים״ אצל אנשים צעירים היא יותר גדולה בין מעשנים מאשר— בין לא־מעשנים. ראויות לציון גם השפעות הטבק על הקיבה, ובמיוחד — ביחס לאולקוס הקיבוע המחקרים הסט- טיסטיים שנעשו לבדיקת הקשר בין העישון והמלך דים של אולקוס הקיבה או המעיים, לא הביאו למסק- נות ברורות. בכל זאת ידוע — מתוך נסיון רפואי כללי עם חולים הסובלים מאולקום הקיבה והמעיים, בי הכאבים נרגעים אם הם מפסיקים לעשן. המחקר העלה גם עובדה שאין בה ספק, בי העי־ 11 מספר האויר חיל בטאון(f ״ואם ישנו כזה שקבל ציוד לא מתאים, עליו לגשת היום למחסן בין שון מגביר את חומצת מיץ הקיבה, עובדה אשר הת- נסו בה למעשה מעשנים מובהקים רבים, המתלוננים הכופות על .צרבת״. אחת מהשפעות העישון החשובה והראויה לתשומת לב הטיס — היא דלקת החלק העליון של קנה הנשי- מה. דלקת זו גורמת להתעבות הקרום הרירי בפה, בגרון ואפילו בסימפוניות. כל טיס יודע שאם חללי האדר התיכוניים של האוזן והסינוסים אינם יכולים לבוא במגע חפשי עם האויר החיצוני, באמצעות האף .והגרון — נחסמת אפשרות השוואת הלחץ שבחללם עם הלחץ האטמוספרי. התוצאות האפשרויות הן: כא- בים, קשיי שמיעה ועוד. זאת גם הסיבה לכך שהעליה למרומים נחשבת כמסוכנת לאיש הסובל מזיהום או דלקת החלק העליון של קנה הנשימה. — ביחס להם־ רעה, בסימפוניות, כאשר מגיעים לגבהים גדולים, האויר הופך כה דליל עד כי איננו מסוגל, להעביר את הרוק מן הסימפוניות בעת שיעול — טיס הסובל מהפרעות ברונכיות ישתעל לעתים תכופות, מבלי שיוכל להוציא את הריר, דבר שמפריע מאד בשעת הטיסה. מרבים להגות בשאלה: האם קיים קשר בין עישון הטבק, ומחלת הסרטן? עובדות סטטיסטיות ונסיונות אומרים, כי העישון עלול להיות גודם חשוב בהתהוות מחלות סרטן בפה ובריאה. סטאטיסטיקות שנעשו בתחנות גדולות למחקר הסרטן שבאדהיב מראות, שמקרי סרטן־הפה מופיעים אצל מעשנים •מובהקים, הרבה עתר מאשר אצל לא־ מעשנים. למרות שהגורמים המדוייקים של הסרטן ליות. מבין אלו, אנו יודעים בבירור כי חימיקלים מג- אינם ידועים, הרי סוכמו עליהם מספר עובדות כל־ רים מסויימים — שרובם הנם תוצרי פחמן שונים — גורמים למחלת סרטן בבואם במגע עם אוזני שפנים וחולדות־נסיון. היות ותוצרי הטבק דומים מבחינה רימית לאותם תוצרי פחמן הגורמים למחלת סרטן— המסקנות מתבקשות מעצמן. לבסוף מוסכם הוא שאמ־ צעי העישון השונים )מקטרות, סיגריות וסיגרים(, שמעשן נוהג להחזיקם במקום אחד בפיו וע״י כך מכוון זרם של חומד מגדה כלפי מקום קבוע אחד, גורמים לדלקות העלולות להתפתח למחלת סדטד השפתיים. דבר זה נכון במיוחד במקרה עישון מקט־ רת וזאת גם הסיבה לכך שהספרות הרפואית מציינת סוג של סרטן כ״סרטן מעשני המקטרת״. הסטטיסטי- קות מראות כי ב־ - החולים הנם גברים המרבים לעשן במקטרת. עישון הטבק עלול לגרום לליקויים בראייה, אשר גם משקפיים לא תעזורנה להם. מקדים אלה קורים אמנם לעתים נדירות מאד. במקרים אלה העצב האופטי נפגע ע״י הניקוטין, והחולה רואה את הכל מבעד לערפל ואינו מבחין בין צבעים שונים. הכרתי חולה כזה אשר בא אל מרפאתי בלוית אשתו. הוא בא אלי — כפי שטען, לא בגללו — אלא בגלל אשתו. הוא טען בכל הרצינות, כי אכן איבדה אשתו את צבע פניה הבריא ונראית כ״גוייה מתה״! למעשה, נראתה אשתו של החולה מצויין ובריאה בהחלט, אלא שהיה זה הבעל שלא היה מסוגל להבחין בצבע פניה הבריא.... אם גם לאחר הופעת סימני מחלה אלה מוסיפים לעשן בקביעות, עלול העצב האופטי להינזק ללא 76 11 מספר האויר חיל בטאון נוהנני הבסיסי על המדריך שאול דוגמתון אדם שתקאי מאת ראש טייסת אומר המדריך: ״תלמיד שנכשל — הריהו חסר כשרון טבעי. תלמיד שהצליח — הצליח בזכות מדריכו״. אומר התלמיד: ״תלמיד שהצליח — כשרונו- תיו עמדו לו. תלמיד שנכשל — מדריכו הכשילו״. j תנו להעלות את רמת כשרונותיו הטבעיים של התלמיד. )קריאות ״לא נכון!״ מהמחלקה הפסי־ כוטכנית ומהפסיכולוג של חיל האויר(. נעיין.נא, איפוא, כיצד לשפר את רמת ההדרכה. כידוע השיטה הטובה ביותר לתיקון אופנוע היא קנית אופנוע שאינו זקוק לתיקון. כן גם הדרך הטובה ביותר לשיפור רמת ההדרכה היא בחירת מדריכים טובים. מדריך טוב הוא )א( יודע את המקצוע )ב( יודע להדריך את המקצוע )ג( רוצה להדריך את המקצוע )ד( יודע ורוצה לחנך. כיצד לבנות יחידות של מדריכים בעלי התכו־ נות הנ״ל? להלן כמה הצעות בנידון. ראשית, ניקח גליון ניר, נרשום בראשו את שם המועמד, ונציין את הפרטים החשובים לנו. תקנה והחולה מתעוור — מצב הקרוי בספרות הרפו- אית — ״עיוורון הטבק״. למזלנו קורה דבר זה דק לע- תים רחוקות ביותר אצל מעשני סיגריות, ועפ״י הרוב— נמקרי עישון מופרזים במקטרת. או ריבוי בלעיסת טבק. כמות הטבק הגורמת למצב כזה אינה קבועה ונוטה לשינויים, ביחס לבני אדם שונים. אנשים מסו־ ייפים מושפעים מכמויות קטנות — בו בזמן שאחדים יכולים לעמוד בפני כמויות עצומות, בלי נזק כלשהו יואייתם. 1 מבק, הוא מזיק ביותר, ולטיס — יותר מאשר לכל ייש אחר, וזה משום שנוסף להשפעות המאוחרות של י״יקוטין — חשובות במיוחד ו!שפעות תחמוצת הפח־ CO) P 'נע מריבוי השימוש בטבק, באם רוצה "יא להוסיף ולהישאר מתאים לתפקידו; מועמד למדריך מכונאות: ק סמל אויר שאול דוגמתון, מכונאי גופן. )א( ידיעת המקצוע )גמר בי״ס טכני ״שרגאי״ בחדרה. גמר בי״ם טכני בחיל האויר בציון ״טוב מאוד/ עבד שנה בטייסת במטוסים דו־מנועיים(. )ב( נסיון בהדרכה הדריך קבוצת מכונאיפ־עוזרים בזמנו הפנוי. . . . י: )ג( רצון להדריך . )לאחר ראיון הביע את התענינותו בהדרכה, אך רוצה לדעת פרטים בום־ פים על תנאי העבודה(. )ד( כשרון כמחנך הופעה — טובה מאוד. תמיד נקי ומסודר. כושר פיקודי — טוב מאד. משתלט על צוות אוירונו. בעל יוזמה. תכונות אופי — חברתי, עליז, מגלה ערות בשעת שיחות וויכוחים. התנה־ גות — טובה מאוד. ממושמע, אחראי. ציון ממוצע הערות הממליץ: הריני ממליץ על העברתו של הנ״ל להדרכה כמדריך מכונאות. בגלל נסיונו המועט בהדרכה רצוי להעבירו דרך קורם מד־ ריכים. מצאנו, איפוא, כי הסמל דוגמתון מתאים להיות מדריך ונעקוב אחרי קורותיו במקצועו החדש. אך כדי להיות קרובים למציאות נצטרך לעיין בעוד גורם העלול להשפיע על הקריירה של הסמל דוגמתון ועל הקריירה של תלמידיו. ראינו כי הסמל דוגמתון הוא מכונאי טוב. מכונאים טובים אינם נמכרים עתה בשוק בכמויות מסחריות. האם יסכים מפקדו לשחררו לתפקיד החדש י כמעט ברור כי יש לשחררו. כמעט ברור שהוא לא ישוחרר. עלינו להגיה איפוא, לראש כנף יהודה נבון, מפקד הבסיס בו משרת אם תשאיר את דוגמתון אצלך, בעוד שנה יהיה לד 77 11 מספר האויר חיל בטאון דק דוגמתון זה. אם תתן לנו את דוגמתון לשנה בעוד שנה יהיו לך ונקוה כי דאש כנף נבון יסכים לשחדד את דוגמתון. כיון שקיבל שאול דוגמתון את צו ההעברה ללהק ההדרכה, נכניס אותו לקורס ההדרכה המת־ אים. בקורם זה לא ילמד דוגמתון את מקצועו, שהרי הוא כבר יודע אותו יפה. אבל הוא ילמד כיצד להעביר את ידיעותיו לתלמידיו. הוא יראה בי החומד שבידו מתחלק לנושאים מסדימיםז שלשם הוראת כל נושא ונושא דרוש זמן מסויים > שלשם השלמת ההוראה במשך פרק הזמן המוקצב יש לסדר מערך של שעור! הוא ילמד כי ההוראה אינה ניתנת בהרצאות בלבד, אלא שיש גם צורך בהדגמות, תרגילים ומבחנים? הוא ילמד כיצד לגוון את שעוריו באמצעי עזר כגון תרשימים, סרטים ומכשירים סינטתיים; הוא ילמד כיצד לדבר בברור, בבטהון, בלי גימגומים ודברי סרק, כיצד לכתיב את סיכומיו על הלוח, כיצד עומדים לפני התלמידים וכיצד עונים על שאל תיהם — ועוד כהנה וכהנה, ענינים שהם סתומים לקהל הרחב, ולצערנו סתומים גם לרבים מהמדריכים, הספר בו יהיה מתפקידו להרביץ תורה בתלמידיו. אחרי הקורס יעבור הסמל דוגמתון לבית וכאן מגיעים אנו לנקודה חשובה שעברנו עליה עד עתה בריפרוף. ואמרנו כי מדריך טוב רוצה להדריך את מקצועו. מהם הגורמים המביאים לידי רצון זה ? דומני כי נוכל לסכמם בצורה הבאה: )א( נטיה פדגוגית. יש אנשים האוהבים ללמד. אנשים כאלה הם ברוב המקרים מדריכים בחסד עליון. )ב( הבנה ביתרונות ההדרכה. יתרונות אלה רבים הם עו. לפי חז״ל: ״הרבה לומדים ממורים, יותר מחברים, ועל הכל לומדים מתלמי- דים״. מדריך הלוקח את הוראתו ברצינות מוצא כי עליו להתעמק בכל מיני בעיות שבלעדי שאלות תלמידיו לא היה מגיע עדיהן רב יותר מעונג המדריך שדבריו נקלטים ושעבודתו נושאת פרי ומענינת. בדרך כלל אין עבודת ההדרכה גוזלת את כל זמנו של המדריך. אם הוא מתמסר לעבודתו ברצינות, הוא ימצא כי נותר לו פנאי לרוב. כמו כן תנאי החיים של המדריכים הם לרוב טובים ונוחים. — הוא מצלס תמונת שער בשביל בטאו! ״ח. א.״... 11 מספר האויר חיל בטאון לפני העלאות בדרגה מאידך גיסא ישנן שאלות רבות המנסרות בראשו של המדריך. מהן האפשרויות להתקדמות בתפקיד ובדרגה ? מה העתיד הצפוי לו ? האם על ידי עזיבת המקצוע והעברה להדרכה פנה לסימטה אטומה ז האם מעריכים את מאמציו? אם רוצים אנו במדריכים השבעים רצון מתפ- קידם ומתמסרים בלב ונפש לעבודתם, עלינו לענות תשובות ברורות לשאלות אלה, ולדאוג לכך שהתשובות תהיינה חיוביות. מדריך שנכנס לעבודתו זקוק תמיד לפיקוח והדרכה. בצדק שאלו הרומאים: ״מי ישמור על במקרה דנן המדריך הראשי חייב1 השומרים למלא תפקיד זה. מדריך ראשי צריך להיות מדריך הבקי בכל סוגיות ההדרכה. עליו לבקר מצויין, פעם בפעם בשעורים ולערוך דו״חות על מדי ביקוריו. הנקודות שכדאי לעמוד עליהן הן כלהלן: )ב( צורת הכיתה )סדר ונקיון(. )א( הופעת המדריך )נקיון, תלבושת, עמדה(. )ג( יחם התלמידים למדריך והמדריך לחל־ מידים. )ד( צורת ההדרכה )האם המדריך מוכן לנו־ שא, האם הוא עוקב אחרי מערך השעור, האם הוכנו ההדגמות והתרגילים למפרע, האם המדריך מסכם את הנושא ובוחן את ידיעת התלמידים(. המדריך הראשי מקיים קשר תמידי עם המד־ ריכים, מעיר להם במקרה הצורך על שגיאותיהם ומשפר את כושרם ההדרכתי. ראינו, איפוא, כי הסמל שאול דוגמתון נבחר בחירה מדוקדקת, עבר את הקורם הדרוש לשם הסמכתו כמדריך, הודות לטיפול בבעיותיו האי־ שיות הוא שמח בתפקידו ומסור לעבודתו, והודות לפיקוח יעיל מצד המדריך הראשי הוא שומר על רמתו המקצועית ואף מתקדם בה. בצדק יכול הוא להגיד: ״תלמידי מצליחים ביון שניתן להם מד־ דיך טוב״. 79 11 מספר האויר חיל בטאוןייt-T-1^w קוראינו מתבקשים לזהות את הפרצופים המוגשים למעלה. בעל התשובה הטובה ביותר תשובה שצריכה להכיל ״הגדרות קולעות״ לגבי כל אחד ואחד מ״הנוכחים״ - יזכה בפרסום ״דיוקנו״ בגליון הקרוב של ״זז. א.׳/ אם ענוותנותו לא תעמוד לו למכשול 80 11 מספר האויר חיל בטאון א׳ רפופורט - אין כאן כל נסיון של משיכת תשומת־לב רעשנית... אלא פשוט כות- רת זו קובעת עובדה מענינת. — כאשר אומר לכם שסבא זה היה מדריכם של מפקדי טייסות ומפקדי בסיסים המשרתים כיום בחיל־האויר, תבינו בודאי על מה ולמה זכה ״ראפ״ לתואר מכובד והגון זה... ואקרא לו נשם ״ראפ״, הואיל ובשם זה מכירים אותו אותם מאות חניכיו, חניכי חניכיו, חניכי־חניכי־חניכיו, )ואין לדבר סוף כמעט...( וכפי שרואים אתם, בחור זה חינך כבד קאדר שלם של טייסים, אשר הקימו וחינכו דור ״משלהם״. כותב טורים אלה, למשל, היה כבד הדור הרביעי לראפ... בכל צ׳יז־ פגישה עם ה״סבא״ מאח רענן רזריא באט אוירי על ״הימים הטובים ההם״, ״אי־אפשי לעבור בשתיקה על אותו בחור חביב וקפדן, אשד אימן והדריך, עשה לילות כימים בעבודתו, עבודת אימץ טייסים ישראליים, אשר אי־פעם יזדקק להם הישוב הקטן בארץ... ואמנם, ראה ברכה בעמלו, וזכה לדאות בדורות שלשים ממריאים מעלה... והדי כמה שורות ביאוגרפיה! ביאוגרפיה של חלוץ התעופה, במלוא מובן המלה. — נולד ב־ חה בעלת מסורת תעופתית. )אל תשכחו — עדיין המאה ה־ בלונים מומחה. מסתבר שראפ אינו רוצה לפגר אחרי אביו, ובגיל שון שלו. בינתים מתבלט ראפ בספורט, ומשיג הישגים נאים, ואפילו נאים מאד: למשל, בריצה הוא משיג את הזמן המצוין של מטר, ומקבל תואר אליפות המחוז )מחוז וסט־ פליה(, בקפיצת־מוט. כן היה בין מייצגי ארצו במירוצי שדה ביו־ארציות. ראפ מסיים את הגימנסיה בגיל לחיל־התותחנים. בן ומחליט להמשיך בלימודיו! נרשם לפקולטה למשפטים וכלכלה מדינית באוניברסיטת היידל־ ברג. בגיל מקבל ראפ את הסמכתו לשופט. בינתים, והתקופה הופכת למודרנית יותר ויותר. המכונית היא משהו רגיל ושכיח, כמו חנות המכולת בבנין השכן... הבריות מתרגלות לחידושים, וביניהם גם התעופה. ובראפ מתעוררת שוב זיקתו המשפה־ תית לתעופה... בגיל נים באקדמיה לתעופה של מונצטר, וחצי שנה לאחד זאת עושה הוא את ״הסולו״ הראשון במטוס ממש... עם מנוע... ראפ משמש גם מדריך לטי־ סות־דאונים ולנויגציה באקדמיה הנ״ל. בינתים, ב־ שעות בגרמניה, ומסיים את קריירת התעופה שלו 81 11 מספר האויר חיל בטאון תלמיד ישיבה ״בעל משיכה רבה לטיס״ כותב לנו: ״בגליונכם האחרון קראתי את מאמרו של פקד טיס י. זינגר, בו מדובר גם, על כן הנחיתה המתק־ פל, המופעל ע״י מערכת הידרולית. נתעיררה בי השאלה: מדוע קובעים למטוס גלגלים מתקפלים, המסכנים את שלום המטוס ונוסעיו, והדורשים טיפול רב, בו בזמן שאפשר להשתמש בגלגלים קבועים? הדבר יכול להיות מובן במטוסי קרב הצוללים לפעמים בגובה של כמה מטרים מעל הקרקע. אולם מדוע קבועים גלגלים אלה במטו- 1 סים גדולים פקד־טים י. זינגר משיב: למטוס קובעים גל־ גלים מתקפלים )או יותר נכון, כן־נסיעה מתקפל(, בכדי להקטין את התנגדותו בשעת הטיסה. רק במטוס שהתנגדותו קטנה, אפשר להשיג מהירות גדולה, ומאחר שלכן הנסיעה יש התנגדות גדולה, דאגו בוני המטוסים לקיפולו — במטוסים מהי־ רים. אגב, אין כל סיכון בדבר באם יהא טיפול נכון במנגנון הקיפול. בגרמניה ע׳׳י הטלת־כרוזים אנטי־נאציים מעל לערים גרמניות ב־ המטלטלים ועוקר לדניה השכנה. שם הוא משמש כמדריך־ספורט בקלוב התעמלות יהודי, עד שהוא מגיע ארצה, ל״מכביה״ של בע ראפ שיא של שהיה באויר בדאון. השיא נקבע ל־ לתעופה, מדריך ועובד־ שם, מאמן קורס של מד- ריכי טיס־דאוני, )אגב, הוא ש״גלה״ את בסים האימונים האוירי לעתיד לבוא בכפר ילדים(. מ־ טורי, ובקום המדינה עובר הוא לשרות חיל האויר הישראלי, וממשיך בעבודתו, — הדרכת טייסים ישראליים. זוהי, בעדך, תמצית הביאוגרפיה של ראפ. עתה הוא אדם בעל משפחה, מבוגר למדי, אולם יענה לך תמיד ברצון באם מזג האדר יהיה יפה היום או לאו... ועדיין לא פגשתי אדם אשד יאמר כי ראפ טעה אי־פעם בתחזית מזג האדר... ״האומנם אפשר להחזיק מעמד?׳׳ ״האםבחיפה שואל: 40 דוד גרוסמן, רח׳ הלל בזמן טיסה הפוכה, יושב הטייס כשראשו למטה מעמד ורגליו למעלה? האומנם אפשר להחזיק בטיסה מעין זו, והיכול הטייס להתרכז בטיסה ולהסתכל במכשירים, שעה שמצב גופו הפוך?׳׳ ן תשובה: בשעת טיסה הפוכה כבול הטייס למושבו ע״י רצועות מיוחדות. רצועות אלה מדת־: קות את הטייס למושבו בכל שעת הטיסה ובכל תמרוני המטוס. להלכה, אין כל הבדל, לגבי הטייס, בין טיסה רגילה לטיסה הפוכה, משום שבשתיהן אינו משתנה מצבו כלפי המכשירים. למעשה, משפיעה טיסה הפוכה ממושכת על כשרו הפיזי של הטייס, עקב זרימת הדם אל הראש. בדרך כלל נעשות טיסות הפוכות דק ע״י טיי- סים מנוסים. אליהו ל-ט מירושלים, מבקש פרטים על סוגי מהנדסות אויר קיימים שלושה סוגים של מהנדסות אויר: • א( מהנדס תעופה או מהנדס אוירונאוטי, הער סק בתכנון ויצור של מטוסים. ב( מב נאי־טים מוסמך )יש וקוראים לו, בצד רה בלתי־מדוייקת, מהנדס־אויר — המטפל במנועים ושרותי העזר של מטוס גדול בשעת הטיסה. במטוסים בינוניים ממלא הטייס השני גם תפקיד זה. 82 11 מספר האויר חיל בטאון ג( מכונאי קרקע מוסמך — שהוא המכונאי המוסמך לתקן ולשרת את המטוס• טבועים בהם?״ הפעלת מטוסים שסמלי האוייב יהיו ,האם אפשר להטעות את האוייב ע״י גט שאלה זו מיוחסת לתלמיד הישיבה והרי התשובה:• ; אילו היו קובעים את סמלי האוייב על המטוס המתקיף, היתה סכנה שחבריו יפילוהו בשובו מה- כידוע, בקרב אוירי ישנה לטייס שהות פעולה. בלבד לזיהוי, החלטה והתקפה. קצרה ] במקרים יוצאים מהכלל ובפעולות מיוחדות, וב מקרים אלה היה צורך להבטיח שיטות מיוחדות לפיהן יוכל המטוס לחזור בשלום לבסיסו. אגב, לוחמעו שנשבו ע״י הלגיון והוחזקו במחנה השבויים שבמפרק, ערכו תכנית בריחה )שלא נתגשמה בגלל הסכם שביתת הנשק( אוירית, לפיה יגנבו מטוס ירדני מטיפוס ״האנסוך ויגיעו י." לשדה תעופה ישראלי. אחד מחששותיהם היד, ענין הסמל הירדני שהיה עלול להפנות אש אנטי־ חזקה ולפיכך הכינו השבדים בד לבן אוירית שינופפוהו דרך חלון המטוס. ״כיצד אפשר לזהות את המטוסים ולוקהיידF1 אחד בפני עצמו״ j ; לגדנ״ע אויר״ — כפי שהוא מציין במכתבו | אותה שיטה. חתך הכנף, מנגנון הנחיתה וחלקים של הגוף שווים. ההבדל העיקרי ביניהם רבים הוא בזה שגוף ה־ מושבי, בעוד שד־ ני חד מושבי. אגב, קיים גם מטוס סילוני שצוותו בן בענין חתימה על ״ח. א.״ א/א ולדמן חיים, מכנף הדרכה טכני, מבקש לחתום על החוברות בקביעות, מאחר ש״מדי הו־ פיען בבסיס הן נחטפות ונעלמות מחדר התרבות״. תשובה: אין אנו מקבלים חתימות לבטאון ״ח. א.״ מאחר שהחוברות בח.א.ל. וב־צ.ה.ל. אינן מופצות כנגד תשלום. אי לזאת האחראי לתרבות שבבסיסד חייב לדאוג.לכד שמספר מתאים של חוברות יימצא בכל עת, בחדר התרבות — לקרי- אה במקום — ולא מחוצה לו. לא שמענו על כוונה לקצב את הסיגריות בשוק האזרחי. אמנם היו שמועות בענין זה אולם הן נתבדו במהרה. השק״ם לא יגדיל את מנת הסי־ גריות הנוכחית. למלכה ש. בעניו ״חוק שרות בטחון תש״ט הננו חושבים כי הווכוח מיותר, כי החוק הב״ל אומר בפירוש כי: אשה נשואה פטורה מחובת שרות סדיר. 83 11 מספר האויר חיל בטאון מטוסים מהירים בעולם )מנועי בוכנה — לפי בקשת א. ברלובסקי. בכדי לאפשר השואה בין מדינות שונות בעולם, נאלצים אנו להביא נתונים על המטוסים המהי־ דים ביותר בעולם, משנת ׳ העולם השניה(:— רוסיה — מטוס קרב חד־מנועים מטיפוס ״יאק״־ אמריקה — מטוס קרב חד־מנועי מטי־ פוס נורט אמריקן ״מוסטנג״ אנגליה — מטוס קרב דו־מנועי מטי־ פוס דה־הוילנד ״הורנט״ גרמניה — מטוס קרב חד־מנועי מטי- פוס ״פוקה וולף יפאן — מטוס קרב חד־מנועי מטיפוס ״נאקאימה״ מם׳ איטליה — מטוס קרב חד־מנועי מטי- 682 557 לאויראי חיים ג-ז — מנהל המחלקה לתעופה אזרחית במשרד התחבורה הוא מר אורי מיכאלי. כתובתו: ירושלים בנין סטאורי, טל לסמל־תעופה צ-מל. — מפקדך הישיר יעזור לך בענין שהזכרת במכתבך. הננו שמחים שהשתדלותנו סייעה לך להשיג את מבוקשך. באשר לקורס הקצינים, יצאו הודאות מיוחדות, שתוכל לקבלן אצל שליש הבסיס. פקד אויר ק. א. - לידיעתך! — חופשת שרות הקבע בשנה השניה תהיה גם־ כן 21 לבאלונים תפקיד נכבד ביותר אויראי־ראשון גרין המתענין בבאלונים מבקש לדעת פרטים נוספים על שימושם בתקופת מל־ חמה. תשובה: לבאלונים היו תפקידים רבי ערך, השניה. לכתחילה השתמשו בבאלונים לשם תצ־ פיות, אך עם ריבוי המטוסים בחזיתות נעלמו י הבאלונים וחשיבותם כאמצעי תצפית ירדה. במל־ חמת העולם השניה הקימו ממה,׳ סי כאלונים, מע־ ו רכת הגנה חזקה בפני אוירונים. מערכת הגנה זו היתד. מאלצת את המטוסים לטוס בגובה רב ועי״כן נשלל מהם דיוק הפגיעה ונמנע מהם אפשרות ההתקפה בצלילה. כתב עת לעניני טיסנאות אליהו י. מירושלים מבקש לדעת אם קיים f כתב עת על הנושא הנ״ל בארץ וכמו כן מבקש את מערכת ״ח. א.״ להקדיש כמה עמודים לעניני טיסנאות־בארץ ובישראל. תשובה: בנושא הנ״ל מטפל רק העלון ״כנ־ פים״, בטאון הקלוב הישראלי לתעופה בת״א, המופיע בסטנסיל אחת לשבועיים. בבטאון ״ח. א.׳׳ קיים מדור ״שלבים בסולם״ המוקדש לבעיות טיס- נאות, דאיה וכל הקשור בנושאים הטרום־תעופ־ תיים. לז. מ. ״השואף ללמוד את מלאכת הטיס״ — ממכתבך מתבדר שתאריך גיוסך עוד ממך והלאה. אי לזאת איעצך לפנות בלוית חבריך לקלוב הישראלי לתעופה )רח׳ מונטיפיורי אביב( ולהרשם לאחד מחוגי התעופה הקיימים. לי. ט. בעניו תוספת תפקיד — מכונאי חימוש מטוסים יקבל תוספת תפקיד בשיעור ״אני מחבב את המטוסים האלה״ ״אני חניך קלוב התעופה בקרית־חיים״ — כותב לנו גדעון פ. — ״ויחד עם זה אני מתענין במטוסים ובפרטותיהם. את ה״ספיטפיידים״ אני רואה לעתים קרובות בתמרוניהם המרהיבים וה־ מרתקים ולכן אני מחבב אותם מאד. אבקשכם 84 11 מספר האויר חיל בטאון לפרסם את פרטותיו של מטוס זה״ תשובה: פדטות ה״ספיט״ הן כדלקמן: מוטות הכנף אורך הגוף שטה הכנף משקל תחום טיסה מהירות שיוט מהירות מכסימלית מפציץ קרב גרמני חד מושבי מטפוס ״פוקהיוולף״ איזה ספרים דנים בנושא ח. א. ל.? — שואל פקד טיס ח—כ ממטר״ש. תשובה: לאחר מלחמת השחרור יצאו ספרים המוקדשים כולם לנושא ח. א. ל. והם: ״תולדות נעוריה של טייסת א׳״ מאת ראש טיי- סת אדם שתקאי )הוצאת ניומן ת״א(, ״איש כנ פים בישראל״ — לזכרו של ראש־כנף מודי אלון )הוצאת ״עם־עובד״( ו״מול שערי ירושלים״ — לזכרו של פקד־טיס דניאל בוקשטין)הוצאת בית בוקשטין(. נוסף לכך הוצאו ספרים הדנים במלח־ מת השחרור והמעלים פרקים מתולדות ח. א. ל. לאחרונה הופיע ספרו של קנת וו. בילבי ״דרך כוכב במזרח התיכון״, המעלה את פרשת הגשר האוירי לנגב. לכל אלה המבקשים פרטים על ה״פוקה־וולף״ — מאחד שרבים מאנשי החיל ומחוצה לו פונים בבקשה לקבל פרטים שונים על המטוס הגרמני ״פוקה־וולף״, החלטנו לפרסם בקרוב מאמר מקיף ובלוית תצלומים, על הנושא הנ״ל. בטוחים אנו שהמאמר והתצלומים יענו על כל שאלותיכם. 85 11 מספר האויר חיל בטאון רשאי להמצא בו — בהתאם להגדרת החוק מפקד אלא לפי אישור מיוחד חתום אישית ע״י המחוז. איסור זה אינו חל על שוטר בשעת מילוי תפהידו. פרטים על המטוס היפאני ״ז׳ירו׳ מבקש לדעת יעקב פרייש מבת־ים. מטוס תשובה: המטוס היפאני ז׳ירו היה קרב של הצי היפאני מטיפוס מיטסובישי ״ בעל מנוע רוכב וכנף תחתית. פרטותיו הן כדלקמן: מוטת הכנפים ׳מ אורך גובה שטח הכנפיים משקל )מלא . מנוע — מנוע כוכבי בעל 1000 מהירות מכסימלית 5490 טוח מכסימלי סיג גובה שימושי חימוש — שני תותחים של מקלעים של ק״ג. •ד המורים-ליום חיל האויר מועצת המורים למען התעופה בישראל ע״י הסתדרות המורים הוציאה את הכרוז הבא לצבור המחנכים והמורים בגני הילדים, בבתי הספר היסודיים, התיכוניים והגבוהים ליום י״א בחשון, הוא יום השנה השלישי לחיל האויר הישראלי. ביום זה אנו קוראים את חברינו המחנכים והמורים, למקצועותיהם וסוגי בתי ספר, להתיצב כחלוצים למערכת החנוך, הלמוד וההכשרה לכיבוש הא־יד במדינה. יום הולדת של חיל האויר הישראלי, הוא תאריך חשוב במערכת חנוך ילדינו. ביום זה נסביר לילדינו ולנוער במדינה את ערך כיבוש האויד, את צעדיהם הראשונים של חלוצינו, הכובשים והלוחמים בשמי ארצנו. ביום זה יש להבהיר די הצורך, כי גורלנו במדינת ישראל תלוי בכוחות אדם רבים בעלי רמה אינטלקטואלית גבוהה שיוכלו למלא את תפקידם בכיבוש קשה ורב ערך זה. ו ביום זה חייב כל מחנך ומורה בישראל להעלות לפני חניכיו את הבעיות המרובות והמורכבות הכרוכות בשליטה מלאה באויד. יספרו חברינו לילדי ישראל את חלקו הרב של חיל האוירי״א בחשון ביום הישראלי הצעיד במלחמת השחרור שלנו, על גבורי חיל האויר מחניכינו — ילדי הארץ ומאנשי גה״ל. ידע כל מחנך, מורה ומדריך נוער בישראל כי הגבולות הארוכים של ארצנו לכל המבקשים הסבר: מקום כנ״ל, אין חייל תלויים בכוחות חזקים, מע לים שישלטו בשמי ארצנו. 86 11 מספר האויר חיל בטאון אורך גבולותיה של מדעתנו הוא I נוייסות-סיוו חזקות חל האויר לישראלfe\ אחד התנאים לביצור הגבולות ושמירתם 87 11 מספר האויר חיל בטאוןI I II I I I I 1 I | M I II I מם׳ 5 I • I I •v 1 NRI I • מקובר בירי ® ? *flc m/Im iitofimlc ׳ 1 מנועי סילון, בנינם פשוט יותר, ומשקלם באופן יחסי קטן יותר מהמטוסים המונעים ע״י מנועי בוכנה? 2 מרגלי המטוס שני גלגלים, זה בצד זה, כך שמספר שבמטוסי ההובלה הקלים גלגלי המטוס הוא יותר• מדוע בא סידור זה? 3 דרומה, אחר כך פונה בזוית בת 10 צפונה וחוזר 'לנקידת המוצא. באיזה מקום על פני כדור הארץ נמצאת נקודת המוצא הזו ? התשובה היא: —ז- — בודאי מכירים אתם שאלה נקודת המוצא נמצאת בציר הצפוני. ואולם חשבו נא רגע, התוכלו לעשות כזאת גם במקום אחר על פני כדור הארץ ? 4 תמיד על כיוון צפון 5 הטיסה מבלי שנטעינו )בשעת הטיסה( במטען נוסף 6 7 8 המעופף והנמשך מהגה הכיוון עד אמצע הגוף 9 הפרופלורים מספר סיבובים לפני התנעת המנועים 10 מנועו לפעול, איזה מארבעת הפעולות הבאות יבצע לראשונה: א( יוריד את חרטום המטוס כדי לצבור מהירות. ב( יחפש את סיבת התקלה. ג( יחפש שדה לנחיתת אונס. ד( יקפוץ מהמטוס. 11 להטות את כנפי המטוס בכיוון בו מסתובב הפרופלר מאשר בכיוון הפוך לכיוון סיבובו של הפרופלד ? 12 מלפעול ביצע הטייס גלישה ונחת נחיתת אונס על אגם קפוא. לאחר מכן הסיע את מטוסו בכיוון לחוף״. 88 13 ״נהג לאט במכוניתך. כך בטוח יותר״, — ואולם מדריך הטייס אומר תמיד לתלמידו ״אל־ תטוס לאט, טיסה מהירה בטוחה יותר״. מה ההבדל בין שתי הגידסות הללו ״ ? 14 הדמצן בהגיעו לגובה של קרב הטס בלילה נוהג להשתמש במסכת החמצן, מיד לאחר ההמראה ? 15 בימים הראשונים של מלחמת העולם הראשונה 16 שימש 17 האוטומטי המצוי במטוסים ושמתפקידו בלהילחם באש העלולה לפרוץ במנוע המטוס ? 18 הקרב של מלחמת העולם הראשונה היה )כ־ היריה במטוסי הקרב החדישים? א ב ג ד 19 העולם הראשונה נשא אתו מכונת ידיה 20 הנהוג בעזרת הרדיו וטס ללא טייס 21 מה כמות האויר בגלונים שמנועו של הפיפר ישאף וינשף במשך שעה אחת? 22 ״נערת המים״ 23 של מנוע רגיל מתבזבז בשעת הטיסה, שעה שהגזים נפלטים דדך צינור הפליטה? 24 תו של מנוע המטוס 25 11 מספר האויר חיל בטאון^IV'Mnmn >nu]\ מצרים 1 i דין צבאי גבוה, נתכנס אתמול בשדה־- בית בהליופוליס, בראשותו של קאיד לוא התעופה )אלוף ארד( מחמד צדקי מחמוד בכ ודן ג׳וי של קאיד סרב )פקד תעופה(, מצטפה במשפטם ושני טיסים אחרים הנאשמים בטיסד, נמו־ קטב הר״ במטוסי דחף של חיל האויר, מע ללקיטנת אל בר. ואס 2 החקלאות המצרי העלה על נס את עזרתו} המלך פארוק לחקלאות המצרית. הוא תרם של הליקופטרים המשמשים עתה לרמוס שדות. שני כן הורה המלך להזמין שני הליקופטרים נמו מאנגליה למלחמה בתולעת הכותנה. נוספים 3 השגרירות הצרפתית הודיעה לשלטונות המוסמכים על הסכמתה לפתיחת קו המצריים חדש קהיר — טוניס של חברת ״סעידה״. תעופה הזה ישלים את הקו הנוכחי עד לבנגאזי הקו וטריפולי. הטיסות תערכנה פעם בשבוע. כמו כן יחודש הקשר האוירי בין קאהיר ורבת עמון. 4 חברת התעופה הבריטית הפסיקה למשך שנה את הטיסות בקו לונדון אלכסנדריה )אשר הוצאו לפועל בסירות טיס(. הסיבה לכך, ההפסדים הגדולים שנגרמו לה. משגחודש הקו ישתמשו במטוסי ״פרינסס״ אשר יובילו כמאה נוסעים. החברה ממשיכה לקיים את השרותים לשדה התעופה ״פארוק אל־אואל״, ע״י מטוסי ״הרמס״ בני ארבעה מנועים. 5 בסיס דאיה יוקם בשדה התעופה הליופוליס לשם עדוד הדאיה של הקלובים לתעופה. עבר הירדן 1 נודע כי מתכוננים להרחיב את שדה התעו פה האזרחי ברבת עמון ונוקטים בצעדים הדרו־ שים כדי להוסיף אליו כמה חלקות אדמה מכפר מארכה הסמוך. סוריה מטוסי ״מטאור״ מוסיפים להגיע למצרים1 חיל האויר סוכנות העתונות הצרפתית מוסרת מדמשק, שפעולת טהור מקפת נערכת בשורות הצבא הסורי, בעקבות רצח מפקד חיל התעופה העקיד נאצר. נאסרו כשלושים קצינים. דבר זה המ־ ריץ שלשה קצינים לברוח במטוס צבאי לרבת עמון. בקשר למקרה זה הודיע משדד ההגנה הסורי, כי מטוס חיל האויר הסורי תעה בדרכו מחלב לדרום סוריה ונאלץ לנחות בעבר הירדן. זאלית הוא נושא: א ^ ג ד 1 26 עונים, לפני המצאת המטוס ע״י האחים רייט 27 i שליד מגדל הפיקוח בשדה תעופה, מה אומד לך סימן זה ? 28 במטוס קרב כשלך ״ויושב לך על הזנב״, כיצד תוכל להתחמק ממנו בדרך הטובה ביותר? 29 1 מהם 30 או מטוס מהיר )הראות שווה בשני המטוסים( ז 89 11 מספר האויר חיל בטאון השלטונות הירדניים ציידו את המטוס בדלק ולאחד זאת הוא המריא לסוריה. 2 סי״ע מוסרת מדמשק, כי פקידים אחראיים בודקים את המקלטים נגד הפצצות אדר. תורכב ועדה מיוחדת כדי לעיין בתקון המקלטים היש- נים ובבנין מקלטים חדשים. לבנון 1 בגליוננו הקודם מסרנו ידיעות על שדה התעו־ פה הגדול חאלדה הסמוך לבירות. עתה נודע כי הוחלט למסור את תפקיד המנהל הראשי של שדה התעופה לידי מומחה בעל שם בינלאומי. הנחיתות בשעות הלילה נתאפשרו הודות להפעלת המתק־ נים החשמליים. 2 הצו הבא נתפרסם מטעם משדד ההגנה הלאר מי: על המעונינים להתקבל כפרחי טיס בביה״ס הצבאי לתע פה, להגיש את בקשותיהם לשר־ — תלמידים אזרחיים. ההגנה במכתב רשום: הבקשות תתקבלנה באם תצורפנה אליהן התעודות הבאות: 1 עמד הנו רוק או אלמן ללא ילדים 2 3 4 5 6 צוות אויר 7 התלמיד שגילו למטה מ־ מאפוטריפסו המתיר לו לחתום על חוזה למשך שנים בח. א. 3 חברת ״אלי־אליוזליה״ חנכה לא מכבר את הקו האוירי בירות—אתונה—רומא. אימוני טייסים סעודיים עיי האמריקנים בדהרן 90 סעודיה 0 הממשלה הסעודית בקשה מהשלטונות המצ ריים להעמיד לרשותה מספר מומחים מצריים לעניני תעופה כדי לעבוד בסעודיה. כידוע, עוב- כשנה דים מספר טייסים ומהנדסים מצריים זה בשרותי התעופה האזרחית הסעודית. עיראק 1 נודע שהליקופטר השייך למשרד החקלאות הת רסק בנחיתת אונם לאחר שאזל דלקו. נקבע שאין אפשרות לתקנו בבגדאד. משדד החקלאות רכש שני הליקופטרים למלין חמה במזיקים. מטוסים אלה עלו בדמים מרובים ואליהם נתוספו גם הוצאות ההחזקה. העתון העי- ראקי שממנו שאובה הידיעה מוסיף, כי מטרת רכישת ההליקופטרים היתה אך ורק מלחמד במזיקים, אלא שלעתים נצלו אותם גם לטיולים. תורכיה בשנת לעזרת תורכיה, היה לתורכיה חיל אויר, שמנה סוגים שונים ורבים של מטוסים ואפשר לומר 1 שלא היה קיים כלל בתורכיה חיל אויר הראוי לשמו. רוב המטוסים היו באותה תקופה מטיפוסים מטוסי אימון אמריקניים — במחנה אימון לפרחי טיס תורכיים. 11 מספר האויר חיל בטאון ה ק ל ע ת למטרה חשוב; ת לחידון הא 1 1 פשוט יותר מהמטוסים המונעים ע״י מנוע הבוכנה משקלם קטן יותר באופן יחסי. וייפיכך | ושוב״ כגון הבוכנות והטלטולים, אשר במנועי הבהד •ה. ועל כן אין מנוע הסילון יוצר כמעט כל רעידות •:.בשעת הטיסה. לפיכך יכול מבנהו של מטוס הסילון להיות פשוט יותר. •יידוע׳ למשל, שעומס הכנפיים הקטן ביותר בין הפוסי הקרב הוא עומס הכנפיים של מטוס הסילון הבריטי מסוג: ״ואמפייר״. J• 2 הלושת גלגליו )סכום יהלחצים בהם לוחצים הגלג לים על המסלול שווה למשקלו של המטוס(. ן מטוסי ההובלה הגדולים. שמשקלם גדול עד מאוד ולפיכך הלחץ שבו לוחץ כל גלגל על המסלול — גדוי־ אף הוא. כדי להקטין את חלוקת לחץ זה על פני שסזן שבין הגלגל והמסלול, למען לא תגדל| על הצמיג ולמען לא יתקלקל המסלול׳9| :שתדלים להגדיל את שטח המגע. על כן בונים בכל מרגלי המטוס שני גלגלים. האמריקאים ניסו •נל כזמן האחרון להחליף את הגלגלים במערכת מיוחדת הבנויה מרצועות גומי וגלגלים, כדוגמת זחלי הטנק. כזו הצליחו להגדיל בהרבה את שטח המגע^• שבין רגל המטוס והמסלול, מבלי להגדיל את משקלו של כן־הירידה. 3 כאלו, כל נקודה הנמצאת צפונית מהציר הדרומי ומלוחקת סמנו הנך הולך חקת רדיוס של מעגל שהקפו לאורך ״קו־אורך״ גיאוגרפי פונה מזרחה ומהלו הדרומי וחוזר לאותו ,קו אורך״, על אותו קו האורך אתה מהלך 4 תמיד על כיוון צפון. המצפן הגירוסקופי מדאה תמיר את כיוון הטיסה ביחס לכיוון מס!־יים שנקבע מראש. במצפן הג׳ירוסקופי משתמשים כדי לשמור על כיוון הטיסה וכדי לדעת מהי מידת הסטיה מאותו כיוון. כן משתמשים במצפן הג׳ירוסקופי, כדי למדוד את זוית הפניות שפונה מטוס. מצפן זה מדוייק יותר מהמצפן המגנטי, כאשר המדובר הוא בשמירת כיוון. ננד מתחת לחלון האיתות של המצפן הג׳ירוסקופי צא כפתור מיוחד, שבעזרתו ניתן לקבוע את הכיוון אשר אנו חפצים לטוס בו. בעזרתו ניתן לסובב את לוח השנתות של המצפן, אם נחפוץ לטוס למשל׳ מתל־אביב לירושלים, נכונן *ימיים. המשלחת האמריקנית בתורכיה הצליחה !ארגן ולהקים חיל אויר קטן באופן יחסי, אולם ויודו מודרני וכוח המחץ שלו יעיל יותר. מטוס ^ אמריקני וכמו כן נמצאים שם הטיפוסים האמרי־ אימונם של פרחיc—47 .F—47s הטיס התורכיים ושל צוותות הקרקע נמצא תחת קניים פיקוח מתמיד של המשלחת האמריקנית המונה קרוב ל־ איראן פרק בתעופה מפי מדריך אמריקני1 הצבא ישלם פיצויים לקרובי כל חייל או קצין בחיל האד* שייספה בשעת מלוי תפקידו. 2 עצמת הקרבות לדיכוי שבט ג׳אונרוד, אילצה את השלטונות הצבאיים לצרף כמה מטוסים לכד חותיהם. אולם גם לאחר ההפצצה האוירית לא נחלשה התנגדות בני השבט והם אף פגעו במטוס אחד המריאו מטהראן לכרמאן — שאה, בנשאם ק״ג פצצות כל אחד, ע״מ להפציץ את בצורי השבט ולאלצו להכנע. אוירונים נוספים עמדו להשלח בהקדם. למרות כל זה, התגוננות השבט הולכת ומתעצמת. ו 11 מספר האויר חיל בטאון את המטוס לפי המצפן המגנטי בכיוון דרומית מזר־ דית, היינו כפתור המצפן הג׳ירוסקופי ונעמיד את הספדה )כיוון צפון(, אשד על לוח השנתות, בדיוק מול החץ אשר בחלון המכשיר. ואז נשתדל לטוס לפי המצפן הג׳ירוסקופי כשהספרה כדי פעם בפעם נבקר את כיוון הטיסה לפי המצפן המגנטי. 5 כוח נוסף — הכוח הצנטרופוגלי המופיע בשעת שינוי כיוון הצלילה. כוח צנטרופוגלי זה מופנה כלפי כדור הארץ, כלפי אותו הכיוון בו פועל כוח הכובד. אם נניח שעומס הכנפיים הוא המשקל המעיק על כל יחידת שטח של הכנפיים, הרי שבשעת יציאה מצלילה גדל עומס הכנפיים. אף בשעת סיבוב כאשר הכנפיים נטויות מופיע כוח צנטרופוגלי המגדיל, את עומס הכנפיים. בשעת יציאה חדה מצלילה תלולה יכול משקלו של מטוס לגדול פי חמשה. 6 מצויות הן לרוב בשויצריה, ויורדות הן בחורף מהרי האלפים המכוסים שלג. ידוע, שכאשר גוש אויר עולה, הולכת הטמפרטו־ רה שלו הלוך וקטון עם עליה בגובה. ומאידך — כאשר גוש אויר יורד הולכת הטמפרטורה שלו הלוך וגדול, עם ירידתו בגובה. כמו כן ידוע, שכאשר אדי מים מתעבים והופכים ענן, נפרשת מהם כמות חום — הוא החום הכמוס. ומאידך כאשר מים מתאדים הול־ כים המים ומתקדרים, כי ההתאדות נוצרה על חשבון אנרגית חום מסויימת. רוחות הפון נוצרות כאשר אויר קר ולח נתקל בהרי האלפים ומתחיל להתרומם לפי צלע ההר. עם עלית ד,אויר הולכת הטמפרטורה שלו הלוך וקטון עד אשר מגיעה היא לנקודת הרוויה של אדי המים אשר באויר. כאן מתעבים אדי המיט והופכים לענן. בשעת ד,התעבות נפרשת כמות חום, הענן החם מהאויד הלח אשר בסביבה ממשיך לעלות ובשעת עליתו הולך הוא ונמוג לפי שהוריד את כל מימיו בצורת גשם. האויר החם מסביבתו מתחיל לעלות עד הגיעו לפסגת ההר וכאן מתחיל הוא לרדת במורדו. בשעת ירידתו הולך 1# אשר בסביבה הרי דוגמה במספרים: גוש אויר לח אשר הטמפרטורה שלו צלסיוס מתחיל לעלות בצלע הר שגבהו בכל עליה בשיעור עור מעלה אחת לערך. בגובה המים והופכים ענן וכאן נפרשת כמות החום הכמוס בשעור ההר ויגיע למרגלותיו, תהיה הטמפרטורה שלו גבוהה ב־ 7 בהיר ולילה מעונן, הרי הלילה הבהיר יהיה קריר אם נקח לדוגמא שני לילות בשבוע אחד, לילה יותר. במשך היום מחממת השמש את הארץ ואילו בלילה מקרינה הארץ את חומה לחלל ומתקררת. בלילה מעונן מחזירים העננים את חום הארץ ועל כן אין לילה מעונן קריר ביותר, באופן יחסי. כדי8 כזה למנוע כניסת המטוס לסחרור שטוח. בסחרור אינו מסתובב הזנב סביב מרכז הכובד כשהחדטום מורכן ביותר בבסחרור רגיל. שיטת מבנהו של המטוס נה ותיכנונו הביאו לו גוף בעל חתך עגול. צורה זו אי יוצרת התנגדות רבה לתנועת הזנב לצדדים. על כן' כדי ליצור התנגדות אויר לתנועת הזנב בשעת הסח•! דוד נבנה סנפיר זה. 9 מנועים שבהם ערוכים הצילינדרים בצורת כוכב, נר הגים לסובב את הפרופלורים מספר פעמים כדי לחלק את השמן במידה שווה בכל הצילינדרים, כי בשעות החניה, לפני התנעת המנוע שקע כל השמן בצילינ־ דרים התחתונים. במטוסים קלים שאין בהם מתנע )סטרטר(, נוהגיש לסובב את הפרופלורים מספר פעמים לפני ההתנעה, כדי למלא את הצילינדרים בתערובת מתאימה של אויר ודלק. 10 מלפעול הוא )א( יוריד את חרטום המטוס ויצטר מהירות למען לא יגיע למצב של נתק )סטול(, או סח- רור •:ספון(. לאחר שצבר מהירות וגלישתו בטוהר, יביט למטה ויחפש שדה לנחיתת אונס. לאחר שמצא שדה כזה מבטיח הוא שיוכל לבצע ידידת אונס ללא תקלות יחפש את סיבת התקלה! משום מה פסק המנוע מלפעול, כי ייתכן ויוכל עוד להחזיר את המנוע לפעולה. קפיצה מהמטוס בעזרת המצנח תעשה רק במקרים החמורים ביותר, למשל, כאשר פרצה שריפה במטוס. 11 המטוס בכיוון סיבובו של הפדופלרים, כי כאשר הפרופלור מסתובב באויד במהירות, יוצר הוא שני כוחות, א( את כוח המשיכה המושך את המטוס באויו. ב( כוח התנגדות השואף להקטין את מהירות הסיבוב. על כוח התנגדות זה מתגבר המנוע. מאחד שאין המטוס מחובר לקרקע, שואף כוח ההתנגדות הזה לסובב את המטוס, סביב ציר המנוע. בכיוון הפוך לכיוון סיבובו של הפרופלור. על כן אם נסה את הכנפיים בכיוון הפוך לכיוון תנועתו של הפרופלור הרי כוח ההתנגדות של הפרופלור עוזר לני בכך ואם נטה את הכנפיים בכיוון סיבובו של הפרופלוי יפריע לנו כוח זה. 12 מלפעול לא יכול היה הטייס, לאחר שביצע את נחי תת האונס, להסיע את המטוס בכיוון החוף, כי מטו מוסע על פני האדמה בבוח דחיפה שיוצד הפרופלור• 11 מספר האויר חיל בטאון13 אטית יכול הנהג להשתלט יפה על המכונית בנסיעה בשעת הצורך. הוא יכול לבלמה בצודה בטוחה וללא אסון. אולם לגבי המטוס אין הטיסה האי- השש של טית בטוחה יותר, כי בטיסה איטית אין ההגהים פעי־ ביותר וקשה לטייס להשתלט על המטוס! כמו כן לים איטית יש חשש שהמטוס יגיע למהירות הנתק בטיסה ועלול להיכנס גם לסחרור.0; 14 j כדי לשפר את הראיה המריאו ••כמות החמצן ההולכת ופוחתת, עם העליה בגובה, לכך שהראיה הולכת ונחלשת, עם העליה בגו- גורמת בלילה נחלשת הראיה, עם העליה בגובה, בשיעו- בה. גדולים יותר מאשר ביום. רם • כבר בגובה של גישים טייסים רבים כי ראייתם נחלשת במידת מה! של ובגויה ללא הספקת חמצן נעשית הסתגלות העינים מאוד. זרקורי האויב — איטית עד מאוד. אם הטייס לאור במסכת החמצן מיד עם המראתו נעשית הס- משתמש העינים לאוד חזק ולחושך נורמאלית, ובאותו תגלות השיעור שעל פני הארץ. 15 1 על מטרות אויב בימים הראשונים של מלח־ הפצצות העולם הראשונה נהגו לצייד קוים בצד גוף הפר זג ת לפני מושב הטייס כדי לקבוע את מועד הטלת יטוס, לפני המטרה. קוים אחדים צוי?ךו בצד הגוף הפצצה בשביל מהירויות וגבהים שונים. כאשד הטייס טס מסויימת וגובה מסויים לעבר מטרתו, הוא !,במהירות פצצותיו ברגע שיראה את הקו המתאים נח}! "על המטרה 16 1 המאוגדות במיכל סגור. כאשר המיכל נזרק :תבערה הוא לשנים ופצצות התבערה מתפזרות. נהגו נפתח להשתמש בו מיד לאחד הפצצה בפצצות רסק כדי את אשר נהרס. לשרוף 17 1 כאשר הטייס סותם את הכלי, בעזרת מנוף מיד לחץ הופך חומד זה לגאז המחניק את האש הפורצת הד, במטוס. 18 1 החדישים מגיע עד כדי ;הקרב ן :.העולם הראשונה לא נשא אתו כל נשק! הוא שימש ודק לצרכי תצפית. מאוחר יותר נשאו אתם המיי- :אך אקדחים לשם הגנה עצמית מפני טייסי האויב. צגים ־כך החלו לשאת במטוסים גט רימוני יד לצדכי1 'הפצצה ולבסוף הכניסו במטוסים גם מכונות ידיה I 20 ע״י היגוי אלחוטי וללא טייס. מטוס זה הצליח הטס צליפת נסיון על אניה באוקינוס האטלנטי. !לבצע מוטת כנפיו היתד האמריקאים בנו, מאוחר יותר מטוס קטן לאותה המטרה. מוטת כנפיו היתה מנוע בנזין קטן. 21 דן ואויר. היחס ד,משקלי שבין האויר והבנזין הוא 16 אחד של בנזין. לפיכך אם נערוך את חשבון הנפחים נמצא שדרוש לערבב נפח בנזין נוזלי אחת. מטוס מסוג ״פייפר״ שורף גלון דלק לשעה על־כן נמצא שמנוע ד,פיפר ״ישאוף וינשוף״ בשעה אחת 22 מתכוונים ה 23 כל אנרגית החום הנוצרת בתוך הצילינדרים הופכת לעבודה יעילה אלא הולכת ומתבזבזת. דק מאנדגית חום זו הופכת לעבודה מועילה מאנרגית החום הולכים לאיבוד בשעת פליטת הגזים דרך צינורות הפליטה של המנוע החום מתבזבזת במערכת הקירור ו־ בשעת החיכוך הנוצר בין חלקי המנוע הנמצאים בתנועה. אילו אפשר היד, לנצל את כל אנרגית החום הנו- צרת במנוע ולהופכה לעבודה יעילה כי אז היה הספק המנוע גדל פי 24 של המנוע הוא חוק בויל־מריוט האומד: אם נגדיל את הטמפרטורה של גאז הנמצא בכלי סגור ילך לחצו ויגדל. 25 כל גלון דלקל מטוס מסוג ״לנקסטר״, בעל הנושא לשעה. . י 26 עי בנזין קלים היו בשימוש הכדורים הפורחים. מנוע הקיטור הראשון, שהומצא ע״י הצרפתי הנרי ג׳יפורד, הטיס בשנת רות של לינדר אחד והספקו היד מנוע הבנזין הראשון שהוכנס לשימוש כלי הטיס היה מנועו של הגרמני פאול הנ׳צנון בעל ואשר הספקו עלה ל־ בשנת במעטפת ״הספינה״ והועבר למנוע בעזרת צינור דק. המנוע החשמלי הראשון הופיע בשנת של האחים רייט, בעל היפיע רק בשנת 27 רמידה צהובה תלויה על העמוד שליד מגדל הפיקוח דע כי עליך להיזהר, מטוסים עורכים המראות ונחי- תות לפי מכשירים. 93 11 מספר האויר חיל בטאון ה״קומט״ השני טס בדיוק שנה לאחר טיסתו הראשונה של טיפוס האב, המריא לאויר גם ה״קומט״ השני. הוא הוטס בידי זיון קנינגהם, טיס המבחן הנודע, ושהה באויד 28 להנאתם( ולעבור פעמים מעל השדה בטיסה נמוכה של עובדי בית החרושת אשר התאספו שם. עד היום צבר ה״קומט״ הראשון טיסות מבחן. היצרנים של המטוס, מקווים שהמטוס השלישי — שהוא גם הראשון עבור ״נתיבי אויר הבריטיים״ שנת הצגמי מטוס קרג לילי חדש מטוס הקרב הסילוני החדש של אברו־קנדה, ה־ CF רושם מצויין. המטוס חזר מושינגטון לטורונטו ב־ דקות, במהירות ממוצעת של שח. א. האמריקאי יאמץ מטוס דו־מושבי זה, למטרות קרב לילי ושסוע. דאון בנוי המדים פלסטיים ״י הוג קנדל, טיס המבחן הראשי של חברתע נבנה ״הנדלי־פיג׳״. מקוים להתחיל ביצורו ההמוני לאחר שיתגברו על הוצאות היציקה. 28 מסוג מטוסו רודף אחריך ובכל אשר תעשה יימצא המטוס מול זנבו, היא י&תוח בבת אחת את הגלג- לים ואת תריסי הכנפיים. אז תקטן בבת אחת מהי- רותו ומטוסו ישקע במקצת. אז, יחלוף חברך מעליך לאחר זאת סגור מיד את הגלגלים ואת תריסי הכנ- פיים ואתה ״יושב לו על הזנב׳... 29 הם הם grey-out (1 גילים Slack-out (2 Red-out (3 wash-out (4 30 ומשקיף אל הסביבה טוב יותר מטוס איטי כי אז יוכל המטוס לשהות ליד המטרה זמן ממושך יותר מבלי לעורר תשומת לב אצל אנשים היושבים במטרה, כי מסיירים אותם. ואולם לגבי סיור צילומי משטזזי האויב טוב יותר מטוס מהיר אשר יוכל לצלם ולהס- תלק מיד מהשטח. הטסת הסקידוקט ג׳ין מאי, טיס המבחן בן ה־ במשך שנתיים על תכנית המבחן של המטוס ״סקירר קט״ צבר למעלה משעת טיסה במהירויות העולות על 800 ־הסקירוקט נוחת במהירות של ומבצע את ההקפה ב־ .מגיע למהירות הקול״, מספר מאי ״אני משאיר את רעש המנוע והרקיטות מאחורי. אני יכול לשמוע את טקטיק השעון ואת זמזום המכשירים בתוך התא ואף את נשימתי״. 36 מפציצי כי נושאים אתם את המנועים הרזרביים שלהם• סידור הדש מאפשר למפציץ הענק לשאת בתוך מיכליס התלויים בצדי הגוף, ארבעה מנועי פרט ווטני ווס מיג׳רר, אשר ששה מהם מהווים את מיתקני ההנעה של ה־ חברת התעופה ״סבנה״ מודיעה ששדה. תעופה חדש עומד להבנות בקונגו הבלגית. הוא יבנה בצנז׳ילי. שני מס? וליו יהיו מסר גלים לשאת מטוסים במשקל עד אנטנה מעופפת • חברת גלן ל. מרטין פיתחה מערכת טלויזיה אוי־ דית. האנטינה מורכבת על גבי מטוס, בקצה הגוף. על מנת למנוע הפרע־ת הנובעות מקרבת גוף המטוס. המטוס הראשון שהפגין טלויזיה אוידית זו, היה המבצר המעופף ב־ ארוכה, מתחת לחרטום. יש לציין שסוג זה של שידוד, מגביר בהרבה את איזור הקליטה. צניחה בתוף אולם נראה שלא רק ב״זירהטדוך שלנו מתקיימות הופ' עות צניחה. ספורט זה חביב ביותר על האנגלים החד זים מדי פעם בפעם בהופעות צניחה המוניות באול־ מות גדולים שבאנגליה. צניחות אלה הפכו שם, בזמן האחרת, לספורט פופולרי מאד. 94 11 מספר האויר חיל בטאון שרות איים רבים חושבים ביום שהאדר נכבש לצרכי מלח ושוכחים מה שמופק מהמטוס כשמשתמשים בו בלבד. שלום. לצרכי בדוגמא לכך, נקח את השדות האוירי שקיים בין המפוזרים לאורך חופה של סנמה באמריקה ,(איים — איי סנט־בלם. ;יכונה עד כה אפשר היה להגיע לאיים אלה באמצעות קטנות בלבד, משום שהמים שם רדודים מאד רות גדולות לא תצלחנה להלך בהם. האיים עצמם וספינות 8 קש והימר. ברור, כי שטחים אלה אינם מקרמבני !; אידיאליים לחניית מטוסים אולם בכל זאת הוקם » 4 בעלי ואה ואספקה אחרת ומזמן לזמן גט נוסעים. מאחר ;א קיימים שם שדות נחיתה, נוחתים המטוסים ריקים בין עצי מנגו, או ברחוב הראשי של בשטחים הכפרים שארכו לא יעלה על!ד זו מורה דרך״ מורה דרך אשר הוצא לשמוש אנשי חיל האויד :מריקאי המשרתים כיום באנגליה, אומר ביז״השאר: ״המנעו מלהזכיר בשיחותיכם את דרגות השכר ל האמריקאים ושל האנגלים. אנשי האויד האמרי- מקבלים את השכר הגדול ביותר בעולם. אל־נא קאים את אלה המקבלים פחות־׳. כמרכן מיעץ הקניטו הדרך, שהאוידאים לא ימתחו ביקורת על המש- פורה המלכותית, ״שלא יתוכחו על הפוליטיקה הברי- פחה או שלא יתלוצצו אודות זה שניצח במלחמה — טית זה ששילם עבורה . או שיא בכריכות קראופורד מטולסה אדה״ב, קבע שיא חדשf ב״פיפר״ בחודש אפריל ש. ז. השיא הקודם היה של בהשלימו ספיד הולמן אשר קבע חיל האויר האמריקאי כי בתשובה לשאילתה בפרלמנט, הודיע מר אטלי כיום10.000 באנגליה. הכוח מונה שלוש כנפות של מפציצים בי נוניים, מצויירים ב־ מועדוני התעופה בבריטניה — סובלים ממעמסת המסים המשולמים עבור הדלק. בקרוב עומדים להוציא חוק לפיו ישוחרר ממסים, הדלק הנצרל על ידי הקלובים. כידוע מתלבט גם הקלוב שלנו באותה הבעיה. רולס-דוים אבון — זהו שמו של מנוע הסילון החדש אשר בעזרתו ביצע ״מטיאור׳׳ נסיוני טיפוס של ארבע דקות. ולאחי שכלולים נוספים טיפס אותו זומ־ טוס לאותו הגובה בפחות משלוש דקות. שיא זה הוא כשליש הזמן הדרוש ל״מטיאור״ סטנדרטי, המצוייר במנוע ״דרוונט׳׳, להגיע לאותו הגלבה. שכלול הדקוטות של צי ארה׳׳ב חיל האויר של הצי הזמי הם שינויים של ייהפכו למהדורות צבאיות של ה״סופר עבודת החידוש כוללת את הרכבתם של מנועים חז- קים יותר קצות כנף חדשים, המלאה של כן הנחיתה וגלגל אחו- רי מתקפל. פיאט ג׳ י — זהו המטוס הסילוני האילבי הראשון מאז מלחמת העולם השניה. זהו מטוס לאסון קרבי בעל מנוע סי- לוני מטיפוס ליט־שעה. J7n31 33a יומן ״פוקס״ חברת הסרטים האמריקנית ״פוקס״ עומדת להסריט יומן על בית הספד לצוותות אויר של ח.א.ל. ביומן יושם הדגש על כל שלבי האימון היומי בבית הספד הנ״ל — אימונים על הקרקע ובאויר. יומן זה יוצג בבתי הקולנוע בארץ ״כרמל פילס״ גם חברה ישראלית זו עומדת להסריט יומן על נושא ח. א., שיוקדש להדרכה המכנית בחיל ודוב הצילומים ייעשו בבסיס ההדרכה הטכני. היומן יוצג במסגרת יומני ,כרמל״. ״מזג אויר״.״ במסגרת תכניות חיל האויר בשידורי צ.ה.ל., פקדו עובדי האולפן את כנף ההדרכה של החיל, על מנת להקליט את אחת התכניות. כשעלו למגדל פיקוח־הטיסה להקליט שיחה בין קצין פקוח הטיסה וטייס באויר בקש המאריין דוד ריבלין את הקצין שישאל את הטייס איך הוא מרגיש ומה דעתו על מזג האויר שמסביבו. — מה ז — התפרץ קצין הפקוח, — הרי הטייס יחשוב שיצאתי מדעתי!... 95 11 מספר האויר חיל בטאון...•1• זבוב1 מטוס .כל אחד יכול לבנות לעצמו מטוס זבובי. זוהי רק שאלה של כמה פרוטות וכמה זבובים. מאת צ׳ארלס א. פלאנק רשימה בשם זה הופיעה בעתון התעופה הרצי- ני ״פליינג״ המופיע בארה״ב. הננו מביאים את תמצית הרשימה בלוית מספר תצלומים המורים את שלבי ה״יצור״... ארבעה מטוסי מרוץ מתחממים לפני הטיסה. מטוס הענק התלת־זבורי שבצד ימין, ״סובל״ כרגיל, ממנוע משות? אחד לפחות. הסיבה — עצלותם התורשתית של הזבובים... גזירת חלקי המסגרת של גוף המטוס הנה מילאכה עדינה. משתמשים בעץ בלזה, ובתער חדה. קטעי הכנפיים, צורתם כקצה הצפורן ורחבם מילימטר, לערך. בכדי לסלק את קצוות הניר השקוף, מחזיקים סיגריה דולקת במרחק של ממיס את הניר עד למסגרת הבלזה. מטזם זעיר, דו־מנועי מרחף לו מעל. מנועיו נעצרים חליפות. עוד רגע ויתרסק בקרקע. כל הנאספים נועצים בו מבטיהם ומחכים בחרדה לרגע המכריע. אולם ראה פלא, המטוס לא נפל, לא נחבל ולא נתרסק. הוא המשיך במעופו ועבר את המרחק העצום של זו היתה טיסתו הראשונה של הטיסן הקליל הבנוי מעץ בלזה, המכוסה נייד שקוף והמונע ע״י זבובים. הטיסה נמשכה מחלון החדר לכותל שמולו. הנסיונות הראשונים נעשו בזבובים כשהם מחוברים אל הטיסנים ע״י חוט משי דקיק. אולם הטיסות לא הביאו לתוצאות המקוות, אלא לאחר שהזבובים חוברו ישר לטיסנים. המטוס הזבובי הראשון מ״טיפ ס״ זה, נבנה ע״י שני סטודנטים צעירים. לראשונה חיברו את הזבובים לכנפיים משני צדי הגוף. התוצאה היתה, שבעת שאחד הזבובים ״היה מחליט לנוח״, התהפך המטוס על צדו וצנח ארצה. נסיון נוסף הצליח יותר מקודמו ולפיו נמצאים שני ה״מנועים״ בטור, כשזבוב אחד מאחורי הכנף והשני לפניה. • מוציאים את הדבורה )או הזבוב( מהמקרר ומד־ על הכן בעזרת דבק נוזל )המתיבשאותה ביקים מהר(. אויר חם על הזבוב יעורר אותו•, נשיפת האויר החם ממריצו לבעוט ברגליו ולנסות לעוף... חמום המנוע לפני ההמראה, פשוט ביותר. 96 11 מספר האויר חיל בטאון אלחןטאיאוירתים 1 11 מספר האויר חיל בטאון סבון חברה לשכונות עובדים בע״פר LJ תל־אביב, רח׳ מונטיפיורי טלפוןr י־ 1 חברה לעזבון עממי בע״פו תל־אביב דה׳ פוונטי־פיורי הארגז בע ם חעשיח מתכת ועץ סרכבים ראומומובילים מכוניות־משא ומסחר רהיטי פלדה למשרדים מחסנים וכווי חזלים חעשיח חיבות לפרי הדר בנין ואריזה / נגרות ורהיטי עץ ת ל־א ב י ב. ח. ד IIM ם(. פילוסוף, י. זז״נוסון את צבי גלשמיין תל־אב־ב. דח יצרנים של כל מיני .מתכת םתוחה־)אקספנדר־מטל( לבטון, טיח וגיור, פינות לסיח רשתות לגירות וללוליס. רט למסות. סל״מיזכת. עבודת םכ מכבש. מגרפות וכר, / )פטנט מס 98 11 מספר האויר חיל בטאון אגודה הדדית בע״מ ת. ד המרכז: דחוב יפו סניף: הדר הכרמל, רה׳ הרצל, בית הקרנות. טלפון סוכנות: קרית מוצקין, רחוב רנ״ס קבלת חברים חדשים, מתן הלואות ונכיו קבלת פקדונוח, חסכונות וחשבונות עובר ושב, גובינות והעברות כספים לכל חלקי הארץ. m ״ המשווק הקואופרטיבי המרכזי לתוצרת המשק החקלאי הפרטי ביצים ועופות ירקות ופירות דבש ותוצרת חלב המרכז: תל־אביב, דחי צ׳לנוב טלפון מחסנים: בירושלים, חיפה, נתניה, חדרה. 1 ח תל־אביב, רח׳ וולפסון ת. ד מוסד השווק והספקה של התאחדות החקלאים הזעירים S משווק תוצרת החקלאית של המשק העברי מספק כל צרכי המשק: הספקה ללול ולרפת, זבלים הימיים, זרעי ירקות ומספוא וכל הציוד להשקאה וציוד טכני. קפתמלוה וחסכון שתופית של העובדים בחיפה בע״מ רחוב החלת בנין ״ביתנו״ טלפון סניפים: •העיר — נשר — עכו — צפת — קרית־חיים לחבריםהלואות נותנת על פי תנאים טוביםפקדונות מקבלת: גם של סכומים קטנים חסכונות לחשבון עובר ושב פכומיפ לכל ארץ־ישראל שטרות לגופינא לכל חלקי הארץ העפרת כפפים בתנאים נוחים גם לחסכונות ופקדונות קטניםרפית משלמת הקיפה פתוחה: בכל יום כד מ־ בערבי שבתות וחגים מ־ המאה אגודה הדדית בייבון מיגבל רחוב הרצל מם סניפים תל־אביב, שדרות הקק״ל טלש יפו, רחוב בוסטרוס, טלפון כפפות >פייפיפ( להשכרה » מ. דפר ושרת׳ בע״נו חברה לדבוך המים והנדסת רה׳ לילינבלום תל־אפיפ, ת. ד 99 11 מספר האויר חיל בטאון סולל־בונה ה של ההסתדרות הכללית של העובדים העברים בישראל רח׳ הנמלחיפה, המשרד הרשום: ת. ד רח׳ אלנביתל־אביב, משרדים: ת. ל דח׳ בן יהודה ירושלים, ת. ד מוציא לפועל עבודות בנין. שכון סלילה. הקמת גשרים עבודות נמל וים ועבודות צבוריות אחרות בטל בתי־חרושת למוצרי מתכת. זבובית. גומי. מלט. תמרי בנין. שיש ואבן אספקת חסרי אינסטלציה סניטרית ווזשמלית. ציוד טכני וחשמלי המספנות המאוחדות בישראל ״עגך בעימ תקון אניות, בנית סירות וספינות, הנדסה •ימית וקבלני צלילה, שרו. סירות מנוע בנמל חיפה חיפה, ת. ד טלפונים: משרד מספנה שרות סירות פרטי 100 בל פ ע ד י » המפעלים המסונפים ״חקיל" חברה קבלנית לחקלאות בע״מ ירקות בע״מ ״ד • י1 ״ ״•סי « תעשית שימורים בע״מ התישבות עממית ברכה ל־ המשרד: תל־אביב, רח׳ לילינבלום ת. ד 11 מספר האויר חיל בטאון ה חברה קואופרטיבית להספקה של • העבדים בישראל בע״מ , העובד :, המעודד הראש בנין המשביר, דרך סלמה, ת. ד תל־אביב, ס ג • פ • ם : חיפה' ירושלים ב א ר ־ ש ב ע הניגושד המרכזי להספקה של התנועה הקואופרטיבית בישראל חדרת בדפי מעזרדים טבביים ומחסנים תל־אכיב:jj היפה רחוב הנמל דרך יפו־ת״א ת. ד ת. ד טל ירושלים: רח׳ הרצל ת. ד טל הספקה טכנית והמרי אינסטלציה הוצאה לפועל של עבודות אינסטלציה סניטרית, הספקת מים, קטור, הסקה מרכזית, תעול והנחת קוי מים. אינטרנציונל SSSS3SSSBSBSES הספקה של מכונות מכל הסוגים: לחקלאות להובלה לתעשיה ולבנין חברה להנדסה חקלאית לארץ־ישראל ועבר־היררן בע״ם חיפה, ת. ד: משרד ראשי תל־אביב, דחי לילינבלום: סניף הדרוס ת.ד 01 11 מספר האויר חיל בטאון הרי ההולנדי הבו?ופך סוכנים כיל״ם אחים אברהמוף תל־אביב, טלפון » :קוי תעופה בישראל בע״מ תל־אביב, רחוב אחד־העם סלסון ג* איר פרנס לאובע רוחות השמים AJ^FRANCE | טלפון תל־אביב: חיפה: טלפון טלפון ירושלים: ואצל סוכן הנסיעות שלך. בטאח חיל ה א ויד ליי״י מוצא ע״י אגף מנהל, ממר׳׳ש / ח.א.ל. העורך: פקד־תעופה משה פומרנץ התצלומים: מחלקת צילומי אויר ח.א.ל.! קלמר קריקטורות: רענן, רישומים: פרי רוזנפלד אושר ע״י הצנזורה. המחיר דפוס ״דבר״ בע״מ. פרסום: י. אפטר תל־אביב ת.ד 02 11 מספר האויר חיל בטאון11 מספר האויר חיל בטאון11 מספר האויר חיל בטאון