diff --git "a/106-107.txt" "b/106-107.txt"
new file mode 100644--- /dev/null
+++ "b/106-107.txt"
@@ -0,0 +1,8780 @@
+האויר חיל ומורשת להיסטוריה דיגיטאלית ספרייה
+www.fisherlibrary.org.il<next_page>Mlm <next_page>PANACOL 
+ELOSOL 
+ אין בנמצא חומר או מטרה של ־ 
+PANACOL-ELOSOL 
+ מגוון עשיר של דבקים טכניים:- מתוחכמים, אמינים, יעילים וכלכליים ביותר אשר 
+ ברובם הגדול אף נושאים את תו התקן הצבאי האמריקאי. 
+ אין פלא איפוא, שגדולי התעשיינים בעולם כולו, משתמשים במוצרי 
+ELOSOL 
+ כל מוצרי 
+ דבק און בע׳׳מ, מבטיחה לך: * מלאי עדכני בכל עת * ייעוץ מקצועי שוטף 
+ * שרות מסור ומהימן. 
+ אם ברצונך להדביק, כל דבר העולה על דעתך, בכל ספציפיקציה שהיא, 
+ ביעילות ואמינות מירביים, פנה עוד היום אל דבק און בע״מ. 
+ דבק און בע״מ - בוגרשוב 
+ דבקים טכניים, חומרי בידוד ואטימה, ציפויים מוליכים, ציפויים מבודדים, חומרי סיכה מיוחדים, 
+ ממיסים כימיים, משחות הלחמה ומכונות פניאומטיות למינון אוטומטי.  המדע בשרות הטכנולוגיה <next_page>שנה לח>ל האו>ר }0 ברכותעו במלאת 
+ החכם — עיניו בראשו לבטוח נכון — עשה היום! 
+ לביטוח בטוח — אין תחליף ל־״פרחי״ סוכנות לביטוח בע״מ 
+n 
+f: 
+ci 
+n 
+j\ 
+n 
+ פ
+c £J 
+ רח׳ ויצמן 
+ אנו שומרים 
+ על המשפחה והבית למבוטחינו היקרים! 
+ בצה״ל, בשרות הבטחון באשר הם, 
+ מקבלי קצבות צה״ל — אזרחים עובדי צה״ל 
+ השלימו הביטוחים הקיימים למען המשפחה. 
+ התאימו סכומי הביטוח לפי ערכם היום! 
+ עשו למען חבריכם בשורה! 
+ הכניסו אותם בסוד שרותנו: 
+ נאמנות מירבית — לאלפי מבוטחינו באשר הם. 
+ מקסימום ביטוח — מינימום תשלום. 
+ התשלומים חודשיים — באמצעות מת״ש צה״ל. 
+ בכל ענפי הביטוח  *
+ *
+ *
+ *
+ *
+ *
+ התוכניות מותאמות ומקוריות להגנת המשפחה, 
+ ובתנאים המיוחדים שיועדו לכם בלבד! 
+ המשרד פתוח משעה  מ
+ ו
+ נ
+ * ע
+ ה
+ פ
+ ת
+ ע
+ ו
+ ת
+ כ
+o 
+U 
+VT 
+II 
+D 
+\t <S 
+vr 
+u 
+ מקסימום ביטוח — מינימום תשלום <next_page> ברכת ע
+ למשפחת ח>ל האחר ב>ום ח>ל האהו- 
+04/3/14Tin ד//׳
+ > ברכות 
+•1 למבטיח• השח 
+ כזהנזובילים
+האו״ר ,  בנתיב
+ עד חיסה 
+ ה חלו נן 
+£  •לפון־
+ הדרכה במקום ו 
+ הבייבי
+ נהוגל נבלים 
+ לווין
+ פאסג
+ קוברה זאט למנוע 
+רדיו, תוצרת פיילוט יפן ,  נהוג
+ בייבי, למנוע 
+ מיני סטאר 
+ קיו.בי
+ עוטינג סטאר 
+ טוטינג סטאר 
+ פייטר
+ טריסטאר, להרכבה תוך מספר שעות, למנוע 
+ דאוני רדיו הקיט לבנית הטיסן 
+ מנוע מתאים 
+ גזטוכת רדיו לניהוג 
+ אביזרים
+ באוויר ע ם
+150.-
+200.-
+200.-500.-
+270.-
+1700.-
+ ליי
+ טריסטאר
+MAX-1  OF SR 
+»ynn 
+ רייהר
+ ע״י אלוף יפן 
+ פליין פידר 6.5).40 450.-
+ ״
+ •משלוחים לכל האר 
+ המחירים אינם כוללים מע״מ וניתנים לשינוי ללא הודעה מוקדמת.  לוחות חשמל 
+ לוחות פיקוד ובקרה 
+ ציוד מיתוג 
+ >>עוץ ותכנון 
+ קצנשטיין, אדלר ושות׳ בע״כו 
+ טלפון
+ תל-אביב, דרך פתח־תקוה <next_page>האו לחיל  ברכותינו במלאת 
+BBC 
+ תוצרת גרמניה poor) 
+ נגד התחשמלות 
+ בורר
+ לחצני פיקוד  הגנות מנוע•• 
+BROWN  BOVERI 
+ מפסקים
+ חצי אוטומטיים  מנעני
+ פיקוד והספק 
+ שלמה כהנא סוכנויות 
+ רח׳ נחלת בנימיו <next_page>MIIIIIIIIIIIIIIIIIIIIIIIIIIIIIIIIIIIIIIIIIIIIIIIHI₪ 
+I| 
+Iהב טחון לשר | 
+= £ 
+| 
+| 
+1IINHIIIIIIIIIIIIIIIIIIIIIIIIIIIIIIIIIIIIIIIIIIIIIIIIIIIIIIIIIIIIMIIIM 
+Nt/tJd  p>fo  ppn 
+ * תקוו כלים פניאומטיים 
+ * שיפוץ כל סוגי ציוד פניאומטי 
+ * בדיקת כלי אויר בציוד משוכלל 
+ * יעוץ בחתאמת כלי עבודת 
+ פגיאומטיים
+ פריון מוגבר והגדלת הייצור 
+ עם כלי אויר תקמי 
+ תל-אביב, רח׳ המסגר SHNRPP77 
+SHIMBPP77 77mm 
+ החילה האוורננה במצברים 
+ אחרות־
+ ארגו בוליפוופילן שקוף! 
+ ע.שנפ ושות.בעימ <next_page> כל היום בבודסה עתה לח>ל האחר }0 ברכותעו במלאת 
+ חברת אלקטרוניקה 
+ לישראל בע״נז 
+ל נמנה על קבוצת כלל 
+ פיתוח, תכנון, יצור והתקנה 
+ * מערכות קשר ובקרה ל 
+ ; * ציוד שמע וריבוב 
+I 
+ ו * רכיבי מיקרוגל 
+ * יצוג חברות זרות 
+ גבורי ישראל 
+ טל
+III N 
+ להיות
+ קרנוח בנאטננת בנק המזרחי המאוחד 
+ המנ
+ בדרך הטנבה ביוחר זלהפיק חוחים 
+ בבזרסה.
+ לרשזחך מבחר קרנזו! נאמנות: 
+0 
+ שחם - ר
+ ברקת - עד
+ נטיף - רוב ההשקשת בסניות. היתרה בצטזד׳ מדד נבסט־ת 
+ חלמיש - קרן להכנסה תדשית נמבנה ההשקשת רוסה ל־סלע״( 
+ בדאי לן
+1 
+ חטסיל
+ ווטסיד סיליקון 
+שםי,איליtRivj 
+ התקה
+huin 
+11mr)  H-n  גמלאת
+ מיטב הברכות 
+ ברץ זאב
+ נחלת בנימין 
+ חנות מיוחדת לייצור סמלים 
+ מגנים, מדליות וגביעים. 
+ חריטת שלטים — 
+ חותמות גומי במקצוע משנת 
+ טל
+ ביצוע מקצועי מעולה ומהיר, עיצוב וייצור עצמי. <next_page>vr 
+V 
+ ב
+vr 
+II 
+w 
+O 
+ ב
+vT 
+S 
+M 
+U  כל שעליך לעשות הוא להרים את המבט, לגלות את 
+ הנפח העצום והבלתי מנוצל במחסן שלך, ולהקים 
+ רצפת ביניים )גלריה( מאלמנטים מודולריים של 
+ אקרומית
+ * ניצול נפח מירבי 
+ * אפשרות פירוק וביצוע שינויים 
+ * חוזק ויציבות 
+ * יכולת התאמה לכל גודל ושטח 
+ על מסגרות וקורוח המתכת של אקרומית 
+ רצפת עץ המטופלת בצבע מיוחד להגנה מפני 
+ אש. העליה למפלט העליון היא באמצעות  מדרגות מתכת וההעמסה באמצעות פתרונות 
+ שינוע מקוריים. 
+ מתאים לשטח החסנה נוסף, משטחי עבודה, 
+ משרדים, ארכיונים וניתן להקמה עד 
+ ירושלים: טל 
+V&VB 
+ רומית
+n  אקרומית<next_page> לחיל האחר, מפקד 
+ מ>טב הברכות, שלום ובטחון. 
+ חיים איתני 
+ שטיחי כרמל
+ ב ע ״מ
+ סוכנות ראשית 
+ לשטיחים קלאסיים, מודרניים רמקיר אל קיר 
+© 
+רח׳ גרוזנברג ב,  ת ל ״ א ב י 
+ טלפונים
+ הובלת רהיטים ! 
+טל מובילי הצפון 
+ רענן
+ זר ברכות במלאת 
+ איש צבא!
+ אנו נבצע עבורך את 
+ הובלת רהיטי דירתך במהירות 
+ יעילות ומקצועיות + בטוח מלא 
+ לכל חלקי הארץ 
+ אריזה חינם!! : 
+ ספק מוכר ן 
+ משרד הבטחון והממשלה llllllllllll|l(llllllllllllllllllllll|||l₪ll|l|||l||||M I * I 
+1 | 
+| 
+| 
+| 
+| 
+§ 
+| 
+H;111H1TT <next_page> ברכת עגקם
+ למשפחת ח>ל האו>ר ב>ום ח>ל האו>ר 
+-מתיקה מיוחדת בחנות החדטה ברחי יפו  ירושלים
+ בו-יהודה-רח׳  תי-אביב
+ הרצייה נוסי-רח׳  חיפה
+ פרץ מסי רח׳
+ בד-צבי )ליד אגד(.-רח׳  באר-עבע
+ הראייה-רה׳  רמת-גך
+ טנומפפו-רח׳  פמח-תקוה
+ הרצי-רח׳  נתניה
+ אחד-העם-רח׳  רחובות
+-מרכז מסחרי, עדי התמרים, בחצר.  איית
+21 הנ-רח׳  /)פויה
+ תרמ״ב-חזי  ראעוו-יציווtwrnaf ppea 
+ ו־יהשלמבית
+ppea fi'frm  vjp !m6a  vpNa  Tup  - מיגווו עשיר של רהיטים מובחרים מטובי היצרני 
+inra 
+ פרטים בחוויות ובמחלקות הרהיטים של שקם <next_page>I  גליון מספר 
+ יולי
+ מוצא על-ידי מפקדת חיל-האויר 
+ קצין חינוך חיל-האויר 
+ עורך משנה 
+ דניאל מולד 
+ עורך גראפי 
+ יפתח אלון
+ המערכת: דאר צבאי 
+ טלפון
+ מזכירת המערכת: סגן דינה קלוזנר 
+ תוכן
+ המראה אל שנות ה־ 
+ ראיון עם מפקד חיל-האויר, אלון! דוד עברי — זאב שיף 
+ מלחמות האויר שלנו - 
+ רב-שיח עם האלופים )מיל.( דן טולקוסקי, מרדכי הוד 
+ ובנימין פלד, מפקדי חיל-האויר לשעבר 
+ האדם מאחורי הסרבל — אריה ברנע 
+ הם עשו היסטוריה — יוסף בודנסקי 
+ המלך מת יחי המלך? — אורי עמית 
+ פאנטומים במלחמת יום־הכיפורים 
+ השורשים של שירות־האויר — אלי אייל 
+ כנס וותיקי ש״א 
+ תחזוקה עם כל הלב — אריה אבנרי 
+ ציונות מגובה אלפיים רגל — אהרון לפידות 
+ נחתתי בקהיר לפני ביקור סאדאת 
+ יונה עם עלה של זית 
+ מאמץ אוירי מרוכז — יכריע! 
+ ראיון עם רא״ל )מיל.( מוטה גור — סא״ל אורי 
+ מזכרוני הארכיוני האוירי — אריה דיסנצייק 
+ מה אומר לי חיל־האויר 
+ ״לא השמים שמיהם...״ 
+ על כנפי הכסח — אריה ברנע 
+ המציל נפש אחת... — אהרון לפידות 
+ יש לנו טייר — אריה ברנע 
+ ״נימיץ״ — כנף! על המים — אורי עמית 
+ ח״א — גיליון מס׳ 
+ משמידי הטאנקים — אלי אייל 
+ מחיר הגיליון הכפול 
+ מחיר חוברת בודדת רגילה <next_page>^ 
+ תוכנסנif 
+ ׳
+ זהו ה
+ להיות קצין
+ בצי הסוחר 
+ אם אתה לאחר שירות בצה״ל, בעל תעודת בגרות 
+ או בוגר 
+ ושלח התלוש עוד היום. 
+ מ.ת. לכבוד
+ הרשות לחינוך והכשרה ימיים 
+ ת.ד
+ אני מעוניין בפרטים על הקורסים לקצינים, מסלולי הקידום 
+ והאפשרויות הפתוחות בפני בצי הסותר. 
+ שמי
+ השכלתי כתובתי
+ גיל
+\ 
+ בוא להיות קצין בצי הסוחר 
+ תצלומי השערים: רביעיית מטוסי 
+ ה
+ מעל חון! יס-המלח )שער אחורי( 
+ בענייני מנויים, דגמים וגליונות ישנים יש לפנות אל: 
+ ההוצאה לאור, מחי ההפצה, רח׳ ב׳ מסי 
+ הודפס באמצעות משרד הבטחון בדפוס ״יפת״ בע״מ 
+ סורר במסדרה ״גד״ <next_page> קורא יקר
+ חיל־האויר חוגג בימים אלה 
+ ארוכה צעד החיל למן ימי הבראשית שלו, ימי 
+ ״הפרימוס״ ו׳׳המבצר המעופף״, ועד היום זה, בו פולחים 
+ כפירים ברעם את השמיים. החיל משקיף לאחור 
+ בגאווה, על שלושה עשורים של כוננות, פעילות־קרבית 
+ מפוארת, והתעצמות בלתי־פוסקת. בכל המלחמות בהן 
+ עמדה מדינת ישראל, בפעולות התגמול ובאירועי הבטחון 
+ השוטף, שימש חיל־האויר כאגרוף המגן, הדרוך והנכון 
+ להדוף כל תוקפן, ולהנחית בכל מקום את המהלומה 
+ המכריעה. מקצת ממורשת חיל־האויר אנו מביאים בפניך 
+ בגליון חגיגי, כפול, זה. 
+ על חלקו של חיל־האויר במלחמות ישראל משוחחים 
+ שלושה ממפקדי החיל בעבר. הם סוקרים את דרכו של 
+ החיל מחיתוליו ועד למעמד הבכורה, שרכש בקרב 
+ זרועות צה״ל. על מעמדו וחשיבותו למדים אנו גס 
+ מדבריו של הרמטכ״ל לשעבר, רא״ל )מיל.( מוטה גור, 
+ בראיון עימו, המתפרסם בגיליון זה. משלים את 
+ התמונה מפקד חיליהאויר, האלוף דוד עברי, הסוקר 
+ את המשימות והאתגרים הניצבים בפני החיל כיום. 
+ המטוסים של חיל־האויר ״עשו היסטוריה״. חלקם 
+ מוצגים בגליון זה, וחלקם יוצגו בגיליונות הבאים. 
+ אולם, הנשק האמיתי של החיל היה ויהיה האדם: 
+ הטייס והנווט, שבמהירות על־קולית חולפים מעל, 
+ איש־האחזקה השוקד יומם וליל על תקינות המטוסים 
+ והציוד, אנשי הבקרה, הנ״מ והמנהלה, וכל אותם 
+ הבחורים, שיחדיו יוצרים את העוצמה האנושית הגלומה 
+ בחיל. על האדם בחיל־האויר משוחחים בגיליון זה כמה 
+ מוותיקי החיל, שלזכותם אלפי שעות טיסה ושנים 
+ ארוכות של שירות. 
+ מה אומר לך חיל־האויר! — בשאלה זו פנינו למספר 
+ אישים ולממלאי תפקידים במערכת הבטחון ובצה״ל. 
+ את תשובותיהם ואת הערכתם לחיל אנו מביאים 
+ בהמשך. במקביל, חקרנו איך נראה חיל־האויר הישראלי 
+ בעיני אוייביו שמעבר לגבול, והעלינו תמונה מעניינת 
+ מאוד. עוד עימנו, בגיליון זה, מעלילות הפאנטומים 
+ במלחמת יום־הכיפורים, ביקור נושאת המטוסים 
+ האמריקנית "נימיץ״, והמשך סידרת הכתבות על 
+ לוחמת המסוקים. גם הבטאון עצמו חוגג 
+ לקיומו. דפים מבטאון מס׳ 
+ בשורה לנו לקוראינו הוותיקים: אנו מחדשים מנהג 
+ שנפסק, ומצרפים לגיליון זה דגם של מטוס התובלה 
+ הרקולס להרכבה עצמית. הרכיבו ותיהנו! אתכם, 
+ הקוראים, נוסיף ונפגוש בכנסי קוראים, בסיורים 
+ משותפים ובעוד פעילויות שונות ומגוונות, שיהדקו את 
+ הקשר בינינו. 
+ חג ש��ח וקריאה נעימה 
+ סא׳יל אורי<next_page> המראה אד
+ שנות ה־
+ ראיון עם מפקד חיל־האויר, אלוו 
+ ונזכור את כולם• מפקד חיל־האויר, אלון! דוד עברי, מניח ביום הזכרון ה-סג זר למרגלות 
+ האנדרטה לזכר נופלי חיל-האויר בהר-הטייסים בדיר-אל-עאמר שבהרי ירושלים  מאת זאב שי 
+ ש. ב״מבצע ליטאני״ מילא חיל־ 
+ האויר תפקיד מרכזי וחיוני במשימות 
+ תקיפה ושיתוףו־ פעולה. האם כוחות 
+ היבשה אינם עלולים לפתח ציפיות, כי 
+ בכל מלחמה ובכל מצב יוגש סיוע דה־ 
+ לוקס?
+ האלוף! עברי: לחיל־האויר היו שתי 
+ מטרות במבצע. האחת, לתקוף! מטרות, 
+ שאליהן אין כוחות היבשה יכולים 
+ להגיע. השנייה, להשתלב בלוחמת 
+ היבשה, להגיש סיוע לכוחות היבשה. 
+ בתחום זה הוצרכנו לתת את הטוב 
+ ביותר. מלבד האילוץ המעשי — זו 
+ היתה הזדמנות לבחון את מערכת 
+ שיתוח־הפעולה, שפותחה מלקחי מל- 
+ חמת יום־הכיפוהים. אומנם מאז תור־ 
+ גלה המערכת באימונים — ואולם 
+ נותרה בבחינת מערכת תיאורטית ולא 
+ נמדדה במצבי אמת. במצב כזה אפשר 
+ להגיע לעתים לאבסורדים, הן בדרישות 
+ הן בתפעול. 
+ הטעמנו חד־משמעי, שלכוחות היבשה 
+ אסור לצפות, כי יקבלו סיוע כזה 
+ בשלבים העיקריים של המלחמה. לאחר 
+ שמגיעים לעליונות אוירית, בכושרנו 
+ לתת סיוע כזה.
+ הסיבה לסיוע ב״מבצע ליטאני״ היתה 
+ לחסוך בחיי אדם. לדעתי, הצלחנו. 
+ האבירות בכוחות היבשה היו רבות 
+ יותר לולא הגשנו סיוע אמרי מאסיבי. 
+ על־אף זאת עלינו להדגיש, כאמור, כי 
+ הסיוע מוגבל לתנאים מסויימים. 
+ ש.: מה היו הלקחים של חיל־האויר 
+ מהמבצע?
+ האלוף! עברי: המערכת של השתתפות 
+ חיל־האויר בלוחמת היבשה היתה טובה 
+ בהחלט, אם כי היו צריכים לעשות בה 
+4  תיקונים מספר. אלה נעשו תוך כדי 
+ הלחימה. המערכת לא תאמה חד חד־ 
+ ערכית לתיאוריה, ולכן עשינו בה 
+ שינויים קלים. כדאי להוסיף, כי המבצע 
+ היה הזדמנות לטייסים צעירים, שלא  השתתפו במלחמת יומ־הכיפורים, להת- 
+ נסות בפעולה בשטח אוייב, תוך שימוש 
+ במערכת החימוש. 
+ ש.: האם הצורה שבה פעלו הטייסים 
+ הצעירים היתה משביעת־רצון? <next_page> האלוף עברי: בהחלט כן. עבור טייס 
+ וותיק זה נראה, אולי, בעוד אימון, אך 
+ בשביל הצעירים זו היתה קפיצה קדימה. 
+ אין להשוות זאת למלחמה מליאה. לא 
+ עפו שם טילים, אך הטייסים הצעירים 
+ הרגישו, בי זו היתה קפיצת־דרך 
+ בתהליך האימונים ובהכשרה. 
+ ש.: הזכרת את סיועו של חיל־האויר 
+ לחיסכון בחיי־אדם. אר בעקבות המבצע 
+ האשימו את ישראל בהפעלת פצצות־ 
+ מיצרר. מה היה המניע מאחורי ההח- 
+ לטה להטיל פצצות אלהי מהי ההצדקה 
+ הצבאית בשימוש בנשק זהי 
+ פצצות מיצרר — אמצעי יעיל 
+ נגד מקורות־אש 
+ האלוף עברי: ההצדקה פשוטה מאור. 
+ כשרוצים למנוע או להפסיק שיגור 
+ קאטיושות ופגזים אל קרית־שמונה, 
+ נהריה או כל ישוב בצפון, הדרך היחי- 
+ דה לשתק את ההפגזות היא לפעול 
+ נגד מקורות־האש, ולכן יש לכסות 
+ שטח. כיסוי השטח הוא שמנע את המשך 
+ ההפגזוח. זה אכן קרה, וזוהי ההצדקה 
+ הצבאית. רוב המטרות, שעליהן הוטלו 
+ פצצות מיצרר, היו עמדות ארטילריה. 
+ היו תותחים של המחבלים גם בפרברי 
+ כפרים.
+ ש.: האם יש בפצצות המיצרר משהו, 
+ שהוא קטלני יותר, אכזרי יותר, מכלי 
+ נשק אחריםי 
+ האלון! עברי: שום דבר. זהו פשוט 
+ אוסף של רימוני־יר. זה אותו רימון־ 
+ יד, אלא שצורתו אוירודינאמית מסויי־ 
+ מת. אותו רימון, עם אותו חומר נפץ. 
+ ש.: האם יש קושי מיוחד לייצר 
+ פצצות כאלה? 
+ האלוף עברי: העיקרון הטכנולוגי פשוט 
+ יחסי��, אך היצור מסובר יותר. במיצרר 
+ — לכל רימון יש מרעום משלו. מלבד 
+ זאת — החימוש יקר יותר. 
+ ש.: ב״מבצע ליטאני״ הפעיל חיל־ 
+ האויר לראשונה, בשימוש מבצעי, את 
+ מטוסי
+ מה אתה יכול לומר על הפעלת המטוס 
+ במבצעי
+ האלוף עברי: מוקדם להפיק לקחים 
+ לגבי המטוס רק מ״מבצע ליטאני״. 
+ ה־
+ גובה אפשרית. לכן, פיטרול מעל לבנון 
+ או מעל לשטח שלנו זה היינו־ הך, כל 
+ עוד לא תופעל בקרב. הדבר נתן לנו 
+ הרגשה טובה להפעיל מטוס חדיש, 
+ כאשר האמינות התחזוקתית ורמת 
+ התפעול עונות לציפיותינו. 
+15 
+ ולזל להפעלה 
+ ש.: מערכת ה־מב״ם של המטוס 
+ נתנה לנו, וודאי, טווח תצפית עמוק 
+ יותר בשטחי האוייב? 
+ האלוף עברי: כן. אך זה אינו חדש. 
+ גם כשאנו טסים בשטח ישראל אפשר  להסתכל עם מערכות זו לתוך השטח 
+ הירדני, הלבנוני או הסורי. 
+ ש.: ה־ 
+ כמה מטוסים קיבלנו עד היום, ומה 
+ למדנו בתקופה זו על המטוס? לתשו־ 
+ בותיך חשיבות מיוחדת משום שמטוס 
+ זה עתיד להימצא גם בצבאות ערב. 
+ האלוף עברי: קליטת המטוס הזה 
+ היתה קפיצה גרולה קדימה. לא כמו 
+ מהמיסטר והסופר־מיסטר למיראז׳, ומה־ 
+1; מיראז׳ לפאנטום. ה־ 
+ גדולה יותר קרימה. זה כמו לקפוץ שלוש 
+ מדרגות בבת־אחת, במקום מדרגה 
+ אחת. אולי כמו הקפיצה בזמנו ממטוס 
+ המוסטאנג למטוס הסילוני. בכל פעם 
+ שעלינו מדרגה אחת ידענו למה לצפות. 
+ ב־
+ אתה ממש מופתע מאיכות התמרון, 
+ ממערכת הנשק, מאפשרויות התצפית. 
+ הטיל שיכול להפיל מיג־ 
+70,000 
+ הם שלבי תחכום עליונים. יתרון נוסף 
+ — מערכת הנשק קלה להפעלה, לתמרון 
+ ולהשגת תוצאות. 
+ ש.: האם היתרונות ימוצו גם אם 
+ ה־
+ בינונייםי
+ האלוף עברי: בהחלט. טייס בינוני, 
+ שצריך להפעיל את 
+ אמרי הדוק נגד מטוס פאנטום, או 
+ מיראז׳, או כפיר, יכול להשיג הישגים, 
+ בגלל ההבדל הרב בביצועי המטוס. 
+ ש.: האם כך הדבר גם בתחזוקת 
+ המטוס?
+ האלוף עברי: בדרג הטכנאי הנמוך 
+ — ההפעלה פשוטה, ואולם, ברגע שיש 
+ בעייה, צריך הבנה רבה יותר ורמה 
+ מבצעית גבוהה. המטוס נבנה לפשטות  בתחזוקה, לפחות שעות הכנה, ביחס 
+ לשעות טיסה, ולשיעור תקלות נמוך. 
+ ש.: כלומר, עם עשיר, עם טכנאים 
+ פשוטים וטייסים בינוניים, יוכל לעשות 
+ הרבה עם מטוס כזה? 
+ האלוף עברי: עם עשיר, שלחיל־ 
+ האויר שלו הרבה חלקי־חילוף ומערכות 
+ להחלפה ושבנו לו קונספציה נכונה 
+ של אחזקה, יוכל להפיק הרבה מאוד 
+ מה־
+ טייסים מן השורה הראשונה 
+ ש.: האם הכנסנו שינויים במערכות 
+ ה־
+ אצלנו?
+ האלוף עברי: אנחנו קשורים בעניין 
+ זה עם האמריקנים. רבות מדיעותינו, 
+ שנבדקו ונבחנו שם, וודאי משפיעות על 
+ השינויים שנעשים בארה״ב. עם זאת, 
+ לא הייתי אומר, שהן מכתיבות את 
+ השינויים.
+ ש.: האין חשש, שבעקבות עיסקת 
+ הנשק של ארה״ב עם סעודיה למכירת 
+15 
+ ריקנים, לאויביינו 
+ האלוף עברי: חשש מודיעיני כזה קיים 
+ בהחלט. אין להתעלם מכך. פירוש הדבר, 
+ שיש צורך בזהירות. 
+ ש.: האם יש איפיון מיוחד לטייסים 
+ שחיל־האויר מציב ל־ 
+ האלוף עברי: בשל מחיר המטוס 
+ והערך הסגולי שלו בתוך המערך, אנו 
+ בוחרים את טייסיו מהשורה הראשונה, 
+ טייסי עילית וותיקים. יחלוף זמן, 
+ וכשנלמד מהן הנקורות האופייניות 
+ המיוחדות לו, נבחר טייסים מתאימים 
+ ואף צעירים יותר. 
+ הבטחות אינך חוזה מחייב 
+ ש.: האמריקנים הבטיחו כי מטוסי 
+5 <next_page>N 
+ לא יוצבו קרוב לישראל, לא יהיו להם 
+ נקודות־תלייה לפצצות ולא יהיו מצויי- 
+ רים בטיל אויר־אויר 
+ מספק אותך? 
+ האלון* עברי: בהחלט לא! אחרי 
+ שמקבלים את המטוס, היתר אינו אלא 
+ עניין של החלטה. אפילו לא תהיה 
+ בטאבוק תשתית למטוסים אלה והשדה 
+ יחסר את הסידורים המתאימים, אין זה  ידי וויתור על הטיל בשביל חיל־האויר, 
+ האם היית נוקט דרר זו? 
+ האלון* עברי: אולי. אך בוודאי שאין 
+ הדבר כר כאשר למטוסי ה־ 
+ אני בונה על מערכת יחסי כוחות מסויי־ 
+נוכל16  מת. אם יהיו לנו מטוסי 
+ להתמודד ביחסי כוחות נוחים יותר נגד 
+ מיג־
+ מטוסי כפיר, נזדקק ליותר מטוסים על־ 
+ מנת לעמוד באותם הישגים.  לא יטילו מגבלות פוליטיות ולא יגבילו 
+ את כמות המטוסים בעוד שהאמריקנים 
+ יפצו וודאי את ישראל במכירת מטוסים 
+ לשמירת מאזן הכוחות? 
+ האלון* עברי: אני סבור, שהאל- 
+ טרנטיבה הצרפתית טובה יותר, מבחי- 
+ נתנו. במלחמה איש אינו מתחשב במיג־ 
+ בלות פוליטיות, שהוטלו עם חתימת 
+ העיסקה. אנחנו מכירים גם את הציוד 
+ הצרפתי. ולכן 
+ אומר דבר 
+ עצמאי מבחינת התפעול. זהו מטוס בעל 
+ התנעה עצמית. אתה נכנס למטוס 
+ ומתניע. בקיצור, איננו תלוי בתשתית 
+משדות אן*  מורכבת, ניתן להפעילו 
+ מאולתרים. הוא בנוי לכר. ואפשר גם 
+ לפעול מהמסלולים הסעודיים בטוראיין* 
+ וגוריאט.
+ באשר לחימוש — הם יכולים להרכיב 
+ על המטוס חימוש שאינו מתוצרת 
+ ארה״ ב.
+ ש.: האין בכך הפרת חוזה? 
+ האלון* עברי: לא גכתב בחוזה, 
+ שאסור לסעודים לקנות טילים מצרפת, 
+ את טיל המאז׳יק לדוגמה. הם יכולים 
+ לקחת מהנדס צרפתי, לשלם לו עוד 
+ אלף דולר, והוא יכין את התכנון. 
+ אירופה אינה יכולה להתחרות בארה״ב 
+ בתוצרת, בייצור, בכמויות. אך הכושר 
+ קיים. קיים המידע: והשאר תלוי בכסף. 
+ זה החשש שלי. בעתיד יכולים גם 
+ האמריקנים לשנות החלטתם ולספק 
+ לסעודים מה שאינם מספקים כיום. אם 
+ אנחנו נקבל טיל חדיש, כ־ע 
+ לבוא לחץ לספקו גם לאוייבינו. 
+ אנו זקוקים ל 
+ ש.: לו יכולת למנוע מכירת טיל 
+ אויר־אויר משוכלל כזה לסעודים על־  ש.: מרבים לעסוק 
+ לשכוח את 
+ דים לקבל בהקדם. מה דעתך על מטוס 
+ זה בידי המצרים? 
+ האלון* עברי 
+ בירדן ובסעודיה, אר לצערי זהו מטוס 
+ טוב ומתאים למצרים. הוא בעל בושר־ 
+ תקיפה טוב יותר, כושר כינון וניווט 
+ טובים יותר. 
+E 
+ ש.: יותר טוב מכל מטוס רוסי שבי 
+ דיהם?
+ האלוף עברי: להערכתי — כן! קשה 
+ לי לומר מה זה בדיוק סוחוי־דו, או 
+ אסור לזלזל במיג־ 
+מטריד אותי, כי ייתן להם n 
+ את הכושר להנחית מכה ראשונה 
+ בתקיפה, ובהפתעה. עם זאת, לטווח־ 
+ קצר של מספר שנים, אני מוטרד פחות. 
+ מערך שבו מטוס אמריקני, צרפתי ורוסי 
+ מזמן בעיות אחזקה, לוגיסטיקה וחלקי־ 
+ חילון*. יעבור זמן עד שייפתרו. יש גם 
+ בעיות שליטה, החל ממערכות־קשר, 
+ שהן שונות, וכן תדרים ותחומים שהם 
+ שונים.
+ ש.: האם האלטרנטיבה הצרפתית — 
+ מטוס צרפתי במקום אמריקני — טובה 
+ יותר? — הנכונה ההשערה, שהצרפתים  מול
+ קניים אפקטיביים יותר. חיל־האויר 
+ המצרי אינו מסוגל גם לקלוט מטוסים 
+ רבים בבת־אחת. כושר הקליטה שלו 
+ בשדות הוא איטי יותר מאשר שלנו. 
+ נסיגה מסיני עלולה להרחיק 
+ השגת עליונות אוירית 
+ ש.: אבקשר לפרט מהי בשביל חיל־ 
+ האויר המשמעות הצבאית של נסיגה 
+ מסיני )כולל כל שדות־התעופה(? 
+ האלון* עברי: במקרה של נסיגה יהיה 
+ עלינו לפנות מסיני את כוחות חיל־ 
+ האויר המוצבים בו. כוחות אלה יש לרכז 
+ בשדות אחרים, בגבולות הקו הירוק, 
+ דבר שיגרום להגברת הצפיפות באותם 
+ בסיסים, על כל המשתמע מכר. 
+ ש.: בעקבות עסקת־החבילה של 
+ ארה״ב, הכוללת אספקת מטוסים חדי- 
+ שים גם לסעודיה ולמצרים, נאמר, כי 
+ ישראל שגתה בכר שלא החלה מזמן 
+ ביצור מטוס־ הקרב החדיש שלה, האריה. 
+ האם אתה מקבל את הקביעה שעתה 
+ יש להתחיל מייד בייצורו? 
+ האלון* עברי: זוהי בעייה עמוקה 
+ יותר. זוהי שאלה לאומית: — האם 
+ אנחנו יכולים במשאבים שלנו לייצר 
+ היום מטוס? האם המטוס שנייצר, ללא 
+ מנוע עצמאי, ייתן את התשובה שבה 
+6 <next_page> אנו מעוניינים? מזכירים מנוע אירופי 
+ למטוס זה, אך מי ערב לכר, שאמבארגו 
+ אירופי פחות מסוכן מאמבארגו אמרי- 
+ קני? מדינה באירופה, המייצרת חלק 
+ חיוני מהמנוע יכולה להחליט, שלא 
+ למכור לנו חלק מסרים. להערכתי, 
+ השפעת הערבים באירופה יותר גדולה 
+ מאשר באמריקה. 
+ בראיה כוללת — אני בעד מטוס 
+ האריה. הוא יכול להשתלב אצלנו היטב  לו פיתוח אמצעי לחימה אחרים, וחי- 
+ מוש אוירי אחר. אין בידינו משאבים 
+ לייצרו. בעדיפויות התקציב נמצאים 
+ בקדימות גבוהה גם פיתוח התשתית 
+ של החיל וקליטת כוח־ אדם לקבע. 
+ מסוקי נ״ט בלחימת העתיד 
+ ש.: הערבים החליטו מאז מלחמת 
+ יום־הכיפורים לרכוש מסוקים רבים. 
+ עתה החליטו לייצר את מסוק הלינקס, 
+ במערך המטוסים בסוף שנות השמונים, 
+ אך זאת יש לזכור מנקודת המוצא 
+ שהזכרתי.
+ פיתוח האריה אינו ראשון 
+ בקדימויות
+ ש.: מדוע שחיל־האויר לא ישקיע 
+ בפיתוח המטוס? 
+ האלון* עברי: יהיה עלינו להשקיע 
+ סכומי־ענק מרי שנה. את המטוס נקבל 
+ רק בעוד 
+ שהשקעה כזו תשפיע מיד על איכות 
+ חיל־האויר. כספי הפיתוח אינם יכולים 
+ לבוא מתקציב חיל־האויר. גם על 
+ תקציב הבטחון אי־אפשר לבסס את 
+ פיתוח האריה. תקציב הבטחון גם הוא 
+ משועבד להוצאות שונות מראש, כמו 
+ שיקום, אחזקה וכיו״ב. 
+ ש.: האין אפשרות שנפתח את המנוע 
+ בעצמנו?
+ האלוף! עברי: רק לשם בניית התשתית, 
+ שעליה אפשר לפתח מנוע, אנו זקו- 
+ קים לארבעה מיליארדים דולר, להש- 
+ קעות עצומות וזמן רב — ומדובר ב- 
+ שנים.
+ ש.: לוא התבקשת לקבוע רשימת 
+ קדימויות, היכן בה מקום האריה? 
+ האלוף עברי: מבחינה תקציבית, לא 
+ הייתי שם אותו במקום ראשון. קודם  האם זהו שינוי בגישה, ומהו האיום 
+ הצפוי מכך?
+ האלוף עברי: זהו שינוי בגישה, אך 
+ הוא תואם את שינויי הגישה הקיימים 
+ בעולם. איני חושב, שיש להם קונ- 
+ ספציה עצמאית. הם מנסים לחקות. 
+ הרגשתם היא, כי במלחמת יום־הכי־ 
+ פורים הפעלנו מסוגי נ״ט והשמדנו 
+ הרבה טאנקים שלהם. הם קבעו זאת, 
+ והלקח הוא לקנות ולייצר הרבה מסוקי 
+ נ״ט למלחמה הבאה. כרגע הם עוסקים 
+ בציוד מערבי צרפתי — טילי מילאן 
+ והוט, שביצועיהם אינם גרועים מבי- 
+ צועי טיל הטאו. אחת הסיבות להחלטתם 
+ לייצר מסוקים, היא הרגשתם, שהדבר 
+ ביכולתם, ובכוחו להעניק להם שיפור 
+ בהרגשה העצמאית. 
+ ש.: האין בכך איום? 
+ האלוף עברי: חלק ממפקדי כוחות 
+ היבשה חושבים, שזה איום רציני יותר 
+ מכפי שאני חושב. אך אני איני אוביי- 
+ קטיבי.
+ ש.: מהם הלקחים שלנו מהפעלת 
+ מסוקי הקוברה שבידינו? 
+ האלוף עברי: יש לזכור, כי לנו יש 
+ צבא־מילואים ואנו עלולים להיות מופ- 
+ תעים על־ידי התקפת פתע של שריון 
+ רב. כלומר, עלינו לפתח כושר־בלימה 
+ עד שיתגייסו המילואים. לכן התפישה  שלנו כרגע החזקת מסוק נ״ט הגנתי. 
+ מאידך, שאלת מסוקי התקיפה לא סו- 
+ כמה עד תום. גם במקומות אחרים 
+ בעולם.
+ צורר מיידי: אנשי־מקצוע 
+ ש.: מהן המשימות העיקריות שלך 
+ ל־
+ האלוף עברי: משימה ראשונה, עדיפה 
+ מכולן — כוח־האדם. אנחנו מוכרחים 
+ תצלומים: דן רוזנבלום 
+ להגיע למצב, שבו יהיו לנו יותר אנשים. 
+ אנש��ם מיומנים וטובים יותר בכל התחו- 
+ מים; הן בצוות הטכני והן בצוותי־אויר. 
+ זאת על־אף שקלטנו ציוד מתוחכם, ויש 
+ האומרים כי הוגדל פי שמונה, נותרנו 
+ עם כמות לא מספקת של טכנאים 
+ ולדבר זה יש, כמובן, השפעה. 
+ ש.: האם זה משפיע גם על רמת 
+ הטכנאים?
+ האלוף עברי: קשה לומר, כי חלק 
+ מקבלים הכשרה טובה יותר על ציוד 
+ מתוחכם יותר, ואפשר לומר שהם טו- 
+ בים יותר. יש גם בעייה של מוטי- 
+ באציה בגלל העומס, וזו הסיבה שהכ- 
+ נסנו בנות טכנאיות. 
+ ש.: האם הועיל שילוב זה של בנות? 
+ האלוף עברי: זה הועיל בהחלט. יש 
+ לנו כרגע עשרות בנות המטפלות 
+ במטוסים ובסוף השנה יהיו מאות 
+ בנות. אחד הטייסים אמר לי אתמול, 
+ כי חשב שהטכנאי ארוך־ השיער הקושר 
+ אותו במטוס הוא איש־מילואים והופתע 
+ להיווכח כי לפניו חיילת... בינתיים זו 
+ הצלחה רבה והן מביאות גם אוירה 
+ נשית. השאלה מה הלאה. כרגע הן רו- 
+ צות לעבוד רק על המטוסים, אך מה 
+ יהיה בעתיד ולכמה זמן? 
+ בכוונתנו לגייס אזרחים, לאחר שירות 
+7 <next_page> ־
+on״v 
+(general  ®avid  6!vri 
+ אל שנות ה 
+ צבאי ולהציע להם להשתלם אצלנו. 
+ אך הרבר איננו פשוט. בתחום האלק- 
+ טרוניקה, למשל, השוק האזרחי נוהג 
+ כגזלן. אין ביכולתנו להתחרות עימו. 
+ גם לצוותי חאויר קל לצאת כיום החוצה 
+ יותר מאשר בעבר. המצב הכלכלי 
+ מפתה לאתגרים בחוץ. ההתקשרות 
+ הפתוחה בחיל־האויר דירבנה אנשים 
+ להבטיח סידורים לעתיר. המצב החמרני 
+ משפיע ויש, כמובן, כאלה המתפתים 
+ לו.
+ ש.: נוצר בשל כך חוסר כטייסים סדי- 
+ רים?
+ האלוף! עברי: מתנדבים אינם חסרים.  אבל לאחר שהוכשרו רבים מהם עו- 
+ זבים. בכוונתנו לטפל בזאת. נוכחנו 
+ לדעת כי להתקשרות הפתוחה יש גם 
+ מגרעות.
+ ש.: חיל־האויר גדל מאוד בשנים 
+ האחרונות. האם לא נפגמה ״המש־ 
+ פחתיות״ בתוך החיל, ונוצר במקומה 
+ ריחוק־מה?
+ האלוף עברי: הדבר פגע, אר אין 
+ פירושו של דבר, שבתוך החיל תשלוט 
+ האנונימיות. התיקון אינו צריך להעשות 
+ אך ורק בדרג מפקר החיל, אלא בררגי 
+ המטה ומפקדי הכנפות והטייסות. אלה  צריכים לקיים את הקשר. אסור לשלוט 
+ אר ורק באמצעות המחשב. היום היקף 
+ שליטתו של מפקד כנף רומה לזה של 
+ מפקד החיל בעבר. אם מפקד החיל היה 
+ יכול להכיר את אנשיו, אין סיבה, 
+ שמפקד כנף לא יכיר את אנשיו בבסיסו. 
+ גם במשפחה מרובת־ילדים אין אגו־ 
+ נימיות. הוריהם של 
+ את שמותיהם וגם אוהבים את כולם. 
+ אחים בוגרים עוזרים להורים ולצעירים. 
+ לכך צריך להגיע גם אצלנו. על כל 
+ אחד מ״ילדי״ החיל לדעת שזקוקים לו, 
+ ושהוא חייב להשתלב בזכויות ובחו- 
+ בות, כמו במשפחה מרובת־ילדים. 
+8 <next_page> מלחמות האויו שלנו 
+ רב־שיח עם שלושה מפקדי חיל־האויר לשעבר, 
+ האלופים )מיל.( דן טולקובסקי, מרדכי הוד 
+ ובנימין פלד, אשר פיקדו על מערכות חיל־האויר  בארבע מלחמות: ״קדש״, ששת־הימים, ההתשה 
+ ויומ־הכיפורים.
+ סא״ל אורי: אני מברך אתכם בשם בטאון חיל־האויר, 
+ ומודה לכם על שהואלתם לבוא לרב־שיח זה. התאספנו 
+ היום כדי לדבר על חיל־האויר במלחמית ישראל. אני חושב 
+ שהיום לפני 
+ בתהליכי הרכבה בעקרון, ובעצם עדיין לא היה לחיל־ 
+ האויר, כוה־תקיפה ראוי לשמו, והימים ההם עמדו בסימן 
+ עליונות אוירית מצרית, שדווקא באזור הזה התבטאה, בין 
+ השאר, בהפצצות. 
+ מאז עברו 
+ אחת של מלחמות עם הפסקות־אש, או הפסקת־אש ארוכה 
+ עם התפרצויות של מלחמה. בכל ההתפרצויות, בכל המסכת 
+ הארוכה הזאת, צה״ל נלחם וחיל־האויר תרם את חלקו 
+ במלחמה הכללית של צה״ל. על ��חלק הזה, של חיל־האויר 
+ ותרומתו לבטחון המדינה, נדבר היום. 
+ רשות הדיבור למראיינים רפאל בשן וזאב שיף. 
+שיף: כאשר מדברים על פער איכות בין צה״ל, בין  זאב 
+ ישראל וצבאות ערב, הפער הוא קודם־בל בין חיל־האויר 
+ ובין חילות־האויר הערביים. אם יש פער בולט וגדול, הוא  קודם כל בין הזרועות האלה, יותר מא; בכל זרוע אחרת. 
+ מדוע? — האם תמיד היה קיים פער 
+ ואם לא — מתי הוא התחיל? ומובן שהייתי מבקש 
+ שתתיחסו לסיבות של הפער. ושאלת המשנה האם הפער 
+ הזה הוא מפני שאנחנו טובים, או בגלל זה שהערבים 
+ גרועים? האם זה משום שאנחנו טובים אבסולוטית בכל 
+ מקרה?
+ מוטי הוד: אין מישהו היכול להציג רמה גבוהה 
+ יותר מרמת חיל־האויר הישראלי 
+ דן טולקובסקי: אני לא הייתי מציג את השאלה בצורה 
+ כזאת. עניין זה הוא מוקש רעיוני, כי השאלה אינה ״מתי״, 
+ אלא השאלה היא, מה יוצר דברים כאלה, ולאחר־מכן 
+ אפשר לנסות לראות מתי הדברים האלה באו לידי ביטוי. 
+ אנסה למנות כמה גורמים, שהם חיוניים להשגת איכות. 
+ דבר ראשון, — שלקבוצת אנשים, גדולה או קטנה, ישנו 
+ הרצון להתמסר לנושא, להפור ליותר מקצוענים בנושא 
+ אלופים ברב־שיח. מימיו לשמאל: מוטי הוד, אלוף דוד עברי, זאב שין(, רפאל בשן, דן טולקובסקי, בנימין פלד 
+9 <next_page> ולהפיק את המירב. זהו הדבר החשוב ביותר 
+ דבר שני: היכולת לבנות, לארגן ולהקים מכשירים 
+ ארגוניים־אנושיים, שיש בכוחם להכשיר את גורמי־המפתח 
+ לארגונים כאלה. למה כוונתי? — התרומה הגדולה ביותר 
+ של תקופתו של אהרן רמז בחיל־האויר היתה הקמת 
+ בית־ ספר לטיסה והפעלת בית־ ספר טכני לצוותות קרקע. 
+ אלה היו מכשירי־היסוד, שאיפשרו הפעלת תהליך של 
+ הכשרה אנושית, שבלחץ מתאים, בדחף מתאים, וברצון 
+ מתאים הביאו לאיכות. 
+ ולאחרונה, דבר שאני חושב שהוא לא פחות חשוב, 
+ ההכרה שצבא זה הוא גוף! הנושא באחריות בלתי־מוגבלת. 
+ אין ״בע״מ״ בצבא. לצבא יש אחריות בלתי־מוגבלת, — 
+ תהיה אשר תהיה המשימה, יהיו אשר יהיו התנאים, ויחסי 
+ הכוחות — להגיע למירב, ולנצח. וכאן אתה מגיע למסקנה 
+ שלא חשוב מה טיבם של המכשירים ואמצעי הלחימה, 
+ — מיראז׳ 
+ העולם השנייה. המטרה היא, להביא אותם ואת המפעילים 
+ אותם למצב של הפקת המירב מהם. 
+ זאב שין!: מדוע דווקא בחיל־האויר יותר מאשר בחי״רי 
+טולקובסקי: מי אמר זאתי — אני לא חושב שזה  דן 
+ נכון.
+אני הייתי מוסיף! עוד שני גורמים. אני חושב,  מוטי הוד: 
+ שצריך להוסיף! עוד גורם אחד, שאני קורא לו הצורך. לא 
+ מספיק, שיש רצון. אני חושב, שאם השווייצרים ירצו חזק 
+ כמונו — הסיכוי של השווייצרים להגיע לרמה של ישראל, 
+ הוא יותר קטן, מפני שהצורך בקיום איכות כזו בשווייץ 
+ הוא לא דומינאנטי. לכן, הייתי מוסיף! עוד גורם אחד, 
+ — וזה הצורך, שהוא אחד הגורמים הדומינאנטיים ביותר, 
+ שהביא אותנו לרמה הזו שחיל־האויר היה בה, ונמצא בה 
+ היום, באופן יחסי לחילות־האויר הערביים, לפחות. 
+1 
+ טולקובסקי: דבר ראשון שבקבוצת אנשים ישנו הרצון להתמסר הנושא 
+ להפיק ממנו את המירב 
+10  אצל הערבים היה צורך. אבל המוטיב של הצורך שלהם 
+ היה מוטיב שלילי, והמוטיב של הצורך שלנו היה מוטיב 
+ חיובי. ופה יש שוני. גם כאשר יש צורך, לא מספיק שיהיה 
+ צורך, אלא הוא חייב להיות צורך מתוך מוטיב חיובי ולא 
+ מוטיב שלילי. 
+ הגורם השני, שהייתי מוסיף! לזה והמסביר תופעה זו 
+ הוא שהיתה בחיל־האויר הישראלי הדוגמה האישית, 
+ שראשוני הטייסים הישראלים בחיל־האויר קיבלו ��המתנדבים 
+ הזרים, אשר באו ב־ 
+ האויר, היתה לזה השפעה גדולה מאוד. ואני מניח שהשפעה 
+ זו עברה אחר־כך בירושה מדור לדור. תמיד היתה לאיכות, 
+ שהדורות הצעירים ראו, או לדוגמה שנתנו המנוסים שבין 
+ טייסי חיל־האויר )והראשונים שהיו מנוסים היו טייסי 
+ המח״ל( השפעה מצטברת של ניסיון, של אתגר, של 
+ התמודדות אישית של בל *חד מהדורות הצעירים לנסות 
+ להגיע לרמה, או לעלות לרמה של הדורות שלפניהם. 
+ הצירוף! הזה של הצורך, של הרצון והדוגמא האישית הביאו 
+ לתוצאה.
+ כן סבור אני, שהתנאים הסובבים, של מדינת־ ישראל — 
+ בהחלט יצרו קרקע מאוד־מאוד פוריה ודשנה לגדל את 
+ האיכות הישראלית. 
+ בני פלד: הפוטנציאל שלנו בא לידי ביטוי — 
+ אנחנו משופשפים בעוד שאחרים לא 
+ זאב שיף!: כלומר, האיכות מעולה לא רק משום שיש 
+ מולנו ערבים׳ 
+ מוטי הוד: מבחינה אבסולוטית, בתנאים האלה, בתנאי 
+ לחימה כפי שחיל־האויר צריך להילחם בהם — אין מישהו 
+ היכול להציג רמה גבוהה יותר מהרמה של חיל־האויר 
+ הישראלי. אפשר להציג רמות זהות, רמות קרובות, אבל 
+ קשה מאוד שלא להגיע למסקנה, שהאיכות היא אבסולוטית 
+ ולא יחסית לחילות־אויר ערביים. 
+ זאב שיף!: בני, פלד, אתה מסכים לדברים שנאמרו? 
+ בני פלד: לחלק אני מסכים, ולחלק — לא. אני רוצה 
+ דווקא להתחיל מכך ש־ 
+ הפסקות־אש באמצע, או שיש לנו הפסקות־אש עם כמה 
+ התפרצויות מלחמה. אני חושב, שההגדרה השנייה היא 
+ הנכונה. את הימים הצבורים של לחימה אקטיבית, ממשית, 
+ מתישה — אפשר בסר־הכל לספור על אצבעות הידיים 
+ והרגליים. אבל באותה הפסקת־אש עם התכתשויות 
+ מתמידות ישנו הצורך להיות מוכן תמיד לאותה התפרצות. 
+ אני חושב, שזה ההבדל העיקרי בינינו ובין חילות־אויר 
+ מערביים אחרים. כשאני אומר ״מערביים״, אין זה מדוייק. 
+ אני רוצה לכלול באוכלוסייה הזאת את הסינים, את 
+ היפאנים, את הרוסים, את הפולנים, את הצ׳כים, את 
+ הצרפתים, את הסקנדינבים, את האמריקנים, ואולי אפילו 
+ חלק ממדינות דרום־אמריקה. 
+ זאת אומרת, אינני יכול לצאת מנקודת־הנחה, שיש משהו 
+ גנטי מיוחד באוכלוסיה שלנו, העושה אותנו שונים באופן 
+ פוטנציאלי. לא! לנו פשוט היה הצורך, כפי שמוטי אומר, 
+ לעשות דברים ולא יכולנו לעשות אותם ב״נדמה לי״. אני 
+ חושב, שאפשר ללמוד מהדוגמה שנתנו לנו אבות חיל־ 
+ האויר מהמח״ל. כלומר, כאשר אומות הגיעו להתמודדות 
+ שנמשכה כחמש שנים, הם לקחו אזרחים פשוטים בני 
+ וכעבור ארבע־חמש שנות לחימה הם הצליחו להעמיד 
+ לוחמים מנוסים, מעולים, אמיצים, בלתי־מותשים, שאנחנו 
+ נהנינו מהלימודים מהם, וזו הוכחה לכך, שבאופן עקרוני 
+ אין משהו מיוחד באוכלוסיה היהודית־ישראלית. 
+ עכשיו לשאלת הפער. אני חושב, שזה לא רלבאנטי 
+ לשאול אם אנחנו טובים מפני שהם רעים, או שאנחנו 
+ טובים מפני שאנחנו טובים. אני חושב, שאנחנו יכולים 
+ למדוד את עצמנו במלחמה רק נגד הערבים. במירה מסויימת 
+ נגד אנגלים, וקצת נגד רוסים, ובזה אין אפילו מידגם 
+ סטאטיסטי המספיק להוצאת מסקנה כלשהי, פרט לזה, 
+ שאפשר לומר, שבשני המקרים שבהם נפגשנו עם טייסים <next_page> הוד: השפעת הדוגמה האישית של המתנדבים הזרים שבאו ב־ 
+ עירה מדור לדור 
+ לא־ערביים היה זה עם טייסים, שלא היה להם שום ניסיון 
+ לחימה קודם, נרמה לי, שכך היה עם חמשת הטייסים 
+ הבריטים שהפלנו בתחילת דרכו של חיל־האויר וגם עם 
+ חמשת הרוסים. זה לא פייר. לוקחים חמישה רוסים, שלא 
+ הריחו אבק־שריפה בחייהם, ושמים אותם נ��ד חבריה 
+ משופשפים, ומפילים אותם. 
+ אני יכול להסיק ממערכת היחסיות האיכותית בינינו לבין 
+ חילות־האויר הבריטי, הצרפתי, הדרום־אפריקני, האמרי־ 
+ קני ואחרים שהפוטנציאל הטמון בהם הוא טוב כמו הפו־ 
+ טנציאל הטמון בנו, אלא שהפוטנציאל שלנו בא לידי ביטוי, 
+ אנחנו משופשפים — והם לא. 
+ לדוגמה: הטייסים הווייטנאמיים הם לא ערבים, ואם 
+ אנחנו היינו צריכים להתמודד בווייטנאם, אני לגמרי לא 
+ משוכנע, שהיינו משיגים תוצאות הרבה יותר טובות, אילו 
+ היינו מפעילים מאותו בםים־ניסיון מבצעי שהיה לאמריקנים 
+ בווייטנאם. אילו היינו באים אחרי מלחמת 
+ והיינו צריכים להילחם רק יומיים או חמישה נגד ווייטנאם, 
+ כנראה שהיינו משיגים יחם הפלות הרבה יותר טוב מהם. 
+ אבל אם היינו מתחילים יחר עם הווייטנאמים ונלחמים 
+ חמש שנים — אני חושב שהיינו מגיעים בערך לאותו יחם 
+ הפלות.
+ דן טולקובסקי: אני מוכן לקבל את כל מה שנאמר כאן 
+ עד כה,• כעקרון בית־ספר או כתשובת בית־ספר לשאלה. 
+ אבל אני בכל זאת רוצה להשאיר אתכם עם סימו־שאלה. 
+ כי במקרה, לפני שבוע ימים בסמינאר בוואשינגטון, הזדמן 
+ לי להעלות נושא זה בהקשר אחר לגמרי. וזה נוגע 
+ למירקם החברתי. 
+ נכון הדבר, שהתנאים והצורך הם חשובים ביותר, וכמובן 
+ גם משפיעים על הרצון. אך יש כאן תופעה, שאגדיר אותה 
+ בצורה בוטה. המירקם החברתי הישראלי מסוגל לייצר, 
+ להפיק מתוכו טייסים מצויינים, מפקדי טאנקים מצויינים 
+ ורופאים טובים וגם מהנדסי פיתוח אלקטרוניקה מצויינים. 
+ אבל, לדוגמא, ולמרות שהצורך קיים, עד כה הוא לא 
+ פיתח יזמים מצויינים וגם לא מנהלי־ ביניים מצויינים — 
+ וזו שאלה אנושית מעניינת מאוד. 
+ זאב שין!: זו הערה מעניינת, אך נשאיר זאת לסוציולוגים.  דן סולקובססי: באן היו אנשי מח״ל בשלב גורלי 
+ בחייהם... הודות לבחור כגיבסון לא נפלה סדום. 
+ רפאל בשן: אני רוצה להיאחז בנקודה שהעלה מוטי הור. 
+ אם תלך היום ברחוב ותשאל על מח״ל, ואני לא מדבר 
+ על דימונה או שדרות, אלא על תל־אביב — בקושי יידעו 
+ מה זה. בדקתי ומסתבר למשל, שהיו בתחילת ייסודו של 
+ חיל־האויר
+ שמות של אנשים שנפלו. שאלתי היא זו: מה היתה המוטי־ 
+ באציה של האנשים האלה, ומה תרמו כתשתית לחיל־ 
+ האויר הישראלי? 
+ מוטי הוד: אקח לדוגמה את ברלינג. בחור צעיר, בן 
+ פחות מ־ 
+ כ׳׳אייס אוח דה אייסס״. ונדמה לי, שהשיג שיא של הפלות 
+ במלחמת העולם השנייה. בנו של כומר, שהתהלכו עליו 
+ אגדות, שהיה מתבודד ועושה כל מיני שרטוטים, משחק עם 
+ הכוונת ועושה כל מיני משחקים וחישובים עם הכוונת הקבו- 
+ עה, עולה לאויר ומפיל מטוסים גרמניים. אני, כבן הדור 
+ הראשון של טייסי חיל־האויר הישראלי, כשפגשתי בו ברומא 
+ הסתכלתי עליו ממש כמו על ״אלוהים״. והוא אפילו לא 
+ הגיע ארצה. 
+ או תיקח גוי אחר בשם מקאלרוי, שהשתתף בקרבות 
+ והפיל
+ גוטליב, שהיה אחד מהטייסים המפורסמים ביותר בעולם, 
+ ואחרי המלחמה היה טייס־ ניסוי מפורסם. כל אלה היו 
+ שמות, שלאורם אפשר היה ללכת ולנסות לשאוף להידמות 
+ אליהם. זה הוביל אותנו, זה דחף אותנו, עם הצורך שהיה, 
+ לנסות להגיע לזה במטוסי מלחמת העולם השנייה שלנו, 
+ שעליהם שמענו את כל הסיפורים — הספיטים, המסר־ 
+ שמיטים והמוסטאנגים. 
+ רפאל בשן: אבל מה דחף אותם? 
+ בני פלד: אני יכולתי להבחין בסוגי מוטיבאציה שונים. 
+ היו כאלה שכאשר נגמרה מלחמת העולם נשארו מתוסכלים, 
+ כי לחזור לחיים נורמאליים של אחרי מלחמה לא רצו. 
+ וכשנ��דע להם, שבאיזשהו מקום נמשכת התכתשות ויכולים 
+ ״לשלוף״ — הם באו, אני מכיר לפחות שלישייה אחת 
+ מפורסמת מאוד, שעשתה פה עבודה נהדרת. אחד מהם 
+ נהרג מאוחר יותר כטייס ב״אל־על״. טד גיבסון, ג׳ון סולטר 
+ וציסטר בלייק, שלושה טקסאנים. כולם גויים. שלישייה של 
+ ״שולפים״, שהיו ״אייסים״ בח״א של העי האמריקני 
+ במלחמת העולם השנייה. הם באו לחפש עבודה. והם עשו 
+ עבורה יוצאת־מן־הבלל. הם לא הבינו את המוטיבאציה 
+ של מדינת ישראל, והם לא ידעו אם צריך שתהיה מדינת־ 
+ ישראל. אר הם ידעו שהם נלחמים לצד סימפאטי וצודק. 
+ זה היה סוג אחר )ואגב, הם לא היו ״שכירי־חרב״, כי 
+ כמעט שלא קיבלו כאן כסף(. 
+ סוג נוסף הוא של מוטיבאציה יהודית עמוקה — אולי 
+ יותר מאשר לחלק מהישראלים שהכרתי באותה תקופה. 
+ קח את החבריה מדרום־אפריקה. קח את סיד כהן, 
+ שעד היום אתה יכול לראות אותו. קח את אודי האמריקני. 
+ טיפוסים נפלאים. והיו איסטרמן ופלדמן, פומרנץ ופרנקל. 
+ שמבחינת רמת המוטיבאציה היהודית — היו נהדרים. עד 
+ היום הם שומרים קשרים עם מי שעוד מוכן לזכור אותם. 
+ דן טולסובססי: — טד גיבסון היה בנו של כומר, והסיפור 
+ שלו היה, שכאשר עלה בראשו לבוא לארץ־ישראל, הוא 
+ שאל את אביו, שאמר לו: ״לך להולילאנד.״ הוא היה מאלה 
+ שקיבלו משכורת נמוכה, כי היו גם שכירי־חרב, ש״חלבו״ 
+ עד הסוף. אך הוא כלל לא. הודות לטד גיבסון לא נפלה 
+ סדום במלחמת השחרור. זה צריך להיות ברור! הודות 
+ לטייסת
+ איתו, — סדום לא נפלה! היתה לו מוטיבאציה. והיה לו 
+ רקע של מיסגרת מקצועית מצויינת, — אדם אמיץ, נטול 
+ פחד.
+ כדזטי הוד: אני חייב לספר אפיזודה מה־ 
+ בקרב הגדול של טייסת 
+11 <next_page> בדצמבר. דני ואני באנו בטיסה בספיטפייר. היו לנו בסן־־ 
+ הכל
+ היו לנו רק
+ כי אם יש מלחמה, — יש הזדמנות. אך כמובן, לא נתנו 
+ לנו הזדמנות. לא עלה בדעתו של אף אחד לתת לנו 
+ הזדמנות.
+ אני זוכר, בערב שלאחר הקרב הזה נפגשתי עם אחר 
+ הטייסים הקנדיים )ששכחתי את שמו(. הייתי במצב־רוח 
+ ירוד, שאין סיכוי לישראלים. לא אשכח את מה שאמר לי אז: 
+ ״אל תהיה מודאג. זו תופעה חולפת. אתם תשאו על גבכם 
+ קאדר ישראלי. אנחנו — תופעה חולפת.״ הוא אמר את זה 
+ בכנות, וזה היה גוי קנדי. 
+ דן טולקובסקי: לפני שבועיים הייתי בשיקאגו. פתחתי את 
+ העיתון והיה שם ראיון, ללא שמות, עם בחור שאמר: ״הם 
+ לא זוכרים אותם!״ הם, הישראלים, לא זוכרים אותם, שכחו 
+ אותם. אותו בחור, מתנדב בחיל־האויר, לא הזכיר 
+ פרטים. וזה פשוט נגע ללב. מדוע אני מעלה זאת? — לא 
+ מפני שאני חדור- הרגשת אשם, אלא מפני שרצוני להזכיר, 
+ שאכן היו אנשים, שעד היום מרגישים ששלב גורלי בחייהם 
+ אירע באותה תקופה — ומשהו חסר להם. 
+ ועוד דוגמה: קח בחור כמו ג׳ון הארבי, שטם עם מטוסי 
+ מוסקיטו. הוא היה בחור אנגלי, טייס־ניסוי אחרי המלחמה, 
+ שהביא עשרות מטוסי מוסקיטו ארצה, ולאו־דווקא במצב 
+ הכי־טוב... היתה לו הזדמנות טוטאלית עם העסק, והבחור 
+ הזה, שהכרתי אותו היטב, לא עשה הון מהעניין. זה משהו 
+ הראוי לציון. 
+ דן טולקובססי: במלחמת העצמאות היתה לח״א 
+ תרומה מכרעת בתובלה ובשטחים אחרים תרומה 
+ איכותית
+ זאב שיף: דן טולקובסקי, אתה זוכר היטב את מלחמת 
+ העצמאות ואת תרומתו של חיל־האויר באותה מלחמה. 
+ זו היתה המלחמה היחידה, שהערבים תקפו והפציצו את 
+ תל אביב 
+ האויר. הייתי מבקש ממך לומר כמה מלים על תרומתו 
+ וחלקו של חיל־האויר במלחמת העצמאות. 
+ דן טולקובסקי: התרומה של חיל־האויר )פרט לנושא 
+ התובלה, שבו, לדעתי, היתה לחיל־האויר תרומה 
+ מכרעת( היתה איכותית ולא כמותית. אותו מודי אלון, 
+ שקם והפיל את שתי הדאקוטות המצריות תרם איכותית 
+ארבעה המסרים, שעלו והשתתפו בעצירת הטור ;  א׳־א׳
+ המצרי באשדוד — זו היתה תרומה אדירה, איכותית ולא 
+ כמותית. מבחינת כמות — אין ספק שהתובלה האוירית 
+ השיגה הישגים גדולים מאוד, החל באוסטרים וגמור בתו- 
+ בלה האוירית דרך רוחמה, דורות, סדום וכר. אלה היו 
+ מבצעים! אלה היו מאמצים נמשכים, שבאמת הניבו תוצאות 
+ מפליגות.
+ הבעייה של חיל־האויר היתה זו, שבמירה שהדבר נגע 
+ לפיקוד של צה״ל )ובאמת חבל מאור שאהרן )רמז( אינו 
+ נמצא כאן(, אנחנו מכרנו להם את העתיד ובמידה לא־ 
+ מבוטלת. אנחנו תיארנו להם מה חילות־אויר מפותחים, 
+ מצויידים, מוכשרים ומאומנים יכולים לעשות, אמרנו להם: 
+ ׳תנו לנו קרדיט, אנחנו מסוגלים להגיע גם לזה.׳ האמת 
+ היא, שהם לא תמיד האמינו ובמידה מסויימת של צדק. 
+ היכולת שלנו היתה מוגבלת. כך שהפיקוד העליון, המטה 
+ הכללי, לא יצאו בדיוק משוכנעים מאיתנו. 
+ זאב שיף: אתה מדבר על המלחמה הראשנה שלנו, על 
+ מלחמת העצמאות, ואתה אומר שניסיתם למכור את העתיד. 
+ אבל שני מפקרים בחיל־האויר )רמז ולסקוב( נאלצו לעזוב 
+ משום שלא היתה הכרה של המטה הכללי בנושא הזה. 
+ הייתי מבקש משלושתכם להתייחס לנושא זה, של בעיית 
+ ההכרה בייעודו של חיל־האויר, וחילוקי הריעות בנושא.  מוטי הוד: יותר פעילויות מבצעיות הוטלו על 
+ ה״א כהוכחה לאלטרנטיבה הטובה ביותר 
+ דן טולקובסקי: היום, במרחק של זמן, אני מסוגל להסתכל 
+ על זה בצורה די אובייקטיבית. ראשית, התקופה של אהרן 
+ )רמז(. אהרן עשה דברים גדולים. הבעייה היתה בריוק, 
+ שהוא הציג קונצפט שהיה קונצפט של חיל־אויר עתידי, 
+ והוא נשען, מבנית, על תפישות בריטיות של התא.פ. כזרוע 
+ עצמאית וכוי.
+ ברם, ראשית, חיל־האויר לא היה באותה תקופה בעל 
+ אותה עוצמה סגולית ובנוסף הפתרון של התא.פ. לא היה 
+ הפתרון היחיד ההגיוני האפשרי. הראייה לכך, שמדינות 
+ שונות פתרו את הבעייה בצורות אחרות. 
+ מצד שני, אין כל ספק שיגאל ידין כרמטכ׳׳ל, וגם מרדכי 
+ מקלף, — כל אחד בצורתו־הוא — ללא ספק לא תפשו 
+ את העקרון. 
+ אבל אומר לזכותם עוד משהו, וזה נכון גם לגבי משה 
+ דיין כרמטכ״ל. צריך לראות את הנושא מנקודת ראות של 
+ הרמטכ״לים. מתייצבת לפניהם חבורה של אנשים, המתיימרים 
+ להבין את הכל בנושא, שהם אומרים שהוא ייחודי ושונה 
+ לחלוטין מהנושא של המלחמה ביבשה. וכל שנה — וזה 
+ התחיל להיווצר בתקופה של רא׳׳ל מקלף, — הם נוגסים 
+ באחוז יותר גדול של התקציב. מפקד חיל־האויר בא ואומר: 
+ ׳תשמע, תן את הכסף, ואל תבלבל את המוח׳ — בצורה 
+ פחות או יותר מנומסת והרמטכ״ל אינו מוכן לבלוע זאת. 
+ הקצינים הבכירים אינם מוכנים לבלוע זאת. זה 
+ קשה לבלוע, כי בסך־הכל צריך להיות לך המון אמון 
+ בחבורה הזאת, הנוגסת ״חתיכה״ אדירה של תקציב, שהם 
+ באמת יודעים יותר טוב ממך מה צריך לעשות עם זה. יש 
+ כאן בעייה: ואני חושב. שבעייה זו היא המקור לאי־ הבנות 
+ רבות שהיו. את זה אני אומר לזכותם של הרמטכ״לים. 
+ מוטי הוד: אני מוכן לומר, שכאשר הייתי אני מפקד חיל־ 
+ האויר, הרגשתי שאני מפקד חיל־האויר הראשון שאינו 
+ פלד: לנו פשוט היה הצורר לעשות דברים ולא יכולנו לעשות אותם 
+ ב״ נדמה לי״ 
+12 <next_page> אהרן רמז, בדיון עם ראש  הממשלה ושר הבטחון,  דוד בז-גוריון, והרמטנ״ל, רא״ל יג��ל  המפקד הראשון של חיל-האויר, אלוף  ידיו
+ עריך להתמודד עם הבעייה הזאת בעורה חריפה. 
+ קבלתי את חיל־האויר באפריל 
+ החל חיל־האויר בפעילות מבעעית מאוד נדירה עד אז. 
+ במשך שמונה השנים בפיקודו של עזר )וייעמן(, היה מספר 
+ מוגבל מאוד של פעילויות. פעם אחת תקיפה של אל־ 
+ חאמה, ואולי עוד משהו. והנה אעלי, בחודש השני בפיקודי על 
+ חיל־האויר, התחילו קרבות אויר, וכמעט כל חודש היתה לי 
+ פעילות מבעעית. ברגע שחיל־האויר התחיל בפעילות 
+ מבעעית, היה קל מאוד והיה לי גיבוי לאותם הדברים 
+ שרעיתי, לפחות בתחילה. 
+ ביום שבו גמרנו את מלחמת ששת־הימים, הבעייה שלי 
+ בנושא זה כמפקד חיל־האויר שוב לא היתה קיימת. האמון 
+ שחיל־האויר נלחם עליו כל הזמן, שיאמינו לו, שהוא יודע 
+ מה הוא רועה, שהוא יודע איר לעשות זאת — זה נגמר 
+ באותה דקה שבה נגמרה מלחמת ששת־הימים. 
+ כתועאה ממה שקרה במלחמת ששת־הימים, — ואחר־כך 
+ כשנכנסנו למלחמת ההתשה, — לא הייתי עריך לבקש 
+ שיתנו לחיל־האויר את ההזדמנויות. חיל־האויר נתבקש 
+ יותר ויותר לקחת על עעמו משימות וייעודים, שבעיקרם 
+ לא היו ייעודים עיקריים של חיל־האויר. יותר ויותר 
+ פעילויות מבעעיות, — שבאופן עקרוני, ואם מנתחים אותן 
+ בעורה הגיונית, לא היו עריכות להיעשות על־ידי חיל־ 
+ האויר — נעשו על־ידי חיל־האויר. הוכח שזו האלטרנטיבה 
+ הנוחה ביותר והזולה ביותר — לפחות מבחינת האבירות, 
+ ומבחינת הקלות של הטלת המשימות האלו וביעוען, 
+ והמהירות.
+ בני סלד: אני מסכים עם ראיה זו — וכל דבר היה נכון 
+ בזמנו. אלא שאני רואה את זה קצת אחרת. 
+ מה שבעצם קרה בזמנו של רמז — נובע ממסמך שכתב, 
+ שהיה מעל ומעבר לכושר ההבנה של האנשים שבנו את 
+ צה״ל. עם כל הכבוד שיש לי ללסקוב, הוא, בעצם, בנה את 
+ המתווה הארגוני, שאנחנו נאבקנו איתו 
+ ראש צוות ההפעלה, שבנה את הקונספציה של מבנה צה״ל 
+ עם מטה כללי, פיקודים, חיל־אויר וחיל־ים, וחילות־יבשה 
+ במקום זרוע־יבשה ורמטכ״ל שהוא ראש־מטה, אבל גם 
+ מפקרי — לסקוב. זה היה המבנה שהוא יער.  אני מסכים לאשר אמר דן בדבר חיל־האויר שמכר תמונה 
+ עתידית של זרוע שיש לה מיגוון משימות, החל ממשימות 
+ אסטרטגיות וגמור במשימות קטנטנות. אומנם באותה תקופה 
+ חיל־האויר לא היה יכול להעיג יכולת איסטרטגית. על זה 
+ אפשר היה רק לדבר. היה לנו איזה גרעין של יכולת 
+ איסטרטגית. שלושת מפעיעי הבי־ 
+אלא;  רק משום שהיו בשוק ואפשר היה להבריח אותם 
+ היתה גם קונספעיה מאחורי זה. אבל עד מהרה נגנזו 
+ מפציצים אלה, כי מי בחיל־האויר הישראלי דאז באמת 
+ יכול היה להפעיל את המפציצים לבד? כמה אלופי־ הפצצה 
+ וטייסים־מפציצנים רציניים נותרו בחיל־האויר לאחר 
+ שהאמריקנים חזרו לביתם? האיסטרטגית גוועה עם גוויעת 
+ אותה טייסת מפציצים מקורית, ונותרו רק טייסי־הקרב 
+ וטייסי־ התובלה. 
+ כמפקד חיל־האויר לשעבר אני יכול להעניק קרדיט לדדו 
+ )הרמטכ׳יל לשעבר, רא״ל דוד אלעזר(. דדו היה האיש, 
+ שלראשונה תפש שיש מקום פעם אחת לפרסם בצה״ל 
+ מהו יעודו של חיל־האויר, ולהכיר בו כבמבנה זרועי. זה 
+ היה לקראת סוף 
+ המשיך להקדיש לזה זמן מסויים. מוטה )הרמטכ״ל לשעבר, 
+ רא״ל מרדכי גווי( המשיר עם זה. כלומר, מהבחינה הזאת יש 
+ היום כבר הכרה. 
+ דן סולקובסקי: ב״קרש״ הגיע דיין למסקנה — 
+ קדימות ראשונה לחיל־האויר 
+ דן טולקובסקי: אני מוכרח לעשות צרק עם המטה 
+ הכללי. ראשית, בעיתות־חירום אף פעם לא היו לי בעיות. 
+ גם בשנות החמישים לא היו לי בעיות בעיתות־חירום. 
+ ברגע שהיה מעב־כוננות אמיתי, הכל הלך יפה. ברגע 
+ שחזרנו למצב רגיעה, התחילו הוויכוחים האין־ סופיים על 
+ תקציבים.
+ אחת הבעיות הגדולות — ולא רק אצלנו, אלא ברוב מדינות 
+ העולם — בנושאים של ההתחרות הבין־זרועית נובעת 
+ מכך, שלפיקוד העבאי העליון קשה מאוד להגיע לתפישה 
+ מערכתית המקיפה את כל הזרועות. קל לאיש כוחות־ 
+13 <next_page> היבשה להגיע להיות רמטב״ל. טבעי לאיש חיל־הים להגיע 
+ להיות מפקד חיל־הים. ובך לגבי חיל־האויר. רבות מהבעיות 
+ הביךזרועיות נובעות מהיעדר תפישה מערכתית ברמת 
+ הפיקוד העליון. 
+ לזכותו של משה דיין אומר )ובסוגריים — כמה 
+ רמטכ״לים ניסו להביא אותי לידי התפטרות(, שבאותו יום 
+ במבצע ״קדש״ כאשר בדאקוטה מעל סיני, דיבר עם האלוף 
+ אברהם יפה וזירז אותו, אמר לי בדרך: ״תראה, הגעתי 
+ למסקנה: מבחינת קהימויות בצה״ל, מעתה ואילך — 
+שנית, צנחנים: שלישית, שריון״. אבל ;  ראשית, חיל־האויר 
+ אחרי המלחמה שוב נכנסנו למריבות מפני שחזרנו למצב 
+ רגיעה.
+ עוד דבר: גם לפני ״קדש״, בכל פעולות התגמול ושיתוף־ 
+ הפעולה בין יחידת 
+ יפים ביותר, שיצרו את האמון של מיגזרים מסויימים 
+ בכוחות היבשה בחיל־האויר, אבל זה לא הספיק, כי 
+ כשהחרב ירדה מהגרון וחזרנו למשטר רגיעה — התחילה 
+ השאלה הבסיסית של תקציב ועוצמה, בי למי שיש יותר 
+ תקציב, יש לו יותר עוצמה. 
+ דבר שני: לנו היה ברור כבר בשנת 
+ מפורטת, שכללה מה שקראנו אז מפציצים בינוניים מדגם 
+ קאנברה הבריטי. אמרנו בצה״ל, שחיל־האויר, זקוק גם 
+ לטווח ולכושר נשיאה של חימוש. התפישה הזאת של 
+ המשימה האיסטרטגית האוירית, שבמשך הזמן הצלחנו 
+ ליישם אינטגרציה רעיונית ותורתית של חיל שבו אתה 
+ יכול לקחת ובבוקר להפעיל אותו למשימה איסטרטגית 
+ ואחרי־ הצהרים — למשימה טאקטית — זה פתר בעיות 
+ רבות מאוד, אבל אלה היו התפתחויות תורתיות שבאו עם 
+ הזמן. מוטי הוד: דרך־אגב, אני רוצה לעשות צרק לעוד נסיין 
+ אחד שנעשה בחיל־האויר. בשלב מסויים הביאו יהודי 
+ דרום־אפריקאי בשם ססיל מרגו והציעו לו לקבל את הפיקוד 
+ על חיל־האויר. היום הוא שופט בבית־הדין העליון בררום־ 
+ אפריקה. הוא אמר: ״אני מוכן, — אבל בתנאי.״ ומה היו 
+ התנאים שלוי — התנאים של חיל־האויר של 
+ הוא אמר כך: ״אם אתם רוצים שאני אהיה מפקד חיל־ 
+ האויר, אז חיל־האויר צריך להיות אי־ב׳־גי־ד׳,״ הוא 
+ ראה את חיל־האויר קדימה ב־ 
+ אמרו לו: ״מה פתאם?״ זה היה ב־ 
+ רפאל בשן: רבותי, בהקשר זה, וזו שאלה המופנית לכל 
+ אחד בתקופתו, האם היו מבצעים שחשבתם כי חיל־האויר 
+ צריך, חייב ויכול לבצע אותם, והדבר לא ניתן אך ורק בגלל 
+ מיגבלות מדיניות או חילוקי־היעות עם המטכ״ל או 
+ הרמטכ״ל דאז?
+ דך טולקובסקי: לא. היו מבצעים שלא יצאו לפועל, לא 
+ בגלל התנגרות של המטכ״ל או הרמטכ״ל. אצל משה דיין 
+ — להיפר. המיגבלות היו, אם היו, בדרר־כלל בדרג אחד 
+ מעליו, רוגמה: מתי מותר או אסור לצלם מעבר לגבול 
+ ודברים רומים. הוויכוח לא היה עם הרמטכ״ל. עם הרמטכ״ל 
+ היו ויכוחים כגון מדוע חיל־האויר צריך תמיד להיות 
+ רכוננות? עם כל מטח יריות בגבול — היינו בכוננות. היה 
+ ויכוח אידיאולוגי. לפי דעתי, ידין תפש את זה. רק כאשר 
+ החלו פעולות התגמול הסתבר שאריק )שרון( היה מסוגל 
+ לגייס פלוגת־צנחנים ולצאת לפעולה צ׳יק־ביאק וחיל־ 
+ האויר דיה מסוגל לגייס מייד טייסת ולחלץ מייד חבריה. 
+ אז המשמעות של כוננות אוירית התחילה להיות מובנת. 
+ מפקד חיל-האויר, אלוןז דן טולקובסקי, עם הדמטב״ל, רא״ל משה דיין בימי מלחמת ״קדש״ 
+14 <next_page> התחילה להיות מובנת. הוויכוחים היו, איפוא, על כוננות 
+ על משימות? אף פעם לא היו בעיות — לא עם משה דיין. 
+ מוטי הוד: את בראמה אפשר היה לעשות אחרת 
+ והרבה יותר טוב. 
+ מוטי הוד: בתקופתי היו פעולות רבות מאוד, שחיל־האויר 
+ יכול היה לבצען, ולא עשה אותן בגלל מיגבלות שהוטלו 
+ עליו — בחלק מהמקרים על־ירי הרמטכ״לים, ובחלק על־ 
+ ידי הדרג המדיני, לעומת זאת, היו פעולות רבות מאוד 
+ שאומנם בוצעו. 
+ מוטי הוד: את כראמה אפשר היה לעשות אחרת והרבה 
+ יותר טוב. אנחנו לא עשינו את כראמה כמו שאפשר היה 
+ לעשות אותה, מפגי שהיה וויכוח, שלפחות חלק ממנו 
+ היה וויכוח לא־ענייני. אפשר היה לעשות משהו אחר לגמרי. 
+ אבל זה לא ניתן מתוך שיקולים שבחלקם לפחות היו 
+ יוקרתיים.
+ פתחנו בכראמה עם ץנחנים, והליקופטרים, במקום לחסום 
+ ולדפוק, ואחר־כך שייכנסו כוחות־היבשה, ושלא יהיו להם 
+ אבירות. אמרתי אז לרמטכ״ל: אפשר להביא את העסק 
+ הזה למצב, שאחר־בך, כשאתם תיכנסו, תהיה התנגדות 
+ הרבה יותר קטנה. מבחינת חיל־האויר זה לא היה קשה, 
+ כי מהבחינה הפוליטית, הפגזה על כפר ממילא ביצעו אותה 
+ בארטילריה ובטאנקים. כר שהבעייה לא היתה אם הורגים 
+ אזרחים או לא. ברור היה, שכל הכפר היה פת״ח. 
+ בני פלד: בעקבות ההתפתחויות במלחמה בצענו סידרת 
+ פעולות שפגעו בתשתית האיסטרטגית של סוריה. דבר זה 
+ לא היה מתוכנן מראש, וההחלטה על כך נפלה במהלך 
+ המלחמה. לעומת זאת, לא אושרו לנו פעולות דומות 
+ במצרים, וחבל. החזה הנפוח של המצרים בק״מ ה־ 
+ היה, לפחות, קצת חסר־אויר לו בצענו זאת. 
+ זאב שיף: הרשו לי לקפוץ לשאלה אחרת. מאז ומתמיה, 
+ כל אימת שהופיע אצל הערבים איזה כלי נשק חדש — 
+ מיג־
+ אויר — תמיד היו תחזיות שליליות — הנה, זה יקשה 
+ עלינו, הערבים יסגרו פערים וכר. לאחרונה אנחנו שומעים 
+ אותה מנגינה, פחות או יותר. אבקש מכם לומר אם זה 
+ דומה למנגינות שהיו בעבר, שחלפו ואינן, או שיש בזה 
+ משהו יוצא־דופן. כוונתי ל־ 
+ האם זה שונה הפעם? 
+ מוטי הוד: אני חושב, שבעקרון זה לא שונה. אף פעם לא 
+ אהבנו, ותמיד נגרמה לנו אי־נוחות כאשר הצד השני היה 
+ מקבל מערכות־נשק נוספות. אני לא מתייחס לחדישות יותר 
+ או פחות, אלא מערכות נוספות לאלה שהיו להם. בכל 
+ הדיונים, שבהם נדרשנו להתייחס לתופעות אלו, הבעתי 
+ תמיד היעה שמדינת־ישראל צריכה לעשות את מירב יכול- 
+ תה על מנת למנוע, זאת! 
+ לדעתי, הופעתו של  נוספת לחיל־האויר הישראלי. המצב של היום איננו חריף 
+ מהמצבים בעבר, מפני שיש לנו יתרון מסוים — אנחנו 
+ כבר מפעילים 
+ כאשר הגיעו לארצות ערב, מיג־דו, מיג־ 
+ היתה לנו הרבה פחות מודעות אליהם. גם כאשר הגיעו כל 
+ טילי הקרקע־אויר לארצות ערב הבעייה לא היתה פחות 
+ חריפה.
+ בני פלד: משמעות 
+ נצטרר אנחנו לשנות את המדיניות שלנו 
+ בני פלד: אני רואה את הדברים קצת אחרת. אני חושב, 
+ שגם בעבר, אפילו בתור שורות הצבא, בגלל המהומות 
+ הרגשיות שנעשו כשהאוייב קיבל מיג־ 
+ הדבר גם לתור ההתבטאויות והשיקולים של אנשי הצבא. 
+ כלומר, אני יכול להגיד שבעבר היה קשה מאוד לנתק גם 
+ אצלנו את התגובה הרגשית שלנו על ״הבגידה הנוראה 
+ בעם ישראל ומתן נשק לצורריה וכוי," ובין הערכה קרה 
+ ושקולה.
+ אינני יודע אט אני יותר קר ושקול מאחרים, — אבל 
+ אנסה. אני אומר כר 
+ מבחינת היכולת ��ל חיל־האויר האוירי הסעודי בתקופה 
+ הנידונה
+ קרבי שאין לזלזל בו, — הרי אני מסתכל על שתי טייסות 
+5E 
+ האויר הישראלי בפרט, ולמדינת ישראל בכלל, מאשר לשתי 
+ טייסות
+ האם זו בעייה שממנה והלאה אנחנו צריכים להגיד: 
+ ״לא נוכל יותר למלא את משימותינו?״ — לא. אולי נשיג 
+ יחס הפלות שונה. זה לא אומר שמכאן והלאה אנחנו אומרים: 
+ ״לא משחקים.״ משחקים — אבל יותר קשה, ושלאף אחד 
+ לא יהיו אשליות. 
+ אם נחשוב שהופעת 
+ סיסית של מתי להלום בישראל, ומתי להצטרף לחיגגה 
+ הערבית — ייתכן שנצטרר לשנות חלק מהמושגים הבסי- 
+ סיים שלנו על ההתייצבות הבטחונית שלנו. כלומר, המש- 
+ מעות של תוספת 
+ כמו סעודיה בלי 
+ את המדיניות שלגו. אתה לא תוכל לשנות באותה קלות 
+ ולהחליט, שאתה רק תספוג. כלומר, אתה צריר לשנות 
+ את ההערכות שלר. 
+טולקובסקי: אני חושב שהאנלוגיה אינה תופשת  דן 
+ הגיונית, אלא רק בצורה חלקית. לדוגמה, בסוף 
+ כשצילמנו לראשונה את המיגים ואת ה־איל־ 
+ למצרים, והמיגים היו בתהליר הרכבה, יכולתי ללכת 
+ לרמטכ״ל ולהציג בפניו תיזה עם מסקנה, שעלינו לצאת 
+ במלחמת־מנע נגד מצרים. הוא לא אמר לי שאני מדבר 
+ שטויות, אלא קיבל זאת ברצינות מספקת על־מנת לומר 
+ לי: ״אתה יודע, כתוב את זה, ואני אסדר לר פגישה עם 
+ שר הבטחון, ותציג את זה בפניו.״ וכר היה. כל זה היה 
+ הגיוני ואף אחד לא אמר: ״אתה מדבר שטויות.״ שר 
+ הבטחון הסתכל ואמר לי: ״רק הבוקר קיבלתי מכתב מקו־ 
+ לתל מיינרצהאגן המפורסם, והוא אומר לי אותו דבר.״ 
+ היום מפקד חיל־האויר אינו במצב שעל סמר זה שיגיעו 
+ שתי טייסות 
+ מלחמת־מנע, מפני שלבעייה היום יש הרבה יותר ממדים 
+ פוליטיים. וכל המערכת הטוטאלית היא הרבה יותר סבוכה 
+ כעת. הרגשתי ותחושתי היא, שהמערכת הפוליטית הטוטא- 
+ לית היום יש בה משום אפשרויות קיזוז של הנושא או של 
+ הסכנות של עוד מדינת עימות. יש היום אפשרויות 
+ מעניינות מאוד, שלא היו מקודם. 
+ מוטי הוד: אני רוצה להזכיר 
+ מדינת־עימות — סעודיה. אבל בינתיים הוצאו הרוסים 
+15 <next_page> ממצרים. יש לזכור, שייתכן ש־ 
+ רוסים לא יחזרו למצרים. ואם עלי לבחור בין הרוסים 
+ במצרים ועוד מדינת עימות עם 
+ האמריקנים בתוכה — לא ברור לי במה אני בוחר. 
+ אר ה־ 
+ האויר לומר בפירוש: ״זה לא טוב בשבילנו, זו בעייח נוספת 
+ לכל הבעיות שיש לנו.״ 
+ זאב שיף: יש משא־ומתן וייתכן שחיל־האויר יאבד את 
+ התשתית שלו בסיני. הייתי מבקש אתכם להתייחס לנושא 
+ הזה, וכמובן לאור שישים מטוסי 
+ מוטי הוד: יש לי דיעה ברורה ביחס לתשתית בסיני. 
+ אני מבחין בין התשתית בסיני ובין התשתית שעל סף־ 
+ סיני. אני חושב, שבכל הסדר אנחנו צריכים לדאוג שהש- 
+ חית של סףו־סיני תהיה בידינו. היא מאפשרת לנו בטחון 
+ ניכר הרבה יותר מאשר בלעדיה. והיות שהיא על סח הדלת 
+ שלנו ונמצאת בטווח רחוק מאוד מהסף של מצרים: וכאשר 
+ נמצאים באוירה של מו״מ שבו שני הצדדים צריכים לתרום 
+ בשביל להגיע להסכם — אזי צריר לחפש ולמצוא דרר 
+ שהתשתית של סף־סיני )ואני מתכוון לשני שדות־התעופה( 
+ תהיה בידינו. וההופעה של 
+ עוד נותנת לזה גושפנקא. ועם תשתית סף זו אפשר למצוא 
+ פתרון.
+ דן טולקובסקי: כל שטח שנפנה מסיני חייב להיות 
+ ריק מאדם, פרט לבדואים 
+ דן טולקובסקי: אני יותר קיצוני ממוטי. לדעתי, בעיית 
+ סיני לא נגמרת עם סר שבידינו. אני חושב, שאנחנו צריכים 
+ לדאוג לשני דברים נוספים: כל שטח שאנחנו נפנה בסיני 
+ חייב להיות ריק מאדם. לא רק מגייסות, א��א גם ריק מאדם 
+ פרט לבדואים. זאת הדרר היחידה ליצור חגורת־בטחון, 
+ מכל הבחינות, בינינו לבין מצרים. 
+ לדעתי, למצרים צפוייה התפוצצות אוכלוסיה, וזהו סיר־ 
+ לחץ. שיתפוצצו בכיוון סודאן או לוב, אבל לא בכיוון 
+ סיני ומדינת־ישראל. 
+ שנית, אני משוכנע, שאנחנו צריכים להחזיק בצורה כזו 
+ או אחרת — כגון חכירה לזמן כזה או אחר בשארם־א־שייח 
+ ומסיבות שאף חורגות מהעניין האוירי. 
+ בני פלד: גישתי דומה במקצת לזו של דן, ואיני חושב 
+ שהיא קיצונית. איני מסתכל על הגבולות האלה בהקשר 
+ שכמעט כולם מדברים בו, — גבולות הבטחון או סף־סיני. 
+ אני מסתכל על משהו לגמרי אחר: איזו מין מדינה אני 
+ רוצה בתקופה הנראית לעין בעתיד? אני לא יכול לבסס 
+ משהו על פאראמטרים בטחוניים שמחר יכולים להשתנות. 
+ הנה באים 
+100 
+ יש לי שתי תשובות — אחת פראגמטית מאוד ושניה 
+ עקרונית מאוד. 
+ פראגמטית — אם חיל־האויר צריר לגדול לגודל המיני־ 
+ מאלי־מאכסימאלי שמדינת־ישראל יכולה להחזיק הרי פשוט 
+ — אין מקום במדינת־ישראל לבסס אותו, לתחזק אותו 
+ ולהטים אותו. כל ניסיון היום לוותר על שני הבסיסים 
+ האלה, יכניס את חיל־האויר לחגורת־חנק תשתיתית, אלא 
+ אם מדינת ישראל תשנה מנהגיה ותחליט, למשל, להפקיע 
+ אדמות פה ושם. אני רוצה לראות, שמדינת־ישראל עושה 
+ את מה שעשו הבריטים באייהם הצפופים במלחמה. כאשר 
+ בנו
+ הווה אומר, פארגמטית, אין היכן להחזיק את חיל־ 
+ האויר בגודל שהוא אף קטן מדי, ביחס לצרכים. 
+ התשובה העקרונית אינה קשורה לתשובה הפראגמטית. 
+ אנחנו חזקים יותר מהמצרים, אנחנו חזקים יותר מהסעודים, 
+ — עם מטוסי 
+ מדינת־ישראל שקו הגבול בינינו לבין מצרים עובר בנקודה 
+ מסויימת בסיני ועד שארם — אנחנו יכולים לומר להם 
+ זאת ולומר להם שזהו זה! 
+16 <next_page> מוטי הוד: חיל־האויר נשא על גבו את עיקר 
+ מלחמת ההתשה ב־ 
+ יומית
+ רפאל בשן: יש לי שאלה שהיא אולי מכאיבה, אבל אני 
+ חושב שהיא נוגעת ללב־ליבו של חיל־האויר. היא מורכבת 
+ משני רבדים. הראשון למוטי, והשני לבני. יש לא מעטים 
+ הטוענים כי הניצחון המזהיר של חיל־האויר במלחמת ששת־ 
+ הימים היה בחינת מעז לא יצא מתוק — סחרר לנו את 
+ הראש, ותפשנו בטחון עצמי. 
+אני לא חושב שהרגשה זו היתה נחלתו של  מוטי הוד: 
+ חיל־האויר.
+ חיל־האויר לא היה שיכור ניצחון מפני שלא היה לו זמן 
+ בין מלחמת ששת־הימים ומלחמת ההתשה. אני רוצה 
+ להזכיר, שמלחמת ההתשה, שאינה נספרת במלחמות ישראל, 
+ ארכה
+ זמנית, כמעט כל יום. חיל־האויר הוא החיל שנשא על גבו 
+ את עיקר מלחמת ההתשה. 
+ בני פלד: אני רוצה לחזק את דבריו של מוטי. אין כל 
+ ספק שחיל־האויר שמח ועשה מסיבות והצטרף להרגשה 
+ הטובה שהנה עשינו דבר בלתי־רגיל, אבל יש לי כאן 
+ סטאטיסטיקה האומרת כמה שילם חיל־האויר בעבור הני- 
+ צחון המזהיר הזה. הוא שילם ״מחירי שוק.״ אני מפנה את 
+ ההיסטוריון לתחקיר מלחמת ששת־ הימים שערך מוטי, ומה 
+ אמר חיל־האויר על עצמו במלחמת ששת־הימים. זה היה 
+ תחקיר של יום שלם, שבסופו היה צריך מוטי לעלות על 
+ הבמה ולומר, שאם לקבל כפשוטו את כל דברי הביקורת 
+ שחיל־האויר אמר על עצמו ביום הזה, אז הפסדנו את 
+ המלחמה...
+ הסטאטיסטיקה אמרה, שמלחמת ששת־הימים היתה יותר 
+ יקרה, יחסית לגודלו ועוצמתו של חיל־האויר דאז, מאשר 
+ מלחמת יום־הכיפורים, ובכל דבר. יותר טייסים נפלו, יחסית 
+ לגודלו של חיל־האויר. יותר מטוסים הלכו לאיבוד, ביחס 
+ לגודלו של חיל־האויר. פחות מטוסים הופלו בקרבות־ 
+ אויר. יותר אבירות נגרמו על־ידי נשק קרקע־אויר של 
+ האוייב מאשר במלחמת יומ־הכיפורים. אנחנו שילמנו 
+ בששת־הימים ״מחיר שוק״, כאשר כלל צה״ל שילם ״מחיר־ 
+ אוקאזיון״, יחסית להישגים ולמאמץ שעשה. 
+ דבר שני, אמרת ״לב־ליבו של חיל־האויר.״ אני רוצה 
+ טולקובסקי: בסוף 
+ עם מסקנה, שעלינו לצאת למלחמת-מנע...  הוד: בכל הסדר אנחנו צריכים לדאוג שהתשתית של סף סיני תהיה 
+ בידינו
+ פלד: אילו היו אומרים לחיל-האויר ״אתה צייר לפתור את בעיות 
+ הטילים״... היו פותרים את הבעייה 
+17 <next_page> לומר לך, שלא היה חיל, שהיה אחוז ידיעה של הבעיות 
+ שיהיו לנו במלחמה הבאה כמו החיל הזה, שנשא על 
+ כתפיו את המישגה האדיר שמדינת־ישראל עשתה, שלא 
+ לצאת למלחמה במקום לעשות מלחמת־התשה, ויצא מתוס- 
+ כל עד עצם עמקי נפשו ביום שבו הפסיקו את המלחמה 
+ הזאת, כשידינו לא היתה בדיוק על העליונה, ולא נתנו 
+ לנו לגמור את המלאכה. 
+ אין בכלל מקום לומר שחיל־האויר נח על זרי הדפנה 
+ וחשב שהכל יילך לו בקלות. זה לא נכון. 
+ זאב שיף: אתה חושב, שאילו היו מתירים לחיל־האויר 
+ להיכנס ו׳ילדפוק״ את הטילים לאחר הפרת ההסכם זה 
+ היה משנה את מצב הפתיחה במלחמת יום־הכיפורים? 
+ בני פלד: אילו לא היו מסכימים על הפסקת־ אש והיו 
+ אומרים לחיל־האויר: ״אין לך ברירה ואתה צריך לפתור את 
+ הבעייה״ — היו פותרים את בעיית מערך הטילים — אז 
+ ובמקום ההוא. זה היה משנה המון דברים. שלא לדבר 
+ שלא היה צריר להגיע למצב של יום־הכיפורים. 
+ מוטי הוד: דבר נוסף. בתקופה ההיא, שבה חיל־אויר 
+ כאילו נח על זרי הניצחון של מלחמת ששת־הימים, לא רק 
+ שהוא עשה  את כל הציוד שלו מציוד צרפתי לציוד אמריקני — תוך כדי 
+ המלחמה. אני קיבלתי חיל־אויר עם מאה אחוז של ציוד 
+ צרפתי, ומסרתי לבני חיל־אויר עם מאה אחוז ציוד 
+ אמריקני.
+ בני פלד: חיל־האויר לא מיצה את יכולתו במלחמת 
+ יום־הכיפורים
+ זאב שיף!: הזכרת קודם שמלחמת ששת־הימים, שנחשבה 
+ כשעה היפה ביותר של חיל־האויר, דווקא היתה מלחמה 
+ שחיל־האויר שילם בה ביוקר, יחסית. האם אתה עומד על 
+ דעתר שמלחמת יום־הכיפורים היתה הקשה ביותר לחיל־ 
+ האוירי
+ בני פלד: מבחינה סטאטיסטית יבשה — לא. אר מבחינת 
+ המאמץ הנפשי שחיל־האויר עשה במשר 
+ יהוע לי מצב, שבו טייסים במצב של מלחמה לחיים 
+ או למוות, ביצעו בזו אחר זו, תור 
+ צעיות. בחיל־האויר הבריטי, האמריקני, הגרמני, או 
+ הרוסי, כשטייס עשה תור תקופה של פחות משלושה שבו- 
+ עות
+ הצדעה לדגל. מימין לשמאל: ס״אל עברי )כמפקד ביה״ס לטיסה(, אלוח הוד, משה דיין )כשר הבטחון(, יצחק רביו )כרמטכ״ל( אל״מ יוסח 
+ )גיו( אלון )כמפקד בסיס, נרצח בידי מחבלים בוואשינגטון, ביולי 
+18 <next_page> ראש הממשלה גולדה בביקור בסיסי בחיל-האויר בחברת מפקד חיל-האויר דאז, אלו!( מוטי הוד, ומפקד הבסיס דוד עברי 
+ תקופה של
+ זאב שיר: אבל זה לא מנע בעיר מלומר לקיסינג׳ר, 
+ בתדריך שהיה כאן, שחיל־האויר יכול להמשיך עוד זמן רב 
+ במלחמה...
+ בני פלד: חיל־האויר לא מיצה את יכולתו במלחמת 
+ יום־הכיפורים. הוא יכול היה להמשיך להילחם ביעילות. 
+ הוא צבר ניסיון ולמד דברים — ובשלושת הימים האח- 
+ רונים היתה התאוששות. ירדנו קצת, עם שחיקה מתקבלת 
+ על הדעת, אבל בשלושה הימים האחרונים התחלנו לעלות, 
+ והיינו יכולים להילחם עוד זמן רב. היו לנו במלאים פצצות 
+ להילחם עוד זמן רב.
+ זאב שיף: המלחמה הזו הולידה פיתוחים חדשים, ולכן 
+ הייתי מבקש מכם לעשות קצת התנבאות, עתידנות. כאשר 
+ מסתכלים לשנות השמונים, כיצד אתם רואים את חילות־ 
+ האויר של ישראל ושל המזרח־התיכון בעשור הזה העומד 
+ לפנינו?
+ איכות האדם תמשיך להיות ״הנשל הסודי״ שלנו 
+ מוטי הוד: אני רוצה להתייחם רק לנושא אחד שהוא 
+ מעוות לפעמים על־ידי אלה שאינם בקיאים בו. להערכתי 
+ כל עידן של כלי נשק חדשים אינו מבטל את החשיבות 
+ של האיכויות האנושיות שמאחורי מערכות־ נשק אלו. אם 
+ בעבר חשבו ששיכלולים טכנולוגיים לפיתוחם של אמצעי 
+ לחימה משוכללים יותר ישחררו את הצורך בכישורים 
+ וביכולת האישית של המפעילים, הנה, הערכתי, אמצעי 
+ הלחימה המודרניים מחייבים לא פחות מיומנות, אלא יותר 
+ מיומנות כדי להפעיל אותם בצורה נכונה. זה מאפשר לנו 
+ לחשוב, שאם נשמור על פער האיכויות האנושי, אם נצליח 
+ לשמור על כוח־האדם ועל איכויות כוח־האדם שיפעילו 
+ את מערכות הנשק החדישות האלה — הסיכוי שלנו להת- 
+ מודד עם הבעיות של שנות השמונים יישאר בהחלט לא 
+ פחות מאשר בתקופות קודמות. 
+ בני פלד: אוסיף בנושא האדם. אני רואה את חיל־האויר 
+ שומר בעקרון על עמוד־השדרה העיקרי שלו והוא שלא 
+ להשקיע פרוטה באמצעים הגנתיים לפני שמיצה את כל 
+ יכולתו במיסגרת ההשקעות בכוח ההתקפה שלו. זה היה 
+תמיד הצורר שלנו, וזאת היתה נקודת העוצמה שלנו.  בשיח טייסים 
+19 <next_page> האר• שמאחורי הסרבל 
+ אריה ברנע 
+ ״אותי אוחז פיק־ברכיים עם כל גיחה, ובלב — תפילה משתנקת — 
+ ולמולי — נשות־הטייסים, שרה׳לה ורבקה, מתכננות את השבת לקראת 
+ ביקור ההורים.״ 
+ העט — עטו של יורם רוזוב. צייר, בן 
+40 
+ רת בתזמורת צה״ל ואחר־בך בגדוד 
+ ני׳מ )״התותח שלי הפיל את ה״טופו־ 
+ לב״ במלחמת ששת הימים״(. למד 
+ אמנות בישראל, באיטליה ובדרום־ 
+ אפריקה. ביום — הוא מרצה לאמנות 
+ באקרמיה ״בצלאל״. את שירות־המי־ 
+ לואים שלו הוא עושה כיועץ לנושאי 
+ עיצוב ותרבות של אחד הבסיסים ה- 
+ גדולים של חיל־האויר. ״שם אני מרגיש, 
+ שאני משנה משהו, שמעריכים את תרו־ 
+ מתי.״
+ בין ידידיו הטובים ביותר זה שנים 
+ רבות, הוא מונה כמה וכמה טייסים. 
+ הוא מכיר אותם היטב, את בתיהם, 
+ נשותיהם, ילדיהם ואת בעיותיהם. אך 
+ עם זאת, ״אין ספק,״ כותב יורם, ״שמ- 
+ דובר כאן במשהו שהוא מחוץ להישג־ 
+ ידי, משהו, שבעיני, הוא, אולי, כל ה- 
+ משתמע מן המושגים ׳כוח׳, ׳יכולת/ 
+ ׳תבונה׳ — ואולי ׳גבורה׳.״ 
+ ״האדם הנתון בתוך המעטפה החי־ 
+ צונות הזאת של בגדי הטייס הוא חידה 
+ עבורי,״ אומר הוא בביתו שבירושלים. 
+ בית זה, בית אבא־אמא רוזוב )גם אשתו 
+ של יורם, שירלי, היא ציירת( ושל שני 
+ ילדיהם, הוא — כיורם עצמו — שילוב 
+ מעניין של מקריות ודפוסים קבועים, 
+ בוהמה אמנותית וסדר של חדר־ניתוח. 
+ ״ככל שהמעטפה הרמטית יותר, כך גו- 
+ ברת בי הסקרנות לפשרו של אדם מסו- 
+ ים. הם, אומנם, ידידים, אבל, בעת ו- 
+ בעונה אחת, הם בהחלט מחוץ להישג 
+ ידי,״ מוסיף יורם. 
+ נימת דיבורו של יורם קצובה וחרה. 
+ ברגעים הראשונים אתה מתקשה לה- 
+ אמין, שהרגשות המתוארים בפיו בש- 
+ פתו העשירה, אכן שייכים לו. אולם, 
+ ניכר בו, ביורם, שהוא מספר את חוויו- 
+ תיו שלו, שהוא חי מחדש את כל ההת- 
+ רגשויות, שהמעשיות היא מעטה, שאם 
+ תקלפו — תגלה מתחתיו את נפשו ה- 
+ רגישה של אמן אמיתי. 
+ במלחמת ששת הימים עוד שירת 
+ בגדוד הנ״מ. תקופת המתיחות, שלפני 
+ המלחמה, מצאה אותו מגויים מראשי- 
+ תה סמוך לאחד מבסיסי החיל. עד ל- 
+ פרוץ המלחמה ביקר פעמים רבות בבי-  תו של טייס־ידיד, בבסיס פנימה. ה־ 
+ מלחמה ניתקה את הקשר ביניהם. 
+ מייד לאחר המלחמה הלך לבקר 
+ ידיד. אשתו פתחה את הדלת, ובר- 
+ אותה את יורם החלה להתייפח. 
+ הידיד עצמו, ששכב במיטתו, נראה 
+ רגוע, כמו במנוחת־אחר־צהריים רגילה; 
+ אולם לאחר כמה דקות ביקש לשנות 
+ את תנוחתו — ויורם ראה אותו, לתד- 
+ המתו, גורר עצמו בעזרת ידיו, כאילו 
+ שאר גופו היה בול־עץ. התברר לו, 
+ שידידו חזר מהפעולה המבצעית האח- 
+ רונה עם פגיעה בעמוד־השדרה. 
+ הידיד החלים וחזר לטוס. 
+ ואז החלה תקופה ארוכה של מל- 
+ חמת ההתשה, המלחמה־שאחרי־המל־ 
+ חמה, והביאה על יורם חרדות ודאגות 
+ קשות. ״הרגשתי חוסר־אונים נורא״, 
+ הוא נזכר. ״אזרח, שכל אשר הוא יכול 
+ לעשות הוא לעמוד מן הצד ולדאוג. 
+ בכמה תקופות חשבתי, שאני ׳יורד מן 
+ הפסים׳ מרוב דאגה״, 
+ באחד הימים, כשביקר אצל ידיד 
+ אחר, מפקד־טייסת, נכנסו לחדר שני 
+ טייסים צעירים, לקבלת תדריר לפני  יציאתם לפעולה. הם יצאו לפוצץ גשר־ 
+ אדיב, שהיה מוקף בסוללות נ״מ. הוא, 
+ נחרד בהבינו את הסיכון, התפעל משל- 
+ וות הטייסים. הם חזרו מביצוע המשי- 
+ מה כעבור שעה בערך. ״שעת־הציפיה 
+ הזו היתה אחת השעות הארוכות בחיי,״ 
+ ציין.
+ באותם ימים הפכו הדברים למשפי־ 
+ עים ובשלים דיים להעלותם על הבד. 
+ זו היתה תקופת השחור־לבן של יורם. 
+ הוא צייר שני רישומים של טייסים ושל 
+ מטוסים. יסוד בולט ביצירותיו, למרות 
+ עיסוקן באנשים חיים, הוא לעתים קרו- 
+ בות המוות. 
+ בשלב הבא עבר יורם לצבעי־שמן. 
+ במדיום זה משתמש הוא בטכניקה מיו- 
+ חדת, הוא מצלם את העצם המבוקש, 
+ מטיל בעזרת זרקור את התשליל על 
+ הבד ומשתמש בהיטל זה לשרטוט קווי 
+ הציור. בשלב זה הוא פותח בעבודה 
+ מסובכת ודקדקנית, שבה, לדבריו, הוא 
+ פורק את המתח, שהוליד את היצירה. 
+ כך באו לעולם. שני ציורי־סרבלי־הטייס, 
+ שבאחד מהם בחר יורם לעיטור ההז- 
+ מנות לתערוכת־היחיד שלו )ה־ 
+ בערב האחרון נפתחה התערוכה ב- 
+ מיוחד לכבוד קציני חיל־האויר הלומרים 
+ בבית־הספר לפיקוד ולמטה. 
+ בתשובה לשאלותיהם, אמר יורם: 
+ ״הדבר הקיים בציורי מעבר לטכניקה, 
+ הוא הסלידה ממלחמה. עבורי, האמנות 
+ היא אמצעי לתגובה, מעין ריפוי נפשי. 
+ אדם אחר צועק או הולך לפסיכיאטר. 
+ היצירות האלו הן צוננות מעט, אבל 
+ זו תוצאת ההתרחקות מהחווייה, וכך 
+ אני יכול להגיע אל לב הנושא, לאחר 
+ עיסוקים בטפל. האדם שאני מצייר בלי 
+ ראש, הוא סמל ואב־טיפוס לאנשים 
+ שאני רוצה להציג, ודר 
+ תחושותי כלפיהם: אם כי התחושות נש- 
+ ארות, לב)עשה, נחלתי הבלעדית.״ 
+ ״דיברת על הסלידה ממלחמה,״ הגיב 
+ אחד הקצינים. ״הסלידה הזו והרצון 
+ למנוע את תוצאותיה של המלחמה 
+ הם הסיבות לכך, שאני בצבא ההגנה 
+ לישראל.״
+ ״ליורם, לאדם, שלא היכרתי, ובכל 
+ זאת הבנתי,״ כתבה בספר הגאלריה 
+ אחת המבקרות בתערוכה. ״לו היו 
+ הממונים על המלחמות חשים את 
+ האמת הכואבת, שהיא גורמת והורסת, 
+ אולי, אולי לא היו יותר מלחמות. בכך 
+ נשמעת תפילתר מכל קמט, שבמעיל 
+ הטייס.״
+20 <next_page> הם עשו היסטוריה 
+ מאת יוסן! בודנסקי 
+ במשר
+ דיגמי מטוסים. מחציתם שירתו במשר מלחמת 
+ העצמאות ושנות החמישים הראשונות. 
+ טבעם של מטוסים, שהם מתיישנים תור זמן קצר. 
+ בחיל־האויר, בשל קצב המודרניזציה המהיר, יצאו 
+ מטוסים משירות פעיל עוד לפני שניתן היה 
+ להתייחם אליהם כאל ״היסטוריה״. זאת פרט ל־ 
+ ״ספיט השחור״, אשר שומר הודות ליוזמה אישית 
+ של שר הבטחון, עזר וייצמן. אחרים הוצאו 
+ מהשירות מבלי שנשארו פריטים למזכרת. מטוסים 
+ נמכרו לחו״ל, ניתנו במתנה לקיבוצים או הותכו. 
+הכל בו המעופף  דראגון ראפיד 
+ הדראגון ראפיד נבנה באנגליה בשנות השלושים המאו- 
+ חרות כמטוס־תובלה קל. הוא היה דו־כנפי, בעל מבנה 
+ חלש ומתוסבך. מתכנניו לא חלמו, בי מטוס זה ישמש, בין 
+ השאר, כמפציץ! 
+ עם קום המדינה היה בירי ״שירות האויר״, אביו של 
+ חיל־האויר, מטוס ראפיד אחד, אשר היה שייך בזמנו 
+ לחברת ״נתיבי תעופה לארץ־ישראל״. המטוס שימש לסיור, 
+ לצילום, ולהצנחת מזון לישובים מנותקים. נסיונות להשליך 
+ ממנו פצצות עלו בתוהו, מאחר שהפצצות שהושלכו ממנו 
+ כמעט שפגעו בכנף התחתונה. המטוס לא האריך ימים. בעת 
+ תקיפות המצרים על שרה דב ב־ 
+ המטוס קשות והוצא מהשירות. 
+ בינתיים נקנה ראפיד נוסף בדרום־אפריקה. המטוס נצבע 
+ בצבעי חברת־התעופה ״פאן־אפריקן״ ויצא בדרכו לארץ. 
+ הוא נחת בקאהיר והוחרם על־ידי שלטונות מצרים בטענה 
+ שהחברה מקיימת קשרי טיס עם ישראל. בסופו־של־דבר 
+ נמכר המטוס על־ידי המצרים לחברת תובלה פרטית. 
+ בסוף
+ יוטבתה של היום, בדרכו מירדן למצרים ובחזרה. שני 
+ ספיטפיירים של טייסת הקרב הראשונה יצאו לירטו. המטוס, 
+ שהונחת בבסיס הטייסת, התגלה כאותו ראפיד, אשר ״אבד״ 
+ שנתיים קודם־לכן. במטוס נמצאו קצת חשיש וארגז אפר־ 
+ סקים. עזר ויצמן, אז מפקד הטייסת, החרים את ארגז הפרי 
+ ואת המטוס שלח לטייסת התובלה, שהפעילה עדיין מטוס 
+ ראפיד.
+ בראשית מאי נקנה ראפיד באנגליה. מטוס זה הוברח 
+ ארצה על־ידי שני אנגלים הרך כל אירופה. שני מטוסים 
+ נוספים נרכשו מאוחר יותר, במסווה של חברה להובלת  מעטים נותרו במזכרות על כנים ועמודים. 
+ רק בשנים האחרונות חדרה מודעות השימור. 
+ לחיל־האויר. הוקמה הטייסת ההיסטורית, המרכזת 
+ את הטיפול במטוסים שנשארו. במיפגן יום 
+ העצמאות ה־ 
+ בסקירה הבאה אנו מתחילים בסיפור המטוסים, 
+ אשר עשו היסטוריה בחיל־האויר. תקוותנו, כי 
+ תימצא בכר תרומה צנועה להגברת המודעות של 
+ תיעוד ההיסטוריה באמצעות שימור הכלים, אשר 
+ מילאו תפקיד על במתה. 
+ מטוס הראפיד בעת ששימש כמטוס ליווי שיירות 
+ סרטנים מתוניסיה לצרפת. גם שני מטוסים אלה — הגיעו 
+ לארץ.
+ בישראל הפר הראפיד, תודות לכושר הנשיאה העצום שלו 
+300  — 
+ אילתרו לו נושאי פצצות והוא היה מסוגל לשאת 
+ של
+ הורכב ״מבנה מחץ״ בן שלושה מטוסים: הראפיד, 
+ק״ג(. מבנה 5x25)  הפיירצייילר
+ זה ביצע את הגיחות הנועזות ביותר באותם הימים. ב־ 
+ במאי הפציצו את משטרת צמח. למחרת הופצצה משטרת 
+ עזה והמיפקדות שסביבה. גולת־הכותרת של מבצעי 
+ ההפצצה של הראפיד היתה ההפצצה על רבת־עמון. ב־ 
+21 <next_page> ביוני
+ לילה. לאחר ניווט לירושלים ויריחו הגיעו המטוסים הישר 
+ אל רבת־עמון שהיתה מוארת, וזרקו 
+25 
+ הנזק לעיר היה שולי אר הנזק למוראל הירדני היה גדול 
+ הרבה יותר. ירדן לחצה על בריטניה להפעיל את חוזה 
+ ההגנה ההדדי ובעיקבות זאת איים השגריר הבריטי בירדן 
+ כי הר.א.פ. יתערב אם תהיה הפצצה נוספת. היתה זו הפעם 
+ הראשונה שבה פגעו מטוסים ישראלים בבירת שכנה. 
+ ב־
+ מצריות שהתקרבו לחופי ישראל בניסיון להפגיז את 
+ תל־אביב. רק פצצה אחת פגעה במטרה. רוב הפצצות 
+ האחרות היו החטאות רחוקות. במהלך התקיפה נפגע מטוס 
+ הפיירצייילד ונפל לים. טייסיו, מתי סוקניק )יזין( ואהרון 
+ שפרינצק ז״ל נהרגו. 
+ אף־כי פעולות ההפצצה של הראפיד היו פיקאנטיות 
+ ורבות צבע, הרי עיקר תרו��תו למאמץ המלחמתי היתה 
+ בשטח התובלה וההצנחה. המטוס נשא כמויות ציוד גדולות  יחסית למטוסים אחרים. הוא הצניח אספקה ותחמושת לרוב 
+ הישובים הנצורים. מטוס ראפיד נהג לטוס כמעט מדי 
+ לילה לכפר דרום הנצור עד לפינויו. משימות נוספות היו 
+ משימות סיור וצילום, שבהן בא לידי בטוי כושר השהייה 
+ הגדול של הראפיד באויר. המטוס היה מעין מטוס כל־בו 
+ יעיל מאוד, אשר שירת בבל תפקידי התובלה וההצנחה 
+ האפשריים. המטוסים ליוו שיירות לכל חלקי הארץ. הם זכו 
+ לאהדה בקרב הטייסים בשל היותם שקטים, יציבים וקלים 
+ לטיסה. בשל צורתם האופיינית, דו־כנפיים — היה ניתן 
+ לזהותם בקלות. כר זכו לפופולאריות מיוחדת גם אצל 
+ כוחות הקרקע ובמיוחד תושבי הישובים הנצורים, שלגביהם 
+ היו עורק־חיים ממשי. 
+ בתחילת
+ חברת ״ארקיע״. בשירותה פעלו זמן קצר עד שהוחלפו 
+ בדאקוטות. בשלב זה היה מצבם כה גרוע, עד כי לא נותר 
+ אלא לזרוק אותם בגרוטאות. 
+ הראפיד המוטס היום בישראל נקנה באנגליה, שופץ שם 
+ וחזר ארצה. הוא לא שירת בכל תקופה שהיא. 
+סת הקרב הראשונה ״שיניים ל  ספיספ״ר 
+ הספיטפייר מסמל, יותר מכל מטוס אחר, את נצחונה של 
+ בריטניה בקרבות האויר של מלחמת העולם השניה. מטוס־ 
+ קרב מעולה זה יוצר בדגמים שונים עד שנת 
+ מטוס־קרב קטו־ממדים בעל כנף אליפטית תחתית. המטוס 
+ היה יפהפה וביצועיו היו מדהימים. לא לחינם זכה בתואר 
+ ״חלומו של טייס־קרב״. 
+ בישראל שירתו בעיקר ספיטפיירים מהדגמים 
+1 
+ שאולתרו על־סמך חלקים שהושארו על־ידי הבריטים 
+ מטוסים אלה היו בני ערב־רב של דגמים, כך שלא ניתן 
+ לייחס אותם לדגם מזוהה כלשהו. 
+ במלחמת העצמאות אולתרו בםך־הכל חמישה מטוסי 
+ ספיטפייר. הראשון שבהם — ״כנסת 
+ המיוחד לאחר שבעת הרכבתו הסופית הסתבר שחסר לוח 
+ לגוף. העושים במלאכה פשטו בשעות לילה על תל־ אביב 
+ במטרה למצוא לוח מתאים. בסוף נבחר לוח שעליו היתה 
+ מודפסת פרסומת לסיגריות, ״כנסת 
+ חיל־האויר. המטוס עצמו הורכב מחלקים שנמצאו בבסיסי 
+ חיל־האויר הבריטי לאחר שנפלו בידי כוחות צה״ל. מטוס 
+ נוסף, שהצטרף לכוח העברי, היה ספיטפייר מצרי, שאולץ 
+ לנחיתת אונס בסביבות הרצליה, ביומה הראשון של המדינה. 
+ ספיט נוסף, אף שנפגע בדרכו לארץ, נלקח שלל לקראת 
+ סיום המלחמה בשדה־התעופה אל־עריש. 
+ המפורסמים שבספיטים הללו הם שני המטוסים קטומי 
+ הכנפיים. הם היו קרובים של הדגם 
+ טאות של חמישה מטוסים שנטשו הבריטים ברמת־דוד. 
+ חימושם כלל תותחי 
+ אותם ימים. 
+ לקראת תום מלחמת העצמאות הצליחו לשכנע את 
+ הצ׳כים למכור לישראל 
+ אלה שימשו את הטייסים הצ׳כיים בחיל־האויר הבריטי 
+ במלחמת העולם השנייה ולאחר המלחמה הוחזרו לציכיה. 
+ המטוסים היו במצב טכני גרוע. 
+ העיסקה הרישמית עם הצ׳כים כללה 
+ התרסקויות באימונים ובדרך לארץ הסכימו הצ׳כים למכור 
+ מטוסים נוספים להשלמת החסר, כך שבסך־הכל נקנו 
+ בצ׳כיה
+ לגבי הגעתם של מטוסים אלה ובמצב כשיר לטיסה, היה 
+ סם פומרנץ, מהנדס אוירונאוטי וטייס־ניסוי, שהתנדב לסייע 
+ לישוב במאבקו. 
+ המצב בארץ, בהפוגה השנייה, החמיר והלך ומהארץ 
+ באה דרישה למטוסים נוספים שיהיו מוכנים לקראת  התחדשות הקרבות. הוחלט לשלוח את ששת המטוסים 
+״ על, הראשונים בדרך האויר. המבצע כונה ״וולווטה א 
+ שום שמן השיזוף בשם זה שהיה בחבילות החירום של 
+ הטייסים. התכנית הייתה נועזת — הפשיטו את הספיטפיירים 
+ מכל ציוד עזר, כולל רדיו, ותלו עליהם שלל מכלי דלק 
+ בצבעי טייסת הקרב הראשונה 
+ בצבעי טייסת הקרב הראשונה — בנגב 
+ הספיט השחור בתקופה בה שימש עזר וייצמן כמפקד חיל-האויר 
+22 <next_page> מטוס ספיטפייר, אשר אולתר בארץ עם כנפיים של רגם 
+ נתיקים ששת הספיטים היו אמורים לטוס מצ׳ביה לשדה 
+ פודגוריצה ביוגוסלביה, משם הם היו צריכים לטוס ישירות 
+ לישראל, בעקבות מטוס 
+ דרך ותחנת ראריו. את ההתקנות הררושות ביצע סם 
+ פומרנץ.
+ מבצע ״וולווטה״ 
+ ב־
+ בין הטייסים היו סם פומרנץ, מורי אלון ובוריס סניור. אחד 
+ המטוסים נחת נחיתת־ריסוק ביוגוסלביה. ב־ 
+ יצאו חמשת הנותרים לדרך. בהיותם בדרך לא יכלו מורי 
+ ובורים להעביר הלק מהמבלים הנתיקים ונאלצו לנחות 
+ נחיתת־אונס ברודוס. המטוסים הוחרמו. שלושת המטוסים 
+ שהגיעו ארצה היוו שיפור ממשי לסה״ב של חיל־האויר 
+ דאז. פעולות חיל־האויר בכים פאלוגיה הצריכו בדחיפות 
+ עוד מטוסים. נציגי החיל בצ׳כיה התאמצו לשגר במה שיותר 
+ מטוסים. ב־
+ בהם שבעה מצויירים במכלים נוספים לטיסה לארץ. ב־ 
+ בדצמבר
+ והים לישראל. 
+ ב־
+ במבצע ״וולווטה ב״׳ לכיוון יוגוסלביה. בין הטייסים היו 
+ סם פומרנץ ומוטי פיין )לימים הוד(, בעל 
+ שמתוכן רק שבע על ספיטפייר! במבנה שני, בן שבלונה 
+ מטוסים, טס, בין היתר, דני שפירא, לו מספר שעות דומה 
+ לזה של מוטי חור. בטיסה ליוגוסלביה נחת אחד ממטוסי 
+ המבנה הראשון נחיתת־אונס, שני התרסק בהרים במזג־ 
+ אויר גרוע. הטייס היה לא אחר מאשר יוזמו ומארגנו של 
+ המבצע סם פומרנץ ז״ל. אובדנו של סם היה מכה קשה 
+ לחיל־האויר הצעיר. מטוס נוסף נפגע בנחיתה ביוגוסלביה, 
+ ונאלצו להשאירו שם. 
+ ב־
+ חזר תוך זמן קצר לשדה־האם בשל תקלות מכאניות, אך 
+ עשרת הנותרים הגיעו לישראל כתרומה נכבדה לכוח 
+ האוירי הישראלי. שאר המטוסים, וכן חלקי חילוף וחימוש 
+ המשיכו לזרום עד אמצע 
+ בארץ נקלטו המטוסים תחילה על־ידי טייסת הקרב 
+ הראשונה, לאחר שזו ״התמלאה״, הקימו עוד טייסות־קרב, 
+ שפוזרו בבסיסים השונים וכן במינחתים על־ פני המדינה 
+ כולה. בשל הטווח הקטן יחסית של הספיטים נדדו חלק 
+ מהמינחתים בעקבות הכוחות הלוחמים, במיוחר היה הרבר 
+ הכרחי בנגב, שבו שימשו המטוסים, בין השאר, להגנת 
+ טיסות התובלה באיזור כיס־פאלוגיה והר חברון. 
+ הספיטים היו מטוסי הקרב הראשונים בחיל־האויר, אשר 
+ הגיעו בכמויות מספיקות עם ציוד עזר וחימוש מלאים 
+ יחסית. הם היו מטוסים, אשר לא היה צריך לאלתר לגביהם  פתרונות לתקלות בכל פעם שרצו להטיסם. רמת השימוש 
+ שלהם היתה גבוהה, יחסית לשאר המטוסים בחיל. המטוסים 
+ נשאו בעול הצליפות, היירוטים וליווי המפציצים. מרבית 
+ היירוטים במלחמת העצמאות בוצעו על־ידי ספיטפיירים. 
+ יש לציין, כי אף ספיטפייר לא נפל בארץ במשך מלחמת 
+ העצמאות, לא כתוצאה מאש אוייב ולא מתקלה טכנית. 
+ בראשית ספטמבר 
+ מבין חמשת המטוסים ששופצו בארץ. רק בראשית הקרבות 
+ שלאחר ההפוגה השניה, ב־ 
+ הספיטים לשימוש. בארץ היו אז חמישה ספיטים שמישים — 
+ שלושה צ׳כים ושני מטוסי־גרוטאות קצוצי־כנף. 
+ הפלת ספיטים בריטיים 
+ טבילת האש של הספיטים היתה ב־ 
+ ארכעה ספיטים ושני בופייטרים יצאו לתקוף את שדה־ 
+ התעופה של אל־עריש. בשעה 
+ השרה בצלילה וביעפים נמוכים. צוותות הנ״מ של האוייב 
+ הוכו בהלם. מאוחר יותר התאוששו הצליחו לפגוע במנוע 
+ של בופייטר. האחרון נחת על מנוע אחד בתל־נוף. בהפצצת 
+ כוחותינו נפגעו ארבעה מטוסי ספיטפייר מצריים על 
+ הקרקע. במבצע ״יואב״ טסו הספיטפיירים בכל המשימות 
+ האפשריות, מפטרול אלים וער להפצצות נפל״ם. הספיט 
+ הוכיח עצמו ביעפי צליפה, אולם כמפציץ היה כישלון חרוץ. 
+ ב־
+ פאלוג׳ה. מטוס ישראלי בודד מוטס בידי רורי אוגרטין 
+ תקף שלושה מטוסי ספיטפייר מצרים, שניסו לחפות על 
+ הצנחת ציוד לכוח המצרי הלכוד בביס. בקרב שהתחולל 
+ הפיל רודי אוגרטין שני מטוסים מצריים. 
+ ב־
+ המערבי. מטוסי ספיטפייר השתתפו בתקיפות העיר אל־ 
+ עריש ושרה התעופה שלה. הם צלפו במטוסים חונים מגובה 
+ נמוך. מטוס פיאט 
+ המבצע המשיכו הספיטים לצלוף ולשלוח פטרולים אלימים 
+ בכל הסביבה. 
+ ב־
+ יצאו שני מטוסי הרווארר להפצצת צלילה בשאליהם 
+ מצטרפים לליווי שני מטוסי ספיטפייר. שישה מטוסי ספיטפייר 
+ מצריים תקפו את המבנה הישראלי. בקרב שהתפתח הצליח 
+ רודי אוגרטין להפיל מטוס ספיטפייר מצרי. ההרווארדים 
+ הצליחו, בינתיים, לסיים את התקיפה, שלא הייתה מדוייקת 
+ ביותר, ונסוגו לבסיסם עם הספיטים. 
+ בסביבות
+ וג׳ק רויל לסייע לשיירה של צה״ל בסביבות עוגיה. שיירה 
+ זו הותקפה על־ידי שני מטוסי פיאט 
+ וג׳ק צללו מכיוון השמש על המטוסים המצריים, שלא חשו 
+ ״הספיט השחור״ בטיסת הבכורה לאחר חמש שנות קירקוע 
+23 <next_page> בתוקפים. ג׳ק רויל הצליח להפיל מטוס ביער אחד. רודי 
+ אוגרטין רדף אחרי הפיאט השני, לאחר שפגע בו ביעף 
+ הראשון. לאחר קרב קצר הופל גם הפיאט השני. 
+ ב־
+ התעופה המצרי בביר־חאמה. שניים ירהו לצלוף, השלישי, 
+ מוטס בידי רני וילסון, חיפה. מטוס פיאט אחד הצליח 
+ להמריא וניסה לתקוף את המטוסים הצולפים. וילסון צלל 
+ עליו ובקרב שהתחולל הפיל אותו. הספיטים הצליחו להשמיד 
+ שני פיאטים נוספים על הקרקע. פצצות 
+ גרמו אך נזק מועט למסלולים. דיוק ההפצצה היה נמוך. 
+ ה־
+ הפסקת־האש עמדה להכנס לתוקפה במשך היום וכל 
+ הטייסים שאפו ליטול חלק באירועי היום האחרון. בסידרת 
+ קרבות שהתפתחה הופלו חמישה מטוסים בריטיים, טמפסט 
+ אחד וארבעה ספיטפיירים, בלא שייגרם נזק לאף אחד 
+ ממטוסינו. שני ספיטפיירים הופלו עוד בשעות הבוקר על־ידי 
+ סליין גולדין. הם השתייכו לרביעייה שצלפה שיירה ישראלית 
+ באזור עוגיה. ספיט נוסף נחת נחיתת ריסוק באזור התעלה. 
+ שני טייסים נפלו בשבי כוחותינו. המצרים ניסו לנצל את 
+ המבוכה שהשתררה בחיל־האויר עם בוא היריעות על 
+ הקרב עם הבריטים. ארבעה מטוסי פיאט 
+ באזור אל־עריש. בקרב קצר הפיל מאק אלרואי אחד מהם. 
+ רודי אוגרטין פגע במטוס נוסף. 
+ בשעה
+ בריטיים. טמפסט אחד הופל במהלך הקרבות על־ידי ג׳אק 
+ דויל. הקרב הבא התחולל בסביבות השעה 
+ לקרב זה שלחה טייסת הקרב הראשונה שני זוגות ספיטים. 
+ הארבעה פעלו במבנה ארבע אצבעות, מבנה חדיש ו״המוני״ 
+ לגבי חיל־האויר של אותם ימים. הבריטים הגיעו לאזור עם 
+12 
+ הפילו כל־אחד ספיטפייר בריטי נוסף. בסר־הכל הופלו 
+ באותו יום מטוס מצרי אחד וחמישה בריטים. הטייסים, 
+ חניכי חיל־האויר הבריטי והאמריקני, השאירו פתק בפתח 
+ הקונסוליה הבריטית בחיפה: ״מצטערים, הייתם בצד הלא־ 
+ נכון של הגדר.״ 
+ שימור ״הספיט השחור״ 
+ מלחמת העצמאות הסתיימה כאשר לספיטים יחס הפלות 
+ מעולה, של החלו מוצאים מהשירות ומטוסים נוספים שהגיעו מצ׳כיה 
+ תפסו את מקומם. חשיבות התקופה היא בעיקר בהתארגנות 
+ מבנה הטייסת, מבנה שעליו התבססו בהמשך כל 
+ טייסות החיל. רודי אוגרטין ואחרים הובילו את הטייסת 
+ דרך סידרות אימונים, שהעלו את כושר הטייסים. 
+ במלחמת העצמאות היה הספיט מטוס־הקרב הראשון, 
+ אשר תופעל בהתאם לתכונות שלפיהן תוכנן במקורו. 
+ בטוסם בספיטים, חידדו אנשי טייסת הקרב הראשונה את 
+ שיניהם. עד תחילת שנות החמישים נטשו רוב הטייסים 
+ הזרים את הטייסת והותירו את הפיקוד והאימונים כאחר 
+ בידי הישראלים. טייסת הקרב הראשונה היתה הראשונה 
+ שחזרה לכשירות מלאה כשהיא מתבססת על ישראלים 
+ בלבד. היו די הרבה בעיות ועקומת התאונות עלתה. ב־ 
+ חוזר רודי אוגרטין האגדי לטייסת במפקדה. בשנתיים 
+ שבהן שהה בארץ עיצב את הטייסת מחדש. כאשר עזב 
+ את הטייסת כשנה וחצי מאוחר יותר כבר עמדה הטייסת 
+ בזכות עצמה ולא נזקקה עוד לסיוע מבחוץ. 
+ האבירות שהלכו וגדלו הצריכו רכש חדש של ספיטפיירים 
+ למלא את השורות. הסתבר כי ניתן לרכוש 
+ ספיטפייר
+ מתוצרת ארה״ב(. המטוסים שופצו, נבדקו והוטסו טיסות 
+ ניסוי באיטליה. לקראת אמצע 
+ בשנה זו, כבר החלו הספיטפיירים יורדים מגרולתם. 
+ מוסטאנגים החלו להגיע לארץ — ולתפוס את הקו הראשון. 
+ הספיטים נשארו עור כשנתיים בשרות כמטוסי יירוט הגנתי, 
+ ולאחר־מכן במטוסי אימון קרב ראשוני, הם אופסנו לשעת 
+ הרום ב־ 
+ אחרוני הספיטים נטשו את חיל־האויר ב־ 
+ ״הספיטפייר השחור״ הוא הראשון והמפורסם במטוסי 
+ הטייסת ההיסטורית. הוא שומר לבקשתו של עזר וייצמן 
+ עודי בשנות החמישים. מאז שימש במטוסו האישי עד שפרש 
+ מחיל־האויר. המטוס נמצא עדיין בכושר טיסה ובמצב טוב 
+ מאוד. שני ספיטים נוספים 
+ כנים בבסיסים של החיל. מצבם של אלה, ובמיוחד של 
+ הראשון, אינו טוב. ל־כ 
+ עלו על המטוס בימים בהם שירת בחיל. 
+ מן המטוסים המפוזרים בגני־הילדים בקיבוצים ניתן 
+ לשחזר, לתצוגה סטאטית, עוד כמה מטוסים. כן ניתן גם 
+ לשפץ את אלה שעל העמודים. את 
+ להחזיר למצב טיסה, אם כי במאמץ רב. אך המאמץ כדאי. 
+עמוד השדרה של ׳קדש׳  מוססנג 
+ הנ?ו
+1נ סומן כ־ם 
+ במלחמת העולם השנייה. הוכיח עצמו הן כמטוס קרב, בעל 
+ טווח ענק וביצועים מעולים כמיירט, והן כמטוס־תקיפה, 
+ שאין שני לו. בארץ היה המוסטאנג אחרון מטוסי הקרב 
+ בעל מנועי בוכנה. הוא היה גם האחרון במטוסי הקרב של 
+ מלחמת העולם השנייה. 
+ ארבעה מטוסי מוסטאנג, מפורקים וחסרי חימוש, הגיעו 
+ בתיבות כמכונות חקלאיות לנמל חיפה ב־ 
+ לקראת תחילת נובמבר הורכבו שלושה מהם. הם זכו 
+ במספרים
+ חימוש. מם׳
+ מסתורי לבצע גיחות צילום מעל מרכז הארץ ובמיוחד 
+ מעל בסיסי חיל־האויר. המטוס היה מופיע בדרר־כלל 
+ בשעות הצהריים. דיוקו היקנה לו את הכינוי 
+ באחר הימים, כאשר כבר היו בטוחים כי המוסטאנגים 
+ כשירים לקרב, הוחלט לנסות ביירוט. ווין פיק היה מס׳ אחד 
+ במטוס מס׳
+ כאשר המטוס המסתורי חלף מעל רמת־דוד הוזעקו השניים. 
+ מורים מאן לא הצליח להמריא בזמן ווין פיק נשאר בודד.  הוא נסק ל־ 
+ בהיר מתקרב לעברו. הוא סגר עליו מכיוון השמש וירה. 
+ צרור אחר צרור. עשן התאבר מהמנוע השמאלי של המטוס. 
+ המטוס המשיר לפרפר זמן־מה ואחר נפל לים־התיכון מול 
+ אשדוד. ווין פיק נחת כשהוא מסוחרר לחלוטין מחוסר 
+ חמצן. הוא היה משוכנע שהפיל מטוס־ארבע־מנועי. רק 
+ יותר מאוחר, בעקבות שאילתה של צירצ׳יל בפארלמנט 
+ הבריטי, הסתבר שווין פיק הפיל מוסקיטו לסיור של הר.א.פ. 
+ היתה זו טבילת האש של המוסטאנג. 
+ במרבית השלבים המאוחרים של מלחמת העצמאות 
+ שימש המוסטאנג כמטוס־תקיפה. בדרר־כלל היו שני מוס־ 
+ טאנגים שמישים בו־זמנית והם, יחד עם שני בופייטרים, 
+ שימשו כצי התקיפה הכבדה. המבנה תקף את שדה התעופה 
+ אל־עריש וריכוזי כוחות מצריים. 
+ מוסטאנגים שימשו גם כחוד־החנית של פטרולים אלימים 
+ כנגד כוחות קרקע. כאן היה בדרר־כלל הפטרול מורכב 
+ ממוסטאנג בודד מלווה על־ידי שני ספיטפיירים. פטרול 
+ כזה נתקל ב־ 
+55 
+ לתירגולות יצאו שגי הספיטפיירים להניס את המצרים. הללו 
+24 <next_page> נסוגו לכיוון המוסטאנג הבודד. בקרב שהתפתח הפיל לבסוף 
+ סיי פלדמן, טייס המוסטאנג, פיאט אחד. 
+ עם תום מלחמת העצמאות הוסב המוסטאנג למטוס 
+ קרב־הפצצה ומטוס ליווי למשימות מיוחדות. למעשה, עם 
+ שניים־שלושה מטוסים שמישים, כל משימה היתה מיוחדת... 
+ גיחות נועזות 
+ הופעתם הפומבית הראשונה של המוסטאנגים היתה ב־ 
+ בנובמבר
+ דני שפירא ומם׳ 
+ בטיקה מעל רחוב בךיהודה בתל־אביב. היתה זו הפעם 
+ הראשונה שבה נחוג יום חיל־האויר בפומבי. 
+ בשנות ה־ 
+ חריגות. מטוסי מוסטאגג )בדרר־כלל מטוס בודד( ליוו את 
+ ספיט מס׳
+ נועזות בעומק שטח האוייב. מטוסי מוסטאנג קבעו את 
+ קו הגבול בדרום. באמצעותם בלבד ניתן היה לפקד על 
+ תנועות הבידואים באזורים הנידחים. במקרים של חדירות 
+ מאסיביות צלפו ותקפו מטוסי מוסטאנג את הריכוזים. רוב 
+ התקיפות היו בסביבות ניצנה. כן הותקפו ריכוזי מבריחים 
+ )לעיתים גם מעבר לגבול(.  בעת החיפושים אחר מטוסי סילון נתקלו שליחי ישראל 
+ בנכונות שבדית למכור מטוסי מוסטאנג מעודפי חיל־האויר 
+ השבדי. לישראל נמכרו בסופו־של־דבר מספר מטוסי צילום 
+S.26) 
+25 
+1952 
+ זה הרכש האוירי המסודר הראשון של מדינת ישראל 
+ עם המוסטאנגים התארכה זרועו של דויל־האויר. בפעם 
+ הראשונה היו לחיל מטוסים בעלי טווח ארוך דיו כדי להגיע 
+ לכל מקום במזרח־התיכון. המטוסים היו בעלי ביצועים 
+ מרשימים ובעלי חימוש רב. עם המוסטאנגים ניתן היה 
+ לפטרל עד שארם־א־שייח ובחזרה או להקיף את קפריסין 
+ ולחזור...
+ עם המוסטאנגים זכה חיל־האויר למימד ההרתעה. חיל־ 
+ האויר החל לחשוב במושגים של תקיפה מונעת, אפשרויות 
+ להגיע לעומק שטח האוייב וכוי. עם המוסטאנגים, החלו, 
+ למעשה, להגדיר את איסטרטגיה של חיל־האויר — השרירה 
+ וקיימת עד היום.
+ מאמצע שנת 
+ אילת. הפטרול לא נעשה בגלוי, אלא במסווה של ״סירות 
+ דייגים״. ב־
+ הסעודי. שבעת אנשי הצוות הצליחו להיחלץ והגיעו בשחייה 
+ אל החוף הסעודי• ב־ 
+ למינחת מאולתר על החוף הסעודי כדי לפנות את האנשים. 
+ החיפוי על המבצע והשמדת הספיגה של חיל־הים, שהושארה 
+ על השרטון, הוטלו על טייסת המוסטאנגים. בפיקודו של 
+ עזר וייצמן )מפקד רמת־דוד דאז( הגיעו שישה מוסטאנגים 
+ אל הספינה, לאחר שהפייפרים עזבו את השטח, צלפו 
+ וריקטו את הספינה ואת אזור המינחת. 
+ ניתוק הקשר בסיני 
+ בשנת
+ שהיה אמור לפתוח את מצרי־טירן על־ידי כיבוש מסדרון 
+ יבשתי מאילת עד לשארם־א־שייח. בשביל מבצע זה החל 
+ רכש נרחב ופזיז של גרוטאות על־מנת לחזק את השורות 
+ של טייסות קיימות. אחד המטוסים שנקנה בכמויות היה 
+ המוסטאנג. רוב המוסטאנגים נקנו בגרוטאות והחלפים 
+ מחברת גרוטאות איטלקית בפוג׳ה כאשר הממשלה האי- 
+ טלקית ״עוצבלת עיניים״. המטוסים נרכשו מפורקים, בשתי 
+ קבוצות. בראשונה נרכשו חלקים של עשרה מטוסים, מהם 
+ הושמשו שמונה כשהאחרים משמשים כמאגרי חלפים. 
+ מטוסים אלה נועדו למלא את האבירות של הטייסת המקו־ 
+ דית. יותר מאוחר נקנו כ־ 
+ הושמשו מעל ל־ 
+ בעת מיבצע •קדש־ — אוקטובר־ נובמבר 
+ בתקופה בה שירת כמטוס-אימונים מתקדם — שנות ה  מטוס מוסטאנג בתקופה שלפני מבצע ״קדש״ <next_page> מטוסים אלה היו חדשים יותר מהמטוסים השבדים. רובם 
+ באו מקו ייצור בטקסאם, ויוצרו אחרי מלחמת העולם 
+ השנייה. הם שימשו לאימונים, זמן קצר לפני שנמכרו, 
+ חדשים למעשה, לאיטליה. באיטליה שירת המוסטאנג זמן 
+ קצר בלבד כ״סותם חור״ עד להגעתם של מטוסי הסילון 
+ ואז נמכר בגרוטאות. כל המטוסים הגיעו במשך שנת 
+1955 
+ ללא ציוד־עזר קרקעי 
+ מלחמת ״קדש״ החלה במבצע מרשים של רביעיית 
+ מוסטאנגים בפיקודו של צחיק יבנה. שלושה מבין ארבעת 
+ המטוסים היו איטלקים. הרביעי היה שבדי. לאחר ניסויים 
+ רבים, שבהם נפגע אחד המטוסים המקוריים )ולכן הובא 
+ השבדי המחליף( יצאו שני זוגות מצויירים במכשיר מיוחד 
+ לקרוע את חוטי הטלפון בסיני על־מגת לשבש את הקשר 
+ המצרי בעת המיתקפה הישראלית. 
+ שני הזוגות המריאו ב־ 
+ הצהריים בדרכם דרומה. המטוסים נושאים, קשורים לזנב, 
+ שרשרות־משקולות, שנועדו לקרוע את החוטים. הכבל, 
+ שגרם צרות במשך כל הניסויים, לא הוכיח עצמו. כבלים 
+ נפלו כבר בהמראה. בסופו־של־דבר קרעו טייסי המוסטאנג 
+ את חוטי הטלפון בסיני בעזרת קצות הכנפיים והמדחפים. 
+ הקריעה בעזרת המרחפים נעשתה בשינוי פסיעה תוך כדי 
+ טיסה חזיתית אל תוך החוטים. כל המטוסים חזרו בשלום 
+ והקשר המצרי נותק בארבעה צמתים חשובים. 
+ חיל־האויר נכנס למלחמת ״קדש״ עם שתי טייסות מוס־ 
+ טאנג, ובסר־הכל למעלה מ־ 
+ נשאו בעול הסיוע הצמוד לכוחות הקרקע במשך המבצע. 
+ יכולת נשיאת החימוש המרשימה שלהם ויכולת השהייה 
+ באויר היו צירוף אידיאלי לתפקיד זה. המוסטאנגים שעטו 
+ ברביעיות ובזוגות על־פני חצי האי סיני בגבהים שנעו, 
+ בדרר־כלל, מסביב ל־ 
+ ומפציצים כל אובייקט שנע או שנראה חשוד. מוסטאנגים 
+ נראו בכל מקום ובכל שעה. וקולם נעשה מוכר לכוחות 
+ הקרקע. מוסטאנגים הותקפו על־ידי וומפיירים מצריים 
+ ויצאו מ״העסק״ בשלום. צחיק יבנה הוביל את הרביעייה 
+ הראשונה לשארם. יונתן אטקס, אחד מטייסי הרביעייה, 
+ נפגע ונפל בשבי. צחיק חזר עם חור בכנף, התלוי היום 
+ במיסגרת בביתו. 
+׳סוס המלחמה׳ הוותיק  אורגאן 
+ מטוס קרב חד־מושבי מתוצרת מפעלי ״דאסו״ בצרפת. 
+ החימוש האינטגראלי מורכב מ־ 
+ מסוגל המטוס לשאת 
+ מטוסי האורגאן הראשונים נרכשו במשך 
+ נכשו
+ ישראל. כאשר החלו לתכנן את מבצע ״קדש״ רכשו 
+ מטוסים נוספים ומאוחר יותר עוד שישה מטוסים רזרביים 
+ רישמית, היו בידי ישראל בסוף 
+ למעשה היו רק
+ הטייסת התארגנה וירשה את המטאורים בפעילויות 
+ הפיטרול והיירוט בראשית 
+ שני אורגאנים ובין שני וומפיירים מצריים. התפתח קרב 
+ בתור שטח ישראל. בתחילה ניסו המצרים להתקדם לתוך 
+ שטח ישראל. ד׳ פגע בוומפייר אחד, שהחל בוער והתרסק 
+ בניסיון לבצע נחיתת אונס ליד עבדת. מ׳ פגע במטוס 
+ נוסף. נראה, שמטוס זה התרסק בשטח מצרים. לא התקבל 
+ אימות להפלה. 
+ הטייסת נכנסת למבצע ״קדש״ עם 
+ באוקטובר
+ אורגאנים כליווי צמוד למטוסי התובלה המצניחים. 
+ למחרת בבוקר החלה הטייסת במבצעי צליפות וריקוט 
+ לאורר צירי סיני. ב־  חימושו המגוון של מטוס המוסטאנג 
+ במקביל ליכולתו המרשימה כתוקף היה המוסטאנג חשוף 
+ לאש נ״מ. מערכת הקירור הנוזל )גליקול( חיונית מאוד 
+ באקלים החם ולכן כל פגיעה בה פטאלית בגובה שבו טסו 
+ היו המטוסים חשופים גם לאש נק״ל. תשעה מוסטאנגים 
+ נפגעו וננטשו ב״קדש״. מספר טייסים הצליחו לנחות נחיתות־ 
+ אונס במדבר. אחד )אטקס( נפל בשבי וארבעה אחרים 
+ צעדו ברגל במדבר אל עבר כוחותינו. אלדד פז ״טייל״ 
+ יומיים.
+ במלחמת ״קדש״ גילה צה״ל את מלחמת התנועה. השריון 
+ לא היה יכול לדהור ללא סיוע אוירי יעיל וצמוד. יותר מכל 
+ מטוס אחר סיפק המוסטאנג המיושן סיוע זה. 
+ לאחר ״קדש״ כמעט שלא נותרו מוסטאנגים שמישים 
+ בחיל־האויר. תקופת השיפוצים ארכה זמן רב. בסופה 
+ הושמשה טייסת. מטוסים אלה טסו במטוסי אימון מתקדם 
+ עוד כשנתיים ואחר־כר הוצאו מהשירות. רובם הושמדו 
+ באימוני כבאות או שנתרמו לקיבוצים. 
+ המוסטאנג המוטס היום בארץ נקנה בחו״ל. הגוף שופץ 
+ בבריטניה והמנוע חדש. 
+ בפיקודו של אגסי בתקיפה על המשחתת המצרית ״איברהים־ 
+ אל־אוואל״, שניסתה להפגיז את חיפה. המטוסים ירו את 
+ כל
+ עשן שחור התאבר מירכתי הספינה. זוג נוסף שהוזנק 
+ לסייע להם מופנה לאיזור אל־עריש. באותו יום, בסביבות 
+ השעה
+ מיגים, שתקפו אותם. י׳ הצליח לפגוע במיג־ 
+ קצר, שבו ניסו הישראלים לנתק מגע במהירות האפשרית. 
+ יותר מאוחר הגיע אישור שהאורגאן אכן הפיל מיג־ 
+ במשר המבצע היו עוד כמה היתקלויות בין מיגים ואורגאנים. 
+ הוחלפו צרורות ירי, אולם ללא נזקים לשני הצדרים. 
+ במבצע ״קדש״ הופלו שלושה מטוסי אורגאן באש נ״מ 
+ מהקרקע. חמישה מטוסים נוספים נפגעו באש נ״מ ונק״ל, 
+ בדרגות שונות של חומרה. מטוס אחד נחת נחיתת־אונס 
+ לאחר שאזל הדלק שלו בקרב־אויר. במשר המבצע הרסו 
+ האורגאנים לפחות 
+ ועוד כ־ 
+ ישראל היתה מרוצה מאוד מיכולתו של האורגאן כמטוס 
+ ריקוט והפצצה. אי לכר נשלחה מייד הזמנה לצרפת לרכוש 
+ עוד אורגאנים. בסופו־של־דבר נרכשו 
+ כולם מפס־ייצור, אשר חיל־האויר הצרפתי החליט לוותר 
+ עליו. המטוסים הגיעו ארצה בין ינואר־אפריל 
+26 <next_page> זו היו שמישים כ־ 
+ תקיפת שדות התעופה 
+ ב־
+ אחראים להשמדת מטוסי האוייב בשהות־התעופה בסיני. 
+ רביעיות של מטוסים תקפו, בין היתר, את אל־עריש, ביר־ 
+ גפגפה וג׳בל־ליבני. בכלל, תקפו המיסטרים, בפצצות את 
+ המסלולים ואחריהם הגיחו האורגאנים וריקטו את המטוסים 
+ החונים. מבנה של אורגאנים תקף גם את שרה קאהיר־ 
+ מערב. תקיפה זו היתה הראשונה של סרן ד׳. סרן ר׳ טס כמם׳ 
+2 
+ במיג
+ ובצרור אחד פגע במטוס והפילו. סרן ד׳ צלל בזווית חדה 
+ מדי ולא הצליח לצאת מהצלילה מהר. הוא נפגע קשות 
+ מרסיסי המיג שהתפוצץ ומאש נ״מ מקצות השרה שמעליו 
+ חלף כשניסה לצאת מהצלילה. כשהבחין כי נפגע קשות 
+ הפנה ר׳ את מטוסו וצלל אל תוך עמרת הנ״מ עם מטוסו 
+ הפגוע. במשך היום הראשון נפגעו ארבעה אורגאנים. שני 
+ טייסים נהרגו. 
+ מטוס האוראגן בצבעי מלחמת ששת-הימים 
+ ביום השני למלחמה הופנתה הטייסת לחזית המרכזית. 
+ אורגאנים שעטו מעל צירי התנועה כשהם צולפים בשיירות 
+ הירדניות והעיראקיות ומעניקים סיוע צמוד לכוחותינו. 
+ ברר־ר־כלל היו משליכים את כל החימוש שבנמצא על 
+ השיירה או על ריכוז הרכב ברגע בו התגלו. 
+ תקיפה ראויה לציון היתה ב־ 
+ גילתה טור עיראקי• שעלה לאורך נחל פרעה אל שכם. 
+ שני המטוסים הראשונים ירדו על ראש וזנב השיירה ופגעו 
+ בהם בהפצצה מגובה נמוך, בין מצוקי הווארי התלולים. 
+ עם הפגיעות הללו נתקעה השיירה העיראקית בוואדי. מבנים 
+ נוספים הוזעקו לאזור ותוך כחצי־שעה הושמד הטור כולו. 
+ השמדתו של טור זה איפשרה את כניסת הכוחות הישראלים 
+ לשכם ללא קרב. כוחות שריון נוספים הושמדו על ההרים 
+ בשומרון בהפצצות ובריקוטים קונבנציונליים, עובדה שהקלה 
+ על התקדמות כוחות השריון של צה״ל בשומרון. עם תחילת 
+ המתקפה על הרמה, הועברו האורגאנים לתקיפות וסיוע 
+ קרוב לכוחות המתקדמים שם. האורגאנים השמידו שיירות 
+ ומצבורי־אספקה. במשך שני ימי הקרבות הופלו שלושה 
+ אורגאנים מאש הנ״מ החזקה שבגולן. השחיקה בטיסות 
+ היתה קשה במשך הקרבות בגולן בשל ריכוז הנ׳׳מ החזק. 
+ בסר־הכל הופלו 
+ לאחר מלחמת ששת הימים הוחלט להוציא את האו־ 
+ רגאנים בהדרגה משירות פעיל. הסקייהוקים, שהחלו מגיעים, 
+ נועדו לרשת את מקום האורגאנים והמיסטרים. עוצמת אש 
+ הנ׳׳מ בתעלה היתה חזקה מדי עבור האורגאנית. כר הועברו 
+ האורגאנים לרשות בית־הספר לטיסה ושימשו במטוסי־ 
+ אימון מתקדמים לתפעול חימוש. עם זאת, כאשר החלה 
+ הגיזרה הירדנית להתחמם נשלחו אורגאנים לתקוף בסיסי 
+ מחבלים וסוללות של הלגיון בבקעה. חיל־האויר הירדני לא 
+ היווה איום וגם הנ״מ המקומי היה דליל. האורגאן הוכיח 
+ עצמו כמטוס מעולה במשימות אלו. 
+ ב־
+ קצר לאחר־מכן הוצא לגימלאות. 
+ כיום נמצא בארץ מספר רב של אורגאנים: המטוסים 
+ מוצגים בתצוגות סטאטיות בבסיסי החיל השונים וכמה מהם 
+ נתרמו לבתי־ספר מקצועיים. אורגאן אחד, השייך לאוסף 
+ חיל־האויר, נשמר במצב כשיר לטיסה. 
+27 <next_page> סופר מיסטר המטוס שלחם בסערה 
+ הסופר־מיסטר
+ המטוס הישראלי הראשון שעבר את מהירות הקול בטיסה 
+ אופקית. חימושו כלל שני תותחי דאפה 
+ רכשה
+ לישראל בין
+ למכור לישראל את כמות של המיראז׳ים המבוקשים נרכשו 
+ כתחליף
+ הסופר־מיסטר נרכש כמיירט הגנתי. הופעתם של המיג־דו 
+ והמיג־
+ להתמודד איתם בתנאים שווים ועדיפים. הסופר־מיסטר נקנה 
+ כ״סותם חורים״ עד להופעתו של המיראז׳ שהיה אז בשלבי 
+ פיתוח מתקדמים ואשר לישראל היתה עליו אופציה )אז 
+ ל־
+ פעולתו המבצעית הראשונה של הסופר־מיסטר לא כללה 
+ פתיחה באש. במרס 
+ זוג סופר־מיסטר ליירוט מטוס בלתי־מזוהה שטם בגובה רב 
+ בנגב. ארבעה המטוסים לא הצליחו ליירט את מטוס הביון 
+2 
+ עיקר האיום האוירי בשנות השישים הראשונות היה 
+ בגבול המצרי. לאחר המתיחות של שנת 
+ כהתבצרות ובבנייה מאסיבית בחצי־האי. חיל־האויר נקט 
+ מדיניות של סיורים אלימים, שנועדו להביא ידיעות על 
+ המערכת המצרית וכן לבדוק את הכוננות ומהירות התגובה 
+ של חיל־האויר המצרי. 
+ . ב־ 
+ ידי א׳ ואי. בשעה 
+ מיג־דו, שטסו לכיוון באר־שבע. זוג אחד הסתובב ונסוג, 
+ בעוד שהשני נכנם לקרב עם הישראלים. בקרב שהתפתח 
+ בגובה
+ הישראלי, וביצע נחיתת־אונס בבסיסו. מטוסינו חזרו בשלום 
+ לבסיסם.
+ בדרר־כלל עברו התקריות וההתגרויות ההדדיות ללא 
+ מגע. מטוסים מצריים חדרו לשטח ישראלי וישראליים 
+ נכנסו לתור סיני. ב־ 
+ המוטסים בידי א. וצור בן־ברק )נהרג בראשית 
+ מיראז׳
+ כל ארבעת המטוסים מגיעים לאיזור הקרב, סביבות חלוצה, 
+ מהשטח המצרי. המיגים ניסו לשבור צפונה. צור סגר על 
+ אחד מהם וניסה להכווינו לכוון באר־שבע. הקרב התפתח 
+ בסופו של דבר בין כרם־שלום ואל־עריש. מיג אחד נפגע 
+ וטייסו צנח באיזור אל־עריש. הפעילות הזו נמשכה עד 
+1964 
+ מיסטרים בפיטרולים 
+ בצפון היתה דרכם של הסופר־מיסטרים פחות חלקה, 
+ כאן נערכו הפיטרולים במשנה זהירות בשל התוקפנות של 
+ הסורים ובשל החשש שהפרה של הפסקת האש תסלים 
+ לתקרית ולהפגזות ישובים. בכל זאת נתקלה רביעיית סופר־ 
+ מיסטרים ברביעיית מיג 
+ סידרת קרבות אויר. במהלכם נפגעו, כנראה, שני מיגים. 
+ הפגיעות, אם היו, היו קלות ולא מנעו מהמיגים להמשיך 
+ בקרב. גם סופר־מיסטר אחד נפגע קלות ונחת בשלום 
+ בבסיס ח״א לאחר סיום הקרב. לאחר זמן בו לא הצליחו 
+ שני הצדדים להגיע להכרעה נותק המגע וכל המטוסים שבו 
+ לבסיסיהם. בפטרולים הבאים חלפו זוגות של מטוסים 
+ זה באיזורו של זה בלי שצד כל שהוא ניסה לחצות את 
+ הגבול וליצור מגע. 
+ כמטוס־תקיפה, היו לסופר־מיסטר ארבע נקודות תלייה, 
+ שעליהן היה יכול לשאת שני מכלי דלק וכן פחות משני 
+ טונות חימוש בעיקר ראקטות 
+ התקרית הראשונה בה הפציצו מטוסי ח״א את מתקני 
+ הטיית הירדן. בתקיפה זו שותפו, יחד עם מטוסים אחרים, 
+ גם מטוסי סופר־מיסטר אשר ריקטו את הציוד ההנדסי  הסופר-מיסטר בתקופת זוהרו במיירט 
+ בו השתמשו להטיית הירדן. הפגיעות במטרות היו טובות ואף 
+ מטוס לא נפגע. מאז השתתפו הסופר־מיסטרים בקביעות 
+ בתקריות הגבול שהתפתחו סביב מתקני ההטיה וסוללות 
+ התותחים הסוריים. עם זאת היו אלה המיראז׳ים אשר יצרו 
+ את המגע עם מטוסי האוייב והסופר־מיסטרים לא השתתפו 
+ באף קרב אויר.
+ ריקוט והפצצה 
+ במלחמת ששת הימים השתתפו הסופר־מיסטרים כמטוס־ 
+ תקיפה. הם ריקטו וזרקו פצצות נפל־ם בכל החזיתות. 
+ בתקיפה הראשונה, ב־ 
+ לשדות־התעופה שבמצרים, ובכלל זה אינשאס וכיברית. 
+ במרבית המקומות הסופר־מיסטרים ריקטו וצלפו כשעיקר 
+ משימתם להשמיד את המטוס־ים שעל הקרקע. כושר התימרון 
+ המעולה של הסופר־מיסטרים הוכיח עצמו בפעולות אלה. 
+ התקיפות נעשו בצלילה חדה, בגובה נמיר ובמשיכה חדה 
+ החוצה. הפגיעות היו מעולות ובמרבית המקרים לא היה 
+ צורר לחזור שנית על יעף. הסופר־מיסטרים חזרו למצרים 
+ גם בגל השני, רביעייה תקפה את כיברית ועזבה כשהיא 
+ מותירה אחריה אודים עשנים נוספים. 
+ החל בשעות הצהרים הופנו המטוסים לפעילות תקיפה 
+ וסיוע צמוד לכוחות הקרקע. מטוסים רבים פיטרלו מעל אזורי 
+ הקרבות בסיני ונקראו לעזרה לכוחות שנתקעו. גולת הכו- 
+ תרת של פעילות היום היתה הסיוע הקרוב לכוחות צה״ל 
+ שהחלו לפעול בירושלים. הםופר־מיםטרים ריקטו, הפציצו 
+ וצלפו בדיוק מדהים באזורי הקרבות ובמיוחד בסביבות 
+ שועפת.
+ פעילות נוספת באותו יום היתה חסימת שיירות שנעו 
+ באיזור מעלה האדומים אף כי את עיקר העבודה באיזור 
+ עשו הפוגות. ב־ 
+ מנת להגיש סיוע קרוב לצנחנים. כאן הם התבלטו בפעילות 
+ אינטנסיבית באיזור אוגוסטה ויקטוריה. 
+ כ״כ הופצץ ונהרס ע״י סופר־מיסטר המכ״ם בעגיון שליד 
+ מפרק. הסופר־מיסטרים המשיכו לתקוף ולרקט עד סוף 
+ המלחמה.
+ הפלת מיגים 
+ איש לא ציפה שהסופר־מיסטרים יחזרו עם הפלות. עם 
+ זאת, נראה, שאי־אפשר היה להימנע מכר. במטס הראשון 
+ אל כיברית, נראה לפתע מיג־ 
+ של המוביל, חי, טייס ירוק בגיחתו הראשונה, צלל לתקיפה 
+ כשהבחין במיג. הוא קיבל רשות לדלוק אחריו, ולאחר מירדף 
+28 <next_page> צבעי ההסוואה בהם שירת במלחמת ששת-הימים 
+ הסופר-מיסטר בצבעי ההסוואה בהם היה צבוע בעת מלחמת ו 
+ :ר-מיסטר בתקופת הזוהר שלו כמיירט, נ r 
+ לאורך המסלול פגע בו לבסוף בצרור, המיג נדלק ונפל 
+ בשעות אחרי־הצהריים של ה־ 
+ לתקוף את השדה הסורי סייקל. הרביעייה נתקלה מעל 
+ השדה בשני מיג־ 
+ במכלי דלק ובכוורות. מס׳ 
+ המיג ניסה להתישב עליו הגיע מס׳ 
+150 
+ מס׳
+ אל מם׳
+ מס׳
+ המטוס נכנס לסחרור ונפל. מטוס מיג־דו נוסף הופל 
+ בהתכתשות כאשר ניסה להפריע לתקיפה. 
+ הסופר־מיסטרי• ביצעו את רוב משימותיה• בגובה 
+ נמיר ביותר וצמוד לכוחות הקרקע של האוייב. דבר זה 
+ מסביר את אבידותיהם, הכבדות יחסית, בזמן המלחמה. 
+ ביומה הראשון של המלחמה נפלו ארבעה מטוסי סופר־ 
+ מיסטר. ארבעה מטוסים נוספים נפלו בהמשר ימי הקרבות. 
+ במלחמת ששת הימים הוכיחו עצמם הסופר־מיסטרים 
+ במטוסי־ תקיפה מעולים ומדוייקים. הם נתגלו גם במטוסים  הסופר-מיסטר בצבעי ההסוואה, בסביבות 
+ אמינים וחזקים. מטוסים רבים חזרו בזמן המלחמה לבסי־ 
+ סיהם כשהם מנוקבים ופגועים בחלקים קריטיים. 
+ עם פרוץ מלחמת ההתשה הוכנסו הסופר־מיסטרים לשי- 
+ מוש אינטנסיבי כמרקטים ובמטוסי תקיפה. הדרישות שהוצבו 
+ להם כאן היו גדולות ממידותיהם. אף־כי הסופר־מיסטרים 
+ ביצעו עבודה נפלאה, ביחוד כנגד הירדנים והמצרים, הם 
+ החלו להיפגע מאש הנ״מ המשופר שהגיע לידי הערבים. 
+ הבעיות העיקריות היו הטווח ועוצמת המנוע של המטוס. 
+ אי־לכר הוחלט לשפץ את המטוסים שנותרו בארץ בסוף 
+ שנות השישים ולהעניק להם חיים חרשים. 
+ במרכז השיפוץ היתה השתלתו של מנוע חדש. במקום 
+ מנוע האטאר־ 
+ במטוס מנוע הסקייהוק — ה־ 
+ יבש ובלי מבער. כן הוסף למטוס צינור במפלט כדי לצנן 
+ את הגאזים היוצאים. פעולות נוספות שנעשו במטוס כללו 
+ חיזוק הכנפיים. בכר ניתן היה להוסיף עוד נקודת־ תלייה 
+ על כל כנף. בן עובו שורשי הכנפיים והוספו בהם מכלי 
+ דלק פנימיים והוגדל החלל שליד התותחים, כר שניתן היה 
+ להוסיף תחמושת. גם המיכשור עודכן. 
+ וכך בראשית שנות השבעים קיבלה ישראל מטוס תקיפה 
+ חדש לחלוטין, בעל ביצועים מעולים. מטוס זה הוא ללא 
+ ספק המוסטנג של מלחמת יום־הכיפורים. בימים הראשונים 
+ הושלכו המטוסים הוותיקים כנגד הגשרים וכנגד טורי 
+ השריון. הם הפציצו כמרבית המטוסים החדשים יותר. 
+ פעילותם התמקדה בעיקר בסיני, אר עם זאת הם תקפו 
+ גם כוחות סוריים. ב־ 
+ מיסטרים לדרום. הוטלה עליה המשימה לחסום את דרכו 
+ של טור שריון מצרי מהארמיה השנייה, שהחל לרדת 
+ לכיוון ראס־סודר. הסופר־מיסטרים, תחילה בעזרתה של 
+ טייסת סקייהוק, וכעבור יום לבדם, תקפו באזור ללא הפוגה. 
+ הם השמידו תור ארבעה ימים את כל הטור המצרי ובלמו 
+ את ניסיונות המצרים לרדת דרומה לאוי־ר מפרץ סואץ. 
+ אילו היו מצליחים לפרוץ, היו נתקלים בכוחות דלילים 
+ בלבר, שספק אם היו מצליחים לעצור את התקדמותם עד 
+ שארם־א־שייח. לאור עובדות אלו ניתן להבין את חשי- 
+ בותה של פעולת הבלימה של הסופר־מיסטרים. לגבי פעולה 
+ זו אין כל ויכוח כי היה זה הסופר־מיסטר, אשר בלם את 
+ כוחות הקרקע המצרים וניצח בקרב. 
+ עד סוף המלחמה, ובמלחמת ההתשה שהתפתחה אחריה, 
+ המשיכו הסופר־מיסטרים לטוס, לתקוף, לרקט ולצלול. הם 
+ עשו עבודה אפורה; שיגרתית, ללא הילה. עם זאת הם סייעו 
+ לכוחות הקרקע ביעילות רבה וחסכו נפגעים רבים לכו- 
+ חותינו.
+ עם תום תקופת ההתארגנות שלאחר המלחמה נמכר חלק 
+ מהם לחו״ל. 
+29 <next_page> המלך מת יחי המלך 
+ הפאנטום מול מטוסי הדור הבא 
+ מאת אורי עמית 
+ ״מאחר שחיל־האויר האמריקני צו- 
+ פה המשך שירותם של מטוסי ה־ 
+ שלו במשך שנות השמונים, יהיה זה 
+ בלתי־ריאלי להניח, שהפאנטום הוותיק 
+ לא יפגוש בשהה־הקרב העתידי מטוסי־ 
+ קרב מן הדור הבא.״ במשפט זה פותחים 
+ שלושה קפטיינים מחיל־האויר האמריקני 
+ את ניתוחם על טאקטיקת הקרב המומ- 
+ לצת לפאנטום נגד מטוסי־הקרב עתירי־ 
+ הביצועים של הדור הבא. המאמר, המו- 
+ פיע ב־
+ מסתיו
+ הגדרת הבעייה 
+ הצורך במציאת טאקטיקת קרב מומ- 
+1; לצת ל־ 
+ על התעורר לראשונה עם הופעתו של 
+ ��טוס־העל הראשון בעולם 
+ למעשה, עצם המושג ״טאקטיקת קרב 
+ מומלצת״ חייב לעבור בחינה כלשהי 
+ כאשר מנסים ליישמו בנגד מטוס זה. 
+ אפשר להפריד בין ״טאקטיקה״ ובין 
+ ״דרך־קרב״, מתוך שהראשונה כוללנית 
+ יותר מהשנייה, אך מאחר שהמאמר 
+ שבסימוכין אינו מבצע הפרדה זו — 
+ לא נעשה זאת גם אנחנו, ונתייחס לשני 
+ הביטויים במשמעות של ״כיצד יש להי- 
+ לחם״.
+ ככלל, הטאקטיקה המומלצת למטוס 
+ מסויים כנגד מטוסי־קרב מסוגים שו- 
+ נים אינה בהכרח אחידה. חשוב מאוד 
+ לטייס לדעת נגד איזה מטוס הוא נל- 
+ חם, וכל טייס לומד זאת באחד השלבים 
+ הראשונים של הכשרתו לקרבות־אויר. 
+ הטאקטיקה המומלצת כנגד כל סוג 
+ מטוס כתובה גם בספרי הלימור העוס- 
+ קים בתיאוריה של קרבות־האויר, ו־ 
+ בתדריכי הבוקר חוזרים עליה לעתים 
+ מזומנות.
+ למרות זאת, מסתבר שבפועל, אותה 
+ דרך קרב המומלצת למטוס א׳ נגד מטוס 
+ ב׳, יפה, פחות או יותר, גם נגד מטוס 
+ גי, מטוס די ואחרים. לדוגמה, אם מטוס TODAY 
+TOMORROW 
+ מטוס
+ מסרים מצטיין בממדים זעירים יחסית 
+ והתיאוריה מורה לו לשאוף לקרבות 
+ בעלי ראדיוסים גדולים )בכוונה ליצור 
+ אובדן קשר־עין אצל היריב( — הנה 
+ זה נכון נגד רוב מטוסי הקרב שהוא  עתיר לפגוש. ואם מטוס שני מצטיין 
+ בדחף גבוה ויכולת מרשימה בתימרו־ 
+ נים אנכיים — זו הרר־הקרב, שבה כדאי 
+ לו לנקוט כמעט כנגד כל יריב אחר. )יש 
+ כאן, כמובן, הכללה והפשטה רבה, אבל 
+30 <next_page> העקרון נכון.( הסיבה להיווצרות אחידות 
+ זו נעוצה בעצם הרעיון של דו־ר־קרב 
+ מומלצת, ומקורה בדמיון ובשוני בבי- 
+ צועיהם של כל אלה, המכונים בצדק 
+ ״בני אותו דור של מטוסי־קרב״. 
+ לכל מטוס יש תחומי טיסה שבהם 
+ הוא עולה על הביצועים הממוצעים של 
+ בני הורו ותחומים שבהם הוא נחות. 
+ ״הרך הקרב המומלצת״ למטוס כלשהו 
+ נגד יריב אחר נוערה לגרור את הקרב 
+ לאותם אזורים במעטפת הטיסה שלו, 
+ שבהם יש לו יתרון אובייקטיבי על היריב 
+ )או שחסרונו האובייקטיבי מיזערי(. 
+ ההבדלים הדקים בין הטאקטיקה המומ- 
+ לצת לאי נגד ב׳ לבין זו המומלצת 
+ לו כנגר ג׳, מקורם בהכרת תחומי העדי- 
+ פות הספציפיים של ב׳ וגי וניסיון להת- 
+ רחק מהם במיוחר. כלומר, בסר־הבל, 
+ התיאוריה העומדת מאחורי ספר קרבות־ 
+ האויר היא הנסיון לנצל הברלים איכו- 
+ תיים בין המטוסים לצורר השגת הני- 
+ צחון.
+ קיומה של דרר־קרב תיאורטית מומ- 
+ לצת חשוב, אומנם, אבל אין הוא 
+ גורם מכריע בחיכנון ובביצוע הקרב 
+ בזמן אמיתי. כמעט בלתי־ניתן לחפור 
+ את קרב האויר לסידרה של פעולות 
+ המבוצעות במדוייק ״לפי הספר״ 
+ ובררך זו לנצח. זהו, קורם־כל ובהכרח, 
+ קרב של אדם־נגד־ארם ולא של מכונה 
+ נגד מכונה. אין ספק, שעדיפות בביצועי 
+ המטוס עוזרת להשגת הניצחון. אבל 
+ חשוב ומכריע בהרבה היא עריפות ה- 
+ טייס, מה שנקרא ״גורם הטייס״, המ- 
+ פורסם כל־כר. 
+ זהו הרעיון המונח ובראש כל ניסיון 
+ לבנות טאקטיקת קרב מיטבית נגר 
+ מטוסי הדור הבא. 
+ מהי בכלל הבעייה? 
+כמטוס־קרב קיים, ה־  הופעת 
+ העשוי להתמודד כנגד מטוסי הדור הזה 
+ כבר במלחמות ההווה ולא רק במלחמות 
+ העתיר העלתה בעייה חרשה. לפנינו 
+ מטוס טס — לא על הנייר, ולא בתיכנון, 
+ה־  אלא ממש טס — העולה על 
+ בכל מעטפת הטיסה, בכל סוג תימרון, 
+ ואף במערכת הנשק. ממש דוגמה קלא־ 
+ סית ל״כל מה שאתה יכול לעשות, אני 
+ יכול לעשות טוב יותר״. הבה נשווה, 
+ לצורך המחשה, מספר פאראמטרים 
+ חשובים בין ביצועי הפאנטום לבין בי- 
+ צוע מטוס מן ��רור הבא )להלן — 
+ ״העדיף״(.
+ היחס סחב־משקל ב־.'־ 
+ קרב הוא
+ של
+ יותר רחף ממשקלו העצמי! עומס הכנף 
+ של הפאנטום הוא כ־ 
+ רבוע, לעומת כ־ 
+ עור הפנייה המיוצבת של הפאנטום נו- 
+ פל בממוצע בכ־ 
+ העדיף, באותם נתוני טיסה, ושיעור 
+ הפנייה המירבית בכ־ 
+ עריפות ה־  בכל תחומי המעטפת בכמה מאות רגל 
+ לשנייה. הוסף לכך את העובדה, שהוא 
+ יהיה מצוייר באויוניקה החרישה ביותר 
+ — כוונת, מכ״מ, ל״א — וחימוש בטילי 
+ ראדאר וחום ברמת ה־י 
+AIM  9L 
+ הוותיק הופך להיות בלתי־נסבל לחלו 
+ טין.
+ ברור, שכנגר מטוס כזה איננו יכו- 
+ לים למצוא ״דרר־קרב מומלצת״ ברוח 
+ הטאקטיקות המקובלות של ספר קרבות 
+ האויר. כל פתרון שהוא יהיה חייב 
+ לעקוף את פער האיכות הגבוה שבין 
+ המטוסים, ולהתבסס על מלחמה נגר 
+ הטייס בקוקפיט. 
+ במה הנחות 
+ נניח תחילה כמה הנחות שהן טרי- 
+ וויאליות למדי. 
+ א( ה־
+ טיסת־הבכורה שלו ב־ 
+ עבר המטוס סיררה ארוכה של שינויים 
+ ושיפורים, שהשכילו להשאיר אותו 
+ בתמונת מטוסי הקרב של שנות הש- 
+ בעים. הדגם האחרון 
+ לראשונה ביוני 
+ שנה. למרות שגם בעשור האחרון עבר 
+ המטוס כמה וכמה ניתוחים פלאסטיים 
+ וניתוחי קרביים — בסיכומו־של־דבר 
+ זהו מטוס ישן, המתבסס על טכנולוגיה 
+ ישנה ובעל רמת תיחכום נמוכה יחסית. 
+ קשה להניח 
+ ספת בדמות שינויים ושיפורים, שיה־ 
+ פכוהו לבן־תחרות למטוסי שנות השמו- 
+ נים. זהו המטוס וזוהי המציאות. 
+ הנחתנו הראשונה הינה, שהפאנטום 
+ הזקן שלנו — כפי שאנו מכירים אותו 
+ היום — ימשיך להיות אחר מ״ סוסי 
+ העבודה״ העיקריים של חיל־האויר 
+ עמוק אל תוך שנות השמונים. כמה 
+ סיבות לכך. ראשית, זהו מטוס טוב 
+ ויעיל שעדיין 'לא מיצה את עצמו ו- 
+ רחוק מאור מלהיות עובר־בטל. שנית, 
+ זהו מטוס ורסאטילי בעל קשת־ביצו־ 
+ עי• והתאמה למשימות רחבה ביותר. 
+ נראה, שבכל אחת מאפשרויות ההצטיי-  דות של החיל, בשנים הקרובות, עריין 
+ ישארו משימות רבות שיהיה כראי — 
+ מסיבות מבצעיות — לתיתן לטייסות 
+ הפאנטומים.
+ ב( עד כה, לא פורסם במערב דבר 
+ על קיום מטוס מזרחי המקביל בביצו- 
+ עיו ל־ 
+ החדישים ביותר — מיג־ו 
+ סוחוי־
+ עהיין־בביצועיהם לאלה של הפאנטום 
+ ודומיו ובווראי שהקרב נגרם אינו יוצא 
+ מתחום ההשפעה המכרעת על התו־ 
+ צאות מצר ״גורם הטייס״. ישנם כמה 
+ רמזים לפיתוחים סובייטיים חרישים, 
+ אלא שלא ירוע אם יצאו משלב האב־ 
+ טיפוס ומהם ביצועיהם. הסובייטים אינם 
+ נוהגים לפרסם את מטוסיהם החרישים, 
+ כדרך שהדבר געשה במערב. אחת 
+ לכמה שנים הם יוצאים עם גל של 
+ מטוסים חרשים ואז מסתבר שאין הם 
+ קופאים על השמרים. קיימת עדיין 
+ השאלה אם הרוסים פגו לכיוון של יצי- 
+ רת מאסות, כתחליף ליצירת איכות או 
+ ש״הפיגור״ שלהם נובע מחוסר מידע 
+ מעודכן במערב. בכל אופן — הטכנו- 
+1; לוגיה שיצרה את ה־ 
+ בירי הגוש המזרחי ובעבר ידעה בריה״מ 
+ להעמיד מטוסי־קרב מן השורה הרא־ 
+ שונה כנגד מטוסי המערב, בכל התמו- 
+ דדות ביניהם. מיג־ 
+ מיג־
+ נפלו מיריביהם. 
+ סביר להניח, איפוא, שבעתיד הנראה 
+ לעין יופיע בגוש המזרחי מטוס־קרב 
+ עתיר־ביצועים ברמתו של 
+ ותוך זמן קצר נפגוש אותו גם בשמי 
+ המזרח־התיכון.
+ ג( הנחתנו השלישית הינה, שגם 
+ במבצעי העתיד ימשיך הפאנטום 
+ לתפקד כמטוס קרב־הפצצה ולא יהפוך 
+ למפציץ המלווה על־ידי מטוסי־קרב 
+ מגינים. הפאנטום מסוגל להגן על עצמו, 
+ ויהיה זה פשוט בזבוז משאבים אם 
+ ישלחו עימו מטוסים במשימת הגנה 
+ אוירית עליו. חוץ מזה — אינך היחיד 
+ הקובע את כללי המשחק, והסתבכות 
+31 <next_page> בקרב־אויר אפשרית, גם אם אין אתה 
+ מעוניין בכך כל עיקר )ואולי דווקא 
+ אז..,(.
+ ובכן, אם לסכם את שלוש ההנחות 
+ הללו, אנו חוזרים למשפט שצוטט ב־ 
+ תחילת הכתבה, תוך שינוי נוסח קל: 
+ מאחר שחיל־האויר הישראלי צופה 
+ המשך שירותם של מטוסי 
+ במשך שנות השמונים, יהיה זה בלתי־ 
+ ריאלי להניח שהפאנטום הוותיק לא 
+ יפגוש בשדה־הקרב העתידי מטוסי־ 
+ קרב מן הדור הבא, ואח יבצע קרבות־ 
+ אויר נגדם.
+ כמה עקרונות 
+ ״יבצע קרבות־אויר נגדם״ — יפה. 
+ אולם — כיצד? כאן המקום לדבר על 
+ טאקטיקת קרב מומלצת. 
+ אין ספק, שבקרב־לודרים — מטוס 
+ נגד מטוס, בתנאי זירה סטריליים, — 
+ לא יזדקק העדיף ל־ 
+ להכריע את הפאנטום ארצה. עדיפותו 
+ ״האישית״ מכרעת. בכל זאת, לא 
+ חסרות דוגמאות בהיסטוריה, ואף בהי- 
+ סטוריה האוירית, שבהם גבר החלש 
+ ״על הנייר״. על כוחות חזקים ממנו. די 
+ אם נזכיר את שאנו ו״הנמרים המעו- 
+ פפים״ שלו במלחמתם ביפאנים בשמי 
+ סין, במלחמת העולם השנייה, או את 
+ הטייסים הבריטיים ב״ קרב על בריטניה״ 
+ ניתן לנסח שני עקרונות כלליים ל- 
+ מלחמה נגד העדיף: 
+ א( על הנחות ליזום קרב תוקפני, 
+ שבו הוא מכתיב את המהלכים, ולהסתלק 
+ מהזירה ברגע שהיריב מגלה סימנים 
+ ממשיים של ״רוגז״ על ההפרעה. נשמע 
+ אבסורדי׳ — שלילי, להוציא מצב, שבו 
+ האוייב מפתיע אותר וכופה עליר הת- 
+ גוננות — תמיד יש לר מרחב כלשהו 
+ לתיכנון. הכלל הוא — עליך לתפסו 
+ ולפתוח את הקרב ביתרון שלך וברגע 
+ שאתה חש שהיזמה נשמטת מידיר — 
+ עליך להתחיל בניתוק המגע. בחוק־ 
+ בל־יעבור ניתן לקבוע, שיש להתחיל 
+ בפעולות של ניתוק מגע מרגע שהיריב 
+ החל לתפעל נגיר ספציפית ויתרונר 
+ מתחיל להתמסמס )העדיף זקוק להרבה 
+ פחות זמן ממה שאתה חושב לצורר 
+ מימוש יתרונו(. 
+ ב( יש לשאוף להעסקה מתמדת 
+ של העדיף על־ידי כוחות חדשים המגי- 
+ עים אליו ביתרון מצב. כלומר, אסור 
+ לתת לו את השהות להתארגן ולהכתיב 
+ את המהלך הבא. השאיפה הזאת אנא- 
+ לוגיה לשאיפה לעליונות מספרית של 
+ הנחות במוקד הקרב, אלא שזו אינה 
+ מומלצת, לדעת כותבי המאמר שבסי- 
+ מוכין. מספר רב מדי של מטוסים בזי- 
+ רת הקרב מניח לעדיף הרבה אפשרויות 
+ לממש עליהם את זריזותו ומערכת ה- 
+ נשק העדיפה שלו ומקטין את יכולת 
+ השליטה בכוח מצד הנחותים. 
+ סיכום שני העקרונות האלה מוביל 
+ אותנו לטאקטיקת־קרב מאוד מסויימת 
+32  ומוגדרת: על הנחות ליזום יירוט, המו 
+ ביל אותו למיפגש שבו יש לו יתרון 
+ בפתיחה. הצליח לשגר חימוש — טוב. 
+ לא הצליח — עליו לנתק מגע לצורך 
+ יירוט חדש, או לצורך בריחה הביתה. 
+ המאמר שהוזכר לעיל מפרט מעט 
+ יותר: כאשר אתה תוקף בזוג בלבד, 
+ עליך להתחיל את הקרב ביירוט המביא 
+ אותר לקשר־עין במצב יתרון על 
+ העדיף. צורת המבנה המומלצת הינה 
+ פשרה בין הגנה הדדית ובין גמישות ה- 
+ פעולה העצמאית. בין בני הזוג צריך 
+ שיהיה מירווח של 
+ איבוד קשר עין 
+ אנכי של כ־ 
+ המטרות ושיגור החימוש חייבים להת- 
+ בצע מוקדם ככל האפשר. תיפעול כל 
+ אחד משני המטוסים הינו עצמאי, אבל 
+ תור שמירת קשר־עין להגנה הדדית. 
+ יש להתחיל בפעולות ניתוק מגע מה- 
+ רגע שהעדיף גילה אותר והתחיל ל־ 
+ התייחס אליך, כר שיתרונך מתחיל 
+ להתמסמס.
+ מטוס הפאנטום  כאשר יש בצד שלך רביעייה, על 
+ הזוג השני להימצא כ־ 
+ מאחורי הראשון, באופסט כלשהו. ל־ 
+ אחר שהזוג הראשון מבצע יעף יירוט 
+ ומסת��ק, נכנס הזוג השני למוקד הקרב. 
+ כאשר הוא ביתרון מצב ובתמונה מל- 
+ אה. )העדיף עדיין מתעסק עם הזוג 
+ הראשון(. כאן, הזוג המנתק :?גע אינו 
+ נמלט על נפשו, אלא מתארגי לחזרה 
+ מיידית כדי לחלץ את הזוג שהחליפו, 
+ ושעתה וודאי הולך ונכנס לחיסרון, וכך 
+ חוזר חלילה. מובן, שקיימת כאן בעיייה 
+ רצינית של תיאום זמנים מאחר שכני- 
+ סה מוקדמת מדי תגרום למצב בלתי־ 
+ רצוי של עודף מטוסים במוקד הקרב 
+ וכניסה מאוחרת מדי תהיה פשוט מאו- 
+ חרת מדי...
+ עם הופעת טיל האויר־אויר באמצע 
+ שנות החמישים, פרחה במשך זמן־מה 
+ התפישה שעבר זמנם של קרבות האויר 
+ עתירי התימרון והגיע תורן של הפלאט־ 
+ פורמות המעופפות נושאות מכ״מ 
+ היירוט והחימוש הטילי. תפישה זו, 
+ מטוס עתידני של חברת <next_page> מטוס־קרב עתידני, המנצל מערכת ניהוג ובקרה כל-תצורתיים 
+ מטוס-קרב עתידני המנצל תופעה אוירודינאמית תיאורטית: הדו-כנח של באוזמן, 
+ שהוא פרופיל חסר עיקבת גלי־הלם 1; שמייצגה הבולט היה ה־ 
+ הוכחה כבלתי־ נכונה ונזנחה. כעת, אלי- 
+ בא דכותבי המאמר שבסימוכין, על 
+ הפאנטום לחזור לתפישה זו, והפעם 
+ מתוך הוסר ברירה... 
+ הם מסכמים את השקפתם ב־ 
+ נקודות:
+ ו. הייה בלתי־חזוי. נסה לערער את 
+ ביטחונו של העדיף ושליטתו במצב על־ 
+ ידי ביצוע דברים שלא ״לפי הספר״. 
+2 
+ להישאר במוקד אחד 
+3 
+ האפשר
+4 
+ תוך שמירת הגנה הדדית עם בן הזוג 
+5 
+ האפשר )אל תחכה יותר מדי לנתונים 
+ מיטביים(.
+6 
+ כל הקרב 
+7 
+ שכות )ובכלל — פעולות מתמשכות 
+8 
+ עם יריב אחד יותר מדי זמן. )הציאנם 
+ שלך לא יבוא מדחיקת העריף לפינה 
+ — זה בלתי־אפשרי(. 
+9 
+ חום על טילי מכ״ם, בגלל היכולת של 
+ )״שנר ושכח״(. 
+10 
+ רגע שיתרונך על העדיף מתחיל להת 
+ מסמס.
+11 
+ מישורי התיפעול של שני המטוסים 
+ האחד אנכי והשני אופקי. 
+12 
+ כים להיות נכונים גם כאן 
+13 
+ שבמטוס ולא רק נגד המטוס עצמו 
+ גם אם המכונה שלו עדיפה — האדם 
+ עלול לשגות, לאבד קשר־עין וכר. ארוב 
+ לכך, אבל אל תסכן את יכולתך להת- 
+ חמק.
+ מעל הכל סבורים המחברים, אימון 
+ הטייסים והקניית ידע וניסיון מירביים 
+ הינם המפתח העיקרי להצלחה בסוג 
+ קרב כזה. העובדה שבמערב יש כבר 
+ מטוסים מהקטיגוריה של ״מטוסי־על״ 
+ מאפשרת, לדעתם, בחינה של התיאוריה 
+ והקניית תורת הלחימה לטייסים. 
+ ולבסוף — הסתייגות: כותבי המאמר 
+ מתייחסים כאן לעדיפים כמבנה בן 
+ מטוסים הנמצא בפיטרול אויר־אויר. 
+ סביר להניח, שחיל־האויר האמריקני 
+ יימנע מלשלוח את 
+ אויר יזום נגד האוייב העדיף, ואותם 
+ קרבות שיתפתחו ביניהם — ואשר עבו־ 
+ רם קיים צורך ב״טאקטיקת קרב מומ־ 
+ לצת״ — יהיו כאלה שיזום האדיב 
+ ויאשר הפאנטום ייקלע אליהם שלא 
+ מרצונו. לנקודה זו אין המחברים מתיי- 
+ חסים, כך שנראה שהטאקטיקה המוצעת 
+ על ידם יפה לקרבות־אויר אימונים 
+ יותר מאשר למבצעים. עם זאת, העק־  רונות המוצעים יפים לכל סביבה ולכל 
+ מצב, שבהם ניתן יהיה ליישמם. 
+ כנגד הדיעה המובעת במאמר הנזכר, 
+ מעניינת דעתו של קפטיין ביל האמיל־ 
+ טון מחיל־האויר האמריקני כפי שהו- 
+ פיעה במאמר ״ 
+ ב־
+ מסתיו
+ את דרך הקרב המומלצת לעדיף כנגד 
+ כמה נחותים הנלחמים בו יחדיו. לדעתו, 
+ על העדיף להימנע מהסתבכות בקרב־ 
+ אויר, שבו הוא נחות משמעותית מבחי- 
+ נה מספרית, עקב חוסר יכולתו לראות 
+ את כל יריביו ולהישמר מהם. דרך הקרב 
+ המומלצת על ידו למטוס עתיר־הבי־ 
+ צועים מתבססת על ביצוע יירוט המס־ 
+ תיים ביעף מהיר דרך מוקד הקרב. על��ו 
+ לנצל את עדיפות חימושו ולשגר טילים  במיפגש, להפיל מטוס נוסף, במידה 
+ שיזדמן לו, תוך כדי החליפה דרך המו- 
+ קד ומייד לנתק מגע. נשמע מוכר, האי 
+ לעצם העניין — מתוך חששו של ה- 
+ מחבר מן הקרב ההמוני, עולה שזוהי 
+ דרך הקרב שהעדיף ינסה להמנע ממנה 
+ ביותר ולפיכך היא־ היא זו שיש להמליץ 
+ עליה ל־ 
+ גש עם מטוס אוייב בן הדור הבא. 
+ לבסוף, הכתוב לעיל מבטא דיעות 
+ של יחידים בחיל־האויר המאריקני ואינו 
+ בהכרח הקונספציה שאומצה על ידי 
+ חיל זה. לא כל שכן, שאין הדברים מ־ 
+ בטאים את דעתו של חיל־האויר שלנו. 
+ בכל אופן, אם יש במאמר זה כדי להפ־ 
+ רות וויכוח או דיון ענייני בנושא, הרי 
+ שכבר השיג את מטרתו. 
+33 <next_page> פאנטומים
+ במלחמת ׳!•־ 
+ הקטעים הבאים לקוחים מספר ההיסטוריה של 
+ טייסת פאנטומים שהשתתפה במלחמת יום־ 
+ הכיפורים
+ ...הכוננות התחילה בתחילת אוקטובר. הגברת כוננות 
+ רגילה, המתגברת לקראת יום שישי — עם יוס־הכיפורים. 
+ כל הטייסים נקראו לבסיס. חסרים לנו ד, ר; אי, והי, 
+ הנמצאים בחו״ל. בתדריכים של קבוצת פקודות כנפית 
+ מדובר על פעולה סורית צפוייה, שאיש אינו יודע מהותה. 
+ בערב יום־הכיפורים אנחנו מנסים לחלק את המילואימ׳ניקים 
+ בין המשפחות בשיכון על־מנת שיוכלו לאכול צהרים במשך 
+ החג. עדיין איננו מאמינים שמשהו באמת יקרה, ואם יקרה 
+ יהיה משהו גדול. התדריכים בבוקר שבת, הוא יום־הכיפורים, 
+ מתרכזים בחזית הסורית. מדובר כבר על פתיחת מלחמה, 
+ אך אין מדברים על זמנים. המטוסים חמושים למכת־מנע 
+ בחזית הסורית. השעה 
+ מפקד הכנף. הנוסח שנמסר היה בתמציתו בערר כך: 
+ ״צפויות פעולות איבה מצד המצרים והסורים. ייתכן שרק 
+ הסורים. אין עדיין מידע מדוייק מה עומד לקרות.״ 
+14:00 
+* 
+ ...משחקים ברידג׳. חלק עדיין עסוקים בתכנוני התקיפה 
+ ופתאום — סירנה. הרביעייה ליירוט רצה למטוסים, ואנחנו 
+ מצטופפים ליד מכשיר הראדיו. קרבות אויר מעל צפת. 
+ רפידים מותקפת, בלהה מופגזת. אנחנו מקבלים הוראה 
+ לצאת כולם למטוסים 
+ ...ובאויר פאניקה והמולה. מיגים ברומני, מיגים ברפידים, 
+ מיגים בטסה, מיגים, מיגים... עשרות זוגות השלכנו את 
+ הפצצות לים ורצנו לתעלה להושיע. התרוצצנו עשרה מייל 
+ מהתעלה, מקבלים כל הזמן מהבקר: ״למפגש, כוון...״ בלי 
+ תוצאות. כבר בלי נתיקים. לא שמים לב להתראות מטילים 
+ — העיקר למצוא את המיגים, שמשום מה דווקא לנו לא 
+ נקרו. תור כדי ״למפגש״ אחד עברנו קרוב לתעלה ואז — 
+ ״שתיים, שבור שמאלה טילי עכשיו ימינה, טיל נוסף!״ אחד 
+ ממשיר למעלה ונעלם. השני מתפוצץ מתחתינו ומבהיר 
+ לנו — המשחק נגמר, מתחילה המלחמה 
+ פגיעה, וכנף 
+ ...תקיפה ברביעייה של שדה התעופה דמשק בינלאומי. 
+ שעת בוקר מוקדמת. הכל רגוע. כשיורדים מההר לכיוון 
+ דמשק, מתגלה ענן שחור של עשן ממכלי הדלק הבוערים. 
+ נצמדים לאדמה וחולפים תחת הענן. הראות גרועה מאוד. 
+ פתאום מתחיל עשן אימים של הנ״מ להתרומם לקראתנו. 
+ הרגשה משונה, כאילו חודרים למקום אסור. דקה למשיכה. 
+ הזוג הראשון מושר ואנו לא מפגרים אחריהם. השדה 
+ מתחתינו. שני מסלולים ארוכים. אי־אפשר לפספס. מכוון 
+ ולוחץ על כפתור הפצצות. הן משתחררות והמטוס ניתר 
+34  במין אנחת הקלה. בקעת דמשק כולה כמרקחה ויש לי 
+ הרגשה, שאנו טסים מעל קלחת רותחת ומבעבעת. מכל 
+ עבר אני רואה פופים של נ״מ, כשמצד מערב אני רואה 
+ מספר יציאות של טילים וכמה כתמי פיצוצים גדולים באויר. 
+ השלווה היחסית הזו אורכת שתי דקות בלב��. אני רואה 
+ את הזוג שלפני שובר, ואני מבין שתפסו אותנו. זורק בידונים. 
+ מבער מלא. שמאלה,'חזק שמאלה. הכל ביחד קורה בל־כר 
+ מהר, שאני לא מספיק לתפוס. בכיוון מערב אני רואה 
+ פאנטום בפניה שמאלית, כשמיג נמצא מאחוריו. אני אחריהם, 
+ חושב לעצמי — אם המיג מיישר כגפיים, אני משגר. המיג 
+ מיישר, אני לוחץ. הטיל מתמהמה ויוצא לבסוף. ש׳ מאחורי 
+ מקלל נוראות: ״שבור, בו־זונה, שבור!״ 
+ מאחורינו מיג ב־ 
+ אנחנו מחוץ לטווח׳, אני אומר לו. בינתיים אני רואה את 
+ המטוס ששיגרתי עליו את הטיל מתפוצץ. המטוס שלנו חוטף 
+ פגיעה וכנף ימין נופלת. אני מסתכל לאחור — הסורי 
+ יושב ב־ 
+ ״ארבע מסובר עם מיגים,״ אני נוחר ברדיו. הרמת אף 
+ חריפה והמיג נעלם. בינתיים מספר שלוש מגיע מעלינו 
+ כשהוא יורק אש לכל הכיוונים. מסתבר שזה עזר והמיגים 
+ עוזבים אותנו בגללו. 
+ מדדים בקושי לנקודת המפגש. אני מוריע למוביל שהמטוס 
+ מחליק, מד־ טמפרטורה מנוע ימין מרטט ואנו קצרים בדלק. 
+ בכל זאת אני מצליח להגיע עד נחיתה. המון מכונאים 
+ מתרוצצים סביב המטוס. אני יורד ומוצא חור בגודל של 
+ דלי בקצה של כנף ימין. 
+ מאזן הגיחה — ארבע פגיעות טובות במטרות ומיג אחד 
+ מופל. לנו מטוס אחד פגוע שנחת בשלום <next_page> נח
+ ...הטיסה בדלתה הינה התרגשות אמיתית. טסים בשישייה, 
+ עמוסים פצצות. פ׳ מוביל. אני קצת מודאג, אחרי שיום 
+ קודם חזרתי בקושי רב וכמעט בלי דלק מהאזור הזה. הפעם 
+ מחליט לחזור כבן־אדם. ההרגשה טובה כשמסתכלים שמאלה 
+ ורואים עוד חמישה פאנטומים פרוסים במבנה חזיתי. האדמה 
+ רצה למטה בספיר אדיר. על הנוף בדלתה כבר נאמר 
+ מספיק — אגדה! הבקר מזהיר ממיגים באזור המטרה, 
+ אבל המוביל מודיע בקול מרגיע: ״שום דבר, להמשיר 
+ כרגיל״. מגיעים, ומושכים לתקיפה. יש באמת מיגים. שיקול 
+ קצר אם להיכנס בכל זאת או לא. מחליטים להיכנס ולשחרר 
+ קודם את הפצצות כבני־אדם. יש גם נ״מ חופשי. כשאני 
+ יוצא, המיגים כבר מתארגנים, המבנה נפוץ לכל עבר וכל 
+ אחד מתעסק עם זנבו. מסתבר מהראדיו שאי כבר הספיק 
+ להפיל מיג אחד וכן גם פי. אני מתרחק מפריפוית השדה 
+ ומנמיך לגובה נמוך. במרחק מייל אחד, בצד, אני מגלה 
+ פאנטום ומצטרף אליו למבנה. מסתבר שזה רי. מתחילה 
+ הגיגה בראדיו. א׳ בוכה: ״אני בוער, בוא לעזור לי!״ 
+ המחשבה הראשונה שעולה בי היא — מה אתה רוצה 
+ שאעשה, שאביא אלונקה׳ בסוף מסתבר, שאיו לו שום דבר 
+ רציני. מעט מאוחר יותר מתחילים ב׳ וזי לזעוק שהם 
+ קצרים בדלק ורוצים לנחות בבלהה. הבקר מודיע שבבלוזה 
+ יוכל לנחות רק אחד מהם, כי המסלול שם קצר ועוצרים 
+ עם כבל־עצירה. לשניהם אין להערכתם מספיק דלק להגיע 
+ לשום שדה אחר. ב׳ מודיע: ״אני הכי־קצר, אני הולך לשם.״ 
+ ז׳ עונה לו: ״שלילי. אני, אני הולך״. ב׳ חותך: ״או.קיי.״ 
+ זה שיגיע ראשון ינחת...״.לבסוף ז׳ מגיע ראשון ובי מצליח 
+ איכשהו להגיע לרפידים. כהדרן לסיום הגיחה, בשעה שאנו 
+ עוקפים את פורט סעיד מצפון, מתרוממים כמה טילי 
+ נעלמים בשמים, וחוזרים ונכנסים לים לא הרחק 
+ מאיתנו
+ *
+ עוד הספקתי לראות את המשך הקרב... 
+ ...יצאנו ברביעייה. מצב הרוח בקוקפיט היה מצויין ושרנו 
+ כל הזמן. התקיפה היתה מוצלחת מאוד ולא היו בעיות. 
+ היה יפה לראות את הבהקי ההתפוצצויות בדיוק במקום. 
+ הסתדרנו אחריהם לחזור הביתה. כל הזמן חיפשנו מיגים, 
+ אבל לא ראינו כלום. היה שקט גמור. פתאום התחילו 
+ דיבורים בראדיו, המטוס שלידינו משר למעלה וראיתי  שאחריו מושכים שגי ��יגים. הרגשתי מכה באוירון וחשבתי 
+ באותו רגע שחי — הטייס שלי — השליר את הבידונים. 
+ גיליתי, שגם מאחורינו מתארגן מיג וצעקתי לחי לשבור 
+ שמאלה. באותו זמן ראיתי מיג אחר יורה על פאנטום אחר 
+ מהמבנה שלנו. הפאנטום נפגע ויצאה ממנו אש ממנוע 
+ שמאל. המיג שאחורינו המשיך לשבת עלינו בפנייה שמאלית, 
+ עם מהירות סגירה. הוא הגיע לטווח של כ־ 
+ מאחורינו והתחיל לירות. צעקתי לחי לשבור והצרוד 
+ לא פגע בנו. המיג התקרב עוד יותר והתחיל לירות שוב. 
+ צעקתי לח׳ שישבור, אבל לא היתה לנו מהירות והמטוס 
+ היה ״פדלאה״ ממש. היתה לי הרגשה מחורבנת, שאני 
+ חוטף את הצרור הזה בתור הקוקפיט וגומר עם החיים. 
+ המיג היה קרוב אלינו — אולי 
+ נפגע ורעד. הכנסתי רגע ראש לתא ואז ראיתי שכל 
+ המראות אדומות מההשתקפות של להבות. מסתבר, שהחלק 
+ האחורי של המטוס התחיל לבעור. גם הכנפיים בערו. לא 
+ שמעתי דבר בראדיו במשך כל השלב הזה, אבל אולי זה 
+ בגלל שצעקתי בעצמי והתרכזתי במיג שמאחורינו. כל 
+ המטוס בער בצורה רצינית. צעקתי לח׳ שיקפוץ ומשכתי 
+ בידית ההפלטה. באויר, — עד שהגעתי לקרקע ונפלתי 
+ בשבי — עוד הספקתי לראות את המשך הקרב ואת הנטישה 
+ של פאנטום נוסף. את ח׳ ראיתי מגיע לקרקע בשלום ואז 
+ נאלצתי להתעסק עם הנחיתה בעצמי 
+ *
+ המ
+ ...שעת צהרים מאוחרת. הבקר מזניק אותנו לכיוון דרום, 
+ מטפסים ל־ 
+ מקבלים ״למפגש״. זורקים בידונים, כמו שכתוב בספרים. 
+ מגלים ארבעה מיגים ביהד און׳, מושכים למעלה. שנינו 
+ בקשר־עין איתם. ח׳ מושר דרר צד ימין, ואני בוחר לי 
+ את צד שמאל. אנחנו סוגרים עליהם משני הכיוונים, כמעט 
+ יהד. הם מנמיכים בכיוון מערב. ח׳ סוגר על האחורי. אני 
+ מלוה אותו משמאל ושומר עליו. ח׳ משגר, וכעבור כמה 
+ שניות פיצוץ אדיר. המיג נמרח כמעט על קו התעלה. 
+ אנחנו מושכים מזרחה והבקר מודיע על עוד מבנה אוייב 
+ באזור. מסתכלים יפה סביב. השמש כמעט שוקעת והצללים 
+ נעשים ארוכים. האדמה אפורה וקשה לראות. אני מבחין 
+ במטוס, לגמרי במקרה. כנפיים משוכות לאחור, קרוב מאוד 
+ לאדמה. אני צועק לחי שיקח ימינה יחד איתי. מסתבר, 
+ שוו שלישיית סוחוי הטסה לכיוון מערב. אני לוקח את 
+ האחורי. קצת קשה לארגן את הכוונת עליו, מפני שהם 
+ טסים נמור מאוד ומהר מאוד. הטיל קולט אותו ואני משגר. 
+ ענן של נ״מ מתרומם כלפינו לפתע ואני שובר מזרחה. 
+ ח׳ שואל: ״שניים, שיגרתי״ אני עוגה בחיוב ואחרי רגע הוא 
+ מודיע לי על הפגיעה. כשאנו מטפסים הביתה כבר חשיכה 
+ גמורה
+ זהו זה, המלחמה נגמרה 
+ ...ההוראה היא: ״יש לגמור להפציץ עד 
+ זאת מאחר שנכנסת הפסקת־האש לתוקפה. כולם 
+ רצים למטוסים. קיבלנו גיזרה בתחום הארמיה השלישית, 
+ ליד ציר ׳לקסיקון׳ הידוע. המון מטוסים מתקבצים בעמדת 
+ המראה. ר׳, ואי. מצטרפים אלי ואנו יוצאים בכוח מלא. 
+ הפעם טסים בהרגשת רווחה, שזה כבר אולי הסוף. כל 
+ אחד על הקשר מזרז אותנו למהר, כיוון שאנו המבנה 
+ האחרון וחבל על כל פצצה שלא תפול על ראש הארמיה 
+ השלישית. מגיעים לשטח. מבצעים יעף זיהוי. אני לא 
+ רואה הרבה, אבל כאן מודיע פתאום, ר׳, עם הרייש 
+ המתגלגלת שלו: ״אחד, שים לב בצד מזרח, הרבה דיפונים 
+ עם רכב רך״. אנחנו נכנסים בשני יעפים ופוגעים לא־רע. 
+ הפצצה האחרונה הוטלה בדיוק בזמן. לוקחים כיוון הביתה. 
+ זהו זה, המלחמה נגמרה. 
+35 <next_page> השורשים של
+ שירות־ האויר
+ מאת אלי אייל
+ עור לפני החלטת העצרת הכללית של 
+ האו״ם ב־ 
+ ארץ־ישראל למרינה יהודית ולמרינה 
+ ��ערבית, העירו סימנים ברורים במחנה 
+ הערבי המקומי כי פרוץ פעולות־איבה 
+ בקנה־מירה גדול נגר היישוב היהודי, 
+ הוא רק שאלה של זמן. התארגנות 
+ כנופיות וכוחות בלתי־סדירים בארץ 
+ ומעבר לגבולות המנדאטוריים, אימו- 
+ נים מזורזים ואספקת נשק מוגברת, היו 
+ הוכחות חותכות לתחזית זאת. השל- 
+ טונות האנגליים וכוחות הבטחון שלהם, 
+ נתנו לערבים יה חופשית ואף סייעו 
+ להם בררכים עקיפות, במקום לרסן 
+ אותם.
+ להוציא מספר מקומות יישוב גדולים, 
+ היתה האוכלוסיה היהודית פזורה 
+ ביישובים מעורבים וביישובים כפריים 
+ שברחבי ארץ־ישראל המנדאטורית. 
+ הקיבוצים, ששכנו לאורך הגבולות 
+ ובמרחבי הנגב, היו מבודדים ומוקפים 
+ כוחות עויינים ומצבם הבטחוני החזוי 
+ נראה בכי־רע. האמצעי היחיד, שהיה 
+ יכול לגבור על מגבלות של מרחקים, 
+ בידוד וניתוק מוחלט, — היו מטוסים. 
+ אולם, גם בנושא זה המצב היה גרוע. 
+ באותם הימים נמצאו בארץ בסר־הכל 
+11 
+ לשמש, אולי, לסיורים, ולצילומים 
+ ולקשר, — כפי שנעשה הדבר בשנות 
+1947*1945 
+ הפלמ״ח, אך מכאן ועד לביצוע משימות 
+ קרביות של ממש, רב היה המרחק. 
+ תכנית רמז־שמיר 
+ היזמה להקמת יחירה תעופתית צב- 
+ אית נבעה באותה תקופה מכמה גור- 
+ מים שונים. בפרוץ מלחמת העולם 
+ השנייה, היו אהרון רמז והיימן שמיר 
+ בארצות־הברית לצורר לימודים. עם 
+ הקמת בית־הספר לטיסה של ״החלוץ״ 
+ בארצות־הברית ב־ 
+ בין החניכים הראשונים. אהר־כך הת- 
+ גייסו לחילות האויר של בנות־הברית. 
+ אהרון רמז היה לטייס קרב בחיל־האויר 
+ המלכותי והשתתף בגיחות קרביות 
+ בזירה האירופית. היימן שמיר התגייס 
+ לחיל־האויר האמריקני וכטיים מפציצים 
+ השתתף במשימות קרביות במזרח־ 
+ הרחוק.
+ רמז ושמיר מצאו את הדרך לראש 
+ המטה הארצי של ההגנה, ישראל גלילי,  ושטחו לפניו את עיקרי תכניתם להקמת 
+ כוח אוירי. לגלילי נראה הדבר והוא 
+ נתן להם 
+ )משכורת ממוצעת של חודשיים(. 
+ כשכר טרחה להכנת תכנית מפורטת. 
+ במשר שבוע ימים עיבדו השניים את 
+ מחשבותיהם ובתכנית שהגישו לגלילי 
+ ב־
+ אויר בזעיר־אנפין, על טהרת המתכונת 
+ האנגלו־סאכסית.
+ במכתב ליווי, הדגישו השניים, בין 
+ השאר, כי לדעתם ״לא פרטי הדברים 
+ חשובים כרגע, אלא הבנת יסורות של 
+ אפשרויות ניצול כוח האויר בארץ 
+ והנכונות להקימו בתנופה ובהעזה.״ 
+ מחברי התכנית לא נכנסו לחישובים 
+ ולהערכות כספיות, אך בהעריכם, כי 
+ לביצוע התכנית יידרש סכום של כ- 
+ מיליון דולר, העידו על היקפו הגדול של 
+ החיל שחזו )לשם השוואה — תקציב 
+ ההגנה השנתי באותה התקופה היה 
+760 
+ בפרק ב׳ של תכנית רמז־שמיר הוצע 
+ לקנות באופן מיידי ולגאלי 
+ רונים אזרחיים, בהם 
+ מנועיים, ולהפכם למטוסים צבאיים לכל 
+ דבר. בשלב ב׳ של פרק זה כבר מוזכרת 
+ רכישה והתקנה של 
+ קרב חד־מנועיים 
+ נוניים, ו־ 
+ נדון גיוס צוותי אויר וקרקע בחוץ־ 
+ לארץ.
+ פרק ג׳ דן בהפעלת הכוח, מיקומו 
+ בארץ, חלוקתו לטייסות ופירוט כוח־ 
+ האדם שלו. סיכום כוח־האדם נותן גם 
+ הוא מושג על גורל החיל המוצע: טיי- 
+ סים
+;300 
+ )מפקדת חיל־האויר(; מינהלה כנף 
+שירותים נספחים ;  וטייסות
+שונות ; 60  — 
+ כוח־האדם עמד על 
+ טייסים־צוות קרקע היה 
+ לגבי רמז ושמיר, לא היה גורל הכוח 
+ האוירי המוצע בגדר יוצא־דופן. במשך 
+ שירותם בחילות האויר של מעצמות 
+ צבאיות אדירות, רגילים היו לראות 
+ ולחשוב בסדרי גודל אחרים של כוחות 
+ אויריים. הצעתם הסתכמה בסך־ הכל 
+ בכוח שגודלו ככנף קרבית 
+ במלחמת העולם השנייה. אולם, ל- 
+ מנהיגי היישוב ולמפקדי ההגנה דאז  נדרש בהחלט מאמץ מחשבתי גדול 
+ ומעוף, כדי ״לעכל תכנית גראנדיוזית״ 
+ כזאת ולהאמין באפשרות הגשמתה. 
+ תכנית אלכם זילוני 
+ תכנית אחרת לארגון כוח אוירי, אף 
+ היא מושתתת על הרגם האנגלו־סאכסי, 
+ הוגשה למוסדות היישוב היהודי עוד 
+ לפני הגשת תכנית רמז־שמיר. ביולי 
+1947 
+ בהקמת כוח אוירי יהודי 
+ זילוני למר באנגליה הנדסת תעופה 
+ ואחרי פרוץ המלחמה התגייס לחיל־ 
+ האויר המלכותי, שבו שירת כקצין טכני 
+ בדרגת סרן.
+ תכניתו של זילוני התבססה על הקמת 
+ שתי טייסות. האחת עם מטוסי קרב 
+ חד־ מנועיים והשנייה עם מטוסי קרב־ 
+ הפצצה דו־מנועיים. האחת ממוקמת 
+ בצפון הארץ והאחרת בדרומה. לכל 
+ טייסת יועדו 
+ סים שמישים כל העת. הפעילות לכל 
+ מטוס שמיש וחישובי כוח־הארם הת- 
+ בססו על חמש שעות־טיסה ביממה לכל 
+ מטוס שמיש )מספר שעות רב למרי(. 
+ לפיכך, נקבע תקן כוח־האדם של צוות 
+ הקרקע בטייסת החה־מנועית ל־ 
+ ובטייסת הדו־מנועית — ל״ 
+ גם בתוך ארגון ההגנה עצמו נרקמו 
+ תכניות להרחבת נושא התעופה והת־ 
+ אמתו לצרכים צבאיים צפויים. בארץ 
+ היו באותה תקופה מספר ארגונים 
+ שעסקו בתעופה. המגמה המסחרית יוצ־ 
+ גה על־ידי חברת ״אוירוך, הספרא־ 
+ טיבית על־ירי ״הקלוב הארץ־ישראלי 
+ לתעופה״ ואיגוד הטייסים, והבטחונית 
+ על־ידי מחלקת הטיס של חפלמ״ח. 
+ בנוסף לזה היו לכמה תושבים מטוסים 
+ פרטיים. בשל ויכוחים וחיכוכים בין 
+ הארגונים האלה, בענייני מעמד, תחום־ 
+ פעולה וקבלת תקציבים לאומיים, נת- 
+ בקשה הסוכנות היהודית לשמש כבורר. 
+ ועדת חקירה הציעה, כי יש למנות איש 
+ מטעם הפקוד העליון של ההגנה, לשם 
+ הסדר העניינים וקידומם. ההגנה הטילה 
+ תפקיר זה על יהושע אשל )אייזיק(. 
+ כך הוקם במחצית 
+ תעופתי עברי ארצי בשם ״המועצה 
+ הכללית לתעופה העברית בארץ־יש־ 
+ ראל״. עם הרעת המצב הבטחוני, 
+ הטילה מפקדת ההגנה על אייזיק להגיש 
+36 <next_page> לה תכנית להקמת כוח אוירי צבאי 
+ יוקם ״שירות אויר״ 
+ באחד הימים הראשונים של נובמ- 
+ בר
+ כנראה( התקיים במשררי הסוכנות 
+ היהודית בתל־אביב, ברחוב נחלת־ 
+ בנימין
+ הקמתו של ״שירות אויר״ והתחלת 
+ פעולתו ב־ 
+ השתתפו: יעקב דורי )הרמטכ״ל הרא- 
+ שון של צה״ל(, יגאל סוקניק )ידיך(, 
+ פרופסור יוחנן רטנר )מפקד בכיר 
+ בהגנה ואיש הטכניון בחיפה(, יהודה 
+ ארזי )איש הרכש הראשי של ההגנה(, 
+ יהושע אשל, אהרון רמז, היימן שמיר, 
+ אלכסנדר זילוני ויהושע גילוץ )שירת 
+ כקצין טכני בחיל־האויר המלכותי(. 
+ הדיון בא, למעשה, לסכם שיחות ובירו- 
+ רים עם הגורמים השונים, שנגעו 
+ לפרוייקט של הקמת הכוח האוירי 
+ העברי. המצע לריון, שהוגש על־ידי 
+ אייויק, היה, בנראה, פשרה בין כל התכ- 
+ ניות וההצעות שהועלו במרוצת הזמן. 
+ אך במסמר שהובא לדיון )אינו נושא 
+ תאריך( ניכרים היטב עיקרי התכנית של 
+ רמז ושמיר. 
+ מכתב הליווי הקצר למסמך עצמו, 
+ פותח במשפט הבא: ״רצוף בזה תכנית 
+ לפעולה תעופתית בקשר למצבנו הנו- 
+ כחי.״ בין השאר צויין, כי ״כל הפרטים 
+ עובדו וחושבו עד גבול האפשרי כאן 
+ ע״י בעלי המקצוע המוסמכים ביותר 
+ בארץ.״ דגש מיוחד הושם על דחיפות, 
+ כי ״ביצוע כל פעולה שהיא בשטח 
+ התעופה יש לה ערך, אם להתחיל מיד 
+ לעשות כל מה שניתן, החל מהימים 
+ הקרובים ביותר.״ 
+ כפעולה ראשונה צוין ההכרח למנות 
+ מייד ״גוף מנהל״. י. אשל מונה למפקד 
+ שירות האויר וא. זילוני לראש המטה.  חומרת המצב לחצ�� לפעולה מהירה 
+ ונועזת באירגון נושא צבאי במחתרת, 
+ שקשה היה להסתירו מעיני השלטונות 
+ הבריטיים העויינים. בין השאר הוחלט, 
+ כי זילוני ורמז יתחילו לעבוד ב״מטה 
+ ש״א״ ב־ 
+ נקבע במשרדי ״הקלוב הא״י לתעופה״, 
+ ברחוב מונטיפיורי 
+ תוך כדי העבודה הראשונית צורפו 
+ למטה אנשים נוספים, רובם ככולם 
+ משוחררי חילות־האויר האנגלו־סאב־ 
+ סיים, כל אחד לפי תחום התמחותו 
+ המקצועית.
+ סכנה בלוד
+ עד כה התנהלה כל הפעילות של 
+ הגוף החדש במישור העיוני והמינהלי, 
+ אך אף מטוס עוד לא המריא לביצוע 
+ משימה כלשהי. היכן היו המטוסים, 
+ שהוזכרו בדיון ומה היה מצבם הכללי? 
+ כל
+ באותה התקופה בשדה־התעופה הבינ- 
+ לאומי של ממשלת המנדאט בלוד, מרו- 
+ כזים במוסך גדול. ואלה היו המטוסים 
+ ובעליהם
+ רפיד )המטוס הדו־מנועי היחיר 
+ טיילורקארפט — של חברת ״אוירון״; 
+2 
+ אוסטר )ציוילי( של איגוד הטייסים 
+ ר.וו.ד־
+ שטיינמן: ו סי־בי )מטוס אמפיבי( של 
+ עו״ד שצ׳ופק ו־ 
+ מופקד בידי הטייס ב. כהנא(. התפוסה 
+ הכללית של כל המטוסים, למעט טייס 
+ לכל מטוס, הסתכמה ב־ 
+ בכ־
+ המצב הבטחוני בשרה־התעופה לוד 
+ היה בכי־רע. אוירה של ״המערב הפרוע״ 
+ שררה בשטח. השליטה הבריטית התרו־ 
+ פפה. רוב עובדי השדה היו ערבים. מספר  קטן של יהודים, שעבדו בשירותי מינהלת 
+ השדה, וכן עובדי חברת ״אוירון״, 
+ שנמצאו על־יד המטוסים בשעות היום, 
+ היו צפויים לפגיעה בשטח השדה עצמו 
+ ובזמן נסיעתם אליו וממנו. לעובדים 
+ הערבים בשדה ולמפעיליהם, לא היתה 
+ כל בעייה, להשמיד ולשרוף, בגפרור 
+ אחד, את כל ״העוצמה האוירית״ של 
+ הישוב היהודי בארץ־ישראל. 
+ לכן, הוחלט להוציא את כל המטוסים 
+ מלוד. כמקום הבטוח ביותר בארץ 
+ נראה שדה־התעופה בתל־אביב. אלא, 
+ שמסלול התעופה בצפון העיר )שדה 
+ דב של היום(, שנסלל עוד ב־ 
+ ידי ״חברת נתיבי אויר לארץ־ישראל״ 
+ ועיריית תל־אביב, היה תפוס על־ידי 
+ יחידת־ תובלה של הצבא הבריטי. מב- 
+ נים, מיתקנים וגדרות נמצאו בקירבה 
+ יתרה למסלול עצמו, שבחלקו היה 
+ מכוסה חול נודר. תחילה סירבו הברי- 
+ טים לאשר את העברת המטוסים. אך 
+ לאחר לחץ מוגבר ובעזרת אמצעי 
+ שכנוע מיוחדים הסכימו להעברה חר־ 
+ פעמית, אר בתנאי מפורש, כי משדה 
+ תל־אביב לא תתנהל כל פעילות טי־ 
+ סתית.
+ הצלה בשדה־דב 
+ ב־
+ המוקדמות, החלו שתי קבוצות נפרדות 
+ בביצוע תכנית ההעברה המאולתרת. 
+ קבוצת הטייסים, ובראשם המרריך 
+ הראשי של חברת ״אוירון״, עמנואל 
+ צוקרברג )צור(, יצאה לשדה לוד כרי 
+ להכין את המטוסים ולהטיסם, לפי לוח־ 
+ זמנים, לתל־אביב. קבוצת שנייה, ברא- 
+ שותו של יהודה הולביץ )איש מטה 
+ ש״א( יצאה לשדה כדי להכינו לנחי־ 
+ תת המטוסים. ואומנם הם הצליחו, תוך 
+ שעות מועטות, להסיר מכשולים מסו- 
+ כנים ולהכשיר לנחיתה רצועת אספלט 
+ באורך של ב־ 
+ הקרקע, שיצאו עם הטייסים ללוד, הצלי־ 
+ חו להכשיר לטיסה 
+ המטוסים הופיעו מעל השדה תוך 
+ פרקי זמן קצרים ובהתחשב במב־ 
+ שולים שבצידי המסלול, אורכו הקטן 
+ והניסיון הטיסתי הדל של רוב הטייסים, 
+ בוצעו הנחיתות בצורה מצויינת. ל־ 
+ ראפיד, שהיה המטוס הגדול ביותר, 
+ היתה מהירות נחיתה )הזדקרות( 
+ גדולה יחסית לשאר המטוסים ולאורך 
+ המסלול. הוא הונחת על־ידי ע. צור 
+ בשלמות וירטואוזית ממש. גם הטייס 
+ הבלתי־ מנוסה ביותר של הקבוצה, 
+ שנלקח למבצע מחוסר ברירה, ישראל 
+ לוחובסקי )להב(, הנחית את מטוסו 
+ כבטחון סביר. בכך ניצלו מהרס ודאי 
+ מטוסי הכוח האוירי ה��ברי, שברבות 
+ הימים הוכיחו את כושרם המבצעי 
+ במשימות קשות ומורכבות. מטוס אחר, 
+ הר.וו.ד.־
+ ביום ההעברה, נשאר בלוד ונשרף בירי 
+ הפורעים הערביים — הוכחה ברורה 
+ לגורל שהיה הצפוי ליתר המטוסים. 
+37 <next_page> כנס וותיקי ש״א 
+ ב־
+ ש״א/ח״א לציון יובל ה 
+ האוירי הצבאי הראשון בארץ-ישראל )תצלום 
+ מסי ו(.
+ מפגש הוותיקים הזכיר לרבים מעשים ומב- 
+ צעים נשכחים, שהתרחשו בשדה זה לפני כ־ 
+ שנה. הזמן לא הספיק, כמובן, להעלות מן 
+ העבר חוויות ואירועים הראויים לציון 
+ ולהנצחה.
+ לצידו של מפקד חיל־חאויר כיום ישב שר 
+ הבטחון, עזר וייצמן, שהיה אחד מראשוני 
+ הטייסים של גרעין טייסת אי. קבוצת הטייסים 
+ הראשונה הורכבה מיוצאי חילות-האויר של 
+ בנות-הברית וממשוחררי מחלקת הטיס של 
+ הפלמ״ח. וייצמן נראה כאן פונה לעבר נחום 
+ רפפורט )אפרת(, אף הוא טייס באותה קבו- 
+ צה ראשונה, היושב בשורה השנייה. 
+ כנם וותיקי ש״א כלל מפגש חברים, מיפגן 
+ אוירי קצר ותכנית אמנותית בניצוחם של 
+ אריך טייר ופרדי דורה. קיום האירוע התאפשר 
+ הודות להתנדבות ראוייה לשמה של מספר 
+ מוותיקי ש״א והודות לסיועו הרב־תכליתי של 
+ חיל-האויר.
+ מטה ״שירות-האויר״ החל לפעול ב 
+ נובמבר
+ דיים״
+ לוד לשדה תל-אביב החלה הפעילות המבצעית 
+ של טייסת אי. 
+ הצלחת המפגש ועצם קיומו סימלו והדגישו 
+ את המשכיות המסורת בחיל ואת שיתוף- 
+ * הפעולוה הרצוי בין וותיקים לממשיכים. 
+ לאחר שכל אחד משני המטוסים הפגין את 
+ יכולתו בתרגילים נפרדים, הצטרפו למבנה 
+ מכונס, כשהפייפר מוביל את ההרווארד. 
+ )תצלום מם׳ 
+ המטוסים איפשר טיסת-מבנה נוחה במהירות 
+ של כ 
+ שטוחה מעל קהל הצופים מכיוון מזרח, ״שבר״ 
+ הפייפר הצידה ונחת נחיתה קצרה על מסלול 
+28 
+ ונקבע קודם־לכן — הוכחה לשליטה טובה 
+ של הטייס במטוס. ההרווארד המשיר מעט 
+ מערבה ונחת על מסלול שלאורן־ שפת-הים. 
+ הפייפר הוטס על-ידי אלי פיינגרש )אייל( 
+ מראשוני הטייסים של ש״א, שייצג את כל 
+ המטוסים הקלים דאז — הפרימוסים. ההר- 
+ ווארד הוטס על-ידי יוסי סלנט, בוגר אחד 
+ מקורסי הטיס הראשונים של חיל-האויר. 
+ לאחר המראה קצרה של הפייפר, שניתק 
+ מהמסלול כעבור ריצה של כ 
+ צוותו שקית ובה דברי דואר שונים. ביעף 
+ נוסו״ הודגמה לקהל ״הרמת איגרת״. 
+ בתצלום )מסי 
+ קרקע מחזיקים בכף ידם הפתוחה קצוות של 
+ חבל, שבמרכזו קשורה שקית הדואר. הפייפר, 
+ שטם בגובה של כ 
+ מרובע )עוגן(. תפקידו של הוו היה לתפוס 
+ את החבל הקרקעי ולמשוך אותו עם השקית 
+ מידי האנשים. 
+ כדי שלא ״לפספס״ את החבל, נדרש 
+ תיאום עבודה הדוק בין הטייס המטיס את 
+ הפייפר לביו טייס-המשנה, היושב במושב 
+ האחורי, משחיל את העוגן החוצה ואוסף 
+ אותו, אחרי התפיסה דרך הדלת הפתוחה 
+ לתוך התא פנימה. 
+ בניסיון ההרמה נקרע החבל הקרקעי ותו- 
+ שיית אנשי צוות-הקרקע איפשרה הרמה מוצ- 
+ לות ביעף נוסף. בגלל מיגבלת הבניינים 
+ הגבוהים של תוכנית ״ל״, נאלצו הטייסים 
+ לתמרן את המטוס בגובה נמוך ועל-יר 
+ הבתים. למרות הריכוז המירבי הנדרש לביצוע 2 
+3 
+ מוצלח של ההרמה הם הספיקו להציץ מעל 
+ דירות הגג והתרשמו מצורתן הנאה. 
+ הטלת דואר וציוד קל והרמת אגרת היו 
+ לשיטה יעילה של קשר עם יחידות קטנות 
+ בשטח, אשר בגלל סיבות שונות לא ניתן היה 
+ * ליצור איתן קשר באמצעים אחרים. 
+ מבט מקרוב על ההרווארד, )תצלום מסי 
+4 
+ לקראת המפגן האוירי. ההרווארד ביצע יער 
+ הפצצה מדומה ואחר־כך סידרה של תרגילי 
+ אוירובטיקה ��רשימים בגובה נמוך. הסידרה 
+ כללה לולאה, פניות הזדקרות, שמינייה קובא- 
+ נית ופנייה חדה. 
+ ראשוני ההרווארדים בחיל היו למפציצי 
+ צלילה במלחמת הקוממיות. בשנות החמישים 
+ המוקדמות נרכשו מטוסים רבים מסוג זה 
+ עבור בית-הספר לטיסה. מבחן-אש שני היה 
+ למטוסים אלה במבצע ״קדש״. 
+38 <next_page> תחזוקה עם כלהלב 
+ מאת אריה אבנרי 
+ ״בעבודתך הוכחת שעם רצון ודבי- 
+ קות אין בעיות שמישות. פעילותך ומה־ 
+ צך היו גורם מדרבן ודוחף. התוצאה 
+ היו עשרות אלפי גיחות־הדרכה. תורתי 
+ בשם צוותות האויר והקרקע״. 
+ כותב ההקרשה באלבום ״ח״י לצה״ל״ 
+ היה םגן־אלוף דוד עברי, אשר כיהן 
+ באותה עת, לפני תריסר שנים, כמפקד 
+ בית־הספר לטיסה של חיל־האויר• 
+ המכותב היה מפקד טייסת התחזוקה של 
+ הבסיס, רב־סרן אריאל ברלב. 
+ מאז גדל והתעצם חיל־האויר ונכנס 
+ לעידן חדש. השנה היה האלוף עברי 
+ למפקד החיל. סגן־אלוף ברלב, בן ה־ 
+ נתמנה זמן מה קודס־לכן למפקד יחידת 
+ תחזוקה בבסיס במרכז הארץ ואין הוא 
+ מסתיר את גאוותו על תואר נוסף: 
+ ״הקצין הקשיש ביותר בחיל האויר.״ 
+ אין זו גאוותו היחידה. לצד הספר 
+ המוקדש על־ידי עברי מונחים ספרים 
+ נוספים כגון ״עשור למרינה״, שבו מת- 
+ נוססת תמונתו של ברלב כמייצגם של 
+ הצוותות הטכניים של החיל וכן בקבוקי 
+ שמפניה וויסקי סגורים, בזכות ההקדשות 
+ והמחמאות הטבועות על־גבי תוויות 
+ מיוחדות. ואי־שם חבוייה תעורת־קלף, 
+ שעליה תפארתו: בשנת 
+ בראש צוות של התעשיה האוירית 
+ שקיבל את פרם בטחון ישראל בזכות 
+ תרומתו לייצור מטוס ישראלי. 
+ אומר על כך סגן־אלוף אריאל ברלב 
+ )שהושאל למשך כמה שנים לתעשיה 
+ האוירית לצורך ביצוע הפרויקט(: ״הסי־ 
+ פוק הגדול שלי היה כאשר חיל־ 
+ האויר גמר את ההלל על המטוס היש- 
+ ראלי, שיבח את ביצועיו והועיר אותו 
+ למשימות תקיפה ולקרבות־אויר כאחד.״ 
+טולקובסקי לאלוף!  אופניים 
+ המטוסים הראשונים בתחום טיפולו 
+ היו, למעשה, המטוסים הקלים, שהיוו 
+ אז, בעצם, את חיל־האויר כולו: האוס־ 
+ טרים, הפייפרים, ראפידים, סטירמאנים, 
+ פוקרים, הרווארדים, קונסולים וכל 
+ השאר. רק לאחר מכן הגיעו מטוסים 
+ משוכללים יותר, שהיו מתאימים יותר 
+ לקרבות, בגון מוסקיטו, ספיטפייר, מוס־ 
+ טאנג ו־ב־דו, לא בכל סוגי המטו- 
+ סים ידעו המכונאים הישראלים כיצד 
+ לטפל, בפרט שבעיית ההכשרה המק־ 
+ צועית בתו״ל היתה עדיין צולעת 
+ ואילו הספרות המקצועית החיונית לא 
+ היתה תמיד בנמצא. 
+ אריאל ברלב עשה את מלאכתו 
+ נאמנה ונתגלה כאחד מאנשי התחזוקה  סא־ל אריאל ברלב. תואר נוסף: ״הקצין הקשיש 
+ ביותר בחיל-האויר״ 
+ המעולים של החיל. הוא בילה זמן רב 
+ בקרב המכונאים האמריקניים, שבאו 
+ באותה עת ארצה כדי לסייע בקליטתם 
+ של המפציצים הכברים. הוא תרם רבות 
+ לטיפוח יחסי הגומלין המיותרים בין 
+ הטייסים ואנשי צוותות הקרקע וטרח 
+ רבות כדי להקנות תודעת בטיחות בטי־ 
+ סה וידע טכני. 
+ באחד הימים היתה לו חווייה מאלפת. 
+ היה זה כאשר מפקד חיל־האויר דאז, 
+ אלוף רן טולקובסקי, נחת במטוס מום־ 
+ טאנג באחר הבסיסים, אר שכח לבצע 
+ את אחת ה״הוראות״ הטכניות שקיבל 
+ מברלב לפני הטיסה וכתוצאה מכך 
+ נעצר המטוס בקצה המסלול. ברלב 
+ שקיים יחסים מיוחדים עם מפקדי חיל־ 
+ האויר ״הטיף מוסר״ לטולקובסקי ואחר־ 
+ כך העמיד לרשותו זוג אופניים כדי 
+ לחזור בהם ללשכתו... 
+ חווייה אחרת היתה לו עם המפקד 
+ הבא של חיל האויר אלוף עזר וייצמן, 
+ כיום שר הבטחון. ה��ה זה באשר הגיעו 
+ ארצה הסילונים הראשונים — המט־ 
+ אורים. את הכנסתם לשירות חגג חיל־ 
+ האויר במטס, שבו הוצגו כל מטוסי 
+ החיל מאז הקמתו. על ברלב הוטל 
+ להכשיר ״פרימוס״ מיוחד לאותו מטם. 
+ נזכר איש־התחזוקה הוותיק: ״הצוות 
+ הטכני הזיע רבות כדי להכשיר את 
+ המטוס. לא הייתי שקט עד שעזר וייצמן 
+ טס בו בכבודו ובעצמו ולאחר בדיקה 
+ הוריע שהוא כשיר לטיסה. ואומנם 
+ המטוס ביצע את המלאכה המוטלת 
+ עליו פעם אחת נוספת ואחר־כך חזר 
+ למחסן הגרוטאות שלנו.״  מחסן זה מעולם לא היה ״בית־ 
+ קברות למטוסים״, אלא, להיפך, — 
+ מחסן־חלפים במלוא מובן המלה. כאשר 
+ פנה בשעתו וייצמן לברלב וביקשו 
+ להכשיר מטוס מסויים שהיה בלתי־ 
+ שמיש נענה: ״אבל אין לנו חלפים.״ 
+ תגובת עזר היתה אופיינית: ״אילו היו 
+ חלפים, אני עצמי הייתי יכול להיות 
+ קצין טכני...״ 
+ שעתו הגדולה של המחסן באה כאשר 
+ הגיעו ארצה, בדרכים שונות, מטוסים 
+ מתוצרת צרפת. לחלק מהמטוסים הללו 
+ היו חסרים חלקים שונים וברלב נזעק 
+ לעשות כל מאמץ כדי להשמישם. במרץ 
+ האופייני לו טרח ובדק בל מטוס ווידא 
+ שהוא כשיר לטיסה. התאמת חלקים 
+ היתה המומחיות שלו. 
+ ״אבא״ של קורס קצינים 
+ ״התקופה הצרפתית״ של ברלב היתה 
+ קשורה גם בקבלת קצונה. בגיל 
+ כאשר הוצע לו לנסוע לתקופה ממושכת 
+ לצרפת ולסייע בקליטתם של מטוסים 
+ מתוצרת צרפת בחברתם של טייס 
+ הניסוי דני שפירא )כיום טייס ניסוי 
+ ראשי של התעשיה האוירית( ותת־ 
+ אלוף )מיל.( יחזקאל סומך )כיום קבר- 
+ ניט ב״אל־על״(. למטרה זו ביקש לעבור 
+ קורם קצינים, בסרבו לקבל דרגת־ייצוג. 
+ ״כאשר הגעתי לבית־הספר לקצינים 
+ חשו החניכים אי־נוחות מסויימת,״ הוא 
+ נזכר. ״גילי היה כפול כמעט מגילם והם 
+ התייחסו אלי כאל ה״אבא״ של הקורס. 
+ אבל עד מהרה הם למדו לדעת, כי אני 
+ בעל כושר גופני שאין מה• להתבייש 
+ בו והתרשמו מהעזרה והסיוע שהענקתי 
+ פיקוח על הרכבת פרופלר למוסטאנג. דמחסן 
+ מעולם לא היה ״בית-קברות למטוסים״ 
+39 <next_page> ברלב בתקופת הסיוע הטכני שלו: סיוע גם למומחים צרפתיים 
+ לכמה מהם בעת האימונים והמסעות 
+ המפרכים...״
+ ״התקופה הצרפתית״ היתה קשורה 
+ גם בהמצאות ושכלולים פרי נסיונו 
+ ודמיונו המפותח. כר היה בנסיעתו 
+ הראשונה, שהיתה קשורה בהבאת 
+ מטוסי הווטור, אשר רשמו פרק חשוב 
+ בלחימתו של חיל־האויר במלחמת 
+ ששת הימים, שבה הגיעו לבסיסים מרו- 
+ חקים במצרים ובעיראק. ברלב נזכר 
+ בהקשר לכר: ״בטיסתו הראשונה ביצע 
+ דני שפירא תרגיל עוצר־ נשימה כאשר 
+ טס לאורר המסלול הפור על גבו. כל 
+ אנשי הבסיס האוירי הצרפתי צפו במשר 
+ שעה ארוכה בלהטוטיו של הטייס היש- 
+ ראלי, שבהם לא הצטינו רווקא 
+ הטייסים המקומיים למרות הוותק והני- 
+ סיון העדיפים שלהם.״ 
+ זכרון אחד מהווטור השמור עם ברלב 
+ קשור בטיסה לילית מעל לסוריה, 
+ שבמסגרתה נתגלה כי המכ״ם הסורי 
+ אינו פועל — מירע שנתגלה באקראי 
+ והיה בעל עיר רב. 
+ ״כאשר הייתי בצרפת חשתי בדידות 
+ וגעגועים עזים לארץ,״ נזכר ברלב, 
+ ״לקציני חיל־האויר שבאו לפאריס 
+ אמרתי: יבטח שכחו אותי׳, והם נהגו 
+ לנחמני: ׳לא רק שלא שכחו אותר, אלא 
+ שתמונתר התפרסמה באלבום ממלכתי׳.״ 
+ השינויים שהציע לבצע בווטורים 
+ שנרכשו על־ידי ישראל היו משמעותיים. 
+ היה צורר להחליף צינורות הידראוליים 
+ ולשחרר במקצת את הגה המטוס על־ 
+ מנת שלא יהיה כבד מדי. 
+40  היתה לו מלאכה קשה יותר לקראת 
+ הבאתם של המיראז׳ים. למרות שלא היה 
+ זה בתחום תפקירו, גילה יזמה וביקר 
+ במפעל ״דאסו״ כדי לעמוד מקרוב על 
+ תהליכי הייצור של המיראז׳ים. היה זה 
+ לאחר שהגיעו אליו שמועות מוקדמות, 
+ כי יש אי־אלו בעיות קטנות. ואומנם, 
+ לאחר בדיקה יסודית שעיר ברלב לכמה 
+ מטוסים במקום, קבע באורח חד־מש־ 
+ מעי: ״יש נזילה בכנפיים.״ 
+ בקבוק וויסקי מדני שפירא 
+ המומחים הצרפתיים התפעלו מכושר 
+ האיבחון שלו, אר התועלת לחיל־האויר 
+ הישראלי היתה רבה פי־כמה. האיבחון 
+ המוקדם שלו היה מדוייק והיה צורר 
+ לבצע שינויים מסויימים בסידרה 
+ הראשונה של המיראז׳ים שהגיעו 
+ לישראל. כל סידרה הלכה והשתכללה 
+ לעומת קודמתה, עד שהגיעה הסידרה 
+ המפורסמת של
+ לישראל הוקפא בשל האמבארגו שהוטל 
+ על־ידי נשיא צרפת דה גול )המטוסים 
+ הללו, שכבר הוטבעו בסמל חיל־האויר 
+ הישראלי, הועברו לאחר־מכן לשימושו 
+ של חיל־האויר הצרפתי והטייסים הצר־ 
+ פתיים גילו שביעות רצון מלאה מהשי- 
+ נויים שהוצעו ביזמת ישראל...(. 
+ סור גלוי הוא שדווקא אותו אמבארגו 
+ זירז את מועד ייצורו של המטוס היש־ 
+ ראלי הראשון, שהיה לכפיר. שעה 
+ שחיל־האויר קלט מטוסים חדשים 
+ עוד יותר ובראשם הפאנטום, היה ארי־  אל ברלב טרוד בייצורו של המטוס 
+ הישראלי המשוכלל. העבודה המסורה 
+ והרבה, שהיתה כרוכה בייצורו של מטוס 
+ זה, היא פרשה נפרדת. 
+ שנה לאחר שקיבל את פרס בטחון 
+ ישראל התייצב רב־ סרן אריאל ברלב 
+ לפני מפקד חיל־האויר דאז, אלוף 
+ בנימין פלד. לאחר שיחה קצרה, הוא 
+ נתמנה לתפקירו הנוכחי והועלה, והוא 
+ בן
+ אנשי הבסיס החדש בירכוהו בבקבוק 
+ שמפניה, המונח בחדרו. אבל גאוותו 
+ הגדולה היא דווקא על בקבוק וויסקי, 
+ שקיבל בשעתו מדני שפירא. ״הוא 
+ מקמץ מאוד במחמאות, מסיבות 
+ מובנות,״ אומר ברלב, ״ואם הצלחתי 
+ להוציא ממנו בקבוק, הרי זה מאורע 
+ יוצא דופן לכל הריעות." 
+ הקרשתו של טייס הניסוי: ״לאחר 
+2,000 
+ ישראל. כל הכבוד.״ 
+ פתור את החידה 
+ טוס בשמי ישראל! 
+ בחידון יריעת הארץ של חיל־האויר, 
+ שאת סיפורו הבאנו במדור ״בין 
+ הבסיסים״ בגליון הקודם, הוצגה לנב- 
+ חנים שאלת מפקד החיל. 
+ להלן השאלה. הפותרים נכונה יוז- 
+ מנו לטיסה בשמי הארץ במטוס תו- 
+ בלה של חיל־האויר. 
+ שאלת מפקד חיל־האויר 
+ בעקבות התקרית, שליד המרחצאות 
+1) 
+ המטרנו עופרת על שדה־תעופה בעל 
+ שם דומה 
+ השלישית
+ האחרונה
+ נפלו מכדוריו של מרדכי, המפקד הרא- 
+ שון
+ את הדב 
+ שעל שמו מבצע נועז 
+8) 
+ הגיעו מרחוק בדיד חלקלקה, הודות 
+ לאילתור של סאם 
+ את העניינים ניהלו מבית־המלוך 
+10) 
+ לנו את עיר החולות 
+ ולימים חזרנו אל הכרר הגדול, את 
+ שזממה לעשות ציפורה 
+ לבסוף, דני.
+1 
+2 
+3 
+מהו הדב 65 
+7 
+ הראשון
+ הוא קשור לעניינו 
+ ומה היה בו 
+ עיר הכוונה 
+ היה תפקידה? <next_page> יונה עם עלה של זית
+ מה מאחלים לעצמם ילדי 
+ חיל־האויר בני השש רבני השבע 
+ מפה לאוזן עברה השמועה בגן החו- 
+ בה של רבקה — הגננת )היא רבקה 
+ לשם(. והשמחה היהה רבה. התזות 
+ המים פסקו באחת, חרציות נרעדו 
+ ואוזניו השמוטות של בימבו הכלב הז- 
+ דקפו. ילר ושמו שחק אותת לכולם 
+ לבוא. ״זה חשוב!״ קרא, ״ישימו אותנו 
+ בחדשות!״.
+ גודל הרגע היה משכנע. עד מהרה 
+ נזנחו מגרלי החול, הנדנרות, והחבל־ 
+ גומי. לידי התכנסו בצורות מעניינות 
+ )אחד בעמידת ידיים, שניים בעמידת 
+ ראש ואחד במתלה הסולמות(. אביב 
+ ונועה, עופר וקרן ועוד חברים. 
+ בני השש מוכנים להשיב על־באמת 
+ ומכל הלב לשאלה: מה אתה מאחל 
+ לעצמך ולמדינה בשנת ה־ 
+ ענבל: למדינה אני מאחלת כתר. 
+ מגיע לה. בשביל עצמי, האמת: המון 
+ הפתעות והמון מתנות. 
+ שחק: חלום שלי שכולם יהיו שמחים 
+ ומדינת ישראל עליזה. אני מאחל 
+ למדינה עד מאתיים ועשרים! אקטוף 
+ לה פרחים ואשים אותם על כל עץ 
+ אורן. חוץ מזה אני מאחל עוד שני 
+ דברים: שכל היוונים שגרשו את היהו- 
+ דים, יראו שלא הצליחו — היהודים 
+ חוזרים לישראל. דבר שני — שאמריקה 
+ תביא לנו הרבה נשק. 
+ ענבל: שחק, בענין היהודים — איפה 
+ נשים את כולם? 
+ שחק: אין בעיות. חבר שלי יודע 
+ לעשות קסמים. 
+ ענבל: זה שי!
+ שחק: שי. הוא יעשה קסמים ויהיה 
+ מקום לכולם. 
+ אביב: אני הייתי רוצה שתהיה לנו 
+ ארץ יפה והלוואי שלא יהיו מלחמות.  ברקr wJBk 
+ ושחק )משמאל(: אני רוצה סוס פרא  שבארץ — ושיהיה שלום. 
+ — מי יביא את השלום? 
+ עופרית: יונה עם ענף של זית. לכבוד 
+ השלום כבר יש לי תיק — כתום וכחול. 
+ קרן: אני מאחלת לעצמי וכל ילדי 
+ הגן שירשו לנו לשחק במים. צריך קצת 
+ לחשוב: בקיץ נורא חם ובערב הרי 
+ אפשר ליבש את הבגדים, אז למה הגננת 
+ משגיחה שלא ניכנס לברז? 
+ ברק: אני רוצה סוס. סוס פרא. ארכב 
+ עליו מכאן עד ירושלים ואקנה דגלים. 
+ בינתיים נפרשות המפות הרקומות 
+ והגננת רבקה אוספת את הציורים, 
+ •כיורי הפלאסטלינה, בתי אבני הפלא — 
+ חוויות שלמות של יום־ילדות אחד. 
+ צהריים. מעבר לגן, בדרך הרחבה — 
+ יפרסמו את זה בחדשות, נכון? אז 
+ להדגיש: צריך הרבה נשק מארצות־ 
+ הברית. )הולך לדרכו, לנדנדה — נזכר 
+ בדבר מה וחוזר(. ואני גם רוצה, שיאפ- 
+ שרו לי ללכת הרבה ללונה־פארק. 
+ תוסיפי את זה בהודעה. 
+ נועה: אני רוצה כלב. למדינה אני 
+ מאחלת, שיהיו לה הרבה בתים ואצלנו 
+ בבית — המון חיות. 
+ שחק: לנו יש שלוש כלבים: לילי, 
+ רילי וטומי. טומי נשברה לו הרגל 
+ מממטרה וגם נפגע בכביש. מה שיכול 
+ עכשיו לשמח אותו, אני חושב, זה גור־ 
+ כלבים נוסף, חבר חדש. 
+ עופר: המשאלה שלי: טיול לירושלים 
+ וללבנון, נראה את החיילים. 
+ עופרית: שיהיו לי כל הממתקים 
+ אביב: שלא יהיו מלחמות  ענבל: שכולם יהיו שמחים  נועה: למדינה — בתים ואצלנו — המון חיות 
+ ילקוטים מתנופפים וצמות נפזרות. גם 
+ הגדולים, תלמידי בית וגימל לרגע עו- 
+ שים חושבים ומגלים את מישאלות 
+ לבם.
+ נטלי: שלא יהיו מלחמות. שתהיה 
+ תכלת ושיפרחו פרחים. 
+ איתי: המישאלה שלי — לבקר אצל 
+ סבתא שלי בתל־אביב, לטייל אתה 
+ וללכת לים. כאן אין לי הרבה זמן לבי- 
+ לויים. יש לי תפקיד: אני שופט ומשלים 
+ בין ילדים שרבים. השיטה הכי־טובה 
+ להרגיע מריבה זה לצוות על הילדים 
+ לעבור לדום. 
+ אורן: אמא שלי בהריון והמישאלה 
+ שלי — שתהיה לה לידה טובה. אני 
+ מאוד מחכה לאח או אחות. 
+ יפתח: שיהיה שלום ושיתגשמו כל 
+ המשאלות. היתר כתוב בשיר ״לארצי 
+ יש יום הולרת... המשיכי כבה הלאה, 
+ כאשר תלכי — נלך, ונשיר לה שיר 
+ הללוייה, מכל הלב ומכל הנשמה.״ 
+57 <next_page> ראיון עם רב־אלוף )מיל.( מרדכי )מוטה( גור 
+ מאמץ אויר•
+ מרוכז ־•בר״ע! 
+ כלאת סא״ל אורי 
+ שאלה: אתה, כמדומני, הצנחן הראשון 
+ שהגיע לתפקיד הרמטכ״ל, ויורשך בתפקיד 
+ אף הוא צנחן; במטה הכללי ובין אלופי 
+ הפיקודים נראות כומתות אדומות. האם יש 
+ לכך משמעות מיוחדת? האם זו ,נסיגה 
+ מההגמוניה של השריון, או שזו פשוט הבחי- 
+ רה הטובה ביותר? 
+ מוטה: רמטכ״ל נבחר בעיקר על־פי כי- 
+ שוריו האישיים, ולא על־פי שייכותו המק־ 
+ צועית. אגב, כיוון שאני מתראיין'לבטאון 
+ חיל־האויר, כדאי לציין כי למפקד חיל־ 
+ האויר או חיל־הים, שירצה להיות רמטכ״ל, 
+ תהיה בעיה. הסיבה לכך היא, שההכרעה 
+ במלחמות במזרח ־התיכון היא בעיקר יבש- 
+ תית ומדינות ערב רוצות להשתלט על 
+ שטחים בישראל ולא רק לפגוע בה בפצצות. 
+ לפיכך, אם ברצוננו להגיע להכרעה במלחמה, 
+ ניתן לעשות זאת על־ידי כוחות־יבשה שלנו, 
+ שישמידו כוחות־יבשה של האוייב. מכאן, 
+ שקשה יהיה למפקד חיל־ 
+ שגדלו כל אחד בזרועו הוא, להיות רמטכ״ל. 
+ אם אנו רוצים לשמור על הרוח התוקפנית־ 
+ התקפית של צה״ל, חשוב שהרמטכ״ל יבוא 
+ מקרב הכו 
+ ליב, שריון וכדומה• כי מי. שמפקד על כו- 
+ חות מסתערים מממש את המנהיגות הצבאית 
+ במהותה הבולטת ביותר. יחד עם זאת, 
+ בתקופה שאחר מלחמת יום־הכיפורים עשינו 
+ מאמץ גדול לא רק בתחום של הקרב המי 
+ שולב, שברמה של מפקד אוגדה הוא 
+ מאגד בקירבו ניסיון של פיקוד על חי״ר 
+ ופיקוד על שריון. וזה האופטימום שיכול 
+ להיות למפקד. רפול, למשל, היה קצין 
+ צנחנים ורגלים ראשי, אחר־כך מפקד אוגדת 
+ שריון במלחמת יום־הכיפורים, וכאלוף פיקוד 
+ פיקד על עוצבות שריון גדולות, כך שהוא 
+ משלב, ללא ספק, את שני התחומים. לדעתי, 
+ כדאי יהיה גם בעתיד לבחור לתפקיד זה 
+ אדם שישלב את שני התחומים. 
+ חשיבותה של מכה־מקדימה 
+ שאלה: ללא קשר למינויים, האם אפשר 
+ לומר שאחרי מלחמת יום־הכיפורים יש  חזרה מהתפישה של ״השריון יעשה את 
+ הכל״ לתפישה משולבת יותר של כוחות 
+ היבשה?
+ מוטה: איני יודע אם אכן היתה תפישה של 
+ ״השריון יעשה את הכל״. אומנם היו מספר 
+ אנשים שאחרי מלחמת ששת־הימים חשבו 
+ שהשריון יענה את הכל. אך איני בטוח 
+ שזו היתה התפישה המבצעית־איסטראטגית 
+ של צה״ל. מבלי לפגוע במעמדו של הטאנק 
+ — והרי רוב כוחות היבשה הם שריון — 
+ אפשר לומר שכולם מכירים בערך החשוב 
+ יותר של הקרב המשולב הבין־חילי )בקרב 
+ כוחות היבשה( והבין־זרועי )יבשה־ים 
+ אויר(.
+ שאלה: בחיל־האויר שררה, בעקבות המל- 
+ חמה, הרגשה כי החיל הוכנס למלחמה לא 
+ בנתונים שאליהם התכונן. ההרגשה היתר, 
+ חריפה במיוחד מאחר שהחיל כולו היה 
+ מגויים ומוכן להנחית מכה מקדימה בצהרי 
+ יום״הכיפורים — ומכה שאולי היתה משנה 
+ את פני המלחמה. 
+ מוטה: השאלה אם מכה־מקדימה בצהרים 
+ היתה יכולה להיות גורלית לגבי המשך המל- 
+ חמה — תישאר ללא מענה• אני מעריך 
+ שאם חיל־האויר היה מתרכז כולו בהנחתת 
+ מכה טוטאלית על סוריה, היה ניתן לשבש 
+ בצורה משמעותית את המהלכים הראשונים, 
+ בעיקר זרימת שריון מהעורף אל החזית, 
+ ואולי אף להשיג השפעה טוטאלית יותר 
+ בחזית כולה. יחד עם זאת יש לזכור, כי 
+ הצבא הסורי הזרים את עיקר השריון שלו 
+ לפנות ערב ובלילה, דבר שהיה מחייב את 
+ הרמטכ״ל לא להפעיל את חיל־האויר בזירה 
+ המצרית.
+ שאלה: אילו היו הסורים מצליחים להשיג 
+ הישגים מעבר למה שהשיגו, האם היה נגרם 
+ באמת מה שכונה ״חורבן בית שלישי״? או 
+ שמא היתד, זו רק האמונה שגבולותינו הם 
+ בלתי־חדירים, שנסיגה ואובדן זמני של ישו- 
+ בים ואבידות הינם בלתי מתקבלים על 
+ הדעת?
+ מוטה: הזכרת שני מרכיבים: א( החזית 
+ הסורית קרובה יותר אל העורף שלנו, דבר 
+ המעמיד חלקים ממדינת ישראל )לא בהכרח  מדינת ישראל כולה( בפני סכנה גדולה. לכן 
+ כשמדברים על מכה ־מקדימה או ריכוז 
+ הכוח, באופן טבעי מופנות העיניים לחזית 
+ המזרחית. ב( אחרי מלחמת ששת־הימים 
+ קיננה בלב רבים מאיתנו התחושה שסיני 
+ יהיה בית־הקברות של הצבא המצרי, וכי 
+ הסורים לא יצליחו לעולם לפרוץ את קווינו. 
+ היה כאן שילוב של תפישת עולם מדינית 
+ ושל ראוותנות צבאית, שהיו מיותרות ולא 
+ רציניות. ג( אוסיף נקודה שלישית: מוכרחים 
+ להאמין בצבא, גם אם מפעם לפעם הוא 
+ סופג מכות. אדגים זאת לפניך כך: אדמירל 
+ זומוואלט, שהיה מפקד חיל־הים האמריקני, 
+ אמר לי פעם, כששאלתיו לדעתו על קצין 
+ מסויים: ״כן, הוא קצין טוב, היו לו הרבה 
+ יותר החלטות נכונות מאשר לא־נכונות.״ 
+ לא מדובר במלאכים, אלא בבני־אדם, ומה 
+ שקרה ב־ 
+ נוצר חשש טוטאלי, שהיה בלתי־מוצדק. 
+ שאלד: האם ממקום מושבך בוואשינגטון, 
+ באותם ימים, התרשמת כי ההחלטה שלא 
+ להנחית מכד,־מקדימה היתד, מוצדקת? 
+ מוטה: לדעתי, מבחינה מדינית, ההחלטה 
+ היתה נכונה• גם כך, במשך למעלה מיממה 
+ חשבו האמריקנים כי אנו התחלנו בפעולות 
+ האיבה. לדעתי, הדבר היה מעורר תגובות 
+ חריפות ביותר בארה״ב, ואיני בטוח שארה״ב 
+ היתר, יכולה באותה מידה של נכונות לסייע 
+ ולשלוח את הרכבת האוירית. 
+ שאלה: האם בכך יצרנו תקדים. שימנע 
+ בעתיד אפשרות של מלחמה מונעת? 
+ מוטה: בהחלט לא. אנו פיתחנו בעבר את 
+ מדיניות הסטאטוס־קוו, שלש בה פסול 
+ מלכתחילה, כי מדיניות מטבעה היא תזוזה. 
+ התקדמות, פעולה• ואילו סטאטוס־קוו אינו 
+ מוביל לשום מקום, ואזי אפשר או להיכנע או 
+ לבצע מעשי ייאוש. כשנכנסנו למלחמת יום־ 
+ הכיפורים היינו במצב שכמעט באופן הצהרתי 
+ גיבשנו לעצמנו מדיניות ללא־מוצא. אין 
+ זה הכרח שכך יקרה בעתיד. אם המלחמה 
+ מתחילה במצב של תזוזה מדינית, וישראל 
+ אינה מציבה מכשולים, אלא להיפך — 
+ מגלה ניסיון ורצון לקדם את התחום המדיני, 
+ ומצד שני שומרת על עוצמה צבאית ויכולת 
+58 <next_page> פגיעה ישירה בהפצצה אוירית על גשר מצרי מעל תעלת סואץ במלחמת יוכו-הכיפורים  להנחית את המכה — סבורני שהאופציה 
+ תהיה קיימת• 
+ ׳:!אלה: מבחינה אוירית היתד! מלהמת 
+ יומ־הכיפורים מוצלחת בהרבה יותר מאשר 
+ מלהמת ששת הימים, למשל מהבחינות של 
+ יחס גיחות לאבירות. למרות זאת, יצא חיל־ 
+ האויר ב־ 
+ שלא התגשמו מצד חילות היבשה. מה 
+ דעתך על כך?
+ מוטה: צה״ל כולו יצא ב־ 
+ משיצא אהרי 
+ חמה האחרונה היתד. קשה יותר, והכוחות 
+ שנלחמו באומץ ובגבורה השיגו הישגים 
+ טאקטיים בשדה־הקרב במצבים קשים יותר 
+ מאשר במלחמות הקודמות, אלא שהצלחה 
+ במלחמה נמדדת בקנה מידה טואטלי. ב־ 
+ נאלצנו להשאיר בידי המצרים רצועת־ 
+ אדמה בצד המזרחי של התעלה, ומבחינה 
+ מדינית יצאו הערבים כששכרם בצידם, אי־ 
+ אפשר להתעלם מכך. לגבי חיל־האויר, קרו 
+ שני דברים. ראשית, היו כנראה ציפיות לא 
+ נכונות של כוחות היבשה. שמעתי זאת 
+ אחר המלחמה מאנשי היבשה; הם ציפו 
+ לסיוע קרוב ומכוון, ובהיקף הרבה יותר 
+ גדול משקיבלו. היתד, טעות בהתייחסות 
+ לזרוע האויר, אופייה, משימותיה והבעיות 
+ שלה. שנית, אי־אפשר להתעלם מהעובדה 
+ שמערך טילי הנ״מ לא הושמד בצורה מוש־ 
+ למת. הסיבה היתד, נעוצה בעובדה שלא 
+ הצלחנו לרכז את כל הכוח האוירי כנגד 
+ הטילים. מאחר שהמלחמה היבשתית היתד, 
+ כל־כך קשה, נאלצנו לכבות שריפות בעזרת 
+ חיל־האויר — אני מקווה, שבעתיד יינתן 
+ להיל לפעול בצורה מרוכזת ואז להגיע 
+ להכרעה• אני משוכנע, שאם החיל יקבל 
+ הזדמנות זו, אזי השתתפותו בקרב הכולל 
+ של כוחות היבשה תהיה הרבה יותר דראסטית 
+ משהיתה בעבר. 
+ סיוע אוירי אינו בכים 
+ שאלה: ב״מבצע ליטאני״ ניתן למעשה, 
+ סיוע אוירי ״דה לוקס״ לכוחות היבשה. האם 
+ לא יגרום הדבר שוב ליצירת וציפיות, 
+ שעלולות לא להתגשם במלחמה כוללת? 
+ מוטה: הדבר נכון לא רק לגבי חיל־ד,אויר. 
+ ״מבצע ליטאני״ מעמיד בפני צה״ל בעייה 
+ רצינית מאוד של לימוד לקחים• השאלה 
+ היא, בעצם, מה לא ללמוד, שהרי גם הפעלת 
+ השריון והארטילריה היתד, שונה. היה חופש 
+ ארטילרי, ולא לחמנו כנגד צבא סדיר. ללא 
+ ספק, המטה הכללי יצטרך למצוא מחדש את 
+ האיזון הנכון. אשר לחיל־האויר, כיום ברור 
+ בכל התכנונים ובכל תפישת העולם שעל 
+ חיל־ד,אויר לבצע, ראשית, את מלחמתו, 
+ כלומר להשיג עליונות על הטילים, ורק 
+ אחר־ כך להשתתף בקרב היבשה• לפיכך, 
+ אני סבור, שיש להרגיל שנית את כוחות 
+ היבשה לעובדה שהסיוע האוירי אינו מונח 
+ בכיס. זאת אפשר לעשות בהסברה, ואפילו 
+ בנקיטת אמצעים, כגון מניעת סיוע בתר- 
+ גילים.
+ שאלה: ״מבצע ליטאני״ חשף את התלות 
+ הצבאית שלנו בארה״ב, בנושאים כמו הפ- 
+ עלת מטוסי 
+ מיצרר. האם אנו מתקדמים לקראת מצב בו  לא יוכל המטכ״ל להפעיל כלי נשק מסויים 
+ לפי שיקוליו הבלעדיים? 
+ מוטה: ראשית, כבר היו דברים מעולם. 
+ מיום שאנו עושים עיסקות־נשק עם האמרי- 
+ קנים, טמונים בהן הגבלות. איני חושב 
+ שבמבצע זה חרגנו ממסגרת הפארמטרים 
+ שנקבעו בהסכם. לגבי ה־ 
+ השתמשנו בו כאמצעי לצרכים שרק ד,־ 
+ יכול להגיש בהם את השירות המלא. ובאשר 
+ לפצצות המיצרר, פעלנו על מוקד־אש של 
+ מערכות־נשק, שבדרך־כלל מופעלות על־ידי 
+ •צבא סדיר ואשר ירו על יישובינו. לדעתי, 
+ בעתיד, כמו בעבר, על המטה הכללי יהיה 
+ לשקול מה מותר ומה אסור, מה כדאי ומה 
+ לא כדאי, הן מהבחינה הצבאית והן מהבחינה 
+ המדינית.
+ שאלה: האם התפתחויות אלו עשויות 
+ לדחוף אותנו לכיוון של פיתוח מטוס יש- 
+ ראלי, על־מנת להפחית את התלות בארה״ב? 
+ מוטה: באופן כללי, הייתי צריך להיות 
+ טיפש כדי לומר לך לא. מובן, שיהיה טוב 
+ אם יהיה לנו מטוס משלנו. אך בעתיד הנראה 
+ לעין לא נוכל לבנות מערכות־נשק שיהיו 
+ ישראליות באופן בלעדי. מנועים ופריטי 
+ אלקטרוניקה שונים נמשיך לייבא. יחד עם 
+ זאת, מדינת־ישראל נמצאת כיום במעמד 
+ בכיר בקרב אומות העולם, וזאת בזכות 
+ היכולת הטכנולוגית שלה, כושר ההמצאה, 
+ וכושר הייצור. לפיכך, עלינו להימנע, ככל 
+ האפשר, מפגיעה בתחומי התעשיה הצבאית. 
+ טוב יהיה אם נצליח להרכיב בארץ מערכות 
+ נשק משוכללות. 
+ מועקה מוסרית — מעלה 
+ שאלה: אמצעי התקשורת בעולם פרסמו 
+ תמונות־זוועה של תוצאות פעולת צה״ל 
+ בדרום־לבנון. האם נעשתה, לדעתך, פעולת 
+ הסברה נאותה על־מנת להסיר כל צל של 
+ ספק, כי כל מה שבוצע נעשה על־מנת 
+ לחסוך בחיי חיילינו, ולא היה זה שימוש  מיותר בכוח? 
+ מוטה: את עניין ההסברה יש לחלק לשניים, 
+ במישור ההסברתי הבינלאומי, אין ספק 
+ שהעולם אינו מתענין בהצלחת חיי חיילינו 
+ אלא בחדשות, והריסות ונפגעים הם חדשות 
+ לא ספק. מה גם שהריסות פירושן סבל, 
+ וזה מזעזע. בנוסף לכך, למרבה הצער מדינת 
+ ישראל לא נהנתה תמיד מגיבוי בינלאומי 
+ למלחמותיה. העולם התרגל לראותנו מובלים 
+ כצאן לטבח. דבר זה לא צריך להטרידנו, 
+ כל עוד אנו משוכנעים בצידקת דרכנו. 
+ באשר למישור ההסברתי הפנימי: עצם 
+ העלאת השאלה מעידה על רמה מוסרית 
+ גבוהה, ועל רצון לשמור על טוהר הנשק. אני 
+ שמח ששאלה זו עלתה אצל חיילים אותם 
+ ביקרתי, ואני יודע שטייסים בחיל־האויר 
+ חשו מועקה כשהיו צריכים לתקוף כפרים 
+ מבלי שהיו בטוחים, שאכן הם תוקפים מטרה 
+ צבאית טהורה. בזה אני רואה מעלה גדולה. 
+ מלבד זאת, העובדה שנקטנו במדיניות האש 
+ חסכה חיי חיילי צה״ל, וסבורני שאיש לא 
+ יכול לחלוק על נכונות גישה זו. 
+ האם זאת אומרת, כפי שנשאלתי לא 
+ מכבר, כי הפכנו מדוד לגולית, כלומר — 
+ במקום להפעיל ראש אנו מפעילים כוחי 
+ אלה דברי הבל מוחלטים. אחרי מלחמת יום־ 
+ הכיפורים באו אלינו בטענות — מדוע לא 
+ ריכזתם יותר כוח? עכשיו, משעשינו זאת, 
+ באים בטענות ההפוכות. לא כך מתייחסים 
+ למלחמה. מלחמה, ואפילו קטנה, היא עניין 
+ רציני, אם בידיך העוצמה, מותר להפעיל 
+ אש ולתמרן. אני סבור, שב״מבצע ליטני״ 
+ בוצעו הרבה מאוד מהלכים טאקטיים נבו- 
+ נים• למרות הפעלת הכוח המאסיבי שמרנו 
+ על ראש פתוח. 
+ שדות־תעופה — פונקציית עוצמה 
+ שאלה: ישראל הביעה נכונות להחזיר את 
+ רוב חצי האי־סיני, אם לא את כולו. הוויכוח 
+ שניטש בעקבות זאת, נסב על נושא הישו־ 
+59 <next_page> בים. אך האם אין ישראל עומדת לוותר על 
+ משהו חשוב יותר לבטחונה — שדות־ 
+ תעופה ושטחי־ אימונים חשובים לחיל־ 
+ האוירי
+ מוטה: לא הישובים ולא שדות־התעופה 
+ מהווים סיבה להפסקת המו״מ• הישובים היו 
+ תמיד חלק מהמערכת הבטחונית, אך הם 
+ לא היו אף פעם תנאי לשלמותה ובטחונה 
+ של ישראל, כולל בתכנית החלוקה של 
+ שדות־התעופה הם פונקציה של עוצמת 
+ הצבאות. עד מלחמת ששת־הימים לא היה 
+ לנו חיל־אויר בגודל הזה ושדות־תעופה 
+ כאלה. אם המצרים יקבלו את אחד התנאים 
+ שלנו — קיצוץ הכוחות כסימן למימוש 
+ הרצון לשלום — ואם חל־האויר לא יישאר 
+ בגודלו הנוכחי, ולא יהיה זקוק לכל שדות־ 
+ התעופה שלו, אזי ייתכן ששאלת השדות 
+ תראה בצורה אחרת.* 
+ שאלה: מחקר שנערך באוניברסיטה 
+ העברית, על יכולת ההפצצה האיסטראטגית 
+ של חילות־האויר הערביים, הגיע למסקנה 
+ כי במלחמה שבה יפתיעונו הערבים עלולים 
+ ליפול קורבנות רבים מאוד בקרב האוב־ 
+ לוסיה האזרחית. האם אנו ערוכים מבחינת 
+ יכולת ספיגה פיסית ורוחנית למצב כזה? 
+ מוטה: אין ספק שהעוצמה שבידי הערבים 
+ יכולה להנחיל לישראל אבירות רבות. אולם, 
+ אם לא ניתפס בהפתעה טוטאלית, אנו יכו־ 
+ לים להיות מאורגנים היטב כנגד סבל וקור־ 
+ בנות מוגזמים. העיקר הוא משטר מלחמה 
+ נכון של האוכלוסיה, הליכה נכונה ברחובות, 
+ שהייה במקומות הנכונים וכד׳• סבורני, 
+ שמדינת־ישראל יכולה לעמוד בזה• 
+ כך תוכננה הרכבת האוירית... 
+ שאלה: בשבעים ושלוש, היית... 
+ מוטה )בחיוך(: בשבעים ושלוש הייתי 
+ קצין האפסנאות העורפית של הצבא... 
+ שאלה: בתור שכזה, האם בפרספקטיבה 
+ * הראיון נערך לפני ההחלטה האמריקנית 
+ לספק מטוסי  רב-אלוף מוטה גור מדווח לוועדת חוץ ובטחון של הכנסת מימיו לשמאל: מנחם בגין )ראש 
+ הממשלה דהיום(, אלוף רפאל איתן )כיום רא״ל, רמטכ״ל(, יצחק נבון )נשיא המדינה דהיום( 
+ שיל חמש שינים אתה סבור שהרכבת האוי־ 
+ רית היתה הכרחית? 
+ מוטה: את הנזק שסיוע חוץ יכול לגרום, 
+ גרמה לנו הרכבת• הדבר התבטא בכך שלא 
+ יכולנו לסיים את המלחמה בהצלחה מדינית, 
+ בעקבות ההצלחה הצבאית. זו אחת הסיבות 
+ לכך• שכרמטכ״ל לחצתי להביא הביתה את 
+ מאקסימום הציוד והתחמושת, על־מנת שנהיה 
+ חופשיים לקבל החלטות במלחמה. אני מקווה 
+ שאם תפרוץ מלחמה לא נזדקק לרכבת אוי־ 
+ רית נוספת, כי מרגע שפונים מפורשות 
+ לארה״ב מאבדים כל סיכוי לניצחון מדיני. 
+ התועלת שהביאה הרכבת התבטאה בעובדה 
+ שהתחמושת הגיעה תוך כדי המלחמה, ואים־ 
+ שרה לקבל החלטות אופטימיות: דבר בעל 
+ חשיבות רבה• לקח חשוב מהרכבת האוי־ 
+ רית: — עלינו לשלוט היטב ��משאבינו, 
+ לדעת היכן נמצאים הפריטים, ולא להיתפס 
+ לפאניקה של מחסור.  ב־
+ של השגריר דיניץ עם שר ההגנה האמרי- 
+ קני, פגישה שנדחתה כבר זה ימים מספר. 
+ הפגישה נערכה בשעה חמש אחרי־הצהרים. 
+ באוירה לא־נוחה. יצאנו ממנה בהרגשה לא־ 
+ טובה. באותו לילה, ב־ 
+ נקראתי בדחיפות למשרדו של שר הגנה. 
+ השר הפשיל את שחוליו, ועד השעה שלוש 
+ בבוקר ישבנו ליד השולחן ובמו ידינו הכנו 
+ את רשימת הציוד שיוטס בחמשת המטוסים 
+ הראשונים. השר ויועציו חששו מתגובה 
+ ערבית ושאלו אם נוכל לפרוק את המטו- 
+ סים במהירות כזו, כך שיוכלו לחזור בחסות 
+ החשיכה. עניתי לו שינקוב בזמן הרצוי לו, 
+ ואנו נעמוד בו. בפגישה מאוחרת יותר 
+ התוודה בפני, כי לא האמין שנעמוד בזמנים, 
+ והתערב על כך עם עוזריו• ״אם הצלחתם 
+ לפרוק את המטוסים כה מהר,״ אמר לי, 
+ ״סימן שתצליחו גם בשאר הדברים.״ 
+ אריה דיסנצ׳יק — מזכרוני הארכיוני האוירי 
+ אין שכנע עזר את האסיפה בדגנ״ה 
+ סיפר לי אלוף )מיל.( עזר וייצמן, בהיותו 
+ מפקד חיל־האויר, כי כמה מטייסי חיל־ 
+ האויר, חברי קבוצת דגניה, שסיימו את 
+ שירותם הצבאי ואף רצו לחתום על שירות 
+ נוסף — נמנע הדבר מהם, כיוון שהאסיפה 
+ הכללית שיל הקבוצה החליטה, כי על הטיי- 
+ סים לחזור לקבוצתם עם תום שירות החו־ 
+ בה. ביקש האלוף עזר וייצמן רשות להופיע 
+ לפני האסיפה הכללית בקיבוץ, כדי להסביר 
+ לאנשיו, שעליהם לאפשר לטייס להמשיך 
+ בשיירות מטעמי בטחון לאומי. ואומנם, מז- 
+ כירות הקיבוץ נענתה לבקשת מפקד היל־ 
+ האויר וכינסה את האסיפה בשנית. 
+ אלוף עזר וייצמן היה הדובר הראשי, וכפי 
+ שיאמר לי, נקט בדברי השיכנוע שלו בנוסח  צברי הצוף ודי גס. 
+ ״אינני יודע — סיפר — אם דברי שייכנעו 
+ את חלוצי דגניה, אך מה ששבר אותם היה 
+ דברי הסיום שלי: ׳אם ברצונכם שטייסי 
+ ישראל יהיו פרחחים גסי־רוה כמוני, אז 
+ תאשרו מחדשי את החלטתכם השלילית, אבל 
+ אט ברצונכם שהחומר האנושי של הטייסים 
+ יהיה על רמה גבוהה, תאפשרו לבניכם 
+60 <next_page> בן-גוריון מתחקר את בני פלד עם בוא המיסטרים הראשונים 
+ להמשיך בשירותי׳ אתה יכול לתאר לעצמך 
+ את סגנון דברי: האנשים התמימים של 
+ דגניה אישרו לבניהם הטייסים פה־אהד את 
+ המשך שירותם.״ 
+ איך הגיעו מפקדים בכירים ל״אל־על״ • 
+ סיפר לי פעם בהקשר כלשהו שר התח־ 
+ בורה אלוף כרמל, כי פנה לדוד בן־גוריון 
+ וביקש ממנו, שהיל־האויר ישאיל לו את 
+ אלוף־מישנה שלמה לנדאו )־:־למה להט(, 
+ מבכירי המפקדים בחיל־האויר, כדי למנותו 
+ למנהל שדה־התעופה בלוד, אהר שהנהלת 
+נקלעה למשבר חמור. ,  הנמי
+ יצא משה כרמל להיפר,, לשיחה עם דוד 
+ בן־גוריון, שנמצא בחופשה במלון־םנסיון 
+ ״בודנהיימר״ על הכרמל. אך שמע דוד 
+ בן־גוריון, ראש הממשלה ושר ד,בטחון. את 
+ הבקשה שבפיו של שר התחבורה, ענה 
+ בתקיפות: הס וחלילה! את שלמה לנדאו 
+ אתה רוצה לניהול שדה־התעופה? דווקא 
+ אותו, שהוא בין המועמדים לכהונת מפקד 
+ חיל־האוירי! עליו לא אוותר בשום־פנים־ 
+ אופן.״
+ שנה או שנתיים אהרי כן — הגעתי לנמל 
+ חיפה, לקבל פני ידידים שחזרו באוניה 
+ ׳ישראל׳ מארצות־הברית• ואת מי אני רואה 
+ בנמל? את האלוף עזר וייצמן, בלוויית 
+ מזכירה, רב־סרן — גם הם בין הבאים 
+ להקביל פני מישהו החוזר מארצות־הברית. 
+ את מי באתם להקביל? שאלתי. אמר עזר  וייצמן: ״חוזר היום מהשתלמות בארצות־ 
+ הברית ידידי שלמה לנדאו־להט, איש חיל־ 
+ האויר.״
+ זכרתי את הסיפור של משה כרמל ושאלתי: 
+ מה ��תפקיד שנועד לו בחיל־האויר? שלמה 
+ — ענה עזר וייצמן — יילך ל״אל־על״. על 
+ כך יש כבר סיכום. 
+ באמצע יולי 
+ למפקד חיל־האויר. במקומו של האלוף דן 
+ טולקובסקי, שפרש משירותו הצבאי ועבר 
+ לתפקיד מתאם הפיתוח במשרד הבטחון. 
+ רב־אלוף חיים לסקוב, שהיה הרמטכ״ל, 
+ כינס את עורכי־העתונים ברמת־דוד, כדי 
+ להודיע להם רשמית על חילופי הגברי ברא- 
+ שות היל־האויר. אך יהד עם זאת נתבקשנו 
+ לעכב את פירסום ההודעה, כי באותם ימים 
+ היתד, מהפכת הדמים של הבריגאדיר קאסם 
+ בעיראק והיה חשש שמא יפרשו הערבים 
+ את חילופי הגברי בפיקוד חיל־האויר, שהוח־ 
+ לט עליהם לפני זמן רב, כמעשה הקשור 
+ במצב שהתהוה באזור לרגל המהפיכה בעי- 
+ ראק.
+ כך נתעכב פירסום ההודעה על חילופי 
+ הגברי בפיקוד חיל־האויר, למרות שהם בוצ־ 
+ ע וי•
+ באותה הזדמנות ביצע לעיני העורכים 
+ האורחים הטייס יחזקאל סומך ביצועים 
+ מרהיבים במטוס מפציץ צרפתי, שהיה אז 
+ כלי־הט־ס החדיש ביותר — ״ווטור״. 
+ כשנחת המטוס והטייס, יליד עיראק, יצא 
+ מתאו, אמר וייצמן: ״הבחור הזה יגשים את 
+ חלומו של דוד בן־גוריון. יש לו כל הסי-  כויים להיות האלוף הראשון מעדות המזרח.״ 
+ הוא לא היה לאלוף. גם הוא נמצא ב״אל־ 
+ על״.
+ כשיצחק רבין היה לרמטכ״ל, נתמנה 
+ האלוף חיים בר־לב — שירש אחר־כך את 
+ רבין כרמטכ״ל — כראש אג״ם. לוי אשכול, 
+ ראש הממשלה ושר הבטחון, הציע לעזר 
+ וייצמן. שהיה כבר שבע שנים מפקד היל- 
+ ד,אויר — למנותו כסגן הרמטכ״ל. 
+ עזר וייצמן סירב לקבל את המינוי והיו 
+ לו שתי סיבות לכך: ראשית כל, טען, אם 
+ יש רמטכ״ל ויש ראש אג״ם, אין לסגן 
+ רמטכ״ל מה לעשות. עיקר תפקידו יהיה 
+ לייצג את הרמטכ״ל במסיבות קוקטייל, 
+ שהוא, הרמטכ״ל, לא יוכל להשתתף בהן. 
+ ושנית: באותו זמן היה המועמד לתפקיד 
+ מפקד חיל־האויר אלוף־מישנה גדעון אל- 
+ מם, ועזר וייצמן התנגד למינוי זה. הוא 
+ אמר לאשכול: ״אני מעדיף להישאר בתפ- 
+ קידי כמפקד חיל־ד,אויר. יש לי מועמד שלי, 
+ שראוי לרשת אותי בתפקיד מפקד חיל־ 
+ האויר, הריהו — ידידי וראש המטה שלי, 
+ מוטי הוד.״ 
+ וייצמן טען, כי גדעון אלרום, שהזר אז 
+ מחופשת לימודים בארצות־הברית, יוכל 
+ לדקלם את שייקספיר בשפה האנגלית, אך 
+ לו נחוץ מפקד ״פייטר״, שיוכל להשתמש 
+ בקללה עסיסית בערבית — זהו מוטי הוד. 
+ גדעון אלרום הלך ל״אל־על״ ומוטי הוד 
+ נתמנה כעבור שנתיים בערך מפקד היל- 
+ ד,אויר. גם הוא היה כשש שנים מפקד חיל־ 
+ האויר — ועכשיו גם הוא ב״אל־על״, 
+ כמנכ״ל.
+ איך נתפרסם בוא המיסטרים 
+ הגעתי במכוניתו של הרמטכ״ל, משה 
+ דיין, לשדה־ד,תעופה בחצור, להשתתף בטקס 
+ קבלתם של המיסטרים הראשונים, שהגיעו 
+ מצרפת. בדרך עצרו את מכוניתו של 
+ הרמטכ״ל כמה פעמים ובדקו את הנוסעים, 
+ מפני שבאותו יום השתוללו פידאיונים באזור. 
+ המיסטר הראשון נחת לידינו ויצא הטייס 
+ דני שפירא. ס־גוריון עשה לו תחקיר 
+ ממש על המטוס ומיבצעיו. 
+ עברו יותר מ־ 
+ הייתי בטקס הענקת כנפיים לטייסים מסיימי 
+ הקורס. ובמי אני פוגש — את דני שפירא. 
+ ועוד על המיסטרים — התחייבתי, לא 
+ לפרסם דבר על בואם של המיסטרים. בעי־ 
+ תונות הזרה כתבו, ישראל קיבלה מיסט־ 
+ טרים, אך הצנזורה בארץ אסרה את הפיר־ 
+ סום•
+ יום אחד ביקש אותי מנכ״ל משרד הב־ 
+ טחון, שמעון פרס• ובקשה בפיו: יש לנו 
+ יסוד להניח, כי הערבים גילו בברינדיזי, 
+ שהצרפתים סיפקו לנו עוד 
+ בקשה בפי: תפרסם ידיעה, כי במיסטרים 
+ הראשונים שסופקו לנו נת��לו תקלות, 
+ והחזרנו אותם לדאסו, לתיקון התקלות, וכי 
+ המטוסים חזרו מתיקוניהם לארץ• 
+ היה זה נסיון הטעיה, אך תוך כדי כך 
+ ניתן לי לפרסם סוף־סוף את הסיפור שעו־ 
+ כב, על בואם של המיסטרים. 
+ ו<next_page> מהאומרליחיל־האויר
+ במלואת
+ לשורת אישים ומפקדים, שהיו או שעדיין מצויים 
+ בצמרת המימפד הבטחוני־מדיני וביקש תגובות,  הערמת, מסקנות או זכרונות על קשר מיוחד שהיה 
+ להם עם חיל־האויר. להלן דברי 
+ אלוף )מיל.( יוסף אבידר: ב־ 
+ רבים מאנשי חיל־האויר, ואפילו הוותיקים 
+ שבהם, משוכנעים שההיסטוריה של החיל 
+ החלה עם יסוד חברת ״אוירון״ בשנת 
+ היא אותה חברת ״אוירוך׳ המפורסמת, 
+ שממנה צמח הש״א )שירות־האויר(, ששינה 
+ את שמו והפך לחיל־האויר. 
+ אבל מסתבר, שהיסוד להקמת חיל־האויר 
+ הונה מוקדם יותר. הרעיון נולד בשנת 
+ בהתייעצות של מפקדי ההגנה הבכירים בתל־ 
+ אביב, הפגישה כונסה כדי להפיק לקחים 
+ ממאורעות
+ למעשה היסודות הראשונים למחשבה צבאית 
+ ישראלית.
+ מספר אלוף )מיל.( יוסף אבידר. שהשתתף 
+ באותה פגישה. 
+ ״נתקבלו כמה החלטות חשובות מאוד: 
+1 
+ בשדה — לא רק בשטח בנוי 
+ לייצור תחמושת 
+ כיבוש האויר נשמע קצת פנטאסטי. אבל 
+ אמרנו שיהיו מלחמות אחרות, שבהן יידרשו 
+ סוגי נשק אחרים, וצריך לגשת לכיבוש 
+ האויר• תירגמנו את ההחלטה לשפת מעשה 
+ מייד. התחלנו לכתוב מכתבים לגרמניה, 
+ כדי להכניס טייסים שלנו לקורסי טיס 
+ אזרחיים. כמובן, שלא יצא מזה כלום. מאוחר 
+ יותר פנינו באותו נושא לאנגליה ויצחק 
+ צ׳יז׳יק, אחד הטייסים הראשונים, היה ״תו- 
+ צאה״ של אותה פנייה זו. תוצאה נוספת 
+ היתה ייסוד מועדון דאייה, שהפך מאוחר 
+ למועדון טיסה ובהמשך לחברת ״אוירון״. 
+ בראש החברה עמדו דב הוז ויצחק בן־ 
+ יעקב.
+ אין להקל ראש בחברת ״אוירון״. היא 
+ הכשירה שדות־נחיתה, רכשה מטוסים 
+ קטנים, הקימה האנגרים• רעיון חיל־האויר 
+ החל לקרום עור וגידים. 
+ במרס הפיקוד הבכיר המקורי של צה״ל, משמאל )יושב( אלוף יוסף! אבידר. 
+ עומד שני משמאל אלוף שלמה שמיר 
+ ללמוד זאת מהעובדה כי עם !הכרזת 
+ המדינה, ב־ 
+ מטוסים — אך אף לא תותח־שדה אחד ואף 
+ לא טאנק אחד. לעומת זאת, היו לנו גם 
+25 
+ חיל־האויר חב את התפתחותו המקדימה 
+ את זו של כל שאר החילות — ליזמה המוק- 
+ דמת.
+ ״מחצית המטוסים, שהיו בידינו באותה 
+ תקופה, היו אוסטרים, שקנינו מהבריטים 
+ בתחבולות מתחבולות שונות. מטוסים אלה 
+ שופצו על ידינו. המחצית השנייה — חלקם 
+ מטוסי חברת ״אדרוך וחלקם נרכשו בצו- 
+ רות שונות ומשונות. הדאקוטה הראשונה, 
+ למשל, היה שייכת ליהודי צרפתי. הוא הנה 
+ בשדה־דב.
+ לאחר ההפצה המצרית על תל־אביב הודי- 
+ עו לאותו יהודי, שהמטוס נהרס בהפצצה וכי 
+ עליו לסלק את הגרוטאות — אחרת יחוייב  בתשלום... מובן מאליו, שהדאקוטה לא 
+ ניזוק כלל, אלא ״אומץ״ על־ידי חיל־האויר. 
+ הצי של המטוסים הכבדים, כלל מטוסים 
+ כמו הנורסמן, שכונה ״החמור המעופף״ 
+ והראפיד. האחרון שימש להטסת קציני 
+ המטה הכללי ומצבו היה כה רעוע עד 
+ שמספרים, כי אחד הקצינים היה לוקח אתו 
+ באופן קבוע לכל טיסה פלאייר וחוטים 
+ שמא תיפול כנף. אבל זה רק צ׳זבאט,״ 
+ מחייך האלוף אבידר. 
+ בשדה דב ולאחר־מכן ברוחמה הוקמו 
+ מחסני־חירום, שכללו חמישה רובים ומספר 
+ פחיות־שימורים. זה היה כל נשק החירום 
+ של שדות־ התעופה באותה תקופה. 
+ י ״בעייה קשה נוספת היתד, בעיית הדלק בעיי 
+ האוקטאן הגבוה המתאים למטוסים,״ ממשיך 
+ ומספר אלוף )מ��ל.( אבידר. בארץ היתר, 
+ כמות קטנה מאוד של דלק, אולם ברשות 
+ חברת ״של״ האנגלית היה בחיפה מיכל, 
+62 <next_page> שהכיל כמות נכבדה של דלק באוקטאן 
+ גבוה• בימים האחרונים לפני סיום המנדאט 
+ נודע, כי מיכלית בריטית הגיעה לחיפה 
+ כדי לשאוב הדלק ולהוציאו מהארץ. זומנתי 
+ את המנהל היהודי בחברה ותבעתי ממנו 
+ למנוע את הוצאת הדלק. האיש פקפק והסביר, 
+ כי חובתו למלא את הוראות בעלי הבית 
+ האנגלים של החברה. שיכנעתי, כי גורל 
+ הדלק היקר תלוי אך ורק בו• לחצתי עליו 
+ לחץ קיצוני, והודעתי לו, כי אם לא ימנע 
+ הוצאת הדלק, יישפט עוד הלילה בבית־דין 
+ שדה ולא מז הנמנע, כי ניאלץ להודיע מחר 
+ לבני משפחתו, כי הוצא להורג עם שחר... 
+ האיש החויר כסיד וכעבור רגע הודיע, כי 
+ הדלק יישאר. שלחנו שני אנשים למשרדו 
+ כדי שלא נצטרך לסמוך על ניסים. ואכן 
+ המיכלית שבה לאנגליה ריקה.״ 
+ באותה תקופה התנהל ויכוח במטכ״ל  על מבנה המטה הכללי. האם על חיל־האויר 
+ להיות חלק ממנו — או נפרד לגמרי. לבסוף 
+ נפלה ההכרעה וחיל־האויר נשאר בתוך 
+ המטכ״ל, יחד עם החילות האחרים• 
+ ״באוקטובר
+ חיל־האויר מילא תפקיד גדול בהורדת אס- 
+ פקה ובהחזרת הכוחות לרענון. המבצע תוכ־ 
+ נן והוכן במשך זמן רב יחסית• סמוך לפתי־ 
+ חת המבצע, ירד המטכ״ל לדרום, כדי לראות 
+ איך מתקדמות ההכנות בנגב. הוחלט, שנטוס 
+ בשני מטוסים כדי להטיס בנפרד את ראשי 
+ האגפים, כך שאם מטוס אחד חס וחלילה 
+ יפול, לא ייהרגו כולם. מישהו קרא בספר, 
+ שכך יש לעשות. אלא שספרות לחוד — 
+ ומציאות לחוד. כשהגענו לשדה־התעופה 
+ התברר, כי אחד המטוסים איננו כשיר וכך 
+ טסנו כולנו במטוס אחד, בילינו יום שלם 
+ בנגב בפגישות ובתיאומים. כאשר עמדנו  לטוס חזרה, מעל קווי המצרים התברר, כי 
+ מטוס אחד מהשניים שהיו אמורים להטיס 
+ אותנו, כלל לא הגיע. וכך נאלצנו שוב לטוס 
+ כולם במטוס יחיד. ישבנו כולם על רצפת 
+ הדאקוטה, בניגוד לכל כללי הבטיחות. ״מעל 
+ מג׳דל )היא אשקלון של היום( פתחו תותחי 
+ הנ״מ
+ אמר משה צדוק, שהיה אז ראש אכ״א: 
+ ׳אילו אפשרויות עצומות של עלייה בדרגה 
+ היו נפתחות בצה״ל, אילו פגע אחד הפגזים 
+ במטרתו...״׳
+ מבצע ״קדש״ תפס את יוסף אבידר משרת 
+ את המדינה, בלי מדים, כשגריר ישראל 
+ בברית־המועצות. בלי שסיפרו להם מה 
+ קורה, נקראים השגרירים הישראלים בארבע 
+ המעצמות לחזור ארצה להתייעצויות. אבידר 
+ ׳מריח׳ מה שמתבשל, ביקש — וקיבל — 
+ רשות לחזור למדים. 
+ אלוף )מיל.( שמואל אייל: ״במחנה מטר״ש ביפו דיברו אנגלית״ 
+ כאשר הוזמן סגן־אלוף שמואל אייל 
+ באפריל
+ כוח־האדם במטה הכללי לא הופתע. על 
+ סגן־האלוף, שנקרא בבהילות מפיקוד הצפון, 
+ הוטל להקים ״מחלקת שלישות״ בחיל־ 
+ האויר. זאת כדי להכניס סדר, לקבוע דפו- 
+ סים ומיסגרות, להניח את היסודות למינהל 
+ תקין בחיל־האויר, שזה עתה יצא מקרבות 
+ מלחמת העצמאות. 
+ המיפגש עם חיל־האויר, שמטהו שכן ביפו 
+ ונדע
+ ׳האנגלית׳ היתד, לא רק אופנת דיבור. רוב 
+ הפקודות בשלישות ובמטה חיל־ד,אויר, היו 
+ כתובות אנגלית. גם הצוות הישראלי המצומ- 
+ צם, שבא לשורות החיל לאחר שירות בחיל־ 
+ האויר המלכותי הבריטי, דיבר אנגלית. ״זאת 
+ היתד, הרגשה מוזרה מאוד,״ נזכר אייל, 
+ ״מחנה צבאי, ובתוכו משפחות, וילדים 
+ וכולם, כמעט, מדברים אנגלית.״ 
+ ״עד אז עסק חיל האויר, כמו צד,״ל 
+ כולו, בכיבוי שריפות. אבל משתמה מלחמת 
+ השיחרור, הגיע הזמן להתחיל בהתארגנות; 
+ לבנות מצבות כוח־אדם. בלתי נסבל היה 
+ המצב, שההבדלים בין מצבת ״האוכלים״ 
+ — למשל — לבין מצבת הרשומים, נסתכמו 
+ באלפים• החילונו לקבוע דפוסים ומסגרות. 
+ החילונו לייצב יחידות, טייסות, יחידות 
+ לוחמות, כנפות, בסיסים, שדות־ תעופה. 
+ אגף כוח־האדם במטה חיל־האויר הפך 
+ לכוורת רוחשת פעילות. היתד, בעייה נוספת. 
+ חיל־האויר עשה את מלחמת הקוממיות 
+ בסיועם הפעיל של טייסי המח״ל. עם גמר 
+ המלחמה החלו טייסי המח״ל חוזרים 
+ לארצותיהם. רק מעטים נשארו. ברור היה, 
+ שנשאב את כוח־האדם מהמגוייסים, שאותם 
+ נצטרך לטפח, להכשיר ולאמן. כמו־כן הלכה 
+ ונתגבשה ההכרה שיש לעודד ולהרחיב את 
+ מעגל מגוייסי הקבע. כך החלה הפעולה. 
+ גיבשתי סביבי קבוצת עובדים טובה. 
+ קיבלתי גיבוי מלא, מארבעת מפקדי חיל־  אלוף אייל: רק מחוץ לעיר יכולנו להתגבש 
+ האויר שתחתם שירתתי, האלופים אהרון 
+ רמז, שלמה שמיר, חיים לסקוב, ודן טול־ 
+ קובסקי, ונעזרתי בהם הרבה• 
+ עם התגבשות השיטות והדפוסים הורחבה 
+ גם המסגרת האירגונית; תחילה. מחלקת 
+ שלישות במטה חיל־האויר, אחר־כך, אגף 
+ כוח־אדם, אחר־כך אגף מינהל, ששימש 
+ דוגמה ומופת לחיילות אחרים. 
+ במבט לאחור, שמואל אייל סבור שזו 
+ היתד• עבודה מעניינת ומרתקת. מועמדים 
+ לא חסרו. האמצעים היו דלים, והיה צורך 
+ לנהוג בחיסכון, ולהקפיד על ברירה; שהטו- 
+ בים ביותר יגיעו ויתקבלו. סייעה לכך לא 
+ מעט גם העמדה העצמאית שהיתה אז לחיל 
+ האויר. המטה הכללי של אז היה בנוי על 
+ טהרת חילות היבשה, ולשני החילות, 
+ האויר־והים — ניתנה עצמאות בולטת. 
+ זאת היתד, תקופה קצרה. עד מהרה 
+ גובשה ההשקפה שעם הגדרת המשימות  הברורות של החילות, יש לקבוע •גם 
+ כי המטה הכללי של צה״ל, הוא המ 
+ העליון של כל החילות• כאן נפגשו 
+ הדעות השונות. כאן התנהלו הויכוחיים. 
+ חיל האזיר עסק בהדרכה מזורזת• בבית 
+ הספר לטיסה הוכשרו טייסים. עבודת 
+ הדרכה עצומה החלה מתנהלת בבית הספר 
+ הטכני. ״טבעי מאוד היה״ — נזכר שמואל 
+ אייל — ״שכאשר במטה הכללי של צה״ל 
+ היו צריכים לקבוע עדיפויות בהקצאת אמ- 
+ צעים ומשאבים, היתה המודעות גבוהה יותר 
+ לכוחות היבשה של צה״ל, ופחות לצרכיו 
+ היהודיים של חיל האויר. היתד, גם תחרות 
+ סמויה בין שלוש הזרועות, יבשה־ים־אויר, 
+ אך בסך הכל היתד, זאת תחרות חיובית.״ 
+ שמואל אייל מציין, כי דפוסיו של היל- 
+ ד,אויר הונחו והוצבו כדגם ישראלי, אך זאת 
+ תוך לימוד מהניסיון והמסקנות של חילות 
+ האויר של בריטניה וארצות־הברית; ובהס־ 
+ תמך על נסיונם של טייסים ישראליים 
+ רבים, ששירתו בשורות חיל־האויר המל- 
+ כותי• הטכניקה של גיבוש דפוסי־קבע 
+ היתה פשוטה. אגף האויר במטה גיבש דגם 
+ של מבנה והביאו לדיון בפני קבוצת עבו- 
+ דה, שבה השתתפו מפקד החיל, ראשי האג- 
+ פים ויועצים. בתום דיון ראשוני ממצה הוקמה 
+ ועדה מצומצמת, שעיבדה פרטים. לאחר־ 
+ מכן יצאה הוראת ביצוע, שקבעה גם את 
+ משך הזמן להקמתו של המבנה.״ 
+ אלוף )מיל.( שמואל אייל מתייחס לווי- 
+ כוחים, שליוו בשנות החמישים המוקדמות, 
+ את ההחלטה להעביר את מטה חיל־האויר 
+ מיפו לרמלה. ״כוונתנו לא הובנה על־ידי 
+ רבים,״ הוא מסביר, — ״רצינו לצאת 
+ מהעיר, כדי להתגבש ולהתארגן. המעבר 
+ המהיר, לאוהלים ולצריפים, סייע לנו להש־ 
+ תחרר. רק מחוץ לעיר יכולנו להתגבש. אבל 
+ על רמלה חיל־האויר לא בנה. כי היה ברור 
+ שהוא נמצא במיפקדה זמנית, לצורך הת- 
+ ארגנות ושלאחר תקופת־מעבר יצטרך לחזור 
+ למבנה־קבע של מיפקדה.״ 
+63 <next_page> חיים בר־לב: ״במלחמת ההתשה שבר חיל־האויר את הצבא המצרי״ 
+ רב־אלוף )מיל.( חיים בר־לב, יגיד,יה 
+ הרמטכ״ל במלחמת ההתשה, בא מכוחות 
+ היבשה. אך חזהו ענד כנפיים. בר־לב נמנה 
+ עם קבוצה קטנה של אלופים מכוחות 
+ היבשה עונדי כנפיים, הכוללת את הרמטכ״ל, 
+ רב־אלוף רפאל איתן. 
+ הוא מספר, כי עוד בפלמ״ה הלם על 
+ כנפיים. ״בהיותי בקיבוץ נען נפתה קורס 
+ טיס. רציתי להרשם, אבל מפקד הפלמ״ה, 
+ יגאל אלון, בא, הניה את ידו על כתפי 
+ והסביר, שהתחליף לטיס זה קורס מ״מ. 
+ הלכתי לקורס מ״מ, אך הרצון לטוס נשאר 
+ חבוי בי.״
+ חיים בר־לב הגשים חלומו זה אחרי מל־ 
+ חממת העצמאות, כאשר נתמנה מפקד חטי־ 
+ בת גבעתי. ״ביקשתי קורס טיס,״ מספר 
+ בר־לב, —״ וצה״ל איפשר לי קורס פרטי. 
+ קיבלתי כנפיים והייתי לטל״מ — טייס לא- 
+ מבצעי. את כנפי הקישור קיבלתי מאוחר 
+ יותר, בהיותי ראש אג״ם, כאשר עזר וייצמן 
+ היה מפקד חיל־האויר. 
+ רב־אלוף בר־לב מעיד על עצמו, כי 
+ הכנפיים העניקו לו הבנה עמוקה יותר על 
+ ההיבטים האויריים: תחושה אישית ורא- 
+ שונית של איכותו המקצועית המיוחדת של 
+ חיל האויר, המתבטאת בלחימתו המקצועית 
+ מאוד והמאוד־אלגאנטית של החיל. אמנם 
+ קשוחה, אכזרית וקשה, אבל בהיבטים החי- 
+ צוניים שלה — אלגאנטית. 
+ להמחשה מספר בר־לב: ״כאשר הייתי 
+ מפקד גבעתי היה לנו תרגיל בבית־ג׳ובריל, 
+ בסיוע מטוסי מוסקיטו. התרגיל כלל מסע 
+ רגלי. התקפה, התבססות, ושוב מסע, חת־ 
+ קפה והתבססות בלילה. הלכתי עם החטיבה 
+ וישבנו על גבעות, אהר־כך התקפנו גבעה 
+ והתיישבנו עליה. אחרי־הצהריים נסעתי 
+ לטייסת המוסקיטו שהיתר, אמורה לסייע 
+ לנו. באתי לטייסת ב־ 
+ ומצאתי שהטייסים רק התעוררו. ב־ 
+ הלכו לתידרוך של עשר דקות, שממנו הלכו 
+ למטוסים, הם המריאו ב־ 
+ וחזרו ב־ 
+ אני חזרתי לחטיבה ב־  רא״ל בר־לב: הפלת חמישה מטוסים סובייטים 
+ הדליקה נורה אדומה אצל הרוסים 
+ בהתחפרות. לזה אני קורא אלגאנטי. אין 
+ זאת אומרת, שאותה רבע שעה של המוס־ 
+ קיטו מעל למטרה לא מיצתה את כל 
+ היכולת המקצועית והמאמץ הנפשי. זאת 
+ יכולתי להבין הודות לקורס הטיס.״ 
+ מבחן מוחשי נוסף להבנה זו עבר חיים 
+ בר־לב במלחמת־ההתשה, כאשר במטכ״ל 
+ התנהלו דיונים נוקבים לגבי יעדי התקיפה 
+ של חיל־האויר; תקיפת סוללות טילים, 
+ מערכים צבאיים של צבא מצרים לאורך 
+ התעלה ויעדים בעומק. בעניין זה מציין 
+ בר־לב, כי רק שיקולים של מדיניות השפיעו 
+ על ההפצצות בעומק. הכוונה היתר, ליצור, 
+ על־ידי הפצצות העומק של חיל־האויר, לחץ 
+ על מצרים, וזאת מבלי להגדיש את הסאה 
+ עד לגרירת הרוס־ם למצב שיגיבו יותר ממה 
+ שרצו להגיב.  אשר להפצצות לאורך התעלה סבר רב־ 
+ אלוף בר־לב, כי העניין ניתן לביצוע. ידוע 
+ היה, שלד,פצצות אייו השפעה קטלנית עיי 
+ צבא מצרים. 
+ בר־לב מדבר בהערכה עמוקה על היל־ 
+ ד,אויר באותה תקופה. ״צריך לזכור,׳׳ הוא 
+ אומר, ״שהיל־האויר ב־ 
+ את המשימה לאורך התעלה בכוה אדם 
+ מוגבל. מספר הטייסים, שיכלו להשתתף 
+ במשימה היה קטן. זאת היתד, התקופה שבה 
+ חיי־האויר קלט את ד,פאנטומים הראשונים. 
+ לא היו ויכוחים עם חיל־האויר באשר יינהי־ 
+ צות הפעולה לאורך התעלה. אסור היה 
+ להגיע למסקנה, שהפעולה אינה כדאית, גם 
+ כאשר היה ברור שהיא כרוכה באבירות. 
+ עובדה — המצרים נשברו ראשונים. הם 
+ הסכימו להפסקת אש.״ 
+ בר־לב סבור, שנקודת המפנה בשבירת 
+ המצרים היתה בקרב עם הטייסים הרו־ 
+ סיים. ״היה ברור, שאם לא נתייחס לחת־ 
+ גרות זו יגיעו הטייסים הרוסים עד 
+ לתעלה. תגובתנו לא איחרה לבוא. יצרנו 
+ מצב כזה, שבו הפלנו חמישה מטוסים סו־ 
+ בייטיים. הקרב הדליק ״גורה אדומה״ אצל 
+ הרוסים, ו׳עזר׳ למצרים להשתכנע להפסקת 
+ אש.״
+ בר־לב מציין עוד, כי תקופת היותו 
+ רמטכ״ל של צה׳׳ל מאופיינת בחיל ר,אויר 
+ כתקופה של הצטיידות מתקדמת במטוסים 
+ המתקדמים ״פאנטום״ ו׳׳סקייהוק״, שנתקבלו 
+ ונקלטו בחיל; תוך כדי לחימה ומבצעים. 
+ באותה תקופה הגיעו פצצות ה׳׳מיצרר״ 
+ המפורסמות, וחימוש אחר• גם האלמנט 
+ האלקטרוני פותח. למעלה ממחצית השנה 
+ ב־
+ מתמדת, ירוט־תקיפת מטרות — תקיפת 
+ מטרות עומק ־— סוללות. במבצעים אלה 
+ נטלו חלק פעיל גם טייסות המסוקים; באותן 
+ הפשיטות הרבות שביצע צה׳׳ל בעמק הני- 
+ לוס, בירדן ובגולן. ״מלחמת ההתשה נמ- 
+ שכה
+ סאדאת על ׳שנת הכרעה׳. צה״ל ישב עם 
+ אצבע על ההדק, וחיל האויר היה בפעילות.״ 
+ אלוף אברהם טמיר: למצרים הערכה עצומה לחיל־האויר 
+ האלוף אברהם )אברשה( טמיר, ראש 
+ אגף לתכנון במטה הכללי, עמד בתוקף 
+ תפקידו בראש המשלחת הישראלית בקאהיר. 
+ הוא טס למצרים ונפגש עם מפקדי הצבא 
+ המצרי ובראשם שר המלחמה גמאסי. ״הרבה 
+ ממה שנאמר ביני ובין גמאסי, אני לא יכול 
+ לספר לך,״ מחייך האלוף טמיר, ״אבל דע 
+ לה כי הערכתם להיל־האויר שלנו היא 
+ עצומה!״
+ ״החוויה הגדולה ביותר, שהיתר, לי בטיסה 
+ למצרים,״ הוא מוסיף, ״היתד, כאשר נחת 
+ הווסטווינד מתוצרת התעשיה האוירית, 
+ בקאהיר. תאר לעצמך, מטוס של חיל־האויר, 
+ עם סמל חיל־האויר, ועוד מתוצרת הארץ,  במצרים! כשירדנו מהמטוס, וצעדנו על 
+ השטיח האדום כשכל הגנראלים המצריים 
+ מלווים אותנו, הרגשתי באמת כמו בפעם 
+ הראשונה מזה אלפיים שנה...״ 
+ ה״רומאן״ של אברשה טמיר עם חיל־ 
+ האויר החל עוד במלחמת העצמאות, כאשר 
+ היה המפקד האחרון של גוש עציון. ״נקודת 
+ המבט שלי על חיל־האויר היא כעל מושיע,״ 
+ הוא מספר. ״החיל מצטייר בעיני בישועה 
+ אוירית, משהו שבלעדיו הדברים היו יכו- 
+ לים להיראות אחרת — והרבה יותר גרוע. 
+ להיל־האויר היתה השפעה מוראלית עצומה 
+ בימי מלחמת העצמאות. בנבי דניאל, למשל, 
+ כשהפציצו, או בקרב על גוש עציון, כשהיר־  דנים כבר סגרו על משואות־יצחק ופתאום 
+ מופיע פייפר וזורק עליהם פצצות — פגע 
+ או לא פגע — זה לא היה חשוב. העיקר, 
+ שהיתר. לנו זרוע מסייעת מבחוץ, מישהו 
+ שיכולנו לסמוך עליו. 
+ כל הקשר שלנו עם החוץ נעשה רק עם 
+ מטוסים. מעולם לא אשכח איך עבדנו 
+ יום ולילה כדי להכשיר מסלול ־נחיתה 
+ למטוסים כבדים יותר, לא רק לפייפרים. 
+ היה שבוע, שחיל־האויר הזעיר שלנו היה 
+ עסוק בבלימה באזור צפת, ולא יכול היה 
+ להתפנות לעזרתנו. זה היה שבוע קשה 
+ ביותר. קשה לתאר את ההרגשה שלנו עקב 
+ הניתוק של צינור־החיים היחיד שלנו, מקור <next_page> האספקה העיקרי, שיאפשר לנו להמשיך 
+ ולהילחם.
+ ב־
+ לפינוי. הגיע מטוס אחד בלבד — ואני 
+ ויתרתי על מקומי לטובת חייל אחר, שהיה 
+ כבר במצב גסיסה. ב־ 
+ משלטים נפלו, הופיעו מטוסים, הפציצו 
+ והצניחו אספקה• היתה ממש שמחה אצלנו, 
+ למרות שהאספקה נחתה בצד הירדני דווקא,.. 
+ דברים כאלה אי־אפשר לשכוח!״ 
+ וממלחמת העצמאות למלחמת ששת הימים, 
+ מספר האלוף טמיר: 
+ ״חוויה אחת זכורה לי במיוחד ממלחמת 
+ ששת הימים. זה היה לקראת סוף המלחמה. 
+ כוחותינו כבשו כבר כמעט את כל הרמה. 
+ טסתי בהליקופטר עם ״דדו״, שהיה אז אלוף 
+ פיקוד הצפון, לקונייטרה — ומשם לעי��גב. 
+ באמצע הדרך ירד עלינו פתאום מיג סורי. 
+ היינו בטוחים שזה הסוף. ואז לפתע, מבין 
+ העננים הגיח מיראז׳ ישראלי ודפק את 
+ המיג. קשה לתאר איך הרגשנו אז!״ 
+ אכן, שוב חיל־האויר במושיע• 
+ ממשיך האלוף טמיר: ״במלחמת יום־  הכיפורים, ביום השני, הייתי באוגדה עם 
+ אריק שרון. האוגדה התגייסה בלילה ואנחנו 
+ נסענו ב״פולקסוואגן״ לחזית, כדי לארגן את 
+ קליטת האנשים. שררה אוירת אי־ וודאות 
+ איומה. הדיווחים היו מקוטעים, והמצב היה 
+ מעורפל מאוד. מה שכן היה ברור לנו, 
+ שהמצב לא כל־כך טוב, ושהמצרים חצו את 
+ התעלה. היתה מועקה כבדה באויר. עם 
+ בוקר היינו בין ג׳אבל ליבני ורפידים. ואז 
+ — החלו לעבור מעל ראשינו הרביעיות של 
+ חיל־האויר. גלים־גלים עברו הפאנטומים 
+ והסקייהוקים... ההרגשה שלנו השתנתה 
+ בבת־אחת מקצה לקצה. בפעם הראשונה 
+ התחלנו להאמין, שנוכל לבלום את האוייב. 
+ השתוללנו ממש משמחה!״ 
+ על מקומו של חיל־האויר בצה״ל אומר 
+ האלוף טמיר: ״באף מדינה בעולם או בהיס- 
+ טוריה אין לחיל־האויר משקל גדול כל־ כך 
+ בעת פתיחת מלחמה כמו בישראל. חיל־ 
+ האויר הוא הבסיס המאפשר לצה״ל להת- 
+ ארגן. הוא ממלא תפקיד מרכזי — ואין 
+ לו תחליף!״ 
+ ״במדינה כמו ישראל, שקיומה מוגן על־ידי  צבא מקובל, יש אילוצים פוליטיים, של 
+ משאבים ושל זמן. היא צפוייה להתקפת־פתע 
+ וצריכה להתגייס תוך כדי לחימה — הגורם 
+ היחיד היכול לעמוד בפרץ הוא חיל ־ר,אויר. 
+ בגלל האסימטריה בין הצבא הסדיר וחמי־ 
+ לואים — ממלא חיל־האויר את החלל עד 
+ גיוס המלואים, והוא המונע יצירת מצבים 
+ קריטיים.
+ ״תפקיד נוסף לחיל־האויר — השתלבות 
+ משמעותית בזירת היבשה בתפקידים עצ- 
+ מאיים ומסייעים — המגדילים בהרבה את 
+ כוח התמרון של כוחות היבשה. ויותר מכך: 
+ במאזן הכוחות מביאים בחשבון בניית כוח 
+ אוירי כזה. בלעדיו היה צורך להגדיל בהרבה 
+ את הסד״כ היבשתי.״ 
+ למה אתה מצפה מחיל־האויר? 
+ ״שני דברים: א. שימשיך להיות מה שהיה 
+ בעבר בכל המלחמות. ב. למרות ההתעצמות 
+ של שכנינו, אני סומך על הטייסים שלנו, 
+ שיפיקו מכל מטוס פי עשרה יותר מכל 
+ ׳אהד אחר!״ 
+ מולה כהן: טייסי המח״ל לחמו עם הפלמי׳ח 
+ למולה כהן. כיום מפקד ״המשמר האזרחי״, 
+ שהיה ממפקדי הפלמ״ח וצה״ל, זכורות 
+ משירותו הבטחוני המגוון הזדמנויות רבות 
+ של שיתוף־פעולה עם חיל־האויר. ואולם, 
+ יוצא־הדופן מכולם היה, לדעתו, השיתוף 
+ שלו זכה ב־ 
+ ״יפתח״, שנלחמה בצפון הארץ: 
+ ״קיבלתי לחטיבה שלושה צעירים, שהגיעו 
+ כמתנדבים מארה״ב. השלושה צורפו ללוחמי 
+ החי״ר של החטיבה, ולא סיפרו לאיש על 
+ הכשרתם הצבאית. רק לאחר ימים אחדים 
+ של לוחמה, במסגרתם התנהגו למופת, התברר 
+ כי השלושה הם בעצם... טייסים, שהגיעו 
+ מחו״ל כאנשי מח״ל.״ 
+ מולה נזכר, כי אחד מהם אף הביא עימו 
+ מארה״ב מכונת־יריה מדגם ״בראונינג״, 
+ המורכבת בדרך־כלל על מטוסים, אך תים־ 
+ קדה בצורה מושלמת גם בלוחמת החי״ר.  שלושת הטייסים נלחמו בגבורה בשורות 
+ החטיבה במשך חודש־ ימים ונטלו חלק בק־ 
+ רבות הקשים שלה, כולל הקרב עם הכוחות 
+ הלבנוניים ביום הכרזת המדינה. הם התחבבו 
+ על ה׳חברה׳ והכל אהבו אותם• כאשר ירדה 
+ חטיבת ״יפתח״ לנגב, כעבור שבועות 
+ אחדים, חזרו סוף־סוף השלושה ל״אהבתם 
+ הישנה״ — הטיסה. הם צורפו לטייסת הנגב 
+ והגישו סיוע אוירי לחטיבתו של מולה בעת 
+ שזו ניהלה קרבות בדרום. 
+ אבל סיום הסיפור היה בכל זאת טראגי. 
+ מספר מולה: ״בשלהי מלחמת הע��מאות 
+ הגיעו לארץ מטוסים איטלקיים, שהיו מסו־ 
+ גלים לנחות בים• אחד משלושת הטייסים 
+ הנחמדים הללו, ראלף שמו, ניסה להנחית 
+ מטוס כזה בכנרת ולצער כולנו התרסק 
+ המטוס בנחיתה והוא נספה.״ 
+ סיפור אחר, מתקופה מאוחרת יותר, זכור  למולה כהן מקורם ״שלב ב׳״ )שהיה מיועד 
+ למפקדי חטיבות( — בו הוא השתתף. 
+ במיסגרת קורס זה היה על המשתתפים 
+ ללמוד גם על חיל־האויר, מבנהו ותיפקודו 
+ ואף להצטרף לטיסות. 
+ מולה כהן צורף למטוס מדגם סטירמן, 
+ כשהטייס שנבחר להטיסו גילה על הקרקע 
+ להיטות רבה מאוד... רק כשהיה מולה באויר, 
+ התברר לו מה פשר הלהיטות הזו. 
+ ״הטייס החל לעשיות ׳תרגילים׳ ופניות, 
+ הקפיץ אותי ממקומי ואת מעי מקירבי,״ 
+ מספר מולה. בעודו תוהה ומנסה להבין מה 
+ קורה, מיהר הטייס לזהות את עצמו ולהסביר 
+ למולה: ״שמי הלל ספקטור ובזמנו אתה 
+ היית המ״מ שלי בהכשרה בגבת. אתה זוכר 
+ איך ׳ירדת׳ עלינו חזק? עכשיו אני מחזיר 
+ לך כגמולך על כל התקופה ההיא, שאימנת 
+ וטירטרת אותנו׳ בהכשרה...״ 
+ שלמה להט: ח״א הציל חיי הלוחמים בתעלה 
+ ״חיל־האויר אומר לי מה שהוא שאומר 
+ לרבים,״ אומר, ראשי עירית תל־אביב, אלוף 
+ )מיל.( שלמה )צייץ׳( להט. ״חיל־האויר 
+ אומר עוצמה, מערכות טכנולוגיות מאורגנות, 
+ סדר והגיון במחשבה, טייס־ם שהם עילית.״ 
+ ״אלה לא פראזות,״ הוא ממהר להדגיש, 
+ ״כאיש כוחות־ היבשה היתד, לי הרבה דרך־ 
+ ארץ בפני המתודיקה והסדרים• תמיד 
+ חשבתי, ואני ממשיך לחשוב כך גם היום, 
+ כי בחיל־האויר לא קורים פאנצ׳רים. וזה לא 
+ סתם מזל. זו תוצאה של שיטת עבודה 
+ מסודרת ומאורגנת היטב.״  המגע הראשון שיל צייץ׳ עם חיל־האויר 
+ היה במלחמת העצמאות, בינואר 
+ ״הייתי מפקד מחלקה צעיר מאוד,״ הוא נזכר 
+ בחיוך, ״בן 
+ כפר־אוריה הוא ישוב בין חולדה לקרית־ 
+ ענבים בדרך לירושלים, וכמובן שהיה מטרה 
+ להתקפות בלתי־פוסקות מצד הערבים. הת־ 
+ קפה אחת זכורה לי במיוחד. הערכים באו 
+ בכוח גדול והתקיפו את הכפר עם בוקר. 
+ לחמנו בשיניים ובצפורניים — אך לקראת 
+ השעה
+ לנו התחמושת. היינו בטוחים שלא נצא  משם חיים. ואז לפתע הופיע ״פרימוס״ 
+ מטרטר מעל ראשנו — והחל להצניח ארגזי 
+ תחמושת, — כדורי סטן וכדורי רובה. המצב 
+ השתנה מקצה לקצה. מובן, שהמשכנו 
+ להחזיק מעמד והכפר לא נכבש.״ 
+ פעם אחרת שיתף צייץ׳ פעולה עם חיל־ 
+ האויר למטרות ראווה. היד, זה ביום חיל־האויר 
+ הראשון, בעת ההפוגה השנייה במלחמת 
+ העצמאות:
+ ׳ילקהו את הפלוגה שלי כפלוגה מצטיינת 
+ והטיסו אותנו בשלושה מטוסי 
+ דוד לתל־נוף. עם נהות המטוסים הדגמנו 
+65 <next_page> איך מסתערת פלוגה מתוך מטוסים לקול 
+ תשואותיהם יגיל המוזמנים לטכס• 
+ ״מה •:•האורחים הנכבדים לא ידעו,״ מהייך 
+ •:•למה להט, ״הוא •:־ההדגמה הזו היתה בסך־ 
+ הכל חזרה לקראת מבצע •:־תוכנן באותם 
+את ־:•דה־התעופה נאי־ ,  ימים, לכבד: 
+ ערי•:•.״
+ בימי מלחמת ההתשה היה האיוף להט 
+ מפקד הכוחות המשומנים בסיני. ״היה לנו 
+ שיקול לא להכניס את חיל־האויר לפעולה 
+ בתעלה מאהר שאז עסקו בקליטת הפאנטומים 
+ והסקייהוקים. כל זה עד ה־ 
+ כאשר חיל־האויר ביצע את הפעולה הגדויה 
+ שלו באזור התעלה. נשמנו לרווחה• יפתע 
+ יכולנו לנסוע בין המוצבים לאורך התעלה, 
+ להוציא את הראשים החוצה מן הבונקרים׳ 
+ ״לוחמי התעלה זוכרים את היל־האויר כמי 
+ שהציל את חייהם. אפשר היה להמשיך 
+ ולהחזיק במוצבים גם ללא הכנסת היל־האויר  אלוף להט: לאחר הפעולה הגדולה של חיל- 
+ האויר ב 
+ לתמונה — אך מבחינה מוראלית, מבחינת 
+ ההרגשה וד,בטחון של החיילים — הפעלת 
+ היל ד,אויר שינתה את המצב בצורה קיצו־ 
+ נית.״
+ כששימש בתפקיד ראש אב״א, עשה האלוף 
+ להט רבות לשיפור רמתם האישית של צוותי  הקרקע בחיל־האויר, במיסגרת שינוי עמדות 
+ כילי כלפי צוותי התחזוקה. ״אנשי קרקע 
+ טובים הם תנאי ביי יעבור יחיל אויר טוב,״ 
+ מדגיש צייץ׳. 
+ המלחמה הבאה עלולה להיות גם מלחמת 
+ טילים,״ סבור ראש עירית תל־אביב־יפו. 
+ ״ייתכן שתיפתח בשיגור טילים כלפי מטרות 
+ אזרחיות ותל־אביב בראשן. פה יש לשלמה 
+ להט אינטרס אישי, שהיל־האויר יעשה ככל 
+ ימיתו למנוע את שיגור הטילים האלה, 
+ לשחוק את בסיסיהם או להפילם באויר. 
+ ״יש יי הערכה גבוהה מאד לטייסי היל- 
+ ד,אויר.״ אומר צ׳יץ׳, ״הרגשתי קצת איך זה 
+ להיות טייס, כשלקחו אותי לסיבוב בפאנ־ 
+ טום. זו היתד, טיסה של כשלושת־רבעי שעה 
+ ובפניות נכנסנו ללהץ של 
+ שהייתי לבוש בחליפת לחץ• כשירדת־ 
+ מהמטוס אפילו זכיתי למקלחת המסורתית...״ 
+ הוא מציין בנחת• 
+ חיים לסקוב: ״קיבלתי חיל־האויר עם 
+ חיים לסקוב בא לחיל־האויר מכוחות 
+ היבשה כאלוף שנודע כמפקד נוקשה, ומ- 
+ ארגן יעיל, לוהם, ואיש צבא מובהק. הוא 
+ נקרא כדי לטלטל את החיל ולהבריאו. 
+ כמובן, שנתקבל בהרמת־גבה• ״כאשר קיבל- 
+ תי את ההיל,״ אומר כיום־רב־אלוף )מיי.( 
+ חיים לסקוב, ״העבירו לי כירושה גם 
+25,000 
+ האלוף דן טולקובסקי הותרתי לו רק שלוש.״ 
+ ״השאלה המרכזית היתה היכן לשים 
+ את הדגש,״ מספר לסקוב. ״כשלעצמי סברתי 
+ שיש לרדת לטייסת, להעמיק את הקשר בין 
+ צוות הקרקע והטייס. הובנה האחדות 
+ שמהווה הדרג הטכני והטייס, תכונה שהיא 
+ שלמות אחת.״ 
+ התעוררה שאלה נוספת• מה עושים עם 
+ חיל־האויר: סיוע לכוחות היבשה? לחיל־ 
+ הים? כיצד? מה עושים בעוצמה האוירית? 
+ וכיצד אתה ממצה את כוחו של הציוד? ומה 
+ מקומו של החיל בכלל המערך הצבאי? 
+ לשאלות אלו היה צורך במענה. הסברנו 
+ לכוחות היבשה ולחיל־הים שאיננו מסתפקים 
+ ב״הזמנת סיוע״. מבקשים נתונים נוספים. 
+ רוצים לדעת יותר על אופיו של הסיוע 
+ המבוקש. יכולנו לסמוך על נסיון שנתגבש 
+ במלחמת העולם השניה והמאבק על הקו־ 
+ ממיות. תבענו מחילות והיבשה ומחיל הים 
+ לדעת מה הם מבקשים? שמרנו לעצמנו את 
+ הזכות להשיב אם יש באפשרותנו לספק 
+ את המבוקש.״ 
+ במבט לאחור רואה חיים לסקוב את הישגו 
+ העיקרי במימושם של שני יעדים: גיבוש 
+ דפוסים ארגוניים למטה חיל־האויר ויחי־ 
+ דות המבצעיות ומיצוי מירבי של הציוד, 
+ שעמד לרשותו של החיל. בסקירה לאחור 
+ מתבהרת התמונה. רק אחד מתוך שלושה 
+ ב־
+ מתוך
+ שרר כטייסות האחרות• 
+ התמונה נשתנתה בהתאם לאמצעים שננ־ 
+ קטו. הובנה החיוניות של התחזוקה; ״יצר- 25,()()() 
+ נו תרבות של תחזוקה,״ מספר לסקוב 
+ ״יצרנו שעות־טיסה, מערכות־בקרה, פי־ 
+ תחנו, קידמנו וביססנו את רישום הציוד. 
+ כך הגענו למצב שבו יכולנו להזניק שני 
+ ב־
+10 
+ ״ספיטים״. זאת היתר, עבודה משותפת של 
+ האנשים שהיו בחיל, וכאלה שבאו מבחוץ. 
+ חיים לסקוב: מיפקדות ״רזות״ יעילות יותר, 
+ מיפקדות ״שמנות״ עוסקות בעצמן 
+ דוד בן־גוריון עקב אהרי הנעשה. הוא 
+ הבין את כוחו וחיוניותו של כוח אוירי מגן. 
+ זכרנו את אימרתו ״אנו זקוקים לטאנקים, 
+ תותחים ומטוסים.״ כל אחד שם כתף. גם 
+ אלה שערערו היו שותפים להכרעות. התחלנו 
+ לעבוד. החיל זקף קומה• באו חיילים מהחוץ, 
+ אנשי מקעוע שהתנדבו לסייע. כמו הלל אל�� 
+ דג, אביב ווסרמן, בזיל אפשטיין, חנן גיאור 
+ ואחרים. צוות, שהעניק תנופה להתארגנות. 
+ היה לי צורך אז במפקד בסיס הדרכה. 
+ קראתי לקצין צעיר, אורי פרויס, ואמרתי לו:  ׳לך, לבש סרבל והסתובב בבסיס. בלי דר- 
+ גות• שנה שלמה• למד את כל המקצועות. 
+ הפוך את בית־הספר למוקד להדרכה של 
+ תרבות טכנית.׳ ראינו אז את הניצנים הרא- 
+ שונים של מעבר מדור הבוכנה לדור הסי- 
+ לון.״
+ תקופתו של חיים לסקוב כמפקד חיי־ 
+ האדר נחשבה לשקטה מבחינת מבצעים 
+ קרביים — אך בהחלט לא בהיבט המודי־ 
+ עיני. בתהום זה היו מטוסי ההיל עסוקים. 
+ עם בואם של המוסקיטוס החלו בצילומים 
+ אינטנסיוויים של המרחב• חיים לסקוב נזכר, 
+ שתבע מאברהם פורטוגלי ומשייע גלזר 
+ לתבוע מדדים איכותיים גבוהים לצילום 
+ האוירי•
+ ישנו גם היבט אידי. ״מה ־:־שבר אותי,״ 
+ מודה היים לסקוב, ״היתד, ההכרה המצפו־ 
+ נית, ההבנה המקצועית, שאינני יכול יפקד 
+ על היל, שנושאו המקצועי אינו נושאי. מה 
+ ששבר אותי בנקודה הזאת היה מותו של 
+ קומטה.״
+ זאת פרשה עצובה בניסיונו של חיים 
+ יסקוב כמפקד היל־האו־ר. קוסטה היד, טייס־ 
+ קרב ברמת־דוד, שהטיס ספיטפייר. מעולי 
+ צ׳כיה היה ובודד בארץ. יום אהד נדלק 
+ מטוסו באויר. הוא קיבל הוראה לנטוש. 
+ מצנחו נתפס וקוסטה מצא •את מותו. ״עמדתי 
+ ולא ידעת־ מה יומר,״ נזכר חיים לסקוב — 
+ ״בנסיון הקודם שלי, במלחמה, ידעת־ מה 
+ לומר לאנשים: כיצד לתקן, כיצד להתאמן 
+ ולמנוע אבידות. לא כך בחיל־האויר. מותו 
+ של קוסטה המהיש לי אמת. לא יכולתי 
+ להשפיע, להדריך, לכוון. היה דו״ה חקירה 
+ של תאונת־אויר, אך יא יכולתי לקראו. 
+ ביקשתי להשתחרר.״ 
+ תרומתו של חיים לסקוב להיי־האויר 
+ איננה מוטלת בספק. ״קיביתי מיפקדה עם 
+1,253 
+ עם
+ ״רזות״ יעילות יותר. מיפקדות ״שמנות״ 
+ עסוקות בעצמן. 
+66 <next_page> תא׳יל דני מט: צנחנים חיים בקשר הדוק עם ח׳יא 
+ תא״ל דני מט, מוותיקי הצנחנים, נטל 
+ חלק בכל המלחמות מאז מבצע ״קדש״ 
+כמה מהמבצעים הנועזים ביותר 1 ופיקד עי
+ של צה״ל. 
+ ״ידעתי, הצנחנים אינם קריטריון להערכת 
+ חשיבותו של חיל־חאויר,״ אומר דני מט. 
+ ״מאחר שד,צנחנים חיים בקשר הדוק, יומ- 
+ יומי, עם חיל־האויר — בתכנוני מבצעים, 
+ נמבצעים עצמם או בתרגילים. ללא חיל־ 
+ האויר אין להעלות על הדעת ביצוע מבצ־ 
+ צעים מיוחדים: הצנחה והטסה, מבצעים 
+ גדוי־ם ומבצעים קטנים. תהום נוסף הוא 
+־1 פיחי הנפגעים, ובו מורגש חיל־האויר עי 
+ ידי כל הכוחות בצר,״ל.״ 
+ עיי הצנחת הצנחנים במיתלד, ב״קדש״ 
+ מספר דני מט: ״כל הכוח היה תלוי בחיל־ 
+ האויר בלבד• שום גורם אחר, כמו 
+ ארטילריה למשל, לא סייע לו. אספקה, 
+ תחמושת, לוחמים — הכל הגיע במטוסי חיל־ 
+ ד,אויר. אני, שנפצעתי במיתלה, היה לי 
+ הכבוד ליהנות משירות נוסף של חיל־האויר 
+ — פינוי הנפגעים• אני זוכר עד היום את 
+ הדאקוטות, שנחתו בשטח לא־מוכשר, 
+ במסלול־עפר בלתי־אפשרי, שאף אדם 
+ מהישוב לא היה מאשר בהם נחיתה בזמן 
+ שלום — ופינו משם פצועים.״ 
+ במלחמת ששת הימים החליפו הפעולות 
+ ד,מוטסות את המוצנהות. שיתוף־הפעולה 
+ בין הצנחנים וחיל־האויר בוצע בהליקופ־ 
+ טר־ם. תא״ל מס: לשיתוף-הפעולה עם המסוקים באום- 
+ כתף היתה השפעה עצומה על האוייב 
+ ״הפעולה הגדולה הראשונה שביצענו 
+ בשיתוף־פעולה עם המסוקים היתה באום־ 
+ כתף. זה היה מבצע ראשון מסוגו, בו 
+ תקפנו בפעולה מוטסת את הארטילריה 
+ המצרית מעורפה. זוהי פעולה, המדגימה 
+ יותר מכל את גמישות ה��פעלה של המסוק,  ואת ההשפעה העצומה שיש להפעלה כזאת 
+ על האוייב. 
+ חמש סוללות הושמדו ואחרות שותקו. 
+ ע״י הכח המוטס שהפתיע את המצרים 
+ בנחיתתו בעורפם עד היום מעריכים מומחים 
+ צבאיים זרים את קרב אום כתף כ״מלאכת 
+ מחשבת״ צבאית. 
+ שינוי תכנית בהתראה קצרה ביותר אפשר 
+ לבצע עם טייסת ד,הליקופטרים, שאיתר, 
+ היינו בקשר הדוק ובמגע יום־ יומי וחשוב 
+ להדגיש — עם מפקדי טייסות וטייסים המו- 
+ כנים לקחת על עצמם כל משימה ולהתאים 
+ עצמם לכל שינוי בשטח.״ 
+ שיתוף הפעולה של דני מט עם המסוקים 
+ במלחמת ששת־הימים לא תם באום־כתף. 
+ החטיבה הספיקה לעבור לחזית הסורית, ושוב 
+ בשיתוף פעולה עם טייסת המסוקים של 
+ צ׳יטה נחתו כאלף צנחנים ועשרות כלי־רכב, 
+ שכללו ג׳יפים באזור צומת בוטמייה ושיחררו 
+ את דרום רמת־הגולן. 
+ גם בזמן מלחמת ההתשה נמשך שיתוף־ 
+ הפעולה בין הצנחנים למסוקים בפעולות 
+ מיוחדות כגון מבצע פיצוץ תחנת הטראנספור־ 
+ מאטורים בנגע־חמדי, פיצוץ קווי המתח 
+ הגבוה בין אסואן לקאהיר בעמק הנילוס 
+ ופיצוץ הגשרים בדרום־ירדן. ואלה הם רק 
+ כמה מהמקרים שבהם פיקד תא״ל דני מט 
+ על יחידות צנחנים בשיתוף־פעולה הדוק 
+ עם חיל־ד,אויר. 
+ עמית תפקיד נוסף אותו מילא חיל־האויר 
+ באורח בלתי־צפוי• היות ומערך הקשר של 
+ צד,״ל באותה מלחמה היה בלתי־תקין, נעזרו 
+ הכוחות המקומיים והמטה הכללי בדיווחי 
+ הטייסים )כך לדוגמה, זכה טייס פייפר 
+ בצל״ש על שהפסיק קרב בין שניים מכוחו- 
+ תינו(.
+ עמית מטעים. שאין פירוש הדבר שחיל־ 
+ האויר לאי היה מסוגל לפעילות עצמאית, 
+ החיל אף תבע לאפשר לו תקיפת מטרות 
+ מעבר לתעלה — אך מיגבלות מדיניות 
+ מנעו זאת.
+ מכל מקום, מבצע ״קדש״ המחיש למקבלי 
+ ההחלטות את יכולתו של חיל־האויר והיווה 
+ פריצת־דרך בעדיפות שהוקנתה לו: עד אז 
+ הושם הדגש על השריון. ״ירה הדבש״ עם 
+ צרפת, שהחל סמוך ל״קדש״, היווה נקודת 
+ מפנה מבחינת רכש מטוסים לחיל. 
+ המחצית השנייה של שנות החמישים 
+ ותחילת שנות השישים היו, כהגדרת עמית, 
+ תקופת מעבר ובניין. חיל־האויר הפך מכוח 
+ מסייע לכוח עצמאי. מפקדי צה״ל וחיל־ 
+ האויר פעלו לגיבוש דפוסי עבודה אחידים 
+ למטה הכללי. אקט סמלי ומהותי כאחד היה 
+ העברת המטה הנפרד של חיל־האויר 
+ מרמלה, ואיחודו עם המטה הכללי, בסוף 
+ שנות החמישים.  מאיר עמית: תרומה לפסיפס המשולב במודיעין 
+ מאיר עמית היה בצמרת צד,״ל מתחילת ימי 
+ המדינה. היה מפקד פיקוד הדרכה, ראש אג״ם 
+ )פעמיים, בשנים 
+ הדרום ופיקוד המרכז. ב־ 
+ אמ״ן, וב־ 
+ כראש ״המוסד״. בתפקיד זה כיהן חמש 
+ שנים•
+ מנסיונו הבטהוני של מאיר עמית בצה״ל 
+ וב״מוסד״, ניתן ללמוד שני היבטים הנוגעים 
+ לתולדות חיל־האויר. ד,אהד — מקומו של 
+ החיל במסגרת צד,״ל ובתורת הלחימה שלו 
+ בעשור הראשון והשני למדינה: השני — 
+ קשרי הגומלין ההדוקים בין חיל־האויר 
+ לקהיליית המודיעין. התקופה האמורה כללה 
+ שתי מערכות גורליות — מבצע ״קדש״ ומל־ 
+ חמת ששת הימים, שבהן מילא מאיר עמית 
+ תפקיד מרכזי בתיכנון ובהכנות. 
+ ״בתחילת שנות החמישים, עד סמוך 
+ למבצע יקדש׳, ראינו את חיל־ר,אויר כזרוע 
+ אנכית מסייעת לכוחות היבשה,״ מעיד עמית. 
+ ״הדבר החל עוד במלחמת העצמאות בצורה 
+ פרימיטיבית למדי.״ 
+ עמית נזכר, כי בהיותו מפקד חטיבת גולני 
+ בקרב מוטילה בשנת 
+ כי חיל־האויר ישלח מטס — ולו אף ״יבש״, 
+ ללא חימוש, מעל הכוחות, ובלבד להפגין 
+ נוכחות. מאיר עמית: ל״מלחמת ��״א״ בששת-הימים 
+ קדמה עבודת מודיעין ממושכת 
+ לקראת מבצע ״קדש״ פותחה בצה״ל 
+ תורת הסיוע אויר־קרקע, שבאה לביטוי 
+ מוצלח ב״קדש״. אף שעמית מגדיר את 
+ ״קדש״ כמלחמת שריון, הריהו מציין את 
+ התפקיד המכריע שמילא חיל־האויר בפעו- 
+ לות ההצנחה, תקיפה שיירות, שיבוש הקשר 
+ המצרי ופעולות משלימות. אגב כך מציין 
+67 <next_page> באותה תקופה גובשה תורת הלחימה של 
+ היל־האויר ונקבעו לו מטרות ספציפיות 
+ בעומק שטח האוייב. ואכן — מלחמת ששת 
+ הימים מוגדרת על־ידי עמית כמלחמת חיל־ 
+ האדר• ״זה אינו מקרי,״ הוא מטעים. ״קדמה 
+ לכך עבודת מודיעין בת 
+ שמחפש את ה״שיטה״, מוכן עמית לגלות,  כי ״מודיעין הוא פסיפס משולב של תצלומי 
+ אויר, ביון אלקטרוני, שליחת אנשים לזי- 
+ רה, תיחקורים של יודעי־דבר ועוד.״ העבודה 
+ התבצעה בשיתוף־פעולה מלא בין מודיעין 
+ חיל־האויר וזרועות אחרות של קהיליית 
+ המודיעין.
+ ״פיתוח הזרועות השונות בתוך חיל־האויר  בוצע בשלבים, לפי סדרי עדיפות ודגשים,״ 
+ מסביר עמית, ״תחילה עוצבה הזרוע הקרבית, 
+ לאחר־מכן התובלתית.״ 
+ מאוחר יותר הצטרפו המסוקים למבצעים 
+ הארוכים, המיוחדים — והנועזים. 
+ מאיר פעיל: ״הסבה מקצועית״ למסוקי סיקורסקי 
+ אל״מ )מיל.( ח״כ מאיר פעיל )פלבסקי 
+ לשעבר( שומר לעצמו ״זכות ראשונים״ 
+ להכנסת השימוש במסוקים של חיל־האויר 
+ כאמצעי להטסת כוחות ונשק בצה״ל. 
+ ב־
+ תורת־לחימה במטכ״ל, החליט כי הגיעה העת 
+ לערוך למסוקי סיקורסקי 
+ מקצועית״ ולייעדם לא רק למטרות של 
+ פינוי נפגעים. ״קראתי אז על השימוש הנרחב 
+ במסוקים שעושה הצבא הצרפתי במלחמתו 
+ באלג׳יריה גם ככלי־לחימה, גם כנושא נשק 
+ ומעביר כוחות חי״ר לחזית• לרשות חיל־ 
+ האויר הישראלי עמדו אז 
+ וחשבתי שמן הראוי לתרגל את העסק הזה 
+ גם אצלנו. בחיל־האויר היו כמה קצינים 
+ בכירים, שדווקא התלהבו מהרעיון ועזרו, 
+ למרות שהחיל עדיין ראה אז במסוק רק 
+ כלי־עזר וכלי־הילוץ ולא כלי־להימה.״ 
+ דבק במשימתו הצליח פעיל לארגן תרגיל 
+ אימונים מיוחד, שבו ישולבו המסוקים 
+ כמשתתפים פעילים במבצע. הוא קיבל לימים 
+ אחדים גדוד מחטיבת צנחנים לצורך תירגול 
+ השיטה החדשה. הגדוד הוצנח בלילה במטוסי 
+ נורד באזור שבין נבטים לערד. מייד לאחר  מאיר פעיל )מימין( בטיסת הליקופטר עם 
+ הרמטכ״ל משה דיין 
+ ההצנחה הועבר הכוח במסוקים )שעשו כמה 
+ ״נאגלות״( להתקפת יעד במעלה־העקרבים. 
+ עם שחר הועבר הגדוד ונערך להגנה 
+ כשהמסוקים מקבלים אותה שעה תידלוק 
+ ואחזקה. משחזר פעיל: ״בלילה הוטס הגדוד 
+ במסוקים למרחק של 
+ עין־יהב, כדי לתקוף יעד נוסף. באותו לילה,  לאחר שהשלים את המשימה הוחזר כל 
+ הכוח באותם מסוקים לשדה־בוקר ומשם 
+ פונה צפונה בנודדים.״ 
+ היום
+ נראה השימוש במסוקים בסיוע לתקיפת 
+ חי״ר — כמובן מאליו. אבל באותם ימים 
+ נאלץ פעיל ״להילחם״ קשות כדי ליישם 
+ את השיטה בחיל־האויר ולקבל גיבוי מתאים 
+ מצמרת צה״ל. ״היתד, אז הרגשה ש׳החברה׳ 
+ נגדנו ומכל המפקדים הבכירים במטכ״ל רק 
+ ״חקה״ )אלוף י. חופי( התלהב ואפילו בא 
+ לראות את התרגיל. 
+ אבל לאחר זמן מה החלו ״לעכל״ את 
+ החידוש. לאחר שהופקו לקחים ותוחקרו 
+ המשתתפים נערך תרגיל נוסף בהשתתפות 
+ מסוקים — הפעם עם כל חטיבת ״גולני״ 
+ ואט־ אט חדרה ההכרה לתודעת רבים, כי 
+ את המסוק אפשר לנצל מעבר למה שידענו 
+ עד אז. מאוחר יותר, כשהתפישות המיושנות 
+ אכן השתנו, היה • צורך להתאים למציאות 
+ החדשה גם את מער�� הרכש ולחשוב על 
+ קניית מסוקים חדשים, לא עוד במונחים 
+ של כלי לפינוי פצועים, אלא ככלי־לוחמה 
+ משוכלל ביותר,״ מסכם פעיל. 
+ שמעון פרס: רכש הסילונים רצרפת דרש מאמצים לא־שיגרתיים 
+ לשמעון פרס, מנכ״ל משרד הבטהון בין 
+ השנים
+ בהטבעת חותמו על ציודו של חיל־האויר. 
+ כאשר פרש, בשעתו, ממשרד הבטחון ב־ 
+ היה חיל־האויר חזק, יעיל ומצוייד היטב. 
+ ב־
+ לא שהיתה ברירה. בחיל־האויר התייחסו 
+ בספקנות מוצדקת לרכישת המיסטר־ 
+ אנשי החיל ראו בו ׳פלאטפורמה מעופפת׳ 
+ בלבד. ״הצדק היה איתם,״ אומר היום שמעון 
+ פרס, ״אך נימוקי החזק היה, שאין לנו מבחר, 
+ ואין לנו ברירה. ארצות־הברית ובריטניה 
+ הטילו אמבארגו על הספקת כל סוגי נשק 
+ למזרח־התיכון. נסיונות לרכוש מטוסים 
+ בשבדיה לא הוכתרו בהצלחה. צרפת היתד, 
+ היחידה, שנעתרה לנו. 
+ אבל ההליכה במשעול הצרפתי לא היתה 
+ קלה. ״חיפשנו נתיבים אל מנהיגים, מדינאים, 
+ גנראלים ואנשי ציבור. יום אחד שמענו על 
+ קיומו של מתווך, שהבטיח רבות. שמו היה 
+ סטיפאן ציירנצקי. הוא טען לרוזנות וביקש 
+ עמלה של 
+ ברור ש״הרוזן הפולני״ הוא נוכל, שעלי 
+ לחפש קשר ישיר למדינאים הצרפתיים.  שמעון פרס: ״רוזן״ פולני ביקש דמי־עמלה... 
+ באתי לפאריס וצילצלתי ישירות לראשי 
+ הממשלה, פול ריינו. הוא קיבל אותי לשיחה. 
+ כך נולדה עיסקת הנשק הראשונה עם 
+ צרפת. אך זאת היתד, עיסקה של תותחים, 
+ על מטוסים לא היה מה לדבר.״  עניין המטוסים היה מסובך ביותר. צרפת 
+ יצרה מטוסים בשביל נאט״ו. שמעון פרס 
+ המשיך לחפש קשרים במערכת הבטחון 
+ הצרפתית. ראש הממשלה הבא היה מנדס 
+ פראנס• פרס נפגש איתו ביום א׳ והגיש לו 
+ רשימת פריטים. 
+ לאירגונה של פגישה אחרת סייע יהודי 
+ ממוצא צפון־אפריקאי ישם ג׳ורג׳ אלגוזי, 
+ שנאמר עליו שהוא יועצו הכלכלי של ראש 
+ הממשלה. חדרו שכן בקירבת לשכתו של 
+ ראש הממשלה. ״אבל, מציין פרס, ההח- 
+ לטה לספק מטוסים לחיל־האויר נפלה בימי 
+ ראש הממשלה אדגר פור, שהחליף את מנדס 
+ פראנס. מאז פותח הקשר עם אלגוזי, הפך 
+ משרדו מרכז לפעולות הרכש של ישראל 
+ בפריס• לשבירת ״לאווים״ סייע לא־מעט גם 
+ הגנראל קניג, שהיה שר הבטחון בממשלתו 
+ של פור.״
+ פעולות הרכש קיבלו תנופה מואצת בימיו 
+ של ראש הממשלה גי מולה, כאשר בורג׳ס 
+ מעורי היה שר הבטחון. ראש הממשלה 
+ הסוציאליסטי חייב את הספקת הנשק 
+ המבוקש לישראל. טייסות ראשונות של 
+ מיסטר־
+68 <next_page> לישראל
+ שמעון פרס נזכר, שהיו וויכוחים גם בבית, 
+ כולל עם חיל־האויר. מי 
+ שלא נוסה עדיין. אך שוב הנימוק החזק 
+ היה שלישראל אין ברירה. 
+ ״במושגים של אז,״ נזכר שמעון פרס, 
+ ״היתד, זאת עיסקת־ענק. מאה מיליון דולר 
+ למטוסים, לשנתיים. קיבלנו אשראי צנוע. 
+ חלק מהכסף אספנו. קיבלנו גם הלוואה 
+ אמריקנית. ומפעלי ״דאסו״ העדיפו אותנו.״ 
+ במקביל פותחו קשרים עם גרמניה־ 
+ המערבית. הקשר היה עם שר ההגנה פראנץ  יוזף שטראוס, שר ההגנה בממשלתו של 
+ קונראד אדנאואר• 
+ שמעון פרס מציין, כי גם בקשרים עם 
+ צרפת לא חסרו רגעי משבר ומתח. 
+ פעם, למשל, סירב שר האויריה הצרפתי 
+ לחתום על עיסקת 
+ במקום ״תכלית״ החל לדבר על מזג־האויר... 
+ בג׳נבה נערכה באותה עת ועידה של מע- 
+ צמות המערב, שלחצו על צרפת שלא למכור 
+ מטוסים לישראל. 
+ גם במישור הפנימי הישראלי היו לפרס 
+ בעיות. אף שזכה לגיבויו של בן־גוריון,  היתר, פעולתו כצנינים בעיני רבים. ראשית, 
+ היה עליו לעקוף את משרד החוץ כדי ליצור 
+ קשר יש��ר בין שני המימסדים הבטחוניים, 
+ של ישראל ושל צרפת• תרעומת שנייה 
+ עורר באוצר, בשל הוצאות הענק• לבן־ 
+ גוריון היו ספקות באשר לתוצאות המדיניות 
+ של ״הקשר הצרפתי״ אך הוא נתן את 
+ ״האור הירוק״ למבצע הבטחוני. 
+ הקשר ההדוק עם תעשיית הנשק והמטו־ 
+ סים של צרפת נמשך כ־ 
+ יצחק רבץ: ״הלבטים נעלמו לאחר ששוחחתי עם הטייסים״ 
+ בשלושה תפקידים מרכזיים בחייו קיבל 
+ יצחק רבץ הכרעות חשובות בענייני חיל־ 
+ האדר. כרמטכ״ל במלחמת ששת הימים, 
+ כשגריר ישראל בוואשינגטון וכראש ממשלת 
+ ישראל בין השנים 
+ על ששת הימים מספר יצחק רבין: ״כדי 
+ להבין את אשר קרה במלחמת ששת הימים 
+ חייבים לחזור אחורה. למעשה, הופעל חיל־ 
+ האדר פעמיים במלחמות ישראל. במלחמת 
+ העצמאות הופעל לראשונה, אך לא כגורם 
+ מרכזי. בשלבים הראשונים של !מלחמת 
+ העצמאות, נגד צבא מצרים שפעל בדרום, 
+ לא יכול היה חיל־האדר למלא תפקיד, ממשי, 
+ כי עדיין לא היה מגובש. אך בשלבים המאו- 
+ חרים של המלחמה מנע חיל־האדר את הת- 
+ ערבותו של חיל־האדר המצרי.״ 
+ ״במלחמת ״קדש״ הופעל חיל ־האדר 
+ למטרות מוגבלות, הבעייה המרכזית בין 
+ ״קדש״ למלחמת ששת הימים היתה מה 
+ יהיה מקומו של חייל־האויר במלחמה שבה 
+ ישראל תילחם לבד, ומבלי להסתייע בכו- 
+ חות זרים, כפי שהיה ב״קדש״. בשאלה זו 
+ היו דיונים ממושכים, אומר רבין, וצה״ל 
+ פיתח 'תפישה כוללת, שלפיה על חיל־האדר 
+ יהיה למלא את התפקידים הבאים: השגת 
+ עדיפות אוירית בשתי מטרות — מניעת 
+ פגיעות בריכוזי אוכלוסיה ושיבוש הפעולה 
+ של כוחות האוייב ביבשה ובים. 
+ הבעייה המרכזית מנקודת מבטו של יצחק 
+ רבין, כרמטכ״ל ערב מלחמת ששת הימים, 
+ היתד, באיזו מידה ימלא חיל־האויר את 
+ הציפיות וישיג עדיפות אוירית מכרעת, 
+ שתשתק את כוחות־האויר של מדינות ערב 
+ ותהווה גורם מרכזי בהכרעת כוחות הקר- 
+ קע.
+ רבין מסכם, כי המבחן שעמד להתבצע 
+ היה הראשון לתפישה הצה״לית, שגובשה 
+ בחיל־האויר על־ידי מפקדו דאז, אלוף 
+ מרדכי הוד, וראש אג״ם, אלוף עזר דיצמן. 
+ ״שני האלופים האלה,״ נזכר רבין, ״היו 
+ חדורי בטחון, שאכן חיל־האויר יוכל להשיג 
+ הכרעה. כתוצאה מכך כל התיכנון המבצעי 
+ של צה״ל התרכז סביב בדיקת התנאים 
+ לפתיחת המלחמה. ותנאים אלה הוכתבו על־ 
+ ידי עקרון אחד: מהו הזמן המתאים והנוח 
+ ביותר, מבחינת השעה המתייקת, שבה ניתן 
+ לפתוח את המלחמה במהלומה אוירית, וזאת 
+ כדי להבטיח את התנאים הנוחים ביותר  יצחק רביו כרמטכ״ל מלחמת ששת הימים: 
+ ״היתה לי הערכה מליאה לחיל-האויר״ 
+ להשגת מלוא העדיפות האוירית.״ 
+ ״כרמטכ״ל,״ אומר רבין, ״היתה לי 
+ הערכה מלאה לחיל־האויר. ידעתי, עם זאת, 
+ את הגורליות של המכה האוירית לגבי 
+ עתיד המערכה כולה• היו לי לבטים ולכן 
+ ביקרתי בבסיסים. נפגשתי עם מפקדי 
+ הטייסות. שוחחתי ארוכות עם וטייסים. 
+ התרשמתי מהבטהון העצמי של הטייסים, 
+ מהחלטתם הנחושה, מבטחונם, שזאת משימה 
+ הניתנת לביצוע. התרשמתי מההכנה המדוק־ 
+ דקת בטייסות. מול כל אלה נעלמו הלבטים. 
+ אין לי ספק, מבלי לבטל את כל העוצמה 
+ האדירה, שבכל היחידות והזרועות של צה״ל 
+ שבלעדי המהלומה האוירית לא היינו משי־ 
+ גים ביוני 
+ בגולן, ולא ביהודה ושומרון. 
+ ״דעתי היא, שבתנאים שהיו קיימים ביחסי 
+ הכוחות, מדינת ישראל לא יכלה לקיים יותר 
+ ממאמץ אחד, וצה״ל לא יכול לבצע שני 
+ יעדים אופארטיביים־איסטראטגיים. אבל 
+ ב־
+ הפתיחה, היה צה״ל יכול, בעת ובעונה  אחת, להג��ע לתעלה, ובמקביל, עם כוחות 
+ יחסית קטנים, לקיים מאמץ אופראטיבי 
+ בירדן ובגולן. מאמץ זה איפשר חיל־האדר, 
+ שמנע התערבות שריון ירדני בגיזרה המע- 
+ רבית.״
+ עם סיום תפקידו כרמטכ״ל התמנה יצחק 
+ רבין לשגריר ישראל בוואשינגטון. רבין 
+ אומר, כי בתקופה זו ראה כמשימה מרכזית 
+ מימוש הבטחה, שנתן הנשיא ג׳ונסון לראש 
+ הממשלה המנוח, לוי אשכול, בינואר 
+ לספק
+ ״במושגים של אז,״ נזכר רבין, ״היה 
+ לביצוע העיסקה הזאת משמעות לא רק 
+ במישור הצבאי הטהור. משמעותה המדינית 
+ היתד. בולטת. אבל היו קשיים. גורמים 
+ שונים במשרדי ההגנה והחוץ ניסו להערים 
+ קשיים. היו מוכנים להסכים לביצוע העיס־ 
+ קד. תמורת הבטחות לתמורות מדיניות 
+ מצידה של ישראל.״ 
+ ,״עשיתי אז ניסיון ראשון שהיה חשוב 
+ מאוד. — נעזרתי באיש השגרירות, שהיה 
+ בקי בקשריו עם הקונגרס ויצרנו מצב 
+ שמהקונגרס יצאה פנייה אל הנשיא ג׳ונסון 
+ לספק לנו את המטוסים.״ 
+ אחרי מלחמת יומ־הכיפורים היה יצחק 
+ רבין לראש הממשלה. 
+ את ההחלטה של המימשל האמריקני 
+ לספק לחיל־האדר מטוסי 
+ רבין כתמורה אמריקנית למאמץ המדיני, 
+ שהתנהל בתיווכו של שר החוץ קיסינג׳ר 
+ להשגת הסדר־הפרדה בין כוחות ישראל 
+ ומצרים בסיני. 
+ ״עוד בממשלתה של גולדה מאיר הוחל 
+ במאמץ לקבל מטוסי 
+ אומר רבץ, אבל ההתקדמות בעיסקה לא 
+ היתד, תמיד חלקה. 
+ שתי תקופות משבר סיכנו את ביצוע 
+ ההסכם. תחילה במחצית הראשונה של 
+ כאשר ארד,״ב הציגה תנאים מדיניים, שיש- 
+ ראל לא יכלה לקבל. ושניה במרס 
+ כאשר ישראל סירבה לקבל תנאים מצריים, 
+ שגרמו להפסקת מסע הדילוגים של ד״ר 
+ קיסינג׳ר ולד,ודעת הנשיא פורד על ״עיון 
+ מחדש״ לשישה חודשים של מדיניות המי־ 
+ משל באזור.״ 
+ היו אלה רגעי חרדה לגורל המטוסים 
+ החדשים, אך לבסוף הגיעו מטוסי 
+N <next_page> אל שווימר: ״בן־גוריון אמר — יש להקים תעשיה אוירית 
+ אל שווימר מציג לבן-גוריון את מטוס הפוגה- מאגיססר הראשון מתוצרת ישראל  אל שווימר, שהיה המהנדס הראשי הרא- 
+ שון בהיל־האויר, ולאהר־מכן עלה לישראל 
+ כדי להניח את היסודות לתעשיה האוירית, 
+ לא היה ציוני. משהשתחרר משירות פעיל, 
+ כמהנדס־טיס בחיל־האויר האמריקני, פרש 
+ לתעופה האזרחית. וטס בחברת ״ט.וו.אי.״ 
+ והתגורר בקליפורניה. בסתיו 
+ שווימר כמה מהמנהיגים הציוניים, שהיו 
+ פעילים בקליפורניה. אמרו לו שלארצות 
+ הברית הגיע שליח מפלשתינה, אחד בשם 
+ שלמה רבינוביץ׳ )שהיה מאוחר יותר שלמה 
+ שמיר, האלוף ששימש כמפקד חיל האויר(. 
+ אמרו לאל שאותו שלמה רבינוביץ׳ מחפש 
+ מישהו שמבין בתעופה, ויש לו נסיון 
+ במטוסים. כך התוודע אל לשליחים היש־ 
+ ראלים שפעלו בארה״ב באותה תקופה. הקשר 
+ עם שמיר הובילו לקשר עם טוביה ארזי, 
+ שהיה ממנוה על קניות הנשק והברחתם 
+ ל״פלשתינה״, שהתכוננה לעצמאותה. אל 
+ שווימר מודה שהודות לקשר הראשון, עם 
+ רבינוביץ׳־שמיר, הובהר לו, זו הפעם הרא־ 
+ שונה, מה הולך לקרות במאי 
+ קיבל ממשות חריפה יותר כאשר הצוות 
+ ארזי־שמיר הפציר באל שווימר, לסייע להם 
+ להשיג מטוסים, ולהטיסם ל״פלשתינה״. 
+ ״ואמנם מטוסים היו״ — סיפר שווימר, 
+ ״במחסני צבא ארצות הברית רבצו אז 
+ כמויות גדולות של מטוסים, שנותרו ללא 
+ שימוש עם גמר המלחמה. החלטתי לעזור. 
+ הקניה הראשונה היתד, של ארבעה מטוסי 
+ קונסטליישן, במחיר של 
+ האחד. כמו־כן רכשנו 
+ במחיר
+ עלתה כ־ 
+ המטוסים הראשונה שעשה חיל־האויר — 
+ שטרם נולד — בארצות־הברית. כסף נתנו 
+ ��יהודים. את המטוסים אספנו בשדה־ תעופה 
+ ליד לוס אנג׳לס.״ 
+ איי שווימר גם אסף צוות של 
+ טייסים ואנשי תחזוקה להטסת המטוסים 
+ ואחזקתם.
+ ״קניית המטוסים היתה קלה,״ מספר 
+ שוימר, ״כי שלטונות הצבא מכרו מטוסים 
+ לכל מי שביקש• אך היה קיים איסור מוחלט 
+ לייצא את המטוסים מחוץ לגבולות 
+ ארה״ב.״
+ לכך נמצא פתרון. אל שווימר, ואנשיו, 
+ הקימו חברות־תעופה להובלת מטען אוירי. 
+ כך הטיסו מטענים למקסיקו, פורטו־ריקו 
+ ויעדים אהרים באמריקה הלאטינית. ברם, 
+ לאתר שפרקו המטוסים את מטענם, לא 
+ חזרו לארה״ב. הם העמיסו נשק ותחמושת 
+ וטסו לישראל. בדרכם נחתו, לתידלוק, 
+ באיים האזוריים, באיטליה ובצ׳כוסלובקיה. 
+ כך הגיעו לארץ כל המטוסים שנרכשו בקניה 
+ הראשונה, פרט לאחד, שנתרסק במקסיקו. 
+ מבצע רכש בולט במיוחד היה שיל 
+ ארבעה ״מבצרים מעופפים״, במחיר כולל 
+ של כ־ 
+ היו חדשים לגמרי ולא הספיקו להשתתף 
+ במלחמת העולם השנייה• אל שווימר וקבו- 
+ צתו הצליחו להוציא שלושה ״מבצרים  מעופפים״ מגבולות ארה״ב, הרביעי נלכד. 
+ השלושה הגיעו לארץ, לאחר שתודלקו 
+ בפורטו־ריקו ובאיים האזוריים. קולק היה 
+ פעיל מרכזי בפרשה זו. לקולק היו קשרים 
+ עם יהודי מקומי באי סנטה־מריה, באיים 
+ האזוריים, אשר סייע בתידלוק המפציצים. 
+ מהאיים האזוריים טסו לשדה־תעופה ישן 
+ בצ׳כוסלובקיה. בדרכם לארץ נצטוו ״המב- 
+ צרים המעופפים״, שהוטסו על־ידי טייסי 
+ מח״ל מתנדבים, להטיל מטען של פצצות 
+ על קאהיר. 
+ בין יוני 
+ שווימר כמהנדס־ טיס ראשי וראשון בחיל־ 
+ האויר, בפיקודו של האלוף אהרון רמז. 
+ באוגוסט
+ תפקידו בישראל וחזר לארה״ב ולעסקיו. 
+ אולם כאן נתברר לו שהוא מבוקש 
+ על־ידי השלטונות בגין ״הברחות בלתי 
+ חוקיות של נשק, ופגיעה המורה בחוקה, 
+ בניאוטרליות של ארה״ב״. אל שווימר 
+ החליט שלא יתחמק ושב עם עוד 
+ ללוס־אנג׳לס כדי להתייצב למשפט• אל 
+ שווימר זוכר שהמשפט עורר הדים ציבוריים 
+ חזקים מאד. הציבור היהודי תבע את בי־ 
+ טולו, הופעל לחץ, אבל — ״עבירה על 
+ חוק, זאת עבירה, ובארצות הברית לא 
+ מבטלים משפטים״ — אומר שווימר. הוא 
+ נשפט, הורשע ונקנס ב־ 
+ ושלילת כל הזכויות האזרחיות — לצמי- 
+ תות; את הקנס שילמו הארגונים היהודיים, 
+ אך נשללה משווימר הזכות להצביע, להבחר, 
+ וכן לעבוד במישרות ממשלתיות. שווימר 
+ פנה לעסקים. הקים עם קבוצת ידידים חברה  לשירותי תחזוקה בתעופה. כמו כן הפעיל 
+ הברה לטיסות שכר. שהציעה שירותי טיסות 
+ שכר במחיר של 
+ הועיד לו תפקיד אחר. 
+ ב־
+ דאז דוד בן־גוריון, ועימו שמעון פרס ותדי 
+ קולק. אל שווימר נפגש עם ׳הזקף, שהפציר 
+ בו לעזוב הכל, לבוא לארץ ולהקים יסוד 
+ לתעשייה אוירית. ״לא יכולתי לעמוד בהפ- 
+ צרה זו, — מספר שווימר, מכרתי את חלקי 
+ בעסק ועליתי לישראל. זה היה בספטמבר 
+1953 
+ לה עסקנו בשיפוצים בלבד, של המבצרים 
+ המעופפים, הדאקוטות, המוסקיטוס, המוס־ 
+ טאנגים, ומטוסים אחרים שהיו ברשות חיל־ 
+ האדר. התוצאות לא אחרו לבוא. כאשר 
+ יצאה ישראל למלחמת ״קדש״, באוקטובר 
+1956 
+ רית עבדו אז כ־ 
+1.8 
+ מצרפת לייצר את הפוגה מאגיסטר, מטוס 
+ הסילון הראשון עבור היל־האויר. את 
+ הראשונים הרכבנו, אהר־כך עסקנו בייצור 
+ של כל חלקים. ב־ 
+ האוירית
+ כ־
+ ררת התפעלות בארצות רבות בעולם.״ 
+ )הראיונות נערכו על־ידי יעל,ב כו־אמיר, 
+ צבי גוטמן׳ רזי גוטרמן ואהרון לפיתת( 
+70 <next_page> ׳לא השמיים שכויהם...׳ 
+ קובץ תגובות, הערכות ופרשנויות על חיל־האויר ועימותיו עם 
+ חילות האויר הערביים, כפי שהופיעו ברדיו ובעיתונות מדינות ערב 
+ במשר השנים 
+ דרבנו היא המאבק 
+ דרכנו היא המלחמה 
+ תן לחרב לדבר 
+ השקוני מדמם 
+ לא השמים שמיהם 
+ לא הכפרים כפריהם 
+ נגן על היום
+ מפני אוייבי אור היום... 
+ )מתיר שיר מלחמה מצרי ממלחמת ששת הימים( 
+ נ־
+ הנשיא עארף האומר, שקבע פגישה 
+ בתל־אביב עם טייסיו הגיבורים. שלו- 
+ שה ימים אחייב, ב־ 
+ העיתון העיראקי ״אל תורה אל ערבייה״ 
+ תיאור מרוייק של הקרבות: ״קול ענות 
+ גבורה נישא מכל עבר. גייסותיו האמי- 
+ צים עולים ומתקדמים לתוך הארץ 
+ הכבושה ומטוסינו מפציצים את מבצרי 
+ האוייב ושרות־התעופה שלו...״ 
+ אולם, ער מהרה נאלצו אפילו הע- 
+ רבים להודות בתבוסתם. לא ישראל 
+ לברה ניצחה אותם, כמובן... ישראל 
+ היתה אך חלק קטן ובלתי חשוב בקנו־ 
+ נייה משולשת עם ארה״ב ובריטניה. 
+ וכר כתב צלאח א־רין אל אשרם, 
+ מקיאדם )סא״ל( בהיל־האויר הסורי 
+ ב״אלמגילה אל אסכאריה״ )הירחון 
+ הצבאי הסורי( בגיליונו מאוקטובר 
+1967 
+ ב־
+ הוא בזה שהראשונה היתה גלוייה ואילו 
+ בשנייה ניסו התוקפנים להסתיר, אר היא 
+ נתגלתה בבירור, בצורה שאיננה ניתנת 
+ לוויכוח לאור תוצאות המהלומה האוי־ 
+ רית, שהנחיתה מרינת הכנופיות, בשי- 
+ תוף עם ארה״ב ואנגליה, על שדות־ 
+ התעופה של מצרים ועל שדות־התעופה 
+ של מדינות ערב האחרות בבוקר 
+5.6.67 
+ הוא מודה: ״ההתקפה האווירית, אשר 
+ השמירה את המטוסים הערביים, הכרי־ 
+ עח את גורל המערכה לטובת ישראל 
+ כבר ברגעים הראשונים״. 
+ אל אשרם מחשב חישובים, שלפיהם 
+ נזקקה ישראל ל־ 
+ רוב כרי לבצע את ההתקפה. 
+ על המטוסים היה לטוס זמן רב וב- 
+ רשת ראדאר צפופה כרי להגיע למצ-  רים מצד מערב — דבר שלא היה ביכול־ 
+ תם הטכנית של המטוסים לבצע. כיצד 
+ אם כן, הצליחה ישראל לבצע את ההת- 
+ קפה׳ התשובה של המק׳ארם: 
+ ו. אנגליה וארה״ב סיפקו לישראל 
+ מספר גדול של מטוסי ״וולקאן״ ומטו- 
+ סים אחרים לפני התוקפנות ובמהלכה. 
+2 
+ סים של הצי השישי, שעגנה בים־התיכון 
+ על
+3 
+ טירי״ )בקפריסין( לקחו חלק בתוק־ 
+ פנות״.
+ גם העתונאי המצרי חאסנין הייכל 
+ ניסה להסביר את הכשלון בהשתתפות 
+ אמריקנית־בריטית במלחמה. לכך מצא 
+ הוכחות מוצקות: 
+ ״יש לציין, כי מכשירי המכ״ם החז- 
+ קים של הפיקוה הירדני גילו שתי נוש־ 
+ אות־מטוסים העוגנות בים־התיכון מול 
+ ישראל, שמעל סיפוניהן ממריאים 
+ מטוסים להק אחר להק, אשר נראו בבי־ 
+ רור על מסכי המכ״ם. גם המלך חוסיין 
+ בעצמו, והפריק עבד אל מנעם חזו ב־ 
+ מסכי המכ״ם. דבר זה חינו הוכחה 
+ ראשונה שהגיעה מרבת־עמון, להשתת- 
+ פות בריטניה וארה״ב במערכה.״ 
+ עיטור כבוד ללוחם זהיר 
+ ב־
+ ״אבירות האוייב במטוסים במשך הק- 
+ רבות עם כוחותינו הגיעו אתמול ל־ 
+ מטוסים...״
+ ראדיו רמשק היה צנוע הרבה יותר. 
+ כאשר הוריע על הפלת 
+ בלבה. מובן, שמטוסים אלה הופלו תוך 
+ כדי גילוי גבורה עילאיים של הטייסים 
+ הערביים. העיתון המצרי ״אל ג׳ומהו־ 
+ ריה״ הביא מיקבץ של ״מעללי גבורה 
+ הירואיים, הגובלים ממש עם מעשי 
+ התאבדות״ אשר ביצעו הטייסים המצ־ 
+ ריס:
+ ״הלוחם תחסין. לוחם זה חדר יחד עם 
+ מטוסו אל תוך המסלול שהיה אחוז 
+ להבות וטס אל ליבה של ישראל. חב- 
+ ריו מספרים: ירענו כי כמות הרלק במי- 
+ כל מטוס הסוחוי שלו אינה מספיקה  למילוי המשימה, אך הוא החליט להמ- 
+ ריא על־אף הכל, אומנם הוא חזר אחר־ 
+ כך בשלום, אר כשארשת כאב ועצבות 
+ נסוכה על פניו״. 
+ ״הלוחם צדק�� הפיל בעזרת שני מטוסי 
+ יירוט שני מטוסים ישראליים שהיו 
+ מלאים צנחנים, דבר שהפתיע את 
+ האוייב. היתה זו אבירה גרולה הן 
+ לחיל־האויר הישראלי והן לצנחנים 
+ שלו״.
+ הטייס אל מליגי הפציץ יחד עם חברו 
+ שרה־תעופה ישראלי בסיני, אך לפתע 
+ הגיחו
+ פו את שני המטוסים המצריים. התפתח 
+ קרב אוירי אכזרי, המטוסים המצריים 
+ המשיכו.בקרב ער שאזלה להם התחמו- 
+ שת והם נאלצו להימלט מהקרב. בדרר 
+ חזרה נפגע אחד מהם — טייסו צנח 
+ בשלום, אך הטייס אל מליגי נשאר 
+ באויר, להטריר את מטוסי האוייב, ער 
+ שנוכח כי הדלק במטוסו אזל לחלוטין״. 
+ הוא העריך! לנסות להנחית את המטוס 
+ נחיתת אונם, ״שכן כל מטוס היה יקר 
+ אחדי שהושמד חלק רב ממטוסי חיל־ 
+ האויר המצרי״. הוא התנגש במכונית 
+ ונהרג.
+ הלוחם־טיים זהיר. ״ב־ 
+ עליו להלום בכוחות האוייב המתקרמים. 
+ בעת ביצוע המשימה הותקף המבנה 
+ שלו, שהיה מורכב משלושה מטוסים, 
+ על־ידי מספר רב של מיראזיים ישר- 
+ אליים. זהיר נכנס בקרב עם מטוסי ה־ 
+ אוייב והפיל אחר מהם. חברו של זהיר 
+ הפיל מיראז׳ אחר. זהיר המשיר בקרב 
+ האוירי ער שאזלה תחמושתו ומטוס 
+ מצרי אחר נפגע. אר הוא הצליח להחלץ 
+ מזירת הקרב ופנה מערבה לעבר התע־ 
+ לה כשהוא מושר מאחוריו שני מיראז׳ים 
+ שניסו להפילו. בסופו־של־דבר הצליח 
+ זהיר לחדור ולמשוך עמו את שגי מטו- 
+ סי האוייב אל תחום אש הנ״מ. הוא 
+ נפגע על־ידי אחד ממטוסי האוייב, אר 
+ המטוס הישראלי לא נמלט מידי אש 
+ הנ״מ המצרי. זהיר נפל וזכה בעיטור 
+ הכבוד״.
+ ״חיקוי לאיסטרטגיה פאשיסטית...״ 
+ את מלחמת ששת הימים מסכם ד״ ר 
+71 <next_page> ג׳מאל חמדאן, סופר ועתונאי מצרי 
+ ב״אל כארנב״ מאוגוסט 
+ ״
+ אוירית ויש להביא בחשבון את הישנותה 
+ של שיטת ההתקפה במלחמת ששת 
+ הימיס.
+2 
+ היחיד להתקפה 
+3 
+ מלחמה אוירית — תחילה יש להשמיד 
+ במהלומת־פתע מרוכזת ומוחצת את 
+ כל שדות־התעופה בסיני ובישראל ואת 
+ כל מרכזי הכוח שבה״. 
+ מבחינה טאקטית מבחין חמדאן בשני 
+ שלבים בתכנית ההתקפה הישראלית: 
+ ״
+ תתת ביסודה על עקרונות של כוללנות 
+ מוחלטת והפתעה גמורה, נוסח פרל 
+ הארבור — התקפה שתוציא את חיל־ 
+ האויר מכלל פעולה עור לפני שהחלה 
+ המלחמה.
+2 
+ תיים המתקדמים בסיני, לאחר שנחשפו 
+ בהיעדר מטריה אוירית בשטח פתוח, 
+ והשמדתם תור ימים ספורים בתוך מל- 
+ כודת אטומה, במתכונת מלחמת המדבר 
+ שהגרמנים יישמו במדבר המערבי ב- 
+ מלחמת העולם השנייה״. 
+ ״שתי פעולות אלו הן חיקוי ברור 
+ של איסטרטגיית כוחות הציר הפאשי־ 
+ סטי של יפאן וגרמניה וביטוי לאיסטר־ 
+ טגיח של מלחמת־בזק או מלחמת־אי־ 
+ מה, שבה נקט הנאציזם ההיטלרי...״ 
+ חאסנין הייכל הסכים, כי קרוב לוודאי 
+ שהמלחמה הבאה תהיה גם היא מלחמה 
+ אוירית ועובדה: ישראל מרכזת מפצי- 
+ צים — סקייהוק ופאנטום. 
+ הוא מונה את היתרונות שבמלחמת 
+ אויר לגבי ישראל 
+ חות ומהירות תנועה 
+ חמה סטאטית, והתשה ומהצוו־ר בגיוס 
+ מלא וארור 
+ בעלת השפעה פסיכולוגית עצומה. 
+4 
+ ציוד
+ התקדמותה הטכנולוגית. 
+ ״לישראל יש שני טייסים מעולים על 
+ כל מטוס, ואלו בארצות ערב המצב 
+ לפני
+ על כל שגי מטוסים״. 
+ ׳יש להתרכז בשימוש 
+ בבסיסי טילים׳ 
+ עם פרוץ מלחמת יום־הכיפורים החלו 
+ כלי־התקשורת הערביים לתאר בצבעים 
+ קודרים את מצבו של חיל־האויר היש־ 
+ אלי: ״...עיני הבורחים נסתמאו כאשר 
+ הביטו אל השמים וחיפשו לראות מטוס״, 
+ כתב העיתון הלבנוני ״אל אסבוע אל 
+ עראבי״ ב־ 
+ אותם לעובדה שמטריה אוירית מגינה 
+ עליהם. אר הפעם תיל־האויר נעלם, 
+ וכאשר הופיע אחד המטוסים כשהוא 
+ פונה לכיוון התעלה היו הטילים מזנקים 
+72  לעברו, כשהם משרטטים קוי לבן חלבי 
+ אשר הפר את הנקודה השחורה הקטנה 
+ לכתם גדול לבן ובתוכו נקודות שחו- 
+ רות המתפזרות לכל עבר. מהרהד קול 
+ נפץ ובלב הבורחים כבתה תקווה כו- 
+ זבת.״
+ מאייר, שואל העיתון הלבנוני ״אל 
+ חוואדת״ מקור צבאי בכיר ב־ 
+ ״מרוע אין המטוסים הערביים תוקפים 
+ את ערי ישראל? מרוע אינם מגיבים 
+ על הפצצת מטרות אזרחיות בסוריה 
+ על־ידי חיל־האויר הישראלי? האין 
+ המטוסים הערבים מסוגלים לתקוף את 
+ ערי ישראל ולהרוס את מבלי הנפט 
+ בחיפה ואת מטה הפיקוה הישראלי בתל־ 
+ אביב?״
+ תשובת המקור הצבאי: לפי הקו 
+ שנקבע יש למשיר את הכוח האוירי 
+ הישראלי אל שמינו ולהתרכז בשימוש 
+ בבסיסי טילים כדי ללכוד אותם. אין 
+ אנו משתמשים במטוסינו הערביים, אלא 
+ בעת צורר דוחק.״ 
+ וכר כותב מחמוד עזמי, פרשן צבאי 
+ לבנוני ידוע, ב״שאון פאלסטיגה״ 
+ מפברואר
+ ״השליטה האוירית הישראלית בכמה 
+ מקומות בשמי המערכה, שהיו מחוץ 
+ למסגרת מטריות ההגנה הערבית, ה- 
+ שפיעה בעקיפין על הגבלת עליונותם 
+ של כוחות השריון הערביים, המגבילים 
+ את טווח התמרון ההתקפי שלהם לגבו- 
+ לותיה של מטרית ההגנה האוירית. 
+ מטוסי הקרב הישראליים הסבו אבירות 
+ כבדות לשריון הערבי על־ידי הפצצות־ 
+ האויר מחוץ לתחום המטריה )האוי־ 
+ דית( ביחוד בגולן ובחזית המצרית, 
+ בעקבות הבקעת פירצה בחומת הטי- 
+ לים.
+ ״אשר למצב קרבות יירוט, אנו סבו- 
+ רים, על יסוד בדיקת מרכיבי המהירות, 
+ התמרון, הטווח והחימוש של שני הצ־ 
+ דדים, וכן כמויות המטוסים מכל סוג, 
+ ותור הבאה בחשבון של התכונות 
+ העדיפות של פאנטום בקרב־אויר, כי 
+ לחילות האויר של מצרים וסוריה ביחד 
+ היתה הזדמנות אובייקטיבית להגשים 
+ דרגה סבירה של איזון בשליטה אוי־ 
+ רית עם חיל־האויר הישראלי. זאת, אילו 
+ הוקמה מיפקדה משותפת ואילו היו 
+ ההדרכה, שירותי הקרקע וניהול מבצעי 
+ האויר על רמה גבוהה יותר. זאת משום 
+ ש־
+ אים מתאימים של אי־חדירה לעומקה 
+ של ישראל, להילחם ב־ 
+ פאנטום, ואילו 
+ מטוסי מיג־
+ מודד עם המטוסים הישראלים מדגם 
+ סקייהוק, מיראד, מיסטר ואורגאן.״ 
+ לא הכל מסכימים עם עזמי. ״אל 
+ מחרר״ הלבנוני רואה את תוצאות מל- 
+ חמת יום־הכיפורים בצורה אחרת: 
+ ״אחרי מלחמת יוני סברו מפקדי צה״ל, 
+ שחיל־האויר שלהם הוא עמוד השדרה 
+ של צבאם, יתר־על־כן, הם סברו שחיל־  האויר שלהם הוא הזרוע הארוכה המסו- 
+ גלת אף להתארר עוד יותר ולהגיע לכל 
+ חבל ארץ במרינות הערביות הסמו- 
+ כות. מלחמת אוקטובר אילצה אותם 
+ לעיין מחדש בתפישה זו, במיוחר שה־ 
+ מטוסים הישראליים לא הצליחו לחדור 
+ בכל גובה שהוא לשמי מדינה ערבית 
+ שכנה כלשהי בזמן המלחמה. במלחמת 
+ אוקטובר היתה לראשונה מלחמת עי- 
+ מות ממשית בין הטייסים הערבים ליש- 
+ ראלים והתוצאה הפעם לא היתה ל- 
+ טובת חיל־האויר... לפי תוצאות קרבות 
+ האויר נוכח האוייב לדעת, שעליו לת- 
+ גבר את חיל־האויר שלו במטוסים 
+ אמריקניים חדישים מרגם 
+ ״אל דוסתור״ הלבנוני שקול קצת 
+ יותר במסקנותיו: 
+ ״
+ במלחמת אוקטובר, כי הם זקוקים 
+ למטריה אוירית לצורר התקדמותם 
+ ההתקפית. חילות־האויר הערבים לא 
+ שלטו בשמי העומק הישראלי וזוהי ה- 
+ סיבה העיקרית להדיפת התקפתם 
+ בשתי החזיתות. 
+2 
+ לית לא יכולים להוות תחליף למצי 
+ אותו של חיל־אויר ערבי חזק בעל יכו־ 
+ לת לשלוט באויר ביחוד בקשר לפעו- 
+ לות התקפיות בעומק. 
+3 
+ האוירית הישראלית. רק אז יינתן ביטוי 
+ ליכולתם של כל האלמנטים האחרים 
+ של הכח הצבאי הערבי. 
+ ׳
+ עם מטוסי פאנטום רק מעל שטח ״ידי- 
+ דותי״, כאשר הטייס מאומן היטב ואמ- 
+ צעי בקרת־הקרב פועלים היטב.״ 
+ אין חידוש בבפיר... 
+ אחרון, אחרון חביב, הכפיר. הופעתו 
+ בזירה אינה מותירה, כביכול, רושם רב 
+ על שכנינו. 
+ מחמוד עזמי כותב ב״אל דוסתור״ 
+ מה־
+ דוש. זהו, למעשה, המטוס שבמקורות 
+ הבינלאומיים מכנים זה מספר שנים 
+ ״ברק״. אין להחשיב את הכפיר כמטוס 
+ שנות השמונים בדומה ל־ 
+16 
+ אינו מחסל תלות ישראל בגורמי חוץ 
+ ישראל תלוייה בשיתוף. הפעולה עם 
+ ארה״ב בכל הקשור במנוע ובמכשור 
+ האלקטרוני. אם ייפסק שיתוף־פעולה 
+ זה — תחדל ישראל לייצר את המטוס.״ 
+ ״אל מוחרר״ טען שפרסום ייצור 
+ הכפיר ״נובע בעיקר מסיבות של מתח 
+ פנימי בישראל וברצון להעלות את מו- 
+ ראל הציבור.״ גם לדעתו אין הכפיר 
+ שייר לדור שנות השמונים והוא דומה 
+ למיראז׳־
+ את בעל המאמר, ״כי עד היום לא נקטה 
+ ערפת כל עמדה לאחר גניבת מטוסיה 
+ וכפיר( וספינותיה )שרבורג( בידי יש- 
+ ראל.״
+ )הביא לדפוס אהרן לניידות( <next_page> עלכנפי הכסף 
+ מאת אריה ברנע 
+ לפני כמה חודשים הוענק לוותיקי חיל־האויר — ששירתו בו כ־ 
+ שנה — אות מיוחד: ״כנפי הכסף(״. שלושה בעלי אות זה השתתפו 
+ ברב־השיח עם כתב בטאוך חיל־האויר 
+ שלושת הגברים, ששירתו )גם יחדיו( 
+ כ־
+ בני אותה קבוצת גיל — נראים שוגים 
+ זה מזה.
+ המארח, שעיה לזרסון הלבבי )תת־ 
+ אלוף במילואים(, משלב שיער אפור, 
+ המשווה לו חזות מבוגרת מעט מכפי 
+ גילו, ודיבור עירני ותוסס. מאחוריו שי- 
+ רות כמקלען אוירי, כמדריך מקלענות, 
+ כמפקד השלב המכין בקורם הטיס, כ- 
+ ראש להק כח־אדם במפקדת החיל. היום 
+ הוא סמנכ״ל התאחדות התעשיינים. 
+ יהודה פרי )רב־ סרן במילואים( בעל 
+ פני הנשר הוא אדם רגיש, נפעם מחדש 
+ לזכר כל ארוע. קשה לך ״להלביש״ אותו 
+ על תולדות חייו — החל בשנות־החמי־ 
+ שים הראשונות, כשהוא מסיים את קו- 
+ רס הטיס כחניך המצטיין, וכלה, אולי, 
+ בצל״ש שלו במלחמת ששת הימים. ה- 
+ יום — טייס ב״ארקיע״. 
+ יעקב )מי זוכרי קוראים לו ״יאק״( 
+ נבו )אלוף־משנה במילואים(, טייס גם 
+ הוא ומפקד־בסיס לשעבר, הינו בעל 
+ מחשבה עמוקה כקולו. את ניסוחיו המור- 
+ כבים הוא ״מפריח״ עם עשן מקטרתו. 
+ ״יאק״ הוא בעליה של חברה לייעוץ 
+ אוירי, שאותה הקים אחרי שחרורו. 
+ אילו נכנס מישהו לחדר שבו התנהלה 
+ השיחה באחת הרקות הראשונות, לא 
+ היה חש במכנים משותפים בין השלושה. 
+ אלא שעד מהרה, כאשר השיחה קו- 
+ לחת, למרות חילוקי־ריעות, פה ושם, 
+ אתה רואה את העיניים, שומע את סי- 
+ פורי ההווי, ומבין, שאנשים אלה שיי־ 
+ כים למין מועדון מסתורי. ההבנה בי- 
+ ניהם היא נדירה ומיוחדת. הנכנס עכ- 
+ שיו לחדר — יכול לחשוב שאלה הם 
+ שלושה אחים. בנים למשפחת חיל־ 
+ האויר.
+ — ראשית — אני מבקש לשמוע, איך 
+ ולמה הגיע כל אחד מכם לחייל־האויר 
+ ולתפקידו המסויים בחיל, ומה השפעתה  של דרך ההגעה על האדם ועל תיפקודו. 
+ לזרסון: אולי תתפלאו, אבל אני ה- 
+ געתי לחיל־האויר מאוד במקרה. יותר 
+ מזה: כשהגעתי לחיל ב־ 
+ זאת כדי להשלים כמה חורשי שירות. 
+ את מלחמת העצמאות עברתי בקיבוץ, 
+ והתקופה הזו נחשבה כתקופת שירות. 
+ ראיתי את הגיוס המחודש כטירדה גדו- 
+ לה. רציתי לעבור את התקופה הזו — 
+ קצת יותר משנה — בצורה מעניינ��, 
+ ולחזור למשק. בקלט אמרו לי, שאני 
+ מתאים לטיס. שאלתי מה זה? והסבירו 
+ לי, שאצטרר לחתום על התחייבות ל- 
+ שרת שלוש שנים בצבא הקבע. שאלתי 
+ אם אפשר לשרת בתפקיד ״קצר״ יותר. 
+ הציעו לי את קורס המקלענים האוי־ 
+ ריים: ארבעה חודשים ואין שירות קבע. 
+ אני חושב, שדרר ההגעה השפיעה 
+ מעט. יש כאלה, שהגיעו במקרה — ו- 
+ נשארו כטייסים לשנים רבות. במקרים 
+ בודדים משפיעה ה״התכוונות״ לחיל־ 
+ האויר. אם אדם ״נתפס״ לעניין הזה — 
+ הוא נשאר. אחרי קורם הטיס ואחרי 
+ תקופת־השירות המיזערית אתה מר־ 
+ גיש, שלא הספקת ליהנות ולתרום מם־ 
+ פיק, שתמיר יהיה מטוס חדש. הבעייה 
+ היא רק בחמש עד שמונה השנים הרא- 
+ שונות, אחר־כך זה בא לבד. 
+ עם ״סטיק״ על הראש 
+ פרי: אצלי המטרה לא היתה טיס, 
+ אלא להיות איש טכני בחיל־האויר. תור 
+ כדי הבדיקות ביקשו, שנעבור את המיב־ 
+ דקים לקורס־טיס. דרר־אגב — באו- 
+ תה תקופה לא היתה בקרב הנוער מו־ 
+ דעות גדולה כל־כר לטיס. נבדקתי ב- 
+ עפולה, עם קבוצה של בני־משק מאזור 
+ בית־שאן. רק כשעברנו את המיבדקים 
+ ״התבשל״ הרעיון של טיס. 
+ כל ילדותי עברה בצילו של שדה־ 
+ התעופה, שגרתי סמור אליו, הסתכלתי  עליו שעות רבות ולעתים ביקרתי שם. 
+ זה מה שמשר אותי. כשנכנסתי פנימה, 
+ לתור עולם הטיס, החוויות היו חזקות 
+ בל־כר עד שלא הזדקקתי להשפעות 
+ קודמות. ההשפעה היתה תור כדי 
+ המעשה.
+ נבו: אני רואה, שאצל כולם זה בא 
+ באקראי — גם אצלי. באתי לקלט נ־ 
+1950 
+ היה להוביל להכל, רק לא לטיס. עד 
+ שבאחר הימים, כשהיתה בעייה פרו- 
+ זאית, בנוסח "איר מעבירים עור יום?״, 
+ מישהו אמר: ״שם, בצריף, עורכים בחי- 
+ נות פסיכוטכניות.״ אמרנו: ״מה יכול 
+ לקרות? נלד׳ — וכר הגעתי לטיס. 
+ אשר להשפעת דרר ההגעה על האדם 
+ — זה השתקף בקורס שלי. הקורס 
+ הגדול התחלק לשלושה, כשהאקראיים 
+ היו א׳ ו־ב׳ וה־ג׳ — אנשי ״גדנ״ע־ 
+ אויר״. במקרה שלנו היה הנפל קטן 
+ יותר אצל האקראיים. בשעתו הרהרנו 
+ בזה, והיום אני יכול לאמת: קורס־טים 
+ ומתיחות לא הולכים ביחד. אנחנו, 
+ שבאנו באקראי, היינו מתוחים פחות, 
+ אם משום שהסיום המוצלח לא היה 
+ מטרה, שחיינו איתה זמן ארור ושהגענו 
+ אתה לקורס, ואם משום שיכולנו לה־ 
+ עניק לעצמנו מעין ״אליבי״: תמיד נו- 
+ כל ״לזרוק את עצמנו״ לפני הסוף. 
+ — שעיה לזרסון, בראיון שקיימתי איתר, 
+ אמרת: את כל שנותי הטובות ביליתי 
+ בבית־הספר לטיסה. שליש משירותי בי־ 
+ ליתי בהררכה, וגם לבי שם.״ מכיוון 
+ שהיו שני־שלישים נוספים — אני 
+ מבקש, שאתה ואחרים תשוו בין האוירה 
+ בבית־הספר )בחניכים וכמדריכים(, ל- 
+ בין האמרה בטייסת. 
+ לזרסון: אוכל לספר יותר על בית־ 
+ הספר, כי רק בו ביליתי תקופות ארו- 
+ כות, כולל זו של מבצע ״קדש״. 
+ הקורס שלי, קורס־מקלעונים מספר 
+ התנהל באנגלית. היו לנו שני מדרי- 
+ כים — סרן לאזארוס מדרום־אפריקה, 
+ מפקד הקורס, וסמל מאמי מאנגליה. 
+ אחר כר החליטו, שאני אהיה היחיד, 
+ שאשאר בבית־הספר כמדריר. הייתי 
+73 <next_page> שעיה לזרסון: השנים בטייסות-הקרב היו היפות ביותר 
+ רא״ל ידיו מעניק כנפי מקלעו-אויר לסמל 
+ לזרסון )ו 
+ אומלל מאוד: כולם הלכו לסוס — חוץ 
+ ממני!
+ היו הרבה מדריכים מהמח״ל. הם של- 
+ טו בחניך בצורה מלאה. זו התקופה, שבה 
+ רצו עם מצנח מסביב למסלול, בגלל 
+ כל שטות. גם היום מדריכים צועקים על 
+ חניכים. אבל אז, אם ביצוע כלשהו לא 
+ היה מושלם — קיבלת בראש עם ״סטיק״ 
+ )מקל(...
+ כללית, האוירה היתה טובה מאוד, 
+ למרות שכל שיעור בקורם טיס הוא, 
+ למעשה, מבחן. 
+ קורם הטיס הראשון, שבו הייתי מדריך 
+ המקלענות, היה קורס מספר 
+ רס של ״יאק״. אני ידעתי את החומר 
+ כמקלען — אבל הצטרכתי ללמד מק־ 
+ לענות לטייסים, וזה היה שונה. קיבלתי 
+ ספר באנגלית ועבדתי קשה. ההרגשה 
+ בשיעור הראשון היתה נוראה: הם כבר 
+ היו ותיקים ממש — בשלב הראשוני!  השיבוץ שלי בהדרכה קבע את כל 
+ דרכי בחיל־האויר. לו הייתי מקלען ב- 
+ טייסת כשהמקצוע הזה התחסל, הייתי 
+ צריך לעזוב את החיל. כשהייתי מדריך 
+ היכרתי צד נוסח של השירות בחיל, 
+ נוסח לצד המקצועי. 
+ מדי שבוע־שבועיים טסתי באחת הטיי- 
+ סות. היה שוני באוירה. בית־הספר היה 
+ בנוי לפי המתכונת הבריטית — משמעת 
+ קשוחה והצדעות. בטייסת פגשתי את 
+ ה״פייטריות״ ואת החופשיות. 
+ פרי: לא אהבתי את בית־הספר מה־ 
+ יום הראשון. אני שייך ל״ילדי תנובה״, 
+ שהגיעו לצבא ולקורם הטיס וראו, שיש 
+ ״ישראל שנייה״. זה היה משבר, בעיקר 
+ אחרי טירונות והכנה קצרות כל־כר. 
+ כפי ש״יאק״ אמר, לו הייתי מתוח 
+ בקורס, הייתי מועד יותר לכישלון. 
+ אחר־כך הגיעה המוטיבאציה, ויצר 
+ ההרפתקנות הצעיר דוחח לטייסת קרב. 
+ ואז לקחו אותי, מייד לאחר הקורם, ל־ 
+ היות מדריך. 
+ התמרדתי נגד הכל. לא רציתי לטוס. 
+ לא רציתי לדבר. עשיתי את זה, אבל 
+ מאונס. אז לקחו אותי ל״ספיטפיירים״; 
+ שם השקעתי כל מה יכולתי, וזה היה 
+ נפלא. השנים כטייסות הקרב היו שנות 
+ החיים היפות ביותר. מי שמחפש סי- 
+ פוק מלא ליצר ההרפתקנות — ימצא 
+ את זה כטייס־קרב. 
+ חישול גופני ונפשי 
+ נבו: הייחודים של התקופה הזו היו 
+ קורס־טיס קצר יותר )לו הצטרכתי ל- 
+ עבור קורם של שנתיים — אני מסופק 
+ אם הייתי מצליח(, המדריכים האנגליים 
+ והמשפחתיות של חיל־האויר הקטן. לכל 
+ סוג מטוס היתה טייסת אחת! 
+ הערה בעניין המדריכים האנגליים. לי 
+ היה מזל, כי אותי הדריך ישראלי, אלי 
+ אייל )פיינגרש(. אגב —... אני בטוח, 
+ שהחווייה שלו היתה לא קטנה מזו שלי.  לו השאירו אותי בבית־הספר אחרי 
+ הקורס, או לו לקחו אותי לטייסת לא 
+ קרבית, זה היה משבר לא קטן, יותר 
+ מזה שבאי־סיום קורס הטיס. 
+ הפער העקרוני בין אוירת הטייסת לזו 
+ של בית־הספר לא השתנה: מכאן תחו- 
+ שות של טייס וחופש ומכאן מחוייבות 
+ של המדריר. 
+ מכיוון שהיתה טייסת אחת מכל סוג, 
+ של מטוסים, הרצון להיות תמיד בטייסת 
+ המתחדשת עם המטוס המתקדם הדגיש 
+ עוד יותר את הפער בין הטייסות לבין 
+ בית־הספר.
+ — שעיה, אתה היית אחד המעצבים 
+ של קורם הטיס, והדברים אמורים בעיקר 
+ לגבי נושא המילוט. מה אתה יכול ל- 
+ ספר על כך?
+ לזרסון: ב־ 
+ מקורם הטיס, וחיפשנו דרך לעשות 
+ יותר טייסים. המתח בקורס הטיס הוא 
+ עצום: המון רצון להצליח — וניפוי 
+ קפדני מאוד. 
+ בדקנו אם אנו מכינים מספיק את 
+ האנשים למצבים קשים )בשלב המ- 
+ כין( והחלטנו לחשל אותם. באותה 
+ שנה, בגלל קיצוצים תקציביים פירקו 
+ את ביית־הספר בסירקין והעבירו אותו 
+ לשני בסיסים אחרים: את השלבים ה־ 
+ טיסתיים — לעקרון ואת האחרים לבית־ 
+ הספר הטכני. היום ברור, שזו היתה 
+ שגיאה, ונוכחו מהר בכר, שניתוק ה־ 
+ הניר מאוירת הטיסה פוגע מאוד. 
+ התמניתי למפקד המכין בבית־הספר 
+ הטכני. הלימודים היו עיוניים בלבד, 
+ וכדי לשפר את ההכשרה לקחתי את 
+ החניכים, באישור המטה, למסעות גי־ 
+ בוש. אחר כך הוספתי מסעות קצרים ו- 
+ מזורזים בערבים, לאורר שפת הים. זה 
+ היה מצויין, קודם־כל מבחינה חברתית. 
+ כך נעשה בכמה קורסים. לאחר־מכן 
+ הצעתי לעבד תכנית משולבת, שחלקיה 
+ החדשים יוכלו לעזור לטייסים במצבי 
+ לחץ — נטישת מטוס, צורך בניווט. 
+ קורס־הטים אוחד שוב, הפעם — ב- 
+ עקרון. הקורם הראשון, שנהנה מהתו- 
+ צאות של מסעות־ ניווט עם ניצנים של 
+ עניין המילוט. כעבור שנה הוכנס המילוט 
+ במלואו. הרמטכ״ל, רב־אלוח חיים ל־ 
+ סקוב, התלהב מאוד והורה לחיל־הים 
+ ללמוד מאיתנו. החניכים קיבלו בטחון 
+ ביכולתם להתגבר על קשיים. אחר־בר 
+ שילבנו את הטירונות במסכת הזאת, 
+ והיום החניר מגיע לשלב הראשוני מ- 
+ חושל גופנית ונפשית. 
+ פרי: שעיה שכח להזכיר רק דבר אחד 
+ שהנושא הזה הפך לאחד הקריטריונים 
+ החשובים בהערכת החניכים. 
+ נבו: מזלי, שלא הצטרכתי לעבור קו־ 
+ רס־טיס כזה. אני מסכים, שזה תורם 
+ לגיבוש, לחישול ולמיון. לעומת זאת, 
+ אני מפקפק בכדאיות המחיר בזמן לגבי 
+ טייס, בעיקר כשזו, בעצם, תוספת מתח! 
+ לי יש סימךשאלה בקשר להשפעה של 
+ המתח הזה על עמידה במתחים מאו- 
+ חרים.
+74 <next_page> לזרסון: אחת הבעיות בהכשרתו של 
+ טייס היא העובדה, שהוא גם קצין, אבל 
+ עד שהוא הופך לםגן־מפקד טייסת אי- 
+ ננו נותנים לו לפקד על אף אחד! ביום 
+ בהיר אחד זורקים אותו למים ואומרים 
+ לו: ״אתה מפקד!״ 
+ בשלב המכין הוא פוגש, לפחות כזית, 
+ מהנושא הזה. הוא מקבל חוליה ועריר 
+ להוביל אותה. 
+ אני זוכר, שהפקדתי בכספת אצל מ- 
+ פקד בית־הספר תחזית שלי לגבי המסיי- 
+ מים ולגבי המודחים. הטעות היתה קטנה 
+ מאוד, 'משום שראיתי את האנשים 
+ מתפקדים תחת לחץ! 
+ אגב, פז, הטייס, שנחת עם המוסטאנג 
+ בסיני במבצע ״קדש״, נשאר בחיים הו- 
+ רות לשלב המכין. הוא ירע, אילו צמחים 
+ מותר לו לאכול ואילו אסור לו. 
+ נבו: הכל נכון. אני מפקפק רק בעניין 
+ השיפור בעמידה במתח. 
+ — עוד חידוש שלר, שעיה: שילוב 
+ בוגרי בתי־הספר המקצועיים, נוסף ל- 
+ אלה של בית־הספר הטכני, במערר ה־ 
+ טכני של חיל־האויר. מדוע? 
+חיל־האויר הפר לעצמאי ב-  לזרסון: 
+ הכשרת כוח־האהם הטכני ולא היה תלוי 
+ בגורמים אחרים. כדי להשיג מטרה זו 
+ הוקם בית־הספר הטכני. למרות שרבים 
+ מהמגיעים לטכני לא סיימו את בית־ 
+ הספר התיכון, הצליח חיל־האויר ל- 
+ הקים לעצמו מערר טכני מסור, מקצועי 
+ ונאמן.
+ החיל התפתח מאוד, קלט ציוד משו- 
+ כלל ושיווע לכוח־אדם ברמה גבוהה, 
+ אבל כל ההנדסאים הגיעו לחילות 
+ אחרים. החלטתי איפוא, כראש מחלקת 
+ שלישות )אחר־כר — ראש להק כוח־ 
+ אדם(, לנסות ולהכשיר את הקצונה ה- 
+ טכנית מקרב ההנדסאים והטכנאים. המ- 
+ אבק היה קשה, כי זה היה מאגר־כוח־ 
+ אדם, שחילות רבים נהנו ממנו. 
+ ב־
+ בוגרי בתי־הספר ארבע־שנתיים. זה 
+ היה מפנה בחיל־האויר, ויצרנו מסלול־ 
+ קידום מיוחד ברמה גבוהה. 
+ אהבה ושנאה למטוסים 
+ — יהודה פרי, אתה כמעט ״עפת״ 
+ מהקורס בגלל הערה למדריר, שדיבר 
+ ברומנית עם הניר. אילו הבדלי־מנטא־ 
+ ליות היו בין העולים לילידי הארץ, חני- 
+ כים ומדריכים? 
+ פרי: הייתי בן ההתיישבות העובדת. 
+ חייתי בחממה. כשהגעתי לקורס, כש- 
+ פגשתי המון עולים, שהיו הדומינאנטיים. 
+ אותי זה ״שבר״. אולי ׳מסע־גיבוש 
+ קורם־לכן היה משפר את המצב. 
+ התיישבתי בכיתה, והיו שם המון ב- 
+ חורים, שבקושי דיברו עברית, חיל־ 
+ האויר חיפש מועמדים לטיס, ואם בא 
+ עולה וסיפר, שהיה טייס בחוץ־לארץ — 
+ ״תפסו״ אותו, לא בהקו. איתי היו הרבה 
+ עולים מרומניה, וגם המרריר לאוירו־ 
+ דינמיקה היה משם, ולכן מחצית 
+ מכל שיעור התנהלה ברומנית... החלטתי,  שאינני מוכן לשמוע שיעור ברומנית 
+ בצה״ל, ולכן, בשהמדריר ריבר רומנית 
+ — דפקתי על השולחן... שלחו אותי ל־ 
+ רס״ר, שגם הוא היה רומני... פשוט לא 
+ הלכתי. התנהגתי בצורה ילדותית. היה 
+ עלי לשתוק ולהתלונן אחר־כר. החליטו 
+ ״להעיף״ אותי מהקורס. אבל החברים 
+ ילידי הארץ הלכו למפקד גף פרחי 
+ הטיס, לאקס. הוא היה איש־חינור 
+ אמיתי, וערר לי משפט־ חברים בכיתה. 
+ לאקס הסביר לי מה הייתי צריר לעשות, 
+ אבל החזיר אותי לקורס. אחרי העסק 
+ הזה הייתי החניך המצטיין... 
+ אוירת־המשמעת עוצבה על־פי דג־ 
+ מים זרים: במסדרים, אם לא הרמת את 
+ היד — ספגת בה מכה. קיללו אותנו 
+ קללות נמרצות. למי שחי באוירה של 
+ ארץ־ישראל דאז, ברפוס ההגנה 
+ והפלמ״ח — זו היתה אכזבה בלתי־ 
+ רגילה.
+ נבו: אני רוצה להאיר היבט אחר של 
+ חיל־האויר האז. היתה חופשיות בלתי־  רגילה, היו נורמות של הרפתקנות. לו 
+ הייתי היום שוב בן שמונה־עשרה — 
+ הייתי עושה אותם הדברים. 
+ עשינו ״האד און״ — טיסה בשני 
+ מטוסים זה מול זה — כשהמפסיד הוא 
+ ה״שובר״ ראשון. טסנו נמור, בשהמב־ 
+ שלה היחירה היא... הקרקע. כר איברנו 
+ טייסים רבים. היום, אולי לא בא לביטוי 
+ סוג מסויים של טייסים, והתועלת היא 
+ הגיבוש והבטיחות. 
+ השפה האנגלית הוחדרה בנו ונשארה 
+ שנים רבות אחר־כר. אני עוד זוכר את 
+ מנחם בר )אל״מ מיל.( עומד על ה- 
+ מגדל ברמת־דוד וצועק: "לר גו ראו־ 
+ נר אגין סביב!״.. לי לא חסר הגיבוש, 
+ אולי משום שאצלנו היו רוב החניכים 
+ ילידי הארץ. 
+ לזרסון: העולים היו מכל העולם ודי- 
+ ברו בכל הלשונות האפשריות. אני זו- 
+ כר, שבקורס שלי מחצית מהחניכים לא 
+ ידעו כלל אנגלית ונאלצנו לתרגם להם 
+ את דברי המרריך! אבל היה משהו משו- 
+ תף לעולים ולילירי הארץ, ממאפייני 
+ הדור הזה בכלל: לא למדנו לימודים 
+ מסודרים. היינו הדור של מלחמת ה- 
+ עצמאות. אני זוכר אפילו בחור אחד, 
+ שהגיע לקורס־טיס אחרי שמונה כי- 
+ תות, והוא הקדיש ימים ולילות ללי* 
+ מוד המתמטיקה הפשוטה. 
+ — יהודה, אתה סיפרת לי, כי כאשר 
+ היית טייס ספיטפייר ברמת־דוד, נהגת 
+ לחבק מדי בוקר את זנבו של המטוס... 
+ אני מבקש, שתספר על יחם מיוחד ל- 
+ מטוסים בכלל. 
+ פרי: יש מטוסים, שהטייס נקשר אלי- 
+ הם. לאחרים — שלילי. למשל — שנאתי 
+ את הסטירמן. הוא עושה אירובאטיקה, 
+ אבל הריח שלו ער ההתנעה היה איום. 
+ היתה לי מסיכה עם מעין מקור מפח, 
+ והיה קור אימים. זה היה יחסי אליו כח־ 
+ ניר, ולכן הוא גם קשור אצלי בחוויות 
+ קשות מאוד. 
+ אבל היו מטוסים, שאהבתי. הספיט 
+ הוא מטוס חלומי, זריז מאוד. זה היה i 
+ יאק נבו כסגן צעיר  יאק נבו: המושג חלוציות בגובה 
+75 <next_page> יהודה פרי: מה שחשוב אצל טייס זה חינוכו למשמעת עצמית  גם המטוס הראשון, שעליו עליתי כטייס 
+ בודד. זו היתה חווייה חזקה בצורה 
+ בלתי־רגילה. כשאתה עולה עליו בפעם 
+ הראשונה ומשתלט עליו — אתה אוהב 
+ אותו, אתה ״משוגע״ אחריו. אני נתתי 
+ לו הכל. הוא היה בידי, ואהבתי אותו. 
+ כל בוקר, לפני שעליתי עליו, חיבקתי 
+ את הזנב. קטנצ׳יק כזה! 
+אני לא זוכר מטוס, ששנאתי.  נבו: 
+ את הסטירמן דווקא אהבתי, וזאת — 
+ בגלל האויר החופשי. זהו המטוס היחיד 
+ בלי חופה סגורה. את הארווארד אהבתי 
+ פחות. בעניין הספיט אני מזדהה איתך 
+ לחלוטין. אני העדפתי את המטאור, 
+ את הסופר־מיסטר ואת המיראז׳ על 
+ האוראגאן. את הסקייהוק לא אהבתי. 
+ עם הפאנטום היתה לי תקופת הי- 
+ כרות, כמו חבר וחברה. לא ידעתי אם 
+ זה בשבילי. אולי הגיל עושה את שלו: 
+ אמרתי לעצמי, שאם יש שם נווט — 
+ זה מקל עלי את החיים. 
+למטוסים של אותה תקופה היה  לזרסון: 
+ ריח מיוחד. היום, כשאתה נכנם למטוס 
+ סילון — כאילו נכנסת לבית־מרקחת. 
+ במטוס בוכנה הרגשת ריחות של גומי 
+ ושל עשן.
+ אגב ריח, אני זוכר חניר, שהקיא בכל 
+ טיסה. הריח היה איום, והמדריר הצמיד 
+־, לו דלי. זה היה מחזה מעניין. פרחי 
+ הטיס מגיעים בבוקר למטוסים, והוא — 
+ עם הדלי... 
+ ״פיתחנו את הגישה האנושית״ 
+ — יהורה, אתה סיפרת, שכשהסתבר 
+ לר ולאחרים, שנבחרתם להיכלל בעשרת 
+ טייסי־המטאור הראשונים — רקדתם 
+ משמחה כל הלילה. אני מקשר זאת 
+ לשתי נקודות אחרות — סיפור הצל״ ש 
+ שלר ממלחמת ששת הימים והרצון, 
+ שהיה אצל כולם, להגיע דוקא לטייסת־ 
+ קרב. המכנה המשותף הוא החיפוש 
+ אחרי הסיכון. מדוע? 
+ פרי: אנחנו ייחלנו להגיע לטייסת־ 
+ קרב. כשהודיעו לנו שנבחרנו למטאו־ 
+ רים התחבקנו משמחה, שאינני זוכר 
+ כמוה. טייס טוב באמת צריר יצר הר- 
+ פתקנות. היו בחיל־האויר הרבה טייסים 
+ טובים מהסוג הזה, והתכונה הזו גם 
+ העבירה כמה מהם מהעולם. להרפת- 
+ קנים — טייסות־קרב היא הסיפוק ה־ 
+ גרול ביותר. 
+ידענו שאנחנו לוחמים, אבל  נבו: 
+ כשלא היתה מלחמה, שגי המוטיבים 
+ העיקריים היו הסקרנות והספורט. כמו 
+ תכנית הטלביזיה ״מהר יותר, גבוה יותר, 
+ חזק יותר״. 
+ שתי דוגמאות. אני טס בסופר־מיסטר, 
+ והגובה המירבי האפשרי הוא 
+ רגל. אני רואה את השמיים הסגולים 
+ מעלי, ופתאום מחליט למצות את יכולת 
+ המטוס, לתרגם מהירות לגובה. ואתה 
+ רואה, שאפשר להגיע ל־ 
+ אומנם אחר־כר אתה צולל כאבן, מס״ 
+ תחרר ויוצא ב־ 
+ משגה. ועוד משהו. ״לולאה הפוכה״. כלומר: 
+ שילוב של ג׳י חיובי — כשהדם יורד 
+ מהראש, והטייס קרוב לעילפון — ושל 
+ ג׳י שלילי — כשהדם עולה לראש — 
+ זה מסוכן מאוד. אם מישהו אצלנו אמר, 
+ שניסה לעשות זאת — זה ״חישמל״ 
+ אותנו. אחרי שג׳ו סיפר שניסה, אמרתי 
+ לעצמי שגם אני מוכרח. המראתי, הת- 
+ הפכתי — ונזכרתי בנסיון שלו: הוא 
+ הגיע לשלושים מעלות. הייתי חייב ל- 
+ הגיע ליותר! עברתי שלושים, ותשעים, 
+ ומאה שמונים, הגיע החלק הקשה, ו- 
+ גמרתי את ה״לולאה״. הייתי ״מאבסוט״ 
+ באמת, למרות שאחר־בר קרקעו אותי. 
+הזכרת קודם את דנג׳י. הוא  לזרסון: 
+ היה אחד ההרפתקנים הבולטים. זה זרם 
+ אצלו בעורקים. אני זוכר, שהענישו אותו 
+ והעבירו אותו לטייסת שלי, ל־בי־דו. 
+ הוא התנהג כאדם, שכלאו אותו. אני 
+ זוכר, שהקברניט נאלץ ״להזכיר״ לו, 
+ שהוא יושב על מפציץ גדול עם ארבעה 
+ מנועים. לא עד שפיט... 
+ נבו: אני זוכר, שערכנו תרגילי קרבות־ 
+ אויר. דנג׳י בא בסיבוב והמשיר בזווית 
+ מסוכנת. צעקתי: ״קפוץ עכשיו!״ — 
+ אבל במקרים כאלה הלסת היתה נק־ 
+ פצת אצלו, והוא עבר את ״הקו הא־ 
+ דום״. זה היה גם סופו. 
+ — אורי בר־לב, שאיננו כאן, עבר 
+ שלושה קורסי טיס. את הראשון לא 
+ סיים בגלל מגיפת שיתוק ילדים, שהש- 
+ אירה אותו בבית, בפקודה. מהשני הו- 
+ דח, את השלישי סיים. איר אתם מס- 
+ בירים את החיפוש העקשני, האופייני 
+ כל־בר, אחרי אתגר? 
+אותי משכו שני דברים: הסק-  נבו: 
+ רנות לגבי טיסה ומנות צוות־האויר — 
+ שוקולד ושימורים... 
+ פרי: האנשים שמגיעים הם מלכתחילה 
+ מחפשי אתגר והרפתקאות. אתה רו- 
+ אה את הקיים ורוצה להוסיף משלה 
+ לעשות דברים טוב יותר. 
+האנשים מחפשים את ההילה.  לזרסון: 
+ כשיש מצליחים מעטים ונכשלים רבים 
+ — רוצים להזדהות עם המעטים. 
+ — אורי סיפר גם על חוסר יציבות 
+ משמעתית. האנשים בבית־הספר וב-  יהודה פ��י בסרבל הסטירמן 
+ מטה לא ידעו כיצד לגשת לנושא ה- 
+ משמעת, לעתים הקשו ולעתים הקלו, 
+ עד שגיבשו מדיניות. מה תוכלו לספר 
+ על זה?
+ לזרסוך: לא היו לנו דפוסים משלנו. 
+ הכל היה מועתק. חיפשנו את משמעת 
+ היושר והמהימנות. פיתחנו את הגישה 
+ האנושית. לא היינו רגילים למסדרים 
+ ולטקסים, אבל כשהיה עלינו לצעוד, 
+ אמרתי לחבריה, שאין שום סיבה, שפרחי 
+ הטיס, עם פחות שעות אימונים, לא 
+ יהיו הטובים ביותר. ובאמת זכינו. 
+ נבו: אותי השאירו בקורם למרות ב־ 
+ עייה משמעותית, וזו היתה התגלמות 
+ של התפיסה, האומרת, ש״צבא וטיס לא 
+ הולכים יחד״. ועוד משהו: ברמת־גן קיי- 
+ מו את הזמריה — מעין פסטיבאל זמר. 
+ אני טסתי בסטירמן, הבחנתי בארוע 
+ מעניין — וירדתי לראות... לא רציתי, 
+ שרעש־המטוס יפריע, ולכן עשיתי שם 
+ אירובאטיקה עם מצערת כמעט־ סגורה. 
+ הענישו אותי. לא הבנתי, מה רצו ממני: 
+ אפילו לא הפרעתי למוסיקה... 
+76 <next_page>אי־אפשר ליצור משמעת בדור  פרי: 
+ אחד. בנוסף לזה — לנו אין מסורת 
+ של משמעת. מה שחשוב אצל טייס הוא 
+ חינוכו למשמעת עצמית כשהוא לבהו. 
+ בראשית קיומו של חיל־האויר לא ירעו 
+ כיצד יש לעשות זאת. אני זוכר, שטסתי 
+ מעל קפריסין וידעתי, שהטמפראטורה 
+ היא
+ מעניין, ולכן הוררתי את המכסה, הפ- 
+ סקתי לנשום חמצן, ירקתי על השמשה 
+ — ונהניתי כשהרוק קפא... 
+ חלוציות בגובה 
+ — בדבריו של עקיבא פרסמן, שאי- 
+ ננו כאן, היו שתי נקודות, שמותרות, 
+ אולי זו את זו. הוא סיפר על הסהר המו- 
+ פתי בטייסת, על תידרוכים מדוייקים 
+ ועל לוח־טיסות, שנשמר ללא יוצא־מן־ 
+ הכלל, אך גם על אוירה של פריקת עול 
+ ברמת־דוד. איך מפשרים בין שתי ה- 
+ אמרות בחיל־אויר אחד? 
+אני חושב, שמצאנו סינתזה,  לזרסון: 
+ והיא מבוססת על משמעת מיוחדת ה- 
+ בנויה, להבהיל מהנהוג בצבאות אח- 
+ רים, על יושר אישי. הישגינו במלחמות 
+ אינם מקריים. 
+הקפרנו — ואנחנו מקפירים —  נבו: 
+ על הדברים החשובים באמת, כמו שמי- 
+ רה על דיוק יוצא־דופן בזמן מילוי המ- 
+ שימה. לא פגשנו זאת אצל הטייסים 
+ הערביים. הם ירו מרחוק. הישראלים 
+ הסתכנו ולא ויתרו. חופש ביטוי מירבי 
+ לטייס בזמן הפעולה — אבל מגבילים 
+ אותו בזמן. אותו הדבר בעניין כמות 
+ הדלק המיזערית, הדרושה בנחיתה. 
+ מפקר־טייסת יכול להיות שובב ביותר, 
+ אבל על זאת ישמור. 
+ — שמואל שפר )שטופר(, שגם הוא 
+ איננו כאן, סיפר לי על המיון הפרי- 
+ מיטיבי של ראשית שנות החמישים. ה- 
+ מיון המוררני של היום, שבו הכל מדיד, 
+ נראה כלקוח ממאה אחרת. איר קבעו 
+ אז מי יהיה טייס? מה השתנה? 
+היו קריטריונים־על־הסף. מס-  לזרסון: 
+ פר מיזערי של שנות לימוד, ידיעת 
+ עברית )למרות שרבים, שלא התאימו 
+ לקורס מבחינה זו, ״הסתננו״( ובחינות 
+ פסיכוטכניות בריטיות. היום, לעומת 
+ זאת, טייסים בודקים את המועמדים, 
+ ויש בחינות מיוחדות לאנשי צוות־אויר. 
+ יש דרישות ראשוניות, מבחנים פסי- 
+ כוטכניים, מבדקים מקצועיים, בדיקות 
+ סוציומטריות ותוצאות שלב הגיבוש. 
+ — ״יאק״, אתה הזכרת, כאחד הגו- 
+ רמים הממריצים, את הרגשת החלוציות. 
+ מה זה?
+המושג חלוציות בגובה  נבו: 
+ רגל לא נטבע במקרה. הרקע שלנו היה 
+ חקלאות כחלוציות, ואני מניח, שכל 
+ דבר שונה מטים, שהייתי עושה, היה 
+ מלווה במחשבה שאחר־כר אחזור לחלו- 
+ ציות. עד למלחמה היתה מטרה חלוצית 
+ של בניית חיל־אויר ישראלי, ובמלחמה 
+ — מילוי תפקידנו היה הדבר הנכון  ביותר גם מבחינה זו. 
+ — אתה סיפרת שאחת ממסקנותיה 
+ בעת עיצוב תורת הלחימה באויר, היתה, 
+ שטיל אויר־אויר אינו תחליף לטייס. 
+ מדוע?
+ נבו: בסוף שנות החמישים ובתחילת 
+ שנות השישים ניסינו לבהוק את המש- 
+ מעות של הסילוניות ושל טיל האויר־ 
+ אויר לגבי קרבות־אויר. הטיל מהיר 
+ יותר מכל מטוס, ויש לו כושר־תימרון 
+ של שנים־עשר ג׳י, ממש אי־אפשר 
+ להתחמק. איר מחנכים טייסים במצב 
+ שכזה? אמרנו, שטיל אויר־אויר, גם אם 
+ יהיה במטוס, איננו תחליף לתותח או 
+ לטייס. ההיסטוריה הוכיחה זאת לחלו- 
+ טין, כמו, למשל, בעניין המיראד. כשה- 
+ צרפתים החליטו לבנותו עם טילים בלבד, 
+ ללא תותחים — התעקשנו על האחרו- 
+ נים, והמלחמות הצדיקו אותנו. רוב מטו- 
+ סי האוייב הופלו בתותחים. 
+ — ״יאק״, דיברת הרבה על ״החיים 
+ השניים״ — העיסוק, שאחרי השיחרור. 
+ אנשים, שפקפקו בכר שיישארו בחיל־ 
+ האויר חמש שנים — נשארו שם דור. 
+ איר מרגישים לקראת השלב הזה — 
+ ואיר בראשיתו? 
+ לזרסון: עבדתי ער הרגע האחרון 
+ ב״ פול ווליום״. לא היה שלב של ״לק- 
+ ראת״. היוצאים מדברים הרבה על 
+ משבר. השירות בחיל־האויר היה מרצון, 
+ יהיה מעניין מאוד, כר שהמשבר ממש 
+ מתבקש. אר אני אינני יורע מה זה 
+ משבר! זו בעייה אישית. צריכים לדעת, 
+ שגודל האכזבה הוא כגורל הציפיות. 
+ אין שום בסיס להשוואה בין השירות 
+ הצבאי לתפקיד הבא, מבחינת המעמר, 
+ מבחינת ההיקף או מבחינת העניין. מי 
+ שמשווה מתסכל את עצמו. מי שחו- 
+ שב נכון יכול למצוא הרבה עניין גם 
+ בחוץ ולעשות את כל מה שלא הספיק 
+ לעשות לפני־כן. 
+ אינני מתוסכל. היה נעים מאור, ולו 
+ הצטרכתי להתחיל מחדש — הייתי בו- 
+ חר באותה ררר. 
+ למשור הנוער הטוב לטיס 
+ נבו: לגבי מי שעוזב בגיל שלושים, 
+ קשה לדבר על ״חיים שניים״, ולמי 
+ שעוזב בגיל חמישים אין, כנראה, על 
+ מה לדבר. הגיל האופטימאלי הוא 
+ ארבעים. כשאתה יוצא, אתה צריר 
+ לשקול את היוקרה מול הנכונות לקפוץ 
+ למים חדשים, בראיה של עשרים שנה. 
+ כשאתה פורש בגיל הרשמי, ארבעים, 
+ ולא לפניו — אתה יודע, שנתת למדינה 
+ את כל מה שהצטרכת לתת. עזיבה עם 
+ הרגשה קשה, הגיונית רק כשאתה חש, 
+ שלא עשית את אשר רצית לעשות. 
+ ההתרגלות ל״חיים השניים״ היא 
+ מהירה, כן גם ההתרחקות מהחיל. מי 
+ שממשיר לדבר על השירות — משהו 
+ בעיסוקו החדש אינו כשורה. 
+ פרי: לפני עזיבה צריכים לעשות 
+ הערכת מצב. בשבילו ובשביל בני דורו 
+ זו היתה תקופה גדושה בחוויות בצורה  נדירה, ואני מאושר, שעשיתי את כל 
+ זאת. לי לא היה משבר. מי שעוזב 
+ כטייס פעיל — בעצם לא עוזב, הוא 
+ נשאר בטייסת. אצלי הפרידה היתה 
+ דווקא איטית מאוד. 
+ — לסיכום, שני פנים. האחד במבט 
+ לאחור: אם אתם מנסים להיות היסטו- 
+ ריונים, להביט אחורה במעט קרירות, 
+ אילו תהליכים אתם יבולים לזהות בחיל־ 
+ האויר בשלושים השנים שעברו עליו? 
+ פרי: ראשית — בניית חיל מישראלים 
+ שלמדו הכל בארץ. שנית — בניית חיל 
+ לפי צרכי המדינה, תור שקילת מסורות 
+ זרות, שלישית — קליטת ציוד מתוחכם. 
+ על־ פי מטוסים — עד קליטת מטוסי 
+ הסילון הראשונים, ומאז ועד קליטת 
+ הפאנטומים.
+ לזרסון: את חיל־האויר הקימו מת- 
+ נדבים מארצות המערב. זו תקופה, 
+ שהטביעה את חותמה על החיל. אחר־ 
+ כר החיל נולד מחדש בתהליר המעבר 
+ לישראליות מוחלטת. זו היתה התקו־ 
+ פה היפה של חיל־האויר. 
+ בשנות החמישים, עד מלחמת ששת 
+ הימים, היה חיל־האויר חיל משפחתי. 
+ עד
+ שתו. אפשר היה לכנס את כל צוותי 
+ האויר יחד, להתחלק בחוויות ולשמוח. 
+ אחרי המלחמה החיל גדל, וזה גם שינה 
+ את אופיו. אחת הבעיות היום היא מני- 
+ עת נזקי הגודל, משום שלקוטן יש יתרו- 
+ נות: חברה קטנה ומלוכדת, רוח־לחימה, 
+ מגע ישיר בין מפקדים לפקודים. 
+השלב הראשון הסתיים במבצע  גבו: 
+ ״קדש״. חיל־האויר היה קטן, בשלבי 
+ עיצובו. הדגש היה על הטיס. בשלב 
+ השני גובשה נוסחת הפוטנציאל של 
+ חיל־האויר: סוג המטוסים, מספרם, 
+ הטייס כפול מספר גיחות ליום כפול 
+ מספר יעפים יעילים מעל המטרה. כר 
+ השיג החיל את יתרונו. אנחנו בפתח 
+ השלב השלישי, שבו כלולות גם הבעיות 
+ של טילי אויר־אויר. 
+ — והחלק השני: מה הייתם אומרים 
+ לבחור השוקל התנדבות לקורס טיס? 
+החלט בעצמר — אבל זכור,  נבו: 
+ שאם אתה בוחר להיות לוחם, תישא 
+ באותו תפקיר גם בשירות המילואים. 
+ קשה לי לומר משהו היום, בגלל 
+ החיל הגרול והמגוון. צריכים לתאר את 
+ מכלול תפקידי הטייס, גם כלוחם, גם 
+ כמפעיל מערכות מתוחכמות, גם כקצין 
+ וכמפקד.
+ פרי: הייתי אומר לו, שזה אתגר לא 
+ רגיל ושהוא יוכל להפעיל את המכונה 
+ המתוחכמת האפשרית ביותר. 
+כדי לשמור על מקומנו,  לזרסון: 
+ כאחת המעצמות האויריות החזקות ב- 
+ עולם, אנחנו חייבים למשור אח. הנוער 
+ הטוב להתנדב קודם כל לטיס, וזה הדבר 
+ הראשון, שצריר לומר להם. 
+77 <next_page> המציל נ
+ מאת אהרון לפידות 
+ לפרופסור דוד דנון יש בעלי חוב 
+ רבים מאוד, ולא סתם חוב. חיילי צה״ל 
+ רבים ובכללם אנשי חיל־האויר חבים 
+ לפרופסור דנון את היקר מכל — את 
+ חייהם.
+ כי פרופסור דוד דנון, נוסף להיותו 
+ ביולוג בעל שם עולמי בתחום חקר 
+ הזיקנה, משמש גם כרופא מוסס בחיל־ 
+ האויר. למעשה, הוא אחד מוותיקי יחי- 
+ דת הפינוי האוירית והמפקד הראשון 
+ של כיתת פינוי בהיסס. כמו־כן הוא 
+ אחד מאותם הוותיקים, שנטלו חלק 
+ במערכות ישראל מאז תקופת המח- 
+ תרות ועד היום. לזכותו מאות פינויים 
+ ואלפי חיילים פצועים, שלגביהם היה 
+ מלאר־ישועה אמיתי. גם היום הוא ממ- 
+ שיך בפועלו, במיסגדת ההתנדבות, 
+ החליט להקדיש את שנת השבתון שלו 
+ ממכון וייצמן לחיל־האויר לתרום מידי- 
+ עותיו וכישוריו לפיתוח ושיפור הרפואה 
+ האוירית. גם במבצע ״ליטאני״ לא 
+ וויתר על זכותו להשתתף בפינויים 
+ והצטרף אל יחידת הפינוי בהיטס בגי־ 
+ חותיה אל לתור לבנון. 
+ ועדיין לא אמר את המלה האחרונה. 
+ ההתחלה, לעומת זאת, ידועה. דוד דנון 
+ נולד בבולגריה בשנת 
+ עם הוריו ואחיותיו בשנת 
+ ונערותו עברו עליו בתל־אביב. והוא 
+ למד בגימנסיות ״הרצליה״ ו״בלפור״. 
+ תחילה היה ב״הגנה״ אולם כשזו נקטה 
+ במדיניות ההבלגה פרש וב־ 
+ טרף, יחד עם עמיחי פאגלין ואליהו 
+ בית־צורי ז״ל )שהצטרף אחר־בר ללח״י 
+ והוצא להורג בקהיר( לאצ״ל. ב־ 
+1944 
+ הפיקוד על יחידות האצ״ל בתל־אביב 
+ פאגלין פיקד על הח ״ק )חיל־קרב( 
+ ודנון על הי״ם )יחידות־מחץ(. 
+ ״כבר בפעולות הראשונות התברר 
+ שחסרה מערכת לפינוי נפגעים. תפקידי 
+ היה של לוחם, ואולם כאשר התעורר 
+ הצורך במפנה — נזכרו כי שני הורי 
+ רופאים — ובאופן טבעי ביקשו ממני 
+ לפנות את הנפגעים. כך שעם תום 
+ הקרב עזבתי את הפיקוד — והפכתי 
+ להיות מפנה. 
+ ״אלונקה״ מבית־בנסת 
+ הפינוי הראשון שלי היה לאחר תקי- 
+ פת מספר תחנות משטרה באזור יפו־ 
+ ת״א. עמיחי פקד על תקיפת הסי.איי.די. 
+ )הבולשת הבריטית( ברחוב יפו־ת״א 
+ ואני תקפתי תחנת־משטרה ברחוב  מסוק הפינוי הראשון — מסוק סיקורסקי 
+ סאלמה פינת רחוב העלייה. לאחר תום 
+ הפעולה חזרנו למקום המיפגש והחזרנו 
+ את הנשק. קבוצה אחת •דאגה לה��תיר 
+ את הנשק וכל השאר התנדפו. עמיחי 
+ פאגלין ואני נשארנו עם פצוע ברגל 
+ וקיבלנו על עצמנו להעביר אותו לחוף 
+ מבטחים. הוצאנו מבית־כנסת קטן ב- 
+ סביבה ספסל והפכנו אותו כשרגליו 
+ למעלה, שיטחנו את רגליו והשכבנו 
+ את הפצוע עליו. כר נראתה אלונקת 
+ הפינוי הראשונה שלי. נשאנו את הפצוע 
+ עד אזור הפרדס העקור שהיה גבול 
+ שטח שליטת המשוריינים הבריטיים. 
+ המשוריינים פיטרלו כשהם מאירים את 
+ כל השטח בפרוז׳קטורים. בזחילה מבור 
+ לבור בפרדס הגענו לכביש המפריד 
+ בינו ובין שכונת שפירא שהיתה ״חוף 
+ מבטחים״ שלנו. הבאנו את הפצוע לבית 
+ הוריו, שהיה בשכונת שפירא, והזעקתי 
+ רופא, חבר של אבי, כדי שיזריק לו 
+ אנטי־טטאנוס ויסגור את חבישת החי־ 
+ רום שעשיתי לו. לאחר שסיים את טי־ 
+ פולו בפצוע אמר לי אותו רופא. ״אילו 
+ הייתי אביך, הייתי מכה אותר מכות־ 
+ רצח.״
+ שירות הפינוי התרחב עם התרחבות 
+ הקרבות. ב־ 
+ רות במסווה של סטודנט, להתקשר 
+ עם אנשי צרפת החופשית. באותה תקו- 
+ פה פרח ״הסזון״ ובאחת הפעמים שבהן 
+ עבר את הגבול )״דווקא באורח חוקי״( 
+ נעצר לחקירה ובאותו לילה נחבש 
+ בכלא. תחילה ישב ביפו ואחר־כך 
+ בלאטרון. ״גם בלאטרון נעשיתי חובש 
+ בעל כורחי. החובש היחיד בלאטרון היה 
+ יווני שמן, שאמרו עליו ששיתף פעולה  עם הנאצים. העצורים היהודים לא 
+ נתנו בו אמון. כשהגעתי פנו אלי אנשי 
+ הארגון ומינו אותי כאחראי על המר- 
+ פאה. בר נעשיתי לראשונה חובש. 
+ כשהיה בא אבא, זכרונו לברכה, לבקר 
+ אותי הייתי מספר לו מבעד לגדר אילו 
+ בעיות יש לי עם החולים והפצועים. 
+ הוא היה שואל אותי לפרטים ונותן לי 
+ הוראות כיצד יש לטפל בהם, וכר הייתי 
+ חובש.״
+ יום אחד הגיעו בחורים מהפלי״ם. 
+ לאחד מהם נתקע צדף בעקב כאשר 
+ העביר מעפילים מהסירה אל חוף פל־ 
+ מחים. ״אנטיביוטיקה לא היתה, כל מה 
+ שהיה לי היתה מעט אבקת סולפה, 
+ שאבא הביא לי. שרפתי את האיזמל 
+ בכוהל, נתנו לבחור לשתות קצת קונ- 
+ יאק, קררנו את הפצע וחתכתי עם 
+ האיזמל. מצאתי את רסיס הצדף והו־ 
+ צאתי אותו. הבחור הבריא. היום אינני 
+ יודע אם הייתי יכול לחזור על המעשה 
+ הזה.״
+ ״בכוח הנסיבות נעשיתי לבסוף גם 
+ רופא. לא רציתי להיות רופא. הייתי 
+ עסוק יותר מדי בלחימה. אולם אבא 
+ הצליח לשכנע את האנגלים שהייתי 
+ סטודנט לרפואה מן המנין בז׳נבה, הוא 
+ רשם אותי לשם בעזרת חברים, שכן 
+ גם אמא וגם אבא למדו רפואה בז׳נבה. 
+ יום אחד, לאחר כמה חקירות שחקרו 
+ אותי, הודיעו לי בבוקר: ׳קום אתה יוצא.׳ 
+ תחילה לא הבנתי מה קורה, אולם עד 
+ מהרה הסתבר לי, שמוכנים לשחרר 
+ אותי מהכלא בתנאי שאעזוב את הארץ 
+ תוך
+ באירופה.״
+78 <next_page> עוד ביום שבו יצא מהכלא יצר קשר 
+ עם אלי תבין )״פייסת״(, שנועד להיות 
+ מפקד האצ״ל באירופה. הלימודים 
+בבד עם מילוי תפקידים שו- בר  נמשכו 
+ נים עבור האצ״ל באיטליה וצרפת. עם 
+ סיום לימודיו וכתיבת עבודת המחקר 
+ )שזיכתה אותו כפרם הראשון על הדוק־ 
+ טוראט הטוב ביותר באותה תקופה( 
+ חזר ארצה והתגייס כרופא לחיל־האויר. 
+ הרעיון של פינוי נפגעים בדרך האויר 
+ הלר והתגבש בסדרת ישיבות סיפוזיו־ 
+ ניות. נסיון מעשי לא היה והמקור היחיד 
+ היו ספרים. ניתן היה ללמוד מהנסיון 
+ האוסטרלי, ההודי והנסיון הארוך של 
+ האמריקנים. הפינויים היו, למעשה, ה- 
+ טסות פצועים מבתי־חולים שדה לבתי־ 
+ חולים בעורף. היו אלה פינויים ארוכים 
+ מאוד.
+ כובדו של הציוד הראשון 
+ ״ב־
+ ממפקד חיל־האויר האז, האלוף ��ן טול־ 
+ קובסקי, כמפקד כיתת פינוי נפגעים 
+ בהיטם. כיתת הפינוי בהיטס היתה, 
+ למעשה, יזמתו וחלומו של ד״ר מיכאל 
+ לביא, שהיה קצין הרפואה של חיל־ 
+ האויר. הציוד היה מן המצוי ורחוק־ 
+ רחוק מהרצוי. היו לנו סלים גרולים, 
+ מהסוג שהיו נוהגים להכניס בהם את 
+ הכביסה. בתוכם היה המון ציוד מסודר 
+ במעין תאים. היו שם אגנים ממתכת 
+ מצופי אמייל, מכשירים לסטריליזציה של 
+ מזרקים, תרופות, סרים למיניהם ועוד כל 
+ מה שניתן להעלות על הדעת. קל לשער 
+ מה היה משקלו של סל כזה, שנישא על־ 
+ ידי חייל אחר מכל צד... אחד הדברים 
+ הקשים — עוד לא היה הציוד המתאים 
+ להכנסת צינוריות גמישות לתור הווריר 
+ באינפוזיה. היינו מכניסים מחטים. מו- 
+ בן, שמספיקה תנועת מרפק אחת כרי 
+ שהמחט תתקע בשריר מחוץ לווריד. 
+ זה היה חלום־בלהות.״ 
+ ב־
+ למילואים. עד לאותו זמן לא היו הפי- 
+ נויים מפעולות התגמול פינויים אויריים. 
+ הפינויים הראשונים שהיו באמת פי- 
+ נויים בהיטס — בוצעו במבצע ״קדש״. 
+ במילואים הוכנסה היהירה לכוננות 
+ מיידית. החלה תירגולת, שעיקרה היה 
+ כיצד לטעון את האנשים אל תוך הדקו־ 
+ טה או לתור הפייפר. האלונקות לא 
+ היו אחידות. רובן ככולן היו אלונקות 
+ שנשארו מזמן הבריטים. הבודדות ש- 
+ יוצרו בארץ לא היו אחידות. אחת ארו- 
+ כה יותר, שנייה ארוכה פחות. המתלים 
+ לאלונקות ברקוטה היו מייצור מקומי, 
+ פאטנט של חיל־האויר. היה קל להכניס 
+ אותם פנימה, אר קשה מאוד להוציא 
+ אותם החוצה. הרעיון לקשור את האלו- 
+ נקות לרצפת המטוס היה רעיון של 
+ הרגע האחרון. הביאו כל מיני חבלים, 
+ עבים מדי, קשים מדי. 
+ בצוות היו ארבע אחיות, שלושה רופ־ 
+ אים וכמה חובשים. רב־סמל ורסנו  שמר על הסדר. ״סדר זה דבר חשוב 
+ מאור, כי כאשר אתה מגיע עם פצו- 
+ עים כל עס־ישראל צובא על פתח ה- 
+ מטוס ורוצה לעזור בחוררתם ואלמלא 
+ היה שם רס׳׳ר טוב כמו רס״ר ורסנו 
+ מי יודע איר היינו מורירים את הפצו- 
+ עים.״
+ במשר הזמן הצטבר ניסיון והאלונקות 
+ הועלו והורדו במהירות. לקח חשוב נו- 
+ סף נלמד — עבודה זו לא נועדה ל- 
+ אחיות, המאמץ הגופני קשה מדי. אחת 
+ האחיות כמעט שנשמטה החוצה כש- 
+ החליקה על רצפת המטוס. המטוסים טסו 
+ בלי דלתות כיוון ששימשו גם להצנחת 
+ כוחות וציוד. 
+ ״את הפינוי הראשון בקנה־מידת 
+ גדול ביצענו ממעבר המיתלה. בלילה 
+ הראשון לאחר ההצנחה לא הצלחנו לי- 
+ צור קשר עם הכוחות בגלל דממת האל- 
+ חוט. חזרנו לבסיס על הליטרים האח־ 
+ רונים של הדלק• שיקשקנו די הרבה, 
+ כי כדרר חזרה היתה כבר האפלה והיה 
+ לנו קשה מאוד למצוא את הדרך.״ ביום 
+ השני היה ניסיון לחלץ שני פצועים 
+ בפייפר. אלא שמטאורים מצריים צלפו 
+ על הפייפר, שבו היה ד״ר אנקלביץ. 
+ ד״ר אנקלביץ נפגע בחזה מרסיס של 
+20 
+ זה היה ביום השנה להגיעו ארצה 
+ כאשר הורד מן המטוס עם הרסיס 
+ בחזהו אמר: ״עכשיו אני מרגיש כאזרח 
+ ישראלי לכל דבר.״ 
+ מעשה בג׳ינג׳י כחול 
+ ״בליל הפינוי טסתי ב׳נאגלה׳ אתת 
+ עם אורי יפה וב׳נאגלה׳ השניה עם יעל 
+ רום. הטיסה הראשונה היתה מרשימה 
+ באופן מיוחד. אריק שרון בא למטוס 
+ ואמר: ״שלום דוקטור, יש לי בערר 
+ נפגעים״. מרהים ער כמה חיתה הע- 
+ רכתו קרובה למציאות. הנפגעים הת- 
+ חילו להגיע ברגל, בג׳יפים, במשאיות 
+ בלי שום מיון. ד״ר אנקלביץ היה פצוע 
+ וד״ר שבולת היה בנגמ״ש שנלכד 
+ במעבר עד שעות הערב. רק לאחר 
+ שפרצו את המצור על־ידי תקיפת הע- 
+ מדות המצריות, השתחרר ד״ר שבו־ 
+ לת.״ התוצאה היתה שהפצועים הגיעו 
+ בכוחות עצמם בדרגות חבישה שונות. 
+ כמו דני מט, למשל, שנשען על גלגל 
+ המטוס שלא הפסיק את מנועיו ואמר: 
+ ״תיקח קודם את הפצועים קשה.״ לו 
+ עצמו היה חור־כניסה של קליע אל 
+ הריאות והוא נשם בקושי. מיכה קפוס־ 
+ טה סירב לעלות על אלונקה למטוס 
+ ואמר: ״אני עולה למטוס בכוחות עצמי 
+ ויוצא עם מצנח.״ הוא אומנם עלה בכו- 
+ חות עצמו וישב כל הדרר עם צרור 
+ בבטן.״
+ עד תום מלחמת ״קדש״ היו פינויים 
+ נוספים — משארם־אל־שייח, מא־ טור 
+ ועוד.
+ ספיח של המלחמה בא בעקבות סיור 
+ שערר אריק שרון לקבוצה של קצינים 
+ באזור הקרבות וביניהם ד״ר שיבולת,  חנה יפה שהיתח אז אחות ופרופ׳ הנון. 
+ ״אריק תיחקר את מצב הרפואה ב- 
+ שטח והמסקנה שהתבקשה היתה, שצריר 
+ להביא רופאים אל השטח גם במקרה 
+ שהרופאים הנמצאים בשטח נפגעים. 
+ כלומר הרופאים המשתתפים בפינוי 
+ בהיטס חייבים למלא לפעמים את מקו־ 
+ מם של רופאי הצנחנים. שאל אותי 
+ אריק: ״מה המסקנה?״ עניתי: ״המסקנה 
+ היא שרופאי חיל־האויר צריכים לעבור 
+ קורס־צניחה.״ שאל אריק: ״ובכן?״ 
+ אמרתי: ״טוב, בסהר. אני אעבור קורס 
+ צניחה. תגיד לי רק מתי.״ מייד אריק: 
+ ״מה דעתר על עוד רבע־שעה?״ לא 
+ נותר לי הרבה זמן להסס... עברתי את 
+ קורם הצניחה הרגיל של הצנחנים, עם 
+ כל התירגולת. וזה היה קשה, קשה 
+ מאוד.
+ ״לאחר המלחמה התחלנו לתרגל פי- 
+ נויים בהליקופטר ולראשונה ניסינו את 
+ הכבל המשמש לפינוי מהים. יש הרבה 
+ סיפורים מאותה תקופה. לא ידענו ב- 
+ דיוק איר זה פועל. כמה רוח עושה 
+ ההליקופטר, ובכלל. ובכן, יום אחד 
+ בדצמבר עשינו תירגולים בחון? פל־ 
+ מחים. הרס״ר שלנו היה ג׳ינג׳י. הפלנו 
+ גורל ויצא, שאני אהיה בקצה הכבל 
+ והוא יחכה בסירת־הצלה בתור המים. 
+ חבל היה לו להרטיב את הבגדים ולכן 
+ השאיר אותם על החוף ונכנס בתחתו- 
+ ניו אל הסירה. התקרב ההליקופטר, 
+ עשה את הרוח הגדולה מעל הסירה, 
+ והתיז מים... בקיצור, כשירדתי למטה 
+ ראיתי בפעם הראשונה בחיי ג׳ינג׳י 
+ כחול... הוא היה ממש מאובן. העלינו 
+ אותו להליקופטר, עטפנו אותו בשמי- 
+ כות ושיפשפנו אותו במשר הרבה זמן 
+ עד שחזר לצבע הטבעי שלו. המקרה 
+ הזה היה גם לקח חשוב. אי־אפשר לבוא 
+ ישירות מעל הסירה. יש לנסות ולהתקרב 
+ מן הצד לקח נוסף היה הקטנת הציוד. 
+ הציוד הוקטן — אבל לא בהרבה. הסל 
+ היה אותו סל, אבל יותר קטן. האלונקות 
+ היו אותן אלונקות: כבדות, מגושמות, 
+ בלתי־מתקפלות.
+ לאט־לאט נכנסו ההליקופטרים לפעו- 
+ לה. כל כיוון הפינוי הופנה אל ההלי- 
+ קופטר. תקופת ההמתנה שלפני מלחמת 
+ ששת הימים תפסה את פרופ׳ דנון ב- 
+ סדרת הרצאות בארה״ב. כאשר הרגיש 
+ שהמצב נעשה רציני תפס ״טרמפ״ על 
+ מטוס שהביא אותו ליוון. ארצה הגיע, 
+ במטוס האחרון שנחת בלור ב־ 
+67 
+ ״למחרת, כאשר הופעלה האזעקה 
+ הגעתי ליחידה לפי הוראת ד״ר ירדן, 
+ שהיה הרופא החילי. כשהגעתי ליחידה, 
+ הסתבר שהיו להם כמה דאקוטות. 
+ החבריה התנפלו עלי כעל מציאה — 
+ אחד שיודע לפנות גם בדאקוטות. כר 
+ היה במשר כל מלחמת ששת הימים. 
+ לאחר המלחמה התחילו הפינויים של 
+ פעולות ההתשה, למשל בכראמה. שם 
+ השתמשו כבר רק בהליקופטרים אבל 
+ הציוד עדיין היה כבד ומסורבל. עדיין 
+79 <next_page> פרופסור דגון מטפל בפצוע שחולץ במסוק מתון שטח לבנון ב״מבצע ליטאני״ 
+ היו סלים, ואלונקות כבדות, שהיה 
+ צריך להעביר ממסוק למסוק. והנשק 
+ האישי שהיה אז ״עוזי״ ובשרה היה 
+ צריך ממש כושר גופני כדי לרוץ למסוק. 
+ הצוות הרפואי היה ממוקם עם המפקרה 
+ על הגבעה, המסוקים היו פרוסים בשטח 
+ ועם התעוררות הצורך בפינוי — היה 
+ צורך לקחת את הציוד ולרוץ איתו אל 
+ המסוק.
+ התברר מעל לכל ספק, שההתקדמות 
+ הניכרת ביותר בעולם הרפואה המלח- 
+ מתית — היא ההליקופטר. הוא מאפשר 
+ להעביר פצועים במהירות רבה מאזור 
+ הקרבות לבתי־החולים. הסיכון היה 
+ גדול, כי לפעמים היו יורים על ההלי- 
+ קופטר. אבל האפשרות להביא פציעה 
+ חמורה אל שולחן הניתוחים ממש, תוך 
+ כרי השגחה מירבית במשך כל זמן 
+ ההעברה, הוכיחה את עצמה כדבר חשוב 
+ ביותר.״
+ פיתוחו של המגל״ח 
+ אותה תקופה התחילו לאחר את ה- 
+ ציוד. רוב הדברים המיותרים הוצאו 
+ החוצה. הסל הפך לתיק. האינפוזיה 
+ עברה לשקיות פלאסטיק. ציוד טוב יותר 
+ כמו אינטראקטים )צינורות גמישים 
+ שאפשר להכניס לווריד ללא חשש( 
+ החלו להופיע. 
+ הניסיון עשה את שלו. הניסיון הגרול 
+ ביותר היה של מלחמת ההתשה. 
+ ״מלחמה זו הפעילה את הפינוי בהי־ 
+ טס בצורה חריפה מאור. היתה לנו אז 
+ קבוצה מצומצמת של רופאים, שהיתה 
+ בכוננות מתמדת. אני הייתי, כמובן, 
+ במילואים ולא פעם היו מוציאים אותי 
+ מהמעברה או באמצע הלילה מהבית 
+ ללא התראה מוקדמת. תמיד היו מזמי- 
+ נים אותי בטלפון ״לשחק ברידג׳״. היה 
+ שם סרן אחד בשם מריו שהיה מצלצל 
+ ושואל: ״דיר, חסרה לנו יד אחת לברי־ 
+ דגי, מוכן להצטרף?״ אני הייתי שואל: 
+ ״מתי מתחילים לשחק?״ והוא היה 
+ אומר: ״כולם כבר כאן, מחכים רק לך.״ 
+ או שהיה אומר: ״שמע, יש ארוחת־ערב 
+ נהדרת, אולי אתה בא לאכול אתנו?״  ״אני הייתי נענה תמיד, כי מי היה יכול 
+ לסרב להצעות שכאלו?״ 
+ הכוח שמאחורי היחידה בימים ההם 
+ היה ד״ר פנחס ירדן, הרופא החילי 
+ באותה תקופה. הוא הבין את חשיבות 
+ הפינוי בהיטס והקים ביחידה מעבדה 
+ למחקר. יחד עם זאת השקיע מאמץ 
+ בלימוד ניסיון העבר והסקת לקחים 
+ ממנו.
+ ״כאשר אתה מגיע עם הליקופטר 
+ לאזור שבו נופלים פגזים, אין לך הרבה 
+ זמן להתעכב. אתה חייב לדעת מיד 
+ מי חי — ומי כבר איננו בחיים. במקום 
+ המצומצם שיש במסוק אין להרשות 
+ לקחת את אלה שכבר נפטרו. לפיכך, 
+ יש צורך באמצעי כלשהו שיורה על 
+ אלה שיש לפנות. צורך זה הביא אותי 
+ להמצאת ופיתוח המכשיר המכונה 
+ מגל״ח — מגלה חיים• את המכשיר 
+ מצמירים לבית־החזה, מעל הלב או 
+ הריאות והוא מראה אם ניתן עדיין 
+ לקרוא את המתחים החשמליים שמפעיל 
+ הלב בעת פעולתו.״ 
+ פיתוחים אחרים היו, למשל, זה של 
+ ד״ר אילן קוץ, שהמציא לולאה שעזרה 
+ בחילוץ אנשים מקניונים. אלה לא היו 
+ פיתוחים מכוונים. כולם צמחו כתולדה 
+ של צרכים. בהדרגה הצטבר הנסיון — 
+ ארגז חמצן, למשל. ״תחילה היה מסור- 
+ בל, כשהיו פותחים אותו היה תופס 
+ חצי־מטוס. כן היה נשבר לעיתים קרו- 
+ בות. היה צורך בארגז שאפשר לשבת 
+ עליו, כי כשיש פצועים כבר אין איפה 
+ לשבת, שיהיה קטן יותר, שיכיל כל מה 
+ שהוא צריך להכיל. הארגז הזה פותח 
+ כך לאחר מלחמת יום־הכיפורים — כי 
+ כבר התחלנו להסתובב עם כאלונים 
+ ביד.״
+ לאחרונה הוקמה יחידה שתעסוק ב- 
+ מחקר ופתוח רפואה תעופתית בשני 
+ מישורים — האחד — נוחותו ויעילותו 
+ של הטייס בתפעול יום־יומי של ה־ 
+ מטוס, והמישור השני — פינוי בהיטס. 
+ הפינויים ״הקלאסיים״ של התקפות 
+ אפנרציט, הכשות נחש ותאונות־דר־ 
+ כים — הפכו לשיגרה. הציור נעשה יותר 
+ משוכלל. הרופאים רכשו נסיון רב.  מסכם פרופסור דוד דנון: 
+ ״לפעמים נשאלת השאלה — לשמ- 
+ מה דרוש רופא בהליקופטר? האם לא 
+ מספיק לקחת חובש, שיחזיק את האע־ 
+ פוזיהי אף אם נתעלם מהצד המודאלי, 
+ שהפצוע יודע שהוא מקבל את מאקסי־ 
+ מום הטיפול שהוא יכול לקבל מהרגע 
+ הראשון, נראה לי כי מבחינה מקצועית 
+ אין תחליף לרופא. הרופא המשגיח על 
+ העברת הפצוע — הוא לא החובש ה- 
+ משגיח. ברוב המקרים, אם צריך רק 
+ לתקן חבישה — מספיק חובש. אם 
+ צריך רק להחזיק אינפוזיה — אפשר 
+ גם ללא חובש, שהרי אפילו המכונאי 
+ המוטס יכול לעשות זאת. אבל יש 
+ מקרים שבהם נכנס לפתע הפצוע למצב 
+ המצריך החלטה מקצועית הקשורה 
+ בידע מקיף. 
+ במלחמה האחרונה, בלבנון, היה 
+ בחור אחד, שהופיע עם פצע קטן בבטן. 
+ אמרו שאפשר להביא אותו לכל מקום. 
+ אך הרופא שהיה בהליקופטר )וכל 
+ הכבוד לאותו רופא( ברק אותו וגילה, 
+ שיש לבחור ׳בטן חריפה׳. ׳בטן חריפה׳ 
+ זו הבחנה שהרופא הגיע אליה תוך 
+ כדי בריקת הפצוע — במטוס. הוא 
+ הפנה מייר את הפצוע לבית־החולים 
+ בצפת, תוך זמן קצר כבר היה על שול־
+ חו־הניתוחים — וניצל. 
+ ״במקרים אחרים מגיע הרופא לשטח 
+ ונתקל בפצועים, שהרופא לא הגיע 
+ אליהם קורם. זה קורה, אומנם באחוז 
+ לא גרול. אבל זה קורה. מקרה אחר 
+ היה ממש דראמטי. אחר הפצועים היה 
+ במצב קשה מאוד. הרופא הכנים לו 
+ צינור־נשימה בפה בעל לסת שבורה, 
+ עם שברי שיניים בתוך חלל הפה ופרטי 
+ פציעה אחרים. הרופא טיפל בפצוע 
+ על הקרקע, העלה אותו למסוק וטיפל 
+ בו טיפול מתמיד, שנדרש בנסיבות 
+ האלה, והכניס אותו לבית־החולים. ה- 
+ בחור לא היה עולה חי על שולחן־הני־ 
+ תוחים אילמלא היה שם רופא. 
+ ״או במקרה אחר, במלחמת יום־ 
+ הכיפורים, קיבלה בחורה רסיס בראש 
+ והרופא בשטח לחץ על הכנסת פצו- 
+ עים נוספים למסוק. אני ירעתי, באופן 
+ ברור, שאם היא לא תגיע במהירות אל 
+ שולחן־הניתוחים — היא לא תחיה. 
+ הזמנתי מסוק נוסף, שיקה את שאר 
+ הפצועים, ואני לקחתי את הבחורה עד 
+ בית־החולים תוך דאגה מתמדת והש- 
+ גחה מתמדת. לא המראתי מבית־החו־ 
+ לים עד שהגיע הרופא ולקח אותה תחת 
+ אחריותו.
+ במרבית המקרים, כאשר הפציעות 
+ קלות, אומנם אין צורך ברופא. אולם, 
+ באותם מקרים קשים, כאלה שפורטו 
+ לעיל ואחרים, מציאותו של הרופא 
+ תקבע אם הפצוע יחיה — או ימות. 
+ מציאותו של הרופא במסוק מצמצמת 
+ את מספר האבידות שיש לצה״ל. הרופ- 
+ אים כולם מתנדבים ומוכנים להיענות 
+ לכל קריאה, בכל עת. הלוואי ולא נז- 
+ דקק להם הרבה.״ 
+80 <next_page><next_page> יעו לנו ס
+ אריה ברנע 
+ אילו סיפרו למר טייר, סוחר מהאמבורג, שבגרמניה, שבנו יהיה מנצח 
+ תזמורת היל־האויר במדינה יהודית עצמאית, היה מגיב ספונטאנית 
+ ״לא יכול להיות!״ 
+ לו אמרו לאחד מאנשי חיל־האויר, שמחר אדיר טייר לא יהיה מנצח 
+ תזמורת החיל, היה מגיב מיד: ״לא יכול להיות!״ 
+ משום שאריר טייר הוא מנצח נצחי. 
+ כאשר הוקם חיל־האויר כבר היתה 
+ מאחוריו קאריירה ארוכה, מגוונת ומוצ- 
+ לחת. הוא פנה להתחלה חדשה ביסודו 
+ את תזמורת החיל, והיום אי־אפשר 
+ לתאר את חיל־האויר בלי להתקבל על 
+ כל צעד במשפט השגור ביותר בעברית־ 
+ של־החיל: ״בניצוחו של רב־סרן אדיר 
+ טייר״.
+ לכר שמטעמים. האחד— אוהביםאו־׳ 
+ תו. דמותו הכבדה, שערו הכסוף, המסו- 
+ רק בדייקנות ״ייקית״, השילוב הנדיר בין 
+ גיל גבוה להבעה שובבנית ולתנועות־ 
+ ניצוח קצביות ונמרצות, המלוות ברקי־ 
+ עות — כל אלה מלווים את המוסיקה 
+ של החיל בכל אתר. הטעם השני — 
+ אריך ותזמורתו הם חלק מההיסטוריה. 
+ ״אלטלנה״ והכינור 
+ כשהיה אריר בן שלוש, ב־ 
+ אותו מורה לנגינה וקבע, שהוא מו- 
+ סיקלי. ״הייתי הראשון במשפחה, שגילו 
+ אצלנו תכונה כזו — וגם האחרון,״ הוא 
+ מספר בשמץ עצב. 
+ בגיל שש החל ללמוד נגינה בכינור, 
+ ולאחר שש שנים נוספות כבר ״נתן״ 
+ קונצרט שלם. אריך היה ״כינור ראשון״ 
+ בתזמורת הקונסרבאטוריון ״ברהאמס״, 
+ שבו למד נגינה בפסנתר )״הכריחו 
+ אותי!״( במשר ארבע שנים. באותה 
+ תקופה זכה בתפקיד, המסביר, אולי, את 
+ הרקיעות החזקות בעת הניצוח — 
+ כקפטן קבוצת הכדורגל היהודית ״בר־ 
+ כוכבא״ בהאמבורג יום אחר הצליח 
+ ״להציל כדור״ — אבל שבר את ידו 
+ ונאלץ להפסיק לנגן בכינור למשך שנה. 
+ ״מי שגרם לי לזנוח את הכינור סו- 
+ פית,״ מכריז טייר בחגיגיות, ״הוא.., 
+ מנחם בגין.״ ומעשה שהיה — כר היה: 
+ ב־
+ עדון ברחוב הירקון, שעל חורבותיו 
+ מתנוסס היום מלון ״דן״. באמצע ההו- 
+ פעה נכנם מישהו לאולם והודיע בבהלה, 
+ כי ״יהודים נלחמים ביהודים״: ספינת־ 
+ הנשק של האצ״ל, ״אלטלנה״, התקרבה 
+ לחוף. מהומה רצינית פרצה באולם,  רב-סרן אריך טייר: אורקסטרה! כל הכבוד! 
+ ההופעה נפסקה והתזמורת החלה ״להת- 
+ קפל". אלא, שתור כדי המהומה נגנב 
+ כינורו של אריר.
+ נחזור לימי היד השבורה, סוף שנות 
+ העשרים. אריך מתחיל לנגן בסקסופון 
+ ובקלארינט ולומד ניצוח. הוא מקים 
+ תזמורות־ג׳אז, עומד בראשן ונוסע עימן 
+ בארצות אירופה. אחר־כך הוא מספיק 
+ להתמנות יושב־ראש אגודת המנגנים 
+ היהודיים בהאמבורג, לפני שהיטלר עו־ 
+ לה לשלטון בינואר 
+ מכתב מד״ר ליי, אחד מסגניו של הי־ 
+ טלר, המודיע, שאין השלטונות זקוקים 
+ לי יותר.״ 
+ יהדותו היתה ברורה לו תמיד. באותן 
+ שנים קשות העז ללמד את ״התקוה״ 
+ למנגנים יהודיים בהאמבורג. אריך פונה, 
+ איפוא, לסוכנות היהודית, ולאחר מאבק 
+ מקבל אישור־עליה ראשון מסוגו: 
+ ״חלוץ־מוסיקאי״. מארץ־ישראל הוא 
+ מתכתב עם נגנים שהכיר, ובונה בעז- 
+ רת אלה שהחליטו לעלות את תזמו־  רתו — וגם חלק מהתזמורת הפילהאר־ 
+ מונית הארץ־ישראלית. 
+ אריך מקים תזמורת ג׳אז. יחד עם 
+ אבא חושי דיל, שהיה אז מזכיר מועצת 
+ פועלי חיפה, הוא מייסד את ארגון 
+ המנגנים ועומד בראשו. במשר כמה 
+ שנים מופיעה תזמורתו ב״קאזינו בת־ 
+ גלים״. ״הקאזינו היה אז מרכז הבידור 
+ של המזרח־התיכון,״ הוא נזכר. ״עשירי 
+ ביירות ואלכסנדריה באו אלינו במיו- 
+ חד, כדי לשמוע את התכנית של לילה 
+ אחד.״
+ קפטן ב״תיבת נוח״ 
+ ב־
+ בשירות ענף הווי ובידור של הצבא 
+ הבריטי. ״אני, ולא בן־צבי, הייתי הנשיא 
+ הראשון!״ הוא מכריז — ומציג מכתב־ 
+ תודה בריטי, הממוען ל״מיסטר אריך 
+ טייר — נשיא איגוד המנגנים״. 
+ אריך אירגן תזמורות בריטיות, שנ- 
+ שלחו לקהיר ולבומביי. הוא היה כה פו־ 
+82 <next_page> בקול תרועה מקבלת תזמורת ח״א את עזר וייצמן 
+ פולארי בקרב היהודים והבריטים ואפילו 
+ בקרב הערבים, ער כי עזאם פחה, שאיר־ 
+ גן חרם ערבי על סחורות ושירותים 
+ יהוריים ב־ 
+ שבו החל החרם, וביקשו להופיע לפני 
+ ״חברה גבוהה״ ערבית. אריך נדהם: 
+ ״אבל אתם מחרימים את היהודים!״ 
+ ״מר טייר,״ השיב לו הערבי באריכות 
+ בריטית, ״האם אתה מחרים א ו ת נ וי!״ 
+ והעיסקה בוצעה. 
+ באחר הימים התקשרו עמו אנשי 
+ אצ״ל וביקשו, שיארגן בשבילם תזמורת. 
+ ״הוזמנתי לפגישה עם אחד מראשי ה־ 
+ אירגון. בדיר הועברתי מאיש־קשר אחר 
+ למשנהו. כולם השתמשו בסיסמאות ו- 
+ בכינויים מחתרתיים. — גו, אני מוסי- 
+ קאי, לא פייטר, לקחתי את הרגליים ו־ 
+ ברחתי,״ הוא מחייה 
+ מחתרת מפחידה פחות היתה ההגנה. 
+ אייר אירגן תזמורת־צעידה גדולה וניצח 
+ עליה משר כמה שנים, כשלצודר העניין 
+ הפר ל״ קפטן טייר״. 
+ באחד מימי שישי של שנת 
+ שעה ארבע אחרי־הצהריים, החלה תזמו- 
+ רת טייר לנגן בצריף ״הועד למען החייל״ 
+ ברחוב הירקון, מול מיקרופוני ראדיו. 
+ התכנית הועברה בשידור חי ויועדה ל- 
+ חיילים הבריטיים. הם קראו לה ״דיי 
+ ארק״; בעברית — ״תיבת נוח״. התכנית 
+ נחלה הצלחה גדולה בכל האזור וקנתה 
+ לעצמה אוו־ר־חיים לא רגיל 
+ דעיכתה, מספר אייר במרירות, היתה 
+ בהוראה מגבוה. בתחילה שודרה ב״קול 
+ ישראל״ וב״גלי צח״ל״ גם יחד, אחר־ 
+ כר בגלי צה״ל בלבר. ב־ 
+ התכנית סופית. 
+ כ״ט בנובמבר 
+ המאוחדות מאשרת הקמת מדינה יהו- 
+ דית בארץ־ישראל. ״כל הארץ עמדה 
+ על הראש,״ הוא צוחק. בעיקר אריר 
+ ותזמורתו. הם ניגנו הורה במלון ״סן־  רמו״ עשר שעות רצופות. 
+ בתקופה הקשה של תחילת מלחמת 
+ העצמאות סידר אייר מקומות־עבודה 
+ בבתי־קפה למוסיקאים מובטלים ומנע 
+ את ירידתם מהארץ. משה הדר )פו־ 
+ מרנץ(, שזכות־ראשונים שמורה לו גם 
+ בבטאון חיל־האויר, פנה אליו וביקשו 
+ לארגן את תזמורת החיל, 
+ אריר התחיל את הקאריירה האוירית 
+ שלו במדינה היהודית בהופעה לפני 
+ אנשי מחייל )מגוייסי חוץ־לארץ( של 
+ החיל, שהתקיימה ב־ 
+ מלון ״ירקון״ בתל־אביב. 
+ ב־
+ קיבל תעודה של ״מנצח תזמורת חיל־ 
+ האויר״ ודרגה של פקד אויר. ״תכני- 
+ תנו הראשונה,״ הוא נזכר בתחושת־ 
+ עלבון, שלא נעלמה עם השנים, ״נפסלה 
+ בידי קצין־החיניר הראשי של אז, ב- 
+ טענה, שהמוסיקה הקלה, שניגנו, אינה 
+ חינוכית.״
+ ״הכל היה שונה. הגענו להופעות באו- 
+ טובוס, כשאנחנו ״תופסים טרמפ״ לתח- 
+ נה המרכזית בתל־אביב, והשתמשנו 
+ בכלי־ נגינה פרטיים.״ 
+ שלא ישמין מנחת 
+ באוגוסט
+ של בטאון חיל־האויר. ״תזמורת חיל־ 
+ האויר שלנו,״ צויין בו, ״ירועה יפה 
+ בכל• בסיסינו.״ באותו חודש הגיעה ה־ 
+ תזמורת לאחד הבסיסים הצפוניים של 
+ החיל, באמצע ההופעה הוחשר האולם 
+ והטייסים נקראו החוצה. אריר החליט: 
+ ממשיכים! לאחר כמה שעות חזרו ה־ 
+ טייסים. הפעולה הצליחה וההופעה 
+ השגרתית־כמעט הפכה למסיבת נצחון. 
+ המלחמה מסתיימת. הנגנים משתח- 
+ ררים, ואריך מחפש בקדחתנוח ממלאי־ 
+ מקום. הוא ״הופר עולמות״ — ובו- 
+ נה תזמורת. ״אני לוקח אנשים עם ׳לב׳  ועם כשרון ו׳בונה׳ עליהם לטווח־ארוה״ 
+ הוא מגלה, ומכריז: ״פה ׳נולדו׳ כשרו- 
+ נות.״ אמת ויציב: נגנים רבים, של מו- 
+ סיקה קלאסית ושל ג׳אז כאחד, החלו 
+ דרכם אצלו. ביניהם הזמרת כרמלה קו- 
+ רן, המתופר־זמר־בדרן פרדי דורה וה־ 
+ חצוצרן יעקב אוריאל, שלואי ארמסט־ 
+ רונג התלהב מנגינתו. 
+ אדיר שופע סיפורים: על עזר וייצמן, 
+ שהעביר אליו מנספתות צבאית זרה 
+ מכתב תודה על הופעה, בתוספת הה- 
+ ערה: ״שטייר לא ישמין עוד יותר מרוב 
+ נחת.״ )״אגב — הורדתי מעצמי 
+ קילוגרם!״ הוא מודיע רשמית, ואתה 
+ שואל: איר הוא נראה קודם?!(; על טקס, 
+ שנעיר לכבוד שר צרפתי באחד האיצ־ 
+ טדיונים. בן־גוריון והאורח נכנסו מכי- 
+ וונים שונים מאלה שנמסר עליהם ל- 
+ תזמורת. מחצית אחת החלה לנגן בקול 
+ גדול את ההמנון הצרפתי. המחצית ה- 
+ שנייה — את ״התקרה•״: על שיר שקט. 
+ שביקשה לשמוע מלכת בורונרי, אלא 
+ שאייר לא הבין את הצרפתית שלה, 
+ הנהן — ופתח במחרוזת של... שירים 
+ אפריקניים רועשים: על פולה בן־גוריון, 
+ שנהגה לשנות בארוחות רשמיות, ברגע 
+ האחרון, את התפריט — ואת הרפר- 
+ טואר של התזמורת. 
+ ״ההצגה חייבת לדזימשר״ 
+ במבצע סיני מחליט אריה ש״עסקים 
+ כרגיל״. הוא ממשיר לשדר את ״תיבת 
+ נוח״; אלא שקהל — אין: כולם מגויי־ 
+ סים. המנגנים ״מארגנים״ עוברי־אורח, 
+ משכנעים אותם למחוא כפיים ועושים 
+ במלאכה בעצמם בכל הכוח. ״אף מאזין 
+ לא הבין,׳׳ הוא נהנה, ״מהיכן השגנו 
+ קהל גרול כל־כך.״ 
+ ״תזמורת כל המלחמות״ עברה את 
+ ששת הימים ואת יום־ הכיפורים )״הג- 
+ ענו עד פאיד!׳׳(. בין המלחמות, ב־ 
+ זכה מנצחה בפרס ״כינור דוד״. 
+ תולדות החיל מספרות את עצמן גם 
+ מכני־התווים של התזמורת: בתחילה — 
+ עמודים פשוטים. אחר־בר הוזמנו מגר- 
+ מניה כנים יפים, שעליהם צוייר בדייקנות 
+ מטוס... לא קיים. מפקד החיל דאז, 
+ עזר וייצמן, התרגז והורה להחליף את 
+ הצללית בזו של פאנטום. לאחרונה ירד 
+ הפאנטום ובמקומו הופיע על הכנים ה- 
+ להיט החרש: ה־ 
+ ״יש לי חלום״, אומר אריה ״אני רו- 
+ צה, שבכל בסיס תהיה תזמורת. אני 
+ אהיה ׳מפקד תזמורות היל־האויר׳. ביום 
+ החיל אנצח על תזמורת של מאתיים 
+ איש!״ — ועיניו מבריקות. 
+ למי שחלום הזה אינו מספיק כדי 
+ להוכיח שאייר איננו חי בעבר, הוא 
+ מציין עובדה פשוטה: ״כל שנתיים־שלוש 
+ אני מחליף דור. אבל עכשיו, עם הדור 
+ החדש, יש לי כמה בעיות. קשה להת- 
+ רגל אליהם.״ 
+ העצבות בפניו מפנה מקומה לקמטו־ 
+ טים הטובים, העליזים הרגילים. ״הה־ 
+ צגה,״ אומי אייר טייר ומניח ידו על 
+ ערימת תווים, ״חייבת להימשה״ 
+83 <next_page> ׳נימ״ץ
+•, כנף על הכו
+ מאת עמרי 
+ אחד האירועים הבולטים ביותר בעולם התעופה בארץ בחודשים 
+״,VWCVN האחרונים, היה ביקור נושאת־המטוסים הגרעינית ״ 
+ שעגנה במפרץ חיפה, בין ה־ 
+ רשמית, הוגדר חיל־הים כמארח של 
+ האוניח, וחיל־האויר נטל חלק באירוח. 
+ לא פקפקנו בעניין שגילו אנשי הים 
+׳(,, באונייה )״וואו! תשעים אלה טון דחי... 
+ אבל לא היה ספק לרגע שח״נימיץ״ 
+ שייכת, בעצם, לנו. זהו בסיס אוירי שלם, 
+ שרק ״במקרה״ הוא ממוקם על המים, 
+ בעוד שהם התעניינו, מן הסתם, בקנקן 
+ — אנו נמשכנו למה שבתוכו. נסתבר, 
+ שהיה הרבה במה להתענין. עבורנו לא 
+ היה זה רק מפגש עם התפיסה והמבנה 
+ של כוח אמרי מושט, אלא, קודם־כל, 
+ מפגש עם חיל־האויר האמריקני )חיל־ 
+ האויר של הצי, ליתר דיוק(. 
+ ה״נימיץ״ הינה נושאת־המטוסים ה- 
+ מבצעית הגדולה והחדישה של הצי 
+ השישי. האוניה נקראת על שמו של 
+ האדמירל צ׳סטר מ. נימיץ, — שהיה 
+ מפקד הצי הפאסיפי במלחמת העולם 
+ השנייה ואחר־כך מפקד חיל־הים הא- 
+ מריקני: היא הושקה במאי 
+ לשירות כעבור שלוש שנים. על סיפונה 
+ משרתים בעת מלחמה כ־ 
+ בהם כ־ 
+ ניה
+14A 
+ האוירית החדיש של הצי 
+7 
+ הסקייהוק בערך 
+6 
+ )בעיקר( עתיר־מערכות. )וכן 
+ שהינו מטוס מיכלית לתדלוק באויר(. 
+B 
+ מושבי — משמש ללחימה אלקטרונית 
+sC 
+ וביון אלקטרוני 
+5^ 
+ חמה נגד צוללות 
+ מ
+ מוקדמת ובקרה אוירית. 
+5^314 
+ צוללות, הצלה, תובלה, השתתפות ב־ 
+ לחימה, ועוד.  מסוק
+ האוניה מונעת על־ידי שני כורים 
+ גרעיניים המפעילים ארבעה מנועים עי- 
+ קריים. מהירותה המירבית כ־ 
+ המפקד הינו קומאנדר ריצ׳רד ט. 
+ גאסקיל.
+ נושאת־המטוסים הגיעה למפרץ חי- 
+ פה בבוקר יום החמישי, ה־ 
+ ונתקבלה בליווי סטי״לים של חיל־הים 
+ וכפירים )״תתקרבו אליה בעדינות, שלא 
+ להרגיז אותה...״ — נאמר בתדריך 
+ שלפני הטיסה.( עוד באותו בוקר נע- 
+ רכה על הסיפון מסיבת־עיתונאים בהש- 
+ תתפות ראש הממשלה, מנחם בגין, ו־ 
+ מפקד הצי השישי, האדמירל שולץ. ב־ 
+ ערב היו קציני האוניה אורח�� חיל־ 
+ האויר במסיבה, שנערכה לכבודם בבסיס 
+ בצפון הארץ.  ״אמריקה, אמריקה״... 
+ בימי שהותה של האוניה בחיפה היו 
+ אנשיה אורחי חיל־האויר וחיל־הים, 
+ ובין השאר נערכו להם סיורים בבסיסי 
+ החיל. במקביל, נערכו על האונייה בי- 
+ קורים של קצינים מחיל־האויר. 
+ כצפוי הפך ביקור על ה״נימיץ״ ללהיט 
+ מבוקש אצל קצינינו. בימים הראשונים 
+ היתה העלייה על הספינה סלקטיבית, 
+ בהתאם לרשימות ״בכירות״, כמקובל 
+ בקורם הטיס שלנו. המשמיצים טוענים, 
+ שהיתה זו הזדמנות־פז לקטלג את יקירי 
+ החיל... בהמשר נפרצו הסכרים. המוני 
+ בית־ישראל נקבצו אל הרציח ולא ניתן 
+ היה למנוע מהם את העלייה על האו־ 
+ ניה. ה״נימיץ״ הוצפה בקציני חיל־ 
+ האויר.
+84 <next_page> בנוסף לביקורים על האוניה, נערכה 
+ באחד מבסיסי החיל הרצאה לצוותות 
+ האויר על ״מבנה והפעלה מבצעית של 
+ נושאת־מטוסים גרעינית״, מפי קצין 
+ בכיר מה״נימיץ״. חתמה את הביקור 
+ מסיבת קוקטייל, שערר מפקר חיל־הים 
+ לקציני האוניה במוזיאון הימי בחיפה, 
+ ושבה נכחו גם מספר טייסים ישראליים. 
+ אין ספק, שכל השוואה בין ה״נימיץ״ 
+ ובין בסיס חיל־אויר כלשהו אצלנו מג- 
+ מדת את האחרון. האוניה מתאימה בהח־ 
+ לט לתפיסה הצברית העממית של ״אמרי- 
+ קה״— גרולה )מה זה גרולה— ענקית!(, 
+ מאסיבית, מתוחכמת מאוד ויקרה מאוד 
+ — ומה עוד שמדברים עליה אנגלית 
+ וקונים ברולרים... כשאתה מגיע אליה 
+ בסירה הקטנה והמיטלטלת, נדמה לד, 
+ שההבר הכביר הזה מונח על יסודות 
+ בטון ומחובר היטב לקרקעית הים. על 
+ האוניה — מטוסים, מטוסים, מטוסים — 
+ לכל מלוא העין ובכל אולם ואולם. ואיזה 
+ מטוסים
+ וויגילנאט — כאלה, שאתה רק קורא 
+ ושומע עליהם, וחולם שיום אחד תחזור 
+ מטיול באמריקה ותודיע לחבריה דבר 
+ ראשון — ״ישבתי בתא של 
+ או — ״נגעתי בקורסייר״ — אם אתה 
+ טייס סקייהוק...(. חדר הדוודים של 
+ הקטאפולטות, מגהל־הפיקוח, חרר־הב־ 
+ קרה, חדר־האוכל — איזה אמריקה! 
+ בקיצור, אפשר להמשיך כך עור שעה 
+ ארוכה.
+ האמריקנים נתגלו לנו שוב כבני עם 
+ חם ופתוח. הם ששים לשוחח אתך, 
+ לסייר איתר באוניה, להשיב על שאלות. 
+ נדמה כאילו הכל פתוח וגלוי ולכולם 
+ יש זמן בשבילר. סביר להניח, שגם להם 
+ יש מיגבלות של בטחון־שרה. אבל בעוד 
+ שאנו נתקעים בדרר־כלל בשאלה אם 
+ יש לישראל חיל־אויר או לא — הם 
+ כבר מזמן ענו והודיעו: כן, יש לאמריקה 
+ פצצות אטום! 
+ הקונספציה המונחת ביסוד נושאות־ 
+ המטוסים, דרר התיפעול שלהן, ואפילו 
+ תיאורים ממשיים של המטוסים — כל 
+ אלה הם נושאים רחבים ביותר. נסתפק, 
+ איפוא, במסגרת זו רק במספר נקודות, 
+ שליקטנו בשיחות עם הטייסים ותיר כדי 
+ הסיור באוניה. 
+ ״להכתיב״ לדלק מתי להגמר 
+ כמה מלים על שיגרת העבודה שלהם. 
+ האנשים מבלים על נושאת־המטוסים 
+ כמחצית מכל שנה. בדרר־כלל, בכל 
+ הפלגה ובסיומה עוגנת האוניה באחר 
+ מנמלי הים־התיכון למשר שבוע ער 
+ עשרה ימים. אחת לשלושה־עשר חודש 
+ חוזרת האוניה לבריקות ולשיפוצים 
+ בבסיס־האם בנורפולק, וירגייניה. הטיי- 
+ סות מתפזרות בין כמה בסיסים יבש- 
+ תיים, לאימונים מרוכזים של חמישה 
+ חודשים, ואחר־כר לחודשיים נוספים 
+ של אימונים על האוניה, באזור ניסויים. 
+ החיים על ה״נימיץ״ אינם קלים והפיתוי 
+ שבה מבחינת ״תנאי שירות״ עלוב למדי.  זוהי אוניית־מלחמה והכל בנוי בה 
+ בצורה קומפאקטית וקשוחה, בצימצום 
+ מירבי של מקום. הקצינים הזוטרים 
+ גרים עד עשרה בחדר והבכירים עד 
+ שניים ��חדר )בדרג שלמטה ממפקד־ 
+ טייסת(. הבידור כולל סרטים, מועדון 
+ — ללא משקאות חריפים ובנות — 
+ וטלוויזיה במעגל סגור מתחנת שידור  משמש להם רוב הדלק לטיסה לאזור 
+ הקרב, בחזרה ממנו, ולהמתנה לתורם 
+ לנחיתה. מזלו של 
+ טייסיו — שהוא מסוגל להתגבר בנקל 
+ על כל מטוס אחר — כולל המיראזי־ב 
+ והמיראז׳
+ — גם ללא שימוש במבער. 
+ ״גם נגד ה ״
+ מטוס
+ עצמית. בעת שהותם על האוניה עוב־ 
+ הים האנשים קשה, כל אחד בתחומו 
+ ובכל שעה משעות היום והלילה הם 
+ צפויים שיוזנקו לתרגיל פתאומי כלשהו. 
+ יש קשר חזק בין הטייסים ובין הגף 
+ הטכני וכל טייס ממונה על גף מסרים 
+ ומשתדל להיות, ככל האפשר, מעורב 
+ בנעשה בו. לרבריהם, האתגר והסיפוק 
+ בעבודה רבים מאור ובהתאם לכר רבה 
+ גם הגאווה על ההשתייכות לחיל זה. 
+ חיי משפחה הם מנהלים באותן הפסקות 
+ שבין ההפלגות ובאותם חודשים של 
+ אימונים בבית. בסר־הכל — חיים של 
+ אנשי צבא, מהסוג שהיה מזעזע, מן 
+ הסתם, כל איש שיכון משפחות ממוצע... 
+ כל טיסת־אימונים רגילה מעל לנו־ 
+ שאת המטוסים נמשכת כ־ 
+ שעות, וכוללת לפחות תידלוק אחד 
+ מאינטרודר תדלוק. הסיבה לכר היא, 
+ שהחמראה מתבצעת בגלים, וכן גם 
+ הנחיתה והכנת המטוסים למטס הבא. 
+ כלומר, לאחר שגל אחד ממריא — נו- 
+ חת הגל שלפניו. המטוסים מיתדלקים 
+ ומתחמשים ורק לאחר שהם ממריאים, 
+ יכול הגל הקודם לבוא לנחיתה. ברור, 
+ שבשעת חירום יכול הסבב להתקצר ער 
+ למחצית. התוצאה ממצב זה הינה שעל 
+ הטייס לנהל טיסה מרוקרקת מבחינת 
+ חישובי דלק, והספונטאניות של תיפעול 
+ המטוס נפגמת מאוד. במקום שגמר ה- 
+ דלק יכתיב לר מתי לנחות — כמקובל 
+ אצלנו — עליר ״להכתיב״ לדלק מתי 
+1; להיגמר. לפיכר נאלצים טייסי ה־ 
+ לבצע את קרבות־האויר שלהם במצב 
+ מנוע יבש, ברובו של הזמן, ובעצם  ״לא. נגד
+ בטאקטיקה של להתחבא בשמיים...״ 
+ טייסי ה־ 
+ יון בקרבות האויר נגד 
+ מערכת הנשק העדיפה שלהם. 
+ ההמראה מעל נושאת־המטוסים או- 
+ רכת כ־ 
+ מטר להשגת מהירות הניתוק — 
+150—120 
+ היא, לפיכר, כ־ 
+ למצוא ;>ת נקודת ה״באמפ״ 
+ הסיפור שמאחורי הקלעים היא כמובן 
+ הקטאפולטה. זהו מיתקן המתחבר לכו־ 
+ הנטע הקדמי של המטוס ומושר אותו 
+ בכוח של
+ ההמראה, ואין זה משנה כלל אם ה- 
+ טייס לוחץ ברייקסים באותה עת או 
+ לא... הקטאפולטה מופעלת בעזרת לחץ 
+ קיטור והרעש בחדר־הדוודים בשעת 
+ השיגור עולה על עשרות דציבלים. אגב, 
+ בניגור לאמונה העממית, אין הטייסים 
+ ממריאים בנוסח ״באחת ירו אוחזת 
+ בסטיק ובשנייה מחזקת בידית ההפלטה״. 
+ יש, לדבריהם, די זמן כדי להחליט על 
+ נטישה ואז לשלוח את הידיים לידית. 
+ נחיתה על נושאת־מטוסים הוא ״סי- 
+ פור״ אמיתי בניגור לנחיתה על היבשה, 
+ כאן עליר להתמודר עם הבעייה מחרש 
+ בכל פעם. ההקפה מתבצעת בגובה 
+ רגל והכניסה לפיינל ב־ 
+ צורר ליירט, בו־זמנית, גם את מהירות 
+ הנגיעה — שהיא נמוכה ביותר ואינה 
+ כוללת שום רזרבות של מהירות — 
+ וגם את הכבל השני )מתור הארבעה 
+85 <next_page> המתוחים בתחילת המסלול(. כל נחי 
+ תה מצולמת וזוכה בציון מתאים. 
+ )מאחר שה־ 
+ באויר־קרקע וכן אין לו מצלמת־כוונת 
+ — נראה שהלוח היחיד, שבו יכולים 
+ הטייסים להתחרות זה בזה הוא לוח 
+ ציוני הנחיתה...( 
+ כשמדובר באור־יום — מילא, אבל 
+ החבריה האלה טסים גם בלילה, ומעל  לים הלילה שחור יותר מאשר בשפלת 
+ החוף ואורות המסלול חלשים יותר מן 
+ המקובל אצלנו. ״סיפור״ קשה, ללא 
+ ספק. הוסף לכר ים סוער, הגורם לאו- 
+ ניה אוסצילאציות במישור הרוחב וה- 
+ גובה, והרי אתגר אמיתי לכל טייס. 
+ לעזרתם של הטייסים יש על האוניה 
+ שני מכשירי 
+ אוטומטית לגמרי — כולל נגיעה — 
+ מטוסים נצ״ל 
+ מטוס-הבקרה וההתרעה המוקדמת 
+86  ה״נימיץ״. בגישה להמראה, מחוברים לקטא 
+ פולטות, שני מטוסי 
+ וקצין מנחית הבודק כל הזמן את 
+ ח״פיינל״ שלף ושולח אותך סביב במי- 
+ דת הצורך. לדברי הטייסים, מספר 
+ התאונות אינו רב במיוחד. טייסת האיג־ 
+ טרודר, למטל, ציינה בחודש מארס 
+30,000  1978 
+ אינו השיא 
+ תופעה מעניינת הקשורה בנחיתה על 
+ נושאות־מטוסים היא ה״באמפ״, האו- 
+ רב למטוס בנקודה כלשהי לאורך 
+ ה״פיינל״ ומוריה אותו מקו הגלישה. 
+ מיקומו של ה״באמפ״ משתנה מנושאת 
+ אחת לנושאת שנייה ותלוי, בין השאר, 
+ במספר המטוסים שמנועיהם פועלים על 
+ הסיפון. על הטייס ב״פיינל״ להכיר את 
+ מיקומו של ה״באמפ״ בנושאת־המטוסים 
+ שלו ולהעריך את מיקומו המדוייק. לפי 
+ מספר המטוסים שהוא רואה על סיפון 
+ בהתאם לכך עליו להוסיף סל״ד 
+ לפני הכניסה אליו. כן, אין ספק, שיש 
+ בכל זה אתגר. 
+ מלה על התדריך. חדר־התרריכים 
+ שלהם שונה במקצת מהמקובל אצלנו. 
+ כורסאות נוחות, מיחם קפה בחלק ה־ 
+ אחורי, שלוש טלוויזיות מלפנים. התדרי- 
+ כים עצמם ניתנים כשעה וחצי לפני 
+ הגיחה ואורכים כשלושת־רבעי־שעה. 
+ בדרך־כלל הם מועברים באמצעות ה- 
+ טלוויזיות — בין אם אלה נתוני המטאו- 
+ רולוגיה, חוקי המשחק או התדריך ה- 
+ בסיסי, המוצא מתוך סרט ויריאו־טייפ. 
+ מובן, שלא נעדרים גם הלוח והגיר 
+ המסורתיים. )כן, גם אצלם זורקים חתי- 
+ כות גיר על מי שישן בזמן התדריך...(. 
+ בל הצילומים באדיבות צי ארה״ב <next_page> אססצ׳יינג׳
+ ירדנו לנמל כדי לסקר את ביקורה של 
+ נושאת המטוסים ״נימיץ״ בחיפה. אמרו לנו 
+ — תסתובבו בנמל עד שתראו זרם גדול 
+ של אנשים חבושים בכובעי ״נימיץ״ או 
+ חולצות •״נימיץ״ או מדבקות, או מה לא. 
+ אז תדכו נגד הכיוון ותגיעו. 
+ אז הלכנו והגענו לרציה שממנו מעבירה 
+ סירת-מנוע את האנשים אל חאוניה. המתנו 
+ לסירה. יחד איתנו המתינו עוד כמה עשרות 
+ מלחים אמריקניים במדי ייצוג וכמה מאות 
+ ישראליים מכל הצבעים והצורות. ניגשנו 
+ לחייל אמריקני שחרחר, שעמד קצת בצד 
+ והבריש את האותות שעל מדיו. 
+ ״רו יו קנוא האו טו גו טו זה שיפ?״ 
+ וירקנו הצידה כמה שברי שיניים, בלי שהוא 
+ ירגיש.
+ ״הא?״ הבחור הופתע, אבל לא התבלבל. 
+ הוא חלץ בזריזות את נעליו והושיסם לנו. 
+ ״וונט טו להחליף? זה אר פורס.״ היה לו 
+ מבטא שוחרי בולט. 
+ כר התוודענו אל תופעת ״הלהחליף״ ואל 
+ השוחרים של בית-הספר הטכני. 
+ לרשימת הישראלים המיועדים לעלות 
+ לביקור על ה״נימיץ״ לא הצלחנו להידחק. 
+ סרן בוכמן מחיל-הים, שהיה האחראי על 
+ הרשימות, נראה עצבני ולחוץ וקילל כל 
+ הזמן ברוסית. מסתבר, שהוא ציפה לקבוצה 
+ של סגני-אלופים ואלופי-משנה שלנו מכו- 
+ חות היבשה. כשמצא אותם לבסוף וניגש  אליהם — גילה שמתחת למדים הירוקים 
+ וחפלאפלים הסתתרה חבורת מלחים אמרי- 
+ קניים, שכבר הספיקו לעשות אקסצייינג׳, 
+ ביניהם מצא גם שני טוראים מבולבלים 
+ מהיחידה שלו בחיל-הים, שקיבלו את מדי 
+ הזית משניים מהאמריקנים, מתוך שחשבו 
+ שכר מתלבשים על נושאות מטוסים... 
+ לבסוף הגיעה סירת המנוע. תור פיטפוט 
+ עליז באמריקנית )״הואו, יאס, יאס, וורייט״( 
+ הערמנו על סרן בובמן שלנו ועלינו, ייחד 
+ עם המלחים החוזרים, אל הסירה. נראה, 
+ שהמלים הללו שאמרנו היו סיסמה או קוד 
+ כלשהו, כי כמעט כל מי שחלף על-פני הסרן 
+ ורשימת השמות שלו מילמל אותן. זיהיתי 
+ ביניהם גם כמה מתחזים מחופשים. )איך? 
+ — לפי שאמרו ״או, יס, יס, רייט״(. 
+ מה שראינו על האוניה — זה סיפור אחר. 
+ בעת שעברנו ליד חנות המכר שלהם, סיפרו 
+ לנו מארחינו שמפקד האוניה יושב מאז 
+ הבוקר ליד הטלקס ומעביר הודעות לבורסות 
+ של ציריר ולונדון על מידת הביקוש לדולר. 
+ מורגשת מגמת שיפור, יחסית למארק — 
+ ציינו — ונציגי הבנק האמריקני כבר הו- 
+ דיעו, שהם מצידם, ידאגו שה״אנטרפרייז״ 
+ תגיע בקרוב לביקור בתל-אביב... 
+ באיזשהו שלב, כשחיפשנו את הדרו חזרה 
+ לסירה, ניגשנו ושאלנו מלח צעיר, ששטף 
+ מיסדרון באורך של קילומטר, לאן ללכת. 
+ רק התחלנו עם ״וזר איז יור בואוט?״ והבחור 
+ החויר פלאים, גמגם משהו על ״כבר נגמר 
+ לי״ או משהו כזה ונמלט כשהוא משאיר  בידינו את כובעו. דווקא כובע יפה — כחול 
+ כהה ועם סמל ה״נימיץ״ עליו. הרגשנו איך 
+ מתחיל לבוא לנו על מעיל מלחים )= תג 
+ יחידה, כנפי צניחה ואות הקלע — או כל 
+ אות אחר באותו גדל וצבע. 
+ חיילים בנלדי צה״ל מילאו את הסיפון 
+ והרגשנו לגמרי בבית כשנפרדנו מהם. עלה 
+ בדעתנו שמעולם עוד לא היה צה״ל קרוב 
+ כל-כך לחלום שתהיה לו נושאת מטוסים 
+ משלו ונציגי כל החילות והדרגות יתפעלו 
+ אותה וינפנפו מעליה לשלום לאמריקנים 
+ החוזרים בסירה אל החוף... אגב, מספרים 
+ שסגו-אלוף אחד מחיל-המודיעין צילם את 
+ הפרידה ושלח את התמונות מ״נושאת המטו- 
+ סים הישראלית״ לקאהיר ודמשק. זה טוב 
+ בשביל ההרתעה, אמר. 
+ חזרנו לחוף. סרן בוכמן היה לבוש כעת 
+ במדים של רב־ט מגולני, שהיו גדולים עליו 
+ לפחות פעמיים. מסתבר, שמישהו, חזק אחד, 
+ פשוט התבלבל ביו מדי הייצוג של חיל-הים 
+ הישראלי ובין אלו של האמריקנים וזאת 
+ התוצאה. הם דומים בעצם, המדים. שני 
+ פנימיונים בעלי מבטא אמריקני ניסו 
+ לנחם אותו וחילקו לו מדבקות של טייסת 
+ ה
+ זהו-זה. בסר-הכל, אנחנו חזרנו הביתה 
+ בידים די ריקות, אבל עם הרבה ניסיון. 
+ ״נימיץ״ והילידים שעליה עתידים לחזור שוב 
+ לארץ ביולי הקרוב, ואנחנו כבר התחלנו 
+ לאגור כומתות ותגי יחידה, חרתים צבעוניים 
+ ושברי ראי. עוד תראו שיהיה בסדר. 
+ עמית
+ כנס קוראי בטאון חיל־הארר 
+ כאלף קוראים של בטאון חיל-האויר הש- 
+ תתפו בחוה״מ פסח בכנס שנעיר ב״בית 
+ החייל״ בתל-אביב. לאחר הרצאה של קצין 
+ החינוך של חיל-האויר, סא״ל אורי, הוקרן  הסרט ״פ .מ 
+ מבצעית בחיל-האויר והופיעה להקת הזמר 
+ החדשה של חיל-האויר. 
+ מכתבים
+ מערכת כחץ של ״אלביט״ 
+ במכתבכם בנושא כפיר ־ 
+ מינואר
+ בין השאר ״מערכות ניווט ומחשב הסעת 
+ מערכות נשק מתוצרת אלתא.״״ וגוי• 
+מצוייה גם 2  רצוננו לציין, כי בכפיר 
+ מערכת כח״ן )כינון־חימוש־ניווט(, אשר 
+ מערכת המחשב שלה היא מתוצרת ״אלביט 
+ מחשבים״ בע״מ. מערכת המחשב מפעילה 
+ ומשלבת את יתר מרכיבי מערכת הכח״ן 
+ של המטוס, כגון יחידת מדידה אינרציאלית, 
+ תצוגה עילית, מנ״מ ועוד. 
+ גם התוכנה 
+ מחשב זו פותחה על־ידי ״אלביט״. וכידוע, 
+ במערכות מסוג זה התוכנה מהווה את לב 
+ המערכת•
+ המערכת ניתנה להתקנה גם במטוסים 
+ אחרים, תוך ביצוע שינויים בתכניות הניווט 
+ והחימוש בתכנת המחשב בהתאם לצרכים 
+ המיוחדים של הלקוח. 
+ נודה לכם על פרסום מידע זה. 
+ בכבוד רב,
+ אילנה גלפר, ״אלביט״, חיפה 
+87 <next_page> נ״מ־ הראשונה
+ היו ימים... צוות תותח נ״מ בפעולה לפני שנות דור 
+ ב־
+ הפילה סוללה של תותחי 
+ מדגם ״הם״ )״היספאנו־סואיזה״( )��אה 
+ הכתבה ״כך נולד ה־נ״מ״ בגליון מם׳ 
+[104]  3 
+ מטוס האוייב הראשון, שהופל באש נ״מ 
+ שלושים שנה ועוד 
+ חלפו, וב־ 
+ הצהריים, התכנסו כ־ 
+ ומקציני המערך בבית ״יד־לבגים״ בהר- 
+לחגוג את המועד המיוחד י  צליה כדי
+ הזה, וכן לגשר בין כמה דורות של 
+ לוחמים, לראות חברים ולהיזכר — 
+ וגם לעשות נפשות לאגודת ותיקי 
+ הנ״מ.
+ אגודה התנדבותית זו הוקמה לפני 
+ כשנה ביזמת כמה מוותיקי המערך, 
+ ביניהם כאלה, ששירתו כאנשי נ״מ עוד 
+ בצבא הבריטי. את מטרותיה העיקריות 
+ רואה האגודה במחקר מורשה הנ״מ 
+ בארץ־ישראל; בטיפוח פעולות, הקשו- 
+ רות במורשת זו, ובקיום קשר רצוף! בין 
+ כל דורות הלוחמים. קשר זה נועד 
+88  לעודד הזדהות החיילים עם המערך 
+ שבו הם משרתים, ולהעביר להם רוח 
+ קודמיהם.
+ האגודה הוקמה, אומנם על־ידי ותיקי 
+ הנ״מ, אך בכוונתה לכלול בתוכה את 
+ כל מי ששירה במערך זה והיא פתוחה, 
+ לכן, לכל אדם כזה, כך אמר חיים שנהב, 
+ מראשי האגודה, שהינחח את הטקס 
+ בהרצליה.
+ הבאים צפו בתערוכת תמלילים ותצ- 
+ לומים על הישגי הנ״מ, בסרט ישראלי 
+ של זיהוי מטוסים ובסרט אמריקני על 
+ הטיל צ׳אפראל ועל מפעיליו. אחר־כך, 
+ עם הפתיחה הרשמית, בירך יו״ר האגו- 
+ דה, סא״ל )מיל.( דוד גורן, שהיה מפקד 
+ הנ״מ לפני כ־ 
+ סיפר למשתתפי הכנס: ״לפני זמו־קצר 
+ ביקרתי ביחידת נ״מ סדירה. התפעלתי 
+ מהנשק הרב, החדיש והמדוייק. עם ציוד 
+ כזה קל לתאר, מה צפוי לתוקפן. מס- 
+ קנתי ברורה: עולים על מוריהם. במל- 
+ חמת יום־הכיפורים ואחריה הופלו 
+ למעלה מ־  ״מי שראה את המטוס המצרי הראשון 
+ ׳צוללי מעל שדה־דב אינו יכול להש- 
+ תחרר מהחשש, שהאוייב יתפתה לנסות 
+ להפתיענו שוב. יחידות הנ״מ יהיו בין 
+ סופגי המכה הראשונה. אם יחידות אלו 
+ יתכוננו וייערכו כהלכה — נדע, שהמו־ 
+ רשת, שבגללה נערך כנם זה, תרמה 
+ את חלקה לבטחון המדינה.״ 
+ השר יגאל הורוביץ סיפר, שלפני קום 
+ המדינה, כששהה על ספינה, ניגש אליו 
+ בחור והתחנן בפניו לעזור לו להעלות 
+ ארצה נער בן
+ ביץ הסכים, והנער הגיע לארץ. הבחור 
+ המבקש נפל אחר־כך בקרבות גוש 
+ עציון.
+ לפני כמה שנים מסר לו שכנו ד״ש 
+ ממג״ד בחיל התותחנים, שאותו פגש 
+ בשירות המילואים שלו. זה היה הנער־ 
+ הפליט.
+ ״כשפגשנו באירופה את ניצולי מחנות 
+ הריכוז,״ הוסיף השר הורוביץ, ״הם 
+ ליטפו בהתרגשות עצומה אותנו ואת 
+ התותחים ולחשו: ׳רק שיהיה כוח ליהו־ <next_page> הים!׳ כרי ששואת המאה שלנו לא תקרה 
+ שוב — כל חייל ישראלי צריך לדעת 
+ ולהגשים תפילה זו.״ 
+ חיוך עולה על פניו של מפקר חיל־ 
+ האויר, אלוף דוד עברי, כשהוא נזכר 
+ בשיר־ילדים על תותחנים יהודיים בצבא 
+ הבריטי, ששירתו בבת־גלים. ״מסקנת״ 
+ השיר: ״ביו כר ובין כר/לא יירה 
+ התותח״... אלוף )מיל.( אברהם יפה, 
+ מראשוני המערך, צועק: ״זה לא נכתב 
+ עלינו! אלה תותחני החופים!״... 
+ אחר־כך אומר אלוף עברי: ״ותיקי 
+ הנ״מ הניחו את היסוד למנטאליוח, 
+ שלפיה, כשמטוסים ׳צוללים׳ מעל החיי- 
+ לים — אסור לתפוס מחסה. אש הנ״מ 
+ תהיה יעילה יותר אם רוח הוותיקים 
+ תתגלה גם היום.״ 
+ ראש עירית הרצליה, אל״מ )מיל.( 
+ יוסף נבו, שהיה ממפקדי יחירת הנ״מ  הארץ־ישראלית בצבא הבריטי, אמר: 
+ ״לפני כמה שנים ביקרתי בקייפטאון, 
+ שבדרום־אפריקח. פגשתי שם את אחר 
+ מוותיקי היחידה, והוא שאלני על 
+ מעשיהם של רבים מחברינו. היו כאלה, 
+ שלא זכרתי אותם. המארח התפלא 
+ מאור על כר. הסברתי לו, שהוא זוכר 
+ היטב את המלחמה האחת ההיא, בעור 
+ שאנחנו נאלצנו לעבור מאז כמה מל- 
+ חמות נוספות. עלינו לדעת, שגם 
+ כשיבוא השלום, נצטרך לשמור את 
+ הכוח העברי איתן.״ 
+ אחר־כך חילק מפקד מערך הנ״מ, 
+ אל״מ ר׳, מגיני־שי לקודמיו. הוא פנה 
+ אל הוותיקים ואמר: ״אתם לימדתם 
+ אותנו את הסיסמה החשובה: ׳נעשה 
+ ונשמע.׳ חיל־הנ״מ צריך לבצע את 
+ תפקידו ללא שום שהיות והיסוסים, 
+ משום שלרשותו עומדות שניות ספו-  רות בלבד: המערך כולו צריך לעמול, 
+ ואף להילחם בשעת הצורך, גם כשאין 
+ די באמצעים הקיימים. הם יגיעו אחר־ 
+ כר.
+ ״הבלים, אומנם, השתנו והשתכללו, 
+ אבל יכולנו להגיע להישגים בזכות 
+ האדם, שמאחורי הכלי. זו החוליה 
+ המקשרת ביניהם לבינינו.״ 
+ המנחה, חיים שנהב, בירך את חיל־ 
+ התותחנים ואת מפקדו, תא״ל אברהם 
+ בר־דוד, שנכח בטקס. עשרים ושתיים 
+ השנים הראשונות לקיום מערר הנ׳׳מ 
+ הישראלי עברו עליו בכפיפות לחיל זה. 
+ את הטקס חתמה הופעה מרשימה של 
+ תזמורת חיל־האויר בת ה־ 
+ חו של רס״ן אדיר טייר, של צוות־ 
+ ההווי החילי החדש ושל הזמר דורו זכאי. 
+ איר תרמה גולדה 
+ לתזמורת הנ׳׳מ
+ גימי יחידת הנ״מ היהודית בצבא הבריטי 
+1943-1940) 
+ גליון
+ התעשיה, המסחר והתיירות, תותחן נ״מ 
+ מגיוס ינואר 
+ ראשוני היחידה, שהתגייסו שלושה חודשים 
+ בלבד לפנינו, התייחסו אלינו כאל טירונים 
+ במשר שנים ארוכות...״, נזכר הוא. 
+ יגאל, בן נהלל, היה פעיל מאד בחיי 
+ התרבות של היחידה — בעיתון, במסיבות 
+ ובשאר גילויי ההווי המפותח. 
+ באחד הימים החליט ליזום הקמת תזמורת 
+ כלי-נשיפה ביחידה. הוא העריר את ההו- 
+ צאות להקמת התזמורת בסכום של 
+ רות ארץ-ישראליות, פנה למפקדו הבריטי 
+ — וזבה בסירוב תקיף, לאור ״הסכום האדיר״. 
+ יגאל הורוביץ נסע, איפוא, לבית הועד- 
+ הפועל של ההסתדרות בתל-אביב. מנהלת 
+ המרכז לתרבות ולחינוך באותו זמן היתה 
+ לא אחרת מאשר גולדה מאירסון, הלא היא 
+ גולדה מאיר. הורוביץ ידע, שקבוצת-הדלפו-  השר יגאל הורוביץ — תזמורת הנ״מ ניגנה 
+ נים שהוא מייצג לא תזכה ביחס רציני ביותר. 
+ ולכן. ללא פרוטה בכיסו, אמר לגולדה: 
+ ״אנחנו צריכים 
+ ככר תרם 
+ החסר — נקרא לתזמורת על שמו.״ 
+ גולדה התרגשה מהתכנית היפה, אלא,  שהיא, כר הסבירה, אינה יכולה להחליט על 
+ דעת עצמה להוציא סכום כה גדול. היא 
+ ביקשה להתקשר איתה בעוד כמה שבו- 
+ עות.
+ הורוביץ חזר לבסיס, ניגש למפקדו הבריטי 
+ והודיע לו בתרועת ניצחון, ש... הצליח להשיג 
+ את המימון מההסתדרות. ״העזרה, שקיבלנו 
+ מהם, היא חשובה כל-כר, שאני מבקש, 
+ שתשלח אליהם מכתב-תודה רשמי.״ 
+ בעבור יומיים הוזעק החייל האמיץ לועד- 
+ הפועל. ״מה עשית לנו?״ קבלו, ״לא הבטחנו 
+ כלום — וכבר קיבלנו מכתב תודה מהברי- 
+ טים!״ ״אני הבנתי, שהסכמתם!״ היתמם 
+ הורוביץ בהרמת גבות. 
+ לא היחה ברירה. לקחו קצת מ״סולל- 
+ בונה״, וקצת מ״המשביר לצרכן״, אספו 
+ לא״י. התזמורת קמה. 
+הצטערתי על המאמצים,״ נזכר  ״אחר-כן־ 
+ השר הורוביץ בחיור. מדוע? — ״שכני 
+ לאוהל היה חצוצרן בתזמורת, שהתאמן 
+ בעיקר בלילות...״ 
+L.1 vy l  .1 I 1l| 1|ll|,l|l!lll|l  I Mini  |h|1l|l1|1l|l,|lllllllllll|1>|Ml;1lll|ll|,lllll«l|lltll|llllllll|.'l"MI 
+להספקה בע״מ  א מצד 
+I 
+ טל
+ שסתומים, ברזים ווסתי לחץ למערכות הידראוליות ופנאומטיות * מסננים לתעופה וציוד לקרקע 
+ ; * קשיחים תעופתיים ותעשייתי• * מתכות מיוחדות * טפלון ומוצריו * חבורים מהירים לצנרת + מיסבים 
+ : נציגים בלעדיים של החברות הבאות:— 
+CIRCLE  SEAL  CONTROLS  • MPF/WINTEC  FILTER  PRODUCTS  • PUROLATOR  CALIFORNIA  • DIXON  : 
+CORP  * GENERAL  TIME  CORP.  ELECTRONICS  DIV.  • NATIONAL  WATER  LIFT  CONTROLS  * KAHR  I 
+BEARINGS  DIV.  * NEW  HAMPSHIRE  BALL  BEARINGS  INC.  • TIERNAY  METALS  * HARTWELL  CORP.  : 
+ נרכמנו לחיל־האויר ביום חגו 
+o A -
+i 'bLf V 
+II 1 ,  In 1: I 11.Ill•  I I Inlnllll  • II.IIIIIJIIIIIIIIIIHIHI.IIIIIIIIIIIIIIIIIIIIIIIIIIIIIIIIIIIIIMIIIMIIIIIIIIII  • • I lllill  I I I I11l11lllllll.il 
+89 <next_page>n 
+ באמצע
+ העצמאות. הגו אנשי מחלקת התרבות 
+ והסעד של חיל־האויר את רעיון 
+ הדפסתו של עיתון חדש. ״בטאון חיל־ 
+ האויר״ התכוונו לקרוא לו. 
+ קצין צעיר בשם משה פומרנץ עשה 
+ במלאכה הזמין כתבות, מצא צלם, 
+ ביקש פתח־דבר ממפקד החיל, אלוף 
+ אהרון רמז. אחר־כך חיפש בית־דפום 
+ מתאים. הוא בחר בדפוס ״לידור״, 
+ הקיים עד היום סמוך מאוד למקום, שבו 
+ ניצב אז.
+ ב־
+ גיליון מס׳
+ ב־
+ את הבטאון, הגיע לדרגת רב־סרן, 
+ ואחר־כך היה לאזרח עובד צה׳׳ל, 
+ המוכר לכל ב״פומי״ — הוא משה הדר, 
+ לשעבר פומרנץ. 
+ בגליון זה, המוקרש ל־ 
+ האויר, הננו מביאים כמה מעמוריו של 
+ הגיליון הראשון, שנקרא ״ח״א״, 
+ בגיליונות רבים אחריו.  גיליון מס״
+ דבר המפקד 
+ ענוה נמעס טור 
+ זי לש א שנמל זננ 
+ השמוזר של ישראל 
+ לא ו
+ וילזחמי.ז זכמשיוז הגת!־ 
+ • !.צורו אח 
+ אולי טרם למד הישיג ה ז חג למי ז ולהוריו אח חנו הנטיוח וה/אטייס הסנזייס, האוגמ״ם 
+ זהאזזש״ח של חיל זה ומשוס גן גט איוו המניו >;רא 
+ במלחמה
+ ווחוי נאזח לבנווח וז 
+ זי! אשווה חמדזמזח של נחא 
+ לכחוז
+ אהרן רמז
+ מפקד חיל האדר. 
+ החיל שלנו 
+ כנר בירי -תימה ומגדל־ תיש* חלוצי־התעמח 
+ הישדאיייי. את תיימיזם הצניעה למשעל הבניה. 
+ איתה דעה יובד אך לעש בכוח הא״רי ד,׳עראי׳ 
+ היא הוזכר אגב אורחא בהתקפית הא״ב ע־ סבריד. 
+ ועל שירת־צבי. האמצעיש היי דלים קבוצת חי־ 
+ בביש׳ שאמרו לכפית על המציאות אח אדר סיבה 
+ לחייב. זה היה עדיין חזץ ל־יא בגיאיות אדיש דני 
+העיפה יאישיר הקינג־ 1 המאורעות - יצירת הקייס 
+ ים מימי כ־א 
+ את החזון •יקיא־. התגשמיתי. ברש, עש פית 
+אירה1 מלחשת העולש השניה נכוני אכזבית הרכה 
+זה.,  הישראלית ילסיס הישראלי בכלי 
+ יק עש מלחמת השחדיר חלף זכני של הוזלין. 
+ המיאות הפכה תיבענית ללא רחש. ללא התחשכית 
+ בקיים ׳באפשרי. חי״ האויר הישי־אלי. שהיה עש״ 
+ ״צרים יחיל שיש ניעזים׳ הועמד למתע־סתאוש אל מול 
+ שציאיתן של שייסית קדב ימפציצים מצריית. סיר״ת 
+ עירק״ת. ריבן ככילן מצייד־. בצייד א־ריפאי 
+ ימסיסיהן נהוגים בידי סייפים מאי־יפים באסכולות 
+.ף. ח־סן של בגרות פתאימית כפתה עיבדה זי .א הר
+חיל ישראל ע Lv 
+ הישראלי ינס זה חילל׳ השריונים שלגי - קשה 
+א דיבר1 שבעתים ה׳ ז לחולל׳ בחי־י הא״י. שהרי 
+ בשיישית שתושטנה עזרה לחיל־היגלים ב־יבד׳ א־א 
+ בשיישית קיב ׳בשפציצים כבדיש. אשי יפקדו את 
+ האייב בערפי השלי יהממו ביותר.  "ששש מפציצים ולוחמים יספקים• שעה שקצר׳ 
+ י ־־ח ביקש ־ראית ייאלתד אה כל בירות עדי 
+־.־, עילית כ-ע 
+ ב מגמיש קטלניים. כד* להוכיח שאמנש יש לני 
+ נ־ח־א״י. פישי$ ד״,פרימיםיש־ על טייסיהם הנלה- 
+ בים תחרש כאוצר־האגדה הלאימי. עד דהרה באה 
+ ה שדינה לעזדה. והממשלה שהקימה תיו ימים ספ- 
+ ר-ם כיח צבאי בעל עצמה. לא נמר שמנה לחולל 
+ גש נס אחד. חילית־האויר של בריטניה יבריידהמו* 
+ עצ־ת הרחיקו נד־ד איי בסיסי האויב שבעירף. רק 
+ לאחד שרכש׳ עד״פית מספרית גברת על הליפש־ 
+ ייאפה בגיני של יציר מיאץ. יאיל׳ מפציצי ישראל 
+ פזז״ את היר־ת־עדב מיד עס היסדי של הכוח 
+ האדיר• שלני.
+ הכרת עיכי הח״ני של חיל האויר הישראלי 
+ נצחה. ראש הממשלה ׳שר־הבסחון נתן לה בטוי 
+ :׳•׳דץ יחד־משמעי. וכל תשומת הלב •הופנתה לה- 
+ אדרת׳ של החיל הצעיר. מיסדה של מלחמת העולם 
+ השניה ׳'א ניטש. -כזכיר. חל בה מפנה לסיבתן של 
+ ביית הכרית מן הרגע כ־ דחק חיל האויר של בנות 
+ הברית את רגלי הליפשייאפה משמי אירופה ואילץ 
+ איתי למלחמת מגן ייאש־.. מסנה זה היא תנאי קידש 
+ ־:ציין בר קיימא במלחמה החדישה• וחיל האדר 
+ ־•ש־א־ נס־ ע־ עצמי אילה רשימה. קפיצית 
+ מ־־יבית נעש׳ בשי־ש ההתפתחית של החיל. מן הדין 
+ ש;ש הקפיצה ה שיפית המכרעת תיעשה״ אף שהיא 
+90 
+V  התפתחות<next_page>4 #  יעוד האדם איגו שלטון איש על רעהו אלא שלס 
+ הטבע אחס, האויראים. )ותנים את האפשרות של 
+ גצחזנוח האדם על הטבע לא רק במלחמה אלא גם בימי־ 
+ שלוס ברוכה תהיה עבודתכם ברוכים חדרו על 
+ האפשרות שנתתם להתעלוח הגאון היהודי על הטבע 
+ לטובת האנושות 
+ .־ , )חדנוי ד 
+1 
+ 'שואלי. ״ב באב. תעו־זז
+ML 
+HSife  ־־-פאי גפ:־
+ באיייס־.1 
+ תעדר. כנר ״ רפ
+ : •לד נד
+ ;. ענה. :ניקר• א־ :זו ד.
+ פ״־סיםיר.. א;
+ פ:־ ־א ־.;:•ב
+ מחלקת התחבורה 
+ ״הו־ויוגם רווחים שחיו ר׳ מנודות?״. 
+21 
+ נוזל ק>רוד 
+שבבי לע>בוד 
+ תמיסה חדשה ומהפכנית מתוצרת ארה״ב. 
+ מבחנים שנעשו להשוואה 
+ לשמני קירור קיימים 
+ מראים שיפורים ניכרים: 
+- בפני השטח 
+ ־ מהיריות קדמה 
+ ־ מהיריות עיבוד בין 
+ ־ אורד חיי הכלים מ־ 
+ התמיסה אינה רעלית ואינה מזהמת. 
+ בפרטים נוספים פנה אל: 
+ציוד תעשייתי וכינוי בע״כו  אלק״דא>ן, 
+ טל ערכות לזיהוי סגסוגות 
+ טכניקה פשוטה לבדיקה איכותית של פלדות וסגסוגות 
+ למניעת טעויות זיהוי 
+אל חלד  פלדות: 
+ ניקל, פלדת כרום, פלדת פחמן, פלדות דלות סגסוגת 
+4300  ,4100  ,4000) 
+סדרות  סגסוגות אלומיניום: 
+7000  ,6000  ,5000 
+: זהב, כסף, כרום, אבץ, קדמיום, נחושת, בדיל  זיהוי ציפויים 
+ ניקל.
+Red Bronze,  Cmmercial  Bronze,  Fhosphur  פליז ברונזה 
+Bronze,  Muntz  Metal,  and  other 
+ הבדיקה אינה הרסנית, קלה ומהירה ונעשית על כל גודל וצורה 
+ בכל מקום. 
+ציוד תעשייתי וכינו* בע־גו  אלק־דא>ן, 
+ טל
+W 
+91 <next_page> לוחמת מסוקים — עידן חדש בתורת הלחימה 
+ משכויד• הטאנקים 
+ אלי אייל
+ נגד תקיפת מטוסי־קרב יעמוד למסוק 
+ כושר התמרון הבלתי־מוגבל שלו. תכו־ 
+ נת־פז זאת, המשולבת היטב בטיסה 
+ נמוכה ביותר, תציל את המסוק מהפלה 
+ בטוחה וקלה. ניסויים טאקטיים בקרבות־ 
+ אויר מסוג זה הוכיחו אמיתותה של 
+ הנחה זאת. מסוק המצוייר בטילי אויר־ 
+ אויר יהווה יריב שקול למטוס הקרב 
+ והיירוט.
+ כל היתרונות והאפשרויות הללו של 
+ המסוק לשרידות בשדה המערכה מתוג־ 
+ ברים ומוכפלים בפעילות לילית של 
+ המסוק וכן בעת טיסתו בתנאי ראות 
+ גרועים, כגון עננים וערפל. נטרול כו- 
+ שר הגילוי החזותי והאופטי של האוייב, 
+ הינו גורם מרכזי ליצירת המושג ״פעו- 
+ לה מבצעית *מסביב ללוח השעון״ 
+ )במשר
+ עד כה עמדו רק על הגורמים המשפי־ 
+ עם על כושר השרידות של המסוק ה- 
+ צבאי. במבט מסכם כללי ראשוני נראה, 
+ כי לדיעות הקדומות בדבר הפגיעות 
+ הרבה של המסוקים אין אחיזה במצי־ 
+ אות. אולם, מסקנה זאת נכונה רק בקיום 
+ תנאי ברור, בסיסי והכרחי — תפעול 
+ מושכל ומדעי של כוח המסוקים. 
+ סוג מסוקים מתאימים, מערכות חדי־ 
+ שות ומתוחכמות של ניווט, איכון 
+ מטרות, בקרת־אש וחימוש ומורכבות 
+ התפעול שלהן, הם, שוב, פועל־יוצא 
+ של אמצעי לחימה רב־תכונתי זה. רק 
+ מדינות ועמים היכולים לגייס לצבאם 
+ כוח־אדם מתאים, המסוגל לענות על 
+ הדרישות הרבות והקשות המתחייבות 
+ מהפעלת מסוקים, בתחום התחז��קתי, 
+ התכנוני והמבצעי, יכולים להרשות ל- 
+ עצמם לבנות כוח־מסוקים ולהפעילו 
+ בשעת מלחמה. באותה המידה ממש 
+ שבה מושגים יתרונות כה רבים והישגים 
+ כה מהפכניים מהפעלה נכונה ומושכלת 
+ של מסוקים צבאיים, כר נדונים מראש 
+ לכשלון חרוץ ולתבוסה אכזרית מבצעים 
+ מסוקיים המתוכננים בחוסר הבנה בסי- 
+ סית לנושא זה, והמבוצעים על־ידי כוח־ 
+ אדם בלתי־מתאים. לפיכר הפעלת מסו- 
+ קים בלבד אינה מבטיחה באורח אוטו- 
+ מאטי הישגים והצלחות. מוטב, איפוא, 
+ כי צבאות שאין להם כוח־אדם המסוגל 
+ להתאים עצמו ל״ספירה״ של ענף זה 
+ באמנות המלחמה, והמוכן לחשוב במו- 
+ שגים של לוחמה מודרנית, יניחו לנושא 
+ מורכב זה וימשכו ממנו את ידם.  מסוק
+ כשלון המאמץ המצרי 
+ הוכחה משכנעת למסקנה זאת מש- 
+ משת ההפעלה הכושלת של כוח־המסו־ 
+ קים המצרי במלחמת יום־הכיפורים. 
+ ביום הראשון של המלחמה באור אחרון, 
+ הפעילו המצרים, בו־זמנית 
+ כדי להנחית כוחות קומאנדו במקומות־ 
+ תורפה בעורף הכוחות הישראליים. 
+ המסוקים, למרות שהמריאו מבסיסים 
+ שונים במצרים וחדרו בנתיבים נפרדים 
+ לתור שטח סיני, התגלו, רובם ככולם, 
+ על־ידי הכוחות הישראליים המעטים 
+ שהיו בשטח. המסוקים טסו במבנים כמעט 
+ מכונסים של שלישיה, רביעיה ושישיה, 
+ כר, הובחנו וזוהו בקלות יתרה גם על־ 
+ ידי מטוסי יירוט, שהפילו את רובם 
+ בטרם הצליחו להגיע ליעדיהם. 
+ הכוח הגדול של המסוקים המצריים, 
+ שמנה
+ קומאנדו, הופנה לאזור ראס־סודאר 
+ וראס־גונדי. הם טסו במבנים צפופים 
+ כיחידה אחת. כאשר התגלו על־ידי מטו- 
+ סי יירוט ישראליים, נעצרה, למעשה, 
+ התקדמותם. תשעה מסוקים הופלו על־ 
+ ידי מטוסי הקרב וארבעה על־ידי כוחות 
+ הקרקע. אחד המסוקים הופל ב״המצאה״ 
+ ישראלית חדשה בהפלת מסוקים. המטוס  עבר מעל המסוק, משר למעלה ובכך 
+ היפנה אל המסוק את זרם גאזי הפליטה 
+ של מנועיו, תור הפעלת המבער האחורי. 
+ המסוק המצרי התערבל והסתחרר במ- 
+ ערבולת אדירה זאת, והתרסק על הקרקע. 
+ טייס מטוס־קרב זה לבדו הפיל במפגש 
+ זה חמישה מסוקים מצריים. 
+ המטם הראשון של המסוקים המצריים 
+ מנה
+ מעלה מאלף לוחמי קומאנדו. מכוח זה 
+ מסוק גאזל יורה טיל הוט 
+92 <next_page> מסוק דפנדר  הופלו
+ מטוסי־קרב.
+ הגל השני של המסוקים המצריים כבר 
+ פעל בשעות הערב והלילה. החשיכה 
+ הוסיפה מיגבלה וקושי בהשגת מטרת 
+ הפעולה. חלק מהמסוקים, שיעדם היה 
+ להגיע לאזור ראס־סודאר, לא מצא את 
+ נקודות־הנחיתה שסומנו, כנראה, על־ 
+ ידי אנשי קומאנדו שהגיעו לשם עוד 
+ לפנות ערב. מסוק אחד הופל בידי כו- 
+ חות הקרקע ואחרים הנחיתו את חיליהם 
+ בפזיזות במקומות מאולתרים. 
+ בנסיון להפציץ בפצצות נפלאם את 
+ שדה־הנפט בלעם שמדרום לאבו־רודס, 
+ הופל מסוק אחד. השניים הנותרים 
+ ״ויתרו״ על התקיפה וחזרו לעבר שטח 
+ מצרים.
+ שיא התפעול הכושל של המסוקים 
+ המצריים בא לידי ביטוי בנסיונות ההפ- 
+ צצה על ראש־הגשר של צה״ל בתעלת 
+ סואץ ובגדה המערבית שלה, בפצצות 
+ נפלאם באור יום. היתה זאת התקפת 
+ ״קמיקאזה״ לכל־דבר. אך בהחלט לא 
+ ברור אם דווקא לכך אמנם התכוון 
+ הפיקוד המצרי, שתיכנן אותה התקפה 
+ ונתן את הפקודה לבצעה. 
+ לא קשה לשער כמה משאבים יקרים 
+ ומיוחדים הושקעו במשך שנים ברכש, 
+ באימונים, בתכנון ובהכנת כוח־המסוקים 
+ המצרי, על מסוקיו, טייסיו ואנשי הקו־ 
+ מאנדו שלו. פוטנציאל הלחימה הגדול 
+ שהיה טמון בכוח זה, באופן עקרוני 
+ ותיאורטי, בוזבז ואבד בשל חוסר ה��נה 
+ אלמנטארי של נושא לוחמת מסוקים. 
+ הכשלון המצרי בהפעלת מסוקים במל- 
+ חמת יום־הכיפורים משמש הוכחה חות- 
+ כת לקביעה, כי מדינה וצבא שאין 
+ לרשותם כוח־אדם מתאים להפעלת 
+ מסוקים בכל שלבי התכנון והביצוע, לא 
+ יעסקו בתחום זה בהיקף מבצעי גדול 
+ ובוודאי לא כדאי להם לבנות תכנון 
+ של מערכות צבאיות עתידות על כושרם 
+ של אמצעי־לחימה מסוג זה. 
+ מסקנה זאת תוכפל בחשיבותה, אם 
+ מביאים בחשבון כי בסר־הכל הצטמצמה 
+ הפעלת המסוקים המצרית ב״תובלת 
+ סער״ — תחום צר מאוד ופשוט, יחסית, 
+ לביצוע, בתוך נושא רחב־אופקים ורב־ 
+ אפשרויות, אך בעיקר קשה ובעייתי 
+ לביצוע.
+ חימוש רב־תכליתי 
+ בניגוד לאיחור בגילוי המסוק כאמ- 
+ צעי לחימה יעיל, היה פיתוח מערבות־ 
+ חימוש עבורו מהיר ופשוט יחסית. 
+ התקנת מערכות־נשק במטוסי־קרב 
+ היתה תמיד חלק אינטגרלי מתכנונו ה- 
+ כולל. התכונות האוירודינאמיות והדרי- 
+ שות למהירות ולכושר תמרון הגבילו 
+ את האפשרות לשנות מערכות־ נשק 
+ מקוריות של המטוס, ומנעו כמעט לחלו- 
+ טין לבצע התקנות שהיו כרוכות בשי- 
+ נויים חיצוניים של גוף המטוס. צורת 
+ המטוס ומבנהו הגבילו אחסון ציוד חי־ 
+ מוש ומערכות בקרת־אש נוספות או  בעלות ממדים גדולים יותר. 
+ המסוק, לעומת זאת, אינו ״סובל״, 
+ בדרר־כלל, ממיגבלות דומות. התאמת 
+ חימוש לסוג מסוק זה או אחר מותנית 
+ בכושר הנשיאה של מטען חיצוני ופנימי 
+ )משקל כלי הנשק, התחמושת והמע- 
+ רכות(, בנפח הפנימי של גוף המסוק, 
+ לצורך איחסון מערכות בקרת־האש, 
+ ובכוח הרתיעה שכלי הנשק יוצרים בעת 
+ הירי. הנתון השני מתייחם במיוחד 
+ למסוקים המצויידים במערכות נשק 
+ מתקדמות ומתוחכמות. הפעלת מקלע־ 
+ צד מתוך גוף המסוק, אינה מצריכה, 
+ כל ציוד כיוונון נוסף. עם התפתחות 
+ כלי הנשק ללא־רתע, כגון טילים, ורא־ 
+ קטות ירדה מן הפרק גם בעייח זו. גם 
+ לרתע של תותחים נמצא פתרון סביר 
+ והתותח הסטנדארטי במסוקי העתיד 
+ יהיה, כנראה, בעל קאליבר של 
+ עקרונית ניתן יהיה לחמש את כל 
+ סוגי המסוקים. מירווח המהירויות ה- 
+ גדול של המסוק וכושר התמרון הרב 
+ שלו מאפשרים התקנה מאולתרת של 
+ מקלעים ותותחים בתוך תא המטען ו- 
+ הנוסעים, או על מתלים שבצידי הגוף. 
+ כך מסוגלים גם מסוקים שלא נועדו 
+ דווקא לבצע משימות קרב באש, לטוס 
+ עם חימוש כלשהו, לצורך הגנה עצמית, 
+ אבטחת מקום ההנחתה ועוד. במרוצת 
+ הזמן הותאמו למסוקים מערכות־חימוש 
+ קומפאקטיות, במיוחד למשימות תקיפה 
+ של שריון האוייב. אלו הן מערכות 
+ טילים אנטי־טאנקים מסוג הוט, טאו, 
+ איי־אס
+ ננו במקור לשימוש כוחות היבשה ו- 
+ כבר נצבר בהם נסיון מבצעי במלחמות 
+ שונות ברחבי העולם. ליצרני המסוקים 
+ הסתבר עד מהרה, כי בהתאמה טכנית 
+ קלה ניתן ״להדביק״ טילים אלה כמעט 
+ לכל סוגי המסוקים הקיימים. זו גם 
+ הסיבה לכך, שכל הפרסומים על מסוקים 
+ חדשים המופיעים בשוק המסוקים העו-  למי, או הקיימים עדיין רק על ניר ה- 
+ שרטוט, מתארים ומדגישים את הכושר 
+ הנ״ט של המסוק ומציגים אותו כצייד 
+ טאנקים יעיל. צבאות המערב רואים 
+ בהתקנה נרחבת של נשק נ״ט במסוקים 
+ קלים, פשוטים וזולים, את אחת האפ- 
+ שרויות הגדולות לעמוד מול מיתקפת 
+ שריון מקיפה ממזרח־אירופה. 
+ מערכת חימוש קומפאקטית אחרת 
+ היא צריח־מקלעים מהירי־אש, בעלי 
+ קליבר
+ זו מיועדת למסוקים קלים וניתן להת- 
+ קינה או להסירה תוך 
+ שדה־האש המושג דומה לזה של הצרי- 
+ חים המותקנים במסוקי תקיפה ייע��דיים. 
+ כל מסוק יכול, איפוא, להקרא בצדק 
+ — ״מסוק חמוש״. אולם, יש להבדיל 
+ בין מסוקים חמושים, שלא נועדו דווקא 
+ למשימות קרב־האש, לבין מסוקי־תקי־ 
+ פה שתכונותיהם, ביצועיהם וחימושם 
+ הותאם במיוחד למשימות־ תקיפה מוב- 
+ הקות. הדור הבא של מסוקי התקיפה 
+ מתוכנן כבר במקור לסוג משימות 
+ מסויים, ולכן יהיו אלה מסוקים יעילים 
+ ביותר בתחומר 
+ אחת ה״תוצאות״ הגדולות בתחום 
+ חימוש המסה היא — הצריח המסתובב 
+ שבחרטום. צריח דומה היה בחלק ממפ־ 
+ ציצי מלחמת העולם השנייה, אך זה 
+ היה מאוייש, בדרר־כלל, על־ידי מקלען, 
+ נכלל בו רק סוג נשק אחד ושדה־האש 
+ שלו היה מוגבל. בצריח החימוש של 
+ מסוק־התקיפה מותקנים תותחים, מק־ 
+ לעים ומטילי־רימונים. הצריה ניתן לסי- 
+ בוב בזוויות צידוד של 
+ לזווית הגבהה של 
+ השפלה שלו כ־ 
+ הסיבובית של הצריח מושגת על־ידי 
+ הפעלה אופטית־חשמלית של מיתקן 
+ כיוונון זעיר המורכב על חזית קסדת־ 
+ המגן של הטייס, מפעיל מערכת הנשק. 
+ כך נוצרה האפשרות להפעיל את כלי 
+93 <next_page> נזילי הלפייר על מסוק קוברה 
+ הנשק שבצריח בשדה־אש נרחב ביותר 
+ ולכיוונים שאינם זהים דווקא לכיוון 
+ הטיסה של המסוק נושא הנשק. 
+ העיסר נגד שריון
+ כמוזכר, מיועד החימוש העיקרי של 
+ המסוק ללחימה נגד שריון. טילי הני׳ ט 
+ מותקנים בצדדים החיצוניים של המסוק, 
+ במספר זהה בכל צד. טיל הנ״ט המצוי 
+ היום במרבית צבאות המערב הוא 
+ הטאו. זהו טיל המדייק בפגיעתו בטוו- 
+ חים שמ־ 
+ מסוגל לחדור כל עובי של שריון המקו- 
+ בל כיום בצבאות העולם. אלא, שכל 
+ מנגנוני הכיוונון של טילי הנ״ט הנמ- 
+ צאים עתה בשימוש מבצעי מחייבים 
+ מעקב אופטי ישיר של הטייס המפעיל. 
+ לשם כך, חייב המסוק לרחף מעל מקום 
+ הירי במשך כ־ 
+ את פגיעות המסוק במידה ניכרת ו- 
+ מקטין, מצד שני, את מידת הדיוק של 
+ הטילים. טיל הנ״ט העתידי ישחרר את 
+ המסוק מסיוט זה. ההלפאייר הוא טיל 
+ מהפכני, שיביא לשינוי רב־משמעי בלו- 
+ חמת המסוקים. הוא יעלה את מסוק 
+ התקיפה למעמד בכיר במשפחת אמצעי 
+ הלחימה הנגד־טאנקים. להלפאייר מע- 
+ רכת בקרת־אש מתוחכמת מאוד. היא 
+ פועלת על עקרון קרן לייזר ומורכבת 
+ באופן כללי מגלאי, ממד־טווחים וממני 
+ גנון־ביות. מערכת זאת ״הולידה״ את 
+ המושג — ״ירה ושכח״. שחרור הטיל 
+ ייעשה גם משטח מת וממקומות המוס- 
+ תרים מעיני האויב )הטיל יכול להת- 
+ ביית גם על קרן לייזר המופקת ממקור  טילי הלפייר 
+ קרקעי(. שיטת כיוונון זאת מבטיחה 
+ רמת דיוק רבה יותר מזו של יתר שי- 
+ טות הביוב. לאחר הירי, יכול המסוק 
+ להסתלק מייד מהשטח, או להחליף 
+ עמדה כדי להעסיק מטרות נוספות. באו־ 
+ פן זה מסוגל מסוק הנ״ט לתקוף ביעי- 
+ לות רבה
+ בלבד.
+ ההלפאייר לא נועד מלכתחילה להיות 
+ מערכת־נשק למסוקים. מטוס התקיפה 
+ החדש
+ ולהשמדת טאנקים, וכן ההרייר של צי 
+ ארצות־הברית עשויים לשאת טילי 
+ הלפאייר היעילים יותר לצורר זה מאשר 
+ הפצצה המתוחכמת מייבריק. יתרון נו- 
+ סף להלפאייר בממדיו הקטנים יחסית 
+ לטילים אחרים. הטיל שוקל 
+ ומזה
+10,000  — 
+ של הטיל לבדו נערר בסוף שנת  ביוני
+ קעי של מערכת זאת במלואה. לפיכך 
+ יוכנס הטיל לשימוש מבצעי רק בתחילת 
+ שנות השמונים. כמוזכר, מצוייר מסוק 
+ התקיפה הסובייטי מי־ 
+ מבוייתים על קרן לייזר ויש להניח 
+ שביצועיו של מסוק זה במשימות נ״ט 
+ ידמו לאלו החזויות והמתוארות לעיל. 
+ חימוש חיצוני אחר הן רקאטות אויר־ 
+ קרקע בנות קאליבר של עד 
+ הראקטות מאוחסנות בכוורות המכילות, 
+ במסוקים האמריקניים 
+ מסוקים האירופיים 
+ סר־כל החימוש במסוק־תקיפה נמ- 
+ צא, איפוא, בשלושה אזורים עיקריים. 
+ החימוש הפנימי )תותחים, מקלעים וכלר־ 
+ גמרת( — בצריח החרטום; החימוש החי- 
+ צוני )טילים וראקטות( — בצירי הגוף 
+ או מתחת לכנפונים, ומערכות בקרת 
+ האש — בתור גוף המסוק ובתאי הצוות. 
+ יעילותו של מסוק התקיפה מותנית 
+ בכושרו להכליל ולשאת מערכות מתוח- 
+ כמות של בקרת־אש, טיסה וניווט. 
+ אלה הן מערכות־בקרה שנועדו להקנות 
+ למסוק כושר טיסה ולחימה 
+ ביממה ובכל תנאי מזג־אויר, וכן דיוק 
+ מירבי של סוגי החימוש. ציוד זה, הנישא 
+ בתור גוף המסוק, דורש תנאי אחסון 
+ ואחזקה מיוחדים שאינם קיימים בסוגי 
+ מסוקים אחרים. מושג על חימושו של 
+ מסוק תקיפה עתידי ניתן לקבל מן הדרי- 
+ שות המתוכננות למסוק האמריקני 
+64 
+ )טווח עד
+ שניות
+ פגז: ו מקלע קל, עם 
+ ו־
+ המתוכנן של מנת החימוש הזאת הוא 
+10 
+ ראקטות סובייטיות 
+S-5 
+ בתוך משגר בקוטר 
+ הסטאנררטית של המסוקים הסובייטיים. היא 
+ מותקנת בדרך-כלל בכוורות בנות 
+ קטות
+ הן בעלות ראש־הנפץ או ח״ש. מסוקי ההי- 
+ נד
+ כוורות כל אחד.
+MI-8 UV-16-57  שתי כוורות ראקטות 
+94 <next_page> תותח־שרשרת
+ תותח ה 
+ ללוחמת מסוקים. זהו תותח חד-קני המיוצר 
+ על-ידי חברת ״יוז״ עבור מסוק הקרב 
+AH-64 
+ עיקר המערכת היא מערכת הטענה 
+ מתוחכמת ואמינה, המטעינה את הכדורים 
+ בבית-הבליעה ומפנה את התרמילים לאחר 
+ הירי. קצב הירי משתנה ביו 
+ בדור בדקה. התותח יכול לפעול עם כדורים 
+ משורשרים, או בלי שרשרות מתוך תוף 
+ מיוחד.
+ התותח קל מאוד 
+ ומעבר לסטאנדרטים הקימים כיום. התותח 
+ יוכל לירות את כל סוגי התחמושת ה 
+ מ״מ הקיימים כיום ברשות ח-־ל-האויר וה- 
+ צבא האמריקנים, ובמיוחד את תחמושת הנ״ט 
+ והסיוע-הקרוב, שפותחה עבור מטוס ה 
+ תותח זה יותקן, כנראה, גם במאחזים מיו- 
+ חדים, שיותקנו עד מטוק 
+ )״הנ׳ו השחור״(. 
+ תותח
+ דגם צריח 
+ חברת ״גינראל אלקטריק״ 
+ טיל הוט
+ הוט — טיל מונחה אופטית משוגר מגליל 
+ — הוא טיל נגד־טאנקים כבד, המפותח 
+ ומיוצר על-ידי קונצרן ״איירומיסייל״, ה- 
+ משותף לחברת ״ 
+ ״איירוספטייל״ הצרפתית. הוא תוכנן לפי 
+ דרישות נאט״ו לגבי טיל נ״ט סטאנדרטי. 
+ הטיל מונחה על-ידי חוט ועל המשגר 
+ לשמור על המטרה על הכוונת כל זמן שיוט 
+ הטיל. לשניות האחרונות לפני הפגיעה יש 
+ לטיל הנחייה אינפרא-אדומה. הטיל מונע 
+ בדלק מוצק. אורכו 
+ ומוטת הכנף 
+ המשגר
+ מופיע )במסוקים( במארזים של שניים ושלו- 
+ שה גלילים. משקל הטיל והגליל 
+ משקל הטיל 
+ש. טווחים אפקטיביים , קמי
+4,000 
+ הוא
+3,000) 
+ הכוונת המיוצבת המשמשת להנחיות הטיל 
+ היא בעלת קרן עוקבה ברוחב 
+ אינפרא-אדומה קבועה, ברוחב  טיל הוט עם משגר 
+ השדה האינפרא־ארום הוא לקבוע את מקו- 
+ מו של הטיל ביחס לקו הראיה. מערכת 
+ משובים משווה בין הכיוונים הרצויים. 
+ הטיל התחרה בטאו, טיל הנ״ט הסטאנדרטי 
+ של נאט״ו, והטאו זכה. אך זהו הטיל הסטא- 
+ נדרטי של צבא צרפת.  מוטת דרישות מירבית 
+ הדרישות הרבות והרב־גוניות המופ- 
+ נות ליצרני המסוקים הצבאיים הן ביטוי 
+ לשאיפה למצות את תכונות היסוד המיו- 
+ חדות של אמצעי־לחימה זה. מתכנני 
+ המסוקים ויצרניהם יגיעו לאיזון סביר 
+ בין הפוטנציאל התיאורטי של התכונות 
+ לבין מיצויין המעשי, רק אם יצליחו 
+ הצוותים המפעילים אותם להגיע לכושר 
+ קרבי מבצעי של 
+ תנאי מזג האויר. זוהי דרישה מבצעית 
+ מקסימאלית לג��י כל כלי הטיס. המטוס 
+ בעל הכנפיים הקבועות והמשתנות, עדיין 
+ לא ענה על דרישה זו, אך למסוק התקיפה 
+ יש, אולי, סיכוי למלאה במחצית שנות 
+ השמונים. עם זאת, זוהי גם דרי- 
+ שה מבצעית מינימאלית ממסוק צבאי, 
+ המתיימר להיות לא רק במעמד של מ־ 
+ סייע מהמימר השלישי, אלא לבוא במקום 
+ אמצעי לחימה קרקעי ולבצע את תפ- 
+ קידו המבצעי כחלק מאיגוד כוחות 
+ אורגאני, או כמערכת־נשק הפועלת 
+ באופן עצמאי ונפרד. למשל, לא יתקבל 
+ מצב שבו יחידת מסוקי נ״ט הינה מר- 
+ כיב אורגאני במערך הגנה כלשהו )ו- 
+ זאת לאחר, ששחררה מתוכו יחידת 
+ שריון למשימות התקפיות(, אם לא תו- 
+ כל להלחם בשעות החשיכה, בגלל הי- 
+ עדר ציוד לחימה מתאים או בגלל אימון 
+ לקוי של הצוותים. 
+ ייתכן, שמוטת דרישות מירבית זאת 
+ מסמלת, יותר מכל דבר אחר, את 
+ האפשרויות המבצעיות הגדולות הגלו- 
+ מות במסוק הצבאי, מצד אחד, ומבלי- 
+ טה, מצד שני, את הבעייתיות הכרוכה 
+ במימוש אפשרויות אלו, הלכה למעשה. 
+ לגבי הוגי הדיעות של ״לוחמת המסו- 
+ קים״ זהו אתגר קשה ומבחן מציאותי 
+ מכריע.
+ מושג־מה על הדרישות הכוללניות 
+ ממסוק צבאי מתקדם ניתן לקבל מרשי־ 
+ מסוק
+95 <next_page> מסוק מת הדרישות של צבא גרמניה־המע־ 
+ רבית, לכושר טיסה והפעלה קרבית של 
+ מסוק תקיפה. רשימה זאת נקבעה עוד 
+ בשנת
+ יפעל בשנות השמונים. 
+ — מערכות־ נשק היכולות להעסיק 
+ טאנקים בטווח של 
+ ומעלה.
+ — כושר־נשיאה של 
+ בתוך צינורות משגרים. 
+ — מערכת בקרת־אש, המאפשרת 
+ ירי בלילה ובכל תנאי מזג־אויר. 
+ — כמות דלק, המספיקה ל־ 
+ עות־טיסה.
+ — כושר תימרון גבוה לטיסה לפי 
+ פני השטח ולצורך טיסת התחנז־ 
+ קות מאש האוייב. 
+~ 
+ — שני מנועים לבטיחות טיסה ול־ 
+ רזרבה של כוח.
+ — אחזקה פשוטה ומתאימה לתנאי 
+ שדה.
+ — פגיעות נמוכה מאש האוייב וב- 
+ תאונות טיסה ונחיתה. 
+ מסוק התקיפה הגרמני 
+ צא עתה בשירות מבצעי והנחשב למסוק 
+ מתקדם וחדיש, איננו עומד בדרישות 
+ אלה. רק הבא בתור, פי־ 
+ ישיג, כנראה, כושר מבצעי רצוי ודרוש. 
+ לרשימה ניתן להוסיף דרישות החוז- 
+ רות ונזכרות ברשימת הדרישות האמרי- 
+ קנית כגון:
+ — כושר המראה, נחיתה וירי משיפו־ 
+ עים אורכיים ורוחביים של 
+ לות.
+ — שיעור נסיקה אנכי של 
+ לדקה.
+ — גובה ריחוף מבצעי של 
+ ב־
+ שיגור טיל טאו ממסוק  — כוח מנועים של פעמיים 
+ כוח־סוס.
+ — טווח מעמם ג׳י בין 
+ — מהירות שיוט של 
+ — טווח של כ־ 
+ אומנם רק חלק מהמסוקים החדשים 
+ הנמצאים היום במערך הכוחות המב- 
+ צעיים מתקרבים בכמה סעיפים לדרי־ 
+ שות הגבוהות דלמעלה. יצרני המסוקים 
+ מאמינים, כי דור המסוקים הבא, שיהיה 
+ מבצעי בשנות השמונים, יגיע לרמת 
+ הביצוע הנדרשת. הם יצטרכו להשקיע 
+ משאבים רבים בתכנון, בבנייה, בציוד־ 
+ עזר ובניסויים. המרכיב העיקרי בהוצאות 
+ הגדולות יהיה בקרת־ האש והניווט. 
+ בפרק זה לא הוזכרו הנושאים הטכניים 
+ והבעיות המיוחדות של מבנה המסוק 
+ ומנועיו. זהו תחום העומד בפני עצמו 
+ מבחינת הבעייתיות המורכבת ומבחינת 
+ המיגבלות הטכניות הקיימות עד כה. 
+ אחת הבעיות הכאובות היא, למשל, 
+ הגדלת כושר הנשיאה של מסוקי משא 
+ או תובלה. אם יצליחו מתכנני המסו- 
+ קים ויצרניהם לשבור את ״מחסום 
+ הטון״, יגרום הדבר לשינוי מהפכני 
+ ורב־משמעי בתורת הלחימה של כוחות 
+ הקרקע. הובלת שריון כבד במסוקים 
+ תפתח מרחבי תמרון אופרטיביים נו- 
+ ספים ונרחבים בפני כלי הנשק העיקרי  והמכריע בקרב היבשה. 
+ סיכום ביניים 
+ השילו�� ההיסטורי בין שלושת המ- 
+ מדים גרר אחריו גם בעיות חדשות 
+ ומורכבות מהבחינה הטאקטית והטכנית. 
+ האדם הועמד לפתע בפני עובדה מוג- 
+ מרת. במו־ידיו יצר כלי, שבו גלו־ 
+ מים כוחות כבירים, אשר כלל לא ציפה 
+ להם בעת התכנון. כעת, בעייתו היא 
+ לזכות בשליטה מחשבתית וטכנית על 
+ התפתחות סטיכית, וזאת כדי לגלות 
+ ולמצות מה שעדיין סמוי מן העין. אין 
+ לו כל אפשרות וסיכוי להקיף את הנושא 
+ הגדול והרב־ערכי הזה, אם איננו ניחן 
+ בדמיון פורה ובפתיחות מחשבתית 
+ מקסימאלית.
+ דומה הדבר לאדם, המתאמץ לפתוח 
+ רלת חסומה ולאחר שהצליח לפתחה 
+ מתגלות לו מיד שלוש רלתות נוספות. 
+ לחץ המציאות והזמן המוגבל העומד 
+ לרשותו אינם מאפשרים לו לחדור 
+ לעומקו של תחום המחקר והפיתוח. 
+ המוצא של פיתוח חלקי או פיתוח סלק־ 
+ טיבי, ומיגבלת המשאבים הכספיים, 
+ עלולים להאט את קצב ההתפתחות 
+ של לוחמת המסוקים. ה״להיט״ החדש 
+ בשוק אמצעי הלחימה עלול להתגמר 
+ עוד בטרם הגיעו לשיא ביטויו. 
+96 <next_page> חתום והחתם את חבריך על הבטאון 
+ שלח טופס החתמה בצירוף המחאה 
+ )נא לא לשלוח מזומנים(. הצע את 
+ הטפסים הנותרים לחבריך. 
+ לכבוד
+ משרד הבטחון — ההוצאה לאור 
+ רחוב ב׳ מס׳ 
+ ת ל ־ א ב י ב
+ הריני מבקש בזה להיות מנוי על שש חוברות 
+רצ״ב המחאה ע״ס )מנוי לשנה(.  הבטאון 
+ השם
+ הכתובת
+ העיר מס׳  רחוב
+ חתימה לכבוד
+ משרד הבטחון — ההוצאה לאור 
+ רחוב ב׳ מס׳ 
+ ת ל ־ א ב י ב
+ הריני מבקש בזה להיות מנוי על שש חוברות 
+רצ״ב המחאה ע״ס )מנוי לשנה(.  הבטאון 
+ השם
+ הכתובת
+ העיר מס׳  רחוב
+ חתימה לכבוד
+ משרד הבטחון — ההוצאה לאור 
+ רחוב ב׳ מס׳ 
+ ת ל ־ א ב י ב
+ הריני מבקש בזה להיות מנוי על שש חוברות- 
+רצ״ב המחאה ע״ס )מנוי לשנה(.  הבטאון 
+ השם
+ הכתובת
+ העיר מס׳  רחוב
+ חתימה<next_page> ברכותעו במלאת 
+VZV-6998A1P  Phased  array 
+Mini-TWTA  Module 
+RHPRC  ffl 
+ELECTRONICS  LTtt 
+ ת. ד רפה
+nainaifXi Products  for ECM 
+High Power  CW 19" 
+Rack Traveling  Wave  Tube 
+Amplifier 
+ זכור טלסיס 
+ מספקת...Transistors 
+• Scr's  Triacs 
+• Linear  Circuits 
+• Cmos  Devices 
+• Ttl  Circuits 
+• Ram's  Rom's 
+• Microprocessors 
+• Zener  Diodes 
+• Led's  7 Segments 
+• Diodes  & Rectifiers 
+• Capacitors 
+ הכל מהמלאי 
+ הספקה מידית 
+ הכל של יצרנים 
+ בעלי מוניטין עולמי 
+ הכל בטיב מעולה ביותר 
+ והכל בשרות הרגיל של טלסיס 
+בעיעז  טלסיס 
+ חברה להנדסה 
+ דרך דכוטינשקי 
+362 721913  : טלפון<next_page> ב>ום ח>ל האו>ר 
+ אנו מברכים לשלום ובגוחון 
+ יי
+I III I I I ! I III I I I I I I I I I I I I • • III'••  I I I I I I III • •II • • • I I I I I I I I I I I I I 
+ןלחיל האויר  ן 
+ןברכותנו במלאת  ן 
+ הובלות שונות במיוחד העברת 
+ ן רהיטים, הובלת פסנתרים, 
+ ן מקררים וכר ן 
+ מחסנאות
+ן אחריות מלאה לבל העברה 
+ המשרד: המלך ג׳ורג׳ 
+| 
+ המעון: בוטרמילק עקיבא 
+| 
+n1llllllll!llllllllllllllllllllllllllllllllllllllllllllllllllllllll₪ | li 11'| 11111111  In • N 111J 
+AMP 
+INCORPORATED  U.S.A. 
+Terminals,  Splices,  Automatic  Machines. 
+Multiple  Contact  Connectors. 
+Printed  Circuit  Board  Connectors  and 
+Packaging  Products. 
+Coaxial  and  Shielded  Wire  Products. 
+Programming  Products. 
+FOR  MILITARY,  INDUSTRIAL  AND 
+COMMERCIAL  USE. 
+ נציגים בלעדיים 
+ רד
+ חברה להנדסה בע״בז 
+ שד׳ רוטשילד 
+ טל כדא> לכם
+ לקרוא זאת! 
+ * כדאי להגן על העיניים משמש קיץ 
+ * כדאי עם מסגרת מתכת חזקה ומצופה זהב 
+ * כדאי בנרתיק חזק לשמור עליהם. 
+ לא כדאי לקנות דבר זול במחיר זול, או דבר טוב במחיר גבוה מדי )כ־ 
+ אנו מציעים לכם דבר טוב ויפה במחיר סביר ומדוע! 
+ אנו היבואנים ומוכרים ישירות ללקוח באמצעות הדואר. 
+ל״י בלבד. באם נוכחונם כי האנות אינה מעולה כפי ��אנו ממליצים, במחיר  לכן מחיר משקפי שמש סךריי 
+שלחו המחאת דואר ל־סן־ריי אופטיקה ותוובח!  אנו כאן! מוכנים להחזיר את הכסף כשנקבל המשקפיים. נסה 
+ ת.ד
+ החל מחדש יולי  * כדאי שאלה יהיו משקפים בעלי איכות 
+ * כדאי עם עדשות מלוטשות בקוטר <next_page> לח>ל האו>ר, מפקד>ו וח 
+ מ
+II 1-1:11  IIiIIIIIIIhI  Hnliillll  Mini  11: I III H I M III •III 11 III 1111111  111 III II1M  | II1111II  III 111 III 111 III 11 lull  I III 
+Astronautics 
+ בני־ברק, רח׳ הירקון 
+ טל
+ תצוגות ומיכשור 
+ תכנון וייצור של מיבשור דיגיטלי ואנלוגי 
+ מתקדם לתא הטייס, מחשבים תצוגות 
+ אלקטרוניות מתוחכמות ומחוללי סימבולים 
+ למטוסים ולמסוקים.  תעשיות חריתה, שלטים, חותמות 
+ והדפסות משי
+ ג. ברינר ובניו 
+ דרך פתח־תקוה 
+ מפעל: דרך פתח־תקזה 
+ תכנון ובצוע שילוט בניני צבור, שלטים ממתכת 
+ ופלסטיק, פנלים למכשירי אלקטרוניקה 
+ סקלות, שבלונות, סמלים, שטנצים וכר 
+» *  לחיל האויר 
+ שלוחה ברכתנו במלאת 
+ הובלות באחר* ו ת מלאה 
+ העברת רהיטים * הובלת פסנתרים * מחסנאות שרות ימי שחרור מהמכס * העברת משרדים 
+ אחסנה * אריזות ים ואויר 
+FULLY  GUARANTEED  TRANSPORT 
+Apartment  Moving  * Transport  of Pianos  * Storage  * Shipping-Customs  Clearing  * Office  Movers 
+Storage  35  Years  Experience  Air and Sea Packing 
+ תל־אביב. רח׳ בלפור 
+2 8 10 7 8 
+TEL-AVIV,  5 BALFOUR  ST. <next_page> ברכותינו במלאת 
+IMIMMAMMMMMMAMAAMMAMAMMMMMMM 
+ הדבר הראשון 
+ שיעורר תשומת לב 
+ בדבק ציאנואקרילס 
+E) 
+ המעולה של 
+ הוא פית המינון 
+ .עם
+ חתך של פית המינון , מראה את שלושת נקודות האיטום. 
+16 
+ מובנים מאליהם 
+ בעת השימוש. 
+ פרטים מלאים על דבקי לוקטייט ציאנואקרילט 
+ החדשים נתונים בחוברת מפורטת. 
+ להלן סיבה אחת לפחות מדוע עליך לבקשה 
+ בכתב: דבקי לוקטייט ציאנואקרילט המעולים 
+ מאפשרים סוף סוף הדבקת מירב החומרים החדי- 
+ שים המשמשים בהנדסה בגון, גומי עם פילרים — 
+חומרים שבעבר היה קשה להדביקם. E.P.D.M. 
+ ־merire 
+huin 
+ ת-א ן חנן רבעוב>ץ בע״מ 
+700197  ,700198 בני־ברק, טל׳ 3הירש ב׳  ! רח׳ 
+ ; + חגור צבאי וסרטי חגור. ן! 
+ ן סרטים מכותנה, סיבים סינטטיים ואסבסט 
+| 
+iחגורות בטיחות לחשמלאים ורתמות הצלה j 
+רצועות קשירה למטענים j 
+־j 
+ ! + חגורות הרמה )סלינגים 
+ ! אהלים — ברזנטים — בדים 
+WWIAAMMWWWVWWWWWWWWWWWWWWWWWIWWWWWVWWWVWWWV 
+llllll  III Hll',1  1• I It •llllllllllllllllllllllllllllllllllllllllllllllllllllllllllllllllllllllllllllllllllllllllllllllllllllllltail 
+1 
+ שרות׳ הנדסה בישראל בע״ם 
+ESI-ENGINEERING  SERVICES  I ! 
+.INTERNATIONAL  LTD 
+ ־ וחברותיה 
+\ 
+I 
+I 
+ : מודוס הנדסה בע״מ 
+ ; שפה שרותי פקוח הנדסי בע״מ ן 
+- תל־אביב, רח׳ יצחק שדה 
+-י חיפה, רח׳ ישעיהו 
+I~I <next_page> ברכותעו במלאת 
+naccabee 
+ בירה בינלאומית  ואתה יודע למה, זכינו במדליה זהב בינלאומית 
+ בעצם, אתה ידעת מזמן. בעצמך הענקת. 
+ לנו את הפרס, מדי יום ביומו, כשהעדפת 
+ את בירה מכבי על כל בידה אחרת. 
+ מדלית הזהב שהוענקה לנו בתחרות שנערכה 
+ השנה בבריסל, ואשר בה השתתפו חברות 
+ בירה נכבדות ומוכרות מכל רחבי העולם, 
+ היא, למעשה, הברה בינלאומית באיכות 
+ בינלאומית, ממדרגה ראשונה. 
+\ i <next_page> ברכותעו במלאת 
+ רח׳ מונטיפיורי 
+ רח׳ מונסיפיור 
+ החברה המשחקת איכות 
+ ספקים של: 
+ מכונות ותומוים להעתקת מסמכים 
+ צרכי צילום והסוטה
+ מכונות הישוב אלקטרוניות 
+ מעוכות טלוויזיה במעגל סגוו 
+ ציוו מיקהפילס 
+Canon  Minolta  ASAHIPENTAX  IKEGAMI 
+ י
+ אל ־ שם
+דT 
+2 
+ מבצע פרסים 
+ : לבל המשתמש בשרותינו בתקופת המבצע 
+ בחדשים יולי, אוגוסט, ספטמבר 
+ : מומחים להעברת תכולת דירה לכל חלקי הארץ 
+| 
+ : ע״י חברת בטוח ציון 
+I 
+ : * ספק מוכר של משרד הבטחון ומשרדי ממשלה 
+ת׳׳א | 
+I 623989  I 
+ חיפהIM: IX 
+T* 1* dm 
+ צ
+ •• ״ז״
+ הגטתון צועד על 
+GSS o  © KS  • 
+ מן5! n 
+• 
+ הגש הצעותיך לועדת הייעול 
+ היחידתית־ או המרכזית 
+ בפיקוח המשקי, משרד הבטחו <next_page> לח>ל האו>ר ב>ום חגו נרטב הברכות והא>חול>ם 
+MORAY 
+TECHNOLOGY  LTD. 
+4 SHLOMO  HAMELECH  ST. 
+P. O. B. 21449  — TEL-AVIV 
+TEL 03 - 28 75 44 
+MORAV 
+TECH 
+ מו רב
+ טכנולוגיה ב ע ״ מ
+ רחוב שלמה המלך 
+ ת. ד
+ טל רב מודדספרת> 
+ בכוח>ר ללא תחרות. 
+1450 
+ תחומי קריאה 
+ מתח ישר עד 
+600v מתח חילופין עד 
+1000mA  זרם ישר עד 
+1000mA  זרם חילופין עד 
+lMohm.  התנגדות עד
+10° +  23)c— )בטמפרטורה של  דיוק 
+1/2 מתח ישי 
+ יתר התחומים 
+ קריאה אוטומטית של קוטביות 
+ אפוס אוטומטי 
+ הגנה ע׳׳י דיודות ונתיך 
+ נייד, קטן ממדים וקל 
+95x155x45  — מידות
+300  — משקל
+ מתח הספקה 
+ סוללות של 
+6v או ספק חצוני של 
+ ))מסופק עם המכשיר 
+Picotron MiniPal  — miniature 
+Servo  Accelercmeter 
+SUNDS1RRND Sundstrand  Data  Control,  Inc. 
+unit of Sundstrand  Corporation  # 
+ מתמרים ומערכות מדידה וכיול של 
+ רעידות
+ תאוצות
+ לחצים
+ טמפרטורות
+ זרימה
+ שקילה
+ אינסטרומטריקםAUTOMATIC  PROGRAMMABLE 
+AIR DATA  TEST  SET 
+INSTRUMETRICS kr  הנדסה בע״מ 
+ רחוב שלמה המלך 1F 
+ טל03-296805 <next_page> הרמה ותובלה פנימית 
+yg^y 
+ מערמת
+ י למפעיל  מתכגסת משטחים 
+ הולך מל
+ חסכון ברוחב 
+ מעניים נמחס!  עגלת הימה ייסעי 
+ חשמלית למבטחים י י 
+ למפעיל הילו עגלת הימה והסער 
+ ידנית למשטחיס. 
+nil •,^fr* 
+ הור־טל רחוב חיי אדם יעוץ, התקנה, שרות וחלקי חלוף מקוריים  מלמה
+ שלשה )לגלים 
+ משקל נגרי
+ מנוליפט — גלגלת 
+ חדשנית — ידית
+ הפיקוד משולבת ע• וו 
+ ההרמה.
+ עומסים^^ 
+.360•  /i 
+ עומסים מ־ 
+ עד גלגלת נבל חשמלית 
+ עומסים מ־ 
+ עד גלגלת שרשרת חשמלית 
+ עומסים נ• ־
+2000 <next_page><next_page>
\ No newline at end of file