1 תשע"טאלול ה ספטמבר2019 מיהו החייט סיפור 'החייט 'של ה'הגנה' בתעבורהממחיש את בעיית הטיפול של שירותי המודיעין הבריטיים , במהלך מלחמת העולם ובתקופה מתום מלחמת העולם עד הקמת מדינת והסוכנות היהודית ישראל. לשבור את הצפנים של בדואר והצליחוהאזינו לשיחות טלפון, פתחו מכתבים שנשלחו הבריטים תרגום התוכן מעברית לאנגלית. רוב ב יהםשירות הקשר, אך מחסור בדוברי עברית הקשה על המתורגמנים במרכז שבירת הצפנים ב־Bletchley Parkהיו יהודים1אך נראה שמטעמי ביטחון שדה שהדבר המחשה לבעיית הבריטים לא סמכו עליהם בעניין זה, ולכן העסיקו מתורגמנים ערביים. המובא כאן.ניתן לראות בסיפור יצר ג'ורג פרנסיס טיילור Georg e Francis Taylor), קצין אוסטרלי שפיקד בזמן מלחמת העולם השנייה יוחדים על מבצעי מנהלת המבצעים המ SOE – Special Operations Executive)ובהמשך בבלקנים שירת בתפקידים בכירים במטה SOEבלונדון2איש המחלקה שהיה בין הבכירים הבריטיים ראובן שילוחהמדינית 3וקיים עמו קשר קבוע, יצר עמו קשרי ידידות שנמשכו גם אחרי המלחמה . הקוד 'חייט'שם ב כינוהו המחלקה המדיניתאנשי )ובאנגלית – Khayatההתכתבות בין אנשי מ חלק , שיש להניח , וכך הוא הופיע במברקי המחלקה המדיניתהמחלקה המדינית הייתה בשפה האנגלית( שהבריטים פענחו4 המילה את תרגםמתרגם, כנראה ממוצא ערבי, ה Khayat’למילהLife’ )'חיים ירות הביטחון הבריטי ש במכתב של איש MI5) J.C. Rob ertson קצין הביטחון בפלשתינהל Defence Security Officer, Palestine)ב־20בנובמבר1946 אנו מוצאים את המשפט הבא בסעיף 6 תבדו"ח ששלחת ביקש לזהות את 'חיית'. אין לנו עקבות לאיש בשם זה אך ןי זזו מילה עברית שמשמעותה 'חיים'. ייתכן שזה מתייחס למג האמריקאי Life’ או לפרסום יהודי בארה"ב." ג'ורג טיילור הפך בשנות החמישים לבנקאי מוביל בלונדון, חזר לאוסטרליה בשנות השבעים ונפטר בשנת 1979.ראובן שילוח התמנה לראש המחלקה המדינית במשרד החוץ עם קום המדינה ולאחר מכן למפקדו הראשון של המוסד. נפטר בשנת 1959. אל"ם )בדימוסדניאל רוזן 1 (, לימים המנכ"ל הראשון של משרד החוץ, היה המתורגמן הראשי ב־אטינגהאוזןולטר איתן )נזכיר כי Bletchley Parkעד תום מלחמת העולם השנייה, והיה ידוע כבר אז כפעיל ציוני 2 בשנת1943הוענקה לו דרגת ייצוג של קולונל ותואר מפקד במסדר האימפריה הבריטיתC.B.E.) . 3 ) ראובן שילוח )זסלני1909- 1959(, מנהל המחלקה המדינית במשרד החוץ עם הקמתו, ראש המוסד הראשון. 4 שה שרת,מ ירחים בעמק איילון , תחקיר והערות: פנחס עופר, העמותה למורשת משה שרת, 2011, עמוד38. 2 אין לנו מושג מיהו'חיית ' 'חיים'שמשמעותה , אך זו מילה עברית The National Archives, KV 2/2262