{
    "language": "he",
    "title": "Mishnah Chagigah",
    "versionSource": "https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001741739",
    "versionTitle": "Mishnah, ed. Romm, Vilna 1913",
    "status": "locked",
    "priority": 2.0,
    "license": "Public Domain",
    "digitizedBySefaria": true,
    "heversionSource": "http://primo.nli.org.il/primo_library/libweb/action/dlDisplay.do?vid=NLI&docId=NNL_ALEPH00174173",
    "versionTitleInHebrew": "משנה, מהדורת בית דפוס ראם, וילנא 1913",
    "actualLanguage": "he",
    "languageFamilyName": "hebrew",
    "isBaseText": true,
    "isSource": true,
    "isPrimary": true,
    "direction": "rtl",
    "heTitle": "משנה חגיגה",
    "categories": [
        "Mishnah",
        "Seder Moed"
    ],
    "text": [
        [
            "הכל חייבין בראיה. חוץ מחרש. שוטה. וקטן. וטומטום. ואנדרוגינוס. ונשים. ועבדים שאינם משוחררים. החיגר. והסומא. והחולה. והזקן. ומי שאינו יכול לעלות ברגליו. איזהו קטן. כל שאינו יכול לרכוב על כתפיו של אביו. ולעלות מירושלם להר הבית. דברי בית שמאי. ובית הלל אומרים כל שאינו יכול לאחוז בידו של אביו ולעלות מירושלם להר הבית. שנאמר שלש רגלים: ",
            "בית שמאי אומרים הראייה שתי כסף. וחגיגה מעה כסף. ובית הלל אומרים. הראייה מעה כסף. וחגיגה שתי כסף: ",
            "עולות במועד באות מן החולין. והשלמים מן המעשר. יום טוב הראשון של פסח. בית שמאי אומרים מן החולין. ובית הלל אומרים מן המעשר: ",
            "ישראל יוצאין ידי חובתן בנדרים. ונדבות. ובמעשר בהמה. והכהנים בחטאות. ואשמות. ובבכור. ובחזה ושוק. אבל לא בעופות. ולא במנחות: ",
            "מי שיש לו אוכלים מרובים. ונכסים מועטים. מביא שלמים מרובים. ועולות מועטות. נכסים מרובים. ואוכלין מועטין. מביא עולות מרובות. ושלמים מועטין. זה וזה מועט. על זה נאמר מעה כסף ושתי כסף. זה וזה מרובים. על זה נאמר (דברים טז, יז) איש כמתנת ידו כברכת ה' אלהיך אשר נתן לך: ",
            "מי שלא חג ביום טוב הראשון של חג חוגג את כל הרגל. ויום טוב האחרון של חג. עבר הרגל ולא חג. אינו חייב באחריותו. על זה נאמר (קהלת א, טו) מעוות לא יוכל לתקון וחסרון לא יוכל להמנות: ",
            "רבי שמעון בן מנסיא אומר איזהו מעוות שאינו יכול לתקון. זה הבא על הערוה. והוליד ממנה ממזר. אם תאמר בגונב וגוזל. יכול הוא להחזירו ויתקן. רבי שמעון בן יוחי אומר אין קורין מעוות. אלא למי שהיה מתוקן בתחלה. ונתעוות. ואיזה. זה תלמיד חכם הפורש מן התורה: ",
            "היתר נדרים פורחין באויר. ואין להם על מה שיסמכו. הלכות שבת. חגיגות. והמעילות. הרי הם כהררים התלויין בשערה. שהן מקרא מועט והלכות מרובות. הדינין. והעבודות. הטהרות והטומאות. ועריות. יש להן על מי שיסמכו. הן הן גופי תורה: "
        ],
        [
            "אין דורשין בעריות בשלשה. ולא במעשה בראשית בשנים. ולא במרכבה ביחיד. אלא אם כן היה חכם ומבין מדעתו. כל המסתכל בארבעה דברים. ראוי לו כאילו לא בא לעולם. מה למעלה מה למטה. מה לפנים. ומה לאחור. וכל שלא חס על כבוד קונו. ראוי לו שלא בא לעולם: \n",
            "יוסי בן יועזר אומר שלא לסמוך. יוסי בן יוחנן אומר לסמוך. יהושע בן פרחיה אומר שלא לסמוך. ניתאי הארבלי אומר לסמוך. יהודה בן טבאי אומר שלא לסמוך. שמעון בן שטח אומר לסמוך. שמעיה אומר לסמוך. אבטליון אומר שלא לסמוך. הלל ומנחם לא נחלקו. יצא מנחם. נכנס שמאי. שמאי אומר שלא לסמוך. הלל אומר לסמוך. הראשונים היו נשיאים. ושניים להם אב בית דין: \n",
            "בית שמאי אומרים מביאין שלמים ואין סומכין עליהם. אבל לא עולות. ובית הלל אומרים מביאין שלמים ועולות וסומכין עליהם: \n",
            "עצרת שחל להיות בערב שבת. בית שמאי אומרים יום טבוח אחר השבת. ובית הלל אומרים אין יום טבוח אחר השבת. ומודים שאם חל להיות בשבת שיום טבוח אחר השבת. ואין כהן גדול מתלבש בכליו. ומותרין בהספד ובתענית שלא לקיים דברי האומרין עצרת אחר השבת: \n",
            "נוטלין לידים לחולין ולמעשר ולתרומה. ולקודש מטבילין. ולחטאת אם נטמאו ידיו נטמא גופו: \n",
            "הטובל לחולין והוחזק לחולין. אסור למעשר. טבל למעשר והוחזק למעשר. אסור לתרומה. טבל לתרומה והוחזק לתרומה. אסור לקדש. טבל לקודש והוחזק לקודש. אסור לחטאת. טבל לחמור מותר לקל. טבל ולא הוחזק. כאילו לא טבל: \n",
            "בגדי עם הארץ מדרס לפרושין. בגדי פרושין מדרס לאוכלי תרומה. בגדי אוכלי תרומה מדרס לקודש. בגדי קודש מדרס לחטאת. יוסף בן יועזר היה חסיד שבכהונה. והיתה מטפחתו מדרס לקודש. יוחנן בן גודגדא היה אוכל על טהרת הקדש כל ימיו. והיתה מטפחתו מדרס לחטאת: \n"
        ],
        [
            "חומר בקודש מבתרומה. שמטבילין כלים בתוך כלים לתרומה. אבל לא לקדש. אחוריים. ותוך. ובית הצביטה. בתרומה אבל לא בקודש. הנושא את המדרס נושא את התרומה. אבל לא את הקדש. בגדי אוכלי תרומה. מדרס לקדש. לא כמדת הקדש. מדת התרומה. שבקדש מתיר. ומנגב. ומטביל. ואחר כך קושר. ובתרומה קושר. ואחר כך מטביל: ",
            "כלים הנגמרין בטהרה. צריכין טבילה לקדש. אבל לא לתרומה. הכלי מצרף מה שבתוכו לקדש. אבל לא לתרומה. הרביעי בקדש פסול. והשלישי בתרומה. ובתרומה אם נטמאת אחת מידיו. חברתה טהורה. ובקדש מטביל שתיהן. שהיד מטמא את חברתה בקדש. אבל לא בתרומה: ",
            "אוכלין אוכלים נגובין בידים מסואבות. בתרומה. אבל לא בקדש. האונן ומחוסר כפורים צריכין טבילה לקדש אבל לא לתרומה: ",
            "חומר בתרומה. שביהודה נאמנים על טהרת יין ושמן כל ימות השנה. ובשעת הגיתות והבדים אף על התרומה. עברו הגיתות והבדים. והביאו לו חבית של יין של תרומה. לא יקבלנה ממנו. אבל מניחה לגת הבאה. ואם אמר לו הפרשתי לתוכה רביעית קדש נאמן. כדי יין וכדי שמן המדומעות. נאמנין עליהם בשעת הגיתות והבדים. וקודם לגיתות שבעים יום: ",
            "מן המודיעית ולפנים. נאמנין על כלי חרס. מן המודיעית ולחוץ אין נאמנין. כיצד. הקדר שהוא מוכר הקדירות. נכנס לפנים מן המודיעית. הוא הקדר. והן הקדירות. והן הלוקחים נאמן. יצא. אינו נאמן: ",
            "הגבאין שנכנסו לתוך הבית. וכן הגנבים שהחזירו את הכלים נאמנין לומר לא נגענו. ובירושלם נאמנין על הקדש. ובשעת הרגל אף על התרומה: ",
            "הפותח את חביתו. והמתחיל בעיסתו על גב הרגל. רבי יהודה אומר יגמור. וחכמים אומרים לא יגמור. משעבר הרגל היו מעבירין על טהרת עזרה. עבר הרגל ביום ששי. לא היו מעבירין מפני כבוד השבת. רבי יהודה אומר אף לא ביום חמישי שאין הכהנים פנויין: ",
            "כיצד מעבירים על טהרת עזרה מטבילין את הכלים שהיו במקדש. ואומרין להם הזהרו שלא תגעו בשלחן. ובמנורה ותטמאוהו. כל הכלים שהיו במקדש יש להם שניים ושלישים. שאם נטמאו הראשונים יביאו שניים תחתיהן. כל הכלים שהיו במקדש טעונין טבילה. חוץ ממזבח הזהב ומזבח הנחשת. מפני שהן כקרקע דברי רבי אליעזר. וחכמים אומרים מפני שהן מצופין: "
        ]
    ],
    "sectionNames": [
        "Chapter",
        "Mishnah"
    ]
}